Professional Documents
Culture Documents
הקורס: תיאור
אמנות ימי הביניים הינה השפה החזותית של דת חדשה – הנצרות אשר הופכת לכוח המרכזי החל
מן המאה הרביעית לספירה .שפה חזותית זו צומחת מתוך מפגש מרתק בין מסורות אמנותיות
שונות :אלו של האמנות הרומית ,אמנות המזרח והאמנות היהודית ,ותוך התפתחותה של שפת
תיאור בעלת קודים ומסורות אשר יהיו בעלי השפעה עצומה על האמנות המערבית למשך מאות
בשנים.
השיעור יבקש ללמוד את תהליכי התפתחות אמנות ימי הביניים ,ולבחון כיצד התייחסה אל המסורות
שעמדו לראשותה ,בכדי ליצור אדריכלות אשר תתאים לצרכי הדת החדשה ,ובכדי לנסח את
דמותו של האל הנוצרי .התקופה אותה מבקש הקורס לבחון הינה ארוכה ומגוונת :למן ראשיתה
של האמנות הנוצרית הקדומה במערב ובביזנטיון במאות השלישית והרביעית ,דרך תקופת
התחייה הקרולינגית במאה ה ,9-ועד לצמיחת האמנות הרומנסקית במאה ה 12-והקתדרלות
הגותית הגדולות במאות ה13-וה .14-השיעור יבקש להקנות לתלמידים היכרות עם היצירות
המרכזיות במרכז י היצירה החשובים במערב ובביזנטיון (רומא ,קונסטנטינופול ,ראוונה ,מילאנו,
ארל ,ירושלים ועוד) ובמדיה השונים (אדריכלות ,כתבי יד ,פסיפס ואמנות זעירה) תוך הקניית כלי
ניתוח ופרשנות להבנת התפתחות השפה החזותית בימי הביניים.
דרישות הקורס:
נוכחות בשיעורים ,השתתפות בדיונים במהלך השיעור ,קריאת ספרות מחקר (מאמר אחד או שניים
חובה) ,כתיבת מבחן מסכם ,בוחן בקיאות בברית חדשה – פרקים מסויימים לקרוא( .יערך בכיתה
במהלך הסמסטר).
מונח פריודיזציה (חלוקת תקופות) -ביניים בין הרנסנס לבין העולם העתיק .
עבור אנשי הרנסנס ואנשים הומניסטיים של ימי הביניים ,ימי הביניים היא תקופת אמצע שמפרידה
ביניהם לבין שקדם להם -העולם העתיק (ביוון ורומא).
לאורך ימי הביניים נוכל לראות שמתוך האומניות אותם נכיר נראה שהתפיסה שלהם פחותה.
גותי – הגותיים הם מעין עמים שפולשים למאה ה 4ואין להם שום קשר לסגנון הגותי כמו הכנסיות
והאמנות הגותית ,הסיבה למה האמנות גותית נקראת ככה היא משום שהתפיסה היא פחותה ,אנשי
המאה 14,15הם אלו שכינו כך את האמנות משום שהשבטים הללו היו "ברברים" .
ימי הביניים – נקראה כך על ידי תפיסתם של אנשים מהמאות הבאות שתפסו את האמנות של ימי
הביניים כתקופה בינונית ולא מפותחת.
התפיסה של אנשי הרנסנס השפיעו גם על המחקרים האקדמיים של תולדות האמנות שראו באמנות
הקלאסית את הערכים הנשגבים ביותר.
במאה ה 19,20נראה תפיסות משתנות – היום אנחנו לא משווים את הימי הביניים לעולם הקלאסי
אלא מנסים להבין את אמנות ימי הביניים מתוך ערכי העת עצמה.
השאלות שנשאל – כיצד ההתפתחות האמנותית יהיו ביטוי למחשבה עצמה של אותם אנשים
מהתקופה הנ"ל .
לאורך הסמסטר נבין את המחשבה ואיך האמנות שלהם משקפת את התהליכים ההיסטוריים
שמתחוללים באותם התקופות.
אחד הגרמים המשמעותיים שיגדירו את ימי הביניים ואת האמנות שנעסוק בה היא – הדת הנוצרית
והכנסייה הנוצרית תהפוך לגורם משמעותי מכל הבחינות בחיי האדם בעת אותה התקופה.
איך נתקף את התקופה הנ"ל לפי הנצרות 312 :לספירה מפרסם צו "האדיקט של מילאנו" שהצו
זה הופך את הנצרות לדת מותרת באימפריה הרומית ,עד אותו שלב הדת הנוצרים נרדפה
באימפריה הרומית.
גם אחרי הצו של קונסטנטין המקדשים ממשיכים להתקיים אז זה אומר שב 312התחילה התקופה
של ימי הביניים?
שאנחנו מדברים על נצרות זה תהליך שממשיך מאות שנים עד המאה ה 7כלומר 300-400שנה של
תהליכי ניצור – מעלה שאלות מתי נקבעה התקופה .
כל סוף תקופה היא תחילת תקופה חדשה שנגמרת ומתחילה יחדיו.
מסורת – שמדברים על אמנות ימי הביניים כאמנות נוצרית היא לא נוצרה על חלל ריק ,אלא על
האימפריה הרומית ,השאלה הראשונה אותה נשאל לגבי אמנות ימי הביניים הנוצרית :איך הדת
החדשה מגבשת את השפה החדשה שלה?
האם היא מבקשת להתנתק לגמרי מהעידן הקודם או לחילופין לייצר המשכיות על מנת להבין את
המסר של הדת החדשה? התשובה היא גם וגם.
אחד הדברים שנראה היא שהאומנות הנוצרית מתפתחת עם האומנות הרומית שלתוכה היא נולדת.
חלק מהתקפה נראה נטישה של אלמנטים מסוימים וחלקם אימוץ של מסורת העולם הרומי ושינויים.
אי אפשר להבין את האמנות של ימי הביניים בלי שנבין את אמנות העולם הרומי.
מסורת – דמות האל ,אמנות הנוצרית מבקשת לתאר את האל הנוצרי ,איזה הדימוי של אל האמנות
הנוצרית מבטאת בפני המאמינים .הרבה מן התכונות והמוטיבים שיאפיינו את הדמות של ישו ישאבו
מתוך תיאורי אלים והקיסרים לרומי ,כדי שהאדם הנוצרי שחי בתוך האימפריה הרומית תהיה לו
יכולת רגשית להתחבר אל אותו האל .
המסורת הרומית בתוך האמנות הנוצרית תהיה משמעותית מאוד.
שינוי – עם הזמן האמנות הנוצרית מבקשת לייצר סדר חדש לעולם חדש ,העולם הרומי הוא עולם
מלא באלים והנוצרית הינה דת מונותאיסטית – לכן האלוהות תוצג באופן אחר .
תחייה – לאורך תקופת ימי הביניים יהיו הרבה גלים של תחייה מכוונת אל ערכים של העולם העתיק,
ערכים אמנותיים של העולם העתיק .לאורך כל ציר הזמן ה"רנסנס" היא תופעה מחזורית שתמיד
האמנות רצתה להחיות את העת העתיקה.
*לאורך כל ימי הביניים נראה היבטים של שינוי מסורת ותחייה לתקופה הרומית ונראה ביחס לכל
מאה ומאה האם הדחף של השינוי\תחייה ביצירות האמנות שנחווה וכל תקופה שנחווה הוא גדול יותר
או המסורת גדולה יותר.
אנו נעסוק גם באמנות המערבית וגם האמנות הביזאנטית כלולים בימי הביניים.
יש לציין שהתקופה נפרסת לאורך 1000-1200שנה ,לכן אין אפשרות להתמקד בכל הזרמים ובכל
הסוגי אומנויות שקיימות.
האומנויות השונות לאט לאט מתחילות לשנות את ערכן בין המזרח למערב לכן רוב ההתמקדות שלנו
תהיה על המערב שלא השתנתה רבות.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
תפיסת החט ,חסד והגאולה הנוצרית – יש לה תכנית וכיוון התקדמות והתפתחות מסויימת.
ההיסטוריה של התכנית האלוהית בנצרות יש לה התחלה וסיום .נק' ההתחלה של היסטוריה זו היא
ברית העולם .הרגע המחונן בתפישה זו.
החט הקדמון – חט אדם וחווה שאוכלים מפרי עץ הדת ,מפרים את הצו האלוהי לא לאכול מפרי עץ
הדעת.
חט זה הינו חט מרד של האנושות באל וביטוי למידה הרע של הגאווה להיות אל מרצון האדם.
חט זה מוביל לגירוש אדם וחווה מגן העדן.
חט זה מותר חותם על האנושות כולה – כל האנושות היא צאצאיהם של אדם וחווה הרי שהאנושות
מוחתמים בכתם החט הקדמון.
בתפיסה הנוצרית – אם לא הייתה התערבות אלוהית כל בני האדם מוחתמים בחט זה ואינם יכולים
להגיע לעולם הבא אלא מובלים אל הגיהינום.
במהלך התקופה נתקל בכמה סוגיות מסתוריות שאינינו יכולים לתפוס עד הסוף.
המסתורין הראשון שאותו נכיר :
החסד –
אהבת האלוהות לאנושות – אלוהים אוהב את בני האדם למרות כאבו לחט שהגיע אל העולם ,מבכה
שכולם מוחתמים בחט הקדמון ולכן הוא נותן הזדמנות לאנושות להיגאל בחט זה.
למה אלוהים אוהב את האנושות ? זה המסתורין הראשון שאליו אין תשובה.
האל צריך קרבן על מנת לכפר על חט אדם וחווה ויאפשר לאנושות להתנקות מאותו החט.
האל בוחר להקריב את עצמו כקרבן מתוך אהבתו לבני האדם.
אותו האל הנוצרי בתיאולוגיה הנוצרית האל הוא שילוש פרנוסות( .אחד שהוא שלושה)
-האל הבן – ישו .לובש תצורה של אדם ,מגיעה לרחמה של מריה ונולד בבית לחם.
אותו האל עובר יסוריים שלבסוף המוות שלו על גבי הצלב ,המוות עצמו הוא לא תקלה אלא הוא
הגשמה של התכנית האלוהית ומוות זה מכפר על החט הקדמון.
מי שיאמין בקרבן ישו – בזכות אמונתו בישו יזכה בגאולה ונשמתו תזכה להגיע לגן העדן.
לאחר המוות של ישו נשמתו כמה לתחייה ומצטרף לאביו שבשמיים עולה בהר הזיתים.
בניגוד ליהדות (קיום מצוות) התנאי המרכזי לנצרות הוא האמונה שלאט לאט יצטרפו מצוות וטקסים.
"אני מאמין באל אחד ,אב כל יכול אשר ברא את כל הנראה ואת כל הבלתי נראה.
ובאדון אחד ,ישו המשיח ,בן האלוהים ,יחיד לאביו ,ממהותו של האב :אל מאל ,
אור מאור ,אלוהי אמת מאלוהי אמת .נולד ולא נברא ,זהה במהותו לאב ואשר על
ידיו נעשה כל אשר בארץ וכל אשר בשמיים .ולמענינו בני האדם ,ולמען ישועתנו
ירד משמים ,התגשם בבשר ונעשה אדם וביום השלישי שב לתחייה ,עלה השמיימה
והוא עתיד לשוב ולשפוט את החיים והמתים ,ואני מאמין ברוח הקודש".
-הכנסייה שפועלת בתוך העולם הזה נזהרת מאוד מ 2-מסקנות שגלומות בשאלה -מה הקשר או מה
היחס בין אלוהים לאב או לבן? כשאלוהים בוחר להקריב את בנו היא:
.1שהנצרות תהפוך לדת עם שלושה אלים נפרדים.
הסכנה מבחינת הכנסייה כשיש את אלוהים האב ואלוהים הבן היא שיחשבו שהיא עוד דת פוליתאיסטית
כמו שאר הדתות ,לדוגמא באימפריה הרומית שישנם מספר רב של אלים.
דוגמא ראשונה לאמנות חזותית שמבטאת את השילוש הקדוש ,את המורכבות של התפיסה
הנוצרית לגבי השילוש הקדוש –
ניתן לראות שזהו סרקופג של אדם נוצרי משום שאפשר לראות סצנה מהרצת המאגים (חכמי
המזרח) לאחר שישו נולד לאימו מריה ,חכמי המזרח רואים כוכב זורח באור חזק מאוד שמבשר
את הולדתו של המושיע ,הולכים ונותנים מתנות לאל ישו התינוק.
החכם הקרוב למריה מצביע על שמי הארץ כדי לסמל את הכוכב
מאחוריהם ניצב יוסף ,בעלה של מריה – אביו המאמץ של ישו.
" אל דרך הגויים אל תלכו ,ואל עיר השמרונים אל תבואו .לכו אל הצאן האובדות אשר לבית
ישראל"( .הבשורה ע"פ מתי ,י' )5-6 :
מפנה את הבשורה שלו אך ורק לעם ישראל ולא לגויים – העם מתואר בתור צאן וישו הוא האל ,
שוב דוגמא לסצנות הקודמות שראינו לאל שנראה כרועה צאן.
ישו אומר באופן חד משמעי שכל מצוות התורה כולן תקפות מאז ומעולם ואין לשנות אותם.
"אל תחשבו כי באתי להפר התורה או הנביאים כי לא להפר באתי כי אם למלאת .כי הן אמנם
אנכי מגיד לכם עד אשר השמים והארץ יעבור לא תעבור יוד אחת מן התורה אף לא קוץ אחד עד
כי כולם יקומו .לכן כל המפר אחת ממצוות קטנות אלו והורה כזאת לאנשים נקלה יקרא במלכות
השמים והעשה אותן ומלמד לעשותן נכבד יקרא במלכות השמים"' .הדרשה על ההר' (הבשורה
ע"פ מתי ,ה' )16-25
הסבר קצר –
הנצרות התפשטה באימפריה הרומית ונהפכה לדת מכמה עמים ,הנוצרים לא ממלאים אחר
המצוות האלה ,הבעיה שאם הכנסייה הנוצרית הייתה ממלאת אחרי הבשורה בצורה מילולית
היא לא הייתה יכולה לפנות למי שלא שייך מעם ישראל ,היא הייתה נשארת מוגבלת לחיים
באזור עם ישראל ,היא הייתה צפויה להיות זרם.
הדבר לא קרה כך ,המאמינים שלה הגיעו מכלל כל העמים באזור.
הכנסייה הנוצרית מעולם לא קראה את הטקסט כפשוטו באופן מילולי ,אלא באופן פרשני
שמתייחס למילים דרך תהליכים של פרשנות.
ואנחנו ננסה להבין את מנגנוני הפרשנות הזו ,כי האמנות החזותית היא אותה דרך של פרשנות
של הצופה הנוצרי.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
פאולוס (שאול שמגיע מתרסוס) – יהודי שכשקוראים עליו בברית החדשה בספר מעשה
השליחים ,הינו מגיע מהניסיון של היהדות לרדוף את הקהילה הנוצרית המוקדמת בדמסק ,בדרך
לשם הספר מספר על התגלות בפני פאולוס שמעוור אותו ואותה התגלמות אומרת לו "למה אתה
רודף אותי" באותו רגע פאולוס הבין שאין מה לרדוף והוא הפך לנוצרי( .הופך את ליבו) .
פאולוס כמו שליחים אחרים נאסר ע"י השלטונות הרומית ומוצא להורג ברומא ונקבר ברומא.
מה שחשוב לנו היא הבנת דרך הפרשנות – באיזה אופן פאולוס פותר את הבעיה שישו יעד את
תורתו לעם ישראל אבל הבשורה צריכה להיות עבור כל העולם כולו – באמצעות פרשנות חדשה
למונח בני ישראל.
מרגע בואו של ישו לעולם אנחנו צריכים להבין אחרת את המונח "בני ישראל" בעוד שבברית
הישנה לפני בואו של ישו לעולם המילים עם ישראל מתייחסות לעם ישראל שבבשר (גנטית)
עם ישראל – מתייחסות לישראל שברוח (ישראל החדשה).
מי הם בני ישראל שברוח ? הם כל המאמינים של ישו ומאמינים בתפיסה הם ישראל החדשה.
מושג פרפיגורציה\טיפולוגי – דימוי מוקדם להיסטוריה קודמת ופרשנות נסתרת עם בואו של
ישו לעולם .
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
הבשורות שאותם מביאים האוונגליסטים מביאים עולם שיש בו אפשרות של התחדשות של צמיחה ותחייה
(הפריחה של הטבע בעלי החיים ששותים ממקורות המים באומנויות)
החיבור הבא בברית החדשה אחרי הבשורות הוא "ספר הפעולות של השליחים"
הספר נותן תשובה למה קורה לקבוצת השליחים של ישו לאחר צליבתו של ישו ?
הספר נפתח עם עלייתו לשמים של ישו ממשיך בעיסוק בקורותיהם של השליחים השונים.
החיבורים הבאים הם סדרה של אגרות שנועדו לקהילות הנוצריות המוקדמות שצמחו באימפריה הרומית.
אנו נראה אגרות המיועדות לכמה סוגי קהילות ,יוונים (סלוניקי) ,הקהילה של אפסוס וכן הלאה.
האגרות מיוחסות עפ"י הכנסייה אל פאולוס (שחולל מהפכה בתפישה של קהילת בני ישראל שנצרות פונה
אליה).
האיגרות של פאולוס שבין היתר מנסח את התפיסה הזו נכנס לספר הברית החדשה.
החיבור האחרון בברית החדשה הוא ספר החיזיון ,מספר על סדרת אסונות שיבואו ויתרחשו על האנושות
(נהרות שיהפכו לדם ,שכין וארבה ואסונות נוספים) .סופו של החזון היא ירידתה של עיר האלוהים (ירושלים
השמיימית) שחומותיה עשויות זהב שבה ישכנו נשמות שעברו לעולם הבא.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
אמנות רומית חלוקה מאוד מקובלת בין אמנות רומית אימפריאלית לבין אמנות רומית אזרחית.
לא נוכל להבין את צמיחת האמנות הנוצרית מבלי לדעת את התקופה שבה צמחה הדת הנוצרית.
האמנות הרומית באיטליה נראית אחרת מהאמנות הרומית בצרפת ,בארץ ישראל וכו' (טווח גיאוגרפי עצום)
החשיפה לאמנות הרומית תהיה כדי שנבין את אותם התיאורים של האמנות הרומית למודלים שעוצבו לדמותו
של ישו והועתקו לאומנות הנוצרית.
אמנות אימפריאלית – היא אמנות רשמית ,מציגה את הקיסרים שמתייחסת לשלטון ,לכוח ולעוצמה.
לדוגמא ,פסלים של הקיסר שעוצבו בכיכרות העיר ,דמותו של הקיסר על מטבעות וכו'.
אמנות אזרחית – עיטורים שנעשים בבתים של הרומים ,קבורה ,מעיין עיצוב רומי.
מדליון נוסף של קונסטנטין השני – שוב ניתן לראות את היד שמושטת למרחקים ,
הסוס הדוהר וגופו של הקיסר יציב.
מתחתם בשונה מהמדליון השני יש חייל שמובס על ידי הקיסר.
דוגמה:3
מסורת של הטרופאום –
מהו טרופאום? אנדרטה שמקימים החיילים הרומים בשדה הקרב
הטרופאום עשוי מוט עץ עליו חיילים אוספים את כלי הנשק של אוייביהם
שמתאר מונומנט של ניצחון הקרב.
תיאור היצירה – טרופאום עם נשקי האוייבים עטוף בגלימה ומסביבו חיילים
שבויים.
דוגמה :4
דוגמה :6
מטבע של ניצחון קיסר דומיטיאנוס –
ניצחון של הקיסר על אזור גרמניה ,מצידו הראשון של המטבע מתואר מראהו
של הקיסר
מצידו השני ,האנשה של האזור המנוצח כאישה – גרמניה ,התאבלות ,רואים
שהיא מנוצחת משום שכלי המלחמה שלה נשברו ממתחת.
ג Adventus ' Triumphus .סצנות קבלת פנים של קיסר לעיר מסוימת באירועים
מסוימים:
האדוונטוס -בדרך כלל שהקיסר מגיע נכבדי העיר מקבלים את פניו לפני שער העיר.
הטריומפוס – קבלת פנים בעיר רומא (בעירו) כאשר מנצח עיר מסוימת ,הקיסר מגיע
לרומא לתהלוכת ניצחון עם אויביו השבויים ורכושם שכבש.
סרקופגים נוספים עם מנהיג שבוי הנוגע ברגלו של הגנרל והגנרל מושיט את ידו .
המטרה של האמנות הרומית האזרחית היא לעצב דימוי ציבורי של האזרחים הרומים העשירים ברחבי
האימפריה.
אמנות קבורה לדוגמא יתארו דימוי של האדם הנפטר בעבור הדורות הבאים ולהעמיד את הערכים של
אותה שושלת.
אמנות פסיפס בווילות הרומיות לדוגמא הייתה מקור שראש המשפחה אירח את הקולגות שלו לכן היה
צריך ליצור תדמית מסוימת וערכים מסוים כלפי אותה המשפחה.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
למה זה כל כך חשוב?
-דימוי שושלתי :המשכיות לערכי המשפחה
-החיים לאחר המוות :אין גן עדן וגיהינום בעולם הרומי ,אבל יש מחשבה שהמבורכים שהגיעו
למעשים טובים יזכו להגיע ל"שדות המבורכים" ,לכן היא מתארת אותה כחרוצה ועמלנית ,
נאמנה וביתית כדי להציג את אולפייה כאישה טובה שתבורך לשדות המבורכים.
מסורת של הקסניה –
תיאור :שפע של הטבע והתוצרת ,פירות ,דגים תבואה וציד.
הרבה בחדרי האירוח הרומי יהיו תיאורים של שפע הטבע ,האומן רוצה להדגיש את השפע באופן
שהקערה עולה על גדותיה ,אחת מן הפירות נראה התוכן הפנימי הבשרנות של הפרי.
כליי זכוכית מלאים בפירות ,ענבים ,תפוחים ורימון (הרימון מסמל שפע).
ציורי המזון מתארים את ההרמוניה והברכה והשפע למארח בביתו( .כמה חסד יש לי מהאלים)
תיאור :בשר ציד ,ביצים ,דגים ולובסטרים ,מתאר את השליטה לא רק בתבואת הטבע אלא גם בחיות
הטבע באוויר ,ים ויבשה
.
תיאורים של מסרים נילוטים –
הנילוס בדמיון הרומי – מתקשר לשפע ,ארץ אגדתית בשפע שהנילוס נותן למצרים.
תיאור :נושאים שקשורים בנילוס ,הנילוס מאופיין בצמחייה מאופיין בדגים ,היפופוטמים וקרוקודיל ,
לחילופין גם את הצמחים הרבים.
מעל הנילוס יש את ה"נילומטר" מכשיר מדידה שמודד את הגאות של הנילוס באותה השנה ,אותם ילדים
מסמנים את היחידות של הגאות (מסמנים את היחידה הגבוה ביותר) ,סביבתם חגיגות של השפע עם
בעלי החיים נחים בתוך טבע שופע ופרחים אדומים.
למטה יש סמל נילוטי נוסף – העיר אלכסנדריה למטה.
וילה מצפון אפריקה – גאות הנילוס ,מתואר צמחי הלוטוס האופייניים ,היפופוטם עם קרן השפע מתואר
בהאנשה מחזיק את הנילוס – תיאור של שפע ותבואה.
הנושאים הנילוטים משמעותיים לרומים כדי להציג את השפע של הטבע ולברכה שבעל הבית רוצה
לקשור לעצמו.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
למה המשבר מספיק חשוב כדי ללמוד על אמנות נוצרית ואמנות ימי הביניים ?
ליצור סדרת תהפוכות שלטוניות – לסופו יביאו מתן מעמד חוקי לנצרות באימפריה הרומית -
המשבר של המאה השלישית יתחיל תהליך פוליטי ומחשבתי בעולם הרעיונות והתפיסות -
האזרחיות באימפריה הרומית – האזרחים יחשבו על מה המעמד שלהם אל מול האלים?
המשבר הצבאי גורם לאזרח הרומי לערער באימפריה ומתחיל לחפש אשם -
הרבה ראשי צבאות מכתירים את עצמם ,הרבה רציחות של קיסרים מתחוללים ,הרבה מחשבות
שהקיסרים לא ממלאים את תפקידם .
בסוף המאה השלישית הקיסרים הרומים מנסים לייצב את המשבר.
הקיסר שהצליח הוא דיוקלטיאנוס – יוצר מערכת של ארבעת השליטים ,האימפריה לטענתו גדולה מידי
לכן צריך לחלק את האימפריה ל 2אזורי שליטה – מזרח ומערב .
בכל אזור יהיה שליט ויהיה לו סגן (אוגוסטוס וקיסר).
כל עשר שנים שני השליטים יפרשו והסגנים יבואו בעקבותיהם וכך הלאה ,כך התחלופה היא מסודרת.
דיוקלטיאנוס היה בחור תמים והוא אכן שולט מ 297-305ולאחר הפרישה שלהם ישנה מלחמת אזרחים
על מי יהפוך להיות קיסר.
הבנים של הקיסרים רבים עם הסגנים.
עד לאמצע המאה השלישית למחוזות השונים והערים השונות הייתה מידה רבה מסוימת של חופש ליצור
חוקים מסוימים בשליטה האזורית אך מהמאה השלישית הקיסרים מנסים להדק שליטה אחידה ומרכזית
שמועברת מרומא.
אותו שליטה נעשית ע"י מינוי אנשים מקומיים שיפקחו על האחידות של השלטון הרומי ,הקיסרים הרומים
מכנים את השלטון כ"דומינט" – שלטון של האדון (כוחניים יותר ממה שהיו).
האדלוקוציו של קונסטנטין –
תיאור :קונסטנטין במרכז ומצידו אנשים
שנמצאים בסימטריה ,הדמויות של
החיילים ניצבות בשורה מסודרת ,יש
מערך יותר סימטרי וברורה שעובדת על
פני השטח.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
למה חשובה ההשוואה ? הרבה נשמע שאומנות ימי הביניים היא אמנות סכמתית שזונחת את התיאור
הנטורליסטי ש הטבע משום שהדת מדברת על העולם הבא .
למעשה השינוי שמתנתק מהנטורליזם מתחיל מימי רומא ולא צומח עם עלית הנצרות אלא הנצרות
צמחה עם האמנות הנ"ל .
השפה האמנותית שהנוצרים המתפתחים באימפריה הרומית היא תוצר של האמנות הרומית
השאלות שנשאל את עצמנו הם:
איזה סוג של דימוי ואופי האמנות הנוצרית תבקש ליצור לאל הנוצרי?
מה המקורות שעליהן המאמינים הנוצרים נשענים? איך האמנות הרומית תתבטא באמנות הנוצרית?
האמנות הנוצרית יוצרת את דמותו של ישו מתוך דמותם של הקיסרים הרומים ,מתוך דמותם של האלים
הפגנים ומתוך האלמנטים של האמנות האזרחית הרומית.
האם במאה השלישית הנצרות תבקש לתאר את דמותו של ישו אותו דבר בשלבים שונים? או יש
התפתחות בדמותו?
בזה נתעסק בהמשך השיעורים הבאים.
למרות הרדיפות של הנצרות הקהילות ממשיכות להתפתח ,אם כך למה הנצרות נרדפת למרות ששאר
הדתות ממשיכות להתקיים תחת האימפריה הרומית?
-הדת הנוצרית היא דת מונותאיסטית שלא יכולה להשתלב בכפיפה עם דתות אחרות
(פוליטאיסטיות)
-היהדות למשל לא נרדפה משום שיש כבוד למסורת האבות (דת עתיקה) לעומת הנצרות שהיא
דת חדשה (ניסיונית).
-הנצרות לא רוצה להשתתף בפולחנים לאלים האחרים ולפולחנים לקיסר כאל – כך הנוצרים
הפכו לחשודים בין האימפריה הרומית לאלים .בכל פעם שיש אסון נורא הרומים שואלים את
עצמם למה שהאלים יכעסו עלינו? התשובה תהיה האשמה על הנוצרים שלא משתתפים
בפולחנים
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
קונסטנטין גורם מעבר להפסקת הרדיפות גם לשלום בין הרומים לכנסיה ,נותן להם מקום ואף
תרומות לצורך צמיחתם.
אנחנו נתמקד באמנות הנוצרית בזמן הרדיפות ולאחר הרדיפות בימי קונסטנטין והלאה.
אמנות הקבורה הנוצרית מתחילה בקטקומבות – מנהרות קבורה תת קרקעיות של עשרות קילומטרים
המקיפות את העיר רומא – כ 750,000נוצרים שנקברו לערך .
בקטקומבות נמצא את האמנות הנוצרית הדי ראשונה שנתגלה במאה ה3-
אנו נמצא בקטקומבות את האמנות הנוצרית המוקדמת ביותר.
הקטקומבה ממש בנויה כמערכת עם חדרים רבים וצירים ארוכים לאורך כל העיר רומא.
המיתוס של הקטקומבה – משום שהנוצרים נרדפים הדרך שלהם להסתתר הוא להיקבר מתחת לפני
השטח – זהו לא נכון ונבוא להסביר זאת:
-לא רק נוצרים נקברו בקטקומבות (גם פגאניים וגם יהודים נקברו כך)
-גם לאורך המאה ה 4-עדיין ממשיכות הקטקומבות להתקיים
-כשאנחנו מדברים על קבורה של מאות אלפי שנים היה ידוע לכל והיה קשה להסתירו.
עולם הנושאים של המאה השלישית באמנות הנוצרית – מה מתואר ומה המקורות של הסצנות
המצוירות :
הרועה הנאמן:
• התמונה הראשונה מציגה תיאורים מאלמנטים
רומים ,שמלה קצרה ,הרועה עומד ונושא את השא על
צווארו ,סביבו צאן נוסף עם צמחים פורחים ושופעים.
• התמונה השנייה מתארת גם אדם רועה צאן עומד
בתוך צמחיה ,צאן שנינשא על צוואר (האדם החוטא
שחוזר) הרועה וצאן נוסף שמקשיב ומחכה לרועה שלו.
למה רועה?
כמו שהרועה דואג ואוהב את הצאן שלו ,כך גם האל
אוהב ודואג למאמיניו.
גם בברית הישנה וגם בברית החדשה ישנם תיאורים
רבים של דמוי הרועה צאן לאל שדואג.
דוגמא למשפט מתהילים " :23אדני רועי לא אחסר,
בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני"
דוגמא למשפט מהברית החדשה:
עולם הנצרות ונמצאת בתוך העולם הפגאני – התיאור של הרועה הנאמן ויזואלית נראה
דומה מאוד למראה תיאור המסורת הוויזואלית של אורפיאוס.
המיתוס של אורפיאוס מדבר על מוות ותחייה ,האמנים הנוצרים מוצאים את המקור
לתיאור הרועה הנאמן במיתוס שקשור לתחייה של הנפש וחיי נצח מה שמביע גלגול
וקשר בין שני הגורמים מבחינה צורנית.
האמנות הנוצרית מאמצת לא רק אלמנט ספציפי אלא מספר ביטויים רומיים ,סצנות
רבות באמנות הרומית האזרחית תיארה את חיי הרועים ועולם הטבע.
הפולחנים של אורפיאוס הוא פולחן של גאולה ,המנגינה של אורפיאוס שמשקיטה את
הסביבה ונותנת הרמוניה וחיים כך נקשר הניצחון על המוות והפנייה לאורפיאוס כמקור
לרועה הנאמן למעשה מתאימה לנושא הרועה הנאמן ,המאמין שבוחר ברועה עבור
תיאור הקבר שלו רוצה לתת מסר שבזכות האמונה בישו ישו אדאג לנשמתי ותזכה
לשפע וחיי נצח.
יונה\אנדימיון
• התמונה הראשונה מציגה את סצנת יונה שנמצא בספינה ,אלוהים מחולל סערה
והאנשים שנמצאים בספינה משליחים אותו אל הים לבטן הלוויתן (כפי שיונה היה
שלושה ימים בבטן הלוויתן כך גם ישו היה שלושה ימים בקבר ועלה השמיימה) .האמנים
מתארים את הלוויתן כמפלצת מים.
• המאמין הנוצרי בוחר ביונה כי הוא דימוי לישו שאומר – כפי שישו נצלב וקם לתחייה
וכפי שהושעת את יונה מבטן לוויתן כך אני מבקש שתקשיב לתפילתי ותקים את נשמתי
לתחייה בקץ כל הימים.
המקור הצורני של יונה מגיע בהשפעה רומית של הסרקופגים המתארים את אנדימיון .כפי שאנדימיון
זכה לחיי נצח מאלת הירח כך גם יונה זכה לגאולה מהאלוהים שגאל אותו מפי הלוויתן וכך גם אני אגאל
לחיי נצח ע"י ישו.
תיאור דמות אדם מוצג עם חיות טרף מוצגות גם בעולם הרומי ועוד עתיק לפני (מסופוטמיה)
אך הנצרות שמבקשת לייצר לעצמה דימויים ויזואליים של תיאורים מהברית החדשה\ישנה לוקחים את
המסורות האמנותיות מהאמנות והדימוי הרומי.
חציית ים סוף –
פרעה וחייליו בתוך ים סוף בעוד שבני ישראל כבר חצו את הים
– המשמעות הנסתרת בעיניי הנוצרים היא משמעות התפילה.
– יציאה מעבדות לחירות המתארת את המאמין הנוצרי
משתחרר מהחטא הקדמון.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
תיבת נוח –
הצלה ממבול – הצלה של גאולת נשמתו ,כך המאמין מבקש את גאולת נשמתו גם הוא.
תמיד באמנות הקבורה נראה את סמלי הגאולה אך השפה משתנה בין המאה ה 3-למאה ה4-
התיאורים במאה הרביעית יותר נשענים על תיאור האמנות האימפריאלית.
ישו והשליחים:
דימוי ישו
תיאור :קטקומבה של ישו על רקע שמיים לידו האותיות אלפא ואומגה -שימוש באותיות אלו
בא לומר אני הראשית והאחרית -הייתי בראשית כל הזמנים נצחי וקדמון ואהיה בסוף כל
הזמנים אבוא לשפוט את האדם ביום הדין האחרון.
תיאור ישו יושב על כס מפואר אדום מצידיו השליחים וידו מחזיקה במגילה .מתחת מתואר
השא האלוהי מוקף הילה גם הוא וסביבו שליחים נוספים התיאור מזכיר את הקיסר עם
תיאורי הברברים שמביאים לו מנחות.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
לצד בית הכנסת נתגלו מבני פולחן פגנים (רומים) ומבנה פולחן נוצרי מוקדם מאוד.
תיאור קיר ארון הקודש
מבחינה אדריכלית בית הכנסת מאוד מושפע מהבנייה הרומית ,חצר מרכזית ,גומחת ארון הקודש
ספסלים ועוד
על גבי ארון הקודש יש תיאור של כלי המקדש ,נושא שכן מופיע בקטקומבות הוא
עקדת יצחק (מופיע בתמונה בצד ימין )
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
כל חלק באדריכלות היא עם משמעות סמלית ולכן האדריכלות הנוצרית בנויה בהתאם לכך.
האבסיס נראה בתיאור של קשת ניצחון ,כך שגם הפסיפסים יתארו את
תיאורי ישו בברית החדשה ,לידתו של ישו וניצחונו של ישו וכו'
דמותה של מריה –
נזכרת מעט מאוד בברית החדשה ,פוגשים אותה במחזור הבשורה והלידה ,בירידה למצרים
ונס החתונה בקנא וסביב מותו של ישו.
מה קורה למריה עד לרגע של הבשורה? מה קרה לה לפני הטקסט הכתוב של הברית
החדשה ומה קורה למריה לאחר העלייה לשמים?
במאות הראשונות לדת הנוצרית יש רצון לדעת פרטים אודותיה ומצד שני ישנה ויכוחים כלפי
המעמד שלה ,הכנסייה מסתכלת מעט בחשש לגבי מריה בגלל שהרתה מן האלוהות.
הכנסייה כתבה פרטים נוספים על גבי מריה שלא נכנסו לתוך הברית החדשה אלא החיבורים
נשארים נפרדים.
הפרוטואוונגליון של יעקב – החיבור מספר בעיקר על מריה .על הוריה של מריה ועל
לידתה ,מספר על ילדותה של מריה שהלכה עם אמא למקדש והפכה להיות נערת המקדש,
חלק מהדברים שהיא עושה היא להכין את הפרוכת שמכפה את ארון בית המקדש (הפרט
חשוב כי נערות המקדש נדרשו להיות בתולות כך זה מעיד על כך שמריה באמת הייתה
בתולה).
כמאה שנה מאוחר יותר – במאה החמישית כאשר יש הסכמה מרבית כלפי טבעו של
השילוש הקדוש הכנסייה מכנסת כינוס נוסף בעיר אפסוס (אסיה הקטנה).
הכינוס הוקדש לדיון במעמדה של מריה ומי היא עבור הנצרות?
ההחלטה של הכינוס החליט שמעמדה של מריה היא "אם האלוהים" ,תיאוריה באמנות לאחר
הכינוס הם בתיאורים שלא ראינו לפני ,מגוונים יותר ,רבים יותר ,תיאור קיסרי\נסיכה.
מריה תיתפס כ"מלכת השמיים" .
אצל הלנה מתואר דימויים אימפריאליים רומים של ניצחון קרב על הברברים ותבוסת –
משווה את ניצחון המוות וגאולת הנפש.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
הצורה העגולה לא שימשה את הכנסייה רק למבני קבורה אלא גם לטיפוס נוסף של מבנים:
מבני טבילה:
בתקופה זו לא נראה אגן טבילה קטן לתינוקות אלא ברכת טבילה שהמאמין טובל בה את
גופו כי רוב המאמינים היו מבוגרים שהתנצרו.
בבית הטבילה יש רצון לתאר את הגאולה ואת הנצחיות.
תיאור :הכנסייה לא כוללת רק את המקום הקדוש של תחיית ישו ,אלא גם את הגבעה שעליו
נצלב ישו ,מקום קבר ותחייתו של ישו.
המכלול כולל כמה פונקציות – מקום של קבר ועלייה לרגל וגם כנסייה קהילתית של
ירושלים.
אנחנו נראה שהכנסייה יוצרת תערובת של בסיליקה וממנה מעבר אל חצר פתוחה נוספת
שמובילה אל אולם עגול עם אזור מקיף ומרכזי (מאוזולאום) שבמרכזו סלע שבתוכו נקבר
ישו.
במאוזולאום יש חור בכיפת המבנה שמחבר את השמים אל מול הקבר של ישו.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
האפוסים הגדולים של ימי הביניים ממשיכה להיות חלק מן המודעות גם בתקופה הנוצרית.
אנו נראה תפיסה קלאסית לעומת תפיסה אנטי-קלאסית ,דרכי התבוננות שמבטאים ערכים
קונספטואליים שונים.
אין פה רצון למקם את הדמות על גבי מרחב אלא יותר על רקע ,אין סדר
פרופורציונלי של תיאור החיות הרועים.
האמן רוצה לעסוק במסר של שפע בצורה יותר סימבולית מאשר תיאורית.
של וירגיליוס גם הוא אבל אמן אחר – תיאור בניית מישורים ,בעלי חיים
שנראים בהקצרה ,העצים שצומחים מתוך הקרקע לעומת היצירה
הקודמת שהצמחים פשוט נמצאים ברקע
כתבי יד נוצריים –
כתבים שעשויים ביד ואחד מכל אחד עומד בפני עצמו והם יקרים ביותר ,משום
תהליך עיבוד הקלף ,ציור וכתיבה.
כתבי הקודש הם חפצים שלעצמם קדושים ,אם הוא הכיל את הבשורה הוא נתפס
כקדוש
הם נשמרו בכנסיות החשובות אך הם גם חלק מהפולחן.
כתב יד של ויאנה גנסיס – תיאור רבקה באה אל הבאר ,תיאור תפיסת המרחב
מושגי ,העיר הוא סמל מאוד קטנה לעומת דמות אדם ,רבקה נראית פעמיים ולצד
ויתור הפרופורציות יש לנו גם אלמנטים לקוחים מתוך המסורת הקלאסית (גמלים
כקבוצה עם הסתרות) ,שימוש בפרסוניפיקציה ,האישה היושבת שמגלמת את
הנהר.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
רבולה –
ניתן לראות את תיאור של הצליבה ,הצליבה יחד עם התחיה של ישו ,הצליבה הרבה יותר
נרחבת ,אין תיאור רק של ישו על הצלב אלא גם את הגנבים בצידיו וגם את המריות ,את
הרומים שמחלקים את בגדי ישו אחד לשני ,ישו נראה חי ,השמש והירח מצידיו .מבחינת
מגמות קלאסיות\אנטי קלאסיות:
בחלק העליון שני הערים נראים כמערך סימטרי לחלוטין לעומת החלק התחתון שיש יותר
מערך מישורים ויותר מרחביות.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
עבודות שנהב –
פאנלים של שנהב יכלו להיות כריכות של ספרים ,קופסאות שהוכנסו אליהם שרידי קדושים.
פנאל ממילאנו –
נרטיב של סצנות שונות ,לידה ,החייאת לזרוס וכו' יש תיאורים נרטיביים בשנהב,
הערצת השא מוקף בזר שיבולים ,ענבים .השא מופיע במספר סימבולים שונים,
תיאור המאמינים ברועה הנאמן ,בכניסה לירושלים וכו'
במקרה הזה אנו רואים את דימוי ישו בתור שא ,מוקף בזר והילה ,הדימוי של ישו
בתור שא הוא דימוי חשוב כי הוא מתאר את שא האלוהים (ישו כקרבן) .השא
מבטיח את רעיון הגאולה בא לידי ביטוי בזר שנמצא סביב השא .
שנהבים אימפריאליים –
הקיסר כפרש ,הארץ לרגליו ובחיקה פרסוניפיקציה מלאה בתבואות ,מה שמתאר
שבזכות ניצחונותיו ושלטונו כולם יקבלו את השפע ,מתחתיו העמים שנכבשו
שמשתחווים לרגליו ,מעליו ישו עם הצלב ומלאכים (סול ולונה).
גם בעבודת השנהב אפשר לראות מגמות קלאסיות ואנטי-קלאסיות.
הקצרת ראש הסוס ,הטיפול בפה ,כפלי הצוואר והרגל שנוצרים במפגש גופו.
שנהבים קונסולארים –
לצד השלטון הקיסרי ממשיכים להתמנות קונסולים ,חלק מההיררכיה הרומית,
בשנה שהקונסולים נבחרים ישנה מסורת שהם נותנים מתנות יקרות ערך
שמציינות את שנת הכהונה שלהם כקונסולים ,הם ניתנות לשכבה הגבוהה
ביותר של האימפריה הרומית.
לרוב נראה אותם עומדים על כס או לחילופין לראות אותם צופים במשחקים,
במקרה הזה קרב הקלדיאטורים.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
מה קורה במזרח ובמערב לאחר מותו של קונסטנטין וראשיתה של האמנות הביזנטית –
באימפריה הביזנטית תתרחש שפה של תפיסת הדימוי והשימוש בו ,מסורות חזותיות אחרת
שנפרדת מזו במערב.
אנחנו לא נלמד את האמנות הביזנטית אבל כן נראה נקודות קריטיות מועטות.
חלק מהתפתחויות של האימפריה הביזנטית יש השפעה גם במערב וגם הפוך.
ישנם אזורים במערב שיהיו תמיד בעלי קשר הדוק עם המסורת הביזאנטית (איטליה)
ולחילופין חלק פחות הדוקים.
לאחר ניצחון קונסטנטין בתהליך הדרגתי הוא מאחד את האימפריה תחת שלטונו ,קונסטנטין
יעביר את עיר הבירה לקונסטנטינופול.
באותו זמן החשיבות של רומא יורדת במעמדה הפוליטי.
אחרי מותו של קונסטנטין האימפריה מתחלקת שוב לשניים ,לאורך המאה ה 4-5יש קיסר
במזרח וקיסר במערב .
במזרח הבירה תהיה קבועה בקונסטנטינופול ,במערב לא תהיה בירה קבועה ,הקיסר יעביר
את הבירה בכמה ערים (מילאנו ,רוונה ועוד).
במערב לאורך המאה ה 5העמים הברברים (לא שבטים) הופכים להיות יסוד מבחינת
החשיבות והכוח שלהם במערב ,עד כדי שבשנת 410הם בוזזים את רומא והקיסר במערב
הופך להיות פחות משמעותי ויותר תלוי בשיתוף הפעולה עם העמים השונים.
הקיסר אונריוס מצליח להציל את שלטונו ברוונה בכך שהוא מחתן את אחותו למנהיג הגותי ,
ואנחנו נראה לאורך כל המאה ה 5תחלופה רבה של קיסרים עד שנת 476שאחד המלכים
הגותים כובש את רוונה ותופס את מקום הקיסר האחרון.
במערב יש גם תזוזת בירה ,ירידת הכוח של הקיסרים ותהליך חדירה של העמים הגותים
והעמים השונים.
העובדה שאין קיסר במערב תגרום לכך שהאפיפיורות והשלטון המדיני יתפתחו במידה רבה
בנפרד ,האפיפיור בשלבים שונים יבקש לתפוס לעצמו סמכויות שלטוניות .הסמכות הדתית
תצמח בנפרד מהסמכות הארצית ויהיה בניהם התנגשות.
במזרח –
התפתחות שונה ,במזרח אנחנו לא נראה סכנה וקטיעה ברצף הקיסרות כמו במערב ,אנחנו
נראה המשכיות של הקיסרות לאורך כל ימי הביניים ששולט מן הארמון הקיסרי
בקונסטנטינופול.
במזרח לא תהיה הפרדה בזרוע האימפריאלית לזרוע הכנסייתית ,הן יהיו שלובות בניהן.
הקיסרים הביזנטית במזרח ממשיכים את המודל של קונסטנטין שבונה כנסיות והיה חלק
מהישיבות הכנסייתיות.
התפיסה שמקדשת את הקיסר תמשיך במזרח.
במערב נראה פיצול בין זרוע מלכותית לכנסייתית ובמזרח נראה שילוב של שניהם יחדיו.
האימפריה הביזנטית נפרסת על אזורי סוריה ,לבנון מצריים (אסיה הקטנה ,יוון
מקונסטנטינופול ) שאחר כך הופכים להיות תחת האימפריה המוסלמית.
המרכיבים המרכזיים שלה מוכרים ,יש ספינה מרכזית עם שני אגפים מכל צד,
נרטקס ,יש אבסיס ואולם התכנסות שיוצרת צורת צלב.
במבט פנים יש הבדל משמעותי בין הכנסייה המזרחית למערבית ,תוספת של
גלריה מעל האגפים הצדדים .מעל האגפים ישנה קומה שנייה ,הקהילה יכולה
להתכנס גם בגלריות למעלה שצופה על הספינה המרכזית.
מבנה מרכזני –
נבנה כמאוזולאום של הקיסר גלריוס ,הם לא נמצאים רק ברומא אלא
גם במזרח.
בהמשך הוא הופך להיות כנסייה.
הוא נבנה כחלק מהקונספט האימפריאלי יחדיו עם קשת הניצחון שלו
.
תרכובת אדריכלית –
מסורת בנייה שתשלב בין יסודות בסיליקנים ליסודות מרכזניים –
תערובת זה מכלול של בסיליקה ומבנה מרכזני -כמו כנסיית הקבר.
תרכובת לעומת זאת הם יסודות מאוחדים של שני הכנסיות יחדיו.
האמנות בראוונה
ראוונה היא עיר שהשתמרו תכניות פסיפסים רבים ואיכותיים מן המאה החמישית והשישית.
או נראה כיצד האמנים יוצרים מערכת נושאים שמעטרים מבנה מסוים והשיבוץ שלהם אחד
ליד השני שיוצר השלמה מסיפור לסיפור אחר.
עיטור הכנסיות לאורך ימי הביניים הוא חלק מתפיסה של תכנית משמעות כוללת.
"איקונוגרפית" .
האמנות תעטר על פי התכנית האדריכלית על פי הכיווניות השונה.
דרך ראוונה נוכל לראות מסורות אזוריות ומקומיות שאין במקומות אחרים (בגדול דיברנו על
אמנות נוצרית קדומה – במזרח\מערב אבל לא באופן פרטני בערים שונים וקטנים).
ראוונה היא עיר מאוד קטנה ,המרחקים בין המבנים השונים שנראה יכול להיות מאוד
מצומצם.
.1בעיגול המרכזי -יש תיאור של ישו נטבל על ידי חנן המטביל בנהרי הירדן אוחז בצלב לא
כייסורים אלא מעוטר באבנים יקרות (מיוחס לאפשרות הגאולה כאשר ישו כקרבן על הצלב)
,היונה הוא האל שיורד מטה ובצד ישנה האנשה של נהר הירדן (תיאור בהשפעה הרומית
וגם רשום).
תיאור הגוף העירום בתוך המים ניתן לראות את איבר המין של ישו ,יש תיאור של טבע
אנושי ולא אלוהי בהכרח.
מבחינה טקסית המאמין הנוצרי נטבל וכאשר הוא מרים את ראשו הוא רואה את
ה"ארכיטיפ" של ביצוע הטבילה .הצלב מתואר רבות בראוונה כמילון אובייקטים.
.2ברצועה המקיפה –
תיאור השליחים שאוחזים בכתרים סובבים בתהלוכה ומגישים את הכתרים שלהם
,הם מגישים את הכתרים לישו שנמצא במרכז (היררכיה היורדת) בנוסף הדימוי
הנוסף הוא פנייה אל המטביל שבזכות אמונתו וטבילתו יזכה לחיי נצח.
השליחים מלווים בפטרוס ופאולוס וגם רשום את שמם. -
בתוכניות הפסיפסים שראינו לפני כן (סנטה מריה מז'ורה) סצנות מן הברית החדשה בדפנות
הספינה ובקשת האבסיס ראינו את הסצנות מהברית החדשה וזה תיאר את האדריכלות
שמוליכה אל המזבח כך גם הפסיפסים מתארים התקדמות מהברית הישנה לחדשה.
*אך יש גם אפשרויות אחרות למשל בבזיליקה הנ"ל .
הכנסייה עוטרה כולה בשלב שבו תאודוריך המלך האריאני היה בשלטון אך לאחר מכן שונה
חלק מהתוכנית בתקופה של יוסטיניאנוס.
לכן חלק מהפסיפסים קשורים לתקופת תאודוריך (האזורים העליונים מעל החלונות) ואילו
התהלוכות שייכות לתקופה של יוסטיניאנוס .
הרצועה שלמעלה – משתייכת לתקופה של תאודוריך ,בפסיפסים יש סצנות
של תיאורי ישו (סצנות ריפוי) ובין כל סצנה יש אובייקט קבוע שאנו מכירים
מתוך השפה של רוונה – יונים ,צדף עטור פנינים ,הכתר שממתין למאמינים.
הרצועה האמצעית – משתייכת לתקופה של תאודוריך ,הסצנות
מתארות שליחים בין כל חלון ,זה לא מקרי כי התיאור הוא האור של
מעשה השליחים והקדושה.
הרצועה שמתארת את התהלוכות מתחת לחלון – בצד אחד
יש תהלוכת קדושים מן הכניסה אל עבר המזבח ,בצד אחר
יש תיאור של קדושות שנעה מן הכניסה לעבר המזבח ,
הקדושים יוצאים ממבנה שמופיע בו ידיים קטנות ,וכנראה
הוא שייך לתקופה של תאודוריך שתוארו במבנה המשפחה
המלכותית וכאשר הגיעו הכובשים הביזנטיים הם מחקו את תיאור
תאודוריך והחליפו בווילונות וגם תהלוכה הקדושים החליפה תהלוכה
אחרת ,התהלוכה מחזיקה בכתרים ומגישים לישו שיושב על כס
מלווה במלאכים והתהלוכה מובלת על ידי מרטין הקדוש (היה קדוש
שנלחם נגד האריאנים)
בקיר השני יש תהלוכת קדושות יוצאות מרונה של קדושות הכנסייה
וגם הן אוחזות בכתרים ומגישות אותם אל עבר מריה עם ישו בחיקה ,
מי שמלווה את התהלוכה הם המאגים.
השוני בעצם בבזיליקה הנ"ל לעומת הבזיליקות השונות שראינו הוא שגם יש התקדמות
לעבר המזבח אך אין מעבר בין ברית ישנה לחדשה אלא יש ליווי של הקדושים שמלווים את
המאמינים שנכנסים לכנסייה ומנחים את הדרך שלו לעבר המזבח.
חשוב לשים לב שהתהלוכות יש רקע של זהב שמשמעותו הוא האור האלוהי
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
התוכנית :מבנה של תרכובת – אלמנט אורכי ומרכזני יחדיו ,תכנית הפסיפסים שלו
והאדריכלות הפכו להיות מודל למבנים מאוחרים יותר במערב.
במבנה האורכי יש כניסה ומעין נרטקס ,אחרי הכניסה יש אבסיס במבנה המרכזני.
על יד האבסיס יש מפרץ מודגש והוא נקרא בית מקהלה +גלריה.
תכנית הפסיפסים מעטרת ברובה את איזור בית המקהלה –
התכנית פסיפסים היא היררכית ,במרכז הקימרון יש תיאור של שא האלוהים עטור
הילה (ישו כשא) נמצא על שמים עטור כוכבים ועטוף בזר פירות שמתאר את השפע.
ממתחת יש צמחייה שמתארת את גן העדן .
המדליון נראה נתמך על ידי ארבעה מלאכים וגם הן נמצאות ברקע של פרחים וצמחים
רבים.
בקשת האבסיס יש תיאור של ישו כשליט העולם – כאל מנצח.
בראש קשת הניצחון יש תיאור של זוג מלאכים שנושאים מדליון שנראה כסמל הצלב
ומצדדיהם יש את שני הערים – ירושלים ובית לחם שמייצגות את לידתו ומותו של ישו.
סצנה מרכזית – ישו יושב על עיגול
מסוים שנראה העולם כולו ,מתחת
ארבעת נהרות גן העדן וישו מגיש את
הזר לוויטלי הקדוש ,ומהצד השני יש
את אחד מאנשי הכנסייה שמעורבים
בבניה ,הוא נראה כמגיש לישו את מודל
הכנסייה.
רקע הזהב גם הוא אור אלוהי.
העמים הגרמנים בתהליך ארוך לאחר שבירת האימפריה הרומית הם מתיישבים באזורים
שונים בחלקים מצפון איטליה ,חלקים מצרפת וחלקים מספרד לאחר מכן יהפכו לממלכות.
עד עתה ראינו שהאמנות הנוצרית הקדומה מדברת בשפה אחת מתוך התייחסות עם
המורשת הקלאסית ולאורך המאות 7-8העמים השונים מביאים איתם מסורות אמנותיות
משלהן .
לא קלאסיות ,השפה האמנותית במערב יהיו תפיסות של עבודה בדגם ,תיאורי בעלי
חיים כלואים והוא אחר מהשפה הקלאסית .תפיסה אנטי קלאסית!!
העיסוק בדמות האנושית היה במרכז במסורת הקלאסית ,הדבר הזה לא קיים באמנות
השבטית ומה שיאפיין את האמנות השבטית היא תפיסה סכמתית – תיאור צורות כמעט
מופשטות ,אהבה לצבעוניות מקומיים.
מנזר שנמצא בצרפת מתואר אולם תחתון שבו נשמרו ארונות קבורה.
כותרות העמודים:
-אלמנטים מהעולם הקלאסי אך שלובים בצורה אחרת.
-סרקופג שעל המכסה שלו יש דגם חוזר ,אין ניסיון לייצר תפיסת מרחב או דמות אלא
עבודת יחידות שחוזרות שוב ושוב.
-בסרקופג השני יש תיאור של ישו אוחז בספר ,הילה שמקיפה אותו ומסביבו ארבעת
סמלי האוונגליסטים ,אין תיאור נטורליסטי אלא יותר תרגום לחזרה על יחידות
גיאומטריות קטנות .ויתור על טקסטורה אלא תפיסה שטוחה.
-הצדף נלקח ועדיין מסמל את אותו הסמל אך הוא נראה כדגם שחוזר על עצמו.
-צורות תשליבים כלואים אלו באלו שחוזרות על עצמן.
באזורים של אירלנד אנחנו נראה כמקרה ייחודי בתוך השפה של האמנות השבטית ,באמנות
האירית אנחנו נראה גם את הדברים הכללים שראינו וגם את הייחודיות.
.1הייחוד שלהם הוא שאין שלב של כיבוש רומי ,משמע ההיסטוריה של האזור בו שכנו
האירים לעולם לא נכבשה ע"י אימפריה.
-המפגש של האירים עם הצורות והסמלים .
-ההתנצרות מגיע בשלב יותר מאוחר .
-מבחינה אומנותית תשתית האמנות הרומית והנוצרית הקדומה היא לא קיימת והיסוד
השבטי יהיה מאוד חזק ,הנוכחות של האמנות הנוצרית הקדומה תהיה פחות
מורגשת .
.2באירלנד אין מורשת עירונית וכתוצאה מכך אין מערך של בישופיות (דרגה היררכית)
,לא יהיו בסיסים של ערים אלא בסיס של מנזרים שהם אלו שמפתחים את התרבות
האירית.
-באירלנד לא נראה התפתחות של מערך כנסייתי בהשפעה רומית ,אלא על בסיס
מנזרים ,כאשר נוצרים מגיעים לאזור אירלנד הם יתחילו לנצר את האירים ויקימו
מנזרים לקהילות נזירים בעלי תרבות גבוהה.
-יהיה עיסוק במרכזי ידע במנזרים שכותבים כתבי יד וכן הלאה.
-המפגש בין המסורות השבטיות לבין אמנות נוצרית גבוה שנוצרו במנזרים.
כתבי יד שנוצרו במנזרים באירלנד בסוף המאה השביעית ותחילת המאה השמינית-
חוקרים שאלו את עצמם מה עושים דברים כאלו בתוך כתב יד נוצרי? (נחשים ,מפלצות,
סערה) מה המשמעות?
-גישה ראשונה תאמר שנזירים נוצרים אירים לא מוותרים על העולם ממנו הם באו
אלא משלבים אותו לנצרות האירית מהאמנות השבטית הקדם נוצרית ,הדיאלוג
נעשה על ידי אימוץ מהצורות השבטיות הקדומות.
-הגישה השנייה תאמר שהאספקט הוא רצון להגנה-דווקא משום שזה בטוח כתב יד
נוצרי אין שום מקום לעין רע ,שדים להיכנס מפחד ממקומות ריקים וזה יוצר הגנה על
המאמין .
בכתבי היד אנחנו רואים את העולם השבטי אבל הופך להיות נשלט על ידי העולם הנוצרי,
במרכז הצלב קיים ומסביב אליו הדוגמאות השבטיות ,היא מארגנת אותם.
דמות האוונגליסט –
בראש הבשורה של מתי נראה את התיאור של מתי.
מבחינת תפיסת דמות גוף האדם – במקום לתאר את הגוף האמן מתאר
את הבגד שמתי לובש באופן השטחתי ,אין תיאור של אברי הגוף
ממתחת ,הגוף משמש מסגרת לתיאור משחקי הצבע והדיגמיות.
כתב יד נוסף –
בתוך העולם התשליבי של כתב היד היא יוצרת מעין
צורת צלב ,אך הצלב יוצר מערכת של סדר ששולטת
ותוחמת את העולם התשליבי והדיגמי.
אמנות שלא התמשכה לתקופה ארוכה אך היא חשובה להתפתחות האמנות המערבית –
אנחנו נדבר בעיקר על תפיסת החייאה של האמנות הרומית בתור אידיאל של האימפריה
הקרולינגית.
בשביל להבין למה ישנה חזרה לאמנות הרומית הנוצרית (החל מקונסטנטין) ,יש להבין את
ההתפתחויות ההיסטוריות בהקמת האימפריה .
השבטים הפרנקים שמתיישבים באזור צרפת היא בעלת שושלת שנקראת מרווינגית –
שושלת מלוכה שעוברת מאב לבן לאורך סוף המאה . 6-8
בתוך הממלכה ישנה תפקיד שהוא סוג של ראש ממשלה ,היא נקרא "מאיור דומוס" – ראש
הבית.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
אותו אדם שהחזיק במשרה שמו – שארל מרטל והוא מצליח לצבור כוח מאוד גדול על ידי כך
שהוא מוביל את הצבא הפרנקי לניצחון מאוד חשוב ב 732לספירה במערב צרפת "קרב
תור" והוא נגד המוסלמים שכבשו את ספרד ומתחילים לכבוש את צרפת ,שם הפרנקים
מצליחים לבלום את המוסלמים להמשך הכיבוש.
שארל מרטל (נושא הפטיש) לאחר הניצחון צובר כוח רב ויוקרה שבזכות כך בנו "פפין הגוץ"
נהנה מהיוקרה ובשנת 751לספירה הוא מדיח את המלך המרווינגי ותופס את מקומו –
משמע הופך להיות המלך הראשון לשושלת החדשה.
עם מותו יורש אותו בנו ששמו "קרל" והוא ידוע בתור "קרל הגדול" (על שמו מקור השם
קרולינגי) והוא מתחיל תהליך שמניע לשינוי תרבותי ,התהליך הזה הוא תהליך של ברית
בין המלכים של השושלת החדשה ,קארל מצליח לכבוש שטחים וליצור איחוד מסוים
באירופה מאז ההתמוטטות של האימפריה הרומית.
קארל הגדול הוא לא רק מלך כובש אלא גם יוצר ,מנהל רפורמות במנזרים ,בשלטון ,צורת
הכתב.
חלק מן המהלך הזה קארל הגדול מצליח ליצור ברית עם האפיפיורות והסיבות הן :
-לתת הכרה בלגיטימיות של השושלת שלהם מן האפיפיורות ,והוא מקבל מהם הגנה
מהשבטים הלוגוברדים.
-בשנת 800קארל הגדול מגיע לרומא בחג המולד והוא מוכתר כקיסר רומי ומקבל את
התואר מן האפיפיור( .הקיסר הביזנטי לא כל כך אוהב זאת – לא חשוב לזכור).
-לאורך כל התקופה שתבוא לאחריו כל המלכים באירופה יחשיבו את עצמם כצאצאיו
של קרל הגדול ושל השושלת הקרולינגית.
האמנות הקרולינגית תהיה אמנות מלכותית והיא תעשה עבור המלכות או במנזרים הנוצרית
שייהנו מהתמיכה של השושלת הקרולינגית.
יש כאלו שאומרים שהיא פונה גם לכנסיית הקבר – כי בכנסיית הקבר היא עגולה.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
הכס המלכותי –
הוא ממקם אותו בגלריה בקומה שנייה ,כמו באיה סופיה ,קארל הגדול מבקש להיות
מתווך בין האלוהות שנמצאת בכיפה ולבין החצר בקומה הראשונה .
המדרגות הם 6מדרגות שמובילות אל הכס כמו המלך שלמה.
קארל מבחינתו משווה את עצמו לקיסר רומי אך גם ניתן לחסד המלכות האלוהית כמו
דוד ושלמה מהברית הישנה = אני קארל הגדול דוד\שלמה החדש.
קיסר גרמני על שם פרידריך במאה 12נתן מתנה לקפלה שזוהי המנורה ,היא
תלויה במרכז הקפלה ,הוא לא קרולינגי אבל הוא יסביר את החשיבות של
הקפלה בעבור תפיסות המלוכה והקיסרות בעולם המערבי לאורך ימי הביניים.
למה הוא הביא זאת אל הקפלה?
-עצם מעשה הנתינה הוא מצייר את עצמו כקיסר נדיב ,דואג לכנסייה ונותן
מתנות.
-הכתובת בלטינית אומרת במפורש שהמנורה הוזמנה ע"י קיסר הגרמנים.
מעבר לכך יש הצהרה פוליטית חד משמעית כי מבחינת הקיסר הגרמני הוא רוצה -
להוות המשכיות לקארל הגדול
צורת המנורה נראת כחומת עיר עם מגדלים ,על החומה יש תושבות לנעיצת נרות – -
כמו ירושלים השמיימית.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
צורפות\אמנות\פיסול קרולינגית –
אנחנו נראה לכל אורך האמנות הקרולינגית החייאה של האמנות הנוצרית הקדומה ,גם
פטרונות קיסרית ,ממשיך את ערכי מלכי בית דוד.
הרעיונות של התחייה תהיה כתרבות גבוהה ,הם יעשו בערים החשובות\כנסיות\מרכזים
חשובים.
תכנית המנזר של סאן גאלן – יחידה אדריכלית עם כנסיה ונזירים שמנהלים את המאבק
הרוחני .
במאה ה 9-ע"י קארל הגדול וממשיכיו יש ניסיון לאיחוד של המנזרים – לייצר סטנדרט איך
נראה המנזר .
תכנית המנזר לאיך מנזר אידיאלי צריך להראות:
.1כנסיית המנזר
.2מבנה העזר – דורמירטוריום (אולמות השינה)
.3רפקטוריום – אולם האוכל ,אוכלים באופן משותף מוקצב ובאופן אחיד ,ישנה
הקראת דרשות\כתבים
.4רפרמרי – אולם המרפאה על ידה הייתה קפלה קטנה לטובת הנזירים
.5בית הקברות
.6קלויסטר – חצר המנזר ,בחצר היו נטועים צמחייה רבה ,מבחינה סימבולית היא
דימוי לגן העדן.
.7סקריפטוריום – חדר הכתיבה\כתבי היד ,הנזירים אלו שכתבו את כתבי הקודש.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
כתבי יד קרולינגים –
אנחנו נראה את החזרה המובהקת לערכים הציוריים של האמנות הקלאסית והאמנות
הנוצרית הקדומה ,תיאורים רבים של מודל קיסרי רומי בתיאורים של סצנות מהברית הישנה
והחדשה.
כתב יד קרולינגי נוסף שמראה תפיסה נוספת (סגנון אחר) לכתב יד קרולינגי .
מצד אחד -צבעוניות שונה ,הרבה פחות נפחי משום שאין הרבה הצללה ,יש יותר
קוויות
הוא יותר קרוב מעט לדמויות האיריות .
מצד שני הוא בהחלט קרולינגי משום ש –
ההצבה של הדמות נראת בתוך מגרעת של מבנה מרובית מישורים באופן אשלייתי.
אמנות הרומנסקית
מאה 11-12מתחילה להתפתח בצרפת האמנות הגותית ,נקודת המוצא להבנת התהליך
שמניע את האמנות הרומנסקית שואלת מה קורה לאימפריה הקרולינגית?
די מהר בדורי השלישי אנחנו נראה התפוררות של האימפריה – נכדיו של קרל הגדול
מתחילים להילחם בניהם כמלחמת ירושה והיא מסתיימת ב 843שנקראת הסכם ורדן שהוא
בעצם חלוקה של האימפריה ל 3ממלכות בין 3הנכדים.
בסוף המאה 9-10אנחנו נראה כמה תהליכים:
.1באימפריה הגרמנית אנחנו נראה קו של קיסר שקושר את עצמו לקארל הגדול –
הקיסרים האוטוניים – יש לה אמנות אבל לא נקדיש לה זמן כי היא מצומצמת.
.2באימפריה הצרפתית יהיו שושלות ,חלק ממה שיתמודדו איתם זה שבטים שיפלשו
ויחטפו נשים ,אוכל ואפילו יתיישבו (ויקינגים) והשבטים המקיארים גם יפלשו
מהמזרח.
בכל האזורים ש לאירופה מתחילה להיות התפוררות בגלל אותם פלישות והחלשות –
המאה ה 10היא מאה קשה מאוד אבל גם מאה עם חשיבות – מהתמוטטות הקרולינגים
אנחנו נראה צמיחה של מערכת ארגון טריטוריאלי שתנסה לארגן את חוסר היציבות
לחלקים שונים מאשר שלטון אחד( .שלטון פיאודלי)
המערכת הפיאודלית עובדת באופן בו נותנים קרקע תמורת קשרי אמון ושבועת נאמנות.
האדון מעניק לווסל קרקע מסוימת תמורת חובה לבוא לעזרת האדון בנתינת סוסים\חיילים
וכו' חובות השתתפות בכנסים וכו' .
עם הפלישות יקומו מבצרים כדי לבלום פלישות וכך לשלוט על האזור בסביבה וזה יצור את
המשמעות "סניור קסטל" שהם האדונים של המבצר ואלו יהיו כפופים לדוכסים שונים ואלו
יהיו כפופים למלך (המלך הצרפתי יהיה חלש).
הקסטלן (שולט באזור המבצר הן בשטח והן באוכלוסייה).
לאחר סוף המאה העשירית אנחנו נראה התייצבות בגלל הגורמים הבאים –
.1הפסקת הפלישות ,חלק מההפסקה של הפלישות תהיה על ידי הצלחה של
התיישבות הוויקינגית באזורים שהצליחו לכבוש ולהפוך את השטח לשלהם.
ההתיישבות מייצרת סדר כי אחרי שהשטח היה שלהם הם הפסיקו לחדור ולהטיל
מצור על אזורי צרפת והם מקימים את השושלות שלהם.
.2התחזקות מחודשת של בתי המלוכה – בצרפת יעלו שושלת המלוכה של בית קאפה.
בגרמניה האוטוניים.
התוצאות של ההתייצבות:
-התוצאה המשמעותית של ההתייצבות במצב באירופה היא פריחה כלכלית
ודמוגרפית באירופה .מסוף המאה ה 10ההתייצבות מביאה לגידול אוכלוסייה.
-ככל שהשלטון יותר יציב אנחנו נראה בטחון במעבר על הדרכים מבלי לחשוש
שישדדו אותך.
-עיבוד הקרקע בצורה טובה יותר כי אין חשש לפלישה ושריפות – .שכלול חקלאי כמו
מחרשה.
-שנים ארוכות של מזג אויר טוב
כל זה יצמיח את אירופה בצורה טובה יותר במאה ה 11,12פה מתחילים ימי הביניים
בשיאם.
איך זה קורה?
יותר ילדים ,יותר אוכל ויותר יציבות שיוצר עושר חדש שמניע את הכלכלה ,כשיש לי עודף
תוצרת אני יכול לתרום נחלות קרקע לכנסייה או למכור תוצרת לערים הגדולות יותר – הכל
מוביל ליציבות הכנסייה והכלכלה.
-יותר אוכלוסייה יותר שטחי יערות שנכרתים לצורך יישוב אוכלוסייה שגודלת.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
הצמיחה יוצרת גם לחץ מסוים של ירושה כי מתחילים להיות יותר ילודה – יותר ילודה תביא
לדילמה מי ירש את הקסטל ,בישוף או אב מנזר ,בייחוד שאין רק 3ילדים אלא 8ילדים
למשל ,אותם חסרי תפקיד יפלשו וייקחו לעצמם שטחים.
כל התחרות בתוך האצולה יוצרת דחף החוצה אל עבר – ספרד ,סיציליה וארץ הקודש.
מסעות הצלב למשל מתרחשת במאה ה 11לעבר המוסלמים .
באותה תקופה גם מתחיל הכיבוש מחדש של ספרד – המוסלמים כבשו את ספרד והקימו
את השלטון המוסלמי בספרד עד כאשר הנוצרים חוזרים לנסות לכבוש את השטחים
שהמוסלמים לקחו.
כל ההתרחבות נקראת עלייה לרגל – ירושלים ,רומא וסנטיאגו דה קומפוסטלה לקברו של
יעקב השליח של ישו.
כתוצאה מהעלייה לרגל הם פוגשים בשרידים נוספים של קדושים נוספים ,הכנסייה מעודדת
את העלייה כדי לנדב לעצמה רכוש ואת הכוח שנולד מעולי הרגל.
התוצר האדריכלי יהיה בעיקרה או כנסיות עולי רגל שנבנות לאורך הדרכים או כנסיות
כפריות שנולדות סביב המבצרים תחילה הם יהיו בנויי עץ אבל לאט לאט עם צבירת הרכוש
והכסף גם הכנסיות ישופצו ויגדלו וישודרגו.
האמנות הרומנסקית צומחת בכל אירופה לכן אין מוקד מרכזי אלא נקודות רבות חלקן גדולות
ועשירות יותר וחלקן יותר קטנות.
כל זה מוביל גם לריבוי סגנונות שונים בגלל האזורים השונים שהעליות לרגל הגיעו אליהם
והתרחבו אליהם.
דוגמא לשריד –
נעשה בצורת ארנק מצופה בזהב ואבני ערך כדי להדגיש את הערך הקדוש
של השריד ,חלקם נשמרו בתיבות כמו ארונות קבורה ,חלקם נראים כמו
מבנה של כנסייה
חלקם נראים כמו כנסייה משום שהתיאור של הכנסייה רוצה לתאר את עיר
האלוהים "ירושלים השמיימית" ,משמע הרעיון במקרה הזה הוא גם רעיון
של השריד בכנסייה על האדמה וגם שהוא נמצא בעיר האלוהים.
האדריכלות הרומנסקית –
אין תכנית רומנסקית אחת ,יש מגוון בין האזורים השונים ופונקציות השונות.
הן כולן משקפות את העולם הרומנסקי יחד.
מאפיינים משותפים למגוון של האדריכלות:
.1אדריכלות אבן עם קימרון האבן – הכנסייה הקדומה חלקה בנויה מעץ ושריפות רבות
מתחוללות והורסות אותן לכן הכנסיות הרומנסקית נבנות מאבן בלבד.
-התקרה היא קמרונית מאבן וכדי להחזיק אותה צריך מערכת אדריכלית שונה
שמשולבת וממשיכה את הקמרון ונועדה לתמוך במשקל הקמרון.
-קשתות החגורה אלו המפרצים שמחלקות את הקמרון ומחזקו את הקמרון כך
שהמשקל מתפזר מטה.
*חשוב להבין שמערכת עצומה של אבן מצריכה עבודה רבה מאשר עבודה בעץ.
סיכום שנכתב ע"י זוהר בן דוד
התבוננות בתוכנית דומה לבזיליקה מוכרת ,היא שומרת על התכנית המרכזית של רעיון
הספינה – אבסיס ,נרטקס ,אגפים צדדים ובית רוחב.
הנרטקס הופך ויוצר מוקד אדריכלי לא רק סביב האבסיס אלא גם הקפלות ומערך אדריכלי
בעצמו כמו הווסטוורק הקרולינגי.
הפתרונות –