‫מיקוד הלמידה לבחינת הבגרות בגאוגרפיה אדם וסביבה ‪ -‬קיץ תשפ"ג‬

‫לפניכם פירוט המיקוד ‪:‬‬

‫כל הנושאים המסומנים ב‪ - V-‬יש ללמד בהתאם לפירוט המופיע‬
‫בתכנית הלימודים‬

‫כל הנושאים המסומנים ב‪ X-‬לא יכללו בבחינה‪.‬‬

‫בהצלחה‬

‫חלוקה של חלק א'‬

‫וחלק ב' בפרק ארץ‬
‫ישראל‬ ‫תשפ"ג‬ ‫הגאוגרפיה של ארץ ישראל‬
‫נושא ‪ : 1‬מיקומה של ארץ ישראל במרחב ‪ -‬ייחודה בנוף ובאקלים והשפעתם על האדם‬
‫א‪+‬ב‬ ‫א‪ .‬מגוון צורות נוף בארץ קטנה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬המבנה הטופוגרפי של הארץ‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬התפתחות הנוף בארץ ישראל ‪ :‬מפגש בין מסיב לקימוט‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬השפעת הווצרות השבר הסורי אפריקאי )בקע ים המלח( על עיצוב נופה של הארץ‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬הקשר בין השבר ובין אזורים המועדים לרעידות אדמה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬תהליכים גאולוגיים שונים בישראל‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬יחודם הגאולוגי של הרי אילת‬
‫‪ .3‬תהליכים גאומורפולוגיים בעיצוב נופי הארץ‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬נופי קרסט ודרך היווצרותם‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬תהליכי העיצוב החופי‬
‫‪ .4‬תהליכים בעיצוב נופים יחודיים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬היווצרות המכתשים והניצול הכלכלי של אוצרות הטבע בהם‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬התפתחות מישור החוף ורכסי הכורכר והשפעתם על היישוב ‪ ,‬התחבורה והכלכלה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬הרי יהודה ושומרון ‪ -‬תהליכי העיצוב והשפעת הנוף על היישוב והכלכלה‬
‫‪ -‬השפעת המבנה של הגליל התחתון ‪ -‬מערכת רכסים ובקעות על התפתחות היישובים ועל תוואי נתיבי‬
‫‪X‬‬ ‫התחבורה‬
 ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬ההשלכות של מגוון נופי בשטח קטן יחסי על ההתיישבות‪ ,‬החקלאות ‪ ,‬התיירות והמשאבים‬
‫א‬ ‫ב‪ .‬מפגש בין אקלים ים תיכוני לאקלים מדברי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מאפייני האקלים של ארץ ישראל‬
‫‪ .2‬מצבים סינופטיים בעונות השנה בישראל‬
‫‪V‬‬ ‫)התלמידים לא ידרשו לנתח מפות סינופטיות(‬
‫ג‪ .‬התמודדות האדם עם התנאים הפיזיים‬
‫א‪+‬ב‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬התמודדות האדם עם תהליכי הרס בחופי הים התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬ישראל נמצאת באזור המועד לרעידות אדמה ‪ -‬השלכות על חוקי התכנון והבנייה‬
‫א‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬תופעות באזור ים המלח‬
‫א‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬דרכי התמודדות האדם עם תנאים פיזיים קיצוניים בנגב ‪ ,‬בערבה ובבקעת הירדן‬
‫א‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬ניצול נגר עילי ליצירת כיסי ייעור בנגב‬
‫א‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬בנייה תואמת אקלים מדברי‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬המוביל הארצי‬
‫‪X‬‬ ‫ד‪ .‬המגוון ביולוגי בישראל‬
‫נושא ‪ : 2‬התווית גבולות מדינת ישראל ‪ -‬גורמים ותהליכים‬
‫‪X‬‬ ‫א‪ .‬מיקומה הגאופוליטי של ישראל והשלכותיו‬
‫א‬ ‫ב‪ .‬גבולות ארץ ישראל וגבולות מדינת ישראל‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬גישות שונות לתיחום הארץ‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬גישות לקביעת גבולות הקבע של מידת ישראל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬שינויים בתוואי הגבולות‬
‫‪X‬‬ ‫ג‪ .‬היעדר גבול מדיני מוסכם בין ישראל לכמה משכנותיה והשלכותיו‬
‫נושא ‪ : 3‬תמורות באוכלוסיית ישראל‪ ,‬בתפרוסת האוכלוסייה ובמפת ההתיישבות‬
‫א‬ ‫א‪ .‬מאפיינים דמוגרפיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים של אוכלוסיית מדינת ישראל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬הרכב אוכלוסיה ‪ -‬פסיפס אנושי‬
‫‪ .2‬גידול אוכלוסייה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬מאזן הגירה במדינה קולטת עלייה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬הריבוי הטבעי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬מבנה הגילים של האוכלוסייה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬מאפיינים חברתיים כלכליים של האוכלוסייה‬
‫ב‬ ‫ב‪ .‬עיצוב המרחב היישובי בישראל והגורמים המשפיעים על העיצוב‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬מפת ההתיישבות בארץ ישראל בשלהי המאה ה‪19-‬‬
‫‪ .2‬צורות יישוב חדשות בארץ ישראל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬עליה ראשונה ‪ -‬המושבה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬עליה שניה ‪ -‬הקיבוץ‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬עליה שלישית ‪ -‬מושב העובדים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬עליה רביעית וחמישית ‪ -‬התפתחות מואצת של העיר העברית )תל אביב‪ ,‬עפולה(‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬עליה שישית‪ ,‬בעשור הראשון למדינה ‪ -‬מושבי עולים ועיירות פיתוח‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬ההתיישבות בשנות ה‪ 70 -‬ואילך‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬היוזמה הלאומית והיוזמה הפרטית בעיצוב מפת ההתיישבות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬האסטרטגיה ההתיישבותית לפני הקמת המדינה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .5‬עקרונות מרכזיים בתכנון ובעיצוב מפת ההתיישבות בארץ לאחר הקמת המדינה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬מדיניות פיזור האוכלוסייה שנות החמישים ‪ :‬ממעברות למושבי עולים ולערי פיתוח‬

‫‪ -‬מאפיינים דמוגרפיים ‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים וביטחוניים של ההתיישבות ביהודה‪ ,‬בשומרון וברמת הגולן‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬המניעים להקמת היישובים הקהילתיים והמצפים בגליל ותפרוסתם‬
‫‪ -‬התפרוסת המרחבית של אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר בהשוואה לתפרוסת האוכלוסייה‬
‫‪X‬‬ ‫הוותיקה בישראל‬
‫ב‬ ‫ג‪ .‬תהליכי שינוי במרחב הכפרי ובמרחב העירוני‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬תמורות ביישוב החקלאי ‪ -‬השיתופי )מושב(‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬התמורות שחלו במושבים והשלכותיהן על מקורות התעסוקה ועל ייעודי הקרקע‬
‫‪ -‬השפעת מיקומם של יישובים חקלאיים סמוך לעיר על השינויים בשימושי הקרקע ביישוב‬
‫‪V‬‬ ‫)דוגמה‪ :‬רשפון(‬
‫‪ -‬השונות בין ליבה מול פריפריה בפיתוח פעילויות לא חקלאיות ביישובים הכפריים‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫הרצועה הכפרית בשולי מטרופולין תל אביב‪-‬יפו )מסחר( לעומת הגליל והנגב )תיירות ונופש(‬

‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬עיור המושבות‬

‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬ערים חדשות מתוכננות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬ערים מעורבות אוכלוסייה‬
‫‪ .5‬התפתחות ערי מטרופולין בישראל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬תהליך היווצרותן של ערי המטרופולין בישראל ומאפיינהן‬
 ‫‪V‬‬ ‫‪ -‬מערכת הקשרים בין היישובים המרכיבים את מטרופולין תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬גורמי משיכה ודחיקה של אוכלוסייה ושל פעילויות כלכליות בתחומי מטרופולין תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬מאפייני ההתפתחות העירונית בטבעת החיצונית של מטרופולין תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬תהליכי עיור במרחב הכפרי שבשולי המטרופולין‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬גורמים המשפיעים על התפתחות מטרופולין חיפה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬באר שבע ‪ -‬מטרופולין בצמיחה‪ ,‬גורמים מאיצים וגורמים מעכבים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .6‬ירושלים ‪-‬בירת ישראל‬
‫ב‬ ‫ד‪ .‬תמורות ביישובים הערבים‪ ,‬הדרוזיים והבדויים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬גורמי מיקום היסטוריים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬תמורות בדגם היישובים הערביים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬שינויים במבנה הכפר ובתפקודו‬
‫‪ .4‬מגמות בהתפתחות העיר הערבית והדרוזית בתחילת שנות האלפיים‬
‫‪ -‬ההשלכות של תפרוסת האוכלוסייה הערבית והדרוזית על הכלכלה והחברה בעיר‪ ,‬על דגם העיר ועל‬
‫‪V‬‬ ‫היישובים שבשוליה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬מאפייניה של נצרת כגלעין למטרופולין ערבי צומח בגליל‬
‫‪ -‬תמורות מבניות בכפרים שהפכו לערים‪ ,‬דוגמאות‪ :‬או ם אל‪-‬פחם‪ ,‬טירה‪ ,‬טייבה‪ ,‬סחנין )בנייה לגובה‪,‬‬
‫‪V‬‬ ‫כניסת מסחר ושירותים‪ ,‬תכניות מתאר(‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬מצוקת הקרקע כמכשול להתרחבות ובגורם להגירת תושבים לערים מעורבות‬
‫‪ -‬דרכי ההתמודדות ביישובים העירוניים והכפריים עם סוגיות איכות הסביבה )תכנון ופיתוח‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫‪V‬‬ ‫הקצאת משאבים‪ ,‬שיתוף פעולה עם רשויות שונות(‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .5‬תמורות ביישוב הבדואי ‪ -‬מנוודות ליישובי קבע‬
‫א‬ ‫ה‪ .‬גלעין מול שוליים ‪ -‬אי שיוויון מרחבי‪ ,‬דמוגרפי וכלכלי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬צפיפות האוכלוסייה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬פערים ברמת החיים וברמת הפיתוח‬
‫‪ .3‬חיזוק אזורי השוליים לצמצום פערים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬חיזוק המטרופולינים‪ :‬בצפון ‪ -‬חיפה‪ ,‬בדרום ‪ -‬באר‪-‬שבע‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬הגדלת הנגישות המרחבית ‪ -‬כביש מס׳ ‪ ,6‬מסילות ברזל‪ ,‬שדות תעופה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬השקעת משאבים ופיתוח תשתיות ושירותים באזורי שוליים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬הגדרת אזורי עדיפות לאומית‪ :‬חוק עידוד השקעות הון‪ ,‬תכניות "בנה ביתך"‪ ,‬שיקום שכונות‬
‫נושא ‪ : 4‬תמורות בכלכלת ישראל‬
‫א‬ ‫א‪ .‬שינויים במבנה הבסיס הכלכלי של ישראל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬חתך התעסוקה בישראל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬שינויים בתרומת ענפי הכלכלה העיקריים לתל"ג‬
‫ב‪ .‬תמורות ברכיבי ענף החקלאות ובמאפייניו‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬תמורות אידיאולוגיות בתפיסת תפקידה וחשיבותה של החקלאות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬תמורות ברכיבים העיקריים של הענף‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬ממשק חקלאי עורב‪ ,‬עתיר עבודה למשק מתמחה‪ ,‬עתיר יגע ועתיר טכנולוגיה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬תרומת הפיתוח המדעי הטכנולוגי לחקלאות‬
‫א‬ ‫ג‪ .‬תמורות בענפי התעשייה ומיקום מפעלים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מתעשייה מסורתית לתעשייה עתירת ידע‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬ממעורבות ציבורית ליזמות פרטית‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬שני ענפי תעשייה נבחרים‬
‫א‬ ‫ד‪ .‬תמורות בענפי השירותים‪ ,‬המסחר והתיירות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬תמורות מבניות בענף השירותים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬תמורות בנוף העירוני ‪ -‬המסחרי והעסקי‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬תמורות בענף התיירות‬
‫א‪+‬ב‬ ‫‪V‬‬ ‫ה‪ .‬השתלבות המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית‬
‫נושא ‪ : 5‬משאבים ותשתיות ‪ -‬היצע מוגבל וביקוש גדל‬
‫ב‬ ‫א‪ .‬משאבי טבע מוגבלים ‪ :‬מקורות מים ומקורות אנרגיה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬תפרוסת מקורות המים העיליים והתת קרקעיים בישראל‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬תמורות בצריכת המים‪ ,‬במאזנם ובאיכותם‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬התמודדות עם בעיות משק המים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬מדיניות ניהול משק האנרגיה‬
‫ב‪ .‬תכנון וניהול מערך התחבורה בהלימה לצרכים משתנים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬תפרוסת תשתיות התחבורה היבשתית בישראל והתמורות שחלו בה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬בעיות המערך התחבורה הארצי והעירוני והשלכותיהן‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬דרכים לפתרון בעיות מערך התחבורה בישראל‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬פיתוח נמלי הים ואוויר‪ -‬היענות לביקוש גדל‬
‫נושא ‪ : 6‬איכות הסביבה ופיתוח בר קיימה בישראל‬
‫א‪+‬ב‬ ‫א‪ .‬מפגעים סביבתיים ופגיעה בסביבה הטבעית‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬גופי מים וסביבתם‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬זיהום אוויר וקרקע‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬מפגעי קרינה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬פגיעה בסובב הטבעי‬
‫א‪+‬ב‬ ‫ב‪ .‬הגורמים לפגיעה בסביבה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬אינטרסים כלכליים‬
‫א‪+‬ב‬ ‫ג‪ .‬פיתוח בר קיימא ‪ -‬מחזון למציאות‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬תכנון וניהול סביבתי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬חקיקה ‪ ,‬אכיפה ותכנון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬פיתוח בר קיימא לתיקון משגי העבר‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬מעורבותם של 'פרקליטי השימור'‬
‫תשפ"ג‬ ‫הגאוגרפיה של המזרח התיכון‬
‫נושא ‪ : 1‬גבולות ותחומים במזרח התיכון‬
‫א‪ .‬גורמים המשפיעים על תיחום חבל המזרח התיכון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬תיחום החבל‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬מאפיינים פיזיים ‪ :‬פני השטח והאקלים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬מאפיינים תרבותיים עיקריים ‪ :‬דת איסלאם‪ ,‬הלאום‪ ,‬השפה הערבית‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬מיקומו הגאואבטרטגי של החבל‬
‫ב‪ .‬חלוקה מדינית ‪ -‬גורמים פוליטיים חיצוניים ופנימיים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬הקולוניאליזם כגורם להיווצרות מדינות המזרח התיכון‬
‫‪ .2‬מוקדי סכסוך במזרח התיכון והסכמי שלום באזור והשפעתם על יציבותם של גבולות מדיניים‬
‫‪X‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪2‬א‪ .‬הסכמי השלום באזור‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬גורמים דתיים‪-‬אתניים והשפעתם על היציבות הפנימית במדינות המזרח התיכון‬
‫נושא ‪ : 2‬קשרי הגומלין בין הטבע לאדם ‪ -‬גורם בעיצוב המרחב במזרח התיכון‬
‫א‪ .‬גורמים פיזיים והשפעתם על תפרוסת האוכלוסייה ועל בסיסה הכלכלי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬התמודדות האדם בתנאי מדבר‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬ריכוזי אוכלוסייה בעמקי נהרות ובמישורי חוף‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬הפקת תועלת מן היתרון היחסי של המיקום ‪ :‬התיישבות באזורים בעלי ייחוד אקלימי‬
‫ב‪ .‬משאבי מים ‪ -‬זמינות ומחסור‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬פיתוח וניהול מקורות מים בתנאי מחסור‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬משאבי מים משותפים ‪ -‬הסדרים לעומת סכסוכים‬
‫ג‪ .‬מאגרי נפט ‪ -‬הפקתם והשפעתם על ההתפתחות היישובית‪ ,‬על הכלכלה ועל הסביבה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬מאגרי הנפט במזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬הפקת הנפט ‪ -‬תהליכים ותשתיות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬התפתחות יישובית ‪ -‬כלכלית בעקבות הפקת הנפט‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬השפעות סביבתיות בעקבות הפקת הנפט והובלתו‬
‫נושא ‪ : 3‬אוכלוסייה ויישובים במזרח התיכון ‪ -‬מאפיינים ותמורות‬
‫א‪ .‬תמורות דמוגרפיות במזרח התיכון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬תמורות בקצב הגידול של האוכלוסייה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬תמורות ושונות בשיעורי הפיריון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬לחצים דמוגרפיים על משאבים‪ ,‬תשתיות וסביבה במדינות המזרח התיכון‬
‫ב‪ .‬תנועות אוכלוסייה במזרח התיכון‬
‫‪ .1‬הגירה בתוך מדינות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬נוודות ‪ -‬הגירה עונתית והסיבות להצטמצמותה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬הגירה סיבובית עונתית‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬הגירה מן הכפר אל העיר‬
‫‪ .2‬הגירה בין מדינות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬גורמים כלכליים להגירה בין מדינות המזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬גורמים כלכליים להגירה אל מדינות מחוץ למזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ -‬גורמים פוליטיים להגירה‬
‫ג‪ .‬תהליכי השינוי בכפר המסורתי בעידן המודרני‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬מאפייני הכפר המסורתי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬פיתוח ומודרניזציה במרחב הכפרי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ -‬תהליחי זחילה עירונית וכיבוש הכפר על ידי העיר‬
‫ד‪ .‬ערים במזרח התיכון ‪ -‬בין מסורתיות למודרניות‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬גורמי מיקום של ערים במזרח התיכון והשפעתם על מבנה הערים ומאפינהן‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬כלכלה מסורתית בצד כלכלה מודרנית בערי המזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬תמורות במאפייני המרחב העירוני במדינות המזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬מאפייני הערים על פי תפקודן המרכזי‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .5‬מגמות בתכנון המרחב העירוני‬
‫נושא ‪ : 4‬כלכלה במזרח התיכון ‪ -‬בין עולם מתפתח לעולם מפותח‬
‫א‪ .‬תמורות במבנה מגזרי הכלכלה במדינות המזרח התיכון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מחקלאות מסורתית לחקלאות עתירת ידע‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬מכלכלת נפט לכלכלת לכלכלת שירותים מתקדמים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬התיירות ‪ -‬מנוף לפיתוח כלכלי‬
‫ב‪ .‬גורמים לנחשלות מרחבית ‪ -‬כלכלית במזרח התיכון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬גורמים לנחשלות ומגמות שינוי ‪ ,‬כוח העבודה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬רמת פיתוח נמוכה של תשתיות‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬משטר כגורם המפתח יזמות כלכלית או גורם המגביל אותה‬
‫ג‪ .‬אי שיויון מרחבי ‪-‬כלכלי בין המדינות ובתוכן‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מדדים כלכליים לאי שיויון בין המדינות ובתוכן‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬השפעתם של מאפיינים דתיים ‪-‬חברתיים על אי השיויון המרחבי ‪-‬כלכלי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬מאפייני הסביבה הפיזית כמשפיעים על השונות ברמת הפיתוח בין המדינות‬
‫ד‪ .‬השפעת הגלובליזציה על כלכלת המזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬תהליכי הגלובליזציה במזרח התיכון ‪ :‬חדירת ענפי התעשייה‪ ,‬שירותים‪ ,‬מסחר ותקשורת‬
‫נושא ‪ : 5‬תהליכים גאופוליטיים במזרח התיכון ‪ -‬עימותים‪ ,‬הסכמים ושיתוף פעולה‬
‫א‪ .‬השפעת הגלובליזציה על כלכלת המזרח התיכון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬מוקדי סכסוך וטרור במזרח התיכון‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬הסכמים ושיתוף פעולה בין מדינות האזור‬
‫‪X‬‬ ‫ב‪ .‬התערבות מעצמות זרות במזרח התיכון‬
‫נושא ‪ : 6‬המאפיינים העיקריים של המדינות הגובלות עם ישראל‬
‫‪X‬‬ ‫א‪ .‬מצרים ‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .1‬מצרים‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬ירדן‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .3‬סוריה‬
 ‫‪X‬‬ ‫‪ .4‬לבנון‬
‫תשפ"ג‬ ‫נתי"ב ‪ -‬ניתוח תופעות יסוד במרחב‬
‫נושא ‪ : 1‬מיפוי המרחב והצגתו‬
‫‪V‬‬ ‫א‪ .‬האמצעים השונים להצגת המרחב‬
‫ב‪ .‬המפה ככלי להצגת תופעות שונות במרחב‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מאפייני המפה‬
‫‪X‬‬ ‫‪ .2‬מהגלובוס אל המפה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬מפות נושאיות‬
‫נושא ‪ : 2‬התמודדות האדם במרחב פיזי משתנה‬
‫א‪ .‬תהליכים המעצבים את פני כדור הארץ והשפעתם על המרחב הפיזי אנושי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מאפייני יחידות הנוף‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬פעולות הכוחות הפנימיים ‪ -‬תוצאותיה והשפעתה על הנוף הפיזי והאדם‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬פעולות הכוחות החיצוניים ‪ -‬תוצאותיה והשפעתה על הנוף הפיזי ועל האדם‬
‫‪X‬‬ ‫‪3‬א‪ .‬תנועת הקרחונים ותוצאותיה‬
‫‪V‬‬ ‫‪3‬ב‪ .‬פעולות המים ותוצאותיה‬
‫‪V‬‬ ‫‪3‬ג‪ .‬אדם ונהר‬
‫ב‪ .‬גורמים לתנאי אקלים שונים ומשתנים והשפעתם על המרחב הפיזי והאנושי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬אזורי האקלים על פני כדור הארץ וגורמיהם‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬התמודדות האדם בתנאי אקלים קיצוניים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬תהליך התחממות אקלים כדור הארץ והשלכותיו על המרחב הפיזי והאנושי‬
‫נושא ‪ : 3‬אוכלוסיות במרחב העולמי‬
‫א‪ .‬אוכלוסיית העולם ‪ -‬מאפינים ותהליכים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מדדי תפרוסת האוכלוסייה‪ :‬צפיפות ‪ ,‬ריכוז ‪ ,‬ביזור ודגם מרחבי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים במדינות מתפתחות ובמדינות מפותחות‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬הגירה במרחב הלאומי ובמרחב הגלובלי‬
‫נושא ‪ : 4‬המרחב העירוני והמרחב הכפרי‬
‫א‪ .‬המרחב העירוני ומאפיניו‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬גורמי מיקום ותפקודן של הערים במרחב‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬עיר ראשה ומדרג עירוני‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬שלבים בעיור‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬המטרופולינים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .5‬איזור )‪ (ZONING‬ותכנון עירוני‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .6‬תפקידים עירוניים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .7‬מפגעים סביבתיים בעיר‬
‫ב‪ .‬המרחב ההכפרי ‪ -‬תהליכים ותמורות‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬הפעילות הכלכלית במרחב הכפרי‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬השובל העירוני‪-‬כפרי‬
‫נושא ‪ : 5‬מרחב הפעילות הכלכלית‬
‫‪V‬‬ ‫א‪ .‬מדדים לבחינת רמות פיתוח של מדינות‬
‫ב‪ .‬הגורמים בבסיס הצמיחה הכלכלית‬
‫‪V‬‬ ‫‪.1‬גורמים המשפיעים על הפעילות הכלכלית‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬גורמים המניעים צמיחה כלכלית‬
‫ג‪' .‬כללי משחק' כלכליים חדשים ‪ -‬תוצאות הגלובליזציה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬מכלול הגורמים בתהליכי הגלובליזציה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬תמורות בתהליכי הייצור‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬תאגידים רב לאומיים‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .4‬פארקים מדעיים עולמיים‬
‫נושא ‪ : 6‬פיתוח בר קיימה בהיבט מקומי וגלובלי‬
‫א‪ .‬המתח בין פיתוח הסביבה לבין שימורה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬הפגיעה בסביבה וגורמיה‬
‫ב‪ .‬יישום עקרונות פיתוח בר קיימה‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .1‬בתחום המדיניות החברה והחינוך‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .2‬בתחום התרבות ‪ ,‬הטבע והנוף‬
‫‪V‬‬ ‫‪ .3‬בתחום המשאבים ‪ ,‬האנרגיה והתעשייה‬