Professional Documents
Culture Documents
הגדת ההתנגדות פסח 2023
הגדת ההתנגדות פסח 2023
הגדת ההתנגדות
פסח תשפ”ג
חברים וחברות,
לשמחתנו הרבה ,רגע לפני ירידת ההגדה לדפוס ,קיבלנו מידי משפחת עוז נוסח נדיר של
ארבע הברכות לכוסות הסדר ,מפרי עטו של עמוס עוז בן העשרים ואחת ,כפי שנדפסו בהגדת
חולדה .הנה נוסח זה בפניכםן ,תוכלו לשבצו במקום הנכון במהלך ליל הסדר:
הגדת ההתנגדות
פסח תשפ”ג
תחי הדמוקרטיה
ימה ֶאת ַמלְ ִעיגֶ ָיה! ְּת ִחיַ ,ה ַּמכְ לִ ָ
יפה ַ ּב ַּת ִּקיפוֹ ת!
ְּת ִחיַ ,ה ַּת ִּק ָ
יפה ֶאת ַמנְ ִהיגֶ ָיה ְּת ִחיַ ,ה ַּמ ְחלִ ָ
לְ ֵעין ַהכּ ֹלְּ ,כצ ֶֹר ְך ַה ְּתקוּפוֹ ת!
2
אבי עופר
מבוא
ההגדה המסורתית של פסח ראשיתה בימי בית שני .נוסחיה התגבשו עד ימי הביניים ואז התאבּ נו.
יהודי חופשי (“חילוני”) והומניסט בן-ימינו אינו יכול לקבל הגדה זו כמות שהיא .כמו ברוב מורשת
היהדות ,גם בהגדה נמצאים ערכים אנושיים נעלים — אוניברסליים ולאומיים — ובראשם אהבת
החירות ,לצד ערכים לאומניים חשוכים .באשר לאמונה הדתית שביסוד ההגדה המסורתית ,זו
ראויה אולי לכבוד ,אך רבים אינם שותפים לה כיום.
יתר על כן ,חורבן בית שני ואובדן העצמאות המדינית גרמו למפנה משמעותי בהתפתחות
ההגדה .שיבת ציון ,חידוש העצמאות ,התפתחות היהדות החופשית וודאי ההפיכה המשטרית
למפנה משמעותי לא פחות.
שאנו מצויים בה כעת ,צריכים להוביל ִ
הציונות ,בה היה ליהדות החופשית חלק מכריע ,נתנה משמעות חדשה להגדה וערכיה .כך גם
השואה והקמת מדינת ישראל .כמו כן ,כמה דורות של מחקר ביקורתי שופכים אור חדש על
היווצרות עם ישראל .לדעת מרבית החוקרים נשלל הבסיס ההיסטורי מרוב התיאורים המקראיים
הקודמים לתקופת המלוכה ,ובכלל זה מסורות השעבוד ויציאת מצרים (לפחות ככל שמדובר
באירועים ממשיים ומשמעותיים ,בקנה מידה לאומי) .כל אלה אינם מאפשרים עוד להחזיק בהגדה
של היהדות האורתודוקסית הגלותית .המשך קריאתה בבית חופשי ,שערכיו מנוגדים (לעתים
קוטבית) לקטעים רבים ממנה ,אינו אלא עיוות של “והגדת לבנך” .כחלק משמירת היהדות והמשך
התפתחותה ,חיוני ליצור הגדה חדשה.
התנועות הקיבוציות וזרמים נוספים ביהדות בת-זמננו יצרו נוסחים חדשים של ההגדה .לציון
מיוחד ראויה הגדת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר .אולם ,הגדה זו אינה מתאימה לחגיגת
רה ומהכרעות העורכים שלהסדר במסגרת משפחתית ,וניתן לחלוק על חלק מהכרעות ֵמחבּ ּ
מהדורותיה המאוחרות יותר.
ההגדה הנוכחית מתבססת בעיקר על קטעים מנוסח המסורה ,מהמקרא ומהגדת הקיבוץ הארצי
(מ’ אמיתי ,תשי”ח ,ונסחים קודמים) .נעשה כאן ניסיון לשמר את מירב מרכיבי המסורת שיהודי
חופשי יכול לקבלם כיום ,ברוח הזרם ההומניסטי והאוניברסלי שביהדות ,ובדגשים המתאימים
לחיינו בישראל .במהלך הסדר ניתן להשתמש במקורות נוספים לקריאה ושירה ,הנמצאים גם
בהגדת הקיבוץ הארצי :הפזמון שמחה רבה (בלהה יפה) ,כותנות פסים (משה אבן עזרא) ,שיר
ארבעה אחים (נעמי שמר) ,ספר האגדהּ ְ ,ב ֶד ֶר ְך נ ָ
ֹא-אמוֹ ן/שירי מכות מצרים (נתן אלתרמן) ,מגש
הכסף (אלתרמן) ,פעם תהיה אהבה (יהודית כפרי) ,שים שלום (מתפילת ראש השנה).
3
הגדת עופר שולבה במהדורה זו בתוך הגדת ההתנגדות שיזם וערך אילן שיינפלד ,וזהו המקום
היאה לה בעת הזאת .כפעיל במחאה ובמאבק אני מברך על כך ומודה לאילן.
תכנים ודגשים
ההגדה שלנו מדגישה את פסח כחג האביב וכחג החרות ,בארבעה חלקים לפי סדר ארבע כוסות
שבהגדת הקיבוץ הארצי .ההגדה בנויה לפי רצף של קטעי קריאה קצרים ,כדי לשמור על מעורבות
מרבית של המסובים .בין החלקים והקטעים שיבצנו גרסאות של ספרות ההתנגדות.
הקטעים המובילים לכוס ראשונה עוסקים בחג האביב .כוס שנייה קשורה למאבק לחירות
ולחיים .מובאים הדים למסורת יציאת מצרים ,למרות שאינה מהווה “אמת” היסטורית“ .ארמי
אובד אבי” הוחזר למשמעותו המקורית ונוצל לתיאור היווצרות עם ישראל מתוך מגוון מקורות
אתניים .המדרש ושירי מכות מצרים ,המסתייגים מההיבטים התאבים לדם ולנקמה שבמסורת,
מקלים על שימורה בידינו .קטעים ושירים כמו “דיינו” המתהלל בהרג ו”היא שעמדה” המחנך
לפרנואידיות ולשנאת-זרים ,הוצאו או שהובאו באופן המנוגד למשמעותם המקורית .לעומת זאת
הוּבא “זכור את עמלק” הנרמז בהגדה ומופיע במהדורות הראשונות של הגדת הקבה”א .דווקא על
רקע הפרשנות הרצחנית של פסוק זה בקרב זרמים מסוימים ביהדות המשיחית כיום ,יש מקום
להזכירו ברקע האקטואלי המתאים (השואה ,ולא הסכסוך הישראלי-ערבי) .כוס שלישית נישאת
לשלום ולביטחון בישראל ובעמים ,ברוח נבואת ישעיהו .כוס רביעית פותחת בזכר למקדש כהלל
ומובילה לעצמאות ישראל בימינו ולחירות האדם — חרות לאומית וחברתית-כלכלית ,שוויון ערך
האדם וחירות רוחו ,בקיצור — דמוקרטיה! ה”הלל” המסורתי של “שפוך חמתך” הוצא כליל (כשאר
קטעים מפוקפקים מסוג זה) ,ובמקומו הובאו תפילת שלום ממחזור ראש השנה והמשך נבואת
השלום של ישעיהו.
הכנות
לקראת הסדר כדאי להכין את השולחן ולחלק מראש מקומות למוזמנים .ליד עורכ/ת הסדר תוצב
קערת הפסח בסידור המסורתי (ציור להלן) .לצידה שלוש מצות עטופות במפית מהן יילקח גם
האפיקומן ,וקערית לנטילת ידיים (קצות האצבעות) .יש להניח קערות פסח נוספות וכן מצות
וקעריות ,כך שתהיינה בהישג ידם של כל המסובים.
בחלק הקרוב לדלת מוצע להשאיר כיסא פנוי — כסא אל-דומי לשבויים ,הנעדרים ,הפליטים,
הגולים ואסירי המצפון.
ליד המושב הפנוי תוצב כוסו של אליהו .ניתן לתאם עם אחד המסובים ש”יציג” את כניסת אליהו
למען הילדים/ות — להכין מראש תחפושת (זקן עבות ,גלימה ,מטה וכו’) ולתכנן היטב את התיזמון
(לאחר כוס רביעי).
4
עצות לעורכ/ת הסדר:
כדאי לעבור היטב מראש על כל ההגדה ,כדי לא להתבלבל במהלך ניהול הסדר .מוטב לנהל את
הסדר בחיוך .בהתאם למסובים/ות ניתן להחליט על קיצורים ,מראש או תוך כדי הסדר ,ולהודיע
על כך .רעיון טוב הוא גם לפנות בשם לקרוּא/ה שבא תורו/ה .יש לסכם עם הטף מסגרת למשא
ומתן על האפיקומן (אם וכאשר ייגנב).
מומלץ לקרוא מראש את הביאורים המלווים את הסדר (אפשר לחלק את המשימה בין בני/ות
המשפחה) ,כך שניתן יהיה להסביר את תוכן הסדר במהלכו .אחרי כל כוס כדאי מאד לנהל שיחה
קצרה על הקטע שעבר — מה משמעות הקטעים שקראנו ,או לקיים הפעלה לפי הצעותיה של
ניצן בר אבני.
במהלך הסדר מופיע כמה פעמים שם אלוהי ישראל — ַי ֲה ֶוה .נראה שהגייה זו היא הנכונה (ר’ עמוד
1הערה ,)17וכמובן שזהו שיקול אישי וניתן לקרוא גם בשם חילופי מקובלֲ :אדוֹ ָני וכו’.
5
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
הגדת עופר
הגדה של פסח חופשית ("חילונית") והומניסטית
(לפני העורכ/ת והמסובים/ות קערות הפסח בסדר זה ):1
ביצה
מרור זרוע
(לברכה)
3
מצות
חרוסת מרור
(לכריכה)
כרפס
1זהו סדר קערת הפסח ככמנהג האר"י .בסדר המסורתי ישנה קערה אחת לעורך בלבד ,אך אנו נכין כמה קערות שיהיו בהישג
יד כל המסובים/ות .הקערה לפני העורכ/ת יכולה להיות מפוארת יותר ,רצוי קערת פסח מסורתית מעוטרת .הזרוע היא זכר
לקורבן הפסח (יכולה להיות צמחונית); הביצה מסמלת את קורבן החגיגה (שהיה נאכל עם קורבן הפסח בימי בית שני) ,ו/או
הא ֶבל לזכר חורבן המקדש; החרוסת את הטיט בו עבדו כביכול אבותינו; הכרפס (ירק) הוא זכר למנהג של הגשת ירקות
את ֵ
תחילה לארוחה ,ואולי מסמל את האביב; המרור מסמל את מר השעבוד.
6
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
מתוך כבוד למסורת ורצון להמשכיות ,נפתח בשני קטעים מהמקורות: עורכ/ת:
ַו ְי ִהי ֶע ֶרב ַו ְי ִהי ב ֶֹקר יוֹ ם ַה ׁ ּ ִש ׁ ּ ִשיַ .ו ְי ֻכ ּל ּו ַה ׁ ּ ָש ַמ ִים ְו ָה ָא ֶרץ ְו ָכל ְצ ָב ָאםַ .ו ְי ַכל ֱאל ִֹהים
אכ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר שה ַו ִ ּי ׁ ְש ֹּבת ַ ּב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִ
יעי ִמ ָ ּכל ְמ ַל ְ אכ ּתוֹ ֲא ׁ ֶשר ָע ָ ׂ
יעי ְמ ַל ְַ ּב ּיוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִ
יעי ַו ְי ַק ֵ ּד ׁש אֹתוֹ ִ ּכי בוֹ ׁ ָש ַבת ִמ ָ ּכל ְמ ַל ְ
אכ ּתוֹ שהַ .ו ְי ָב ֶר ְך ֱאל ִֹהים ֶאת יוֹ ם ַה ׁ ּ ְש ִב ִָע ָ ׂ
ֲא ׁ ֶשר ָ ּב ָרא ֱאל ִֹהים ַל ֲעשׂ וֹ ת.
ַס ְב ֵרי ָמ ָר ָנן ְו ַר ָ ּב ָנן ְו ַרבּ וֹ ַתי
ָ ּברו ְּך ַא ָּתה ְי ָי ֱאל ֵֹהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהעוֹ ָלם בּ וֹ ֵרא ְּפ ִרי ַה ָ ּג ֶפן.
ָ ּברו ְּך ַא ָּתה ְי ָי ֱאל ֵֹהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהעוֹ ָלםֲ ,א ׁ ֶשר ִק ְ ּד ׁ ָשנ ּו ְ ּב ִמ ְצוֹ ָתיוַ .ו ִּת ֶּתן ָלנ ּו ְי ָי ֱאל ֵֹהינ ּו ְ ּב ַא ֲה ָבה
ששׂ וֹ ןֶ ,את יוֹ ם ש ְמ ָחהַ ,ח ִ ּגים ו ְּז ַמ ִנּים ְל ָ ׂ (ב ׁ ַש ָ ּבתַ ׁ :ש ָ ּבתוֹ ת ִל ְמנו ָּחה וּ)מוֹ ֲע ִדים ְל ִ ׂ ְּ
(ב ַא ֲה ָבה)ִ ,מ ְק ָרא ק ֶֹד ׁש, (ה ׁ ּ ַש ָ ּבת ַה ֶזה ְו ֶאת יוֹ ם) ַחג ַה ַּמצּוֹ ת ַה ֶזּהְ ,ז ַמן ֵחרו ֵּתנ ּו ְ ּ ַ
ששׂ וֹ ן
ש ְמ ָחה ו ְּב ָ ׂ יאת ִמ ְצ ָר ִים(ְ .ו ׁ ַש ָ ּבת) וּמוֹ ֲע ֵדי ָק ְד ׁ ֶש ָך ְ ּ
(ב ַא ֲה ָבה ו ְּב ָרצוֹ ןּ ְ ),ב ִ ׂ יצ ֵַז ֶכר ִל ִ
ִה ְנ ַח ְל ָּתנוּּ ָ .ברו ְּך ַא ָּתה ְי ָיְ ,מ ַק ֵ ּד ׁש ַ
(ה ׁ ּ ַש ָ ּבת ְו ִ)י ְ ׂ
ש ָר ֵאל ְו ַה ְז ַּמ ִנּים.
כמדי שנה אנו חוגגות וחוגגים את פסח כחג האביב וכחג החירות. עורכ/ת:
לסדר מבוא אקטואלי ,ארבעה חלקים המובילים לארבע הכוסות:
•כוס ראשונה לאביב.
•כוס שניה לחרות ולעצמאות.
•כוס שלישית נישאת לשלום ולביטחון בישראל ובעמים.
•כוס רביעית לחירות ולשוויון ערך האדם
7
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
חנה ֵס ֶק ָרה
וַ ֲה ֵרי ֻּכ ָּלנ ּו ְמ ֻס ִ ּבין ְס ִביב ׁ ֻשלְ ַחן ַה ֵּס ֶדר לְ ַס ּ ֵפר ִ ּב ִיצ ַיאת ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ֵמ ַע ְבדוּת לְ ֵחרוּת
ַמ ִ ּג ִידים ו ַּמ ְס ִ ּב ִירים לִ ילָ ֵדינ ּו וְ לִ נְ כָ ֵדינ ּו ֶאת ַמ ׁ ְש ָמעו ָּתן ׁ ֶשל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה וְ ׁ ֶשל ֵחרוּת ְ ּביִ שְׂ ָר ֵאל.
ְמ ַס ּ ְפ ִרים ו ַּמ ִ ּג ִידים ֶאת ֲח ׁ ִשיבו ָּת ּה ׁ ֶשל ַה ֵחרוּת לְ כָ ל ָא ָדם ׁ ֶש ִ ּנ ְב ָרא ְ ּב ֶצלֶ ם.
ֻּכ ָּלנ ּו ַמ ְפ ִ ּגינִ ים ְ ּבכָ ל ַר ֲח ֵבי יִ שְׂ ָר ֵאל ִעם יְ לָ ֵדינ ּו וּנְ כָ ֵדינ ּו
לשה ּדוֹ רוֹ ת — נוֹ שְׂ ִאים ֶאת דֶּ גֶ ל יִ שְׂ ָר ֵאל ְ ּבגַ ֲאוָ ה ו ְּבאוֹ ן ׁ ְש ׁ ָ
וְ נֶ ֱא ָב ִקים נֶ גֶ ד ַה ֲח ִק ָיקה לַ ֲה ִפיכָ ה ִמ ׁ ְש ָט ִרית ִמדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה לְ ִד ְיק ָטטו ָּרה.
נֶ ֱא ָב ִקים לְ ַמ ַען ַה ֵחרוּת :לַ ְח ׁשֹב ,לְ ַה ִ ּב ַיע דֵּ ָעה וּלְ ָה ִטיל ָס ֵפק.
נֶ ֱא ָב ִקים ַעל ַע ְצ ָמאו ָּת ּה ׁ ֶשל ָה ָר ׁשוּת ַה ּׁשוֹ ֶפ ֶטת ,לִ ְהיוֹ ת ִמגְ דַּ לּ וֹ ר לַ ֲעשִׂ ַ ּית ֶצ ֶדק וְ לַ ֲהגָ נָ ה ַעל ְּכבוֹ דוֹ ,
זְ כוּיוֹ ָתיו וְ ֵחרוּיוֹ ָתיו ׁ ֶשל ָּכל ּ ְפ ָרט וְ ׁ ֶשל ָּכל ִמעוּטּ ְ ,בלִ י ֶה ְבדֵּ ל דָּ ת ֶ ּגזַ ע ו ִּמין.
ָאנ ּו ַמכְ ִריזִ ים ָ ּבזֹאת ִּכי נַ ְמ ׁ ִש ְיך וְ נֵ ָא ֵבק ַעל דְּ מו ָּת ּה ׁ ֶשל יִ שְׂ ָר ֵאל ְ ּברו ַּח ֲחזוֹ נָ ם ׁ ֶשל נְ ִב ֵיאי יִ שְׂ ָר ֵאל ו ְּברו ַּח
ֶע ְרכֵ י ְמגִ ַּלת ָה ַע ְצ ָמאוּת ,לְ ַמ ַען ָּכל ֶאזְ ָר ֶח ָיה.
ְמלֵ ִאים ִּת ְקוָ ה ְ ּגדוֹ לָ הֶ ׁ ,ש ִ ּנ ּסֹב לְ ׁ ֻשלְ ַחן ַה ֵּס ֶדר ַ ּב ּׁ ָשנָ ה ַה ָ ּב ָאה,
ְ ּב ֶא ֶרץ דֵּ מוֹ ְק ָר ִטית ׁ ֶש ָּכל ֶאזְ ָר ֶח ָיה ׁ ָשוִ ים ִ ּב ְפנֵ י ַהחֹק ו ְּבנֵ י ח ִֹרין.
8
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
(שירה):
יע ּ ֶפ ַסח ָ ּבא } x2 ִשׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהִ ,שׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהָ ,א ִביב ִה ִגּ ַ
יסים ָּת ְפרוָּּ ,ת ְפרוָּּ ,ת ְפר ּו ִלי ֶ ּב ֶגד ִעם ִ ּכ ִ
יסי ֶ ּב ֱאגוֹ ִזים ִמ ְ ּלא ּו ִ ,מ ְ ּלא ּו ִ ּכ ַ
יע ּ ֶפ ַסח ָ ּבא } x2 ִשׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהִ ,שׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהָ ,א ִביב ִה ִגּ ַ
ׁ ָשאוֹ ל ֶא ׁ ְש ַאלָ ׁ ,שאוֹ ל ֶא ׁ ְש ַאל ַא ְר ַ ּבע ֻק ׁ ְשיוֹ ת
ׁ ָשתֹה ֶא ׁ ְש ֶּתהָ ׁ ,שתֹה ֶא ׁ ְש ֶּתה ַא ְר ַ ּבע כּ וֹ סוֹ ת
יע ּ ֶפ ַסח ָ ּבא } x2ִשׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהִ ,שׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהָ ,א ִביב ִה ִגּ ַ
ְוכוֹ ס ְגּ דוֹ ָלהְ ,וכוֹ ס ְגּ דוֹ ָלה ִא ִּמי ָּת ִביא
ְל ֵא ִל ָ ּיהוְּ ,ל ֵא ִל ָ ּיה ּו ַה ָ ּנ ִביא
יע ּ ֶפ ַסח ָ ּבא } x2
ִשׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהִ ,שׂ ְמ ָחה ַר ָ ּבהָ ,א ִביב ִה ִגּ ַ
קרוא/ה:
החודש הזה לנו ראש חודשים ,ראשון הוא לנו לחודשי השנה ,חודש האביב .ובחודש
האביב ,בארבעה עשר בו ,זמן חירותנו .והיה היום הזה לנו לזיכרוןְ ,ו ַחגּוֹ נ ּו אותו לדורותינו.
נחגהו — היום היינו לעם.
חוקת עולם ֵ
קרוא/ה:
י־ה ֵ ּנה ַה ְּס ָתו ָע ָברַ ,ה ֶ ּג ׁ ֶשם ָח ַלף ָה ַל ְך לוֹ ,
ִ ּכ ִ
יעַה ִ ּנ ָ ּצ ִנים ִנ ְרא ּו ָב ָא ֶרץֵ ,עת ַה ָ ּז ִמיר ִה ִ ּג ַ
ְוקוֹ ל ַה ּתוֹ ר ִנ ׁ ְש ַמע ְבּ ַא ְר ֵצנוּ.
יה, ַה ְּת ֵא ָנה ָח ְנ ָטה ַפ ֶ ּג ָ
ְו ַה ְ ּג ָפ ִנים ְס ָמ ַדר ָנ ְתנ ּו ֵר ַ
יח.
(שיר השירים ,פרק ב’ ,פסוקים 13-11א)
9
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
(שירה):
ִ ּכי ִה ֵ ּנה ַה ְּס ָתו ָע ַברַ ,ה ֶגּ ׁ ֶשם ָח ַלף ָה ַל ְך לוֹ ,
יעX2 } . ַה ִ ּנ ָּצ ִנים ִנ ְרא ּו ָ ּב ָא ֶרץֵ ,עת ַה ָּז ִמיר ִה ִגּ ַ
ִ ּכי ִה ֵ ּנה ַה ְּס ָתו ָע ַברַ ,ה ֶגּ ׁ ֶשם ָח ַלף ָה ַל ְך לוֹ X2 } ,
ַה ְּת ֵא ָנה ָח ְנ ָטה ּ ַפ ֶגּ ָ
יהְ ,ו ַה ְגּ ָפ ִנים ְס ָמ ַדר.
עורכ/ת:
ה-בּ ְך.
ׁשו ִּבי ׁשו ִּבי ַה ׁ ּשו ַּל ִּמיתׁ ,שו ִּבי ׁשו ִּבי ְו ֶנ ֱח ֶז ָ
קרוא/ה:
ְל ָכה דוֹ ִדי ֵנ ֵצא ַה ּ ָ ׂ
ש ֶדהָ ,נ ִל ָינה ַבּ ְ ּכ ָפ ִריםַ .נ ׁ ְש ִ ּכ ָ
ימה ַל ְ ּכ ָר ִמים,
ם־פ ְר ָחה ַה ֶ ּג ֶפן ִּפ ַּתח ַה ְּס ָמ ַדרֵ ,ה ֵנצ ּו ָה ִר ּמוֹ ִנים.
ִנ ְר ֶאה ִא ָּ
ַהדּ ו ָּד ִאים ָנ ְתנו ֵּ־ר ַ
יח,
ל־מ ָג ִדיםֲ ,ח ָד ׁ ִשים ַ ּג ְ
ם־י ׁ ָש ִנים. ְו ַע ְּ
ל־פ ָת ֵחינ ּו ָ ּכ ְ
(שיר השירים ,פרק ז’ ,פסוקים 13-11א14 ,א)
(שירה):
יחם ַהדּ ו ָּּד ִאים ָנ ְתנ ּו ֵר ָ
ְו ַעל ּ ְפ ָת ֵחינ ּו ָ ּכל ְמ ָג ִדים
מה יפה דודי ,יפה וגם נעים
דומה דודי לעופר איילים.
10
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
אורי קציר
משל האטד
אמר ּו לַ ַזּיִ תָ :מלְ כָ ה ָעלֵ ינוּ! ָהלוֹ ְך ָהלְ כ ּו ָה ֵע ִצים ,לִ ְמ ׁשֹ ַח ֲעלֵ ֶיהם ֶמלֶ ְך .וַ ּיֹ ְ
אמר לָ ֶהם ַה ַזּיִ תֶ :ה ֳח ַדלְ ִּתי ֶאת ִ ּד ׁ ְשנִ יֲ ,א ׁ ֶשר ִ ּבי יְ כַ ְ ּבד ּו ֱאל ִֹהים וַ ֲאנָ ׁ ִשים — וְ ָהלַ כְ ִּתי לָ נו ַּע ַעל ָה ֵע ִצים?! וַ ּיֹ ֶ
אמר לָ ֶהם ַה ְּת ֵאנָ הֶ :ה ֳח ַדלְ ִּתי ֶאת ָמ ְת ִקי ,וְ ֶאת ְּתנו ָּב ִתי ַה ּטוֹ ָבה — אמר ּו ָה ֵע ִצים לַ ְּת ֵאנָ ה :לְ כִ י ַא ְּת ָמלְ כִ י ָעלֵ ינוּ! וַ ּתֹ ֶ וַ ּיֹ ְ
וְ ָהלַ כְ ִּתי לָ נו ַּע ַעל ָה ֵע ִצים?!
אמר ּו ָה ֵע ִצים לַ ָ ּג ֶפן :לְ כִ י ַא ְּת ָמלְ כִ י ָעלֵ ינוּ! וַ ּיֹ ְ
אמר לָ ֶהם ַה ֶ ּג ֶפןֶ :ה ֳח ַדלְ ִּתי ֶאת ִּתירוֹ ׁ ִשיַ ,ה ְמ ַ ׂש ֵּמ ַח ֱאל ִֹהים וַ ֲאנָ ׁ ִשים — וְ ָהלַ כְ ִּתי לָ נו ַּע ַעל ָה ֵע ִצים?! וַ ּתֹ ֶ
אמר ּו כָ ל ָה ֵע ִצים ֶאל ָה ָא ָטד :לֵ ְך ַא ָּתה ְמלָ ְך ָעלֵ ינוּ! וַ ּיֹ ְ
ְ
אמר ָה ָא ָטד ֶאל ָה ֵע ִציםִ :אם ֶ ּב ֱא ֶמת ַא ֶּתם מ ׁ ְֹש ִחים א ִֹתי לְ ֶמלֶ ך ֲעלֵ יכֶ ם — ֹּבא ּו ֲחס ּו ְב ִצ ִּלי; וַ ּיֹ ֶ
וְ ִאם ַאיִ ן — ֵּת ֵצא ֵא ׁש ִמן ָה ָא ָטד ,וְ תֹאכַ ל ֶאת ַא ְרזֵ י ַה ְּל ָבנוֹ ן! (שופטים ,פרק ט').7-20 ,
משל האטד ,המתואר בספר שופטים ,מתאר כיצד האטד פונה ישירות אל ארזי הלבנון — המועמדים הטבעיים
למלוכה על העצים — ושורף אותם .הנמשל הוא שכאשר מתקיים משטר שבראשו עומד אדם נטול רסן ,הוא פונה
אל מתנגדיו הטבעיים ומיד פוגע בהם .לפיכך ,בכל משטר דמוקרטי יש לקיים איזונים ובלמים שיגבילו את כוחו
של היחיד לפגוע בזכויות הציבור שעליו הוא מושל — גם אם ממשלתו נהנית מתמיכה ציבורית.
2כל מילה מסמנת את אחת מפעולות עריכת הסדר ,כפי שנבצען להלן ,והחרוזים נועדו להקל על הזכירה .סימני הסדר סודרו
בחרוזים החל מהמאה ה– 11לספה"נ ,ונוסח זה (שאינו הקדום ביותר) הוא שנתקבל בסופו של דבר על כל העדות.
3ההגדה המסורתית מתחילה רק כאן ,בקידוש רגיל .אנו מקדשים כאן קידוש חופשי משלנו סביב הנושא העיקרי של הכוס
הראשונה — חג האביב .כאן המקום לציין את ההגדות הקדומות ביותר המוכרות לנו ,והעדויות על התפתחות נוסח הסדר .כבר
הברית החדשה מספרת על ישוע ותלמידיו שהכינו את הפסח והסבו לסעודת הסדר אותה ערך ישוע .כולם רחצו ידיים כמנהג
"רחץ" ("הטובל איתי את ידו בקערה זה יסגירני" ,אומר ישוע) ,עורך הסדר בצע את לחם הפסח ("יחץ") וחילקו למסובים
("קחו ואיכלו ,זה גופי") ,וברך על הכוס ("זה דמי") .הם סיימו בשירת מזמורי תהלים (ה"הלל") בטרם יצאו אל גת-שמנא שבהר
הזיתים ,שם התפלל ישוע בעוד תלמידיו נרדמים ,הוסגר ונעצר .כל זאת ,כמתואר בבשורות על פי מתי (כ"ו) ,מרקוס (י"ד),
לוקס (כ"ב — שם מתוארת גם הברכה על כוס ראשונה) .סעודה זו של ליל הסדר נודעה מאז בתור "הסעודה האחרונה" ,ארוע
חשוב שהונצח ביצירות אמנות לרוב .קטעים במשנה ,בתלמוד ובספרות הגאונים מלמדים על התפתחות ההגדה ונוסח הסדר
משלהי ימי בית שני ועד ראשית ימי הביניים .כתב יד כמעט שלם של הגדה קדומה נמצא בגניזה הקהירית ,זמנו אולי מאה 8
לספה"נ ,והוא משקף נוסח קדום אף יותר ממנו .כתב היד השלם הקדום ביותר של ההגדה שהגיע לידינו הוא זה שבסידור רב
סעדיה גאון (מאה 10לספה"נ) .נוסח שלם נוסף וחשוב ישנו במחזור ויטרי ,מבית מדרשו של רש"י (מאה 11לספה"נ או מעט
אחר כך).
11
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
4לפי המנהג הקדום נטלו כולם ידיים (ואף בירכו) ,אלא שמאוחר יותר נתקבל שרק העורך נוטל ידיים ,וללא ברכה .אנו נקיים
כאן את המנהג הקדום ,שהרי כולנו שותפים/ות שווים/ות לסדר.
5מי המלח כאן מסמלים את הדמעות שזלגו מעיני העבדים במצרים (ככתוב בפירושים ל"שולחן-ערוך") ,ועבורנו — את דמעות
המשועבדים כולם .טבילת הכרפס היא הטבילה הראשונה של הסדר .כידוע בליל הסדר טובלים שתי פעמים — לטבילה השנייה
(מרור בחרוסת) נגיע בהמשך.
במי המלח ,הנפוצה פחות ומהווה טבילה שלישית .מי המלח כאן מסמלים את הדמעות על 6צירפנו לכאן את טבילת הביצה ֵ
החורבן ,ו"שולחן ערוך" מציין גם כי היום בשבוע בו חל א' של פסח (החג הראשון) הוא גם היום בשבוע של ט' באב באותה שנה
(אפשר לבדוק בלוח ולראות שאכן כך הוא) .לפי גרסה אחרת מסמלים מי-המלח את מי ים-סוף...
7נראה שמקור המילה יווני ומשמעותו מעין "בילוי שלאחר הסעודה" ( :)EPI KOMONספק קינוח ,ספק המשך המשתה והתבדרות
(כנראה כולם יחד) .מכינים אפוא כבר עתה את הקינוח לסוף הסעודה.
12
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
עורכ/ת:
מגיד — נאמר את ההגדה.
עורכ/ת קורא/ת את הארמית 8ומפרש/ת בעברית:
(זה לחם העוני) ָהא ַל ְח ָמא ַע ְנ ָיא
(שאכלו אבותינו) ִדּ י ֲא ָכל ּו ַא ְב ָה ָת ָנא
(בארץ מצרים). ְבּ ַא ְר ָעא ְד ִמ ְצ ַר ִים
(כל הרעב יבוא ויאכל), יתי ְו ֵיכ ּול ָ ּכל ִדּ ְכ ִפין ֵי ֵ
(כל הצריך — יבוא ויפסח). יתי ְו ִי ְפ ַסח ָ ּכל ִד ְצ ִר ְ
יך ֵי ֵ
(שירה):
ָהא ַל ְח ָמאָ ,הא ַל ְח ָמא ַע ְנ ָיא,
ִּדי ֲא ָכלוֲּ ,א ָכל ּו ַא ְב ָה ָת ָנא,
ְ ּב ַא ְר ָעא ְד ִמ ְצ ַר ִיםx2 } .
יתי ְו ֵיכוּל, ָ ּכל ִּד ְכ ִפין ֵי ֵ
יתי ְו ִי ְפ ַסח. ָ ּכל ִּד ְצ ִר ְ
יך ֵי ֵ
ָה ׁ ַש ָּתא ַע ְב ֵדיְ ,ל ׁ ָש ָנה ַה ָ ּב ָאה ְ ּב ֵני ח ִֹרין.
" 8הא לחמא" פותחת את ההגדה המסורתית ,והיא ההקדמה לה .ראשיתה קדומה מאד ,אולי כבר בימי בית שני .באותה תקופה
ארמית היתה שפת הדיבור ולכן פתחו בשפה זו כדי שכולם יבינו .דווקא המשפט הראשון חסר בנסחים רבים (למשל אצל
סעדיה גאון ובקטעים מהגניזה) ,ועיקר הפיסקה במשפט השני ,שהוא הזמנה לעניים להצטרף לסעודת הפסח .בכמה נסחים
(כולל הרמב"ם) נפתחת הפיסקה במילים "בבהילו (בחיפזון) יצאנו ממצרים".
9למעשה משפט זה הוא חלק מרכזי מהפתיחה להגדה ,ונפוץ ביותר נסחים מאשר "הא לחמא עניא" (אצל סעדיה גאון הוא
המשפט הראשון ,ו"הא לחמא" כאמור חסר) ,אך עבורנו כיום אין הוא אלא זכר לגלות ולשעבוד.
13
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
(שירה):
(ה ִיינוּ)
ֲע ָב ִדים ָה ִיינ ּו ָ
ַע ָּתה ְ ּב ֵני ח ִֹרין ְ ּ
(ב ֵני ח ִֹרין).
ֲע ָב ִדים ָה ִיינּ ו
ַע ָּתה ַ(ע ָּתה) ְ ּב ֵני ח ִֹרין
ֲע ָב ִדים ָה ִיינ ּו
ַע ָּתה ַ(ע ָּתה) ְ ּב ֵני ח ִֹרין ְ ּ
(ב ֵני ח ִֹרין)x2 } .
אורי קציר
ֲע ָב ִדים ָהיִ ינ ּו לְ ַפ ְרעֹה ְ ּב ִמ ְצ ַריִ ם .וּנְ ַב ֵּק ׁש לַ ֲעתֹר לְ ָבגָ "ץ ׁ ֶש ְ ּב ֶא ֶרץ ַה ּ ַפ ְרעוֹ נִ ים וּלְ ַב ְּק ׁשוֹ לְ ׁ ַש ְח ְר ֵרנ ּו ְמ ַע ְבדו ֵּתנ ּו וּלְ ָה ְפכֵ נ ּו לִ ְבנֵ י
יפם ְ ּבטוֹ ִבים ֵמ ֶהםֶ ּ ,פן יָ בוֹ א ּו ֹאמר ֶאל ּ ַפ ְרעֹה ֶא ָחד ִמ ּיוֹ ֲע ָציו ׁשוֹ ְפ ֵטי ָ ּבגָ ”ץ ֵהם בּ ו ִּרים וְ ַע ֵּמי ָה ֲא ָרצוֹ ת ,וְ יֵ ׁש לְ ַה ְחלִ ָ ח ִֹרין .וַ ּי ֶ
ֹאמר ֵאלָ יו יוֹ ֵעץ ׁ ֵשנִ י ֲה ֵרי ִמ ִ ּנ ָית ְּכ ָבר יפם .וַ ּי ֶ ֹאמר ּ ַפ ְרעֹה :נַ ְחלִ ֵ לְ ַהגְ ׁ ִשים ֶאת ַהחֹק וּלְ ׁ ַש ְח ֵרר ֶאת ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ֵמ ַע ְבדו ָּתם .וַ ּי ֶ
ׁשוֹ ְט ִרים ו ְּפ ַר ְקלִ ִיטים וְ ׁשוֹ ְפ ִטים וְ יוֹ ֲע ִצים ו ׁ ְּש ַאר ּ ְפ ִק ִידים וְ ֵא ֶּלה יָ ְצא ּו נֶ גְ דְּ ָך ְ ּב ֵעת ָצ ָרה וְ ִה ִ ּג ׁיש ּו נֶ גְ דְּ ָך ִּכ ְת ֵבי ִא ּׁשוּם ָק ׁ ִשים
לְ לֹא נְ שֹא .דָּ א ָע ָקאֶ ׁ ,ש ַה ָּלל ּו ּפוֹ ְס ִקים לְ ִפי ַהחֹק .וּלְ ִפיכָ ְךֵ ,אין לְ ָך ַרק לְ ַמנּוֹ ָתם ֶא ָּלא ַ ּגם לְ ַא ְּל ָצם לִ ְפסֹק ַ ּב ַע ְד ָך וּלְ ׁ ַשנּוֹ ת
ֹאמר ּ ַפ ְרעֹה ַה ֶ ּצ ֶדק ִע ְּמ ָך וַ ַ ּי ַעשׂ חֹק לְ ַמ ַען ִמ ּנוּי ַ ּג ָ ּנ ִבים וְ נוֹ ְטלֵ י ׁש ַֹחדֻ ,מ ׁ ְש ָח ִתים ֶאת ַהחֹק ָּכ ְך ׁ ֶש ַה ֶ ּצ ֶדק יִ ְהיֶ ה ָּת ִמיד ִע ְּמ ָך .וַ ּי ֶ
ישי :לֹא דַּ י ְ ּבכָ ְךֶ ׁ ,ש ַה ָּלל ּו עוֹ ד ֲעלוּלִ ים לְ ׁ ַשנּוֹ ת דַּ ְע ָּתם ִמ ּ ְפנֵ י ַהחֹק. ֹאמר ֵאלָ יו יוֹ ֵעץ ׁ ְשלִ ׁ ִ וְ זֵ ִדים לְ שָׂ ִרים ְ ּב ֶמ ְמ ׁ ַשלְ ּתוֹ .וַ ּי ֶ
יְ חוֹ ֵקק נָ א ּ ַפ ְרעֹה חֹק ַה ּׁשוֹ לֵ ל ִמ ָ ּבגָ "ץ ֶאת ַס ְמכוּיוֹ ָתיוַ ,רק לְ יֶ ֶתר ִ ּב ָּטחוֹ ן .וַ ַ ּי ַען ּ ַפ ְרעֹה טוֹ ב ַהדָּ ָבר וַ ַ ּי ַעשׂ ִּכ ְד ַבר יוֹ ֲע ָציו.
וּזְ כוּיוֹ ת ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל נִ ׁ ְשלְ ל ּו ֵמ ֶהם וְ יֵ ָאנְ ק ּו ַּת ַחת עֹל ַע ְבדוּת ִמ ְצ ַריִ ם.
וְ ִאלּ ּו לֹא הוֹ ִציא ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּא ֶאת ֲאבוֹ ֵתינ ּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ םֲ ,ה ֵרי ָאנ ּו ו ָּבנֵ ינ ּו ו ְּבנֵ י ָ ּבנֵ ינ ּו ְמ ׁ ֻש ְע ָ ּב ִדים ָהיִ ינ ּו לְ ַפ ְרעֹה ְ ּב ִמ ְצ ַריִ ם.
וַ ֲא ִפיל ּו ֻּכ ָּלנ ּו ֲחכָ ִמיםֻּ ,כ ָּלנ ּו נְ בוֹ נִ יםֻּ ,כלָ נ ּו זְ ֵקנִ יםֻּ ,כלָ נ ּו יוֹ ְד ִעים ֶאת ַה ּתוֹ ָרהִ ,מ ְצוָ ה ָעלֵ ינ ּו לְ ַס ּ ֵפר ִ ּב ִיצ ַיאת ִמ ְצ ַריִ ם .וְ כָ ל
ַה ַּמ ְר ֶ ּבה לְ ַס ּ ֵפר ִ ּב ִיצ ַיאת ִמ ְצ ַריִ ם ֲה ֵרי זֶ ה ְמ ׁ ֻש ָ ּבח .וְ כָ ל ַה ֵּמ ִבין ִּכי ְמ ֻד ָ ּבר ְ ּב ַמ ֲא ָבק ַעל ֵחרוּתוֹ ׁ ֶשל ַעם ,וְ ַעל ֵחרו ָּתם ׁ ֶשל ָּכל
ִא ׁיש וְ ִא ּׁ ָשה בּ וֹ ַ ,מ ֲא ָבק ׁ ֶש ֵאינֶ ּנ ּו ּ ְפטו ִּרים ִמ ֶּמ ּנ ּו לְ עוֹ לָ םֲ ,ה ֵרי זֶ ה ְמ ׁ ֻש ָ ּבח עוֹ ד יוֹ ֵתר.
ַמ ֲעשֶׂ ה ְ ּב ַר ִ ּבי ִ ּבנְ יָ ִמין וְ ַר ִ ּבי יָ ִריב וְ ַר ִ ּבי שִׂ ְמ ָחה ָהרוֹ ְט ָמנִ יֶ ׁ ,ש ָהי ּו ְמ ֻס ִ ּבין ְ ּב ֵק ַיס ְריָ ה ,וְ ָהי ּו ְמ ַס ּ ְפ ִרים ַ ּב ֲה ִפיכָ ה ַה ִּמ ׁ ְש ָט ִרית ָּכל
אוֹ תוֹ ַה ַּליְ לָ הַ ,עד ׁ ֶש ָ ּבא ּו ַּתלְ ִמ ֵיד ֶיהם וְ ָא ְמר ּו לָ ֶהם“ַ :רבּ וֹ ֵתינוִּ ,ה ִ ּג ַיע זְ ַמן ְק ִר ַיאת ׁ ְש ַמע ׁ ֶשל ׁ ַש ֲח ִרית!”
ָא ַמר ַר ִ ּבי ִ ּבנְ יָ ִמין ֶ ּבן ֶ ּבנְ ִצ ּיוֹ ןֲ :ה ֵרי ֲאנִ י ְּכ ֶבן ׁ ִש ְב ִעים וְ ׁ ָשלוֹ ׁש ׁ ָשנָ ה ,וְ לֹא זָ כִ ִיתי לַ ֲחזוֹ ת ְ ּב ִח ּסוּל ֵ ּבית ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ַה ָ ּגבוֹ ַּה לְ ֶצ ֶדק
ַעד ׁ ֶשדְּ ָר ׁ ָש ּה ַר ֵ ּבנ ּו ׁ ֶשלְ דוֹ ן ָה ָא ֶדלְ סוֹ נִ י ,מוֹ ִרי ו ְּמ ַמ ְּמנִ י :לֹא נוֹ ָרא ִאם יִ שְׂ ָר ֵאל לֹא ִּת ְהיֶ ה דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ,זֶ ה לֹא ָּכתוּב ַ ּב ָּתנָ ְ
”ך.
משה לֵ וִ ינְ ֶ ּגר ַהדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְצ ִריכָ ה לִ ְהיוֹ ת ְמ ׁ ֻש ְע ֶ ּב ֶדת לְ ָצ ְרכֵ י ַעםָא ַמר ַר ִ ּבי יָ ִריב ֶ ּבן ַא ְריֵ הָ :א ֵמן וְ ָא ֵמןֶ ׁ .ש ֲה ֵרי ׁ ָשנָ ה ַר ֵ ּבנ ּו ׁ ֶ
יִ שְׂ ָר ֵאל .וְ הוֹ ִסיף וְ ָא ַמר ָעלָ יו ַר ֵ ּבנ ּו יִ ְצ ָחק ִ ּגינְ זְ בּ ו ְּרג ִּכי יֵ ׁש לְ ַע ֵּקר ֶאת ָהרו ַּח ַה ִ ּצ ּיוֹ נִ ית וְ ֶאת ֵ ּבית ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט ָעלֵ ינ ּו לְ ׁ ַש ֵ ּבר.
14
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ָא ַמר ַר ִ ּבי שִׂ ְמ ָחה ִא ׁיש רוֹ ְט ָמןַּ :ת ָ ּנ ּה ַר ֵ ּבנ ּו ִ ּבנְ יָ ִמין ָקצוֹ ֵברַ ,הדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַה ִ ּישְׂ ְר ֵאלִ ית ִס ְ ּי ָמה ֶאת ַּת ְפ ִק ָיד ּה ,וְ ִהיא ַח ֶ ּי ֶבת
לְ ִה ְת ּ ָפ ֵרק וּלְ ִה ְתכּ וֹ ֵפף ִ ּב ְפנֵ י ַה ַ ּי ֲהדוּת .וְ הוֹ ִסיף ָעלָ יו ַר ֵ ּבנ ּו ּדֹב לִ יאוֹ ר ִמ ִּק ְריַ ת ַא ְר ַ ּבע ׁ ֶש ִּמלּ וֹ ָתיו ַה ְּמפ ָֹר ׁשוֹ ת ֵהן ׁ ֶש ַהדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה
ַח ֶ ּי ֶבת לְ ִה ְתכּ וֹ ֵפף ִמ ּ ְפנֵ י ַה ַ ּי ֲהדוּת .לְ ַמ ַען ַעם יִ שְׂ ָר ֵאל ָעלֵ ינ ּו לְ ַק ֵ ּים ֶאת ֲחזוֹ ן ַר ֵ ּבנ ּו מוֹ ִטי יוֹ גֵ ב .יָ בוֹ א נָ א דִּ י-נַ יְ ן וְ יַ ֲהפ ְֹך ֶאת
ֵ ּבית ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט לְ ִע ֵ ּיי ֳח ָרבוֹ ת ,לְ ָע ָפר וָ ֵא ֶפר.
צעירי/ות המסובים:
(מ ָ ּכל ַה ֵ ּלילוֹ ת)?
ָמה ִנ ׁ ְש ַּת ָ ּנה ַה ַ ּל ְי ָלה ַה ֶ ּזה ִמ ָ ּכל ַה ֵ ּלילוֹ ת ִ
(ח ֵמץ ו ַּמ ָצּ ה). ׁ ֶש ְבּ ָכל ַה ֵ ּלילוֹ ת ָאנ ּו אוֹ ְכ ִלין ָח ֵמץ ו ַּמ ָצּ ה ָ
(ה ַ ּל ְי ָלה ַה ֶּזה) ֻ ּכ ּלוֹ ַמ ָ ּצהx2 } 11.(כּ ָ ֻּלנוּ)ַ :ה ַ ּל ְי ָלה ַה ֶּזה ַ
ׁ ֶש ְבּ ָכל ַה ֵ ּלילוֹ ת ָאנ ּו אוֹ ְכ ִלין ֵבּ ין יוֹ ׁ ְש ִבין ו ֵּבין ְמ ֻס ִבּ ין ֵ
(בּ ין יוֹ ׁ ְש ִבין ו ֵּבין ְמ ֻס ִבּ ין)
(ה ַ ּל ְי ָלה ַה ֶּזה) ֻ ּכ ָ ּלנ ּו ְמ ֻס ִבּ יןx2 } 13.
(כּ ָ ֻּלנוּ)ַ :ה ַ ּל ְי ָלה ַה ֶּזה ַ
1 0מהמשנה נראה שבימי בית שני ולאחר החורבן אכלו את סעודת הפסח בשלב זה ,ואז מזגו את הכוס השני והבן היה שואל את
אביו על מה שראה; זהו כמובן סדר הגיוני יותר ...אם לא היתה דעת בבן לשאול ,היה אביו מלמדו .בכל אופן בתקופת התלמוד
נהג כבר בוודאות הסדר המוכר לנו ,והשיר הינו בעצם מחוץ למקומו.
הנוסח הקדום של "מה נשתנה" מופיע במשנה ושונה מהנוסח שלנו .יש בו שלוש שאלות :על הטבילה ,על חמץ ומצה ועל
אכילת הבשר שאינה בנוסחנו ("שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל ,והלילה הזה כולו צלי?") .השאלה האחרונה
משקפת את אכילת קרבנות הפסח והחגיגה בזמן הבית (ששניהם צלי) ,ואכילת צלי בתקופת המשנה כזכר לקרבן .מנהג זה
נתקיים בארץ ובסביבותיה עד תקופות מאוחרות ,ואיתו גם נוסח השאלה.
11כיהודים חופשיים אנו מתירים לאכול חמץ בפסח ומתקוממים נגד הכפייה שבאיסור על מכירתו ,ומה גם על חוק החמץ שעבר
לאחרונה (מרץ ,)2023ולא נשקוט עד שיבוטל .אולם בסעודת הסדר נאכל מצה בלבד ולא לחם ,לא בכפייה אלא בבחירה.
12בנוסח המקורי במשנה נאמר "שבכל הלילות אנו מטבלין פעם אחת" ,שכן זה היה נוהג מקובל בסעודה (אלא שבפסח היו מטבלים
פעמיים) .עם שינוי מנהגי הסעודה ,כשהחלו להביא ירקות עם הסעודה ,וכיוון שבבבל לא נהגו לטבל ,הוסיפו את השאלה על
"שאר ירקות" ושינו את נוסח השאלה על הטיבול .סידרן של שלוש הקושיות הראשונות שונה במסורות השונות ביהדות.
13בעולם ההלניסטי-רומי נהגו לאכול ובעיקר לערוך משתאות בהסיבה ,היינו שכיבה למחצה על ספה (מכאן גם המקור למילה
"מסיבה") .היה זה נוהג נפוץ ולפיכך לא היה טעם לשאול עליו ,ואכן קושיה זו אינה מופיעה לא במשנה ,לא בתלמוד ואף לא
במקורות קדומים אחרים .נראה שרק בשלב מאוחר יחסית ,בימי הביניים ,הפך מנהג ההסיבה נדיר ונשתמר רק בסעודת הסדר,
ולכן הכניסו את הקושיה עליו.
15
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
מיה מיטב
מה נשתנה
ַה ּׁ ָשנָ ה
ימה ֲאנִ י לֹא ַמ ְס ִּכ ָ
“מה נִ ׁ ְש ַּת ָ ּנה”!לָ ׁ ִשיר ֶאת ָ
ִּכי ֲאנִ י ְּכ ָבר
לֹא ֲהכִ י ְק ַט ָ ּנה.
ֵא ׁ ֵשב לִ י וְ ֶא ׁ ְש ּתֹק
זֶ ה ֻמ ָּתר ַעל ּ ִפי חֹק
ִמ ִ ּצדִּ י
ְּת ַב ְּק ׁש ּו ֵמ ַה ִּתינוֹ ק.
ניצן בר אבני
הפעלה :כל אחד ואחת ממשתתפי ומשתתפות הסדר יספרו על שינוי משמעותי שערכו בחייהם.
שינוי מכל סוג שהוא ,בחייהם האישיים ,שינוי הרגלים ,שינוי ערכי וכו’.
אורי קציר
ָמה נִ ׁ ְש ַּת ָ ּנה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ִמ ָּכל ַה ֵּלילוֹ ת –
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ֵאין ָאנ ּו ְמ ׁ ַש ִ ּנים ֲא ִפלּ ּו אוֹ ת ַא ַחת — ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ֲהמוֹ ן ׁ ִש ּנוּיִ ים
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ָאנ ּו צוֹ ִפים ָּת ִמיד ַ ּב ֲח ָד ׁשוֹ תַ ,ה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה — ֻּכ ָּלנ ּו ׁ ְשפוּיִ ים
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ָאנ ּו אוֹ כְ לִ ים ַה ְר ֵ ּבה ְמרוֹ ִרים — ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ֻּכלּ וֹ ַמ ְט ַע ִּמים
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ָאנ ּו ׁ ָש ִרים ַעל ִמ ְצ ַריִ ם וְ ַע ְבדוּת — ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ְ ּביִ שְׂ ָר ֵאל ֵחרוּת
גל אמיר
מה נשתנה
ָמה נִ ׁ ְש ַּת ָ ּנה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ִמ ָּכל ַה ֵּלילוֹ ת ִמ ָּכל ַה ֵּלילוֹ ת
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ֵאין ָאנ ּו ַמ ְפגִ ינִ ין ֲא ִפלּ ּו ּ ַפ ַעם ַא ַחת ֲא ִפלּ ּו ּ ַפ ַעם ַא ַחת
ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ֻּכ ָּלנ ּו ַמ ְפגִ ינִ ין ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ֻּכ ָּלנ ּו ַמ ְפגִ ינִ ין
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ֵאין ָאנ ּו חוֹ ְס ִמים ֲא ִפלּ ּו ְּכ ִב ׁיש ֶא ָחד ֲא ִפלּ ּו ְּכ ִב ׁיש ֶא ָחד
ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ֻּכ ָּלנ ּו ְ ּב ַא ָ ּילוֹ ן ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ֻּכ ָּלנ ּו ְ ּב ַא ָ ּילוֹ ן
ׁ ֶש ְ ּבכָ ל ַה ֵּלילוֹ ת ָאנ ּו חוֹ זְ ִרים ַה ַ ּביְ ָתה לִ ׁישֹןַ ,ה ַ ּביְ ָתה לִ ׁישֹן
ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ְ ּב ַמ ֲע ָצר יוֹ ׁ ְש ִביםַ ,ה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ַה ַּליְ לָ ה ַה ֶ ּזה ְ ּב ַמ ֲע ָצר יוֹ ׁ ְש ִבים.
16
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
עורכ/ת :מסופר במקרא 14כי עבדים היינו לפרעה במצרים .ויוציאנו ַי ֲה ֶוה 15אלוהינו
משם ביד חזקה ובזרוע נטויה{ .מסביר על יהוה}
ועל כך אמר המדרש :אילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים קרוא/ה:
הרי אנו ,ובנינו ,ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים.
ואפילו כולנו חכמים ,כולנו נבונות ,כולנו זקנים ,כולנו יודעות את התורה
— מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים .וכל המרבה לספר ביציאת מצרים
16
הרי זה משובח.
ואפילו לא כך היו הדברים כפי שמסופר במקרא ובמדרש (ונראה כי אכן — עורכ/ת:
17
לא כך היו ,)...נמשיך ונספר ונחגוג ונהלל את חג החרות וחג האביב הזה.
{מספר על יציאת מצרים}
יבא ורבי
יע ֶזר ורבי ְיהוֹ ֻש ַע ורבי ֶא ְל ָע ָזר בן ֲע ַז ְר ָיה ורבי ֲע ִק ָ
קרוא/ה :מעשה ברבי ֱא ִל ֶ
ַט ְרפוֹ ן שהיו מסובין בבני ברק 18והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה,
עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם:
19
“רבותינו ,הגיע זמן קריאת שמע של שחרית”.
1 4ככל הנראה אין זו אמת היסטורית ,ואנו מזכירים אותה לא בגלל ערכה ההיסטורי המפוקפק אלא משום שזו האמת הפנימית
של עורכי המקרא ושל מסורת היהדות.
כדאי לציין שגם הנוסח המסורתי של "עבדים היינו" עבר גלגולים רבים .נראה שעוד בימי התלמוד קראו את אחד משלושת
ה"סיכומים" המקראיים בעניין (דברים ו ,)23–20 ,ורק אחר כך עיבדו את הנוסח.
15נראה שזו ההגיה הנכונה של שם אלוהי ישראל ,עוד לפני הופעת היהדות בשלהי ימי בית ראשון (כנראה) .משמעותו המשוערת:
"זה אשר גורם לדברים להיות" .בכל מקרה נראה שאין שחר לקריאה לפי ניקוד המסורה" :יְ הֹוָ ה" ,וסביר כי ניקוד זה אכן נועד
לטשטש את ההגייה הנכונה כך שגם מי שיתעקש להגות את השם המפורש ,יהגה שם אחר .אם קריאת השם פוגעת במישהו/י,
ניתן לקרוא "אדוני" ,או כל שם נרדף אחר ,או פשוט "זה שאין לקרוא בשמו".
16פיסקה זו הינה מאוחרת ומקורה אינו ידוע .רק החל מהרמב"ם נפסק שזוהי מצווה מחייבת ,ואילו סעדיה גאון וקטעי הגניזה
אינם מזכירים אותה כלל.
17בכל המקורות הרבים ממצרים בתקופה המתאימה (ימי הממלכה החדשה ,בערך 1200–1550לפסה"נ) אין כל רמז לשהות
ישראל במצרים או ליציאת מצרים .סיפורי יציאת מצרים עצמם רצופים אנאכרוניזמים (מידע מאוחר שהכותב ייחסו בטעות
לתקופה קדומה) ,חילופי גרסאות סותרות וכו' ,ויש בהם רק מעט מידע היסטורי ממשי על התקופה הקדומה (בעיקר בניית
הערים פיתום = פר-אתום ,ורעמסס ,בימי רעמסס השני) .כל ידיעותינו על היווצרות עם ישראל מורות על התגבשות וסינתזה
תרבותית שחלה בארץ-ישראל ולא על הגעת עם מגובש מהמדבר או ממצרים .מסיבות אלה ומסיבות רבות נוספות יש לדחות
את ה"היסטוריות" של סיפורי יציאת מצרים כמאורע ממשי מכונן בתולדות עם ישראל .יותר מכל נראה כי אלו הן מסורות של
קבוצה אחת — מתוך הקבוצות הרבות שיצרו את עם ישראל — אשר אבותיה אכן שהו במצרים ,וגם מסורות אלה הינן אגדתיות
יותר מאשר היסטוריות .אולם בכל אלו אין כדי לערער את חשיבות מיתוס הפסח ביהדות — גם היהדות שלנו ,-את ערכי החרות
ואת חגיגת האביב הגלומים בו.
18בני ברק הקדומה שכנה בכפר אל-חיריה ,סמוך למזבלה המפורסמת ,שנקראה על שם הכפר ,וכיום :פארק אריאל שרון .הכפר
נקרא גם אבן אבראק ,זכר לשם הקדום .בעקבות ההגדה קרויה צומת מרכזית סמוכה בשם "צומת מסובים".
19מקורו של הסיפור אינו ידוע .סיפור דומה מופיע בתוספתא (פסחים י ,)12אלא ששם מדובר ברבן גמליאל ובעיר לוד.
17
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
עורכ/ת :כתוב בברייתא — כנגד ארבעה בנים דיברה תורה :אחד חכם ,ואחד רשע,
ואחד תם ,ואחד שאינו יודע לשאול {מסביר על הברייתא} 20.אבל אנו נדבר על שתי בנות
ושני בנים...
2 0ברייתא זו עתיקה ,מופיעה כבר בספרות התנאים ,ואופן היווצרותה כנראה מורכב .כמות שהיא הריהי פירוש הרמוניסטי הבא
ֹאמר ּו ֲאלֵ יכֶ ם ְ ּבנֵ יכֶ ם ָמה ָה ֲעב ָֹדה ַה ּזֹאת לָ כֶ ם "...וכו'.
לפשר ארבע גרסאות שונות של מצוות "והיגדת לבנך" :שמות יב " — 26וְ ָהיָ ה ִּכי י ְ
"כי יִ ׁ ְש ָאלְ ָך ִבנְ ָך ָמ ָחר לֵ אמֹר ָמה ָה ֵעדֹת וְ ַה ֻח ִּקים"...
שמות יג " — 14וְ ָהיָ ה ִּכי יִ ׁ ְש ָאלְ ָך ִבנְ ָך ָמ ָחר לֵ אמֹר ַמה ּזֹאת "...וכו' .דברים ו ִּ — 20
וכו' .שמות יג " — 8והגדת לבנך ביום ההוא לאמר ,בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים" (כאן אין שאלה).
מקורו של ריבוי הנסחים הוא במורכבות הטקסט המקראי ומקורותיו השונים (הכהני ,המשנה-תורתי ,ואחרים) .אולם שלומי
אמוני ישראל רצו לראות בטקסט המקראי אחדות מלאה שמקורה בדברי האל ,ולפיכך דרשו עליו דרשות הרמוניסטיות (נאות
כשלעצמן) .במקרה זה רצו להראות שאין כאן ריבוי גרסאות ,אלא בכל מקום כוון הטקסט המקראי לשאלה של בן בעל תכונות
אחרות :חכם ,רשע ,טיפש (כך במכילתא דר' ישמעאל ובתלמוד הירושלמי; "תם" הובא בנוסח הסופי אולי כדי לא להעליב את
הטיפשים ,או כשם נרדף) ,ושאינו יודע לשאול (שהוא בעצם ה"תם").
השאלות ברורות ומתאימות לדרשה :השאלה המתוחכמת מיוחסת לחכם ,השאלה הקנטרנית לרשע ,השאלה הלא-ממוקדת
לטיפש ,והעדר-השאלה לשאינו יודע לשאול .משמעות התשובות ושאלת הנוסח המקורי מסובכת בהרבה ושנוייה במחלוקת
גם בין החוקרים.
"ע ָב ִדים ָהיִ ינוּ "...וכו' (דברים ו )25–21מתאימה הרבה יותר .נוסח התלמוד הירושלמי ,המיוחס
21התשובה המקורית במקראֲ :
לתנא ר' חייה ,מחליף בין התשובות לחכם ולטיפש וגם הוא מתאים יותר .לעצם העניין מפרש הירושלמי שהכוונה שלא יעבור
מחבורה אחת לשנייה בליל הסדר ,ועדיין הפסוק סתום.
22רבים סבורים שמדרש זה עמד תחילה בנפרד .אולי הוא אפילו קודם לשאר הבנים ,והמדרשים האחרים באו בהמשך לאזן את
התמונה ,כדי שלא לייצג את דור הבנים רק על ידי הרשע.
18
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
אורי קציר
ְּכנֶ גֶ ד ַא ְר ָ ּב ָעה ָ ּבנִ ים ִ ּד ְ ּב ָרה ּתוֹ ָרהֶ .א ָחד ָחכָ ם ,וְ ֶא ָחד ָר ׁ ָשע ,וְ ֶא ָחד ָּתם ,וְ ֶא ָחד ׁ ֶש ֵאינוֹ יוֹ ֵד ַע לִ ׁ ְשאֹל.
ָחכָ ם ָמה הוּא אוֹ ֵמר? ָמה ָה ֵעדֹת וְ ַה ֻח ִּקים וְ ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים ֲא ׁ ֶשר דִּ ַ ּב ְר ֶּתם ִ ּב ְמגִ ַּלת ָה ַע ְצ ָמאוּת? עוֹ ְדד ּו ֲעלִ ָ ּיה יְ הו ִּדית וְ ִקבּ וּץ
ָ ּגלוּיוֹ ת; ׁ ִש ְקד ּו ַעל ּ ִפ ּתו ַּח ָה ָא ֶרץ לְ טוֹ ַבת ָּכל ּתוֹ ׁ ָש ֶב ָיה; ַה ׁ ְש ִּתית ּו ְמ ִדינַ ְתכֶ ם ַעל יְ סוֹ דוֹ ת ַה ֵחרוּתַ ,ה ֶ ּצ ֶדק וְ ַה ּׁ ָשלוֹ ם לְ אוֹ ר
ֲחזוֹ נָ ם ׁ ֶשל נְ ִב ֵיאי יִ שְׂ ָר ֵאל; ַק ְ ּימ ּו ׁ ִשוְ יוֹ ן זְ כוּיוֹ ת ֶח ְב ָר ִתי ו ְּמ ִדינִ י ָ ּגמוּר לְ כָ ל ֶאזְ ָר ֶח ָיה ְ ּבלִ י ֶה ְבדֵּ ל דָּ תּ ֶ ,גזַ ע ו ִּמין; ַה ְב ִטיח ּו
ח ֶֹפ ׁש דָּ תַ ,מ ְצ ּפוּן ,לָ ׁשוֹ ןִ ,ח ּנו ְּך וְ ַת ְרבּ וּת; ׁ ִש ְמר ּו ַעל ַה ְּמקוֹ מוֹ ת ַה ְּקדוֹ ׁ ִשים ׁ ֶשל ָּכל ַהדָּ תוֹ תִ .אם ָאכֵ ן ָּכ ְך ַּת ֲעשׂ ּו אוֹ ר ִּת ְהי ּו
לַ גּ וֹ יִ ים ְּכ ִפי ׁ ֶש ָחזָ ה ַה ָ ּנ ִביא יְ ׁ ַש ְעיָ הוּ.
ָר ׁ ָשע ָמה הוּא אוֹ ֵמר? ָמה ַהדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַה ּזֹאת לָ כֶ ם? רוֹ ָדנוּת ַא ֶּתם ְצ ִריכִ ים .וְ זֶ ה יִ ְהיֶ ה ִמ ׁ ְש ּ ַפט ָהרוֹ ָדן ֲא ׁ ֶשר יִ ְמל ְֹך ֲעלֵ יכֶ ם:
ת-מ ֵּסיכֶ ם יִ ַּקח וַ ִ ּיבֶ ן לוֹ ָ ּב ֵּתי ּ ְפ ֵאר וּבְ ֵרכוֹ ת שְׂ ִח ָ ּיה ו ְּמטוֹ ִסים ְמפ ָֹא ִרים .וּבְ כַ ְס ּ ְפכֶ ם יְ ַמ ֵּמן ִמ ְס ֲעדוֹ ת יֻ ְק ָרה וְ ֻח ְפ ׁשוֹ ת ּתוֹ ָעפוֹ ת
ֶא ִ
ו ְּמלוֹ נוֹ ת ְמנַ ְּק ֵרי ֵעינַ יִ ם .וְ ֶאת ְ ּבנוֹ ֵתיכֶ ן יִ ַּקח לְ עוֹ זְ רוֹ ת ַ ּביִ ת וְ לִ ְמ ַב ּׁ ְשלוֹ ת וְ לִ ְמנַ ּקוֹ ת .וְ ֶאת ֶח ְברוֹ ת ָה ֲענָ ק ׁ ֶשל ַה ֶּמ ׁ ֶשק יִ ַּקח
”צכֶ ם; וְ נָ ַתן לַ ֲע ָב ָדיו .וְ ֶאת ַּכ ְס ּ ְפכֶ ם יִ ַּקח וְ ָעשָׂ ה לִ ְמלַ אכְ ּתוֹ .וְ ַא ֶּתם ִּת ְהיוּ-לוֹ לַ ֲע ָב ִדים .וּזְ ַע ְק ֶּתם ַ ּב ּיוֹ ם ַההוּאִ ,מ ִּל ְפנֵ י ָ ּבגָ ְ
וְ לֹא-יַ ֲענֶ ה ָ ּבגָ ”ץ ֶא ְתכֶ ם ַ ּב ּיוֹ ם ַההוּאִּ ,כי ִה ְפ ׁ ִשיטוֹ רוֹ ַדנְ כֶ ם וְ יוֹ ֲע ָציו ִמ ָּכל ַס ְמכוּיוֹ ָתיו ֲא ׁ ֶשר ֻה ְקנ ּו לוֹ ַ ּבחֹק.
ֹאמר לוֹ : ָּתם ָמה הוּא אוֹ ֵמר? ָמה זֹאת? ַמ ּדו ַּע ֵאין ֵ ּבית ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפט עוֹ נֵ ׁש ֶאת ַה ּפוֹ ׁ ְש ִעיםֶ ,את ָה ֲע ַב ְריָ נִ ים וְ ֶאת ַה ַח ָּט ִאים? וַ ּת ֶ
ַ ּב ֲעבוּר ׁ ֶש ָ ּב ַח ְר ָּת ָ ּב ֶהם לְ נַ ֵהל ֶאת ַא ְר ְצ ָך וְ ָת ַמכְ ָּת ָ ּב ֶהם ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָעשׂ ּו חֹק ֶא ָחד לְ ַע ְצ ָמם וְ חֹק ַא ֵחר לָ ָעם ׁ ֶשבּ וֹ ָמ ׁ ְשל ּו וְ ׁ ָש ַת ְק ָּת
ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָמנְ ע ּו ִמ ּׁשוֹ ְפ ִטים ֲהגוּנִ ים וְ יִ ׁ ְש ֵרי דֶּ ֶר ְך לִ ְפסֹל ִמ ּנוּיֵ י ּפוֹ ׁ ְש ִעים לְ ַת ְפ ִק ֵידי שְׂ ָר ָרה.
וְ ׁ ֶש ֵאינוֹ יוֹ ֵד ַע לִ ׁ ְשאֹל — ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר :וְ ִה ַ ּג ְד ָּת לְ ִבנְ ָך ַ ּב ּיוֹ ם ַההוּא לֵ אמֹר ָמה יָ ׁ ַש ְב ָּת ְ ּב ֵב ְית ָך וְ שִׂ ַח ְק ָּת ְ ּב ַמ ְח ׁ ֶש ְב ָך ו ִּב ְסלוּלֶ ְר ָך וְ ָצ ִפ ָית
את לְ ַה ְפ ִ ּגין וְ ִה ׁ ְש ַא ְר ָּת זֹאת לַ ֲא ֵח ִרים, ְ ּבטוֹ ק ׁשוֹ אוּז ו ְּב ׁ ִש ּדו ֵּרי ְס ּפוֹ ְרט ו ְּב ָתכְ נִ ּיוֹ ת ֵר ָאלִ ִיטי ו ׁ ְּש ַאר ִע ּנוּגֵ י ֶא ְס ֶק ּ ִפיזְ ם ,וְ לֹא יָ ָצ ָ
ַ ּב ֲעבוּר ֲא ִד ׁישו ְּת ָך זוֹ ָק ְר ָסה ָּכאן ַהדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ׁ ֶש ָעלֶ ָיה ָע ְמל ּו ַמנְ ִהיגֵ י ַה ִ ּצ ּיוֹ נוּת ֶה ְר ְצל וּוַ יְ ְצ ָמןַּ ,כ ְצנֶ לְ סוֹ ן וְ זַ ’בּ וֹ ִטינְ ְס ִקיּ ֶ ,בן
גּ ו ְּריוֹ ן ו ֵּבגִ ין .וְ כַ ֲא ׁ ֶשר ּתו ַּפ ְרנָ ה זְ כוּיוֹ ֶת ָיך ו ֵּבית ִמ ׁ ְש ּ ָפ ְט ָך יִ ְהיֶ ה מוֹ ׁ ַשב לֵ ִצים ַהחוֹ ְר ִצים דִּ ין לְ ִפי ִמדַּ ת ִק ְר ָב ְת ָך לַ ּׁ ִשלְ טוֹ ןַ ,אל
לְ ָך לָ בוֹ א ִ ּב ְט ָענוֹ ת ֶא ָּלא ֶאל ַע ְצ ְמ ָך ִ ּבלְ ַבד.
ניצן בר אבני
19
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
גל אמיר
כנגד ארבעה מוחין דיברה תורה
ָחכָ ם ָמה הוּא אוֹ ֵמר — ָמה ָה ֵעדוֹ ת וְ ַה ֻח ִּקים וְ ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים ֲא ׁ ֶשר ּ ָפ ַסק ָ ּבגָ ”ץ ֲעלֵ יכֶ ם ,וְ ַאף ַא ָּתה ֱאמֹר לוֹ ְּכ ִהלְ כוֹ ת ַה ּ ֶפ ַסח —
ַ ּגם לְ ַהכְ נִ יס ָח ֵמץ לְ ֵבית ַהחוֹ לִ ים.
ָר ׁ ָשע ָמה הוּא אוֹ ֵמר — ָמה ַהדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַה ּזֹאת לָ כֶ ם? לָ כֶ ם וְ לֹא לוֹ ,וּלְ ִפי ׁ ֶשהוֹ ִציא ֶאת ַע ְצמוֹ ִמן ַה ְּכלָ ל ָּכ ַפר ָ ּב ִע ָּקר ,וְ ַאף
ַא ָּתה ַה ְּק ֵהה ֶאת ׁ ִש ָ ּניו וֶ ֱאמֹר לוֹ — ַ ּב ֲעבוּר זֶ ה נִ כְ ְּת ָבה לָ נ ּו ְמגִ ַּלת ָה ַע ְצ ָמאוּת.
ָּתם ָמה הוּא אוֹ ֵמר — ָמה זֹאת? וְ ָא ַמ ְר ָּת ֵאלָ יו — ְמ ִדינַ ת יִ שְׂ ָר ֵאל ְּת ֵהא ֻמ ׁ ְש ֶּת ֶתת ַעל יְ סוֹ דוֹ ת ַה ֵחרוּתַ ,ה ֶ ּצ ֶדק וְ ַה ּׁ ָשלוֹ ם
לְ אוֹ ר ֲחזוֹ נָ ם ׁ ֶשל נְ ִב ֵיאי יִ שְׂ ָר ֵאל.
-ר ְט-יָ ה!
-ר ְט-יָ ה! דֵּ -מוֹ ְק ַ
-ר ְט-יָ ה! דֵּ -מוֹ ְק ַ
וְ ׁ ֶש ֵאינוֹ יוֹ ֵד ַע לִ ׁ ְשאֹלַ ,א ְּת ּ ְפ ַתח לוֹ ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר — דֵּ -מוֹ ְק ַ
23פסוק זה (דברים כו )5פתוח לשני פירושים ,ושניהם מופיעים במקורות .לפי הפירוש הסביר ,וכנראה גם הקדום יותר ,הכוונה
שאבות עם ישראל היו ארמים ("שהלכו לאיבוד" ועזבו את כור מחצבתם) ,כפי שאכן עולה ממסורות מקראיות רבות .לפי הפירוש
השני ,שאינו תואם במיוחד להקשר של הפסוק ,הכוונה ללבן הארמי שלפי הסיפור המקראי (המיתי) ביקש להשמיד ולאבד את
יעקב .אין להתפלא שהמסורת האורתודוכסית בחרה ללא היסוס בפירוש הפרנואידי והמתבדל ,ולא בזה העשוי להעיב חלילה
על טוהר הגזע של אבותינו (אמנם לפי השערה אחת שורשיה של בחירה זו במצב הפוליטי בתקופה ההלניסטית ,אך ספק
בדבר) .מכל מקום ,אין ספק שהיה יסוד ארמי חשוב בקבוצות מהן נתגבש עם ישראל .אלא שהיו גם קבוצות נוספות וחשובות
לא פחות ,שיצרו יחד את הסינתזה התרבותית הגדולה שבעם ישראל ואחר כך ביהדות .עליהן נמנים גם עממי כנען המקוריים
שתרומתם לתרבות הישראלית מרכזית בחשיבותה ,ושכל סיפור מצוות הג'נוסייד בהם (בידי יהושע) הופרך מכל וכל ,ומשקף
אידאולוגיות מסתגרות (שלא לאמר גזעניות) שרווחו בזרמים מסויימים של היהדות בשלהי תקופת המקרא — .הבחירה בין
הפירושים ברורה.
24כאן הורדנו את רוב קטעי המדרש .הללו עוסקים בפולחן דתי שאין אנו עוד שותפים לו ("מתחילה עובדי עבודה זרה היו
אבותינו ;)"...בהיסטוריוגרפיה מפוקפקת מימי שיבת ציון ("בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ;)"...בהבטחות אלוהיות כביכול
ודגש פרנואידי מופרז ,שספק אם הם צריכים להיות הקו המנחה אותנו כיום במדינת ישראל העצמאית והחזקה ("ברית בין
הבתרים"" ,בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו"); ובמסורות שונות על שעבוד מצרים והגאולה משם ,שההיסטוריות שלהן
אינה אמינה והמסר — בהקשר של ימינו אלו — מפוקפק .היסודות הראויים בעינינו בכל אלו יבואו בהמשך ההגדה ,בדגש הנאות
לימינו .הותרנו רק את "ארמי אובד אבי" ,בפירושו המסתבר יותר וההפוך לפרשנות ההגדה ,כנקודת אחיזה לתיאור קרוב יותר
לאמת של היווצרות עם ישראל.
20
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
קרוא/ה:
"כי ַצ ִדּ יק ְבּ ִדינוֹ ַה ׁ ּ ֶש ַלח-,
ִּ
ַא ְך ָּת ִמידְ ,בּ ָע ְברוֹ ׁשוֹ ֵתת,
הוּא ַמ ׁ ְש ִאירּ ְ ,כמוֹ ַט ַעם ֶמ ַלח,
ֶאת ִדּ ְמ ַעת ַה ַח ִּפ ֵ
ים מ ֵח ְטא".
ניצן בר אבני
ואלו עשר המכות של 2023
ֲ 1 .ה ָפ ַצת ַה ּׁ ְש ָק ִרים ָ ּב ְר ׁ ָשתוֹ ת ַה ֶח ְב ָר ִת ּיוֹ ת.
ֲ 2 .אנָ ׁ ִשים ַה ִּמ ְת ַק ּׁ ְש ִרים ִמ ְ ּבלִ י לְ ַס ֵּמס ִמ ּק ֶֹדם לָ כֵ ן.
ְ ּ 3 .פ ָק ֵקי ְּתנו ָּעה ,לֹא ֵא ֶּלה ׁ ֶשל יְ ֵמי ַה ְּמ ָח ָאה.
ַ 4 .מ ְחסוֹ ר ְ ּב ֶח ְמ ָאה ו ְּב ָחלָ ב.
ַ 5 .מ ְחסוֹ ר ְ ּבתוֹ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ּ ְפנִ ים.
6 .י ֶֹקר ַה ִּמ ְחיָ ה.
ַ 7 .ה ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה ,וְ ַא ֶּתם ִּת ְב ֲחר ּו ִמי ַה ַּמ ָּכה ַה ְ ּגדוֹ לָ ה יוֹ ֵתר.
8 .הוֹ מוֹ פוֹ ְ ּביָ ה.
ּ ִ 9 .גזְ ָענוּת.
ַ 10.ה ֲה ִפיכָ ה ַה ִּמ ׁ ְש ָט ִרית.
הפעלה :סבב מסביב לשולחן הסדר ,וכול מי שרוצה יכול ויכולה להוסיף עוד מכות שלא נאמרו כאן.
21
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
25
(בקטע הבא אין להצטרף לקרוא/ה באמירת המכות)
(שירה):
ַּדי ַּד ֵ ּינוַּּ ,די ַּד ֵ ּינוַּּ ,די ַּד ֵ ּינוַּּ ,ד ֵ ּינ ּו ַּד ֵ ּינ ּו ַּד ֵ ּינ ּו
ַּדי ַּד ֵ ּינוַּּ ,די ַּד ֵ ּינוַּּ ,די ַּד ֵ ּינוַּּ ,ד ֵ ּינ ּו ַּד ֵ ּינוּ!
25ראוי לעקור משורש את המנהג המצמרר לקרוא בקצב סוגסטיבי את שמות המכות עד שיאן ,ומה גם להטיף את טיפות היין
האדום כמעין השתתפות בהילולת הטבח .אמנם לפי פרשנות אחרת (אברבנאל) כוונת ההטפה להמחיש שאין שמחתנו שלימה
וגורעים מכוס השמחה שלנו ,אך ספק אם זו אכן המשמעות החווייתית של המנהג :הזאת טיפות יין אדום כדם ,תוך הקראה
פולחנית של מכות הפוגעות ברשע וצדיק גם יחד ,רגע לפני התפלפלות רצחנית על מספר המכות (להלן).
הקטע הוא עיבוד לסיומו של המדרש הקדום ,שאת רובו הוצאנו מהגדתנו (ר' הערה קודמת) .הוא הובא כי ראוי לזכור — ולאו
דוקא לטוב — את סיפור מכות מצרים .ר' יהודה הוא תנא מהמאה השנייה לספה"נ וסימניו מובאים בכל המקורות הקדומים —
אלא שדווקא רשימת המכות אינה מופיעה בהם והיא כנראה תוספת מאוחרת.
26כאן הורדנו את ההתפלפלויות הדוחות על מספר המכות שספגו המצרים ,המגיעה לשיאה בדרשה משמו של ר' עקיבא — ראש
האחראים לקנאות הדתית ולמשיחיות השקר שהמיטה על עם ישראל כמה מהגדולים באסונותיו (כגון מרד בן-כוסבה והחורבן
הנורא שבעקבותיו).
22
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
גל אמיר
די דיינו
ִאלּ ּו ִמ ָ ּנה ׁ ָש ִרים ֲע ַב ְריָ נִ ים וְ לֹא ִה ׁ ְש ַּת ֵּלט ַעל ַה ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטים דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו ִה ׁ ְש ַּת ֵּלט ַעל ַה ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטים וְ לֹא חוֹ ֵקק ֶאת ּ ִפ ְס ַקת ַה ִה ְת ַ ּג ְ ּברוּת דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו חוֹ ֵקק ֶאת ּ ִפ ְס ַקת ַה ִה ְת ַ ּג ְ ּברוּת וְ לֹא ִ ּב ֵּטל ֶאת ִעילַ ת ַה ְּס ִבירוּת דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו ִ ּב ֵּטל ֶאת ִעילַ ת ַה ְּס ִבירוּת וְ לֹא חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ַה ִ ּנ ְב ָצרוּת דַּ ֵ ּינ ּו
”שים דַּ ֵ ּינ ּו ִאלּ ּו חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ַה ִ ּנ ְב ָצרוּת וְ לֹא חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ַה ּיוֹ ֲע ָמ ׁ ִ
”שים וְ לֹא חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ֶה ָח ֵמץ דַּ ֵ ּינ ּו ִאלּ ּו חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ַה ּיוֹ ֲע ָמ ׁ ִ
ִאלּ ּו חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ֶה ָח ֵמץ וְ לֹא ִה ְר ִחיב ֶאת ַס ְמכוּיוֹ ת ָ ּב ֵּתי ַהדִּ ין ָה ַר ָ ּבנִ ִ ּיים דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו ִה ְר ִחיב ֶאת ַס ְמכוּיוֹ ת ָ ּב ֵּתי ַהדִּ ין ָה ַר ָ ּבנִ ִ ּיים וְ לֹא דָּ ָחה ֶאת ִמ ְתוֵ ה ַה ָ ּנשִׂ יא דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו דָּ ָחה ֶאת ִמ ְתוֵ ה ַה ָ ּנשִׂ יא וְ לֹא ִה ְתנַ ֵהג ְ ּב ַא ִּלימוּת לַ ַּמ ְפ ִ ּגינִ ים דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו ִה ְתנַ ֵהג ְ ּב ַא ִּלימוּת לַ ַּמ ְפ ִ ּגינִ ים וְ לֹא ִה ִּסית ְּכנֶ גֶ ד ַאנְ ׁ ֵשי ַה ִּמלּ ו ִּאים דַּ ֵ ּינ ּו
ִאלּ ּו ִה ִּסית ְּכנֶ גֶ ד ַאנְ ׁ ֵשי ַה ִּמלּ ו ִּאים וְ לֹא ִר ָּמה וְ ֵה ֵפר ֱאמוּנִ ים דַּ ֵ ּינ ּו
ַעל ַא ַחת ַּכ ָּמה וְ כַ ָּמה ָר ָעה ְּכפוּלָ ה ו ְּמכֻ ּ ֶפלֶ ת לִ נְ ַתנְ יָ ה ּו ָעלֵ ינ ּו ׁ ֶש ִּמ ָ ּנה ׁ ָש ִרים ֲע ַב ְריָ נִ ים וְ ִה ׁ ְש ַּת ֵּלט ַעל ַה ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטים
”שים וְ חוֹ ֵקק וְ חוֹ ֵקק ֶאת ּ ִפ ְס ַקת ַה ִה ְת ַ ּג ְ ּברוּת ו ִּב ֵּטל ֶאת ִעילַ ת ַה ְּס ִבירוּת וְ חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ַה ִ ּנ ְב ָצרוּת וְ חוֹ ֵקק ֶאת חֹק ַה ּיוֹ ֲע ָמ ׁ ִ
ֶאת חֹק ֶה ָח ֵמץ וְ ִה ְר ִחיב ֶאת ַס ְמכוּיוֹ ת ָ ּב ֵּתי ַהדִּ ין ָה ַר ָ ּבנִ ִ ּיים וְ ָד ָחה ֶאת ִמ ְתוֵ ה ַה ָ ּנשִׂ יא וְ ִה ְתנַ ֵהג ְ ּב ַא ִּלימוּת לַ ַּמ ְפ ִ ּגינִ ים וְ ִה ִּסית
ְּכנֶ גֶ ד ַאנְ ׁ ֵשי ַה ִּמלּ ו ִּאים וְ ִר ָּמה וְ ֵה ֵפר ֱאמוּנִ ים...
דַּ י דַּ ֵ ּינ ּו ! דַּ י דַּ ֵ ּינוּ! דַּ י דַּ ֵ ּינוּ! דַּ ֵ ּינוּ ,דַּ ֵ ּינ ּו דַּ ֵ ּינוּ!
23
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
אילן שיינפלד
דיינו
ִאלּ ּו ָחנַ ן אוֹ ָתנ ּו ְ ּב ַר ֲח ִמים ַעל ַה ָ ּזר ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ֵה ׁ ִשיב לְ לֵ ב ָר ִעים ֲא ׁ ֶשר ָ ּגזַ ר ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ִהזְ ִּכ ָירנ ּו ֶאת ִהלְ כוֹ ת ָה ַאלְ ָמנָ ה וְ ַה ֵ ּגר ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו נָ ַתן לָ נ ּו ֶח ְמלָ ה ַעל ָה ַא ֵחר ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ָעשָׂ ה אוֹ ָתם לְ ֶא ָחד וְ ַא ַחת ֵמ ִע ָּמנוּ ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ִס ּ ֵפק לָ ֶהם ָמעוֹ ןַ ,מ ֲאכָ ל ו ָּמגֵ ן ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ֶה ֱא ִציל ָעלֵ ינ ּו ַרכּ וּת לֵ ב וְ ַא ֲה ַבת ָא ָדם ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו לֹא ִה ְבדַּ לְ נ ּו ֵ ּבין דָּ ם לְ ָדם ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ּ ָפ ַתח ֶאת לִ ֵ ּבנ ּו וְ ֶאת ְּתבוּנָ ֵתנוּ ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ִהשְׂ ַּכלְ נ ּו לְ ַא ֲה ָבם ְּכ ַא ִחים לָ נוּ ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ֵ ּב ַרכְ נ ּו לְ ַבל נְ ַקדֵּ ׁש ֶאת ָק ְר ָ ּבנֵ נוּ ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ֵה ִסיט ֶמ ְמ ׁ ֶשלֶ ת זָ דוֹ ן ִמן ָה ָא ֶרץ ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ָק ַרע ַמ ְסוֵ ה ֱאמוּנִ ים ִמ ּ ְפנֵ י זְ דוֹ נִ ים ,דַּ ֵ ּינוּ.
ִאלּ ּו ָע ָצ ָרנ ּו ִמ ֵ ּגרו ּׁש ְמ ַב ְּק ׁ ֵשי ַה ַח ִ ּיים ,דַּ ֵ ּינוּ.
ַעל ַא ַחת ַּכ ָּמה וְ כַ ָּמהָ ,ר ָעה ְּכפוּלָ ה ו ְּמכֻ ּ ֶפלֶ ת לַ ָּמקוֹ ם ָעלֵ ינוֶּ ׁ :שהוֹ ִצ ָיאנ ּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ,וְ ָע ָ ׂשה ָ ּב ֶהם ׁ ְש ָפ ִטים ,וְ ָע ָ ׂשה ֵ ּבאל ֵֹה ֶיהם,
וְ ָה ַרג ֶאת ְ ּבכוֹ ֵר ֶיהם ,וְ נָ ַתן לָ נ ּו ֶאת ָממוֹ נָ ם ,וְ ָק ַרע לָ נ ּו ֶאת ַה ָ ּים ,וְ ֶה ֱע ִב ָירנ ּו ְבתוֹ כוֹ ֶ ּב ָח ָר ָבה ,וְ ׁ ִש ַּקע ָצ ֵרנ ּו ְ ּבתוֹ כוֹ ,וְ ִס ּ ֵפק ָצ ְר ֵּכנ ּו
ַ ּב ִּמ ְד ָ ּבר ַא ְר ָ ּב ִעים ׁ ָשנָ ה ,וְ ֶה ֱאכִ ילָ נ ּו ֶאת ַה ָּמן ,וְ נָ ַתן לָ נ ּו ֶאת ַה ׁ ַש ָ ּבת ,וְ ֵק ְר ָבנ ּו לִ ְפנֵ י ַהר ִסינַ י ,וְ נָ ַתן לָ נ ּו ֶאת ַה ּתוֹ ָרה ,וְ ִהכְ נִ ָיסנ ּו
לְ ֶא ֶרץ יִ ְ ׂש ָר ֵאל ,וַ ֲע ַרל לָ נ ּו לִ ֵ ּבנ ּו לְ ַחדֵּ ׁש ֶאת ָּכל ֲעוֹ נוֹ ֵתינוּ.
24
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
יבּ עם בים.
וט ְ
קרוא/ה :אמר המדרש ...“ :ישב עליהם הקדוש ברוך הוא במידת הדין ִ
באותה שעה ביקשו מלאכי השרת ֵלאמֹר שירה לפני הקדוש ברוך הוא .אמר
עשׂ י ידיי טובעים בים ,ואתם אומרים שירה לפני?”.
להם הקדוש ברוך הואַ :מ ֵ
קרוא/ה :רבן גמליאל 27היה אומר :כל שלא אמר שלושה דברים ֵאל ּו בפסח ,לא יצא
ידי חובתו .ואלו הן:
(כולנו יחד) :פסח ,מצה ומרור.
עורכ/ת :פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש
קיים ,על שום מה?
קרוא/ה :על שום שמסופר כי ָּפ ַסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים.
י-י ְשׂ ָר ֵאל ְבּ ִמ ְצ ַר ִים” (שמות לי ֲה ֶוה ֲא ׁ ֶשר ָּפ ַסח ַע ָ
ל-בּ ֵּתי ְב ֵנ ִ שנאמרֶּ :
“פ ַסח הוּא ַ
י”ב .)27
עורכ/ת :מצה זו שנאכל ,על שום מה?
קרוא/ה :על שום שמסופר כי לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ ,שנאמר:
ת-ה ָבּ ֵצק ֲא ׁ ֶשר הוֹ ִציא ּו ִמ ִּמ ְצ ַר ִיםֻ ,עגֹת ַמצּ וֹ תּ ִ ,כי ל ֹא ָח ֵמץּ ִ :כי-ג ְֹר ׁש ּו
ַ ַ“ו ּיֹאפ ּו ֶא
ֹא-עשׂ ּו ָל ֶהם( ”.שמות י”ב .)39 ִמ ִּמ ְצ ַר ִיםְ ,ול ֹא ָי ְכל ּו ְל ִה ְת ַמ ְה ֵמ ַּהְ ,ו ַג ֵ
ם-צ ָדה ל ָ
עורכ/ת :מרור זה שנאכל ,על שום מה?
קרוא/ה :על שום שמסופר כי מררו המצרים את חיי אבותינו במצרים .שנאמר:
ת-ח ֵ ּי ֶ
יהם ַבּ ֲעב ָֹדה ָק ׁ ָשהְ ,בּ ח ֶֹמר ו ִּב ְל ֵב ִנים” (שמות א .)14 ַ ַ“ו ְי ָמ ְרר ּו ֶא
27זהותו של רבן גמליאל זה שנוייה במחלוקת שלא נפתרה .יש סוברים שהוא גמליאל הזקן שמימי בית שני .לפי אחרים זהו גמליאל
דיבנה (לאחר חורבן הבית) ,ומשנה זו נועדה לשמר את זכר עבודת הפסח בבית המקדש — .יש אומרים כי החובה כאן היא חובת
"והגדת לבנך" .אחרים סבורים שהיא נועדה להתבדל מן הנוצרים והמשיחיים ,שאכלו את סעודת הפסח לזכר סעודתו האחרונה
של ישוע הנוצרי (סעודת ליל הסדר ,כזכור) ,וכבר לא לזכר יציאת מצרים עצמה.
25
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ניצן בר אבני
ּ ֶפ ַסח ִמ ּׁשוּם ׁ ֶש ֻח ִּקים ַמ ְפלִ ים לֹא יִ ְפ ְסח ּו ַעל ִא ׁיש אוֹ ִא ּׁ ָשה ֵמ ִא ָּתנוּ.
ַמ ָ ּצה ַעל ׁשוּם ׁ ֶש ִּמ ִ ּצינ ּו ֶאת ַהדִּ ְיק ָטטו ָּרה וְ ֶאת ַה ּזוּג ַה ַּמלְ כו ִּתי ָהעוֹ ֵמד ְ ּבר ׁ ָ
ֹאש ּה.
ָמרוֹ ר ַעל ׁשוּם ַה ַח ִ ּיים ַה ָּק ׁ ִשים וְ ַה ָּמ ִרים ׁ ֶש ֵהם ְמ ַתכְ נְ נִ ים לָ נ ּו ַא ְך ַּכ ּמו ָּבן לֹא לָ ֶהם.
ְ ּבכָ ל ּדוֹ ר וָ דוֹ ר ַח ָ ּיב ָּכל ִא ׁיש וְ ַח ֶ ּי ֶבת ָּכל ִא ּׁ ָשה לְ ַח ֵ ּנ ְך לַ ֲע ָרכִ ים ׁ ֶשל ַס ְבלָ נוּת וְ סוֹ ְבלָ נוּתַ ,ק ָ ּבלַ ת ָה ַא ֵחר וְ ָה ַא ֶח ֶרתִ ׁ ,שוְ יוֹ ןֲ ,הכָ לָ ה,
ישית וְ קוֹ לֶ ְק ִט ִיביתַ ,ע ְרבוּת ֲה ָד ִדית — וִ יכֹלֶ ת לְ ָה ִטיל ָס ֵפק ִ ּב ְדמוּיוֹ ת ׁ ֶשל ַס ְמכוּת. ִה ְתנַ דְּ בוּת ו ְּמ ִסירוּת ,נְ ִתינָ הַ ,א ְח ָריוּת ִא ׁ ִ
28
קרוא/ה :בכל דור ודור חייבים אנו לראות את עצמנו כאילו אנו שיצאנו ממצרים.
(שירה):
ַה ְללו ָּי ּהַ ,ה ְללו ָּי ּהּ ְ ,ב ִצ ְל ְצ ֵלי ׁ ָש ַמע,
בצ ְל ְצ ֵלי ְּתרו ָּעה, ַה ְללו ָּי ּהַ ,ה ְללו ָּי ּהִ ,
ָ ּכל ַה ְ ּנ ׁ ָש ָמה ְּת ַה ֵ ּל ָ
ל-י ּהַ ,ה ְללו ָּי ּהַ ,ה ְללו ָּי ּהx2 } .
קרוא/ה :וגם אנו ,הננו לספר ביציאת מצרים :מעבדות לחרות ,משיעבוד לגאולה .כי גם
אנו יצאנו מבית עבדים ומגיא-הריגה ,ובנינו בית ַבּ ִ
ל-ימוֹ ט לנידחי ישראל על אדמתם.
29
ואת מועד החרות נוסיף לקדש בבית זה ,אנו ובנותינו ובנינו ובני בנינו ,עד עולם.
28זוהי ברייתא המופיעה בחלק מכתבי היד של המשנה ,ומקומה בהגדה אינו קבוע .אחריה מובא ה"הלל" לאלוהי ישראל — אנו
נסתפק בשירת "הללויה" .ה"הלל" הוא מחלקיו הקדומים ביותר של סדר הפסח ,וידוע בודאות שנקרא כבר בימי בית שני ,כפי
שמתואר במשנה (פסחים ט .)3כך כאמור גם בברית החדשה :בסיום סדר הפסח שקדם למותו של ישוע (הסעודה האחרונה)
"שרו מזמורי תהלים" (מתי כ"ו ;30מרקוס י"ד .)26הוא נחלק לשניים ,כשכאן חלקו הראשון ואילו חלקו השני בסיום ההגדה.
החלק הראשון כולל את תהלים קי"ג ("הללויה") ו-קי"ד .נחלקו בית הלל ובית שמאי היכן מקומו של קי"ד ("בצאת ישראל
ממצרים") ,והלכה כבית הלל.
29מפרקי המבוא להגדת הקיבוץ הארצי .בהגדה המסורתית באה כאן ברכת הגאולה.
26
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
גל אמיר
דמוקרטיה ,חירות ,מאבק
ָּכל ׁ ֶשלּ ֹא ָא ָמר ּו ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה דְּ ָב ִרים ֵאלּ ּו ְ ּב ֶפ ַסח לֹא יָ ָצאו יְ ֵדי חוֹ ָב ָתם וְ חוֹ ָב ָתן ,וְ ֵאלּ ּו ֵהן :דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ הֵ ,חרוּתַ ,מ ֲא ָבק
דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה זוֹ ׁ ֶש ִ ּי ְּסד ּו ִא ּמוֹ ֵתינ ּו וַ ֲאבוֹ ֵתינ ּו ִ ּבזְ ַמן ִמלְ ֶח ֶמת ָה ַע ְצ ָמאוּתַ .על ׁשוּם ָמה? ַעל ׁשוּם ׁ ֶש ֵ ּנס ָ ּגלוּי ֵא ַרע לָ ֶהם ,וְ ֵה ִקימ ּו
ְמ ִדינָ ה ַא ֲח ֵרי ַאלְ ּ ַפיִ ם ׁ ְשנוֹ ת ָ ּגלוּת ,ו ִּב ֵּססו ַּה ַעל יְ סוֹ דוֹ ת ַה ֵחרוּתַ ,ה ֶ ּצ ֶדק וְ ַה ּׁ ָשלוֹ ם.
ימי ַה ֶּמלֶ ְך ּ ַפ ְרעֹה וְ ַעד ַה ּיוֹ ם ,לֹא לֶ ָע ִריץ זָ ר ֵחרוּת זוֹ ׁ ֶש ִ ּנ ְּתנָ ה לָ נ ּו ַעל ׁשוּם ָמה? ַעל ׁשוּם ׁ ֶשלּ ֹא ָּכ ַפ ְפנ ּו ר ׁ ֵ
ֹאשנ ּו לֶ ָע ִריץ ִמ ֵ
וְ לֹא לֶ ָע ִריץ ִמ ּׁ ֶש ָּלנוּ ,ו ְּבכָ ל ּ ַפ ַעם ׁ ֶש ִ ּנ ּס ּו לְ ׁ ַש ְע ְ ּב ֵדנ ּו ַק ְמנ ּו וְ ִה ּ ַׂשגְ נ ּו ֵחרו ֵּתנוּ.
ַמ ֲאבָ ק זֶ ה ׁ ֶש ָאנ ּו נֶ ֱא ָב ִקים ַעל ׁשוּם ָמה? ַעל ׁשוּם ׁ ֶש ִ ּזלְ זַ לְ נ ּו ְ ּב ֵחרו ֵּתנוּ ,וְ ָר ִאינ ּו אוֹ ָת ּה ְּכמו ֶּבנֶ ת ֵמ ֵאלֶ ָיה ,וְ ֵה ֵבאנ ּו אוֹ ָת ּה לִ כְ לַ ל
ַס ָּכנָ ה ,וְ ׁ ָשכַ ְחנ ּו ִּכי ְ ּבכָ ל ּדוֹ ר וְ דוֹ ר ַח ָ ּיב ָא ָדם לִ ְראוֹ ת ַע ְצמוֹ ְּכ ִאלּ ּו יָ ָצא ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ,וְ לִ ׁ ְשמֹר ַעל ֵחרוּתוֹ ִּ ,כי ֲע ָב ִדים ָהיִ ינוַּ ,א ְך
לֹא נִ ְהיֶ ה עוֹ ד ֲע ָב ִדים לְ עוֹ לָ ם.
קרוא/ה:
ְ“ו ָה ָיה ְבּ ַא ֲח ִרית ַה ָ ּי ִמים...
יהם ְל ַמ ְז ֵמרוֹ תְו ִכ ְּתת ּו ַח ְרבוֹ ָתם ְל ִא ִּתים ַו ֲח ִניתוֹ ֵת ֶ
ל ֹא ִי ּ ָ ׂ
שא גוֹ י ֶאל גּ וֹ י ֶח ֶרב ְול ֹא ִי ְל ְמד ּו עוֹ ד ִמ ְל ָח ָמה”
(לפי :ישעיהו ב = 4–2מיכה ד’ )3–1
30עמלק של ימינו — מכונת ההשמדה הנאצית ותכונות נפש האדם שאיפשרו אותה .אותן עלינו לזכור ומהן עלינו להישמר בכל
מקום ואתר ,ולא רק בגרמניה .ככל האומות ,גם אנו איננו חסינים מפני תהליכים כאלה ,כאן ועכשיו .ההגדה עצמה אינה מדגישה
את עמלק כאויב האולטימטיבי שמטרתו השמדה מלאה ,ומייחדת כאמור תפקיד זה ללבן הארמי; אך בתודעתנו ובמסורת
היהודית בכללה עמלק הוא הסמל לאותו עניין ,ועם סמל זה עלינו להתמודד .יש לדחות מכל וכל את הפירוש האקטואלי הנורא
שנותנים לפסוק זה הכוחות המשיחיים המבקשים להשתלט על מדינת ישראל.
27
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
קרוא/ה :זכר למקדש כהילל .כן עשה הילל בזמן שבית המקדש קיים .היה כורך פסח,
מצה ומרור ואוכל ביחד ,לקיים מה שנאמר“ :על מצות מרורים יאכלוהו”.
עורכ/ת :מרור — ניקח החזרת והחרוסת.
כורך — נכרוך מן המצה עם חזרת וחרוסת.
עורכ/ת :במקום זה נהוג לאכול את הארוחה ורק אז להמשיך ,אבל לנוחות הציבור
נסיים ברצף את ההגדה ואז נאכל .ובכן :צפון — נאכל האפיקומן ! ...
(מוציא/ה האפיקומן ומחלק/ת למסובים .אם נעלם האפיקומן בידי הטף ,מתקיים משא ומתן עם
ההורים על התנאים להחזרתו; יש לסכם מראש מסגרת למו”מ ...אכילת האפיקומן).
28
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
עורכ/ת:
נמזוג היין לכוס רביעית.
הלל — לא “שפוך חמתך” ,31כי אם “שים שלום”:
קרוא/ה :שים שלום ופרוש סוכת שלום על ישראל ועל העולם כולוּ ִ .כי ֶז ַרע ַה ׁ ּ ָשלוֹ םַ ,ה ֶג ֶּפן
ִּת ֵּתן ִּפ ְר ָי ּה ְו ָה ָא ֶרץ ִּת ֵּתן ֶאת ְיבו ָּל ּה ְו ַה ׁ ּ ָש ַמ ִים ִי ְּתנ ּו ַט ָ ּלם (מתפילת ראש השנה,
לפי זכריה ח .)12
קרוא/הְ :ו ָגר ְז ֵאב ִעם ֶ ּכ ֶבשׂ ְו ָנ ֵמר ִעם ְ ּג ִדי ִי ְר ָבּ ץ ְו ֵע ֶגל ו ְּכ ִפיר ו ְּמ ִריא ַי ְח ָדּ ו ְו ַנ ַער ָקטֹן נ ֵֹהג
יהן ְו ַא ְר ֵיה ַ ּכ ָבּ ָקר י ַ
ֹאכל ֶּת ֶבןְ :ו ׁ ִש ֲע ׁ ַשע ָבּ ם :ו ָּפ ָרה ָודֹב ִּת ְר ֶע ָינהַ ,י ְח ָדּ ו ִי ְר ְבּ צ ּו ַי ְל ֵד ֶ
יוֹ ֵנק ַעל ֻחר ָּפ ֶתןְ ,ו ַעל ְמאו ַּרת ִצ ְפעוֹ ִני ָ ּגמוּל ָידוֹ ָה ָדה :ל ֹא ָי ֵרע ּו ְול ֹא ַי ׁ ְש ִחית ּו
ְבּ ָכל ַהר ָק ְד ׁ ִשי ִ ּכי ָמ ְל ָאה ָה ָא ֶרץ ֵדּ ָעה ַ ּכ ַּמ ִים ַל ָ ּים ְמ ַכ ִּסים (לפי ישעיהו יא )9–6
קרוא/ה :כוס ברכה 32נישא לנו ולבנינו ולכל מעשה ידינו ,לפרי האדמה ולתנובת
האדם ,ליום העמל ולחיי האחווה ,לשוויון ערך האדם ולחרות רוחו.
עורכ/ת :נרצה — חסל סידור פסח כהלכתו ,ככל משפטו וחוקתו .כאשר זכינו לסדר
אותו ,כן נזכה לעשותו.
לשנה הבאה בירושלים ,שתהא עיר הדמוקרטיה והשלום!
לחיים ולברכה! (כולנו):
עורכ/ת :
תם סדר הפסח כהלכתו.
לו נזכה לשוב ולערכו יחדיו
בשנה הבאה -
שתהא שנת צדק ,דמוקרטיה ,רווחה ושלום!
31בהגדה בא כאן חלקו השני של ה"הלל" (ר' הערה 28לעיל) :תהילים קט"ו-קי"ח — מכאן הביטוי "לגמור עליו את ההלל" (לסיים
את השבח שהוחל בו קודם לכן) .כהקדמה לגמירת ההלל נהוג לאמר כמה פסוקים הנפתחים ב"שפוך חמתך אל-הגוים" (תהילים
עט ;7–6סט ;25איכה ג ;66והיו שהוסיפו פסוקים נוספים מעין אלו) .למינהג זה אין איזכור בשום מקור קדום (משנה ,תלמוד,
גאונים ,גניזה) .הוא מוכר לנו רק החל ממחזור ויטרי ,מבית מדרשו של רש"י (מאה 11לספה"נ) .את מה שניתן היה לחדש ,מותר
גם לבטל .אנו נבחר במקום כל זאת בתפילת השלום ,ובחזון ישעיהו המציג את הזרם האוניברסאלי ביהדות הקדומה — אנטיתזה
לרוחה של ההגדה המסורתית.
32בהגדה המסורתית מופיעה כאן ברכת השיר ("נשמת כל-חי תברך "...וכו') .לאחר כוס רביעי באה ברכה נוספת ("ברכה מעין
שלוש").
29
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
עורכ/ת :
שולחן עורך — נאכל את סעודת החג.
אחריה — כוסו של אליהו.
עורכ/ת:
33
נמזוג היין לכוסו של אליהו.
וכן לכל המעוניינ/ת.
נרים את הכוסות.
נפתח הדלת עד שתיית הכוס.
(שרים):
ֵא ִל ָ ּיה ּו ַה ָ ּנ ִביאֵ ,א ִל ָ ּיה ּו ַה ִּת ׁ ְש ִ ּביֵ ,א ִל ָ ּיה ּו ַה ִגּ ְל ָע ִדי
} x2 יח ֶ ּבן ָּד ִודִ ּב ְמ ֵה ָרה ָיבוֹ א ֵא ֵלינ ּו ִעם ָמ ׁ ִש ַ
(בשלב זה אפשר לכבות את האור ו”אליהו” יגיע ,ישתה את כוסו ,יעבור בין הילדים וכו’ ,ולבסוף יסגור
את הדלת).
33על כוסו של אליהו יש מסורות ומנהגים שונים .יש המוזגים כוס חמישי לכל ,יש שרק לכוסו של אליהו ובעל הבית (עורך הסדר)
שותה אותה (כך המהר”ל מפראג) ,ועוד .אנו נמזוג אותה ככוס חמישי ,ונציע לכל המעוניינ/ת להצטרף לכך.
30
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
34
שירי החג
שירי פסח ,אביב וחרות
גל אמיר
אחת מי יודע
ׁ ְשנַ יִ ם ִמי יוֹ ֵד ַע? ׁ ְשנַ יִ ם ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע! ׁ ְשנֵ י שָׂ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ִ ּב ָּטחוֹ ן ,דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה יִ שְׂ ְר ֵאלִ ית ַא ַחת — ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ!
ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה ִמי יוֹ ֵד ַע? ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע!
ׁ ְשלוֹ ׁ ָשה ִא ּׁשו ִּמיםְ ׁ ,שנֵ י שָׂ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ִ ּב ָּטחוֹ ן ,דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה יִ שְׂ ְר ֵאלִ ית ַא ַחת — ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ!
34כאן ניתן לשיר את שירי החג המסורתיים ,אך לנקות מהם שירים שאינם משקפים את הרוח היהודית — הומניסטית אלא את
היפוכה .בפרט מומלץ להימנע מחד-גדיא המסורתי ,שיר במסורת ביניימית — גרמנית אפלה .אפשר לשיר עיבוד סביר יותר
(מוסרית) ,כגון חד-גדיא של לאה גולדברג" :האזינו חבריא /מעשה בחד גדיא ,"...או "גדי אחד" של נעמי שמר.
31
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ֵּת ׁ ַשע ִמי יוֹ ֵד ַע? ֵּת ׁ ַשע ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע!
ֵּת ׁ ַשע ַח ְברוֹ ת ְּכנֶ ֶסת ִ ּבלְ ַבד ַ ּב ּקוֹ ָאלִ ְיציָ הְ ׁ ,שמוֹ נֶ ה ַה ְר ׁ ָשעוֹ ת לְ ֶבן ְ ּג ִבירִ ׁ ,ש ְב ָעה יְ ֵמי ְמ ָח ָאה ְ ּב ׁ ָשבו ַּעִ ׁ ,ש ּׁ ָשה ַח ְב ֵרי ְּכנֶ ֶסת ׁ ֶשל
"כים ֵמ ַה ִּלכּ וּד זֶ ה ָּכל ָמה ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְיךְ ׁ ,שלוֹ ׁ ָשה ָע ְצ ָמה יְ הו ִּדיתֲ ,ח ִמ ּׁ ָשה נְ ִציגִ ים לַ ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה ַ ּב ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטיםַ ,א ְר ָ ּב ָעה ַח ִּ
ִּכ ְת ֵבי ִא ּׁשוּםְ ׁ ,שנֵ י שָׂ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ִ ּב ָּטחוֹ ן ,דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה יִ שְׂ ְר ֵאלִ ית ַא ַחת — ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ!
ֲעשָׂ ָרה ִמי יוֹ ֵד ַע? ֲעשָׂ ָרה ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע!
ֲעשָׂ ָרה ׁשוֹ ְפ ֵטי ָ ּבגָ ”ץ ׁ ֶש ּ ָפ ְסל ּו ֶאת דֶּ ְר ִעיֵּ ,ת ׁ ַשע ַח ְברוֹ ת ְּכנֶ ֶסת ִ ּבלְ ַבד ַ ּב ּקוֹ ָאלִ ְיציָ הְ ׁ ,שמוֹ נֶ ה ַה ְר ׁ ָשעוֹ ת לְ ֶבן ְ ּג ִבירִ ׁ ,ש ְב ָעה
יְ ֵמי ְמ ָח ָאה ְ ּב ׁ ָשבו ַּעִ ׁ ,ש ּׁ ָשה ַח ְב ֵרי ְּכנֶ ֶסת ׁ ֶשל ָע ְצ ָמה יְ הו ִּדיתֲ ,ח ִמ ּׁ ָשה נְ ִציגִ ים לַ ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה ַ ּב ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטיםַ ,א ְר ָ ּב ָעה
"כים ֵמ ַה ִּלכּ וּד זֶ ה ָּכל ָמה ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְיךְ ׁ ,שלוֹ ׁ ָשה ִא ּׁשו ִּמיםְ ׁ ,שנֵ י שָׂ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ִ ּב ָּטחוֹ ן ,דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה יִ שְׂ ְר ֵאלִ ית ַא ַחת — ַח ִּ
ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ!
ַא ַחד ָעשָׂ ר ִמי יוֹ ֵד ַע? ַא ַחד ָעשָׂ ר ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע!
ַא ַחד ָעשָׂ ר ְס ָפ ַרדִּ ים ׁשוֹ ְמ ֵרי ּתוֹ ָרהֲ ,עשָׂ ָרה ׁשוֹ ְפ ֵטי ָ ּבגָ ”ץ ׁ ֶש ּ ָפ ְסל ּו ֶאת דֶּ ְר ִעיֵּ ,ת ׁ ַשע ַח ְברוֹ ת ְּכנֶ ֶסת ִ ּבלְ ַבד ַ ּב ּקוֹ ָאלִ ְיציָ ה,
ׁ ְשמוֹ נֶ ה ַה ְר ׁ ָשעוֹ ת לְ ֶבן ְ ּג ִבירִ ׁ ,ש ְב ָעה יְ ֵמי ְמ ָח ָאה ְ ּב ׁ ָשבו ַּעִ ׁ ,ש ּׁ ָשה ַח ְב ֵרי ְּכנֶ ֶסת ׁ ֶשל ָע ְצ ָמה יְ הו ִּדיתֲ ,ח ִמ ּׁ ָשה נְ ִציגִ ים לַ ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה
”כים ֵמ ַה ִּלכּ וּד זֶ ה ָּכל ָמה ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְיךְ ׁ ,שלוֹ ׁ ָשה ִא ּׁשו ִּמיםְ ׁ ,שנֵ י שָׂ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ִ ּב ָּטחוֹ ן, ַ ּב ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטיםַ ,א ְר ָ ּב ָעה ַח ִּ
דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה יִ שְׂ ְר ֵאלִ ית ַא ַחת — ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ!
ׁ ְשנֵ ים ָעשָׂ ר ִמי יוֹ ֵד ַע? ׁ ְשנֵ ים ָעשָׂ ר ֲאנִ י יוֹ ֵד ַע!
ׁ ְשנֵ ים ָעשָׂ ר ֲעצו ִּרים ְ ּבכָ ל ַה ְפ ָ ּגנָ הַ ,א ַחד ָעשָׂ ר ְס ָפ ַרדִּ ים ׁשוֹ ְמ ֵרי ּתוֹ ָרהֲ ,עשָׂ ָרה ׁשוֹ ְפ ֵטי ָ ּבגָ ”ץ ׁ ֶש ּ ָפ ְסל ּו ֶאת דֶּ ְר ִעיֵּ ,ת ׁ ַשע
ַח ְברוֹ ת ְּכנֶ ֶסת ִ ּבלְ ַבד ַ ּב ּקוֹ ָאלִ ְיציָ הְ ׁ ,שמוֹ נֶ ה ַה ְר ׁ ָשעוֹ ת לְ ֶבן ְ ּג ִבירִ ׁ ,ש ְב ָעה יְ ֵמי ְמ ָח ָאה ְ ּב ׁ ָשבו ַּעִ ׁ ,ש ּׁ ָשה ַח ְב ֵרי ְּכנֶ ֶסת ׁ ֶשל ָע ְצ ָמה
"כים ֵמ ַה ִּלכּ וּד זֶ ה ָּכל ָמה ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְיךְ ׁ ,שלוֹ ׁ ָשה ִא ּׁשו ִּמים,יְ הו ִּדיתֲ ,ח ִמ ּׁ ָשה נְ ִציגִ ים לַ ֶּמ ְמ ׁ ָשלָ ה ַ ּב ַ ּו ֲע ָדה לְ ִמ ּנוּי ׁשוֹ ְפ ִטיםַ ,א ְר ָ ּב ָעה ַח ִּ
ׁ ְשנֵ י שָׂ ִרים ְ ּב ִמשְׂ ַרד ַה ִ ּב ָּטחוֹ ן ,דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה יִ שְׂ ְר ֵאלִ ית ַא ַחת — ׁ ֶש ַ ּב ּׁ ָש ַמיִ ם ו ָּב ָא ֶרץ!
32
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
גל אמיר
חד מפגין
ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין
וְ ָא ָתא ַמ ְפ ִ ּגין וְ ָח ַסם ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
וְ ָא ָתא ׁשוֹ ֵטר וְ זָ ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ ם ַעל ַה ַּמ ְפ ִ ּגין ׁ ֶש ָח ַסם ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
וְ ָא ָתא ַע ִּמי ֶא ׁ ֶשד ,וְ ִה ְת ָרה ַ ּב ּׁשוֹ ֵטר ׁ ֶש ָ ּז ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ ם ַעל ַמ ְפ ִ ּגין ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
וְ ָא ָתא ֶ ּבן ְ ּג ִביר ו ִּפ ֵּטר ָע ִמי ֶא ׁ ֶשדֶ ׁ ,ש ִה ְת ָרה ַ ּב ּׁשוֹ ֵטר ׁ ֶש ָ ּז ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ ם ַעל ַמ ְפ ִ ּגין ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה
ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
ב-מ ָיא ָרה וְ נָ זְ ָפה ְ ּב ֶבן ְ ּג ִבירֶ ׁ ,ש ּ ִפ ֵּטר ָע ִמי ֶא ׁ ֶשדֶ ׁ ,ש ִה ְת ָרה ַ ּב ּׁשוֹ ֵטר ׁ ֶש ָ ּז ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ ם ַעל ַמ ְפ ִ ּגין ַא ָ ּילוֹ נָ א,
וְ ָא ְתיָ א ַ ּג ִּלי ָ ּב ָה ָר ִ
רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
ב-מ ָיא ָרה ׁ ֶש ָ ּנזְ ָפה ְ ּב ֶבן ְ ּג ִביר ׁ ֶש ּ ִפ ֵּטר ָע ִמי ֶא ׁ ֶשד ׁ ֶש ִה ְת ָרה ַ ּב ּׁשוֹ ֵטר ׁ ֶש ָ ּז ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ ם ַעל
יבי ַעל ָ ּב ָה ָר ִ
וְ ָא ָתא לֵ וִ ין ו ָּבכָ ה לְ ִ ּב ִ ּ
ַמ ְפ ִ ּגין ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
ב-מ ָיא ָרהֶ ׁ ,ש ָ ּנזְ ָפה ְ ּב ֶבן ְ ּג ִביר ׁ ֶש ּ ִפ ֵּטר ָע ִמי ֶא ׁ ֶשד ׁ ֶש ִה ְת ָרה
יבי ַעל ָ ּב ָה ָר ִ
וְ ָא ָתא רוֹ ְט ָמן וְ חוֹ ֵקק דִּ ְיק ָטטו ָּרה ִּכי לֵ וִ ין ָ ּבכָ ה לְ ִ ּב ִ ּ
ַ ּב ּׁשוֹ ֵטר ׁ ֶש ָ ּז ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ ם ַעל ַמ ְפ ִ ּגין ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
ב-מ ָיא ָרה ׁ ֶש ָ ּנזְ ָפה ְ ּב ֶבן ְ ּג ִביר ׁ ֶש ּ ִפ ֵּטר וְ ָא ָתא ָ ּבגָ ”ץָ ,מה ּ ָפ ַס ְק ָּת? ִאם רוֹ ְט ָמן חוֹ ֵקק ֻח ֵּקי דִּ ְיק ָטטו ָּרה ,לֵ וִ ין ָ ּבכָ ה לְ ִ ּב ִ ּ
יבי ַעל ָ ּב ָה ָר ִ
ָע ִמי ֶא ׁ ֶשד ׁ ֶש ִה ְת ָרה ַ ּב ּׁשוֹ ֵטר ׁ ֶש ָ ּז ַרק ִר ּמוֹ ן ֶהלֶ םַ ,על ַמ ְפ ִ ּגין ַא ָ ּילוֹ נָ א ,רוֹ ֶצה לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין.
וְ ָא ָתא ַה ָּקדוֹ ׁש ָ ּברו ְּך הוּאְ ׁ ,שמֹר ַעל ֻּכ ָּלנוּ ,וְ ַעל ַהדֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְ ּביִ שְׂ ָר ֵאל ,ו ָּב ֵר ְך ַה ַּמ ְפ ִ ּגין ׁ ֶש ָח ַסם ַא ָ ּילוֹ נָ א ,וְ גַ ם ֶאת ַה ְ ּג ֶב ֶרת
ב-מ ָיא ָרה ,רוֹ ִצים לִ ׁ ְשמֹר ַעל דֵּ מוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַחד ַמ ְפ ִ ּגין ַחד ַמ ְפ ִ ּגין. ָ ּב ָה ָר ִ
33
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
אורלי ָ ּבך
(לחן :על פי שיר הפרטיזנים האיטלקיים ,שהפך
לסמל ההתנגדות לפשיזם ולדיכוי בכל העולם)
34
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
35
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ְ ּבכָ ל ּדוֹ ר וָ דוֹ ר ַח ָ ּיב ָא ָדם לִ ְראוֹ ת ַע ְצמוֹ ְּכ ִאלּ ּו הוּא יָ ָצא ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם
וְ ָהיִ ִיתי מוֹ ִסיף ִּכי ַח ָ ּיב ָא ָדם לִ ְראוֹ ת ַע ְצמוֹ
ְּכ ִאלּ ּו הוּא ִמ ְצ ַריִ ם
וּכְ ִאלּ ּו הוּא ַה ּיוֹ ׁ ֵשב ַעל ִסיר ַה ָ ּבשָׂ ר ְ ּב ַא ְרצוֹ הוּא
וּכְ ִאלּ ּו הוּא ּ ַפ ְרעֹהֶ ,ואת לִ בּ וֹ ִה ְק ׁ ִש ַיח ֱאל ִֹהים
וּכְ ִאלּ ּו הוּא ַה ַּמ ְק ׁ ִש ַיח לְ ָבבוֹ ת ֲא ֵח ִרים
משה ַה ּטוֹ ֵמן גּ ו ַּפת ִמ ְצ ִרי ַמ ֵּכה ִע ְב ִרי וּכְ ִאלּ ּו הוּא ׁ ֶ
וּכְ ִאלּ ּו הוּא ַה ֻּמ ֶּכה וְ ַה ִ ּנ ְס ָּתר
וּכְ ִאלּ ּו הוּא ְראו ֵּבן ַה ַּמ ׁ ְשלִ ְיך יוֹ ֵסף לַ בּ וֹ רַ ,מ ִ ּצלֵ ה ּו ִמ ָ ּיד ֶא ָחיו
וּכְ ִאלּ ּו הוּא יְ הו ָּדהַ ,ה ּמוֹ כֵ ר ָא ִחיו
וּכְ ִאלּ ּו הוּא ׁ ִש ְמעוֹ ן
וְ לֵ וִ י
וְ ָדן
וְ נַ ְפ ָּתלִ י
וְ גַ ד
וְ ָא ׁ ֵשר
וְ יִ ּ ָ ׂששכָ ר
וּזְ בוּלוּן
ו ִּבנְ יָ ִמין
ַה ּטוֹ ֵבל ֻּכ ּתֹנֶ ת ּ ַפ ִּסים ְ ּבדָּ ם לֹא לָ ּה
וּכְ ִאלּ ּו הוּא יַ ֲעקֹב — הוּא יִ שְׂ ָר ֵאל — ַה ּקוֹ ֵר ַע שִׂ ְמלָ תוֹ וַ ֵ ּי ְב ְּך
וַ ֵ ּי ְב ְּך.
36
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
אילנה סיון
מה נשתנה
37
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
גילי חיימוביץ’
למשש משה
38
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ריקי דסקל
ִה ְכ ַנ ְס ִּתי ֶצ ֶלם ַל ֵה ָיכל
ב א
ֲא ָבל לִ י ְ ּב ֶעזְ ַרת ַה ָ ּנ ׁ ִשים ִהכְ נַ ְס ִּתי ֶצלֶ ם לַ ֵהיכָ ל
לֹא ָהיָ ה ַרב וְ לֹא ָאב ְ ּב ׁ ַש ָ ּבת ,כ"ד ִ ּב ׁ ְש ָבטָ ּ ,פ ָר ׁ ַשת יִ ְתרוֹ
ֵהנַ ְח ִּתי אוֹ תוֹ ֵ ּבין ַרגְ לַ י
ָהיָ ה לִ י ֶצלֶ ם ַּת ַחת ַה ּמוֹ ׁ ָשב ְ ּב ֶעזְ ַרת ַה ָ ּנ ׁ ִשים
ֹאשוֹ ֶּכ ֶתם ּ ָפז ְקוֻ צּ וֹ ָתיו ַּתלְ ַּת ֵּלי ֶא ֶבן ֻמ ִּטים ַעל ִצדָּ ם ר ׁ
ו ַּב ֵּלילוֹ ת יָ ַרד ֵאלַ י לְ ַמ ָּטה ָ ּבאוּלָ ם
נִ ּׁ ְש ַקנִ י ִמ ְ ּנ ׁ ִשיקוֹ ת ּ ִפיה ּו נִ ֲהל ּו ַה ְ ּג ָב ִרים ֶאת ַה ְּת ִפ ָּלה
ֱה ִב ַיאנִ י ֶאל ֵ ּבית ַה ַ ּייִ ן ְצ ִע ִירים וּזְ ֵקנִ ים
וְ ִדגְ לוֹ ָעלַ י ַא ֲה ָבה ַ ּב ֲעלֵ י זָ ָקן ו ְּמגֻ ָּל ִחים
ׁשוֹ ְפ ִטים וְ ַר ָ ּבנִ ים רוֹ ְפ ִאים ו ְּמ ַהנְ דְּ ִסים
וַ ֲאנִ י ֶאת ֶא ְצ ָ ּב ִעי נוֹ ֶט ֶפת ַה ּמֹר ֵהנַ ְח ִּתי ַעל ַמ ְמ ַּת ֵּקי שִׂ ְפתוֹ ָתיו כּ ֲֹהנִ ים לְ וִ ִ ּיים וְ יִ שְׂ ָר ֵאל
ֶה ְר ֵא ִתי לוֹ ֶאת ַמ ְר ִאי ֻּכ ָּלם ְ ּב ִבגְ ֵדי ַה ֲחמוּדוֹ ת ׁ ֶש ָּל ֶהם
ִה ׁ ְש ַמ ְע ִּתי ֶאת קוֹ לִ י
ָא ַחזְ ִּתי ְ ּב ַסנְ ִס ָ ּניו וְ ָעלִ ִיתי ְ ּב ָת ָמר ַמר ַמר ֵהם ִה ְת ּ ַפ ְּלל ּו וְ ִה ְתנוֹ ֲעע ּו ְ ּב ֵעינַ יִ ם ֲעצוּמוֹ ת
ו ְּב ֵעינַ יִ ם ּ ְפקוּחוֹ ת
ְ ּבמוֹ ַרד ַה ַּמ ְד ֵרגוֹ ת ׁ ֶשל ֶעזְ ַרת ַה ָ ּנ ׁ ִשים נָ ֲאמ ּו וְ ָד ְר ׁש ּו וְ ִה ִּטיפ ּו
ּ ָפגַ ׁ ְש ִּתי נַ ֲע ָרה יָ ָפה ַעד ְמאוֹ ד וְ ֶה ְחלִ יפ ּו לְ ִחיצוֹ ת יָ ַדיִ ם ו ְּט ִפיחוֹ ת ָּכ ֵתף
(ב ָּת ּה ׁ ֶשל ֲח ֶב ְר ִּתי ַהדַּ ָּקה ְּכ ָקנֶ ה וַ ֲחזָ ָקה ָּכמוֹ הוּ) ִּ וַ ֲא ָח ִדים ִה ְפלִ יא ּו ְ ּבקוֹ לוֹ ֵת ֶיהם ַה ְ ּגרוֹ נִ ִ ּיים וְ ַה ְ ּצלוּלִ ים:
וְ ֶה ֱע ַב ְר ִּתי לָ ּה ַה ֶ ּצלֶ ם ַה ֻּמ ָ ּנח ֵ ּבין ַּכ ּפוֹ ת יָ ַדי ָ ּב ִסיםֵ ,טנוֹ ִריםּ ָ ,ב ִריטוֹ נִ ים וְ ַאף
קוֹ לוֹ ת דַּ ִּקים ׁ ֶשל נְ ָע ִרים ׁ ֶש ֶּט ֶרם ִה ִ ּגיע ּו לְ ִפ ְר ָקם
ֻּכ ָּלם יַ ְחדָּ ו ְ ּבקוֹ ל ֲענוֹ ת ְ ּגבו ָּרה
ימי אוֹ תוֹ חוֹ ָתם ַעל ַמדַּ ף ַה ְּס ָפ ִרים ַ ּב ֶח ֶדר ׁ ֶש ָּל ְך שִׂ ִ
וְ ִה ְת ּ ַפ ְּללִ י
ֵאלַ י ֵאלַ י
ׁשֶ ֹּלא ִיּג ְָמרּו לְ ע ֹולָם ּת ֹועֲפוֹת הַ ּבּו ֶגנְוִ ילֵָאה
הָ אֲוִ יר הַ ּטָ הוֹר ,חַ לְ צֵ י הַ ּנְעָ ִרים ,הַ חוֹל וְ הַ ּיָם
39
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ריטה דאב
רוזה
* רוזה פארקס סירבה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן ,כנדרש על פי חוקי ההפרדה במונטגומרי ,אלבמה ( .)1955לכן
נעצרה והורשעה בדין .בתגובה לכך מרטין לותר קינג הוביל חרם אוטובוסים .המחאה השפיעה על בית המשפט העליון של
ארצות הברית והביאה אותו לקבוע שחוקי הפרדה גזעית נוגדים את החוקה.
40
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
מירי גלעד
הריסות נערמות
41
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
תחיה שירן
בין שמיים למים
42
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
נמרוד בר-עם
לועגים ימים (קינה)
ְמ ַח ִּכיםּ ְ ,בכֻ ָּלנו ֶ ּג ׁ ֶשם דַּ ק ַמלְ ִחים ְ ּב ָרגִ ים לוֹ ֲעגִ ים יָ ִמים:
ִ ּבלְ ִּתי נִ ְר ִאיםַ ,א ְך ֵהן — ֵהן; וַ ֲאנַ ְחנוּ? ִס ְר ּ ָפ ִדים ַ ּב ֲח ֵצרוֹ ת
ֵא ְיך דָּ ָהה ֲע ִת ֵידנוּ? ֲחמו ִּצים ֲאחוֹ ִר ּיוֹ תַ ,מזְ גָ נִ ים
ַעל ַה ַחלּ וֹ ןֵ ,עינֵ י יָ ם ֲע ֻמ ּקוֹ ת נוֹ ֲה ִמים ִּככְ לָ ִבים
ָט ְבע ּו ָ ּבא ֶֹפק ִּכ ְת ִפלּ וֹ ת ְמ ֻא ְּל ֵפי שִׂ נְ ָאהְ ,מלָ כִ ים
בּ וֹ ֲע ִרים ִמ ִּכ ְת ָרםִ ,רכְ ָ ּבם
וְ ׁ ָשבוּר גּ ו ֵּפ ְך ְּככִ נּוֹ רוֹ ת ׁ ִש ָיבה. ָאיֹם ְּכ ִה ְתנַ ְ ּג ׁשוּת
ְּת ׁשוּקוֹ ֵת ֶיהםַ ,החוֹ ׁ ְש ִבים
ִּכי ִצ ְד ֵפי חוֹ ֵפ ְך ּ ָפ ְצע ּו ַ ּב ֲחלוֹ מוֹ ת ַהיְ ֵח ִפים ְ ּבמו ָּמם חוֹ ׁ ְש ִביםַּ ,ת ִ ּנים
ִּכי ַּתלְ ַּת ֵּלי זְ ָה ֵב ְך נָ ְדד ּו ְּכ ַפ ְר ּ ָפ ִרים קוֹ ְר ִאים ִ ּב ְס ָפ ִרים ֲחתו ִּמים.
ִּכי לַ יְ לָ ה ָט ַרף ֵע ֻיר ֵּמ ְךּ ְ ,ג ָבעוֹ ת וְ ָה ִרים
ִּכי שְׂ ָע ֵר ְך ֵצל עוֹ ֵבר וְ ׁ ָשבוּר גּ ו ֵּפ ְך ְּככִ נּוֹ רוֹ ת ׁ ִש ָיבה.
ִּכי ֵעינַ יִ ְך ָח ִציר בּ וֹ ֵער
ִּכי ַא ּ ֵפ ְך ָקבוּר ִ ּבלְ ָבנוֹ ן ֹאמר ּו יָ ִמים ָמה ׁ ֶש ּי ְ
ֹאמרוָּ ,ר ִא ִיתי י ְ
אר ְך ִמגְ דַּ ל ׁ ֵשןַצ ָ ּו ֵ ְ ּג ָב ִרים ֲהלו ֵּמי זְ ִר ָיחהּ ְ ,בנוֹ ת קוֹ ל
ְ ּב ִק ְריָ ה לֹא נֶ ֱא ָמנָ ה. ִמ ְתיַ ּ ְפחוֹ ת; ֵעצוֹ ת ָקמוֹ ת
וְ הוֹ לְ כוֹ תַ ,א ּמוֹ ת ַמיִ ם עוֹ ְמדוֹ ת
ַאל ֵּתלְ כִ י ֶאל ַה ְ ּז ַמן ׁ ְש ִק ָיעה ֲאבו ָּדה וְ ׁשוֹ ְתקוֹ תָ ,חרו ִּבים ְמ ַק ְּמ ִטים
הוּא ַרק סוֹ ֵפר ְס ָתם ַק ּ ְפ ָדן ְר ָאיוֹ תּ ,תוֹ ָת ִחים רוֹ ֲע ִמים
לֹא ַמ ׁ ְש ִאיר ֲא ִפלּ ּו ַצ ַּל ַחת ֵר ָיקה. לֹא ְמ ִבינִ ים
ַמ ּדוּע ַה ּמוּזוֹ ת לֹא גּ וֹ נְ חוֹ ת.
?וּלְ ָאן נָ ׁשוּב ִּככְ לוֹ ת ַהחֹל
אוּלַ י לְ וִ ילְ נָ ה אוֹ לְ וַ ְר ׁ ָשה וְ ׁ ָשבוּר גּ ו ֵּפ ְך ְּככִ נּוֹ רוֹ ת ׁ ִש ָיבה.
אוּלַ י לְ לוֹ ְדז’
ו ָּמה יָ ד?
חשת הוֹ ָמה ֲה ֵרי יוֹ ַד ַעת ַהכּ ֹל נְ ׁ ֶ ֵאין יָ ד
די ווערבע, וְ נוֹ ֵפל ַה ּיוֹ ם
שושקעט שוין נישט מער.
[ה ֲע ָר ָבה,ָ נָ ַפל ַה ּיוֹ ם
ֵאינָ ּה לוֹ ֶח ׁ ֶשת עוֹ ד דָּ ָבר]. ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש ָעלָ ה וְ נָ ַפל
וּלְ ָאן נָ בוֹ א?
43
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
יצחק גוילי
ֶ ּבלשאצאר — ימי בבל האחרונים אתם ניצבים
ְ ּב ֶד ֶר ְך ְּכלָ ל לֹא קוֹ ֶרה ַ ּב ַּמ ְמלָ כָ ה דָּ ָבר ּבְ ׁשּובְ כֶם אֶ ל ַנ ֲחלַת אֲבוֹתֵ יכֶם
ֲא ָבל לִ ְפ ָע ִמים ַמ ִ ּג ַיע יוֹ ם בּ וֹ קוֹ ֶרה ַמ ּׁ ֶשה ּו ַאח ֲֵרי ּגָלּות ּבַ ת ַאלְ ּפַ יִם ׁשָ נָה,
ׁ ֶש ַאף ּ ַפ ַעם לֹא מוּכָ נִ ים לִ ְק ָראתוֹ , ּגַם אִ ם עו ֶֹדּנָה הִ יא חַ סְ ַרת ְמנּוחָ ה —
וְ ַעד ׁ ֶש ַה ּיוֹ ם ַה ֶ ּזה יָ בוֹ א, ִר ְדפּו ַאחַ ר הַ ּצֶ ֶדק,
ְ ּבשׂ וֹ ָרה ָר ָעה ְ ּב ַא ְמ ַּת ְח ּתוֹ , הִ ּׁשָ ְמרּו מֵ חָ מָ ס ּומֵ חֲׁשֵ כָה –
ִמלּ וֹ ת ַה ֵחרוּת וְ ַה ֶּמ ֶרד ְמ ֵפרוֹ ת ֶאת ַה ּׁ ֶש ֶקט ּפֶ ן יִפְ ּתֶ ה לְ בַ בְ כֶם ּבְ ׁשֵ ם הָ א ֲָדמָ ה
ַמ ְב ִקיעוֹ ת לָ ֶהן דֶּ ֶר ְך, אֶ ל ּכָל ִמינֵי סּוגִ ים ׁשֶ ל עֲבו ָֹדה ז ָָרה.
“מנֵ א ְמנֵ א ְת ֵקל וּפַ ְר ִסין”, ְ
נִ כְ ָּתבוֹ ת ְ ּב ֵס ֶתר ַעל ִקירוֹ ת ַה ֶּמלֶ ט יחיםּומ ִׂש ִּגַם אִ ם ּבו ְֹׁשׁשּו ּגְ ֻאּלָה ְ
ְ ּב ָחסוּת ַהח ׁ ֶֹש ְך וְ ַה ֵ ּצל, ַאל ּתֵ חָ פְ זּו ַלעֲׂשוֹת ָלכֶם אֱֹלהִ ים אֲחֵ ִרים,
ימתוֹ ׁ ֶשל ֶמלֶ ְך ָ ּב ֶבל. ֵמ ֵא ָ אִ ם הִ ְּנכֶם חֲפֵ צֵ י חַ ּיִ ים,
הִ ּׁשָ ְמרּו ְמאוֹד ְמאוֹד לְ נַפְ ׁשוֹתֵ יכֶם
ּפֵ ן יִהְ יּו ָלכֶם אֱלִ ילִ ים אֱנו ִֹׁשּיִ ים,
ׂשָ בַ עְ נּו ִמּקַ ּנָאִ ים –
הַ ּפַ עַ ם הַ ּזֹאת הֱיּו ְמתּונִים ּבַ ִּדיןּ ,בַ חַ ּיִ ים.
רענן בן טובים
נעצים
אֲבָ ל ֶרמֶ ץ לוֹחֵ ׁש נוֹתַ ר לְ הַ זְ ּכִ יר אֵ ינֶּנּו מָ ה ׁשֶ הָ יִינּו ּפַ עַ ם
לְ ֻכּלָנּו אֶ ת עַ צְ מ ֹו וְ אֶ ת ׁשֶ חָ ׁשּוב הָ ְרחוֹבוֹת הָ מּו ִמּפַ עַ ם הַ ּלֵב וְ הַ ּקוֹל
מַ הִ י הַ חֵ רּות אִ ם ֹלא ֲאנ ְַחנּו הַ ּתִ ְקוָה ׁשָ ְטפָ ה ּכְ מ ֹו נ ְַחׁשוֹל ּבֶ ן סַ עַ ר
ׁשּוב וָׁשּוב הָ אוֹר הָ יָה קָ רוֹב
44
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
כרמית רוזן
ֶד ְ ּב ָקה מהפכה
חגית בנזימן
יהיה פה סדר
ֻּכּלָם מו ִֹחיםּ ,כְ מ ֹו ּפַ נ ְֶּד ְמיָה – הַ ּיוֹם נ ְַחּגֹ ג ,הַ ּיוֹם נִצְ חַ ק
ַאנְׁשֵ י צָ בָ א וְ ָאקָ ֶד ְמיָה. הַ חוֹק הַ ּזֶה עוֹד ֹלא נ ְֶחקַ ק
ֲלּוקים וְ הַ ּגְ לִ ימוֹת
הַ ח ִ י ֵַדע ּכָל ׂשָ ר ,י ֵַדע ּכָל חַ ”ּכ,
וְ הַ ְּׁשפָ חוֹת הָ אֲדֻ ּמוֹת. הַ ּמַ אֲבָ ק עוֹד ֹלא נ ְִׁשחַ ק
הּוא ֹלא ָכּבָ ה,
ֲאנ ְַחנּו לא נּובַ ל ּכָעֵ ֶדר הּוא ֹלא ׁשָ בַ ק.
יִ ְהיֶ ה ּפֹה חֹק .יִ ְהיֶ ה ּפֹה ֵס ֶדר אֶ ת ּכָל חֶ לְ קֵ י הָ עַ ם חָ בַ ק.
משה ִעם ַה ַּמ ֶּטה וּכְ מוֹ ׁ ֶ
ֶאת ֵמי ַה ְּתהוֹ ם ִמ ָּכאן נַ ֶּטה הֵ ם ֹלא יַּכּונּו ּבְ ׁשו ִֹטים.
וּכְ ׁ ֶש ּתו ַּסר ּפֹה ַהבּ ו ׁ ָּשה ֹלא ַיעֲׂשּונּו לְ ׁשו ִֹטים.
נֶ ֱח ֶצה יַ ְחדָּ ו ַ ּב ַ ּי ָ ּב ׁ ָשה. ֹלא ַיעֲׂשּו ּבָ נּו ְׁשפָ ִטים.
ֹלא יְמַ ּנּו אֶ ת הַ ּׁשוֹפְ ִטים.
45
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
ברוך בינה
בלוז אחרון
(בהשראת “בלוז לפליטים” של וו .ה .אודן)
ִּכ ַּתת יוֹ ִרים ֻּכ ְ ּנ ָסה ֲענו ָּבה ,לָ דוּן ִע ִּמי ִ ּב ְפ ׁ ָשרוֹ ת ַרבּ וֹ ת ֲא ָרצוֹ ת ָ ּבעוֹ לָ ם וְ נָ אוֹ ת ֵהן לְ ַה ֵּלל
ֹאשי לִ ירוֹ תַה ִאם לִ ְצלֹף ֶאל ַרגְ לַ י אוֹ ַהיְ ׁ ֵשר ֶאל ר ׁ ִ וַ ֲאנִ י ֵ ּבין ִמ ְד ָ ּבר וְ ִצ ָ ּיה וְ ָר ִק ַיע ָּכחֹל וְ כַ ְר ֶמל
ִה ִ ּציע ּו לִ י ִּכ ֵּסאַ ,א ְך ֲאנִ י לֹא נִ ׁ ְש ַא ְר ִּתי לִ ְראוֹ ת. ָּכאן ֲאנִ י ,יַ ִּק ָירה ,וְ כָ אן ַחי ֲאנִ י וְ ָע ֵמל.
ו ַּב ִּכ ָּכר ָצ ַרח ִּככְ רוּכְ יָ ה ְ ּבכִ ּ ָפה לְ ָבנָ ה ֵאיזֶ ה ִא ׁיש ֶא ֶרץ ָהיְ ָתה לָ נ ּו וַ ִּתיף ַעד ְמאוֹ ד ְ ּב ֵעינַ י
ֶאת ַא ְרסוֹ ִה ִּתיז ְ ּב ַר ַעם ִמ ְת ַ ּגלְ ֵ ּגלַ ,מ ְח ִר ׁיש לֹא ָהיְ ָתה ִהיא ֻמ ׁ ְשלֶ ֶמת ַא ְך ֲא ַה ְב ִּת ָיה ְ ּבלִ י דַּ י
אוֹ ָת ְך וְ אוֹ ִתי ִח ּ ֵפשׂ ,יַ ִּק ָירה ,אוֹ ָתנ ּו ִ ּב ֵּק ׁש לְ ַה ֲענִ ׁיש. ַה ִ ּב ִיטי ְ ּב ,Google Maps-יַ ִּק ָירהִ ,היא ׁ ָשם ְ ּבוַ דַּ אי.
ַה ּקוֹ נְ סוּל ָה ַאנְ ְ ּגלִ י ָהיָ ה ָּכל ָּכ ְך נֶ ְח ָמד עוֹ ד דִּ ְ ּגלָ ּה ׁ ָשם מוּנָ ף ְ ּבכָ חֹל ו ְּבלָ ָבן,
ֶאזְ ָרח ַא ָּתה ַ ּגם לָ נוּ ,לֹא נַ ׁ ְש ִא ְיר ָך לְ ַבד וְ לֹאֵ ,אינֶ ִ ּני ִמ ְת ַּכ ֵ ּון לְ ֶפ ַתע לְ יָ וָ ן
ַא ְך לֹא ָא ַמר לִ י ֵא ְיך ,יַ ִּק ָירה ,וְ לֹא ָא ַמר ֵּכ ַיצד. ַא ְר ִצי ִהיא זוֹ ,יַ ִּק ָירהַ ,א ְר ִצי ִהיא ַּכ ּמו ָּבן.
ַה ּדוֹ ר ַה ָ ּבא כּ ֹה ְמ ֻת ְח ָּכם וְ ּ ַפאלוֹ ַאלְ טוֹ ַמ ָּמ ׁש נֶ ֱה ֶד ֶרת ְ ּבעוֹ ד ח ֶֹד ׁש יָ ִמים ְּכ ָבר לֹא נוּכַ ל לָ ׁשוּב
ַא ְך ֲאנִ י לֹא אוּכַ ל לִ ְחיוֹ ת ְ ּב ֵצל ִאזְ דָּ ֶרכֶ ת ַא ֶח ֶרת ַהבּ וֹ לְ ָען ׁ ֶש ַ ּב ֵּלב כּ ֹה ָעמֹק וְ עוֹ יֵ ן וְ ָח ׁשוּב
ּ-אנוּ ,יַ ִּק ָירה ,נוֹ ִסיף לַ ֲעמֹד ַ ּב ִּמ ׁ ְש ֶמ ֶרת.
וְ לָ כֵ ן ָאנו ָ ָהעוֹ לָ ם ֵמ ִציץ ְ ּב ֵאלֶ ם ,יַ ִּק ָירהֲ ,א ָבל ֵאינוֹ ַק ּׁשוּב.
ַעל ַא ּ ְפכֶ ם וַ ֲח ַמ ְתכֶ ם נַ ֲע ִביר ֶאת ַה ֻח ִּקים ַה ַח”כּ ָהלַ ם ְ ּב ֶאגְ רוֹ פוֹ ַ ּב ּׁ ֻשלְ ָחן וְ זָ ַעק
הוֹ ִסיף לִ זְ עֹק ַה ַח”כּ וְ ֶה ֶבל ּ ִפיו ַמ ְח ׁ ַש ִּכים ִאם ֵאין לְ ָך ַמנְ דָּ ִטים ַא ָּתה ְס ָתם דַּ ג ְר ָקק
ֹאשנ ּו יַ ִּק ָירה ,עוֹ ד נָ קוּם וְ נָ ִקים.ַא ְך עוֹ ד לֹא ׁ ַשח ר ׁ ֵ ַא ְך ָאנ ּו עוֹ ד ַח ִ ּיים ,יַ ִּק ָירה ,וְ לֹא ַּתם ַה ַּמ ֲא ָבק.
46
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
יהורם גלילי
ממלכת יהודה ומדינת ישראל
ְהּודה
ַוּי ְַקהֵ ל אֶ ת ּכָל ּבֵ ית י ָ
וְ אֶ ת ׁשֵ בֶ ט ּבִ ְני ִָמין
לְ הִ ּלָחֵ ם עִ ם ּבֵ ית י ְִׂש ָראֵ ל
לְ הָ ִׁשיב אֶ ת הַ ְּמלּוכָה.
47
הגדת ההתנגדות ,פסח תשפ”ג
עירית קינן
בתי הקפה של מדפי העבר
48
תודה ענקית לפרופ' איתי אטר
ממטה המאבק למען הדמוקרטיה
באונ' תל אביב על עזרתו בהפקת
הההגדה.