‫]‪[Bilingual record – English follows the Hebrew‬‬

‫רע"א ‪/20‬‬ ‫בבית המשפט העליון‬

‫בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים‬
‫המבקשים‪:‬‬
‫‪ .1‬ערנות לזכויות האדם אל"מ‬
‫ע"ר ‪580654598‬‬
‫‪ .2‬ד"ר יוסף צרניק‬
‫ערנות לזכויות האדם אל"מ‬
‫ת"ד ‪ ,33407‬תל‪-‬אביב‬
‫דוא"ל‪joseph.zernik@hra-ngo.org :‬‬
‫פקס‪077-3179186 :‬‬
‫המשיבים‪:‬‬
‫‪ .1‬מדינת ישראל‬
‫באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים )פלילי(‬
‫דוא"ל‪criminal-dep@justice.gov.il :‬‬
‫‪ .2‬בנימין נתניהו‬
‫באמצעות עו"ד עמית חדד‬
‫דוא"ל‪office@har.law :‬‬
‫‪ .3‬שאול אלוביץ'‬
‫באמצעות עו"ד ג'קי חן‬
‫דוא"ל‪jack@cylaw.co.il :‬‬
‫‪ .4‬איריס אלוביץ'‬
‫כנ"ל‬
‫‪ .5‬ארנון מוזס‬
‫באמצעות עו"ד נוית נגב‬
‫דוא"ל‪main@snlawyers.co.il :‬‬
‫בקשת רשות ערעור‬
‫מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור נגד החלטת כב’ השופטת רבקה פרידמן‪-‬פלדמן מבית המשפט‬
‫המחוזי בירושלים מיום ‪ 17‬בנובמבר‪) 2020 ,‬מס’ ‪ ,(96‬בת"פ ‪ 67104-01-20‬מדינת ישראל נ נתניהו‬
‫ואח'‪ ,‬בה נדחתה בפועל בקשת עיון‪/‬הודעת עיון מיום ‪ 28‬באוקטובר‪) 2020 ,‬מס’ ‪ ,(85‬על פי תקנה‬
‫‪ 3‬לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה )עיון בתיקים( התשס”ג‪) ,2003-‬בקשה ‪ 85‬בתיק הנ”ל(‪.‬‬

‫‪1/1‬‬
 ‫העתק ההחלטה מיום ‪ 28‬באוקטובר‪ ,2020 ,‬מצ"ב נספח א'‪.‬‬
‫אלה נימוקי הבקשה‪:‬‬
‫קיצור מהלך העניינים‬
‫ביום ‪ 11‬ביוני‪ ,2020 ,‬הגיש המבקש ‪ 2‬בקשת עיון )בקשה ‪ (41‬בתיק שבנידון‪ .‬בבקשה זו ביקש‬ ‫‪.1‬‬
‫המבקש לעיין בכל ההחלטות שניתנו בתיק‪ ,‬שאינן אסורות בפרסום על פי דין‪ .‬בבקשה גם‬
‫צוין כי היא מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון‪ ,‬שכן אין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש‬
‫העיון בהחלטות ובפסקי דין‪ ,‬שאינם אסורים בפרסום על פי דין‪.‬‬
‫ביום ‪ 14‬ביוני‪ ,2020 ,‬ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי‪ .‬ההחלטה מאשרת את טענת‬ ‫‪.2‬‬
‫המבקש ‪ ,2‬שגישת הציבור במערכת נט‪-‬המשפט נמנעת ביחס לרוב ההחלטות בתיק בית‬
‫המשפט קמא‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההחלטה דוחה את בקשת העיון‪ ,‬בהחלטות שלא התפרסמו‬
‫במערכת נט‪-‬המשפט גישת הציבור‪ .‬ההחלטה בעיקרה דוחה את הבקשה לעיון בהנמקה‬
‫שההחלטות שלא התפרסמו הן "החלטות טכניות"‪.‬‬
‫ביום ‪ 17‬ביוני‪ ,2020 ,‬הגיש המבקש ‪ 2‬בקשה להבהרה ולהנמקה בעניין ההחלטה מיום ‪14‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ביוני‪) 2020 ,‬בקשה ‪.(45‬‬
‫ביום ‪ 21‬ביוני‪ ,2020 ,‬ניתנה החלטת בית המשפט בעניין הבקשה להבהרה והנמקה‪ ,‬האומרת‬ ‫‪.4‬‬
‫בעיקרה‪:‬‬
‫"לאחר עיון בבקשה לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה‪ .‬לטעמנו‬
‫ההחלטה מיום ‪ 14.06.2020‬ברורה ולא נדרשת בעניינה הבהרה"‪.‬‬
‫ביום ‪ 29‬ביוני‪ ,2020 ,‬הגיש המבקש ‪ 2‬בקשת רשות ערעור נגד החלטות בית המשפט המחוזי‬ ‫‪.5‬‬
‫בירושלים מיום ‪ 14‬ומיום ‪ 21‬ליוני‪ ,2020 ,‬שנרשמה כרע"א ‪ 4421/20‬צרניק נ מדינת ישראל‪,‬‬
‫נתניהו ואח’ בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫ביום ‪ 20‬באוגוסט‪ , 2020 ,‬ניתן פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף ברע"א הנ"ל‪ ,‬שהורה‬ ‫‪.6‬‬
‫בעיקרו להמציא למבקש‪/‬מערער את ההחלטות בפתקית מתיק מדינת ישראל נ נתניהו ואח’‪.‬‬
‫ביום ‪ 22‬לספטמבר‪ ,2020 ,‬קיבל המבקש ‪ 2‬תמסורת פקס ממקור בלתי ידוע‪ ,‬ובה מסמך שהוא‬ ‫‪.7‬‬
‫ביצוע כביכול של פסק דינו של השופט גרוסקופף‪ .‬מסמך זה נחזה כמחסיר כ‪ 20-‬מההחלטות‬
‫שהעיון בהן התבקש; מסמך זה אינו נושא בראשו את סמל המדינה; מסמך זה אינו נושא‬
‫בראשו את שמו של בית המשפט; מסמך זה אינו מתוארך‪ ,‬ואינו נושא את שמו של מחברו‬
‫וחתימתו‪ .‬בקיצור – המסמך מיום ‪ 22‬לספטמבר‪ 2020 ,‬נחזה כמסמך שאינו כתב בית דין‬
‫אותנטי‪.‬‬
‫העתק המסמך שהתקבל ביום ‪ 22‬בספטמבר‪ ,2020 ,‬מצ"ב נספח ב'‪.‬‬
‫ביום ‪ 22‬לאוקטובר‪ ,2020 ,‬הגישו המבקשים ‪ 1‬ו‪ 2-‬בבית המשפט קמא "בקשה מטעם מבקשי‬ ‫‪.8‬‬
‫העיון להליך ראוי וקיום חובת תום לב במימוש זכות העיון ב"החלטות בפתקית" בתיק זה"‬
‫)נרשמה כבקשה מס’ ‪ .(82‬בקשה זאת טענה בעיקרה‪:‬‬

‫‪2/2‬‬
 ‫"מבקשי העיון קיבלו ביום ‪ 22‬בספטמבר‪ ,2020 ,‬תמסורת פקס‬
‫אנונימית ובה מסמך משובש‪ .‬תמסורת פקס זו נשלחה קרוב‬
‫לוודאי ע"י מזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים‪ .‬תמסורת‬
‫פקס זו‪ ,‬והמסמך המשובש שבה‪ ,‬נועדו ככל הנראה להיחזות ע"י‬
‫מקבלם כהמצאה של הודעת מזכירות ‪ -‬כתב בית דין שיצא מאת‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק זה‪ ,‬כמימוש פסק דינו של‬
‫כב’ השופט גרוסקופף ברע”א ‪ 4421/20‬צרניק נ מדינת ישראל‪,‬‬
‫נתניהו ואח’‪ . ..‬לטענת המבקשים‪ ,‬התמסורת והמסמך שבה‬
‫עומדים בניגוד ליסודות ההליך הראוי מבחינת מהותו‪ ,‬צורתו‪,‬‬
‫ואופן המצאתו של המסמך…‬
‫לפיכך‪ ,‬בית המשפט הנכבד מתבקש לקיים את זכותם של‬
‫המבקשים להליך ראוי ולהמציא למבקשים המצאה ראויה של‬
‫הודעת מזכירות עשויה כדין‪ ,‬הכוללת במפורש את כל ה"החלטות‬
‫בפתקית" בתיק זה‪ ,‬שאינן אסורות בפרסום על פי דין‪.”...‬‬
‫ביום ‪ 26‬בספטמבר‪ ,2020 ,‬ניתנה החלטתה של כב’ השופטת רבקה פרידמן‪-‬פלדמן על הבקשה‬ ‫‪.9‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬האומרת בעיקרה‪:‬‬
‫“לשם כך‪ ,‬טרחה מזכירות בית המשפט‪ ,‬בהנחיית הנהלת בתי‬
‫המשפט ובתיאום איתה… והעלתה את המסמך לנט‪-‬המשפט ביום‬
‫‪…22.9.2020‬‬
‫המזכירות תשלח למבקשים פעם נוספת את המסמך מיום‬
‫‪ 22.9.2020‬בצירוף החלטה זו”‪] .‬הדגשה וקו תחתון במקור‪ ,‬י’ צ’[‬
‫החלטה זו לא התייחסה לשיבושים‪/‬קשיים שנפלו במסמך מיום ‪ 22‬בספטמבר‪ ,2020 ,‬שפורטו‬
‫בבקשה‪.‬‬
‫המסמך מיום ‪ 22‬לספטמבר‪ ,2020 ,‬אכן נשלח בפקס בשנית למבקשים ‪ 1‬ו‪ 2-‬ביום ‪27‬‬
‫בספטמבר‪ ,2020 ,‬יחד עם ההחלטה הנ"ל מיום ‪ 26‬בספטמבר‪ . 2020 ,‬אולם המסמך מיום ‪22‬‬
‫לספטמבר‪ ,2020 ,‬לא נרשם בנט‪-‬המשפט כחלק מהחלטת השופטת פרידמן‪-‬פלדמן מיום ‪26‬‬
‫לספטמבר‪ .2020 ,‬תמסורת הפקס נוצרה ככל הנראה ע"י הדפסת החלטת השופטת מרשימת‬
‫ההחלטות בתיק מדינת ישראל נ נתניהו ואח’ ‪ ,‬הדפסת המסמך מיום ‪ 22‬בספטמבר‪,2020 ,‬‬
‫ממקור בלתי ידוע‪ ,‬וצירופם יחדיו למשלוח במכונת פקס ידנית )בניגוד להמצאה תקנית‬
‫באמצעות "יישום ההמצאה" במערכת נט‪-‬המשפט‪ ,‬כמפורט להלן(‪.‬‬
‫בקצרה‪ :‬גם לאחר קבלתו בשנית של המסמך מיום ‪ 22‬לספטמבר‪ ,2020 ,‬מקורו‪ ,‬זיהויו ככתב‬
‫בית דין אותנטי‪ ,‬ותקפות המצאתו נותרו מפוקפקים במקרה הטוב‪.‬‬
‫ביום ‪ 28‬באוקטובר‪ ,2020 ,‬הגישו המבקשים ‪ ,2- 1‬הודעת עיון‪ ,‬שנרשמה כבקשה מס’ ‪85‬‬ ‫‪.10‬‬
‫בתיק בית המשפט קמא‪ .‬בקשה זו אומרת בעיקרה‪:‬‬

‫‪3/3‬‬
 ‫"המודיעים פועלים במערכת נט‪-‬המשפט באמצעות כרטיס חכם‪,‬‬
‫והעיון בכתבים וברישומים שהם חלק מההליך הנלווה של בקשות‬
‫העיון )ואך ורק בהן( היה אמור להיות ניתן לביצוע מתוך גישה‬
‫אלקטרונית‪ ,‬מרחוק‪ .‬עקב שיבושים שאינם בשליטת המודיעים‪,‬‬
‫נמנעת גישתם לרישומים הנוגעים ישירות להליך בקשות העיון‪,‬‬
‫כולל בפרט בכרטיסיות "תיק הנייר"‪" ,‬הודעות מזכירות"‬
‫ו"המצאות שבוצעו" בתיק זה…‬
‫לאור כל האמור לעיל‪ ,‬מבקשים המודיעים שבית המשפט ימציא‬
‫להם תדפיסים של כל רישום ממערכת נט‪-‬המשפט בתיק זה‪,‬‬
‫המראה‪:‬‬
‫)‪ (1‬את רישומו של "המסמך" הנ"ל‪ ,‬שהתקבל בתמסורות פקס‬
‫ביום ‪ 22‬לספטמבר‪ 2020 ,‬ושוב ביום ‪ 27‬לאוקטובר‪ ,2020 ,‬בתיק זה‬
‫– בכרטיסיית "תיק הנייר"‪ ,‬בכרטיסיית "הודעות מזכירות"‪,‬‬
‫בכרטיסיית "החלטות בתיק" בכרטיסיית "בקשות והוראות" ו‪/‬או‬
‫בכל כרטיסייה אחרת‪ .‬מובן מאליו שהמודיעים מצפים שרישומים‬
‫שאינם קשורים לבקשות העיון יושחרו בתדפיסים אלה לפני‬
‫המצאתם‪...‬‬
‫)‪ (2‬ככל ש"המסמך" הנ"ל נרשם כראוי במערכת נט‪-‬המשפט‬
‫כמסמך מאת בית המשפט – את תדפיס כרטיסיית "פרטים"‪,‬‬
‫הכולל את "שם המסמך"‪" ,‬ניתנה ע"י"‪" ,‬תאריך חתימה" וכו’‪...‬‬
‫)‪ (3‬את רישומן של ההמצאות כביכול מיום ‪ 22‬לספטמבר‪,2020 ,‬‬
‫ומיום ‪ 27‬לאוקטובר‪ ,2020 ,‬בכרטיסיית "המצאות" ו‪/‬או בכל‬
‫כרטיסייה אחרת‪." ...‬‬
‫ביום ‪ 16‬בנובמבר‪ ,2020 ,‬הגישו המבקשים ‪ 1‬ו‪“ 2-‬בקשה מטעם מבקש העיון למתן החלטה‬ ‫‪.11‬‬
‫בעניין הודעת עיון )בקשה ‪ ,”(85‬שנרשמה כבקשה מס’ ‪.96‬‬
‫ביום ‪ 17‬בנובמבר‪ ,2020 ,‬ניתנה החלטתה של כב’ השופטת רבקה פרידמן‪-‬פלדמן )נספח א’(‪,‬‬ ‫‪.12‬‬
‫האומרת‪:‬‬
‫“על פני הדברים‪ ,‬בקשה מספר ‪ 85‬קיבלה מענה בהודעת מזכירות‬
‫מיום ‪”.1.11.2020‬‬
‫העתק הודעת המזכירות מיום ‪ 01‬בנובמבר‪ ,2020 ,‬מצ"ב נספח ג’‪.‬‬ ‫‪.13‬‬

‫טיעוני המבקשים‬
‫הצדקת בקשת רשות הערעור‬

‫‪4/4‬‬
‫ה שאל ות המשפטיות שמעוררת בקשת ערעור ז ו עוסקות על פי הנטען בפגיעה מהותית‬ ‫‪.14‬‬
‫בזכויותיהם של המבקשים‪ ,‬שהם בעלי דין בבקש ו ת העיון‪ ,‬ובכללן – זכות העיון‪,‬‬
‫הזכות להליך ראוי‪ ,‬והזכות למשפט הוגן ופומבי ‪. 1‬‬
‫השאלות המשפטיות העולות בבקשת ערעור זו ה ן גם בעל ו ת חשיבות עקרונית ביחס‬ ‫‪.15‬‬
‫לחובתם של בתי המשפט לנהל תיקים אמינים וכתבי בית דין אותנטיים‪ ,‬הניתנים‬
‫לזיהוי ככאלה ע"י בעלי דין והציבור הרחב ‪. 2‬‬
‫השאלות המשפטיות העולות בבקשת ערעור זו הן גם בעלות חשיבות עקרונית ביחס‬ ‫‪.16‬‬
‫לניהול התיקים האלקטרוניים וכתבי בית דין אלקטרוניים בבתי המשפט‪ ,‬ו ביחס‬
‫ל אופן תפעולה של מערכת נט‪-‬המשפט ‪.‬‬
‫לשאלות אלה חשיבות עקרונית יתירה ביחס ל הליכים פליליים‪ .‬ואכן ‪ ,‬הבקשה דנן‬ ‫‪.17‬‬
‫עוסקת בהתנהלות תיק בית המשפט קמא בהליך פלילי‪ ,‬אף שהיא מ סווג ת כ בקשת‬
‫רשות ערעור אזרחי ‪. 3‬‬
‫טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום ‪ 17‬בנובמבר‪ 2020 ,‬בעניין בקשת העיון‪/‬הודעת העיון‪.‬‬ ‫‪.18‬‬
‫הודעת המזכירות מיום ‪ 01‬בנובמבר‪ ,2020 ,‬אינה אומרת דבר וחצי דבר אודות הודעת‬
‫העיון‪/‬בקשת העיון מיום ‪ 28‬באוקטובר‪) 2020 ,‬מס’ ‪ .(85‬הודעת המזכירות הנ"ל גם אינה‬
‫נושאת את מספר הבקשה בראשה‪ .‬הודעת המזכירות הנ"ל גם אינה מספקת נתוני רישום‬
‫כלשהם ממערכת נט‪-‬המשפט אודות המסמך מיום ‪ 22‬בספטמבר‪ 2020 ,‬ו‪/‬או המצאתו‪ ,‬כפי‬
‫שבוקש בהודעת העיון‪/‬בקשת העיון‪.‬‬
‫זכות העיון‬
‫תקנה ‪ 3‬לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה )עיון בתיקים(‪ ,‬התשס"ג‪ 2003-‬קובעת‪:‬‬ ‫‪.19‬‬
‫"‪ . 3‬בעל דין רשאי ‪ ,‬לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס ‪ 1‬שבתוספת )להלן‬
‫– הודעת עיון( ‪ ,‬לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו ‪ ,‬אלא אם כן הוא‬
‫אסור לעיונו על פי דין‪."...‬‬
‫המבקשים הם בעלי דין בהליך הנלווה של בקשת עיון בתיק מדינת ישראל נ נתניהו ואח’‬
‫בבית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬שתחילתו בבקשת העיון מס' ‪ 41‬מיום ‪ 11‬ליוני‪ .2020 ,‬לכן‬
‫זכותם לעיין בחלקו של תיק בית המשפט הנ”ל‪ ,‬שהם צד בו‪ ,‬שכן אין העיון בהליך בקשת‬
‫העיון עצמו אסור לעיונם על פי דין‪.‬‬
‫פסקה ‪ 6‬לפסק דינה של הנשיאה דורית ביניש ‪ -‬האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים‬
‫ואחרים ‪ -‬קובעת ‪:4‬‬

‫‪ 1‬ראו ‪ -‬רע”א ‪ 7574/19‬אמנון סמרה נ’ מגדל אחזקות נדל”ן בע”מ )פורסם בנבו‪( 13.01.2020 ,‬‬
‫‪ 2‬ראו ‪ -‬רע”א ‪ 1619/20‬רבקה טכנולוגיות בע”מ נ’ חברת כימיקלים לישראל בע”מ )פור ס ם בנבו‪,‬‬
‫‪( 03.05.2020‬‬
‫‪ 3‬על פי פסק דינו של כב’ השופט דוד מינץ ‪ ,‬בהיותן סוגיות שהתעוררו בתיק פלילי‪ ,‬אך מובחנות‬
‫כ סוגיות בעלות אופי אזרחי – בש"א ‪ 10092/17‬צרניק נ’ מדינת ישראל ואח’ )פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪.( 1.2.2018‬‬
‫‪ 4‬בג"ץ ‪ 5917/97‬האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים ואחרים‪ ,‬פורסם בנבו )‪(2009‬‬

‫‪5/5‬‬
 ‫"זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה ‪ 3‬לתקנות העיון‪ .‬היקף‬
‫זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב‬
‫ביותר‪ .‬בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון‪ ,‬ודי‬
‫שיגיש הודעת עיו ן על‪-‬מנת שיורשה לעיין בתיק‪ ,‬אלא אם‬
‫העיון אסור על‪-‬פי דין‪] ”...‬קו תחתון הוסף‪ ,‬י’ צ’[‪.‬‬
‫הן התקנות והן פסק הדין הנ"ל מבהירים ללא כל צל של ספק שבעל דין רשאי לעיין בתיק‬
‫בעניינו‪ ,‬אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין‪ ,‬ואף ללא כל צורך להגיש בקשה לבית המשפט‬
‫למימוש עיון זה‪ .‬לפיכך אין בית המשפט קמא מוסמך למנוע את מימוש העיון המבוקש‬
‫בהודעת העיון‪/‬בקשת העיון )בקשה ‪ .(85‬טיעונים אלה גם הובהרו בגוף אותה בקשה‪.‬‬
‫המבקשים פועלים במערכת נט‪-‬המשפט באמצעות כרטיס חכם‪ .‬העיון בכתבים וברישומים‬ ‫‪.20‬‬
‫שהם חלק מההליך הנלווה של בקשות העיון )ואך ורק בהן( היה אמור להיות ניתן לביצוע‬
‫מתוך גישה אלקטרונית‪ ,‬מרחוק‪ .‬מסיבות שאינן בשליטת המודיעים‪ ,‬נמנעת גישתם‬
‫לרישומים הנוגעים ישירות להליך בקשות העיון‪ ,‬כולל בפרט בכרטיסיות "תיק הנייר"‪,‬‬
‫"הודעות מזכירות" ו"המצאות שבוצעו" בתיק זה‪ .‬לכן‪ ,‬נאלצו בעל כורחם להגיש את הודעת‬
‫העיון‪/‬בקשת העיון )בקשה ‪.(85‬‬
‫סעיף ‪ 3‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה אומר‪:‬‬ ‫‪.21‬‬
‫“בית המשפט ידון בפומבי‪ ,‬זולת אם נקבע אחרת בחוק‪ ,‬או אם‬
‫בית המשפט הורה אחרת לפי חוק”‪.‬‬
‫אולם בהחלטתו מיום ‪ 17‬לנובמבר‪ ,2020 ,‬שמנעה בפועל את העיון‪ ,‬לא פסק בית המשפט קמא‬
‫כי העיון שבוקש ברישומים שפורטו בבקשת העיון‪/‬הודעת העיון נאסר לפי חוק‪.‬‬
‫בפסקה ‪ 17‬לפסק דין האגודה לזכויות האזרח הנ"ל‪ ,‬הנשיאה דורית ביניש מכריזה‪ ,‬שהגישה‬ ‫‪.22‬‬
‫לעיון היא חלק מעקרון "חוקתי‪ ,‬על‪-‬חוקי"‪ ,‬ומנמקת שהגישה לעיון היא חלק בלתי נפרד‬
‫מעקרון פומביות הדיון‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬עקרון פומביות הדיון הוא ערובה מרכזית לכשירותו‬
‫וישרתו של בית המשפט ואמון הציבור בבית המשפט‪:‬‬
‫“ עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר‬
‫דמוקרטי‪ .‬הוא בעל מעמד חוקתי על‪-‬חוקי בשיטתנו‬
‫המשפטית‪ ,‬ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק… בשמירתו‬
‫של עקרון פומביות הדיון "טמונה‪ ,‬כידוע‪ ,‬אחת הערובות‬
‫העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי‪ ,‬הן בתחום עשיית‬
‫הצדק ובירור האמת‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬והן בתחום מראית פני‬
‫הצדק קבל עם ועדה‪) "...‬דברי השופט מצא בע"פ ‪353/88‬‬
‫וילנר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מה) ‪ 450 , 444 ( 2‬והאסמכתאות‬
‫שם ) ‪) ( 1991‬להלן‪ :‬עניין וילנר((‪" .‬פומביות הדיון היא‬
‫מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" )דברי השופט צ'‬
‫ברנזון בע"א ‪ 550/75‬מורלי נ' בגון‪ ,‬פ"ד ל) ‪) 315-314 , 309 ( 2‬‬

‫‪6/6‬‬
 ‫‪ .(( 1976‬דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית‬
‫בחברה דמוקרטית‪ ,‬הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל‬
‫הציבור להיחשף לפעולותיה‪ ,‬ללמוד אותן‪ ,‬להעריך אותן‬
‫ולהעבירן תחת שבט הביקורת )ראו בש"פ ‪ 2484/05‬פרי נ'‬
‫מדינת ישראל )]פורסם בנבו[‪ .((18.7.2005 ,‬עקרון פומביות‬
‫הדיון נועד להבטיח‪ ,‬כי המידע על אודות ההתרחשויות‬
‫באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות‬
‫השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות‪ ,‬פתיחות‬
‫וביקורת ציבורית‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לראות בעקרון פומביות הדיון‬
‫תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו‬
‫של אמון הציבור בה‪ ,‬ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן‬
‫מימושו הלכה למעשה )ראו גם בג"ץ ‪ 258/07‬ח"כ זהבה‬
‫גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי‬
‫המערכה בלבנון )]פורסם בנבו[‪ ,(6.2.2007 ,‬בפסקאות ‪7-6‬‬
‫לחוות דעתי )להלן‪ :‬עניין גלאון(”‪.‬‬
‫כב’ הנשיאה ביניש מבהירה בדבריה שעקרון יסוד זה הוא‪“ ,‬תנאי הכרחי לתקינותה של‬
‫מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה‪ ,‬ומכאן החשיבות שיש לייחס‬
‫לאופן מימושו הלכה למעשה"‪.‬‬
‫פסק דינו של הנשיא אהרן ברק בג"ץ ‪ 1435/03‬פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי‬ ‫‪.23‬‬
‫המדינה בחיפה‪ ,‬פ"ד נח)‪ (2003) 529 ( 1‬דן בין השאר בגישה לעיון בפרוטוקולים‪ .‬בפסקה ‪7‬‬
‫לפסק הדין הנ"ל‪ ,‬גם הנשיא ברק מכריז‪ ,‬עוד קודם לכן‪ ,‬שהגישה לעיון היא חלק מעקרון‬
‫שהוא במעמד של נורמה חוקתית‪:‬‬
‫"פומביות הדיון היא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי‪ .‬היא‬
‫בעלת מעמד חוקתי‪-‬על‪-‬חוקי )ראו‪ :‬סעיף ‪ 3‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה‬
‫וכן רע"א ‪ 3007/02‬יצחק נ' מוזס ]‪ .([1‬אין דיוני סתר; הכול גלוי‬
‫לעין השמש‪ .‬עיקרון זה קשור בזכות הגישה לבית‪-‬המשפט‪ .‬חרף‬
‫הקשיים המעשיים העשויים להתעורר הכלל הוא פומביות‪ .‬החריג‬
‫הוא היעדר פומביות )ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית –‬
‫מבוא ועקרונות יסוד ]‪ , [17‬בעמ' ‪ ;64‬ראו עוד בע"פ ‪ 353/88‬וילנר נ'‬
‫מדינת ישראל ]‪ ,[2‬בעמ' ‪ .(451-450‬בעזרתו "‪...‬נשמר אמונו של‬
‫הציבור ברשות השופטת‪) "...‬בש"פ ‪ 2794/00‬אלוני נ' מדינת ישראל‬
‫]‪ ,[3‬בעמ' ‪ .(369‬עקרון יסוד זה חל על בתי‪-‬המשפט בפעולתם )סעיף‬
‫‪ 68‬לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬תשמ"ד‪) 1984-‬להלן – חוק‬
‫בתי המשפט((‪ .‬הוא חל גם על בתי‪-‬הדין המשמעתיים הפועלים‬

‫‪7/7‬‬
 ‫מכוחו של חוק שירות המדינה )משמעת(‪ ,‬תשכ"ג‪) 1963-‬סעיף ‪41‬‬
‫לחוק; להלן – חוק שירות המדינה(” ]הדגשה במקור – י' צ'[‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הדין בישראל רואה בגישה לעיון עקרון חוקתי שהוא חלק מעקרון פומביות הדיון‬
‫הקבוע בחוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה‪.‬‬
‫פסק הדין הנ"ל בפרשת פלונית ניתן בעיצומה של "המהפכה החוקתית" ‪ ,5‬והוא עוסק בין‬
‫השאר בגישה לפרוטוקולים בבית דין משמעתי‪ .‬על פי הדין בישראל )תקנות העיון ובג"ץ‬
‫האגודה הנ"ל(‪ ,‬הגישה לעיון בפרוטוקולים אינה כלולה בהרשאה לגישה האוניברסלית‪,‬‬
‫האוטומטית‪ ,‬החלה על החלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בפסק הדין‬
‫בפרשת פלונית הנשיא אהרן ברק )בפסקאות ‪ 14-10‬לפסק דינו( והשופטת דליה דורנר )בפסק‬
‫דינה( דנים בפירוט בהתנגשות שבין העיקרון החוקתי של הגישה לעיון לבין הזכות החוקתית‬
‫לפרטיות של הנאשם‪ ,‬באיזונים הנדרשים ובמבחנים המתאימים לבדיקת התנגשות מסוג זה‪.‬‬
‫שניהם מגיעים בדרכים שונות לאותה מסקנה‪ :‬העיקרון החוקתי של פומביות הדיון‪ ,‬ובכללו‬
‫הגישה לפרוטוקולים‪ ,‬גובר במקרה שלפניהם על הזכות החוקתית לפרטיות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במקרה שלפנינו‪ ,‬אין כל התנגשות בין העיון המבוקש לבין הזכות לפרטיות של‬
‫מאן דהוא‪ .‬לפיכך‪ ,‬מניעת העיון ע"י בעל דין‪ ,‬שבהחלטתו של בית המשפט קמא נחזית‬
‫כהתעלמות חסרת פשר מעקרונות חוקתיים‪ ,‬והיא עלולה לערער את אמון הציבור בתקפותה‬
‫של "המהפכה החוקתית"‪.‬‬
‫החוק הבינלאומי כולל במפורש את פומביות הדיון וגישת הציבור לעיון בכתבי בית דין כחלק‬ ‫‪.24‬‬
‫מזכויות האדם‪ ,‬ובפרט בהליכים פליליים‪ .‬סעיף י’ להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם‬
‫)‪ ,(1948‬אומר‪:‬‬
‫"כל אדם זכאי‪ ,‬מתוך שוויון גמור עם זולתו‪ ,‬למשפט הוגן ופומבי‬
‫של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע‬
‫זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו”‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על פי זכויות האדם בחוק הבינלאומי‪ ,‬זכות העיון‪ ,‬ובפרט זכות העיון של בעל דין‪ ,‬היא‬
‫בעיקרה זכות פרטית – אינדיבידואלית – של הנאשם או הנתבע בהליך משפטי‪ .‬תכליתה‬
‫להבטיח לנתבע ו‪/‬או לנאשם משפט הוגן ושוויון בפני החוק – בפרט בהליך פלילי‪.‬‬
‫גם הדין בארה"ב רואה בגישה לעיון זכות חוקתית‪ .‬שם‪ ,‬זכות זאת כוללת לא רק את‬ ‫‪.25‬‬
‫ההחלטות השיפוטיות‪ ,‬אלא גם את כל הכתבים והרישומים בתיק‪ ,‬שאינם אסורים בפרסום‬
‫על פי דין‪ .‬בפסקה ‪ 10‬לפסק דין בעל חשיבות היסטורית של בית המשפט העליון של ארה"ב‬
‫בעניין קלטות הנשיא ניקסון ‪ -‬השופט לואיס פאוול ]‪ [Justice Lewis F. Powell Jr‬אומר ‪:6‬‬
‫‪“It is clear that the courts of this country recognize a‬‬
‫‪general right to inspect and copy public records and‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪Aharon Barak A Constitutional Revolution: Israel's Basic Laws, Yale Law Faculty Scholarship Series‬‬
‫‪(1993) https://digitalcommons.law.yale.edu/fss_papers/3697/‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589, 1978‬‬

‫‪8/8‬‬
 ‫‪documents, [Footnote 7] including judicial records and‬‬
‫‪documents. [Footnote 8] In contrast to the English practice,‬‬
‫‪see, e.g., Browne v. Cumming, 10 B. & C. 70, 109 Eng.Rep.‬‬
‫‪377 (K.B. 1829), American decisions generally do not‬‬
‫‪condition enforcement of this right on a proprietary interest‬‬
‫‪in the document or upon a need for it as evidence in a‬‬
‫‪lawsuit. The interest necessary to support the issuance of a‬‬
‫‪writ compelling access has been found, for example, in the‬‬
‫‪citizen's desire to keep a watchful eye on the workings of‬‬
‫‪public agencies, see, e.g., State ex rel. Colscott v. King, 154‬‬
‫‪Ind. 621, 621-627, 57 N.E. 535, 536-538 (1900); State ex‬‬
‫‪rel. Ferry v. Williams, 41 N.J.L. 332, 336-339 (1879), and‬‬
‫‪in a newspaper publisher's intention to publish information‬‬
‫‪concerning the operation of government, see, e.g., State ex‬‬
‫‪rel. Youmans v. Owens, 28 Wis.2d 672, 677, 137 N.W.2d‬‬
‫‪470, 472 (1965), modified on other grounds, 28 Wis.2d‬‬
‫‪685a, 139 N.W.2d 241 (1966)…”.‬‬
‫כלומר‪ ,‬על פי הדין בארה"ב‪ ,‬זכות העיון היא זכות המוכרת עוד כחלק מהחוק האנגלי‬
‫המקובל‪ ,‬והיא מעוגנת "ברצונו של האזרח לשמור עין פקוחה על עבודתם של הרשויות‬
‫הציבוריות"‪" .‬הרשויות הציבוריות" לעניין זה כוללות כמובן את בתי המשפט עצמם‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬בית המשפט העליון של ארה"ב דן בפסקאות ‪ 28-23‬לפסק הדין הנ"ל בעיגונה של‬
‫זכות זו במגילת הזכויות ]‪ :[Bill of Rights‬בתיקון הראשון לחוקה – חופש העיתונות‪,‬‬
‫ובתיקון השישי לחוקה – הזכות למשפט פומבי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬על פי הדין בארה"ב הזכות לעיין ולהעתיק היא לא רק זכות אינדיבידואלית של‬
‫הנאשם או הנתבע‪ ,‬אלא גם זכות קבוצתית של הציבור כולו‪.‬‬
‫חובת ניהול כתבי בית דין אותנטיים הניתנים להכרה‪ ,‬וניהול תיקים תקינים ואמינים בבתי‬
‫המשפט‬
‫חובת אותנטיקציה והמצאה כהלכה נקבעו והובהרו בהלכה היהודית כבר לפני יותר מ‪2000-‬‬ ‫‪.26‬‬
‫שנה‪ .‬הפרקים הראשונים במסכת גיטין במשנה‪ ,‬והדיון בהם בתלמוד – כל עיסוקם הוא‬
‫אותנטיקציה ביצירתם והמצאתם של מסמכי הגט ‪.7‬‬
‫יטים פק קרק אראשוןן‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ 7‬מס סק קכת גא א‬
‫משנה א‪ :‬הס מט בא יא גטט אמ דמ אדינסת הס יםם‪ ,‬צם אריך קשיןאמס ר‪" :‬בד פם נסי נאכד סתב ובד פם נסי נ דאתחס סתם"‪ .‬סרבם ן ג דסמלא יאט ל אוןמט ר‪ :‬אף‬
‫לודים לד לוןד‪ .‬וס חפ םכ אמים או דןמ ארים‪ :‬אט ינו צם אריך‬ ‫ומן הס הק גקר‪ .‬דרבא י אל לא יעק זק ר אוןמט ר‪ :‬אפ פא לו אמכד פס ר א‬
‫הס מט בא יא מט דר םקם א‬
‫קשיןאמס ר‪" :‬בד פם נסי נאכד סתב ובד פם נסי נ דאתחס סתם"‪ ,‬אק לםא הס מט בא יא אמ דמ אדינסת הס יםם‪ ,‬וד הס מוןלא יך‪ .‬וד הס מט בא יא אמ דמ אדינםה לא דמ אדינםה ]א דמ אדינסת‬

‫‪9/9‬‬
‫חשיבותן של אותנטיקציה והמצאה כהלכה מוכרות בעולם המערבי כעיקרון יסוד בהנהלת‬ ‫‪.27‬‬
‫בתי משפט כשירים כבר מאות שנים‪ .‬עיקרון זה אף זכה למעמד חוקתי כבר לפני כ‪ 250-‬שנה‬
‫בסעיף ‪ 1‬בפרק ‪ IV‬לחוקת ארה”ב ‪.8‬‬
‫שאלת זיהויו והכרת תוקפו של מסמך חוקי ו‪/‬או משפטי היא גם נושא מרכזי לשאלת תוקפה‬ ‫‪.28‬‬
‫של מערכת המשפט‪ ,‬כפי שהיא נדונה ע"י מלומדי תורת המשפט‪ .‬נושא זה בולט במיוחד‬
‫במשנתם של מובילי האסכולה הפוזיטיביסטית ‪ ,‬כגון אוסטין ]‪ , [John Austin‬קלזן ]‪Hans‬‬
‫‪ [Kelsen‬והארט ]‪ .9 [ HLA Hart‬וכן גם בהגות מזרם המשפט הטבעי הפרוצדורלי‪ ,‬לדוגמה ‪-‬‬
‫לון פולר ]‪.10 [Lon L Fuller‬‬
‫הגותם של אלה עומדת בבסיס זיהוין והכרתן של "רשות מכוננת" ו"חוקה" ע"י הנשיא‬
‫לשעבר מאיר שמגר והנשיא אהרן ברק בפרשת בנק המזרחי – שיש הרואים בה את ההכרזה‬
‫על "המהפכה החוקתית" ‪.11‬‬
‫שאלת הזיהוי וההכרה אינה מתייחסת אך ורק לתאוריה הכללית של מערכת המשפט ‪ .‬שאלה‬
‫זו רלוונטית גם לפרקטיקה של כל מערכת משפט כשירה וישרה ברמה הפרטנית ‪ .‬הנפקת‬
‫מסמכים חוקיים ו‪/‬או משפטיים ‪ ,‬שזיהוי והכרה של תוקפם ‪ ,‬או חוסר תוקפם‪ ,‬עמומים ודו‪-‬‬
‫משמעיים ‪ ,‬מערערת את ישרתה ותקפותה של המערכת מיסודה‪.‬מצב בו בעל דין מנוע‬
‫מלבדוק את הרישומים בתיק בית המשפט של מסמכים שהגיעו לידיו ואת הרישומים‬
‫בתיק בית המשפט של המצאותיהם בכדי לוודא שהכתבים הם כתבי בית דין‬
‫אותנטיים‪ ,‬ושהמצאתם היא המצאה אותנטית‪ ,‬עלולה להיחזות כהתנהלות שאינה‬
‫תקינה‪ ,‬ואינה תואמת את התנהלות ו של בית דין כשיר‪.‬‬
‫נ יהול תיקים אלקטרוניים וכתבי בית דין אלקטרוניים במערכת נט‪-‬המשפט‬
‫ח שיבות העיון ברישומים במערכת נט‪-‬המשפט מתועדת בפירוט רב גם בהחלטת נציב‬ ‫‪.29‬‬
‫תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בפרשת השופטת ורדה אלשיך ‪ .12‬החלטה‬
‫זו מבהירה שמסמכים הנשמרים במערכת נט‪-‬המשפט עשויים להיות כתבי בית דין‬

‫הסיםם‪ ,‬צם אריך שק יןאמס ר‪" :‬בד פם נסי נא כד סתב ובד פם נסי נא דתחס סתם"‪ ,‬סרבם ן אש דמעוןן בק ן ג דסמלא יאט ל אוןמט ר‪ :‬אפ פא לו מט הס גד מ ןו דניםה לד הס גד מ ןו דניםה‪.‬‬
‫משנה ג‪ :‬הס מט בא יא גטט מט אק קרץ יא דש םראט ל‪ ,‬אט ינו צם אריך שק יןאמס ר‪" :‬בד פם נסי נא כד סתב ובד פם נסי נ דאתחס סתם"‪ ,‬אאם יטש עם לםיו עו דןר ארים‪ ,‬נ דאת סקיסם‬
‫דבחוןתם מם יו‪ .‬וד הס מט בא יא גטט אמ דמ אדינסת הס יםם‪ ,‬אט ינו יםכוןל שק יןאמס ר‪" :‬בד פם נסי נא כד סתב ובד פם נסי נ דאתחס סתם"‪,‬‬
‫אאם יטש עם לםיו עט אדים‪ ,‬נא דת סקיסם בד חוןתם מם יו‪.‬‬
‫יטים פק קרק שט נאי‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫מס סק כק ת גא א‬
‫משנה א‪ :‬הס מט בא יא גטט אמ דמ אדינסת הס יםם וד אמס ר‪" :‬בד פם נסי נא כד סתב‪ ,‬אפ בם ל לא בד פם נסי נא דתחס סתם"; "בד פם נסי נ דאתחס סתם‪ ,‬אפ בם ל לא דבפם נסי אנכד סתב";‬
‫" בד פם נסי נא כד סתב כלל ןו ובד פם נסי נא דתחס סתם חק דצי ןו"; "בד פם נסי נא כד סתב חק דצי ןו ובד פם נסי נא דתחס סתם כלל ןו"‪ ,‬פם סול‪ .‬אק חם ד אוןמט ר "בד פם נסי אנכד סתב"‪ ,‬ודאקחםד‬
‫הודה מס כד אשיר‪.‬‬ ‫אוןמטר "בד פם נסי נא דתחס סתם"‪ ,‬פם סול‪ .‬דשנסיא ם או דןמ ארין "בד פם נטינו נא כד סתב"‪ ,‬וד אק חם ד אוןמט ר "בד פם נסי נ דאתחס סתם"‪ ,‬פם סול‪ .‬דורבא י יד ם‬
‫ושנסיא ם או דןמ ארין "בד פם נטינו נא דתחס סתם"‪ ,‬כם שט ר‪.‬‬
‫אק חם ד אוןמט ר "בד פם נסי נא כד סתב"‪ ,‬ד‬
‫וכו’‬
‫‪8 US Constitution, Article IV, Section 1: “Full Faith and Credit shall be given in each State to the‬‬
‫‪public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by‬‬
‫‪general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be‬‬
‫‪proved, and the Effect thereof”.‬‬
‫‪9 Joseph Raz, The concept of a legal system;: An introduction to the theory of legal system, Oxford‬‬
‫)‪University Press (2009‬‬
‫)‪10 Lon L. Fuller, The Morality of Law, Yale University Press (1964‬‬
‫‪ 11‬ע"א ‪ 6821/93‬בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי‪ ,‬פ"ד מט)‪ ,221 (4‬וראו גם יאיר שגיא‪" ,‬פסק‬
‫הדין שעשה היסטוריה‪ :‬עיון היסטוריוגרפי בפסק‪-‬הדין בפרשת בנק המזרחי"‪ ,‬משפט וממשל‪ ,‬יט )תשע"ח(‬
‫‪ 12‬החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ‪/88/12‬מחוזי תל‪-‬אביב )לא פורסמה‪(12.05.2012 ,‬‬

‫‪10/10‬‬
‫אותנטיים‪ ,‬תקפים ובני אכיפה‪ ,‬או "טיוטות" חסרות תוקף‪ .‬החלטת הנציב גם‬
‫מבהירה את הקושי הקיים באבחנה בין כתב בית דין אותנטי‪ ,‬תקף ובר אכיפה לבין‬
‫"טיוטה" חסרת תוקף ב תדפיסים ותצוגות של ה כתבים האלקטרוניים ב מערכת נט‪-‬‬
‫המשפט‪ .‬ההבחנה ביניהם היא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על פי אופן רישומם במערכת‪.‬‬
‫החלטת הנציב גם מוסיפה ומבהירה את חשיבותה של המצאה תקינה באמצעות‬
‫"יישום ההמצאה" במערכת נט‪-‬המשפט‪ .‬שכן‪ ,‬יישום ההמצאה אינו מאפשר את‬
‫המצאתן של "טיוטות"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תפעול המערכת בצורה שאינה תקנית‪ ,‬מאפשר‬
‫את הדפסתן ומשלוחן של "טיוטות" חסרות תוקף‪ ,‬כהמצאה כביכול‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בית המשפט קמא שלח למבקשים פעמיים את המסמך מיום ‪ 22‬לספטמבר‪ ,2020 ,‬כביצוע‬ ‫‪.30‬‬
‫כביכול של פסק דינו של כב’ השופט עופר גרוסקופף בתיק רע"א ‪ 4421/20‬צרניק נ מדינת‬
‫ישראל נתניהו ואח’‪ .‬מסמך זה נחזה כמסמך חסר תוקף‪ ,‬שאינו כתב בית דין אותנטי‪,‬‬
‫ומשלוחו נחזה כהמצאה בלתי תקנית וחסרת תוקף‪ .‬לפיכך‪ ,‬המבקשים ביקשו לממש את‬
‫זכותם לעיין ברישומים בתיק בית המשפט קמא על מנת להבחין ולוודא את מהותו של‬
‫המסמך מיום ‪ 22‬לספטמבר ואת מהות המצאתו‪ .‬אולם זכותם של המבקשים לעיין בנתוני‬
‫הרישומים בנט‪-‬המשפט‪ ,‬כבעלי דין בבקשות העיון‪ ,‬נמנעת בפועל בהחלטת בית המשפט קמא‬
‫מיום ‪ 17‬בנובמבר‪. 2020 ,‬‬
‫בתיק בית המשפט קמא הוגש כתב אישום חסר תקדים נגד ראש ממשלת ישראל בגין שוחד‪,‬‬ ‫‪.31‬‬
‫מרמה והפרת אמונים‪ .‬ההליכים בתיק בית המשפט קמא עומדים במרכזה של מחלוקת‬
‫ציבורית ותקשורתית‪ .‬אלפים רבים מפגינים ברחובות נגד השחיתות השלטונית ובדרישה‬
‫למיצוי הדין עם ראש הממשלה‪ .‬מנגד‪ ,‬חלק ניכר אחר בציבור רואה בכתבי האישום בתיק‬
‫בית המשפט קמא 'תפירת תיקים'‪ .‬יתרה על כך‪ ,‬ישנם כך נראה המבקשים להתחמק מן‬
‫החובה לקיום הליך ראוי‪ ,‬משפט הוגן ופומבי‪ ,‬במטרה לגלות את האמת בתיק בית המשפט‬
‫קמא‪ .‬איש תקשורת ידוע‪ ,‬עמית סגל‪ ,‬המליץ על ניהול "קונץ פטנט" בהליך הנ”ל ‪ .13‬ופרקליט‬
‫המדינה עד לאחרונה‪ ,‬שי ניצן‪ ,‬העלה את החשש שכלל לא יתנהל משפט‪“ :‬אין לי מושג‪ ,‬אני‬
‫מקווה מאוד שהמשפט יתנהל כמו שכל משפט צריך להתנהל במדינה נורמלית" ‪.14‬‬
‫מחלוקות ציבוריות אלה מעמידות את מערכת המשפט בכלל‪ ,‬וההליכים בתיק בית המשפט‬
‫קמא בפרט‪ ,‬למבחן אמון הציבור יום יום ושעה שעה‪ .‬וטובים לעניין זה דברי נשיא המדינה‬
‫ריבלין‪ ,‬בטקס השבעת השופטים בשנת ‪" :2018‬בית המשפט הוא בית זכוכית‪ ,‬השופטים אינם‬
‫רק שופטים‪ ,‬הם גם נשפטים כל העת‪ .‬אנו חיים בעידן של 'שפוןט השופטים'‪ .‬הציבור שופט‪,‬‬

‫‪ 13‬עמית סגל‪ ,‬טוויטר‪ 21 ,‬לנובמבר‪2019 ,‬‬

‫‪https://twitter.com/amit_segal/status/1197578802190311430?s=20‬‬
‫‪ 14‬כתבי הארץ‪ ,‬שי ניצן על חידוש משפט נתניהו‪ :‬במדינה הזאת שום דבר הוא לא עובדה מוגמרת‪ ,‬הארץ‪16 ,‬‬
‫באוקטובר‪2020 ,‬‬
‫‪https://www.haaretz.co.il/news/law/1.9241215‬‬

‫‪11/11‬‬
‫הוא דורש שקיפות‪ ,‬הוגנות‪ ,‬תהליך נקי‪ ,‬וזכותו לעשות זאת… בהיעדר אמון ציבורי אין לבית‬
‫המשפט זכות קיום" ‪.15‬‬
‫על פי שופטי ישראל לדורותיהם פומביות הדיון וזכות העיון הן ערובה מרכזית‬
‫לכשירותה של מערכת המשפט ולאמון הציבור בה‪.‬‬
‫לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן למבקש רשות ערעור ואף לדון בבקשה‬ ‫‪.32‬‬
‫כבערעור עצמו ולהתיר למבקש לעיין בת"פ ‪ 67104-01-20‬מדינת ישראל נ נתניהו‬
‫ואח' ‪ ,‬ברישומים ביחס למסמך מיום ‪ 22‬בספטמבר‪ ,2020 ,‬ו ברישומים ביחס‬
‫להמצאתו‪ .‬ככל שרישומים אלה אינם קיימים כלל‪ ,‬מתבקש בית המשפט הנכבד‬
‫להורות לבית המשפט קמא לומר כך במפורש‪.‬‬

‫‪ 30‬בנובמבר‪2020 ,‬‬

‫יוסף צרניק‬
‫ערנות לזכויות האדם אל”מ )ע”ר(‬

‫‪In the Supreme Court‬‬

‫‪Sitting as a Civil Appeals Court‬‬
‫‪Requester:‬‬
‫‪1. Human Rights Alert NGO‬‬
‫‪AR 580654598‬‬
‫‪Joseph Zernik, PhD‬‬
‫‪Human Rights Alert NGO‬‬
‫‪PO Box 33407, Tel-Aviv‬‬
‫‪Email: joseph.zernik@hra-ngo.org‬‬
‫‪Respondents:‬‬
‫‪1. State of Israel‬‬
‫‪2. Binyamin Netanyahu‬‬
‫‪3. Shaul Elovich‬‬

‫‪ 15‬משה גורלי‪ ,‬טקס השבעת השופטים‪ :‬ורוח פוזננסקי כץ מרחפת מעל‪ ,‬כלכליסט‪ 28 ,‬במרץ‪2018 ,‬‬
‫‪https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3735076,00.html‬‬
‫יעל פרידסון וטובה צימוקי‪ ,‬ריבלין על פרשת המסרונים‪" :‬בהיעדר אמון ציבורי אין לבית המשפט זכות קיום"‪,‬‬
‫ידיעות‪ 27 ,‬במרץ‪2018 ,‬‬
‫‪https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5200904,00.html‬‬

‫‪12/12‬‬
 4. Iris Elovich
5. Arnon Moses
Request for Leave to File an Appeal
Filed herein is a request for a leave to file an appeal, originating in the November 17,
2020 Hon Judge Rivca Friedman-Felman decision (No 96) in criminal court file
State of Israel v Netanyahu et al (67104-01-20) in the Jerusalem District Court,
which effectively denied the October 28, 2020 request to inspect/notice of inspection
(No 85), pursuant to Regulation 3 of the Regulations of the Courts – Inspection of
Court Files (2003).
Copy of the October 28, 2020 decision is attached – Exh A.
Justifications for the request:
Brief sequence of events:
1. On June 11, 2020, Appellant 2 filed a request for inspection (No 41) in the above
referenced court file. In his request, Requester sought to inspect all decisions in
the above-referenced court file, which were not lawfully prohibited for
publication. The requested stated that it was filed under duress, since by law there
was no requirement for filing a request for such inspection.
2. On June 14, 2020, the Jerusalem District Court rendered its decision. The decision
affirmed Requester's claim, that public access in Net-HaMishpat case
management system was denied to most decisions in the lower court file. And yet,
the decision denied the request to inspect such decisions, which had not been
published in Net-HaMishpat - public access system. The decision reasoned that
the decisions, which had no been published, were “technical decisions”.
3. On June 17, 2020, Requester of inspection filed his request for clarification and
reasoning, pertaining to the June 14, 2020 Decision (No 45).
4. On June 21, 2020, the Jerusalem District Court rendered its decision, pertaining to
the request for clarification and reasoning, which in its essence said:
“Following review of the request, we have not found
room to grant the request. In our opinion, the June 14,
2020 Decision is clear, and it requires no further
clarification.”

13/13
5. On June 29, 2020, Appellant 2 filed a request for leave to file and appeal,
originating in the June 14 and June 21, 2020 Jerusalem District Court decision.
The appeal was entered as Zernik v State of Israel, Netanyahu et al (4421/20) in
the Supreme Court.
6. On August 20, 2020, the Hon Justice Ofer Grosskopf rendered his judgment in the
above referenced appeal, which in its essence ordered that Requester of
inspection/Appellant be served the remaining decisions in State of Israel v
Netanyahu et al in the Jerusalem District Court.
7. On September 22, 2020, Appellant 2 received a fax transmission from an
unidentified source, including a document, purportedly executing Justice
Grosskopf judgment. Such document appeared missing about 20 of the decisions,
inspection of which was requested; such document failed to show the Coat of
Arms of the State of Israel as its letterhead; such document failed to show the
name of the Jerusalem District Court as its letterhead, such document was
undated, and failed to name its author or bear the author’s signature. In short –
the September 22, 2020 appeared as a document, which was not an authentic court
record.
Copy of the September 22, 2020 document is attached – Exh B.
8. On October 22, 2020, Appellants 1&2 filed in the Jerusalem District Court file
“Request for due process and safeguard of good faith duty in exercising
inspection of decisions in instant court file” (No 82). Such request claimed:
Requesters of Inspection received on September 22, 2020
an anonymous fax transmission including a perverted
document. Such fax transmission most likely originated in
the Office of the Clerk of the Jerusalem District Court.
Such fax transmission and the perverted document were
apparently intended to be perceived by the recipients a
service of a notice by the Clerk of the Court – a court
record, which was generated by the Jerusalem District
Court in instant court file, as execution of the Hon
Supreme Court Justice Grosskopf judgment in Zernik v

14/14
 State of Israel, Netanyahu et at (4421/20)… Requesters
allege that such fax transmission and the document in it
stand contrary to the fundamentals of Due Process relative
to the essence, form, and the manner of service of the
document…

Therefore, the Hon Court is requested to uphold

Requesters’ right for Due Process and Right of Inspection
and execute Due Service of a lawfully made notice by the
Clerk of the Court, which explicitly includes all “post-it
decisions” in instant court file, which are not lawfully
prohibited for publication...

9. On September 26, 2020, the Hon Judge Rivca Friedman-Feldman rendered her
decision on the above referenced request, which said:
For such purpose, the Office of the Clerk toiled, under the
guidance of the Administration of Courts and in
coordination with it… and uploaded the document to Net-
HaMishpat system on September 22, 2020…
The Office of the Clerk shall again send Requesters
the September 22, 2020 document, attached to instant
decision. [underline and bold in the original - jz]
Such decision failed to address the perversions/defects in the September 22, 2020
document, which were detailed in the request.
The September 22, 2020 document was indeed sent again by fax to Appellants
1&2 on September 27, 2020, together with the above referenced September 26,
2020 decision. However, the September 22, 2020 document was not entered in
Net-HaMishpat as part of the Judge Friedman-Feldman September 26, 2020
decision. Such fax transmission was apparently executed by printing out the
Judge’s decision from the State of Israel v Netanyahu et al docket, printing out the
September 22, 2020 from an unknown source, and joining them together for
manual fax transmission (in contrast with valid service through the “Service
Application” in Net-HaMishpat, as detailed below).

15/15
 In short: Following the receipt of the September 22, 2020 document for the
second time, its origin, its identification as an authentic court record, and validity
of its service remained dubious at best.
10. On October 28, 2020, Appellants 1&2 filed a “Notice of inspection”, which was
entered as request No 85 in the Jerusalem District Court. Such request said:
Filers operate in Net-HaMishpat system through the use of
a “Smart-card”, and inspection of the records and dockets
in the ancillary process of Requests to Inspect (and only
that part of the court file) was supposed to be possible
through electronic, remote access. However, as a result of
difficulties, not under the Filers’ control, they have no
access to entries, which directly pertain to the Requests to
Inspect, including in particular the “Paper File”, “Clerk’s
Notices” and “Executed Services” tabs…

In view of all the above, Filers request that the Court serve
on them printouts of any entry in Net-HaMishpat in instant
court file, which records:

(1) The entry of the above referenced “document”, which

was received by fax transmission on September 22, and
again on October 27, 2020, in instant court file – under the
“Paper File” tab, under the “Notices by the Clerk” tab,
under “Decisions” tab, under “Requests and Instructions”
tab and/or any other tab in Net-HaMishpat system.
Obviously, Filers expect that entries that are not related to
the Requests to Inspect would be redacted in such
printouts prior to their service…

(2) In case the above referenced “document” was indeed

duly entered in Net-HaMishpat as a record, which was
generated by the Court – a printout of the “Details” tab,

16/16
 which includes “Document Name”, “Rendered By”, “Date
of Signature”, etc…

(3) The entries pertaining to the purported service on

September 22, 2020 and on October 27, 2020, under the
“Executed Service” and/or any other tab...

11. On November 16, 2020, Appellants 1&2 filed “Request for rendering a decision
on the Notice of inspection (No 85)”, which was entered as request No 96.

12. On November 17, 2020, the Hon Judge Friedman-Feldman rendered her decision
(Exh A), which says:
On its face, request No 85 was addressed in Notice by the
Clerk, dated November 01, 2020.
13. Copy of the November 01, 2020 Notice by the Clerk is attached – Exh C.
Appellants’ claims
Justification of the request for leave to file an appeal
14. The legal questions, which are raised by instant request for leave to file an appeal,
allegedly pertain to material violations of the rights of Appellants, who are parties
in the requests to inspect, including the right to inspect, the right for Due Process
and the right for Fair and Public Hearing.
15. The legal questions, raised by instant request also hold principle significance
pertaining to the duty of the courts to maintain reliable court files and authentic
court records, which can be distinguished as such by parties in court process and
the public at large.
16. The legal questions, raised by instant request also hold principle significance
pertaining to the maintenance of electronic court files and electronic records, and
the manner in which Net-HaMishpat case management system is operated.
17. Such questions hold additional significance in criminal court process – and instant
request indeed pertains to conduct of the lower court in a criminal process.
18. The Jerusalem District Court erred in its November 17, 2020 decision, pertaining
to the request to inspect/notice of inspection. The November 01, 2020 Notice by
the Clerk of the Court fails to address the October 28, 2020 request to

17/17
 inspect/notice of inspection (No 85). Such Notice by the Clerk of the Court failed
to bear a request number. Such Notice by the Clerk of the Court fails to provide
any of the requested registration data from Net-HaMishpat system, pertaining to
the September 22, 2020 document and/or its service.
The right to inspect
19. Regulation 3 of the Regulations of the Courts - Inspection of Court Files (2003)
provides:
3. A party to court process is permitted, following
completion of a notice of inspection, pursuant to Form 1
in the Appendix [hereinafter – Notice of Inspection], to
inspect the court file to which he is a party, unless it is
lawfully prohibited for the party’s inspection...
Appellants are parties in the ancillary process of request to inspect in State of
Israel v Netanyahu et al in the Jerusalem District Court, which commenced in the
June 11, 2020 request to inspect (No 41). Therefore, they hold the right to inspect
that part of the court file in which they are parties, since it is not lawfully
prohibited.
Moreover, the 2009 Supreme Court Presiding Justice Dorit Beinisch Judgment in
Association for Civil Rights in Israel v Minister of Justice (5917/97), paragraph 6,
further provides:
Parties’ right to inspect is established in Regulation 3 of
the Regulations of Inspection. The scope of the parties’
right to inspect in a court file, to which they are parties, is
the widest. A party to a court process is not required to
file a request to inspect, it is sufficient that such party file
a notice of inspection in order to be permitted to inspect
the court file, unless such inspection is lawfully
prohibited… [underline added - jz]
Both the Regulations and the above referenced judgment make it patently
clear that a party is permitted to inspect the court file in such party’s
matter, unless it is lawfully prohibited, without the requirement of filing a

18/18
 request with the court for exercising the inspection. Therefore, the lower
court is not authorized to deny the access to exercise the inspection which
was sought in the request to inspect/notice of inspection ( No 85). The same
arguments were made in the request/notice itself.
20. Appellants access Net-HaMishpat system using a Smart-card. Inspection of
the records and docket entries, which are part of the ancillary process of
requests to inspect (and only such requests) should have been possible
through electronic, remote access. For reasons that are not under
Appellants’ control, their access to the docket entries, which directly
pertain to the requests to inspect is denied, including in particular the
“Paper File”, “Notices by the Clerk”, and “Executed Services” tabs.
Therefore, Appellants were compelled to file their notice of
inspection/request to inspect (No 85).
21. Article 3 of Basic Law: The Judiciary says:
The courts shall conduct public hearings, unless it was
otherwise provided by law, or otherwise ordered by the
court pursuant to the law.
However, in its November 17, 2020 decision, in which the lower court effectively
denied the right to inspect, the lower court failed to rule that such inspection was
prohibited by law.
22. In paragraph 17 of the above-referenced Judgment in Association for Civil Right v
Minister of Justice, Presiding Justice Beinisch further declares that Access to
Inspect is part of a “Constitutional, supra-statutory” principle – the principle of
“Public Hearing”. Moreover, such principle is a central guarantee for the
competence and integrity of the courts as well as public trust in the courts:
The principle of public hearing is a fundamental principle
in any democratic regime. It holds a constitutional, supra-
statutory position in our legal system, and its significance
and centrality are beyond dispute… Upholding the
principle of public hearing “holds, as is widely known,
one of the key safeguards for validity of the judicial

19/19
 process, both in the administration of justice and finding
the truth, in theory and practice, and in maintaining the
appearance of justice for the public at large...”… Public
hearing is a hallmark of the justice system in a democratic
society… permitting critical review [of the courts – jz]…
permitting transparency, openness, and public scrutiny…
a prerequisite for validity of the entire justice system and
safeguarding public trust in it. Therefore, the importance
it holds in theory and in practice...
The Hon Presiding Justice Beinisch makes it patently clear in her statements that
the such fundamental principle is, “a prerequisite for validity of the entire justice
system and safeguarding public trust in it. Therefore, the importance it holds in
theory and in practice…”
23. Supreme Court Presiding Justice Aharon Barak’s 2003 Judgment in Anonymous v
State Service Disciplinary Court (1435/03), which in part addresses the access to
inspect court protocols, also declares that access to inspect is part of a principle of
a Constitutional standing. In paragraph 7, Presiding Justice Barak says:
Public hearing is a fundamental principle in any democratic
regime. It holds a Constitutional, supra-statutory standing
[see Article 3 of Basic Law: The Judiciary and Yitzhaq v
Moses (3007/02)]. There are no secret hearings; everything
is exposed to sunlight. Such principle is related to the right
to access the courts. Regardless of the practical difficulties
which may arise, the rule is publicity. Lack of publicity is
the exception [see Sh. Levine, The theory of civil
procedure – introduction and fundamental principle, p 64;
see also Vielner v State of Israel (353/88) pp 450-451].
Through such principle “...public trust in the judiciary is
maintained...” [Aloni v State of Israel (2794/00), p 369].
Such fundamental principle pertains to conduct of the
courts [The Courts Act (1984), Article 68 (hereinafter – The

20/20
 Courts Act)] It also pertains to the disciplinary courts,
which operate based on the State Service Act – Discipline
(1963) (Article 41, hereinafter – the “State Service Act”).”
[bold in the original - jz]
I.e. - Israeli law sees the Access to Inspect as a “Constitutional principle”, which
is part of the principle of “Public Hearing”, which is established in the Basic Law:
The Judiciary.
The above-referenced Judgment in the Anonymous affair was rendered in the
height of the Israeli “Constitutional Revolution” [ 16], and it addresses, inter alia,
access to hearing protocols in a disciplinary court. Pursuant to Israeli law
(Regulations of Inspection and Supreme Court Judgment in Association for Civil
Rights, referenced above), access to inspect hearing protocols is not included in
the universal, automatic permission of access to court decisions, which are not
prohibited by law for publication. At the same time, in the Anonymous judgment,
(paragraphs 10-14) Presiding Justice Aharon Barak and Justice Dalia Dorner
engage in a detailed discussion of the conflict between the Constitutional principle
of Access to Inspect and the Constitutional right for Privacy of the Defendant, of
the required balancing between such principles and such rights and of the
appropriate tests for reviewing and adjudicating such conflicts. Both of them
arrive at the same conclusion, albeit in different ways: The Constitutional
principle of Public Hearing, including Access to Inspect protocols, supersedes the
Constitutional right for Privacy.
In contrast, in instant case, there is no conflict between the requested inspection
and any person’s right for privacy. Therefore, the lower court’s decision appears to
inexplicably ignore Constitutional principles, and it may undermine public trust in
validity and effect of the “Constitutional revolution”.
24. International law finds public hearing and public access to inspect court records in
Human Rights. Article 10 of the Universal Declaration of Human Rights (1948)
says:

16 Aharon Barak, A Constitutional Revolution: Israel's Basic Laws, Yale Law Faculty Scholarship
Series (1993)
https://digitalcommons.law.yale.edu/fss_papers/3697/

21/21
 Everyone is entitled in full equality to a fair and public
hearing by an independent and impartial tribunal, in the
determination of his rights and obligations and of any
criminal charge against him.
Therefore, pursuant to Human Rights in international law, the right to inspect,
either by a party to court process or by the public at large, is primarily an
individual right – of the defendant in court process. Its purpose is to safeguard
defendant’s rights for fair hearing and equal protection under the law, particularly
in criminal process.
25. The US law holds the right to inspect court records a Constitutional right as well.
In US law, such right encompasses not only court decisions, but all parties’
pleadings, which are not lawfully sealed. A landmark US Supreme Court
judgment by Justice L. Powell in the matter of the Nixon tapes, paragraph 10, says
17
:
It is clear that the courts of this country recognize a general
right to inspect and copy public records and documents,
[Footnote 7] including judicial records and documents.
[Footnote 8] In contrast to the English practice, see, e.g.,
Browne v. Cumming, 10 B. & C. 70, 109 Eng.Rep. 377
(K.B. 1829), American decisions generally do not condition
enforcement of this right on a proprietary interest in the
document or upon a need for it as evidence in a lawsuit.
The interest necessary to support the issuance of a writ
compelling access has been found, for example, in the
citizen's desire to keep a watchful eye on the workings of
public agencies, see, e.g., State ex rel. Colscott v. King, 154
Ind. 621, 621-627, 57 N.E. 535, 536-538 (1900); State ex
rel. Ferry v. Williams, 41 N.J.L. 332, 336-339 (1879), and
in a newspaper publisher's intention to publish information
concerning the operation of government, see, e.g., State ex

17 Nixon v Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589 (1978)

22/22
 rel. Youmans v. Owens, 28 Wis.2d 672, 677, 137 N.W.2d
470, 472 (1965), modified on other grounds, 28 Wis.2d
685a, 139 N.W.2d 241 (1966)…
Therefore, in US law, the right to inspect court records is
acknowledges as part of Common Law. Its rationale is “the citizen's
desire to keep a watchful eye on the workings of public agencies”.
“Public agencies” in this context include, of course, the courts
themselves.
Furthermore, in paragraphs 23-28 of the above referenced Judgment,
the US Supreme Court reviewed such right and its foundation in the
Bill of Rights: in the First Amendment to the US Constitution –
Freedom of the Press, and in the Sixth Amendment – the right for
Public Trial.
I.e. - in US law, the right to inspect and to copy court decisions is not
only an individual right of the defendant, but also a collective right of
the public at large.
The duty to maintain identifiable authentic court records and valid court
files
26. The significance of authentication and due service was already established and
elaborated in Jewish Halacha over 2000 year ago. The first Mishnah chapters in
Gittin Tractate, and their elaboration in the Talmud are entirely dedicated to
questions pertaining to authentication and service of divorce documents [18].

27. The significance of authentication and due service is well-recognized for centuries
in the Western World as a fundamental principle in the conduct of competent and
honest courts. Such principle was established as a Constitutional norm almost 250
years ago in Article IV, Section 1 of the Constitution of the United States [19].

18 Mishnah Gittin Tractate: Full Hebrew text with English translation by Sefaria project:
https://www.sefaria.org.il/Mishnah_Gittin.1?lang=bi
19 US Constitution, Article IV, Section 1: “Full Faith and Credit shall be given in each State to the
public Acts, Records, and judicial Proceedings of every other State. And the Congress may by
general Laws prescribe the Manner in which such Acts, Records and Proceedings shall be
proved, and the Effect thereof.”

23/23
28. The question of recognizing the identity of a legal/judicial record is also a central
issue in the question of validity of any justice system, as discussed by scholars of
jurisprudence. Such issue is particularly evident in the thinking of the leaders of
the Positivist school, such as John Austin, Hans Kelsen and HLA Hart [20]. Such
issue is also prominent in the thinking of the school of Procedural-Natural Law,
such as Lon L Fuller [21].

The thinking of such scholars holds center stage in the identification and
recognition of a “Constitutional Assembly” and a “Constitution” by retired
Supreme Court Presiding Justice Meir Shamgar and Supreme Court Presiding
Justice Aharon Barak in Bank HaMizrahi judgment – which is often considered
the declaration of the “Constitutional Revolution” in the State of Israel [22].

The question of identification and recognition does not pertain only to the general
theory of a justice system. Such question is also relevant at the particular level in
the practice of any competent justice system. Issuing legal and/or judicial records,
whose identification and recognition as valid or invalid are vague and ambiguous,
fundamentally undermines the integrity and validity of the justice system.

Maintenance of electronic court files and electronic court records in Net-

HaMishpat

29. The significance of inspection of docket entries in Net-HaMishpat system is also

detailed in Ombudsman of the Judiciary decision Eliezer Rivlin in the Judge
Varda Alshech affair 23 . Such decision clarifies that documents, which are
maintained in Net-HaMishpat system may be valid and effectual, authentic court
records, or invalid “drafts”. The Ombudsman decision also elaborates regarding
the inherent difficulty in distinguishing between a valid and effectual, authentic
court record and an invalid “draft” in printouts and rendering of the electronic

20 Joseph Raz, The concept of a legal system;: An introduction to the theory of legal system, Oxford
University Press (2009)
21 Lon L. Fuller, The Morality of Law, Yale University Press (1964)
22 United Bank HaMizrahi LTD v Migdal Cooperative Village (6821/93), see
https://versa.cardozo.yu.edu/opinions/united-mizrahi-bank-v-migdal-cooperative-village
23 Ombudsman of the Judiciary Eliezer Rivlin decision (88/12/Tel-Aviv District) (unpublished, May
12, 2012).

24/24
 records in Net-HaMishpat system. The distinction between such records can be
affected, in part, by inspecting their docket entries in the system.

The Ombudsman decision further clarifies the significance of valid service, using
the “Service Application” in Net-HaMishpat system. The Service Application
does not permit the service of “drafts”. On the contrary, invalid operation of the
system permits the printing out and sending of invalid “drafts” as purported
service.

Summary

30. The lower court twice sent Appellants the September 22, 2020 document, as
purported execution of the Hon Justice Ofer Grosskopf judgment in Zernik v State
of Israel, Netanyahu et al (4421/20). Such document appears as an invalid,
document, which is not an authentic court record, and its transmission appears as
invalid service. Therefore, Appellants sought to exercise their right to inspect the
docket entries in the lower court, in order to distinguish and ascertain the nature of
the September 22, 2020 document and the nature of its transmission. However,
Appellants right to inspect the docket entries in Net-HaMishpat system, as parties
in the requests to inspect, was effectively denied in the lower court’s November
17, 2020 decision.

31. In instant court file an unprecedented indictment was filed against the Israeli
Prime Minister, alleging Bribes, Deceit and Breach of Trust. Court process in the
lower court file is at the center of public and media controversy. Thousands are
protesting in the streets against government corruption, demanding due
prosecution of the Prime Minister. On the other side, considerable part of the
public sees the indictment in the lower court file as “framing”. Moreover, it
appears that there are those who advocate subverting the duty to conduct court
trial based on Due Process, Fair and Public Hearing, in order to determine the
truth in the matter. A renowned media personality, Amit Segal, advocated the
performance of a “kuntz” in the lower court process 24. Recently retired State
Attorney Shai Nitzan raised the prospect that the trial wouldn’t be conducted at

24 Amit Segal, Twitter, November 21, 2019

https://twitter.com/amit_segal/status/1197578802190311430?s=20

25/25
 all: “I have no clue, I truly hope that a court trial would be conducted in the same
manner that any trial ought to be conducted in a normal state” 25.

Such controversies place the justice system in general, and court process in the
lower court file in particular, under public scrutiny every day and every hour.
Israeli President declared in similar matters at the 2018 judges swearing in
ceremony: “The court is a glass house. Judges not only judge, they are also being
judged on a regular basis. We live in the era of judging the judges. The public
judges. The public demands transparency, fair dealing, clean process – and rightly
so… absent public trust, the courts have no right to exist” 26.

Pursuant to generations of Israeli justices, public hearing and the right to

inspect are a central guarantee for competence of the justice system and
public trust in it.

32. Therefore, the Honorable Court is requested to grant Appellants’ request for
a leave to file an appeal, to review instant request as the appeal itself, and to
permit Appellants to inspect docket entries in State of Israel v Netanyahu et al
(67104-01-20) pertaining to the September 22, 2020 document and its service.
In case such docket entries do not exist at all, the Hon Court is requested to
instruct the lower court to explicitly state so.

Today, June 30, 2020, signed:

________
Joseph Zernik, PhD
Human Rights Alert NGO

25 Staff, Shai Nitzan regarding proceeding of Netanyahu’s trial: In this State nothing is a done deal,
Haaretz, October 16, 2020
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.9241215
26 M Gorali, Judges swearing in ceremony, Calcalist, March 28, 2018
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3735076,00.html
Y Friedson and T Tzimuki, Rivlin regarding the texting affair: “absent public trust the courts have no
right to exist”, Yediot, March 27, 2018
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5200904,00.html

26/26
A/‫א‬
B/‫ב‬
C/‫ג‬