‫מאוצרות הגאון רבי יצחק יהודה מקוטנא – חג הסוכות‬

‫הערות שונות‪( .‬מתוך קובץ תורני שערי תורה – וורשא)‬

‫ביאור בדברי השו"ע בהלכות הזכרת גשמים ‪ -‬מהו עד שיכריז הש"ץ‪.‬‬

‫א) בשו"א או"ח סימן קיד ב עד שיכריז הש"ץ‪ .‬ועיין בט"ז סק"ו ובמג"א סק"ב כמה נתחבטו בפירוש דברי המחבר‬
‫שיכריז‪ ,‬הכרזה זו מה הוא‪ ,‬וקמת במחזורי ספרד נמצא פיוטים לגשם קודם תפילת לחש כמו שאנחנו אומרים בחזרת‬
‫הש"ץ ושמה נמצא מה שאנחנו אומרים שאתה הוא ה' אלוקינו משיב הרוח ומוריד הגשם לברכה וכו' רק אנחנו‬
‫אומרין באמצע תפילת הש"ץ ובני ספרד קודם תפילת הלחש כמו שאנחנו אומרים בחזרת הש"ץ ושמה נמצא מה‬
‫שאנחנו אומרין מה שאתה ה' אלוקינו משיב הרוח ומוריד הגשם לברכה וכו' רק אנחנו אומרים באמצע תפילת‬
‫הש"ץ ובני ספרד קודם תפילת הלחש‪ ,‬ונראה דעל זה נתכוין רבינו בשו"ע שהיה ספרדי‪ ,‬שיכריז הש"ץ היינו‬
‫באמירת הפיוט שאתה הוא ה' אלוקינו שאומרו הש"ץ בקול רם‪ .‬ופשוט‪.‬‬

‫ביאור דברי הר"ח בסוכה מ"ד בענין ערבה בבד אחד‬

‫ב) בר"ח סוכה מד‪ :‬גבי פלוגתא דר"נ ור"ש כתב בזה הלשון ''אבל הא דרב ששת אי אפשר'' והדבר פלא כאשר עמד‬
‫שם המגיה וסיים במצוה ליישב‪ ,‬אבל פשוט שכוונתו לדברי ר' האי גאון הובא בהרי"ץ גיאות להל' לולב דאף‬
‫דהלכה כר"ש רק במקום דאי אפשר להשיג ערבה רק בבד אחד אבל היכי דאפשר להשיג אחרת הלכה כר"נ וזה‬
‫דפירש הר"ח דר"ש רק באי אפשר להשיג אחרת‪ .‬וידוע דפירוש הר"ח על פי רוב בשיטת רה"ג רק יש לתקן קצת‬
‫הלשון‪ .‬והדבר נכון‪.‬‬

‫הערה על דבר הדגלים שנותנים לתינוקות ביום שמחת תורה‬

‫ג) ראיתי לעורר על דבר הדגלים של שמחת תורה לתינוקות‪ ,‬חדשים מקרב באו להדפיס עליהם כל סדר הקפות‬
‫היינו אתה הראת ואנא ה' וכו'‪ ,‬ובהם הרבה שמות שאינם נמחקים וכידוע באים אחר החג לידי בזיון מושלכים‬
‫באשפה ועל פי רוב נשרפו ויען כי נדפסים בווארשא על הבד"צ להזהיר את המדפיסים על הדבר שלא יתחלל‬
‫ויתבזה שם שמים על ידו ולהזהירם להבא בל ידפיסו שום פסוקים ותפילות על הדגלים וגם להזהירם בל למכור את‬
‫שנדפסו כבר וידוע דביום שבטלה אדרכתא מן שטרייא עשו יו"ט‪.‬‬

‫יצחק יהודה החופ"ק קוטנא יצ"ו‬

‫בענין עבדים בסוכה וביאור דברי הירושלמי על טבי עבדו של רבן גמליאל ( מקובץ תורני דגל הרבנים שנה ג'‬
‫כבוד אהובי ורחומי‬ ‫חוברת א' סימן יא)‬
‫הרב הגדול בתו"י מעוז ומגדל יפה נוף צורבא מרבנן דנבט וכו' מוה"ר ר' משה יהודה קערשנבוים נ"י אבד"ק‬
‫אדנז'יוב וו‪ .‬ג‪ .‬יצ"ו‬

‫מז"ט לו מהרבנות‪ ,‬יה"ר שיהא לו למז"ט ולהצלחה ויוכל לישב בהשקט ובמנוחה על תורה ועבודה לנהל עדתו על‬
‫במתי התורה ויתפתחו כשרונותיו לתורה ולתעודה ויהיה לברכה בקרב ישראל‪.‬‬

‫בדגל הרבנים סימן לח נדפס בשמי בד' הרמב"ם דעבדים אינם בהקהל ע"ש‪ ,‬וכעת הנני להוסיף‪ ,‬ועיין זוה"ק אמור‬
‫ד"ה ובט"ו יום מבואר דעבד אסור לו לישב בסוכה ואם משמש לת"ח מותר ע"ש‪ ,‬ונראה דזה הפלוגתא בין רבן‬
‫גמליאל לטבי עבדו שלא הניחו לישב בסוכה [עיין ירושלמי] כי רבן גמליאל לא החשיב את עצמו שיהא כחו גדול‬
‫כל כך שבזכות שימושא של טבי יהיה כבר מותר לו לישב בסוכה [ומיושב קושיית הר"ן שם איזה ס"ד דיהא אסור‬
‫להחמיר על עצמו‪ ,‬ולפי"ד הזוה"ק ניחא] אבל טבי ידע כחו של רבן גמליאל ורצה לישב בסוכה כי יודע כי גדולה‬
‫שמושה ויצא בזה מכלל ארור ובאמת הודה לו אחר כך שקיבל תנחומין עליו והיה כבנו ע"ש בירושלמי ברכות‪,‬‬
‫ולבסוף מסיק בירושלמי שלא לדחוק ת"ח כיון דכל עצמו שמותר לישב בזכות שימוש ת"ח דבטל לגביה ומותר‬
 ‫בסוכה כמו דמותר באכילת תרומה [ועיין מש"כ הרמב"ם בפיהמ"ש בפ"ק דגיטין מפני שהוא קנינו] ואם ידחוק‬
‫אותם אז ממילא תתבטל מעלתו ויהיה באמת אסור לו לישב בסוכה ועיין ברמב"ם‬

‫ברמב"ם ה' סוכה דחציו עבד וחציו בן חורין מחויב בסוכה ולפי דברי זוהר הקדוש יהיה דינו כמו לענין לישא אשה‬
‫דאסור מצד עבדות וא"כ הכא נמי ואולי כמו דבשימוש ת"ח נתבטל אליהם ויוצא מכלל ארור מכש"כ דחצי גוף שיש‬
‫בו כבר שורש ישראל וקדושתו נתבטל חלק הארור אליו‪ .‬ועי' לרבינו בפ"ב הי"ג מה' ק"פ דלכאורה לפי שי' למשנה‬
‫אחרונה אין הצד עבדות נגרר אחרי צד החירות וצ"ע בזה ומדי דברי בירושלמי פ"ד דמגילה ה''ג אסור ללמד עבדו‬
‫תורה וכו' תיפתר שלמד מאליו או שלמדו רבו כטבי ופי' הפני משה אין לו שחר כלל ופי' הקרבן עדה ג"כ קשה ונ"ל‬
‫לפי המבואר בסוכה שם 'משיחתו של ר"ג'‪ ,‬ושם ד'שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד' יע"ש‪ ,‬נמצא דר"ג מתוך‬
‫שיחת חולין שלו יש ללמוד ובאופן הזה למד את טבי תורה‪ ,‬וזה פירוש הירושלמי שלמדו רבו כטבי לא לימוד‬
‫להדיא דזה אסור‪ ,‬רק על ידי שיחת חולין כר"ג לטבי ונכון בעז"ה‪.‬‬

‫בענין לימוד בעיון חוץ לסוכה‬

‫בסוכה (כט א) תנויי לבר מטללתא‪ .‬וקשה לעמוד על טעם הדבר למה קשה העיון בסוכה‪ ,‬ונראה לפי המבואר בילקוט‬
‫אמור (רמז תרנג) דענין סוכה גלות‪ ,‬ונרמז ביהי רצון שאומרין קודם ישיבת סוכה‪ 1‬ובמגילה (יב ב) זיל לגבי עמון ומואב‬
‫כו' שאנן מואב כו'‪ 2‬וזה הטעם שקשה העיון בסוכה‪ .‬ונכון‪.‬‬

‫‪' 1‬ויחשב לי כאילו הרחקתי נדוד'‬

‫‪ 2‬המבואר שם שחכמים טענו לאחשורוש שאינם יכולים לדון את וושתי כי גלו מארצם ואין להם דעת‪ ,‬ושילך אצל‬
‫עמון ומואב שלא גלו‪.‬‬