Professional Documents
Culture Documents
אילנא דחיי
* * *
* * *
*
# ..
תוכן הענינים:
פתח דבר5 ...........................................................................................
דבר מלכות7 .................................. ....................................................
ציור פני הרב1 3 ..................................................................................
סיפורים 3 1 ...........................................................................................
כתבי יד קודש 4 9 .................................................................................
תמונות6 5 ............................................................................................
• ..ו ■ו.
♦ * 3|c
וכאן המקום להודות לכל אלו שעזרו לנו בהכנת קונטרס זה הן בעבודת הליקוט
והסידור והן ובמיוחד לכל האספנים שפתחו לנו את ארכיונם לפרסמם לתועלת
הרבים ,וזכות הרבים תלוי׳ בהם.
תקוותינו שקונטרס זה יתרום את תרומתו בחיזוק התקשרותנו ,ובמיוחד אלינו
התמימים אשר כדברי הרבי0ו מתבטא זה ב״אפזאגן זיך פון גשמיות און איבערגעבן
זיך מקיים זיין דעם רבינ׳ס רצון״ ,״ובמהרה בימינו בעגלא דידן ולמטה מעשרה
טפחים זאלן מיר אלע זוכה זיין זיך זעהן מיט׳ן רבי׳ן און ער זאל אונז אתים נעמען
פון דעם גלות הרוחני והגשמי און בריינגען אונז צו דער גאולה שלימה במהרה
בימינו אמןיי״.
הועתק והוכנס לאינטרנט
המוציאים לאוד www.hebrewbooks.org
עייי חיים תש״ע
כ״ח סיון ה׳תשס׳׳א
יובל הששים לבוא כ״ק אדמו״ר לחצי כדור התחתון
ברוקלין נ.י.
)9שיחת ל׳׳ג בעומר תמרי סט״ז ,תורת מנחם ח״א עמ׳ .67
0ו) שיחת כ׳׳ף מנחם אב תש״י סכ״א תורת מנחם ח״א עמי .169
)11מסרט הקלטה ממאמר יו״ד שבט תשי״א.
אותם לנו שא״כ הרבי היה עונה במפורש שיסעו אולם א׳ אמר שאם הרבי א״ל
שהם יענו להם ה״ה צריכים לחשוב ע״ז ולבסוף אמר להם לנסוע וכך עשו.
הוראות פרטיות
פעם הורה הרבי לא׳ ביחידות ללמוד כל שבוע ביאור של האור חיים עם הביאור
של הבאר מיים חיים על הפרשה.
התהילים של הרבנית
חדי עין הבחינו שמכ״ה אדר ראשון היה הרבי אומר הקאפיטל תהילים הישן
של הרבנית והחדש ומכ״ו אדר שני היה הרבי אומר רק התהילים החדש.
הכנות למאמר
בליל י״ב ניסן ה׳תשי״ג נכנסו אל הרבי זקני אנ״ש לבקש מהרבי שיחזור דא״ח
משיחת מוצש"ק פ ,בשלח מ"ד שבט ה'תשכ"א
א .צווישן די ענינים וואם דער רבי האט דערציילט בנוגע די הנהגות פון רבותינו
נשיאינו ,האט ער אויך דערציילט ,אז בא די רביים איז געווען א סדר מזמן לזמן צו
מתבונן זיין זיך און דערמאנען זיך אויף זייערע מקושרים ,און אריינטראכטן זיך אין
זייער התקשרות צו זיי ,תאס לאס האט געפועל׳ט כמים הפנים אל הפנים און
ארויסגערופן די התקשרות בתוספת שאת ויתר עוז ,בא די וועגען וועלכע זיי האבן
געטראכט.
און דער רבי האט מסביר געווען מיט א דוגמא ,אז בשעת מען איז זיך מסתכל
אויף איינעם ,אפילו מאחוריו ,איז כאטש יענער זעהט עם כלל ניט ,פונדעסטוועגען
פועל׳ט עס אויף אים ער זאל געבן א קוק צוריק ,ניט וויסענדיק תאס דא איז
געווען.
ב .קען מען מוסיף זיין א הסברה אין דעם ,וויילע צדיקים דומים לבוראם ,וואס
באמת איז דאך דאם די פנימיות פון מ״ע ,וואס דער רמב״ם שטעלט איחר אדיין אין
מנין המצוות ,והלכת בדרכיו ,אז מען דארף להדמות לדרכיו ית׳ ,נאד בא יערער
איינער קען זיין א זיל הכא והכא ,און בא א צדיק ,ומכ״ש בא א נשיא ,איז דאס
בפנימיות .ווארום חיי הצדיק איז דאך חיים רוחניים ,כמבואר באגה״ק ,וואס דער
מקור הרוחניות ותוכן הרוחניות איז אלקות ,במילא איז בא א צדיק ,הייסט עם ניט
להדמות לבוראו ,אז ער גלייכט זיך צו א אנדער ענין שחוץ ממנו ,נאר דאס איז זיין
חיות.
והנה למעלה געפינען מיר בענין הב״ק שמכרזת אוי להם לבריות כו׳ אדער
שובו בנים שובבים ,פרעגט דער בעש״ט ,וויבאלד אז מען הערט ניט די כרוזים
העליונים ,איז וואס איז די תועלת ההכרזה ? ענטפערט דער בעש״ט אז די עצם
הנשמה שלמעלה הערט יע די כרוזים .און כאטש די עצם הנשמה גפינט זיך דאך
במקום הטוב ,איז וואס איז נוגע צו איהר די כרוזים ,איז אבער פון די עצם הנשמה
קומט עם אן אויך אין די הארת הנשמה שבגוף ,ע״ד ווי די גמרא זאגט אז חרדה
גדולה נפלה עליהם דערפאר וואס מזלייהו חזי ,איז פון דעם קומען הרהור תשובה
לנשמה המלובשת בגוף ,אן א הכנה ,וואס דאם איז מצד וואס די נשמה שלמעלה
הערט די כרוזים.
אזוי איז אויך בא צדיקים דומים לבוראם ,אז דאם וואס לפעמים ווערט א
התעוררות בענין ההתקשרות ,צי תוספת ההתקשרות ,אדער א התקשרות מחדש,
און מען געפינט ניט בא זיך קיין ביאור פון וואנעט דאם איז געקומען ,איז קען זיין,
ווילע דער רבי דער נשיא האט א טראכט געטאן וועגן אים ,און דאס האט
ארויסגערופן דער כמים הפנים לפנים.
ג .ווי גערעדט פריער אז סיפורים פון די רביים זיינען א הוראה בעבודה .איז
דאך ניט מובן ,לכאורה ,למאי נ״מ צו וויסען פון וואנעט ס׳איז געקומען די
התעוררות בההתקשרות?
וועט מען עם אויך פארשטיין פון דעם ענין ווי עס רעדט זיך למעלה .עם שטייט
אין לקו״ת ,אז בשעת אשה מזרעת תחילה ,ד.ה .אז עם הויבט זיך אן פון עבודה
מלמטה למעלה ,איז יולדת זכר ,אבער בשעת אז איש מזריע תחלה ,עם איז מערניט
ווי מצד אתעדל״ע ,איז יולדת נקבה ,שנשים דעתם קלות ,איז עלול עם זאל זיין אין
דעם שינויים ,במילא דארף מען זוכן עצות ודרכים צו אנהאלטען די התעוררות .
מען זאל ניט מיינען אז וויבאלד ער איז נתעורר געווארן מיט א הרהור תשובה
איז דאם אליין שוין מספיק ,ווארום וויבאלד אז דאס איז ניט משלו נאר וואס מען
האט אים געגעבען מלמעלה ,איז דאך רעכט אז אן עבודה זאל דער הרהור תשובה
ניט פארבינדען מיט א פועל ממש ,און עם וועט פון דעם ניט זיין קיין פועל יוצא
ח ״ו.
די זעלבע זאך איז בענין צדיקים דומים לבוראם .אז אפילו בשעת עס פאלט
אריק א הרהור וועגען התקשרות ,אדער א רגש אפילו נאך העכער דארף מען
וויסען אז קען זיין אז דאם איז ניט משלו ,נאר וויילע דער נשיא האט א טראכט
געטאן וועגען אים ,ובמילא דארף ער האבן א פעולה אויך מצדו ,וואם דוקא
יעמולט וועט זיך דאם פארבינדען מיט אן ענין של פועל.
וואם דאס -אז עם זאל קומען אין א פועל ממש -דאם איז דער תכלית .וע״ד
המבואר בענין אהבה ויראה שנקראים גדפין דאע״פ שלית פולחנא כפולחנא
דרחימותא איז אבער כל תכליתה וואס זי וועט בריינגען דעם פועל ממש פון קיום
המצוות ,אהבה מקור למ״ע ויראה למצוות ל״ת ,און אזוי אויך ענין התשובה אז אף
על פי שגדלה מעלתה שהיא בשעתא חדא ורגעא חדא ,למעלה מהגבלות ,איז
אבער תכליתה אז די תשובה זאל זיך פארבינדען מיט מעשים טובים ,כהלשון:
תשובה ומעשים טובים ,וואם די זעלבע זאך איז בהנזכר לעיל ,אז דער תכלית
ההתעוררות בהתקשרות איז עס זאל זיין ניכר בכל פעולותיו בכל הימים ובכל
השעות.
ד .אויב דאם איז אזוי בשעת אז נשמת הצדיק איז מלובשת בגוף ,וואם בשעה א
נשמה איז אין א גוף איז זי דאך מוגבל במקום גשמי ,איז הגם טאקע אז פאר א
מחשבה איז קיין הגבלה ניטא ,און קען טראכטען אויך בריחוק מקום ,אבער צו
דעם דארף מען האבן א השתדלות מיוחדת ,ווארום די ענינים שבמקומו ציעהן אפ
פון צו טראכטען וועגען א ענין שבריחוק מקום ,ע״ד ווי דער ענין פון עין רואה ולב
חומד ,אז דאס וואם דער עין זעהט בקירוב מקום האט עם א פעולה אויך אויפין לב.
איז קענען קען מען טאקע טראכטען אויך בריחוק מקום ,אבער מען דארף זיך
אפגעבען צו דעם.
משא״כ בשעת ס׳איז ניטא די הגבלות הגוף ,איז דאך כל המקומות בשוה ,איז א
סאך גרינגער און נאנטער די מחשבת הצדיק וועגען זיינע מקושרים ,וויילע ער איז
דאך למעלה מגדר מקום.
עם איז מערניט וואם יעמולט איז דאך דער מקום רוחני ,ובמילא איז אויך די
פעולות פון דעם עין רוחני כו׳ אבער גרינגער איז דאם .נאר מצד די הגבלות מקום
רוחני ,אויף דעם האט דער רבי געזאגט בשיחה הנ״ל ,אז די התקשרות שטעלט
אוועק בקירוב מקום רוחני להצדיק .
ונמצא אז איצטער איז א מאך גרינגער צו נתעורר ווערן בהתקשרות ,מ״מ איז
דאך דאס ניט בדומה צו די התקשרות תאס ווערט אויפגעטאן דורך מחשבת הצדיק
-ע״ד המבואר בר״ה לא תהי׳ משכלה ,און אויך אין הערה לתיקון חצות איז דאם
מבואר בקצרה ,אז ס׳איז ניט דומה די אהבה ויראה וואס מען הארעוועט אליין אוים
צו אהבה ויראה שנותנים מלמעלה -ובפרט נאך בשעת דער צדיק איז נמצא בעולם
העליון ,עם איז מערניט תאס ער איז אויך מוצב ארצה ,איז דאך א וודאי אז די
התקשרות תאס עס קומט פון צדיק בהיותו למעלה איז אין א העכערן אופן.
איז זאגט מען אז ס׳איז בנקל צוקומען צו דעם ,ווארום דער ענין פון דביקות
בתלמיד חכם איז דאך א מצוות עשה ,תאס דאס איז דער מצוה פון לדבקה בו ,ווי
ער זאגט אין ספרי וכי אפשר לעלות למרום נאר הדבק בתלמיד חכם און דורך דעם
איז עולה למרום און מען נעמט פון דארטן אויך די ענינים תאם מען דארף האבן
אויף זיי מלחמה וכמ״ש עלית למרום שבית שבי ,איז וויבאלד אז ס׳איז א מ״ע מן
התורה איז דאך דאס אליין א נתינת כח מען זאל צוקומען צו דעם ,ובפרט נאך
בשעת מען גיט מלמעלה אויך דער ענין א ההסתכלות וואס דער ת״ח איז מסתכל
במקושרין.
עס איז מערניט תאס מען דארף טאן צו דעם פעולות אויך מצדו ,תאם דורך
דעם וועט זיין תלד זכר ,איש שדרכו לכבוש ,אויף כובש זיין דעם עיר קטנה און
מאכן פון אים א משכן ומקדש לו ית׳.
ה .נאך א פרט נוסף איז דא אין דעם:
אזוי ווי יערער שנה איז דאך דער רבי עולה למעלה יותר ,וכל הגבוה יורד למטה
ביותר ,איז אפילו די וואם בשנים שעברו ,פאר יארן און פאר צווי יארן וכו׳ זיינען
זיי נאך געווען שלא כדבעי ,איז אבער מיט יערער גבהות ועלי׳ וראם עס ווערט אין
דעם נשיא ,בכל שנה ושנה בפרט נאך דער ענין פון העשירי יהי׳ קודש ,איז דאס
גיט די אפשריות צו מעלה זיין אויך די וועלכע געפינען זיך למטה ביותר.
און דאם וואס מען האט אונדז דערציילט וועגען דעם ,איז דאס אליין א תוספת
נתינת כח אויף מוסיף זיין בהתקשרות ,מען זאל פארבינדן דער הגבוה ביותר מיט׳ן
מטה ביותר ,אז אין דער זרעו בחיים זאל נמשך ווערן דער הוא בחיים ,ביז מ׳וועט
דאם זעהן אויך בעיני בשר ,בשעת אז והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם.
עיור פני
משיחות ומכתבים בענק עיור פני הרב
קטעים ממכתבים ושיחות כ"ק אדמו"ר
בענין"ציור פני הרב׳,
...ו] ת״ח ת״ח על הידיעות אודות ההתוועדות דיט״כ ובטח התוועדו גם בנר ה׳
ויכתוב גם עד״ז ונא ונא להשתדל הוא וכל חבורתו תי׳ בכבוש של החוצה ואם חסר
לפי שעה די מוט ע״ז יתבוננו אז דאם האלט אפ די גאולה ,תחה״מ און צו זעהן זיך
מיטן רביץ דעם שווער מיט זיין פאטער וכו׳ וכו׳ האומנם ביינקט זיך אייך ניט?
והיש השתדלות שתקשה בעיניהם ובלבד שיגיעו לזה? און איז דאך דברים
כפשוטם ניט על דרך הצחות.
[אג״ק ח״ד ע׳ ק״כ]
...לדעתי ,האט איר געדארפט בודק זיין די מזוזות פון אייעד וואהנונג ,און פארן
שלאף לערנען עטלעכע שורות על כל פנים אין די שיחות פון כ״ק מ״ח אדמו״ר און
מצייר זיין ,זיין הייליקע צורה אויף וויפל איר געדיינקט ,און בעזה״י האף איך אז
איר וועט מיר אנזאגען א בשורה אז אייער שלאף בעסערט זיך.
[א ג״ק ח״ד ע׳ ר״ ו]
...כמדומה שאמרתי לכת״ר שי׳ כשאמר לי מ״ש הרמב״ן בנוגע לראיית פני
צדיק שראיתי עד״ז באיזה ספר ,והנה מצאתיו בם׳ ויוסף אברהם להרב ליפשיץ
[מונקאטש תרצ״א] ס״ק ל״ד ומביא שם שמדובר עד״ז בדבר״ת חלק א׳ אות ז״ך
להרה״צ ממונקאטש.
[אג״ק ח״ה ע׳ ק״זז]
...ומ״ש שבני מערבא לא ראו רבי מימיהם ,וגם השבוע ששהה כ״ק מו״ח
אדמו״ר היה זה בדרך מקיף ,הרי מקיף סוף סוף נכנס בפנימיות ,ואחד הדברים בזה
[בדרך מלמעלמ״ט הוא] כשמשתדלים להמשיך המקיף בפנימיות ע״י עבודה ,והרי
שני הדברים ביד זקני אנ״ש שבירושת״ו הוא ,ע״י שיחזרו לפניהים מאמרי דא״ח
שתורתו של הרבי ה״ז פנימיותו ועצמותו ,וע״י שידריכום בהנהגותיו בדרך אשר
הורה לנו בחיי היום יומי...
[אג״ק חי״א ע׳ צ׳]
...מש״כ ע״ד הפחד בלילות יבדוק התפילין והמזוזות ,ידקדק יותר בקשעהמ״ט
ועל מטתו יחזור בע״פ או במחשבה לחוד איזה שורות מתניא ,ילמוד איזה פעמים
שער הבטחון בם׳ חוה״ל ,ויסיח דעתו מהפחד ,היינו אפילו לא להלחם בו ,ומעצמו
יחלש עד שיפטר מזה לגמרי ,ובוודאי יש אצלו תמונת כ״ק מו״ח אדמו״ר בפורמט
כיס.
[אג״ק חי״א ע׳ קס״ב]
...ג] במה שכותב אודות ברקים ורעמים ,הנה יבדקו את התפילין שלו וכן את
המזוזות בדירתם ,ויהי׳ בקירוב מקום איליו תמונת כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה
נבג״מ זי״ע ובפרט בזמנים שהנ״ל רגיל ,ואז הרי גם בהתבוננות קלה יסור ממנו כל
הפחד מלבד האמור במרז״ל שניתנו לפשט עקמימות שבלב...
נאג״ק חי״ב ע׳ רס״ו]
...און אין ענטפער אויף דעם צווייטן ענין:
קענענדיק את הוו״ח אי״א נו״נ בעל מדות וכו׳ מו״ה יעקב שי׳ הכהן כ״ץ
מערערע יארען ,און וויסנדיק דעם זכות וואס ער האט געהאט צו העדן פערזענליך
פילע מאמרים און שיחות פון כ״ק מו״ה אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע ,און זיין
איבערגעבענקייט צו עם און די ברכות וואם ער האט זוכה געווען צו באקומען ,איז
דאך פארשטענדליך ,אז דאס חזרת מאמר אדער שיחה ,דורך עם ,קען אין דעם בעת
החזרה מקויים ווערן דעם מאמר רז״ל ,כאילו בעל השמועה עומד לפניו ,וואס דאם
גיט צו אין דער הצלחה פון דעם זאגען און אין דער ווירקונג ,וועלכעס ווערט
ערווארטעט.
[א ג״ק חכ״ד ע׳ ל״א]
ידוע פתגם כ״ק מו״ח אדמו״ר שפסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד (עם איז
ניטא קיין פארפאלן) יכולים תמיד לתקן ,אפילו מי שהיה טמא ,מי שהיה בדרך
רחוקה ,ואפילו ״לכם״ שהיה ברצונו ,אעפ״כ יכולים לתקן.
פתגם זה מורה גם לימוד והוראה בנוגע להתקשרות לרבי :ישנם כאלה שאף
פעם לא היו אצל הרבי .ישנם גם כאלה שבפועל ממש ראו את הרבי ,ולא רק פעם
אחת אלא פעמים רבות אבל לא נפעל אצלם דבר ,כך ,שלאמיתו של דבר לא היו
אצל הרבי אף פעם ״זיי האבן ניט דערהערט״ ,ורק נדמה להם שראו את הרבי .וכיון
שכן ,יכולים לחשוב שעכשיו כבר אבוד.
על זה באה ההוראה מפסח שני -שגם אלה שלא הקריבו פםח ראשון ,ואפילו
אם הסיבה לכך היא באשמתם (״לכם״) יכולים לתקן את העבר ע״י הקרבת פסח
שני ,ועד״ז בנדו״ד ,שגם אלה שעד עתה לא היתה אצלם הכרה והרגשה כו׳ יכולים
מכאן ולהבא להכיר ולהרגיש(״דערהערן״) ,ועד״ז לתקן גם את העבר.
וטעם ־ הדבר ־ שהרבי אינו מבודד וחסידים אינם מבודדים ,ומצד הכח של
הרבי שנמצא אצל החסידים ,יכולים גם עתה להכיר ולהרגיש ,ואפילו אם עד עתה
לא הכירו והרגישו.
ומהעצות לזה ־ ציור פניו של הרבי:
כל מי שהיה אצל הרבי ביחידות ־ יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו
ביחידות .ואלה שלא ראו את הרבי יציירו לעצמם את פני הרבי באמצעות תמונה.
ציור פני הרבי הוא ע״ד וכדוגמת ראיית פניו ,שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו,
בדוגמת מעלת הראי׳ לגבי שמיעה.
וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה (״דערהערן״),
גם אם עד עתה לא היה אצלם הכרה והרגשה.
לכאורה יש מקום לתמוה :איך יתכן שבעבר ,כשהי׳ ביחידות וכו /לא היתה
הכרה והרגשה ,ודווקא עתה תהי׳ הכרה והרגשה?
והמענה לזה -שמצינו דוגמתו במארז״ל ״לא קאי איניש אדעתי׳ דרבי עד
ארבעין שנין״ שמזה מובן ,שלאחרי ארבעים שנה ״קאי אדעתי׳ דרבי״׳:
אין הכוונה שעכשיו ,לאחרי ארבעים שנה ,צריך לראות את רבו ולשמוע ממנו
דברי תורה ,ואז יעמוד על דעת רבו ,אלא שלאחרי ארבעים שנה ״קאי אדעתי׳
דרבי״׳ בנוגע לענינים שלמד לפני ארבעים שנה ,שאף שבשעתו ,כשראה את רבו
ולמד ממנו ,לא ירד לסוף דעתו ,מ״מ ,לאחרי ארבעים שנה זוכה לעמוד על סוף
דעתו.
ועד״ז בנדו״ד :גם אם בשעתו לא היתה אצלו הכרה והרגשה ,מ׳׳מ ,יכולה
להיות עתה -ע״י ציור פני הרבי -הכרה והרגשה.
ובכל אופן ,בין אם ישנה הכרה והרגשה ובין אם לאו ,אין זה העסק שלנו,
וצריכים אנו לעשות את המוטל עלינו.
דבר ברור שהכוונה של הרבי תבוא לידי פועל בכל אופן(״דעם רבינ׳ם כוונה
וועט זיך סיי ווי אויספירן״) אלא ,כדי שענין זה יהי׳ בחסד וברחמים ,צריכים אנו
להשתדל ולעשות מה שהרבי דורש ותובע מאיתנו ,להתבונן ולחזור ולהתבונן,
וברית כרותה לתעמולה -תעמולה גם בנוגע לעצמו -שאינה חוזרת ריקם וסו״ם
תפעל ההתבבוננות פעולתה באופן של הכרה והרגשה(״דערהערן״).
[תורת מנחם ח״א ע׳ ]50
(אותיות המחשבה) ועד״ז בהמשך הרשימה :אינני רשאי לחשוב מחשבות כאלו
הפועלות נמיכות הרוח . .המקום והזמן דרושים ..אמצת הלב והגבהת רוח ..מתוך
התבוננות . .בציור פני קדש הקדשים הוד אאזמו״ר הרה״ק זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע
( ..........אותיות המחשבה) ........
אבא אבא קדישא ........
הרבי נותן עצה -שכאשר יושבים ב״תפיסה״ ,במצב של נמיכות רוח וכו׳ ,אזי
העצה היא להתקשר אל הרבי ע״י ציור פני קדשו.
מזמן לזמן צריך כאו״א לצייר לעצמו פני קדשו של הרבי ,ולהזכר בדברים
ששמע מהרבי -גם אלו שלא ראו את הרבי יכולים לצייר לעצמם פני קדשו ע״י
תמונה ,וללמוד מתורתו.
צריכים אנו לדעת שיש לנו ״אבא קדישא״ . .ובמילא אין מה לדאוג.
ועי״ז יתוסף עוד יותר בקבלות ההשפעות מהרבי -בהתאם להבטחתו שרועי
ישראל ״לא יפרדו מעל צאן מרעיתם״ -בכל המצטרך ,הן ברוחניות והן בגשמיות,
בבני חיי ומזוני רויחא.
[שם ע׳ ]67
ועוד וג״ז עיקר -שלימוד מכתבו של הרבי(ועד״ז כל עניני תורתו) צ״ל באופן
ד״כל האומר שמועה מפי אומרה יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו״.
ובהקדמה -שהצ״צ מפרש שמאמרז״ל זה קאי על כללות הענין דלימוד התורה,
כי ,׳׳התורה היא שמועותיו של הקב״ה״ וצ״ל בעל השמועה (הקב״ה) עומד
כנגדו״ ,שיזכור שהתורה היא חכמתו ורצונו של הקב״ה ,וכל הקורא ושונה הקב״ה
קורא ושונה כנגדו .אבל ,הפירוש הפשוט הוא בנוגע להרב שבשמו אומרים ענין
זה ,שצריך לצייר פני הרב ״כאילו הוא עומד כנגדו״.
ולהעיר גם מהסיפור הידוע שהצ״צ צוה לנגן הניגן בעל ארבע בבות של רבינו
הזקן ,באומרו ,שכל האומר דבר בשם אומרו יראה כאילו בעל השמועה עומד
כנגדו ,והתחיל בעצמו לנגן וכל המסובים חיפשו סביבם את רבינו הזקן.
...ומזה מובן גם בנדו״ד -שכאשר לומדים מאמר ,שיחה ,רשימה או מכתב
מהרבי ,צריכים להתבונן ולהזכר בהציור של הרבי (כולל גם אלו שלא ראוהו,
שיציירו לעצמם את הרבי באמצעות תמונה) כמו שעומד כנגדו!
־ פעם שאל אדמו״ר הזקן את בנו אדמו״ר האמצעי באיזה התבוננות התפלל
בר״ה ,והשיב ,שהתפלל בהתבוננות ד״כל קומה לפניך תשתחווה״ ואתה ,שאל
אדמו״ר האמצעי את רבינו הזקן ,באיזה התבוננות התפללת ,והשיב אני התפללתי
עם ה״סטענדער״ - .אנו לא שייכים לענינים כאלה ,אבל ,יכולים אנו לכל הפחות
להסתכל על ה״סטענדער״ שעליו התפלל הרבי!...
נשם ע׳ ]92
...מבלי הבט על מעמדו ומצבו הקודם ,הרי ,ע״י ראייתו של הרבי שהסתכל עליו
(״דער רבי האט אויף אים א קוק געגעבן״) נתן לו את הכח להוליד אדם חדש.
ויש להביא דוגמא לדבר -ממ״ש בע״ח שב״ביצת כח היענה נולד האפרוח ע״י
הסתכלותו זמן מה״ בקונטרס העבודה מדבר אודות גודל הזהירות מראיית דברים
בלתי רצויים ,והכוונה בזה היא גם למי שאינו לענין זה ,כיון שהראי׳ כשלעצמה
פועלת .ומבואר בתו״א שחטא אדה״ר בא כתוצאה מזה שהסתכל במקום הקליפות.
ומזה מוכח שהראי׳ כשלעצמה ,אפילו בלי כוונה לפעול ,פועלת.
ואם הדברים אמורים בראי׳ בלתי רצוי׳ ,ובלי כוונה לפעול -בראי׳ של קדושה,
ומתוך כוונה לפעול ,כראייתו של הרבי שמביט עליו(אפילו אם הוא אינו יודע
מזה) כדי לפעול עליו ־ על אחת כמה וכמה שראי׳ זו פועלת פעולה ,שנותנת לו כח
להוליד ולד חדש ולהחיות מתים (במכ״ש וק״ו מפעולת ההולדה דראיית כח
היענה).
בטח הראי׳ שהסתכל כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע על יהודי אחד בשמח״ת
בליובאוויטש .הצליח אותו יהודי להשאר על עמדו(לפי ערכו) לאחרי כו״כ שנים
בבואו לאמריקא.
ידוע גם הסיפור שבהיות אדמו״ר הזקן במאסר ,הביט על ניקאלאי שהי אז ילד,
וראי׳ זו פעלה אצלו חלישות הקליפה גם בנוגע להנהגותיו לאחרי כמה עשרות
שנים בהיותו מלך ,ועאכו״ב בנוגע להפעולה של יהודי ,שיש בו נפש האלוקית
שהיא תמיד באמנה אתו ית׳ הרי בוודאי שהראי׳ של הרבי פועלת עליו גם לאחרי
כמה זמן ,שלא זו בלבד שיעמוד על עמדו שלא להתפעל מאחרים ,אלא אדרבה,
שיפעל גם עליהם(הוריו וכיו״ב) להיות חסידים של הרבי.
[שם ע׳ ]166
חסיד צריך לומר את הקאפיטל של הרבי ,לצייר לעצמו ציור פניו ,וללמוד
מתורתו(׳׳לערנען זיינעם א ווארט״) -מאמר חסידות ,שיחה או סיפור.
[שם ע׳ ]169
ידוע ש״אכל בי׳ עשרה שכינתא שריא״ ועאכו״כ כשנמצאים במעמד של כמה
פעמים עשרה מישראל ,ובפרט ביו״ט ,״זמן שמחתינו״ ובשמחת תורה ־ הרע
בוודאי ש״שכינתא שריא״.
ומובן ,שבמקום ש״שכינתא שריא״נמצא גם הרבי להיותו תמיד ביחד עם
השכינה -ע״ד שמצינו בחז״ל בנוגע למלאך מיכאל (שעומד לימין השכינה ,
״מיכאל בימינו״) כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה שהימצאותו של
מלאך מיכאל מורה על הימצאותו של הקב״ה ,והימצאותו של מלאך מיכאל מורה
על הימצאותו של הקב״ה.
ועוד שנמצאים כאן יהודים כאלה שבשמח״ת שעבר היו עם הרבי ,ויהודים
כאלה שקיבלו ברכות והבטחות מהרבי.
-האמת היא שגם ברכות הם הבטחות ,כי ,הרבי אמר פעם בקשה שלי היא
פקודה ,ומובן ,שענין זה הוא (לא רק למטה ,אלא) גם למעלה ,ונמצא ,שהברכות
של הרבי ,שזהו בקשה מהקב״ה ,היא ,פקודה של הקב״ה כביכול ,ובמילא ,ה״ז גם
הבטחה -
יקחו משקה ,ויציירו לעצמם את פניו של הרבי ,ויאמרו לרבי לחיים ...ויבקשו
או אפילו ידרשו את קיום ברכותיו והבטחותיו.
וכדי שיהיו ״כלים״ לקבל הברכות וההבטחות ־ יקבלו על עצמם ענין מסוים
לחיזוק ההתקשרות(אבל לא יכבידו על עצמם יותר מדי).
[תורת מנחם ח״ב ע׳ ]43
...מאנט מען ביי אים (אן ענין וואס ביי אים וויזט זיך אויס אז דאס איז א דבר
והיפוכו).
אז צוזאמען דערמיט וואס ער ווייס אז ער געפינט זיך ביום ה׳ פר׳ חיי שרה
תשמ״א ,אין ברוקלין און האט זיינע געשעפטן -
איז אבער די מעוטן(אדער שעות) וואו דו געפינט זיך אין א מקום קדוש ,וואו
כ״ק אדמו״ר נשיא דורנו האט געלערנט און געדאווענט ,און געבענשט אידן ,און
מקבל געווען בקשות ,און האט זיך מצטער געווען בצערן של ישראל ,און משתתף
געווען בשמחתן של ישראל וואס געפינען זיך בכל קצווי תבל -זאלסטו פועל זיין
בא זיך אז אין די מעוטן זאל זיין ״תורתו אומנתו״ איצטער ביסטו א חסיד פון דעם
רבי׳ן נשיא דורנו ,וואם ער איז ממלא מקומו פון בעל יום ההולדת ,און אלם א
חסיד דארפסטו פועל זיין אז דו ווערט אוים מציאות פאר דך?
דו ווייסט אז דו ביסט אין בתקלין ,במילא דארפסטו זיך פירן אין אן אופן ווי
מ׳פירט דך אין גלות ־ דאס איז אבער ניט שייך צו דיינע איבעריעבונגען ,צו דיין
חיות ,צו דיין חלב ודם ,דיין תענוג און קאך.
און דערפאר מאנט מען בא דיר ,אז בשעת דעם פארבריינגען רואם ער קען דאך
געדויערן אזוי פיל און אזי פיר שעות (עכ״פ אזוי פיל און אזדי פיל מעוטן) -
זאלסטו פועל זיין בא דיר ,אז אט די רגעים אדער שעות ביסטו ניט פלוני בן פלוני
וואם געפינט זיך אין בתקלין ,און אז ס׳איז שנת תשמ״א און חודש חשון און
עשרים בחשון.
־ ניט דערפאר וואס די מציאות איז ניט אזוי ־ די מציאות איז אזוי ,און דערפאר
זאגט מען אין דעם שיעור יומי דעם שיעור פון יום חמישי ,און דערפאר ליינט מען
בתורה פ׳ חיי שרה ,און דערפאר שטורעמט מען אז תשמ״א איז ניט תש״מ ,וואס
תש״מ איז נישט געווען קיין שנת הקהל ,משא״ב תשמ״א איז יע א שנת הקהל -
אבער ביחד עם זה זאלסטו פועל זיין בא זיך אז אט די רגעים ביסטו ניט אט -
דער ־ דו ביסט מער ניט ווי א חסיד פון נשיא דורנו!
און מ׳זאגט אים אז דאס איז אן עבודה וואס איז שייך ניט צו יחידי סגולה -
ווארום אויב עס וואלט געווען שייך מערניט ווי צו יחידי סגולה ,וואלטן רבותינו
נשיאנו ניט געמאכט קיין פרסום הכי גדול ,און דערצו -מיט א שטורעם הכי גדול.
דערנאך איז מען נאך מוסיף ־ אז דאם איז פארבונדן מיטן יום הולדת פון דעם
רבי׳ן נ״ע ,וואם ער איז געבארן געווארן מיט 120יאר צוריק אין א קליינע שטעטל
מעבר לים ,און וויבאלד אז מ׳איז שוין דורכגעגאנגען 120יאר איז דאם אויך
פארבונדן מיטן מזמור קכ״א אין תהלים,
וואם אויך אין דערויף דארף ער מצרף זיין צוויי הפכיות׳דיקע קצוות צוזאמען:
ער ווייס אז ס׳איז למעלה ממדידה ולמעלה מזמן ומקום ,מיט אלע גוטע זאכן -
אבער ביחד עם זה ווייס ער אז דער יום הולדת איז געווען מיט 120יאר צוריק אין
א קליין שטעטל מעבר לים.
און אזוי אויך לאידך גיסא:
ער ווייס טאקע אז ס׳איז שוין דורכגעגאנגען 120יאר פון ווען דער בעל יום
ההולדת איז געבארן געווארן אין א קליין שטעטל אין רוסלאנד מעבר לים;
אבער ביחד עם זה ווייס ער אז וויבאלד ״הימים האלה נזכרים״ דורך תורת
אמת ,מאנט מען ביי אים און מ׳גיט אים כח אז עם זאל זיין ״ונעשים״ און ביי אים
זאל דער ענין פון דעם יום ההולדת זיין ניט אן ענין פון ״למפרע״ כתורת הבעש״ט
הידועה אויף ״הקורא את המגילה למפרע לא יצא״ ,נאר אן ענין וואס טרעפט ביי
אים ״היום הזה״ וואם איז ביי אים ניט ״כחדשים״ נאד ״חדשים״ ממש ,און דאס
זאל פועל זיין אויף אים אן מעשה בפועל.
און ווי גערעדט פריער(סי״א) ס׳איז ניט מספיק אז יחידה שבנפש זאל דך אזוי
פירן ,באר ער דארף ויך אזוי פירן אין מעשה בפועל.
ואדרבה -לכל לראש דארף מען האבן דעם מעשה בפועל ,ווארום ״המעשה
הוא העיקר״,
און דווקא דורך דערויף (תאס ס׳איז דא דער מעשה בפועל) וועט ער פועל זיין
אז אזוי זאל זיין אויך בדיבורו ובמחשבתו,און אין זיין נפש ,רוח ,נשמה ,חי׳ ,און
יחידה.
וכידוע דער פתגם פון כ״ק מו״ח אדמו״ר אז בשעת א איד איז עולה לתורה דא
למטה ־ זיינען דעמולט עולה לתורה אלע פינף בחינות שבנשמה ,נפש ,רוח ,נשמה,
חי׳ ,יחידה ,תחתיים ,שניים ,שלישיים ,רביעיים ,און חמישיים.
און פון תאס הויבט זיך אן די עלי׳ פון דעם וואס ער איז עולה לתורה ,אין עולם
העשי׳ הגשמי עוה״ז התחתון,
און וויבאלד דאס איז אזד אין תורה ,איז ״גדול תלמוד שמביא לידי מעשה״ -
דארף ביי אים דערנאך תערן אזוי ביז אין זיין מעשה בפועל בפשטות ,אין
״מעשיך״.
מ׳וויל דאך יערער ענין אפטייטשן בפירוש ,בכדי מ׳זאל דך ניט פארטראכטן
אין עולמות העליונים ,און דערנאך אז עס קומט למטה ,ווייס ער ניט תאס מ׳וויל
פון אים ־
זאגט מען בפשטות תאס מ׳וויל פון אים:
מ׳וויל אז ביי אים זאל זיין אן ענין וואס בייי אים ווייזט זיך אויס אז דאס איז א
דבר והיפוכו:
ער זאל תיסן אז מ׳איז 120יאר פון תען דער בעל יום ההולדת איז געבארן
געווארן אין א קליין שטעטל מעבר לים:
און ביחד עם זה איז ווי ער געפינט זיך אין בתקלין ,דאנערשטיק ביינאכט פון
פ׳ חיי שרה תשמ״א -זאל ביי אים זיין ״הימים האלה נזכרים״ און ער זאל דאם
אראפברענגען אין ״ונעשים״ ,אז דאם זאל אדף אים איצטער פועל זיין אין זיין
מעשה בפועל ,אזד ווי דאס האט ערשט איצטער געטראפן ,אין אן אופן פון
״חדשים״ ממש.
ובפשטות מיינט דאם:
ער זאל זיך אפרייסן פון זיך און פון דעם גאנצן ארוס ,און דך אוועקשטעלן אין
א מעמד ומצב אז אט איז ער און אט איז דער רבי נ״ע,
ועוד והוא העיקר -ס׳איז דא דער פתגם הידוע פון רבי׳ן נ״ע ״אז איך גיי אין
הימל און די כתבים לאז איך פאר אייך״ ,וואם דער פירוש אין דעם איז ,אז דורך
דערויף וואם מ׳פארבינדט זיך מיט זיינע כתבים ,ד.ה .אז מ׳לערנט זיין תורה
פארבינדט מען זיך מיט אים אליין.
און דאס מאנט מען פון אים ־ אז ער זאל זיך אוועקשטעלן אין א מעמד ומצב אז
אט איז ער און אט איז דער רבי נ״ע דורך דערויף וואס ער לערנט א מאמר זיינעם,
צי דער מאמר פון פ׳ חיי שרה (דשנת עטר״ת) אדער אן אנדער מאמר אבער א
מאמר זיינעם ,וואס אין אים איז ״אנא נפשי כתבית יהבית״:
און דערויף האט דער בעל יום ההולדת אריינגעלייגט זיין נפש ,״נפשי״ און
האט עם דערנאך אראפגעבראכט אין ״כתבית״ ,און דערנאך אין ״יהבית״ -ער גיט
דאם אפ יעדערן ,ס׳איז מערניט וואם עס דארף זיין ״ובחרת בחיים״ מ׳בעט זיך ער
זאל אליין עפעס טאן און דאם אויסקלייבן.
און דאס מיעט בפשטות ,אז ניט ער זאל קוקן אויפן זייגער און זאגן ס׳איז שוין
פאסט איין מינוטע וואם ער האט זיך מתבונן געווען אין דעם ענין -נאר ער זאל
פארגעסן אויפן זייגער ,פארגעסן אויף זיך אליין.
און אע״פ אז ער געדיינקט אז אז ס׳איז דורכגעגאנגען 120יאר פון דעם יום
ההולדת ביז איצטער ־ זאל ער פילן עכ״פ אין די רגעים .און נאכמער ־ אין די
שעות ,אז דאס איז א דבר חדש ממש.
און אויב דער ״נזכרים״ וועט זיין אין אזא אופן ,וועט דאס אויך אראפקומען ביי
אים אין ״ונעשים״ ,און ״ונעשים׳׳ ניט אין דעם ווי ער וועט דאם איבערלעבן און ווי
ער וועט טראכטן און ווי דאס וועט אויף אים פועל זיין -נאר דאס וועט
אראפקומען אויך אין ״מעשיך״ און אין ״דרכיך(כנ״ל).
און נאך מער :דאס וועט איבערמאכן דעם וועלט ,ביז וואנעט אז דער חושך
וואס געפינט זיך אין ״ארץ״ און אין ״ערפל״ וואם געפינט זיך אויף די ״לאומים״
וועט נתבטל ווערן ,ווי דער רמב״ם פסק׳נט ,אז דורך א ״מצוה אחת״ ״הכריע את
עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה״ .ישועה והצלה
מיט אלע לשונות וואם ער ברענגט אראם אויף דעם.
[משיחת אור לכ׳ מרחשון תשמ״א]
והנה ,ע״פ האמור לעיל שבכוחו של יהודי להתעלות מעל ומעבר ההגבלות
דשינויי הזמן והמקום -מובן ,שענין זה מודגש ביותר ע״י ההתקשרות עם תורתו של
בעל הגאולה ועד שלימור זה הוא בבחינת שהזמן גרמא ,ע״ד וכדוגמת ״הלכות החג
בחג״ ובזה גופא ישנו עילוי מיוחד -כאשר הלימוד הוא באופן שמצייר לעצמו
כאילו בעל השמועה עומד כנגדו ,כמארז״ל [ירושלמי שבת פ״א ה״ב] ״כל האומר
שמועה ־ יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו״.
ולהעיר ־ אודות דבר פלא בענין ציור בעל השמועה ,מכל נשיא ישנה תמונה
שעל ידה נקל לצייר במחשבה את דמות דיוקנם ,החל מתמונתו של אדמו״ר הזקן -
כפי שנתפרסם ונדפס ע״י כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו(בהיותו עוד מעבר לים)
אודות השתלשלות המאורעות שהביאו לגילוי תמונתו של אדמו״ר הזקן ,ביחד עם
העדות שזוהי אכן תמונתו של אדמו״ר הזקן (״התמים״ חוברת ח׳ בתחילתה).
ועד״ז ישנם תמונותיהם של רבותינו נשיאנו שלאח״ז ,עד לנשיא דורנו -מלבד
אדמו״ר האמצעי בעל הגאולה ,שממנו לא נשארה תמונה!
והנה ,מכיון שישנו הצווי ״יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו״ -
הרי לא יתכן שבהעדר תמונתו של אדמו״ר האמצעי לא יוכלו ,ח״ו ,לקיים ציווי
זה!
והביאור בזה:
ידוע מארז״ל שע״י לימוד התורה נפעל הענין ד״אותי אתם לוקחים״ .וטעם
הדבר ־ מכיון ש״אנא נפשי כתבית יהבית״(כמרומז בר״ת דתיבת אנכי -תיבה
הראשונה דעשה״ד ,שבה כלולים כל עשה״ד הכוללים את כל התורה כולה) ,היינו,
שהקב״ה הכנים את עצמותו ומהותו בתורה ,ולכן ,ע״י לימוד התורה לוקחים את
עצמותו ומהותו ית׳.
ומכיון ש״צדיקים דומים לבוראן״ -יש לומר שהענין ד״בעל השמועה עומד
כנגדו״ נפעל (גם) ע״י ההתבוננות בתורתו של הצדיק ,מכיון שהצדיק הכנים את
עצמותו ומהותו בתורתו -״אנא נפשי כתבית יהבית״ ,וזאת -גם ללא תמונתו ,ע״ד
וכדוגמת הענין ד״אותי אתם לוקחים״ ,אף שאין לו גוף ולא דמות הגוף (נתבאר
באוה״ת בראשית כרך ו׳ ע׳ תתרכ״ג ואילך).
ההוראה מזה בנוגע למעשה בפועל -ש״המעשה הוא העיקר״:
בעמדנו בחג הגאולה יו״ד כסלו ־ צריך כאו״א ללמוד ולהתבונן בתורתו של
בעל הגאולה ,מאמר אחד פרק אחד וכר (כלשון המשנה ״הלכה אחת ...או אפילו
אות אחת״) ,כל אחד לפי ערכו במקום שליבו חפץ והעקר שלימוד זה יהי׳ באופן
ד״כאילו בעל השמועה עומד כנגדו״ ,ע״י התבוננות והעמקת בהבנת והשגת הענין,
ולא רק הבנה והשגה שכלית ,אלא גם ראי׳ שכלית ־ כפי שמבאר בעל הגאולה
בספרו שער האמונה (פנ״ט ואילך) את פרטי החילוקים שבין ידיעה והבנה שכלית
לראי׳ שכלית.
וענין זה -לימוד באופן של התבוננות והעמקת הדעת עד לראי׳ שכלית -שייך
ביותר בתורתו של בעל הגאולה ,כידוע שסגנון תורתו של בעל הגאולה הוא באופן
של הרחבה הכי גדולה ,הרחבה דבינה ,המגעת עד ל״מרחב העצמי״ ,למעלה מן
החכמה(כפי שמבאר בעל הגאולה בענין מן המיצר קראתי י״ה ענני במרחב י״ה).
זאת ועוד :אין להסתפק בלימוד באופן ד״כאילו בעל השמועה עומד כנגדו
(בכ״ף הדמיון בלבד) אלא לאחרי זה צריכים לבוא לדרגא נעלית יותר -שבעל
השמועה עומד כנגדו ממש ללא כ״ף הדמיון.
דהנה ,אף שהלשון הוא ״כאילו בעל השמועה עומד כנגדו״ הרי מצינו בכמה
ענינים שלאחרי התחלת העבודה באופן דכ״ף הדמיון ,באים אח״כ לדרגא נעלית
יותר ,ללא כ״ף הדמיון.
ולדוגמא -בנוגע לכללות התורה :התחלת לימוד התורה הוא באופן ש״בכל יום
ויום יהיו בעיניך כחדשים״ בכ״ף הדמיון בלבד ,ולאח״ז באים לדרגא נעלית יותר -
״חדשים ״ממש.
ועד״ז כאשר מדובר אודות חלק וענין פרטי בתורה ,כבנדו״ד -״כאילו בעל
השמועה עומד כנגדו״ ,שהתחלת הלימוד הוא אמנם באופן ד״כאילו״ ,בכ״ף
הדמיון בלבד ,אבל לאחרי זה באים לדרגא נעלית יותר -בעל השמועה עומד כנגדו
ממש ,ללא כ״ף הדמיון.
ויה״ר אשר מקיום ההוראה ד״יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו״
במעשה בפועל -יבוא גם המעשה ד״נלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה
באורחותיו״(כלשון אדמו״ר הזקן(אגה״ק סכ״ז)) היינו ,ש״דרכיו ואורחותיו" של
בעל הגאולה נעשים דרכיו ואורחותיו של כאו״א מאתנו.
[ספר התוועדויות תשד״נז ח״א ע׳ ]538
בנוגע לעניננו ־ הלימוד וההוראה מפ׳ ראה -אין צריך לחפש כו׳ מכיון
שמפורש הדבר מיד בהתחלת הפרשה -ראה אנכי נותן לפניכם היום׳׳:
כאשר עוסקים בהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה( ,כנ״ל ס״ח) ־
יכולה להיות ההתעסקות בעבודה זו כתוצאה מכך שלמד הוראה זו ע׳׳ד ההתעסקות
בהפצת המעינות ב״קונטרס״ ,ב׳׳ליקוטי שיחות״ וכיו״ב.
על כך באה ההוראה ד״ראה אנכי נותן לפניכם היום״ -שאין להסתפק בעבודה
באופן כזה שכן ,אע׳׳פ שלמד ענין זה ב״קונטרס״ ,ב״לקוטי שיחות״ .הרי הכל טוב
ויפה אבל ,אין זה דומה כלל לעבודה באופן ד׳׳ראה אנכי נותן לפניכם היום׳׳ ,היינו,
שעבודתו היא באופן כאילו רואה בעיניו ממש את המשלח ,נשיא דורנו ,שנותן לפניו
היום שליחות זו!
וכלשון הרמב״ם בפירוש הכתוב ״אך בצלם יתהלך איש״ ־ ״יהא רואה בעל
השמועה כאילו הוא עומד כנגדו״ ,אשר ,ענין זה הוא מצד גודל העילוי דראיית פני
רבו ,״עיקר הלימוד מרבו בראיית פנים ,כדכתיב והיו עיניך רואות את מוריך״ ,וזהו
״אך בצלם יתהלך איש״ ,בצלם שהוא עומד לנגדו(היינו צלם של רבו) יתהלך איש,
יתנהג האיש כמבואר ברשימות הצמח צדק על הכתוב בתהילים(שאמרו היום -בין
כל שאר פסוקי ספר תהלים שאומרים בשבת מברכים).
ובפשטות :כש״צלם של רבו״ ,נשיא דורנו ,עומד לנגדו -הרי כל המניעות
והעיכובים כו׳ למילוי שליחות רבו מתוך שמחה וטוב לבב ,או למילוי השליחות
בכלל -מתבטלים לגמרי!
אלו שזכו לראות את כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו -בודאי יכולים לצייר
לעצמם את תואר פניו ,באופן ד״ראה ...כאילו הוא עומד לנגדו״ ,וגם אלו שלא זכו
לראותו -יכולים לצייר לעצמם תואר פניו (׳׳כאילו ...הוא עומד לנגדו׳׳) ע״י
הסתכלות בתמונה תמונה מדויקת וכו׳ ,אשר ,במדה ידועה יכול הדבר להתבטא גם
ע״י תמונה.
ואין דבר תלוי אלא ברצונו -שהרי יש ביכולתו של האדם להזכר על דברים
שונים ,אם ירצה להזכר על דברים של מה בכך ,או אפילו ,דברים חשובים כו׳ ,אלא
שחשיבותם אינה מגיעה לחשיבות דזכרון תואר פני רבו ,ואם רק רוצה -יכול הוא
לזכור תואר פני רבו ,ועד כדי כך ,שזכרון זה יהי׳ באופן ״כאילו ...הוא עומד
לנגדו״.
וכאמור ,כאשר העבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה היא
באופן ד״ראה אנכי נותן לפניכם היום״ ,כלומר ,לא רק באופן של שמיעה ,ששמע
(ולמד כו׳) אודות השליחות דהפצת המעיניות ,כי אם ,באופן של ראי׳ ,שרואה את
המשלח לנגד עיניו(והרי אינה דומה שמיעה לראי׳ ,ונפק״מ להלכה -בנוגע לעדות
וכיו״ב) -אזי העבודה היא באופן אחר לגמרי ,כמובן וגם פשוט.
אמנם ,עדיין יש מקום לשאלה בדבר:
המושג של ראי׳ שייך רק כשיש אור ,אבל בחושך ־ לא רואים מאומה.
ועפ״ז מכיון שנמצאים בחשכת הגלות ״אותותינו לא ראינו׳׳ -כיצד יכולה להיות
עבודה באופן של ראיי׳ ,״ראה אנכי נותן לפניכם היום״?!
ועל זה נתבארה -בשיחה לילדים ־ ההוראה מיום רביעי בשבוע ,שבה נתלו
המאורות:
ה״מאורות״ ־ עם היותם ״ברקיע השמים״ הרי כל ענינם אינו אלא ״להאיר על
הארץ״ (שהרי ״אסתכל באורייתא וברא עלמא״ ,ומכיון שנאמר בתורה שבריאת
המאורות הוא כדי ״להאיר על הארץ״ ,מובן ,שעם היותם ״ברקיע השמים״ ,הרי כל
ענינם -מתחילת בריאתם -אינו אלא ״להאיר על הארץ״) היינו ,שגם בארץ הלזו
התחתונה יהי׳ אור ,ולא עוד ,אלא שאפילו בלילה ישנו האור ד״המאור הקטן״
(עכ״פ) ־ ״את המאור הקטן לממשלת הלילה״ ,ועאכו״ב לפני שהתערבו ענינים
בלתי רצויים כו׳ שאז היו שני המאורות הגדולים.
ונמצא ,שביום הרביעי בשבוע ,ובפרט יום רביעי דפ׳ ראה ־ ישנה נתינת כח
מיוחדת שגם במצב דחשבת הלילה (זמן הגלות כו׳) יוכל יהודי לעבוד עבודתו
באופן של ראי׳ ,״ראה אנכי נותן לפניכם היום׳׳.
[ספר התוועדויות תשמ״ו ח״ד ע׳ ]311
ולהוסיף שהידיעה שתיכף ומיד נכנם כ״ק מו׳׳ח אדמו״ר נשיא דורנו (כיון
ש״הקיצו ורננו שוכני עפר״) ומביט על כאו״א מהחסידים והמקושרים לבחון
מעמדו ומצבו כו׳ ,מעוררת ופועלת לסיים ולהשלים (גם מלשון שלימות) את כל
מעשינו ועבודתינו.
[ספר השיחות תשנ״ב ח״א ע׳ ]266
מספר אחד מאנ״ש שיחי׳ :כשנכנסתי ליחידות אצל כ״ק אדמו״ר בא׳ השנים
הראשונות לנשיאותו ,אמר לי כ׳׳ק אדמו״ר :׳׳יערער יונגערמאן דארף טראכטן
יערער טאג פאר ברכות השחר אדער נאך ברכות השחר אויף דעם רבי׳ן דעם
שווער״ ,ובאומרו מילים אלו פרץ בבכי.
נכפר חב״ד גל׳ ]525
תסתכל בתמונתו של כ״ק מו״ח אדמו״ר בעת שמרגישה חלישות רצונה הטוב
ותזכור אשר גם הוא ,בהיותו רועה אמיתי של ישראל מסתכל בה בשעה זו ,ויועיל
להנ״ל.
[מענה כ״ק אדמו״ר]
סיפורים
רובם בפרסום ראשון
סיפורים
׳ידוך מכוון
כלתו של הנ״ל קודם שהשתרכה ביקשה מהרבי להיות מדריכה בקעמפ חבד״י
•לם הרבי ענה לה ,״בתנאי שהאימא תסכים ואם לאו שתישאר בבית ותהיה אם
:ית ותלך לקעמפ הסמוך לביתה״ סופו של המעשה היה שהאימא לא הסכימה
:לכה לקעמפ הנ״ל שהיה סמוך לביתה שם נפגשה עם חתנה לעתיד והשתרכו
ןעמפ כך הבינו שהדברים היו מכוונים מלמעלה.
שליחות בברוקלין
ר׳ ה .מקראון הייטם נכנם ליחידות בשנות הכפ״ים לאחר נישואיו וביקש מהרבי
ללכת לשליחות וענה לו לכשייוולד לך ילד תלך לשליחות לאחרי זמן נולדה לו בת
ונכנס ליחידות לפני הרבי וביקש שוב לצאת לשליחות ואמר לו הרבי ״פארוואס
דארפסט דו פארן אויף שליחות? דו האסט א הייליגע און טייערע שליחות דא אין
בתקלין״ [=מדוע צריך אתה לנסוע לשליחות? יש לך שליחות קדושה ויקרה פה
בברוקלין].
ברכה בשטח
אותו מקורב ממנשסתר ביקש פעם הסכמה מהרבי לקנות (או לשכור ) שטח
מסוים בשביל מסחת והרבי ענה לו הסכמה וברכה ואכן בשטח זה היה הצלחה
מופלגת לאחרי זמן רצה לקנות שטח יותר גדול וביקש הסכמה מהרבי אולם הרבי
לא ענה לו ומ״מ קנה ונוכח שבשטח זה שקנה בלי הסכמת הרבי לא היה הצלחה.
השמש והירח
ר׳ א.פ .היה לו שני בנים א׳ עם זקן וא׳ בלי ,פעם בהתוועדות עם הרבי הראה
לרבי את בנו המגולח ואמר לרבי ״דאס איז מיין זון ״ אז הרבי ענה לו ״דאס איז
דיין לבנה און וואו איז דיין זון ?״ [=זה בני אז הרבי א״ל זה הלבנה שלך(באידיש
זון וסאן מתחלפים זון = בן וסאן = שמש) ואיפה בנך].
בדיקת הציצית
היחידות אמר הרבי לילד שצריכים פעם נכנם א׳ עם בנו ליחידות ובאמצע
פסולות ,דודו של הילד הי׳ אמור ג״כ לבדוק הציצית וכשיצא נתברר שציציותיו היו
קנה ציציות חדשות לכל ילדיו אולם להיכנס עם בניו ליחידות וכששמע את הנ״ל
וכשיצאו מהיחידות נתברר שהי׳ לא׳ כשנכנסו ליחידות א״ל הרבי לבדוק הציציות
מהילדים הציציות הפוכות...
צילום מהרשימות
כשהרבי שהה בפאריז מסר פעם דרשה בביהכנה״ם 71רחוב רוזיע עם הרבה
מ״מ וכו׳ לאחר הדרשה ביקש א׳ מהרבי בירורים על הדרשה אז הרבי א״ל שזה
נמצא ברשימותיו ולאח״ז עשה לו הרבי צילום מזה.
תולעת בקומפוט
פעם בסעודה נתנו לרבי ״קאומפוט״ הרבי נענע א״ז עם הכף ולא אכל ואיש
אחר רצה אח״כ לאכול א״ז והרבי א״ל שיש בסוף ה״קומפוט״ תולעת וכך הווה...
אתכפיא סט״א
פעם נכנס א׳ לרבי ושאל לרבי על מה לעשות איתכפיא והרבי א״ל לעשות
איתכפיא על העוגות ועל הפירות.
שמירת הסדרים
באדר תשל״ט פתח פעם הרבי את הווילון מחדרו הק׳ בשעה 10בערב וראה
בחורים מסתובבים בחוץ ולא לומדים ולשאלת הרבי ענה א׳ המזכירים לרבי
שעכשיו זה כבר אחר סדר נענה הרבי ואמר ראשית צריכים לדעת כמה ששומרים
הסדר שנית איפה כתוב שחוץ לסדר לא לומדים בשלמא שהולכים לנוח ניחא ,אבל
להסתובב בחוץ ולא ללמוד? והורה לו הרבי שיגיד לבחורים ללמוד וכך עשה.
הערות הרבי
בשנים שלפני הנשיאות היה הרבי כותב הערות ומ״מ על מאמרי כ״ק אדמו״ר
הריי״ץ למטה בעמוד ,פעם א׳ אמר ר׳ שנ״ז ג .לרבי שזהו חוצפה לכתוב הערות
בתוך העמוד של הרבי רק לשים ההערות בסוף הקונטרס וכששמע הריי״ץ א״ז אמר
״ס׳איז א אנדערע געשמאק לערנען א מאמר מיט דעם איידים הערות״(=זה תענוג
אחר ללמוד מאמר עם ההערות של החתן).
ברכה גדולה י
פעם בדרך חזרה מהתפילה לחדרו הק׳ ביקשה אשה א׳ בצרפתית מהרבי ״ברכה
קטנה״ והרבי ענה לה בצרפתית ״מדוע ברכה קטנה? ברכה גדולה !״.
ישנים ביחידות
שליח א׳ נכנס פעם א׳ ליחידות ושאל שאלה מסוימת מהרבי ובאמצע שהרבי
ענה לו התנמנם על עומדו לכמה רגעים וביקש מהרבי לחזור על התשובה היות ולא
שמע והרבי א ״ל שמה התועלת שאחזור על התשובה היות שכשאחזור על התשובה
תירדם עוה״פ...
פרחי כהונה
מספר שנים לאחר שביקש הרבי מר׳ מ .הארליג להיות הממונה על הברכה
בלולבו של הרבי התלונן א׳ מזקני אנ״ש לרבי שזה לא יפה שאברך צעיר יתעסק
בזה ויותר נכון שא׳ מזקני החסידים יתעסק בזה והרבי ענה לו שזה הצעיר חסך לי
הרבה שעות של עבודה ואת זה לא עשה לי אף א׳ מזקני החסידים.
אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרם
קודם תש״י תקתק א׳ פעם מאמר של הריי״ץ ולא רצה לקבל עבור זה שכר
והרבי הלך אליו סידר את כובעו וחליפתו וחגר את הגארטל וא״ל ״דער שווער
האט געזאגט זיין נישט קיין ש ...און נעם די געלט״(החותן אמר שלא תהי׳ ש...
ותיקח את הכסף).
התאריך הנכון
אישה א׳ כתבה לרבי על יום הולדתה שיחול בש״ק הבא ולא קיבלה ע״ז שום
מענה מהרבי .ביום ראשון שלאחרי הולדתה הגיעה לחלוקת הדולרים לקבל דולר
מהרבי והרבי בירכה לשנת הצלחה וכו׳ וכשהגיע לביתה התקשר אליה א׳
המזכירים ואמר שהרבי אמר שתתנהג היום בכל מנהגי יום הולדת ולא הבינה שהרי
כתבה לרבי שיום הולדתה הוא ביום הש״ק ,ולאחרי חיפוש מדוקדק בתאריכים
מצאה שאכן יום הולדתה היה ביום ראשון.
הוראות פרטיות
פעם הורה הרבי לא׳ ביחידות ללמוד כל שבוע ביאור של האור חיים עם הביאור
של הבאר מיים חיים על הפרשה.
התהילים של הרבנית
חדי עין הבחינו שמכ״ה אדר ראשון היה הרבי אומר הקאפיטל תהילים הישן
של הרבנית והחדש ומכ״ו אדר שני היה הרבי אומר רק התהילים החדש.
הכנות למאמר
בליל י״ב ניסן ה׳תשי״ג נכנסו אל הרבי זקני אנ״ש לבקש מהרבי שיחזור דא״ח
והרבי ענה להם ״אז ער האט זיך ניט צוגעגרייט ושבאחרון של פסח וועט מען
אריינפירן לענין זה״(=שהוא עוד לא התכונן ושבאחש״פ ינהיגו אותו לענין זה).
איום בסיפורים
בערב חגה״פ תשכ״ז ניגש ר׳ זלמן דוכמאן לפני הרבי לקבל מצות והרבי א״ל
וועט איר ממשיך זיין מיט אייערע סיפורים להדפיס עוד חלק ,וועל איך אייך געבען
א שלימה ,און אויב ניט תעל איך אייך געבען שבורות=( .תמשיכו עם הסיפורים
שלכם אתן לכם שלימה ,ואם לאו אתן לכם שבורות).
התנאים לשליח באוסטרלי׳
בתשכ״ז כתב א׳ לרבי שרצונו לנסוע על שליחות לאוסטרלי׳ והרבי ענה לו ״אין
שולחים עתה תלמידים לשם ,וגם בעתיד באם ישלחו ,יהי׳ כאלו שלומדים
בהתמדה ושקידה ומתנהגים ביר״ש ,וממלאים כל הוראות הנהלת הישיבה״.
פאברענגען מהצבא
בחור א׳ ביקש ברכה מהרבי ע״ז שהולך לצבא והרבי אמר לו שמסתמא כשיבא
חזרה משם יבא צו א חסידיש׳ער פארברענגען(=להתוועדות חסידית).
ר״ת של גראף
בפורים תשי״ג אמר הרבי לא׳ שיהי׳ לו ״גראף״ והאיש לא הבין ושאל במה זה
נוגע ואמר לו הרבי אח״כ דרך הטלפון ש״גראף״ הוא ר״ת געזונט רייך און פרום
(־־בריאות עשיר ודתי).
בחור בביזנעס
פעם אמר הרבי לא׳ ביחידות שמי שעוסק בביזנס בבחורתו לא יהי׳ לו הצלחה.
שמונה דולרים
לפני חתונת הנ״ל נתן הרבי לא׳ שיתן לו שמונה דולר תחת החופה ונולדו להם
שמונה ילדים.
כוחה של בוכה
לר׳ א .וו .היה לו יענע מחלה והרופאים אמרו נואש לחייו ובכ״ו אד״ר תשנ״ב
עברו המשפחה לפני הרבי וביקשו ברכה עבורו והרבי ענה להם שיהי׳ רפואה
שלימה ולמחרת ביום ז״ך אד״ר עשו לו ניתוח ולא מצאו שום דבר וכך חי למשך
עוד שמונה שנים.
\
€ !> 1 ■ .\0 " 9י י - ^ -1/ 7יו >
? ' / . <י\;- " י ז *י״ י
יין״!׳ * ״ זוג.
^ *ג( 0ז ד-*■/ ¿ ר( * _ » ^^ 7 ¿ג. *;* ״ז■«.׳ ¿ ¡ ¡ ¡ ,ו ר׳
^ ילז<-ה ,?,> ;/ / ¥׳> ן • } (ון ¿ * ? ¡ ח * * ' « . ץ , יי וע ^0 0
ד>י^/ נ״יל^נ• ^/א> י׳?/ /; 3י?*/
י ) ^ * •ן,•// ^/ן״■ ן׳^ן^ //י 3 /׳ ^ ^ ^ בי ^
*
מענה לר׳ שנ״ז דוכמאן שהי' מדליק נרות חנוכה ב 770ושאל על תפקידו
של השמש וע״ז ענה לו כ״ק אדמו״ר:
י״ל מי ש עוד טעמים כענין ה״שמש״ -וכמו :שלא להכ של בהדקת גר מנד
(ע״י קיסם) דוגמת הכהן המדליק הנרות (שעפ״ז מבוארת התמי׳ -
שהשמש מקומו למעלה מן הגרות וארז״ל הסימן שרפש עומדים ממעל
לו) .ועוד. ^
הצלחה בתהלוכת ל׳׳ג בעומר
ב ״ ה ,י * ,,שבס ה ״ ת ש כ ״ ו
ב רו ק לין ,נ.י *
ר ה ד י ב א ג ן דה ד ח ה מ י ר ם ה ד ש י ר י ב ש כ ם ,י ר ם ה מ ח ל ק ו ת ה י ל ו ל א של
כי « ,מ ו ״ ח א ד מ ו י י ר ז צ ו ק ל ל ה ״ ה נ ב ג ״ ס ז י " , 7אשר ד ל ה ג י ו ן הק* שלו
יז כי רו הו.
ו ה ר י ¿ ב ל ש ו ן בעל ה ה י ל ו ל א :ג ב ו ר י י ש ר א ל ,מ ג י נ י * ר ץ ,ג ם
ב ה ש י ב ם נפשם אל ח י ק א ב י ה ם ש ב ש מ י ם ,אשר ל ו מ ש ל י מ י ם נפ שרח ס (מדייר
ב ר א ש י ת פ ״ ק ב ת ח ל ת ה ) ה ג ה ל א ז ה ב ל ב ד שלא י פ ר ד ו מדל צ א ן מ ר ד י ת ס ,
ה ג ה ד י ד מ ת ר פ ס י ם ל ה ד ו ם כ ס א מ ר ו ם ,ל ה ת י צ ב ל פ נ י ה ו ד א -ל רם ו נ ש א ,
ל ה ג ן ד ל 09י ש ר ד י ן (ד* מדייר ב ר א ש י ת פ מ ״ ד ,ה*) ל ד ר ו ש ר ח מ י ו ח ס ד י
האב ד ל ב נ ו ,ד ס ו ו נ ח ל ת ו .
ז. נס״ד.
___ ___ • ^ :ע • / " ,י״•« *■,,׳.*/
כ ב ג ד פ ס, " כ א ביי " ו ל א וג כ ר ג א , ,, "רם "ל ^ב 7פ * ^ /ג " ל חג ה " ® נ ת ב א ר נוי ח ח
ד אין ל ר בנו "רס ״ ,ל ב ה שם סו ^ ב סו פו הפלאה ^ל ^ 0ר ל « £ע ,, ס"ש וגס
היינו ו כו / , , פ ליג דרבא אף ו ס בי ר ג סי ר ד היינו ל הו ר א ה ר אוי א□ רק חיי ב
מ“« גאלדנמן
דוד ראנזקין
־«-
.ג ;1
. 3 ב ר! ק ל י ן •
ד' ׳ r
חסחם חרעפארט " ,ב א מ ר ה הז מ ג ח #1ג 1ל י1ן !כזן
כ ח ב ח * הכזבת: או חזזו ב ד ה ג * ב ועז* 4ג א נ ג ל ״ י ח,
אשען,אם י מ סו ר ואל ג י נ ת ו Abi oftפ ב א נ ג ל י ת .
ל פ ר ס מ ו ב א ו פ ן אחר \ חמ גחב לז« 1י 1לוו ו « * 1י ב ה ו א ם גם
•
-.•-המתאים; י
■י־ -.־
• *>v ¿ * < & ? & M * * * t
* ' i p J f i i ' r t A j y n S t r t , / # w/
f i f l t
•־*• 5 . .
י׳ • י
*ז״
*יו• <
* נ6. .י ם
<*
& r ■ ־ת,
ת
&
ש
ש
ש
יה
&
!£
ש *ז
*ם1 r «
r
-1״
ש0 0
0
ש
&
%.
¿ג ?• |צ
מ
■יו״ • *
■י^
י־»
'
**
י «•
₪
ד« ש
דו
־*r .
: ."1 \
ו * » -י
& •י r
ו 1^.
רו ־
«
ש
*0
ם ש
•r 0 ש ת
*1 דו
*%
0
1ח» ■ יי
׳,ו
.׳ *
׳׳ 41
ח -ן ¿ג
1י׳
■'׳■‘■ץ•'•־ פ סו קי ם .ו ס א רז״ ל ,ן . ה י "ב א.,׳ • 1 ,.א פ רו• »ח
י. ■ ״ ■.־'.- • * -־ • •■..., *)־ , •• . ■ ־
. ־ י י י• י ►ל י- 4
מ ון. סאג יעדן לי כ ס, א נ ג י ג ד ן ד י .ת נ ו כה אין בונ ה פ א כ ן די <^נאך דעם י■
יי * י
' .י ; ■י *■
או י ו -ב ר כ ת ד ע מו ל ס ם»נס ס ?ן וןא0 מ אג, פון " .ד ע ם ?רשמן [ אנ הוי בנ די ק /
־ *
. 1י!* ״•
2-
סייערע מצוה, ז י י ן די מקיים גו סעגלי^כקיייגז
י ■י״׳ . ׳ -׳
■ו 4
ן * * . ,
׳ ן•
אכס טאג פון די יעדן מצור די זיין » ו י ף דעם ס ק י י ס גייס !רכה די ז« ו ן
' ד ע ד א פש ל ו ס ־סו^;<י &,י איז דעטולס וואס סאג, */י ף ו ד ע ק י א כט ן ב פ י ומד און מעג,
• •'':ד•' •י־ ׳ , י * י י ' ־**י
* . י י' י • ( חנוכה,,
. /
מ ע ג.־« ו י נעם* י כח א ו י ף * א ל .ע אדן
י , י
, ' ׳ נ י ס י ' 0ק ה - ', 0 געטדאפן ו ו א ס האבן די ,ואכן אויף אוגז דערמאנען גינדן, פיר
!״ 1 *1
אויפפירינג זי*ז אין יעדערן נוגע וואס איז .-דאם א ו נ ז ע ר ע טעג און '1ייםן
%
לעבן״ מאג-סעגליכן ס א ג -מ ע ג ל י ך .אי ז ^ ז י י ן
* . ״* ■ , ■ * ■ י .
-דערציילן ,י חנוכה נרוח ו ואס די ליכטעלעך - *והעדן זיר מע ן דארף
< י ׳ •י , י י י ’ - י ’• .י
* ׳' 4 ־ י
מאך ■ א ד ע ר ג י י ל ס גאך מגווה) אלע ווי (אזוי חנוכה מון.נרוח מצוה די ב«.
י• י . ■ ■ ■**' י י• ■■ : , י * . י ' . . ' ; ז י י . ׳* . , י
נמוסו וא דערמאנען צו כדאי איז דערגיילונגען די איינע פון ואכ ן* ־ א ט ג ר
־ * י ' ־ •י ־ ‘ \ \ .
*1
ארגז, מון יעדערן *ד ע ר מ א נ ע ן און ח נ ו כ ה ד ע ר צ״ י .י ל ן ליכסעלעך פון די *
* ’ *'
א נ ג ע צ ו נ ד ן א “ נ ר ה ' נ &9ו1 ק י נ ד ע ר ,א ז *דער א ו י כ ע ר ש ס ע ד ה א ט הפעגיעל און ’
^ <¿*¿ ^4: יי ליי »• ו 5״ ד : ..מ .־ 1י ־ * ? א ^ 0
דהל¡! «דלדר¡! שי
ד!־- ד י נ א ר ע י ם ■,נ־‘¿. יבנ־ *.ב ן 7ג ר ה » ¿-י ׳ י; ח ה ו ל« ר *ה י * * ק ,״ ד ? ,ג י
~
״ _
,י גש ק ב ן מ ¿ י י » ״ £21 :ז! בר ה ס ה ו ל י ד המ י :״ ?}1:
&'\ ^ ) י י^
< י^ י ד ע ד ה » « ו ן ד ד ס מ י ז < ׳ - » -כ > . :כ ; ^ ד ז -נ מ י נ ג ו ם ? ס • ד ו ר ו ו גרש ש« ז
& **?7*/יוי3 ./כ»«»* *' 1׳ד׳2ר
ה ו ל ד ו « «־*חז ב ן « ג ד ה » ( ^ •004פ ו ל ד ו « * !« * 3ל ג ד י ן י « • » « » ^ 6ו ד ק 0 ^ 1^ - /נ&—»&-י**; ,
ד ו ד ך ד *¿7ו ו « « 0ג ד ה » מ ו ל י ו »» י * ^ #
,ל
.זי/ל '**{a>Bu-יBל*,׳־^*^)/*t
tt?2^3c£u73ב^ דר«<עז*,ז ממ7 13ו* *^ • 5 ד?ר*יילפ *ד *ין 0
----ד ,י111ן«1 *0*33&),ז*ג« ««■««.««/ג ג נורוז 4ז 7ן 7ר פ*כן 1
0 / ו!'י׳¿ 0א,־ ? ■/-■ — >».מ*()----
1גד 8פ׳ 0כן י ני
- 1
*ין י*•«* •*!!.יפ דזו *ויג7ד*« 7י ג7ז*ג«« #ייך»*ז י ו יו ק••
’ *
^ ? > 2(. ‘* ,ן| « « -ן) » ״ / 1* 0 ^ «.. - . 1*70
< ¿ ¿ ^ ¿ ^ ^ .* .« 3 ¿ 4 )1 ׳)עי ׳1׳י•־׳• ,
8ל;9^■^ 4ו/ -,,•, די .« .¿ 0 )3 < :ז ׳ » ׳׳«ז "/׳ 6
״¿«יע¿ .•.ן ין«/.״ . , ^ 7״ ־ , , ?>;י-'-.י ^ ___..
¿) ¿ * < ^<?׳*• י* ׳»* 1זד?מד=»/ 5£י/^«/
> *" /־" --
נ^ !<2לי
^<■1 , ד)< « 4
^ 5 :1
)3
3 '־׳/ ^ <) /
ק • ׳?»ק־ ' ;/.> /׳•*' ‘¿-׳£/־־/ £,כ < ‘7ד ? 2ו ^ ]1.3
י '»-׳*־*־ז»!¡: « ,ך לישץ ל ג *ד.י,י מד 1.1.־־ ^ '£י ע ^£־
ו ש י*£י« /י
<״ ^ '7א }
^— ^ י -׳< ז ז ? ל ד מ 5י • .1
־׳־ ־ ' • ,י ו ,׳• . ׳✓
< 1י ביו &3ן
»זן ני פו ל לע^ונגי^+יך־^יהם »יד ר^ר ? - 3רגיגי פ«בן י ~ :71¿ -ל.ג ;/,,-׳
ג י נ ^ < !* ' ג ? ,.ויג ז «יד עד ג ן <*2ל ע ג ( , « :ו 7י גידי< ו ד ? ג י 8-ג י ז £
7ע_ — . ' '1 —7 '! /ב ■— --------------י --------ך
ן ו נ י - 0׳ ; ד ; 1י ״ < ב נ*£1־ י <־ז ^ 5 ^.י ו <_*ל־ל? 2 1י * 1ץ•-
י ל *׳ 51״^;.׳ 0׳י ״־ $ /׳ י׳
<—^ב; /-ד•־*־ - ל ״ ׳^—■<-«% »
/ה ע ג ג ו ,
°׳, 15 רןיון ^ -די מזבלו* טון ני פו ל לבש-דנמ *!.דד »•ד ,שז «*0־»0י סבל 3נעלפ פכל
*זי ג ד ר מן נ ביי « עול ם. ?יי ן ז נ ל ,פי הן כפד בינד * & ץינ ד ) וו * ם הש« נפר נ י •
■
ן ^4 ז י נ י וו! » ו זיי ? י י ן « 8דב 1ג ד פגז־ 0סג , 11ג <ו *דדי ^ >2דפה שיד נ י •
שין בימה די ך xד די *• ■ שמ פ ביו ו« «11סו
> ד-עו «1ר
<! ^=נ ^ ז מרפד > 0קירמ #ין פפדי* . 0י כ 1ו פ פיל ת 0י ז נ2ר גידל» ה מי ל א,זי
?/ר ^/ף0 -־ר^7 _< )>3״ץגי
——*^-1 ■^־־.
■ן
— ^בד״ד ^ ; ם 1ו 0נ בשכח.סו ן דע 0ו ו 3ם די בכד» ד 7ד 3י י ל נ: :
«*« -
י^ — - -י* י?■•»-* -י •י•* -׳*י׳ '־‘«!7-נ 6י׳־'י’):ו#
ד כ! ב ט ^ _ ^ ! ״ ? :רי
נ ס י *ד.
ר ב ו ה י י ו נ:זיג;:ו ה ק ו ״ א מ ס ו מ ן ע־־י הי' ס י מ נ י ם ,ה ר י נזדר .נ .ו ב ן ו 1ק ר ו נ ל ו ד א י לא □y
ו כוי.
י ס י פ ) העדר ,נייל! א ד ר ו ״ר ¿)?־יט‘ !■,ד■ נ " ל ; ״ ב ס ו " ; ; ל פ ג י ל•,,:־, ל ה נ “ ל ן 4ב ג 0ב ו בבור.׳!
ונ א ו הי ־ ח .־;:ר .ע' ת ר כ ב , בץ ו ה ״ה ס= 0נסנ״ן הקו"־*. ב ס ו ה ;.,,ב::ד .מ"נ ר הו טפגו ההבי:ו ^
,ב ' פיי:זיז ).ל;:ג\.־'.־; ,ב ס ו פ ו ,־י י * י*" ז -ח*:י “ נ ג י ל ד ני ג:גכתי*־י, הרנזג ע ״פ גבי ,י י—! נ; 0ר מ ן
ה צ־י ב.
ע"* ה מ ד ו ב ר ע פייז :א :לכ;:ו* ה ג כ תייי ל ,זר .מ ו ב ת □ הקו"; :כ ס י מ ן ,עייי ה צ ״ ב ^.
?'' ¿ ל
U '1
* * *
נדפס ע״ י
הרה״ת ר׳ מנחם מענדל וזוגתו מרת שרה
והרה״ת ר׳ כתריאל וזוגתו מרת חנה עלשא
וצאצאהם שיחיו
שמטו!
מוקדש לחיזוק ההתקשרות
לאילנא דחיי
כ״ק אדמו״ר זי״ע
* * *
נדפס ע״י
הרה״ח ר׳ משה הלוי וזוגתו מרת
מנוחה קריינדל
וצאצאהם שיחיו
קליין
מוקדש לחיזוק ההתקשרות
לאילנא דחיי
ב״? אדמו״ר זי"ע
* * *
נדפס ע"י
הרה״ח ר ,ירחמיאל בנימין הלוי ורעיתו שיחיו
קליין
***
נדפס
לרפד,ש וקרובה
של
הרה׳׳ח ר ,שמואל בן רישא שחי׳
ולהצלחה בשליחותו הק׳
ובכל עניניו בגו״ר