‫מסמך זה נכתב במימון תחום הפעולה המונעת' במנהל הבטיחות והבריאות תעסוקתית‬

‫תוכן העניינים‬

‫עמוד‬ ‫נושא‬ ‫מס"ד‬

‫‪3‬‬ ‫תקציר מנהלים‬
‫גוף הדו"ח‬
‫‪9‬‬ ‫מטרות העבודה‬ ‫‪1‬‬
‫‪9‬‬ ‫מקורות נפוצים של מימן גופרי‬ ‫‪2‬‬
‫‪10‬‬ ‫תיאור הסיכון‬ ‫‪3‬‬
‫‪10‬‬ ‫סיכוני רעילות‬
‫‪12‬‬ ‫ספי רעילות סביבתיים של מימן גופרי‬
‫‪41‬‬ ‫סיכוני דליקות ונפיצות‬
‫‪41‬‬ ‫סיכוני ברזל גופריתי‬
‫‪14‬‬ ‫סיווג אזורי חשיפה למימן גופרי‬ ‫‪4‬‬
‫‪15‬‬ ‫זיהוי גורמי הסיכון‬ ‫‪5‬‬
‫‪16‬‬ ‫סיכוני קורוזיה‬
‫‪19‬‬ ‫שכבות הגנה‬ ‫‪6‬‬
‫‪19‬‬ ‫שכבת הגנה ראשונה – הכלה‬
‫‪23‬‬ ‫שכבת הגנה שניה ‪ -‬מערכות חירום‬
‫‪24‬‬ ‫שכבת הגנה שלישית –מוכנות למצבי חירום‬
‫‪23‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪7‬‬
‫‪25‬‬ ‫נספח א' ‪ :‬הגדרות‬
‫נספח ב' ‪ :‬דוגמאות לתאונות בהן היה מעורב מימן גופרי‬
‫‪26‬‬
‫נספח ג'‪ :‬לקחים ממאמרים ופרסומים בנושא מימן גופרי‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬ ‫המלצות לסף הדרישות הטכניות מציוד מגן אישי (גלאי‬
‫אישי למימן גופרי ומסיכת מילוט)‬
‫‪33‬‬ ‫נספח ד'‪ :‬הנחיות לשימוש בציוד מגן נשימתי‬
‫‪35‬‬ ‫תרשים לקביעת סוג ציוד המגן הנשימתי המתאים‬
‫‪36‬‬ ‫נספח ה'‪ :‬הגדרות‬ ‫‪19‬‬
 ‫‪ .4‬תקציר מנהלים‪:‬‬
‫‪ .4.4‬מטרה‪:‬‬
‫מטרת עבודה זו הינה לאתר מקורות חשיפה אפשריים למימן גופרי ולהמליץ על אמצעים למזעור הסיכונים‬
‫הקיימים במקורות חשיפה אלו‪.‬‬
‫‪ .4.2‬תיאור הסיכון‪:‬‬
‫מימן גופרי (‪ )H2S‬הינו גז רעיל העלול לגרום למוות בחשיפה לריכוזים נמוכים (כ‪ 100 ppm -‬ומעלה)‪ .‬מימן גופרי‬
‫הינו אחד הגזים הנפוצים בתאונות עבודה קטלניות שנגרמו בשל חשיפה לגזים רעילים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬לפי‬
‫ה‪ , U.S. Bureau of Labor Statistics -‬חשיפה למימן גופרי גרמה למוות של ‪ 41‬עובדים בארה"ב בין השנים‬
‫‪.2003-2012‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬מימן גופרי אינו ניתן לזיהוי ע"י חוש הריח בריכוזים גבוהים בשל נטרול חוש הריח‪ .‬חשיפה‬
‫ממושכת לריכוזים נמוכים של מימן גופרי יכולה לגרום גם היא לנטרול חוש הריח (תופעה זו ידועה בספרות‬
‫המקצועית כ‪ .)Olfactory fatigue -‬תופעה זו של נטרול חוש הריח מהווה סיכון מאחר ולא ניתן לסמוך על חוש‬
‫הריח כאמצעי לגילוי נוכחות של מימן גופרי באוויר‪.‬‬
‫‪ .4.1‬מקורות נפוצים בהם נמצא מימן גופרי‪:‬‬
‫מימן גופרי הוא חומר הנמצא בטבע בעיקר במאגרי גז טבעי‪ ,‬מאגרי נפט ובאזורים בעלי פעילות גאותרמית‪.‬‬
‫מימן גופרי יכול להיווצר בכל מצב בו גופרית‪ ,‬או תרכובת המכילה גופרית‪ ,‬באה במגע עם חומרים אורגניים בטמפ'‬
‫גבוהות‪ .‬בתעשייה‪ ,‬מימן גופרי הוא לרוב תוצר לוואי לא רצוי‪ :‬לדוגמא‪ :‬בתהליך זיקוק נפט‪ ,‬בתהליך הייצור של‬
‫פחמן דיסולפיד‪ ,‬בתהליך יצור עיסת הנייר וכד'‪ .‬מימן גופרי משמש גם כריאגנט ביניים במספר תהליכים בתעשייה‬
‫הכימית‪ .‬המקורות הנפוצים בהם נמצא מימן גופרי כוללים‪:‬‬
‫א‪ .‬בתעשייה הפטרוכימית‪ :‬מקורו של המימן הגופרי בתרכובות הגופרית שמכיל הנפט הגולמי‪ .‬חלק מהמימן‬
‫הגופרי מגיע ישירות מהנפט אך רובו מיוצר במתקני המה"דים (‪ )Hydrodesulfurization units‬כתוצאה‬
‫מתגובה כימית של מימן עם מולקולות המכילות גופרית שנמצאות בתזקיקים השונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במתקני הפקת וטיפול בגז טבעי‪ :‬מקורו של המימן הגופרי בתרכובות הגופרית שמכיל הגז הטבעי המופק‬
‫ממעמקי האדמה‪ .‬המימן הגופרי מגיע ישירות עם הגז הטבעי ונספג בתמיסת אמין ‪,‬לצורך טיהור זרם הגז‬
‫הטבעי מתרכובות גופרית‪.‬‬
‫ג‪ .‬במתקני קידוח וטיפול במים‪ :‬מקורו של המימן גופרי בתהליכים כימיים ובקטריאליים המתרחשים במי‬
‫בארות‪.‬‬
‫ד‪ .‬בביוב ‪ /‬שפכים סניטריים‪ :‬מימן גופרי נוצר בתהליכים כימיים ובקטריאליים ‪ .‬קצב היווצרותו גדל בתנאים‬
‫אנאירוביים (ריכוז חמצן נמוך)‪ ,‬במהירויות זרימה נמוכות ובטמפ' גבוהות‪.‬‬
‫ה‪ .‬בתעשייה הכימית ובמערכות שפכים כימיים‪ :‬מימן גופרי עלול להיווצר כתוצאה מתגובות כימיות בלתי‬
‫מתוכננות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬כתוצאה מתגובה בין סודיום הידרוסולפיד לחומצה‪.‬‬

‫‪ .4.1‬ההמלצות המרכזיות למזעור סיכוני המימן גופרי‪:‬‬

‫‪ .1.4.1‬שכבות הגנה נדרשות למזעור החשיפה למימן גופרי‪:‬‬

‫על מנת למזער את סיכוני החשיפה התעסוקתית למימן גופרי‪ ,‬דורש ‪( 4OSHA‬מנהל הבטיחות והבריאות‬
‫האמריקאי)‪ ,‬קיום בו זמנית של שלוש שכבות ההגנה הבאות‪:‬‬
‫‪ .4.1.4.4‬שכבת הגנה ראשונה – מניעת דליפת‪/‬שחרור מימן גופרי מהציוד ‪ -‬הכלה (‪ :)Containment‬הגנה ע"י הכלה‬
‫כוללת שימוש בבקרות הנדסיות‪ ,‬בנהלים ובהוראות עבודה בכדי למזער את ההסתברות לפגיעה בשלמות‬
 ‫המכאנית של המערכת (פגיעה בשלמות המכאנית עלולה לגרום לשחרור בלתי מתוכנן של מימן גופרי‬
‫לאטמוספירה מתוך מעטפת הציוד)‪.‬‬
‫כשל של מעטפת ציוד המכיל מימן גופרי בריכוז גבוה (מעל ‪ )055 ppm‬ובכמות גבוהה עלולה ליצור אזורי‬
‫סיכון נרחבים במקרה של פגיעה בשלמות המכאנית של המערכת‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫א‪ .‬דליפת מימן גופרי מצנרת ‪ /‬ציוד ‪ /‬אביזר כתוצאה מירידת עובי הדופן שנגרמה בשל קורוזיה גופרתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬דליפת מימן גופרי מצנרת ‪ /‬ציוד ‪ /‬אביזר כתוצאה מתרחיש מלחמתי (לדוגמא פגיעת טק"ק ‪ /‬רק"ק באחד‬
‫ממתקני סילוק הגופרית בזמן שהם נמצאים בעבודה)‪.‬‬
‫ההמלצות המרכזיות המיועדות להבטיח את השלמות המכאנית של מערכות מימן גופרי כוללות‪:‬‬
‫תכנון‪ ,‬ייצור והתקנת הקווים ‪ /‬הציודים והאביזרים המיועדים למערכות מימן גופרי בהתאם לתקנים‬
‫הרלבנטיים (לרבות תקני ‪ ASME‬ו‪ ,)API -‬בדגש על‪:‬‬
‫א‪ .‬שימוש במערכות סגורות‪ :‬יש לוודא כי וונטים נקודות דיגום וניקוזים על מערכות וקווי תהליך‪,‬‬
‫המכילים או שעלולים להכיל מימן גופרי בריכוז גבוה מחוברים למערכת סגורה ולא פורקים‬
‫לאטמוספירה ‪ ,‬וזאת על מנת למזער את הסיכון לעובד הנמצא בקרבתם בזמן הפריקה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מומלץ לוודא כי ניקוזי התהליך מחוברים למערכות סגורות (כדוגמת מכלי ‪.)Blow Down‬‬
‫ולא לתעלות פתוחות העלולות לגרום לפליטת מימן גופרי לסביבת העבודה של צוותי הייצור והאחזקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזעור סיכוני הקורוזיה‪ :‬קורוזיה הינה אחת מהגורמים הנפוצים לכשל בשלמות המכאנית של מערכות‬
‫מימן גופרי‪ .‬זיהוי מנגנוני הקורוזיה האפשריים בכל יחידת ציוד בה קיים מימן גופרי בריכוז גבוה‪,‬‬
‫והתקנת האמצעים הנדרשים להקטנת קצב היווצרות הקורוזיה בכל יחידת ציוד (לדוגמא‪ :‬שימוש‬
‫בחומרי מחומרי מבנה מתאימים על מנת למזער את קצב הקורוזיה‪ ,‬התקנת שכבת מגן מפלב"מ‬
‫המגינה פנימית על המתכת העיקרית מפני הקורוזיה‪ ,‬שטיפת מלחים המצטברים על הציוד‬
‫וכד')‪.‬יאפשרו למזער את הסיכון לכשל בשלמות המכאנית שלהן בשל קורוזיה‪.‬‬
‫בדיקה תקופתית של הקווים‪/‬והציודים התהליכיים בתדירות המפורטת בתקני ה‪API (American -‬‬
‫)‪. Petroleum Institute‬‬
‫ביצוע ניתוח סיכונים‪ :‬על מנת שניתן יהיה לזהות את הסיכונים התהליכיים והתפעוליים בשלב מוקדם‬
‫ולהטמיע את הבקרות הנדרשות למזעורם ‪,‬מומלץ לבצע את ניתוחי הסיכונים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתוח סיכונים תהליכי (רצוי במתודולוגיית ‪ )HAZOP‬לכל המערכות בהם קיים (או עלול להימצא)‬
‫מימן גופרי‪ .‬מומלץ כי ניתוח סיכונים מסוג זה יתקיים בגמר התכנון של כל מערכת חדשה ויעודכן מדי‬
‫חמש שנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתוח סיכונים לפני ביצוע שינויים הנדסיים‪ :‬ביצוע ניתוח סיכונים לפני ביצוע שינויים הנדסיים הינו‬
‫הכרחי על מנת שניתן יהיה לזהות סיכונים חדשים העלולים להיווצר כתוצאה מהשינוי ההנדסי‪.‬‬
‫ניתוח הסיכונים לפני ביצוע שינויים הנדסיים יאפשר למזער את ההסתברות להכנסת תרחישי סיכון‬
‫בלתי צפויים וכן יאפשר לנהל את הסיכונים שזוהו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתוח הסיכונים בעמדות העבודה (רצוי במתודולוגיית ‪ :)JSA‬ביצוע ניתוח סיכונים בעמדות העבודה‬
‫יאפשר לזהות שיטות עבודה לא בטיחותיות וכן ליקויים בטיחותיים בממשק שבין העובד לציוד‬
‫התהליכי העלולים לחשוף את הצוות התפעולי למימן גופרי‪ ,‬בגלל טעות תפעולית‪.‬‬
‫ניהול ותיעוד שינויים הנדסיים במערכות וקווי המימן הגופרי ‪ :‬ניהול ותיעוד שינויים במערכות וקווי‬
‫המימן הגופרי יסייע להבטיח שמערכות אלו נכללות ברשימת התחזוקה המפעליות וכתוצאה מכך יאפשר‬
‫לעקוב אחר ביצוע הבדיקות התקופתיות (לרבות ביצוע בדיקות אל הרס כגון בדיקות עובי דופן) וביצוע‬
‫התחזוקה התקופתית וכך למזער את הסבירות שתיווצר בהם דליפה כתוצאה מקורוזיה‪.‬‬
 ‫כתיבה ויישום של נהלי מסירת ציוד לאחזקה‪ :‬נהלי מסירת ציוד לאחזקה מיועדים להבטיח כי הציוד‬
‫התהליכי שהכיל מימן גופרי טוהר היטב ע"י מפעילי התהליך (בד"כ בעזרת קיטור ו‪/‬או חנקן) טרם‬
‫מסירתו לעבודת אחזקה וכי ניתן לעבוד עליו בצורה בטוחה‪.‬‬
‫הגנת הקווים והציוד מפגיעה מכנית‪ :‬פעולות אחזקה המבוצעות עם צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כגון‬
‫מנופים עלולות לפגוע פגיעה מכנית בקווי המימן הגופרי‪ ,‬ולכן מומלץ למגן אותם בפני פגיעה כזו‪,‬‬
‫לדוגמא ע"י בניית כלובי הגנה ממתכת לקווי מימן גופרי שחשופים לפגיעת מנופים ‪ .‬כמו כן‪ ,‬על מנת‬
‫למזער את הסיכון לפגיעה מכלי רכב‪ ,‬מומלץ להתקין עמודי הגנה בקרבת ציוד מימן גופרי הנמצא בסמוך‬
‫לכביש‪.‬‬

‫‪ .4.1.4.2‬שכבת הגנה שניה ‪ -‬מערכות חירום‪ :‬מערכות אלו מיועדות למזער את החשיפה הצפויה לעובדים ולסביבה‬
‫במקרה של כשל במעטפת הציוד‪ .‬מערכות אלו כוללות בין היתר‪ :‬מגדלי ספיגה‪ ,‬מערכות לפיד ‪ ,‬מערכות‬
‫אוטומטיות לקיטוע המקטע ‪ /‬ציוד שנפגע‪ ,‬מערכות השמטה (הפסקת חירום של הציוד ‪ /‬מתקן) וכד'‪.‬‬
‫ההמלצות המרכזיות המיועדות להבטיח את אפקטיביות מערכות החירום כוללות‪:‬‬
‫התקנת ברזי ניתוק מפוקדים‪ :‬אחד הלקחים הנפוצים בתחקירי אירועים שגרמו לסיכון סביבתי נרחב‪,‬‬
‫הוא הצורך בהתקנת ברזי ניתוק מפוקדים‪ ,‬לצורך קיטוע המקטע הפגוע (כלומר‪ :‬על מנת שניתן יהיה‬
‫לבודד במהירות מחדר הבקרה את המקטע דרכו מתרחשת הדליפה של חומר מסוכן)‪ ,‬ובכך להקין את‬
‫כמות החומר המשתחררת לאטמוספירה‪.‬‬
‫בדיקת ותחזוקת אמצעי הבטיחות התהליכיים בתדירות גבוהה‪ :‬תדירות בדיקת אמצעי הבטיחות‬
‫התהליכיים המותקנים במערכות בהן קיים מימן גופרי‪ ,‬כגון שסתומי מבטח (פורקי לחץ) או מערכות‬
‫השמטה (מערכות להפסקה אוטומטית של התהליך במקרה של היווצרות מצב מסוכן)‪ ,‬צריכה להיות גבוהה‬
‫בכדי להבטיח את אמינותן‪ .‬מתודולוגיית קביעת תדירות הבדיקות בהתאם לרמת הסיכון מכונה בספרות‬
‫המקצועית בשם ‪ Risk Based Inspection‬ומבוססת על הקטנת המרווח בין הבדיקות ככל שהציוד הינו‬
‫קריטי יותר מבחינה בטיחותית ובמקרה בו מתגלים ליקויים בבדיקות התקופתיות‪.‬‬

‫‪ .4.1.4.1‬שכבת הגנה שלישית –מוכנות למצבי חירום‪ :‬שכבה זו כוללת הכנת אמצעים למילוט ולתגובה למקרה של‬
‫כשל במעטפת הציוד‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫אמצעי מיגון אישיים‪:‬‬
‫‪ o‬בכניסה לאזור פתוח בו קיים קו ‪ /‬ציוד המכיל מימן גופרי בריכוז של ‪ 533 ppm‬או יותר‪ ,‬או כניסה‬
‫לחלל מוקף ‪ /‬מבנה סגור בו קיים קו או ציוד המכיל מימן גופרי בריכוז של ‪ 133 ppm‬או יותר (אזור‬
‫בקטגוריה ‪ 2‬כמתואר בהמשך) ‪ :‬בהמשך למחקר‪ 44‬של ‪, Fuller and Suruda‬מומלץ לחייב כי הכניסה‬
‫לאזור זה תותר רק עם מסיכת מילוט וגלאי גזים אישי למימן גופרי שעבר בדיקת תקינות (‪)bump test‬‬
‫באותו יום‪ :‬הגלאי יאפשר זיהוי מהיר ומוקדם של המימן הגופרי (עוד לפני הופעת התסמינים‬
‫הקליניים) ומסיכת המילוט תאפשר לעובד לצאת מאזור הסיכון מבלי להיפגע‪.‬‬
‫‪ o‬כניסה לחלל מוקף בו קיים או עלול להשתחרר מימן גופרי (אזור בקטגוריה ‪ 5‬כמתואר בהמשך)‪ -‬מומלץ‬
‫לחייב כי הכניסה לאזורים בהם קיים מימן גופרי ‪,‬או עלול להשתחרר מנוזלים הקיימים בחלל ‪,‬כגון‬
‫בבורות ביוב ובמכלים בהם קיימת בוצה בה מומס מימן גופרי (כלומר הכניסה לאזורים המסווגים‬
‫כאזורים בקטגוריה ‪ 5‬כמפורט בהמשך) ‪ ,‬תותר רק עם ציוד מגן נשימתי כגון בנק אויר או מנ"פ‬
‫(‪. )Self-Contained Breathing Apparatus‬‬
‫נוהל חירום לטיפול באירוע דליפת מימן גופרי‪ :‬מומלץ כי בכל אחת מהחברות בהן קיימת אפשרות לסיכון‬
‫סביבתי נרחב‪ ,‬יהיה נוהל חירום ייעודי לטיפול באירועי פריצה משמעותיים של מימן גופרי‪ .‬נוהל זה צריך‬
‫להיות מתורגל תקופתית‪ .‬נוהל זה צריך לכלול בין היתר את האמצעים הנדרשים‬
‫לשם ניהול אירוע של פריצת מימן גופרי יש לוודא שלרשות מנהל האירוע עומדים האמצעים הנדרשים‪:‬‬
‫א‪ .‬מיפוי קווי המימן המרוכז על גבי שרטוט אחד לשם יצירת תמונה מלאה של האזור המסוכן‪.‬‬
‫אמצעי שליטה ממוחשבים שיתנו למנהל את תמונת האירוע (מיקום וקריאות הגלאים בשטח על גבי‬ ‫ב‪.‬‬
‫מפה)‪.‬‬
‫נוהל חירום להתמודדות עם אירועי מימן גופרי שיכיל היבטים של התמגנות‪ ,‬צוותי חירום‪ ,‬פינוי‬ ‫ג‪.‬‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬כניסה למרחב מוגן‪ ,‬קשר עם גורמים חיצוניים וכו'‪.‬‬
‫הוספת אפשרויות ניתוק מרחוק (מחדר הבקרה) לברזים השונים במערכות בהן קיים מימן גופרי‬ ‫ד‪.‬‬
‫בריכוז גבוה ‪ ,‬על מנת שניתן יהיה במקרה של אירוע‪ ,‬לקטע בקלות את המקטע ובכך למזער את כמות‬
‫החומר שנפלטת לאטמוספירה‪.‬‬
‫הגדרת אזורי מימן גופרי‪ :‬הניסיון שנצבר בעולם מלמד כי מרבית התאונות והכמעט תאונות של חשיפה‬
‫לגז מימן גופרי נגרמו כתוצאה מטעות אנוש ו‪/‬או אי זיהוי הפוטנציאל להמצאות מימן גופרי בקו שבד"כ‬
‫אינו מכיל מימן גופרי (מימן גופרי עלול להגיע לקווים שהוא אינו נמצא בהם בדרך כלל כתוצאה מתקלה‬
‫תפעולית כגון זרימה חוזרת‪ ,‬תנאי תפעול בלתי שגרתיים‪ ,‬ביצוע שינויים במערכת וכד')‪ .‬לכן‪ ,‬מקובל‬
‫בעולם‪ 2‬לסמן את האזורים השונים בהתאם לסיווג הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬אזור בקטגוריה ‪ : (Category 0( 5‬מוגדר כאזור (ציוד) בו מימן גופרי נמצא או עלול להימצא במהלך‬
‫עבודה שגרתית ולא ניתן לטהר אותו טרם הכניסה אליו לדוגמא‪ :‬בור ביוב‪ ,‬מכל המכיל בוצה בה‬
‫קיים מימן גופרי מומס וכד'‪.‬‬
‫ב‪ .‬אזור בקטגוריה ‪ :(Category 1) 4‬מוגדר כאזור (ציוד) בו מימן גופרי נמצא או עלול להימצא במהלך‬
‫עבודה שגרתית וניתן לטהר אותו לפני הכניסה אליו‪ .‬לדוגמא‪ :‬מכלי לפיד‪ ,‬מגדלי זיקוק וכד'‬
‫ג‪ .‬אזור בקטגוריה ‪ :2‬אזור אליו עלול להשתחרר‪ ,‬כתוצאה מדליפה או תקלה‪ ,‬מימן גופרי מקווי תהליך‬
‫או ציוד הנמצאים בו או בקרבתו‪.‬‬
‫ד‪ .‬אזור בקטגוריה ‪ :2A‬אזור בו קיים פחות מ‪ 500 ppm -‬בציוד או בקווי התהליך‪.‬‬
‫ה‪ .‬אזור בקטגוריה ‪ :2B‬אזור בו קיים יותר מ‪ 500 ppm -‬בציוד או בקווי התהליך‪.‬‬
‫להלן דיאגרמת עניבת פרפר )‪ (Bow Tie‬הממחישה את תרחישי הסיכון השונים‪:‬‬ ‫‪.ii‬‬
‫גוף הסקירה‬
 ‫‪ .4‬מטרות העבודה‪:‬‬
‫‪ .4.4‬ניתוח סיכוני המימן גופרי (‪)H2S - Hydrogen Sulphide‬‬
‫‪ .4.2‬מתן המלצות לפתרונות הנדסיים ופרוצדוראליים להבטחת השלמות המכאנית ומזעור ההסתברות לדליפת‬
‫מימן גופרי לאטמוספירה‪.‬‬
‫‪ .4.1‬מתן המלצות לשינויים בשיטות העבודה ונהלי העבודה‪ ,‬על מנת למזער את ההסתברות לדליפת מימן גופרי‬
‫לאטמוספירה‪.‬‬
‫‪ .4.1‬מתן המלצות להגברת אמינות אמצעי הבטיחות הקיימים על ציוד המכיל מימן גופרי‬
‫‪ .4.0‬מתן המלצות להגברת אפקטיביות מערך החירום במתאר של אירוע דליפת מימן גופרי‪.‬‬

‫‪ .2‬מקורות נפוצים של מימן גופרי‪:‬‬

‫למימן גופרי ישנם מספר מקורות נפוצים‪:‬‬
‫‪ .2.4‬בתעשייה הפטרוכימית‪ :‬הנפט הגולמי המזוקק בבתי הזיקוק בעולם מכיל גופרית בריכוזים שבין ‪ 5.0%‬ל‪1%-‬‬
‫משקלי‪ .‬חלק מהגופרית הנ"ל מגיעה כמימן גופרי (כחלק מהנפט הגולמי) שאר הגופרית מופיעה בצורות‬
‫כימיות אחרות כמו מרקפטנים ואחרים‪ .‬הדרך לנקות את מוצרי הנפט מהגופרית (שאיננה בצורת מימן‬
‫גופרי)‪ ,‬על מנת לעמוד במפרטי המוצרים‪ ,‬היא להפוך את הגופרית‪ ,‬במתקני הידרוגנציה‪ ,‬למימן גופרי בעזרת‬
‫במימן‪ .‬המימן הגופרי שנוצר או זה שמגיע עם הנפט הגולמי עובר תהליכי ריכוז (עד כדי כ‪ 05% -‬משקלי)‬
‫ומוסע‪ ,‬כגז‪ ,‬באמצעות צנרת‪ ,‬למתקנים שהופכים אותו לגופרית (שמשמשת כחומר גלם בתעשיית הדשנים)‪.‬‬
‫תהליך הפיכת המימן הגופרי לגופרית נקרא תהליך קלאוס (‪ ,)Claus‬שבו מגיבים מימן גופרי עם גופרית דו‬
‫חמצנית לקבלת גופרית‪.‬‬
‫חלק התהליך‪ ,‬שבו ריכוז המימן הגופרי הינו בין ‪ 25%‬ל‪ ,05% -‬מתחיל במגדלי כיחוש של "מים חמוצים" או‬
‫אמין "עשיר" (שספג את המימן הגופרי שנוצר במתקני ההידרוגנציה) ומסתיים בכניסה למתקן הגופרית‪,‬‬
‫שם הופך המימן הגופרי לגופרית מולקולרית‪.‬‬
‫"מים חמוצים" הינו שם גנרי למים‪ ,‬שספחו אליהם‪ ,‬במהלך תהליכי הייצור וההשפרה של מוצרי‬ ‫‪‬‬
‫הנפט‪ ,‬מזהמים כמו מלחים‪ ,‬פחממנים‪ ,‬אמוניה או מימן גופרי‪ .‬מים אלו עוברים כיחוש במגדלי כיחוש‬
‫למים חמוצים שם מוציאים מהם את החומרים הנדיפים (אלו שספוחים אליהם פיזיקלית)‪ ,‬לפני העברתם‬
‫לטיפול במערכת השפכים‪ .‬הגז המכוחש‪ ,‬שיוצא ממגדלי הכיחוש מכיל כ‪ 20% -‬מימן גופרי‪.‬‬
‫אמין "עשיר" הינו כינוי לזרם האמין הרווי במימן גופרי‪ .‬לתמיסה מימית של אמין כושר ספיחה גבוה‬ ‫‪‬‬
‫למימן גופרי‪ ,‬עובדה זו מנוצלת על מנת לנקות את הגזים שיוצאים מתהליכי ההידרוגנציה (תהליכי הפיכת‬
‫הגופרית המרקפטנית למימן גופרי)‪ .‬תמיסת אמין עני (בעל ריכוז נמוך של מימן גופרי) סופחת מזרמי הגז‬
‫את המימן הגופרי והופכת לאמין "עשיר"‪ .‬האמין העשיר מוסע למגדלי כיחוש שם באמצעות חימום מוסר‬
‫ממנו המימן הגופרי‪ ,‬כגז‪ ,‬והאמין‪ ,‬שהפך לאמין "עני"‪ ,‬חוזר לתהליך הספיחה‪.‬‬

‫‪ .2.2‬במתקני הפקת וטיפול בגז טבעי‪ :‬על מנת שניתן יהיה להשתמש בגז הטבעי המופק ממאגרים תת קרקעיים‪,‬‬
‫יש צורך להוציא את המימן הגופרי מזרם הגז‪ .‬במרבית מתקני הטיפול בגז טבעי ‪ ,‬המימן הגופרי הופך‬
‫לגופרית בתהליך קלאוס (תהליך דומה לתהליך הקיים בבתי הזיקוק)‪ ,‬תהליכים חלופיים כוללים את תהליך‬
‫ה‪ ,WSA (Wet Sulfuric Acid process)-‬בו המימן הגופרי הופך לחומצה גופרתית )‪ (H2SO4‬תוך כדי הפקת‬
‫קיטור בלחץ גבוה‪ ,‬או דחיסה של המימן הגופרי בעזרת מדחס גז והזרקתו בחזרה אל מאגר הגז‪.‬‬
 ‫‪ .2.1‬במתקני קידוח וטיפול במים‪ :‬מקורו של המימן גופרי בתהליכים כימיים ובקטריאליים המתרחשים במי‬
‫בארות‪ .‬התהליכים הכימיים כוללים את חיזור הסולפאטים (‪ )sulfates‬לסולפידים )‪ ))sulfides‬ע"י חומר‬
‫אורגני בתנאים אנאירוביים (תנאים ללא נוכחות חמצן)‪ ,‬ולאחר מכן הפיכת הסולפידים למימן גופרי‬
‫כתוצאה מתגובה עם חומצה (‪(carbonic acid‬‬
‫התהליכים הבקטריאליים כוללים‪:‬‬
‫א‪ .‬פעולה של חיידקים מחזרי סולפאטים (‪ .)Desulfovibrio , desulfuricans‬חיידקים אלו גדלים ב‪ PH-‬שבין‬
‫‪ 0.0‬ל‪ 0.0 -‬ובטמפרטורות שבין ‪ 0oC‬ל‪ ,450oC -‬כאשר הטמפרטורה האופטימלית לגידולם היא בין ‪24oC‬‬
‫ל‪.42oC -‬‬
‫ב‪ .‬פעולה של חיידקים מחמצני סולפידים ‪ :‬בעיקר חיידקי ה‪ Beggiatoa -‬וה‪.Thiobacillus -‬‬
‫חיידקי ה‪ Beggiatoa -‬מקבלים את האנרגיה הנדרשת להתפתחותם ע"י חמצון יון הסולפיד לגופרית‬
‫מוצקה המאוחסנת בתוך תאיהם‪ .‬מימן גופרי מסיס במים (עד ‪ 1555‬מ"ג‪/‬ליטר ב‪.)20oC-‬‬
‫‪ .2.1‬בביוב ‪ /‬שפכים סניטריים‪ :‬מימן גופרי נוצר גם כאן בתהליכים כימיים ובקטריאליים ‪ .‬קצב היווצרותו גדל‬
‫בתנאים אנאירוביים (ריכוז חמצן נמוך)‪ ,‬במהירויות זרימה נמוכות ובטמפ' גבוהות‪.‬‬
‫‪ .2.0‬בתעשייה הכימית ובמערכות שפכים כימיים‪ :‬מימן גופרי נוצר כתוצאה מתגובות כימיות בלתי מתוכננות‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬כתוצאה מתגובה בין סודיום הידרוסולפיד לחומצה‪.‬‬

‫‪ .1‬תיאור הסיכון‪:‬‬
‫מימן גופרי הינו גז חסר צבע‪ ,‬רעיל ‪,‬דליק ונפיץ ‪ .‬המימן הגופרי גורם לגירוי הרקמות הריריות (כולל העיניים‬
‫ומערכת הנשימה)‪ ,‬מימן גופרי מעכב את האנזים ‪ cytochrome c oxidase‬ובכך גורם לשיבוש השימוש בחמצן‬
‫ע"י הרקמות בגוף‪ .‬בריכוזים גבוהים מאוד )‪ )1000-2000 ppm‬המימן הגופרי נספג במהירות דרך הריאות למחזור‬
‫הדם וגורם לנשימה מהירה ולאחר מכן לשיתוק של מערכת הנשימה ולמוות‪.‬‬
‫רעילותו הגבוהה של המימן הגופרי גרמה לכך שהוא היה בשימוש הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם‬
‫הראשונה כחומר לחימה כימי (חל"כ)‪ .‬מאחר המימן הגופרי כבד מהאוויר (צפיפותו יחסית לאוויר היא ‪ )4.41‬הוא‬
‫נוטה להצטבר על פני הקרקע ובמקומות נמוכים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬טווחי הסיכון (רדיוס הפיזור באטמוספירה בו‬
‫הריכוז של המימן גופרי גבוה מריכוז הסף שנקבע) הצפויים במקרה של דליפת מימן גופרי הינם גבוהים מטווחי‬
‫הסיכון הצפויים במקרה של דליפת גזים שהינם קלים מהאוויר‪.‬‬
‫מימן גופרי מופיע ברשימת החומרים המסוכנים ביותר של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי‬
‫(‪ )EPA's list of extremely Hazardous Substances‬וכתוצאה מכך נדרשים בתי הזיקוק והמפעלים המייצרים‬
‫אותו בארה"ב להכין תוכנית למזעור ההסתברות לשחרור של גז זה וכן להכין תוכנית לתגובה בחירום (לתרחיש‬
‫של דליפה בלתי מתוכננת של המימן הגופרי)‪.‬‬
 ‫‪ .1.4‬סיכוני רעילות‪:‬‬
‫חומרת הפגיעה הצפויה במקרה של חשיפה למימן גופרי ללא אמצעי מגן מתאימים הינה פונקציה של‬ ‫‪‬‬
‫זמן החשיפה וריכוז המימן הגופרי באוויר‪.‬‬
‫להלן ההשלכות הצפויות בחשיפה לחשיפה למימן גופרי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫השלכות אפשריות‬ ‫ריכוז מימן‬
‫גופרי‬
‫(ב‪)ppm-‬‬
‫סף הריח‪ :‬ריח של ביצים סרוחות ‪ -‬אנשים בעלי חוש ריח מפותח* יכולים לזהות ריח זה כבר‬ ‫‪<.0.0‬‬
‫בריכוזים של כ‪( 5.0 ppb -‬ריכוז הרקע של מימן גופרי בסביבה עירונית הוא כ‪0.11-0.33 -‬‬
‫‪ .)ppb‬כחצי מהאוכלוסייה יכולה לזהות את הריח של מימן גופרי כבר בריכוזים של ‪8 ppb‬‬
‫וכ‪ 15% -‬מהאוכלוסייה יריחו אותו בריכוז של ‪. 50ppb‬‬

‫‪ :TLV TWA- Time Weighted Average‬סף מקסימלי של ריכוז החשיפה הממוצע המותר‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫לעבודה של ‪ 0‬שעות ביום ו‪ 15-‬שעות עבודה בשבוע‪ ,‬אשר חשיפה אליו בצורה חוזרת ונשנית‪,‬‬
‫יום אחר יום‪ ,‬לא גורמת לנזק בריאותי (ראה פירוט בהמשך ‪ -‬סעיף ‪.)1.2‬‬

‫)‪ :TLV STEL (Short Time Exposure Limit‬סף הריכוז המקסימלי שבו עובדים יכולים להיות‬ ‫‪5‬‬
‫חשופים באופן רצוף ‪ 40‬דקות ברציפות (ראה פירוט בהמשך ‪ -‬סעיף ‪.)1.2‬‬

‫המלצת חברת ‪ Shell‬לסף מינימלי לפינוי עובדים‬ ‫‪0.‬‬

‫הריכוז המקסימלי המותר ע"י ‪ OSHA‬לחשיפה חד פעמית‪ 40‬למשך ‪ 45‬דקות ובתנאי שלא‬ ‫‪05‬‬
‫התרחשה חשיפה נוספת במהלך המשמרת (‪.)General Industry Peak Limit‬‬

‫ריכוז ה‪ :IDLH -‬כלומר‪ ,‬הריכוז המקסימאלי של מימן גופרי באוויר שחשיפה אליו במשך‬ ‫‪0..‬‬
‫כ‪ 15 -‬דקות ללא אמצעי מיגון לא תגרום למוות או לסיכונים בריאותיים בלתי הפיכים ולא‬
‫תפגע ביכולת להימלט‪.‬‬

‫אובדן הכרה והפסקת נשימה תוך ‪ 4-2‬שאיפות‪.‬‬ ‫‪7..‬‬

‫מוות תוך מספר דקות חשיפה‪.‬‬

‫מוות מידי‬ ‫‪ 1555‬ומעלה‬

‫מימן גופרי פוגע ברקמות ריריות (מערכת הנשימה‪ ,‬ריאות‪ ,‬עיניים‪ ,‬עור וכד')‪ ,‬מאחר והוא חומצה חלשה‬
‫שבמגע עם המים שברקמות ריריות) מתפרקת לקטיון מימן ‪ H+‬ולאניון ‪:HS-‬‬

‫עם זאת‪ ,‬מאחר ומימן גופרי פוגע במערכת הנשימה כבר בריכוזים נמוכים ‪,‬מרבית הפגיעות ממימן גופרי‬
‫נגרמות כתוצאה מנשימתו (הריכוזים הנדרשים בכדי שתתרחש פגיעה עורית הנם גבוהים מהריכוזים‬
‫הנדרשים בכדי שתתרחש פגיעה במערכת הנשימה)‪.‬‬

‫הערה*‪ :‬חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים של מימן גופרי או חשיפה קצרה לריכוזים גבוהים‪ ,‬יכולה לגרום‬
‫גם היא לנטרול חוש הריח (תופעה זו ידועה בספרות המקצועית כ‪ .)Olfactory fatigue -‬תופעה זו של‬
‫נטרול חוש הריח מהווה סיכון מאחר ולא ניתן לסמוך על חוש הריח כאמצעי לגילוי נוכחות של מימן גופרי‬
‫באוויר‪.‬‬
 ‫‪ .1.2‬ספי רעילות סביבתיים של מימן גופרי‪:‬‬
‫קיימות מספר שיטות‪/‬מתודולוגיות לקביעת ספי הרעילות של המימן הגופרי‪.‬‬
‫המתודולוגיות הבאות מיועדות לקביעת ספי רעילות עבור האוכלוסייה (ספי רעילות אלו הינם נמוכים משמעותית‬
‫מספי הרעילות המותרים עבור עובדים‪ ,‬מאחר ובאוכלוסייה הכללית ישנן גם אוכלוסיות רגישות כגון ילדים‪,‬‬
‫זקנים‪ ,‬חולי אסתמה וכד')‪.‬‬
‫‪ ‬מתודולוגיית ה‪ -)Acute Exposure Guideline Levels) AEGL-‬מתודולוגיה זו פותחה ע"י ועדת ה‪: AEGL-‬‬
‫‪The National Advisory Committee for the Development of Acute Exposure Guideline Levels for‬‬
‫)‪Hazardous Substances (AEGL Committee‬‬
‫ועדה זו הוקמה ע"י ה‪( EPA-‬המשרד להגנת הסביבה האמריקאי) וחברים בה ארגונים ממשלתיים ופרטיים‬
‫מכל העולם‪ .‬מטרתה של ועדה זו הינה להגדיר ספי חשיפה ‪ ,‬לחשיפות חד פעמיות‪ /‬נדירות לריכוזים גבוהים‬
‫של חומרים מסוכנים (חשיפות אקוטיות)‪ .‬ערכי ה־ ‪ AEGL‬נמדדים במשכי חשיפה בין ‪ 45‬דקות ל־ ‪ 0‬שעות‬
‫ומחולקים לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ - AEGL1‬הריכוז אשר מעליו כלל האוכלוסייה‪ ,‬כולל אוכלוסיות רגישות‪ ,‬תחווה אי נוחות‪ ,‬או גירוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפעות אלה לא תהיינה משתקות והן חולפות‪ .‬בהערכות סיכונים ובתכנון למצבי חירום מכונה האזור‬
‫בו קיים ריכוז הגבוה מ‪" :AEGL1-‬האזור הפושר"‪.‬‬
‫‪ – AEGL2‬הריכוז שמעליו כלל האוכלוסייה תחווה השפעות בריאותיות לא הפיכות או כאלה שפוגעות‬ ‫‪‬‬
‫בכושר ההימלטות‪ .‬בהערכות סיכונים ובתכנון למצבי חירום מכונה האזור בו קיים ריכוז הגבוה‬
‫מ‪" :AEGL2-‬האזור החם"‪.‬‬
‫‪ – AEGL3‬ריכוז שמעליו כלל האוכלוסייה עשויה לחוות השפעות מסכנות חיים או מוות‪ .‬בהערכות‬ ‫‪‬‬
‫סיכונים ובתכנון למצבי חירום מכונה האזור בו קיים ריכוז הגבוה מ‪" :AEGL3-‬האזור הלוהט"‪.‬‬
‫נתוני ה‪( AEGL -‬עפ"י ה‪ )EPA-‬עבור מימן גופרי הם‪:‬‬
‫‪AEGL-1‬‬ ‫‪AEGL-2‬‬ ‫זמן החשיפה ‪AEGL-3‬‬
‫‪0.75 ppm‬‬ ‫‪41 ppm‬‬ ‫‪76 ppm‬‬ ‫‪ 13‬דקות‬

‫‪0.6 ppm‬‬ ‫‪32 ppm‬‬ ‫‪59 ppm‬‬ ‫‪ 33‬דקות‬

‫‪0.51 ppm‬‬ ‫‪27 ppm‬‬ ‫‪50 ppm‬‬ ‫‪ 63‬דקות‬

‫‪0.36 ppm‬‬ ‫‪20 ppm‬‬ ‫‪37 ppm‬‬ ‫‪ 4‬שעות‬

‫‪0.33 ppm‬‬ ‫‪17 ppm‬‬ ‫‪31 ppm‬‬ ‫‪ 8‬שעות‬

‫מתודולוגיית ה‪ - ERPG (Emergency Response Planning Guidelines) -‬מתודולוגיה זו פותחה ע"י‬ ‫‪‬‬
‫האגודה האמריקאית לגהות תעסוקתית‪.American Industrial Hygiene Association (AIHA) :‬‬
‫ה‪ ERPG -‬מחולק גם הוא לשלוש רמות של ספי חשיפה אקוטיים ‪:‬‬
‫‪ - ERPG1‬רמות ריכוז חומר באוויר אשר אליו כמעט כל האנשים יכולים להיחשף למשך שעה‪ ,‬מבלי‬ ‫‪‬‬
‫שיושפעו השפעות בריאותיות מלבד השפעות קלות חולפות‪ ,‬או ריכוז שבו ירגישו ריח של החומר‪.‬‬
 ‫‪ - ERPG2‬רמות ריכוז חומר באוויר אשר אליו כמעט כל האנשים יכולים להיחשף למשך שעה‪ ,‬מבלי‬ ‫‪‬‬
‫שיושפעו השפעות בריאותיות משמעותיות בלתי הפיכות או סימפטומים שיוכלו לפגוע ביכולתם להימלט‬
‫או לנקוט בפעולות כדי להגן על עצמם‪.‬‬
‫‪ - ERPG3‬רמות ריכוז חומר באוויר אשר אליו כמעט כל האנשים יכולים להיחשף למשך שעה מבלי‬ ‫‪‬‬
‫שייחשפו לסכנת חיים‪ .‬ערכי ה‪ ERPG-‬עבור מימן גופרי הם‪:‬‬
‫‪ERPG-1‬‬ ‫‪ERPG-2‬‬ ‫‪ERPG-3‬‬
‫‪0.1 ppm‬‬ ‫‪30 ppm‬‬ ‫‪100 ppm‬‬

‫)‪ - PAC (Protective Action Criteria‬ה‪ PAC-‬מחולק לשלוש רמות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - PAC1‬הריכוז באוויר הגורם לתסמינים חולפים והפיכים לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ - PAC2‬הריכוז באוויר הגורם לתסמינים חמורים‪ ,‬בלתי הפיכים או לפגיעה ביכולת המילוט לאדם לא‬ ‫‪‬‬
‫ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה‪.‬‬
‫‪ - PAC3‬הריכוז באוויר הגורם לסכנת מוות לאדם לא ממוגן הבא עמו במגע במשך שעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ערכי ה‪ PAC-‬עבור מימן גופרי הם‪:‬‬
‫‪PAC-1‬‬ ‫‪PAC-2‬‬ ‫‪PAC-3‬‬
‫‪0.51 ppm‬‬ ‫‪27 ppm‬‬ ‫‪50 ppm‬‬

‫)‪ - IDLH (Immediately Dangerous for Life or Health‬ערך זה מוגדר כריכוז המקסימאלי של חומר‬ ‫‪‬‬
‫מסוכן באוויר שחשיפה אליו במשך כ‪ 15 -‬דקות ללא אמצעי מיגון לא תגרום למוות או לסיכונים‬
‫בריאותיים בלתי הפיכים ולא תפגע ביכולת להימלט‪ .‬בהערכות סיכונים לתקריות חומרים מסוכנים‬
‫ובתכנון מערכי חרום לטיפול בתקריות כאלו‪ ,‬מרבים להשתמש בערך זה‪ ,‬כערך אותו יש למנוע "כמעט‬
‫בכל מחיר" מעובדים ומהאוכלוסייה‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה להימנע ממקרי מוות ו‪/‬או ממקרי נזק בריאותי‬
‫משמעותי או נזק בריאותי בלתי הפיך‪ .‬ערך ה‪ IDLH -‬עבור מימן גופרי הוא ‪.455 ppm‬ולכן ‪ ,‬ריכוז זה‬
‫הוא הריכוז המקסימלי שבו ניתן לעבוד עם מסיכות פנים מלאות או עם ‪( PAPR‬ברדסים)‪ -‬בריכוזים‬
‫הגבוהים מערך זה‪ ,‬יש לעבוד אך ורק עם מערכות נשימה פתוחות (מנ"פים) שהן מערכות אויר לנשימה‬
‫בהן אספקת האוויר לנשימה מתקבלת מגליל אויר דחוס שהמשתמש נושא על גבו או עם מערכות מסוג‬
‫"בנק אויר" שהן מערכות בהם אספקת האוויר לנשימה מתקבלת מסוללות אויר דחוס נייחות‪.‬‬
‫‪ :TLV TWA- Time Weighted Average‬סף מקסימלי של ריכוז החשיפה הממוצע המותר‪ ,‬לעבודה של‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0‬שעות ביום ו‪ 15-‬שעות עבודה בשבוע‪ ,‬אשר חשיפה אליו בצורה חוזרת ונשנית‪ ,‬יום אחר יום‪ ,‬לא גורמת‬
‫‪American Conference of Governmental Industrial‬‬ ‫לנזק בריאותי‪ .‬סף זה נקבע ע"י ארגון ה‪( ACGIH -‬‬
‫‪ ,)Hygienists‬כ‪.1 ppm -‬‬
‫)‪ : TLV STEL(Short Time Exposure Limit‬סף הריכוז המקסימלי שבו עובדים יכולים להיות חשופים‬ ‫‪‬‬
‫באופן רצוף‪ 40‬דקות ברציפות‪ ,‬לא יותר מ‪ 1-‬פעמים ליום עבודה של ‪ 0‬שעות מתוך יממה‪ ,‬ובמרווח של ‪45‬‬
‫דקות לפחות בין כל אחת מהפעמים‪ ,‬מבלי לסבול מהתופעות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬גירוי‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי כרוני או בלתי הפיך ברקמות‪.‬‬
 ‫‪ ‬סימום אצל העובד בדרגה מספיק גבוהה העלולה לגרום להגדלת הנטייה שלו לתאונות‪ ,‬הפרעה בתפקוד‬
‫אישי ויכולת למילוט בעת חירום‪.‬‬
‫סף זה נקבע ע"י ארגון ה‪,)American Conference of Governmental Industrial Hygienists( ACGIH -‬‬
‫כ‪5 ppm -‬‬
‫‪ .1.1‬סיכוני דליקות ונפיצות‪:‬‬
‫בנוסף לרעילותו‪ ,‬המימן הגופרי הינו גם גז דליק ונפיץ‪ .‬סיכון הנפיצות באטמוספרה הינו זניח ברוב המקרים‬
‫בשל רעילותו הגבוהה של הגז ‪,‬לדוגמא‪ :‬בעוד שה‪ IDLH -‬של מימן גופרי הוא ‪ , 455 ppm‬סף הנפיצות הנמוך‬
‫שלו הוא ‪ 1.1%‬כלומר ‪.11,555 ppm‬‬
‫נתוני הדליקות והנפיצות של מימן גופרי הם‪:‬‬
‫סף הנפיצות ‪ /‬דליקות התחתון ‪Lower Explosive Limit (LEL): 4.3%‬‬ ‫‪‬‬
‫סף הנפיצות ‪ /‬דליקות העליון ‪Upper Explosive Limit (UEL): 45%‬‬ ‫‪‬‬
‫טמפרטורת ההצתה העצמית ‪.(Auto ignition Temperature) : 260°C‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .1.1‬סיכוני ברזל גופרי )‪:(Iron Sulphide‬‬

‫ברזל גופרי (‪ )Iron Sulphide‬הינו חומר פירופורי הנוצר בסביבה נטולת חמצן‪ ,‬כתוצאה מהתגובה בין מימן‬
‫גופרי לחלודה )‪ .(Iron Oxide‬בחשיפה לחמצן שבאוויר (בד"כ כתוצאה מפתיחת הציוד התהליכי לתחזוקה או‬
‫שיפוץ)‪ ,‬מתחמצן הברזל הגופרי בחזרה לחלודה ‪ ,‬תוך כדי יצירת חום רב (בתגובה אקסותרמית)‪ .‬חום זה עלול‬
‫לגרום להצתת שאריות פחמימנים ‪ /‬חומרים דליקים‪ .‬על מנת למזער את הסיכון‪ ,‬יש לטהר את הציוד‬
‫התהליכי לפני פתיחתו לאטמוספירה‪( .‬לדוגמא ע"י העברת קיטור דרכו)‪.‬‬

‫‪ .1‬סיווג אזורי חשיפה למימן גופרי‪:‬‬

‫הניסיון שנצבר בעולם מלמד כי מרבית התאונות והכמעט תאונות של חשיפה לגז מימן גופרי נגרמו כתוצאה‬
‫מטעות אנוש ו‪/‬או אי זיהוי הפוטנציאל להמצאות מימן גופרי בקו ‪ /‬ציוד שבד"כ אינו מכיל מימן גופרי (מימן‬
‫גופרי עלול להגיע לקווים שהוא אינו נמצא בהם בדרך כלל כתוצאה מתקלה תפעולית כגון זרימה חוזרת‪ ,‬תנאי‬
‫תפעול בלתי שגרתיים‪ ,‬ביצוע שינויים במערכת וכד')‪ .‬על מנת למזער סיכונים אלו‪ ,‬דורשים תקן ‪ISO 10418‬‬
‫ומנהל הבטיחות הבריטי‪ ,‬ה‪ , HSE (Health and Safety Executive) -‬לסווג את אזורי הסיכון של מימן גופרי‬
‫בהתאם לחלוקה הבאה‪:‬‬
‫‪ .1.4‬אזור אדום – קטגוריה "‪ :)category 0 area( "3‬ציוד בו מימן גופרי נמצא או עלול להימצא במהלך עבודה‬
‫שגרתית‪ ,‬אך לא ניתן לטהר אותו (לדוגמא‪ :‬בורות ביוב‪ ,‬מכלי בוצה וכד')‪ .‬הכניסה לציוד זה תתבצע רק ע"י‬
‫עובד מאומן ומיומן המצויד בציוד מגן נשימתי מתאים (דהינו‪ :‬בנק אויר או מנ"פ) ובציוד הנדרש לצורך‬
‫חילוצו בעת הצורך‪ ,‬כאשר בסמוך לפתח נמצא באופן רציף צופה העומד בקשר עם העובד הנמצא בתוך‬
‫הציוד‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אזור "צהוב" – קטגוריה "‪ :)category 1 area( "1‬ציוד בו מימן גופרי נמצא או עלול להימצא במהלך‬
‫עבודה שגרתית‪ ,‬ושניתן לטהר אותו (לדוגמא‪ :‬ציוד תהליכי המשמש לסילוק תרכובות גופרית מהתהליך‪:‬‬
‫קווי אמין עשיר‪ ,‬מכלים‪ ,‬חללים מוקפים וכד')‪ .‬את הכניסה לציוד זה יש לנהל באמצעות מערכת הרשאות‬
‫והיתרים ( לרבות התרים המיועדים ניהול הכניסה ל"חלל מוקף")‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬מערכת זו צריכה לכלול‬
‫את השלבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתוק הציוד מהתהליך (סגירת הברזים המחברים את הציוד לתהליך)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניקוז הציוד‬
 ‫ג‪ .‬טיהור הציוד (בד"כ מתבצע בעזרת חנקן או קיטור) ולאחר מכן אוורורו לאטמוספירה‪.‬‬
‫ד‪ .‬חסימת הציוד בעזרת חסמים )‪(blind flange‬‬
‫ה‪ .‬ביצוע בדיקת גזים‪ ,‬במספר נקודות לאורך הציוד‪ .‬הבדיקה תבוצע בעזרת גלאי גזים נייד המכיל לפחות‬
‫סנסור למימן גופרי‪ ,‬סנסור נפיצות וסנסור חמצן‪.‬‬
‫ו‪ .‬הכנת תכנית חילוץ והערכות בהתאם לנדרש בתוכנית‪.‬‬
‫ז‪ .‬כניסה של עובד מאומן ומיומן המצויד בציוד החילוץ הנדרש‪ ,‬כאשר בסמוך לפתח נמצא באופן רציף‬
‫צופה העומד בקשר עם העובד הנמצא בתוך הציוד‪.‬‬
‫‪ .1.1‬אזור בקטגוריה ‪ :)category 2 area( 2‬אזור הנקי ממימן גופרי במהלך עבודה שגרתית ‪ ,‬אבל עלול להיות‬
‫"מזוהם" ע"י מימן גופרי כתוצאה מתקלה כגון‪ :‬דליפה‪ ,‬זרימה חוזרת‪ ,‬כשל תהליכי‪ ,‬כשל של ציוד או טעות‬
‫אנוש (לדוגמא פתיחה בשגגה של ציוד המכיל מימן גופרי)‪.‬‬
‫‪ ‬באזורים אליהם קיימת גישה חופשית ‪ ,‬ומימן גופרי אינו נמצא באופן שגרתי אבל עלול להימצא כתוצאה‬
‫מדליפה‪ ,‬מומלץ‪ ,‬בתרחישים מסוימים‪ ,‬להתקין גלאים קבועים‪:‬‬
‫א‪ .‬באזורים בהם ריכוז המימן הגופרי הקיים בזרמי התהליך נמוך מ‪ ,055 ppm -‬מקובל להשתמש‬
‫בגלאים נפיצות סטנדרטיים (אזורים אלו מסווגים כאזור ‪.)2A‬‬
‫ב‪ .‬באזורים בהם קיים באחד הזרמים ריכוז הגבוה מ‪ ,055 ppm -‬מומלץ להתקין גלאים ייעודיים למימן‬
‫גופרי (אזורים אלו מסווגים כאזור ‪.)2B‬‬
‫‪ ‬ערך הסף של ‪ 055 ppm‬נקבע בתקן ‪ ISO 10418‬על בסיס ההנחה שזרם של פחמימנים שדולף מציוד נמהל‬
‫באטמוספירה ביחס של ‪ , 4:455‬ולכן זרם פחמימנים שמכיל ‪ 500 ppm‬של מימן גופרי ‪ ,‬צפוי להיות מדולל‬
‫באטמוספירה עד לערך של ‪ 5ppm‬שהוא סף החשיפה התעסוקתי )‪occupational exposure limit (OEL‬‬
‫של מימן גופרי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מחקר שבוצע ע"י ה‪ HSE-‬מצא כי גלאי מימן גופרי נייחים זיהו רק כ‪ 45% -‬מהדליפות שהתרחשו‬
‫במתקנים פתוחים‪ ,‬ולכן לא מומלץ להסתמך על גלאים נייחים כתחליף לגלאים אישיים‪.‬‬

‫‪ .0‬זיהוי גורמי הסיכון‪:‬‬

‫על מנת למנוע פליטת מימן גופרי לאטמוספירה ‪ ,‬יש לזהות ולנתח את הגורמים העלולים לגרום לפגיעה בשלמות‬
‫המכאנית של קווי צנרת וציוד המכילים מימן גופרי‪ .‬גורמים אלו כוללים בין היתר‪:‬‬
‫‪ .0.4‬פגיעה מכאנית בקו ‪ /‬ציוד המכיל מימן גופרי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬כתוצאה מעבודות מנוף או כלים מכניים כבדים‪.‬‬
‫‪ .0.2‬פעולת אחזקה או תפעול שתפתח את מעטפת התהליך (מכלים‪ ,‬קווים וכד') ותחשוף את המימן‬
‫הגופרי לסביבה‪.‬‬
‫‪ .0.1‬כשל מעטפת הציוד (או קו צנרת) בשל סטייה תהליכית החורגת מגבולות התכנון (לדוגמא לחץ או טמפ'‬
‫גבוהים מדי)‪.‬‬
‫‪ .0.1‬כשל מעטפת הציוד כתוצאה מתרחיש מלחמתי (לדוגמא פגיעת טק"ק ‪ /‬רק"ק)‪ :‬ניתוח תרחיש זה והמלצה על‬
‫אמצעים לצמצום הסיכון בתרחיש זה אינם נכללים בעבודה זו (אינם חלק ממטרות העבודה הנוכחית)‪.‬‬
‫‪ .0.0‬כשל מעטפת הציוד ודליפת מימן גופרי מצנרת ‪ /‬ציוד ‪ /‬אביזר כתוצאה מרעידת אדמה‪:‬‬
‫דליפות גז הינן נפוצות מאוד לאחר רעידות אדמה ‪ ,‬מאחר שבשלב הראשון של רעידת האדמה‪ ,‬הקרקע (כולל‬
‫בסיס המבנה ‪ /‬גשר הצנרת) זזים עם כיוון הרעידה בעוד שהחלק שנמצא מעל פני הקרקע נשאר במצבו‬
‫המקורי‪ .‬תוך זמן קצר‪ ,‬גם החלקים העליונים מתחילים לנוע‪ ,‬אולם במקביל בזמן זה הקרקע חוזרת למצבה‬
‫המקורי וכך נוצרים על הצנרת מאמצים שגורמים לשבר ופריצות בצנרת (בעיקר בנקודות שינויי כיוון וברכיים‬
‫של ‪.)90 o‬כמו כן‪ ,‬מאחר והכוח המופעל על כל אובייקט שווה למסת האובייקט המוכפלת בתאוצה )‪, (F=m*a‬‬
‫אובייקטים שונים ינועו בזמן רעידת אדמה בצורה שונה ולכן צנרת יכולה לפגוע בקירות או בציוד‪ ,‬להישבר או‬
‫להתעקם‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך רעידת אדמה‪ ,‬ציוד או מכלים שאינם מעוגנים כנדרש עלולים לזוז או לפול‪.‬‬

‫על מנת למזער את הסיכונים העלולים להיגרם בעטיה של רעידת אדמה מומלץ לקבע ולתמוך את הצנרת והציוד‬
‫התהליכי באופן שיבטיח תנועה אחידה של הציוד התהליכי‪ ,‬הצנרת והמבנה (כלומר מניעת תנועה יחסית‬
‫ביניהם)‪.‬‬

‫‪ .0.4‬כשל של מעטפת הציוד (או קו צנרת) כתוצאה מקורוזיה‪:‬‬

‫‪ ‬קורוזיה‪/‬ארוזיה‪:‬‬
‫שכבת ה‪ FeS -‬שנוצרת בתהליך הקורוזיה נחשבת כשכבת מגן בפני המשך התהליך הקורוזיבי‪ .‬קיימים‬
‫תהליכים בהם מוזרק לתהליך חומר המכיל גופרית על מנת לייצר את השכבה הנ"ל על פני המתכת‪ .‬אולם‪,‬‬
‫תהליכים הידראוליים כמו זרימה טורבולנטית‪ ,‬או זרימה דו פזית מהירה‪ ,‬וכן תהליכים כימיים (חומציות‬
‫נמוכה) מסירים את שכבת המגן הנ"ל וחושפים את המתכת לתקיפה קורוזיבית נוספת‪.‬‬

‫‪ ‬קורוזיה מתחת למשקעים (‪:)Under deposit corrosion‬‬

‫מלחים קשיי תמס נוצרים במגדלי הספיגה כתוצאה מהתגובה של אמינים עם מרכיבים חומציים בתמיסה‬
‫וכן מתגובה בפזה גזית‪ ,‬של מימן גופרי עם אמוניה‪ ,‬שמגיעה עם ה"מים החמוצים"‪ .‬מלחים אלו שוקעים‬
‫(בהעדר סביבה מימית) על הדופן הפנימית של הצנרת‪ ,‬במקומות בהם מהירות הזרימה נמוכה‪ .‬שקיעת‬
‫מלחים זו על הדופן מונעת יצירת "פילם מגן" על הדופן הפנימית של המגדל או הצנרת וכן גורמת ליצירת‬
‫"תא קורוזיה" (במרווח בין שכבת המלח קשה התמס לדופן המגדל ‪ /‬צנרת מתהווה סביבה קורוזיבית‬
‫תוקפנית‪ ,‬אשר מייצרת עיכול מקומי)‪ .‬תהליך קורוזיבי זה נקרא‪. Under deposit corrosion :‬‬

‫‪ ‬קורוזיית מאמצים )‪:(Stress Corrosion‬‬

‫בתהליך ייצור מתכות נוצרים בתוך המתכת מאמצים שנובעים מקצבים מהירים של קירור‪ .‬אם לא מבוצעת‬
‫הרפיית מאמצים‪ ,‬עלולים מאמצים אלו לייצר במתכת סדקים‪ .‬הסדק מהווה סביבה אידיאלית להיווצרות‬
‫קורוזיה‪ .‬חומרים קורוזיביים מצטברים בסדקים אלו ומפתחים תהליכי קורוזיה תוקפנים במיוחד‪.‬‬
 ‫‪ ‬קורוזייה חיצונית‪:‬‬
‫חלק מקווי התהליך מבודדים בבידוד תרמי שמשמש בשני תפקידים – הגנה מפני כוויה ושימור חום הזורם‪.‬‬
‫במקומות בהם מיושם בידוד תרמי על קווים שטמפ' הזורם בהם הינה מתחת לטמפ' הרתיחה של המים‪ ,‬עלול‬
‫הבידוד להיספג במים‪ ,‬שאינם מתאדים בגלל הטמפ' הנמוכה‪ .‬נוכחות המים במגע עם המתכת מייצרת סביבה‬
‫אשר מעודדת תקיפה קורוזיבית‪.‬‬

‫‪ ‬קורוזיה גופריתית(‪: )Sulfidation Corrosion‬‬

‫מימן גופרי ותרכובות גופרית אחרות הנמצאות בנפט הגולמי גורמות לקורוזיה של צנרת‪ ,‬ציודים ואביזרים‬
‫מתכתיים המכילים ברזל (לדוגמא‪ :‬פלדה‪ ,‬ברזל שחור ‪ , Carbon steel‬נירוסטה וכד')‪ .‬הקורוזיה נגרמת‬
‫כתוצאה מתגובה בין הברזל לתרכובות הגופרית בחלק הפנימי של הצנרת‪ /‬ציודים‪ /‬אביזרים והיווצרות‬
‫שכבת ברזל גופרי (‪ , )Iron sulfide scale‬תגובה הדומה לתגובה להיווצרות חלודה‪ -‬תחמוצת ברזל‪ .‬הקורוזיה‬
‫הגופריתית מתרחשת בטמפרטורה שבין ‪ 215oC‬ל‪( 115oC -‬טמפרטורות אופייניות במתקני זיקוק) וגורמת‬
‫לירידה הדרגתית בעובי הדופן (המעטפת המתכתית) של צנרת ציודים ואביזרים וכתוצאה מכך לסיכון גבוה‬
‫של דליפה מסוכנת‪ .‬בכדי למנוע מצב בו עובי הדופן של צנרת‪ ,‬ציוד או אביזרים קטן עד למצב של דליפה‪ ,‬יש‬
‫צורך לנהל את הסיכון הנ"ל ‪ ,‬ע"י ביצוע בדיקות עובי דופן ונקיטה בפעולות המתקנות הנדרשות בהתאם‬
‫לתוצאות הבדיקות‪.‬‬
‫התקן המקובל בתעשייה למזעור ההסתברות לכשל בלתי צפוי של ציוד וצנרת הינו תקן ‪ 111‬של מכון הנפט‬
‫האמריקאי‪:‬‬
‫‪American Petroleum Institute (API) Recommended Practice (RP) 939-C Guidelines for‬‬
‫‪Avoiding Sulfidation (Sulfidic) Corrosion Failures in Oil Refineries.‬‬

‫המשתנים המשפיעים על קצב היווצרות הקורוזיה הגופריתית‪:‬‬

‫כל סוגי הנפט הגולמי מכילים תרכובות גופרית‪ ,‬תהליך הקורוזיה הגופריתית הינו בלתי נמנע ומתרחש בכל‬
‫בתי הזיקוק בעולם‪ .‬המשתנים הקובעים את קצב היווצרות הקורוזיה הם‪:‬‬
‫‪ ‬משתנים תהליכיים‪ :‬ריכוז והרכב הגופרית בנפט הגולמי (ככל שריכוז תרכובות הגופרית בנפט הגולמי‬
‫גבוה יותר כך קצב הקורוזיה יהיה גבוה יותר)‪ ,‬תנאי הזרימה והטמפרטורה (ככל שהטמפרטורה במקטע‬
‫גבוהה יותר כך קצב הקורוזיה יהיה גבוה יותר)‪.‬‬
‫‪ ‬הרכב המתכת (הפלדה) ממנה עשויים הצנרת ‪ ,‬האביזרים והציודים‪ :‬בהרכבים מסוימים של פלדה‬
‫(לדוגמא‪ :‬בסגסוגות פלדה המכילות מעל ‪ 2%‬משקלי של כרום)‪ ,‬הקורוזיה הנוצרת בחלקו הפנימי של‬
‫הצינור ‪ /‬ציוד ‪ /‬אביזר יוצרת שכבת הגנה המקטינה את קצב התגובה בין המימן הגופרי ותרכובות הגופרית‬
‫האחרות ‪,‬לבין הברזל וכתוצאה מכך מקטינות את קצב היווצרות הקורוזיה הגופרתית‪.‬‬
‫א‪ .‬ככל שריכוז הכרום בסגסוגת ממנה עשויה הצנרת ‪ /‬ציודים ‪ /‬אביזרים גדל‪ ,‬כך קטן קצב הקורוזיה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬קצב הקורוזיה בסגסוגת נירוסטה (פלב"מ)‪ ,‬שמכילה כרום בריכוז משקלי של כ‪ , 40% -‬קטן פי‬
‫‪ 40‬מקצב הקורוזיה בסגסוגת המכילה כרום בריכוז משקלי של כ‪.1% -‬‬
 ‫תרשים מס' ‪ : 1‬קצב הקורוזיה הגופריתית כפונקציה של הטמפרטורה עבור סגסוגות מתכתיות עם ריכוזים שונים של כרום‬
‫(על בסיס תקן ‪) API RP 939-C.‬‬

‫ב‪ .‬קצב הקורוזיה גדל ככל שריכוז הסיליקון בסגסוגת גדל‪ :‬הסיליקון הינו אחד מהמרכיבים בהם נעשה‬
‫שימוש בתהליך ייצור הפלדה‪ .‬קצב הקורוזיה בסגסוגת פלדה המכילה סיליקון בריכוז הנמוך מ‪5.4% -‬‬
‫משקלי הינו גבוה עד פי ‪ 44‬מסגסוגת המכילה סיליקון בריכוזים גבוהים יותר (הסיבה לכך היא שבריכוזים‬
‫גבוהים של סיליקון‪ ,‬תוצר הקורוזיה הוא ‪ FeCr2S4‬המהווה שכבת הגנה טובה הרבה יותר מאשר ‪FeS‬‬
‫שהוא תוצר הקורוזיה הנוצר בריכוזים נמוכים של סיליקון בסגסוגת‪.‬‬

‫תרשים מס' ‪ : 2‬קצב הקורוזיה הגופריתית כפונקציה שלריכוז הסיליקון בסגסוגת‬

 ‫‪ .4‬שכבות הגנה‪:‬‬
‫על מנת למזער את סיכוני החשיפה התעסוקתית למימן גופרי‪ ,‬דורש ‪( 4OSHA‬מנהל הבטיחות והבריאות‬
‫האמריקאי)‪ ,‬קיום בו זמנית של שלוש שכבות ההגנה הבאות‪:‬‬
‫‪ .4.4‬שכבת הגנה ראשונה – הכלה (שמירת השלמות המכאנית של המערכת)‪:‬‬
‫פגיעה בשלמות המכאנית של המערכת עלולה לגרום לשחרור בלתי מתוכנן של כמות גבוהה של מימן גופרי‬
‫לאטמוספירה ‪ .‬בכדי למזער את ההסתברות לכשל בשלמות המכאנית של ציוד ו‪/‬או קווי תהליך המכילים‬
‫מימן גופרי‪ ,‬מומלץ להטמיע בקרות כגון הבקרות הבאות‪:‬‬
‫התקנת הגנה מכאנית מפני פגיעה בנקודות בהם קיימת הסתברות גבוהה יחסית לפגיעה כזו ‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬בגשרי צנרת העוברים מעל כביש (סכנה לפגיעה ממנוף או כלים מכניים כבדים)‪.‬‬
‫‪ ‬בצנרת ציוד הנמצאים סמוך לכבישים או דרכי מעבר (סכנת פגיעה מרכבים‪ ,‬מלגזות וכד')‪.‬‬
‫שימוש במערכות סגורות על מנת למזער את פעולת אחזקה והתפעול בהן מתבצעת פתיחה של מעטפת‬
‫התהליך (מכלים‪ ,‬קווים וכד') העלולה לחשוף את המימן הגופרי לסביבה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מומלץ לוודא כי ניקוזי התהליך מחוברים למערכות סגורות (כדוגמת מכלי ‪ ,(Blow Down‬ולא‬
‫לתעלות פתוחות העלולות לגרום לפליטת מימן גופרי לסביבת העבודה של צוותי הייצור והאחזקה‪.‬‬
‫מזעור סיכוני הקורוזיה‪ :‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬קורוזיה הינה אחת מהגורמים הנפוצים לכשל בשלמות המכאנית‬
‫של מערכות מימן גופרי‪ .‬זיהוי מנגנוני הקורוזיה האפשריים בכל יחידת ציוד בה קיים מימן גופרי בריכוז‬
‫גבוה‪ ,‬והתקנת האמצעים הנדרשים להקטנת קצב היווצרות הקורוזיה בכל יחידת ציוד (לדוגמא‪ :‬שימוש‬
‫בחומרי מחומרי מבנה מתאימים על מנת למזער את קצב הקורוזיה‪ ,‬התקנת שכבת מגן מפלב"מ המגינה‬
‫פנימית על המתכת העיקרית מפני הקורוזיה‪ ,‬שטיפת מלחים המצטברים על הציוד וכד')‪.‬יאפשרו למזער‬
‫את הסיכון לכשל בשלמות המכאנית שלהן בשל קורוזיה‪.‬‬
‫ביצוע ניתוח סיכונים תהליכי (מומלץ במתודולוגיית ‪ ) HAZOP‬לפני שימוש במתקן תהליכי חדש וכן ביצוע‬
‫ניתוח סיכונים תהליכי (רצוי במתודולוגיות ‪ HAZOP‬או ‪ )What If‬לפני ביצוע שינוי מהותי במתקן‪ ,‬על מנת‬
‫לזהות ולנתח מבעוד מועד סטיות תהליכיות העלולות לחרוג מגבולות התכנון (לדוגמא לחץ או טמפ' גבוהים‬
‫מדי)‬
‫ניהול בטיחות התהליך‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪ ‬ביצוע בדיקות עובי דופן תקופתיות על כל מקטעי הצנרת‪ ,‬הציודים והאביזרים (‪ 455%‬בדיקה)‪ .‬תדירות‬
‫והיקף הבדיקות ייקבעו על בסיס תקני ה‪ API -‬הרלבנטיים‪.‬‬
‫‪ ‬כתיבת הוראות עבודה לכל בדיקות האל‪-‬הרס התקופתיות המתבצעות‪ .‬הוראות אלו יאפשרו ביצוע‬
‫בקרה על אופן ביצוע הבדיקות ויאפשרו את שימור הידע שנצבר בנושא‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע אנליזה כימית להרכב הסגסוגת במקטעים עבורם קיים חשש כי הם עשויים מסגסוגת עם תכולת‬
‫סיליקון נמוכה (פעולה זו דורשת את הסרת הבידוד ולכן בחלק מהמקרים יכולה להיות מבוצעת רק‬
‫בזמן שיפוץ ‪ /‬השבתה של המתקן)‪.‬‬
‫‪ ‬העברת תוצאות כל הבדיקות למנהלים בייצור‪ ,‬באחזקה ובבטיחות – בנוסף להגברת השקיפות‪ ,‬תאפשר‬
‫העברת אינפורמציה זו קבלת החלטות וביצוע ניהול סיכונים מושכלים יותר (לדוגמא‪ :‬החלטות כגון‬
‫רכישת נפט גולמי עם ריכוז גופרית גבוה או העלאת הטמפרטורה ייבחנו ככל הנראה במשנה זהירות‬
‫במידה ונתון על עובי דופן גבולי בחלק ממקטעי הצנרת יהיה ידוע לכל מקבלי ההחלטות)‪.‬‬
‫‪ ‬ווידוא שמפרטי הרכש לצנרת ‪ /‬אביזרים וציודים חדשים הנרכשים כוללים התייחסות לריכוז הכרום‬
‫וריכוז הסיליקון בסגסוגת‪.‬‬
 ‫‪ .4.2‬שכבת הגנה שניה ‪ -‬מערכות חירום‪ :‬מערכות אלו מיועדות למזער את החשיפה הצפויה לעובדים ולסביבה‬
‫במקרה של כשל במעטפת הציוד‪ .‬מערכות אלו כוללות בין היתר‪ :‬מערכות לפיד ‪ ,‬מערכות אוטומטיות לקיטוע‬
‫המקטע ‪ /‬ציוד שנפגע‪ ,‬מערכות השמטה (הפסקת חירום של הציוד ‪ /‬מתקן) וכד'‪.‬‬
‫ההמלצות המרכזיות המיועדות להבטיח את אפקטיביות מערכות החירום כוללות‪:‬‬
‫התקנת ברזי ניתוק מפוקדים‪ :‬אחת ההמלצות הנפוצות בתחקירי אירועים שגרמו לסיכון סביבתי נרחב‪,‬‬
‫(ראה לדוגמא את תחקיר האירוע ‪ 0‬במפעל ‪ )Formosa Plastics‬הוא הצורך בהתקנת ברזי ניתוק‬
‫מפוקדים‪ ,‬לצורך קיטוע המקטע הפגוע (כלומר‪ :‬על מנת שניתן יהיה לבודד במהירות מחדר הבקרה את‬
‫המקטע דרכו מתרחשת הדליפה של חומר מסוכן הן במעלה הזרם והן במורד הזרם)‪ ,‬ובכך להקין את‬
‫כמות החומר העלולה להשתחרר לאטמוספירה‪ .‬המלצה זו נתנה מאחר ובאירועי חירום רבים‪ ,‬צוותי‬
‫החירום לא הצליחו להגיע אל ברזי הניתוק הידניים (במקרים בהם היו קיימים ברזי ניתוק כאלו)‪.‬‬
‫במקרים אחרים‪ ,‬בהם מניעת זרימה הפוכה מציוד הנמצא במורד הזרם אל מקום הדליפה התבססה על‬
‫שסתום אל‪-‬חוזר )‪ , Check valve‬כשל בשסתום האל‪-‬חוזר אפשר את הזרימה ההפוכה הזו‪.‬‬
‫ההמלצה היא להתקין ברז ניתוק מפוקד ‪,‬המופעל מחדר הבקרה‪ ,‬בכניסה וביציאה מכל ציוד תהליכי‬
‫בעל נפח אחסון גדול (לדוגמא‪ :‬מיכל‪ ,‬מגדל וכד')‪ ,‬על מנת שבמקרה של דליפה ממקטע צנרת מסוים‪,‬‬
‫החומר המאוחסן בציודים לא ישתחרר לאטמוספירה וניתן יהיה להגביל את הדליפה לכמות החומר‬
‫הקיימת במקטע בלבד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מומלץ לוודא שקיימת אפשרות של הפסקה מרחוק של כל המשאבות בכדי למזער את הספיקה‬
‫הזורמת דרך המקטע שנפגע‪.‬‬
‫חיבור ללפיד‪ :‬על מנת למנוע שחרור של חומר רעיל ‪ /‬דליק או נפיץ לאטמוספירה‪ ,‬מקובל בתעשייה‬
‫הפטרוכימית לחבר ציודים תהליכיים ללפיד בו נשרפים החומרים הללו‬
‫בדיקת ותחזוקת אמצעי הבטיחות התהליכיים‪ :‬יש להבטיח את תקינות וכשירות אמצעי הבטיחות‬
‫התהליכיים המותקנים במערכות בהן קיים מימן גופרי‪ ,‬כגון שסתומי מבטח (פורקי לחץ) או מערכות‬
‫השמטה (מערכות להפסקה אוטומטית של התהליך במקרה של היווצרות מצב מסוכן)‪.‬‬
‫שמירת התקינות והכשירות של אמצעים אלו צריכה להתבסס על תקנים בינלאומיים המקובלים‬
‫בתעשייה כגון תקני ה‪.API-‬‬

‫‪ .4.1‬שכבת הגנה שלישית –מוכנות למצבי חירום‪ :‬שכבה זו כוללת הכנת אמצעים למילוט ולתגובה למקרה של‬
‫כשל במעטפת הציוד‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫נוהל חירום לטיפול באירוע דליפת מימן גופרי‪ :‬מומלץ כי בכל אחת מהחברות בהן קיימת אפשרות לסיכון‬
‫סביבתי נרחב‪ ,‬יהיה נוהל חירום ייעודי לטיפול באירועי פריצה משמעותיים של מימן גופרי‪ .‬נוהל זה צריך‬
‫להיות מתורגל תקופתית‪.‬‬
‫ציוד מגן אישי‪ :‬מחקר‪ 44‬שנערך בשנת ‪ 2555‬ע"י ‪ , Fuller and Suruda‬בחן ‪ 05‬מקרי מוות שאירעו‬
‫בארה"ב בין השנים ‪ 4101‬ל‪ 4111-‬כתוצאה מחשיפה נשימתית לריכוזים גבוהים של מימן גופרי (‪22‬‬
‫ממקרי מוות אלו אירעו בתעשייה הפטרוכימית)‪ .‬מסקנת המחברים הייתה ששימוש בגלאי מימן גופרי‬
‫ניידים ע"י העובדים ‪ ,‬יכול היה למנוע את מרבית מקרי המוות הללו‪.‬‬
‫מומלץ לחייב נשיאת גלאי גז עם סנסור למימן גופרי ומסיכת מילוט עם פילטר מתאים ע"י כל עובד‬
‫הנכנס לאזור המסווג כאזור בקטגוריה ‪( 2‬פירוט המלצות לדרישות טכניות מינימליות הנדרשות מציוד‬
‫זה מצ"ב בנספח ג')‪.‬‬
 ‫הדרכה‪:‬‬
‫מומלץ לחייב הדרכה של כל עובד לפני תחילת עבודתו באזורים בהם קיים ‪,‬או עלול להימצא‪ ,‬מימן גופרי‪.‬‬
‫מומלץ כי ההדרכה תכלול את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬סיכוני מימן גופרי (לרבות הדגשה כי אין להסתמך על חוש הריח לצורך זיהוי מימן גופרי)‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול הסיכון‪ :‬כל העובדים הרלבנטיים חייבים להכיר את סיכוני המימן הגופרי הרלבנטיים‬
‫לעבודתם‪ ,‬לרבות היכן הוא עלול להימצא (או להיווצר)‪ ,‬כיצד הוא עלול להשתחרר (לרבות באופן לא‬
‫מתוכנן) ומה ההשפעות של שחרור כזה עלולות להיות‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש במסכת מילוט‪ ,‬שימוש ותפעול גלאי גזים אישי (כולל תרגול ביצוע בדיקת תקינות ‪.)bump test‬‬
‫‪ ‬ספי ההתראות של הגלאי הנייד האישי ושל הגלאים הקבועים‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות וסדר פעולות נדרש למצבי החירום האפשריים‪ ,‬הכוללים בין היתר טלפון לדיווח על מצב‬
‫חירום ‪ +‬מקרים ותגובות נדרשות‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות חילוץ‪ ,‬לרבות מתן הסבר מדוע אין לנסות ולחלץ אדם שנפגע ממימן גופרי ללא ציוד מגן‬
‫נשימתי מתאים‪ .‬הסבר זה הינו הכרחי מאחר ו‪ 41-‬מתוך ‪ 05‬ממקרי המוות שנבחנו במחקר‪ 44‬שנערך‬
‫ע"י ‪ , Fuller and Suruda‬היו של עובדים שניסו לחלץ את חבריהם שנפגעו ממימן גופרי מבלי‬
‫שהשתמשו בציוד מגן נשימתי מתאים‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר ותרגול השימוש בציוד מגן נשימתי המתאים לסוגי העבודה השונים (מסיכת פנים‪ ,‬ברד"ס –‬
‫‪ ,PAPR‬מנ"פ‪ ,‬בנק אויר)‪.‬‬
‫‪ ‬מאחר ומרבית התאונות הקטלניות בהן היה מעורב מימן גופרי אירעו בחלל מוקף ‪ ,‬יש לחדד את‬
‫הנחיות הכניסה לחלל מוקף (לרבות הדגשה שהכנסת ראש או איבר כלשהו אחר לתוך החלל המוקף‪,‬‬
‫או עמידה בקרבת הפתח כמוה ככניסה לחלל מוקף)‪.‬‬

‫לימוד מאירועים‪ :‬כל האירועים בהם נפלט מימן גופרי לאטמוספירה‪ ,‬צריכים להיות מתוחקרים ‪ ,‬כאשר‬
‫תקצירי התחקירים שמורים במקום משותף ונגיש לעובדים לצורך הגברת הידע ומניעת הישנות אירועים‪.‬‬
‫הערכות לחירום‪ :‬לשם ניהול אפקטיבי של אירוע פריצת מימן גופרי יש לוודא שלרשות מנהל האירוע‬
‫עומדים אמצעים נדרשים כגון‪:‬‬
‫‪ ‬מיפוי קווי המימן המרוכז על גבי שרטוט אחד לשם יצירת תמונה מלאה של האזור המסוכן‪.‬‬
‫‪ ‬אמצעי שליטה ממוחשבים שיתנו למנהל את תמונת האירוע (מיקום וקריאות הגלאים בשטח על גבי‬
‫מפה)‪.‬‬
‫‪ ‬נוהל חירום להתמודדות עם אירועי מימן גופרי שיכיל היבטים של התמגנות‪ ,‬צוותי חירום‪ ,‬פינוי‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬כניסה למרחב מוגן‪ ,‬קשר עם גורמים חיצוניים וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬הוספת אפשרויות ניתוק מרחוק (מחדר הבקרה) לברזים השונים במערכות בהן קיים מימן גופרי‬
‫בריכוז גבוה ‪ ,‬על מנת שניתן יהיה במקרה של אירוע‪ ,‬לקטע בקלות את המקטע ובכך למזער את כמות‬
‫החומר שנפלטת לאטמוספירה‪.‬‬
 :‫ ביבליוגרפיה‬.‫ג‬
1. OSHA 29 CFR 1910.110 Appendix C, Compliance Guidelines and Recommendations for Process Safety
Management.
2. HSE – Hydrogen Sulphide, Offshore COSHH (Control of Substances Hazardous to Health Regulations
2002) essentials http://www.hse.gov.uk/pubns/guidance/oce6.pdf )14.0.43 :‫(כניסה אחרונה לאתר‬
3. OSHA (Occupational Safety and Health Administration), Hazard Information Bulletins Chemical Exposures
from Industrial Valve and Piping Systems: https://www.osha.gov/dts/hib/hib_data/hib19960514.html

4. OECD - WGCA Steering Group of Analysis of H2S Incidents; Analysis of H2S – incidents in
geothermal and other industries- Preliminary analysis of data; 2009
http://www.vinnueftirlit.is/media/greinar-og-skyrslur/2009_oecd_analysis_of_h2s-incidents.pdf
Cameo ‫ דף המידע על מימן גופרי בתוכנת‬.0
https://cameochemicals.noaa.gov/chemical/3625
6. World Health Organization; Concise International Chemical Assessment Document 53- Hydrogen
Sulfide, Human Health Aspects;2003
http://www.who.int/ipcs/publications/cicad/en/cicad53.pdf
:Georgia Pacific ‫ על התאונה הקטלנית במפעל‬CSB-‫ תחקיר של ה‬.7
US Chemical Safety and Hazard Investigation Board ;Georgia-Pacific Hydrogen Sulfide Release
Pennington, Alabama January 16, 2002;
http://www.csb.gov/georgia-pacific-corp-hydrogen-sulfide-poisoning/
Formosa Plastics ‫ על התאונה הקטלנית במפעל‬CSB-‫ תחקיר של ה‬.0
http://www.csb.gov/assets/1/19/Formosa_Report.pdf
https://www.osha.gov/SLTC/hydrogensulfide/index.html :OSHA ‫ אתר‬.1
water online :‫ ביטאון אלקטרוני‬.01

https://www.wateronline.com/doc/three-dead-in-wastewater-tren ch-tragedy

Hazards of Hydrogen Sulphide; T. Fishwick; Loss Prevention Bulletin 231; June 2013 .00

12. ISO 10418 - Petroleum and natural gas industries - Offshore production installations - Analysis, design,
installation and testing of basic surface process safety systems

13. API RP 14C Recommended practice for analysis, design, installation and testing of basic surface safety
systems for offshore production platforms
14. HSE UK - Prevention of fire and explosion, and emergency response on offshore installations
http://books.hse.gov.uk/hse/public/saleproduct.jsf?catalogueCode=9780717613861

15. HSE (Health and Safety Executive) UK :Managing hydrogen sulphide detection offshore, Offshore
Information Sheet No. 6/2009 . http://www.hse.gov.uk/offshore/infosheets/is6-2009.htm

16. Occupationally related hydrogen sulfide deaths in the United States from 1984 to 1994; Fuller DC, Suruda
AJ; J Occup Environ Med. 2000 Sep ;42(9):939-42.

)'‫ סתימות וכד‬,‫ המתארת את הבעייתיות התפעולית (קורוזיה מתחת למשקים‬Baker Hughes ‫ מצגת של חברת‬.07
:)Iron Sulphide( ‫כתוצאה מהיווצרות ברזל גופריתי‬

https://www.bakerhughes.com/products-and-services/production/upstream-chemicals/flow-assurance-
services/iron-sulfide-control-programs
18. https://www.osha.gov/SLTC/hydrogensulfide/hazards.html

‫ הנחיות טיפול רפואי לנפגע מימין גופרי‬.01

https://www.atsdr.cdc.gov/mmg/mmg.asp?id=385&tid=67

20. https://www.atsdr.cdc.gov/PHS/PHS.asp?id=387&tid=67
 ‫נספח א' – הגדרות‪:‬‬
‫‪"( PAPR .4‬ברדס")‪ :‬מערכת המורכבת ממפוח המורכב על מותניו של העובד ומחובר בעזרת צינור גמיש למסכת‬
‫פנים מלאה‪ .‬בעת עבודת המפוח נוצר במסכת הפנים על לחץ‪ .‬יניקת האוויר למפוח מתבצעת דרך מסננים‬
‫המתאימים לחומרים הרעילים הקיימים או עלולים להימצא בסביבת העבודה‪.‬‬
‫מסכת פה ‪/‬אף‪ :‬מסיכה המגנה על מערכת הנשימה של העובד (האף והפה) ומשמשת לטיהור ‪/‬סינון האוויר בעזרת‬ ‫‪.2‬‬
‫מסנן (פילטר) המתאים לחומרים הרעילים הקיימים או עלולים להימצא בסביבת העבודה‪ .‬מסיכה זו אינה מקנה‬
‫הגנה על העיניים ולכן אינה מתאימה להגנה בפני חומרים קורוזיביים‪.‬‬
‫מסכת פנים מלאה‪ :‬מסיכה המגנה על כל פני העובד (כולל העיניים‪ ,‬האף והפה) ומשמשת לטיהור ‪ /‬סינון האוויר‬ ‫‪.1‬‬
‫בעזרת מסנן (פילטר) המתאים לחומרים הרעילים הקיימים או עלולים להימצא בסביבת העבודה‪.‬‬
‫מסנן (פילטר)‪ :‬אביזר המכיל אלמנטים לסינון וספיגה (בד"כ בעזרת פחם פעיל) של חומרים רעילים מהאוויר‬ ‫‪.1‬‬
‫ומתחבר למסכת פנים מלאה או מסכת פה אף‪.‬‬
‫מנ"פ (מערכת נשימה פתוחה)‪ :‬מנ"פ הינה מערכת המיועדת לספק אוויר נקי למשתמש מגלילי אויר דחוס בכדי‬ ‫‪.0‬‬
‫להתמודד עם מצבים בהם יש צורך להיכנס למקומות שרמת החמצן בהם לא ידועה או שאין ודאות ששימוש‬
‫במסכת פנים ייתן הגנה מספקת‪ .‬האוויר המתקבל מהגלילים יוצר לחץ חיובי בתוך המסכה (כלומר יוצר במסכה‬
‫על לחץ‪ ,‬לחץ הגבוה מהלחץ הסביבתי) ולאחר מכן משתחרר החוצה (אין מחזור של האוויר)‪ .‬למנ"פ ווסת דרישה‬
‫המספק את האוויר למשתמש ע"פ הצורך‪ :‬במאמץ ונשימה מוגברת המערכת מספקת יותר אוויר ואילו בפעילות‬
‫לא מאומצת מסופק פחות אוויר‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי מנ"פים‪:‬‬
‫‪ .0.4‬מנ"פ נישא (מנ"פ) ‪ -‬מערכת נשימה פתוחה‪ -‬מערכת נשימה המוזנת מגלילי אויר דחוס הנשאים על גבו של‬
‫המשתמש‪ .‬המערכת כוללת גליל אויר‪ ,‬מנשא‪ ,‬ווסת ראשי‪ ,‬ווסת דרישה‪ ,‬מד לחץ‪ ,‬מערכת התראה ומסכת‬
‫פנים מלאה‪.‬‬
‫‪ .0.2‬מנ"פ בנק אויר ("בנק אויר") ‪ -‬מערכת נשימה המוזנת מגלילי אויר דחוס ‪ .‬מערכת זו מתאימה לעבודות‬
‫ממושכות יחסית מאחר וגלילי האוויר גדולים יחסית לגלילי המנ"פ הנישא ומספיקים למספר שעות עבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬ציוד‪ :‬כלי (מכל‪ ,‬ראקטור‪ ,‬מחליף חום וכדומה) ו‪/‬או צנרת שנועדו לעבוד בלחץ או תת לחץ‪.‬‬
 ‫נספח ב'‪ :‬דוגמאות לתאונות בהן היה מעורב מימן גופרי‪:‬‬

‫‪ .4‬תאונות שאירעו בשל חלל מוקף בו היה מימן גופרי‪:‬‬

‫‪ 3 .1.1‬עובדים נהרגו כאשר נכנסו לבור ביוב בפלורידה ארה"ב‪ : 1‬העובד הראשון הסיר את המכסה וירד בסולם‬
‫לבור ללא שום אמצעי מיגון נשימתי‪ .‬מאחר ולאחר כניסתו שררה דממה והעובד לא ענה לקריאות עמיתיו‬
‫שנשארו מחוץ לבור‪ ,‬ירד בסולם עובד שני לחפשו‪ .‬גם עובד זה לא היה מצויד בציוד מגן נשימתי ואיבד את‬
‫הכרתו ז מן קצר לאחר שנכנס‪ .‬העובד השלישי נכנס גם הוא ללא ציוד מגן נשימתי בניסיון להציל את שני‬
‫עמיתיו ואיבד גם הוא את ההכרה זמן קצר לאחר כניסתו‪ .‬קוטרו של הבור הספיק בקושי לכניסת אדם‬
‫ועומקו היה פחות מ‪ 0-‬מטרים )‪.(15 ft‬בחקירת האירוע התברר כי הבור היה מלא באדי מימן גופרי שנוצר‬
‫מריקבון של צמחיה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .4.2‬הרוג ושני פצועים במהלך דיגום אונית נפט גולמי ‪ :‬שני מפקחים ואיש צוות של האוניה עסקו בדיגום מטען‬
‫האוניה‪ .‬האוניה הכילה נפט גולמי עם ריכוז גופרית גבוה‪ .‬לחלל האדים של תא המטען הוכנס חנקן על מנת‬
‫ליצור אוירה אינרטית ולמזער את סיכוני הפיצוץ ריכוז המימן הגופרי בנפט היה אמור להיות נמוך‪ ,‬אבל‬
‫בפועל היה גבוה מאוד‪ .‬אף אחד מהעובדים הללו לא השתמש בציוד מגן נשימתי כלשהו ואף אחד מהם לא‬
‫השתמש בגלאי גזים‪ .‬כל שלושת העובדים נפגעו מידית ע"י אדי המימן גופרי‪ .‬הפגיעה אירעה ככל הנראה‬
‫כאשר הם הכניסו את ראשם דרך מכסה תא המטען‪ .‬עובד אחד שוחרר מבית החולים לאחר ‪ 45‬ימים‪ ,‬השני‬
‫היה בקומה במשך שבועיים והעובד השלישי נפטר‪.‬‬
‫‪ 3 .4.1‬הרוגים ופצוע כתוצאה משחרור מימן גופרי מקטליזטור משומש בתוך משאית‪ :4‬קטליזטור משומש‬
‫)‪ )molecular sieve‬הועמס ממייבש למשאית בעלת דפנות גבוהות‪ .‬לאחר זמן מה נוצרה ערימה של החומר‬
‫בחלקה האחורי של המשאית‪ ,‬ולכן נשלח עובד לתוך המשאית בכדי להשטיח את הערימה‪ .‬עובד שני נכנס‬
‫לעזור לו‪ ,‬אך הוא התמוטט תוך זמן קצר‪ .‬העובד הראשון ועובד שלישי שנכנס למשאית ניסו לעזור לו‪ ,‬כל‬
‫שלושת העובדים הללו אבדו את הכרתם ומתו‪ .‬עובד רביעי‪ ,‬שטיפס על סולם המשאית בכדי לראות מה‬
‫קורה‪ ,‬התמוטט גם הוא‪ ,‬אך למרבה המזל הצליחו לחלץ ולהציל אותו‪ .‬הקטליסט במשאית הורטב עם מים‬
‫על מנת למזער את סיכוני האש מחומרים פירופוריים‪ .‬מימן גופרי השתחררמהקטליזטור במהלך השטחת‬
‫הערימה‪ ,‬בגלל שהוא היה רטוב והזיקה )‪ )affinity‬שלו למים היתה גבוהה הרבה יותר מהזיקה שלו למימן‬
‫גופרי‪.‬‬
‫הגורמים לאירוע‪:‬‬
‫א‪ .‬לא בוצע ניתוח סיכונים ולכן העובדים לא היו מודעים לאפשרות של שחרור מימן גופרי מהקטליזטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוסר ידע וניסיון בחילוץ ‪ :‬לעולם אין לנסות לחלץ עובד שנפגע מחוסר חמצן אן מחומר רעיל ללא שימוש‬
‫בציוד מגן נשימתי מתאים‪.‬‬
‫‪ .2‬תאונות שנגרמו בשל ריאקציה כימית בלתי צפויה‪:‬‬
‫‪ 2 .2.4‬עובדים נהרגו ו‪ 8-‬נפצעו כתוצאה מהיווצרות מימן גופרי במערכת השפכים‪ ( 2‬תאונה במפעל ‪Georgia‬‬
‫‪, Pacific‬שהתרחשה ב‪ 44.4.52 -‬באלבמה ארה"ב)‪:‬‬
‫תהליך הכנת עיסת נייר )‪ )Pulp‬כולל תגובה בין שבבי עץ לכימיקלים שונים ‪ ,‬שאחד מהם הוא סודיום‬
‫הידרוסולפיד )‪ .)NaSH‬מתחקיר האירוע שנערך ע"י ה‪CSB-‬‬
‫)‪ (US Chemical Safety and Hazard Investigation Board‬עולה כי ב‪ 21-‬השעות שקדמו לתאונה הגיעו‬
‫למפעל כ‪ 40 -‬מכליות לצורך פריקת סודיום הידרוסולפיד ‪ ,‬כאשר בכל אחת מהפריקות הללו נוקזו כ‪ 25-‬ליטר‬
‫סודיום הידרוסולפיד (שאריות שנותרו בקו ובצינור הגמיש של המכלית) לבור האיסוף‬
 ‫תמונה מס' ‪ :2‬תעלת הניקוז בעמדת פריקת המכליות המחוברת לבור האיסוף‬

‫מאחר ונדרשה כניסה לבור האיסוף לצורך ביצוע עבודת אחזקה‪ ,‬ניקז מפעיל הייצור במפעל את בור האיסוף‬
‫למערכת השפכים‪ .‬קו הניקוז של בור האיסוף (קו שהכיל סודיום הידרוסולפיד) התחבר לקו בו הוזרמה‬
‫חומצה גופרתית למערכת השפכים‪ .‬התגובה בין סודיום הידרוסולפיד לחומצה יצרה מימן גופרי גזי‪ .‬גז המימן‬
‫גופרי השתחרר דרך המכסה של בור האיסוף וכתוצאה מכך נפגעו שלושה עובדים שעמדו בסמוך אליו ונפלו‬
‫על הקרקע‪.‬‬
‫שלושה עובדים אחרים שהיו בקרבת מקום ‪ ,‬רצו אל הנפגעים וניסו לגרור אותם אל האוויר הצח (מחוץ לענן‬
‫המימן הגופרי)‪ ,‬שניים מהם נפטרו במהלך נסיון החילוץ‪ .‬עובדים שעמדו במקום מרוחק יותר הזעיקו את‬
‫שרותי החירום‪ .‬שישה פרמדיקים שהעבירו את הנפגעים דיווחו על חשיפה למימן גופרי‪ ,‬ככל הנראה כתוצאה‬
‫משחרור גז שנספג על גופם ובגדיהם של הנפגעים‪ ,‬אך אף אחד מהם לא נזקק לאשפוז‬
‫הגורם הישיר לתאונה היה היווצרות לא מתוכננת של מימן גופרי כתוצאה מריאקציה כימית בין סודיום‬
‫הידרוסולפיד לחומצה‪.‬‬
‫גורם השורש היה אי ביצוע ניתוח סיכונים לפני חיבור בור האיסוף למערכת השפכים‪ ,‬וכתוצאה מכך לא זוהה‬
‫הפוטנציאל להיווצרות מימן גופרי ולא הותקנו גלאי גז‪.‬‬
‫ההמלצות המרכזיות שהוצגו בתחקיר‪:‬‬
‫‪ ‬ביצוע ניתוח סיכונים תהליכי לפני ביצוע שינויים לקווי שפכים תעשייתיים‪.‬‬
‫‪ ‬הדרכת עובדים על סיכוני מימן גופרי ודרכי התמודדות במקרה של אירוע‪.‬‬
‫‪ ‬בחינת האפשרות לטיהור נפגעים במקרה של אירוע מימן גופרי‪.‬‬

‫‪ .2.2‬עובד נפגע כתוצאה מהיווצרות מימן גופרי במפעל לטיפול בפסולת חומ"ס רעילה ‪( 1‬תאונה שהתרחשה‬
‫בתאריך ‪ 44.42.52‬במפעל ‪ Environmental Enterprises Inc.‬באוהיו ארה"ב)‪ :‬ביום שקדם לתאונה הוכנסו‬
‫למתקן הטיפול בשפכים‪ ,‬שפכים מימיים המכילים מתכות כבדות‪ .‬דגימה שנלקחה מהמסמיך )‪(clarifier‬‬
‫הצביעה על ריכוז כספית הגבוה מערך הסף המותר‪ .‬על מנת להוריד את ריכוז הכספית‪ ,‬הוסיף המפעיל כ‪20 -‬‬
‫ק"ג של סודיום סולפיד )‪ )Na2S‬לתמיסה הקיימת במסמיך על מנת לשקע את הכספית כמלח (המסמיך הינו‬
‫מיכל פתוח עם תחתית קונית המיועד לשיקוע מוצקים)‪.‬‬
‫מאחר והמסמיך אינו מצויד בבוחש‪ ,‬המפעיל חיבר קו אויר דחוס למיכל בכדי לאפשר את הערבוב‪ .‬הבדיקות‬
‫שבוצעו לאחר פעולה זו הראו כי ריכוז הכספית הינו בתחום המותר‪ ,‬אולם ה‪ PH-‬גבוה‪ .‬על מנת להוריד את‬
‫ה‪ PH-‬ולגבש את מלח הכספית לגושים גדולים יותר (פלוקולציה) ‪ ,‬הוסיף המפעיל למסמיך כימיקל חומצי‬
‫(פוליאלומיניום כלוריד)‪.‬‬
‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬נכנס לחדר איש איכות הסביבה של המפעל והבחין בריח חריג ועזב את המקום מיד בכדי‬
‫להצטייד בגלאי גזים‪ .‬מספר דקות לאחר מכן‪ ,‬נכנס לחדר איש אחזקה בכדי לקחת מארגז הכלים שהיה‬
 ‫בסמוך למסמיך‪ ,‬כלי שהמפעיל השאיל ממנו‪ .‬כאשר איש האחזקה נכנס לחדר‪ ,‬הוא הבחין בריח של מימן‬
‫גופרי‪ ,‬אך הדבר לא הפריע לו מאחר ולדבריו הריח בעבר ריח דומה ללא השפעות כלשהן‪ .‬ככל שהוא התקדם‬
‫הוא שם לב שריח הביצים הסרוחות הולך ונהיה חזק יותר‪ .‬לפתע הוא הרגיש לחץ בריאות ולא הצליח‬
‫לנשום‪ .‬הוא ניסה לצאת מהחדר ‪ ,‬אך התמוטט כתוצאה מחשיפה למימן גופרי‪.‬‬
‫למזלו באותו רגע‪ ,‬שב איש איכות הסביבה עם המפקח ‪ ,‬הם הבחינו באיש האחזקה והצליחו לפנות אותו אל‬
‫מחוץ לחדר‪ .‬גלאי המימן הגופרי הראה ריכוז של ‪ .83ppm‬בשל הריכוז הנמוך יחסית של מימן גופרי לא נפגעו‬
‫המפקח ואיש איכות הסביבה למרות שלא חבשו ציוד מגן נשימתי‪ .‬איש האחזקה שנפגע קיבל חמצן עד‬
‫להגעת האמבולנס ולאחר בדיקות בבית החולים שוחרר לביתו‪.‬‬
‫הערכת התחקיר שבוצע ע"י ה‪ CSB-‬היא שבאירוע זה השתחרר כק"ג אחד של מימן גופרי‪.‬‬
‫הממצאים המרכזיים של התחקיר הינם‪:‬‬
‫‪ ‬המסמיך אינו מיועד לתגובה הכימית שבוצעה בו מאחר והוא פתוח ולא מחובר למערכת ספיגה‬
‫למזעור הגזים הנפלטים לחדר וללא בוחש המיועד להבטיח בחישה מתאימה‪.‬‬
‫‪ ‬הגלאי הקבוע למימן גופרי שהיה מוצב בחדר לא עבר כיול בשלושת החודשים שקדמו לאירוע‪ .‬נסיון‬
‫לכיילו לאחר האירוע הצביע על כך שהסנסור אינו תקין (הסנסור יכול להיפגע מלחות‪ ,‬ריכוז גבוה של‬
‫מימן גופרי או ריכוז גבוה של פחמימנים)‪.‬‬
‫‪ ‬לא הוגדר מי אחראי לכיול‪ ,‬בדיקה ותחזוקה של הגלאי ולא היה תיעוד לבדיקות שבוצעו ולמועדי‬
‫הבדיקה הנדרשים‪.‬‬
‫‪ ‬ההחלטה על הוספת הכימיקלים בוצעה ע"י המפעיל ללא התייעצות עם מנהלים ‪ /‬מהנדסים וללא‬
‫ניתוח של הסיכונים הגלומים בפעולה זו‪.‬‬

‫‪ .2.1‬שני עובדים נפגעו כתוצאה מערבוב לא מתוכנן של כימיקלים ‪:‬‬

‫כתוצאה מטעות אנוש של ספק‪ ,‬הגיעו למתקן טיפול בשפכים שקים של סודיום הידרוסולפיד (‪ )NaHS‬במקום‬
‫אשלג (פוטסיום הידרוקסיד ‪ .)KOH‬חלק משקי הסודיום הידרוסולפיד הוזנו למיכל הערבוב בהנחה שמדובר‬
‫באשלג‪ .‬לאחר מכן הוסף מים‪ .‬בשלב הבא הוזן שק של המגיב הבא בתגובה‪ :‬חומצה ‪(2-methyl,4 chloro‬‬
‫)‪. phenoxyacetic acid MCPA‬‬
‫כתוצאה מכך ‪ ,‬נוצרו גושים שסתמו את הצנרת בחלקו העליון של המכל‪ .‬שני מפעילים פתחו את הסתימה‪,‬‬
‫כאשר גושים של החומצה (‪ )MCPA‬נפלו לתוך המיכל‪ .‬כתוצאה מכך התרחשה תגובה אקסותרמית (תגובה‬
‫פולטת חום) והשתחרר מימן גופרי‪ .‬המפעילים נפגעו כבר שהיו בחלקו העליון של הריאקטור‪ ,‬אבל מאחר‬
‫והמימן הגופרי כבד מהאוויר‪ ,‬הפגיעה שלהם החמירה כאשר הם ירדו בסולם‪ .‬אחד מהמפעילים הצליח לצאת‬
‫מאזור הסיכון ‪ ,‬אבל העובד השני התמוטט והיה צורך לחלצו (לאחר טיפול בבית החולים גם מפעיל זה הצליח‬
‫להתאושש)‪.‬‬

‫‪ .1‬תאונות שאירעו במהלך מסירת ציוד לאחזקה או קבלת הציוד לאחר אחזקה‪:‬‬
‫‪ .1.4‬ארבעה עובדים נפגעו במהלך הוצאת חסם מקו‪ :4‬כחלק מתהליך ההחזרה לכשירות תפעולית‪ ,‬לאחר ביצוע‬
‫פעולות אחזקה במתקן פיצוח קטליטי )‪ (Catalytic Cracker‬בבית זיקוק ‪ ,‬הוצאו חסמים מהצנרת (חסמים‬
‫הם חתיכות מתכת עגולות המוכנסות לצנרת לפני ביצוע עבודות אחזקה בכלים תהליכיים בכדי למנוע כניסת‬
‫חומר מסוכן לכלים אלו במהלך ביצוע עבודות האחזקה)‪ .‬כאשר צנר הוציא את החסם מהקו‪ ,‬השתחרר מימן‬
‫גופרי ופגע בו‪ .‬שלושה עובדים שניסו לחלצו נפגעו גם הם (בסופו של דבר כל הארבעה הצליחו להתאושש)‪.‬‬
‫מתחקיר האירוע מסתבר כי ברז שער שהיה בין הלפיד לחסם נפתח קודם לכן‪ .‬הצנר ביצע את העבודה ללא‬
‫אישור ובדיקה של מפעיל מאחר ובאותו זמן היתה החלפת משמרות והוא לא רצה לחכות‪ ,‬והחליט על דעת‬
 ‫עצמו לקדם את העבודה (אם הוא היה מחכה‪ ,‬סביר להניח שהמפעיל היה מונע את התאונה ע"י זיהוי הברז‬
‫הפתוח‪ ,‬הורדת הלחץ בקו וטיהורו לפני מתן אישור לצנר להתחיל לבצע את העבודה)‪.‬‬

‫נספח ג' – תקציר משואה של ‪ OSHA‬בנושא מימן גופרי‪:‬‬

‫‪OSHA Hazard Information Bulletins: Chemical Exposures from Industrial Valve and Piping‬‬
‫‪Systems‬‬

‫‪ .4‬מסמך זה נכתב ע" ‪ OSHA‬במטרה להעלות את המודעות לסיכונים העלולים להתרחש כתוצאה משחרור בלתי‬
‫צפוי של כימיקלים במהלך פעולות תפעוליות בתעשייה הכימית והפטרוכימית‪ ,‬ולשיטות בעזרתן ניתן למזער את‬
‫הסיכונים הללו‪.‬‬

‫‪ .2‬ההמלצות העיקריות של מסמך זה‪:‬‬

‫‪ .2.4‬מנהלים ועובדים חייבים להפנים שעבודה עם "מערכת סגורה" לא בהכרח מבטיחה את בטיחות העובדים‪.‬‬
‫תאונות רבות התרחשו כתוצאה מפתיחת ברזים או משאבות בציוד שלא נותק כראוי מהתהליך (לדוגמא ע"י‬
‫חסם)‪ .‬ולכן בכל מקרה בו מתבצעת פתיחה של מערכת סגורה‪ ,‬קיים סיכון לשחרור חומרים מסוכנים‬
‫לאטמוספירה בריכוזים בלתי ידועים‬

‫‪ .1‬תקציר התאונות המוזכרות במסמך‪.‬‬

‫‪ .1.4‬ב‪ ,4110 -‬שני עובדים הפעילו מערכת טיהור‪ .‬אחד מהמפעילים הפעיל משאבה בכדי להעביר תמיסת ‪-‬‬
‫‪( sodium sulfhydrate‬סודיום הידרוסולפיד) למיכל‪ ,‬אבל בטעות פתח את הברז למיכל אחר שהכיל תמיסה‬
‫חומצית ‪ . (PH=2.9).‬התגובה בין שני החומרים יצרה מימן גופרי שהשתחרר מהמכל וגרם למותם של‬
‫העובדים‪.‬‬

‫‪ .1.2‬ב‪ 4100 -‬עובד של בית זיקוק ניקז מיכל איסוף נוזלים )‪ (KOD – Knock Out Drum‬לתעלת ניקוז של מערכת‬
‫השפכים המפעלית במקום למערכת סגורה‪ .‬מיכל איסוף הנוזלים (‪ )KOD‬הכיל מימן גופרי והעובד נהרג מיד‬
‫כאשר המימן הגופרי השתחרר לאטמוספירה‪ .‬בתחקיר האירוע התברר כי קיימת הוראת עבודה האוסרת‬
‫לנקז את מיכל האיסוף לשפכים‪ .‬כמו כן נמצא כי ברז ממיכל האיסוף למערכת השפכים לא היה נעול‪.‬‬

‫‪ .1.1‬ב‪ 4111 -‬אירעה תאונה קטלנית כתוצאה מפתיחת ברז למערכת השפכים המפעלית במהלך הניקוז של מיכל‬
‫איסוף נוזלים )‪ (KOD- Knock Out Drum‬באחד המתקנים (‪ )hydro treating unit‬בבית הזיקוק‪ .‬הוראות‬
‫העבודה במתקן כללו הנחיות לפתיחה תקופתית של הברז על מנת להעביר תערובת מים ‪ /‬גז למפריד ‪ ,‬וממנו‬
‫להעביר את הפחמימנים לשריפה בלפיד‪ .‬במהלך החורף הקודם‪ ,‬הצנרת קפאה בתוך המפריד וה‪ KOD-‬נוקז‬
‫זמנית לשפכים‪ .‬התחקיר מצא שהפעולה של ניקוז ה‪ KOD-‬לשפכים שהייתה אמורה להיות זמנית‪ ,‬הפכה‬
‫לנוהג קבוע ע"י חלק מהמפעילים‪ .‬המפעיל שנהרג פתח ככל הנראה את הברז לשפכים תוך אמונה שכך צריך‬
‫להתבצע הניקוז‪ ,‬דבר שגרם לשחרור של מימן גופרי לאטמוספירה ולמותו‪.‬‬

‫‪ .1.1‬גורמי כשל נפוצים בתאונות ‪:‬‬

‫‪ .1.1.4‬ברוב התאונות נפתחה מערכת סגורה בעזרת ברז או משאבה ‪ ,‬על מנת לבצע עובטת אחזקה‪ ,‬לשחרר‬
‫תוצרי לואי או להוציא מי עיבוי‪ .‬הסיכונים הגלומים בעבודות אלו צריכים להיות מטופלים בעזרת‬
‫אמצעי הבטיחות הבאים‪:‬‬

‫‪ .1.1.2‬ביצוע ניתוח סיכונים על מנת לזהות את תרחישי הסיכון האפשריים ואת שכבות ההגנה הנדרשות בכדי‬
‫להבטיח את בטיחות העובד‪ .‬ניתוח הסיכונים צריך לכלול גם את זרמי השפכים‪ ,‬תוצרי לוואי ומרכיבים‬
‫שלא הגיבו‪.‬‬
 ‫‪ .1.1.1‬ההמלצות שנתנו ע"י צוותי ניתוחי הסיכונים‪ ,‬לרבות ההמלצות לשינויים הנדסיים‪ ,‬צריכות להיות‬
‫מיושמות בהקדם האפשרי‪ ,‬אלא אם קיימת הצדקה טכנית לאי ביצוע ההמלצה‪.‬‬

‫‪.1.1.1‬ברזים שזוהו במהלך ניתוח הסיכונים כברזים שדרכם עלול להשתחרר מימן גופרי לאטמוספירה‪,‬‬
‫צריכים להיות נעולים במצב סגור לפני העבודה על המערכת (יישום פרוצדורת נעילה ותיוג ( ‪lockout‬‬
‫‪.)/tagout‬‬

‫‪ .1.1.0‬ווידוא שקיימות הוראות עבודה כתובות וברורות ‪ ,‬המספקות הנחיות מפורטות ‪ ,‬מלאות וברורות‬
‫לפעולות העבודה הנדרשות‪.‬‬

‫‪ .1.1.4‬ווידוא שכל העובדים‪ ,‬לרבות עובדי קבלן‪:‬‬

‫הודרכו על כל הנהלים והוראות העבודה הרלבנטיים והעדכניים‪.‬‬ ‫‪.1.1.4.4‬‬

‫הבינות את תוכן ההדרכות‪.‬‬ ‫‪.1.1.4.2‬‬

‫מיישמים את הנהלים והוראות העבודה‪.‬‬ ‫‪.1.1.4.1‬‬

‫‪.1.1.3‬מתקנים בהם קיים מימן גופרי חייבים לעבור ניתוח סיכונים מלא על מנת לוודא שפתיחת ברזים‬
‫העלולים לשחרר מימן גופרי לאטמוספירה‪ ,‬תבוצע אך ורק כשהדבר הכרחי ותוך כדי שימוש באמצעי‬
‫הבטיחות הנדרשים‪:‬‬

‫‪ .1.1.3.4‬קווי ניקוז ואיוורור (ונט) של מכלים ‪ ,‬דרכם עלול להשתחרר מימן גופרי לאטמוספירה ‪,‬‬
‫צריכים להבנות כך שהם סגורים ‪ /‬לא פתוחים לאטמוספירה או מאווררים למקום בטוח‪.‬‬
‫לחלופין‪ ,‬יש להשתמש בציוד מגן נשימתי לפני השימוש בקווים אלו‪.‬‬

‫‪ .1.1.3.2‬ברזים ללא נעילה צריכים להיות רק אותם יש לפתוח כחלק ממערך התפעול השגרתי של‬
‫המתקן‪ .‬ברזים אותם יש לפתוח רק במהלך הדממת המתקן‪ ,‬צריכים להיות נעולים במצב סגור‬
‫על מנת למנוע פתיחתם בשגגה במהלך ההפעלה השגרתית של המתקן‪ .‬ברזים שצריכים‬
‫להישאר לא נעולים‪ ,‬על מנת שניתן יהיה לתפעל אותם במהירות במצבי חירום‪ ,‬צריכים להיות‬
‫משולטים על מנת למזער את ההסתברות שהם יפתחו בשגגה במהלך עבודות תפעול או‬
‫תחזוקה שגרתיות‪.‬‬

‫‪.1.1.0‬ציוד לגילוי גזים ‪ :‬עבודה על ציוד בו יש פוטנציאל חשיפה למימן גופרי‪ ,‬צריכה להתבצע עם גלאי גזים‬
‫אישי (עם סנסור לזיהוי מימן גופרי)‪ .‬ניתן לוותר על הצורך בגלאי מימן גופרי אישיים‪ ,‬אם קיימים גלאי‬
‫מימן גופרי נייחים בכמות מספקת באזור העבודה‪ .‬הגלאים צריכים לתת התרעה קולית במקרה של‬
‫ריכוז מימן גופרי הגבוה מריכוז הסף שנקבע‪.‬‬

‫‪.1.1.1‬הדרכה‪ :‬כל העובדים הקיימים והחדשים צריכים לקבל הדרכה על כל הנהלים והנחיות העבודה‬
‫הרלבנטיים על מנת שהעובדים יכירו את כל האספקטים הכרוכים בעבודה בדגש על הנחיות לעבודה‬
‫בטוחה‪.‬‬
 ‫נספח ג' – המלצות לסף הדרישות הטכניות מציוד מגן אישי‬

‫‪ .4‬דרישות סף טכניות מגלאי מימן גופרי ‪:‬‬

‫‪ .4.4‬טווח מדידה מינימאלי‪( 5-255ppm :‬תינתן עדיפות לגלאים עם טווח מדידה רחב יותר)‪.‬‬

‫‪ .4.2‬רזולוציה מינימלית‪4 ppm :‬‬

‫‪ -T90 .4.1‬זמן מקסימלי לגילוי ריכוז של ‪ 15%‬מערך המדידה המקסימלי ‪ -‬עד ‪ 40‬שניות‪.‬‬

‫‪ .4.1‬אטימות לנוזלים ‪IP 43 :‬‬

‫‪ .4.0‬עמידה בלחות ‪ 15%‬לפחות‬

‫‪ .4.4‬עמידות בנפילה מגובה ‪ 4‬מ' לפחות‬

‫‪ 1 .4.3‬התראות‪ :‬התראה קולית בעוצמה של ‪ ,95db‬אור‪ ,‬רטט‪.‬‬

‫‪ .4.0‬חיווי צג‪:‬‬

‫‪ .4.0.4‬ערך גז‬

‫‪ .4.0.2‬חיווי שהמכשיר עבר בדיקת תקינות (‪.(Bump test‬‬

‫‪ .4.0.1‬חיווי התראת סנסור פגום‪.‬‬

‫‪ .4.0.1‬חיווי סוללה‬

‫‪ .4.1‬שמירת נתונים (‪ )DATA LOG‬למשך ‪ 405‬שעות לפחות‪.‬‬

‫‪ .4.45‬הגנה מפני יצירת פיצוץ (הגלאי צריך להיות מוגן כך שלא ייצור ניצוץ או טמפ' העלולה לגרום להצתת ענן גז נפיץ)‪:‬‬

‫‪Class I, II Div 1, Group A, B, C, D, E, F, G‬‬

‫‪ :T4‬הטמפ' על פני משטח כלשהו של הגלאי לא תעלה על ‪410oC‬‬

‫‪ .4.44‬תמיכה טכנית‪ :‬קיום תמיכה טכנית של מעבדה בארץ לצורך כיולים ‪ ,‬בדיקות וכד' (המעבדה חייבת להיות מוסמכת‬
‫ע"י יצרן הגלאי לביצוע תיקונים)‪.‬‬

‫‪ .4.42‬אחריות יצרן‪ 1 :‬שנים‬

‫‪ .4.41‬אטימות לנוזלים ‪ IP 40 :‬לפחות‬

‫‪ .4.41‬עמידה בתקנים הבאים (או תקנים אחרים שווי ערך)‪:‬‬

‫)‪1.14.1. CE-Sign (89/336/EEC, 94/9/EC‬‬

‫‪1.14.2. ATEX I/II M 1/1 G‬‬

‫‪1.14.3. UL Class I, II Div 1, Group A, B, C, D, E, F, G‬‬

‫‪ .4.40‬תמיכה טכנית‪ :‬קיום תמיכה טכנית של מעבדה בארץ לצורך כיולים ‪ ,‬בדיקות וכד' (המעבדה חייבת להיות מוסמכת ע"י‬
‫יצרן הגלאי לביצוע תיקונים)‪.‬‬
 ‫‪ .2‬דרישות טכניות ממסכת מילוט‪:‬‬

‫‪ .2.4‬מסכת מילוט עם מסנן המתאים למימן גופרי (מסנן ‪.ABEK‬‬

‫‪ .2.2‬נרתיק קשיח למניעת פגיעה במסכה עם תופסן לחגורה‪.‬‬

‫‪ .2.1‬אורך חיי המסכה והפילטר‪ :‬לפחות ‪ 1‬שנים‪.‬‬

‫‪ .2.1‬המסכה תעמוד בריכוז של ‪ 2055 ppm‬לפחות ‪ 40‬דקות‪.‬‬

‫המסכה תעמוד בריכוז של ‪ 45.555 ppm‬לפחות ‪ 0‬דקות‪.‬‬

‫‪ .2.0‬התנגדות נשימתית‪ :‬מינימום ‪ 10‬ליטר אוויר לדקה‪.‬‬

‫‪ .2.4‬אישור מעבדה מוסמכת ובלתי תלויה לעמידה בתקנים הבאים‪:‬‬

‫‪2.6.1. DIN 58847 part 7‬‬

 ‫נספח ד' – דגשים לשימוש בציוד מגן נשימתי‪:‬‬

‫‪ .4‬סוגי מערכות נפוצות למיגון נשימתי‪:‬‬

‫קיימים חמישה סוגים של מערכות למיגון נשימתי‪:‬‬
‫א‪ .‬מיגון נשימתי בעזרת נשמית‪ :‬מיגון זה מתאים אך ורק לעבודה באזורים בהם קיים (או עלול‬
‫להימצא) אבק מזיק‪ .‬נשמיות אינן מתאימות למיגון בפני מימן גופרי מאחר ואין להשתמש בנשמיות‬
‫באזורים בהם קיימים (או עלולים להימצא) גזים רעילים או מחסור בחמצן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיגון נשימתי בעזרת מסכת פה ‪/‬אף‪ :‬מיגון זה מתאים לעבודה באזורים בהם קיים (או עלול להימצא)‬
‫אבק מזיק‪ .‬מסכת פה אף אינה מגינה על העיניים ולכן אינה מתאימה לעבודה עם גזים קורוזיביים או‬
‫גזים רעילים העלולים לפגוע בעובד דרך ריריות העיניים (מסיכת פה אף אינה מתאימה להגנה בפני‬
‫מימן גופרי)‪..‬‬
‫ג‪ .‬מיגון נשימתי בעזרת מסכת פנים מלאה עם מסנן מתאים או בעזרת ‪"( PAPR‬ברדס") עם מסננים‬
‫מתאימים – במיגון זה מתבצע סינון של החומרים הרעילים מהאוויר‪ .‬מאחר ובשיטה זו מתבצע סינון‬
‫בלבד של האוויר‪ ,‬עבודה עם מסכת פנים מלאה ומסנן או עם ‪"( PAPR‬ברדס") אסורה במקרים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪.i‬בעבודות בהם ריכוז החמצן עלול לרדת אל פחות מ‪ 41.0% -‬או עלולה לעלות מעבר ל‪21.0% -‬‬
‫(מאחר ומסנן המסכה מבצע סינון וספיגה בלבד‪ ,‬עבודה עם מסכת פנים במקום בו ריכוז החמצן‬
‫נמוך מ‪ 41.0% -‬או גבוה מ‪ 21.0% -‬עלולה לגרום לפגיעה בעובד)‪.‬‬
‫‪.ii‬כאשר המסנן אינו מתאים לסינון כל הגזים הרעילים העלולים להיות באזור העבודה (מאחר ומימן‬
‫גופרי הוא חומר אנאורגני עבורו נדרש פילטר מסוג ‪ -B‬כלומר ניתן להשתמש בפילטר מסוג ‪ B‬או‬
‫פילטר ‪.)ABEK‬‬
‫‪.iii‬כאשר אין ודאות שהפילטר יוכל לספוג את כל הגזים הרעילים שהעובד עלול לשאוף במהלך העבודה‬
‫(לדוגמא כאשר המסנן נשאר חשוף לאוויר‪ ,‬היה פתוח‪ ,‬במשך זמן ממושך ולכן אפקטיביות הספיחה‬
‫שלו נפגמה כתוצאה מספיחת לחות)‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיגון נשימתי בעזרת מנ"פ נישא (מערכת נשימה פתוחה)– במיגון נשימתי זה העובד מקבל את‬
‫האוויר הדרוש לנשימה מגלילי אויר דחוס הנישאים על גבו‪ .‬השימוש במנ"פ מוגבל לזמן עבודה קצר‬
‫(כ‪ 40-15 -‬דקות) ולכן אין להשתמש בו לעבודות ממושכות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מיגון בעזרת מנ"פ "בנק אויר" ‪ -‬במיגון נשימתי זה העובד מקבל את האוויר הדרוש לנשימה מגלילי‬
‫אויר הממוקמים בקרבת עמדת העבודה‪ .‬מאחר וגלילי האוויר הדחוס הינם גדולים יחסית ואינם‬
‫נשאים על גבו של המשתמש ניתן להשתמש בבנק האוויר לעבודות ממושכות‪.‬‬

‫‪ .2‬הנחיות לשימוש בציוד מגן נשימתי‪:‬‬

‫א‪ .‬העבודה עם ציוד מגן נשימתי‪ ,‬כאשר קיים או עלול להיות ריכוז מסכן חיים של מימן גופרי (מעל ‪100‬‬
‫‪ ,(ppm‬תתבצע תמיד בזוגות הנמצאים בקשר עין אחד עם השני ומשתמשים באותו סוג של ציוד מגן‬
‫נשימתי‪.‬‬
‫ציוד מגן נשימתי אינו מהווה הגנה בפני פיצוץ כתוצאה מהצתת אוירה נפיצה‪ ,‬ולכן חל איסור עבודה‬ ‫ב‪.‬‬
‫באזור בו ריכוז הגזים הנפיצים באוויר גבוה מ‪. 50% LEL-‬‬
‫שימוש בציוד מגן נשימתי נדרש בכל עבודה בה קיים מימן גופרי)‪ (H2S‬בריכוז הגבוה מ‪ 5.0 ppm-‬או‬ ‫ג‪.‬‬
‫בפתיחת צנרת ‪ /‬ציוד שריכוז המימן הגופרי בהם עולה על ‪.5 ppm‬‬
‫שימוש במסכת פנים מלאה או ב‪"( PAPR-‬ברדס")‪ :‬שימוש במסכת פנים מלאה עם מסנן מתאים‬ ‫ד‪.‬‬
‫(‪ A2B2E2K2P3‬או ‪ )B‬או ב‪ PAPR -‬ייעשה רק כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים‪:‬‬
 ‫‪ .i‬ריכוז המימן הגופרתי )‪ (H2S‬המקסימאלי שנבדק באזור העבודה אינו עולה על ‪ 100 ppm‬וריכוז‬
‫המימן הגופרי בתוך הצנרת ‪ /‬הציוד המיועד לפתיחה אינו עולה על ‪ .1000 ppm‬בדיקת הגזים בציוד ‪/‬‬
‫צנרת תתבצע כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪ .ii‬כל ריכוזי החמצן שנמדדו הינם בין‪ 25.0 %‬ל‪.24%.-‬‬
‫‪ .iii‬נעשה שימוש במסנן (פילטר) חדש בלבד המתאים לגזים ‪ /‬אדים במקום העבודה (‪ .) A2B2E2K2P3‬יש‬
‫לוודא כי המסנן הינו בתוקף (תאריך תפוגה רשום על המסנן)‪ .‬בגמר השימוש יש להסיר את המסנן‬
‫מהמסכה ולזרוק אותו‪.‬‬
‫‪ .iv‬האדם המבצע את העבודה מצויד בגלאי גזים אישי מכויל‪ ,‬ולאחר שבוצעה לגלאי‪ ,‬באותו יום‪,‬‬
‫בדיקת תקינות )‪.(Bump Test‬‬
‫‪ .v‬העובדים המבצעים את העבודה קיבלו הדרכה על השימוש בברדס‪.‬‬

‫ה‪ .‬שימוש במנ"פ נישא‪ -‬שימוש במנ"פ נישא ייעשה כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .i‬משך העבודה הצפוי אינו עולה על ‪ 40‬דקות‪.‬‬
‫‪ .ii‬המשתמש קיבל הדרכה והסמכה לשימוש במנ"פ נישא‪.‬‬
‫‪ .iii‬האדם המבצע את העבודה מצויד בגלאי גזים אישי מכויל ולאחר שבוצעה לגלאי‪ ,‬באותו יום‪ ,‬בדיקת‬
‫תקינות )‪.(Bump Test‬‬

‫ו‪ .‬שימוש במנ"פ בנק אויר ‪ -‬שימוש במנ"פ בנק אויר ייעשה כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .i‬התקבל היתר עבודה בו צוין שיעשה שימוש במנ"פ בנק אויר‪.‬‬
‫‪ .ii‬לא ניתן להשתמש במסכת פנים או במנ"פ נישא‪.‬‬
‫‪ .iii‬המשתמש קבל הדרכה והסמכה לשימוש במערכת מנ"פ בנק האוויר‪.‬‬
‫‪ .iv‬האדם המבצע את העבודה מצויד בגלאי גזים אישי מכויל ולאחר שבוצעה לגלאי‪ ,‬באותו יום‪,‬‬
‫בדיקת תקינות )‪.(Bump Test‬‬

‫ביצוע בדיקת גזים בציוד או צנרת ‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .i‬ביצוע בדיקת גזים בציוד או צנרת ייעשה רק לאחר ביצוע ניתוקים וטיהור (ע"י קיטור ‪ /‬חנקון ‪/‬‬
‫שטיפה) ריכוז הגזים בבדיקה זו צריך להיות קרוב לאפס (כלומר‪ :‬נמוך מ‪. (10 ppm -‬‬
‫‪ .ii‬במידה וריכוז הגזים המתקבל הינו גבוה יותר (גם אם אינו עולה על ‪ )1000 ppm‬יש להדק את‬
‫סגירת הברזים ולבצע טיהור נוסף‪.‬‬
‫‪ .iii‬לאחר הטיהור הנוסף‪ ,‬יש לחזור שוב על בדיקת הגזים באותו מיקום‪ .‬במידה ושוב נמדד ריכוז גזים‬
‫גבוה ולא ניתן להדק יותר את הברזים יש לוודא שהריכוז הנמדד אינו במגמת עליה ע"י בדיקה‬
‫נוספת (מאותה נקודה) לאחר כשעה‪ .‬במידה ונמשכת מגמת העליה יש למדוד שוב עד לקבלת‬
‫התייצבות‪ .‬ריכוז הגזים בנקודת ההתייצבות יקבע את אמצעי המגן הנדרשים לביצוע העבודה‪.‬‬

‫הסמכת מדריכים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ .i‬מומלץ כי מדריך יקבל הסמכה להדרכה לאחר שעבר הדרכה ובחינה מעשית ע"י ספק המערכת‪.‬‬
‫‪ .ii‬מומלץ לחייב חידוש הסמכה למדריך ייעשה פעם בשלוש שנים‪.‬‬

‫הדרכת והסמכת עובדים‪:‬‬ ‫‪.0‬‬

‫‪ .i‬כל עובד אשר במסגרת עבודתו עשוי להשתמש ב‪")PAPR -‬ברדס") יעבור הדרכה על המערכת אחת לשנה‪.‬‬
‫ההדרכה תכלול הסבר על פעולת המערכת‪ ,‬סוגי ההתראות תוך דגש באילו מצבים יש להפסיק את ביצוע‬
 ‫העבודה ולהתפנות (סוללה חדשה‪ ,‬מסנן סתום וכד')‪.‬‬
‫‪ .ii‬כל עובד‪ ,‬אשר במסגרת עמדת העבודה שלו‪ ,‬עשוי להשתמש במנ"פ נישא יעבור הדרכה על המערכת לפחות‬
‫אחת לשנה‪.‬‬
‫‪ .iii‬תוקף ההדרכה לעובד שנדרש לבצע עבודה עם מערכת מסוג בנק אוויר לא תעלה על ‪ 180‬ימים‪.‬‬

‫‪ 0.4‬במהלך ההדרכה‪ ,‬יעבור העובד בחינת התאמה‪ ,‬ע"י מדריך‪ .‬בחינת ההתאמה‪/‬כשירות תכלול‪:‬‬
‫א‪ .‬חבישת המסכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע נשימה רגילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביצוע נשימה עמוקה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הטיית ראש מעלה מטה‪.‬‬
‫ו‪ .‬דיבור בקול רם‪.‬‬
‫ז‪ .‬כיפוף מותניים ועמידה‪.‬‬
‫ח‪ .‬הליכה של עשרים מטרים הלוך וחזור‪.‬‬
‫הבדיקה אמורה להראות שלעובד אין בעיות נראות לעין בשימוש במערכת‪ .‬במידה‬ ‫‪0.2‬‬
‫והמדריך מזהה בעיית התאמה‪ ,‬לא יינתן אישור על ביצוע ההדרכה והעובד לא יורשה להשתמש‬
‫במערכות נשימה (מנ"פ‪ ,‬בנק אויר או ברדס)‪.‬‬
‫המדריך יוודא כי המשתמש אינו חובש משקפיים או שיש לו התקן פנימי מתאים‬ ‫‪0.1‬‬
‫למשקפיים (לא ניתן להשתמש בצורה בטוחה במנ"פ בעת חבישת משקפיים רגילות‪.‬‬
‫אין לאשר לבעלי זקן שימוש במנ"פ‪ /‬בנק אויר‪.‬‬
 ‫תרשים לקביעת סוג ציוד המגן הנשימתי המתאים‪:‬‬

‫ניטור אזור העבודה המיועד‬

‫הניטור יתבצע בעזרת גלאי שעבר בדיקת תקינות )‪(bump test‬‬
‫ביום הניטור ומכיל סנסור למימן גופרי ‪,‬סנסור חמצן קטליטי‬
‫וסנסור חמצן ‪IR‬‬

‫האם קיים צורך להשתמש בציוד מגן נשימתי ?‬

‫לדוגמא‪:‬‬
‫האם ריכוז המימן הגופרי גבוה מ‪?0.5 ppm -‬‬ ‫לא‬ ‫אין צורך בציוד מגן נשימתי‬
‫האם ריכוז החמצן נמוך מ‪ 41.0% -‬או גבוה מ‪?21.0%-‬‬
‫האם קיימים גזים רעילים אחרים (בריכוז מעל ה‪?)TLV -‬‬

‫כן‬
‫האם ניתן להשתמש במסכת פנים או ברדס?‬ ‫כן‬ ‫השתמש ב‪"(PAPR -‬ברדס")‬
‫לדוגמא‪:‬‬ ‫או במסכת פנים מלאה עם‬
‫האם ריכוז המימן הגופרי באזור העבודה נמוך מ‪?100 ppm -‬‬ ‫מסנן מתאים‬

‫לא‬

‫האם זמן העבודה הצפוי הוא עד‬ ‫כן‬ ‫השתמש במנ"פ נישא‬
‫‪ 40‬דקות?‬

‫לא‬
‫השתמש במנ"פ מסוג בנק אויר‬
 ‫נספח ה' – רשימת תיוג‬

‫לפני כניסה לאזורים המסווגים כאזור ‪ 3‬או ‪( 1‬חללים מוקפים בהם קיים או עלול להיות מימן גופרי)‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ביצוע‬ ‫הנושא‬
‫טיהור אזור העבודה המיועד‪:‬‬
‫א‪ .‬ניקוז כל הנוזלים מאזור העבודה (במידה וניתן)‬
‫ב‪ .‬טיהור של האווירה בציוד ע"י הזרמה ממושכת של קיטור ו‪/‬או חנקן‪.‬‬
‫ניטור אזור העבודה המיועד‪:‬‬
‫א‪ .‬הניטור יתבצע בעזרת גלאי שעבר בדיקת תקינות )‪ (bump test‬ביום הניטור ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הניטור יבוצע עם גלאי המכיל סנסור למימן גופרי ‪,‬סנסור חמצן קטליטי וסנסור חמצן ‪IR‬‬
‫ג‪ .‬הניטור יבוצע בנקודות מייצגות של שטח אזור העבודה המיועד ולכל אורך גובהו (בחלקו העליון ‪,‬‬
‫האמצעי והתחתון)‬
‫הערכות לחילוץ‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנת תוכנית חילוץ‬
‫ב‪ .‬ווידוא שכל ציוד החילוץ הנדרש נמצא במקומו‬
‫ג‪ .‬הצבת משגיח בכניסה לאזור העבודה‪.‬‬
‫הדרכת כל העובדים המעורבים בביצוע העבודה (כולל המשגיח בכניסה לאזור העבודה)‪:‬‬
‫‪ ‬הכרת סיכוני המימן הגופרי הרלבנטיים לעבודה‪ :‬לרבות היכן הוא עלול להימצא (או להיווצר)‪ ,‬כיצד‬
‫הוא עלול להשתחרר (לרבות באופן לא מתוכנן) ומה ההשפעות של שחרור כזה עלולות להיות‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש ותפעול גלאי גזים אישי (כולל תרגול ביצוע בדיקת תקינות ‪.)bump test -‬‬
‫‪ ‬ספי ההתראות של הגלאי הנייד האישי ושל הגלאים הקבועים ומשמעותם‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות וסדר פעולות נדרש למצבי החירום האפשריים‪ ,‬הכוללים בין היתר טלפון לדיווח על מצב‬
‫חירום ‪ +‬מקרים ותגובות נדרשות‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות חילוץ‪ ,‬לרבות מתן הסבר מדוע אין לנסות ולחלץ אדם שנפגע ממימן גופרי ללא ציוד מגן‬
‫נשימתי מתאים‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר ותרגול השימוש בציוד המגן הנשימתי בו ייעשה שימוש ‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות הכניסה לחלל מוקף (לרבות הדגשה שהכנסת ראש או איבר כלשהו אחר לתוך החלל המוקף‪,‬‬
‫או עמידה בקרבת הפתח כמוה ככניסה לחלל מוקף)‪.‬‬
‫בדיקת תקינות ציוד הבטיחות‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקת תקינות כל ציוד הבטיחות לרבות ציוד המגן הנשימתי וגלאי הגז‪.‬‬

‫‪ .2‬לפני כניסה לאזורים המסווגים כאזור ‪( 2‬אזורים בשטח פתוח אליהם עלול להגיע מימן גופרי כתוצאה‬
‫מתקלה)‪:‬‬
‫שימוש בציוד מגן מתאים‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫א‪ .‬שימוש בגלאי עם סנסור מימן גופרי שעבר בדיקת תקינות‬
‫)‪ (bump test‬ביום הניטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬שימוש במסכת מילוט עם פילטר מתאים‪.‬‬
‫מעבר הדרכת בטיחות כתנאי לכניסה לאזור‪ .‬ההדרכה‬
‫תכלול‪:‬‬
‫‪ ‬הכרת סיכוני מימן גופרי (לרבות הדגשה כי אין להסתמך‬
‫על חוש הריח לצורך זיהוי מימן גופרי)‪.‬‬
‫‪ ‬שימוש ותפעול גלאי גזים אישי (כולל תרגול ביצוע בדיקת‬
‫תקינות ‪.)bump test -‬‬
‫‪ ‬ספי ההתראות של הגלאי הנייד האישי ושל הגלאים‬
‫הקבועים ומשמעותם‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות וסדר פעולות נדרש למצבי החירום האפשריים‪,‬‬
‫הכוללים בין היתר טלפון לדיווח על מצב חירום ‪+‬‬
‫מקרים ותגובות נדרשות‪.‬‬
‫‪ ‬הנחיות חילוץ‪ ,‬לרבות מתן הסבר מדוע אין לנסות ולחלץ‬
‫אדם שנפגע ממימן גופרי ללא ציוד מגן נשימתי מתאים‪.‬‬