‫חול המועד סוכות‪ :‬מספר העלים שצריכים לנשור מההדס כדי שיפסל‬ ‫בס''ד‬

‫פתיחה‬
‫בחג הסוכות‪ ,‬מצווה התורה ליטול את ארבעת המינים הכוללים לולב אחד‪ ,‬אתרוג אחד‪ ,‬שלושה הדסים ושתי ערבות‪ .‬מצוי מאוד‬
‫שבמהלך חג הסוכות והעיסוק בארבעת המינים‪ ,‬נושרים חלק מהעלים‪ .‬בעקבות כך נעסוק הפעם בדינו של ההדס‪ ,‬כמה עלים‬
‫לכתחילה צריכים להיות בהדס על פי הדעות השונות בראשונים‪ ,‬ומה הדין אם חלק מהעלים נשרו או התייבשו במהלך החג‪.‬‬
‫עץ עבות‬
‫כאשר התורה מתייחסת למצוות ארבעת המינים‪ ,‬היא לא כותבת בפירוש שצריך לקחת הדס‪ ,‬אלא 'ענף עץ עבות'‪ .‬הגמרא‬
‫במסכת סוכה (לב ע''ב) דנה בשאלה מה מוגדר ענף עץ עבות‪ ,‬כאשר ברור ממהלך הדיון שאין ספק לגמרא שמדובר בהדס (שהרי‬
‫נטלו הדס דור אחרי דור‪ ,‬כך שזה עבר במסורת) ‪ ,‬אך הדיון עצמו חשוב‪ ,‬מכיוון שאפשר ללמוד דרכו אלו נתונים צריכים להיות בהדס‪.‬‬
‫אפשרות ראשונה שמעלה הגמרא ליטול‪ ,‬הוא הזית‪ .‬הגמרא בהמשך דוחה את האפשרות‪ ,‬מכיוון שיש חובה שהענף יהיה‬
‫'עבות'‪ ,‬דהיינו עשוי כשרשרת ‪ -‬עלה אחד מונח על העלה שמעליו‪ ,‬שמונח על העלה שמעליו וכן הלאה‪ .‬בזית אמנם יש הרבה‬
‫עלים‪ ,‬אבל העלים פתוחים ואינם נמצאים אחד על השני (ועיין הערה‪.)1‬‬
‫אפשרות שנייה שמעלה הגמרא‪ ,‬הוא דולב‪ ,‬שבניגוד לזית‪ ,‬העלים כן נמצאים בשרשרת‪ .‬גם אפשרות זו דוחה הגמרא‪ ,‬מכיוון‬
‫שכתוב בפסוק 'ענף'‪ ,‬ולומדת מזה הגמרא שהענף צריך להיות מכוסה בעלי העץ‪ ,‬ובדולב הענף מגולה‪ .‬לכן למסקנה כותבת‬
‫הגמרא שיש לקחת הדס‪ ,‬שגם עליו בשרשרת וגם מכסים את רוב עצו‪.‬‬
‫תלתא בקינא‬
‫אם כן כפי שראינו ענף ההדס צריך להיות עבות‪ ,‬נחלקו האמוראים בגמרא מה הכוונה "עבות"‪ .‬לדעת רב יהודה‪ ,‬שלושה עלים‬
‫צריכים לצאת פחות או יותר מאותה נקודה על הענף כדי שהוא ייחשב עבות‪ ,‬ואילו לדעת רב כהנא‪ ,‬מספיק ששני עלים ייצאו‬
‫מאותה נקודה‪ ,‬והענף השלישי יהיה מעט מתחתיהם‪ ,‬ובלשון הגמרא‪:‬‬
‫''אמר רב יהודה‪ :‬והוא דקיימי תלתא (= שנמצאים שלוש) תלתא טרפי בקינא‪ .‬רב כהנא אמר‪ :‬אפילו שתיים ואחד‪ .‬רב אחא‬
‫מהדר אתרי וחד (= היה מחפש הדס של שתיים ואחד)‪ ,‬הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא (= כי רב כהנא פסק כך)‪ .‬אמר ליה מר בר‬
‫אמימר לרב אשי‪ :‬אבא לההוא הדס (= של שתים ואחד) שוטה קרי ליה‪''.‬‬
‫להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרמו‪ ,‬ג) כדעתו של רב יהודה שצריך דווקא שלושה בקנה אחד‪ ,‬מכיוון שכך עולה מגמרא נוספת‪.‬‬
‫באשכנז ככל הנראה לא היו מצויים ארבעת המינים‪ ,‬ולכן פעמים רבות הקילו במקום הצורך (עיין למשל תרמט‪ ,‬ו)‪ .‬משום כך פסק‬
‫הרמ''א (שם) ‪ ,‬שמכיוון שיש אמורא בגמרא הסובר שמספיק שניים ואחד על גביהם‪ ,‬אפשר לסמוך עליו בלית ברירה‪.‬‬
‫כמות העלים‬
‫אורך ההדס כפי שפסק השולחן ערוך (תרנ‪ ,‬א) בעקבות הגמרא במסכת סוכה (לב ע''ב)‪ ,‬הוא ג' טפחים‬
‫(שיעור של‪ 24 :‬סנטימטר לדעת‬
‫הגר''ח נאה‪ ,‬ו‪ 28.2-‬לדעת החזון איש) ‪ .‬מה שלא מוזכר בגמרא בפירוש הוא‪ ,‬כמה אחוזים מג' הטפחים צריכים להיות מכוסים בעלים‬
‫משולשים‪ ,‬ונחלקו בשאלה זו הראשונים‪:‬‬
‫א‪ .‬דעה ראשונה המחמירה ביותר‪ ,‬היא דעתם של הגאונים (מובאים בטור תרמו) שסברו‪ ,‬שכל הג' הטפחים שבהדס מתחילה ועד‬
‫סוף צריכים להיות מכוסים בעלים משולשים‪ ,‬ובמידה ואפילו יש עלה אחד שנשר ‪ -‬ההדס פסול‪ .‬כדבריהם פסקו להלכה גם‬
‫המאירי (לב ע''ב ד''ה וממה)‪ ,‬הר''ן (טו ע''ב בדה''ר ד''ה משכחת) והמגיד משנה (לולב ז‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫ראייה לדבריהם הביאו מדברי הגמרא (לב ע''ב) ‪ .‬הגמרא מביאה מחלוקת בין האמוראים איזה אורך צריך להיות ההדס‪ ,‬כאשר‬
‫אחת מהדעות היא דעתו של רבי טרפון‪ ,‬שצריך הדס באורך חמישה טפחים‪ .‬רבא דחה את דבריו‪ ,‬שכן בקושי הדס באורך של‬
‫שלושה טפחים ניתן למצוא‪ ,‬כך שהדס של חמישה טפחים זה בוודאי לא אפשרי‪ ,‬ובלשון הגמרא‪:‬‬
‫''גופא‪ ,‬שיעור הדס וערבה ‪ -‬שלושה‪ ,‬ולולב ‪ -‬ארבעה‪ .‬רבי טרפון אומר‪ :‬באמה בת חמישה טפחים‪ .‬אמר רבא‪ :‬שרא ליה‬
‫מריה (= יסלח הקב''ה) לרב טרפון! השתא עבות שלושה לא משכחינן (= אנחנו לא מוצאים)‪ ,‬בת חמישה מבעיא (= נמצא)?!''‬
‫אומר הר''ן (שם) ‪ ,‬אם רק חלק מההדס צריך להיות מכוסה בעלים משולשים‪ ,‬מדוע אם כן אמר רבא שבקושי מוצאים הדס כזה?!‬
‫הרי הדסים כאלו וודאי מצויים! אלא צריך לומר‪ ,‬שלדעת רבא כל ההדס צריך להיות מכוסה בעלים משולשים בלי שייפול אפילו‬
‫עלה אחד‪ ,‬ולכן כתב רבא שקשה למצוא הדס כזה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדעה המקילה ביותר‪ ,‬היא דעתו של העיטור (מובא בטור שם‪ ,‬כך הוא גם הבין בדעת הרמב''ם) ‪ .‬לשיטתו מותר שכל העלים ינשרו‬
‫מההדס‪ ,‬ובלבד שיישארו שלושה עלים שיוצאים מאותה הנקודה על הענף‪.‬‬
‫ראייה לדבריו הביא מדברי הגמרא הכותבת‪ ,‬שבמידה ויבשו כל עלי ההדס ונשארו בו שלושה עלים לחים‪ ,‬ההדס כשר‪ .‬הגאונים‪,‬‬
‫שכפי שראינו‪ ,‬פסקו שאסור שינשור אפילו עלה אחד פירשו‪ ,‬שמכיוון והעלים לא נשרו אלא רק התייבשו‪ ,‬מספיק ששלושה יהיו‬
‫לחים‪ .‬העיטור פירש‪ ,‬שעלים יבשים נחשבים כנושרים‪ ,‬ולמרות זאת ההדס כשר ‪ -‬מוכח שמספיק שלושה עלים בהדס‪.‬‬
‫ג‪ .‬דעה ממוצעת מופיעה בדבריהם של הרא''ש (ג‪ ,‬ו) והראב''ד (לולב שם)‪ ,‬שגם נפסקה להלכה בשולחן ערוך (תרמו‪ ,‬ה) וברמ''א‪.‬‬
‫הם סברו‪ ,‬שלכתחילה למצווה מהמובחר – כל ההדס צריך להיות משולש‪ .‬אמנם במידה ונשרו חלק מהעלים‪ ,‬כל עוד רובו של‬
‫ההדס משולש – ההדס כשר‪ ,‬ובלשון השולחן ערוך‪'' :‬למצווה בעינן כל שיעור אורך ההדס שיהא עבות‪ ,‬ולעיכובא ברובו''‪.‬‬
‫הם הביאו שתי ראיות לדבריהם‪:‬‬
‫‪ 1‬בשערי תשובה (ס''ק ג) הביא את דעת המור וקציעה שפסק‪ ,‬שבמידה ויש עלים שלא מגיעים לתחילתם של העלים הבאים – ההדס פסול‪.‬‬
‫האחרונים (ובניהם החזון איש קמו‪ ,‬טו) חלקו על דבריו וכתבו‪ ,‬שדברי הגמרא שהעלה צריך להגיע לעלה הבא‪ ,‬מהוות רק סימן לזיהוי שאכן‬
‫מדובר בהדס‪ ,‬מכיוון שמצוי שהעלים שלו נוגעים אחד בשני‪ ,‬אבל אין כוונת הגמרא לומר שההדס כשר רק באופן הזה (עיין פסקי תשובות שם)‪.‬‬
‫ראייה ראשונה ‪ :‬מצד אחד הברייתא פוסקת‪ ,‬שבמידה ונשרו רוב עלי ההדס הוא כשר‪ .‬מצד שני היא פוסקת‪ ,‬שדין 'העבות'‬
‫(שניים מכל שלושה עלים)‬ ‫שבהדס צריך להישאר קיים‪ .‬כפי שמקשה הגמרא‪ ,‬דבר זה לא ייתכן‪ ,‬שהרי אם נשרו רוב עלי ההדס‬
‫בהכרח העבות שבהדס יתבטל! מתרצת הגמרא שהברייתא מדברת על הדס מצרי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הדס בו יש שבעה עלים שיוצאים‬
‫מכל נקודה‪ .‬בהדס כזה גם אם ינשרו רוב עליו (ארבעה עלים) עדיין יישאר בו שיעור עבות (שלושה עלים)‪.‬‬
‫אומר הרא''ש‪ ,‬מכך שהגמרא הקשתה שבמידה וייפלו רוב העלים של ההדס לא יישאר בו עבות‪ ,‬ולא הקשתה שיש בעיה שייפלו‬
‫אפילו מעט עלים‪ ,‬מוכח שהיא לא חששה שחלק מהעלים יפלו (וכפי שטענו הגאונים לעיל)‪ ,‬אלא רק שרוב העלים יפלו‪.‬‬
‫ראייה שנייה ‪ :‬כאשר הגמרא דנה בהלכות לולב‪ ,‬היא פוסקת שבמידה ונשרו עלי הלולב‪ ,‬כל עוד נשארו רוב העלים ‪ -‬הלולב‬
‫כשר‪ .‬הרא''ש סבר‪ ,‬שיש להשוות בין דיני הלולב לדיני ההדס‪ ,‬ואם כן גם בהדס צריך רוב עלים כדי שהוא יוכשר (שאר הראשונים‪,‬‬
‫שכפי שראינו לעיל חלקו על דברי הרא''ש והראב''ד סברו‪ ,‬שאין להשוות בין לולב להדס‪ ,‬ולכל אחד יש דין משלו)‪ ,‬ובלשון הראב''ד‪:‬‬
‫''אף הדס נמי בעינן (= גם צריכים) רוב עלין בהכשר‪ ,‬ואין הכשרו של הדס אלא בעבות כדכתיב וענף עץ עבות‪ ,‬ותו לא‬
‫מידי‪ ,‬הילכך למצוה ודאי בעינן (= צריכים) כל הג' טפחים‪ ,‬ואם אין אלא הרוב עבות כשר‪''.‬‬
‫אמנם כפי שראינו‪ ,‬גם הם מודים שלכתחילה צריך שרוב ההדס יהיה משולש‪ ,‬ואת הראייה לכך מביאים מדברי הגמרא שראינו‬
‫לעיל בה רבא אמר‪ ,‬שלא הגיוני לבקש הדס באורך חמישה טפחים‪ ,‬מכיוון שלא מצוי הדס כזה‪ .‬בעוד שהגאונים הבינו מדברי‬
‫רבא שכל ההדס צריך להיות משולש‪ ,‬הרא''ש והראב''ד הבינו שרבא מדבר רק על מצווה מהמובחר ‪ -‬לא ייתכן לומר שמצווה מן‬
‫המובחר יהיה הדס של חמישה טפחים שכולו משולש‪ ,‬שכן אין בנמצא הדס כזה‪.‬‬
‫שיטת הרא''ה‬
‫להלכה פסק השולחן ערוך כדעת הרא''ש‪ ,‬אך דעה נוספת שמובאת באחרונים עליה מסתמכים בשעת הדחק‪ ,‬היא דעתו של‬
‫הרא''ה‪ .‬הרא''ה סבר‪ ,‬שבמידה ונשארו מכל שלושה עלים שני עלים ‪ -‬ההדס כשר‪ .‬הט''ז (תרמו‪ ,‬ח) ‪ ,‬שולחן ערוך הרב (שם‪ ,‬ד)‬
‫והמשנה ברורה (שם‪ ,‬יח) כתבו‪ ,‬שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דבריו‪ ,‬ובלשונו של שולחן ערוך הרב‪:‬‬
‫''ואם בתחילה היה כולו או רובו עבות ואחר כך נשרו ממנו עלין אפילו נשר עלה אחד מכל קן וקן מכל הקינים של עלין‬
‫היוצאין בכל אורך שיעורו ‪ -‬הרי זה כשר‪''.‬‬
‫האם יהיה ניתן לצרף לקולא גם את שיטת הרא''ש וגם את שיטת הרא''ה? כלומר‪ ,‬מצד אחד את דעת הרא''ש שכפי שראינו‬
‫מסתפק בכך שרוב העלים בהדס יהיו משולשים (‪ 13‬סנטימטר מתוך ה‪ , )24‬ומצד שני את דעת הרא''ה‪ ,‬שבאותם שלושה עשר‬
‫סנטימטר יישארו רק שני עלים בכל קנה‪ ,‬ולא שלושה כפי שהצרכנו בשיטת הרא''ש‪:‬‬
‫א‪ .‬המשנה ברורה (ביאור הלכה ד''ה ולעיכובא) פסק‪ ,‬שאי אפשר לצרף את השיטות‪ .‬בטעם הדבר נימק‪ ,‬שאם נצרף את השיטות‬
‫יווצר מצב בו רוב עלי ההדס נשרו‪ ,‬וכפי שראינו לעיל בדברי הגמרא ההדס צריך להיות עבות‪.‬‬
‫ב‪ .‬החיי אדם (קנ‪ ,‬ג) ושולחן ערוך הרב (שם) לעומת זאת פסקו‪ ,‬שאפשר לצרף את שיטת הרא''ש והרא''ה‪ ,‬למרות שנוצר מצב‬
‫שרוב עלי ההדס נשרו‪ .‬אמנם‪ ,‬כפי שמעיר החיי אדם מדובר במקרה מאוד דחוק‪ ,‬ולכן עדיף במקרה כזה לבקש מחבר את‬
‫ההדסים שלו כמתנה על מנת להחזיר‪ ,‬ולברך עליהם‪.‬‬
‫הדס כמוש‬
‫דבר נוסף שעלול לקרות להדסים במהלך החג במידה ולא מרטיבים אותם‪ ,‬הוא יובש וכמישה (דלדול מחוסר מים)‪:‬‬
‫המשנה במסכת סוכה (לב ע''ב) מונה מספר דברים הפוסלים את ההדס‪ ,‬וביניהם הדס שיבשו עליו‪ .‬הברייתא (לג ע''א) מפרשת‬
‫את דברי המשנה וכותבת‪ ,‬שבמידה ויבשו רוב עליו אך נשארו בכל הדס שלושה עלים לחים בראש כל הדס – ההדס כשר‪.‬‬
‫נחלקו הראשונים בעקבות דברי הגמרא‪ ,‬מה הדין אם נשארו העלים כמושים‪ ,‬דהיינו עלים נבולים‪:‬‬
‫א‪ .‬הרא''ש (ג‪ ,‬י) והריטב''א (שם ד''ה תנו) פסקו‪ ,‬שלמרות שהגמרא כתבה ששלושה עלים לחים מצילים את ההדס‪ ,‬הוא הדין‬
‫לעלים כמושים‪ ,‬ואם יישארו שלושה עלים כמושים בראש ההדס וכל השאר התייבשו – ההדס כשר‪ .‬ראייה לדבריו הביא הרא''ש‬
‫מכך שהגמרא מכשירה הדס שכל עליו כמושים‪ ,‬מוכח שעלים כמושים כשרים כמו עלים לחים‪.‬‬
‫א‪ .‬הראב''ד (מובא בר''ן טו ע''ב בדה''ר) חלוק על דבריהם ופסק‪ ,‬שכאשר הגמרא כתבה שמספיק שלושה עלים חיים היא התכוונה‬
‫לעלים חיים בדווקא‪ ,‬אבל במידה והם כמושים – ההדס פסול‪ .‬הוא סבר‪ ,‬שאמנם הדס שכולו עלים כמושים כשר‪ ,‬אבל זה רק‬
‫בגלל שכל ההדס מורכב מעלים כמושים‪ ,‬אבל אין 'כח' לעלים כמושים להציל הדס שהתייבש‪ ,‬ובלשונו של הר''ן שהחמיר כמותו‪:‬‬
‫''וכתב הראב"ד ז"ל דדוקא לחין אבל כמושין לא‪ ,‬דאף על גב דכולן כמושין כשרין כדאיתא בברייתא בגמרא היינו דווקא‬
‫כולן‪ ,‬אבל לא יפה כוחו של כמוש להציל על היבש כשם שיפה כחו של לח‪ .‬ואחרים אומרים (= הרא''ש) דלחים דקאמרינן‬
‫היינו למעוטי יבשים‪ ,‬אבל הוא הדין דכמושים סגי (= כשרים)‪ ,‬וראוי לחוש לדברי הראב"ד‪''.‬‬
‫יש לציין שבין הרא''ש ובין הראב''ד מודים‪ ,‬שבמידה והתייבשו שלושת העלים העליונים שבכל הדס – ההדס פסול‪ ,‬כי כשם‬
‫ששלושה עלים לחים בראש ההדס יכולים 'להציל' הדס יבש‪ ,‬כך שלושה עלים יבשים בראש ההדס יכולים לפסול אותו גם אם כל‬
‫שאר העלים לחים‪.‬‬
‫להלכה השולחן ערוך (תרמו‪ ,‬ט) הביא את שתי הדעות ‪ -‬יש פוסלין ויש מכשירים‪ .‬המשנה ברורה (שם‪ ,‬כז) הביא בשם הפרי‬
‫מגדים ‪ ,‬שביום הראשון שמצוות ארבעת המינים מהתורה‪ ,‬ראוי להחמיר‪ ,‬ובשאר הימים ניתן להקל‪.‬‬
‫חג שמח! סיימת לקרוא? קח לקרוא בשולחן שבת או בבקשה תעביר הלאה כדי שעוד אנשים ייקראו‪...2‬‬

‫‪2‬מצאת טעות? נקודה לא ברורה? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל‪ ,‬או לחלק את הדף במקומך? מוזמן‪tora2338@gmail.com :‬‬