Professional Documents
Culture Documents
תפארת שלמה
תפארת שלמה
בית יעקב לכו ונלכה באור י“י> ישרים דרג* י*י צדיקים ילכו ים♦
תפא־־ת שלמה
על ספר בראשית
מן חמשה חומשי תורה u
בו יבואר חידויןוים ע ל ה תו ר ה ע״פ מוסר ה ש כ ל ל ע בו ד ת הבו ר א וכל אי ש B
־388־ 5
א ש ר ידבנו לבו ל הבי ט ולה שגיח בספ ר הז ה ב ב ל ע ת יתעורר ל ב בו בקרבו 5c
C ל ה קי ץ אי ע מ ת ר ד מ תו ול שוב א ל ה בו ר א ב כ ל לבו ונפשו .ולרוב הנני vTi
IZ
IZ מדבר טעניני בטחון לה אמין ב ה ש ג ח ת הבוב״ה ו ל ק ב ל א ת ה כ ל ב א ה ב ה . n
ד־• q
r.i ואקוה להתניא לאור אי״הג ם ע ל ש א ר ד׳ ספרים .חיב ר תי אני ז עי ריד ח ב רי א
u
fl ש ל מ ד ,א ף ,ר ן רב ומגיד משרים בק״ק באיאן ב מ דינ ת בוקאווינא בעט״ח ZJ
a %
n ט ר ד ת ד ג ס ש בן ל א׳ א ה ר ב הצדי ק ס ב א קדי ש א ח םי ד או פ רי ש א a
r
ז א ב ז צו קלל ה״ ה ב ה ר ב הצדי ק הגאון נהמז נ׳י ע״ה פ״ה כ ק ש״ ת “י׳י*
a דו ד צ בי א מי תי מופ ת הדור טפורםים ב כ ל קצוי ארץ כק ש״ ת tv
n זצוקללה״ה אב־ד ומו״צ בק־ק ט א הלוב וקרעטיניץ והגליל .ב ה רב ה צדי ק 3
3
־■38s א ר ' ה ל י ב ש ז צו ק ל ל ה׳ ה הגאון הטפורסים ר שכב״ה יויי^י
%
אב״ד בק״ק ס ט אני ס ל א ב מובא ב שו״ ת נ ד ב )הוא דודו ורבו ש ל ה רב הג און 3
מ א י ר נ ת י ב י ם ( ב ה ר ב הצדי ק הגאון וכו׳ ט ד ה a
מרדכי טארדי ש זצוקללה״ה אב״ד בק״ק באטבערג ב ה רב ה צדי ק הגאון וכו׳ >»!־
ט ו ר י ז ה ב זצוקללה״ה אב״ד ב קי ק ל ע מ ב ע רג
>■38g
ל מ ע ל ה בקוד ש קדשים גאוני א ר ץ וצדיקי יסודי עולם דור דודים א ש ר &■38
א מן ♦ י^*יי''° ב א ר ץ ה מ ה המאירים
n g S G jy ICORNER
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL !718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
בימ״ס ביגלאייזן
4409 le*’’ Avenue
(718) 436-1165
שמות הצדימים המובאים בפנים הספר
.........פ: הרה״ק ר׳ אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ״ל )בעל אוהב ישראל(......
הרה״ק ר׳ רור צכי זצ״ל ,אכ״ר מאהלוב וקרעמניץ )זקינו של המחבר( .טז :םט :עח; צא .צח קיב :קיז.
.......מר; הרה״ק ר׳ חיים קראסניר זצ״ל .................................
...נח .צ: הרה״ק ר׳ יעקב שמשון משיפיטיפקי זצ״ל..............
.......נט. הרה״ק ר׳ ישראל כעש״ט זצ״ל ..............................
,כח :לט: הרה״ק ר׳ ישראל מרוזין זצ״ל ..................................
........פ. הרה״ק ר׳ מנחם מענריל מקאםוב זצ״ל .................
.........נ: הרה״ק ר׳ מנחם מענריל מרימינוב זצ״ל ...................
.........נ: הרה״ק ר׳ פייכוש מזכריש זצ״ל...............................
.צג :קא. הרה״ק ר׳ צבי מנרכורנא זצ״ל )בעל צמח ה׳ לצבי(״.
.....קיח: הרה״ג ר׳ שלמה זלמן גלוונץ זצ״ל ,שו״ב ומו״צ במאראש אויוואר...
הסכמת
פ ענ ח צ פנ ת ה מפו ר סי ם הצחק ה מ א ה ״ג מרן ה ר ב -ח רי ף
ח סי ד ועניו ש מו נו ד ע ב שע רי ם ענף ע ץ א בו ת בנן חב ם ונבון
של ק דו שי ם ש ל ש ל ת היו חסין בק ש״ת מו ה׳ מ ש ה פ א נ ג 5ט
: ר ע ע ש ו הג לי ל ר ב אב״ד בק״ק
לאתרן האי גשרא יקירא הרש הגדול המסורסים שלשלת היותשין מגזט קדושים כשוד קדושת אר,לע
שמו תפארתו מוה׳ ש ל מ ה א ה רן לי רש ומגיד משרים דק״קשאיאן .והראה לפני ססר
תפארת שלמה שמישר מל התורם דרוש .ורמז ויש שידו כתשים מגדולי הדור שהסכימו להשיא לשית
אנכי שהסכמה כי מי הדפוס .ומחמת שאנכי מכיר טרכי לא יכולתי למלאות שקשתו לשא ג״כ
ואין,כשוד .אלא מיודטי ומכירי לקרשו שדרך כשוד לטמוד שמקום גדולים רק שאתי שזה לשקש
תורה .הכ״ד השא טל החתום טרש שש״ק לסדר ואשרנה משרכיך תרלא לפ״ק :
לפני כבוד ידידי ה״ה הרב המופלא ומופלג חיבורו על התורה רק מחמת חילשת עיני
החריף החסיד המפורםים זרע קודש רח״ל לא יכולתי לעיין בו הרבה אך אחזקת
נברא באתי שהיא נאה דורש ונאה מקיים ראוי שלמה
כבוד קדושת שמו תפארתו מרה
• א ה ר ז מ ג י ל מ ש ר י □ ב ק׳ ק ב א י א ן לד-םיץ מעץנותיו חוצה על כן ידי תסמכהו
להעלות חיבירו על מכבש הדפום: בן הרב הצדיק המפורסים כו׳ כבוד קדושת
באתי עה״ח היום יום ב׳ כ״ח תשרי תרדא שמו תפארתו מו׳ה נ ח מ ז ? א ד
לפ״ק פה םאדאנורא על הדפסת וביקש ממנו הסכמתי
מכתב
מ ג ד ל עוז סיני עוקר הרי ם מ כ בו ד א הו בי א חי ה ״ ה ה ר ב ה ח די ף
שר ה תו ר ה ארי ש ב ח בו ר ה ה סי ד ו עניו חכם ונבון אין גומרין ע ליו א ת
נ״י ה ה ל ל כ בו ד ק דו ש ת ש מו ת פ א ר תו מו׳ ה ישראל מתתיהו
אבד״ ק ב' ס ק ב ע מ״ ח ם' אלפי ישראל ו ספ ר נזר ישראל ו ם׳
מררא סד ש .אמרי בינה .חידושי הש״ם .חידושי
דגאונים .שמירת דגפש .מהוה ישראל :
בנש׳ק חוטר מגזע תרשישים כבוד קדושת י צ ף ה׳ את הברכה אל כבוד אהובי אחי י'נ
שמו תפארתו מדה שלמה אהרן נ״י ויהל מניד ה*ה הרב הצדיק המפורסים החריף ובקי
משריס
הסבמד,
משרים דק״ק באיאן בעמ״ח ספר טהרת הנפש .ואקוד ,כשיצא מחברתו לאור יתענגו בו כל
דורשי ה׳ וכל מי אשר בשם דורש בקד,ליבינת
האירו מול עבר פני ספרו היקר תפארת שלמד ,ישאהו בחיקו ויאמר ראה זה הביא לנו דבר חדש
ועיינתי בו וד,וא עוטה אור כשלמד ,כי ועשה מטעמים בלול בתורה נביאים וכתובים
הוא מאיר עיני כל ההוגים בו בדברי מוסר ומדות גמרות ומדרשים וילקוטים מפורש ע״פ מוסר
אשר יתנד,ג בהם האדם והי בהם ומתוק לחיך השכל ש ל מ״ ה יהי׳ כעוטיה בחדריו טמון בחיקו.
עצתי אמונה שיתאמץ בכל עוז כדבש לפה להלהיב לבות בגי אדם לעבודת ע״כ
ה' .ובדבר אשר שאל עצד ,מאתי אם להוציא להוציא מחשבתו הטהורה לפועל והש׳׳י יהיה
לאור להביא את ספרו היקר לבית הדפום .נעלם בעזרו וזכות הרבים וזכות אבותינו הגאונים
ממנו כוונתו בזה הלא ראיתי שכבר הסכימו הקדושים נ׳ע יעמוד לנו שלא ימוש מפינו ומפי
גדולי הדור ושבחוד,ו כשבח המגיע לכתבים .זרענו ומפי זרע זרענו ונזכד ,ללמוד וללמד לשמור
ולעשות ולחזות בבנין אריאל בבי״אז
כד ,דברי אחיו הדזש״ט כד,״ו בותב וחותם יום שנכפל בו כי טוב י׳דשבטתרח״ם לפיק פה ביסק
האב׳ד .דק״ק הניל ז ישראל ט ת תי ת אויערבאך
ואלד ,דטכמת דגאונים ממיינת אונגארן
מרן מאור הגולה ^•»tר ה תו ר ה נזר החבמים מרן שר וגדול ליהודים תורה וגדולה בו
נ שיא הגאונים צבי ת פ א ר ת י ^ ר א ל נעמדים מאור הגולה כ בו ד ה תו ר ה
רא ש גולת אריאל ת־־ב החריף והשנון הגאון 'וכבוד י שראל הרב הגאון המפורסים הח רי ף
המפורםים ב כ ל קצוי א רץ ל ש ב ח ול תהלה ובקי עוקר הרים וטוחנן ב םברא ארי ש ב ח בו ר ה
ארי שבחבורה לו ח כ מ ת שלמ״ה שמו נודע ח ד בד רא החכ ם עדיף מנביא לי ש ולביא
ב שערים מחבוריו הקדושים שחיבר ונ ת קבל מנהיימער זצ׳ל כק ש״ת מ ר ה חיים צכי
לעולם ומצא חן בעיני אלקים ואדם בק ש״ת רב אב׳׳ד בק״ק אונגוואר והגליל ב מ דינ ת
מו״ה שלמה גאנצפריד אונגארן ;
ד ב ר י ידידי כבוד הרב הגאון המפורסיס לאתרן האי נברא יקירא בנן של אקלע
אכ״ד דקהלתנו יצ׳׳ו אינם צריבין חיזוק קדושים הרב ד׳נדול מעוז ומגדל החריף
ואנכי נ״כ ראיתי בחיבור הזה איזה עלים ובקי כו׳ טרד ,שלמד ,אהרן מגיד מישרים
ומצאתי בהם דברים ישרים מלים לפרוסה . ־בעיר באיאן במדינת בוקאווונא ממשפחת גדולי
חסיד ועניו מ_ן
__ כבוד _הרב __
הגדול העלה _ _
אשר ___ ישראל וד,ראה לפני מד ,שרוצד ,לד.דפים ספר
של קדושים וכו' מו״ה שלמה אהרן נ״י מניד תפארת שלמה על התורה וביקש ממני הסכמה
משרים בפיר באיאן במדינת בוקאווויא והוא על ספרו ואם אמנם כי דברים דלא .נאמרו
ממשפחת רם ממשפחת גדולי ישראל זי״ע בספרו לא להלכד ,ולא למעשד ,הסכמה היא מלתא
תפארת שלמה אשר כתב לתועלת אחינו בני דלא צריכא מ״מ אולי יצמח לו טובה באיזה
ישראל לקחת מוסר השכל .לזאת כאשר יזכהו אנשים היודעים ומכירים אותי ויקחו ספרו כאשר
ה׳ ית״ש להוציאו לאור ולקבעו בדפוס גס יודפס בכסף מלא כי בדין הוא שיטול שכרו
אנכי בל״נ הנני מוכן לקחת את ספרו בכסף על זה ע״ב נעניתי לו ראשי לבא .על החתום
מלא ושגס
דםכמות דגאונים ממדינת איננארן
. V//1
מלח כאשר יושת עלי־ מחת הרב המחבר מ ושנם אנכי אקח ספר אחד וממני ילמדו כל
דברי הבע״ה לכבוד התורה ולומדיה פהק״ק אחב׳י .נאום הכותב וחותם פה אונגוואריום
אונגמאר י״ד מנחם אב תרל״; ב׳ עקב תדלי ז לפ״ק:
הסכמת הסכמת
הרב הגדול הריף ובקי חסיד ועגיו חכ ם ח רי הגדול חריף ובקי צדיק וחסיד חכ ם
חרשים כבוד קדו ש ת שמו תפ א ר תו ונבון חכם חר שים אין נומרין עלי
א ב Tבק״ק מ■ה בנימן אלימלןד א ת ה ה ל ל בבוד קדו ש ת שימו תפארתו מד >.
בערצעל והגליל זצוקללח״ה וחג ליל יואל צבי אב״ד ב ק״ק הוסט
ה ל ת ראיתי גרגר אחד מהספר תפארת ג ם אנכי אקח בל״נ ספר אחד תפארת שלמה
שלמה כתב יד מהרב הצדיק החכם בוצינא אחר שיגמור בדפוס והנני נותן לו עתה
קדישא שלשלת היוחסין החרי qובקי כבוד שמו מעות קדימה כדי שיוכל לבא לידי גמר בעזה״י
תפארתו מו״ה שלמה אהרן נ״י מגיד משריס בק״ק יכמו כן אבקש שיקחו כל איש אשר ביכולתו
באיאן במדינת בוקאווינא והס דבריס יקרים ויתנו לו מעות קדימה ובאתי עה״ח :פק״ק חוסע
ומתקבליס על הלה ונכבדיס מאוד -והוא מלא ה׳ במדבר ל״ז למב״י תרמ״ו לפ״ק :
מוסר והכל בדעה והשכל .בדרך כלל אין אני
כדאי להסכיס על החמה באמצע הרקיע ולא ראעה חונה פה : יואל צבי הקנו!
אוכל להסתכל בה ואהיה לשחוק לכל עמי
ומפאת שלא להשיג גבול ל 6נחשדו ישראל על אנכי לא אמנע מלהיות נעפל לעושה גם
כך קרא כתיב ארור מסיג גבול רעהו ומידי דברי מלוה ונתתי מעות קדימה , .
בו עיני נשיאות ליקירי עמינו להיותס מסייעס
לדבר מצוה לתת לכסף מוציא להביא ברכה אל הקק יעסב הטינאדייןדסס יוק הוסט
ביתס להגדיל תורה ולהאדירה וגמרתי בלבי אס בעמ״ח ספר קרבן העגי
יג1ור ה' עלינו לחייס ויצא הספר בדפיס לאור
גס אני אקח ספר אחד במחיר אשר יושת עלי
יום ע״ו לחודש תמת שנת תרל״ז לפ״ק סיוס בעל המחבר הק׳ל :ולראי' באתי עה״ח
דין וחסד היינו בשטה שאומרים דברי מוסר ב ר א שי ת ברא אנקיס ס׳ת אמת את השמים
לישראל ומחדשין דברי חידושי אורייתא צריכין ואת הארץ ס״ת הוא ר״ת מתוך תשובה
תחלה לפתוח בחסד ואח״כ יגידו להס מוסר תשלה צדקה כלומר מתוך תשובה תשלה וצדקה
השכל שזהו בחי׳ דין לפי הנראה כי אס יגידו תוכל לבא לבח׳י אמת ור״ת גימ' פוב פי׳ וא(
להס מתחלה רק מוסר אז לא ירצו לשמוט אליו. פוב לך בזה ובבא .והנה ר״ת של השסוק הזה
וז׳׳ש טוז והדר לבושה כלומר הלבוש של התורה גימ׳ כ״ב אותיות התורה ס״ת גימ׳ השם
הוא דין וחסד כי טוז הוא דין גס טס האתיות הוי״הבאחוריס וגס ד׳ מילוי הוי״הששופ ובאחוריס
גימ׳ אלקיס שהוא דין והדר הוא חסד ולכן וגס באחוריס של מלוי ותליסר מכילון דרחמי
ותשחק ליום אחרון כלומר לסוף כשנתפשט הלבוש כלומר הכתוב מרמז שברא הקב״ה את טולמו
של דין אז יש לו שמחה גס ותשחק ליום ר״ת במדה׳׳ד ושיתוך מדת הרחמיס כנודט :
ואתה תשמט שוטתינו להשפיט חסד .משיח קדשיך גם מבואר בספרי קבלה כי המן הוא נגד הלוחות
יבא ויגאלנו .וזה פיה פתחה בחכמה כלומר כאשר כי לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן ■ולכן נזכר
הצדיק פותח פיו בחכמת התור׳ אז ותורת חסד טל כ׳׳ח פטמים בתור׳ מן כנגד כ״ח סטמיס לוחות
לשונה כלומר צריך לפתוח רק בחסד ואח״כ יוכל שנזכרו בתורה י״ד ש׳ בס׳ תשא י״ד פ׳ בס׳ טקב :
להגיד להס דברי מוסר ויאמר להס צופי׳ הליכות ונוכל לרמז זאת כאן בהשסוק כי ר״ת וס״ת
ביתה כלומר כל אדס יצפה ויסתכל להיכן הוא הולך של הפסוק הזה גימ' ולא נתנה התורה
ויתן דין וחשבון טל הכל יאז ולחס טצלות לא כי אס באוכלי המן ולכן נזכר כ׳ח פטמים
תאכל כלומר אז לא יצטרך לאכול נהמא דכסיפא מן כנגד כ״ח פטמים לוחות ונוכל לומר טוד
וז ה שאמר הפסוק טל מכרם בכסף צדיק ואביון שזה ג״כ נגד כ״ח טתיס כלומר מי שלומד התורה
בטבור נטליס .דהנה טיקר נסיטת האדם להצדיק באמת לשמה ווכל להמתיק את אותן י״ד טתיס
צריך שיהיה רק שיטשה אותו לבטל תשובה כדי הרטים שיתהפכו נמי לפוביס ויהי׳ כל׳ הכ״ח
שיהי׳ כולו זכאי ונזכה לביאת משיח בב״א אבל טתים רק פו ב ונוכל גס זאת לרמז בהססוקכי
כל מי שנוסט להצדיק רק בשביל הפרנסה אז ר״ת וס״ת של הפסוק גימ' אז גס הטתיס
ירגיז מליו הקבי׳ה .וז״פ טל מכרם בכסף צדיק . הרטים נפשו פוביס :
כלומר שמכירים את הצדיק רק בשביל כסף היינו ועפ״ז נפרש הפסוק במשלי טוז והדר לבושה
ש יהי׳ להס פרנסה .ואביון כלומר אבל העיקר ותשחק ליוס אחרון .פיה פתחה בחכמה
כוונת האדם צריך שיהי׳ רק בטבור האביון ותורת חסד טל לשונה .דהנה התורה הוא חסד
זה משיח שהוא טני ורוכב טל החמור .בטבור ודין חוק ומשפט נודט חוק הוא חסד כמו
נטליס ר״ת טתה רחום טלינו וטריכת נר לבן הפריפני לחס חוקי ומשפט הוא דין .והנה
.ישי משיחך במהרה בימינו .והנה בראשית גימ׳ אורייתא וישראל וקוב׳׳ה חד הוא ולכן כמו כן
אלקיס במלוי יודין ובאלפין ובמספר הקדמי גס הקב׳׳ה הוא דין וחסד והגס כי מפי פליון
ונוכל לרמז פוד את השמיס ואת הארץ גימ׳ שס לא תצא הרטות כי חסן חסד הוא אכן יוכל
הוי״ה בכפל וד' מלוי הוי״ה והשם אהי״ה ביודין להיות שלפטמיס הקלה מלביש את החסד
בההין באלפין ובאחוריס פשוט וביודין בההין בלבוש של דין כאשר אכתוב לקמן באריכות אבל
באלפין וזה בראשית ברא אלקיס כלומר בתחלה באמת לבסוך מתפשט הלבוש של הדין ונגלה
ברא הקב׳׳ה את טולמו במדת הדין ואח״כ שיתוף החסד .ובהיות כן גס הצדיקים צריכין שיהי'
גס
שלמה ב ר א שי ת תפארת
המשפיע עלינו שפע רחמים שס דרך אראנו גס מדר .הרחמים חה את השמים ואת החרן
בישע אלקיס כלומר הצדיק הוא שס לנו דרך כהלל :
לעבדות הבוב״ה ועבור זה אראנו בישע אלקיס וי א מ ר אלקיס תדשא הארץ דשא עשכ מזריע
פי׳ הוא נותן לנו ישועה מהקב״ה ואפילו מידת, זרע עץ פרי עושה פרי כו׳ .נו כ ל לרמז
הדין מסכים נמי לזה כי הוא הממתיק את כאן מוסר השכל כשאדם עוסק בתורה באמת
הדינים וזה הארץ דשא ס״ת גימ׳ הוי״ה א״ד ועובד את הקב״ה אז נמתקין כל הדינים וכשאין
שזה המתקנת הדינים עשב מזריע ס״ת השס עוסקים בתורה אז ח״ו שורה רח״ל דינים על
ע״ב הויה במלוי י יודין גס הארץ דשא עשב ישראל ונוכל לרמז זאת בהססוק תדשא למפרע
מזריע זרע ס״ת גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה גס ותוצא ר״ת אין שס דברי תורה גס הוא למפרע אש
הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו י׳ר״ת וס״ת דת וזהו התורה כפירש״י בפ׳ וזאת הברכה
ובל צדיק עובד לה׳ עורר זכות אבות והוא הארץ ר״ת אז צומחים רק הדינים כלומר כאשר
המביא אליהו ומשיח בן דוד והנה ר״ת וס״ת ח״ו אינס עוסקים בתורה אז שורה ח״ו דינים
של כל הפסוק גימ׳ אל הוי״ה א״ד והשם ע׳׳ב עשב מזריע ר״ת שישראל עוסקים בתורה
באמורים ובאחוריס של מלוי ובהנאה וזא מאהבת ה׳ עושים רק זכיות דשא ר״ת למפרע
המתקת הדינים ואז התגברות הרסדיס בעולם אין שס דינים עץ פרי ר״ת צדק עובד ה׳ פותח
וכן נזכה לרחמים וחסדים מעתה ועד עולס רחמים .משה פרי ר״ת עובד ה׳ הוא פותח
אמן נס״ו : שערי רחמים .למינו ר״ת למפרע ואז נותן ה׳
ד ר א ה׳ את כל אשר משה והנה טוב מאוד ויהי מהשפע לישראל גס עשב מזריע זרע עץ פרי
ערב ויהי בוקר יוס הששי .והנה לפ״ד עשה גימ׳ קבל רנת עמך שגבני טהרני נורא
נוכל לומר דזה שברא הקב׳׳ה את האדם אחר גס ר״ת וס״ת של כל הפסוק גימ׳ ד׳ מלוי
כל החיות והעופות והתנינים שנאמר בהסרמש הוי״ה פשוט ובהכאה ותליסר מכילין דרחמי
הרומש על הארץ לרמז שצריך האדם להיות והשם א״דוזה המתקת הדינים וכן יהי רצון
נחשב בעיני עצמו כרומה הרומשת על הארץ שיומתקו מעלינו כל הדינים ויהי׳ התגברות
ונוכל לרמז במלת אשר שהוא ר״ת שתקות החסדים בעולם מעתה ועד עולס אמן נצח
אנוש רימה וירא אלקיס את כל ס״ת לאמת סלה ועד :
כלומר כאשר הוא בחי׳ רימה בעיני עצמו אז ו תו צ א הארץ דשא עשב מזריע זרע למיגהו
יוכל להגיע לבחי׳ אמת והנה ד ת של כל הפסוק כו׳ .נוכל לפרש עז״ה דהנה הצדיק
גימ׳ השס אה׳׳י וד׳ מלוי הוי״ה וזה שכתוב מתעורר לבות בני אדס שילכו בדרך עבדות
טוב מאוד כי שורה שמות הרחמים והחסדים : הבוב׳׳ה ואז יוכל להמשיך רחמים ולהמתיק
אי ת א במ״ר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם. הדינים .וז״פ ותוצא הארץ דשא עשב מזריע
כתיב )תהילים קי״ט( לכל תבלה ראיתי קץ זרע פי׳ מי שהוא בחי׳ הארץ בעניוות ובשפלות
רחבה מצותיך מאוד : יוכל להוציא דשא ועשב סיינו להשפיע השפעות
ו הנ ה המדרש הזה אומר דרשוני יען כי לכאורה טובת לישראל ואמר ועץ עשה פרי זהו הצדיק
הוא מקושי הבנה .ולפ׳׳ד נוכל לתרץ נקרא עץ עשה פרי כלומר עושה את האדם
עז״ה דהנה מבואר בספרי קבלה בי הז׳ שמות ג״כ לפרי שיהיה כלי ראויה להתקבל אשר זרעו בו
של היצ״ה רע ערל טמא שונא מכשול אבן למינהו פי׳ זרעו בו נותן בלבי התעוררות
צפוני המה נגד השבעה מדורי גיהנס בור שחת שיהיה למינהו היינו כמוהו שיהיה נמי צדיק .
דומה טיט היון שאול צלמות ארץ תחתית . ונוכל לרמז בזה הארץ דשא עשב ר״ת צדיק
ונוכל
ח שלמה ב ר א שי ה תפארת
מרמז לנו מן נח איך שמצא חן כמיני אלקיס ונוכל לומר כי מיי שהולך אחר מצת היצ״ה
ואדס וגס משה רכינו מ״ה וגס איך שחיוכ וסופו נופל לאותן שכמה מדורי גיהנס ח׳ו
אדס למול את כשר מרלתו .ז״ש נשמת חייס ונוכל מוד לרמז כזה כי ר״ת של אותן השמות
ר״ת נ ח .מן האדמה ויפח כאפיו נשמת חייס מ״ה גי״מ ר״ת של אותן השכמה מדורי הגיהנס
ר״ת נח מצא חןכמיני האלהיס ואדס .ויפח והנה מכואר מוד כס׳ פ״ק כי מי שהוא מכוין
כאפיו נשמת חייס ס״ת חותס כלומר שחתס■ כשמת הכרכה כתש״י יש לו כח להכנימ אותן
כאות כרית קידש .ויהי האדס לנפש חיה ר״ת. ז׳ שמות הנ״ל וכהיותו מכוין כשמת הכרכה
ויהיה חייכ למול המרלתו .האדס לנפש חיה כתש״ר יש לו כח לקרכ את קן הגאולה .ונוכל
ס״ת משה ר״ת של כל הפסוק גימ׳ ד׳ מלוי לרמז כי ר״ת של אותן הז׳ שמות הנ״ל גימ׳
הוי״ה והשס חה״י שהמה חסד ורחמיס וכן תש״י וס״ת גי״מ קץ מס האותיות גס תש״ר
נזכה לחסדי ה׳ ממתה ומד מולס אמן נס״ו : גי״מ יותר מן תש׳״ מס מנין ק״ץ ’
וכל שיח השדה נורס יהיה כארץ וכל משכ ו ע ת ה נפרש המדרש הנ׳ל ויכולו השמיס והארץ
השדה נורס יצמח .וקשה מל כפל הלשון וכלצכאס ר״ת ותפלות כל צדיק לקרכ כיאת
הא שיח ומשכ אחד הם וגס למה כתכ אצל אליהו משיח ,וזה לכל תכלה ראיתי קז תכלה
שיח הלשון נורס יהיה ואצל משכ נורס יצמח ר״ת כוונת הכרכה תפילין לראש כלומר כאשר
ונתרץ מז״ה דהנה המיקר רצון הצדיק הוא רק תכוין ככרכה של ראש אז ראיתי קץ פי׳
להשפימ חסדיס מל ישראל מגודל אהכת לקרכ את כיאת קץ הגאולה גס ככח זה תוכל
ישראל שיש כו אכן לא יוכל להשפימ את לתקן את קץ שני ס שנחסר להס לישראל כמצריס.
החסדים מד שימשה אותס לכלי ראויה להתקכל רחכה אותיות הכחר למפרמ כלומר הצדיק הוא
ונותן כהס חיות למכוד את הכוכ׳׳ה ומכקש הכוחר כמצותיך מאוד היינו לכוין כמצות
רצון מה׳ שיתן להס מחשכות מהורות ואז תפלין כשמת כרכה גס ויכלו ר״ת כאשר
יוכל להשפימ להס כל מוכ .וזה שאנו מכקשין ילך וישממ להיצר ויתפתה .השמיס ר״ת יתירא
מהקכ״ה אל תשליכוני למת זקנה כלומר דהנה מן שכמה מדורי הגיהנס .והארץ וכל צכאס
הצי״ה נקרא זקן מלך וכסיל וזהו שאני מכקשין ר״ת ומהתקשרת צדיקיס אינו מתפתה כמצת
אל תשליכנו למת שהצי״ה מפתה אותנו למכירה היצר רמ ואז אינו צריך לירא כלל .גס נוכל
ח״ו אלא תמזור לנו להתגכר מליו .והנה לומר ויכלו השמיס והארץ וכל צכאס ר״ת וס״ת
שיח הוא לשון תפלה כמ׳׳ש לפני ה׳ ישפוך המה מס האותיות ומ״ה גימ׳ השס הוי״ה
שיחו השדה זהו הצדיק כנודמ .יז״ש וכל שיח כהכאה וככפל והשס אל פשונו מס השלשה
השדה כלומר מיקר כל התפלה של הצדיק מרס כללות הוי״ה גס גימ׳ שי״נו ר״ת יתן שכר
יהיה כארץ מרס ר״ת רק מחשכות מהורות פי׳ נווכ גס וכל צכאס כא״ת כ״ש למפרמ הוא
מיקר תפלות הצדיק הוא רק שכל אדס שהיא ר״ת ה׳ תשממ שומתינו האזינה כחסדך לאמרי
כארץ יתפלל לה׳ כמחכות מהורות וכל משכ פיני;
ר׳׳ח עוכד שמו כאמת השדה זהו הצדיק כלומר ויצי• ה׳ אלקיס את האדס מפר מן האדמ׳ ויפח
מי שרוצה למכוד אותו י״ת כאמת יתקשר כאפיו נשמת חייס ויהי סאדס לנפש חיה .
א״מ להצדיק הנקרא שדה ואז מרס יצמח כלומר ולכאורה קשה הא תיכות הללוויפח כאפיונשמת
כשאדס כמדרגה■ זו אז צומח החסדים והשפמ חייס מיו-תריס המה כי היה די כמה שכתוכ ויהי
מוד מרס תפלות הצדיק כמ״ש והיה מרם האדס לנפש חיה והנה .רש״י ז״ל מפרש לפי
יקראו ואני אמנה גס יצמח ר׳׳ת יתפלל צדיק פשונוו .ולפ״ד נוכל לפרש מז״ה דהנה הכתוכ
ממשיך
שלמה ב ר א שי ת תפארת
וחסד ורחמים .שם האחד פישון: ממשיך חסדים .גס שיח כא״ת ב״ש גימ׳ ק״ב
נו כ ל לפרש טז״ה דהנה נודט מי ששונה וזהו הצדיק כמ״ש וחנמא מי די לו בקכ ,
הלכות יוכל לקשר א׳ט כהקכ״ה ולהש פיט השדה כא״ת כ״ש גימ׳ כפ״ר כלומר הצדיק מכפר
שפט כרכה והצלחה גדולה לכלל ישראל: פל לישראל כמו הכה״ג כפר כן כקר שהקריכ
וז״ ש שם האחד פי' מי שרוצה לקשר א״ט רק וכן נזכה למחילת טונות ולהמתקת דינים אמן :
כהשס אחד היינו כיחידו ש״ט .פישון ונ ה ר יוצא מפדן להשקות את הגן ומשם יפרד
כמ״ש כתקוניס פי שונה הלכות .הוא הסוככ והי' לארכפה ראשים ■.נוכל לפרש טפ״י
כלומר הוא יוכל לסככ סיכות את כל ארן פי' דאיתא כמסכת קינים פ׳׳ג מ׳ו א״ר יהושיט
את כל ארצות של היצ״ה החוילה ר״ת הצדיק זה שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת
ישפיט חסד ורחמים לישראל הקדושים אשר קולו שכטה כשהוא חי כלומר מי שהוא כחי׳
שס הזהכ פי׳ יוכל להשפיט זהכ לישראל וזהכ חי היינו שטוכד להקכ״ה ככל פת אז קולו אחד
ארץ ההוא טוכ כלומר היצ״ה מפתה לאדם חי' קולו שמתפלל להקכ״ה זה רק אחד כלומר
שטוכ לו לקכץ הרכה זהכ שס הכדלח ר״ת ליחידו של פולס שמתפלל ככל פת להקכ׳׳ה
למפרט חונן לאדם דטת כחסדו הגדול והטיקר להושיט לו נגד היצ״ה כדי שיוכל לטכוד אותו
שיקשר א״ט להקכ״ה והוא חונן לאדם דפת י"מ ולזה מפרש ר״ט מכרפנורה ]כשם שהככש
איך לטכיד אותו י״ת .ואכן השהם ,מילת אכן גשהוא חי אין יוצא ממנו אלא קול אחד[ נוכל
הוא נוטריקון אליך כינה מלת שהס אותיות ■לומר פי' כשהוא כוכש את יצרו והוא כחי' חי
משה ללמד כינה איך לכא למדרגת משה רכינו אין יוצא ממנו אלא'קול אחד פי׳ רק ליחידו
ט״ה גס שס האחד פישון ר״ת שפה כלומר של פולס .וכשהיא מת קולו שכטה כלומר
כשמתפלל כשפתיו להקכ״ה אז משפיט טוכות ■כשהיא כחי׳ מת שאינו פוכד להקכ״ה ואז קולו
לישראל גס ר״ת וס״ה של כל הפסוק גימ' שכטה פי׳ ככל שכטה ימי שכתא צופק
שס הוי׳׳ה כאחוריס והשם אל 'פשוט וכמלוי להקכ״ה רק טכורו כלכד .וזה פי' ונהר יוצא
וכאחוריס של מילוי וכהכאה וכמספר הקדמי וזהו מפדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארכטה
חסדים גמורים וכן נזכה לחסדי ה׳ מפתה ראשים ר״ת והצדיק יתפורר את לככו הטוכ
וטד טולס אנס׳׳ו : ואז ישוכ מאהכה ויוכל להמשיך רחמים .להשקות
וי א מ ר אלקיס לא טוכ היית ■האדם לכדו ר״ת תתאמץ להיות קדוש וטהור שכפת הימים
אטשה לו טזר כנגדו .וייצר אלקיס מן לארכפה ראשים ר״ת אס הוא רק מת אז
האדמה כל חיות השדה וכו׳. : שכטת ימים כתפלה לה' רק טכורו ונכול לרמז
ו ה נ ה לכאורה קשה כיון שהתחיל לומר לא ונהר יוצא מפדן להשקות ר״ת גימ׳ אלקיס את
טוכ היות האדם לכדו כו' היה לו לומר תיכף הגן ומשם יפרד ר״ת גימ' כ״כ והיה לארכטה
ויפל אלקיס תאדמה טל האדם וכו׳ ולמה יצר ראשים ר״ת גימ' ד׳ מלי הוי״ה טס הד' שמות
כתחלה חית השדה אחר אמירת לא טוכ . כלומר טס כ"כ אתיותו התורה תמתיק את השם
ואפ״ל ט״פ דאיתא כגמרא כרכות נחית דרגא אלקיס שיתהפך להוי' של רחמים .גס ר״ת כל
נסיכ איתתא .וקשה לפ׳׳ז הא אמרינן ישא כל הפסוק גימ׳השס אה״י והשם כ״ן כהכאה
אדס כת ת״ח ולא ישא אשה שאינה סוגנת לו פ״ה ס׳׳ת גימ' השס החסד והרחמיס והוא
ואמרינן כאלו טוכרין כת כהן לישראל אין אל פשוט נגד השם הגדול הגכור והנורא הוי'
זיוויגו טולה יפה ואיך אמרו נחית דרגא ; אה״י טס השלשה כוללים גס אה״י כיידין כההין
ונתרץ טז״ה דאיתא כגמרא יכמות דך ס״ג כאלפים וכאמוריס כיודין כההין כאלפים וזה
ט״כ
ט שלפה בראש*ת תפארת
אמר חדא : ט״ב במפרבא ני :ק*ב חינש איתתא אמרו ליס
ו ל ת ה נסרש הססוק בס״ד ויאמר אלקיס לא הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא
טוב כלומר כאשר האדם הוא בטיני טצמו טוב או מוצא דכתיש ומוציא אני מר ממות את■
נחשב לבחי׳ לא כמ״ש דוד הט״ה ואנכי תולפת האשה ■.ואיתא בירושלמי כ־ נסיב אינש איתתא
ולא איש אז יוכל להיות טוב היינו איש טוב הי׳ אומרים לא קמצת או רזלמת .וסי׳ הרב
וגס יקוים בו מצא אשה מצא טוב ואמר היות הקדוש וכו׳ הר׳ רזייס קראסנר זצללה׳׳ה
אדס לבדו סי׳ אבל כאשר ידמה בנסשו שהוא דכך הי׳ אומרים להרזתן מס״י דאיתא בדחכז״ל
בחי׳ אדם לבדו היינו בחי׳ גדלות אז אפשה לו פזר ברצות ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים זו אשרי
כנגדו כלומר שאטשה לו פזר שתטזור לו בפבדות ולכן הי׳ אומרים להחתן כי החתן צריך למשות
הבוב׳׳ה אבל תתהסך מן טזר להיות כנגדו תשובה טלאה ולקבל מליו טול מלכות שמים
כדכתיב ומוציא אני מר ממות כו׳ : קודם החוסה ונמצא כאש נכיב איתתא מדכירין
וז׳יש ויצר ה׳ אלקיס את האדם סי׳ האדם לו להחתן שיהא בדרגא של קמן ואז גם אויביו
יוכל לטשות יצירה שתתהסך מן אלקיס ישלים אתו ויהיה בדרגא ברצות ה׳ דרכי איש
להשס הוי׳׳ה שיהי׳ רחמים ואימתי יוכל לסטול אבל ח״ו בהיסך אם לא יטשה תשובה אז
זאת ומסרש מן האדמה כאשר היא בפיני ח״ו יהיה בדרגא חילם וזהו סי׳ ומוציא אני
טצמו בחי׳ אדמה כמ״ש אט״ה ואנכי טסר ואסר כו׳ ולכן נוכח הלשון הירושלמי שהי׳ שואלים קמצת
והוא בודאי היה אז במדרגה הגדולם פכ׳׳ז או חלמת סי׳ אם תטשה תשובה תהי׳ בדרגא
הקטין א׳ט ואמר כל חית השדה סי׳ הצדיק של קמץ ואם לא ח״ו תהיה בדרגא של חולם :
נקרא שדה יטן שהוא מתסלל בשדה וכמ״ש רז״ס בגמרא נחית דרגא נסיב איתתא כלומר
ו^א יצחק לשוח בשדה וגס נקרא חי כמ״ש תראה שיהי׳ בדרגא מתחת היינו בקמץ
והוא בן איש חי וז׳׳ס ואת כל חית השדה ואת מצא חשה מצא טוב כלומר שתטשה תשובה
כל טוך השמים כלומר אסילו כשהוא צדיק ואז גם היא תשלים אתך כי איתא שכל הנקודין
גדול כ״כ עד שיוכל לטוך לשמים היינו אשר המה תחת האותיות המה נקראין דרגין
לפולמות הטליוניס וטכ״ז חוא גטצמו נחשב תתאין ורק החולם נקרא דרגא טלאה כי הוא
לבחי׳ אדמה אז ויבא אל האדם כלומר אז ; מורה טל למטלה מן הטבט
יוכל לבא לבחי׳ אדם שהיא מדרגה היותר n״ ) rתהליס ל׳׳ב( טל זאת יתסלל כל חסיד
גבוה .ואמר פוד לראות מה כלומר כאשר יראה אליך למת מצוא .ודרשיק בגמרא ברכות
א״פ בבחי׳ מה כמו שאמר משה רבינו פ׳ ה א׳׳ר חנינא למת מצוא זו אשה שנאמר מצא
ונחנו מה אז יקרא לו סי׳ יוכל לקרא לו היינו אשה מצא טוב ר׳ נתן אומר למת מצוא זו
להקב״ה בתסלתו וימשה כל חסצו יפן כי יהיה תורה שנאמר כי מוצאי מוצא חיים אבל לסי
צדיק גוזר והקב״ה מקיים אבל הפיקר הוא דפתי נוכל לומר שזה קאי נמי טל אשה כלומר
לתקן את נרנח״י וז״ש אשר יקרא לו האדם שיפשה תשובה קודם החוסה אז גס אויביו
נסש חיה הוא שמו נוכל לרמז בזה הססוק ישלים אתו זו אשה ויכול ללמוד תורה .רב
הכוונה שהוא גימ׳ אז הוא מתקן נרנח׳׳י ונקרא נחמן בר יצחק אמר זו מיתה שנאמר למות
הצדיק גוזר וז׳׳ש בתחלה הלשון וכל כלומר תוצאות .ונוכל נמי לומר כי גס זה קאי טל
הצדיק נקרא כל וזה שמסיים ולאדם לא סי׳ אשה כי אס לא יטשה תשובה אז יהי׳ ומוציא
כאשר הייתי בחי׳ לא אז מצא כלומר מצא אני מר ממות כי והשתא לס״ז כל השלשה
אשה מצא טוב ואמר פזר כנגדו סי׳ אז נמשה תנאים הללו לא סליגא ומר אמר חדא ומר
מן ב תפארה ש ל מ ה
^ז ל מ ה בראשית תפארת
חלק הרע בהבן הנולד מהחיבור הזה ולכן צריך מן סכנגד עזר והנה ר׳ת של כל הססוק ויאמר
כל אדם למתאמץ בזה להשליך את החלק ס׳ אלקים גימ׳ אלקים בריבוע עוכ וס״ת גימ׳ השם
או״א ולדבק א״ע רק באותו החלק של הקב״ה אמ״י ור^שם ע״ב באסורים ובאח וריס של מלוי ובהכא׳
ואז *וכל להיות קדוש ועהור ויהי׳ שורה עליו עם השבי כוללים כלומר השם אלקים בעצמו נתהסך
שם הרחמים וכמו שמובא בה׳י איש אמו לעוב ואיך נתהסך לעוב באותן שמות הרחמים של
ואבץ תיראו כלומר עבור חלק אב ואם תיראו : ס״ה וכן נזכה להיות נעזר מן הקב״ס שיתהשכו
ו אי ת א במקדש מלך על בראשית דף ח׳ ע״א הדינים לחםדים ויהי׳ לנו כל עוב אמן נס״ו :
וז״ל שנינו בססר יצירה ברית הלשון וברית ע ל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו.
המעור מכוונים באמצע .סי׳ ידוע ש־ש ב׳ ו הנ ה לכאורה קשה הא כיבוד של
מיני זוויגים א׳ רוחני נעלם שה־א זיוויג הסה אב ואם דבר גדול היא מאוד כמעע יותר מכל
מניה וביה והוא סוד זיודג חב״ד ואח״כ בכחו מצות התורה ונאמרה שכרת בצדה למען יאריכון
נמשך האור דרך הסנימ־ות ויורד עד הסוד ימיך ולמה אמר הססוק כאן ע"כ יעזב כו׳
התחתון ולכן המקדש סיו בד״ת גורם זיווג ומשמע שהוא לשון ציווי לעשות כן גם מה
העליון דקול ודיבור אבל סמנבל סיו סוגם באותו שאמר והיו לבשר אחד הוא אך למותר ועוד
זיווג עליון ומשלים ס"מ על־ו שכן הוא במלוי קשה קושית סבאר מים סיים אומרו על כן
ג*מ׳ לשון כו׳ כ־ ברית סמעור תלוי בו ום־מן ס״ה מה עעם לזה ממה שלמעלה :
דמ׳מילהוזי׳ש אל תת! את סיך כי סיך ברשות עצמך ונו כ ל לתרץ עז״ס דגרסינן בגמרא )מנחות
הוא אל תתנהו לאחרים שישלנוו עליו וימשך מזה דף מ״ג ע״א( תניא סיה ר' מאיר
לחסיא את בשרך בחית קדישא שאין לך אבר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום
חיצור באדם שכולו בשר ואין בו עצם אלא שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך
הברית וכו׳ ומי שדומם ואינו מנבל סיו לא )וסירש״י קרי ביה מאה( וכתב המהרש״א
ירא מדומה כמו מי ש*ש בו מדת ענוה בח״א וז״ל וע׳ס דעת חכמי האמת בסוד
גימ׳ קלא לא ירא מן ס״מ שגימ׳ קלא : נסש רוח נשמה דמיון כהן לוי ישראל
והנה כל המברך מאה ברכות בכל יום בכוונת דלכך היא מאה ברכות שמעשר מן המעשר
הלב שורה עליו שם הרחמים כל היום כי מכם זה יבא לחלק הנשמה ברכה אחת שהוא
הוי״ה סשוט והוי״ה דיודין עם השני כוללים חלק אלקי ממעל ולרמז ע״ז חסר אות א׳
גימ׳ מאה .והנה בזה שהוא מברך מאה ברכות ממאה שהוא 'הברכה אחת ממאה הברכות
בכל יום בכוונת הלב הרי הוא כאלו שונה הוא הנשמה ממעל ליראה ה׳ וגומר וזולת
הלכות בכל יום ובזה הוא נותן חלק להנשמה. אות א׳ הוא מה שהוא מורה על דבר ק ק
וגרסינ־ן בש״ס )חגיגה דף ע ע׳ב( אינו דומה אבל עם אות א׳ שסוח חלק הנשמה נעשה
שונה סרקו מאה סעמים לשונה סרקו מאה בסוד איי׳ק וק׳׳ל :
מאה סעמים ואחד וסי׳ המהרש״א בח״א כי ו ה נ ה נודע כי שלשה שותסין באדם אב ואם
.השונה מאה סעמ ם הוא חייב להנשמה אחד והקב״ה כי הנשמה הוא חלק אלקי
אבל השונה סעם אחד יותר מזה הוא חלק ממעל והכו :חלק הקב״ה הוא בודאי כולונווב
אלקי ממעל .נמצא מי שמברך מאס ברכות אמנם חלק אב ואם מעורב ברע יען כי
בכל יום בזנ :הוא מדבק א״ע בחלק אלקי ממעל בשעת הזיווג כאשר אב ואם אינם מקדשים
ומשליך את חלק או״א ועי״ז שורה עליו רק א״ע לסהר את מחשבותיהם לקיים מצית סו״ר
חסד ורחמים אבל מי שמדבק א״ע בתאות כאשר ציונו הבוב״ה אז המה מביאים ח״ו
הגשמיות
שלמה בראשית תפארת
לאותן הנשמות כי הפגם של מוציא זרט לבטלה הגשמיות והבהמיות הבאה לו רק מן החלק
רח׳׳ל טושה רושם גדול בטולמות הטליוניס אב ואס הוא נפרש מחלק אלקי ואינו מברך
ח״ו וטונשו מגיט טד דטת הטליון של או״א מאה ברכות בכל יוס ואין שורה מליו רחמים.
כי דוגמת שהוא משמש זכר בלי נקבה כביכול ו ע ת ה נפרש הפסיק בטוב טמס ודמת מל
גס למטלה נמשכת אותה הטיפה מן סזכר כן ימזב איש .דהנה מל גימ׳ מאה כן
ואינה נשפטת אל המלכות אכן בזה שקורא מס האותיות גימ׳ סוי״ה דיודין כלומר מי
ק״ש בכוונה גדולה ויתירה יוכל להמית המזיקין שמוזב את המאה ברכות שאינו מברך אותס
ההמה ובל יוכלו ליגט בו בלילה ח״ו ולהוציא ולזה אינו משיג את החסד והרחמים שהמה
ממנו קרי רק ביום טשה תשובה טל הטבר באיס מן השם סוי״ה דיודין זהו מבור את
ובכח זה שהוא מברך מאה ברכות בכל ־וס אביו ואמו פי׳ שמדבק א״מ כחלק או׳א ובמבור
בכונה יתירה ולומד התורה בכוונה ומזיט אי׳ט זה ודבק באשתו זה היצ׳ה שמכונה בשם
בשטת התפלה ולימור התורה ומחבר כ״ב אשה רפה .ואמר הכתוב התרופה לזה וסי׳
אותיות התורה טד ט׳׳ס שהמה ל״ב נפ״ה לבשר אחד מלת לבשר גימ׳ הקדוש לאלקיס
בזס הירא את המזיקים ההמה אשר כבר בלומר אימתי יוכל לסהר א״מ שיהיה קדוש
נבראו ממנו ואז שורה טליו שס הרחמים ותליסר לאלקיס כשהוא מדבק א״מ רק באחד היינו
מכילין דרחמי . ביחידו ש״פ רצ״ל רק בחלקו ולא בחלק או״א
וז״ש יטלזו חסידים בכבוד ירננו טל משכבותס וזה לבשר אחד ואז שורה מליו חסד ורחמים
מלת כבוד גימ׳ ל׳ב כלומר מי שרוצה ונוכל לרמז ר״ת וסי״ת של כל הפסוק גי״מ
להיות חסיד המתחסד טס קונו לתקן את השם אל פשוט והשס אהיי באחוריס של מלוי
הפגם שלמטלה וגס למשות טס טצמו חסד פשוט וביודין בההין באלפין ותליסר מכילין
כהרל יחבר כ״ב אותיות התורה טס הט׳׳ס דרחמי מ׳ה :
שגימ׳ כבוד גס ירננו טל סי׳ יברך מאה ב א ו י א דהנה ידוט גודל חומר הטון המוציא
ברכות שגימ׳ טל ובזה יתקנו משכבותס רצ״ל שז׳׳ל ח׳ו ואיך שנברא מזה משחיתים
מה שמשו טל משכבותס ופגמו בהס בהוצאות גדולים הרצים אחריו כל ימי חייו ורוצים להרט
ז״ל רחי׳ל והן במה שלא שהו טל הבטן ואמר לו ח״ו והנה יש מוד טון הדומה לזה והוא מי
רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם אל ׳שמזווג א״ט טס אשתו ואינו משהא טל הבטן
טס הכולל גימ׳ ל׳׳ב נפ״ה כלומר בזה שרוממו לגמור כל הטיפין הגס שאינו חמור כ״כ ימן
בגרונם את הקב״ה ומחברים כ״ב אותיות בי אין אותן טיפין ראוין להוליד אכן פכ״ז
התורה פ ס הט״ס שגי״מ ל׳׳ב נפ׳ה וטושים בברא ממנו משחית ח׳ו וגוברים מליו הדינים
מטש״ט זהו בידם לחרב פיפיות נגד המזיקין. ולכן אשה הוא דין כנודט מספרי קבלה גס
גס בגרונם טס האותיות וט״ה גימ׳ נגרים טס מרומז במלת אשה כל הדינים כי האות א׳
האותיות כי הטושה תשובה מאהבה זדונות נטשין של אשה הוא ר׳׳ת אלקיס ואות ש׳ גימ׳
כזכיות והטבירהבפצמה נהפכה למצו׳וזהו רוממות אלקיס במלוי יודין ואות ה׳ הוא ה׳ אותיות
אל בגרונם פי׳ ששפכו ח״ו ז׳ל כמיס הנגרים ארצה מנצפ״ך שהמס ה׳ גבורות ובהיות האדם
נפשו מזה רוממות אל היינו מצות הבוב׳׳ה וכל מתקן כל זאת אז נמתקין הדינים ונטשו חסדים
מי שמושה טל דרך הנ״ל הוא יוכל בציקל להשליך גמורים ואז נפשו מן מלת אשה טס האותיות
את חלק או״אבשטת החיבור ולדבק א״טרק בהחלק וט״ה ש״י טולמות שנוחל לפוה״ב .והנה התיקון
הניתן לו ממטל ולחבר א׳׳ט בקדושה ובטהרה לזה שצריך להמית אותן הגופים הנטשיס
ביתר
שלמה בראשית תפארת
ואת אמו ודבק באשתו כלומר אז יש בכוחו ביתר שארן : .
לפזוב את חלק או״א בשפת החיבור ודבק באשתו ו אי ת א בירושלמי סנהדרין פ״ב פיסקה י״א
היינו אשת ו׳ סי׳ מדבק א״פ בחשת חיל וגורס■ בשטה שנשא שלמה את נשיס נכריות
זיווג הפליון והנה אות ו׳ במלוי גימ׳ כ״ב פלה י׳ מלא ורבה וקטרג .והנה לכאורה קשה
אותיות כתורה וכיה לבשר אחד גימ׳ תליכר למה דוקא י' קטרג ולמה לא קטרג הלמד של
מכילין דרחמי מלת בשר ר״ה ב׳ שמות רחמיס לא .ואפ״ל טז״ה דהנה שלמה הפ״ה חלק סאות
שהס שני הפריס הוייייה הנר,מריס בתליכר י׳ מלא ירבה לחצאין ונתן המשה לאות א׳ של
מכילין דרחמי כלומר טבור זה גורס להיות לא ונטשה י.ימ׳ ל׳ו והרי הוא כאלו נכתב לו
שורה עליו רק רחמיה גמורים .וזה שחנו בויו לו הרבה ולכן נחסר אות י׳ מן ירבה
אומריס בשבט ברבות רשר יצר רת האדס בצלמו יטן כי נחסר לה חמשה ו!״ש בשיר השירים
סי׳ אשר נתן לאדסחלק חלקי ממפל תשיש ותג3 האלף לך שלמה כלומר אתה צריך לא באלף
הפקרה בקיבוץ בניה לתוכה רצ״ל רק בניה ומאתים לנומייס את פריו כלומר מאתים הוא
ולא זריס ח׳׳ו ואז שורה רק ררמיס וחסדיס חלק חמישית מן אלף סי׳ אותן הנוטרים את
ולכן אנו אומריס אשר ברא ששון ושמחה וכו׳■ סרי התורה ממלאים מאתים שהוא חלק
אשר יש בה י״ב מיני שמחה ופ״ה גימ׳ י׳׳ג חמישית מן אלף ומצרסיס ואת ללא ירבה לבל
מד״ר .וז״ ש במדרש פ׳ תבה אמר ר׳ יודן כל יחסר החמשה מן י׳ של ירבה וכותבים לא
מי ששומט בקולה של תורה בפוה״ז זוכה לשמוע ■ירבה לא באלף ה״ש בירושלמי הנ״ל דהש״י
באותו קול שכתוב קול ששון.וקול שמחה קול. השיבו האלף לך שלמה ואות לא יחסר מתורה
חתן וקול כלה וכו׳ אמר משה לישראל הואיל ומקשה שם הא שרה היו קודם בייד ופתה
מי ששומט לד״ת כך הוא מתרומם בב׳ עולמו׳ נחסר והשיב הקב״ה הלק אות י׳ לחצאין חצי
הוי זהירים לשמוט ד״ת מנין ממה שכתוב לאברהם וחצי לשרס .אבל קשה הא אות י׳
בפנין והי׳ אם שמוט תשמע בקול ה׳ אלקיך היה בלא נקודה ואות ה' של אברהם הוא
זש״ה אשרי אדם ששומט לי מאי אשרי אדם בקמן ונוכל לומר ט״ס מה שאמרו קייס אברהם
ששומט לי אמר הקב״ה אשרי לאדם בשפה אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה והנה
ששמיפותיו לו .ופי' במתנת כהונה ששמיפותיר קמן הוא רקיע וגיצוץ כראיתא בתקודם והוא
שהוא מבקש לשמוט הם לש״ש פכ״ל והיוצא לנו •ששה פשר וטם מ״ט שפ״ב גימ׳ תורה תרי״ג
מכל זה אשרי לאיש שהוא מתגבר פל יצרו כלומר רמו שקיים תרי״ג מצות שבתורה
ונוטר ברית מנעוריו ואם ח׳׳ו נכשל בדבר והשיג מ״ט שפ״ב .וז׳׳ש בירושלמי עלה י׳ מלא
מפנין זה יתאמץ לתקן מה שעיוות ומה שפגם ורבה וקטרג יען שהיה נחסר חצי מן האות
ואז יוכל לזכות לבנים טובים והגונים וכשרים : יוד ולכן הקורא לאברהס אברס פובר בפשה
ב ע״ ש בת קונים סקון חמשין ותלת וז׳׳ל ת׳׳ח כלומר עובר פל עשייה של הקב׳׳ה שנתן לו
כל מאן דנטר ברית ההוא בר דיסיב ליס חצי pאות יוד .ו ע ת ה נחזור לתרץ הפסוק
הקב׳׳ה עליו אתמר )בראשית ב( ויצמח ה׳ אלקים מן בטוב טפס ודעת פל כן מלת פל גימ׳ מאה
האדמה כל פץ נחמד למראה ברזין דאורייתא וטוב בן פ׳׳ה גימ׳ הוי׳ ותליסר מכילין דרחמי
למאכל בסקודין דאורייתא .וכתב פוד שם ול״ג נפ״ה פי׳ מי שמברך מאה ברכות בכל
תקונא שיתין ותשע ת״ל וקלא ודבורא איהו יוס ולומד התורה לחבר כ׳׳ב אותיות התורה
פה דאיהו במשבן מילה כליל כולא איהו קריבו פס פ״ס אשר טבור זה ממשיך עליו השס
דאדם בפמודא דאמציפותא קרבן לה' ודא יפזב איש את אביו הוי״ס ותליסר מד״ר.
שכינתא
יא שלמה ברא^«ית תפא^ת
שנינשא שתאה ואיהו יסילא הוי״ה כצדיק להקכ׳׳ה ויוכל ללמוד ממנו דרך לפכדוש
דאיהו אוש כריש שנאה מאן דקריכ אשוון הכוכ׳׳ה ולהיות לו יראה פלאה מאשו יש׳
ולפשוש ששוב׳ מאהבה. אלין כצלושהון דאיהו קרכנא דקוכ״ה שנינשא
דיליה כסומא וזנאה הוא מאן למשישד לון וז“ פ המאמר הזוהר וקלא וליכורא הוא סה
כלומר הקול והדיבור היוצא מן הסה כי כק״ש וכצלושא לקריכו ללהון וולאי כפמולא
לאמצימושא ימולא ללהון כצדיק ומאן איהו מלס סה גימ׳ אלקים אבל פד הקול שלו כשהוא
דמיחד כולא ומקרכ כולא פלוש העלוש מנ״ל :לש״ש יוכל להמשיק אש השם אלקים ולכן סה
ו ל כ או ר ה המאמר הזה הוא מקושי הכנס .אכן גימ׳ מלה כלומר כשהוא נומר כריסו נמי
נוכל לסרשו ולכארו כאר היטכ כסי ppיוכל להמשיק אש השם אלקים וז׳׳ש לאיהו בחושבן
שנל' אשר חנן אושי אלקים לפס להנה ילופ מלה כליל טלא .ומסרש באיזה אוסן יוכל
כי הצדיק הוא הממוצס כץ ישראל לאכינו האדם להסגכר פל יצרו ושיהיה נומר בריסו
שכשמים ולזה מכואר כמה ספמים כזה״ק כשהוא משקשר א׳׳פ להצדיק אמישי הנקרא
פמולא לאמציפושא לא צדיק סי׳ שהוא הממוצפ פמולא לאמציפושא .קרבן לה׳ סי׳ הצדיק מקרב
כין ישראל לה־קדה והוא המקשר כלל ישראל אושם לה' .ולא שכינשא שתאה ואיהו יחידא
צאכינו שכשמים אמנם אינו נקרא צדיק פל דאשוון הד׳׳ה בצדיק דאיהו אוש בריש כלומר
שיהיה לו הכנפה גלולה וכנולפ מססרי קבלה מאן איהו דיוכל לקרא וליחד אש השם הוי׳׳ה
שאין להצדיק כח לסשגלוש אם לא ישלכש זהו הצדיק לאיהו אוש כריש סי׳ שנומר כריש
בשוכו רצוץ של משה רכינו פ' ה כלומר שיכא ובזה הוא ממשיך חסדים ושספ מובה פל כלל
לכלל פניווש ושסלוש כמוהו כמ׳ש ומשה היה ישראל והנה ר״ש וס׳׳ש של כל הססוק גימ׳
פניו מאוד מכל האלם וכו׳ ואז כניקל לו אל סשומ יבאחורים ובאחורים של מלוי וכהכאה
לסשגכר פל יצרו שלא יהי׳ סוגם כרישו ויוכל וכמססר הקדמי ושליסר מכינין דרחמי וכן
נזכה לחסל אל כל היום אמן נס׳׳ו : לפמול כנסיון כמו יוסף הצדיק ואז יהי׳ זוכ׳ לקכלש
השכינה ויכול להוריד השספ מפילוש הפילזש א״י פל כן יפזב איש אש אביו ואש אמו ודבק
באששו פס״י מה שאמרנו למפלה כי סל כלל ישראל וכזה הוא מקדש וממהר אש
אכריו שיוכל ליחד השם הוי״ה כיחולא שלים שלשה שושסים באלם כהנ׳׳ל ומנח חלק האב
ומשרה שכינש ה׳ כקרכו כי אז נקרא כינה והאם נשרש בו שאווש הבהמיוש ולכן צריך
להתאמץ בדבר ולהשליך השאוה הזאש הנשרשה כיש ■לה׳.
ועפ״ז נפרש הססוק )כשהלים קכ״ז( אם ה׳ צא בו ויהי׳ נשאר בו רק הרוחניות ופל זה
יכנה כיש שוא פמלו כוניו כו כלומר דרשו בס״י איש אמו ואביו שיראו כלומר פבור
האדם נקרא כיש כנודס ואכריו של אדם המה חלק אב ואם שיראו כאשר כתבתי למפלה :
נקראים כלי הכיש וכהיוש סאדם המכונה כשם ועפ״ז נוכללסרש לך לך מארצך וממולדתך ומבית
אביך כלומר כשתרצה לילך ולהתרחק ביש אינו כונה אס הכיש שלו לשם לה׳ סי׳
את חלק של אביך א״פ מן הארציות ראוים שאינו מקלש וממהר אש אכריו שיהי׳
ואמך וזה מולדתך חלק אם ומכיש אביך זה אכל בו להשראוש שכינה אז שוא פמלו בוניו
מי שמקדש .וממהר אש אבריו שיהי׳ מוכן חלק אב אשר השרישו כך שאווש הגשמיות
להשראש השכינה זהו נקרא בנין חזק והוא בשפת מחיבור ואז שיכל להשליך אש הארציות
הממוצס בין ישראל לאבינו שבשמים ולס״ז כל שלך .ולפ״ז נוכל לסרש ^באר הסמיכות זכור
יום השבת לקדשו ככד אש אביך המקרב א״פ להצדיק מ ה הוא מקרב א״פ חש
זאת
^ ^ז ל מ ה בראשית תפ אר ת
והי׳ לבשי אחד גימ׳ והמה השלשה שותפין ׳את חמך .דסנה מונה ס״ח הוח רק משנס
להאדס אכ ואס והנשמה הכאה מן סקדוש לשכת וכאשר סקייס מונס כליל שכס כקדושה
ברוך הוא גס ס׳ ת של הנ״ל גימ׳ ואז ממשיכין יתירה היינו שתשליך אס החלק או״א וסה
טליהס כל שפט כרכה והצלחה וכן נזכה להשפט תקיים כיכוד או״א ימן כי גס המה רצונס כזה
טליונה אמן נס״ו: שתקדש א״ט כשמת תשמיש:
וי א מ ר הנחש אל האשה לא מות תמיתון כי ו ב כ ת בי האר״י ז״ל איתא תירץ אחר טל
יודט אלקיס כי כיוס אכלך ממנו ונפקחו סמיכות כי כל אדס המחדש כשכת
טיניכס והייתס כאלקיס יודט טוב ורט .ותרא כתורה מטטרתו לחכיו ואמו וא״כ זכור את
האשה כי טוכ הטץ למאכל וכי תאוה הוא יוס השכת לקדשו וטי״ז יהיה ככוד לאכיו
לטיניס ונחמד הטץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל . ואמו ויש רמז כזה כי ר״ת זכור את יוס
וי ש להפליא הא לו יהי׳ כדכרי הנחש אכתי השכת לקדשו כא״ת כ״ש גימ׳ כתר ונמצא
נמי לא היה לה לחוה לשמוט כדכרים מטטרתו לאכיו ואמו .ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק
האלה ולטבור טל דברי הקכ׳׳ה וטוד יותר כפ׳ האזינו צור ילדך תשי כלומר הכתוכ מזהיר
הוא לפלא אומרו ותרא האשה כי טוכ ה טן אותך שתשכח את המוליד שלך היינו כהחלק
למאכל כוי קשה מנא ידטה כראיס כטלמא או״א ואז ותשכח הוא לשון מציאה כלומר אז
אשר טוכ הטץ למאכל וטוד גס כטיני יפלא תמצא אשר אל מחוללך כלומר תהיה נשאר רק
מנא ידטה כי נחמד הטץ להשכיל .והנה כהחלק אלקי ממטל גס הוא אותיות מחול לך
רש״י ז״ל הורגיש קצת בזה ופי׳ כמו שאמר כלומר אל שהוא חסד ימחול לך טל אשר
לה יודטי טוב ורט אבל מהפסוק טצמו לא חטאת טד הנה .וז"פ טל כן יטזוכ איש את אכיו
משמט כן. וחת אמו ודכק כאשתו כלומר כשטס דכוקותו
ונ ר א ה לי לתרץ טז׳׳ה אכל כטרס נקרכ לתרץ כאשתו היינו כשטת חי כור יטזכ את חלק אכ
זאת נשאר טלינו חובת ביאור את מאמר ואס וידכק א״ט רק כהרוחניות ולא בהגשמיות
הגמרא טתיד הקב״ה לשפוט את סיצ׳׳ה ומקשיס ואז יהיה כניו קדושים ויראי ה׳:
כל המפרשים טל מה ולמה ישפוט אותו הקב״ה ילפ״ז נפרש הפסוק )כתהליס מ״ה( שמטי
הא סוא י״ת בפצמו ברא אותו לכך לפתופ כת וראי והטי אזנך ושכחי טמן־ וכית
לבות בני אדס לטבירה כדי שיהי׳ שכר וטוצש אכיך כלומר כאשר תשכח כהחלק של אכיך
לבני אדס נמצא היצ״ה טושה את שלו כפי ואמך אז תוכל להטות אזנך לשמוט לטוכ
פקידת הקב׳׳ה ומדוט יטניש אותו הקב״ה : כטיר ה׳ ואז ויתאו המלך יפיך כי הוא אדורך
ונו כ ל לתרץ טז׳׳ה טפ״י מה שראיתי בין פי' תהיה נשאר רק כהחלק של הקכ״ה ויהי׳
הכתכיס המונחיס תמת ידי מככוד רק הוא אדורך והשתחוי לו כלומר יהיה לך
אא״ז סרכ הצדיק הגאון הקדוש וכו׳ מו״ה דוד הכנטה מפניו .ואיתא ככתכי האר״י ז״ל איש
צכי זצוקללה׳יה שאמר טל הפסוק )בההליסל׳׳ו( ואשה ט״ה גימ׳ אחוריס של ט״כ ס״ג מ׳ה
נאוס פשט לרשט כי החליק אליו בטיניו למצוא כ״ן .ולפי דטתי נוכל לרמז כזה כי כאשר איש
טונו לשנוא כלומר מפתה טל לכו כ׳'כ טד ואשה מחכריס יחד כקדושה וכטהרה וגס
שיטשה צו הטון כמציאה והוא שמפתה טל כמחשכות טהורות אז שורה טליהס אותן ד'
לכו לרק אל מקוס טכירה ולהתגכר טל יצרו מלוי הוי״ה הנ׳יל ויהי׳ נשפט טליהס שפט
הרט שלא יטשה תאות לכו ויהיה אצלו כמציאה ברכה והצלחה .ונוכל לרמז כהפסוק טל כן
אכל באמת הוא י ק לשנוא כלומר גס כשטס יטזכ איש את אכיו ואת אמו ודכק באשת
המציאה
י ב שלמה
I ב ר א שי ת תפארת
פקידת המלך מלכו של טולם וטבור זה נקרא המדאה כוונתו רק לשנוא חותו וע״; חמר
רשט ולכן ישפוט אותו הקב׳׳ה : דוד הפ״ה דברי פיו און ומרמה יתיצב סל
ועפי׳ז נתרץ .הפסוק בס׳ וישלח ויצו את הראשון דרך לא טוב רט לא ימאס פי׳ שזהו כוונת
לאמר כי יפגשך טשו אחי ושאלך לאמר סינ׳׳ה להטמידו טל דרך לא טוב ואז רט לא
כו׳ ו ק ש ה קושית המפרשים טל כפל לאמר •מסב וכן הי' טנין המרגלים שהי׳ מראים
ולפי דרכינו ניחא בס״ד דהנה ישראל נקראים כוונתם לש״ש וכל זמן שלא הלכו הי׳ כשרים
ראשון כמ׳ש ראשית תבואתה וכך הוא הסי׳ כיון שמחשבתס הי׳ לש׳׳ש ותיכך שהלכו הרי
של המקרא קודש ויצו את הראשון לאמר כלומר נלכדו במצת היצ״ה טכ״ל הזך ודפח״ח :
ציוה את ישראל שנקראו ראשון כי יפגשך.משו ונו כ ל לומר נמי שזה היה כוונת אשת פוטיפר
זהי היצ״ה אחי פי׳ שיטשה א״ט כאח שיאמר שאמרה שכבה טמי ודרשינן בגמרא שכבה
לך אחי אתה ויבקש ממך שתטשה מצוה וזה ממי בלא תשמיש כלומר שאמרה ומפתה מל
שאמר ושאלך לשון בקשה וכמו שפי׳ יב״ט ויבטי לבו לטשות מצוה כאשר תשכב טמי בלא תשמיש
מינך כלומר יבקש ממך שתטשה מצית ובזה ותהיה בנסיון גדול ויהי׳ לך טוה״ב טבור זה
יטשה א״ט כאח וז׳׳ש טוד הפטם לאמר כלומר אכן באמת מיה יוסף הצדיק מבחין דבריה
תאמר לו אתה למי אתה ואנה תלך ולמי אלה היטב ולזה לא רצה לשמוט לדבריה כפירש׳י
לפניך פי׳ שתאמר בלבבך את השלשה דברים בשם תנחומא לשכב אצלה אפילו בלא השמיש
שצריך האדם להסתכל בהס למי אתה הוא להיות סמה סירש״י בפוה״ב כלומר לא רצה
כנגד מאין באת כפירש״י של מי אתה ואנה את טוה׳ב שלה לא מטוקצך ולא מדובשך ולכן
תלך זה כנגד ולאן אתה הולך .ולמי אלה מאוד צריך כל אדם להיות זהיר מן המצות
לפניך כנגד לפני מי אתה טתיד ואז תבא של היצ״ה יטן כי סופו יהיה במגירה כמ״ש
לגדר מניוות ושפלות ותוכל להבחין בין המצות החכם הכולל שאול צטדיה יתמוכו אכן איך נוכל
היצ״ה למצות היצ״ט ואז תנצל.מרשתו .ואמרת להבחין בין המצות של היצ״ה■ ובין המצות של
למבדך לימקג מלת ואמרת הוא לשק שבח כמו היצ״ט שהוא מצוה באמת .זהו ט״פ מה
א מ ח צדיק כי טוב כלומר תשבח יותר את שאמרו באבות הסתכל בשלשה דברים ואין
היצ״ט שהוא מכונה בשם ימקב .ואמר מנחה היא אתה בא לידי טבירה מאין באת ולאן חתה
שלוחה כלומר אפילו שיאמר לך כי זס יהיה הולך ולפני מי אתם טתיד כלומר בהיות האדם
לך למנחה ולמתנה היינו למצוה שתטמוד במקום מסתכל תמיד באותן השלשה דבריס אז יבא
סבירה ולא תטשה אותה ותהיה בן טוה״ב לכלל טניוות ושפלות ואז יוכל להבחין בדבריו
אבל באמת בסוך יהי׳ לאדוני לטשו היינו של היצ׳׳ה יפן כי היצ״ה איננו יוכל לפתות
להיצ״ה שנקרא אדון ואמר הכתוב והנה גם לבות גני אדם וללכוד אותם ברשתו אם לא
הוא אחריני כלומר יבא אחרינו להב׳׳ד של שמביא אותס בראשון לידי גאוה וגדלות :
מסלה לקטרג טלינו ח״ו כמ׳ש בזוה״ק יורד בע״ ש בקין גדול טוני מנשוא כלומר זה
ומפתה וטולה ומקטרג ; שטשיתי טון גדול כזה בא לי מנשוא
ו ע ת ה נחזור לראשונים לתרץ הכתוב ד הנה כלומר מהתנשאות שהיה בי :
הנחש שהוא היצ׳׳ה הלביש דבריו לחוה וז״ ש טתיד הקב״ה לשפוט את היצ׳׳ה יטן כי
שתעשה מצות וכך הוא המשך הדברים ויאמר הקב״ה ברא אותו רק לסתות לבות בני
הנחש אל האשה לא מות תמותון כלומר לא אדס לסגירה אבל לא לטשות מצות והוא לא
זו בלבד שלא תמותון כי אם פו ד יאהב אתכם כן פשה אלא שמפתה לטשות מצות וטובר טל
הקב׳׳ה
שלמה גי ־ א מי ת תפארת
כלומר נתנה לאשה להב־ן דבריה אשר טמה הקב״ה טבור זה ולזר אמר כי־ יודט אלקיס
שהבינה שזה יהי׳ נחשב למצוה טבור שיבחין מלת יודט הוא לשון אהבה כמי כי ידטתיו
בין טוב לרט כהנ׳׳ל ולכן גס הוא האמין לדברי׳ ומפרש דבריי מסני מה ואמר כ* ביום אכלכס
ויאכל מן הטץ ותפקחנה מיני שניהם וידמו ממנו ונפקחו טיניכם והייתם כאלקיס יו־טי
כי טירומיס הס כלומר אח"כ הופקחו מיניהם טוב ורט כלומר תהי׳ כאלקים להבחין בין
וראו ■כי טירומיס הס מן המצוה אשר צוה סוב ורט ט־ינו מצות ה' שהוא טוב באמת ובין
להם הקב״ה ומברו מליו ונטנשו ונפשה טירומיס רט היינו מצות היצ״ה שהוא באמת רט וטבור
אבל לבסוף טשו תשובה .וז׳׳ש ויטשו להם זה יאהב טוד אתכם הקב״ה ;
חגורת ר״ת חסד גבורה תפארת רחמים רצ״ל רז״ש ותרא סוא לשון יראה יטן כי מורא
שנמתקו מהם הדינים ונטשו רחמים וחסדים : טלה טל ראשה לאכול מן הפץ כי טוב
וז״ש ויאמר את קולך שמטתי בגן ואירא כי הפן למאכל רצ״ל אטפ״י שטוב הטץ למאכל
כי פרום אנכי ואחבא .ולכאורה אין וכי מאוה הוא לטניס אט״ס שתאוה הוא
להבין מלת ואחבא ולמה לא אמר הלשון לטניס אטפ״כ לא הי׳ רצונה לאכול ממנו טבור
והסתרתי אבל לפי דברינו הנ׳ל ניחא בס״ד הפקידה של הקב״ה .ונחמד הטץ להשכיל
כי אדס הראשון הכיר בטצמו איך שחטא נגדו כלימר אבל כשראתה את דברי הנחש כי נחמד
ית׳ והמרה את פיו ולכן תיכף הודה להקב״ס הפץ להשכיל פי׳ להשכיל ולהבחין כין טוב לרט
ופשה תשובה וז״ש ואירא כי טירוס אנוכי כהנ׳׳לבין מצית היצ״ה ובק מצות היצ״ט שהוא
ואחבא כונתו כלומר לא די כי טירוס אנוכי מהקב׳׳ה והיתה כוונתה רק למצוה לפי פיתוי
מן המצוה אלא ואחבא רצ״ל נטשיתי טוד חייב היצ״ה לכן ותקח ממייו ותאכל והוא לא יודפת
לפניך במה שטברפי טל מצותיך אשר צויתנו שזה דרכו של היצ״ה לסתות את האדם למצות
והנה אדם הראשון אמר בלבו אתודה לפני ובזה תטבור טל מצות הקב״ה :
הקב״ה טל חטאתי נגדו תמיד והוא ית׳ מפץ חסד ו ה נ ה אמרו חכז״ל איזה אשה כשרה שפושה
הוא ובודאי ימחול לי טל חטאי ויטשה לי רק רצון בטלה .ו ל כ או ר ה קשה מדוט כשטושה
חסד גמור .גס נוכל לרמז בר״ת של הפסוק תקרא אשה כשרה . רצון בטלה
הנ״ל ויאמר את קולך שמטתי וכו׳ טס האותיות ו א פ ש ר לומר טז״ה דסנה מבואר כספרי
גימ׳ אלקיס בריבוטו ובמספר הקדמי ט״ה קבלה אשה בא״ת ב״ש הוא צבת והנה
וס״ת גימ׳ הוי״ה פשוט ו בהכאה יבכסל ובמספר צבת הוא לשון רצון יכמ״ש וכמצביה טביד
הקדמי והשם אה׳׳י פשוט ובאחוריס ובהכאה בחיל שנדיא .וז״ש אף צבת בצבת טשייה כלומר
ובמספר הקדמי ותליסר מכילק דרחמי כלומר אשה שנקראת צבת בצבת פשייה פי׳ נבראת
אט׳׳ס שבתחלה היה שורה טלי דינים אבל אח*כ ונפשית רק שתפשה רצון בטלה ואם הוא רק
כשטשיתי תשובה נהפך לחסד ולרחמים : פל זה נבראת לכן בטשותה רצון בטלה אז
נם נוכל לומר את קולך שמטתי בגן זה גן נקראת אשה כשרה כי הוא מושה מה שנבראת
סדרים דאורייתא קולך זה קולה של והנה חוה יודפת היתה כי רצון בטלה הוא
תורה כלומר הנני מודה שטברתי טל גן לטבוד את הבוב׳׳ה בכל מאמצי כח ולכן משתה
סדריס דאורייתא וטל קולה של תורה וזהו רצון בפלס לפי כוונתה בדברי פיתוי של הנחש
ואחבא היינו שנפשית חייב אכן מודה וטוזב לפי pותתן גס לאשה פמה ויאכל והנה לכאורה
ירוחם : קשה טל מלת פמה שהוא אך למותר כי
היל׳׳ל ותתן גם לאשה ויאכל אבל השתא ניחא
בזפת
יג שלמה בראשית תפארת
לא שפה וישפ אל הבל ואל קין ואל מנחתו ב ז ע ה אפיך תאכל לחם נו כ ל לפרש עז״ה
לו לכתוב ולפרש אל ישפו אל יפנו שא*כ היה דהכה כשאדם פושה ח״ו איזה פבירה
שקר ט׳ יאל ישפו אל דברי שקר או לדברי ורוצה לפשות תשובה צריך לפשות המצוה
אל יהיה אף כאן ואל ישפו בדברי שקר באותו הכח שפשה את הפבירה כמבואר בס׳י
סותרים נדברים בדברי שוא והבאיי .והנה אם פשה פבירה בזיפת בשפת פשיתו צריך נמי
זה את זה ; להתאמן ולפשות כמו כן המצוה בכוח גדול
וני ב ל לתרן פ״פ האמת דהנה באמת ישפו כ*כ פד שיזיפ מאוד והנה הלחם הוא התורה .
סי׳ פנו וזה שפירש״י וישפ ויפן וזה ח ה שכתוב בזפת אפיך תאכל לחם כלומר
שמביא ראיה מס׳ שמות ואל ישפו אל יפנו פי׳ תלמוד התורה .הקדושה פד שתזיפ
כלומי שם אי לאו שכתוב שם אל ישפו בדברי ואז יהיס תיקח לעבירות שפשית גס הוא
שקר היה גם שם פי׳ אל יפנו רק מחמת תיקון לפגם הברית יפן כי אץ זרפ יוצא פד
שכתוב שם בדברי שקר א׳א לפרש כמו שפירש״י שנזדפזפ כל איבריו ולכן תלמוד התורה נמי
שם הרי פיקר 'הוכחה שמוכרח לפרש אל פד שתזים ותלמוד בכל מאמצי כח ויסיה
ישפו אל יהגו רק פבור שכתוב בדברי שקר תיקח לפגם הברית כי בזפת הוא לשון זיפה
אבל אי לא הא הייתי ממיש נמי אל יפנו ורתת וכמו כן מחויב כל האדם לפשות כל
וכן בכאן רשפ ויפן וזה ברור בס׳ד : המצות בכל מאמצי כח ויתקן את חפאת
נפורים ואף כי בפתים הללו אשר כמפפ אין
כי שבפתים יוקם קין ולמך שבפים זשבפה נקי מזה כי אין צדיק בארן אשר יפשה פוב
והנה פל שבפתים סירש׳׳י שבפה ופל ולא יחטא ובפרש המוני פם בוודאי צריך
שבפים ושבפה פי׳ שבפיות הרבה .ולת״ד יש שלא ישכח בהחטאת נפורים כי אם ישכח
בהססוק להקשות מדופ ^לא כתוב גם בהם מלפשות תשובה פליהם אז יוכל לשכוח
טצמו שבפה ולא' שבפתיס וכמו כן קשה נמי ח״ו בהקב״ה :
מדופ לא כתוב בהפסוק שבפיות הרבה ולא ועפ״ז נפרש הפסוק בפ׳ האזינו צור ילדך
שבפים ושבפה : תשי ותשכח אל מחוללך צור הוא לשון
א כן שבפין אנסין לאורייתא ונוכל לפרש בריאה והולדה כלומר מה שבראת בילדותך
פז״ה דהנה מבואר בשפר המלך .איזהו דרך היינו בחטאת נפורים תשי פי׳ שכחת בהם
רחוק כלומר שיתרחק א״פ מהקב״ה ולא יחזיר מלפשות תשובה פליהם ופבור זה ותשכח אל
פוד .מן המודיפים ולחון רצ״ל בהגיפ פל מחוללך כלומר מה ששכחת לפשות תשובה זהו
פונותיו בדרגא דשאול והמלאכים מודיפים פבור ששכחת בהקב״ה ח״ו וכן נזכה לפשות
אותו ומזכירים אותו שלא יטמא פוד נפשו תשובה בכל פת אמן נס״ו :
והוא הולך חון לנדרו פוד ואינו רוצה לשוב
זה הוא דרך רחוקה שלא יוכל לבא אל מקומו וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו פירש׳׳י ויפן וכן
ולא ימצא פתחו פתח התשובה מאחר לא שפה אל מנחתו לא פנה וכן
שיורד אבל שאולה פכ״ל .אבל כן הוא אל ישעו אל יפנו וכו׳ ו ק ש ה כאן מביא רש׳י
האמת בהיות האדם פושה תשובה ולומד ישפו שהוא פי׳ ז׳ל ראיה מן הפסוק אל
התורה לשמה באמת יוכל להמתיק את הדינים אל יפנו הא שם בפ׳ שמות פירש״י ואל ישפו
ולהגביר את החסדים בפולס והנה שבפתים בדברי שקר ואל יהגו וידברו תמיד בדברי
*.־־- !Svהתורה כמבואר בתוס' בבא קמא פ׳׳ז רוח כו׳ ואמר פוד וא״א לומר אל ישעו לשון
אין הפארת שלמה
שלסה בראיעית תפארת
טמו חסד וטוב לו כל ימיו וכמו שמצינו אין שכטתים אלא תורה ש 5אמר אמרות ה
כאכרהם אט״ה אחר שטמד בטשרה נסינות. אמרות טהורות כסף 5צרוף בטלול נר רץ
ובע״יס בזיה״ק ) פ׳ תולדות דף ק״מ ט״א( מ זוקקו שטתים :
אכל קוכ״ה מדקדק טס צדיקים תדיר ז״ ש כי שכטתים יקם קין כלומר ט״י התורם
ככל טוכדין דאינון טוכדין בגין דידט דלא יהי׳ לו תקומה טל החטא שטשה ולמך
יסטין לימינא ולשמאלא וכג״כ אכרין לון לאו ד מ ה למך ט״ה גימ' שילום הוי״ה א״ד שכטים
כגיניה דהא ידט יצרא ותוקפא דהימנותא ושכט׳ גימ׳ השם ט׳׳ב וחמש׳ גכורות ס׳י ט״י התור'
דלהון אלא בגין לארמא רישיהון כגינייהו כג״ד יהי׳ לו תקומה וגם כשילוב הוי׳׳ה א״ד שהוא
טכיד ליה לאברהם דכתיב )כראשית כ״ב( מכוין וגם כשם ט״כ יוכל להמתיק את החמשה
והאלקים נסה את אברהם מאי נסה הרמת גבורות וישסיט חסדים כטולם .גם ר״ת של
נס מ־״א )ישטי׳ ס״ב( מרימו נס שאו נ ס כל הפסוק גימ׳ סשם ם״ג' ככסל והשם כ״ן
הרים דגלו דיליה ככל טלמא ואט׳׳ג דהא אתמר פשוט והמה רחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים
כג׳ד קוב״ה הרים דגלו דאכרהם בטיניהון אנס׳׳ו :
דכולא הה״ד נסה דאכרהם אף הכי קוכ׳ה בגין
לארמא דגלא דצדיקיא איהו כרי׳ לון לארמא וי ח ה ל ך .חנוך את האלקים ואיננו כי לקח
רישייהו ככל טלמא טכ״ל הרי מכאן איך כי אותו אלקים ו הנ ה לכאורה קשה אומרו
הקכ״ה מנסה את האדם כדי להיטיכו באחריתו: האלקים כה׳ הקודמית ואח׳כ כתב רק אלקים
ו ה ש ח א נתרץ את מאמר הזוהר כטוב ט ט ס כלתי ה׳ הקודמות .וטוד יותר יש להפליא
ויתהלך חמך את האלקים כלומר אפילו מדוט ככל הסדרה כתיב .כ״פ כתחלה רק
טס השם האלקים וטד אותן ה' גבורות שלו אלקים כלכד ואח״כ כתיב ה׳ אלקים ואח״כ
הלך נמי טס הקב״ה והאמין כו י׳׳ת שזהו רק דק השם הוי״ה לכד .ו ב ט ר ם כל נתרץ נמי
לטובתו כי מאתו לא תצא הרטות .ואיננו טוד דף ט״טט״א המאמר כזוה״ק ר״פ תרומה
כשם זה כלומר וטכור זה לא היה שורה טליו ייחהלך חנוך את החלקים ואיננו טוד כשם
טוד השם אלקיס כי לקח אותו אלקים להקרא זה כי לקח אותו אלקים להקרא כשמא ד״ה.
כשמו ד׳ה כלומר אפילו השם אלקים כ ^ מו ו ל כ או ר ה המאמר הזה הוא מקושי הכנה.
לקח אותו להקרא בשמו ד״ם היינו צטשות ונו כ ל לתרץ טז״ה דהנה מבואר כס״י
לו רק חסד ורחמים עכור שהיה לו אמונה כרא את הטולם רק להטיב שהקכ׳ם
ב״ה וטתה מתורץ הפסוק ממילא: לבריותיו ובהיות כן מהיכן יצא הדבר אשר
וז״ש כטוכדא דבראשית ל״כ פ׳ אלקים ונמתקין נמצאים כמה וכמה כני אדם אשר אין טוכ כטמלם
בל׳׳ב נפ״ה ואחר זה כתיב פוד חמשה ואף נם זאת כמה כני אדם אשר כאים טליהם
טשר פטמים אלקים וט״ה ששה טשר ונגד זה כתיב צרות משונות ח״ו הא הקכ׳׳ה ברא את הטולם
ששה טשר פטמים הוי׳׳ה ונמתקק זה בזה רק ,להטיב לבריותיו .אכן לפי האמת כן הוא
וכתיב טוד טשריס פטמים האלקיס וט״ה גימ' אשר מפי טליון לא תצא הרטות רק לפטמים
כ׳׳א כמנין אה״י שהוא רחמים והוא רמז לידט הקכ״ה רוצה לנסות את כני אדם היטמדו
כי ה׳ הוא האלקים כלומר מה שנראה בנסיון ויקכלו את הכל כאהבה להטיכם באחריתם
לפטמים לאדם כי שורה טליו דינים ח׳׳ו ובהיות האדם טומד בנסיון ומאמין באמונה
הכא־ם ממדת אלקים נכון לבי בטוח שזה נמי שלימה כהכוב״ה שכל זאת הוא רק לטוכתו
לטובתו ויאמן כזה ככל לכו ונפקו ואז יסיר אז אפילו מה״ד נמ־ מסכים למה״ד לטשות
הקכ״ה
שלמה נד! תפארת
עסורגע ואז הקב׳יהנוחן לו נמי כל פוב סלס הקב״ה אח כל כדירס ממליו ויעכה לו רחמיס
וגמלא לו רצונו בכל עת ואיך יוכל לעשוס וחסד’ ׳ גמור־ס גס ר״ה וסיס סל הפסוק ויסהלד
נ״ל לרקביה בהיותו הולך מדרגא לדרגא חנוך גימ׳ ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן באחורי' סל מלוי
עד כיש־ג צנייע כע״ב ומייפה את מעשיו עס הד' כולליס גס ויחהלך חנוך אח האלקיס
לסקב׳יה ואז יהיה לו כס בארן כמ״ש פוב ואיננו ר׳יח גימ' סי״ה :
וז״•׳״ אלה גימ' לו וזה שס משמן פוב.
שבדור נס כלומר המה אותן ל״ו צדיקים ויקרא אח כמו נח לאמר (ה ינחמנו ממגיסינו
פסניס נייחא להקב״ה נס פי׳ ואז הקב״ה נותן ומעצבוןידנו :
תמי^ס לו נמי נייחא יען ני הוא איש צדיק. נ ו כ ל לפרס למה זה ינחננו דבנה הקב״ה
אותיות מיס והוא הסודה שלומד הסורס חסן חסד הוא וכסבא נח והיה צדיק
בדורותיו היינו עם אותן סאנשיס סבאיס חמים והחפלל לה' אלקי הרחמי׳ והסליחוח
אליו ואות ת׳ מן .היבר .חמיס ני מ׳ פרנסה רסמע סועחו לסלוח ליסראל ולעסוח להס
עס סאותייס כלומר עבור זס יש לו כח רחמיס ונוכל לרמז במלח ומעצבון בנין מנצפ״ך
להשפיע פרנסה על כלל יסראל ואמר הפסוק גיה׳ אז שקוצי״ח גס ממעסינו גימ׳ אב״ג יס״צ
אס האלקי׳ הסהלך נס והוא לשון ליוה גס 'נחמנו ממעסינו ומעצבון ידינו עס החיבוה
כמ״ס התהלך לפני כלומר שיהי׳ סודה עליך נ' מ' יהי חסדך ה' ,עלינו כאסר יחלנו לך
דינים סבאיס מהשס אלקי׳ עכ״ז תלך פ ס עס האוחיוח והחיבוח וכן נזכה סיהי' סורה
הקב׳׳ה ואז נ״ס פי׳ חתן נייסא להקב״ה . עלינו רק חסדי הבוב״ה מעסה ועד עול׳
ויולד נח שלשה בנים פי׳ אז יוכל להוליד נייתא אמן נש״ו ;
להקב״ה מי שיש בו שלשה מידות סללו כי
סמס חמעש״פ כנודע וזס שם פי׳ בניס ב ש ג ם למפרע ר״ת משס גדול שמו בעולס
שיהיה לך שם בארן .חס פ״ה גימ' )ו״ש וזה כוונח הגמרא משה מן החורה מ טן
שע״ב ויפה פי׳ שמייפה אס מעשיו להקב״ה כשגס הוא בשר ,
והנה ר״ח סל ספסוק ויולד נח עם האוהיות
גימ׳ אז ישמחו וירננו וס׳׳ח עולה השם
אלקיה וד׳ מלוי סוי״ה בהכאה ע׳יה כלומר
נח
הדינים נמחקים בהחסדיס ואז ישמחו וירננו: א ל ה הולדוח נח נח איש צייק חמיס הים
א׳י ע״ז האופן דהנה מבואר בגמרא עירובי] בדורותיו אח האלקיס החהלך נח
שחי שנים ומחצה נחלקו ב״ש וביה הללו ו הנ ה לכאורה קשה על יולד נס כו'.
אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא כפל מלת נח ב׳ פפמיס גס קשס הסחיל
והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יוסר לומר אלה חולדוה נס ומסיים איש צדיק
משלא נברא ונו׳ ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו. הגס כי רש״י ז*ל הורגש בזה תמיס.
והנה כל אד׳ צריך לפשפש מועשיו ונזכור ומסרן הואיל והזכירו ספי בשבחו אכן עכ״ז
א״ע ביום המי ר.ה ואך נס זאת סכור תמיד היל״ל אלס תולדוס נח שס חס ויפת ונח
בזה המחלוקת הנ״ל ונודע שעולם עומד על ועוד בו שלישיה איש צדיק חמיס כו'.
אותן ל״ו צדיקים שבדור כאשר הבאהי למעלה. להקשות אמרו אס סאלקי' התהלך נח והי״ל
וז״ש אלה גימ' לץ נח נס א־ש צדיק תמי׳ ואפ״ל נמ׳^ה הלך מהו הלשון סחהלך.
כלומר כאשר הצדיק שקרא איש צופה דהנה הצדיק צריך לעשות נ״ר להקב״ה בכל
ומביפ
שימה נח תפארת
ביפירין בלחם צר ומיס לאן אבל אא״כ תשיג ומביט ,תמים על אותן שני כיו שהיה המסלוקת
עשירות גדול ואבני' טובים ומרגליות וסאריך בץ ב״ש ובין ב״ס אז הוא בודאי מפשפש במעשיו
ימיך כטוב .או להיפך אם תיצס שיהיה לך שעתא ואז טלדו ממנו ליו צדיקיה גס סמים היה
חדא בכל הטוב ההוא אבל את״כתהי׳ מעונה פס סאותמת גימ׳ יוס סמיפה ט״ה כלומר
ומדוכה בישיר’) כל ימיך היע־ס והלילות .וכי שיסתכל תמיד ביוס המיתה ובאו^ שלשה
מי הוא זה שיטה כ״כ שיבחור באותה שעס דבריס סואמרים בפ״א מאין באת ולאן אסה
ויעזוב כל ימי .חייו בי«דין ההמס ס״ו הא הולך ולפני מי אתה עתיד ואז יעשה תשובס
אפילו שוטה שבשוטים לא יעשה כה אלא באמת בכל לב וכן נזנס לתשובת אמת בכל
וודאי יבחוי שיס־ס לו שעתא סדא כל אותן לב ונפש אמן מ׳׳ו :
ה:רות נרי שיהיה לי אס*כ כל סטוב הזה
ודינה הנמשל מובן מאליו יען כל ימי סייו. א ת האלקים סתהלך כ ^ ויל״ד מדוע כתיב
של אדס סמה נחשבו כי כל יעי חייו נס אועלו השש אלקיס ולא סיי״ה
רק כרגעה קלה כי כל יע־ חייו סוסו ולילות r ה׳ אלקי' בס' הקידמוס ועוד יוסר יש להפליא
בוהו זכמ״ש יפיגו כצל עובר וכענן כלס סא באמרו נס איש צייק תמיס מזס אנו
ע ר םינן בנמרא )ביצס cp וכחלום יעוף. יודעים כי בודאי סלך מס האלקי׳ ולמה אמר
בר׳ אליעזר שהים ט׳ו ע״ב( מעשה עוד הפעם את האלקיס סתהלך נס.
♦ושב ודורש כל היום כולו בהלטת יו״ט כו׳ ונובל לתרץ עז״ה דהגה נודע מס״י כי כל
ונער על שיצאו מן הדרשה ואער עליהם מי שעושה תשובה מאהבה זרוסת נעשין
שמכיחין חיי פולס ופיסקים בחיי שעס והכה כזכיוס והעבירה בעצמה נספכה למציה ואז
שס יצאו לשמחת יויט ואעפ״ב היס קורא גס מה״ד בעצמו נכנע תחת מה׳׳ר וגס הוא מסכיס
עליהם שיצאו לעסוק בסיי שעה יען כי לעשות לו רק חקר ורחמי׳ אכן העיקר
העיקר ביאת סאדס לעוס״ז הוא רק להכין שיקבל את הכל באהבס וברלין הלב אפילו בעת
צידה לדרך לעוה׳׳ב כדי שלא יצטרך לאכול שבא־ס עליו דינים ח״ו וישורין צריך להאמין
שס נהמא דכסיפא .ובהיות כן כל מי שחינן בהבינ״ה שגס זס הוא רק לטובתו וחסד הוא
אותו ה׳ בבינס להבין ולהשכיל על מה ולמס אלא שנתלבש ו בהדיניס לפי שעה ובהיות מקבל
הוא בא לעיס״ז אז בודאי צא יעזוב אף רגמה באהבה אז סקב״ס ברוב חסדו הגדול יגלה
מדא בלתי מצית ומעש״ט ויעסוק רק מעט לי באמת הנזסדיס ויראה בחוש שהוא רק
בעסק פדנשסו כדי להחיות את נפשו ונפשות חסד ורחמים כאשר כתבתי מזה גס בהם׳ הקודמת*
ביתו ועיקר יתאמן רק להכין עצות ומעש״ט צ י ז לידע ולחשובבלבו כשרואה יעיי“
כדי שיהיה לו במה שיבוא לעה״ב כמ״ש התקן יסירין באין עליו ס׳ו ידמה בלבו פן
עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וכאשר זאול* הקכ״ס מיקר אוחו ביסולין בעוה״ז כרי
האדם יאנהג א״ע כפו כן תמיר ויקבל הכל שידמה בלבו כפי שיהיס לו מוה׳׳כ לר!
באהבה אז הש׳׳י ירחיב לו את פרנסתו האמת הדבר אשי העוה״ז הוא רק אפש
ונותן לו כל סוב נם בעוה״ז; ארוך .וכאשר ואין נחשב ע ד עוה״כ שכולו
ו עו ד מבואר בגמרא )נדה דף ל״א ע״א( דרש לג ט לו כן יחשוב אז בודאי יקבל אס סבל
רב יוסף מ״ד )ישעי' י״ג( אודך פ באהבה :ונו כ ל לראות עוד הדבר הזס ע"פ
אנפת בי ישוב אפך ותנסמני בפס הכהוב יאמר הנה הברירה בידן משל כאשר
מדבר בשני בגי אדס שיצאו לסנזורה ישב לו וברצונך אתס תתעכב שפסא חדא פעונס ומדוכה
np
טו שלמה נה תפארת
לחסדים גדולים בכל ע ת: קון לאהד מהן הסמיל מחרף ומגדף לימים
במט בטנעה ספינהו בל חבירו ביס התחיל ו ע ה ה יתבאר כמי מה שאמר לו הקב״ה כי
אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה מידה ומשבח לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני
)ופרש׳יי ני אנפת בי שכעסת עלי אני מודה והנה לכאורה מלת לפני היא מיותר אכן
לך בלסינר.י הי׳( והיינו דאמר ר׳ אליעזר מיד לפי דרכנו יובן בי מלת לפני הוא לשון זעם
מושה נפלאות גדולות לבדו וברוך שם נבודו כלומר אפילו בעת שהלכתי עמך בזעם אפילו
נטינם אפילו בטל ננ ס איט מכיר בניסו )וסירש״י הכי הייתי צדיק ומלת במר הוא ר״ת בדחילו
לבדו הוא לבדו יודע בנם אבל בעל הנם ורחימו וזהו שתרגומו על מלת אח האלקי'
אינו מכירו( היי מכאן איך כי הקב״ה עובס התהלך נח .בדחלתא ד׳׳ס התהלך נח סי׳ אפי׳
עם כל אדם סםדיס גדולים בכל עת ורגע כשהיה עליו פחד ה׳ היינו דירס ח״ו אפ״ה
ד׳ בכל וגשמי׳ באמת וסגס ני לנטמי׳ נראה לאדס שהפס דינים הלך בצדקו
חיו אבל באמה לבסוף נגלה לו החםדי׳ שמשה עולמות אבי״ס ובחשקות גדול ונוכל לרמז בדור
ובעני; נכתוב סמרש׳׳א )ססוזי׳ הזה עס התיבות וע׳׳ה גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה ע מו הקב״ה.
ואלו טחום אלקיס המה והוא חסד ונוכל לרמז עוד נח איש צדיק ס״ס דף קי׳יז מ״ב(
נסים נקסריס אבל נסים כגליס פועל אוסס חשק סמים היה בדורותיו ס״ח ע״ה גי פ׳ שם
הש׳׳י בשמו המיוחד שס הדי׳ה־ וז ה שאמר ב״ן שהוא בעולם עשייה חמים היה ס״ח
אברהם שס מיה בהוא נעולה היצירה בדורותיו את סקב״ה למשה רבינו ע׳ ס ואראאל
ני באל בדי נראה שהוא נח אלקי המשדד סאלק־ס התהלך נס ר׳׳ת גימ׳ השם ס״ג שהוא
המערכה מ סי׳ נסחריס לבל אבל שמי ס׳ בעולם הבריאה האלקיס התהלך נח ס״ת נגס
ו ה נ ה עם האותיוס וע״ה גימ׳ השם ע״ב שהוא הפועל נס נגלה לא נורעתי להם•
בעולם אצילות איש צדיק ר׳ח גיע׳ שילוב הוי׳׳ס :ח היה הונך בתמימות עס הקב״ס
אפינו בפת שבאים עליו יסודי׳ אפיה קיבל א״ד והוא המתקת הדינים כלומר כשסתפלל
אותס במסבה נמורס וגס עשה תשובה מאסבה לפני הקב״ה סיס מגוין לאותן ד׳ עולמות אב׳׳ע
ולזס סיה נכנע מס״ד לפני מה״ר עד שגס ולאו ■ן ד׳ מלוי הוי״ס אשר המה באותן ד׳
העולמות ולזה נפסקו כל הדינים והיה מושיך הוא הוסכם לו יוסד ורססיס :
ת׳׳ש נ ס נח איש צדיק סמים היה גימ׳ עשס פרנסה ולכן איש צדיק ס׳ ת גימ׳ פרנתס
את האלקיס בדורותיו האותיות תשובה מאהבה .וזה את האלקי׳ התהלך נח עס
כלומר אפילו עס ס׳ גבירות אלקיס הלך בצדקו התהלך י״ ת נימ׳ תליסר עכילק דרחמי כלומר
והאמין בהשגחות הבזב״ה שהכל לטובתו וז״ש שהכנשיך רחמים צדיק לפכי ר״ת גיס׳ y p
נח >ח איש צדיק תמים נלומי הלך בתמימוס צירופי אלקים והוא גימ׳ ש״ן ופ״ר דינים
ונמסקין באותן צירוסי הומת סנ״ל : ע ם הקב׳יס אפילו בעת תגבורת הדינים .
בע׳׳יע תמי׳ תהי׳ עם ה׳ אלקיך רציל אפילו במת
שגעשה מן הוי״ ה ג סי' אלקים ח״ אפ״ה ויולד כח שלשה כניס את שם ואס חם ואת
•פת .נו כ ל לפרש לפ״ד דסנה עיקר תעיס תרvיה ע מו ותבטח בו שזסו רק חסדים
של צדיקים סמס המעש״ט וז״ם בה׳׳ט אתהאלקיס התהלך נח ס״ה חנם והנה תולדותיהם
לכאורה אין להבין למאי נ"מ גזה שס״ס חכם כנודע והעיקר לעסוה השובה על חטאת נעורים
ולפ״ד יתבאר שהיה מכס ומבין בחכמתו שאפילו ונודע כי מי שמחמם א״ע לעבירה ח״ו צריך
השם אלקיס נמי חשד גמור הוא וכן נזכה לעשות חשובה בכפל נ• בתחילה צריך לעשות
תשובה
שלמה נה תפארת
ומפרש מפני מה ואמר כי מלאה ה א ת חמס חשובה על מעכירס שעשה ואס״ב־עשש תשובה
משניסה פי" שאומסים ונוזלים אותם ולכן הניע פל הסמימית שה־ה מחמס א*ע בשעה שעשה
הקץ לגאלם ■יהנני משסיתס אפ הארץ כלומר אס סעבירס כפסיי ה-לי r nאת שס שהיה
אותס האימות שחומשיס את ישיאל .ואמר לוי שש בארן את חש היינו מה שחימס א״ע
כל בשר שהיא לשין בשורה למהירת ה קז של לעבירה ואת יפ״ת ר״ה יעשה תשובה פעמיים
משיח בן דוד גם גשר נימ׳ ויבא אליהו ומשית היינו על העבירה ועל החמימות ואז יתכפר
בן דור ע/ה גס נוכל לרמז כאן פהפסוק איך לו וזה דולד נח שלשה בניס ד״ת ונשב כלומר
כי אשור להיות דוחק את סקץ רק צריך לבקש געש־ תשובה את שס אותיות אשמת פי׳
וזס רחמים מאדון כל למהר ביאת משיח. נעשה תשיבה על אשמת אשר אשמנו נגד
ויאמר אלקיס לנח קץ כל בשר בא לפני ר״ח הקב׳׳ה .ונוכל לרמז עור ר״ת של הפסוק
וש״ת ואקיר לדתוק קץ כל צדיק יבקש רחמים גי מ׳ תרפ״ד והוא ר״ת המתיק דיניש פיתח
למהר ביאת אליהו משיח לפדות בני אל חי. רתמים ושי׳ת למפרע היא ר״ת תתפלל תפלתיך
ויאמר א לקים לנח ס ״ת רמ״ח אלקיס לנש מאהבה תייפה מעשיך תמשה מצות הגמל חסד
קץ כל סו״ת לעשית מן סומר צ׳־רה קץ כל דלים גש ר׳׳ס של כל הפשוק גימ' סשש הוי״ה
בשר בא ר״ס להמתיק ק״כ צירופי אלקים שימשוך בכפל והש׳ ע״ב בהנאסיוס״ת ע״ה גימ׳
רחמים במהרה בימיני קץ כל בשר בא לפר אלקים וד׳ מלוי הוי״ה בהכאה כלומר אז
ג־מ׳ להכניע השי׳ך והפ*ר דינים כי מלאה נמחק השש אלקיס באותן השמות של רתיניס
הארץ חמש מפניהם ר״ת וס׳׳ת כאשר סכם ונעשה כולו תשר ורחמים וכן יזכה לחסר
צדיק מחבר העש־ ספירות מהרס יבא מלן ורחמים מעתה ועד עולם אמן נס״ו :
סמשיס גס ויאמר חלקים לנח קץ כל בשר בא
לפני ר״ת עס האותיוס ומ״ה גימ' אלקיס וי א מ ר חלקים לנח קן כל כשר בא כפני כי
כריבועו וס״ת ע״ס גימ׳ השם אהי״ה פשוע מלאה ה א ת חמס מפניהם .ו ק ש ה מיויע
ואהי' דיודין באחורים של מלוי ותליסר מכלין לומר אמר הלשי! TPוזה הלשון שייך
דרתמי כלומר הדינים נמתקין בהמסדיס אצל ביאת משיח שיהיס הקץ אבל הכא כך
היל״ל הנה מלאה הארץ והנני משחיתם את
ע ש ה לן חבת עצי גופר קנים תעשה את הארץ נם סיבת לפני הוא מיותר נם תיבת
התבס • נו כ ל לפרש עז״ה דהנה עיקר מפניהס נמי מייסר לכאורה•
הוא רק בססורה הקדושס העתקת הדינים ונוכל לחרץ עז״ה דהנה ממאר )בתהליס י״ב(
ובהיות האדם מקדש א״ע ולומד בקדושה משוד עניים מאנקת אביורס עתה אקום
ובטהרה אז יוכל להמתיק כל סדינים : יאמר ה׳ .ונודע כי אז אפילו מה׳׳ד נמי מסטש
וזהו עשה לך סיבת עצי גפר עם סאיתיוס לנאלס כפ״ש אלקים יבקש את הנרדף כלומר
גימ׳ תורה צוס לנו משס מורשה מלת אפי׳ השס אלק׳ שסוא דין נמי יבקש את
לנו גימ׳ אלקיס כלומר הקב״ה צוה אותנו הנרדף לעשוס לו עובה :
ללמוד התורה כדי להכרע את ה' גבורות וז׳׳ש ויאמר אלקים לנח כלומר אפילו השס
הבאים סמדת אלקים עצי אוסיות יעץ כלומר אלקים אומר נמי שיהיה מנוחה לישראל
שסתן לך עצות איך להכניע את הדירם נפר קז כל בשר בא לפר פי׳ השם אלקיס אומר
ר״ח נוף פה ראש פי׳ תקדש את סגוף ונם Ipשל משיח בא לפני כלומר אפילו לפני שאני
את ספה בעת שאתס מספלל שסהיה בכוומז דין אפ״ה הנני גמי מסכים שיהיה הקץ משיח
•תירה
טז שלמה נח תפארת
צהר ר״ת צדיק הממשיך רחמיס נם הוא נימ׳ •יתירה ונם מחשבות הראש יהיה תמיד
אלקיס במל וי ההין נס ע*ה נימ' אל במלוי בקדושה ובטהרה קנים נימ' אלקים כייכועו
אחוריה כלומר ונמתיק סשס אלק־ם בהשש תעשה הוא לשון כפ ה וננישה כמו גדול המעשה
אל כאשר יעשו השובה באמת נס צהר תעשה םתבה ר״ת תלמוד סתורה באהבה הלב תכה
לתבס ר״ת נימ׳ חלקים באתוריש ובמספר ר׳*ת הלמוד סתורה בעניוות נס הוא נימ' לוס
הקדמי וס״ת ניע׳ השס הד׳׳ה פשיט והשס קיל ממון וזהו השונה תפלה וצדקה אבל
ע״ב באח וריס של מליי לימר שהתחלה ר\א העיקר הטהרה בא לו לאדש כשמרניל א״ע
בדינים אבל לבסוף כשעושין תשובה והי׳ לילך לסמקוה בכל עח יען כי בזה הוא מטהר
נהפך לחסד ולרחמים נם ר״ת בא״ת ב״ש נימ׳ אה המחשבית ואז שורה עליו השס סוי״ה והשס
הוי״ה וס׳׳ת בא״ת נ״ש נימ׳ השש אל פשוט א ^' ייתרומס עד למעלה הן ברו תני והן בגשמי
והשס אהי״ס בהכאה ע״ה וכן נזכה לעשות וכל זה נוכל לרמז כאן בהפסיק עצי גפר קניש
תשובה מאהבה הלי ויהי׳ שירה עלינו רק ר״ת נימ' מקוס אסי״ה ע״ה ס״ת אותיות ירס
חקד ורחמים : כלומר שיהרומס עבור זר יען כי שורה עליו
השם אהי׳ה עשה לך ס״ת ע״ה גימ׳ הוי״ס
וי א מ ר ס׳ לנח כא אתה וכל ביתך אל התבה עצי גפר ר׳'ה נימ' הוי״ה דיודין ע״ה עשה
כי אותך ראיתי צדיק ל»ני בדור הזה . לך תבת ר״ה עיני כלו לישיעתך הביננו שאבין
וק שה הא מלח לפני הוא אך למותר והיה בדברי תלמוד הירתיך X
די שיאמר אותך ראית* צדיק בדור הזה:
ואפ״ל עזיה לפ״ד דהנה עיקר רצון הבוב״ה צ ה ר ופירש״י י״א סלון .וי ל״ ד מדוע אמר דוקא
רק לעשות חסד לעמו ישראל יען כי וי ש לסרז דהנה הלשון צהי ולא חלון.
חפץ חסד הוא ואפילי בשענז שבני אדס חוטאיס העיקר עשייה סתבה אשר פקד הקב׳י׳ס את
לפניו ית' עכ״ז הקב״ה ברוב רחמיו וחסדיו כח היה רק כדי שיראו אוהו העם עוסק בבנין
מאריך להס אף אולי יסזרו בתשיב׳ נם רצון סכוב׳׳ה התבהובין כך ובין כך ועש׳ תשוב'כמו שפירשי׳׳י
שהצדיקים יבקשו לפניו על עמו ישראל שימחול :על הפסוק עשה לך תבת עצי נפר .וז״ל הרבה
להס פשעס כמו שמצינו במשה רבינו ע״ה ריווח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבטן כ ד
שאמר לו הקב״ה ועתה הניחה לי ויחר שיראוהו יכו׳ אולי ישיבו .וסכה תשובה מאהבה
אפי בהס ופירש"’ עדיק לא שמענו שיתפלל בכל העונמות כמדע והעושה חשובה מאהבה
משה עליהם והוא ית' אמר הניחה לי אלא זדומת נעשין כזכיות ונעשה מן ציה רצה ואז
כאן פסח לו פתח להודיע שהדבר תלוי בו היצ׳׳ה בעצמו נהפך לטוב לו :
שאם יתפלל עליהס לא יכלם וכן היה שהתפלל וז״ש צסר תעשה לתבה כלומר זה שאני אומר לך
משה רבינו עליהס לסני הקב״ס והוא י״ת לעשות ההבה הוא רק בשביל שיעשו תשובה
מחל להם ונודל אהבת ישראל שהיה למשה שמאירה בכל העולמות צהר הוא לשון מאירה
רבינו ע״ה אין לשער ומה יקר אף נעים נס אותיות צרה ואותיות רצה פי׳ שיעשו חשוב׳
בעיני הקב״ה כשיש לו לאדם אהבת ישראל : ואז יתהפך מן צרה לרצס יזה שפירש׳י י״א
וג ר סי ק במחניתין ב״ב דף ס״ד ע״א צריך אב! טובה המאירה להם דהנה היצ״ה נקרא
ליקח לו דרך דברי ר׳ עקיבא וחכ׳יא אבן כמ״ש והסירו את לב האבן כלומר אבן
אינו צריך ליקח לו ד י ן ואמריכן בנמרא שהוא היצ״ה נמי יתהפך לטוב לכס בכל העולמות
מאי לאו בהא קמפלני דר׳ עקיבא סבר מוכר כאשר שעשו תשובה וזה שאמר לשן צהר נס
בעין
שלמה נח ת «5רת
•מן כי באותן השמות יוכל להשפיט מליו כעין מוכר גטין יפה מוכר ורבנן סברו
סשפע הטליונה אסילו טרם שיתקדש א׳׳ט רפה מוכר.
אלא אח״כ ילמוד אותו דרך לטבדות הבוב״ה. ונו כ ל נרמז בזה טס״י דרכי המוסר דהנה
והנס רא-תי בין הכתב״י של כבוד אא״ז הצדיק שהוח המשסיפ נקרס מוכר והמקבל
זצוקללה״ה טל ס׳ בהטלותך. ממנו השפט נקרא לוקח כנודט מספרי קבל׳
ופירש׳׳י וי א מ ר ה׳ סתאוס אל משה. והנה הצדיק שרוצ׳ להשפיט לאיזה אדס צריך
להודיטנו שיפה טשה משה שפירש מן האשה לקדש אותו לטבדות הבוב״ה ולהפלות אוחו
מאחר שנגלית טליו שכינה תדיר ואין פת למדרגה גדולה ט ד שיהיה ראוי להשיג נ׳
קבוט וכוונתו היה הכל בשביל אהבת ישראל שט״ב ואז נקרא כלי ראויה להתקבל והנה
כי לולא כן בודאי היה ראוי לקיים מצות פו׳ר וכיון יש בשנ׳ קכ״ב ימי׳ שאין אומרי׳ בהן תחנה
שהיה טסוק במצוה בודאי היה לבו בטוח וסמה נקראי׳ ימי הרצון ואותן הימי׳ יוכל
שאז לא .יתיחד הדיבור אליו אמנם לגודל הצדיק להמשיך השפט מן השס ט״ב באחורי׳
אהבתו את ישראל וידט שכל דבריו של שהוא גימ׳ ק״ל כמ״ש הנה ה׳ רוכב טל ט״ב
הקב׳ה היה בוודאי הכל רק לטובת ישראל טמו קל כלומר טל שס ט׳׳ב שהוא באחוריס גימ׳
היה פת קבוט לדיבור אלא בכל ולזה לא קל ואז יוכל להשפיט לאדם אפילו קודס
טת ובכל שטה שהיה צריך ליחד הדיבור בשטלס שמכניס אותו להקדושה אבל רק באופן שיתקדש
כבודו י״ת דיבר אתו כמ״ש בס׳ בשלח וילונו אח״כ כשיקבל השפט.
כל טדת ישראל וכו׳ מיד ויאמר ה׳ אל משה ונו ב ל לומר כי בזה נחלקו ר׳ טקיבא ורבנן
הנני ממטיר לכס לחס וכו׳ וכן כשאמרו ר׳ טקיבא סבר מוכר בטין יפה מוכר
למה נגרט אמר טמדו ואשמטה וטיין רש״י דהנה מלת בטין גימ׳ קל״ב והמה אותן הימים
שכתיב אשרי ילוד אשה שכך מובטח שכל שאין אומרין בהם תחנה טין גימ׳ ק׳׳ל והוא
זמן שהיה רוצה סיה מדבר טמו השכינה השם ט״ב שאמרנו למטלה שהוא באחורי׳
טת שסי' ישראל לריכין לבקש איז׳ וכן בכל 1ימ׳ ק״ל מלת יפה הוא ר״ת י׳ פטמי׳ ה׳
דבר מאביהם שבשמיס היה הוא המטתיר ג.ימ׳ חמשיס שט״ב כלומר הוא סובר שאפילו
בטדס כמ״ש וילונו הפס טל משה מיד ויצטק באותן הימים נמי אין הצדיק יכול להשפיע לאד׳
אל ם׳ וכו׳ במתאונניס ויתפלל משה וכיון אא״כ מכניס אותו להקדושה שיוכל לבוא לנון
שהמה בטל בחירה הי׳ חושש פן ט״ם בחירתם שט״ב ויהי׳ כלי ראויה להתקבל וזה מוכר בטין
לפשות או לדבר איזה דבר ויהי׳ בהכרח יפה פי׳ המשפיט שנקרא מוכר אינו יכול
להטתיר תיכך בטדם או שיתיחד הדיבור אליו להשפיט בטין פי׳ אפילו באותן קל״ב ימים
ופן יהי׳ פסוק אז בדרך ארן ולזה נשאו לבו לפרוש יפה פי׳ טד שיהי׳ יפה שגי׳׳מ בטין.
מד״א וכיון שכוונתו כהנ״להי׳ נקרא פוסק במצוה במטשים וז״ש וצריך ליקח לו דרך פי׳ שצריך
הי׳ להיות מוכן בכל רגט לשמוט שכוונתו ליקח היינו ללמוד מלשון כי לקח טוב דרך
בדיבור של כבודו ית׳ בשביל ישראל ואס ורבנן סברי בטין היינו לטבודת הבוב״ה.
אין זה טטס מספיק כ'כ טר׳ס גדולה רפה מוכר פי׳ אפילו אותן בני אדם שהמה
האהבה כו׳ והקב׳׳ה מוסכם ט׳י ראמר לו רטיס ח׳׳ו ופדיין לא התקדשו א״ט אפ״ה נמי
טכ״ל הטהור .הא ואתה פה טמוד טמדי. יוכל הצדיק להשפיט טליו שפט טובה טל דטת
למדת מכאן איך שחשוב בטיני הקב׳׳ה שיהי׳ שיתקדש א״ט אח״כ ולכן סברי שאין צריך
וזה כונא הקב׳׳ה במה לאד׳ אמבת ישראל. ליקח לו דרך היינו מקודם קבלת השפט
שאמר
יו שלמה נח תפארת
מזמור שיר ליום השבת : שאמר לנח לטשוס הת 3ה ואמר לו לנח קן
כל כשר 3א לפני כדי שיחן ל3 3ין כך ז3ין
ויהי המבול ארגטים יום טל הארץ .וירבו כך להתפלל טליהם כדי לסטכיר את ח ט
המים וישאו את הת 3ה ותרם מטל הארן. הגזרה אכל נח לא הכין את כל זה :
ויגברו המי׳ וירבו מאד טל הארן .ו ל כ או ר ה וב?ו״ש כזוה״ק הוספת כראשית סתרי תורה
קשה טל כסל הלשון הא כתיב וז״ל מה השיכ הק3״ה לנח כשיצא מן
וירבו המים וכי אינו יודט בטצמי כי המי׳ הת 3ה וראה את כל הטולס כולו חרו 3והתחיל
המה מנשאים את הת 3ה ובודאי הרימו אותה ל 3כות לפניו ואמר רכש״ט נקראת רחוס היה
מטל הארן ולמה לו להאריך כ"כ. לך לרחם טל בריותיך וכו׳ מה השיבו הקכ״ה
וי ת ב א ר טז״ה דגרסינן בגמרא טירונק דך רטיא שוטה השתא אמרת דא למס לא אמרת
ס׳׳ג ט״ב ויהי בהיות .יהושיט ביריחו בשטתא דאמרית לך כי אותך ראיתי צדיק
וישא טיניו וירא כו׳ וכתיב אני שר צ3א ה׳ לפני בדור הזה ואח״כ הנני מביא את המבול
טתה באתי וכו׳ )יסושיט ה׳( אמר לו אמש מיס ואח״ר משה לך תכת טצי גפר כל
בטלתם תמיד של 3ין הטרביס וטכשיו בטלתם האי אתטכבית ואמרת לך בגין דתבטי רחמין
^ מו ד תורה א׳׳ל טל איזה מהן באת א׳׳ל טל טלמא ומכדין שמטת דתשתזיב בתיבותא
טתה באתי מיד וילך יהושיע בלילה הזה בתוך לא טיל בלבך למבטי רחמין טל ישובא דטלמא
הטמק וא׳׳ר יוחנן מלמד שלן בטמקו של וטבדות תבותא ואשתזיבת וכטן דאתאבד
הלכה .ופירש״י וז״ל מדכתיב וחרבו שלופה טלמא פתחת פומך למללא קדמי בטיין ותחפוניס
בידי מכלל דלפרטניות 3א וטתה באתי דקאמר כו׳ א׳ר יהושיט מה ראה נח שלא ביקש
לי׳ הכי קאמר ליה טל טבירה של טכשיו באת רחמיס טל דורו אמר בלבו אולי לא אמלט
ומדאיצטריך למימר טל של טכשיו מכלל דאכתי דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
ליה קאמר הוי אחריתי ומה הוא הכי כלומר לפי הדור ולפיכך לא ביקש רחמיס
אמש בטלתם תמיד של בין הטרבים 3טרג א״ר אלטזר אפ״ה היה לו למבטי רחמיס טל
בטלת׳ התמיד וטכשיו שחשיכה אתם מבטלים טלמא בגין דניחא ליה מאן דיימר טבא טל
ת׳׳ת לפי שהי׳ טוסקי' כמלחמה ביום לא בני ישראל מנ׳ל מגדטון בר יואש דלא
היה להם טת לטסוק 3ד׳ ת אלא בלילה והדבר היה זכאי ולא בר זכאי ומשוס דאמר טיבותא
מוכח שטל טסקי ת״ת הוכיח מדכתיב קרא טל ישראל אמר לו הקב״ה לך בכוחך זה
אחריני במלחמה של טי שהיתה אחריו וילך והושטת את בני ישראל מה בכוחך זה טובות
יהושיט בלילה סהוא בתוך הטמק וא״ר יוחנן דאמרת טל בני .וז״פ ויאמרה׳ לנח 3א אתה
מלמד שלן בטמקו של הלכה וט׳׳ז אמר שמואל בר וכל ביתך אל התיבה כלומר רק אתה וכל
אינא משמיה דר״ה גדול ת״ת יותר מהקרבות ביתך תהי׳ נצוליס אבל כל ישראל נאבדיס .כי
תמידין דאמר ליה טתה באתי וט״ז הקשה אותך ראיתי צדיק לפני רצ׳׳ל רק לפני אתה צדיק
המהרש׳א בח״א במסכת סנהדרין דך מ״ד אבל אין לך אס 3ת ישראל לבקש מלפני טליהס
ט״ב וז״ל והוא דחוק דמי יימר לן דביטול למחול להס והנה ד ת וס״ת של הפסוק גימ׳
תמיד של בין הטרביס הוי ולא טון אחר .וי׳ל וזה כי לא היה בך אהבת ישראל ,גם גימ׳
מדכתיב אני שר צבא ה׳ וכו׳ והוא מיכאל שהוא שס הוי׳ה בכפל והש׳ ט״ 3בכפל גס גימ׳
שר של ישראל שהם צבא ה׳ כפירש״י ביהושיט זכור ושמור בדיבור אחד מאז כלומר גם מאז
והיינו שבא טל ביטול הקרבן כי .מיכאל הוא היס נזהר בשב״ק וז״ש במדרש פתח ואמר
המקריב ד תפארת של ט ה
שלפה נה תפארת
יהיה חכם רק צדיק גם בא״ת ב״ש הוא המקריב בשמים כמסורש במדרשות ,ח״ש qft
גימ׳ חק וזהו תשובה שנקראת חק כנודט שאני שר צבח ה׳ והיה לי להוכיח אותך טל
כלומר שיטשה תשובה בכל טת מלת כלב ביטול תמיד של בין הסרבים מ״מ טתה
ר״ת כי לו בינה כלומר כאשר חנן אותו ה׳ באתי טל ב־טול ת״ת שהוא גדול יותר טכץ
בבינה וחכמה יתאמן בדבר להיות צדיק הזך .ה רי מכאן איך שחמור לסני הקב״ה טון
וטניו בבחי׳ לא ואז נטשה שומר לישראל ביטול ת״ת אבל מי שלומד תורה לשמה זוכה
מכל צרה וזה מלת לשנו למפרט ר׳ת ואז לדברי׳ כרבה כמבואר בכל ס״י ואיתא בגמרא
נטשה שומר לישראל כלומר לשמור אותם מכל מגלה דך ט״ז ס״ב אמר ר 5יוסך גדול ת״ת
צרה גם ולכל בני ישראל לא יחרן כלב לשונו יותר מהצלת נפשות אמר רב ואיתימא רב
ר״ת גימ׳ חק וזהו פרנסה כמ״ש הטריפנו שמואל בר מרתא גדול ת״ת יותר מבנין
לחם חוקי כלומר שיוכל להשפיט להם פרנסה בהמ״ק אמר רבה א״ר יצחק בר שמואל בר
וגם לא יחרן ס״ת גימ׳ שילוב הוי״ה א״ד מרהא גדול ת״ת ייתר מכימד או׳א שכל
והוא המתקת מדיני׳ כלומר כי אז יוכל להמתיק אות! שנים שהיה יטקב אבינו בבית טברי לא
את הדיני׳ מבני ישראל : נטנש :
ו א מ ר החכם )משלי ו( בשכבך תשמור טליך ו מ בו א ר בזוה״ק פ׳ תרומה דך קט״ו ט״א
והקיצות הוא תשיחך .ויל״ד למה אמר תאנא א״ר יצחק ביומא קדמאה היה
טליך ולא אותך .ואפ״ל כי מלת תשמור הוא ב*נ אמר לחבריה אימא לי מלה חדא דאוריית׳
לשון סמתנה כמו ואביו שמר את הדבר כלומר וטול מנה דכסך השתא אמר ב״נ לחבריה
בשכבך תמתין טליך בכל טת לשמור אותך טול מנה כסך והשתדל באורייתא ולית מאן
מכל פנט רט אבל אימתי יהיה זה והקיצות דישנח ולית מאן דירכין אידניה בר אינון
הוא תשיחך רצ״ל כאשר תקון משנתיך אז זטירין קדישי טליונין דקוב״ה משתבח בהו
יהיה שיחך רק בהתורה ואז תמתין טליך דכתיב וטמך כולם צדיקים לטולם ירשו ארן
לשמור אותך מכל וכל אשרי אדם שוקד טל נצר מטטי מטשה ידי להתפאר טכ״ל וסנה אפילו
ט ה ^־וכל דלתות התורה יום יום כי מי שחנן אותו ה' בחכמה ובבינה טכ״ז הטיקר
להתגבר טל היצ״ה ויתנשא טד למטלה יטן הוא שהיה בפיני טצמו בטניוות ובשפלות בבחי׳
כאשר האד׳ לומד התורה אז התורה מתנשא לא כמ״ש דוד הט״ה ואנוכי תולטת ולא איש
טל ידו וטי״ז גס התורה מנשא אותו סד ואז יוכל לבא למדרגת צדיק כי חכמה בלתי
למטלה ונותנות לו כח להתגבר טל ס יצר . יראת ה׳ לאו כלום הוא וכשבא למדרגת צדיק
ו ה ש ת א יתבאר הפסוק בס״ד ויהי המבול אז יוכל לטשות טובות לישראל ולבקש רחמים
ארבטים יום טל הארן מלת המבול סליהם ולשמור אותם מכל צרה שלא תבא
ר״ת וטלה משה לשמים בטנותנותו הגדול. סליהם .ועפ״ז נוכל לפרש כפסוק בפ׳ בא
ארבטים יום סי׳ ולמד שם ארבטי׳ יום ישראל לא יחרן כלב לשונו : ■לכל בני
הארן רצ״ל ואח״כ הורד התורה טל ו ה נ ה מלת לשונו לכאורה הוא מיותר כי
הדרים טל הארן לישראל טס קדושי׳ היה די שיאמר ולכל בני ישראל לא
ר״ת תם גם ויהי המבול ארבסי׳ יחרן כלב :
גימ׳ כ״ב לוותיות התורה ס״ה גימ׳ ק״כ ול ס״ד מרמז לנו מכתוב כאן מוסר השכל
צירופי אלקי׳ כלומר טס כ״ב אותיות התורה ולכל בני ישראל לא פי׳ כל איש ישראל
יוכל להמתיק את ק*כ צירופי אלקים דרבו נהי׳ בטיני טצמו בחי' לא כהנ״ל יחרץ ר״ת
יח שלמה נה תפאו
ולבקש מלסניו להשס־ע עלינו מחסדו הגדול המיס כלומר כאשר ישראל מרבים ללמוד תורה
כי כאשר נמנע ח״ו השסע מישראל ואינו מ ק ר א מיס מוד ע .עי״ז וישאו את התב״ה
תולה בהקב״ה רק אומר מקרה הוא ח׳׳ו אז ר״ת תורת הקדוש ברוך הוא מ׳ פי״ז שלומדים
בוודאי לא יחזרו השפע אליו .ולכן צריך כל את התורה מנשאים אותה כמ״ל ועי״ז ותקס
האדם לתלות מניעת השסע בעבירות שעשה מעל הארץ כלומר ע״י לימוד התורה יוכל
ועי׳׳ז נמנע ממנו השפע העליונה ולכן יהי׳ האדם להרים א״ע מן הארץ שיהיה ברום
הולך בכל פעס יותר בעבדות הבוב״ה יען כי המעלה עד לשמים גס ותרם מעל הארץ ס״ת
כאשר לא ילך בכיס למעלה היותר גבוה אז גימ׳ האותיות מן ל׳ב פעמי׳ תלקי׳ דעובדא
ח״ו יהיה מוכרח להיות נופל ממדרגתו כי דבראשית כלומר אז נמתקין נס אותן ל״ב ס׳
במדרגה אחד לא יוכל האדם לעמוד זמן רב אלקיס דעובדא דבראשית ויגברו המיס סי׳
כנודע ובהיות בא האדם למדרגה הסמוך ע״י התורה יוכל האדם להתגבר א׳ע על היצ׳ה
לחמשיס שע״ב והוא מדרגת מ׳ ט שע״ב וגס וירכו המיס על הארץ סי׳ ואז עי״ז המה
מברך מאה ברכות בכל יום ויוס אז יזכה יתרבו א״ע על הארץ בהצלחה גדולה גס
לגאולה שיהיס יום ולא לילה כי אין בן דוד ויגברו המי׳ וירבו מאד על הארץ גימ׳ השס
בא עד שנשיג חמשיס שע״ב .וז׳׳פ ויכלא אלקי׳ והשם מ״ה ע״ה ס״ת ע״ה גימ׳ אלקי׳
הנשם הגשם פי׳ כאשי לסעמיס נמנע הוי״ה א״ד כלומר עם השילוב הוי״ה א״ד יוכל
היינו הגשמיות וזה הפרנסה והשפע צריך כל להמתיק השם אלקי׳ גם ויגברו המי׳ וירבו
אדם להבין בשכלו שזהו בא מן השמים ולא מאד ר״ת גימ׳ אל הוי׳׳ה שהוא חסד גמור
במקרה ואז וישובו המיס מעל הארץ כלומר גס ר ׳׳ת וס״ת של הססוק גימ׳ וחייב ללמוד
ישיב השפע עוד הפעס מיס זה השפע כמו התורה בכל מאמצי הכח גס גימ׳ ד׳ מלוי
ושאבתם מיס בששון ,מעל הארץ כלומר מלוי סוי׳׳ה באחורי׳ והוי״ה סשוט ובאחורי׳
הארץ תתן פריו .הלוך פי׳ שיהיה בחי׳ הולך והשם אהיה סשוט באחורי׳ ובמלוי יודין בההין
במדרגה בכ״ס יותר ויותר יען כי אס לא באלסין כלומר בהיותו לומד התורה באמת
יהיה הולך בכ׳׳ס יותר ויותר אז ושוב פי׳ בכל מאמצי כוחו אז שורה עליו חסד עליון כל
יהיה מוכרח לשוב למטה ממדרגתו ואז ויחסרו היום וכן נזכה לחסד ולרחמי׳ מאת הקב״ה
המיס פי׳ יסיה השפע עוד הפעם נמנע ח״ו אמן נס׳י׳ו :
ואמר מקצה חמשיס פירוש כלומר גהיוה
האדם מגיע בקצה חמשיס היינו במ״ט שע׳׳ב וי כ ל א הגשם מן השמים דשובו המים מעל
שהוא בקצה חמשיס .ומאת פי' שיברך מאה הארץ .ו ה נ ה לכאורה קשה על תבת
ברכות בכל יום .יום סי׳ אז יהי׳ רק יוס מיותר כי היה די שיאמר מן השמים שהוא
ולא לילה כי יהיה אז זמן הגאולה .ונוכל ויכלא הגשם ואני בעצמי יודע אשר הגשם
לרמז סוד ויכלא הגשם מן ס׳׳ת גימ׳ אמן גימ׳ הוא מן השמים ואך גס זאת יש להסליא מה
שילוב הוי״ה א״ד כלומר כאשר יאמין שזהו שכתוב וישובו המיס מעל הארץ הלוך ושוב .
מן השמים כהנ״ל אז יהיה נמתק הדינים בהשילוב נמי מיותרים המה כי מסתמא כאשר כלה
הוי״ה א׳׳ד גס ויכלא הגשם מן השמים ס״ת הגשם לא היה מיס על הארץ והיה די במה
ע׳׳ה גימ׳ מאה ברכות וגס ל׳׳ב נפ״ה כלומר שאמראח׳׳כ ויחסרו ה מי ס ,ונו כ ל לתרץ עז׳׳ה
שיברך מאה ברכות בכל יום וילמוד התורה מישראל כדי דהנה לפעמים נמנע השפע
באופן זה לחבר ל״ב נס״ה .מעל הארץ ס׳׳ת שיזכרו א׳׳ע בהקב״ה ולמשות תשובה ומעש״ט
גימ׳
שלטה נח תפארת
היונה ר״ת ישראל הולכי סגולה לעיס ולדיס גימ׳ ק׳כ צרוסי אלקי' כלומר אז יוכל להמתיק
גס ולא מצאה היונה מלוח ר׳׳ת חכמי צדיקים גס ויכלא הגשם מן את ק״כ צירופי אלקי׳
המקדשים ומטהרים לשמותיסס אין להס מלוחה השמיס וישכו המיס מעל סארץ ס״ת גימ׳ ד׳
לכולה ומצפים המה מתי יבא אליהו ומלך מילוי הוי׳ה והשס א״ד כלומר השס א׳ד
המשיח דהלה זכו אחישלה גס ותשב אליו אל שהוא אותיות דיגא למתק באותן ד׳ מילוי
החבה ר״ת גימ׳ תליסר מכילין דרחמי כלומר הוי״ה גס גימ׳ השס אל באחורי' של מילוי
כשיעשו תשובה אז יהי׳ שורה עליהם י״ג ע״ה מקצה חמשיס ומאת יוס ס״ת גימ׳ ל׳׳ב
מדות הרחמים גס ולא מצאה היוצה מלוח ס׳ אלקיס וגס אהי׳׳ס הוי״ה א״ד במססר
לכף רגלה ר״ת גימ׳ הקם אלקי׳ במספר הקדמי כלומר באותן השמות תוכל להמתיק
הקדמי כלימר אז למתק השם אלקי' ושורה את ל׳׳ב פ׳ אלקי׳ דעובדא לבראשית מקצה
רק חסד עליון בכל יוס ויום על כלל ישראל ר״ת קדושת צדיק מביא השפע ונוכל לרמז
וישלח ידו ויקחה ר״ת גימ׳ כ׳׳ב אותיות התורה ויכלא הגשס מן השמיס וישבו המיס מעל
ר״ת של כל הפסוק עס האותיות גימ׳ ע׳׳ב הארץ ר׳ת וס׳ת גימ׳ וזה העבודה הגדולה
ס״ג מ״ב ב״ן באחוריס של מילוי עס ד׳ מאד בצדקה :
הכוללים וע״ה ס׳ ת של הפסוק גימ׳ השס אל
באחוריס ובמספר הקדמי כלומר כשעושה ו ל א מצאה היולה מלוח לכף רגלס ותשב אליו
תשובה אז שורה עליו שמות הרחמי׳ ולהפכין אל התבה כי מיס פל פלי כל הארץ
כל הדילים לרחמי׳ גמורים והרי הוא כאילו וכו׳ -ו ק ש ה למס מספר הפסוק מה שלא
מקיים כל התורה כולה ונוכל לרמז בהססוק חיולה מלוח לכף רגלה הא מצאה
כי ר״ת של כל הפסוק עס האותיות וע׳׳ה גימ׳ העיקר כוולת הפסוק לסודיעלו שהמיס עדיין
זה התרי״ג לרמז מי שעושה תשובם כאילו המה על סארן והיל׳׳ל פשוט ותשב היולה
מקיים כל התרי״ג מצות התורה ס׳׳ת עס אל התבה כי מיס כו׳ :
האותיות גימ׳ הוא המפרנס כלומר מי שעושה ו א פ׳ ל עז״ה דהלה ישראל למשלוליול' כלודע
תשובה באמת הוא יוכל לפרנס כל בלי ישראל והלה חייב כל אדס לברך מאה ברכות
ולהשפיע עליהם כל טוב סלה וכן לזכם בכל יוס בכוולת הלב ולכוין באותן ד׳ מילוי
לעשות תשובה שלימה באמת ובלב שלם אלק הוי׳ה אשר המה גימ׳ רל׳ב וגס לקייס צוס
לס״ו : קול ממון שזהו תשובם תפלה וצדקה :
ו ד ש ולא מצאה היולה מלוח כלומר ישראל
ו ת ב א אליו היונה לעת ערב והלם עלה זית טרף אשר ליונה למשלו לא מצאו מלוחה בגלות
בפיה ס׳ ודרשינץ בגמרא עירובין דף י׳ח המר הזה לכף רגלה כף גימ׳ מאה רגל זה
רש׳׳י בחומש בפיה לשון ומובא גס בפי׳ ד׳ מילוי הוי׳ה ע׳׳ה פי׳ אילן יכולין לברך
מאמר אמרה יהיה מזולותי מרורין כזית ובידו של מאה ברכות בכולה לכוין לד׳ מילוי הוי׳לן מצ״ל
הקב״ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודס . עבור כי אין להס מלוחה בהגלות ויש להס
ו ל כ או ר ה קשה למל־מ רמזה לו היונה דבר משכת הדעת ותשב אליו כלומר המה רוציס
זה ועוד יותר יש להפליא למרמ לעשות תשיבה אליו ית׳ש ואמר אל התבה
דרשו חכז׳׳ל דבר זה שכפי הנראה הוא ללא דהלה תבה גימ׳ צום קול ממון .כי מיס על
צורך : כל פלי הארץ מיס זה התורה פי׳ עבור התורה
אכן לפי דעתי רמזו לנו בכאן מוסר השכל יוכל להיות לו שם בארץ .ונוכל עוד לרמז
דהלה
יט שלמה נח תפארת
ו הנ ה ראוי לכל אדם ליקח לעצמו מוסר דהנה גודל מצות הצדקה א'ן לשער כמבואר
מזה המאמר בענין נתינת הצדקה בס״י כי יוסר מה שבעה״ב עושה עם
ולראות מכאן איך כי הבעלי בתים עיקר העני העגי עושה מס בעה״כ וכמ״ש בס' ראה
שנבראי׳ בעוה״ז הוא רק ליתן צדקה לפניי׳ נחון תחן לו ואל ירע לבכך בחסך לו כי
ולסרנס מ״ח ולקיים סכנסת אורחים וזה יומר בגלל הדבר הזה יברכך ה' ^נקיך בכל מעשה
עוב מלימודם ולא כמו שנמצאים עכשיו ידיך .ור\ה כמה וכמה עוכוח באים לעושר
בעו״ה שבוחרים להם דרך ללמוד אחר התסלה ע״י נתינה הצדקה מעשרו בכל עח לעני .
שיעור משניות וגם שיעור גמרא ומדמים הצלחה במו״מ כמ״ש במעשר בחנוני נא בזאת
בדעתם אשר בזה יוצאים ידי חובתם וסוערים ט' הצלחה בעוה״ב כי ע׳׳י הצדקה זוכה לעוה״ב
א׳פ מליתן צדקה ומלסרנס ת״ח יען כי ולכן נקרא העני המשפיע יען כי הוא המשפיע
חושבים בדעתם שהמה אנשים חשובי' פוד לבעה׳׳ב כמה עובות בזה ובבא והבעה׳׳ב הוא
יותר מכל ת״ח כי מה יש לו להקב״ה עוד הנקרא בחי' מקבל יען כי הוא המקבל עובות
עליו הא התסלל תסלתו וגם למד שיטור הרבה כהנ״ל נמצא לס״ז עיקר השפע הבאה
משניות וגמרא ומה עוד לעשות ולא פשה להעושר הוא רק באמצעות העני המשפיע
וע״כ הוא בעיניו איש נכבד מכל אדם ועוד לו :
הוסיף חעא על פשע שהוא מבזה עוד לאותן וזה שאנו מבקשים מהקב״ה אל תצריכני לידי
אנשים הבאים אליו לקבל צדקה יען כי הוא מתנת ב״ו דסנה סיקר השסע באה אלינו
בעיני עצמו ברום ממפלה יותר מ ^ אדם רק ע״י העני כהנ׳ל ולכן מורא עולה על
אבל אוי ואבוי לנפש ותן של אלו מוטב שלא ראשינו סן ואולי ברבות הימי' לא יבא שום
ילמוד משניות אחר התפלה ויחיה את נפשות עני לקבל צדקה ויוכל להיות שיהיה נמנע ח״ו
האביונים העעוסי' ברעב בראש כל חוצות השפע מאתנו ולכן אנו מבקשי׳ מאתו ית׳ אל
ודבר ברור הוא ומוסכם מכל הצדיקי מאמת תצריכינו לידי מתנת בשר ודם כלומר לידי
אשר ליתן לעני פת אחת יותר עוב הוא מן ח׳׳י מתנת ב״ו של העני סי׳ אפילו בעת שלא יבא
פרקי' משניות יען כי מניעת הצדקה מן העני אלינו לקבל צדקה ולהשפיע לנו עי׳ז השסע
הנודד הוא ללחם איה זה סימן בי גם הלימוד אפ״ה אתה תשפיע לנו השפעות עוצות יען
שלו הוא שלא לשמה רק להתפאר א״ע בפני כי רצוננו ליתן צדקה ולפניך נגלו ת או מו ת :
האנשים וזה נרמז בהגמרא הנ״ל יען כי אצל ו אי ח א בגמרא חולין דף צ״ב ע״א א׳ר שמעון
בעלי בתים מחשב בהגמרא הנ׳ל רק מה שהם בן לקיש אומה זו כגסן נמשלה זמורות
גומלי חסדים ומחזיקי׳ ידו כו' ואינו מחשב שבה אלו בעלי בתים )סירש״י דמה הזמורה הזו
אצלם שלומדים משניות .ונוכל לרמז לפ״ז לא מוציאה לולבין ומלק ופרי והוא מיקר הנסן כך בע״נ
רצו חכז״ל לומר אצלם שילמדו נמי בעצמם ממונם גומלי חסדים ומחזיקים ידי עניים ומפזרים
עכ״ס מעע מזעיר יען כי ידעו חכז״ל כאשר למלכות בשביל אחיהם ומתקיימים סל יד ם( אשכולות
הבעלי בתים ילמדו אפילו רק מעע יהיה שבה אלו ת״ח עלין שבס אלו עמי הארץ
נחשבים בעיניהם לאנשי׳ חשובים ויפערו א״ע חורשים וזורעים )פירש״י מלין שבגפן סובלים
בזה מן הצדקה ולכן לא רצו חכז״ל לומר הריח ומגינים על אשכולות שלא יכם שרב ושמש
אצלם שילמדו מעע רק שיתנו צדקה סגם ורוחות כ ך עמי הארץ חורשים וזורעים וקוצרים
כ* בוודאי מה עוב ומה נעים לסניה׳ שילמדו קנוקנות שבה אלו ריקנים מה שהת״ח אוכלים(
נמי איזה שיעור כמו שאמרו עוב תורה עם דרך למידי( : דלא חזי )פירש״י שבישראל
ארץ.
ש ל ט ה נה תפארת
וטל דרך זה אמר הכתוב מהר י קדמונו א ק כו׳ אבל חלילה לבא טבור זה לבחי׳ גדלות
רחמיך כי דלונו מאיד מליתן צדקה טד שתרח׳ ולמנוט א״ט ח״ו מן הצדקה כי בזה יצא חכרו
טלינו לתת לנו שנזכה לרחם טליסם ונקט בהפסדו יטן כי גדול הטונח חל סמונט א״ט
במלתיס זרמו חל אברהם במקום לאבותינו מן סצדקה אחר אין לחטר ואין להטריך :
דבאברהם מפורש מדת הצדקה כי ידטתיו ל מ ק ו הנ ה חמטתי בחם דוד זקני הטו״ז ז״ל חר vקחה
אחר יצוה את בניו וכו׳ הרי לך מכאן גודל טל הפסוק נטחה אדס בצלמנו כדמותינו
המונח המונט א״ט מן הצדקה אחר גלל זה קחה למה כפל לחונו בצלמנו כדמותיכו הא
נקראים יורדי גיהנם ואינם מזרטו חל אברהם היה ד־ חיאמר רק כדמותינו או בצלמינו
אט״ה .לכן אחב׳׳י שימו נא זאת טל לבבכם ותירן חהקב״ה ברא את האדם בדמות מלאך
ולקיים את המצוה הזאת . t oלב לחמור כמו חהמלאכים המה בחי׳ מקבל ומחפיט
ונפש ובכל מאמצי כח ואל תחוסו טל ממוניכ׳ חמקבליס החפט מן הבוב״ה ומחפיטים המס
שיחסרו לכם בנתינת הצדקה ימן כי טבור זה ליחראל הדרים טל הארן כך יה־ה אדס נמי
יתלבה לכם טוד יותר ויותר כמ״ש זרפו לכם בחי׳ מקבל חמקבל סחפט מהקב״ה ונותן צדקה
ואמי־ החכם יש מפזר וניסף פוד לצדקה. לטנייס וזס חאמר הקב״ה נטחה אדס בצלמנו
אפילו אם נגזר מן החמים טל כו׳ והנה היינו בצלם אלקים ואמר כדמותינו היינו כהדמיין
האדם איזה גזר דין ח״ו אפ״ה בנתינת הצדקה חלנו בחי׳ מקבל ומחפיט וטל זה אמר דוד
שמפזר לטנייס יוכל לבטל את רוט הגזר׳ כמ׳ש הט׳׳ה אך בצלם יתהלך איח פי׳ כאחר האדם
ותחוב׳ ותפל׳ וצדק׳ מטבירין את רוט הגזר׳. הולך רק בצלם אלקי׳ ולא כדמותינו פי' חאינו
וזה שאמר חיו^ קץ שם לחושך ר׳ת שקל נותן צדקה חיהיה דמיון המלאכים אז יצבור
ואותיות שניות צמח כלומר אפילו מי ודפת״ח וחפתיס ולא ידט מי אוספם
שהוא בצרה חחיכה ח׳׳ו ורוצה למחות קץ יחק :
להצרה ההוא יתן שקלים היינו צדקה לפניים ו א ם רינן בגמרא ב״ב ד ^ ט׳ ט״א וא״ר אלטזר
ובזה יצמח לו יחוטה בקרב והצרס נשכחה גם בזמן חבית המקדח קיים אדם חוקל
קץ הוא ר״ת צום קול ושקל הוא ממון פי׳ חקלו ומתכפר לו פכחיו חאין ביהמ״ק קייס
יתן צדקה ויצום ויתפלל לארון כל שיסיר אס טוחים צדקה מוטב ואס לחו באין מכו׳
מפליז אפו גס שקל בא״ת ב׳ח גימ׳ הוי״ה ינוטלין בזרוט :
כלומר כשנותן צדקה שורה מליו השם הוי׳׳ה וגרסינן בגמרא ביצה ד^ ל׳׳ב ט״א ואמר
שהוא רחמים .אבל לא כאותן האנשים כאשר רב נתן בר אבא פתירי בבל יורדי גיהנם
יבואו אצלם איש טני פוטף ברטב ונפשו ישי׳ הס )ופרח׳׳י חאינן מרחמין למחות צדקה(
בכפי ובושה וחרפה באפו לשאול נדבת מזונו כי הא דחבתאי בר מריצוס איקלט לבבל
אז תיכף מחרפים ומבזים אותו בקול רם בטא מינייהו טסקא )פרח״י סחורה להחתכר
וגטרה באמרם למה לך לכתת רגליך אחר למחצית חכר( ולא יהבו ליה מזיני נמי לא
הצדקה וכי לא תוכל להיות משרת או פובד זיניהו אמר הני ממרב רב קאתי דכתיב ונתן
אכן אדמה ולא לפשוט יד לקבל צדקה. לך רחמים ורחמך כל המרחם טל הבריות
אר ואבוי לנפשותם של אלו לא די שאינם בידוט חהוא מזרט חל אברהם אבינו ט״ה
נותני׳ לו צדקה אלא טוד הוסיפו סר' לשפוך ופי' המהרח״א כל המרחם מלחון כפיל דרוח
לבו כמים הנגרים ארצה ושופכים דם נקי דמו ונתן לך רחמים דהיינו חיתן לך לב לרחם
ודס זרמו דהנה בוודאי אותו ארס שיוכל טל אחרים לטנין צדקה כמפורש ס׳ שואל ט״ח
להרויח
שלמה נח תפארת
אותה ככל אמצי כח ותוקף פוז וכן צריך להרדח אף ס״ח לא יסשוש ידו לקיל צדקה
האדם נמי לפסוק בפו״ר כדי להוליד בניס ולאכול נהמא דכסיפא ובוודאי הושלך נפשו
ואס לאו הוי ח״ו כשופך דמים וזה שפרש״י אנה למצא נורף לביתו להרווינז מל יד אבל
להקיש בשם המדרש פל ואתם פרו ורבו. פשפש ולא מצא מה ימשה פוד וכי יוכל
מי שאינו פוסק בפו״ר לשופך דמים ולכן צריך להניח את ב״ב שימותו ברמב ת״ו וכדי לו
האדם להתאמץ ככל אמצי כח לסוליד בניס בזיק וקצף מ׳ שמוכרח לכתת רגליו אחר הצדק'
לפבוד את ה׳ וכן נזכה לראות בנים ובני ואתה בא פוד לבזות אותו פוד יותר ולשפוך
בניס פוסקים בתורה ובמצות אמן נס׳׳ו : וזה שרמזו לנו בפנין הפורב דמו פיד.
מזונות מרורין כדת ובידו אמרה יהיה
וי ק ח שם ויפת את השמל' וקש' קושית רש״י של הקב״ה ולא מתוקין כדבש ובידי בשר ודם
ו נו כ ל אין כתיב ויקחי אלא ויקח. אבל מה הי' לו לפשות כי פדיין הי' מיס פל
לתרץ פז׳׳ה דהנ׳ כל אדם צריך להתאמץ הארץ והי' מוכרח הפורב להחזיר אליו פוי
בדבר שיה י' לו שס פוב בפולס כמ״ש פוב שס אבל אס הי׳ אפשר בוודאי לא הי׳ חוזר אליו
משמן פוב אבל איך יוכל לפשות לפצגזו שם יפן כי פוב לו לאכול פלה של זית כי מרור
פוב בהיותו מייפה את מפשיו ופושה תשובה הוא ופ׳י הקב׳׳ה מלאכול מאכליס מתוקין
פל חפאת נפוריו אשר סגס בריתו פ״ו והוציא פ׳י ביו והא ראי' שבפפס השלישית כאשר
ש׳ז לבפלה :וז״ש ויקח לשון לימוד שס כלומר מצאה מנוח לכף רגלה אינה חוזרת פוד אליו
לצמוד לפצמו לפשית לו כל אדם צריך כמ׳ש־ ולא יספה שוב אליו פוד ונוכל לרמז
שס ואיך יוכל לבא לזה ואמר הכתוב ויפת זה בהפסוק והנה פלה זית פרף בפי' גימ'
את השמלה מלת שמלה קחי פל חפאת בוודאי זהו מתוקין כדבש פ״ה כלומר רמזה לו מה
נפוריס כמ״ש ופרשו את השמלה כלומר להיות בפיניך שמזונותי מרורין המה שנראה
בכל פת מיפה את השמלה כמ׳ש אבל אצלי מתוקין המה כדבש שלא אצפרך
יהי' בגדיך לבניס גס השמלה ר׳׳ת הוא והנה ר׳׳ת וס״ת של פוד לידי מתנת ב״ו.
מוציא שכבת הזרס לבפלה אכן כשהוא מייפ׳ כל הפסוק גימ' וגודל מצות הצדקה לפני אין
את מפשיו ופושה תשובה אז הוא ר״ת והנה מי שזוכה להיות פוסק שיסור .
מוציא שכבת הזרס לתאוות הרוחניות ואז תמיד במצות הצדקה שורה פל־ו תמיד
שורה פליו חסד ה' ונוכל לרמז ויקח שם ויפת רק חסד ורחמיס ונוכל לרמז זאת גס בהפסוק
את השמלה ר״ת גימ׳ אל באמורים גס ויקח כי ר״ת יס׳׳ת של הפסוק גימ' ד' מלוי הוי׳׳ה
שס ויפת את השמלה גימ' גדול כוח התשוב' ושס פשופ ובאחוריס ובאחוריס של מלוי.
מאהבה פל חפאת נפוריס גס שס ויפת פס הוי״ה פשופ והשס אהי״ה במספר הקדמי
התיבות ופ״ה גימ׳ כי פוב שם משמן סוב: והשס אל במלוי וגס תליסר מכילין דרחמי
וכן נזכה לפשות צדקה באמת ולהיות >ושפ
וי א מ ר כרוך ה' אלקי שס ויהי כנפן פבד ב״ה תשופת פולמיס אמן סלה :
למו יפת אלקיס ליפת ויהי כנפן פבד
ו ל כ או ר ה קשה פל מלת דאמר דהא למו. שו פ ך דס האדס ר׳ת שדה דהנה האדס פן
ארור כנפן וכו׳ ולמה אמר כתיב ויאמר השדה כלומר כמו מי שיש לו שדה
פוד הפפם ויאמר ואס נאמר שרצה לכתוב אותה בירה לבל בוודאי לא יניח
מלת ויאמר אצל כל אחד קשה היל״ל גס אצל יפבוד אותה אצא בוודאי יחרוש ויזרס
יפת
^נ^למה לך תפארת
וגם בכפל והשם אהי׳ה פשוש' ובאחורי׳ ובהכא׳ יפת אלקים ליסת >מי מלת ויאמר ושוד קשה
ובכפל ובמספר הקדמי ותליסר מכילין דרחמי מדוש לא מצינו שום כרכה רק אמר כריך
והשם אל במספר הקדמי גם יפת אלקים ה׳ תלקי שם אכל לשם לא נאמר שום ברכה
בא״ת ב״ש ר״ת אתה מברך צדיק ס׳ כצינה רק כשבירך ליפת מצינו ברכה גם לשם שאמר
מרצון תשמרנו ותברכני גם בא״ת ב״ש מ ס דשכק באהלי שם .ונו כ ל לתרץ שז״ה דהנה
האותיות וש״ה גימ׳ התורה כלומר כשמקיים את הקב״ס בכל שת כל אדם צריך לברך
את התורה אז שורה שליו חסדי ה׳ וכן נזכ׳ ורגש וצריך לידש בשצמו שהוא ית׳ ממציא מזון
לחסד ה׳ ממתה ומד שולם אמן נס׳ו : ושרף לכל אדם ולא יאמר כוחי ושצם ידי
וצריך לששות תשובה שיהי׳ ראוי לקן המשיח כי
אין בן דוד בא רק בדור שכולו זכאי .ונוכל
לד לומר דזה הוא מדבר אשר הצדיקים הגדולים
1י ס ^ אכרם הלוך ונסוט הנגב׳ .ה נ ה לנאור׳ אמרו זמן הקן וגם רומזים של זה אבל לא
קשה למה אמר הלוך ונסוש הא הי׳ כן ישן כי מצד בנצמם היו ראדםלקן המשיח
וי״ל לפ׳ד די שיאמר ויסט אכרם הנגבה. יפן כי הי' כולו זכאי ולכן סברו בדשתם אשר
דהנ׳ סטיקר תאוות וחשקות של הצדיק אמיתי בוודאי הגיש הקן אכן המה לא ידשו אשר
הוא רק להמתיק את הדינים משל כל ישראל המון שם המה משככים את הקן ישן כי לא
ומלת הלוך גימ׳ הוי׳׳ה טס האותיות והשם אל וז״ ש ויאמר פי׳ כל איש צריך זכו שדיין.
ונסוט גימ׳ ש״ב ס״ג ב״ן וחמשה גבורות בלומר שיברך את הקב״ה לומר ברוך '0
הנגבה ט׳׳ה גימ׳ השם מ״ה והשם אהי״ה גם הוא בכל מת אלקי הוא אותיות אל י״ה כלומר
גימ׳ שם א״ד גם המלוי של נגבה גימי אז שורס שליו השם אל והשם י״ה שהוא חסד
אמי׳׳ה פי׳ הוי״ה גם נגבה במלוי שם האותיות שם פי׳ ואז יהי׳ לו שם בשולם. גמור.
גי מ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה באחורים של מלוי כלומר ויהי כנשן שבד למו כנשן גימ׳ קן כלומר אז יוכל
כל ר.נסיט׳ של הצדיק הוא רק להמתיק הדיני' לפשות לו קן יפת כפרש״י ירחיב סי׳ ירחיב
מכלל ישראל גם מבואר בכתבי האר׳׳י נגבה לו הקב׳׳ה ליפת היינו לאותו אדם שמייפה
במלוי גימ׳ תורה כלומר בהתורה הוא ממתיק את מששיו וישכון באהל׳י ש׳׳ם אותיות בי
כל הדינים .וז״ש ארן הנגב נתתני כלומר משה אל כלומר כשמתקשר א״ש להצדיק שהוא
היצ״ה נתת לנו את התורה נגד הארצות של בחי׳ משה אז שורה שליו השם אל שהוא
להכניט אה היצ״ה גם ויכט אבר׳ הלוך ונסוש חסד ואז יוכל לגרות יצר טל נפשו ויוכל
הנגבה ד ת וס״ת גימ׳ הוי״ה בכפל ובמספר להמתיק כל הדיני׳ וזהו ויהי כנטן מבד למו
הקדמי ותליכר מכילין דרחמי : ר״ת וס״ת ואז יגרש ליצר טל נפשו וימתקו
כל דינים ,גם ויהי כנטן ר״ה גימ׳ הוי״ה
ו אב ר □ כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב וילך ברוך ה' אלקי ר״ת גימ׳ תליסר מכילין דרחמי
למסשיו מנגב וטד בית אל טד המקו׳ ויאמר ברוך ה׳ אלקי שם ויהי כנטן ר״ת גימי
אשר הי׳ שם אהלי :בתחילה כו׳• ו ר נ ה משה כלומר הצדיק שהוא בחי׳ משה יוכל
לכאורה קשה טל מלת כבד שכתב והיל״ל להמתיק את הדינים ונוכל טוד לרמז בזה
ולאבר׳ היה לו הרבה מקנה וכסף וזהב ויאמר ברוך ה׳ אלקי שם ויהי כנשן טבד למו
שוד יותר יש לסקשות מה שכתב וילך למסטיו יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנשן
והאריך כ״כ בהלשון ללא צורך אלא היל׳׳ל שבד למו ר״ת גימ׳ הוי׳׳ה ובאחורים ובהנאה
וילך
כ א שלמה לר תפארת
בראשונה רצ׳׳ל כהנ״ל שהיה בתחלה דבוק רק וילך למסטיו אל מקו׳ המזכח אשר טשה שם
להמזבח להקריב א׳׳ט להקב״ה כן היה אח׳׳כ בראשונה וכו׳ .ואפ״ל סז״ה ד מ ה נודט מאמר
מקריב א׳׳ט להקב״ה בכ'פ וטבור זה ויקרא נדה באותן החדשי׳ שהילד חכז״ל בגמרא
שם אבר׳ בשם ה׳ פי׳ היה קורא רק בשם ה׳ הוא בבטן אמו המלאך לומד ממו כל התורה
כלומר היה קורא רק בשם ה׳ והוא ית׳ כולה .וטרם שיצא לאויר הטולם בא מלאך
סשה רצונו כמ׳ש ותגזור אומר ולכן צריך כל וסטרו טל פיו ושוכח הכל אכן כשבא האד׳
אדם לפשות כן ויוכל נמי לבא לאותה המדרגה. לטוה״ז צריך לקנות מבדות הבוב׳ה דלך בכל
גם ואברם כבד ר״ת גימ׳ הוייה מאוד במקל סטם למדרגה היותר גבוה טד שיחזור א׳ט
בכסף ובזהב ר״ת גימ׳ חמשי׳ שטרי בינה לאותה המדרגה שהיה בבטן אמו שילמוד כל
כלומר שהשיג חמשי' שפ״ב ולכן היה שורה התוררי כולה כבראשונה ובלי שום םתפארות
טליו רק חסד גם ר׳׳ת וס׳ת של .הפסוק רק באמת לשמה רהי׳ נקי מכל סיג כאשר
הוי׳׳ה במספר הקדמי והש׳ אהי״ה גימ׳ היה בבטן אמו שלא היה בו שום פסולת
בכפל : רק נקי כזהב טהור ואז יוכל לקרות בשם ה׳
והוא ית׳ יטשה לו כל צרכו וכל אשר יצא
א״י טז׳׳ה דהנה כל אדם צריך לדבק א״ט צהקב׳׳ה מפיו כן יטשה הקב״ה כי יהים צדיק גוזר
בכל טת ואיך יוכל לבא לכל זה כאשר מסתכל ו ע ת ה נפרש המקראי קודש והקב׳׳ה מקיים.
באותן שלשה דברי' הנאמרי׳ בפרקי אבות מאין כבד מאו׳ד גימ׳ מה בטוב טט׳ ואבר׳
וכו׳ וצריך שיהיה לאד׳ מס״נ באמת טד שיבא וזה הוי״ה במלוי אלפין כלומר הי׳ מכבד את
לאותה המדרגה שהי׳ מתחלה בעת שהיה בכטן הקב״ס במקנה פ*׳ שהיו קונה טבדות הבוב״ה
וז ה פי׳ ואברם זה הצדיק כב״ד אמו כהנ׳ל. בכסף מלשון נכהוף נכספתה וזה בכסף כלומר
מתקשר ק״ט בהקב״ה בכל גימ׳ הוי״ה פי׳ שהיה לו תאוה לטבוד את סקב״ה ובזהב
טת מאד אותיות אדם כלומר טד שישיג בחי׳ פי׳ היה נקי מכל סיג ופגם כזהב טהור גם
אדם ואז במקנ׳ בכסף כלומר במקנ׳ זהו ישראל זהב הוא דין הי׳ שהיה ממתיק כל הדיני׳
שנקראי׳ צאן קדשי׳ בכסף לשון תאוה סי׳ וילך למהטיו כלומר שהיההולך ונסוט בטבודתו
הצדיק שהוא הנותן תאו׳ לישראל שיתלהב לבב׳ ית׳יש בכל פטם למדרג׳ היותר גבו׳ מנגב הוא
בקרבם לטבוד את הבוב׳׳ה ובזהב סי׳ ואז לשון יבשה וגס הוא לשון פסולת כמו שפרש״י בס׳
נטשו כלי ראוי׳ להתקבל שיוכל הצדיק להשפיט שלח טלו זה בנגב הוא היה הפסולת וזהו מנגב וטד
להם זהב הרבה .וילך פ•׳ כל אדם צריך בית אל כלומר ממה שהיה בתחלה בפסולת בלי
שיהי׳ בחי׳ הולך בכל יום ויו׳ ואיך יוכל לבא שוס מצוה וטבדות הבוב״ה וטחה הוא הולך
לכל זה ואמר הפסוק למסטיו רצ״ל כשהוא למדרגה היותר גבוה טד שבא לבית אל סי׳
מסתכל להיכן יסט כיינו לאן אחה הולך שהשיג מדרגה גבוה מאוד טד המקו׳ אשר
גם למסטיו ר״ת סופו יהיה לילך מקו׳ טפר הי׳ שם אהל׳ בתחל׳ פי׳ שבא לאות׳ המדרג׳
ותלוטה מנגב ר׳ת וס״ת מאין באת גם מנגב של תורה שהיה בתחלה היינו בבטן אמו
טס האותיות וט׳ה גימ׳ ר״ת מטפה סרוחה בין בית אל ובין הטי שלומד סמו המלאך.
גם צריך שיזכור א׳ט להיכן נשמתו חוזרות גימ׳ פ״ה רצ״ל כמו שהי׳ בין בית אל היינו
למקו׳ שנחצבה משם וזה פד מקי׳ אשר הי׳ שהיה דבוק ■להקב״ה באותן השטה ירחי לידה
שם אהלה בהחלה ולכן כתיב אהלה לשון נקבה ובין הפי רצ׳׳ל אחר צאתו מבטן אמו שנפתח
שהוא קאי טל הנשמה .כין בית אל ובין הטי אל מרך׳ המזבח אשר טשה שם לן הפה.
כלומר ה תפארת יטלמה
שלמה לו תפארת
כ״כ כלומר כל זאס צריך האד׳ לחשוב ביין שמא במר\מ
ואפ״ל עז״ה דהנה מבואר בזוה״ק פ' וישלח » ק ר א ביס אל בץ שהוא עוסק ב מו״ מנ ס
דף קס״ה ע’כ וז״ל ויצ״ה דא לא מעי גימ׳ פה כהנ״ל כלומר אפילו כשמדבר
אתעדי מב״נ מיומא דאסיליד ב*נ לעלמין ויצ״ט בפה בדברי׳ אסרי׳ שיוכל לובוס א״ע בשביל
אתי לב״נ מיומא דאתי לאתדכאה ואימתי אתי הקב״ה היינו שיהיה לו מס״ג באמה ואן יוכל
לסתדכאה כד הוא בי תלישי־ שנין כדין איזדווגא לסגיע למדרגה היוסי גבוה כ*כ אשר עשה
ב״נ בתרווייסו חד מימינא וחד משמאלא ואלין שס בראשונה רצ״ל בער׳ שיצא לאויר העולה
אינון תרין מלאכץ ממש ממנן ואיטן משהבחין כשהי׳ בבען אמו שסמלאך למד עמו כל סתור׳
חדיר בהדיה דב״נ אתי ב״נ לאתדכאה ההוא כול׳ .ויקרא שס אברה בש׳ ה׳ כלומר כשסניע
יצ״ס אחכפיא קמיה ושליט ימינא על שמאלא למדרגה ה;אח א» יוכל לקרא todבשם ה׳
ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליס צב״נ בכל אורחוי והוא יס׳ יענה לו בכל עס וימלא רצונו וכל
דהוא עביד פס׳׳ד כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בנל משאלות לבו לעובה ומדע שהקב״ס בודא־
דרכיך .ומפרש במקדש מלך אתי ב״נ לאמדבאה מוחל וסולח לעדתו אכן מתילס העון סיא
הוא מ״ש בריש פ׳ דשב כו׳ שהגס שהיצ״ה יש לו כשתי חופני׳ לפעמי׳ הוא ית׳ מוחל ברוב
קדימה הזמן מ״מ יצ״ט יש לו קדימת המעלה רחמיו וחסרמ ולפעמי׳ הוא מייסר את האד׳
להיותו מושפע מהחסדיס ולכן יצ״ה אסכפיא ביסורץ כדי שיכופר לו סנגון וזהו יסורק של
כדרך סגבורוס הכפיפות להחסדיס כמ*ש ואל אהבה אבל בעס ^ ד י ק נפער מזה העול׳ ובא
אישך תשוקתך ושליט ימינא והוא ימשל בך עכ׳׳ל: בנשמתו הקדושה לפני הקב״ה אז הוא פועל
ו גי םי נן בגמרא מכות דף ל״א ע״ א אמרו מסילה סליחה וכפרה ברחמיו וחסדיו המרובי׳
ליס רבנן לרב המנונא דטא בהלולא דמר ו ע ל זה נוכל לפרש מפני ולא ביסורין ס״ד
בריס דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן רמה נאסף הצדיק .כלומר מפני הרעה
דמיתנן ווי לן דמיתנן .ומפרש במסרש׳׳א וז׳׳ל המעותדת לבא ח״ו על ישראל בשביל מחילת
לפי שמשני הצרדיס יש לו לאדס לזכור מיתתו עון אז נאסף הצדיק לבל יבא הרפה אלא
ספיר האחד כמ״ש בפ״ק לעולס ירגיז אדס הקב״ה מוחל אז ברוב רחמיו וחסדיו ונוכל
יצ״נו על יצ׳׳ה אס נצחו מוטב ואם לאו יזטר לרמז זאת גס נהפסוק במקנה בכקז ובזהב
לו יום המיתה והב׳ ע״פ מה שאמרו שוב יוס ר״ת בהיות סאדס קודש בא בשהרות נשמתו
אחד לפני מיסחך שיזכור סמיד בכל יוס שלמחר הקדושה והעהורה זה פועל מסילה סליחה
ימות ואז יהיה כל ♦מיו בתשובה ולכן כפלו כפרה ברחמיה גס אל מקום המזבח אשר
כאן ווי לן דמיתנן הא׳ לנטל מחשבות היצ״ה עש׳ שס בראשו נ׳ ר״ת ע״ה גימ׳ השס אסי״ה
והב׳ לשוב היוס על העתיד פן ימות למחר בין בהכא׳ והשם ע״ב עס השלשה שמוסס״ת גיוו׳
ואמר ליה אנן מס נענה אבתרך א״ל סי תורה השס א״ל פשיע ובאסוריס של מלוי ע׳׳ה :
וסי מצות לגבי יצ״ה אמר הי תורה לנצחו בס
כדאמר נמי סתס אס נצחו מוטב ואס לאו וי א מ ר אברס אל לום אל נא סהי מריבה
יעסוק בתורה ואם לאו יזטר לו יום סמי חס ביני וביניך כי אנשים אחים אנחנו סלא
ולגבי חשיבה בבל יום אמר הי הורה וסי מצוס בל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אס השמאל
דמגיני עלן ממיתת יוס מחל כדכתיב בה כי ואימינס היאס נמין ואשמאילה .
היא חייך ואורך ימיך ויל״ר מהו אריכות הלשון מדום לא אמר סתס
ו א מ ר החכס )משלי יג( אורך ימים בימינה הפרד נא מעלי ולא להאריך עמו בדריס
ובשמאלס
כב שלמה לד וזפארת
לדבריך אלא אלמוד תורה לשמם כדי שאסים ופירש״י בימינה ובשמאלה עישר וכבוד
מן המייעיניס ומפרש ואמר מפני מה לא אשמע למיימיניס בה ועוסקים בס לשמה אורך יעים
אליך כי אס סימין ואשמאילס כלומר אס אהיה וכש״כ עושר ■וכבוד ולמשמאיליס בה שעוסקים
מן המיימירס ואלמוד תורה לשמה א( עמילא שלא לשמה מי ע עושר וכבוד יש .והכס היצ״ה
אזכה לזה שבשמאל היינו עשירות עכח כש*כ כי בסעחו רו 6ה כי איננו יטל לפסוח לבוס בני
סלומד תורה באמת לשמה זוכ׳ לאריכות יפיס ארס למעע מחלעוד סורה אז מפסה אוסם
כש׳׳כ עשירות וכבוד כהנ׳׳ל ונוכל לרמז »כ״פ שלא ילמדו חורם לשעה כי אם שילמדו
ויאמר אירס אל לוש אל נא חסי מרינה ביר שלא לשמה סיים כדי שישיגו עושר וכבוד .אבל
ובינך גימ׳ וזה כי אורך ימים בימינה ובשמאלה צריך כל אדם לססאמץ בדבר ולססגבר עליו
עושר וכבוד : ויאמר לו אחס מפסה אותי ללמוד חורה כדי
שאשיג עשירוח מושב אלעוד הורה לשעה ואשיג
ב או״ א דסנה ידוע כי היצ״ה בא לו לאדם אריכוח יעלם יכש״כ עשירוח .וסנה לוש זה היצ״ה:
בדמיה ופפחה אל לנו לעשום מצום ב ע ״ ש בזוס״ק בהוספות בראשיח ול.יע הוא
כאשר כתבתי מזה כ״ם בפי בראשית כדי הששן הוא היצ״ס יושב בשער סדום כי
להתיצב אוסי על דרך לא שוב ואז רע לא שם ביתו דכתיב לפתח סשאח רובן מוחחבר
ימאס ח״ו .וז ה פיירוש ואס השמאל כלומר עם בני אדם ועשעה אותם עד שמורידם לבאר
או יפתה אוסי לשמוע אליך שאתם עומד שחת וסוא נ״כ עמסס נידן על שהשעה אותם
בשמאל שלי כדאיתא בגמרא הניל אז לא אשמע ויורד עד צוערה דגיהנס ווה הכה נא 0ע:ל
אליך אלא אפנה לזה שעומד בימיני וזה היצ׳׳ס הזאת קרובה לכוס שמה רוצח סוא עשו שופך
ואס סימין רצ״ל ופן תבא אלי לפתוח חותי דמים והוא מצער ואע׳פ שיורד ונידן שס
בדרך ימין כלומר תתלבש את העבירה בדרך עכ״ז חאותו וחשקו לסזיר ולהשעות לאחרים
מצוה כסנ׳׳ל וזה יהיה רק ברמאות לכן ויעל לוש מצוער .
אשמאיל׳ עי' לא אציית אותך ולא למצו׳ שלך יען ו ה ש ת א נתרן הפסוק בשוב שעם ודעת .ויאמר
כי בוודאי המצו' שלן יהי׳ סופ׳ בעביר׳ אברם אל לוש אל נא תסי מריבה ביני
שהוא מן סשמאל .גס ר*ת וס״ת של אותן וביניך כי אנשים חחים אנחנו כלומר לא יהיה
שני ספסוקיס גימ' וכי דברי עיו אק ומרמה ביכיגו מריבה אלא נהיה כאנשים אחים בשוב
כי אס יתלב על דרך לא עוב רע לא ימאס : ולא תדבר אל לבי ברמאות ולפסוח אותי
בעבירה יען כי אס תבוא אלי ברמאות ללכוד
א״י דסנ׳ ידוע עז' ס שצריך האד׳ לעבוד את אותי ברשחך אז אהיה מוכרח לריב עמך
הבוב״ה שלא ע״מ לק״פ אלא עיקר לימודו ולזכור ביו' המיס׳ ב׳ פעמי' א' כדי לנצחך והב׳
יהיה רק כדי למשות כ״ר להקב״ה ולעשות כדי להשיב .על העתיד כמבואר בגמרא סנ״ל
רצונו בלבב שלס ולא לשוס תשלום נמול וגס ולזה אמר לו אל נא תהי מריבה ביר ובינין
לא י הי׳ טונתו בלימוד התורה כדי שישיג הלא כל הארן לפניך הפרד נא מעלי פי׳ הלא
עושר וכבוד או אריכת ימיה זס אסור לעשות כל הארץ לעניך וחלך לאנשים אחרים .לפתוח
יען כי כל זס נקרת פ״מ לק״פ .ו ס כו א ר אוחכז לכן הפרד נא מעלי אס השמאל ואימיכה
בגמרא ב״מ דף צ״ג ע״א ארבעה כלומר אז תפסה אוחי לילך בשמאל רצ״ל
שומרים הן שימר חנם והשואל נושא שכיר והשוכר. ללמיד חורה שלא לשמם כדי שאשיג עשירות
שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את ואהי׳ מן המשמאילי׳ או יאימינס פי' לא אשמע
הכל
לך תפארת
חיצ״ס א״ע כגנב והיה מפתה על לבו לעשות הכל ונושא שביר והשוכר נשבעין על השבירה
מנוה ונתפתה לדבריו בחושבו שזהו באמת מצוה ועל השבויה ועל סמהה ומסלמין אח סאבדה
אבל סופו סיס בגנכילה כנודע וכאשר כתבתי ואח הגבבה.ולבאורהק׳ למהלהולמיחני החשבון
מזה למעלה ולכן הוא מפזר מעוח ללומדי תורה . ארבפה סא קחשיב כל אמד בפני עצמו ואני בעצמי
ו ע ת ה נפרש סנמלא בשוב שעם ארבעה כלומי ^ענא שהן ארבעה ולמה להו למיחני ארבעה כך הי׳
אותן האנשים שרוצים להמשיך עליהם להולעיחני השומר חצה נשבע פל הכל וכן כולם :
רחמים פן סשס הוי״ה שהיא ארבעה אותיות ונו כ ל צתרץ עז״ה דהנה כל מי שרוצה להמשיך
שומרים הם כלומר צריכים לשמור א״ע פאול עליו משד של הקביה צרץ לשמור אס
מכל דגר עביר• אכן יש בזה כמה מדרגות נפשו מכל דבר עבירה ולעסוק י ק במצוס
שומר חנם פי' שומר איע מן עבירה ובחנם ומעש״ש אכן יש בזה כמה וכפה מדרגוה שונוח
לא לשם חשלום גמול ושכר .והשואל זה ששומר דהנה יש מסס שעונךס להקב׳יה באמח וביראה
א״ע מן עבירה עבור שבושח א״ע בהקב״ה ונאסבס ובלב סלם ולא לשוס משלום נמול ושכר
שישלם לו שכר שוב לעוה״ב כלומר שמלוס לא בעוה׳ז ולא לעוסי׳ב אלא סיקר עבודתו הוא
להקב״ה בעוה״ז לעשות מצות ומעש״ש על רק באמח להודוח לה׳ ולעשוח רצונו וזה pרא
קמך שישלים לו את״כ נעוה״ב ולכן נקרא שלא ע״מ לקבל הרם אלא עבור שיודע נעצמו
שואל .ונושא שכיר זה ששומר א ’ ע מן עבירה שהשביע אותו הקב׳יה פרס צאתו מבנון אמו
עבור שיקבל שכר כעור\ז ולכן נקרא נושא שיהיה צדיק ואל יהיה ישע לכן הוא מקיים
שכיר מלשון ואליו הוא נושא את נפשו כלומר שבועתו ולא לחשלוס שני .ויש מהם שעובדים
לסשבר שישלים לו הקב״ה גס בעוה״ז כהנ״ל. אח הקביה לתשלום שנר לפוס׳ב ובושת א’ ע
והשוכר זס ששומר א״ע מן עבירה ומור שוכר בהקב״ס כי חפץ פסד הוא שבוודאי ישלים לו
נם אנש״ס אחרים פי׳ שמפזר משוח לאחרים שכר שוב לעוה׳יב עבור ש^יים את התורה
שילמדו חורה כדי שיהי׳ נחשב גס לו לזכות ומצות ומעש״ש ועיד יש מסס שעובדים להקב״ה
כהכ״ל .ו מ פ ר ש סמשנר^ שומר חנם נשבע על עבוי שכי גס בעוה״ז אע״ס ששכל מצות בהאי
הבל פי' מפני מה הוא שומר אה נפשו מן עלמא ליכא אבל אוכל ה#־רות בעוח״ז ולבן הוא
עבירה ובחנם אף לא לשוס חשלום גמול עבור עובד להקב״ה אבל זה נמי עבור שיודע •השביע
שיודע כי הקביים השביע אוחו על הכל ערס אוחו הקב״ס להיות צדיק ולשבר אס חאוה
צאתו מבען אמו שיהיה צדיק ואל יהיה רשע ועבור ס־צ״ה ולכן מורא פולה על לאמו לבל יענש
אוחס השבועה הוא שומר א׳ ע מן עבירה ועוסק אוחו הקב״ה עבור זה ולבן הוא עובד אח
במצות ומעש״ע יען שהוא נשבע ועומד מן סקב״ס וזה הוי ע״מ לק״ה ויס מהס אשר כל
הקב״ס כסנייל וזה פי' נשבע על הכל והשואל ,יותר ויו ר שעובדים להקב״ע נמשב בעיניהם
משלם אה סכל בלומר מפני מה הוא שומר רק למעש ולבן בבל עת שמזניר א״ע בהקב׳ה
א״ע מן מבירה ועוקק במצות ומעש׳יע עבור נדמה בעיניו כי עדיץ לא עשה רלום בעבדות
שבוטח א״ע בהקכ״ה שישלים לו אח סכל בעוה״ב הבוב׳יס ולכן סוא מפזי מעותיו ללומדי הורסומערנ׳
והנושא שכיר והשובר נשבעים על השבירה כר׳ אוחס כדי שיוכלו ללמוד הורה בהרחבה ובדעה
כלומר זה קאי על שניהם דהנה בודאי הנושא מיושבת כדי שיסי׳ נחשב לו בעי למצוה וזס
שכיר שומר אח נפשו מלעשות עבירה נמי עבור שחושב בדעתו פן ואולי עזב מ ע ה חרא
שיודע שסקב״ה השביע אוחו להיות צדיק מעבדות הבוב״ה ולא עשה עבודתו יח״ש ויחן
ומחירא לנפשי שלא יעניש אופו הקב״ה ע״ז דין וחשבון עבור זס הרגע או ען ואולי עשס
וזה
כג שלמה לד תפארת
ועלייהו כתיב ואס׳ הדבקי׳ בס׳ אלקיב׳ חיים זזה שאמר על השבירה פי׳ כשבע להקב״ה
כולכ׳ היום ונוכל לומר הלא כל ס איז לפניך שישבר אח תאו׳ סיצ״ס מכל וכל ועל השבוי׳
מלס הלא למפרע ר׳ת אמר ליצר הרע ספרד זה קאי על השוכר כלומר הוא שוכר עוד
נא מעלי כלומי כל הארץ לפניך ולך אל אנשי׳ מצות ומפש״ט מלומדי הורה בזה שמפרנס
אחרי׳ אולי ישמעו לדבריך אני בוראי לא אותם כדי שיהי׳ נסשב לו נמי לזכיות מפני
אשמע לך גם הפרד נא מעלי ר ״ה גימ׳ הש׳ שמצם לרחם א״ע על השכינה שהוא בשביה
בן באחורי׳ ע״ה אשר בתוכו נכלל ד׳ מלוי הוי׳ה כמ״ש וראית בשביה אשת יפית וזה השכינה
כנויע וזה רחמי׳: ופל המיסה רצ״ל שיש לו מם״נ באמת שהוא
בסי' מת ומשלמין את סאבידס ואת הגנבה
ו ט ל כי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין . כלומר הוא מושש פן נאבד טמנו רגעה חדא
נו כל לומי מלך שלס הוציא ר"ת מסס בלי עבדות מבוב״ה ויתן דין וסשבון ועל הגנבה
כל צדיק שהוא בסי׳ משה יש לו כלומר פי׳ פן ואולי עשה היצ״ה א״ע כגנב
ככח להשפיע טובות לישראל גס הוציא לחם והיה מפתה על לבו בגניבת דעת לעשות
ויין ס״ת חמן לומר כל העונה אמן בכוונה מצוה ועשה כן כדברמ בגזשבו שזהו סצוה אבל
יש לו למי כס להשפיע השפעות לישראל נס 5אמת הים עבירה ועבור כל זה סוא מפזר
ומלכי צדק מלך ר^ת כאשי מק־יס צוס קול מעות ללומדי תורם כדי לסשליס את הכל
ממון יוכל להשפיע וגם להמתיק כל דיני' מלת וזמו ומשלמין כלומר שישלים את הכל שנאבד
שלם ר״ת שיהיה מזונות לישראל גם ומלכי ממנו סמסולה מכל המדרגות .
ציק מלך שלם הוציא לחס ויין ר״ח וס׳ת גיט׳ ו ע ת ה נפרש הפסוק ב YDאס השמאל ואימנ׳
השם אהי״ה פשוט ובאחורי׳ וביודין בסהין צי׳ אס תדבר על לבי ללמוד חור' שלא
כאלעין ותליסר מכילין דרחעי ע״ס: ל ש מ'בדי שאשיג פ סירוס פשיסא שבורא־ לא
לא אשמע לדבריך אלא אלמוד חורה לשמה
וי א מ ר אליו קח׳ לי עגל׳ משולשת ועז משולשת וזהו ואימנה ואם הימין ואשמאילה רצ״ל ואם
ואיל משול׳ וחור וגזל .נ ע 6א ל תי מרוע כסיב אפילו כמתכא אלי במפנות ימין רצ״ל שאלמוד
סלשון משולשת ולמה לא כתיב שלשה כפירש״י תורה לשמה בדי מאשיג א־יכוס יפיס כמי
שלשה עגלים .ויש להקשות עוד יותר דבל תימא לא אציית אוסך יען כי אז אלמוד תורה לשפ׳
על שינוי הלשון שכתב קח׳ ולא קח כמו שכתב כדי שיהיה צי אריכוס ימי׳ זה נסשב אצלי
ואהה קס לך מכל מאכל כו׳ וכדומה בהרבה כמי לשמאל יפן כי זה נמי נקרא ע״מ לק״ס
וי ת ב א ר עז׳ ה דגרסיק בגמרא מקומות. אלא אלמת תור׳ לשמ׳ רק לעשות נ״ר לסקב״ס.
ברכות רן< ג׳ ע*א א״ר יופי מסס אחת הייתי ב ע ״ ע בזוה״ק אברה ישב ב א ק כנען
פסלך בדרך ונכנסתי לסורבה אחת מחורבות להחדבקא גפמימניתא ולמכדע חבמתא
ירושלי׳ להתפלל ובא אליסו ז״ל ושמר לי על לאתדבקא במאריה .ולוש ישב בהרי הנכר
הפסח עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי ויאסל ע ד סדום כלומר לפחות לבני ארס
תפלתי אמר לי שלוה עליך מ י ואמרתי לו למכירה וז״ש עם אימן חייכי! דעלמא דנפקי
שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מס מגו פה־מנותא דכתיב ואנשי ס ח ס רעים
נכנסת לחויבה זו ואמי־סי לו לההפלל ואמר לי וחמאים לה׳ מאוד כל חד אחפרש לאזרסא
היה לך להתפלל בדרך ואמדסי לו מתיירא בדקא יאות .גג״כ זכאין אינון חבריא דמשתדלו
הייסי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר באורייתא יממא ולילא וחברותא דלסזץ בקוב״ס
לי
שלמה לר תפארת
אז ברקל לו לההגבר על יצרו יפן כי בעס ו הנ ה לי היה לך להחפלל הפלה קצרה.
אשר היצר בוער בקרבו לעבירה ח״ו אז ישי׳ ארבע יש לי להקכוח בכצ.ן .א' למס
על לבו ועל נפשו כי בזה העבירה יוכל לעכב האריך כ״כ בלשיני לומר ונכנסת♦ לחורבה אחה
זמן סגאולה ח*ו ויצער אח הקביה כביכול מחורבוה ירושלי' ומדוע לא אמר בקיצור נמרן
ואז היצ״ה ילך ממנו ויתבטל מכל וכל. ונכנסתי לחורב׳ להחפלל .ב' אמרו ושמר לי על
ו הנ ה כמו שהחורבן הראשץ שהיס הגזר הסחח ומדוע לא אמר והמתין או ועמד.
דין על שבעים שנס ולא היה באפשר נ' מה שאמר לו אליהו מפני מה נכנסת
למסר את הקץ בספצרס התפלה ערם הזמן לסורבה זו ממלח וו נראה שהיה קשס לו
המינבל בשוס אופן בעולס כן גס עתס שנסש׳ לאליסו י ק על שנכנס לחורבה זו ואול היה
הקן א״א לדחוק ולספציר בחפלה למסר אח נכנס לחורבה אחרת לא ה־ס אומר לו דבר ולא
סקז טרס יק־ב זמן המוגבל אס לא בחשוב' היה איכפת ליה דאלח״ס מדוע אמר לו מלח
ונו ד ע מספר ומעש״ט ש־סיה כילו זכאי. זו היל״ל סחס מפני מס נכנסת למורבס דהא
בגלגול הגלגולים שכל ארם צריך לבא אגן קייל״ן שאסור לכנוס לחורבה מפני שלשה
כדי לתקן אס הכל וכל צדיק יש לו מ מ ה דברי׳ מפני חשד ועפר המפולח ומפני המדקץ
של צדיק העבר ואף נס זאת מודעת לכל כדאיחא במסכת פסחי' ומשו' שלשה דברי׳
איש הישראלי אשר כל אדם בעוה״ז סוא רק הללו אסור לכנוס לכל חורבס ולמה אמר לו
כאורח הבא לקנוס סחורה היינו תורה ומצות מלח זו ומס בץ זו לאחרה .ד' למס שינה
ומע״שט לכן כל אדס צריך לדמות בנפשו הלשון ואמר שמא יפסיקו בי עוברי דרכי׳ ולא
שהוא בדרך וסוא רק כאורח נטה ללון ואז ולא אמר הולכי דרכי׳.
יבא לכלל עניוות ושפלות דדמה בנפשו כי ו ע ל ארבעה אשיבנה בזה האופן דהנה כל
בפתע פתאום יסזיר א׳׳ע לביתו ויחזור אח איש ישראל מחויב לסתפלל ולבכות על שתי
נשמתו למקים שנחצבה משם ובהיות סאדס חרבנוס ועל נלוח השכינס כמבואר בכל ס״י
לו כן ידמה וישים על לבו כדברים האלה אז ^ ר ץ האדם לקונן נקיל מר ויללה על נלוח
ו על זה בטוח הוא אשר בודאי לא יחטא. השכינה ועל סרבן ביה מקדשנו אכן אסור לו
אמר סמקונן סי יחגני במדבר כלומר נאשר לאדם להפציר בהפלה ולהיות נכנס ח״ו בעובי
הנני בעיצי עצמי בחי' מי בעניוות ובשפלות סקורס ולהיוה דוחק אס הקן כמ״ש השבעתי
זה יתן אותי להיות בעיני עצמי כאלו סייתי אסכס בנוח ירושלים אס תעירו ואס תעוררו אה
במדבר מלון אורחים רצ״ל כארח נסס ללון האסב' מד שחחפן וכמבואר בס״י כי מי שרוצ׳
ואעזבה אח עמי ואלכה מאחס פי' לדמות לדחוק את סקז בע״כ הוא מכרם א״ע כסכר׳
בדעתי אשר עוד מעט אעזבה אח עמי ואלכ' גדולה מפני המזיקץ ס״ו שיש לה« אז שליטה
מאתם היינו מזה סעולס וסופי ליתן דין להרע לו ח״ו וכמו שאירע לכמה וכמה צדיקי' נ ח לי'
וסשמן לפני ממ״ה הקב׳׳ה ונסיוח האדם משי׳ שהפצירו בתפלות למהר אה הגאולס וניזוקי
ohtעל לבו r wאז בוודאי שוב צא יסטא מפני כמס וכמס מסטיניס שקפצו עליהם להזיק
רק יק־נן על החורבן במר נפשו ויתפלל לפד להס אלא כל אדס צרין לעבוד אח סבוב״ה
אדון כל בלב נשבר ונדכה וברום נמוכה. בכל לבו ונפשו ומאודו שיהיה כולו זכאי
וז׳׳סז בנמיא א״ר יוסי פעס אחת הייתי כמבואר בש״סאין בן דוד בא אלא בדור שכולו
מהלך בדרן כלומר נזכרתי שאיט בביתי וכמ״ש בעחס אסישנה ודרשינן זכה זכאי.
רק הנני בדרך רחיקס לקנוס סעורס כסנ״3 אחישנה ובהיוה האלס משים זאת מל לבו
וזה
ל׳י^ו
כד ^ל מה לך תפארת
תפלה קצרה ר״ת קדוש רחוס צדיק השומט לכל וזה זמן כביר ומדיין איננו בביתי היינו בארץ
פה תבנה היכלץ וזה תפלה קצרה : ישראל כי שם ביתינו ובהיותי נזכר בצמד
ו ע ת ה נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה לתרץ טל זה זמן רכ שנחרב בית מקדשנו ושמם טירנו
את הפסוק באר היטב דהנה אברהם ואין קץ ואין תכלית לגלותנו וסורק אין לנו ולכן
אט׳ה התפלל אז אותן טל שלשה גליות אשר נכנסתי בטובי הקורה להפציר בתפלה לסני
פתיד להיות טל ישראל ר\ינו גלות מצרים גלות אדון כל וז״ס ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות
בבל גלות אדום האחרון שהוא גלות ממר הזה ירושליס כלומר לחורבן אחת מאותן שתי חרבנות
וכל זאת ראה אז ברוח הקודש ורצה להמתיק להתפלל טל חורבן בית שני שיבנה ב׳ב אכן
את הדיניס מטציהם כדי שלא יהי׳ כ'כ קושיה טבור זה שנכנסתי בטובי הקורהלהיותדוחק את
השיפבוד גדול מאד וגם למכר את הקץ אבל הקץ הייתי מכניס א״ט בסכנה גדוצס מפני
פדיין לא ידט איך להמתיק את הדינים והודיט המזיקין וטבור זה בא אליהו ז׳ל ושמר ל־ טל
לו הקב״ה איך שיוכל למשות כדבר הזה והודיט הפתח סי׳ שמר אותי מן המזיקין לבל ישלטו
אותו כאשר ישלש א״ס בהשלשה כוחות ההמה בי טבור אותה הפצרה שנכנסתי בטובי הקורה
היינו בכחו שהוא מדת החסד ובכח יצחק לאחר שסיימתי תפילתי אמר לי שלוס טליך
שהוא מדת הגבורה ובכח יטקב שהוא מדת רבי •כו׳ בני מפני מה נכנסת לחורבה זו
תפארת בהשלשה מדות הללו יוכל להתאמן כלומר למה דוקא טל חורבן זה נכנסת בטובי
בתפלתו ולהמתיק הדינים מפליהם ולמהר את הקורה להפציר בתפלה ולמהר את הקץ הא מסתמא
הקץ .והנה ידוט כי התורה הוא תמידיות וזה היית נמי בהחורבן הראשון אלא פתה באת
קאי טל כל צדיק וצדיק שבכל דור ודור יוכל בגלגול ולמה גס אז לא נכנסת בטובי הקורה
נמי לפשות כמו כן : למהר את הקץ אלא וודאי טבור שידטת כי
ו ב ע״ ש בגמרא מגלה דף ל״א פ׳ב במה אדט הזמן מוגבל טל שבטיס שנה וא׳א למהר טרס
כי אירשנה אמר אביהם לפני הקב׳׳ה זמן המוגבל כן גס טתה גס כסחורבן השני
רבש״ט שמא ח׳ו ישראל חוטאים לפניך ואתה נ מי מוגבל הזמן אלא שנסתס הקץ ואיך נכנסת
פושה להס כדור המבול וכדור הפלגה)ופירש״י בטובי הקורה להפציר במפלה ולא פלה מורא
מה תאמר לי ללמדו דבר שיתכפרו פונותיהן( אמר טל ראשיך מפני המזיקין והמקטריגיס ולכל
לו לאו אמר לו רבש״ט ב מ ה א ד ט אמר לו קחה הפחות אס רצית דוקא להתפלל טל הגאולה
לי מגלה משולשת .וז״יט ויאמר ה׳ אלקים זהו .היה לך להתפלל בדרך רצ״ל בדרך כל כארץ
כנודט ואמר במה אדט המתקת הדינים לבקש מאתו י ת׳ שימהר את מקץ אבל לא
כי אירשנה כלומר כאשר אירשנה את הארץ להפציר בתפלה לדחוק את הקץ ואמרתי לו
ואח״כ ברבות מימים כשיחטאו'יתפוררו פליהם מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי פוברי דרביס
דינים ח׳׳ו איך אדט להמתיק מפליהם הדינים כלומר יפן כי מתה בפו״ה נתרבו אותן האנשיס
ונוכל לרמז כי באותן שני המלות במה אדט אשר פובריס דרכי ה׳ וטבור זה מתיירא
רמז טל אותן שלשה הגליות הנ״ל דהנה האות הייתי שמא יפסיקו גס זמן המוגבל שיתטכבו
פ׳ של אדט וגם האות ב׳ של במה המה ר״ת פבורס ביאת משיח ולכן נכנסתי בטובי הקורה
פ׳ בבל כלומר רמז לט׳ שנים של גלות בבל למהר את הקץ ואמר לי היה לך להתפלל תפצה
והנה אות ד׳ של אדט ואות מ׳ של במר .ר״ת קצרה כלימר אפ׳׳ה לא הים לא היה לך להכניס
ד׳ מצרי׳ כלומר ד׳ מאות שנ׳ של גלות מצרי׳ שנגזר פצמך בסכנה גדולה כזו אלא היה לך למתפלל תפל׳
לה׳ ואות ה׳ של במה ואות א׳ של אדט ר״ת אדום קצרס טל גואל צדק שיבא גב״א .גס נוכל לרמז
האחרון
שלמה לד תפארת
ויהי השמש •לבא ותרדמה נפלה מל אברה האחיין"(1 .ש ויאמר אלי״ו קח׳ה ל״י מגל״ה
והנה אימה חשכה גדולה נופלת מליו . ס״ת הוי״ה מלת קחה רvוא אותיות קח ה׳
נו כ ל לפרש מזייה דהנה נודמ צדיק וצדק כלומר כאשר תרלה ליקח את החמשה גבורות
המה תרין רמין דלא מתפרשין ולכן ולעשות מזה שמי המורה רחמים כדי שתוכל
להיות צדיק צריך כל אדם להתאמן בדבר להמתיק את השלשה גליות .מגלה משולשת
ולמשות נם צדק מם כל אדס ואז הוא הוי נמי ו ה גלות בנל כי מ״ג של מגלה הוא ר״ת מ׳
תרד׳מ .וז״פ ויהי לשון צמר סשמש לבא גלות ואותן שני האותיות ל׳ה של סגלה גימ׳
כלומר צמר גודל הוא כאשר בא׳ השמש סי׳ כאשר בבל ע׳ה ואמר הלשק משולשת שהוא משולש
מגיס ימי המיתה ותרדמה ר׳ת והמה הס בהשלש׳ גליו ת ההם וען משולשת ן׳ גלות מצרי׳
תרין דלא מתפרשין נפלה פי׳ ואז אותן התרין שהי׳ מלך מז מלך קש׳ ואיל משולש זה גלות
רמין דל״מ נופלי׳ זה מזה ימן כי כשאד׳ אדז׳ איל מם האותיות ומ׳ה גימ׳ אדם מגל״ה
אינו מוסק בצדקה אפילו כשהוא צדיק כמי גימ׳ קח גם גימ׳ םוי׳׳ה א״ד סוב כלומר כאשר
מפריד אותן תרין רמין מל גימ׳ ילד יו׳ תרצה להמתיק ממליהם הדינים .שיהי׳ כולו
כלומר שרואה א״פ כילד שנולד שאין לו שו׳ סוב משולשת רצ׳ל תשלש א״מ בהשלשה מדות
ממש״ס אברס הוא אותיות בא מר זה יום סללו.היינו המדה שלך שהוא חסד וקח לך
המיתה גס נפלה ר׳ת נתון פתוח ספניק לפני גס בחי׳ יצחק שהוא מדת גבורה וגם מדות
כלומר תקיים נתון תתן הפניק תמניק לו פתוח ימקב שהוא חסארת וזה נמי רמז לו באמרו
תפתח נפלת ר״ת .נתון תת• פרוסה לפני גס מן משלשת זהו מדת ימקב שאמרה לו אמו
ר״ת וס״ת של כל הפסוק גימ׳ כי צדקה והכנסת קח לי שני גדיי מזים סוביס ואיל משלש זהו
אורחים גדול מאד גס פ״ה גימ׳ ד׳ מלוי ^חק שנחמר בו וירא והנה איל כו׳ .והנה
הוי׳ה באח וריס ובאחוריה של מלוי והשם הוי״ה האבות הקדושים הן הן המרכבה וכתיב הנח
השוס והשם אל ותליסר מכילין לרחמי : ה׳ רוכב מל ס׳ב ק״ל כלומר מל השם מ״ב
שהוא באחורי׳ גימ׳ ק״ל וזסו נרמז גם כאן דהנה
וירא ה׳,כו׳ ויהי אברס בן תשמיס ותשס שנים אליו קחה לי מס התיבות גימ׳ מ׳״ב ק״ל מ״ה
ואתנה את התהלך לפני והיה תמים. והוא מקור הרחמים וכאשר כן תמשה אז
במאד מאד בריתי ביני וביניך וארבה אותך ותור וגוזל מלשון וקול התור נשממ בארצנו
אתו אלקיס מאד ויפל אברהם מל פניו וידבר כלומר בזה תמהר את הגאולה גם מלת וגזל
והיית לאב לאמר אני הנה את בריתי אתך ר״ת ותמהר זמן גאולה לבניך גם ד ת ותזכור
המון גויס : ג׳ זכותיס לפני משולשת ר״ת וס׳׳ת אותיות מת
ויל״ד למה כסל לשונו לומר התהלך לפני לומר שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית
והיה תמים הא מסתמא כאשר יתהלך מצמו מליה גם אותיות חס לשון תמימות
לפניו בודאי והיה תמי׳ .וסוד יש לדמת בתחל׳ רצ״ל שילמדו התורה בתמימות גס ותור וגזל
אמר ואתנם בריתי משמס מזה כאשר יקיים ר״ת מ״ה גימ׳ תליסר מכילק דרחמי ס׳ת מס
דבריו ויתהלך ויהיה תמים אז יתן לו את האותיות גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה שצריך לכרן
בריתן ומדוס תיכף חזר ואמר הנה בריתי בכל יום ויום בשמת התפלל :גס ותר וגזל ר״ת
אתך וכו׳ ונתן לו בריתו אך בלא תנאי וסוד תמהר ות־חיש לגאלנו זכות גודל רחמיך וחסדיך
קשה למ׳ בתחל׳ כתב וירא ה׳ אל אברס ואח׳׳כ תרחמני :
ה׳ אלקי׳ וידבר אתו אלקי׳ מדוס בתחלה הוי׳׳ה
ואח׳׳כ
כה שלמה לך תמ«רת
בספרי קבלה וצריך לחבר כ׳ב אותיות התורה ואח׳ה לןלקיס .
פס הפ״ס שהס ל׳ב נס׳ה ואז שורה פליהס ינו כ ל לתרן סז״ה דהנה אין אדס >קרא חדס
רק רחמיס גמוריס כל ימי חייו בטול׳ הזה השלם להיות שלם נמעלות ומדות אא'כ
ובטוה׳ב : מאמין ובוטח א“ ע שהכל הבא לו לאדם הן
ה ה שאמר המשורר )תהליס קי״ט הבינני רט מ׳ו והן טוב הוא מאתו ית׳ וכל אשר
ואצרס הורתך ואשמרנה בכל ל׳ב( כלומר פשה הוא רק לטובתו כמ״ש בס׳ הקודמת
ל״ב נס׳ה הדריכני בנתיב מצותיך כי ט ואפילו אס לספמים בא יבא אליו איזה דינים
חפצתי רצ׳׳ל הדריכני שאוכל ליחד כ״ב אותיות יהיה נכון לט בטוח בס׳ שזהו נמי רק לטובתו
פתורה טס ט״ס שהם ניב נס׳׳ה וזהו הדריכני כי מאתו לא תצא סרטות ואז נקרא אדס
בנתיב סי׳ ל׳ב נ הי ט ת שהס עיקר מצותיך השלס ואז אפילו מה״ד נכנט מפניו ומסכיס
כי בו חפצתי כלומר כאשר כן אפשה אז אשיג לפשות טמו רק חסד ורחמיס כל ימי חייו ;
כל חפצי ותאוהי אבל זה אבקש מאתך הט כ ע׳ ש בזוה׳ק פ׳ תרומ' דף קס׳א ט׳ א
לבי אל פדותיך רצ׳ל שיהיה טיקר בלבי ונפשי אתס סראת לדטת ואוליפת טד הכא למנדט
רק לקיים טדוהיך ואל אל בצע כלומר שלא ולאסתכלא ולמיפל ברזא דמהימנותא ומאי
יהיה בלבי ללמוד תורהיך כדי שאשיג טשירוה איהו כי ה׳ הוא אלקים אי תימה מלה זפירא
כמ׳ש אורך ימיס בימינה ובשמאל׳ טושר וכבוד הוא למנדט הא כתיב וידפת היוס והשבות
וכאשר פרשתי בס׳ הקודמות אלא הן בלבי אל לבבך כי ה׳ הוא אלקי׳ בשמי׳ ממטל וטלהארן
לקייס טדוהיך רק לטשוה נחת רוח ולא מתחת אין טודסכא תליא כל רזאדמהמנות׳ למנד׳
לתשלום גמול כדי שאהי׳ עובד טל מנת מגו דא רזא דגל רזין למינדט סתימא דכל סתימין
, לקבל פרס : ה׳ אלקיס שס מלא וכולא חד .והנה כל אדס צריך
ו כ מ בו א ר בכתבי האר׳י דל כי טשר ס, להתאמן ולראות שכל טשיותיו יהיה רק לשס
אהי״ה ופשר ספמים הוי׳׳ה וד’ שמיס באמת ובמס׳נ ובסרט בטת ק׳ש ותפלה
אותיות הוי״ס הם או׳׳א טולה דטת שהו^ כי אז צריך האדס למסור נפשו גופו רוחו
נתיב גס נוכל לומר בזה כי השני שמות הנ׳ל ונשמתו ממש בשביל קוב״ה שמזשוט ממנו
פשר פעמים טס השני כוללים טולה נתיב הגשמיות טד כלות הנפש ובסרט כי בשטת
סם טשר ספירות ונוכל לרמז פוד כי דטת הוא ק׳ש דנין את האד׳ למטל׳ :
ר״ת דא תשובה טלאה כלומר כל הפושה ו אי ת א בספר כנסי יונס וז׳ל בס׳ ק״ש יש
השובה ,פלאה ומייחד ל׳ב נפ׳ה שורה מליו שורות ס״ט תיבין כו׳ והס נגד הג׳
תליסר מכילין דרחמי מן או״א שהס הוי׳׳ה של סנ הדרי גדולה כ׳ג בכל שורה וכמו שס
אהי׳ה שמוה הרחמים והחסדים ומבואר בס׳׳ק הנשיא ואב׳ד והשכינ׳ טליהם להשליס מספר
ויאמר אלקיס יס׳י או׳ר גימ׳ רל״ב ; ט׳ב כן ׳גס כאן הג׳ תיבות ה׳ אלקיכ׳ אמת
ונו כ ל לומר טוד לפ״ד כי כל המתפלל ומכוין כי ה׳ הוא מדת נשיא אלקיכ׳ הוא מדת אמת
לאותן ד׳ מילוי הוי׳׳ה סטוליס רל׳ב אב״ד אמת שכינה טלאה אהי׳ה ס׳ אהי׳ה גימ׳
שהמה בד׳ טולמות אבי׳ט נתהוה מזה אור אמה גס נוכל לומר דהנה חותמו של הקב׳׳ס
גדול בכל הטולס ואז אפילו מה׳׳ד מסכים לעשות אמת לכן אמת הוא השכינ׳ והנה נודט כי
רק חסד ורחמים לו ולכל הטולס ונודט מספרי בפת ההפלה צריך האד׳ לכרן לארבט טולמוה
קבלה דברוחב המלבוש של הקביה המה בסוד אבי״ט וגם לאותן ד׳ מילוי הוי׳ה אשר המה
רל׳ב דהיינו רל׳א שטריס של האותיות וגס גימ׳ רל״ב שהמה באותן ד׳ טולמוה כמבואר
המקור ו תפארח מ ל פ ה
שלמה לו תפארת
פשוט וכאחור וכיודין כההין כאלפין וכמילוי המקור הכולל והוא רל״ב הן כארט של
יודין כההין כאלפין והשס אלקים דמת נתיכ המלכוש היי כלולים פ' כ ס״ג מה כץ כמספר
תליסר מכילין דרחמי ור׳ת של דאמר אלקי׳ רל״כ רומכ והאורך שהס סוד כ״ס רל״א והס
יהי אור ור״ת של הדריכני כנתיכ מצותיך הרי כגימ׳ נתיכ .ונוכל לומר כי לזה רמז המשורר
כי רמז ככאן את הכל כאשר כתכת* .והנה כאמרו הדריכני כנתיכ מצותיך כי כו חפצתי
אכרהס אמ״ה כהיותו שמס זאת מהקכ״ה אז כלומר תלמדני דרך שאדמ לכדן לד׳ מילוי
תיכף קייס את הכל ופשה נפילת אפים ונודפ הוי׳׳ה הנ״ל אשר סמה ככפל מם השני כוללי׳
שזה צריך להיות כמס׳׳נ ולכן מסר נפשו לשמו גימ׳ נתיכ מס האותיות וכזה אמצא ואשיג כל
הגדול וז׳ש ויפול אכרס מל פניו פי׳ משה חפצי ותאותי ורצוני אכל זאת לכי אומר לי
נפילת אפיס כמס״נ וגס היה מכוין לד׳ כ ^ ר כי אין כי כח לכא ממצמי לאותה
מולמות אכי׳׳פ ולד מילוי הוי״ה והנה גס זאת המדרג׳ כי אם אתה מזרתני ותלמדני :
נוכל לרמז כהפסוק דסנה ר״ת אכרס מל ר״ת וו ע ה ראיתי כין הכתכיס של אא״ז הגאק
אצילת משייה כלומר היה מכוין לד׳ מולמות וכו׳ זצוקללה״ה שאמר מל הפסוק ור»אמין
מן מולם משייר .מד מולם אצילות ומשני תיכות כה׳ כמ׳ש אל תאמין כמצמך לזה אמר שהוא
מל פניו גימ׳ רל״כ מנין ד׳ מלוי הוי׳׳ה לא צריך סמד לתומכו היינו שסכתוכ ממיד
ומ״ס וד׳ אותיות הוי״ה שהמה נמי כאותן מליו כן מכ׳׳ס קודס כל משייה לא האמין
ד׳ מולמות וכזה היה נמשה אדם השלם ותמיס כמצמו שלא יהיה צריך סמד כמ׳ש אל יתנזלל
וכהיות כן תיכף אמר לו הקכ׳׳ה ליתן לו חוגר כו׳ לזר .אמר הגס שהכנזיח לזרמושיהי׳
כריתו וז׳ש ו Tכר אתו אלקיס לאמר אני צדיקי׳ כזכותו וז״ש כה יהי זרמך תיכת
הנה כריתי אתך כלומר תיכן< אתן לך הכרית ויאמר הוא מיותר אלא ליחד אמירה שכה יהי׳
ואמר מלת אלקי׳ כלומר אפילו מה״ד נמי זרמך פי׳ כזכותך מכ׳׳ז לא האמין כסצמו
מסכים לזה ויהיה נכנמ לפני מה״ר להיותך להחזיק כתומו כל ימי חייו אלא כו ית׳
אדס השל׳ וז״ש והיית לאכ המון גויס סי׳ שמכ״פ הוא יהי׳ לו למושימ ויחשכה לו
כמו שהאכ יוכל לפשות שזכות לכניו כן גם פקכ״ה לצדק׳ כמה שלא סאמין כמצמו :
אתה תוכל לפשות שוכות לכלל ישראל שהם ו ה ש ת א יתכאר הינ1כ הינ1כ המקרא קודש
כניך והנה ויהי אכרם כן תשטים וכו׳ ר״ת וירא ה׳ אל אכרם ויאמר אליו אני
וס״ת של כל הפסוק גימ׳ התורה שככתכ אל שדי התהלך לפני מלת לפני הוא לשק זמם
ותור׳ שכפל פה ט׳׳ה לומר שלא יוכל כלומר כאשר מתהלך כתמימות כ׳כ מד אשר
האדם להיות תמים פד שילמוד תורה אפילו כמת שאראה לך פנים של זמם ויהיה
שככתכ ותור׳ שכט״פ וזה שאמר לו הקכ״ה שורה מליך דינים ואפ״ה תממוד כצדקך אז
והיה תמים ונודט כי אכרהס אפיה קייס היה סמים רצ׳׳ל אז תהיה נקרא תמים היינו
כל התור׳ כולה פד שלא נתנה ומכור זה אדם השל׳ ואז ואתנ׳ כריתי כיני וכירך .ונוכל
היה שורה מליו תמיד חסד ורחמים ונוכל פוד לרמז כל זאת כמקראי קודש מל פי
לרמז דהנה אותן ר״ת וס׳׳ת הנ׳ל נימי השם גמנזריאות אשר המה פרפראות לחכמה כנודמ
אל והשס הוי׳ה פשוט ו ד מילוי הוי׳׳ם ככסל נוכל לומר לפי קנז שכלי מל פי רמז ודרוש
והש׳ אהי׳׳ה ט׳ה וז׳ חסד ורחמי׳ גס נוכל לרמז דהנה רית וס׳׳ת של אותן שני הפסוקים ויהי
ר׳׳ת של הפסוק ואתנ׳ כריתי גימ׳ הש׳ אדני אכרם וכו׳ ואתנה כריתי וכו׳ גימ׳ אכא ואמא
וס׳׳ת גימ׳ אל הוי״ה אהי׳׳ה כלומר השס א״ד והשם הוי׳׳ה וד׳ מילוי הוי״ה והשם אהי״ה
שהוא
בו שלמה לד תפארת
חכמה ובינה המה י״ה י׳ הוא חכמה ה׳ בינה שהוא דין ג מתק באותן שמות של רחמים
וזהו שם ה׳ והנה כל המתגאה כאלו דוחק וכן נזכה לחשדי ' 0ממתה ונגד נגולס אמן
את רגלי השכינ׳ ימן כי הקב׳ה אומר אין נצח סלה ומד ;
אני והוא יכולין לדור ובהיות כן כל המתגאה
הוא פוגם בהשס י״ה שזה חכמה ובינה וגורם ב ה פ ט ו ר ה אל תיראי תולמת ימקב .ו ק ש ה
שהקב״ה אינו יכול לדור טמו ולכן מסתלקת למה אמר תוצמתומדומלא
ממנו ונוכל לומר טוד דהנה מניו מם האותיות אמר חשומ אל תיראי ימקב .ו א פ ״ ל מז*ה
המס גימ׳ חכמה ובינם ומי שבא לכלל גדלות ל״ב מ״ב דהנה מבואר בגמרא ברכות דף
שהוא היפך של מניו הולטת ממנו החכמה מיום שחרב ביהמ׳ק ננמלו שמרי תפלה שנאמר
כלומר מי ובינה גס מניו גימ׳ קול גם כ* אזמק ואשומ שתם תפלתי ואמ״ס ששמרי
שהיא מניו יוכל ליתן קולו בתפלתו ונשמטת תפלה ננמלו שמרי דממה לא ננמלו כו׳ ;
להקב׳ה כמ׳׳ש ואת דכא אשכון והנם גבור ויל״ד מדומ כתיב הלשון דממה ולא בכיה
ומשיר הוא רק סוב לאד׳ בפצמו אבל חכמה וגובל לתרץ מז׳ה דהנה המיקר תפלת
ובינה המה המטלות אשר סוב לו להקב״ה הוא רק שיהיה במניוות ושפלות האדם
כי חכ׳ זה תלמוד חכ׳ שטוסק בו:תור׳ הקדושה גדול ויהיה במיני מצמו בחי' מה כמ״ש דפ
ונביא הוא מסתמא צדיק גדול כי בלתי זאת מה לממלה ממך כלומר כאשר תדמ בחי׳ מה
לא יהיה שורה מליו הנביאה ומתה נוכל לומר רצ״ל מניוות אז תסיה לממלה ממך פי׳ הבא
ק״ו מה חכם ונביא שהמס המטלות נמי להקב״ה למדרגה שהוא יותר ממך היינו ממדרגה שהוא
ואפ׳׳ה כשמתיהר מסתלקת ממנו וכ״ש גבור לך מתה כי תשיג מדרגה היותר גבוה:
ומשיר אשר המה רק המטלות לטצמו לכ״ש וז׳׳ ע שמרי דממה לא ננמלו דממה הוא
שמסתלקת ממנו כשמתיהר ולכן לא אמר רק אותיות דמ מס כלומר שיודמ בחי׳ מה
מובן מטצמו ובנביאה והשאר בחכמ׳ לא ננמלו לפניו השמרים אלא תיכף פותחין
בק׳׳ו : לו כל השמרי׳ אבל מי שמתגאה אומר הקב׳ה
ו ע ת ה נתר׳ן הפסוק אל תיראי תולטת ימקב אין אני והוא יכולין לדור כמבואר בש״ס ולכן דוד
פי׳ כאשר תהיה בחי׳ תזלטת אז אל הפ״ה נמנה בתפלתו ימן כי אמר ואנכי תולמת
תיראי משום בן אד׳ כי אני פזרתיך ימן כי ולא איש :
אוכל להיות ממך ביחד גם תולמת יטקב ^ י ת א בגמרא כל המתיהר אם חכ׳ הוא
מס האותיות וט׳ה גימ׳ ד מילוי הוי׳׳ה חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא
באחורי׳ ובאחורי׳ של מילוי והשם אהי׳׳ה נביאתו מסתלקת ממנו .וצ ריכין למודמי
באחורי' כלומר כשתהיה בחי׳ תולטת ובחי׳ טמס מל זה המונש דהא הקב״ה משלם מדה
יטקב במדרגה קטנה בטניוות ובשפלות אז כנגד מדה ומאי מדם כנגד מדה איכא כאן
שורה טליך רק חסד ורחמים ו ק יהי׳ וטור קשה למה נקט דוקא אלו הב׳ דברים
נזכה לישוטות ולגחמות במהר׳ בימינו אח■ ולמה לא קאמר גס אס הוא גבור או משיר
ז נס״ו : שגם המס מסתלקין ממנו כמאמר הפסוק אל
יתהלל החכ׳ בחכמתו כו׳ :
וירא ונו כ ל לבאר מז׳׳ה ד מ ה חכ׳ ונביא באי' לו
לאד׳ מחכמ׳ ובינה מביאה מן בינה
ךיר^ו^ אליו ה׳ באלוני ממרא וכו׳ ופרש״י הוא והחכמה מחכמה כנודט מספרי קבלה ו מ ה
שנתן
שלטה דרא תםארת
ובזה הצדיק גדול יותר מן המלאך יפן ט שנתן לו פצה מל המילה לפיכך גגלה פליו בחלקו.
סמלאך נקרא פומד והצדיק נקרא הולך כנודפ ו ק ש ה קושית המפרשי׳ היתכן לומר פל
כי בכל פפס הוא הולך יותר למקום גבוה אברהם אפ׳ ה שפמד בפשר נהיומת
פד שיוכל לבא לשפר הנון אבל בחיים חיותו ופל נסיון מל המילה יצטרך לקבל פצה מן
,א״א לו לבא ולהשיג שפר הנון ולכן אז זוכה »מרא והנה פוד רבו יותר הדקדוקי׳ ) .א(
ורואה את הקב״ה כפ׳ש בזה׳ק פ׳ ויחי בשפת אמרו ואקחה פת למס וספדו לבכם היתכן
פטירתו דב*נ שכיב ודינא שריא פלוי לנפקא כשהוא יקח פת לחס בזה יספדו לבס ולכל
מהאי פלמא איחוסף רוחא פלאה ביה מה הפחות היל׳ל ואקח׳ פת לח׳ ואתן לכס וספדו
דלא הוה ביומוי וכיון דשריא פלוי ואיתדבר! לבכם ) ב ( קשה אמרו ואקחה פח לכס וסעדו
ביה חמי מה דלא זכי ביומוי משוס דאיתוסף לבכם אחר תפבורו ומשמפ מזס שיספדו לבס
ביה האי רוחא וכד איחנס^ ביה וחמי כדין אחר שיפברו מכאן דאלת״ה היל׳׳ל ואחר תפבורו
נפק מהאי פלמא הה׳ד nוס qרוחם יגופון ) ג ( אמרו כי פל כן פברת׳ פל פבדכ׳ וקש׳
ואל פפרס ישיבון כדין כתיב כי לא יראני וכי זה דרך ארן לומר לאורחי׳ אכלו כי פבור
האדם וחי בחייהון לא זכאין במיתתהק זכאין . זה באתם הנה הלא בוה הוא מבייש את
ומבואר פוד שם תאנא כשפתא דב״נ מית מאורחי׳ וכי נוכל לומר פל אברהם אפ׳ה
אתייהב רשותא למחמי וחמי גביה קרובר שיבי־ש את האורחי׳ ) .ד ( אומרו יקח נא מפט
וחבראי מההוא פלמא ואשתמודפ לי׳ מכולהו מים קשה וכי מיס סוא חשיבות כ'כ פד
גליפין בדיקנהון דהא בהאי טלמא אי זכא׳ שיצטרך לומר מפט מים ומשמפ מפט ולא
ההוא ב״נ כלהו חדאן קמיה ומקדמי ליה שלם . הרבה והיל״ל סתם יקח נא מים :ו ל א
ו הנ ה ראיתי בספר משל נאה פל פטירת אשחית בפבור החמשה לתרן בטוכ טפם ודפת
האדם מזה הפולס .לאדם אחד שהי׳ פס״י דרכי המוסר דהנ׳ התור׳ הוא תמידיות
לו שלשה אוהבים דבוקים בו בכל פת אבל וזה קאי פל כל צדיק וצדיק דהנה מבואר
לא היו כולם שוין באריבתס אלא כל אחד הי׳ בספרי יראי׳ כשמגיפ זמן פטירתו של הצדיק
נחשב לו לאוהב יותר נאמן מחבירו והאוהב מזה הפילם אז נגלס אליו ממהקב׳׳ה וגס
השלישי הי׳ נחשב לו לאוהב נאמן פד כי אין סאבות הקדושי׳ ללמד פליו זכות פל אשר
לשפר .דהי כי ארכו לו הימים ובפתפ פתאום לפפמיס סלך אחר פצת היצ׳ה כי אין צדיק
באו השופטי׳ מאת המלך וקראו אותו לפמוד בארן אשר יפשה טוב ולא יחטא .ו אי ת א
בחצר בית המלך לדון ולשפוט אותו פל אשר בגמרא סנהדרין דיני ממונות בשלשה נזילות
חטא נגד המלך ההי בשמפו זאת נפל פליו חיל ונו כ ל לפרש ולומר ממונות וחבילות בשלשה.
ורפדה אימה גדולה וחשיכס ט מי יודפ מה הוא לשון ממונה כלומר הממונים פל האדם
שיהי׳ במשפטו פן ואולי יפנישו אותו בפונשין לדון אותו סוא בשלש׳ היינו האבות הקדושי׳
חמורין ולכן מורא פלה פל ראשו לילך לבדו אל גזילות וחבלות בשלש׳ פי׳ מה שה־צ׳ה גוזל
סמלך מפני אימת המלטת וגמר אומר כלבו וחובל את נפש האד׳ וכשבא לפול׳ האמת
לבקש פזר ותרום׳ מאת האוהב הנאמן שלו ודנין אותו פל זה שהלך אחר פצת היצ״ה אז
ובוודאי ילך לבית המלכות לכקש פבורו מאת פומדי׳ לו האבות הקדושי׳ לממוני׳ כדי שילמדו
המלך והי׳ נכון לבו בטוח שבוודאי ילך פ מו פליו זכות ולכן הצדיק אינו רואה את סס״מ
לבית המלכות לפני ולפנים לדבר בפדו למלך בשפת מיתתו כשאר בני אדם יפן כי כל ימי
והי׳ בלבבו אשר בוודאי בלי ספק ילך פ מו חייו הלך בדרך ס׳ ופסק בתור׳ ומצו׳ ומפש״ט
ולא
כז שליסה וירא תפארת
אותו מזה הפולס ולפמוד לפני פמליא של ולא ישיב פניו ריקס .אכן בהיותו בא אצל
מפלה ליתן דין וחשבון לפני ממההקב׳ה אז האוהב מ א מן ה 1ה וסיפר לו את כל התלאה
נופל פליו פחד ואימ׳ ורתח וזיט׳ כי מה יפג׳ אשר מצאתו וביקש ממנו פזר ותרופה שילך
ליוס הדין והנורא וחיל ורטדה אחזתו ואין מי טמו לבית המלכות והן תוחלתו נסבם כי
אותו לפודפה ורואה את הס׳מ פומד לנגדז האוהב הזה לא רצה לפנות לו כלום ולא זז
והנה וחרבו שלופה בידו ונתחלחל מאוד. ממקומו אפילו זוז כ׳ש רק ישב כאבן דומס
הטשירית שקיבן והיה לו לאוהב נאמן יפן והיה האיש סזה בוכה במר נפשו והלך ממנו
כי כלתה נפשו אחר הפשירות יומס ולילה בפחי הנפש ואז גמר אומר בלבו שילך לבקש
מאין הפיגות אבל פתה המשירות הזה מוסל פל נפשו מהאוהב השני אשר הוא לא היה
לפניו כאבן דומס ואיננו זזה ממקומו כמ״ש כ״כ אוהב גדול כזה הראשון אבל מכ'פ לאוהב
כטל הפייטן מהונו ומביתו יופרש והנה נחשב לו והשיב לו האוהב השני הן אלך טמך
האוהב השני זה אשתו הולכות טמו ללוות אבל לא לבית פנימה של המלך כי אם לפני
אותו טד לקבר ולא יותר כי תיכף משס שטר המלך אלך פמך אבל משס אהי׳ נסוג
תחזיר א״ט לביתה אבל האוהב השלישי זהו אחור לביתי .והנה גס מזה האוהב לא מצא
התורה והמצות והמטש׳ט המה מוליכין אותו מנוח לכ^ רגלו כי מה תופלת לו מזה כאשר
לפני הפמליא של מפלה והמה מליצי'ס בפדו לא ילך טמו אל בית המלך פנימה אשר שס
לבל יפנישו אותו בדינים קשיס .א חיי ורפי׳ טיקר היראה שנו וגמר אומר בלבו למי אזטק
האהוטס נקיצה נא מן התרדמ׳ החזקה פוד ולמי אגיד ואפרש שירחי והתישב בדטתו
אשר היצ׳ה מפיל פלינו בדברי חלקלקות אוי לבחון ולילך לאוהב השלישי אט׳ס שאינו כחשב
ואבוי לנו מיזס התוכח׳ כי כל ימינו פנינו לו לאוהב כ״כ אפפ״כ אולי אמצא חן בפיניו
רק אחר חבצט ושכחנו שס אלקינו ונפרוש ויתן מרגוט לנפשי שילך פמי וכן פשם
כפינו לאל זר זה הממון אשר רק לאל זר והלך אצלו ושפך לפניו שיחו וצרותץ לפניו
נחשב כנודט פנינו לימין ואין פוזר לשמאל הגיד ובכה במר נפשו אז תיכך באותו רגט
ואין סומך ופתה נחפשה דרכינו ונחקור׳ פנה האוסב הזה ואמר לו אל תירא מפחד
ונשובה אל ה׳ כי ימינו פשוטה לקבל שביס. פתאו׳ כי אני אלך פמך אל בית המלך פנימ׳
הביטו נא אל משל הזה הג״ל שימו זאת ואהי׳ למלין בפדך ולא יזיק לך מאומה וגס
טל לבכס בכל פת ורגט ובזה תהי׳ נצוליס לא יפנישו אותך כלוס ושוס מורא ופחד
מטצת היצר לבל תפלו ברשתו אשר בכל יוס לא יפלה פל ראשך וכן היה באמת שהלך
וסיתו לשחת להפילו וסנה הצדיק כל מה פמו לבית המלך פנימה והיה שס למלין
שפובד יותר את הקב״ה הוא מקטין א״ט סוב בפדו והציל אותי מכל פגט רט .והנה
ביותר יפן כי כל מה שפושה בפבדות הבוב״ה המשל מובן מאליו בי לכל אדס יש שלשה
תחשב בפיר טצמו רק למפט . אוהביס והמה האשס והכסף והמצות .הכסף
צדיקים אומרים מטט ופושין הרבס נחשב לו לאוהב גדול מאוד פד אין לשפר
רשפי׳ אומרים הרבה ואפילו מטט אינם זאוהב השני זה הא שה חביב טליו כגופו אבל
פושיס כלומר הצדיקי׳ אפילו כשמרבין לפשות לא כ״כ כהממון והאוהב השלישי זס המצות
מצות ומטש׳ט אפיה אומרים שפשו רק מפט זזה לא נחשב לו רק לאוהב מפס מזטיר יטן
כי לאין נחשבו בפיניהס מה שפשו אבל כי לא שס לבו להרבות מצות ומפש״ס בפיה׳ז
הרשפיס סגס שלא פשו כלום בטבדות הבוב״ה אבל בהגיט דבר המלך מלכו ■של פולס לקרא
אפ״ה
׳שרמה וי ר א תפארת
מבפן אמו בא המלאך וסופרו פל פיו ושוכח אפ׳ס המה משבהין ומסארין רות טצמס שפשו
הכל אבל אח'כ כשאדס מקבל פליו פול מלכות הרבה בפבדות הבוב״ה .וז׳ ש יודפ צדיק נפש
שמיס ופול התור׳ אז מזכיר א״ט בכל בהמתו כלומר הצדיק יולפ בפצמו אשר נפשו
התור׳ כולה אשר המלאך למד פמו בסודו פדיין נפש הבהמיות יפן כי הוא מדמה בלבו
בבפן ונוכל סוד לרמז וירא אליו ר׳ת וס׳׳ת שטדיין לא טשה כלום בפבולתו ית׳ש ולכן רוא׳
של כל הפסוק נימ׳ שכח פ׳ ה וסוא בא׳׳ת א״ט כאלו פדיין יש לו נפש הבהמיות .כ ט ״ ש
ב׳׳ש גימ׳ מלאך ט״ס כלומר בפת צאתו מכפן פוב מפט לצדיק כלומר ספוב שפושה הצדיק
אמו אז שכח כל התורה שלמד פמו המלאך נחשב אצלו רק מפפ .והנה הצדיק נקרא לפפמי׳
אכן כשיושב באמת באהל׳ של תורה אז הוא אילן כמ׳ש היש בר .פץ אס אין ותרגומו
מזכיר א׳ט בכל התור׳ שלמד טמו המלאך. האית בה אילנין והנה הצדיק חושב מחשבות
וז׳ ש והוא יושב פתח האהל היינו אהל׳ של בכל פת ורגט למצא תחבולות איך להנצל
תור׳ ובהיות כן הוא ניצול מאותו היוס מסח יקוש טצת יצ״ה ולהתגבר סליו בשפת
הרס כי שורה סליו חסד ורחמיס גס שכח מלחמתו :
גימ׳ סוי׳ס פשופ ובאחוריס ובכפל ובמספר ו ע ה ח נשובה נא לתרץ את המקרא קודש
הקדמי ותליסר מכילין דרחמי גס בא״ת ב*ש 3פוכ פפס ודפת וירא אליו ה׳ כלומר
גימ׳ הוי׳ה ח״ד שהוא המתק׳ סדיני׳ לרמז כשהוא הש*י בכבודו ובפצמו נגל׳ אליו ווה קאי טל
מזכיר א׳פ בהתור׳ ששכח אז שורה סליו רק כל צדיק שבדורות אחריו יפן כי לכל צדיק
חסד ורחמים ויש לי כח להמתיק כל הדיניס הקב״ה נגלה אליו בשפת ספירתו מזה הטולס
בהשילוב הוי׳ה א׳ד ויוכל להשפיט חסד הבוב׳׳ס יפן כי הצדיק מוסר חת נפשו בשביל הקב״ה
פד פת בא ספירתו מז׳ הטולס ואז הוא ובאותו הפת שהוא מוסר את נפשו אז הוא
משיג שפר הנון ונוכל לרמז וירא אליו מ׳ באלוני משיג את שפר הנון ולפיכך נגלה אליו סקב״ם
ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום ואמר הפסוק באלוני זהו הצדיק שנקרא בכ'מ
ר׳ת וס׳׳ת המה ר״ת חייב האדם לרוץ כל אילן כהנ״ל ממרא ר׳ת למפרט אינו רואה
היום אחר מצות ולהיות ביתו פתוח אחר מלאך מות יפן כי הצדיק אינו רואה אותו
הכנסת אורחים וצדקה אז ישא ברכה מאת ה׳ כאשר כתבתי למפלה וזה שפירש׳י הוא שנתן
וצדקה מאלקי ישפו .באלני ממרא ר׳ת רק לו פצה פל המילה לפיכך נגלה אליו בחלקו
אחר מיתתו אז יוכל להשיג מהר׳ נון בינ׳ .אבל כלומר הוא רצ״ל הצדיק הזה שנתן לו בכל פת
לאו כל אדס זוכה לכך להיות משיג נשפ״ב פצה איך למול את טרלת לבבו להתגבר טל היצר
תיכף אחר מיתתו רק מי שהיה צדיק בחייו כמ״ש ומלתס את פרלת לבבכ׳ .ולפיכך נגלה אליו
והיה פובד את ה׳ כל ימיו הוא נוכל להשיג ממ״ה הקב׳ה ונוכל לרמז פוד וירא אליו ה׳
נון כינס תיכך לאחר מיתתו וגס זה יוכל ר״ת ג׳מ׳ פוב ס״ת ט״ה גימ׳ תל יסר מכילין
גם כן לרמז בהססוק נצביס סליו ר׳ת צדק דרחמי וירא אליו ה׳ באלוני ס״ת גימ׳ כ״ב
סובד ה׳ ואז לאחר מיתתו ישיג נון בינה אותיות התורה כלומר טנור הפוב שפשה
גם מלת אליו טס האותיות גימ׳ נון שט״ב הצדיק ולמד כ׳ב אותיות התור׳ שורה טליו
ט״ה גס האות א׳ שבאליו צורתה גימ׳ ל״ב תמיד תליסר מכילין דרחמי דהנה הצדיק
י״ו למטלה י״ו למטה כלומר שהשיג כזה אפילו ביוס הדין והנורא נמי לא מש מאהל׳
ל׳׳ב נתיבות פליאות החכמה האמור בספר של תורס כי נודט אשר בבפן אמו המלאך
יצירה וז׳׳ש שם כשבא אברהם אפ׳׳ה הביס ,לומד טס הילד כל התור׳ כולה ובפרס יצא
וראה
כח שלמה וירא תפארת
פשית רק מטט .ורחצו רגליכם כמו רחצו הז ט וראה כו׳ וטלתה בידו מבריאה כו׳ ו1׳ש שם
פי׳ תרחצו מן הרגילות שלכם שהלכתם אחר מיד גגלה טליו אדון כל כו׳ השיבו בסיקו
טצת היצ׳ס והשפנו תחת סטן תחת הוא נשקו טל ראשו קרא אברהם אוהבו כרת בריתו
לשון מקום כמו התחת חלקים אנכי .מלת לו ולזרטו טד סולם .כרת לו ברית בין טשר
הטן זהו הצדיק שנקרא פן כלומר בזה אצבטות ידיו בין טשר אצבטות רגליו קשר
תכלו להשמן במקום הצדיק גם תחת הטן ר״פ סשרים ושתים אותיות התורה גלה לו את סודו
טיקר תפלת צדיק הוא תיקון חצות יטן כי הצדק הרי שבטה וארבטים שבחים שיטשה לו הקב׳ה
צריך להמשיך לישראל סשפט הפליונה ובקימו כמספר האותיות לי״ו שבאליו ט״ה .וז״ש וישא
חצות לילה אז טת רצון הוא להוריד השפט טיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים טלי ו
לישראל וזס ושרה שומטת נוכל לומר ר״ת שד )ופירש׳י לפניו( והנה השלשה המה אותן
מלך מליון תפתח שטרי רחמים ותקבל התפלות. השלשה אוהבים הנ״ל כלומר כאשר האדם
וז״ ש והוא יושב פתח האהל כלומר הצדיק נושא מיניו לשלשה אוהבים וירא וירן לקראתם
יושב באמת באהל׳ של תורה ופירש׳י לראות מפתח האהל כלומר כאשר מתבונן בטצמו
אם יש סובר ושב כלומר אם יש מי שטבר מבירה לרון אפר אותן שד האוהבים רצ׳ל האשה
ויטשה תשוב׳ תיכף טל הסביר׳ שפשה .ויכניס׳ והממון ואינו שם אל לבו לרון אל פתח האהל
בביתו רצ״ל בביתו של הקב׳׳ה כי גדולה תשובה היינו אהלה של תורה וז״ש מפתח האהל
שמגפת טד כסא הכבוד וזהו ואקחה פת לחם כלומר הוא בורח מפתח האהל של תור׳ ורן רק
מלשון קחו ממכם דברים פת לחם הוא המורה אחר שני כאוהבים הנ׳׳ל וישתחו ארצה כלומר
כלומר כאשר אקבל מכם דברי ר.תורה אז סכור זה סופו יהיה שיפול ארצה לבאר
וסטדו לבכם .אחר תטבורו סי׳ אמר שתפרח שחת יסן כי אותן השני אוהבים הנ״ל לא
מזה הסולם ותבואו למולם הטליון שם תספדו ילכו סמו ללמוד טליו סנגריא לפני הפמליא
לבכם בזה שטסקתם בתור׳ בזה הטולס כי של מטל׳ וזה שפירש״י נסתכל שהי' נצבים
טל כן פברתם טל טבדכם סי׳ כי רק טמר במקום אחד כו׳ ואט׳פ שידטו שיצא לקראתם
זה באתם לזה הטולם כדי שתפשו הטבדות טמדו במקומ׳ .ובהיותו רואה כי השני האוהבי׳
שלכם המוטל פליכם לתקן הכל בזה .הסולם סנו אליו טורף וטו מדים במקום אחד אז
וכאשר כן תטשו ואז תספדו לבכם בטולם הטליון. אמר להאוסב כשלישי זהו היצ״ט ש הוא המכריח
וזה שאמר בטה״ט לבכם ג׳ במסורה דין ואידך לטשות מצות ומטש״ט .אם נא מצאתי חן
שיתו לבכ׳ לחיל׳ ואידך וראיתם ושש לבכם נוכל בטיניך אל נא תטבור מטל טבדיך רק תלך
לפ״ז שיתו לבכם לחילה פי׳ חילה דאוריית׳ היינו להפמליא של מטלה להיות למלין בטדי והשיב
שתלמדו התורה ותקיימו אותה אז וראיתם ושש צו היצ׳׳ט יקח נא מסט מים מלת יקח ל^א
לבכם כלומר נם בטוה״ז ראיתם בטיניכס תיכף לשק לימוד כמו כי לקח טוב מים זה התור׳
בהצלחותיכם ו ס ^ ו לבכם אמר תטבורו רצ״ל כלומר למוד את התור׳ ונוכל לרמז זאת
בפוה״ב אחר שתטברו מזה הטולם ונוכל לרמז גם בהפסוק כי דשא מיניו ד ת וס״ת של כל
בהפסוק והנה שלשה אנשים נצבים ד ת וס׳׳ת הפסוק טס האותיות גימ׳ ממון האשה והמטשי׳
ממון האשה גם והנה שלשה אנשים גימ׳ וזה המטשים טובים והתור׳ שלימד ואמר
וזהו המצות והמטשים טובים רמז לאותן הפסוק מטט רצ׳ל כי כל מה שתלמוד יותר
שלשה אוהבים הנ״ל .ו ע ת ה אחי ורפי האהובי׳ יהיה בטיניך כאלו למדת רק מטט וכל מה
תקבלו נא מוסר השכל מזה המאמר לבל ישים שתקיים מצות ומטש״ט תדמה בטיניך כאלו
האדם
שלמה דרא תפארת
האדם את פיניו ולבו רק לקבץ הון רב כי אביהם שהרי גס שם לא אכלו אלא כסירש'’■
מה בצפ בבוא חליפתכם הון ופושר יהי׳ נשאר נראים כמו שאכלו ובאמת לא אכלו ומדום נמי
בביתו מונח כאבן דומם וסוא לקברות יובל לא פשה המלאך גס אצל מנוח כן שיהי ׳נראה
כמו שאוכל ; ונרדם בקבר ורימה תורשנו ובהיות בן לא
יפנה מחשבתו להרבות בדברים כל היום פס וי ת ב א ר פז׳ה דסנה מבואר בגמרא שבת דף
ג׳ פ׳א בפי מיניה רב מרבי הפפינו אשתו כי מגיד לאדם מה שיחו ולת לא
י ^ ה אדם ימיו בדברו פמה רק מה שהכרח חברו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו פקירת
ו תה ימצא מרגופ לנפשו .ו ר אי תי בשם גופו כפקירת חסן ממקומו דמי ומחייב או
בכל דלמא לא אמר ליה חייב ואינו דומה לידו הרב הצדיק הקדוש המפורסים
קצוי ארן וכו׳ מוה׳ ישראל מרחין ןצוקללהיה מ׳ ס גופו נייח וידו לא נייח .ופירש׳י ספפימ־
שאמר משל נאה ממניקת שר^רין סייבר חברו אוכלין ומשקין אורחא דמלתא נקפ
שאס סותמין הפה שלמפלה אינו זב מפה דבר הצריך לשבת משום שהיה קשה לרש׳י
אוכלין ומשקין ומדופ לא נקס שלמפה דוק ותשכח וסימן לדבר לא אחלל למה
בריתי ומוצא שפתי לא אשנה פכ״ל ודפח״ח אמר סתם הפפינו חברו׳ חפצים לכן מ ת ח
כהנ׳ל ; כי ברית המפור הוא נגד ברית הלשון כמבואר
פל הגמרא הא אמריק בס״י ולכן יפשס מחסום לפיו לדבר רק הכרחו׳ ו ע ל כל זה קשס
אדם בלשון קצרה ולמס לפולם ידבר ולא להרבות בדברים אך למותר ואף כי בדברי
רכילות ולשון הרפ אלא יפסוק בתורה בפת האריך כאן בהלשון ולמה לא קצר בלשוט
סמי ממשא ומתן או להנפים זמירות לקונו ולומר חפצים ופוד קשה למס דייק לומר
חכרו ולא אדם : והנה ר״ת וס״ת של כל הפסוק וישא מיניו
גימ׳ השס אל וד׳ מלוי הוי״ה ובאחוריה והשם ונ ר א ה לפי קס שכלי לתרן פז׳ה מ׳ס דרכי
המוסר דהנה נ ודם כי הצדיק מחרב אהי׳׳ה באחוריס ובהכאה כלומר אז שורה פליו
כל שמות הרחמים כאשר מקיים את כל דברי לבקש רחפים פל כלל ישראל להשסים להם
התורה והמצות והמפש״ס ויהא רפווא קמיה מזק ומחיה כי סואצריך לקיים ואהבת לרפיך
שיהא שורה פלינו רק חסד ורחמים וחיים כל כמוך ונודט כי הצדיק נקרא חברו של י שר^
ימן כי הוא מחרב לחבר א״פ לישראל כי ימי חיינו פד ביאת ינון אמן נס״ו :
בלתי זאת לא יוכל להשפיס להם אכן בהיות
ב א ו׳ א דהנה יש להקשות פוד מדופ כתיב האדם מקבל סשפפ מן פולם הפליק באמצפות
ואקחה ולא כתב ואקח גס מלת פת הצדיק אסור לו להוציא את הממון סל
נמי מיותר כי היה די שיאמר ואקח לחס :תפנוגי מוה״ז מ״ו להתפנג בתפנוגי ברבורים
ו א ג ב שבאה לידנו נבאר הפסוק )שופטים י ג ( ושליו ודגיס בכל ימי השבופס כי כאשר יפשס
ויאמר מנוח אל המלאך ה' נפצרה כן אז הקב״ה ימול ממנו פשרו ז ה .שהצדיק
גא אותך ונפשם לפניך גדי פזיס ויאמר סשסיפ לו ולא פוד אלא שהצדיק בפצמו מחויב
מלאך ה׳ אל מנוח אס תפצרני לא אוכל לבקש מן הקב״ה שיפול ממנו את פשרו
בחזרה יפן כי כל אדם צריך לאכול בכל ימי בלחמיך :
ו ל כ או ר ה קשה מדום אמר בלחמיך ולמה לא השמם רק להבריא את גופו ביותר כדי שיבריא
אמר סתם לא אוכל וגס קשה מדופ ויהיה לו כח לפבוד פבודת הבוב׳ה כי לכך
לא אכל אצלו כדרך שאכלו המלאכים אצל נוצר גס צריך להוציא מן סמאכל ההוא את
הנצוצין
כט שלמה דרא תפארת
ולתתפנג בשב׳ק ולסוליא מן המאכל ההוא »5ו5ין קדושין כמבואר בספרי קנלה וכהיות
אח הנצוצין קדישין כסנ״ל ולזם סרש״י כן מחויב האדם לצמצם בכל ימי השבופ בכל
)אורחא דמלתא נקס דבר הצריך לשבת( רצ״ל מה דאפשר שלא יוציא הוצאה מרובה וכמ״ש
רק לשבת צריך האדם להוציא הוצאה יתירס בפרקי אבות כך הוא דרכה של תירה וכו'
ולהתפנג בתפנוני׳ אך לא במול ונס לא בתפנ וגי אבל בסגיפ יום השב׳ק א( יוכל להתפגג
הבלי פוה׳ז .ואמר בנמ׳ והוציאן לחון כלומר והלך בתפכוגיס לאכול ולשתות ולא זו אף וו שמחויב
הוא והוציאן לחוץ ר׳ל שפסק בהבלי פומ״ז ומתפנג כל אדם לקבל שבת כרוב שמשה ותפגוג
גוסו יומם וליל׳ לאכול ולשתות יותר מן הראף ולהוציא הוצאה מרובה לכבוד שכ׳ק ובזה יפשה
לבריאת גופו שז׳ דבר חון מפבדות הבוג׳ס נ״ר להקב׳ה וכאשר האדם ככה יתנסג כל
ושכח מלעבוד אח הבוב״ה כי פזב והשליך ימי חייו אז נתמלא הקב״ה רחמים מליו
זיבפס ובזה אחר ניוו כמ״ש רשמן ישורון וכמבואר בכתבי האר׳י כי קדושת יום השבת
הוא פוקר נופו רוחו ונשמתו המוכס וזה מתחיל מיום ו' שפה ששית והמה ל׳א שפות.
כעקירת חסן כפי רב מהו פקירת נופו וז ה שכתוב אל מלך יושב פל כסא רחמים מלת
ממקומו דמי .והנה חסן נקרא רצק כלומר כמו אל הוא לא כלומר אותן ל׳א שפות של
שהצדיק מחויב להתפלל ע ט ר כלל ישראל קדושת שבת הקב׳ה יושב רק פל כסא רחמים
ולמקור חסן זהו הרצון הבוב׳ה כמ״ש צדיק לישראל וז׳ש שבת כולו לה׳ כלומר שב״ק
טזר והקב׳׳ה מקיים מקב׳׳ה גוזר והצדיק הוא כולו רק להשם הוי׳׳ה של רחמים יפן
מבמל ובזה הוא פוקר חפץ ממקומו היינו ט בחול הקב״ה לפפמים בדין כמ״ש כי אל
מהמקום ב׳ה כך כשאדם ח׳ו פוקר נופו זופם בכל יום ודרשינן נש׳ס כמה זפמו רגפ
ונשמתו כהנ׳ל אז נמי הצדיק מחויב להתפלל אבל בשב׳ק אפילי אותה הרגפ נמי אין בה
צפני הקב״ה ליפול ממנו אתעשרו בחזרה זפם רק הוא כזקן מלא רחמים :
מה שהשפיע סליו יפן ט זה נרם לו סוד כ ע ״ ש בזוה׳׳ק פ׳ בראשית דף כ׳א פ׳ א
בימול פנדות הבוב״ס .ת״ש בנמרא ומחייב וביומא דשבתא קזג״ה שלים גלחודד
כלומר חייב להתפלל כסנ׳ל שיהי' נאבד באינין פנים סנימאן מל כורסיה יקריה וכלהו
ממנו העשירות שהשפיע עליו .או דלמא לא אתכלילן ביס ושלסניתא דילים איהו ובג״כ
אמר ליה חייב סי׳ הצדיק חייב להתפלל אחסין נייחא לכל פלמין )פי׳ פנים פגימאן
כהנ״ל שיסי׳ נאבד ממנו העשירות .ואינו זהו סניס של חסד .פל כורסיה יקריה היינו
דומה לידו כלומר ואינו רצ״ל כאשר אינו כסא של רחמים( ומ״כ אחסין )ייחא לכל
מתפלל שיאבד ממנו עשרו דומה כאלו הוא פלמין רצ״ל שפשפיס כל מזב לפמא ישראל
הוא בעצמו הזמין לידו לפשות סבירות ח׳׳ו. וזה שאנו אומרים בשב׳ק ביום השביפי נתפל׳
ואמר בגמרא מ״מ נוסא נייח רצ״ל פד פתה כלומר מל כסא של דשבמל כסא כבודו
כאשר לא סי׳ לו העשירות הי׳ נזפו נייח רחמים כהנ׳ל והנה הקב״ס נקרא מקום
מתענוגי הבלי פוס׳׳ז וידו לא נייח פי׳ פתה כי הוא מקומו של פולס כמ׳ש ברוך המקו׳
בהיות הצדיק פותח את ידו של הקב״ס ברוך הוא גס שם הוי״ר .בהכאה גימ׳ מקום
והשפיע מליו כל מוב מבור זה לא נייח כמבואר בכתבי האר׳י .וז״פ בגמרא המפינו
היו צ א לנו מעבירות ופוסק בהבלי פוה׳ז . חבריא אוכלין ומשקין כלומר הצדיק שנקרא
מכל זה שכל אדם צריך לאכול רק שיסי׳ לו חברו של אד׳ השפיע פליו כל מוב כדי
כח לפבוד את הבוב״ה ולהוציא את הנ״ק מן שיוכל לפבוד את הבוב״ס בכח האכילה
המאכל ז תפארת ש ל פ ה
שלטה וירא תפארת
מן הוא ד ת מסירת נפש וז'פ שוחקים מן כ מ בו א ר בספרי קכלה כי המאכל הרvומ.
לצדיקים כלומר לצדיקי׳ .נחשב למס״נ שהוא בעת מיתת המלאכים פמדו למפה בסוד רפ״ח
ר״ת מן בשעה ששוחקים את המאכל בשיניי' נצוצין ואותן רפ׳ח נצוצין המה בסוד ורוח
יען כי המה מכוונים לכל הכוונת סנ׳ל ומוסרי׳ אלקי׳ מרחפת על פני המיס פי' כי האור
נפשם להקב׳׳ה .ו מ בו א ד בספרי קבלה שצריך קדמס היה מרובע ובכל פינה ופינה מד׳
לכוין בכונ׳ זו עכ״פ לכל הפחות בעת אכילת קרנות היה שס הוי׳ה והפהירו נקבע בתוכו
המוציא ותחלה תכוין כי הלא המה ב׳ לחיי׳ לחי ככידור ולק כל הכלים שיצא מפהידי היה
עליון ולחי התחתון והס כסוד או״א האוכלי׳ בכל אחד סוד רבועו אף שהיה עגולים עכ״ז
בסוד אכלו רעים לעילא לחי העליון אבא ולחי כל כלי היה בסוד ד׳ קרנות של שם הוי״ה
התתתון אמא כי הס שני אלפין אלף לעילא הייני ימין ושמאל פנים ואחור וכל הוי׳ה
ואלף לתתא והנה אותה אלף שהוא לעילא היה כלול משם פ׳ ב הרי כל כלי שנשבר
תצייר בציור יו׳׳י כנ׳׳ל והוא גימ׳ הוי׳׳ה והיא ומת היה בו ד' פעמים ע׳ב נימ׳ רפ״ח.
דלתתא תצייר בציור י' היינו י׳ לעילא ד׳ והוא סוד הפסוק ורוח אלקי׳ מרחפת על פני
לתתא ו׳ באמציעותא והוא רומז לבינה שהוא המיס מת רפ״ח כי כל הכלי׳ שנשברו סוד
נקרא בחי׳ ד׳ ותכדן כי ב' אלפין בציורם רפ׳׳ח נצוצין וגם הי׳ בהס כל הבחי׳ של עולמות
כנ״ל המה בגימ' מ׳ו שהוא מלד שס ע׳׳ב אבי׳׳ע ובחי' מדבר ובחי' חי בלתי מדבר
כי כול׳ במחשבה אתבררו כי אע״פ שהם וצומח ורומס וכל בחי׳ אלו יש בהקליסות של
אלפין המה רומזים לאו״א מ״מ הכל הוא מיתת המלאכי׳ וצריך האדם להעלותן אל
בחכמה בכללות הבינה אשר בחכמה ולכן מקומם .אבל אמת שאין כח ביד כל אדם
שניהם הס מ׳׳ו שהוא מלוי ®״ה אח״כ תכווין לברר קדושת אותן הניצוצין רק הת׳׳ח ולכן
שיהיה שורש האכילם כדי שיוכלו אלו הלחיים אמרו חכמדל עס ה א ק אסור לאכול בשר כי
לפחון האכילם ולק החשוב לחלק שני אלפין אדרבה יסתלק ממנו מיעופ הקדושה שיש בו
אלו ® rהנ״ל ה״א הראשונה בציור י״ו ו״י וימשך אחר הבהמה כי אין בו כח לברר
ויהי׳ ציור הא׳ סראשונה בגימ׳ ל״ב נתיבות כמבואר בספרי קבלה כי כל בירור המלאכים
החכמה וציור השניה י״ו ויד בגימ׳ הוי״ה הס ע׳׳י החכמה כמ״ש סוה״ק בירור פסולת
ושניהם ביחד גימ׳ אוכל והם סוד אל סוי״ה כמנת מחוך אכילה במחשבה ולכן כל
ה ד שורש האכילה יש בהלחייס אלו ותסין ו ל ק מבואר הבירור תהיה פ״י החכמה.
לכלול מצי א׳ מחתונה של חכמה בחצי א׳ בסה״ק שצריך הארס לכוין באכילה אל מציאת
מחתונה של בינה וחצי א׳ עליונה של חכמה■ אות א' שהוא בינה כמ׳ש אלף בינה ובציורם
בחצי א׳ העליונה של בינה והוא סוד הבן תכוין אל החכמה והענין כי הנה נודע כי
בחכמה וחכם בבינה אח'כ תכוין באוכל השיניים הס ל״ב נתיבית החכמה המבררים
הזה שסוא לחם מתוקן מעשרה ולכן צריך אח האכילה והוא צורת א׳ בציור יו״י י' לעילא
שמכוין אח״כ שתצרף שר ציורי האלפין האלו י׳ לתתא ו' באמציעותא והוא סוד א' שבחכמ׳
המולה נ׳ח גימ' אוכל כהנ״ל ותצרפס עם והנה זה הו' שבתוך הא' צריך לחלקה באמצע
ציור הא׳ שניה של ציור הראשון שצורתה דרך ארכה שהוא שני ווי; ותחבר ו׳ עליונה
יוד ואז יהיה הכל בגימ׳ לחם והס ג׳ הויו״ת: פס י' עליונה ו׳ שניה עם י׳ תחתונה כזה
ולפ״ז נוכל לתרץ מה שאמר המקונן כל עמה א ואז י״ו שיניים לעילא י״ו שיניים לתתא
נאנחים מבקשים לחם נחנו מחמודיהם שבהם שוחקים מן לצדיקים .ואפ׳׳ל כי מלת
באוכל
שלמה ירא תפארת
נגמר בירור המאכל ע״י טחינה לבד רק כאוכל להשיב כיש .ו ל כ או ר ה אין להבין אס הי׳
צריך לבלעו כדי שתתבשל בהאצטומכא ואז ולא השיגו איך נחנו מבקשיס לפס פשוש
יושלמו להתחבר וילך המחניות ויהפשט בכח מחמודיה׳ באוכל להשיב כפש שזהו מ ע מי׳
איברי הנוף והזוהמא דרך הנקבים ולכן תחבר לכפסס הא זה בוודאי לא היו ביכלחס להסיג
שני הציורים הנחלקים שמספרם נ״ח עם א' ועוד נשאר עלינו חובת ביאור מדוע באמח
עליונה הנ״ל שציורה יו״י והכל ביחד נימ' פ׳׳ד עלם על דעחס ליחן מחמודיה׳ להשיב נפש
והוא סוד בית הבליעה בגרון שיש בה אותיות הא היו אז גפוק^ הצרות ואיך היו מבקשי׳
אחע״ה שהס ביס׳ פ״ד א0״כ תטין בכל הרמזים אז מ ע מי׳ לנפש' בשלמא לחס שאלו כהוגן כמו
טלס הנ׳׳ל ביסד כיצד הכוונה הראשונה היתה בדור סמדבר אבל בשר כאשר היו מבקשי'
מ״ו ואחריה ל ח ואח״ז לחס ואח"ז דק ואח״ך לחטא ואיך אמר זה היה כחשב להס
פ״ד וכל אלו הס גיס׳ ש״ע שהם סוד ש״ע המקונן נתכו מחמודיהם .ולפ״ד יתבאר דהנם
נהורין וסודס הוא במלת אוכל כי כל כוונת עבור שהיו אז •עיקר צעקהס היה רק
האכילה כולה חוזרות במלח אוכל שהוא אל בתוקך הגלות ובסשכות הצרות ועבור זה לא
הוי׳יה כי אותיות אל במלוי ניס' קפ״ה וב׳ היו ביכלתס אז לכוין כוונת אכילה כראוי והי׳
אל במלואם עולים ש״ע .גם מיו ונ״ס וד׳ק אוכליס אז רק לתאוות הגשמיות כמו הזולל
ניס׳ יעקב הוייה• וז"פ ארס אחד מחלף שאוכל רק לחאות »ש הבהמיות ועבור זה
מצאתי פי׳ אדם עי ה ניס׳ מ״ו שהוא ציוד פיו נאנחיס מאוד בשברק לב .ח״עו כל עמ׳
ב' אלפין יו״י א״ד נס אדם אחד ניס׳ נ״ח נאנחיס נאנחים מבקשים לסם כלומר סי'
שהוא ציור ב׳ אלפין י״ו לי והאלף השני י״ו על זה שמבקשי׳ לחס רק לאכול ולא לכוונה אכילה
וד׳ הנ״ל וז״ש מאלף מצאתי : הנ״ל ונוכל לומר עוד מבקשי• לחם כלומר מבקשי׳
ואפ׳׳ל עוד נס ע ל ה אדם אחד מאלף מצאתי לאכול כדי לכוון כוונת האכיל׳ סנ״ל למילה לחם נתנו
כלומר מי שרוצה להיות בחי׳ ארס שהוא מחמודיהם בחוכל רצ״ל החמודה שלהם הי׳ רק
מדרגה עליונה ורוצה לדבק א״ע רק באחד למלת אוכל כהנ׳׳ל שהוא גימ׳ אל הוי׳ה כדי
רצ׳׳ל ביחידו של עולם מאלף מצאתי היינו להשיב נפש החיוני אך מגודל חשכת הצרות
מאלף הלל כלומד שיכדן בטח ה א ד לה לאלף לא היו להס ביכולת לכוין לזאת ולכן היה
הנ״ל אז יוכל לקשר א״ע ביחודוש״ע ולהיות נאנחים וזה שהי׳ מקוכן ואמר ראה ה' והביט'
בחי׳ אדס : כי הייתי זוללה רצ״ל היתי מחאוה לאכול רק
ועד״ז נוכל לפרש הפסוק בחיוב .אס יש עליו כפו הזולל ולא לכוונת אכילה הנ״ל מגידל חשכת
מלאך מלין אנזי מני אלף .דהנה ידיעפ הדעת .ו מ בו א ר עוד שס בספרי קבלה אח׳כ
בי בדיבור אחד או אפילו בכוונה טובה אף את סלמס כדי לבררו ע״י תכוין למחון
בלידיבור נברח מלאך טוב להמליץ בעדו ולם השיניים ויעשה את הלחס דק מאוד כי כאשר
אחד מני אלף אס יש עליו מלאך מליץ הקדושה הוא תוך הקליפה אנו טוחנין הקליפה
כלומר שנברח מן אותו אדם שרוצה לדבק א״ע דק מאד ואז יוצאת הקדושה דוגמת שמן
ביחודו של פולס כנ״ל ומנוין בעת אכילתו לאלף היוצאת מן הזתיס ע״י הטחינה לטשוחו דק
הכ״ל ומזה גברא מלחך מליץ להגיד לחדס ישרו ע״י כונח הכ״ל והוא כי ת' מלאה וא׳ תחאה
פי' אוחו האיש שרוצה להיות בחי׳ אדס והוליך גי מ׳ מיו כסנ״ל ואס תכוין הווין שבתוכם אז
תמיד בדרך הישר ומכוין כהנ׳ל אז ויחנט יהי׳ בגימ׳ נח ואס תחבר מ׳ו וכ״ח יהי' הכל
ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר מצאתי גימ׳ שלהם דק ואח״כ סטין כי עדיין אינו
שהוא
^^זרמה דרא תספורת
יען כי רק עכור זה כאתם אלי לעשות שהוא פכוין כעת אכילס למלת כופר כי כופר
עבדות ג^כס ולקבל קדושה יתירה פן אותן גי»׳ רפ״ח כצוצץ וד' עולמות אבי׳ע ודומ״ס
הכוונת של אכילה שלי .וזה שהשיבו ל' P צומס ת״י עדכ׳ ר ומ״ם גס כופר עס האותיות
תעשה באשר דברת פי׳ על הכונה הזאת תאכל גימ׳ אל qכעס מ׳׳ו >״ח הוי׳ה ושצי אותיות
אק ויהיה נס לנו לסעד מן גודל הקדושה. אל נס מי שממין למונת כצ״ל כפת אכילתו
זה היה אצל אברהס אע״ה שהיה צדיק יוכל להמתיק את ה׳ נכורות מגצפ״ך וס׳ אותיות
קדוש וטהור והיה בו דעת לכוין לכל הכוונת אלקיס ולכן מנצפ׳ן וה׳ אותיות אלקים והכ׳
האלו אבל מנוס ע״ה כנודע ולא היה ביכלתו כוללי׳ וע״ה גיפ׳ רפ׳ת wיוכל לגרש את לילית
לטין בכל הכוונת האלו כשעה אכילתו ולא ות״פ מחנות שלה והוא כעצמה גפי גית' פ׳ ס
ה ^ לו להפלאך פפ ה לקבל שוס קדושה סמנו וכאשר נמתק אז נתהפך הניט' הזאת לגית'
ולכן הסיב לו אם תעצרט לא אוכל בלחמך פי׳ אחרת היינו ש׳ע נהורק אל הוי״ה א הי׳ה ל״ב
מן לחמך שאתם תאכל לא יהיה לי שוס אכילה נת׳ה :
לשאוכל לסמד לבי בקדושה שזה נסשב אצלי ו ד מו ת א נחזיר לתרץ הפסוק כנווכ תעס ודעת
לאכ*ל» יען כי לא תוכל לנווין לכוונת הסמה דהנה אברה' אע״ה כעת אכילתו סיה
שתוכל הקדושה להתפשט לפעלה בעולם העל יק מכוין לכל הכוונת הנ׳ל ואכל כקדושה וטהרה.
ונהיות pלמה לי להתעכב כאן בחנם : אכן כזה העולם לא ניכר כ״כ קדושתו,אלא
ג ם נוכל לומר רפ׳׳ח הוא אותיות חסר וז״ס כעול׳ העליון שם ניכר גודל קדושס אדם אם
ספר ומצא בארות מיס כלומר אפיס מעט ואס הרכם וזה שרמז להם אכרה׳ אע״ס
חפר בעומקי הקליפות והעלה אותן רפ״ון כאמרו ואקחה כלומר ואקש ם׳ דינים מן
נצוצין ^וקדושה ונתפשט בעולם ועבור זה טכל סעולס פת לסם וסעדו ר׳־ח ואתקדש ואגרש
ללמוד תור׳ גקדזש׳ ובטהר׳ .וז״ש אברה׳ כי חפרת לילית עם ת׳׳ס מחנית ונשאר »וד אותיות חסד
את הבאר הזאת כלומר חפרתי בעומקי הקליפות כלומר אז יהי׳ כולו חסד ורחמים גס פת לחם
להעלות משם אותן הרפ^ח נצוצק ומלת באר ר״ם לילית ת״פ ממנוח חסד ומכל לומר עוד
סוא הפורה כ»״ש כל צמא לכו למיס ומלת לככס אחר תעכרו עם האותיות ועס סתיכות
הזאת הוא השכינה הנקראת זאת כנודע שצריך גימ׳ אעלם רפ״ס נצוצין גם דצח׳מ לאכי״פ
ללמוד התורה כלי להעלות השכינה מעפרה וזה שאמר להם ואקחה פת לחס פי׳ כאשר
גס כי ספרתי עם התיבות ניט׳ רפ׳׳ח ש״ע ע״ב אקח הלחם לאכול ואז אכוין למלת פת בייט
כלומר מן הרפ׳ח נצוצין ההמה נתפשט ש״ע לגרש ם״פ מחטת ונס למלת לסס שמולה נ״פ
נהורין ונעשה חסד סבא מן סשם ע״ב שהוא סוי״ה הנ״ל גס שני ציורי אלפץ העולים נ״ס
1ימ' חסד נ ס רפח •וא אוסיוס פרח פי׳ אותן גומ׳ אוכל פס ציור א׳ השניה של ציור הראשק
רפח נצוצק פורחים בעומקי הקליפות לאכי׳׳ע שצורת׳ יוד וסכל גימ׳ לחם כסנ״ל ונס אעל׳ רפ״ס
נס תוא אותיות רחף מלשון על נוזליו ירחף כצוצין ודצס׳׳מ לאכי׳ע אז יסעדו ל3כ׳ אסר חעכורו
כלומר פרחפין עלינו לסנן בעדינו { פי׳ כאשר תעכרו מכאן ותכואו לעולם העליון
וז״ש החכה צדיק אוכל לשובע נפשו ונטז ותראו איך שנתפשט הקדושה עד אין סוף כ׳ה
רשעים תססר כלומר עיקר אכילתו של מן אותה האכילה שלי ואז סעדו לכנס כי זה
הצריק היא רק לשובע נפשו נפש הסיוט ולא העיקר החיות שלגם גס פת לחס וסעדו גי מ׳ מ׳ו
לסאוות הבהמיות נס לשובע הוא ש*ע כהורץ ל׳״כ נ״ח ד״ק פ״ד כהנ׳ל נם ש*ע נהורין וע״ס
ל״ב נפ״ה ד׳ אותיות הוי״ה שני אוהיות אל וזהו פי׳ כי על כן עכרתם על עכדיכ׳ כלומר
נפשו
לא שלמה דרא תפארת
Tאיס והפורה הקדושה משבח את אברהם געשו פ׳ ס גייו׳ אוכל ס״ע נסולץ p'B 6בל
אפ״ה במדס הכנסס אורחים ומפרש כל דיבור ובטן רשעים סחטר »לס ובטן גי»׳ אוכל r1״ p
ודבור שאמר להמצאכיס ההם ממנין הכצסס בלומר אכל אצל רשעים Dסpר סכוונס סזאה
אורחים ודרשינן בגמרא גדולה סכנסס אורחים יפן כי כווכמם סוא רק ל»לאו» סאומם וסכס
מהקבלת פני השכינה והבאתי בספרי טהרת ר' ס וק״ר! של כל הפקוק ואקסס ג*»׳ אטסר
הנפש בשם מדרש חנסומא סכר הכנסת אורחים פ״י « יבא ואמקדש בקדושה של מעלה
סוא שידה להם בניס ומבואר בס״י כאשר שפע רב בעולם גם נוכל לומר באוהן ר״ס
הקב״ה רוצה לעשוח חסד לישראל אז הוא ית׳ וק״ס סנ״ל ניע' הסס אל פשוט ובמקפר הקדמי
מזמין לו אורחי' הגונים כדי שירףס מצות הכנסת וס 05סר״ס בעקפר סקדעי זאן< גס עוד סר״ס
אורחים וסן אפילו אס לפעמים נגזר עליו על בכפל וגם ד׳ מלד סד״ס בכפל וסשס אסי״ה
אדם איזה גזרה רעה ח״ו אס יש עליו מלאך בכפל ובאהוריה והליקר פכילין דרסמיואז
מליץ בעדו שקיים מצות סכנסת אורחים בטוב נעשה כולו חקד ורסמים:
לב ובשמחה עצומה וגס קייס מצות הצדקה אז הוא
מבטל ממנו הגז״ד ולפעמי׳ הקב״ה בכבודו ובעצמו וי א מ ר אדר אס נא מצאתי סן בעירך אל נא
שולח לו אורח הנון אשר יש לו אבות הקדושי׳ סעבור מעל עבדיך יקס כא מעט מיס
בעולם האמת ובהיותו מכניס האורח הזה לביתו כו׳ .ויל׳׳ד אומרו ג׳ פעעיס נא ולכאורה אך
בכבוד כא 8ר לו נאה ולא יאה ונותן לו צדקה פעם אחד מיוסר כי היס ד שיאמר אל סעבור
בסבר פנים יפות ובכל מאמצי כס אז האבות מעל עבדך אם עצאהי חן בעיניך יקח מעט
הקדושים של אותו האיש מליצים בעדו ומלמדי׳ מים .
עליו זטת לפני הפמליא של מעלה לפדות ואפ״ל עז׳ס דסנס מבואר בזוס׳ק פ׳ דחי דף
אותו pהגזר דין שנגזר עליו וגדולה הכנסס רע׳ב סי שאיל ואמר אעאי הקדים יברכאן
א ורסיס יותר פחלמת חורם כמו שהבאתי זבולון ליששכר והא יששכר אשמדלוהיה כאורייסא
למעלה מן הזוה״ק ובהיות כן יוכל האדם לבטל ואורייסא אקדים ליס בכל אסר אמאי אקדים
א׳ ע מלימודו כדי לקיים מצות אורחים בשננסה ליס זבולין בברכאן אבוי אקדים ליה עשס
ובטוב לב כי לא המדרש עיקר אלא המעשס : אקדים ליס אלא זבולון זכס על דאפיק פוהא
ו ע ת ה יתבאר הפסוק אס נא מצאתי חן ג עי ^ מפומא ליששכר בנ״כ אקדים ליס בברכאן מסהא
אם נא גימ׳ הוי״ה א״ד ע״ה וזהו ^ לי פ ר ה מאן דקעיד למריס דאורייסא נטיל
תלכו עמי אס המתקת סדיני׳ כלומר ברכאן מעילא וססא ולא עוד אלא דזכי לסרי
כחסד אז בוודאי מצאתי סן בעיניכם והתעכבו ססורא מס דלא זכס ב״נ אסרא זכי לאורחא
אצלי כדי שאוכל לקיים מצות הכנסת אורחי׳ ד סברך בססוא עלמא וזכי למהוי ליס סולקא
אל נא עם באנשים מכובדים ומהוגנת. בעלמא דאסי סס״ד זבולון לחוף יעים ישמן
גימ׳ אלקי׳ כלומר אבל אס האותיות והוא לסוף אכימז כיק דכתיב לחוף ימים אמאי
תלכו ממי בדיני׳ ח׳ו אז תעטר מטל עבדך. אניוה אלא לסוף ימים בעלמא דין לסוף ארוס
ויהי כאשי־ אברסס אע״ס ראה כי המלאך בעלמא דאסי כדכסיב שם ארוס יסלכק עכ״ל:
עשה רצוט לילך לביתו ויוכל לקיים מצות א חינו בר ישראל בואו וראו כמס גדולה סכנקה
הכנסת אורת ים אכן יצטרך לבטל א״ע מלימודו אורסיס ומצוס הצדקה לפני סקב״ס
כסו שירשינן קייס אברהם אבינו כל סתורה מזוסר הנ״ל ומכמה מקומוס וספרים הקדושים
כולה עד שלא נ תני לזה אמר יקח נא מעט ומכעס מאמרי סזוסר סקדוש ומנרק ומכל ספרי
מים
שלמה וירא תפ אר ת
ביל נס גי»׳ הס ירדו כגלות בבל ע׳ שנים מיס נא ע״ה נימ׳ שם ב״} מים הוא החורה
עגות ר׳ח ותשיג עור גבורה תפארת נ© פי׳ יהקבל לרצון לפני סבוב״ה מה שאהי׳
גימ׳ השם אהי״ה אל והשס הוי״ה במסחר ממעש בעסק התורה עבור המצוה הזאח;
הקדמי וד׳ מלוי הוי״ה באחורי׳ ובאחוריס ונוכל לרמז ט ה ר״ת וס״ת של אומן שני
של מלוי כלומר בזה נפתקין כל הדינים הפסוקים ני מ' והנס גדולה הכנסת האורחים
והתגברו החסרי׳ בעולם וכן נזכה לחסרי יותר מקבלת פני משכינה גס אותן ר״ח וס״ח
הנוב׳ס פעתה ומד עולם אפן נס׳׳ו : גימ׳ ר׳ מלוי הוי״ה בכפל והשם אהי״ה
פשוע ובהכאה ובמספר הקדמי וחליסר מכילין
וי א מ ר שוב אליך כסת חי׳ והנ׳ כן לשר׳ אשתך ררחמי ונמחקין כל הדינים ויהא רעוא קמי׳
ושר׳ שופעת פחח האהל והוא אחריו. שנוכל לקיי׳ מצות הכנסת אורחי׳ וצדק׳ ומעש״ש
ול כ או ר ה קשה הא מלח חיה הוא מיושר בכל עת ורגע מעתה ועד עולם אפן נס״ר.
כי היה רי שיאמר שוב אשוב אליך
לשנס היאה והנה בן כו׳ גס סיבות והוא ד ט ה ר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי
אחריו נפי אך למותר כי היה רי נפי במה שלש סאיס קמח סלס לושי ועשי פגות.
שאמר ושרה שומעת פתח האהל .ונבאר זהנה לכאורה -קשה למה אמר לה המספר
עז״ה רהנ׳ נודע כי גדול׳ חשוב׳ שמגעת שלש סאי׳ היל׳ל פשוש מהרי קמס סלח.
עד כסא הכבוד וגס יוכל לקשר א״ע עם ונוכל לפרש פז״ה רהנ׳ אברהם אע״ה ראה אז
השכינה ובהיות השכינה רואה אח הארס עושה בנביא'אח השלש׳ גליות אשר עתיר להיות
חשובה שליפה ושומעת אוחו לומד את התורה על ישראל היינו שבעי׳ שנ' של גלוח בבל ומאחי׳
אז הוא במצפה באה אליו להתקשר עמו. ועשר שני׳ של גלות מצרי׳ וגלות ארו׳ האחרון שהוא
וסנה נודע דעיקר חולדוחיהס של צדיקי' המה הגלות המר הזה .והנ׳ על הפסוק כל אשר תאמר
הפעש׳ע אבל איך יוכל הארס לזכות לזה לעשות אליך שרה שפע בקולה פירשייי בקול רוה״ק שבה
חשובה שלימה כשזוכר חפיר ביום המיתה ואז למדנו שהיה אברהם שפל לשרה בנביאה .ולכן
לאחר הפיחה לא מכל עוד לעבור אח הקב״ה אמר ג' כ לשרה שתביס אל השלש גליות שיהיה
זלעשוח תשובה כיון שמח נעשה חפשי * נרי להמתיק׳ ולהנחיל׳ עבור זה ש׳׳י עולמות.
ו ע תה נפרש המקרא קודש ויאמי זה קאי על וז׳׳ש וימהר אברהם האסלה אל שרה ויאמר
הצדיק שהוא עוכר להקב״ה שוב אשיב מהר״י ר״ח היה מבקש רחמי ה׳ גס
אליך פי׳ אעשה חשובה אליך שהוא מגעת עד וימהר ר״ח והוא היה מבקש רחמי ה׳ .של•
כה״כ וזה אליך להקב״ה אומר גך ועיקר סאי׳ היינו על שלש׳ גליות שלש סאיס זה גלות
החשובה הוא כעת חיה רצ״ל עתה כל זמן ארוס שלש סאיס עם האותיות וע״ה גיע׳
שאני סי בעוה״ז .והנ׳ בן .זה המעש״ס לשרה גלות אדם אחרון גס סאיס ר*ת סופו יבא
אשתך זה השכינ' שהוא מערנוחא דמלכא כנודע אליהו ומשיח .קמח סלח זה גלות מצרים
וזה ושרה שומעת פחח האהל כלומר כאשר שהי׳ הגזר׳ ח׳ שני׳ והקב׳׳ה ברוב רחמיו וחסדיו
השכינה שומעת אח הארס פחח האהל זה היה מחסר להם קץ שנים וזה קמ״ח סל״ח
אהלה של חורה שיושב ולומד אח התורה אז ר׳ת ח' מצרי׳ חסר קץ רצ״ל ח׳ שני׳ של
תיכף והוא אחריו כלומר השכינה באה אחריו גלות מצרי׳ חסר קץ שנים כי ס״ל של סלח
לקשר עמו ואברהם ושרה פי׳ בהיות הצדיק גימ׳ צ׳ והקוך של קמח הוא קץ גם הוא גימ'
שהוא ב»י׳ אברהם הוא תמיד עס שרה היינו וזה ר״י למצרי׳' לושי ועשי עגות זה גלות
עם
לב שלמה וירא תפארת
נחשב בעיניו מגודל העניוות שבו שאינו עס השכינה זקנים זקן זה קנה חכמה פי׳ אז
לכלום : יוכל לבא לבחי׳ חכמה מלאה באים בימים
וז״פ אולי יש חפשי׳ צדיקי׳ פי׳ אולי יש צדיקי׳ היינו לעוה׳׳ב יוכל לבא עס כל הימים שלא
גדולים אשר משיגים נון שע״ב או צדיקי׳ יהי' נחסר לו אף יוס אשד כי באותו יום
גדולים אשר המה טחניס להם ת ^ עצה חיך שאינו עובר לחקב״ה אינו נחשב לעס ס׳ו ונוכל
להתגבר על היצר כמבואר בפרקי אבות לרמז ר״ת וס״ח של כל הפסוק הזח גימ׳ האד׳
כלומר עד שיהי׳ בן חמשיס לעצה המקיים את התירה אז השכינה מדבק עמו
נעשה בן חמשיס צריך ליחן לו עצה איך גס גיע׳ השם הוייה בכפל וד' מילוי הוי״ה
להתגבר על היצ״ה והשיב לו הקביה אם אמצא בהכאה והשם אהי״ה פשוק ובהנאה לומר כי
כו׳ ונשאתי לכל המקו׳ בעבורם ואמר עוד אז שורה עליו רק חסדי ס' בכל עת וכן נזכה
הפעם הנה יא הואלתי לדבר סי' מה שרצית י לעבוד את ה׳ יומס ולילה באמת ובתמים
לדבר כ״כ אליך ולהעיז פני נגדך בלחי מורא יען באהבה וביראה ויהי' שורה עלינו שהד אל כל
כי אנכי עפר ואפר ושכחתי בהיראה כהנ״ל ואמר הייס מעתה ועד עולם אמן נס׳׳ו :
אולי יחסרון חמשים צדיקים חמשה פי׳ אולי
לא יהיה צדקיס כ״כ שהשיגו חמשים שע״ב או ויג ש אברהם כו׳ אולי יש חמשי' צדיקים כו׳
ליתן להם עצה כהנ״ל אכן יהי׳ נמצא שם חמשה הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני כו'
פי׳ שעוסקים ולומדים בהחמשה חומשי מורה ואנכי עמר ואפר אולי ישסרון חמשים צדיקים
לשמה ויאמר לא אשחית אס אמצא שס ארבעי׳ חמשה כי׳ ויאמר לא אשחית אס אמצא 00
וחמשה פי׳ אם אמצא צדיקי' שהי' עוסקים ארבעי' וחמשה :
בבינה כמ׳ש בן ארבעים לבינה וחמשה רצ״ל ונ ש א ר עלינו חובת ביאור מדוע החסיל מן
שיהי' עוסקים בחמשה חומשי חורה וזה שביקש חמש ים הא אנן קיימ״ל שאפילו בשביל
אברהם אע״ה אולי ימצאון שם ארבעים כלומר צדיק אחד נמי הקב׳ה מוחל עונותיהן של ישראל
צדיקי׳ שעוסקי׳ רק בבינה היינו בקבלה והלב מבק ו עו ר ק׳ הלשון הואלתי שאמר )ופירש־י רציתי(
והשיב לו סקב״ה לא אעש' בעבור הארבעי' ובקש ומהו השייכות לכאן הלשון רציתי שאמר ועוד בו
אברה׳ עוד הפעם אולי ימצאון שלשי׳ פי׳ שיש שלישיה להקשות מה שאמר אולי יוזסרון חמשיס
להם כח להתגבר על היצ״ה כמ״ש בפ״א בן ■הצדיקים חמשה הא כך היל״ל אולי יחסרון
שלשי׳ לכח ואיזה גבור הכובש את יצרו והשיב חמשה מן החמישי׳ גם מה שהשיב לו הקב׳ה
לו הקב״ה כמי לא אעשה כו׳ וביקש עוד לא אשחית אם אמצא שם ארבעי׳ וחמשה נ מי
הפעם אולי ימלאון שם עשרי׳ צ לומר כמ׳׳ש בן הוא אך למותר יען שהיה די שיאמר לא אשחית
עשרים לרדוף הייט לרדוף אחר המצות ומע״ט ותו לא וזה קאי על ימצא פחות חמשה :
נם עשרי׳ גימ׳ כתר והוא גימ׳ ה׳ מלך ה׳ ו ע ל ארבעס אלו אשיבנה בזה האופן דהנה
מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד וזהו טשרי ברית נודע מכל ספרי יראים וגם כתבתי מזה
שזט למלכא והשיב לו הקב״ה לא אשחית כו׳ כ״פ דהעיקר שיהיה האד׳ בעניוות ובשפלות
וביקש עוד אולי ימצאון שם עשרה פי׳ צדיקי׳ גלול ונודע מס״י אשר אצל אוחו אדם שהוא
שיודעי׳ ליחד את עשר ספירות והשיב לו ערו מאוד ביותר יוכל להיות נשכח היראה מגודל
הקב״ה לא אשחית בעבור העשרה א ק לא העניוות שבו שהוא מדמה בלבבו שהוא רק
מצא >ןס אף אחד מאלו : עפר ורגבי אדמה ומה יש לו לגוש פפר
להעת לו מורא ממי ולכן יוכל לשכוח בהיראה
ואברהם
שלמה וי ר א תפארת
זרע כלומר ונוכל להיות בחי׳ ח׳׳י מאבימ ו א ב ר ה ם שב למקומו כלומר מי שהוא בחי׳
זרע כלומר יהי' זרע קודש מאבינו שבשמי׳ אברהם הוא תמיד מוש׳ תשוב׳ להמקום
וזה המעש׳׳ט כי עיקר תולדותיהם של ב״ה וא 1סוא ממשיך חסד ורחמים לישראל
צדיקים המה המעש״ט הבכירה ר׳ת ראשית וממתיק מעליהם כל הדינים ומכל לרמז
החכמ׳ יראת השם בכל כוחו נם הוא גימ׳ הר״ת וס״ת של כל הססוח הזה גימ׳ השם
ד׳ מילוי הוי׳׳ה וע׳ס כלומר אז יוכל ליחד ע׳ב בכפל ותליסר מכילין דרחמי:
ע׳ס ואז שור׳ עליו ד מלוי הוי׳ה של
רחמים וכן נזכ׳ שיהי' שור׳ עלינו רק חסד ו ת א ט ר הבכירה אל הצעיר אבינו זקן ואיש
ורחמים אמן נס׳׳ו. אין בארן ט׳ . ,
וי״י פקד את שר׳ כאשר אמר ויעש ה׳ לשר ט כ ל לפרש עס״י דרכי המוסר דהנה מבואר
כאשר דבר ותהר כו׳ אשר דבר אתו בגמרא סוכה גדולה צדק׳ יותר מן
אלקיס ויקרא חברהם כו׳ וימל כו׳ כאשר צר הקרבנות ובהיות האדם עוסק בצדקה ובגמ׳ח
אותו אלקים. בעניוות ובשפלות נקרא צדיק וגם כיצ׳ה נכנע
וקיצ»יה מדוע בתחל׳ כתב פקד ואח״כויעש מפניו ומסייע לו נמי בעבדות סבוב׳ה איך
וגס למ׳ בתחל׳ אמר ואח׳׳כ דבר וגס שיגיע לחכמה עלאה.
למ׳ בתחל׳ ב'פ הוי״ה ואח'כ ב׳פ אלקי׳. ז״ » ותאמר הבכירה זה היצ׳ס שהוא קודם
ונו כ ל לתרן לפ׳ד עז׳ה דר^' נודע כי אמיר׳ להיצ״ס יען שהוא בא לו לאדם מקסנותו
הוא לשון רכ׳ דבר הוא לשון קש׳ ובהיות סאדם אבל היצ׳ט בא לו לאדם לשלש עשר׳ שני׳
במדרג׳ קנונ׳ אז צריך לדבר עמו באמיר׳ רכ׳ ולפיכך נקרא היצ״ה בכיר׳ וגם זקן .הצעיר׳
וכשהוא במדרג׳ הגדול׳ אז יוכל לדבר עמו גס ^ה הצדיק שסוא בעיני עצמו נחשב כאולי
בדיבור קש׳ וכמ׳ש נמי בקבלת התור׳ כה תאמר צעיר הוא עדיין לימי' ולא עש׳ עדיין כלו׳
ואח״כ תגיד כפירש׳י ע׳ש וכן הי׳ כאן ג׳־כ בעבדות סבוב׳ה גם הצעיר׳ ע״ה גימ׳ והצדיק
דסנ׳ שר׳ הית׳ בתחל׳ במדרג׳ קנונ׳ כי עדיין העובד ה׳ מאהבה .ויאמר היצ״ה להצדיק
לא האמינ׳ שתוכל להוליד עוד בן כמ׳׳ש ותצחק אבינו זקן פי׳ העיקר שיוכל האדם להתקשר
שר׳ כו׳ ואח׳׳כ בא׳ למדרג׳ גדול׳ ; א״ע לאבינו שבשמים הוא רק שיתגבר א׳ע
וז׳ש יה׳ פקד את שר׳ כאשר אמר באמיר׳ מל היצ׳׳ה שנקרא זקן וגם אז יוכל להשיג חכמ׳
רכ׳ יען כי אז הית׳ עדיין במדרג׳ קנוג׳ עלא׳ וזה זקן זם קנ׳ חכמ׳ .ואיש כלומר מי שר1צ׳
ולכן כ תב הוי׳ ה כי כשהבטיח׳ הי׳ נמי בהוי״ס לבא למדרגת איש .אק בארץ רצ׳ל צריך שיהי׳
כמ״ש ויאמר ה׳ אל אברס למה כו׳ ויעש בחי׳ אין בארן הזאת בחי׳ עניוות .לבא עלנ׳׳ו
ה׳ לשר׳ כאשר דבר פירש׳י כליד׳ כלומר לשון פלי׳ כלומר אז יוכל להיות עול׳ למעל׳
אז כשבאת׳ למדרג׳ גדול׳ אז הי׳ הקב׳׳ה למדרג׳ הגבוה .ואמר עוד להצדיק לכה
מדבר עמ׳ בדיבור קש׳ וכתב עוד הפעם נשק׳ את אבינו יין .נשק׳ לשון השקאה
כשם כוי״ה כסנ״ל ואח״כ כתב השם אלקי׳ מיין דאורייתא נשקה ר׳ת נטסר שמירת
יען כי כשהבטיח לאברה׳ הבטיח נמי בסשס קדישת הזיווג יין גימ׳ סוד את הוא התור׳
אלקיס כמ״ש אבל שר׳ אשתך כו׳ ואח״ב מן א׳ פד תיו׳ כלומר ללמוד סודות התור׳ מאלך
נאמר נ״כ כאשר צוה אותו אלקים יען כי עד ת׳ אז ונשכב׳ עמו כלומר אז נוכל
בשע׳ שאמר הקב״ה לאברהם שימול בשד להיות עם הקביה נס ונשכבה ר״ת ותשיג
ערלתו וערלת כל זכר נמי אמר בסשם במהר׳ כל נון שערי הבינה ונחי׳ מאבינו
אלקיס
לג שלמה וירא תפארת
כנודט לכל וכמ׳׳ש בזוה״ק פ׳ לך דך ס׳ז ט״ב אלקים כמ״ש ויאמר חלקים לאברהם ופתה חת
וז׳ל ח׳׳ח בג׳׳ד כד אשתכחו זכאין בטלמא ויתפרו בריתי תשמור כו׳ המול ימול לכם כל זכר
ברכאן לטלמין כלהו כיון דאתא אברהם איתמר ומכאן נוכל לראות איך כי הדינים נמי חסדים
ברכאן לטלמא דכתיב והיה ברכה מאי והיה המה אט׳ג שכתב אלקים טכ׳ז הי׳ חסדים
ברכה רמז דישתכחין בגיניה ברכאן לטילא וגם וה׳ סקד ר׳ת גימ׳ אלקים גדולים
ותתא דכתיב ונברכו בך וכו׳ וכתיב ואברכה שרה כאשר אמר ר״ת טס סאותיות גימ׳ה שס
מברכיך אתא יצחק אודט לכלהו דאית דין בן בהכאה כאשר אמר ר׳ת השם אהי׳ה :
ואית דיין לטילא להתסרט מרשיפיא ואיהו
איתטר דינא נפלמא בגין דידחלון ליה לקוב׳ה ו ת א מ ר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה
בני טלמא אתא יטקב ואיתטר רחמא בטלמא כי ילדתי כן לזקוניו .ו ל כ או ר ה קשה
ואשלים מהימנותא בטלסא כדקא חזי ביומוי וטוד קושית רש׳י למה מלל ולא דבר
דאברהם מאי כתיב ביה ומלכא צדק מלך שלם יש לבאר מלת לזקוניו שהוא לשק רבים ור^׳ל
אחפטרא כורסיא כדוכתא וכדין אשתכח מלך לזקינו לשון יחיד :
שלם בלא סגימו כלל הוציא לחם ויין דאסיק י ב ט ר ם כל נבאר הפסוק בס׳ לך ומלכי צדק
מזונין כלסו כדקא יאות הוציא לחם ויין דלא מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן
אתמנט נרכאן מכלהו טלמין הוציא כד״א תוצא לאל טליון ויברכהו ויאמר כרוך אברם לאל
הארץ מדרגין לפילא אפיק מזונין וברכאן מליון קונה שמים יאיז • ויל״ר מדוט אמר
לטלמין כלהו והוא כהן לאל טליון דאשתכח קשה אומרו הלשון הוציא ולא נתן וטור
כלא בשלימו מלאה כדקא חזי להתחזאה כמה ויברכהו ויאמר כרוך אכרם וקשה ממ״נ אם
דחייביא טבדי פגימי בפלמא ומנטו ברכאן רצה לפרש מהו הברכה היה צריך לפרש
הכי נמי בגין זכאין אחיין ברכאן לפלמא מה שבירך אותו ואם לא רצה לפרש במה
ובגינייהו אתברכון כל בני טלמא טכ׳ל ובהיות שבירך אותו למה אמר ברוך אברם הא היה
כן צריך האדם להתקשר א״ט להצדיק אמיתי די במה שאמר ייברכהו אנן ידט־נן שבירך
כדי שיהיה כלי ראויה להתקבל השפט הטליונה אותו ולמה אמר טרד ברוך אברה שהוא מיותר
אבל הפיקר שיהיה בשפלות ובפניוות גדול ומידי דברי בו זכור אזכרנו טוד מה שכתב
ואז נמתק כל הדינים מטליו ונתהפך לחסדים בפ' בראשית :
גדולים :
ו כ ל שיח השדה נורם יהי׳ בארץ וכל טשב
כע״ ש בס׳ בשלח היש ה׳ בקרבנו אם אין השדה נורם יצמח כי לא המנויר ה׳
פי׳ מן ה׳ גבורות נטשר sנמי יש היינו אלקי׳ טל הארץ ואדם אין לטבוד את האדמה
ש׳י טולמות כאשר ה׳ בקרבנו וזה היש ה׳ יש וכו׳ והנה לכאורה קשה למה נחלק לשנים
כהנ׳׳ל ואימתי נטשה זאת ואמר הפסוק אם וגם כפל לשונו ומדוט לא אמר בחדא מחתא
אין רצ׳׳ל בהיותו בחי' אין בשפלות : יכל שיח ומשב השדה מרם יהיה בארץ כי לא
המנויר כו׳ ;
ו ס בו א ר בזוה״ק פ׳ בראשית דך כ״ה פ׳׳ב וז״ל ונ ה ר ץ טז׳׳ה דהנס ידיטה כי הצדיק הוא
וכל שיח השדה דא משיח ראשון טרם המשפיט באמת לכל ישראל ומיקר ירידת
יהיה בארץ וכל טשב השדה טרם יצמח דא השפט מן טולם הטליון הוא רק בזכות סצדיק
משיח שני ולמה בגין דלית תמן משה למפלח
לשכינתא
שלמה וירא תפארת
למלכא ויקרא לפניו אברך וחרגומו דין אבא לשכינחא דעליה אחמר ואדם אין לענוד אח
עכ״ל ודפח״ח : האדמה וכו׳ ד״א וכל שיח השדה אלין צדיקייא
ולפ״ד־ נוכל עוד לומר והי׳ לנו לאב דאינון מסערא דצדיק ח׳׳י עלמין שי״» אוחיוח
דסנה לנו נימ׳ אלקיס כלומר אפילו השם ש׳ ח״י חלת אכפין דאלנא ואינון נ׳ אבהן ומן
אלקיס שהוא בחי׳ דין סוא כעצמו נמי יחהפך ס׳יי עלמין עכ׳׳ל הרי משמע מכאן כי בלחי
לרחמים כאב : צדק אמיחי א״א לו לאדם לקבל השפעה כי
עיני כל נחהליס סע״ה דוד וז׳ ש הצדק הוא הצנור אשר דרך נו מעביר השפע
אליך ישברו ואחה נוחן להם אח אכלם העליונה לבלי ישראל:
בעחו פוחס אח ידיך ומשביע לכל סי רצון . מן לצבי ה׳ צמח בספר כע״ ש
ונ ש א ר עלינו חובח ביאור הדבר הא אכלם כבוד אדוני סוחני זקיני הרב הצדיק
הוא לפון רבים בעחו הוא לשון יחיד אספקלריא המאירה וכו׳ פוס׳ צבי זצוקללה״ה
סוא לשון נוכח פוחח הוא לשון נסחר מ״ק נדבורנא ון״ל והיה ברכה כחב בעה״ע
ומשביע נמי לשון נסחר ומדוע לא אמר בשה במסורה והיה ברכס והיה חמיס והיה נכון
חפחח אח ידיך וחשביע לכל ח־ רצון ומדוע לבוקר ומלה אלי ההרה והיה בס וסיה לי
לא אמר בעחס נמי לשון רבים. לאב והיה לנו לאב ולהבין הפנין דהנה ברכס
ולפי דעסי יובן דסנה לפי האמח הצדיק פירשו המקובלים בריכה והענין שנשאו לאברהם
נקרא כל כרכא דכלא ביה כמ״ש בזוה׳יק לבריכה ולצינור להביא השפע רב בכל העולס
כמה פעמים והצדיק מבקש רצון מהקב״ה תם והיה ברכה וידוע שלציבור המקלח מים
להשפיע לישראל סשפעוח טובוח וז״פ עיני צריך לראוס שלא יהיה בו שום שבירה שאס
כל אליך ישברו כלומר עיניהם של צדיקים הוא גשבד או נסדק אזי המים יוצאים דרך
הנקראים כל אליך ישברו ומה זה אשר המה שבירה כן צריך הצדיק שיהיה חמים שלא ישפיע
ישברו להשפיע לכלל ישראל כל טוב וז'פ להחיציניס ח*ו וזה והיה חמים וידוע שכל השסע׳
ואחה נוחן להם אח אכלם פי׳ אחס מפרנס נשפעח מבוקר פי׳ מבוקר דאברהם לכל היום
הצדיק בזמן של ישראל בעתו כלל טלו כמו ששואבין פיס מבוקר לכל היום
שמחפלל אלץ ואמר פוחס את ידיך כלומר טלו וזה וסיה נכון לבוקר וזם צלוהא דשחריח
הצדיק הזם פוחח אח ידיך היינו שערי בחיקן אברהם כדי להביא השפעח החסדים
הצינורוח של רחמים בחפלחו ומשביע לכל חי לכל העולם ואסר שהצדיק מביא השפעה ע*י
רצון סי׳ ובזה הוא משביע לכלל ישראל . החפלה צריך הוא אפר זה להיוח דבוק
בהתורה כל היום כדי להעלוח מקור הברכה
כע״ש בזוה״ק פ׳ אסרי דף כ*ח ואתה נוח ן ולדבק בו כדי שיוכל אח*כ להמשיך השפע
לסם אח אכלם בפחי מאן עחו דא עחו ע״י חפלחו וע׳׳ד שאמרו חכז״ל כל המרפה
דצריק דמטרנוחא דאקרי עתו כו׳ עיני כל א׳ ע מד׳׳ח אין חפלסי נשמעח כי עיקר שמיעח
אלין ישברו ת״ח בשעחא דסאי כל מבסס לעתו הספלה הוא ע״י שהצדיק דבוק בו כל היום
ומחסברא עמיה כלהו עלמין בסידו כלהו עלמין בדביקוח במקור הברכוח וזה ועלה אלי ההר׳
בברכאן כדין של»א אשתכס בעלאי וחחאה. והיה שס רצ״ל שחהיה דבוק בו ואז והיה
ולכאורה אין להבין המאמר הזה אכן לפי לי לאב שבחי׳ אב הוא מה אשר חלילה הקב״ה
דרכנו הנ״ל יובן היטב בם*ד וזסו פי׳ מאן עחו גתר גזרה והצדיק מבטלה כי הוא בחי׳ אב
דא עתו דצדיק כלומר אוחו העח שהצדיק עד״ש בזוה״ק כאולי עשני עבדני לעילא ועד״ש
מתפלל
לד שלמה וידא תפארת
וזהו ,וייצר ה׳ אלקיס את האדם כו׳ ויהי מתפלל לפני רvקב*ה לר pvפיע שומת לישראל
הארס לנפש חיה כלומר הוא היה צדיקונזשפיע ז-ז*פ ת׳ס בשעתא דרvאי כל מבסס לעתו כו׳
חיות לישראל יען כי הוא התפלל לפני ארון כל בלומר הצדיק שנקרא כל מתפלל לפני הקב״ה א t
כדי להמשיך השפע העליונה : כלהו עלמין בחידו כלסו עלמין בברכאן יען
כע״ ש בתקוניס וישם שם את הארס אשר ט הוא מוריד השפע העליונה לעוס״ז כדן
יצר רא עמורא ראמציעותא כלומר דהוא שלמא אשתכ» בעלאי ותתאי כלומר גס בעולמות
עמורא דאמציטותא היינו הממוצע בין ישראל עליונים שמחים המה בהמשכת השפע לעוה״ז
לאביט שבשמים ועלייהו אתמר וייצר ה׳ אלקי׳ ונודע כי הצריק נקרא שרה על שס שיוצא
את הארס עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת השרה לשיח ואין שיח אלא תפלה כמ״ש ויצא
חיי• כו׳ רצר צייר ליה בחרין עלמין בעלמא יצחק לשוח בשדה וכמטאר בזוה״ק הכיל וכל
דין ובפלמא דאתי)כלומר שיהיה מושל בעוה*ו שיח השדה אינון צריקיא ראינון מסערא דצריק
ובעוה״ב רצ״ל שיוכל ליזמשיך השפע מן זה ת״י עלמין .וררשינן בגמרא אין שיח אלא ספלה
עולם העליון לעולם הזה( ויפח באפיו נשמח שנאמר תפלה לעני בי יעעוף ולפני ה׳ ישפוך
חיים רא נשמת כל חי ויהי הארס דא רוחא שיחו ונאמר אשפוך לפניו שיחו וי:נה הצדק
רחיי כלומר הוא נתן חיות לכל אדם בזס גק רא ען כמ״ש מיש בה ען אס אין כלומר אם
שהוריד השפע .היוצא לנו מזה שעיקר המשכח ׳יש בה צדיק שיהי׳ בעיני מצעו בחי׳ אץ בעניוות
השפע מן עולם העליון לעוה״ז •ו אר ק באמצעות ובשפלות דעיקר שיהי׳ במדרגות עניוות בחי'
הצדיק שהוא שפל רוח ומברך מאה ברכות ככל תולעת .
יום בכוונת הלב : ב ע ״ ע עולת תמיד העשויה בהר סיני .נוכל
וז א ת ידוע כי הצדיק הרוצה להשפיע לישראל לומר ולפרש עולת אותיות תולע רצ״ל
צריך להיות לו ב׳ מיני השפעות יען כי כל אדם צריך להיות בחי׳ תולעת כמ״ש דור
בעצמו צריך לקבל תחלה שפע עליון שיהיה הע״ה ואנכי תולעת ולא איש .העשויה בהר
ראוי ומוכן להעלות לעולם עליון ואח׳כ כשעולה מיר פי׳ יעשה א*ע כהר סיני הנמוך מכל
אז מקבל שפע חב׳ להשפיע לישראל .והנה נודע קהריס ובו בחר הקב״ה ליתן את התורה לישראל
כי מלת ברוך של תפלת שמ״ע עושה השביל להראות לכל איך שיקב״ה בוחר רק בעניו :
להעלות לעולם עליון ודרך ט יורד השפע ו ע ת ה מתורך הפסוק בשוב שעה ודעת בה׳
לאתה שהוא חסד ור״ח אשר תנה הודך ןאח״כ בראשית וכל שיח השרה שרם יהיה
להוייה שהוא תפארת ואח״כ לאלקיס שהוא ג א י ז כלומר עדיין לא היה צדיק בארץ שנקרא
גבורה נמצא לפ״ז צריך שיהי׳ להצדק ג׳ מדו׳ שיח השדה שיתפלל לפני ארון כל להמשיך השפע
הללו חג״ת ואז יוכל לקבל השפע אבל השפע מן עולס עליון לעוה׳ז ועבור זה וכל עשב
הזאת הוא רק לצורך עצמו ולא ליזשפיע לאחרי׳. השדה שרם יצמח כי לא המשיר ה׳ אלקיס
אכן אסר שנתברכו המרות לצורך עצמו חזרו על הארץ וארס אין לעבוד אח האדמה כלומר
פור למקורם לבינה ותכמה כדי לקבל השפע עכור זה לא המשיר כי עריץ לא היה אדם
ולהוריד למטה .והנה אברהם היה מרת חסר שיהיה בחי׳ אין לעבור את הקב״ה בבחי׳ אדמה
ויזיה בשחלות גדול ער מאור כנודע והיה מברך היינו בעניוות וכמ״ש אע״ה ואנכי עפר ואחר
יום בכוונת הלב בכל מאה ברכות פי' מי שחצה לקיים את התורה שפתח בה
ולכן היה אז ראוי ומוכן להמשיך השפע לבני הקנ״י :באנכי הוא מוכרח שיהיה בחי׳ עפר
ישראל ממקור עליון אבל היה נחסר לו עדיין ואפר כי בלתי זאת לא יוכל לקיים את התורה
אותן
שלמה וירא תפארת
מספר קטן של לחס הוא מספ״ק של סו״ת של אותן שני המדות גבורה תפארת אכן כשנולד
פותח את ידיך ע׳׳ה והוא מלאך הממונה על יצחק נחקק צ ודת יעקב בכסא הכבוד הכבוד
הפרנסה נם השס הזה עס האותיות נימ' השם יען בי היה ראוי ומוכן להוליד אח יעקב ואז
דיקרנוסא שהוא שס של פרנסה כנודע נס נתהוה באבר הס אע״ה כל אותן המדות
הנקודין של יין נימ׳ הוי׳׳ה יען כי קשה פרנסתן חנ׳ת :
של ארס כקי״ס ולכן צריכין רחמיס גדולים וד ש בתקו ניס ובנין דיעקב דאיהו דיוקנא
לזה ולכן מלת לחם נים׳ נ׳ הויות של רחמיס חקיקה בסיהרא סמן אתמר ביה לא
א״ל הוי״ה אהי ’ הג הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל :
והנה שס בן נח כאשר ראה איך כי אברהם ו ל כ או ר ה אין להבין המאמר הזה ומהו הסמיכו׳
אבינו הוא הצדיק ב איז ומעתה הוא זה לזה ולפי דרכנו יובן כי אן נשלס
יהיה הצינור של ישראל להשפיע להם כאברהס אע׳ה השלשה מדות והיה בכוחו להמשיך
עדיין נחסר לו השפע הטוב אכן כי השפע למטה לישראל ועבור זה לח ח ט ט און
עוד מלת ברוך שהוא השביל להעלות לעולם כיעקב ולא ראה עמל בישראל יען ט היה
העליון לכן בירך אוהו בברכה זו שישיג צריך להשפיע להס השפע ואס היה רואה בהה
השביל הזה וז׳ש ויברכהו ומפרש במה ברכהו עמל ואון אז לא היה באסשי ח״ו להשפיע להס.
ויאמר ברוך אברס כלומר ישיג את מלת ברוך וז׳׳ש ה׳ אלקיו עמו ותרועת מלך בו כלומר
שהוא השכיל .לאל עליון פי׳ כדי שיוכל להעלות עבור אותן השלשה מדות הללו נתחבר
לאל עליון קונה שמיס וארץ כלומר שיקנה עמהס הקב״ה ומשפיע להס כל טוב וכשנתהוה
השפע בשמים וימשיך אותה לישראל הדריס באברהם אע״ה השלשה מדות הללו אז נחסר
על הארץ ; לו עדיין השביל שהוא מלת ברוך כהנ׳׳ל שיוכל
ונוכל עוד לומר ברון ר״ת בשמחה רבה ואמרו להעלות לעולה העליון .נס נודע מספרי קבלה
כולם נם נימ׳ השס הוייה והשה אלקי׳ המה התורה אותיות סכ״ב כי
באחוריס עס משכי כוללים ס׳ת בשמחה רבה מרומזים באות ראשון ואחרון של מלת ברוך
ואמרו כולס נימ׳ בכל עם האותיות וע״ה שהס ב״ן כלומר עבור שמקיים כ״ב אותיות
כלומר כשהצדיק מתפלל בשמחה רבה אז ממש־ך התורה יזכה לקבל השביל להעלות לעולס עליון
ישועות רבות על כל ישראל וממתיק פעליהס נדי לקגל השפע העליונה :
כל הדינים ואז ואמרו כולם מלת ואמרו הוא ו ע ת ה נחפשה דרכנו ונשובה לתרץ הפסוק
לשון שבח כמ״ש אמרו צדיק כלומר כולם משבחי׳ בטוב טעה ודפת .ומלכי צדק מלך שלס
ומפארים אותו הצדיק שמשפיע לר avכל טוב הוציא לחס ויין כלומר הוא היה אז הצדיק
ומברך אותם בברכת נכל וזה הוי״ה אלקים ב א ת והשפיע להס לישראל לחס ויין והוא כהן
המתקת הדינים : לאל עליון פי׳ עבור שהים כהן לאל עליון
ו ע ת ה מ תויז הפסוק היטב ותאמר מי מילל והיה צדיק נדול לכן היה בכואו להוציא שפע
לאברהס הניקה בניס שרה מלת לישראל »נן עולס העליון נס יין עס הנקודין
מי הוא בסי׳ עניוות מלל ניס' מאה כלומר ועם האותיות וע״ה גימ׳ מאה רצ״ל שהיה
המרות שהיה בו אותן שני עבור ברכות בכל יוס בכוונת מאה מברך
באברחס היינו בחי׳ עניוות ונס מה שבירך הלב בכוח זס היה יכול להשפיע לישראל ולבקש
בכל יוס מאה ברכות נרם לי שיוכל להניק את רחמים עליהס מאח א חז כל למחול להס
הבניס בני אל חי באמצעות השכינה שנקראת עונותיהס ולכן לסס אותיות מחל נס חמל נס
סרה
לה שלמה וירא תפארת
טנור זה למעלה נם ר׳ת של כל הפסוק גינו׳ שרס וסיס מחבי■ כ״באוסיוס ססורסעס ע״ת VT,DP
השם אל והשם אהי״ה ביודין בההין באלפין ליב נפ״ס בכס זה סיה מניק אס בני אל סי
ינמתק השם אלקים להיות כולו רחמים והסריס מ שפיע להם כל טוב וזס שאמרס כי ילדס־
מעתה ועד עולם אמן נס״ו : בן לזקוניו כלומר לזקוניו חלה י ינשמע אסד ע*פ
פשטוה שס־ס בימי הזקנה וסשניח זס שילדסי
ויג ד ל הילד ויצמל ויעש אברהם משתה גדול ביום בן גרם לו שיוכל לסש־ג סשלשס מדוח סללו
הגמל את יצחק .ו ק ש ה מדוע אמר יזג״ה כסנ״ל ובזה עכל להעלות למקום סכמס
ויגדל י:צחק בתחלה ילד ואס״כ יצחק והיל״ל זבינס לקבל השפע מלה זקן נוטריקין זס קנס
ויגמל ויעש אברס׳ משסה גדול ביום סנמל אותו : סכמה כטדע ולזס כתב לזקוניו לשון רבים .
ונו כ ל צתרן עז״ה דסנה מי בעושק בגמ״ח יוכל יז*פ מי ימלל נבורוח ס' ישמיע כל ססלסו
מאוד אבל לבא למדרגה גדולה כלומר זה שהוא בעיני עצמו נסשב לבסי'
העיקר שיהי׳ בעניוות ובשפלות גדול נאלר מי הוא יוכל למלל גבורות ס׳ רצ׳ל ישבח ויוד׳
עדיין לא עש׳ כלום בעבדות הבוב״ה : לס׳ אפילו כשהולך עמו בגבורה ובדינים ס״ו
וז״ש ויגדל הילד ויגמל כלומר מי שרוצה לבא •יודה ו־שבס ויפאר אותו י׳׳ת כי גס זס סוא
למדרגה גדולה שיהיה נקרא גדול הדור יהיה רק מאס ס׳ ולכן ישמיע כל ססלתו היוצא לנו
בעיני עצמו כילד שנולד בלתי מעש״ט כך ידמ׳ מכל זה שצריך האדם לסתקשר א״ע לסצדיק
בעצמו ובלבבו לו נן יחשוב תמיד ויגמל פי׳ אפיס׳ כדי שיוכל ללמוד מענו דרך לעבדות
שיעסוק בגמ״ח שהוא גדולה מן הקרבנות ויעש הבוב״ס ואז ישפיע עליו כל טוב שלה כזה
אברהם נלומר שעשה משתה לאנשים כדי לעשות ובבא :
גמ״ח גדול נלומר עבור זה נעשה גדול הדור כ ע״ ש בגמרא כתובות דך קי׳א ע״ב כתיב
ביום הגמל פי׳ באותו יום שעסק בגמ״ח את )דברים ד׳( ואתם הדביקים גס׳ אלקיכ׳
כלומר שהיה נחשב לו כאלו למד כל התורה סיים כולכם העם וכי אפשר לדבוק בסשכינס
מאלך עד תיו יצחק פי׳ עבור זה זכה ליצחק י הכתיב כי ס׳ אלקיך אש אוכלס הוא אלא כל
ועיקר שהי׳ לו עניוות ושפלות גדול דהנה המשיא בתו לת״ס וסעישה פרקטמיא לת״ח
אברהם אמר ואנוכי עפר ועפר משה רבינו והמהנה ת״ס מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו
ע״ה אמר ונחנו מה דוד הע״ה אמר ואנוכי מדבק בסשנינה ופירש'י מתעקק כממון ס׳׳ס כדי
תולעת ולא איש ומבואר בספרים כי כל אחד להגיע לידם שכר וסם פט ין לעקוק בסורס ע״י
מהם היה לן נמי כל השלשה מדרגות הללו אלו וכתיב חיים כולכם סיום עיי דבוקין של
של עניוות וזה נוכל כמי לרמז כאן דהנה ילד מ״ס יזכו לחיונז .ולפי דעתי נוכל לומר מפני
גימ' לדוד ויעש אברהם משתה ס״ת משה מס המשיא בתי לת״ס כאלו מדבק בשכינה יפן
גס ר״ת של כל הפסוק גימ׳ השם ע״ב ותליסר כי סס״ת דבוק תמיד כשכינס .וכן סכה להיות
מכילין דרחמי ס״ת גימ׳ השם אל במלוי דבוק בהשכינה בכל עת ולעבוד את הבוכ״ס
ובאסוריס ובאחורי׳ של מלוי במספר הקדמי והשם באמת ובתמים אמן נס׳׳ו ;
אהי״ה בנפל כלומר שורה עליו כל החסדים ג ם נוכל לרמז בהפקוק מי מלל לאברהם הניקס
והרחמים : ברם שרס כי ילדתי בן לזקוניו ר״ס
בטבילת מקוס לכטד שבת טודאי ממשיך כל
ו הו כי ח אברהם את אבימלך על באר המיס השפעות לכני ישראל וסיס ר׳׳ה ותאמר עי מלל
אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר אבימלךלא גימ׳ אלקים וס״ה ניע׳ רס •כלומר שיתרומם
ידעתי
שלמה וירא תפארת
מצות בתורה .ויאמר אבימלן פי' השיב הקב״ה ידעתי מי עשה את הדבר הזה ונס אתה לא
להצדיק לא פי׳ מי שהוא בחי׳ לא היינו בעניוות הגדתי לי ונס אנוכי לא שמעתי בלתי היוס.
ידעתי הוא לשון אהבה כמו כי ידעתיו כלומר ונ ש א ר עלינו חובת ביאור מדוע כתב נ'
אותו אדם שהוא בעיני עצמו ללא נחשב לזה פעמיה דבר אחד ויאמר אבימלך לא
מי פי׳ זה האדם שאומר הנני אוהב . ידעתי כו' וג® אתה לא מנדת לי כו׳ ונס אנכי
בכל עת מי אנוכי משה הוא לשון כנס כמו לא שמעתי כו׳ הא ממה שאמר לא ידעתי
שכתב בפ׳ ויצא ומאשר לאבינו עשה את כל מוכח אפר בוודאי לא הונד לו ונס לא שמע
הכבוד הזה ושם פירש״ י עסה לשון כנס חדבר מזה כי אס הונד לו או שמע מזא לא היה
הזה נימ׳ ברכה ע״ה כלומר זה שהוא בחי׳ יכול לומר לא ידעתי ועוד יש להפליא מה
מי בעניוות יוכל להכניס ולאסוף ברכה לכלל ישראל שאמו באר המיס וכי לא היה די שיאמר על
נס הדבר הזה עס התיבות נימ׳ לי הכסף אודות הבאר .והנה שלשה אלין נפלאו ממני.
והזהב כלומר אותו האדם יוכל לומר לי הלסף ואפ׳׳ל עז״ה דיזנה העיקר עבדות של רvצדיק
והזהב כמו שאומר הקב״ה יען שהוא בחי' קוב׳׳ה הוא רק לעורר רחמיס על כלל ישראל
שאומר ה קב׳ה פי מופל בי צדיק וסצדיק יוכל וללמד עליהס זכוה לפני הקב״ה לכן צריך
להשפיע מאותו הכסף והזהב לכלל ישראל האדס להתקשר א״ע בהצדיק אמיתי אכן
וזה שאמר עוד ונס אתה לא הנדס לי מלת העיקר הוא שיהיה בעניוות ובשפלות נדול
הנדת הוא לשון המשכה כלומר אותו אדם שהוא יען כ־ בהיותו בא לבתי׳ נדלות אז אין הקב״ה
בחי׳ לא תוכל להמשיך אלי כע״ש ואת דכא רוצה להשניח עליו כלל וכלל ואיכנו שומע
אסכון .ונס אנוכי »י׳ אפי׳ זה שלמד את את תפלתו .
סתורה שפתח בה באנוכי לא שמעתי פי׳ איננו וז"פ והוכיח אברהס את אבימלך כפירש״י
שומע אותו בלתי סיום מלת בלתי נמפרע ר״מ נתווכח עמו על כך אבימלך זה הקב״ה שנקרא
ילמוד תורה לשמה בעניוות היום ר״ת יתפלל אבינו שבשמים ומלכו של עולס וזהו אבי
מנחה הערבית והשסרית כלומר איננו שומע לו מלח באר ר׳ת רוממות אל בנרוכס מלך
עד שילמוד תורה ויתפלל לפני בערוות ובשפלות. וזהו התפלה אשר צריך האדס להתפלל לפני
ויקח הוא לבון לימור צאן זה ישראל שנקראים הקב״ה המיס זה התורה עבדי אבימלן זהו
צאן קדשי׳ ובקר הוא לשון ביקור מעשי׳ כלומר עמו ישראל שעובדים להקב׳׳ה כלומר הצדיק
הצדיקים לומדים את ישראל דרך איך שיבקרו נתווכח תמיד עס הקב״ה על באר המיס
מעשיהם ויתן לאבימלך פי׳ הצד־ק עתן להקב״ה אשר נזלו עבדי אבימלך רצ״ל אשר עס בני
מעש״ט של ישראל עם קדושים אז ויכרתו שניה׳ יש׳־אל איכס מתפללים בכוונת הלב ואינס
ברית כלומר הצדיק כורת ברית עם הקב״ה לימדיס את התורה לשעה וזהו אשר פי׳
להשפיע ליןס לישראל כל שוב .נס נוכל לרמז צאן שאינם לומדים אותה והרי הוא כאלו נוזלים
ובקר עם התיבות ני מ׳ ואז יבא משיח בן דוד אותה ועל זה הצדיק נתווכח עם הקב״ה
כלומר שיהי׳ זכו ואחישנה .וז״ש ויקח אבר סס וממלין עליסס לפניו ית׳ שאינם יכולים כ׳־כ
שניהם בריס צאן ויסן לאבימלן ויכרחו ללמוד את התורה באמת לשמה ולהתפלל
ויצב אברסס אח שבע כבשות הצאן לבדהן בכונת הלב עבור נו ד' דחקת הנלות ודחקת
ויאמר אבימלך אל אברסס מס אלס שבע הפרנסה וזה רמז במלת עבדי ר״ת עבור דחקות
כבשוה סאלס תשר סצבסס לבדכה .ולכאורה ישראל בנלות נס עבדי אבימלך ר״ת עבור
קשס סא כסב וימן לו צאן ולא כסב דחקות ישראל בפרנססס אינם יכולים לקיים כל
כמם
לו שלמה וירא תפארת
ושני אותיות אל וזה המתקת הדינים והתגכרות ויצכ כמה צאן שנתן לו ומה !ה שכתכ
סחסדים כטולם וכן נזכה לחסד ורחמים מאתו אכרהס את שכט כנשות הצאן כה' הידוט'
ית׳ אמן נס״ו : הא לא דכר מזה כלל והול״ל פשוט ויצכ
וי הי אחר הדכרים האלה והאלקים נסה את אכרהס את שכט צאן לכדהן וטוד קשה מה
אכרהם כו׳ וישכם אכרהם ככוקר ויחכוש שאמר אכימלך לאכרהס מה סיה הא היה לו
את חמורו כו׳ ויכקט טצי טולה כו׳ .ו ה נ ה לשאול פשוט מדוט הצכת לכדנה שכט ככשות
יש להקשות למה כתג השם אלקים שהוא וטוד גו שלישיה להקשות הא ככל מקום שנתוכ
דין כא מזה נצמח טוכה גדולה לכל הטולם ככש תרגומו אימרא ומזוט כאן תרגומו טל
יפן כי ככל סת הוא ית׳ כרוג רחמיו וחסדיו ככשות חורפן .ועל פי הנ״ל מתורץ היטכ כל
זוכר לנו את הפקידה וטושה לנו חסד והיל״ל זה דהנס כשהצדיק מתפורר את האדם לפשות
כאן הש» הוי׳ה וטוד קשה מה שאמר דכקט תשוכה אז אותו המדרגה טונה שיש כו
טצי טולה וכי הפץ הזה טצי פולס נקרא וכך כהצדיק נתטורר נמי כאותו האדם ויוכל
היל״ל ויכקט פצים לפולה : האדם ־ להשיג מדרגה הזאת פוד יותר יפן
ואפ׳׳ל טז׳ה דהנה נודט כי הכל מה שטושה כי המדרגה הזאת הצדיק מתפורר כו כאדם
הקכ׳׳ה לאדם סוא רק חסד גמור וכאשר ונניקל לו לכא לזה בלתי טנודתו ולכן יש
כתכתי מזה כמה פטמים דטיקר אמונת כאיש הזה כת לפטיל טוד יותר לילך למקום
הכוכ׳ה שצריך האדם להאמין כאמונה שלימה גכוה כיותר כנודט והנה מדות טנוות ושפלות
שהוא ית׳ טושה הכל רק לטוכת האדם כי שהיה כו כאכרסם שאמר ואנוכי טפר וטפר
חפץ חסד הוא ואפילו כפת ששורה טליו ח״ו ומשה רכינו ט״ה אמר ונחנו מה וזה מדרגה
דינים יאמין נמי כשמו ית׳ שזה חסד גמור היותר גכוס והנה כל צדיק הוא נ חי׳ משה.
כי מאתו לא תצא הרפות ואז הוא נקרא אדם וז"פ ויצא אכרהם פי׳ הצדיק ט ושה מצג
השלם : לישראל את שכט היינו כשכפה ימי שכהא
כלומר הקכ״ה נסה והאלקיס וז״ש ככשות זה ככישת היצר לבדהן פי׳ שיטשו
אכרהס כמה״ד לראות אס את השוכס כככישת היצר לכדהן היינו כלתי סייט
יטמוד כנסיון גדול כזה ומהו הנסיון שיאמין מן הצדיק וזה ויאמר אכימלך כלומר הקב׳ה
כאמונה שלימה שזה חסד גמור וכן כיה שהאמין אומר להצדיק מה הנה שכט ככשות הצאן
כה׳ שהוא חסד גמור וטשה כשמחה רכה אשר הצכתה לכדנה פי׳ אמת שהצכת את
וז׳ש וישכס אכרהס ככוקר שהוא חסד להראות ישראל שיטשו תשוכה כלתי סייט מן הצדיק
להקכ׳׳ה שהוא מאמין כלכ שלם שזהו חסד הוא אכן מה הנה כלומר פדיין צריכין להתפורר
ויחכוש הוא לשון חכשה חמורו לשון חומר אותם שיכיאו למדרגת מה שזה מדרגת משה
כלומר פשה רפואה להחומר שלו שיתהפך רכינו ט׳׳ה שאמר ונחנו מה וזהו שמתרגם טל
חומר לצורה ויקח לשון לימוד את שני נטריו ככשות חורפן כלומר שיהי׳ חריף כככישת
כלומר למד א׳ט לומר כלככו שהוא פדיין כשני היצר ככשות ר״ת ויטשה חשוכה שלימה ככל
נטרותו סי׳ שהוא מדיין כנפר זטדיין לא טשה כוחו ואז התגכרת החסדים כטולם ונוכל לרמז
כלום כטכדות הכוכ״ה ואס יצחק כנו פי׳ ויאמר אכימלך אל אכרהם מה הנה שכפ
והתפורר גס את לג יצחק כנו שידט נמי איך ככשות האלה אשר הצכת לכדנה טם האותיות
כי לא טשה מדיין כלום כטוה״ז ויכקט ר״ת ר״ת גימ' סשס אהי״ה פשוט והשם אל ששוט
משה קידוש השם כיראה וכאהכה טצי אותיות והשם הוי״ה ככסל וגם כהכאה והשם א מי
יטץ
שלמה וי ר א תפארת
א׳פ איך שהוא פומד בפבדות הבוב׳׳ה אז יפץ סי׳ נתן לפצמו פצה איך להפלות לה׳
יבא לכלל אמת וכשבא לכלל אמת אז וירא את וזהו פצי הפולה לשון פליה ויקס וילך סי' כדי
המקום מרחוק סי׳ אז רואה איך שהמקום שיהי׳ לו תקומה שיוכל לילך אל סמקוס זה
ב׳ ה פדיין רחוק ממנו ויאמר אל נפריו סי׳ המקום כרוך הוא גס מקום גימ׳ הוי׳ה כהכאה
הצדיק אומר בלבו שזה ודאי פבור נפריו היינו כלומר שילך למדרגה כ'כ שיקכל את הכל
חפאת נפוריו אשר פדיין לא פשה תשובה כאהבה כאלו הוא חסד גמור ורחמים גמורים
פליהס לכן אומר אל אבריו שבו לכס סה סי׳ אשר המה באים משס הוי״ה אשר אמר לו
שבו הוא לשון תשובה כלומר פשו תשובה פל פונות אלקיס סי׳ הגם שהקב׳ה אמר לו בהשס אלקי׳
שפשיתס בפה כל זמן שאני פדיין בפוה׳׳ז פכ״ז למד לפצמו דרך ונתן לפצמו פצה לקבל
יפן כי בפוה״ב לא תוכלו לפשות פוד תשובה באמת ובאהבה ולקדש שמו ברבים באהבה
פל אשר חפאתס וז״ש פס סחמו״ר אותיות ובשמחה שהוא חסד וגס יצחק פשה כמו כן
החומר כלומר כל זמן שאני פדיין פס מזומר בשמחה רבה ונוכל לרמז נמי בהססוק דהנה
זהו הגון^ וצריך אני לפשות תשובס ולהפוך ר׳׳ת של כל הססוק גימ׳ דץ והוא לשון שמחה
חומר לצורה ואמר הפסוק ואני סי׳ כאשר כלומר שהיה שמח א״פ מאוד בהמצוה ופבור
האדם הוא בחי׳ אני היינו הגדלות .והנפר זה זכה לחסד אל כל היום וס׳׳ת של כל הססוק
סי׳ זה סימן שפדיין הוא דבוק בחפאת נפוריס גימ׳ השס אל בהכאה ובאחוריס של מילוי וזה
ופבור זה בא לכ>ל גדלות .נלכה פד כה סי׳ חסד גמור וכן נזכה לחסד אל כל היום מפתה
כאשר נרצה לילך פד כה היינו כה תברכו ופד פולס אמן נס׳׳ו :
כה יהי׳ זרפך כלומר שיהיה ראוי לברכה אז
ונשתחוה סי' שיהיס לנו הכנפה ונשובה אליכם ביום השלישי וישא אברסם את פיניו וירא
כלומר ונוכל לפשות תשובה פל החנזאיס האלה את המקום מרחוק ויאמר אברהם אל
ונוכל לרמז ונשתחוה גימ' כי אנוכי ודאי פסר נפריו שבו לכס סם פס החמור ואני וסנפר
ואסר גס שבו לכס סה כלומר לפשות תשובה נלכה פד כה ונשתחוה ונשובה עליכם.
פל אשר חסאתס בהסה לדבר דברים בסלים ו הנ ה לכאורה קשס למה האריך כ״כ בהלשון
ח״ו פד כה נוכל לומר כה אתווין דק׳ש סי׳ לאמר וישא אברהם את פיניו היל״ל
נקרא ק׳׳ש במסירת נסש ונוכל לרמז בזה דהנה סשוס ביום השלישי וירא את המקום מרחוק :
ר״ת וס׳ת של אותן שני הססוקיס גימ׳ חייב ונו כ ל לתרץ פז״ה דהנה כל אדס צריך בכל
מאדם לפשות תשובה מאהבה כל יוס ויום פל פת לסתוח לפצמו את פיניו לראות איך
החסאת הנפוריס וכן נזכה לזה אמן : שהוא פומד בפבדות הבוב״ה כאשר דברנו מזה
למפלה וצריך• לראות ולהתאמץ לבא לפניוות
וי ק ח אברהם את עצי ססולה וישם פל יצחק גדול ואז בניקל לו לבא לבחי׳ אמת ובהיותו
בנו וילכו שניהם יחדיו ויאמר יצחק כו׳ בא לבחי' אמת אז בוודאי רואה א״פ איך
הנה האש והפצי׳ ואיה השה לפולה ואמר אברהם שהוא פדיין רחוק מאוד מהקב״ה פביר כי
אלקי׳ ירא׳ לו הש׳ לפול׳ בני וילכו שניהם יחדיו : עדיין לא פשה תשובה פלאה פל חפאת
ו ק ש ה מאי אשמפינן קרא במה שכתב ב׳ נפוריס ונודפ כי בכל אבר שפשה פבירה
ספמים וילכו שניהם יחדיו הא היה די באותו אבר צריך שיפשה חשובה :
רק בספס אחד : וז״פ וישא אברהם את ם״ת אמת כי זה קאי
ואפ״ל פז׳ה דהנה בתחלה היה רק אברהם פל כל צדיק כשנושא את פיניו לראות
פצמו
לז שלמה הי' תפארת
ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והמציס עצמו הלך בשמחה ימן שהיה יודט שהוא הילך
ואיר .השה למולה ויאמר אברה׳ אלקיס יראה לו למשות נחת רוח לסקב׳ה ולכן הלך בשמחה
השה למולה בני : טצומה אבל יצחק מדיין לא היה יידט מל מה
ו הנ ה לכאורה קשה למה נקט השה ולא בקר הוא הולך ולכן לא הלך בשמחה ולמה
או טז וטוד קשה אומרו אלקיס יראה לו השה אבל אח'כ בהיותו שאל את אביו והשיב לו
למה אמר הלשון יראה ולא אמר אלקיס יזמין השה; למולה בצי אז נתטירר נמי בלבו לקיים כיבוד
וי״ל טז״ה דהצה צודט שבכל דור ודור נמצאים אב בשמח׳ רבה ולמסור נסשו בשביל הקב״ה
ל״ו צדיקים כמ׳ש בגמרא אשרי כל תוכי כתב טוד הסטס וילכו שניהם יחדיו מלת
לו אלו ל׳׳ו צדיקים שבדור וכל אחד מישראל יחדיו הוא לשון שמחה טל ושמחו תרגומו וחדו
המדבק א׳׳ט בהצדיקיס מהמה או גס בשאר יחדיו הראשון כמשמטו והשני הוא לשון שמחה
צדיקים המה יטלו אותו מן הסט״א לסטרא ימן כי אז הי׳ השמח׳ לשניהם :
דקדושה שיהי׳ לו טלי׳ גדולה וצודט שכל ו הנ ה ראיתי בשס הגאון וכו׳ הר׳ נפתלי כ׳׳ן
צדיק יש לו באמת אהבת ישראל ורצונו וחפצו ז״ל אב׳׳ד ב״ק סס״ד איתא בגמרא כתובות
שימשכו אליו כלל ישראל כדי שימשה להם דך ס״ב האי ישראל וגוי דאזלו באורחא לא
שובות ולהטלות אותם למדרגה היותר גבוה אמצי גוי לסגוי בהדי ישראל אידכרי חורבן
וזה שהשיב לו אברהם אלקיס יראה סי׳ אותן ביהמ״ק ואס׳׳ה לא אימצי גוי לסגוי בהדי אמר
ישראל שיש לכס יראה מפני אלקיס לו השה ליה לא אמריתו אנחה שוברות חצי גופו של אדם
למולה כלומר לו זה הצדיקים שהס ל״ו המה א׳ל ס׳ מ מלתא חדתא אבל הא דשנין בה כו׳ ומפ׳ז
יטלו את ישראל שהם נקראים השה ואמר מתורן הכל בתחילה ידמ אברהם שיצחק בנו
בנו פי׳ ואס לאו בני כפירש״י כלומר ואס יהי׳ למולה ויצחק לא זרט כלום וכתב קרא
אותן הל׳׳ו צדיקים לא יטלו אותם אתה בני וילכו שניהם יחדיו שאברהם הלך בטלמות
צדיק הדור ותטלה אותם למטל׳ הגבוה נ ס ובזריזות כיצחק לקיים דברי ה׳ ואח״כ אמר
הנה האש והטציס ואיה השה למולה ר״ת גימ׳ אל אברהם ליצחק אלקיס יראה לו השה למולה
הוי״ה ס׳׳ת גימ' ש׳ס כלומר טס לימודהש״ס ממש בצי והי׳ גבי יצחק מלתא חדתא וגבי אברהם
ק ממשיכין חסד ורחמי׳ וכן נזכה להמשיך חסד מלתא ישינה ואטפ׳כ כתב קרא וילכו שניהם
ורחמי׳ טל כל ישראל מט ת׳ ומד טולס אמן נס״ו : יחדיו שיצחק הלך בזריזות ובטלמות במצות ה׳
ודפח׳ח :
היי ונו כ ל טוד לרמז שניהם יחדיו גימ׳ משמחה
גדולה טס התיבות ונוכל טוד לרמז
ו י ך ,י ן חיי שרה מאה שנה ומשרים שנה בזה וילכו שניהם גימ׳ השס הוי׳׳ה באחוריס
ושבט שנים .ו ק ש ה קושית רש׳י למה וגס ד׳ מילוי הוי׳ה באחורים ותליסר מכילין
בכל סרט שנה ולמה טוד הפטם שצי חיי שרה ונוכל דרחמי גס וילכו שניהם יחדיו ר״ת גימ׳ השס
להקשות טוד מרוט בהמספר מאה וגס בהמספר הוי׳ם פשוט ובכפל ובמספר הקדמי והשם אל
טשריס כתב שנה ובהמססר שבט כתב שנים : וילכו פשוט והשם אהייה באחוריס גס
ונובל לתרן טז״ה דהנה כל אדס צריך להתטורר גי מ' השם ט״ב כלומר שהי׳ שורה מליו
א״ט משינת התרדמ׳ אשר היצר מפיל חסדי ה׳ :
מליו בכל טת ורגט ולמשות תשוב׳ ולטבור
את ה׳ בבל לב ואותן הימים המה נקראים אבי וי א מ ר יצחק אל אברהם אביו ויאמר
חיים ט תפארת שלמה
שלמה חיי תפארת
מאוד : חיים כי יען כי באותן הימים שאינו עובד
ועפ״ז נפרש מה שאמרו המתפלל צריך שיהי׳ את הקב״ה נקראים ח׳׳ו בחי׳ מת אכן העיקר
פניו אל הכותל אותיות כ׳ו ת״ל כלומר שיהי׳ בעניוות ובשסלות גדול כאשר כתבתי
עיקר התפלה צריך שיהי׳ אל ה׳ שהוא כמה פעמים מזה וכל יותר שעובד להקב׳ה
גימ׳ כ״ו ולתקן את ת״ל שנה של מצרים י ען ידמה בדעתו אשר עדיין לא עשה כלום
כי ממס פגמו אז בהשס אהי״ה כנודע ולא בעבודתו ימ׳ש ובהיות האדם כן מדמה בדעתו
בהשס הוי״ה ולכן צריך האדם לקשר א״ע אז נופל עליו פחד ורעדה ועובד את ה' בכל
בסשס הוי״ה ואז יוכל לתקן את ת״ל שנה יום מה שיצערך לעשות בשנה כולה ונמצא מושה
שפגמו בהשס אהי״ה והנה שרה לצד שהיתה בשבעה ימי שבתא מה שיצערך לעשות בשבעה
צדיקת גדולה וראתה בנבואה כמ״ש מפל היה שנים :
אברהם כו׳ והנה ראתה אז בנבואה איך שיהי׳ וז״ם־ ויהי' חיי שרה מאה שנה פי׳ עיקר החיות
קושי השיעבוד גדול מאוד והיתה אז מתפללת של שרה סי׳ רק מה שמברכת מאה ברכות
פליהס לחסור •מסס את מספר קץ שנים וסנה בכל יום בכל השעה כולה ועשרים שנס עשרים
העיקר כוונת הצדיק הוא רק להמתיק את גימ׳ ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד
הדינים מעל כלל ישראל ולהשפיע עליהם כל כלומר שסיתה מתקשרת א׳ע בה' מלך .ושבע
מוב סלה : שנים פי׳ באותן שבעה ימי שבתא היתה
וז״ש ותמת שרה פי׳ שהי׳ לה מס׳׳נ בחי׳ עובדת להקב״ה מה שצריכין לעשות בשבעה
מיתה בקרית הוא אותיות קיר ת' כלומר שנים ולכן נאמר במספר הזה שנים ואמר
שהיתה מתפללת אל הקיר לאות ת׳ גימ׳ עוד ספעם שני חיי שרה פי׳ כל אותן השנים
פרנסה עס האותיות שהיחה מתפללת בכל ע ת של שרה הי׳ כולן בכלל בחי׳ חי גס ויהי׳ חיי
למשפיע פרנסה לישראל ארבע סוא חברון מלת שרה מאה ר״ת שמחו .ועשרים שנה ושבע
חברון הוא לשון התחברות כלומר שהיתס שנים ר׳ת למפרע שושו כלומר מי שבא לזה
מתחברת לארבעה אותיות הוי' שהוא רחמים המדרג׳ צריך לשוש ולשמוח בעצמו שזכה לזה
גמורים בארץ כנע׳ן גימ׳ קץ כלומר סיתה גס ועשרים שנה ושבע שנים ר״ת גימ׳ תרי׳ג
מתפללת על ישראל כשיביאו לארץ מצרים התור׳ כלומר שקיימה אתכל תרי׳׳ג מצות
שהקב״ה יחסר מהס קץ שנה ולזה ויבא לכן היתה בשמח׳ גדולה מאוד וזה שושו ושמחו
אברהם לספוד לשרה ולבכותה כלומר לצד בשמחת תורה :
שהיתה צדיקת גדולה והיתה משפעת מובות
לישראל ולכן היה מספיד אותה ; ו ה מ ת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ
כמ״> 14הרי׳ך בכו להולך היינו למובה שהולכת אברסם לספוד לשרה כנען ויבא
מכס גם נוכל לומר לספוד לספוד לשרה ולבכותה ;
ולבכותה ס״ת גימ' זהב כלומר• שהיתה משפעת ויש להקשות כיון שאמר הוא חברון למה אמר
זהב הרבה לישראל ולבכותה אותיות בהכותל עוד בארץ כנען וכי אין אנו יודעים שחברון
פי׳ שהיתה מתפללת על ת״ל שנים להשם הוא בארץ כנען :
הוי׳׳ה שגימ׳ כ׳ו כהנ״ל ולכן נכתב כ' זעירא ונו כ ל לתרץ עז׳ה דהנה כתב ומושב בני ישראל
לרמז שהיתה כבת כ׳ לחעא כפירש׳י גם בקרית בארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות
ע״ה גימ׳ תשובה כלומר שהחזירה את כל שנה ונודע שכל אדם נריך לתקן את אותן ת״ל
אדס למועב שיעשה תשובה עלאה כדי שיהי׳ שנה שפגמו במצרים שהי׳ עימאת הארץ גדולה
כלי
לח שלמה חי' תפארת
וירא את המקום מרחוק נמצא כאשר כא אכרה׳ כלי רחויה להתקכל שתוכל להשפיע עליו
מהר סמוריה הי׳ אחי שלשה ימים שהם ימי כל עוכ ונוכל לרמז עוד כ א ק כנ ען עססאותיו'
הככי ואיך הי׳ כוכה עליה שלא ע״פ דין ועוד וע״ה גימ' השם אל כמספר הקדמי והשם
מלת לשרה הוא מיותר והי׳ די שיאמר ויכא אהי״ה כאחורים וכהכאה וככפל וכמספר הקדמי
אכרהם לככותה ולספדה ויוכן הדכר שזה קאי שזה חסד ורסמיס גס מלת ארכע גימ' רגע
על שרה יען כי הפסוק מדכר רק ממנה ועוד ש עשתה תשוכה ככל רגע .ויכא אכרהם לספוד
יותר נעלמה ממנו היתכן אכרהם אכינו ע״רי ס״ת אדם שהיתה כמדרגת אדם שזה מדרגה
שהיה צדיק גדול ככל דרכיו וממד כעשר עליונס ויכא אכרהם לספוד לשרה ולככותה
נסיונות ואיך הי׳ כוכה על מיתתה וזס נרא׳ האדמה כלומר שהיתה נשפלות כחי׳ ס״ת
כמתרעם על מידותיו של הקכי׳ה ומדוע לא אדמ׳ ר״ת גימ' השם ע"כ ע״ה והוא שם הרחמי׳
היה מכרך על הרעה כשם שמכרכין על העוכ׳ גם נוכל לומר כקריתכא״ת כ״ש גימ׳ שמח ארכע
ולהאמין ’ כאמונה שלימה שגם זה לסוכתו כא״ת כ׳׳ש גימ׳ שתי חכרון כא׳׳ת כ״ש־נימ׳
מאתי י״ת ומאתו לא תצא הרעוס כמ״ש כ״פ תכן כלומר שהי׳ לה שמחה גדולה כמה שהי׳
מזה : לה תכונה כשתי תורות כתורה שככתכ ותורה
ו כ מו שמכואר כתקוניס תקונא שתין ותלת שכע׳׳פ :
וראית את אחורי ופני לא יראו מסערא
דאחוריס איהו לתתא ומסערא דפנים לעילא וי ע וי ב א אכרהם לספוד לשרה ולככותה.
ודא הוא רזא דאתהפך שמא מדינא לרחמי להעיר הא הי׳ צריך לומר החלה
ומרחמי לדינא כד איתהפך לדינא איה ז הו׳ה -לככות ואח״כ לספוד יען כי כתחלה היה ימי
י׳ לתתא דאתמר כה אכן מאסו הכונים מאסו הככי ואח״כ מתחילי ן ימי ההספד וכדאיתא
יסורין דילה .ואילן דחכיכין יסורין ואתהפך כגמרא מ׳ק אל תככו למת ואל תנודו לו ככו
לין מדינא לרחמי קו״ק וכהאי זמנא אכן ככה להולך ומפרשינן שס אל תככו למת יותר
מאסו הכונים וכו׳ מה דהוית י׳ לתתא אתחזר' משלשה ימיס ואל תנודו יותר מז׳ ימים כי
לעלא עכ׳ל והפירוש הוא כך לפי דעתי שלשה לככי וז׳ להספד ושלשים לגיהוץ ולספורת
דהנה כל היסורין הכאים על האדם ח׳׳ו המה מכאן ואילך אמר ה׳ אין אתם צר^כין לרחם
כודאי יסורין של אהכה וסופן נהפכים לחסד עליו יותר ממני ר\וצא לנו מזה כי כתחל׳ המה
ולרחמים יען כי חפן חסד הוא וכאמת כהיו׳ ימי הככי ואח״כ ימי הספדה נמצא לפ׳ז היל׳ל
האדם מקכל כאהכה ומאמין כאמונה שלימה ויכא אכרהם לככות לשרה ולספדה .ועיוד
שזהו לסוכתו ואינו מכעס ביסורין אז הקכ׳׳ה יותר יש להפליא איך הי׳ אכרהם אכינו ע׳׳ה
כרוכ רחמיו וחסדיו מהפך הכל לסוכתו : יוכל לככות עליה הא אחר שלשה ימים יען
וז״פ המאמר הנ״ל וראית את אחורי כלומר כי כאשר הכיא אכרהס את יצחק כנו על
כאשר תכעס כיסורין אז תראה רק את העקידה תיכף כאותה שעה מיתה פרה כפירש׳י
אחורי ולא פני שהוא שם הוי״ה וז״ש כד למה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי
אתהפיך לדינא איהו לתתא קוק״י דאתמר כיה שע״י כשורת העקידה שנזדמן כנס לשחיעס
אכן מאסו הטניס מאסו יסורין ד>ה פי׳ כאשר וכמעע שלא נשחעה פרחה נשמתה ממנה ומתה
המה מואסים כיסורין שהכיא הקכ׳ה עליהם ומכואר כמדרש שכא השען ומכשר לה שנזדמן
אז נתהפך לדינא ח״ו ואלין דחכיכק לון יסורין כנה לשחיסה כו׳ ומהר המוריה עד חכרון היה
פי׳ שמקכליס כאהכה אז אתהפך לון מדינא מהלך שלשה ימים כמ׳ש ויהי כיום השליש־
לרחמי
שלמה חיי תפארת
לרחמי יקוק כלומר בעצמם יראו לעיניהם כי כלומר שהיתה כזית רענן גס עס האותיות
נס היסורין המה על דרך החסד והרחמים אז גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳׳ה באחורי׳ ס״ת גימ׳ והוא
יתגלה הרחמים לעיני כל וז״ש בההוא זמנא עמדה בצדקתה עד פעירה גס גימ׳ השם ע״ב
אבן מאסו הבונים נצה דאות י׳ לתתא אתחזר׳ באחורי׳ וגס נכפל והשם אל כלומר שהי ׳
לעילא כלומר שנגלה החסדים גמורים ולפיז שורה עולה תמיד רק חסד ורחמי׳ לגודל
קשה על אברהס אבינו ע״ה מה ראה על צדקתה ועבור זה היתה יבולה גם לכל העול׳
ככה שלא קיבל באהבה יען כי אס היה מקבל להשפיע חסד ורחמי׳ וכן נזכה לחסדי הבוב״ה
מעתה ועד עילס אמן סלה ; באהבה לא היה לו לבכות על מיתתה :
דנראה לי לתרן באופן זה דכך הוא כוונת גס נוכל לרמז בזה כי מבואר בגמרא מי
שמתו מועל לפניו אסור להתפלל יען כי הגמרא במ״ק דהנה הצדיק נקרא הולך
כנודע וז׳ש בכו בכה להולך פי׳ על הצדיק תוכלו אין דעתו מיושבת עליו מחמת צער אבל אברה׳
לבכות אפילו יותר מדאי ואפילו אחר ג׳ ימי׳ אע׳ס לא היה מהרהר אחר מדותיו של הקב׳׳ה
זז״ש כפל בכו בכה כלומר תרבו בבכיה וכמבוא׳ והיה מקבל הכל באהבה ובהיות כן היה דעתו
בגמרא שבת כל הבוכה ומתהבל על אד׳ מיושבת עליו ולכן בוודאי היה מותר להתפלל
כשר מוחלין לו כל עונותיו בשביל כבוד שעשה תפלתו לפני הקב׳׳ה והיה מתפלל שמ״ע והיה
ומבואר עוד שס דך קפ״ג כל המתעצל בהספדו מכוין ומייחד כ״ב אותיות התורה עם ע׳ ס
של ת״ח ראוי לקברו בחייו וכל המוריד דמעו׳ שהם ל׳׳ב נפ״ה וזה נוכל לרמז במלת ויבא
כי ג׳ אותיות ראשונות של ויבא גימ׳ שמונה על אדם כשר אינו רואה מיתת בניו :
וז״ש ויבא לספוד יען כי אז מתפילין ימי עשרה וחית א׳ של ויבא צורתה ויו ובהיות אות
הספדה ואחיי׳ז היה בוכה ואמר לשרה ו׳ נחלקת לשני׳ גימ׳ ל׳׳ב כאשר הבאתי בס׳
ולבכותה כלומר לצד שהיתה שרה הצדיקת לזה וירא באריכות ע׳׳ש וזה נמי נוכל לרמז אשר
היה בוכה עליה אפילו אחר ימי הבכי כי עיקר התפלל שמ׳ע והיה מיחד ל״ב נס״ה וזה שסירש״י
הבכיה שלו היה רק לצד שהיתה שרה הצדיקת על ויבא אברהם )מבאר שבע( כלומר לרמז
הגדולה אבל לא מחמת שמיתה אשתו כי הוא כמו יעקב אע׳ה כשבא מבאר שבע היה מתפלל
בודאי היה מקבל דין שמיס באהבה אלא עיק׳ כמ׳ש ויצא יעקב מבאר שבע כו׳ ויפגע במקו׳
הבכיה היה על הצדיקת שהלכה מזה העולס ופירשו רבותינו לשון תפלה כמו כן אברהם
נמי התפלל כשבא מבאר שבע : וזה שמדייק הכתוב ואמר לשרה ולבכותה כי
בלתי זאת לא היה בוכה .גס ראיתי באיזה ו מ בו א ר בגמרא ב׳ק דך ס׳ ע״א אין פרעניו׳
בא אלא בזמן שהרשעים בעולם הסר שלזה כיון בתחלה לספוד ואח״כ לבכות כי
מתחלת אלא מן הצדיקי׳ תחלה דרשינן בגמרא מתוך הספדו של אדס ניכר ואינו
אם היה כשר אס לא בהיות ההספד נכנס שנאמר כי תצא אש ומצאה ק וצים אימתי יצאס
בלב האדם כ״כ עד שמעורר א״ע להוריד דמעו׳ אש בזמן שקוצים מצוין לה ואינה מתחלת אלא
סימן,שבוודאי היה צדיק וזה היה כוונת אברם׳ מן הצדיקי׳ תחלה .שנאמר ונאכל גדיש או
לוע״׳ס לספדה תחלה ובוודאי יהי׳ נכנס סהסס׳ הקמה ויאכל גדיש אין כתיב אלא ונאכל
בלב כל אדס להוריר דמעות ואז ידעו סכל גדיש שנאכל גדוש כבר ומבואר עוד שס ע״ב
שהיתה צדקת גדולה והי׳ רשאי לבכות עלי׳ כי תצא אש ומצאה קוציס תצא מעצמה שלם
אך לאחר ימי הבכי לגודל צדקתה גס ר״ת ישלס המבעיר את הבעירה אמר הקב״ה עלי
של כל הפסוק ותמת שרה גימ׳ זית כלומר לשלס את הבעירה שהבערתי אני הצית א 3
בציוןי
לט שלמה תפארת
במצחו טכ״ל מוהר״ש דל .ועפ״ז נוכל לומר בציון ואני טתיד לבנותה כו׳ וסי׳ הממרשיח
ה׳ לא אל, זה שאמר דוד הט״ה בתסליס וז ^ ומבואר כי ממנו י״ת לא תצא הרטות
חסץ רשט אתה לא יגורך רט כלומר מי שיש כי הוא הטוב גמור ולא יתייחס הרט אליו
לו השס אתה לא מתירא אפילו מן אותן רט אבל החטא גורס להביא הרט וממילא בסילוק
מדורין וזהו יגורך לשון מורא כמו לא תגורו ההשגחה .וטובתו י׳׳ת ב ״ה והיינו כי תצא
מפני איש וזהו לא יגורך רט וז״ש ואתה ה׳ מטצמ׳ אבל לטנין הטוב לגבי תשלומי; אמר
מגן בטדי פי׳ השס אתה סוא מגן ■בטדי. הקב״ה אני המזחיר לשלס כאלו הוא המבטיר
ונו כ ל לרמז גס בתהליס כ״א כי אתה אלקיס והנה הקב״ס שולח רסואה קוד׳ למכה כנודט :
שמטת לנדרי נתת ירושת יראי שמך וז״ש בס׳ הקודמות ויהי אחר הדברי׳ האלה
כלומר נת״ת היינו אותן תת״ן מדורין המה וינד לאברה׳ לאמר הנס ילד׳ מלכ׳ כו׳
ירושת יראי שמיך כי המה אינס מתיראים סירש״י נשרו הקב׳׳ה שנולדה רבקה בת זיגו
לטבור שם אבל אותן ר״ט מדורין שמתיראיס צדיקת אחרת טל מקומה של שרה הצדיקת
לטבור יהושט כותב להם השם אתה במצחם וכמ׳׳ש בסוף הסדרה ויביאה יצחק האהל׳ שרה
וטוברים גם שם וזהו אתה אלקיס שמטת אמו וסירש״י ונטשה דוגמת שרה .אמו כלומר
לנדרי ר״ת אותן רט מדורין שמתיראיס מהם והרי הוא שרה אמו גס ויבא אברה׳ לססוד
יהושט הכותב להס למצחם תיבת אתה הלא לשרה ולבכותה ר״ת גימ׳ השס פ״ב ט״ה שהוא
נטשה טבורם דרך ישר תחתם גס נוכל לרמז שס הרחמיס כלומר שהיתה ממשיך חסד
מטרת שדה המכפלה ר״ת משה אותיות שניות ורחמי׳ טל כלל ישראל :
טמד כלומר אחר הצדיקי׳ הללו טמד משה
רבינו ט״ה להיות צדיק בדור ולהמשיך שסט מ ע ר ה שדה המכסלה נוכל לומר מטרת ר״ת
לישראל טמו :ס מה שאמר דוד הט׳ה שמטת מקיס טסר רימה תולטה שדה ר״ת
לנדרי מצת שמטת ר״ת שחרית מנחה טרבית, שס דנין האדס המכסלה ר״ת הוא מקוס
תשמט גס ר*ת שוטת טניים תשמט מהרה סתוח לקבל כל האדס אכן הצדיק טומד שס
גם ר״ת מסרה שומט תסלת טמו למסרט ר״ת, ואיננו נידון כלומר ולא רואה אותו מקוס .
תסלת טרבית מנחת שחרית לנדרי ר״ת רק ו ר אי תי בססר דן ידין טל סליאה בשס מוהר׳׳ש
לטהר נשמת דלי ישראל וכן נזכה לקדש ולטהר אסטטרסאלטר תת״ן מדורי גיהנס יש
את נשמותינו אמן נס׳׳ו; וכלן צריך הצדיק לטבור בו ותק׳׳ס מדורין
ויב רך הגמלים מחוץ לטיר אל באר המים לטת מהס שאי! הצדיק ירא לטבור בהן נשאר ר״ט
צאת השואבות .ויל״ד למה לו להפסיק לססר מדורין שהצדיק ירא לטבור בהן ובא מלאך
מזה שהבריך את הגמלי׳ מחוץ לטיר וסיל׳׳ל אחד ששמו יהושט וכותב לי שס של אתה
בקיצור ויהי כאשר בא טס הגמלי׳אל הבאר .ואס״ל במצחו וטובר גס בהס ואינו נתוק .ואמר
טז׳׳ה דהנ׳ אליטזר בא אל הבאר לטת טרב בטת מוהר״ש הנ״ל ז׳׳ל שרימזה סססוק כל הסליאה
תגבורת הדיני׳ כנודט אבל בהיות אליטזר שהוא הנ״ל דכתיב גס כי אלך בגיא צלמות לא אירא
טבד אברהם שסוא רק חסד לכן ביקש מן הקב״ס רט גיא צלמות מססרו תק״ס אמר לא אירא
לטשות לו חסד אסילו בטח תגבורת הדיני׳ ח״ו רט כי אתה טמדי שנשאר רט מדורין שראוי
יטן כי החסד הזה שייך רק לאברהם אט״ה .ה״ פ לירא מהן וזאת טוזר לי דשס של אתה טמדי
ויברך את הגמלים כלומר הבריך והרכיב את שבטך ומשטנתך המה ינחמוני ר״ת למסרט
סגמלי׳ היינו הגומל חסד לפת טרב פי׳ אט״פ יהושט .שס המלאך שכותב לו שס של אתס
שהי׳
שלמה חיי תפארת
נאים והי' ממש תואר פני המלך והי' נחשב שהיה אז מת מרב מת תנכורח הדינים אפ״ה
במיני כל רואיו לגדלות מר מאוד .ויהי' כי המשיך חסדי' למת צאת השואבת מי' דאורייתא
שם פעמי מרכבותיו לנסוע משם לדרכו אז ׳זז״ש ויאמר ה' אלקי אדוני אברהם כלומר לזה
פתח הרב הקדוש מאפנוא ואמר לבני ישראל שאתם אלקי אדוני אברהם בכח הזה הנני
העומדים שם תאמינו לי אחב׳׳י אשר מעודי מבקש לפניך הקרה נא לסני היו' ומשה חסד מם
סד היום הזה לא ראיתי באדם שפלות כזה אדוני אברהם אמ״פ שמתה הוא עת הדיני' אטפ׳׳ב
שראיתי אצל זה הצדיק הגדול והיה לפלא במיני תמשה חסד להיות החסד שייך לאדוני אברהם
השוממי׳ וזה דבר גדול ולאו כל אד' זוכ' לכך. שבזוא חסד גמיר וכדאי שתמשס לו חסד
ו ה נ ה נודע כי במת התפלה מד ברוך שאמר אפילו שלא כדרך הנובס והנה ר״ת של הפסוק
צריך האדם לכוין בשם הוי״ה דההין וזהו השם גי מ' כח אלקי' פשונו ובאחורי' ס״ת גימ' השם
ב״ן שהוא בעולם עשייה ואח׳כ מד ישתבח צריך הוי״ה בכפל ובהכא' .וד׳ מלוי הוי״הובהכא׳ והשם
לכדן בשם הוי״ה דאלפין והוא השם מ״ה והוא אהי׳׳ה באחורים לומר שבתחלה הוא דינים
בעולם יצירה ואח׳׳כ מד תפלת שמ״ע צריך ובסוף נעשו חסדים כמו בריאת המולם:
לכוין בהשם ס״ג שהוא בעולם ה בד א ה ו ת ר ד המינה ותמלא כדם ותמל .ל ה בין הלשון
ובשפת תפלת ח״י צריך לכוין בשם מ״ב הוי׳ה ותרד ולא ותרן גם מהו הלשון המינה בשתי
דיודין והוא בעולם אצילות וז״ש כל הנקרא הסין והיה לו לכתוב ותרץ המין או להמין.
בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו וי ת ב א ר מז״ה ד מ ה נודע שכל אדם צריך
לכבודי זהו עולם אצילות בראתיו זהו מולם להיות במיני עצמו בשפלות גדול מד מאוד
הבריאה יצרתיו זהו מולם היצירה אף עשיתיו זהו ובפרנו במת התפלה צריך שיהי' בהכנעה גדול'
מולם משי' כל כלומר הנקרא בשמי היינו בתפלה ואז נתקבל תפלתו לפני הקב׳ה אכן העיקר
יכוין לאותן ד׳ עולמות וד' מלוי הוי׳ה הל׳ל שיהי' השפלות צפון בלבו ולא כמו אותן בני
גימ' רל״ב וסמה נכללים בהשם בן בדרך זה אדם אשר למראה מיני בני אדם סמ' בהכנע'
שתצייר הד' ההין אשר בהשם בן כל אחד גדול' מד קצה האחרון אבל לפי האמת זה
בשלשה ציורין מולה מ״ב ציור אחד הוא ד״ו בעצמו הגדלות שלהם כדי שישבחו ויפארו
כזה ה ( ציור השני הוא ד י כזה ה ( ציור אותם בני אדם במדת עניוות וזה גרוע עוד
השלישי הוא ג' ווין כזה ה ( וכולם עולים יותר מן גדלות בגלוי לכל ימן כי המה מרמי'
קס״ח וא'כ היוד ג״כ תצייר אות הד׳ בשני את כני אדם שמראי' להם את פנותנותם
ווין כזה ד ( מולה ל׳ב כי יוד הוא משרים ושני אבל בתוכם מרמה ושקר אכן האמת עניוות
ווין הרי י׳ב מולה ל״ב הרי מול' מאתים ושני הוא שיהא נומון בלבו ועוד יותר אשר המה
וויןשלו הם י״ב ותחזור לקחת ד' ההין הפשונוין מראים לבני אדם כאלו המ' בגדלות וזסו
שעולים ב' הרי רל״ב כמבואר בכתבי האר״י ז׳ל• אמת העניוות ושפלות .ו כ מו שסיפרו לי מל
וז״ש והנה רבקה יוצאת אשר ילד' לבתואל אלקי' קדוש הוא אדומו׳ר הרב הצדיק איש
בן מלכה אשת נחור אחי אברהם כלומר מוה׳ ישראל מריזין זצוקללה׳ה אשר בפעם
יוצאת מיחוסו זה ממשפחת אביה .וכדה מל שכמ' אחת נתארח אצל הרב הצדיק איש אלקים כו'
במדרש)הנו' שכמ׳ לסבול שמבודא דאורייתא( מאפנוא והי' נוסע במרכבת היקר אף נאה
וקבלה מלי' לעבוד אותו ית' להתפלל לפניו אשר ראוי למלך גדול לנסוע במרכבת כזו גם
באימה וביראה ובהכנמס גדולה ובצניעות כמ״ש סוסים יקרי' מאוד מד ני אין לשמר והוא
הצנע לכת מם ה' אלקיך . בעצמו הי׳ לבוש מלבושי מלכות יקרים אף
ומ׳פז
מ שלמה חיי ת פ אי ת
היל״ל הגידי נא לי כת מי את ואחר תשו כתה ועפ״ז גפרש הפסוק נטוב טפס ודעח נס״ד
ישאל אותה היש כית אכיך מקום לנו ללין. ו מפ ר ה מונח מרח׳ מאוד נחול׳ ואיש
ונוכל לפרש פז׳׳ה דהנ׳ אליפור פכד אכרהס לא ידפ׳ כו׳ כלומר היח׳ מחיס׳ א״פ מאוד
רצה לידפ אס יש כה בחי׳ פניוות ככחול׳ ומוכח מרא׳ ככח מלך כגדלוח מאוד
ושפלות ושתוכל להמתיק דינים מכלל ישראל. לפיר מי אדס ואיש לא ידפ׳ מן ה מיוו ח והשפלוח
וזה שאמר לה כת מי את כלומר אס את שכה שהיתה טמונ׳ בלכה כדי לקיים סצנפ לכח
כמדרגת מי היינו כפניוות מי אנוכי כהנ׳׳ל וחרד הוא לשון ה מ פ ה פי׳ הכגיפה א״פ
הגידי הוא לשון המשכ׳ נא לי גימ׳ הוי׳׳ה להתפלל כשפלוח גדול הפינה פי׳ פין המיס
אדני כלומר אס תוכל להמשיך נא לי היינו זה מיס דאורייתא כמ׳׳ש ושאכח׳ מיס כששון
להמתיק דינים מכלל ישראל כהשילוכ הוי׳׳ה כלומר כאשר תלמדי התור׳ כששון וכשמח׳ רק
היש בית אכיך אדני שהוא גימ׳ נא לי. לשמ׳ ולא פ״מ לק״פ אז תזכו ממפיני הישופ׳
מקו׳ פי׳ אס תוכל להמשיך אותס לאכיך כלומר אז תזכו לשאוכ מפפיני הישופה כמי׳ שאין
שכשמי׳ הוא המקו׳ כרוך הוא ולהנחיל אות׳ לה סוך ואמר הפינה ה׳ בתחיל׳ וכסוך לרמז שהית׳
ש״י פולמות וזה היש כלומר אס יהי׳ לך מכוונת התפל׳ כהוי׳׳ס דההין שהוא השם כ׳ן
י״ש היינו ש׳׳י פולמות לנו גי׳ אלקיס ללין אשר כתוכו נכלל אותן ד׳ מלד הוי״ה כהנ׳׳ל
כלומר סדינים הכאי׳ מפאת אלקי׳ יהי׳ ופלתה כמחשכת׳ מפולס לפולס פד אצילות
רק פל לינ׳ אחת וככוקר יכואו החסדים פולס אשר שס השס פ״כ ותמלא כדה ותפל
אז הדיני׳ נמתקין כפ״ש כ פ ת ילין ככי כלומר הלכיש׳ כ׳ד תכשוטי כלה ותפל לפולס
ולכוקר רינה וזה שפירש״י פל ללין לינה אחת הפליון כתפלת׳ להמתיק את החמש׳ גכורות
כלומר השם אלקי׳ יהי׳ רק כלינ׳ אחת וזה מישראל להשפיפ פליהס כל טוכ סלה .ונוכל
שהשיכ׳ כמה לינות כפירש״י כלומר אפילו שיהי׳ לרמז ותמלא כדה ותפל פס האותיות ופס
ח״ו שורה דינים מכמ׳ לינית אפ׳ה אוכל התיכות גימ׳ פטפה לה כ׳ד תכשיטי כלה גס
להמתיק אותס שיכואו החסדי׳ ככוקר וז׳ש ותרד הפינ׳ גימ׳ קיכל׳ שפט כהכנפ׳ .גס
גס תכן וזה לשון תכונ׳ פי׳ אוכל להכין ותרד גימ׳ תורה ופס האותיות גימ׳ תרי׳ג
איך להמתיק את הדיני׳ מקוס ללין פס האותיות פ״ה כלומר שקיימ׳ כל התורה כול׳ פד שלא
גימ׳ ש״י כלומר יש לי ש״י פולמות והנני נתנ׳ גס נוכל לרמז והנפרה טוכת מרא׳
ראוי לכוא לכית אדוניך גס מקוס ללין פס מאוד כתולה ואיש לא ידפ׳ פס התיכות גימ׳
האותיות גימ׳ השם הוייה ככפל והשם אלקי׳ זה הפניוות והשפלות הצפונ׳ כמפמקי הלכ גס
כאחורי׳ והוא המתקת הדינים וכן נזכס ר״ת של כל הפסוק פס האותיות גימ׳ השם
להמתקת הדיני׳ ולרחמים : אלקיס כאחורים וס׳ת גימ׳ שס הוי׳ אהי׳
והשם אל כמלוי וכאחורים וכאחוריס של מלוי
וי א מ ר כוא כרוך ה׳ למס תפמוד כחוץ ואנכי וכמספר קדמי ותליסר מכילין דרחמי כלומר
פניתי הכית ומקו׳ לגמלי׳ .ו ק ש ה איך הדיני׳ נמתקין כהחסדי׳ כי סוף דינים הוא
אמר לאליפזר כוא ברוך ה׳ סא אליפזר היה חסדים;
ארור ולא כרוך כמ״ש אולי לא תאכה האשה
ללכת אחרי פירש״י אלי כתיב בת היה לו וי א מ ר כת מי את הגידי נא לי היש כיס
לאליפזר והיה מחזיר למצוא פולה שיאמר לו אברה׳ אכיך מקום לנו ללון .ו הנ ה לכאורה
לפנוח אליו להשיאו כנו ואמר לו אכרה׳ כני ברוך כפפס אחד קשה למה שאל אותה שתי שאלות
ואת׳
שלמה י יי תפארת
משמרת למשמרת הכל נרמזין בהתור׳ הקדוש׳ ואתה ארור וא'ן ארור מדבק בברוך וחוינן
וזס ימי׳ יצרו כלומר בכל יום נוצר התחדשו׳ שאליעזר נקרא ארור ולא ברוך ואיך אמר לו
בהתור׳ יען כי לכל אד׳ יש לו אחיז׳ בהתור׳ בוא ברוך :
הקדוש׳ כמבואר בספרי יראי׳ שלכל אד׳ יש ועוד קש׳ מלת ואנכי שאמר לו לבן שהוא
לו אחיזה בתור׳ באות אחד ועבור זה יוכל מיותר אלא היל״ל בוא אצלי כי פניתי
לחדש חידושין וז״ש ולו אחד בהס כלומר עבור הבית כו׳ גס מה ,שכתוב בהססוק השני ויבא
האות אחד שיש לו לאד׳ בהס היינו בכ׳׳ב האיש הבית׳ מלת האיש נמי מיותר הי׳ די
אותיות התור׳ : שיאמר ויבא הבית׳ :
ו א ת ה ל כ ה בהרחבה ל ת ק !את עס׳׳י דרכי
א״י ולו אחד בהם כלומר כאשר יש לו לאדם המוסר דהנה דוד ה ע׳ ה אמר בתהלי׳
התקשרות פס אחד היינו ביחודו של קל״ע גלמו ראו עיניך ועל ספרך כולס יכתבו
הוא בהם היינו בכ׳׳ב עול׳ אותו האד׳ ימי׳ יצרו ולו אחד בסס ולו מה יקרו רעיך
אותיות התור׳ שיוכל לחדש חידושין דאורייתא. אל מס עצמו ראשיה׳ אספרס מחול ירבון
גס נוכל לקיים הכתוב לא באלך ולא אחד בהם הקיצותי ועודי עמך ;
כלומר לא נוכל לומר על התור׳ הק׳ שאק ההם ו ל כ או ר ה כל הפסוק הזה סוא כפל לשון גס
רק פשע אחד ע״פ סשעות אלא שבעין אנפיך מיותרי׳ המה מה שכתוב ב׳ פעמי׳
לאורייתא וכמבואר בזוה׳׳ק תיפח רוחו דההוא מלת מה שאמר מה יקרו רעיך ואח׳׳כ אמר
אד׳ דאמר דהתור׳ רק כסשועא ומבואר עוד מה עצמו :
בזוה׳ק כי לכל אופן ואופן יש ששים ריבוא ואפ״ל ע׳׳ס מה שמבואר בספרי קבל׳ כי היוד
פשעים .והנה חייב כל אדם לחדש חידושין הוא מוכנת לקבל כל הצורות שירצ׳
בהחור׳ הקדוש׳ כמבואר בכל ס״י אבל העיקר לעשות ממנה כי כשתרצה לפשות ממנה שוס
שיהי׳ בעניוות ובשפלות גדול ואך מי שהרב׳ דבר צריך אתה לכתוב בראשון אות י׳ והנה
חידושין בהתור׳ הק׳ לא יתפאר בו א׳׳ע יען המלבוש של הקב״ה בכלל יהיה מרובע כמו
כי גס זה בא לו מעזר הקב׳ה כי מי שם פה יוד גדול׳ והנה היוד הוא בפי כל הפליסופי׳
לאדס לדבר חידושין דאורייתא ; נקרא בשס גולס היולי ולזה בעל המאמר רמז
כע״ ש בפ׳ ואתחנן לא מרבכם חשק ה׳ בכם בהפסוק גלמי ראוי עיניך גולס י׳ ראוי עיניו
דבחר בכס כי את׳ המעע מכל העמי׳. של הקב׳ה ועל ספריך רצ׳׳ל שהוא ספר תור׳
ו י א ד למה כפל מלת בכם והיל״ל לא מרבכ׳ כן מבואר כספרי קבל׳ :
מכל העמי׳ חשק ה׳ ויבחר בכס .ולפ״ד נבאר הפסוק בעוב מעס ודעת ועפ׳ז
יובן כי מלת בכס הוא כ׳ב אותיות התור׳ שנתנ׳ לבל יהי׳ סוד קושיא גלמי ראוי
למשה רבינו ע״ה במס יוס וזהו אותיות בכם עיניך כלומר גול׳ י׳ ראוי עיניך רצ״ל
גס חשק הוא ר״ת חמשיס שערי קדושה גם בהתחלה אבל אח״כ ופל הפריך כול׳ יכתבו פי׳
ר״ת שחידש חידושין קדושי׳ כלומר מי שמחד׳ אח'כ נכתב הכל בהתור׳ הקדוש׳ יען כי מן
בכ״ב אותיות התור׳ שנתנה למש׳ במס יום היוד לבדו עשית כל כ״ב אותיות התור׳ והנה
ולא יתפאר א״ע בגדלות יותר מכל אדם ואז כל תרי׳׳ג מצות וגם כל הגדרי׳ והסייגי׳ ותור׳
יוכל להשיג חמשיס שערי קדוש׳ וחמר ויבחר שבע׳׳פ הכל נרמזי׳ כהתור׳ הקדוש׳ וזהו ועל
בכם כי אתם המעע מכל העמי׳ דהנה אתם ספרך כולס יכתבו רצ׳׳ל ברמז ומה שכל אחד
הוא אותיות אמת כלומר עבור זה בחר בכס מחדש חידושין דאורייתא יוס יום ועוש׳
כדי
מא שלמה היי תפארת
כתבתי הכל כספרך ה־^נו בהתור׳ הקדוש׳ אז בדי שתהי׳ באמת ממעטי׳ עצמיכ׳ יותר מכל
אתה רואה אותי רק כגולס ולא איש כי בער העמים כמו שאמר משה רבינו ע״ה ונחנו מה
אנכי וכן הוא הדבר בהיות האדס עובר עביר׳ ואיסה נמצא פתה אדם גדול כמשה שלמד
ח״ו נעשה נמי כצולס : התור׳ בשמים ארבעים יום לחם לא אכל
כ ט ״ ש בזוס׳׳ק פ׳ חיי דף קכ״ח ע״א מדרש ומיס לא שתה ועכ״ז מעידה עליו התור׳ הק׳
הנעלס א״ר יצחק אין אד׳ עוש׳ עבירות שהיה עניו מאד מכל האד׳ אשר מל עני האדמ׳
אלא מי שהוא גולס ולא אדס .והיינו ההוא והנה נודע אשר התור׳ הקדוש׳ כל יותר ויות׳
דלא מסתכל בנשמתא קדישא אלא כל אנפוי שאד׳ מחדש בה חידושין אסילו אס יחדש יות׳
כהאי בעירא דלא אשגחת ולא ידעת עכ״ל ובהיות מחול ימי׳ אס׳ס נמי התור׳ במקומ׳ עומדת
כן מה מאוד צריך האד׳ להתבונן בנפשו היטב ועדיין הוא כשלימות וכל מה שמחדש בס
טרס עשיית כל דבר לבל יצער ח׳׳ו את הקב״ה איננה אפילו כעסה מן הים כמ׳ש דוד הע״ה
ויפשפש במעשיו ולעשות תשובה על העבר תורת ה׳ תמימה משיבת נפש כלומר הגס
כדי לעשות נ׳׳ר ליוצרו ואז אשרי לו בזה ובבא שהתורה משיבת האד׳ בשעה שמחדש חידושיו
כי אז הקב״ה משרה שכינתו בקרבו ימן כי עכ״ז התור׳ עדיין תמימה הוא כי אפי׳ אס
אדס הוא בית להשכמה וכאשר הוא מטהר את יחבר הרבה הפריס עד אין קץ כמי לא עשה
הבית אז תמצא השכינה מקוס מוכן לשרות שס עדיין כלוס יען כי אס יתיגע עוד יותר ויותר
ומשפיע לו השפעות טובות : ימצא עוד הרבה חידושים כמבואר בגמרא
ו ע ת ה נשובה לתרץ ספסוק בטוכ טעס ודעת. שהתור׳ נמשלה לדריס מה הדד כו׳ :
דהנה רבקה הית׳ בקדוש׳ ובטהרה ו ה ש ת א נתרץ המאמר שאמר דוד הע׳׳ה
מקדמת דנא וקידש׳ וטהר׳ א״ע בקדוש׳ יתיר׳ ולי מה פי׳ כאשר הנני בחי׳ מה אז יקרו
את כל איבריה והיה לה בינה יתירה אשר רעיך אל רצ׳ל יקרי׳ המה בעיני ההתחברות
חננה הקב׳׳ה כאשר נראה גס מדבריה איך וריעות פס אל ואז נמי שור׳ עלי סשס האל
שדיבר׳ עס אליעזר עבד אברהס ואף גס זאת שהוא חסד .מה עצמו ראשיהס רצ׳ל כאשר
היתה יודעת כי יצחק הוא מרת הגבור׳ פחד בני אדס המה בעיניהס בחי׳ מה וגס לומדיס
יצחק והיא תצטרך להתגבר על מדתו הגבורה התורה בעניוות אז עצמו ראשיה׳ פי׳ נתחזקו
יען כי מדתה להיות גומלת חסדי׳ עס כל אד׳ מעצמ׳ ונעשו ראשיס וגדוליס אספרס מחול ירביון
גס מאתה תצא תור׳ פי׳ בניה יקבלו את התור׳ רצ״ל אפילו אס אעשה ספרי׳ הרבה יותר מחול
שפתח בה סקב״ה באנכי .והנה נודע מספרי ימיס אבל הקיצותי ועודי פמך כלומר כאשר
קבלה הבית ועליה רבקה נקראת הבית ונוכל הנני מקיץ אותי לעיין בעינא פקיחא אז אני
לומר למה הוא נקראת הבית יען כי הוא רואה ועודי עמך כלומר שיש לי עוד הרבה
פינה את בית׳ בקדוש׳ ונטהר׳ כדי שתהי׳ עמך בתורתך הקדוש׳ לחדש ואז אני רואה
מקו׳ ראוי להשרות השכינ׳ כהנ״ל ונוכל לומ׳ כי עדיין לא עשיתי מאומה .אבל אותו האדס
אשר כל זה רימזה לאליעזר עבד אברהס : שהוא מחדש חידושין דאורייתא וגמר אומר
וז' פ בוא ברוך ס׳ כלומר בא אל הבית בלבו שחידש סכל מה שיש לחדש בהתור׳ הקדוש׳
ותוכל לברך את ה׳ ולהלל ולשבח אותו ואין עוד לחדש יותר זהו האדס נחשב בעיני
על אשר עש׳ חסד עס אברה׳ ומלת ית׳ הקב״ה רק כגולס כי לא בינת אדס לו וזה
בחך קאי על הברכס שיברך לה׳ ויוד׳ וישבח שאמר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולס יכתבו
על אשר עש׳ עמו חסד גס נוכל לרמז ויאמר כלומר כאשר יכתבו הנני מדמה בדעתו אשר
בוא יוד תפארת ש ל ס ה
שלמה חיי תפארת
אל כלומר דהנה זה השם אלקיס נמחק באותן בוא ברוך ר״ס רבקה ברוך צמו ינסר! בן אברהם
שמות הרחמים וכן נזכה לחסד עליון אמן ואחה ארור ואין מערבין רע וטוב .למה סעמוד
נס׳ו: כחיז וטפל לרמז עוד בזה דהנה מלח למה
גימ׳ השם ע״ב עס האיחיוח וע״ה כלומר כאשר
וי ב א האיש הביסה ויפתח הגמלים דחן תבן חחן אח בחך ליצחק אז סעמוד אח משם
ומספוא לגמלים ומיס לרחוץ רגליו ורגלי ע״ב שהוא חסד ורחמים בחוץ יען כי בחך
האנשים אשר אתו. לא חוכל להחגבר על מדח יצחק הנבורה
והנה לכאורה קשה למה קרא ח ק א אותו לבטל ולהמחיק אח הדינים שלי .זאככי פניחי
הא הי׳ עבד ומלת איש הוא מדרגה הביס כלומר עבור התורה שפחח בה הקב״ה
ונוכל לתרץ עזיה דהנס נודע גבוה כנודע. באנכי הנס רבקה שנקראח הביח כהנ״ל פניחי
אשר כל אדם צריך להתקשר א״ע להצדיק י׳ כלומר פניסי א״ע מכל סיב נדי לחקן אח
אמיתי ואז יוכל הצדיק להשפיע לו כל טוב היוד ולמשוח מזה ג״ב אוחיוח החורה כהנ״ל.
אבל בתחלה צריך להחזירו למוטב ונותן לו ומקום לנמלים רצ״ל כדי שחמצא מקום לגמול
תבונה בלבו להתבונן בנפשו איך לעשות תשובה חסד ולהשפיע על עם בני ישראל השפעות
על העבר ולפשפש במעשיו איך להתגבר א״ע טובות• דבא האיש הביתה האיש זה הקב״ה
על היצ״ה לקיים רמ״ח עשה ולהפוך חומר כנודע כלומר הקב״ה השרה שכינתו בקרבה
לצורה ולעשות תשובה תפלה וצדקה. וזה הביתה היינו להבית שלה יען כי טיהרה
ועפ״ז נפרש הסמיכות הפסוקים ה׳ כשמים וקידשה א״ע ויפתח הגמלים כלומר הקב״ה
הכין כסאו ומלכותו בכל ממשלס דהנה פתח לגמול חסד עם בני ישראל להשפיע
מת^ס והצדיק הוא בסי׳ שבת כנודע והנה להם כל טוב ויתן תבן ומספוא לגמלים .תבן
הצדיק הוא בחי׳ מלך כמו שהמלך גוזר כן הוא תבונה ומספוא הוא לשון אסיפה כלומר
הוא גוזר ו ^ ב׳ ה מקיים וז״ש ה׳ בשמים הכין נתן לה תבונה איך לאסוף נמ״ח כיי להשפיע
כסאו אבל ומלכותו בכל משלה מלת בכל זה לישראל .ומיס לרחוץ רגליו מיס זה התורה
הצדיק שנקרא כל כנודע כלומר הקב״ה טתן לרחוץ הוא לשון בטחון כמו לא על אנש
מלכותו גס להצדיק .משלה ר״ת מזמור שיר רחיצנא .רגליו אותיות רנל יו׳ רגל ניט׳ ד׳
ליום השבת כלומר להצדיק שהוא בחי׳ שבת מלוי הוי״ה ע״ה אות י׳ שממנה נעשה התור׳
ולכן ישמחו השמים יען כי כסאו בשמים ותגל ואות ו׳ במלוי ניט׳ כ״ב אותיות כהנ״ל
הארץ יען כי נתן מלכותו נס להצדיק שהוא על התורה ועס אות י׳ ניט׳ ל׳ב נפ״ה רצ״ל
הארץ. עבור שילמדו כ״ב אותיות לחבר עם הע׳ס שהם
ע ת ה נפרש הפסוק בטוב טעה ודעת ויבא האיש ל״ב נפ״ה יוכלו לבטוח בה׳ שישפיע להס חסד
הביתה האיש זה הצדיק כהנ״ל שנקרא ורחמיה .ורגלי האנשים אשר אתו רגלי הוא
איש כלומר כל אדם צריך לבא הביתה של לשון רגילות וזה הפרנסה שהוא רגל האנשים
הצדיק אמיתי נם ס״ת ניט׳ אשה כלומר שיוכל כלומר האנשים אשר יתחברו אליו ימציא
להתגבר א״ע על סיצ״ה המכונה בשם אשה הרגילות שלהם הייני פרנסתם כי יוכל להשפיע
רעה ויפסח הנמלים כלומר אז הצדיק תיכף להם באמצעות רבקה הצדיקת שהוא גומלת
פותח בגמ״ח ולגמול חסד עמו אבל בתחלה ויסן חסד .ויאמר ס״ת ניט׳ אצקיס באחוריס בא
תבן כלומר נותן צו תבונה בלבו ומספוא ברוך ס״ת גימ׳ אהי״ס בא ברוך ה׳ ס״ת
הוא לשון אסיפם כלומר שיאסוף לו מצות המה ניט׳ הויי׳ה בא ברוך ה׳ למה 0״ת גיט׳
ומעיט
מב שלמה חיי תפארת
הוא בחי׳ עניוות ושפלות גדול בבחי׳ מיה זמעש״נו לגמלים פי' כדי שיוכל לגמול חסד
ועבור זה ויגדל כי מאן דהוא זעיר הוא רב ממו שיהיה כלי ראויה להחקבל .הביחה ויפחס
והנס בהפסוק הזה נמצא ז׳ תיבות כסדר הגמלים ס״ח למפרע מחה פי׳ אז יוכל להיוח
מתחילין באות ו' ועס האותיות גי»׳ מ״ש מוחה את היצ״ה מכל וכל .פכן ומספוא
שערי בינה גס המס במלוי אלפין גימ׳ הוי ״ה לגמליס ס״ת אמן כלומר שיענה אמן בכוונת
אדני וזה המתקת הדינים גס בירך את אד וני הצב והוא גימ' שילוב הוי״ס א״ד והוא המתקת
מאוד ויגדל כלומר עשה אותו לגדול על כל ׳הדירם ואמר הפסוק עוד ומים לרחון רגליו
העולם ויתן לו צאן גיע' הוי״ה א״ד ונון שע ״ב ■מים זה התורה כלומר שילמוד תורה כדי
פי׳ הקב״ה עוזר לו שיוכל להשיג נון שע״ב שיוכל לרחוץ את הרגילות שלו סייגו עבירות
ולהמתיק אס הדינים .ובקר כלומר עבור שהוא שעשה כמ״ש רחצו הזכו .ורגלי רvא נשים אשר
מבקר מעשים בכל עת וכסך וזהב כלומר ועבור אאו היינו כלהאצשיס המסתופפים בצלו יתאמז
זה הקביס משפיע לו כסף וזהב גם כסןז צימ׳ בדבר ליזחזיר' למושב .ומי' לרחוןרנליו ס״ה
האותיות של ל״ב פעמי'אלקיסדעובדא דבראשית צים וסוא גימ׳ קול וגס ממון וזה תשובה תפלה
כלומר שנתן לו אלקיס הכח להמתיק את ל׳ב וצדקה ומיס לרחוץ ס״ת גימ׳ השם ע״ב באחורי׳
פי' דעובדא דבראשית ועבדים ושפחות כלומר ורגלי האנשים אשר אתו ס״ת ירום ר״ת גימ׳
שהוא עובד את ה׳ וחופש כל חדרי במן לפשפש חליסר מכילין -רחמי כלומר אז יוכל להתרומם
במעשים וגמלים אותיות גומל פי הש״י גומל שיחי׳ שואה עליו תליסר מכילין דרחמי ויבא
חסד לאותו אדם שהוא בחי' מי וחמורים האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא
רצ׳יל שיהפוך חומר לצורה והנה עבד אברהם ר״ת גיע' גלות כלומר אז יוכל לקרב קיבוץ
אנכי ר״ת גימ' השם ע״ב שהוא חסד גס צליות ורגלי האנשים אשר אתו ס״ת גימ' אז
ויאמר עבד אברהם יש לומר ס״ס גימ׳ ד׳ רמ״ח גס אז רחם כלומר אז יקיים רמ״ע עשה
מלוי הוי״ה ותליסר מכילין דרחמי גס ו״ה וימשיך רחמים על כלל ישראל ויבא האיש הביס׳
בירך ר׳ת של כל הפסוק גימ' השס אל במספר ויפתח ר״ת גימ' כ״ב אותיות התורה ס״ת שדי
הקדמי והשם אהי״ה בכפל ותליסר מכילי לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ר״ת
דרחמי : ע״ה גימ' גמרא וזה התורה שבע*פ ואז
ואז שורה שדי ויבא האיש הביתה ס״ח
אני מרס אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה אשה ויפתח הנמלים ויסן תבן ס׳׳ת גימ׳ קמ״ח
יוצאת וכדה על שכמה .ו ה נ ה לכאורה פי אס אין קמח אין תורה ויבא האיש
למותר קשה מלת אני שאפר והוא אך הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא ר״ת
והיה די שיאמר ומרס אכלה לדבר ותו לא גס צימ׳ ותגל כלומר כאשר תהי׳ לאשה ליצחק אז
: השני תיבות אל לבי נפי מיותרים הפה יהי' השפע רב בעולס ויהיה שמחה גדולה
ונו ‘f^ xעז״ס דסנה פי שהוא במדרגת גדלות ע ד מאוד וכן נזכה לשמחה עד ביאת ינון ,
הוא עומד תמיד בהתחלה בעבדות
הבוב״ה יען כי בדעתו שעלה כבר בפעלה זי א מ ר עבד אברהם אנכי .פי' אברהם עובד
העליונה ואינו מתאמץ להפלות יותר במקום אין הקב״ה באנכי בהתורה שפתח בה הקב״ה
גבוה ולכן הוא עומד רק בהתחלה אבל לא כן אנכי וכמו שדרשו חכז״ל קייס אברהם אע׳ה
פי שבא לגדר עניוות ושפלות שהוא יוכל להשיג נו' ,וה׳ בירך את אדוני מאוד אותיות אדס
השגות נסלות { צס גימ׳ מ*ה כלומר ה' בירך אותו יען כי
וז^פ
שלמה חי' תפארת
לו זמן עוד לעשות חשובה שלימה בשובבים כי וז״פ אני פי׳ כשהנני בבסי׳ גדלוח בחי׳ אני א(
ידו פשוטה לקבל שביס : טרס אכלה לדבר כלימר אז אני אדע
ו ע ת ה נחזיר לתרן הפסוק בטוב טעס ודעת בעצמי אשר טרס אכלה לדבר לה' אלא הנני
ויו צח העבד כלי כסף וכלי זהב פי׳ מי• עומד עדיין בהתחלה כי עדיין לא דברתי אל
שעובד להקביה באמת הוא יוכל להוציא כסף אדוני זה הקב״ה שהוא אדון הכל ועדיין לא
זהב מן מקור השפעות ובגרים ויתן לרבקה החפללתי אליו כלום .אל לבי פי' אבל כשאני
והנה רבקה זה השכינה כנודע כלומר התלבש משגיח כאמת אל לבי והנה רבקה יוצאה כלומר
את השכינה ומהו הלבוש של השכינה הנני בא לגדר עניוות והנני מחזיק א״ע לאין
זה התורה והמצות וסמעש״ט ומגדנות ר׳יח אנר עדיין רבקה זה השכינה יוצאת ממני
ואז ממתיק נמי דיניס גדולים נתן לאחיה ואינניז שורה בקרבי יען כי ידעתי אשר עדיין
ולאמה אחיס זס היצ״ט שהוא אחטוב לכל לא עשיתי כלוס בעבדות הבוב״ה ואמר הפסוק
.ו לא מס זה השכינה שסוא אס ישראל וכדה על שכמה כלומר מי שהוא במדרגה זו
כנ׳י יז׳׳ש אחיה ואמה כלומר היצ״ט והשכינה אז בוודאי כדה על שכמה כלומר וישא עול
אומרים לאיש תשב פי' תעשס תשובס סנערה עבדוה הבוב״ה ונוכל לרמז עוד אני טרס אכלה
היינו כל חטאת נעורים .אתנו פי׳ אז תוכל לדבר אל לבי והנה רבקה יוצאת וכדה על
להתקשר אתנו ביחד נס תשב הנערה אתנו שכמה ריח ג'מ' תורה והשס אל והשס אהי״ה
ר״ ת רק תעשי תשובה שלימה גטהרת נפשך כלומר שקבלה עליה כל התורה ולק שורה עליו
על החטאת נעורים ותמתיק אז הדינים .ימיס שמות הרחמיס ;
היינו כל הימים כל השנה תעשה חשובה או
עשור כלומר ואס חתמהמהת ולא עשית השובה ויוצא העבר כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן
בכל השנה יש לך פנאי לעפות חשובה בעשור לרבקה כו׳ ויאמר אחיה ואמיז תשב
היינו בעשיית אמר תלך פי׳ אחר הלינה שלך וי ש הנערה אתנו ימיס או עשור אחר תלך.
שהתחלת לילך בעבדות הבוב״י :אתה צריך להקשות הא המס בעצמם אמרו בתחילה
לעשות תשובה בכל עת ואס גס בעשי״ה שכחת הנ ה רבקה לפניך קח ולן ואיך חזרו ואמרו
לפשפש במעשים ולשוב באמת עדיין יש לך זמן תשב הנערה וכו׳ גס קשה מדוע לפעמים קורא
לעשות תשובה בעיו׳כ בעת הדלקת הנרות אותה נערה ולפעמים רבקה ועוד בה שלישיה
זה מרמז לנו הכתוב השב הנערה אחנו ר״ת להקשות מה שכתב אחר תלך ומשמע שאחר
תעשה תשובה כלימה רק ערב הכפוריס בעת הליכתה תשב עמהס כי לולא כן הי' להם
הדלקת נרות ותטהר אז נשמתך .ואס גס זמן הזה לאמר ואמר תלך :
אסרת מלעשות השובה יש לך עוד זמן בשובביס ונו כ ל לתרץ עז׳ה דהנה מי שעובד את הבוב״ה
שהוא מסוגל לעשות תשובה ולזה מרמז חשב יוכל להשפיע כל טוב לכל ל ישראל אבל
ר׳ת תשובו בניס שובבים הנערה נער כתיב בטרם כל צריך לעשות זשובס והנה זמן החשוב׳
והוא ר״ת רק על החטאת נעורים אתט ר״ת הוא מידי יום ביומו בכל השנה אבל אס איחר
אז תטהר נשמחך ותתקדש .ויאמר אליהם כל השנה כולה ולא עשה חשובה עדיין יש לו
אל תאחרו אותי כלומר האיש אומר להשכינה פנאי לעשות תשובה בהגיע עשי״ת ואס נס
וגס להיצ״ט אל תאחרו אוחי מלעזור לי לעבדות זמן הזה חלף ועבר ולא עשה תשובה יוכל עוד
הבוב׳ה וה׳ הצליח דרכי כלומר הקב׳׳ס בוודאי כמי לעשות תשובה באמת בעיו״כ בשעת הדלקת
יעזור לי כמ׳׳ש לולא עוזרו כו׳ אלא אבקש מכם הנרות ואס ח׳יו גס או לא עשה תשובה יש
שגס
שלמה היי תפארת
ודרשינן בגמרא סוטאיס לא נאמר אלא סטאים שנס אתם תהי׳ בפז־־' לעבודת הגוב״ה שליזור
כלומר שצריכים להתעלל עליסס שיעשו סשובס ואלכה לאדוני פ־׳ גס אתס שלחוני לעבוד את
ולא לבערם מן סעולס וסעושס חשובס זדונות אדוני ראערו נקרא לנערה ונשאלה את פיה כלומר
נעשין בזטוס בטדע .ומבואר בגמרא מגיגס נראה אס עשיס תשובה על החטאת נעוריס
דף ס׳ ע׳ב נפק ר׳ יוחנן לבי מדישא ודיש וזה לנערה הייינו סטאת נעוריס ונשאלה ד״ת
ואותי יום יום ידיושן ודעת דרבי יסעצו ותוכל להשע אז מן שערי הבינה את פיה
ישעי׳ נ״ב וכי ביום דורשין אוחו ובלילס אין ר״ת אז תשפיע פרנסס ישי־אל הקדושיס
דורשין אוהו אלא לומר לך בל סעוקק בהורה ונוכל לימז ויאמר אסיה ואמה ד׳ת טל כל הפשוק
אפיא■ יוס אחד בשנס ^ ס עליו סכחוב באלו ה!ס נימ׳ השס אסי׳ פשיטובאחוריס ובהכאת ו אה י׳
עקק בל סשנס כולס וכן במדס ספרעכייה דיודין באחוריסואהי׳ במילוי דיודץ דההין דאלפין
דבסיב )במדבר י״ד( במקפר סימיס אשר וזה חסדיס גדיליס וכן נזכה לחסד עליון מעתה ועד
סארן ארבעים שנס וכי חרסס אס עולס אמן נס״ו :
ארבעים שנס חטאו אלא לומר לך בל העובר
אסד בשנס מעלס עבירה אחה אפילו יום וי צ א יצחק לשוח בשדם לענית ערב וישא
סשנס עבר כל עליו הכתוב באלו עיניו וירא והנה נמליס באיס וששא
בולה : רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל
ו הנ ה מס שאנו אומרים בספלה ברוך שאמר המול ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך
ברוך גוזר ומקיים קשה לכאורס סא בשדה לקראתנו ויאמר סעבד הוא ארוני :
סקנ״ס מרחם על בריותיו וספץ סקד סוא ו הנ ה הרבה קושית קחזינא הנא .א אומרו
ומבטל גזרותיו כשעושין תשובה ואיך א ט אומרים לפנית ערב ומדוע לא אמר בין הערביס.
סא סקנ״ס גוזר ברוך גיזר ומקיים ועוד ב למה לא כסב שחס וירא והנה נע ליס
וסצדיק מבטל ; באיס ולמה האריך כ״כ ב הלשון לאמר וישא
וכ מו שכתוב בפ׳ סולדות רעסר לו ס׳ עיניו וירא ט' -נ פליאה נשנכה בעיני על רבקה
ומתרגם ינ״ע וספך יצחק בצלוסיס דעסיס שיהיה לה פחד כ״כ עד שנפלה מעל הנמל
דקוב״ס ממס דגזר על אנסתיס ארים עקרא וכי לא ראתה מעולס איז» שר משרי הארץ
סיס גביה עשרי[ ומרמין שנין ואסספך בגור ס לפי סבי־תת שהוא שר משרי הארן כפי פי׳
דעסיס דקונ״ס ממה דגזר עלים דאף סוא סיס הש״ת וסברה שהוא שר משיי הארז וכי לא
עקר שאיני מוליד ; ראתה איזה שר אצל לבן ובתיאל וכן כל מפרשי
ו א מ דינן בגמרא יבננוס דף ש״ד ע״א א״ר התורה הרבו לסשיב ד סהו הלשון מעל הנמל
יצחק למה כמשלם הפלתו של צדיקים ולמס לא אמר מהנמל או מן סגמל .ה מס
כמסר מס עתר מספך הסבואס ממקום למקום שאמרס מי סאיש סלזס ולמס לא אמרס סזה.
בך הפלתו של צדיקים מהפכה מדוסיו של ו מס שסשיב אליעזר ואמר הוא אדוני קשס ובי
חקב״ס ממדה רגזניס למדה רחמנות .ומפרש סוא סיס אדוני סא היליל בן אדוני יען כי
המסרש״א בס״א ח״ל ונראם הדמיון ני סא אדוני סיס אברהם ולא יצחק וכאשר אמר נעצמו
שעתר טספך התבואה להבדיל המדה רמס שסוא זתסי אשס לבן אדוני וסיליל כאן נמי סוא בן
סמון שבס ממדס סטובס שבס כך ספלסן אדוט :
של צדיקים מהפכה לסיד יל מס״ד ממס״ר ו ב ש ש יצאסי לסעש ולסרן עז'ס דסנס דוד
ונזכר גבי יצסק טפי מבשאר א מ ס לפי שסיתה סע״ס אמר יסמו סטאיס מן סארן
יודחו
שלמה חיי תפארת
ולפ״ד נוכל לפרש מאיזה עעס הוא מקור מדתי מהיד כמ״ש פחד יצחק וישבע יעקב
הרחמים ע״פ שמבואר בספרי קבלה כי ג׳ אל בפחד אביו יצחק כידיעה לחכמים ואעפ״כ
יש אל הוו״ה אל שדי אל אדני ושלשתם רמוזי׳ בתפילתו היפך מה״ד למה״ר שהיפך את
בהשם אהי׳ דאלפין באופן זה כי אות ראשונ׳ הגזירה עכ״ל והשתא חזיכן כי הקב״ה מבעל
א' הוא שס אל הראשון סוד אלך עלמין אל גזירותיו ואיך אגו אומרים בכל יום ויום ברוך
הב׳ הוא מרמז כך ב' אותיות הראשונות מן גוזר ומקיים הא הסברא גותכות יותר לומר
אלך של אהי״ה הוא אל ה׳ מן הא׳ של אהי׳׳ה ברוך גוזר ומבעל או ומרחם כלומר אפילו
וגס י׳׳ו מן יוד של אהי״ה וגס ' 0מן ה״א בשעת גזרה הוא י׳ת מרחם על בריות*ו ומבעל
תתאה של אהי׳ עולים נ׳׳ז כמנין אל הר״ה את הגזרה כהנ״ל ;
אל הג׳ מרומז באותיות הנשארים מן אהי׳ה ו דנ ה מקום אתי לתרן בזה האופן דהגה
הנ׳׳ל שהוא פ׳ מן אלך ד׳ מן יוד א׳ מן האי ע״פ האמת המלך ב״ו כאשר גוזר איז'
תתאם עולה פ״ו ועם יו״ד אהי' אותיות של מלוי גזרה לסמית את האדם בוודאי לא יבעל את
אהי׳ עולה צ״ו כמנין אל אדני והנה אל הוא חסד הגזרה יען כי דבר המלך ודתו אין להשיב
ולכן שם אהי׳ הוא מקור הרחמים והחסדים אבל הקב״ה שנקרא רחום וחנון לא כן הדבר
והנה הגס שיש להקשות על השס אל מא אלא מאריך אך ואפילו כשגוזר איזה נזרה
כתיב אל זועם בכל יום אבל מבואר בספרי על האדם אפ״ה ממתין ומצפה סן ואולי יעש'
קבלה הפשע הוא כך אל זועם בכל יוס כלומר תשובה ואז הוא ית' מבעל ממנו הגז״ד ולפעמי'
מדת אל שהוא חסד גמור זועם בכל יום על בהיות האיש הזה נוסע לאיזה צדיק אמתי
הדינים יען כי רצונו שיהי׳ הדיני׳ בכל יוס נמי יוכל לבעל את הגז״ד יען כי הקב״ה גוזר
נכנעים תחת החסד כמ״ש חסד אל כל היום : והצדיק מבעל וזה שאנו אומרים ברוך גוזר
גם נודע כי יצחק עבור גודל מדת הגבורה ומקיים כלומר גוזר גזרה על האדם ח״ו ואפילו
שבו רוצה לבער את החועאיס מן העול׳ הכי מקיים אותו וא*נו ממית אותו אך לאחר
אע״פ שיש בו מקצת בחי׳ חסד כי מעשה אבו׳ הגזרה כהנ״ל ומפרש ואמר מפני מה הוא
ירשו בניס וכמ״ש בזוה״ק פ׳ ויצא דך קס״א ית׳ מבעל את הגזר׳ רעה ומקיים את האד׳
ע״א וז״ל ופועל צדק דא יצחק .ונוכל לומר כי ברוך עושה בראשית פי׳ כמו שברא את
הכוונה בזה כלומר מן מדת החסד שהים העולם וראה שאינו מתקיים במדה״ד לבדו
באברהם יצא הפעולה שגס יצחק עשה צדק ושיתך עמו את מה׳׳ר כמו כן גם בכל יום ויום
יען כי אברהם השריש בו מדתו מדת החסד עושה מעשה בראשית ומשתך את מה׳ר כדי
עד שגס הוא להיותו בחי' גבורה עכ״ז היה להחיות את האדם וזה ברוך מרחם על הארן
מוכיח לעשות צדק עם ישראל רק לפעמים ברוך מרחם על הבריות בזה שהוא משתך
היה מתגבר א״ע במדתו הגבורה על מדת את מה״ר .ומי שמברך מאה ברכות בכל יום
אביו החסד אבל רבקה הצדיקת שהיתה גומלת נמי יוכל להמתיק את הדינים .ועפ״ז נוכל
חסדים לכן היתה מתנגד נגד יצחק בזה שהי׳ לומר השם סוי׳ה בכפל גימ׳ מאה וע״ס וזהו
רוצה לבער חת החעאיס מן העולם יען כי שכתוב בכל מקום ה׳ אלקים כלומר מי שמברך
רצינה להתפלל עליה׳ שיעשו תשובה ויתכפר בכל יום מאה ברכות ומייחד את הע״ס הוא
להם ויהי׳ נשארים בחיים : יוכל להמתיק את הדינים של מדת חלקים
כע״ש תהליס מה בצע בדמי ברדתי אל שחת ולהמשיך חסד של שם הוי״ה :
כלימר כאשר תלך עמי בגבורה של יצחק ו הנ ה נודע כי השם אהי׳׳ה הוא מקור הרחמי'
ח״ו
מד שלמה חיי תפארת
ההולך בשדה לקראתינו כלומר ה׳ הולך ח״ו היודך עפר היגיד אמיסך כלומר וכי
וזה רק עם ה' גבורות פי' שהולך יודך אכרהם אמ״ה שאמר אנכי עפר ואפר
לקראתינו כלומר שסוא מנגד אותנו יפן כי וזה היודך מפר וכי יודך יעקב שנאמר בו
דרכנו להיות רק גומלי חסדי׳ ולהתפלל תתן אמת ליעקב וזה היגי־ אמיתך כשתלך
סל ישראל שיעשו חשובה ולא לבערם מן ממי בדינים ולכן שמע ה׳ וסננו :
העולם ויאמר העבד הוא אדוני כלומר הוא ו ע ת ה נחפשה דרכינו ונשובה לתרץ הפסוק
בעצמו היינו יצחק נמי יש בו מדת אדוני בעוב עמם ודעת בס״ד ויצא יצחק לשוח
אבות כי מעשה אברהםשהוא החסד בשדה לפנות מרב מלת בשדה הוא ר״ת
ירשו בני׳ כהנ׳ל רק הוא בעצמו התגבר פל שהוא התפורר דינים בעולם ומלת לפנות
מדת החסד שירש מאביו מבור מדתו הגבורה הוא לשון ביעור כמו מס נין את האוצר
אכן כאשר גם אתה במדתך החסד תתחבר ערב הוא ר״ת עושים רע בעולם כלומר יצאו
אל מדת החסד שיש בו מאביו אברה׳ הוא בשדה לפורר דינים בעולם ולבער את הפושי'
אדוני אז בוודאי תתגבר על הדיני׳ שלו לבל רע מן העולם יפן כי יצא במדתו הגבורה
יוכל ליצא בגבורה על ישראל גם נובל לרמז יישא עיניו להסתכל ברוח הקודש וירא והנה
בשדה לקראתינו ר׳׳ת וחייבים קדושים לבקש גמלי' באי׳ וירא הוא לשו; הבנה כלומר הבין
חז בעבור הרשמי׳שיעשו תשובה רחמי׳ כי באי' לקראתו גומלי חסד וחמר גמלים
נמתקין דינים .גם שדה עם האותיות ופ׳׳ה לשון רבי' יפן כי רבקה הולכת עם השכינה
גימ׳ אלקי׳ דיודין עם האותיות העבד הוא כי גם דרכה של השכינה לפשות חסד עם
אדוני ר׳ת וס״ת אותיות אהי״ה ונשאר אותיו' ישראל כי היא אס כנ״י והבין בהם אשר מרוב
א׳׳ד גימ׳ ס׳ כלומר השם אהי׳׳ה שהוא חסד החסדים שבה לא ינוחו אותו להתפורר במדת
ימתיק את ה׳ גבורות אלקי׳ .הוא אדוני פי׳ הגבורה :
הקל׳׳ה שהוא אדון כל ימתיק את הגבורות וז״ ש ותשא רבקה את עיניה כלומר היתה
מפל כלל ישראל: מסתכלת ברוה׳׳ק שעליה ותרא את יצחק
כע״ ש בזוה״ק פ׳ פקודי דך רל׳׳ו פ׳א כו׳ איך שהוא בא במדת הגבורה ועבור זה נפל
בגין דחמאת שפירו דיצחק אתרכינת עליה פחד גדול ותפול מעל הגמל רצ״ל נפלה
מגמלא כו׳ חמאת ליה ברוגזא דדינא קשיא כו׳ ממדרגתה שהוא גומלת חסד ונפל פחד עליה
דהא כד אסתכל דינא קשיא ההוא גמל אתתקך■ כי סברה אשר יצחק בגודל הגבורה שבו יתגבר
ובג׳׳ב אשתמיעת גרמה מיניה כיון דחמא׳ ליה א״ע סל מדרגתה החסד ויהי׳ מפל הגמל פי'
ליצחק ברזא דדינא קשיא וחמאת דמההוא בירא ממפל למדרגתה שהוא גומלת חסד יען כי
נפק דינא אחרא תקיפא מזוסמא דדהבא כד ראתה איך שבא עמו פחד גדול ממדת הנבור׳
חמאת האי מיד ותפול מפל הגמל בגין לאתרסוי שבו לכן ותאמר מי הא־ש מלזה כאלו כתב
מן דינא פכ׳ל גס יודפת היתה רבקה שממנה ה' לזה כלומר מי הוא זס ואיזהו איש צדיק
יצא יעקב שהוא תפארת ולכן אמרה לקראתינו שיוכל להמתיק ולהכניע אותן ה' גבורות שיש
לשון רבי׳ .ויאמר העבד הוא אדוני סי׳ אדוני לזה האדם זה יצחק ויודפת הית' שזה יצחק
אברה׳ יעמוד בצד אחד ויעקב בצד השני אבל מורא פלה עליה ופל ראשה פן ואולי
ולא ינוחו אותו שיצא בגבורה וכפי׳ש בזוה׳ק יצא בגבורה על ישראל והוא בעצמה לא
כדין אחידן תרוויהו ביה ביצחק דא מסאי סער׳ תוכל להתגבר עליו ופל הגבורה שלו וצריך
ודא מהאי ספרא ולא יכלו תקפוי לנסקא לבר עוד צדיק גדול להמתיק את הדיני׳ ואמרה
ותקח
שלמה חיי תפארת
טוב ס״ת גימ׳ קמ״ח אם אין קמח אין תורה ותקח הצטיף ותתכס צנניף גימ׳ הד״ה פשוט
כלומר הש׳׳י יתן כל טוב ויהי׳ פרנסה ולימדו ובמלוי יודין והשם אדני אלקים ע׳ ה כלומר
תורה לשמה בהרחבה : סתכסס א״ט טם המתקת הדינים גם צטיף
פם האותיות גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה והשם אה׳י
ב או׳ א נוכל לומר ט*פ דאיתא בתקוני׳ יריט פ׳ ה ותתכס גימ׳ ג׳ מלוי אלקים ביודין גההין
בתרוטה יצריח בשברים טל אויביו יתגבר באלסין כלומר המתיקה את השם אלקי׳ גם
בתקיסה ואיתא בתקונים תלישא קטנה ותלישא הצטיף בא״ת ב״ש גימ׳ ק׳׳ח ותתכס בא״ת כ״ש
גדולה הוא קרני פרה וראיתי בכתב יד של גימ׳ ק״כ צירופי אלקים כלומר המתיקה את
הרב הצדיק הקדוש כו׳ ר׳ חיים קראסנטר ק״כ צירופי אלקי׳ והשפיט ק״ח וזה חק והוא
זצוקללה״ה וז׳ל שמטתי מאדמו׳ר ספי׳ של פרנסה כמו הטריפינו לחם חוקי גם שדה הוא
תלישא קטנה היא מה שאדם תולש א״ט מן חסד כי שדה הוא חקל גימ׳ הוי״ה אהי״ס
תאות טוה׳׳ז ותלישא גדולה הוא מה שמדבק הוי׳ה אדני .גם נוכל לומר הוא אדוני ר׳ת
א׳ט בדביקות וביראה ובאהבה ופי׳ תלישא וס״ת י״ה אב״א אמ׳א כלומר י׳ה שהוא
הוא שככל כוחו ובמס״נ רוצה לדבק א״ט בהקב׳׳ה אבא ואמא וחכמה ובינה ואיתא כספרי קכלה מפני
בכל מוח שלו ותלישא בלשון לט״ז טר רייסט מה הוא חכמה ובינה דהנה י׳ פטמי׳ י׳ גימ׳
זיך צו גאטט וזה א׳׳א כי אם שיהי׳ לו מאה ס׳ פטמי׳ ה׳ גימ׳ כ״ה ס״ה קכ״ה וטס
מקוד' תלישא קטנה פי׳ שנתבטל אצלו ונתלש י״ס פשוט גימ׳ ק״מ חושבן חכמה ובינה .גם
ממנו כל הקטנות היינ ו התאוות טוה׳ז כי כל טסק הוא אדוני ותקח הצטיף ותתכם ר״ת וס״ת
טוה׳ז הוא אצלו רק לכבודו ית׳ ואז אין לאיש זה אלא סוי״ה ונשאר טרד אותיות ופאאס״ח נוכל לומר
טובדא אחת היינו תלישא גדולה לדבק בו ופ׳ הוא אלקי׳ בגימ׳ א׳ הוא אלופו של טול'
י׳׳ת בדיבוק גדול מאד אבל האיש שיצטרך א״ס ר׳ת אין סוף ברוך הוא כלומר הקב״ה
לתלישא היינו לתלוש א״ט מן טוה״ז ולבא שהוא אין סוף ב״ה ואלופו של סול׳ ימתיק
לתלישא גדולה לדבק א״ט בתפלה ובטבורה לשמו את כשם אלקי׳ ויהיה לכולנו חיים וזה האות
י׳״ת אשר זהו ת״ג איש כזה צריך סיוט מלטיל׳ ח׳ ר״ת חיים גם נוכל לרמז רי׳ת וס״ת של כל
כי יש לו שני טובדות אחד לשבר א״ט מטוה״ז הפסוק ויצא יצחק לשוח בשדה גימ' השם א׳׳ד
וגם לבא לדרגא טליונס לדבק בו י׳ ת אבל פשוט ואחורים ובמספר הקדמי והשם אלקי׳
הצדיק אשר כבר נתבטל אצלו תאות טוה״ז פשוט ובמלוי יודין ותליסר מכילין דרחמי כלומר
אין לו רק טבודה אחת לדבק בו י׳ת לזה יצחק רצה להגביר דינים טל ישראל ח׳ו אבל
הצדיק בקושיא סיוט מן שמיא כי אין לו רק נהפך לרחמי׳ כי רבקה במדתה גומלת חסדים
טכודה אחד : היא המתיקה את סדיני׳ ולכן ד ת של הפסוק
ועפ״ז נפרש הפסוק בפ׳ קרח בוקר ויודט ה׳ השני נימ׳ משה לומר שהי׳ לה בחי׳ משה
את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו רבינו ט״ה אהבת ישראל כמשה וס׳׳ת של
ואת אשר יבחר נו יקריב אליו .ו ל כ או ר ה קשה אותו הפסוק גימ׳ הוי״ה פשוט ובאחורים
ואת מפני מה שינס הכתוב אצל ובסכאס ובכפל ובמספר הקדמי והשם בן באחורי׳
הקדוש כתב והקריב אליו ואצל יבחר בו כתב והשם אהי׳ה פשוט ובאחורי׳ ובהכאה ובכפל
יקריב אליו הא אצל שניהם יוכל לכתוב לשנא ובמספר הקדמי כלומר שהמתיקה כל הדינים
חדא והקריב או יקריב אך לפי הנ״ל הפי' הוא והמשיכה רחמי׳ מן כל אותן שמות הרחמים
כך ואת הקדוש פי׳ מי שהוא קדוש מכל זהחסדי׳ ■גם ותקח הצטיף ותתכם ר״ת גימ׳
תאוות
מה שלמה חיי תפארת
ואז יתגבר על אויטו כמ׳ש גס אויביו ישליס תאות עוה״ז אלא שאץ לו רק עבודה אחס
אתו ונשאר תקיע להש׳י בהשס י׳׳ה : להתחזק לדבק אליו גאמר והקריב אליו סי׳
ונ חזיר לתרן הפסוק בס׳ד דהנה יצחק ראה שצריך להתחזק א׳ע מאליו לעבוד אותו ית׳
והביס ברוה׳ק מה שיהי׳ עד יוסף בכל כוחו אבל מי שיש בו עוד עסק בתורה
הצדיק שיהי׳ תועה בדרך כשדה וימכרו אותס ויש לו שני עבודות כהנ׳ל וצריך סיוע מלעילא
אותו אחיו וגס ראה מעשה דאשת פוסיפר אמר ואת אשר יבחר בו יקריב אליו פי׳ שהקב׳ס
ולכן מורא עלה על ראשו לבל י סי׳ נתפס ח׳׳ו מקרב אותו כי הוא ית׳ מסייע לו וז״ס המשנה
בעצת ר\צר ולא יוכל לתלוש א׳ע ח׳׳ו מן בר״ה ראש ב״ד אומר מקודש וכל העס עונין
התאוה הרעס הזאת ולדבק א׳ע בהקביה ואף אחריו מקודש מקודש ויש לנו לתת ססס לדבר מה
גס זאת צפה אז ברוה׳ק שעליו איך כי עבור שראש ב״ד אומר רק סעם אחד מקודש וכל
זה יזכה לגדולה שיהי׳ מלך במצריס והנה העס ■שני סעמיס אכן הראש ב׳ד הוא צדיק
גס רבקה ראתה ברוה׳ק מעשה הזאת אבל גמור ואץ לו תאות עוה׳ז ולפיכך אומר רק
לא ראתה סוף ,המעשה שבוודאי יתגבר פל סעס אחת מקודש מפני שצריך הוא בעצמו
יצרו כמו שכן היה ו ענוי זה פחד גדול ואימה לקדש א״ע להבוב׳ה בלתי סיוע ועזר מן שמיא
חשיכה נפלה עליה וגס ראתה את המעשה והוא בחי׳ תלישא גדולה אבל העס עונין
של יהודה סס תמר והמתיקה כל זאת ונודע אחריו מקודש מקודש שצריכין לקדש א׳ע מן
כי סס״א הוא נגד ססרא דקדושא : חאות עוה׳ז שהוא ת׳ק ואח׳׳כ לדבק א״ע
וז״פ ויצא יצחק לשיח בשדה כלומר הלך להתפלל בדביקות להבוב״ה שהוא נקראת תלישא גדולה
על אותו האיש שהתורה יכתוב עליו ולכן עונין שני סעמיס מקודש .וכך הוא הפי׳
והגה תועה בשדה וישא עיניו לשמיס להמתיק של התקוניס כי שבריס הוא נמי שמשבר א׳׳ע
את זה שכתב ותשא אשת אדוציו את עיניה מתאות עוה׳ז ותרועה נמי שמשבר א׳ע
אל יוסף כהנ׳ל מסס״א נגד ססרא דקדושה לעבודתו ית׳ש אך הוא משמע לשון ריעות
וירא והכה גמליס באיס כלומר ראה איך וההחברוס והוא תלישא גדולה וכך הוא פי׳
שיצמח מזה המעשה גומל חסד כאשר יתגבר התקוניס יריע בתרועה פי׳ יריע לשון התחברות
על היצ׳׳ה כי יזכה להיות מלך על מצריס ולכן וריעות כלומר לשבר א״ע מן התאות ולחבר
התפללל עליו שיה־׳ הכח בידו להתגבר על א״ע באהבה וריעות ויראת הרוממות ויצריח
היצ׳ה ועלתאותו ותשא רבקה את עיני׳ כלומר גס בשבריס פי׳ וגס זה שצריך לשבר תאות עוה׳ז
היא המתיק׳ אתהדיניס מעל יוסף הצדיק ולכן היא יצריח פי׳ יצעק להש״י לסייע לו וז״ש בתקוניס
נמי נשא׳ עיני׳למרוס נגד ותשא אשת אדוניו .ותרא ושיס בסלע קניך דא קרני פרה הוא תלישא
אתיצחקרצ׳ל עס יצחק כימה שראה יצחק גס היא קענה ות׳׳ג ופרה נקרא הקב״ס כביכול כמאמר
ראתה אבל לא כך ראתה את הגומל חסד שיהי׳ אח'כ חכז׳ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה
מזה הדבר וז״ש ותפול מעל הגמל פי׳ נפל׳ ממדריגת׳ רוצה להניק קרני הוא לשק הוד ופאר כנאמר
שהוא גומלת חסד וגס נפלה מן הגומל חסד שיהי׳ כי קרן אור פניו וז'פ התק וניס ושיס בסלע
אח״כ כלומר לא ראת׳ זאת שיהי׳ אח״כ גומל חסד קניך דא קרני סרס דכך הוא הדרך והוד
לכן ותאמר אל העבד מי האיש הלז׳ כלומ׳ מי הוא זה והדר לפניו ית׳ שיהי׳ האדס בדרגא זו שיהי׳
אשר התור׳ יכתוב סליו מלת האיש ומלת הלזה היינו בתלישא קענה מקודס ואח״כ בתלישא גדולה
וימצאהו האיש וישאלהו איש ומלת הלז׳ רצ׳׳ל הנה בעל וזהו על אויביו יתגבר בתקיעה כי תקיעה
מחלומו׳ הלזה בא פי׳ שהתור׳ יכתוב עליו והנה הוא תקע י״ה ותקע הוא מלשון תקיע בלבו
תועה יא תפארת שלמה
שלמה חיי תפארת
להתאמן נדבר ולהתגבר עליו עד שיהי׳ נכנע פועה בשדה לקראתנו פי' שיהי׳ ח׳ו לקראתנו
תחתיו ויבקש רחמים מאת הקבי׳ה להושיע לו שיעש׳ ח׳ו מעשי' כאל׳ אשר יהי׳ לנגדינו גם 3שד'
בזכות אבות הקדושים ולמהר ביאת אליהו לקראתינו גיע׳ זה אשת סועיפר ותקח הצעיף
ומשיח צדקנו בב״א : ותתכם כלומר מכסה ומכפרת על יהודה שנאמר
וז״פ ויוסף אברהם כלומר הצדיק הוא מוסיף גו ותכם כצעיף וגם על יוסף כי הצעיף ותסכם
לו מצות ומעש״ע בכל עת ויקח הוא ע ם התיגות וע״ה גימ' אשת פועיסר והשם
לשון לקח עוב וסוא לימוד התורה כלומר למד הוי׳ ול״ג נפ׳ה כלומר הית׳ מיחדת את כ״ג
לעצמו דרך .אשה ושמה קעורה זהו היצ׳ה אותיות התור׳ עם הע׳ס שהם ל'כ נפ״ה וכזה
המכונה כשם אשה רעה והוא מייפס מעשה המשיכה רחמים גדולים על־הס מן השם הוי׳ כ״ה
העבירה בעיני האדם כקעורת וזה ושמה וכן נזכה לחסד ולרחמי׳ גמהר׳ נימינו אמן נס׳ו:
קעורה כפירש׳י שנעים מעשיה כקעורת אבל גם ותקח הצעיף ותתנס ס׳ת פסח .הצעיף
בהיות האדם מתגבר עליו אז היצ״ה בעצמו ותתכס אותיו׳ אמצעות הוא אותיו׳ עת כלומר
מסייע לו לעבדות הבוב״ה כנודע .ותלד זמרן בא עת פסח שיגאלו ישראל אע״פ שלא יסי׳
רצ׳ל שיהי׳ מזמר להקב״ס זמ^רות והשבחות ראוים עדיין לגאלם כי הי׳ אז עדיין ערום ממצות
ואת יקשן ואת מדן כאשר היצ״ה שנקרא יקשן ומעש״ע כמ״ש ואת ערום וערי׳ וכו׳ וכן עתה
שהוא מעקש דרכיו של האדם כשמפתה לבות גכגלות הזה יהי׳ םגאולה אע״פ שאינם ראוין
בני אדם ובהיות האדם מת גבר עליו אז עדיין כל זה רמזה לו נדכריה וכמעשיה גם
הוא דן את היצ׳ה ועבור זה את ישבק פי׳ נוכל לומר ס״ת גימ׳ קמ״ח רמזה שיצערכו
אז היצ״ה שבק אותו מלפתות עוד לעבירה ישראל קמח לפסח צם גימ׳ מקח כמ״ש משכו
ואת שוח כלומר אז.בא האדם לגדר ענוה וקחו רמז על קרבן פסח גם צעיף עם האותיו׳
והכנעה ושוחה א׳ע ואז מניח אותו היצ״ה, והנקודין גימ׳ מנצפ׳ך גם גימ׳ פ״ר כלומר
ונוכל עוד לרמז בזה ואס זמרן למפרע ר״ת שהכניע כל פ״ר דינים מעולם ותתכס פי׳
נבקש רחמים מ״ה זכינו תמהר אליהו ומשיח. שהכניע וכיםה אותם הדינים מעולם לבל
ואת יקשן ר׳ת אז שועתינו קבל ושמע נאקתנו יהי׳ נראו עוד יותר גם צעיף גימ׳ ר״צ כלומר
יודע תעלומות ואת מדן ר׳ת אז ומעפר המתיקה את הדינים של ר'נ ראשי סנהדראות
נקימנו מאשפות דלותנו תרוממנו .ואת מדין לבל ירדו חיים שאולה כמו קרח וב׳ב גם
ר׳ת ה׳ אלקים נא תקום מלכות דוד ושלמה ותקח הצעיף ותתכס גימ׳ ד׳ מילוי הוי״ה
ואת ישבק ר״ת במהרה תבנה ותכונן את בהכאה עם הד׳ כוללים וע׳ה בא״ת ב׳ש גימ׳
ירושלים שהוא קדשיך ואת שוח ר׳ת תשלח שם הוי״ה בהכאה ובכפל והשם אהי׳ בכפל
אליהו ומשיח שהמס חי וקיים והנה ר״ת של ותליסר מכילין דרחמי גם בא׳ת ב׳׳ש גימ׳
כל הפסוק ויוסף אברהם כו׳ גימ׳ ק״כ צירופי פרנסה עם האותיות ותליסר מכילין דרחמי :
אלקים וס״ת גימ׳ השם ב׳ן באחורים של מילוי ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קעורה ותלד
והדינים נמתקין בהחסדים ור״ת של הפסוק השני לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת
גימ׳ דעת ו ס׳ תגי מ׳ ד׳ מילוי הוי״ה ובאחוריס מדין ואת ישבק ואת שוח .ונו כ ל לרמז בזה
של מילוי ובהכאה ותליסר מכילין דרחמי דהנה נודע שהיצ״ה מייפה את העבירה בעיני
כלומר מי שיש לו דעת הוא יוכל להמתיק האדם יען כי בלתי זאת מי הוא זה ואיזהו
כל הדינים ולהמשיך חסדי ה׳ על כלל שישמע לדבריו ולעבור על מצות הקב״ס ולעשות
ישראל : עבירה ח״ו ובהיות כן מה מאוד צריך האד׳
ויברך
מו ^צלמה חי• תפארת
תשובה מאהבה ובכח זה השפיע חסדיס לישראל טס ויב רך אלקיס את יצחק מו ,וישב יצחק
גס ויברך אלקיס את יצחק בנו וישב יצחק ע ס באר לחי רואי .
באר לחי ראי ר״ת גימ׳ של׳ח גס גימ׳ אהי׳ ו ק ש ה מדוט כתב השס אלקיס ולא הוי׳ה
והשם אל באחוריס ס״ת גימ׳ השם אסי׳׳ה שהוא חסד וטוד יותר יש להפליא טל
והשם אלקיס ובמילוי יודין ובאחוריס ובמספר שאמר טסבאר לחי רואי והיל״ל וישב הלשון
הקדמי כלומר שלח מאתו כל הדינים כי יצחק אצל באר לחי רואי ;
נמתקו באותן שמות הרחמים ונעשו כולו ונו כ ל לתרן ט(׳ה דהנה נודט וגס כתבתי
חסדים : הרבה פטמיס מזה אשר כל ארס צריך
לקבל את הכל באסבה אפילו בטת אשר שורה
שנה ו א ל ה ימי שני חיי אברהם מאת סליו דיגיס הבאיס מפאת אלקיס יהי׳ נמי
ושבעים שנה וחמש שנים. נכון לבו בטוח בה׳ באמונה שלימה אשר זה גמי
ו ל כ או ר ה קשה מדוע כתב ימי שני הא הוא רק לטובתו כי מפי טליון לא תצא הרטות
הי׳ די שיכתוב ואלה ימי אברהס או וכאשר לבבו לו כן יחשוב באמונת אמת אז אפילו
ואלה שני אברהם וסיד יותר יש להפליא למה המה״ד בטצמו נכנט מפניו ומסכיס נמי טס
כתב טוד הפעס אשר חי כיון שאמר שני חיי מה״רלטשות לו חסדיס מגוליס שיראה בחוש
למה כתב עוד הפטס אשר חיי .ונו כ ל לתרץ חסד גמור והנה מלת וישב יש אס שהוא
עז׳׳ה דהנה העיקר חיות של האדם הוא רק למסורה וכאלו נכתב בפתח תחת היוד וכמ״ש
מה שעובד את הקב׳ה וזה נקרא חי ולכן בתהליס ישב טולס לפני אלקיס ומבואר במדרש
צריך כל אדם להתאמץ בדבר לעבוד את הבוב׳׳ה ישב .טולס נמי בפתח תחת היוד שיהיה כל
מידי יום ביומו לבל יהי׳ נחסר לו אף יום הטול׳ שוה בשו׳ בפרנסת׳ ובטשירות ומתרץ שס
אחד בעת שיתן דין וחשבון ונודע שאברהם חסד ואמת מן ינצורוהו והנה מלת באר הוא דיני׳
אט׳׳ה הי׳ טניו מאד כטנותנותו של משה כי אלקי׳ בריבטו גימ׳ ס׳ וזה מלת באר למפרט
רבינו ט״ה ועבור זה זכה אשר מזרעו נולדו ר׳ת ר׳אלקיס בריבוט ולחי רואי הוא חסדיס כי
אותן ל״ו צדיקים שבכל דור ודור והמה לחי ראי גימ׳ ד׳ מילוי הוי״ה והש׳ הוי״ה פשוט ס׳ה
משוש לכל הארץ יען כי המה מכניטס כל וז״ש ויברך אלקיס את יצחק בנו הי׳ אפילו
הדינים מכלל ישראל וממתיקים אותם . השס אלקיס נמי בירך את יצחק ומפרש מפני
וז״פ ואלה מלת אלה גימ׳ ל״ו צדיקים כלומר מה ואמר וישב יצחק טס באר לחי ראי כלומר
ממנו נולדו ל׳ו צדיקי׳ שבכל דור וזהו טבור יצחק היה שוה ומשוה הדינים טס החסדי׳ שהי׳
ימי שני חיי אברהם אשר חי כלומר כי כל בלבו שוה השוס באמת יטן שהי׳ מאמין באמונה
הימי' והשנים שלו הי׳ כולן בחי׳ חי לא נחסר לו שלימה שאפילו הדינים נמי חסדים סמה וטבור
אף יוס אחד בשנה בלתי עבדות הבוב׳׳ה זה אפילו מה״ד נכנט מפניו והיה מסכים נמי
בתור׳ ובתפל׳ בכוונת הלב וזה נוכל לרמז לברך אותו גס באר לחי ראי ר״ת למפרט
ואלה ימי שני חיי אברהם ר״ת גימ׳ השם ב״ן רל״ב גימ׳ של ד׳ מילוי הוי״ה גס טס באר
בהכאה ע׳׳ה כלומר שהי׳ מכוין להשס ב״ן ר״ת השם ט׳׳ב שהוא שס הרחמים גימ׳ חסד
אשר בו נכללו כל ר מלוי הוי׳׳ה כנודע אשר גס פס באר לחי ס״ת למפרט הוא ירם כלומר
חי מאת שנה ר״ת אשמח כלומר שהי׳ שמח עבור זה בא להתרוממות עד למעלה גס טס
בעבדות הבוב״ה והי׳ משמח גס כלל ישראל באר לחי ראי ר״ת גימ׳ שס וס״ת גימ'■ סר
אף גס זאת נוכל לרמז מאת שנס ושבעים כלומר הקב׳ה סר כל הדינים בעבורו שעשה
שנה
שלמה תו ל דו ת תפארת
לשמה והעיקר שיהי׳ רק בעניוות ובשפלות שנה ר״ת משוש ושבעים שנה וחמש שנים למפרע
גדול ואז יוכל לקיים את כל התורה כולה ר׳ת שושו גם ושבעים שנה וחמש שנים ס׳ת ממשה
ויחיש וימהר את הקץ משיח בן דוד שיהי׳ כלומר עבור שתי׳ לו עניוות ממשה רבינו
קבוץ גליות וכל יותר שיעביד את הקב״ה ע״ה !כה לעל ןה גם ימי שני חיי אברהם
יותר יקפין א״ע דדמה בעיניו איך כי ר״ת ע׳ה גימ׳ ש׳ך ואלה ימי שני חיי אברהם
עדיין כקפן לא עשה כלום בעבודתו ית׳ש רק הוא אשר חי ם' ת עם האותיות גימ' פ׳ר עם
עדיין כקפן שנולד בלתי מצות ומעש״ס . האותיות גם ימי שני חיי בא׳׳ת ב׳ש גימ׳
וז״פ ויצחק בן ששים שנה מלת ששים גימ׳ פ׳ר ע׳׳ה כלומר שהיה ממתיק הש״ך ופ״ר
אין כלומר כשהי׳ במדרגה היותר גבו׳ דינים מכלל ישראל והי׳ שמחה בעולם כולו
אז בא לגדר עניוות בחי׳ אין .בלדת פי׳ ונוכל לרמ 1עוד ר׳ת וס״ת של כל הפסוק
הי׳ בעיני עצמו כאלו היום נולד אתם ד׳ת גימ׳ הוי״ה פשוס ובהכאה ובכפל ובמספר
אפר תולעת מה נם הוא אותיות אמת כלומר הקדמי וד׳ מלוי הוי׳׳ה והשם אהי׳׳ה בסכאה
עבור שהי׳ בבחי׳ עניוות עבור זה השיג בחי' ובכפל ובמספר הקדמי ובמלוי ביוק בההץ
אמת ויגדלו הנערים פי׳ כאשר החנןאת באלפין והשם אל במלוי ובאחוריס ובאחורים
נעורים נתגדלו מ״ו יפן כי לא עשה עליהם של מלוי במספר הקדמי כלומר שהיה ממשיך
תשובה אז ויהי מלת ויהי לשנא דצערא את כל שמות הרחמים ור vחסדים וכן נזכה
כלומר אז צער גדול הוא עשו כלומר אז הוא לחסדי ה׳ מפתה ועד עילם אמן נס״ו ;
הולך ח״ו אחר עצת פשו זהו היצ׳׳ה ולכן
צריך להתאמץ בדבר שיגיע למדרגות איש תולדות
שיאהב לעשות מצוה ומעש״ס בכל עת ורגע
כמ״ש בגמרא חפוף ואכול חטוף ושתה האי בן ששים שנה בלדת אותם ויהי׳ רצחר,
עלמא כבי הלולא דמיא וז׳ש איש יודע ציד עשי איש יודע ציד איש שדה ויעקב
כלומר שבא למדרגת יורע הוא לשון אהבה כמו איש תם יושב אהלים.
כי ידעתיו ציד הוא לשון חטיפ׳ כלומר שיאהב ונ שאר עלינו חובת ביאור מדוע תספר לנו
לחטוך מצות ומעש״ט ואז יהי׳ איש שדה בחי׳ הכתוב ויצחק בן ששי׳ שנה לאיזה
צדיק כמ״ש ויצא יצחק לשוח כשדה ויעקב פ־׳ שיבא צורך מספר לנו מזס ומה תועלת יש לנו
לבחי׳ ענוה עקב ענוה יראת ה׳ א־ש תם אותיות מזה ועוד יש להקשות מה שכתב אצל עשו
מת כלומר יהי׳ בעיני עצמו בחי׳ מת אז יבא לבחי׳ ■ב' פעמים איש ואצל יעקב רק פעם אחד
איש יושב כלומר יעשה תשובה אהלים אותיות והיל״ל גבי יעקב נמי ויעקב איש תם
אתל מי כלומר ישב באהל של תורה בבחי׳ מי איש יושב אהלים ועוד יותר הוא לפלא בעיני
אנכי ואז יהי׳ זוכה ויחיש וימהר את םקץ מדרגה הגדול' ומדוע אמר הא איש הוא
ואז אפילו השם אלקים שהוא מה׳׳ד יסכים אצל משו איש וכי לא הי' די לומר ויסי' עשו
לזה והנה תיבות אהלים הוא אלקים לרמז יודע ציד בשדה• ו ע ל אלה אני מתרץ לפי
שגם הוא יסכים למהר את הקץ בב״א ונוכל כל אדם צריך לעשות קס שכלי עז׳ה דהנה
לרמז נמי בהפסוק ויצחק בן ששים שנה בלדת •תשובה על חפאת נעורים יען כי כאשר לא
אותם ר׳׳ת גימ׳ תורה ויצחק בן ששים שנה ■יעשה תשובה עליהם יוכל להיות שיתגברו
ם״ה גימ׳ הקץ בלדת אופס ר״ת וס׳ת גימ׳ ויתגדלו החפאים ח״ו עד מאוד עד שלא
וזה משיח בן דוד כלומר כאשר יקיים את יספיק לעשות תשובה וצריך ללמוד תורה
התורה
מז שלמה תולדות תפארת
לכלל איש תם שילמוד תורה בתמימות ישב־ הח ורה א( ימהר לוח הקן משיח בן דור גם
אהלי׳ סי׳ שיעשה תשוב׳ וילמוד באהלי של ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ר״ח ששב
תורה ואז עשו גימ׳ מושל כלומר אז הוא ובא כלומר שעשה תשובה ובא לכל סעם
מושל ביצרו ונוכל לרמז בהסהוק דהנה ר״ת למדרג׳ היותר גבו׳ וס״ת גימ׳ תרי״ג כ״ב כלומר
של כל הססוק גימ׳ אז ימשול ביצרו ויוכל קיים תרי׳ג מצות של כ״ב אותיות התורה
ה׳ ס׳׳ת גימ׳ ואיזהו גבור זה לעבוד גם ויצחק בן ששי׳ ס״ת גימ׳ קץ שנה בלדת
סלוחס וכובש יצרו לעבוד ה׳ וכן נזב׳ לעבודתו אותם ס״ת התם כלומר עבור שהלך בתמימות
ית״ש ב״ב אמן נס׳ו; הי׳ ממהר את הקץ משיח גם ויגדלו הנערים
ר״ת של כל הססוק גימ׳ השם אל במלוי
וי א ה ב יצחק את עשו כי ציד בפיו .ופירש׳׳י ובאחורים ובמלוי אחורים ובמסחר הקדמי
בפיו של עשו שהי׳ צד אותו ומרמהו עם ד׳ שמות הכוללים ס״ת גימ׳ הוי״ה באחוריס
בדבריו כמו שפרש׳י בפסוק הקוד׳ על מדע וד׳ מלוי הוי׳ באחורי׳ וגס באחורים של מלוי גס
ציד לצוד ולרמות את אביו שהי׳ שואלו אבא ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד ר׳ת השם
איך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור הוי״ה פשוע ובכפל והשם אהי׳ והשם אל
ו ק ש ה למה־ אביו שהוא מדקדק במצות. איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים ר״ת
לרמאות רוקא תבן ומלח וכי לא הי׳ לו גימ׳ שבת עוב כלומר זוכה ליום שכולו שבת
אותו רק בזה ועוד קשה מדוע לא ידע איך ליום שכולו עוב גם איש תם אותיות יש אמת
לעשר את סתבן ואת המלך יותר משאר דברים סי׳ שבא לבחי׳ אמת והי׳ צדיק גמור בעניוות
ונוכל לפרש עז׳ה דהנס מבואר בספרי ובשפלות ומלת אמת ר״ת אסר מה תולעת
קבלה תיבות עשו מרומז על שלום וינחיל ש׳י עולמות גם ישב אהלים גימ׳ השב
שהוא גימ׳ שע״ו ומקשינן אלא מעתה עשו בכל לבו .א׳י דהנה בהיות מתגדל אצל
ומתרץ אם לא ימי׳ מרומז שלום בגימ׳ של נעורי׳ ואינו פושה תשוב׳ האדם החעאת
עשו לא הי׳ יכולין לעמוד מפני חרבו של אז היצ׳׳ה מראה לו דרך שאין לו כלום
עשו .ולפי דעתי נוכל עוד לרמז בזה דהנ׳ חעאת נעורים ומדמה בדעתו שבא למדרגת
נודע מהפרי׳ כי היצ״ה הוא עובה גדולה איש ואמר שלום יהי׳ לו אבל אז מס מאוד
מאוד לפני אדם יען כשיזכה להתגבר עליו צריך האדם להתגבר על יצרו הרע ולעשות
הי׳ היצ׳׳ה אז יש לו שכר הרבה ואם לא תשובה ויהי׳ מושל ביצרו וילמוד תורה לשמ׳
לא הי׳ מקום להשכר ובשבילו זוכה האדם בתמימות והעיקר שיהי׳ בעניוות בחי׳ יעקב
לעוה׳ג ולגן עדן ולחיים גם בעוה״ז ונוכל עקב ענווה .וז״פ ויגדלו הנערי׳ סי׳ בעת
לרמז עשו במלוי גימ׳ עולם הזה ור^עולם האד׳ החעאת נעורים ויהי שיתגדלו אצל
חבא וגן עדן כלומר מי שמתגבר עליו זוכה לשנא דצערא כהנ״ל עשו גימ׳ שלום כלומר
לעוה״ז ולעו״ה ולגן עדן ולכן שלום אותיות צער גדול הוא לסני אדם שאומר שלום יהי׳
מושל כי צריך האדם להיות מישל על עשו לי יודע ציד סי׳ שיאמר בלבבו שהוא יודע
הוא היצ״ה .כע״ ש בז״ור^ק בראשית דף ס״ג איך לצוד את ר\צ״ה איש שדה פי׳ ואומר
ע״א א״ר שמעון חברייא אס לא דהוה הכי בלבבי שבא כבר למדרגת איש שדה בחי׳
ד ברא יצרא עבא ובישא דאינין אור וחושך לא צדיק כמ״ש ויצא יצחק לשיה בשדה ויעקב
הוה זכי וחובי לארס דבריאה אלא דאתבריאו כלומר אז מוכרח האדם לבא לבחי׳ ענוה
מתרוווייהו ובג״ד ראם נתתי לפניך היום את עקב ענוה יראת ה׳ איש תם אז יוכל לבא
החיים
שלמה תו ל דו ת תפארת
טבור לימוד התורה וזה שמבואר שם חותני החיים אמרו ליה כולו האי אמאי ולא הוה
זקיני הקדוש בטל תוי״ט ז״ל וז׳׳ל ס׳ טוז וחוז׳ שסיר דלא איתכרי דלא למסכ ולגרמא כל מה
ירצה ליתן לטמו ומה טשה ברכ׳ בשלום שזה דגרים לטילא ולא הוה ליה לא טונש ולא שכר
הוא החוזק ומבאר הוא בטצמו שכל הברכו׳ אמר לון מן הדין הוה למכריה כך כגין
שבטולם אין מתקיימי׳ אם אין שלום .ונוכל דאורייחא בגיניה אתבריאח דכתיב ביה טוגשא
לומר נמי אם אין היצ״ה שנקרא שלום לא מתקיי׳ לרשיטיא ואגרא לצדיקיא ולא הוה אגרא
שום ברכה אלא טבור שאד׳ מתגבר א״ט לצדיקיא ולא טונשא לרשיטיא אלא בגין אדם
טל היצ״ה טבור זה מתקיים כל הברכות .וז״ש דבריאה לא תוהו בראה לשבת יצרה ומפרש
חותני זקני הנ״ל כמו שטבודה הוא התפלה במקדש מלך ו!'ל כתב הרב באצילות יש בה
נחתמת בשלו׳ כך התורה ראוי׳ שתהי׳ חתימת׳ אפילו קבלה ובבריאה אין שם רק משנה תלמוד
בשלו׳ וכל הלומד תורה מושה כתר להקב׳ה מקרא וביצירה אין שם רק משנה מקרא
ובונה לו בית .ונוכל טוד לרמז בזה כי כ׳׳ב לבד ובטשיי׳ מקרא לבד נמצא דאורייתא
אותיות התורה אות כ׳ הוא כתר גם כ׳ הוא דאצילות כיון שיש שם קבלה שייכא התורה
משרי׳ בגימ׳ כתר ואות ב׳ כוא בית והנה אפילו במלאכים כי הסודשוה בטליונים ובתחתוני׳
כתר הוא רחמי׳ גדולי׳ ואיך יוכל לבא לכל אבל בבריאה מלמטה התורה שיש שם לא
זס כאשר יקדש טנמו ואת מטשר איבריו שייכא אלא לתחתונים ולא במלאכים ויש מפרשים
להקב׳׳ה להיות פוטל רק טוב ואז יובל להשיג אורייתא דבריאה כלומר התורה שמקיים בני
נון שט׳׳ב ויזכה לטץ החיים ; אדם שהם נבראים הם טושים מלבוש להשכינה
וז״ ע ויאהב יצחק את פשו כלומר אוהב אלן סכ״ל ו!״ש בזוה״ק ולא טוד אלא אורייתא
היצ׳ה כי בפיו ציד סי׳ היצ״ה רוצה לצוד דבריאה איהו לבושא דשכינתא ואי אדם לא הוה
אותו בפיו היינו שלא ילמוד את התורם בפיו טתיד למברי הות שכינתא בלא כסוייא כגונא
אבל הוא התגבר מליו ולכן אוהב אותו יטן דטני וגין דא כל מאן דחב כאלו אפשוט לשכינתא
מכח כי בטבורו זכה לשכר גדול כהלל מלבושהא והאי הוא טונשא דאדם וכל מאן דמקיי׳
שהתגבר טליו וזה שפירש״י אמר אבא איך סקודין דאורייתא כאלו לבש לשכינתא מלבושהא
מטשרין כלומר איך אפשר לטשר את איבריו וז״ש במסכת טוקצי׳ א׳׳ר שמטון בן חלפת׳
ולקדש אותם את המלח מלת מלח גימ׳ ר״ת של לא מצא הקב׳ה כלי מחזק ברכה
ט ן חיים שבן הוא לשון שבונה כלומר איך לישראל אלא השלום שנאמר ה׳ טוז לטמו יתן
הוא מראה אפשר למשות דבר גדול כזה כי ה׳ יברך את טמו בשלום :
לאד׳ שאי אפשר לבא לכל זה גם מלח הוא ונו כ ל לפרש לפ׳ד כלומר לא מצא הקב׳ה
אותיות לחם גם חמל גם מחל : כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום
ר אי תי באיזה ספר וז״ל בזומ״ק הוף כי תצא זהו היצ״ה כאשר כתבתי למטלה משו גימ׳
מביא דאחז״ל כל הטוסק בתורה ובגמ׳׳ת שלום גם שלום אותיות מושל שהוא רוצה
ומתפלל טס הציבור מטלה אני טליו כאלו למשול באד׳ ח״ו ולכן היצ׳׳ה כשיתגבר טליו
סדאני לי ולבני מבין האומות הטולם כך האד׳ הוא מחזיק ברכה לישראל שנאמר ה׳
אומר הקב״ה ומקשה סזוהר כמה ב*נ דקא טוז לטמו יתן זהו התורה אבל לולא היצ״ה
משתדל באורייתא ומנדו גמ׳׳ח ומצלין ולא ״ין שום חידוש כשאד׳ לומד אותה ומקיימה
אתפרק קוב״ה ושכינתא בישראל ומתרן הזוה׳ איין לו כלל שכר טל זה ולכן ה׳ יברך את
אלא דיששדל באורייתא לחבר יתה בקוב׳יה טמו בשלו' זהו היצ״ה ואז יש לו שכר הרבה
וגמ״ח
מח שלמה תולדות תפארת
הקב״ה ולטבוד למיסק באורחא היינו באורחא של אוקמיהו דהא אין מסד אצא המתחסד הא וגמ״ה
הבחרות יקוס בנגהא סי' בימי בלב שלם אותו בהו למישרק דטביד פקו־ין דכל קונו טס
וישגת באסתכלותא לסוס ,שטתא רצ״ל יביט בחכמה כו' וזה קוי״ה חסד סס טביד שכינחיה ובהא
בדברים בטלים י״ו ולא טל כל שטה ושטה שטזב סי' הססוק אלה תולדות של ישראל הוא יצחק היינו ישמח
טסק בעבדות הבוב״ה יטן כי לטתיד יתן דק וחשבון בשמחה מהגלות שיצאו בשמחה תצאו כי כמ״ש
אף טל רגטה קלה.שלא טסק בטבודתו ית״ש כמו שיטשו אברהס ומפרש בן לכך יזכה ובמה
בימים שדרשו מפרשי התורה טל ואברהם זקן בא נ מ׳ ח שהוא מדת אברהס כמ׳׳ש ציון במשפט תפדה
יוס לו אף הימים בא שלא נחסר סי' טס כל ושביה בצדקה .והנה אנו רואי' כמה אנשים עוסקי׳
יוס אחד אחד מהימים שלו י ק כי לא טזב אף והשכינה טדי ין וטדיין השמחה לא באה בגמ״ח
בלתי טבדות הבונ״ה : את יצחק אברהם הוליד הוא בגלות ולזה מפרש
בגמרא ט׳׳ז דף י״ט ט״א אשרי איש ירא ו מ בו א ר אברהס להתחסד טס מדת החסד לטשות שצריך
מי שטושה ה׳ א׳ר »מרס אמר רב אשרי שכינתא מגלותא קונו להביא שמחה בטולס למסרק
לוי אמר אשרי השובה כשהוא איש ר' יהושיט בן ואז ישמחו כולס ר״ת וס״ת בל הפסוק ויאהב יצחק
מאוד כאיש במצותיו חפץ שמתגבר על יצרו מי יטקב כלומר התורה בברית גימ' ודבק טצמו
א״ר אלטזר במלותיו ולא בשכר מצותיו .והיינו דתנן אבו' pדושה וקייס בהברית התורה אט״ה דבק א״ט
היה אומר אל תהיו כטבדיס המשמשים פ״א הוא ההורה וכן נזכה לקייס את התורה באמת כל מצות
לק״פ אלא הוו כטבדיס המשמשים את הרב ט״מ : נס״ו לשמה אמן
: את הרב שלא ט"מ לק״ס
שראיתי בין כתבי כבוד אא׳ז הקדוש וכו' וכענין ו י ר א אליו ה' ויאמר חל חרד מצרימה שכון בארץ
זצוקללה״ה שכתב באריכות הלשון על ■הפסוק גור בארך הזאת ואהיה אומר אליך אשר
ונתפתה לו פ Tש״י נתפצר ונתפייס ויטתר לו ט מך ואברכך .ו ל כ א ו ר ה קשה למה האריך כ״כ
כל לשון עתר הוא לשון הפצרה ורבוי ואומר אני הרבה ואמר אל הרד כו' בהלשון בדינוריס
ז״ל שכתב נתסצר שהרי רש״י וצריך להבין כוונת הזאת בארץ אמר •גור שכון בארץ כו׳ ואח״כ
והופצר וכמו ויטתר הרבה כבר כתב פי' זה על ומדוט לא אמר לו תיכף יור בארץ הזאה כו' :
כן פירש״י ויעתר .ב קשה אומרו כאן ואומר אני ו ע ו ד קשה מה שאמר לו הקב״ה כי לן ולזרטך
מה שכתב ויעתר .נ כל לשון עתר ומהראוי לכתוב כן גבי אמר ואח״כ אתן את כל הארצות האל
רש״י ז״ל לי ולא לה שאק דומה כו' לפיכך לו ולא לה הוא טו ד הסטס ונתתי לזרטך את כל הארצות הסל וקש'
מיותר שכבר כתב לו ולא לה וכתב הטעס שאין דומה כו' טל כ»ל הלשון :
ד הנועס הנ״ל הובא בילקוט ושם נאמר שאין דומ' ו נ ו כ ל לתרץ טז״ה דאיהא בזוה״ק פ' תרומה דף
תפלת צדיק בן צדיק להפלת צדיק בן רשפ .ה הובא קל״ב ט׳ב וז״ל מאן דבטי למיפק לאורחא
בילקוט אחר זה א״ר יצחק מפני מה הי' אטחינו לסוס שטתא .והנה יקוס בנגהא וישגח באסתכלותא
עקורים מפני שהקב״ה מחאוה לססלתן של צדיקים אין להבין אותו אשר לכאורה קשה המאמר הזה
להבין החיבור לזה שקודס וגס יותר הי' לו להתחיל וכי בטי הבטל הזוה״ק ליתן עצה לאדם איך שיצא
בזה המאמר : לסוס וישגח באסתכלוהא להדרך וטוד מה שאמר
ע׳ ס האמור צדיקים אע״ס שיש להס לתלו' ונראה הבנה .ויתבאר שטתה נמי אין להבין שהוא מקושי
במעשיהם הטובים אינס מבקשים אלא מתנת חנס טס׳׳י מה שכתוב מפני שיבה תקום ודרשינן בגמרא
דרך שבזה חסץ הקב״ה שיבקשו שיודעים והיינו הבחרות תקום לתקן את אשר טווית כלומר ני מי
לעוה״ב משלס שכרס חנס כדי להיות מתנת קודם בוא ימי השינה וזהו סי' נזוה״ק מאן דבטי
והיינו
שלמה חו ל דו ח תפארת
הקב״ה רוצה את יראיו וצופה ומבי פ שלק והיינו ע״ס מה שביארנו שגם אם כאיס לתלות
יחסר להם שום דבר כפ״ש כי אין מחסור במפשיה׳ הי' פ״ב ג״ב דרך בקשה מן הקב״ה
ליריאיו ולזה חסץ שכל חסצס יהי׳ מתנת חנם בחסדו הגדול מתנת חנם וכ״ב בילקוש ס׳
זולת מפשיה׳ הפובי׳ כדי שלא ינוחה להם ואתחנן לא נתחלל משם רבינו פ׳ ה אלא בלשו׳
מאומה מן מפשיה׳ הפוני׳ והוא פ׳׳ס דרך תחנון אלא בשפה שפמד משה ואמר לפני
משל מי שביתו פתוח לרוחה אשר כל דכפין הקב׳ה רבש״פ הודיפנו באיזה מדה סובה
ייתי ויאכל ולפשות כרצון איש ואיש וכשראה אתה מנהיג את פו למך כו׳ אמר לו אינו
את בנו החביב ניזון משל פצמו הנה מוכיחו חייב כלו׳ כל זה שפשה אד׳ מצוה חנם אני
פל פניו ואומר לו הלא ראה תראה שביתי פושה להם שנאמר וחנותי את אשר אחון
סתוח לרוחה אשר כל דכפין כו׳ בלי שום והוא פד״ש מי הקדמני ואשלם וכבר ביארני
הבחינה בין הגון לשאינו הגון מי הפדיף ממך הפנין ופכ׳ח הצדיקי׳ אפ״ח שיש להם לתלות
שאתה בני חביבי ובוודאי הי׳ פושין לך לבקש מתנת חנם כשביל מפשיה׳ הפובי׳ כבן
כרצונך מאוצר הפוב ולמה לך להוציא משלך הזוכה מאביו ברצותו את דרכיו גס זה אינם
מאומה והלא מופב להיות שלך כשלימות בלי רוצי׳ לתלות לגודל פנותנות׳ לפני רוממות
שום מחסור ופ״ד הזה אמר הקב״ה וחנות♦ ית״ש והנה שמפתימסי הרב המגיד הח׳ המופלג
את אשר אחון אפ״פ שאינו הגון וא״כ מה מוה׳ ברוך מקסיב ז״ל ביאר פנין אמרם חכז׳ל
שתבקש הכל במתנת חנם : במקום שבפלי תשובה פומדי׳ אין צדיקי׳ גמורי׳
וז״ש בגמרא >רטת הא דמאריך ולא מפין יכולין לפמוד שכפל תשוב׳ היודפ ומרגיש מאד
ומאי פבוד דמפיש ברחמי' סי׳ לבא ואחר חרפתו מאוד פדיין אין חפאו נגד ה׳
למדרגת בקשת מתנת חנם ולזה צריך להרבות לו פה לפמוד ולדבר איזה דבר אס לא בשימו
רחמי׳ ולבא בבפחתם זו שהבפיח הקב״ה פל לבו גודל רחמיו ית׳ ופל בפחון זה הוא
ורחמתי את אשר ארחם אפ״ס שאינו הגון בא ומודה פל אמת ואומר בלב שלם רכון כל
ולזה צריך להרבות בתסלה כמ״ש שהתסלל הפולמי׳ לא פל צדקותינו כו׳ שי ודפ בנפשו
משה כמנין ואתחנן קוד׳ שהתחיל להתסלל מפשיו כי על רחמיך הרבי׳ וכל מה שזוכר
והי׳ מפפ׳ זה שהי׳ רוצה לבקש מתנת חנם גודל חשאו לפניו ית׳ הנה הוא מפורר יותר
וזה מרומז בתהלי׳ אמר דוד הפ׳ה תסלה רחמך ואם הרבה לחפא הרי רחמך מרובי׳ מאד
לפני כי יפפוף לשון איחור שמי שהוא צדיק מאוד ופ׳׳ס התפוררותי כן באמת נמי אתפרותא
תחנוני׳ כפני להיות מבקש גמור ורוצה דלפילא ברחמיו הרבי׳ במאוד מאוד והצדיקים
בסתח צריך להרבות בתסלה ובהכנפה כאלו שאינם מרגישין בנפש׳ חפאי׳ הנ׳ל הגם
אין בידו מפש מאומה ואז שואל בא?גת שאומרי׳ ג״כ כהנ׳ל ט אינם מאמיני׳ בפצמם
מתנת חנם ופפ״ז מובן דברי רש״י גביתסלת וחוששי׳ אולי חפאו לפניו ית׳ פכ׳פ רחוק
משה בפד אחותו שאמר תסלה קצרה כדי להוי לבא לידי הכנפה הנ״ל ויגיפתם הרבה
שלא יאמרו אחותו פומדות בצרה והוא לפורר רחמי׳ הנ׳ל וכפנין זה פנין בקשת מתנת
מאריך בתסלה ופוד כדי שלא יאמרו בשביל חנם ממש כל מי שהוא צדק יותר צריך יותר
אחותו הוא מאריך בתסלה אבל בשביל יגיפה לתקופ בלבו גודל ספנוה פד שלא
ישראל אינו מאריך הרי סברות משני הסי'הסוכי׳ יחשב בפיניו כל מפשיו לתלות בהם מאומה
זה מזה דלפי׳ הראשון משמפ שתסלה קצרה אלא לבקש מתנת חנם והפיקר שיודפ פכ״ס
פדיפא ולפי׳ השני משמפ שתסלה אריכם שהקב״ה חפץ מאוד המבקשי׳ כן לסי שבאמת
פדיפא
מט שלמה תולדות תפארת
לתקוע בלבו שאין בידו שוס מעשה יכל עשיותיו ע ד פ א ובגמרא מנחוח אמרען אחד המרנה
.שעשה הוא כאין אלא שעכ״ס מבקש מתנת ואחד סממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים .הרי
חכס כעני בפתח וזה אהוב לפני המקוס וע״ז מבואר עכ״פ ששגיהס שויס ונס להבין אומר׳
אמרו המאריך ולא מעיין עאריכין לו ימיו ובלבד שיכוין זה אינו מנין להקודם בוודאי
אמנס לפעמים אין סיפק ביד אדם להאריך קאי אחרוויהו המרבה והממפיט שניהם צריכין
בתפלתו כדי לבקש בדרך המעלה הנ״ל כתפלת לכוין ועיין ש״ע או״ ס סי׳ א׳ בטו״ז ומ״א
משם רבינו ע״ה בעד מריס כיון שאחותו שס ע״ש היטב ונס להבין דברי הטור או״ס שם
עומדת בצרה ואדרבה שיבקש תחנוני׳ והוא גי טוב מעט בכוונה מהרביח בהם שלא ב׳ וחמהו
מתנת חנם בדבר זכיותיו בעד אהותו האסרוני' שם על הש״ע ולכאור׳ נראה דחוק דלט״ז
ועל סי זה התפלל משה בעד ,שראל שהממעי׳ דעהו לש״ש שמוטב יוחר למעט ע״ש א״כ
ועתה אם תשא חטאתם * כו׳ שאמר לא שייך שם הטעם שאמר הטור ז״ל כי טוב
פירוש הראשון •כתב רש׳י ופי׳ השנ הוא כו׳ ולפי׳ המ״א שהממעיט לא היה בידו סיפק
שלא כן ראוי נגד משה רבינו ע״ה שניקל לו לעשוח נ'כ אין שייכוח לטעם הנ״ל נם סי׳
להרבות בתפלה בלי אריכות הזמן וכדי לבקש צריך להכין שע״כ א״א שלא היה כדפק בידו
מתנת חנם ממש ומטעם פן לא ירצה הקב״ה מחמה איזה דבר הרשוח דאז וודאי אין שייכוח
לנכות מזכיותיו אלא ינכה מזכיות אחותו ככ״ל להשווח להמרבה ונם אין שייכוח להדמוח
לזה פירש״י שא״כ יאמרו שלטובת אחותו חושש לקרבן אע״כ שהיס מפמח איזה מצוה א״כ
ומאריך בתפלתו ולטובת ישראל אינו חושש הוא מלחא דפשיטא וצם אין צרין כלום להראיה
וז״ש אחד המרבה והוא המאריך ולא מעיין שמביא מקרבן אלא שבאמח שהתפלה הפביבס
ואחד הממעיט והוא המבקש מתנת חנם ולא למקום הוא לבקש חפנוניס דרך מחנת פנס
בשביל זכיותיו ובלבד שימין את לבו לשמים פי׳ כאלו אין בידו מאומה ולזה לריך אריכוח
לכוין האמת שבלבבו כע׳ש קרוב ה׳ לכל קוראיו חפלה שיכוין לבו לכן .משא״כ הבא לסחפלל
אחד המרבה ואחד הממעיט אמנם לכל אשר כוח שבידו איןצריך לו לארי בזכיוח
יקראוהו באמת שבלבבו ולא כן האומר בשפתיו כנ״ל וזה דברי הילקוט ואחפנן בחפנונים
שמבקש מתנת חנס ובלבבו יחשוב שמניע לו ידבר רש זה משרז אין לך נדול בנביאי׳
בעד זכיותיו וע״ז אפר הטור כי טוב מעט ושניה׳ לא באו אלא כמשה וישעיס
בכוונה הראוי לסמפעיט כהנ״ל מהרבות בהם .ועשיר יענה עזוח אין לך בחפנוני׳
שלא בכוונה הראוי להמרבה בספלה ועכ״ס לדיק באמח יוחר מאיוב ולא בא אלא
המאריך בתפלה ולא מעיין הוא חשוב הטוב גתוכפח שנאמר אערכה לפניך משפט וסי׳
כמ״ש ר׳ יהודא בגמרא ברכות דף נ״ד ע׳ב חוכפח ונס בענין זה יש שני אמלא
שהוא אחד משלשה דברי׳ שמאריכין ימיו של אושניס א׳ המבקש בדרך שכר בשביל זכיוחיו
אדס .ובענק זה הס שני אופני׳ אחד המרבה וע׳ז אמרו שלא מיבעי׳ אס אינו מאריך
והפאריך בדברי ריצוי ובתחנוכיס Tבר וזהו ויעתר אלא נס אס מאריך ומעיין סוף בא כו׳
שמשמע שהרבה בתפלה ובתחנונים ידבר וזה ואופן השכי המבקש בעד זכיותיו לזכות
ויעתר שמשמע שהרבה בתחטני׳ כמ״ש פ׳ פנס וראוילומר שבדרך זה היה במתנת
רש״י וארא ואחד הוא שמרבה סתאפצוח בתפלה תפלת איוב ולא בדרך שכר אלא ע״ד הבטפח
והוא ויעתר כמ״ש פירש״י וזה כוונת רבינו ז״ל הקב״ה שנותן לו מתנת חנם לעושי רצונו אלא
שכתבו אחד המרבה ט ׳ פי' אע״ם שבאמת שהוא עכ״פ דרך עשיר ולא במדרגות עני
כל יב תפארת של מ ה
שלמה תולדות תפארת
בכל עת לבל נאבד אך רגעה חדא בעוה׳יו כל המרבה בחפלה הרי זה משיב ח ומארי כין
ונחפשה דרכינו ונחקורה לעבדוח הבוב׳׳ה ולעשות לו ימיו יחרצה לומר שבוודאי הכוונה להרבוח
תשובה על העבר כי ימינו פשוטה לקבל שביס בתפלה וזה אומרו שהמרבה בחפלה והמרבה
ארוכיס המה לילות הסתיו ובפרס בלילות החאמצוח לחפלה שוץ ורש המאריך בחפלה
בוודאי חייב על כל הארס להקי! א״ע מן השינה ולא אומר המרבה בחפלה :
ממש בחצות הלילה ולזמר שיריס ותשבחות וז״ש חהליס קמ״ה קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל
להקב״ה והנה כל ספרי יראיס מלאי׳ מזס אשר יקראוהו באמת ומפרש מהו שהרצון
ובפרט בזוהיק בכמה וכמה מקומות ומבואר יעשה פי' ש יבא לחכליח העטה ואז מ״ה מענה
בפ' תרומה זכאה חולקיה מאן דקס מגו חושבסתא לשון והמשכיל הוא המבין שכבר קרוב לבא
דאורייתא דלעו נלילא נההוא זסנא צלותא למדרגח חכליס הענוה וצדיק בן רשע בשומו
דצפרא כו׳ ועוד בס בפלגי לילא כד רוח צפון, אל לבו מעשה אבוחיו ומאין הוא בא ולפני
איתפר בטש בכל אינון מדורץ דרוחין בישין מי הוא עומד וצדיק בן צדיק צריך החאמצוח
וחבר חד טינרא תקיפא ועאל ושט לעילא וחתא יוחר ויוחר מאוד עד בואו למדרגה הנ׳ל שאס
וכל אינון חבילי טהירין עאלין לדוכתייהו ואיחבר הוא מכניע א״ע במאוד מאוד שכמוהו עדיין
חיליהון ולא שלטין וכדין קוב״ה עאל להשחעשא הוא בוטח שבא לפניו י״ח בזכוח אבוחי
עס צדיקיא בגן עדן עכ״ל ומבואר עוד בזוהיק וגס באמח יש לו להחפלל בזכוח אכוחיו אמנ׳
פ׳ לך וז״ל בפלגות לילא כל איצק זכאי קשוט ע״פ תכליח הכנעה ראר להיוח הוא כמוהו
כלהו מחעדי למקרי באורייתא ולמשמע חושבחן כאין ולערוך עחירחו אליו שחפצו ליחן מה שהוא חפן
דאורייתא והא אתמר דקוב״ה וכל אינון ליחן לאביו וכן הי' בקשח יצחק אע׳ה שיחן ה׳ זרע
צדיקייא דבגו גינתא דעדן כולהו צייתין לקליהק לאברהס אביו וכעיש חכז״ל בני בניס הרי הס
’ חוטא דחסד אתמשך עלייהו ביממא דכתיב כבניס שבאמח כן הוא חפצו י״ח כיון שהבניס הס
'ומס יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי וע ’ ד בחכליח ענוה הרי בניהם על שס אביהס יקראו
חושבחין דסלקין בלילא קמיה דא תושבחן שליס וזה כוונח רש״י ז״ל ענק אומרו י’ ח ויעחר
כו' ת ’ ת דדוד מלכא הוה קס בסלגות לילא לו שמשמע ולו לס שחלילה לחשוב שבגנוחה
דאי חימא דהוה יתיב או שכיב בערסי׳ והיה דבר הכחוב אלח הכוונה לומר ויעחר נחרצה
אומר שירין וחשבחין לא אלא כמה דכתיב ונחפצר שהוא לשון עחר פי׳ שלא נענה במענה
חצות לילה אקוס להודות לך אקוס וודאי בעמידה לשון עד שהרבה החאמצית בתפלה שהוא
לאחעסקא בשירין וחשבחין דאורייתא ובג״כ ענין ויעתר כניל וזה היה לו עבור שהיה צב ’צ
דוד מלכא חי לעלמין ואפילו ביומא מלכא משיחא והיה צריך רבוי התאמצות כהנ״ל וז״ש לפיכך
איהו מלכא וכתיב עוד בפ׳ תולדות וז״ל אע״ג לו ולא לה פי׳ שהוא לא היתה צריכה כ״כ
דכולא יתחזון לברכא ליה לקוב״ה ברכתא ריבוי התאמצות לבא למדרגח הכנעה וזה כוונת
דבגינייהו יתברכו ן עלאין ותתאין מאן הוא הילקוט מפני מה כו׳ שאמהות צדקניות הי׳
ההוא דברכין ליה עבדי ה׳ ולא כלהו ומאן ע ק מ ת הרי התפלל בערס לזה אמר שהקב״ה
אינון דברכתיהון ברכתא העומדיס בביח ה' מתאוה לתפלתן של צדיקיס שהמה חפציס
בלילות אלין איטן דקיימו בפלטת לילא ואחערו להתפלל בעד אפרי' ואת עצמן אינם חשבו
למקרי באורייחא אלין קיימו בבית ה׳ בלילות הגס שהס צריכי׳ וזה כי עקרה עכ״ל הטהור;
דהא כדין קוב״ה אתי להשתעשע עס צדיקיא א חיי ורעיי האהוביס נחעורר מקיצה נא מן
בגנתא דעדן ואינון קיימא הכא להחערא במילי השינה והתרדמה הנופלה עלינו משגיח
דאורייחא
J שלמה תו ל דו ת תפארת
כממאר בגמרא הנודר שלא ישן ג׳ ימים מלקין דחורייחא :
אוחו וישן לאלתר אכן השיעור שצריך האדם ו הנ ת דוד הע״ה אמר מפי עוללי׳ ויונקי׳ יסדת
לישן לבריאת גופו הוא רק כארבע שעות ביוס עוז למען צורריך להשביח אויב .ומחצקס.
כמבואר בס״י ישנתי אז ינוס לי כלומר כאשר ונוכל לומר פ״פ הגמרא אס פגע בך מניוול
ישנתי מספר אז היינו שמנה שעות אוכל לנוס זה משכהו לביהמ״ד והוא רוצה לנקוס באיש
מספר לי היינו ארבעי׳ שעות הרי מכאן כי ח״ו וטובה גדולה עשה לנו הקביה שנתן לנו
די לו לאדם לישן רק ארבע שעות במעל׳ע התורה הקדושה שנוכל להתגבר על היצ״ה ע״י
וכל מה שאדם ישן יותר מזה סשיעור זהו מותרות לימוד התורה והנה יונקי שדים שלא לזטאו
ונקרא שינה של עצלות וזהו הנקרא השינה י ^ כי כאשר .באים בימים ובא היצ״ה לרדוף אסריסס
הוא אך למותר רק הוא בעצמו גורם לו את הסינה. להפילם ברשתו ת*ו אבל כשנעשו חנוקות של
וז"פ עד מחי עצל תשכב כלומר עד מתי תשכב שינס בית רבן אז אין עוד כם בהיצ׳ה לעשות להם
של מצלות שהוא ללא צודך מתי תקום רעה ת״ו יען כי בהכח הזה שלומדי׳ התורה
משנתיך פי׳ מן השינה שלך שאתה מוסיף מבור המה מתגברי' עלוו וז״ש מפי עוללים ויונקים
העצלות שלך.ונוכל לומר ר״ת וס״ת של החיבוה יסדה עוז כלומר מה שכתוב ויונקים המה
עד מחי עצל תשכב גימ' חרייג ותליסר מכילין יונקי שדים שלא סטאו ואפ׳כ נעשו עוללים
דרחמי כלומר יקיים את חרי״ג מצות התורה רצ״ל חנוקות של בית רק יסדת עוז זה
ואז שורה תליו תליסר מכילין דרסמי ונשפע סחורה שנקראת עוז כנודע ומפי החנוקות
עליו שפע ברכה והצלחה גם ר׳ח וס׳ת של של בית רבן יסדת סחורה למען צורריך זהו
הפסוק וירא אליו גימ' אל פשוט ובאחורים היצ׳׳ה שהוא צורר לישראל בכל עת .להשבית
ובמלוי אחוריס ובהכאה והשם אהי״ה פשוט אויב ומתנקם כי היצ״ה שהוא אויב ומתנקם באדם
וחליסר מכילין דרספי ו ק נזכה לחסד ולרחמי' להפילו ברשתו חיו וע׳י התורם היציה בסל ומבוטל
אמן נס׳ו. ובפי ט ע*י התורה שהוא לומד אחר חצות לילס I
א״י עז״ה דהנה היושב בטל כישן דמי וזה ו אי ת א בזוה״ק פ׳ ויגש דף ר׳ו ע״ב וז״ל
פי׳ עד מחי עצל תשכב כלומר אחה אדהכי א׳ר יהודה לר' יוסי הא חנינן
העצל בעבדות הכוב״ה עד מתי תשכב עי׳ דוד מלכא הוה מתנמכס כסוס ושינתיה זעיר
עד מסי חשב בטל בלתי עבדות הבוב״ה האיך היה קם בבלגוח לילא האי שיעור זעיר
שזה לשינה נחשב מתי תקום משכתיך לעבוד הוא ולא היה איתער אפילו בחלחוח לילא
את הבוב״ה מאין הפיגום. אמר ליה בשעחא דעאל לילא הוה יתיב עם
ו מ בו א ר בגמרא חגיגא דף י״ב ע׳׳ב אמר כל רברבי ביחיה ודאין דינא ועסיק באורייתא
ריש לקיש כל העוסק בחורה בלילה ולבתר הוה נעים שינח־ה עד פלגוח לילא
הקביס מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר וקס בפלגוח לילא ואיסער ואשתדל בפלסנא
יומס יצוה ד' גזסדו ובלילה שירה עמי מה דמאריה בשירי; ותשנחין :
טעם יומם יצוה ם׳ חסדו משום דבלילה גירו וז״ש משלי ע ד מתי עצל חשכב מחי תקום
עמי .הכלל העולה מזה כי כל אדה צריך משנחיך :
להתעורר א״ע מן השינה בחצות הלילה ממש וי ש לדייק למה אמר משנהיך ולא אמר מן
ולזמר שירים ותשבחות להקב׳ה ולפשפש במעשי׳ השינה :
ולעשות תשובה ובזס יוכל לקרב אס הגאולה. וי ת ב א ר עזים דהנה נודע כי כל אדם מוכרח
ו הנ ה ראיתי בשם כבוד אדוני חותני זקיני בוודאי לישן כי א״א לו לאדם בלתי שינת
הרב
שלמה ■תולדות תפארת
עתה לתרץ הפסוק בטוב טעס ודעת וירא הרב רvצד' pוכו' פו״ס פ ייבוש rצוקלל״ה
אליו ה׳ ויאפר אל תרד פצריפס ד הני מצרים פןבריש איך כי בפעם אחת בא להרב הצדי p
סוא נון שע״ט פלס אליו עם האותיות גיפ׳ הpדוש וכו׳ פו׳ה פענדיל tצpללש׳'ה מריפיגיב
נון שעיב ע״ה רצ״ל נזה שלא זרד לנוןשט״ט ונפאכסן בשם על pב* pויהי ביום אחד א»ר
שע׳׳ב אבל לנון להעלות תוכל שב״ק בא חותני ז׳ הנ״ל ובכה לפניו במר
עצמך בעיני שכון בארן פי׳ שתהיס נפשו לפני סרב •ר״פ הנ״ל ואפר לו שהוא
נסי׳ ארן בעניוות ובשפלות בפו שאפר אברה׳ כגן ע׳ ד שנה ועדיין לא זכה לעשות
אע״ם ואנכי עפר ואפר .אשר אופר אליך פי׳ תשובה ופחפרפר פאוד כנגדו .גס
שתעשה ותשמע לכל אשר אופר אליך פי׳ סרג סר״מ בכה כנגדו באומרו שגס הוא
תאפר איך תוכל לבא לנחי׳ עניוות כזה לוה ןא״ז. בצרה מאת והסכימו בניה׳ לברך
אני אופר אליך גור בארן הזאת כלומר ו ע ת ה אנן זבובים ופרעושים כמוני פה
שתהיה בעיני עצמך בחי׳ גר בארן נכריה ואז נאמר ופה נדבר ופס נצטד pכי בצר׳
ננישל לך לבא לזה המדרגה שתהיה בחי׳ ארן גיולס אנחנו אוי ואבוי לנסשיכו הלא לפשפע
בסי׳ עפר יאדפס ובהיות כן לא תדסוש את אוזן דאבה נפשנו אס כך הוא בגדולי ארן פה
רגלי סשכינה ועבור זס ואהיה עמך ואנרבך נעשה אנחט אשר אנו כאין נגדם ורp
עצמו בעיני שהוא פי גס כחפורי׳ פצעריס היינו את הpב*ס כפה וכמס
רק כגר בעוס״ז וידפס בלבבו בכל עת ורגע סעפיס אשר הלכנו אחר עצת היצר הבוער
בי נפתע פתאו׳ ילך פן הארן ההוא לבא לביתו בpרבנו תעיד לכן שמעוני אהובי אחי ורעי ואנשי
הייני למקום שנשמתו נחצבה משם ובהיות ס^פי באשר שאני צעיר ליפים ואתס ישישים
האד׳ כן פדפה בנפשו ובלבבו יבין אז וודאי ואני נבזה וחדל אישי׳ והזמן עלי כבד וידוע׳
ושב ורפא לו אבל אל יאמר האד׳ הן יש לי ככלי אובד עכ״ז הנני באתי להקין אותי
עוד פנאי לעשות תשובה כי שמא לא חפנה ואתכם פן התרדמה ונpבלה עלינו לעשות
לכן יזהר האד׳ מאוד לעשות תשובה ביפי חשובה באפה ובתמים גשגרון לב וברוח נפוכס
הבחרות וכל זה רמז לו הקב׳ה באפרו גזר כי כל ספחגאה כאלו דוח pרגלי השכינה
בארן הזאת כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות ואומר הpב״ה אין אני והוא יכולין לדור ואז
האל מלת לזרעך הוא הפע״ט כפירשיי עיקר יונל הס*פ להפילו חיו לנון שע״ש אבל בהיות
תולדותיה׳ של צדיקים הפה הפע^שט ונוכל האד׳ עושה תשובה פאסבה ובשברון לב ובסכנעה
לרמז כל הארצות האל עס התיבת גיפ׳ נון גדולה ומתפלל בכוונת אז יוכל לבא לפעלה
שערי ביכה ל׳ב נפ׳׳ה רמז לו כאשר כן תעש׳ עליונה ולהשיג מ״ע שע״ב וליחד את כ״ב
אז אתן לך מוחין דגדלות עד שסוכל להשיג אותיות התורה עם ע״ם שהם ליב נפ״ס
נון שע׳׳ב ל״ב נפ״ה וז׳ש אח׳כ עוד הפע׳ ולהיות נחשב בעיני עצמו ר pכגר בארץ נכריה
ונתתי לזרעך את כל מארצות האל זהו זרעך ואז יוכל לבא לגדר עניוות ושפלות ולהפתי p
פפש גם גור בארן סזאת ואהיה עמך ר״ת כל סדיני׳ מכלל ישראל והנה האותיות
ניע׳ אלקי׳ ור׳׳ת של כל הפסוק עם האותיות שלפני האותיות כגר הוא השם y״ pגיפ׳
וע״ה גיע׳ השם אלקי' נפתק בסשם אל ויהיה הוי״ס אלpים כלומר פי שעושה א״ע כנר הוא
כולו חסד ורחמים : יוכל לספתי pאת הריני׳ מישראל עס השם
וי א מ ר אביפלך לך מ ע מ ט ט עצמת ממ ט יבי; p
מאוד כו׳ דאפר ראו ראינו כי ה׳ היה פpופי הראשון כי טוב לי ו ע ת ה אשובה אל
עמך
נא שלמה תולדות תפארת
היה חשד גמור אכן אבימלן ואנשים שלו לא ידעו שהו& מלת מאד אמר למה ויל׳׳ד עמך ט' .
דין שהוא בדעתם וסברו מזה הבינו ולא למה כסל לשונו לומר ראו ראינו נס מיותר
אח?כ אבל יראו ממנו ושלחו אותו מאתם ולק ויותר סליאה מה זה שראה בסו qנלא ראה בתתלה ;
רק ססד שהוא האמת ומכירים בהיותם רואים ידוע כי ינתק היה מלא דין עז״ה דהנה ואפ״ל
גמור לכן באו אצלו לבקש ממנו עזר לברך אותם : אכן לסי האמת היה רק תסד ורחמים אלא
בתחלה א מר לו אבימלך לך » ע מ ט כ• עצמת ולכן סעמיס כמה שנתלבש בדינים וכאשר כתבתי מזה
ממנו מאוד כלומר עצמת מ מ ט בדינים ומלס מאוד ע׳ד התסד והרתמים הדינים המה ר ק אשר כל
גמלוי יודין אלקיס הוא דק כי האד בסלוי גימ' אלא שנתלנשו בדינים :
ונ טס ס ר הקדמי וחמשה נ ט רו ת גס עצמת הוא לשון סתת וזיל ר״מ •נ״א בזוה״ק ס׳ ויתי וכע״ש
ירא ממנו אבל באמה זהו נצוח וזהו דין ו ע ט ר זה ואמר מהאוכל ילא מאכל ומעז ילא מתוק
חסד גמור כי מבואר בססרי קבלה לבתי׳ נצס צריגץ ק ר א אסמכתא איה לן ביה מהאוכל דא לדיק אאי
ומלת אלקיס נמלוי ההין שהוא גימ׳ רצה להמתיקו נסשו לשובע אוכל צדיק י'נ משלי דכתיב
עצמת גימ' שני סעמיס אלקיס דההין ומשרה אותיות נ מ ו למיהב אוכל וודאי ונטל כולא אמאי לשובע
הדבר אשר זה אלקיס ואוו״כ כשנתברר להם נמי שבטאלההואאתר דאקרינסשא דדוד :
בהדיניס תסדיס המה רק שנסלבשו נמי הדינים לכאורה אין להבין המאמר הזה מאי דקאמר והנה
ראינו .והמה שתי ראו לכן באו אצלו ואמרו לו למיהב שבעא כו' :
ראו באביך ראיט ב ך סי׳ וכמו שסירש״י ראיות מ׳ש בההליס לדוד ל פ ״ ד נוכל לסרש עז״ה ע״ס
וגס זלות ראינו בך כי מסד שטא ראו באביך אליך ה׳ נסשי אשא .לזה קאמר למיהב שבפא
נ ס אתה חקד אלא שנתלבש בדין ואביך עם חסדו לו דאקרי נסשו דדוד כלומר שיהיה לההוא אתר
רצ״ל מעלה את החסד וז״ש כי היה ה' הגדול לשמים .ואמר לישא את נס5ו נמי הכת של דוד
השם הוי״ה ע מך כלומר החסד צסון ממך לבל יהודע יסוק ינא מאכל דאלמלא האי לדיק לא עוד שם
של דין הדבר להמקטרג ועבור ז» נסלבש בלטש לקיימא עלמא יכול ולא לעלמין מזונו
כדי שלא יוכל לקטרג .אתה פתה ברוך ה׳ רצ״ל ו מ עז יצא מתוק דא ינתק דבריך ליה ליעקב מטל
עתה אנו רואים כי אתה ברוך ה׳ הוי״ה של רחמי׳ דכולא תד תו אע"נ הארץ . ומשמני השמים
מלת מאוד במצוי גימ׳ תרי״ג וסליסר כהנ׳ל גס נסקא דבש מאן דדינא קם יא לא אלמלא תוקסא
שקיים תרי׳׳ג מצות עבור דרחמי כלומר מכילין דבש דא תורה שבע״ס דכתיב תהליס י״ט ומתוקי'
דרתמי ג ם מלת ברוך מכילין שורה עליו חליסר דא תורה שבכתב דכתיב מדבש ונוס ת גוסיס מעז
במלוי נימ' השס הוי״ה במלוי יודין ובהכאה ובכסל מתוק דא תורה יהן יצא כ״ט ה׳ עוז לעמו שם
וזהו מלוי הוי״ה ובאחוריס וד׳ אותיות הוי׳ה וד׳ שבע״ס :
רחמים גסוריס וכן גזכה לחן ולחסד ולרחמים אמן ו ל פ Tנוכל לסרש מה שאמר בזוה״ק אלמלא תקסא
נסיו .גס ויאמר אבימלך ר״ת משה ידבר והאלקיס אלמלא לא נסקא דבש כלומר דדינא קשיא
לישראל רחמיה יעננו בקול אז אדון כל משסיע תוקף הדין היינו שהחסדיס נתלבשו בתוקף הדיני׳
אמן : לא היה באסשרי שיהיה חסדים בעולם יען כי מה״ד
מקטרג מאוד אלא שנתלבשו הדינים ולכן יצא דבש זה
ו י ר א אליו ה׳ בלילה ההוא ויאמר אנכי אלקי אביך התסדיס .והנה אאע״ה היה מסד נגלה לעין כל
אל תירא כו׳ כי אתך אנ ט וברכתיך והרביתי ויצחק היה מלביש את התסדים בהדיניס הבל אברהם
: את זרעך נ עבור אברהם עבדי אס גם הגדול היה מגלה תסדו במדת אע״ה
וי ש להבין הא כבר אמר לו גור בארץ הזאת נ ס ינתק אע״ה היה החסד של יצחק אבל באמת
ואהיה
שלמה תו ל דו ת תפארת
עבורו מלך אבל מי שמתגבר עליו אז הוא ממליך על ואהיה עמך ואברכך ומדוע אמר עוד הפעם
עצמו ממההקב״ה ולכן צריך להיות הולך בדרכו ית׳ כי אתך אנכי וברכתיך הא הן הן הדברים שאמר
בכל פעם ופעם יותר ויותר ולבא בכל פעס לו בתחלה והנה האוה״ח הורגש נמי בזה ע׳ש :
למדרגת ענוה שהוא מדרגת משה רבינו מ״ה ו א פ׳ ל עז״ה דהנה בפעם ראשון כשהבעיח לו
ויהי׳ צדיק גוזר והקב׳ה מק־ים : לכל סברכות הללו אמר לו בסוך עקב
וז׳ ש ואבימלך כלומר מי שרוצה להמליך עליו אשר שמע בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי
את אבינו שבשמים למלך סלך פי׳ צריך ותורוהי ופירש״י כשניסיתי אותו ונוכל לומר
להיות בחי׳ הולך אליו היינו להקב״ה מגרר כי מורא עלה מל יצחק פן ואולי כוונת הקג״ה
גימ׳ וזסו דרגא דצדיק עם התיבות ואחזת בזה שמסיים עקב אשר שמע כו׳ לומר כאשר
גימ' ר״ת של כתר תפארת בינה כלומר שיתן הוא נמי כמו כן יעמוד בנסיונות ויקיים נמי
תפארת להכתר זהו הקב׳ה ואיך יוכל האדם כל אלה אז יחולו עליו כל אותן הברכות אבל
לבא לכל ז ס ומפרש הכתוב מרעהו ר״ת וזה כאשר הקב״ה לא ינסה אותי אז לא יתברך
משה רבינו עליו .השלום גם כוא ר״ת ומשם מ׳ו באותן הברכות ולכן אמר לו הקב״ה עוד
היה רק עניו מאוד כלומר שיבא לגדר עניוות הפעם אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך
של משה רבינו ע׳ ה ואז ופיכל נועריקון פי כל והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ואברך
שר צבאו עס האותיות גימ׳ ה׳ צבאות ימלא כל אותך באותן הברכות ואתה לא תצערך לאותן
אשר יאמר בפה הק׳ב״ס ימלא דבריו ויהיה הנסיונות וזס שמתרגם יב״ע בברכה השני'וז״ל
צדיק גוזר והקב׳׳ה מקיים גס ואחזת מרעהו ואסגי ית בנך בגין זכותא דאברהם אביך ונוכל
ר״ת תזכור זכות אבות ותעשה עמנו רק חסד לרמז עוד בעבור אברהם עבדי בא׳׳ת ב״ש
ורחמים מאוצרך העוב והנה ר׳ת וס״ת של גימ׳ אך גם בלתי הנסיונות כי אם בזכות
הפסוק גימ׳ השם אל במלוי ובמצוי אחורים אברהם אביך גם בהפסוק הזה כתוב חמשה
ובהכאה כלומר שיהי' שורה עליו רק חשד אל תיבות כסדר מתחילין באות א׳ לרמז שלא יוכל
כל היוס וכן נזכה לחסד ולרחמים אנס״ו : האדם לקשר א״ע באלופו של עולם כי אס
שיקיים חמשס חומשי תורה והנה ר״ת של כל
ע ק ב אשר שמע אברהם בקולי וישמור הפסוק גי מ' אל הוי׳ה והשם אלקיס דאלפין
משמרתי מצותי חקותי ותורותי .ו ל כ או ר ה כאחוריס וס׳ ת גימ׳ שדי באחורים אהי׳ה אל
קשה למה כתב כל הפסוק כזה הא הוי׳ה פשוע ובאחוריס לומר כי השם אלקים
היה די שיאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי נמתק באותן שמות הרחמים והשם שדי כלומר
והרי הכל בכלל ; שיאמר לצרותינו די ונזכה לבנין בית מקדשינו
ונ ת ר ^ עז״ה דהנה מבואר בגמרא ליום הדין בב׳א נס״ו :
שואלין את האדם נשאת ונתת באמונה
קבעת עתיס לתורה עסקת בפרי' ורבי׳ צפית ו א בי מ ל ך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו
לישועה פלפלת בחכמה הבנת בבינה והנה ופיכול שר צבאו .ו ק ש ה למה סיפר
עסקת בפו״ר זה קאי על התורה שצריך על ואחזת הכתוב ופיכל שר צבאו הא
סאדס ללמוד בה באופן זה לחדש חדושין מרעהו פירש׳י וסיעת מרחמוהי ומסתמא הלך
דאורייתא ולהיות פרה ורבה בהתורה הקדושה נמי פיכל שר צבאו .ונוכל לתרץ עז״ה דהנה
כאשר בארתי היסב בפ׳ בשלח ע״ש מה שכתבתי נודע שהיצ׳ה נקרא מלך וכל מי שהולך אחריו
באריכות הלשון ולא יעזוב אך יום אחד בלתי ח׳ו אזי הוא ממליך עליו את היצ׳ה שיהי' נקרא
עבודת
:ב עזלמה תו ל דו ת תפארת
פ״ה גם עקב הוא בחי׳ ענוה כמ״ש עקב ענוה עבודת הבוב׳ה ולימוד התורה כמ״ש במגלת
יראת ה' כלומר מי שהוא במדרגת עניוות חסידים בירושלמי• פ״מ דברנות חם תעזבני
ושפלות הוא יוכל לבא בניקל למדרגת איש וזה יום יומים אעזבך וגם פלפלת בחכמה זהו
עקב בא״ת ב'ש גימ׳ איש גם ר״ת של כל נגד חכמת הקבלס ע״ש הימב :
הפסוק הזה גימ׳ תע״ב ר״ת תבא עליך ברכה וז״ ש הכתוב גם על אברהם אע״ה שקיים כל
גם ס׳׳ת גימ׳ השם אל באחורים וד׳ מלוי אותן רvדברים ששואלין ליום הדין עקב
הוי' ותליסר מכילין דרחמי כלומר עבור שקיים זה נגד מה ששואלין קבעת עתם בתורה עקב
כל זאס ששו אלין ליום הדין היה שורה עליו רק ,ר״ת קבעת עתים בתורה אשר שמע אברסם
חסד ורחמים : בקולי זה נגד פלפלת גחכמת מקבלה כקלי
ר״ת יפלפל בתורה לחכמת קבלה גם עקב אשר
וי א מ ר אבימלך מה זאת פשית לני כמעע שכב שמע אברהם ר״ת .בעחו בה׳ עדי עד אז
אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם. אלקים קדוש ממשיך רב שפע רק שתקיימו
ו הנ ה לכאורה קשה מהו הלשון מה זאת מצות סתורה .וישמור משמרתי זהו נגד עסקת
והיל׳ל מדוע עשית כדבר הזה כמו בפריה ורבית להיות פרה ורבה בהתורה
שאמר פרעה מדוע עשיתן הדבר הזה גם קשה ולחדש חידושין דאורייתא ולעשות משמרת
הא אמר בתחלה אך הנה אשתך ואיך אמרת למשמרת וכמו שפירש״י גזירות להרחקה על
אחותי הוא והשיב לו יצחק כי אמרתי פן אזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות
אמות עליה ולמה שאל אותו עוד הפעם מה לשבת ונוכל לרמז משמרתי למפרע ר״ת ילמוד
זאת עשית : חורת רבינו משה שקיבל מסיני וישמר ר״ת
ואפ״ל בזה האופן דהנה כל אדם בהיותו רק ילמוד שיעשה משמרת ומשמרת גם נוכל
רוצם לדבק ולקשר א״ע בהקב׳׳ה צריך לומר וישמר משמרתי גימ׳ וזה מחויב כל
בתחלה לבא לגדר עניוות ושפלות ואז יוכל האדם לחדש חידושין דאורייתא מצותי זה נגד
לעשות תשובה ותפלה וצדקה : נשאת ינתת באמונה כלומר שתעסוק במצות
וז״פ ויאמר אבימלך פי׳ כל אדם מחויב לומר אפילו בעת משא ומתן תמשוך אותך רק אחר
כי אבי שבשמים הוא מלך על כל הארץ מצות .ונוכל לרמז מצותי ר״ת יעשה משא
וזה אבי מלך .מה כלומר שיבא לבחי׳ מה בחי׳ ומתן תתן צדקה .חקותי זה נגד צס־ת לישועה
עניוות זאת גימ׳ צום קול ממון וזה תשובה כי חקותי הוא לשון פרנסה כמ״ש העריפני
ותפלה וצדקה כלומר מזה יוכל לכא לעשות לחם חוקי כלומר בענין הפרנסה תצפה ותחכה
תשובה ותפלה וצדקה .עשית לנו כמעע מלת רק לישועת ה׳ ולא תאמר כוחי ועוצם ידי
עשית ר׳ת שומע תפלת עמו ישראל .לנו גימ׳ חקותי ר״ת קבל חכמה ותצפה תשועת ס'
אלקים כלומר אז הקב׳ה ממעימ את השם והכה מי שפוסק בחכמת הקבלה הוא יוכל
אלקים שהוא דין וזה מלת כמפע לשון ממעיע להתפלל לפני כ׳ להמשיך פרנסה לישראל
שכך פי׳ שיהי׳ בחי׳ מת .אחד היינו שיקשור ולהשיג תורת חיים וזה נוכל לרמז חקותי ר׳ת
א׳ע ביחידו של עולם העם כלומר יוכל לקשר ילמוד קבלה וישיג תורת חיים .ותורותי זה נגד
גס את העם היינו המוני ישראל פחותי ערך הבנת בבינה מבין דבר מתוך דבר ותורותי
נמי יוכל לקשר אותם להקב׳׳ה את אשת״ך הוא לשון רבים כלומר להבין דבר מתוך דבר
ר״ת כי אתה שומע תפלה והבאת עלינו אשם ותרותי ר״ת תלמוד תורת ה׳ ותשיג רחמים
כלומר אנו מבקשין מן הקב״ה שיביא עלינו וחיים גם הזא גינג׳ אז מבין דבר מתוך דבר
אשם
שלמה תו ל דו ת תפ^רת
בכפל כלומר אז ממשיך חסד ורחמים על אשם היינו שנעשה תשובה מחהכה ויתהסט
כל ישראל ; הזדונות לזכיות וזה והבאת עלינו אשם כי מן
אותו אשם נעשה מצות אתר עשית תשובה
ויהי כי זקן יצחק כו׳ ויאמר הנה נא מאהבה ונוכל לרמז והבאת עלינו ר״ת ואם
זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא נעשה תשובה עלאה באמת ובאהבה אז והזדונות
נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה יתהפכו לזכיות ואז יהי׳ גולו זכאי ונזכה לבנין
לי ציד : הבית גם אשם בא״ת ב׳ש אותיות בית לרמז
ו ק ש ה על יצחק אבינו ע״ה וכי לא הי ה כי אז נזכס לבנין בבית שיבנה בב״א גם ד ת
ידע כי יעקב הוא הצדיק ואיך עלה של כל הפסוק גימ' צום קול ממון והשם אהי׳
על דעתו לברך לעשו יותר מיעקב .ונו כ ל בהכאה כלומר כשמקייס תשובה תפלה וצדקה
לתרץ עז״ה דהנה נודע שהיצ״ה רצונו אז ש ורם עלינו השם אסי״ה שהוא אסד
רק ללכוד את כל האדם ברשותו ר״ו כדי ורחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים אמן נס׳ו :
להפילו לשרת ומאוד צריך האדם להתחכם
נגדו איך להתגבר עליו למען לא יפול במצודתו ויג ד ל האיש גו׳ .ו ל כ או ר ה קשה למה אמר
ויעשה תשובה מאהבה ונודע כי עשו זה היצ׳׳רי גדולה וגם ב״פ כאן ג״פ לשון
שהוא לוכד תמיד ליעקב זה הצדיק והנה לשון הליכה :
יצחק רצה שיהיה ליעקב שכר הרבה בעוה״ב ונו כ ל לתרץ עז״ס דהנה ד׳ מדרגות יש אנוש
ולכן היה רצונו שעשו זה הוא היצ־ה ירדוף גבר איש אדם נמצא אדם הוא המדרגה
אחריו והוא יתגבר עליו ויהיה לו עבור זה שכר היותר גבוה והצדיק כשהוא הולך מדרגא
הרבה : לדרגא ועושה גם אנשים אחרים לבעלי תשובות
וז׳׳ש ויהי כי זקן יצחק דהנה זקן תרתי שילכו נמי מדרגא לדרגא אז ברקל לו לבא
משמע כי היצ׳ה נקרא זקן מלך זקן למדרגת אדם :
וכסיל והנה הקב׳ה נקרא זקן מלא רחמים וז״פ ויגדל האיש וילך כלומר כשהוא בחי׳ הולך
וזקן זה קנה חכמה ונודע מספרי קבלה כי מדרגא לדרגא אז יבא לברי׳ איש הלוך
עם השלשס כתרים נוכל להמתיק כל הדינים וגדול פי׳ אבל כשהוא עושה עם אחרים
והס כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות שיה•׳ כולך וגדול מדרגא לדרגא עד כי גדול מאוד
אבל העיקר שיהי׳ בעניוות ובשפלות גדול פי׳ אז הוא בעצמו הלוך וגדל מאד אותיות
ובכל עת ורגע יזכור את עצמו ביום סמיתה : אדם גם ויגדל האיש ר״ת שאס יתחבר להצדיק
וז״ש ותכהנה •עיניו מראות פי׳ יצחק רצה יגרע היצר אנפשו וימתיק דינים גדולים גס
שיהי׳ עיני עשו כהות מלראות מעשים הוא ר״ת לעבוד את הבורא יתברך שמו ואז
רעים בישראל ר״ו ויאמר הנה נא זקנתי ט׳ יהי׳ גומל דלים כלומר שיוכל להשפיע כל עוב
ועתה שא נא כו׳ רמז להיצ׳׳ה שיקשרג על סלה גס איש בא״ת ב״ש גימ׳ ה׳ שומע מלת
ישראל למצוא מעשים רעים אבל בתוך כך רמז אדם בא״ת ב״ש גימ׳ תק׳י ר״ת קול תפלת
להס לישראל לעשות תשובה מאהבה ויהי׳ ישראל כלומר כשמגיע לבחי׳ איש ולברי׳ אדם
בעניוות ובחי׳ מיתה וימתיקו את כל הדינים אז יוכל להתפלל לה׳ שיהי' שומע קול תפלת
וזה הנ״ה נ״א זקנת׳י ר׳ת נפשה הרבה זכיות ישראל ברחמים גם ר״ת ום״ת של כל הפסוק
לא ידעתי יום מותי כלומר כשאני בחי׳ לא אז גימ׳ השם הוי׳׳ה באמורים ובהכאה ובכפל
ידעתי יום מותי כלומר בכל יום ויוס הנני ובמספי הקדמי והשם אל והשס אהי״ה
מדמה
נג שלמה תו ל דו ת תפארת
ואז והכיאה לי שי׳ תוכל לכא לכחי׳ לי פלאה מדמה כלככי שהיוס יום מותי כדי לסשסש
היינו מה שאמר הקכ״ה וארשתין לי לפולס כמפשים ולפשות תשונה גם לא ידפתי יום
ט׳ ואוכלה כלומר יהי׳ לי מה לאכול היינו מותי ר״ת מי לי גם מלת לא הוא אותיות
מפש׳פ לכא פמהם להקכ״ה כפכור תכרכך נששי אל ידפתי יום מותי ר׳ת יפקנ פשה תשונה
כפרס אמות רצ״ל כפרם שאני הולך להקכ׳ה מאהנה ולכן יהי׳ ממתיק דינים וינא תחתיו
ונשאר כאן כחי׳ מת כי יש לו פליית הנשמה יש ופת ד׳ כלומר פס מדת אל שהוא חסד
כדי להששיס לכס הששפות פונות אמן נס״ו : הוא פושה חסד לישראל וצריך להשלשה כתריס
הנ׳ל להמתיק את הדינים .ופתה אין ופתה
ו ד ב ק ה אמרה אל יפקכ לאמר סנה שמפהי את אלא תשונה כנודפ שא נא ר״ת שור אריה
אניך מדכר אל פשו אחיך לאמר הכיאה לי ציד נשר אדם כליך תליך וקשתך ס״ת שלשה כשין
ופשה לי מפפמיס ואכלה ואכרככה לשני ה׳לשני והמה השלשת כתריס ור״ת תורה ככונה
כו׳ . ומלכות וצא מלת צא הוא נימ׳ השילוכ הוי׳׳ה
ו הנ ה יש להקשות פל שני שפמים לאמר א״ד וזה המתקת הדינים וזה שאמר לו ופשה
ואף גס שפס אחד הוא מיותר דהנה לי מפפמים כאשר אהנתי כלו׳ תור׳ ומצות ומפש״פ
ככל מקום מלת לאמר הוא לאמר לאחרים גס זקנתי נ א׳ ת נ׳ש נימ׳ וזה כח החכמה וכן נזכה
והכא מהו לאמר לאחרים איכא גס קשה לפשות מפש׳׳פ וללמוד תורה לשמה אמן נס׳ו :
פל הלשון מדכר שאמרה לו והוא לשון הוה גם נאוסן אחר נוכל לומר כליך הוא לשון
והיל״ל דינר לשון פכר .ופוד יותר •יש להפליא מחשכה תליך כלומר נמחשנתך יהיה
פל שני פפמים מלת לי וגם זה אף פפס כאלו אתה פדיין תלוי ופומד ולא פשית פדיין
אחת מיותר יפן כי די שתאמר הניאה ציד תש ונס מאהכה וקשתך זה נרית קודש .כמו
ופשה מפפמיס ואכלה והנה שלשה אלה נפלאו שדרשו ושרשו רז׳ל כמסכת סופה ומוכא
ממני .ונ ת ר ק פז״ה דסנה כל ארס צריך בשירש׳׳י ש׳ דחי ותשכ כאיתן קשתו פל כבישת
פליו פול מלכות שמיס לקיים את לקכל יצרו כאשת שופישר וקורא קשת פ׳ש שהזרפ
כל התורה כולה שהוא כ״כ אותיות התורה יורה כחץ וזה וקשתך כלומר תראה להתאמץ
מן אות א׳ פד ת׳ ונודס שהקכ׳׳ה אופר כדכר לתקן שגס סכרית .וצא ואז תוכל
להיצ״ה שיפתה תמיד את לכות כני אדם להמתיק את כל הדינים כשילונ הוי׳׳ה א׳ד
לפשות פכירות יפן כי הוא נכרא לזה והוא כהנ׳ל השדה גימ׳ שדי כלומר אז תוכל
פושה א״פ כאח לאדם כדי שיוכל לשתות להתחכר א״פ כשדי ותהיה למפלה ממלאכי
לכו לפכירס אכל האדם צריך להתגכר פליו השרת כמו שיסד כסל הפייפן כקדושה )דס׳
וללחום פמו ככל מאמצי כח ויקדש ויפהר את זכוי( ושרשי קודש המפוליס כתלמוד לרכ יהי׳
לי תתאה כדי שיוכל לקשר אותו ללי פלאה כאשר שואלים מה שפל אל אלים כי אלה יהי׳ מכשניס
הכאתי כש׳ וירא פ״ש כאריכות מילין ולכן כו׳ כצל שדי מתלוננים .וז״ש וצורה לי ציד
צריך האדם הששופ להתקשר א״פ כהצדיק שי׳ אז יהי׳ סמפש׳׳פ שלך מפדניס לנששך
והוא הנותן לו התפוררת שישוכ ככל לכו אל ולנששי שאוכל לכא להקכ״ה להושיס אתכם
ה׳ פרס שימות אותו היצ״ה מפוה״ז ומפוה׳כ. מהרה וכתשוכה תוכל לזכות לכל זה ופשה לי
וז״ש ורכ!קה אמרה אל יפקכ כנה דהנה מפפמיס כאשר אהכתי שי׳ תפשה מפפמיס
רכקה זה השכינה יפקכ זהו הצדיק כלומר מן לי תתאה רצ״ל ממה שאמרת הרי את
השכינה שהיא אס כנ׳י אמרה אל הצדיק מקודשת לי כלומר תקדש א' פ כמותר לך
לאמר יג ת פ א ר ת ■שלכוה
שלמה חו ל דו ת תפארת
■לאמר פי׳ שיאמר כן לכל אדם שיקשר אליו וסלדה לו בשעורים אמרה לו שילך אל הצאן
היה רצונה עזים ממ״נ אם ויאמר לו הנה שמעתי ר״ת למסרע יקבל לקחת גדיי
תחלה עול מלכות שמיס את פי׳ שיקיים לקחת עדם היל׳ל לך נא אל העזים ואס
התורה שהוא מן א׳ עד ת׳ תה את פי׳ כהנ׳ל היה רצונה בצאן סי׳ לה צאמר לך נא אל
אכין מדבר אל עשו אחיך' לאמר פי׳ כן הצאן וקח לי שני צאן גס מהו הלשון וקח
דהנה אומרות עוד השכינה אל הצדיק אביך הוא סיל״ל והבא לי .וי rלישב עז״ה
ישראל לבעלי לעשות את איבך שבשמים מדבר תמיד אל עשו אחיך 5ה רצונה בזה
היצ״ם שעושה א׳ע כאח באהבה לאמר כלומר תשובות כדי שיהי׳ ראויס להשפיע עליהס
הקב״ה מדבר אליו היינו שיאמר לאחרים כל שוב .וז״ש לך נא אל הצאן זהו ישראל
הוא אותיות צאן קדשים וקח היינו שהיצ״ה ידבר לאחרי׳ ולפתות לבס לעשות שנקראים
מבירות ולכן והביאה לי ציד ועשה לי מעעמי׳ חוק וזהו תשובה שנקראת חוק כנודע כלומר
ואוכלה כלומר תחזיר את העס למועב ועשה לך נא אל ישראל והוכיחם שיעשו תשובה
מעעמיס מן המצות והמעשיע של ישראל גס מאהב׳ משם שני גדיי עזים היינו שילמדו
אמרה שני פעמים לי אחד שיתעורר לבבם שני תורות שבכתב ושבע״פ וזה נוכל לרמז
לקשר את לי תתאה לאותו לי עלאה כהנ׳׳ל בקדוש׳ נמי במלת משס ר״ת שקיבל משה מסיני מלת
ובעהר׳ ואברכך לפני ה׳ לפני מות׳׳י אותיות שני גימ׳ ש׳׳סוזה השני תורות ואז ואעשה אות׳
ימות כלומר ערס שימות אותך סיצ״ה תתגבר מסעמיס לאביך כאשר אהב היינו לאביך
מליו ותמית אותו במלחמתך והנה זה קאי שבשמים גס גדיי גימ׳ השס הוי׳׳ה ע״ה עזים
גס על הצדיק שהוא יאמר לארס כל זה בשעה זה דינים תקיפין דינים עזין עובי' כלומר
שמקשר א״ע אליו ויתעורר לבבו לעשות שית הפכו לשוב לך נא אל הצאן ר״ת גימ׳
מעשיע ואז יוכל לעמוד לפני הקב׳׳ה באותן אלקיס לך נא ס׳ת גימ׳ שם אהי׳ה אותם
המאכלים של קייס תרי׳׳ג מצות כמו שמבואר מעעמי׳ לאביך ר״ת גימ׳ השס ע״ב ע״ה משעמי'
בתקונים עשה לי מעעמיס מפקודין דעשה לאביך כאפר אסב ס״ת מברך ר״ת גימ׳ שילוב
כלומר השםאלקי׳ נמתקבאותן כו׳ וכע״ש בזוה׳׳ק בר'מ ויאמר מי איפה הוי״ה א״ד
שמות הרחמים ויתברך מ״ה. הצד ציד בכמה צליתהון ובעותהון ואוכל מכל
ואברכהו גס ברוך יהי' והנה ר״ת וס״ת של ע לי קללתך בני.
וי״לד איך באמת היתה יודעה שלא הפסוק והוא שיחברו כל האדם לי תתאה בלי
פלאה גס גימ' ד׳ מלוי הוי׳׳ה ובאחוריס יקלל אוהו אביו ומדוע לא עלתה מורא על
ובאחוריס של מלוי והשם הוי״ס במספר ראשה פן ואולי תבא עלי׳ קללה ולא ברכה
ואפ״ל בזה האופן הקדמי והשם אל ותליסר מכילין דרחמי והשס ח׳׳ו כאשר אמר יעקב•
שיעקב הוא אלקיס באחוריס כלומר זה השם אלקיס דהנה יודעת היתח בבירור
שסוא דין נמתיק באותן השמות של רחמים הוא הצדיק אמיתי ומדתו מדת תפארת שהוא
דומה למדת אברהם החסד וכשבירך הקב״ה ויהי׳ כולו רק חסד ורחמים.
ליצחק בוודאי הי׳ כוונתו רק על יעקב ולא
ל ך נ א אל הצאן וקח לי משס שני גדיי עזים על עשו הרשע ואמר ליצחק לך ולזרעך אתן
שובים ואעשה אותם מעעמיס לאביך את כל הארצות האל וכו׳ לכן אמר לו עקב
אשר שמע• אברהם בקולי וכו׳ ויעקב דומה כאשר אהב.
לאברהם כהנ׳ל ועליו הי׳ כוונת סברכ׳ ולכן חעיס כעענו הוי ו הנ ה לכאורה קשה דזה
היתה
נד שלמה תו ל דו ת תפארת
ו ל א אשחית בפבור החמשה מלהשיב תירץ הגון היתה בוטחות א״ע שבוודאי יברך אותו ונוכל
בס״ד שיהי׳ פה'נ .דהנה מבואר בזוה״ק פוד לרש בזה פלי קללתך בני ר״ת טקב כלומר
פ׳ תרומה דף קס״א פ״ב וז׳ל רזא דא ה׳ פבור שאמר הקב״ה פקב אשר שמפ וכו׳
הוא אלקיס דכתיב כד אינון ביחודא חדא וכו׳ בוודאי היה כוונתו רק פליך גם ר׳ת וס׳ת
דכד מתייחדין תרין שמהן אילין דא ביחודא של ריפסוק הז׳ פס האותיות גימ׳ הוא זכות
חד ודא ביחידא חד כדין תרין שמהן אלין התורה כלומר זכות התור' שאת׳ לומד יפמוד
אתפבידא ואתכלילו דא בדא והוי כולא שמא לך שתקבל כל הברכות מאביך .
שליס ביחודא חדא ובכן ה׳ הוא אלקיס דהא
כדין אתכליל כלא דא בדא למהוי חד פכ״ל. וי ב א אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי
ו ל ה בין המאמר הזה הוא כמו שביארתי כמה אתה בני ויאמר יפקב אל אביו כו׳
פפמים שצריך האד׳ השלס להאמין ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני
בהבוב״ה שהכל הוא רק לטובת האדס ואפילו ויאמר כי הקרה ה׳ אלקיך לפני ויאמר יצחק
אס לפפמיס נראה למראה פיניו אשר שורה אל יפקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני
פליו דינים ח׳ו אפ״ה יאמין באמונה שלימה פשו אס לא ויגש וכו׳ ויאמר הקול ר4ול יפקב
בסקב׳ה שזה רק לטובתו וזה ה׳ היא אלקי׳ וכידיס ידי פשו ולא הכירו כי היו ידיו שפיחת
כלומר כל מה שנראה לפיניו שהוא דין בחי׳ ויאמר האת' זה בני פשו ויאמר אני .
אלקי׳ צריך להאמין בו ית׳ שזהו בא ממדת ו הנ ה הקושית רבו בכאן .א( למ' שאל אתו ב'
הוי׳ס שהוא חסד ורחמי׳ ולא נקרא שמא פפמי׳ מי את׳ בני כו׳ גשח נא ואמשך
שליס פד שמאמין ומטח בה' אשר הכל הוא האתה זה בני פשו ואח״כ אמר פוד ספפס
רק לטובתו . האת׳ זה בני פשו וזה פפ׳ ב׳ .ב(מלת זה הוא
כע״ ש תהליס קכ״ח אשרי כל ירא ד׳ ההולך מיותר כי הי׳ די שיאמר לו אתה זה בני
בדרכיו .ויל״ד למה כפל לשונו לומר פשו .ג( מה שאמר הקול קול יפקב והידיס י ח
מסתמא בדרכיו הא ירא ה׳ ההולך קול .יפקב פשו וקשה במאי הכירו שזה
כאשר סוא ירא ה׳ בוודאי הוא הולך בדרכיו. ואס כפירש׳י שמפרש אמר יצחק בלבו אין
ולפ״ד יובן וכך הוא ספי׳ אשרי ירא ה׳ דרך פשו להיות שס שמיס שגור בפיו וקשה
כלומר אשרי לאיש שאפילו כשבאי׳ פליו מאוד הא רש״י ז׳׳ל בפצמו פירש למפלה על
דיניס ח״ו אפ״ה מאמין שזה בא מן השס הפסוק כי ציד בפיו שואלו אבא איך מפשרין
וז״ש ורחמי' חסד הוי״ה שסוא נמי את התבן ואת המלח כסבור אביו שהוא מדקדק
ההולך בדרכיו כלומר ה׳ הולך פי׳ אפילו במצות .ופכשיו מ־ופ תמה סליו פל אשר
כששורה סליו ה׳ גבורוח אפ״ה מאמין שזהו הי׳ שס שמיס שגור בפיו .ד( איך נוכל להאמין
סוי״ה יפן כי זה נמי רק לטובתו ומנ׳ יפקב בזאת פל יצחק אפ״ה שיטפה א״פ פל יפקב
ידפ היטב מזה שאינו נקרא שמא שליס פד אפ׳ה ולא יכיר בו שהוא צדיק אמיתי בכל
שמאמין כי ה׳ הוא אלקיס והכל הוא רק דרכיו ולא זו אף זו שיהי׳ פוד מחזיק את
לטובתו ובוודאי הי׳ מאמין בזה בכל לבו פשו הרשפ לאיש ישר .ה(כיוון שאמר הקול
ומאודו אבל פשו לא ידפ מזה יפן כי הי׳ קול יפקב הא חזינן שידפ כי יפקב הוא הצדיק
פשו הרשפ • ופבור זה הכיר שהוא קולו של יפקב ומדופ
ו ה נ ה היטב הי׳ יודפ יצחק שיפקב הוא באמת לא רצה לברך ליפקב פד שהי׳ יפקב
הצדיק השלס אכן הי' סובר בדפתו כי מוכרח לרמות אותו כדי שיברך אותו .
גס
שלמה תולדות תפארת
של הנבילה ואח׳כ ראו גוותן אחד והניח ג® עשו איש ישר הוא אבל זאת ידע כ'
אליהו על ידו חוסמו ושאל החסיד למה אתה יעקב הוא הצדיק ובוודאי בלי ספק הי׳ אוהב
מניח ידך על חוסמך והשיבו למה אתה סנחת אותו הרפה יותר מן עשו .וזה שרצה דוקא
ידך על חוסמך אצל הנבלה והגוותן מסריח לברך את עשו ולא ליעקב יען כי הי׳ מדמ'
יותר מהנבלה שנאמר תועבת ס׳ כל גבה בדעתו שיעקב אימו צריך לברכתו לגודל
לב פכ׳׳ל נמצא שע״י ריח יכולין להבחין בין צדקתו רק עשו צריך לברכתו יען כי אימו
סוב לרע כמ״ש והריחו ביראת ה׳. צדיק כ'כ ולכן בתחלה שאל אותו מי את׳ מ י
וז״י» ראה ריח בני כריח השדה כלומר ברכו ויאמר יעקב אל אביו כו' ואח״כ כששאל אותו
שישיג ויראה ע׳׳י הריח בין סוב לרע מה זה מהרת למצא מ י והשיב לו כי הקרה
בריח השדה אשר ברכו ה׳ וכמ״ש בזוה״ק ותרא ה׳ אלקיך לפני כלומר זה שאתה בחי׳ אלקיס
האשם במה ראתה בריח שע׳׳י הריח הבינה זה ב ^ מו נחשב לי ג״כ להוי׳ה שהוא רחמי׳
שסוב המן למאכל ונמצא שהצדיקי׳ מ״י הראי׳ וזה ה' אלקיך כלומר לפני נחשב גס השס
מבחיני׳ פין סוב לרע וזה כריח השדה ששם אלקיס לחסד ולרחמים ואני מאמין כ־ ה׳
הראיה ע״י הריח .ונוכל לומר עוד אשר הוא אלקיס ולכן יצחק בהיותו שומע כדברי׳
ברכו ה׳ כלומר הכל נחשב אצלו לברכה מאת האלה תמה מאוד ואמר גשה נא ואמשך
ה׳ שהוא רחמי׳ לפיכך הוא ראוי לברכ׳ גס האת' זה בני עשו אם לא ופירש׳׳י אמר יצחק
השד׳ בא׳׳ת ב״ש גימ׳ בפר היינו בפר בן בקר דרךפשו להיות שם שמים שגור בלבו אין
לחסאת כלומר רמז לו אז כשיחסא האד׳ בפיו וזה אמר כי הקרה ה׳ אלקיך כלומר
יוכל להקריב סר בן בקר ויתכפר : תמס על שאמר ה' אלקיך שזה השם הוא
וז״ש ויתן לך אלקי׳ בה׳ הקודמת כלומר אפילו וזה שס שמיס שמא שלים כמ״ש ה' אלקיס
אותן ה׳ גבורות אלקי׳ יתנו לך ברכה בזוה׳ק כהנ״ל ויודע הי׳ יצחק אשר עשו איננו
מסל השמי׳ והנם ר״ת של אותן שבעה הפסוקי׳ יודע מזה סשם ולכן אמר הקול קול יעקב
מן הפסוק ויבא אל אפיו גימ׳ ויעקב האמין כלומר הלא רק יעקב יודע מזה השס ולא
בה׳ שברא את עול׳ רק להיסב לבריותיו. עשו ולכן בעת גשתו אליו והורגש בהידיס
גס לרמז שהיה עובד את הקב״ה בכל שבעם שעירות לסיותו עשו והי׳ סובר בדעתו ובלבו
ימי שבתא והנה ס׳׳ת גימ׳ הוי׳׳ה פשוס בכפל שגס עשו יודע מזה השס ולכן בירך אותו
וד׳ מלוי הוי׳ באחורי׳ ובהכא׳ ובכפל והשם ובשעת ברכתו צפה ברוה׳ק שעליו שעתיד
אהי׳ בכפל ושילוב הוי״ה א׳ד ותליסר מכילין לצאת ממנו י״ב שבסי יה ואמר מה זה
דרחמי כלומר עבור כי יעקב אע׳ס סיה עובד מהרת מלת מהרת למפרע ר״ת תמשיך רחמי
את הקב״ת בכל כוחו באמת ובעניוות ובשפלו׳ השמיס ממעל .ואמר עוד הפעס האתה זה
גדול עד מאוד בכל מאמצי כח בכל שבפה ימי בני עשו מלת זה גימ׳ י׳ב כלומר אמר בתמי׳
שבתא והאמין בה׳ שברא את עולמו רק להסיב ממך יצא שבסי יה אשר ימשכו רחמי השמי׳
לבריותיו לכן נהפך עליו הכל רק לחסד ממעל ואמר ראה ריח בני כריח השדה אשר
ולרחמיס : ברכו ה׳ .ופי׳ בזה כבוד חותני זקיני הקדוש
הקדוש זצוקללה׳ה בעמי׳ח ספר צמח ה׳ לצבי
ב או׳׳ א הקול קול יעקב והידי׳ ידי עשו דהנ׳ ע״ד שכתוב בספרים מעש׳ בחסיד אחד שהלך
ידוע כי יעקב דרכו לרחס על ישראל עם אליהו בדרך וראה נבלה מושלכת בדרך
ולהשפיע להס השפעות סובות אבל עשו הוא והניח החסיד ידו על חוסמו בעבור ריח רע
להיפך
נה שלמה תו ל דו ת תפארת
להיפך מנהגו רק לקערג על ישראל וללמדעליה' לאברהס ולא כתיב בה' הקודמות וכן נמי
חוב נז״ו והנה קול קול גימ׳ ד' מלוי סוי׳ה קשה מדוע לא אמר שס נמי השם הוי׳׳ה
ול׳ב נפ״ה עם השני כוללי' והנה כל המיחד ולא השס אלקי' ועוד קשה שס כי לכאורה
כ״ב אותיות התורה וע״ם שהוא ל ב נפ׳ה מלת אלקי' הוא אך למותר יען כי בתחלה
בזס הוא ממשיך חסדי' על ישראל והנה ד׳ כתוב ואל שדי יברך אותך כו' ולמה חזר ואמר
מלוי הוי״ה המה חסדי' כי אותיות שלסם עוד הפעם מלת אלקיס והיל׳׳ל אשר נתן
מנין ע׳׳ל שהוא חסד כלומר מן ס׳ גבורות לאברה' .ג מדוע בברכת עשו לא אמר נמי
פשה יעקב שיהי' כולו חסד ורחמי' ,והידיס ויתן לך כמו שאמר בברכת יעקב .ד למה
כלומר שצי פעמי' יד גימ׳ כ׳ח וזה הקל קול אמר ליעקב ורוב דגן ותירוש הא אמר לן
יעקב רצ״ל ה׳ קל כלומר לעשות מן ה' גבורות מעל השמיס ומשמני הארן ובוודאי יהיה לרוב
דגן ותירוש : כולו חסד שזהו קל קול כהנ״ל זס אין בכוח
רק ביעקב ולא בעשו לכן אמר והידים רצ״ל ו ע ל ארבעה אלו אשיבנה בזה האופן ראיתי
בכת״י בשס הרב הצדיק הגאון כו׳ שיהיה לו כח להמתיק ידי עשו וזהו והידיס
ידי עשו כהנ׳׳ל יעקב במדתו יוכל להמתיק הר' יעקב שמשון זצוקללה״ה משיפיעיפקי ומעה
ידי עשו אשר בא רק בגבורתו לקערג על האלקיס בירי דהנה הצדיק מושל ביראת אלקי'
ישראל ח׳ו הוא ימתיק אותם ויהיה רק ואלקי׳ הוא דיניס וז״פ ומעה האלקי׳ בידו
פי' להעות הדיניס של האלקי׳ ולהפוך אותס חסדים גמורים ;
לעובה זה בידו של משה רבינו פ׳ה .ובזה
א״י הקול קול יעקב דהנה קול גימ' סולס יש לפרש מה ששאל הקב״ה למשה מזה
כמ״ש בעה״ע בש׳ ויצא וז״ש יצחק הקל בידך פי' מה יש כח בידך ואמר לו מעם
קול יעקב כלומר הסולס הזה הוא וודאי סי׳ להעות ולהמתיק את הדיניס בשורשן
סול' של יעקב שעשה בתפלתו להמלאכי׳ להפלות ולהמשיך על העולם שפע ברכה חיים ושלום
בו שנאמר בו והנה סולם מוצב ארצה וראשו זה בידו של משה כמ׳ש רז״ל גדולים צדיקים
שמהפכים מה׳׳ד למה״ר : מגיע השמימה והנה גס בעצמו הוא בחי׳
סולס כלומר כמו שהסולס הזה מוצב ארצה ועפ״ז יש לפרש תקעו בחודש שופר בכסא
ליום חגנו כי חוק לישראל הוא דהנה זאפ׳׳ה מגיע השמימה כן גס היא בעיני עצמו
לאין נחשב בחי' ארצה אבל וראשו מגיע השמימ׳ שופר הוא לשק שופרי וזה שופרי שלנו שנתן
כלומר מחשבות ראשו הוא מחרב רק בסולמות לנו הקב׳׳ה כח להמתיק הדינים וזה חידוש
המליוניס וליחד יחודיס גס הקל קול יעקב שלנו וזה נקרא חננו כי הוא חג שלני שיש לנו
והידיס ידי עשו ר״ת וס׳״ת גימ׳ יעקב פניו כח להמתיק את הדינים בשורשן ולהשפיע שפע
לרמז שהיה עניו מאוד ומזה בא למדרגה בבל העולמות וזה כי חוק לישראל הוא כי
גדולס גס עניו גימ' ממון לרמז מי שהוא כך הוא החוק מאתו ית׳ ויתעלה כביטל
להמשיל בו ית׳ כי הקב״ה גוזר והצדיק עניו יוכל להשיג פשירות :
מבעל וזה משפע לאלהי יעקב פי׳ כי גס הארץ ומשמני זי תן לך האלקיס מעל השמיס
רצונו כך ; ורוב דגן ותירוש .ה נ ח ארבע תמהיות
קחדנא הכא א מדוע אמר אלקים ולא כוי״ה .ונו ד ע מספרי קבלה כי באדם יש ה׳ מיני
גבורה והם הפה והחועם והזרועות ב למה אמר האלהים בה׳ הקודמות והוא
מיותר יען כי גס בסוף אמר אשר נתן אלקי' והידיס והאצבעות ואלו נמשכים דרך הזרועות
פד
שלמה תו ל דו ת תפארת
ולכן בסו^ הסדרה כשחזר ובירך ליסקב אמר סל סיום האצבסוח וס״כ יש ה׳ אצבפות
לו ויתן לך את ברכת אברהם כו׳ ומפרש מהו שהם סיום ה׳ גבורות ו מ ה גודס כי ה'
הברכה ואמר אשר נתן אלקיס לאברה' כלומר גבורות המה אותיות מנצפ״ך גיס׳ פ׳ר
כמו שנתן הקב״ה לאברהם אח השם אלקים והם כפילות ס'כ יש ה׳ ביד ימין וה׳ ביד
שיהיה בידו ובכוחו להמתיקו כי בכל דור ודור שמאל ונודס כי ה׳ אותיות אלקי׳ סוא
צריך הצדיק להמתיק את הדינים מכלל ישראל דין והמברך את האדם מגיח סליו שתי
והנה אברהם היה מדת החסד והיה ממתיק ידיו סל ראשו והם גבורות כהנ״ל ולק צריך
את הדינים מסל ישראל וכיון שנפנור אברס' לברכו שיהיה בכוחו להמתיק אותן ה׳ גבורות
אס״ה אז בירך יצחק את יעקב בזה הברכה ולסשות מזה ה׳ חסדים כהג״ל כנודס
שיהיה בכוחו להמתיק את כל הדינים יפן מספרי קבלה כי כל יד הוא שם י׳׳ה הי*נו
כי הי׳ הוא מדת תפארת ולו נאה להמתיק את כ qהיד הוא י׳ כנזכר בתקונים וה׳ אצבסות
הדינים מפל סמו ישראל והנה ר״ת וס״ת של הרי י״ה ושני הידים הם שני פסמי׳ י״ה ושני
הפסוק ויתן לך גימ׳ תרי״ג והשם הוי״ה סשום פפמים י״ה במלואם הם סשר אותיות נגד
והשם אהי״ס בכפל כלומר סבור שקיים כל י׳ אצבעות ואס תמלא אותם במלוי המלוי
תרי״ג מצות סתורה שורה סליו השמות של יש בסם כ״ח אותיות נגד כ״ח סרקי הידי׳
רחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים מאתו י״ת ובזה ממותקין ונפשו חסד וסנה מלת דגן
: אמן נס״ו גימ׳ הוי״ה ול״ב נס״ה גם דגן נונוריקון
ג״ן דאורייתא כלומר ג׳׳ן סדרים דאורייתא
אור ריך ארור ומברכך ברוך .ויל׳׳ד למה קילל ותירוש ס״ה גימ׳ תרי״ג ש׳י עולמות גם
ממ'נ קשה את האוררים שלו הא דגן סס האותיות גימ׳ חמשים שסרי בינה
אם יקוים בו ח״ו את הקללות שיקללו אותו וס׳ס ותירוש גימ׳ אל בהכאה והשם אהי׳ה
מה בצע שגם המה יהי׳ ארורים ואם לא כלומר במיות האדם לומד הגן סדרים דאוריית׳
יתקיימו בו הקללות מה איכפת לו שיקללו אותו ומחבר כ״ב אותיות סתורה סם הפ״ס שסם
למה קילל את אורריו .והנה סירושלמי מתרג׳ ל״ב נפ״ה ומקיים את תרי״ג מצות אז זוכה
פסוק זה בזה׳׳ל מאן דילינו יתך יסקב ברי יהוי להשיג חמשים שפרי בינה ושורה סליו שמות
כבלסם בר במור ולכאורה אין להבין הסמיכו׳ כרחמי׳ והחסדים וזוכה ונוחל ש״י סולמות .
; להדדי ו ע ת ה נפרש הפסוק בנווב נוסס ודפת ויתן לך
ואפ״ל פז״ה דהנה פ״פ האמת מ' שמקלל אלקיס כלומר יתן שיהיה בידך ובנוחך
את הצדיק בוודאי לא איכפת לי׳ להצדיק אותן ה׳ גבורות אלקים סי׳ שתוכל להמתיק
כלום יפן כי בוודאי לא יקיום בו הקללה אותם ולעשות מהם חסדים גמורים מנול
אבל מי שמצסר את הצדיק כדברים רפים ח״ו השמים ומשמני הארן ורוב דגן ותירוש
אשר לא כהוגן ומבזה אותו זה נחשב לו לקלל׳ גימ' ואז והיה בכוחך להמתיק את הדיני'
גדולה יפן כי איננו יכול לסבול עלבונו כי ה' אותיות אלקי׳ וה׳ מנצפי׳ך אבל מתי
עלבונו הוא מלבונה של תורה כי כל המבז^ יקוים זאת הברכה ורוב דגן ותירוש כלומר
ת״ח כאלו מבזה את התורה הקדוש׳ כמבואר כאשר תרבה לך דגן ותירוש ע'פ גימנוריאו'
בגמרא כל המבזה ת׳ח אין לו רפואה למכתו. הנ״ל שתקיים כהנ״ל אז יקוים כל הברכות
וכמ״>£ו בגמרא סנהדרין אמר רב חסדא כל הנ׳ל ולזה לסשו לא אמר כהברכות בלשון הזה
החולק פל רבו כאלו חולק פל השכינה כי יקלא נתן לו הכח להמתיק את הדינים
שנאמר
נו שלמה תולדות תפארת
ת״ח אלא שהולך בדרך הישר ועובד אה שנאמר כסצותם ע ל ה׳ א״ר ליר חנעא כל
הקב׳ה באמת אז זכות אבותיו מסייעתו ויגינו העושה מריבה עם רבו כאלו עושה מריב׳
עליו וכל מי שיתעורר עליו במחלוקת אז עם השכינה שנאמר המה מי מריבה אשר
מכותיו הקדושים אשר כארץ סמה ירגזו עליו רבו בני ישראל על ה' א״ר חנינא בר פפא
ולכן באלו הדברים אומר אני שב ואל תנגשה כל המתרע׳ על רבו כאלו מתרעם על השכינ׳
עדיף מה בצע בזה שמבזה אותו ואחריתו יסי' שנאמר לא עלינו תלונותיכ׳ כי על ה׳ ומבואר
מרה ואז בוודאי יתחרע על הדבר אבל יהיה עוד שם דף צ׳ ע׳׳ב במתניתין אפיקורס אין
מעוות אשר לא יוכל לתקון כמ״ש חכמז״ל לו חלק לעוה׳׳ב ודרשינן שם בגמרא דף צ״ן
הוי זהיר בגחלתן שנשיכתן נשיכת שועל ע״א רב ור׳ אמרו תרווייהו זה המבזה פ״ח
ועקיצתן עקיצת עקרב מועב שיכבד את הת׳׳ח אכן ע׳׳ס האמת הת״ח צריך להחזיק לו עוד
בכל מה דאפשר מכל הונו ורכושו כמ״ש המהנ' עובה לזה שביזה אותו יען כי הקב״ה ברא
ת׳׳ח מכנסיו נכסיו מצליחין יען כי בזה הוא את עולמו רק להעיב לבריותיו וזה שציער
מביא את הת״ח למוחין דגדלות כנודע ואז אותו וודאי היה לעובתו שבאה מן הקב״ה
יוכל הת׳ח להשפיע עליו ועל כלל ישראל כל כי מי יודע מה שסי׳ עתיד לבא עליו איזה
עוב סלה: גזרה רעה ח״ו וזה בא וציער אותו .תחת
כע״ ש )שמואל א׳( ואמרתם כה לחי דהנה הצרה מעותדת לבא עליו אבל אותו הצרה
חי כמ״ש והוא בן איש הצדיק נקרא אשר היתה עתידה לבא עליו איננה חוזרת
חי רב פעלים כלומר מי שיש לו רב פעלים ריקם רק הופכות לבא על אותו האדם
היינו מעש׳׳ע הרבה כי עיקר חיות של האד׳ שביזה ומצער אותו יען כי מי שלח אותו
תלוי רק בהמעש״ע והנה מלת כה כוא לשון ברכה להיות שליח בדבר הזה ואם הקב׳ה רצה
כמ״ש כה תברכו כה יהי׳ זרעך גם כה ע׳ה לצער את הצדיק הלא הרבה שלוחים למקום
גימ׳ הוי״ה. וזה שהלך ברצונו ובבחירתו וציער אותו
לחי פי׳ להצדיק שנקרא ז״פ ואמרתם כה הוא מצד רוע בחירתו ולכן יבא עליו הצרה
חי תאמרו רק ברכות שתברכו אותו י הזאת.
זה תהיו נמי מברכים בברכות כה ועבור וז״ש הירושלמי מאן דלייע יתך יעקב ברי
כמ׳ש ואברכה מברכיך ונוכל לרמז כי כל יהוי כבלעם בן בעור ולך נא ראה מה
הפסוק הזה עם האותיות גימ׳ הוי זהיר שכתוב אצל בלעם ויהפוך ה׳ אלקיך לך את
בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל הקללה לברכה כלומר מה שנחשב לך לקללה
של וס״ת עם התיבות וע״׳ה גם ר״ת זה שציער אותך יהפוך ה׳ לברכה יפן כי
הפסוק גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה לרמז שכל הקללות קיבל ממך את הצרה המעותדת לבא עליך
יתהפכו עליו לברכות שיפי׳ חסד ורחמים אמן. ונתן אותה על ראש המצער אותך וז'פ
וי הי אך יצא יעקב מאת פני יצחק אביו. אורריך רצ״ל מי שציער אותך ויהי׳ נחשב
וי ש להבין מלת אך שאמר כי לכאורה בעיניך לקללה הוא בעצמו יהי׳ ארור מן
מיותר גס קש׳ קושיה הזוה״ק שני הוא הקב׳׳ה על זה שציער אותך מצד רוע בחירתו
פעמים יצא אלא היל׳ל ויצא יעקב מאת כו׳ וזה שפירש׳י אורריהס ומצעריה׳ קודם למברכיה׳
גם מ״ש מאת פני יצחק אביו נמי מיותרי' הרי שכולל צער וקללה בחדא ובהיות כן מה
המה לפי השקפה ראשונה כי סי׳ די שיאמר מאוד צריך האדם לשמור א״ע מזה לבל יצער
מאת אביו .וי ת ב א ר עז׳ה דאמרינן בסוף את הת׳׳ח או לבר אבהן קדישין אע״פ שאינו
מסכת
שלמה תולדות תפארת
הי' בראשונה אז כאשר יבא לאותו הבית מסכת מכות ר׳ סקיכא הי׳ סולה סס סבריו
שנחרב באמת בהשקפה ראשונה וודאי יבכה לירושליס כיון שהגיע להר צוסיס קרעו מ די ה'
בקול מר בראותו בנין בית אביו נחרב אבל כיון שהגיס להר הבית ראו שוסל יוצא
תיכף בשיננו סל לבו איך שיה' נבנ׳ סוד מבית קדשי הקדשיס התחילו הן בוכין והוא
הפפס בתפארת בנינים הרבה יותר מאשר משחק אמרו לו מסני מה אתה משחק אמר
הי׳ בראשונה אז וודאי ישיס שמחה בלבו להס מפני מס אתס בוכיס אמרו לו סל
ובנפשו סל הבנין החדש וכן הי׳ ממש הדבר מקוס קדוש כזה שנאמר והזר הקרב יומת
הזה גס כאן כיון שהגיעו להר צופי׳ ונקראת ועכשיו נתקייס בו שוסליס הלכו בו ולא נבכה
צופים סל שס סוסו שצפה אז ברוה׳ק איך אמר להס לכך אני משחק דכתיב ואסידה לי
שיתארך שם זמן הגלות ולכן קרסו בגדיהם עדיס נאמניס את אורי׳ ואת זכריה וכי מה
ומילליס סל הגלות המר הזה וסיקר סל סנין של זה לזה זה הי׳ בבית ראשון וזה היה
גלות השכינה דאתמשיך סובא כי כל צדיק בבית שני אלא באורי' כתיב לכן ציון שדה
צריך להתפלל סל גלות השכינה אבל כיון תחרש ובזכרי׳ כתיב סוד ישבו זקניס וזקנות
שהגיפו להר הבית אז ר' פקיבא שהי׳ אדס כו׳ סד שלא נתקייס נביאות אורי׳ מתיירא
גדול השיג אז ברוה״ק יותר וצפה ברוה״ק הייתי שלא נתקיים נביאות זכריה עכשיו
א״ליי איך שיהי׳ נבנר .הבית בסתפארת שנתקיים נביאות כו׳ ביתס שגס זס מתקיימת
הרבה יותר מבראשונה וגס גודל השמחה בלשון הזה א מ ה סקיבא נחמתנו נחמתנו.
והיסובות שיהי׳ בבנין בית מקדשנו בב״י כמ״ש א כן לפ׳ד גס אחר כל אלה אין לסבין מה
קפיסיל ח' ופתה לא כימים ראשונים אני ששחק ר׳ עקיבא .דהנה למשל אס יחרכ
לשארית הפס הזה נאים ה׳ צבאות כי זרע אפילו בנין מפואר של איזה איש עשיר וכאשר
שלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבול׳ יסברו ימים כבירים ויבא בן אותו האיש
והשמים יתנו סלם והנחלתי את שארית הפס לאותה החורבה ויראה איך כי בנין אביו
הזה את כל אלה כי צום הרביפי וכו׳ יהיה מפואר כזה נחרב הכי יוכל להתאפק מלבכות
לבית יהודה לששון ולשמחה ולמופדיס סוביס אס׳׳ס שברור לו הדבר כי יהי׳ נבנה סוד
ולכן התחיל ר' פקיבא לשחק ולשמוח סל זה ספסם כבראשונה ואספ׳כ יבכה ויתאונן במר
שיבנה סוד הפפס בהתפארת יותר ויקבץ נפשו סל בנין בית של אביו שנפל ונחרב־
נדחי פמו ישראל אבל המה לא הבינו מדבר ופתה איך היה ר׳ עקיבא יוכל להתאפק א״ס
הזה ולכן התרפמו סליו אבל כשאמר להס מלבכות בקול מר ויללה בראותו בית אבינו
מנבואת זכריה כמ׳ש שם איך שיהיה אז שבשמים נחרב ונהרס ומאז וסד פתה אנו
שמחה גדולס בפולס לכן אמרו לו נחמתנו נדחים ונהרגי׳ ונשחסי' ונתרחקנו מסל אדמתנו
נחמתנו. זשכינתא בגלותא ביודאי סיה לו לקונן ולבכות
ו ע ת ה נשובס אל הראשונים לתרץ נזפסוק בקול מר מאין הפוגות ולא די שלא סשה
בסיב ספס דהנה יעקב אפ״ה רצה סא ת אלא אף גס שחק וקש' לשמח׳ מה זו פוש׳.
לקבל הברכות מאת אביו ולהמתיק את הדיני׳ ו א כ ״ ל פז״ה דהנה המשל שאמרתי למפלה
של פחד יצחק כדי שיוכל לברך את ישראל כאשר יבא לחורבס של אביו בוודאי יכבה
ולהמתיק מפליהס כל הדינים בהגלות המר במר נפשו וניוחי גנח אבל כאשר יתברר צו
הזה ולקרב את הגאולה ב״ב שיבא אליהו הדבר שיהיה נבנה הבית סוד הפפס וסוד יותר
ומשיח צדקנו ויהי' תחית המתים ולכן היה ויותר בכלילת יופי ובתידושיס רבי' יותר מאשר
מוכרח
נז שלמה תו ל דו ת תפארת
: אחיך ממך וכו׳ מוכרח להתעורר מדתו ומדת אברה׳ ובשני
וי ש לסרש עז׳׳ה דהנה בהיות האדם עושה אלו סמדות יוכל להמתיק מדת יצחק והנה
תשובה באמת ומברך מאה ברכות בכל הר״ת של האבות הקדושים גימ׳ אהי׳ה ;
יום אז גם אוביו ישלים אתו וזהו שאמרה לו וז״ש ויהי אך יצא יצא יעקב כלומר שתי
אמו וישבת הוא לשון תשובה עמו ימי׳׳ם גי מ' יציאות היה מלת אך גימ׳ אהי׳׳ה סי׳
מאה אחדים נימ׳ חמשים שע״ב ותליסר מכילין ראה איך שיצא מסי יצחק אביו רק כאשר
דרחמי כלומר תעשה תשובה ותברך את המא' וז״ס אך יצא סי׳ שיצא חהדורחמים ברכות
ברכות בכל יו׳ אז תשיג חמשים שע״ב ותמשיך מסי יצחק אביו רק מלת אך שזה השם אהי״ה
עליך חסד של רחמי׳ ותליסר מכילין דרחמי מקור הרחמים וסחסדים א( יצא מאת סני
גם מלת אחדים הוא אחד מי כלומר אותו יצחק אביו בשמחה ומלת סניו הוא לשון זעם
האדם שהוא בחי׳ מי יוכל להשיג אחדותו רצ״לאז ידע כי יצא מאת הסנים של זעם
ית״ש ולהתקשר עמו כמ״ש ואת דכא אשכון שהיה ליצחק אביו ולא היה מתירא עוד עבור
גס אחדים גימ׳ ס״ג מלת עד גימ׳ ע״ב פ ס הדינים כיון שבירך אותו בכל מיני הצלחה
סאותיות מלת אשר ע״ה גימ׳ הוי׳׳ה סשוע גם לקרב את הגאולה ולזכותם לגן עדן וז׳׳ש
באחורי׳ גם מי שחוזר לימודו מאה סעמיס ראה ריח בני כריח השדה וזה גן עדן גם
ואחד יוכל להמשיך סרנסה על כלל ישראל ולזה ר״ת של האבות סקדושים המה אי״י גימ׳ כ״א
רמז במלת אשר גימ׳ מאה ואחד וסרנסס והאותיות כ״א במלוי עם האותיות אי׳י גימ׳
עם האותיות תשיב כלומר אימתי יהיה זאת ד׳ מלוי הוי׳ה גם אי׳׳י במלוי גימ׳ א׳ד אלקי׳
כאשר תעשה תשובה גס מלת תשובה גימ' סשס וזה המתקת הדינים גם יצא יצא גימ׳ הוי׳׳ה
אהי״ה באחוריס סשוע וביודין בההין באלסין באחורים והשם ע׳׳ב באחורים גם מאת סני
וחמשה גבורות וד׳ אותיות הוי״ה כלומר בזה גימ׳ השם אהי׳׳ה סשוע ובמלוי יודין בההין
השם תמתיק את החמשה גבורות מלת חמת באלסין ושם הוי״ם במססר הקדמי גם ויהי
ע׳׳ה גימ׳ ג׳ סעמים יב״ק ותליסר מכילין דרחמי אך יצא יצא יעקב מאת סני יצחק אביו ד ת
ומאה ברכות אחיך גימ׳ הוי׳׳ה וחליסר מטלין גימ׳ אהי״ה סשוע ובאחורי׳ ובמססר הקדמי
דרחמי וזה שאמרה לו אמו עד שוב אף אחיך ותליסר מכילין דרחמי וד׳ אותיות הוי׳׳ה גם
ממך כלומר כ״כ תעשה תשוב׳ ותברך מאה ברכות ויהי אך יצא יצא יעקב מאת סני יצחק ס״ת
בכל יום ויום ותמתיק את הדינים עד כי גימ׳ השם אהי׳׳ה דיודין באחורי׳ של מלוי גם
מעצמו ישיב אף אחיך ממך וישלים אתך אז יהי אך יצא יצא יעקב מאת ס״ת גימ׳ דלת
ושלחתי ולקחתיך משם למ׳׳ה אותיות לסם אשכל כלומר אז נסתח לו הדלת והשער של השסע
אותיות אשלך לשון זריקה כלומר השלך על ה' אמן נס׳׳ו :
יסבך סי׳ אשליך להם היינו הדינים שימתקו
כל הדינים ואז גם שניכם יוס אחד לשון אחדות וי ש ב ת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב
כלומר באותו יום יהי׳ ביניכם אחדות יען כי גם חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך
היצ׳׳ה ישלים אתך גם אשכל ע״ה גימ׳ את אשר עשית לו :
אלקים במלוי יודין והשם אהי״ה והשם אל ו ק ש ה מה שאמרה עד אשר תשוב חמת אחיך
מלת גם עם האותיות גימ׳ השס מ״ה שניכם וכי הדבר תלוי ביעקב שישוב את חמת
גימ׳ ד' מלוי הוי׳ה והשם הוי׳ה באחוריס אחיו הא הדבר תלוי ברצון עשו ויותר תמיה
ובכסל וששה כוללים מלת יום גימ׳ אל הוי״ה מה שכסלה סעם שנית ואמרה עד שוב אף
אחד יד תפארת שלמה
שלמה ויצא תפארת
עליו חרון אף : אחד גימ׳ חליסר מכילין לרחמי וכן נזכה לחסד
וז׳ ש חולין דף צ״א ע״ב כי מטא לחרן כלוע׳ ולרממיס אמן גס״ו ;
בהיות האדם מגיע לסרון אף ח״ו אז
אמר אפשר עברתי על מקום פי׳ יצטרך לומ׳ ו א ל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל
אפשר עברתי על מקום ברוך הוא שהתפללו עמים ויתן לך את ברכס אברהס :
אבותי ולא התפללתי כלומר הן עברתי על ויל״ד למה אמר לו עוד והיית לקהל עמים
איזה תפלס שתקנו אבותי הקדושים כד יהיב כיון שאמר לו ויפרך וירכך מסתמא
דעסא למיהדר פי׳ כשנותן על לבו לעשות יהיה לקהל עמים :
תשובה ולהתחרט על עונותיו קפצה לו ארעא וי ת ב א ר בזה האופן דהנה בירך אותו שיהיה
פי׳ מדמה בדעתו שקפצה לו הארץ היינו צדיק הדור ובל ישראל יכואו אליו ללמוד
היוס כמ״ש בפ׳ אבות ישיב היוס שמא ימוס ממנו דרך לעבודתו ית״ש ולקבל ממנו השפע
למחר ובהיות כן מדמה בדעתו אז מיד ויפגע מן עולם העליון ווה שאמר לו והיית לקהל
במקום פי׳ בוודאי יתפלל אל המקום ב״ה העמיס יקהלו אליך עמיש כלומר כל
כדצלי כעי למיהדר פי׳ כשעת התפלה צריך שתושיע להם בברכה והצלחה י ק שתהיה צדיק
להתחרט על עיניתיו ואז הקב׳ה ברוב רחמיו גוזר והקב״ה מקיים וגס תחזירם למועב
וחסדיו מאריך לו ימיו וז׳ש אמר הקב״ה צדיק שיעשו תשובה מאהבת הלב וגס והיית לקהל עמי׳
זס בא לכית מלוני פי׳ הוא מדמה בדעתו שחוא גימ' ושיהיה צדיק הדור גס והיית לקהל עמים
רק כאורח נטה ללון ויפטר בלא לינה פי׳ ר״ת גימ׳ הוי״ה במספר הקדמי כלומר שיוכל
שיפטר ח״ו מן עוה״ז בקצרות שנין בתמיה להשפיע חסדיס על ישראל וכן נזכה לעשות
מיד בא השמש כלומר הקב׳׳ה זורח לו השמש תשובה מאהבה בב״א נס׳ו 5
ומאריך ימיו גס מבאר ר׳׳ת וס״ת אוחעת רם
שבע ר״ת וס״ת ש״ע נהורין וילך ר״יו וס״ת ויצא
נימ׳ הוי״ס חרנה ר״ת וס״ת גיס׳ תליסד
מכילין דרחמי ויצא יעקב מבאר שבע וילך 1י צ א יעקב מבאר שבע דלך חרנה .נו כ ל
חרנה ר׳׳ת אותיות וסשיחו ס״ת גימ׳ רצ׳ח לפרש לפ״ד דהנה יעקב הוא
כלומר מי שהוא בסי׳ יוצח על סיצ״ס להתגבר מדרגה קענה ישראל הוא מדרגה גדולה והנה
עליו יוכל להשיג ש״ע נהורין ויהיס שורה הילד כל זמן שהוא בבטן אמו המלאך לומד
עליו תליסר מכילין דרחמי ויביא את הגאולה עמו כל התורה וערס שיצא לאויר העולם
שלימה ומשיח בן דוד גס ר״ת וס׳ת של כל משכיעין אותו שיהיה צדיק ואל יהיה רשע אבל
הפסוק גימ׳ והמה סרי״ג כלומר בהיות הארס באמת מי שהוא במדרגה קטנה הוא שוכח
מקיים כל תרי׳ג מצות אז שורה עליו תליסר ס״ו באותה השבועה והולך אחר תאות נפשו
מכילין דרחמי וימהר את הקץ לבא וכן נזכה תאום היצ״ה וכאשר בא יבא עליו ח״ו איזה
בב״א ; חרון אף צריך לעשות תשובה עלאה :
וז״פ ויצא יעקכ מבאר שבע כלומר מי
וי ק ח מאבני המקום וישם מראשותיו .ו ל כ או ר ה שהוא בחי׳ יעקב במדרגה קטנה הגס
קשה למה כתכ מאבני המקום שיצא מבאר שבע כלומר שיצא מכמן אמו
הילל ויקח אבנים וישם גו׳ : וטרם יציאתו השביע אותי המלאך כהנ״ל ועכ״ז
וא£״ל ע״פ מה שפירש״י עשאן כמין מרזב וילך חרנה פי׳ הולך בתאות היצ״ס ומביא
כו׳
I \J שלמה ויצא תפארת
ואז הכל בכלל ; גו׳ התחילו מריבות זו אח זו זאת אמרח עלי יניח
ונ ת רין עז״ח דהנה מבואר בנמרא שנת ליום צדיק את ראשו וזאת אומרת עלי יניח צדיק
הדין שואלין את האדם בשאת ונתת את ראשו מיד עשאן הקביה אבן אחת כו'
באמונה וקבעת עתים לתורה עשקת בפו׳ר ונוכל לומר דהנה »נזס לקח יעקב ראיה איך
צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנתה בבינה : לעבוד את הקביה יען כי נשא ק״ו בעצמו מן
ו ה נ ה מה שיש נהקשות בזה אכתוב אי״ה בפ׳ האבנים ההמה מה האבנים הללו שאינן מציוון
בשלח באריכות מילין אי״ה וזה שרמז על המצות ונם אין להם שכר ועונש ואעפ״כ
בכאן הקב״ה שישמור אותן הדברים ששואלין מריבות זו את זו וכל אחד היה רוצה שיניח
ליום הדין אכן יעקב אבינו ע״ה רצה שיעזור עליו את ראשו עבור שאני צדיק והנני חשוב
לו הקב׳׳ה לזה שיוכל ל»מור אותן הששה אצל הקב״ה ועתה ק״ו אני שציוה אותי הקב״ה
דברים כמ״ש לולא הקב״ה עוזרו א־נו יכול על המצות ונם יש לי שכר על קיום המצות
לו והנס כי זה הבחירה ביד האדם אק כשיש ועונש על עבירות ח* ו לכ״ש שאני צריך לעבוד
איתערותא דלתתא אז איתער נס לעילא וזס את הבוב׳ה יומם ולילה מאין הפונות ;
הים איתערותא דלסחא במה שמכקש מהקב" ס וז׳׳ש ויקח מאבני המקום כלומר לקח לעצמו
לעזור לו מול היצ׳׳ה להלסס עמו : ראיה מאבני המקום סיינו מסאבנים לקח
וז״פ והנה אנכי עמך זה ננד מס ששואלין >־איה איך לעבוד את המקום ב’ ה וישם מראשותיו
נשאת ונתת באמונה לשון המשכה כמ״ש פי׳ שם זאת על הראש היינו במחשבות ראשו
ויהי אומן בלומר שתמשיך את עצמך אמר וזהו וישכב במקום ההוא כושריקון יש כ׳ב
הקב״ה אפילו בשעת מו״מ וזה והנה אנכי עמך כלומר היה מקיים כ״ב אותיות התורה ולזה
כלומר אפילו בשעת מו״מ תדע נמי אקר אנכי זכה לנחול ש" י עולמות נם נוכל לרמז ר״ת
ע מן ואל י!סול במחשבחךאף רנעה חדא מעבדו׳ וס״ת של הפסוק ע״ה נימ' וללמוד התורה
הבוב״ה ושמרתיך בכל אקר תלך זה ננד צסית לשמה עס התיכות נם נימ׳ ד' מלוי הוי״ה
לישועה ושמרתיך מלשון ואביו שפר את הדבר ובאחוריס והשם הוי״ה בהכאה ובכפל ובמס•'
כלומר בכל אשר סלך תצפה רק לישועת ה׳ . הקדמי והשם אל ותליסר מכילין דרחמי :
והשיבותיך על האדמה הזאת זהו ננד הבנת
בבינה פי׳ בהיות האדם עושה תשובה אז סתור׳ ד ת ה אנכי ע מן ושמרתיך בכל אשר תלן
נותן לו לב חדש שיבין דבר מתוך דבר אפילו והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא
שנברא בלב סיפש ע״ש בפ' בשלח באריכות אעזבך עד אסר אס עשיתי את אשר דברתי
אכן איך יוכל לפשות סשובס אמס בסיומו בא לן
לעניווח ושפלות וזה והש^בוסיך כלומר תעשה ו הנ ה לכאורה קשה למה האריך נ׳ כ בהלשון
תשובה ואיך תוכל לעשות חשוב׳ אל האדמה הזאת הא הים די שיאמר והנה אנכי עמך
פי' שסהיה בעצמך בחי׳ אדמה בסי'עניוות ואז תבין זתו לא מידי יען כי כאשר הקב״ה עס האדם
בבינה כי לא אעזבך זהננד עסקם בפו״ר היינו להיו׳ אז בוודאי לו סוב לו בכל העניניס והכל במשמע
פרה ורבה בהתורה סקדושה כי מי שאינו עוסק וכן מה שאמר יעקב אס יהיה אלקים עמדי
בהתורה בזה האופן לסדק סיחשץ הוא נשכח ושמרני בדרן הזה אשר אנכי הולך ונתן
פן העולם הזה כאשר הניע זמנו למות אבל לי למס לאכול ובנד ללבוש ושבתי בשלום אל
לא בן מי שעוסק בתורם ומחדק סידושין בית אבי והיה ה' לי לאלקיס על זה נמי קשה
כי לא נשכח סן סעולם יען כי חודושי תורם הא היה די שיאמר אס יהיה אלקיס עמדי
אשר
שלמה רצא תפארת
אביו זהו נגד קבעת עתים בחורה ושבתי ר״ת אשר הניח בעוה״ז נשאר לעולמי ע ד וגס
שאלמוד חורה בקביעות יומס ולילה בשלום שפחוחיו דובבוח בקבר כנודע וזה שהחוב נער
אותיות מלבוש כלומר שאתלבש א״ע בהחורה הייה* גס זקנחי ולא ראיחי צדיק נעזב כלומר
אז אובל להחזיר אח נשמתי אל בית אבי היינו שאומרים בשמו דרושים נחמדים ולכן לא נעזב
למקום שנחצבה משם .והיה ה׳ לי לאלקיס וזרעו מבקש לחס הוא החורה הנקראח לחם
זהו נגד הבנת בבינה כמבואר בזוה״ק פ׳ פי׳ גס זרעו מבקשין ללמוד חורה ולכן לא
בראשית דן< מ ’ח ע״ב ה׳ אלקיס כס מלאי ישכח שמו לעולס וזה כי לא אעזבך כלומר
לאחקנא בכולא ועיר אחקריאח מבמה ואחקריא כאשר חעסוק בחורה על דרך זה לפרוח ולרבו׳
בינה .אז והאבן סזאח אשר שמתי מצבה יהי׳ כהנ״ל אז לא אעזבך עד אשר עם עשיחי וזה
בית אלקיס ובל אשר חחן לי עשר עשרנו לך נגד קבעת עחיס בחורה וזה עשיחי כלומר
מלח עשר גימ׳ חקע אפשרנו מס האותיות גימ׳ כלומר עשייה ממש גס עשיחי ר״ח יקבע עחיס
בשופר גדול עס מחיבות לך גימ' חמשיס שע״ב שילמיד חורח ה׳ אח אשר דברחי לך זהו
כלומר מכל אשר חחן לי עיקר רצוני רק לקרב. נגד פלפלח בחכמה היינו חכמח הקבלה וכשאד׳
אח קז הגאולה ואז אוכל להשיג חמשיס שע׳׳ב פוסק בחכמח הקבלה יוכל לדבק א״ע בהקב״ה
והנה ריח וס״ח של הפריק גימ׳ אל הוי״ה בכל עת כנודע מלח לך גימ׳ חמשיס שע׳ב
אהי״ה וד' מלוי מוי״ה ובאחוריס ובהנאה וד׳ יען כי אז חו:נ להשיג נק שע״ב אכן יעקב
אותיות הוי״ה וחליסר מכילין דרחמי וכן בזכה אע״ה ביקש מהקב״ה עזר ותרופה לכל זה
לחסדים ן וז’ש אס יהיה אלקיס עמדי זה נגד נשאת
זנחת באמונה כלומר שיחן לו כח שאפילו בעת
וירא ויאמר מה נורא המקוס הזה אין זה מו״מ לא אפריד מאתו יח״ש רק יהיה עמדי
ני אם ביח אלקיס וזה שער השמים. בחמידוח ונוכל לרמז אס יסיה אלקיס עמדי
וישנס יעקב בבוקר ויקח אח האבן בו׳ ויקרא ס״ת המה ר״ח הוא יעשה משא מחן ר״ח
אח שס סמקוס ההוא בית אל כו׳ וידר יעקב אז אהיה עובד ה׳ ושמרני בדרך הזה זה נגד
נדר לאמר אס יהיה אלקיס עמדי כו׳ ונתן לי צפית לישועה ושמרכי מלשון ואביו שמר אח
לחס לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל ביח ה ד ב ר .אשר אנכי הולך כלומר בכל מקום
אבי והיה ה' לי לאלקי׳ כו׳ : הליכה שלי אצפס רק לישועת ה׳ וכיכל לרמז
ו ה נ ה הדקדוקי׳ רבו בכאן .א קשה אומרו אין זאת גס בהפסוק ושמרני בדרך הזה פס החיבו׳
זם כי אס ביח אלקי' וזה שער השמי' גימ׳ אנכי אצפה לישועה כל יוס ויוס .ונתן
הא הוא בעצמו סותר א״ע דהא אס הוא בית לי לחס לאכול זה נגד עסקת בפו׳ר כלומר כאש'
אלקי' בוודאי הוא חשובה יוחר מן משער ימן אוכל לעסוק בחורה בזה האופן לפרוח ולרבות
ני דרך השער צריכין לכנוס להביח ואס זה בה היינו לחדש ח Tושין וזהו לחס הוא התורם
הוא כביס בעצמו מדוע אמר וזה שער השמי' כמ״ש לבו לחמו בלחמי לאכול היינו לאכול לאחרי׳
ומשמע מזה כי עדיין לא בא אל הבית אלקים כלומר להשמיע לאחרים אח חידושי תורה שלי
אלא שהוא עומד עדיין בפתח הבית .ב אומרו ובגד ללבוש זהו פלפלת בחכמה וזה חכמה
אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי .הנה הקבלה יען כי עיקר התורה הוא חכמת הקבלה
מלח י׳׳ש ומלת ואנכי עיוחריס המה ט מיה די אלא שנתלבש בלבוש לבל יהיה נראה אח הפנימיו׳
שיאמר אכן ה' במקו'הזה ולא ידעתי .ג אומרו ונוכל לרמז במלת ללבוש ר״ח שאוכל לעסוק
אס יהיה אלקי׳ עמדי ומדוע לא אמר השס ולפלפל לתורה בקבלה .ושבתי בשלום אל בית
הוי״ה
גט שלמה רצא תפארת
הקרבנוח שזה עומד ונחשב לעשיית הקרבנות הוי' שהוא שם החסד והרשמי׳ .ד אומרו ושמרני
בזמן המקדש וכל המחסר אפילו אות אחת חייב בדרך הזה אשר אנכי הולך והנה ג׳ חיבוח
מיתה ח׳ולכן לא יעשו כן במקומנו רק אותם סללו אשר אנכי הולך לכאורה מיוסי־יש המה
האנשים המהדרים לבל יתאחדו עונת ק״ש ככה כי לפ״ד היה די שיאמר ושמרני בדרך הזה .
יתנהגו .יתפללו בביתיהס עד פ' הקרבנות ה אומרו ונהן לי לחש לאכול ו מ ד ללבוש קשה
אבל גס זה צריכה כוונה רצויה ולא יבליעו אף מפני מה לא אמר סהס ינסן לי לחם ובגד.
אות אחס אבל פ׳ הקרבנות יתפלל בביהמ״ד ו קשה אומרו וה־!ה ה׳ לי לאלקי׳ מלת לאלי!י׳
מעושף בשלית ומוכתר בתפילין ובכוונה יתירה הוא אך למוהר כי היה די ש/אמר וה־׳ ה׳ לי.
ובדקדוק גדול ובמתון ובפרש כי בעת התפלה ז קשה על יעקב אע״ה שעקש מן ה קי׳ ה
דנין את האדם בפמליא של מעלה וכמו שמתפלל רק בשביל עצמו באמרו ונתן לי כו׳ היתכן
כן דנין אוחו ובפרש בשעת קיש שיש בו ע״ב שלא יהפלל על כלל ישראל :
תיבות כנגד ע׳ב סנהדרין שהי׳ דנין את האדם ו ע ל השבעה נעיבס ללכת ע״ש דרכי המוסר
כאשר כתבתי בפ׳ לך ולכן בהיותו מחפלל ולתרץ הכל בס״ד דהנה כל ארס צריך
בכוונה רצויה אז דנין אותו לשוב : לאחוז בדרכי אבותיו הקדושיש כמ״ש צאו וראו
וכמבואר בזוה״ק פ' שמות ד ף ו' ע׳׳א וז״ל לך בעקבי הצאן והנה אברהם אפ״ה תיקן
בגזרת עירין פתגמין קדישי־ן שאלתא חפלת שחרית שזמנו בבוקר וכהיום כן נס
כל דינין דהאי עלמא וכל גזרין וכל שאלתו ן הוא חיה צריך לקיים .מילי דאבות ולהתפלל
כלהו קיימא בחד היכלא דהמן ע׳ב סנהדרין שחריה בבוקר וזה שפירש״י איהו לא י^היב ליבי׳
ועייני! בדינין דעלמא והאי היכלא איקרי היכלא להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ופי׳ במקום
דמלכותא בגין דכד דיינין דינץ מהפכי! דב״נ היינו בזמן שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו
בקדמיתא עכ״ל . והבא לנ 1רvר מסייעי! אוהו אבל מקודם צריך
ועחה אחי ורעי אספר לכס מעשה נפלאה שיהיה איתערותא דלהסא ואז איתער גס לעילא ־
מענין זה .פעם אחת נעצר הגשם מן לכן כד מנוא לחרן אמר אפשר שעברתי על
הארץ וחדל המשר ונאספו יחד אנשים הרבה מקום כו' וומה מבואר בכתבי האר״י כי בבוקר
ובאו לפט הרב הצדיק הקדוש המפורס־ם כו' קודם התפלה צריכין לעשות שביל ולתקן מסילות
הבעש״ש זצוקללה״ה ובאו לפניו במר נפש® הדרכים ע״י הקעורח המסוגל לבער כוסות
והורידו כנחל דמע׳ על כי חדל המשר.והשיב הנוומאה מן הדרכים אשר בס תעלה ספלתנו
להם הבעש׳ש ז״ל בזה הלשון אין בכוחי להושיע ונם לתת להס חלקם כמו בזמן ביסמ׳ק ולכן
אתכם יען כי נסגרו כל השערים של תפלות צריך כל אדם לסדר קרבנות רתנהט דוגמת
ישראל ואין להושיע לכס רק תרופה אחח אמצא משןהקרגנות ובזהנ״ב יתכפרו עונותיהם ויתקבלו
לכס שתסעו .מקצת אנשים חשובי' לאות' העיר קרבנותיהס ויתבנולו המעיקים המה המקעריגיס
הקשנה ושמה תבקשו ותחקרו אחר איש אחד אשר נעשו ע״י חעאתינו ואז ילך לב»וח דרך
ששמו כך וכך וחפציר בו שיאמר להקב׳ה ישרה לקראת תמלך מלכו של עולם בלחי
שיק משר להארן וכן עשו והלכו לאוחה העיר מעיק ומונע ולא כאיתן האנשים אשר בהתפלות
כמה וכמה אנשים כסבורים המה אשר האיש עד סודו אינם פשניחים עליהם כלל להתפלל
הזה בוודאי איש מפורסים הוא לכל בני עירו כראוי ונכון אלא מתפללים בדרך הליכה אנה
כי כאשר הבעש״ש שלח אותם אליו בוודאי ואנה בביתם וחושפים התיבות ומקצת התיבות
אדם גדול הוא ונכבד ויהי כאשר באו לשם מבליעים מחוך מהירתס ובתוכם נס סדר
ונוהליס
שלמה ויצא תפארת
אמירתו נתקשרו השמים אחר היכך ואז הטוב להס שלא האיש בשמו והשיט ושיאליס על איהו
לרוב וחזרו פני חוצות »ל וירד המטר בטבים הבפש׳ט כזה אשר גדול נמצא בכל העיר איש
לעירם להבטש״ט בשמחה גדולה ויהי כאשר באו להרב נמצא הן אמה רחמים מהקב״ה אליו לבקש ישלח
הנ״ל ושאלו אוחו מה טיבו של האיש הזה והשיב שיכור גדול בכל יום בכאן איש בשם הזה אבל הוא
גדול זה האיש בגלגול הראשון היה צדיק להם ט לאוחו והלכו אותו הבפה״ב והוא דר אצל ויום
מזה הטולם והיה פטירתו בטת ויהי מאוד טד ושאל אוהס הבעה״ב ושאלו מה טי ט של האיש הזה
ט שוס נמצא בהפמלי׳ של מעלה ולא דנין אוהו הן טליו והשיבו לו המה שואלים ולמה מה טל
אשר נמצא בו הוא אחת חטא ועבירה קלת רק השמוט הן הדברים אשר הבגיש״ט שלח אוסס ויהי
חסרון בעבודת הבוביה שהיה מנהגו להתפלל בבוקר חוק לבלי פיו סטר הדברים כאוחן הבעה״ב
הודו בלתי טו׳ח והיה מזלזל מאוד בתפלה זו מד הרב שלכם שלח להם הלא בשחוק והיתול ואמר
כמה תי טת מבליע מתפלל בחיפוזן והיה יען כי מי אל כי לצנוה יען לעשות מכם רק אתכם
זה שנמצא בו והו לא ועבור האחד החטא וזה הוא שיכור גדול שאין כמוהו בכל אתכם הלא שלח
לזה העולם כדי הפטם אוהו שיתגלגל טוד דנו ישן כל ר\וס וכל הלילה הטיר ומתוך שכרוהו הוא
לתקן זאת ויהי כשמטו כדברים האלה התחיל לבכות טרם יכיראיש את רטהו הוא וכך מנהגו ב ט ק ר
הפמליא לפני ולזעוק בקול מר ויללה וגנוחי גנח השינה ורויזץ א׳ט ומתטטף בטו״ת מקין א"ט מן
חטא נקי מכל טסה הרי אני של מטלה באמרו ומתפלל ב מ'נ אכן רק עדמסלה הודו וכיק שהגיט להפלת
השפל מי הטולס הפטם לזה טוד אבא ופשע הודו אזי תיכן< ומיד סורק מטל טצמו טו״ת ותיכף שוהה
קטן מדבר יותר ויותר טוד מה שאחטא יודט המשקה י״ש במדה גדולה כ'כ הרבה עד שבא לשכרותו
מתמרמר מאוד בי טמה והיה כז ה החסרון שיש לשינה נופל הוא הגדול שכרות של לוט ו מ הון
הקב״ה לפני המשפט טדשהגיע בב ט ה גדולה גדולה עד יום המחרה לאור הבקר וכך מנהגו יום
לבא מוכרח ובעצמו י״ת בכבודו הוא והשיב ביומו ויהי כשמוט ממנו כדברים האלה ע ט ואמרו
פו ד הפעם לזה העולם בגלגול כדי לתקן זאת רק עמו איזה לדבר אעס׳כ רצוננו אחד כולם בפ ה
יחטא יותר לבל ראשו אשר מורא טלה טל את דברים ונראה מה טיבו של האיש הזה והשיב להם
שיט' שיכור כל היום ולא מסנה אתן לו על זה שיקין א׳ ע המחרת עד הבטה״ב להמתין טד יוס
היום כל כי יהיה ישן חטא יוכל לטשות פוס המחרת יוס והמתינו טד טשו וכן השכרות מן
וכל הלילה מ תוך שכרוהו ולא יהיה לו סנאי לחטא ויהי בבוקר היה מקין א״ט מן השינה ומן השכרות
אס התפלה זו במס״צ -ו ל ק באשר הוא יתקן רק מן רחמים לבקש ממנו ומבקשים טמו ודברו
בלתי תיכך ומיד גדול ולכן דבריו נשמטים צדיק חוצות והשיב הבל פני הקב״ה להוריד המטר טל
שוס טיכוב כלל. היה תיכף ואז התפלה להם שימתינו טד אחר
בנ״י טס קדושים הביטו נא וראו אחינו ועתה ב מ ק׳נ ממש עד תפלתו והתפלל בטו״ת מ הע טך
טל אפילו האדם איך כי מדקדקק עם אז להודו שהגיע וכיון כמנהגו בכל יום הודו
שהיה עד בטקביו שאדם דש קטן כזה דבר כמנהגו י״ש ורוצה לשתות התפילין תיכן< חלן
להתגלגל עוד הפטם לזה העולם. מוכרס כי יטן אוהו יניחו הבטה״ב לבל להם ואמר
בטת התפלה כתבתי מזה אשר וגס ידוט ודונה לא יכלו רק מעט אז אפילו י׳ש יפתה כאשר
צריך לילך מן עולם לטולס עד שיגיע לשתות הרחו לא אחד ולכן דינור טמו לדבר
לעלמא דאצילות ולכרן נד' שמות מלוי הוי״ה ט״ב ליתן לו את״ב והפצירו בו י״ש רק קנו לו מדה
העולמות ד' באותן המה ב״ן אשר ס׳׳ג מ״ה ופתח ואמר רבש״ט הלא ט מך ישראל צריכין למטר
נעשק והנ ה העושה השובה מאהבה זדונות אני׳ ע סאוצרך הצורן סוי מטר לכן אבקשך ליהן להם
כזכיות
שלמה וי צ א תפארת
בחיי עולם דאיהו אורייתא . כזכיות כנודס ומהפך מה׳ד למה״ר.
ו ע ת ה נפרש הפסוק בעוב עעם ודעת וישכב ועפ״ז נוכל לפרש מה שאמר דוד הע׳ה
במקום ההוא מלת וישכב נועריקין בתהליס קי״ע כמה יזכה נער את
י׳ש כ׳׳ב כאשר כתבתי למעלה במקום ההוא ארחו לשמור כדבריך .דהנה היצ״ה נקרא
רצ״ל בעוה׳ז כלומר מי שלומד את התורה אורח יפן כי אצל הצדיק הוא רק לפממיס
לשמה בעוה״ז והוא כ״ב אותיות התורה כאורח וכל העושה תשובה מאהבה אז העביר׳
זוכם ונוחל ש״י עולמות וז״ש אכן יש ה׳ בעצמה נהפכה למצוה כהנ״ל נמצא שיש לו זכיות גם
במקום הזה כלומר יען כי בעוה׳׳ז כאשר מן היצ׳׳ה במה שפית׳ לעבירות ועתה בעשותו
ישראל עושי׳ רצש״מ זוכים ונוחלי׳ ש״י עולמות תשובה נתהפכה למצוה וז׳ש .במה יזכה נער
ואנוכי לא ידעתי רצ׳ל התורה שפתח בה את ארחו כלומר באיזה דרך יוכל להיות לו
הקב״ה באנוכי עדיין לא ידעתי ללמוד אותה זכיות אפילו מן היצ״ה שנקרא אורח .ואמר
לשמה .דהנה הצדיק אמיתי כל מה שעובד לשמור כדבריך פי' לשמור ולקיים כאשר
יותר להקב״ה הוא יותר בא למדרגת השפלות אמרת לעשות תשובה מאהבה שנאמר שובו
ומדמה בדעתו כי עדיין לא עשה מאומה בנים שובבי׳ ונאמר ושבת עד ה׳ אלקיך.
בעבודתו ית״ש וירא ויאמר מה נורא המקום וז״ש מאויבי תחכמני מצותיך כלומר אפילו מן
הזה פי׳ עד היכן מגיע גודל היראה שצריך היצ׳ה שהוא אויב שלי נמי תחכמני מצותיך
האדם לירא מפניו של הקב׳ה בפוה׳ז יען הייני כמ׳׳ל כאשר אעשה תשובה מאהבה
כי היראה הוא סשער לעבדות הבוב׳ה כמ״ש ויתהפכו למצות אבל עיקר התשובה שיהיה
ראשית חכמה יראת ה׳ ועיקר היראה שיהיה בלתי פניות אחרת כי אם לעשות נחת רוח
בעניוות ובשפלות גדול וז״ש מה נורא המקו׳ ליוצרו וכמ׳ש גדולה תשובה שמגעת עד כסא
הזה כלומר היראה צריך שיהי׳ בבחי׳ מה הכבוד והנם כל הלומד תורה לשמה מסייעין
וזה מה נורא גם מה הוא שמא דקוב׳׳ה לו מן השמים לחדש חדושין דאורייתא ולגלות
גימ׳ הוי״ה במלד אלפק .אין זה כי אם בית לבוש התורה וזוכה ונוחל ש׳׳י עולמות ויוכל
אלקים וזה שער סשמים מלת זה גימ׳ השס נמי להמתיק דינים מכלל ישראל וזהו העיקר
ב״ן עם האותיות כי זה עולה י׳׳ב ואות ס׳ תאוות וחשקת הצדיק להמתיק את כל הדיני׳
צורתה עולה מ״ב כנודע הרי מ״ב עם י״ב מכלל ישראל ולהשפיע להם כל עוב והוא
גימ׳ נ״ד השס ב׳ן עם האותיות .מלת וזה הצנור של השפע העליונה.
עם האותיות וצורות האותעת של ה׳ גימ׳ ו מ בו א ר בזוה״ק פ' וישלח דך קע״ה ■ע״ב
השם ס׳ג והנה שם ב״ן הוא בעלמא דעשייה וזיל ומאן דאשתדל באורייתא מה כתיב
כנודע וזה השער לכנוס דרך שם לפלמא משלי ו׳ בשכבך תשמור עליך והקיצות הוא
דאצילות היינו לעלמא דפשייה אשר שם השם תשיחך בשכבך בקברא אורייתא תצור *1יך
ב׳׳ן ואח׳כ לעלמא דיציד אשר שם השם מ״ה מדינא דהאי עלמא והקיצות כד קוב׳ה יתער רוחין
ואח׳׳כ לעלמא דבריאה אשר שם השם ס״ג ונשמתין לאחייא מתייא כדין הוא תשיחך סוא
ואח״כ לעלמא דאצילות אשר שם השם ע׳ב תהא סניגריא בגין דיקומין אינוןגופין דאשתדלו
וז״ש אין זה כי אם בית אלקים וזה שער באורייתא כדקא יאות ואלין אינון דיקומין
השמים היינו השס ב״ן הוא שער השמים בקדמיתא לחיי עלמא כד׳א )דניאל י׳׳ב(
כלומר השער לכנוס להשמים היינו לאותן ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי
העולמות העליונים .ויהי כאשר ראה כל זה עולם וכו׳ ואילח אינון לחיי עולם בגין דאתעסקי
עשה
שלמה ויצא תפארת
התור׳ היינו פל דרך הקבל׳ כמו שכתבתי למפל׳. משה תשובה מאהבה והתפלל להקב״ה וז״ש
ועפ״ז נפרש הפסוק בס׳ תולדות ויפן יצחק וישכם יפקב בבוקר היינו בוקר לאברהם
ויאמר לפשו הן גביר שמתיו לך וכל שת*קן צלותא לשחרית ולכן גס הוא התפלל
אחיו נתתי לו לפבליס כר: אותה התפלה ויקח את האבן אשר שס
ו ה ש ה מה שאמר וכל וכי היה לו הרבה מראשותיו והנה האבן זהו היצ״ה המכונה
אחיס הא היה לי שיאמר סן גביר בשס אבן כמ״ש והסירותי את לב סאבן כלומר
שמתיו ומהו הלשון לך שאמר. אותו היצ״ה אשר פל פתס שס אותו לסיות
ונובל לתרן פז״ס להנה בברכותיו אמר לו מראשותיו היינו פל ראשו שהוא ימשול פליו
ויתן לך האלקיס כלומר הש׳׳י יתן לך ח״ו פתה ישליך אותו מפל ראשו וישם אותה
האלקיס היינו ה׳ גבורות אלקים שהס דינים מצב׳ כלומר לא זו שהושלך אותו אליו אלא אן<
יתן לך שיהיה בכוחך להמהיקס ואמר לו זו שפשה תשובה מאהבה וזלונות נפשו כזכיות
הוי גביר לאחיך סי׳ גביר לשון התגברות פל אשר היצ״ה בפצמו נהפך לטוב ונכנפ
כלומר בירך אותו שיוכל להתגבר פל פשו זס מפניו ונפשה מצבה להקריב קרבנות ולהכניפ
היצ״ה שפושה א״פ כאח לאדם לסתות לבו כל המקטרגים קולס התפלה כאשר כתבתי
לפבירה ובירך אותו שיוכל להתגבר פליו ואז למפלה כרי שיוכל להפלות את התפלה
יוכל להמתיק את כל הדינים ויהי׳ בחי׳ מושל למפלה פל פתיק יומין ויקרא שס המקום
ביצרו וזהו נוכל לרמז גס בהפסוק יפבדוך ההוא בית אל המקום ההוא פס התיבות
וישתחוו לך לאומים הוי גביר פמיס גימ׳ פלמא הלין כלומר כפולס הזה הוא
לאחיך וישתחוו לך בני אמך ס״ת נימ׳ רק בית אל היינו שצריך כל אלם לפשות
ולמושל גס גימ׳ ולפשו כלומר שתהי׳ למושל א״פ בית אל סי׳ להשראת השכינם בקרבו
לפשו שתתגבר פליו וז״ש הן גביר שמתיו לך ויטהר ויקלש את אבריו .ואולם לוז שס הפיר
כלומר נתתי לו הכח שיוכל להתגבר פליך לראשונה מלשון פיר קטנה ואנשים בה מפט
ואת כל אחיו נסתי לו לפבליס היינו שיפשה רצ׳׳ל בראשון צריך האלם למפט א'פ שיהיה
אותה לבחי׳ פבדיס לפבוד את הקב׳׳ה כל בפיניו למפט נחשב כל מה שפושה בפבולתו
אחיו היינו כלל ישראל אחיהם שיתקשר אותם ית^׳ש מלת לוז הוא אותיות זול כלומר שיזלזל
אליו ויתפורר את לבבם לפבודתו ית״ש ופבור א״פ לכבול הקב׳ה ולא יחוס פל כבוד פצמו.
זה יוכל להמתיק את כל הליני׳ מפליהס פס ו ה ש ת א נחזיר לתרן הפסוק וילר יפקב נדר
שילוב הוי״ה א׳׳ל וזה פשו גימ׳ שילוב הוי׳׳ה לאמר אס יהי׳ אלקיס פמלי כלומר
א׳ל רצ׳ל שס הוי״ה בהכאה והשם א rפשוט סשס אלקיס יהי׳ פמלי סי׳ בידי ובכוחי
ובאחורי׳ גס גימ׳ מושל וכן נזכה להיות מושל שאוכל להמתיק ולפשות ממנו חסל גמור
בהיצר ולפשות תשובה באמת אמן נס׳׳ו. כמי שברכני אבי ויתן לך האלקיס כר כמו
א״י ונתן לי לחס לאכול ובגל ללבוש לחם שפרשתי שם פ״ש ושמרני בדרך אשר אנוכי
רצ׳׳ל שאוכל להאטל לאחרים כלומר הולך כלומר יסייפ לי שאוכל לילך בדרכי
שאוכל להשסיפ כל טוב לישראל גס לחם התורה שספח בה הקב׳׳ה באנוכי ואזכ׳ להיות
אותיות מחל שאוכל לספול אצל הקב׳׳ס מולך מדרגא לדרגא ונתן לי למס לאכול פי׳
שימחול פונותיהס של ישראל גס הוא אותיות יסייפ לי שאוכל ללמוד תור׳ לשמ׳ שנקראת לחס
חמל סי׳ שאוכל להמשיך רחמנות פל ישראל ואוכל לחלש חלושין לאורייתא ובגל ללבוש רצ׳׳ל
ובגל ללבוש שאוכל להלביש את ישראל בכל זה שהתור׳ הוא בלבוש אוכל לגלות את לבוש
טוב
סא ^צלמה יצא תפארת
והנה מבואר בספרי קבלה הדינים. סוג גם שאוכל להתלבש את החסד וסרחמים את
בבגד של דין כדי להסתיר מסני המקסריגים כאשר נקח מן מלת עשו מספר יום נשאר ש*ך.
שלא יוכלו להססין ולקסרג ח׳ו גם בג״ר וז״ש ויאמר מכרה כיום את בכורחן לי
כלומר כשתקח מספר יוס מן שמך הוא מספר ק ק של אמת וחותמו של הקב״ה
אמת גימ׳ אהי׳ה ספמיס אהי׳ה שהוא מקור וישאר רק ש״ך ולכן אמר מלת לי סי׳ שתתן
הרחמים וסחסדים אמת ר״ת תורת משה את מספר יום לי היינו לשמי דהנה יעקב
אמת גם בגד בא״ת ב״ש הוא שקר כלומר יום גימ' ד׳ מלוי הוי״ה וס׳ גבורות פ׳ ה
שאוכל להביל את השקר של סיצ׳ה ולהסוד כלומר עם אותן ד׳ מלוי הוי׳׳ה יהיה נמתק
אותו לאמת לעשות מן כשקר אמת גם אמת החמשה גבורות שלך ולזה השיב לו עשו הנ׳
ר״ת אמת תשובה מאהבה ושבתי בשלום אל אנוכי הולך למוח ולמה זה לי בכורה כלומר
בכר עם התיבות גימ׳ ש״ך ב ת אבי כלומר אעשה תשובה רק לאכי שמי עם
שבשמי׳ בלחי שום פגיה אחרת ח׳ו נם אשיב פ׳ר כהנ״ל ולמה זה לי בכורה אני לא אוכל
לבית עולמי בשלום רצ״ל שאהי׳ נקי מכל להמחיקם והנה יעקב במלוי גי»׳ תשמח ורחל
סיג ופגם ושלא ימצא בי ובזרעי שום פסול במלוי גימ׳ תתר׳ב וזה גימ׳ יותר מיעקב
ח״ו והיה ה׳ לי לאלקי׳ סי׳ שאוכל להמתיק רנ״ד אותיות נדר וזה שאמר הכתוב וידר
דינים מכלל ישראל ולעשות הוי׳ה מן אלקיס יעקב נדר לאמר מלח וידר אותיות יורד כלומר
מן רחל מנין נדר כדי אז והאבן הזאת אשר שמחי מצבה כלומר יעקב הים יורד
היצ׳ה שנקרא אבן אשר עד הנה שמחי אותו להמתיק אח החמשה גבורות מן לבן ונהפכו
למצבה הוא בפצמו יהי׳ ביח אלקים כלומר הדינים לרחמים גמורים ולכן לבן ר״ח ל׳׳ב
יהי׳ נכנע תחח ידי ואז אוכל להיות רק נתיבות וז׳ש לאמר והוא ע״ה גימ׳ רל״כ
בביס אלקים לאור באור החיים חיים הנצחיים וחמשה גבורות ול״ב נס״ה עם השלשה כוללים
יען כי הכל יתהפכו לזכיות כהנ׳ל ונוכל לרמז כלומר כאשר אכוין לד׳ מלוי הוי׳ה שמספרו
ואחבר כ״ב אוחיוח התורה עם ע״ס והיה ה׳ לי לאלקים ר׳ת וס׳׳ת גימ׳ אל רל״ב
שהם ל״ב נפ׳ה אז אלקים עמדי פי׳ שאוכל פשום ובמספר הקדמי וזה חסד :
להמתיקו ולסחקיים כעוס״ז וגס כעוה״ב גם
וידר יעקב נדר לאמר ר׳ת גימ׳ אהי׳ה במספר וי ד ר יעקב נדר לאמר.
הקדמי וע׳ס .והנה ר׳׳ת וס׳ת של כל הפסוק כתב ולא נדר בלשק כחב וי ש לכאר למה
גימ׳ הוי׳ה במספר הקדמי והש׳ אהי׳׳ה באחורי׳ וכו׳. עמדי אלקים יהיה אם סתם ויאמר יעקב
של מלוי השוע וביודן בההן באלסן. ויאמר תולדות בס׳ כתיב דסנה ואפ׳׳ל עז׳׳ה
יעקב מכרה לי כיום אח בכורתך לי
זכו׳ וקשה נמי למס אמר כיום אבל לפי ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש.
נו כ ל לומר כוונתו במה שאמר ובגד האמת יעקב אע״ה הוא תפארת אכן נשרש
בו מקצת דין של אחיו הוא עשו ור\ה צריך ללבוש כלומר מן הבגידה שבגדתי כ״ה אעשה
להמתיק זאת והנס רחל נמי היתה קולעות לגוש להקב׳ה רצ׳ל שאעשה תשובה מאהבה
מעע מן לבן אח־ה והיה צריך יעקב להמתיק וזדונות נפשין בזכיות ואז יהי׳ הבגיד׳ לבוש
את הדיבים הללו והנס עשו בכר עם התיבות העליון .וז״ש ושבתי בשלום אל בית אבי.
נימ׳ ש׳׳ך פ״ר ולכן היה מוכרח יעקב לקבל בשלום אותיות מלבוש כלומר אשוב מן הבגיד׳
מיד עשו אח הבכירה כרי להמתיק מעליו לעשות מלבוש לאבי שבשמים והנה ר״ת וס״ת
של ת פ א ר ת ש ל ט ה טו
שלמה וי צ א תפארת
מה אס במקום חיותיצו כך במקום כו׳ וכן של הפסוק ושבתי בשלום גימ׳ זה תורה זהב
הוא ממש גס הדבר הזה מה כשישבות כלומר התור׳ צחשבת לזהב ויותר משובח מזסב
בשב׳ק שהוא הגותן השפפ לשי״ה ואפפ׳כ ומפז רב :
קשה לו פרנסתו יפן כי קשה פרנסתו של
אדס כקי׳ס וכ״ש כאשר יפבור את רצון הבוב׳ה ו כ ל אשר תתן לי פשר אפשמו לך ד מ ה
ולא ישבות ביום השבת ח׳ו אז בוודאי יחסר חותמו של הקב׳ה אמת ופישור אמת
לו פרנסתו מכל וכל ויהי׳ אז יורש תרתי הוא מה כמבואר סוה״ק ומ״ה הוא הר׳ה
גיהצס בזה ובבא והיצ״ה מסמא לו את פיציו במלוי אלפין והוא חסד ואמת סמיכין להדדי
ומראה לו דרך רק לטרדו מן הפולס והוא בתליסר מכיל ין דרחמי גס מלת תתן ומלת
שוטה כזה ומאמין לדבריו דברי חלקלקות לך גימ׳ אל בהכאה והוא חסד גמור כלומר
ושוכח בפיקר שבת ושיש משגיח בפולס ופרנסת אשר תתן לי בחסד אל פשר אפשרנו לך סייגו
האדם קצובין לו מר׳ה ופד ר״ם והוא שוטה לשמך באמת ולא לשוס פניה אחרת ח״ו רק
כזה ומאמין וסובר בדפתו אשר בזה שיפסוק לפשות לך צחת רוח והנה מלת שמתי רית
גס ביום השבת בפציני מסחר יקבץ הון רב ה' שומרני מצילני תמיד גס ר״ת וס׳ת של
וצהפך הוא כי בזה יחסר פוד לחמו מכל וכל הפסוק הזה גימ׳ השם אהי״ה בהכאה וד׳
ולו יהיה כדבריו שיקק הון רב אבל מה מלוי הויי׳ה בכפל ותליסר מכילין דרחמי :
הגאה יש לו מכל זה שהוא פוסק תמיד ב או״ א ושבתי בשלום אל בית אבי .דהצה
בפרנסתו יומס ולילה לא ישבות ולא יגיח ואין לכאורה קשה הא אמר ושמרצי בדרך
לו פצאי אפילו לאכול וגס פבור זס איצצו הזה אשר אנכי הולך וכי אכתי לא ידפ כאשר
משגיח פל בציו להדריכם בדרך ישרה ללכת ה׳ ישמור אותו בדרך אשר בוודאי ישוב לביתו
בדרכי הבוב׳ה מגודל טרדתו אכן בפתפ פתאום של אביו בשלוס ומדופ חזר ואמר ושבתי בשלום
נופל פל פרש דוי וכל משכבו נהפך בחליו פד אל בית אבי :
שמת והגיח ברכה זם הפשירות שקיבץ אבל ו נ ת י ץ פז״ה דהצה צודפ מספרי קבלה כי
לא זס ברכה הוא רק קללה יפן כי בפודו שבת קודש הוא הגותן השפפה לכל ששת
מוצח פל הארץ כאבן דומם בציו מריבים זה ימי המפשה ופיקר השבת הוא רק לשבות בו
פס זה בנחלת אביהם זה אומר כולה שלי וזה אומר ממלאכה כשמה כן הוא ולא יפסוק במסחר
כולה שלי ומבזים א' פ זס את זה ולפפמיס גס ח׳ו ואף לא בדיבור חול ואף לא בהרהור
המה מכיס זא׳׳ז באגרוף רשפ והוא פודו מוצח מפניני מסחר בשבת ואפ״פ שזה מותר מדיצא
פל הארץ ושומפ חרפתו ואיצו משיבו ופונה כי הרהור מותר אפפ״כ קדש פצמך במותר
ומתוך התגרא אשר ביציהם איצס משימים לך ואז יש בו בהשב״ק כח להשפיפ לשי׳׳ה בלי
פל לבס לומר אחריו קדיש יפן כי לא השגיח הפסק אבל אם ח״ו מוסק ביוס השבת בדברים
פליהס להדריכם בדרך הטוב כאשר פיציצו של חול אז אצלו איצו צקרא זה היום שב״ק
ראו כמה בני אדם כמו ק ,ופתה מה בצפ ולכן אין בו כח להשפיפ לששת ימי סממשה
כי פסק בפרנסתו יומס ולילה ופתה צהפך לו ובמה יתפרנס בכל ימי השבופ .אוי ואבוי
לדאבון צפש ויגון ואצחה הפשירות שקיבץ לנפשו של אדם הזה כי סובר וגומר בדפתו
לקברות יובל פרוס נשאר בכאן והוא כאשר ישבות ביום השבת מהמסחר שלו יחסר
רימה ומפש״ט ממצות פרום מכל לו ח׳ו פרנסתו אבל צהפך הוא וזהו רק כהמשל
תורישצו תולפה תשלימצו תיכף צמסר למלאך המובא בגמרא מן השופל שהשיבו לו הדגים
דומה
סב שלמה ויצא תפארת
לה רשוח לשבופ מבשרך : דומה רח״ל שיסרפ ממנו כמכואר בזוה׳רן פ׳
כע׳יעי בזוה״ק פ׳ וירא דף צ״ט מדרש הנפלם ויחי דף רי״ח פ״ב וז״ל ואי לא הוה זכאה
פד שיפוח היום ונסו הצללים סוב דמי אשחארח ההוא נשמחא בהאי פלמא פד דאטמר
לך דודי לצבי או לעופר האילים פד שיפוח גופא בארפא פיון דאטמר כמה גרדינן נמוסין
זו אזהרה לאדם בפודו בפוה״ז שהוא כהרף אחדן ביה פד דמטא לדומה ופאלין ליה
פין ח״ח מה כחיב קהלח ו׳ ואלו היה חי אלף במדוריה דגימנם פכ״ל .ואז הוא מחחרט פל
שנים פפמיס ביום המיחה כל מה שחיה נחשב קיוס המפשיס ההם וצופק בקול מר וגנוחי
כיוס אחד אצלו א׳ר שמפון נשמחו של אדם גנח וילולי ייליל אוי ואבוי אבל אין דורש
מחרס בו ואומרוח פד שיפוח היום וידמה לנפשו לפזור לו אכן בפודו בפוה״ז אז יכין
בפיניך כהרף פין בפודך בטוה״ז ונסו הצללים לפצמו צידה לדרך לבל יצטרן לאכול נהמא
הה״ד איוב ח׳ כי צל ימינו פלי הארץ .והנה דכסיפא לפוה״ב ובמשוח האדם פל לבו אח
נודפ מספרי קבלה צ״ל ימינו גימ׳ ק״כ צירופי הדברים סאלה בפודו בחייו אז בוודאי לא
אלקים היוצאים מל״ב נפ״ה שהם נגד ל״ב פ׳ יחפחה אחר חאוח היצ׳ה אלא יפבוד אח
אלקים דפובדא דבראשיח והנה ק״כ צירופי הבוב״ה יומס ולילה מאין הפוגוח .אחי ורפי
אלקיס המה ח״ר אוחיוח כנודפ כי כל אוח בואו וראו אח גודל הפון של מחללי שבח היש
מן אלקיס יש בו ק״כ צירופי אוחיוח וה׳ מכאוב כמכאוב הזה לכן כל זמן שנשמחך
פעמים ק״כ הוא ח׳ר אוחיוח והמה ש״ך בקרבך חשים כל אלה פל לבך לחקן מה
ופ״ר דינים .ונוכל לומר לפי דפחי ז׳ש צל שפורח פד פחה ומן הוא והלאה חשמור
ימינו פלי הארץ צריכים אנחנו להחאמץ בדבר אח יוס השבח כהלכחה בכל סאופניס כי
להמחיק אח הש״ך ופ״ר דינים וק״כ צירופי בפודך בחיים חיוחך חוכל לחקן אח הכל אבל
אלקיס שפוליס צ״ל וכחיב פוד שם בזוה״ק ד׳ א לא אח*כ כי אז חצפק בקול מר ויללה אבל
פד שיפוח היוס א״ר שמפון בן פזי זו אזהרה חנוסה מי יפנה אליך לפזרה ואנה
לאדם בפודו בפוה״ז שהוא כהרף פין מה להושיפך :
הצבי קל ברגליו אף אחה הוה קל כצבי או וז״ ש החכם הכולל לך אל נמלה פצל כלומר
כפרפר האילים לפשוח רצון בוראך כדי שתנחל אחה הפצל בפבדוח הבוב״ה חשים אל
לפוה׳ב שהוא הרי בשמים ההר החפנוג לכך אשר בפחפ פחאוס חלך אל מקום
ההר הטוב .והנה גס בפודו בפוה״ז ישיג הנמלים היינו הקבר שהוא מקום חולפה .והנה
חפנוגיס יוחר כשאר בא יבא שב״ק בא מנוחה לכאורה קשה מדופ יחן הקב״ה רשוח להנמליס
ומשליך כל פסקיו אחר גיוו ומפנה מחשבוחיו לאכול אח בשר האדם לזה אמר החכם אוגר
מכל וכל והולך לביח המרחץ לרחוץ בחמין בקיץ לחמה כלומר הנמלה דואג פן ואולי
פניו ידיו ורגליו ומטהר אח גופו במקוה בסגיפ ימי הסחיר לא חשיגנה מה לאכול ולכן
מיס לכבוד שב״ק והולך לביח החפלה להחפלל אוגר בקיץ לחמה כדי שיהיה לה גס בימי
במנין במתון ובמחוק אף בלי שוס מחשבות הסחיו מ ה לאכול ואחה הפצל לא שמח אל
פסול ח׳ו רק במחשבה טהורה ונקי מכל סוג לבך מה חפשה באחריחך בהגיפ ימי חליפחך
ופגם וחוזר לביתו באהבה פזם פס כל ב״ב מזה הפולס להכין לך צידה לדרך היינו מצוח
ומתפנג בתפנוגיס ברבורים ושליו ודגים לכבוד זמפש׳ט שלא חאכל נסמא דכסיפא ושכחח בכל
שב״ק ונותנים לו נחלה בלי מצרים ובבקר אלה כי סופך ליחן דין וחשבון לפני ממההקב״ה
בהקיצו משנתו ילך פוד הפעס אל בית הטבילה ואחה גרופ פוד יוחר מהנמלה הזה ולכן יש
לטהר
שלמה ויצא תפארת
לנוהר א״ע ולח כמו מותן הכת החולקים ששת י׳ה ביום ובלילה אך רגמה קלה והמה
מל זה באמרס זה שהולך בשבת להמקוה הוא רק לפי דטתי כחמורים נחשבו לפול ולמשא
מחלל שבת מנומס סחינוה אכן הבל יסצה כבד יכבדו ממנו ואז אס בהגיט יום השב״ק
פיהם אוי ואבוי לנפשות האומרים כן ימן כי נמי לא ישבותו מלפסוק במו״מ ומה הנאה יש
לא נמצא בהם שורש דבר ואין אמת אתם ימן להס מבית חיתס הבינוו נא וראו האס יש
כי אומרים כן רק מבור גודל ההתנגדות מכאוב כמכאוב הלז לכן שמפו ממי ואדברס והנוו
שבהם מל החסידים ואנשי ממשה אבל מפ׳י אזניכס לטצתי ותחי נפשכס בזה ובבא :
ו הנ ה שב״ק הוא נגד טשר ספירות כי שבפה סאמת דבי גדול הוא לילך במקוה המיס בש״ק
ימי שבתא המה נגד הז׳ ספירות ושלש בהשכמה גדולה כנודמ מ״פ כתבי האר״י הקדוש
זצוקללה״ס ואח׳כ יקרא הפרשה שנים מקרא ספודות של שבת המם משלימים לט״ס וזה
ואחר תרגום שהוא חיוב מל כל אדם כנודמ ששאל דוד הט״ה באמרו אחת שאלתי מאת ה׳
כל ה׳ בבית שבתי בש׳׳מ ודבר גדול הוא זה ומוד יותר משובח אותר -אבקש
מי שקורא שנים וא׳ת במש״ק אחר חצות ימי חיי ולחזות בנופס ה׳ ולבקר בהכלו
היום כנודמ מכתבי האר״י ז״ל והגס שיש מלת שבתי הוא שבת י׳ כלומר בשב״ק שהוא
נוהגים לקרות הפרשה במש״ק רק קודס נגד י״ס רצונו רק להיות בבית ה׳ רצ׳ל
הנובילה במקוה אכן מל אלו אני קורא תגר להתפלל בליל שב׳ק לחזות בנוטס ה׳ היינו
כי השכל מתחייב אשר כל הקורא אחר להתסנג בתטנוגים במאכל ובמשתה לכבוד
סמבילה ה״ז משובח ואסור להפסיק באמצפ שג״ק שזהו נופם ה׳ ולבקר בהכלו מלת ולבקר
אותיות לבוקר כלומר ולבוקר פוד הפטם בהכלו הקריאה אך מלס אחת לא בלשק חול ואך גס
לא בלשון הקודש כנודמ ילך להתפלל תפלת להתפלל צלותא דשחרית ומוסך כפ״ש בזוה״ק
שחרית ומוסך בשמחה עצומה ובנווב לב בלתי פ׳ פקודי דך רמ׳ה ט״ב לחזות בנוטס ה׳
יגון ואנחה ואח״ב יקייס סמודות צסריס לפילא ולבקר בהכלו לתתא .ומבואר פוד שם
ויתמנגו בתמנוגיס ויזמר שירות ותשבחות וז׳ל ההוא ב"נ איתב לגבי מאריה כדקא יאות
לקונו לכבוד שב״ק וישן נמי ממנו שינת התמנוג וצלי צלותא אחרא זכאה ההוא צלותא .ומפרש
בשבת אבל תיכך יקוץ א״מ משנתו ויביס במקדש מלך וז״ל כתב הרב שאין צריך האדם
במינא פקיחא בספרי מוסר מד ביאת פת להתפלל י״ח ברכות כולם בכוונה ואז יפלו
התפלות שאינם הגונים ממה אלא אפילו בכל מנחה ותיכך אחר תפלת מנחה יקייס סמודה
השלישית ואפילו אס הוא שבמ מאוד אפ׳ה תפלה ותפלה חס כיון באמת יהי׳ מכל
מחויב הוא לקייס סמודה הזאת ולא כאותן הברכות פד שמראש השנה פד ראש השנה
המוני סס שפורקים ממליהס מול מלקיים צירוך הקב״ה י׳ח ברכות בכוונה מכל תפלותיו
ספודה הזאת סבור שהוא שבס מלבלוס פוד אגבן טולה כל התפלות של כל השנה שאינם
הגונות טכ״ל וזהו כוונת הזוה״ק בכאן נסיל כמבואר מאוד חמור ומונשו מאכל
ההוא ממנא וכו׳ ההוא צלותא פי׳ תקלה : בזוה״ק
.אחי ורפי ישראל האהובים הבינוו נא וראו הנדחת .וסנס מלת שאלתי גימ׳ ר״ת שנים
האס נמצא תפנוג בפולס יותר מזס מקרא אחד תרגום ובהיות האדם ככה מתנהג
תפנוג א״פ אז ישכך כפס וחימה מן כל המקפריגיס נקרא האמת וזה התפנוג
כי אז אין בהם שוס כח לקטרג : בני אותן ובפרנו ופוה״ב פוה״ז
ח״ ש איוב קץ שם לחושך ר׳ת שבת קודש בכל מנוחה להם שאין חנות ובטלי הכפרים
לה׳
סג שלמה ויצ א תפארת
ויהי כאשר ראה יטקב ויגש יטקב ומדוט לא לה׳ ואותיות שניות כוא צמח כלומר אפילו
אמר בקיצור נמרן ויגש ויגל את האבן .ד למה במת בא מליו צרה חשיכה ח׳ו אבל בזה הכח
אמר ויגש ולא וילך .ה מ״ט אמר ויגל ולא של שבת קודש שהוא שומר כהלכתו שם קן
ויקח את האבן ואם תאמר שלא קיבל אותו להצרה ההוא ונצמח לו ישוטה בקרוב :
בידו אלא נל אותו ברגלו מטל פי הבאר וקשה ו ע ת ה נחזיר לראשונים לתרן הפסוק בטוב
הא פירש״י כמטביר הפקק מטל הצליחות וזה טפס ושבתי בשלום אל בית אבי פי׳
מוכרח לקבל בידו ומדוט כתב ויגל וגס כל כאשר בשב״ק שהוא נגד פ״ס אהי׳ רק בבית
זה רק למותר אלא היל״ל פשוט וילך יטקב אבי שבשמים וזה ביהכ״נ שהוא מקדש ממט
וישק את כצאן כמ׳׳ש במשה רבינו ט״ה בפ׳ להתפלל שם באימה וכיראה לפני הקב׳׳ה
שמות וישק את צאנם ומסתמא גס שם היה ואפשה שב׳ק כולו לד׳ אז נכון לבי בטוח אשר
מונח אבן גדולה טל פי הבאר וכמו שאמר בוודאי יהיה ד׳ לי לאלקיס כלומר המה׳׳ד
נמי יתרו לבנותיו מדוט מהרתן בא היום נהפך לרחמים שהוא הוי׳ ויהי׳ רחמים גמורים
ומה היה התמיה כ'כ אס לא היה אבן ופוד זאת נכון לבי בטוח בד׳ כי בוודאי אשיב
גדולה ט'פ הבאר טד אשר בטצמס לא היו נשמתי למקום שנחצבה משם וזהו ושבתי בשלום
ביכולת לקבלו ולכן תמה טל מהירתם : אל בית אבי נס ושבתי בשלום אל בית אבי
ונו כ ל לתרץ פז׳ה דהנה ידוט כי תפלת ישראל ר׳׳ת ט׳׳ה גימ׳ תליסר מכילין דרחמי גס ושבתי
היותר הגון לפני הקב׳׳ה הוא רק בשלום אל בית אבי והיה ד' לי לאלקיס ס״ת
בציבור או אפילו באותו הזמן שאינו יכול גימ׳ ד׳ מלו• הוי״ה באחורים וגם הוי׳
להתפלל טם הציבור פכ״פ בטת תפלתו יכלול שפ׳ב כלומר ומ״ט פשוט באחורים
א׳ט טס הציבור : ימתקו כל הדינים ויהיה רק חסד ורחמים מלת
ו מ בו א ר בגמרא ברכות א״ר חלבו אר׳׳ס ושבתי ר׳ת ויתפלל שחרית בבוקר תפלת
היוצא מביה׳׳כ אל יפסט פסיטה גסה ה׳ :
אמר אביי לא אמרן אלא כד נפיק אבל
בדטייל מצוה למרהט שנאמר נרדפה לדטת ד׳ וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה טדרי
ומפרש ה די באלפסי הטטם מפני שנראה כמו צאן רובצים טליה כי מן הבאר הסוא
שיוצא מן הטורח אל המנוחה והוא היפך ישקו הטדרים והאבן גדולה טל פי הבאר
שביה״כ שהוא בית התפלה הוא המנוחה ויש ונאספו שמה כל הטדרים וגללו את האבן
לו לשמוח וכן אמרו ז״ל מסכת מגילה ד qי׳ מטל פי הבאר כו׳ ויאמר לכם יפקב אח•
כי לא באתם אל סמנוחה ואל הנחלה מנוחה מאין אתם ויאמרו מחק אנחנו כו׳ ויכי
זו שילה נחלה זה ירושלים הרי כי המקומות כאשר ראם יטקב את רחל בת לבן אחי אמו
שהי׳ מקריבים בהם קרבנות ומתפללים בהם כו׳ ויגש יטקב ויגל את האבן :
המה נקראים מנוחה ונחלה :
כע״ ש זוה״ק פ׳ חרומה ד qקס׳ד טל פסוק וי ש להבין הדיוקים בכאן הרבה .א למה
משלי י״ד ברוב טם הדרת מלך ובאפס מספר הפסוק את כל המטשה מן
לאוס מחיתת רזון פירוש אחד פ״ש ופירוש סרופים ולהאריך במילין כ״כ אשר המה אך
אחר וז״ל תו בזמנא דקוב׳׳ה אתי לבי כנישתא למותר .ב אמרו אחי מאין אתם היתכן אשר
דאיהו מקדש מטט וכל טמא אתיין כחדא יטקב אט״ה יקרא להרוטיס אחי הא מסתמא
ומצלאין ואודין ומשבחין ליה לקוב׳׳ה כדין היו פחותי טרך .ג קשה טל כפל מלת יטקב
הדורא
שלמה ויצא תפארת
רצון יפן כי חפן חסד הוא ואיכי צריך דוקא שיפכה ■הדורא דמלך איהו דמלך סתס דא מלכא
לי ג״כ יפן כי כוודאי יהיה פת רצון אכל השם קדישא דאתתקן 5שפירו ו 3תקונא לסלקא
אלקי׳שהוא דין יוכל לקפרג ח׳ו ולזה אכי מכקש לטילא ו 3אפס לאוס מחיתת ר(ון וכד איהו
כרג חסדך פככי רצ״ל שתפכה לי כגודל חסדך אקדים ל3י מיש תא ופמא לא אתיין לצלאה
דוקא פל תפלתי ותסכים לדכרי ואז לא ולשכחא לקוכ״ה כדין כל האי שלפנותא דלפילא
יוכל לקפרג מה׳ד ח״ו ואמר כאמת ישפך וכן איכון ממק ומשריין פלאין כלהו אתפכרו
פי׳ לשמך שהוא אמת כמ״ש שמך וד3רך גההוא פלמא דמתתקנא כתקונא ההוא מלך
וקיס לפד כזה תושיט לי ויהיה אמת מ״פ 3גין דכההוא שפתא דישראל לתתא קא
שוס מספין הישופה קייס לפד ימן כי מסדר צלותהון וכפותהון ומשכחין למלכא פלאר^
לא יוכל לקפרג מוד : כל איכון משריין פלאין מסדרין ש3חין ומתתקנין
וז״ש ד' אלקיכס אמת פי׳ כהשס אמת הוא 3ההוא תקוכא קדישא 3גין דמשריין פלאין
מגכיר הוי׳ה טל השס אלקיס וממתיק כלהו חכרין איכון כישראל לתתא לשבחא
אהי׳ שהוא אותו גס אמת הוא אהי׳ פ' לקוכ״ה כחדא פילא ותתא כחדא וכד איכון
מקור הרחמים גס אמת גימ' ש״פ כהורין מ(דמכין למהוי תכריס כסו כישראל וישראל
והשם ט׳ב שהוא כמי מקור הרחמים והנרי הקכ״ה לתתא לא אתיין לסדרא צלותהון וכפותהון
3רא את סטולס כאמת רק לריפיכ לכריותיו לשכחא למאריהון כלהו משריין קדושין שלפכותא
הקכ״ה מושה בכל פוב ו 3סיות כן כאשר פלאה אתכרו מתקוניהון דסא לא סלקין
איזה ישוטה לאדם זה הישוטם הוא כמי כסלקא ולא יכלין לשכחא למאריהון כדקא
של הקכ׳ה ימן כי חפן חסד הוא וזה יאות ואית 3גין דשכחא דקוכ״ה אצפרין
שכתו 3כאמת ישפך כלומר סישומה שתטשה למהוי כחדא פילא ותתא פלאין וחתאין
לו הוא כאמת הישוטה שלך : כשפתא חדא ופ״ד מחיתת רזון מלך ואפילו
דלא אסגיאו ככי ככישתא אלא משרה כאיכון
וז״ס כי לישוטתך קויכו כל היוס ומצפים משרה מזדמכין משריין טלאין למהוי איכון
לישוטה .ולכאורה קשה טל כפל הלשון תכריס מ״פ כנין דכל תקוכוי דההוא מלך
לישופתך ואח״כ לישוטה ולפ׳ד יוכן הדכר איכון 3משרה ומ״ד די 3משרה אי לאו איכון
לישוטה לישוטתך קוינו כל היום ומצפים יתירא מכ״ל וכוכל לרמז מוד כי ר״ת של כדמס
כלומר שתטשם לך ישוטה כזה שתושיט לנו כרדפה לדפת את ה׳ המה אותיות אל ומשר
וזה יהיה לנו לישופה : ספירות 7מאה כרכות שצריך האדם לכרך מידי
וזה שכתוב 3פ׳ בשלח התיצכו וראו את ישוטת יוס כיומו ככווכת סלכ כלומר מי שמתפלל
ד׳ אשר יפשס לכס סיום . ככיה׳כ ומכרך מאה 3רכות ככל יוס ומייחד
וקשה נמי לכאורה היל׳׳ל וראו ישופתכס מ׳ס אז שורה מליו השס אל שהוא מסד נס
אשר יפשה לכס היום אבל לסי דרכנו יובן ר״ת וס׳ת של הפסוק כדפה גימ׳ 3ית ה מ ס ת
דהנה ישופתנו הוא ישופתו של הקב״ה פס האותיות ופ״ה ;
וזה פת ישוטת ה׳ היום אשר יטשס לכס
היום : ו הנ ה דוד הפ״ה אמר ואכי תפלתי לך ס׳
פת רצון אלקיס 3ר 3חסדך פככי 3אמת
כ ע׳ ש קרובה ישופתי לכא וצדקתי להגלות . ישמך .בלומר כאשר אכי מתפלל לך לשס
וסנה הצדיק הולך בכל פטס למדרגה הוי׳ה שהוא רחמים מוכפת אכי שכוודאי פת
היותר
סד ^גזלמה ויצא תפארת
להתגבר של היצר בששת תפלה »לת פי ש׳׳ה היותר גבו' שד שיתקרב א'פ לרן שש״ב וכמו
גימ' הוי״ה א׳ד וזהו המתקת הדינים והשיבו כןהרשש הולך לנון שש״ס רח״ל זלשו״ז גס
את האבן פל פי הבאר למקומה מלת האבן נג׳׳ד ל״ב נפ״ה יש נמי ל׳ב בשומאה אבל
הוא נושריקין ה' אבן כלומר יחזרו את ס׳ הצדיק סוא ממתיק כל זאת ומתגבר של יצרו
גבורות של מיצ׳ה במלת סי היינו בהמתקת ישן כי סיצ״ה איננו מניח את האדם להתפלל
הדינים כהנ׳ל ומכוונים בשניית אמן שהוא במחשבה שהורה ולכן צריך התגברות היצר
נמי גימ' הוי׳ה א׳ד כמו כן ואז הבאר במלחמה גדולה מאוד ובזה הוא מביא חסדים
למקומה כלומר יוכל להשלות התפלה שנקראת גדולים לשולס אמן נס׳ו.
באר כה׳ל למקומה היינו לכסא הכבוד שהוא וז ^ מ וירא והנה באר בשדה ד מ ה מלת באר
מקומו של שולם כנודש שהקב׳׳ה נקרא מקום הוא ר׳ח רוממות אל בגרונם וזה תפלה
ונודש כי התורה הוא תמידות וישקב רמז שמרומס את הקב״ה בגרונו גס באר בשדה
כל זה לישראל . גי'מ' תפלה גס שדה גימ׳ והצבור גס בשדה
ועתר• נתרן המקרא קודש בשוב ששס ודשת ר״ת שם סתפלל בצלותא דאברסס פי' ראה
ויאמר להם אחי פי׳ לישראל אמר כן כי מאוד שוב להתפלל בציבור ומזה נמשך
ולזה קרא להס אחי מאין אתס סי' רמז להס השפש לכלל ישראל גס שדם שס האותיות גימ׳
שצריכים המה להסתכל באותן השלשה דברים אהי׳ה הוי״ה א׳ד אלקי' בריבושו כלומר בתפלה
הנאמרים בס״א מאין באת ולאן אתה הולך יוכל להמתיק את השס אלקיס ואת השם א׳׳ד
ולפני מי אתה שתיד ויאמרו מחרן אנחנו כלומר שהוא נמי מקצת דץ שהוא אותיות דינא ושם
בכל יוס אנו מתיראין שבור החרון אף של השם הוי׳׳ה והשם אהי׳ס הוא ממתיק אותם.
היצ׳ה שרוצה להביא שלינו ולכן אנו מסתכלים וז״ ש והנה שס שלשה שדרי צאן רובצי' שליה
באותן השלשה דברים כדי שלא יוכל היצ״ה כלומר כשמתפללים בציבור ומכוני' בתפלת' אז
לשלוש בנו והנה שני התיבות מחרן אנחנו ש״ה השלשה אבות סקדושיס רובצי' שליה של התפל'
גימ׳ מאין ולאן ולפני מי כלומר המס השלש׳ לקבלה ולהפיצה לפני מי שאמר והיה השול'
דברי׳ שאנו מסתכלי׳ בהם ויאמר להם הידשת׳ כי מן הבאר ההוא ישקו השדרי׳ ^ו מ ר מן
את לבן בן נחור דהנ׳ לבן ר׳ת ל'ב נתיבות מתפלה יוכל להשפיש של כלל ישראל כל שוב
מלת בן הוא השס כן ימן כי צריך האדם אשר המה מכונים בשם השדרים כי נקר&יס
לכוין בתפלתו להשס ב׳ן אשר בתוכה נכלל צאן קדשים .אכן והאבן הזאת זהו היצ״ה
כל ד׳ מלוי הוי׳׳ה שמוליס רל״ב כאשר כתבתי שנקרא אבן כנודש גדולה של פי הבאר כלומר
כמה פשמי׳ נחור ר״ת נשמת רוח חיים וחסד כשמתפלל ביחיד אז היצ״ה איננו מניחו לטין
כלומר בזה משיגו נשמת רוח חיים ולששות בתפלתו כראוי אבל בהיותו מתפלל שס הציבור
חסד .ואמרו ידפנו פי׳ ידשנו כל זאת לכוין אז בניקל לו להתגבר של מיצר וז״ש ונאספו
בתפלתנו .ויהי כאשר ראה ישקב את רחל בת שמה כל השדרים וגללו את האבן משל פי
לבן אחי אמו כו׳ רצ׳ל היה מתירא שבור הבאר רצ״ל כשנאספיס יחד להתפלל בביה״כ
לבן ישן כי לבן היה בסש״א וזס לבן ר׳׳ת אז וגללו את האבן משל פי הבבר זה היצ׳ה
ל״ב נתיבות היינו בהשומאה כי זל׳ז ששה ושבור זה והשקו את כצאן פי' יכולין להשפיש
אלקים וזה ויגש ישקב כל הגשה הוא לתפלה כל שוב של ישראל הנקראים צאן קדשים גס
כלומר התפלל של זה שיוכל להתגבר שליו שמה הוא אותיות משה כלומר כשנאספים
גס ויגש יפקב פי׳ הגיש אותיות ישקב יחד אל הצדיק שהוא בחי' משה נמי יוכלו
שמולה
שלמה 1י צ א תפארת
שמולה רמשים שמרי בינה ל״ב 5פ״ה ושס מני או משיר אבל צדיק ורשט לא קאמר
הוי״ה סשומ ובארורי׳ ושלי כללות הוי׳ה ובןס כי זה הברירה רפשית והוא ביד ארם לברור
התגבר מליו גס ימקב גימ׳ מא׳ ברכות ומ׳ם בטוב וזס דקאמר בש״ס ברכות הכל ב Tי
והשם מ״ב ויגל את האבן מלת ויגל הוא שמים רון מיראת שמים וזה נמי רקאמר
לשון גירוש כמו אשר הגלה מירושלים כלומר ר׳ רנינא הכל בירי שמיס רון מצנים
ופרים כלומר מה שהיצר הרט מפתה מל צב התגרש את היצ״ה מם ה׳ גבורות שלו.
האדם ומקרר אותו לבל יפשה מכרות הבוב׳ס לשק וז׳ע• וישר! ימקב לררל מלת רשק סוא
הזנה מלת ררל ד ת ררמיס ריים לישראל ופריס רצ״ל הפ״ר והמוקש מה שהיצ׳ה פורש
כלומר זן אותם והמשיך צהס ררמי׳ ורייס רשת לרגלי אדם ללכדו ברשתו זה הכריד
ח״ש הכתוב וישא את קולו ויבך פי׳ סי׳ נושא ביד האדם לשמור א״פ לבל יפול ברשתו כמו
את קולו לשמים להתפלל בשביל כלל ישראל שאמרו רכז״ל איזהו גבור הכובש את יצרו.
והיה בוכה בתפלתו ויגד ימקב לררל מלת וז״ש הרכס צינים ופרים בדרך מיקש כי
פיקש זה היצ״ה שהוא מפקש דרכיו ויגד הוא לשון המשכה לררל ר״ת להמשיך
ררמי׳ רסדיס לישראל פי׳ בתפלתו המשיך של ארם כלומר פר ומוקש לצנן את האדם
רסדים לישראל כולם גם באר בא׳ת ב״ש הוא מטברות הבוב׳ה זה בדרך היצ״ם למשות כן
תש׳ג ר״ת גדולה תפל' שנמנה גם הוא גימ׳ אבל שומר נפשו יררק מהס פי׳ אט״ם שזה
אהי״ה פשוש בארורים וביודין בההין באלפין ביד ובכר סיצ״ה לסתות לבות בני אדם אטפ״כ
דארורים שהוא רסד גמור וכן נזכה לרסד מי ששומר את נפשו יררק מן היצי״ה ומתגבר
מליו והשתא לא קשה מירי אבל הפיקר בהיות ולררמיס אמן נס״ו;
האדם מקשר א״ט להצדיק אמיתי אז הצדיק
וי א מ ר הן פור היום גדול לא פת האסך יורה לו דרך איך שיוכל להתגבר א׳ט טל
היצ׳׳ה ובזה יוכל למהר את קן הגאולה בב׳א. המקנה השקו הצאן ולכו רפו.
ו ה נ ה לכאורה קשס למה לו ליפקב להגיד להם ו ה ש ת א נתרן הפסוק בטוב טט׳ דהנ׳ סצריק
מריוב להוכיר את הטס ולהגיד להס דברי כדברים האלה וכי מה איכפת לו גזם
שלא ירפו פוד סבהמות אך כי מוד היום מוסר ולהורות אותם דרכי התשובה ובז׳ ימהרו
גדול וכי מופל מליו להגיד להס כדברי׳ האל׳ .ביאת הקן כמ״ש לא ז ט בפתס זכו ארישנ׳
וז*ש ויאמר סי׳ הצדיק אומר לבני ישראל ונ ר א ה לי לפרש פפ״י דרכי המוסר דסנ׳
הן פוד סיום גדול היינו אפילו אם ר״ו טוד איר מבואר בגמרא פ״ז דך ג׳ טיב
היום דיה זה הגלות גדול לא מת האסך ופרים בירי שמיס רוץ מצנים רנינא הכל
)שנאמר משלי כיב( צנים ופריס בדרך פיקש המקנה סי׳ טדיין לא הגיט המת לאסוך
שומר נפשו יררק מהס .והקשו תום׳ הא נדרי ישראל הנקראים צאן קדשים השקו
שמים .סצאן ולכו רטו פי׳ אתם צאן קדשים למדו בידי שמים רוץ מיראת אמרינן הכל
פ״ד כל צמא לכו למיס הוא מפקש היטב התורה יובן דהנה היצ״ה ולפי דרבנו
דרכיו של האד׳ ומקרר אותם מפבדות ואין מיס אלא תורה ותפשו תשובה ובזה
הבוב״ה כרי להפילו ברשתו אשר טמן טבורו תמהרו את הקן .ויאמרו לא נוכל טד אשר
והנה ידוט מהש״ס נדה כי המלאך הממונ׳ יאספו כל הפדריס כלומר כאשר נתאסף
טל ההריון מביא הטיפה לפני כקב׳ה ושואל ירד כלנו באהבה רבה וארדמז גמור לטשום
טיפה זו מה תהא טליה גבור או רלש תשובה ולא יהיה פירוד לבבות בינינו אז
וגללו
סה שלמה וי צ א תפארת
בעולס על שהשסיע עשירות לבני ישראל ; וגללו את האבן מעל סי הבאר כלומר נסיר
ו אי ת א בילקוע ראובני על זה המסורה מלמד את היצ״ה הנקרא אבן כמ״ש והסירו את לב
שהשמחה לאבן גגך בזמן שהצדיק מעבירה האבן מבשרכס והיה מססר קען של באר הוא
מעל סי הבאר ולס׳׳ד סי׳ שמחה לאבן זה מסס״ק של לב ונוכל לרמז נמי עוד היוס גדול
היצ״ה שהוא אבן נגן £בזמן שהצדיק מעבירה לא ר׳ת ואסור להיות דוחק גמר וקץ ולמסר
מעל פי הבאר הוא האדס שהתגבר עליו שכן יוס לביאת אליסו עס דוד מלך המשיח .כי
גס היצ״ה מכוין לעשות רצון הבוב״ה לסתות בלתי תשובה אסור לדחוק את הקץ ונוכל
לבות בני אדס ושבני אדס יתגברו עליו ויעשו לרמז ר״ת וס״ת של סססוק ויאמר הן עוד
רצון קונס ואז יש שמחה להיצ״ה אשר בעבורו היוס כו׳ ר״ת וס״ת גימ׳ וזהו אז אחישנה
יש לו להקב״ה נחת רוח ו ק נזכה לעשות ל ר בביאת המלך המשיח וכן יושיענו ה׳ לביאת
לאבינו שבשמים אמן נס׳ו : משיח בן דוד ב׳ב אמן נס״ו :
א״י ויאמר הן עוד היוס גדול כלומר כאשר
ו ר ח ל היתה יסת תואר ויסת מראה .גוכל יאמר האדס הן עוד היוס גדול ויש
לרמז בזה היתה יסת תאר ויסת מראה לו עוד סנאי לעשות תשובה לא עת סי' זה
ר״ת יתומה גס יפת תאר ויסת מראה ס״ת האדס אין לו עת לעשות תשובס כלומר ימית
גימ׳ הענוה וגס השפלות כלומר אע״ס שהיתה בלתי תשובה יען כי היצר מסיתו כל היוס
יסת תאר ויפת מראה עכ״ז היתס בעיני עצמה לשחת להסילו האסך סמקנה כלומר יאסוך אל
רק כיתומה בעניוות ובשסלות גדול גס ר״ת עמיו רק כבהמה ונוכל לרמז ויאמר הן עוד היוס
וס״ת של אותו הססוק גימ׳ אהי״ה הוי״ס וד׳ גדול ר״ת דהנה יצר לב האדס רע מנעוריו
מלוי הוי׳׳ה ובהכאה והשס הוי״ה סשוש בכסל וכל יוס מסתס אותו ויעשה עבירות ומעמא
ובמססר הקדמי ותליסר מכילין דרחמי כלומר נשמתו הקדושה ומעורר דיניס גדוליס .השקו
היתה מתנבשת א״ע בכל אותן הויות של רחמי׳ הצאן ולכו רעו ד ת ואין לומר כשאסנה אשנה
ותליסר מכילין דרחמי ועבור זה היה שורה עליה רק ששת הימיס קדש ותעהר נשמתך ותקייס
חסד ורחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים אמן נס״ו ; עבדות הבורא ואהבת צדיקיס ונוכל לרמז
בהססוק ר״ת וס״ת גימ׳ רק לבל יאמר גמי
ו עיני לאה רכות .ק ש ה קושיות אוה״ח אין : האדם כה אסנה ואז אשנה
לססר הכתוב גנאי סצדיקת אס השבעים. ויגל את האבן מעל סי הבאר וישק את
ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנה כל אדס צריך להתקשר הצאן ב׳ במסורה דין ואידך ויגל כבדי .
א״ע להצדיקיס יבפרע שלא להתרחק נו כ ל לאמר דהנה מי שמתגבר א״ע על סיצ״ה
מסם ואך כי שלא לצער אותס ח״ו ולא כמו הוא יוכל להשסיע עובות לישראל וז״ש
שנמצאים עתס בעו׳ס כמה וכמה בני אדם ויגל את האבן זה היצ״ה מעל סי הבאר מלת
אשר לא זו שאינס חולקיס להס כבוד באר ר״ת רוממות אל בגרונס כהנ״ל כלומר
אלא אך זו שמחרחריס ריב עליהס ומצערים בשעת התסלה התגבר א״ע על היצ״ה והתסלל
אותס כע״ש בססר הקנה וז״ל כאשר תראו במחשבה עהורה ולכן וישק את הצאן כהנ״ל
ת״ח אתס בורחים ומתרחקים מעליהם ואס שהשסיע לצאן קדשיס השסעות עובות והיה שמחה
אתס רואיס מבעלי נאוה אוכלי בשר שמן בעולם לכן כתב לשון דגל שהוא לשון שמחה כבדי
ושותים יין העוב אתס משתעבדין ועוסקים הוא לשון עשירות כמ״ש ומאת אשר לאבעו
עמהס במאכלים ויושבים ואוכלים עמהס ונראם עשה את כל הכבוד הזה כלומר שהיה שמח׳
להם מז תפארת של מה
שלמה ויצא תפארת
אני תחת מה׳׳ד יען כי לא זכאי אני שיהי׳ להס שקנו שוס תועלת לנפש׳ אוי ואבוי לאותן
מגלגלין זכות ע׳׳י גס התחת אלקי׳ אנכי גי מ׳ הצדיקים שבאותו הדור הרשע ואס תיישרו
מגלגלין זכות על ידי זכאי חייב על ידי אותם חיים בלעו אותנו" ‘ הביעה אלקי
החייב גס התחת בא״ת ב״ש גימ׳ הוי״ר» א׳׳ד עולם וראה ולא תשאר מהם שארית בארן
הוי״ה אהי״ס ותליסר מכילין דרחמי כלומר עכ״ל הקדוש ולכן מה מאוד צריך האדם
שהיה שורה עליו שמות הרחמים יען שהיה ביותר לדבק א״ע לאותן הצדיקי האמת באהב׳.
בעניוות ובשפלות גדול בפיני עצמו; והנה כתיב בעה״ע ג׳ במסורה דין ועיני
רשעים תכלינה ועיני ישראל כבדו מזוקן ועיני
דודאי׳ וילך ראובן בימי קציר חעי׳ וימצא לאה רכות :
_ כשדה ויבא אות׳ אל לאה אמו : ונו כ ל לפרש לפ״ד דהנה לאה גימ׳ ל״ו רכות
ויל״ד למה מספר הכתוכ שהיה כימי קציר אותיות כורת אותיות האמצעות גימ׳
חעי׳ לאיזה צורך כתכ זאת ומדוע לא הוי״ה אותיות המרתקת גימ׳ ש״ך פ״ר כלומר
אמר סתס וילך ראובן וימצא דודאי׳ כו׳ : אותן ל״ו צדיקים המה מרחקים את הדינים
ואפ׳׳ל עז״ה דהנה כתוב בתהלי׳ יתמו חעאי׳ וכורתים ברית רק להמשיך רחמים וחסדים
מן הארץ ודרשינן בגמרא חועאי׳ לא על כלל ישראל וזהו ועיני לאה רכות כלומר
נאמר אלא חעאי׳ פי׳ שיעשו תשובה מאהבה אותן ל״ו צדיקי׳ כורתי׳ ברית להשפיע חסדים
וזדונות נעשין כזכיות ובזה יתמו חעאי׳ מן בעוה׳׳ז וזהו ורחל ר׳׳ת למפרע להמשיך חסד
העולם כיון שיהי׳ נעשין זכיות : רחמים וחיים ואימתי יהיה זאת ומפרש ועיני
ו ד ש וילך ראובן בימי קציר חעי׳ ראובן הוא ישראל כבדו מזקן נועריקון זקן זה קנה חכמה
הצדיק כלומר הלך לקצר ולכלות את כלומר באותו העת שישראל קוני׳ חכמה ועוסקי׳
החעאי׳ מן העול׳ ולעשות את ישראל לבעלי בתורה ומתקשרי׳ א״ע להצדיקי׳ אז ועיני רשעי׳
תשובות ולקרבן תחת כנפי השכינה וימצא תכלינה כלומר כשרואים איך כי ישראל ממולאי׳
דודאי׳ כשדה דודאי׳ נועריקון דו דאיס דו בכל עוב אז יבושו ויכלמו ותכלינה עיניהם.
הוא שני׳ כנודע דאיס ר׳ת משה אהרן יוסך ויפת מראה ר״ת יכניעו ת״פ מחנות אז המשיכו
דוד כלומר ראה את שני חרכנות זאת שני רחמי׳ וחסדי׳ אמן .
הגליות גלות מצרי׳ ואת גלות המר הזה וראה
איך כי משה ואהרן יגאלו את ישראל ממצרי׳ ויאמר התחת אלקי׳ אנכי אשר מנע ממך פרי
וע׳י משיח כן יוסך ומשיח כן דוד יגאלו אותנו • כנין
מן הגלות הזה האחרון גם נוכל לרמז דאיס ולכאורה קשה הא ביקש׳ ממנו לעזר לה ולבקש
ר״ת דוד אליהו יוסך משיח כשדה ר׳ת כעת עבורה רחמי׳ שיהיה לה בני׳ ולמה השיב
שלימת הגלות דישראל .ורצה ראוכן שיהיה לה כלשון אלקי׳ שהוא דין היל״ל התחת ה׳ אנכי
כולו זכאי לכן ויבא אות׳ אל לאה אמו היינו וי ע לתרץ עז״ה דנה ידוע כי מגלגלין זכות
השכינה שהוא אס כנ״י בעלמא דאתכסיא כלומ׳ ע׳׳י זכאי וחובה ע׳י חייב וכל האדם
הביאם תחת כנפ' השכינה יען כי עשה אותם צריך להיות בעיני עצמו כחייב ולא כזכאי
לבעלי תשובות וזדונות נעשין כזכיות ונוכל לרמז הגס כי אין אד׳ משים עצמו רשע אבל עכ׳׳ז
דלך ראובן בימי קציר חעי׳ וימצא דודאים לא יכא לכלל גדלות ולהחזיק א״ע לזכאי וזה
כשדה ויבא אותם אל לאה אמו גימ׳ אך גדול׳ שאמר לה התחת אלקיס אנכי כלומר לא
תשוכה כל כך עד שמגעת עד כסא הככוד שאמר לה בלשון תמוה אלא בניחותא פי׳ הא
וכן
פו שלמה וי צ א תפארת
קען להכין בית להקב״ה שיוכל להשרות את וכן נזכה לעשות תשובה מאהבה חמן נס״ו :
שכינתו בקרבו ויאמר מה אתן לך כלומר וי א מ ר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו
היצ״ה משיב לאדס מה אתן לך כלומר בחי' עתה ידעתי את אשר עבדתיך כו' .
מה שתהי' בעניוות ובשפלות אבל באמת זה נו כ ל לפרש עז״ס דהנר vנודע מספרי יראים
רק מדרכי היצ״ה שמפתה על לבו לעשות מצוה וגס כתבתי מזה כ״פ דהנה גס היצ״ה
אבל באמת עבירה הוא ולכן מה מאוד צריך בראותו שאין יכול לפתות את לבות בני אדס
האדם להיות נזהר מן המצות שלו של היצ״ה לעבירה אן מפתה אותו למצוה ואומר בלבו
לבל יעשה אוחס וז״ש ויאמר יעקב לא תתן שיהי׳ בבתי' עניוות ושפלות אבל באמת זהו
לי מאומה פי' איני מפץ בעובתך גס תעשה רק מפתוי היצ״ה שרוצה להפילו לבאר שחת
לי את הדבר הזה פי' אפילו אס תעשה ח״ו והנה לבן זה סיצ״ה
לי את הדבר סזה שאתה אומר לי לפשות וז״ש ויאמר פי' היצ״ה אומר להצדיק נקבה שכרך.
מצות הדבר הזה גימ׳ ברכה פי׳ שתדבר על והנה המה ר״ת כאשר קיימת כל המצות
לבי שיברך אותי הקב׳׳ה עבור זה אשובה פי' ר א׳ נון שער"vב ונוכל לומר גס ר״ת וס״ת גימ'
עכ״ז אס אשמע לדבריך ח״ו אהיה מוכרח זה הנחש והוא ה־צ״ה כלומר היצ׳ה מפתה
אח״כ לעשות תשובה יען כי בוודאי סו^ יהיה על לב האדס שיעשה מצות ויהיס שכר הרבה
בעבירה וזהו אשובה כלומר אהיה מוכרח וזה נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה
לעשות תשובה אח״כ וזה שכתוב ארעה צאנך ידעת את אשר פי' הצדיק אומר אל היצ״ם
אשמור .דהנה צאנך זה ישראל שנמסרו בידך אתה ידעת איך כי עבדתיך כלומר שהיה לי
לפתות לבס לעבירה הנני מחויב לשמור אותם עוד עבודה קשה כדי שאוכל לסתגבר עליך
מעבירות שלך יען כי אני ארעה אותס כלומר ואת אשר היר .מקנך אתי .מקנך זהו ישראל
הנני ממשיך להם פרנסה אעבור בכל צאנך שסמה קנין של הקב״ה וגס קנין של היצ״ה
היום כלומר הנני מוכרח להיות עובר בין יען כי מסר הקב״ה את ישראל ביד היצ׳ה
ישראל לשמור אותם מן עבירות לכן אבקשך לפתות אותם לעבירה אבל נתן את הבחירה
הסר פי׳ שתסר איע מישראל יען כי כל שה ביד ישראל להתגבר עליו כי מעע אשר היה
נקוד כלומר כל ישראל הנקראים שה פזורה לך לפני כלומר זה המעע אשר היה לך
ישראל המה אוחזים את עצמם הנקודה של ממנו היינו שהלכתי אחריך ועשיתי מעע
יראת שמיס .ועלוא ר׳׳ת ומקדשים את לבביהם לא סוב ח״ו הגס שהיה רק מעע אכן אפרוץ
ועושים עוב .וכל שם חוס בכשבים כלומר לרוב כלומר נעשה מזה רוב למעלה בעולם
כל ישראל המכונים בשס שה כהנ״ל אפילו אס העליון יען כי בעבירה נעש' פגס גדול בעולם
לפעמים מחממים א״ע לעבירה בתאות היצר העליון ולכן הנני מחויב לעשות תשובה על
ח״ו חהו חוס הוא לשון חימום אז תיכף אחר זה ועבור זה ויביך אותי כלומר בירך אותי
החימום המה מתחרעיס על רוע מעלליהם ס' יען כי תיכ^ הייתי מתחרע על העבירות.
ועושים תשובס וזה בכשבי׳ ר״ת שאס מתפתי׳ אותך לרגלי פי' אותך העמיד הקב׳ה להרגילות
ביצר׳ כולם יחזרו בתשוב׳ ועלוא ר״ת ועושי׳ סוב שלך שאתה רגיל לפתות לבות בני אדם ועתה
לכל אחד ואחד כלומר יש להם מדת רחמנות מתי אעשה גס אנכי לביתי אין ועתס אלא
וכל שה חוס בכשביס שה גימ' כפרה כלומר השובה ■כלומר מתי אעשה תשובה על ביעול
ישראל עם קדושים אפילו כשחועאיס ח״ו התורה שפתח בה הקב״ה באנוכי ואמר לביתי
בחימום היצ״ה הבוער בקרבם ועלוא ונקוד היינו לזה שאדם נקרא באמת עולם ק ק בית
בעזים
שלמה וי צ א תפארת
בכשבים ולזה אמר ותלדנה הצאן עקודים כננזיס הוא לשון תוקף כלומר המה אוחדס
וקודים ומלואיס !לכן אמר נמי והכשבים הפריד בהנקודה שלהם ומתגברים בתוקף מוז ננל יצרם
יעקב ויתן הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן וננוסקים בתורה וזהו בננזים ר׳ת וננוסקים
)ופירש״י שמצא בצאן לבן( רצ״ל אשר הרויח בתורת ד׳ מרבים זכיות והיה שכרי והיה הוא
בצאן לבן גם מלת אעבר ר״ת אני ניוסק רק לשון שמחה כלומר שמחה יש לי כי זה שכרי
בצדקה בכל ר״ת בכל כחי לעולם צאנך ר״ת אשר הנני מחזיר אותם למונוב .ומנתה בי
כי אני נותן צדקה .היום ר״ת וזה העיקר צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי פי׳ ביום
מצות ה׳ .הסר משם ר״ת סוף האדם מת רק מחר .ישוב היום שמא ימות למחר כלומר
שהצדקה מכפרת : בעולם העליון לקבל שכר מבור זה גם ומנתה
בי ר״ת וכאשר יגיע מת המות תצא נשמתי
ו ב ה ע טי ף הצאן לא ישים והיה העמופים ללבן במהרה וזה כי תבא מל שכרי לפניך כלומר
והקשורים ליעקב ו ק ש ה על מלת כאשר אעמוד לפניך ליום המועד לכל חי ליתן
ישים שאמר לשון עתיד והיל״ל לשון עבר לא שם: דין וחשבון לפניך אז מנת׳ בי צדקתי אשר הייתי
ואפ״ל עז״ה ובהעמיף כפירש״י לשון איחור מחזיר אותם למימב יהנה ר׳ת וס״ת של אותן
הצאן זהו ישראל .ישראל עם קדושים שני הסס־קים גימ' להתגבר על היצר ולא
שנקראים צאן קדשים כלומר כשישראל מאחרים ימשס מצותיו כי סוף המצו׳ יהיה אך בעבירה:
הזמן מלעשות תשובה ולא שמו על לבם לעשות
תשובה כי אס סימי הזקנה לא ישים כלומר א ע בי ר בכל צאנך היום הסר משם כל שה
ישים א״ע בבחי׳ לא בעניוות ובשפלות כמ״ש נקוד ומלוא וכל שה חום בכשבים כו׳.
ואנכי תולעת ולא איש והיה לשון שמחה ו ה נ ה לכאורה קשה הא כפי הנראה לכאורה
העמופיס ללבן .לבן ר׳׳ת ל״ב נתיבות כלומר אשר בכשבים לא אמר להסיר מהם
שמחה יהי׳ שגם המאחרים בתשובה נמי משיגים אותן העקודים ואף לא נקודים ומלואיס כפירש
לב״נ פ״ה אבל באמת מתי יהי׳ זאת ואמר רש״י על והיה שכרי .אותן שיולדו מכאן
והקשורי' ליעקב פי׳ כשיתקשרו עצמן לצדיקים ולהבא נקודים ומלואים בעזים ושחומים בכשבי׳
שהמה בחי׳ יעקב בחי׳ ענוה לשון עקב ענוה יהי׳ שלי ולפ״ז למה אמר אח״כ ויחמו הצאן
כו' וסקשריס ר״ת האומרים יסא שמיה רבא אל המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים
מברך ואומרים קדוש והנה הקב״ה שומע לכל ומלואים וקשה מה הרויח בזה הא מן הצאן
פה ופותח שערי רחמים ומשנה העתים שיבואו לא היה צריך ליתן לו כי אם חום :
העתים עובים וזה ובהעעיף ר״ת בחכמה פותח ולכן נראה לי לומר כי כך אמר יעקב ללבן
השערים ובתבונה ישנה עתים עוביס היינו אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל
כהנ״ל : שה נקיד ומלוא וכל שה חוס בכשבים .ונקוד
ומלוא קאי נמי על כשבים שייסר מהם כי זה
ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות יהיה שכרו אלא שהוסיף על הכשבים שיוסר
ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים .ויל Y מהם אף חוס מה שזה לא יוסר מן הצאן
למה כפל תיבת מאד ויותר תמיה מס כי מהם לא הוסר רק נקוד ומלוא ולא מן
שהפסיק בתיבת ושפחות ועבדים באמצע הכבשים הסר נקוד ומלוא וגם חום וזה שאמר
הבהמות וכך היל׳׳ל ויהי לו עבדים ושפחות וענתה בי צדקתי כו׳ כל אשר איננו נקוד
וצאן וגמלים וחמורים : ומלוא בעזים וחום בכבשים רצ׳׳ל וגם חוס
ויש
סז שלמה וי צ א תפארת
אהי״ה פשוט כאחוריס וכיודין >ההין כאלפין וי ש ל ח ק ע!״ה דהגה חי 3ח מאד הוא אוחיוה
כלומר אז שורה עליו שמוח הרחמים אדם גימ׳ מה .וז״פ ויסרץ האיש מאד
והחסדים : א׳ע ולכא לכחי׳ פי׳ מי שרוצה להחח!ק
איש ואדם שהוא מדרגה היוחר ג מ ה מאד
ויהי כעח יחס הצאן ואשא עני וארא כחלום כלומר צריך שיהיה כחי׳ מה מספר מאוד ויהי
העחודיס העולים על הצאן והנה לו צאן זה ישראל צאן קדשים סי׳ א! יחחכרו
עקודים נקודים וכרידיס : אליו כל ישראל לקכל ממנו מוהר ודרך לעבדוח
ו הג ה לכאורה קשה מדוע כחכ ויהי שהוא הכוכ׳׳ה וזהו ושסחוח לשון חופש כל חדרי כטן
לשון צער .ונ ת ר ץ עז׳׳ה דהנה צאן זהו ועכדים לשון עכדוה הכוכ״ה וגמלים כלומר
כאשר כחכחי למעלה ישראל עם קדושי׳ יקכלו ממנו מוסר לטכדוח הכוכ״ה ולמשוח
וזה כעח יחס סצאן כלומר צער גדול הוא חשוכה להיוח חופש כל חדרי כנון ולגמול
כשישראל עס קדושים מחחממיס א׳׳ע כעכירה חסד טס כל אדס וזהו וגמלים וחמורים כלומר
ח״ו כהאש של היצ״ה כי אז וארא כחלום איך להפוך החומר לצורה והנה מלח ויסרן
והנה העחודיס העולים על הצאן העחודיס ר״ח וכזכוח צדיקים ה׳ פוחח רחמים מלח
הוא לשון עחיד כלומר הנני רואה מה שעחיד וטכדיס ר״ח טוכד ה׳ כאמח מאהכה וממחיקים
להעלוח על עס ישראל ח״ו פקודים הוא לשון דינים וגמלים ר״ח ואז גס ממשיך לכלל
עקוד כמו ויעקוד אח יצחק פי׳ המה עקודים ישראל מהשפט כלומר מהשפט הטליונה וכן
כהגלוח המר הזה נקודים יען כי האו״ה נזכה להיוח מטוכדי ה׳ כאמח וכחמיס אמן
עושים כסס חכרכורוח .וכרודיס לשון ירידה נס״ו ;
כלומר המה כחי׳ ירידה כגלוח סמר הזה אכל
כהיוח ישראל עם קדושים עושים חשוכה וי א מ ר ה׳ אל יטקב שוכ אל ארן אכוחיך
ומעש׳׳ט אז סמה מכטליס כל הדינים וזהו ולמולדחך ואהיה טמך ו ק ש ה הא היה
עקודים ר״ח עושים מעשים קדושים יחכטלו וחו לא די שיאמר שוב אל ארן אכוחיך
דינים נקדים ר״ח ישיגו נון קדושה ממחיקיס ומדוע הוסיף עוד לומר ולמולדחך :
דיני׳ וכרדיס ר׳ח ימחיקו דיני׳ ואז ממשיכי׳ ו אפ״ל עז׳׳ה כי זה קאי על חשוכה שאמר
כרכח רחמים גס העחדיס כא״ח כ״ש גימ׳ לו הקכ״ה שיעשה חשוכה טל חלק אכ
רמ״ח כלומר מי שמקיים רמ״ח עשה הוא ואס כנודט :
יוכל לראוח עחידוח גס ר״ח וס״ח של כל וז׳ ש שוכ סי׳ חטשה חשוכה אל ארן אכוחיך היינו
הפסוק גי מ׳ אל הוי׳׳ה וד׳ מלוי הוי״ה והשם על הארציוח של אכיך ולמולדחך זה חלק
המחקח וזה א׳׳ד כאחוריס של מלוי אכ ואס ואסיה עמך ונוכל עוד לרמז כזה
הדינים : ולמולדחך גימ׳ זה חקוחי וזה קאי על חשוכה
הנקראח חק כנודע ואהיה עמך מלח ואהיה
וי א מ ר אלי מלאך האלהיס כחלום יעקכ ואומר גימ׳ וחי עס סאוחיוח וזה חשוכה מאהכה
הנני ויאמר שא נא פיניך וראה כל שהוא כחי׳ חי מלח עמך גימ׳ קל וזה שס
העחודיס הפילים על הצאן פקדי׳ נקודים פ״כ כאחוריס והוא חסד גס שוכ אל ארן
וכרודי׳ כי ראיחי כו׳ אנכי האל כיח אל אכוחיך גימ׳ לחשוכה מאהכה מחויכ כל
כו׳ ; האדם ככל יום גס ר״ח וס״ח של כל הפסוק
ו ק ש ה מדוע האריך כ״כ כהלשון לומר גי מ׳ הוי״ה פשוט וכמספר הקדמי והשם
שא
שלמה דצא תפארת
שא נא עיניך וראה היל״ל בקיצור ראס כל קדשים המה ישראל עם קדושי׳ ותוכל להמתיקם
העמודים כו׳ ועוד יומר יש להפליא על מה לבל יבואו עוד יותר אבל העיקר שיהי׳ עקודים
שכתוב אנכי כו׳ קשה וכי הקב״ה דיבר עמו פי׳ שיתקשרו א״ע להקב״ה כמו ויעקוד את יצחק
הא המלאך דיבר עמו ואיך אמר אנכי האל נקודים פי׳ שיביסו העיקר רק אל הנקודה כהנ״ל
כו׳ ואיך אמר נמי אשר נדרת לי שס נדר שהוא יראת שמים וברודים הוא לשון ירידה
וכי יעקב להמלאך נדר הא להקב״ה נדר ועוד יען כי הנשמה כשבאה לעוה״ז לירידה נחשב
בו שלישיה להקשות מה שאמר עתה קום צא אצלה אבל בהיות האדם עובד את ה׳ באמת
מן הארן הזאת ושוב אל ארן מולדתך הא אז כוי יריד׳ זו צורך עליה יען כי הוא מקדש
כיה די שיאמר שיב אל ארן מולדתך ולמה אמר את נשמתו להפלות אותה למקומה כשמגיע
עתה קוס צא מן הארן הזאת וכמו שבאמת זמנו ועיקר שימיה בעניוות ובשפלות גדול
אמר הקב״ה ליעקב שוב אל ארן אבותיך וזה עקודים נקודים וברודים ר״ת ענו ס״ת
ולמולדתך כו' ולא אמר לו עתה קום צא :גימ׳ ק״כ צרופי אלקי׳ כלומר אז יוכל להמתיק
ונ ב א ר עז״כ דהנה כל אדם צריך לקשר א״ע את ק״כ צרופי אלקים והנם אמצע תיבות של
להקב״ה כמאמר רשב״י בזוה״ק כל יומאי עקדים נקדים ברדים גימ׳ י״ב כלומר שיצאו
בחד קסירא אתקסרנא ,וצריך להביס ולהשגיח ממנו י׳׳ב שבסי יס וע״ה גימ׳ תליסר מכילין
תמיד אל הנקודה שהוא יראת שמים שנקראת דרחמי גם עקדים נקדים ברדים ר׳ת במלוי
נקודה קסנה והוא מעיקר וכשהוא מתקשר א״ע גימ׳ תרח״ם ס״ת במלוי גימ׳ רם כלומר
להקב׳יה ומקדש ומסהר א״ע בזיווג תתאה ואז הקב׳ה ירחם על ישראל וירים קרנם ומזלם
יוכל להתקשר א״ע בזיווג עלאה ולחבר ולדבק עד למעלה גם עקדים ר״ת ישראל עם קדושים
את לי תתאה בלי עלאה היינו מה שאמר ממתיקים דינים גם האותיות שניות גימ׳
בשעת קידושין הרי את מקודשת לי לאותו פרנסה עם האותיות ואמר כי ראיתי את אשר
ל־ עלאה מה שאמר הקב״ה וארשתיך לי לבן עושה לך לבן ר״ת ל׳׳ב נתיבות כלומר ראיתי
לעולם דזה ז־ווג עלאה ואז יוכל להמתיק את איך שאתה מחבר את כ״ב אותיו׳ התור׳ עם הפ״ס
כל הדינים מכלל ישראל ולהחזיר את נשמתו שסם ל״ב נפ׳׳ה מלת עשה ל״ך גימ׳ חמשיס שערי
למקום שנחצבה משם אבל העיקר שצריך ה א ד בינה מלת עשה זהו עלמא דעשי׳ כלומר בעלמא
לעשות תשובה עלאה ולדבק א״ע בהשכינה דעשי׳ תוכל כל אלה כ״כ עד שתוכל לבא לעלמא
עלאה ובמרכבה עליונה ובהיות האדם בא יבא דאצילות ולהשיג חמשיס שע׳׳ב ואמר ל ו ע ו ד ^ א ך
לאותו המדרגה אז יוכל לראות כל העתידות אנוכי פי׳ עבור התורה שפתח בה הקב״ה
באנוכי האל בית אל פי׳ עבור שיקבלו בניך היינו מה שעתיד לבא על ישראל :
ו ע ת ה נפרש הפסוק בסוב סעם ודעת ויאמר את התורה לכן נראה אליך האל בבית אל.
שא נא עיניך וראה כלומר כאשר תפתח אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם
עיניך לראות האמת ולעשות תשובה באמת נדר פי׳ נדרת את מלת לי כלומר שתקשר
אז שא נא ר״ת שור אריה נשר אדם פי׳ עצמך אל לי עלאה שחמר הקב״ה לאדם
תעשה תשובה כ״׳כ עד שתדבק א״ע בהמרכב׳ וארשתיך לי .עתה פי׳ עתה קדשת נמי את
העליונה ותהי׳ למעל׳ מן שור אריה נ״א כאשר לי תתאה מה שאמרת הרי את מקודשת לי
כתבתי למעלה כי גדולה תשובה שמגעת עד כסא לכן קום צ״א גימ׳ הוי׳׳ה א״ד וזה המתקת
הכבוד ואז תראה כל העתודים העולים על הדינים .מן הארן כלומר תוכל להמתיק את
הצאן כלומר תראה כל העתידות שיעלה על הצאן הדינים מן הארציות .הזאת פי׳ תדבק א״ע
בהשכינה
סח שלטה ויצא תפארת
אמר לו סיצ״ה כי לא כן הדבר והקב״ה אינו בהשטנה מ ק ר א ת זאת ואז ושוב אל ארץ
רואה כי הוא למעלה גשמים .אבל באמת מולדתך כלומר תוכל להשיב את נשמתך למקו׳
צריך אז האדס להתגבר על יצרו הרע ולהשיב שנחצבה משם .ותען רחל ולאה ותאמרנה
לו שהקב״ה מלא כל הארץ כבודו ורואה את העוד לנו חלק .הנה מלת לנו גימ׳ אלקיס
הכל מה שאדם עושה הגס שהוא בהסתר ומי כלומר וכי יש לנו מלק עוד בהדיניס הלא
שאמר כך ואינו עושה את העבירה הוא יוכל להשיג ונחלה בבית אבינו פי׳ העיקר הנחלה שלנו
השגות גדולות ולהיות צופה נסתרות מרחוק. הוא רק בבית אבינו שבשמים ולא כאן בבית
וז"פ והמצפה כלומר מי שרוצה להיות צופה אבינו לבן שהוא מעורר רק דיניס ח״ו גס
נסתרות אשר אמר יצף ביני וביניך פי׳ תיבת ונחל׳ בא״ת ב״ש גימ׳ נער כלומר כאשר
יאמר להיצ״ה שהקב׳׳ה צופה מה שביני וביניך האדס מקשר לי תתאה לאותו לי עלאה אז
כי נסתר איש מרעהו זה הקב״ה שנאמר הוא נער ברית ויוכל להמתיק כל הדיני׳ ויהא
רעך וריע אביך אל תעזוב כלומר הגס כי רעוא קמיה שיתהפכו הדינים לחסד ולרחמים
נסתר מהקב״ה עכ״ז סוא ית׳ רואה את הכל אמן נס״ו:
כי מלא כל הארץ כבודו וכאשר אשמע לדבריך
ואעשה את העבירה בודאי יצף הקב״ה ובהיות ז ה לי עשריס שנס.
האדם כה מדבר אל היצ״ה אז זוכה להיות ו ל כ או ר ה קשה על תיבת לי שהוא אך
צופה נסתרות מרחוק וממשיך פרנסה לישראל למותר כי היה די שיאמר זה עשרים שנה.
וזה והמצפה ר״ת וה׳ הוא ממשיך צדקה אבץ יעקב דיבר אל לבן אבל תוכן כוונתו
פרנסת העס. היה רק אל הקב״ה אשר דיבר אליו
ית׳ כביכול דהנה עשרים גימ׳ כתר והוא
ה ש מ ר לך סן תדבר עס יעקב מעוב ועד רע. גימ׳ ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולס ועד
ו ק ש ה למה צוה לו לבל ידבר עמו וברית קודש נקרא יוד עלאה שהוא גימ׳
גס עוב מה איכפת לו שידבר עמו עוב • עשרים ומאן דנער ברית זכה למלכא וזה
ונ ב א ר עז״ה ע״ס מה דאיתא במדרש על שאמר להקב׳׳ה זה לי פי׳ זה שאמר הרי את
הפסוק הזה וז״ל אמר הקב״ה ללבן מקודשת לי הוא בחי׳ מלכות כהנ״ל גס היה
אפילו אתה מחשבו לעוב יעקב מחשבו לרעה. זוכר זכות אברהס שכבש רחמיו מבן יחידו
ולכאורה המדרש הזה הוא פליאה וראיתי וז״ש זה לי עשרים ד ת ה׳ הזכיר ליזכו תע קיד׳
באיזה ספר תירץ על זה דהנה ידועה כשאדם שכבש רחמיו מבן יחידו ונוכל לרמז זה לי
רשע מברך למי הוא ממשיך הסע״א על המברך עשריס שנה בביתך עבדתיך עס האותיות
וז״ש המדרש אפילו אתה מחשבו לעוב׳ יעקב מחשבו והתיבות וע״ה גימ׳ הרי את מקודשת לי
לרעה יען כי אתה תמשיך עליו הסס׳׳א ח׳ו בעבפת זו.
וזה שאמר לו הקב׳׳ה פן תדבר עס יעקב
ממוב ער רע כלומר אפילו עוב נמי לא ו ה ס צ פ ה אשר אמר י ^5ה׳ ביני וביניך .
תדבר עמו יען כי העוב שלך יסיה אצלו נוכל לפרש עז״ה דהנה היצ״ס בהיותו
לרע׳ נחשב כהנ״ל כי תמשוך עליו את הסע׳׳א בא אל האדס לפתות לבו לעבירה ח׳׳ו אז
ח״ו ולס״ד נוכל לרמז בר״ת וס״ת של 10 בודאי בתחלה אינו רוצה לעשות את העבירה
הפסוק הזה גימ׳ זה שלבן מחשב לעובה באמרו שהקב״ה רואה את מעשיו ואיך יעשה
אפילו הכי אצל יעקב נחשב לו לרעה; העבירה ויהיה חועא לפני הקב׳׳ה אבל זאת
ויחר
שלמה וי צ א תפארת
שנקרא כל באו מכל זה הצדיק כלומר וי ח ר ליעקב זירב בלבן ויען יעקב ויחמר ללבן
לך כלי ביתך והעשירות ומה הגדלות שלך. מה פשעי ומה חעאתי כי דלקת אחרי כי
ועפ״ז נוכל לפרש ובא לציון גואל ולשבי פשע מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך כו׳.
ביעקב מלת גואל גימ׳ ארבעים כלומר ו ל כ או ר ה יש להפליא על יעקב אע״ה שיבא
מי שלומד את התורה שנתנה למשה רבינו לכלל כעס ולריב בלבן בחרון אך הא
בארבעים יום הוא זוכה להביא את הגאולה מדת הכעס גרוע מאוד כנודע ובפרס אצל
ולשבי פשע ביעקב רצ״ל מה שאמר יעקב מה הצדיק הגדול גם תיבות מכל לכאורה הוא
פשעי יוכל להשיב מלת פשעי לשפע גם פשעי למותר יען כי היס די שיאמר מכלי ביתך.
ר״ת פדה שארית עמך ישראל חעאתי ר״ת חי ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנס ידוע כי כל אדם
נוהר את תפלת ישראל .כי דלקת ר״ת דע צריך להיות בעיני עצמו בעניוות ובשפלות
לך כי ה׳ קיבל תפלתי כלומר מלת פשעי גדול ולא יהיה נחשב לכלום וירחיק א״ע מן
וחנואתי אמר להקב״ה והי׳ מבקש זאת מהקב״ה הגדלות עד קצה האחרון אכן לפעמים צריך
כהנ״ל ומלת כי דלקת אמר ללבן יען כי היה בנווח האדם לבא לבחי׳ גדלות נגד סיצ״ה כמבואר
בחסדו הגדול אשר בודאי נשמע תפלתו ונתקבל בגמרא סנהדרין דך י״ח ע׳א ל פי ע כל אחד
ברחמי׳ וברצון וכן נזכה שיקובל תפלתנו לרחמי׳ ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם )ופירש״י
ולרצון אמן נס״ו. כלומר חשוב אני כעולם מלא ולא אנורד א״ע
וי א מ ר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצב׳ מן העולם בעבירה אחת וימשוך ממנה( אבל
אשר יריתי ביני וביניך )ופירש׳׳י יריתי לכל מילי בעלמא צריך האד׳ להיות עניו מאוד
כמו ירה בים כזה שהוא יורה חן ( . ולהיות בורח מן הכבוד הרחק כמנוחוי קשת
ויל״ד מם זה שפירש״י בזנז שהוא יור׳ חן והוא והנה דכר הוא חסד ונוקבא הוא דין כנודע.
מקושי הבג׳ ויותר תמי׳ מדוע לא פירש׳׳י וז״ם ויחר ליעקב מלת ויחר גימ׳ דכר מלת וירב
גם בפ׳ בשלח על י ד בים כזם שמוא יורם חן גימ׳ יחר כלומר יעקב אע״ה היה בחי׳
וכאן בודאי די במה שאמר כמו ירה בים ומז׳ דכר שהוא חסד ומסר את החרון אך ללבן
אנו יודעי׳ הפירוש של יריתי Mמ' חזר ואמר עוד וזה וירב בלבן כלומר נתן את המריבה שהוא
כזר vשהוא יורה חן שאין לו שום פירש כלל. דין ללבן ויאמר ללבן מה פשעי ומם חנואהי
ואפ׳׳ל דהנ׳ היה קשה לרש׳י ז׳׳ל מה שאמר לבן כי דלקת אחרי כלומר בלשון תמיה אמר ללבן
הנס הגל הזה כו׳ אשר יריתי וקשה וכי מה פשעי מה חנואתי פי׳ וכי זה שאני בחי׳
הוא ירה את הגל הזה הא יעקב אמר לבניו מה בעניוות ועבור זה לא רציתי שתעשה לי
לעשות את הגל כמ״ש ויאמר יעקב לאחיו כבוד בלכתי ממך כמו שאמרת ואשלחך בשמחה
)ופירש׳׳י הם בניו שהי׳ לו אחים נעשים אליו ובשירים וכי זה יהיה נחשב לו עוד לפשע
לצרה ולמלחמה( גם האבן נמי יעקב בעצמו ולחנואת בתמיה כי מששת את כל כלי מה
ננול כמ״ש ויקחיעקב אבן וירמה מצבה ועתה מצאת כלי זה איברי יען כי האיברי׳ של האדם
איך אמר לבן אשר יריתי .ולכן מתרן רש״י ז״ל המה נקראים כלי הבית כנודע כלומר צכל
ואמר כזה שהוא יורה חן כלומר כאשר איברי לא מצאת כי אם בחי׳ מה כהנ״ל וזה
אומרים על אדם אחד שעומד ויורה חן בקשת מה מצאת ועוד מהו הגדלות שלך הא כל
וקשה וכי הוא םיור׳ חן הלא הקשת הוא יורה ספשירות והכלים החשובים שיש לך המה רק
את החן ולא האדם אלא מפני שבסבתו שהוא ממני שאני הצדיק לה׳ ובגיני עשה לך הקב׳׳ה
עושה סמלאכם בקשת ועי״ז נזרק החן לכן חסד ונתן לך העשירות הזה וז׳׳ש מכל כלי
נקרא
סט שלמה וי צ א תפארת
לאושבא ליה טל אינון שבין דהשתא כמה נקרא מל שמו כאולי הוא בפצמו זורק אומו
דאתמר ודנין ליה סל זכאין דאיהו זמין למטבד החן וזה היה גם כאן לפי שלבן אמר ליטקב
ובגינייהו אשתזב אט׳ג דאיהו השתא חייבא וטסה נכרתה בריס אני ואמה וטבור זה סי 9
בגין דקוב״ה טביד שובא טס כל בריין וכל לקח יטקב אבן וירמה מצבה ויאמר יטקב
ארחוי דאיהו טביד לאושבא לכולא ולא דאין לאמיו לקנוו אבני׳ ויטשו גל וכל זה הי׳ בסיבס
לב'נ טל בישין דאיהו זמין למטבד ובג״כ לבן שאמר לו לכה נכרתה ברית ולכן נקרא
אתדין ב״נ קמי׳ קוב״ה וטל זה מובא במקדש הגל טל שמו כאלו הוא בפצמו טשה אותו
מלך שהמצות שפשה כבר בזכותם משיבים לו ולכן אמר אשר יריתי ונוכל למצח טוד ראיה
וכ״ש שבזכותם ניצול אבל המצות שטתיד לטשות לזה מיוסף הצדיק שכתב בס׳ וישב את כל
מצילין אותם דוקא אבל לאו לאושבא ליס אשר טושים שם כוא היה מושה וקשה וכי זה
וז״ש לאושבא ליה טל אינון שבין דהשתא וכו׳ החשיבות היה ליוסף שמשה מה שאסורים הי׳
טל זכאין דאיכו זמין למטבד ובגינייהו אשתזב. טושים אט״כ מוכרח לומר שטל פיו נטשה
ו מ בו א ר כס״י כי מלאכי שמירה המה הולכי׳ כתרגימו במימרי היה מתטביד ולכן נקרא טל
אחר כל אדם ואף כי אחר הצדיק והמה שמו כאלו הוא בטצמו טשה זאת וזה ברור
רפ״א אור״י מיכ״א גברי׳׳א והמה מלאכי רחמי׳ בס״ד ונטו! סופו בתחלתו ויצא יסקב מבאר
ובמת שהצדיק צריך לרחמים אז הוא שולח שבט וילך חרנה ר״ת וישמחו כלומר יטן שהוא
אותן המלאכי׳ לפני אדון כל לבקש מליו רחמים הלך להמתיק את הדינים ולהשתיק את החרון
ולהמלין שוב בטדו והנה המשורר אמר בתהלי׳ אף מישראל ולכן הי׳ שמחה בטולם וכן נזכה
י׳ב משוד טניים מאנקת אביונים טתה אקום לשמוח תמיד אמן נס׳׳ו;
יאמר ס׳ והנה היצ״ש הוא הנקרא אביון כמ׳׳ש
ילד מסכן כלומר כאשר בנ׳׳י יצטקו אל ה׳ רק וישלח
טל שודדת הטני אשר היצ״ה שודד את האדם
להפילו ברשתו ח״ו וטבור זה א״א לו לשמוט ו י ש ל ח יטקב מלאכים לפניו אל טשו אחיו
להיצ״ש הנקרא טני וזה שודדת טנייס כלומר ארצה שמיר שדה אדם .ויצו אותם
שהיצ״ה שודד את היצ׳׳ש שהוא טני .ס ת־ לאמר כה כו׳ ואחר טד טתה.
אקום יאמר ה׳ להושיט לישראל יטן כי אז הכנה ה נ ה מלת לפניו הוא לגמרי מיותר זטוד קשה
מתפללי׳ בטד חברו פי׳ בטד גלות השכינה . מלת ואחר והיל׳׳ל ואחרתי לשון סבר
וז׳׳ש מלאכי רחמים משרתי מליון חלו נא וטוד יותר תמיה מדוט קרא לטשו אדוני ואף
פני אל במישב הגיון אולי יחוס פס כי שלא בפניו באומר כה תאמרון לאדוני לטשו.
טר ואביון אולי ירחם כלומר סם סני ונוכל לתרץ טז׳ה דהנה מבואר בזוה״ק פ׳
שצוטקים רק טל סני ואביון זה היצ׳׳ש חיי שרה דף קכ״א ט״ב וז״ל ת״ח
כהנ׳׳ל שא״א להם לשמוט אלא טבור תוקף בשטתא דב״נ סליק בטרסיה כל לילא ולילא
הגלות ובזה תמצא חן לפני סקב״ה להמשיך נשמתא נפקת מניה ואתדנת קמי בי דינא
חסד ורחמים יטן כי בזה אנו מתפללים טל דמלכא אי זכאה לאתקיימא אתהדרת להאי
גלות השכינה. סלמא ודינא הוא בתרין גוונין דהא לא דיינין
ו ע ת ה יתבאר הפסוק בשוב שטם ודפת וישלח ליה לב"נ טל בישין דאיהו טתיד למטבד דכתיב
יטקב מלאכים לפניו כלומר לפני כי שמט אלקים וגומר באשר סוא שם ולא
הקב״ה שלח אותן המלאכים להמלין בטדו .אל תימא דדנין ליה טל שבין דטביד לחוד אלא
טשו יז ת פ א ר ת• ,סלסה.
שלמה וישלח תפארת
הרע ואשלחה יקוש מעצת יצר מפח איך להנצל עשו אחיו פי' ע ט ר עשו אחיו הוא היצ״ה שעושה
בעיניך כלומר לאדוני זה לאדוני למצא סן להניד א״ע לאח לו ורוצה לרמות אותו כדי להפילו ברשתו
אדון כל למצא חן בעיניך להציל אותו מיד עשו זהו לכוין להתפלל צריך שרוצה ידיעה מי ח׳׳ו והנה
היצ״ה כי הבא לטהר מסייען אותי וישובו אל יעקב לד' עולמות אבי״ע אשר שס אותן ד׳ מלוי בתפלתו
לאמר באנו אל אחיך אל עשו רצ״ל הוא עושה א״ע לטי״ה ע׳׳ב ס״ג מ״ה ב״ן וכל אותן ד' שמות נכלליש
כאח אבל באמת הוא עשו הרשע הוא היצ״ה ורוצה מזה ולזה כתבתי למעלה כאשר המה בהשס בן
לפתות לבוה בני אדס רק לעבירה ח״ו והנה ידיעה אותן לפניו כלומר שלח במלת מרמז לנו הפסוק
אדס דהפיקר תאות ורצון היצ׳׳ה לפתות לבוה בני המלאכים אשר המה לפניו רצ׳ל לפני אותיות יעקב
שכבה זרע לבטלה ח״ו וז״ש זנ ס לזנות ח״ו ולהוציא פס אותיות יעקב במלואס והנה האותיות שלפני
מאות עמך וארבע ללחוס לקראתך כלומר הולך אוריאל מלת רפאל גבריאל השס ב״ן פולה מיכאל
סי' הוא עריו מאות איש רצ״ל ארבע איש עמו אדס הוא א' דוס כלימר דוס לאלופו של עולס כמ״ש
איש ונשאר הוי״ה מן מספר נוטל ארבע אותיות והתחולל לו השכס והערב עליהס בגמרא דוס לה'
ש״ז ר״ת שכבת זרע כלומר הוא מחטיא את האדס כו' והנה יעקב שלח את המלאכיס האט לדבר אל
בשז״ל רח״ל ובזה הוא מפרידו מן הד' אותיות הוי' העיקר כונתו היה אבל בעדו עשו להמליץ טוב
ולכן צריך אתה להתגבר עליו במלחמה : שימליצו טוב בעדו לפני הקב״ה וכן אמר להס שיהי'
כבוד אא״ז הרב זה ראיתי בכהב יד של וכעין לבקש רחמיס עליו וז״ש כוונתס רק לפני הקב״ה
הצדיק הגאון הקדוש וכו' זצללה״ה וז״ל קח לעשו אבל תאמרון לאדוני לטשו פי' תאמ׳יון כה
אה ברכתי אשר הובאת לך איתא במדרש אמר לו אדון תוכן כוונתכם יהי' רק לאדוני להקב׳ה שהוא
כמה יגעתי עד שהבא לידי אבל מאליו באה אצליך כל ואמר מלה כה שהוא ע״ה גימ' הוי״ה נ ס כ״ה
המהנה להגדיל בעיניו לפני עשו והדברים היו במלוי דמלוי עס השני אותיות גימ' ד' מלוי הר״ה
ב׳ה והוא שאתה ובאמת כונתו היה בלבו להמקוס אמר עבדך לכוין בתפלתו כה הנ״ל שצריך האדש
יודע שלא היהה יגיעות יגעתי ואהה כמה יודע לבן עס עבד היינולהקב״ה לעצמו יעקב יקרא
כוונתי לרב העשירות אלא לכבודיך והוא ע' פ הכתוב נבל פי' ע ס היצ״ה רצ״ל לעשו גרתי לבן אותיות
הכל עיין רש״י שס והוא שע׳׳י הכסף יענה את תאמרו בפשטות אבל הוכן כוונתכם יהי' רק להבוב״ה
הכסך אפשר לקיים כמה מצות ולעשות בהס כרצונו לבן גרתי עס לכן תאמרו בעדי טוב להמליץ
לחס ויין ישמח חייס ית' וזש׳׳ה שס לשחוק עושים כמו רק כגר הנני כלומר עס היצ״ה שנקרא נבל
והכסף יענה את הכל פי׳ לא מיבעי שראוי לבקש אנשי הארץ עס אינו עוסק שהגר בארץ נכריה
ממון שכמה יעשה ע״י מנות ברכה ממון שכמה אותס כ ך אינו עוסק עם מכיר איננו יען כי
בממון ה׳ כע״ש יברכך מצות יעשה ע׳׳י ממון שומע לדבריו ועוד הנני בשפלות נמי היצ״ה ואינו
עיק מדרש שס אלא שראוי עוד לבקש ברכת ממון הנני נכריה .גאחר עד עתה כלומר בארץ כגר
גס לתשמושי מצוה והוא כעין סעודת מצוה וכה׳׳ג מוכרח להתעכב פה עיד בהגלות הזה עד ט תה פי'
טובא וכמו כן היה ענין הנתינה שנהן יעקב אבינו לי שור פי' עשו עתה אקוס ואמר ה' ויהי עד
עשיותיו היה רק שבוודאי כל לעשו מ*ה המתנה יובן בפשטות שיש לי בור וחמור אבל הוכן כונתכס
ע' פ הציווי של המקום .ב״ה כע׳׳ש בכל דרכך דעהו יהי׳ רק לר^וב׳ה להמליץ טוב בעדי בזה ישיש לי שור
בכתב אמת שנכתב בההורה כל הענין ונס הרפוס זה יוסןס הצדיק שנקרא שור וחמור זה יששכר חמור ג רס
אין חקר ופדות ה' נאמנה שכתורה עשה ולתבונתו וברא מזכה אבא צאן אלו בני ישראל שנקראים צאן
אפטר שלגס זה היה הכונה שיעשו אבות כן לבנים קדשים ועבד פי׳ המה עובדיס להקב׳׳ה ושפתה מלשון
שכמו ק יהיה בניו ניצולין מידי אדוס ע״י נהיגה סופש כל חדרי בטן כלומר ה מ ה חופשיס תחבולות
כסף
ע שלמה וי שלה תפארת
אלקיס ופירש״י שהוא ענין חשיבות ובוודאי כן כ qDכמ״ש תהליס מחרפס ברצי כ qDומר vגס
הוא משמעות הקרא אמנם נראה שבלב־ו לא להכניס סאמונה בלב בניו שעסידין להחזיר כל
כן יחשוב אלא דיבר לפניו יח״ש כיון שראה הכם^ וזהב וכמ״ש ישעי׳ סחח הנחושת אביא
שרצונו יח׳ ליתן המחנה נשאו לבו ליחן שבח זהב וכו' וכעיש האל^ לך שלמה ומאחים
והודאה על זה ולחבב מאוד הנתינה הגס שממונו לנוטרים אח פריו וכה״א במדרש בענין זה
חביב עליו מגופו שכבר בארנו שאדרבא זי: כל אוחן הדורוטח שנחן יעקב אבינו ע״ה
החביבות שעל הממון צומח מ ב עבודת הקודש לעשו עחידין להחזירו למלך המשיח לפתיד
נא ותרגומו כען פי׳ אס עכשיו מצאתי וז״ש לבא וזה מרומז באמרו כי חנני אלקיס בממון
חן בעינץ אחר השנאה הגדולה שהיה בלבבך זה וכי יש לי כל פי׳ כל הנחינה הזה יש לי
וכרמז כאן שהיה יודע שאח׳יז יסזור השנחס שהרי הוא כפקדו; שעומד להחזיר לבעליו וכמו
כמ״ש ועברתו שמרה נצח ולזה אמר מה מאוד כן היה הפנין בהשחחוואה שבע פעמים שלפנים
ראוי להודות לה׳ אחר השנאה הגדולה ועכשיו היה שהשחחווה לעשו ובאמח הוא לא כן Tמ׳
מצאתי חן בעיניך ומפרש הענץ והוא כי טל ולבבו לא כן יחשוב ולא כוונחו היה להשתחווח
כן ראיתי פניך פי' פכים הוא הפנים של זעם לפני המקום ב״ה ולהכניע א״ע פעם אחר פעם
שהיה מן השנאה שבלב ומערש שזה היה כראות וכן הוא במדרש א״ר חנינא בר יצחק לא זז
עני אלקים עי' כאשר ראיתי מדח הדין ועכשיו משסטח והולך משתטח והולך עד שהכניס מדת
אחר השנאה הכה וחרצט והוא ע״ש רחמיו הדין למדח הרחמים וענין שבע הביא המדרש
יח׳ עכ׳ל ודעח״ח וטכל לומר ר״ח וס״ח של רמז מן משלי כי שבע יפול צדיק וקס ועכין
כל העסוק גימ׳ השס אהי״ה וכ״ב אותיות יפול הוא לשון נטיו כמו וחפול מעל הגמל
ההורה וע״ס י״ד מלוי הוי״ה באחורים ובאחורי' תרגומו ואחרכינח ולזה לא אמר וישתחו לפניו
של מלוי כלומר עבור שהיה מ ^יס ומחבר שלא כן היא אלא וישתחוו ארצה הוא לשון
כ״ב אותיות התורה עם ע׳׳ס ולכן היה שורה הכנעה וזה ידוע למי הגון הכנעה ואמר עד
עליו שמוח הרחמים והחסדים : גשחו עד אחיו והוא נגד מה שאמרו המלאכים
א׳י וישלח יעקב מלאכים לפניו דהכה כתיב באנו אל אחיך אל עשו ופי׳ האלשיך ז״ל
אחה סחר לי מצר חצרנו * ונוכל לפרש שהחשובה היה שהנם שהוא אחיך הנה איננו
דרנה מי שעונה אמן ומכוין לשילוב הוי״ה בבחי' אח אלא בבחי׳ עשי ולזה אמר
א״ד שגימ' אמן יוכל להכניע אח הס״מ וגם ליליי שכ״כ הועיל חפלחו עד שנשתנה בחירתו
הרשעה וח*פ מחנות שלה וגס יוכל להמתיק את ונסתלק בחי' הרע מאתו ונשאר בחי'
ש״ך ופ״ר דינים וגס יוכל להתעורר אח המלאך האחוה ואהבה וז״ש מלאכים א׳ הלא אח
הממונה על הפרנסה .אחת סתר לי מצר המה פשו ליפקב פי׳ הלא נפשה אח עשו ליעקב
ר״ת ם״מ חצרני רני ר״ח גימ' ש״ך פ״ר פלט אחר כל השנאה שהיה לו פליו ופ״פ הנראה
תסובבנו ריח גימ' ליל״י נס ריח ח״פ מחנות לפיני האדם היה ראוי לאהוב אוחו פי״כ ולזה
שלה סלס גימ׳ הוייה א*ד ו ד' אותיות הוי׳ה אמר הקב״ה שאדרבא עי״ז ואוהב אח יעקב
והנה נודע אשר אחר כל איש ישראלי הולכים כיון שכ״כ היה עחירחו גורס לשנות בחירת
מלאכי שמירה להמתיק מעליו הדינים בהיותו עשו הרשע לזה הפסיק והתחיל פסוק אחר
מטהר א״ע לפני הקב ה : ואמר ואח עשו שנאתי והוא שהשנאה לא היה
וז״ש לעניו כלומר המלאכים אשר לפניו רצ״ל עי״כ אלא שהשנאה מתחלה וכאז כן עתה ובדרן
לפני אותיות יעקב והמה גימ' יהויז קטי׳׳ה הזה אמר כי על כן ראיתי פניך כראות פני
עס
שלמה וישלח תפ ארת
ע ם לבן גרתי ואחר עד עתה ר״ס חייב האד׳ עס האוסיוס ועמו גס המלאך יהו*( קנ1י״ה
לצמוד חורה עס דרך ארץ רק יעשה נר והמה מלאכי רחמיס מלמדי זכוסס של ישראל
ב א ת נכריה ויקבל עליו עול תורת משה רבינו כנודע ושלם אוחס ללמד עליו זכוח לפגי הקב״ה
ונוכל לרמז ר״ת של הפסוק ויצו אותס ני מ' ולהציל אוחו מיד עשו הרשע נס אלו האוסיוח
נדר תרי״נ וס׳ת נימ׳ אהי״ה באחוריס וביודין שהמה לפני אוסיוס יעקב ע״ה גימ׳ השס אל
בההין באלפין ונס אהי׳׳ה פשוט בהכאה כלומר והשס ע׳יב באחורי' שהוא בעלמא דאצילוה
בשביל שהיה נדר לקייס תרי״ג מצות יהי׳ כלומר משם ירחמו עליו להציל אוחו מיד עשו
שורה עליו שמות הרחמיס ההס ו הי־שפ לבל ישלוש עליו לעולס וכן נזכה להתנברו'
היצר לעבוד אוחו י״ס אנס״ו ;
ה צי לני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו ב או״ א דהנה ראיסי באיזה ספר ששלח יעקב
פן יבא והכני אס על בניס . שיאמרו האוחיוח שלפניו היינו לפני אוח
ו ה נ ה לכאורה קשה אומרו אחי ונם עשו הא י' ס' ולפני פ׳ ס׳ נימ׳ א״ד עס האוחיוח ולפני
היה די שיאמר מיד אחי או מיד עשו ק׳ צ' ולפני ב׳ א׳ נימ׳ הוי׳ה א״ד נס צ״א
והכה רש״י ז״ל מפרש לפי דרכו ע״ש נם קשה וס״ש נימ׳ ען הכלול כמה שמוח כמבואר בפדיון
אומרו ב׳יפ מיד והיה די שיאמר מיד אחי עשו נפש שנוטלים ק״ס פרוטוח כמנין עץ נס האותיוס
נס מ״ש והכני אס על בניס זה אין לו פי׳ כלל של ל״ב פ׳ אלקיס דעובדא דברחשיח נמי מנין
כי היל״ל סן יבא והכני עס בני ביתי ; ע| ואוחיוח שלפני עשו הוא אוחיוח סרה רצ״ל
ונו כ ל ל ת ת עז״ה דהנה יעקב היה מתירא מרמז כי יסיר עשו מיעקב שילך לדרכו ואמר עוד
מאוד מן היצ״ס לבל יחנבר עליו ת״ו ארצה שעיר מלח ארצה הוא לשון פיוס ורצון
שיפתה לבו לעבירה או שיפחה אותו לעשות כלומר אפייס אח עשו שיהיה לי מרוצה בשעיר
מצות ה׳ וזה נמי יהיה נעשה עבירה לבפך כמ״ש באוה״ח שמנין החשבון של המחנות הוא
כנודע ואז יהי׳ שורה עליו ח״י ש״ן ופ״ר דיניס וזה כמנין שעיר ע״ש ואמר עוד שדה אדוס דהנ'
שביקש מן הקב׳ה הצילני מיד מלת מיד הוא אמרו רז״ל כשברח יעקב שדה ארס ללק שלח
מ׳ פעמים י״ד והוא עס אוס מ׳ נימ' ש׳ין עשו אחריו אח אליפז נ ט להרגו רק בשביל
פ׳׳ר דינים אחי פי׳ שיעש' א״ע כאח לי לפתות שאליפז נתנדל בחיקו של יצחק לא רצה להרנו
לבו לעשות מצות ובזה יהיה שורה עליו ח״י אלא ממון שלו נטל ממנו כדי לקייס ציווי
ש״ך ופ״ר דיניס יען כי סוף דבר יהי׳ בעביר׳ של אביו כי עני חשוב כמת והנה עשו אמר
ואמר ומיד עשו כלומר והן שיבא אלי בבחי' יקרבו ימי אבל אבי ואסרנה את יעקב אבל
עשו רצ״ל שיפחה לבו לעשות עביר׳ אז בוודאי בחיי אביו לא רצה לצער את אביו וא״כ עכשיו
יהיה שורה הדינים ההמה ח״ו כי ירא אטכי שיעקב חוזר אצל אביו והיה ירא עשו שיעקב
אותו אותו כמו אתו עמו כלומר אליו פי׳ יספר לאביו מה שעשה אליפז בציווי של עשו
מתירא אני להתחבר אליו אפי׳ כחוט השערה פן ונזל א rיעקב בשדה אדס ויהרוג עשו אח
יבא והכני א״ס ע״ל בני״ם ר״ת מפתה לעשות יעקב כדי שלא יספר לאביו לזה שלח י ע ק ב ע׳י
מצות ה׳ אבל בסוף נעשה עבירה והנה בזה המלאכי' שדה אדם היינו מה שעשה אליפז
יכה אותי עד מאוד ח״ו לכן אבקש מהקב״ה בשדה אדס ומלת אדס הוא לשון שתיקה כמ״ש
להציל אותי מידו שיהיה לי לעזר ולסעד להתנכר ידום לה' כלומר רמז לו שלא יספר לאביו רק
עליו כמ״ש לולא ה׳ בעוזרי לא היה יכול לו והנה ישתוק וידוס :
ר״ת של כל ה פ פ ק נימ' זאת ס״ת נימ׳ ד׳
מלוי
עא שלמה וי ש ל ח תפארת
קדש עצמך מותר לך ותטהר אז נשמתך הקדוש׳ מלוי הוי״ה כלומר בזאח יבא אהרן אל הקודם
שלוחה לאדני ר״ת חייב אדם לומר שבשבילי כאפר הצדיק םה 1א במי׳ אהרן מתפלל להקב״ה
נברא העולם ואז יוכל להפיג דעת עפו אחי ומכוין לד׳ מלוי הוי״ה אז יוכל לבא אל הקודם
ושאלך ר״ת יפתה אותך לעבירה ויעשה כאח להתפלל עבור העס להםפיע עליהס כל טוב
שידבר חלקלקות ואומר שמצוה אתה עושה נס נס ר״ת וס״ת נימ׳ הוי״ה תרי״ג כלומר
ר״ת של כל הפסוק נימ׳ דעת ונס תליסר מכילין כאפר מקיים תרי״ג מצות אז פורה עליו הוי״ה
דרחמי כלומר מי שמשיג דעת פור' עליו תליסר פל רחמיס.
מכילין דרחמי נס ר״ת וס״ת של הפסוק נימ׳
ואוכל לבא בקדושה של מעלה: מי אמה כי יפנםך עפו אחי ופאלן לאמר
ואנה תלך ולמי תלה לפגיך.
וי קרא יעקב פס המקו׳ פניאל כי ראיתי אל קי ו ה נ ה כתבתי בפ׳ בראפית בר׳ה ויאמר הנספ
פנים כו׳ .ו הנ ה לכאורה קשה על מס כו׳ אפר זה נגד הסלמה דבריס פצריך
פס למקום ההוא וכי ולמה קרא יעקב האדם להסתכל בהס ע״פ היטב ונוכל לרמז
מה תועלת יש לו מזה ומה איכפת לו אס לא עוד בר״ת סל הפסוק הזה כי יפנםך עפו
היה פס למקוס ההוא נס יש לדעת למה כתב אחי ופאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי
סמס ויקרא יעקב שם המקוס פניאל ולמה לא אלה לפניך נימ׳ תורה כלומר מי שמסתכל
כתב פס המקום ההוא כמ״ש בפ׳ ויצא ויקרא באותן הפלפה דבריס יוכל לקיים כל התורה
פס המקום ההוא בית אל ולמה לא כתב כאן כולה והכה האותיות שלישית נימ׳ רס כלומר
נמי מלח ההוא. אז נתרומם קרנו עד למעלה ופס האותיות
ו עו ד קשה אמרו כי ראיתי אלקיס פגים אל נימ' רמ״ח עס האותיות וע״ה ועיקר התורה
פנים ותנצל נפשי ואין להבין מה החידוש המה רמ״ח עשה יען כי מי שמקיים את רמ״ח
שאמר ותנצל כפפי וכי המלאך כאשר רואה עפה מסתמא הוא נזהר מן פס״ה ל״ת והנה
איזה אדם הורג אותו ח״ו בתמיה .ונהפוך הוא ס״ת צימ׳ א»ס כלומר אפילו כשהוא במדרג׳
כי כאשר נראה מלאך אל אדם אז עושה לו היושר גבוה עכ״ז יאמר אפס לי פי׳ עדיין
ע ת טובה כמו שמצינו בסגר נס באשת מנוח יש לי חטאים לתקן אותס ועס האותיות וע״ה
שעשו להס טובות ולפי דרשות חכז״ל שהיה נימ' משה כלומר הצדיק שהוא בחי׳ מפה יוכל
שרו של עשו ניחא מה שאמר ותנצל נפשי אבל להתעורר את לבבו בקרבו לכל אלה ונוכל
לפי פשיטא של מקרא שאמר סתם כי ראיתי לומר ר״ס פל כל הפסוק נימ׳ מתרי״ג ס״ת
אלקיס משמע מלאך סתס קשה. גימ׳ בהכאה ובכפל ובמספר הקדמי וד׳ מלוי
ויש לפרש ש״ה בהקדם לפרש פסוק בסהלי׳ הוי״ה באסורים והפס אהי״ה בהכאה ותליסר
כ״ט ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברן את עמו מכילין דרחמי כלומר מתרי״ג מצות 9י׳ כאשר
בפלוס .רל׳ד מה השייכות תחלת הפסוק לסוף יקיים את תרי״ג מצות המורה אז שורה עליו
הפסוק כי לכאורה אין צהס קשרן כלל ונ ת ת שמות הרחמים ותליסר מכילין דרחמי וכן
עז׳׳ה דהנ׳ חיוב כל האדס ללמד חכמת הקבל' נזכה לחסד ולרחמים ולרצון אמן גס״וז
כמ״ש בזוה״ק פ׳ וישב דף קפ״ב ע׳׳א זז״ל
לעת צאת השואבות דההוא זמנא זמיכין למיקס ו א מ ר ת לעבדך ליעקב מנחה הוא ר״ת כולם
ולאחייא בקדמיתא מכל שאר בגי עלמא אימן יקיימי מאמר חכמים הקרופיס תסתכל
דשאבו מימי דאורייתא ישאבק בנק דאתעסקי בשלשה דבריס ואין אתה בא לידי עבירה רק
לשאבא
שלמה וי ש ל ח תפארת
ה pב״ה על מה שביpש הראני נא אח כבודך לשאבא מימי דאורייחא ואחסקפי באלנא לחיי
והשיב לו הקב״ס לא חוכל לראוח פני גי לא ואיגון יפpו jבקדמיחא דאלנא דחיי גרמא לון
יראני האדם וחי ובא בפירושו חכז״ל לא יראני דיקומין בקדמיחא כמה דאחמר ובנוח אנשי
האדם ולא אף סחי רמז למלאכי השרח כי העיר יוצאח מי יוצאס כד״א ישעי' כ״ו ואלז
מהוחו ויחודו לא ישיגו על החכליח עכ״ל הרי רפאים חפיל סמינא ארעא למפלט מנה כל
מכאן איך כי עיקר החכליח של אדם הוא רט רוחין דאיכון בנוה ועד״כ יוצאח לשאוב מים
להחבונן בעסקי סודוחיה לבא על הפכימיח לpבל נשמחא ול pבלא לה כדקא יאוח מחקנא
הסורה ואז נעשה לו הסורה ללבוש וגם אז מאסרה כד pא חזי והיה הנערה אשר אומר
יודע איך להחפלל לפני הקב״ה ולכוין כוונח אליה הטי כדך ואשח בנין דהא אחמר דכל
החפל׳ והחור׳ הוא הלבוש של הקב׳׳ה כמבואר איכון נשמחין דעלמא דאח pי•מא בהאי עלמא
בספרי הקבל׳ ולכן בהיוח נס האד׳ מחלבש ואשסדלו למיכדע למריהון ברזא דחכמסא עלייה
בה אז אורייחא וישראל וקוב״ה חד חוא ואז איהו סלטח ואחpיימח בדרגא עלאה על כל אינון
יוכל להתברך מהקב״ה בכל מיני ברכוח והנה דלא אסדבpא ולא ידעו ואינון אחpיימין
מלת בשלום הוא אותיות מלבוש. ב pדמיDא ועל זה פירוש במpדש מלך וז׳׳ל
ת״ ש ה' עוז לעמו יתן כלומר באהבתו לעמו בד״ה זימנין למיpם ולאחיי וכו׳ פירוש לעחיד
ומהו נתן להם השורה ישראל לבא אמר מחי איז ישראל קידמין להמון עס
האהבה ומסרב ה׳ יברך אס עמו כלומר ובעלי pבלה pודמין לשאר ח״ח וז׳׳ש ואשחדלו
עבור זה יוכל לברכם יען כי נעשו חד ואמר למינדע למריהון ברזא דחכמחא עכ׳׳ל והנה
בשלו׳ כלומר כשנעשו מלבוש מן הסור׳ כהנ״ל הסורה נ pראח עוז כנודע וכל מי שלומד
אז נעשו חד ומחברכין בכל מיני השפעות טובות. מחברן בכל מיני ברכוח מן הpב*ה אבל
וכע״ ש בזוה״ק בהאי פרשה דף קס״ח וז׳׳ל אימחי מחברך כאשר עושה עצמו לבוש מן
זכאן אינו; ישראל דקוב״ם איתרעי בהו מחורה ולומד אוחה באמח לשמה ומחלבש
ויהיב לון אורייתא דקשוט בגין למזכי בה א׳׳ע בהחורה יומס ולילה לא ישטח .ואיך יוכל
לחיי עלמא דנל מאן דאשתדל באורייתא קוב״ה האדם לסחלבש א^ע בהחורה זה ר pכאשר
משיך עלוי חיין עלאין ואעיל ליה לחיי עלמא יעיין ויעסוק בהפנימיוח של חורה להבין אוחה
דאסי דכתיב )דברים ל׳( כי הוא חייך ואורך עכ״פ ממט מזעיר פ״ד ה pבלה כמ״ש דוד
ימיך וכתב שם ל״ב ובדבר הזה חאריכו ימים הע*ה גל עיני ואביטה נפלאוח מחורחך זה
חיין בהאי עלמא וחיין בעלמא דאתי עכ״ל נמי קאי על הפנימיוח הסורה שזה דברים
וטכל לומר מהו אשתדלותא באורייתא היינו נפלאים.
להשתדל ולבא לפנימיס התורה ואותו האדם כ ע״ ש הרשב״א על מסכח טוכם דף כ״ח וזיל
נקרא משתדל באורייתא. גם המלאכים החאוו שחנסן להם החור׳
ו ע ת ה כחזיר לפרש הפסוק בטוב טעסודעס להנה ובאמח לא ללמוד הלכוח שחיטה וטריפוח
הקב״ה נקרא מקום כי הוא מקומו של ואכילח מצה ומניעח אכילח דברים אבר חיעב
עולם וגס שס הוי״ה בכפל גימ׳ מקום כנודע הקב״ה רק לדברי׳ המופלאי׳ הרמוזי׳ והנרכבי׳
מספרי ק׳ והנה יעקב אע״ה למד אצל שם ועבר בהם שאך מלאכי השרח לא ישיגו אוסן והוא
וידע פנימיות התורה וידע אין להתפלל לפני שכחב לא ידע אסש ערכה ולא חמצא בארן
אדון כל וז״ש שם המקו׳ רצ״ל המקום ברוך הוא החיים והחיי׳ רמז למלאכי השרח ו מ א שהשיב
פניאל
עב שלמה וי״לח תפארת
מעל עלמא ולא אתמשך לתתא והיינו רזא סניאל היינו פני אל כלומר קרא בתסלתו להמקו׳
דכתיב והיו למאורות עכ״ל : ב״ה ככוונת סלב ועלה בתפלתו עד עולם עליון
ו ה נ ה המאמר הזה בהשקפה ראשונה לכאורה וזהו פני אל כלומר פנימיות של אל שהוא
הוא מקושי הבנה : חסד ואמר כי ראיתי אלקי׳ פנים אל פנים
ונוכל לפרש עז״ה דהנה כל ארס צריך להאמין רצ״ל עבור שראיתי אלקיס פניה אל פנים
בהקב״ה אפילו בעת אשר שורס עניו סיינו פנימיות הבוב״ה כמ״ש עין בעין נראה
דינים ח״ו נמי צריך להאמין ולבמוח בה׳ שזהו אתה ה׳ ועבור זה ותנצל נפשי פי׳ עבור זה
רק למובתו כמ״ש מפי עליון לא תצא הרפות ניצול נפשי מיד עשו והגס כי ע דין לא הים
וכמ״ש לעיל כמה פעמי׳ יען כי הקב׳׳ה ברא ניצול אז יען כי היה אז מרס בואו אל עשו
את העולם רק להימיב לבריותיו אכן לפעמים אבל במראה הנבואה ראה כאספקלריא המאירה
מנסה הקב״ה את האד׳ לראות אס יעמוד בנסיון כאלו כבר ניצול מידו של עשו ולכן אמר הלשון
ובהיות האדם מקבל עליו דין שמיס באהבה עבר כאלו כבר היה כן .ונוכל לרמז ותנצל
ומברך על הרעה כשס שמברך על המובה אז נפשי ר״ת וה׳ פותח שערי תפלה להציל נפשות
אפילו מה"ד נכנע מפניו ומסכים אך הוא צדיקים נפשות ישראל אבל העיקר שיהי׳ בעניוו׳
לעשות עובה להאיש ההוא ואז נמתקין .ג ס ובשפלות ואז ה׳ שומע בקולו ונוכל לרמז ותנצל
הב׳ פעמים אלקי׳ לעובדא דבראשית ואיתא נפשי בא״ת ב״ש גימ׳ עקב כלומר עקב ענוה יראת
בזוה׳׳ק זכור הוא על מצות עשה שמור הוא ה׳ :
על מצות ל״ת ונוכל לומר מלת זכור גימ׳ ד׳
מלוי הוי״ה ע״ה ושמור במלוי עס האותיות וי א מ ר יעקב אל גא אס נא מצאתי חן בעיניך
גימ׳ ותמתיק ל״ב עם התיבות כאשר תתפלל ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי
לכוין בד׳ מלוי הוי״ה אז תוכל לסמתיק ל׳׳ב פניך כראות פני אלקי׳ ותרצנו •
ס׳ אלקי׳ דעובדא דבראשית : ו ל כ או ר ה קשה למה כפל לשונו לומר אל נא
ועפ״ז נוכל לתרץ הפסוק בם׳ יתרו ויאמר אס נא היה די שיאמר אס נא
משה אל העס אל תיראו כי לבעבור מצאתי חן בעיניך כו׳ גס מלת פני ומלת פניך
נסות אתכ׳ בא אלקי׳ ובעבור תהיה יראתו נמי מיותרי׳ המה כי היה די שיאמר כי על
על פניכ׳ לבלתי תחעאו ופירש״י על מלת נסות כן ראיתי אותך כראות אלקיס ותרצנו :
לשון הרמה וגדולה .וקשה מי הכריח רש״י ו א ת ה ל כ ה בהרחבה לתרץ במוב מעס ודעת
ז״ל לפרש לשון הרמה וגדולה ומדוע לא אמר ובמרס כל נפרש המאמר הזוהר
כפשוטו לשון נסיון גס קשה למה אמר האלקי׳ בהקדמת בראשית דך י״ב עי׳א .פקידא
בה׳ הקודמת ולפ׳׳ד יובן היעב כי כך אמר רביעאה למינדע דה׳ הוא אלקי׳ בד׳א וידעת
להס משה אל תיראי פי׳ אפילו אס לפעמי׳ היוס והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא אלקיס .
יהי׳ שורה עליכ׳ דיני׳ נמי אל תיראו כי ולאתכללא שמא דאלקי׳ בשמא דה׳ למינדע
לבעבור נסות אתכ׳ בא האלקי׳ כלומר אותן דאינון חד ולית בהי פרידא והיינו רזא דכתיב
ה׳ גבורות אלקי׳ באו רק לנסות אתכ׳ לראות יהי מאורות ברקיע השמי׳ להאיר על מארץ
אס תעמדו בנסיון כלי להימב אתכ׳ באחריתכ׳ למהוי תרין שמהן חד בלא פרידא כלל להתכללא
ולזה פירש״י לשון הרמה וגדולה רצ׳׳ל אס חעמדו מארת חסר בשמא דשמי׳ דאינון חד ולית
בנסיון של ה׳ גבורות אז גס השס אלקי' שהוא בהו פרידא כו׳ וכד תדע ב״נ דכולא חד
דין נמי יסכיס למה״ר להרים ולגדל אתכם וז״ש ולא ישא פרידא אפילו האי סמ׳א יסתלק
ובעבור
שלמה וישלח תפארת
שזהו טל הארן מתחת אס״ה תקבל באהבה ובטבור תהיה יראתו טל סניה׳ לבלתי תחסאו
גמורה כאלו אתה טל במתי הצלחה טד סי׳ אסי׳ כשתהי׳ יראתו טל סניה׳ היינו הדינים
לשמים וזס בשמי׳ ממטל וכאשר כן תאמין אס׳ה אל תחטאו לבטט ביסורין אלא תקבלו
באמונה שלימה אז אין טוד כלומר לא יהיה באהבה וסי׳ לנסות טל שני אוסני׳ :
טוד טליך שוס דיני׳ יטן כי ילכו מאתך כי וכ ע״ ש הוד והדר לסניו טוז וחדוה במקומו
הקב״ה ירח׳ טליך ויטשה לך חסדי׳ מגולים ונוכל לומר מלת לסניו ט״ה גימ׳ הוי״ה
ואמר טוד שס ,לאסתכלא שמא דאלקי׳ בשמא א׳׳ד אלקי׳ ו 1ה המתקת הדיני׳ ונטשה מ1נ; הוד
דה׳ למינדט דאינון חד ולית בהו סרידא סי׳ והדר .טו 1טס האותיות גימ׳ אלקיס כלומר
כהנ״ל בין לטוב ובין לביש יודה וישבח להקב״ה במקום השם אלקי׳ שהוא דין בא חדוה במקומו:
והיינו רזא דכתיב יהו מאורות ברקיט השמי׳ וכ ה״ א בס׳ ויחי מאל אביך ויטורן ואס שדי
להאיר טל הארץ כלומר כאשר ח״ו יהיה במדרג׳ ויברכך ברכות שמיס מטל ברכות תהום
תחתונה יאיר לו כ״כ כאלו היה טל במתי רובצת תחת ברכת שדים ורחם כלומר בין
ארץ בהצלחה טד לשמים וז״ש כד תדט ב״נ שאתה בגודל הצלחה טד במתי שמיס וזה
דכולא חד ולא יש וי פרודא אז אפילו סט״א ברכות שמיס מטל ובין שאתה ח״ו במדרגה
יסתלק מטל טלמא ולא אתמשיך לתתא כלומר התחתונה שזה רובצת תחת הכל יהיה נחשב
לא אתמשך טוד לתתא להיות טוד מטונה לך לברכות בשוה ותתן תודה להקב׳׳ה טל הכל
ומדוכה ביסורין אלא יסלה למטלה כי אז גס וזהו שסירש״י טל ברכת שדים ורחם )ברכתא
מה״ד יסכיס לרחמים : דאבא ודאמא( ונודט כי אבא הוא חסד ואמא
וז״ש ויאמר יטקב אל נא אס נא תיבת אל דין כלומר בין שיהי׳ שורה טליך חסדי׳ ובין
נא טס המותיו׳ גימ׳ מלקי׳ אס נא גימ׳ שיהי׳ שורה טליך דיניס ח״ו הכל יהי׳ נחשבי׳
הוי״ה א״ד ט״ה והוא אמן ר״ת אל מלך נאמן בטיניך רק לחסד ולרחמים ולברכות ולכן
כלומר נאמן הוא בטל מלאכתיך שישלם לך שכר מאותיות שלסני אותיות אלקי׳ הוא ר״ת אין
פטולתיך וכה אמר יטקב לטשו אל נא אס כל דבר טוב לכתחילה גס ר״ת כל איש טוב
נא סי׳ בין שתלך טמי בחסד וברחמים ובין לבטל דיני׳ גס האותיות אלו בא״ת ב״ש גימ׳
הוא בטיני כאלו שתלך טמי בדיני׳ הרי ש״ך וס״ר כלומר שנמתקין הש״ך וס״ר דיני׳ כאש ר
מצאתי חן בטיניך ואמר כי טל כן ראיתי מקבצ באהבה גס טשו האותיות שלסניו ר״ת
סניך סי׳ אסילו אס אראה סניך הוא הסניס ס׳ ריבוי האותיות גס בגימ' סרה כלומר שהוא
של זטס הרי זה יחשוב אצלו נמי כראות סרס מן ס׳ ריבוי האותיות גס מלת משו ר״ת
סני אלקיס סי׳ כראות הסניס של זטס של טושה שמיס וארן האותיות שלאחר אלקיס
אלקי׳ וטכ״ז ותרצנו הנני מקבל ברצון הטוב ואז משיג כל נון בינה גס האותיות האלו בא״ת
יטן כי הנני מקבל הכל באהבה כי חנני ר״ה ב״ש המ׳ חותיות שיסלט כלומר כאשר יקבל
אלקיס סי׳ אצלי נחשבלחנינה אסילו מן הכל באהבה אז יפלט וניצול מן הדינים ;
השם אלקיס יטן כי הנני מאמין בהקב״ה ו ע ת ה נסרש את המאמר בזוה״ק הנ״ל למינדט
שהכל הוא רק לטובה וטבור זה חנני אלקי׳ ד״ה הוא אלקי׳ כלומר מה שהוא אתה
נמי מסכים כלומר אסילו השס האלקיס בחי׳ דין יצטרך לידט ולבטוח שזה נמי רחמי׳
לטשות לי חנינה יטן כי אני מקבל הכל גמורי׳ וז״ש רדטת היום והשבות אל לבבך כי
באהבה גמורה והנה הצדיק נקרא כל כי הוא ה׳ הוא אלקי׳ בשמים ממטל וטל הארן מתחת
כרכא דכולא ביה ומבואר בש״ס סוף מסכת אין טוד סי׳ אבילו כשתהיה בדרגא התחתונה
טוקציס
עג שלמה וי ש ל ח תפארת
יעקכ עוקצים עתיד כקב״ה להנחיל לכל צדיק וצדיק
אכן נראה לי לפרש עפ״י דרכי המוסר דהנה ש״י עולמות שנאמר להנחיל אוהכי יש וזס
נודע כשכא היצ״ס לפתות לכות בני שאמר לעשו וכי יש לי כל כלומר אני הצדיק
אדס לעבירה ח״ו צריך האדם לזכור א׳׳ע ויהיה לי לעוה״כ ש״י עולמות ולכן איני מתירא
אז כיוס המיתה וגס יזכור לסיצ׳׳ה נמי שהקב׳׳ה ממך לא בעוה״ז ולא כעוה״כ גס נוכל לומר
ישפונו אותו על זה שמפתה את לבו לעבירה מלת פני ר״ת נוכח פני ה׳ כלומר תמיד
כמ״ש עתיד הקב״ה לשפוס את סיצ׳׳ה וגס תהיה רק נוכח פני ס׳ היינו השס הוי׳ שהוא
כל אדס צריך לכקש עזר ותרופה מהקב״ס רחמים :
להושיע לו נגד סיצ״ה וזה הבא לסהר מסייען ו ע ל דרך הוה נוכל לפרש הפסוק כתהלים
לו כי זה הוי איתערותא דלתחא ואז איתער אשרי שאל יעקכ כעזרו שכרו על ה׳
גס לעילא לעזור לו מול היצ״ה : אלקיו
וז״ש ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך כלומר ו ק ש ה למה אמר יעקכ ולא יצחק או אכרהם
היצ״ס אומר לאדם נסעה ונלכה למלחמה ולפ״ד יוכן כי אל הוא חסד גמור כלומר
ואלכה לנגדך לפתות לבך לעבירה ולפי דעתי אשרי לאיש שיש לו תמיד חסד כמו שהיה
זה שפירש׳׳י עשו אמר ליעקב נסע מכאן כלומר ציעקכ אע׳׳ה תמיד חסד מן הקכ״ה ומפני
היצ״ה אומר לאדם שהוא בחי׳ יעקב נסע מה היה לו תמיד חסד ומפרש שכרו על ה׳
מכאן היינו מדרך הסוב ונלך אחר תאות הלב אלקיו רצ׳ל אפילו שהיה לו לפעמים כחי׳ דין
ואז צריך האדם לבקש רחמים מאת הקב׳׳ה הכאה מפאת אלקים אעפ״כ שכרו על ס׳ שהיס
להושיע לו נגדהיצ״ה הזה וז״ש ויאמר אליו פי׳ הצדי׳ לו כנוחון שזהו רק חסד גמור ועכור זה הכעחון
אומר להקב׳׳ה אדוני יודע כלומר אתה ה׳ יודע כי עשה לו ד׳ רק חסד ככל עת ועת ונוכל
ילדים רכים פי׳ היצ״ס שנקרא ילד מסכן עדיין לרמז כספסוק דהנה ר״ת של כל הפסוק גימ׳
רך הוא יען כי הוא כא אל אדם לשלש עשרה שנה אדני כאחוריס והשם אלקיס כמלוי יודין
ולכן עדיין רך הוא והצאן היינו ישראל הנקראים וכמספר הקדמי עס שלשה כללות השמות
צאן קדשים והבקר פי׳ המה מבקרים מעשיהם וע״ה וזהו דינים וס״ת עולה הוי״ה כהכאה
בכל עת עלות כלומר כדי שיהי׳ להס עליינז וכמספר הקדמי וד' מלוי הוי׳׳ה והשם אהי״ס
עלי פי׳ עלי מוסל הדבר להחזירם למוסב שאני פשוס וכאחוריס כיודין כההין כאלפין וכהכאס
הצדיק ודפקום יוס מלשון קול דודי דופק וזה רחמים לרמז כי הדינים נהפכו לחסדים
ומלשון כפותח שער לדופקי בתשובה יום זה גס נוכל לרמז אל נא אס נא כא״ת כ״ש
יוס המיתה אחד זה יחידו של עול-ס ומתו כל גימ׳ עשה חסד לאהכי ולשמרי מצותי עס
הצאן זהו ישראל כלומר כל ישראל דופק בהס האותיות :
לבס ליחודו ש׳׳ע כשמזכירים א״ע ביום המיתה וי א מ ר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר
שעתידים ליתן דין וחשבון לכן אבקש ממך אליו אדוני יודע כי הילדים רכים
יעבור נא אדוני לפני עבדו כלומר מי שרוצה כו׳ :
לעבוד אותך תעבור אתה לפניו לעזור לו ואז ו ה נ ה לכאורה קשה מדוע כתכ סתם ויאמר
ואני אתנהלה לאסי לרגל היינו כפי הרגילות ולמה לא כתכ ויאמר עשו כמ״ש כהפסוקיס
המלאכה אשר לפני .פי׳ אוכל להחזירם למוסב מקודמים ויאמר יעקכ ויאמר עשו גס למה
לאס לאס ולרגל הילדים פי׳ כפי הרגילות כאמירת יעקכ כתכ ויאמר אליו ולמה לא
של היצ״ס סנקרא ילד מסכן עד אשר אבא אל כתכ סתס ויאמר יעקכ ככתחילה שכתכ ויאמר
אדוני יח תפארת שלמה
שלמה וישלח תפארת
וצטיריס כשנים וגס הצאן היינו כלל ישראל אדוני שטירה פי' מד אשר אטאס למבדומ
הנקראים צאן קדשים והכקר פי׳ מה שהמה הבוב״ה שטירה ר״ת השגת ש״ט ימשוך רחמ*ס
מבקרים ומפשפשים כמפשיס פלות כלומר כלומר כמה שישיג ש׳ט נהורין יוכל להמשיך
כדי שיהי׳ להם טליה לכא לחכמה פלאה זה רחמים גס אתנהלה בא״ת כ׳׳ש ט״ה גימ׳ תורה
מוטל פלי להתפורר לככס כדי שיכואו למדרגה כלומר ינהל מס״י התורה ואז טוכ לו כזה וככא
זו לטשות תשוכה וזהו ודפקיס מלשון הפותח ויאמר טשו זם היצ״ה אציגה נא טמך מן הטס
שפר לדופקי כתשוכה וכמו שפירש׳׳י כלומר אשר את• כלומר מפתח טל לככו למשות טוכ
הנני »חויכ ליתן להם התפורות כלככס שיהי׳ גזגס הוא יטזור לו לטכדות הכוכ״ס וזה טמך
דופקי כתשוכה יוס אחד ומתו כלומר כל יום פי׳ כאשר ממך כלככך למשות טוכ גס אני
ויום יהי׳ נחשכיס כפיניהס כאלו זה יום אחד אטזור לך כזה ויאמר פי׳ הצדיק השיכ למה
לפני מיתתם ולטשות תשוכה כמ׳׳ש כפ״א שוב זה כלומר למה לי זה רק מוט 3אמצא חן
יום אחד לפני מיתתך .כל הצאן פי׳ כל ישראל כפיני אדוני פי׳ בפיני כקכ״ס וישכ גיוס ההוא
יכואו לאותה המדרגה לכן אכקש מן סקכ׳׳ה טשו לדרכו שטירה כלומר יוכל לטשות תשוכה
יטכר נא אדוני לפני עכדו כלומר שיטכור טל כשמזכיר א׳׳ט כיוס הרט ההוא היינו יוס המיתה
פשט כמ״ש פוכר טל פשט ואני אתנסלה לאטי מלת וישכ הוא לשון תשוכה ואז טשו לדרכו
סי׳ אתנהלה את כלל ישראל גס אתנסלה לאטי שפירה פי׳ היצ׳׳ה הולך ממנו לדרכו שמיר״ה
ר׳ת אשמיט תפלתם לפני הכורא המטהר ר״ת טתיד הקכ׳׳ה שישפוט יצר רט ואז יטקכ
נשמת ישראל להמשיך אליהם טוכות גס זה הצדיק נסט כלומר נוסט ככל פטם למדרגה
אתנהלה לאטי אתנהלה את כלל ישראל לאט היותר גכוה סכותס כלומר כדי לסכך ולמגין
לאט טד שיכוא לנון שפ״כ וזה לאטי גימ׳ נון טל כל ישראל להושיטס כטת צרה ולהמשיך
שט״כ לרגל המלאכ״ה גימ׳ מאה טם הכולל טליהס רחמיס וחסדים גס ר׳׳ת וס״ת של
כלומר ארגיל אותם שיכרכו מאה כרכות ככל הפסוק ויאמר נסטה כו׳ גימ׳ שלג כלומר שיהי׳
יום ויום בכונת הלכ נם הוא גימ׳ מאה ואחד ליכון טונות כשלג כמ״ש אם יהי׳ חטאיכם כשני׳
פי׳ אשנה להס פרקם מאה פ׳ ואחד גס וכן כזכה לליבק טונותולחסד כשלג ילכינו
לרגלי ר״ת להמשיך רחמים גמורים לישראל ולרחמים אנס׳ו :
גס לרגל כא׳׳ת כ״ש גימ׳ גמר כלומר שיגמרו
כל התורה גס טס האותיות ופ״ה גימ׳ רמ״ח וי א מ ר אליו אדוני יודט כי הילדים רכים כו׳
כלומר שיקיים את כל רמ׳ח טשה שהוא טיקר יפכר נא אדוני לפני טכדו כו׳ :
התורה גס המלאכה ר׳ם לעבוד את מלך ו ק ש ה אומר הילדים רכיס והצאן והכקר כו׳
המלכים כל הימים אשר לפני פי׳ זה מוטל ולמה מסיים ומתו כל הילדים והצאן
לפני לטשות זאת ולרגל הילדים כלומר ולהרגיל והכקר :
נם הילדים כמצות ומטש״ט טד אשר אבא אל ואפ׳׳ל טז״ה דהנה יטקכ אכינו ט״ה דיכר אל
אדוני שטירה פי׳ אכיאס אל פבדות אדוני פשו אכן מחשכתו היה כאמת רק להקכ׳׳ה
שפירה ר״ת שאתה המשפיט רחמים טל ישראל ולכקש מלפניו טל פמו ישראל כי היה צדיק
כלומר שיהי׳ להם בטחון רק בך כמ״ש כי בך סדור ורצה להשפיט להם חסד ורחמים :
לבד בטחנו ואתה המשפיע להם כל טוב ואל וז״פ ויאמר אליו היינו להקכ״ה כהנ״ל אדוני
יאמר כוח• וטוצס ידי גם ר׳׳ת ום'ת של כל כי הילדים רכים והצאן יודט
הפסוק ויאמר אליו גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה בהכאה כלומר הילדים אשר טדיין המה רכים
כלומר
עד שלמה וי של ח תפ אי ת
שאין אומרים בהם תחנה כהנ״ל הנני מוצא כלומר שנעשה כולו ורחמים וכן נזכה לחסד
חן בעיני הקב״ה וישב ביום ההוא כלומר ולרחמים מעתה ועד עולם חמן נס״ו :
יעקב עשה תשובה ביום ההוא ועבור
זה עשו לדרכו שעירם כלומר הולך ממנו וי א מ ר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר
היצ״ה והולך לו לדרכו ונכנע מפניו עד לארן אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני
וכן נזכה לבעל היצ״ס מכל וכל אמן נס׳׳ו : אדוני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.
ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות .דהנה ו ק ש ה למה אמר הלשון ואציגה ולא אעמוד
כל אדם צריך לעשות א׳׳ע בית להקב״ה כדי גס מהו הלשון נא שאמר לו ויותר
שיוכל להשרות שכינתו בקרבו כמ״ש ועשו לי המיה מה שאמר מן העם אשר אתי והיל״ל
מקדש ושכנתי בתוכם ופרש״י יעשו בית מקצת אנשי׳ ועוד יותר יש להסליא מה שכתב
קדושה לשמי. וישב ביום ההוא עשו כו' כי הוא מקרא מסורס
ו אי ת א בזוה׳׳ק מאן דנער ברית זכה למלכא. וכך היל״ל וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעיר׳ .
ונו כ ל לבאר זאת לפ״ד דהנה ברית ואפ״ל עז״ם דהנה בעת אשר שורה דינים
נקרא י׳ עלאה וסנה י׳ במלוי קודש על ישראל ח״ו צריך הצדיקלהמתיק
גימ׳ עשרים והוא גימ׳ כתר וזה מאן דנער הדינים מכ ^ ישראל והנה עם השם ע׳׳ב
ברית זכה למלכא היינו לכתר כתרה של תורה גאחורים נוכל להמתיק את הדינים של ל״ב
ונוכל לפרש עוד לפ׳ד זכה למלכא היינו למלך פעמים אלקים דעובדא דבראשית והמה קיס
מההקב״ה כלומר שיוכל להשרות שכינתו בקרבו אותיות כנודע ובהש׳ הוי״ה א׳׳ד נוכל להכניע
וגם מבואר בספרי קבלה עשרים בגימ׳ ה׳ מלך את היצ׳׳ה עם סערא דיליה אבל הצדיק הגדול
ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד וזה זכה למלכא. אינו צריך לכל זה יען בי הוא תמיד עושה
וז׳עי ויבן לו בית כלומר שבנה א״ע בית משובה ומכניע את היצ״ה ועם אותן קל׳׳ב
להקב״ה וזה ויבן לו היינו להקב״ה ימים בשנה שאין אומרים בהם תחנה הוא
ולמקנהו עשה סכות פי׳ למקנהו היינו לישראל מכניע וממתיק כל הדינים ומוצא חן בעיני
הנקראים צאן קדשים והיה מסתופפים בצלו הקב״ה לרחם על עמו ישראל.
גם נקראים מקנהו יען כי הוא עשה אותם זז״ ש ויאמר עשו הוא היצ׳ה שהוא נכנע תחת
לבעלי תשובות כמו ואת הנפש אשר עשו בחרן יד הצדיק ויאמר ליעקב הוא הצדיק
ע׳ש רש״י ז״ל מה שפירוש .עשה סכות כלומר אציגה נא גימ׳ אותן האותיות של ל״ב פ׳
שהיה מגין עליכם כסכך רצ״ל שהיה פועל אלקים דעובדא דבראשית כהנ״ל עמך גימ׳
להם כל עוב עבור שזכה להשראת סשכינה השם עזב באחוריה כלומר עם השם ע״ב
היה בכוחו להשפיע עליהם כל עוב וז״ש תוכל להמתיק את האותיות של ל״ב פ' אלקיס
המשורר בתהלים קס׳׳ז אם ס׳ לא יבנה בית דעובדא דבראשית ותיבת מן ע״ה גימ' הוי״ה א׳ד
כלומר אס לא יבנה א׳׳ע בית קדושה לשם ה׳ אז אשר אתי פי׳ עם זה השם תוכל להמתיק
שוא עמלו פי׳ עמלו בעוה״ז הוא שוא ולהבל אבל ולהכניע גם העם אשר אתי היינו מסערא
בוניו בו כלומר בו היינו להקב׳ה מי שבונה מלי גס אציגה ר״ת אשמע צעקת ישראל
להקב׳׳ה בית קדוש׳ המה נקראי׳ בונים באמת גדולי הסם ויאמר למה זה פי׳ השיב יעקב
וזוכים להשראת השכינה ואז יוכל להשפיע כל להיצ׳׳ה שהוא עשו למה זה כלומר איד צריך
עוב לישראל גם ר״ת וס*ת של הפסוק גימ׳ לכל זה כי אמצ״א גי״מ קל״ב חן בעיני אדוני זה
אל פשוע ובהכא׳ ושם הוי״ה בהכא׳ וד׳ מלוי הקב׳׳ה כלומר עבור אותן קל״ב ימים בשנה
הוי׳ה
שלפה וישלח תפארת
כלומר כשהצדיק אוהב את הקב״ה בכל לבו הוי״ה פשומ ובאמוריס של מלוי והשם אהי׳ר.
אז בודאי אלקיס הבין דרכו לטזור לו בכל פשופ ובסכאה ובכפל ובמספר הקדמי ומליסר
טניניו .גס מאשר שמנה לחמו והוא יתן מטדני מכילין דרחמי:
מלך ר״ת מושל מים והנה מיס זהו התורה פי׳ טבור
התורה יהי׳ מושל בכל וגס יהי׳ מושל ביצרו שיוכל וי ב א יטקב שלס טיר שלס.
לרמות את יצרו הרט ולהפיל ולהכניט תחתיו מ בו א ר בגמרא שבת דף ל״א ומובא
ויתגבר טליו. שלס בגופו פי׳ שגמרפא מצלטמו ברש״י
וז ה שאמר בגמרא הנ״ל שלס בגופו לטשוס שלס בממונו שלא מסר כלום מכל אומו דורון
מן חומר צורה והיה מושל ביצרו וזה שלס במורמו שלא שכח מלמודו בבית לבן.
שהוסיף רש׳׳י בחומש שנתרפא מצלטתו זה ולפיי דרכנו נוכל לפרש טפ״י מ״ש במסורה
היצ׳׳ה שמשבר אס האדס אבל כצדיק נתרפא ג׳ פסוקים וכל חד (׳ מיבוה והאמצטי
ממנו שלס בממונו פי׳ שהיה שלס טס כל מנ-הון מלח והוא מאשר שמנה לחמו והוא
אדס גס בממונו לטשות טובות לכל אדס בממונו ימן מטדני מלך .ונדב נדיבוח יטץ והוא סל נדיבוח
וגס היה מושל בממונו לבל ישמט לטצת יקוס .אלקיס הבין דרכה והוא ידט אח מקומו.
היצר שרוצה למנוט אותו מן הצדקה שמפתה ונ ב א ר המסורס הנ״ל לפ״ד טז׳ה דהנה כל
טל לבו כי יחסר לו ממונו במה שיסזר לאחרים אדם צריך להיוח נדיב לב נגד כל אדס בין
וזה שהוסיף רש׳י שלא יססר כלוס מ ^ אותו כגופו לטשוח טובה בין בחורחו ללמוד לאדס
דורון כלומר שהיה בטוח בהקב׳׳ה שבוודאי לא דטח ואן הוא נו חן כח בפמליא של מפלה
יחסר כלום מכל אותו הדורון שיתן לאחרים כי ישראל מפרנסין לאביהס שבשמיס ואז
לצדקה שלם בתורתו כלומר היה שלם טס כל הקביה ברוב רחמיו וחסדיו מקים אוחו מספר
אדס גס בתורתו ללמד לאדס דטת ה׳ וגס ומטלה אוחו ברוס המטלה בכל טניניו ויוכל
היה מושל בתורתו שהיה צדיק מושל ביראת א! למהר אח הקץ.
אלקיס והוסיף רש׳יי ז׳ל שלא שכח תלמידו וז״ש מאשר שמנה לחמו מאשר זה הצדיק
בבית לבן סי׳ כי הצדיק בטת שרוצה ללמד לחמו זה החורה כלומר בהיוח ריח
לאדם דטת ה׳ להחזירו למוטב אז הוא מוכרח המורה נודף מן הצדיק כשמן הטוב והוא
שיהיה יורד מקדושתו כנודט ויוכל להיות היינו הצדיק ימן מטדני מלך פי׳ שנוחן
שבאותו הטת אשר יורד מקדושתו שיפול נמי מטדניס למלך מסהקב״ה כהנ״ל ישראל מפרנסין
ח״ו בה חומר הגס כ״כ טד שלא יוכל להחזיר לאביהם שבשמיס אז והוא רצ״ל הקנ״ה יחן
א״ט להקדושה הטליונס וישכח תלמודו וזהו מטדני מלך כלומר ימן לאדס הצדיק מטדני מלך
שפרש״י ז״ל שלא שכח תלמודו בבית לבן שיחן לפרנס אח כל ישראל ואימחי יהי׳ זאח
היינו בטת שיורד מקדושתו לטסוקטס מותן ב״א ונדב נדיבוח יטץ סי׳ הצדיק שר.וא נדיב לב
אשר המה בחי׳ לבן מסט״א לא שכח תלמודו אלא יטץ גס לאחרים נדיבוח שילמוד אוחס
חזר להקדושה טס אותו האדס. סחורה אז והוא היינו הקב׳׳ה טל נדיבוח יקוס
ונ פ ר ש הפסוק בישטיה סימן א׳ ציון במשפט כלומר טבור זה יקיס אוחו ברוס המטלה וזהו אלקי׳
תפדה ושביה בצדקה־ ו ק ש ה טל כפל הבין דרכו פי׳ הקב״ה הבין דרכו של הצדיק למלאוח
במשפט הלשון כי היה די שיאמר ציון די מחסורו ואימתי יהיה כן ואמר והוא ידט את
תפדה ונוכל טוד להקשות למה בציון אמר מקומו והוא זה הצדיק ידט סוא לשון אהבה
במשפט ואצל שביה אמר בצדקה. את מקומו זהו הקב״ה שהוא מקומו של ט ולס
ונתר!
עה שלמה וישלח תפארת
צדיקים וחסידים ומחצה רשפיס וכאלו מעשיו דנ ת ר ץ עז״ה דכנה כתי 3פתמ אחישנה ודרשו
שקולים כמחצה פל מחצה( והנה נבין הדבר לא זכו בפתה זכו אחישנה ומבואר
היפב פ״ס משל כאשר איזה אדם כופס פל בגמרא שבת דף קי״ז פ״ב א״ר יוחנן משום
אשתו לפפמיס פבור שבגדה בו ובשביל זה ד שמפון בן יוסי אלמלי משמרין ישראל שתי
כפס פליה וגרשה מביתו בשביל פשפה נגדו שבתות כהלכתן מיד נגאלין .וזה פירוש ציון
ומרוב כפס שיש שיש לה פליה .וכאשר האש׳ יצא המשפש במשפפ תפדה כלומר כאשר
סזאת יודפת ברור אשר בפלה לא יתחרפ פל מאת הקב״ה זמן הפדיה אז יפדה אותם אבל
הדבר ולא ינחם א״פ מן הכפס הגדול שיש לו ושביה בצדקה כלומר כאשר יפשו תשובה אז
פליה ולא ישיב פוד לקחתה אז האשה ההוא בצדקה יסדה אותס פי' פרס זמן המוגבל גס
בודאי תנשא לאחר או לפפמיס תפקיר א״פ ושביה ר״ת ואלמלא שמרו בני ישראל השבת.
לזנות ח״ו אבל אס נכון לבה בפוח בבפלה זז״ ש ויבא יפקב שלס פיר שכס ויבא ר״ת
אשר בודאי ינחם פל הרפה אשר פשה לה במהרה יבא אליהו ומשיח .יפקב שלס
בשליחתה ויתחרפ פל הדבר ויסוג אחור מן היינו בזכות ,הצדיק שהוא שלס כהנ״ל פיר
הכפס ויחזירנה אליו פוד בכבוד גדול ויחבבנ׳ ל״ת פל ידי רמיה כלומר שירמה את היצ״ה
פוד יותר ויותר מבראשונ׳ פשיפא אשר בוודאי שכס ר׳־ת ראה כבוד מלך גס הוא ר”ת משמר
האשה הזאת תשמור א״פ לבל תנשא לאחר שבתית כהלכתן ופבור זה ניצול מפשו הרשפ
וכ״ש לבל יגיע בה א*ש זר בזנות יפן כי מורא וכן נזכה להיות ניצול מפצת היצר אמן נס״ו:
פולה פל ראשה לבל ישמע בפלה וירגיז פליה
פוד יותר ולא יחזירנה אליו פוד יפן כי פוד וי א מ ר יפקב אל ביתו ואל כל אשר פמו הסירו אלהי
הוסיס׳ חפא פל פשע ולכן בודאי תשמור א״פ הנכר אשר בתוככ׳ והפהרו והחליפו שמלותיב׳
מכל וכל והנה הנמשל מובן מסליו כי בזמן ונקומה ונפלה בית אל כו׳ •
שביהמ״ק היה קייס והיה איש תחת גפנו ואיש ו ל כ או ר ה קשה איך פלה פל דפתיפקב לחשוד
תחת תאינתו אכן מרינו את פיו ופשפנו נגדו את בניו שבפי יה שיפברו ח״ו אלהיס
ית׳ מרוב היצר הבופר בקרבנו ופבור זה גלה אחרים .ונ ר א ה לי לתרץ דהנ׳ מבואר במדרש
אותנו לבין האומות ופתה אס היינו יודפיס ליה האי מינא לר יהושיפ רבה שאיל
בבירור כי לא ירחם פוד להוציאנו מן הגלות כתוב בתורה אחרי רביס להפות ורוב פכו״ס
ולהשיב אותנו אליו כבראשונה אז נוכל לילך טובדיס פ״ז מפני מה אין אתס פובדיס פ״ז
אחר שרירות לבנו ולמלאות תאות נפשנו ואיש וא״ר יהושיפ bקבופ כמחצה פל מחצה
כל הישר בעיניו יפשה אכן כשאנו מדפיס דמי והוקשו מפרשי התורה הא בזמן שאין
בבירור בלתי ספק אשר בודאי ישוב אפו ישראל שרוין פל אדמתן הדרי קושית המין
מעלינו וירחם מלינו לפדות אותנו מן הגלות לדוכתא כי אז אין להס דין קבופ.
המר הזה ופוד ישיב אותנו פל אדמתנו בכבוד ע ו כ ל לבאר פפ״י דאיתא בגמרא קדושין דף
גדול פוד הרבה יותר ויותר אלף פפמיס מ׳ פ״ב ר' אלפזר בר שמפון אמר לפי
מבראשונה וכמו שאנו אומרים בכל יוס אני שהפולס נידון אחר רובו פשה מצוה אחת
מאמין אפ״ס שיתמהמה אפ״ה אחכה לו בכל אשריו שהכריפ א״פ ואת כל הפולס לכף זכות
יוס שיגא ופתה איך נוכל לומר ח׳׳ו אחרי עשה פבירה אחת אוי לי שהכריפ א״ט ואת
רביס להפות ולעבוד פ״ז ח״ו הא עבור זה ירגז כל הפולס לכף חוב )ופרש״י יראה אדס פצמו
הקב״ה עלינו פוד יותר אלא אדרבא אנו צריכין כאלו שקול הפולס כמחצה פל מחצה מחצה
לשמור
שלמה וישלח תפארת
כי הוא חשיד אותם כהנ״ל לבל יטנה ויאמרו לשמור .אותנו מכל חעח ופשע כדי שימהר
אחרי רבים להטות ברבות הימים לכן טנו ויחיש את קץ הגאולה ועוד כי העולם נידון
כולם ואמרו בפה אחד ה׳ אחד חה שרמז אחר רובו כהנ״ל ולכן אנו מוכרחים למשות
נמי כאן ויאמר יטקב אל ביתו ואל כל אשר מצות ביותר כדי להכריע לכף זכות ואת כל
טמו פי׳ אותם שיהיו אח״כ בהגלות ואמר העולם יען כי זה הדבר ברור וקבוע אשר
להם הסירו את אלסי הנכר וכו׳ והטהרו מן בוודאי יבא משיח צדקנו לפדות אותנו מן
ט״ז כלומר אל תדמו בנפשכם לכמלט בטטנות הגלות המר הזה ויחזירנו לארצנו ואז נשיר את
אחרי רבים להטות ומפרש ואמר מפני מה. שיר ה׳ על אדמתנו ואף גם פתה בזמן הגלות
ואמר ונקומה ונטלה בית חל רצ׳׳ל כי אחר הגליוה נמי הקב״ה טמנו ומתה איך נוכל לומר אחרי
נקומהונטל׳ אל ה׳ בימי משיח צדקנו ואז נטשה רבים להטות.
מזבח לאל הפונה אותי ביום צרתי רצ״ל אפילו בטת ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק בירמיה ג׳ הן ישלח
הגלות נמי הושיט אותנו וז״ש ויהי טמדי בדרך איש את אשתו והלכה מאתו והית׳ לאיש
אשר הלכתי פי׳ בהדרך היינו בהגלות שנקרא אחר הישוב אליה עוד כלומר כאשר ירגיז
דרך רחוקה נמי היה טמנו לפזור לנו מן טליה ויגרשנה מביתו וכי תהיה לאיש אחר
האומות ואם הדבר כן הוא איך נוכל לומר כאשר תדע בבירור שתשוב אליו טוד ואת
אחרי רבים להטות ולעבוד פ״ז ח׳׳ו .ויתנו זנות ריטים רצ״ל אתה תרצה לזנות ולהסיר
אל יטקב את כל אלהי הנכר אשר בידם פי׳ אחר ט״ז רבים היינו בטטנ׳ אחר רבי׳ להטות
בידם בכוחם וביכלתם כפו ויקח את כל ארצו ושוב אלי נאום ה' הא תצטרך להשיב אלי
מידו כלומר מה שהיה ביכולתם לחשוב.מסרו טוד ואיך תוכל לטבוד ט״ז ח״ו הא אדרבא
לו רצ״ל שלא היה חושבים טוד מכל זה הנ׳׳ל. אתה מוכרח טוד להתאמץ בדבר ולרדוף אחר
ואת הנזמים אשר באזניהס ר״ת גימ׳ תליסר מצות ומטש״ט כדי להכריט א״ט ואת כל
מכילין דרחמי ט״ה ס׳׳ת גימ׳ הוי׳׳ה במספר העולם לכף זכות וזה שאמר ר׳ יהושיט להאי
הקדמי והשם טיב בסכ אה כלומר טבור זה שורה מינה כל קבוט כמחצה טל מחצה דמי כלומר
טליהס תליסר מכילין דרחמי ושמות הרחמים כל דבר שהוא ברור וקבוט אשר בודאי יבא
ונוכל לימז בזה דהנה ר׳ת וס״ת של אותן שני משיה ב״ב לפדות אותנו מן הגלות הזה לכן
הפסוקי׳ גימ׳ כל קבוט כמחצה טל מחצה דמי צריך האד' לדמות בדטתו שהוא מחצ׳ טל מחצה
לכן לא תהיה אחרי רבים לרטות דבטתה כשגמרא הנ״ל ולכן צריכין לטשות זכיות הרבה כדי
אחישנס וכן נזכה לביאת משיח בב״א נס׳׳ו. להכריט את כל הטולס לכף זכות.
א״י ונקשינן טוד מהו הלשון כיון שאמר החליפו ו ע ה ה נפרש הפסוק בס״ד דהנ׳ יטקב אט״ם
שמלותיכם מסתמא יודטיס שצריכים להסיר את מורה טלה טל ראשו לחשוש לבניו
אלהי הנכר גס מה שאמר ונקומה ונטלה ביש אל ולדורות אחרונים פן ואולי ברבות הימים
נמי מיותר כ י היו די שיאמר ונפלה בית אל גס מס כשיהי׳ בהגלות לבל יטטו נמי בזה לחשוב
שאמר ויהי טמדי בדרך אשר הלכתי נמי מיושר כיון ולומר ח׳ו אחרי רבים להטות ולטבוד ט״ז
שאמר לאל הטונה אותי ביום צרתי הרי הכל בכלל : ח״ו וכט״ש בפ' ויחי הקבצו ושמטו בני יטקב
וג ת ר ץ טז״ה דסנה בפ׳ ויצא כתב והנה אנכי פמך ושמפו אל ישראל אביכם ,ומתרגם יב׳׳ט טנין
ואח״כ ואהיה טמך כו׳ וכתבתי שם שהקב״ס תרי פשרתי שבטיא דיטקב כלהו כחדא שמט
הזהיר אש יטקב אט־׳ה לקיים אש אותן סדבריס מילן .ישראל אבינן ה' אלהנח ה׳ חד ולכאורה
ששואלין את האדם ליו״ה ט״ש באר היטב והנה יטקב אין זה במש מטות הכתוב אבל לס״ד יובן יטן
אט״ה
ער שלמה שלח תפארת
בית אל נקומה טליה למלחמה שלחה הנטר אט״ה קיי׳אותס כמ״ש שם כהפסוק דדר יטקב נדר
אתי ונקומה ונטלה כלומר כשאני יודט בטצמי כו' וטהה גס ימקכ הזהיר חותם הדכריס לכניו
שטדיין חטאת נטוריס אתי וצריך אני לשלוח שיקיימו אוהס ג״ג :
אותם ממני כדי שאוכל לטבור את הבוב״ה וז״ש ויאמר יטקכ אל כיהו ואל כל אשר
ונקומה ונטלה פליה למלחמה כלומר לטשות טמו הסירו את אלהי הנכר זהו נגד
טס סיצ״ס אז ונקומה ונטלה בית אל היינו ציפית לישוטה כלומר תצפה רק לישוטס ה׳
לטבדות הבוב״ה והנה ר״ת וס׳׳ת של אותן שני יטן כי מי ששס בטחונו ומצפה לאסריס ולא
הפסוקיס גימ׳ סוי״ה במכאה ובכפל וד׳ מלוי להקב״ה בלבד או ששס בטחונו בטצמו ואומר
הוי׳׳ה ובכפל ושס אהי״ה בהכאה ובכפל כוחי וטוצס ידי טשה לי כו׳ ולא מצפה להקב״ה
ובמספר הקדמי והשס אל כלומר שהיה שורה ח״ו הוי כאלו יש לו אלהי נכרח״ו וז״ש אשר
טליו חסד ורחמים : בתוככס כלימר אל תצפו לזה שבתוככס בלתי
ו א ל ה המלאכים אשר מלכו בארן אדום לפני לד׳ לבדו .והנה המקדש ומטהר א״ט לטשות
מלך מלך לבני ישראל וימלוך באדום תשובה אז התורה נותנת לו לב חדש שיבין
בלט בן בטור ושס פירו דנהבה דהנה נודט דבר מתוך דבר וז׳ש ומטהרו זה נגד הבנתה
מספרי קבלה כי הז׳ מלאכים המה נגד הז׳ בבינה להבין דמ״ד והחליפו שמלותיכס זהו נגד
ספירות חג״ת נהי״מ ואותן הז׳ מלאכים האלו פלפלת בחכמה וזה חכמת הקבלה יטן כי מי
מתו טבור שכל אחד ואחד רצה להיות מולך שמבין בחכמת הקבל׳ הוא יודט איך להתפלל
בכיפה וכמו כן גס הז״ס מפני שכל אחד ואחד לפני ה׳ ולהמשיך חסד ורחמי׳ ויוכל להתלבש
רצה לקבל השפט לבל תתן לחברתה כלוס מן את הרוחני בגשמי וז״ש והחליפו שמלותיכ׳ כלומר
האור וטבור זה נשברו כולם כביכול כמבואר שתכלו להחליף את הלכוש הרוחני בהגשמי גס
בספ״ק והנה בלט הוא נגד חסד ונוכל למצוא החליפו ר״ת פלפלת חכמת הקבלה ותתפלל
רמז לכל זה גס בהפסוק כי בלט טס האותיות לפני ה׳ .ונקומה ונטלה בית אל זס נגד קבטת
גימ׳ חסד ול׳׳ב נפ״ה ט״ה גס נרמז השם טתיס בתורה וזה ונקומה כלומר נוכל להקיס
הוי׳ במלוי יודין .דנהבה גימ׳ השס ס׳׳ג טס לטבדות הבוב״ה ונטלה שיהי׳ לנו טליה לבית
האותיות וט״ה ,אדום נימ׳ שס מ״ה וד׳ אותיות אל גס ונטלה בי״ת א׳׳ל למפרט ר״ת ללמוד
הוי״ה ושני אותיות אל .בן הוא השם בן והמלך את תורת ה׳ בקביטות ונטלה ר״ת ואז נקבט
השני הוא יובב בן זרח מבצרה והוא נגד טתיס לתורה הקדושה .ואטשה שס מזבח לאל
גבורה זרח ט״ה גימ׳ גבורה וגס כאן נרמזים הטונה אותי ביוס צרתי זה נגד טסקת בפו״ר
אותן ד׳ מלוי הוי״ה כי יובב זרח גימ׳ רל״ב היינו לחדש חידושין דאורייתא לפרות ולרבות
טס האותיות וזה הגימ׳ של אותן ד׳ מלוי הוי״ה בהתורה הקדושה ובזה מקרב נמי אחריס
והמלך השלישי הוא חשס מארן התמני והוא ואטשה שס מזבח לטבודתו ית׳ש וזה
נגד תפארת ונרמז נמי בהפוק דהנ׳ חשס מארן אחריס מזבח ר׳׳ת זה מחדש כלומר לקרב
התמני גימ׳ כלי מדה תפארת טס התיבות וט״ה חידושין באורייתא .רהי טמדי בדרך אשר
והנה האותיות שלישית של חשס מארן התמני הלכתי זה נגד נשאת ונתת באמונה כלומר
פס האותיות גימ׳ ד׳ מלוי מוי״ה והשם אהי׳׳ה אפילו בדרך כשהלכתי במו״מ נמי ויהי טמדי
והמלך הרביטי הוא הדד בן בדד המכה את כי לא הנחתי מחשבותי אף רגטה חדא בלתי
מדין והוא נגד נצח ונוכל לרמז סדד בן בדד טבדות הבוב״ה ואפילו בשטח מו״מ בדרך.
המכה טס התיבות גימ׳ נצח ט׳׳ה .והמלך והנה כתב בטה״ט ג׳ במסורה ונקומה ונטלה
החמישי
שלמה וי ש ל ה תפארת
אחד נבנה משם הוי״ס שיש בו ד׳ אותיות החמ'שי הוא שמלה׳ ממשרקה והוס נגד הוד
והוא סוד ימין ושמאל פנים ואחור של הכלי והנה מספר קטז של שמלה גימ' הוד גם שמלה
ממילא כל המלך יש בו סוד ד׳ תיבות והנה ממשרקה גימ' ד׳ מלוי הוי״ה באחורי׳ והאחורי'
ח׳ מלכים הרי ד פטמים ח׳ גימ' ל״ב וכל של מלוי מס השני כוללים וד' אותיות הוי׳׳ה
אחד מל׳ב כליל מטשר הרי גימ' ש״ך ל״ב והמלך הששי הוא שאול מרחובות הנהר והוא
פטמים פשר של,המלאכים הנ״ל והנה הש״ך נגד יסוד והנה שאול ט״ה גימ' יסוד וד' מלוי
ניצוצות ההמה של הדינים הם סוד ל״ב ניצוצות הוי״ה והוי״ה פשוט .והמלך השביטי הוא במל
גדולות וטלו למטלה אל החכמה ושם נפשו ל״ב חנן בן טכבור והוא נגד מלכות והנה בטל
נתיבות החכמה שהם ל״ב אלקים דפיבדא חנן pטכבור גימ' כלי מלכות וד׳ אותיות
דבראשית הנזכרים במפשה בראשית ויהא רפוא הוי״ ה הגם כי במל חנן בן טכבור הוא נמי
שיומתקו מטלינו כל הדינים ויה' כולו רק חסד נגד יסוד יטן כי הוא קיבל חצי התחתון של
ורחמים אמן נס״ו : ' סוד ונשבר ג'כ כנודט מספרי קבלה אבל הוא
אלו ף מגדיאל אלוף סירס כו׳ נוכל לרמז בכל לא מת פתאום כמו הראשונים ימן כי הוא
הפסוק כולו רק חסדי סבוב״ה דהנה מלך שטה אחת ולכן נקרא נמי קצת מלכות
אלוף מגדיאל ר׳ת וס׳ת גימ' חשם אהי״ה אבל הוא ג״כ נגד יסוד ולכן רכל לרמז בו
בהכאה אלוף מגדיאל אלוף סירס ר״ת גימ׳ ג״כ יסוד כי ר״ת של בטל חנן טכבור גימ׳
הוי״ה אלקים וזה המתקת ר vדיניס ונוכל לומר ’ סוד .והמלך השמיני הוא הדר והוא נגד
טוד ס״ת והאותיות וע׳ה גימ' רל׳״ב טס מלכות ולא כתוב בו מיתה בתורה ימן כי
האותיות והוא הגימ' של ד׳ מלוי הוי״ה אלופי המלכות לא נשארה למולם כנודט מספרי קבלה
אדום למושבותס ר״ת גימ׳ ל״ב גפ׳ה ס״ת אחת מהנה לא נשברה זהו מלכות כי דוד
פ״ה גימ' הוי״ה א׳יד בארן אחוזתם ס״ת גימ' מלך ישראל חי וקיים ולכן כתב בת מי זהב
השם ט׳ב באחורים הוא פשו אבי אדום ס״ת כי זהב הוא דין פי' נקודין של זהב המה
גימ' אל הוי׳ה פשו אבי אדום ר״ת גימ' שס קמן והוא דין בטה׳ב מקמץ נותן בטין
פ״ב שהוא מקור הרחמים והחסדים וכן נזכה רטה ודינא דמלכותא דינא גם נרמז בו מלכות
למסד ולרחמים אמן נס׳ו : כי תיבת הדר פטו מהיטבאל זהב טס האותיות
וטס התיבות גימ' מלכות גם הז׳ רוטים המה
וישב נגד הז' ספירות כנודט ונוכל לומר כי המה
רמחים נמי בהז׳ ס׳ יטן כי טוסקיס בכ׳ב
א ל ד ־ .תולדות יפקב יוסף בן שבט פשרה אותיות התורה ומברכים בכל יום מאה ברכות
שנה היה רוסה את אחיו בצאן וטבור זה שורה סליהם חסד ורחמים מן טשרה
והוא נפר את בני בלהה ואת בני זלפה נשי לבושי אהי״ה ומשרה לבושי הוי״ה ולכן אותן
אביו : הז״ס גימ' שמות ז' רוסים ומאה ברכות ומשרה
ו ל כ או ר ה קשה התחיל לספר אלה תולדות לבושי הוי״ה ומשרה לבושי אהי״ג :וכ״ב
יטקב ומשמט שרוצה לפרש מי המה אותיות התורה והשם אלקים ותליסר מכילין
התולדות של יפקב ומדוט הפסיק ומספר יוסף דרחמי ושמנה אותיות של שילוב הוי׳׳ה א r
בן שבט טשרה שנה כו' ורש׳י ז״ל מפרש לפי ואז נמתקין כל הדינים :
פשוטו : כע״ ש בכתבי האר״י ז״ל כי השמנה מלאכים
ונוכל לפרש פז״ה דהנה סיקר כיאת האדם האלו כל אחד הוא בסוד קרנות כי כל
לזה
עז שלמה וישב תפארת
שטרי זכיות ואז יטהר נשמתנו באמת גם גימ׳ לןה הטולם הוא רק לקיים את התורה שבכתב
אשר ר׳ת אז שלום רב גם גימ׳ השם אל הוי׳ ושבפ״ס ולקיים מצות ומפש״נו כדי שיוכל להשיג
פשוט והשם הוי׳׳ה בהכאה ובכפל ובמספר מן שט״ב ואיך יוכל להשיג זאת כאשר יתפלל בכל
הקדמי והשם אהיה ותליסר מכילין דרחמי יום לפגי המקו׳ ב״ה בדמפו' שליש ויכוין לאותן
ושמנה אותיות של שילוב הוייה א״ד והוא ד׳ הפולמות אבי״פ ולאותן ד׳מלוי הוי״ה שהמה
המתקת הדינים : באות ד׳ הטלמות והמה בכללי' בהשם בן מודפ:
וי ח ל ם יוהף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו פוד וז״פ אלה תולדות יפקב יוסף כלומר פיקר תולדו׳
פוד שנוא אותו. של הצדיק הוא רק יוסף פי׳ שיוסף לטצמו מצות
ו ק ש ה למס היה מספר להם החלום וכי לא ומטש״ט בן פי׳ שיכוין לאותן ד׳ פולמות וד׳ מלוי
ידם יוסף כי השנאה גדולה בניהס פד הוי״ה אשר המ׳ בכללי' בהש׳ ב׳ן שבט פשר׳ שב״ה
מאוד ולמה היה מספר להם סחלום ולהגדיל לשון לימוד כלומר בכל שבפ׳ ימי שבתא יהי׳ מיחד
פוד יותר ס שנאה .וכמו שפרש״י פל הפסוק פשר ספירות בשפת הלימוד וזה שכתוב שבט
הנני ואט׳׳פ שהי' יודט באחיו ששונאץ אותו הרי פשרה שבה היה לשון שמחה ח ט ה את אחיו
שדה יודט איך כי השנאה ביניהם ולמה היה בצאן פי' אז יש שמחה בפולס יפן כי אז יוכל
מספר להם ופוד קשה למה בהחלום הראשון להשפיט סרבסה לישראל הנקראים צאן קדשים
כתוב ויגד לאחיו ובהחלום השני כתוב ויספר. רוטה הוא לשון פרנסה אחיו זה קאי פל ישראל
ו א פ ש ר לתרץ פז״ה ובטרם כל נבאר המאמר שנקראים אחים נם רפה ד ת טלי ראש הפסגה
חכז״ל בפרקי אבות פ״ד מ׳׳ס אלישט כלומר אז הצדק יוכל להפלות לראש ולהשפיט
בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה כל סוב לישראל .והוא בפר פי׳ יתפורר לבות
לדיו כתובה פל נייר חדש וסלומד זקן למה בני אדם שידפו אשר המה פדיין פם חטאת
הוא דומה כו׳. בפורים כי טדיין לא פשו תשובה פליהס את
ו הנ ה לכאורה קשה פל מה שאמר הלומד בני מלת בבי הוא אותיות יבן כלומר אז יהי׳
לפי לא אמר הלומד לילד והנה ילד ולמה להם הבנה בהתורה הקדושה היינו תורה שבכתב
פירוש הרמב״ם ז״ל ניחא שהוא מפרש לימוד שהוא מן אלף ופד תיו וזה את בלהה אותיות
בימי הילדות כו׳ ומדרש שמואל גרס הלומד בל ה״ה כלומר אז בל יהי' שולט בפולס אותן
לילד ומובא בתיו״ט . ס׳ גבורות מנצפ״ך וגם לא אותן ס׳ גבורות
ולפי דפתי נוכל לפרש ילד זהו היצ״ט שנקרא אלקים ואת בבי ו׳ מוסיף פל פנין ראשון
ילד מסכן זקן זהו היצ׳ה שנקרא מלך כלומר ויהיה לו הבנה אפילו בהתורה שבט״פ
זקן וכסיל .והנה כתוב משלי נ׳ אורך ימים זלפה נשי אביו ר״ת אז ישיגו מן ביבה ובזכות
בימינה )ופרש״י למיימינים בס פירוש שלומדי׳ זה ה׳ פותח לנו שפרי הרחמים .נם נוכל
לשמה יש להם אורך ימים ואין צריך לומר לרמז בזה הפסוק דהנה אלה תולדות יפקב יוסף
פושר וכבוד וכן הוא מבואר בברייתא דאבות בן שבט פשרה שנה היה רוטה את אחיו בצאן
)פירש״י למשמאילים פושר וכבוד ובשמאלה והוא נפר את בני בלהה ואת בני זלפה נשי
יתנו לסם אבל לא חיים ארוכים וז׳ש אביו ויבא יוסף את רבתם ר״ת נימ׳ ונם בבא
הלומד ילד למה הוא דומה פי׳ מי שלומד הזמן לשחת כל הבשר כלומר אפילו בבא הזמן
פס היצ״ט היינו תורה לשמה לדיו כתובה פל לשחת כל בשר ח״ו אבל בהיותו מקיים הכל
נייר חדש )ופי׳ הברטנורה שהוא מתקיים גם כהנ׳ל אפילו אז הוא ית׳ פותח לנו שפרי
בפוה״ב חיים הנצחיים שהוא מן המיימינים וכ״ש רחמי׳ .זלפה נשי אביו ד ת אז הוא ית' פותח
פושר יט תפארת של ט ה
שלמה וישב תפארת
בהפברתו פליה בדיו מפמידו פל איתנו הראשון מושר וככוד כפוה״ז וסלומד זקן למה הוא
אבל הלומד זקן למה דומה לנייר וכתיבה דומס פי׳ אכל סלומד תורה פס היצ׳ה שהוא
מחוק שנפשפש מזמן ארוך וגם נתלכלך רק שלא לשמה דומה לדיו כתוכה פל נייר
בחפאיס שפשה וקשס להפמידו כבראשונה מחוק שאינו מתקייס יפן שאין לו רק פושר
וכש׳כ אינו דומה הבל שאין בו חפא לסבל וככוד כפוה״ז אכל אינו מתקיי׳ רק כפוה״ז ולא
שיש בו חפא ,ויש לרמז ג׳׳כ בדבר התנא. לפוה״כ שהוא רק מן המשמאיליס.
חדש למפרפ ר״ת שאין דביקות חפא מלת וראי הי כספר פתחי יה פל פרקי אכות וכתכ
מחוק ר״ת מפורב חפא ופון קין, פל המשנה הזאת וז׳׳ל ולפי הנראה קורא
ו ע ת ה נחזיר לתרץ הפסוק בס׳ד דהנה י ח פ לגוף התלמוד נייר והילד מקרי נייר חדש ובזקן
שכל אדם צריך להוסיף לו מצות ומפש״פ מקרי נייר מחוק ואני בקש שכלי אוסיף בה
בכל פת ואיך יוכל לבא לזה המדרגה כאשר פפה כי הנשמה פרס צאתה מבפן לפולם הזה
משיס אל לבו שכל הפולם סוא רק כחלום מלמדי! אותה כל התורה ובצאתה מרחס כא
יפוף אז יוכל להמשיך אליו גס כל ישראל מל^־ וסופרה פל פיו ומשכחו הכל ונראה
לשמופ לדבריו לסחזירם למופב ושיתקשרו א'פ דאף דנשכחה מ״מ רשימה ניכר ודומה לס״ת
להמרכבה הפליונה ווה ויחלום יוסף חלום שנזדקרה הדיו מן האותיות ואפפ׳כ בפירו
כלומר כל אד׳ צריך לראות ולדמות בנפשו אשר היפב יוכל להכיר האותיות וכי מפביר פליהס
כל הפולם הוא רק כחלום יפוף ואז יוכל בקולמס אז ניכר היפב כבראשונה וכן נמי
להוסיף לו מצות ומפש״פ ויגד לאחיו מלת ויגד כאן אפ״פ שסופרו המלאך ושוכחה אפפ״כ
הוא לשון סמשכה כלומר הוא יוכל להמשיך נשאר בה פדיין רושס וכשלופד בילדותו מיד
לאחיו בני ישראל ויוסיפו פוד סי׳ שיוסיפו ואז פדיין קרוב ממה שלמדה ולא נתלכלך
פוד מצות ומפש״פ שנא אותו ר״ת תקשר פדיין בחפא לפשפש הרוש׳ שפליו ויוכל להכיר
ותדבק שור אריה נשר אדס כלומר תקשר פדיין ומפביר פליה בקולמס היינו בלמודו
א״פ בהמרכבה הפליונס והנה ר״ת וס׳ת של ויוכל לבא ולהשיג החכמה הראשונ׳ שכבר למדה
כל הפסוק גימ׳ וידמה בלבבו כי כל הפולס בבפן אמו אבל כשהזקין ונתלכלך בחפא דאיכא
הזה כחלוה יפוף גס גימ׳ תרי״ג כלומר אז תרתי לריפותא דהזמן רחוק מלמודו הראשון
יוכל לקיי׳ תרי״ג מצות התורה באמת וכן נזכה וגס נפשפש הרושס בחפאים שפשה וקשה
לשמור לפשות ולקיים כל המצות חמן נס׳׳ו; מאוד להכיר הרושם כבראשונה ומה׳פ אמרו
בגמרא למנ״מ לגרסא דינקותא שזוכר אותם
וי א מ ר ישראל אל יוסף הלא אחיך רופים מפני שהוא קרוב לזמן לימוד הראשון שלמדה
בשכס לכה ואשלחך אליהס. פרס צאתה משא״כ בזקן לכן אמר דוד הפ׳ה
ויל״ד למה בתחלה אמר יפקב ואח׳כ ישראל. פני אני וגופ מנופר נשאתי אימך אפונה
ואפ ’ ל פז״ה דסנה ידופ כי פס קדוש סי׳ מנופר שהוא קרוב לזמן לימוד הראשון
המה ניזונין בזכות יפקב שהיה ישראל אוכל להפמידו פל אופנו הראשון• כי ילד חוזר
מפתו שלימה וגם בזכות יוסף הצדיק כמ״ש ונופר מהרס וכאלו לא שכח ולפ׳ז נוכל לומר
ויוסף הוא השליפ הוא המשביר לכל פס הארן דחדש דאמר התנא קאי פל הנייר וגס פל
וכל זה גרס לו פבור שלא פגם בריתו כמ׳׳ש הכתיבה הלומד ילד למה הוא דומה שמפביר
בזוה״ק פ׳ וארא דף כ׳ו פ״א וז״ל וכל מאן פכשיו פל כתיב׳ פל נייר חדש שהנייר והכתיב׳
דנסיר ליה להאי ברית איהו גרס להתפרא פדיין סדשיס המה ורישומו ניכר היפב זבניקל
ברית
עח שלמה וישב תפארת
לטר qולבקש מאל אכלם והכה הכפירים זהו ברית לאתריס ואתנרכאן מלאץ ותתאין פכ״ל
י»קב כמ״ש במ״ר וצדקיס ככפיר יבטח זה ולזה זכה יוס qכ"כ מד אשר גס אביו במצמו
יטקב והגה יפקב בירך את יוס qבברכתו מאל שלח אצלו לבקש טר qוזכה לכלכל את אביו ואת
אביך וז׳׳ש הכפירים שואגים לטר qרצ״ל יטקב אחיו וז״ש יטקב טרו qטור qיוס qוהוא לשון
ובכיו שואגים לטרך הייכו למזון ולבקש מאל מזון כמו הטריפני לחס חוקי כלומר יוסq
אכלם כלומר בקשו אוכל מיוסך הצדיק שאמר יטרו qטר qלכל הטולס וז״ש טר ) qתן ליראיו
לו אביו בברכתו מאל אביך כו׳ : יזכור לטולס בריתו פי׳ הש״י )תן מזון )בכי
וכע״ש טמום ג׳ היתן כפיר קולו ממטוכתו ישראל יטן כי יזכור לפולס בריתו הייכו בריתו
בלתי אם לכד כפיר זה יפקב כהכ׳ל של יוס qהצדיק :
קולו זה קולו של יפקב שאמר אביו הקול קול כל״ש בזוה״ק פ׳ מקץ cpקצ״ו פ׳ א וז׳ל ת״ח
יפקב ולכד בזה את מברכות מפשו .והכה 'וס qזכה בהאי פלמא וזכי בטלמא דאתי
מבואר בם'י ישראל כיזוכין בזכות שאומרים בגין דבטא לאתאחדא באשה יראת ד .נד״א
פטמים בכל יוס שמט ישראל ובשכ׳מ ולכן וחטאתי לאלקיס ובג״כ זכה למשלט בהאי טלמא
כשאמר יטקב הקבצו וכו׳ אמרו בכיו שמע וזכי לון לישראל מה כתיב דלקס יוס qאת
ישראל כמו שמתרגם יב״ט והוא השיב להם כל הכס qוהכי אתחזי דהא פד דכגיד וכפק
בשכ״מ וכן מבואר בגמרא ברכות פרק ה׳ איהו לקוט כולא וכל טותרא ביה קיימא ודא
באותה שטה פתח ואמר ברוך שס כבור הוא רזא דכתיב וי תן אותם אלקים ברקיט
מלכותו : השמים רצ״ל אפילו מה״ד היה מסכיס שיהיה
ו ק מבואר בזוה״ק פ׳ ויחי דך רל״ד ט״ב ברקיט השמים טל במתי הצלחה וכתיב אח״כ
בשטתא דפתח יטקב ואמר האספו ואגידה ובג״כ יוס qדכטר ברית זכה להתטרא באתריה
לכס את אשר יקרא אתכם באחרית הימים כו׳ וזכה למלכא דלטילא ולמלכותא דלתתא וט״ד
באחרית דא .שכיכתא כביכול יהב פציבו ביה כל מאן דכטר ברית כאלו מקיים אורייתא
ואסתלק ולבתר אהדרו ליה בכוי ביחודא דמילייהו קדישא כולה דהא ברית שקיל ככל אורייתא
ופתחו ואמרו שמט ישראל וגומר בההוא שטתא ולזה )וכל לרמז כי תורה פ׳ה גימ׳
קאיס ליה יטקב ואמר בשכ׳׳מ ואתיישבת שכיכתא ברית .
בדוכתא טכ׳ל והכה האותיות שהמה אחר וזה שאמר יפקב ליהודה מטר qבכי טלית
אותיות ישראל הוא בשכמ׳׳ת והכה האות ת' כלומר טבור שהצלת את בכי טבור זה
הוא גימ׳ פרכסה פס האותיות כלומר הפרכסה מהטר qהייכו מהמזון שלו כתטלית לגדולה וזה
יבא להס בזכות שאומרים בכל יוס בשכ״מ טלית :
גס האותיות האלו בא״ת ב״ש המה אותיות א״י מטר qבכי טלית רצ״ל מן יוס qבכי
שביל-וסוא גימ׳ בשס כלומר כל אדס צרץ לילך שאמרת טליו סרו qסור qיוס qטלית
באותו שביל ואז בודאי יהי' לו ישוטה בשם ה׳ לגדולה .וז״ש טמוס ג׳ הישאג ארי׳ בוטר יטרq
ולזה כתיב כאן ויאמר ישראל הלא אחיך רוטים אין לו דסכר .אריה זה יהודה שכאמר טליו
בשכם .אחיך זהו ישראל כי כל ישראל אחיהם גור אריה יהודה והוא שאג ביטר מה בצט
רופיס הוא לשון פרכהה כמ״ש ה׳ רוט־ כלומר כי כהרוג את אחיכו .וטבור זה זכה לטרq
ישראל טס קדושים יהי׳ כיזוכין בזכות הייכו לפרכסה וזה שאמר הישאג אריה ביטר
מיגיעי כהכיס ויהיו בשכ׳מ שיאמרו וטר qאין לו בתמים :
כסס : בתהליס ק׳׳ד הכפירים שואגים וז״ש
ואיתא
שלמה דשב תפארת
הס רועיס. ו אי ת א בגמרא ברכוח גדול הנסנה מיגיע
כפו יותר מירא שמיס שנאמר יגיע כפיך והנה לכאורה קשס הא המלאך לא שאל רק
מה תבקש והיה לו להשיב אח אחי אנכי כי תאכל אשריך ועוב לך אשריך בעוה״ז ועוב
לך לעוה״ב ואצל יראי שמיס כתיב אשרי איש מבקש ותו לא ולמה אמר לו הגידה נא כו׳
ירא את ד׳ .וראיתי באיזה ספר שהקשה מה הא ממ/י אס הוא יודע היכן המה רועים
בין זה לזה ותירץ דר\ה מי שהוא רק ירא בודאי מעצמו יגיד לו ולמה לו ליוסף להרבות
שמיס הוא חומד ממון אסריס אבל אינו גוזל בדברים ולומר הגידה נא לי איפה הס רועיס
ואינו גונב מפני יראת שמיס אבל התאוה יש ואצא מאי כאשי המלאך לא יאמר מעצמו זה
לו ולכן אין לו רק עה״ב אבל עוהיז אין לו סימן שבוודאי אינו יודע היכן המה לפי דעת
יען כי אין ארס מת וחצי תאוותו בידו וחומד יוסף שהיה סיור בדעתו שהוא איש ולא מלאך.
בכל יוס יותר ולכן אין לו עוה״ז אבל הנהנה ונוכל לתרץ עז*ה דהנה אמרו סכז״ל הקי״ה
מחאוס לתפלתן של צדיקים והנה מיגיע כפו זהו עשיר השמח בחלקו וזה יש לו
עוה״ז ועוס״ב ולכן כתיב אצל הנהנה מיגיע לכאורה קשה למה דוקא לתפלתן של צדיקים
כפו אשריך בעוה״ז ועוב לך לעוס״ב אבל אצל ולמה לא יתאוה גס לתפלתן של המון עס
יראי שמיס כתיב רק אשרי האיש ירא אח ד׳ ואפ״ל דהנה העיקר התפלה הוא רק להוריד
והנה לפי הנ״ל האומר פעמיס בכל יוס בשכ״מ השפע העליונה ולהש»יע על כלל ישראל וזה
בכונח הלב זוכה להיות ניזון מיגיע כפו ושמח העיקר רצון הבוב״ה להשפיע שפע שוב׳ לישראל
בהלקו ואז יש לו עוה״ז ועוה״ב ונוכל לרמז כי הפץ חסד סוא אבל לאו כל ארם זוכה
ר״ח וס״ח של כל הפסיק עס האותיות גימ' לכך שיוכל לכוין בתפלתו ולהמשיך השפע לכלל
וזהי גדול הנהנה מיגיעו כפיו מיראי שמיס ישראל יען כי לאו כל מוסא סביל דא להבין
וכן נזכה להיות ניזון מיגיעי כפינו כל ימינו אפן זאת איך להתפלל לפני הקב״ה באותה הכונה
אבל הצדיק אמיתי הוא יוכל לכוין כל זאת נפ״ו :
להעלות בתפלתו לעולם עליון ולהמשיך השפע
וי מ צ א ה' איש והנה תועה בשדה ופרש״י זהו לכלל ישראל יפן כי הוא יודע כוונת התפלה
ובהיות כן הקב״ה מחאוה לתפלתן של צדיקים. גבריאל.
ונו כ ל לרמז בזה שהמלאך בא להמתיק מעליו ו אי ת א בילקוש וישב יעקב לא שלוחי ולא שקעתי
כו׳ לא שלוחי מעשו ולא שקשחי מלבן ולא הדיניס דהנה גבריאל הוא אותיות גבר
איל גפר הוא לשון גבור׳ איל הוא אילו של יצחק נחתי מדינה ויבא רוגז רוגזו של יוסף .ואמר בזה
שהמתיק אח הגבור׳ וזה שאמר דוד הע״ס הייתי כבוד אא״ז הגאון הקדוש זצללה״ה שהוא ע״פ
כגבר אין איל כלומר הי״ה שורה עלי הדינים אמרם סכז״ל אס רואה אדם שיסורין באים עליו
של מדת גבורה ואין איל להמחיקם כהנ״ל יפשפש במעשיו פשפש ומצא יעשה תשוב׳ פשפש
וסנה ר״ח וס״ס של כל הפסוק גימ׳ זה המלאך ולא מצא כו׳ וכתבו המפרשים דודאי אין צדיק
גבריאל שבא להמתיק לישראל הדינים כולם בארן אשר יעשה שוב ולא יחעא אלא שלא
רהא רעוא שימתקו מעלינו בל הדינים ויתגברו מצא דבר הראוי ליסררין .והנני אוסיף דוודאי
הקב״ה משלם מדם כנגד מדה א״כ זה שכתוב החסדים בעולם אמן נס״ו
פשפש ולא מצא שוס דבר להיות מעין יסורין
וי ש א ל הו האיש לאמר מה תבקש ויאמר אס והנס יעקב אע״ה בוודאי היה סשאתו נגדו
אחי אנוכי מבקש הגידה נא לי איפה תמיד במה ששהה בדרך כ״ב שנים ולא קייס
כיבוד
עט שלמה ויעב תפארת
ית׳ זה היה עתירת דוד הע״ה תשמיענו ששון כיבוד אב כמ״ש דוד הע״ה וסטאסי נגדי חמיד
ושמחה תגלנה עצמות דכית פי' ני יודע אני והיה מצע׳ בוודאי שיכופר עונו ונחרצ׳ בוודאי
שזה רצונך שכ״כ יהיה אוהב לפניך עד שמפיו מאוד וקיבל ע״ע יסורין בעוה״ז כדי שיכופר
ראוי להראות לט חבתן באהבה גלויה והיה עוט כמ׳׳ש דוד הע׳יה חסעאני באיזוב ואעהר
כוונתו להודיע שהועיל תשובתו כראוי להיות חכבסני ומשלג אלבין ובארט שס שהכוונה הי׳
נעשה זכיות מן סטאו ועיין מ״ש תהליס ל״ב שנחרצה שיכופר עונו עיי צרעה ונגעים ח״ש
ע’ש תשמיענו ששון ושמחה פי׳ לא מיבעיא ומשני אלבין והכוונה הוא שנתרצה לבהרח
להפר ממני יגון ואנח׳ מן החטא אלא להשמיענו שהוא עזה כשלג וגס מה שכהוב החעאני
לשוש לשמוס שנעשה מן הסטא זכיות ומצות באיזוב ואטהר שידוע שזה עהרה המצורע וז״ש
אמנס כל זה ראוי לבקש בכוונת לעשות נ״ר לו יעקב אעיה לא שלוחי מעשו ולא היה כוונהו
ית׳ למלאות רצונו ית׳ש שדרך רצון אביו להראות בפניני עוהיז שעיי היה צריך לברוח אלא היה
חיבתו באהבה גלויה לפניו אס לא כשבנו אינו כוונתו שעיי הוכרח לפרוש מאביו ולא היה
ראוי לכך זה ראוי לבקש מלפניו ית׳ שיעזור לו יכול לקייס מצות כיבוד אב ולא היה בשלוה
להיות ראוי לכך ואמר הסתר פניך מחטאי מדאגה זו והיה מצפה מאוד ליטרד מעוט נס
והוא כשיתהפך לזכות אז אין פניך רואיס שוב ע״י יסורין כניל וזס ולא שקטתי מלבן פי׳
סטאי ואס בשעת העשי׳ היה חטא מזה הסתר הגס שהיה לו יסורין עכיז לא היה שוקט
פניך וז״ש מחטאי ולא אמר מהחטא אלא בדעתו דאגות העון סניל שראה שאינו מדה
הכוונה בשעה שחטאתי ועתה אין שוס חטא כנגד מדה וכן לא נחתי מדינה שגס מצרתה
כלל וכך דרכיך לשפוט הארס באשר הוא שס עדייז לא נס מאותו דאגה שמיס לו מעון
ואמר וכל עונותי מחה שלא יהיה שוס רושם כיבוד אב כיון שלא ראה יסורין שראוי להיות
כלל וזה א׳א להיות כיון שאין שכחה לפני כסא מטין אותו עון וכשבאו עליו ענין של יוקף הי׳
כבודו ית׳ אלא כשנעשה זכות מן העון ולא נראה שהוא מאותו עון שפירוש מאביו אמנס
נשאר שוס רושס כלל מן העון ואמר אלמדה הרי ראה שאדרבא בזה כעם עליו ע״פ הסימן
פושעיס דרכיך לשון רביס שהוא דרך לשוב שנמסר לו וז״ש הכתוב ויבא רוגז ובאמת זה
בתשובה מיראה שיעשה שוגג ואח״ז לעשות היה לו שהקביה מדקדק עס כצדיקיס כסוט
תשובה גס על השוגג שמנשה עד שמעביר השערה והוא שביקש לישב בשלוה ולאיש כמוהו
לגמרי כענין שאמרו חכז״ל אשרי נשיא פשע היה ראוי לחשוב ולצפס כפרת עונו ולהקהר
דסנחינן עונות ועדיין צריך תשובה מאהבה לפניו יה׳ >מ*ש כי ביוס הזה יכפר עליכ׳ וכו׳
להתהפך לזכות וזה דרך השני וע״ז אמר לפני ה׳ תטהרו פי' שכן יהיה מסשבוהיכס
וסטאיס פי׳ השגגות שנעשה מן העונות אליך שחטהרו לפניו יח׳ הגס שלא ידעו בעצמס כן
ישובו להתהפך לזטת לפניך שאתה לא תחשוב ובאמת אז זוכה ע״י שלבבו שלס עס הקב״ה
החטא כלל וז״ש וחטאיס ולא אמר וחוטאיס מחבב אוחו בחיבה יתירה ומודיע לו שנתרצה
כמ״ש פישעי׳ אלא שהכוונה על השגגות שיתהפכו לו וז״ש דוד הע״ה השמיעני ששון ושמחה פי׳
לזכיות והכוינה להיות נחת רוח בזה כלל שלא בשביל תענוגיו היוו טנתו אלא הכל הי׳
ולפעמיס לגודל אהבתו ית׳ את בטו וספן לאהבת הבוב״ה והוא שידע טהל אהבת האב על
בטובתס מאוד ואיננו רוצה להודעס בעוה״ז הבן עד שחפצו מאוד להראות לו סיבתו גפניו
כדי שיהי' שמור להס אותו הנחת רוח לעוה״ב ועכ״ש אין זה נסת לפניו שלא כן רצונו אלא
והגיגועין על זה בעוה׳יז ליסורין יסשב והוא רצונו להיות נ ט ראוי להראות חיבתו לפניו
באמת
שלמה וי ש ב תפארת
והוא שנשכחו ממנו כל הדאגות שעברו עליו באמה ישורים של אהבה וכדי להרבומ להס
וכמ״ש האלשין זיל. שכרם על זה בעוה״ב כמו שפירש״י ז״ל ברכות
ולפ״ז הנ״ל שהקב״ה מחאוו׳ לססלחן של צדיקי׳ דף ה' והס לגודל הגיגועץ שלהם ותושבים
ראוי ונכון עכ״פ בימים נוראים הקדוש•׳ אס עצמם שאיכם כדאיס להראות אוחו אהבה
לחזור אחר ש״ץ היותר הגון במעשים טובים ונתרצו לקבל על זה יסוריס וע״ז אפרו חכדל
ושיהיה לו עכ*פ מעמ הבנה בכוונת התפלה כל מי שהקב״ה חפץ בו פי׳ שאוהב אותו
כי ספלה בלא מונה הוא כגוף בלא נשמה אעפ׳יכ איט רוצה להראות לו חיבתו מדכאו
ובוודאי מה טוב שיהיה כמי בר אבהן קדישין ביסורין למלאות רצונו כיון שקיבל באהדה פי׳
יען כי זכות אבותיו מסייען .ולא כמו אותן במחשבתו היסורין כה״ל וז״ש מה אשם לדעת
עמי הארצות אשר אינם משגיחי׳ בזה כל עיקר פי׳ קודם הניאו את האשם נתרצה בדעתו
אלא עיקר תאוות לבס הוא רק לסקור ולדרוש להניא אשם לזה אמר ומה שכרו כיון שהקב״ה
אחר ש״ץ היותד יודע ומכיר בחכמת הנגינה חפץ כוודאי עושה כן להרנות שכרו בעוה״ז
ובשעת התפלה אינו שם על לבו שהוא עומד שהר־ יש לו ימירין של אהבה כפלים .וז״ש
לעני ממההקב״ה להתפלל עבור כלל ישראל ישעיה כי לקחה מיד ה׳ כפלים ככל חמאתי׳
אלא עיקר כוונתו הוא רק ליסות הנגינה בפני וחוץ לזה יש לו עוד יסורק מה שכאמה איכנו
השופעים כדי שימצא חן בעיניהם ולשלם לו יודע אס יסורין של אהבה וכיון שנן נס כשכרו
המעות הקצוב לו בטוב ואינו משים על לבו האמור איננו מרגיש שהוא כשביל זה אבל
אפילו פירוש הפילות בשעת התפלה אוי ואבוי עכ״פ אין ראוי לכקש על זה לקבל יסורין
לנפשות הבוחרים בש׳׳ץ כזה דהנה אפילו בימי של אהבה ועי״כ יהיה כשלוה מן דאגתו כיון
החול כשמתפלל כמוהו נפי מהוקז ומתועב בפיני שנודע לו שהוא אהוב לסר המקו׳ ולזה אפשר
המקו׳ ואף כי בימי נוראים הקדושי׳ לק הירא לומר שזה שאמר כיקש יעקכ לישכ בשלוה והי׳
לנפשו ימנע א״ע מלהתפלל עם ש״ץ כזה. חע! לידע שהוא אהוב לפני המקו׳ ב״ס
ו אי ת א בספרי קבלה דהנה טדע כי כל הימים ובהענין שלא קיים כיבוד אב בעת היוסו בדרך
טובים הקב״ה דן את העולם בפסח על גבד הועיל תשובתו עד שגעש׳ זכיות ולזה אמר
הסיוא׳ וכן שבועות ור״ה ויו״הכ סוכות הוא הקב״ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם
י״ח ימים ובי׳׳ח הוא י״ח פעמים כ״ד שעות לעוה״ב והוא שהקב״ה אוהכ את הצדיקים
הוא סל״ב שעות וזהו ישפוט תבל בצדק נס יותר מעצמו והוא הנס שגס הוא ית׳ חפץ
תבל ראתה ותחל הארץ כלומר הגס כי הארץ מאוד להראות חיבסו להם אמנם הוא ית׳
ראתה איך כי הקב״ה דן אס העולם באותן הבוחר כמוב לבס להראות להס אוחו החיבה
תל״ב שעית ועכ״ז ותחל הארץ פי׳ מחכה בעולם הארוך ולזה קסץ עליו רגזו של יוסף
ומייחל להקב״ה שישפוט אותה ואס ק הוא שעי״כ לא מיכעיא שלא נודע לו אם אהוב
הדבר איך נוכל לעמוד באותן הימים ש׳׳ץ כזה אלא שהיה דואג מן ה סי ^ שנתן לו הקב״ה
אשר יוכל להתעורר עוד דיני׳ ח fולק גוהגי׳ והיה דואג שלא יראה פני ניהנם אמנם עכייז
רוב המון עם לנסוע לאיזה צדיק על אותן באמת רצון יראיו יעשה והוא כשנודע לו
הימים יען כי הצדיק בוודאי יוכל להתפלל שיו^ז חי בוודאי הורגש אז שהרוגז היה בשביל
ולהמשיך השסע עליונה וכל מיני הצלחה והמה שביקש לישב בשלוה כו׳ ונתכפר לו על הרוגז
מתפללי׳ לפני התיב׳ בכוונת הלב ליחד •חודי׳ ורצונו נתמלא שכן הכסוב ויחי יעקב בארץ מצרים
ולא כמו אותן האנשי׳ הסוחזי׳ אשר מחרחריס ער שעי״כ נאמר ויהי כל ימי יעקב שני חייו
ריב
שלמה וישב תפארת .
על כבודו אין כבודו מסל ורב יוסף אמר אפילו ריב על הצרילןיס ומרכריס קי ה על כל צדק
הרב שמחל על כבודו כבודו מחל שנאמר וה׳ וצדיק ירבריס שקריש הבודיס מלבם אוי להס
הולך לפניהם יומס אמר דבא הכי השתא החס בזה ובבא ועל וה חמר המשורר בחהילי׳ צ״ב
הקב״ס עלמא דיליה והתורה דיליה מחיל ליה אהבת רע מטוב שקר מרבד צרק סלה דהענק
ליקריה הכאתורה דיליה)פרש*י בחמיה הכבוד הוא מי שמואס בצדיקים ובחסדים אמחייס
חלה בתורה ואינו יכול לימסול על כבור התורה ושונא אוחס בלבו בחכליח השצאה אבל עכ״ז
שהוא של הקב״ה( לכן יתאמץ כל ארם להמשיך נחשב לו לבושה ולכלימה בפני אנשים אחרים
א״ע ולהתקשר להצדיקיס אמיתיים ולהדריכו שיאמרו עלע שמואס בצדיקים דחזיקו אוחו
בדרך ילך ולקבל ממנו מוסר השכל בשמוע לאפיקורס ולכן הוא בודה מלבו לאמר על כל
ממט תורה כרי לעבוד את הבוב״ס ו א ! שיחן צדיק שהוא שקרן ח׳ו וכן עשיוחיו המה רק
צדקה לכל הפושט יד לקבל ולא כמו אותן בשקר לרמוח בני ארס ומה שמתפלל הצדיק
האנשים המדקרקין אחר האדם כשבא אליהם בצעקה ובהתלסבוח ובכח גדול ער שיחפקקו
לבקש עזר בודקין אותו בשבע סקירות אס ליחן כל חליוח שבשדרה אומר עליו שהוא עושה
לו הצדקה אס לאו או אס ליפן לאדם אחר היותר זאח רק מן השפה ולאוץ להראות לבני ארס
הגון ויותר חשוב ממנו אבל וודאי שאסור לעשות שהוא צדיק גדול בכל לבבו ומה שהוא אומר
ק יען כי מי יוכל להבסין לבוס בני אדם איזה איש חורה ומוסר השכל הוא רק יגונב אצלו מן
כשר אס לאו הא אפילו מלאכי מעלה אינם ספריס ככה המה אומרים על הצדיק אבל
מרעיס מחשבות לבות בר ארס הגם כפי באמח לבבו לא כן יחשוב כי הצדיק בוער
שמבואר בגמרא שבח דף י׳ב ע׳ב בחום׳ בלבבו באמח .אש ה׳ ונחלהב לבבו להקב״ה
ד׳ה שאק וכו' מוכח שם דגם מלאכים יודעים באמח ואומר חורה בסירושין ר&ורייחא אשר
מחשבות ארס אכן בזוה״ק ובכל ספרי הקבלה הקב״ה האיר בלבבו לחרש וז״ש אהבש רע
משפע דהמלאכיס אינם יורפיס מחשבות לבות מטוב כלומר עבור שאהבת רע יותר מטוב לכן
בר ארס רק הקב״ה הוא היודע מחשבות אתה אומר על הצדיק אמיתי שהוא שקר
ארס נס בבאר מיס חים כחב על הפסוק חה שקר מדבר צדק ©לה כלומר על זס שהוא
ויאמר אח אחי אנכי מבקש וז׳ל וטדע הולך תמיר רק בצדק אתה דובר עליו שהוא
שהמלאכים אינם יודעים מחשבות בני ארם שקר אבל באמת זהו רק מעשה היצר שהוא
כי אס דבורים וחפלסס והשתא איך יוכל בוער כאש בקרבך ובלבבך כרי לרחק אותך
האדם הרוצה ליחן צדקה להבחין את האדם מן הצדיקים אמיחייס שהולכים באמה בדרך
לפעמים נמצאים בני אדם אשר המה צדיקים ה׳ ומחסללים בכוונת הלב במס״נ עד כי לא
גמורים מלניו ומלבד אץ מכירים בהם כלום כשאר בהם חיות ממרל הפחד והמורא כי
והוא בר אבהן קדושין והולך בדרכי ה׳ בעח התפלה הולכים במחשבתם מעולם לעולם פד
שהלכו אטחיו סקרושים : מולם אצילית ונס בשעה שאמר תורה ומוסר
וב ענין הזה שמעתי אומרים לי בשם הרכ מחשבתו דבוק רק בהקב״ה כדי להתעורר
הצדיק הקדוש ו ס' מקאסיב מו״ה ר׳ לבות בני אדם לעברות הבוב״ה ובהיות בן
מנחם מענדל זצוקללה״ה על הפסוק נתן חחן כל ארס המדבר סרה וריברי ריבות על איז׳
לו ואל ירע לבבך בחתך לו כי בגלל הדבר צדיק אמיתי בוודאי ענוש יענש.
הזה יברכך ד׳ אלקיך והקשה הוא ז׳ל למה ב ע״ ש בגמרא קדושין אמר רב מתנא האב
כתב ב׳ פעמים מלח לו ומיותרים המי :לגמרי שמחל על כבודו כבודו מחל הרב שמחל
והיל״ל
שלמה וישב תפארת
של בפניו מסתכל הרבה מאוד והיה הצדיק הזה והיל״ל נתן תתן ואל ירע לבבך בתהך כי עלל הדבר
אוהו העושר והיה נאנח מאוד מכאב לב וגנוחי גנ ח בני עז״ה דהנה נמצאים כמה הזה יברכך ומתרץ
והיה לפלא בעיני העושר הזה ושאל אס הצדיק הזה אדם כאשר בא יבא אליהם איזה איש מכובלי לבקש
הנני רואה על ולמה נ אנח והשיב לו הצדיק בזה״ל צדקה מדקדקין אחריו אם הוא איש חשוב או לאו
לשחוק הזה הדבר אתכם עני מאוד ומאוד והיה ומסורסים משוכח לאיש אחר היותר ויתן צדקה
הלא הקדוש רבי ואמר בעיני העופר הזה וענה לכל לזה מזהיר אותנו הקב״ה נסן חתן לו כלומר לזה שבא
והשיב לו הרב עד מאוד גדול ב״ה אנכי עושר אליך לזה תתן צדקה ואל ירע לבבך בתתך לו כלומר
הרב עוד הפעם לא כי אלא אתס עני גדול עד אחר אל תאמר בלבבך מו טנ שהמן הצדקה לאיש
מאוד וחרה אף האיש ההוא ואמר בכעס להרב היותר ומסורסים בסי כל ולא לאותו איש הבא עתה
הצדיק הנ״ל הנה אשלח שליח אחר הנאמן שלי שיבא אליך כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלקיך פי' מסני
והראו אה העשירות שלי והשיב עס הפנקסין שלי מה בירך אותך ד' בברכת העשירות יען כי הקב׳ה
הרב כן תעשו כאשר דברתם ואראה אס אמת הדבר גדול לך עשירות ונתן אינו מדקדק אחר מעשיך
לביתו שליח הוא וכן פשה העושר הזה ושלח כן אחר איש ולחפש לדקדק תרצה אתה אס אבל
עם הפנקסין ומהרה הנאמן שלו שיבא מהרה אחר יאמר הקב״ה היותר הטן וליהן לו הצדקה אז גס
פתח ■את הרב דברו ובא אס הפנקסין ואז ירון כן יחפש אחר איש היומר הגון וליטול מ מן העשירות
הפנקס של הוצאות וראה האיך הפנקסין וראה נ ס מ מך אבל היותר הגון במעש״ט וליתן לאיזה איש
וגס נכתב הביס הצטרכות כי נכתב בהפנקס כל אס גס אתה לא תרצה לדקדק רק למי שבא אצליך
הצדיק הנ״ל ב ע ת כמה פעמים המעות שנתן להרב אחריך ידקדק התן לו צדקה ואז גס הקב״ה לא
יען נסיעתו אבל איזה צדקה אחרת לא נכתב שם העשירות ו1״ש נתן תתן לו אס אתה ראוי לאותה
כי לא נתן ונס לא נכתב איזה מעות שנתן לאיזה ירע לבבך ואל צדקה תתן סי' לזה שבא אליך
לא נתן ואז ענה הרב עוד הפע ם אחר כי צדיק בתתך לו רק תרצה לבקש אחר איש אחר שמפורסים
סבור בדעתי הייתי הנה עד עתה להאיש הנ״ל אלקיך ה׳ יברכך הזה הדבר בפי כל וכי בגלל
רואה הנני אבל עתה מעט מה שיש לכס עכ"פ ג״כ נמצא והנה מדקדק יען שהקב״ה נמי אינו
בהפנקס אשר אין לכס אף פ״ח ויהי כאשר העושר כמה וכמה בני אדס אשר מתקשרים אה עצמם אצל
הנ״ל שמע זאת התחיל לבכות ולהתמרמר מאוד יען מעות הרבה לו שטחריס בו ונותנים צדיק איזד
לד שיחסר רואה הרב סתירא פן ואולי כי היה פעמים ושלש בשנה כשנוסעים אצלו ואגב זה פוטרים
כאן הרב הנני רואה העשירות שלו ואז אמר לו א״ע מן הצדקה ומונעים א״ע מלייזן צדקה לצדיקים
למעזטש מסוים להרב סך שנכתב כמה פעמים אחרים כאשר בא יבא איזה איש צדיק אחר לעירם
אחר וכי איט נוסע לקהלתכס לפעמים איזה צדיק פניו באמרס כי התקשרו אינם הולכים אליו לשחר
אשר נצרך למעות הלא כמה וכמה צדיקים שנוסעים א״ע אצל הצדיק הגדול אכן מה מאוד אותן האנשים
שנסתם לו הצדקה לקהלתכס ומפני מה לא נכתב ובעיני הקב׳ה העופיס ככה גרועיס המה בעיר
יצא מן הכלל ללמד אשר מסתמא אין אתס טתניס הבריות ;
מעות לשוס רב חוץ מ ס ט והנה העיקר עשירות ■של מהרב זה מענין א ספר לכס מעשה טרא ראנב
בעת מותו כי ביום הצדקה יען האדם ט א רק הצדיק הקדוש ו ט׳ מאפטא שהיה עושר גדול
שיבא יומו אז העשירות יהי' מונ ח כ א ק דומם רק אחד שהיה מתקשר מאוד אצל הצדיק הני׳ל והיה
זה הולך עמו לבית עולמו הצדקה שנתן בימי חייו נוסע אצלו פעמים ושלש בשנה לשחר פנימו והיה
לא של האדם ועתה כאשר העשירות עיקר וזה נותן לו בכל פעם סך מסוים ובפעם אחד בא
שוס לכס אין צדיק אזי נתתם שוס צדקה ולשום מסוים סך לו נמי אצלו נמי כמקודם והיה נותן
עשירות
פא שלמה וישב תפארת
צדקה שמתוך כך בא לידי רמתו ימן כי הכל משירות ולא אתם מני ורש נחשכו ואם תאמרו
קופצין מליו לקבל ממנו צדקה אכן מ״פ האמת הלא למצמי נתתם סרנה ממות ונחשב לכם
אס רוצה האדס להשגיח מל האמת ולהאמין לצדקה לא כן הדבר כי הממית אשר נתתם לי
באמונה שלימה בהבוב״ה אז בוודאי לא ימנמ לא הי׳ נחשב לכם לצדקה ימן כי לא נתתם לי
א״מ מליתן צדקה הרבה ואפילו אס מי יברך בשביל צדקה אלא היה במיניכם רק כמסחר
אותו בפי כל ובקול רם וירבה מליו רימים ימן בי האמנתם בי מאוד והיה בלבבכם כאשר
לקבל ממנו צדקה אפ׳׳ה לא יהי׳ נחסר לו ח״ו תתנו לי הרבה ממות אז תצליחו בבל המסחרים
ממות מבור זה אלא אדרבא מוד ירבה והיה זה רק כמסחר אבל לא לצדקה נחשב
ויפרה פשרו מד כי חדל לספור : לכם אכן כאשר תתנו ממות גם לצדיקים אחרים
ו ע ת ה נחזיר לראשוני ס לתרן הפסוק במוב ולכל הפושמ יד זה יהיה נחשב לכם לצדקה
ממס ודמה דהנה הצדיק מיקר כונתו אבל מתה אתם כמני בפתח וממתה כאשר
וחשקי שימשוך אחריו איש ישראל כדי תקבלו מלינם ליתן לכל צדק ממות וגם למנייס
להשפיט מליו כל מוב וזה המיקר השמחה של מהוגנים ולכל הפושמ יד ואראה איך שנכתב
הצדיק : בהפנקס אז אדמ שיש לכם ממס משירות ויהי
ת״ ש את אחי אנכי מבקש דהנה מלת האיש כאשר האיש הזה שממ הדבר הזם אז התחיל
זס הקב׳ה שנאמר ד׳ איש מלחמה ויוסף לבקש מאנשי המיר שלי להודימ לו בכל פמם
הצדיק היה מדבר אל הקב״ה והנה כל אתין כאשר יבא איזה רב למיר וכן משה שהלך אצל
שבתורה לרבות באיס וכאן בא לרבות בל רב שבא למחנהו ונתן להם הרבה ממות
כל בני ישראל כלומר הנני מבקש את אחינו ויהי בשנה השניה בא אצל הרב הצדיק הנ״ל
בני ישראל שימשכו אחרי כדי שאוכל להשפימ והראה לו את הפנקס אז אמר לו הרב הנ״ל
להם כל מוב מלת הגידה הוא לשון המשכה מתה הנני רואה שיש לכם מקצת משירות
כמו נגידין קמיהון וז״ש הגידה נא לי פי׳ וכאשר תתנו מוד יותר יהי׳ לכם משירות מוד
המשיך אותס אלי כדי שאוכל להשפימ להם יותר וכן תמשו תמיד ואז מוב לכם בזה ובבא ;
להם כל מוב ימן כי בלתי זאת איפה הם ו ה נ ה מבואר בגמרא מרכין דן< מ״ז מ״א
רומיס רצ״ל מהיכן יהיה ניזונין וז״ש ויוסף הוא ומובא נמ* בגמרא ב״ב דף קס״ד מ״ב
השליש מל הארן הוא המשביר לכל מס הארן תנא רב דימי אחוה דרב ספרא למולם אל יספר
פי׳ שהשפימ להם שפמ מובה וז״ש ויבואו אחי אדם במובתו של חברו שמתוך מובתו בא לידי
יוסף וישתחו לו אפים ארצה כלומר באו אליו רמתו והקשה המהרשי׳א וז״ל ולכאורה קשה
לקבל השפמ מן המולס מליון ימן כי סוא הי' דבכמה דוכתין בתלמוד מצינו שהי׳ משתבחין
השליש בארן כלומר שהי׳ צדיק הדור שנקרא במדות ובממלות החסידים והצדיקים והרמב״ם
שליש כמ״ש מי מושל בי צדיק ולכן הי׳ הוא בפ׳ המשנה פ״ק דאבות כתוב בדבר האהוב
משביר לכל מם הארן פי׳ שהשפימ השפש לשבח החשוביס בממלתס כדי שינובו מנהגיהס
לכל הפולם ונוכל לרמז בזה הגידה נא לי ר״ת במיני בני אדם :
איזהו גבור הכובש יצרו ישהר נשמתו להמתיק ולי הצמיר נראה לומר ולתק מס״י מה שכתוב
דינים הגדולים מלת רמים ר״ת ממשיך רחמים משלי מברך רמהו בקול גדול בבוקר
מל ישראל .את אחי אנכי ר״ת אתפלל תפלתי השכם לקללה יחשב .וז״ש כאן אל יספר אדם
אז חי ה׳ אשהר נשמת כלל ישראל גם אנכי במובתו של חברו כלומר אסור לספר מל חברו
מבקש ר״ת אתמורר כל ישראל מוסרים נפשם שהוא מוב לבני אדס ומושה להס מובות ונותן
בתפלת כ תפארת של מה
שלמה וישב תפארת
בחי׳ הולך גס וילך יוסף אחר אחיו וימצאס בתפלת קריאת שמע אנכי מבקש הגידה נא
בדותן ר״ה גימ׳ הוי״ה כלומר אז ידבק א״ע צי ר״ת וס״ת ישוב היום שמא ימות למחר א!
בהקב״ה בלב שלס וכן נזכה לפשות תשובה שלימה הוא ממהר את נפשו ויתנכלו ר״ת ויתפלל
אמן נס״ו : כל תפלתו לפני ה' וימהר נפשו להמיתו ר׳ת
וילמד תורת ד׳ הלכה למשה מסיני גס למפרע
ו Tע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אס בא ר״ת וילמד תורת ד׳ מאהבת סשס לשמה ויאמרו
אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן איש אל אחיו כלומר כל איש צריך לומר אל
זרע לאחיו : אחיו ישראל הנה בעל החלומות o toבא כלומר
ו ל כ או ר ה קשה הא אלו התיבות לבלתי נתן מי שרוצה לבא אל האמת ולראות איך שהסולס
זרע לאחיו מיותריס המה יען כי הזה הוא רק כחלוס יעוף .הלזה בא פי׳ צריך
במה שכתוב והיה אס בא אל אשת אחיו ושחת שיתקשר א״ס לזה הצדיק שיורד מהקדושה
ארצה אני יודע בפשיסות הסעס כדי שלא כדי לעשות נזובה לישראל .גם הנה בעל
יתן זרע לאחיו וכמ״ש נמי בתחלת הכתוב החלומות ר״ת והרוצה ללמוד תורה לשמה
וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע : מאהבת הלב הוא עושה חסד בנזכרת נפשו
ונ ח ר ץ עז״ה ובנורס כל נתרן מאי דאמרינן הקדושה והנה ר' ת וס״ת של שני הפסוקיס
בגמרא שבת דף קנ״ו ע״א אתמר ר׳ האלו ויאמר את אחי וספסוק י א מ ר האיש
תנינא אומר מזל מחכיס מזל מעשיר דש מזל גימ׳ וזה כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן
לישראל ר׳ יוחנן אומר אין מזל לישראל והנה של צדיקיס כל היוס :
לכאורה יש להקשות על ר׳ חנינא שאמר יש
מזל לישראל הא אק קיימ״ל שישראל המה וי א מ ר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומריס
למעלה מן המזל כמבואר בכל ספרי יראיס נלכה דותינה וילך יוסף כו׳ .ונוכל
ועוד מהו התשובה מיראה ואיזה נקרא תשובה לפרש לפי דעתי דהנה העיקר איך שיוכל
שמתירא א״ע לעשות עוד איזה חעא קל וגס האדס לבא למדרגה הגדולה ולהמית את היצ״ה
על העבר עושה תשובה כדי שלא יעניש אותו מכל וכל כאשר יזכור א״ע בכל עת שילך לו
הקב״ה ועתה אס הדבר אמת כן הוא שהכל מזה העולס כמ״ש בפרק אבות הסתכל בשלשה
תלוי במזל ויש מזל לישראל הא בסל יראת דבריס :
עונש ולמה יעשה תשובה מיראת עונש הא וז״פ ויאמר האיש זה הקב״ה נסעו מזס כלומר
ר ^ דן אותו איך שיהי׳ לו ועוד הא אמרינן הקב״ה אומר אשר כל אדס ידמה בדעתו
בגמרא נדה דף ס״ו מלאך הממונה על ההריון בכל עת נקעו מזה פי' ש'סע מזה העולס
מביא כו׳ מיפה זו מס תהא עלי׳ עשיר או ויבא למקוס רימה ותולעה .כי ר׳ת כל ישראל
עני חכס או סיפש ואי אמרינן הכל תלוי במזל שמעתי ר׳ת למפרע יקבל תחלה עול מלכות שמיס
מה מועיל האמירה הא הכל תלוי במזל שנולד אומריס נלכה דותינה כלומר כאשר יקבל תחלה
בו : פול מלכות שמיס אז אומריס נלכס דותינה
ו ה תו ס פ ת הקשו על ה ר׳ יוחנן דאמר אין כפרש״י לבקש נכצי דתות שימתיק בהס פי׳
מזל לישראל וז׳ל והא דאמר רבא להיצ׳׳ס אומריס נבקש לך תחבולות איך להתגבר
בשלהי מ״ק דף כ״ח בני חיי ומזוני לאו בזכותא ®ל Tולהמית אותך מכל וכל ואמר עוד הפסוק
תליח מלתא אלא במזלא תליא מלתא מ״מ ע״י וילך סי׳ כל אחד צריך להיות בחי׳ הולך יוסף
זכות גדול משתנה והקשה עליו המהרש״א גלומר אז יוסף לעצמו מצות ומעש׳׳ע ואז הוא
וז״ל
פב שלמה וישב תפארת
דף נ״ע ע״ב וז״ל וע״ד ישראל דנערו ברית וז״ל וק״ר ,דא״כ לר' חנינא דאמר יש מזל
חולקא בעלמא דאתי . וקבילו ליה אית לון לישראל אפילו ע״י זכות גדול לא משתנה וכל
אקרון צדיקים מכאן ולא עוד אלא בג״כ יפודי התורה בברכות אם תשמעו ובקללות
אוליפנא כל מאן דנעיר ברית דפלמא אתקיי׳ אס לא תשמעו אין מורין pאלא שתולה
עליה אקרי צדיק וע״כ וסמך כולם צדיקים בזכות ישראל או בחובתם ר״ל דודאי יעודי
לעולם ירשו ארץ . התורה נאמרו על כלל ישראל^ וזכות הרבים
א חי ורעי האהובים בואו ושמעו אלי זדאי דאינו תולה במזל כלל ולא פליגי הכא
עצמכם ותחי נפשכם הזכירו אלא ביחיד דלד חנינא מזל מעשיר מזל מחכים
מן העונות שעברו עליכם כמים הנגרים ארצה לאותו יחיד ור׳ יואנן דאמר אין מזל לישראל
ובסרע חעאת נעורים אשר אז היצר בוער אפילו ליחיד :
בלב האדם כאש שלהבת ואיך יוכל האדם א כן לכאורה גם התירוץ הזה אין להבין
לשכוח בזה ח״ו מלעשות תשובה שלימה על דהא קיי״ל דהתורה נאמרה לרבים ולא
העבר ולהיות סור מרע ולדקדק על עצמו אף ליחיד בכלל ובפרע והקללות והברכות נאמרו
כחוע השערה והגס כי יש בכוחכם לאמר לי סל כלל ישראל ולכל יחיד ויחיד ואיך יתכן
קשוע עצמך כו׳ סן אמת אתכם כי גם האי לעשות חילוק בין יחיד לרבים :
גברא בהאי פחדא יתיכ ואף כי שאין צדיק ונוכל לתרץ עז״ה דהנה יש לנו לומר דהגמר׳
בארץ אשר יעשה עוב ולא יחעא וכש״כ עניי מרמז לנו מוסר השכל בזה דהנה אמרינן
סדעת כמוני ובוודאי תסמר שערת בשרי בעת בגמרא קידושק דף י׳ ע״ב פשה מצוה אחת
זכרי בזאת וחיל ורעדה אחזוני במורא מפני אשריו שהכריע א״ע ואת כל העולם לכף זכות
יום הדין והנורא וכס יעזרני אדון כל לתקן פשה עבירה אחת אוי לו שהכריע א״ע ואת
את אשר שחתתי וסן כוונתי בזה הדרוש שאהי׳ כל העולם לכף חוב .והנה עון מן המוציא
נאם דורש ונאה מקיים בעצמי ופן ואולי זרע לבעלה רח״ל מבואר בגמרא ובכל ספרי
יכנסו דברי באזניכם שתהרהרו בתשובה ותקבלו יראים גודל החעא והפגם שפשה רח״ל וזה
פל עצמיכס לעשות תשובה מאהבה ויהי׳ הי' עיקר החעא של דור המבול שהשחיתו
נחשב גם לי לזכות ובהיות כן צריך כל אדם זרעם על הארן .ועיין בזוה׳׳ק בכמה מקומו׳
לקדש א״ע בשעת הזיווג כמ״ש קדש א״ע א'ך שמחמיר בעון הזה מד כי אין לשער
במותר לך וגם מאוד צריך התגברות היצר ועיין בזוהי׳ק פ׳ נח דף ס״ב ע״א ת״ח כל
וכל העישה כן אשריו שהכריע א״ע ואת כל חעאי דב״נ כל חכלותא דיליה כלהו תליין
העולם לכף זכות וכמ״ש בגמרא הנ״ל והנה בתשובה וחעאה דאושיד זרע על ארעא ומחבלא
כל המוציא ז״ל ח״ו אוי לו שהכריע א״ע ואת אורחאה ואפיק זרעא מחביל ליה ומחביל
כל העולם לכף חוב ולכן בהיות היצ״ס מפת׳ ארעא ועליו כתיב בירמי׳ נכתם עונך לפני
אותו לעשות עבירה אז תיכף ומיד ישים כל וכתיב תהלים ה׳ כי לא אל חפץ רשע אתה
זאת על לבו ואז בוודאי בניקל לו להתגבר לא יגורך רע בר בתשובה סגי ולכן צריך כל
סל יצרו הרע לבל יהיה נתפס ברשתו ובלבבו אדם להזדרז א״ע ולתקן את גודל חעא הזה
יבין ושב ורפא לו ולכל ישראל אכן העיקר זסקב״ה יושיענו לתקן חעא הזה מכל וכל עד
שיהי׳ לו בחי׳ עניוות ושפלות גדול : שלא יהי׳ נשאר שום רושם כצל ומי שמתקן
כ מ בו א ר בגמרא תענית דף ז׳ ע״א א״ר חעא הזה ומקבל על עצמו להיות נוער ברית
חנינא בר אידי למה נמשלה תורה כל ימיו זוכה למלכא ונקרא צדיק במ״ש שם
למים
שלמה וי ש ב תפארת
אי אפילו אס הוא רק מהרהר כתשוכה ומקכל למיס לומר לך מה מיס מרחין מקוס נכוה
ע״ע לעשות תשוכה וליתן צדקה ומתחרס כאמת והולכ'ן למקוס נמוך qnדכרי תורה אין
על קיוס המעשיס ההס אז נמחק החעא מכל מתקיימין אלא כמי שדעתו שפלה וכיח שזכה
וכל והקכ״ה מרואה ללככ נותן לו חסד ורחמים לערוות זוכה גס לחסידות כדאמרינן כגמרא
ועושה עמו צדקה : ע״ז q7כ׳ ערה מכיא לידי חסידות ומזה
וז״פ ושחת ארצה לכלתי נתן זרע לאחיו ר׳׳ת יוכל לכא לידי פרישות ואז יוכל לקדש עצמו
וס״ת הוציא זרע לכעלה והכריע את כמותר לו :
עצמו ואת ישראל לחוכ נפש תחת נפש ואמצע ה ״ ש ר׳ חנינא אומר מזל מחכיס .מזל ר״ת
תיכות הוא ר״ת אס רק יהרהר כלבו שיעשה מוציא זרע לכעלה .מחכיס ר״ת מעשיו
תשוכה תהיה לו צדקה חסד רחמיס חיים גס מכריעין ישראל כ qחוכ אכל מי שמוציא זרע
האות צ׳ הוא צדק גס צדקס והס תרד״מ לקדושה אז מעשיו מכיאיס רחמיס לישראל
כנודע ולכן כהיותו עושה צדקה ככל עת זוכה וזהמז״ל מעשי״ר ר״ת מוציא זרע לקדושה
להמשיך נמי צדקה מהפמליא של מעלה : ישראל רחמיס עושיס שארית מעשיו
וז ה שאמר המשורר )ההליס עג( אך ריק ויש מזל לישראל פי׳ כל המזל של ישראל הוא
זכיתי לככי וארחץ כנקיון כפי דהנה יש סיינו ש״י עולמות שעתיד הקכ״ה להנחיל
נודע כל מי שרוצה לקדש א״ע ולילך כדרכי לכל צדיק וצדיק כהיותו מתקן מעשיו ר׳
הכוכ״ה צריך מקודס לסהר א״ע ככל לככו יוחנן אמר אין מזל לישראל רצ״ל מי שהוא
ונפשו ומאודו ולא יחשוכ רק כמחשכות קדושות בחי׳ אין היינו כעניוות ושפלות זר%ו מזל של
ולתקן אותו העון של מוציא ז״ל רח״ל ואז ישראל כי עכור זה לא יוכל לכא לידי עכירה
יוכל לכעוח כה׳ כאמת וינחיל ש״י עולמות כי זה מכיא לידי חסידות ופרישות כהנ״ל
וז״ש אך ריק זכיתי מלת אך גימ׳ השס אהי״ה ועושה מצות הרכה ועי׳׳ז מכריע א״ע ואת
שהוא מקור החסד ריק גימ׳ ש׳׳י עולמות כל סעולס לכ qזכות וזהו מזל לישראל :
כלומר כאשר זכיתי את לככי אז שורה עלי ו ה ש ח א ניחא מה שמתרץ )המהרש׳׳א וז״ל
רק חסד ורחמיס ויהי׳ לו ש״י עולמות מלת וזכות הרכיס ודאי דאינו תולה כמזל
וארחץ הוא לשון כעחון כמו לא על אינש כלל( רצ״ל רכיס שעושין מצות אז כוודאי
רחיצנא וזהו וארחץ כנקיון כפי פי׳ כשיש לי זוכיס לכל עוכ וכזה וככא ואינם תוליס כמזל
נקיון כפיס אז אוכל לכעוח כה׳ כמ״ש )רלהליס כלל וכתב עוד )כמהרש״א ולא פליגי הכא אלא
כד( מי יעלה כהר ד׳ כו׳ וכן נזכה לכעוח כיחיד דלר״ח מזל מחכיס מזל מעשיר לאותו
כה׳ ככל לכ ונפש ולתקן את החעאיס שיהי׳ יחיד( רצ׳׳ל אפילו רק היחיד שעושה רע ח״ו
נהפכין לזכיות : או סוב נמי מכריע אח כל העולס כהלל
ו ע ת ה כעו׳׳ה חדשים מקרוכ כאו מנהג חדש ליחיד אמר דאין מזל לישראל אפילו ור״י
אשר כוודאי מעולם לא שמענו ולא שערום כלומר אפילו רק היחיד כשיש לו מדת אין
אכותנו מנהג רע כזה שהולכים אנשים ונשים היינו עניוות כהנ״ל כמי מכריע א״ע ואת כל
וסך למה כאו ליתן שכר למכיאיהם על החתונה העולס לכ qזכות .ונודע אשר עיקר המעא של
נאספים יחד ועושים שם ריקודין כיחד זקנים מוציא זרע לכעלה יען כי כזה הוא מאכד
וזקנות נעריס ונערות כחוריס עם כתולות נפשות הרכה ולכן המית הקכ׳׳ה את אונן כי
והולכיס לכית החתונה לשס מצוה לשמוח חתן היה פוגם נמי כזה החעא לכן היה נפש תחת
וכלה אכל כאמת לא כן הוא רק את הס״מ נפש אכל כהיות האדס עושה תשוכה כהלל
המם
פג שלמה וישב תפארת
וי ש א ל את אנשי מקומה לאמר איה הקדשה המה משמחין וא^ גס זה גורס להם להוציא
היא כמינים על הדרך .ויאמרו לא היתה ז״ל ח״ו מכור שמסתכלים כפני הנשיס והכתולות
כזה קדשה : וא! 0גס רוקדים פמהס כיתד ולפעמים גס
ו י ל ^ למה האריך כ״כ כלשונו ולומר הוא בחיכוק ונישוק רח׳׳ל אכל לשמחה מה זו עושה
כפיניס פל הדרך ולמה לא אמר סתם זה תוגה ולא שמחה אזי לפינים שכך שומעות
איה הקדשה מכאן ועוד יש להקשות למה הגם כי כמצמי לא ראיתי כרכר הרע הזה
כתחלה כתכ אנשי מקומה ואח״כ אנשי אכל למשמע אוזן דאכה נפשנו לעשות נכלה
המקום . כזאת כישראל ועוד חרה אפי על אותן הרכניס
וי ת ב א ר פז״ס דסנה הכמוכ מרמז לנו ככאן שהולכים נמי על החתונה ורואים כעיניהס
מוסר השכל איך שיוכל האדם לעהר ממש את המנהג הרע הזה וסוגרים את פ־הם
אי׳ע מכל סיג דגרסינן כגמרא פירוכין דף נ״ד מלומר דכר ואינם מוחים להם כגערה וקול
פ״א א״ר יהושיע כן לוי המסצך כדרך ואין צעקס ולגלות להם קלונם כרכים ולהגיד להם
פמו לויה יעסוק כתורה שנאמר כי לוית חן סשעם ועונו תיהם ועליהם מוסל לפעור פיהם
הם חש כראשי יעסוק כתורה שנאמר כי לוית לכלי חוק לכזות אותם ככוז וקלון ולהגיד
חן הס לראשך חש כגרונו יעסוק כתורה להם מוסר השכל כדמעות על לחיים וגנוחי
שנאמר וענקים לגרגרותיך מש כמעיו יעסוק גנח ויילולי ייליל כדי לכעל את המנהג הרע
כתורה שנאמר רפאות תהי לשריך חש כפצמותיו הזה אשר עכור זה כנים זרים ילדו רח״ל והן
יעסוק כתורה שנאמר ושקוי לעצמותיך חש ככל לכי אומר לי אשר הרכנים ההמה יתנצלו את
גופו יעסוק כתורה שנאמר ולכל כשרו מרפא ; עצמם לומר שאין להם כח לעמוד נגרם ולגעור
ו הנ ה לכאורה קשה על ר׳ יהושיע כן לוי כהם כי לא ישמעו להם ולכן מורא עולה על
למה האריך כ״כ כהלשון לומר המהלך ראשם להגיד לסם כדכרים ההמה אכל יהיה
כדרך ואין עמו לויה ולמה לא אמר סתם איך שיהי׳ המה עוכרים פל לאו שכתורה
המהלך כדרך יחידי כמ״ש כפרקי אכות פרק לא תגורו מפני איש כי המשפע לאלקיס הוא
ג׳ : כלומר הקכ״ה ישפוע לאותו רכ אכ״ד שיגור
ועוד קשה למה לו לחשוכ כתחלה את הראש מפני איש לכן מועל עליהם החיוכ לצעוק כקול
והגרון ומעיו ועצמותיו ואח׳כ יאמר כל גדול ולא יסף כעונש וכהזהרה כדי לכעל את
גופו מועכ שיקצר ולומר כתחלה חש ככל גופו המנהג הרע הזה כי עכור שהמה שותקים
יעסוק כתורה ואני אומר מה מי שחש ככל כדכר ופה להם ולא ידכרו לגלות קלונם כרכים
גופו עסק סתורה רפואה כ״ש מי שחש רק לדעתי המה נקראים נותן יד לפושעים יען כי
כאכר פרעי כוודאי עסק התורה יהי׳ לו רואים ואינם מוחים כידם לכן המון עם יאמרו
רפואה: מותר הדכר לכן גם אותם הרכגים יקכלו די
ונו כ ל לתרן עז״ס דהנה יש לך אדם שרוצה פנשם על זה שלא מיחו כרכר .והמנהג הרע
לדכק א׳׳ע כהקכ׳׳ה ולעכוד אותו כלכ הזה נתפשע והולך כמעע ככל הארצות ואין
שלם ונפש חפיצה והוא מסגף א״ע והולך מי ימחה כיום לכן הירא את דכר ה׳ יחדול
תמיד כדרכו ית׳ אכל אינו עוסק כתורה אלא מלילך אל חתונה כזו או ילך ויכעל את
תמיד הוא עוסק כסיגופים וכארי כות התפלה המנהג המר הזס ואז עוכ לו כזה וככא
אכל זה האדם לא יוכל לדכק א״ע כ״כ יען כ וימשכו כזה שפע כרכה והצלחה אמן נס״ו.
זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד כי כלתי עסק
התורה
שלפה וישב תפארת
הרבה ואפ״ה אין הקב״ה מתלוה טמו יטסוק התורה לא יוכל לפשות ממומה כמ״ש ראשית
בתורה כהנ״ל גם מלת ואין הוא לשון טניוות חכמה יראת ד' היינו חכמת התורה צריך שיהי׳
פי׳ כאשר ילמוד סתורה בבחי׳ אין אז מתלוה לו מקולס יראה מלפני הקכ״ה אכל טס יראה
פמו הקב״ה שנאמר כי לוית חן הס מלת הס לחוד אינו יוצא ידי חובתו אלא צריך לכנוס
הוא אותיות מה בחי׳ פניוות מלת חן קאי אח׳־כ גס לחכמת התורס כי זה בלתי זה לאו
טל הקב׳׳ה שהוא החונן לכל כלומר מי שהוא כלוס הוא כמ״ש בפ״א יפה תלמוד תורה טס
בטניוות בחי׳ מה אז הקב״ה שנקרא חן מתלוה דרך ארן והנה ל״א צקרא הסיגוף וטשיית
גס כי מלת הס הוא חמשה חומשי תורה הטוב כי ארן הוא ארציות היצ״ה כלומר בהסיטף
שנתנה למשה רבינו ט״ה במס יום ואפילו אס שמסגף א״ט ובטשיית הטוב הוא מדריך את
ח״ו טשה איזה טבירה וטבור זה נפרד ממנו היצ״ה שילך ממנו ולכן אמרו יפה ת״ת טס
הקב״ה אפ״ה בטת תשובתו בהיותו פוסק ד״א רצ״ל שיפסוק בתורם ג״כ שיגיפת שניהס
בתורה אז יחזיר אליו הקב׳יה ומדבק טמי וז׳ש• משכחת טון כלומר כאשר ילמוד התורה ויפסוק
חש בראשו יטסוק בתורה כלומר כאשר חש פן נמי בסיגופיס ובמטש״ט אז משכחת טון אבל
ואולי משה איזה טבירה במחשבות ראשו שהי׳ העיקר שיהי׳ בטניוות ובשפלות כנודט בכל ס״י
מהרהר בטבירה ח׳׳ו או שהלך בקומת הראש ואז מדבק טמו הקב״ה לפזור לו מול היצ״ה
בגאוה יטסוק בתורה ויתכפר לו שנאמר כמ״ש סבא לטהר מסייטין אותו :
כי לוית מן הס לראשך רצ׳׳ל אפילו אס טשית כ ע״ ש תהליס קי״ט אשרי תמימי דרך ההולכיס
פבירה במחשבות הראש גהנ״ל ט ל ז כאשר בתורת ד׳ ולכאורה קשה טל כפל הלשון
תטסוק בתורה יתלוה טמך הקב״ה .חש כי מסתמא כאשר הוא מן תמימי דרך בודאי
בגרונו פי׳ בהיותו חש פן ואולי טשה איזה הוא הולך בדרך ד׳ ובתורת ד׳ ולמה חזר ואמר
ט בירה בנטית גרון או בדיבור רט ח״ו או ההולכיס בתורת ד ולפי דטתי יובן הפסוק
בדברים כטליס הבאים מן הגרון נמי יטסוק אשרי תמימי דרך כלומר שהולך בתוס דרך
בתורה שנאמר וטנקים לגרגרותיך .חש במיטיו היינו כהנ״ל שמסגף א״ט וטושה את מצות
פי׳ כאשר חש פן ואולי פשה איזה מבירה ד׳ ההולכיס בתורת ד׳ כלומר לא זו בלבד
במאכלות אסורות הבאים למפיו יטסוק בתורה שטוסק בקיגופ־ס אלא אף זו שלומד גס
שנאמר רפאות תסי לשריך רצ״ל כאשר תטסוק בתורת ד׳ ולזה האדס אשרי לו יטן כי הקב״ה
בתורה אז ירפא לך הקב״ה רפואת הנפש מדבק טמו בכל פת להיטיב לו וזה שמסיים
על הפבירה שפשית טס שריך היינו באותו אה חוקיך אשמור פי׳ הנני לומד את התורה
המאכל שבא לשריך דרך פיך חש בעצמותיו גס טל דרך הקבלה סנקרא חוק ט״פ נסתר
פי׳ אס חש שעשה איזה עבירס בעצמותיו לכן אל תעזבני .ואמר טד מאד כי מלת מאד
היינו בסליכה לדבר עבירה ריצת רגלים להרע גימ׳ מ״ה כלומר הנני לומד את התורה בבחי׳
ח״ו אז יטסוק בתורה שנאמר ושקוי לעצמותיך מה בעניוות ובשפלות והנה נודע כי לכל מיני
חש בכל גופו פי׳ ואס חש פן ואולי פשה עבירות שעשה האדם ח״ו ואח״כ הוא מתחרט
פבירה טס כל גופו יטסוק בתורס שנאמר ועושה השובה ועוסק בתורה כדי לקיים אותה
ולכל כשרו מרשא .ומפתה נוכל להקשות אז נמחק החטא שעשה :
קושיא גדולה יאמר ולכל בשרו מרפא ואני ו ע ת ה מתורן מה שאמר ר' יהושיע בן לוי
אומר מי שחש פן טשה טבירה בכל גופו טסק כל המהלך בדרך ואין עמו לויה כלומר
התורה רפואס לו כ״ש כשטשה טבירה רק באבר מי שהולך בדרך ד' ומסגף א״ט וטושה מטש״ט
פרטי
פד שלמה וישב תפארת
לעשות תשובה כי הוא בטל בס׳ וכיון דלא ידעינל ולמה פרסי וודאי שעסק התורה רפואה צו
שצריך לעשות תשובה אינו עוד דבר שיש לו מתירין יצטרך לכתוב לכל אבר פרטי .
ובוודאי נאמר שהוא בטל בס׳ ולכן מוכרח א בל באמת נוכל לתרן דמוכרח לכתוב לכל
התנא לומר בכל אבר ואבר ונוכל עוד לתרץ אבר פרטי דהנה קיי״ל דמדאורייתא
ולומר דדבר שיש ל״מ לא הוה רק היכא חד בתרי בטל ומדרבנן בטל בס׳ ומתה כאשר
שהמתיר אתי ממילא לא ע׳׳י מעשה כמו מי שיעשה איזה עבירה רק באבר אחד יאמר
ביצה שנולדה ביו׳ט למסר יהי׳ מותר אבל כאן הלא יש לי רמ״ח איברים ומה בכך שעשיתי
יצערך לעשות תשובה ולא אתי המתיר ממילא עבירה באבר אחד הא בטל בס׳ ובפרט שיש
רק עפ׳׳י מעשה ולכן לא היה דבר שיל״מ בכאן יותר מן ד׳ פעמים ס׳ ולכן לא איצטריך
וזה ברור בס״ד ועוד נוכל לתרץ דמוכרח התנא לעשות תשובה לכן מוכרח לחשוב גס באבר
לומר בכל אבר ואבר דסנה מי שעושה עבירה פרטי שעשה עבירה אעפ׳כ מוכרח הוא לעשו'
עס כל גופו ואח״ב בהיותו מתחרט על קיום תשובה ולעסוק בתורה והנה באמת קשה
המעשים ההם ועושה תשובה באמת אז נמס למס לא יתבטל בס' הא אנן קיי׳׳ל באמת
לבבו בקרבו בעלותו על לבבו איך שעשה עבירה שכל איסורים בטלים בס׳ אכן נוכל לומר דכל
עם כל גופו ותסמר שערות בשרו ונשבר לבבו אבר של רמ״ח תאיברים נקרא בריה בפני
בקרבו ויבכה במר נפשו לפני הקב״ה מאין עצמו וקיי״ל דברי׳ אפילו באלך לא בטל :
הפוגות להתחנן ולבקש מלפניו ויעסוק בתורה ו ה נ ה לפ״ז נוכל לומר הדרי קושיא לדוכתיה
לשמה יומם ולילה יען כי העולם חשך בעדו למה לו להתנא לחשוב ולומר בכל אבר
בשומו על רעיוניו את העבירה שעשה עם כל ואבר הא אנן קיי״ל דבריה אפילו באלך לא
גופו ופשע ננד הקב׳׳ה שהוא בוחן לכות וכליות בטל ובוודאי ידעינן שאפילו אס חטא רק
אבל בהיותו עושה עבירה רק מס אבר אחד באבר אחד נמי צריך לעשות תשובה אכן באמת
אז היצ׳ם מסמא לו את עיניו ואומר לו מה נוכל לומר דמצד הדין בריה לח בטיל אפילו
לך לעשות כ״כ הרבה תשובה הא לא עשית רק באלף רק היכא דניכר האיסור אבל היכא דלא
באבר אחד והקב״ה כבר מחל לך כי חפץ ניכר האיסור ונשאר רק טעמו ולא ממשו
חסד הוא ועתה אפילו כשאדם אינו משגיח אפילו בריה נמי בטל בשישים והנה אחר
אינו שומע להיצר ופוסק בתורה אבל יוכל העשיית העבירה באמת לא ניכר האיסור
להיות שילמוד שלח לשמה יען כי לא פג לבו כ"כ וסי׳א דבטל בס' ולא יצטרך לעשות עוד השובה
בעבירה שעשה רק באבר סרטי ויוכל להיות לכן מוכרח התנא לחשוב נמי כל אבר אבל
אשר לימוד התורה לא ירפא לו ח״ו לכן האריך באמת לפי זה נוכל להקשות עוד הפעם למס
התנא לומר בכל אבר ואבר לומר לך אפילו באמת לא יהיה בטל בס' כשאר איסורין כיון
כשלא עשה עבירה רק באבר אחד אס״ס עחק דלא ניכר האיסור אכן נוכל לתרץ דאנן קיי׳׳ל
התורה מרפא לו כי אמרו חכז׳׳ל לעולם יעסוק דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל
אדס בתורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה והכא היה דבר שיש לו מתירי! ע״י תשובה
בא ללשמה; והשתא לא נוכל לומר עוד א״כ הדרי קושיא
בע״ש בגמרא תענית דף ז׳ ע״א תניא לדוכתיה למה יחשוב כל אבר הא לא נוכל
היה ר׳ בנאי אומר כל העוסק בתורה לומר שהוא בטל בס׳ עבור שיש לו מתירין
לשמה תורתו נעשה 5ו סס חיים שנאמר עץ אבל באמת לא נוכל להקשות כן יען בי אם
חיים הוא למחזיקים בה כו׳ וכל העוסק בתור׳ לא יחשוב בל אבר ואבר אנן לא ידעינן שצריך
שלא
שלמה ו• rב תפארת
קדשה תוכל לקדש א׳ע כאשר תהי׳ בבחי׳ לא היתה שלא לשמה תורתו נעשה לו סם מות ש5אמר
פי׳ כאלו עדיין לא הית׳ בעולם ולא עשית עדיין יערוף כמער לקחי זאין עריפה אלא הריגה
מאומה בעוס׳ז בעבודתו ית״ש גם לא היתהגימ׳ שנאמר וערפו שם את העגלה כנחל .והקשו
אמתי׳ כלומר מי שהולך בדרך אמת הוא יוכל תוספת והלא אמרינן פסחים דף נ׳ ע״א לעול׳
להשיג השכינה הנקראת י׳ גם אמת הוא יעסוק אדם בתורה אעיג שלא לשמה שמחוך
השטנה גימ׳ אהי״ה פעמים אסי׳׳ה וישב אל שלא לשמם בא לשמה וי׳ל דתרי שלא לשמה
יהודה מלת וישב נמי לשון צוה הוא כלומר יעסוק אדם קוה דמה דאמדנן לעולם
יעשה תשובה בל• פניה בלתי לה׳ לבדו וישב בתורה שלא לשמם היינו כלומר כדי שיקרא
אל יסודה גימ׳ וזה השב מאהבה .גם יהוד׳ רבי או כדי שיכבדוהו ומה דאמרינן הכא
אותיות הוי״ה גם ד׳ אותיות א׳׳ד וזה המתקת העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סס המות
סדינים סי׳ כאשר יעשה תשובה מאהבה היינו מי שלומד לקנתר :
בלתי לה׳ לבדו אז נמתקין מעליו כל הדיני׳ היו צ א לנו מזה מי שאינו לומד לקנתר אפילו
אכן כל יותר ויותר שיעשה תשובה יהיה אס לומד שלא לשמה נמי התורה מרפא
נדמה בעיניו כאלו עדיין לא עשה כלום וז״ש לו כי מתוך שלא לשמה בא לשמה :
ויאמר לא מצאתיה כלומר אף לאחר התשובה ו ה ש ת א נחזיר לתרן הפסוק בעוב עמם .
לא מצאתיה עדיין השכינה ולא יאמר וישאל את אנשי מקומה לאמר מלת
סשגתי אותה עדיין .ואמר הפסוק וגס וישאל הוא לשון בקשה וגם הוא לשון צוה
אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה רצ״ל ובאלו נקוד שבא תחת ו׳ של וישאל כי יש אם
גם הצדיקים המקשרים א׳׳ע בהקב׳ה והמה למסורה אנשי זהי הצדיקים כמו שפירש״י בפי
תמיד מקשרים א׳׳ע במקום בה׳ אמרו נמי שעדיין שלח כל אנשים שבמקרא אנשים חשובים
לא היה בהם שום קדושה ועדיין לא השיגו כלום מלת מקומה זהו סקב״ה כנודע שהוא מקומו
מחכמת הבוב׳׳ס יען כי כל מה שאדם בא של עולם כולו והאות ה' של מקומה הוא
למדרגה היותר גבוה יותר רואה איך שהוא מודגשת והרי כאלו נכתב שני ההין יען כי
נוכל לומר איה עדיין רחוק מהקב׳ה גם הדגש עושה את האות לשנים כנודע ושני ההין
הקדשה כלומר איך אוכל לקדש א״ע הוא בעיניס גימ' י׳ וזה השכינה פי׳ ישאל ויבקש את
על הדרך כלומר לקדש את העינים כדי שאוכל האנשים הצדיקים אשר המה מקושרים בהקב׳ה
לבא לדרך ה׳ איה הקדשה ר׳ת איזהו דרך ובהשכינה .לאמר איה הקדשה רצ׳ל איך ואנה
ישיג האדם השגת קדושת שיעהר הנפש , אוכל לקדש א׳ע היא בעינים על הדרך פי׳
הצדיקים הוא בעינים ר׳ת בהתקשרות אל שיורוהו לו דרך תשובה אשר חעא על הדרך
יעהרו נפשות מזוהמתם ומקליפתם גם ר״ת כלומר בשעה שהלך בדרך וחעא בראיות האסורין
וס״ת של אותן שני פסוקים גי מ׳ כל מי שהוא ח״ו גם אנשי הוא לשון שכחה כמו וישכחהו
חש בגופו יעסוק בתורה גם הוא גימ׳ הוי״ה תרגומו ואנשייה כלומר ישאל ויבקש מן הצדיקים
פשוע ובמלוי והשם אהי׳ה באחורים של מלוי להורות לו דרך תשובה על אשר שכח בהבוב״ה
ביודין בההין באלפין כלומר מי שהוא בזו המדרגה ח״ו .ויאמרו לא היתה בזה קדשה מלת
כהנ׳ל שורה עליו כל שמות הרחמי׳ והחסדי׳ ויאמרו נמי לשון צוה הוא והוא בשבא תחת
וכן נזכה לחסד ולרחמים מעתה ועד עולם אמן : האות ו׳ רצ״ל האנשים הסמ׳ה יאמרו לו כאשר
ו ת ש א אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר תהיה במדרגת לא כמ״ש דוד הע׳׳ה ואנכי
שכבה עמי וכו׳ : תולעת ולא איש כאשר תבא למדרגת לא בזה
ולכאורה
פה שלמד. וי שב תפארת
וז ה שאמר יוסף ואיך אפשה הרפם הגדולה ו ל כ או ר ה קשה פל יתרון הלשון כי היה -די
הזאת וחשאתי לאלקיס כלומר כאשר אהי׳ שיכתוב ויהי אחר הדברים האלה
חושא ח׳ו ואז אהי׳ להשס אלקים פי׳ שיהי׳ שורה ותאמר אשת אדוניו כו׳ :
פלי דינים ח׳ו הבא מפאתאלקיס גם מלת וחשאתי ונובל לתרץ פז׳ה דהנה הכתוב מודיפ לנו
הוא לשון חסרון כלומר אמסור חס ושלום שבכונה נשאה מיניה אל יוסף להביש בו
להשס אלקיס יפן כי אפשה פגס במיינין פלאין : בכונה זאת שתכניס בו תאוה שגס הוא יביש בה
ו הנ ה מבואר בתהליס קי״ש חלקי ד׳ אמרתי ופבור זה יחשוק בה לשכב פמה וזה הים
לשמור דבריך נוכל לומר דשלשה שותפין פיקר כונתה :
באדס אב ואס והקב״ה והנה חלק הקב׳ה הוא כע״ ש במדרש תנחומא כשהיתה באה להסיר
בודאי קדוש ושהור אכן את חלק אב ואם פמו היה מרכין פניו למשה כדי שלא
צריך ה־־ידס מאוד לקדש ולשהר וז״ש חלקי ה׳ להניש בה מה פשתה א׳ר הונא .בר אידי
פי' החלק ד׳ שיש בי אמרתי הוא לשון שבח פשתה לו שפוד של ברזל תחת זקנו שאס ירכין
כמו אמרו צדיק כלומר אשבח לך בכל פת פניו יהא השפוד מכהו ואפ׳ה לא שמפ אליה
לשמור דבריך לפשות הציווי שלך אכן חליתי פניך והנה נודש כאשר היצ״ה בא אל אדם להסיתו
בכל לב חנני כאמרתך היינו כאמרתך כמו את לדבר פבירה צריך האדם להתאמן בדבר
ד׳ האמרת היום וה׳ האמירך היום כלומר תחק ולהתגבר מליו בכל מאמצי כח ולמשות היפך
אותי כאמרתך היינו כאשר האמרת אותי ותפזור הדבר ממה שמפתה אותו למשל בהיות היצר
לו שאוכל להתגבר פל חלק הרפ של אב ואס מפתה אותו לאכול מאכלות אסורות יתגבר
ואז יהי׳ שורה פלי תליסר מכילין דרחמי וזה פליי ויאכל דברים המוסרים בכונה זאת כדי
בכל לב חנני גימ׳ חלק אב ואם ותליסר מכילין שיוכל לפבוד את הבוב״ה בכח גדול ולא יאכל
דרחמי : כדי למלאות נפשו ותאותו ובהיות היצר מפתה
ו מ בו א ר במדרש תנחומא ותשא אשת אדוניו פל לבו לתאות זנות ח״ו יתגבר מליו ויכניס
זש׳׳ה תחשכנה מיניהם מראות כו׳ אותה התאוה לסשרא דקדושא לאהוב את הקב״ה
אתה מוצא שהצדיקים מתרוממין בפיניהס שנאמר ואת הצדיקיס ובזה יוכל לרחק ממנו את היצ״ה
וכו' ולכן גם יוסף הצדיק מתרומם בפיניו מכל וכל אשר לא יחזיר אליו פוד וכן פשה
וז״ש שם שוב לפני אלקים ימלש ממנה זהו יוסף יוסך הצדיק דהנה אשת פושיפר רצה להחשיאו
ונוכל לפרש מלה שוב זהו הצדיק שהוא שוב במינים כמ״ש ותשא אשת אדוניו את עיניה
והוא משיס א״פ תמיד לפני אלקיס ותמיד אל יוסף כדי שגם הוא ישא את מיניו להביש
יראת אלקיס נגד פניו ולכן ימלש ממנה את בה לכן פשה יוסף היפך הדבר והכניס חת
נפשו ולכן בירך אותו אביו בברכתו בן פורת הפינים שלו לסישרא דקדושה כי פין גימ׳
יוסף בן פורת פלי פין כלו׳ שמשיב את הפינים שלו השם מ״ה באחורים של מלוי גס גי מ׳ השם
לבל יחשא בהם ולזה מתרגס יב״פ פל בן פורת פ״ב באחוריס נם שני פפמים פין גימ׳ השם
פלי פין פל דכבשת יצרך בפובדא דרבנותך הוי״ה בהכאה והשם אהי״ה באחורים והשם
ומתרגם ירושלמי חס לך יוסף דלל! תשית אל כלומר הסתכל כי פינים שלו פולה שמות
מיניך בחד מנהון : הקדושים ההמה ואם ח״ו יביש בה במינים
וז״ש ושוב פין הוא יבורך כלומר מי שמשיב שלו יפשה פנס בכל השמות ההמה ויתחבר
את הפינים שלו הוא יבורך מן הקב״ה א״פ ח״ו פם הסש׳א ויהי' שורה מליו דינים
מבור זה שמשיב את ספיניס שלו לבל יביש ח״ו :
בדברים כא חפארה שלמה
שלמה וישב תפארת
כהכ״ל בדחן כוכל לומר ר״ח דאז תשיג נון פעמים שני והנה האסורים בדברים
בינה נס נוכל לומר ר*ח וק״ח של כל ה#סוק עין נימ׳ סר כלומר מי שעושה כנ״ל
נימ׳ השס אל הוי״ה במספר הקדמי וד׳ מלוי ומחקן אח העיינין שלו אומר לו הקב״ה
הוי״ה בהכאה וחליקר מכילין דרסמי : וסר עוגן וחעאחך חכופר ואיך יוכל האדם
לבא לזה כאשר הוא מקיים מאמר חכ(״ל שוב
וימאן ויאמר אל אשת אדוניו הן אדוני לא יום אסד לפני מיתחך ישוב היום כי שמא
לא ידע אחי מה בבית וכל אשר יש לו ימות למסר ויקבל עליו עול החורה ועול מלכוח
נתן בידי . שמים ויעשה הכל לפנים משורח הדין :
ו הנ ה מלח אחי הוא אך למותר . ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק .וי א מ ר האיש
ואפ׳׳ל עז״ה דהנה נודע כי הנשמה מכונה נסעו מזה כו׳ :
בשס אשה כמ״ש אשח חיל מי ימצא . ו ק ש ה מהו הלשון מזם והיליל נסעו מכאן .
והוא סלק אלקי ממעל ובהיות האדם עושה ונ ת ר ץ עז״ה דהנה כל אדם צריך
עבירות ח׳ו אז הנשמה מתלכלך בחובין אבל בדעתו בכל עח ורגע אשר הוא לדמוח
כאשר עומד בכסיון גדול ומתגבר על יצרו אז הולך מכאן כהנ״ל ועתיד ליחן דץ וחשבון
נקרא צדיק ונקרא כל כנודע וכמבואר לפני מלך מההקב״ה ובסיוח כן צריך להחאמז
בזוה״ק ואז יוכל לגזור אימר והקב״ה מקיים ; בדבר לילך מדרגא לדרגא ולחשוב מחשבות
וז״פ וימאן ויאמר אל אשת אדוטו היא הנשמה שונים איך לעבוד את פבוב״ם ולהחזיר נס כל
שהוא באה מן ^דון כל שהוא חלק אלכך ישראל אחיו למועב ואז הקב״ה עושה לו חסד
ממעל ועבור זה היה ממאן בדבר הזה מלשמוע והנס שנראה בחוש איך שעם הצדיק הגדול הולך
אליה ולכן אמר לה הן אדוני רצייל איך אוכל פמו הקב״ה בדין ח״ו אכן נס זה ע*פ דרך
לעשות כדבר הזה להתלכלך אח נשמתי בסובין החסד כאשר כחבחי מזה כמה פעמים וזהו
והוא הנשמה של אדוני היינו אדון כל כהנ״ל עבור גודל האהבה שאוהב הקב״ה אח הצדיק
והשיבה אשת פיעיפר זה היצ״ה .כלומר כביכול כי יש שני מדרגוח צדיקים יש צדיק אחד
לא ידע מה שאתה עושה והשיב יוסף הצדיק שהוא חולן רק בשורח הדין זה נקרא צדיק
אחי מה בביח מלח פ ה זה הקביה הוי׳ה במלוי אבל ארס שהולך לפרס משורת הדין נקרא ישר
אלפין כלומר הקב״ה חמיד אחי בבית וכל פי׳ וז׳ש דוד הע׳ה צדיק אחה ה׳ עס הצדיק
כאשר אתגבר על יצרי אז אהיה צריק שנקרא אחה הולך עס שס סוי״ה שהוא רחמים וישר
כל אשר יש לו נתן בידי פי' כאשר אהיה צדיק משפעיך כלומר עם ישר אחה הולך עס השם
אז נותן לי הש׳י ש״י עולמות ואמר אינני גדול אלקיס היינו עס דינים אבל זה מאהבה :
בביח הזה ממנו כלומר כאשר אהיה צדיק חז וז״ש ויאמר האיש נסעו מזה פי׳ כל איש
לא יהיה נרול מסכי בעוה״ז ואהיה צדיק גוזר צריך לומר שיסע מזה העולס כי שמעתי
והקב׳י׳ה מקיים וחזר וחמר להנשמה כי אס למפרע ר״ח יקבל תחלה עול מלכות שמיס
אוחך באשר אח חשחו כלומר כאשר אחעא אומרים נלכה דוחינה כלומר כל אחד צריך לומר
ס״ו אז אענף אותך בעבירות ואת אשתו היינו בלבבו לבקש נכלי דחוח איך להתגבר על
חלק אלקי ממעל ואין אעשה הרעה הגדולה היצר וילך יוסף אחר אחיו פי' שיוכל להיות
הזאח וחעאתי לאלקיס פי' כאשר אחעא אהיה בחי׳ הולך שיוקיף לעצמו תמיד מצוח ומעשיע
ח״ו לאלקיס מה״ד ובהיות כן לא אשמע לעצחך ויבקש נס ישראל אחיו שיעשו חשובה וימצאם
אשר תפחה אותי : ר״ח צדיק אחה ה' וישר משפמיך מאהבה
א״י
פר שלמה וישב תפאדת
בעצמו כאשר מעתה את הארס לעשות עבירה א״י באו״א דהנה יש להקשוח עוד על מה
אעפ״כ גס רצון היצ״ה בעצמו כמי שלא ישמנג ולמה אמר מלח ה(אס שאמר הרעה
הארס אליו כדי שיהי׳ מזה נחת רוח להקב״ה הגדולה הזאס .ומשמע מ(ה כי רק עבירה
וזה שאמרה שכבה ממי כלומר בעצמה אמרה הזאת אינו שומע לעשות אבל עבירה אסרת
לו כאשר תהיה עמי היינו כאשר תשמע לעצתי היה שומע לה לעשות בסמיה והיל״ל פשוע
אז תהיה בחי׳ שוכב בחי׳ מת יען כי תמול ואיך אעשה הרעה הגדולה ועוד יותר תמיה
לעומקי דתה״ר וז״ש ולא שמע אליה לשכב אצלה למה אמר וחסאתי לאלקיס הא זה יובן ממילא
להיות עמה כלומר לא שמע אליה להיצ״ה להיות כאשר יחפא בוודאי יחמא לאלקיס.
שוכב בעוה״ז יען כי עבור זה יזכה לעוה״ב ונתר*ן עזיה דהנה מבואר בגמרא אין משיח בן
והנה העיקר הנשמות הקדושים היוצאים מאותו דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף
הסדר ששמו גוף הוא רק מביאה הקדושה ופירש״י חדר אסד יש ששמו גוף ועד שיכלו כל
שמקדם א״ע ומקדש האשה כדת משה וישראל הנשמות שבאותו הסדר אז יבא משים צדקנו
והביאה הוא רק בליל שב״ק אז הוא מקרב בב״א והנס מי שנא על פרלית ח׳ו ומוליד
ץתר את הגאוליז ולכן משיח בן דוד גימ׳ כדת ממנה זרע לא רתן לה מאוחן הנשמות שבחדר
כלומר בהיות האדס עושה כדת משה וישראל הגוף ובהיות כן מי שבא ח״ו על ערלית הוא
אז משיח בן דוד בא וזה שאנו מבקשים עשה מעכב את הגאולה יען כי אס יתחבר אותו ביאה
למען דתך כלומר בשביל אותס המקיימים דתך באשחו שתתעבר ממנו אז ניסן לה נשמה
והוא אותיות כדת כהנ״ל כדת משה וישראל מאותו הסדר ששמו מף והוא מקרב את הגאולה
גס ויהי כהיוס ר״ת גימ׳ הוייה ויהי כהיום הזה אבל עבור שהתחבר עס נכריות לא ביתן הנשמה
ד*ת גימ׳ אל גס ר״ת וס״ת של כל הפסוק מאוחו הסדר ולכן הוא מעכב את הגאולה
גימ׳ והקדוש ברוך היה אז בבית שיהיה שורה ופוגס בכבוד המלכות כי אותו הפגה נוגע
עליו חסד גס גימ׳ אל אהי״ה וד׳ מלוי הוי׳ להשכינה שמתעכבח ע״י בהגלות ומצער להקב׳ה
באסורים ובהכאה כלומר שהיה שורה עליו כל באריכות הגלוה ;
שמות הרסמיס והחסדים : וז״ש יוסף ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת
כלומר שמגעת עד השכינה הנקראת זאת
כנודע ועבור זה וחפאתי לאלקיס פי׳ הספא הזה ותתפעהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזוב
בגדו רנס ויצא החוצה וכו׳ tוהנה גדולה כ״כ שמגיע הפגס גס לאלקיס עבור
אריכות הגלות והנה ר״ת וס״ת של כל הפסוק לכאורה קשה על מלת לאמר דהנה בכל
איננו גדול גימ' אין בן דוד בא כי אס עד מקוס לאמר משמע לאמר לאחרים ומה שייך
כאן לאמר לאחרים גם מה שכתב ויכם ויצא החוצה שיכלו כל נשמוח שבנוף ;
נמי מיותר :
וי הי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ונו כ ל לתרך עז׳׳ה דהנה מד ע כי ליל״י הרשעיז
ות״פ מחנות שלה דרכס תמיד לפחות לבות פי׳ מלאכת הקביה ואין פי׳ היה בחי׳
אין ועבור זה איש מאנשי הביס איש זה הקב״ם בני אדס לעבירה ולהרשיע את האדם ח״ו וכמו
כלומר הקב״ה היה עמו מאנשי הביס עבור שמבואר בזוה״ק איך כי הוא משסקת עם הנערים
שהיה בחי׳ עניוות ושפלות כמ״ש ואח דכא ורצונה רק להגביר ש״ך ופ״ר דיניה על
ישראל : אשכון ותתפשהו בבגדו פי׳ היצ״ה תפש אותו
לבגוד בהקב״ה לאמר שכבה עמי דהנה היצ״ה וז״ש ותתפשהו בבגדו לאמר גימ׳ דזה ליל״י
ות״פ
שלמה רשב תפארת
כי אס זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא >ת״פ מחכות כלומר כ״כ אחזתו בבגדו רצ״ל
עמדי תסד והוזכרתני אל פרעה והוצאתני בבגדו שיבנור בהקב״ה ח״ו והכניסה בו תאוה
מן הבית הזה { כ״כ ער שהוא בעצמו יאמר לה שכבה עמי
ויש להפליא על יוסף הצדיק שישיס בטחונו באדס זזה לאמר שכבה עמי כלומר שהוא יאמר
ולא בטח בה' צור עולמיס ועור קשה לה שכבה עמי נס לאמר שכבה עס התיבות
הא מלת אתך הוא אך רק למותר והיל״ל כי גימ' ש״ך פ״ר בי הוא היתה רוצה להגביר
אס זכרתני כאשר ייטב לן : אס ש״ך ופ״ר דיכיס ומבואר במגלה עמוקות
וי ת ב א ר עז״ה רהנה יוכל האדס לבקש איזה זז״ל מבואר בזוה״ק כד מתחברין ם״מ וליל״י
דבר מן הארס הפשיט ואפ״ה העיקר לא יכול עלמא למיקס והס נימ׳ ברית לכן
בטחונו הוא רק להקב״ה אבל העיקר כוונתו צריך לכרות ברית ולכן נקרא המילה ברית
בבקשתו מן הארס שיהי' שיצמח לו רק טובה כי בכריתת הערלה שהוא הקליפה נכרתו ברית
מן הקב״ה בסיבת הארס הזה והוא ימי׳ רק שליח והוא הקליפות וזה שאמר כל מקוס שאתה מוצא
מן הקב״ה אבל באמת עיקר בטחונו הוא רק זנות אנדרלמוסיא באה לעולם שהוא דכר ונוקבא
בהקב״ה שיעזור לו ונוכל לומר שזה היה כונת סור ס״מ וליליי אכדר זכר למוסיא נקבה כמו
יוסף הצדיק יען כי באמת היה עשה טובה אנדרוננס עכ״ל וז״ש ויעזוב בנרו בירה כלו׳ עזב את
גדולה להשר המשקיס בפתרונו לטוב לו כי כל הבגידה יען כי לא רצה לבגוד בהקב״ה ויכס ויצא
החלומות המה הולטן אחר הפה ולבן ביקש החוצה פי׳ עבור זה עזב את הבגידה יען כ־ ראה
ממנו כי אס זכרתני אתך כלומר תזכור אותי שיהיה כס ליצא להסיצוניס ר״ל ויהי׳ כמסר להס
לעשות לי טובה אתך כלומר כאשר עשיתי אתך לכן התקשר א״ע בד׳ מצוי הוי׳ כדי שיהי' ניצול מהס
רק טוב בפתרונן וכאשר ייטב לך אז תראה ונוכל לרמז רנס ויצא נימ׳ ד' מכר הוי' כי היה יורע
שעשיתי עמך טובה ועשית נא כלומר אבקש שזהו הרגילות שלה להכניס תאוה בארס ח״ו
ממך שתעשה נס אתה כמו כן ואמר עמדי דצא החוצא עס התיבוס נימ׳ ויקוד אפיו
ססז זהו הקב״ה שהוא עושה רק חסר נס הוא כלומר התגבר על היצר ובא לנדר השפלות כרי
נימ׳ ע״ב הוי״ה במלוי יודין כלומר אל תרמי להנצל ממנה ויקוד על פניו ויהי כראותה וכו׳
בנפשך שאני תולה בטחוני בך ח״ו כי לא כן ותקרא לאנשי ביתה להס״פ מחנות שלה ותאמר
אנכי ממרי כי איני צריך לבטוח בך רק אתה להס פי' אמרה להס לאמר לו היינו שידברו
תהיה הסיבה והשליח מהקב״ה וז״ש והזכרתני על לבו להכניס בלבו התאוה ח״ו אבל סוא
אל פרעה כלומר אתה לא תעשה לי מאומה התגבר עליו בכוחו ובכח האב ועבור זה זכה
רק זכירה מועטת לפני פרעה והוצאתר מן למלכות ולהשפיע טובות לישראל יען כי עשה
הבית הזה היינו הקב״ה יוציא אותי אלא אתה תשובה תפלה וצדקה לכן היה פותח שערי
תהיה השליח בדבר כי גנב ננבתי מארץ המכריס רחמיס והחסר והשפע לישראל כמ״ש ויוסף
ונס פס לא עשיתי מאנמה כי שמו אותי בבור הוא המשכיר לכן ותתפשהו ר״ת וצדקה תשובה
מלת פה ע״ה נימ' אלקיס כלומר ננב גנבתי חפלה פותח שערי החסד ונזרחמים נס ר״ת
בחנס על לא תמס בכפי ועור יותר שהולכין זס״ת של כל הפסוק נימ׳ השס אהי״ה פשוט
עמי במדת הדין כי שמו אותי בבור דהנה כי שמו זהשס אל באחוריס ובאחוריס של מלוי ובמספר
ר״ת כי ה׳ שומרני ומצילני מיד׳ אתי בביר ר״ס אקו׳ הקדמי וכן נזכה לחסד ולרחמיס תמיר מעתה
תשועת ה' במהרה בימינו וישלח רחמיס .אבל וער עולס אמן נס״ו :
באמת אחר כל אלה יוסף הצדיק נס זה לא
היה
פז שלמה וישב תפארת
האדם לעשות מה שירצה כמו מי שרוצה לעשוס היה לו לעשות לבלןש עזר וחרופה מן אדס
איזה דבר ביום ורואה את הכל מה שירצה שיהי׳ שליח בדבר לטוב לו אלא היה לו לבטוח
לעשות אבל בימי הזקנה הרי הוא כמו א״ע רק בהקב״ה באמת ולכן היה נענש בשנתיס
מי שהולך בלילה ואין רואה שוס דבר עבור ימים יען כי הקב׳ה מדקדק פס הצדיקים
המשנות ואז כשרוצה לעשות תשובה מוכרח כחוט השערה ובהיות כן צריך כל אדס לומר
הוא לעשות כ״כ תשובה ביום אחד מה שיצטרך ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחו
האדם לעשות בשנה תמימה יען כי עזב שנים וכוכל לרמז ר״ת וס״ת של הפסוק נימ׳ ולכן
הרבה בלתי עבדות הבוב״ה אבל העיקר התשובה מה טוב לו לומר ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והי׳
שיהיה בעיני עצמו בשפלות גדול וירחיק א״ע ה' מבטחו וכן נזכה לישועת ה׳ במהרה בימינו אמן
מן הגאוה עד קצה האחרון . נס׳׳ו :
וז״ש הניעור בלילה כלומר מי שמקיץ א״ע
מן השינה בימי הלילה היינו בימי הזקנ׳
שאז אין בו כח עוד לעשוס חשובה כבימי
מקיז
הבחרות כהניל והמהלך בדרן יחידי רצ״ל ל י ה י מקז שנתיס ימים ופרעה חולם והנה
שהוא הולך בדרך הבוב״ה אבל גמר אומר עומד על היאור והנה מן היאור עולות
בלבו שהוא רק יחידי שהולך בדרך הקב״ה ואין שבע פרות כו׳ והנה שבע פרות אחרות עולות
עוד אדם שיעשה תשובה כמוהו והוא מלא אחריהן מן היאור כו׳ .
נאוה עבור זה והמפנה לבו לבטלה פי׳ שעוסק ו ק ש ה על מלת ימים שהוא מיותר כי היה
רק בהבלי העוה׳׳ז ושוכח בעיקר שהוא עבדות די שיאמר מקץ שנסים ועוד קשה למה
הבוב״ה הרי זה מתחייב בנפשו כלומר הוא במחלה כתב ויקן פרעה ותו לא ואח״כ כתב
בעצמו מתחייב את נפשו שיהיה חוטא לפני ויקץ פרעה והנה חלום ועוד קשה מדוע כתב
הקב״ה . הלשון ויהי לישנא דצערא הא כאן היה שמחה
ו ע ת ה נפרש הפסוק בטוב טעם ודעת ויהי גדולה מאוד שיוסף יצא מבית האסורין ונעשה
מקז שנתיס ימים פי׳ צער גדול הוא למלך .
כאשר מגיע סוף השנים של אדם ואין לו עוד ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנה מטאר בפ״א פ״ג
שנים לחיות כי אם ימים מועטים ולא שנים מ״ד הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי
ופרעה הוא לשון התגלות כמו כי פרוע אהרן והמפנה לבו לבטלה הרי זס מתחייב בנפשו
כלומר ואז נתגלה לו הדבר שהעולם הזה הוא והנה יש לחקור אס צריך לעשות שלשתן ביחד
רק כחלום יעוף וזה ופרעה חולם ובעת חיים אז מתחייב בנפשו או דלמא אפילו כשעושה
חיותו נדמה לו בדעתו שיחי׳ לעולם ולא שם רק אחת משלשתן כמי מתחייב בנפשו ורבו
על לבו את יוס המר יום פקידתו ויש לפניו בזה מחלוקת הפפרשיס הרשב״ם והחוי״ט והרב״ע
שני דרכים לילך אחד לחיים ואחד למות ח׳׳ו מברטנורה .
וזהו גן עדן וגיהנם אבל היציה מסמא לו ולפ״ד נפרש זאת דהנה כל אדם צריך להקיץ
את העניים לבל יראה בעיניו ושב ורפא לו א״ע מן התרדמה וסשינה ולעשות תשובה
וכאשר ירצה לשוב בעת זקנותו אז מוכרח כוא שלימה לפני הקב״ה ולא שימתק על ימי מזקנה
לעשות מן הימים שנים וזה שנתיס ימים כלומר שאז אין בו עוד כח לעשוס תשובה והימים
לעשות מן הימים שנים כל מה שיובל לעשות בכל האלה נקראים לילות אבל אותן הימים של ימי
השנה הוא מוכרח לעשות ביום אחד וזה מ קז הבסיות המה נקראים ימים יען כי אז יוכל
ר״ת
שלמה תפארת
שבע שבליס והגה אפר הוא כחלום יעוף. השפל ר״ח צום קול ממון וזה חשובה חפלה וצדקה כנחיס
עולות בקנה אסד בריאות זטוטת כלומר צריך לראות ר״ח מן יום נעשה שנה חמימה ופרעה ר״ה ומקדש
שבתא וכל ששת ימי בעינא פקיחא שיש שבעה ימי מוחל פי' אז עצמו הגו^ פה ראש חולם אוחיוח
המעשה תלויס ביוס השבת ויוס השבת הוא המשפיע נחנלה לו מחילח עונוח גס הוא אוחיוח לחם היינו
לשי״ה וכל מי שעובד הקב״ה בכל שבעה ימי ^ ת א יש במה שיש לו פרנסה נ ס הוא אוחיוח חמל שהקב״ה
לו קניית עבדות הבוב׳׳ה שיוכל לדבק א״ע ביחודו חולס ופרס ה עליו וזה מקן שנחיס ימיס מר חס
של עולם ו"5ש בקנה האחד כלומר זה קניית אחדותו יוכל ר״ח וישמח רצ״ל כאשר יהי' במדרגה זו אז
יה״ש ועבור זה הקב״ה עושה לו טוטת גס בעוה״ז מפ הר ה' חורח שהלומד לשמוח נ ס שנחיס ר״ח
וזה בריאות וטובות והנה שבע שבלים דקות ושדופות נשמתו .והנה עומד על היאור פי' אז הוא מסתכל
קדיס צומחות אחריהן ותבלענה השבלים הדרץת את בעצמו איך כי עדיץ הוא עומד במדרגה אחת
מי כלומר אבל והמליאות שבע השבלים הבריאות ילא עשה עדיין תשובה על עוטתיו היאר הוא אותיות
שעוסק באותן שבעה ימי שבתא רק בעסקיו ושוכח יראה כלומר אז נופל עליו יראה מפני פחד הדר
הבוב״ה אז לא יוכל לצמוח לו שוס בעיקר עבדות גאוט נ ס כי העולס הזה דומה ליאור שיש בו דגיס
שוס הסבה ניכר לו טובה לא בזה ולא בבא ולא עוביס ורעיס כך העוה״ז יש ט כמה דרכיס פוביס
ט׳ כאשר האדס פרעה והנה חלום בעולם ויקן ורעיס ואדס עומד לבחור באיזה דרך שירצה מצד
מקין א״ע מן התרדמה אז נתגלה לו שהוא כחלום בחירתו שנמסר לידו הבחירה והנה מן היאור עולות
בימי להיות השינה צר ץ מן יעוף אבל הקיצה שבט פרות יפוח מראה ובריאוה בשר חה שבעה
הבחרות ולא בימי הזקנה ח״ש ויהי בבוקר ותפעם היכלוח ו xעה רקיעיס ושבעה רועיס ותרפנה באחו
רוחו כלומר בימי הבחרות שניך־איס ט ק ר אז ותפעם לשון ריעות ואחוה כלומר מי שעושה רק טוב בעוה׳ז
במעשים ויפשפש רוחו ב ק ר ט על העבירות שעשה יוכל לעשוח לו ריעות והתחברות עס אותן ז' היכלות
ויעשה תשובה .וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים וז' רקיעיס וז' רועיס .והנה שבע פרות אחרות
ואת כל חכמיה .וישלח כמו וישלח את אמתה ויקרא בשר עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות
חרשי תרגומו חרטומי וחשיבות הוא לשון יוקר ותעמודנה אצל הפרוס על שפת היאור והמה שבעה
כלומר חכם חרשים רצ״ל יהיה יקר בעיניו כל הצדיקי טוב לא מדורי גי מ ס ומי שמחר בעצמו בהדרך
האמת וישלח א״ע לפניהם לדרוש מהס איך להתגבר שבעה לאותן והולך בעצת היצ״ה ח״ו לסוך נופל
לישראל סל היצר שנקרא מצרים על שהוא מיצר מדורי ניהנס ואינו רואה עוד אותן שבעה היכלות
ספירה רססר להס את חלומו ויספר הוא לשון ורקיעיס ורועיס הנ׳ל וז״ש ותאכלנה הסרות רעות
יוכל ההמה אותן החכמים והצדיקים מן כלומר המראה ודקות הבשר את שבע הסרות יפות המראה
להשיג בחי׳ גדולה שיהיה נגלה לו הע״ס .ואין סותר הדרך את שבוחר לעצמו והבריאות בלומר ע ט ר
אותם לפרעה פי׳ מי שהוא בחי' אין בעניוות הוא עוד הדרך הטוב שיוכל לא טוב ולק לא ניכר לו
יוכל לפרש ולפתור אס הע״ס שיהי׳ נגלה .נס ר״ת להסתבר לאותן שבעה היכלות הנ״ל .ויקן פרעה פי'
ולכן נימ׳ וס׳׳ת של אותן שני הפסוקים הראשונים מי שמקין א״ע מן התרדמה הנופלת עליו נתגלה
כל אדם יצטרך להתאמן מאוד בדבר לעשות תשובה לו כל זאת אבל מי שישן בעוה״ז ואינו מקין א׳׳ע
בעוה״ז עוד ס ר ס יגיעו ימי הזקנה : מן השינה והוא נפטר ח״ז ככה מן העולס הזה
ב א ו ״ א ונקשינן עוד מדוע כתב חולם לשון הוה ולא עסה תשובה הוא מוכרח לבא בנלטל עוד הפ עס
והיה לו ליכתוב לשון עבר ויחלום פרעה פלוס : לעוה״ז וז״ש ויישן ויחלוס שנית כלומר אבל מי שישן
עפ״י מה שכתב בעתה אחישנה ודרשו ונתי־ץ בעוה״ז ואינו עושה תשובה רחלוס שנית רצ׳ל הוא
רז׳׳ל לא זכו בפתה זכו אחישנה אבל העיקר הפעס להעולס הזה מיכרח לבא תיכך בגלגול עוד
הוא
פח שלמה מקץ תפארת
שטדיין לא פשה תשובה טל חטאת נטוריו הוא שיהי׳ באחדות גמור סם כלל ישראל ואז
ועדיין הוא הולך אחר טצת היצר הרט ח״ו הקב״ה ברוב רחמיו וחסדיו יחלו qימים לשנה
וצריך להתקשר א״ט לצדיקים אמיתיים והצדיקי׳ כי אלף שנים למסה הוא רק כיום אחד וששת
ההמס יפתחו את טיניו לפשות תשובה פלאה אלפים י־הי' א; רק ששת ימים ואלף סשביסי
ואז יראה בטיני השכל כי הטוה״ז הוא רק יהי׳ יום אחד כולו שבת ואז ימחול הקב״ה
כחלום לילה . עונות ישראל ויהי מקץ ר״ת צום קול ממון
וז״ש ושם גימ׳ משה ט״ה אתנו נער פי׳ כהנ״ל ואז יהי׳ זכו ויהי׳ הקן משיח צדקנו
כאשר מדיין חטאת נעורים אתנו ולא בב״א שנתים ימים כלומר אז יהי׳ נפשה מן
סשינו טליהם תשובה טברי פי׳ שאנו טושים השנים שלנו ימים כי הקב׳׳ה יחליף ימים לשנה
מדיין סבירות ח׳ו לשר הטבחים זה היצ׳׳ה והנס סומד טל ר״ת המסתכל לפני מי סתיד
שהוא שוחט את האדם ח״ו ואטפ׳׳כ אנו ט ובדים נותן דין וחשבון סל הכל היאר אותיות יראה
את היצ״ה ח׳ו אז אנו צריכים להתקשר סצמינו ואותיות ראיה כלומר כאשר כן תסתכל אז
להצדיק האמת ומי הוא הצדיק האמת מי תשיג יראה מלפני הקב״ה והנה צריך האדם
שהוא בחי' משה בשפלות גדול ונספר לו לתקן מסשיו בששת ימי המטשה להפלות ברפ״ח
כלומר לאותו הצדיק נספר שטדיין לא פשינו נצוצין ואז יוכל להמתיק ולהכניס את ליל״י
תשובה סל החטאת נטוריס אז ויפתר ר״ת הרשטה ות״פ מחנות שלה ואז יקרב את הקץ
יקבל תפלת פינו וימשוך רחמיס לנו גימ׳ וז׳׳ש וסנה מן היאור סל׳׳ת ר״ת לישא טל תורה
אלקים פי׳ וימתיק הדינים מטלנו את חלומותנו כלומר מן היראס תוכל לישא טול תורה .שבס
כלומר הצדיק יפתח את פנינו שנראה בסין כלומר אז תוכל לתקן את שבטס ימי שבתא.
השכל שסוה׳ז הוא רק כחלום לילה איש סרות יפות גימ׳ רפיח ניצוצין ת״פ הוי׳ פשוט
כלומר אז נבא למדרגת איש כחלומו פתר ר׳׳ת ובמלוי יודין וס׳׳ס כאשר תפלה את רפ׳ח ניצוצין
וס״ת וכפר כלומר ויכפר לנו הקב׳׳ה את אז יהי׳ שורה סליך השם הוי׳׳ה של רחמים
כל סונותינו ונוכל לרמז ר׳׳ת וס׳׳ת של כל ותוכל להמתיק את הדינים של כת״פ מחנות
הפסוק גימ׳ זזה לסולם יסשה תשובה מאהב׳ ולהכרט אותם ותשיג את הט״ס ואמר מראה
סל חטאת נטוריס : ובריאות ר״ת אז יבא אליהו משיח תבנה ותכונן
המקדש רק ברחמים רבים .בשר מלשון בשורה
ד א מ ר פרטה אל יוסף חלוס חלמתי ופותר פי׳ יבא ל«1יהו לבשר אבל אימתי יהיה זאת
אין אותו ואני שמטתי אליך לאמר כאשר יהי׳ אחדות בישראל וזהו ותרטנה באחו
תשמט חלוס לפתור אותו . לשון אחוה וריטות כלומר כאשר יהי׳ אחוה וריטו׳
ו ק ש ה טל יתרון הלשון ומדוט לא אמר בתוך כלל ישראל אז יבא משיח צדקנו בב׳׳א
בקיצור נמרץ חלוס ושממתי שתוכל נס׳׳ו ;
לפתור וטוד קשה מה שאמר ואומר אל
החרטומיס ואין מגיד לי והוא לשון הוה ו ע ם אתנו נטר עברי מבד לשר הטבחים .
ומדוס לא אמר לשק טבר ואמרתי אל ו הנ ה לכאורה קשה אומרו ושם אתנו
החרטומים ולא הגידו לו . לשון הוה ומשמט שהוא גם מתה שהוא
ואפ׳׳ל באופן זה דמנה Tוס כי החלום פמהס הא זה כבר הי׳ והיל״ל ושם היה אתנו
הוא אחד מששים בנבואה ומי שמשיג כו׳ .
קצת רוח הקודש הוא יוכל לכבין סחלוס ונו כ ל לפרש טז׳ה דהנה מי שיודט בטצמו
ולהתבונן
שלמה מקץ תפארת
סוא בל עדי כלומר לא היה אצלי מלת לאמר ולההיונן איזה חלוס שהוא אמח ואיזה חלום
כי לא אמרתי לה שכבה עמי כמו שביקשה שהוא שקר ואין חלום בלא דברים בנולים וא״א
ממני וגס לא עלה על דעתי לאמר כזאת לבא לידי רוח הקודש אלא א״כ יש בו
וזה הסימן אשר אלקים יענה את שלום פרעה מדת עניוות ושפלות והוא יוכל לפתור
מלת שלום הוא אותיות מושל כלומר שאהיה חלומות :
מושל ובעבורי אלקים יענה אותך ומאן דנער וז ה שאמר פרעה חלום חלמתי ופותר אין
ברית זכה למלכא גם לאמר בלעדי ר״ת יען אותו כלומר מי שיש בו מדת אין
מעולם לא עלה דעת רצוני לשכב באשת איש גם מדת עניוות הוא יוכל לפתור אותו וזה
הוא ר״ת כסדר לא אחשוב מחשבה רעה בלבי ופותר איין אותו .ואני שמעתי עליך לאמר
להיות עובר דעת ה' ,את שלום ר״ת וגם פי׳ שמעתי אומרים עליך שאתה הוא במדת
אתה תעשה ממני שני למלך .וזה הסימן עניוות ובשפלות בחי׳ אין וא״כ בוודאי אתת
שבוודאי לא חעאתי ח״ו גם תשמע חלום לפתור תשמע חלום לפתור אותו ולזה פירש״י תאזין
אותי ס״ת ערום כלומר צריך להיות ערום ביראה ותבין כו׳ וז״ש ואומר אל החרעומים ואין
ונוכל לרמז בהפסוק ר״ת וס״ת של הפסוק מגיד לי כלומר מי שהוא בחי׳ אין הוא יוכל
גימ׳ והנה מי שהוא עניו והחכם והצדיק הוא להגיד לי אבל בהם לא נמצא איש כזה .
יוכל לפתור חלומות : א״י מי שהוא דבוק באין סון< ב״ה מגיד לי
רצ״ל הוא יוכל להגיד לי וז״ש אחרי הודיע
ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלקיס אלקים אותך את כל זאת איןנבון וחכם
יענה את שלום פרעה . ׳כמוך פי׳ מי שיש בו בחי׳ אין הוא נבון
וי ש לדעת מלת בלעדי שאמר לו הוא אך וחכם כמוך .
למותר ומדוע לא אמר סתם אלקים
יענה את שלום פרעה . ב או״ א ונקשינן מסו מלת לאמר הא לאמר בכל
כי ויש לפרש בזה האופן דהנה ידוע מקום הוא משמע לאמר לאחרי'כנודע וכאן
אע״פ שהשם אלקים הוא דין אבל מאי שייך זה כי מהו לאמר לאחרים איכא
ע לז הוא מעורב ברחמים . כאן וכן נמי קשם בס׳ וישב שכתוב ותתפשהו
כ מ״ ש בשל״ה הקדוש ה׳ הוא אלקים כלומר בבגיו לאמר שכבה עמי מהו לאמר כאשר
אע״פ שהשם הוי״ה הוא רחמים והשם הקשתי שם וע״ש באריכות מה שתרצתי שם
אלקים הוא דין מתייחדים בייחוד אחד כיצד דהנה אשת פועיפר היה רצונה להכניס ביוסף
הוי׳ה עולה ל ו בהמלוי שלו היינו ל ף א׳ עד שהוא בעצמו יאמר לה חאוה כ״כ
תמצא אותיות ראשונות ל ו כמנין הוי״ה שכבה עמי ועבור זה זכה למלכא יען שהוא היה
ואחרונות פ׳׳ו כמנין אלקים בסוד אני ראשון ממאן בדבר ומאן דנער ברית זכה למלכא
ה׳ הוא אלקים . ואני אחרון ועז״א כנודע והנה פרעה שמע נמי מזה והיה
ו ה נ ה הקב״ה הראה לפרעה שעתיד לבא מדמה בדעתו שבאמת כן היה שאמר לה שכבה
עליו דינים והמס השבע שני רעב עמי .
ואם לא היה נודע הדבר לפרעה ערם בא וז״ש ואני שמעתי עליך לאמר כלומר שמעתי
הרעב להכין מזון משבע שני השבע אז הי׳ עליך לאמר שכבה פמי רצ״ל שאמרת שכבה עמי
ח״ו תמו הארץ ברעב הגדול שהי׳ באותן ואעפ׳׳כ תשמע חלום לפתור אותו זזה פלא בעיני.
שני הרעב ונודע כי הדינים נמתקין ע״י שמות ויפן יוקף את פרעה ויאמר בלעדי מלת בלעדי
הרחמים
פט שלמה מקץ תפ אר ת
כו׳ כלומר מה שהקבי׳ה רוצה להכניט את ה׳ הרחמים והגה מלת בלמדי רמ׳ הד״ה כמלוי
גבורות אלקיס הגיד לפרטה למטן יברור איש יודין והשם אל ותליסר מכילין דרחמי ומלת
נבון וחכם שיוכל להכניפס ולהמתיקס וז״ש ימנה הוא לשון הכנמה כמו למנות מפני כלומר
שבס פרות הטובות כו׳ חלוס פרטה אחד הזא בלמדי הייני שמות הרחמים מנ״ל שנימ׳ בלמדי
כלומר זהו רחמים כ־ אחד גימ׳ תליסר מכילין אלקי׳ ימנה רצ״ל המה יכנימו את השם אלקי' שהוא
דרחמי ושבט פרות הרקות כו׳ הוא הדבר דין וימתקו אותם ואז יהיה את שלום פרמה ולא
אשר דברתי אל פרטה אשר האלקיס מושה יהיה שירה מור דינים ונוכל לרמז זאת בהפסוק
הראה את פרטה כלומר הן הן הדינים ולכן דהנה ר״ת של הפסוק גימ׳ אלקים באחורים
בתחלה אמר הגיד שהוא לשון קשה כנודט שהוא ובמספר הקדמי וס״ת גימנורא אל הוי״ה
דין ואח״כ אמר הראה את סרטה כדי שיתאמץ פשוס והשס אל במספר הקדמי והשם בן וד׳
בדבר להמתיק את הדינים ט״י איזה צדיק וז״ש מלוי הוי״ה ובאחוריס של מלוי והשם אהי״ה
ומתה ירא פרטה איש נבון וחכם כו׳ חכם טם בהכאה ותליסר מכילין דרחמ־ כלומר הדינים
האותיות גימ׳ סוד ט״ה מצרים טס האותיות נמתקין בהשמותהרחמיס ונטשו כולו חסד ורחמי׳
גימ׳ שכינה נבון טס האותיות גימ׳ השם ס׳׳ג וכן נזכה לרחמי ה׳ ממתה ומד מולס אמן
באחוריה רצ׳׳ל לזה צריכין איש נבון היינו שיהי׳ נס״ו : .
בבחי׳ גדולה כ״כ שיבין סודות התורה וידמה
א״ט לקונו כמ״ש הדבק במדותיו שיהי׳ בבחי׳ וי א מ ר יוסף אל פרטה חלוס פרמה אחד הוא
קוב״ה כביכול וישתהו טל ארץ מצרים רצ״ל את אשר האלקיס מושה הגיד לפרטה כו'
שיהיה לו נמי גלוי שכינה כהנ״ל וז״ש בזוה׳׳ק הוא אשר דברתי אל פרטה אשר האלקיס מושה
וכד נחית יוסף הצדיק למצרים בקדמותא איהו הראה את פרמה כו׳ ופתה ירא פרמה איש
משיך לה לשכינתא לבתר טמיה דהא שכינתא נבון וחכם וישיתהו מל ארץ מצרים .
לא אזלא אלא בתרא לצדיק ונוכל לרמז בר״ת ו ע ת ה נדמה נרדפה לדפת מדוט חזר ואמר
וס״ת של הפסוק גימ׳ אל פשוט שם ט״ב סוד הפפס אשר דברתי אל פרמה ומוד
בהכאה אדני בכפל ותליסר מכילין דרחמי וזה אוסיף להקשות למה כתב האלקיס בה׳ הקודמות
המתקת הדינים : ,ופוד בו שלשיה להפליא למה כתב בתחילה הגיד
ואח״כ מראה ומוד יותר יש להפליא למה אמר
וי א מ ר פרטה אל יוסף אחרי הודיט אלקיס חלום פרטה ■אחד הוא ומדוס לא אמר סתס
אותך את כל זאת אין נבון וחכס כמוך את אשר האלקים מושה הגיד לפרטם ותו
אתה תהיה טל ביתי וטל פיך ישק כל טמי לא מירי גס קשה טל מלת מצרים שהוא
רק הכסא אגדל ממך : אך למותר אלא היל״ל וישיתהו מל הארץ :
ונו כ ל לפרש טפ״י דרכי המוסר דסנה כל אדם ונ ר א ה לי לתרץ בסוב מסס ודמת דהנה בהיות
צריך לדטת שהקב״ר .רואה במטשיו ואז יוכל שורה דינים טל אדם ח׳ו או טל כל
למוסיף לטצמו מטש׳׳ט וגס הק׳׳בה בטצמו מוזר ה א ק ח״ו אז צריכין לזה איזה אדס גדול שהוא
לו ונותן לו כוח לטבור אותו כי כאשר איתמר דבוק טס השכינה שימתיק את הדינים :
לתתא אז איתמר גס לטילא ואז יוכל להתקשר וז״ש ויאמר יוסף אל פרטה חלום פרמה אחד
א״ט בהשכינה הקדושה להשיג חכמה ובינה הוא רצ׳׳ל יחידו של פילס כלומר כאלו
ולהיות צדיק גחר והק״בה מקיים . הקב׳ה פשה זאת את אשר האלהי׳ פשה מלת
וז״פ ויאמר פרטה הוא לשון התגלות כאשר פושה הוא לשון כפיה ונגישה כמו גדול המטשה
כתבתי כב תפארת ש ל פ ה
שלמה מקץ תפארת
רואה אשר אתה מברך מאה ברכות בכל יוס כתבתי למעלה פי' בהיות סאדם אומר בלבו שהכל
ויוס ותזכה לנחול ש״י עולמות ומברכות פיך גלוי לפניו י״ת ורואה במעשיו אז אל יוסף
אוכל גס אני להתברך רק הכסא פי׳ אתה פי' או אל יוסף עוד לילך אחר תאות היצ״ה
דבוק רק בהכסא ובהיות כן אגדל ממך רצ״ל כי אז יוסף לעצמו מצות ומעש״ע בדרכי ה׳ .
נס אני אוכל להתגדל ממך כלומר רק בדיבורך אחרי הודיע אלרךס אותך את כל זאת מלת
ובעבורך שאתה צדיק נדול נס הכסא גימ׳ אותך גימ׳ וכת כלומר אחר זה מודיע לו הקב״ה
אנכי גס אלקיס פי׳ עבור שאתה דבוק בהכסא איך לזכות בעיניו ו לדבק אי׳ע בהשכינה הנקראת
הכבוד ולומד התורה כפתח הקב״ה באנכי לכן זאת אין נבון וחכס כמוך פי' מי שהוא בחי׳
כולו אלקיס שיהיה השס רת כמו״ך ר״ת
להמתיק אין הוא יוכל להשיג חכמה ובינה תוכל
חסד ורחמיס ונוכל לרמז בר״ת וס׳ית גימ׳■ הכל ויראו כולס כבוד מלכותו פי' כי אז
אל והשס הוי״ה בהכאה ובאחוריה ובכפל' מאן כנודע יראו איך כי בא לבחי' מלכות
ובמספר הקדמי והשס אל במלוי והשס אלקיס דנסר ברית זכא למלכא ואז אומר לו הקב״ה
פשוט ובאחוריה ובמספר הקדמי וזה המתקט אתה תסיה כלומר תהיה צדיק גוזר כו' ועל
הדיניס : פיך ישק כל עמי פי' אתה תהיה המשפיע
לישראל פרנסה תהו על פיך רצ״ל כאשר תדבק
א״י ע"פ מה שכתוב ויאמר פרעה לכל מצרי׳ בפיך להבטיח לבני אדס כן יקוס מלת ישק
לכו אל יוסף אשר אמר לכם תעשו ופירש׳׳י ר״ת ישמרו שבה .קודש כלומר אתה תחזירס
לפי שהיה יוסף אומר להס שימולו וכשבאו אצל למוטב שישמרו של׳ק רק הכקא אגדל ממך
פרעה ואומרים כן הוא אמר לנו אמר להס שאני מלך על כל העולס .גס אתה תהיה
ולמה לא צברתס בר והלא הכריז לכס ששני בי מי מושל שכתוב מושל בי כמו
הרעב באיס אמרו לו אספנו כרבה והורקיבה עס אגדל גס אלקיס גימ' הכסא צדיק גס
אמר להס א"כ כל אשר יאמר לכס תפשו כר האותיות גימ' בטל ע״ה כלומר כאשר אהיה
ונוכל לומר כי בוודאי אמר להס שישמרו שבת גוזר איזה דיניס על האדס או על העולס אתה
שהוא שקולה ככל כתורה טלה ולזה רמז תוכל לבטל אותם ולהחזירס לברכות ולהמשיך
רש״י כשאמר להס פרעה כל אשר יאמר לכם חסדיס בעולס וכן נזכה לברכות ה' מעתה
תעשו כלומר בזה שאמר להס פרעה נל אשר ועד עולם אמן נס״ו :
יאמר לכס קאי נמי על שמירת כשבת כי א ס
היה אומר לכס רק על המילה מהו כל אשר א ת ה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי
יאמר לכס היצ״ל לכו ומולו א״ע אע״כ קאי רק הכסא אגדל ממך .
נמי על שמירת כשבת וזה שאמר פרטה אל ולמס שאמר וי ש לבאר מלת פיך גס מלת ישק
יוסף על פיך ישק כל טמי ר״ת ישמרו שבת . עמי כל יתפרנס לא אמר ועל ידך
קודש כאשר כתבתי למטלה כל טמי ר״ת כולם וי ת ב א ר עז״ה דהנה פרעה ידע והכיר ביוסף
ימולו לבניכם ערלת מילתם : הצדיק שהוא מברך מאה ברכות בכל
יוס והוא צדיק הדור ודבוק רק בהכסא הכבוד
ויו ס ף הוא המשביר נוכל לזמר משביר ר״ת ועתיד לנחול ש״י עולמות ולכן ביקש ממנו
משפיע שפע ברכה ישוטה רחמים גס שינהג את ביתו ומפרש מהו ואמר ועל פיך
ישק כל עמי מלת יישק הוא יש ק' כל עמי ע״ה המשביר בא״ת ב״ש גימ׳ התם כלומר הצדיק
בימ' כל יוס ויום עס התיבות כלומר הנני שהולך בתמימות הוא המשפיע לבל העולם
גם
צ שלמה מקץ תפארת
המלך לבל יתייאש שמה ושלא לשכוח נימוסי גס ר״ת וס׳ת של הפסוק הזה גימ׳ הצדיק הזה
מלכות בין זאבי ערב כי ידו נסויה להחזירו הוא משפיע לכל הטולם הזה ;
אל אביו ע״י כמה וכמה סצדקאות במלחמה
או בשלום כו׳ ומיד שמח בן המלך שמחה וירא יעקב כי יש שבר במצרים כו׳ ויאמר הנה
גדולה אפס שהיה מגלת סתרים וא׳׳א היה שמעתי כי יש שבר במצרי׳ רדו שמה
לו לשמוח בגלוי מה עשה הלך עם בני עירו ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות .
אל הבית היין או שאר דברי סמשכר הס שמחו ו ה נ ה לכאורה קשה מדוע בתחילה כתב וירא
שמחה גשמיות והוא שמח שמחה גדולה באגרת יעקב ואח״כ כתב שמעתי כי יש שבר
אביו כו׳ וככל החזיון הזה הוא ממש מצות עונג והנה גם רש״י ז״ל הרגיש בזה ו מ ת ק לפי דרכו
שבת אל הגון< שהוא החומר במאכל ובמשתה וסנה יש עוד להקשות מדוע אמר לשון שבר
כדי שיהיה פנאי להצדיק לשמוח שמחה ב׳ שהוא גס קשה למה אמר שמעתי לשון עבר והיה
שמחת הנשמה בדביקות הש״י כל היום לבל לו לומר לשון הוה הנני שומע גם מה שאמר
יסיח דעתו מקדושת ומורא שבת ק״ו מתפילין ולא נמות לכאורה הוא מיותר כיח שאמר ונחיה
כו׳ ובזה יובן קושיות התיס׳ כי מה שאמרו בוודאי לא ימיתו ולמה אמר ולא נמות :
עשה שבתך חול רצ״ל שבתך ולא של הקב״ה ו ע ל ארבעה אשיבנו בזה כאופן ובתחילה
עשה חול ואל תצסרך לבריות בתענוגי הגוף נבאר מאי דמקשינן בפ׳ שלח לך אנשים
הגשמי משא״כ שם אומר לוי עלי ואני ויתורו את ארץ כנען כו׳ כולם אנשים ראשי
פורע כשעושה לצורך שמחת מנשמה לשם הקב״ה בני ישראל המה ופירש״י כל אנשי׳ שבמקרא
אז הוח פורע וק׳י׳ל וז״ש אלו שמרו ישראל שני לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו .
בחי׳ הנ״ל שבת להגוף ושבת להנשמה והכל קאי ו ל כ או ר ה יש להפליא היתכן כאשר סיו אנשים
רק על שבת אחד ודאי מיד היה נצאלין ודפח״ח : חשובים ובפתע פתאום יחסאו כ״כ להסיח
ונוכל לומר כי על זה הדרך אמר הקב״ה דברים כלפי מעלה ועוד יש להקשות מה שאמר
למרע״ה שישלח את המרגלים שילכו על שני משה רבינו ע״ה עלו זה בנגב מלת זה הוא
מדרגות מדרגה אחת שיתפשסו הקדושה ויבערו אך למותר יען כי היה די שיאמר עלו בנגב .
משם את הרע הנמצא שם עדיין מעס מזעיר וזה ונו כ ל לתרץ בזה האופן דהנה ראיתי בספר
בחי׳ הרחניות ובחי׳ הב׳ שילכו בגשמיות בפני המון תולדות יעקב יוסך בשם הרב המגיד כו׳
עם שיהי׳ סבורים שעיקר הליכתם אלא לרגל ארז מוה׳ מענדיל ז״ל לתרץ קושיות התוס׳ במסכת
הארץ ולכן אמר לו אנשים כפירש״י חשובים ביצה שהוקשו על הא דאמרינן בש״ס עשה
כלומר צדיקים כדי שלא יתפסו בעצת היצר שבתך חול ואל תצסרך לבריות והוא נגד ש׳׳ס
שלא יהי׳ נלכדים ברשתו וזה שאמר כל נשיא דאמרו לוי עלי ואני פורע וביאר מ״פ הש״ס
בהם פי׳ כשרים וחשובים וז׳ש עלו זה בנגב אלמלא שמרו ישראל שני שבתות כהלכתן מיד
מלת זה גימ׳ י״ב בנגב הוא דרוס והוא חסד נגאלין וקשה למה דוקא שני שבתות ולא שבת
כנודע והוא גימ׳ הוי״ה במלוי יודין כלומר אחד וסי׳ כי האדם השלם צריך לשמור שבת
אתם י״ב אנשים תעלו לשם להתפשס שם בשני בחי׳ אחד בדברים הנוגעי׳ בגופו והב׳
את הויות אלקים ובזה תבערו משם את בדברים הנוגעים לנשמתו וביאר ע״פ משל
כוחות הסומאה וזה והעליתם את ההר זהו למלך שנשבה בנו יחידו בשבי הקשה ועברו
היצ״ה אשר לצדיקים נדמה להם כהר העלו זמני זמנים ותוחלתו נמשכה מלפדותו ולהשיבו אל
אותו משם כדי שלא ישלוס בכס ועיקר אביו וברוב עתים ושנים הגיעו מכתב מאביו
הליכתכם
שלמה מהץ תפארת
מאוד יטן שהוא יציר כפיו של הקב״ה ומה הליכחכם יהי׳ רק מל זה האופן אבל לזה
הוטב הדבר במיני הגאון הנ״ל : צריכין שיהי' בטניוות ובשפלות גדול כדי שלא
וזה כונת הכתוב וראיתם את ה ארן כלומר יפלו בטצת היצ״ה וימן שהיה להם נדלות לכן
תזכרו את טצמיכס לאן אתם הולכים התגבר טליהס היצ״ה ולא הלכו כי אם לרגל
גם תראו את טצמיכם את הארן רצ״ל שתשפילו את הארץ בגשמיות ולא לדבר הרוחניות :
א״ט טד לארן מגודל טניוות ושפלות וזה מה וז ה שמבואר בגמרא חולין איזה ת׳־ח הרואה
הוא פי׳ תהי׳ בחי׳ מה כמו שאמר הוא בטצמו טרפם לטצמו ונוכל לפ־ש לפי דטתי
ונחנו מה וטי״ז תוכלו להתגבר טל היצ״ה לבל דהנה כל אדם שבח למדרגה היותר גבוה צריך
תלכדו ברשתו אשר טמן ואת הטס היושב לדמות בדטתו שטדיין רחוק הוא מהקב׳׳ה
טליה החזק הוא הרפה כלומר כאשר תטשו ומדיין מלוכלך חוא בטונות ולא תיקן כלום
כן אז הטם אשר יהי׳ יושבים בה יכלו להתחזק וזה שאמרו איזה ת״ח אמיתי הרואה טרפה
א״ט בהתורה הקדושה מי שהים רפה בהתורה לטצמו פי' כל טת שרוצה לראות במטשיו איך
ובזה יכלו להתחזק טל היצר .המטט הוא אס שהוא טומד בטבודתו ית״ש רואה א״ט רק
רב כלומר מי שהיה בחי׳ רב היינו בגדלות טרפה רצ״ל מלוכלך בטונות ומדיין לא טשה
יוכל למטט א״ט שיבא לבחי׳ טניוות ושפלות תשובה זה ת״ח אמיתי :
ומה הארץ השמנה היא אם רזה מלשון ו ה נ ה שמטתי בשם הרב הצדיק הגאון הקדוש
כשמן הטיב טל הראש פי׳ שיוכל לקבל מדות וכו' משיפטיווקא אשר בפטם אחד נסט
טובות כשמן הטוב אם רזה פי׳ שיכלו לקבל לאיזה מקום דרך ווילנא והלך להגאון זללה״ה
רזין דאורייתא היש בה טן זהו הצדיק הנקרא משם ויהי כאשר בא אליו להבית אמר הגאון
טץ וכפירש״י אם אין פי׳ שיהי׳ בחי׳ אין במה אוכל לכבד את אורח חשוב והגון כזה
בטניוות והתחזקתם כלומר תחזקו טצמיכם טל אכבד אותו במדרש פליאה דכתיב במ״ר מה
היצ׳ה ולקחתם מפרי הארץ רצ׳׳ל מתיבת מפרי ראה אדם שחטא שתים ראם ושלש לא ראה
תקחו אותיות הארן ונשאר אותיות ד״ל זהו וביאר לו םוא בטצמו את המדרש דהנה אמרו
היצ״ט הנקרא ילד מסכן כלומר תקחו לכם חכז״ל הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי
ראיה מפרי הארץ כמו שהם פירות נגמרים טבירה מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתם
כל צרכן בלי שום חסרון כמ״ש והימים ימי מתיד אכן אדם הראשון שהים יציר כפיו של
ביכורי טנביס כן תהי׳ גס אתם בלתי שום הקב׳׳ה וזה היה כונת המדרש ר^״ל שתים ראה
חסרון בטבודתו ית״ש : ושלש לא ראה היינו מאין באת לא ראה יטן
כ ע״ ש בכתבי מהר׳׳ש אויסטטרפאלטר ז״ל וזה שלא היה יליד אשה וזה גרם לו שחטא ותיכף
לשונו והימים ימי ביכורי טנבים אותיות השיב לו הרב משיפטיווקט אני אוכל לתרץ זאת
אשר קודם האותיות טנבים חסר י׳ הם אותיות במסורה דהנה כתוב במסורה ג״פ כתוב בתורה
ס״מ ונוכל לומר גם ט״ז כשתקחו לכם ראיה וראיתם וראיתן טל האבנים וראיתם את הארן
מן הטנבי׳ שהמה בלתי חסרון אז תוכלו להתגבר וראיתם אותו וזה נגד אותן השלשה דברים
מל היצר ומל הס״מ : שצריך האדם להסתכל בהם וראיתן טל כאבנים
ו ע ת ה אשובה אראה ציוני לתרץ הכל בטוב זהו נגד מאין באת וראיתם את הארץ נגד
טמם דהנה ימקב אט׳׳ה ראה וידט סיטב לאן אתה הולך וראיתם אותו נגד לפני מי
כי טם בני ישראל יהי׳ משוטבדיס לפרטה אמס טתיד וזה שכתוב במדרש שתים ראה
במצרים מאתים וטשר שנים ולכן מורא מלה טל ושלש לא ראה פי׳ וראיתן טל האבנים לא ראה
ראשו
צא שלמה מקץ תפארת
סעומאה וכמו שציוה הקב״ה במרגלים נמי על ראשו פן ואולי ברבות השנים יפלו ח״ו לנון
הדרך הזה ובהיות כן ידע יוסך הצדיק שצריכיז שע״ה ואז לא יכלו ח״ו לצאת משם ויהי׳
לזה י״ב אנשים כמו במרגלים שיהיה י״ב אנשים נשארים ח״ו בחי׳ מת רח״ל ולכן שלח לשם
ואז יכלו לבער כוחות העומאה וכאן לא היה את בניו שבעי יה צדיקי יםודי עולם לבער
כי אם י״א ולכן היה רצונו שיביאו לשם גם משם כוחות העומאה ושלח אותם נמי על שני
את בנימין אחיו כדי שיהי׳ י״ב שבעי מדרגות הצלו כמו שהיה במרגלים רצ״ל שילכו
יה : על דרך הגשמי לקנות תבואה ועל דרך
וז ה שאמר להם יוסך מרגלים אתם לראות הרוחניות שיהי׳ העיקר לבער משם את הערוה
את ערות הארץ באתם כלומר באתם כדי שיכלו ישראל להתעכב שמה אותן השנים
לכאן רק על אותה המדרגה אשר עתידים הנ״ל ולא יפלו לתוך הנון שע״ע ויהי׳ נשארים
המרגלים לילך ורצונכם לפנות ולבער מכאן ח״ו אז בחי׳ מת וכאשר יבערו את הערוה
את העו מאה וערות הארץ בזאת תבחנו זאת הוא משם יהי׳ נשארים בחי׳ חי כדי שיכלו לצאת
השכינה שנקראת זאת תבחנו הוא לשון בחינה משם :
כלומר כאשר תרצו לבא לבחי׳ השגת וכאיטר שמעתי מפי כבוד אאמו״ר הקדיש
השכינה חי פרעה הוא לשון התגלות כמו כי וכו׳ זצוקללה״ם שאמר בשם אא׳׳ז הרב
פרוע אהרן פי׳ אם תרצו שיתגלה החיות הגאון הצדיק וכו׳ זצוקללה״ה וירא יעקב כי
שלכם אם תצאו מזה פי׳ כאשר תצאו יש שבר במצרים מלת שבר הוא לשון שבירה
מכאן ותהיו נשארים בחי׳ חי ואז תכלו לצאת כלומר יעקב אע״ה ראה שיש מקום לשבור א״ע
מכאן כי אם בבוא אחיכם הקען הנה כלומר ולבא למצרים ולא ליפול לנון שע״ע ויהי׳ נשארים
זאת א״א לכם לעשות כי אם בבוא אחיכם בחי׳ חי ויכלו להעלות משם :
הקען הנה ונהיה כולנו י׳׳ב שבעי ים ואז נוכל ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק וירא יעקב כי יש
לבער כוחות העומאה ונשיג את השכינה : שבר במצרים מלת שבר הוא כמו שברו
וז״ש בפ׳ ויחי ויאמר אליהם יוסף אל תיראו על ה׳ כלומר שיש תוחלת ותקוה לבא למצרים
כי התחת אלקים אני אתם חשבתם עלי בהקדושה ולכן נשארים יהי׳ ועכ״ז
רעה אלקים חשבה לעובה ולכאורה קשה הא אמר להם הנה שמעתי כי יש שבר במצרים
רצה לנחם אותם ולדבר על לבם ואיך זכר פי׳ שמעתי כבר כי נהי׳ מוכרחים לבא למצרים
להם חעאם אשר חשבו עליו רעה אבל לסי רדו שמה כפירש״י רמז למאתים ועשר ולכן
האמת ניחם אותם כי כך אמר להם התחת שברו לנו משם ונחיה ולא נמות כלומר לכו
אלקים אני כלומר וכי אנוכי במקום אלקיס שמה ושברו לנו את כוחות העומאה גם לנו
בחי׳ דין לעשות לכם רעה ואתם חשבתם עלי גימ׳ אלקים כלומר כאשר שברו את כוחות
רעה כלומר וכי אתם חשבתם עלי רעה בזה העומאה אז ממילא יהי׳ נשברים הדינים ג״כ
שמכרתם אותי הנה אלקים חשבה לעובה פי׳ ונהיה נשארים בחי׳ חי ולא בחי מת ח׳׳ו ובהיות
הקב״ה חשבה לעשות כדי שיהי׳ לעובס למען כן היה עיקר הליכתם לשם רק לבער את
עשה כהיום הזה להחיות עם רב היינו ליהן ערות הארץ והנה יוסך הצדיק בגודל צדקו
חיות לעם בנ״י כדי שלא יפלו ח׳׳ו לנון שע״ע הכיר בהם אשר רק על המדרגה זו באו לפנות
נשארים ויהי׳ משם כדי שיעלו עוד משם העומאה ורילכו על אותן שני המדרגות
בחיים : בגשמיות שיהי׳ סבורים העם שבאו לקנות אוכל
ב או״א דהנה מבואר בגמרא כל העולם ניזון אבל העיקר כוונתם הי׳ לשבור משם את כוחות
בשביל
שלמה מקץ תפארת
בשביל חנינא מי וחנינא מי די לו בקו חרוכין הדיני׳ הגדוליס הגמורי׳ והקליפות כי לס הי׳
ממ״ש לפ״ש דהבה מבואר בזוה״ק ס׳ וישלח קודס כריאתס בשורש אחד כביכול והיה רצונו
דף קס״ח מ״ב א״ר אלמור צלותהון דצדיקייא ית׳ לברור הפסולת מתוך האוכל כביכול שנשארו
חדוותא למ״י לאתמשרא קמיה קוב׳ה בג״כ קדושיס וחסדיס גמורי׳ והפסולת כביכול היה
חביבא הוא יתיר קמיה קוב״רי ובג״ב תאיב מפורב יפול למפה ולכן המלאכי׳ הראשוניס
לצלותהון דצדיקיא בשמתא דאצמרך להון בגין שיצאו מארן אדוס כולס היו בסוד דיניס
דידפי לרצוי למאריהון פכע והנה ידוע גמורים כי הפהולת כביכול מפורב בתוכס והיו
דפיקר תפלת הצדיק הוא רק להמתיק הדיני׳ הדיני׳ מונחים פל החסדים כמו חתיכות הקרח
שפל המיס והקב״ה רצה לברור הפסולת לכן מכלל ישראל :
וז ה בונת כל הפולס נתון בשביל חנינא בני שלח מאתו אור גדול כיי לשבור המלאכים
וחנינא בני די לו בקב מרובין מלת די הנפשו מן הדיני׳ גמורים כי לא היה ספולס
ומלת ק״ב גימ׳ יב״ק פס האותיות ופ״ה והוא יכול להתקיים בהם כנודפ מספרי קבלה וכיון
הוי״ה אלקי׳ גס אהי׳ה הוי״ה א״ד .מרובין שנשברו ונפלו שבירתן למפה אז מחמת השבירה
הוא השני חורבנין חורבן ראשון ושני גס די לו יצאו הקליפות משבירת הכלים שמתו ולא נשאר
בקב פס התיבות גימ׳ הוי׳ אלקיס ותליסר למפה רק הפסולת שממנו יצאו הקליפות והיצ׳׳ה
מכילין דרחמי ול׳ב נס״ה כלומר פבור שהיה ולמפלה בפולמות פליוניס לא הי׳ רק חסדי׳
מייסד כ״ב אותיות התורה פס פ״ס שטס ל״ב גמורי׳ ואפילו הדינ׳ שנשארו שם היו דיני׳
נס״ה בכח ה;ה היה ממתיק הדיני׳ והיה קדושי׳ שהס חשובי׳ יותר מן החסדים כי
ממשיך חסדי׳ מתליסר מכילין דרחמי ובשביל בוודאי הזהב חשוב יותר מן הכסף והא ראי׳
זה כל הפולס ניזון בזכות זה שהיה ממתיק כי לפתיד תהיה הנהגה רק פ״י דינים
קדושים : כל הדיני׳ מכלל ישראל וכן נזכה להמתקת
הדיני' ולהמשכת חסד ורחמי׳ אמן נצח סלה וז״ש וירא יפקב כפירש׳׳י ראה באספקלריא
של קודש כי יש שבר במצרים רצ״ל ופד :
ו ה נ ה נודפ מספרי קבלס כי בפת מיתת ז׳ הקליפות והפומאת אשר נפלו בפת שבירת
מלאכיס ונפלו ונשברו פד התהוס ומזה מ לי ם היינו מיתת מלאכים הן הנה במצרים
באו הש׳׳ך ופ״ר דיני׳ ובהיות האדס הולך ח׳׳ו ולכן אמר לבניו הנה שמפתי לשון הבנה כמו
אחר פצת היצר אז שורס פליו ח״ו אותן דיני׳ כי שומפ יוסף כלומר הנני מתבונן כי יש
ונתקלקלו אותן ש״י פולמות אשר פתיר הקב׳׳ה שבר במצרים רצ׳׳ל מלת יש הוא ש״י פי׳ אותן
להנחיל לכל צדיק אכן בהיות האדס מתקן זאת ש׳׳י פולמות יוכל שנשברים במצרי׳ ח״ו יפן
אז הוא ממתיק כל הדיני׳ מפליו ומפל כלל כי שס מקום הקליפות רדו שמה רצ״ל יהיה
ישראל .והנה יקשה אדס למה ברא הקב״ה את לכס ח׳׳ו ירידה מן הקדושה הפליונה כי שס
המלאכיס ולשבור אותס תיכף אבל חלילה לאדס מקום הדינים ושכרו לנו משס מלת לנו גימ׳
להקשות כן כי ה ק ל ה בוודאי ביכולת לברוא את אלקיס שהוא דין כלומר תשכרו משם הדינים
הפולס שלא ישבר אך צריך לדפת שהלא כמשל היין גס נוכל לומר ושברו לנו גימ׳ ש״ך פ׳׳ר דיני׳
כשמוציאין היין מגת ו הוא מפורב פס הפסולת ונחיה רצ״ל ונהיה נשארים בחי׳ חי ולא נמות
ח׳׳ו כאותן המלאכים : שלו דהיינו קצת שמריס מפמידיס אותו פד
וז ה כונת הכתוב וירדו אחי יוסף פשרה סוא שיצלל ויפלו השמריס למפה ואז היין
כלומר סיה להס ירידה אבל כללו א״פ כל הבדלות מובחר .כן להבדיל באלף אלפי
פס
צב שלמה םקץ תפארת
ויוסף הוא השליט טל הארץ הוא המשביר פ ס ע״ס כדי שיכלו להמלות לממלה לבל יהי׳
לכל טס הארץ .ויבואו אחי יוסף נשארים שמה ח״ו במומקי הקליפות .לשבור בר
וישתחו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו כמ״ש נשקו בר כלומר לשבור הקליפות
ויכירם ויתנכר וידבר אתם קשות ויאמר אליהם ומדיני׳ להיות בר לבב .ונודמ כי יוסף היה
מאין באתט כו׳ ויכר יוסף את אחיו וםם מדות יסוד ההוא תחת מלכות והוא מקבל מן
לא הכירוהו ויזכור יוסף את החלומות אשר המלטת ומשפ־מ לכל המולס .וז״ש ויוס qהוא
חלם להם . השלינן מל כל הארן הוא המשביר לכל מם
ו הנ ה הדקדוקים רבו בכאן וזה חזיתי ואספרה הארץ פי׳ הוא המשפ־מ כל נווב לישראל ונוכל
א .למנ״מ סיפר הכתוב ויוסף הוא השליט לרמז טוד וירדו אח־ יוסף משרה לשבור בר
ומדוט לא אמר פשוט ויוסף הוא המשביר כו׳. במצרי׳ גימ׳ חג״ת נהי״מ והשם אהי״ה טי׳ה
ב .הא גם זה אך למותר יטן כי די לנו במר. והרמז לזה כי המה נמי הלכו טמהם למצרי׳
שכתוב ויפתח יוסף את כל אשר לו וישבור ובזה היה להם כוח לשבור שם כל הקליפות
למצרים .ג• קשה טל כפל הלשון כיון שכתב זהטלו חסדי׳ גמורי׳ גם נוכל לרמז טוד בזה
וירא יוסף את אחיו ויכירם .ד .מה שאמרו כולנו ויוסף הוא השלינן ר״ת במלוי גימ׳ ל״ב נפ״ה
בני איש אחר נחנו וקשה למה ספרו לו שהמה ונודט מספרי קבלה כי כל ל״ב נפ״ה שיצאו מן
מאיש אחד וכי שאל אותם טל זה .ה .אומרם החכמה כולם לוקחים מן היסוד נקרא שלום
לשבור אוכל ולמה לא אמרו לקנות אוכל • וזהו כל נתיבות־ה שלום ונוכל לרמז זאת דהנה
ו ל א אשחית בטבור החמשה להשיב תירוץ הגון תיבת הוא השליט טל הארץהוא המשביר
בטוב טטם דבר דבור טל אופניו דהנה נתיבותיה שלום טם האותיות גימ׳ וכל
דף ר״ח ר׳ אלטזר מבואר בזוה״ק פ׳ ויגש וט״ה :
אמר כד ברא קוב״ה טלמא קאים ליה טל וז״פ הוא המשכיר לכל טם הארץ דהנה הארץ
סמכא חד וצדיק שמיה והאי צדיק איהו קיומא המתקת הדיני׳ כי האות ר׳ הוא רבוט
דטלמא ודא איהו דאשקי וזן לכולא דכתיב אלקי׳ ואות ה׳ הוא ה׳ גבורות אלקי׳ והאותיות
בראשית ב׳ ונהר יוצא מפדןלהשקות את צ״א הוא גימ׳ שילוב הוי׳ א״ד המתקת הדיני׳
הגן ומשם יפרד והיו לארבטר .ראשים ומשם יפרר כלומר הוא שיבר את כל הדינים מן טם ה׳
מהו יפרר אלא ההוא מזונא ומשקיא דהסוא זהכניטם לבל ישלטו טליהם ויבואו אחי יוסף
נהר נטל גנתא כולא ולבתר אתברר הסוא זישתחו לו אפים ארצה דהנה אפיס גימ׳ הוי׳
משקיא לד׳ סטרין וכמה אינון דמצפין לאתקשיין במלוי אלפין והשם אלקיס מלת ארצה הוא נמי
ולא אתזנא מתמן כד״א מיני כל אליך ישברו המתקת הדינים כמו הארץ הנ״ל כלומר כמו
ואתה נותן להם את אכלם במתו ובג״כ פיזר שהוא המתיק מטליהס כל הדיני׳ כן גם המה
נתן לאביונים דא צדיק טכ״ל והנה הצדיק הי׳ ממתיקין מפליו כל הדיני׳ והנה ר״ת וס״ת
ממשיך השפטות טובות לישראל מסשם הוי׳׳ה של אותן שני הפסוקים וירא יטקב כו׳ ויאמר
בה׳ באמצטית גן טדן כמ״ש בזוה״ק בחצות הנה שמטתי כו׳ גימ׳ השם ב״ן באחורים אשר
לילה קוב״ה יטל בגינתא דטדן להשתטשט טם נכלל כל ד׳ מלוי הוי׳׳ה כנודט וגם ד׳ מלוי
צדיקייא הא למדת שהוא זן ומפרנס לכל טלמא הוי׳׳ס בהכאה ובכפל והמה שמות הרחמי׳
ובהיות כן צריך כל אדם להתאמץ בדבר לנסוט וכן נזכה לחסד ולרחמים מאת אדון כל אמן
להצדיק אמיתי כדי להורות לו דרכי התשובה נס״ו :
ולהגיד לו מוסר השכל ולהוכיח לו טל מטשיו
הרטיס
שלמה מקץ תפארת
מדרגה היותר גבוה הן בגשמי והן ברוחני צריך ח״ו ולכן צריך ביותר שעשה הרעים
להתאמן בדבר תחלה לירד עליו איזה אור להתקשר א״ע בת״ח באותן שאמרו מוסר
מלמעלה ואז אותו אור מתגדל ומתעלה אותו בכל עת ואינו מתירא לנפשו מפני בני אדס
למעלה ברוחני ובגשמי אבל אימתי יוכל האדם כמ״ש ואל אדס לא אכנה .
לעשות טובה לאותו האדם ולהעלות אותו למעלה ובענין שראיתי באיזה ספר על הפסוק בתהליס
בהיות האדם מאמין בו באמת ובתמים והיה ט״ו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו
נשרש בלבו אהבת הצדיק ואפילו כשהוא בביתו רעה וחרפה לא נשא על קרובו דהנה מרגלא
יצייר במחשבתו את צורת כצדיק ואז בטוח בפומא דאינשי שמשבחים לאדס טוב שהוא
הוא שבוודאי שוב לא יחטא כמו שמבואר בגמרא טוב בטבע ואינו מזיק לשום ב״א ואינו מזיק לשום
סוטה דך ל״ז שנראה ליוסך דמות דיוקנו של בן אדם שלא כהוגן ואינו עושה לחבירו שוס
אביו . שוס רעה ובאמת אין זה מעלה טובה כי בוודאי
ו א ט רינן בגמרא ברכות דך י׳ ע״ב עובר הוא מונך לחבירו כי איך אפשר שלא יקרה
עלינו תמיד א״ר יוסי ב״ר חנינא משוס לפעמים שחבירו עושה שלא כהוגן שעובר על
ראב״י כל כמארח ת״ח בתוך ביתו ומהנהר דברי תורה ואם איש טוב סזה הוא איש אמת
מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מקריב צריך להתקוטט עמו ולהוכיח את חבירו שלא
. תמTין יעבור על דברי תורה וזה פי׳ הפסוק לא רגל
ולא ו ל כ או ר ה קשה למה כתב הלשון כמארח סל לשונו לא עשה לרעהו רעה היינו לא
כתב כמכניס ועוד יש לספליא למה היה מרגלא בפומיה לשבח א״ע שלא עשה
ועוד בתוך ביתו ומדוע לא אמר לתוך ביתו לרעהו רעה מעולם והטעם מפרש סוך הפסוק
ולא בו שלשיה להפליא למה דוקא תמידין וחרפס לא נשא כלומר כאשר ראה אפי׳ על
קרבן אחר . קרובו שעשה איזה עביר׳ לא הי׳ שותק אלא הי׳
ולס י דרכנו יובן כי נוכל לומר שזה קאי על מבזה אותו ואמר לו דברי מיסר וכש״כ כשראה באד׳
הנסיעה להצדיק יען כי כל אדס צריך אחר בוודאי היה מוכיח אותו שלא יעבור על דברי
להתקשר א״ע להצדיק ולשמוע ממנו מוסר השכל תורה וא״כ איך נוכל לשבח ולפאר א״ע שלא
וללמוד ממנו דרך לעבדות הבוב״הכאשר כתבתי עשה לרעהו רעה כיון שהוא איש אמת ואינו
מזה כמה פעמים והנה אפילו בעת חזירתו מן חונך לשוס אדם הא צריך להתקוטט עמהס
הצדיק כשנוקע לביתו נמי יצייר במחשבתו את סל שעבר על איזה עבירה וז״פ לא רגל על
צורת כצדיק כהנ״ל ואז בטוח בנפשו שבוודאי לשונו כלומר לא היה רגילות בלשונו לומר ולשבח
שוב לא יחטא ובזה מהנהו גס את כצדיק י ען א״ע שלא עשה לרעהו רעה יען כי וחרפה לא
כי עיקר חשקת כצדיק אמיתי שכל הברואים נשא על קרובו כהנ״ל ובהיות האדם מתחבר
המסתופפים בצלו יעשו תשובה חה נחשב לו לזה הצדיק יוכל להשפיע עליו כל טוב מן
למתנה גדולה מאוד יותר מכל דברים שבעולם עולם העליון -
כאשר רואים איך כי אותן האנשים כבאים ו מ בי א ר בשרך פרי ען חיים וז״ל והנה נודע
אליו פותחים להס את עיניהם לראות בעצמם דבר שקבלו איזה כי א״א
איך המה עומדים בעבדות הבוב״ה ולבא לבחי׳ מלמעלה ממדרגתו עד שירד לו אמר מלנגעלה
עניוות ושפלות ויודעים ומכירים שהקב׳׳ה רואה תחלה ואז אותו האור מתגדל ומתעלה למעלה
במעשיהם . עכ״ל ונוכל לומר כי זה קאי על הצדיק שרוצה
לעשות טובה לאיזה אדס להעלות אותו לאיזס
ועפ״ז
צג שלמה וישב תפארת
נתנה גס לא נתנה ר״ת נתן את נשמת האדם ועפ״ן ,נפרש הפסוק בס׳ וישב ותשב כפתח
ללמוד תורה גס ר״ת הלומד תורה לשמה אז עיניס אשר על דרך תמנתה כי ראתה
נתקן נשמתו .לו לאשה כלומר שיקשר האדם כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה .
א״ע בהתורה הקדושה שיהיה לו כמו אשה ו ק ש ה קושיות הזוה״ק בפ׳ אחרי דף ע״א ע״ב
שמדבק בה בעלה גס לו לאשה ר״ת שילמוד ח״ל ותשב בפתח עיניס א״ר אבא פרשתא
אד׳ התורה לשמה לעשות ולקייס גס ותשב דא מוכיח דאורייתא סתיס וגליא והא אסתכלנא
בפתח עיניס אשר ס״ת ברמ״ח כלומר צריך באורייתא כלא ולא אשכחנא אתר דאקרי פתח
לעשות תשובה בכל רמ״ח האיבריס גס בפתח עניס והנה בזוה״ק מתרן לפי דרכו בקודש י
עיניס ר״ת ע״ב הוי׳ במלוי יודין כלומר אז ולפי דרכינו יובן באופן אחר ושבעין אנפין
שורס עליו חסד ורחמיס גס הוא גימ׳ חסד לאורייתא .דהנה כל אדס מחויב לפתוח לו
על דרך תמנתה ר״ת דעת כלומר צריך לעשות את עיניו ולוהשגיח על עצמו לעשות תשובה
תשובה בדעת ובהשכל גם ס״ת כלה סי׳ צריך עלאה וללמוד תורה לשמה באמת לשמור ולצנשות
לקשר א״ע בהתורה הקדושה כמו כלה שהוא ולקיים .
מתקשרת בהמתן והנה נודע כי סאד׳ נקרא וז״פ ותשב הוא לשון תשובה בפתח עיניס
עולס קטן בית קען והאיברים המס כלי הבית רצ״ל כל אדס צריך לעשות תשובה
והמעשי׳ טובי׳ אשר האד׳ עושה המה נקראי׳ בפתיחת עיניס כהנ״ל אשר על דרך סי'
נכסיס וסירות יען כי האדם נקרא נכסים לראות איך הוא הולך בדרך ד׳ בעבדות
והמעש״ט נקראי׳ פירות וכמ״ש צדיקים אוכלין הבוב״ה תמנתה מלשון תמונה כמ״ש ותמונת
סירותיהן בעוה״ז : ד׳ יביע כלומר ד׳ יביע בתמונת של אדס איך
וז״ש כל המארח ת״ח בתוך ביתו כלומר בתוך שהוא עומד אס אינו מקולקל ח״ו גס תמנתה
לבו כהנ״ל שמצייר את צורת הת״ח בלבו למפרע ר״ת המקייס תורתו נשמתו מעהרה
ובמחשבתו תמיד ואז בוודאי לא יחטא ומהנהן תיכף גס בהיות האדס יודע ומבין לפני מי
מנכסיו סי׳ ובזה הוא מהנהו מנכסיו היינו שהוא עתיד ליתן דין וחשבק ויהיה יוס שכלו
המעש״ט שיש לו לצדיק ולת״ח הנאה גדולה שבה אז יוכל לבא לבחי' עניוות ועס״ז נוכל
יען כי בעבורו עושה תשובה אז מעלה עליו לפרש הפסוק בס׳ בחוקותי ושבתה הארץ שבת
הכתוב כאלו מקריב תמידין כאלו הוא מקריב א״ע לה׳ שבתה הוא לשון תשובה כלומר כאשר
תמיד לפני הקב״ה במסירת נפש : אנשי הארץ יודעיס שיהי׳ שבת לה׳ היינו כולו
א״י עז״ה ט שלחן של צדיקים דומס למזבח שבת אז יודעיס איך לעשות תשובה עלאה
ולכן כשמהנה את הצדיק הרי הוא כאלו וז״ס כי ראתה כי גדל שלה כלומר כשהיתר»
הוא תמיד מקריב קרבנות דהנה הצדיק אוכל פותחת את עיניה אז ראתה שיש לה גדלות
לשובע נפשו נפש החיוני והאכילה שלו נחשב וזה גי גדל לשון גדלות .שלה ר׳׳ת שבת הוא
כאלו מקריב קרבמת גס נוכל לומר דסנה לה׳ סי׳ אס יזכור אדם א״ע שיהיה יוס שכלו
בעת כתפלה נמי צריך האדס לצייר במחשבתו שבת לה׳ אז לא יבא לכלל גדלות יען כי יודע
את צורת הצדיק ואז יתלהב לבבו בקרבו ויתפלל בעצמו איך כי עדיין הוא חועא נגד הבוב׳׳ה
בכונת הלב ואז נחשב לו לקרבן תמיד ט זעדיין לא עשה תשובה וזה שלה ר״ת שחעאה
תפלס במקוס תמידין תקנוס כנודע מש״ס לנגד הבורא והוא כלומר הקב״ה לא נתנה סי׳
ואיתא במדרש אמר אברהם אבינו במה אדע הקב״ה נתן את הנשמה באד׳ על זה האופן
כי אירשנה כלו׳ באיזס זכות יתקיימו הבטחותיך שיהי׳ בחי׳ לא בעניוות ובשפלות וזה הוא לא
אמר כג תפארת שלטה
שלמד. מקץ תפארת
מהקב״ה כי אם הייתי באמת קרוב להקב׳׳ה אמר לו בזכות הקרבנות שנאמר קחה לי עגלה
במסלה הגבוה לא היה נראה לי דמיונות משולשת כו׳ תינח בזמן שביהמ״ק קיים בזמן
ולפח״ח ושפתים ישק .ולכן צריך כל האלם שאין ביהמ״ק מא״ל יאמרו לפני פרשת הקרבנות
ליזהר מאוד לבל יפול לגדר הגאוה ח״ו כי זה ומעלה אני עליהם כאלו בנו ביהמ״ק והקריבו
עצת היצר ואז הוא מתגאה סל כולם ורואה עליו קרבן ;
רק חסרון אחרים וחסרון עצמו אינו רואה וז ה כונת הגמרא המארח ת״ח בתוך ביתו
ואינו שם על לבו יען שהוא מלמה בלסתו היינו בעת התפלה הוא מצייר במחשבתו
שהוא אלם השלם במסלות השלימות יותר את צורת הצדיק ועבורו יוכל להתפלל בכוונה
מכולם . רצויה לפני הקב״ה הרי הוא כאלו מקריב
וזה שאמר לול הס״ה בתהלים מי יגור באהליך תמילין כי תפלת במקום תמידין תקנום .ועל
ומי ישכון בהר קלשיך כלומר זה האל׳ ידי זה שהאדם נוסע להצדיק בכל פעם יוכל
שהוא בחי׳ מי הוא יגור באהליך כלומר באהלי לשבר את היצ״ה מכל וכל אבל העיקר סוא
של תורה הוא בעיני עצמו כאלו ס דין הוא בהיות האלם משיג איזה השגה גלולה או
בחי׳ גר בארן נכריה והוא ישטן בהר קלשיך יען קענה ישמור א״ע לבל יבא לכלל גאוה יען
כי בלעתו שעדין לא עשס כלום בעבודתו כי אז יאבל הכל ח״ו כאשר כן נמצא כמה
ית״ש ועדיין לא למד התורה לשמה ולק הוא פעמים בעתים הללו בעו״ה כמה וכמה בני
הולך תמים ופועל צדק פי׳ עבור זה שהוא אל׳ כאשר ישיגי איזה השגה מועמת גמר
בעניוות ובשפלות גלול הולך תמים ומתאמץ אומר בלבו ובלעתו שבח לכלל השגה גלולה
להיות פועל צדק ודובר אמס בלבבו מלת ודובר וגבוה מעל גבוהים ומדמה בלבו שבא נמי
הוא לשון מנהג כמ׳׳ש ורעו כבשים כדברים להשגת רוח הקודש ורואה את הקב״ה .
ופירש״י כמנהגם כלומר הוא מתנהג א״ע רק ו ע ל זה אמר כבול אלוני חותני זקני הרב
באמת ובתמים בכל לבבו ונפשו לעבדות הבוב׳ה הצדיק הקלוש וכו׳ מו״ה צבי זצוקללה״ה
גס אמת ע״ה גימ׳ שכיננז אהי׳׳ה הוי״ה ע״ס מ״מ בק״ק נלבורנא בעמ״ח ספר צמח ה׳ לצבי
פי׳ הוא מחשב תמיד בלבו רק לדבק א״ס סל הפסוק בישעיה אוי לי כי נלמתי כו׳ להנה
בהקב׳׳ה ולימד את הע׳׳ס וסי׳׳ז זוכה ורואה מי שהולך בדרך סקב״ה ומדמה בלעתו שבא
את השכינה ולהמשיך חסל ורחמים מהשמות למדרגה גלולה כ״כ שרואה את הקב״ה ורואה
הוי׳׳ה אהי׳ וזוכה לילך בכל פעם למדרגה דמיונות זהו סימן כי עדיין רחוק הוא מאל
היותר גבוה ; מסקב״ה ו ע דין לא עשה כלום בסבולתו ית״ש
וז״ם ויוסך הוא השליע על הארץ כלומר הוא יען כי מי שהוא יותר קרוב להקב״ה הוא
הצדיק הדור והודיע שליעת הבוב״ה על רואה יותר בשפלותו ורואה ומכיר בעצמו איך
כל הארץ גם מלת השליע הוא ר״ת הו ד ע שהוא עדיין רחוק מהקב׳׳ה ואינו רואה שום
שהבורא יתברך עוב לכל הוא המשביר לכל סס למיון כמ״ש כי לא ראיתם כל תמונה וז״ש
הארץ כלומר כל מי שבא אליו למד אותו אוי לי כי נלמתי לשון למיון כלומר אוי לי כי
לעת איך לשבור תאות היצ״ה מה שהוא מפתה אני רואה דמיונות וזהו סימן כי איש עמא
על לבבו והנה כאשר באו אליו אחיו הי׳ עיקר שפתים אנכי כלומר כי אנכי רחוק מאוד מן
ביאתם רק ללמוד ממנו לפת איך לשבור מן הקב״ה כי את ל׳ צבאות ראו עיני פי׳
תאית אכילס כמו שפירש׳׳י על ^ כ ו אחיו עבור זה שאני גמר אומר בלב שאני רואה
לרעות )הלכו לרמות פת עצמן( אבל יוסך את ל׳ צבאות זה סימן כי עדיין הנני רחוק
הצדיק
צד שלמה מקץ תפארת
תשובה מאהבת הלב וכן נזכי; לתשובת אמת הצדיק הסיר בהם שעדיין אחס מכירים אח
וניכל לרמז בר״ת וס״ת של כל הפסוק וירא הקב״ה במדרגה גבוה רק ברפחס היה סבורים
יוסף את אחיו גימ׳ בכל יוס דע בלבך מאין שכבר באו למדרגה היוחר גבוה ורואים רק
אתה הולך לפני מי אתה באת לאן ססרון אחרים ו(״ש וירא יוסף אח אחיו ויכירם נוכל
עתיד : לומר כי זה קאי על כלל ישראל כי כל ישראל אחיהם
ויוס ף הוא השליש על הארן הוא המשביר לכל ויכירם רצ״ל רצה להכיר להם אח הקב״ם ועבור זה
עס הארץ והנה לכאורה קשה הא כתב החככר אליהם וידבר אסם קשוח פי' דינר
בתחלת הפרשה ויפתח יוסף את כל אקר בהס אחס דברים קשים ויאמר אליהם מאין באחס
וישטר למצרים ומדוע כתב עוד הפעם ויוסף כלומר צריכים אחם לידע ולהסחכל מאין באחם
הוא השליש על הארץ. כלומר לססחכל בשלשה דברים הנאמרים בפ״א
ונו כ ל לתרץ עז*ה דר^ה מי שמוסיף לו מצות ואז חבואו לגדר עניווח ויאמרו מארץ כנען
ומעש״ש הוא השליש על הארץ כמ״ש לשבר אוכל פי׳ אין אנו צריכים לך כי אם
מי מושל בי צדיק צדיק מושל ביראת שחודיענו דרך איך לשבר חאווח אכילה ויכר
אלקים. יוסף אח אחיו והם לא הכירוהו כלומר הכיר
וז״ש הוא השליש על הארן נוכל לומר כלומר בהם איך כי עדיין לא הכירוהו אח הקב״ה
ויוסף מי שמוסיף לעצמו מצוס ומעש״ש נס מלח הס הוא מה הוי״ה במלוי אלפין וזה
הוא השליש על הארץ נס השליש ר״ת הממשיך הקב״ה ועבור זה שעדיין היו רחוקים מהקב*ה
שפע שובה לכל ישראל הוא המשביר לכל מס סבורים המה במחשבחס שבאו למדרגה היוחר
הארץ כלומר הוא המשבר את כל תאות רעות נ ט ה .וז״ש ויזכור יוסף אח החלומוח אשר חלם
לכל בני ישראל הבאיס אליו כי נותן להם להס כלומר הכיר בהם שיואיס דמיונוח כחלומות
התעוררות שיתלהב לבבם בקרבם נס המשביר וזה סימן שעליין רחוקים המה מן הקביה כי
שפע ברכה ימשוך ר״ת הוא ממשיך אס לא היו רחוקים לא היה נראה להם דמיונות
רחמים ; ועבור זה מצאו ידיהס להסיל שמץ דופי באסריס
וי א מ ר הנס שמעתי כי יש שבר במצרים כו׳ . ולהסיל מוס בקדושים וזה שאמר מרנליס אסס
נו כ ל לפרש רהני :בהיות האדם שוקד לראוח אח ערוח ה ^יז באחס כלומר אחס
סתורה ושם בשחוע רק בהקב״ה על דלתו׳ רואיס רק רעוח אחריס נס מרגלים ר״ח
אז הוא י״ת עוזר לו בכל עת וז״ש שמעתי מחשבוח רוע לבבם ישיגו מדרגה גדולה ויאמרו
ר״ת למפרע יקבל תחלה עול מלטת שמים אליו לא אדוני ועבדך באו לשבר אוכל כלומר
שבר ר״ת רוכב שמיס בעזרך ושברו ר״ת לא כאשר אתה חושד אותנו שבאנו לראות
וישלח שפע ביכה רחמים וחיים .לנו ר״ת למפרע עבירות אסריס אלא עיקר ביאתנו כאן הוא רק
והדינים נהפכו לחסדים .ונחיה רי׳ת ואז נפש לשבור תאית אכילה יען כי בלתי זאת א״א
החיוני ישאר חי לשבר ר׳׳ת להיות שוקד רק לנו לבא למדרנה גדולה ולזה באנו אליך .כולנו
בהתורה גס שמעתי ר״ת שומע תפלח עמו בני איש אחד נסנו מלת איש קאי על הקב״ה
ישראל מאהבה גס ר״ת שומע תפלח עמו ישראל שנאמר ה' איש מלחמה כלומר אנו יודעים
מחבית היינו שמתפלל בעד חבירו וזה שהשיב שיש לנו ד׳ אחד אשר ברא אותנו לעבדו בלב
יוסף אל אחיו בזאת תבחכ״ו ר״ת והמתפלל ונפש כניס אנחנו מלת כניס ר״ח נחנו ידענו
בעד תבירו נענה תחלה כלומר כאשר תתפלל כל מעשינו מלת אנחנו ר״ת למפרע ועדיין נסע
בעד גלות השכינה הנקראת זאת אז חי פרעה חייבים נגד אדונינו ועתה אנו רוצים לעשות
כלומר
שלמה מקץ תפארת
השלישי אס כניס אתס כו׳ . כלומר יחגלה הסיוח שלכס אס חצאו מזה
ואפ״ל עז״ה ויאמר אליהס כלומר הקב״ה הייט בשעה שחצאו מכאן ונוכל לרמז בר״ח וס״ח
אומר לכלל ישראל יוסף פי׳ שיום^ כל של הפםו pגימ׳ וגס בכל יוס צריך האיש זה
ארס לעצמו מצות ומעש״ט .ביוס השלישי זאת לע^ק בתשובה ובספלה וצדלןה :
עשו וחיו כמ״ש )ירמיה ו׳( יחיני מי ומיס ביוס
השלישי יקימנו לפניו ונחיה . ב ז א ת תבחנו חי פרעה אס סצאו מזה כי
וז״ש ביוס השלישי פי׳ בהגלות השלישי רצ״ל הגלות אס בבא אחיכס הקטן הנה .
הזה שהוא גלות השלישי זאת עשו מלת ו ל כ או ר ה המקרא הזה הוא מתורת p i
זאת היא השכינה הנקראת זאת.גס גימ׳ צוס קול היה צריך לכתוב סי פרעה
ממון אז תזכו להעלות את השכינה מעפרה וחיו אס תצאו מזה בי אס בבא אחיהס הקטן הנה
היינו חייס הנצחייס .את האלקיס אני ירא מן ובזאת תבחנו :
מדת הדין שימאן בדבר אבל אס תעשו תשובה ונו כ ל לפרש עז״ה דהנה בבוא יוס הפקודה
ותפלה וצדקה אז מה״ד בעצמו יתהפך לחסד של ארס לילך לעולס האמח והארס
ולרחמיס ויסכיס נמי לקן הגאולה גס ר״ת הזה הלך בעוה״ז במישור בדרכי ה' אז הוא
וס״ס של הפסוק גימ׳ בתשובה גדולה מאהבה רואה ומשיג את השכינה כמבואר בזוה״ק פ'
בלב תזכו לגאולה וכן נזכה בב״א נס״ו : וירא מדרש הנעלס רבנן *תחו בהאי קרא
בשעת פטירתו של אדס הוא יוס הדין הגדול
ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמיס אנחנו נו׳ שהנשמה מתפרדת מן הגוף ולא נפטר הארס
ונוכל לומר דהנס העיקר הדבר להתוודת מן העולס עד שראה את השכינה הה״ד )שמות
על חטאיו באמת ומודה ועוזב ירוחס ואז נחשב ל״ג( בי לא יראני האדס וחי ובאין עס השכינה
באלו מקייס כל תרי״ג מצות וג״ן סרריס דאורייתא שלשה מלאכי השרת לקבל נשמתו של הצדיק
ואז יוכל להמתיק ש״ך ופ״ר דיניס־ ונוכל לרמז עב״ל ונודע כי השכינה נקראת זאת ומלת פרעה
זאת בהפסוק ששה סיבות המתחילין באלף הוא לשון התגלות .
והמה במלוי גימ' תרי״ג וגץ סדריס גס המה וז״ ש בזאת תבחנו כלומר כאשר תרצו להשיג
גימ׳ ש״ך ופיר דיניס והשס א״ד ע״ה כלומר השכינה חי פרעה היינו שתתגלה החיות
שהוא ימתיק דיניס גס ריח וס״ת של הפסוק שלכס חייס הנצחייס אם תצאו מזה כלומר כאשר
גימ׳ ומודה ועוזב ירוחס ואז הוא כמקייס כל תצאו מזה העולס ויהי׳ רצונכס להשיג את
התורה בולה ואז יוכל להכניע שיך ופ״ר דיניס השכינה א״א לכס לבא למדרגה כי אס בבא
וכן נזכה להמתקת הדידס מעתה ועד עולס אחיכס הקטן הנה זהו היצ״ט ש^רא ילד
אמן נס״ו : מסכן בלומר כאשר תבואו לתוך לבכס את היצ״ט
כל ימיכס בזה העולס ותשמעו רק לעצתו אז
ד ש או את שברס על חמוריהס וילכו משס תוכלו להשיג פד השכינה בבא יוס חליפתכס
ויפתח האחד שקו לתת מספוא לחמורו ויבואו מלאכי מעלה לקבל נשמתכס בטהרה לבל
במלון . ישלוט זר בתוככס :
ו ק ש ה למה אמר שברס ולא תבואה ועוד יש
להבין מדוע האריך כ״כ בהלשון כי היה ויאמר אליהס יוסף ב יו ס השלישי זאת עשו
די שיאמר וירא את כספו באמתחתו . וחיו כו׳ .ו ק ש ה מדוע האריך כ״כ
ונ ב א ר עז״ה דהנה הקב״ה מתאוה לתפלתן יוסך ביוס אליהס בהלשון היל״ל ויאמ׳
בל
צה שלמה מקץ תפארת
אוכל ,וי ש לדעת מדוע כתב כאן רק של צדיקיס וברvיוח א>ו מבקשים ומחפלליס
כאן נמי כבראשונה ויאמ ר אביהם ולא כתב לפני הקב״ר vבאמת ובכל לי אן ר\א י״ת בחסדו
להס יעקב אביהם אותי שכלתם כו׳ . הגדול ימלא לנו את כל בקשתנו כי חפץ חסד
ונו כ ל לומר שזה קאי על הקב׳יה הוא אבינו ר\א אבל בתחלה צריך סאדס לעשות מצית
שבשמים הוא י״ת אומר לנו בכל יום ומעש״ט וצהפוך חומר לצורה בעניוות ובשפלות
שבו רצ׳׳ל עשו תשובה שברו לט נימ׳ אלקיס גדול יען כי כאשר מציע לכלל נדלות אז הוא
פי׳ כאשר תעשו תשובה אז תשברו את הדינים טפל מכל המדרגות ח*ו *
הבאים מבחי׳ אלקיס .מעט אוכל כלומר תמעיטו וז'פ וישא הוא לשון התנשאות את הוא התורה
בסאות אכילה נס שבו שברו לט מעם אוכל מן אלף ועד ת' שירם הוא לשון שבר
ר׳׳ת כאשר אשיב לה׳ ואקדש נשמתי לפשות כלומר בהיות הארס לומד הת רה ובא לכלל
מעשים טובים ואקוה שישפיע עלינו במהרה התנשאות וגדלות ח״ו אז הוא נשבר וטפל מכל
שפע ברכה רחמים וחיים גס הוא ר״ת כאשר המדרגות ח״ו וילכו משה פי׳ אבל בהיותה
עשית מעשים טובים לקדש ולטהר נשמתך אז הולכים מן המדרגה של נדלות ובאיה לכלל
רוכב שמיס בעזרך ובגאותו שחקים וישלח לן עניוות ושפלות אז ויפתח האחד זהו יחידו של
ברכה ונוכל לרמז ויאמר אביהם שבו שברו עולם את ר״ת אוצרות תבואה שקו ר״ת שועתנו
לנו מפ ט אוכל ר״ת וס״ת גימ׳ ימעט בתאוה קבל ושמע כלומר אז הקי*ה פותח אוצרות תבואה
של אכילה בלילה גס ר״ת וס״ת של כל הפסוק אימתי כשאט צועקים אליו י׳׳ת לתת מספוא
גימ׳ ד׳ מלוי הוי ׳ה בהכאה והשס הד״הפשוט לחמורו מספוא הוא לשון אסיפה כלומר שנאסף
בהכאה ובכפל וכ״ב אותיות התורה והשם אהי״ה מצות ומעש״ט .לחמורו ר״ל שנהפך חומר לצורה
באחוריס ובמספר הקדמי והשם אל פשוט ובמספ׳ במלון הייני בעת לינת לילה אז נצעק אל
הקדמי כלומר כשמקייס כ׳׳ב אותיות סתורה ה׳ וזה אחר חצות לילה גס לתת מספו״א
שורה עליו כל שמות הרחמים : ר״ת ממשיך פרנסה סעודת אחד ואחד במלון
ר״ת מטהר ומקדש נשמתו בחצות לילה .וירא
כי לולא סהמסמסט כי עתה שבט זה את כספו והנה הוא בפי אמתחתו כלומר אז
פעמים .והנה הפרשה הזאה אט קוריו הארס רואה כסף הרבה שהקב׳׳ה משפיע לו
תמיד בשבה חנוכס ונוכל לרמז בזה דסנה טדע עשירות גדול גס כסף הוא לשון תאוה כי כל
כי ימי חטכה מסוגלים המס לתשובה ולבן מי ארס משיג תאותו כשצועק באמת אל הקב״ה
שלא עשה תשובה בימים נוראים הקדושי׳ יוכל בפי אמתחתו ר״ת יה אביט מלכנו תכתבנו
לעשות תשובה בימי חטכס פעמים כדי שיהיה תחחמט בספר חייס פרנסה וכלכלה .גס שברם
נס על מה שעבר ולא עשה תשובה בימי למפרע ר״ת משפיע רחמים ברכה שפע והנה
נוראי' הקדושי׳ . ר׳־ת וס״ת של הפסוק וישאו שברם גימ׳ וכל
וז״ש כי לולא ה ת מ הט לולא למפרע אלול הארס מהפן חומר לצורה ובהכנעה והנה
כלומר כאשר החודש אלול התמהמהנו בהיות האדם כן פושה אז שורה עליו חסד
מלעשות תשובה עתס שבנו זה פפמיס פי׳ ורחמים ולכן ר״ת וס״ת של פסוק השני שאחריו
נוכל גם ע ח ס לעשות תשובה רק פעמ*ס ב׳ גימ' השם הוי״׳ה בכפל וד׳ מלוי הוי״ה בהכאה
פעמי׳ כדי שיהיה מל מה שעברט ולא עשינו רמז שאז שורה עליו חסד ורחמים :
תשובה בימי אלול וטכל לרמז בהפסוק הזה
שהוא ני מ׳ די מי החנוכה מסוגלים המה לתשובה מעט וי א מ ר אליהם אביהם שנו שברו לנו
ומעש״ט
שלמה מקץ תפארת
אותיות כחמה כי תתנחמו על עונותיכס מעס ומעש״ס בכל לבו :
צר״י אותיות יצר פי׳ בזה סמעיסו אח היצר
ומעש דבש כמו שאמר החכס הכולל דבש וי א מ ר ישראל אביהס אס כן איפו זאת עשו קסו
מצאת אכול דייך וזה מעש דבש כלומר כאשר מזמרת האיץ בכליכס והורידו לאיש מנחה מעס
היצר מפתה על לבן לעשות עבירה ויאמר לך ולוס במרס נכאח דבש צרי ומעס
שהוא מחוק מדבש עכ״ז חמעיש אוחו מכל ושקדיס.
וכל נכאת ר״ת כי עתר vתשמע נע קחנו גם הוא וקשה מדוע אמר הלשון מזמרת ר vארז ויזיל״ל
אותיות אך חן כלומר חן צדקר vממה שאתן מסוב הארץ גס למה אמר והרידו ולמה
לך ולוש אותיות שול פי׳ אז שול כל הברכות לא אמר ותנו ועוד בו שלישיה להקשות מדוע
משמיס נס הוא ר״ת ואז סוב לך גס נכאת אצל צרי ודבש אמר מעע ואצל השאר לא אמר
ולוש ר״ת השפיע לישראל כל שוב ו־שינו אז מעס :
נ׳ כלומר כאשר תשפיע לו;ס כל שוב אז יכלו ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנה העיקר ביאת האדס
להשיג נון שע״ב בשניס ר״ת מתקשר בצדיקיס לזה העולס הוא רק להתגבר א״ע על
יש־נ שהרת נפשו ושקדים תהי' שוקד על דלחות היצר ולהכרית אוחו מכל וכל אכן א׳יא לבא
החוריז יוס יום גס הוא ר״ת שישוב מאהבת לאותו ממדרגה עד שיבא לכלל עניוות ושפלות
קדושת ד׳ וממתיק דינים נס ר״ת שועתנו ואז יוכל לבא למדרגה היותר גבוה ואז יוכל
קבל ושמע ממתיק דיר ישראל פי׳ כאשר ד׳ להשפיל את היצ״ה עד שגס היצ״ה בעצמו נהפך
שומע שועת ישראל אז נמתקין כל הדינים מכלל לנווב לו ואז יוכל לעשות תשובה עלאה ולדבק
ישראל : א׳׳עבהשכיכהעלאה :
וז״ש אס כן איפוא זאת עשו פי׳ כאשר באהס
הנה לעולס הזה זאת עשו כלומר תראו ו אל שדי יהן לכס רחמים לפני האיש ושלח
לכס את אחיכם אחר ואת בנימין ואר לעשות עשיה שתקתקשרו א״ע להשכינה הנקראת
נאשר שכלתי שכלתי : זאת וקחו לשון לימוד כמו כי לקח סוב מזמרת
הוא לשון הכרתה הארץ הוא הארציות של היצ״ה ו הנ ה לכאורה קשה איך אמר יעקב כדברים
האלה הא התפלל עליהם כמו שפירש״י כלומר תלמדו את עצמיכס להכרית את
האיציות של היצ״ה בכליכס היימ איבריכס ט מעתה אינכם חסרים כלוס אלא תפלה הריר
האדס נקרא בית קסן והאיבריס נקראיס כלי מתפלל עליכם כו׳ וא״כ אין אמר להס אחר
הבית והורידו פי׳ אפילו כשתכריתו בכל איבריכס כל זה כאשר שכלתי כו׳ הא היה לו לבשוס
בהקב״ה אשר וודאי שמע תפלתו : את היצ״ה עכ׳׳ז תדמו בנפשיכס כי עדיין אתס
בבחי׳ ירידה ועדיין לא הגעתם למדרגר vגבוה .ונ ת ר ץ עז״ה דהכה נודע שבשער התפלה
צריך האדם לכוין לד׳ עולמות אבי״ע לאיש פי׳ ואז תניעו למדרגת איש .מנחה כלומר
ואז תביאו מנחה לר 'vנם מזמרת הארן ר״ת ולד׳ מלוי הוייה ע״ב ס״ג מ״ר vב״ן שהמה נימ׳
השיבו מאהבה רבה מהתקשרת צדיקיס אז רל״ב וכולם נכללים בהשס בן כנודע מספרי קבלה
תשיגו רק זכיות נס מזמרת הוא לשון שבס כי השס ב׳ין נמי נימ׳ רל״ב כמ״ש בח׳ חיי
כתרגומו כלומר תשבחו להקב״ה אפילו עם באריכות ע״ש היסב אבל העיקר שיהיה בעניות
הארציות של היצ״ה כי גס הוא נהפך לסוב נס ובשפלות גדול ואז שורה עליו השם הוי׳ והנה
בכליכם הוא לשון מחשבה כמו ויתנכלו פי׳ היצ׳׳ה נברא עם האדם כמ״ש לפתח חטאת
במחשבותיכס תהי׳ בחי׳ ירידה גס מנחה הוא רובץ אבל היצ״ט בא לו לאדם כשנעשה בר
מצוה
צו שלמה מקץ תפארת
היה כצהרים ודי בזה גס קשה מל מלת אהס כי מצוה בן י״ג בניס והיצ״ט אינו מפתה לאדס למצוה
די שיאמר וירא יו ס ך את בנימין . כמו שהיצ״ה מפתה לבות בני אדס לעבירה בכל מיני
ונבאר עז״ה דהנה נודע בהיות האדם מקשר פייעי רק היצ״ט אומר לו לאדס לעשות מעש״ט ואס
יוכל לקדש את נשמתו א״ע להצדיקיס הוא שומע לו ולעצתו הרי טוב ואס לאו ח״ו אינו
כ מה פ ע מי ס ולגרע היצר אנפשי׳ כאשר כתבתי מרבה לובדבריס כמו היצ״ה .
מזה באריכות. וזה שאמר יעקב ואל שדי יתן לכס רחמיס ושלח
וז ״ ש וירא יוסף פי׳ כאשר כל אדס רואה להוסיף לכס אה אחיכס אחר !הו היצ״ט ואת בנימין
לעצמו מצות ומעש״ט .אתס את בנימין בן ימין כלומר כאשר הכוונו בהשס ב״ן אותיות
מלת אתס הוא אותיות אמת מלת את הוא התורה כהנ״ל ותלמדו תורה לשמה בעניוות וההורה באה מימין
מאלף ועד ת׳ בנימין הוא בן ימין הייט אורך הוי״ה אורך ימיס בימינה גימ׳ עניו כמ״ש
ימיס בימינה כלומר אז יוכל לבא לבחי׳ אמת אז יהיה תהיה בחי׳ עניוות כלומר כאשר
ויאמר לאשר על ביתו רצ״ל אז אומר הקב״ה להצדיק כורה הכס הוי״ה .אבל ואני פי' כשבא האד'
שהוא על ביתו בל הקב״ה שלומד התורה בכל ע ת לבחי' גדלוה ואומר ואני כאשר אותיות כראש סי׳
גס הוא מושל בהקב״ה כנודע .הבא את האנשים שנעשה בעיני עצמו כראש .שכלתי פי׳ אז נעשה ח״ו
הביתה כלומר תתן להס כ״כ התעוררות לתשובה שיוכל מן החסד וזה שכלתי אותיות תשכיל כלומר
ולמעש״ט כדי שיוכלו להביא את עצמם הביתה הייט תשכיל לבא לבחי׳ עניוות ושפלות ואז יהיה בורה
שאדם נקרא עולס קטן בית קטן יוכל להביא לעצמם כל החסדיס אבל העיקר שיהיה לאדס בטמון בה׳
את היצ״ה להתגבר עליו כהנ״ל לגרע היצר לנפשו באמה דאיתא בספרי קבלה אותן ח״י ברכות שבעמידה
וגס תכניס בלבם מדת בטחון וזה טבח אותיות הה רמוזים בשין בסוד ג׳ קויס כהס ג׳ ווין
בטח כי אתי יאכלו האנשים בצהרים מלת האנשים ח׳׳י וטס השין עצמו הרי שיח וזה שיח כמנין
ר״ת שיטהר נשמתו מגרע יצ״ה אנפשי׳ בצהרים שבקדושה .וטכל לומר כי כל מי שיש לו בטחון
ר״ה צדיקים המה מבקשים באמה רחמי ה׳ גס אמת בהקב״ה הוא יוכל לשלש קדושה בכל יוס באמת כי
הבא את ר״ת למפרע הקשר את אהבתך בצדיקי בלתי בטחון באמת בהקב׳׳ה איך יוכל לומר ג״פ קדוש והוא
האמת גס ר״ת וס״ת מבל הפסוק גימ׳ והנה גדולה ר ק מן השפה ולחוץ ולכן מבואר בס״יכיהמליי שלבטח
תשובה שמגעת עד כסא כביד ובהיות האדם מקשר הוא גי מ׳ ג׳׳פ קדוש ונוכל לרמז נמי בהקדושה דהנה
א״ע בצדיקי האמת אז זוכה לעשות תשובה באמת : נקדישך ונעריצך כטעס שיח סוד שרפי קודש ר״ה
ו י ג ש ו אל האיש אשר על בית יוסף ו Tברו אליו וס׳׳ת ע ס האותיות במלוי נס ונעריצך ר׳׳ת וס״ת
פתח הבית ויאמרו בי אדוני ירוד ירדט הוי׳׳ה כלומר כשיש לאדם בטחון בהקב״ה גימ^י
בהחלה לשבר אוכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתח׳ אז שורה עליו השס הוי״ה שהוא חסד ויאה ר׳׳ת
את אמתחותינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כ ס פ ט וס׳׳ת של כל הפסוק גימ׳ אל במסכר הקדמי וד׳
במשקלו ונשב אותו בידנו וכסף אחר הורדט מ י ט מלוי הוי׳׳ה באחוריה ובכפל והשס אלקיס ברבוע
לשבר אוכל לא ידענו מי שס כספנו באמתחותיט חה המתקת הדני ס :
ויאמר שלום לכס כו׳ . וירא יוסך אהס אה בנימין ויאמר לאשר על
והדקדוקים רבו בכאן .א .אמר ויגשו אל האים ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח
א xעל בית יוסף ומשמע שדברו רק אליו והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהריס .
ולא אל יוסף ואח״כ כתב ויאמר שלום לכס כו׳ ומשמע ולכאורה קשה למה כפל מלת האנשים כיון שאמר
שיוסף השיב להס כן וקשה אס המה דברו אל האיש הביא את האנשיס הביתה למה אמר
ולא ליוסף מדוע השיב להס יוסף ולא האיש .ב עוד כי אתי יאכלו האנשים והיל״ל כי אתי יאכלו
מה
שלמה מקץ תפארת
בהתורה הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מה שכתוב רדברו אליז סתח הבית היל״ל מן
מעלה ואתה תרד מסה כפול בכל אחד ולשי סתת הבית .ג .מה שכתב ירוד ירמו בתחלה
מה שכתבתי קאי אחביבות דב׳ קניניס הנ״ל למה כפל לשונו היה לו לומר סתם ירדנו
דגר שהוא לש״ש וקנה אותן ב׳ מעלות של ב׳ לשבר אוכל .ד .מלת בתחלה הוא מיותר אלא
קניניס ואתה תרד מסה מסה שתחסר החביבות היל״ל ירדנו לשבר אוכל ומעצמו יבין שזה קאי
שני הקניניס הנ״ל . מל פעם הראשון ממה שאמרו אח״כ ויהי כי
ו הנ ה העיקר הוא שיתקשר הארס לצדיקיס באנו אל המלון כו׳ .ה .תיבת כספנו במשקלו
שבדורו שילמדו אותו דרך איך לקדש הוא מיותר כי היה די במה שאמרו כסף איש
את ביתו זה גופו כי האדס נקרא בית קסן בפי אמתחתו .ו .מלת בידנו מיותא יען כי
ולשבר כח תאות אכילה ולקדש ולסהר א״ע היה די במה שאמרו ונשב אותו .ז .מלת
ולחסות תחת כנפי השכינה ע״י תשובה מאהבה הורדנו נמי מיותר כי היה די שיאמר וכסף
ואז נהפך החומר לצירה : אחר בידינו לשבר אכל .ח• מס שאמרו לא
ו ע ת ה נשובה לתרץ המקראי קודש ויגשו אל ידענו מי שס כספינו כו׳ כל זאת סיר .להם
האיש כלומר ישראל עם קדושיס יגשו אל לומר מקודס שאמר וכסף אחר כו׳ .
האיש זה הצדיק שנקרא חיש אשר על בית יוסף ו ש מ נ ה אני יודע לתרן עפ״י מה שראיתי
פי׳ מי שרוצה להוסיף לעצמו מצות ומעש״ס באיזה ספר על המשנה בס״א פ״ד
להבית שלו היינו לקדש את גופס ויאמרו בי. מ״ב רבי אומר אל תסתכל בקנקן יש לשרש
אדוני ירוד ירדנו פי׳ יאמרו אליו שני ירידות מ״פ סוף פרק ו׳ ה׳ קניניס קנה הקב״ה
היה לנו בתחלה לשבר אוכל כמו שברו על ה׳ בעולמו ומהן אברהס קנין אחד ישראל קנין אחד
אלקיו כלומר ירידה ראשונה מה שאנו ופרשו המפרשיס דקנין לשון חיבה כדרך קנין
מחכיס ומצפיס להקב״ה רק על הפרנסה ולא שחביב על הקונה וא׳׳כ פן יאמרו ישראל כיון
לרוחניות ויהי לשון צער כי באנו אל המלון פ א ר חביב מצד שני קניניס מצד ישראל ומצד
זהו עוס״ז שהוא רק כמלון אורחים ונפתחה אברהס אבינו אינו צריך יותר דאינו דחיבת
את אמתחתינו אותיות תחת אמנו וזה השכינה ,אברהס וישראל מועילים רק כשעושה רצונו
שהוא אס כנ״י כלומר פתחנו והתחלנו לחסות הס חביביס ביותר שהס עמו בני ידידו אבל
תחת כנסי השכינה אבל והנה כסף איש בפי באין עושה רצונו או שאינו בן אברהס ואינו
אמתחתו אותיות תחת אמו כלומר כל תאות איש בשס ישראל כי בא לגייר חשוב בעיני המקוס
לחסות תחת כנפי השכינה הוא רק בהפה כאלו היה ישראל כדדריש במדרש מהפסוק
שאומר שהוא רוצה לחסות תחת כנפי השכונה כיין לבנון ודגל בחוריס וחשוב כאלו היה בן
אבל לבבו כן יחשוב רק כספינו הוא לשון אברסס ע״י קירובו למקוס זה שאמר אל תסתכל
תאוה כלומר התאוה שלנו עומד עדיין במשקלו בלןנקן הס ב׳ קניניס שיש לך אלא במה שיש
הראשון ונשב אותו פי׳ שנשוב להקב״ה בידנו בו ביש מעש״ע בתוך שני הקניניס מועילין
כלומר הבחירה הוא וודאי בידנו לשוב להקב״ה לחברך ביותר כי יש קנקן חדש מלא ישן
תשובת המשקל וכסף אחר הורדנו בידנו כלומר כלומר שהוא חדש בן מעכו״ס להתגייר והוא
עבור אותה תאור .אחרת הנ״ל היינו לחסות מלא ישן כלומר שקונה שני קנינים הישניס
תחת כנפי השכינה והתאוה הוא רק בפס ולא ויש ישן הוא ישראל שיש לו שני הקניניס
בלב עבור זה היה לנו ירידה שניה ג״כ וזהו הישניס ואפילו חדש אין בו שאין לו זכות של
שני ירידות בידנו לשבר אכל פי׳ זהו הבחי״רה זה החדש מפני רוע מעשיו ויש לרמז זאת
הוא
צז למה מקץ תפארת
אלקיכס ואלקי אביכס הא הי׳ די שיאמר אלקיכס הוא בידנו לשבר תאות אכילה אבל צא ידענו
לבד או אלקי אביכם לבד : מי שס כ-ססנו באמתחותינו אותיות באמת
ונ ח ר ץ עז״ה דהנה כל אדס צריך להאמין וינהת כלומר לא ידענו מי שיוכל להשיב
בהבוב״ה שהכל הבא עליו הוא לעובה תאותינו להסות תהת כנפי השכינה שיהיה לני
מאת הקב״ה ואפילו כאשר לפעמים יבואו תאוה באמת תמיד ובכל לב ונפש ואז ינחת
עליו איזה דיניס ח׳׳ו נכון לבו יהיה בעוח אתנו הקב״ה .ויאמר שלוס לכס אותיות מושל
בה׳ כי גס זו לעובס יען כי חפץ חסד הוא כלומר הקב״ה אומר לישראל פלוס לכס פי׳
ומאתו לא תצא הרעות אלא שלפעמים הוא תתקשרו להצדיק שהוא מושל בי ואז אל תיראו
ית׳ מלביש את החסדים בהלבוש של דין אבל ועוד שיש לכס ב׳ קניניס ישראל קנין אחד
זה הוא רק לרגעה קלה יען כי תיפף נתפשע אברהס קנין אחד וזה שכתוב אלקיכס ואלקי
הלבוש ונראין החסדים בגלוי מה שהיה בתחלה אביכס מלת אלקיכס זהו ישראל קנין אחד
בהסתר אבל מי שאינו מאמין בזה הוא מהפך זהו אברסס קנין אחד ואלקי אביכס
ח״ו את החסדים לדינים גמורים עד שאינן עבור זה נתן לכס מעמון המה החסדים כי
יכולין הדינים להתפשע מן החסדים שיהי׳ הוא עס האותיות גימ׳ אהי״ה אל הוי״ה והשס
מגולים. ע״ב באמתחותיכס אותיות בא מתחתיכס
וז״ש המקונן זכור ד׳ מה היה לנו מלת מה כספיכס זה תאותיכס בא אלי כלומר בעשיית
גימ׳ הוי״ה במלוי אלפין לנו גימ׳ אלקיס תשובה מאהבה זדונות נעשין כזכיות ונהפך
כלומר החסדים הבאים מן השם הוי״ה נמי התאוה למצוה שיתאוה למצוה וזה כספכם בא
נהפכו לאלקי׳ שהוא דין כמ״ש הרשעים מספכין אלי .וז״ש ויבא האיש זהו הצדיק ביתה יוסף
מה״ר למה״ד ומי שמקשר א״ע לסצדיק אמיתי כלומר מביא לסבית שלכס הוספה .שתוסיפו
הוא יוכל לבא למדרגה זו להאמין בהקב׳׳ה לכס מצות ומעש״ע ויתן מיס פי׳ נותן להס
שהכל הוא רק לעובה ואז יכול הצדיק הזה עצה איך ללמוד את התורה הקדושה שנמשלה
להמשיך עליו רחמים שבמהרה יתפשע הלבוש למיס וירחצו רגליהם פי׳ בזה יוכלו לרחוץ אה
של הדינים ויתגלו הרחמים. הרגילות שלהס מה שהיו רגילים לילך אחר
וזי׳ש שלום לכס אל תיראו שלום אותיות תאות היצ״ה ויתן מספוא להמוריהס מספוא
מושל והצדיק נקרא מושל כי סקב׳׳ה לשון הוספה כלומר להחומר שלהס נותן הצדיק
גוזר והצדיק מבעל כלומר אתם צריכין להתקשר הוספה להוסיף מצות ומעש״ע ואז נהפך
א״ע להצדיק אמיתי שהוא בחי׳ מושל ואז אל סחומר לצורה והנה אותן השלשה פסוקים
תיראו .אלקיכס פי׳ אל תיראו מפני הדינים ויגשו אל האיש כו׳ ויאמרו בי אדוני .ויהי כי
שהוא אלקיכס בחי׳ דין ואלקי אבותיכם כלומר באנו כו׳ ר״ת וס״ת גימ׳ כל יוס הבת קול
זה שאביכם שבשמים בא עליכם בהדיניס זהו יוצאת מהר חרב אומרת שובו בניס שובבים
נמי בחי׳ חסד לכס מעמון באמתחותיכס מוא גס ויאמרו בי אדוני ס׳׳ת גימ׳ סוי״ה גס
המסדים כמו שכתבתי במאמ׳ הקודם שהוא גימ׳ אל נוכל לומר ויגשו אל האיש אשר ר״ת גימ׳
אהי״ס הוי׳׳ה פשוע ובמליי יודין באמתחותיכס תליסר מכילין דרחמי כלימר שהמשיך חסד
אותיות בא מתחתיכס כלומר החסדים המה ורחמים על כלל ישראל :
באים לע׳ע מתחת יען כי ממעל הלבוש של וי א פ ר שצוס לכס אל תיראו אלקיכס ואלקי
דין אבל כשיתפשע הדינים אז תיראו סחסדי׳ אבותיכס נתן לכס מעמון באמתחותיכס.
וכנה ר״ת של הפסוק גימ׳ השם אדני באחורי׳ ו הנ ה לכאורה קשה על כפל הלשון שאמר
ובמלוי כד תפארה שלמה
שלמה מקץ תפארת
ובמלוי הוי״ה פשוע וד׳ מלוי הוי״ה ובאחוריס ובמלוי אחוריס והשם אנקים בחח וריס והמה
בירך אחורים והשם אהי״ה בהכאה כלומר דיניס אבל ס״ת גימ' חסד הוי״ה פשוס ובאחורי׳
נזכה אותו שיהיה שורה עליו חסדי ה׳ וכן ובהנאה ובכפל וד' מלני הוי״ה ובאחוריס וצמתקין
סלה לחסד ד' מעתה ועד עונם אמן נצח הדיניס באותן שמות הרחמיס וכן סכה לחסדי
ועד : ה' מעתה ועד עולס:
ב נ ל כ ו א ע י
^צלמה מודעה רבה לאורייתא תפארת
ע ב ו ר שכחיתי כספרי זס כמה גימפריאוח של הדוח במלוי ובאסורים
ובריבועו ובכפל ובמספר הקדמי ולאו כל מוחא סביל דא כי **
לאו כל ארס זוכה לכך שידע איך לחשוב אח סויוח האלו ופן יהיה
בעיכיהס כספר החחום לכן הצנחי פה כל ממעריאוח של א״ל הוי״ה
אדנ״י אלקי״ס שד״י במלוי ובאסוריס ובאחוריס של מלוי ובריבוע ובכפל
וכמספר הקדמי וכדומה כדי שיהיה בגיקל לכל אחד ואחד להנין כל
הגמעריאוח ולא יצערן לחשוב הרבה רק יביע בעיני שכלו בהפירוש של
הויות ואז ידע הכל היעב ובניקל בלחי שוס מניעה וזה החלי לעשוח
בעזה״י ז
מלוי אחורים
קפ r כזה יו״ד .יו״ד ה״י .יו״ד ה״י וי״ו .יו״ד ס״י וי״ו ה״י עולה השם ע״ב
.קס״ו . יו״ד .יו״ד ה״י .יו״ד ה״י וא״ו .יו״ד ה״י וא״ו ה״י. השם ם״נ
ק־ל • . . יו״ד יו״ד ה״א .יו״ד ה״א וא״ו יו״ד ה״או א״וה״א. השם ט״ה
pמT . . יו״ד .יו״ד ה״ס .יו״ד ה״ה ו״ו .יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה. השם ב״ן
.תרכ״ד כל ד׳ שמות אחורים של מלוי עולה.........................................
הוי״ה
שלמה פירוש של הויות תפארת
הוי״ה בהכאה
קפ״ו השם הוי״ה פשוט י׳ פעמים י׳ ק .ה׳ פ׳ ר\ כה .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ס׳ פ׳ ה׳ כה.
השם ע'כ י׳ פ׳ י׳ ק .ו׳ פ׳ ר לו .ד׳ פ׳ י ׳ טז .ה׳ פ׳ ה׳ כה .י׳ פ׳ י׳ ק.
תקע״ד . ו׳ פ׳ ו׳ לו .י׳ פ׳ י׳ כ .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ה׳ פ׳ ' 0כה .י׳ פ' י׳ ק.
כה .י׳ פ׳ י׳ ק. השם ס״ג י׳ פ׳ י׳ק‘ .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ד׳ פ׳ ד׳ טז .ר\ פ׳
תעה . ו׳ פ׳ ו׳ לו .א׳ פ׳ א׳ א .ו׳ פ׳ ו׳ לן ר\ פ׳ ס׳ כה .י׳ פ׳ י׳ ק.
. . השם מ ה י׳ פ׳ י׳ ק .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ד׳ פ׳ ד׳ טז .ה׳ פ׳ ' 0כה.
רעז א׳ פ׳׳ א' א .ו׳ פ׳ ו׳ לו .א׳ פ׳ א׳ א .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ה׳ פ׳ ה׳ כה .א׳ פ׳ א' א.
השם כן י׳ פ׳ י׳ ק .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ד׳ פ׳ ד׳ מז .ה׳ פ׳ ס׳ כה .ה׳ פ׳ ר^ כה.
שכד . . . ו׳ פ׳ ו׳ לו .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ר\ פ׳ ר\ כה .ה׳ פ׳ ר\ כה.
הר״ה בכפל
י קי . השם הוי״ה פשוט י׳ פ׳ ה׳ נ .ה׳ פ׳ ו׳ ל .ו׳ פ׳ ר\ ל.
.תת pס . השם ע"כ יו״ד פ׳ ס״י ש .ה״י פ׳ וי״ו של .וי״ו פ׳ ה״י של.
תרצ . השם ס״ג יו״ד פ׳ ה״י ש .ה״י פ׳ וא fקצ׳׳ה .וא״ו פ׳ רv״י קצ״ה.
רע״ו . השם מ״ה יו״ד פ׳ ה״א ק״כ .מ״א פ׳ וא״ו ע״ח .וא״ו פ׳ ה״א ע״ח
ת״ם . . השם כ״ן יו״ד פ׳ ר\ה ר .ר\ה פ׳ ו״ו ק״כ .ו״ו פ׳ vYoק״כ. .
במלוי אררה
כ״א פשוט עולה
מם״א ביורין כזה אל״ף ה״י יו״ד ה״י
נההץ
שלמה של הויות פ*רוש תפ אי ת
רינ״א בההין אל״ף ס״ה יו״ד ה״ה ............................................................
קמ״ג באלפי[ אל״ף ה״א יו״ד ה״א .............................................................
תע״ו ועם פשוט עולה הנ״ה . . כל שלשה שטות עולה
תש״ג ועם פשוט עולה תרנ״ט . . בל שלשה שמות עולה
אהי״ה בהכאה
קנ״א פשוט א' פ׳ א' א .ה׳ ס' ה׳ בה .י׳ פ׳ י' ק .ה' ס׳ ה׳ כה.
ביורי[ שבפת אלפים שבפ מאות ושלשה.
בההין שבפת אלפים וחמש מאות שלשה וממשים
באלפי[ שבפת אלפים וחמש מאות וחמשה
שלמה של הויות פירוש תפארת
בל ג' שמות עולה שנים ועשרים אלף שבע מאות אחד וששים
ועם פשוט עולה שנים ועשרים אלף תשע מאות ושנים עשר
אדרה בכפל
ק״ה ■ י • • ה׳ פ׳ י׳ ג .י׳ פ׳ ה׳ ני פשוט ח׳ פ׳ ה׳
•אל
ספ״ה • ♦ • . א ל ב מ לוי כ!ה אל״ף למ״ד עו ל ה.
אל בהכאה
תשעה מאות ואחד . . . . א׳ פ׳ א׳ א .ל׳ פ׳ ל׳ תת״ק .ל^ןלך״
במלוי
אל״ף דל״ת הו״ן יו״ד עולה ..............................................................................ת ר ע ״ א
אדני באחורים
קנו . פשוט א׳ .א״ר .אד״נ .אמ״י עולה ......... .................................................
אדני בכפל
מאות ואי בע עולה שבע א׳ פ׳ ד׳ ד .ד׳ ס׳ צ׳ ר .צ׳ ס׳ י׳ תק.
אדני בדבאה
א׳ פ׳ א׳ א .ד׳ פ׳ ד׳ ט״ז .צ׳ פ׳ צ׳ אלפים וחמשה מאות .י' פ׳ י׳ ק.
אלהיס ~
ש ל הויו ת פי רו ש תפארת
' א ל הי ם
פ״ו . . . . . . . * א ל הי ט פשוש שולה.
אלהים במלוי
ש . . . . . ביודץ אל״ף למ״ד ה״י יו״ר מ״ס שולה.
רצ״ה ב ־ הי ן אל״ף למ״ד ס״ה יו״ד מ״ס ............................................................................
רצ״א . . . . . . ב אלפין אל״ף למ״ד ה״א יו"־ מ״ס.
ועם פשוט עולה אלף כל השלשה שמות עולה אלף ארבע מאות חמשה ותשעים.
שש מאות המשה ותשעים.
אלהים בהכאה
א׳ פ׳ א׳ א .ל׳ פ׳ ל' תת״ק .ה׳ ם׳ ה׳ ב ה .י׳ פ׳ י׳ ק .מ׳ פ׳ מ' סוא אלף וששה מאות.
שולה
שלמה פירוש של הויות תפארת
עולה אלפים ששה מאות וששה ועשרים
אלד,ים בכפל
תר׳ל . א׳ פממיס ל׳ ל .ל׳ ס׳ ה' קנ .ה' פ' י׳ נ .י׳ פ' מ׳ ת .עולה
אלוה
מב . . . . אלוה פשוע עולה
אלוה במלוי
. אל״ן 1למ״ד וא״ו ה״א ר״ד וזה באלסין .בההין אל״ף למ׳ד וה״ו ה״ה רי״ב.
עולה שש מאות ושמנה ושלשים ביודין אל״ף למ״ד וי״ו ה״י רכב.
אלוה בהכאה
• • • • כה. פ׳ ל׳ תתק .ו׳ פ׳ ו׳ לו .ה׳ פ׳ ה׳ א׳ פ׳ א׳ א .ל׳
אלוד ,בכפל
א׳ פ׳ ל׳ הוא ל .ל׳ פ׳ ו׳ קפ .ו׳ פ׳ ה׳ ל ....................................................ר ״ ם
אלוה
שלטה תפארת
פירוש של הויות
ש די
שדי במלוי
עולה שטנה טאות וארבעה עשר . • • ירד• שי״ן דל׳ת
שדי בכפל
ש׳ שעמים ד אלף ומאתים .ד׳ שממיס י׳ מ .עולה אלף ומאתים וארבעים
שדי בדבאה
ש׳ שעמים ש׳ תשעים אלף .ד׳ שפמים ד׳ טז .י׳ ש׳ י' ק.
י הי ה נה״י לח ט"! ג יציאתו אחר מו תו יצאתי אחר ה׳ א׳ ב׳
ותרם ותקס ד יח ח תש ״י תש ח א יא
מ״ ה מב יד יח ד היצ״ה הצי״ה ״ ב כז
פ ט מי ם פ״י יט ד כ שהיצ״ה שהצי׳׳ה ״ ״ כה
ותולטה ותלוטה כח ■3לב במחשבות במחבות ״ י׳ לב
(/ ג לב ’׳
וח ס הי מין הי ח ס נמין ג לה או תיו ת או תיו תו
בדכרי ס בדריס ׳ לז ״ וגס נגד ״ ״ לו
נתרץ נתר א כג כב ת רד מ ה ת א ד מ; דלא ״
II
חס חז לו לו לא א ס ט
II ft
ח! ו חי מנ ה ה מינ חי ו חו לח אשתו אשרו ״ ח ״
n
חס תפתה ח! י פ ת ה כ 1P כאשר . כאש ״ יא ״
U h
טז״ה ד ר\ ה י די ט ה ידי ט ה טז״ס כז ניחא נוכח ״ טז ״
ו 1ה ה מ פול ת ה מ פו ל ה א ■ח כג טס סד ב .יג י
וחלו וחיל ג P ירבה ורבה ג ד ״'
זת וה ג ו כד כן בן ׳ לד ״
מ ד ת ח מ ת ח ד ל מ ד ת חב״ד ח לב כה אחד
מלת אחל■ ד ה ״
11
שלח חהי׳ שאהי׳ ב יט בונה בינ ה כו יא א
שימתו שירחי א יח 0 טס טד ו ״ ב
יסי תו וסיתו ב כט מןוקק שבטתים מז ק קי ש ט תי ס ג יג ג
שחס סחס ג יב כח שילוב שילוס ו ״ ״
לפ״1 3כט
II לן ״ ״
לפרש למה״ר מה״ד
חב רה ס חביה ס ד ח וטס וטד ״ ד כ
ה מלכיס המלחכיס כט ג ב בנון בנין יד א יב
II
ומ שיה ממ שרה ד לב אפילו כשיהי׳ שיהי׳ ב טז ״
ח״ו סו לב ח ה כל סל ״ כד ״
להטלות חל לספלו ת לג ג כט ת מי ד ת מי ס ג א ״
M
חתה חתם כג ד לו הו ס כ ס למשות הוסכסי לו. כה טו א
ו הנ ה ו הי ה לה ח ל( שמחמם במחמס לו ׳ ב
וי II
שחמר שחמו נ חמס מלאה הארץ מלאה הארץ כד ״ ג
H II
חשר נ1לו חשר ל מ אי ר ה בכל בכל כו טז א
II
הנ ה חלה ר לו ימשו וט״ש כב ׳ ״
הנ ה היה ה לו ח קל״ב ר,כ״ב י ״ ג
A II
ויצב ויצח כח טבר מברי יג יז ג
לוח התיסן
&
ס ז
דף ס a
F
^ דף
תיקון ט עו ת ;r תי קו ן ט עו ת n
a
ישק וישק nלו 9
במתי הצלחה ד יג במתי ארץ
יאמר אמר טז ד 9
עג ג כט ולמה מסיים ולמה לא מסיים
מלכים כה מלאכים 9
צא ג התפוררות ד ח התפורות
המלכים המלאכים ה ה M
שכם מד ג ד שלם
מלכים כה מלאכים § §
שיוכל כט שיתן
« 9
המלכים המלאכים לו H « שרואה פה א טו ראה
אור לה אמר צב ג לו ב ו לס
a
a
הכיר הסיר א צד א א״י בזה האופן ד כט א׳י
אינם 9 9
אתס B
מהו הלשון שאמר 9 aמהו הלשון
שבשפת כט שבשפר צה ד הסירו את אלהי הנכר כיון
נימ׳ בנימין גימ׳ י צו א ליום ה ח לח ליו״ה
a a
גימ׳ ג'״פ קדוש פם האותיות והתיבות המלכים טו המלאכים a a
קיא ג כ>>
a
שיכוין שיתפללו לדיו כתובה וכתובה ד ב לניר
ואע״ס ופפ״ז aד 3ל על נייר
לוח דתיהון
^ ס דף & יף &
תיקון ט עו ת בן p תיקון ט עו ת fZ "י
נדנרס כדכרים קיח כ כד למס צמס כח קיג ד
ויחפש קיט א לג ויתסש הכבוד סככוד לג ״ ״
גדלות גדולות ״ כ ג לסכ׳׳ל לסכו׳׳ל לד ״ ׳׳
מ״ש פ״ש ר!ימ ג לח לישראל לישרל א קיד ״
ולא לא ר!כ ג כד הפין העון לד ״ ״
וכאשר כאשר כ כה ׳ ואמרו יאמרו ד קי( כ
י!ל את פצמן צ״ל נקוד שורה א׳ מד׳ מלוי הוי׳ה .בשם מ״ג .תחת ואו נקוד סו קיח א
אלא לרפות את מצמן צריך להיות וי׳׳ו את שלא הלכו פל
שורה ג׳ מאחוריס של מלר כשס מ״ה תחת לרפות לא לראות ״ א
סא״ו א״ו .צריך להיות ה״א וא״ו :