הספר "ארכיטקטורת הסביבה המתכווננת" מספר את ההיסטוריה של הארכיטקטורה
המודרנית מנקודת מבט שמעמתת את הדיבור הפנימי של הארכיטקטים עם הפיזיקה
הארצית של הבניינים שהם מתכננים .הספר מצביע כשל מובנה והמשכי בשיטה שבה מייצרים ארכיטקטים בניינים .הוא מאתר את נקודת המוצא של הארכיטקטורה בדחף להקים מבנים שיספקו תנאי נוחות השונים במובהק מהתנאים שמספק הטבע. תנאי האקלים בארץ מאופיינים בחום ולחות גבוהה מרבית ימות השנה ,ומעט משקעים בחודשים ספורים בשנה .לכן מה שמתאים קודם כל היא בנייה שיוצרת בידוד תרמי ,מעבר של אור וחסימה של חום. ארכיטקטורה קלאסית /קונסרבטיבית:
בנייה מסיבית של קירות עבים •
חומרי בנייה מחומרי בידוד איכותיים שמאפשרים אגירת חום במהלך היום ושחרור • חום לתוך הבינין במהלך הלילה בנייה מוגבהת מהקרקע (לא חשופה ללחות מהקרקע ומאפשר אוורור מההפרדה • מהקרקע) מרפסות שמגינות מפני קרינה ישירה של אור השמש • דלתות וחלונות גדולים מהרצפה עד התקרה שמטרתם להבטיח כניסה של אור אך • לא של חום ואפשרויות אוורור שימוש בתריסים מתכווננים • תקרות גבוהות (מכיוון שהחום עולה למעלה ,תקרות גבוהות מאפשרות שליטה טובה • במיזוג ובטמפרטורה בגובה שימושי על ידי האדם) מערכות מיזוג מתקדמות- מכיוון שבארץ יש חודשים ארוכים של לחות גבוהה ,והפתרונות היעלים ביותר הן פתרונות מיזוג אוויר מכניים ואנרגטיים ,עזרים גנרטיביים :זהו הפתרון המומלץ ביותר להתגבר על בעיות חום כבד ולחות גבוהה בהיעדר חומרים מהטבע שיכולים לספוח לחות מהאוויר.