‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק א‪ :‬מבוא גוף נפש‪.‬‬
‫(ההיבט המופשט‬ ‫לאורך ההיסטוריה האדם עסק בקשר שבין גוף (החומר ממנו אנו עשויים) לנפש‬
‫של האנושות כגון חשיבה‪ ,‬רגשות התנהגות‪ ,‬הכרה ודעת)‪.‬‬
‫בעת העתיקה היתה התלבטות לאורך השנים היכן נמצאת הנפש‪ .‬במוח או בלב?‬
‫בסוף הת העתיקה‪ ,‬רופא יווני בשם גאלן טען כי הנפש נמצאת גם במוח וגם בלב‪ .‬תפיסה‬
‫זו נמשכה גם בימי הביניים‪.‬‬
‫בימי הרנאסנאנס היו שטענו כי הנפש נמצאת במוח‪ ,‬ואחרים טענו כי היא נפרדת לגמרי‬
‫מהגוף ולכן אין לה מיקום מדוייק של איבר מסויים‪.‬‬
‫בעת החדשה הבינ כי המוח הוא האיבר שאחראי על כל התפקוד של בני האדם‪ ,‬כולל‬
‫רגשות‪ .‬מחקרים בתחום זה נמשכים גם בימינו‪ ,‬אך ישנה הסכמה גורפת שהמוח אחראי‬
‫בין השאר על הרגשות‪ ,‬ההכרה והתחושה‪.‬‬

‫פרק ב‪ :‬מבוא לחקר המוח‪.‬‬

‫על מנת לחקור את המוח יש צורך בשילוב של ידע בתחומים רבים‪ :‬ביולוגיה‪ ,‬כימיה‪,‬‬
‫רפואה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬פסיכולוגיה ומחשבים‪.‬‬

‫ישנן שלוש גישות לחקר המוח‪.‬‬

‫לכל שיטה יתרונות וחסרונות‪ ,‬כפי שמופיעים בטבלה הבאה‪:‬‬

‫חסרון‬ ‫יתרון‬ ‫גישה‬

‫מחקרית‬

‫ההרס לא תמיד ממוקם‪ ,‬ובדרך כלל נרחב‬ ‫מספקות מידע שמקשר בין נזק או‬ ‫תצפיות‬
‫ומקשה על מציאת קשר סיבתי מוגדר‬ ‫הרס לאזור מוח מסוים‪ ,‬והשיבוש‬ ‫קליניות‬
‫בתפקוד שמתלווה אליו‬

‫הניסויים נעשים בדרך כלל בבעלי חיים ולא‬ ‫נעשה בתנאים מבוקרים‪ ,‬שמאפשרים‬ ‫ניסויים‬
‫תמיד ניתן להסיק מסקנות על בני אדם‪ .‬כמו‬ ‫יצירת קשר בין משתנים כמו‪ :‬שינוי‬
‫כן‪ ,‬קיים בתהליך זה צער בבעלי חיים‪.‬‬ ‫שנעשה במעבדה ובין שינוי של‬
‫התנהגות‪ ,‬זיכרון ולמידה‪.‬‬

‫מעטים טוענים כי הקרינה של המכשירים‬ ‫מאפשר מחקר בבני אדם עירניים‬ ‫דימות‬
‫עלולה להזיק בטווח הארוך‪ ,‬אך בפועל אין‬ ‫ומשתפי פעולה‪ .‬זה ותהליך לא‬ ‫(צילומים)‬
‫כמעט חסרונות ולכן משתמשים בו הרבה‪.‬‬ ‫פולשני ולא כואב‪.‬‬
‫אבל תהליך זה מחייב מכשור מיוחד ופענוח‬
‫של התוצאות על ידי מומחים‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-1-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק ג' – נא להכיר‪ :‬המוח‬
‫המוח בנוי משני חצאי כדור – כל חצי כדור נקרא המיספרה (ברבים‪ :‬המיספרות)‪.‬‬
‫שטח הפנים של המוח גדול מאד בזכות הפיתולים ברקמת המוח‪.‬‬
‫שתי ההמיספרות מחוברות ביניהן בקורת המוח )‪(Corpus Callosum‬‬

‫גודל המוח משתנה במהלך חיינו‪.‬‬

‫כאשר אנו נולדים משקל הממוצע של המוח הוא כ – ‪ 044‬גרם‪.‬‬
‫במהלך השנה הראשונה של חיינו קצב גדילת המוח הוא המהיר ביותר‪.‬‬
‫לאחר השנה הראשונה‪ ,‬המוח ממשיך לגדול אך בקצב איטי‬
‫יותר‪ .‬עד גיל ‪ 11‬המוח מגיע למשקל המרבי‪,‬‬
‫כ‪ 1044 -‬גרם (בממוצע‪ ,‬משקל המוח יכול לנוע בין ‪ 1044 -1144‬גרם)‪.‬‬

‫משקל זה נשמר עד גיל ‪ 04‬בערך ואז מתחילה ירידה קלה‪.‬‬

‫גדילה במשקל המוח נובעת מגורמים המשפיעים על‬ ‫‪‬‬

‫גדילת הגוף כולו‪ :‬תורשה‪ ,‬תזונה נכונה ובריאות טובה‪.‬‬
‫ירידה במשקל המוח נגרמת בגלל תמותת תאים‪ :‬תאים מתים עקב הזדקנות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה במוח או השפעה של חומרים (סמים)‪.‬‬

‫הקשר בין מבנה וגודל המוח לתפקוד שלו‬

‫כדי שאדם יתפקד באופן נורמלי‪ ,‬מוחו חייב להיות בגודל בטווח הנורמאלי‪ .‬כאשר המוח‬
‫גדול מהטווח או קטן ממנו – לרוב תהיה פגיעה בתפקודים שכליים‪ ,‬גופניים ונפשיים‪.‬‬

‫אך כאשר משקל המוח בטווח הנורמאלי אין השפעה למשקל על התפקוד המוחי ועל‬
‫היכולת השכלית (אינטליגנציה‪ ,‬חוכמה)‪ .‬גורם נוסף התורם ליכולות המיוחדות של האדם‬
‫(חשיבה‪ ,‬רגשות‪ ,‬שפה‪ )...‬הקיפולים של המוח‪ ,‬והתקשורת בין התאים שבו‪.‬‬

‫מכאן שיש ‪ 3‬גורמים לאופן תפקוד המוח של האדם‪:‬‬

‫(בממוצע ‪.)1044‬‬ ‫‪ .1‬משקל וגודל המוח נמצאים בטווח הנורמאלי‬
‫זכרו‪ :‬מק"ת‬

‫נקודות נוספות‪...‬‬ ‫‪ .2‬כמות הקיפולים במוח‪.‬‬

‫תסמונת המוח החלק‪ -‬תינוקות‬
‫הנולדים עם מוח ללא פיתולים‪.‬‬
‫נולדים עם פיגור שכלי קשה ביותר‬
‫ומתים לאחר תקופה קצרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫(שטח הפנים של הקיפולים נקרא קליפת המוח)‬
‫‪ .3‬איכות התקשורת בין התאים במוח (סינפסות)‪.‬‬

‫כאשר תינוקות נולדים‪ ,‬עצמות‬ ‫‪‬‬

‫הגולגולת שלהם לא סגורות כדי‬ ‫איך המוח מוגן‬
‫לאפשר למוח לגדול‪.‬‬
‫‪ .1‬גולגולת – "קופסא" קשיחה‬
‫זכרו‪ :‬קנ"ג‬

‫‪ .2‬המוח מוקף בקרומים‬

‫‪ .3‬נוזל‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-2-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק ד‪ :‬תפקודי המוח‬
‫ניתן לחלק את תפקידי המוח לשלוש קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬תפקוד תחושתי‪ :‬קליטת גירויים מהסביבה ומהגוף כגון מגע‪ ,‬חום‪ ,‬כאב‪ ,‬ריח‪,‬‬
‫מראות‪ ,‬קולות וטעמים‪.‬‬
‫גירויים אלה נקלטים ע"י חיישנים (עיניים‪ ,‬אוזניים‪ ,‬עור‪ ,‬לשון‪ ,‬אף‪ )..‬במידע‬
‫שנקלט מגיע למוח ורק במוח מתרחש תהליך הפענוח‪ .‬לדוגמא‪ :‬העין רואה חפץ‬
‫עגול אדום ורק במוח מתקבל הפענוח שזה תפוח‪ .‬כך‪ ,‬שלעיתים יהיה מצב שאדם‬
‫לא יראה טוב כי יש בעיה בפענוח במוח ולא בגלל בעיה בחיישן שקולט (=בעין)‬
‫‪ .2‬תפקוד תנועתי‪ :‬המוח נותן פקודה לאיברים השונים לזוז ולהגיב גופנית‪ .‬אדם‬
‫משותק‪ ,‬הוא אדם שיש לו איברים (כגון רגל‪/‬יד) אבל יש בעיה במעבר פקודה ש‬
‫המוח לאיבר לזוז‪ .‬יתכן שהפגיעה במוח עצמו ולעיתים הפגיעה היא בתאי העצב‬
‫המעבירים את המידע לרגל‪/‬יד‪.‬‬
‫‪ .3‬תפקוד "גבוה"‪ :‬כל התהליכים שלא קושרים ישירות בתחושה או תגובה‪ ,‬אלא הם‬
‫אחראיים לתהליכים כמו זיכרון‪ ,‬עיבוד מידע‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬אכסון מידע‪ ,‬רגשות‬
‫וכו‪.‬‬
‫בכל התנהגות יש שילוב של שלוש הקבוצות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬

‫אדם שחוצה כביש רואה מכונית נוסעת לכיוון שלו במהירות‪,‬‬

‫הוא נבהל ורץ מהר לצד השני של המדרכה כדי א להיפגע‪.‬‬

‫תפקוד תחושתי‪ -‬העין קלטה חפץ המורכב מחלונות‪ ,‬גלגלים ופח בצבע לבן‪ .‬המוח‬
‫מפענח זה מכונית‪.‬‬
‫תפקוד גבוה‪ -‬המוח מחשב (בערך) את מהירות המכונית ומקבל החלטה לרוץ לצד השני‬
‫של המדרכה כדי לא להיפגע‪ .‬במקביל האזור במוח שאחראי על רגשות משדר בהלה‬
‫שמעביר מידע ללב לדופק לב מהיר‪.‬‬
‫תפקוד תנועתי‪ -‬המוח נותן פקודות לרגלים לזוז בקצב מסוים ולרוץ לצד השני של‬
‫המדרכה‪ .‬במקביל הלב מקבל פקודות להתכווץ במהירות גבוהה יותר וגם הריאות ועלות‬
‫מהר יותר‪.‬‬

‫מיפוי המוח‪:‬‬
‫לאחר מחקרים שונים‪ ,‬בשיטות שונות‪ ,‬אנו יודעים‬
‫כיום כי יש אזורים מסויימים האחראים על‬
‫תפקודים שונים כגון שפה‪ ,‬ראייה‪ ,‬טעם‪ ,‬הרחה‪,‬‬
‫מודעות גוף‪ ,‬קריאה ועוד‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-3-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק ז‪ :‬מבנה תאי עצב‬
‫במוח יש כמה סוגי תאים‪ ,‬ביניהם תאי עצב = נוירונים‪.‬‬
‫תאי העצב הם יחידת המבנה החשובה לתפקוד המוח‪ .‬פעילות המוח היא תוצאה של‬
‫פעילות תאי העצב‪ .‬תאי העצב מיוחדים בכך שהם תאים שניתנים לגירוי‪ .‬בתגובה לגירוי‬
‫מתאים הם חורגים ממצבם היציב ומגיבים באופן מיוחד להם‪ :‬הם יוצרים ומעבירים‬
‫אותות (סימנים)‪ .‬המוח פועל באמצעות תאי העצב והקשרים ביניהם‪.‬‬

‫קצוות אקסון‬

‫תפקיד‬ ‫מבנה ‪ /‬מראה‬ ‫חלק‬

‫אחראי ליצירת החלבונים של תאי‬ ‫בו נמצא החומר התורשתי‪.‬‬
‫גרעין התא‬
‫(קולטנים‪ ,‬נשאים‪ ,‬אנזימים וכו')‬ ‫העצב‬
‫מקבלים מידע מתאים אחרים‪.‬‬ ‫הסתעפויות רבות ודקות‪.‬‬
‫(הקולטנים נמצאים עליהם)‬ ‫ככל שההסתעפות יותר גדולה‪ ,‬כך‬ ‫דנדריטים‬
‫התא מקבל מידע מתאים רבים‪.‬‬
‫מעביר מידע מגוף התא אל הקצה‬ ‫ההסתעפות הארוכה והרחבה ביותר‪.‬‬
‫שלו‪.‬‬ ‫(יכול להגיע‬ ‫לכל תא יש אקסון אחד‬ ‫אקסון‬
‫לאורך של ‪ 1‬מטר)‬

‫יוצרים מגע מיוחד עם תאים אחרים‬ ‫האקסון מתפצל בסופו לסעיפים‬

‫מייצרים ואורזים מתווכים עצביים‬ ‫עדינים‬ ‫קצוות האקסון‬
‫(נוירוטרנסמיטורים)‬

‫זכרו‪ :‬גד אק‬

‫דחף עצבי הוא מעבר של אות בתא העצב‪:‬‬

‫קצוות האקסון‬ ‫אקסון‬ ‫גוף התא‬ ‫דנדריטים‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-0-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫הקשר בין מבנה התא לתפקוד שלו ולתפקוד המוח‬
‫תינוק נולד עם מספר תאי עצב‪ .‬כמות התאים לא גדלה‪ ,‬עם ההתפתחות ואפילו כל יום‬
‫מתים תאים רבים‪.‬‬

‫‪ 2‬הוכחות לחשיבות מבנה התא על התפקוד שלו‬

‫‪ .1‬כשתינוק מתפתח‪ ,‬כמות ההסתעפויות של הדנדריטים וקצוות האקסון‬
‫גדלה (כלומר‪ ,‬כל תא מתקשר עם יותר תאים)‪.‬‬
‫‪ .2‬מחלת האלצהיימר – נגרמת עקב תמותה של תאים וירידה בהסתעפויות‪.‬‬

‫לסיכום‬
‫סטייה מתקינות המערכות בגוף‬
‫מעידה על חולי‪.‬‬
‫מחלות יכולות להיגרם על ידי‬
‫גורמים חיצוניים‬
‫(יצורים חיים‪ ,‬גורמים כימיקליים‬
‫או פיסיקאליים)‬
‫או מסיבות תורשתיות‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-0-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק ח‪ :‬תפקוד תאי עצב‬

‫אות חשמלי = סוג של אנרגיה אשר עוברת בתוך תא העצב‪.‬‬
‫אות כימי = שינוי שמתרחש עקב השפעה של חומרים‪ .‬אות זה עובר בין תאים כלומר‪,‬‬
‫בסינפסות‪.‬‬

‫מצב מנוחה = מצב בו תא עצב אינו מופעל‪ ,‬והוא שומר על יציבות ואיזון‪ .‬למרות הפעילות‬
‫הרבה של התא בשמירת האיזון לא נשלחים אותות לתא אחר‪.‬‬
‫מצב פעולה = מצב בו תא מעביר אות עצבי (דחף עצבי)‪ .‬במצב זה חלים שינויים זמניים‬
‫שחולפים אחרי פיזור האות לתא הבא‪.‬‬

‫בתא עצב עוברים כל הזמן אותות חשמליים וכימיים‪ ,‬לעיתים הם משפיעים על התא‬
‫ולעיתים לו‪ .‬כפי המתואר בתרשים הבא‪:‬‬

‫מצב מנוחה‬

‫גירוי מסוים מגיע לתא‬

‫(אור‪ ,‬מגע‪ ,‬קול‪ ,‬חומרים שונים וכו'‬

‫הגירוי חזק‪ ,‬יש ערעור‬ ‫הגירוי לא חזק‪ ,‬אין ערעור גבוה‬

‫עבר את הסף הקריטי‬ ‫לא עבר את הסף הקריטי‬

‫התא מעביר אותות‬ ‫התא שב ליציבות‬

‫חשמליים‬

‫התא הופך להיות במצב פעולה‬ ‫התא ממשיך להיות במצב מנוחה‬

‫האותות עוברים לתא אחר‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-6-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק ט‪ :‬סינפסות ‪ -‬אתר תקשורת בין תאי עצב‬
‫האזור בו מתבצעת התקשורת בין תאים נקרא סינפסה‪ .‬לכל תא יש בממוצע ‪1444‬‬
‫סינפסות‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא מתקשר עם ‪ 1444‬תאים שונים‪.‬‬
‫התקשורת בסינפסה היא תקשורת כימית –באמצעות חומרים כימיים‪.‬‬
‫* כל תא יכול להיות גם קולט וגם משדר‪ ,‬תלוי מה תפקידו בסינפסה המסוימת‪.‬‬

‫מבנה הסינפסה‬

‫‪ .1‬תא משדר = התא שמעביר אותות דרך קצוות האקסון אל תא אחר‪.‬‬

‫‪ .2‬תא קולט = תא הקולט את האותות באמצעות הדנדריטים‪.‬‬
‫‪ .3‬מתווכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) = חומרים שנוצרו בתא המשדר מולקולות‬
‫המתווך נארזות בשלפוחיות מיוחדות שמצטופפות בקצה האקסון‪ .‬כאשר‬
‫השלפוחית מגיעה לקצה נוצר בה פתח והמתווך העצבי מתפזר בסינפסה‪.‬‬
‫‪ .0‬חלבונים‪:‬‬
‫‪ ‬קולטנים = מולקולות שנמצאות על התא הקולט וקולטות את המתווך‬
‫העצבי‪ .‬בין הקולטנים למולקולה יש התאמה בדומה למפתח ומנעול‪ .‬רק‬

‫זכרו‪ :‬קאן‬
‫מולקולות של הקולטן יכולות להפעיל אותן (או חיקוי כגון תרופות וסמים)‬
‫כמו שרק מנעול מסוים (או חיקוי) יכול לפתוח דלת מסוימת‪.‬‬
‫‪ ‬אנזימים = חלבונים העוזרים לבנות ולפרק את המתווך העצבי‪.‬‬
‫‪ ‬נשאים = נמצאים בדרך כלל בקצה התא המשדר ואחראיות להעביר את‬
‫המתווך העצבי המיותר בחזרה לתא המשדר לצורך שימוש חוזר‪ .‬כך‬
‫הסינפסה מתרוקנת לקראת אות נוסף‪ ,‬וגם חוסך אנרגיה לתא המשדר‬
‫בליצור מתווך עצבי חדש‪.‬‬
‫כשהמתווך העצבי חוזר בחזרה‪ ,‬הוא נארז שוב בשלפוחית לקראת יציאה‬
‫מחודשת לסינפסה‪.‬‬

‫פינוי סינפסה לקראת האות הבא‬

‫תאי עצב יכולים להעביר בין ‪ 1-1444‬אותות בשנייה‪ .‬פינוי של הסינפסה ממתווך עצבי‬
‫מיותר הכרחי כדי שאות חדש יוכל להגיע‪ .‬לכן צריך שהסינפסה תתרוקן מהמתווך העצבי‬
‫המיותר במהירות‪ .‬יש לכך מספר דרכים‪:‬‬
‫זכרו‪ :‬דאן‬

‫‪ .1‬דיפוזיה = המתמוססות טבעית בנוזל שבין התאים‪.‬‬

‫‪ .2‬פירוק על ידי האנזימים‪.‬‬
‫‪ .3‬שאיבה חזרה על ידי הנשאים‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-0-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫עמוד ‪ 10‬בספר הלימוד‪:‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-1-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫עמוד ‪ 16‬בספר הלימוד‪:‬‬

‫קישוריות רבה‬
‫תא עצב אחד יכול להעביר מידע לתאים רבים ולקבל מידע מתאים רבים‪.‬‬
‫הודעה מתא אחד יכולה להימסר למספר גדול של תאים‪ ,‬וכך תא אחד יכול להפעיל תאים‬
‫רבים‪ .‬יכולת זו נותנת חשיבות רבה לכל הודעה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬גם מידע ממספר תאים יכול להיכנס לתא אחד באותו הזמן דרך מגעים שונים‬
‫(הסתעפויות שונות של דנדריטים)‪.‬‬

‫סף (ערך קריטי) ליצירת אות‬

‫לא כל גירוי גורם להעברת אותות‪ .‬אלא העברת ההודעות מתבצעת רק אם התא הקולט‬
‫מקבל מספיק מתווך עצבי כדי שיתחיל לפעול‪( .‬לכל תא קולט יש צורך בכמות שונה של מתווך עצבי)‪.‬‬

‫אם התא הקולט מקבל מספיק אותות מכמה תאים אשר ביחד עוברים את הסף (הערך‬
‫הקריטי) התא יעביר את הדחף העצבי הלאה‪ ,‬אם לא – תהיה התעלמות‪ .‬וכך למעשה‬
‫הסינפסה סיננה מידע‪.‬‬
‫ברגע שעוברים את ערך הסף האות העצבי יהיה תמיד אותו חומר ובאותה כמות‪ ,‬לא‬
‫משנה אם עבר הרבה את הסף או מעט‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪-9-‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק י‪ :‬סינפסות ותופעות נפשיות‪.‬‬
‫למידה = תהליך רכישת ידע על העולם‪.‬‬
‫זיכרון = היכולת לשמירה ולשימוש בידע זה‪.‬‬

‫הסינפסות והתהליכים המתרחשים שם משמשים חשיבות רבה לפעילות המוח‪ .‬מחקרים‬

‫רבים בודקים ומנסים למצוא את הקשר בין שינויים בסינפסות לתופעות כגון זיכרון‪,‬‬
‫רגשות ולמידה‪ .‬יש הרבה שאלות בחקר המוח שעדין לא ידועה התשובה להן‪ ,‬אך ברור‬
‫שישנו קשר בין התהליכים שמתרחשים בסינפסה לבין תופעות של זיכרון ולמידה‪.‬‬

‫למידה וזיכרון נעשים בעקבות שינויים בתקשורת הבין עצבית שמתרחשת בסינפסה‪.‬‬
‫ישנם ‪ 2‬סוגי שינויים‪:‬‬

‫‪ .1‬שינוי ביעילות (חוזק) הסינפסה‪.‬‬

‫חלק מהשינויים מהירים וחולפים וחלק נשארים לזמן ממושך של שעות‪ ,‬ימים‬
‫ושנים‪.‬‬
‫‪ .2‬עליה במספר הסינפסות (כלומר תא מתקשר עם עוד תאים שלא תקשר בעבר)‪.‬‬

‫במהלך ההתפתחות יש עליה במספר הסינפסות‪ ,‬אך ישנו גם תהליך הפוך של ירידה‬
‫במספר וביעילות הסינפסות בעקבות הזדקנות‪ ,‬מחלות או סמים‪ .‬ירידה ניכרת גורמת‬
‫למחלות הקשורות בשכחה‪ ,‬בניוון תהליכים שכליים ונפשיים‪.‬‬

‫סטייה מתקינות המערכות בגוף מעידה על חולי‪ .‬מחלות יכולות להיגרם‬

‫על ידי גורמים חיצוניים (יצורים חיים‪ ,‬גורמים כימיקליים או פיסיקאליים)‬
‫או מסיבות תורשתיות‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 14 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק יא‪ :‬יציבות‪ ,‬איזון ושיבושים‪.‬‬

‫גופנו חשוף כל הזמן לשינויים‪ .‬כאשר האיזון של הגוף מופר (משתבש) זה מתבטא בליקוי‬
‫ובסבל גופני ונפשי‪ .‬זוהי בעצם מחלה‪.‬‬
‫מחלה = ביטוי לשיבוש‪ ,‬קל או חמור‪ ,‬במצב התקין של הגוף‪.‬‬

‫לרוב הגוף מצליח להתמודד בהצלחה עם השינויים ומצליח להחזיר את עצמו למצב יציב‪,‬‬
‫אך לעיתים יש צורך להיעזר בתרופות‪.‬‬

‫תרופה = חומר אשר מסייע להחזרת היציבות והמצב התקין של הגוף‪.‬‬

‫סם = חומר אשר משבש את היציבות והמצב התקין של הגוף‪.‬‬

‫כיצד מגיעים החומרים למוח?‬

‫החומרים (סמים ותרופות) שמשפיעים על המוח‪ ,‬משמע שהגיעו אל המוח והגיבו עם‬
‫חלקים בו‪.‬‬

‫הדרך אל המוח נעשית באמצעות מחזור הדם‪.‬‬

‫(במאמץ‪,‬‬ ‫המוח מקבל אספקת דם קבועה‪ ,‬שאינה מושפעת מסוג הפעילות שבה עוסקים‬
‫מנוחה‪ ,‬שינה או ערנות) כמויות הדם המוזרמות אל מוחנו‪ ,‬ומספקות לו חמצן ומזון נשמרות‬
‫קבועות‪.‬‬

‫גורמים המשפיעים על הכמות של החומר במוח‬

‫‪ .1‬אופן לקיחת החומר (לעיסה‪/‬בליעה‪ ,‬הזרקה‪ ,‬שאיפה לאף‪ ,‬עישון)‪.‬‬

‫‪ .2‬כמה זמן החומר בגוף‪ :‬זמן מסוים לאחר לקיחת החומר‪ ,‬יש ירידה בכמות שלו בדם‬
‫בגלל ‪ 2‬גורמים‪:‬‬
‫‪ ‬פירוק החומר על ידי האנזימים והכבד‪.‬‬
‫‪ ‬סיגה לרקמות שומן ולשתן‪.‬‬
‫‪ .3‬מידה המעבר דרך מחסום דם – מוח (‪)BBB‬‬

‫** תרופות שנבלעות או שנלקחות דרך שאיפה ועישון עוברות דרך יחסית ארוכה עד‬
‫שמגיעים למוח מכיוון שהן עוברות קודם במערכות אחרות כגון מערכת העיכול או‬
‫הנשימה‪ ,‬ורק אז מגיעות לדם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר חומר נלקח בהזרקה הוא מגיע ישירות‬
‫לדם ולכן מגיע מהר יותר למוח‪.‬‬

‫בגלל שלוקח להן יותר זמן להגיע למוח ההשפעה שלהם נמוכה יותר (מהזרקה למשל) כי‬
‫בינתיים חלק מהחומר התפרק ‪4‬התמוססות ‪ /‬אנזימים)‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 11 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫השפעת החומרים על הסינפסה‬

‫כאשר החומרים עוברים את מחסום דם המוח (‪ ,)BBB‬הם יכולים להשפיע על תפקוד‬
‫הסינפסה בכמה דרכים‪:‬‬

‫‪ .1‬הפרעה בכמות ייצור המתווך העצבי בתא המשדר‪.‬‬

‫‪ .2‬הפרעה באריזת המתווך העצבי בשלפוחיות שבתא המשדר‪.‬‬
‫‪ .3‬הפרעה לפירוק המתווך העצבי המיותר במרווח הסינפטי על ידי האנזימים‪.‬‬
‫‪ .0‬הפרעה לשאיבה חזרה של המתווך העצבי המיותר על ידי הנשאים שבסינפסה‬
‫בחזרה אל התא המשדר‪.‬‬
‫‪ .0‬הפרעה לקולטנים שבתא הקולט‪ ,‬לקלוט את המתווך העצבי‪.‬‬

‫מעכבי‬
‫קולטנים‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 12 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫השפעות של חומרים‬
‫כאשר אנו לוקחים תרופות‪ ,‬אנו בעצם לוקחים חומר אשר יעבור את מחסום דם המוח‬
‫וישפיע בצורה כלשהי על תקשורת התאים בסינפסה‪.‬‬

‫לכל תרופה ישנן כמה השפעות‪:‬‬

‫השפעות רצויות = ההשפעה שבעצם עוזרת לריפוי המחלה ‪ /‬כאב‬

‫השפעות לא רצויות‪:‬‬

‫תופעות לוואי = השפעות שלא תורמות לריפוי המחלה‪ ,‬כגון בחילה‪ ,‬נמנום‬ ‫‪‬‬
‫וכדומה‪ ,‬אבל שאינן מסכנות את האדם‪.‬‬
‫תופעות רעילות = תופעות שיכולות לפגיעה בתאים או חומר תורשתי ואז עלולות‬ ‫‪‬‬
‫לגרום למוות‪.‬‬

‫*להשפעות‪ ,‬הרצויות והלא רצויות‪ ,‬שונות אצל כל אדם ואדם‪ .‬יש אנשים שתרופה‬
‫מסוימת יכולה להיות טובה להם‪ ,‬ויש אנשים שאותה תרופה יכולה להיות רעילה עבורם‬
‫(בגלל מבנה גנטי‪ ,‬רגישות לחומר או שילוב עם תרופות נוספות)‬

‫תרופות = הם חומרים שפועלים להחזרת היציבות והאיזון ולהבראה ממחלה‪.‬‬

‫אדם לוקח תרופה כשהוא חולה מתוך תקווה להבריא‪.‬‬

‫סם = הם חומרים שמפרים את היציבות והאיזון הקיים‪.‬‬

‫אדם לוקח סם כשהוא בריא‪ .‬לאחר השימוש בחומר מצבו הגופני והנפשי מתדרדר‪.‬‬
‫שימוש בסם מעורר התנהגות מחפשת סם‪ ,‬והחיפוש אחר הסם הופך למרכז חייהם‪.‬‬

‫מכאן שגם תרופות וגם סמים הם חומרים המשפיעים על התפקוד הגופני והנפשי אך‬
‫המשמעות שלהם‪ ,‬ומטרתם שונה!‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 13 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫השוואה בין תרופה לסם‬

‫חומר‬
‫סם‬ ‫תרופה‬
‫קריטריונים‬
‫איזון‬ ‫שיבוש‬ ‫(לפני שלוקחים)‬ ‫מצב התחלתי‬
‫שיבוש‬ ‫איזון‬ ‫מצב סופי‬
‫המשתמש‬ ‫הרופא‬ ‫יוזם הלקיחה‬
‫המשתמש ‪ /‬משתמשים אחרים‪.‬‬ ‫הרופא‬ ‫קביעת המינון‬
‫גורמת לשיבושים‪.‬‬ ‫"מתקנת" שיבושים‬ ‫השפעה על הגוף‬
‫יש‬ ‫אין‬ ‫השפעה ממשתמשים אחרים‬
‫יש‬ ‫אין‬ ‫אירוע חברתי‬
‫יש‬ ‫יש‬ ‫תלות‬
‫יש‬ ‫אין‬ ‫התמכרות‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 10 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק יב‪ :‬קוקאין‬
‫קוקאין הוא חומר המופק מצמח הקוקה‪.‬‬

‫בתחילה הקוקאין היה בשימוש נמוך ונחשב בעיקר סם של עשירים‪ .‬לאחר ‪ 1904‬חלה‬
‫עליה חריפה בשימוש בסם זה עקב שינוי קטן בחומר הכימי ויצירת הקראק הניתן לעישון‬
‫השימוש בקוקאין ובחומרים דומים לו הפך לבעיה חברתית ואישית קשה ביותר‪.‬‬
‫השימוש בקוקאין אסור על פי החוק אך הוא מופץ באופן בלתי חוקי‪.‬‬

‫על אילו אזורים במוח משפיע הקוקאין?‬

‫האזורים במוח שמושפעים משימוש בקוקאין הם בעיקר אזורים האחראיים על התנהגות‬
‫ורגשות‪.‬‬

‫ההשפעה הראשונית של קוקאין היא על אזורים רבים במוח‪ ,‬אך בעיקר על תאים‬
‫שנמצאים באזורים האחראים על הנאה‪ ,‬למידה וזיכרון‪.‬‬

‫מכיוון שלכל תא במוח יש בממוצע ‪ 1444‬סינפסות‪ ,‬לאט לאט נפגעת התקשורת של תאים‬
‫אלו וההשפעה של הקוקאין‪ ,‬במשך הזמן‪ ,‬משפיעה גם על אזורים נוספים במוח‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 10 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫התאים במוח משתמשים בגלוקוזה בכדי לקבל אנרגיה לתפקוד שלהם‪ .‬למרות שקוקאין‬
‫הוא סם שנחשב ממריץ‪ ,‬לאט לאט הוא פוגע בתאים‪ .‬כתוצאה מכך התאים משתמשים‬
‫בפחות גלוקוזה‪.‬‬
‫ההדמיה מראה שתי מוחות‪ ,‬של אדם משתמש בקוקאין‪ ,‬ואדם שלא השתמש בקוקאין‪,‬‬
‫ועל הירידה בשימוש בגלוקוזה אצל אדם הצורך קוקאין‪.‬‬

‫אזורי צריכת גלוקוזה במח‬

‫בלי קוקאין‬ ‫עם קוקאין‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 16 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫כיצד משפיע הקוקאין על התאים והמולקולות במוח?‬
‫הקוקאין משפיע תאים הפועלים עם מתווך עצבי הנקרא דופמין‪ .‬הקוקאין למעשה חוסם‬
‫את הנשאים‪ ,‬ומנוע מהם לשאוב חזרה את הדופמין המיותר מהסינפסה את התא‬
‫המשדר‪ .‬כתוצאה מכך יש עודף דופמין בסינפסה‪ .‬חל שיבוש חמור בהעברת האותות בין‬
‫תאי העצב ונגרמת פעילות נמרצת מהרגיל של הקולטנים שממשיכים לקלוט דופמין‪ .‬בגלל‬
‫ההצפה‪ ,‬כדי להגן על תפקוד המוח התא הקולט "בולע" חלק מהקולטנים שלו בכדי‬
‫למנוע הצפה של מידע‪.‬‬
‫בשלב מסוים ההשפעה של הקוקאין יורדת (בגלל היעלמות החומר מהגוף)‪ ,‬אך השינוי‬
‫שחל בתא הקולט נשאר קבוע ועכשיו יש פחות קולטנים שיקלטו את הדופמין במצב‬
‫נורמאלי‪ .‬מה שפוגע שוב בתקשורת בין התאים‪ ,‬לכן נוצר צורך בלקיחה נוספת של‬
‫קוקאין‪ ,‬אשר לזמן מסוים (עד שיתפוגג) יחסום שוב את הנשאים ובכך יגרום לעליה‬
‫בכמות הדופמין‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 10 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫לקיחת קוקאין‬

‫הקוקאין חודר לדם ומגיע למוח‬

‫הקוקאין עובר את מחסום דם המוח (‪)BBB‬‬

‫התהליך חוזר על עצמו עד למצב של העלמות‬

‫הקוקאין חוסם את הנשאים‬

‫כל הקולטנים ומוות של התא הקולט‬

‫עודף הדופמין שבסינפסה לא חוזר חזרה אל התא המשדר‬

‫יש עודף דופמין בסינפסה‬

‫ישנו עומס של אותות על הקולטנים ועל התא הקולט‬

‫יש ירידה בכמות הקולטנים שבתא הקולט ‪ +‬התא המשדר מכיל כמות קטנה של מתווך עצבי‬

‫ההשפעה של הקוקאין יורדת ונעלמת (בגלל התמוססות ואנזימים)‬

‫המצב ה"נורמלי" בתא חוזר – אך עכשיו יש פחות קולטנים בתא הקולט ומתווך עצבי בתא המשדר‬

‫ישנה פגיעה בכמות קליטת האותות של הדופמין‬

‫הצורך בשימוש חוזר של קוקאין עולה‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 11 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 19 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫השפעות של הקוקאין‬

‫שינוי בהתנהגות וברגשות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עליה בערנות‬ ‫‪‬‬
‫עליה באנרגיה‬ ‫‪‬‬
‫פטפוט‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות חוזרת על עצמה‬ ‫‪‬‬
‫ירידה בתאבון‬ ‫‪‬‬
‫שינוי בהתנהגות מינית‬ ‫‪‬‬

‫הצרת כלי דם‬ ‫‪‬‬

‫קשיי למידה והתפתחות של הילד‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת העצבים‬
‫הגברת קצב הלב‬ ‫‪‬‬
‫נזקים למוח העובר‬ ‫‪‬‬
‫עליה בלחץ דם‬ ‫‪‬‬
‫הסיכונים קיימים גם אצל אם‬ ‫שינוי בקצב בלב‬ ‫‪‬‬
‫שנגמלה בזמן ההיריון‪.‬‬ ‫(ובעקבות כך פעמים רבות מוות)‬

‫על העובר‬ ‫קוקאין‬ ‫הלב וכלי הדם‬

‫השפעות נוספות‬ ‫בניסיון גמילה‬

‫עליה בקצה הנשימה‬ ‫‪‬‬ ‫דיכאון קשה‬ ‫‪‬‬

‫עצירות כרונית‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת "התרסקות" =‬ ‫‪‬‬
‫הזעה מוגברת מהמצח‬ ‫‪‬‬ ‫ירידה ברצון לפעילות‪.‬‬

‫הפרעות ביכולת שינה‬ ‫‪‬‬ ‫נמנום‬ ‫‪‬‬

‫תחושת יובש בשפתיים ובלשון‬ ‫‪‬‬ ‫תאבון מוגבר‬ ‫‪‬‬

‫איבוד תאבון (לזמן קצר)‬ ‫‪‬‬ ‫תחושה כללית רעה‬ ‫‪‬‬

‫תחושת צמא שלא עוברת לאחר‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר יכולת להנות מהחיים‬ ‫‪‬‬

‫שתייה‬
‫הרחבת אישונים‬ ‫‪‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 24 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫פרק יג‪ :‬ממולקולת להתנהגות ורגשות‬
‫אין תא מסוים שאחראי על רגש מסוים‪ .‬כלומר אין תא מסוים שאחראי על אהבה‪ ,‬ותא‬
‫אחר שאחראי על כעס וכו'‪ .‬אבל ידוע שאזורים מסוימים או תקשורת של מספר תאים‬
‫יוצרת רגש מסוים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬היום יודעים שהפרעות נפשיות קשורות בתפקוד לקוי של המוח‪ .‬ליקוי זה יכול‬
‫להיות ממוקד או מפוזר‪.‬‬

‫אחד מהדברים המשותפים לכל החומרים שיש להם השפעה על המצב הנפשי‪ ,‬הרגשי‬
‫וההתנהגות היא שחומרים אלו משפיעים על התקשורת בין תאי העצב שמתרחשת‬
‫בסינפסות‪.‬‬

‫חומרים שמשפיעים על הסינפסה הם‪:‬‬

‫נוגדי דיכאון‬ ‫‪‬‬

‫סמי הזיה‬ ‫‪‬‬
‫וליום‬ ‫‪‬‬
‫סמים שונים משפיעים על‬ ‫אלכוהול‬ ‫‪‬‬
‫סינפסות אחרות‪ ,‬על מתווכים‬ ‫ניקוטין‬ ‫‪‬‬
‫עצביים שונים ועל הקולטנים‬ ‫אמפטמין‬ ‫‪‬‬
‫המתאימים להם‪.‬‬ ‫קפאין‬ ‫‪‬‬
‫קוקאין‬ ‫‪‬‬
‫מורפין‬ ‫‪‬‬
‫מריחואנה‬ ‫‪‬‬

‫דוגמאות להשפעות של סמים‬

‫תופעות נפשיות והתנהגותיות‬ ‫משפיע בסינפסה על ‪...‬‬ ‫סם‬

‫משכך כאבים ומרגיע‪.‬‬ ‫מתקשר לקולטנים וגורם לתא לפעול ומונע שחרור של‬
‫דופמין‬
‫חומר מדכא‬ ‫הרואין‬
‫הסם מחקה (חיקוי) באופן מלאכותי את השפעת מתווך‬
‫עצבי טבעי שקיים במוח‪.‬‬

‫גורם להזיות‬ ‫מתקשר לקולטנים (שונים מהרואין) וגורם לתא לפעול‪.‬‬

‫‪LSD‬‬
‫מפעילה את הקולטן ומונעת מהמתווך העצבי המקורי‬
‫להיקלט בקולטן‪ .‬בכך הסם משבש העברת אותות‪.‬‬

‫חומר מעורר‬ ‫מפריע לתהליך סילוק המתווך העצבי מהסינפסה על‬

‫קוקאין‬
‫פירוט בדף הקודם‬ ‫ידי חסימת הנשאים‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 21 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫רעיון מדעי‬

‫"סטייה מתקינות המערכות‬

‫בגוף מצביעה על חולי‪.‬‬

‫מחלות יכולות להיגרם על ידי‬

‫גורמים חיצוניים (יצורים חיים‪ ,‬גורמים‬
‫כימיים או פיזיקאליים) או מסיבות‬
‫תורשתיות‪".‬‬

‫שינוי במצב התקין של הגוף נחשב מחלה‪.‬‬

‫המחלה יכולה להיגרם מגורמים שמגיעים‬
‫מחוץ לגוף (חיידקים ווירוסים) חומרים‬
‫(קרינה)‪.‬‬ ‫כימיים כמו סמים או פיזיקאליים‬
‫המחלה גם יכולה להיווצר מסיבות של‬
‫הגוף – כלומר מסיבה גנטית‪.‬‬

‫כאשר אדם לוקח סם הוא למעשה גורם‬

‫לסטייה מהמצב התקין של הגוף שגורם‬
‫למחלה‪.‬‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 22 -‬‬
 ‫סיכום חומר לבחינת בגרות במוט"ב – קיץ תשע"ד‬

‫מבנית‪ :‬מוח תרופות וסמים‬

‫תהליך התמכרות לסמים‬
‫" בפעם הראשונה אתה המחליט‪ ,‬בפעם השניה כבר לא" (מכור לסמים)‬

‫שלבים של לקיחת סמים‪( :‬כל סם)‬

‫התנסות ראשונית‪ -‬נובע מסקרנות‪ ,‬לחץ חברתי‬ ‫א‪.‬‬

‫גורמת לתחושת‬
‫הנאה‬ ‫בחטיבה‪/‬בתיכון‪ ,‬עם חברים‬ ‫•‬
‫או לתחושת דחייה‬ ‫לומדים את תחושת ה ‪high‬‬ ‫•‬
‫• ההשלכות מעטות‬

‫מספר התנסויות‪ -‬תחושת התגמול מתגברת‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪LIKE‬‬ ‫• השימוש הוא "גם" אך לא "רק" חברתי‬

‫משתמשים בזה לבד במהלך השבוע‬ ‫•‬
‫משתמשים בזה כדי להגיע ל ‪ /high‬להתמודד עם לחץ‬ ‫•‬
‫בעיות אפשריות‪ :‬תנודות במצב הרוח‪ ,‬שינוי בסוג החברים‪,‬‬ ‫•‬
‫הפסד ימי עבודה‪/‬בית ספר‬ ‫•‬

‫!‪WANT‬‬ ‫התנסויות חוזרות‪ -‬תחושת התגמול יורדת‪ ,‬תחושת הצורך עולה‬ ‫ג‪.‬‬

‫המשתמש חושב‬ ‫המינון הולך ועולה‪ ,‬רעילות‬ ‫•‬

‫"אני יכול לעצור‬ ‫מחשבות על השימוש הבא חזקות יותר מדברים אחרים‬ ‫•‬
‫מתי שאני רוצה"‬
‫שקרים‪ ,‬גניבות‪ ,‬איבוד שליטה‬ ‫•‬
‫אלימות כלפי אחרים או אלימות עצמית (ניסיונות התאבדות)‬ ‫•‬

‫לקיחה כפייתית‪ -‬תחושת התגמול נמוכה‪ ,‬תחושת הצורך גבוהה‬ ‫ד‪.‬‬

‫!!!‪NEED‬‬ ‫מינון גבוה בד"כ של סמים שונים (מה שבא ליד)‬ ‫•‬

‫המשתמש חייב את‬ ‫לקיחה במטרה להרגיש נורמלי‪/‬להימנע מתסמיני גמילה (קריז)‬ ‫•‬
‫הסם למרות שזה‬ ‫אין כבר תחושת הנאה‬ ‫•‬
‫דוחה אותן‬ ‫אין שליטה בחיים‪ ,‬הסם הוא המחליט‬ ‫•‬

‫כתיבה‪ :‬מורן יסכה פנחס‬ ‫הסיכום מבוסס על ספר הלימוד "מוח תרופות וסמים" ‪ /‬דבורה כהן‬
‫‪- 23 -‬‬