‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫איך ללמוד את הקורס ?‬

‫החשיבות היא יותר ההבנה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שמתחוללים לאורך ימי‬ ‫‪-‬‬
‫הביניים‬
‫לא מצפה מאות של יצירות לזכור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫להקשיב ופחות הדגש לרשום את כל היצירות‬ ‫‪-‬‬
‫לא יהיה בוחן זיהוי יצירות‪ ,‬הדגש בקשב על הבנת התהליך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יהיו מצגות במודל של הקורס‬
‫במצגות עצמן ישנה כותרת ‪ ,‬תיארוך של כל יצירה וכו'‬

‫הקורס‪:‬‬ ‫תיאור‬

‫אמנות ימי הביניים הינה השפה החזותית של דת חדשה – הנצרות אשר הופכת לכוח המרכזי החל‬
‫מן המאה הרביעית לספירה‪ .‬שפה חזותית זו צומחת מתוך מפגש מרתק בין מסורות אמנותיות‬
‫שונות‪ :‬אלו של האמנות הרומית‪ ,‬אמנות המזרח והאמנות היהודית‪ ,‬ותוך התפתחותה של שפת‬
‫תיאור בעלת קודים ומסורות אשר יהיו בעלי השפעה עצומה על האמנות המערבית למשך מאות‬
‫בשנים‪.‬‬

‫השיעור יבקש ללמוד את תהליכי התפתחות אמנות ימי הביניים‪ ,‬ולבחון כיצד התייחסה אל המסורות‬
‫שעמדו לראשותה‪ ,‬בכדי ליצור אדריכלות אשר תתאים לצרכי הדת החדשה‪ ,‬ובכדי לנסח את‬
‫דמותו של האל הנוצרי‪ .‬התקופה אותה מבקש הקורס לבחון הינה ארוכה ומגוונת‪ :‬למן ראשיתה‬
‫של האמנות הנוצרית הקדומה במערב ובביזנטיון במאות השלישית והרביעית‪ ,‬דרך תקופת‬
‫התחייה הקרולינגית במאה ה‪ ,9-‬ועד לצמיחת האמנות הרומנסקית במאה ה‪ 12-‬והקתדרלות‬
‫הגותית הגדולות במאות ה‪13-‬וה‪ .14-‬השיעור יבקש להקנות לתלמידים היכרות עם היצירות‬
‫המרכזיות במרכז י היצירה החשובים במערב ובביזנטיון (רומא‪ ,‬קונסטנטינופול‪ ,‬ראוונה‪ ,‬מילאנו‪,‬‬
‫ארל‪ ,‬ירושלים ועוד) ובמדיה השונים (אדריכלות‪ ,‬כתבי יד‪ ,‬פסיפס ואמנות זעירה) תוך הקניית כלי‬
‫ניתוח ופרשנות להבנת התפתחות השפה החזותית בימי הביניים‪.‬‬

‫דרישות הקורס‪:‬‬
‫נוכחות בשיעורים‪ ,‬השתתפות בדיונים במהלך השיעור‪ ,‬קריאת ספרות מחקר (מאמר אחד או שניים‬
‫חובה) ‪ ,‬כתיבת מבחן מסכם‪ ,‬בוחן בקיאות בברית חדשה – פרקים מסויימים לקרוא‪( .‬יערך בכיתה‬
‫במהלך הסמסטר)‪.‬‬

‫הסופי‪:‬‬ ‫מרכיבי הציון‬

‫בחינה מסכמת‬
‫שאלות פתוחות ‪ ,‬שאלות הבנה לא מכשילות‪ ,‬נטו על מה שהודגש ‪ ,‬יהיו פתוח כדי להביא את הראייה‬
‫הרחבה יותר‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫מהם ימי ביניים? נמשכים אלף שנה ‪.‬‬

‫תפיסה מפחיתה מהחשיבות שאנחנו עוסקים בה ‪ ,‬ביניים – משהו שנמצא באמצע ‪ ,‬פחות משמעותי‬
‫וחשוב‬
‫המונח נולד בהרי המדינה האיטלקיות ‪ ,‬הגדולות במאות ה‪ 14,15‬כאשר ערי המדינה הללו מתבוננות‬
‫על תקופתם ומבינים שבתקופתם עולם הערכים מקנה חשיבות על קשר בין האדם לעולם‪ .‬הקשר‬
‫הזה מקדש את הפעילות של האדם בתוך העולם (פעילות אזרחית‪ ,‬מסחרית בערים) אנשים אלו‬
‫יתבוננו אל העבר ויבינו שאותם ערכים היו קיימים גם בעולם העתיק‪ .‬לכן אנשי המאה ‪ 14,15‬ידברו‬
‫על תחייה של העולם העתיק‪.‬‬
‫כאשר אותם אנשים רואים את תקופתם כלידה מחדש מהעת העתיקה לרנסנס (לידה מחדש) ‪ ,‬של‬
‫המחשבה על התפקיד והערכים שלנו בעולם‪.‬‬
‫התקופה שמפרידה בינם לבין העת העתיקה קראו לתקופה ימי הביניים – שבא הייתה תקופת‬
‫התפתחות פחותה לא היו חידושים ולכן ‪ 1000‬השנים בין העת העתיקה למאות ‪ 14,15‬היא תקופת‬
‫ביניים‪.‬‬

‫מונח פריודיזציה (חלוקת תקופות) ‪ -‬ביניים בין הרנסנס לבין העולם העתיק ‪.‬‬
‫עבור אנשי הרנסנס ואנשים הומניסטיים של ימי הביניים‪ ,‬ימי הביניים היא תקופת אמצע שמפרידה‬
‫ביניהם לבין שקדם להם ‪ -‬העולם העתיק (ביוון ורומא)‪.‬‬

‫לאורך ימי הביניים נוכל לראות שמתוך האומניות אותם נכיר נראה שהתפיסה שלהם פחותה‪.‬‬

‫גותי – הגותיים הם מעין עמים שפולשים למאה ה‪ 4‬ואין להם שום קשר לסגנון הגותי כמו הכנסיות‬
‫והאמנות הגותית ‪ ,‬הסיבה למה האמנות גותית נקראת ככה היא משום שהתפיסה היא פחותה ‪ ,‬אנשי‬
‫המאה ‪ 14,15‬הם אלו שכינו כך את האמנות משום שהשבטים הללו היו "ברברים" ‪.‬‬

‫לכל אובייקט יש משמעות ‪ ,‬לתקופה ותפיסה ערכית מסוימת‪.‬‬

‫ימי הביניים – נקראה כך על ידי תפיסתם של אנשים מהמאות הבאות שתפסו את האמנות של ימי‬
‫הביניים כתקופה בינונית ולא מפותחת‪.‬‬

‫התפיסה של אנשי הרנסנס השפיעו גם על המחקרים האקדמיים של תולדות האמנות שראו באמנות‬
‫הקלאסית את הערכים הנשגבים ביותר‪.‬‬

‫במאה ה‪ 19,20‬נראה תפיסות משתנות – היום אנחנו לא משווים את הימי הביניים לעולם הקלאסי‬
‫אלא מנסים להבין את אמנות ימי הביניים מתוך ערכי העת עצמה‪.‬‬

‫השאלות שנשאל – כיצד ההתפתחות האמנותית יהיו ביטוי למחשבה עצמה של אותם אנשים‬
‫מהתקופה הנ"ל ‪.‬‬
‫לאורך הסמסטר נבין את המחשבה ואיך האמנות שלהם משקפת את התהליכים ההיסטוריים‬
‫שמתחוללים באותם התקופות‪.‬‬

‫תקופה היסטורית – ממתי עד מתי ?‬

‫בדרך כלל כל תקופה מתחילה ונגמרת בתאריכים מסויימים (לדוגמא מלחמה כלשהי) אבל שמדברים‬
‫על משהו גדול ‪ ,‬חלוקה גדולה של היסטוריה לתקופות ‪" ,‬בעיית התיקוף"‪.‬‬
‫אם נגדיר את התקופה המודרנית כל אחד יגדיר אותה לפי תהליך מסויים שקרה (תהליך חילון‪ ,‬גילוי‬
‫אמריקה‪ ,‬תהליכים מדעיים וכו') ‪.‬‬
‫כשאנחנו שואלים מתי מתחילה תקופה אנחנו לא יכולים להגדיר בתאריך אלא מה הגורם המשמעותי‬
‫שמגדיר את אותה התקופה?‬
‫שאנחנו מדברים על שינויים גדולים אותו קריטריון שיגדיר את התקופה הוא יהיה תהליך ארוך טווח‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫אחד הגרמים המשמעותיים שיגדירו את ימי הביניים ואת האמנות שנעסוק בה היא – הדת הנוצרית‬
‫והכנסייה הנוצרית תהפוך לגורם משמעותי מכל הבחינות בחיי האדם בעת אותה התקופה‪.‬‬
‫איך נתקף את התקופה הנ"ל לפי הנצרות ‪ 312 :‬לספירה מפרסם צו "האדיקט של מילאנו" שהצו‬
‫זה הופך את הנצרות לדת מותרת באימפריה הרומית ‪ ,‬עד אותו שלב הדת הנוצרים נרדפה‬
‫באימפריה הרומית‪.‬‬
‫גם אחרי הצו של קונסטנטין המקדשים ממשיכים להתקיים אז זה אומר שב‪ 312‬התחילה התקופה‬
‫של ימי הביניים?‬
‫שאנחנו מדברים על נצרות זה תהליך שממשיך מאות שנים עד המאה ה‪ 7‬כלומר ‪ 300-400‬שנה של‬
‫תהליכי ניצור – מעלה שאלות מתי נקבעה התקופה ‪.‬‬

‫גורמים נוספים לתהליך העת העתיקה –‬

‫התמוטטות האימפריה הרומית – תהליך שינוי פוליטי ‪ ,‬שלטוני שבתוכה חי האדם‪ .‬סיומה של השלטון‬
‫הקיסרית היא אחת מן התהליכים המרכזיים שיאפיינו את התקופה של ימי הביניים‪ .‬גם פה מדובר‬
‫בתהליך ולא תאריך‪ .‬הקיסרים הגדולים של המאה ה‪ 2‬לספירה ל‪ 3‬לספירה רואים תהליך הדרגתית‬
‫בערך ‪ 200‬שנה של הדרדרות הדרגתית של האימפריה הרומית‪ – .‬גם פה אנחנו נדבר על תהליך ולא‬
‫על תאריך‪.‬‬

‫כל סוף תקופה היא תחילת תקופה חדשה שנגמרת ומתחילה יחדיו‪.‬‬

‫מסורת – שמדברים על אמנות ימי הביניים כאמנות נוצרית היא לא נוצרה על חלל ריק ‪ ,‬אלא על‬
‫האימפריה הרומית‪ ,‬השאלה הראשונה אותה נשאל לגבי אמנות ימי הביניים הנוצרית‪ :‬איך הדת‬
‫החדשה מגבשת את השפה החדשה שלה?‬
‫האם היא מבקשת להתנתק לגמרי מהעידן הקודם או לחילופין לייצר המשכיות על מנת להבין את‬
‫המסר של הדת החדשה? התשובה היא גם וגם‪.‬‬
‫אחד הדברים שנראה היא שהאומנות הנוצרית מתפתחת עם האומנות הרומית שלתוכה היא נולדת‪.‬‬
‫חלק מהתקפה נראה נטישה של אלמנטים מסוימים וחלקם אימוץ של מסורת העולם הרומי ושינויים‪.‬‬
‫אי אפשר להבין את האמנות של ימי הביניים בלי שנבין את אמנות העולם הרומי‪.‬‬

‫מסורת – דמות האל ‪ ,‬אמנות הנוצרית מבקשת לתאר את האל הנוצרי‪ ,‬איזה הדימוי של אל האמנות‬
‫הנוצרית מבטאת בפני המאמינים ‪ .‬הרבה מן התכונות והמוטיבים שיאפיינו את הדמות של ישו ישאבו‬
‫מתוך תיאורי אלים והקיסרים לרומי ‪ ,‬כדי שהאדם הנוצרי שחי בתוך האימפריה הרומית תהיה לו‬
‫יכולת רגשית להתחבר אל אותו האל ‪.‬‬
‫המסורת הרומית בתוך האמנות הנוצרית תהיה משמעותית מאוד‪.‬‬

‫שינוי – עם הזמן האמנות הנוצרית מבקשת לייצר סדר חדש לעולם חדש ‪ ,‬העולם הרומי הוא עולם‬
‫מלא באלים והנוצרית הינה דת מונותאיסטית – לכן האלוהות תוצג באופן אחר ‪.‬‬

‫תחייה – לאורך תקופת ימי הביניים יהיו הרבה גלים של תחייה מכוונת אל ערכים של העולם העתיק‪,‬‬
‫ערכים אמנותיים של העולם העתיק‪ .‬לאורך כל ציר הזמן ה"רנסנס" היא תופעה מחזורית שתמיד‬
‫האמנות רצתה להחיות את העת העתיקה‪.‬‬

‫*לאורך כל ימי הביניים נראה היבטים של שינוי מסורת ותחייה לתקופה הרומית ונראה ביחס לכל‬
‫מאה ומאה האם הדחף של השינוי\תחייה ביצירות האמנות שנחווה וכל תקופה שנחווה הוא גדול יותר‬
‫או המסורת גדולה יותר‪.‬‬

‫אנו נעסוק גם באמנות המערבית וגם האמנות הביזאנטית כלולים בימי הביניים‪.‬‬
‫יש לציין שהתקופה נפרסת לאורך ‪ 1000-1200‬שנה ‪ ,‬לכן אין אפשרות להתמקד בכל הזרמים ובכל‬
‫הסוגי אומנויות שקיימות‪.‬‬
‫האומנויות השונות לאט לאט מתחילות לשנות את ערכן בין המזרח למערב לכן רוב ההתמקדות שלנו‬
‫תהיה על המערב שלא השתנתה רבות‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫התיאולוגיה הנוצרת – החט‪ ,‬חסד והגאולה הנוצרית‪:‬‬

‫תפיסת החט‪ ,‬חסד והגאולה הנוצרית – יש לה תכנית וכיוון התקדמות והתפתחות מסויימת‪.‬‬
‫ההיסטוריה של התכנית האלוהית בנצרות יש לה התחלה וסיום‪ .‬נק' ההתחלה של היסטוריה זו היא‬
‫ברית העולם‪ .‬הרגע המחונן בתפישה זו‪.‬‬

‫החט הקדמון – חט אדם וחווה שאוכלים מפרי עץ הדת ‪ ,‬מפרים את הצו האלוהי לא לאכול מפרי עץ‬
‫הדעת‪.‬‬
‫חט זה הינו חט מרד של האנושות באל וביטוי למידה הרע של הגאווה להיות אל מרצון האדם‪.‬‬
‫חט זה מוביל לגירוש אדם וחווה מגן העדן‪.‬‬
‫חט זה מותר חותם על האנושות כולה – כל האנושות היא צאצאיהם של אדם וחווה הרי שהאנושות‬
‫מוחתמים בכתם החט הקדמון‪.‬‬
‫בתפיסה הנוצרית – אם לא הייתה התערבות אלוהית כל בני האדם מוחתמים בחט זה ואינם יכולים‬
‫להגיע לעולם הבא אלא מובלים אל הגיהינום‪.‬‬

‫במהלך התקופה נתקל בכמה סוגיות מסתוריות שאינינו יכולים לתפוס עד הסוף‪.‬‬
‫המסתורין הראשון שאותו נכיר ‪:‬‬

‫החסד –‬
‫אהבת האלוהות לאנושות – אלוהים אוהב את בני האדם למרות כאבו לחט שהגיע אל העולם‪ ,‬מבכה‬
‫שכולם מוחתמים בחט הקדמון ולכן הוא נותן הזדמנות לאנושות להיגאל בחט זה‪.‬‬
‫למה אלוהים אוהב את האנושות ? זה המסתורין הראשון שאליו אין תשובה‪.‬‬

‫האל צריך קרבן על מנת לכפר על חט אדם וחווה ויאפשר לאנושות להתנקות מאותו החט‪.‬‬
‫האל בוחר להקריב את עצמו כקרבן מתוך אהבתו לבני האדם‪.‬‬
‫אותו האל הנוצרי בתיאולוגיה הנוצרית האל הוא שילוש פרנוסות‪( .‬אחד שהוא שלושה)‬

‫האל האב ‪ ,‬האל הבן ורוח הקודש – שלושתם כאחד‪.‬‬

‫זהו המיסתורין השני ‪.‬‬

‫‪-‬האל הבן – ישו‪ .‬לובש תצורה של אדם ‪ ,‬מגיעה לרחמה של מריה ונולד בבית לחם‪.‬‬
‫אותו האל עובר יסוריים שלבסוף המוות שלו על גבי הצלב ‪ ,‬המוות עצמו הוא לא תקלה אלא הוא‬
‫הגשמה של התכנית האלוהית ומוות זה מכפר על החט הקדמון‪.‬‬
‫מי שיאמין בקרבן ישו – בזכות אמונתו בישו יזכה בגאולה ונשמתו תזכה להגיע לגן העדן‪.‬‬
‫לאחר המוות של ישו נשמתו כמה לתחייה ומצטרף לאביו שבשמיים עולה בהר הזיתים‪.‬‬

‫בניגוד ליהדות (קיום מצוות) התנאי המרכזי לנצרות הוא האמונה שלאט לאט יצטרפו מצוות וטקסים‪.‬‬

‫הגאולה היא מהפתח של החסד שנעשה ע"י ישו‬

‫יום הדין‪ :‬לאחר מותו ישנה סלקציה מי מקומו מהאנושות בגן העדן ולגיהינום‬

‫הצהרת האמונה של ניקאה –‬

‫בשנת ‪ 325‬לספירה הקיסר קונסטנטין הופך את הדת הנוצרית לדת מוכרת באימפריה הרומית‪ ,‬מכנס‬
‫את ראשי הכנסייה מכל רחבי העולם הנוצרית מתרחש בעיר ניקאה באסיה הקטנה‪.‬‬
‫הנצרות מכנסת את כל אנשי הנצרות החשובה כדי לגבש עמדה בעיניין השילוש הקדוש‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫"אני מאמין באל אחד ‪ ,‬אב כל יכול אשר ברא את כל הנראה ואת כל הבלתי נראה‪.‬‬
‫ובאדון אחד ‪ ,‬ישו המשיח ‪ ,‬בן האלוהים ‪ ,‬יחיד לאביו ‪ ,‬ממהותו של האב ‪ :‬אל מאל ‪,‬‬
‫אור מאור ‪ ,‬אלוהי אמת מאלוהי אמת‪ .‬נולד ולא נברא‪ ,‬זהה במהותו לאב ואשר על‬
‫ידיו נעשה כל אשר בארץ וכל אשר בשמיים‪ .‬ולמענינו בני האדם ‪ ,‬ולמען ישועתנו‬
‫ירד משמים ‪ ,‬התגשם בבשר ונעשה אדם וביום השלישי שב לתחייה ‪ ,‬עלה השמיימה‬
‫והוא עתיד לשוב ולשפוט את החיים והמתים ‪ ,‬ואני מאמין ברוח הקודש‪".‬‬

‫‪ -‬הכנסייה שפועלת בתוך העולם הזה נזהרת מאוד מ‪ 2-‬מסקנות שגלומות בשאלה ‪ -‬מה הקשר או מה‬
‫היחס בין אלוהים לאב או לבן? כשאלוהים בוחר להקריב את בנו היא‪:‬‬
‫‪ .1‬שהנצרות תהפוך לדת עם שלושה אלים נפרדים‪.‬‬
‫הסכנה מבחינת הכנסייה כשיש את אלוהים האב ואלוהים הבן היא שיחשבו שהיא עוד דת פוליתאיסטית‬
‫כמו שאר הדתות ‪ ,‬לדוגמא באימפריה הרומית שישנם מספר רב של אלים‪.‬‬

‫‪ .2‬שישו ייחשב כאדם או כחצי אדם‪-‬חצי אל ‪.‬‬

‫אם הוא אדם גם הוא מוחתם בחטא הקדמון אז איך יוכל לכפר ?‬
‫אם ישו לא יוגדר בתור אלוהים‪ ,‬היכולת שלו לכפר על החטא הקדמון תפחת‪.‬‬

‫דוגמא ראשונה לאמנות חזותית שמבטאת את השילוש הקדוש ‪ ,‬את המורכבות של התפיסה‬
‫הנוצרית לגבי השילוש הקדוש –‬

‫סרקופג הרועה הנאמן‬

‫תיארוך ‪ :‬מאה ה‪4-‬‬
‫חומר – עשוי משיש‬
‫תיאור ‪:‬ארון קבורה (סרקופג) המתאר את גאולת נפשו של המאמין ‪ ,‬הנקבר‪.‬‬
‫תיאור האמנות עצמה‪ 3 :‬דמויות עומדות על במות מוגבהות‪ ,‬דמויות במראה רועי צאן שדואג‬
‫לעדר שלו והוא נושא את אחת הכבשים ‪,‬נאמן לעדר שלו‪ ,‬מופיע עם אטריבוטים של רועה צאן‬
‫בבגדיו ‪,‬תרמיל ומקל‪.‬‬
‫דימוי של רועה צאן על גבי ארון קבורה – רועה הנאמן הוא דימוי לאל שדואג לנשמות בני האדם‪.‬‬
‫המאמין שנפטר בתוך ארון הקבורה מאמין שהאל ידאג לגאולת נשמתו כפי שרועה הצאן דואג‬
‫לצאן שלו‪.‬‬
‫‪ 3‬דמויות עם אותם הדימויים ‪ ,‬נפרדים אך מאותה המהות – ניסיון לתפיסה חזותית לצורת‬
‫השילוש הקדוש‪ ,‬מסביב דמויות מלאכים רבי שבוצרים מציר ענבים‪ ,‬מתייחסים לגאולת נפשו של‬
‫המאמין (היין הוא אחד מהסמלים החשובים בנצרות – את דמו של ישו סמלים אלו לקוחים‬
‫מהסעודה האחרונה של ישו)‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫הכניסה החשובה ביותר בונציה – הבזיליקה של סאן מרקו המאה ה‪11-‬‬

‫כנסיה שנועד לשמור את עצמותיו של השליח‬

‫כל פנים הכנסייה מעוטרים בפסיפסים ‪ ,‬אחד מהם מגלם את תפיסת השילוש הקדוש באחת מין‬
‫הכיפות‬

‫תיארוך של כיפת הבריאה – סוף המאה ה‪12‬‬

‫תיאור הפסיפס – כיפת הבריאה ‪ ,‬עם שלושה רצועות ובכל רצועה ישנו מקטע שמתאר רגע‬
‫מסוים על מהלך הבריאה‪.‬‬
‫במרכז הראשון והשני ישנו את הבריאה של העולם‪.‬‬

‫במקטע זה ניתן לראות את בריאות המאורות והכי‬

‫חשוב אפשר לראות את האטריבוט של האל מסומל‬
‫בצלב והילה שמסובבת את ראשו עם סימן הצלב‪.‬‬

‫מקטע נוסף מתאר את בריאות החיות מסומל במגוון חיות ‪,‬‬

‫גם פה ניתן לראות את האל מסומל בצלב‪ ,‬הצלב באמונה‬
‫הנוצרית מתארת את האל הבן – ישו ‪ ,‬משום שישו נועד‬
‫להיות קרבן ולמות על הצלב‪.‬‬

‫אם כך איך היא קשורה לתפיסת השילוש הקדוש ? היא‬

‫מתארת שכבר ברגע בריאת העולם הוא לא רק אל האב‬
‫אלא השילוש הקדוש ולכן הילת האל עם צלב מתארת גם‬
‫את ישו ‪ ,‬את המהות של שלושתם יחדיו‪ .‬משמע הבן הוא‬
‫קדמון ועוד היה קם לפני שנולד בבתולה מריה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫הסרקופג הדוגמטיק (האמונה הנכונה) ‪-‬‬

‫ארון קבורה נוסף‬
‫תיארוך ‪ :‬מאה ה‪4‬‬
‫מיקום ‪ :‬רומא‬
‫תיאור – הצהרת המאמין על האמונה‬
‫המלאה שלו בתפיסת החט‪ ,‬הקרבן‬
‫והגאולה הנוצרית‪.‬‬

‫ניתן לראות שזהו סרקופג של אדם נוצרי משום שאפשר לראות סצנה מהרצת המאגים (חכמי‬
‫המזרח) לאחר שישו נולד לאימו מריה‪ ,‬חכמי המזרח רואים כוכב זורח באור חזק מאוד שמבשר‬
‫את הולדתו של המושיע ‪ ,‬הולכים ונותנים מתנות לאל ישו התינוק‪.‬‬
‫החכם הקרוב למריה מצביע על שמי הארץ כדי לסמל את הכוכב‬
‫מאחוריהם ניצב יוסף ‪ ,‬בעלה של מריה – אביו המאמץ של ישו‪.‬‬

‫הסצנה בחלק העליון –‬

‫תיאור של בריאות חווה האל ישוב על כס בצד נבראת מתוך הצלע שלו‪ -‬רואים גם בהמשך את‬
‫חט הקדמון ‪ ,‬את עץ הדעת ואת הנחש שמסתובב סביב עץ הדעת‪ .‬אותו האל מחולק לשלוש‬
‫דמויות שנמצאות אחת ליד השנייה ומסתכלות אחת על השנייה‪.‬‬

‫כשקוראים את דבריו של ישו בברית החדשה –‬

‫" אל דרך הגויים אל תלכו‪ ,‬ואל עיר השמרונים אל תבואו‪ .‬לכו אל הצאן האובדות אשר לבית‬
‫ישראל"‪( .‬הבשורה ע"פ מתי‪ ,‬י' ‪)5-6 :‬‬

‫מפנה את הבשורה שלו אך ורק לעם ישראל ולא לגויים – העם מתואר בתור צאן וישו הוא האל ‪,‬‬
‫שוב דוגמא לסצנות הקודמות שראינו לאל שנראה כרועה צאן‪.‬‬
‫ישו אומר באופן חד משמעי שכל מצוות התורה כולן תקפות מאז ומעולם ואין לשנות אותם‪.‬‬

‫"אל תחשבו כי באתי להפר התורה או הנביאים כי לא להפר באתי כי אם למלאת‪ .‬כי הן אמנם‬
‫אנכי מגיד לכם עד אשר השמים והארץ יעבור לא תעבור יוד אחת מן התורה אף לא קוץ אחד עד‬
‫כי כולם יקומו‪ .‬לכן כל המפר אחת ממצוות קטנות אלו והורה כזאת לאנשים נקלה יקרא במלכות‬
‫השמים והעשה אותן ומלמד לעשותן נכבד יקרא במלכות השמים"‪' .‬הדרשה על ההר' (הבשורה‬
‫ע"פ מתי ‪ ,‬ה' ‪)16-25‬‬

‫הסבר קצר –‬
‫הנצרות התפשטה באימפריה הרומית ונהפכה לדת מכמה עמים ‪ ,‬הנוצרים לא ממלאים אחר‬
‫המצוות האלה‪ ,‬הבעיה שאם הכנסייה הנוצרית הייתה ממלאת אחרי הבשורה בצורה מילולית‬
‫היא לא הייתה יכולה לפנות למי שלא שייך מעם ישראל‪ ,‬היא הייתה נשארת מוגבלת לחיים‬
‫באזור עם ישראל‪ ,‬היא הייתה צפויה להיות זרם‪.‬‬
‫הדבר לא קרה כך ‪ ,‬המאמינים שלה הגיעו מכלל כל העמים באזור‪.‬‬
‫הכנסייה הנוצרית מעולם לא קראה את הטקסט כפשוטו באופן מילולי‪ ,‬אלא באופן פרשני‬
‫שמתייחס למילים דרך תהליכים של פרשנות‪.‬‬
‫ואנחנו ננסה להבין את מנגנוני הפרשנות הזו ‪ ,‬כי האמנות החזותית היא אותה דרך של פרשנות‬
‫של הצופה הנוצרי‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫פאולוס (שאול שמגיע מתרסוס) – יהודי שכשקוראים עליו בברית החדשה בספר מעשה‬
‫השליחים‪ ,‬הינו מגיע מהניסיון של היהדות לרדוף את הקהילה הנוצרית המוקדמת בדמסק‪ ,‬בדרך‬
‫לשם הספר מספר על התגלות בפני פאולוס שמעוור אותו ואותה התגלמות אומרת לו "למה אתה‬
‫רודף אותי" באותו רגע פאולוס הבין שאין מה לרדוף והוא הפך לנוצרי‪( .‬הופך את ליבו) ‪.‬‬
‫פאולוס כמו שליחים אחרים נאסר ע"י השלטונות הרומית ומוצא להורג ברומא ונקבר ברומא‪.‬‬

‫מה שחשוב לנו היא הבנת דרך הפרשנות – באיזה אופן פאולוס פותר את הבעיה שישו יעד את‬
‫תורתו לעם ישראל אבל הבשורה צריכה להיות עבור כל העולם כולו – באמצעות פרשנות חדשה‬
‫למונח בני ישראל‪.‬‬
‫מרגע בואו של ישו לעולם אנחנו צריכים להבין אחרת את המונח "בני ישראל" בעוד שבברית‬
‫הישנה לפני בואו של ישו לעולם המילים עם ישראל מתייחסות לעם ישראל שבבשר (גנטית)‬
‫עם ישראל – מתייחסות לישראל שברוח (ישראל החדשה)‪.‬‬
‫מי הם בני ישראל שברוח ? הם כל המאמינים של ישו ומאמינים בתפיסה הם ישראל החדשה‪.‬‬

‫הברית הישנה – קוראת בין עם ישראל שבבשר (הגנטי) עם האל‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הברית החדשה – בואו של ישו וקורבנו על הצלב היא הברית החדשה שנכרתת עם ישראל‬ ‫‪-‬‬
‫החדשה ‪ ,‬המבוססת באמונה ולא במצוות של הברית הישנה‪.‬‬

‫האם שהנצרות מתעלמת מכל מה שמתואר בברית הישנה ?‬

‫לא ‪ ,‬הנצרות לא תופסת את המצוות כפשוטה‪,‬‬
‫היא כן קוראת את הטקסטים של הברית הישנה ומייסדת מהלך פרשני מאוד משמעותית בנושא‬
‫הברית הישנה‪.‬‬
‫ההיסטוריה האנושית היא חלק מתכנית אלוהית רציפה אחת מהבריאה עד יום הדין האחרון‪,‬‬
‫הרגע החשוב ביותר הוא בואו של ישו והתגלמותו בבשר ומותו על צלב‪.‬‬
‫לא יכול להיות שהאירועים של הברית הישנה לא יתייחסו באיזשהו אופן לתכנית האלוהית‪.‬‬
‫חייב להיות הקשר בין שניהם‪.‬‬
‫האירועים של הברית הישנה פועלים בעולם בכמה רמות של מציאות בו זמנית‪.‬‬
‫‪ .1‬רובד היסטורי‪ -‬אירועים היסטוריים שקראו לעם ישראל הישן‬
‫‪ .2‬פרשנות נוספת – לא קרה רק כאירוע היסטורי אלא גם מתייחסים לישו וחייו‪ ,‬מותו ותורתו –‬
‫כל עוד ישו לא היה בעולם ידעו פרשנות אחת ומרגע שישו הגיע לעולם עינינו נפקחו‬
‫למשמעות נסתרת שמתייחסים גם לאירועים מן הברית החדשה (מסמלים ומנבאים אירועים‬
‫מהברית החדשה‪ .‬אנחנו יכולים להבין את המשמעות הנסתרת‪).‬‬

‫דוגמא – חציית ים סוף ‪.‬‬

‫בני ישראל יוצאים מעבדות לחירות ‪ ,‬עוברים דרך ים סוף לחירות‪.‬‬
‫ברובד ההיסטורי – קרה וקיים‬
‫הפרשנים הנוצרים יגידו – יש משמעות פנימית ונסתרת שאפשר להבין אחרי בואו של ישו לעולם ‪,‬‬
‫היא מתייחסת לטקס הטבילה הנוצרית ‪ ,‬משעבוד לחירות‪ ,‬טבילת האדם במים היא כמו חציית ים‬
‫סוף‪( .‬מעבדות של החט הקדמון לחירות אחרי מותו של ישו)‬
‫דוגמא נוספת עקדת יצחק –‬
‫אברהם שלוקח את יצחק בנו מקריב את בנו כקרבן לאל‬
‫ברובד היסטורי – קרה וקיים‬
‫פרשנות נוצרית – מתייחסת לצליבת ישו‬
‫בשל אמונתו של אברהם באל ‪ ,‬ככה אלוהים מקריב את ישו בנו היחיד למען גאולת בני האדם‪.‬‬

‫מושג פרפיגורציה\טיפולוגי – דימוי מוקדם להיסטוריה קודמת ופרשנות נסתרת עם בואו של‬
‫ישו לעולם ‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫ציור קיר מתוך קטקומבה נוצרית (מערכת‬

‫קבורה תת קרקעית לעשרות אלפי בני אדם)‬
‫אמנות מהמאה ה‪3‬‬
‫תיאור – סיפור יונה הנביא שמתחמק מהוראת‬
‫האל ללכת ולהטיף לבני העיר נינווה‪ ,‬הוא‬
‫מפליג בספינה ונגרמת סערה‪,‬‬
‫הספנים משליכים את יונה והינו נבלע בלוויתן ‪,‬‬
‫הלוויתן מקיא את יונה ופולט את יונה לחוף‪.‬‬
‫הלוויתן נראה כמעין מפלצת כי הרומים אינם‬
‫ידעו כיצד נראה ליוויתן‪.‬‬
‫למה דווקא יונה? הפרשה של יונה שנבלע‬
‫בבטן הלוויתן ויציאתו של יונה מבטן הלוויתן אל‬
‫החף מפורש כליווי מקדם למותו ותחייתו של‬
‫ישו (צליבתו‪ ,‬קבורתו ויציאתו מהקבר)‬
‫הנקבר ‪ -‬אני המאמין שנקברתי בקבר הזה – בך ישו שיצאת מקברך כפי שיונה יצא בטן הלוויתן‬
‫‪ ,‬כך אני מקווה שאתה תזכור את אמונתי וביום הדין האחרון תעניק לנשמתי את חיי הנצח ואת‬
‫הגאולה‪.‬‬

‫מקטע מסוים בכנסייה סנטה מריה בעיר רומא ‪ ,‬מאה ה‪5-‬‬

‫תיאור‪ :‬מהברית הישנה‪.‬‬

‫מלאכים המבשרים לאברהם ושרה על הולדתו‬
‫העתידית של יצחק‪.‬‬
‫(שרה הייתה עקרה ולא יכלה ללדת יותר‪ ,‬אברהם‬
‫שמארח את המלאכים מבשרים לו על הולדתו‬
‫העתידית של יצחק ושרה בצד שצוחקת כי אינה‬
‫מאמינה לכך‪).‬‬
‫אטריבוטים ‪ -‬ניתן לראות שהבית בו שרה נמצאת‬
‫מעוטר בצלב ונראה ככנסייה ‪ ,‬ביטוי של ‪ 3‬המלאכים‬
‫הוא ביטוי לשילוש הקדוש עם הילה שעוטפת את ‪3‬‬
‫הדמויות‪,‬‬
‫הבשורה של המלאכים לאברהם ויצחק הוא‬
‫פרפיגורציה לבשורה על הולדת ישו למריה‪( .‬משמעות‬
‫טיפולוגית) ‪.‬‬

‫פרשנות מוסרית – הנוצרים יחפשו את המשמעות המוסרית שנגזרם מאותם אירועים‪.‬‬

‫דוגמא – דוד המלך שיוצא להילחם בענק הפלישתי גוליית (דוד היה קטן גוף‪ ,‬רועה צאן‪ ,‬החליט‬
‫להילחם מול גוליית בתרמיל עם רוגטקה ואבנים‪).‬‬
‫הפרשנות המוסרית – תדבר על דוגמא מוסרית לערכים של אומץ ואמונה באלוהים (כמ שדוד‬
‫נלחם בזכות האמונה ולא בחר וכידון‪).‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫לפי תחילת השיעור – הפרקי ברית חדשה שצריך לקרוא‪:‬‬

‫הברית החדשה מורכבת מ‪ 27‬טקסטים שמאוגדים ב‪ 4‬בשורות (מתיאס‪ ,‬לוקאס‪ ,‬מרכוס ויוחנן)‬
‫כל בשורה מנוסחת אחרת ולכן הם מאוגדים ל‪ , 4‬הכנסייה מאוד אוהבת לפרש לכן ארבעת נמצאים ולכל אחד‬
‫יש משמעות‬
‫לכל אוונגליסט (כותב הבשורה) יש חיה המתארת אותו‪.‬‬
‫בסה"כ יש ‪ 27‬חלקים בספר הברית החדשה‪:‬‬
‫‪ 21‬אגרות‬
‫‪ 4‬בשורות‬
‫ספר מעשה השליחים‬
‫ספר החיזיון (חזון יוחנן \ ספר האפוקליפסה)‬

‫בכנסיית סאן ויטאלה ישנם תיאורים של האוונגליסטים עם תיאור סימבולי‪.‬‬

‫לוקאס – מתואר יושב עם ספר הכתיבה שלו אך מה שחשוב הוא לראות שהחיה המתארת אותו הוא שור‬
‫מתאוס‪ -‬יושב ליד שולחן כתיבתו עם קסט דיו ונוצה ‪ ,‬התיאור שלו הוא האדם המחונן‬
‫מרכוס – יושב ליד הלוח כתיבה עם ספר הכתיבה‪ ,‬סמלו הוא אריה‬
‫יוחנן – סמלו הוא הנשר‬

‫למה לכל אחד מהאוונגליסטים מתואר בסימול מסוים?‬

‫הפרשנים הנוצרים קראו את הבשורות וקשרו את הסמל הספציפי לאפיון של כל אחת מהבשורות‪.‬‬
‫הבשורה של לוקאס – השור(חיית קרבן) הפרשנים הנוצרית קושרים את השור ללוקאס כיוון שהנוסח של לוקאס‬
‫הוא מתעסק בעיקר בקורבנו של ישו‪.‬‬
‫הבשורה של מרכוס ‪ -‬האריה כסמל מלכותי היא אופיינית לתפיסות של המון תרבויות‪ ,‬היות שהבשורה של‬
‫מרכוס מתייחסת לטבעו המלכותי של ישו (ש האלוהות) הרי שהסמל שנבחר עבור מרכוס הוא האריה‬
‫הבשורה של מתי – תיאור נרחב של אבותיו של ישו (ישי‪ ,‬דוד ‪,‬שלמה עד למריה) משום שיש עיסוק בשושלת‬
‫האנושית של ישו הרי שנבחר עבור מתי הסמל של האדם המכונף‪.‬‬
‫הבשורה של יוחנן – הבשורה של יוחנן שונה מעט בתפיסה שלו באירועים ‪ ,‬מופשט מאוד‪ ,‬עוסק בטבע האלוהי‬
‫של ישו לכן נבחר נשר (הציפור שעפה גבוה לשחקים)‪.‬‬

‫הבשורות שאותם מביאים האוונגליסטים מביאים עולם שיש בו אפשרות של התחדשות של צמיחה ותחייה‬
‫(הפריחה של הטבע בעלי החיים ששותים ממקורות המים באומנויות)‬

‫החיבור הבא בברית החדשה אחרי הבשורות הוא "ספר הפעולות של השליחים"‬
‫הספר נותן תשובה למה קורה לקבוצת השליחים של ישו לאחר צליבתו של ישו ?‬
‫הספר נפתח עם עלייתו לשמים של ישו ממשיך בעיסוק בקורותיהם של השליחים השונים‪.‬‬
‫החיבורים הבאים הם סדרה של אגרות שנועדו לקהילות הנוצריות המוקדמות שצמחו באימפריה הרומית‪.‬‬
‫אנו נראה אגרות המיועדות לכמה סוגי קהילות ‪ ,‬יוונים (סלוניקי) ‪ ,‬הקהילה של אפסוס וכן הלאה‪.‬‬
‫האגרות מיוחסות עפ"י הכנסייה אל פאולוס (שחולל מהפכה בתפישה של קהילת בני ישראל שנצרות פונה‬
‫אליה)‪.‬‬
‫האיגרות של פאולוס שבין היתר מנסח את התפיסה הזו נכנס לספר הברית החדשה‪.‬‬

‫החיבור האחרון בברית החדשה הוא ספר החיזיון ‪ ,‬מספר על סדרת אסונות שיבואו ויתרחשו על האנושות‬
‫(נהרות שיהפכו לדם‪ ,‬שכין וארבה ואסונות נוספים)‪ .‬סופו של החזון היא ירידתה של עיר האלוהים (ירושלים‬
‫השמיימית) שחומותיה עשויות זהב שבה ישכנו נשמות שעברו לעולם הבא‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫אמנות רומית חלוקה מאוד מקובלת בין אמנות רומית אימפריאלית לבין אמנות רומית אזרחית‪.‬‬

‫האמנות הרומית האימפריאלית ‪-‬נושאים מרכזיים מגמות התפתחות‪:‬‬

‫לא נוכל להבין את צמיחת האמנות הנוצרית מבלי לדעת את התקופה שבה צמחה הדת הנוצרית‪.‬‬
‫האמנות הרומית באיטליה נראית אחרת מהאמנות הרומית בצרפת ‪ ,‬בארץ ישראל וכו' (טווח גיאוגרפי עצום)‬
‫החשיפה לאמנות הרומית תהיה כדי שנבין את אותם התיאורים של האמנות הרומית למודלים שעוצבו לדמותו‬
‫של ישו והועתקו לאומנות הנוצרית‪.‬‬
‫אמנות אימפריאלית – היא אמנות רשמית ‪ ,‬מציגה את הקיסרים שמתייחסת לשלטון ‪ ,‬לכוח ולעוצמה‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ ,‬פסלים של הקיסר שעוצבו בכיכרות העיר‪ ,‬דמותו של הקיסר על מטבעות וכו'‪.‬‬
‫אמנות אזרחית – עיטורים שנעשים בבתים של הרומים‪ ,‬קבורה‪ ,‬מעיין עיצוב רומי‪.‬‬

‫תכונות של הקיסר כמצביא וכמנצח – מידותיו הטובות של הקיסר ‪:‬‬

‫גוגמה‪:1‬‬
‫א‪ .‬הקיסר כמנצח‪ ,‬כרומס את אויביו ‪ ,‬כפרש‪.‬‬
‫דוגמא לכך‪ ,‬מדליון של הקיסר קונסטנטין השני מתואר כפרש ‪ ,‬מנצח‪.‬‬
‫תיאור – קיסר על גבי סוס‪ ,‬הסוס דוהר קדימה רגליו הקדמיות המזנקות שמראות את‬
‫הנחישות של הקיסר שמסתער על הקרב‪ ,‬גלימתו שעפה עם הרוח‪ .‬גופו של הקיסר‬
‫יציב יושב על גבי הסוס וידו של הקיסר מונפת למעלה ‪ ,‬היד לא משתתפת בפעולת‬
‫הרכיבה‪ ,‬שמבטאת את היחס בין דמות הקיסר לבין המרחב שמסביבו – מרחב שנשלט‬
‫על ידו של הקיסר‪ .‬מתחת לפרסות הסוס ישנו נחש המייצג את אויביי האימפריה‪.‬‬
‫תיאורו של המדליון מבטאת את הקיסר כאמיץ ומנצח‪.‬‬
‫דוגמה ‪:2‬‬

‫מדליון נוסף של קונסטנטין השני – שוב ניתן לראות את היד שמושטת למרחקים ‪,‬‬
‫הסוס הדוהר וגופו של הקיסר יציב‪.‬‬
‫מתחתם בשונה מהמדליון השני יש חייל שמובס על ידי הקיסר‪.‬‬

‫דוגמה‪:3‬‬

‫דימוי נוסף ששייך לקיסר כפרש‪:‬‬

‫פסל הברונזה של מרקוס אורליוס למאה ה‪– 2-‬‬
‫חומר‪ :‬ברונזה‬
‫תיאור ‪ :‬יד שלוחה‪ ,‬הפסל היחיד ששרד משום שבשאר הפסלים נעשו שימוש נוסף‬
‫בברונזה‪ ,‬הפסלון הנ"ל זוהה לא טוב לכן שרד ‪ ,‬הנוצרים חשבו שזה פסל של‬
‫קונסטנטין הנוצרי ולכן הם לא התיכו את פיסלו‪.‬‬

‫נרו ודרוסוס בתיאורים דומים של קיסר כפרש‪.‬‬

‫יכולת להניע על פי רצון הקיסר‪-‬‬
‫כמו שמניע את הסוס קדימה יניע את כל האימפריה אחריו‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫מסורת של הטרופאום –‬
‫מהו טרופאום? אנדרטה שמקימים החיילים הרומים בשדה הקרב‬
‫הטרופאום עשוי מוט עץ עליו חיילים אוספים את כלי הנשק של אוייביהם‬
‫שמתאר מונומנט של ניצחון הקרב‪.‬‬
‫תיאור היצירה – טרופאום עם נשקי האוייבים עטוף בגלימה ומסביבו חיילים‬
‫שבויים‪.‬‬

‫דוגמה ‪:4‬‬

‫מטבע של יוליוס קיסר (מאה ה‪ 1-‬לספירה)‬

‫תיאור‪ :‬דמותה של ונוס (אלה הפטרונית המגנה של שושלת יוליוס) מצידו‬
‫השני של המטבע רואים את הטרופאום מיוצג בחרבות עם המגנים והחרבות‬
‫של האויבים ולמרגלות הטרופאום רואים שני דמויות‪.‬‬
‫דמות ‪ – 1‬אחד המנהיגים של השבטים הגלים (צרפת)‬
‫דמות ‪ – 2‬האנשה של השבט גליה שמיוצגת על ידי דמות אנושית‪ ,‬מתוארת‬
‫על ידי אישה מתאבלת על הכנעתם אל מול הקיסר‬
‫דוגמה‪:5‬‬
‫דוגמא נוספת – מטבע של הקיסר ספסיינוס‬
‫תיאור – מתאר את ניצחון יהודה ‪ ,‬רואים בצד אחד את פניו‬
‫מצידו השני של המטבע מתואר הקיסר בגופו המתוח וידו שעולה כאות ניצחון‬
‫– בצידו אדם שמתאבל – האנשה של יהודה‪ ,‬עץ הדקל מייצג דימוי מזרחי‬
‫(איזור שנמצא בו יהודה) ‪.‬‬

‫דוגמה ‪:6‬‬
‫מטבע של ניצחון קיסר דומיטיאנוס –‬
‫ניצחון של הקיסר על אזור גרמניה ‪ ,‬מצידו הראשון של המטבע מתואר מראהו‬
‫של הקיסר‬
‫מצידו השני ‪ ,‬האנשה של האזור המנוצח כאישה – גרמניה‪ ,‬התאבלות ‪ ,‬רואים‬
‫שהיא מנוצחת משום שכלי המלחמה שלה נשברו ממתחת‪.‬‬

‫ב‪ .‬נאום הקיסר בפני צבאו – ‪ ADLOCUTIO‬המאה ה‪ 1‬לספירה‬

‫נאום הקיסר לחיילים – הקיסר שנותן אומץ ומעודד את הצבא לניצחון ולהראות את‬
‫החיילים כנאמנים לקיסר‪.‬‬
‫דוגמא – מטבע של קליגולה –‬
‫צד אחד של המטבע – דמותו של קליגולה‬
‫צד השני של המטבע – תיאור נאום הקיסר אל החיילים (רשום גם אדלוקציו)‬
‫מבחינה צורנית – ניתן לראות את הקיסר על במה (גבוה מהחיילים) מניף את זרועו‬
‫למעלה וגבוה וזרועו מונפת מעל ראשי החיילים (משמע החיילים כולם נמצאים תחת‬
‫כוחו ושליטתו של הקיסר ) החיילים מתוארים כקבוצה – זהים בגובהם ‪ ,‬הדימוי‬
‫משדר איחוד לצבא (חיילים כאיש אחד) כל החיילים נאמנים לקיסר‪.‬‬
‫האמנות האימפריאלית משדרת גם את ניצחון הקיסר וגם את נאמנות הצבא לקיסר ששומר את יציבות‬
‫העם אל הקיסרות‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫דוגמא נוספת – מהמאה ה‪ 2-‬לספירה ‪ ,‬מטבע של קיסר נוסף‬

‫הקיסר שעומד על גבי במה מוגבהת גופו יציב ומתוח ‪ ,‬שולח את ידו קדימה מושטת מעל‬
‫ראשי החיילים ‪ ,‬החיילים כאיש אחד מתבוננים אליו ‪ ,‬אחידים בגובהם ‪ ,‬המוטות הארוכים‬
‫שהם מחזיקים בידיהם הם הסמלים של היחידות השונות‪.‬‬

‫אחד המונומנטים המרתקים ביותר הוא העמוד הניצחון‬

‫של הקיסר טריאנוס שניצב עד היום בעיר רומא‪.‬‬
‫תיאור – על העמוד יש עשרות ומגוון ציורים שמתוארים‬
‫מסעי הניצחון של הקיסר מעבר לנהר הדנובה ‪ ,‬עמוד כזה‬
‫שניצב במרכז העיר הוא ביטוי מרכזי לכוח האימפריאלי‪.‬‬
‫העמוד של טריאנוס נשמר הכי טוב מהתקופה‪.‬‬
‫ניתן לזהות שטריאנוס בונה מערך אדריכלי הכולל שווקים‪,‬‬
‫מרכזים ומתחם ציבורי ‪.‬‬
‫סצנות הניצחון על העמוד מתוארים כמו סצנות קומיקס‬
‫במעגלים‪.‬‬
‫מטבע הדברים ניתן להבין שעמוד ניצחון כזה ישנו שפה של‬
‫האמנות האימפריאלית (אדלוקציו‪ ,‬מלחמות וכו')‬

‫תיאורים של ה"אדלוקוציו" על גבי עמוד טריאנוס –‬

‫תיאור קצת שונה מהמטבעות ‪ ,‬חייליו של הקיסר מתלכד סביב‬
‫הקיסר ‪ ,‬גם הנוסח הזה מדגיש את אותם רעיונות‪:‬‬
‫תיאור של החיילים כקבוצה ומקור כוחם הוא הקיסר ‪ ,‬הקיסר מתואר‬
‫כאחד מהחיילים כי החיילים אוהבים את הקיסר‪.‬‬
‫עדיין ניתן לזהות את הקיסר כי ידו מונפת ויש מרחק קל בין החיילים‬
‫(שומר על מרחב שליטה) ‪.‬‬

‫קשת נוספת מעמוד טריאנוס –‬

‫הקיסר עם ידו המושטת ‪ ,‬החיילים סביבו מקשיבים לקיסר ‪,‬‬
‫מופיע גם סמל של מוט העץ עם תיאור היחידה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫ג‪ Adventus ' Triumphus .‬סצנות קבלת פנים של קיסר לעיר מסוימת באירועים‬
‫מסוימים‪:‬‬

‫האדוונטוס ‪ -‬בדרך כלל שהקיסר מגיע נכבדי העיר מקבלים את פניו לפני שער העיר‪.‬‬
‫הטריומפוס – קבלת פנים בעיר רומא (בעירו) כאשר מנצח עיר מסוימת‪ ,‬הקיסר מגיע‬
‫לרומא לתהלוכת ניצחון עם אויביו השבויים ורכושם שכבש‪.‬‬

‫קשת טיטוס – בונה כדי לציין את הניצחון על המרד הגדול ביהודה‬

‫מיקום –רומא‬
‫על גבי הקשת מתואר מסע הניצחון (טריומפוס) של טיטוס בעיר רומא ‪ ,‬רכוב במרכבה‬
‫רתומה לארבעה סוסים‪ ,‬הקיסר רוכב באופן רשמי יציב במרכבה‪ ,‬מאחורי הקיסר דמות‬
‫נשית מכונפת (ויקטוריה – אלת הניצחון שהכתירה את טיטוס בזר עלים המתאר את‬
‫הניצחון)‪.‬‬

‫מטבע אדוונטוס של הקיסר ‪.‬‬

‫תיאור – מזהים כי רשום‪ .‬דמותו של הקיסר על גבי הסוס ‪ ,‬לא אותו קיסר שרוכב כפרש‬
‫אלא כאן הסוס הולך בצעד בטוח ולא בדהרה‪.‬‬

‫ד‪ .‬החסד הקיסרי –‬

‫הקיסר כמי שמעניק לאזרחי האימפריה הקלות‪ ,‬שפע של מזון ‪ ,‬הקלות במיסים‪ ,‬מתן‬
‫זכויות פוליטיות לעיר ואזור – מבקש להצטייר כלפי העם כרחום ‪,‬נדיב ונותן חופש‪.‬‬
‫גם כאן שפת הגוף היא משמעותית ‪ ,‬בתיאורים של קיסר כמנצח ראינו יד ששלוחה‬
‫למעלה בחסד הקיסרי נראה את היד פתוחה‪ ,‬את כף היד – תתואר יותר קרוב לדמויות‬
‫ולא מעל‪ ,‬לא נראה פרופיל של הקיסר אלה נראה אותו מסתכל קדימה‪.‬‬
‫תנוחת הגוף הקיסרית תבטא את ההענקה והנתינה‪.‬‬

‫קשת ניצחון ‪,‬טריאנוס –‬

‫תיאור‪ :‬הרבה סצנות ותיאורים שמבטאים סצנות אימפריאליות‪.‬‬
‫הסצנה הספציפית שמתוארת הוא החסד והרחמים הקיסרים‪.‬‬
‫ישנה האנשה של מסופוטמיה שקורעת את בירכיה כלפי הקיסר מבקשת רחמים‪.‬‬
‫הגוף הקיסרי היד נטתה כלפי מטה (הן שברות מפגעי הזמן)‪ ,‬גופו פתוח לעברינו‬
‫ולעברה של הדמות‪ ,‬הערכים שהקיסר מבקש להעביר בשפת גופו הוא רחמים‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫דוגמא נוספת‪ ,‬מאותה קשת ניצחון – הסיוע הקיסרי לעבודות ציבוריות‪-‬‬

‫לא נראה קיסר עובד באמת‪ ,‬אלא גופו של הקיסר מאפשר את ביצוע העבודות ‪ ,‬ידו של‬
‫הקיסר שלוחה קדימה לדמות שמייצגת איזור מסוים‪ ,‬ישנו שינוי בגוף המרכזי‬

‫עמוד טריאנוס – מקבל מנהיגים של השבטים מולם הוא נלחם –‬

‫תיאור ‪ :‬היד הקיסרית ירדה למטה‪ ,‬רואים את כף היד ‪ ,‬היד משדרת‬
‫לצופה רומי שהקיסר מגלם ערכים של תבונה‪ ,‬רחמים‪ .‬השבויים לא נראים‬
‫כפופים למרגלותיו‬

‫סצנה על מטבע – הענקת מטבעות אל אדם כלשהו (ליברליטיס)‬

‫תיאור‪ :‬ישוב על כס ‪ ,‬לפניו יושב איש מנהל ששולח את ידו קדימה והדמות‬
‫העומדת שולחת את ידו לקבל משהו – משמע הפקיד מעניק לו איזשהו‬
‫זכות\מטבעות‪.‬‬
‫הקיסר לא עושה פעולה פיזית אלא ידו פתוחה וישנה המשכיות מידו של‬
‫הקיסר אל ידו של הפקיד שנותן את הזכות לידו של האדם המקבלת‪ .‬היד של‬
‫הקיסר לא נותנת אבל כן מייצגת את המקור של השפע‪.‬‬

‫דוגמא נוספת – מטבע של הענקת זכות (ליברליטס) –‬

‫אדריאנוס יושב ולא מבצע את המעשה‪ ,‬אך ידו מושטת כלפי מטה וכף ידו פתוחה‪.‬‬
‫לפניו עומד האנשה של השפע ומחזיקה קרן שפע שמתוחה נשפכים שיבולים פירות‬
‫ופרחים‪ .‬הקרן מייצגת את השפע ואת התוצרת – התוצרת נשפכת לתוך כפלי הבגד של‬
‫הנתין‪ .‬היד של הקיסר במקביל עם הקרן – מתארת את הנתינה שנובעת מידו של‬
‫הקיסר‪.‬‬

‫רחמים כלפי האויבים המנוצחים – ארון קבורה (של לוחם)‬

‫תיאור‪ :‬מוצג הטרופאום‪ ,‬שבויים ורומים‪ .‬אותו בכיר שנקבר כנראה רצה לשדר ערך‬
‫רחמים‪ .‬הגנרל מוצג יושב והמנהיג השבוי נוגע ברגלו של הגנרל‪ ,‬הגנרל מתואר שולח‬
‫את ידו לפניו‪ .‬הגנרל מקבל את הכניעה של השבויים אבל גם מביע נתינות ורחמים‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫סרקופגים נוספים עם מנהיג שבוי הנוגע ברגלו של הגנרל והגנרל מושיט את ידו ‪.‬‬

‫ה‪ .‬הקיסר בתפקודו הדתי והאזרחי –‬

‫הקיסר היה גם הכהן הגדול‪ ,‬היה בקשר עם האלים‪ .‬היה אחראי על המקדשים‬
‫הרבים‪.‬‬
‫התפקיד שלו חשוב מאוד בצורה בלתי רגילה‪ ,‬ההדגשה של הקיסר ככהן היא‬
‫חשובה מכיוון שבתפישה הרומית כאשר הקיסר ביצע את הפולחנים הוא שימר‬
‫את הקשר הטוב עם האלים והבטיח על כדי כך לעמים שלא יהיו בצורות‪,‬‬
‫ונצחונות‪.‬‬
‫העם רוצה שהקיסר ימלא את התפקיד הדתי כדי לקבל את החסד של האלים‪.‬‬

‫אוגוסטוס בתור כהן גדול –‬

‫תיאור‪ :‬ראשו מכוסה בגלימה‪ ,‬אוחז בידו קערית נסך על המזבח למען האלים‪.‬‬
‫הערך שהאמנות האימפריאלית רוצה להראות – ערוך של אדיקות לאלים כדי‬
‫להבטיח את החסד לאימפריה הרומית‪ .‬ידו השנייה פתוחה – הקיסר מתאר את‬
‫הנאמנות למסורת‪.‬‬
‫כאשר כן יש בצורות‪ ,‬העם שואל למה האלים כועסים? הם מעוניינים לדעת מי‬
‫מפר את הפולחנים מול האלים‪ ,‬הקיסר לא ירצה שיראו אותו בצורה כזו‪ ,‬לכן הם‬
‫יפנו את הזעם כלפי חברות אחרות (לדוגמא כלפי הנוצרים‪).‬‬

‫הקיסר כמבטיח היציבות‪ ,‬השלום והשפע –‬ ‫ו‪.‬‬

‫התעמולה הקיסרית תבקש להראות באופן ישיר את השפע של התבואה‪ ,‬הברכה וכו‬
‫הנובעים מהשילטון הקיסרי‪.‬‬

‫מזבח השלום של אוגוסטוס –‬

‫מקים לציון הניצחונות שלו במלחמות האזרחים‪ ,‬המזבח הוא מונומנט‬
‫אדריכלי‪ ,‬על המזבח ישנם המון יצירות אמנות המתארות סצנות‬
‫אימפריאליות‪ .‬סביב כל המזבח יש תיאורים של פריחה של עלי כותרת ‪ ,‬טבע‬
‫שופע והרמוני‪.‬‬

‫פאנל מהמזבח – המשפחה הקיסרית ‪:‬‬

‫הולכים בתהלוכה של קרבן לאלים‬

‫תיאור‪ :‬האנשות של אמא אדמה‪ ,‬אויר והים‪.‬‬

‫אמא אדמה‪ :‬אישה יושבת הדגשה גדולה לחזיה לצורך תיאור הפריון והנקת‬
‫התינוקות שאוחזת בידיה ‪ ,‬באיזור בטנה ישנם פירות ומרגלותיה בנחת‬
‫יושבים כבשים ושוורים‪ .‬אמא אדמה מתארת את השפע והפריון של העיר‬
‫הרומית‪.‬‬
‫אויר ים ואדמה נמצאים בהרמוניה ‪ ,‬מזג אויר טוב עם נחת מהים ושפע‬
‫מהאדמה‪.‬‬
‫אוגוסטוס מתאר את עצמו בזכות הנצחונות והשלטון הטוב שלו – מביא‬
‫בעבור העם את השפע של התבואה בזכות האמונה שלי באלים שעבורם‬
‫הקים את המזבח‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫פסלו של אוגוסטוס מ"פרימה פורטה"‬

‫תיאור‪ :‬בתפקידו כלוחם ‪ ,‬ידו הימנית שלוחה ושולטת‪ .‬לצד הניצחון של הקיסר נראה בשריון את הקשר‬
‫של הקיסר עם האלים‬
‫השריון‪ :‬ישנם פיסולים של סצנות מסוימות שמרבית הדמויות מתארות את הקיסר מטווח בין שמים לארץ‬
‫(הברכה של הקיסר מהאלים תבטיח את השפע בארץ)‬
‫במרכז השריון ‪ :‬תיאור של הקיסר מקבל לידיו בחזרה את סמלי היחידות (מתאר ניצחון)‪.‬‬
‫החלק העליון של השריון ‪ :‬דמות שאוחזת רצועת בד שנמתחת מעל ראשה (מתאר האנשה של כיפת‬
‫השמיים) ‪.‬‬
‫החלק התחתון‪ :‬האנשה של הארץ ‪ ,‬מחזיקה את קרן השפע עם פירות בתוך הקרן‪ ,‬שנני תינוקות נצמדים‬
‫אל גופה‪( .‬הברכה של האדמה לשפע באימפריה הרומית) ‪.‬‬

‫מטבע של נרווה – ערך של אחדות והסכמה (קונקורדייה) ‪-‬‬

‫תיאור‪ :‬הסכמה תחת הקיסר של העם תביא את השפע לאימפריה‬
‫הרומית‪ ,‬בזכות השלטון הטוב של הקיסר הוא יביא את השפע‪.‬‬

‫האמנות הרומית האזרחית ‪:‬‬

‫המטרה של האמנות הרומית האזרחית היא לעצב דימוי ציבורי של האזרחים הרומים העשירים ברחבי‬
‫האימפריה‪.‬‬
‫אמנות קבורה לדוגמא יתארו דימוי של האדם הנפטר בעבור הדורות הבאים ולהעמיד את הערכים של‬
‫אותה שושלת‪.‬‬
‫אמנות פסיפס בווילות הרומיות לדוגמא הייתה מקור שראש המשפחה אירח את הקולגות שלו לכן היה‬
‫צריך ליצור תדמית מסוימת וערכים מסוים כלפי אותה המשפחה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫אמנות קבורה רומית –‬

‫מצבה של גברת בשם "אולפייה" מהתקופה הרומית ‪ ,‬המאה ה‪ 1-‬לספירה‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬הגברת מתוארת שוכבת על מיטה ‪ ,‬פלג הגוף העליון ערום‪ ,‬ידה מונחת על איזור איבר מינה‪.‬‬
‫מסורת התיאור שלה קושרת את דמותה לדמותה של ונוס‪ .‬הגברת רוצה לתאר את עצמה כאישה טובה‬
‫והגשימה את עצמה (פריון)‪ .‬הבטיחה את המשכיות השושלת‪.‬‬

‫‪ 2‬אטריבוטים לזיהוי הגברת אולפייה –‬

‫בעל החיים – כלב‪ ,‬מתאר את ערכי הנאמנות‪ ,‬משפחתיות‪.‬‬
‫סל של הצמר – מבטא את ערכי החריצות‪ ,‬עמלה (עסקה בעשיית הצמר)‪ ,‬פעלה על מנת לכלכל את‬
‫המשפחה ולא עסקה בבטלה‪.‬‬

‫למה זה כל כך חשוב?‬
‫‪ -‬דימוי שושלתי ‪ :‬המשכיות לערכי המשפחה‬
‫‪ -‬החיים לאחר המוות ‪ :‬אין גן עדן וגיהינום בעולם הרומי ‪ ,‬אבל יש מחשבה שהמבורכים שהגיעו‬
‫למעשים טובים יזכו להגיע ל"שדות המבורכים" ‪ ,‬לכן היא מתארת אותה כחרוצה ועמלנית ‪,‬‬
‫נאמנה וביתית כדי להציג את אולפייה כאישה טובה שתבורך לשדות המבורכים‪.‬‬

‫עולם הפסיפסים בווילות הרומיות –‬

‫תיאור‪ :‬מתאר את "אורפיאוס" מחזיק בכלי נגינה‪ ,‬מקסים בנגינתו את הטבע כולו‪ ,‬בעלי חיים טורפים על‬
‫לבעלי חיים בארץ ובשמים כולם מוקסמים מנגינתו על אף שהאריה ליד האייל (ויגור זאב עם כבש) –‬
‫התיאור של אורפיאוס יופיע בהמון וילות רומיות והתיאור שלו חשוב כדי להראות את היחסים של המארח‬
‫עם הטבע (זוכה לאושר והרמוניה עם הטבע כמו אורפיאוס)‬
‫המיתוס של אורפיאוס – נגן קוסמי ‪ ,‬יכולות נגינה בעלי אפשרות להביא הרמוניה‪ ,‬שקט ושלווה לעולם‪,‬‬
‫יכלו לנצח את המוות בת זוגתו של אורפיאוס מתה ואורפיאוס הגיע להאדס (עולם המוות) וניסה להצילה‪,‬‬
‫אבל בגלל שהאדס אומר לאורפיאוס לא להתבונן אחורה לבת זוגתו ‪ ,‬לא התאפק והסתכל עליה ולכן היא‬
‫חוזרת לעולם המתים‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לתיאור אורפיאוס במאה הרביעית לספירה – הפסל נעשה במקביל לעולם הנוצרי‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫מסורת של הקסניה –‬
‫תיאור‪ :‬שפע של הטבע והתוצרת ‪ ,‬פירות ‪ ,‬דגים תבואה וציד‪.‬‬
‫הרבה בחדרי האירוח הרומי יהיו תיאורים של שפע הטבע‪ ,‬האומן רוצה להדגיש את השפע באופן‬
‫שהקערה עולה על גדותיה ‪ ,‬אחת מן הפירות נראה התוכן הפנימי הבשרנות של הפרי‪.‬‬

‫כליי זכוכית מלאים בפירות ‪ ,‬ענבים‪ ,‬תפוחים ורימון (הרימון מסמל שפע)‪.‬‬
‫ציורי המזון מתארים את ההרמוניה והברכה והשפע למארח בביתו‪( .‬כמה חסד יש לי מהאלים)‬

‫תיאור‪ :‬בשר ציד ‪ ,‬ביצים‪ ,‬דגים ולובסטרים ‪ ,‬מתאר את השליטה לא רק בתבואת הטבע אלא גם בחיות‬
‫הטבע באוויר‪ ,‬ים ויבשה‬

‫‪.‬‬
‫תיאורים של מסרים נילוטים –‬
‫הנילוס בדמיון הרומי – מתקשר לשפע ‪ ,‬ארץ אגדתית בשפע שהנילוס נותן למצרים‪.‬‬
‫תיאור ‪ :‬נושאים שקשורים בנילוס ‪ ,‬הנילוס מאופיין בצמחייה מאופיין בדגים‪ ,‬היפופוטמים וקרוקודיל ‪,‬‬
‫לחילופין גם את הצמחים הרבים‪.‬‬
‫מעל הנילוס יש את ה"נילומטר" מכשיר מדידה שמודד את הגאות של הנילוס באותה השנה‪ ,‬אותם ילדים‬
‫מסמנים את היחידות של הגאות (מסמנים את היחידה הגבוה ביותר) ‪ ,‬סביבתם חגיגות של השפע עם‬
‫בעלי החיים נחים בתוך טבע שופע ופרחים אדומים‪.‬‬
‫למטה יש סמל נילוטי נוסף – העיר אלכסנדריה למטה‪.‬‬

‫וילה מצפון אפריקה – גאות הנילוס ‪ ,‬מתואר צמחי הלוטוס האופייניים ‪ ,‬היפופוטם עם קרן השפע מתואר‬
‫בהאנשה מחזיק את הנילוס – תיאור של שפע ותבואה‪.‬‬
‫הנושאים הנילוטים משמעותיים לרומים כדי להציג את השפע של הטבע ולברכה שבעל הבית רוצה‬
‫לקשור לעצמו‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫המשבר של המאה השלישית והשינויים אמנות הרומית במאות השלישית והרביעית –‬

‫למה המשבר מספיק חשוב כדי ללמוד על אמנות נוצרית ואמנות ימי הביניים ?‬

‫ליצור סדרת תהפוכות שלטוניות – לסופו יביאו מתן מעמד חוקי לנצרות באימפריה הרומית‬ ‫‪-‬‬
‫המשבר של המאה השלישית יתחיל תהליך פוליטי ומחשבתי בעולם הרעיונות והתפיסות‬ ‫‪-‬‬
‫האזרחיות באימפריה הרומית – האזרחים יחשבו על מה המעמד שלהם אל מול האלים?‬

‫המשבר של המאה השלישית מתחיל כמשבר צבאי –‬

‫השיא של השתלטות האימפריה הרומית כוללת את הים התיכון לתוך אזורי צפרת והרבה מאירופה‪.‬‬
‫השליטה הצבאית כל כך עצומה הייתה מבוססת של ניידות לוחמים וכאשר פרץ מרד ביהודה הקיסרים‬
‫הרומים היו מניידים כוחות ממקום למקום בעיקר לאזורי התקוממויות‪ .‬אותו היציבות החזיק כ‪ 200‬שנה ‪,‬‬
‫הייתה תקופה משגשגת לאימפריה הרומית‪.‬‬
‫במאה השלישית האימפריה הרומית מותקפת מכיוונים שונים ‪ ,‬נדידת עמים עצומה שמגיעה מאזורי‬
‫גרמניה מעבר לשטחים הכבושים לתוך האימפריה הרומית ובמקביל יש התקפות וחוסר שקט גם‬
‫באזורים הכבושים (מסופוטמיה)‪.‬‬
‫במאה ה‪ 3‬עולה שושלת חדשה ‪ ,‬השושלת הסוסטנטית מתחילה לתקוף את האימפריה הרומית במזרח‪.‬‬
‫כל עוד יש מצב בטחוני מתוח באזור מסוים האימפריה מרכזת את רוב כוחה לשם‪ ,‬אבל כאשר היא‬
‫מותקפת בכמה אזורים היא סובלת בשורה ארוכה של תבוסות‪.‬‬
‫המחסור הצבאי מהר מאוד מחולל משבר כלכלי גדול – החרמות של תבואה ורכוש מהאזרחים‪.‬‬

‫המשבר הצבאי גורם לאזרח הרומי לערער באימפריה ומתחיל לחפש אשם ‪-‬‬
‫הרבה ראשי צבאות מכתירים את עצמם ‪ ,‬הרבה רציחות של קיסרים מתחוללים‪ ,‬הרבה מחשבות‬
‫שהקיסרים לא ממלאים את תפקידם ‪.‬‬
‫בסוף המאה השלישית הקיסרים הרומים מנסים לייצב את המשבר‪.‬‬
‫הקיסר שהצליח הוא דיוקלטיאנוס – יוצר מערכת של ארבעת השליטים ‪ ,‬האימפריה לטענתו גדולה מידי‬
‫לכן צריך לחלק את האימפריה ל‪ 2‬אזורי שליטה – מזרח ומערב ‪.‬‬
‫בכל אזור יהיה שליט ויהיה לו סגן (אוגוסטוס וקיסר)‪.‬‬
‫כל עשר שנים שני השליטים יפרשו והסגנים יבואו בעקבותיהם וכך הלאה ‪ ,‬כך התחלופה היא מסודרת‪.‬‬
‫דיוקלטיאנוס היה בחור תמים והוא אכן שולט מ‪ 297-305‬ולאחר הפרישה שלהם ישנה מלחמת אזרחים‬
‫על מי יהפוך להיות קיסר‪.‬‬
‫הבנים של הקיסרים רבים עם הסגנים‪.‬‬

‫עד לאמצע המאה השלישית למחוזות השונים והערים השונות הייתה מידה רבה מסוימת של חופש ליצור‬
‫חוקים מסוימים בשליטה האזורית אך מהמאה השלישית הקיסרים מנסים להדק שליטה אחידה ומרכזית‬
‫שמועברת מרומא‪.‬‬
‫אותו שליטה נעשית ע"י מינוי אנשים מקומיים שיפקחו על האחידות של השלטון הרומי‪ ,‬הקיסרים הרומים‬
‫מכנים את השלטון כ"דומינט" – שלטון של האדון (כוחניים יותר ממה שהיו)‪.‬‬

‫ספרו של לורנגה על חייהם של האזרחים תחת השלטון של האימפריה‬

‫הרומית מתאר את השינוי השליטוני יוצר גם שינוי נפשי באימפריה הרומי ‪,‬‬
‫במקום גיוון של אזרחים באזורים שונים ‪ ,‬האזרח הרומי מתחיל לחיות תחת‬
‫ניהול כוחני וצבאי‪ .‬ניהול אחיד ומקובע‪.‬‬
‫השינוי הנ"ל מתבטא באומנות ‪:‬‬

‫הקיסר אחרי המשבר במאה השלישית –‬

‫פסלי ארבעת השליטים ‪:‬‬
‫תיאור‪ :‬שליטה הפוליטית דיוקלטיאנוס מבקש לתאר‪ ,‬במקום לראות תיאור‬
‫אנטומי טבעי של גוף הקיסר ניתן לראות תיאור גוף כביטוי לכוח והאחידות‬
‫של השלטון ‪ ,‬ארבעתם זהים לחלוטין בתנוחות הגוף ‪ ,‬החרבות מקבילות‪,‬‬
‫פניהם יחידות וקפואות ‪ ,‬לא מנסות להביע רגש או תגובה‪ ,‬נועדו לשדר כוח‬
‫‪.‬‬
‫הפסל רואה אותם עובדים בשיתוף פעולה‪ ,‬היד המחבקת את השליט השני‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫פסל של קיסר נוסף מהמאה ה‪3-‬‬

‫תיאור‪ :‬לפסל פחות חשוב הפרופורציות של הגוף אלא להעצים‬
‫את תחושת הכוח ‪ ,‬הגוף של הקיסר נראית כמסה מלבנית אחת‬
‫‪ ,‬פלג גוף האמצעי מאוד מרכזי ונוכחי מאשר שאר הגוף‪.‬‬
‫רצון להשליט יציבות וחיפוש אחרי מנהיג חזק‪.‬‬

‫קשת ניצחון מלוב –‬

‫אדוונטוס של הקיסר –‬
‫תיאור‪ :‬מתקבל בפתח העיר ‪ ,‬הקיסר לא מתואר כפונה עם כיוון הרכיבה ‪ ,‬אלא פונה כלפינו בעמידה‬
‫טקסית‪ .‬הסצנה יותר קפואה וסכמתית כל האנשים מסביבו מתבוננים עליו‪.‬‬

‫טיטוס אוגוסטוס מהמאה ה‪ 1-‬לספירה‬

‫הראש נוטה מעט הצידה ‪ ,‬ישנו חיוך קטן‪ ,‬אלומות שיער שנוטות‬
‫הצידה‪.‬‬
‫הקיסרים נראים במסרים של בחור ראשון מבין שווים‪.‬‬
‫יש רצון לתאר את החופשיות של הטבע במעמד הקיסרות‪.‬‬

‫גלריוס וקונסטנטין מאה ה‪3-‬‬

‫תיאור‪ :‬פניו סכמתיים לחלוטין‪ ,‬צורות גיאומטריות‬
‫ברורות ‪ ,‬הרבה סטטיות ואין תנועה‪.‬‬
‫ישנו תיאור של כוחניות ושתלטנות‪ ,‬ליצור אחידות‬
‫ברורה בשלטון הרומי‪ ,‬אין תיאור טבעי של המראה‬
‫האנושי‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫דוגמאות לתיאורי טבע מהמאה ה‪ 6‬לספירה‬

‫תיאור‪ :‬סימטריה מוחלטת ‪ ,‬עירוב בין עולם טבעי למדליונים ‪ ,‬במקום ניסיון לתאר את הנפח והטבעיות‬
‫של העלה העבודה היא על פני השטח‪ .‬תרגום טבע למערך סכמתי‪.‬‬

‫עלי כותרות בכנסיה –‬

‫תיאור‪ :‬התפרחות מתורגמות לצורה סמלית של הצלב‬

‫שינויים בסצנות האימפריאליות הרומיות –‬

‫טריומפוס על מטבע –‬
‫תיאור‪ 3 :‬סוסים מכל צד ‪ ,‬השטחה מאוד גדולה‪ .‬אלת הניצחון מעבירה לו זר והקיסר עומד כלפינו באופן‬
‫סימטרי‬

‫קשת הניצחון של קונסטנטין ברומא –‬

‫רקע היסטורי‪ :‬הקשת נבנית במאה ה‪ 3-‬נבנית ע"י הסנט הרומי‬
‫כאשר קונסטנטין מנצח במלחמת האזרחים עם ההתפרקות של‬
‫שיטת הטטררכיאה‪ .‬ישנו קרב בין קונסטנטין ליריב נוסף שמתרחש‬
‫על יד נהר טיבר ברומא‪ .‬מהרגע בו קונסטנטין ניצח הפך להיות‬
‫שליט באזורו ולאט לאט כבש שוב את כל רומא‪.‬‬
‫קונסטנטין רואה בלילה שלפני הקרב את סימן האלוהים האומר‬
‫"בסימן זה תנצח" קונסטנטין מבין שהאל הנוצרי מבקש לנצח‬
‫בשמו‪ ,‬למעשה קונסטנטין זוכה לניצחון בזכות האל הנוצרי‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן קונסטנטין הופך את הנצרות לדת מותרת‬
‫באימפריה הרומית‪( .‬עדיין לא הפכה להיות הדת הבלעדית)‪.‬‬
‫קונסטנטין מממן בנייה של כנסיות וכו'‪.‬‬

‫תיאור‪ :‬הקשת מתאר מילון שלם של נושאים אימפריאליים יופיעו‬

‫בקשת‪,‬‬
‫אך למעשה בקשת אנחנו נראה שימוש משני בתבליטים מקשתות‬
‫ניצחון קודמים של קיסרים קודמים (מציבים לוחות מוכנים) הבנאים‬
‫של הקשת לוקחים לוחות מפוסלים ממונומנטים של אדריאנוס‬
‫טריאנוס ומרכוס‪.‬‬
‫בהמשך בנצרות יש מונח שנקרא ספוליה – לקיחת אלמנט קודם‬
‫והעתקתו לאלמנט חדש כדי לחסוך בכספים וגם כדי לתת משמעות‬
‫מסוימת לאלמנט ולהראות המשכיות מהיסטוריה קודמת‪.‬‬

‫‪ 2‬גישות למה בחרו להעתיק אלמנטים מפוסלים מקיסרים קודמים‪:‬‬

‫גישה ראשונה – רומא אחרי מלחמת אזרחים ואין תקציב וכסף‪ ,‬מחסור באומנים לכן הסנט לוקח את‬
‫המונומנטים הקודמים כדי להשלים קשת‪.‬‬
‫גישה שניה – יותר מקובלת ‪ ,‬החוקרים שעוסקים באמנות הרומית מדברים על כך שהבחירה מכוונת ‪:‬‬
‫סוף סוף יש שליט שסיים מלחמת אזרחים‪ ,‬השליט ימשיך את עידן הזוהר של הקיסרים הקודמים ולכן‬
‫הלוחות שנלקחים הם לוחות של קיסרים גדולים שהיו בהם שלום וחוזק באימפריה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫סצנות לצורך השוואה מהמאה ה‪2-‬‬

‫ציד אריה מימי אדריאנוס בקשת קונסטנטין –‬

‫תיאור‪ :‬ניתן לראות את האריה שוכב על הקרקע ניתן לראות נטורליזם‬
‫מוחלט‪ ,‬תקשורת בין הדמויות‪ ,‬אפשר לראות את הגוף מתחת לבגדים‪ .‬יש‬
‫מגוון ותיאור נטורליסטי‪.‬‬
‫גם ציד מדבר על ערכי האומץ של הקיסר‪ ,‬הקיסר ששולט בטבע‪.‬‬

‫הקרבת קרבן לאלים –‬

‫תיאור‪ :‬תנוחות הגוף הרפויות של‬
‫הדמויות‪ ,‬הרבה נטורליזם בגופם‬
‫ובבגדיהם‪.‬‬

‫הסצנה של לרגיטס – מתן המטבעות מקשת קונסטנטין מימי‬

‫מרכוס אורליוס‬
‫תיאור‪ :‬הקיסר יושב בחלק העליון מוקף באנשים‪ ,‬הקיסר נותן את‬
‫מגילת הזכויות לעם הרומי ‪ ,‬ניתן לראות חיות בפסלים‪ ,‬הרבה‬
‫תקשורות בין הדמויות‬

‫סצנות מהמאה הרביעית לצורך ההשוואה –‬

‫האדלוקוציו של קונסטנטין –‬
‫תיאור‪ :‬קונסטנטין במרכז ומצידו אנשים‬
‫שנמצאים בסימטריה ‪ ,‬הדמויות של‬
‫החיילים ניצבות בשורה מסודרת ‪ ,‬יש‬
‫מערך יותר סימטרי וברורה שעובדת על‬
‫פני השטח‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫חלוקת המטבעות מימי קונסטנטין –‬

‫תיאור ‪ :‬קונסטנטין במרכז יושב ואוחז בידו לוח שמתוכו נופלות מטבעות לבגד של הדמות מתחתיו‪,‬‬
‫הסימטריה נשארת ‪ ,‬סדר בין כל צד בדמויות‪ ,‬אין חופשיות ויש סימטריה וסדר מאוד ברור ‪.‬‬

‫למה חשובה ההשוואה ? הרבה נשמע שאומנות ימי הביניים היא אמנות סכמתית שזונחת את התיאור‬
‫הנטורליסטי ש הטבע משום שהדת מדברת על העולם הבא ‪.‬‬
‫למעשה השינוי שמתנתק מהנטורליזם מתחיל מימי רומא ולא צומח עם עלית הנצרות אלא הנצרות‬
‫צמחה עם האמנות הנ"ל ‪.‬‬

‫צמיחת האמנות הנוצרית הקדומה בימי הביניים –‬

‫השפה האמנותית שהנוצרים המתפתחים באימפריה הרומית היא תוצר של האמנות הרומית‬
‫השאלות שנשאל את עצמנו הם‪:‬‬
‫איזה סוג של דימוי ואופי האמנות הנוצרית תבקש ליצור לאל הנוצרי?‬
‫מה המקורות שעליהן המאמינים הנוצרים נשענים? איך האמנות הרומית תתבטא באמנות הנוצרית?‬

‫האמנות הנוצרית יוצרת את דמותו של ישו מתוך דמותם של הקיסרים הרומים‪ ,‬מתוך דמותם של האלים‬
‫הפגנים ומתוך האלמנטים של האמנות האזרחית הרומית‪.‬‬
‫האם במאה השלישית הנצרות תבקש לתאר את דמותו של ישו אותו דבר בשלבים שונים? או יש‬
‫התפתחות בדמותו?‬
‫בזה נתעסק בהמשך השיעורים הבאים‪.‬‬

‫איך הדת הנוצרית יכולה למשוך אליה מאמינים ?‬

‫גורם ראשון הוא גורם תיאולוגי – דת של ישועה‪ ,‬דת שמדברת על גאולת הנפש בעולם הבא מבטיחה‬
‫למאמין עתיד מאושר יותר בעולם הבא וככזו יש לה כוח משיכה לא מבוטל באימפריה הרומית במיוחד‬
‫בתקופת משבר‪ ,‬יש לאזרח הרומי מפלט בקשיי המציאות לתקווה לעולם הבא‪.‬‬
‫גורם שני הוא תפיסה של אחראיות חברתית – הקהילות הנוצריות מפתחות מנגנונים לסיוע לאומנים ‪,‬‬
‫קבורה גם למי שאין אמצעים‪ ,‬ערבות הדדית וחברתית‪ ,‬לדאוג לרעב ולעני‪ .‬מבחינה ארגונית יש לדת‬
‫הרבה כוח משיכה של אזרחים להצטרף לדת ‪.‬‬
‫גורם שלישי הוא מעמד האישה – הכנסייה נראית כגורם מדכא בזכויות נשים אבל אותו גורם במידה‬
‫רבה נכון שהנצרות נטרלה את התפקוד של הנשים בעמדות כוח אבל הנשים כן קיבלו הגנה וגאולה על‬
‫נשמתם של הנשים ביחס לאמונה הרומית‪ .‬הנשים מתנצרות ומורישות את הרכוש לכנסייה (הנצרות‬
‫חודרת למשפחות הגבוהות דרך הנשים)‪.‬‬

‫למרות הרדיפות של הנצרות הקהילות ממשיכות להתפתח‪ ,‬אם כך למה הנצרות נרדפת למרות ששאר‬
‫הדתות ממשיכות להתקיים תחת האימפריה הרומית?‬
‫‪ -‬הדת הנוצרית היא דת מונותאיסטית שלא יכולה להשתלב בכפיפה עם דתות אחרות‬
‫(פוליטאיסטיות)‬
‫‪ -‬היהדות למשל לא נרדפה משום שיש כבוד למסורת האבות (דת עתיקה) לעומת הנצרות שהיא‬
‫דת חדשה (ניסיונית)‪.‬‬
‫‪ -‬הנצרות לא רוצה להשתתף בפולחנים לאלים האחרים ולפולחנים לקיסר כאל – כך הנוצרים‬
‫הפכו לחשודים בין האימפריה הרומית לאלים‪ .‬בכל פעם שיש אסון נורא הרומים שואלים את‬
‫עצמם למה שהאלים יכעסו עלינו? התשובה תהיה האשמה על הנוצרים שלא משתתפים‬
‫בפולחנים‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫קונסטנטין גורם מעבר להפסקת הרדיפות גם לשלום בין הרומים לכנסיה ‪ ,‬נותן להם מקום ואף‬
‫תרומות לצורך צמיחתם‪.‬‬
‫אנחנו נתמקד באמנות הנוצרית בזמן הרדיפות ולאחר הרדיפות בימי קונסטנטין והלאה‪.‬‬

‫צמיחת האמנות הנוצרית הקדומה במערב מאה ‪( 3-4‬קטקומבות וסרקופגים)‬

‫אמנות הקבורה הנוצרית מתחילה בקטקומבות – מנהרות קבורה תת קרקעיות של עשרות קילומטרים‬
‫המקיפות את העיר רומא – כ‪ 750,000‬נוצרים שנקברו לערך ‪.‬‬
‫בקטקומבות נמצא את האמנות הנוצרית הדי ראשונה שנתגלה במאה ה‪3-‬‬
‫אנו נמצא בקטקומבות את האמנות הנוצרית המוקדמת ביותר‪.‬‬

‫הקטקומבה ממש בנויה כמערכת עם חדרים רבים וצירים ארוכים לאורך כל העיר רומא‪.‬‬

‫המיתוס של הקטקומבה – משום שהנוצרים נרדפים הדרך שלהם להסתתר הוא להיקבר מתחת לפני‬
‫השטח – זהו לא נכון ונבוא להסביר זאת‪:‬‬
‫‪ -‬לא רק נוצרים נקברו בקטקומבות (גם פגאניים וגם יהודים נקברו כך)‬
‫‪ -‬גם לאורך המאה ה‪ 4-‬עדיין ממשיכות הקטקומבות להתקיים‬
‫‪ -‬כשאנחנו מדברים על קבורה של מאות אלפי שנים היה ידוע לכל והיה קשה להסתירו‪.‬‬

‫למה כן להיקבר בקטקומבות ?‬

‫הגוף המת נעשתה תמיד מחוץ לתחום העיר ‪ ,‬אסור להכניס גוף מת לתחומי העיר – לאורך הדרכים בין‬
‫עיר לעיר‪.‬‬
‫‪ -‬הקרקע היא נוחה לחציבה‪.‬‬
‫‪ -‬הקבורה בקטקומבות היא ביטוי לאותה ערבות הדדית של הקהילה הנוצרית לקבור גם את‬
‫העניים ביותר ולתת להם כבוד‪.‬‬

‫צורת הקבורה בקטקומבות ‪:‬‬

‫‪ -‬הקברים הנפוצים ביותר הם גומחות (מדפים) בתוך הקירות אבן של מסדרונות‬
‫הקבורה ‪ ,‬לתוך המדף היו מכניסים את הגוף המת לפעמים יותר מאחד ומצפים‬
‫את המדף וסותמים אותו ‪ ,‬לאחר מכן הי מציירים ציור שקשור לאמנות הקבורה‪.‬‬
‫‪ -‬הדרך השנייה הוא קבר ארקוסוליאום – גם היא מעין גומחה אבל יותר גדולה‬
‫ונפרדת‪ ,‬מכניסים את הגוף לחלל לאחר מכן סותמים אותו‪ ,‬לאחר מכן זה נראה‬
‫כמו שולחן שניתן להניח נרות ולעשות סעודה לרגל המת‪ ,‬כל הקבר מעוטר‬
‫בציורי אמנות קבורה‪.‬‬
‫‪ -‬הדרך הקבורה הנוספת והמפוארת ביותר היא קוביקולה – חדר קבורה נפרד‪,‬‬
‫מצויר כולו‪ ,‬הוא נועד לקבורה של משפחה – בתוך החדר נוכל לראות גומחות‬
‫בקירות אבל הן מאוחדות לחדר נפרד‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫עולם הנושאים של המאה השלישית באמנות הנוצרית – מה מתואר ומה המקורות של הסצנות‬
‫המצוירות ‪:‬‬

‫הרועה הנאמן‪:‬‬
‫• התמונה הראשונה מציגה תיאורים מאלמנטים‬
‫רומים‪ ,‬שמלה קצרה‪ ,‬הרועה עומד ונושא את השא על‬
‫צווארו‪ ,‬סביבו צאן נוסף עם צמחים פורחים ושופעים‪.‬‬
‫• התמונה השנייה מתארת גם אדם רועה צאן עומד‬
‫בתוך צמחיה ‪ ,‬צאן שנינשא על צוואר (האדם החוטא‬
‫שחוזר) הרועה וצאן נוסף שמקשיב ומחכה לרועה שלו‪.‬‬
‫למה רועה?‬
‫כמו שהרועה דואג ואוהב את הצאן שלו‪ ,‬כך גם האל‬
‫אוהב ודואג למאמיניו‪.‬‬
‫גם בברית הישנה וגם בברית החדשה ישנם תיאורים‬
‫רבים של דמוי הרועה צאן לאל שדואג‪.‬‬
‫דוגמא למשפט מתהילים ‪" :23‬אדני רועי לא אחסר‪,‬‬
‫בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני"‬
‫דוגמא למשפט מהברית החדשה‪:‬‬

‫עולם הנצרות ונמצאת בתוך העולם הפגאני – התיאור של הרועה הנאמן ויזואלית נראה‬
‫דומה מאוד למראה תיאור המסורת הוויזואלית של אורפיאוס‪.‬‬
‫המיתוס של אורפיאוס מדבר על מוות ותחייה ‪ ,‬האמנים הנוצרים מוצאים את המקור‬
‫לתיאור הרועה הנאמן במיתוס שקשור לתחייה של הנפש וחיי נצח מה שמביע גלגול‬
‫וקשר בין שני הגורמים מבחינה צורנית‪.‬‬
‫האמנות הנוצרית מאמצת לא רק אלמנט ספציפי אלא מספר ביטויים רומיים ‪ ,‬סצנות‬
‫רבות באמנות הרומית האזרחית תיארה את חיי הרועים ועולם הטבע‪.‬‬
‫הפולחנים של אורפיאוס הוא פולחן של גאולה‪ ,‬המנגינה של אורפיאוס שמשקיטה את‬
‫הסביבה ונותנת הרמוניה וחיים כך נקשר הניצחון על המוות והפנייה לאורפיאוס כמקור‬
‫לרועה הנאמן למעשה מתאימה לנושא הרועה הנאמן ‪ ,‬המאמין שבוחר ברועה עבור‬
‫תיאור הקבר שלו רוצה לתת מסר שבזכות האמונה בישו ישו אדאג לנשמתי ותזכה‬
‫לשפע וחיי נצח‪.‬‬

‫יונה\אנדימיון‬
‫• התמונה הראשונה מציגה את סצנת יונה שנמצא בספינה‪ ,‬אלוהים מחולל סערה‬
‫והאנשים שנמצאים בספינה משליחים אותו אל הים לבטן הלוויתן (כפי שיונה היה‬
‫שלושה ימים בבטן הלוויתן כך גם ישו היה שלושה ימים בקבר ועלה השמיימה)‪ .‬האמנים‬
‫מתארים את הלוויתן כמפלצת מים‪.‬‬
‫• המאמין הנוצרי בוחר ביונה כי הוא דימוי לישו שאומר – כפי שישו נצלב וקם לתחייה‬
‫וכפי שהושעת את יונה מבטן לוויתן כך אני מבקש שתקשיב לתפילתי ותקים את נשמתי‬
‫לתחייה בקץ כל הימים‪.‬‬

‫• התמונה השנייה – גם בסרקופג הנ"ל (יש כמה‬

‫נושאים ולא אחד כמו הרועה הנאמן) בקצה הסרקופג‬
‫יש תיאור של יונה שוכב על החוף לאחר שהלוויתן‬
‫מקיא את יונה‪ .‬התנוחה שבא יונה מתואר עירום‪,‬‬
‫שכוב‪ ,‬נשען על ידו והיד השנייה מחזיקה את ראשו –‬
‫מקור ויזואלי רומי‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫מקור ויזואלי רומי בא ממקור רומי ממיתוס של אנדימיון שמופיע שאומנות‬

‫קבורה רומית פגאני –‬
‫• המיתוס מספר על אדם יפה תואר שמתאהבת בו אלת הירח‪ ,‬האלה מעניקה‬
‫לו שנת נצח (חיי נצח) מידי לילה יורדת מן השמיים ומעירה אותו ומחזירה אותו‬
‫לשינה לקראת הבוקר‪.‬‬
‫• ניתן לראות שתנוחה של אנדימיון מתוארת באותו אופן שבו יונה תואר‬
‫בסרקופג המתואר לעיל‪.‬‬

‫המקור הצורני של יונה מגיע בהשפעה רומית של הסרקופגים המתארים את אנדימיון‪ .‬כפי שאנדימיון‬
‫זכה לחיי נצח מאלת הירח כך גם יונה זכה לגאולה מהאלוהים שגאל אותו מפי הלוויתן וכך גם אני אגאל‬
‫לחיי נצח ע"י ישו‪.‬‬

‫דניאל בגוב האריות –‬

‫• נושא של גאולה והגנה ‪ ,‬האל מגן על המאמין בשעת צרה ומציל אותו ‪ ,‬ההקשר בין הציור‬
‫לאמנות הקבורה היא הגאולה‪ .‬כפי שאלוהים הגן על דניאל כך תגן עליי ותיתן לי את חיי‬
‫הנצח‪.‬‬
‫• הציור מתאר את דניאל עירום ‪ ,‬ידיו מושטות לצדדים (תנוחת תפילה נוצרית מוקדמת)‪,‬‬
‫תנוחת התפילה מפורשת בשתי דרכים – הכנעה (המאמין חושף את גופו בפני האל ומוכן‬
‫לקבל את דבר האלוהים) שרטוט צורת הצלב (יצירה בגופו של המאמין את צורת הצלב –‬
‫מזדהה עם סבל ישו‪).‬‬

‫תיאור דמות אדם מוצג עם חיות טרף מוצגות גם בעולם הרומי ועוד עתיק לפני (מסופוטמיה)‬
‫אך הנצרות שמבקשת לייצר לעצמה דימויים ויזואליים של תיאורים מהברית החדשה\ישנה לוקחים את‬
‫המסורות האמנותיות מהאמנות והדימוי הרומי‪.‬‬

‫שלושת העברים בכבשן האש –‬

‫• תיאור של שלושה אנשים שמגיעים לבבל ומסרבים להשתחוות לאלים הפגנים והם‬
‫נשלחים לכבשן ‪ ,‬שלושת הנערים ניצלים ולא נשרפים בגלל אמונתם‪.‬‬
‫• בתיאור של הציור הם מתוארים תחת להבות הכבשן ועמידתן היא תנוחת התפילה‬
‫הנוצרית‬
‫• למה התיאור מתאים לאמונה הנוצרית? משום שהאל מגן על שלושת העברים כך גם‬
‫האל יגן עליי‬

‫ניסי גאולה נוספים –‬

‫משה במדבר ‪ -‬תיאור משה חולץ נעליו שממשיך בתיאור של משה מוציא מים‬
‫מן הסלע עבור בני ישראל – מתאר נס של הגנה וגאולה שהמים מתארים נס‬
‫גאולה‪.‬‬
‫הסצנה מתארת הצלה – משה שליח האל נותן לעם מים‪.‬‬
‫המחשבה הנוצרית באה לתאר לא רק את המים הפשוטים לשתייה אלא הכוונה‬
‫הוא המסר הסמלי של הגאולה לבני ישראל – המים של נהרות גם העדן‬
‫שהמנוח יזכה גם הוא‪.‬‬

‫חציית ים סוף –‬
‫פרעה וחייליו בתוך ים סוף בעוד שבני ישראל כבר חצו את הים‬
‫– המשמעות הנסתרת בעיניי הנוצרים היא משמעות התפילה‪.‬‬
‫– יציאה מעבדות לחירות המתארת את המאמין הנוצרי‬
‫משתחרר מהחטא הקדמון‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫תיבת נוח –‬
‫הצלה ממבול – הצלה של גאולת נשמתו ‪ ,‬כך המאמין מבקש את גאולת נשמתו גם הוא‪.‬‬

‫ניסי רפואה והחייאה של ישו –‬

‫תיאור תמונה מימין ‪ :‬כאשר האישה רואה מרחוק את ישו‬
‫האישה נוגעת בבגדו וזוכה להירפא מדם הזב ממנה‪.‬‬
‫תיאור תמונה משמאל ‪ :‬ישו נפגש עם האישה השומרונית‪,‬‬
‫ישו מספר לאישה על כך שהוא המושיע‪ ,‬כבר הוא מבקש‬
‫ממנה מים לשתות‪.‬‬
‫ניתן להבחין שגם נושאים אלו הם נושאי גאולה וישוע של‬
‫הנפש כמו התיאורים‪.‬‬

‫הערצת המאגים – נושא ההכרה‪.‬‬

‫נושא שמופיע הרבה בקטקומבות – נושא יוצא דופן‬
‫המאגים ראו כוכב שמסמל את לידתו של המשיח‪ ,‬אותם מאגים הלכו בעקבות הכוכב עד לבית לחם‬
‫ומעריצים את הרך הנולד‪.‬‬
‫הורדוס ששמע את המקרה הורה להרוג את כל ילדי בית לחם כדי לא לפסוח על ישו (שלא הוא זה‬
‫שיחליף את הורדוס) ‪ ,‬מרים יוסף ויהושוע נמלטו עד מותו של הורדוס‪.‬‬

‫תיאור בציור באמנות הקבורה – תיאור של מריה עם ישו התינוק ושלושת‬

‫המאגים מגיעים ומביאים מתנות אל הרך הנולד‪.‬‬
‫החשיבות של תיאוריהם – לובשים מעין מכנסיים וראשיהם חבוש בכובע עם‬
‫קצה קדמי נמשך (כובע פריגי – סוג לבוש שעפ"י הרומים נתפסו כברברים)‪,‬‬
‫מתוארים כזרים‪.‬‬
‫הערצת המאגים במחשבה הנוצרית היא נושא ההכרה – המאגים הם‬
‫הראשונים מקרב עמי הגולה שמכירים בגאולתו ואלוהותו של ישו‪.‬‬
‫התיאור חשוב משום שהוא מדגים את טבע האלוהי יש ישו והרך הנולד לגאול‬
‫את בני האדם וכבר מלידתו עמי העולם החלו להאמין בהכרתו‪.‬‬
‫הנושא חשוב כדי לשבור מעט את הרצון היחיד אלא יש מספר נושאים דתיים‪.‬‬

‫מהיכן התיאור הוויזואלי של המאגים ?‬

‫התיאור נראה כאובליסק מצרי אך על גבי הבסיס של‬

‫האובליסק יש תיאור של הקיסר עם משפחתו‪ ,‬מוקף‬
‫באנשי החצר והעמים הברברים נכנעים ומוכרים‬
‫בשלטון הקיסר ומגישים לו מתנות‪.‬‬
‫התיאור של הברברים נראה כמו תיאור השליחים‬
‫המאגים עם מצנפת הפריגי‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫מדוע נבחרו דווקא נושאים אלו ולא אחרים?‬

‫כשהחוקרים שאלו את עצמם למה תוארו דווקא הנושאים שהוצגו לעיל?‬
‫לא מתוך עניין של הסתרה ולא מתוך רצון להסתיר את ישו או אמונתם‪ ,‬אלא הנושאים האלו נבחרו מ‪2‬‬
‫מרכיבים‪:‬‬
‫‪ -‬נושאים שקשורים להגנה ולישועה שמתאימים מאוד לאמנות הקבורה ‪ ,‬הרצון של המנוח להגיע‬
‫גם הוא לחיי הנצח כמו האל שהציל את הדמויות הטקסטואליות‬
‫‪ -‬המציאות הפוליטית בקהילה הנוצרית במאה ‪ – 3‬חוסר היציבות השלטונית של הרומית ככה‬
‫מתחזקים הרדיפות של הנוצרים‪ ,‬יש תיאורים של מצוקות בקהילה הנוצרית והבחירה בנושאי‬
‫עזרה והצלה מאוד מתאים ונותן תקווה לקהילה שנרדפת במציאות היום יומית‪.‬‬
‫הבחירה בנושאים האלה היא תולדה של קהילה נוצרית נרדפת ונמצאת במצוקה שגורם לקהילה לתאר‬
‫את האל כמושיע וגואל אותם ‪.‬‬

‫אילו מקורות ויזואליים האמנים מתארים את התיאור של האמנות הנוצרית?‬

‫מהאמנות הרומית – אזרחית ולא אימפריאלית ‪.‬‬
‫‪ .1‬האמנות האימפריאלית לא מתעסקת בהצלה וגאולה‪.‬‬
‫‪ .2‬בתקופה שהכנסייה נרדפת על ידי הקיסרים אין בו כל רצון לתאר את תיאור הקיסר והאמנות‬
‫האימפריאלית בנצרות‪.‬‬

‫עולם הנושאים של המאה הרביעית – קטקומבות וסרקופגים –‬

‫במאה ה‪ 4-‬יש שינוי בעולם הנוצרי‪ ,‬בשפה‪ ,‬בחירת הנושאים והמקורות‪.‬‬
‫הקיסר קונסטנטין הופך את הדת הנוצרית כדת מוכרת ‪ ,‬לאחר השינוי הדימוי של ישו הופך מושפע‬
‫מדימוי הקיסר‪.‬‬

‫כניסת ישו לירושלים וישו נותן החוק‪-‬‬

‫כניסת ישו לירושלים היה בשמחה וצהלה ובאהבה על ידי העם כך גם הכניסה של הקיסר לעיר‪.‬‬

‫סרקופג של יוניוס בסוס שנת ‪: 359‬‬

‫‪ -‬דמות מוכרת ברומא‪ ,‬חלק מהמנגנון השלטוני של העיר רומא‪.‬‬
‫‪ -‬חלק מהתיאורים כבר מוכרים כמו דניאל בגוב האריות ‪ ,‬אדם וחווה‬
‫ועקדת יצחק לדוגמא – מתאר את הקרבן על החטא הקדמון ובגאולה‬
‫של ישו ואת הצלת את דניאל וכך גם תציל את נשמתי‪.‬‬
‫‪ -‬התיאור מימין‪ :‬סצנת כניסת ישו לירושלים‪ :‬תושבי ירושלים פורסים‬
‫את בגדיהם למרגלות האתון‬
‫הדימוי של ישו אינו כבר הגואל והמושיע אלא כאל מנצח (המקור‬
‫הצורני הוא טקס האדוונטוס מהעולם הרומי האימפריאלי)‬
‫‪ -‬התיאור משמאל‪ :‬תיאור של ישו מחזיק את מגילת החוק ומעביר‬
‫אותם לשליחים (החוק הוא החוק התורתי שמפיץ את האמונה)‬
‫המקור לכך הוא סצנת הקיסר שמעניק מגילה\מטעות לתושבים‪.‬‬
‫רגליו של ישו נשענת על דמות האנשה מזוקנת שאוחזת בכיפה (תיאור‬
‫של כיפת השמיים)‪.‬‬
‫‪ -‬גם באמנות הרומית ניתן לראות את הקיסר יושב תחת האנשות‬
‫בדיוק כמו שישו נשען‬
‫הנצרות זוכה לאהדה מהאימפריה הרומית ולניצחון ולכן גם ישו יתואר‬
‫כמנצח ושליט העולם‪.‬‬
‫התיאור של ישו שונה – ישו מתואר כקיסר העולם‪ ,‬שימש כקרבן על גבי‬
‫הצלב וכך בזכות אמונתי תגאל את נשמתי‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫סרקופג מהמאה חמישית‪-‬‬

‫תיאור‪ :‬ישו מגיש את המגילה לשליח שנמצא מצידו‪ ,‬ידו הימנית‬
‫מונפת כמו הקיסר שמניף את ידו הימנית‪.‬‬
‫המקור הרומאי נראה בכמה היבטים‪ :‬ידו הימנית של ישו ‪ ,‬נותן‬
‫מגילה‪ ,‬ונראה כמו האדלוקוציו‪.‬‬

‫תמיד באמנות הקבורה נראה את סמלי הגאולה אך השפה משתנה בין המאה ה‪ 3-‬למאה ה‪4-‬‬
‫התיאורים במאה הרביעית יותר נשענים על תיאור האמנות האימפריאלית‪.‬‬

‫ישו והשליחים‪:‬‬

‫ישו מוקף בקהילת השליחים פי שהקיסר מוקף באנשי החצר‬

‫שלו‪.‬‬
‫תיאור ישו‪ :‬יושב על גבעת גן העדן‪ ,‬אוחז בספר ומשני צידיו אנו‬
‫רואים את השליחים שעומדים כמו אנשי החצר מתוארת‬
‫בתיאור הקיסרי‬
‫תיאור ישו כבר לא מתואר כאל מגן ומחולל נסים אלא כאל‬
‫מנצח שכולם מקשיבים לו‪ ,‬הוא גבוה מכולם‪.‬‬

‫הפאסיון הטריאומפלי והצלב המנצח –‬

‫פאסיון – ייסוריי ישו ‪.‬‬
‫ייסוריי ישו במאה הרביעית יתארו ייסורים של ניצחון‬

‫תיאור סרקופג מהמאה ה‪: 4-‬‬

‫סצנות מרובות לייסוריי ישו‪.‬‬
‫סצנה האמצעית‪ -‬מתאר חייל רומי ששם את זר הקוצים על ישו (אך הזר נראה כזר ניצחון)‬
‫סצנה שמאלית – הובלת הצלב על ידי ישו‪ ,‬הצלב מלווה בזר ‪ ,‬הצלב נראה ככלי ניצחון ולא כלי ייסורים‪.‬‬
‫תיאור ייסוריי ישו יראו כניצחון ולא כייסורים כואבים ‪ ,‬כלי הסבל ילוו בזר ‪ ,‬יתארו ניצחון‪.‬‬
‫הסצנה הימנית ‪ -‬תיאור הצלב המנצח ויזואלית נלקחים על פי מודל ה"טרופאום הקיסרי"‬
‫המאמין הנוצרי יתאר את ישו כמנצח המוות והחטא הקדמון על גבי הצלב ואני המאמין הנוצרי מקווה‬
‫לזכות בגאולה בזכות קרבנך על הצלב‪.‬‬

‫דימוי ישו‬
‫תיאור‪ :‬קטקומבה של ישו על רקע שמיים לידו האותיות אלפא ואומגה ‪ -‬שימוש באותיות אלו‬
‫בא לומר אני הראשית והאחרית ‪ -‬הייתי בראשית כל הזמנים נצחי וקדמון ואהיה בסוף כל‬
‫הזמנים אבוא לשפוט את האדם ביום הדין האחרון‪.‬‬
‫תיאור ישו יושב על כס מפואר אדום מצידיו השליחים וידו מחזיקה במגילה‪ .‬מתחת מתואר‬
‫השא האלוהי מוקף הילה גם הוא וסביבו שליחים נוספים התיאור מזכיר את הקיסר עם‬
‫תיאורי הברברים שמביאים לו מנחות‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫שאלת המקורות היהודים –‬

‫דיברנו על מקורות טקסטואליים בברית החדשה אבל דיברנו על מקורות ויזואליים בעולם הרומיים‪ ,‬האם‬
‫יכול להיות שהיו גם מקורות ויזואליים יהודיים לאמנות הנוצרית המוקדמת?‬
‫ישנה אמנות יהודית בתקופה הזו (מאה ‪ )3,4‬וגם המעט מעלה את האפשרות שיש הסתמכות למקורות‬
‫יהודיים ויזואליים‪.‬‬

‫הקטקומבה של ויאה לטינה –‬

‫חלום יעקב ‪ ,‬רואה סולם שבו המלאכים עולים וכו'‪ ,‬שמשון שמכה את הפלישתים‬
‫למה דווקא ויאה לטינה ? שאנו רואים תיאורים מן הברית הישנה יש מגוון נושאים ולא נושאים מרכזים‬
‫שציינו‬
‫ציורי הקטקומבות היהודיות והנוצריות מראות שיש תיאורים רחבים של נושאים מן הברית הישנה‪ ,‬לכן זה‬
‫מחזק את האפשרות של קיום אמנות יהודית‪.‬‬

‫בית הכנסת בעיר דורא אירופוס – בית הכנסת‬

‫הקדום ביותר שהצליח להשתמר באיכות טובה יותר‪.‬‬
‫רקע‪ :‬נמצאת באזור סוריה של היום‪ ,‬העיר ננטשה‬
‫בשנת ‪ 256‬לספירה עקב התדרדרות המשבר של‬
‫המאה השלילית‪ ,‬הפולשים הססנים הטילו מצור על‬
‫העיר והיא מעולם לא יושבה מחדש ונתגלתה רק‬
‫בשנות ה‪.20‬‬
‫כשמצאו את בית הכנסת הוא תוארך גם הוא למאה‬
‫ה‪. 3‬‬

‫לצד בית הכנסת נתגלו מבני פולחן פגנים (רומים) ומבנה פולחן נוצרי מוקדם מאוד‪.‬‬
‫תיאור קיר ארון הקודש‬
‫מבחינה אדריכלית בית הכנסת מאוד מושפע מהבנייה הרומית ‪ ,‬חצר מרכזית ‪ ,‬גומחת ארון הקודש‬
‫ספסלים ועוד‬

‫סיפורי משה בתיבה‪-‬‬

‫בת פרעה מושה את משה מן התיבה‪ ,‬שאכן מתארים שגם אמנות יהודית קיימת‬
‫ואין הקשר בין לא תעשה לך פסל ומסכה‪.‬‬
‫ישנה אמנות משמעותית פיגורטיבית בבתי הכנסת במאה ה‪ , 3‬סביר להניח שזו‬
‫לא תופעה מקומית אלא היו נוספים‪.‬‬

‫על גבי ארון הקודש יש תיאור של כלי המקדש ‪ ,‬נושא שכן מופיע בקטקומבות הוא‬
‫עקדת יצחק (מופיע בתמונה בצד ימין )‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫נושא חדש ‪ -‬האמנות הנוצרית הקדומה במערב במאות ‪ : 4-6‬אדריכלות‬

‫ותוכניות הפסיפס‪.‬‬

‫א‪.‬המהות הכפולה של הארכיטקטורה‬

‫מבנה הכנסייה יש לו מהות אחת פונקציונלית – בניין של חומר עשוי אבן‪ ,‬שיש ‪ ,‬חלקים‬
‫ועמודים וגג וכו'‬
‫ההבנה שלנו של המבנה היא גם מתוך צורך פרקטי שהמבנה נועד לשמש‪ ,‬בעבור הכנסייה‬
‫המבנה שאותו בונים נועד לשמש צורך מסוים‪.‬‬
‫פולחן‪ ,‬להכיל קהילה‪ ,‬אזורי טקסים וכו' ‪.‬‬
‫איך האדריכלות הנוצרית משרתת את התפקיד שהמבנה נועד לשמש?‬
‫למבנה האדריכלי יש מהות נוספת – סמליות‪.‬‬
‫מבנה הכנסייה במחשבה הנוצרי הוא בראש ובראשנה מהות קדושה‪ ,‬הכנסייה מתארת את‬
‫עיר האלוהים וירושלים השמיימית וגם את החשיבות של הקדושים הנוצרים (האל‪ ,‬השליחים‬
‫וכו') ‪.‬‬

‫מבנה קבורה של נסיכה ביזאנטית – מתואר למעלה‬

‫בכיפת המבנה הוא תיאור של מעגלי כוכבים ובמרכז‬
‫סימון הצלב (הכיפה מתוארת ככיפת השמיים)‪.‬‬
‫‪ -‬בראש הכיפה מופיע הצלב של ישו במרכז‪ ,‬בבסיסי‬
‫הכיפה יש תיאורים של סמלי האוונגליסטים – מבחינת‬
‫היררכיה יושב במרכז ישו ששולח את תורתו לעולם‬
‫ונתמכת ומופצת על כותבי הבשורה כמו התמיכה‬
‫שהכיפה מקבלת מהתומכים המבניים שלה‪.‬‬

‫כנסיית מריה של האדמירל ‪-‬‬

‫תיאור‪ :‬על גבי הכיפה יש את יש יושב על הכס במלכות השמיים מברך בידו‬
‫האחת ‪ ,‬יש תיאור של היררכיה ‪ ,‬ישו במרכז אחריו מפיצי הבשורה ולאחר‬
‫מכן השליחים והנביאים‪( .‬כיפת הכנסייה היא כיפת השמיים)‬
‫לכל חלק בכנסייה יש תיאור תיאולוגי משל עצמו ‪ ,‬כיפת השמיים למשל או‬
‫העמודים שמחזיקים את קירות הכנסייה מתארים את השליחים שנושאים‬
‫עליהם את הקהילה המאמינה כולה‪.‬‬
‫שער הכנסייה מפורשת כשער עיר האלוהים‪.‬‬

‫כל חלק באדריכלות היא עם משמעות סמלית ולכן האדריכלות הנוצרית בנויה בהתאם לכך‪.‬‬

‫חזית כנסייה בפריז –‬

‫צורת החזית‪ 3 :‬קשתות שערים עם פיסול בכל אחד מהם‪.‬‬
‫הפרשנות דומה לקשת קונסטנטין וקשתות ניצחון רומים‬
‫הרעיון הוא שימוש בקשת הניצחון על גבי הכנסייה‪ ,‬קשתות ניצחון מתארות‬
‫את שער העיר וכך גם בכנסייה השערים מתארים את שערי עיר האלוהים‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫ב‪ .‬הבנייה הנוצרית לפני "שלום הכנסייה" –‬

‫במאה השלישית לפני קונסטנטין ככל הנראה אין בנייה של‬

‫כנסיות גדולות וכמבני פולחן יעודים אך כן מוצאים בנייה‬
‫ואדריכלות נוצרית מצומצמת‪.‬‬
‫הממצאים הם בתי כנסייה או בתי קהילה ‪– Domus Ecclesia‬‬
‫מבנה פולחני בדורה אירופוס ‪-‬‬
‫לרוב המבנה הוא תחת בית של נוצרים עמידים וחדר אחד‬
‫מהבית שימש לפולחן נוצרי‪.‬‬
‫החדר הפולחני נמצא בצד שמאל והוא שימש בתור הכנסייה‪.‬‬

‫בחדר ‪ D‬למשל הוא תיאור של חדר טבילה ‪.‬‬

‫בציורי הקיר שנשתמרו הוא סצנות נוצריות מובהקות – מריות שמגיעות‬
‫ביום הפסחא ומגלות שישו קם לתחייה‪.‬‬
‫באותו חדר יש תיאור של ישו מרפא את המשותק (מתוך הברית החדשה)‬
‫על אגן הטבילה יש תיאור של אדם וחווה (חטא הקדמון) ותיאור הרועה‬
‫הנאמן‪.‬‬
‫"בזכות הטבילה את מוחק את החטא הקדמון ובזכות הרועה הנאמן שהוא‬
‫ישו יגאל את נשמתך לאחר מותך כפי שהרועה דואג לצאן" ‪.‬‬

‫ג‪ .‬הבסיליקה הנוצרית ‪ :‬מקורותיה ותוכניותיה העיטוריות‪:‬‬

‫לאחר המאה ה‪ 4-‬שהדת הנוצרית מאושרת לקיום פולחני באימפריה‬
‫הרומית והכספים שמתקבלים לכנסייה אפילו חלקם נבנו ומומנו על ידי‬
‫קונסטנטין ואימו‪ .‬בעקבות כך חלו גלים גדולים של התנצרויות מה‬
‫שגורם לכך שמבני הפולחן צריכים להיות בהתאם‪.‬‬
‫הכנסייה עומדת בפני החלטה אדריכלית חשובה – איך יראה מבנה‬
‫הכנסייה הנוצרית?‬
‫‪ -‬ניהול דיאלוג מורכב עם העולם הרומי והמסורות הרומיים (יכלול‬
‫מרכיבי דחייה‪ ,‬זניחה והתנתקות ומרכיבי המשכיות)‪.‬‬

‫דוגמא לכנסייה נוצרית מוקדמת –‬

‫צורה אדריכלית שנקראת בסיליקה – צורה מלבנית ארוכה שבסופה ישנו "אבסיס"‬
‫(גומחה מכופת בחצי כיפה ובתוכו המזבח)‬
‫תיאורו דומה לספינה מרכזית כסמל לנפש האדם שמטלטלת בעולם והכנסייה היא‬
‫הספינה שתציל את האדם ותוביל אותו לגן העדן‪.‬‬
‫‪-‬במרכז ה"ספינה" ישנם עמודים שמפרידות בין הספינה המרכזית לאגפים הצידיים‬
‫ומעל ‪-‬שורות העמודים יש קשתות או קורה אופקית (קולונאדה)‪ – .‬האגפים הצידיים‬
‫יותר נותנים היבט פונקציונאלי (נשיאת המבנה ואפשור תהלוכה להתקדם לעבר‬
‫הכנסייה)‬
‫‪-‬גג הבזיליקה תהיה גג עץ‪.‬‬
‫‪-‬עיצוב התאורה בבסיליקה קדומה תהיה תאורה ישירה לספינה המרכזית – האגפים‬
‫הצידיים יהיו נמוכה יותר כדי לאפשר לאור לחדור למרכז‪ .‬האור הישיר הולך ומתגבר‬
‫שאתה מתבונן מעלה ולכיוון המזבח (סמל אלוהי)‬
‫האבסיס נמצא במזרח בהתאם לזריחת השמש‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫בסיליקה בפורום של טריאנוס לצורך השוואה–‬

‫פורום גדול שכולל בתוכו את הבסיליקה‪ ,‬חצר פתוחה ומצידה שוק ומסחר‪,‬‬
‫מבני ספריות בשפה היוונית ולטינית ועמוד טריאנוס במרכז‪.‬‬
‫בבסיליקה ישבו השופטים‬
‫המקור הצורני של הבסיליקה הנוצרית הוא בבסיליקה האזרחית (כמו‬
‫בפורום של טריאנוס)‬
‫מבחינת הצורה גם פה יש אולם אורך שבסופו יש אבסיס – כאשר הכנסייה‬
‫מחליטה לבחור את מודל הבסיליקה הרומית היא זונחת את מבנה המקדש‬
‫הרומי אך היא כן פונה לעולם הרומי האימפריאלי של מבנה בית המשפט‬
‫(באופן מפורש לא מבנה המקדש)‬

‫למה טיפוס המבנה הנ"ל שימש בתור מודל?‬

‫‪ -‬פונקציונאליות ‪ :‬התאמה לבנייה עבור טקס קהילתי‬
‫‪ -‬סימבוליות‪ :‬הערך של רעיון המשפט והקיסרות מתאים לאמץ מודל אדריכלי שקשור‬
‫ברעיונות שישו הוא מנהיג העולם (קיסר)‪ ,‬הוא נמצא ביום הדין (שופט) וכו'‬
‫משמע היא מצד אחד זונחת את תיאור המקדש הפגני ומצד שני אכן מאמצת את הבנייה‬
‫האזרחית ‪ ,‬מבני המשפט וכו'‪.‬‬
‫מעבר לכך שהיא מאמצת את הבסיליקה הרומית היא גם משנה ומעצבת את הבסיליקה‬
‫הנוצרית לפי הצורך שלה‪.‬‬
‫שינוי ראשון‪ :‬ויתור על מבנה בו יש כמה מוקדים (מספר אבסיס) לעומת אבסיס אחד‪ ,‬המוקד‬
‫האדריכלי צריך להתאים למוקד הפולחני (יש מזבח אחד והוא הדבר המרכזי)‬
‫שינוי שני‪ :‬יצירת התאמה בין המוקד הטקסי למוקד האדריכלי – קביעת מקום הכניסה‪.‬‬
‫בבסיליקה הרומית יש מספר כניסות ובכנסייה הנוצרית הכניסה תהיה במערב אל מול‬
‫המזבח‪ .‬האדריכלות מוליכה את המאמין לעבר המזבח‪.‬‬
‫שינוי שלישי ‪ :‬ויתור על שורות העמודים הרוחביות – מה שנמצא לפני האבסיס מבוטל כדי‬
‫למקד את המבט הישיר לעבר המזבח‪.‬‬
‫שינוי רביעי‪ :‬מבנה רחב לפני האבסיס – משמעות הסימבולית הוא מראה הצלב ומשמעות‬
‫שנייה הוא יותר פרקטי ‪,‬לאפשר הגעת מאמינים לקרבת המזבח‪.‬‬

‫באיזה אופן צורת העיטור של מבנה הבסיליקה מתכתבות עם הצורה האדריכלית?‬

‫בהקשר למבנה אורכי – כאשר אמנים נוצרים מעטרים את מבנה הבסיליקה הם לוקחים‬
‫בחשבון את משמעות הסמלית של המבנה ולמעשה התכנית העיטוריות בכנסיות אלו ייצרו‬
‫דגש על אזור המזבח כפי שהתוכנית האדריכלית ותוכנית התאורה מתמקדות במזבח‪.‬‬
‫הפסיפסים שעיטרו את הספינה המרכזית ‪:‬יתארו נושאים מן הברית הישנה‪.‬‬
‫הפסיפסים שעיטרו את האבסיס‪ :‬יתארו נושאים מן הברית החדשה‬
‫‪-‬משמע הברית הישנה מוליכה לברית החדשה כמו שהמבנה האדריכלי מתקדם מהכניסה אל‬
‫המזבח‪.‬‬

‫כיבוש העיר יריחו‬ ‫דוגמא לתיאור הברית הישנה‪:‬‬

‫פגישת אברהם עם מלכי צדק (מלך‬
‫וכהן)‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫האבסיס נראה בתיאור של קשת ניצחון ‪ ,‬כך שגם הפסיפסים יתארו את‬
‫תיאורי ישו בברית החדשה‪ ,‬לידתו של ישו וניצחונו של ישו וכו'‬

‫דוגמא מהברית החדשה – הבשורה למריה‬

‫דמותה של מריה –‬

‫נזכרת מעט מאוד בברית החדשה‪ ,‬פוגשים אותה במחזור הבשורה והלידה‪ ,‬בירידה למצרים‬
‫ונס החתונה בקנא וסביב מותו של ישו‪.‬‬
‫מה קורה למריה עד לרגע של הבשורה? מה קרה לה לפני הטקסט הכתוב של הברית‬
‫החדשה ומה קורה למריה לאחר העלייה לשמים?‬

‫במאות הראשונות לדת הנוצרית יש רצון לדעת פרטים אודותיה ומצד שני ישנה ויכוחים כלפי‬
‫המעמד שלה‪ ,‬הכנסייה מסתכלת מעט בחשש לגבי מריה בגלל שהרתה מן האלוהות‪.‬‬
‫הכנסייה כתבה פרטים נוספים על גבי מריה שלא נכנסו לתוך הברית החדשה אלא החיבורים‬
‫נשארים נפרדים‪.‬‬
‫הפרוטואוונגליון של יעקב – החיבור מספר בעיקר על מריה‪ .‬על הוריה של מריה ועל‬
‫לידתה‪ ,‬מספר על ילדותה של מריה שהלכה עם אמא למקדש והפכה להיות נערת המקדש‪,‬‬
‫חלק מהדברים שהיא עושה היא להכין את הפרוכת שמכפה את ארון בית המקדש (הפרט‬
‫חשוב כי נערות המקדש נדרשו להיות בתולות כך זה מעיד על כך שמריה באמת הייתה‬
‫בתולה)‪.‬‬

‫כמאה שנה מאוחר יותר – במאה החמישית כאשר יש הסכמה מרבית כלפי טבעו של‬
‫השילוש הקדוש הכנסייה מכנסת כינוס נוסף בעיר אפסוס (אסיה הקטנה)‪.‬‬
‫הכינוס הוקדש לדיון במעמדה של מריה ומי היא עבור הנצרות?‬

‫ההחלטה של הכינוס החליט שמעמדה של מריה היא "אם האלוהים"‪ ,‬תיאוריה באמנות לאחר‬
‫הכינוס הם בתיאורים שלא ראינו לפני ‪ ,‬מגוונים יותר‪ ,‬רבים יותר‪ ,‬תיאור קיסרי\נסיכה‪.‬‬
‫מריה תיתפס כ"מלכת השמיים" ‪.‬‬

‫תיאורה של מריה בכנסיה סנטה מריה מז'ורה שנבנתה ב‪ 432‬לספירה–‬

‫הכנסייה מוקדשת למריה ותוכנית העיטור שלה תוביל לקנה מידה גדול לעליית מעמדה‬
‫לאחר כינוס אפסוס‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫קשת הניצחון בכנסייה מעל האבסיס ‪-‬‬

‫תיאור‪ :‬תיאורי האמנות היא ברגיסטרים‪.‬‬
‫בבסיס הקשת בצדדים (בקצה) צבע תכלת– תיאור שתי ערים ‪ ,‬ירושלים ובית לחם‪ ,‬הערים‬
‫האלו מתארות את מקום לידתו של ישו ומקום תחייתו של ישו‪ .‬התיאור של הערים הוא תיאור‬
‫סימבולי‪ .‬חומות הערים עשויות זהב עם אבנים יקרות ופנינים‪ ,‬התיאור מתייחס לתיאור‬
‫ירושלים השמיימית‪.‬‬
‫בשערי הערים ניצבות שש שיאות (סמל למאמינים כמו ברועה הנאמן וגם דימוי השליחים)‪.‬‬
‫מרכז האבסיס (נקודת האמצע) צבע תכלת– תיאור כס מלכות מפואר מעוטר בראשי אריות‬
‫ואבנים יקרות‪ ,‬על הכס אין מישהו שיושב עליו אלא רואים את סימן הצלב שמעוטר בכתר‬
‫ניצחון‪ .‬לראשונה נתקלים בצלב כדימוי מרכזי‪ .‬הצלב עם תקופת פיתוח הנצרות מדגישה את‬
‫הצלב המנצח ‪ ,‬כלי הניצחון שישו עליו ניצח את המוות והחטא הקדמון‪ .‬הכס הזה הוא‬
‫המוטיב של הכיסא הריק שמתייחס לבואו השמיימי של ישו שמחכה לו לשפוט את בני האדם‪.‬‬
‫הרגיסטר העליון צד שמאל – הבשורה למריה ‪ ,‬מריה יושבת על כיסא ומלאך‬
‫ממלאה את מריה באל ברחמה‪ ,‬המלאך מבשר למריה בזמן שמריה מוקפת בקבוצת‬
‫מלאכים‪ .‬מריה מתוארת כקיסרית ומלווה במשמר מלאכים‪ .‬לבושה עשוי בחוטי זהב‪,‬‬
‫תכשיטי ענק בחזיה ובשיער כפי שנראתה הקיסרית ‪ ,‬בשונה ממראה הקיסרית מריה‬
‫אוחזת בחוט צמר שיוצא מסל צמר‪.‬‬
‫מוטיב הצמר‪ :‬המשמעות היא משמעות טקסטואלית (עפי מקור טקסטואלי שמריה‬
‫טווה את הפרוכת לבית המקדש ולבתוליה)‬
‫וויזואלית (בעולם היווני והרומי עבודה הבד נתפסה כמלאכה נשית מרכזית שמבטאת‬
‫את חריצותה של האישה)‪,‬‬
‫צליבת ישו – קריעת הפרוכת במותו של ישו על הצלב‪ ,‬צבע הצמר הוא אדום כדם‪.‬‬
‫הרגיסטר התחתון צד שמאל – הערצת המאגים ‪ ,‬הבאת המתנות לרך הנולד שבאו בעקבות‬
‫הכוכב‪ ,‬תיאורם הוא תיאור פריגי עם כובע משולש ובגדים שונים‪ .‬ישו יושב על כס המלכות‬
‫דומה לכס הריק‪.‬‬

‫תיאור המאגים מגיעים לפי אור הכוכב‪ ,‬ושואלים היכן‬

‫המשיח‪ ,‬הורודוס ששומע זאת פוחד ומורה על חייליו להרוג‬
‫את כל ילדי בית לחם‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫עיטור בקירות הספינה בכנסיית סנטה סבינה –‬

‫טכניקה‪ :‬אינסקרונטציה ‪ ,‬מכלאת השיבוץ‬
‫תיאור‪ :‬עמוד שנושא מגן ועל המגן יש את סימן הצלב‪ ,‬דומה‬
‫מאוד לתיאור יחידות הרומיות‪ .‬סימן הצלב מתאר את הצלב‬
‫המנצח‬

‫חזית הכנסייה סנטה סבינה–‬

‫טכניקה‪ :‬פסיפס‬
‫תיאור‪ :‬כתובת עשויה עם שני דמויות‪ ,‬אלו הן האנשות של דמות‬
‫הכנסייה לא במובן המבנה עצמו אלא במובן הקהילתי‪ ,‬קהילת‬
‫המאמינים‪.‬‬
‫אחד מהם הוא קהילה שמגיעה מן היהודים (צד שמאל) וקהילת‬
‫העמים הזרים (צד ימין)‬
‫האנשות נשיות של הכנסיות הן מתוארות הרבה באמנות‬
‫הנוצרית‪.‬‬

‫דלתות העץ שנשתמרו מן המאה החמישית –‬

‫תיאור סצנת המאגים‪ :‬מתוך הלוחות המגולפות יש תיאור של סצנת הערצת‬
‫המאגים‪.‬‬
‫תיאור צליבת ישו ‪ :‬ישו במרכז ידיו מושטות‪ ,‬ישו צלוב אבל נראה חי על‬
‫הצלב‪ ,‬כאשר הנצרות מתארת את הצליבה היא מתארת את הניצחון ולא את‬
‫הייסורים על הצלב‪.‬‬

‫תיאור נוסף הוא צליבת ישו החי‪ ,‬המנצח שמוותר על‬

‫חייו למען בני האדם ‪ ,‬הגואל‪.‬‬
‫מצד שני תיאור של יהודה אנשי קריות שנראה מוות‬
‫בבושה על מה שעשה (שגנב את הכסף ומכר את ישו)‪.‬‬

‫הבסיליקה של סאן פטר של רומא –‬

‫בנייתו נעשתה על קברו של פטרוס שהוצא להורג על הצלב‪ .‬הבסיליקה נהרסה‬
‫כדי לבנות כנסייה רנסנסית חדשה‪.‬‬
‫הבסיליקה הקדומה מוסיפה אלמנט נוסף על התכנית הבסיליקה הרומית‬
‫האימפריאלית‬
‫‪ .1‬בית הרוחב (טרנספ) – שעזר גם לכנס את המאמינים בסמוך לאבסיס וגם‬
‫הענקה של צורת צלב‪.‬‬
‫‪ .2‬המבואה מסומנת באות ‪( D‬נרטקס) – איזור מעבר מחצר פתוחה לכנסייה‬
‫(גישה הדרגתית לאזור הקדוש) היה אחראי לטקסי החניכה‪ ,‬רבים מן המאמינים‬
‫הם מתנצרים (מבוגרים) כאשר תהליך הצטרפותם הוא לימוד עיקרי האמונה‬
‫ואותם מצטרפים עד שלא השלימו את תהליך ההצטרפות נשארו בנרטקס עד‬
‫לסיום תהליך החניכה‪.‬‬
‫‪ .3‬חצר פתוחה שמקדימה את הכנסייה (אטריום בהשפעה רומית) – מקום‬
‫לכינוס ואינטראקציה כלפי הקהילה‪ ,‬במרכזה לרוב יש פסל או מזרקה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫המבנה המרכזני‪ :‬תוכנית‪ ,‬מקורות ועיטור‬

‫המאוזולאום של סנטה קונטסנסה –‬

‫בתו של קונסטנטין‪ ,‬קבורה במבנה שעד היום קיים‪ ,‬כיום משמש ככנסייה‪.‬‬
‫תכנית‪ :‬בנוי כמבנה עגול‪ ,‬עם טבעת מרכזית וטבעת עקיפה‪ ,‬בקירות המבנה הטבעת‬
‫העקיפה ישנם גומחות בצורות שונות כאשר הגומחות המרכזיות בכל צד מתאר‬
‫תיאור של צלב‪.‬‬
‫מקורות‪ :‬מהיכן המקורות למבנה העגול ומה המשמעות ? הצורה העגולה במחשבה‬
‫הנוצרית מתייחסת אל הנצח מכיוון של מבנה עגול אין התחלה ואין סוף (אין נקודות‬
‫ברורות של התחלה וסוף) ועוד בעולם הרומי נראה שמבנים מרכזניים נבנו בהקשר‬
‫קבורה או מקדשי אין סוף‪.‬‬
‫עיטור הפסיפס‪ :‬שפה נוצרית אבל עדיין מושפעת מאוד מהרומים‪ ,‬ניתן לראות‬
‫תיאור של ילדי האהבה‪.‬‬
‫תיאור בציר היין‪ :‬בציר היין סביב כל תיאור הפסיפס שמובל אל בציר ומעיכת הענבים‬
‫ומתאר את דמו של ישו‪.‬‬
‫תיאור ראש האישה‪ :‬חלק האומרים שהיא הנפטרת‬
‫תיאור לוח חיי הנצח (גן העדן) ‪ :‬תיאור הצמחייה ושפע התבואה ‪,‬כדי המים עם‬
‫ציפורי נשמות המאמינים‪ ,‬צדף בהקשר לסמל תחייה וסמל למריה ששמרה את אוצר‬
‫האלוהות בבטנה כמו הפנינה בצדף ‪,‬תיאור של גן העדן‪(.‬מקור תיאור הטבע הפגאני)‬

‫באדריכלות הרומית ‪ ,‬טירת המלאך (המבצר האפיפיורי)‬

‫והפנתאון מקדש האלים‪:‬‬
‫מבנה הקבורה של הקיסר אדריאנוס לאחר מכן הפך להיות‬
‫מבצר‪ ,‬עבור הקיסרים נבחרו מבנה עגול שמתאר נצחיות‪.‬‬
‫גם המקדשים היו מקדשים עגולים כדי לבטא את מכלול‬
‫האלים כולם‪ ,‬במרכזו הוא הפתח העגול שנפתח אל השמים‬
‫שמבטא את רעיון הכיפה ומשמעות הצורה העגולה כבעל‬
‫משמעות אלוהית נצחית‪.‬‬

‫סרקופגים שזוהו בתור סרקופגים של קונסטנסה והלנה‬

‫(אימו ובתו של קונסטנטין) –‬
‫‪ -‬תיאור הבציר – ילדי האהבה שבוצרים את אשכולות הענבים‬
‫‪ -‬תיאור השיאות – מתאר את המאמינים‬
‫‪ -‬תיאור הטווסים – אחת מציפורי גן העדן‪ ,‬בעולם הרומי בשרו‬
‫מתואר כלא נרקב ולכן הוא מתאר משמעות תחייה וניצחון על‬
‫המוות‬
‫חומר‪ :‬פורפיר ‪ ,‬מגיע מאזור מצרים וקשה לחציבה‪ ,‬משום‬
‫שהיא כל כך קשה היא אבן יקרה אימפריאלית‪ .‬מי שמאמץ את‬
‫השימוש לאחר הקיסרות את אבן הפורפיר הם האפיפיורים‪.‬‬

‫אצל הלנה מתואר דימויים אימפריאליים רומים של ניצחון קרב על הברברים ותבוסת –‬
‫משווה את ניצחון המוות וגאולת הנפש‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫הפסיפסים בגומחות הצידיות בקבר של קונסטנסה‪:‬‬

‫תיאור מתן החוק ‪ :‬ישו עומד מברך בידו האחת כמו תיאור הקיסר‬
‫שנואם לחיילים (אדלוקציו) ומושיט את מגילת החוקים לפטרוס‪ ,‬ישו‬
‫עומד על גבעה שממנה מגיעים ארבעת נהרות גן העדן ולצד פטרוס‬
‫וישו יש תיאור של השיאות שנחשבים כמאמינים שבזכות אמונותם יזכו‬
‫להגיע לגן העדן‪ ,‬סביבם יש תיאור של שפע וברכה בפירות‬

‫הצורה העגולה לא שימשה את הכנסייה רק למבני קבורה אלא גם לטיפוס נוסף של מבנים‪:‬‬

‫מבני טבילה‪:‬‬
‫בתקופה זו לא נראה אגן טבילה קטן לתינוקות אלא ברכת טבילה שהמאמין טובל בה את‬
‫גופו כי רוב המאמינים היו מבוגרים שהתנצרו‪.‬‬
‫בבית הטבילה יש רצון לתאר את הגאולה ואת הנצחיות‪.‬‬

‫דוגמא למבנה טבילה מוקדם – מבנה טבילה של לטרן מאה ‪: 5‬‬

‫תיאור‪ :‬מבנה מתומן שנקשר ליום א' של התחייה של ישו (יום השמיני מתחילת הייסורים‬
‫שלו) ‪ ,‬המבנה קשור באפיפיור משום שיש תיאור של אבן הפורפיר כדי לבטא את רעיון‬
‫השלטון שלהם‪.‬‬
‫במרכז המבנה יש את בריכת הטבילה ‪,‬הבריכה מוקפת באבן פורפיר‪.‬‬
‫הסמליות למבנה הנוצרי היא תחייה ונצחון בעצם הצורה המתומנת ובעצם שימוש האבן‬
‫הפורפיר שמתארת את השלטון האפיפיורי‬

‫כנסיית הקבר הקונסטנטינית – כנסיית הקבר בירושלים של המאה ה‪: 4-‬‬

‫תיאור‪ :‬הכנסייה לא כוללת רק את המקום הקדוש של תחיית ישו ‪,‬אלא גם את הגבעה שעליו‬
‫נצלב ישו ‪,‬מקום קבר ותחייתו של ישו‪.‬‬
‫המכלול כולל כמה פונקציות – מקום של קבר ועלייה לרגל וגם כנסייה קהילתית של‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫אנחנו נראה שהכנסייה יוצרת תערובת של בסיליקה וממנה מעבר אל חצר פתוחה נוספת‬
‫שמובילה אל אולם עגול עם אזור מקיף ומרכזי (מאוזולאום) שבמרכזו סלע שבתוכו נקבר‬
‫ישו‪.‬‬
‫במאוזולאום יש חור בכיפת המבנה שמחבר את השמים אל מול הקבר של ישו‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫כתבי היד הנוצריים קדומים – של שלהי העת העתיקה (נוצריים ‪,‬פגנים)‬

‫האפוסים הגדולים של ימי הביניים ממשיכה להיות חלק מן המודעות גם בתקופה הנוצרית‪.‬‬
‫אנו נראה תפיסה קלאסית לעומת תפיסה אנטי‪-‬קלאסית ‪ ,‬דרכי התבוננות שמבטאים ערכים‬
‫קונספטואליים שונים‪.‬‬

‫תיאור מועצת העם טרויה –‬

‫יש תחושה של מרחב אשלייתית יותר קלאסיות ויהיו כאלו אנטי‬
‫קלאסיות‬
‫תיאור דמויות בקבוצה‪,‬הסתרות כיווניות וכו‬

‫אין פה רצון למקם את הדמות על גבי מרחב אלא יותר על רקע‪ ,‬אין סדר‬
‫פרופורציונלי של תיאור החיות הרועים‪.‬‬
‫האמן רוצה לעסוק במסר של שפע בצורה יותר סימבולית מאשר תיאורית‪.‬‬

‫של וירגיליוס גם הוא אבל אמן אחר – תיאור בניית מישורים ‪,‬בעלי חיים‬
‫שנראים בהקצרה ‪,‬העצים שצומחים מתוך הקרקע לעומת היצירה‬
‫הקודמת שהצמחים פשוט נמצאים ברקע‬

‫בוירגליוס רומנוס יש תיאור של המחבר ‪ ,‬ניתן לראות את המקור לתיאור‬

‫האוונגליסטים ‪ ,‬יושב על כיסא עם לוח כתיבה‪ ,‬הקודקס בידו‪.‬‬
‫חשוב להבין שקודקס (ספר) מדברים על קלף בעל חיים והוא מצויר בפיגמנטים‬
‫השונים‪.‬‬
‫יש מסורת של מגילות אך בעיקר יש את הספר‪.‬‬

‫כתבי יד נוצריים –‬
‫כתבים שעשויים ביד ואחד מכל אחד עומד בפני עצמו והם יקרים ביותר‪ ,‬משום‬
‫תהליך עיבוד הקלף‪ ,‬ציור וכתיבה‪.‬‬
‫כתבי הקודש הם חפצים שלעצמם קדושים‪ ,‬אם הוא הכיל את הבשורה הוא נתפס‬
‫כקדוש‬
‫הם נשמרו בכנסיות החשובות אך הם גם חלק מהפולחן‪.‬‬
‫כתב יד של ויאנה גנסיס – תיאור רבקה באה אל הבאר ‪ ,‬תיאור תפיסת המרחב‬
‫מושגי‪ ,‬העיר הוא סמל מאוד קטנה לעומת דמות אדם‪ ,‬רבקה נראית פעמיים ולצד‬
‫ויתור הפרופורציות יש לנו גם אלמנטים לקוחים מתוך המסורת הקלאסית (גמלים‬
‫כקבוצה עם הסתרות)‪ ,‬שימוש בפרסוניפיקציה ‪ ,‬האישה היושבת שמגלמת את‬
‫הנהר‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫באותו כתב יד יש תיאור של המבול – התיבה מפליגה בנוחיות וסביבם‬

‫האנשים שטובעים ומתחננים לנפשיהם‪.‬‬
‫ישנם שינויי צבע של גוף שקוע בתוך מים‪ ,‬אלמנטים שלקוחים מתוך העולם‬
‫הקלאסיים‪.‬‬

‫כתב יד של הבשורה של רוזאנו –‬

‫הסצנה של ישו לפני פותיואוס ‪ ,‬הוא יושב עם מלווים שלו משני צידיו ומסביבם‬
‫אנשי החצר‪ ,‬יש תיאור של קו קרקע סכמתיים כדי להפריד בין ‪ 2‬סצנות‪.‬‬
‫המרחב מתואר בצורת קשת ‪.‬‬

‫לוחות סינופטיים (קאנונים) השוואה בין תיאורים בבשורות השונות‬

‫כל עמודה תכלול התייחסות לתיאור של האירוע לכל אחת מהבשורות ‪,‬‬
‫לפעמים יהיו השוואות ע"י ‪ 2‬בשורות או רק ‪.3‬‬
‫אין תיאור של מסגרת אדריכלית אלא שורות טקסט מתחת לכל ציור של‬
‫אנווגליסט‪.‬‬
‫משל הבתולות חכמות וטיפשות – מושל משל שישו משווא בין הבתולות‬
‫החכמות ששומרות את השמן שמחכה לחתן שיבוא למשתה וכאשר החתן‬
‫יבוא נרותיהן ידלקו‪ ,‬הבתולות הטיפשות לא שומרות את השמן הטוב‬
‫למאור ולא מוכנות לחתנים‪ ,‬זהו משל לסופו של הזמנים‪ ,‬הבתולות‬
‫החכמות מומשלות לנוצרים הטובים והבתולות הטיפשות מומשלות למי‬
‫שאינו צובר מעשים טובים ולא מוכנות ליום הדין האחרון‪.‬‬
‫ישו נראה מפריד בין הבתולות החכמות לטיפשות (הבתולות החכמות עם‬
‫ישו נמצאו ברקע של עצים שופעים ונהרות‬

‫רבולה –‬
‫ניתן לראות את תיאור של הצליבה‪ ,‬הצליבה יחד עם התחיה של ישו ‪ ,‬הצליבה הרבה יותר‬
‫נרחבת ‪ ,‬אין תיאור רק של ישו על הצלב אלא גם את הגנבים בצידיו וגם את המריות ‪ ,‬את‬
‫הרומים שמחלקים את בגדי ישו אחד לשני‪ ,‬ישו נראה חי‪ ,‬השמש והירח מצידיו ‪ .‬מבחינת‬
‫מגמות קלאסיות\אנטי קלאסיות‪:‬‬
‫בחלק העליון שני הערים נראים כמערך סימטרי לחלוטין לעומת החלק התחתון שיש יותר‬
‫מערך מישורים ויותר מרחביות‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫עבודות שנהב –‬
‫פאנלים של שנהב יכלו להיות כריכות של ספרים‪ ,‬קופסאות שהוכנסו אליהם שרידי קדושים‪.‬‬

‫פנאל ממילאנו –‬
‫נרטיב של סצנות שונות ‪ ,‬לידה ‪ ,‬החייאת לזרוס וכו' יש תיאורים נרטיביים בשנהב‪,‬‬
‫הערצת השא מוקף בזר שיבולים‪ ,‬ענבים‪ .‬השא מופיע במספר סימבולים שונים‪,‬‬
‫תיאור המאמינים ברועה הנאמן‪ ,‬בכניסה לירושלים וכו'‬
‫במקרה הזה אנו רואים את דימוי ישו בתור שא‪ ,‬מוקף בזר והילה‪ ,‬הדימוי של ישו‬
‫בתור שא הוא דימוי חשוב כי הוא מתאר את שא האלוהים (ישו כקרבן)‪ .‬השא‬
‫מבטיח את רעיון הגאולה בא לידי ביטוי בזר שנמצא סביב השא ‪.‬‬

‫שנהבים אימפריאליים –‬
‫הקיסר כפרש ‪ ,‬הארץ לרגליו ובחיקה פרסוניפיקציה מלאה בתבואות‪ ,‬מה שמתאר‬
‫שבזכות ניצחונותיו ושלטונו כולם יקבלו את השפע‪ ,‬מתחתיו העמים שנכבשו‬
‫שמשתחווים לרגליו‪ ,‬מעליו ישו עם הצלב ומלאכים (סול ולונה)‪.‬‬
‫גם בעבודת השנהב אפשר לראות מגמות קלאסיות ואנטי‪-‬קלאסיות‪.‬‬
‫הקצרת ראש הסוס‪ ,‬הטיפול בפה ‪ ,‬כפלי הצוואר והרגל שנוצרים במפגש גופו‪.‬‬

‫שנהבים קונסולארים –‬
‫לצד השלטון הקיסרי ממשיכים להתמנות קונסולים ‪ ,‬חלק מההיררכיה הרומית‪,‬‬
‫בשנה שהקונסולים נבחרים ישנה מסורת שהם נותנים מתנות יקרות ערך‬
‫שמציינות את שנת הכהונה שלהם כקונסולים‪ ,‬הם ניתנות לשכבה הגבוהה‬
‫ביותר של האימפריה הרומית‪.‬‬
‫לרוב נראה אותם עומדים על כס או לחילופין לראות אותם צופים במשחקים‪,‬‬
‫במקרה הזה קרב הקלדיאטורים‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫מה קורה במזרח ובמערב לאחר מותו של קונסטנטין וראשיתה של האמנות הביזנטית –‬
‫באימפריה הביזנטית תתרחש שפה של תפיסת הדימוי והשימוש בו‪ ,‬מסורות חזותיות אחרת‬
‫שנפרדת מזו במערב‪.‬‬
‫אנחנו לא נלמד את האמנות הביזנטית אבל כן נראה נקודות קריטיות מועטות‪.‬‬
‫חלק מהתפתחויות של האימפריה הביזנטית יש השפעה גם במערב וגם הפוך‪.‬‬
‫ישנם אזורים במערב שיהיו תמיד בעלי קשר הדוק עם המסורת הביזאנטית (איטליה)‬
‫ולחילופין חלק פחות הדוקים‪.‬‬
‫לאחר ניצחון קונסטנטין בתהליך הדרגתי הוא מאחד את האימפריה תחת שלטונו‪ ,‬קונסטנטין‬
‫יעביר את עיר הבירה לקונסטנטינופול‪.‬‬
‫באותו זמן החשיבות של רומא יורדת במעמדה הפוליטי‪.‬‬
‫אחרי מותו של קונסטנטין האימפריה מתחלקת שוב לשניים ‪ ,‬לאורך המאה ה‪ 4-5‬יש קיסר‬
‫במזרח וקיסר במערב ‪.‬‬
‫במזרח הבירה תהיה קבועה בקונסטנטינופול ‪,‬במערב לא תהיה בירה קבועה‪ ,‬הקיסר יעביר‬
‫את הבירה בכמה ערים (מילאנו‪ ,‬רוונה ועוד)‪.‬‬
‫במערב לאורך המאה ה‪ 5‬העמים הברברים (לא שבטים) הופכים להיות יסוד מבחינת‬
‫החשיבות והכוח שלהם במערב‪ ,‬עד כדי שבשנת ‪ 410‬הם בוזזים את רומא והקיסר במערב‬
‫הופך להיות פחות משמעותי ויותר תלוי בשיתוף הפעולה עם העמים השונים‪.‬‬
‫הקיסר אונריוס מצליח להציל את שלטונו ברוונה בכך שהוא מחתן את אחותו למנהיג הגותי ‪,‬‬
‫ואנחנו נראה לאורך כל המאה ה‪ 5‬תחלופה רבה של קיסרים עד שנת ‪ 476‬שאחד המלכים‬
‫הגותים כובש את רוונה ותופס את מקום הקיסר האחרון‪.‬‬
‫במערב יש גם תזוזת בירה‪ ,‬ירידת הכוח של הקיסרים ותהליך חדירה של העמים הגותים‬
‫והעמים השונים‪.‬‬
‫העובדה שאין קיסר במערב תגרום לכך שהאפיפיורות והשלטון המדיני יתפתחו במידה רבה‬
‫בנפרד‪ ,‬האפיפיור בשלבים שונים יבקש לתפוס לעצמו סמכויות שלטוניות‪ .‬הסמכות הדתית‬
‫תצמח בנפרד מהסמכות הארצית ויהיה בניהם התנגשות‪.‬‬

‫במזרח –‬
‫התפתחות שונה‪ ,‬במזרח אנחנו לא נראה סכנה וקטיעה ברצף הקיסרות כמו במערב ‪ ,‬אנחנו‬
‫נראה המשכיות של הקיסרות לאורך כל ימי הביניים ששולט מן הארמון הקיסרי‬
‫בקונסטנטינופול‪.‬‬
‫במזרח לא תהיה הפרדה בזרוע האימפריאלית לזרוע הכנסייתית‪ ,‬הן יהיו שלובות בניהן‪.‬‬
‫הקיסרים הביזנטית במזרח ממשיכים את המודל של קונסטנטין שבונה כנסיות והיה חלק‬
‫מהישיבות הכנסייתיות‪.‬‬
‫התפיסה שמקדשת את הקיסר תמשיך במזרח‪.‬‬

‫במערב נראה פיצול בין זרוע מלכותית לכנסייתית ובמזרח נראה שילוב של שניהם יחדיו‪.‬‬

‫השוואות אדריכליות ואומנותיות בתפיסה של השליט ביחס לכנסייה במזרח ובמערב?‬

‫האומנות הנוצית הקדומה במזרח (ביזנטיון) במאות ‪: 4-6‬‬

‫ביזנטיון – על שם כפר ‪ ,‬המונח נוצר במחקר אבל הם החשיבו את עצמם רומים‪.‬‬

‫האימפריה הביזנטית נפרסת על אזורי סוריה‪ ,‬לבנון מצריים (אסיה הקטנה‪ ,‬יוון‬
‫מקונסטנטינופול ) שאחר כך הופכים להיות תחת האימפריה המוסלמית‪.‬‬

‫התפתחויות האדריכליות במזרח לעומת אלו שבמערב שאנחנו כבר מכירים –‬

‫במזרח אנחנו עדיין נראה את הבסיליקה והמבנה המרכזני אבל הם יעברו שינוי שלא עובר‬
‫במערב‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫הכנסייה של הגיוס דמטריוס הקדוש בסלוניקי –‬

‫המרכיבים המרכזיים שלה מוכרים ‪ ,‬יש ספינה מרכזית עם שני אגפים מכל צד‪,‬‬
‫נרטקס‪ ,‬יש אבסיס ואולם התכנסות שיוצרת צורת צלב‪.‬‬
‫במבט פנים יש הבדל משמעותי בין הכנסייה המזרחית למערבית ‪ ,‬תוספת של‬
‫גלריה מעל האגפים הצדדים‪ .‬מעל האגפים ישנה קומה שנייה‪ ,‬הקהילה יכולה‬
‫להתכנס גם בגלריות למעלה שצופה על הספינה המרכזית‪.‬‬

‫‪ -‬תאורה ישירה לספינה המרכזית ‪ :‬כדי לאפשר את התאורה‬

‫לספינה המרכזית הם אמורים להיות יותר נמוכים‪ ,‬במקרה של‬
‫הבסיליקה המזרחית בגלל שיש קומה למעלה‪ ,‬הם מעלים את‬
‫התאורה יותר למעלה כדי לאפשר תאורה יותר ישירה‪.‬‬

‫מבנה מרכזני –‬
‫נבנה כמאוזולאום של הקיסר גלריוס‪ ,‬הם לא נמצאים רק ברומא אלא‬
‫גם במזרח‪.‬‬
‫בהמשך הוא הופך להיות כנסייה‪.‬‬
‫הוא נבנה כחלק מהקונספט האימפריאלי יחדיו עם קשת הניצחון שלו‬
‫‪.‬‬

‫במבט מבפנים שרדו חלק מהפסיפסים‬

‫שעטפו את הכיפה‪ ,‬מערך פסיפסים שפונה‬
‫אל המרכז‪.‬‬
‫אדריכלות אשלייתית – תיאור של מבנים‬
‫דמיוניים‪ ,‬ניצב מעל גמלון עם כיפה ‪ ,‬ישנו‬
‫אבסיס‪.‬‬
‫יש תיאור של דמויות שמייצגות את‬
‫הקדושים עם סימן הצלב והטווסים – מה‬
‫שמאוד חוזר על עצמו גם כמו במערב‪.‬‬

‫תרכובת אדריכלית –‬
‫מסורת בנייה שתשלב בין יסודות בסיליקנים ליסודות מרכזניים –‬
‫תערובת זה מכלול של בסיליקה ומבנה מרכזני ‪-‬כמו כנסיית הקבר‪.‬‬
‫תרכובת לעומת זאת הם יסודות מאוחדים של שני הכנסיות יחדיו‪.‬‬

‫בסיליקה של שמעון של העמוד – קדוש מתבודד על עמוד כדי להתרחק‪.‬‬

‫לצד העמוד נבנית בסיליקה לכבודו‪.‬‬
‫תכנית הכנסייה מתארת מבנה צלב שדומה למבנה הבסיליקני‪ ,‬כל זרוע‬
‫בצלב הוא ספינה בפני עצמה שמתלכד למבנה מרכזני שבו גם היה‬
‫העמוד‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫למה דווקא במזרח נוסד התרכובת האדריכלית ולא במערב?‬

‫אחת התשובות היא שהמסורת כוללת מסורת חזקה של מקדשים עגולים ולכן הטענה היא‬
‫שהחוזק של המבנה העגול באזורי המזרח הוא יותר גדול ולכן הופך להיות יותר נוכח‬
‫שמשתלב לתוך מבנה בסיליקני‪.‬‬

‫כנסיית החכמה הקדושה (איה סופיה) בקונסטנטינופול –‬

‫כנסייה אימפריאלית ‪ ,‬גם כנסייה של פטריארך וגם קשורה אל ארמון‬
‫הקיסר‪ ,‬בה נערכים הטקסים החשובים‪ ,‬יש לה מושב לקיסר‪.‬‬
‫הטקס שמתקיים בה נותן מקום גם לתפקיד הכנסייתי וגם לתפקיד‬
‫השלטוני‪.‬‬
‫הכנסייה נהרסת ונבנית מחדש ע"י הקיסר יוסטיניאנוס (‪)527-565‬‬
‫הקיסר מצליח לחזק את האימפריה הביזנטית וכובש מחדש שטחים‬
‫שהיו תחת האימפריה הרומית גם במערב (רוונה למשל) הוא מצליח‬
‫לאחד חלקית את האימפריה הרומית לפחות באזורים מסוימים‪.‬‬
‫הקיסר עושה ניסוח מחדש לחוק הרומי (בין היתר כדי להתחתן עם‬
‫אשתו שהגיע ממעמד נמוך)‪ ,‬הוא גם קיסר בונה‪ ,‬הכנסייה החשובה‬
‫ביותר שהוא בונה הוא בנייה מחדש של הכנסייה‪.‬‬
‫הביוגרף של הקיסר מחבר את ההיסטוריה של הקיסר וגם כותב‬
‫חיבור על ההיסטוריה של אשתו של הקיסר‪.‬‬
‫תכנית הקרקע של איה סופיה – תרכובת בין יסודות מרכזניים‬
‫לבסיליקנים‪.‬‬
‫כניסה עם מבואה אל נרטקס שממשיך לספינה מרכזית שמובילה אל‬
‫האבסיס ומצד הספינה המרכזית שני אגפים צידיים‪ ,‬ההפרדה בין‬
‫המרכז לצדדים הם בעמודים‪.‬‬
‫היסודות המרכזנים הם הכיפה העצומה שנמצאת במרכז היא נישאת‬
‫על גבי ‪ 4‬קירות צידיים כך שזה יוצר יסודות מרכזנים‪ .‬משקל הכיפה‬
‫יורד בהדרגה גם דרך הקירות הנתמכים וגם דרך חצאי הכיפות אל‬
‫המבנים הנמוכים יותר‪.‬‬
‫אנו יודעים את שמותיהם של האדריכלים ומתוך כך ידוע שהם גם היו‬
‫מתמטיקאים מעולים‪.‬‬
‫הגלריות באיה סופיה – מעל האבסיס ומעל האגפים הצדדים נראה‬
‫גלריות של קומה שנייה‪.‬‬
‫הגלריה היא גלריה אימפריאלית – קשור לנוכחות הקיסר‪ ,‬בתוך‬
‫הגלריה יש את התא האימפריאלי ‪,‬במערב מעל הכניסה‪ ,‬צופה ישירות‬
‫למול האבסיס‪ ,‬העלייה לשם היא במין רמפה כדי שיעלה עם המרכבה‬
‫שלו‪ .‬מבחינת הטקס הקיסר יושב בקומת ביניים ‪ ,‬הקיסר ניצב גבוהה‬
‫מאנשי החצר ‪ ,‬הוא ממוסגר על ידי קשת‪ ,‬מבחינה היררכית הקיסר‬
‫יושב בין שמיים (כיפת השמיים) לארץ (מטווח בין העם אל האל)‬
‫מערך התאורה – הולך ומתגבר ככול שאנחנו מתקדמים כלפי מעלה‪,‬‬
‫הכיפה מכילה ‪ 42‬חלונות כך היא נראית שהיא צפה באור (הכיפה כאור‬
‫השמיים) היא גם הולכת ומתגברת כלפי האבסיס ‪ ,‬באבסיס יש תאורה‬
‫לכל אורך הקיר‪.‬‬
‫הכנסייה מייצגת גם את העוצמה של הקיסרות הביזנטית‪ ,‬וגם המזבח‬
‫והדת שטופה באור‪.‬‬
‫עיצוב כותרות העמודה באיה סופיה – כותרות קורינתית) תחרה)‪,‬‬
‫שושנות שנמצאות בפינות‪ ,‬האלמנטים שבונים את סל הכותרת הם לא‬
‫חדשים אלא יותר הטיפול הסגנוני ‪ :‬ויתור של נפח לטובת רישום על פני‬
‫השטח‪ ,‬הם יצרו הדגשה בין שחור לכהה בצורה ישירה ולא בהדרגה‬
‫כדי ליצור נפח‪ .‬הכותרות מביאות לשיא את השינויים של תהליך‬
‫ההדרגתי מתפיסה אורגנית לתפיסה סימבולית וסכמתית‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫תרכובת כנסייה של סרגיוס ובקוס –‬

‫בתוכנית הקרקע אפשר לזהות שיש כניסה עם‬
‫נרטקס ואבסיס במזרח‪ ,‬כיפה במרכז שהוא יסוד‬
‫מרכזני סביבו יש גומחה עם ‪ 2‬עמודים מסביב‬
‫ובפנים וקומת גלריה גם כתרות העמודים דומות‬
‫לכותרות באיה סופיה מאוד סכמתי אמנם טיפה‬
‫גדול יותר אך כן בעל אותם תכונות‪.‬‬

‫האמנות בראוונה‬

‫ראוונה היא עיר שהשתמרו תכניות פסיפסים רבים ואיכותיים מן המאה החמישית והשישית‪.‬‬
‫או נראה כיצד האמנים יוצרים מערכת נושאים שמעטרים מבנה מסוים והשיבוץ שלהם אחד‬
‫ליד השני שיוצר השלמה מסיפור לסיפור אחר‪.‬‬
‫עיטור הכנסיות לאורך ימי הביניים הוא חלק מתפיסה של תכנית משמעות כוללת‪.‬‬
‫"איקונוגרפית" ‪.‬‬
‫האמנות תעטר על פי התכנית האדריכלית על פי הכיווניות השונה‪.‬‬

‫דרך ראוונה נוכל לראות מסורות אזוריות ומקומיות שאין במקומות אחרים (בגדול דיברנו על‬
‫אמנות נוצרית קדומה – במזרח\מערב אבל לא באופן פרטני בערים שונים וקטנים‪).‬‬
‫ראוונה היא עיר מאוד קטנה ‪ ,‬המרחקים בין המבנים השונים שנראה יכול להיות מאוד‬
‫מצומצם‪.‬‬

‫היסטוריה קלה על ראוונה –‬

‫קונסטנטין מעביר את הבירה לקונסטנטינופוליס ‪ ,‬לאחר מותו האימפריה מתחלקת שוב‬
‫לשניים ‪ ,‬אחת במזרח ואחת במערב ‪ ,‬במערב הבירה מתחילה לנוע ולא נשארת קבועה‬
‫ברומה והוא חלק מהירידה של רומא מהמרכז השלטוני‪ ,‬הבירה נעה בין ערים שונות ‪:‬‬
‫מילאנו‪ ,‬ראוונה‪ ,‬טריר וכו'‬
‫במאה ה‪ 7-‬אנחנו נראה את החדירה של העמים הברברים לגבול האימפריה הרומית‪ ,‬הם‬
‫מתיישבים לעיתים עם הסכמה של האימפריה הרומית ומיישבים אותם באזורים מסוימים‪,‬‬
‫הקיסר הרומי מאבד לאט לאט את כוחו אל מול המלכים של העמים הללו‪.‬‬
‫הונוריוס מחתן את אחותו עם המלך של אחד השבטים הברברים‪ ,‬הגותים מפילים את רומא‬
‫אך ראוונה ואיטליה ניצלת וראוונה הופכת להיות הבירה ולמעשה היא הופכת להיות הבירה‬
‫החשובה ביותר במערב‪.‬‬
‫ב‪ 476‬אחד מן המלכים של השבטים הגותים כובש את ראוונה ואין יותר קיסרות אלא הגותים‬
‫תופסים מקום עד חצי המאה השישית‪ .‬העמים הללו הם אריאנים ‪ ,‬הם נוצרים בזרם שלהם‬
‫"אריאניזם" – על שם אראיוס שלא הסכים עם העמדה של כינוס ניקאה ‪ ,‬משמע ישו אלוהי‬
‫אך לא שווה לאל האב אלא דומה לאל האב‪.‬‬
‫רוב העמים הגותים שמתנצרים הם מתנצרים לתרבות האריאנית ולא הניקאית‪.‬‬
‫ב‪ 540‬עד האמצע השמינית הקיסר הביזאנטי יוסטיניאנוס כובש שטחים מסוימים בצפון‬
‫איטליה‪ ,‬בניהם העיר ראוונה ומייסד שם מחוז ביזאנטי שכפוף לקיסר הביזאנטי משמע היא‬
‫עיר הבירה הביזאנטית במערב‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫המאוזוליאום של גאלה פלאסידייה –‬

‫מבנה בצורת צלב ‪ -‬הפעם המבנה הוא לא מבנה מרכזני‪ ,‬ניתן לראות שהמגדל‬
‫מבחוץ נראה בפנים כקמרון (כיפה) ‪ ,‬הקשתות בכניסה היא מסורת עיטורית‬
‫בצפון איטליה‪.‬‬
‫כשאנחנו מדברים על מבנה עם צורת צלב וקמרון במרכז אנחנו נראה תכנית‬
‫פסיפסים היררכית‪ ,‬יורדת מלמעלה כלפי מטה במערב משולב אחד אל הקירות‬
‫ולאחר מכן אל הקמרונות‪.‬‬

‫התכנית מתפרסת מתחילת הכיפה ותוכנית‬

‫הפסיפסים יורדת אל קירות האולם המרכזי שיורדת‬
‫פנימה לכל אחד מזרועות הצלב‪.‬‬
‫בכיפה מימין רואים את סמל הצלב באמצע הכיפה‬
‫מוקף במעגלי כוכבים (מתארים את השמיים ותיאור‬
‫האלוהות) ובכל קצה הכיפה יש תיאור סימבולי של כל‬
‫אחד מארבעת האוונגליסטים‪ .‬הסמלים תומכים‬
‫בעולם כולו‪.‬‬
‫בראוונה נראה שפה גיאומטרית אשלייתית כמו בסרט שעוטפת את‬
‫שטיח הכיפה‪.‬‬
‫באזור שמחבר בין הכיפה לאזור זרועות הצלב אנחנו יורדים אל‬
‫השליחים שהפיצו את הבשורה של ארבעת האוונגליסטים (היררכיה)‪.‬‬
‫בתיאור של השליחים אפשר לראות שהם לבושים בגד רומי‪ ,‬השליחים‬
‫מרימים את ידיהם למעלה כלפי האל שנמצא מעליהם בכיפה‪ ,‬יש דרך‬
‫נוספת שמתארת אותם מסתכלים לעבר חלון ענבר‬
‫הנמצא בניהם שהאור עובר דרכו ומקור האור נתפס‬
‫כאור האלוהי‪ .‬אלמנטים נוספים בתיאור הפסיפס הנ"ל‬
‫‪ :‬כד המים עם היונים שמסמל את המאמינים ששותים‬
‫בצמא את דבר האל (המים הוא מקור האל) – היונים‬
‫שנמצאים בצד הם בהשפעה רומית אך באמונה‬
‫הרומית הוא מתאר את השפע של הטבע‪ .‬האלמנט‬
‫הנוסף הוא הצדף שיש לו שינוי בקנה המידה למעין‬
‫חופה אדריכלית על השליחים‪ ,‬האמן מגדיל אותו‬
‫ומעצים אותו כי הוא נושא את משמעות חיי הנצח‪.‬‬
‫אזור הקירות של זרועות הצלב – התיאור בכל אחד מן הזרועות הוא‬
‫קצת שונה ‪ ,‬בקצה הקמרון יש משטח פסיפס חצי עיגול (לונטה)‪ ,‬מה‬
‫שמשותף אליהם הוא ביטוי האמונה בחיי המאמין‪.‬‬
‫‪ .1‬ישו כרועה הנאמן – הצאן שהם המאמינים נראות סביבו בשלווה‬
‫ובפוריות‪ ,‬הצמחייה שופעת בירוק‪ ,‬אלמנט הצלב חוזר כמוט הרועה‪.‬‬
‫‪ .2‬מקור מים במרכז ומשני צידיו איילים – האיילים מתקרבים למקור‬
‫המים ‪ ,‬סמל לנשמות המאמינים שצמאות לשתיית המים (צמאות‬
‫לאמונה באל)‪.‬‬
‫‪ .3‬פאנל המרטיר (פולחן הקדושים) – המרטיר הוא מי שמעיד על חוזק‬
‫אמונתו‪ ,‬המרטירים הם הנוצרים בתקופת הרדיפות העדיפו למות על‬
‫קידוש השם והם אלו שהופכים להיות קדושי הכנסייה‪.‬‬
‫הקברים שלהם הופכים להיות מקומות עלייה לרגל‪ ,‬הם נתפסו‬
‫כמטווחים – הקדוש שהוכיח את אמונתו עולה השמיימה אל עיר‬
‫האלוהים והמאמינים שהתפללו עבורו המרטיר יכול לעזור בכך שהאל‬
‫ירחם עליהם‪ .‬התיאור בפסיפס הוא במרכז כלי עינוי שהאדם נצלה על‬
‫האש בעודו חי ‪ ,‬המרטיר מתואר כגאה ולא מבקש לברוח‪ ,‬צלב ככלי‬
‫נשק בידו וספר קודש בידו‪ ,‬בצד השני ארון בתוכו ארבעת ספרי‬
‫הבשורה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫בית הטבילה האורתודוקסי –‬

‫תכנית מרכזנית מטומנת שמקשרת את הקשר לחיי נצח‪.‬‬
‫במרכז המבנה ישנו אגן טבילה גם הוא מתומן‪ ,‬אך הוא גדול משום‬
‫שבתחילת הנצרות מבוגרים טבלו כי התנצרו‪.‬‬
‫תכנית הפסיפסים בבית הטבילה גם הוא תכנית היררכית מלמעלה כלפי‬
‫מטה והוא נועד לציין את טקס הטבילה שמתרחש במרכז ‪.‬‬

‫‪.1‬בעיגול המרכזי ‪ -‬יש תיאור של ישו נטבל על ידי חנן המטביל בנהרי הירדן אוחז בצלב לא‬
‫כייסורים אלא מעוטר באבנים יקרות (מיוחס לאפשרות הגאולה כאשר ישו כקרבן על הצלב)‬
‫‪ ,‬היונה הוא האל שיורד מטה ובצד ישנה האנשה של נהר הירדן (תיאור בהשפעה הרומית‬
‫וגם רשום)‪.‬‬
‫תיאור הגוף העירום בתוך המים ניתן לראות את איבר המין של ישו ‪ ,‬יש תיאור של טבע‬
‫אנושי ולא אלוהי בהכרח‪.‬‬
‫מבחינה טקסית המאמין הנוצרי נטבל וכאשר הוא מרים את ראשו הוא רואה את‬
‫ה"ארכיטיפ" של ביצוע הטבילה‪ .‬הצלב מתואר רבות בראוונה כמילון אובייקטים‪.‬‬
‫‪.2‬ברצועה המקיפה –‬
‫תיאור השליחים שאוחזים בכתרים סובבים בתהלוכה ומגישים את הכתרים שלהם‬
‫‪ ,‬הם מגישים את הכתרים לישו שנמצא במרכז (היררכיה היורדת) בנוסף הדימוי‬
‫הנוסף הוא פנייה אל המטביל שבזכות אמונתו וטבילתו יזכה לחיי נצח‪.‬‬
‫השליחים מלווים בפטרוס ופאולוס וגם רשום את שמם‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪.3‬הרצועה השלישית מתארת סדרה של מבנים אדריכלים עם חפצים סימבולים כמו‬

‫– הצלב‪ ,‬ספר‪ ,‬צדף‪ ,‬כס (שפת שימוש בחפצים כסמל בראוונה‪.‬‬
‫תיאור של טקסים רבים בנצרות שהמטביל צריך להשתתף בהם על מנת‬
‫לזכות באמונה ובגאולת נשמתו‪ .‬יש צדפים רבים שמופיעים תחת חופות‬
‫שונות‪.‬‬

‫בית הטבילה האריאני ‪ :‬סוף המאה החמישית – ראשית המאה השישית‪.‬‬

‫הדבר היחיד ששרד הוא המעגל המרכזי ‪.‬‬

‫התיאור האריאני דומה לתיאור האורתודוקסי‪.‬‬
‫גם פה ישו נטבל על ידי יוחנן המטביל ויונה יורדת מעל‪ ,‬אך כאן יוחנן לא‬
‫נושא צלב אלא מטה רועים‪ .‬ההאנשה מייצגת את הנהר הרומי אך נראה כאל‬
‫נהר‪.‬‬
‫מגמות אנטי קלאסיות – רקע של זהב אטום אין תיאור של נוף מדברי‬
‫מגמות קלאסיות – הגוף העירום שנשקף מבעד למים‪.‬‬
‫הרצועה השנייה הם השליחים שנושאים את הכתרים‪ ,‬יכול להיות גם שולחים‬
‫את הזר אל האל או אל הנטבל למטה‪ .‬סביב השליחים יש תיאור של עצי‬
‫התמר שנקשר לכניסת ישו לירושלים למשל‪ .‬התהלוכה נעה לעבר הכס‬
‫הריק עליו הצלב מונח‪.‬‬
‫השפה האומנותית האזורית מתארת את העיסוק בשליחים‪ ,‬שפת אובייקטים‬
‫(ספר‪ ,‬כד מים ‪ ,‬כתר ‪ ,‬צדף וכו')‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫בזיליקת אפולנריס הקדוש החדשה במאות ‪5-6‬‬

‫בתוכניות הפסיפסים שראינו לפני כן (סנטה מריה מז'ורה) סצנות מן הברית החדשה בדפנות‬
‫הספינה ובקשת האבסיס ראינו את הסצנות מהברית החדשה וזה תיאר את האדריכלות‬
‫שמוליכה אל המזבח כך גם הפסיפסים מתארים התקדמות מהברית הישנה לחדשה‪.‬‬
‫*אך יש גם אפשרויות אחרות למשל בבזיליקה הנ"ל ‪.‬‬
‫הכנסייה עוטרה כולה בשלב שבו תאודוריך המלך האריאני היה בשלטון אך לאחר מכן שונה‬
‫חלק מהתוכנית בתקופה של יוסטיניאנוס‪.‬‬
‫לכן חלק מהפסיפסים קשורים לתקופת תאודוריך (האזורים העליונים מעל החלונות) ואילו‬
‫התהלוכות שייכות לתקופה של יוסטיניאנוס ‪.‬‬
‫הרצועה שלמעלה – משתייכת לתקופה של תאודוריך ‪,‬בפסיפסים יש סצנות‬
‫של תיאורי ישו (סצנות ריפוי) ובין כל סצנה יש אובייקט קבוע שאנו מכירים‬
‫מתוך השפה של רוונה – יונים‪ ,‬צדף עטור פנינים‪ ,‬הכתר שממתין למאמינים‪.‬‬
‫הרצועה האמצעית – משתייכת לתקופה של תאודוריך ‪ ,‬הסצנות‬
‫מתארות שליחים בין כל חלון ‪ ,‬זה לא מקרי כי התיאור הוא האור של‬
‫מעשה השליחים והקדושה‪.‬‬
‫הרצועה שמתארת את התהלוכות מתחת לחלון – בצד אחד‬
‫יש תהלוכת קדושים מן הכניסה אל עבר המזבח ‪ ,‬בצד אחר‬
‫יש תיאור של קדושות שנעה מן הכניסה לעבר המזבח ‪,‬‬
‫הקדושים יוצאים ממבנה שמופיע בו ידיים קטנות ‪ ,‬וכנראה‬
‫הוא שייך לתקופה של תאודוריך שתוארו במבנה המשפחה‬
‫המלכותית וכאשר הגיעו הכובשים הביזנטיים הם מחקו את תיאור‬
‫תאודוריך והחליפו בווילונות וגם תהלוכה הקדושים החליפה תהלוכה‬
‫אחרת‪ ,‬התהלוכה מחזיקה בכתרים ומגישים לישו שיושב על כס‬
‫מלווה במלאכים והתהלוכה מובלת על ידי מרטין הקדוש (היה קדוש‬
‫שנלחם נגד האריאנים)‬
‫בקיר השני יש תהלוכת קדושות יוצאות מרונה של קדושות הכנסייה‬
‫וגם הן אוחזות בכתרים ומגישות אותם אל עבר מריה עם ישו בחיקה ‪,‬‬
‫מי שמלווה את התהלוכה הם המאגים‪.‬‬
‫השוני בעצם בבזיליקה הנ"ל לעומת הבזיליקות השונות שראינו הוא שגם יש התקדמות‬
‫לעבר המזבח אך אין מעבר בין ברית ישנה לחדשה אלא יש ליווי של הקדושים שמלווים את‬
‫המאמינים שנכנסים לכנסייה ומנחים את הדרך שלו לעבר המזבח‪.‬‬
‫חשוב לשים לב שהתהלוכות יש רקע של זהב שמשמעותו הוא האור האלוהי‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫הכנסייה של סאן ויטלי הקדוש –‬

‫התוכנית‪ :‬מבנה של תרכובת – אלמנט אורכי ומרכזני יחדיו‪ ,‬תכנית הפסיפסים שלו‬
‫והאדריכלות הפכו להיות מודל למבנים מאוחרים יותר במערב‪.‬‬
‫במבנה האורכי יש כניסה ומעין נרטקס‪ ,‬אחרי הכניסה יש אבסיס במבנה המרכזני‪.‬‬
‫על יד האבסיס יש מפרץ מודגש והוא נקרא בית מקהלה ‪ +‬גלריה‪.‬‬
‫תכנית הפסיפסים מעטרת ברובה את איזור בית המקהלה –‬
‫התכנית פסיפסים היא היררכית ‪ ,‬במרכז הקימרון יש תיאור של שא האלוהים עטור‬
‫הילה (ישו כשא) נמצא על שמים עטור כוכבים ועטוף בזר פירות שמתאר את השפע‪.‬‬
‫ממתחת יש צמחייה שמתארת את גן העדן ‪.‬‬
‫המדליון נראה נתמך על ידי ארבעה מלאכים וגם הן נמצאות ברקע של פרחים וצמחים‬
‫רבים‪.‬‬
‫בקשת האבסיס יש תיאור של ישו כשליט העולם – כאל מנצח‪.‬‬
‫בראש קשת הניצחון יש תיאור של זוג מלאכים שנושאים מדליון שנראה כסמל הצלב‬
‫ומצדדיהם יש את שני הערים – ירושלים ובית לחם שמייצגות את לידתו ומותו של ישו‪.‬‬
‫סצנה מרכזית – ישו יושב על עיגול‬
‫מסוים שנראה העולם כולו‪ ,‬מתחת‬
‫ארבעת נהרות גן העדן וישו מגיש את‬
‫הזר לוויטלי הקדוש ‪ ,‬ומהצד השני יש‬
‫את אחד מאנשי הכנסייה שמעורבים‬
‫בבניה‪ ,‬הוא נראה כמגיש לישו את מודל‬
‫הכנסייה‪.‬‬
‫רקע הזהב גם הוא אור אלוהי‪.‬‬

‫לאורך קירות בית המקהלה יש תיאורים מן הברית הישנה‪ +‬חדשה‪+‬‬

‫התייחסות לקרבן‪.‬‬
‫בחלק העליון יש תיאר של סמלי האוונגליסטים ‪ ,‬מתחת ללוקאס ויוחנן אנו‬
‫נראה גיבורי הברית הישנה ‪ ,‬יש תפיסה היררכית משום שהברית החדשה‬
‫היא העליונה והברית הישנה היא למטה כי ממנה נוסדה הברית החדשה ‪.‬‬
‫התכנית מתארת לא רק את הקשר בין הסצנות אלא גם מבחינה תיאולוגית‬
‫היא מספרת סיפור (למשל משה שמקבל את הברית הישנה וממול יש את‬
‫ישו נותן את הברית החדשה) ‪.‬‬
‫בקיר השני של המקהלה יש תיאור של מתי ומרכוס ואת הנביאים מהברית‬
‫הישנה‪ .‬ובאזור התחתון יש את הבל שמעלה קורבנות וקין רוצח את אחיו מקנאה‪.‬‬

‫בתוך התכנית משולבים תיאורי הקיסר ואשתו הקיסרית (יוסטיניאנוס‬

‫ותיאודורה) לאחר כיבוש יוסטיניאנוס ‪ ,‬הלוחות שלהם נמצאים בתוכנית‬
‫בתוך האבסיס אבל באזור הנמוך ביותר ‪ ,‬משמע הם מקום מגשר בין האל‬
‫לבין המאמינים‪.‬‬
‫בלוח של תיאודורה היא עומדת מלווה בנערות החצר ‪ ,‬גם היא וגם הקיסר‬
‫לבושים בתיכשוט רב ‪ ,‬גם הקיסר וגם הקיסרית מגישים את המתנות לעבר‬
‫המזבח‪ ,‬בשמלה של הקיסרית יש דמות של המאגים והיא‬
‫מתוארת כמו שהמאגים הגישו מתנות לישו‪.‬‬
‫***חשוב לשים לב לאלמנטים של רוונה‪ ,‬צדף יונים וכו'‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫האמנות השבטית ומורשתה ‪ -‬אירופה במערב במאות השביעית והשמינית‬

‫העמים הגרמנים בתהליך ארוך לאחר שבירת האימפריה הרומית הם מתיישבים באזורים‬
‫שונים בחלקים מצפון איטליה‪ ,‬חלקים מצרפת וחלקים מספרד לאחר מכן יהפכו לממלכות‪.‬‬

‫עד עתה ראינו שהאמנות הנוצרית הקדומה מדברת בשפה אחת מתוך התייחסות עם‬
‫המורשת הקלאסית ולאורך המאות ‪ 7-8‬העמים השונים מביאים איתם מסורות אמנותיות‬
‫משלהן ‪.‬‬
‫לא קלאסיות‪ ,‬השפה האמנותית במערב יהיו תפיסות של עבודה בדגם‪ ,‬תיאורי בעלי‬
‫חיים כלואים והוא אחר מהשפה הקלאסית‪ .‬תפיסה אנטי קלאסית!!‬

‫העיסוק בדמות האנושית היה במרכז במסורת הקלאסית ‪ ,‬הדבר הזה לא קיים באמנות‬
‫השבטית ומה שיאפיין את האמנות השבטית היא תפיסה סכמתית – תיאור צורות כמעט‬
‫מופשטות‪ ,‬אהבה לצבעוניות מקומיים‪.‬‬

‫מרובינגים (פרנקים) ‪ ,‬ויזיגותים (ספרדים) ‪ ,‬לומבארדים (גרמנים)‬ ‫•‬

‫מנזר שנמצא בצרפת מתואר אולם תחתון שבו נשמרו ארונות קבורה‪.‬‬
‫כותרות העמודים‪:‬‬
‫‪ -‬אלמנטים מהעולם הקלאסי אך שלובים בצורה אחרת‪.‬‬
‫‪ -‬סרקופג שעל המכסה שלו יש דגם חוזר ‪ ,‬אין ניסיון לייצר תפיסת מרחב או דמות אלא‬
‫עבודת יחידות שחוזרות שוב ושוב‪.‬‬
‫‪ -‬בסרקופג השני יש תיאור של ישו אוחז בספר‪ ,‬הילה שמקיפה אותו ומסביבו ארבעת‬
‫סמלי האוונגליסטים‪ ,‬אין תיאור נטורליסטי אלא יותר תרגום לחזרה על יחידות‬
‫גיאומטריות קטנות‪ .‬ויתור על טקסטורה אלא תפיסה שטוחה‪.‬‬
‫‪ -‬הצדף נלקח ועדיין מסמל את אותו הסמל אך הוא נראה כדגם שחוזר על עצמו‪.‬‬
‫‪ -‬צורות תשליבים כלואים אלו באלו שחוזרות על עצמן‪.‬‬

‫עבודת צורפות ברונזה למשל –‬

‫בעיטור של האבזם יש תיאור ברור של צורות ויחידות דגם שחוזרות על עצמם‪,‬‬
‫בהתחלה יש תיאור של ישו אך גם הוא מטופל בצורה גיאומטרית לחלוטין‪.‬‬
‫‪ -‬לעולם של המקלעות שממלאות את כל פני השטח יש גם תפקיד של‬
‫הגנה סימבולית ‪ ,‬כמעין עין הרע מעבר לסמל הצלב‪ ,‬ישו ‪ ,‬חמסה וכו'‬
‫התשליבים חוסמים וממלאים "אין אפשרות לכניסה" ‪.‬‬

‫שפה עיטורית בכנסיה לפטרוס –‬

‫התכנית‪ :‬בזיליקה נוצרית מוכרת ‪ ,‬המבנה קטן יותר אין עבודה בסדנאות פסיפס‪.‬‬
‫עיטור‪ :‬בכותרות יש תיאור של דניאל בגובה האריות‬
‫אבל התיאור שלו ושל כפלי הבגד למשל מאוד‬
‫סכמתיים ‪ ,‬סדרה קווים מקבילים שיוצרים צורות ‪ ,‬יש‬
‫השטחה ואין ניסיון לבנות מרחב‪.‬‬
‫הנושא השני‪ :‬עקדת יצחק ‪ ,‬אין דיאלוג עם מסורת‬
‫קלאסית‪ ,‬תפיסת פני שטח לחלוטין‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫גם קירות הכנסיות למשל ‪ ,‬בנויות בחלקן עם אבנים מפוסלות בתשליבים‬

‫בצורה שטוחה גיאומטרית ודיגמית ‪.‬‬
‫תיאור של שליחים שני מלאכים‪ ,‬אכן יש התייחסות לאור ולתורת ישו‬
‫ולמושגים הנוצריים אך עדיין הדוגמאות מתוארות במערכת הקווים‪ ,‬הכנף‬
‫שנראה כמו הבגד וכמו השיער‪.‬‬

‫‪ -‬סיכת הרכיסה שנמצא בספינת קבורה – שפה אסתטית שעובדת בדגם‬

‫ובצבע ‪ ,‬הצורה שחוזרת על עצמה אבל כל פעם נראית קצת אחרת עם צבעים‬
‫שונים בתוכה ‪.‬‬
‫בסיכת הרכס יש שינוי שמייצר ורציה שונה ותנועה על פני השטח‪.‬‬

‫האמנות האירית –‬ ‫•‬

‫באזורים של אירלנד אנחנו נראה כמקרה ייחודי בתוך השפה של האמנות השבטית ‪ ,‬באמנות‬
‫האירית אנחנו נראה גם את הדברים הכללים שראינו וגם את הייחודיות‪.‬‬
‫‪ .1‬הייחוד שלהם הוא שאין שלב של כיבוש רומי ‪ ,‬משמע ההיסטוריה של האזור בו שכנו‬
‫האירים לעולם לא נכבשה ע"י אימפריה‪.‬‬
‫‪ -‬המפגש של האירים עם הצורות והסמלים ‪.‬‬
‫‪ -‬ההתנצרות מגיע בשלב יותר מאוחר ‪.‬‬
‫‪ -‬מבחינה אומנותית תשתית האמנות הרומית והנוצרית הקדומה היא לא קיימת והיסוד‬
‫השבטי יהיה מאוד חזק‪ ,‬הנוכחות של האמנות הנוצרית הקדומה תהיה פחות‬
‫מורגשת ‪.‬‬

‫‪ .2‬באירלנד אין מורשת עירונית וכתוצאה מכך אין מערך של בישופיות (דרגה היררכית)‬
‫‪ ,‬לא יהיו בסיסים של ערים אלא בסיס של מנזרים שהם אלו שמפתחים את התרבות‬
‫האירית‪.‬‬
‫‪ -‬באירלנד לא נראה התפתחות של מערך כנסייתי בהשפעה רומית‪ ,‬אלא על בסיס‬
‫מנזרים ‪ ,‬כאשר נוצרים מגיעים לאזור אירלנד הם יתחילו לנצר את האירים ויקימו‬
‫מנזרים לקהילות נזירים בעלי תרבות גבוהה‪.‬‬
‫‪ -‬יהיה עיסוק במרכזי ידע במנזרים שכותבים כתבי יד וכן הלאה‪.‬‬
‫‪ -‬המפגש בין המסורות השבטיות לבין אמנות נוצרית גבוה שנוצרו במנזרים‪.‬‬

‫כתבי יד שנוצרו במנזרים באירלנד בסוף המאה השביעית ותחילת המאה השמינית‪-‬‬

‫דף שטיח ‪ ,‬ספר הבשורה של דורו –‬

‫כל הדף מלא כולו בדגם של מערכת קווים מעוגלים‪ ,‬משחק עם צבעים שחוזרים על‬
‫עצמם‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫דף נוסף מאותו כתב יד –‬

‫תשליב של מעין מפלצות נושכות ‪ ,‬כמו תשליב של תולעת עם ציפור שנושכת את‬
‫עצמה‬
‫באמנות האירית אנחנו רואים את המסורות השבטיות שנכנסות לתוך כתב היד‬
‫הנוצרי‪.‬‬
‫האהבה לדגם ולתשליב‪.‬‬
‫במרכז ישנו צלב קטן‪.‬‬

‫חוקרים שאלו את עצמם מה עושים דברים כאלו בתוך כתב יד נוצרי? (נחשים‪ ,‬מפלצות‪,‬‬
‫סערה) מה המשמעות?‬
‫‪ -‬גישה ראשונה תאמר שנזירים נוצרים אירים לא מוותרים על העולם ממנו הם באו‬
‫אלא משלבים אותו לנצרות האירית מהאמנות השבטית הקדם נוצרית‪ ,‬הדיאלוג‬
‫נעשה על ידי אימוץ מהצורות השבטיות הקדומות‪.‬‬
‫‪ -‬הגישה השנייה תאמר שהאספקט הוא רצון להגנה‪-‬דווקא משום שזה בטוח כתב יד‬
‫נוצרי אין שום מקום לעין רע‪ ,‬שדים להיכנס מפחד ממקומות ריקים וזה יוצר הגנה על‬
‫המאמין ‪.‬‬
‫בכתבי היד אנחנו רואים את העולם השבטי אבל הופך להיות נשלט על ידי העולם הנוצרי‪,‬‬
‫במרכז הצלב קיים ומסביב אליו הדוגמאות השבטיות ‪ ,‬היא מארגנת אותם‪.‬‬

‫איניציאל – אות ראשונה שפותחת את הספר –‬

‫האות הראשונה הופכת לפיתוח של התשליבים ‪ ,‬מערכת הדגמית והצבעים‬
‫שנכנסים אל תוך הטקסט הקדוש‪.‬‬
‫עולם הצורות מוכנע על ידי המילה הקדושה‪.‬‬

‫דמות האוונגליסט –‬
‫בראש הבשורה של מתי נראה את התיאור של מתי‪.‬‬
‫מבחינת תפיסת דמות גוף האדם – במקום לתאר את הגוף האמן מתאר‬
‫את הבגד שמתי לובש באופן השטחתי ‪ ,‬אין תיאור של אברי הגוף‬
‫ממתחת‪ ,‬הגוף משמש מסגרת לתיאור משחקי הצבע והדיגמיות‪.‬‬

‫באותו כתב היד יש את התיאור הסמלי של לוקאס – השור ‪.‬‬

‫גם פה נראה את התשליבים השבטיים ‪ ,‬השור של לוקאס לא נראה נפחי‬
‫או תלת מימדי אלא מושטח ‪ ,‬האמן אהב את משחקי הצבעים כשרגליו‬
‫צבועות בצבע אחר‪.‬‬
‫על פני השטח יש ספירלה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫כתב יד נוסף –‬
‫בתוך העולם התשליבי של כתב היד היא יוצרת מעין‬
‫צורת צלב ‪ ,‬אך הצלב יוצר מערכת של סדר ששולטת‬
‫ותוחמת את העולם התשליבי והדיגמי‪.‬‬

‫תיאור של יוחנן עם סמלו הנשר‪-‬‬

‫התיאור דומה למה שאנחנו מכירים‪,‬‬
‫אך ההשטחה והפרונטליות ברורה‪.‬‬
‫גם הכפלים היא דיגמית ‪ ,‬אין‬
‫נטורליזם ויש יותר תפיסה אנטי‪-‬‬
‫קלאסית ‪.‬‬

‫ספר הבשורה של מרכוס –‬

‫סמלו הוא של האריה המכונף ‪ ,‬אין תפיסת עמידה‪ ,‬מה שמעניין את האמן זהו‬
‫משחק הצבעים והדגם ‪ ,‬אנחנו מבינים שהכנפיים מורכבות מנוצות אבל אם‬
‫נסתכל מבחינה צורנית הכל מורכב מצורות גיאומטריות שונות‪.‬‬

‫ישו שיושב על כס המלכות עם ספר הקודש ‪ ,‬מסביב הציפור ששותה ממים‬

‫כדימוי למאמין שמרווה את צימאונו לאמונת האל – גם פה למרות הסמלים‬
‫המוכרים כל התיאור הוא תרגום של נושא ממסורות נוצריות קודמות לשפה‬
‫אמנותית דיגמית שבטית ‪.‬‬

‫מריה הבתולה עם ישו הילד –‬

‫משחקיות בצבעים ‪ ,‬עבודות המקלעת ‪ ,‬התפיסה הדגמית חוזרת‬
‫בדמויות וברקע‪.‬‬

‫המעצר של ישו – הרומים שעוצרים אותו ‪ ,‬שיערו‬

‫של ישו נראה כספירלות ‪ ,‬הבגד סימטרי בשני צדדיו‬
‫‪ .‬בסיסו של הקשת לא נראה אדריכלי אלא משחק של דגם עם‬
‫צבע ובתוכו שני ראשים של חיות מסוימות‪.‬‬

‫אמנות קרולינגית מאה ‪– 9‬‬

‫אמנות שלא התמשכה לתקופה ארוכה אך היא חשובה להתפתחות האמנות המערבית –‬
‫אנחנו נדבר בעיקר על תפיסת החייאה של האמנות הרומית בתור אידיאל של האימפריה‬
‫הקרולינגית‪.‬‬
‫בשביל להבין למה ישנה חזרה לאמנות הרומית הנוצרית (החל מקונסטנטין) ‪ ,‬יש להבין את‬
‫ההתפתחויות ההיסטוריות בהקמת האימפריה ‪.‬‬

‫השבטים הפרנקים שמתיישבים באזור צרפת היא בעלת שושלת שנקראת מרווינגית –‬
‫שושלת מלוכה שעוברת מאב לבן לאורך סוף המאה ‪. 6-8‬‬
‫בתוך הממלכה ישנה תפקיד שהוא סוג של ראש ממשלה‪ ,‬היא נקרא "מאיור דומוס" – ראש‬
‫הבית‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫אותו אדם שהחזיק במשרה שמו – שארל מרטל והוא מצליח לצבור כוח מאוד גדול על ידי כך‬
‫שהוא מוביל את הצבא הפרנקי לניצחון מאוד חשוב ב‪ 732‬לספירה במערב צרפת "קרב‬
‫תור" והוא נגד המוסלמים שכבשו את ספרד ומתחילים לכבוש את צרפת ‪ ,‬שם הפרנקים‬
‫מצליחים לבלום את המוסלמים להמשך הכיבוש‪.‬‬
‫שארל מרטל (נושא הפטיש) לאחר הניצחון צובר כוח רב ויוקרה שבזכות כך בנו "פפין הגוץ"‬
‫נהנה מהיוקרה ובשנת ‪ 751‬לספירה הוא מדיח את המלך המרווינגי ותופס את מקומו –‬
‫משמע הופך להיות המלך הראשון לשושלת החדשה‪.‬‬
‫עם מותו יורש אותו בנו ששמו "קרל" והוא ידוע בתור "קרל הגדול" (על שמו מקור השם‬
‫קרולינגי) והוא מתחיל תהליך שמניע לשינוי תרבותי ‪ ,‬התהליך הזה הוא תהליך של ברית‬
‫בין המלכים של השושלת החדשה ‪ ,‬קארל מצליח לכבוש שטחים וליצור איחוד מסוים‬
‫באירופה מאז ההתמוטטות של האימפריה הרומית‪.‬‬
‫קארל הגדול הוא לא רק מלך כובש אלא גם יוצר ‪ ,‬מנהל רפורמות במנזרים‪ ,‬בשלטון ‪ ,‬צורת‬
‫הכתב‪.‬‬
‫חלק מן המהלך הזה קארל הגדול מצליח ליצור ברית עם האפיפיורות והסיבות הן ‪:‬‬
‫‪ -‬לתת הכרה בלגיטימיות של השושלת שלהם מן האפיפיורות‪ ,‬והוא מקבל מהם הגנה‬
‫מהשבטים הלוגוברדים‪.‬‬
‫‪ -‬בשנת ‪ 800‬קארל הגדול מגיע לרומא בחג המולד והוא מוכתר כקיסר רומי ומקבל את‬
‫התואר מן האפיפיור‪( .‬הקיסר הביזנטי לא כל כך אוהב זאת – לא חשוב לזכור)‪.‬‬
‫‪ -‬לאורך כל התקופה שתבוא לאחריו כל המלכים באירופה יחשיבו את עצמם כצאצאיו‬
‫של קרל הגדול ושל השושלת הקרולינגית‪.‬‬

‫האמנות הקרולינגית תהיה אמנות מלכותית והיא תעשה עבור המלכות או במנזרים הנוצרית‬
‫שייהנו מהתמיכה של השושלת הקרולינגית‪.‬‬

‫‪ 2‬ערכים שעולים מן האמנות הקרולינגית ‪:‬‬

‫‪ .1‬רנוואציו (החייאה) – חזרה לערכי האמנות הנוצרית הקדומה‬
‫‪ .2‬טרנסלציו (העברה) – העברה גיאוגרפית מאימפריה רומית סביב הים התיכון לעבר‬
‫צפון לאלפיים (צפון אירופה)‪.‬‬

‫‪ -‬הקפלה המלכותית באאכן של קרל הגדול –‬

‫מבנה הארמון שלו תיאור של מבנים מרכזנים ובסיליקנים‬
‫הקפלה הנ"ל תהווה מודל לכל ארמונות נוספים שיבנו בהמשך‬
‫במערב‪.‬‬
‫*חשוב לדעת שהיא עברה המון שינויים עם הזמן‪.‬‬
‫המבנה מתחיל בחצר פתוחה ולנאום אל אנשי החצר ‪ ,‬הייתה לו‬
‫מרפסת שממנו יכל לצאת לעם‪.‬‬
‫התכנית (מה שרלוונטי הוא הצבע השחור)‪:‬‬
‫ישנו נרטקס עם שני מגדלים בצידייה שמוביל אל מבנה מרכזני‬
‫שנושא כיפה עם טבעת מקיפה הוא מסתיים במעין אבסיס‪.‬‬
‫מדוע קרל הגדול בוחר בצורה זאת בשביל קפלת‬
‫הארמון שלו?‬
‫הכנסייה של סאן וויטלה בראוונה –‬
‫נרטקס עם שני מגדלים ‪ ,‬איזור מרכזי נושא כיפה‬
‫וטבעת מקיפה עם אבסיס‪.‬‬
‫הוא בוחר דווקא בא כי היא כנסייה שקשורה בקיסר‬
‫יוסטיניאנוס‪.‬‬
‫הוא רוצה שהקפלה תזכיר את הקיסרות ואת המשך‬
‫דרכם של הקיסרות הרומית‪( .‬בתוכנית‪ :‬ימין – וויטלה)‪.‬‬

‫יש כאלו שאומרים שהיא פונה גם לכנסיית הקבר – כי בכנסיית הקבר היא עגולה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫בקפלה בנוסף יש גם גלריה‬

‫המבנה עומד בתור יסוד של תפיסות המלוכה הלטיניות ‪ ,‬המלכים מבקשים‬
‫להיקבר\להכתיר בקפלה‪.‬‬
‫הפסיפסים בצורותיהם בעלי צדף ופנינים ממש כמו ברונה והם לקוחים מהאמנות הנוצרית‬
‫הקדומה‪.‬‬
‫הבחירה של קארל הגדול היא לא מקרית אלא רצון להמשיך את המורשת הקדומה‪.‬‬

‫‪ 2‬אסטרטגיות להמשכיות ‪:‬‬

‫‪ .1‬העתקה של מקורות אדריכליים ‪.‬‬
‫‪ .2‬לקיחה של ממש מהכנסייה של וויטלה ‪.‬‬

‫פסל של אצטרובל (סמל לחיי נצח ופריון) עשוי ברונזה –‬

‫ניצב בנרטקס של הקפלה של קארל הגדול והוא מביא אותו מרומא‪ ,‬הוא היה ניצב‬
‫במרכז החצר של הבזיליקה של פטרוס הקדוש‪ ,‬למה דווקא אות הפסל הזה? כי הוא‬
‫לטענתו ממשיך את קונסטנטין הגדול ורוצה להשוות אותו אליו ולזכות בהגנה של‬
‫פטרוס הקדוש‪.‬‬

‫פסל ברונזה רומי של זאבה –‬

‫המשמעות של העברת הזאבה היא במיתוס הרומי ‪.‬‬
‫קארל הגדול לוקח את הפסל כדי לתאר את האידאה של העיר רומא‪ ,‬כי הוא מסמל את‬
‫רעיון האימפריה וההחייאה שלו‪.‬‬

‫הכס המלכותי –‬
‫הוא ממקם אותו בגלריה בקומה שנייה ‪ ,‬כמו באיה סופיה ‪ ,‬קארל הגדול מבקש להיות‬
‫מתווך בין האלוהות שנמצאת בכיפה ולבין החצר בקומה הראשונה ‪.‬‬
‫המדרגות הם ‪ 6‬מדרגות שמובילות אל הכס כמו המלך שלמה‪.‬‬
‫קארל מבחינתו משווה את עצמו לקיסר רומי אך גם ניתן לחסד המלכות האלוהית כמו‬
‫דוד ושלמה מהברית הישנה = אני קארל הגדול דוד\שלמה החדש‪.‬‬

‫במבט אל עבר הכיפה –‬

‫ישו יושב על הכס מוקף ב‪ 24-‬זקנים (כמו בחזון יוחנן)‪.‬‬
‫אנשי החצר מרימים את עיניהם כלפי מעלה – קארל הגדול בין ישו בכיפה‬
‫לבין העם = ישו קיסר העולם ואני קיסר בחסד האל על פני האדמה‪.‬‬

‫קיסר גרמני על שם פרידריך במאה ‪ 12‬נתן מתנה לקפלה שזוהי המנורה‪ ,‬היא‬
‫תלויה במרכז הקפלה ‪ ,‬הוא לא קרולינגי אבל הוא יסביר את החשיבות של‬
‫הקפלה בעבור תפיסות המלוכה והקיסרות בעולם המערבי לאורך ימי הביניים‪.‬‬
‫למה הוא הביא זאת אל הקפלה?‬
‫‪ -‬עצם מעשה הנתינה הוא מצייר את עצמו כקיסר נדיב‪ ,‬דואג לכנסייה ונותן‬
‫מתנות‪.‬‬
‫‪ -‬הכתובת בלטינית אומרת במפורש שהמנורה הוזמנה ע"י קיסר הגרמנים‪.‬‬
‫מעבר לכך יש הצהרה פוליטית חד משמעית כי מבחינת הקיסר הגרמני הוא רוצה‬ ‫‪-‬‬
‫להוות המשכיות לקארל הגדול‬
‫צורת המנורה נראת כחומת עיר עם מגדלים‪ ,‬על החומה יש תושבות לנעיצת נרות –‬ ‫‪-‬‬
‫כמו ירושלים השמיימית‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫צורפות\אמנות\פיסול קרולינגית –‬
‫אנחנו נראה לכל אורך האמנות הקרולינגית החייאה של האמנות הנוצרית הקדומה‪ ,‬גם‬
‫פטרונות קיסרית‪ ,‬ממשיך את ערכי מלכי בית דוד‪.‬‬
‫הרעיונות של התחייה תהיה כתרבות גבוהה‪ ,‬הם יעשו בערים החשובות\כנסיות\מרכזים‬
‫חשובים‪.‬‬

‫פסל הפרש של קארל הגדול –‬

‫יש ויכוח בין החוקרים האם העבודה היא אכן של קארל הגדול או שמא נעשית בימי קארל‬
‫הקירח (הנכד)‪.‬‬
‫כאשר קארל הגדול מתואר כפרש הוא מבקש לחדש את המסורת של הקיסרות שלא‬
‫הייתה קיימת הרבה זמן – זוהי דוגמא להחייאה של מסורת אימפריאלית ‪.‬‬
‫זהו פסל קטן אך הוא בהחלט חוזר לרעיון הקיסרות הרומית‪.‬‬
‫הכדור שהוא אוחז מייצג את העולם‪ ,‬את הכוח הקיסרי והשלטון‪.‬‬

‫מנזר קרולינגי של לורש –‬

‫זהו בית השער של המנזר‪ ,‬מה שחשוב לראות הוא שהוא אינו שער בחומה‬
‫אלא יש מונומנט שער ‪ ,‬ההשפעה היא מקשתות הניצחון הרומיים‬
‫יש לשער תפקיד אידאי – הוא מדבר על הניצחון הנוצרי של ישו כמו שבעבר‬
‫קשת הניצחון הרומית סימלה את הניצחון הרומי בשטחים השונים‪.‬‬
‫שתי נקודות משמעותיות –‬
‫‪ .1‬שינוי – שאנחנו מדברים על התבוננות של קיסרות בעבר חשוב לראות‬
‫שהתבוננות על מודל מסוים הוא לא מועתק אחד לאחד אלא אימוץ שנעשה יחד‬
‫עם שינויים כאלו ואחרים‪( .‬למשל החלונות מסבירות שזה לא שער אלא בית‬
‫שער שאליו ניתן להכנס)‪.‬‬
‫‪ .2‬העיטור של בית השער – דגמים באמנות השבטית ‪ ,‬האהבה ליחידות‬
‫שחוזרות – אל תוך המודל הקלאסי חדרו תפיסות מהאמנות השבטית‪.‬‬

‫התפתחויות בבניית מבני הכנסייה – הווסטוורק הקרולינגי‬

‫ווסטוורק – מורכב מבסיליקה בעל בית רוחב עם אבסיס‪.‬‬

‫באדריכלות הקרולינגית אנחנו נראה בית רוחב נוסף‬
‫במערב הכנסייה ‪ ,‬הנרטקס עוברת פיתוח גדול ‪ ,‬היא‬
‫הופכת להיות בית רוחב עם מגדלים ‪.‬‬
‫המוקד האדריכלי במערב נקרא ווסטוורק‪.‬‬
‫במאה ה‪ 11-‬הקיסרים ששלטו בא יקראו אוטו על שם‬
‫אוטונית הראשון כמו שהיה עם קארל הגדול‪.‬‬
‫ההרחבה של האזור המערבי של הכנסייה תהיה לא רק אצל הקרולינגית אלא גם בהמשך ‪.‬‬

‫מאיפה מגיע הווסטוורק?‬

‫‪ .1‬תפקיד אימפריאלי – נמצא במנזרים שזכו לפטרונות אימפריאלית ‪ ,‬שם הקיסר ישב‬
‫ויצפה על הטקס שמתרחש בכנסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬התפתחות טקסית ופולחנית – פולחן של שרידי הקדושים ‪ ,‬הם ישמרו בכלים‬
‫מפוארים ותיהיה ליטורגיה של תהלוכות ומקהלות ‪.‬‬
‫בווסטוורק בקומה השנייה תעמודנה קהילות של נזירים ‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫נזירות ומהו מנזר?‬

‫הנזירות כתופעה נוצרית מתחילה עוד לפני שלום הכנסייה עם קונסטנטין ‪ ,‬היא מתחילה‬
‫בעיקר בנזירות של בודדים שיוצאים אל השממה בכדי לזנוח את העולם‪.‬‬
‫המחשבה של הנזירות היא שהעולם הארצי וגם גוף האדם הם נתונים לפיתויי הנשמה‬
‫(בשר\מין\כבוד ורכוש)‪.‬‬
‫הפרישה מן העולם היא דרך לוותר על הנאות העולם‪.‬‬
‫הנזירות מתחילה באזורי מדברי יהודה ‪ ,‬חלקם מתקבצים וחיים במערות ‪.‬‬
‫להיות נוצרי בתקופה הקדומה זהו כבר ויתור על העולם כי אם היית גלוי – נרדפת‪.‬‬
‫המרטיר הוא מי שוויתר על חייהם לטובת חיי הנשמה‪.‬‬
‫אחרי קונסטנטין נוצרים כבר לא היו נרדפים ודבר זה הוביל למשבר רוחני משום שאין יותר‬
‫את ויתור החיים והכנסייה הופכת להיות מפוארת‪.‬‬
‫במאה השלישית יכולתי להיות מרטיר לאחר המאה השלישית כשאין רדיפות הנזירים‬
‫מחפשים אורך חיים שיאפשר להגיע לדתיות שלמה‪.‬‬
‫האידיאל הוא לא רק מרטיר אלא נזיר‪.‬‬
‫הכנסייה הסקולרית – נועדה להיות אחראית לרשת הקהילות האזוריות ולהנחות את כלל‬
‫המאמינים ‪.‬‬
‫הכנסייה הרגולרית – כנסיית המנזרים ‪ ,‬פועלים על פי רגולה (תקנון הנזירים)‪.‬‬
‫הנזירים הופכים לחיים משותפים של קהילות נזירים (נזירות קוינוביטית)‬
‫הנזירים מתחילים לכתוב תקנונים שיסדירו את החיים המשותפים ‪ ,‬בשלב מסוים אחת‬
‫הרגולות של נזיר בשם בנדיקטוס הופכת להיות מועתקת למנזרים אחרים (רגולה‬
‫בנדיקטיבית \ מנזרים בנדיקטיניים)‬
‫אורח החיים הנזירי הוא אורח חיים של מלחמה תמידית ‪ ,‬מלחמה רוחנית – בין המידות‬
‫הרעות לבין השבועה והמידות הטובות‪.‬‬
‫המנזרים הגדולים נמצאים במקומות יחסית מרוחקים ‪.‬‬
‫מסדר נזירי של קלוני – יש מנזרי בת שנמצאים ברחבי האזור הצרפתי‪ ,‬והוא המסדר העיקרי‬
‫שנראה‪.‬‬

‫תכנית המנזר של סאן גאלן – יחידה אדריכלית עם כנסיה ונזירים שמנהלים את המאבק‬
‫הרוחני ‪.‬‬
‫במאה ה‪ 9-‬ע"י קארל הגדול וממשיכיו יש ניסיון לאיחוד של המנזרים – לייצר סטנדרט איך‬
‫נראה המנזר ‪.‬‬
‫תכנית המנזר לאיך מנזר אידיאלי צריך להראות‪:‬‬
‫‪ .1‬כנסיית המנזר‬
‫‪ .2‬מבנה העזר – דורמירטוריום (אולמות השינה)‬
‫‪ .3‬רפקטוריום – אולם האוכל ‪ ,‬אוכלים באופן משותף מוקצב ובאופן אחיד‪ ,‬ישנה‬
‫הקראת דרשות\כתבים‬
‫‪ .4‬רפרמרי – אולם המרפאה על ידה הייתה קפלה קטנה לטובת הנזירים‬
‫‪ .5‬בית הקברות‬
‫‪ .6‬קלויסטר – חצר המנזר ‪ ,‬בחצר היו נטועים צמחייה רבה‪ ,‬מבחינה סימבולית היא‬
‫דימוי לגן העדן‪.‬‬
‫‪ .7‬סקריפטוריום – חדר הכתיבה\כתבי היד ‪ ,‬הנזירים אלו שכתבו את כתבי הקודש‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫כתבי יד קרולינגים –‬
‫אנחנו נראה את החזרה המובהקת לערכים הציוריים של האמנות הקלאסית והאמנות‬
‫הנוצרית הקדומה‪ ,‬תיאורים רבים של מודל קיסרי רומי בתיאורים של סצנות מהברית הישנה‬
‫והחדשה‪.‬‬

‫כתב יד מוקדם מעט לפני המהפכה הקרולינגית –‬

‫ישו בהדרו – עדיין יש קוויות מסוימת אך אנחנו רואים שיש רצון לנסות ליצור דמות בתוך‬
‫מרחב ‪ ,‬האפן שבו ישו אוחז את הספר באופן של הקצרת אצבעות‪.‬‬
‫יש ניסיון לתת תחושה של נפח \ טקסטורה‪.‬‬
‫עדיין יש שאריות של מקלעות ודגמיות מסוימת‪.‬‬

‫דימוי של מעיין החיים – בריכת מים שמעליה כיפה בעליי חיים‬

‫מגיעים אל אגן המים‪ ,‬בעלי החיים רואים את החיות שמסמלות‬
‫את הנצרות ‪.‬‬
‫עדיין שטוח ובעלי החיים עומדים באוויר אבל יש מעט יותר‬
‫נפחיות באייל למשל‬

‫כתב יד נוסף מהמאה ה‪8-‬‬

‫בהשוואה לכתבי יד האירים ניתן לראות מספר היבטים של שינויים –‬
‫האוונגליסט אינו פרונטלי יותר ‪ ,‬הנפחיות נוצרות מהצללה על ידי מעבר הדרגתי של‬
‫צבע‪ ,‬כפלי הבגד הם תולדה של אברי הגוף כתוצאה מהפוזיציה שהגוף נמצא ‪.‬‬
‫יש ניסיון למקם את הדמות ברקע כדי ליצור מרחב‪ ,‬שימוש נרחב בהקצרה כדי ליצור‬
‫נפח ומחביות‪.‬‬
‫ישנה חזרה ברורה של נטורליזם ‪ ,‬התייחסות לגוף אדם‪ ,‬מרקמים שונים‪ ,‬מרחביות‬
‫ונפחיות‪.‬‬

‫כתב יד קרולינגי נוסף שמראה תפיסה נוספת (סגנון אחר) לכתב יד קרולינגי ‪.‬‬
‫מצד אחד ‪ -‬צבעוניות שונה‪ ,‬הרבה פחות נפחי משום שאין הרבה הצללה ‪ ,‬יש יותר‬
‫קוויות‬
‫הוא יותר קרוב מעט לדמויות האיריות ‪.‬‬
‫מצד שני הוא בהחלט קרולינגי משום ש –‬
‫ההצבה של הדמות נראת בתוך מגרעת של מבנה מרובית מישורים באופן אשלייתי‪.‬‬

‫סצנת משה על הר נבו –‬

‫תיאור של מספר סצנות באחד ‪ ,‬יש תיאור שנראה כמו אדלוקציו קיסרי כי העם מקשיב‬
‫למשה (חלקם נראים חיילים רומיים בעלי מחוות של הלל )‬
‫יש דמויות שרואים את האחוריים שלהם ולא דווקא קדימה ‪.‬‬
‫דף פתיחה של ספר תהילים – דוד מתואר בכתר קרולינגי ‪ ,‬הניסיון של הקיסרים הקרולינגים‬
‫לקשר את עצמם אל בית דוד נעשה לא רק בתיאור פיזי כמו כס אלא גם בתיאור של דמויות‬
‫עצמם של דוד ושלמה‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫אמנות הרומנסקית‬
‫מאה ‪ 11-12‬מתחילה להתפתח בצרפת האמנות הגותית‪ ,‬נקודת המוצא להבנת התהליך‬
‫שמניע את האמנות הרומנסקית שואלת מה קורה לאימפריה הקרולינגית?‬
‫די מהר בדורי השלישי אנחנו נראה התפוררות של האימפריה – נכדיו של קרל הגדול‬
‫מתחילים להילחם בניהם כמלחמת ירושה והיא מסתיימת ב‪ 843‬שנקראת הסכם ורדן שהוא‬
‫בעצם חלוקה של האימפריה ל‪ 3‬ממלכות בין ‪ 3‬הנכדים‪.‬‬
‫בסוף המאה ‪ 9-10‬אנחנו נראה כמה תהליכים‪:‬‬
‫‪ .1‬באימפריה הגרמנית אנחנו נראה קו של קיסר שקושר את עצמו לקארל הגדול –‬
‫הקיסרים האוטוניים – יש לה אמנות אבל לא נקדיש לה זמן כי היא מצומצמת‪.‬‬
‫‪ .2‬באימפריה הצרפתית יהיו שושלות ‪ ,‬חלק ממה שיתמודדו איתם זה שבטים שיפלשו‬
‫ויחטפו נשים‪ ,‬אוכל ואפילו יתיישבו (ויקינגים) והשבטים המקיארים גם יפלשו‬
‫מהמזרח‪.‬‬
‫בכל האזורים ש לאירופה מתחילה להיות התפוררות בגלל אותם פלישות והחלשות –‬
‫המאה ה‪ 10‬היא מאה קשה מאוד אבל גם מאה עם חשיבות – מהתמוטטות הקרולינגים‬
‫אנחנו נראה צמיחה של מערכת ארגון טריטוריאלי שתנסה לארגן את חוסר היציבות‬
‫לחלקים שונים מאשר שלטון אחד‪( .‬שלטון פיאודלי)‬

‫המערכת הפיאודלית עובדת באופן בו נותנים קרקע תמורת קשרי אמון ושבועת נאמנות‪.‬‬
‫האדון מעניק לווסל קרקע מסוימת תמורת חובה לבוא לעזרת האדון בנתינת סוסים\חיילים‬
‫וכו' חובות השתתפות בכנסים וכו' ‪.‬‬
‫עם הפלישות יקומו מבצרים כדי לבלום פלישות וכך לשלוט על האזור בסביבה וזה יצור את‬
‫המשמעות "סניור קסטל" שהם האדונים של המבצר ואלו יהיו כפופים לדוכסים שונים ואלו‬
‫יהיו כפופים למלך (המלך הצרפתי יהיה חלש)‪.‬‬
‫הקסטלן (שולט באזור המבצר הן בשטח והן באוכלוסייה)‪.‬‬

‫לאחר סוף המאה העשירית אנחנו נראה התייצבות בגלל הגורמים הבאים –‬
‫‪ .1‬הפסקת הפלישות ‪ ,‬חלק מההפסקה של הפלישות תהיה על ידי הצלחה של‬
‫התיישבות הוויקינגית באזורים שהצליחו לכבוש ולהפוך את השטח לשלהם‪.‬‬
‫ההתיישבות מייצרת סדר כי אחרי שהשטח היה שלהם הם הפסיקו לחדור ולהטיל‬
‫מצור על אזורי צרפת והם מקימים את השושלות שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬התחזקות מחודשת של בתי המלוכה – בצרפת יעלו שושלת המלוכה של בית קאפה‪.‬‬
‫בגרמניה האוטוניים‪.‬‬

‫התוצאות של ההתייצבות‪:‬‬
‫‪ -‬התוצאה המשמעותית של ההתייצבות במצב באירופה היא פריחה כלכלית‬
‫ודמוגרפית באירופה‪ .‬מסוף המאה ה‪ 10‬ההתייצבות מביאה לגידול אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ -‬ככל שהשלטון יותר יציב אנחנו נראה בטחון במעבר על הדרכים מבלי לחשוש‬
‫שישדדו אותך‪.‬‬
‫‪ -‬עיבוד הקרקע בצורה טובה יותר כי אין חשש לפלישה ושריפות‪ – .‬שכלול חקלאי כמו‬
‫מחרשה‪.‬‬
‫‪ -‬שנים ארוכות של מזג אויר טוב‬
‫כל זה יצמיח את אירופה בצורה טובה יותר במאה ה‪ 11,12‬פה מתחילים ימי הביניים‬
‫בשיאם‪.‬‬

‫איך זה קורה?‬
‫יותר ילדים‪ ,‬יותר אוכל ויותר יציבות שיוצר עושר חדש שמניע את הכלכלה ‪ ,‬כשיש לי עודף‬
‫תוצרת אני יכול לתרום נחלות קרקע לכנסייה או למכור תוצרת לערים הגדולות יותר – הכל‬
‫מוביל ליציבות הכנסייה והכלכלה‪.‬‬
‫‪ -‬יותר אוכלוסייה יותר שטחי יערות שנכרתים לצורך יישוב אוכלוסייה שגודלת‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫הצמיחה יוצרת גם לחץ מסוים של ירושה כי מתחילים להיות יותר ילודה – יותר ילודה תביא‬
‫לדילמה מי ירש את הקסטל‪ ,‬בישוף או אב מנזר‪ ,‬בייחוד שאין רק ‪ 3‬ילדים אלא ‪ 8‬ילדים‬
‫למשל‪ ,‬אותם חסרי תפקיד יפלשו וייקחו לעצמם שטחים‪.‬‬
‫כל התחרות בתוך האצולה יוצרת דחף החוצה אל עבר – ספרד ‪ ,‬סיציליה וארץ הקודש‪.‬‬
‫מסעות הצלב למשל מתרחשת במאה ה‪ 11‬לעבר המוסלמים ‪.‬‬
‫באותה תקופה גם מתחיל הכיבוש מחדש של ספרד – המוסלמים כבשו את ספרד והקימו‬
‫את השלטון המוסלמי בספרד עד כאשר הנוצרים חוזרים לנסות לכבוש את השטחים‬
‫שהמוסלמים לקחו‪.‬‬

‫איך התהליך מניע את התהליך האומנותי שנקרא לו אדריכלות ואמנות רומנסקית –‬

‫כל ההתרחבות נקראת עלייה לרגל – ירושלים‪ ,‬רומא וסנטיאגו דה קומפוסטלה לקברו של‬
‫יעקב השליח של ישו‪.‬‬
‫כתוצאה מהעלייה לרגל הם פוגשים בשרידים נוספים של קדושים נוספים ‪ ,‬הכנסייה מעודדת‬
‫את העלייה כדי לנדב לעצמה רכוש ואת הכוח שנולד מעולי הרגל‪.‬‬
‫התוצר האדריכלי יהיה בעיקרה או כנסיות עולי רגל שנבנות לאורך הדרכים או כנסיות‬
‫כפריות שנולדות סביב המבצרים תחילה הם יהיו בנויי עץ אבל לאט לאט עם צבירת הרכוש‬
‫והכסף גם הכנסיות ישופצו ויגדלו וישודרגו‪.‬‬
‫האמנות הרומנסקית צומחת בכל אירופה לכן אין מוקד מרכזי אלא נקודות רבות חלקן גדולות‬
‫ועשירות יותר וחלקן יותר קטנות‪.‬‬
‫כל זה מוביל גם לריבוי סגנונות שונים בגלל האזורים השונים שהעליות לרגל הגיעו אליהם‬
‫והתרחבו אליהם‪.‬‬

‫למה עולי הרגל יוצאים למסע?‬

‫הנצרות היא לא דת שמצווה עלייה לרגל ‪ ,‬אין שום דרישה כזו מהדת הנוצרית‪ ,‬אבל הם כן‬
‫עולים לרגל בשני סוגי מקומות ‪:‬‬
‫א‪ .‬מסע בעקבות מקום קדוש – אזורים בו ישו היה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסע בעקבות שרידים קדושים עצמות או חפצים (הם משמרים נוכחות של‬
‫הקדוש‪).‬‬
‫‪ -‬לטענתם השרידים הקדושים נותנים ריפוי ‪ ,‬או טיווח בין האדם לקשר הקדוש‪.‬‬

‫דוגמא לשריד –‬
‫נעשה בצורת ארנק מצופה בזהב ואבני ערך כדי להדגיש את הערך הקדוש‬
‫של השריד ‪ ,‬חלקם נשמרו בתיבות כמו ארונות קבורה ‪ ,‬חלקם נראים כמו‬
‫מבנה של כנסייה‬
‫חלקם נראים כמו כנסייה משום שהתיאור של הכנסייה רוצה לתאר את עיר‬
‫האלוהים "ירושלים השמיימית" ‪ ,‬משמע הרעיון במקרה הזה הוא גם רעיון‬
‫של השריד בכנסייה על האדמה וגם שהוא נמצא בעיר האלוהים‪.‬‬

‫האדריכלות הרומנסקית –‬
‫אין תכנית רומנסקית אחת ‪ ,‬יש מגוון בין האזורים השונים ופונקציות השונות‪.‬‬
‫הן כולן משקפות את העולם הרומנסקי יחד‪.‬‬
‫מאפיינים משותפים למגוון של האדריכלות‪:‬‬
‫‪ .1‬אדריכלות אבן עם קימרון האבן – הכנסייה הקדומה חלקה בנויה מעץ ושריפות רבות‬
‫מתחוללות והורסות אותן לכן הכנסיות הרומנסקית נבנות מאבן בלבד‪.‬‬
‫‪ -‬התקרה היא קמרונית מאבן וכדי להחזיק אותה צריך מערכת אדריכלית שונה‬
‫שמשולבת וממשיכה את הקמרון ונועדה לתמוך במשקל הקמרון‪.‬‬
‫‪ -‬קשתות החגורה אלו המפרצים שמחלקות את הקמרון ומחזקו את הקמרון כך‬
‫שהמשקל מתפזר מטה‪.‬‬
‫*חשוב להבין שמערכת עצומה של אבן מצריכה עבודה רבה מאשר עבודה בעץ‪.‬‬
 ‫סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד‬

‫התבוננות בתוכנית דומה לבזיליקה מוכרת‪ ,‬היא שומרת על התכנית המרכזית של רעיון‬
‫הספינה – אבסיס‪ ,‬נרטקס ‪ ,‬אגפים צדדים ובית רוחב‪.‬‬
‫הנרטקס הופך ויוצר מוקד אדריכלי לא רק סביב האבסיס אלא גם הקפלות ומערך אדריכלי‬
‫בעצמו כמו הווסטוורק הקרולינגי‪.‬‬

‫‪ .2‬אתגרים ופתרונות התאמת מבנה הכנסייה לצרכי עולי הרגל –‬

‫‪ -‬האתגר שיוצרים עולי הרגל הוא וויסות תנועת קהל המרובה שמגיעה כאחד‪.‬‬
‫‪ -‬לתת אפשרות לעולי הרגל להתקרב לשריד הקדוש‪.‬‬
‫‪ -‬לאפשר את המשך הפולחן של הנזירים שמנהלים את הכנסייה ביחד עם הביקורים‬
‫השונים של עולי הרגל‪.‬‬
‫*חשוב להבין שמעבר לכך שהכנסייה בכפרים הם גדולים הם גם מוקד הזהות שהמשפחות‬
‫כבר מאות שנים מתחתנים‪ ,‬נטבלים במוקד הנ"ל‪.‬‬

‫הפתרונות –‬

‫כנסיית סאן פואה בקונג –‬

‫‪.1‬שכלול החלק המזרחי של הכנסייה –‬
‫אמבולטוריום – אבסיס שמוקף במסדרון שמקיף את האבסיס הוא‬
‫מאפשר הליכה ופיזור לחץ של אנשים‪.‬‬
‫אבסידות – מתוך האמבולטוריום יש אבסיסים קטנים בו יש מזבח‬
‫וזה מאפשר פולחן לקדוש\דשריד\ישו‪.‬‬
‫הפתרון מאפשר את ההתקרבות של העולה לרגל להתקרב אל‬
‫השריד ולהדליק נר\להתפלל אליו‪.‬‬
‫‪.2‬הרחבה בגודל בית הרוחב – גם בית הרוחב רחב וכולל גם הוא אגפים משל עצמו‬
‫הפתרון מאפשר‪ :‬תנועה של קהל וגלריות של קומה שנייה רחבה יותר ‪ ,‬לא רק‬
‫בספינה המרכזית אלא גם מעל בית הרוחב‪.‬‬
‫פתרון הגלריות‪ :‬סייעו לעולי הרגל לישון ולשהות שם עד שהם ממשיכים לנקודה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫‪.3‬קפלות יוצאות מבתי הרוחב – גם שם יוכלו עולי הרגל להדליק את הנרות ללא‬
‫צורך בלחכות שעולים אחרים יעזבו‪.‬‬

‫רליקוויאר בצורת "פואה" הילדה הקדושה שסירבה לעשות פולחן פגני‪.‬‬

‫הבסיס הוא עץ מצופה זהב ואבנים יקרות ‪ ,‬הראש עשוי פסל ראש קיסר רומי והולבש לראש‬
‫הקדושה‪.‬‬

‫פיסול האבן הרומנסקי – (לא ישאל במבחן)‬

‫פיסול האבן יהפוך להיות המונומנט המרכזי – הקושי של הכנסייה עם פסל האבן החופשי‪.‬‬
‫הכנסייה המוקדמת לא רצתה להשתמש בפיסול שנקשר לפיסול הפגני ‪ ,‬התהליך המרכזי‬
‫שקורה הוא תחייתו של פיסול האבן‪.‬‬
‫בתוך מערכת האבן האדירה נראה פיסול צמחי אבל גם פיסול פיגורטיבי באבן על כותרות‬
‫העמודים‪ ,‬בחצרות המנזר ומעל שערי הכנסייה‪.‬‬
‫הפיסול אינו פיסול חופשי ‪ ,‬הוא חלק מהאבן ‪.‬‬

‫הפיסול החרוט המוקדם מאה ‪– 11‬‬

‫פיסול שמגיע מתרבויות רחבות אין נושא אחד מרכזי אלא מגוון נושאים ממגוון תרבויות‪.‬‬
‫אין ידע לדעת האם זה מלאך\מראה מסוים של קדוש? לא כל כך ברור ולכן היא פתוחה‪.‬‬