‫בס"ד‬

‫מעלת טבילת עזרא‬

‫)בו יבואר מעלת טבילת עזרא‪ ,‬והטבילה בעש"ק‪ ,‬ובכל יום‪,‬והוא ליקוט נפלא מתוך הספרים פסקי תשובות‪ ,‬מעין גנים‪ ,‬ועוד(‬

‫א‪.‬הן אמת כי הכרעת הטור והשו"ע להקל‪ ,‬ובודאי רוח הקודש נוססה בהם כי כמה יושבי‬
‫כפרים היה שלא בנמצא תחת ידם מקוה לטבילה וגם לא היה מצוי מקואות נקיים וחמים‬
‫ובמקומות צינה היה חשש חולי וסכנה‪ ,‬והמון העם לא יכלו לעמוד בתקנה זו‪ ,‬ואילו היו אוסרים‬
‫מדינא תורה ותפילה‪ ,‬הוי נפיק מיניה חורבה גדולה‪ ,‬ויתרופפו עמודי התורה והתפילה אצל‬
‫רבים מאחינו בית ישראל‪,‬וחשש לביטול פריה ורביה‪ .‬אך החסידים ואנשי מעשה שבכל‬
‫הדורות היו מקפידים על טבילה זו מאד‪.‬וכלשון הרמב"ם )באגרותיו אגרת ק"מ( שהעיד על‬
‫עצמו שמימיו לא ביטל טבילה זו! ויש לידע‪ ,‬כי לדעת הרבה קדמונים‪ -‬שלא ביטלו טבילת‬
‫עזרא אלא לתורה‪ ,‬אבל לתפילה אסור עד שיטבול ]והיא דעת‪:‬רב האי גאון‪),‬מובא ברי"ף ורא"ש פ"ג‬
‫דברכות(‪,‬ורבנו חננאל )מובא בתוס' חולין קכב‪ :‬ד"ה לגבל(‪,‬ספר הישר לרבינו תם )חלק בחידושים סימן שצ"א(‪ ,‬בעל‬
‫העיטור )סוף הלכות מילה(‪ ,‬ספר האשכול )סימן ג'(‪ ,‬ספר המנהיג )בלי יוה"כ סי' עב(‪ ,‬ועוד הרבה ראשונים‪.[.‬‬
‫ובדורות האחרונים אשר אכשור דרא והמקוואות מצויות בכל מקום עם מים חמים וקפדי‬
‫אנקיותא טפי‪ ,‬יתכן שחובה ממש לטבול]שו"ת דברי יציב )חאו"ח ח"א ס' נ"ה( ע"פ בעל העיטור וכל בו ושלטי‬
‫גיבורים‪ -‬שבטלוהו לטבילת עזרא משום מקומות צינה שלא היו יכולים לעמוד בה‪,‬משא"כ במקומות שאין צינה נהגו‬
‫תמיד לטבול הגר"ח קניבסקי שליט"א אורחות יושר עמ' מא' )ועיי"ש שבא"י נהגו להקפיד על טבילה זו(שו"ת שבט הלוי‬
‫)ח"ה או"ח סי' ט"ו(‪ .[,‬וכל מי שיש בו ריח תורה מקפיד על טבילה זו ]הגר"מ שטרנבוך בתשובות והנהגות‬
‫)ח"ד סי' פ"ט([‪ .‬וגם בשבת יזהר בה ]קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב )ח"א סי' ל"ט([‪ .‬וכפי שידוע גם מרן‬
‫הח"ח והקה"י זצ"ל נהגו בכך גם בשבת‪].‬רק שיזהרו מג' דברים א‪ .‬מקווה חמה ב‪.‬סחיטת שיער ג‪ .‬לצאת‬
‫לרה"ר שזקנו ופאותיו נוטפים מים )אבל רטובים לית לן בה‪ .‬פס"ת‪(.‬ועיין באחרונים ובאורח"י שם‪.[.‬ובשו"ת מן‬
‫השמים שאל‪ :‬אם יש להקל בטבילת עזרא לתפילה? והשיבו לו‪" :‬ועבדתם את ה' אלוקיכם הוי‬
‫אומר זו תפילה‪,‬ואפשר טמא מקריב קורבן?! וא"ת מאי שנא משאר טומאות? אינו דומה טמא‬
‫מאונס לטמא מדעת‪ ,‬אינו דומה טומאה הבאה ממקום אחר לטומאה היוצאת מגופו‪ ,‬ועזרא‬
‫כשתיקן ברוה"ק ראה ותיקן וכו'‪ .‬ודבר זה גורם אורך הגלות‪ ,‬כי אם היתה תפילת ישראל‬
‫כתיקונה כבר נתקבלה תפילתם זה ימים רבים" עכ"ל‪ .‬וגדולי ישראל לאורך כל הדורות נזהרו‬
‫בטבלה זו עד למאד וכמובא )בספר "מעשה רב"( על רבינו הגר"א זי"ע‪ ,‬והגרעק"א וכן‬
‫מובאים עדויות רבות על גדולי ישראל בלי שום יוצא מן הכלל‪.‬‬
‫ומעלת טבילה זו אין לשער כי רבו ועצמו מעלותיה וסגולותיה במאד מאד‪,‬וכבר הבטיחו חז"ל‬
‫)ברכות כ"ב(‪ :‬שכל המחמיר בה מאריכין לו ימיו ושנותיו‪ .‬ובירושלמי )פג' דברכות סוף הל' ד'( הוסיפו‪:‬‬
‫דמאריכין ימיו בטובה! ובמאירי )ברכות שם( והחינוך )מצוה קע"ה( כתבו בזה"ל‪" :‬דהיא קדושה‬
‫גדולה!"‪ .‬ובספר מגיד מישרים להב"י )פ' בהר( אמר לו המלאך בזה הלשון‪" :‬אל תבטל טבילת‬
‫בעל קרי כי אין אתה יודע מתן שכרה!" וכתב רבינו האריז"ל )עהד"ט(‪" :‬הרגיל להיות טובל‬
‫מטומאת הקרי ושאר טומאות‪ .‬יפתח לבו בתורה וגם בעבודת קונו‪ ,‬ונטהר מכל מחשבות‬
‫רעות!" ובראשית חכמה )שעה"ק(‪":‬הנה הטהרה ע"י הטבילה‪ ,‬הוא סיוע גדול שידבק האדם‬
‫נפשו לאלוקיו ובעבודתו"‪.‬עוד שם‪ :‬הוא סגולה גדולה לבנים צדיקים וחסידים‪ .,‬והיעב"ץ )מגדל‬
‫עוז(‪" :‬אשרי מי שרגיל בטהרה זו‪ ,‬ויועיל גם לטומאת העבירות‪ ,‬ויבוא לידי טהרת הלב"‪.‬ובפלא‬
‫יועץ )ערך טהרה(‪":‬טהרה מביאה את האדם לכל דבר שבקדושה ‪ ,‬ומאחר שטהרת הגוף גורם‬
‫לטהרת הנפש‪,‬ראוי להזהר בטהרת הגוף‪ ,‬וכדאי לו לאדם לטרוח אלף אלפים טרחות ולהוציא‬
‫כמה הוצאות על כך‪ ,‬והעובד את ה' בטהרה הנה שכרו טובה ומכופלת" עכת"ד‪.‬ובדגל מחנה‬
‫אפרים‪" :‬שהוא סגולה להמתקת הדינים!" וברביה"ק מברסלב‪":‬שסגולתה להושיע מכל‬
‫הצרות‪ ,‬ומטהר מכל הטומאות‪ ,‬ומכל החטאים‪ ,‬וממשיך דעת וחסד עליון‪ ,‬פרנסה בקלות‪,‬‬
‫רפואה‪,‬חיים ואריכות ימים"‪ .‬ובהגה"ק משינאווא‪":‬שהוא סגולה לרפואת הנפש ולרפואת‬
‫הגוף"‪ .‬ובטה"ק בשם הקדמונים‪":‬שהיא סגולה לחריפות המח ולזריזות"‪ .‬ובכף החיים‬
‫)סופר(‪":‬וזה מנהג יפה שאין למעלה ממנו!" ובקריינא דאגרתא )ח"א נ"א(‪":‬וטבילת עזרה יהיה‬
‫כחובה!" ובשו"ת שבט הלוי )ח"ה או"ח ט"ו(כתב‪" :‬ובדוק ומנוסה כי טבילה זו מחזקת הזיכרון‬
‫ותלמודו מתקיים בידו‪,‬וסימנך יראת ה' טהורה עומדת לעד"‪.‬ע"כ‪.‬‬
‫ולצד אלו שאין הולכים למקווה בעת הצורך‪ ,‬שמענו מפי ממלל רבוותא דיבורים חריפים מאד‪,‬‬
‫ודי אם נזכיר דברי‪" .‬החוזה מלובלין"זי"ע שאמר בזה הלשון‪...":‬ואם ת"ח אינו נזהר בטומאה‬
‫היוצאת מגופו‪ ,‬הרי נבלה טובה הימנו‪ ,‬כי חמורה טומאה היוצאת מגופו מטומאת נבילה בכמה‬
‫דברים!" ובמאור ושמש )פ' אמור(‪" :‬בלתי אפשרי לידע מהי יראה‪ ,‬כי אם שהיה נזהר בטבילת‬
‫עזרא! והכת הש"צ ימח שמם‪ ,‬נעשו אפיקורסים בגלל שלמדו קבלה וסתרי תורה בטומאת‬
‫הגוף!" ובזוהר חי )קאמרנה‪,‬ח"א דרי"א ע"ב(‪":‬אפילו בזמן הזה אסור לאדם להתפלל ולומר דברי‬
‫תורה עד שיטבול‪,‬כי כבר קבלוהו לחובה‪,‬ומי שאינו טובל נחשב כבהמה שאין בה דעת‬
‫והרגשת חיות אלוקות"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫וביותר צריכין לדקדק בזה העוסקים במילי דשמיא‪,‬כגון‪ :‬חזנים‪ ,‬שוחטים‪ ,‬סופרים‪ ,‬ומחנכים‪,‬‬
‫וכדו'‪ ,‬כי עליהם תלוי הקולר טפי בחובת טהרת גברא )כדאיתא בכמה ס"י(‪.‬‬
‫ומכאן פליאה גדולה על אנשים יראי שמים שנזהרים בקלה כבחמורה‪ ,‬ומדוע לא יחושו לכל‬
‫דברי רבותינו הראשונים והאחרונים בזה?! וראה‪ ,‬כי אין לך דבר שמדביק את האדם בבורא‬
‫יתברך כהקדושה‪ ,‬ואין לך דבר שמרחיק את האדם מהבוי"ת‪ -‬כהיפך מזה! ישמע חכם ויוסף‬
‫לקח‪,‬ודי בזה לכל מבקש אמת‪.‬‬
‫ב‪ .‬עוד נניף יד בס"ד אודות הטבילה בערב שבת קודש אשר הוא מנהג המוזכר בקדמונים‪,‬‬
‫ומקור המנהג הוא כפי שמבואר בספר החשמונאים )ב‪,‬יב‪,‬לח(‪" :‬אז אסף יהודה )המכבי(את הצבא‬
‫אל עיר עדולם וכאשר הגיע היום השבעי נטהרו כמנהג‪ ,‬ויעשו שם את יום השבת"‪.‬ע"כ‪.‬‬
‫ובזוהר הקדוש )שמות קלו‪:(:‬רב המנונא סבא כד הוה סליק מנהרא מעלי שבתא‪] .‬ומסתבר שטרח‬
‫לילך לנהר כדי לטבול ולא לשם רחצה[‪) .‬והא דמצינו בר"י ב"ר אלעאי שרחץ פניו ידיו ורגליו בער"ש וכו'‪ ,‬ומשמע דרק‬
‫רחץ? זה אינו‪,‬שכבר השיב הגה"ק מקאמרנה ע"ז‪,‬דהתם מיירי לפני טבילתו‪ ,‬וטעם הדבר היות ורצה לכוין כוונות‬
‫הרחיצה ע"פ הסוד‪ ,‬וזה לא היה יכול לכוין בריבוי ההמון שהיו בבית המרחץ ובצירוף דנפיש זוהמא‪ ,‬ולטבול במקוה‬
‫בע"ש ודאי טבל‪.‬ע"כ‪ (.‬ובסידור היעב"ץ‪ :‬כי מי שזהיר בטבילה זו קדוש יאמר לו‪ ,‬וכבר הובא בספר‬
‫"הקנה" )למחבר קדום שהיה אחר רבנן סבוראי(‪" ,‬דהטובל בערב שבת הקב"ה מקבל תפילתו וקושר‬
‫אהבתו בו"‪ .‬והמהרח"ו )בשעה"כ( הביא דברי הזוה"ק הנז'‪ ,‬והעיד על רבו מרן האר"י ז"ל‪,‬‬
‫שאחר קריאת הפרשה שמו"ת‪ ,‬היה טובל הטבילה של ערב שבת הנזכר בספר הזוהר‪ ,‬והיה‬
‫אומר מורי ז"ל‪ .":‬כי תוספת שבת ניכר ומתגלה במצח האדם תיכף אחר הטבילה"‪ .‬ובספר‬
‫יסוד ושורש העבודה )שער העליון פ"א(‪" :‬מצוה גדולה לטבול בערב שבת‪ ,‬כי הטבילה בערב שבת‬
‫קודש מועילה לקבל נשמה יתרה בשבת‪ ,‬ובלי טהרת המקוה בודאי לא יסיגנה"‪.‬‬
‫ובחסד לאלפים ובשם המקובלים‪" :‬כי לא יוכל האדם לזכות לתוספת נפש רוח ונשמה הבאות‬
‫בשבת אם לא יטבול במקוה טהרה אחר חצות‪ ,‬ומי פתי יאבד טובה הרבה מחמת עצלות שלא‬
‫לטבול‪ ,‬הלא לפי גודל הטובה ראוי ונכון לשבור גזיזא דברדא )גושי קרח( ולטבול!"‪.‬‬
‫ובספר אמרי פנחס )להגה"ק רבי פנחס מקוריץ(‪" :‬שיש להחמיר בטבילה בערב שבת קודש כמעט‬
‫במסירות נפש"‪].‬ומסופר‪ ,‬שבזקנותו לא היה יכול לילך ברגליו והיו נושאים אותו על כסא בכדי לטבול‪[.‬‬
‫ובספר שולחן הטהור להגה"ק מקאמרנה ז"ל כתב‪" :‬מצוה וחיוב מדברי מרן האר"י ז"ל ומדברי‬
‫הזוה"ק‪ .‬לטבול בנהר או במקוה בכל ערב שבת‪ ,‬ומי שעובר על דבריו בלי אונס‪ ,‬מותר לקוראו‬
‫עבריין‪ ,‬כי כל דבריו של האר"י ז"ל הוא מה ששמע לא מפי מלאך ולא מפי שרף‪ ,‬אלא מפי‬
‫הקב"ה בעצמו"‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועי' במרן הבן איש חי )ש"ב‪ ,‬לך‪,‬ט" ז( מש"כ באורך בזה‪,‬וע"ש עוד לגבי‬
‫טבילת ש"ק ביום ונעם לך‪.‬‬
‫ובספר "אורחות רבינו" מובא על מרן הקהילות יעקב זצ"ל‪ ,‬שהיה נוהג לטבול בכל ערב שבת‬
‫גם כשהיה הדבר קשה עליו ביותר‪ ,‬ולא ויתר על טבילה זו‪,‬באומרו‪" :‬שמימיו לא ביטלה!"‬
‫)ובער"ש עקב תשל"ח היה לרבינו כאב חזק בשפולי הגב‪ ,‬ואעפ"כ טבל בער"ש במקוה שבדירתו‪,‬אף כי היה קר‪,‬‬
‫והחימום היה מקולקל‪ ,‬ולא נתן לאף א' לסייעו בלבישה ובטבילה‪ ,‬ובמאמץ גדול טבל‪ ,‬ואמר אחרי שיצא מהמקוה‪,‬‬
‫שהמקוה הקר הטב לו מאד(‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואחר הודיע אותנו אלוקים כל זאת‪ ,‬נביא בס"ד עוד מעניין חשיבות הטבילה בכל יום קודם‬
‫התפילה‪,‬אפי' שלא במקום חיוב והנה איתא )ברזיאל מלאך( דאדם הראשון ובנו שת ונח הצדיק‬
‫ואחריהם האבות הק'כום היו טובים בטהרה בכל יום! והנה ‪.‬כתב החתם סופר )שער טה"י ס" ד'(‬
‫וז"ל‪" :‬נהגו שלומי ואמוני ישראל לטבול בכל יום קודם התפילה אף שהם טהורים מכל טומאה‬
‫וכו'‪,‬משום חשש טומאת הגוף‪ ,‬שמא נטמא בלילה‪ ,‬דאע"ג דאיהו לא ידע מטומאת קרי דלמא‬
‫טומאה יצאה מגופו בלי ידיעתו"‪.‬ובתפארת שלמה )ליקוטים‪,‬תזריע(‪" :‬דידוע מפי הקדושים‪ ,‬דאם‬
‫בא ח"ו לידי קישוי אבר‪ ,‬אף שלא ראה ולא הרגיש אפי' הכי כבר נעקר הזרע מהמוח‪ ,‬ואם לא‬
‫יצא עכשיו יצא היום או מחר עם מי רגלים‪,‬ואף שמצד הלכה אינו טמא אבל פגם בנפש מיהא‬
‫הוי‪ ,‬ומי יאמר זיכיתי לבי‪ ,‬ועל כן ראוי לטבול כל יום"‪.‬עכ"ל‪ .‬ומרן הבן איש חי )ש"ב‪,‬לך‪,‬ט"ז‪ ,‬וניצבים‬
‫ש"א‪ ,‬ה"ג( הורה לטבול בגין זה‪ .‬ע"ש‪] .‬אגב‪ ,‬על האור החיים הקדוש‪,‬מובא שבכל פעם אחר שנפנה לקטנים‬
‫היה טובל במקוה ומחליף כל בגדיו )ולכן נקרא בפי כל בתואר "הקדוש"([‬
‫ומרן החיד"א העיד )שה"ג אות תלמוד(‪ :‬שיהודי פרס נהגו בטבילה בכל יום קודם תפילתם!‬
‫ע"ש‪.‬ועל הגרעק"א העיד החתם סופר‪ ,‬שהיה הולך למקוה למרות שהיה חלוש מטבעו‪ ,‬ולא‬
‫ציערו גשם ושלג‪ ,‬גם בימות החורף שהמים היו קפואים‪ ,‬לא מנע עצמו מזה‪ ,‬ותמיד הקפיד‬
‫לילך טרם האיר השחר בעוד כולם ישנים על מיטתם‪ ,‬ולא הרגישו בו כי הולך לבית הטבילה‬
‫במים הקרים‪ .‬והחתם סופר )מנהגי החת"ס( טבל עצמו כל יום במקוה‪ .‬והאדר"ת מספר על עצמו‬
‫)בצוואתו(‪" :‬עשרות שנים נהגתי לטבול תמיד בצינעה‪ ,‬בטרם עלות השחר‪ ,‬כך בשבת‪ ,‬כך‬
‫במועדים‪ ,‬וכך בימות החול‪.‬ואיש לא ידע מזה"‪ .‬וכן מרן הבן איש חי נהג טבול בכל יום )כמובא‬
‫בספר תהלות יוסף(‪.‬ועוד רבים ושלמים‪.‬‬
‫ומו"ר הגרב"צ אבא שאול זצ"ל )ס' האיר פני המזרח( היה משבח מאד את עניין טהרת הגוף‪,‬ואמר‬
‫כי לא רק מי שצריך טבילה מקבל טהרה‪,‬אלא כל מי שטובל מוסיף טהרה על טהרתו‪] .‬והביא‬
‫ראיה מכהן גדול ביוה"כ שטובל חמש טבילות )יומא ל‪,(.‬דאע"פ שהוא טהור צריך לטבול שוב קודם החלפת הבגדים[‪.‬‬
‫ורבינו האר"י ז"ל כתב )שער רוה"ק דף ד(‪" :‬בעניין השגת האדם‪ ,‬אין לך דבר שמועיל כמו הטהרה‬
‫והטבילה‪ ,‬שצריך שיהיה אדם טהור בכל עת! והבעל שם טוב הק' גילה לתלמידיו‪" :‬שעיקר כל‬
‫המדרגות וההארות שזכה להסיג היה ע"י שהיה רגיל בטבילות!" ובשו"ת משנה הלכות )ח"ג ס'‬
‫רכ"ה( כתב‪ ,‬שהטבילה בכל יום אינו סתירה כלל למש"א חז"ל דעזרא תיקן טבילה כדי שלא‬
‫יהיו מצויים וכו' כתרנגולים‪ ,‬דאדרבא הטבילה מטהרת ומזככת את מוחו שלא יבא לידי‬
‫זה‪).‬ועי"ש בשם מלא הרועים הסבר על פי הפשט(‪ .‬והרי"מ מזלאטשוב זי"ע אמר‪" :‬ששמע מפי קודשו‬
‫דמרן הבעש"ט בזה"ל‪" :‬פעלתי אצל השם יתברך‪ ,‬שאדם הטובל עצמו במקוה בבוקר קודם‬
‫התפילה‪,‬יהיה נחשב לפני הקב"ה כתענית יום אחד!" עוד אמר הבעש"ט‪" :‬ע"י טבילה במקוה‬
‫בדבקות‪ ,‬יכולים להשיג מדריגות גדולות הרבה יותר מסיגופים צומות וגילגולי שלג"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫ומוהרנ"ת מברסלב )בהוספה לליקו"ה( אמר‪" :‬דמי שיהיה חזק בטבילות במקווה בכל יום תמיד‬
‫בודאי יתקן הכל יהיה איך שהיה!"‪ .‬והרה"ק מקרלין אמר‪" :‬לטבול במקוה אינה מצוה‪ ,‬אבל מה‬
‫שמקוה מביא את האדם לטוב א"א להשיג בגדולה שבמצוות!‬
‫ודע! שכבר כתב הכף החיים )נט"י אות ס"ה( בשם רבינו האריז"ל )שעה"ג הקדמה כב( וז"ל‪" :‬וכל‬
‫אשר נשמתו זכה ביותר‪ ,‬תאוות נפשו לעשות חומרות וחסידות ביותר‪,‬וכל אשר אין נשמתו‬
‫מתוקנת כ"כ תאוות נפשו לילך אחר קולות‪ ,‬וסימנך "בתר עניא אזלא עניותא"‪ ,‬ובזה יוכל‬
‫האדם לבחון את עצמו‪ ".‬עכ"ל‪.‬‬
‫הראת לדעת‪ .‬כי הטהרה במקוה‪ -‬מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם‪,‬‬
‫כי היא עניין רם ונישא‪ ,‬שיש בכוחה להמשיך קדושה גדולה ונוראה על האדם באם הולך‬
‫ומתנהג בדעת )ל' טה"ק( ובימינו נתחברו בנושא זה ספרים שלמים‪ ,‬קחהו משם‪ ,‬ומי האיש‬
‫אשר לא ילבב בשומעו כדברים האלה לעשותם‪ ,‬ותן לחכם וגו'‪ ,‬ואשריו של מי שיציית‬
‫לדבריהם הק' אז יקויים בו כל הבטחותיהם הנפלאות זי"ע‪ ,‬וטוב לו בזה ובבא לנצח‪.‬‬
‫ויה"ר שבגין זה נזכה למה שכתב הראשית חכמה )בשעה"ק(‪:‬להעמיד תולדות גדולי קודש‪,‬‬
‫כאלה שיעשו נחת רוח לפניו יתברך‪ ,‬ויעבדוהו בלבב שלם‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫]נ‪.‬ב‪ .‬יש לזכור כי לפעמים זה קדושת העיניים‪ ,‬ששומר עצמו בבית המרחץ‪ ,‬הוא יותר תיקון מעצם הטבילה מקוה‬
‫)טה"ק(‪[.‬‬

‫בספר נהר יוצא מעדן‪ ,‬מביא בשם הרבי מאוסטרובצה שסיפר‪:‬שמחשף אחד שאל את הבעל‬
‫שם טוב זי"ע‪ :,‬מה זאת שאני רואה אנשים יוצאים מבתיהם בבוקר ורודפים אחריהם הרבה‬
‫מזיקים‪ ,‬ובחזרה לביתם איני רואה כלום? ענה ואמר הבעל שם טוב זי"ע‪:‬‬

‫"זאת היא פעולת המקוה!! "‬