‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫עיקרון החיבור‪ :‬אם לקבוצה ‪ A‬יש ‪ n1‬אפשרויות ולקבוצה ‪ B‬יש ‪ n2‬אפשרויות אז מספר‬
‫האפשרויות לבחירת משהו מ‪ A -‬או משהו מ‪ B -‬הוא‪. n1  n2 :‬‬

‫עיקרון הכפל‪ :‬כמו קודם רק שאם משהו מ‪ A -‬נבחר וביחד איתו )ואחריו( נבחר משהו מ‪ B -‬אז‬
‫מספר האפשרויות לאחד מ‪ A -‬וגם אחד מ‪ B -‬הוא‪n1  n2 :‬‬

‫סדר \ חזרות‬ ‫חשוב‬ ‫לא חשוב‬

‫בלי‬ ‫!‪n‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪Pnk ‬‬ ‫‪Cnk ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫!) ‪(n  k‬‬ ‫‪(n  k )! k !  k ‬‬
‫עם‬ ‫‪PPnk  n k‬‬ ‫‪ n  k  1‬‬
‫‪CCnk  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Ckk n 1‬‬
‫‪ k ‬‬

‫תמורות ) ‪ ( Pn‬מספר האפשרויות לסדר ‪ n‬עצמים שונים ! ‪. Pn  n‬‬

‫חליפות‪ ( Pnk ) :‬מספר האפשרויות לבחור ‪ k‬אלמנטים מתוך ‪ n‬סוגים‪ ,‬הסדר חשוב ובלי חזרות‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬הושבת ‪ k‬אנשים על ספסל עם ‪ n‬מקומות‪ ,‬ישנם ‪ n  k‬מקומות ריקים ולכן מחלקים‬
‫!‪n‬‬
‫‪Pnk ‬‬ ‫בסידור הפנימי ביניהם‪.‬‬
‫!) ‪(n  k‬‬

‫צירופים‪ (Cnk ) :‬מספר האפשרויות לבחור ‪ k‬אלמנטים מתוך ‪ n‬סוגים‪ ,‬הסדר לא חשוב ובלי חזרות‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬בוחרים כאשר הסדר לא חשוב‪ ,‬ומכפילים ב‪ k !-‬לקבלת החשיבות לסדר‪.‬‬

‫!‪n‬‬
‫‪Cnk  k !  Pnk  Cnk  Pnk / k ! ‬‬
‫! ‪(n  k )!k‬‬

‫דוגמא‪ :‬מספר המילים הבינאריות עם ‪ k‬אחדים ו ‪ n  k‬אפסים‪ ,‬כאשר הסדר בין האחדים ובין‬
‫האפסים אינו משנה ולכן מחלקים בו‪.‬‬

‫הרחבה‪ k1 :‬כדורים עם צבע‪ k2 ,1-‬כדורים עם צבע‪ kt ,... ,2-‬כדורים עם צבע ‪ . t‬מספר האפשרויות‬

‫כלומר‪  k ! :‬‬
‫‪i‬‬ ‫!‪n‬‬
‫לסדרם בשורה‪ ,‬וממנו נצמצם את האפשרויות‪:‬‬
‫! ‪ ki‬‬ ‫! ‪k1 !k2 ! kt‬‬

‫בחירות עם חזרות‪:‬‬

‫) ‪ ( PPnk‬בחירת ‪ k‬אלמנטים מתוך ‪ n‬סוגים‪ ,‬עם חזרות וסדר חשוב‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫דוגמא‪ :‬בטוטו בוחרים תוצאה לכל אחת מ‪ 16‬שורות‪ .‬בכל שורה בוחרים מתוך ‪ 3‬תוצאות‪ :‬ניצחון א‪,‬‬
‫ניצחון ב ותיקו‪ ,‬ולכן‪PP163  316 :‬‬

‫) ‪ (CCnk‬בחירת ‪ k‬אלמנטים מתוך ‪ n‬סוגים עם חזרות וסדר לא חשוב‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬מספר הפתרונות ל‪ , x1  x2    xn  k :‬כאשר ‪ - xi‬מספר הפעמים שבחרנו את‬

‫האלמנט ה‪. i -‬‬

‫דוגמא‪ :‬חלוקת ‪ k‬כדורים זהים ל‪ n -‬תאים בשורה )לתאים יש סדר ביניהם‪ ,‬לכדורים אין(‪.‬‬

‫אם ב‪ n -‬שובכי יונים יש ‪ n  1‬יונים אז באחד מהשובכים יש לפחות ‪ 2‬יונים‪.‬‬

‫‪k ‬‬
‫עיקרון מורחב‪ :‬אם מחלקים ‪ k‬כדורים ל‪ n -‬תאים‪ ,‬אז קיים תא שבו יש יותר מ ‪  ‬כדורים )כלומר‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫יותר מהממוצע‪ -‬ערך שלם עליון(‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫לכל בחירה של ‪ 13‬סטודנטים‪ ,‬לפחות ‪ 2‬יחגגו יומולדת באותו החודש‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בקורס יהיה סטודנט אחד לפחות שיקבל ציון סופי שאינו נמוך מהממוצע‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נתונות ‪ 6‬נקודות במישור ונחבר כל זוג נקודות בקשת‪ .‬נתונים שני צבעים ונצבע כל קשת‬ ‫‪-‬‬
‫בצבע אחד‪ .‬אז בהכרח קיים משולש מונוכרומאטי‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1  x ‬‬ ‫צורה נוספת‪    x k :‬‬ ‫‪ x  y‬‬ ‫נוסחה בסיסית‪    x k y n k :‬‬
‫‪k 0  k ‬‬ ‫‪k 0  k ‬‬

‫תכונות משולש פסקל‪:‬‬

‫‪ n  n‬‬
‫‪ .1‬שפת המשולש מורכבת מ‪ 0    n   1 1-‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪n  n ‬‬
‫‪" .2‬ליד השפה" )באלכסון של‪ ( k  1 -‬רשום מספר השורה ה‪ 1    n  1  n n -‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪n  n ‬‬
‫‪ .3‬סימטריה ‪ k    n  k ‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ n   n   n  1‬‬
‫‪ .4‬זהות פסקל‪ :‬כל איבר שווה לסכום אלה שמעליו ‪ k    k  1   k  1‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪k   2‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ .5‬סכום השורה ה ‪ n‬הוא‪2n :‬‬
‫‪k 0‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ .6‬בשורה‪ :‬סכום אלו במקומות הזוגיים שווה לסכום אלו במקומות האי‪-‬זוגיים‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n 1‬‬
‫‪ k   k  2‬‬
‫‪k odd‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪k even‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ .7‬תכונת "מקל הגולף"‪ /‬תכונת "הגרב"‪ :‬סכום איברים באלכסון שווה לאיבר בשורה מתחת‬
‫‪k‬‬
‫‪ n  t   n  k  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪t 0  n ‬‬
‫בכיוון הפוך לאלכסון ‪   n  1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1  2   3   4   5 ‬‬
‫דוגמא‪ 1   1    1    1    2  :‬‬
‫‪         ‬‬

‫סריג פסקל‪:‬‬

‫‪n‬‬
‫התכונה היסודית‪ :‬לצומת ) ‪ ( n, k‬יש ‪  ‬מסלולים שונים )שיבוץ ‪ k‬צעדים ימינה בתוך כל‬
‫‪k‬‬
‫הצעדים(‪.‬‬

‫הרחבות‪:‬‬

‫‪ n  i1 i2‬‬ ‫)‪ n  n(n  1) (n  k  1‬‬

‫‪( x1  x2    xt ) n   ‬‬ ‫‪x1 x2  xt‬‬
‫‪it‬‬
‫‪k  ‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪12 t‬‬‫‪‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫!‪k‬‬

‫‪3‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫עיקרון האינדוקציה‪:‬‬

‫תהי ‪ Pn‬תכונה כלשהי שהיא פונקציה של המספר הטבעי ‪ . n‬אם‪:‬‬

‫‪ .1‬בסיס האינדוקציה‪ P0 :‬מתקיים‬

‫‪ .2‬צעד האינדוקציה‪ :‬לכל ‪ , k  0‬אם ‪ Pk 1‬נכון אז ‪ pk‬נכון‪.‬‬

‫אז‪ Pn :‬נכון לכל ‪. n‬‬

‫אקסיומת האינדוקציה המתמטית‪ :‬תהי ‪ S‬קבוצה לא ריקה של טבעיים‪ ,‬אז יש ב‪ S -‬מינימום‪.‬‬

‫עיקרון האינדוקציה הכפולה‪:‬‬

‫תהי ‪ Pm ,n‬תכונה כלשהי של ‪ . ( m, n)  N  N‬אם‪:‬‬

‫‪ .1‬בסיס האינדוקציה‪ P0,k :‬נכון וגם ‪ Pk ,0‬נכון‪.‬‬

‫‪ .2‬צעד האינדוקציה‪ :‬נכונות ‪ Ps ,t‬לכל )‪ ( s, t )  ( m, n‬גוררת נכונות ‪. Pm ,n‬‬

‫אז‪ P :‬נכונה לכל איבר ב ‪N  N‬‬

‫הערה‪ :‬אם ‪ a1  a2‬וגם ‪ b1  b2‬אז נאמר‪(a1 , b1 )  (a2 , b2 ) :‬‬

‫נוסחה סגורה‬ ‫רקורסיה‬

‫‪step : an  an 1  d‬‬
‫‪an  a1  (n  1)d‬‬ ‫סדרה חשבונית‬
‫‪base : a1‬‬
‫‪step : an  an 1  q‬‬
‫‪an  a1  q n 1‬‬ ‫סדרה הנדסית‬
‫‪base : a1‬‬
‫‪step : an  an 1  an 2‬‬
‫‪complicated‬‬ ‫סדרת פיבונאצ'י‬
‫‪base : a0  a1  1‬‬
‫‪step : Pn  n  Pn 1‬‬
‫! ‪Pn  n‬‬ ‫‪Pn‬‬
‫‪base : P0  1‬‬
‫‪k‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪step : Pnk  n  Pnk11‬‬
‫‪P ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪Pnk‬‬
‫!) ‪(n  k‬‬ ‫! ‪base : Pn0  1, Pnn  n‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪step : PPnk  n  PPnk 1‬‬
‫‪PP  n‬‬‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪PPnk‬‬
‫‪base : PP  1‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪k‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫‪step : Cnk  Cnk11  Cnk1‬‬

‫‪C ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪Cnk‬‬
‫! ‪(n  k )!k‬‬ ‫‪base : C  1, C ‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ n  k  1‬‬
‫‪k‬‬
‫‪step : CCnk  CCnk1  CCnk 1‬‬
‫‪CC  ‬‬‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪st‬‬
‫‪CCnk‬‬
‫‪ k ‬‬ ‫‪base : 1 line & row‬‬

‫‪4‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫‪ , Dn :D-arrangements‬מספר התמורות של ‪ 1, 2, , n‬כך שאף ‪ i‬לא ישב במקום ה ‪. i‬‬

‫‪step : Dn  (n  1)  Dn 2  Dn 1  base : D0  1, D1  0‬‬

‫הסבר לצעד‪ :‬למקום הראשון ישנן )‪ ( n  1‬אפשרויות להצבה )כולם מלבד‪ .(1-‬מסתכלים על האיבר‬
‫שבמקור ישב במקום ה‪ . k -‬לאחר ששמנו אותו במקום הראשון ישנן שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ .1‬האיבר הראשון עבר למקום ה‪ , k -‬ואז נותרו ‪ n  2‬מקומות להחיל עליהם את אותו התהליך‬
‫ולכן זהו‪. Dn 2 :‬‬
‫‪ .2‬האיבר הראשון לא עבר למקום ה‪ , k -‬ולכן נותרו ‪ n  1‬איברים ו‪ n  1 -‬מקומות כאשר לכל‬
‫איבר יש מקום אחד שאסור עליו לשבת בו )לאיבר הראשון אסור לשבת במקום ה‪ k -‬כי‬
‫אחרת זו אפשרות ‪ .(1‬נחיל עליהם את אותו התהליך וזהו‪Dn 1 :‬‬

‫נחברם לפי עיקרון החיבור ונכפיל בהושבת האיבר ‪ k‬במקום הראשון לפי עיקרון הכפל‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫הכלל‪:‬‬

‫‪ n‬אלמנטים‪ - p1 , p2 , pt ,‬תכונות‪ - w( pi ) ,‬מספר האלמנטים בעלי תכונה ‪pi‬‬

‫) ‪ - w( pi , p j‬מספר האלמנטים בעלי תכונות ‪ pi‬ו‪, w(0)  n , p j -‬‬

‫‪w(r ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪w( pi1 , pi2 ,, pir‬‬
‫‪1i1 i2 ir  t‬‬

‫מטרה‪ :‬ספירת האיברים שלא מקיימים אף תכונה‪:‬‬

‫נהוג להגדיר "תכונות רעות" ולמצוא את מספר האיברים שלא מקיימים אף אחת מהן‪.‬‬

‫‪t‬‬
‫) ‪w( p1, p2 ,  , pt )  w(0)  w(1)  w(2)    ( 1) r w(r‬‬
‫‪r 0‬‬

‫משפט מורחב‪:‬‬

‫‪t‬‬
‫‪r ‬‬
‫)‪ - E (m‬מספר האיברים המקיימים בדיוק ‪ m‬תכונות רעות‪E (m)   (1) r  m   w(r ) .‬‬
‫‪r m‬‬ ‫‪m‬‬

‫‪t‬‬
‫הערה‪ w( p1, p2 ,  , pt)  E (0) :‬וגם מתאים ל‪E (0)   (1) r w( r ) :‬‬
‫‪r 0‬‬

‫‪ - pi :D-arrangements‬בפרמוטציה‪ i ,‬יושב במקום ה‪i -‬‬

‫! ‪w(0)  n‬‬
‫) ‪w(1)  w( p1 )    w( pn‬‬
‫!)‪(n  1)!   (n  1)!  n  (n  1‬‬
‫‪ n‬‬
‫!)‪w(2)  (n  2)!   (n  2)!    ( n  2‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪n‬‬ ‫!‪n‬‬ ‫!‪n‬‬
‫‪w(r )    (n  r )! ‬‬ ‫!) ‪(n  r‬‬ ‫‪w(r ) ‬‬
‫‪r ‬‬ ‫!) ‪r ! (n  r‬‬ ‫!‪r‬‬
‫‪n‬‬
‫!‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪(1)r‬‬
‫‪Dn   (1)r‬‬ ‫‪ n !‬‬ ‫‪ n ! e 1‬‬
‫‪r 0‬‬ ‫!‪r‬‬ ‫‪r 0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫!‬

‫‪6‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫בעיות על חלוקת כדורים לתאים‪:‬‬

‫בעיות חלוקה בסיסיות‪:‬‬

‫‪ n .1‬כדורים זהים‪ k ,‬תאים שונים‪ ,‬בכל תא לכל היותר כדור אחד‪.‬‬

‫‪k‬‬
‫בחירת ‪ n‬תאים מתוך ‪ , k‬בלי חזרות וסדר לא חשוב‪Ckn    :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ n .2‬כדורים שונים‪ k ,‬תאים שונים‪ ,‬בכל תא לכל היותר כדור אחד‪.‬‬
‫!‪k‬‬
‫‪Pkn ‬‬ ‫בחירת ‪ n‬תאים מתוך ‪ , k‬בלי חזרות וסדר כן חשוב‪:‬‬
‫!)‪(k  n‬‬
‫‪ n .3‬כדורים שונים‪ k ,‬תאים שונים‪ ,‬אין מגבלה על גודל התא‪.‬‬
‫בחירת ‪ n‬תאים מתוך ‪ , k‬עם חזרות וסדר כן חשוב‪PPk  k n :‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ n .4‬כדורים זהים‪ k ,‬תאים שונים‪ ,‬אין מגבלה על גודל התא‪.‬‬

‫‪ k  n  1‬‬
‫‪CCkn  ‬‬ ‫בחירת ‪ n‬תאים מתוך ‪ , k‬עם חזרות וסדר לא חשוב‪ :‬‬
‫‪ n ‬‬

‫בעיות חלוקה נוספות‪:‬‬

‫‪ n .5‬כדורים שונים‪ k ,‬תאים שונים‪ ,‬סדר הכדורים בתא חשוב‪.‬‬

‫!)‪(n  k  1‬‬
‫כמו שיבוץ ‪ n‬כדורים שונים ביחד עם ‪ k  1‬מחיצות זהות של תאים‬
‫!)‪(k  1‬‬
‫‪ m1 .6‬כדורים שונים בתא‪ mk 1 , . . . ,1-‬כדורים שונים בתא ‪ , k  1‬השאר בתא ה ‪. k‬‬

‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫!‪n‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקדם מולטינומי‪-‬‬
‫!) ‪ m1m2  mk 1  m1 !m2 ! mk 1 !(n  m1  m2    mk 1‬‬

‫בעיות עם פתרונות רקורסיביים‪:‬‬

‫) ‪ n - T (n, k‬כדורים שונים‪ k ,‬תאים שונים‪ ,‬אין תאים ריקים‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫כלל ההכלה וההפרדה‪ - pi :‬התא ה‪ i -‬ריק‪w(0)  k n , T ( n, k )  w( p1, p2 , , pk ) .‬‬
‫‪k‬‬
‫‪ . w( p1, p2 , , pk ) ‬אז נציב עבור תרגיל זה‪:‬‬ ‫)‪ (1‬‬ ‫‪r‬‬
‫לפי הנוסחה‪w(r ) -‬‬
‫‪r 0‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k ‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪ w(r )    (k  r ) n‬ונקבל‪T (n, k )     (k  r ) n :‬‬
‫‪r 0  r ‬‬ ‫‪r ‬‬
‫פיתרון רקורסיבי‪T (n, k )  k   T (n  1, k  1)  T (n  1, k )  :‬‬
‫בסיס‪T (0, k )  T (k , 0)  0, T (0, 0)  1 :‬‬

‫‪7‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫‪ - S ( n, k ) .8‬סטרלינג מסדר שני‪ n .‬כדורים שונים‪ k ,‬תאים זהים‪ ,‬אין תאים ריקים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪S ( n, k ) ‬‬ ‫דרך א‪ :‬כי כל ההבדל ביניהם הוא בכך שעכשיו התאים זהים‪T (n, k ) .‬‬
‫!‪k‬‬

‫פיתרון רקורסיבי‪S (n, k )   S (n  1, k  1)  S (n  1, k )   k :‬‬

‫‪ n - Q ( n) .9‬כדורים שונים‪ ,‬מספר תאים שונים ולא ריקים כרצונך‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫דרך א‪ :‬בכל פעם ‪ k‬יהיה מספר התאים הלא ריקים שבחרנו ) ‪Q (n)   T (n, k‬‬
‫‪k 1‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ Q (n) ‬כאשר ‪ - i‬מספר הכדורים שלא בתא הראשון‪.‬‬ ‫) ‪  i  Q (i‬‬ ‫פיתרון רקורסיבי‪:‬‬
‫‪i0‬‬ ‫‪ ‬‬
‫בסיס‪. Q (0)  1 :‬‬
‫‪ n - R ( n) .10‬כדורים שונים‪ ,‬מספר תאים זהים ולא ריקים כרצונך‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫דרך א‪ :‬בכל פעם ‪ k‬יהיה מספר התאים הלא ריקים שבחרנו ) ‪R (n)   S (n, k‬‬
‫‪k 0‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪ n  1‬‬
‫‪ R (n) ‬כאשר ‪ - i‬מספר הכדורים שלא ביחד עם‬ ‫‪‬‬
‫‪i 0  i ‬‬
‫פיתרון רקורסיבי‪ R(i) :‬‬

‫הכדור הראשון‪ .‬בסיס‪. R (0)  1 :‬‬

‫‪8‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫( – אביב תשס"ט‬234141) ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב‬

:"‫ היא טור חזקות "פורמאלי‬ a0 , a1 ,  , an , ‫ פונקציה יוצרת של סדרת מספרים‬:‫הגדרה‬

f  x   a0  a1 x  a2 x 2    an x n     an x n
n 0

:‫דוגמאות לסדרות והפונקציות היוצרות שלהן‬

 n  n n
 0  , 1  , ,  n  :‫ סדרת המקדמים הבינומיים‬-
     
 n  n n n
f  x        x      x n  1  x 
 0  1  n

1
.(‫ )סכום של סדרה הנדסית אינסופית‬f  x   1  x  x 2    x n    , 1,1,1, -
1 x

1
. 1, 2,3, :‫ סדרה‬, f   x   1  2 x  3 x 2     n  1 x n    2
: x -‫ גזירה לפי‬-
1  x 

2
.  2,6, :‫ סדרה‬, f   x   2  6 x     n  2  n  1 x n    3
:‫ גזירה נוספת‬-
1  x 

:‫זהויות ונוסחאות שימושיות‬

 n  k  1
 k  :‫ הוא‬t1  t2    tn  k :‫מספר הפתרונות )בשלמים( של משוואה‬ 
 
n 1
f  x   1  x  x 2    1  x  x 2   
 1  x  x   
2
n

n times 1  x 
-‫ שזה‬. t1  t2    tn  k :‫ הוא בדיוק מספר הפתרונות של המשוואה‬x k ‫המקדם של‬

 n  k  1 k 1  n  k  1
f  x    x  n
:‫ ולכן‬ 
k 0  k  1  x   k 

1 
 n  k  1  m k
   x :‫ בנוסחה תיתן‬x m ‫הצבת‬ 
m n
1  x  k 0  k 

9
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫סדרת סכומים חלקיים‪ :‬תהי } ‪ {bn‬סדרה‪ B  x  ,‬הפונקציה היוצרת שלה‪ .‬תהי } ‪ {an‬סדרת‬ ‫‪‬‬

‫הסכומים החלקיים שלה‪ an  b0  b1    bn :‬ו‪ A  x  -‬הפונקציה היוצרת שלה‪ .‬אז‪:‬‬

‫‪B  x‬‬
‫‪A  x ‬‬
‫‪1 x‬‬
‫הערה‪ :‬דרך נוספת להגדרת סדרת סכומים חלקיים‪:‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪bn  an  an 1  an  bn  an 1  an  bn  bn 1    b0‬‬
‫פונקציה יוצרת לסדרת החלוקות של מספר‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪P  x   1  x  x  x  1  x  x  x  1  x  x  x   ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪2i‬‬ ‫‪3i‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1  x  1  x  1  x  1  xi ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫הכפלת טורי חזקות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪n ‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪ n‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪ n‬‬ ‫‪ n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ n 0‬‬
‫‪a‬‬‫‪n‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  n 0‬‬
‫‪b‬‬‫‪n‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ak bn  k  x ,‬‬
‫‪ n 0  k 0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ n 0‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪  ak an  k  x‬‬
‫‪ n 0  i 0‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמא לפיתרון משוואה עם אילוצים‪:‬‬

‫כמה פתרונות טבעיים יש ל‪ t1  t2  t3  30 :‬כאשר ‪ t1 , t3‬אי‪-‬זוגיים‪ t2 ,‬זוגי וגם‪:‬‬

‫‪. t1  1, t2  4, t3  7‬‬

‫כדי לשמור על זוגיות‪ ,‬נכלול בגורם המתאים רק איברים בעלי חזקה זוגית או אי‪-‬זוגית‪.‬‬

‫כדי לשמור על האי‪-‬שוויון‪ ,‬נכלול בגורם המתאים רק איברים בעלי חזקה שווה‪/‬גדולה למספר‪.‬‬

‫‪f  x    x  x 3  x5   x 4  x 6  x 8   x 7  x9  x11   ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪t1‬‬ ‫‪t2‬‬ ‫‪t3‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x  x 4  x 7 1  x 2  x 4    x12 ‬‬
‫‪2 3‬‬
‫‪1  x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ k  2  2k‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪  x12 ‬והגורם ‪ x 30‬מתקבל כאשר ‪, k  9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקבל‪x :‬‬ ‫‪n‬‬
‫ע"י שימוש בנוסחה‪:‬‬
‫‪k 0 ‬‬ ‫‪k ‬‬ ‫‪1  x m ‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ ‬שזהו גם מספר הפתרונות למשוואה‪.‬‬ ‫והמקדם הוא‪ :‬‬
‫‪9‬‬

‫הערה‪ :‬אם טור חזקות מתחיל מאינדקס הגבוה מ‪ 0-‬זה פשוט אומר שזה יהיה נכון לכל ‪ n‬החל‬
‫ממספר זה ולא החל מ‪.0-‬‬

‫‪10‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫גרפים לא מכוונים‪:‬‬

‫גרף סופי‪ :‬קבוצת הקשתות וקבוצת הצמתים‪ ,‬שתיהן קבוצות סופיות‪.‬‬

‫קשתות מקבילות‪ :‬שתי קשתות בין אותם שני צמתים‪.‬‬

‫חוג עצמי‪ :‬קשת מצומת לעצמו‪.‬‬

‫דרגת צומת‪ d (v) :‬מספר נקודות הקצה של קשתות בצומת זה‪.‬‬

‫סכום הדרגות בגרף סופי שווה לפעמיים מספר הקשתות‪.‬‬ ‫| ‪ d (v )  2 | E‬‬ ‫סכום דרגות‪:‬‬

‫‪ -‬סכום הדרגות הוא זוגי‪.‬‬ ‫זוגיות דרגות‪ 2 | E | :‬הוא מספר זוגי ולכן )‪ d (v‬‬
‫למה ‪ :1.1‬מספר הצמתים עם דרגה אי‪-‬זוגית הוא זוגי‪.‬‬

‫‪e1‬‬ ‫‪e2‬‬ ‫‪el‬‬

‫‪v0‬‬ ‫‪v1‬‬ ‫‪v2  vl 1‬‬ ‫מסלול‪ :‬סדרת צמתים וקשתות מהצורה הבאה‪vl :‬‬

‫מסלול פשוט‪ :‬לא מבקרים באף צומת פעמיים‪.‬‬

‫מעגל פשוט‪ :‬רק צומת ההתחלה‪-‬סיום מופיעה פעמיים‪.‬‬

‫מסלול המילטון‪ :‬מסלול פשוט שעובר בכל צומת בגרף בדיוק פעם אחת‪.‬‬

‫חתך‪ :‬תת‪-‬קבוצה של צמתים בגרף‪ .‬חתך ריק‪ -‬אין קשתות בינו לבין שאר הגרף‪.‬‬

‫גרפים קשירים‪ :‬בין כל זוג צמתים בגרף קיים מסלול‪.‬‬

‫הגדרה נוספת‪ :‬גרף קשיר אם"ם בכל חתך לא ריק יש לפחות קשת אחת‪.‬‬

‫גרף פשוט‪ :‬גרף לא מכוון שאין בו חוגים עצמיים ואין בו קשתות מקבילות‬

‫‪| v |‬‬
‫בגרף פשוט‪| E |   :‬‬
‫‪ 2‬‬

‫‪11‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫גרפים מכוונים‪:‬‬

‫קשתות מקבילות ואנטי‪-‬מקבילות‪ :‬מקבילות הן באותו כיוון ואנטי‪-‬מקבילות הן בכיוונים מנוגדים בין‬
‫אותם שני צמתים‪.‬‬

‫דרגת יציאה‪ :‬מספר הפעמים שקשתות שיוצאות מן הצומת‪.‬‬

‫דרגת כניסה‪ :‬מספר הפעמים שקשתות נכנסות לצומת‪.‬‬

‫‪d‬‬ ‫‪out‬‬ ‫סכום דרגות‪(v)   d in (v) | E | :‬‬

‫גרף קשיר היטב‪ :‬בין כל זוג צמתים יש מסלול בשני הכיוונים )וצומת תמיד יכול להגיע לעצמו(‪.‬‬

‫גרף תשתית‪ :‬הגרף הלא מכוון המתקבל מ"מחיקת הכיוונים"‪.‬‬

‫לגרף לא קשיר היטב יכול להיות גרף תשתית קשיר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ייצוג מטריצי של גרף‪:‬‬

‫מטריצת שכנויות‪ :‬גרף ) ‪ G  (V , E‬עם ‪ | V | n‬ייוצג ע"י המטריצה הריבועית ‪Ann   ai , j ‬‬
‫עבורה בכניסה ‪ ai , j‬יש את מספר הקשתות מצומת ‪ i‬לצומת ‪ . j‬עבור גרף לא מכוון מתייחסים לכל‬
‫קשת כאל מכוונת בשני הכיוונים )לולאה עצמית בכיוון אחד בלבד( ולפיכך מקבלים מטריצה‬
‫סימטרית‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בגרף לא קשיר מטריצת השכנויות מורכבת מבלוקים‪ .‬כל בלוק הוא רכיב קשיר אחר‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫מסלול אויילר‪ :‬מסלול בגרף סופי לא מכוון המבקר בכל קשת פעם אחת ומכסה את כל צמתי הגרף‬
‫)וכל קשתות הגרף(‪.‬‬

‫גרף אויילר‪ :‬גרף שיש בו מסלול אויילר‪.‬‬

‫משפט ‪) 1.1‬אויילר(‪ :‬יהי ) ‪ G  (V , E‬גרף סופי‪ ,‬קשיר ולא מכוון‪ G .‬הוא אויילרי אם"ם מספר‬
‫הצמתים שדרגתם אי‪-‬זוגית הוא ‪ 0‬או ‪.2‬‬

‫‪ -0‬המסלול הוא מעגל‬

‫‪ -2‬המסלול איננו מעגל )כי צמתים באמצע המסלול‪ ,‬דרגתם בהכרח זוגית ולכן שני צמתים אלה‬
‫יהיו הקצוות של המסלול(‪.‬‬

‫מסלול אויילרי מכוון‪ :‬מסלול מכוון שעובר בכל קשת פעם אחת‪.‬‬

‫משפט ‪ :1.2‬יהיה ‪ G‬גרף מכוון שגרף התשתית שלו קשיר‪ .‬אז ‪ G‬הוא אויילרי אם מתקיים אחד מ‪:‬‬

‫‪ .1‬לכל צומת‪ ,‬דרגת הכניסה שווה לדרגת היציאה‪ -‬אויילרי מעגלי‪.‬‬

‫‪dout (s )  din ( s )  1‬‬
‫ולכל צומת אחר‪. din (v)  d out (v ) :‬‬ ‫‪ .2‬קיימים שני צמתים ‪ s‬ו‪ t -‬עבורם‪:‬‬
‫‪din (t )  d out (t )  1‬‬

‫‪13‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫גרף דה‪-‬ברואין‪ :‬עבור א"ב }‪   {0,1, 2, ,   1‬הגרף ‪ G ,n‬מוגדר‪:‬‬

‫‪ .1‬הצמתים‪ : V  n1 :‬קבוצת כל המילים ‪  n 1‬באורך ‪ n  1‬מעל א"ב של ‪. ‬‬

‫‪ .2‬הקשתות‪ : E   n :‬קבוצת כל המילים ‪  n‬באורך ‪ n‬מעל א"ב של ‪. ‬‬

‫‪ .3‬הקשת ‪ b1b2  bn‬מתחילה בצומת‪ b1b2  bn 1 :‬ומסתיימת בצומת‪. b2b3  bn :‬‬

‫הערה‪ :‬לכל צומת ‪. din  v   d out  v    : v  V‬‬

‫משפט ‪ :1.3‬לכל שני מספרים חיוביים ‪ ‬ו‪ , n -‬ב‪ G ,n -‬קיים מעגל אויילר‪.‬‬

‫הוכחה‪ :‬לפי דרגות כניסה ויציאה זהות וקשירות היטב של הגרף‪.‬‬

‫סדרת דה‪-‬ברואין‪ :‬בהינתן א"ב }‪   {0,1, 2, ,   1‬ו‪ , n -‬אז הסדרה‪ a0 a1a2  al 1 :‬מעל א"ב‬
‫‪ ‬נקראת‪  , n :‬דה‪-‬ברואין אם לכל מילה ‪ w   n‬קיים ‪ i‬כך ש‪ ai ai 1  ai  n 1  w -‬כאשר‬
‫האינדקסים הינם מודולו ‪) l‬כלומר‪ -‬זהו מעגל ציקלי(‪.‬‬

‫הגדרה נוספת‪ :‬סדרה באורך ‪  n‬המכילה באופן ציקלי את כל המילים באורך ‪ n‬מעל הא"ב‬
‫}‪{0,1, ,   1‬‬

‫מסקנה‪ :‬לכל ‪  , n‬קיימת סדרת דה‪-‬ברואין באורך‪ :  n :‬ניתן להרכיבה ע"י מציאת מעגל אויילר ב‪-‬‬
‫‪. G ,n‬‬

‫‪14‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫משפט ‪ :2.1‬יהי ) ‪ G  (V , E‬גרף סופי לא מכוון‪ ,‬סופי או אינסופי‪ ,‬התנאים הבאים שקולים‪:‬‬

‫הוא עץ‬ ‫‪G‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חסר מעגלים אבל כל קשת שנוסיף תיצור מעגל‪.‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לא מכיל לולאות עצמיות ולכל שני צמתים יש מסלול יחיד המחבר אותם‪.‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪.3‬‬
‫קשיר מינימאלי‪ -‬כל קשת שנוציא תהפכו ל‪-‬לא קשיר‪.‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪.4‬‬

‫עץ סופי‪ :‬גרף סופי שהוא עץ‪.‬‬

‫יער‪ :‬גרף חסר מעגלים )למשל‪ -‬כמה עצים‪ ,‬כי כל רכיב קשיר ביער הינו קשיר וחסר מעגלים ‪ <-‬עץ(‪.‬‬

‫עלה‪ :‬צומת שדרגתו היא‪.1:‬‬

‫טענת היער והעלים‪ :‬ביער סופי עם קשת אחת לפחות‪ ,‬יש לפחות ‪ 2‬עלים‪.‬‬

‫משפט ‪ :2.2‬יהי ) ‪ G  (V , E‬גרף סופי לא מכוון ו ‪ . | V | n‬התנאים הבאים שקולים‪:‬‬

‫‪ G‬הוא עץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪ G‬חסר מעגלים ויש לו ‪ n  1‬קשתות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ G‬קשיר ויש לו ‪ n  1‬קשתות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫עץ פורש‪ :‬תהי }‪ V  {1, 2,  , n‬קבוצת צמתים‪ .‬אם ) ‪) G  (V , E‬לא מכוון( הוא עץ אז נאמר כי‪:‬‬
‫" ‪ G‬פורש את ‪." V‬‬

‫משפט‪ -2.4-‬משפט קיילי לספירת עצים‪ :‬מספר העצים הפורשים עבור ‪ n  1‬צמתים שונים הוא‪:‬‬
‫‪ n n  2‬נראה העתקה חח"ע ועל מקבוצת העצים הפורשים מעל ‪ n‬צמתים שונים המסומנים‬
‫}‪ {1, 2, , n‬לאוסף מילים באורך ‪ n  2‬מעל א"ב בן ‪ n‬אותיות‪.‬‬

‫מילה‪ :‬נתון עץ ) ‪ G  (V , E‬בעל ‪ n‬צמתים‪ .‬נבנה ממנו מילה ‪. w1w2  wn  2‬‬ ‫עץ פורש‬
‫אלגוריתם‪ :‬עבור ‪ i  1‬עד ‪: n  2‬‬
‫יהיה ‪ j‬העלה בעל המספר הנמוך ביותר בעץ‪ .‬הוצא את ‪ j‬מהעץ‪.‬‬ ‫אב‬
‫קבע ‪ wi  k‬כאשר ‪ k‬הינו השכן של ‪ j‬בעץ‪.‬‬ ‫אבא‬

‫עץ פורש‪ :‬נתונה מילה ‪ . w  w1w2  wn  2‬נשחזר ממנה את העץ המקורי‪.‬‬ ‫מילה‬
‫) ‪. d (v‬‬ ‫אלגוריתם‪) :‬מספר ההופעות של ‪ v‬ב‪1+ ( w -‬‬
‫עבור ‪ i  1‬עד ‪: n  2‬‬ ‫אב‬
‫) ‪. d ( wi )   , d ( j‬‬ ‫יהיה ‪ j‬מינימאלי בעל ‪ . d ( j )  1‬בנה קשת ‪0 , j  wi‬‬ ‫אב‬
‫בנה קשת מינימאלית בין שני צמתים בעלי דרגה ‪.1‬‬ ‫אב‬

‫‪15‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫שורש‪ :‬צומת שניתן להגיע ממנו לכל הצמתים‪.‬‬

‫עץ מכוון‪ :‬גרף מכוון שגרף התשתית שלו הוא עץ ויש לו שורש‪.‬‬

‫משפט ‪ -2.5‬שקילות הגדרות עצים מכוונים‪ :‬הטענות הבאות שקולות‪:‬‬

‫‪ G .1‬הוא עץ מכוון‪.‬‬
‫‪ .2‬ל‪ G -‬יש שורש ‪ r‬שממנו אפשר להגיע באופן יחיד במסלול מכוון לכל צומת‪.‬‬
‫‪ .3‬ל‪ G -‬יש שורש ‪ r‬עבורו‪ din (r )  0 :‬ולכל צומת אחר‪. din (v )  1 :‬‬
‫‪ .4‬ל‪ G -‬יש שורש ‪ r‬והורדת קשת אחת תקלקל את הגדרת השורש של ‪. r‬‬
‫‪ .5‬גרף התשתית של ‪ G‬קשיר וקיים צומת אחד ‪ r‬עבורו‪ din (r )  0 :‬ולשאר‪. din (v )  1 :‬‬

‫משפט ‪ :2.6‬יהי ‪ G‬גרף מכוון וסופי‪ G .‬הוא עץ עם שורש ‪ r‬אם"ם‪:‬‬

‫‪ .1‬מתקיים "תנאי הדרגות"‪din (v )  1 , din (r )  0 :‬‬

‫‪ .2‬גרף התשתית חסר מעגלים‪.‬‬

‫הגדרה‪ a :‬הוא המתווך של ‪ b‬ו‪ c -‬בגרף ‪ G‬אם‪:‬‬

‫‪ a‬אב קדמון של ‪. b‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ a‬אב קדמון של ‪. c‬‬ ‫‪-‬‬

‫גרף מתווך‪ :‬גרף מכוון )סופי או אינסופי( שבו לכל שני צמתים בגרף קיים מתווך‪ ,‬כלומר‪ :‬לכל שני‬
‫צמתים ‪ u , v‬קיים צומת ‪ w‬כך שקיימים מסלולים מכוונים מ‪ w -‬ל‪ u -‬ול‪. v -‬‬

‫משפט ‪) 2.7‬למת המתווך(‪ :‬אם גרף מכוון וסופי ‪ G‬הוא מתווך אז יש לגרף יש שורש )=מתווך(‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫יהי ‪ G V , E ‬גרף‪.‬‬

‫‪ , V   V‬הגרף המושרה‪-‬צמתים ע"י הצמתים של ‪ V ‬מכיל את כל הקשתות ששני קצותיהן נוגעות‬

‫בצמתי ‪. V ‬‬

‫‪ , E   E‬הגרף המושרה‪-‬קשתות ע"י הקשתות של ‪ E ‬מכיל את כל הצמתים שיש להם קשת‬

‫נוגעת מ‪. E  -‬‬

‫עץ פורש‪ :‬גרף מושרה קשתות שמקיים‪ .1 :‬עץ‪ .2 .‬נוגע בכל הצמתים‪.‬‬

‫למה‪ :‬לכל גרף מכוון ‪) G‬סופי או אינסופי( עם שורש ‪ r‬יש עץ פורש עם שורש ‪r‬‬

‫למת האינסוף של ‪ :konig‬אם ‪ G‬גרף אינסופי עם שורש ‪ r‬ולכל צומת דרגת יציאה סופית‪ ,‬אז יש‬
‫מסלול אינסופי המתחיל ב ‪. r‬‬

‫משפט הריצוף של ‪ :Wang‬ישנו מספר סופי של סוגי מרצפות ומכל סוג מספר אינסופי‪ .‬אסור לסובב‪,‬‬
‫לשקף או להפוך את המרצפות‪ .‬האם בהינתן מישור מסוים‪ ,‬ניתן לרצף אותו? לפי המשפט‪ -‬אם‬
‫אפשר לרצף את הרביע הראשון אז אפשר לרצף את כל המישור‪.‬‬

‫מטריצת דרגות הכניסה‪ :‬יהי ) ‪ G  (V , E‬גרף מכוון‪ .‬בלי הגבלת הכלליות נמספר את הצמתים‬
‫) ‪d (i‬‬ ‫‪i j‬‬
‫‪D (i, j )   in‬‬ ‫}‪ . V  {1, 2,  , n‬נגדיר את המטריצה כדלקמן‪:‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪i j‬‬

‫‪ k‬הוא מספר הקשתות מ‪ i :‬ל‪. j :‬‬ ‫‪‬‬

‫אבחנות‪:‬‬

‫א‪ .‬סכום אברי כל עמודה הוא אפס‪ .‬ולכן סכום כל השורות במטריצה הוא אפס‪.‬‬
‫ב‪ .‬המטריצה סינגולארית‪ -‬הדטרמיננטה שלה שווה אפס‪.‬‬

‫למה ‪ :2.1‬יהי ‪ G‬גרף מכוון סופי ללא חוגים עצמיים‪ G .‬הוא עץ מכוון עם שורש ‪ r‬אם"ם‪:‬‬

‫‪0 i  r‬‬
‫)זהו למעשה "תנאי הדרגות"(‪.‬‬ ‫‪D (i, j )  ‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪1 i  r‬‬
‫‪ .2‬דטרמיננט המינור המתקבל מהשמטת השורה והעמודה ה ‪ r‬הוא‪.1:‬‬

‫‪17‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫משפט ‪) 2.9‬קירכהוף לגרפים מכוונים(‪ :‬יהי ) ‪ G  (V , E‬גרף מכוון ללא לולאות עצמיות‪ .‬מספר‬
‫העצים הפורשים המכוונים עם שורש ‪ r‬של ‪ G‬שווה לדטרמיננטה של המינור אשר מתקבל‬
‫ממטריצת דרגות הכניסה של הגרף באמצעות מחיקה של השורה והעמודה ה‪. r -‬‬

‫סימון‪ - T (r , G ) :‬קבוצת העצים הפורשים של ‪ G‬ש‪ r -‬הוא שורשם‪| T (r , G ) | det  Drr  .‬‬

‫משפט ‪) 2.10‬קירכהוף לגרפים לא מכוונים(‪ :‬יהי ) ‪ G  (V , E‬גרף לא מכוון ללא לולאות עצמיות‪.‬‬
‫מספר העצים הפורשים הלא מכוונים של ‪ G‬שווה לדטרמיננטה של המינור המתקבל ממטריצות‬
‫הדרגות של הגרף באמצעות מחיקה של השורה והעמודה ה‪ , r -‬לכל ‪. 1  r  n‬‬

‫הערה‪ :‬ב"מטריצת הדרגות" של גרף לא מכוון‪ - k ,‬מספר הקשתות המחברות את ‪ i‬ו‪. j -‬‬

‫מסקנה‪ :‬תהי ‪ D‬מטריצת הדרגות של גרף לא מכוון ‪ . G‬מספר העצים הפורשים של ‪ G‬הוא‬
‫‪ D[i, i]  M ii‬עבור כל צומת ‪ i‬כלשהו‪.‬‬

‫משפט‪ :‬מספר העצם הפורשים את ‪ - kn‬הגרף המלא עם ‪ n‬צמתים‪ ,‬הוא כמו מספר העצים שפורשים‬

‫את כל הצמתים‪ ,‬ולפי משפט קיילי‪n n 2 :‬‬

‫‪18‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫א"ב‪ ,   {0,1, 2, ,   1} :‬א"ב בן ‪ ‬אותיות‪.‬‬

‫מילה‪ , w  * :‬רצף של אותיות ‪w  a1a2  al , ai  , l  length‬‬

‫קוד‪ , wi  * , C  {w1 , w2 , , wn } :‬תת‪-‬קבוצה של מילים‪.‬‬

‫הודעה‪ - wi j  C , M  wi1 wi2  wim :‬הודעה מתוך קוד‪.‬‬

‫קוד חד‪-‬פענח‪ :‬קוד שכל הודעה הבנויה ממילים שלו ניתנת לחלוקה למילות הקוד באופן יחיד‪.‬‬

‫פרפיקס‪ :‬אומרים שהמילה ‪ a1a2  an‬היא פרפיקס )רישא( של ‪ b1b2  bm‬אם המילה הראשונה‬
‫מופיעה כתחילתה של המילה השנייה‪.‬‬

‫קוד פרפיקסי‪ :‬קוד בו אין שתי מילים שאחת פרפיקס של השנייה‪.‬‬

‫דוגמאות‪ {010, 01,10} :‬לא פרפיקסי‪ - {01, 00,11,100,101} .‬כן פרפיקסי‪.‬‬

‫טענה‪ :‬קוד פרפיקסי הוא גם קוד חד‪-‬פענח‪.‬‬

‫עץ ‪ - ‬מצבי‪ :‬עץ מכוון שבו לכל צומת יש ‪ ‬בנים פוטנציאלים ממוספרים‪0,1, 2,  ,   1 :‬‬

‫‪ - x‬צומת בעץ‪ - w  x  ,‬המילה המתקבלת מרצף האותיות על הקשתות מהשורש ועד ‪. x‬‬

‫טענה‪-‬א‪ x :‬אב קדמון של ‪ w  x   y‬פרפיקס של ‪. w  y ‬‬

‫טענה‪-‬ב‪. w  x   w  y   x  y :‬‬

‫תוצאה‪ :‬הקוד המתאים לקבוצת העלים הוא קוד פרפיקסי‪.‬‬

‫טענה‪-‬ג‪ :‬לכל קוד פרפיקסי מעל א"ב עם ‪ ‬אותיות‪ ,‬קיים עץ ‪- ‬מצבי‪ ,‬שהעלים שלו מתאימים לקוד‬
‫זה‪.‬‬

‫‪l  v ‬‬
‫‪S T  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסכום האופייני‪ :‬הסכום האופייני ‪ S  T ‬של עץ ‪ T‬מוגדר‪:‬‬
‫‪v  leaf‬‬

‫טענה‪ T :‬עץ ‪- ‬מצבי מלא‪ ,‬אז‪ . S T   1 :‬אם ‪ T‬לא מלא‪. S T   1 -‬‬

‫תנאי הסכום האופייני‪ :‬יהי } ‪ C  {w1 , w2 , , wn‬צופן פרפיקסי מעל א"ב }‪.   {0,1, 2, ,   1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ li‬‬
‫‪‬‬
‫‪i 1‬‬
‫ויהי ‪ li‬האורך של המילה ‪ . wi‬אזי מתקיים‪ 1 :‬‬

‫‪19‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫‪n‬‬
‫אז קיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ li‬‬
‫משפט‪ :‬אם מספרים שלמים ‪ l1 , l2 , , ln‬מקיימים את תנאי הסכום האופייני ‪ 1‬‬
‫‪i 1‬‬

‫צופן פרפיקסי } ‪ C  {w1 , w2 , , wn‬מעל א"ב ‪ ‬כך שהאורך של ‪ wi‬הוא ‪. li‬‬

‫‪ 2n ‬‬
‫‪) ‬בחירת ‪ n‬אופקיים מתוך ‪.( 2n‬‬ ‫בעיה‪ :1-‬מספר המסלולים מ )‪ (0, 0‬ל‪ : ( n, n) -‬‬
‫‪n ‬‬

‫‪ 2n ‬‬
‫‪) ‬בחירת ‪ n  1‬קווים אופקיים(‪.‬‬ ‫בעיה‪ :2-‬מספר המסלולים מ )‪ (1, 1‬ל‪ : ( n, n) -‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫בעיה‪ :3-‬מסלולים מ )‪ (0, 0‬ל‪ ( n, n) -‬שעוברים מתחת לאלכסון‪ .‬העתקה חח"ע לבעיה‪.2-‬‬

‫בעיה‪ :4-‬מספר המסלולים מ )‪ (0, 0‬ל‪ ( n, n) -‬שלא נוגעים מתחת לאלכסון‪ :‬בשיטת המשלים‪-‬‬

‫‪ 2 n   2n ‬‬ ‫‪1  2n ‬‬

‫‪ n    n  1 ‬‬ ‫)בעיה‪)-(3-‬בעיה‪   (1‬‬
‫‪  ‬‬ ‫‪ n 1 n ‬‬

‫בעיה‪ :5-‬מספר סדרות סוגריים חוקיות עם ‪ n‬פותחים ו‪ n -‬סוגרים‪.‬‬

‫בעיה‪ :6-‬מספר היערות המסודרים )יער מכוון שצמתיו לא מסומנים( עם ‪ n‬צמתים‪.‬‬

‫בעיה‪ :7-‬מספר העצים הבינאריים )‪ -2‬מצביים( עם ‪ n‬צמתים‪.‬‬

‫דרך פיתרון‪-‬א‪ :‬מראים העתקה חח"ע לבעיה‪ ,4-‬לדוגמא‪ -‬כל עליה זה "(" וכל הליכה ימינה זה ")"‪.‬‬
‫כאשר הולכים מעל האלכסון נשמרת חוקיות סדרת הסוגריים כי מספר הפותחים תמיד גדול או שווה‬
‫למספר הסוגרים ובסוף המסלול מתקיים שיוויון‪.‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ C0  1, Cn ‬אם‬ ‫‪C‬‬ ‫דרך פיתרון‪-‬ב‪ :‬רקורסיה‪Cn i  C0Cn 1  C1Cn  2    Cn 1C0 -‬‬
‫‪i 1‬‬
‫‪i 1‬‬

‫הפיתרון הרקורסיבי לבעיה הינו מהצורה הזו‪ ,‬אז הפיתרון הינו מספר קטלן‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫©ענת עציון‬
 ‫קומבינטוריקה למדעי המחשב )‪ – (234141‬אביב תשס"ט‬

‫שיטת משוואה אופיינית‪ :‬עבור נוסחת נסיגה ‪ S n  aSn 1  bS n  2‬נגדיר את המשוואה האופיינית‬
‫להיות‪. x 2  ax  b  0, b  0 :‬‬

‫משפט‪:‬‬

‫א‪ .‬אם למשוואה האופיינית שני שורשים שונים ‪ r1 , r2‬אז הפיתרון של נוסחת הנסיגה הינו‪:‬‬
‫‪S n  c1r1n  c2 r2n‬‬

‫ב‪ .‬אם למשוואה האופיינית שורש אחד ‪ r‬אז ‪S n  c1r n  c2 nr n 1‬‬

‫כאשר ‪ c1 , c2‬הם קבועים המתקבלים ע"י הצבת תנאי ההתחלה ‪ S0 , S1‬בפיתרון‪.‬‬

‫שיטת הצבות חוזרות‪ :‬מפתחים ביטוי ע"י הצבות חוזרות עד שמגלים את ה"נוסחה"‪:‬‬
‫‪an  2an 1  1  2  2an 2  1  1  4an  2  2  1  a  2an 3  1  2  1‬‬
‫‪ 8an 3   4  2  1    2n a0   2n 1  2n 2    2  1‬‬

‫הגורם הראשון בסכום הינו אפס כי ‪ , a0  0‬הגורם השני בסכום זהו טור גיאומטרי ולכן‪:‬‬
‫‪2n  1‬‬
‫‪. an ‬‬ ‫‪ 2n  1‬‬
‫‪2 1‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ f  n   2 f    1,‬ונניח ש‪ n -‬היא‬ ‫‪ n  2‬‬ ‫החלפת משתנה הרקורסיה‪ :‬נתונה ‪, f 1  0‬‬
‫‪2‬‬
‫חזקה טבעית של ‪) 2‬כלומר ‪ .( n  2k‬אז ניתן לכתוב את ‪ f  n ‬באופן הבא‪:‬‬

‫‪ f  2   2 f  2   1,‬ואם נסמן‪  :‬‬

‫‪ g  k   f 2k‬אז נקבל‪:‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k 1‬‬
‫‪f 1  0‬‬
‫‪ g  k   2 g  k  1  1, g  0   0‬וזו כבר נוסחה מוכרת‪ g  k   2k  1 :‬ואחרי ההצבות‬
‫המתאימות נקבל‪. f  n   n  1 :‬‬

‫‪21‬‬
‫©ענת עציון‬