‫!

בית יעקב לכו ונלכה באור י“י> ישרים דרג* י*י צדיקים ילכו ים♦‬

‫זה השער לי״י צדיהים יבואו בו ‪:‬‬

‫תפא־־ת שלמה‬
‫על ספר בראשית‬
‫מן חמשה חומשי תורה‬ ‫‪u‬‬
‫בו יבואר חידויןוים ע ל ה תו ר ה ע״פ מוסר ה ש כ ל ל ע בו ד ת הבו ר א וכל אי ש‬ ‫‪B‬‬
‫־‪388‬־‬ ‫‪5‬‬
‫א ש ר ידבנו לבו ל הבי ט ולה שגיח בספ ר הז ה ב ב ל ע ת יתעורר ל ב בו בקרבו‬ ‫‪5c‬‬
‫‪C‬‬ ‫ל ה קי ץ אי ע מ ת ר ד מ תו ול שוב א ל ה בו ר א ב כ ל לבו ונפשו ‪ .‬ולרוב הנני‬ ‫‪vTi‬‬
‫‪IZ‬‬
‫‪IZ‬‬ ‫מדבר טעניני בטחון לה אמין ב ה ש ג ח ת הבוב״ה ו ל ק ב ל א ת ה כ ל ב א ה ב ה ‪.‬‬ ‫‪n‬‬
‫ד־•‬ ‫‪q‬‬
‫‪r.i‬‬ ‫ואקוה להתניא לאור אי״הג ם ע ל ש א ר ד׳ ספרים‪ .‬חיב ר תי אני ז עי ריד ח ב רי א‬
‫‪u‬‬
‫‪fl‬‬ ‫ש ל מ ד ‪ ,‬א ף ‪ ,‬ר ן רב ומגיד משרים בק״ק באיאן ב מ דינ ת בוקאווינא בעט״ח‬ ‫‪ZJ‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪%‬‬
‫‪n‬‬ ‫ט ר ד ת ד ג ס ש בן ל א׳ א ה ר ב הצדי ק ס ב א קדי ש א ח םי ד או פ רי ש א‬ ‫‪a‬‬
‫‪r‬‬
‫ז א ב ז צו קלל ה״ ה ב ה ר ב הצדי ק הגאון‬ ‫נהמז‬ ‫נ׳י ע״ה פ״ה כ ק ש״ ת “י׳י*‬
‫‪a‬‬ ‫דו ד צ בי‬ ‫א מי תי מופ ת הדור טפורםים ב כ ל קצוי ארץ כק ש״ ת‬ ‫‪tv‬‬
‫‪n‬‬ ‫זצוקללה״ה אב־ד ומו״צ בק־ק ט א הלוב וקרעטיניץ והגליל‪ .‬ב ה רב ה צדי ק‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫־‪■38s‬‬ ‫א ר ' ה ל י ב ש ז צו ק ל ל ה׳ ה‬ ‫הגאון הטפורסים ר שכב״ה יויי^י‬
‫‪%‬‬
‫אב״ד בק״ק ס ט אני ס ל א ב מובא ב שו״ ת נ ד ב )הוא דודו ורבו ש ל ה רב הג און‬ ‫‪3‬‬
‫מ א י ר נ ת י ב י ם ( ב ה ר ב הצדי ק הגאון וכו׳ ט ד ה‬ ‫‪a‬‬
‫מרדכי טארדי ש זצוקללה״ה אב״ד בק״ק באטבערג ב ה רב ה צדי ק הגאון וכו׳‬ ‫>»!־‬
‫ט ו ר י ז ה ב זצוקללה״ה אב״ד ב קי ק ל ע מ ב ע רג‬
‫>‪■38g‬‬
‫ל מ ע ל ה בקוד ש קדשים גאוני א ר ץ וצדיקי יסודי עולם דור דודים א ש ר‬ ‫&‪■38‬‬
‫א מן ♦‬ ‫י^*יי''‪°‬‬ ‫ב א ר ץ ה מ ה המאירים‬

‫נ־י‬ ‫בדפוס החדש המשובח ש״ר צבי היר ש רואהל‬

‫הועו ק וו||וכנט לאינטרנט‬
‫טשערנאוויטץ‬ ‫‪www.hebrewh|1cks.org‬‬
‫‪^{. (Scf^artt'fc^c ^udjbrucferci, iSjenicmiij.‬‬ ‫‪# :‬ינ ס ת ש ט ״ז‬

‫שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ואין טוב אלא תורה‪.‬‬

 This Sefer has been made available by:

n g S G jy ICORNER
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL !718)972-0777
FAX. (718) 972-0178

A deluxe bound copy of this sefer is available at:

Biegeleisen Hebrew Book Store
4409 Avenue
Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165

‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬

:‫ אצל‬,‫ במחיר סביר‬,‫וניתן להשיג ממנו טופס מכורך‬

‫בימ״ס ביגלאייזן‬
4409 le*’’ Avenue
(718) 436-1165
 ‫שמות הצדימים המובאים בפנים הספר‬

‫‪.........‬פ‪:‬‬ ‫הרה״ק ר׳ אברהם יהושע העשיל מאפטא זצ״ל )בעל אוהב ישראל(‪......‬‬

‫‪ .......‬מח‪:‬‬ ‫הרה״ק ר׳ כרוך מקאסוב זצ״ל )בעל עמוד העבודה( ‪.................................‬‬

‫הרה״ק ר׳ רור צכי זצ״ל‪ ,‬אכ״ר מאהלוב וקרעמניץ )זקינו של המחבר(‪ .‬טז‪ :‬םט‪ :‬עח; צא‪ .‬צח קיב‪ :‬קיז‪.‬‬
‫‪ .......‬מר;‬ ‫הרה״ק ר׳ חיים קראסניר זצ״ל ‪.................................‬‬
‫‪...‬נח‪ .‬צ‪:‬‬ ‫הרה״ק ר׳ יעקב שמשון משיפיטיפקי זצ״ל‪..............‬‬
‫‪ .......‬נט‪.‬‬ ‫הרה״ק ר׳ ישראל כעש״ט זצ״ל ‪..............................‬‬
‫‪,‬כח‪ :‬לט‪:‬‬ ‫הרה״ק ר׳ ישראל מרוזין זצ״ל ‪..................................‬‬
‫‪ ........‬פ‪.‬‬ ‫הרה״ק ר׳ מנחם מענריל מקאםוב זצ״ל ‪.................‬‬
‫‪.........‬נ‪:‬‬ ‫הרה״ק ר׳ מנחם מענריל מרימינוב זצ״ל ‪...................‬‬
‫‪.........‬נ‪:‬‬ ‫הרה״ק ר׳ פייכוש מזכריש זצ״ל‪...............................‬‬
‫‪.‬צג‪ :‬קא‪.‬‬ ‫הרה״ק ר׳ צבי מנרכורנא זצ״ל )בעל צמח ה׳ לצבי(״‪.‬‬

‫‪.....‬קיח‪:‬‬ ‫הרה״ג ר׳ שלמה זלמן גלוונץ זצ״ל‪ ,‬שו״ב ומו״צ במאראש אויוואר‪...‬‬
 ‫הסכמת‬
‫פ ענ ח‬ ‫צ פנ ת‬ ‫ה מפו ר סי ם‬ ‫הצחק‬ ‫ה מ א ה ״ג‬ ‫מרן ה ר ב ‪ -‬ח רי ף‬
‫ח סי ד ועניו ש מו נו ד ע ב שע רי ם ענף ע ץ א בו ת בנן‬ ‫חב ם ונבון‬
‫של ק דו שי ם ש ל ש ל ת היו חסין בק ש״ת מו ה׳ מ ש ה פ א נ ג‪ 5‬ט‬
‫‪:‬‬ ‫ר ע ע ש ו הג לי ל‬ ‫ר ב אב״ד בק״ק‬

‫לאתרן האי גשרא יקירא הרש הגדול המסורסים שלשלת היותשין מגזט קדושים כשוד קדושת‬ ‫אר‪,‬לע‬
‫שמו תפארתו מוה׳ ש ל מ ה א ה רן לי רש ומגיד משרים דק״קשאיאן ‪ .‬והראה לפני ססר‬
‫תפארת שלמה שמישר מל התורם דרוש ‪.‬ורמז ויש שידו כתשים מגדולי הדור שהסכימו להשיא לשית‬
‫אנכי‬ ‫שהסכמה כי מי‬ ‫הדפוס ‪ .‬ומחמת שאנכי מכיר טרכי לא יכולתי למלאות שקשתו לשא ג״כ‬
‫ואין‪,‬כשוד ‪ .‬אלא‬ ‫מיודטי ומכירי לקרשו שדרך כשוד‬ ‫לטמוד שמקום גדולים רק שאתי שזה לשקש‬
‫תורה‪ .‬הכ״ד השא טל החתום טרש שש״ק לסדר ואשרנה משרכיך תרלא לפ״ק ‪:‬‬

‫יצ״ו‬ ‫רעעש‬ ‫חופ״ק‬ ‫משה פאנעט‬ ‫ה״ק‬

 ‫הסכמת‬
‫ה תז ר ה ה ר ב ה ח רי ף‬ ‫מ או ר הגו ל ה כ בו ד‬ ‫שר וגדול לי הו די ם‬ ‫מ רן‬
‫ב חי בו רו י ד‬ ‫הג און סיני עוקר הרים מבו ר סי ם ב כ ל קצוי א ר ץ‬
‫המה‬ ‫צופים‬ ‫ונו פ ת‬ ‫כדב ש‬ ‫ב כ ל ה עו ל ם א ש ר‬ ‫שנ ת ק ב ל‬ ‫י הוד א‬
‫צ בי‬ ‫חבם‬ ‫מגז ע‬ ‫ה ח ב ם עדי ף מנ בי א לי ש ו ל בי א בנן ש ל ק רו שי ם‬
‫בקש״ת טיה יהודא ליביעז לאנדא אמ׳ד בעיר סאדאגורא‬
‫ו הג לי ל ‪:‬‬

‫לפני כבוד ידידי ה״ה הרב המופלא ומופלג חיבורו על התורה רק מחמת חילשת עיני‬
‫החריף החסיד המפורםים זרע קודש רח״ל לא יכולתי לעיין בו הרבה אך אחזקת‬
‫נברא באתי שהיא נאה דורש ונאה מקיים ראוי‬ ‫שלמה‬
‫כבוד קדושת שמו תפארתו מרה‬
‫• א ה ר ז מ ג י ל מ ש ר י □ ב ק׳ ק ב א י א ן לד‪-‬םיץ מעץנותיו חוצה על כן ידי תסמכהו‬
‫להעלות חיבירו על מכבש הדפום‪:‬‬ ‫בן הרב הצדיק המפורסים כו׳ כבוד קדושת‬
‫באתי עה״ח היום יום ב׳ כ״ח תשרי תרדא‬ ‫שמו תפארתו מו׳ה נ ח מ ז ? א ד‬
‫לפ״ק פה םאדאנורא‬ ‫על הדפסת‬ ‫וביקש ממנו הסכמתי‬

‫אב״ד דפה בעמ״ח ספר י ד י הו ד א ‪:‬‬ ‫יתדא ליבש לאנדא‬ ‫הקטן‬

‫מכתב‬
‫מ ג ד ל עוז סיני עוקר הרי ם‬ ‫מ כ בו ד א הו בי א חי ה ״ ה ה ר ב ה ח די ף‬
‫שר ה תו ר ה ארי ש ב ח בו ר ה ה סי ד ו עניו חכם ונבון אין גומרין ע ליו א ת‬
‫נ״י‬ ‫ה ה ל ל כ בו ד ק דו ש ת ש מו ת פ א ר תו מו׳ ה ישראל מתתיהו‬
‫אבד״ ק ב' ס ק ב ע מ״ ח ם' אלפי ישראל ו ספ ר נזר ישראל ו ם׳‬
‫מררא סד ש‪ .‬אמרי בינה‪ .‬חידושי הש״ם‪ .‬חידושי‬
‫דגאונים‪ .‬שמירת דגפש‪ .‬מהוה ישראל ‪:‬‬
‫בנש׳ק חוטר מגזע תרשישים כבוד קדושת‬ ‫י צ ף ה׳ את הברכה אל כבוד אהובי אחי י'נ‬
‫שמו תפארתו מדה שלמה אהרן נ״י ויהל מניד‬ ‫ה*ה הרב הצדיק המפורסים החריף ובקי‬
‫משריס‬
 ‫הסבמד‪,‬‬
‫משרים דק״ק באיאן בעמ״ח ספר טהרת הנפש‪ .‬ואקוד‪ ,‬כשיצא מחברתו לאור יתענגו בו כל‬
‫דורשי ה׳ וכל מי אשר בשם דורש בקד‪,‬ליבינת‬
‫האירו מול עבר פני ספרו היקר תפארת שלמד‪ ,‬ישאהו בחיקו ויאמר ראה זה הביא לנו דבר חדש‬
‫ועיינתי בו וד‪,‬וא עוטה אור כשלמד‪ ,‬כי ועשה מטעמים בלול בתורה נביאים וכתובים‬
‫הוא מאיר עיני כל ההוגים בו בדברי מוסר ומדות גמרות ומדרשים וילקוטים מפורש ע״פ מוסר‬
‫אשר יתנד‪,‬ג בהם האדם והי בהם ומתוק לחיך השכל ש ל מ״ ה יהי׳ כעוטיה בחדריו טמון בחיקו‪.‬‬
‫עצתי אמונה שיתאמץ בכל עוז‬ ‫כדבש לפה להלהיב לבות בגי אדם לעבודת ע״כ‬
‫ה' ‪ .‬ובדבר אשר שאל עצד‪ ,‬מאתי אם להוציא להוציא מחשבתו הטהורה לפועל והש׳׳י יהיה‬
‫לאור להביא את ספרו היקר לבית הדפום ‪ .‬נעלם בעזרו וזכות הרבים וזכות אבותינו הגאונים‬
‫ממנו כוונתו בזה הלא ראיתי שכבר הסכימו הקדושים נ׳ע יעמוד לנו שלא ימוש מפינו ומפי‬
‫גדולי הדור ושבחוד‪,‬ו כשבח המגיע לכתבים‪ .‬זרענו ומפי זרע זרענו ונזכד‪ ,‬ללמוד וללמד לשמור‬
‫ולעשות ולחזות בבנין אריאל בבי״אז‬

‫כד‪ ,‬דברי אחיו הדזש״ט כד‪,‬״ו בותב וחותם יום שנכפל בו כי טוב י׳דשבטתרח״ם לפיק פה ביסק‬
‫האב׳ד‪ .‬דק״ק הניל ז‬ ‫ישראל ט ת תי ת אויערבאך‬
‫ואלד‪ ,‬דטכמת דגאונים ממיינת אונגארן‬
‫מרן מאור הגולה ^‪•»t‬ר ה תו ר ה נזר החבמים‬ ‫מרן שר וגדול ליהודים תורה וגדולה בו‬
‫נ שיא הגאונים צבי ת פ א ר ת י ^ ר א ל‬ ‫נעמדים מאור הגולה כ בו ד ה תו ר ה‬
‫רא ש גולת אריאל ת־־ב החריף והשנון הגאון‬ ‫'וכבוד י שראל הרב הגאון המפורסים הח רי ף‬
‫המפורםים ב כ ל קצוי א רץ ל ש ב ח ול תהלה‬ ‫ובקי עוקר הרים וטוחנן ב םברא ארי ש ב ח בו ר ה‬
‫ארי שבחבורה לו ח כ מ ת שלמ״ה שמו נודע‬ ‫ח ד בד רא החכ ם עדיף מנביא לי ש ולביא‬
‫ב שערים מחבוריו הקדושים שחיבר ונ ת קבל‬ ‫מנהיימער זצ׳ל‬ ‫כק ש״ת מ ר ה חיים צכי‬
‫לעולם ומצא חן בעיני אלקים ואדם בק ש״ת‬ ‫רב אב׳׳ד בק״ק אונגוואר והגליל ב מ דינ ת‬
‫מו״ה שלמה גאנצפריד‬ ‫אונגארן ;‬

‫ד ב ר י ידידי כבוד הרב הגאון המפורסיס‬
‫אכ״ד דקהלתנו יצ׳׳ו אינם צריבין חיזוק‬
‫ואנכי נ״כ ראיתי בחיבור הזה איזה עלים‬
‫ומצאתי בהם דברים ישרים מלים לפרוסה ‪.‬‬
‫חסיד ועניו מ_ן‬
‫__‬ ‫כבוד _הרב __‬
‫הגדול‬ ‫העלה _‬ ‫_‬
‫אשר ___‬
‫של קדושים וכו' מו״ה שלמה אהרן נ״י מניד‬
‫משרים בפיר באיאן במדינת בוקאווויא והוא‬
‫ממשפחת רם ממשפחת גדולי ישראל זי״ע בספרו‬
‫תפארת שלמה אשר כתב לתועלת אחינו בני‬
‫ישראל לקחת מוסר השכל ‪ .‬לזאת כאשר יזכהו‬
‫ה׳ ית״ש להוציאו לאור ולקבעו בדפוס גס‬
‫אנכי בל״נ הנני מוכן לקחת את ספרו בכסף‬
‫מלא‬
‫לאתרן האי נברא יקירא בנן של‬ ‫אקלע‬
‫קדושים הרב ד׳נדול מעוז ומגדל החריף‬
‫ובקי כו׳ טרד‪ ,‬שלמד‪ ,‬אהרן מגיד מישרים‬
‫־בעיר באיאן במדינת בוקאווונא ממשפחת גדולי‬
‫ישראל וד‪,‬ראה לפני מד‪ ,‬שרוצד‪ ,‬לד‪.‬דפים ספר‬
‫תפארת שלמה על התורה וביקש ממני הסכמה‬
‫על ספרו ואם אמנם כי דברים דלא‪ .‬נאמרו‬
‫לא להלכד‪ ,‬ולא למעשד‪ ,‬הסכמה היא מלתא‬
‫דלא צריכא מ״מ אולי יצמח לו טובה באיזה‬
‫אנשים היודעים ומכירים אותי ויקחו ספרו כאשר‬
‫יודפס בכסף מלא כי בדין הוא שיטול שכרו‬
‫על זה ע״ב נעניתי לו ראשי לבא ‪.‬על החתום‬
‫ושגס‬
 ‫דםכמות דגאונים ממדינת איננארן‬
‫‪. V//1‬‬
‫מלח כאשר יושת עלי־ מחת הרב המחבר מ‬
‫דברי הבע״ה לכבוד התורה ולומדיה פהק״ק‬
‫אונגמאר י״ד מנחם אב תרל״;‬
‫שלמה גאנצפריד‬
‫הסכמת‬
‫הרב הגדול הריף ובקי חסיד ועגיו חכ ם‬
‫חרשים כבוד קדו ש ת שמו תפ א ר תו‬
‫א ב ‪ T‬בק״ק‬ ‫מ■ה בנימן אלימלןד‬
‫בערצעל והגליל זצוקללח״ה‬
‫ה ל ת ראיתי גרגר אחד מהספר תפארת‬
‫שלמה כתב יד מהרב הצדיק החכם בוצינא‬
‫קדישא שלשלת היוחסין החרי‪ q‬ובקי כבוד שמו‬
‫תפארתו מו״ה שלמה אהרן נ״י מגיד משריס בק״ק‬
‫באיאן במדינת בוקאווינא והס דבריס יקרים‬
‫ומתקבליס על הלה ונכבדיס מאוד ‪ -‬והוא מלא‬
‫מוסר והכל בדעה והשכל ‪ .‬בדרך כלל אין אני‬
‫כדאי להסכיס על החמה באמצע הרקיע ולא‬
‫אוכל להסתכל בה ואהיה לשחוק לכל עמי‬
‫ומפאת שלא להשיג גבול ל‪ 6‬נחשדו ישראל על‬
‫כך קרא כתיב ארור מסיג גבול רעהו ומידי דברי‬
‫בו עיני נשיאות ליקירי עמינו להיותס מסייעס‬
‫לדבר מצוה לתת לכסף מוציא להביא ברכה אל‬
‫ביתס להגדיל תורה ולהאדירה וגמרתי בלבי אס‬
‫יג‪1‬ור ה' עלינו לחייס ויצא הספר בדפיס לאור‬
‫גס אני אקח ספר אחד במחיר אשר יושת עלי‬
‫יום ע״ו לחודש תמת שנת תרל״ז לפ״ק‬
‫החונה פה בערציל והגליל ‪:‬‬
‫ושנם אנכי אקח ספר אחד וממני ילמדו כל‬
‫אחב׳י‪ .‬נאום הכותב וחותם פה אונגוואריום‬
‫ב׳ עקב תדלי ז לפ״ק‪:‬‬
‫הק;י׳ חיים צבי הירש מנהייפער‪.‬‬
‫חונה פה‬
‫הסכמת‬
‫ח רי הגדול חריף ובקי צדיק וחסיד חכ ם‬
‫ונבון חכם חר שים אין נומרין עלי‬
‫א ת ה ה ל ל בבוד קדו ש ת שימו תפארתו מד >‪.‬‬
‫וחג ליל‬ ‫יואל צבי אב״ד ב ק״ק הוסט‬
‫ג ם אנכי אקח בל״נ ספר אחד תפארת שלמה‬
‫אחר שיגמור בדפוס והנני נותן לו עתה‬
‫מעות קדימה כדי שיוכל לבא לידי גמר בעזה״י‬
‫יכמו כן אבקש שיקחו כל איש אשר ביכולתו‬
‫ויתנו לו מעות קדימה ובאתי עה״ח ‪ :‬פק״ק חוסע‬
‫ה׳ במדבר ל״ז למב״י תרמ״ו לפ״ק ‪:‬‬
‫ראעה חונה פה ‪:‬‬ ‫יואל צבי‬ ‫הקנו!‬
‫אנכי לא אמנע מלהיות נעפל לעושה‬ ‫גם‬
‫מלוה ונתתי מעות קדימה ‪,‬‬ ‫‪.‬‬
‫הקק יעסב הטינאדייןדסס יוק הוסט‬
‫בעמ״ח ספר קרבן העגי‬
‫סיוס‬ ‫בעל המחבר הק׳ל ‪ :‬ולראי' באתי עה״ח‬
‫בגימיץ ^ימלך‬ ‫א״ד‬
 ‫הרדמה‬
‫מחמץ ושאור וכ״ש שראוי לגזור שלא להדס־סם‪.‬‬
‫הגם אשר כבר הי׳ לעולמים גדולי מחברים‬
‫ספרי חקירות הלא המה ר׳ סעדי׳ גאון בס׳ אמונות‬
‫ידיעות והגאון בעל ספר חו״ה והרמב״ם ועיין‬
‫על זה בספר בני יששכר במאמרי חודש סיון‬
‫מאמר ח׳ אות י״ט שכתב שיש בזה סוד כמוס‬
‫שהצריכו לקיים את הדור באלף החמישי שהי׳‬
‫בבח•׳ חושך והיתה הוראת שעה כענין אאע״ה‬
‫שהוצרך לעמוד על האמונה בחקירות להראות‬
‫לבאי עולם ולהעמידם על האמת במחקר האנושי‬
‫כיון שהי׳ הדור בחשכות ובחרו הש י לחלקו‬
‫ואמר לו התהלך לפני יהיה תמים בלי חקירות ‪:‬‬
‫א ב ל כל הספרים ההולכים בדרכי התורה‬
‫הקדושה בדרך אבותינו בדרך האמונה‬
‫הקדושה בודאי מצוה גדולה להדפיסם ולהרבות‬
‫הפרים כחול הים כי כל ספר שמדבר מפניני‬
‫תורה הן בדרך פשט או דרוש או סוד או‬
‫פירוש או ביעור או ספרי פוסקים ושו״ת או‬
‫ספרי מוהר וחגחת וכיוצא בהם כולם נכוחים‬
‫למבין וכולם צריכים להעולס כולם אהובים כולם‬
‫קדושים כולם מדברים מרצונו י״ת הנעלם בהתורה‬
‫והמצות ובודאי אסור לקוץ בריבוי הספרים כמו‬
‫שנמצאים קצת אשר עיניהם צרה כשרואים‬
‫שנתחדש עוד איזה ספר חדש ופתק יצא מפיהם‬
‫כאלו מצטערים על הראשונים שכבר יש הרבה‬
‫ספרים ולמה לו עוד ובאמת לא בדעת ידברו‬
‫כי לכל עת וזמן וכל חפן כי מ* יכריח אותו•‬
‫ללמוד זה הספר ואם לא יהיה לו פנאי ללמוד‬
‫זה הספר החדש רק יבלה ימיו בספרים שיש‬
‫מכבר מי ימחה בידו ומה אכפית ליה שיש עוד‬
‫ספרי׳ בעולם אולי יש בני אדם שמסוגל להם זה הס׳‬
‫דייקא כמושרואין בחוש שיש בני אדם שיש להם חיוית‬
‫מספר זה ויש בני אדם שמחי׳ אותם ספ׳ אחר וגם‬
‫באדם עצמו יש שינוים בין הזמן לפעמים‪ .‬מתעורר‬
‫להש״י ע״י דבר זה שבספר זה ולפעמים אינו יכול‬
‫להתעורר כי אם ע״י תורה ומוסר שכספר אחר‬
‫ו ט בו א ר בזה״ק פ׳ וירא דף ק‪-‬׳ה ע״א א׳׳ר‬
‫שמעון ת״ח דשמושא דעביד ב״נ לזכאה ההיא‬
‫שמישא‬
‫ישמחו־ השע־ם ותגל הארן אעורר החושקים‬
‫יראת הבורא אלה ד‪3‬רי נכורם ישימו‬
‫אל לבם המבקשים י׳י טאהבה אחזק לבבם‬
‫יתעוררו הנפשות ויתהפכו לזכיות כל הזדונות‬
‫ובזכות זה ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן ‪.‬‬
‫י״י אלקים אמת ינחני בדרך האמת ויקים מעפר‬
‫דל מאשפות ירים אביון כמוני לקרבני‬
‫לעבודתו ית״ש ויזכני ‪,‬גם לקרב לבבות ישראל‪.‬‬
‫בזה ספר הכלול‪ .‬לעבודת האל‪ .‬יומם וליל‪ .‬ולבל‬
‫ישימו מלתי לאל‪ .‬ויחשב לזכות גם לי הדל‪.‬‬
‫לעת ובא לציון גואל‪ .‬ונזכה לראות בנחמת ישראל‪.‬‬
‫ובבנין בית מקדשינו במהרה בימינו אמן ‪:‬‬
‫א לי כ ם אישים אקרא שמפו שמוע מזבח טוב‬
‫כי נגידים אדבר למען מלאה הארץ דעה‬
‫את ה' כמים לים מכסים‪ .‬משכו ידיכם וקחו‬
‫שאו ידיכם קודש וברכו לאל בדברים העומדים‬
‫ברומו של עולם אשר הוצאתי בעזה״י מכח‬
‫אל הפועל והוא תהלה המפוארה‪ .‬לאל נאזר‬
‫בגבורה‪ .‬נאה ומשובחת כל הקורא ימצא בה‬
‫נחת‪ .‬ואם אמנם ידעתי קוצר כוחי ומיעוט‬
‫השגתי‪ .‬אך תמכתי יסודוחי על מה שכתב‬
‫בספרי יראים מי שגילה לו הקב״ה ואינו כותבה‬
‫ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגילה לו כי לא‬
‫גלה אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו‬
‫להודיעם וכתיב יפוצו מעינותיך חוצה‪ .‬לכן‬
‫אמרתי י פן ואולי ה' יהיה עם סי בעת הטיפי‬
‫ולדבר יורני ;‬
‫ו אי ת א בספרי יראים כי הש״י עשה עמנו חסד‬
‫גדול שנתגלה מלאכת הדפוס בעולם שעי״ז‬
‫נתרבו הספרים הקדושים על התורה הקדושה‬
‫שהוא דבר גדול והוא התקרבות משיח שרבוי‬
‫הספרים הם טובה גדולה ותיקון גדול לישראל‬
‫הגם שיש ספרים הרבה בעולם ועוד עתידין‬
‫להיות ספרים רבים וכולם צריכין להעולם ואסור‬
‫להלעיג על אחד מהם כי רק הספרים המדברים‬
‫מחקירות צריכין להרחיק מהם כמטחוי קשת‬
‫ולבערם מביתו כביעור חמץ ושאור וצריכים‬
‫ביעור מביתו ורשותו כי אוסרים במשהו יותר‬
 ‫הרדמה‬
‫עדיין‬ ‫הספרים הקדושים שנתחברו עד הנה‬
‫אינם חלק מאלף מעוצם ריבוי הספרים שיתגלו‬
‫עוד בעת שיתגלו סתרי רזי התורה האמתייס‬
‫ע"כ צריכין ליזהר לבלי להלעיג ולבזות ח״ו שוס‬
‫ספר ההולך ע״פ דרכי התורה הקדושה ע״פ‬
‫הגמרא ומדרשים וספרי הזוהר וכתבי ה אדי‬
‫ז״ל כי כולם צריכין להעולס וגס כי יש כמה‬
‫וכמה מדינות ועיירות של ישראל ובמקומות אלו‬
‫מתפשען אלו הספרי׳ והס מחיין עצמן בהס ובמקומו'‬
‫אחרי׳ מחיין עצמן בספרי׳ אחרי׳ דייקא לכן בהיות‬
‫ק מה מובו מהני עי סל חב ר ספ רי' קדושי׳לשסה׳ ‪.‬‬
‫ו מ בו א ר בזוה״ק פ׳ בראשית וז״ל ר׳ שמעון‬
‫פתח ‪ .‬ואשים דברי בפיך כמה אית ליה‬
‫לב״נ להשתדלא באורייתא יממאולילא בגין דקוב״ה‬
‫ציית לקליהון דאינון דמתעסקי באורייתא וכל‬
‫מה דאתחדש באורייתא על ידא דההוא דאשתדל‬
‫באוריית׳עביד רקיעחדאתמן בההואשעתא דמלה‬
‫דאורייתא ואתחדשת מפומיה דב"נ ההיא מלה סלקא‬
‫ואתעתדת קמיה וקבו״הנמל לההוא מלה ונשיק לה‬
‫ועמיר לה בשבעין עמרן גליפן ומחקקן ומל׳ דחכמתא‬
‫דאתחדשא סלקא ויתבא על רישא דצדיק ח״י‬
‫עלמין וכו׳ בההוא שעתא ארח עתיק יומין בסהוא‬
‫מלה וניחא מכולא נמל לההוא מלה ואעמר‬
‫לה בתלת מאה ושבעין אלף עמרין כו׳ וע״ד‬
‫כתיב כי כאשר השמים החדשים‪.‬והארץ החדשה‬
‫‪-‬אשר אני עושה עומדים לפני וכו' עשיתי לא‬
‫לא כתיב אלא עושה דעביד תדיר מאינון‬
‫חידושין ורזין דאורייתא ‪.‬‬
‫עוד מבואר שס )פ׳ ויחי דף רי״ז ע״ב( ר׳‬
‫יצחק הוה יתיב אפיתמא דר׳ יהודא והיה‬
‫עציב ‪ .‬נפק ר׳ יהודא אשכחה לתרעיה דהוה‬
‫יתיב ועציב אמר ליה מאן יומא דדי! משאר‬
‫יומין אמר ליה אתינא לגבןי למבעי מינך תלת‬
‫מילין חד דכד תימא מילין דאורייתא ותדכר‬
‫מאינון מילין דאנא אמינא דתימא לון משמי‬
‫בגי לאדכרא שמי וכו' ‪.‬‬
‫והקעיה במקדש מלך וז״ל קשה דפשימא שיאמר‬
‫אותם משמו ‪ .‬וי״ל שמבקש ממנו שכשדי‬
‫אומר‬
‫שמישא אגין עליה בעלמא ולא עוד אלא אע״ג‬
‫דאיהו חייבא אוליף מאורחי ועביד לון ת״ח ■‬
‫דהא בגין דאתחבר לוע בהדיה דאברהס אע״ג‬
‫דלא אולף כל עובדוי אוליף למעבר עיבו עה‬
‫בריין כמה דהיה עביר אברהם ‪.‬‬
‫זעתד‪ .‬נוכל ללמוד ק״ו מה מ‘ שהיא רק מדבק‬
‫א״ע לת״ח יוכל ללמוד ממנו מעש״ע‬
‫כ״ש מי שהוא לומד ומביע בכל עת בהספריס‬
‫של ת״ח בורא‘ יוכל לקכל מהם מושר השכל‬
‫לעבודת הכוכ״ה ולעשות מעעי׳ע בכל עת ‪.‬‬
‫ומבואר עור בש׳י מ‘ שנפשו חשקה בתירה‬
‫ומבלה ימ־ו עליו כראוי כ‘ לכך נוצר יש פנא‘‬
‫בימי אדם אשר הוא ח‘ על פני האדמה‬
‫לע*ין ולהב*ע בספרים הרבה מאוד כמו שרא*נו‬
‫כמה‪.‬גדול‪-‬ם שר\ו בק־א^ם בכמה ספרים הרבה‬
‫מאוד ולמה לא נלמור ק״ו מהעטי׳ם כי לא‬
‫קבלו את התורה הקרוש־ וכל ערני ח במתם‬
‫בעסקי עוה״‪ 1‬שהיא הבל וריק צל עובר ואעפי׳כ‬
‫יש להם הרבה ספרים אלפים ורבבות באריכות‬
‫גדול מאוד ובכל מדינה ומדינה נתחדשיס אצלם‬
‫ספריהם הרבה מאור בכל שנה וכעעע בכל‬
‫יוס ואינם קצים בריבוי ספריהם ומדוע נבגוד‬
‫אנחנו חי׳ו להקפיד ח׳ו על ריבוי הספרים של‬
‫התורה הקדושה אשר הוא חיינו ואורך ימינו בעוה״ז‬
‫ובעוה״ב לעולם שכולו ארוך ועוב לעולמי עד‬
‫ולנצח נצחים והלא כמה תחבולות עושין וכמה‬
‫ספרים לאלפים ורבבות מחברים בשכיל עסקי‬
‫עוה״ן ^ק״ו בן בנו של ק״ו כמה אלפי אלפים‬
‫ור״ר ספרים ע־ אין קץ אנו צריכים לחבר‬
‫ולהדפיס בשביל התכלית האחרון לעוה״ב כי‬
‫אנו צריכין להכין לעצמנו צדה לדרכינו הרחוק‬
‫רבים מאוד‬ ‫מאוד מאוד וכבר נלכדו‬
‫במאות עוה״ן והבליו ועעותיו וכמה תחבולות‬
‫וכמה ספרים אנו צריכין לחדש בכל יוס אין‬
‫מספר כדי למצוא עצה ותחבולה להציל את‬
‫נפשותינו ונפש בנינו ובנותינו והתלויס בנו להציל‬
‫כולם מני שחת ולחיותם על פני האדמה בחיים‬
‫ניצחיס לקרבם אל התורה ואל העבודה ע"כ כל‬
 ‫הקדמה‬
‫נפשי סליחה מאת' אדין כל' אף בעודי בחיים‬
‫ואף כי בעת אפנה מזה העולם ואז יעשו חסד‬
‫של אמת ובזה ישמח לבי ויגל כבודי אף בשרי‬
‫ישכון לבעח ‪.‬‬
‫וד ר שינן בגמרא פסחים דף ב' ע״א לעולם‬
‫יכניס אדס בכי עוב ויצא ‪ .‬בכי עוב ‪.‬‬
‫והנה לכאורה קשה מדוע לא אמר בתחילה‬
‫יצא ואח״כ יכנס כדרכו של אדס וגס תוס׳‬
‫הרגיש קצת בזה ‪ .‬וני ב ל לתרן בעוב עעס ודעת‬
‫דהנה ערס ביאת האדם לזה העילס המלאך‬
‫לומד עמו כל התורה כולה כמבואר בגמרא נדה‬
‫דף ל׳ ע״ב דרש ר' שמלאי למה הדבר דומה‬
‫וכו' ונר דולק על ראשו וצופה מסוף עולם ועד‬
‫סופו שנאמר בהלו נרו עלי ראשו לאורו אלך‬
‫חושך וכו׳ ואין לך אדס שחי בערבה יותר מאותן‬
‫הי מי ם שנאמר מי יתנני כירחי קדס כימי‬
‫אלוה ישמרני ואיזה ימים שיש בהס ירחים‬
‫ואין בהס שנים הוי אומר אולי ע׳ ירחי לידה‬
‫ומלמדין אותו כל התורה כולה שנאמר )משלי י״ד(‬
‫ויוריני ויאמר יתמך דבר לבך שמור מצותי‬
‫וחיה וכו׳ וכיון שבא לאויר העולם בא מלחך‬
‫וסערו על פיו ומשכחו כל התורה כולה וכו׳‬
‫ולכן בהיות האדם העוב בעודו בעוה״ז עוסק‬
‫בתורה ומצות ומעש״ע יומס ול>ה ולומד‬
‫התורה כולה באמת לשמה אז נתעורר־ בו גס‬
‫התורה שלמד עמו המלאך ערס צאתו לעוה״ז‬
‫אז יוכל לחדש חדושין דאורייתא בהתורה הקדושה‬
‫ואז עוב לו גס בצאתו מן העוה״ז יען כי שפתותיו‬
‫דובבת בקבר כהנ״ל ‪:‬‬
‫וז״פ לעולם יכנס אדס בכי עוב ויצא בכי עוב‬
‫ואין עוב אלא תורה שנאמר כי לקח‬
‫עוב נתתי לכס תורתי אל תעזובו כלומר כמו‬
‫שהיציאה של אדס מבען אמו לעוה״ז הוא בכי‬
‫עוב יען כי המלאך לומד עמו כל התורה‬
‫שנקראת עוב כך יהיה הכניסה לעוה״ז נמי‬
‫בכי עוב פי׳ שיעסוק בהתורה שנקראת עוב‬
‫כהנ״ל ‪:‬‬
‫א״י לעולם יכנס אדם בכי עוב כלומר כשנכנס‬
‫אדס‬
‫אומר חידושים של תורה ובתוך הדנריס נזכר‬
‫שחידש ר׳ יצחק איזה חידוש הדומה לאותה‬
‫חידושים יאמר אותם כדי להזכיר שם ר״י ודייק‬
‫כד תימא מילי דאורייתא ותדכר מאינון מילין‬
‫דאנא וכו׳ עכ״ל ‪.‬‬
‫ו א מ רינן בגמרא בכורות דף ל״ה ע״ב ר׳ אידי‬
‫סרסיא דרב ששת הוה שמעה מיציה אזל‬
‫אמרה בבי מדרשא ולא אמרה משמיה שמע רב‬
‫ששת איקפיד אמר מאן דעקץ ליעקציה עקרבא‬
‫ורב ששח מאי נפקא מיניה דאמר רב יהודה‬
‫אמר רב מ״ד אגורה באהלך עולמים וכי אפשר‬
‫לאדם לגור בשני עולמים אלא אמר דוד רבש״ע‬
‫יאמר דבר שמועה מפ• בעו״הז דאמר ר׳ יוחנן‬
‫משום ר' שמעון בן יוחי כל ת״ח שאומר דבר‬
‫שמועה מפיו בעו׳הז שפתותיו דובבות בקבר‬
‫וח״ר יצחק בר זעירי מאי קרחה וחיכך כיין‬
‫העוב הולך לדודי למשרים דובב שפתי ישנים‬
‫ככומר של ענבים מה כומר של ענבים כיון‬
‫דאדם נוגע בו דובב אף ת״ח כיון שאדם אומר‬
‫דבר שמיעה מפיו דובבות שפתיו בקבר‪:‬‬
‫ואם גדולי ארן וצדיקי יסודי עולם כמוהם‬
‫חשקה נפשם שיאמרו דבר משמם אחר‬
‫העירתס כדי שיטאו עובה לנשמתם אשר‬
‫בוודאי יצאה נשמתם בקדושה ובעהרה ולא‬
‫עברו אף על עבירה קלה ולא הלכו בעצת היצר‬
‫ולא הניחו מצוה קלה בעולם שלא יעשו ויומם‬
‫ולילה לא ישבותו מעבדות הבוב״ה‪ .‬השתא אנן‬
‫מה נענין אבתרייהו וחף כי זבוב ופרעיש‬
‫כמיני אשר חעחת נעורי ופשעי עדיין עומדים‬
‫לנגדי וגם פה לא עשיתי מאומה עדיין בעבודת‬
‫הבוב״ה לכן נשבר לבבי בקרבי ובמסתרים‬
‫תבכה נפשי ‪ .‬ועתה ק״ו ב״ב של ק״ו איך‬
‫שאני צריך לחפוש ולחקור איך לעשות עובה‬
‫לנשמתי מעע מזעיר עכ״פ אחר פעירתי מזה‬
‫העולם כאשר יבינו בספרי זה ויזכרו את שמי‬
‫ואף גם זאת אחלה נא פני כל איש אשר ידבנו‬
‫לבו לגשת ולקחת את ספר הזה אז בעת אשר‬
‫יביע בו ויערב לנפש יזכיר א״ע גס בי ויבקש על‬
 ‫הרדמה‬
‫הצפון לצדיקים אס לא בלימוד החכמה הנפלאה‬
‫הזאת שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון‬
‫האור מן החושך ‪ .‬עכ״ל הקדוש הרי מכאן‬
‫איך שמגנה אותם הלומדים רק לגדלות ולפלפל‬
‫עס חביריס ולהתפאר א״ע בפני כל עס ועדה‬
‫וגס איך שהוא משבח ומפאר את חכמת הקבלה‬
‫הנפלאה עד למעלה ‪:‬‬
‫ו ע ת ה אחב״י בואי נא לעזרת ה׳ בגבורים‬
‫החלצו חושים וקחו את ספר התורה‬
‫הזה אשר מזהב ומפנינים יקרה וקראתי את‬
‫ספר הזה בשס ת פ א ר ת ש ל ט ה כי תמכתי‬
‫יסודותי על המאמר רבי באבות פ״ב איזה דרך‬
‫ישרה שיביר לו האדם כל שהוא תפארת לעושיה‬
‫ותפארת לו מן האדם ‪:‬‬
‫ונו כ ל לפרש תפארת לעושיה כלומר להקב״ה‬
‫שהוא ברא ועשה את המצות ‪ .‬וכאשר‬
‫האדם משה המצוה אז יש לו להק״בה התפארת‬
‫מזה כמ״ש ישראל אשר בך אתפאר כלומר כאשר‬
‫תהיה בחי׳ ישראל שהוא מדרגה הגדולה‬
‫ותקיים את מנין בך היינו כ״ב אותוות התורה‬
‫אז יבא לו ממך התפארת ‪ .‬ואמר ותפארת לך■‬
‫מן האדם פי' אותה התפארת בא להקב״ה רק‬
‫מן האדם רצ״ל מזה שבא למדרגת אדס שהוא‬
‫מדרגה היותר גבוה כנודע ‪ .‬ובהיות האדם‬
‫ילמוד בזה הספר ויקבל עליו להתנהג א׳׳ע‬
‫בכל דברי מוסר האמור בו אז בודאי יהיה לו‬
‫להק״בה נחת רוח ואז גס אנכי אמצא חן‬
‫אלקיס ואדם ולכן שמתי גס שמי בקרבו וקראתי‬
‫בשם ת פ א ר ת ש ל מ ה • וגרסינן במסכת תמיד‬
‫דף כ״ו ע״א א״ר שמואל א״ר יונתן כל המוכיח‬
‫את חבירו לש ״ש זוכה לחלקו של הק״בה שנאמר‬
‫)מפלי כ״ד( מוכיח אדס אחרי )ופרש״י זוכה‬
‫לחלקו של מקום למחיצתו כלומר בתוך מחיצתו‬
‫שכן נאמר מוכיח אדם הרי הוא אחרי כלומר‬
‫עמי( ולא עוד אלא שמושכין עליו חוס של;‬
‫חסד שנאמר חן ימצא ממחליק לשון ; ‪.‬‬
‫ו מ צינו לחכמי ירושלמי סנהדרין פרק כל‬
‫ישראל הלכה א׳ וז״ל אמר הק״בה אס שמעת‬
‫דבר‬
‫אדם לזה כעולם בכי סוב היינו שלומד התורה‬
‫כל ימי חייו אז יצא נמי בכי סוב פי' יצאיתי אחר‬
‫מן עוה״ז לעולם אמת הכל אומרים עליו רק סוב ‪:‬‬
‫זז״ ש בגמרא הלוחי שתהא יציאתי כביאתי פי׳‬
‫כמו שביאתי לעו״הז היה בכי סוב יען‬
‫המלאך למד עמו כל התורה כמו כן יהיה‬
‫יציאתי מזה העולם רצ״ל שאזכה ללמוד תורה‬
‫לשמה ואז אפסר בשם סוב ‪:‬‬
‫ול בן באתי במגלת ספר כתוב עלי ולעשות‬
‫רצונך אלקי חפצתי ואך כי לפעמים דברי‬
‫•בנויס על יסודי כקבלה אבל מבינים המה‬
‫בפשיסות שיכול גס ‪ b‬האדם להבינם בניקל‬
‫ופן ‪ .‬ואולי יאמר האדם למה לי לכנוס לפני‬
‫ולפנים בחדרי הקבלה הלא אין לי עסק‬
‫בנסתרות ‪ .‬אבל חלילה לו לומר כן כי מצואר‬
‫בספרי יראים גודל חיוב‪.‬לימוד הקבלה ;‬
‫ו הן ראיתי בספר ויקהל משה שכתב וז״ל‬
‫פליאה נשגבה בעיני ראיתי בני עלייה‬
‫והס מעוסיס אשר רצונם לעסוק בחכמה הנפלא‬
‫קיימא קדישא ‪ .‬לעו״הב ישכון בסח ושאנן‬
‫מכל המקסריגיס ומתוק מדבש ונופת צופים‬
‫הסעימיס סוב סעס ודעת מען הדעת וחי‬
‫לעולם והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי‬
‫הרבים ככוכבים ואצרו אוצרות למעלה מקום‬
‫שאי; ידו שולסת בהס כמעס ראיתי גדולים‬
‫וסוביס אשר מלגלגים על חכמה הנפלאה‬
‫הזאת ואומרים ידינו רמה בהלכה ‪,‬ותוס׳‬
‫ופוסקים ואין אנו חייבים ללמוד בחכמה כבר‬
‫אנו מושלמיה בהשלמה גדולה אשר אין גדולה ממנו‬
‫בחכמ' ובחריפות גדול שקורן ווענדיש ובונין עולמות‬
‫שקר והבל ושוא כי דור תהפוכות המה בניס‬
‫לא אמן בס הס קנאני בלח אל כעסוני בהבליהם‬
‫לו חכמה ישכילו זאת יבינו לאחריתם המה‬
‫אנשים מעכבים בעו״ה הגאולה כאשר אני‬
‫מביא כמה וכמה ראיות ברורות מכמה מאמרי‬
‫הזהר ומהרעיא מהימנא כאשר יעידון ויגידון‬
‫המקובלים ‪ .‬הראשונים ואחרונים ומזהירין‬
‫בארכות גדול אין ישראל זוכין לחור הגדול‬
 ‫הר‪,‬דמה‬
‫גס אנכי ואזכה להיות ממצדיקי הרביס ‪ .‬וה'‬
‫ינחני במעגצי צדק למען לא יהיה טעות בדבר‬
‫‪,‬‬ ‫כי שגיאות מי יבין ‪.‬‬
‫ו א ף גס זאת אחלה נא פר חכמים ונשוניס‬
‫פן ואולי גס המה ישיטו שספרי זה‬
‫לשל יזרקו שמץ דופי ח״ו שאיזה מאמר ממאמרי‬
‫לומר זה המאמר טוב הוא אבל זה המאמר‬
‫איננו טוב חלילה להס לאמר כדברים האלה ‪..‬‬
‫ב מ בו א ר בגמרא עירושין דף ס״ד ע״א א״ר‬
‫נחמן כמה מעליא הא שמעתא‪ .‬אמר רש‬
‫יהודה מאר שמואל שתה רשיעית יין אל יורה א״ר‬
‫נחמן לא מעליא הא שמעתא דהא אנא כל‬
‫כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילא‬
‫דעתאי א״ל רשא מאי טעמא אמר מר הכי‬
‫הא אמר ר' אחא שר חנינא מאי דכת״ש)משלי‬
‫כט( ורועה זונות יאבד הון כל האומר שמועה‬
‫זו נאה וזו אינו נאה מאבד הונה של תורה‬
‫א״ל הדרי בי )ופירש״י הונה כבודה של תורה‬
‫וסופה להשתכח ממנו( ורועה זונות )פירש״י‬
‫נוטריקון זו נ א ה(‪ .‬הדרי פ־רש״י לא הוס*ף‬
‫עוד ‪:‬‬
‫והנד‪ ,‬הרי״ף ז״ל פ״ו וז״ל ונראה שהור‪,‬שה לו‬
‫כפי פשיטא שמדבר בזונות ממש למה‬
‫אמר זונות והרי אפילו זונה אחת יאבד הון‬
‫כדכתיב כי בעד אשה זונה עד ככר לחס לכך‬
‫דרשהו בהלכות שאמר אלו נאות ואלו לא נאות‬
‫יאבד הונה של תורה כי כולם יפות הנה כילא‬
‫דבר‪ ,‬ריק הוא ואס ריק הוא מכס כלומר שנראה‬
‫בעיניכם שזהו דבר ‪ ,‬רק זהו רק מכס כלומר‬
‫כי אתם אינכם מביטים באמת ובנפש חפיצה‬
‫של המאמר הזה ולכן נראה בעיניכם שדבר‬
‫ריר‪ ,‬הוא אבל באמת הביטו נא וראו שאין‬
‫‪.‬‬ ‫שוס דבר ריק הוא ח״ו ‪.‬‬
‫ועיין ששם הגדולים להגאון הר‪,‬דוש חיד״א‬
‫במערכת ספריס אות ג' שכתב בזה״ל‬
‫ושמעתי מהרב המופלא ח״ק כמהר״ח נין עטר‬
‫אחד מחכמי המערב קרא‬ ‫שבזמנו חכס‬
‫זללה״ה‬
‫לבו בענין אחד ולא ערב לו ודבר עליו סרה‬
‫ובלילה‬
‫‪7‬בר מפי לןשן ישראל והגייך פ*׳ כפי שיש לך‬
‫הנאה מדשר השמיעה ההוא לא יהיה שעיניך‬
‫כשמעו מפי קט! אלא מפי גדול ולא כשמעו‬
‫‪-‬מפי גדול אלא כשמעו מפי חכם ולא כשמעו‬
‫מפי חכם אלא כשמעו מפי נשיא ולא כשמעו‬
‫מפי נשיא אלא כשמעו מפי רועה ואין רוע‬
‫אלא משה כמה דאת אמר ויזכור ימי עולם‬
‫משה עמו איה המעלס מיס את רועה צאנו‬
‫איה השס שקרשו את מ ח קדשו )ישעיה ס״ע(‬
‫■ולא כשמעו מפי משה רועה אלא כשמעו מפי הגשור'‬
‫נתנו מרועה אתד ואין אחד אלא הקכ״ה כמד״א‬
‫שמע ישאל ה׳ אליקינו ה' אחד עכ״ל הירושלמי ‪:‬‬
‫ו מ בו א ר שזה״ק פ׳ אחרי דף ס״ט ע״א וז״ל‬
‫דתנא כל מאן דאצית למלוי דאורייתא‬
‫וכאה הוא שהאי עלמא וכאולו קשיל תורה מסיני‬
‫ואפילו מכל שר נש נמי שעי למשמע מלוי‬
‫דאורייתא ומאן דארכין‪,‬אידניה לקישליה יהיש‬
‫יקרא למלכא קדישא ויהיש יקרא לאורייתא עליה‬
‫כתיב היוס הזה נהיית לעס לה' אלקיך ‪:‬‬
‫•אמנב כ; הנני מפיל תחינתי לפני אחב״י לשל‬
‫יעלו על מחששותיהס לחשוב ולדבר שברצוני‬
‫להשכיל בינה ודעת לאנשיס חכמיס ונבוניס‬
‫המלאיס שכל חכמה ומדע ‪ .‬לא כן אנכי עמדי‬
‫כי מה אדע אשר צא ידעו המה ואת מי אין‬
‫כמו אלה ‪ .‬אכן עיקר כוונתי היה בזה הספר‬
‫רק לבעבור אותן האנשיס שעוסקיס שמו״מ‬
‫ואין לפניהס הרבה ספרי מוסר להשגיח בהס‬
‫■ויוכל לסיות שישכחו ח״ו בעבודת הבוב״ה‬
‫מרוב טירדה ‪ .‬ואס לפעמיס נמצא לפניהס‬
‫איזה ספר מוסר אבל דלת הבנתן סגירה‬
‫מלהבין בהס ואף כי אותן בני הכפריס אשר‬
‫יומס ולילה לא ישבותו מעסק פרנסתס‪ .‬לכן‬
‫אמרתי לבעבור אותן בני אדס אחבר כרך‬
‫מלא מוסר ה' שלישנא קלילא ואחלר! לכל אחד‬
‫ואחד שיהיה ערוך לפניו ובאותה רגעה קטנה‬
‫שיהי' פנוי מעסקו ישגיח שספרי זה וימצא מרגוע‬
‫לנפשו העלובה ויתעורר משינת תרדמתו להשיב‬
‫בתשובה שלימה לפני אדון כל ואולי אבנה‬
 ‫הכדמה‬
‫לדתוודע ו ל תלו ת‬ ‫גבלילה באו לחנקו עד שבכה ושאל מחילה וקבל‬
‫שלא לזלזל בשוםמחבר‪ .‬וע״ש עודבאיתה׳היכל‬
‫קודש מה שכתוב גודל האיסור שלא דבר סרה אשר כל הגמטריאות של השמות הקדושים אשר‬
‫על שוס מחבר ח״ו ואף בעת כתיבת דברי תורה הבאתי בספרי זה כתבתי פירושו בסוף הספר‬
‫ורוצה לחלוק על איזה מחבר יכתוב בכבוד וע״ט ‪ :‬ומשם יוכל כל אדס להבין בניקלכל הגמטריאות‬
‫ואקוד‪ .‬אשר לאישי ישראל מהרה באהבה של הויות הקדושים באר היטיב ואף גס זאת‬
‫יתקבלו ברצון הטוב הכרך הזה ותהי צריכין למודעי אשר כל מי שירצה לחשוב את‬
‫לרצון להס לפני אדון כל ויהא רעוא שיהיה הגמטריאות שהבאתי בספר הזה ופן ואולי אחר‬
‫נחת רוח לפני מי שאמר והיה העולם וכל החשבון ימצא חסראי יתיר מספר אחד‬
‫אחב״י ישימו את כל הדברים האלה על לבבם אז יצטרך לחשוב גס הכילל כי כל אדס מחייב‬
‫לכלל א״ט עם האחד זה יחידו של עולם ‪:‬‬ ‫ופל נפשם ובזה ימהרו ויחישו את מעשה‬
‫הגאולה שיבנה בית מקדשנו ב״ב אמן סלה ‪.‬‬
‫ו ל ע ת עתה לא נתתי לבית הדפוס רק על‬
‫להוי ידוע‬ ‫ספר בראשית למען לא יהיה עלי לטורח‬
‫משא הוצאה בפעם אחד וגם כי לא יהי׳ למשא‬
‫העס שלא יצטרכו ליתן בפעם אחד הרבה מעות ‪ .‬אשר כל אותן הפראנאמיראנטין שנתנו לי מעות‬
‫אבל עוד ידי נטויה להדפיס אי״ה גס על שאר קדומה ונקבו אצלי בשמות וגס אותן האנשים‬
‫ארבעה ספרים רק אתנה לה לאטי ולרגל אשר יקחו כרך זה אי״ה אשא את שמותם על‬
‫המלאכה וכאשר יזכני ה׳ להראות חסדו הגדול שפתי להדפיס אותם בסוף ספר החמשה אחר‬
‫עמי בזה כן יגן ה׳ בעדי שאזכה בקרב להוציא לאור זאת הברכה אשר בירך משה את בני ישראל‬
‫אחר מעשה בראשית יתר חידושי התורות פלאי ויחולו על ראשם כל אותן הברכות שיתברכו בכל‬
‫פלאות על ספר שמות ‪ .‬ונזכה לבנין הבית מיני הצלחות והשפעות טובות ועשירות ויתברכון‬
‫ולראות ציון בנהמות בעת הגאולה ש ל מ ת בחיים ארוכים ושלום מעתה ועד עו לס אמ‬
‫סלה ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ה ק הכהן עומד ומקריב קרבנות אמן נצח‬
‫סלה ועד ‪.‬‬
‫א ל ה דברי השפל המדבר בלב נשבר ונדכה‬
‫באמת ובתמים‪ .‬לכבוד התורה ולומדיה‬
‫ומקיימה בתורת עולה ושלמים‪ .‬עד עמוד הכהן לאורים ותומים ;‬
‫ש ל מ ה א ה רן ר ב ו מגי ד מ שרי □ בעיר ב אי אן בעמ״ח ספר מ ה ר ת הנ פ ש בן לאדוני אבי‬
‫הרב הצדיק קדוש ישראל די ע׳ה פ׳ה כקש״ת מל״ה נ ה מן ז א ב זצוקללה״ה מעיר מ אני ס ט די ש ץ ‪:‬‬
 ‫שלמה‬ ‫ב ר א שי ת‬
‫י היו נ א א מ רי לרצון לפני א דון כ ל ‪ .‬בי י״י יתן‪ .‬ח ב ט ה מפיו ד ע ת ו ת בונ ה ‪J‬‬
‫דין וחסד היינו בשטה שאומרים דברי מוסר‬
‫לישראל ומחדשין דברי חידושי אורייתא צריכין‬
‫תחלה לפתוח בחסד ואח״כ יגידו להס מוסר‬
‫השכל שזהו בחי׳ דין לפי הנראה כי אס יגידו‬
‫להס מתחלה רק מוסר אז לא ירצו לשמוט אליו‪.‬‬
‫וז׳׳ש טוז והדר לבושה כלומר הלבוש של התורה‬
‫הוא דין וחסד כי טוז הוא דין גס טס האתיות‬
‫גימ׳ אלקיס שהוא דין והדר הוא חסד ולכן‬
‫ותשחק ליום אחרון כלומר לסוף כשנתפשט הלבוש‬
‫של דין אז יש לו שמחה גס ותשחק ליום ר״ת‬
‫ואתה תשמט שוטתינו להשפיט חסד‪ .‬משיח קדשיך‬
‫יבא ויגאלנו‪ .‬וזה פיה פתחה בחכמה כלומר כאשר‬
‫הצדיק פותח פיו בחכמת התור׳ אז ותורת חסד טל‬
‫לשונה כלומר צריך לפתוח רק בחסד ואח״כ יוכל‬
‫להגיד להס דברי מוסר ויאמר להס צופי׳ הליכות‬
‫ביתה כלומר כל אדס יצפה ויסתכל להיכן הוא הולך‬
‫ויתן דין וחשבון טל הכל יאז ולחס טצלות לא‬
‫תאכל כלומר אז לא יצטרך לאכול נהמא דכסיפא‬
‫וז ה שאמר הפסוק טל מכרם בכסף צדיק ואביון‬
‫בטבור נטליס ‪ .‬דהנה טיקר נסיטת האדם להצדיק‬
‫צריך שיהיה רק שיטשה אותו לבטל תשובה כדי‬
‫שיהי׳ כולו זכאי ונזכה לביאת משיח בב״א אבל‬
‫כל מי שנוסט להצדיק רק בשביל הפרנסה אז‬
‫ירגיז מליו הקבי׳ה ‪ .‬וז״פ טל מכרם בכסף צדיק‬
‫כלומר שמכירים את הצדיק רק בשביל כסף היינו‬
‫ש יהי׳ להס פרנסה ‪ .‬ואביון כלומר אבל העיקר‬
‫כוונת האדם צריך שיהי׳ רק בטבור האביון‬
‫זה משיח שהוא טני ורוכב טל החמור ‪ .‬בטבור‬
‫נטליס ר״ת טתה רחום טלינו וטריכת נר לבן‬
‫‪.‬ישי משיחך במהרה בימינו ‪ .‬והנה בראשית גימ׳‬
‫אלקיס במלוי יודין ובאלפין ובמספר הקדמי‬
‫ונוכל לרמז פוד את השמיס ואת הארץ גימ׳ שס‬
‫הוי״ה בכפל וד' מלוי הוי״ה והשם אהי״ה ביודין‬
‫בההין באלפין ובאחוריס פשוט וביודין בההין‬
‫באלפין וזה בראשית ברא אלקיס כלומר בתחלה‬
‫ברא הקב׳׳ה את טולמו במדת הדין ואח״כ שיתוף‬
‫גס‬
‫תפארת‬
‫ב ר א שי ת ברא אנקיס ס׳ת אמת את השמים‬
‫ואת הארץ ס״ת הוא ר״ת מתוך תשובה‬
‫תשלה צדקה כלומר מתוך תשובה תשלה וצדקה‬
‫תוכל לבא לבח׳י אמת ור״ת גימ' פוב פי׳ וא(‬
‫פוב לך בזה ובבא ‪ .‬והנה ר״ת של השסוק הזה‬
‫גימ׳ כ״ב אותיות התורה ס״ת גימ׳ השם‬
‫הוי״הבאחוריס וגס ד׳ מילוי הוי״הששופ ובאחוריס‬
‫וגס באחוריס של מלוי ותליסר מכילון דרחמי‬
‫כלומר הכתוב מרמז שברא הקב״ה את טולמו‬
‫במדה׳׳ד ושיתוך מדת הרחמיס כנודט ‪:‬‬
‫גם מבואר בספרי קבלה כי המן הוא נגד הלוחות‬
‫כי לא נתנה תורה אלא לאוכלי מן ■ולכן נזכר‬
‫כ׳׳ח פטמים בתור׳ מן כנגד כ״ח סטמיס לוחות‬
‫שנזכרו בתורה י״ד ש׳ בס׳ תשא י״ד פ׳ בס׳ טקב ‪:‬‬
‫ונוכל לרמז זאת כאן בהשסוק כי ר״ת וס״ת‬
‫של הפסוק הזה גימ' ולא נתנה התורה‬
‫כי אס באוכלי המן ולכן נזכר כ׳ח פטמים‬
‫מן כנגד כ״ח פטמים לוחות ונוכל לומר טוד‬
‫שזה ג״כ נגד כ״ח טתיס כלומר מי שלומד התורה‬
‫באמת לשמה ווכל להמתיק את אותן י״ד טתיס‬
‫הרטים שיתהפכו נמי לפוביס ויהי׳ כל׳ הכ״ח‬
‫טתים רק פו ב ונוכל גס זאת לרמז בהססוקכי‬
‫ר״ת וס״ת של הפסוק גימ' אז גס הטתיס‬
‫‪.‬‬ ‫הרטים נפשו פוביס ‪:‬‬
‫ועפ״ז נפרש הפסוק במשלי טוז והדר לבושה‬
‫ותשחק ליוס אחרון ‪ .‬פיה פתחה בחכמה‬
‫ותורת חסד טל לשונה ‪ .‬דהנה התורה הוא חסד‬
‫ודין חוק ומשפט נודט חוק הוא חסד כמו‬
‫הפריפני לחס חוקי ומשפט הוא דין ‪ .‬והנה‬
‫אורייתא וישראל וקוב׳׳ה חד הוא ולכן כמו כן‬
‫גס הקב׳׳ה הוא דין וחסד והגס כי מפי פליון‬
‫לא תצא הרטות כי חסן חסד הוא אכן יוכל‬
‫להיות שלפטמיס הקלה מלביש את החסד‬
‫בלבוש של דין כאשר אכתוב לקמן באריכות אבל‬
‫באמת לבסוך מתפשט הלבוש של הדין ונגלה‬
‫החסד ‪ .‬ובהיות כן גס הצדיקים צריכין שיהי'‬
 ‫שלמה‬ ‫ב ר א שי ת‬
‫המשפיע עלינו שפע רחמים שס דרך אראנו‬
‫בישע אלקיס כלומר הצדיק הוא שס לנו דרך‬
‫לעבדות הבוב״ה ועבור זה אראנו בישע אלקיס‬
‫פי׳ הוא נותן לנו ישועה מהקב״ה ואפילו מידת‪,‬‬
‫הדין מסכים נמי לזה כי הוא הממתיק את‬
‫הדינים וזה הארץ דשא ס״ת גימ׳ הוי״ה א״ד‬
‫שזה המתקנת הדינים עשב מזריע ס״ת השס‬
‫ע״ב הויה במלוי י יודין גס הארץ דשא עשב‬
‫מזריע זרע ס״ת גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה גס ותוצא‬
‫הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו י׳ר״ת וס״ת‬
‫ובל צדיק עובד לה׳ עורר זכות אבות והוא‬
‫המביא אליהו ומשיח בן דוד והנה ר״ת וס״ת‬
‫של כל הפסוק גימ׳ אל הוי״ה א״ד והשם ע׳׳ב‬
‫באמורים ובאחוריס של מלוי ובהנאה וזא‬
‫המתקת הדינים ואז התגברות הרסדיס בעולם‬
‫וכן נזכה לרחמים וחסדים מעתה ועד עולס‬
‫אמן נס״ו ‪:‬‬
‫ד ר א ה׳ את כל אשר משה והנה טוב מאוד ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יוס הששי ‪ .‬והנה לפ״ד‬
‫נוכל לומר דזה שברא הקב׳׳ה את האדם אחר‬
‫כל החיות והעופות והתנינים שנאמר בהסרמש‬
‫הרומש על הארץ לרמז שצריך האדם להיות‬
‫נחשב בעיני עצמו כרומה הרומשת על הארץ‬
‫ונוכל לרמז במלת אשר שהוא ר״ת שתקות‬
‫אנוש רימה וירא אלקיס את כל ס״ת לאמת‬
‫כלומר כאשר הוא בחי׳ רימה בעיני עצמו אז‬
‫יוכל להגיע לבחי׳ אמת והנה ד ת של כל הפסוק‬
‫גימ׳ השס אה׳׳י וד׳ מלוי הוי״ה וזה שכתוב‬
‫טוב מאוד כי שורה שמות הרחמים והחסדים ‪:‬‬
‫אי ת א במ״ר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם‪.‬‬
‫כתיב )תהילים קי״ט( לכל תבלה ראיתי קץ‬
‫רחבה מצותיך מאוד ‪:‬‬
‫ו הנ ה המדרש הזה אומר דרשוני יען כי לכאורה‬
‫הוא מקושי הבנה ‪ .‬ולפ׳׳ד נוכל לתרץ‬
‫עז״ה דהנה מבואר בספרי קבלה בי הז׳ שמות‬
‫של היצ״ה רע ערל טמא שונא מכשול אבן‬
‫צפוני המה נגד השבעה מדורי גיהנס בור שחת‬
‫דומה טיט היון שאול צלמות ארץ תחתית ‪.‬‬
‫ונוכל‬
‫תפארת‬
‫גס מדר‪ .‬הרחמים חה את השמים ואת החרן‬
‫כהלל ‪:‬‬
‫וי א מ ר אלקיס תדשא הארץ דשא עשכ מזריע‬
‫זרע עץ פרי עושה פרי כו׳ ‪ .‬נו כ ל לרמז‬
‫כאן מוסר השכל כשאדם עוסק בתורה באמת‬
‫ועובד את הקב״ה אז נמתקין כל הדינים וכשאין‬
‫עוסקים בתורה אז ח״ו שורה רח״ל דינים על‬
‫ישראל ונוכל לרמז זאת בהססוק תדשא למפרע‬
‫ר״ת אין שס דברי תורה גס הוא למפרע אש‬
‫דת וזהו התורה כפירש״י בפ׳ וזאת הברכה‬
‫הארץ ר״ת אז צומחים רק הדינים כלומר כאשר‬
‫ח״ו אינס עוסקים בתורה אז שורה ח״ו דינים‬
‫עשב מזריע ר״ת שישראל עוסקים בתורה‬
‫מאהבת ה׳ עושים רק זכיות דשא ר״ת למפרע‬
‫אין שס דינים עץ פרי ר״ת צדק עובד ה׳ פותח‬
‫רחמים ‪ .‬משה פרי ר״ת עובד ה׳ הוא פותח‬
‫שערי רחמים ‪ .‬למינו ר״ת למפרע ואז נותן ה׳‬
‫מהשפע לישראל גס עשב מזריע זרע עץ פרי‬
‫עשה גימ׳ קבל רנת עמך שגבני טהרני נורא‬
‫גס ר״ת וס״ת של כל הפסוק גימ׳ ד׳ מלוי‬
‫הוי״ה פשוט ובהכאה ותליסר מכילין דרחמי‬
‫והשם א״דוזה המתקת הדינים וכן יהי רצון‬
‫שיומתקו מעלינו כל הדינים ויהי׳ התגברות‬
‫החסדים בעולם מעתה ועד עולס אמן נצח‬
‫סלה ועד ‪:‬‬
‫ו תו צ א הארץ דשא עשב מזריע זרע למיגהו‬
‫כו׳ ‪ .‬נוכל לפרש עז״ה דהנה הצדיק‬
‫מתעורר לבות בני אדס שילכו בדרך עבדות‬
‫הבוב׳׳ה ואז יוכל להמשיך רחמים ולהמתיק‬
‫הדינים‪ .‬וז״פ ותוצא הארץ דשא עשב מזריע‬
‫זרע פי׳ מי שהוא בחי׳ הארץ בעניוות ובשפלות‬
‫יוכל להוציא דשא ועשב סיינו להשפיע השפעות‬
‫טובת לישראל ואמר ועץ עשה פרי זהו הצדיק‬
‫נקרא עץ עשה פרי כלומר עושה את האדם‬
‫ג״כ לפרי שיהיה כלי ראויה להתקבל אשר זרעו בו‬
‫למינהו פי׳ זרעו בו נותן בלבי התעוררות‬
‫שיהיה למינהו היינו כמוהו שיהיה נמי צדיק ‪.‬‬
‫ונוכל לרמז בזה הארץ דשא עשב ר״ת צדיק‬
‫ח‬ ‫שלמה‬ ‫ב ר א שי ה‬
‫מרמז לנו מן נח איך שמצא חן כמיני אלקיס‬
‫ואדס וגס משה רכינו מ״ה וגס איך שחיוכ‬
‫אדס למול את כשר מרלתו ‪ .‬ז״ש נשמת חייס‬
‫ר״ת נ ח‪ .‬מן האדמה ויפח כאפיו נשמת חייס‬
‫ר״ת נח מצא חןכמיני האלהיס ואדס ‪ .‬ויפח‬
‫כאפיו נשמת חייס ס״ת חותס כלומר שחתס■‬
‫כאות כרית קידש ‪ .‬ויהי האדס לנפש חיה ר״ת‪.‬‬
‫ויהיה חייכ למול המרלתו‪ .‬האדס לנפש חיה‬
‫ס״ת משה ר״ת של כל הפסוק גימ׳ ד׳ מלוי‬
‫הוי״ה והשס חה״י שהמה חסד ורחמיס וכן‬
‫נזכה לחסדי ה׳ ממתה ומד מולס אמן נס״ו ‪:‬‬
‫וכל שיח השדה נורס יהיה כארץ וכל משכ‬
‫השדה נורס יצמח ‪ .‬וקשה מל כפל הלשון‬
‫הא שיח ומשכ אחד הם וגס למה כתכ אצל‬
‫שיח הלשון נורס יהיה ואצל משכ נורס יצמח‬
‫ונתרץ מז״ה דהנה המיקר רצון הצדיק הוא רק‬
‫להשפימ חסדיס מל ישראל מגודל אהכת‬
‫ישראל שיש כו אכן לא יוכל להשפימ את‬
‫החסדים מד שימשה אותס לכלי ראויה להתקכל‬
‫ונותן כהס חיות למכוד את הכוכ׳׳ה ומכקש‬
‫רצון מה׳ שיתן להס מחשכות מהורות ואז‬
‫יוכל להשפימ להס כל מוכ ‪ .‬וזה שאנו מכקשין‬
‫מהקכ״ה אל תשליכוני למת זקנה כלומר דהנה‬
‫הצי״ה נקרא זקן מלך וכסיל וזהו שאני מכקשין‬
‫אל תשליכנו למת שהצי״ה מפתה אותנו למכירה‬
‫ח״ו אלא תמזור לנו להתגכר מליו‪ .‬והנה‬
‫שיח הוא לשון תפלה כמ׳׳ש לפני ה׳ ישפוך‬
‫שיחו השדה זהו הצדיק כנודמ ‪ .‬יז״ש וכל שיח‬
‫השדה כלומר מיקר כל התפלה של הצדיק מרס‬
‫יהיה כארץ מרס ר״ת רק מחשכות מהורות פי׳‬
‫מיקר תפלות הצדיק הוא רק שכל אדס שהיא‬
‫כארץ יתפלל לה׳ כמחכות מהורות וכל משכ‬
‫ר׳׳ח עוכד שמו כאמת השדה זהו הצדיק כלומר‬
‫מי שרוצה למכוד אותו י״ת כאמת יתקשר‬
‫א״מ להצדיק הנקרא שדה ואז מרס יצמח כלומר‬
‫כשאדס כמדרגה■ זו אז צומח החסדים והשפמ‬
‫מוד מרס תפלות הצדיק כמ״ש והיה מרם‬
‫יקראו ואני אמנה גס יצמח ר׳׳ת יתפלל צדיק‬
‫ממשיך‬
‫תפארת‬
‫ונוכל לומר כי מיי שהולך אחר מצת היצ״ה‬
‫וסופו נופל לאותן שכמה מדורי גיהנס ח׳ו‬
‫ונוכל מוד לרמז כזה כי ר״ת של אותן השמות‬
‫מ״ה גי״מ ר״ת של אותן השכמה מדורי הגיהנס‬
‫והנה מכואר מוד כס׳ פ״ק כי מי שהוא מכוין‬
‫כשמת הכרכה כתש״י יש לו כח להכנימ אותן‬
‫ז׳ שמות הנ״ל וכהיותו מכוין כשמת הכרכה‬
‫כתש״ר יש לו כח לקרכ את קן הגאולה ‪ .‬ונוכל‬
‫לרמז כי ר״ת של אותן הז׳ שמות הנ״ל גימ׳‬
‫תש״י וס״ת גי״מ קץ מס האותיות גס תש״ר‬
‫גי״מ יותר מן תש׳״ מס מנין ק״ץ ’‬
‫ו ע ת ה נפרש המדרש הנ׳ל ויכולו השמיס והארץ‬
‫וכלצכאס ר״ת ותפלות כל צדיק לקרכ כיאת‬
‫אליהו משיח ‪ ,‬וזה לכל תכלה ראיתי קז תכלה‬
‫ר״ת כוונת הכרכה תפילין לראש כלומר כאשר‬
‫תכוין ככרכה של ראש אז ראיתי קץ פי׳‬
‫לקרכ את כיאת קץ הגאולה גס ככח זה תוכל‬
‫לתקן את קץ שני ס שנחסר להס לישראל כמצריס‪.‬‬
‫רחכה אותיות הכחר למפרמ כלומר הצדיק הוא‬
‫הכוחר כמצותיך מאוד היינו לכוין כמצות‬
‫תפלין כשמת כרכה גס ויכלו ר״ת כאשר‬
‫ילך וישממ להיצר ויתפתה ‪ .‬השמיס ר״ת יתירא‬
‫מן שכמה מדורי הגיהנס ‪ .‬והארץ וכל צכאס‬
‫ר״ת ומהתקשרת צדיקיס אינו מתפתה כמצת‬
‫היצר רמ ואז אינו צריך לירא כלל ‪ .‬גס נוכל‬
‫לומר ויכלו השמיס והארץ וכל צכאס ר״ת וס״ת‬
‫המה מס האותיות ומ״ה גימ׳ השס הוי״ה‬
‫כהכאה וככפל והשס אל פשונו מס השלשה‬
‫כללות הוי״ה גס גימ׳ שי״נו ר״ת יתן שכר‬
‫נווכ גס וכל צכאס כא״ת כ״ש למפרמ הוא‬
‫ר״ת ה׳ תשממ שומתינו האזינה כחסדך לאמרי‬
‫פיני;‬
‫ויצי• ה׳ אלקיס את האדס מפר מן האדמ׳ ויפח‬
‫כאפיו נשמת חייס ויהי סאדס לנפש חיה ‪.‬‬
‫ולכאורה קשה הא תיכות הללוויפח כאפיונשמת‬
‫חייס מיו‪-‬תריס המה כי היה די כמה שכתוכ ויהי‬
‫האדס לנפש חיה והנה ‪ .‬רש״י ז״ל מפרש לפי‬
‫פשונוו ‪ .‬ולפ״ד נוכל לפרש מז״ה דהנה הכתוכ‬
 ‫שלמה‬ ‫ב ר א שי ת‬
‫וחסד ורחמים ‪ .‬שם האחד פישון‪:‬‬
‫נו כ ל לפרש טז״ה דהנה נודט מי ששונה‬
‫הלכות יוכל לקשר א׳ט כהקכ״ה ולהש פיט‬
‫שפט כרכה והצלחה גדולה לכלל ישראל‪:‬‬
‫וז״ ש שם האחד פי' מי שרוצה לקשר א״ט רק‬
‫כהשס אחד היינו כיחידו ש״ט‪ .‬פישון‬
‫כמ״ש כתקוניס פי שונה הלכות ‪.‬הוא הסוככ‬
‫כלומר הוא יוכל לסככ סיכות את כל ארן פי'‬
‫את כל ארצות של היצ״ה החוילה ר״ת הצדיק‬
‫ישפיט חסד ורחמים לישראל הקדושים אשר‬
‫שס הזהכ פי׳ יוכל להשפיט זהכ לישראל וזהכ‬
‫ארץ ההוא טוכ כלומר היצ״ה מפתה לאדם‬
‫שטוכ לו לקכץ הרכה זהכ שס הכדלח ר״ת‬
‫למפרט חונן לאדם דטת כחסדו הגדול והטיקר‬
‫שיקשר א״ט להקכ״ה והוא חונן לאדם דפת‬
‫איך לטכיד אותו י״ת ‪ .‬ואכן השהם ‪ ,‬מילת אכן‬
‫הוא נוטריקון אליך כינה מלת שהס אותיות‬
‫משה ללמד כינה איך לכא למדרגת משה רכינו‬
‫ט״ה גס שס האחד פישון ר״ת שפה כלומר‬
‫כשמתפלל כשפתיו להקכ״ה אז משפיט טוכות‬
‫לישראל גס ר״ת וס״ה של כל הפסוק גימ'‬
‫שס הוי׳׳ה כאחוריס והשם אל 'פשוט וכמלוי‬
‫וכאחוריס של מילוי וכהכאה וכמספר הקדמי וזהו‬
‫חסדים גמורים וכן נזכה לחסדי ה׳ מפתה‬
‫וטד טולס אנס׳׳ו ‪:‬‬
‫וי א מ ר אלקיס לא טוכ היית ■האדם לכדו‬
‫אטשה לו טזר כנגדו ‪ .‬וייצר אלקיס מן‬
‫האדמה כל חיות השדה וכו׳‪. :‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה כיון שהתחיל לומר לא‬
‫טוכ היות האדם לכדו כו' היה לו לומר תיכף‬
‫ויפל אלקיס תאדמה טל האדם וכו׳ ולמה יצר‬
‫כתחלה חית השדה אחר אמירת לא טוכ ‪.‬‬
‫ואפ״ל ט״פ דאיתא כגמרא כרכות נחית דרגא‬
‫נסיכ איתתא ‪ .‬וקשה לפ׳׳ז הא אמרינן ישא‬
‫אדס כת ת״ח ולא ישא אשה שאינה סוגנת לו‬
‫ואמרינן כאלו טוכרין כת כהן לישראל אין‬
‫זיוויגו טולה יפה ואיך אמרו נחית דרגא ;‬
‫ונתרץ טז״ה דאיתא כגמרא יכמות דך ס״ג‬
‫ט״כ‬
‫תפארת‬
‫ממשיך חסדים ‪ .‬גס שיח כא״ת ב״ש גימ׳ ק״ב‬
‫וזהו הצדיק כמ״ש וחנמא מי די לו בקכ ‪,‬‬
‫השדה כא״ת כ״ש גימ׳ כפ״ר כלומר הצדיק מכפר‬
‫פל לישראל כמו הכה״ג כפר כן כקר שהקריכ‬
‫וכן נזכה למחילת טונות ולהמתקת דינים אמן ‪:‬‬
‫ונ ה ר יוצא מפדן להשקות את הגן ומשם יפרד‬
‫והי' לארכפה ראשים ‪ ■.‬נוכל לפרש טפ״י‬
‫דאיתא כמסכת קינים פ׳׳ג מ׳ו א״ר יהושיט‬
‫זה שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת‬
‫קולו שכטה כשהוא חי כלומר מי שהוא כחי׳‬
‫חי היינו שטוכד להקכ״ה ככל פת אז קולו אחד‬
‫חי' קולו שמתפלל להקכ״ה זה רק אחד כלומר‬
‫ליחידו של פולס שמתפלל ככל פת להקכ׳׳ה‬
‫להושיט לו נגד היצ״ה כדי שיוכל לטכוד אותו‬
‫י"מ ולזה מפרש ר״ט מכרפנורה ]כשם שהככש‬
‫גשהוא חי אין יוצא ממנו אלא קול אחד[ נוכל‬
‫■לומר פי' כשהוא כוכש את יצרו והוא כחי' חי‬
‫אין יוצא ממנו אלא'קול אחד פי׳ רק ליחידו‬
‫של פולס ‪ .‬וכשהיא מת קולו שכטה כלומר‬
‫■כשהיא כחי׳ מת שאינו פוכד להקכ״ה ואז קולו‬
‫שכטה פי׳ ככל שכטה ימי שכתא צופק‬
‫להקכ״ה רק טכורו כלכד ‪ .‬וזה פי' ונהר יוצא‬
‫מפדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארכטה‬
‫ראשים ר״ת והצדיק יתפורר את לככו הטוכ‬
‫ואז ישוכ מאהכה ויוכל להמשיך רחמים ‪ .‬להשקות‬
‫ר״ת תתאמץ להיות קדוש וטהור שכפת הימים‬
‫לארכפה ראשים ר״ת אס הוא רק מת אז‬
‫שכטת ימים כתפלה לה' רק טכורו ונכול לרמז‬
‫ונהר יוצא מפדן להשקות ר״ת גימ׳ אלקיס את‬
‫הגן ומשם יפרד ר״ת גימ' כ״כ והיה לארכטה‬
‫ראשים ר״ת גימ' ד׳ מלי הוי״ה טס הד' שמות‬
‫כלומר טס כ"כ אתיותו התורה תמתיק את השם‬
‫אלקיס שיתהפך להוי' של רחמים‪ .‬גס ר״ת כל‬
‫כל הפסוק גימ׳השס אה״י והשם כ״ן כהכאה‬
‫פ״ה ס׳׳ת גימ' השס החסד והרחמיס והוא‬
‫אל פשוט נגד השם הגדול הגכור והנורא הוי'‬
‫אה״י טס השלשה כוללים גס אה״י כיידין כההין‬
‫כאלפים וכאמוריס כיודין כההין כאלפים וזה‬
‫ט‬ ‫שלפה‬ ‫בראש*ת‬
‫אמר חדא ‪:‬‬
‫ו ל ת ה נסרש הססוק בס״ד ויאמר אלקיס לא‬
‫טוב כלומר כאשר האדם הוא בטיני טצמו‬
‫נחשב לבחי׳ לא כמ״ש דוד הט״ה ואנכי תולפת‬
‫ולא איש אז יוכל להיות טוב היינו איש טוב‬
‫וגס יקוים בו מצא אשה מצא טוב ואמר היות‬
‫אדס לבדו סי׳ אבל כאשר ידמה בנסשו שהוא‬
‫בחי׳ אדם לבדו היינו בחי׳ גדלות אז אפשה לו פזר‬
‫כנגדו כלומר שאטשה לו פזר שתטזור לו בפבדות‬
‫הבוב׳׳ה אבל תתהסך מן טזר להיות כנגדו‬
‫כדכתיב ומוציא אני מר ממות כו׳ ‪:‬‬
‫וז׳יש ויצר ה׳ אלקיס את האדם סי׳ האדם‬
‫יוכל לטשות יצירה שתתהסך מן אלקיס‬
‫להשס הוי׳׳ה שיהי׳ רחמים ואימתי יוכל לסטול‬
‫זאת ומסרש מן האדמה כאשר היא בפיני‬
‫טצמו בחי׳ אדמה כמ״ש אט״ה ואנכי טסר ואסר‬
‫והוא בודאי היה אז במדרגה הגדולם פכ׳׳ז‬
‫הקטין א׳ט ואמר כל חית השדה סי׳ הצדיק‬
‫נקרא שדה יטן שהוא מתסלל בשדה וכמ״ש‬
‫ו^א יצחק לשוח בשדה וגס נקרא חי כמ״ש‬
‫והוא בן איש חי וז׳׳ס ואת כל חית השדה ואת‬
‫כל טוך השמים כלומר אסילו כשהוא צדיק‬
‫גדול כ״כ עד שיוכל לטוך לשמים היינו‬
‫לפולמות הטליוניס וטכ״ז חוא גטצמו נחשב‬
‫לבחי׳ אדמה אז ויבא אל האדם כלומר אז‬
‫יוכל לבא לבחי׳ אדם שהיא מדרגה היותר‬
‫גבוה‪ .‬ואמר פוד לראות מה כלומר כאשר יראה‬
‫א״פ בבחי׳ מה כמו שאמר משה רבינו פ׳ ה‬
‫ונחנו מה אז יקרא לו סי׳ יוכל לקרא לו היינו‬
‫להקב״ה בתסלתו וימשה כל חסצו יפן כי יהיה‬
‫צדיק גוזר והקב״ה מקיים אבל הפיקר הוא‬
‫לתקן את נרנח״י וז״ש אשר יקרא לו האדם‬
‫נסש חיה הוא שמו נוכל לרמז בזה הססוק‬
‫הכוונה שהוא גימ׳ אז הוא מתקן נרנח׳׳י ונקרא‬
‫הצדיק גוזר וז׳׳ש בתחלה הלשון וכל כלומר‬
‫הצדיק נקרא כל וזה שמסיים ולאדם לא סי׳‬
‫כאשר הייתי בחי׳ לא אז מצא כלומר מצא‬
‫אשה מצא טוב ואמר פזר כנגדו סי׳ אז נמשה‬
‫מן‬ ‫ב‬
‫תפארת‬
‫ט״ב במפרבא ני ‪:‬ק*ב חינש איתתא אמרו ליס‬
‫הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא‬
‫טוב או מוצא דכתיש ומוציא אני מר ממות את■‬
‫האשה‪ ■.‬ואיתא בירושלמי כ־ נסיב אינש איתתא‬
‫הי׳ אומרים לא קמצת או רזלמת‪ .‬וסי׳ הרב‬
‫הקדוש וכו׳ הר׳ רזייס קראסנר זצללה׳׳ה‬
‫דכך הי׳ אומרים להרזתן מס״י דאיתא בדחכז״ל‬
‫ברצות ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים זו אשרי‬
‫ולכן הי׳ אומרים להחתן כי החתן צריך למשות‬
‫תשובה טלאה ולקבל מליו טול מלכות שמים‬
‫קודם החוסה ונמצא כאש נכיב איתתא מדכירין‬
‫לו להחתן שיהא בדרגא של קמן ואז גם אויביו‬
‫ישלים אתו ויהיה בדרגא ברצות ה׳ דרכי איש‬
‫אבל ח״ו בהיסך אם לא יטשה תשובה אז‬
‫ח״ו יהיה בדרגא חילם וזהו סי׳ ומוציא אני‬
‫כו׳ ולכן נוכח הלשון הירושלמי שהי׳ שואלים קמצת‬
‫או חלמת סי׳ אם תטשה תשובה תהי׳ בדרגא‬
‫של קמץ ואם לא ח״ו תהיה בדרגא של חולם ‪:‬‬
‫רז״ס בגמרא נחית דרגא נסיב איתתא כלומר‬
‫תראה שיהי׳ בדרגא מתחת היינו בקמץ‬
‫מצא חשה מצא טוב כלומר שתטשה תשובה‬
‫ואז גם היא תשלים אתך כי איתא שכל הנקודין‬
‫אשר המה תחת האותיות המה נקראין דרגין‬
‫תתאין ורק החולם נקרא דרגא טלאה כי הוא‬
‫;‬ ‫מורה טל למטלה מן הטבט‬
‫‪n‬״ ‪) r‬תהליס ל׳׳ב( טל זאת יתסלל כל חסיד‬
‫אליך למת מצוא‪ .‬ודרשיק בגמרא ברכות‬
‫א׳׳ר חנינא למת מצוא זו אשה שנאמר מצא‬
‫אשה מצא טוב ר׳ נתן אומר למת מצוא זו‬
‫תורה שנאמר כי מוצאי מוצא חיים אבל לסי‬
‫דפתי נוכל לומר שזה קאי נמי טל אשה כלומר‬
‫שיפשה תשובה קודם החוסה אז גס אויביו‬
‫ישלים אתו זו אשה ויכול ללמוד תורה‪ .‬רב‬
‫נחמן בר יצחק אמר זו מיתה שנאמר למות‬
‫תוצאות‪ .‬ונוכל נמי לומר כי גס זה קאי טל‬
‫אשה כי אס לא יטשה תשובה אז יהי׳ ומוציא‬
‫אני מר ממות כי והשתא לס״ז כל השלשה‬
‫תנאים הללו לא סליגא ומר אמר חדא ומר‬
‫תפארה ש ל מ ה‬
 ‫^ז ל מ ה‬ ‫בראשית‬
‫חלק הרע בהבן הנולד מהחיבור הזה ולכן צריך‬
‫כל אדם למתאמץ בזה להשליך את החלק‬
‫או״א ולדבק א״ע רק באותו החלק של הקב״ה‬
‫ואז *וכל להיות קדוש ועהור ויהי׳ שורה עליו‬
‫שם הרחמים וכמו שמובא בה׳י איש אמו‬
‫ואבץ תיראו כלומר עבור חלק אב ואם תיראו ‪:‬‬
‫ו אי ת א במקדש מלך על בראשית דף ח׳ ע״א‬
‫וז״ל שנינו בססר יצירה ברית הלשון וברית‬
‫המעור מכוונים באמצע‪ .‬סי׳ ידוע ש־ש ב׳‬
‫מיני זוויגים א׳ רוחני נעלם שה־א זיוויג הסה‬
‫מניה וביה והוא סוד זיודג חב״ד ואח״כ בכחו‬
‫נמשך האור דרך הסנימ־ות ויורד עד הסוד‬
‫התחתון ולכן המקדש סיו בד״ת גורם זיווג‬
‫העליון דקול ודיבור אבל סמנבל סיו סוגם באותו‬
‫זיווג עליון ומשלים ס"מ על־ו שכן הוא במלוי‬
‫ג*מ׳ לשון כו׳ כ־ ברית סמעור תלוי בו ום־מן ס״ה‬
‫דמ׳מילהוזי׳ש אל תת! את סיך כי סיך ברשות עצמך‬
‫הוא אל תתנהו לאחרים שישלנוו עליו וימשך מזה‬
‫לחסיא את בשרך בחית קדישא שאין לך אבר‬
‫חיצור באדם שכולו בשר ואין בו עצם אלא‬
‫הברית וכו׳ ומי שדומם ואינו מנבל סיו לא‬
‫ירא מדומה כמו מי ש*ש בו מדת ענוה‬
‫גימ׳ קלא לא ירא מן ס״מ שגימ׳ קלא ‪:‬‬
‫והנה כל המברך מאה ברכות בכל יום בכוונת‬
‫הלב שורה עליו שם הרחמים כל היום כי‬
‫הוי״ה סשוט והוי״ה דיודין עם השני כוללים‬
‫גימ׳ מאה‪ .‬והנה בזה שהוא מברך מאה ברכות‬
‫בכל יום בכוונת הלב הרי הוא כאלו שונה‬
‫הלכות בכל יום ובזה הוא נותן חלק להנשמה‪.‬‬
‫וגרסינ־ן בש״ס )חגיגה דף ע ע׳ב( אינו דומה‬
‫שונה סרקו מאה סעמים לשונה סרקו‬
‫מאה סעמים ואחד וסי׳ המהרש״א בח״א כי‬
‫‪ .‬השונה מאה סעמ ם הוא חייב להנשמה אחד‬
‫אבל השונה סעם אחד יותר מזה הוא חלק‬
‫אלקי ממעל‪ .‬נמצא מי שמברך מאס ברכות‬
‫בכל יום בזנ‪ :‬הוא מדבק א״ע בחלק אלקי ממעל‬
‫ומשליך את חלק או״א ועי״ז שורה עליו רק‬
‫חסד ורחמים אבל מי שמדבק א״ע בתאות‬
‫הגשמיות‬
‫תפארת‬
‫מן סכנגד עזר והנה ר׳ת של כל הססוק ויאמר‬
‫ס׳ אלקים גימ׳ אלקים בריבוע עוכ וס״ת גימ׳ השם‬
‫אמ״י ור^שם ע״ב באסורים ובאח וריס של מלוי ובהכא׳‬
‫עם השבי כוללים כלומר השם אלקים בעצמו נתהסך‬
‫לעוב ואיך נתהסך לעוב באותן שמות הרחמים של‬
‫ס״ה וכן נזכה להיות נעזר מן הקב״ס שיתהשכו‬
‫הדינים לחםדים ויהי׳ לנו כל עוב אמן נס״ו ‪:‬‬
‫ע ל כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה הא כיבוד של‬
‫אב ואם דבר גדול היא מאוד כמעע יותר מכל‬
‫מצות התורה ונאמרה שכרת בצדה למען יאריכון‬
‫ימיך ולמה אמר הססוק כאן ע"כ יעזב כו׳‬
‫ומשמע שהוא לשון ציווי לעשות כן גם מה‬
‫שאמר והיו לבשר אחד הוא אך למותר ועוד‬
‫קשה קושית סבאר מים סיים אומרו על כן‬
‫מה עעם לזה ממה שלמעלה ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז״ס דגרסינן בגמרא )מנחות‬
‫דף מ״ג ע״א( תניא סיה ר' מאיר‬
‫אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום‬
‫שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך‬
‫)וסירש״י קרי ביה מאה( וכתב המהרש״א‬
‫בח״א וז״ל וע׳ס דעת חכמי האמת בסוד‬
‫נסש רוח נשמה דמיון כהן לוי ישראל‬
‫דלכך היא מאה ברכות שמעשר מן המעשר‬
‫מכם זה יבא לחלק הנשמה ברכה אחת שהוא‬
‫חלק אלקי ממעל ולרמז ע״ז חסר אות א׳‬
‫ממאה שהוא 'הברכה אחת ממאה הברכות‬
‫הוא הנשמה ממעל ליראה ה׳ וגומר וזולת‬
‫אות א׳ הוא מה שהוא מורה על דבר ק ק‬
‫אבל עם אות א׳ שסוח חלק הנשמה נעשה‬
‫מאה בסוד איי׳ק וק׳׳ל ‪:‬‬
‫ו ה נ ה נודע כי שלשה שותסין באדם אב ואם‬
‫והקב״ה כי הנשמה הוא חלק אלקי‬
‫ממעל והכו‪ :‬חלק הקב״ה הוא בודאי כולונווב‬
‫אמנם חלק אב ואם מעורב ברע יען כי‬
‫בשעת הזיווג כאשר אב ואם אינם מקדשים‬
‫א״ע לסהר את מחשבותיהם לקיים מצית סו״ר‬
‫כאשר ציונו הבוב״ה אז המה מביאים ח״ו‬
 ‫שלמה‬ ‫בראשית‬
‫לאותן הנשמות כי הפגם של מוציא זרט לבטלה‬
‫רח׳׳ל טושה רושם גדול בטולמות הטליוניס‬
‫ח״ו וטונשו מגיט טד דטת הטליון של או״א‬
‫כי דוגמת שהוא משמש זכר בלי נקבה כביכול‬
‫גס למטלה נמשכת אותה הטיפה מן סזכר‬
‫ואינה נשפטת אל המלכות אכן בזה שקורא‬
‫ק״ש בכוונה גדולה ויתירה יוכל להמית המזיקין‬
‫ההמה ובל יוכלו ליגט בו בלילה ח״ו ולהוציא‬
‫ממנו קרי רק ביום טשה תשובה טל הטבר‬
‫ובכח זה שהוא מברך מאה ברכות בכל ־וס‬
‫בכונה יתירה ולומד התורה בכוונה ומזיט אי׳ט‬
‫בשטת התפלה ולימור התורה ומחבר כ״ב‬
‫אותיות התורה טד ט׳׳ס שהמה ל״ב נפ״ה‬
‫בזס הירא את המזיקים ההמה אשר כבר‬
‫נבראו ממנו ואז שורה טליו שס הרחמים ותליסר‬
‫מכילין דרחמי ‪.‬‬
‫וז״ש יטלזו חסידים בכבוד ירננו טל משכבותס‬
‫מלת כבוד גימ׳ ל׳ב כלומר מי שרוצה‬
‫להיות חסיד המתחסד טס קונו לתקן את‬
‫הפגם שלמטלה וגס למשות טס טצמו חסד‬
‫כהרל יחבר כ״ב אותיות התורה טס הט׳׳ס‬
‫שגימ׳ כבוד גס ירננו טל סי׳ יברך מאה‬
‫ברכות שגימ׳ טל ובזה יתקנו משכבותס רצ״ל‬
‫מה שמשו טל משכבותס ופגמו בהס בהוצאות‬
‫ז״ל רחי׳ל והן במה שלא שהו טל הבטן ואמר‬
‫רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם אל‬
‫טס הכולל גימ׳ ל׳׳ב נפ״ה כלומר בזה שרוממו‬
‫בגרונם את הקב״ה ומחברים כ״ב אותיות‬
‫התורה פ ס הט״ס שגי״מ ל׳׳ב נפ׳ה וטושים‬
‫מטש״ט זהו בידם לחרב פיפיות נגד המזיקין‪.‬‬
‫גס בגרונם טס האותיות וט״ה גימ׳ נגרים טס‬
‫האותיות כי הטושה תשובה מאהבה זדונות נטשין‬
‫כזכיות והטבירהבפצמה נהפכה למצו׳וזהו רוממות‬
‫אל בגרונם פי׳ ששפכו ח״ו ז׳ל כמיס הנגרים ארצה‬
‫נפשו מזה רוממות אל היינו מצות הבוב׳׳ה וכל‬
‫מי שמושה טל דרך הנ״ל הוא יוכל בציקל להשליך‬
‫את חלק או״אבשטת החיבור ולדבק א״טרק בהחלק‬
‫הניתן לו ממטל ולחבר א׳׳ט בקדושה ובטהרה‬
‫ביתר‬
‫תפארת‬
‫הגשמיות והבהמיות הבאה לו רק מן החלק‬
‫אב ואס הוא נפרש מחלק אלקי ואינו מברך‬
‫מאה ברכות בכל יוס ואין שורה מליו רחמים‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסיק בטוב טמס ודמת מל‬
‫כן ימזב איש ‪ .‬דהנה מל גימ׳ מאה כן‬
‫מס האותיות גימ׳ סוי״ה דיודין כלומר מי‬
‫שמוזב את המאה ברכות שאינו מברך אותס‬
‫ולזה אינו משיג את החסד והרחמים שהמה‬
‫באיס מן השם סוי״ה דיודין זהו מבור את‬
‫אביו ואמו פי׳ שמדבק א״מ כחלק או׳א ובמבור‬
‫זה ודבק באשתו זה היצ׳ה שמכונה בשם‬
‫אשה רפה‪ .‬ואמר הכתוב התרופה לזה וסי׳‬
‫לבשר אחד מלת לבשר גימ׳ הקדוש לאלקיס‬
‫בלומר אימתי יוכל לסהר א״מ שיהיה קדוש‬
‫לאלקיס כשהוא מדבק א״מ רק באחד היינו‬
‫ביחידו ש״פ רצ״ל רק בחלקו ולא בחלק או״א‬
‫וזה לבשר אחד ואז שורה מליו חסד ורחמים‬
‫ונוכל לרמז ר״ת וסי״ת של כל הפסוק גי״מ‬
‫השם אל פשוט והשס אהיי באחוריס של מלוי‬
‫פשוט וביודין בההין באלפין ותליסר מכילין‬
‫דרחמי מ׳ה ‪:‬‬
‫ב א ו י א דהנה ידוט גודל חומר הטון המוציא‬
‫שז׳׳ל ח׳ו ואיך שנברא מזה משחיתים‬
‫גדולים הרצים אחריו כל ימי חייו ורוצים להרט‬
‫לו ח״ו והנה יש מוד טון הדומה לזה והוא מי‬
‫׳שמזווג א״ט טס אשתו ואינו משהא טל הבטן‬
‫לגמור כל הטיפין הגס שאינו חמור כ״כ ימן‬
‫בי אין אותן טיפין ראוין להוליד אכן פכ״ז‬
‫בברא ממנו משחית ח׳ו וגוברים מליו הדינים‬
‫ולכן אשה הוא דין כנודט מספרי קבלה גס‬
‫מרומז במלת אשה כל הדינים כי האות א׳‬
‫של אשה הוא ר׳׳ת אלקיס ואות ש׳ גימ׳‬
‫אלקיס במלוי יודין ואות ה׳ הוא ה׳ אותיות‬
‫מנצפ״ך שהמס ה׳ גבורות ובהיות האדם‬
‫מתקן כל זאת אז נמתקין הדינים ונטשו חסדים‬
‫גמורים ואז נפשו מן מלת אשה טס האותיות‬
‫וט״ה ש״י טולמות שנוחל לפוה״ב‪ .‬והנה התיקון‬
‫לזה שצריך להמית אותן הגופים הנטשיס‬
 ‫שלמה‬ ‫בראשית‬
‫ואת אמו ודבק באשתו כלומר אז יש בכוחו‬
‫לפזוב את חלק או״א בשפת החיבור ודבק באשתו‬
‫היינו אשת ו׳ סי׳ מדבק א״פ בחשת חיל וגורס■‬
‫זיווג הפליון והנה אות ו׳ במלוי גימ׳ כ״ב‬
‫אותיות כתורה וכיה לבשר אחד גימ׳ תליכר‬
‫מכילין דרחמי מלת בשר ר״ה ב׳ שמות רחמיס‬
‫שהס שני הפריס הוייייה הנר‪,‬מריס בתליכר‬
‫מכילין דרחמי כלומר טבור זה גורס להיות‬
‫שורה עליו רק רחמיה גמורים‪ .‬וזה שחנו‬
‫אומריס בשבט ברבות רשר יצר רת האדס בצלמו‬
‫סי׳ אשר נתן לאדסחלק חלקי ממפל תשיש ותג‪3‬‬
‫הפקרה בקיבוץ בניה לתוכה רצ״ל רק בניה‬
‫ולא זריס ח׳׳ו ואז שורה רק ררמיס וחסדיס‬
‫ולכן אנו אומריס אשר ברא ששון ושמחה וכו׳■‬
‫אשר יש בה י״ב מיני שמחה ופ״ה גימ׳ י׳׳ג‬
‫מד״ר‪ .‬וז״ ש במדרש פ׳ תבה אמר ר׳ יודן כל‬
‫מי ששומט בקולה של תורה בפוה״ז זוכה לשמוע‬
‫באותו קול שכתוב קול ששון‪.‬וקול שמחה קול‪.‬‬
‫חתן וקול כלה וכו׳ אמר משה לישראל הואיל‬
‫מי ששומט לד״ת כך הוא מתרומם בב׳ עולמו׳‬
‫הוי זהירים לשמוט ד״ת מנין ממה שכתוב‬
‫בפנין והי׳ אם שמוט תשמע בקול ה׳ אלקיך‬
‫זש״ה אשרי אדם ששומט לי מאי אשרי אדם‬
‫ששומט לי אמר הקב״ה אשרי לאדם בשפה‬
‫ששמיפותיו לו‪ .‬ופי' במתנת כהונה ששמיפותיר‬
‫שהוא מבקש לשמוט הם לש״ש פכ״ל והיוצא לנו‬
‫מכל זה אשרי לאיש שהוא מתגבר פל יצרו‬
‫ונוטר ברית מנעוריו ואם ח׳׳ו נכשל בדבר‬
‫מפנין זה יתאמץ לתקן מה שעיוות ומה שפגם‬
‫ואז יוכל לזכות לבנים טובים והגונים וכשרים ‪:‬‬
‫ב ע״ ש בת קונים סקון חמשין ותלת וז׳׳ל ת׳׳ח‬
‫כל מאן דנטר ברית ההוא בר דיסיב ליס‬
‫הקב׳׳ה עליו אתמר )בראשית ב( ויצמח ה׳ אלקים מן‬
‫האדמה כל פץ נחמד למראה ברזין דאורייתא וטוב‬
‫למאכל בסקודין דאורייתא‪ .‬וכתב פוד שם‬
‫תקונא שיתין ותשע ת״ל וקלא ודבורא איהו‬
‫פה דאיהו במשבן מילה כליל כולא איהו קריבו‬
‫דאדם בפמודא דאמציפותא קרבן לה' ודא‬
‫שכינתא‬
‫תפארת‬
‫ביתר שארן ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫ו אי ת א בירושלמי סנהדרין פ״ב פיסקה י״א‬
‫בשטה שנשא שלמה את נשיס נכריות‬
‫פלה י׳ מלא ורבה וקטרג‪ .‬והנה לכאורה קשה‬
‫למה דוקא י' קטרג ולמה לא קטרג הלמד של‬
‫לא‪ .‬ואפ״ל טז״ה דהנה שלמה הפ״ה חלק סאות‬
‫י׳ מלא ירבה לחצאין ונתן המשה לאות א׳ של‬
‫לא ונטשה י‪.‬ימ׳ ל׳ו והרי הוא כאלו נכתב לו‬
‫בויו לו הרבה ולכן נחסר אות י׳ מן ירבה‬
‫יטן כי נחסר לה חמשה ו!״ש בשיר השירים‬
‫האלף לך שלמה כלומר אתה צריך לא באלף‬
‫ומאתים לנומייס את פריו כלומר מאתים הוא‬
‫חלק חמישית מן אלף סי׳ אותן הנוטרים את‬
‫סרי התורה ממלאים מאתים שהוא חלק‬
‫חמישית מן אלף ומצרסיס ואת ללא ירבה לבל‬
‫יחסר החמשה מן י׳ של ירבה וכותבים לא‬
‫■ירבה לא באלף ה״ש בירושלמי הנ״ל דהש״י‬
‫השיבו האלף לך שלמה ואות לא יחסר מתורה‬
‫ומקשה שם הא שרה היו קודם בייד ופתה‬
‫נחסר והשיב הקב״ה הלק אות י׳ לחצאין חצי‬
‫לאברהם וחצי לשרס‪ .‬אבל קשה הא אות י׳‬
‫היה בלא נקודה ואות ה' של אברהם הוא‬
‫בקמן ונוכל לומר ט״ס מה שאמרו קייס אברהם‬
‫אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה והנה‬
‫קמן הוא רקיע וגיצוץ כראיתא בתקודם והוא‬
‫•ששה פשר וטם מ״ט שפ״ב גימ׳ תורה תרי״ג‬
‫כלומר רמו שקיים תרי״ג מצות שבתורה‬
‫והשיג מ״ט שפ״ב‪ .‬וז׳׳ש בירושלמי עלה י׳ מלא‬
‫ורבה וקטרג יען שהיה נחסר חצי מן האות‬
‫יוד ולכן הקורא לאברהס אברס פובר בפשה‬
‫כלומר עובר פל עשייה של הקב׳׳ה שנתן לו‬
‫חצי ‪ p‬אות יוד‪ .‬ו ע ת ה נחזור לתרץ הפסוק‬
‫בטוב טפס ודעת פל כן מלת פל גימ׳ מאה‬
‫בן פ׳׳ה גימ׳ הוי׳ ותליסר מכילין דרחמי‬
‫ול״ג נפ״ה פי׳ מי שמברך מאה ברכות בכל‬
‫יוס ולומד התורה לחבר כ׳׳ב אותיות התורה‬
‫פס פ״ס אשר טבור זה ממשיך עליו השס‬
‫יפזב איש את אביו‬ ‫הוי״ס ותליסר מד״ר‪.‬‬
‫יא‬ ‫שלמה‬ ‫ברא^«ית‬ ‫תפא^ת‬
‫שנינשא שתאה ואיהו יסילא הוי״ה כצדיק להקכ׳׳ה ויוכל ללמוד ממנו דרך לפכדוש‬
‫דאיהו אוש כריש שנאה מאן דקריכ אשוון הכוכ׳׳ה ולהיות לו יראה פלאה מאשו יש׳‬
‫ולפשוש ששוב׳ מאהבה‪.‬‬ ‫אלין כצלושהון דאיהו קרכנא דקוכ״ה שנינשא‬
‫דיליה כסומא וזנאה הוא מאן למשישד לון וז“ פ המאמר הזוהר וקלא וליכורא הוא סה‬
‫כלומר הקול והדיבור היוצא מן הסה כי‬ ‫כק״ש וכצלושא לקריכו ללהון וולאי כפמולא‬
‫לאמצימושא ימולא ללהון כצדיק ומאן איהו מלס סה גימ׳ אלקים אבל פד הקול שלו כשהוא‬
‫דמיחד כולא ומקרכ כולא פלוש העלוש מנ״ל‪ :‬לש״ש יוכל להמשיק אש השם אלקים ולכן סה‬
‫ו ל כ או ר ה המאמר הזה הוא מקושי הכנס‪ .‬אכן גימ׳ מלה כלומר כשהוא נומר כריסו נמי‬
‫נוכל לסרשו ולכארו כאר היטכ כסי ‪ pp‬יוכל להמשיק אש השם אלקים וז׳׳ש לאיהו בחושבן‬
‫שנל' אשר חנן אושי אלקים לפס להנה ילופ מלה כליל טלא‪ .‬ומסרש באיזה אוסן יוכל‬
‫כי הצדיק הוא הממוצס כץ ישראל לאכינו האדם להסגכר פל יצרו ושיהיה נומר בריסו‬
‫שכשמים ולזה מכואר כמה ספמים כזה״ק כשהוא משקשר א׳׳פ להצדיק אמישי הנקרא‬
‫פמולא לאמציפושא לא צדיק סי׳ שהוא הממוצפ פמולא לאמציפושא‪ .‬קרבן לה׳ סי׳ הצדיק מקרב‬
‫כין ישראל לה־קדה והוא המקשר כלל ישראל אושם לה'‪ .‬ולא שכינשא שתאה ואיהו יחידא‬
‫צאכינו שכשמים אמנם אינו נקרא צדיק פל דאשוון הד׳׳ה בצדיק דאיהו אוש בריש כלומר‬
‫שיהיה לו הכנפה גלולה וכנולפ מססרי קבלה מאן איהו דיוכל לקרא וליחד אש השם הוי׳׳ה‬
‫שאין להצדיק כח לסשגלוש אם לא ישלכש זהו הצדיק לאיהו אוש כריש סי׳ שנומר כריש‬
‫בשוכו רצוץ של משה רכינו פ' ה כלומר שיכא ובזה הוא ממשיך חסדים ושספ מובה פל כלל‬
‫לכלל פניווש ושסלוש כמוהו כמ׳ש ומשה היה ישראל והנה ר״ש וס׳׳ש של כל הססוק גימ׳‬
‫פניו מאוד מכל האלם וכו׳ ואז כניקל לו אל סשומ יבאחורים ובאחורים של מלוי וכהכאה‬
‫לסשגכר פל יצרו שלא יהי׳ סוגם כרישו ויוכל וכמססר הקדמי ושליסר מכינין דרחמי וכן‬
‫נזכה לחסל אל כל היום אמן נס׳׳ו ‪:‬‬ ‫לפמול כנסיון כמו יוסף הצדיק ואז יהי׳ זוכ׳ לקכלש‬
‫השכינה ויכול להוריד השספ מפילוש הפילזש א״י פל כן יפזב איש אש אביו ואש אמו ודבק‬
‫באששו פס״י מה שאמרנו למפלה כי‬ ‫סל כלל ישראל וכזה הוא מקדש וממהר אש‬
‫אכריו שיוכל ליחד השם הוי״ה כיחולא שלים שלשה שושסים באלם כהנ׳׳ל ומנח חלק האב‬
‫ומשרה שכינש ה׳ כקרכו כי אז נקרא כינה והאם נשרש בו שאווש הבהמיוש ולכן צריך‬
‫להתאמץ בדבר ולהשליך השאוה הזאש הנשרשה‬ ‫כיש ■לה׳‪.‬‬
‫ועפ״ז נפרש הססוק )כשהלים קכ״ז( אם ה׳ צא בו ויהי׳ נשאר בו רק הרוחניות ופל זה‬
‫יכנה כיש שוא פמלו כוניו כו כלומר דרשו בס״י איש אמו ואביו שיראו כלומר פבור‬
‫האדם נקרא כיש כנודס ואכריו של אדם המה חלק אב ואם שיראו כאשר כתבתי למפלה ‪:‬‬
‫נקראים כלי הכיש וכהיוש סאדם המכונה כשם ועפ״ז נוכללסרש לך לך מארצך וממולדתך ומבית‬
‫אביך כלומר כשתרצה לילך ולהתרחק‬ ‫ביש אינו כונה אס הכיש שלו לשם לה׳ סי׳‬
‫את חלק של אביך‬ ‫א״פ מן הארציות‬ ‫ראוים‬ ‫שאינו מקלש וממהר אש אכריו שיהי׳‬
‫ואמך וזה מולדתך חלק אם ומכיש אביך זה‬ ‫אכל‬ ‫בו‬ ‫להשראוש שכינה אז שוא פמלו בוניו‬
‫מי שמקדש ‪ .‬וממהר אש אבריו שיהי׳ מוכן חלק אב אשר השרישו כך שאווש הגשמיות‬
‫להשראש השכינה זהו נקרא בנין חזק והוא בשפת מחיבור ואז שיכל להשליך אש הארציות‬
‫הממוצס בין ישראל לאבינו שבשמים ולס״ז כל שלך‪ .‬ולפ״ז נוכל לסרש ^באר הסמיכות זכור‬
‫יום השבת לקדשו ככד אש אביך‬ ‫המקרב א״פ להצדיק מ ה הוא מקרב א״פ חש‬
‫זאת‬
 ‫^ ^ז ל מ ה‬ ‫בראשית‬
‫והי׳ לבשי אחד גימ׳ והמה השלשה שותפין‬
‫להאדס אכ ואס והנשמה הכאה מן סקדוש‬
‫ברוך הוא גס ס׳ ת של הנ״ל גימ׳ ואז ממשיכין‬
‫טליהס כל שפט כרכה והצלחה וכן נזכה להשפט‬
‫טליונה אמן נס״ו‪:‬‬
‫וי א מ ר הנחש אל האשה לא מות תמיתון כי‬
‫יודט אלקיס כי כיוס אכלך ממנו ונפקחו‬
‫טיניכס והייתס כאלקיס יודט טוב ורט‪ .‬ותרא‬
‫האשה כי טוכ הטץ למאכל וכי תאוה הוא‬
‫לטיניס ונחמד הטץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ‪.‬‬
‫וי ש להפליא הא לו יהי׳ כדכרי הנחש אכתי‬
‫נמי לא היה לה לחוה לשמוט כדכרים‬
‫האלה ולטבור טל דברי הקכ׳׳ה וטוד יותר‬
‫הוא לפלא אומרו ותרא האשה כי טוכ ה טן‬
‫למאכל כוי קשה מנא ידטה כראיס כטלמא‬
‫אשר טוכ הטץ למאכל וטוד גס כטיני יפלא‬
‫מנא ידטה כי נחמד הטץ להשכיל ‪ .‬והנה‬
‫רש״י ז״ל הורגיש קצת בזה ופי׳ כמו שאמר‬
‫לה יודטי טוב ורט אבל מהפסוק טצמו לא‬
‫משמט כן‪.‬‬
‫ונ ר א ה לי לתרץ טז׳׳ה אכל כטרס נקרכ לתרץ‬
‫זאת נשאר טלינו חובת ביאור את מאמר‬
‫הגמרא טתיד הקב״ה לשפוט את סיצ׳׳ה ומקשיס‬
‫כל המפרשים טל מה ולמה ישפוט אותו הקב״ה‬
‫הא סוא י״ת בפצמו ברא אותו לכך לפתופ‬
‫לבות בני אדס לטבירה כדי שיהי׳ שכר וטוצש‬
‫לבני אדס נמצא היצ״ה טושה את שלו כפי‬
‫פקידת הקב׳׳ה ומדוט יטניש אותו הקב״ה ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ טז׳׳ה טפ״י מה שראיתי בין‬
‫הכתכיס המונחיס תמת ידי מככוד‬
‫אא״ז סרכ הצדיק הגאון הקדוש וכו׳ מו״ה דוד‬
‫צכי זצוקללה׳יה שאמר טל הפסוק )בההליסל׳׳ו(‬
‫נאוס פשט לרשט כי החליק אליו בטיניו למצוא‬
‫טונו לשנוא כלומר מפתה טל לכו כ׳'כ טד‬
‫שיטשה צו הטון כמציאה והוא שמפתה טל‬
‫לכו לרק אל מקוס טכירה ולהתגכר טל יצרו‬
‫הרט שלא יטשה תאות לכו ויהיה אצלו כמציאה‬
‫אכל באמת הוא י ק לשנוא כלומר גס כשטס‬
‫המציאה‬
‫תפ אר ת‬
‫׳את חמך‪ .‬דסנה מונה ס״ח הוח רק משנס‬
‫לשכת וכאשר סקייס מונס כליל שכס כקדושה‬
‫יתירה היינו שתשליך אס החלק או״א וסה‬
‫תקיים כיכוד או״א ימן כי גס המה רצונס כזה‬
‫שתקדש א״ט כשמת תשמיש‪:‬‬
‫ו ב כ ת בי האר״י ז״ל איתא תירץ אחר טל‬
‫סמיכות כי כל אדס המחדש כשכת‬
‫כתורה מטטרתו לחכיו ואמו וא״כ זכור את‬
‫יוס השכת לקדשו וטי״ז יהיה ככוד לאכיו‬
‫ואמו ויש רמז כזה כי ר״ת זכור את יוס‬
‫השכת לקדשו כא״ת כ״ש גימ׳ כתר ונמצא‬
‫מטטרתו לאכיו ואמו‪ .‬ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק‬
‫כפ׳ האזינו צור ילדך תשי כלומר הכתוכ מזהיר‬
‫אותך שתשכח את המוליד שלך היינו כהחלק‬
‫או״א ואז ותשכח הוא לשון מציאה כלומר אז‬
‫תמצא אשר אל מחוללך כלומר תהיה נשאר רק‬
‫כהחלק אלקי ממטל גס הוא אותיות מחול לך‬
‫כלומר אל שהוא חסד ימחול לך טל אשר‬
‫חטאת טד הנה‪ .‬וז"פ טל כן יטזוכ איש את אכיו‬
‫וחת אמו ודכק כאשתו כלומר כשטס דכוקותו‬
‫כאשתו היינו כשטת חי כור יטזכ את חלק אכ‬
‫ואס וידכק א״ט רק כהרוחניות ולא בהגשמיות‬
‫ואז יהיה כניו קדושים ויראי ה׳‪:‬‬
‫ילפ״ז נפרש הפסוק )כתהליס מ״ה( שמטי‬
‫כת וראי והטי אזנך ושכחי טמן־ וכית‬
‫אכיך כלומר כאשר תשכח כהחלק של אכיך‬
‫ואמך אז תוכל להטות אזנך לשמוט לטוכ‬
‫כטיר ה׳ ואז ויתאו המלך יפיך כי הוא אדורך‬
‫פי' תהיה נשאר רק כהחלק של הקכ״ה ויהי׳‬
‫רק הוא אדורך והשתחוי לו כלומר יהיה לך‬
‫הכנטה מפניו‪ .‬ואיתא ככתכי האר״י ז״ל איש‬
‫ואשה ט״ה גימ׳ אחוריס של ט״כ ס״ג מ׳ה‬
‫כ״ן‪ .‬ולפי דטתי נוכל לרמז כזה כי כאשר איש‬
‫ואשה מחכריס יחד כקדושה וכטהרה וגס‬
‫כמחשכות טהורות אז שורה טליהס אותן ד'‬
‫מלוי הוי״ה הנ׳יל ויהי׳ נשפט טליהס שפט‬
‫ברכה והצלחה‪ .‬ונוכל לרמז כהפסוק טל כן‬
‫יטזכ איש את אכיו ואת אמו ודכק באשת‬
‫י ב‬ ‫שלמה‬
‫‪I‬‬ ‫ב ר א שי ת‬
‫פקידת המלך מלכו של טולם וטבור זה נקרא‬
‫רשט ולכן ישפוט אותו הקב׳׳ה ‪:‬‬
‫ועפי׳ז נתרץ ‪ .‬הפסוק בס׳ וישלח ויצו את הראשון‬
‫לאמר כי יפגשך טשו אחי ושאלך לאמר‬
‫כו׳ ו ק ש ה קושית המפרשים טל כפל לאמר‬
‫ולפי דרכינו ניחא בס״ד דהנה ישראל נקראים‬
‫ראשון כמ׳ש ראשית תבואתה וכך הוא הסי׳‬
‫של המקרא קודש ויצו את הראשון לאמר כלומר‬
‫ציוה את ישראל שנקראו ראשון כי יפגשך‪.‬משו‬
‫זהי היצ״ה אחי פי׳ שיטשה א״ט כאח שיאמר‬
‫לך אחי אתה ויבקש ממך שתטשה מצוה וזה‬
‫שאמר ושאלך לשון בקשה וכמו שפי׳ יב״ט ויבטי‬
‫מינך כלומר יבקש ממך שתטשה מצית ובזה‬
‫יטשה א״ט כאח וז׳׳ש טוד הפטם לאמר כלומר‬
‫תאמר לו אתה למי אתה ואנה תלך ולמי אלה‬
‫לפניך פי׳ שתאמר בלבבך את השלשה דברים‬
‫שצריך האדם להסתכל בהס למי אתה הוא‬
‫כנגד מאין באת כפירש״י של מי אתה ואנה‬
‫תלך זה כנגד ולאן אתה הולך ‪ .‬ולמי אלה‬
‫לפניך כנגד לפני מי אתה טתיד ואז תבא‬
‫לגדר מניוות ושפלות ותוכל להבחין בין המצות‬
‫היצ״ה למצות היצ״ט ואז תנצל‪.‬מרשתו‪ .‬ואמרת‬
‫למבדך לימקג מלת ואמרת הוא לשק שבח כמו‬
‫א מ ח צדיק כי טוב כלומר תשבח יותר את‬
‫היצ״ט שהוא מכונה בשם ימקב‪ .‬ואמר מנחה היא‬
‫שלוחה כלומר אפילו שיאמר לך כי זס יהיה‬
‫לך למנחה ולמתנה היינו למצוה שתטמוד במקום‬
‫סבירה ולא תטשה אותה ותהיה בן טוה״ב‬
‫אבל באמת בסוך יהי׳ לאדוני לטשו היינו‬
‫להיצ״ה שנקרא אדון ואמר הכתוב והנה גם‬
‫הוא אחריני כלומר יבא אחרינו להב׳׳ד של‬
‫מסלה לקטרג טלינו ח״ו כמ׳ש בזוה״ק יורד‬
‫ומפתה וטולה ומקטרג ;‬
‫ו ע ת ה נחזור לראשונים לתרץ הכתוב ד הנה‬
‫הנחש שהוא היצ׳׳ה הלביש דבריו לחוה‬
‫שתעשה מצות וכך הוא המשך הדברים ויאמר‬
‫הנחש אל האשה לא מות תמותון כלומר לא‬
‫זו בלבד שלא תמותון כי אם פו ד יאהב אתכם‬
‫הקב׳׳ה‬
‫תפארת‬
‫המדאה כוונתו רק לשנוא חותו וע״; חמר‬
‫דוד הפ״ה דברי פיו און ומרמה יתיצב סל‬
‫דרך לא טוב רט לא ימאס פי׳ שזהו כוונת‬
‫סינ׳׳ה להטמידו טל דרך לא טוב ואז רט לא‬
‫•מסב וכן הי' טנין המרגלים שהי׳ מראים‬
‫כוונתם לש״ש וכל זמן שלא הלכו הי׳ כשרים‬
‫כיון שמחשבתס הי׳ לש׳׳ש ותיכך שהלכו הרי‬
‫נלכדו במצת היצ״ה טכ״ל הזך ודפח״ח ‪:‬‬
‫ונו כ ל לומר נמי שזה היה כוונת אשת פוטיפר‬
‫שאמרה שכבה טמי ודרשינן בגמרא שכבה‬
‫ממי בלא תשמיש כלומר שאמרה ומפתה מל‬
‫לבו לטשות מצוה כאשר תשכב טמי בלא תשמיש‬
‫ותהיה בנסיון גדול ויהי׳ לך טוה״ב טבור זה‬
‫אכן באמת מיה יוסף הצדיק מבחין דבריה‬
‫היטב ולזה לא רצה לשמוט לדבריה כפירש׳י‬
‫בשם תנחומא לשכב אצלה אפילו בלא השמיש‬
‫להיות סמה סירש״י בפוה״ב כלומר לא רצה‬
‫את טוה׳ב שלה לא מטוקצך ולא מדובשך ולכן‬
‫מאוד צריך כל אדם להיות זהיר מן המצות‬
‫של היצ״ה יטן כי סופו יהיה במגירה כמ״ש‬
‫החכם הכולל שאול צטדיה יתמוכו אכן איך נוכל‬
‫להבחין בין המצות של היצ״ה■ ובין המצות של‬
‫היצ״ט שהוא מצוה באמת ‪ .‬זהו ט״פ מה‬
‫שאמרו באבות הסתכל בשלשה דברים ואין‬
‫אתה בא לידי טבירה מאין באת ולאן חתה‬
‫הולך ולפני מי אתם טתיד כלומר בהיות האדם‬
‫מסתכל תמיד באותן השלשה דבריס אז יבא‬
‫לכלל טניוות ושפלות ואז יוכל להבחין בדבריו‬
‫של היצ׳׳ה יפן כי היצ״ה איננו יוכל לפתות‬
‫לבות גני אדם וללכוד אותם ברשתו אם לא‬
‫שמביא אותס בראשון לידי גאוה וגדלות ‪:‬‬
‫בע״ ש בקין גדול טוני מנשוא כלומר זה‬
‫שטשיתי טון גדול כזה בא לי מנשוא‬
‫כלומר מהתנשאות שהיה בי ‪:‬‬
‫וז״ ש טתיד הקב״ה לשפוט את היצ׳׳ה יטן כי‬
‫הקב״ה ברא אותו רק לסתות לבות בני‬
‫אדס לסגירה אבל לא לטשות מצות והוא לא‬
‫כן פשה אלא שמפתה לטשות מצות וטובר טל‬
 ‫שלמה‬ ‫גי ־ א מי ת‬
‫כלומר נתנה לאשה להב־ן דבריה אשר טמה‬
‫שהבינה שזה יהי׳ נחשב למצוה טבור שיבחין‬
‫בין טוב לרט כהנ׳׳ל ולכן גס הוא האמין לדברי׳‬
‫ויאכל מן הטץ ותפקחנה מיני שניהם וידמו‬
‫כי טירומיס הס כלומר אח"כ הופקחו מיניהם‬
‫וראו ■כי טירומיס הס מן המצוה אשר צוה‬
‫להם הקב״ה ומברו מליו ונטנשו ונפשה טירומיס‬
‫אבל לבסוף טשו תשובה ‪ .‬וז׳׳ש ויטשו להם‬
‫חגורת ר״ת חסד גבורה תפארת רחמים רצ״ל‬
‫שנמתקו מהם הדינים ונטשו רחמים וחסדים ‪:‬‬
‫וז״ש ויאמר את קולך שמטתי בגן ואירא כי‬
‫כי פרום אנכי ואחבא ‪ .‬ולכאורה אין‬
‫להבין מלת ואחבא ולמה לא אמר הלשון‬
‫והסתרתי אבל לפי דברינו הנ׳ל ניחא בס״ד‬
‫כי אדס הראשון הכיר בטצמו איך שחטא נגדו‬
‫ית׳ והמרה את פיו ולכן תיכף הודה להקב״ס‬
‫ופשה תשובה וז״ש ואירא כי טירוס אנוכי‬
‫ואחבא כונתו כלומר לא די כי טירוס אנוכי‬
‫מן המצוה אלא ואחבא רצ״ל נטשיתי טוד חייב‬
‫לפניך במה שטברפי טל מצותיך אשר צויתנו‬
‫והנה אדם הראשון אמר בלבו אתודה לפני‬
‫הקב״ה טל חטאתי נגדו תמיד והוא ית׳ מפץ חסד‬
‫הוא ובודאי ימחול לי טל חטאי ויטשה לי רק‬
‫חסד גמור ‪ .‬גס נוכל לרמז בר״ת של הפסוק‬
‫הנ״ל ויאמר את קולך שמטתי וכו׳ טס האותיות‬
‫גימ׳ אלקיס בריבוטו ובמספר הקדמי ט״ה‬
‫וס״ת גימ׳ הוי״ה פשוט ו בהכאה יבכסל ובמספר‬
‫הקדמי והשם אה׳׳י פשוט ובאחוריס ובהכאה‬
‫ובמספר הקדמי ותליסר מכילק דרחמי כלומר‬
‫אט׳׳ס שבתחלה היה שורה טלי דינים אבל אח*כ‬
‫כשטשיתי תשובה נהפך לחסד ולרחמים ‪:‬‬
‫נם נוכל לומר את קולך שמטתי בגן זה גן‬
‫סדרים דאורייתא קולך זה קולה של‬
‫תורה כלומר הנני מודה שטברתי טל גן‬
‫סדריס דאורייתא וטל קולה של תורה וזהו‬
‫ואחבא היינו שנפשית חייב אכן מודה וטוזב‬
‫ירוחם ‪:‬‬
‫היל׳׳ל ותתן גם לאשה ויאכל אבל השתא ניחא‬
‫בזפת‬
‫תפארת‬
‫הקב״ה טבור זה ולזר אמר כי־ יודט אלקיס‬
‫מלת יודט הוא לשון אהבה כמי כי ידטתיו‬
‫ומפרש דבריי מסני מה ואמר כ* ביום אכלכס‬
‫ממנו ונפקחו טיניכם והייתם כאלקיס יו־טי‬
‫טוב ורט כלומר תהי׳ כאלקים להבחין בין‬
‫סוב ורט ט־ינו מצות ה' שהוא טוב באמת ובין‬
‫רט היינו מצות היצ״ה שהוא באמת רט וטבור‬
‫זה יאהב טוד אתכם הקב״ה ;‬
‫רז״ש ותרא סוא לשון יראה יטן כי מורא‬
‫טלה טל ראשה לאכול מן הפץ כי טוב‬
‫הפן למאכל רצ״ל אטפ״י שטוב הטץ למאכל‬
‫וכי מאוה הוא לטניס אט״ס שתאוה הוא‬
‫לטניס אטפ״כ לא הי׳ רצונה לאכול ממנו טבור‬
‫הפקידה של הקב״ה ‪ .‬ונחמד הטץ להשכיל‬
‫כלימר אבל כשראתה את דברי הנחש כי נחמד‬
‫הפץ להשכיל פי׳ להשכיל ולהבחין כין טוב לרט‬
‫כהנ׳׳לבין מצית היצ״ה ובק מצות היצ״ט שהוא‬
‫מהקב׳׳ה והיתה כוונתה רק למצוה לפי פיתוי‬
‫היצ״ה לכן ותקח ממייו ותאכל והוא לא יודפת‬
‫שזה דרכו של היצ״ה לסתות את האדם למצות‬
‫ובזה תטבור טל מצות הקב״ה ‪:‬‬
‫ו ה נ ה אמרו חכז״ל איזה אשה כשרה שפושה‬
‫רצון בטלה‪ .‬ו ל כ או ר ה קשה מדוט כשטושה‬
‫תקרא אשה כשרה ‪.‬‬ ‫רצון בטלה‬
‫ו א פ ש ר לומר טז״ה דסנה מבואר כספרי‬
‫קבלה אשה בא״ת ב״ש הוא צבת והנה‬
‫צבת הוא לשון רצון יכמ״ש וכמצביה טביד‬
‫בחיל שנדיא‪ .‬וז״ש אף צבת בצבת טשייה כלומר‬
‫אשה שנקראת צבת בצבת פשייה פי׳ נבראת‬
‫ונפשית רק שתפשה רצון בטלה ואם הוא רק‬
‫פל זה נבראת לכן בטשותה רצון בטלה אז‬
‫נקראת אשה כשרה כי הוא מושה מה שנבראת‬
‫והנה חוה יודפת היתה כי רצון בטלה הוא‬
‫לטבוד את הבוב׳׳ה בכל מאמצי כח ולכן משתה‬
‫רצון בפלס לפי כוונתה בדברי פיתוי של הנחש‬
‫לפי ‪ p‬ותתן גס לאשה פמה ויאכל והנה לכאורה‬
‫קשה טל מלת פמה שהוא אך למותר כי‬
‫יג‬ ‫שלמה‬ ‫בראשית‬
‫לא שפה‬ ‫וישפ אל הבל ואל קין ואל מנחתו‬
‫לו לכתוב‬ ‫ולפרש אל ישפו אל יפנו שא*כ היה‬
‫שקר ט׳‬ ‫יאל ישפו אל דברי שקר או לדברי‬
‫אל יהיה‬ ‫אף כאן ואל ישפו בדברי שקר‬
‫סותרים‬ ‫נדברים בדברי שוא והבאיי ‪ .‬והנה‬
‫זה את זה ;‬
‫וני ב ל לתרן פ״פ האמת דהנה באמת ישפו‬
‫סי׳ פנו וזה שפירש״י וישפ ויפן וזה‬
‫שמביא ראיה מס׳ שמות ואל ישפו אל יפנו פי׳‬
‫כלומי שם אי לאו שכתוב שם אל ישפו בדברי‬
‫שקר היה גם שם פי׳ אל יפנו רק מחמת‬
‫שכתוב שם בדברי שקר א׳א לפרש כמו שפירש״י‬
‫שם הרי פיקר 'הוכחה שמוכרח לפרש אל‬
‫ישפו אל יהגו רק פבור שכתוב בדברי שקר‬
‫אבל אי לא הא הייתי ממיש נמי אל יפנו‬
‫וכן בכאן רשפ ויפן וזה ברור בס׳ד ‪:‬‬
‫נפורים ואף כי בפתים הללו אשר כמפפ אין‬
‫כי שבפתים יוקם קין ולמך שבפים זשבפה‬
‫והנה פל שבפתים סירש׳׳י שבפה ופל‬
‫שבפים ושבפה פי׳ שבפיות הרבה‪ .‬ולת״ד יש‬
‫בהססוק‬ ‫להקשות מדופ ^לא כתוב גם‬
‫טצמו שבפה ולא' שבפתיס וכמו כן קשה נמי‬
‫מדופ לא כתוב בהפסוק שבפיות הרבה ולא‬
‫שבפים ושבפה ‪:‬‬
‫א כן שבפין אנסין לאורייתא ונוכל לפרש‬
‫פז״ה דהנה מבואר בשפר המלך‪ .‬איזהו דרך‬
‫רחוק כלומר שיתרחק א״פ מהקב״ה ולא יחזיר‬
‫פוד ‪ .‬מן המודיפים ולחון רצ״ל בהגיפ פל‬
‫פונותיו בדרגא דשאול והמלאכים מודיפים‬
‫אותו ומזכירים אותו שלא יטמא פוד נפשו‬
‫והוא הולך חון לנדרו פוד ואינו רוצה לשוב‬
‫זה הוא דרך רחוקה שלא יוכל לבא אל מקומו‬
‫ולא ימצא פתחו פתח התשובה מאחר‬
‫שיורד אבל שאולה פכ״ל ‪ .‬אבל כן הוא‬
‫האמת בהיות האדם פושה תשובה ולומד‬
‫התורה לשמה באמת יוכל להמתיק את הדינים‬
‫ולהגביר את החסדים בפולס והנה שבפתים‬
‫‪*.‬־־‪- !Sv‬התורה כמבואר בתוס' בבא קמא פ׳׳ז‬
‫אין‬
‫תפארת‬
‫ב ז ע ה אפיך תאכל לחם נו כ ל לפרש עז״ה‬
‫דהכה כשאדם פושה ח״ו איזה פבירה‬
‫ורוצה לפשות תשובה צריך לפשות המצוה‬
‫באותו הכח שפשה את הפבירה כמבואר בס׳י‬
‫אם פשה פבירה בזיפת בשפת פשיתו צריך נמי‬
‫להתאמן ולפשות כמו כן המצוה בכוח גדול‬
‫כ*כ פד שיזיפ מאוד והנה הלחם הוא התורה ‪.‬‬
‫ח ה שכתוב בזפת אפיך תאכל לחם כלומר‬
‫תלמוד התורה ‪ .‬הקדושה פד שתזיפ‬
‫ואז יהיס תיקח לעבירות שפשית גס הוא‬
‫תיקון לפגם הברית יפן כי אץ זרפ יוצא פד‬
‫שנזדפזפ כל איבריו ולכן תלמוד התורה נמי‬
‫פד שתזים ותלמוד בכל מאמצי כח ויסיה‬
‫תיקח לפגם הברית כי בזפת הוא לשון זיפה‬
‫ורתת וכמו כן מחויב כל האדם לפשות כל‬
‫המצות בכל מאמצי כח ויתקן את חפאת‬
‫נקי מזה כי אין צדיק בארן אשר יפשה פוב‬
‫ולא יחטא ובפרש המוני פם בוודאי צריך‬
‫שלא ישכח בהחטאת נפורים כי אם ישכח‬
‫בהם מלפשות תשובה פליהם אז יוכל לשכוח‬
‫ח״ו בהקב״ה ‪:‬‬
‫ועפ״ז נפרש הפסוק בפ׳ האזינו צור ילדך‬
‫תשי ותשכח אל מחוללך צור הוא לשון‬
‫בריאה והולדה כלומר מה שבראת בילדותך‬
‫היינו בחטאת נפורים תשי פי׳ שכחת בהם‬
‫מלפשות תשובה פליהם ופבור זה ותשכח אל‬
‫מחוללך כלומר מה ששכחת לפשות תשובה זהו‬
‫פבור ששכחת בהקב״ה ח״ו וכן נזכה לפשות‬
‫תשובה בכל פת אמן נס״ו ‪:‬‬
‫וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו פירש׳׳י ויפן וכן‬
‫לא שפה אל מנחתו לא פנה וכן‬
‫אל ישעו אל יפנו וכו׳ ו ק ש ה כאן מביא רש׳י‬
‫ישפו שהוא פי׳‬ ‫ז׳ל ראיה מן הפסוק אל‬
‫אל יפנו הא שם בפ׳ שמות פירש״י ואל ישפו‬
‫בדברי שקר ואל יהגו וידברו תמיד בדברי‬
‫רוח כו׳ ואמר פוד וא״א לומר אל ישעו לשון‬
‫הפארת שלמה‬
 ‫שלסה‬ ‫בראיעית‬
‫טמו חסד וטוב לו כל ימיו וכמו שמצינו‬
‫כאכרהם אט״ה אחר שטמד בטשרה נסינות‪.‬‬
‫ובע״יס בזיה״ק ) פ׳ תולדות דף ק״מ ט״א(‬
‫אכל קוכ״ה מדקדק טס צדיקים תדיר‬
‫ככל טוכדין דאינון טוכדין בגין דידט דלא‬
‫יסטין לימינא ולשמאלא וכג״כ אכרין לון לאו‬
‫כגיניה דהא ידט יצרא ותוקפא דהימנותא‬
‫דלהון אלא בגין לארמא רישיהון כגינייהו כג״ד‬
‫טכיד ליה לאברהם דכתיב )כראשית כ״ב(‬
‫והאלקים נסה את אברהם מאי נסה הרמת‬
‫נס מ־״א )ישטי׳ ס״ב( מרימו נס שאו נ ס‬
‫הרים דגלו דיליה ככל טלמא ואט׳׳ג דהא אתמר‬
‫כג׳ד קוב״ה הרים דגלו דאכרהם בטיניהון‬
‫דכולא הה״ד נסה דאכרהם אף הכי קוכ׳ה בגין‬
‫לארמא דגלא דצדיקיא איהו כרי׳ לון לארמא‬
‫רישייהו ככל טלמא טכ״ל הרי מכאן איך כי‬
‫הקכ״ה מנסה את האדם כדי להיטיכו באחריתו‪:‬‬
‫ו ה ש ח א נתרץ את מאמר הזוהר כטוב ט ט ס‬
‫ויתהלך חמך את האלקים כלומר אפילו‬
‫טס השם האלקים וטד אותן ה' גבורות שלו‬
‫הלך נמי טס הקב״ה והאמין כו י׳׳ת שזהו רק‬
‫לטובתו כי מאתו לא תצא הרטות‪ .‬ואיננו טוד‬
‫כשם זה כלומר וטכור זה לא היה שורה טליו‬
‫טוד השם אלקיס כי לקח אותו אלקים להקרא‬
‫כשמו ד׳ה כלומר אפילו השם אלקים כ ^ מו‬
‫לקח אותו להקרא בשמו ד״ם היינו צטשות‬
‫לו רק חסד ורחמים עכור שהיה לו אמונה‬
‫ב״ה וטתה מתורץ הפסוק ממילא‪:‬‬
‫וז״ש כטוכדא דבראשית ל״כ פ׳ אלקים ונמתקין‬
‫בל׳׳ב נפ״ה ואחר זה כתיב פוד חמשה‬
‫טשר פטמים אלקים וט״ה ששה טשר ונגד זה כתיב‬
‫ששה טשר פטמים הוי׳׳ה ונמתקק זה בזה‬
‫וכתיב טוד טשריס פטמים האלקיס וט״ה גימ'‬
‫כ׳׳א כמנין אה״י שהוא רחמים והוא רמז לידט‬
‫כי ה׳ הוא האלקים כלומר מה שנראה‬
‫לפטמים לאדם כי שורה טליו דינים ח׳׳ו‬
‫הכא־ם ממדת אלקים נכון לבי בטוח שזה נמי‬
‫לטובתו ויאמן כזה ככל לכו ונפקו ואז יסיר‬
‫הקכ״ה‬
‫תפארת‬
‫אין שכטתים אלא תורה ש‪ 5‬אמר אמרות ה‬
‫אמרות טהורות כסף‪ 5‬צרוף בטלול נר רץ‬
‫מ זוקקו שטתים ‪:‬‬
‫ז״ ש כי שכטתים יקם קין כלומר ט״י התורם‬
‫יהי׳ לו תקומה טל החטא שטשה ולמך‬
‫ד מ ה למך ט״ה גימ' שילום הוי״ה א״ד שכטים‬
‫ושכט׳ גימ׳ השם ט׳׳ב וחמש׳ גכורות ס׳י ט״י התור'‬
‫יהי׳ לו תקומה וגם כשילוב הוי׳׳ה א״ד שהוא‬
‫מכוין וגם כשם ט״כ יוכל להמתיק את החמשה‬
‫גבורות וישסיט חסדים כטולם‪ .‬גם ר״ת של‬
‫כל הפסוק גימ׳ סשם ם״ג' ככסל והשם כ״ן‬
‫פשוט והמה רחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים‬
‫אנס׳׳ו ‪:‬‬
‫וי ח ה ל ך‪ .‬חנוך את האלקים ואיננו כי לקח‬
‫אותו אלקים ו הנ ה לכאורה קשה אומרו‬
‫האלקים כה׳ הקודמית ואח׳כ כתב רק אלקים‬
‫כלתי ה׳ הקודמות‪ .‬וטוד יותר יש להפליא‬
‫מדוט ככל הסדרה כתיב ‪.‬כ״פ כתחלה רק‬
‫אלקים כלכד ואח״כ כתיב ה׳ אלקים ואח״כ‬
‫דק השם הוי״ה לכד‪ .‬ו ב ט ר ם כל נתרץ נמי‬
‫דף ט״טט״א‬ ‫המאמר כזוה״ק ר״פ תרומה‬
‫ייחהלך חנוך את החלקים ואיננו טוד כשם‬
‫זה כי לקח אותו אלקים להקרא כשמא ד״ה‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה המאמר הזה הוא מקושי הכנה‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרץ טז״ה דהנה מבואר כס״י‬
‫כרא את הטולם רק להטיב‬ ‫שהקכ׳ם‬
‫לבריותיו ובהיות כן מהיכן יצא הדבר אשר‬
‫נמצאים כמה וכמה כני אדם אשר אין טוכ כטמלם‬
‫ואף נם זאת כמה כני אדם אשר כאים טליהם‬
‫צרות משונות ח״ו הא הקכ׳׳ה ברא את הטולם‬
‫רק‪ ,‬להטיב לבריותיו‪ .‬אכן לפי האמת כן הוא‬
‫אשר מפי טליון לא תצא הרטות רק לפטמים‬
‫הקכ״ה רוצה לנסות את כני אדם היטמדו‬
‫בנסיון ויקכלו את הכל כאהבה להטיכם באחריתם‬
‫ובהיות האדם טומד בנסיון ומאמין באמונה‬
‫שלימה כהכוב״ה שכל זאת הוא רק לטוכתו‬
‫אז אפילו מה״ד נמ־ מסכים למה״ד לטשות‬
 ‫שלמה‬ ‫נד!‬
‫עסורגע ואז הקב׳יהנוחן לו נמי כל פוב סלס‬
‫וגמלא לו רצונו בכל עת ואיך יוכל לעשוס‬
‫נ״ל לרקביה בהיותו הולך מדרגא לדרגא‬
‫עד כיש־ג צנייע כע״ב ומייפה את מעשיו‬
‫לסקב׳יה ואז יהיה לו כס בארן כמ״ש פוב‬
‫וז״•׳״ אלה גימ' לו וזה‬ ‫שס משמן פוב‪.‬‬
‫שבדור נס כלומר המה‬ ‫אותן ל״ו צדיקים‬
‫פסניס נייחא להקב״ה נס פי׳ ואז הקב״ה נותן‬
‫תמי^ס‬ ‫לו נמי נייחא יען ני הוא איש צדיק‪.‬‬
‫אותיות מיס והוא הסודה שלומד הסורס‬
‫בדורותיו היינו עם אותן סאנשיס סבאיס‬
‫אליו ואות ת׳ מן ‪.‬היבר‪ .‬חמיס ני מ׳ פרנסה‬
‫עס סאותייס כלומר עבור זס יש לו כח‬
‫להשפיע פרנסה על כלל יסראל ואמר הפסוק‬
‫אס האלקי׳ הסהלך נס והוא לשון ליוה‬
‫כמ״ס התהלך לפני כלומר שיהי׳ סודה עליך‬
‫דינים סבאיס מהשס אלקי׳ עכ״ז תלך פ ס‬
‫הקב׳׳ה ואז נ״ס פי׳ חתן נייסא להקב״ה ‪.‬‬
‫ויולד נח שלשה בנים פי׳ אז יוכל להוליד נייתא‬
‫להקב״ה מי שיש בו שלשה מידות סללו כי‬
‫סמס חמעש״פ כנודע וזס שם פי׳‬ ‫בניס‬
‫שיהיה לך שם בארן ‪ .‬חס פ״ה גימ' )ו״ש‬
‫שע״ב ויפה פי׳ שמייפה אס מעשיו להקב״ה‬
‫והנה ר״ח סל ספסוק ויולד נח עם האוהיות‬
‫גימ׳ אז ישמחו וירננו וס׳׳ח עולה השם‬
‫אלקיה וד׳ מלוי סוי״ה בהכאה ע׳יה כלומר‬
‫הדינים נמחקים בהחסדיס ואז ישמחו וירננו‪:‬‬
‫א׳י ע״ז האופן דהנה מבואר בגמרא עירובי]‬
‫שחי שנים ומחצה נחלקו ב״ש וביה הללו‬
‫אומרים נוח לו לאדם שלא נברא משנברא‬
‫והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יוסר‬
‫משלא נברא ונו׳ ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו‪.‬‬
‫והנה כל אד׳ צריך לפשפש מועשיו ונזכור‬
‫א״ע ביום המי ר‪.‬ה ואך נס זאת סכור תמיד‬
‫בזה המחלוקת הנ״ל ונודע שעולם עומד על‬
‫אותן ל״ו צדיקים שבדור כאשר הבאהי למעלה‪.‬‬
‫וז״ש אלה גימ' לץ נח נס א־ש צדיק תמי׳‬
‫כלומר כאשר הצדיק שקרא איש צופה‬
‫ומביפ‬
‫תפארת‬
‫הקב״ה אח כל כדירס ממליו ויעכה לו רחמיס‬
‫וחסד’ ׳ גמור־ס גס ר״ה וסיס סל הפסוק ויסהלד‬
‫חנוך גימ׳ ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן באחורי' סל מלוי‬
‫עס הד' כולליס גס ויחהלך חנוך אח האלקיס‬
‫ואיננו ר׳יח גימ' סי״ה ‪:‬‬
‫ויקרא אח כמו נח לאמר (ה ינחמנו ממגיסינו‬
‫ומעצבוןידנו ‪:‬‬
‫נ ו כ ל לפרס למה זה ינחננו דבנה הקב״ה‬
‫חסן חסד הוא וכסבא נח והיה צדיק‬
‫חמים והחפלל לה' אלקי הרחמי׳ והסליחוח‬
‫רסמע סועחו לסלוח ליסראל ולעסוח להס‬
‫רחמיס ונוכל לרמז במלח ומעצבון בנין מנצפ״ך‬
‫גיה׳ אז שקוצי״ח גס ממעסינו גימ׳ אב״ג יס״צ‬
‫גס 'נחמנו ממעסינו ומעצבון ידינו עס החיבוה‬
‫נ' מ' יהי חסדך ה' ‪,‬עלינו כאסר יחלנו לך‬
‫עס האוחיוח והחיבוח וכן נזכה סיהי' סורה‬
‫עלינו רק חסדי הבוב״ה מעסה ועד עול׳‬
‫אמן נש״ו ;‬
‫ב ש ג ם למפרע ר״ת משס גדול שמו בעולס‬
‫וזה כוונח הגמרא משה מן החורה מ טן‬
‫כשגס הוא בשר ‪,‬‬
‫נח‬
‫א ל ה הולדוח נח נח איש צייק חמיס הים‬
‫בדורותיו אח האלקיס החהלך נח‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה על‬ ‫יולד נס כו'‪.‬‬
‫כפל מלת נח ב׳ פפמיס גס קשס הסחיל‬
‫לומר אלה חולדוה נס ומסיים איש צדיק‬
‫הגס כי רש״י ז*ל הורגש בזה‬ ‫תמיס‪.‬‬
‫ומסרן הואיל והזכירו ספי בשבחו אכן עכ״ז‬
‫היל״ל אלס תולדוס נח שס חס ויפת ונח‬
‫ועוד בו שלישיה‬ ‫איש צדיק חמיס כו'‪.‬‬
‫להקשות אמרו אס סאלקי' התהלך נח והי״ל‬
‫ואפ״ל נמ׳^ה‬ ‫הלך מהו הלשון סחהלך‪.‬‬
‫דהנה הצדיק צריך לעשות נ״ר להקב״ה בכל‬
 ‫שימה‬ ‫נח‬
‫ביפירין בלחם צר ומיס לאן אבל אא״כ תשיג‬
‫עשירות גדול ואבני' טובים ומרגליות וסאריך‬
‫ימיך כטוב‪ .‬או להיפך אם תיצס שיהיה לך שעתא‬
‫חדא בכל הטוב ההוא אבל את״כתהי׳ מעונה‬
‫ומדוכה בישיר’) כל ימיך היע־ס והלילות‪ .‬וכי‬
‫מי הוא זה שיטה כ״כ שיבחור באותה שעס‬
‫ויעזוב כל ימי ‪.‬חייו בי«דין ההמס ס״ו הא‬
‫אפילו שוטה שבשוטים לא יעשה כה אלא‬
‫וודאי יבחוי שיס־ס לו שעתא סדא כל אותן‬
‫ה‪:‬רות נרי שיהיה לי אס*כ כל סטוב הזה‬
‫ודינה הנמשל מובן מאליו יען‬ ‫כל ימי סייו‪.‬‬
‫של אדס סמה נחשבו‬ ‫כי כל יעי חייו‬
‫רק כרגעה קלה כי כל יע־ חייו סוסו ולילות ‪r‬‬
‫בוהו זכמ״ש יפיגו כצל עובר וכענן כלס‬
‫ע ר םינן בנמרא )ביצס ‪cp‬‬ ‫וכחלום יעוף‪.‬‬
‫בר׳ אליעזר שהים‬ ‫ט׳ו ע״ב( מעשה‬
‫♦ושב ודורש כל היום כולו בהלטת יו״ט כו׳‬
‫ונער על שיצאו מן הדרשה ואער עליהם‬
‫שמכיחין חיי פולס ופיסקים בחיי שעס והכה‬
‫שס יצאו לשמחת יויט ואעפ״ב היס קורא‬
‫עליהם שיצאו לעסוק בסיי שעה יען כי‬
‫העיקר ביאת סאדס לעוס״ז הוא רק להכין‬
‫צידה לדרך לעוה׳׳ב כדי שלא יצטרך לאכול‬
‫שס נהמא דכסיפא‪ .‬ובהיות כן כל מי שחינן‬
‫אותו ה׳ בבינס להבין ולהשכיל על מה ולמס‬
‫הוא בא לעיס״ז אז בודאי צא יעזוב אף רגמה‬
‫מדא בלתי מצית ומעש״ט ויעסוק רק מעט‬
‫בעסק פדנשסו כדי להחיות את נפשו ונפשות‬
‫ביתו ועיקר יתאמן רק להכין עצות ומעש״ט‬
‫כדי שיהיה לו במה שיבוא לעה״ב כמ״ש התקן‬
‫עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין וכאשר‬
‫האדם יאנהג א״ע כפו כן תמיר ויקבל הכל‬
‫באהבה אז הש׳׳י ירחיב לו את פרנסתו‬
‫ונותן לו כל סוב נם בעוה״ז;‬
‫ו עו ד מבואר בגמרא )נדה דף ל״א ע״א( דרש‬
‫רב יוסף מ״ד )ישעי' י״ג( אודך פ‬
‫אנפת בי ישוב אפך ותנסמני בפס הכהוב‬
‫מדבר בשני בגי אדס שיצאו לסנזורה ישב לו‬
‫‪np‬‬
‫תפארת‬
‫ומביט‪ ,‬תמים על אותן שני כיו שהיה המסלוקת‬
‫בץ ב״ש ובין ב״ס אז הוא בודאי מפשפש במעשיו‬
‫ואז טלדו ממנו ליו צדיקיה גס סמים היה‬
‫פס סאותמת גימ׳ יוס סמיפה ט״ה כלומר‬
‫שיסתכל תמיד ביוס המיתה ובאו^ שלשה‬
‫דבריס סואמרים בפ״א מאין באת ולאן אסה‬
‫הולך ולפני מי אתה עתיד ואז יעשה תשובס‬
‫באמת בכל לב וכן נזנס לתשובת אמת בכל‬
‫לב ונפש אמן מ׳׳ו ‪:‬‬
‫א ת האלקים סתהלך כ ^ ויל״ד מדוע כתיב‬
‫נס אועלו‬ ‫השש אלקיס ולא סיי״ה‬
‫ה׳ אלקי' בס' הקידמוס ועוד יוסר יש להפליא‬
‫סא באמרו נס איש צייק תמיס מזס אנו‬
‫יודעים כי בודאי סלך מס האלקי׳ ולמה אמר‬
‫עוד הפעם את האלקיס סתהלך נס‪.‬‬
‫ונובל לתרץ עז״ה דהגה נודע מס״י כי כל‬
‫מי שעושה תשובה מאהבה זרוסת נעשין‬
‫כזכיוס והעבירה בעצמה נספכה למציה ואז‬
‫גס מה״ד בעצמו נכנע תחת מה׳׳ר וגס הוא מסכיס‬
‫לעשות לו רק חקר ורחמי׳ אכן העיקר‬
‫שיקבל את הכל באהבס וברלין הלב אפילו בעת‬
‫שבא־ס עליו דינים ח״ו וישורין צריך להאמין‬
‫בהבינ״ה שגס זס הוא רק לטובתו וחסד הוא‬
‫אלא שנתלבש ו בהדיניס לפי שעה ובהיות מקבל‬
‫באהבה אז סקב״ס ברוב חסדו הגדול יגלה‬
‫לי באמת הנזסדיס ויראה בחוש שהוא רק‬
‫חסד ורחמים כאשר כתבתי מזה גס בהם׳ הקודמת*‬
‫צ י ז לידע ולחשובבלבו כשרואה‬ ‫יעיי“‬
‫יסירין באין עליו ס׳ו ידמה בלבו פן‬
‫זאול* הקכ״ס מיקר אוחו ביסולין בעוה״ז כרי‬
‫שידמה בלבו כפי‬ ‫שיהיס לו מוה׳׳כ לר!‬
‫האמת הדבר אשי העוה״ז הוא רק אפש‬
‫ארוך ‪.‬וכאשר‬ ‫ואין נחשב ע ד עוה״כ שכולו‬
‫לג ט לו כן יחשוב אז בודאי יקבל אס סבל‬
‫באהבה‪ :‬ונו כ ל לראות עוד הדבר הזס ע"פ‬
‫יאמר הנה הברירה בידן‬ ‫משל כאשר‬
‫וברצונך אתס תתעכב שפסא חדא פעונס ומדוכה‬
‫טו‬ ‫שלמה‬ ‫נה‬ ‫תפארת‬
‫לחסדים גדולים בכל ע ת‪:‬‬ ‫קון לאהד מהן הסמיל מחרף ומגדף לימים‬
‫במט בטנעה ספינהו בל חבירו ביס התחיל ו ע ה ה יתבאר כמי מה שאמר לו הקב״ה כי‬
‫אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‬ ‫מידה ומשבח לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני‬
‫)ופרש׳יי ני אנפת בי שכעסת עלי אני מודה והנה לכאורה מלת לפני היא מיותר אכן‬
‫לך בלסינר‪.‬י הי׳( והיינו דאמר ר׳ אליעזר מיד לפי דרכנו יובן בי מלת לפני הוא לשון זעם‬
‫מושה נפלאות גדולות לבדו וברוך שם נבודו כלומר אפילו בעת שהלכתי עמך בזעם אפילו‬
‫נטינם אפילו בטל ננ ס איט מכיר בניסו )וסירש״י הכי הייתי צדיק ומלת במר הוא ר״ת בדחילו‬
‫לבדו הוא לבדו יודע בנם אבל בעל הנם ורחימו וזהו שתרגומו על מלת אח האלקי'‬
‫אינו מכירו( היי מכאן איך כי הקב״ה עובס התהלך נח‪ .‬בדחלתא ד׳׳ס התהלך נח סי׳ אפי׳‬
‫עם כל אדם סםדיס גדולים בכל עת ורגע כשהיה עליו פחד ה׳ היינו דירס ח״ו אפ״ה‬
‫ד׳‬ ‫בכל‬ ‫וגשמי׳‬ ‫באמת‬ ‫וסגס ני לנטמי׳ נראה לאדס שהפס דינים הלך בצדקו‬
‫חיו אבל באמה לבסוף נגלה לו החםדי׳ שמשה עולמות אבי״ס ובחשקות גדול ונוכל לרמז בדור‬
‫ובעני; נכתוב סמרש׳׳א )ססוזי׳ הזה עס התיבות וע׳׳ה גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה‬ ‫ע מו הקב״ה‪.‬‬
‫ואלו טחום אלקיס המה והוא חסד ונוכל לרמז עוד נח איש צדיק ס״ס‬ ‫דף קי׳יז מ״ב(‬
‫נסים נקסריס אבל נסים כגליס פועל אוסס חשק סמים היה בדורותיו ס״ח ע״ה גי פ׳ שם‬
‫הש׳׳י בשמו המיוחד שס הדי׳ה־ וז ה שאמר ב״ן שהוא בעולם עשייה חמים היה ס״ח‬
‫אברהם שס מיה בהוא נעולה היצירה בדורותיו את‬ ‫סקב״ה למשה רבינו ע׳ ס ואראאל‬
‫ני באל בדי נראה שהוא נח אלקי המשדד סאלק־ס התהלך נס ר׳׳ת גימ׳ השם ס״ג שהוא‬
‫המערכה מ סי׳ נסחריס לבל אבל שמי ס׳ בעולם הבריאה האלקיס התהלך נח ס״ת נגס‬
‫ו ה נ ה עם האותיוס וע״ה גימ׳ השם ע״ב שהוא‬ ‫הפועל נס נגלה לא נורעתי להם•‬
‫בעולם אצילות איש צדיק ר׳ח גיע׳ שילוב הוי׳׳ס‬ ‫‪:‬ח היה הונך בתמימות עס הקב״ס‬
‫אפינו בפת שבאים עליו יסודי׳ אפיה קיבל א״ד והוא המתקת הדינים כלומר כשסתפלל‬
‫אותס במסבה נמורס וגס עשה תשובה מאסבה לפני הקב״ה סיס מגוין לאותן ד׳ עולמות אב׳׳ע‬
‫ולזס סיה נכנע מס״ד לפני מה״ר עד שגס ולאו ■ן ד׳ מלוי הוי״ס אשר המה באותן ד׳‬
‫העולמות ולזה נפסקו כל הדינים והיה מושיך‬ ‫הוא הוסכם לו יוסד ורססיס ‪:‬‬
‫ת׳׳ש נ ס נח איש צדיק סמים היה גימ׳ עשס פרנסה ולכן איש צדיק ס׳ ת גימ׳ פרנתס‬
‫את האלקיס‬ ‫בדורותיו‬ ‫האותיות‬ ‫תשובה מאהבה‪ .‬וזה את האלקי׳ התהלך נח עס‬
‫כלומר אפילו עס ס׳ גבירות אלקיס הלך בצדקו התהלך י״ ת נימ׳ תליסר עכילק דרחמי כלומר‬
‫והאמין בהשגחות הבזב״ה שהכל לטובתו וז״ש שהכנשיך רחמים צדיק לפכי ר״ת גיס׳ ‪y p‬‬
‫נח >ח איש צדיק תמים נלומי הלך בתמימוס צירופי אלקים והוא גימ׳ ש״ן ופ״ר דינים‬
‫ונמסקין באותן צירוסי הומת סנ״ל ‪:‬‬ ‫ע ם הקב׳יס אפילו בעת תגבורת הדינים ‪.‬‬
‫בע׳׳יע תמי׳ תהי׳ עם ה׳ אלקיך רציל אפילו במת‬
‫שגעשה מן הוי״ ה ג סי' אלקים ח״ אפ״ה ויולד כח שלשה כניס את שם ואס חם ואת‬
‫•פת‪ .‬נו כ ל לפרש לפ״ד דסנה עיקר‬ ‫תעיס תר‪v‬יה ע מו ותבטח בו שזסו רק חסדים‬
‫של צדיקים סמס המעש״ט‬ ‫וז״ם בה׳׳ט אתהאלקיס התהלך נח ס״ה חנם והנה תולדותיהם‬
‫לכאורה אין להבין למאי נ"מ גזה שס״ס חכם כנודע והעיקר לעסוה השובה על חטאת נעורים‬
‫ולפ״ד יתבאר שהיה מכס ומבין בחכמתו שאפילו ונודע כי מי שמחמם א״ע לעבירה ח״ו צריך‬
‫השם אלקיס נמי חשד גמור הוא וכן נזכה לעשות חשובה בכפל נ• בתחילה צריך לעשות‬
‫תשובה‬
 ‫שלמה‬ ‫נה‬
‫ומפרש מפני מה ואמר כי מלאה ה א ת חמס‬
‫משניסה פי" שאומסים ונוזלים אותם ולכן הניע‬
‫הקץ לגאלם ■יהנני משסיתס אפ הארץ כלומר‬
‫אותס האימות שחומשיס את ישיאל ‪ .‬ואמר‬
‫כל בשר שהיא לשין בשורה למהירת ה קז של‬
‫משיח בן דוד גם גשר נימ׳ ויבא אליהו ומשית‬
‫בן דור ע‪/‬ה גס נוכל לרמז כאן פהפסוק איך‬
‫כי אשור להיות דוחק את סקץ רק צריך לבקש‬
‫וזס‬ ‫רחמים מאדון כל למהר ביאת משיח‪.‬‬
‫ויאמר אלקיס לנח קץ כל בשר בא לפני ר״ח‬
‫וש״ת ואקיר לדתוק קץ כל צדיק יבקש רחמים‬
‫למהר ביאת אליהו משיח לפדות בני אל חי‪.‬‬
‫ויאמר א לקים לנח ס ״ת רמ״ח אלקיס לנש‬
‫קץ כל סו״ת לעשית מן סומר צ׳־רה קץ כל‬
‫בשר בא ר״ס להמתיק ק״כ צירופי אלקים שימשוך‬
‫רחמים במהרה בימיני קץ כל בשר בא לפר‬
‫ג־מ׳ להכניע השי׳ך והפ*ר דינים כי מלאה‬
‫הארץ חמש מפניהם ר״ת וס׳׳ת כאשר סכם‬
‫צדיק מחבר העש־ ספירות מהרס יבא מלן‬
‫סמשיס גס ויאמר חלקים לנח קץ כל בשר בא‬
‫לפני ר״ת עס האותיוס ומ״ה גימ' אלקיס‬
‫כריבועו וס״ת ע״ס גימ׳ השם אהי״ה פשוע‬
‫ואהי' דיודין באחורים של מלוי ותליסר מכלין‬
‫דרתמי כלומר הדינים נמתקין בהמסדיס‬
‫היל״ל הנה מלאה הארץ והנני משחיתם את‬
‫ע ש ה לן חבת עצי גופר קנים תעשה את‬
‫התבס • נו כ ל לפרש עז״ה דהנה עיקר‬
‫הוא רק בססורה הקדושס‬ ‫העתקת הדינים‬
‫ובהיות האדם מקדש א״ע ולומד בקדושה‬
‫ובטהרה אז יוכל להמתיק כל סדינים ‪:‬‬
‫וזהו עשה לך סיבת עצי גפר עם סאיתיוס‬
‫גימ׳ תורה צוס לנו משס מורשה מלת‬
‫לנו גימ׳ אלקיס כלומר הקב״ה צוה אותנו‬
‫ללמוד התורה כדי להכרע את ה' גבורות‬
‫הבאים סמדת אלקים עצי אוסיות יעץ כלומר‬
‫שסתן לך עצות איך להכניע את הדירם נפר‬
‫ר״ח נוף פה ראש פי׳ תקדש את סגוף ונם‬
‫את ספה בעת שאתס מספלל שסהיה בכוומז‬
‫•תירה‬
‫תפארת‬
‫חשובה על מעכירס שעשה ואס״ב־עשש תשובה‬
‫פל הסמימית שה־ה מחמס א*ע בשעה שעשה‬
‫אס סעבירס כפסיי ה‪-‬לי ‪ r n‬את שס שהיה‬
‫לוי שש בארן את חש היינו מה שחימס א״ע‬
‫לעבירה ואת יפ״ת ר״ה יעשה תשובה פעמיים‬
‫היינו על העבירה ועל החמימות ואז יתכפר‬
‫לו וזה דולד נח שלשה בניס ד״ת ונשב כלומר‬
‫געש־ תשובה את שס אותיות אשמת פי׳‬
‫נעשה תשיבה על אשמת אשר אשמנו נגד‬
‫הקב׳׳ה‪ .‬ונוכל לרמז עור ר״ת של הפסוק‬
‫גי מ׳ תרפ״ד והוא ר״ת המתיק דיניש פיתח‬
‫רתמים ושי׳ת למפרע היא ר״ת תתפלל תפלתיך‬
‫מאהבה תייפה מעשיך תמשה מצות הגמל חסד‬
‫דלים גש ר׳׳ס של כל הפשוק גימ' סשש הוי״ה‬
‫בכפל והש׳ ע״ב בהנאסיוס״ת ע״ה גימ׳‬
‫אלקים וד׳ מלוי הוי״ה בהכאה כלומר אז‬
‫נמחק השש אלקיס באותן השמות של רתיניס‬
‫ונעשה כולו תשר ורחמים וכן יזכה לחסר‬
‫ורחמים מעתה ועד עולם אמן נס״ו ‪:‬‬
‫וי א מ ר חלקים לנח קן כל כשר בא כפני כי‬
‫מלאה ה א ת חמס מפניהם‪ .‬ו ק ש ה מיויע‬
‫לומר‬ ‫אמר הלשי! ‪ TP‬וזה הלשון שייך‬
‫אצל ביאת משיח שיהיס הקץ אבל הכא כך‬
‫הארץ נם סיבת לפני הוא מיותר נם תיבת‬
‫מפניהס נמי מייסר לכאורה•‬
‫ונוכל לחרץ עז״ה דהנה ממאר )בתהליס י״ב(‬
‫משוד עניים מאנקת אביורס עתה אקום‬
‫יאמר ה׳‪ .‬ונודע כי אז אפילו מה׳׳ד נמי מסטש‬
‫לנאלס כפ״ש אלקים יבקש את הנרדף כלומר‬
‫אפי׳ השס אלק׳ שסוא דין נמי יבקש את‬
‫הנרדף לעשוס לו עובה ‪:‬‬
‫וז׳׳ש ויאמר אלקים לנח כלומר אפילו השס‬
‫אלקים אומר נמי שיהיה מנוחה לישראל‬
‫קז כל בשר בא לפר פי׳ השם אלקיס אומר‬
‫‪ Ip‬של משיח בא לפני כלומר אפילו לפני שאני‬
‫דין אפ״ה הנני גמי מסכים שיהיה הקץ משיח‬
‫טז‬ ‫שלמה‬
‫צהר ר״ת צדיק הממשיך רחמיס נם הוא נימ׳‬
‫אלקיס במל וי ההין נס ע*ה נימ' אל במלוי‬
‫אחוריה כלומר ונמתיק סשס אלק־ם בהשש‬
‫אל כאשר יעשו השובה באמת נס צהר תעשה‬
‫לתבס ר״ת נימ׳ חלקים באתוריש ובמספר‬
‫הקדמי וס״ת ניע׳ השס הד׳׳ה פשיט והשס‬
‫ע״ב באח וריס של מליי לימר שהתחלה ר\א‬
‫בדינים אבל לבסוף כשעושין תשובה והי׳‬
‫נהפך לחסד ולרחמים נם ר״ת בא״ת ב״ש נימ׳‬
‫הוי״ה וס׳׳ת בא״ת נ״ש נימ׳ השש אל פשוט‬
‫והשס אהי״ס בהכאה ע״ה וכן נזכה לעשות‬
‫תשובה מאהבה הלי ויהי׳ שירה עלינו רק‬
‫חקד ורחמים ‪:‬‬
‫וי א מ ר ס׳ לנח כא אתה וכל ביתך אל התבה‬
‫כי אותך ראיתי צדיק ל»ני בדור הזה ‪.‬‬
‫וק שה הא מלח לפני הוא אך למותר והיה‬
‫די שיאמר אותך ראית* צדיק בדור הזה‪:‬‬
‫ואפ״ל עזיה לפ״ד דהנה עיקר רצון הבוב״ה‬
‫רק לעשות חסד לעמו ישראל יען כי‬
‫חפץ חסד הוא ואפילי בשענז שבני אדס חוטאיס‬
‫לפניו ית' עכ״ז הקב״ה ברוב רחמיו וחסדיו‬
‫מאריך להס אף אולי יסזרו בתשיב׳ נם רצון סכוב׳׳ה‬
‫שהצדיקים יבקשו לפניו על עמו ישראל שימחול‬
‫להס פשעס כמו שמצינו במשה רבינו ע״ה‬
‫שאמר לו הקב״ה ועתה הניחה לי ויחר‬
‫אפי בהס ופירש"’ עדיק לא שמענו שיתפלל‬
‫משה עליהם והוא ית' אמר הניחה לי אלא‬
‫כאן פסח לו פתח להודיע שהדבר תלוי בו‬
‫שאם יתפלל עליהס לא יכלם וכן היה שהתפלל‬
‫משה רבינו עליהס לסני הקב״ס והוא י״ת‬
‫מחל להם ונודל אהבת ישראל שהיה למשה‬
‫רבינו ע״ה אין לשער ומה יקר אף נעים‬
‫בעיני הקב״ה כשיש לו לאדם אהבת ישראל ‪:‬‬
‫וג ר סי ק במחניתין ב״ב דף ס״ד ע״א צריך‬
‫ליקח לו דרך דברי ר׳ עקיבא וחכ׳יא‬
‫אינו צריך ליקח לו ד י ן ואמריכן בנמרא‬
‫מאי לאו בהא קמפלני דר׳ עקיבא סבר מוכר‬
‫בעין‬
‫נח‬ ‫תפארת‬
‫•יתירה ונם מחשבות הראש יהיה תמיד‬
‫בקדושה ובטהרה קנים נימ' אלקים כייכועו‬
‫תעשה הוא לשון כפ ה וננישה כמו גדול המעשה‬
‫םתבה ר״ת תלמוד סתורה באהבה הלב תכה‬
‫ר׳*ת הלמוד סתורה בעניוות נס הוא נימ' לוס‬
‫קיל ממון וזהו השונה תפלה וצדקה אבל‬
‫העיקר הטהרה בא לו לאדש כשמרניל א״ע‬
‫לילך לסמקוה בכל עח יען כי בזה הוא מטהר‬
‫אה המחשבית ואז שורה עליו השס סוי״ה והשס‬
‫א ^' ייתרומס עד למעלה הן ברו תני והן בגשמי‬
‫וכל זה נוכל לרמז כאן בהפסיק עצי גפר קניש‬
‫ר״ת נימ' מקוס אסי״ה ע״ה ס״ת אותיות ירס‬
‫כלומר שיהרומס עבור זר יען כי שורה עליו‬
‫השם אהי׳ה עשה לך ס״ת ע״ה גימ׳ הוי״ס‬
‫עצי גפר ר׳'ה נימ' הוי״ה דיודין ע״ה עשה‬
‫לך תבת ר״ה עיני כלו לישיעתך הביננו שאבין‬
‫בדברי תלמוד הירתיך ‪X‬‬
‫צ ה ר ופירש״י י״א סלון‪ .‬וי ל״ ד מדוע אמר דוקא‬
‫וי ש לסרז דהנה‬ ‫הלשון צהי ולא חלון‪.‬‬
‫העיקר עשייה סתבה אשר פקד הקב׳י׳ס את‬
‫כח היה רק כדי שיראו אוהו העם עוסק בבנין‬
‫התבהובין כך ובין כך ועש׳ תשוב'כמו שפירשי׳׳י‬
‫‪:‬על הפסוק עשה לך תבת עצי נפר‪ .‬וז״ל הרבה‬
‫ריווח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבטן כ ד‬
‫שיראוהו יכו׳ אולי ישיבו‪ .‬וסכה תשובה מאהבה‬
‫בכל העונמות כמדע והעושה חשובה מאהבה‬
‫זדומת נעשין כזכיות ונעשה מן ציה רצה ואז‬
‫היצ׳׳ה בעצמו נהפך לטוב לו ‪:‬‬
‫וז״ש צסר תעשה לתבה כלומר זה שאני אומר לך‬
‫לעשות ההבה הוא רק בשביל שיעשו תשובה‬
‫שמאירה בכל העולמות צהר הוא לשון מאירה‬
‫נס אותיות צרה ואותיות רצה פי׳ שיעשו חשוב׳‬
‫ואז יתהפך מן צרה לרצס יזה שפירש׳י י״א‬
‫אב! טובה המאירה להם דהנה היצ״ה נקרא‬
‫אבן כמ״ש והסירו את לב האבן כלומר אבן‬
‫שהוא היצ״ה נמי יתהפך לטוב לכס בכל העולמות‬
‫כאשר שעשו תשובה וזה שאמר לשן צהר נס‬
 ‫שלמה‬ ‫נח‬
‫•מן כי באותן השמות יוכל להשפיט מליו‬
‫סשפע הטליונה אסילו טרם שיתקדש א׳׳ט‬
‫אלא אח״כ ילמוד אותו דרך לטבדות הבוב״ה‪.‬‬
‫והנס רא‪-‬תי בין הכתב״י של כבוד אא״ז‬
‫זצוקללה״ה טל ס׳ בהטלותך‪.‬‬
‫ופירש׳׳י‬ ‫וי א מ ר ה׳ סתאוס אל משה‪.‬‬
‫להודיטנו שיפה טשה משה שפירש מן האשה‬
‫מאחר שנגלית טליו שכינה תדיר ואין פת‬
‫קבוט וכוונתו היה הכל בשביל אהבת ישראל‬
‫כי לולא כן בודאי היה ראוי לקיים מצות פו׳ר וכיון‬
‫שהיה טסוק במצוה בודאי היה לבו בטוח‬
‫שאז לא ‪ .‬יתיחד הדיבור אליו אמנם לגודל‬
‫אהבתו את ישראל וידט שכל דבריו של‬
‫הקב׳ה היה בוודאי הכל רק לטובת ישראל טמו‬
‫היה פת קבוט לדיבור אלא בכל‬ ‫ולזה לא‬
‫טת ובכל שטה שהיה צריך ליחד הדיבור בשטלס‬
‫כבודו י״ת דיבר אתו כמ״ש בס׳ בשלח וילונו‬
‫כל טדת ישראל וכו׳ מיד ויאמר ה׳ אל משה‬
‫הנני ממטיר לכס לחס וכו׳ וכן כשאמרו‬
‫למה נגרט אמר טמדו ואשמטה וטיין רש״י‬
‫שכתיב אשרי ילוד אשה שכך מובטח שכל‬
‫זמן שהיה רוצה סיה מדבר טמו השכינה‬
‫טת שסי' ישראל לריכין לבקש איז׳‬ ‫וכן בכל‬
‫דבר מאביהם שבשמיס היה הוא המטתיר‬
‫בטדס כמ״ש וילונו הפס טל משה מיד ויצטק‬
‫אל ם׳ וכו׳ במתאונניס ויתפלל משה וכיון‬
‫שהמה בטל בחירה הי׳ חושש פן ט״ם בחירתם‬
‫לפשות או לדבר איזה דבר ויהי׳ בהכרח‬
‫להטתיר תיכך בטדם או שיתיחד הדיבור אליו‬
‫ופן יהי׳ פסוק אז בדרך ארן ולזה נשאו לבו לפרוש‬
‫מד״א וכיון שכוונתו כהנ״להי׳ נקרא פוסק במצוה‬
‫הי׳ להיות מוכן בכל רגט לשמוט‬ ‫שכוונתו‬
‫בדיבור של כבודו ית׳ בשביל ישראל ואס‬
‫אין זה טטס מספיק כ'כ טר׳ס גדולה‬
‫האהבה כו׳ והקב׳׳ה מוסכם ט׳י ראמר לו‬
‫טכ״ל הטהור‪ .‬הא‬ ‫ואתה פה טמוד טמדי‪.‬‬
‫למדת מכאן איך שחשוב בטיני הקב׳׳ה שיהי׳‬
‫וזה כונא הקב׳׳ה במה‬ ‫לאד׳ אמבת ישראל‪.‬‬
‫שאמר‬
‫ת «‪5‬רת‬
‫כעין‬ ‫מוכר‬ ‫גטין יפה מוכר ורבנן סברו‬
‫רפה מוכר‪.‬‬
‫ונו כ ל נרמז בזה טס״י דרכי המוסר דהנה‬
‫הצדיק שהוח המשסיפ נקרס מוכר והמקבל‬
‫ממנו השפט נקרא לוקח כנודט מספרי קבל׳‬
‫והנה הצדיק שרוצ׳ להשפיט לאיזה אדס צריך‬
‫לקדש אותו לטבדות הבוב״ה ולהפלות אוחו‬
‫למדרגה גדולה ט ד שיהיה ראוי להשיג נ׳‬
‫שט״ב ואז נקרא כלי ראויה להתקבל והנה‬
‫יש בשנ׳ קכ״ב ימי׳ שאין אומרי׳ בהן תחנה‬
‫וסמה נקראי׳ ימי הרצון ואותן הימי׳ יוכל‬
‫הצדיק להמשיך השפט מן השס ט״ב באחורי׳‬
‫שהוא גימ׳ ק״ל כמ״ש הנה ה׳ רוכב טל ט״ב‬
‫קל כלומר טל שס ט׳׳ב שהוא באחוריס גימ׳‬
‫קל ואז יוכל להשפיט לאדם אפילו קודס‬
‫שמכניס אותו להקדושה אבל רק באופן שיתקדש‬
‫אח״כ כשיקבל השפט‪.‬‬
‫ונו ב ל לומר כי בזה נחלקו ר׳ טקיבא ורבנן‬
‫ר׳ טקיבא סבר מוכר בטין יפה מוכר‬
‫דהנה מלת בטין גימ׳ קל״ב והמה אותן הימים‬
‫שאין אומרין בהם תחנה טין גימ׳ ק׳׳ל והוא‬
‫השם ט״ב שאמרנו למטלה שהוא באחורי׳‬
‫‪1‬ימ׳ ק״ל מלת יפה הוא ר״ת י׳ פטמי׳ ה׳‬
‫ג‪.‬ימ׳ חמשיס שט״ב כלומר הוא סובר שאפילו‬
‫באותן הימים נמי אין הצדיק יכול להשפיע לאד׳‬
‫אא״כ מכניס אותו להקדושה שיוכל לבוא לנון‬
‫שט״ב ויהי׳ כלי ראויה להתקבל וזה מוכר בטין‬
‫יפה פי׳ המשפיט שנקרא מוכר אינו יכול‬
‫להשפיט בטין פי׳ אפילו באותן קל״ב ימים‬
‫יפה פי׳ טד שיהי׳ יפה‬ ‫שגי׳׳מ בטין‪.‬‬
‫במטשים וז״ש וצריך ליקח לו דרך פי׳ שצריך‬
‫ליקח היינו ללמוד מלשון כי לקח טוב דרך‬
‫ורבנן סברי בטין‬ ‫היינו לטבודת הבוב״ה‪.‬‬
‫רפה מוכר פי׳ אפילו אותן בני אדם שהמה‬
‫רטיס ח׳׳ו ופדיין לא התקדשו א״ט אפ״ה נמי‬
‫יוכל הצדיק להשפיט טליו שפט טובה טל דטת‬
‫שיתקדש א״ט אח״כ ולכן סברי שאין צריך‬
‫ליקח לו דרך היינו מקודם קבלת השפט‬
‫יו‬ ‫שלמה‬
‫מזמור שיר ליום השבת ‪:‬‬
‫ויהי המבול ארגטים יום טל הארץ‪ .‬וירבו‬
‫המים וישאו את הת‪ 3‬ה ותרם מטל הארן‪.‬‬
‫ויגברו המי׳ וירבו מאד טל הארן‪ .‬ו ל כ או ר ה‬
‫קשה טל כסל הלשון הא כתיב‬
‫וירבו המים וכי אינו יודט בטצמי כי המי׳‬
‫המה מנשאים את הת‪ 3‬ה ובודאי הרימו אותה‬
‫מטל הארן ולמה לו להאריך כ"כ‪.‬‬
‫וי ת ב א ר טז״ה דגרסינן בגמרא טירונק דך‬
‫ס׳׳ג ט״ב ויהי בהיות‪ .‬יהושיט ביריחו‬
‫וישא טיניו וירא כו׳ וכתיב אני שר צ‪3‬א ה׳‬
‫טתה באתי וכו׳ )יסושיט ה׳( אמר לו אמש‬
‫בטלתם תמיד של ‪3‬ין הטרביס וטכשיו בטלתם‬
‫^ מו ד תורה א׳׳ל טל איזה מהן באת א׳׳ל‬
‫טתה באתי מיד וילך יהושיע בלילה הזה בתוך‬
‫הטמק וא׳׳ר יוחנן מלמד שלן בטמקו של‬
‫הלכה‪ .‬ופירש״י וז״ל מדכתיב וחרבו שלופה‬
‫בידי מכלל דלפרטניות ‪3‬א וטתה באתי דקאמר‬
‫לי׳ הכי קאמר ליה טל טבירה של טכשיו באת‬
‫ומדאיצטריך למימר טל של טכשיו מכלל דאכתי‬
‫ליה‬ ‫קאמר‬ ‫הוי אחריתי ומה הוא הכי‬
‫אמש בטלתם תמיד של בין הטרבים ‪ 3‬טרג‬
‫בטלת׳ התמיד וטכשיו שחשיכה אתם מבטלים‬
‫ת׳׳ת לפי שהי׳ טוסקי' כמלחמה ביום לא‬
‫היה להם טת לטסוק ‪ 3‬ד׳ ת אלא בלילה והדבר‬
‫מוכח שטל טסקי ת״ת הוכיח מדכתיב קרא‬
‫אחריני במלחמה של טי שהיתה אחריו וילך‬
‫יהושיט בלילה סהוא בתוך הטמק וא״ר יוחנן‬
‫מלמד שלן בטמקו של הלכה וט׳׳ז אמר שמואל בר‬
‫אינא משמיה דר״ה גדול ת״ת יותר מהקרבות‬
‫תמידין דאמר ליה טתה באתי וט״ז הקשה‬
‫המהרש׳א בח״א במסכת סנהדרין דך מ״ד‬
‫ט״ב וז״ל והוא דחוק דמי יימר לן דביטול‬
‫תמיד של בין הטרביס הוי ולא טון אחר‪ .‬וי׳ל‬
‫מדכתיב אני שר צבא ה׳ וכו׳ והוא מיכאל שהוא‬
‫שר של ישראל שהם צבא ה׳ כפירש״י ביהושיט‬
‫והיינו שבא טל ביטול הקרבן כי ‪.‬מיכאל הוא‬
‫המקריב‬ ‫ד‬
‫נח‬ ‫תפארת‬
‫שאמר לנח לטשוס הת‪ 3‬ה ואמר לו לנח קן‬
‫כל כשר ‪ 3‬א לפני כדי שיחן ל‪3 3‬ין כך ז‪3‬ין‬
‫כך להתפלל טליהם כדי לסטכיר את ח ט‬
‫הגזרה אכל נח לא הכין את כל זה ‪:‬‬
‫וב?ו״ש כזוה״ק הוספת כראשית סתרי תורה‬
‫וז״ל מה השיכ הק‪3‬״ה לנח כשיצא מן‬
‫הת‪ 3‬ה וראה את כל הטולס כולו חרו‪ 3‬והתחיל‬
‫ל‪ 3‬כות לפניו ואמר רכש״ט נקראת רחוס היה‬
‫לך לרחם טל בריותיך וכו׳ מה השיבו הקכ״ה‬
‫רטיא שוטה השתא אמרת דא למס לא אמרת‬
‫בשטתא דאמרית לך כי אותך ראיתי צדיק‬
‫לפני בדור הזה ואח״כ הנני מביא את המבול‬
‫מיס ואח״ר משה לך תכת טצי גפר כל‬
‫האי אתטכבית ואמרת לך בגין דתבטי רחמין‬
‫טל טלמא ומכדין שמטת דתשתזיב בתיבותא‬
‫לא טיל בלבך למבטי רחמין טל ישובא דטלמא‬
‫וטבדות תבותא ואשתזיבת וכטן דאתאבד‬
‫טלמא פתחת פומך למללא קדמי בטיין ותחפוניס‬
‫כו׳ א׳ר יהושיט מה ראה נח שלא ביקש‬
‫רחמיס טל דורו אמר בלבו אולי לא אמלט‬
‫דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה‬
‫כלומר לפי הדור ולפיכך לא ביקש רחמיס‬
‫א״ר אלטזר אפ״ה היה לו למבטי רחמיס טל‬
‫טלמא בגין דניחא ליה מאן דיימר טבא טל‬
‫בני ישראל מנ׳ל מגדטון בר יואש דלא‬
‫היה זכאי ולא בר זכאי ומשוס דאמר טיבותא‬
‫טל ישראל אמר לו הקב״ה לך בכוחך זה‬
‫והושטת את בני ישראל מה בכוחך זה טובות‬
‫דאמרת טל בני ‪ .‬וז״פ ויאמרה׳ לנח ‪3‬א אתה‬
‫וכל ביתך אל התיבה כלומר רק אתה וכל‬
‫ביתך תהי׳ נצוליס אבל כל ישראל נאבדיס‪ .‬כי‬
‫אותך ראיתי צדיק לפני רצ׳׳ל רק לפני אתה צדיק‬
‫אבל אין לך אס‪ 3‬ת ישראל לבקש מלפני טליהס‬
‫למחול להס והנה ד ת וס״ת של הפסוק גימ׳‬
‫וזה כי לא היה בך אהבת ישראל‪ ,‬גם גימ׳‬
‫שס הוי׳ה בכפל והש׳ ט״‪ 3‬בכפל גס גימ׳‬
‫זכור ושמור בדיבור אחד מאז כלומר גם מאז‬
‫היס נזהר בשב״ק וז״ש במדרש פתח ואמר‬
‫תפארת של ט ה‬
 ‫שלפה‬ ‫נה‬
‫יהיה חכם רק צדיק גם בא״ת ב״ש הוא‬
‫גימ׳ חק וזהו תשובה שנקראת חק כנודט‬
‫כלומר שיטשה תשובה בכל טת מלת כלב‬
‫ר״ת כי לו בינה כלומר כאשר חנן אותו ה׳‬
‫בבינה וחכמה יתאמן בדבר להיות צדיק‬
‫וטניו בבחי׳ לא ואז נטשה שומר לישראל‬
‫מכל צרה וזה מלת לשנו למפרט ר׳ת ואז‬
‫נטשה שומר לישראל כלומר לשמור אותם מכל‬
‫צרה גם ולכל בני ישראל לא יחרן כלב לשונו‬
‫ר״ת גימ׳ חק וזהו פרנסה כמ״ש הטריפנו‬
‫לחם חוקי כלומר שיוכל להשפיט להם פרנסה‬
‫וגם לא יחרן ס״ת גימ׳ שילוב הוי״ה א״ד‬
‫והוא המתקת מדיני׳ כלומר כי אז יוכל להמתיק‬
‫את הדיני׳ מבני ישראל ‪:‬‬
‫ו א מ ר החכם )משלי ו( בשכבך תשמור טליך‬
‫והקיצות הוא תשיחך‪ .‬ויל״ד למה אמר‬
‫טליך ולא אותך‪ .‬ואפ״ל כי מלת תשמור הוא‬
‫לשון סמתנה כמו ואביו שמר את הדבר כלומר‬
‫בשכבך תמתין טליך בכל טת לשמור אותך‬
‫מכל פנט רט אבל אימתי יהיה זה והקיצות‬
‫הוא תשיחך רצ״ל כאשר תקון משנתיך אז‬
‫יהיה שיחך רק בהתורה ואז תמתין טליך‬
‫לשמור אותך מכל וכל אשרי אדם שוקד טל‬
‫ט ה ^־וכל‬ ‫דלתות התורה יום יום כי‬
‫להתגבר טל היצ״ה ויתנשא טד למטלה יטן‬
‫כאשר האד׳ לומד התורה אז התורה מתנשא‬
‫טל ידו וטי״ז גס התורה מנשא אותו סד‬
‫למטלה ונותנות לו כח להתגבר טל ס יצר ‪.‬‬
‫ו ה ש ת א יתבאר הפסוק בס״ד ויהי המבול‬
‫ארבטים יום טל הארן מלת המבול‬
‫ר״ת וטלה משה לשמים בטנותנותו הגדול‪.‬‬
‫ארבטים יום סי׳ ולמד שם ארבטי׳ יום‬
‫הארן רצ״ל ואח״כ הורד התורה‬ ‫טל‬
‫הדרים טל הארן‬ ‫לישראל טס קדושי׳‬
‫ר״ת‬ ‫תם‬ ‫גם ויהי המבול ארבסי׳‬
‫גימ׳ כ״ב לוותיות התורה ס״ה גימ׳ ק״כ‬
‫צירופי אלקי׳ כלומר טס כ״ב אותיות התורה‬
‫יוכל להמתיק את ק*כ צירופי אלקים דרבו‬
‫תפארת‬
‫המקריב בשמים כמסורש במדרשות‪ ,‬ח״ש ‪qft‬‬
‫שאני שר צבח ה׳ והיה לי להוכיח אותך טל‬
‫ביטול תמיד של בין הסרבים מ״מ טתה‬
‫באתי טל ב־טול ת״ת שהוא גדול יותר טכץ‬
‫הזך‪ .‬ה רי מכאן איך שחמור לסני הקב״ה טון‬
‫ביטול ת״ת אבל מי שלומד תורה לשמה זוכה‬
‫לדברי׳ כרבה כמבואר בכל ס״י ואיתא בגמרא‬
‫מגלה דך ט״ז ס״ב אמר ר‪ 5‬יוסך גדול ת״ת‬
‫יותר מהצלת נפשות אמר רב ואיתימא רב‬
‫שמואל בר מרתא גדול ת״ת יותר מבנין‬
‫בהמ״ק אמר רבה א״ר יצחק בר שמואל בר‬
‫מרהא גדול ת״ת ייתר מכימד או׳א שכל‬
‫אות! שנים שהיה יטקב אבינו בבית טברי לא‬
‫נטנש ‪:‬‬
‫ו מ בו א ר בזוה״ק פ׳ תרומה דך קט״ו ט״א‬
‫תאנא א״ר יצחק ביומא קדמאה היה‬
‫ב*נ אמר לחבריה אימא לי מלה חדא דאוריית׳‬
‫וטול מנה דכסך השתא אמר ב״נ לחבריה‬
‫טול מנה כסך והשתדל באורייתא ולית מאן‬
‫דישנח ולית מאן דירכין אידניה בר אינון‬
‫זטירין קדישי טליונין דקוב״ה משתבח בהו‬
‫דכתיב וטמך כולם צדיקים לטולם ירשו ארן‬
‫נצר מטטי מטשה ידי להתפאר טכ״ל וסנה אפילו‬
‫מי שחנן אותו ה' בחכמה ובבינה טכ״ז הטיקר‬
‫הוא שהיה בפיני טצמו בטניוות ובשפלות בבחי׳‬
‫לא כמ״ש דוד הט״ה ואנוכי תולטת ולא איש‬
‫ואז יוכל לבא למדרגת צדיק כי חכמה בלתי‬
‫יראת ה׳ לאו כלום הוא וכשבא למדרגת צדיק‬
‫אז יוכל לטשות טובות לישראל ולבקש רחמים‬
‫סליהם ולשמור אותם מכל צרה שלא תבא‬
‫סליהם‪ .‬ועפ״ז נוכל לפרש כפסוק בפ׳ בא‬
‫ישראל לא יחרן כלב לשונו ‪:‬‬ ‫■לכל בני‬
‫ו ה נ ה מלת לשונו לכאורה הוא מיותר כי‬
‫היה די שיאמר ולכל בני ישראל לא‬
‫יחרן כלב ‪:‬‬
‫ול ס״ד מרמז לנו מכתוב כאן מוסר השכל‬
‫ולכל בני ישראל לא פי׳ כל איש ישראל‬
‫נהי׳ בטיני טצמו בחי' לא כהנ״ל יחרץ ר״ת‬
‫יח‬ ‫שלמה‬
‫ולבקש מלסניו להשס־ע עלינו מחסדו הגדול‬
‫כי כאשר נמנע ח״ו השסע מישראל ואינו‬
‫תולה בהקב״ה רק אומר מקרה הוא ח׳׳ו אז‬
‫בוודאי לא יחזרו השפע אליו ‪ .‬ולכן צריך כל‬
‫האדם לתלות מניעת השסע בעבירות שעשה‬
‫ועי׳׳ז נמנע ממנו השפע העליונה ולכן יהי׳‬
‫הולך בכל פעס יותר בעבדות הבוב״ה יען כי‬
‫כאשר לא ילך בכיס למעלה היותר גבוה אז‬
‫ח״ו יהיה מוכרח להיות נופל ממדרגתו כי‬
‫במדרגה אחד לא יוכל האדם לעמוד זמן רב‬
‫כנודע ובהיות בא האדם למדרגה הסמוך‬
‫לחמשיס שע״ב והוא מדרגת מ׳ ט שע״ב וגס‬
‫מברך מאה ברכות בכל יום ויוס אז יזכה‬
‫לגאולה שיהיס יום ולא לילה כי אין בן דוד‬
‫בא עד שנשיג חמשיס שע״ב ‪ .‬וז׳׳פ ויכלא‬
‫הנשם‬ ‫הגשם פי׳ כאשי לסעמיס נמנע‬
‫היינו הגשמיות וזה הפרנסה והשפע צריך כל‬
‫אדם להבין בשכלו שזהו בא מן השמים ולא‬
‫במקרה ואז וישובו המיס מעל הארץ כלומר‬
‫ישיב השפע עוד הפעס מיס זה השפע כמו‬
‫ושאבתם מיס בששון ‪ ,‬מעל הארץ כלומר‬
‫הארץ תתן פריו‪ .‬הלוך פי׳ שיהיה בחי׳ הולך‬
‫במדרגה בכ״ס יותר ויותר יען כי אס לא‬
‫יהיה הולך בכ׳׳ס יותר ויותר אז ושוב פי׳‬
‫יהיה מוכרח לשוב למטה ממדרגתו ואז ויחסרו‬
‫המיס פי׳ יסיה השפע עוד הפעם נמנע ח״ו‬
‫ואמר מקצה חמשיס פירוש כלומר גהיוה‬
‫האדם מגיע בקצה חמשיס היינו במ״ט שע׳׳ב‬
‫שהוא בקצה חמשיס ‪ .‬ומאת פי' שיברך מאה‬
‫ברכות בכל יום ‪ .‬יום סי׳ אז יהי׳ רק יוס‬
‫ולא לילה כי יהיה אז זמן הגאולה ‪ .‬ונוכל‬
‫לרמז סוד ויכלא הגשם מן ס׳׳ת גימ׳ אמן גימ׳‬
‫שילוב הוי״ה א״ד כלומר כאשר יאמין שזהו‬
‫מן השמים כהנ״ל אז יהיה נמתק הדינים בהשילוב‬
‫הוי״ה א׳׳ד גס ויכלא הגשם מן השמים ס״ת‬
‫ע׳׳ה גימ׳ מאה ברכות וגס ל׳׳ב נפ״ה כלומר‬
‫שיברך מאה ברכות בכל יום וילמוד התורה‬
‫באופן זה לחבר ל״ב נס״ה ‪ .‬מעל הארץ ס׳׳ת‬
‫גימ׳‬
‫נה‬ ‫תפאו‬
‫המיס כלומר כאשר ישראל מרבים ללמוד תורה‬
‫מ ק ר א מיס מוד ע‪ .‬עי״ז וישאו את התב״ה‬
‫ר״ת תורת הקדוש ברוך הוא מ׳ פי״ז שלומדים‬
‫את התורה מנשאים אותה כמ״ל ועי״ז ותקס‬
‫מעל הארץ כלומר ע״י לימוד התורה יוכל‬
‫האדם להרים א״ע מן הארץ שיהיה ברום‬
‫המעלה עד לשמים גס ותרם מעל הארץ ס״ת‬
‫גימ׳ האותיות מן ל׳ב פעמי׳ תלקי׳ דעובדא‬
‫דבראשית כלומר אז נמתקין נס אותן ל״ב ס׳‬
‫אלקיס דעובדא דבראשית ויגברו המיס סי׳‬
‫ע״י התורה יוכל האדם להתגבר א׳ע על היצ׳ה‬
‫וירכו המיס על הארץ סי׳ ואז עי״ז המה‬
‫יתרבו א״ע על הארץ בהצלחה גדולה גס‬
‫ויגברו המי׳ וירבו מאד על הארץ גימ׳ השס‬
‫אלקי׳ והשם מ״ה ע״ה ס״ת ע״ה גימ׳ אלקי׳‬
‫הוי״ה א״ד כלומר עם השילוב הוי״ה א״ד יוכל‬
‫להמתיק השם אלקי׳ גם ויגברו המי׳ וירבו‬
‫מאד ר״ת גימ׳ אל הוי׳׳ה שהוא חסד גמור‬
‫גס ר ׳׳ת וס״ת של הססוק גימ׳ וחייב ללמוד‬
‫התורה בכל מאמצי הכח גס גימ׳ ד׳ מלוי‬
‫מלוי סוי׳׳ה באחורי׳ והוי״ה סשוט ובאחורי׳‬
‫והשם אהיה סשוט באחורי׳ ובמלוי יודין בההין‬
‫באלסין כלומר בהיותו לומד התורה באמת‬
‫בכל מאמצי כוחו אז שורה עליו חסד עליון כל‬
‫היום וכן נזכה לחסד ולרחמי׳ מאת הקב״ה‬
‫אמן נס׳י׳ו ‪:‬‬
‫וי כ ל א הגשם מן השמים דשובו המים מעל‬
‫הארץ ‪ .‬ו ה נ ה לכאורה קשה על תבת‬
‫מיותר כי היה די שיאמר‬ ‫מן השמים שהוא‬
‫ויכלא הגשם ואני בעצמי יודע אשר הגשם‬
‫הוא מן השמים ואך גס זאת יש להסליא מה‬
‫שכתוב וישובו המיס מעל הארץ הלוך ושוב ‪.‬‬
‫נמי מיותרים המה כי מסתמא כאשר כלה‬
‫הגשם לא היה מיס על הארץ והיה די במה‬
‫שאמראח׳׳כ ויחסרו ה מי ס‪ ,‬ונו כ ל לתרץ עז׳׳ה‬
‫מישראל כדי‬ ‫דהנה לפעמים נמנע השפע‬
‫שיזכרו א׳׳ע בהקב״ה ולמשות תשובה ומעש״ט‬
 ‫שלטה‬
‫היונה ר״ת ישראל הולכי סגולה לעיס ולדיס‬
‫גס ולא מצאה היונה מלוח ר׳׳ת חכמי צדיקים‬
‫המקדשים ומטהרים לשמותיסס אין להס מלוחה‬
‫לכולה ומצפים המה מתי יבא אליהו ומלך‬
‫המשיח דהלה זכו אחישלה גס ותשב אליו אל‬
‫החבה ר״ת גימ׳ תליסר מכילין דרחמי כלומר‬
‫כשיעשו תשובה אז יהי׳ שורה עליהם י״ג‬
‫מדות הרחמים גס ולא מצאה היוצה מלוח‬
‫לכף רגלה ר״ת גימ׳ הקם אלקי׳ במספר‬
‫הקדמי כלימר אז למתק השם אלקי' ושורה‬
‫רק חסד עליון בכל יוס ויום על כלל ישראל‬
‫וישלח ידו ויקחה ר״ת גימ׳ כ׳׳ב אותיות התורה‬
‫ר״ת של כל הפסוק עס האותיות גימ׳ ע׳׳ב‬
‫ס״ג מ״ב ב״ן באחוריס של מילוי עס ד׳‬
‫הכוללים וע״ה ס׳ ת של הפסוק גימ׳ השס אל‬
‫באחוריס ובמספר הקדמי כלומר כשעושה‬
‫תשובה אז שורה עליו שמות הרחמי׳ ולהפכין‬
‫כל הדילים לרחמי׳ גמורים והרי הוא כאילו‬
‫מקיים כל התורה כולה ונוכל לרמז בהססוק‬
‫כי ר״ת של כל הפסוק עס האותיות וע׳׳ה גימ׳‬
‫זה התרי״ג לרמז מי שעושה תשובם כאילו‬
‫מקיים כל התרי״ג מצות התורה ס׳׳ת עס‬
‫האותיות גימ׳ הוא המפרנס כלומר מי שעושה‬
‫תשובה באמת הוא יוכל לפרנס כל בלי ישראל‬
‫ולהשפיע עליהם כל טוב סלה וכן לזכם‬
‫לעשות תשובה שלימה באמת ובלב שלם אלק‬
‫לס״ו ‪:‬‬
‫ו ת ב א אליו היונה לעת ערב והלם עלה זית טרף‬
‫בפיה ס׳ ודרשינץ בגמרא עירובין דף י׳ח‬
‫רש׳׳י בחומש בפיה לשון‬ ‫ומובא גס בפי׳‬
‫מאמר אמרה יהיה מזולותי מרורין כזית ובידו של‬
‫הקב״ה ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודס ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה למל־מ רמזה לו היונה דבר‬
‫זה ועוד יותר יש להפליא למרמ‬
‫דרשו חכז׳׳ל דבר זה שכפי הנראה הוא ללא‬
‫צורך ‪:‬‬
‫אכן לפי דעתי רמזו לנו בכאן מוסר השכל‬
‫דהלה‬
‫נח‬ ‫תפארת‬
‫גימ׳ ק׳כ צרוסי אלקי' כלומר אז יוכל להמתיק‬
‫גס ויכלא הגשם מן‬ ‫את ק״כ צירופי אלקי׳‬
‫השמיס וישכו המיס מעל סארץ ס״ת גימ׳ ד׳‬
‫מילוי הוי׳ה והשס א״ד כלומר השס א׳ד‬
‫שהוא אותיות דיגא למתק באותן ד׳ מילוי‬
‫הוי״ה גס גימ׳ השס אל באחורי' של מילוי‬
‫ע״ה מקצה חמשיס ומאת יוס ס״ת גימ׳ ל׳׳ב‬
‫ס׳ אלקיס וגס אהי׳׳ס הוי״ה א״ד במססר‬
‫הקדמי כלומר באותן השמות תוכל להמתיק‬
‫את ל׳׳ב פ׳ אלקי׳ דעובדא לבראשית מקצה‬
‫ר״ת קדושת צדיק מביא השפע ונוכל לרמז‬
‫ויכלא הגשס מן השמיס וישבו המיס מעל‬
‫הארץ ר׳ת וס׳ת גימ׳ וזה העבודה הגדולה‬
‫מאד בצדקה ‪:‬‬
‫ו ל א מצאה היולה מלוח לכף רגלס ותשב אליו‬
‫אל התבה כי מיס פל פלי כל הארץ‬
‫וכו׳‪ -‬ו ק ש ה למס מספר הפסוק מה שלא‬
‫חיולה מלוח לכף רגלה הא‬ ‫מצאה‬
‫העיקר כוולת הפסוק לסודיעלו שהמיס עדיין‬
‫המה על סארן והיל׳׳ל פשוט ותשב היולה‬
‫אל התבה כי מיס כו׳ ‪:‬‬
‫ו א פ׳ ל עז״ה דהלה ישראל למשלוליול' כלודע‬
‫והלה חייב כל אדס לברך מאה ברכות‬
‫בכל יוס בכוולת הלב ולכוין באותן ד׳ מילוי‬
‫הוי׳ה אשר המה גימ׳ רל׳ב וגס לקייס צוס‬
‫קול ממון שזהו תשובם תפלה וצדקה ‪:‬‬
‫ו ד ש ולא מצאה היולה מלוח כלומר ישראל‬
‫אשר ליונה למשלו לא מצאו מלוחה בגלות‬
‫המר הזה לכף רגלה כף גימ׳ מאה רגל זה‬
‫ד׳ מילוי הוי׳ה ע׳׳ה פי׳ אילן יכולין לברך‬
‫מאה ברכות בכולה לכוין לד׳ מילוי הוי׳לן מצ״ל‬
‫עבור כי אין להס מלוחה בהגלות ויש להס‬
‫משכת הדעת ותשב אליו כלומר המה רוציס‬
‫לעשות תשיבה אליו ית׳ש ואמר אל התבה‬
‫דהלה תבה גימ׳ צום קול ממון ‪ .‬כי מיס על‬
‫כל פלי הארץ מיס זה התורה פי׳ עבור התורה‬
‫יוכל להיות לו שם בארץ ‪ .‬ונוכל עוד לרמז‬
‫יט‬ ‫שלמה‬
‫ו הנ ה ראוי לכל אדם ליקח לעצמו מוסר‬
‫מזה המאמר בענין נתינת הצדקה‬
‫ולראות מכאן איך כי הבעלי בתים עיקר‬
‫שנבראי׳ בעוה״ז הוא רק ליתן צדקה לפניי׳‬
‫ולסרנס מ״ח ולקיים סכנסת אורחים וזה יומר‬
‫עוב מלימודם ולא כמו שנמצאים עכשיו‬
‫בעו״ה שבוחרים להם דרך ללמוד אחר התסלה‬
‫שיעור משניות וגם שיעור גמרא ומדמים‬
‫בדעתם אשר בזה יוצאים ידי חובתם וסוערים‬
‫א׳פ מליתן צדקה ומלסרנס ת״ח יען כי‬
‫חושבים בדעתם שהמה אנשים חשובי' פוד‬
‫יותר מכל ת״ח כי מה יש לו להקב״ה עוד‬
‫עליו הא התסלל תסלתו וגם למד שיטור‬
‫משניות וגמרא ומה עוד לעשות ולא פשה‬
‫וע״כ הוא בעיניו איש נכבד מכל אדם ועוד‬
‫הוסיף חעא על פשע שהוא מבזה עוד לאותן‬
‫אנשים הבאים אליו לקבל צדקה יען כי הוא‬
‫בעיני עצמו ברום ממפלה יותר מ ^ אדם‬
‫אבל אוי ואבוי לנפש ותן של אלו מוטב שלא‬
‫ילמוד משניות אחר התפלה ויחיה את נפשות‬
‫האביונים העעוסי' ברעב בראש כל חוצות‬
‫ודבר ברור הוא ומוסכם מכל הצדיקי מאמת‬
‫אשר ליתן לעני פת אחת יותר עוב הוא מן ח׳׳י‬
‫פרקי' משניות יען כי מניעת הצדקה מן העני‬
‫הנודד הוא ללחם איה זה סימן בי גם הלימוד‬
‫שלו הוא שלא לשמה רק להתפאר א״ע בפני‬
‫האנשים וזה נרמז בהגמרא הנ״ל יען כי אצל‬
‫בעלי בתים מחשב בהגמרא הנ׳ל רק מה שהם‬
‫גומלי חסדים ומחזיקי׳ ידו כו' ואינו מחשב‬
‫אצלם שלומדים משניות ‪ .‬ונוכל לרמז לפ״ז לא‬
‫רצו חכז״ל לומר אצלם שילמדו נמי בעצמם‬
‫עכ״ס מעע מזעיר יען כי ידעו חכז״ל כאשר‬
‫הבעלי בתים ילמדו אפילו רק מעע יהיה‬
‫נחשבים בעיניהם לאנשי׳ חשובים ויפערו א״ע‬
‫בזה מן הצדקה ולכן לא רצו חכז״ל לומר‬
‫אצלם שילמדו מעע רק שיתנו צדקה סגם‬
‫כ* בוודאי מה עוב ומה נעים לסניה׳ שילמדו‬
‫נמי איזה שיעור כמו שאמרו עוב תורה עם דרך‬
‫ארץ‪.‬‬
‫נח‬ ‫תפארת‬
‫דהנה גודל מצות הצדקה א'ן לשער כמבואר‬
‫בס״י כי יוסר מה שבעה״ב עושה עם‬
‫העני העגי עושה מס בעה״כ וכמ״ש בס' ראה‬
‫נחון תחן לו ואל ירע לבכך בחסך לו כי‬
‫בגלל הדבר הזה יברכך ה' ^נקיך בכל מעשה‬
‫ידיך ‪ .‬ור\ה כמה וכמה עוכוח באים לעושר‬
‫ע״י נתינה הצדקה מעשרו בכל עח לעני ‪.‬‬
‫הצלחה במו״מ כמ״ש במעשר בחנוני נא בזאת‬
‫ט' הצלחה בעוה״ב כי ע׳׳י הצדקה זוכה לעוה״ב‬
‫ולכן נקרא העני המשפיע יען כי הוא המשפיע‬
‫לבעה׳׳ב כמה עובות בזה ובבא והבעה׳׳ב הוא‬
‫הנקרא בחי' מקבל יען כי הוא המקבל עובות‬
‫הרבה כהנ״ל נמצא לס״ז עיקר השפע הבאה‬
‫להעושר הוא רק באמצעות העני המשפיע‬
‫לו ‪:‬‬
‫וזה שאנו מבקשים מהקב״ה אל תצריכני לידי‬
‫מתנת ב״ו דסנה סיקר השסע באה אלינו‬
‫רק ע״י העני כהנ׳ל ולכן מורא עולה על‬
‫ראשינו סן ואולי ברבות הימי' לא יבא שום‬
‫עני לקבל צדקה ויוכל להיות שיהיה נמנע ח״ו‬
‫השפע מאתנו ולכן אנו מבקשי׳ מאתו ית׳ אל‬
‫תצריכינו לידי מתנת בשר ודם כלומר לידי‬
‫מתנת ב״ו של העני סי׳ אפילו בעת שלא יבא‬
‫אלינו לקבל צדקה ולהשפיע לנו עי׳ז השסע‬
‫אפ״ה אתה תשפיע לנו השפעות עוצות יען‬
‫כי רצוננו ליתן צדקה ולפניך נגלו ת או מו ת ‪:‬‬
‫ו אי ח א בגמרא חולין דף צ״ב ע״א א׳ר שמעון‬
‫בן לקיש אומה זו כגסן נמשלה זמורות‬
‫שבה אלו בעלי בתים )סירש״י דמה הזמורה הזו‬
‫מוציאה לולבין ומלק ופרי והוא מיקר הנסן כך בע״נ‬
‫ממונם‬ ‫גומלי חסדים ומחזיקים ידי עניים ומפזרים‬
‫למלכות בשביל אחיהם ומתקיימים סל יד ם( אשכולות‬
‫שבה אלו ת״ח עלין שבס אלו עמי הארץ‬
‫חורשים וזורעים )פירש״י מלין שבגפן סובלים‬
‫הריח ומגינים על אשכולות שלא יכם שרב ושמש‬
‫ורוחות כ ך עמי הארץ חורשים וזורעים וקוצרים‬
‫קנוקנות שבה אלו ריקנים‬ ‫מה שהת״ח אוכלים(‬
‫למידי( ‪:‬‬ ‫דלא חזי‬ ‫)פירש״י‬ ‫שבישראל‬
 ‫ש ל ט ה‬ ‫נה‬
‫וטל דרך זה אמר הכתוב מהר י קדמונו‬
‫רחמיך כי דלונו מאיד מליתן צדקה טד שתרח׳‬
‫טלינו לתת לנו שנזכה לרחם טליסם ונקט‬
‫במלתיס זרמו חל אברהם במקום לאבותינו‬
‫דבאברהם מפורש מדת הצדקה כי ידטתיו ל מ ק‬
‫אחר יצוה את בניו וכו׳ הרי לך מכאן גודל‬
‫המונח המונט א״ט מן הצדקה אחר גלל זה‬
‫נקראים יורדי גיהנם ואינם מזרטו חל אברהם‬
‫אט״ה‪ .‬לכן אחב׳׳י שימו נא זאת טל לבבכם‬
‫ולקיים את המצוה הזאת ‪. t o‬לב‬ ‫לחמור‬
‫ונפש ובכל מאמצי כח ואל תחוסו טל ממוניכ׳‬
‫שיחסרו לכם בנתינת הצדקה ימן כי טבור זה‬
‫יתלבה לכם טוד יותר ויותר כמ״ש זרפו לכם‬
‫ואמי־ החכם יש מפזר וניסף פוד‬ ‫לצדקה‪.‬‬
‫אפילו אם נגזר מן החמים טל‬ ‫כו׳ והנה‬
‫האדם איזה גזר דין ח״ו אפ״ה בנתינת הצדקה‬
‫שמפזר לטנייס יוכל לבטל את רוט הגזר׳ כמ׳ש‬
‫ותחוב׳ ותפל׳ וצדק׳ מטבירין את רוט הגזר׳‪.‬‬
‫וזה שאמר חיו^ קץ שם לחושך ר׳ת שקל‬
‫ואותיות שניות צמח כלומר אפילו מי‬
‫שהוא בצרה חחיכה ח׳׳ו ורוצה למחות קץ‬
‫להצרה ההוא יתן שקלים היינו צדקה לפניים‬
‫ובזה יצמח לו יחוטה בקרב והצרס נשכחה גם‬
‫קץ הוא ר״ת צום קול ושקל הוא ממון פי׳‬
‫יתן צדקה ויצום ויתפלל לארון כל שיסיר‬
‫מפליז אפו גס שקל בא״ת ב׳ח גימ׳ הוי״ה‬
‫כלומר כשנותן צדקה שורה מליו השם הוי׳׳ה‬
‫שהוא רחמים‪ .‬אבל לא כאותן האנשים כאשר‬
‫יבואו אצלם איש טני פוטף ברטב ונפשו ישי׳‬
‫בכפי ובושה וחרפה באפו לשאול נדבת מזונו‬
‫אז תיכף מחרפים ומבזים אותו בקול רם‬
‫וגטרה באמרם למה לך לכתת רגליך אחר‬
‫הצדקה וכי לא תוכל להיות משרת או פובד‬
‫אכן‬ ‫אדמה ולא לפשוט יד לקבל צדקה‪.‬‬
‫אר ואבוי לנפשותם של אלו לא די שאינם‬
‫נותני׳ לו צדקה אלא טוד הוסיפו סר' לשפוך‬
‫לבו כמים הנגרים ארצה ושופכים דם נקי דמו‬
‫ודס זרמו דהנה בוודאי אותו ארס שיוכל‬
‫להרויח‬
‫תפארת‬
‫א ק כו׳ אבל חלילה לבא טבור זה לבחי׳ גדלות‬
‫ולמנוט א״ט ח״ו מן הצדקה כי בזה יצא חכרו‬
‫בהפסדו יטן כי גדול הטונח חל סמונט א״ט‬
‫מן סצדקה אחר אין לחטר ואין להטריך ‪:‬‬
‫ו הנ ה חמטתי בחם דוד זקני הטו״ז ז״ל חר‪ v‬קחה‬
‫טל הפסוק נטחה אדס בצלמנו כדמותינו‬
‫קחה למה כפל לחונו בצלמנו כדמותיכו הא‬
‫היה ד־ חיאמר רק כדמותינו או בצלמינו‬
‫ותירן חהקב״ה ברא את האדם בדמות מלאך‬
‫כמו חהמלאכים המה בחי׳ מקבל ומחפיט‬
‫חמקבליס החפט מן הבוב״ה ומחפיטים המס‬
‫ליחראל הדרים טל הארן כך יה־ה אדס נמי‬
‫בחי׳ מקבל חמקבל סחפט מהקב״ה ונותן צדקה‬
‫לטנייס וזס חאמר הקב״ה נטחה אדס בצלמנו‬
‫היינו בצלם אלקים ואמר כדמותינו היינו כהדמיין‬
‫חלנו בחי׳ מקבל ומחפיט וטל זה אמר דוד‬
‫הט׳׳ה אך בצלם יתהלך איח פי׳ כאחר האדם‬
‫הולך רק בצלם אלקי׳ ולא כדמותינו פי' חאינו‬
‫נותן צדקה חיהיה דמיון המלאכים אז יצבור‬
‫ודפת״ח וחפתיס‬ ‫ולא ידט מי אוספם‬
‫יחק ‪:‬‬
‫ו א ם רינן בגמרא ב״ב ד ^ ט׳ ט״א וא״ר אלטזר‬
‫בזמן חבית המקדח קיים אדם חוקל‬
‫חקלו ומתכפר לו פכחיו חאין ביהמ״ק קייס‬
‫אס טוחים צדקה מוטב ואס לחו באין מכו׳‬
‫ינוטלין בזרוט ‪:‬‬
‫וגרסינן בגמרא ביצה ד^ ל׳׳ב ט״א ואמר‬
‫רב נתן בר אבא פתירי בבל יורדי גיהנם‬
‫הס )ופרח׳׳י חאינן מרחמין למחות צדקה(‬
‫כי הא דחבתאי בר מריצוס איקלט לבבל‬
‫בטא מינייהו טסקא )פרח״י סחורה להחתכר‬
‫למחצית חכר( ולא יהבו ליה מזיני נמי לא‬
‫זיניהו אמר הני ממרב רב קאתי דכתיב ונתן‬
‫לך רחמים ורחמך כל המרחם טל הבריות‬
‫בידוט חהוא מזרט חל אברהם אבינו ט״ה‬
‫ופי' המהרח״א כל המרחם מלחון כפיל דרוח‬
‫ונתן לך רחמים דהיינו חיתן לך לב לרחם‬
‫טל אחרים לטנין צדקה כמפורש ס׳ שואל ט״ח‬
 ‫שלמה‬
‫אותה ככל אמצי כח ותוקף פוז וכן צריך‬
‫האדם נמי לפסוק בפו״ר כדי להוליד בניס‬
‫ואס לאו הוי ח״ו כשופך דמים וזה שפרש״י‬
‫להקיש‬ ‫בשם המדרש פל ואתם פרו ורבו‪.‬‬
‫מי שאינו פוסק בפו״ר לשופך דמים ולכן צריך‬
‫האדם להתאמץ ככל אמצי כח לסוליד בניס‬
‫לפבוד את ה׳ וכן נזכה לראות בנים ובני‬
‫בניס פוסקים בתורה ובמצות אמן נס׳׳ו ‪:‬‬
‫מזונות מרורין כדת ובידו‬
‫וי ק ח שם ויפת את השמל' וקש' קושית רש״י‬
‫ו נו כ ל‬ ‫אין כתיב ויקחי אלא ויקח‪.‬‬
‫לתרץ פז׳׳ה דהנ׳ כל אדם צריך להתאמץ‬
‫בדבר שיה י' לו שס פוב בפולס כמ״ש פוב שס‬
‫משמן פוב אבל איך יוכל לפשות לפצגזו שם‬
‫פוב בהיותו מייפה את מפשיו ופושה תשובה‬
‫פל חפאת נפוריו אשר סגס בריתו פ״ו והוציא‬
‫ש׳ז לבפלה ‪ :‬וז״ש ויקח לשון לימוד שס כלומר‬
‫לצמוד לפצמו לפשית לו‬ ‫כל אדם צריך‬
‫שס ואיך יוכל לבא לזה ואמר הכתוב ויפת‬
‫את השמלה מלת שמלה קחי פל חפאת‬
‫נפוריס כמ״ש ופרשו את השמלה כלומר להיות‬
‫בכל פת‬ ‫מיפה את השמלה כמ׳ש‬
‫יהי' בגדיך לבניס גס השמלה ר׳׳ת הוא‬
‫מוציא שכבת הזרס לבפלה אכן כשהוא מייפ׳‬
‫את מפשיו ופושה תשובה אז הוא ר״ת‬
‫מוציא שכבת הזרס לתאוות הרוחניות ואז‬
‫שורה פליו חסד ה' ונוכל לרמז ויקח שם ויפת‬
‫את השמלה ר״ת גימ׳ אל באמורים גס ויקח‬
‫שס ויפת את השמלה גימ' גדול כוח התשוב'‬
‫מאהבה פל חפאת נפוריס גס שס ויפת פס‬
‫התיבות ופ״ה גימ׳ כי פוב שם משמן סוב‪:‬‬
‫וכן נזכה לפשות צדקה באמת ולהיות >ושפ‬
‫וי א מ ר כרוך ה' אלקי שס ויהי כנפן פבד‬
‫למו יפת אלקיס ליפת ויהי כנפן פבד‬
‫ו ל כ או ר ה קשה פל מלת דאמר דהא‬ ‫למו‪.‬‬
‫ארור כנפן וכו׳ ולמה אמר‬ ‫כתיב ויאמר‬
‫פוד הפפם ויאמר ואס נאמר שרצה לכתוב‬
‫מלת ויאמר אצל כל אחד קשה היל״ל גס אצל‬
‫יפת‬
‫נח‬ ‫תפארת‬
‫להרדח אף ס״ח לא יסשוש ידו לקיל צדקה‬
‫ולאכול נהמא דכסיפא ובוודאי הושלך נפשו‬
‫אנה למצא נורף לביתו להרווינז מל יד אבל‬
‫פשפש ולא מצא מה ימשה פוד וכי יוכל‬
‫להניח את ב״ב שימותו ברמב ת״ו וכדי לו‬
‫בזיק וקצף מ׳ שמוכרח לכתת רגליו אחר הצדק'‬
‫ואתה בא פוד לבזות אותו פוד יותר ולשפוך‬
‫וזה שרמזו לנו בפנין הפורב‬ ‫דמו פיד‪.‬‬
‫אמרה יהיה‬
‫של הקב״ה ולא מתוקין כדבש ובידי בשר ודם‬
‫אבל מה הי' לו לפשות כי פדיין הי' מיס פל‬
‫הארץ והי' מוכרח הפורב להחזיר אליו פוי‬
‫אבל אס הי׳ אפשר בוודאי לא הי׳ חוזר אליו‬
‫יפן כי פוב לו לאכול פלה של זית כי מרור‬
‫הוא ופ׳י הקב׳׳ה מלאכול מאכליס מתוקין‬
‫פ׳י ביו והא ראי' שבפפס השלישית כאשר‬
‫מצאה מנוח לכף רגלה אינה חוזרת פוד אליו‬
‫כמ׳ש־ ולא יספה שוב אליו פוד ונוכל לרמז‬
‫זה בהפסוק והנה פלה זית פרף בפי' גימ'‬
‫בוודאי זהו מתוקין כדבש פ״ה כלומר רמזה לו מה‬
‫בפיניך שמזונותי מרורין המה‬ ‫שנראה‬
‫אבל אצלי מתוקין המה כדבש שלא אצפרך‬
‫והנה ר׳׳ת וס״ת של‬ ‫פוד לידי מתנת ב״ו‪.‬‬
‫כל הפסוק גימ' וגודל מצות הצדקה לפני אין‬
‫והנה מי שזוכה להיות פוסק‬ ‫שיסור ‪.‬‬
‫תמיד במצות הצדקה שורה פל־ו תמיד‬
‫רק חסד ורחמיס ונוכל לרמז זאת גס בהפסוק‬
‫כי ר״ת יס׳׳ת של הפסוק גימ' ד' מלוי הוי׳׳ה‬
‫ושס‬ ‫פשופ ובאחוריס ובאחוריס של מלוי‪.‬‬
‫הוי״ה פשופ והשס אהי״ה במספר הקדמי‬
‫והשס אל במלוי וגס תליסר מכילין דרחמי‬
‫ב״ה תשופת פולמיס אמן סלה ‪:‬‬
‫שו פ ך דס האדס ר׳ת שדה דהנה האדס פן‬
‫השדה כלומר כמו מי שיש לו שדה‬
‫אותה בירה לבל‬ ‫בוודאי לא יניח‬
‫יפבוד אותה אצא בוודאי יחרוש ויזרס‬
 ‫^נ^למה‬ ‫לך‬ ‫תפארת‬
‫וגם בכפל והשם אהי׳ה פשוש' ובאחורי׳ ובהכא׳‬ ‫יפת אלקים ליסת >מי מלת ויאמר ושוד קשה‬
‫ובכפל ובמספר הקדמי ותליסר מכילין דרחמי‬ ‫מדוש לא מצינו שום כרכה רק אמר כריך‬
‫והשם אל במספר הקדמי גם יפת אלקים‬ ‫ה׳ תלקי שם אכל לשם לא נאמר שום ברכה‬
‫בא״ת ב״ש ר״ת אתה מברך צדיק ס׳ כצינה‬ ‫רק כשבירך ליפת מצינו ברכה גם לשם שאמר‬
‫מרצון תשמרנו ותברכני גם בא״ת ב״ש מ ס‬ ‫דשכק באהלי שם‪ .‬ונו כ ל לתרץ שז״ה דהנה‬
‫האותיות וש״ה גימ׳ התורה כלומר כשמקיים‬ ‫את הקב״ס בכל שת‬ ‫כל אדם צריך לברך‬
‫את התורה אז שורה שליו חסדי ה׳ וכן נזכ׳‬ ‫ורגש וצריך לידש בשצמו שהוא ית׳ ממציא מזון‬
‫לחסד ה׳ ממתה ומד שולם אמן נס׳ו ‪:‬‬ ‫ושרף לכל אדם ולא יאמר כוחי ושצם ידי‬
‫וצריך לששות תשובה שיהי׳ ראוי לקן המשיח כי‬
‫אין בן דוד בא רק בדור שכולו זכאי‪ .‬ונוכל‬
‫לד‬ ‫לומר דזה הוא מדבר אשר הצדיקים הגדולים‬
‫‪ 1‬י ס ^ אכרם הלוך ונסוט הנגב׳‪ .‬ה נ ה לנאור׳‬ ‫אמרו זמן הקן וגם רומזים של זה אבל לא‬
‫קשה למה אמר הלוך ונסוש הא הי׳‬ ‫כן ישן כי מצד בנצמם היו ראדםלקן המשיח‬
‫וי״ל לפ׳ד‬ ‫די שיאמר ויסט אכרם הנגבה‪.‬‬ ‫יפן כי הי' כולו זכאי ולכן סברו בדשתם אשר‬
‫דהנ׳ סטיקר תאוות וחשקות של הצדיק אמיתי‬ ‫בוודאי הגיש הקן אכן המה לא ידשו אשר‬
‫הוא רק להמתיק את הדינים משל כל ישראל‬ ‫המון שם המה משככים את הקן ישן כי לא‬
‫ומלת הלוך גימ׳ הוי׳׳ה טס האותיות והשם אל‬ ‫וז״ ש ויאמר פי׳ כל איש צריך‬ ‫זכו שדיין‪.‬‬
‫ונסוט גימ׳ ש״ב ס״ג ב״ן וחמשה גבורות‬ ‫בלומר שיברך את הקב״ה‬ ‫לומר ברוך ‪'0‬‬
‫הנגבה ט׳׳ה גימ׳ השם מ״ה והשם אהי״ה גם הוא‬ ‫בכל מת אלקי הוא אותיות אל י״ה כלומר‬
‫גימ׳ שם א״ד גם המלוי של נגבה גימי‬ ‫אז שורס שליו השם אל והשם י״ה שהוא חסד‬
‫אמי׳׳ה פי׳ הוי״ה גם נגבה במלוי שם האותיות‬ ‫שם פי׳ ואז יהי׳ לו שם בשולם‪.‬‬ ‫גמור‪.‬‬
‫גי מ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה באחורים של מלוי כלומר‬ ‫ויהי כנשן שבד למו כנשן גימ׳ קן כלומר אז יוכל‬
‫כל ר‪.‬נסיט׳ של הצדיק הוא רק להמתיק הדיני'‬ ‫לפשות לו קן יפת כפרש״י ירחיב סי׳ ירחיב‬
‫מכלל ישראל גם מבואר בכתבי האר׳׳י נגבה‬ ‫לו הקב׳׳ה ליפת היינו לאותו אדם שמייפה‬
‫במלוי גימ׳ תורה כלומר בהתורה הוא ממתיק‬ ‫את מששיו וישכון באהל׳י ש׳׳ם אותיות בי‬
‫כל הדינים‪ .‬וז״ש ארן הנגב נתתני כלומר‬ ‫משה אל כלומר כשמתקשר א״ש להצדיק שהוא‬
‫היצ״ה נתת לנו את התורה‬ ‫נגד הארצות של‬ ‫בחי׳ משה אז שורה שליו השם אל שהוא‬
‫להכניט אה היצ״ה גם ויכט אבר׳ הלוך ונסוש‬ ‫חסד ואז יוכל לגרות יצר טל נפשו ויוכל‬
‫הנגבה ד ת וס״ת גימ׳ הוי״ה בכפל ובמספר‬ ‫להמתיק כל הדיני׳ וזהו ויהי כנטן מבד למו‬
‫הקדמי ותליכר מכילין דרחמי ‪:‬‬ ‫ר״ת וס״ת ואז יגרש ליצר טל נפשו וימתקו‬
‫כל דינים ‪,‬גם ויהי כנטן ר״ה גימ׳ הוי״ה‬
‫ו אב ר □ כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב וילך‬ ‫ברוך ה' אלקי ר״ת גימ׳ תליסר מכילין דרחמי‬
‫למסשיו מנגב וטד בית אל טד המקו׳‬ ‫ויאמר ברוך ה׳ אלקי שם ויהי כנטן ר״ת גימי‬
‫אשר הי׳ שם אהלי‪ :‬בתחילה כו׳• ו ר נ ה‬ ‫משה כלומר הצדיק שהוא בחי׳ משה יוכל‬
‫לכאורה קשה טל מלת כבד שכתב והיל״ל‬ ‫להמתיק את הדינים ונוכל טוד לרמז בזה‬
‫ולאבר׳ היה לו הרבה מקנה וכסף וזהב‬ ‫ויאמר ברוך ה׳ אלקי שם ויהי כנשן טבד למו‬
‫שוד יותר יש לסקשות מה שכתב וילך למסטיו‬ ‫יפת אלקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנשן‬
‫והאריך כ״כ בהלשון ללא צורך אלא היל׳׳ל‬ ‫שבד למו ר״ת גימ׳ הוי׳׳ה ובאחורים ובהנאה‬
‫וילך‬
‫כ א‬ ‫שלמה‬
‫בראשונה רצ׳׳ל כהנ״ל שהיה בתחלה דבוק רק‬
‫להמזבח להקריב א׳׳ט להקב״ה כן היה אח׳׳כ‬
‫מקריב א׳׳ט להקב״ה בכ'פ וטבור זה ויקרא‬
‫שם אבר׳ בשם ה׳ פי׳ היה קורא רק בשם ה׳‬
‫כלומר היה קורא רק בשם ה׳ והוא ית׳‬
‫סשה רצונו כמ׳ש ותגזור אומר ולכן צריך כל‬
‫אדם לפשות כן ויוכל נמי לבא לאותה המדרגה‪.‬‬
‫גם ואברם כבד ר״ת גימ׳ הוייה מאוד במקל‬
‫בכסף ובזהב ר״ת גימ׳ חמשי׳ שטרי בינה‬
‫כלומר שהשיג חמשי' שפ״ב ולכן היה שורה‬
‫טליו רק חסד גם ר׳׳ת וס׳ת של‪ .‬הפסוק‬
‫הוי׳׳ה במספר הקדמי והש׳ אהי״ה‬ ‫גימ׳‬
‫בכפל ‪:‬‬
‫והוא ית׳ יטשה לו כל צרכו וכל אשר יצא‬
‫א״י טז׳׳ה דהנה כל אדם צריך לדבק א״ט צהקב׳׳ה‬
‫בכל טת ואיך יוכל לבא לכל זה כאשר מסתכל‬
‫באותן שלשה דברי' הנאמרי׳ בפרקי אבות מאין‬
‫וכו׳ וצריך שיהיה לאד׳ מס״נ באמת טד שיבא‬
‫לאותה המדרגה שהי׳ מתחלה בעת שהיה בכטן‬
‫וז ה פי׳ ואברם זה הצדיק כב״ד‬ ‫אמו כהנ׳ל‪.‬‬
‫מתקשר ק״ט בהקב״ה בכל‬ ‫גימ׳ הוי״ה פי׳‬
‫טת מאד אותיות אדם כלומר טד שישיג בחי׳‬
‫אדם ואז במקנ׳ בכסף כלומר במקנ׳ זהו ישראל‬
‫שנקראי׳ צאן קדשי׳ בכסף לשון תאוה סי׳‬
‫הצדיק שהוא הנותן תאו׳ לישראל שיתלהב לבב׳‬
‫בקרבם לטבוד את הבוב׳׳ה ובזהב סי׳ ואז‬
‫נטשו כלי ראוי׳ להתקבל שיוכל הצדיק להשפיט‬
‫להם זהב הרבה‪ .‬וילך פ•׳ כל אדם צריך‬
‫שיהי׳ בחי׳ הולך בכל יום ויו׳ ואיך יוכל לבא‬
‫לכל זה ואמר הפסוק למסטיו רצ״ל כשהוא‬
‫מסתכל להיכן יסט כיינו לאן אחה הולך‬
‫גם למסטיו ר״ת סופו יהיה לילך מקו׳ טפר‬
‫ותלוטה מנגב ר׳ת וס״ת מאין באת גם מנגב‬
‫טס האותיות וט׳ה גימ׳ ר״ת מטפה סרוחה‬
‫גם צריך שיזכור א׳ט להיכן נשמתו חוזרות‬
‫למקו׳ שנחצבה משם וזה פד מקי׳ אשר הי׳‬
‫שם אהלה בהחלה ולכן כתיב אהלה לשון נקבה‬
‫שהוא קאי טל הנשמה‪ .‬כין בית אל ובין הטי‬
‫כלומר‬ ‫ה‬
‫לר‬ ‫תפארת‬
‫וילך למסטיו אל מקו׳ המזכח אשר טשה שם‬
‫בראשונה וכו׳‪ .‬ואפ״ל סז״ה ד מ ה נודט מאמר‬
‫נדה באותן החדשי׳ שהילד‬ ‫חכז״ל בגמרא‬
‫הוא בבטן אמו המלאך לומד ממו כל התורה‬
‫כולה‪ .‬וטרם שיצא לאויר הטולם בא מלאך‬
‫וסטרו טל פיו ושוכח הכל אכן כשבא האד׳‬
‫לטוה״ז צריך לקנות מבדות הבוב׳ה דלך בכל‬
‫סטם למדרגה היותר גבוה טד שיחזור א׳ט‬
‫לאותה המדרגה שהיה בבטן אמו שילמוד כל‬
‫התוררי כולה כבראשונה ובלי שום םתפארות‬
‫רק באמת לשמה רהי׳ נקי מכל סיג כאשר‬
‫היה בבטן אמו שלא היה בו שום פסולת‬
‫רק נקי כזהב טהור ואז יוכל לקרות בשם ה׳‬
‫מפיו כן יטשה הקב״ה כי יהים צדיק גוזר‬
‫ו ע ת ה נפרש המקראי קודש‬ ‫והקב׳׳ה מקיים‪.‬‬
‫כבד מאו׳ד גימ׳ מה‬ ‫בטוב טט׳ ואבר׳‬
‫וזה הוי״ה במלוי אלפין כלומר הי׳ מכבד את‬
‫הקב״ס במקנה פ*׳ שהיו קונה טבדות הבוב״ה‬
‫בכסף מלשון נכהוף נכספתה וזה בכסף כלומר‬
‫שהיה לו תאוה לטבוד את סקב״ה ובזהב‬
‫פי׳ היה נקי מכל סיג ופגם כזהב טהור גם‬
‫זהב הוא דין הי׳ שהיה ממתיק כל הדיני׳‬
‫וילך למהטיו כלומר שהיההולך ונסוט בטבודתו‬
‫ית׳יש בכל פטם למדרג׳ היותר גבו׳ מנגב הוא‬
‫לשון יבשה וגס הוא לשון פסולת כמו שפרש״י בס׳‬
‫שלח טלו זה בנגב הוא היה הפסולת וזהו מנגב וטד‬
‫בית אל כלומר ממה שהיה בתחלה בפסולת בלי‬
‫שוס מצוה וטבדות הבוב״ה וטחה הוא הולך‬
‫למדרגה היותר גבוה טד שבא לבית אל סי׳‬
‫שהשיג מדרגה גבוה מאוד טד המקו׳ אשר‬
‫הי׳ שם אהל׳ בתחל׳ פי׳ שבא לאות׳ המדרג׳‬
‫של תורה שהיה בתחלה היינו בבטן אמו‬
‫בין בית אל ובין הטי‬ ‫שלומד סמו המלאך‪.‬‬
‫גימ׳ פ״ה רצ״ל כמו שהי׳ בין בית אל היינו‬
‫שהיה דבוק ■להקב״ה באותן השטה ירחי לידה‬
‫ובין הפי רצ׳׳ל אחר צאתו מבטן אמו שנפתח‬
‫אל מרך׳ המזבח אשר טשה שם‬ ‫לן הפה‪.‬‬
‫תפארת יטלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫לו‬
‫כ״כ‬
‫ואפ״ל עז״ה דהנה מבואר בזוה״ק פ' וישלח‬
‫דף קס״ה ע’כ וז״ל ויצ״ה דא לא‬
‫אתעדי מב״נ מיומא דאסיליד ב*נ לעלמין ויצ״ט‬
‫אתי לב״נ מיומא דאתי לאתדכאה ואימתי אתי‬
‫לסתדכאה כד הוא בי תלישי־ שנין כדין איזדווגא‬
‫ב״נ בתרווייסו חד מימינא וחד משמאלא ואלין‬
‫אינון תרין מלאכץ ממש ממנן ואיטן משהבחין‬
‫חדיר בהדיה דב״נ אתי ב״נ לאתדכאה ההוא‬
‫יצ״ס אחכפיא קמיה ושליט ימינא על שמאלא‬
‫ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליס צב״נ בכל אורחוי‬
‫דהוא עביד פס׳׳ד כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בנל‬
‫דרכיך‪ .‬ומפרש במקדש מלך אתי ב״נ לאמדבאה‬
‫הוא מ״ש בריש פ׳ דשב כו׳ שהגס שהיצ״ה יש לו‬
‫קדימה הזמן מ״מ יצ״ט יש לו קדימת המעלה‬
‫להיותו מושפע מהחסדיס ולכן יצ״ה אסכפיא‬
‫כדרך סגבורוס הכפיפות להחסדיס כמ*ש ואל‬
‫אישך תשוקתך ושליט ימינא והוא ימשל בך עכ׳׳ל‪:‬‬
‫ו גי םי נן בגמרא מכות דף ל״א ע״ א אמרו‬
‫ליס רבנן לרב המנונא דטא בהלולא דמר‬
‫בריס דרבינא לישרי לן מר אמר להו ווי לן‬
‫דמיתנן ווי לן דמיתנן‪ .‬ומפרש במסרש׳׳א וז׳׳ל‬
‫לפי שמשני הצרדיס יש לו לאדס לזכור מיתתו‬
‫ספיר האחד כמ״ש בפ״ק לעולס ירגיז אדס‬
‫יצ״נו על יצ׳׳ה אס נצחו מוטב ואם לאו יזטר‬
‫לו יום המיתה והב׳ ע״פ מה שאמרו שוב יוס‬
‫אחד לפני מיסחך שיזכור סמיד בכל יוס שלמחר‬
‫ימות ואז יהיה כל ♦מיו בתשובה ולכן כפלו‬
‫כאן ווי לן דמיתנן הא׳ לנטל מחשבות היצ״ה‬
‫והב׳ לשוב היוס על העתיד פן ימות למחר‬
‫ואמר ליה אנן מס נענה אבתרך א״ל סי תורה‬
‫וסי מצות לגבי יצ״ה אמר הי תורה לנצחו בס‬
‫כדאמר נמי סתס אס נצחו מוטב ואס לאו‬
‫יעסוק בתורה ואם לאו יזטר לו יום סמי חס‬
‫ולגבי חשיבה בבל יום אמר הי הורה וסי מצוס‬
‫דמגיני עלן ממיתת יוס מחל כדכתיב בה כי‬
‫היא חייך ואורך ימיך‬
‫ו א מ ר החכס )משלי יג( אורך ימים בימינה‬
‫ובשמאלס‬
‫תפארת‬
‫כלומר כל זאס צריך האד׳ לחשוב ביין שמא במר\מ‬
‫» ק ר א ביס אל בץ שהוא עוסק ב מו״ מנ ס‬
‫מעי גימ׳ פה כהנ״ל כלומר אפילו כשמדבר‬
‫בפה בדברי׳ אסרי׳ שיוכל לובוס א״ע בשביל‬
‫הקב״ה היינו שיהיה לו מס״ג באמה ואן יוכל‬
‫לסגיע למדרגה היוסי גבוה כ*כ אשר עשה‬
‫שס בראשונה רצ״ל בער׳ שיצא לאויר העולה‬
‫כשהי׳ בבען אמו שסמלאך למד עמו כל סתור׳‬
‫כול׳‪ .‬ויקרא שס אברה בש׳ ה׳ כלומר כשסניע‬
‫למדרגה ה;אח א» יוכל לקרא ‪ tod‬בשם ה׳‬
‫והוא יס׳ יענה לו בכל עס וימלא רצונו וכל‬
‫משאלות לבו לעובה ומדע שהקב״ס בודא־‬
‫מוחל וסולח לעדתו אכן מתילס העון סיא‬
‫כשתי חופני׳ לפעמי׳ הוא ית׳ מוחל ברוב‬
‫רחמיו וחסרמ ולפעמי׳ הוא מייסר את האד׳‬
‫ביסורץ כדי שיכופר לו סנגון וזהו יסורק של‬
‫אהבה אבל בעס ^ ד י ק נפער מזה העול׳ ובא‬
‫בנשמתו הקדושה לפני הקב״ה אז הוא פועל‬
‫מסילה סליחה וכפרה ברחמיו וחסדיו המרובי׳‬
‫ו ע ל זה נוכל לפרש מפני‬ ‫ולא ביסורין ס״ד‬
‫רמה נאסף הצדיק ‪ .‬כלומר מפני הרעה‬
‫המעותדת לבא ח״ו על ישראל בשביל מחילת‬
‫עון אז נאסף הצדיק לבל יבא הרפה אלא‬
‫הקב״ה מוחל אז ברוב רחמיו וחסדיו ונוכל‬
‫לרמז זאת גס נהפסוק במקנה בכקז ובזהב‬
‫ר״ת בהיות סאדס קודש בא בשהרות נשמתו‬
‫הקדושה והעהורה זה פועל מסילה סליחה‬
‫כפרה ברחמיה גס אל מקום המזבח אשר‬
‫עש׳ שס בראשו נ׳ ר״ת ע״ה גימ׳ השס אסי״ה‬
‫בין בהכא׳ והשם ע״ב עס השלשה שמוסס״ת גיוו׳‬
‫השס א״ל פשיע ובאסוריס של מלוי ע׳׳ה ‪:‬‬
‫וי א מ ר אברס אל לום אל נא סהי מריבה‬
‫ביני וביניך כי אנשים אחים אנחנו סלא‬
‫בל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אס השמאל‬
‫ואימינס היאס נמין ואשמאילה ‪.‬‬
‫ויל״ר מהו אריכות הלשון מדום לא אמר סתס‬
‫הפרד נא מעלי ולא להאריך עמו בדריס‬
‫כב‬ ‫שלמה‬
‫לדבריך אלא אלמוד תורה לשמם כדי שאסים‬
‫מן המייעיניס ומפרש ואמר מפני מה לא אשמע‬
‫אליך כי אס סימין ואשמאילס כלומר אס אהיה‬
‫מן המיימירס ואלמוד תורה לשמה א( עמילא‬
‫אזכה לזה שבשמאל היינו עשירות עכח כש*כ כי‬
‫סלומד תורה באמת לשמה זוכ׳ לאריכות יפיס‬
‫כש׳׳כ עשירות וכבוד כהנ׳׳ל ונוכל לרמז‬
‫ויאמר אירס אל לוש אל נא חסי מרינה ביר‬
‫ובינך גימ׳ וזה כי אורך ימים בימינה ובשמאלה‬
‫עושר וכבוד ‪:‬‬
‫ב או״ א דסנה ידוע כי היצ״ה בא לו לאדם‬
‫בדמיה ופפחה אל לנו לעשום מצום‬
‫כאשר כתבתי מזה כ״ם בפי בראשית כדי‬
‫להתיצב אוסי על דרך לא שוב ואז רע לא‬
‫ימאס ח״ו ‪ .‬וז ה פיירוש ואס השמאל כלומר‬
‫או יפתה אוסי לשמוע אליך שאתם עומד‬
‫בשמאל שלי כדאיתא בגמרא הניל אז לא אשמע‬
‫אליך אלא אפנה לזה שעומד בימיני וזה היצ׳׳ס‬
‫ואס סימין רצ״ל ופן תבא אלי לפתוח חותי‬
‫בדרך ימין כלומר תתלבש את העבירה בדרך‬
‫מצוה כסנ׳׳ל וזה יהיה רק ברמאות לכן‬
‫אשמאיל׳ עי' לא אציית אותך ולא למצו׳ שלך יען‬
‫כי בוודאי המצו' שלן יהי׳ סופ׳ בעביר׳‬
‫שהוא מן סשמאל‪ .‬גס ר*ת וס״ת של אותן‬
‫שני ספסוקיס גימ' וכי דברי עיו אק ומרמה‬
‫כי אס יתלב על דרך לא עוב רע לא ימאס ‪:‬‬
‫א״י דסנ׳ ידוע עז' ס שצריך האד׳ לעבוד את‬
‫הבוב״ה שלא ע״מ לק״פ אלא עיקר לימודו‬
‫יהיה רק כדי למשות כ״ר להקב״ה ולעשות‬
‫רצונו בלבב שלס ולא לשוס תשלום נמול וגס‬
‫לא י הי׳ טונתו בלימוד התורה כדי שישיג‬
‫עושר וכבוד או אריכת ימיה זס אסור לעשות‬
‫יען כי כל זס נקרת פ״מ לק״פ‪ .‬ו ס כו א ר‬
‫בגמרא ב״מ דף צ״ג ע״א ארבעה‬
‫שומרים הן שימר חנם והשואל נושא שכיר והשוכר‪.‬‬
‫שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את‬
‫הכל‬
‫לד‬ ‫וזפארת‬
‫ופירש״י בימינה‬ ‫ובשמאלה עישר וכבוד‬
‫למיימיניס בה ועוסקים בס לשמה אורך יעים‬
‫וכש״כ עושר ■וכבוד ולמשמאיליס בה שעוסקים‬
‫שלא לשמה מי ע עושר וכבוד יש‪ .‬והכס היצ״ה‬
‫בסעחו רו ‪ 6‬ה כי איננו יטל לפסוח לבוס בני‬
‫ארס למעע מחלעוד סורה אז מפסה אוסם‬
‫»כ״פ שלא ילמדו חורם לשעה כי אם שילמדו‬
‫שלא לשמה סיים כדי שישיגו עושר וכבוד‪ .‬אבל‬
‫צריך כל אדם לססאמץ בדבר ולססגבר עליו‬
‫ויאמר לו אחס מפסה אותי ללמוד חורה כדי‬
‫שאשיג עשירוח מושב אלעוד הורה לשעה ואשיג‬
‫אריכוח יעלם יכש״כ עשירוח‪ .‬וסנה לוש זה היצ״ה‪:‬‬
‫ב ע ״ ש בזוס״ק בהוספות בראשיח ול‪.‬יע הוא‬
‫הששן הוא היצ״ס יושב בשער סדום כי‬
‫שם ביתו דכתיב לפתח סשאח רובן מוחחבר‬
‫עם בני אדם ועשעה אותם עד שמורידם לבאר‬
‫שחת וסוא נ״כ עמסס נידן על שהשעה אותם‬
‫ויורד עד צוערה דגיהנס ווה הכה נא ‪0‬ע‪:‬ל‬
‫הזאת קרובה לכוס שמה רוצח סוא עשו שופך‬
‫דמים והוא מצער ואע׳פ שיורד ונידן שס‬
‫עכ״ז חאותו וחשקו לסזיר ולהשעות לאחרים‬
‫ויעל לוש מצוער ‪.‬‬
‫ו ה ש ת א נתרן הפסוק בשוב שעם ודעת‪ .‬ויאמר‬
‫אברם אל לוש אל נא תסי מריבה ביני‬
‫וביניך כי אנשים חחים אנחנו כלומר לא יהיה‬
‫ביכיגו מריבה אלא נהיה כאנשים אחים בשוב‬
‫ולא תדבר אל לבי ברמאות ולפסוח אותי‬
‫בעבירה יען כי אס תבוא אלי ברמאות ללכוד‬
‫אותי ברשחך אז אהיה מוכרח לריב עמך‬
‫ולזכור ביו' המיס׳ ב׳ פעמי' א' כדי לנצחך והב׳‬
‫כדי להשיב‪ .‬על העתיד כמבואר בגמרא סנ״ל‬
‫ולזה אמר לו אל נא תהי מריבה ביר ובינין‬
‫הלא כל הארן לפניך הפרד נא מעלי פי׳ הלא‬
‫כל הארץ לעניך וחלך לאנשים אחרים‪ .‬לפתוח‬
‫אוחכז לכן הפרד נא מעלי אס השמאל ואימיכה‬
‫כלומר אז תפסה אוחי לילך בשמאל רצ״ל‬
‫ללמיד חורה שלא לשמם כדי שאשיג עשירות‬
‫ואהי׳ מן המשמאילי׳ או יאימינס פי' לא אשמע‬
 ‫לך‬
‫חיצ״ס א״ע כגנב והיה מפתה על לבו לעשות‬
‫מנוה ונתפתה לדבריו בחושבו שזהו באמת מצוה‬
‫אבל סופו סיס בגנכילה כנודע וכאשר כתבתי‬
‫מזה למעלה ולכן הוא מפזר מעוח ללומדי תורה ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש סנמלא בשוב שעם ארבעה כלומי‬
‫אותן האנשים שרוצים להמשיך עליהם‬
‫רחמים פן סשס הוי״ה שהיא ארבעה אותיות‬
‫שומרים הם כלומר צריכים לשמור א״ע פאול‬
‫מכל דגר עביר• אכן יש בזה כמה מדרגות‬
‫שומר חנם פי' שומר איע מן עבירה ובחנם‬
‫לא לשם חשלום גמול ושכר‪ .‬והשואל זה ששומר‬
‫א״ע מן עבירה עבור שבושח א״ע בהקב״ה‬
‫שישלם לו שכר שוב לעוה״ב כלומר שמלוס‬
‫להקב״ה בעוה״ז לעשות מצות ומעש״ש על‬
‫קמך שישלים לו את״כ נעוה״ב ולכן נקרא‬
‫שואל ‪ .‬ונושא שכיר זה ששומר א ’ ע מן עבירה‬
‫עבור שיקבל שכר כעור\ז ולכן נקרא נושא‬
‫שכיר מלשון ואליו הוא נושא את נפשו כלומר‬
‫לסשבר שישלים לו הקב״ה גס בעוה״ז כהנ״ל‪.‬‬
‫והשוכר זס ששומר א״ע מן עבירה ומור שוכר‬
‫נם אנש״ס אחרים פי׳ שמפזר משוח לאחרים‬
‫שילמדו חורה כדי שיהי׳ נחשב גס לו לזכות‬
‫כהכ״ל‪ .‬ו מ פ ר ש סמשנר^ שומר חנם נשבע על‬
‫הבל פי' מפני מה הוא שומר אה נפשו מן‬
‫עבירה ובחנם אף לא לשוס חשלום גמול עבור‬
‫שיודע כי הקביים השביע אוחו על הכל ערס‬
‫צאתו מבען אמו שיהיה צדיק ואל יהיה רשע ועבור‬
‫אוחס השבועה הוא שומר א׳ ע מן עבירה ועוסק‬
‫במצות ומעש״ע יען שהוא נשבע ועומד מן‬
‫הקב״ס כסנייל וזה פי' נשבע על הכל והשואל‬
‫משלם אה סכל בלומר מפני מה הוא שומר‬
‫א״ע מן מבירה ועוקק במצות ומעש׳יע עבור‬
‫שבוטח א״ע בהקכ״ה שישלים לו אח סכל בעוה״ב‬
‫והנושא שכיר והשובר נשבעים על השבירה כר׳‬
‫כלומר זה קאי על שניהם דהנה בודאי הנושא‬
‫שכיר שומר אח נפשו מלעשות עבירה נמי‬
‫שיודע שסקב״ה השביע אוחו להיות צדיק‬
‫ומחירא לנפשי שלא יעניש אופו הקב״ה ע״ז‬
‫וזה‬
‫תפארת‬
‫הכל ונושא שביר והשוכר נשבעין על השבירה‬
‫ועל השבויה ועל סמהה ומסלמין אח סאבדה‬
‫ואח הגבבה‪.‬ולבאורהק׳ למהלהולמיחני החשבון‬
‫ארבפה סא קחשיב כל אמד בפני עצמו ואני בעצמי‬
‫^ענא שהן ארבעה ולמה להו למיחני ארבעה כך הי׳‬
‫להולעיחני השומר חצה נשבע פל הכל וכן כולם ‪:‬‬
‫ונו כ ל צתרץ עז״ה דהנה כל מי שרוצה להמשיך‬
‫עליו משד של הקביה צרץ לשמור אס‬
‫נפשו מכל דבר עבירה ולעסוק י ק במצוס‬
‫ומעש״ש אכן יש בזה כמה וכפה מדרגוה שונוח‬
‫דהנה יש מסס שעונךס להקב׳יה באמח וביראה‬
‫ונאסבס ובלב סלם ולא לשוס משלום נמול ושכר‬
‫לא בעוה׳ז ולא לעוסי׳ב אלא סיקר עבודתו הוא‬
‫רק באמח להודוח לה׳ ולעשוח רצונו וזה ‪p‬רא‬
‫שלא ע״מ לקבל הרם אלא עבור שיודע נעצמו‬
‫שהשביע אותו הקב׳יה פרס צאתו מבנון אמו‬
‫שיהיה צדיק ואל יהיה ישע לכן הוא מקיים‬
‫שבועתו ולא לחשלוס שני‪ .‬ויש מהם שעובדים‬
‫אח הקביה לתשלום שנר לפוס׳ב ובושת א’ ע‬
‫בהקב״ס כי חפץ פסד הוא שבוודאי ישלים לו‬
‫שכר שוב לעוה׳יב עבור ש^יים את התורה‬
‫ומצות ומעש״ש ועיד יש מסס שעובדים להקב״ה‬
‫עבוי שכי גס בעוה״ז אע״ס ששכל מצות בהאי‬
‫עלמא ליכא אבל אוכל ה‪#‬־רות בעוח״ז ולבן הוא‬
‫עובד להקב״ה אבל זה נמי עבור שיודע •השביע‬
‫אוחו הקב״ס להיות צדיק ולשבר אס חאוה‬
‫ס־צ״ה ולכן מורא פולה על לאמו לבל יענש‬
‫אוחו הקב״ה עבור זה ולבן הוא עובד אח‬
‫סקב״ס וזה הוי ע״מ לק״ה ויס מהס אשר כל‬
‫‪,‬יותר ויו ר שעובדים להקב״ע נמשב בעיניהם‬
‫רק למעש ולבן בבל עת שמזניר א״ע בהקב׳ה‬
‫נדמה בעיניו כי עדיץ לא עשה רלום בעבדות‬
‫הבוב׳יס ולכן סוא מפזי מעותיו ללומדי הורסומערנ׳‬
‫אוחס כדי שיוכלו ללמוד הורה בהרחבה ובדעה‬
‫מיושבת כדי שיסי׳ נחשב לו בעי למצוה וזס‬
‫עבור שחושב בדעתו פן ואולי עזב מ ע ה חרא‬
‫מעבדות הבוב״ה ולא עשה עבודתו יח״ש ויחן‬
‫דין וחשבון עבור זס הרגע או ען ואולי עשס‬
 ‫כג‬ ‫שלמה‬
‫ועלייהו כתיב ואס׳ הדבקי׳ בס׳ אלקיב׳ חיים‬
‫כולכ׳ היום ונוכל לומר הלא כל ס איז לפניך‬
‫מלס הלא למפרע ר׳ת אמר ליצר הרע ספרד‬
‫נא מעלי כלומי כל הארץ לפניך ולך אל אנשי׳‬
‫אחרי׳ אולי ישמעו לדבריך אני בוראי לא‬
‫אשמע לך גם הפרד נא מעלי ר ״ה גימ׳ הש׳‬
‫בן באחורי׳ ע״ה אשר בתוכו נכלל ד׳ מלוי הוי׳ה‬
‫כנויע וזה רחמי׳‪:‬‬
‫ו ט ל כי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ‪.‬‬
‫נו כל לומי מלך שלס הוציא ר"ת מסס‬
‫כל צדיק שהוא בסי׳ משה יש לו‬ ‫כלומר‬
‫ככח להשפיע טובות לישראל גס הוציא לחם‬
‫ויין ס״ת חמן לומר כל העונה אמן בכוונה‬
‫יש לו למי כס להשפיע השפעות לישראל נס‬
‫ומלכי צדק מלך ר^ת כאשי מק־יס צוס קול‬
‫ממון יוכל להשפיע וגם להמתיק כל דיני' מלת‬
‫שלם ר״ת שיהיה מזונות לישראל גם ומלכי‬
‫ציק מלך שלם הוציא לחס ויין ר״ח וס׳ת גיט׳‬
‫השם אהי״ה פשוט ובאחורי׳ וביודין בסהין‬
‫כאלעין ותליסר מכילין דרחעי ע״ס‪:‬‬
‫לא אשמע לדבריך אלא אלמוד חורה לשמה‬
‫וי א מ ר אליו קח׳ לי עגל׳ משולשת ועז משולשת‬
‫ואיל משול׳ וחור וגזל‪ .‬נ ע‪ 6‬א ל תי מרוע כסיב‬
‫סלשון משולשת ולמה לא כתיב שלשה כפירש״י‬
‫שלשה עגלים‪ .‬ויש להקשות עוד יותר דבל תימא‬
‫על שינוי הלשון שכתב קח׳ ולא קח כמו שכתב‬
‫ואהה קס לך מכל מאכל כו׳ וכדומה בהרבה‬
‫וי ת ב א ר עז׳ ה דגרסיק בגמרא‬ ‫מקומות‪.‬‬
‫ברכות רן< ג׳ ע*א א״ר יופי מסס אחת הייתי‬
‫פסלך בדרך ונכנסתי לסורבה אחת מחורבות‬
‫ירושלי׳ להתפלל ובא אליסו ז״ל ושמר לי על‬
‫הפסח עד שסיימתי תפלתי לאחר שסיימתי‬
‫תפלתי אמר לי שלוה עליך מ י ואמרתי לו‬
‫שלום עליך רבי ומורי ואמר לי בני מפני מס‬
‫נכנסת לחויבה זו ואמי־סי לו לההפלל ואמר לי‬
‫היה לך להתפלל בדרך ואמדסי לו מתיירא‬
‫הייסי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ואמר‬
‫לי‬
‫לד‬ ‫תפארת‬
‫זזה שאמר על השבירה פי׳ כשבע להקב״ה‬
‫שישבר אח תאו׳ סיצ״ס מכל וכל ועל השבוי׳‬
‫זה קאי על השוכר כלומר הוא שוכר עוד‬
‫מצות ומפש״ט מלומדי הורה בזה שמפרנס‬
‫אותם כדי שיהי׳ נסשב לו נמי לזכיות מפני‬
‫שמצם לרחם א״ע על השכינה שהוא בשביה‬
‫כמ״ש וראית בשביה אשת יפית וזה השכינה‬
‫ופל המיסה רצ״ל שיש לו מם״נ באמת שהוא‬
‫בסי' מת ומשלמין את סאבידס ואת הגנבה‬
‫כלומר הוא מושש פן נאבד טמנו רגעה חדא‬
‫בלי עבדות מבוב״ה ויתן דין וסשבון ועל הגנבה‬
‫פי׳ פן ואולי עשה היצ״ה א״ע כגנב‬
‫והיה מפתה על לבו בגניבת דעת לעשות‬
‫מצוה ועשה כן כדברמ בגזשבו שזהו סצוה אבל‬
‫‪ 5‬אמת הים עבירה ועבור כל זה סוא מפזר‬
‫מעות ללומדי תורם כדי לסשליס את הכל‬
‫וזמו ומשלמין כלומר שישלים את הכל שנאבד‬
‫ממנו סמסולה מכל המדרגות ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק ב‪ YD‬אס השמאל ואימנ׳‬
‫צי׳ אס תדבר על לבי ללמוד חור' שלא‬
‫ל ש מ'בדי שאשיג פ סירוס פשיסא שבורא־ לא‬
‫וזהו ואימנה ואם הימין ואשמאילה רצ״ל ואם‬
‫אפילו כמתכא אלי במפנות ימין רצ״ל שאלמוד‬
‫תורה לשמה בדי מאשיג א־יכוס יפיס כמי‬
‫לא אציית אוסך יען כי אז אלמוד תורה לשפ׳‬
‫כדי שיהיה צי אריכוס ימי׳ זה נסשב אצלי‬
‫כמי לשמאל יפן כי זה נמי נקרא ע״מ לק״ס‬
‫אלא אלמת תור׳ לשמ׳ רק לעשות נ״ר לסקב״ס‪.‬‬
‫ב ע ״ ע בזוה״ק אברה ישב ב א ק כנען‬
‫להחדבקא גפמימניתא ולמכדע חבמתא‬
‫לאתדבקא במאריה‪ .‬ולוש ישב בהרי הנכר‬
‫ויאסל ע ד סדום כלומר לפחות לבני ארס‬
‫למכירה וז״ש עם אימן חייכי! דעלמא דנפקי‬
‫מגו פה־מנותא דכתיב ואנשי ס ח ס רעים‬
‫וחמאים לה׳ מאוד כל חד אחפרש לאזרסא‬
‫בדקא יאות‪ .‬גג״כ זכאין אינון חבריא דמשתדלו‬
‫באורייתא יממא ולילא וחברותא דלסזץ בקוב״ס‬
 ‫שלמה‬
‫אז ברקל לו לההגבר על יצרו יפן כי בעס‬
‫אשר היצר בוער בקרבו לעבירה ח״ו אז ישי׳‬
‫על לבו ועל נפשו כי בזה העבירה יוכל לעכב‬
‫זמן סגאולה ח*ו ויצער אח הקביה כביכול‬
‫ואז היצ״ה ילך ממנו ויתבטל מכל וכל‪.‬‬
‫ו הנ ה כמו שהחורבן הראשץ שהיס הגזר‬
‫דין על שבעים שנס ולא היה באפשר‬
‫למסר את הקץ בספצרס התפלה ערם הזמן‬
‫המינבל בשוס אופן בעולס כן גס עתס שנסש׳‬
‫הקן א״א לדחוק ולספציר בחפלה למסר אח‬
‫סקז טרס יק־ב זמן המוגבל אס לא בחשוב'‬
‫ונו ד ע מספר‬ ‫ומעש״ט ש־סיה כילו זכאי‪.‬‬
‫בגלגול‬ ‫הגלגולים שכל ארם צריך לבא‬
‫כדי לתקן אס הכל וכל צדיק יש לו מ מ ה‬
‫של צדיק העבר ואף נס זאת מודעת לכל‬
‫איש הישראלי אשר כל אדם בעוה״ז סוא רק‬
‫כאורח הבא לקנוס סחורה היינו תורה ומצות‬
‫ומע״שט לכן כל אדס צריך לדמות בנפשו‬
‫שהוא בדרך וסוא רק כאורח נטה ללון ואז‬
‫יבא לכלל עניוות ושפלות דדמה בנפשו כי‬
‫בפתע פתאום יסזיר א׳׳ע לביתו ויחזור אח‬
‫נשמתו למקים שנחצבה משם ובהיות סאדס‬
‫לו כן ידמה וישים על לבו כדברים האלה אז‬
‫ו על זה‬ ‫בטוח הוא אשר בודאי לא יחטא‪.‬‬
‫אמר סמקונן סי יחגני במדבר כלומר נאשר‬
‫הנני בעיצי עצמי בחי' מי בעניוות ובשפלות‬
‫זה יתן אותי להיות בעיני עצמי כאלו סייתי‬
‫במדבר מלון אורחים רצ״ל כארח נסס ללון‬
‫ואעזבה אח עמי ואלכה מאחס פי' לדמות‬
‫בדעתי אשר עוד מעט אעזבה אח עמי ואלכ'‬
‫מאתם היינו מזה סעולס וסופי ליתן דין‬
‫וסשמן לפני ממ״ה הקב׳׳ה ונסיוח האדם משי׳‬
‫‪ oht‬על לבו ‪ r w‬אז בוודאי שוב צא יסטא‬
‫רק יק־נן על החורבן במר נפשו ויתפלל לפד‬
‫אדון כל בלב נשבר ונדכה וברום נמוכה‪.‬‬
‫וז׳׳סז בנמיא א״ר יוסי פעס אחת הייתי‬
‫מהלך בדרן כלומר נזכרתי שאיט בביתי‬
‫רק הנני בדרך רחיקס לקנוס סעורס כסנ״‪3‬‬
‫וזה‬
‫לר‬ ‫תפארת‬
‫ו הנ ה‬ ‫לי היה לך להחפלל הפלה קצרה‪.‬‬
‫ארבע יש לי להקכוח בכצ‪.‬ן‪ .‬א' למס‬
‫האריך כ״כ בלשיני לומר ונכנסת♦ לחורבה אחה‬
‫מחורבוה ירושלי' ומדוע לא אמר בקיצור נמרן‬
‫ונכנסתי לחורב׳ להחפלל‪ .‬ב' אמרו ושמר לי על‬
‫הסחח ומדוע לא אמר והמתין או ועמד‪.‬‬
‫נ' מה שאמר לו אליהו מפני מה נכנסת‬
‫לסורבה זו ממלח וו נראה שהיה קשס לו‬
‫לאליסו י ק על שנכנס לחורבה זו ואול היה‬
‫נכנס לחורבה אחרת לא ה־ס אומר לו דבר ולא‬
‫היה איכפת ליה דאלח״ס מדוע אמר לו מלח‬
‫זו היל״ל סחס מפני מס נכנסת למורבס דהא‬
‫אגן קייל״ן שאסור לכנוס לחורבה מפני שלשה‬
‫דברי׳ מפני חשד ועפר המפולח ומפני המדקץ‬
‫כדאיחא במסכת פסחי' ומשו' שלשה דברי׳‬
‫הללו אסור לכנוס לכל חורבס ולמה אמר לו‬
‫מלח זו ומס בץ זו לאחרה ‪ .‬ד' למס שינה‬
‫הלשון ואמר שמא יפסיקו בי עוברי דרכי׳ ולא‬
‫ולא אמר הולכי דרכי׳‪.‬‬
‫ו ע ל ארבעה אשיבנה בזה האופן דהנה כל‬
‫איש ישראל מחויב לסתפלל ולבכות על שתי‬
‫חרבנוס ועל נלוח השכינס כמבואר בכל ס״י‬
‫^ ר ץ האדם לקונן נקיל מר ויללה על נלוח‬
‫השכינה ועל סרבן ביה מקדשנו אכן אסור לו‬
‫לאדם להפציר בהפלה ולהיות נכנס ח״ו בעובי‬
‫סקורס ולהיוה דוחק אס הקן כמ״ש השבעתי‬
‫אסכס בנוח ירושלים אס תעירו ואס תעוררו אה‬
‫האסב' מד שחחפן וכמבואר בס״י כי מי שרוצ׳‬
‫לדחוק את סקז בע״כ הוא מכרם א״ע כסכר׳‬
‫גדולה מפני המזיקץ ס״ו שיש לה« אז שליטה‬
‫להרע לו ח״ו וכמו שאירע לכמה וכמה צדיקי' נ ח לי'‬
‫שהפצירו בתפלות למהר אה הגאולס וניזוקי‬
‫מפני כמס וכמס מסטיניס שקפצו עליהם להזיק‬
‫להס אלא כל אדס צרין לעבוד אח סבוב״ה‬
‫בכל לבו ונפשו ומאודו שיהיה כולו זכאי‬
‫כמבואר בש״סאין בן דוד בא אלא בדור שכולו‬
‫וכמ״ש בעחס אסישנה ודרשינן זכה‬ ‫זכאי‪.‬‬
‫אחישנה ובהיוה האלס משים זאת מל לבו‬
 ‫ל׳י^ו‬
‫כד‬ ‫^ל מה‬
‫תפלה קצרה ר״ת קדוש רחוס צדיק השומט לכל‬
‫פה תבנה היכלץ וזה תפלה קצרה ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה לתרץ‬
‫את הפסוק באר היטב דהנה אברהם‬
‫אט׳ה התפלל אז אותן טל שלשה גליות אשר‬
‫פתיד להיות טל ישראל ר\ינו גלות מצרים גלות‬
‫בבל גלות אדום האחרון שהוא גלות ממר הזה‬
‫וכל זאת ראה אז ברוח הקודש ורצה להמתיק‬
‫את הדיניס מטציהם כדי שלא יהי׳ כ'כ קושיה‬
‫השיפבוד גדול מאד וגם למכר את הקץ אבל‬
‫פדיין לא ידט איך להמתיק את הדינים והודיט‬
‫לו הקב״ה איך שיוכל למשות כדבר הזה והודיט‬
‫אותו כאשר ישלש א״ס בהשלשה כוחות ההמה‬
‫היינו בכחו שהוא מדת החסד ובכח יצחק‬
‫שהוא מדת הגבורה ובכח יטקב שהוא מדת‬
‫תפארת בהשלשה מדות הללו יוכל להתאמן‬
‫בתפלתו ולהמתיק הדינים מפליהם ולמהר את‬
‫הקץ‪ .‬והנה ידוט כי התורה הוא תמידיות וזה‬
‫קאי טל כל צדיק וצדיק שבכל דור ודור יוכל‬
‫נמי לפשות כמו כן ‪:‬‬
‫ו ב ע״ ש בגמרא מגלה דף ל״א פ׳ב במה אדט‬
‫כי אירשנה אמר אביהם לפני הקב׳׳ה‬
‫רבש״ט שמא ח׳ו ישראל חוטאים לפניך ואתה‬
‫פושה להס כדור המבול וכדור הפלגה)ופירש״י‬
‫מה תאמר לי ללמדו דבר שיתכפרו פונותיהן( אמר‬
‫לו לאו אמר לו רבש״ט ב מ ה א ד ט אמר לו קחה‬
‫לי מגלה משולשת‪ .‬וז״יט ויאמר ה׳ אלקים זהו‬
‫כנודט ואמר במה אדט‬ ‫המתקת הדינים‬
‫כי אירשנה כלומר כאשר אירשנה את הארץ‬
‫ואח״כ ברבות מימים כשיחטאו'יתפוררו פליהם‬
‫דינים ח׳׳ו איך אדט להמתיק מפליהם הדינים‬
‫ונוכל לרמז כי באותן שני המלות במה אדט‬
‫רמז טל אותן שלשה הגליות הנ״ל דהנה האות‬
‫פ׳ של אדט וגם האות ב׳ של במה המה ר״ת‬
‫פ׳ בבל כלומר רמז לט׳ שנים של גלות בבל‬
‫והנה אות ד׳ של אדט ואות מ׳ של במר‪ .‬ר״ת‬
‫ד׳ מצרי׳ כלומר ד׳ מאות שנ׳ של גלות מצרי׳ שנגזר‬
‫לה׳ ואות ה׳ של במה ואות א׳ של אדט ר״ת אדום‬
‫האחרון‬
‫לך‬ ‫תפארת‬
‫וזה זמן כביר ומדיין איננו בביתי היינו בארץ‬
‫ישראל כי שם ביתינו ובהיותי נזכר בצמד‬
‫טל זה זמן רכ שנחרב בית מקדשנו ושמם טירנו‬
‫ואין קץ ואין תכלית לגלותנו וסורק אין לנו ולכן‬
‫נכנסתי בטובי הקורה להפציר בתפלה לסני‬
‫אדון כל וז״ס ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות‬
‫ירושליס כלומר לחורבן אחת מאותן שתי חרבנות‬
‫להתפלל טל חורבן בית שני שיבנה ב׳ב אכן‬
‫טבור זה שנכנסתי בטובי הקורהלהיותדוחק את‬
‫הקץ הייתי מכניס א״ט בסכנה גדוצס מפני‬
‫המזיקין וטבור זה בא אליהו ז׳ל ושמר ל־ טל‬
‫הפתח סי׳ שמר אותי מן המזיקין לבל ישלטו‬
‫בי טבור אותה הפצרה שנכנסתי בטובי הקורה‬
‫לאחר שסיימתי תפילתי אמר לי שלוס טליך‬
‫רבי •כו׳ בני מפני מה נכנסת לחורבה זו‬
‫כלומר למה דוקא טל חורבן זה נכנסת בטובי‬
‫הקורה להפציר בתפלה ולמהר את הקץ הא מסתמא‬
‫היית נמי בהחורבן הראשון אלא פתה באת‬
‫בגלגול ולמה גס אז לא נכנסת בטובי הקורה‬
‫למהר את הקץ אלא וודאי טבור שידטת כי‬
‫הזמן מוגבל טל שבטיס שנה וא׳א למהר טרס‬
‫זמן המוגבל כן גס טתה גס כסחורבן השני‬
‫נ מי מוגבל הזמן אלא שנסתס הקץ ואיך נכנסת‬
‫בטובי הקורה להפציר במפלה ולא פלה מורא‬
‫טל ראשיך מפני המזיקין והמקטריגיס ולכל‬
‫הפחות אס רצית דוקא להתפלל טל הגאולה‬
‫‪.‬היה לך להתפלל בדרך רצ״ל בדרך כל כארץ‬
‫לבקש מאתו י ת׳ שימהר את מקץ אבל לא‬
‫להפציר בתפלה לדחוק את הקץ ואמרתי לו‬
‫מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי פוברי דרביס‬
‫כלומר יפן כי מתה בפו״ה נתרבו אותן האנשיס‬
‫אשר פובריס דרכי ה׳ וטבור זה מתיירא‬
‫הייתי שמא יפסיקו גס זמן המוגבל שיתטכבו‬
‫פבורס ביאת משיח ולכן נכנסתי בטובי הקורה‬
‫למהר את הקץ ואמר לי היה לך להתפלל תפצה‬
‫קצרה כלימר אפ׳׳ה לא הים לא היה לך להכניס‬
‫פצמך בסכנה גדולה כזו אלא היה לך למתפלל תפל׳‬
‫קצרס טל גואל צדק שיבא גב״א‪ .‬גס נוכל לרמז‬
 ‫שלמה‬
‫ויהי השמש •לבא ותרדמה נפלה מל אברה‬
‫והנה אימה חשכה גדולה נופלת מליו ‪.‬‬
‫נו כ ל לפרש מזייה דהנה נודמ צדיק וצדק‬
‫המה תרין רמין דלא מתפרשין ולכן‬
‫להיות צדיק‬ ‫צריך כל אדם להתאמן בדבר‬
‫ולמשות נם צדק מם כל אדס ואז הוא הוי נמי‬
‫תרד׳מ‪ .‬וז״פ ויהי לשון צמר סשמש לבא‬
‫כלומר צמר גודל הוא כאשר בא׳ השמש סי׳ כאשר‬
‫מגיס ימי המיתה ותרדמה ר׳ת והמה הס‬
‫תרין דלא מתפרשין נפלה פי׳ ואז אותן התרין‬
‫רמין דל״מ נופלי׳ זה מזה ימן כי כשאד׳‬
‫אינו מוסק בצדקה אפילו כשהוא צדיק כמי‬
‫מפריד אותן תרין רמין מל גימ׳ ילד יו׳‬
‫כלומר שרואה א״פ כילד שנולד שאין לו שו׳‬
‫ממש״ס אברס הוא אותיות בא מר זה יום‬
‫המיתה גס נפלה ר׳ת נתון פתוח ספניק לפני‬
‫כלומר תקיים נתון תתן הפניק תמניק לו פתוח‬
‫תפתח נפלת ר״ת‪ .‬נתון תת• פרוסה לפני גס‬
‫ר״ת וס״ת של כל הפסוק גימ׳ כי צדקה והכנסת‬
‫אורחים גדול מאד גס פ״ה גימ׳ ד׳ מלוי‬
‫הוי׳ה באח וריס ובאחוריה של מלוי והשם הוי״ה‬
‫השוס והשם אל ותליסר מכילין לרחמי ‪:‬‬
‫שהוא באחורי׳ גימ׳ ק״ל וזסו נרמז גם כאן דהנה‬
‫וירא ה׳‪,‬כו׳‬ ‫ויהי אברס בן תשמיס ותשס שנים‬
‫ואתנה את‬ ‫התהלך לפני והיה תמים‪.‬‬
‫במאד מאד‬ ‫בריתי ביני וביניך וארבה אותך‬
‫אתו אלקיס‬ ‫מאד ויפל אברהם מל פניו וידבר‬
‫והיית לאב‬ ‫לאמר אני הנה את בריתי אתך‬
‫המון גויס ‪:‬‬
‫ויל״ד למה כסל לשונו לומר התהלך לפני‬
‫והיה תמים הא מסתמא כאשר יתהלך‬
‫לפניו בודאי והיה תמי׳‪ .‬וסוד יש לדמת בתחל׳‬
‫אמר ואתנם בריתי משמס מזה כאשר יקיים‬
‫דבריו ויתהלך ויהיה תמים אז יתן לו את‬
‫בריתן ומדוס תיכף חזר ואמר הנה בריתי‬
‫אתך וכו׳ ונתן לו בריתו אך בלא תנאי וסוד‬
‫קשה למ׳ בתחל׳ כתב וירא ה׳ אל אברס ואח׳׳כ‬
‫ה׳ אלקי׳ וידבר אתו אלקי׳ מדוס בתחלה הוי׳׳ה‬
‫ואח׳׳כ‬
‫לד‬ ‫תפארת‬
‫האחיין‪"(1 .‬ש ויאמר אלי״ו קח׳ה ל״י מגל״ה‬
‫ס״ת הוי״ה מלת קחה ר‪v‬וא אותיות קח ה׳‬
‫כלומר כאשר תרלה ליקח את החמשה גבורות‬
‫ולעשות מזה שמי המורה רחמים כדי שתוכל‬
‫להמתיק את השלשה גליות‪ .‬מגלה משולשת‬
‫ו ה גלות בנל כי מ״ג של מגלה הוא ר״ת מ׳‬
‫גלות ואותן שני האותיות ל׳ה של סגלה גימ׳‬
‫בבל ע׳ה ואמר הלשק משולשת שהוא משולש‬
‫בהשלש׳ גליו ת ההם וען משולשת ן׳ גלות מצרי׳‬
‫שהי׳ מלך מז מלך קש׳ ואיל משולש זה גלות‬
‫אדז׳ איל מם האותיות ומ׳ה גימ׳ אדם מגל״ה‬
‫גימ׳ קח גם גימ׳ םוי׳׳ה א״ד סוב כלומר כאשר‬
‫תרצה להמתיק ממליהם הדינים‪ .‬שיהי׳ כולו‬
‫סוב משולשת רצ׳ל תשלש א״מ בהשלשה מדות‬
‫סללו‪.‬היינו המדה שלך שהוא חסד וקח לך‬
‫גס בחי׳ יצחק שהוא מדת גבורה וגם מדות‬
‫ימקב שהוא חסארת וזה נמי רמז לו באמרו‬
‫מן משלשת זהו מדת ימקב שאמרה לו אמו‬
‫קח לי שני גדיי מזים סוביס ואיל משלש זהו‬
‫^חק שנחמר בו וירא והנה איל כו׳‪ .‬והנה‬
‫האבות הקדושים הן הן המרכבה וכתיב הנח‬
‫ה׳ רוכב מל ס׳ב ק״ל כלומר מל השם מ״ב‬
‫אליו קחה לי מס התיבות גימ׳ מ׳״ב ק״ל מ״ה‬
‫והוא מקור הרחמים וכאשר כן תמשה אז‬
‫ותור וגוזל מלשון וקול התור נשממ בארצנו‬
‫כלומר בזה תמהר את הגאולה גם מלת וגזל‬
‫ר״ת ותמהר זמן גאולה לבניך גם ד ת ותזכור‬
‫ג׳ זכותיס לפני משולשת ר״ת וס׳׳ת אותיות מת‬
‫לומר שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית‬
‫מצמו מליה גם אותיות חס לשון תמימות‬
‫רצ״ל שילמדו התורה בתמימות גס ותור וגזל‬
‫ר״ת מ״ה גימ׳ תליסר מכילק דרחמי ס׳ת מס‬
‫האותיות גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה שצריך לכרן‬
‫בכל יום ויום בשמת התפלל‪ :‬גס ותר וגזל ר״ת‬
‫תמהר ות־חיש לגאלנו זכות גודל רחמיך וחסדיך‬
‫תרחמני ‪:‬‬
‫כה‬ ‫שלמה‬
‫בספרי קבלה וצריך לחבר כ׳ב אותיות התורה‬
‫פס הפ״ס שהס ל׳ב נס׳ה ואז שורה פליהס‬
‫רק רחמיס גמוריס כל ימי חייו בטול׳ הזה‬
‫ובטוה׳ב ‪:‬‬
‫ה ה שאמר המשורר )תהליס קי״ט הבינני‬
‫ואצרס הורתך ואשמרנה בכל ל׳ב( כלומר‬
‫ל״ב נס׳ה הדריכני בנתיב מצותיך כי ט‬
‫חפצתי רצ׳׳ל הדריכני שאוכל ליחד כ״ב אותיות‬
‫פתורה טס ט״ס שהם ניב נס׳׳ה וזהו הדריכני‬
‫בנתיב סי׳ ל׳ב נ הי ט ת שהס עיקר מצותיך‬
‫כי בו חפצתי כלומר כאשר כן אפשה אז אשיג‬
‫כל חפצי ותאוהי אבל זה אבקש מאתך הט‬
‫לבי אל פדותיך רצ׳ל שיהיה טיקר בלבי ונפשי‬
‫רק לקיים טדוהיך ואל אל בצע כלומר שלא‬
‫יהיה בלבי ללמוד תורהיך כדי שאשיג טשירוה‬
‫כמ׳ש אורך ימיס בימינה ובשמאל׳ טושר וכבוד‬
‫וכאשר פרשתי בס׳ הקודמות אלא הן בלבי‬
‫לקייס טדוהיך רק לטשוה נחת רוח ולא‬
‫לתשלום גמול כדי שאהי׳ עובד טל מנת‬
‫‪,‬‬ ‫לקבל פרס ‪:‬‬
‫ו כ מ בו א ר בכתבי האר׳י דל כי טשר ס‪,‬‬
‫אהי״ה ופשר ספמים הוי׳׳ה וד’‬
‫אותיות הוי״ס הם או׳׳א טולה דטת שהו^‬
‫נתיב גס נוכל לומר בזה כי השני שמות הנ׳ל‬
‫פשר פעמים טס השני כוללים טולה נתיב‬
‫סם טשר ספירות ונוכל לרמז פוד כי דטת הוא‬
‫ר״ת דא תשובה טלאה כלומר כל הפושה‬
‫השובה ‪,‬פלאה ומייחד ל׳ב נפ׳ה שורה מליו‬
‫תליסר מכילין דרחמי מן או״א שהס הוי׳׳ה‬
‫אהי׳ה שמוה הרחמים והחסדים ומבואר בס׳׳ק‬
‫ויאמר אלקיס יס׳י או׳ר גימ׳ רל״ב ;‬
‫ונו כ ל לומר טוד לפ״ד כי כל המתפלל ומכוין‬
‫לאותן ד׳ מילוי הוי׳׳ה סטוליס רל׳ב‬
‫שהמה בד׳ טולמות אבי׳ט נתהוה מזה אור‬
‫גדול בכל הטולס ואז אפילו מה׳׳ד מסכים לעשות‬
‫רק חסד ורחמים לו ולכל הטולס ונודט מספרי‬
‫קבלה דברוחב המלבוש של הקביה המה בסוד‬
‫רל׳ב דהיינו רל׳א שטריס של האותיות וגס‬
‫המקור‬
‫לך‬ ‫תמ«רת‬
‫ואח׳ה לןלקיס ‪.‬‬
‫ינו כ ל לתרן סז״ה דהנה אין אדס >קרא חדס‬
‫השלם להיות שלם נמעלות ומדות אא'כ‬
‫מאמין ובוטח א“ ע שהכל הבא לו לאדם הן‬
‫רט מ׳ו והן טוב הוא מאתו ית׳ וכל אשר‬
‫פשה הוא רק לטובתו כמ״ש בס׳ הקודמת‬
‫ואפילו אס לספמים בא יבא אליו איזה דינים‬
‫יהיה נכון לט בטוח בס׳ שזהו נמי רק לטובתו‬
‫כי מאתו לא תצא סרטות ואז נקרא אדס‬
‫השלס ואז אפילו מה״ד נכנט מפניו ומסכיס‬
‫לפשות טמו רק חסד ורחמיס כל ימי חייו ;‬
‫כ ע׳ ש בזוה׳ק פ׳ תרומ' דף קס׳א ט׳ א‬
‫אתס סראת לדטת ואוליפת טד הכא למנדט‬
‫ולאסתכלא ולמיפל ברזא דמהימנותא ומאי‬
‫איהו כי ה׳ הוא אלקים אי תימה מלה זפירא‬
‫הוא למנדט הא כתיב וידפת היוס והשבות‬
‫אל לבבך כי ה׳ הוא אלקי׳ בשמי׳ ממטל וטלהארן‬
‫מתחת אין טודסכא תליא כל רזאדמהמנות׳ למנד׳‬
‫מגו דא רזא דגל רזין למינדט סתימא דכל סתימין‬
‫ה׳ אלקיס שס מלא וכולא חד‪ .‬והנה כל אדס צריך‬
‫להתאמן ולראות שכל טשיותיו יהיה רק לשס‬
‫שמיס באמת ובמס׳נ ובסרט בטת ק׳ש ותפלה‬
‫כי אז צריך האדס למסור נפשו גופו רוחו‬
‫ונשמתו ממש בשביל קוב״ה שמזשוט ממנו‬
‫הגשמיות טד כלות הנפש ובסרט כי בשטת‬
‫ק׳ש דנין את האד׳ למטל׳ ‪:‬‬
‫ו אי ת א בספר כנסי יונס וז׳ל בס׳ ק״ש יש‬
‫שורות‬ ‫ס״ט תיבין כו׳ והס נגד הג׳‬
‫של סנ הדרי גדולה כ׳ג בכל שורה וכמו שס‬
‫הנשיא ואב׳ד והשכינ׳ טליהם להשליס מספר‬
‫ט׳ב כן ׳גס כאן הג׳ תיבות ה׳ אלקיכ׳ אמת‬
‫כי ה׳ הוא מדת נשיא אלקיכ׳ הוא מדת אמת‬
‫אב״ד אמת שכינה טלאה אהי׳ה ס׳ אהי׳ה גימ׳‬
‫אמה גס נוכל לומר דהנה חותמו של הקב׳׳ס‬
‫אמת לכן אמת הוא השכינ׳ והנה נודט כי‬
‫בפת ההפלה צריך האד׳ לכרן לארבט טולמוה‬
‫אבי״ט וגם לאותן ד׳ מילוי הוי׳ה אשר המה‬
‫גימ׳ רל״ב שהמה באותן ד׳ טולמוה כמבואר‬
‫ו‬ ‫תפארח מ ל פ ה‬
 ‫שלמה‬
‫פשוט וכאחור וכיודין כההין כאלפין וכמילוי‬
‫יודין כההין כאלפין והשס אלקים דמת נתיכ‬
‫תליסר מכילין דרחמי ור׳ת של דאמר אלקי׳‬
‫יהי אור ור״ת של הדריכני כנתיכ מצותיך הרי‬
‫כי רמז ככאן את הכל כאשר כתכת* ‪ .‬והנה‬
‫אכרהס אמ״ה כהיותו שמס זאת מהקכ״ה אז‬
‫תיכף קייס את הכל ופשה נפילת אפים ונודפ‬
‫שזה צריך להיות כמס׳׳נ ולכן מסר נפשו לשמו‬
‫הגדול וז׳ש ויפול אכרס מל פניו פי׳ משה‬
‫נפילת אפיס כמס״נ וגס היה מכוין לד׳‬
‫מולמות אכי׳׳פ ולד מילוי הוי״ה והנה גס זאת‬
‫נוכל לרמז כהפסוק דסנה ר״ת אכרס מל ר״ת‬
‫אצילת משייה כלומר היה מכוין לד׳ מולמות‬
‫מן מולם משייר‪ .‬מד מולם אצילות ומשני תיכות‬
‫מל פניו גימ׳ רל״כ מנין ד׳ מלוי הוי׳׳ה‬
‫ומ״ס וד׳ אותיות הוי״ה שהמה נמי כאותן‬
‫ד׳ מולמות וכזה היה נמשה אדם השלם ותמיס‬
‫וכהיות כן תיכף אמר לו הקכ׳׳ה ליתן לו‬
‫כריתו וז׳ש ו ‪T‬כר אתו אלקיס לאמר אני‬
‫הנה כריתי אתך כלומר תיכן< אתן לך הכרית‬
‫ואמר מלת אלקי׳ כלומר אפילו מה״ד נמי‬
‫מסכים לזה ויהיה נכנמ לפני מה״ר להיותך‬
‫אדס השל׳ וז״ש והיית לאכ המון גויס סי׳‬
‫כמו שהאכ יוכל לפשות שזכות לכניו כן גם‬
‫אתה תוכל לפשות שוכות לכלל ישראל שהם‬
‫כניך והנה ויהי אכרם כן תשטים וכו׳ ר״ת‬
‫וס״ת של כל הפסוק גימ׳ התורה שככתכ‬
‫ותור׳ שכפל פה ט׳׳ה לומר שלא יוכל‬
‫האדם להיות תמים פד שילמוד תורה‬
‫שככתכ ותור׳ שכט״פ וזה שאמר לו הקכ״ה‬
‫והיה תמים ונודט כי אכרהס אפיה קייס‬
‫כל התור׳ כולה פד שלא נתנה ומכור זה‬
‫היה שורה מליו תמיד חסד ורחמים ונוכל‬
‫לרמז דהנה אותן ר״ת וס׳׳ת הנ׳ל נימי השם‬
‫אל והשס הוי׳ה פשוט ו ד מילוי הוי׳׳ם ככסל‬
‫והש׳ אהי׳׳ה ט׳ה וז׳ חסד ורחמי׳ גס נוכל לרמז‬
‫ר׳׳ת של הפסוק ואתנ׳ כריתי גימ׳ הש׳ אדני‬
‫וס׳׳ת גימ׳ אל הוי״ה אהי׳׳ה כלומר השס א״ד‬
‫שהוא‬
‫לו‬ ‫תפארת‬
‫המקור הכולל והוא רל״ב הן כארט של‬
‫המלכוש היי כלולים פ' כ ס״ג מה כץ כמספר‬
‫רל״כ רומכ והאורך שהס סוד כ״ס רל״א והס‬
‫כגימ׳ נתיכ‪ .‬ונוכל לומר כי לזה רמז המשורר‬
‫כאמרו הדריכני כנתיכ מצותיך כי כו חפצתי‬
‫כלומר תלמדני דרך שאדמ לכדן לד׳ מילוי‬
‫הוי׳׳ה הנ״ל אשר סמה ככפל מם השני כוללי׳‬
‫גימ׳ נתיכ מס האותיות וכזה אמצא ואשיג כל‬
‫חפצי ותאותי ורצוני אכל זאת לכי אומר לי‬
‫כ ^ ר כי אין כי כח לכא ממצמי לאותה‬
‫המדרג׳ כי אם אתה מזרתני ותלמדני ‪:‬‬
‫וו ע ה ראיתי כין הכתכיס של אא״ז הגאק‬
‫וכו׳ זצוקללה״ה שאמר מל הפסוק ור»אמין‬
‫כה׳ כמ׳ש אל תאמין כמצמך לזה אמר שהוא‬
‫לא צריך סמד לתומכו היינו שסכתוכ ממיד‬
‫מליו כן מכ׳׳ס קודס כל משייה לא האמין‬
‫כמצמו שלא יהיה צריך סמד כמ׳ש אל יתנזלל‬
‫חוגר כו׳ לזר‪ .‬אמר הגס שהכנזיח לזרמושיהי׳‬
‫צדיקי׳ כזכותו וז״ש כה יהי זרמך תיכת‬
‫ויאמר הוא מיותר אלא ליחד אמירה שכה יהי׳‬
‫זרמך פי׳ כזכותך מכ׳׳ז לא האמין כסצמו‬
‫להחזיק כתומו כל ימי חייו אלא כו ית׳‬
‫שמכ״פ הוא יהי׳ לו למושימ ויחשכה לו‬
‫פקכ״ה לצדק׳ כמה שלא סאמין כמצמו ‪:‬‬
‫ו ה ש ת א יתכאר הינ‪1‬כ הינ‪1‬כ המקרא קודש‬
‫וירא ה׳ אל אכרם ויאמר אליו אני‬
‫אל שדי התהלך לפני מלת לפני הוא לשק זמם‬
‫כלומר כאשר מתהלך כתמימות כ׳כ מד אשר‬
‫אפילו כמת שאראה לך פנים של זמם ויהיה‬
‫שורה מליך דינים ואפ״ה תממוד כצדקך אז‬
‫היה סמים רצ׳׳ל אז תהיה נקרא תמים היינו‬
‫אדם השל׳ ואז ואתנ׳ כריתי כיני וכירך‪ .‬ונוכל‬
‫פוד לרמז כל זאת כמקראי קודש מל פי‬
‫גמנזריאות אשר המה פרפראות לחכמה כנודמ‬
‫נוכל לומר לפי קנז שכלי מל פי רמז ודרוש‬
‫דהנה רית וס׳׳ת של אותן שני הפסוקים ויהי‬
‫אכרם וכו׳ ואתנה כריתי וכו׳ גימ׳ אכא ואמא‬
‫והשם הוי׳׳ה וד׳ מילוי הוי״ה והשם אהי״ה‬
‫בו‬ ‫שלמה‬
‫חכמה ובינה המה י״ה י׳ הוא חכמה ה׳ בינה‬
‫וזהו שם ה׳ והנה כל המתגאה כאלו דוחק‬
‫את רגלי השכינ׳ ימן כי הקב׳ה אומר אין‬
‫אני והוא יכולין לדור ובהיות כן כל המתגאה‬
‫הוא פוגם בהשס י״ה שזה חכמה ובינה וגורם‬
‫שהקב״ה אינו יכול לדור טמו ולכן מסתלקת‬
‫ממנו ונוכל לומר טוד דהנה מניו מם האותיות‬
‫המס גימ׳ חכמה ובינם ומי שבא לכלל גדלות‬
‫שהוא היפך של מניו הולטת ממנו החכמה‬
‫כלומר מי‬ ‫ובינה גס מניו גימ׳ קול‬
‫שהיא מניו יוכל ליתן קולו בתפלתו ונשמטת‬
‫להקב׳ה כמ׳׳ש ואת דכא אשכון והנם גבור‬
‫ומשיר הוא רק סוב לאד׳ בפצמו אבל חכמה‬
‫ובינה המה המטלות אשר סוב לו להקב״ה‬
‫כי חכ׳ זה תלמוד חכ׳ שטוסק בו‪:‬תור׳ הקדושה‬
‫ונביא הוא מסתמא צדיק גדול כי בלתי זאת‬
‫לא יהיה שורה מליו הנביאה ומתה נוכל לומר‬
‫ק״ו מה חכם ונביא שהמס המטלות נמי להקב״ה‬
‫ואפ׳׳ה כשמתיהר מסתלקת ממנו וכ״ש גבור‬
‫ומשיר אשר המה רק המטלות לטצמו לכ״ש‬
‫שמסתלקת ממנו כשמתיהר ולכן לא אמר רק‬
‫מובן מטצמו‬ ‫ובנביאה והשאר‬ ‫בחכמ׳‬
‫בק׳׳ו ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נתר׳ן הפסוק אל תיראי תולטת ימקב‬
‫פי׳ כאשר תהיה בחי׳ תזלטת אז אל‬
‫תיראי משום בן אד׳ כי אני פזרתיך ימן כי‬
‫אוכל להיות ממך ביחד גם תולמת יטקב‬
‫מס האותיות וט׳ה גימ׳ ד מילוי הוי׳׳ה‬
‫באחורי׳ ובאחורי׳ של מילוי והשם אהי׳׳ה‬
‫באחורי' כלומר כשתהיה בחי׳ תולטת ובחי׳‬
‫יטקב במדרגה קטנה בטניוות ובשפלות אז‬
‫שורה טליך רק חסד ורחמים ו ק‬ ‫יהי׳‬
‫נזכה לישוטות ולגחמות במהר׳ בימינו אח■‬
‫ז‬ ‫נס״ו ‪:‬‬
‫וירא‬
‫לאד׳ מחכמ׳ ובינה מביאה מן בינה‬
‫ךיר^ו^ אליו ה׳ באלוני ממרא וכו׳ ופרש״י הוא‬
‫שנתן‬
‫לד‬ ‫תפארת‬
‫שהוא דין ג מתק באותן שמות של רחמים‬
‫וכן נזכה לחשדי ‪ ' 0‬ממתה ונגד נגולס אמן‬
‫נצח סלה ומד ;‬
‫ב ה פ ט ו ר ה אל תיראי תולמת ימקב‪ .‬ו ק ש ה‬
‫למה אמר תוצמתומדומלא‬
‫אמר חשומ אל תיראי ימקב ‪ .‬ו א פ ״ ל מז*ה‬
‫ל״ב מ״ב‬ ‫דהנה מבואר בגמרא ברכות דף‬
‫מיום שחרב ביהמ׳ק ננמלו שמרי תפלה שנאמר‬
‫גם כ* אזמק ואשומ שתם תפלתי ואמ״ס ששמרי‬
‫תפלה ננמלו שמרי דממה לא ננמלו כו׳ ;‬
‫ויל״ד מדומ כתיב הלשון דממה ולא בכיה‬
‫וגובל לתרץ מז׳ה דהנה המיקר תפלת‬
‫הוא רק שיהיה במניוות ושפלות‬ ‫האדם‬
‫גדול ויהיה במיני מצמו בחי' מה כמ״ש דפ‬
‫מה לממלה ממך כלומר כאשר תדמ בחי׳ מה‬
‫רצ״ל מניוות אז תסיה לממלה ממך פי׳ הבא‬
‫למדרגה שהוא יותר ממך היינו ממדרגה שהוא‬
‫לך מתה כי תשיג מדרגה היותר גבוה‪:‬‬
‫וז׳׳ ע שמרי דממה לא ננמלו דממה הוא‬
‫אותיות דמ מס כלומר שיודמ בחי׳ מה‬
‫לא ננמלו לפניו השמרים אלא תיכף פותחין‬
‫לו כל השמרי׳ אבל מי שמתגאה אומר הקב׳ה‬
‫אין אני והוא יכולין לדור כמבואר בש״ס ולכן דוד‬
‫הפ״ה נמנה בתפלתו ימן כי אמר ואנכי תולמת‬
‫ולא איש ‪:‬‬
‫^ י ת א בגמרא כל המתיהר אם חכ׳ הוא‬
‫חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא‬
‫נביאתו מסתלקת ממנו ‪ .‬וצ ריכין למודמי‬
‫טמס מל זה המונש דהא הקב״ה משלם מדה‬
‫כנגד מדה ומאי מדם כנגד מדה איכא כאן‬
‫וטור קשה למה נקט דוקא אלו הב׳ דברים‬
‫ולמה לא קאמר גס אס הוא גבור או משיר‬
‫שגם המס מסתלקין ממנו כמאמר הפסוק אל‬
‫יתהלל החכ׳ בחכמתו כו׳ ‪:‬‬
‫ונו כ ל לבאר מז׳׳ה ד מ ה חכ׳ ונביא באי' לו‬
‫והחכמה מחכמה כנודט מספרי קבלה ו מ ה‬
 ‫שלטה‬ ‫דרא‬
‫ובזה הצדיק גדול יותר מן המלאך יפן ט‬
‫סמלאך נקרא פומד והצדיק נקרא הולך כנודפ‬
‫כי בכל פפס הוא הולך יותר למקום גבוה‬
‫פד שיוכל לבא לשפר הנון אבל בחיים חיותו‬
‫‪,‬א״א לו לבא ולהשיג שפר הנון ולכן אז זוכה‬
‫ורואה את הקב״ה כפ׳ש בזה׳ק פ׳ ויחי בשפת‬
‫פטירתו דב*נ שכיב ודינא שריא פלוי לנפקא‬
‫מהאי פלמא איחוסף רוחא פלאה ביה מה‬
‫דלא הוה ביומוי וכיון דשריא פלוי ואיתדבר!‬
‫ביה חמי מה דלא זכי ביומוי משוס דאיתוסף‬
‫ביה האי רוחא וכד איחנס^ ביה וחמי כדין‬
‫נפק מהאי פלמא הה׳ד ‪n‬וס‪ q‬רוחם יגופון‬
‫ואל פפרס ישיבון כדין כתיב כי לא יראני‬
‫האדם וחי בחייהון לא זכאין במיתתהק זכאין ‪.‬‬
‫ומבואר פוד שם תאנא כשפתא דב״נ מית‬
‫אתייהב רשותא למחמי וחמי גביה קרובר‬
‫וחבראי מההוא פלמא ואשתמודפ לי׳ מכולהו‬
‫גליפין בדיקנהון דהא בהאי טלמא אי זכא׳‬
‫ההוא ב״נ כלהו חדאן קמיה ומקדמי ליה שלם ‪.‬‬
‫ו הנ ה ראיתי בספר משל נאה פל פטירת‬
‫האדם מזה הפולס‪ .‬לאדם אחד שהי׳‬
‫לו שלשה אוהבים דבוקים בו בכל פת אבל‬
‫לא היו כולם שוין באריבתס אלא כל אחד הי׳‬
‫נחשב לו לאוהב יותר נאמן מחבירו והאוהב‬
‫השלישי הי׳ נחשב לו לאוהב נאמן פד כי אין‬
‫לשפר‪ .‬דהי כי ארכו לו הימים ובפתפ פתאום‬
‫באו השופטי׳ מאת המלך וקראו אותו לפמוד‬
‫בחצר בית המלך לדון ולשפוט אותו פל אשר‬
‫חטא נגד המלך ההי בשמפו זאת נפל פליו חיל‬
‫ורפדה אימה גדולה וחשיכס ט מי יודפ מה‬
‫שיהי׳ במשפטו פן ואולי יפנישו אותו בפונשין‬
‫חמורין ולכן מורא פלה פל ראשו לילך לבדו אל‬
‫סמלך מפני אימת המלטת וגמר אומר כלבו‬
‫לבקש פזר ותרום׳ מאת האוהב הנאמן שלו‬
‫ובוודאי ילך לבית המלכות לכקש פבורו מאת‬
‫המלך והי׳ נכון לבו בטוח שבוודאי ילך פ מו‬
‫לבית המלכות לפני ולפנים לדבר בפדו למלך‬
‫והי׳ בלבבו אשר בוודאי בלי ספק ילך פ מו‬
‫ולא‬
‫תםארת‬
‫שנתן לו פצה מל המילה לפיכך גגלה פליו בחלקו‪.‬‬
‫ו ק ש ה קושית המפרשי׳ היתכן לומר פל‬
‫אברהם אפ׳ ה שפמד בפשר נהיומת‬
‫ופל נסיון מל המילה יצטרך לקבל פצה מן‬
‫»מרא והנה פוד רבו יותר הדקדוקי׳ ‪ ) .‬א(‬
‫אמרו ואקחה פת למס וספדו לבכם היתכן‬
‫כשהוא יקח פת לחס בזה יספדו לבס ולכל‬
‫הפחות היל׳ל ואקח׳ פת לח׳ ואתן לכס וספדו‬
‫לבכם ) ב ( קשה אמרו ואקחה פח לכס וסעדו‬
‫לבכם אחר תפבורו ומשמפ מזס שיספדו לבס‬
‫אחר שיפברו מכאן דאלת״ה היל׳׳ל ואחר תפבורו‬
‫) ג ( אמרו כי פל כן פברת׳ פל פבדכ׳ וקש׳‬
‫וכי זה דרך ארן לומר לאורחי׳ אכלו כי פבור‬
‫זה באתם הנה הלא בוה הוא מבייש את‬
‫מאורחי׳ וכי נוכל לומר פל אברהם אפ׳ה‬
‫שיבי־ש את האורחי׳ ‪ ) .‬ד ( אומרו יקח נא מפט‬
‫מים קשה וכי מיס סוא חשיבות כ'כ פד‬
‫שיצטרך לומר מפט מים ומשמפ מפט ולא‬
‫הרבה והיל״ל סתם יקח נא מים ‪ :‬ו ל א‬
‫אשחית בפבור החמשה לתרן בטוכ טפם ודפת‬
‫פס״י דרכי המוסר דהנ׳ התור׳ הוא תמידיות‬
‫וזה קאי פל כל צדיק וצדיק דהנה מבואר‬
‫בספרי יראי׳ כשמגיפ זמן פטירתו של הצדיק‬
‫מזה הפילם אז נגלס אליו ממהקב׳׳ה וגס‬
‫סאבות הקדושי׳ ללמד פליו זכות פל אשר‬
‫לפפמיס סלך אחר פצת היצ׳ה כי אין צדיק‬
‫בארן אשר יפשה טוב ולא יחטא‪ .‬ו אי ת א‬
‫בגמרא סנהדרין דיני ממונות בשלשה נזילות‬
‫ונו כ ל לפרש ולומר ממונות‬ ‫וחבילות בשלשה‪.‬‬
‫הוא לשון ממונה כלומר הממונים פל האדם‬
‫לדון אותו סוא בשלש׳ היינו האבות הקדושי׳‬
‫גזילות וחבלות בשלש׳ פי׳ מה שה־צ׳ה גוזל‬
‫וחובל את נפש האד׳ וכשבא לפול׳ האמת‬
‫ודנין אותו פל זה שהלך אחר פצת היצ״ה אז‬
‫פומדי׳ לו האבות הקדושי׳ לממוני׳ כדי שילמדו‬
‫פליו זכות ולכן הצדיק אינו רואה את סס״מ‬
‫בשפת מיתתו כשאר בני אדם יפן כי כל ימי‬
‫חייו הלך בדרך ס׳ ופסק בתור׳ ומצו׳ ומפש״ט‬
‫כז‬ ‫שליסה‬ ‫וירא‬
‫אותו מזה הפולס ולפמוד לפני פמליא של‬
‫מפלה ליתן דין וחשבון לפני ממההקב׳ה אז‬
‫נופל פליו פחד ואימ׳ ורתח וזיט׳ כי מה יפג׳‬
‫ליוס הדין והנורא וחיל ורטדה אחזתו ואין מי‬
‫אותו לפודפה ורואה את הס׳מ פומד לנגדז‬
‫והנה‬ ‫וחרבו שלופה בידו ונתחלחל מאוד‪.‬‬
‫הטשירית שקיבן והיה לו לאוהב נאמן יפן‬
‫כי כלתה נפשו אחר הפשירות יומס ולילה‬
‫מאין הפיגות אבל פתה המשירות הזה מוסל‬
‫לפניו כאבן דומס ואיננו זזה ממקומו כמ״ש‬
‫כטל הפייטן מהונו ומביתו יופרש והנה‬
‫האוהב השני זה אשתו הולכות טמו ללוות‬
‫אותו טד לקבר ולא יותר כי תיכף משס‬
‫תחזיר א״ט לביתה אבל האוהב השלישי זהו‬
‫התורה והמצות והמטש׳ט המה מוליכין אותו‬
‫לפני הפמליא של מפלה והמה מליצי'ס בפדו‬
‫לבל יפנישו אותו בדינים קשיס‪ .‬א חיי ורפי׳‬
‫האהוטס נקיצה נא מן התרדמ׳ החזקה‬
‫אשר היצ׳ה מפיל פלינו בדברי חלקלקות אוי‬
‫ואבוי לנו מיזס התוכח׳ כי כל ימינו פנינו‬
‫רק אחר חבצט ושכחנו שס אלקינו ונפרוש‬
‫כפינו לאל זר זה הממון אשר רק לאל זר‬
‫נחשב כנודט פנינו לימין ואין פוזר לשמאל‬
‫ואין סומך ופתה נחפשה דרכינו ונחקור׳‬
‫ונשובה אל ה׳ כי ימינו פשוטה לקבל שביס‪.‬‬
‫הביטו נא אל משל הזה הג״ל שימו זאת‬
‫טל לבכס בכל פת ורגט ובזה תהי׳ נצוליס‬
‫מטצת היצר לבל תפלו ברשתו אשר בכל יוס‬
‫וסיתו לשחת להפילו וסנה הצדיק כל מה‬
‫שפובד יותר את הקב״ה הוא מקטין א״ט‬
‫ביותר יפן כי כל מה שפושה בפבדות הבוב״ה‬
‫תחשב בפיר טצמו רק למפט ‪.‬‬
‫צדיקים אומרים מטט ופושין הרבס‬
‫רשפי׳ אומרים הרבה ואפילו מטט אינם‬
‫פושיס כלומר הצדיקי׳ אפילו כשמרבין לפשות‬
‫מצות ומטש׳ט אפיה אומרים שפשו רק מפט‬
‫כי לאין נחשבו בפיניהס מה שפשו אבל‬
‫הרשפיס סגס שלא פשו כלום בטבדות הבוב״ה‬
‫אפ״ה‬
‫תפארת‬
‫ולא ישיב פניו ריקס‪ .‬אכן בהיותו בא אצל‬
‫האוהב מ א מן ה‪ 1‬ה וסיפר לו את כל התלאה‬
‫אשר מצאתו וביקש ממנו פזר ותרופה שילך‬
‫טמו לבית המלכות והן תוחלתו נסבם כי‬
‫האוהב הזה לא רצה לפנות לו כלום ולא זז‬
‫ממקומו אפילו זוז כ׳ש רק ישב כאבן דומס‬
‫והיה האיש סזה בוכה במר נפשו והלך ממנו‬
‫בפחי הנפש ואז גמר אומר בלבו שילך לבקש‬
‫פל נפשו מהאוהב השני אשר הוא לא היה‬
‫כ״כ אוהב גדול כזה הראשון אבל מכ'פ לאוהב‬
‫נחשב לו והשיב לו האוהב השני הן אלך טמך‬
‫אבל לא לבית פנימה של המלך כי אם לפני‬
‫שטר המלך אלך פמך אבל משס אהי׳ נסוג‬
‫אחור לביתי‪ .‬והנה גס מזה האוהב לא מצא‬
‫מנוח לכ^ רגלו כי מה תופלת לו מזה כאשר‬
‫לא ילך טמו אל בית המלך פנימה אשר שס‬
‫טיקר היראה שנו וגמר אומר בלבו למי אזטק‬
‫פוד ולמי אגיד ואפרש שירחי והתישב בדטתו‬
‫לבחון ולילך לאוהב השלישי אט׳ס שאינו כחשב‬
‫לו לאוהב כ״כ אפפ״כ אולי אמצא חן בפיניו‬
‫ויתן מרגוט לנפשי שילך פמי וכן פשם‬
‫והלך אצלו ושפך לפניו שיחו וצרותץ לפניו‬
‫הגיד ובכה במר נפשו אז תיכך באותו רגט‬
‫פנה האוסב הזה ואמר לו אל תירא מפחד‬
‫פתאו׳ כי אני אלך פמך אל בית המלך פנימ׳‬
‫ואהי׳ למלין בפדך ולא יזיק לך מאומה וגס‬
‫לא יפנישו אותך כלוס ושוס מורא ופחד‬
‫לא יפלה פל ראשך וכן היה באמת שהלך‬
‫פמו לבית המלך פנימה והיה שס למלין‬
‫סוב בפדו והציל אותי מכל פגט רט‪ .‬והנה‬
‫המשל מובן מאליו בי לכל אדס יש שלשה‬
‫אוהביס והמה האשס והכסף והמצות‪ .‬הכסף‬
‫נחשב לו לאוהב גדול מאוד פד אין לשפר‬
‫זאוהב השני זה הא שה חביב טליו כגופו אבל‬
‫לא כ״כ כהממון והאוהב השלישי זס המצות‬
‫זזה לא נחשב לו רק לאוהב מפס מזטיר יטן‬
‫כי לא שס לבו להרבות מצות ומפש״ס בפיה׳ז‬
‫אבל בהגיט דבר המלך מלכו ■של פולס לקרא‬
 ‫׳שרמה‬ ‫וי ר א‬
‫מבפן אמו בא המלאך וסופרו פל פיו ושוכח‬
‫הכל אבל אח'כ כשאדס מקבל פליו פול מלכות‬
‫שמיס ופול התור׳ אז מזכיר א״ט בכל‬
‫התור׳ כולה אשר המלאך למד פמו בסודו‬
‫בבפן ונוכל סוד לרמז וירא אליו ר׳ת וס׳׳ת‬
‫של כל הפסוק נימ׳ שכח פ׳ ה וסוא בא׳׳ת‬
‫ב׳׳ש גימ׳ מלאך ט״ס כלומר בפת צאתו מכפן‬
‫אמו אז שכח כל התורה שלמד פמו המלאך‬
‫אכן כשיושב באמת באהל׳ של תורה אז הוא‬
‫מזכיר א׳ט בכל התור׳ שלמד טמו המלאך‪.‬‬
‫וז׳ ש והוא יושב פתח האהל היינו אהל׳ של‬
‫תור׳ ובהיות כן הוא ניצול מאותו היוס‬
‫הרס כי שורה סליו חסד ורחמיס גס שכח‬
‫גימ׳ סוי׳ס פשופ ובאחוריס ובכפל ובמספר‬
‫הקדמי ותליסר מכילין דרחמי גס בא״ת ב*ש‬
‫גימ׳ הוי׳ה ח״ד שהוא המתק׳ סדיני׳ לרמז כשהוא‬
‫מזכיר א׳פ בהתור׳ ששכח אז שורה סליו רק‬
‫חסד ורחמים ויש לי כח להמתיק כל הדיניס‬
‫בהשילוב הוי׳ה א׳ד ויוכל להשפיט חסד הבוב׳׳ס‬
‫פד פת בא ספירתו מז׳ הטולס ואז הוא‬
‫משיג שפר הנון ונוכל לרמז וירא אליו מ׳ באלוני‬
‫ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום‬
‫ר׳ת וס׳׳ת המה ר״ת חייב האדם לרוץ כל‬
‫היום אחר מצות ולהיות ביתו פתוח אחר‬
‫הכנסת אורחים וצדקה אז ישא ברכה מאת ה׳‬
‫וצדקה מאלקי ישפו‪ .‬באלני ממרא ר׳ת רק‬
‫אחר מיתתו אז יוכל להשיג מהר׳ נון בינ׳‪ .‬אבל‬
‫לאו כל אדס זוכה לכך להיות משיג נשפ״ב‬
‫תיכף אחר מיתתו רק מי שהיה צדיק בחייו‬
‫והיה פובד את ה׳ כל ימיו הוא נוכל להשיג‬
‫נון כינס תיכך לאחר מיתתו וגס זה יוכל‬
‫גם כן לרמז בהססוק נצביס סליו ר׳ת צדק‬
‫סובד ה׳ ואז לאחר מיתתו ישיג נון בינה‬
‫גם מלת אליו טס האותיות גימ׳ נון שט״ב‬
‫ט״ה גס האות א׳ שבאליו צורתה גימ׳ ל״ב‬
‫י״ו למטלה י״ו למטה כלומר שהשיג‬ ‫כזה‬
‫ל׳׳ב נתיבות פליאות החכמה האמור בספר‬
‫יצירה וז׳׳ש שם כשבא אברהם אפ׳׳ה הביס‬
‫וראה‬
‫תפארת‬
‫אפ׳ס המה משבהין ומסארין רות טצמס שפשו‬
‫הרבה בפבדות הבוב״ה‪ .‬וז׳ ש יודפ צדיק נפש‬
‫בהמתו כלומר הצדיק יולפ בפצמו אשר נפשו‬
‫פדיין נפש הבהמיות יפן כי הוא מדמה בלבו‬
‫שטדיין לא טשה כלום בפבולתו ית׳ש ולכן רוא׳‬
‫א״ט כאלו פדיין יש לו נפש הבהמיות‪ .‬כ ט ״ ש‬
‫פוב מפט לצדיק כלומר ספוב שפושה הצדיק‬
‫נחשב אצלו רק מפפ‪ .‬והנה הצדיק נקרא לפפמי׳‬
‫אילן כמ׳ש היש בר‪ .‬פץ אס אין ותרגומו‬
‫האית בה אילנין והנה הצדיק חושב מחשבות‬
‫בכל פת ורגט למצא תחבולות איך להנצל‬
‫מסח יקוש טצת יצ״ה ולהתגבר סליו בשפת‬
‫מלחמתו ‪:‬‬
‫ו ע ה ח נשובה נא לתרץ את המקרא קודש‬
‫‪ 3‬פוכ פפס ודפת וירא אליו ה׳ כלומר‬
‫הש*י בכבודו ובפצמו נגל׳ אליו ווה קאי טל‬
‫כל צדיק שבדורות אחריו יפן כי לכל צדיק‬
‫הקב״ה נגלה אליו בשפת ספירתו מזה הטולס‬
‫יפן כי הצדיק מוסר חת נפשו בשביל הקב״ה‬
‫ובאותו הפת שהוא מוסר את נפשו אז הוא‬
‫משיג את שפר הנון ולפיכך נגלה אליו סקב״ם‬
‫ואמר הפסוק באלוני זהו הצדיק שנקרא בכ'מ‬
‫אילן כהנ״ל ממרא ר׳ת למפרט אינו רואה‬
‫מלאך מות יפן כי הצדיק אינו רואה אותו‬
‫כאשר כתבתי למפלה וזה שפירש׳י הוא שנתן‬
‫לו פצה פל המילה לפיכך נגלה אליו בחלקו‬
‫כלומר הוא רצ״ל הצדיק הזה שנתן לו בכל פת‬
‫פצה איך למול את טרלת לבבו להתגבר טל היצר‬
‫כמ״ש ומלתס את פרלת לבבכ׳‪ .‬ולפיכך נגלה אליו‬
‫ממ״ה הקב׳ה ונוכל לרמז פוד וירא אליו ה׳‬
‫ר״ת ג׳מ׳ פוב ס״ת ט״ה גימ׳ תל יסר מכילין‬
‫דרחמי וירא אליו ה׳ באלוני ס״ת גימ׳ כ״ב‬
‫אותיות התורה כלומר טנור הפוב שפשה‬
‫הצדיק ולמד כ׳ב אותיות התור׳ שורה טליו‬
‫תמיד תליסר מכילין דרחמי דהנה הצדיק‬
‫אפילו ביוס הדין והנורא נמי לא מש מאהל׳‬
‫של תורס כי נודט אשר בבפן אמו המלאך‬
‫‪,‬לומד טס הילד כל התור׳ כולה ובפרס יצא‬
 ‫כח‬ ‫שלמה‬
‫פשית רק מטט‪ .‬ורחצו רגליכם כמו רחצו הז ט‬
‫פי׳ תרחצו מן הרגילות שלכם שהלכתם אחר‬
‫טצת היצ׳ס והשפנו תחת סטן תחת הוא‬
‫לשון מקום כמו התחת חלקים אנכי‪ .‬מלת‬
‫הטן זהו הצדיק שנקרא פן כלומר בזה‬
‫תכלו להשמן במקום הצדיק גם תחת הטן ר״פ‬
‫טיקר תפלת צדיק הוא תיקון חצות יטן כי הצדק‬
‫צריך להמשיך לישראל סשפט הפליונה ובקימו‬
‫חצות לילה אז טת רצון הוא להוריד השפט‬
‫לישראל וזס ושרה שומטת נוכל לומר ר״ת שד‬
‫מלך מליון תפתח שטרי רחמים ותקבל התפלות‪.‬‬
‫וז״ ש והוא יושב פתח האהל כלומר הצדיק‬
‫יושב באמת באהל׳ של תורה ופירש׳י לראות‬
‫אם יש סובר ושב כלומר אם יש מי שטבר מבירה‬
‫ויטשה תשוב׳ תיכף טל הסביר׳ שפשה‪ .‬ויכניס׳‬
‫בביתו רצ״ל בביתו של הקב׳׳ה כי גדולה תשובה‬
‫שמגפת טד כסא הכבוד וזהו ואקחה פת לחם‬
‫מלשון קחו ממכם דברים פת לחם הוא המורה‬
‫כלומר כאשר אקבל מכם דברי ר‪.‬תורה אז‬
‫וסטדו לבכם‪ .‬אחר תטבורו סי׳ אמר שתפרח‬
‫מזה הסולם ותבואו למולם הטליון שם תספדו‬
‫לבכם בזה שטסקתם בתור׳ בזה הטולס כי‬
‫טל כן פברתם טל טבדכם סי׳ כי רק טמר‬
‫זה באתם לזה הטולם כדי שתפשו הטבדות‬
‫שלכם המוטל פליכם לתקן הכל בזה‪ .‬הסולם‬
‫וכאשר כן תטשו ואז תספדו לבכם בטולם הטליון‪.‬‬
‫וזה שאמר בטה״ט לבכם ג׳ במסורה דין ואידך‬
‫שיתו לבכ׳ לחיל׳ ואידך וראיתם ושש לבכם נוכל‬
‫לפ״ז שיתו לבכם לחילה פי׳ חילה דאוריית׳ היינו‬
‫שתלמדו התורה ותקיימו אותה אז וראיתם ושש‬
‫לבכם כלומר נם בטוה״ז ראיתם בטיניכס תיכף‬
‫בהצלחותיכם ו ס ^ ו לבכם אמר תטבורו רצ״ל‬
‫בפוה״ב אחר שתטברו מזה הטולם ונוכל לרמז‬
‫בהפסוק והנה שלשה אנשים נצבים ד ת וס׳׳ת‬
‫ממון האשה גם והנה שלשה אנשים גימ׳‬
‫וזהו המצות והמטשים טובים רמז לאותן‬
‫שלשה אוהבים הנ״ל‪ .‬ו ע ת ה אחי ורפי האהובי׳‬
‫תקבלו נא מוסר השכל מזה המאמר לבל ישים‬
‫האדם‬
‫וירא‬ ‫תפארת‬
‫וראה כו׳ וטלתה בידו מבריאה כו׳ ו‪1‬׳ש שם‬
‫מיד גגלה טליו אדון כל כו׳ השיבו בסיקו‬
‫נשקו טל ראשו קרא אברהם אוהבו כרת בריתו‬
‫לו ולזרטו טד סולם‪ .‬כרת לו ברית בין טשר‬
‫אצבטות ידיו בין טשר אצבטות רגליו קשר‬
‫סשרים ושתים אותיות התורה גלה לו את סודו‬
‫הרי שבטה וארבטים שבחים שיטשה לו הקב׳ה‬
‫כמספר האותיות לי״ו שבאליו ט״ה‪ .‬וז״ש וישא‬
‫טיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים טלי ו‬
‫)ופירש׳י לפניו( והנה השלשה המה אותן‬
‫השלשה אוהבים הנ״ל כלומר כאשר האדם‬
‫נושא מיניו לשלשה אוהבים וירא וירן לקראתם‬
‫מפתח האהל כלומר כאשר מתבונן בטצמו‬
‫לרון אפר אותן שד האוהבים רצ׳ל האשה‬
‫והממון ואינו שם אל לבו לרון אל פתח האהל‬
‫היינו אהלה של תורה וז״ש מפתח האהל‬
‫כלומר הוא בורח מפתח האהל של תור׳ ורן רק‬
‫אחר שני כאוהבים הנ׳׳ל וישתחו ארצה כלומר‬
‫סכור זה סופו יהיה שיפול ארצה לבאר‬
‫שחת יסן כי אותן השני אוהבים הנ״ל לא‬
‫ילכו סמו ללמוד טליו סנגריא לפני הפמליא‬
‫של מטל׳ וזה שפירש״י נסתכל שהי' נצבים‬
‫במקום אחד כו׳ ואט׳פ שידטו שיצא לקראתם‬
‫טמדו במקומ׳‪ .‬ובהיותו רואה כי השני האוהבי׳‬
‫סנו אליו טורף וטו מדים במקום אחד אז‬
‫אמר להאוסב כשלישי זהו היצ״ט ש הוא המכריח‬
‫לטשות מצות ומטש״ט‪ .‬אם נא מצאתי חן‬
‫בטיניך אל נא תטבור מטל טבדיך רק תלך‬
‫להפמליא של מטלה להיות למלין בטדי והשיב‬
‫צו היצ׳׳ט יקח נא מסט מים מלת יקח ל^א‬
‫לשק לימוד כמו כי לקח טוב מים זה התור׳‬
‫כלומר למוד את התור׳ ונוכל לרמז זאת‬
‫גם בהפסוק כי דשא מיניו ד ת וס״ת של כל‬
‫הפסוק טס האותיות גימ׳ ממון האשה והמטשי׳‬
‫וזה המטשים טובים והתור׳ שלימד ואמר‬
‫הפסוק מטט רצ׳ל כי כל מה שתלמוד יותר‬
‫יהיה בטיניך כאלו למדת רק מטט וכל מה‬
‫שתקיים מצות ומטש״ט תדמה בטיניך כאלו‬
 ‫שלמה‬ ‫דרא‬ ‫תפארת‬
‫האדם את פיניו ולבו רק לקבץ הון רב כי אביהם שהרי גס שם לא אכלו אלא כסירש'’■‬
‫מה בצפ בבוא חליפתכם הון ופושר יהי׳ נשאר נראים כמו שאכלו ובאמת לא אכלו ומדום נמי‬
‫בביתו מונח כאבן דומם וסוא לקברות יובל לא פשה המלאך גס אצל מנוח כן שיהי ׳נראה‬
‫כמו שאוכל ;‬ ‫ונרדם בקבר ורימה תורשנו ובהיות בן לא‬
‫יפנה מחשבתו להרבות בדברים כל היום פס וי ת ב א ר פז׳ה דסנה מבואר בגמרא שבת דף‬
‫ג׳ פ׳א בפי מיניה רב מרבי הפפינו‬ ‫אשתו כי מגיד לאדם מה שיחו ולת לא‬
‫י ^ ה אדם ימיו בדברו פמה רק מה שהכרח חברו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו פקירת‬
‫ו תה ימצא מרגופ לנפשו ‪ .‬ו ר אי תי בשם גופו כפקירת חסן ממקומו דמי ומחייב או‬
‫בכל דלמא לא אמר ליה חייב ואינו דומה לידו‬ ‫הרב הצדיק הקדוש המפורסים‬
‫קצוי ארן וכו׳ מוה׳ ישראל מרחין ןצוקללהיה מ׳ ס גופו נייח וידו לא נייח‪ .‬ופירש׳י ספפימ־‬
‫שאמר משל נאה ממניקת שר^רין סייבר חברו אוכלין ומשקין אורחא דמלתא נקפ‬
‫שאס סותמין הפה שלמפלה אינו זב מפה דבר הצריך לשבת משום שהיה קשה לרש׳י‬
‫אוכלין ומשקין ומדופ לא‬ ‫נקס‬ ‫שלמפה דוק ותשכח וסימן לדבר לא אחלל למה‬
‫בריתי ומוצא שפתי לא אשנה פכ״ל ודפח״ח אמר סתם הפפינו חברו׳ חפצים לכן מ ת ח‬
‫כהנ׳ל ;‬ ‫כי ברית המפור הוא נגד ברית הלשון כמבואר‬
‫פל הגמרא הא אמריק‬ ‫בס״י ולכן יפשס מחסום לפיו לדבר רק הכרחו׳ ו ע ל כל זה קשס‬
‫אדם בלשון קצרה ולמס‬ ‫לפולם ידבר‬ ‫ולא להרבות בדברים אך למותר ואף כי בדברי‬
‫רכילות ולשון הרפ אלא יפסוק בתורה בפת האריך כאן בהלשון ולמה לא קצר בלשוט‬
‫סמי ממשא ומתן או להנפים זמירות לקונו ולומר חפצים ופוד קשה למס דייק לומר‬
‫חכרו ולא אדם ‪:‬‬ ‫והנה ר״ת וס״ת של כל הפסוק וישא מיניו‬
‫גימ׳ השס אל וד׳ מלוי הוי״ה ובאחוריה והשם ונ ר א ה לפי קס שכלי לתרן פז׳ה מ׳ס דרכי‬
‫המוסר דהנה נ ודם כי הצדיק מחרב‬ ‫אהי׳׳ה באחוריס ובהכאה כלומר אז שורה פליו‬
‫כל שמות הרחמים כאשר מקיים את כל דברי לבקש רחפים פל כלל ישראל להשסים להם‬
‫התורה והמצות והמפש״ס ויהא רפווא קמיה מזק ומחיה כי סואצריך לקיים ואהבת לרפיך‬
‫שיהא שורה פלינו רק חסד ורחמים וחיים כל כמוך ונודט כי הצדיק נקרא חברו של י שר^‬
‫ימן כי הוא מחרב לחבר א״פ לישראל כי‬ ‫ימי חיינו פד ביאת ינון אמן נס״ו ‪:‬‬
‫בלתי זאת לא יוכל להשפיס להם אכן בהיות‬
‫ב א ו׳ א דהנה יש להקשות פוד מדופ כתיב האדם מקבל סשפפ מן פולם הפליק באמצפות‬
‫ואקחה ולא כתב ואקח גס מלת פת הצדיק אסור לו להוציא את הממון סל‬
‫נמי מיותר כי היה די שיאמר ואקח לחס ‪ :‬תפנוגי מוה״ז מ״ו להתפנג בתפנוגי ברבורים‬
‫ו א ג ב שבאה לידנו נבאר הפסוק )שופטים י ג ( ושליו ודגיס בכל ימי השבופס כי כאשר יפשס‬
‫ויאמר מנוח אל המלאך ה' נפצרה כן אז הקב״ה ימול ממנו פשרו ז ה‪ .‬שהצדיק‬
‫גא אותך ונפשם לפניך גדי פזיס ויאמר סשסיפ לו ולא פוד אלא שהצדיק בפצמו מחויב‬
‫מלאך ה׳ אל מנוח אס תפצרני לא אוכל לבקש מן הקב״ה שיפול ממנו את פשרו‬
‫בחזרה יפן כי כל אדם צריך לאכול בכל ימי‬ ‫בלחמיך ‪:‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה מדום אמר בלחמיך ולמה לא השמם רק להבריא את גופו ביותר כדי שיבריא‬
‫אמר סתם לא אוכל וגס קשה מדופ ויהיה לו כח לפבוד פבודת הבוב׳ה כי לכך‬
‫לא אכל אצלו כדרך שאכלו המלאכים אצל נוצר גס צריך להוציא מן סמאכל ההוא את‬
‫הנצוצין‬
‫כט‬ ‫שלמה‬
‫ולתתפנג בשב׳ק ולסוליא מן המאכל ההוא‬
‫אח הנצוצין קדישין כסנ״ל ולזם סרש״י‬
‫)אורחא דמלתא נקס דבר הצריך לשבת( רצ״ל‬
‫רק לשבת צריך האדם להוציא הוצאה יתירס‬
‫ולהתפנג בתפנוני׳ אך לא במול ונס לא בתפנ וגי‬
‫הבלי פוה׳ז‪ .‬ואמר בנמ׳ והוציאן לחון כלומר והלך‬
‫הוא והוציאן לחוץ ר׳ל שפסק בהבלי פומ״ז ומתפנג‬
‫גוסו יומם וליל׳ לאכול ולשתות יותר מן הראף‬
‫לבריאת גופו שז׳ דבר חון מפבדות הבוג׳ס‬
‫ושכח מלעבוד אח הבוב״ה כי פזב והשליך‬
‫זיבפס ובזה‬ ‫אחר ניוו כמ״ש רשמן ישורון‬
‫הוא פוקר נופו רוחו ונשמתו המוכס וזה‬
‫כעקירת חסן‬ ‫כפי רב מהו פקירת נופו‬
‫ממקומו דמי‪ .‬והנה חסן נקרא רצק כלומר כמו‬
‫שהצדיק מחויב להתפלל ע ט ר כלל ישראל‬
‫ולמקור חסן זהו הרצון הבוב׳ה כמ״ש צדיק‬
‫טזר והקב׳׳ה מקיים מקב׳׳ה גוזר והצדיק‬
‫מבמל ובזה הוא פוקר חפץ ממקומו היינו‬
‫מהמקום ב׳ה כך כשאדם ח׳ו פוקר נופו‬
‫ונשמתו כהנ׳ל אז נמי הצדיק מחויב להתפלל‬
‫צפני הקב״ה ליפול ממנו אתעשרו בחזרה‬
‫מה שהשפיע סליו יפן ט זה נרם לו סוד‬
‫בימול פנדות הבוב״ס‪ .‬ת״ש בנמרא ומחייב‬
‫כלומר חייב להתפלל כסנ׳ל שיהי' נאבד‬
‫ממנו העשירות שהשפיע עליו‪ .‬או דלמא לא‬
‫אמר ליה חייב סי׳ הצדיק חייב להתפלל‬
‫כהנ״ל שיסי׳ נאבד ממנו העשירות‪ .‬ואינו‬
‫דומה לידו כלומר ואינו רצ״ל כאשר אינו‬
‫מתפלל שיאבד ממנו עשרו דומה כאלו הוא‬
‫הוא בעצמו הזמין לידו לפשות סבירות ח׳׳ו‪.‬‬
‫ואמר בגמרא מ״מ נוסא נייח רצ״ל פד פתה‬
‫כאשר לא סי׳ לו העשירות הי׳ נזפו נייח‬
‫מתענוגי הבלי פוס׳׳ז וידו לא נייח פי׳ פתה‬
‫בהיות הצדיק פותח את ידו של הקב״ס‬
‫והשפיע מליו כל מוב מבור זה לא נייח‬
‫היו צ א לנו‬ ‫מעבירות ופוסק בהבלי פוה׳ז ‪.‬‬
‫מכל זה שכל אדם צריך לאכול רק שיסי׳ לו‬
‫כח לפבוד את הבוב״ה ולהוציא את הנ״ק מן‬
‫המאכל‬ ‫ז‬
‫דרא‬ ‫תפארת‬
‫»‪5‬ו‪5‬ין קדושין כמבואר בספרי קנלה וכהיות‬
‫כן מחויב האדם לצמצם בכל ימי השבופ בכל‬
‫מה דאפשר שלא יוציא הוצאה מרובה וכמ״ש‬
‫בפרקי אבות כך הוא דרכה של תירה וכו'‬
‫אבל בסגיפ יום השב׳ק א( יוכל להתפגג‬
‫בתפכוגיס לאכול ולשתות ולא זו אף וו שמחויב‬
‫כל אדם לקבל שבת כרוב שמשה ותפגוג‬
‫ולהוציא הוצאה מרובה לכבוד שכ׳ק ובזה יפשה‬
‫נ״ר להקב׳ה וכאשר האדם ככה יתנסג כל‬
‫ימי חייו אז נתמלא הקב״ה רחמים מליו‬
‫וכמבואר בכתבי האר׳י כי קדושת יום השבת‬
‫מתחיל מיום ו' שפה ששית והמה ל׳א שפות‪.‬‬
‫וז ה שכתוב אל מלך יושב פל כסא רחמים מלת‬
‫אל הוא לא כלומר אותן ל׳א שפות של‬
‫קדושת שבת הקב׳ה יושב רק פל כסא רחמים‬
‫לישראל וז׳ש שבת כולו לה׳ כלומר שב״ק‬
‫הוא כולו רק להשם הוי׳׳ה של רחמים יפן‬
‫ט בחול הקב״ה לפפמים בדין כמ״ש כי אל‬
‫זופם בכל יום ודרשינן נש׳ס כמה זפמו רגפ‬
‫אבל בשב׳ק אפילי אותה הרגפ נמי אין בה‬
‫זפם רק הוא כזקן מלא רחמים ‪:‬‬
‫כ ע ״ ש בזוה׳׳ק פ׳ בראשית דף כ׳א פ׳ א‬
‫וביומא דשבתא קזג״ה שלים גלחודד‬
‫באינין פנים סנימאן מל כורסיה יקריה וכלהו‬
‫אתכלילן ביס ושלסניתא דילים איהו ובג״כ‬
‫אחסין נייחא לכל פלמין )פי׳ פנים פגימאן‬
‫זהו סניס של חסד‪ .‬פל כורסיה יקריה היינו‬
‫כסא של רחמים( ומ״כ אחסין )ייחא לכל‬
‫פלמין רצ״ל שפשפיס כל מזב לפמא ישראל‬
‫וזה שאנו אומרים בשב׳ק ביום השביפי נתפל׳‬
‫כלומר מל כסא של‬ ‫דשבמל כסא כבודו‬
‫רחמים כהנ׳ל והנה הקב״ס נקרא מקום‬
‫כי הוא מקומו של פולס כמ׳ש ברוך המקו׳‬
‫ברוך הוא גס שם הוי״ר‪ .‬בהכאה גימ׳ מקום‬
‫כמבואר בכתבי האר׳י‪ .‬וז״פ בגמרא המפינו‬
‫חבריא אוכלין ומשקין כלומר הצדיק שנקרא‬
‫חברו של אד׳ השפיע פליו כל מוב כדי‬
‫שיוכל לפבוד את הבוב״ס בכח האכילה‬
‫תפארת ש ל פ ה‬
 ‫שלטה‬ ‫וירא‬
‫מן הוא ד ת מסירת נפש וז'פ שוחקים מן‬
‫לצדיקים כלומר לצדיקי׳ ‪.‬נחשב למס״נ שהוא‬
‫ר״ת מן בשעה ששוחקים את המאכל בשיניי'‬
‫יען כי המה מכוונים לכל הכוונת סנ׳ל ומוסרי׳‬
‫נפשם להקב׳׳ה ‪ .‬ו מ בו א ד בספרי קבלה שצריך‬
‫לכוין בכונ׳ זו עכ״פ לכל הפחות בעת אכילת‬
‫המוציא ותחלה תכוין כי הלא המה ב׳ לחיי׳ לחי‬
‫עליון ולחי התחתון והס כסוד או״א האוכלי׳‬
‫בסוד אכלו רעים לעילא לחי העליון אבא ולחי‬
‫התתתון אמא כי הס שני אלפין אלף לעילא‬
‫ואלף לתתא והנה אותה אלף שהוא לעילא‬
‫תצייר בציור יו׳׳י כנ׳׳ל והוא גימ׳ הוי׳׳ה והיא‬
‫דלתתא תצייר בציור י' היינו י׳ לעילא ד׳‬
‫לתתא ו׳ באמציעותא והוא רומז לבינה שהוא‬
‫נקרא בחי׳ ד׳ ותכדן כי ב' אלפין בציורם‬
‫כנ״ל המה בגימ' מ׳ו שהוא מלד שס ע׳׳ב‬
‫כי כול׳ במחשבה אתבררו כי אע״פ שהם‬
‫אלפין המה רומזים לאו״א מ״מ הכל הוא‬
‫בחכמה בכללות הבינה אשר בחכמה ולכן‬
‫שניהם הס מ׳׳ו שהוא מלוי ®״ה אח״כ תכווין‬
‫שיהיה שורש האכילם כדי שיוכלו אלו הלחיים‬
‫לפחון האכילם ולק החשוב לחלק שני אלפין‬
‫אלו ® ‪ r‬הנ״ל ה״א הראשונה בציור י״ו ו״י‬
‫ויהי׳ ציור הא׳ סראשונה בגימ׳ ל״ב נתיבות‬
‫החכמה וציור השניה י״ו ויד בגימ׳ הוי״ה‬
‫ושניהם ביחד גימ׳ אוכל והם סוד אל סוי״ה‬
‫ה ד שורש האכילה יש בהלחייס אלו ותסין‬
‫לכלול מצי א׳ מחתונה של חכמה בחצי א׳‬
‫מחתונה של בינה וחצי א׳ עליונה של חכמה■‬
‫בחצי א׳ העליונה של בינה והוא סוד הבן‬
‫בחכמה וחכם בבינה אח'כ תכוין באוכל‬
‫הזה שסוא לחם מתוקן מעשרה ולכן צריך‬
‫שמכוין אח״כ שתצרף שר ציורי האלפין האלו‬
‫המולה נ׳ח גימ' אוכל כהנ״ל ותצרפס עם‬
‫ציור הא׳ שניה של ציור הראשון שצורתה‬
‫יוד ואז יהיה הכל בגימ׳ לחם והס ג׳ הויו״ת‪:‬‬
‫ולפ״ז נוכל לתרץ מה שאמר המקונן כל עמה‬
‫נאנחים מבקשים לחם נחנו מחמודיהם‬
‫באוכל‬
‫תפארת‬
‫כ מ בו א ר בספרי קכלה כי‬ ‫המאכל הר‪v‬ומ‪.‬‬
‫בעת מיתת המלאכים פמדו למפה בסוד רפ״ח‬
‫נצוצין ואותן רפ׳ח נצוצין המה בסוד ורוח‬
‫אלקי׳ מרחפת על פני המיס פי' כי האור‬
‫קדמס היה מרובע ובכל פינה ופינה מד׳‬
‫קרנות היה שס הוי׳ה והפהירו נקבע בתוכו‬
‫ככידור ולק כל הכלים שיצא מפהידי היה‬
‫בכל אחד סוד רבועו אף שהיה עגולים עכ״ז‬
‫כל כלי היה בסוד ד׳ קרנות של שם הוי״ה‬
‫הייני ימין ושמאל פנים ואחור וכל הוי׳ה‬
‫היה כלול משם פ׳ ב הרי כל כלי שנשבר‬
‫ומת היה בו ד' פעמים ע׳ב נימ׳ רפ״ח‪.‬‬
‫והוא סוד הפסוק ורוח אלקי׳ מרחפת על פני‬
‫המיס מת רפ״ח כי כל הכלי׳ שנשברו סוד‬
‫רפ׳׳ח נצוצין וגם הי׳ בהס כל הבחי׳ של עולמות‬
‫אבי׳׳ע ובחי' מדבר ובחי' חי בלתי מדבר‬
‫וצומח ורומס וכל בחי׳ אלו יש בהקליסות של‬
‫מיתת המלאכי׳ וצריך האדם להעלותן אל‬
‫מקומם‪ .‬אבל אמת שאין כח ביד כל אדם‬
‫לברר קדושת אותן הניצוצין רק הת׳׳ח ולכן‬
‫אמרו חכמדל עס ה א ק אסור לאכול בשר כי‬
‫אדרבה יסתלק ממנו מיעופ הקדושה שיש בו‬
‫וימשך אחר הבהמה כי אין בו כח לברר‬
‫כמבואר בספרי קבלה כי כל בירור המלאכים‬
‫הס ע׳׳י החכמה כמ״ש סוה״ק בירור פסולת‬
‫כמנת‬ ‫מחוך אכילה במחשבה ולכן כל‬
‫ו ל ק מבואר‬ ‫הבירור תהיה פ״י החכמה‪.‬‬
‫בסה״ק שצריך הארס לכוין באכילה אל מציאת‬
‫אות א' שהוא בינה כמ׳ש אלף בינה ובציורם‬
‫תכוין אל החכמה והענין כי הנה נודע כי‬
‫השיניים הס ל״ב נתיבית החכמה המבררים‬
‫אח האכילה והוא צורת א׳ בציור יו״י י' לעילא‬
‫י׳ לתתא ו' באמציעותא והוא סוד א' שבחכמ׳‬
‫והנה זה הו' שבתוך הא' צריך לחלקה באמצע‬
‫דרך ארכה שהוא שני ווי; ותחבר ו׳ עליונה‬
‫פס י' עליונה ו׳ שניה עם י׳ תחתונה כזה‬
‫א ואז י״ו שיניים לעילא י״ו שיניים לתתא‬
‫שבהם שוחקים מן לצדיקים‪ .‬ואפ׳׳ל כי מלת‬
 ‫שלמה‬
‫נגמר בירור המאכל ע״י טחינה לבד רק‬
‫צריך לבלעו כדי שתתבשל בהאצטומכא ואז‬
‫יושלמו להתחבר וילך המחניות ויהפשט בכח‬
‫איברי הנוף והזוהמא דרך הנקבים ולכן תחבר‬
‫שני הציורים הנחלקים שמספרם נ״ח עם א'‬
‫עליונה הנ״ל שציורה יו״י והכל ביחד נימ' פ׳׳ד‬
‫והוא סוד בית הבליעה בגרון שיש בה אותיות‬
‫אחע״ה שהס ביס׳ פ״ד א‪0‬״כ תטין בכל הרמזים‬
‫טלס הנ׳׳ל ביסד כיצד הכוונה הראשונה היתה‬
‫מ״ו ואחריה ל ח ואח״ז לחס ואח"ז דק ואח״ך‬
‫פ״ד וכל אלו הס גיס׳ ש״ע שהם סוד ש״ע‬
‫נהורין וסודס הוא במלת אוכל כי כל כוונת‬
‫האכילה כולה חוזרות במלח אוכל שהוא אל‬
‫הוי׳יה כי אותיות אל במלוי ניס' קפ״ה וב׳‬
‫אל במלואם עולים ש״ע‪ .‬גם מיו ונ״ס וד׳ק‬
‫ניס׳ יעקב הוייה• וז"פ ארס אחד מחלף‬
‫מצאתי פי׳ אדם עי ה ניס׳ מ״ו שהוא ציוד‬
‫ב' אלפין יו״י א״ד נס אדם אחד ניס׳ נ״ח‬
‫שהוא ציור ב׳ אלפין י״ו לי והאלף השני י״ו‬
‫וד׳ הנ״ל וז״ש מאלף מצאתי ‪:‬‬
‫ואפ׳׳ל עוד נס ע ל ה אדם אחד מאלף מצאתי‬
‫כלומר מי שרוצה להיות בחי׳ ארס שהוא‬
‫מדרגה עליונה ורוצה לדבק א״ע רק באחד‬
‫רצ׳׳ל ביחידו של עולם מאלף מצאתי היינו‬
‫מאלף הלל כלומד שיכדן בטח ה א ד לה לאלף‬
‫הנ״ל אז יוכל לקשר א״ע ביחודוש״ע ולהיות‬
‫בחי׳ אדס ‪:‬‬
‫ועד״ז נוכל לפרש הפסוק בחיוב‪ .‬אס יש עליו‬
‫מלאך מלין אנזי מני אלף‪ .‬דהנה ידיעפ‬
‫בי בדיבור אחד או אפילו בכוונה טובה אף‬
‫בלידיבור נברח מלאך טוב להמליץ בעדו ולם‬
‫אחד מני אלף‬ ‫אס יש עליו מלאך מליץ‬
‫כלומר שנברח מן אותו אדם שרוצה לדבק א״ע‬
‫ביחודו של פולס כנ״ל ומנוין בעת אכילתו לאלף‬
‫הכ״ל ומזה גברא מלחך מליץ להגיד לחדס ישרו‬
‫פי' אוחו האיש שרוצה להיות בחי׳ אדס והוליך‬
‫תמיד בדרך הישר ומכוין כהנ׳ל אז ויחנט‬
‫ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר מצאתי‬
‫שהוא‬
‫ירא‬ ‫תפארת‬
‫כאוכל להשיב כיש‪ .‬ו ל כ או ר ה אין להבין אס הי׳‬
‫ולא השיגו איך נחנו‬ ‫מבקשיס לפס פשוש‬
‫מחמודיה׳ באוכל להשיב כפש שזהו מ ע מי׳‬
‫לכפסס הא זה בוודאי לא היו ביכלחס להסיג‬
‫ועוד נשאר עלינו חובת ביאור מדוע באמח‬
‫עלם על דעחס ליחן מחמודיה׳ להשיב נפש‬
‫הא היו אז גפוק^ הצרות ואיך היו מבקשי׳‬
‫אז מ ע מי׳ לנפש' בשלמא לחס שאלו כהוגן כמו‬
‫בדור סמדבר אבל בשר כאשר היו מבקשי'‬
‫לחטא ואיך אמר‬ ‫זה היה כחשב להס‬
‫המקונן נתכו מחמודיהם‪ .‬ולפ״ד יתבאר דהנם‬
‫עבור שהיו אז‬ ‫•עיקר צעקהס היה רק‬
‫בתוקך הגלות ובסשכות הצרות ועבור זה לא‬
‫היו ביכלתס אז לכוין כוונת אכילה כראוי והי׳‬
‫אוכליס אז רק לתאוות הגשמיות כמו הזולל‬
‫שאוכל רק לחאות »ש הבהמיות ועבור זה‬
‫פיו נאנחיס מאוד בשברק לב‪ .‬ח״עו כל עמ׳‬
‫נאנחיס‬ ‫נאנחים מבקשים לסם כלומר סי'‬
‫על זה שמבקשי׳ לחס רק לאכול ולא לכוונה אכילה‬
‫הנ״ל ונוכל לומר עוד מבקשי• לחם כלומר מבקשי׳‬
‫לאכול כדי לכוון כוונת האכיל׳ סנ״ל למילה לחם נתנו‬
‫מחמודיהם בחוכל רצ״ל החמודה שלהם הי׳ רק‬
‫למלת אוכל כהנ׳׳ל שהוא גימ׳ אל הוי׳ה כדי‬
‫להשיב נפש החיוני אך מגודל חשכת הצרות‬
‫לא היו להס ביכולת לכוין לזאת ולכן היה‬
‫נאנחים וזה שהי׳ מקוכן ואמר ראה ה' והביט'‬
‫כי הייתי זוללה רצ״ל היתי מחאוה לאכול רק‬
‫כפו הזולל ולא לכוונת אכילה הנ״ל מגידל חשכת‬
‫הדעת‪ .‬ו מ בו א ר עוד שס בספרי קבלה אח׳כ‬
‫את סלמס כדי לבררו ע״י‬ ‫תכוין למחון‬
‫השיניים ויעשה את הלחס דק מאוד כי כאשר‬
‫הקדושה הוא תוך הקליפה אנו טוחנין הקליפה‬
‫דק מאד ואז יוצאת הקדושה דוגמת שמן‬
‫היוצאת מן הזתיס ע״י הטחינה לטשוחו דק‬
‫ע״י כונח הכ״ל והוא כי ת' מלאה וא׳ תחאה‬
‫גי מ׳ מיו כסנ״ל ואס תכוין הווין שבתוכם אז‬
‫יהי׳ בגימ׳ נח ואס תחבר מ׳ו וכ״ח יהי' הכל‬
‫גימ׳ שלהם דק ואח״כ סטין כי עדיין אינו‬
 ‫^^זרמה‬ ‫דרא‬
‫יען כי רק עכור זה כאתם אלי לעשות‬
‫עבדות ג^כס ולקבל קדושה יתירה פן אותן‬
‫הכוונת של אכילה שלי‪ .‬וזה שהשיבו ל' ‪P‬‬
‫תעשה באשר דברת פי׳ על הכונה הזאת תאכל‬
‫אק‬ ‫ויהיה נס לנו לסעד מן גודל הקדושה‪.‬‬
‫זה היה אצל אברהס אע״ה שהיה צדיק‬
‫קדוש וטהור והיה בו דעת לכוין לכל הכוונת‬
‫האלו אבל מנוס ע״ה כנודע ולא היה ביכלתו‬
‫לטין בכל הכוונת האלו כשעה אכילתו ולא‬
‫ה ^ לו להפלאך פפ ה לקבל שוס קדושה סמנו‬
‫ולכן הסיב לו אם תעצרט לא אוכל בלחמך פי׳‬
‫מן לחמך שאתם תאכל לא יהיה לי שוס אכילה‬
‫לשאוכל לסמד לבי בקדושה שזה נסשב אצלי‬
‫לאכ*ל» יען כי לא תוכל לנווין לכוונת הסמה‬
‫שתוכל הקדושה להתפשט לפעלה בעולם העל יק‬
‫ונהיות ‪ p‬למה לי להתעכב כאן בחנם ‪:‬‬
‫ג ם נוכל לומר רפ׳׳ח הוא אותיות חסר וז״ס‬
‫ספר ומצא בארות מיס כלומר אפיס‬
‫חפר בעומקי הקליפות והעלה אותן רפ״ון‬
‫נצוצין ^וקדושה ונתפשט בעולם ועבור זה טכל‬
‫ללמוד תור׳ גקדזש׳ ובטהר׳‪ .‬וז״ש אברה׳ כי חפרת‬
‫את הבאר הזאת כלומר חפרתי בעומקי הקליפות‬
‫להעלות משם אותן הרפ^ח נצוצק ומלת באר‬
‫סוא הפורה כ»״ש כל צמא לכו למיס ומלת‬
‫הזאת הוא השכינה הנקראת זאת כנודע שצריך‬
‫ללמוד התורה כלי להעלות השכינה מעפרה‬
‫גס כי ספרתי עם התיבות ניט׳ רפ׳׳ח ש״ע ע״ב‬
‫כלומר מן הרפ׳ח נצוצין ההמה נתפשט ש״ע‬
‫נהורין ונעשה חסד סבא מן סשם ע״ב שהוא‬
‫‪1‬ימ' חסד נ ס רפח •וא אוסיוס פרח פי׳ אותן‬
‫רפח נצוצק פורחים בעומקי הקליפות לאכי׳׳ע‬
‫נס תוא אותיות רחף מלשון על נוזליו ירחף‬
‫כלומר פרחפין עלינו לסנן בעדינו {‬
‫וז״ש החכה צדיק אוכל לשובע נפשו ונטז‬
‫רשעים תססר כלומר עיקר אכילתו של‬
‫הצריק היא רק לשובע נפשו נפש הסיוט ולא‬
‫לסאוות הבהמיות נס לשובע הוא ש*ע כהורץ‬
‫ל״ב נפ״ה ד׳ אותיות הוי״ה שני אוהיות אל‬
‫נפשו‬
‫תספורת‬
‫שהוא פכוין כעת אכילס למלת כופר כי כופר‬
‫גי»׳ רפ״ח כצוצץ וד' עולמות אבי׳ע ודומ״ס‬
‫צומס ת״י עדכ׳ ר ומ״ם גס כופר עס האותיות‬
‫גימ׳ אל‪ q‬כעס מ׳׳ו >״ח הוי׳ה ושצי אותיות‬
‫אל נס מי שממין למונת כצ״ל כפת אכילתו‬
‫יוכל להמתיק את ה׳ נכורות מגצפ״ך וס׳ אותיות‬
‫אלקיס ולכן מנצפ׳ן וה׳ אותיות אלקים והכ׳‬
‫כוללי׳ וע״ה גיפ׳ רפ׳ת ‪ w‬יוכל לגרש את לילית‬
‫ות״פ מחנות שלה והוא כעצמה גפי גית' פ׳ ס‬
‫וכאשר נמתק אז נתהפך הניט' הזאת לגית'‬
‫אחרת היינו ש׳ע נהורק אל הוי״ה א הי׳ה ל״ב‬
‫נת׳ה ‪:‬‬
‫ו ד מו ת א נחזיר לתרץ הפסוק כנווכ תעס ודעת‬
‫דהנה אברה' אע״ה כעת אכילתו סיה‬
‫מכוין לכל הכוונת הנ׳ל ואכל כקדושה וטהרה‪.‬‬
‫אכן כזה העולם לא ניכר כ״כ קדושתו‪,‬אלא‬
‫כעול׳ העליון שם ניכר גודל קדושס אדם אם‬
‫מעט ואס הרכם וזה שרמז להם אכרה׳ אע״ס‬
‫כאמרו ואקחה כלומר ואקש ם׳ דינים מן‬
‫סעולס פת לסם וסעדו ר׳־ח ואתקדש ואגרש‬
‫לילית עם ת׳׳ס מחנית ונשאר »וד אותיות חסד‬
‫כלומר אז יהי׳ כולו חסד ורחמים גס פת לחם‬
‫ר״ם לילית ת״פ ממנוח חסד ומכל לומר עוד‬
‫לככס אחר תעכרו עם האותיות ועס סתיכות‬
‫גימ׳ אעלם רפ״ס נצוצין גם דצח׳מ לאכי״פ‬
‫וזה שאמר להם ואקחה פת לחס פי׳ כאשר‬
‫אקח הלחם לאכול ואז אכוין למלת פת בייט‬
‫לגרש ם״פ מחטת ונס למלת לסס שמולה נ״פ‬
‫סוי״ה הנ״ל גס שני ציורי אלפץ העולים נ״ס‬
‫גומ׳ אוכל פס ציור א׳ השניה של ציור הראשק‬
‫שצורת׳ יוד וסכל גימ׳ לחם כסנ״ל ונס אעל׳ רפ״ס‬
‫כצוצין ודצס׳׳מ לאכי׳ע אז יסעדו ל‪3‬כ׳ אסר חעכורו‬
‫פי׳ כאשר תעכרו מכאן ותכואו לעולם העליון‬
‫ותראו איך שנתפשט הקדושה עד אין סוף כ׳ה‬
‫מן אותה האכילה שלי ואז סעדו לכנס כי זה‬
‫העיקר החיות שלגם גס פת לחס וסעדו גי מ׳ מ׳ו‬
‫ל׳״כ נ״ח ד״ק פ״ד כהנ׳ל נם ש*ע נהורין וע״ס‬
‫וזהו פי׳ כי על כן עכרתם על עכדיכ׳ כלומר‬
‫לא‬ ‫שלמה‬
‫‪T‬איס והפורה הקדושה משבח את אברהם‬
‫אפ״ה במדס הכנסס אורחים ומפרש כל דיבור‬
‫ודבור שאמר להמצאכיס ההם ממנין הכצסס‬
‫אורחים ודרשינן בגמרא גדולה סכנסס אורחים‬
‫מהקבלת פני השכינה והבאתי בספרי טהרת‬
‫הנפש בשם מדרש חנסומא סכר הכנסת אורחים‬
‫סוא שידה להם בניס ומבואר בס״י כאשר‬
‫הקב״ה רוצה לעשוח חסד לישראל אז הוא ית׳‬
‫מזמין לו אורחי' הגונים כדי שירףס מצות הכנסת‬
‫אורחים וסן אפילו אס לפעמים נגזר עליו על‬
‫אדם איזה גזרה רעה ח״ו אס יש עליו מלאך‬
‫מליץ בעדו שקיים מצות סכנסת אורחים בטוב‬
‫לב ובשמחה עצומה וגס קייס מצות הצדקה אז הוא‬
‫מבטל ממנו הגז״ד ולפעמי׳ הקב״ה בכבודו ובעצמו‬
‫שולח לו אורח הנון אשר יש לו אבות הקדושי׳‬
‫בעולם האמת ובהיותו מכניס האורח הזה לביתו‬
‫בכבוד כא‪ 8‬ר לו נאה ולא יאה ונותן לו צדקה‬
‫בסבר פנים יפות ובכל מאמצי כס אז האבות‬
‫הקדושים של אותו האיש מליצים בעדו ומלמדי׳‬
‫עליו זטת לפני הפמליא של מעלה לפדות‬
‫אותו ‪ p‬הגזר דין שנגזר עליו וגדולה הכנסס‬
‫א ורסיס יותר פחלמת חורם כמו שהבאתי‬
‫למעלה מן הזוה״ק ובהיות כן יוכל האדם לבטל‬
‫א׳ ע מלימודו כדי לקיים מצות אורחים בשננסה‬
‫ובטוב לב כי לא המדרש עיקר אלא המעשס ‪:‬‬
‫ו ע ת ה יתבאר הפסוק אס נא מצאתי חן ג עי ^‬
‫אם נא גימ׳ הוי״ה א״ד ע״ה וזהו‬
‫תלכו עמי‬ ‫אס‬ ‫המתקת סדיני׳ כלומר‬
‫כחסד אז בוודאי מצאתי סן בעיניכם והתעכבו‬
‫אצלי כדי שאוכל לקיים מצות הכנסת אורחי׳‬
‫אל נא עם‬ ‫באנשים מכובדים ומהוגנת‪.‬‬
‫גימ׳ אלקי׳ כלומר אבל אס‬ ‫האותיות‬
‫תלכו ממי בדיני׳ ח׳ו אז תעטר מטל עבדך‪.‬‬
‫ויהי כאשי־ אברסס אע״ס ראה כי המלאך‬
‫עשה רצוט לילך לביתו ויוכל לקיים מצות‬
‫הכנסת אורת ים אכן יצטרך לבטל א״ע מלימודו‬
‫כסו שירשינן קייס אברהם אבינו כל סתורה‬
‫כולה עד שלא נ תני לזה אמר יקח נא מעט‬
‫מים‬
‫דרא‬ ‫תפארת‬
‫געשו פ׳ ס גייו׳ אוכל ס״ע נסולץ ‪p'B 6‬בל‬
‫ובטן רשעים סחטר »לס ובטן גי»׳ אוכל ‪r1‬״ ‪p‬‬
‫בלומר אכל אצל רשעים ‪D‬ס‪p‬ר סכוונס סזאה‬
‫יפן כי כווכמם סוא רק ל»לאו» סאומם וסכס‬
‫ר' ס וק״ר! של כל הפקוק ואקסס ג*»׳ אטסר‬
‫פ״י « יבא‬ ‫ואמקדש בקדושה של מעלה‬
‫שפע רב בעולם גם נוכל לומר באוהן ר״ס‬
‫וק״ס סנ״ל ניע' הסס אל פשוט ובמקפר הקדמי‬
‫וס‪ 05‬סר״ס בעקפר סקדעי זאן< גס עוד סר״ס‬
‫בכפל וגם ד׳ מלד סד״ס בכפל וסשס אסי״ה‬
‫בכפל ובאהוריה והליקר פכילין דרסמיואז‬
‫נעשה כולו חקד ורסמים‪:‬‬
‫וי א מ ר אדר אס נא מצאתי סן בעירך אל נא‬
‫סעבור מעל עבדיך יקס כא מעט מיס‬
‫כו׳‪ .‬ויל׳׳ד אומרו ג׳ פעעיס נא ולכאורה אך‬
‫פעם אחד מיוסר כי היס ד שיאמר אל סעבור‬
‫מעל עבדך אם עצאהי חן בעיניך יקח מעט‬
‫מים ‪.‬‬
‫ואפ״ל עז׳ס דסנס מבואר בזוס׳ק פ׳ דחי דף‬
‫רע׳ב סי שאיל ואמר אעאי הקדים יברכאן‬
‫זבולון ליששכר והא יששכר אשמדלוהיה כאורייסא‬
‫ואורייסא אקדים ליס בכל אסר אמאי אקדים‬
‫ליס זבולין בברכאן אבוי אקדים ליה עשס‬
‫אקדים ליס אלא זבולון זכס על דאפיק פוהא‬
‫מפומא ליששכר בנ״כ אקדים ליס בברכאן מסהא‬
‫^ לי פ ר ה מאן דקעיד למריס דאורייסא נטיל‬
‫ברכאן מעילא וססא ולא עוד אלא דזכי לסרי‬
‫ססורא מס דלא זכס ב״נ אסרא זכי לאורחא‬
‫ד סברך בססוא עלמא וזכי למהוי ליס סולקא‬
‫בעלמא דאסי סס״ד זבולון לחוף יעים ישמן‬
‫והוא לסוף אכימז כיק דכתיב לחוף ימים אמאי‬
‫אניוה אלא לסוף ימים בעלמא דין לסוף ארוס‬
‫בעלמא דאסי כדכסיב שם ארוס יסלכק עכ״ל‪:‬‬
‫א חינו בר ישראל בואו וראו כמס גדולה סכנקה‬
‫אורסיס ומצוס הצדקה לפני סקב״ס‬
‫מזוסר הנ״ל ומכמה מקומוס וספרים הקדושים‬
‫ומכעס מאמרי סזוסר סקדוש ומנרק ומכל ספרי‬
 ‫שלמה‬ ‫וירא‬
‫ביל נס גי»׳ הס ירדו כגלות בבל ע׳ שנים‬
‫עגות ר׳ח ותשיג עור גבורה תפארת נ©‬
‫גימ׳ השם אהי״ה אל והשס הוי״ה במסחר‬
‫הקדמי וד׳ מלוי הוי״ה באחורי׳ ובאחוריס‬
‫של מלוי כלומר בזה נפתקין כל הדינים‬
‫והתגברו החסרי׳ בעולם וכן נזכה לחסרי‬
‫הנוב׳ס פעתה ומד עולם אפן נס׳׳ו ‪:‬‬
‫וי א מ ר שוב אליך כסת חי׳ והנ׳ כן לשר׳ אשתך‬
‫ושר׳ שופעת פחח האהל והוא אחריו‪.‬‬
‫ול כ או ר ה קשה הא מלח חיה הוא מיושר‬
‫כי היה רי שיאמר שוב אשוב אליך‬
‫לשנס היאה והנה בן כו׳ גס סיבות והוא‬
‫אחריו נפי אך למותר כי היה רי נפי במה‬
‫שאמר ושרה שומעת פתח האהל‪ .‬ונבאר‬
‫עז״ה רהנ׳ נודע כי גדול׳ חשוב׳ שמגעת‬
‫עד כסא הכבוד וגס יוכל לקשר א״ע עם‬
‫השכינה ובהיות השכינה רואה אח הארס עושה‬
‫חשובה שליפה ושומעת אוחו לומד את התורה‬
‫אז הוא במצפה באה אליו להתקשר עמו‪.‬‬
‫וסנה נודע דעיקר חולדוחיהס של צדיקי' המה‬
‫הפעש׳ע אבל איך יוכל הארס לזכות לזה לעשות‬
‫חשובה שלימה כשזוכר חפיר ביום המיתה ואז‬
‫לאחר הפיחה לא מכל עוד לעבור אח הקב״ה‬
‫זלעשוח תשובה כיון שמח נעשה חפשי *‬
‫ו ע תה נפרש המקרא קודש ויאמי זה קאי על‬
‫הצדיק שהוא עוכר להקב״ה שוב אשיב‬
‫אליך פי׳ אעשה חשובה אליך שהוא מגעת עד‬
‫כה״כ וזה אליך להקב״ה אומר גך ועיקר‬
‫החשובה הוא כעת חיה רצ״ל עתה כל זמן‬
‫שאני סי בעוה״ז‪ .‬והנ׳ בן‪ .‬זה המעש״ס לשרה‬
‫אשתך זה השכינ' שהוא מערנוחא דמלכא כנודע‬
‫וזה ושרה שומעת פחח האהל כלומר כאשר‬
‫השכינה שומעת אח הארס פחח האהל זה‬
‫אהלה של חורה שיושב ולומד אח התורה אז‬
‫תיכף והוא אחריו כלומר השכינה באה אחריו‬
‫לקשר עמו ואברהם ושרה פי׳ בהיות הצדיק‬
‫שהוא ב»י׳ אברהם הוא תמיד עס שרה היינו‬
‫עם‬
‫תפ אר ת‬
‫מיס נא ע״ה נימ׳ שם ב״} מים הוא החורה‬
‫פי׳ יהקבל לרצון לפני סבוב״ה מה שאהי׳‬
‫ממעש בעסק התורה עבור המצוה הזאח;‬
‫ונוכל לרמז ט ה ר״ת וס״ת של אומן שני‬
‫הפסוקים ני מ' והנס גדולה הכנסת האורחים‬
‫יותר מקבלת פני משכינה גס אותן ר״ח וס״ח‬
‫גימ׳ ר׳ מלוי הוי״ה בכפל והשם אהי״ה‬
‫פשוע ובהכאה ובמספר הקדמי וחליסר מכילין‬
‫ררחמי ונמחקין כל הדינים ויהא רעוא קמי׳‬
‫שנוכל לקיי׳ מצות הכנסת אורחי׳ וצדק׳ ומעש״ש‬
‫בכל עת ורגע מעתה ועד עולם אפן נס״ר‪.‬‬
‫ד ט ה ר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי‬
‫שלש סאיס קמח סלס לושי ועשי פגות‪.‬‬
‫זהנה לכאורה‪ -‬קשה למה אמר לה המספר‬
‫שלש סאי׳ היל׳ל פשוש מהרי קמס סלח‪.‬‬
‫ונוכל לפרש פז״ה רהנ׳ אברהם אע״ה ראה אז‬
‫בנביא'אח השלש׳ גליות אשר עתיר להיות‬
‫על ישראל היינו שבעי׳ שנ' של גלוח בבל ומאחי׳‬
‫ועשר שני׳ של גלות מצרי׳ וגלות ארו׳ האחרון שהוא‬
‫הגלות המר הזה‪ .‬והנ׳ על הפסוק כל אשר תאמר‬
‫אליך שרה שפע בקולה פירשייי בקול רוה״ק שבה‬
‫למדנו שהיה אברהם שפל לשרה בנביאה‪ .‬ולכן‬
‫אמר ג' כ לשרה שתביס אל השלש גליות שיהיה‬
‫נרי להמתיק׳ ולהנחיל׳ עבור זה ש׳׳י עולמות‪.‬‬
‫וז׳׳ש וימהר אברהם האסלה אל שרה ויאמר‬
‫מהר״י ר״ח היה מבקש רחמי ה׳ גס‬
‫וימהר ר״ח והוא היה מבקש רחמי ה׳‪ .‬של•‬
‫סאי׳ היינו על שלש׳ גליות שלש סאיס זה גלות‬
‫ארוס שלש סאיס עם האותיות וע״ה גיע׳‬
‫גלות אדם אחרון גס סאיס ר*ת סופו יבא‬
‫אליהו ומשיח‪ .‬קמח סלח זה גלות מצרים‬
‫שהי׳ הגזר׳ ח׳ שני׳ והקב׳׳ה ברוב רחמיו וחסדיו‬
‫היה מחסר להם קץ שנים וזה קמ״ח סל״ח‬
‫ר׳ת ח' מצרי׳ חסר קץ רצ״ל ח׳ שני׳ של‬
‫גלות מצרי׳ חסר קץ שנים כי ס״ל של סלח‬
‫גימ׳ צ׳ והקוך של קמח הוא קץ גם הוא גימ'‬
‫וזה ר״י למצרי׳' לושי ועשי עגות זה גלות‬
‫לב‬ ‫שלמה‬
‫נחשב בעיניו‬ ‫מגודל העניוות שבו שאינו‬
‫לכלום ‪:‬‬
‫וז״פ אולי יש חפשי׳ צדיקי׳ פי׳ אולי יש צדיקי׳‬
‫גדולים אשר משיגים נון שע״ב או צדיקי׳‬
‫גדולים אשר המה טחניס להם ת ^ עצה חיך‬
‫להתגבר על היצר כמבואר בפרקי אבות‬
‫כלומר עד שיהי׳‬ ‫בן חמשיס לעצה‬
‫נעשה בן חמשיס צריך ליחן לו עצה איך‬
‫להתגבר על היצ״ה והשיב לו הקביה אם אמצא‬
‫כו׳ ונשאתי לכל המקו׳ בעבורם ואמר עוד‬
‫הפעם הנה יא הואלתי לדבר סי' מה שרצית י‬
‫לדבר כ״כ אליך ולהעיז פני נגדך בלחי מורא יען‬
‫כי אנכי עפר ואפר ושכחתי בהיראה כהנ״ל ואמר‬
‫אולי יחסרון חמשים צדיקים חמשה פי׳ אולי‬
‫לא יהיה צדקיס כ״כ שהשיגו חמשים שע״ב או‬
‫ליתן להם עצה כהנ״ל אכן יהי׳ נמצא שם חמשה‬
‫פי׳ שעוסקים ולומדים בהחמשה חומשי מורה‬
‫לשמה ויאמר לא אשחית אס אמצא שס ארבעי׳‬
‫וחמשה פי׳ אם אמצא צדיקי' שהי' עוסקים‬
‫בבינה כמ׳ש בן ארבעים לבינה וחמשה רצ״ל‬
‫שיהי' עוסקים בחמשה חומשי חורה וזה שביקש‬
‫אברהם אע״ה אולי ימצאון שם ארבעים כלומר‬
‫צדיקי׳ שעוסקי׳ רק בבינה היינו בקבלה והלב מבק‬
‫והשיב לו סקב״ה לא אעש' בעבור הארבעי' ובקש‬
‫אברה׳ עוד הפעם אולי ימצאון שלשי׳ פי׳ שיש‬
‫להם כח להתגבר על היצ״ה כמ״ש בפ״א בן‬
‫שלשי׳ לכח ואיזה גבור הכובש את יצרו והשיב‬
‫לו הקב״ה כמי לא אעשה כו׳ וביקש עוד‬
‫הפעם אולי ימלאון שם עשרי׳ צ לומר כמ׳׳ש בן‬
‫עשרים לרדוף הייט לרדוף אחר המצות ומע״ט‬
‫נם עשרי׳ גימ׳ כתר והוא גימ׳ ה׳ מלך ה׳‬
‫מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד וזהו טשרי ברית‬
‫שזט למלכא והשיב לו הקב״ה לא אשחית כו׳‬
‫וביקש עוד אולי ימצאון שם עשרה פי׳ צדיקי׳‬
‫שיודעי׳ ליחד את עשר ספירות והשיב לו‬
‫הקב״ה לא אשחית בעבור העשרה א ק לא‬
‫מצא >ןס אף אחד מאלו ‪:‬‬
‫ואברהם‬
‫וירא‬ ‫תפארת‬
‫עס השכינה זקנים זקן זה קנה חכמה פי׳ אז‬
‫יוכל לבא לבחי׳ חכמה מלאה באים בימים‬
‫היינו לעוה׳׳ב יוכל לבא עס כל הימים שלא‬
‫יהי' נחסר לו אף יוס אשד כי באותו יום‬
‫שאינו עובר לחקב״ה אינו נחשב לעס ס׳ו ונוכל‬
‫לרמז ר״ת וס״ח של כל הפסוק הזח גימ׳ האד׳‬
‫המקיים את התירה אז השכינה מדבק עמו‬
‫גס גיע׳ השם הוייה בכפל וד' מילוי הוי״ה‬
‫בהכאה והשם אהי״ה פשוק ובהנאה לומר כי‬
‫אז שורה עליו רק חסדי ס' בכל עת וכן נזכה‬
‫לעבוד את ה׳ יומס ולילה באמת ובתמים‬
‫באהבה וביראה ויהי' שורה עלינו שהד אל כל‬
‫הייס מעתה ועד עולם אמן נס׳׳ו ‪:‬‬
‫ויג ש אברהם כו׳ אולי יש חמשי' צדיקים כו׳‬
‫הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני כו'‬
‫ואנכי עמר ואפר אולי ישסרון חמשים צדיקים‬
‫חמשה כי׳ ויאמר לא אשחית אס אמצא ‪00‬‬
‫ארבעי' וחמשה ‪:‬‬
‫ונ ש א ר עלינו חובת ביאור מדוע החסיל מן‬
‫חמש ים הא אנן קיימ״ל שאפילו בשביל‬
‫צדיק אחד נמי הקב׳ה מוחל עונותיהן של ישראל‬
‫ו עו ר ק׳ הלשון הואלתי שאמר )ופירש־י רציתי(‬
‫ומהו השייכות לכאן הלשון רציתי שאמר ועוד בו‬
‫שלישיה להקשות מה שאמר אולי יוזסרון חמשיס‬
‫■הצדיקים חמשה הא כך היל״ל אולי יחסרון‬
‫חמשה מן החמישי׳ גם מה שהשיב לו הקב׳ה‬
‫לא אשחית אם אמצא שם ארבעי׳ וחמשה נ מי‬
‫הוא אך למותר יען שהיה די שיאמר לא אשחית‬
‫ותו לא וזה קאי על ימצא פחות חמשה ‪:‬‬
‫ו ע ל ארבעס אלו אשיבנה בזה האופן דהנה‬
‫נודע מכל ספרי יראים וגם כתבתי מזה‬
‫כ״פ דהעיקר שיהיה האד׳ בעניוות ובשפלות‬
‫גלול ונודע מס״י אשר אצל אוחו אדם שהוא‬
‫ערו מאוד ביותר יוכל להיות נשכח היראה מגודל‬
‫העניוות שבו שהוא מדמה בלבבו שהוא רק‬
‫עפר ורגבי אדמה ומה יש לו לגוש פפר‬
‫להעת לו מורא ממי ולכן יוכל לשכוח בהיראה‬
 ‫שלמה‬ ‫וי ר א‬
‫זרע כלומר ונוכל להיות בחי׳ ח׳׳י מאבימ‬
‫זרע כלומר יהי' זרע קודש מאבינו שבשמי׳‬
‫וזה המעש׳׳ט כי עיקר תולדותיהם של‬
‫צדיקים המה המעש״ט הבכירה ר׳ת ראשית‬
‫החכמ׳ יראת השם בכל כוחו נם הוא גימ׳‬
‫ד׳ מילוי הוי׳׳ה וע׳ס כלומר אז יוכל ליחד‬
‫ע׳ס ואז שור׳ עליו ד מלוי הוי׳ה של‬
‫רחמים וכן נזכ׳ שיהי' שור׳ עלינו רק חסד‬
‫ורחמים אמן נס׳׳ו‪.‬‬
‫וי״י פקד את שר׳ כאשר אמר ויעש ה׳ לשר‬
‫כאשר דבר ותהר כו׳ אשר דבר אתו‬
‫אלקיס ויקרא חברהם כו׳ וימל כו׳ כאשר צר‬
‫אותו אלקים‪.‬‬
‫וקיצ»יה מדוע בתחל׳ כתב פקד ואח״כויעש‬
‫וגס למ׳ בתחל׳ אמר ואח׳׳כ דבר וגס‬
‫למ׳ בתחל׳ ב'פ הוי״ה ואח'כ ב׳פ אלקי׳‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרן לפ׳ד עז׳ה דר^' נודע כי אמיר׳‬
‫הוא לשון רכ׳ דבר הוא לשון קש׳ ובהיות סאדם‬
‫במדרג׳ קנונ׳ אז צריך לדבר עמו באמיר׳ רכ׳‬
‫וכשהוא במדרג׳ הגדול׳ אז יוכל לדבר עמו גס‬
‫בדיבור קש׳ וכמ׳ש נמי בקבלת התור׳ כה תאמר‬
‫ואח״כ תגיד כפירש׳י ע׳ש וכן הי׳ כאן ג׳־כ‬
‫דסנ׳ שר׳ הית׳ בתחל׳ במדרג׳ קנונ׳ כי עדיין‬
‫לא האמינ׳ שתוכל להוליד עוד בן כמ׳׳ש ותצחק‬
‫שר׳ כו׳ ואח׳׳כ בא׳ למדרג׳ גדול׳ ;‬
‫וז׳ש יה׳ פקד את שר׳ כאשר אמר באמיר׳‬
‫רכ׳ יען כי אז הית׳ עדיין במדרג׳ קנוג׳‬
‫ולכן כ תב הוי׳ ה כי כשהבטיח׳ הי׳ נמי בהוי״ס‬
‫כמ״ש ויאמר ה׳ אל אברס למה כו׳ ויעש‬
‫ה׳ לשר׳ כאשר דבר פירש׳י כליד׳ כלומר‬
‫אז כשבאת׳ למדרג׳ גדול׳ אז הי׳ הקב׳׳ה‬
‫מדבר עמ׳ בדיבור קש׳ וכתב עוד הפעם‬
‫כשם כוי״ה כסנ״ל ואח״כ כתב השם אלקי׳‬
‫יען כי כשהבטיח לאברה׳ הבטיח נמי בסשס‬
‫אלקיס כמ״ש אבל שר׳ אשתך כו׳ ואח״ב‬
‫נאמר נ״כ כאשר צוה אותו אלקים יען כי‬
‫בשע׳ שאמר הקב״ה לאברהם שימול בשד‬
‫ערלתו וערלת כל זכר נמי אמר בסשם‬
‫אלקיס‬
‫תפארת‬
‫ו א ב ר ה ם שב למקומו כלומר מי שהוא בחי׳‬
‫אברהם הוא תמיד מוש׳ תשוב׳ להמקום‬
‫ב״ה וא‪ 1‬סוא ממשיך חסד ורחמים לישראל‬
‫וממתיק מעליהם כל הדינים ומכל לרמז‬
‫הר״ת וס״ת של כל הססוח הזה גימ׳ השם‬
‫ע׳ב בכפל ותליסר מכילין דרחמי‪:‬‬
‫ו ת א ט ר הבכירה אל הצעיר אבינו זקן ואיש‬
‫אין בארן ט׳ ‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫ט כ ל לפרש עס״י דרכי המוסר דהנה מבואר‬
‫בגמרא סוכה גדולה צדק׳ יותר מן‬
‫הקרבנות ובהיות האדם עוסק בצדקה ובגמ׳ח‬
‫בעניוות ובשפלות נקרא צדיק וגם כיצ׳ה נכנע‬
‫מפניו ומסייע לו נמי בעבדות סבוב׳ה איך‬
‫שיגיע לחכמה עלאה‪.‬‬
‫ז״ » ותאמר הבכירה זה היצ׳ס שהוא קודם‬
‫להיצ״ס יען שהוא בא לו לאדם מקסנותו‬
‫אבל היצ׳ט בא לו לאדם לשלש עשר׳ שני׳‬
‫ולפיכך נקרא היצ״ה בכיר׳ וגם זקן‪ .‬הצעיר׳‬
‫^ה הצדיק שסוא בעיני עצמו נחשב כאולי‬
‫צעיר הוא עדיין לימי' ולא עש׳ עדיין כלו׳‬
‫בעבדות סבוב׳ה גם הצעיר׳ ע״ה גימ׳ והצדיק‬
‫העובד ה׳ מאהבה‪ .‬ויאמר היצ״ה להצדיק‬
‫אבינו זקן פי׳ העיקר שיוכל האדם להתקשר‬
‫א״ע לאבינו שבשמים הוא רק שיתגבר א׳ע‬
‫מל היצ׳׳ה שנקרא זקן וגם אז יוכל להשיג חכמ׳‬
‫עלא׳ וזה זקן זם קנ׳ חכמ׳‪ .‬ואיש כלומר מי שר‪1‬צ׳‬
‫לבא למדרגת איש‪ .‬אק בארץ רצ׳ל צריך שיהי׳‬
‫בחי׳ אין בארן הזאת בחי׳ עניוות‪ .‬לבא עלנ׳׳ו‬
‫לשון פלי׳ כלומר אז יוכל להיות עול׳ למעל׳‬
‫למדרג׳ הגבוה‪ .‬ואמר עוד להצדיק לכה‬
‫נשק׳ את אבינו יין‪ .‬נשק׳ לשון השקאה‬
‫מיין דאורייתא נשקה ר׳ת נטסר שמירת‬
‫קדישת הזיווג יין גימ׳ סוד את הוא התור׳‬
‫מן א׳ פד תיו׳ כלומר ללמוד סודות התור׳ מאלך‬
‫עד ת׳ אז ונשכב׳ עמו כלומר אז נוכל‬
‫להיות עם הקביה נס ונשכבה ר״ת ותשיג‬
‫במהר׳ כל נון שערי הבינה ונחי׳ מאבינו‬
‫לג‬ ‫שלמה‬
‫כנודט לכל וכמ׳׳ש בזוה״ק פ׳ לך דך ס׳ז ט״ב‬
‫וז׳ל ח׳׳ח בג׳׳ד כד אשתכחו זכאין בטלמא ויתפרו‬
‫ברכאן לטלמין כלהו כיון דאתא אברהם איתמר‬
‫ברכאן לטלמא דכתיב והיה ברכה מאי והיה‬
‫ברכה רמז דישתכחין בגיניה ברכאן לטילא‬
‫ותתא דכתיב ונברכו בך וכו׳ וכתיב ואברכה‬
‫מברכיך אתא יצחק אודט לכלהו דאית דין‬
‫ואית דיין לטילא להתסרט מרשיפיא ואיהו‬
‫איתטר דינא נפלמא בגין דידחלון ליה לקוב׳ה‬
‫בני טלמא אתא יטקב ואיתטר רחמא בטלמא‬
‫ואשלים מהימנותא בטלסא כדקא חזי ביומוי‬
‫דאברהם מאי כתיב ביה ומלכא צדק מלך שלם‬
‫אחפטרא כורסיא כדוכתא וכדין אשתכח מלך‬
‫שלם בלא סגימו כלל הוציא לחם ויין דאסיק‬
‫מזונין כלסו כדקא יאות הוציא לחם ויין דלא‬
‫אתמנט נרכאן מכלהו טלמין הוציא כד״א תוצא‬
‫הארץ מדרגין לפילא אפיק מזונין וברכאן‬
‫לטלמין כלהו והוא כהן לאל טליון דאשתכח‬
‫כלא בשלימו מלאה כדקא חזי להתחזאה כמה‬
‫דחייביא טבדי פגימי בפלמא ומנטו ברכאן‬
‫הכי נמי בגין זכאין אחיין ברכאן לפלמא‬
‫ובגינייהו אתברכון כל בני טלמא טכ׳ל ובהיות‬
‫כן צריך האדם להתקשר א״ט להצדיק אמיתי‬
‫כדי שיהיה כלי ראויה להתקבל השפט הטליונה‬
‫אבל הפיקר שיהיה בשפלות ובפניוות גדול‬
‫ואז נמתק כל הדינים מטליו ונתהפך לחסדים‬
‫גדולים ‪:‬‬
‫ו כ ל שיח השדה נורם יהי׳ בארץ וכל טשב‬
‫כע״ ש בס׳ בשלח היש ה׳ בקרבנו אם אין‬
‫פי׳ מן ה׳ גבורות נטשר‪ s‬נמי יש היינו‬
‫ש׳י טולמות כאשר ה׳ בקרבנו וזה היש ה׳ יש‬
‫כהנ׳׳ל ואימתי נטשה זאת ואמר הפסוק אם‬
‫אין רצ׳׳ל בהיותו בחי' אין בשפלות ‪:‬‬
‫ו ס בו א ר בזוה״ק פ׳ בראשית דך כ״ה פ׳׳ב וז״ל‬
‫וכל שיח השדה דא משיח ראשון טרם‬
‫יהיה בארץ וכל טשב השדה טרם יצמח דא‬
‫משיח שני ולמה בגין דלית תמן משה למפלח‬
‫לשכינתא‬
‫וירא‬ ‫תפארת‬
‫אלקים כמ״ש ויאמר חלקים לאברהם ופתה חת‬
‫בריתי תשמור כו׳ המול ימול לכם כל זכר‬
‫ומכאן נוכל לראות איך כי הדינים נמי חסדים‬
‫המה אט׳ג שכתב אלקים טכ׳ז הי׳ חסדים‬
‫וגם וה׳ סקד ר׳ת גימ׳ אלקים‬ ‫גדולים‬
‫שרה כאשר אמר ר״ת טס סאותיות גימ׳ה שס‬
‫בן בהכאה כאשר אמר ר׳ת השם אהי׳ה ‪:‬‬
‫ו ת א מ ר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה‬
‫כי ילדתי כן לזקוניו ‪ .‬ו ל כ או ר ה קשה‬
‫וטוד‬ ‫קושית רש׳י למה מלל ולא דבר‬
‫יש לבאר מלת לזקוניו שהוא לשק רבים ור^׳ל‬
‫לזקינו לשון יחיד ‪:‬‬
‫י ב ט ר ם כל נבאר הפסוק בס׳ לך ומלכי צדק‬
‫מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן‬
‫לאל טליון ויברכהו ויאמר כרוך אברם לאל‬
‫מליון קונה שמים יאיז • ויל״ר מדוט אמר‬
‫קשה אומרו‬ ‫הלשון הוציא ולא נתן וטור‬
‫ויברכהו ויאמר כרוך אכרם וקשה ממ״נ אם‬
‫רצה לפרש מהו הברכה היה צריך לפרש‬
‫מה שבירך אותו ואם לא רצה לפרש במה‬
‫שבירך אותו למה אמר ברוך אברם הא היה‬
‫די במה שאמר ייברכהו אנן ידט־נן שבירך‬
‫אותו ולמה אמר טרד ברוך אברה שהוא מיותר‬
‫ומידי דברי בו זכור אזכרנו טוד מה שכתב‬
‫בפ' בראשית ‪:‬‬
‫השדה נורם יצמח כי לא המנויר ה׳‬
‫אלקי׳ טל הארץ ואדם אין לטבוד את האדמה‬
‫וכו׳ והנה לכאורה קשה למה נחלק לשנים‬
‫וגם כפל לשונו ומדוט לא אמר בחדא מחתא‬
‫יכל שיח ומשב השדה מרם יהיה בארץ כי לא‬
‫המנויר כו׳ ;‬
‫ונ ה ר ץ טז׳׳ה דהנס ידיטה כי הצדיק הוא‬
‫המשפיט באמת לכל ישראל ומיקר ירידת‬
‫השפט מן טולם הטליון הוא רק בזכות סצדיק‬
 ‫שלמה‬ ‫וירא‬
‫למלכא‬ ‫ויקרא לפניו אברך וחרגומו דין אבא‬
‫עכ״ל ודפח״ח ‪:‬‬
‫ולפ״ד־ נוכל עוד לומר והי׳ לנו לאב‬
‫דסנה לנו נימ׳ אלקיס כלומר אפילו השם‬
‫אלקיס שהוא בחי׳ דין סוא כעצמו נמי יחהפך‬
‫לרחמים כאב ‪:‬‬
‫עיני כל‬ ‫נחהליס‬ ‫סע״ה‬ ‫דוד‬ ‫וז׳ ש‬
‫אליך ישברו ואחה נוחן להם אח אכלם‬
‫בעחו פוחס אח ידיך ומשביע לכל סי רצון ‪.‬‬
‫ונ ש א ר עלינו חובח ביאור הדבר הא אכלם‬
‫הוא לפון רבים בעחו הוא לשון יחיד‬
‫סוא לשון נוכח‬ ‫פוחח הוא לשון נסחר‬
‫ומשביע נמי לשון נסחר ומדוע לא אמר‬
‫חפחח אח ידיך וחשביע לכל ח־ רצון ומדוע‬
‫לא אמר בעחס נמי לשון רבים‪.‬‬
‫ולפי דעסי יובן דסנה לפי האמח הצדיק‬
‫נקרא כל כרכא דכלא ביה כמ״ש בזוה׳יק‬
‫כמה פעמים והצדיק מבקש רצון מהקב״ה‬
‫להשפיע לישראל סשפעוח טובוח וז״פ עיני‬
‫כל אליך ישברו כלומר עיניהם של צדיקים‬
‫הנקראים כל אליך ישברו ומה זה אשר המה‬
‫ישברו להשפיע לכלל ישראל כל טוב וז'פ‬
‫ואחה נוחן להם אח אכלם פי׳ אחס מפרנס‬
‫הצדיק בזמן‬ ‫של‬ ‫ישראל בעתו‬ ‫כלל‬
‫שמחפלל אלץ ואמר פוחס את ידיך כלומר‬
‫הצדיק הזם פוחח אח ידיך היינו שערי‬
‫הצינורוח של רחמים בחפלחו ומשביע לכל חי‬
‫רצון סי׳ ובזה הוא משביע לכלל ישראל ‪.‬‬
‫בהתורה כל היום כדי להעלוח מקור הברכה‬
‫כע״ש בזוה״ק פ׳ אסרי דף כ*ח ואתה נוח ן‬
‫לסם אח אכלם בפחי מאן עחו דא עחו‬
‫דצריק דמטרנוחא דאקרי עתו כו׳ עיני כל‬
‫אלין ישברו ת״ח בשעחא דסאי כל מבסס לעתו‬
‫ומחסברא עמיה כלהו עלמין בסידו כלהו עלמין‬
‫בברכאן כדין של»א אשתכס בעלאי וחחאה‪.‬‬
‫ולכאורה אין להבין המאמר הזה אכן לפי‬
‫דרכנו הנ״ל יובן היטב בם*ד וזסו פי׳ מאן עחו‬
‫דא עתו דצדיק כלומר אוחו העח שהצדיק‬
‫מתפלל‬
‫תפארת‬
‫לשכינחא דעליה אחמר ואדם אין לענוד אח‬
‫האדמה וכו׳ ד״א וכל שיח השדה אלין צדיקייא‬
‫דאינון מסערא דצדיק ח׳׳י עלמין שי״» אוחיוח‬
‫ש׳ ח״י חלת אכפין דאלנא ואינון נ׳ אבהן ומן‬
‫ס׳יי עלמין עכ׳׳ל הרי משמע מכאן כי בלחי‬
‫צדק אמיחי א״א לו לאדם לקבל השפעה כי‬
‫הצדק הוא הצנור אשר דרך נו מעביר השפע‬
‫העליונה לבלי ישראל‪:‬‬
‫מן‬ ‫לצבי‬ ‫ה׳‬ ‫צמח‬ ‫בספר‬ ‫כע״ ש‬
‫כבוד אדוני סוחני זקיני הרב הצדיק‬
‫אספקלריא המאירה וכו׳ פוס׳ צבי זצוקללה״ה‬
‫מ״ק נדבורנא ון״ל והיה ברכה כחב בעה״ע‬
‫בשה במסורה והיה ברכס והיה חמיס והיה נכון‬
‫לבוקר ומלה אלי ההרה והיה בס וסיה לי‬
‫לאב והיה לנו לאב ולהבין הפנין דהנה ברכס‬
‫פירשו המקובלים בריכה והענין שנשאו לאברהם‬
‫לבריכה ולצינור להביא השפע רב בכל העולס‬
‫תם והיה ברכה וידוע שלציבור המקלח מים‬
‫צריך לראוס שלא יהיה בו שום שבירה שאס‬
‫הוא גשבד או נסדק אזי המים יוצאים דרך‬
‫שבירה כן צריך הצדיק שיהיה חמים שלא ישפיע‬
‫להחיציניס ח*ו וזה והיה חמים וידוע שכל השסע׳‬
‫נשפעח מבוקר פי׳ מבוקר דאברהם לכל היום‬
‫טלו כמו ששואבין פיס מבוקר לכל היום‬
‫טלו וזה וסיה נכון לבוקר וזם צלוהא דשחריח‬
‫בחיקן אברהם כדי להביא השפעח החסדים‬
‫לכל העולם ואסר שהצדיק מביא השפעה ע*י‬
‫החפלה צריך הוא אפר זה להיוח דבוק‬
‫ולדבק בו כדי שיוכל אח*כ להמשיך השפע‬
‫ע״י חפלחו וע׳׳ד שאמרו חכז״ל כל המרפה‬
‫א׳ ע מד׳׳ח אין חפלסי נשמעח כי עיקר שמיעח‬
‫הספלה הוא ע״י שהצדיק דבוק בו כל היום‬
‫בדביקוח במקור הברכוח וזה ועלה אלי ההר׳‬
‫והיה שס רצ״ל שחהיה דבוק בו ואז והיה‬
‫לי לאב שבחי׳ אב הוא מה אשר חלילה הקב״ה‬
‫גתר גזרה והצדיק מבטלה כי הוא בחי׳ אב‬
‫עד״ש בזוה״ק כאולי עשני עבדני לעילא ועד״ש‬
‫לד‬ ‫שלמה‬ ‫וידא‬
‫וזהו‪ ,‬וייצר ה׳ אלקיס את האדם כו׳ ויהי‬
‫הארס לנפש חיה כלומר הוא היה צדיקונזשפיע‬
‫חיות לישראל יען כי הוא התפלל לפני ארון כל‬
‫כדי להמשיך השפע העליונה ‪:‬‬
‫כע״ ש בתקוניס וישם שם את הארס אשר‬
‫יצר רא עמורא ראמציעותא כלומר דהוא‬
‫עמורא דאמציטותא היינו הממוצע בין ישראל‬
‫לאביט שבשמים ועלייהו אתמר וייצר ה׳ אלקי׳‬
‫את הארס עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת‬
‫חיי• כו׳ רצר צייר ליה בחרין עלמין בעלמא‬
‫דין ובפלמא דאתי)כלומר שיהיה מושל בעוה*ו‬
‫ובעוה״ב רצ״ל שיוכל ליזמשיך השפע מן זה‬
‫עולם העליון לעולם הזה( ויפח באפיו נשמח‬
‫חיים רא נשמת כל חי ויהי הארס דא רוחא‬
‫רחיי כלומר הוא נתן חיות לכל אדם בזס‬
‫שהוריד השפע‪ .‬היוצא לנו מזה שעיקר המשכח‬
‫השפע מן עולם העליון לעוה״ז •ו אר ק באמצעות‬
‫הצדיק שהוא שפל רוח ומברך מאה ברכות ככל‬
‫יום בכוונת הלב ‪:‬‬
‫וז א ת ידוע כי הצדיק הרוצה להשפיע לישראל‬
‫צריך להיות לו ב׳ מיני השפעות יען כי‬
‫בעצמו צריך לקבל תחלה שפע עליון שיהיה‬
‫ראוי ומוכן להעלות לעולם עליון ואח׳כ כשעולה‬
‫אז מקבל שפע חב׳ להשפיע לישראל‪ .‬והנה נודע‬
‫כי מלת ברוך של תפלת שמ״ע עושה השביל‬
‫להעלות לעולם עליון ודרך ט יורד השפע‬
‫לאתה שהוא חסד ור״ח אשר תנה הודך ןאח״כ‬
‫להוייה שהוא תפארת ואח״כ לאלקיס שהוא‬
‫גבורה נמצא לפ״ז צריך שיהי׳ להצדק ג׳ מדו׳‬
‫הללו חג״ת ואז יוכל לקבל השפע אבל השפע‬
‫הזאת הוא רק לצורך עצמו ולא ליזשפיע לאחרי׳‪.‬‬
‫אכן אסר שנתברכו המרות לצורך עצמו חזרו‬
‫פור למקורם לבינה ותכמה כדי לקבל השפע‬
‫ולהוריד למטה‪ .‬והנה אברהם היה מרת חסר‬
‫ויזיה בשחלות גדול ער מאור כנודע והיה מברך‬
‫יום בכוונת הלב‬ ‫בכל‬ ‫מאה ברכות‬
‫ולכן היה אז ראוי ומוכן להמשיך השפע לבני‬
‫ישראל ממקור עליון אבל היה נחסר לו עדיין‬
‫אותן‬
‫תפארת‬
‫מתפלל לפני ר‪v‬קב*ה לר‪ pv‬פיע שומת לישראל‬
‫ז‪-‬ז*פ ת׳ס בשעתא דר‪v‬אי כל מבסס לעתו כו׳‬
‫בלומר הצדיק שנקרא כל מתפלל לפני הקב״ה א ‪t‬‬
‫כלהו עלמין בחידו כלסו עלמין בברכאן יען‬
‫ט הוא מוריד השפע העליונה לעוס״ז כדן‬
‫שלמא אשתכ» בעלאי ותתאי כלומר גס בעולמות‬
‫עליונים שמחים המה בהמשכת השפע לעוה״ז‬
‫ונודע כי הצריק נקרא שרה על שס שיוצא‬
‫השרה לשיח ואין שיח אלא תפלה כמ״ש ויצא‬
‫יצחק לשוח בשדה וכמטאר בזוה״ק הכיל וכל‬
‫שיח השדה אינון צריקיא ראינון מסערא דצריק‬
‫ת״י עלמין‪ .‬וררשינן בגמרא אין שיח אלא ספלה‬
‫שנאמר תפלה לעני בי יעעוף ולפני ה׳ ישפוך‬
‫שיחו ונאמר אשפוך לפניו שיחו וי‪:‬נה הצדק‬
‫גק רא ען כמ״ש מיש בה ען אס אין כלומר אם‬
‫׳יש בה צדיק שיהי׳ בעיני מצעו בחי׳ אץ בעניוות‬
‫ובשפלות דעיקר שיהי׳ במדרגות עניוות בחי'‬
‫תולעת ‪.‬‬
‫ב ע ״ ע עולת תמיד העשויה בהר סיני‪ .‬נוכל‬
‫לומר ולפרש עולת אותיות תולע רצ״ל‬
‫כל אדם צריך להיות בחי׳ תולעת כמ״ש דור‬
‫הע״ה ואנכי תולעת ולא איש‪ .‬העשויה בהר‬
‫מיר פי׳ יעשה א*ע כהר סיני הנמוך מכל‬
‫קהריס ובו בחר הקב״ה ליתן את התורה לישראל‬
‫להראות לכל איך שיקב״ה בוחר רק בעניו ‪:‬‬
‫ו ע ת ה מתורך הפסוק בשוב שעה ודעת בה׳‬
‫בראשית וכל שיח השרה שרם יהיה‬
‫ג א י ז כלומר עדיין לא היה צדיק בארץ שנקרא‬
‫שיח השדה שיתפלל לפני ארון כל להמשיך השפע‬
‫מן עולס עליון לעוה׳ז ועבור זה וכל עשב‬
‫השדה שרם יצמח כי לא המשיר ה׳ אלקיס‬
‫על הארץ וארס אין לעבוד אח האדמה כלומר‬
‫עכור זה לא המשיר כי עריץ לא היה אדם‬
‫שיהיה בחי׳ אין לעבור את הקב״ה בבחי׳ אדמה‬
‫היינו בעניוות וכמ״ש אע״ה ואנכי עפר ואחר‬
‫פי' מי שחצה לקיים את התורה שפתח בה‬
‫הקנ״י‪ :‬באנכי הוא מוכרח שיהיה בחי׳ עפר‬
‫ואפר כי בלתי זאת לא יוכל לקיים את התורה‬
 ‫שלמה‬ ‫וירא‬
‫מספר קטן של לחס הוא מספ״ק של סו״ת של‬
‫פותח את ידיך ע׳׳ה והוא מלאך הממונה על‬
‫הפרנסה נם השס הזה עס האותיות נימ' השם‬
‫דיקרנוסא שהוא שס של פרנסה כנודע נס‬
‫הנקודין של יין נימ׳ הוי׳׳ה יען כי קשה פרנסתן‬
‫של ארס כקי״ס ולכן צריכין רחמיס גדולים‬
‫לזה ולכן מלת לחם נים׳ נ׳ הויות של רחמיס‬
‫א״ל הוי״ה אהי ’ הג‬
‫והנה שס בן נח כאשר ראה איך כי אברהם‬
‫אבינו הוא הצדיק ב איז ומעתה הוא‬
‫יהיה הצינור של ישראל להשפיע להם‬
‫עדיין נחסר לו‬ ‫השפע הטוב אכן כי‬
‫עוד מלת ברוך שהוא השביל להעלות לעולם‬
‫העליון לכן בירך אוהו בברכה זו שישיג‬
‫השביל הזה וז׳ש ויברכהו ומפרש במה ברכהו‬
‫ויאמר ברוך אברס כלומר ישיג את מלת ברוך‬
‫שהוא השכיל‪ .‬לאל עליון פי׳ כדי שיוכל להעלות‬
‫לאל עליון קונה שמיס וארץ כלומר שיקנה‬
‫השפע בשמים וימשיך אותה לישראל הדריס‬
‫על הארץ ;‬
‫ונוכל עוד לומר ברון ר״ת בשמחה רבה ואמרו‬
‫כולם נם נימ׳ השס הוייה והשה אלקי׳‬
‫באחוריס עס משכי כוללים ס׳ת בשמחה רבה‬
‫ואמרו כולס נימ׳ בכל עם האותיות וע״ה‬
‫כלומר כשהצדיק מתפלל בשמחה רבה אז ממש־ך‬
‫ישועות רבות על כל ישראל וממתיק פעליהס‬
‫כל הדינים ואז ואמרו כולם מלת ואמרו הוא‬
‫לשון שבח כמ״ש אמרו צדיק כלומר כולם משבחי׳‬
‫ומפארים אותו הצדיק שמשפיע לר‪ av‬כל טוב‬
‫ומברך אותם בברכת נכל וזה הוי״ה אלקים‬
‫המתקת הדינים ‪:‬‬
‫ו ע ת ה מ תויז הפסוק היטב ותאמר מי מילל‬
‫לאברהס הניקה בניס שרה מלת‬
‫מי הוא בסי׳ עניוות מלל ניס' מאה כלומר‬
‫המרות שהיה בו‬ ‫אותן שני‬ ‫עבור‬
‫באברחס היינו בחי׳ עניוות ונס מה שבירך‬
‫בכל יוס מאה ברכות נרם לי שיוכל להניק את‬
‫הבניס בני אל חי באמצעות השכינה שנקראת‬
‫סרה‬
‫תפארת‬
‫אותן שני המדות גבורה תפארת אכן כשנולד‬
‫יצחק נחקק צ ודת יעקב בכסא הכבוד הכבוד‬
‫יען בי היה ראוי ומוכן להוליד אח יעקב ואז‬
‫נתהוה באבר הס אע״ה כל אותן המדות‬
‫חנ׳ת ‪:‬‬
‫וד ש בתקו ניס ובנין דיעקב דאיהו דיוקנא‬
‫חקיקה בסיהרא סמן אתמר ביה לא‬
‫הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ‪:‬‬
‫ו ל כ או ר ה אין להבין המאמר הזה ומהו הסמיכו׳‬
‫זה לזה ולפי דרכנו יובן כי אן נשלס‬
‫כאברהס אע׳ה השלשה מדות והיה בכוחו להמשיך‬
‫השפע למטה לישראל ועבור זה לח ח ט ט און‬
‫כיעקב ולא ראה עמל בישראל יען ט היה‬
‫צריך להשפיע להס השפע ואס היה רואה בהה‬
‫עמל ואון אז לא היה באסשי ח״ו להשפיע להס‪.‬‬
‫וז׳׳ש ה׳ אלקיו עמו ותרועת מלך בו כלומר‬
‫עבור אותן השלשה מדות הללו נתחבר‬
‫עמהס הקב״ה ומשפיע להס כל טוב וכשנתהוה‬
‫באברהם אע״ה השלשה מדות הללו אז נחסר‬
‫לו עדיין השביל שהוא מלת ברוך כהנ׳׳ל שיוכל‬
‫להעלות לעולה העליון ‪ .‬נס נודע מספרי קבלה‬
‫המה‬ ‫התורה‬ ‫אותיות‬ ‫סכ״ב‬ ‫כי‬
‫מרומזים באות ראשון ואחרון של מלת ברוך‬
‫שהס ב״ן כלומר עבור שמקיים כ״ב אותיות‬
‫התורה יזכה לקבל השביל להעלות לעולס עליון‬
‫נדי לקגל השפע העליונה ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נחפשה דרכנו ונשובה לתרץ הפסוק‬
‫בטוב טעה ודפת‪ .‬ומלכי צדק מלך שלס‬
‫הוציא לחס ויין כלומר הוא היה אז הצדיק‬
‫ב א ת והשפיע להס לישראל לחס ויין והוא כהן‬
‫לאל עליון פי׳ עבור שהים כהן לאל עליון‬
‫והיה צדיק נדול לכן היה בכואו להוציא שפע‬
‫לישראל »נן עולס העליון נס יין עס הנקודין‬
‫ועם האותיות וע״ה גימ׳ מאה רצ״ל שהיה‬
‫ברכות בכל יוס בכוונת‬ ‫מאה‬ ‫מברך‬
‫הלב בכוח זס היה יכול להשפיע לישראל ולבקש‬
‫רחמים עליהס מאח א חז כל למחול להס‬
‫עונותיהס ולכן לסס אותיות מחל נס חמל נס‬
‫לה‬ ‫שלמה‬
‫טנור זה למעלה נם ר׳ת של כל הפסוק גינו׳‬
‫השם אל והשם אהי״ה ביודין בההין באלפין‬
‫ינמתק השם אלקים להיות כולו רחמים והסריס‬
‫מעתה ועד עולם אמן נס״ו ‪:‬‬
‫ויג ד ל הילד ויצמל ויעש אברהם משתה גדול ביום‬
‫הגמל את יצחק‪ .‬ו ק ש ה מדוע אמר‬
‫ויגדל י‪:‬צחק‬ ‫בתחלה ילד ואס״כ יצחק והיל״ל‬
‫ויגמל ויעש אברס׳ משסה גדול ביום סנמל אותו ‪:‬‬
‫ונו כ ל צתרן עז״ה דסנה מי בעושק בגמ״ח יוכל‬
‫מאוד אבל‬ ‫לבא למדרגה גדולה‬
‫העיקר שיהי׳ בעניוות ובשפלות גדול נאלר‬
‫עדיין לא עש׳ כלום בעבדות הבוב״ה ‪:‬‬
‫וז״ש ויגדל הילד ויגמל כלומר מי שרוצה לבא‬
‫למדרגה גדולה שיהיה נקרא גדול הדור יהיה‬
‫בעיני עצמו כילד שנולד בלתי מעש״ט כך ידמ׳‬
‫בעצמו ובלבבו לו נן יחשוב תמיד ויגמל פי׳‬
‫שיעסוק בגמ״ח שהוא גדולה מן הקרבנות ויעש‬
‫אברהם נלומר שעשה משתה לאנשים כדי לעשות‬
‫גמ״ח גדול נלומר עבור זה נעשה גדול הדור‬
‫ביום הגמל פי׳ באותו יום שעסק בגמ״ח את‬
‫כלומר שהיה נחשב לו כאלו למד כל התורה‬
‫מאלך עד תיו יצחק פי׳ עבור זה זכה ליצחק‬
‫ועיקר שהי׳ לו עניוות ושפלות גדול דהנה‬
‫אברהם אמר ואנוכי עפר ועפר משה רבינו‬
‫ע״ה אמר ונחנו מה דוד הע״ה אמר ואנוכי‬
‫תולעת ולא איש ומבואר בספרים כי כל אחד‬
‫מהם היה לן נמי כל השלשה מדרגות הללו‬
‫של עניוות וזה נוכל כמי לרמז כאן דהנה ילד‬
‫גימ' לדוד ויעש אברהם משתה ס״ת משה‬
‫גס ר״ת של כל הפסוק גימ׳ השם ע״ב ותליסר‬
‫מכילין דרחמי ס״ת גימ׳ השם אל במלוי‬
‫ובאסוריס ובאחורי׳ של מלוי במספר הקדמי והשם‬
‫אהי״ה בנפל כלומר שורה עליו כל החסדים‬
‫והרחמים ‪:‬‬
‫ו הו כי ח אברהם את אבימלך על באר המיס‬
‫אשר גזלו עבדי אבימלך ויאמר אבימלךלא‬
‫ידעתי‬
‫וירא‬ ‫תפארת‬
‫שרס וסיס מחבי■ כ״באוסיוס ססורסעס ע״ת ‪VT,DP‬‬
‫ליב נפ״ס בכס זה סיה מניק אס בני אל סי‬
‫מ שפיע להם כל טוב וזס שאמרס כי ילדס־‬
‫בן לזקוניו כלומר לזקוניו חלה י ינשמע אסד ע*פ‬
‫פשטוה שס־ס בימי הזקנה וסשניח זס שילדסי‬
‫בן גרם לו שיוכל לסש־ג סשלשס מדוח סללו‬
‫יזג״ה כסנ״ל ובזה עכל להעלות למקום סכמס‬
‫זבינס לקבל השפע מלה זקן נוטריקין זס קנס‬
‫סכמה כטדע ולזס כתב לזקוניו לשון רבים ‪.‬‬
‫יז*פ מי ימלל נבורוח ס' ישמיע כל ססלסו‬
‫כלומר זה שהוא בעיני עצמו נסשב לבסי'‬
‫מי הוא יוכל למלל גבורות ס׳ רצ׳ל ישבח ויוד׳‬
‫לס׳ אפילו כשהולך עמו בגבורה ובדינים ס״ו‬
‫•יודה ו־שבס ויפאר אותו י׳׳ת כי גס זס סוא‬
‫רק מאס ס׳ ולכן ישמיע כל ססלתו היוצא לנו‬
‫מכל זה שצריך האדם לסתקשר א״ע לסצדיק‬
‫אפיס׳ כדי שיוכל ללמוד מענו דרך לעבדות‬
‫הבוב״ס ואז ישפיע עליו כל טוב שלה כזה‬
‫ובבא ‪:‬‬
‫כ ע״ ש בגמרא כתובות דך קי׳א ע״ב כתיב‬
‫)דברים ד׳( ואתם הדביקים גס׳ אלקיכ׳‬
‫סיים כולכם העם וכי אפשר לדבוק בסשכינס‬
‫י הכתיב כי ס׳ אלקיך אש אוכלס הוא אלא כל‬
‫המשיא בתו לת״ס וסעישה פרקטמיא לת״ח‬
‫והמהנה ת״ס מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו‬
‫מדבק בסשנינה ופירש'י מתעקק כממון ס׳׳ס כדי‬
‫להגיע לידם שכר וסם פט ין לעקוק בסורס ע״י‬
‫אלו וכתיב חיים כולכם סיום עיי דבוקין של‬
‫מ״ס יזכו לחיונז‪ .‬ולפי דעתי נוכל לומר מפני‬
‫מס המשיא בתי לת״ס כאלו מדבק בשכינה יפן‬
‫כי סס״ת דבוק תמיד כשכינס‪ .‬וכן סכה להיות‬
‫דבוק בהשכינה בכל עת ולעבוד את הבוכ״ס‬
‫באמת ובתמים אמן נס׳׳ו ;‬
‫ג ם נוכל לרמז בהפקוק מי מלל לאברהם הניקס‬
‫ברם שרס כי ילדתי בן לזקוניו ר״ס‬
‫בטבילת מקוס לכטד שבת טודאי ממשיך כל‬
‫השפעות לכני ישראל וסיס ר׳׳ה ותאמר עי מלל‬
‫גימ׳ אלקים וס״ה ניע׳ רס •כלומר שיתרומם‬
 ‫שלמה‬ ‫וירא‬
‫מצות בתורה‪ .‬ויאמר אבימלן פי' השיב הקב״ה‬
‫להצדיק לא פי׳ מי שהוא בחי׳ לא היינו בעניוות‬
‫ידעתי הוא לשון אהבה כמו כי ידעתיו כלומר‬
‫אותו אדם שהוא בעיני עצמו ללא נחשב לזה‬
‫מי פי׳ זה האדם שאומר‬ ‫הנני אוהב ‪.‬‬
‫בכל עת מי אנוכי משה הוא לשון כנס כמו‬
‫שכתב בפ׳ ויצא ומאשר לאבינו עשה את כל‬
‫הכבוד הזה ושם פירש״ י עסה לשון כנס חדבר‬
‫הזה נימ׳ ברכה ע״ה כלומר זה שהוא בחי׳‬
‫מי בעניוות יוכל להכניס ולאסוף ברכה לכלל ישראל‬
‫נס הדבר הזה עס התיבות נימ׳ לי הכסף‬
‫והזהב כלומר אותו האדם יוכל לומר לי הלסף‬
‫והזהב כמו שאומר הקב״ה יען שהוא בחי' קוב׳׳ה‬
‫שאומר ה קב׳ה פי מופל בי צדיק וסצדיק יוכל‬
‫להשפיע מאותו הכסף והזהב לכלל ישראל‬
‫וזה שאמר עוד ונס אתה לא הנדס לי מלת‬
‫הנדת הוא לשון המשכה כלומר אותו אדם שהוא‬
‫בחי׳ לא תוכל להמשיך אלי כע״ש ואת דכא‬
‫אסכון ‪ .‬ונס אנוכי »י׳ אפי׳ זה שלמד את‬
‫סתורה שפתח בה באנוכי לא שמעתי פי׳ איננו‬
‫שומע אותו בלתי סיום מלת בלתי נמפרע ר״מ‬
‫ילמוד תורה לשמה בעניוות היום ר״ת יתפלל‬
‫מנחה הערבית והשסרית כלומר איננו שומע לו‬
‫עד שילמוד תורה ויתפלל לפני בערוות ובשפלות‪.‬‬
‫ויקח הוא לבון לימור צאן זה ישראל שנקראים‬
‫צאן קדשי׳ ובקר הוא לשון ביקור מעשי׳ כלומר‬
‫הצדיקים לומדים את ישראל דרך איך שיבקרו‬
‫מעשיהם ויתן לאבימלך פי׳ הצד־ק עתן להקב״ה‬
‫מעש״ט של ישראל עם קדושים אז ויכרתו שניה׳‬
‫ברית כלומר הצדיק כורת ברית עם הקב״ה‬
‫להשפיע ליןס לישראל כל שוב‪ .‬נס נוכל לרמז צאן‬
‫ובקר עם התיבות ני מ׳ ואז יבא משיח בן דוד‬
‫כלומר שיהי׳ זכו ואחישנה‪ .‬וז״ש ויקח אבר סס‬
‫שניהם בריס‬ ‫צאן ויסן לאבימלן ויכרחו‬
‫ויצב אברסס אח שבע כבשות הצאן לבדהן‬
‫ויאמר אבימלך אל אברסס מס אלס שבע‬
‫כבשוה סאלס תשר סצבסס לבדכה‪ .‬ולכאורה‬
‫קשס סא כסב וימן לו צאן ולא כסב‬
‫כמם‬
‫תפארת‬
‫ידעתי מי עשה את הדבר הזה ונס אתה לא‬
‫הגדתי לי ונס אנוכי לא שמעתי בלתי היוס‪.‬‬
‫ונ ש א ר עלינו חובת ביאור מדוע כתב נ'‬
‫פעמיה דבר אחד ויאמר אבימלך לא‬
‫ידעתי כו' וג® אתה לא מנדת לי כו׳ ונס אנכי‬
‫לא שמעתי כו׳ הא ממה שאמר לא ידעתי‬
‫מוכח אפר בוודאי לא הונד לו ונס לא שמע‬
‫מזה כי אס הונד לו או שמע מזא לא היה‬
‫יכול לומר לא ידעתי ועוד יש להפליא מה‬
‫שאמו באר המיס וכי לא היה די שיאמר על‬
‫אודות הבאר ‪ .‬והנה שלשה אלין נפלאו ממני‪.‬‬
‫ואפ׳׳ל עז״ה דיזנה העיקר עבדות של ר‪v‬צדיק‬
‫הוא רק לעורר רחמיס על כלל ישראל‬
‫וללמד עליהס זכוה לפני הקב״ה לכן צריך‬
‫האדס להתקשר א״ע בהצדיק אמיתי אכן‬
‫העיקר הוא שיהיה בעניוות ובשפלות נדול‬
‫יען כ־ בהיותו בא לבתי׳ נדלות אז אין הקב״ה‬
‫רוצה להשניח עליו כלל וכלל ואיכנו שומע‬
‫את תפלתו ‪.‬‬
‫וז"פ והוכיח אברהס את אבימלך כפירש״י‬
‫נתווכח עמו על כך אבימלך זה הקב״ה שנקרא‬
‫אבינו שבשמים ומלכו של עולס וזהו אבי‬
‫מלח באר ר׳ת רוממות אל בנרוכס‬ ‫מלך‬
‫וזהו התפלה אשר צריך האדס להתפלל לפני‬
‫הקב״ה המיס זה התורה עבדי אבימלן זהו‬
‫עמו ישראל שעובדים להקב׳׳ה כלומר הצדיק‬
‫נתווכח תמיד עס הקב״ה על באר המיס‬
‫אשר נזלו עבדי אבימלך רצ״ל אשר עס בני‬
‫יש׳־אל איכס מתפללים בכוונת הלב ואינס‬
‫לימדיס את התורה לשעה וזהו אשר פי׳‬
‫שאינם לומדים אותה והרי הוא כאלו נוזלים‬
‫אותה ועל זה הצדיק נתווכח עם הקב״ה‬
‫וממלין עליסס לפניו ית׳ שאינם יכולים כ׳־כ‬
‫ללמוד את התורה באמת לשמה ולהתפלל‬
‫בכונת הלב עבור נו ד' דחקת הנלות ודחקת‬
‫הפרנסה וזה רמז במלת עבדי ר״ת עבור דחקות‬
‫ישראל בנלות נס עבדי אבימלך ר״ת עבור‬
‫דחקות ישראל בפרנססס אינם יכולים לקיים כל‬
‫לו‬ ‫שלמה‬
‫ושני אותיות אל וזה המתקת הדינים והתגכרות‬
‫סחסדים כטולם וכן נזכה לחסד ורחמים מאתו‬
‫ית׳ אמן נס״ו ‪:‬‬
‫וי הי אחר הדכרים האלה והאלקים נסה את‬
‫אכרהם כו׳ וישכם אכרהם ככוקר ויחכוש‬
‫את חמורו כו׳ ויכקט טצי טולה כו׳‪ .‬ו ה נ ה‬
‫יש להקשות למה כתג השם אלקים שהוא‬
‫דין כא מזה נצמח טוכה גדולה לכל הטולם‬
‫יפן כי ככל סת הוא ית׳ כרוג רחמיו וחסדיו‬
‫זוכר לנו את הפקידה וטושה לנו חסד והיל״ל‬
‫כאן הש» הוי׳ה וטוד קשה מה שאמר דכקט‬
‫טצי טולה וכי הפץ הזה טצי פולס נקרא וכך‬
‫היל״ל ויכקט פצים לפולה ‪:‬‬
‫ואפ׳׳ל טז׳ה דהנה נודט כי הכל מה שטושה‬
‫הקכ׳׳ה לאדם סוא רק חסד גמור וכאשר‬
‫כתכתי מזה כמה פטמים דטיקר אמונת‬
‫הכוכ׳ה שצריך האדם להאמין כאמונה שלימה‬
‫שהוא ית׳ טושה הכל רק לטוכת האדם כי‬
‫חפץ חסד הוא ואפילו כפת ששורה טליו ח״ו‬
‫דינים יאמין נמי כשמו ית׳ שזה חסד גמור‬
‫כי מאתו לא תצא הרפות ואז הוא נקרא אדם‬
‫השלם ‪:‬‬
‫כלומר הקכ״ה נסה‬ ‫והאלקיס‬ ‫וז״ש‬
‫אכרהס כמה״ד לראות אס‬ ‫את‬
‫יטמוד כנסיון גדול כזה ומהו הנסיון שיאמין‬
‫כאמונה שלימה שזה חסד גמור וכן כיה שהאמין‬
‫כה׳ שהוא חסד גמור וטשה כשמחה רכה‬
‫וז׳ש וישכס אכרהס ככוקר שהוא חסד להראות‬
‫להקכ׳׳ה שהוא מאמין כלכ שלם שזהו חסד הוא‬
‫ויחכוש הוא לשון חכשה חמורו לשון חומר‬
‫כלומר פשה רפואה להחומר שלו שיתהפך‬
‫חומר לצורה ויקח לשון לימוד את שני נטריו‬
‫כלומר למד א׳ט לומר כלככו שהוא פדיין כשני‬
‫נטרותו סי׳ שהוא מדיין כנפר זטדיין לא טשה‬
‫כלום כטכדות הכוכ״ה ואס יצחק כנו פי׳‬
‫והתפורר גס את לג יצחק כנו שידט נמי איך‬
‫כי לא טשה מדיין כלום כטוה״ז ויכקט ר״ת‬
‫משה קידוש השם כיראה וכאהכה טצי אותיות‬
‫יטץ‬
‫וירא‬ ‫תפארת‬
‫ויצכ‬ ‫כמה צאן שנתן לו ומה !ה שכתכ‬
‫אכרהס את שכט כנשות הצאן כה' הידוט'‬
‫הא לא דכר מזה כלל והול״ל פשוט ויצכ‬
‫אכרהס את שכט צאן לכדהן וטוד קשה מה‬
‫שאמר אכימלך לאכרהס מה סיה הא היה לו‬
‫לשאול פשוט מדוט הצכת לכדנה שכט ככשות‬
‫וטוד גו שלישיה להקשות הא ככל מקום שנתוכ‬
‫ככש תרגומו אימרא ומזוט כאן תרגומו טל‬
‫ככשות חורפן‪ .‬ועל פי הנ״ל מתורץ היטכ כל‬
‫זה דהנס כשהצדיק מתפורר את האדם לפשות‬
‫תשוכה אז אותו המדרגה טונה שיש כו‬
‫כהצדיק נתטורר נמי כאותו האדם ויוכל‬
‫האדם ־ להשיג מדרגה הזאת פוד יותר יפן‬
‫כי המדרגה הזאת הצדיק מתפורר כו כאדם‬
‫ונניקל לו לכא לזה בלתי טנודתו ולכן יש‬
‫כאיש הזה כת לפטיל טוד יותר לילך למקום‬
‫גכוה כיותר כנודט והנה מדות טנוות ושפלות‬
‫שהיה כו כאכרסם שאמר ואנוכי טפר וטפר‬
‫ומשה רכינו ט״ה אמר ונחנו מה וזה מדרגה‬
‫היותר גכוס והנה כל צדיק הוא נ חי׳ משה‪.‬‬
‫וז"פ ויצא אכרהם פי׳ הצדיק ט ושה מצג‬
‫לישראל את שכט היינו כשכפה ימי שכהא‬
‫ככשות זה ככישת היצר לבדהן פי׳ שיטשו‬
‫השוכס כככישת היצר לכדהן היינו כלתי סייט‬
‫מן הצדיק וזה ויאמר אכימלך כלומר הקב׳ה‬
‫אומר להצדיק מה הנה שכט ככשות הצאן‬
‫אשר הצכתה לכדנה פי׳ אמת שהצכת את‬
‫ישראל שיטשו תשוכה כלתי סייט מן הצדיק‬
‫אכן מה הנה כלומר פדיין צריכין להתפורר‬
‫אותם שיכיאו למדרגת מה שזה מדרגת משה‬
‫רכינו ט׳׳ה שאמר ונחנו מה וזהו שמתרגם טל‬
‫ככשות חורפן כלומר שיהי׳ חריף כככישת‬
‫היצר ככשות ר״ת ויטשה חשוכה שלימה ככל‬
‫כוחו ואז התגכרת החסדים כטולם ונוכל לרמז‬
‫ויאמר אכימלך אל אכרהם מה הנה שכפ‬
‫ככשות האלה אשר הצכת לכדנה טם האותיות‬
‫ר״ת גימ' סשס אהי״ה פשוט והשם אל ששוט‬
‫והשם הוי״ה ככסל וגם כהכאה והשם א מי‬
 ‫שלמה‬
‫א׳פ איך שהוא פומד בפבדות הבוב׳׳ה אז‬
‫יבא לכלל אמת וכשבא לכלל אמת אז וירא את‬
‫המקום מרחוק סי׳ אז רואה איך שהמקום‬
‫ב׳ ה פדיין רחוק ממנו ויאמר אל נפריו סי׳‬
‫הצדיק אומר בלבו שזה ודאי פבור נפריו היינו‬
‫חפאת נפוריו אשר פדיין לא פשה תשובה‬
‫פליהס לכן אומר אל אבריו שבו לכס סה סי׳‬
‫שבו הוא לשון תשובה כלומר פשו תשובה פל פונות‬
‫שפשיתס בפה כל זמן שאני פדיין בפוה׳׳ז‬
‫יפן כי בפוה״ב לא תוכלו לפשות פוד תשובה‬
‫פל אשר חפאתס וז״ש פס סחמו״ר אותיות‬
‫החומר כלומר כל זמן שאני פדיין פס מזומר‬
‫זהו הגון^ וצריך אני לפשות תשובס ולהפוך‬
‫חומר לצורה ואמר הפסוק ואני סי׳ כאשר‬
‫האדם הוא בחי׳ אני היינו הגדלות ‪ .‬והנפר‬
‫סי׳ זה סימן שפדיין הוא דבוק בחפאת נפוריס‬
‫ופבור זה בא לכ>ל גדלות ‪ .‬נלכה פד כה סי׳‬
‫כאשר נרצה לילך פד כה היינו כה תברכו‬
‫כה יהי׳ זרפך כלומר שיהיה ראוי לברכה אז‬
‫ונשתחוה סי' שיהיס לנו הכנפה ונשובה אליכם‬
‫כלומר ונוכל לפשות תשובה פל החנזאיס האלה‬
‫ונוכל לרמז ונשתחוה גימ' כי אנוכי ודאי פסר‬
‫ואסר גס שבו לכס סה כלומר לפשות תשובה‬
‫פל אשר חסאתס בהסה לדבר דברים בסלים‬
‫ח״ו פד כה נוכל לומר כה אתווין דק׳ש סי׳‬
‫נקרא ק׳׳ש במסירת נסש ונוכל לרמז בזה דהנה‬
‫ר״ת וס׳ת של אותן שני הססוקיס גימ׳ חייב‬
‫מאדם לפשות תשובה מאהבה כל יוס ויום פל‬
‫החסאת הנפוריס וכן נזכה לזה אמן ‪:‬‬
‫וי ק ח אברהם את עצי ססולה וישם פל יצחק‬
‫בנו וילכו שניהם יחדיו ויאמר יצחק כו׳‬
‫הנה האש והפצי׳ ואיה השה לפולה ואמר אברהם‬
‫אלקי׳ ירא׳ לו הש׳ לפול׳ בני וילכו שניהם יחדיו ‪:‬‬
‫ו ק ש ה מאי אשמפינן קרא במה שכתב ב׳‬
‫ספמים וילכו שניהם יחדיו הא היה די‬
‫רק בספס אחד ‪:‬‬
‫ואפ״ל פז׳ה דהנה בתחלה היה רק אברהם‬
‫פצמו‬
‫וי ר א‬ ‫תפארת‬
‫יפץ סי׳ נתן לפצמו פצה איך להפלות לה׳‬
‫וזהו פצי הפולה לשון פליה ויקס וילך סי' כדי‬
‫שיהי׳ לו תקומה שיוכל לילך אל סמקוס זה‬
‫המקום כרוך הוא גס מקום גימ׳ הוי׳ה כהכאה‬
‫כלומר שילך למדרגה כ'כ שיקכל את הכל‬
‫כאהבה כאלו הוא חסד גמור ורחמים גמורים‬
‫אשר המה באים משס הוי״ה אשר אמר לו‬
‫אלקיס סי׳ הגם שהקב׳ה אמר לו בהשס אלקי׳‬
‫פכ״ז למד לפצמו דרך ונתן לפצמו פצה לקבל‬
‫באמת ובאהבה ולקדש שמו ברבים באהבה‬
‫ובשמחה שהוא חסד וגס יצחק פשה כמו כן‬
‫בשמחה רבה ונוכל לרמז נמי בהססוק דהנה‬
‫ר׳׳ת של כל הססוק גימ׳ דץ והוא לשון שמחה‬
‫כלומר שהיה שמח א״פ מאוד בהמצוה ופבור‬
‫זה זכה לחסד אל כל היום וס׳׳ת של כל הססוק‬
‫גימ׳ השס אל בהכאה ובאחוריס של מילוי וזה‬
‫חסד גמור וכן נזכה לחסד אל כל היום מפתה‬
‫ופד פולס אמן נס׳׳ו ‪:‬‬
‫ביום השלישי וישא אברסם את פיניו וירא‬
‫את המקום מרחוק ויאמר אברהם אל‬
‫נפריו שבו לכס סם פס החמור ואני וסנפר‬
‫נלכה פד כה ונשתחוה ונשובה עליכם‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשס למה האריך כ״כ בהלשון‬
‫לאמר וישא אברהם את פיניו היל״ל‬
‫סשוס ביום השלישי וירא את המקום מרחוק ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ פז״ה דהנה כל אדס צריך בכל‬
‫פת לסתוח לפצמו את פיניו לראות איך‬
‫שהוא פומד בפבדות הבוב״ה כאשר דברנו מזה‬
‫למפלה וצריך• לראות ולהתאמץ לבא לפניוות‬
‫גדול ואז בניקל לו לבא לבחי׳ אמת ובהיותו‬
‫בא לבחי' אמת אז בוודאי רואה א״פ איך‬
‫שהוא פדיין רחוק מאוד מהקב״ה פביר כי‬
‫עדיין לא פשה תשובה פלאה פל חפאת‬
‫נפוריס ונודפ כי בכל אבר שפשה פבירה‬
‫באותו אבר צריך שיפשה חשובה ‪:‬‬
‫וז״פ וישא אברהם את ם״ת אמת כי זה קאי‬
‫פל כל צדיק כשנושא את פיניו לראות‬
‫לז‬ ‫שלמה‬
‫ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והמציס‬
‫ואיר‪ .‬השה למולה ויאמר אברה׳ אלקיס יראה לו‬
‫השה למולה בני ‪:‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה למה נקט השה ולא בקר‬
‫או טז וטוד קשה אומרו אלקיס יראה לו השה‬
‫למה אמר הלשון יראה ולא אמר אלקיס יזמין השה;‬
‫וי״ל טז״ה דהצה צודט שבכל דור ודור נמצאים‬
‫ל״ו צדיקים כמ׳ש בגמרא אשרי כל תוכי‬
‫לו אלו ל׳׳ו צדיקים שבדור וכל אחד מישראל‬
‫המדבק א׳׳ט בהצדיקיס מהמה או גס בשאר‬
‫צדיקים המה יטלו אותו מן הסט״א לסטרא‬
‫דקדושה שיהי׳ לו טלי׳ גדולה וצודט שכל‬
‫צדיק יש לו באמת אהבת ישראל ורצונו וחפצו‬
‫שימשכו אליו כלל ישראל כדי שימשה להם‬
‫שובות ולהטלות אותם למדרגה היותר גבוה‬
‫וזה שהשיב לו אברהם אלקיס יראה סי׳ אותן‬
‫ישראל שיש לכס יראה מפני אלקיס לו השה‬
‫למולה כלומר לו זה הצדיקים שהס ל״ו המה‬
‫יטלו את ישראל שהם נקראים השה ואמר‬
‫בנו פי׳ ואס לאו בני כפירש״י כלומר ואס‬
‫אותן הל׳׳ו צדיקים לא יטלו אותם אתה בני‬
‫צדיק הדור ותטלה אותם למטל׳ הגבוה נ ס‬
‫הנה האש והטציס ואיה השה למולה ר״ת גימ׳ אל‬
‫הוי״ה ס׳׳ת גימ' ש׳ס כלומר טס לימודהש״ס ממש‬
‫ק ממשיכין חסד ורחמי׳ וכן נזכה להמשיך חסד‬
‫ורחמי׳ טל כל ישראל מט ת׳ ומד טולס אמן נס״ו ‪:‬‬
‫היי‬
‫ו י ך‪ ,‬י ן חיי שרה מאה שנה ומשרים שנה‬
‫ושבט שנים‪ .‬ו ק ש ה קושית רש׳י למה‬
‫בכל סרט שנה ולמה טוד הפטם שצי חיי שרה ונוכל‬
‫להקשות טוד מרוט בהמספר מאה וגס בהמספר‬
‫טשריס כתב שנה ובהמססר שבט כתב שנים ‪:‬‬
‫ונובל לתרן טז״ה דהנה כל אדס צריך להתטורר‬
‫א״ט משינת התרדמ׳ אשר היצר מפיל‬
‫מליו בכל טת ורגט ולמשות תשוב׳ ולטבור‬
‫את ה׳ בבל לב ואותן הימים המה נקראים‬
‫חיים‬
‫הי'‬ ‫תפארת‬
‫עצמו הלך בשמחה ימן שהיה יודט שהוא הילך‬
‫למשות נחת רוח לסקב׳ה ולכן הלך בשמחה‬
‫טצומה אבל יצחק מדיין לא היה יידט מל מה‬
‫הוא הולך ולכן לא הלך בשמחה‬ ‫ולמה‬
‫אבל אח'כ בהיותו שאל את אביו והשיב לו‬
‫למולה בצי אז נתטירר נמי בלבו לקיים כיבוד‬
‫אב בשמח׳ רבה ולמסור נסשו בשביל הקב״ה‬
‫כתב טוד הסטס וילכו שניהם יחדיו מלת‬
‫יחדיו הוא לשון שמחה טל ושמחו תרגומו וחדו‬
‫יחדיו הראשון כמשמטו והשני הוא לשון שמחה‬
‫ימן כי אז הי׳ השמח׳ לשניהם ‪:‬‬
‫ו הנ ה ראיתי בשס הגאון וכו׳ הר׳ נפתלי כ׳׳ן‬
‫ז״ל אב׳׳ד ב״ק סס״ד איתא בגמרא כתובות‬
‫דך ס״ב האי ישראל וגוי דאזלו באורחא לא‬
‫אמצי גוי לסגוי בהדי ישראל אידכרי חורבן‬
‫ביהמ״ק ואס׳׳ה לא אימצי גוי לסגוי בהדי אמר‬
‫ליה לא אמריתו אנחה שוברות חצי גופו של אדם‬
‫א׳ל ס׳ מ מלתא חדתא אבל הא דשנין בה כו׳ ומפ׳ז‬
‫מתורן הכל בתחילה ידמ אברהם שיצחק בנו‬
‫יהי׳ למולה ויצחק לא זרט כלום וכתב קרא‬
‫וילכו שניהם יחדיו שאברהם הלך בטלמות‬
‫ובזריזות כיצחק לקיים דברי ה׳ ואח״כ אמר‬
‫אברהם ליצחק אלקיס יראה לו השה למולה‬
‫בצי והי׳ גבי יצחק מלתא חדתא וגבי אברהם‬
‫מלתא ישינה ואטפ׳כ כתב קרא וילכו שניהם‬
‫יחדיו שיצחק הלך בזריזות ובטלמות במצות ה׳‬
‫ודפח׳ח ‪:‬‬
‫ונו כ ל טוד לרמז שניהם יחדיו גימ׳ משמחה‬
‫גדולה טס התיבות ונוכל טוד לרמז‬
‫בזה וילכו שניהם גימ׳ השס הוי׳׳ה באחוריס‬
‫וגס ד׳ מילוי הוי׳ה באחורים ותליסר מכילין‬
‫דרחמי גס וילכו שניהם יחדיו ר״ת גימ׳ השס‬
‫הוי׳ם פשוט ובכפל ובמספר הקדמי והשם אל‬
‫וילכו‬ ‫פשוט והשם אהייה באחוריס גס‬
‫גי מ' השם ט״ב כלומר שהי׳ שורה מליו‬
‫חסדי ה׳ ‪:‬‬
‫אבי‬ ‫וי א מ ר יצחק אל אברהם אביו ויאמר‬
‫ט‬ ‫תפארת שלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫חיי‬
‫מאוד ‪:‬‬
‫ועפ״ז נפרש מה שאמרו המתפלל צריך שיהי׳‬
‫פניו אל הכותל אותיות כ׳ו ת״ל כלומר‬
‫עיקר התפלה צריך שיהי׳ אל ה׳ שהוא‬
‫גימ׳ כ״ו ולתקן את ת״ל שנה של מצרים י ען‬
‫כי ממס פגמו אז בהשס אהי״ה כנודע ולא‬
‫בהשס הוי״ה ולכן צריך האדם לקשר א״ע‬
‫בסשס הוי״ה ואז יוכל לתקן את ת״ל שנה‬
‫שפגמו בהשס אהי״ה והנה שרה לצד שהיתה‬
‫צדיקת גדולה וראתה בנבואה כמ״ש מפל היה‬
‫אברהם כו׳ והנה ראתה אז בנבואה איך שיהי׳‬
‫קושי השיעבוד גדול מאוד והיתה אז מתפללת‬
‫פליהס לחסור •מסס את מספר קץ שנים וסנה‬
‫העיקר כוונת הצדיק הוא רק להמתיק את‬
‫הדינים מעל כלל ישראל ולהשפיע עליהם כל‬
‫מוב סלה ‪:‬‬
‫וז״ש ותמת שרה פי׳ שהי׳ לה מס׳׳נ בחי׳‬
‫מיתה בקרית הוא אותיות קיר ת' כלומר‬
‫שהיתה מתפללת אל הקיר לאות ת׳ גימ׳‬
‫פרנסה עס האותיות שהיחה מתפללת בכל ע ת‬
‫למשפיע פרנסה לישראל ארבע סוא חברון מלת‬
‫חברון הוא לשון התחברות כלומר שהיתס‬
‫מתחברת לארבעה אותיות הוי' שהוא רחמים‬
‫גמורים בארץ כנע׳ן גימ׳ קץ כלומר סיתה‬
‫מתפללת על ישראל כשיביאו לארץ מצרים‬
‫שהקב״ה יחסר מהס קץ שנה ולזה ויבא‬
‫אברהם לספוד לשרה ולבכותה כלומר לצד‬
‫שהיתה צדיקת גדולה והיתה משפעת מובות‬
‫לישראל ולכן היה מספיד אותה ;‬
‫כמ״>‪ 14‬הרי׳ך בכו להולך היינו למובה שהולכת‬
‫מכס גם נוכל לומר לספוד לספוד לשרה‬
‫ולבכותה ס״ת גימ' זהב כלומר• שהיתה משפעת‬
‫זהב הרבה לישראל ולבכותה אותיות בהכותל‬
‫פי׳ שהיתה מתפללת על ת״ל שנים להשם‬
‫הוי׳׳ה שגימ׳ כ׳ו כהנ״ל ולכן נכתב כ' זעירא‬
‫לרמז שהיתה כבת כ׳ לחעא כפירש׳י גם בקרית‬
‫ע״ה גימ׳ תשובה כלומר שהחזירה את כל‬
‫אדס למועב שיעשה תשובה עלאה כדי שיהי׳‬
‫כלי‬
‫תפארת‬
‫חיים כי יען כי באותן הימים שאינו עובד‬
‫את הקב״ה נקראים ח׳׳ו בחי׳ מת אכן העיקר‬
‫שיהי׳ בעניוות ובשסלות גדול כאשר כתבתי‬
‫כמה פעמים מזה וכל יותר שעובד להקב׳ה‬
‫ידמה בדעתו אשר עדיין לא עשה כלום‬
‫בעבודתו ימ׳ש ובהיות האדם כן מדמה בדעתו‬
‫אז נופל עליו פחד ורעדה ועובד את ה' בכל‬
‫יום מה שיצערך לעשות בשנה כולה ונמצא מושה‬
‫בשבעה ימי שבתא מה שיצערך לעשות בשבעה‬
‫שנים ‪:‬‬
‫וז״ם־ ויהי' חיי שרה מאה שנה פי׳ עיקר החיות‬
‫של שרה סי׳ רק מה שמברכת מאה ברכות‬
‫בכל יום בכל השעה כולה ועשרים שנס עשרים‬
‫גימ׳ ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד‬
‫כלומר שסיתה מתקשרת א׳ע בה' מלך‪ .‬ושבע‬
‫שנים פי׳ באותן שבעה ימי שבתא היתה‬
‫עובדת להקב״ה מה שצריכין לעשות בשבעה‬
‫שנים ולכן נאמר במספר הזה שנים ואמר‬
‫עוד ספעם שני חיי שרה פי׳ כל אותן השנים‬
‫של שרה הי׳ כולן בכלל בחי׳ חי גס ויהי׳ חיי‬
‫שרה מאה ר״ת שמחו ‪ .‬ועשרים שנה ושבע‬
‫שנים ר׳ת למפרע שושו כלומר מי שבא לזה‬
‫המדרג׳ צריך לשוש ולשמוח בעצמו שזכה לזה‬
‫גס ועשרים שנה ושבע שנים ר״ת גימ׳ תרי׳ג‬
‫התור׳‬ ‫כלומר שקיימה אתכל תרי׳׳ג מצות‬
‫לכן היתה בשמח׳ גדולה מאוד וזה שושו ושמחו‬
‫בשמחת תורה ‪:‬‬
‫ו ה מ ת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ‬
‫אברסם לספוד לשרה‬ ‫כנען ויבא‬
‫ולבכותה ;‬
‫ויש להקשות כיון שאמר הוא חברון למה אמר‬
‫עוד בארץ כנען וכי אין אנו יודעים שחברון‬
‫הוא בארץ כנען ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז׳ה דהנה כתב ומושב בני ישראל‬
‫בארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות‬
‫שנה ונודע שכל אדם נריך לתקן את אותן ת״ל‬
‫שנה שפגמו במצרים שהי׳ עימאת הארץ גדולה‬
‫לח‬ ‫שלמה‬ ‫חי'‬
‫וירא את המקום מרחוק נמצא כאשר כא אכרה׳‬
‫מהר סמוריה הי׳ אחי שלשה ימים שהם ימי‬
‫הככי ואיך הי׳ כוכה עליה שלא ע״פ דין ועוד‬
‫מלת לשרה הוא מיותר והי׳ די שיאמר ויכא‬
‫אכרהם לככותה ולספדה ויוכן הדכר שזה קאי‬
‫על שרה יען כי הפסוק מדכר רק ממנה ועוד‬
‫יותר נעלמה ממנו היתכן אכרהם אכינו ע״רי‬
‫שהיה צדיק גדול ככל דרכיו וממד כעשר‬
‫נסיונות ואיך הי׳ כוכה על מיתתה וזס נרא׳‬
‫כמתרעם על מידותיו של הקכי׳ה ומדוע לא‬
‫היה מכרך על הרעה כשם שמכרכין על העוכ׳‬
‫ולהאמין ’ כאמונה שלימה שגם זה לסוכתו‬
‫מאתי י״ת ומאתו לא תצא הרעוס כמ״ש כ״פ‬
‫מזה ‪:‬‬
‫ו כ מו שמכואר כתקוניס תקונא שתין ותלת‬
‫וראית את אחורי ופני לא יראו מסערא‬
‫דאחוריס איהו לתתא ומסערא דפנים לעילא‬
‫ודא הוא רזא דאתהפך שמא מדינא לרחמי‬
‫ומרחמי לדינא כד איתהפך לדינא איה ז הו׳ה‬
‫י׳ לתתא דאתמר כה אכן מאסו הכונים מאסו‬
‫יסורין דילה‪ .‬ואילן דחכיכין יסורין ואתהפך‬
‫לין מדינא לרחמי קו״ק וכהאי זמנא אכן‬
‫מאסו הכונים וכו׳ מה דהוית י׳ לתתא אתחזר'‬
‫לעלא עכ׳ל והפירוש הוא כך לפי דעתי‬
‫דהנה כל היסורין הכאים על האדם ח׳׳ו המה‬
‫כודאי יסורין של אהכה וסופן נהפכים לחסד‬
‫ולרחמים יען כי חפן חסד הוא וכאמת כהיו׳‬
‫האדם מקכל כאהכה ומאמין כאמונה שלימה‬
‫שזהו לסוכתו ואינו מכעס ביסורין אז הקכ׳׳ה‬
‫כרוכ רחמיו וחסדיו מהפך הכל לסוכתו ‪:‬‬
‫וז״פ המאמר הנ״ל וראית את אחורי כלומר‬
‫כאשר תכעס כיסורין אז תראה רק את‬
‫אחורי ולא פני שהוא שם הוי״ה וז״ש כד‬
‫אתהפיך לדינא איהו לתתא קוק״י דאתמר כיה‬
‫אכן מאסו הטניס מאסו יסורין ד>ה פי׳ כאשר‬
‫המה מואסים כיסורין שהכיא הקכ׳ה עליהם‬
‫אז נתהפך לדינא ח״ו ואלין דחכיכק לון יסורין‬
‫פי׳ שמקכליס כאהכה אז אתהפך לון מדינא‬
‫לרחמי‬
‫תפארת‬
‫כלי רחויה להתקכל שתוכל להשפיע עליו‬
‫כל עוכ ונוכל לרמז עוד כ א ק כנ ען עססאותיו'‬
‫וע״ה גימ' השם אל כמספר הקדמי והשם‬
‫אהי״ה כאחורים וכהכאה וככפל וכמספר הקדמי‬
‫שזה חסד ורסמיס גס מלת ארכע גימ' רגע‬
‫ש עשתה תשוכה ככל רגע‪ .‬ויכא אכרהם לספוד‬
‫ס״ת אדם שהיתה כמדרגת אדם שזה מדרגה‬
‫עליונס ויכא אכרהם לספוד לשרה ולככותה‬
‫האדמה כלומר שהיתה נשפלות כחי׳‬ ‫ס״ת‬
‫אדמ׳ ר״ת גימ' השם ע"כ ע״ה והוא שם הרחמי׳‬
‫גם נוכל לומר כקריתכא״ת כ״ש גימ׳ שמח ארכע‬
‫כא״ת כ׳׳ש גימ׳ שתי חכרון כא׳׳ת כ״ש־נימ׳‬
‫תכן כלומר שהי׳ לה שמחה גדולה כמה שהי׳‬
‫לה תכונה כשתי תורות כתורה שככתכ ותורה‬
‫שכע׳׳פ ‪:‬‬
‫וי ע‬ ‫וי ב א אכרהם לספוד לשרה ולככותה‪.‬‬
‫להעיר הא הי׳ צריך לומר החלה‬
‫‪-‬לככות ואח״כ לספוד יען כי כתחלה היה ימי‬
‫הככי ואח״כ מתחילי ן ימי ההספד וכדאיתא‬
‫כגמרא מ׳ק אל תככו למת ואל תנודו לו ככו‬
‫ככה להולך ומפרשינן שס אל תככו למת יותר‬
‫משלשה ימיס ואל תנודו יותר מז׳ ימים כי‬
‫שלשה לככי וז׳ להספד ושלשים לגיהוץ ולספורת‬
‫מכאן ואילך אמר ה׳ אין אתם צר^כין לרחם‬
‫עליו יותר ממני ר\וצא לנו מזה כי כתחל׳ המה‬
‫ימי הככי ואח״כ ימי הספדה נמצא לפ׳ז היל׳ל‬
‫ויכא אכרהם לככות לשרה ולספדה‪ .‬ועיוד‬
‫יותר יש להפליא איך הי׳ אכרהם אכינו ע׳׳ה‬
‫יוכל לככות עליה הא אחר שלשה ימים יען‬
‫כי כאשר הכיא אכרהס את יצחק כנו על‬
‫העקידה תיכף כאותה שעה מיתה פרה כפירש׳י‬
‫למה נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי‬
‫שע״י כשורת העקידה שנזדמן כנס לשחיעס‬
‫וכמעע שלא נשחעה פרחה נשמתה ממנה ומתה‬
‫ומכואר כמדרש שכא השען ומכשר לה שנזדמן‬
‫כנה לשחיסה כו׳ ומהר המוריה עד חכרון היה‬
‫מהלך שלשה ימים כמ׳ש ויהי כיום השליש־‬
 ‫שלמה‬ ‫חיי‬ ‫תפארת‬
‫לרחמי יקוק כלומר בעצמם יראו לעיניהם כי כלומר שהיתה כזית רענן גס עס האותיות‬
‫נס היסורין המה על דרך החסד והרחמים אז גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳׳ה באחורי׳ ס״ת גימ׳ והוא‬
‫יתגלה הרחמים לעיני כל וז״ש בההוא זמנא עמדה בצדקתה עד פעירה גס גימ׳ השם ע״ב‬
‫אבן מאסו הבונים נצה דאות י׳ לתתא אתחזר׳ באחורי׳ וגס נכפל והשם אל כלומר שהי ׳‬
‫לעילא כלומר שנגלה החסדים גמורים ולפיז שורה עולה תמיד רק חסד ורחמי׳ לגודל‬
‫קשה על אברהס אבינו ע״ה מה ראה על צדקתה ועבור זה היתה יבולה גם לכל העול׳‬
‫ככה שלא קיבל באהבה יען כי אס היה מקבל להשפיע חסד ורחמי׳ וכן נזכה לחסדי הבוב״ה‬
‫מעתה ועד עילס אמן סלה ;‬ ‫באהבה לא היה לו לבכות על מיתתה ‪:‬‬
‫דנראה לי לתרן באופן זה דכך הוא כוונת גס נוכל לרמז בזה כי מבואר בגמרא מי‬
‫שמתו מועל לפניו אסור להתפלל יען כי‬ ‫הגמרא במ״ק דהנה הצדיק נקרא הולך‬
‫כנודע וז׳ש בכו בכה להולך פי׳ על הצדיק תוכלו אין דעתו מיושבת עליו מחמת צער אבל אברה׳‬
‫לבכות אפילו יותר מדאי ואפילו אחר ג׳ ימי׳ אע׳ס לא היה מהרהר אחר מדותיו של הקב׳׳ה‬
‫זז״ש כפל בכו בכה כלומר תרבו בבכיה וכמבוא׳ והיה מקבל הכל באהבה ובהיות כן היה דעתו‬
‫בגמרא שבת כל הבוכה ומתהבל על אד׳ מיושבת עליו ולכן בוודאי היה מותר להתפלל‬
‫כשר מוחלין לו כל עונותיו בשביל כבוד שעשה תפלתו לפני הקב׳׳ה והיה מתפלל שמ״ע והיה‬
‫ומבואר עוד שס דך קפ״ג כל המתעצל בהספדו מכוין ומייחד כ״ב אותיות התורה עם ע׳ ס‬
‫של ת״ח ראוי לקברו בחייו וכל המוריד דמעו׳ שהם ל׳׳ב נפ״ה וזה נוכל לרמז במלת ויבא‬
‫כי ג׳ אותיות ראשונות של ויבא גימ׳ שמונה‬ ‫על אדם כשר אינו רואה מיתת בניו ‪:‬‬
‫וז״ש ויבא לספוד יען כי אז מתפילין ימי עשרה וחית א׳ של ויבא צורתה ויו ובהיות אות‬
‫הספדה ואחיי׳ז היה בוכה ואמר לשרה ו׳ נחלקת לשני׳ גימ׳ ל׳׳ב כאשר הבאתי בס׳‬
‫ולבכותה כלומר לצד שהיתה שרה הצדיקת לזה וירא באריכות ע׳׳ש וזה נמי נוכל לרמז אשר‬
‫היה בוכה עליה אפילו אחר ימי הבכי כי עיקר התפלל שמ׳ע והיה מיחד ל״ב נס״ה וזה שסירש״י‬
‫הבכיה שלו היה רק לצד שהיתה שרה הצדיקת על ויבא אברהם )מבאר שבע( כלומר לרמז‬
‫הגדולה אבל לא מחמת שמיתה אשתו כי הוא כמו יעקב אע׳ה כשבא מבאר שבע היה מתפלל‬
‫בודאי היה מקבל דין שמיס באהבה אלא עיק׳ כמ׳ש ויצא יעקב מבאר שבע כו׳ ויפגע במקו׳‬
‫הבכיה היה על הצדיקת שהלכה מזה העולס ופירשו רבותינו לשון תפלה כמו כן אברהם‬
‫נמי התפלל כשבא מבאר שבע ‪:‬‬ ‫וזה שמדייק הכתוב ואמר לשרה ולבכותה כי‬
‫בלתי זאת לא היה בוכה‪ .‬גס ראיתי באיזה ו מ בו א ר בגמרא ב׳ק דך ס׳ ע״א אין פרעניו׳‬
‫בא אלא בזמן שהרשעים בעולם‬ ‫הסר שלזה כיון בתחלה לספוד ואח״כ לבכות כי‬
‫מתחלת אלא מן הצדיקי׳ תחלה‬ ‫דרשינן בגמרא מתוך הספדו של אדס ניכר ואינו‬
‫אם היה כשר אס לא בהיות ההספד נכנס שנאמר כי תצא אש ומצאה ק וצים אימתי יצאס‬
‫בלב האדם כ״כ עד שמעורר א״ע להוריד דמעו׳ אש בזמן שקוצים מצוין לה ואינה מתחלת אלא‬
‫סימן‪,‬שבוודאי היה צדיק וזה היה כוונת אברם׳ מן הצדיקי׳ תחלה‪ .‬שנאמר ונאכל גדיש או‬
‫לוע״׳ס לספדה תחלה ובוודאי יהי׳ נכנס סהסס׳ הקמה ויאכל גדיש אין כתיב אלא ונאכל‬
‫בלב כל אדס להוריר דמעות ואז ידעו סכל גדיש שנאכל גדוש כבר ומבואר עוד שס ע״ב‬
‫שהיתה צדקת גדולה והי׳ רשאי לבכות עלי׳ כי תצא אש ומצאה קוציס תצא מעצמה שלם‬
‫אך לאחר ימי הבכי לגודל צדקתה גס ר״ת ישלס המבעיר את הבעירה אמר הקב״ה עלי‬
‫של כל הפסוק ותמת שרה גימ׳ זית כלומר לשלס את הבעירה שהבערתי אני הצית א ‪3‬‬
‫בציוןי‬
‫לט‬ ‫שלמה‬
‫במצחו טכ״ל מוהר״ש דל‪ .‬ועפ״ז נוכל לומר‬
‫ה׳ לא אל‪,‬‬ ‫זה שאמר דוד הט״ה בתסליס‬
‫חסץ רשט אתה לא יגורך רט כלומר מי שיש‬
‫לו השס אתה לא מתירא אפילו מן אותן רט‬
‫מדורין וזהו יגורך לשון מורא כמו לא תגורו‬
‫מפני איש וזהו לא יגורך רט וז״ש ואתה ה׳‬
‫מגן בטדי פי׳ השס אתה סוא מגן ■בטדי‪.‬‬
‫ונו כ ל לרמז גס בתהליס כ״א כי אתה אלקיס‬
‫שמטת לנדרי נתת ירושת יראי שמך‬
‫כלומר נת״ת היינו אותן תת״ן מדורין המה‬
‫ירושת יראי שמיך כי המה אינס מתיראים‬
‫לטבור שם אבל אותן ר״ט מדורין שמתיראיס‬
‫לטבור יהושט כותב להם השם אתה במצחם‬
‫וטוברים גם שם וזהו אתה אלקיס שמטת‬
‫לנדרי ר״ת אותן רט מדורין שמתיראיס מהם‬
‫יהושט הכותב להס למצחם תיבת אתה הלא‬
‫נטשה טבורם דרך ישר תחתם גס נוכל לרמז‬
‫מטרת שדה המכפלה ר״ת משה אותיות שניות‬
‫טמד כלומר אחר הצדיקי׳ הללו טמד משה‬
‫רבינו ט״ה להיות צדיק בדור ולהמשיך שסט‬
‫לישראל טמו ‪:‬ס מה שאמר דוד הט׳ה שמטת‬
‫לנדרי מצת שמטת ר״ת שחרית מנחה טרבית‪,‬‬
‫תשמט גס ר*ת שוטת טניים תשמט מהרה‬
‫גם ר״ת מסרה שומט תסלת טמו למסרט ר״ת‪,‬‬
‫תסלת טרבית מנחת שחרית לנדרי ר״ת רק‬
‫לטהר נשמת דלי ישראל וכן נזכה לקדש ולטהר‬
‫את נשמותינו אמן נס׳׳ו;‬
‫ויב רך הגמלים מחוץ לטיר אל באר המים לטת‬
‫צאת השואבות‪ .‬ויל״ד למה לו להפסיק לססר‬
‫מזה שהבריך את הגמלי׳ מחוץ לטיר וסיל׳׳ל‬
‫בקיצור ויהי כאשר בא טס הגמלי׳אל הבאר‪ .‬ואס״ל‬
‫טז׳׳ה דהנ׳ אליטזר בא אל הבאר לטת טרב בטת‬
‫תגבורת הדיני׳ כנודט אבל בהיות אליטזר שהוא‬
‫טבד אברהם שסוא רק חסד לכן ביקש מן הקב״ס‬
‫לטשות לו חסד אסילו בטח תגבורת הדיני׳ ח״ו‬
‫יטן כי החסד הזה שייך רק לאברהם אט״ה‪ .‬ה״ פ‬
‫ויברך את הגמלים כלומר הבריך והרכיב את‬
‫סגמלי׳ היינו הגומל חסד לפת טרב פי׳ אט״פ‬
‫שהי׳‬
‫תפארת‬
‫בציון ואני טתיד לבנותה כו׳ וסי׳ הממרשיח‬
‫וז ^ ומבואר כי ממנו י״ת לא תצא הרטות‬
‫כי הוא הטוב גמור ולא יתייחס הרט אליו‬
‫אבל החטא גורס להביא הרט וממילא בסילוק‬
‫ההשגחה ‪ .‬וטובתו י׳׳ת ב ״ה והיינו כי תצא‬
‫מטצמ׳ אבל לטנין הטוב לגבי תשלומי; אמר‬
‫הקב״ה אני המזחיר לשלס כאלו הוא המבטיר‬
‫והנה הקב״ס שולח רסואה קוד׳ למכה כנודט ‪:‬‬
‫וז״ש בס׳ הקודמות ויהי אחר הדברי׳ האלה‬
‫וינד לאברה׳ לאמר הנס ילד׳ מלכ׳ כו׳‬
‫סירש״י נשרו הקב׳׳ה שנולדה רבקה בת זיגו‬
‫צדיקת אחרת טל מקומה של שרה הצדיקת‬
‫וכמ׳׳ש בסוף הסדרה ויביאה יצחק האהל׳ שרה‬
‫אמו וסירש״י ונטשה דוגמת שרה‪ .‬אמו כלומר‬
‫והרי הוא שרה אמו גס ויבא אברה׳ לססוד‬
‫לשרה ולבכותה ר״ת גימ׳ השס פ״ב ט״ה שהוא‬
‫שס הרחמיס כלומר שהיתה ממשיך חסד‬
‫ורחמי׳ טל כלל ישראל ‪:‬‬
‫מ ע ר ה שדה המכסלה נוכל לומר מטרת ר״ת‬
‫מקיס טסר רימה תולטה שדה ר״ת‬
‫שס דנין האדס המכסלה ר״ת הוא מקוס‬
‫סתוח לקבל כל האדס אכן הצדיק טומד שס‬
‫ואיננו נידון כלומר ולא רואה אותו מקוס ‪.‬‬
‫ו ר אי תי בססר דן ידין טל סליאה בשס מוהר׳׳ש‬
‫אסטטרסאלטר תת״ן מדורי גיהנס יש‬
‫וכלן צריך הצדיק לטבור בו ותק׳׳ס מדורין‬
‫מהס שאי! הצדיק ירא לטבור בהן נשאר ר״ט‬
‫מדורין שהצדיק ירא לטבור בהן ובא מלאך‬
‫אחד ששמו יהושט וכותב לי שס של אתה‬
‫במצחו וטובר גס בהס ואינו נתוק‪ .‬ואמר‬
‫מוהר״ש הנ״ל ז׳׳ל שרימזה סססוק כל הסליאה‬
‫הנ״ל דכתיב גס כי אלך בגיא צלמות לא אירא‬
‫רט גיא צלמות מססרו תק״ס אמר לא אירא‬
‫רט כי אתה טמדי שנשאר רט מדורין שראוי‬
‫לירא מהן וזאת טוזר לי דשס של אתה טמדי‬
‫שבטך ומשטנתך המה ינחמוני ר״ת למסרט‬
‫יהושט‪ .‬שס המלאך שכותב לו שס של אתס‬
 ‫שלמה‬ ‫חיי‬
‫נאים והי' ממש תואר פני המלך והי' נחשב‬
‫במיני כל רואיו לגדלות מר מאוד‪ .‬ויהי' כי‬
‫שם פעמי מרכבותיו לנסוע משם לדרכו אז‬
‫פתח הרב הקדוש מאפנוא ואמר לבני ישראל‬
‫העומדים שם תאמינו לי אחב׳׳י אשר מעודי‬
‫סד היום הזה לא ראיתי באדם שפלות כזה‬
‫שראיתי אצל זה הצדיק הגדול והיה לפלא במיני‬
‫השוממי׳ וזה דבר גדול ולאו כל אד' זוכ' לכך‪.‬‬
‫ו ה נ ה נודע כי במת התפלה מד ברוך שאמר‬
‫צריך האדם לכוין בשם הוי״ה דההין וזהו השם‬
‫ב״ן שהוא בעולם עשייה ואח׳כ מד ישתבח צריך‬
‫לכדן בשם הוי״ה דאלפין והוא השם מ״ה והוא‬
‫בעולם יצירה ואח׳׳כ מד תפלת שמ״ע צריך‬
‫לכוין בהשם ס״ג שהוא בעולם ה בד א ה‬
‫ובשפת תפלת ח״י צריך לכוין בשם מ״ב הוי׳ה‬
‫דיודין והוא בעולם אצילות וז״ש כל הנקרא‬
‫בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו‬
‫לכבודי זהו עולם אצילות בראתיו זהו מולם‬
‫הבריאה יצרתיו זהו מולם היצירה אף עשיתיו זהו‬
‫מולם משי' כל כלומר הנקרא בשמי היינו בתפלה‬
‫יכוין לאותן ד׳ עולמות וד' מלוי הוי׳ה הל׳ל‬
‫גימ' רל״ב וסמה נכללים בהשם בן בדרך זה‬
‫שתצייר הד' ההין אשר בהשם בן כל אחד‬
‫בשלשה ציורין מולה מ״ב ציור אחד הוא ד״ו‬
‫כזה ה ( ציור השני הוא ד י כזה ה ( ציור‬
‫השלישי הוא ג' ווין כזה ה ( וכולם עולים‬
‫קס״ח וא'כ היוד ג״כ תצייר אות הד׳ בשני‬
‫ווין כזה ד ( מולה ל׳ב כי יוד הוא משרים ושני‬
‫ווין הרי י׳ב מולה ל״ב הרי מול' מאתים ושני‬
‫וויןשלו הם י״ב ותחזור לקחת ד' ההין הפשונוין‬
‫שעולים ב' הרי רל״ב כמבואר בכתבי האר״י ז׳ל•‬
‫וז״ש והנה רבקה יוצאת אשר ילד' לבתואל‬
‫בן מלכה אשת נחור אחי אברהם כלומר‬
‫יוצאת מיחוסו זה ממשפחת אביה‪ .‬וכדה מל שכמ'‬
‫במדרש)הנו' שכמ׳ לסבול שמבודא דאורייתא(‬
‫וקבלה מלי' לעבוד אותו ית' להתפלל לפניו‬
‫באימה וביראה ובהכנמס גדולה ובצניעות כמ״ש‬
‫הצנע לכת מם ה' אלקיך ‪.‬‬
‫ומ׳פז‬
‫תפארת‬
‫שהיה אז מת מרב מת תנכורח הדינים אפ״ה‬
‫המשיך חסדי' למת צאת השואבת מי' דאורייתא‬
‫׳זז״ש ויאמר ה' אלקי אדוני אברהם כלומר לזה‬
‫שאתם אלקי אדוני אברהם בכח הזה הנני‬
‫מבקש לפניך הקרה נא לסני היו' ומשה חסד מם‬
‫אדוני אברהם אמ״פ שמתה הוא עת הדיני' אטפ׳׳ב‬
‫תמשה חסד להיות החסד שייך לאדוני אברהם‬
‫שבזוא חסד גמיר וכדאי שתמשס לו חסד‬
‫אפילו שלא כדרך הנובס והנה ר״ת של הפסוק‬
‫גי מ' כח אלקי' פשונו ובאחורי' ס״ת גימ' השם‬
‫הוי״ה בכפל ובהכא'‪ .‬וד׳ מלוי הוי״הובהכא׳ והשם‬
‫אהי׳׳ה באחורים לומר שבתחלה הוא דינים‬
‫ובסוף נעשו חסדים כמו בריאת המולם‪:‬‬
‫ו ת ר ד המינה ותמלא כדם ותמל‪ .‬ל ה בין הלשון‬
‫ותרד ולא ותרן גם מהו הלשון המינה בשתי‬
‫הסין והיה לו לכתוב ותרץ המין או להמין‪.‬‬
‫וי ת ב א ר מז״ה ד מ ה נודע שכל אדם צריך‬
‫להיות במיני עצמו בשפלות גדול מד מאוד‬
‫ובפרנו במת התפלה צריך שיהי' בהכנעה גדול'‬
‫ואז נתקבל תפלתו לפני הקב׳ה אכן העיקר‬
‫שיהי' השפלות צפון בלבו ולא כמו אותן בני‬
‫אדם אשר למראה מיני בני אדם סמ' בהכנע'‬
‫גדול' מד קצה האחרון אבל לפי האמת זה‬
‫בעצמו הגדלות שלהם כדי שישבחו ויפארו‬
‫אותם בני אדם במדת עניוות וזה גרוע עוד‬
‫יותר מן גדלות בגלוי לכל ימן כי המה מרמי'‬
‫את כני אדם שמראי' להם את פנותנותם‬
‫אבל בתוכם מרמה ושקר אכן האמת עניוות‬
‫הוא שיהא נומון בלבו ועוד יותר אשר המה‬
‫מראים לבני אדם כאלו המ' בגדלות וזסו‬
‫אמת העניוות ושפלות‪ .‬ו כ מו שסיפרו לי מל‬
‫אלקי' קדוש הוא‬ ‫אדומו׳ר הרב הצדיק איש‬
‫מוה׳ ישראל מריזין זצוקללה׳ה אשר בפעם‬
‫אחת נתארח אצל הרב הצדיק איש אלקים כו'‬
‫מאפנוא והי' נוסע במרכבת היקר אף נאה‬
‫אשר ראוי למלך גדול לנסוע במרכבת כזו גם‬
‫סוסים יקרי' מאוד מד ני אין לשמר והוא‬
‫בעצמו הי׳ לבוש מלבושי מלכות יקרים אף‬
‫מ‬ ‫שלמה‬
‫היל״ל הגידי נא לי כת מי את ואחר תשו כתה‬
‫ישאל אותה היש כית אכיך מקום לנו ללין‪.‬‬
‫ונוכל לפרש פז׳׳ה דהנ׳ אליפור פכד אכרהס‬
‫רצה לידפ אס יש כה בחי׳ פניוות‬
‫ושפלות ושתוכל להמתיק דינים מכלל ישראל‪.‬‬
‫וזה שאמר לה כת מי את כלומר אס את‬
‫כמדרגת מי היינו כפניוות מי אנוכי‬
‫הגידי הוא לשון המשכ׳ נא לי גימ׳ הוי׳׳ה‬
‫אדני כלומר אס תוכל להמשיך נא לי היינו‬
‫להמתיק דינים מכלל ישראל כהשילוכ הוי׳׳ה‬
‫היש בית אכיך‬ ‫אדני שהוא גימ׳ נא לי‪.‬‬
‫מקו׳ פי׳ אס תוכל להמשיך אותס לאכיך‬
‫שכשמי׳ הוא המקו׳ כרוך הוא ולהנחיל אות׳‬
‫ש״י פולמות וזה היש כלומר אס יהי׳ לך‬
‫י״ש היינו ש׳׳י פולמות לנו גי׳ אלקיס ללין‬
‫כלומר סדינים הכאי׳ מפאת אלקי׳ יהי׳‬
‫רק פל לינ׳ אחת וככוקר יכואו החסדים‬
‫אז הדיני׳ נמתקין כפ״ש כ פ ת ילין ככי‬
‫ולכוקר רינה וזה שפירש״י פל ללין לינה אחת‬
‫כלומר השם אלקי׳ יהי׳ רק כלינ׳ אחת וזה‬
‫שהשיכ׳ כמה לינות כפירש״י כלומר אפילו שיהי׳‬
‫ח״ו שורה דינים מכמ׳ לינית אפ׳ה אוכל‬
‫להמתיק אותס שיכואו החסדי׳ ככוקר וז׳ש‬
‫גס תכן וזה לשון תכונ׳ פי׳ אוכל להכין‬
‫איך להמתיק את הדיני׳ מקוס ללין פס האותיות‬
‫גימ׳ ש״י כלומר יש לי ש״י פולמות והנני‬
‫ראוי לכוא לכית אדוניך גס מקוס ללין פס‬
‫האותיות גימ׳ השם הוייה ככפל והשם אלקי׳‬
‫כאחורי׳ והוא המתקת הדינים וכן נזכס‬
‫להמתקת הדיני׳ ולרחמים ‪:‬‬
‫וי א מ ר כוא כרוך ה׳ למס תפמוד כחוץ ואנכי‬
‫פניתי הכית ומקו׳ לגמלי׳‪ .‬ו ק ש ה איך‬
‫אמר לאליפזר כוא ברוך ה׳ סא אליפזר היה‬
‫ארור ולא כרוך כמ״ש אולי לא תאכה האשה‬
‫ללכת אחרי פירש״י אלי כתיב בת היה לו‬
‫לאליפזר והיה מחזיר למצוא פולה שיאמר לו אברה׳‬
‫לפנוח אליו להשיאו כנו ואמר לו אכרה׳ כני ברוך‬
‫ואת׳‬
‫חיי‬ ‫ת פ אי ת‬
‫ועפ״ז גפרש הפסוק נטוב טפס ודעח נס״ד‬
‫ו מפ ר ה מונח מרח׳ מאוד נחול׳ ואיש‬
‫לא ידפ׳ כו׳ כלומר היח׳ מחיס׳ א״פ מאוד‬
‫ככחול׳ ומוכח מרא׳ ככח מלך כגדלוח מאוד‬
‫לפיר מי אדס ואיש לא ידפ׳ מן ה מיוו ח והשפלוח‬
‫שכה שהיתה טמונ׳ בלכה כדי לקיים סצנפ לכח‬
‫כהנ׳׳ל וחרד הוא לשון ה מ פ ה פי׳ הכגיפה א״פ‬
‫להתפלל כשפלוח גדול הפינה פי׳ פין המיס‬
‫זה מיס דאורייתא כמ׳׳ש ושאכח׳ מיס כששון‬
‫כלומר כאשר תלמדי התור׳ כששון וכשמח׳ רק‬
‫לשמ׳ ולא פ״מ לק״פ אז תזכו ממפיני הישופ׳‬
‫כלומר אז תזכו לשאוכ מפפיני הישופה כמי׳ שאין‬
‫לה סוך ואמר הפינה ה׳ בתחיל׳ וכסוך לרמז שהית׳‬
‫מכוונת התפל׳ כהוי׳׳ס דההין שהוא השם כ׳ן‬
‫אשר כתוכו נכלל אותן ד׳ מלד הוי״ה כהנ׳׳ל‬
‫ופלתה כמחשכת׳ מפולס לפולס פד אצילות‬
‫פולס אשר שס השס פ״כ ותמלא כדה ותפל‬
‫כלומר הלכיש׳ כ׳ד תכשוטי כלה ותפל לפולס‬
‫הפליון כתפלת׳ להמתיק את החמש׳ גכורות‬
‫מישראל להשפיפ פליהס כל טוכ סלה‪ .‬ונוכל‬
‫לרמז ותמלא כדה ותפל פס האותיות ופס‬
‫התיכות גימ׳ פטפה לה כ׳ד תכשיטי כלה גס‬
‫ותרד הפינ׳ גימ׳ קיכל׳ שפט כהכנפ׳‪ .‬גס‬
‫ותרד גימ׳ תורה ופס האותיות גימ׳ תרי׳ג‬
‫פ״ה כלומר שקיימ׳ כל התורה כול׳ פד שלא‬
‫נתנ׳ גס נוכל לרמז והנפרה טוכת מרא׳‬
‫מאוד כתולה ואיש לא ידפ׳ פס התיכות גימ׳‬
‫זה הפניוות והשפלות הצפונ׳ כמפמקי הלכ גס‬
‫ר״ת של כל הפסוק פס האותיות גימ׳ השם‬
‫אלקיס כאחורים וס׳ת גימ׳ שס הוי׳ אהי׳‬
‫והשם אל כמלוי וכאחורים וכאחוריס של מלוי‬
‫וכמספר קדמי ותליסר מכילין דרחמי כלומר‬
‫הדיני׳ נמתקין כהחסדי׳ כי סוף דינים הוא‬
‫חסדים;‬
‫וי א מ ר כת מי את הגידי נא לי היש כיס‬
‫אכיך מקום לנו ללון‪ .‬ו הנ ה לכאורה‬
‫כפפס אחד‬ ‫קשה למה שאל אותה שתי שאלות‬
 ‫שלמה‬ ‫י יי‬
‫משמרת למשמרת הכל נרמזין בהתור׳ הקדוש׳‬
‫וזס ימי׳ יצרו כלומר בכל יום נוצר התחדשו׳‬
‫בהתור׳ יען כי לכל אד׳ יש לו אחיז׳ בהתור׳‬
‫הקדוש׳ כמבואר בספרי יראי׳ שלכל אד׳ יש‬
‫לו אחיזה בתור׳ באות אחד ועבור זה יוכל‬
‫לחדש חידושין וז״ש ולו אחד בהס כלומר עבור‬
‫האות אחד שיש לו לאד׳ בהס היינו בכ׳׳ב‬
‫אותיות התור׳ ‪:‬‬
‫ו א ת ה ל כ ה בהרחבה ל ת ק !את עס׳׳י דרכי‬
‫א״י ולו אחד בהם כלומר כאשר יש לו לאדם‬
‫התקשרות פס אחד היינו ביחודו של‬
‫הוא בהם היינו בכ׳׳ב‬ ‫עול׳ אותו האד׳‬
‫אותיות התור׳ שיוכל לחדש חידושין דאורייתא‪.‬‬
‫גס נוכל לקיים הכתוב לא באלך ולא אחד בהם‬
‫כלומר לא נוכל לומר על התור׳ הק׳ שאק ההם‬
‫רק פשע אחד ע״פ סשעות אלא שבעין אנפיך‬
‫לאורייתא וכמבואר בזוה׳׳ק תיפח רוחו דההוא‬
‫אד׳ דאמר דהתור׳ רק כסשועא ומבואר עוד‬
‫בזוה׳ק כי לכל אופן ואופן יש ששים ריבוא‬
‫פשעים‪ .‬והנה חייב כל אדם לחדש חידושין‬
‫בהחור׳ הקדוש׳ כמבואר בכל ס״י אבל העיקר‬
‫שיהי׳ בעניוות ובשפלות גדול ואך מי שהרב׳‬
‫חידושין בהתור׳ הק׳ לא יתפאר בו א׳׳ע יען‬
‫כי גס זה בא לו מעזר הקב׳ה כי מי שם פה‬
‫לאדס לדבר חידושין דאורייתא ;‬
‫כע״ ש בפ׳ ואתחנן לא מרבכם חשק ה׳ בכם‬
‫דבחר בכס כי את׳ המעע מכל העמי׳‪.‬‬
‫ו י א ד למה כפל מלת בכם והיל״ל לא מרבכ׳‬
‫מכל העמי׳ חשק ה׳ ויבחר בכס‪ .‬ולפ״ד‬
‫יובן כי מלת בכס הוא כ׳ב אותיות התור׳ שנתנ׳‬
‫למשה רבינו ע״ה במס יוס וזהו אותיות בכם‬
‫גס חשק הוא ר״ת חמשיס שערי קדושה גם‬
‫ר״ת שחידש חידושין קדושי׳ כלומר מי שמחד׳‬
‫בכ״ב אותיות התור׳ שנתנה למש׳ במס יום‬
‫ולא יתפאר א״ע בגדלות יותר מכל אדם ואז‬
‫יוכל להשיג חמשיס שערי קדוש׳ וחמר ויבחר‬
‫בכם כי אתם המעע מכל העמי׳ דהנה אתם‬
‫הוא אותיות אמת כלומר עבור זה בחר בכס‬
‫כדי‬
‫תפארת‬
‫ואתה ארור וא'ן ארור מדבק בברוך וחוינן‬
‫שאליעזר נקרא ארור ולא ברוך ואיך אמר לו‬
‫בוא ברוך ‪:‬‬
‫ועוד קש׳ מלת ואנכי שאמר לו לבן שהוא‬
‫מיותר אלא היל״ל בוא אצלי כי פניתי‬
‫הבית כו׳ גס מה ‪ ,‬שכתוב בהססוק השני ויבא‬
‫האיש הבית׳ מלת האיש נמי מיותר הי׳ די‬
‫שיאמר ויבא הבית׳ ‪:‬‬
‫המוסר דהנה דוד ה ע׳ ה אמר בתהלי׳‬
‫קל״ע גלמו ראו עיניך ועל ספרך כולס יכתבו‬
‫ימי׳ יצרו ולו אחד בסס ולו מה יקרו רעיך‬
‫אל מס עצמו ראשיה׳ אספרס מחול ירבון‬
‫הקיצותי ועודי עמך ;‬
‫ו ל כ או ר ה כל הפסוק הזה סוא כפל לשון גס‬
‫מיותרי׳ המה מה שכתוב ב׳ פעמי׳‬
‫מלת מה שאמר מה יקרו רעיך ואח׳׳כ אמר‬
‫מה עצמו ‪:‬‬
‫ואפ״ל ע׳׳ס מה שמבואר בספרי קבל׳ כי היוד‬
‫הוא מוכנת לקבל כל הצורות שירצ׳‬
‫לעשות ממנה כי כשתרצה לפשות ממנה שוס‬
‫דבר צריך אתה לכתוב בראשון אות י׳ והנה‬
‫המלבוש של הקב״ה בכלל יהיה מרובע כמו‬
‫יוד גדול׳ והנה היוד הוא בפי כל הפליסופי׳‬
‫נקרא בשס גולס היולי ולזה בעל המאמר רמז‬
‫בהפסוק גלמי ראוי עיניך גולס י׳ ראוי עיניו‬
‫של הקב׳ה ועל ספריך רצ׳׳ל שהוא ספר תור׳‬
‫כן מבואר כספרי קבל׳ ‪:‬‬
‫נבאר הפסוק בעוב מעס ודעת‬ ‫ועפ׳ז‬
‫לבל יהי׳ סוד קושיא גלמי ראוי‬
‫עיניך כלומר גול׳ י׳ ראוי עיניך רצ״ל‬
‫בהתחלה אבל אח״כ ופל הפריך כול׳ יכתבו פי׳‬
‫אח'כ נכתב הכל בהתור׳ הקדוש׳ יען כי מן‬
‫היוד לבדו עשית כל כ״ב אותיות התור׳ והנה‬
‫כל תרי׳׳ג מצות וגם כל הגדרי׳ והסייגי׳ ותור׳‬
‫שבע׳׳פ הכל נרמזי׳ כהתור׳ הקדוש׳ וזהו ועל‬
‫ספרך כולס יכתבו רצ׳׳ל ברמז ומה שכל אחד‬
‫מחדש חידושין דאורייתא יוס יום ועוש׳‬
‫מא‬ ‫שלמה‬
‫כתבתי הכל כספרך ה־^נו בהתור׳ הקדוש׳ אז‬
‫אתה רואה אותי רק כגולס ולא איש כי בער‬
‫אנכי וכן הוא הדבר בהיות האדס עובר עביר׳‬
‫ח״ו נעשה נמי כצולס ‪:‬‬
‫כ ט ״ ש בזוס׳׳ק פ׳ חיי דף קכ״ח ע״א מדרש‬
‫הנעלס א״ר יצחק אין אד׳ עוש׳ עבירות‬
‫אלא מי שהוא גולס ולא אדס‪ .‬והיינו ההוא‬
‫דלא מסתכל בנשמתא קדישא אלא כל אנפוי‬
‫כהאי בעירא דלא אשגחת ולא ידעת עכ״ל ובהיות‬
‫כן מה מאוד צריך האד׳ להתבונן בנפשו היטב‬
‫טרס עשיית כל דבר לבל יצער ח׳׳ו את הקב״ה‬
‫ויפשפש במעשיו ולעשות תשובה על העבר‬
‫כדי לעשות נ׳׳ר ליוצרו ואז אשרי לו בזה ובבא‬
‫כי אז הקב״ה משרה שכינתו בקרבו ימן כי‬
‫אדס הוא בית להשכמה וכאשר הוא מטהר את‬
‫הבית אז תמצא השכינה מקוס מוכן לשרות שס‬
‫ומשפיע לו השפעות טובות ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נשובה לתרץ ספסוק בטוכ טעס ודעת‪.‬‬
‫דהנה רבקה הית׳ בקדוש׳ ובטהרה‬
‫מקדמת דנא וקידש׳ וטהר׳ א״ע בקדוש׳ יתיר׳‬
‫את כל איבריה והיה לה בינה יתירה אשר‬
‫חננה הקב׳׳ה כאשר נראה גס מדבריה איך‬
‫שדיבר׳ עס אליעזר עבד אברהס ואף גס זאת‬
‫היתה יודעת כי יצחק הוא מרת הגבור׳ פחד‬
‫יצחק והיא תצטרך להתגבר על מדתו הגבורה‬
‫יען כי מדתה להיות גומלת חסדי׳ עס כל אד׳‬
‫גס מאתה תצא תור׳ פי׳ בניה יקבלו את התור׳‬
‫שפתח בה סקב״ה באנכי‪ .‬והנה נודע מספרי‬
‫קבלה הבית ועליה רבקה נקראת הבית ונוכל‬
‫לומר למה הוא נקראת הבית יען כי הוא‬
‫פינה את בית׳ בקדוש׳ ונטהר׳ כדי שתהי׳‬
‫מקו׳ ראוי להשרות השכינ׳ כהנ״ל ונוכל לומ׳‬
‫אשר כל זה רימזה לאליעזר עבד אברהס ‪:‬‬
‫וז' פ בוא ברוך ס׳ כלומר בא אל הבית‬
‫ותוכל לברך את ה׳ ולהלל ולשבח אותו‬
‫על אשר עש׳ חסד עס אברה׳ ומלת‬ ‫ית׳‬
‫בחך קאי על הברכס שיברך לה׳ ויוד׳ וישבח‬
‫על אשר עש׳ עמו חסד גס נוכל לרמז ויאמר‬
‫בוא‬
‫היי‬ ‫תפארת‬
‫בדי שתהי׳ באמת ממעטי׳ עצמיכ׳ יותר מכל‬
‫העמים כמו שאמר משה רבינו ע״ה ונחנו מה‬
‫ואיסה נמצא פתה אדם גדול כמשה שלמד‬
‫התור׳ בשמים ארבעים יום לחם לא אכל‬
‫ומיס לא שתה ועכ״ז מעידה עליו התור׳ הק׳‬
‫שהיה עניו מאד מכל האד׳ אשר מל עני האדמ׳‬
‫והנה נודע אשר התור׳ הקדוש׳ כל יותר ויות׳‬
‫שאד׳ מחדש בה חידושין אסילו אס יחדש יות׳‬
‫מחול ימי׳ אס׳ס נמי התור׳ במקומ׳ עומדת‬
‫ועדיין הוא כשלימות וכל מה שמחדש בס‬
‫איננה אפילו כעסה מן הים כמ׳ש דוד הע״ה‬
‫תורת ה׳ תמימה משיבת נפש כלומר הגס‬
‫שהתורה משיבת האד׳ בשעה שמחדש חידושיו‬
‫עכ״ז התור׳ עדיין תמימה הוא כי אפי׳ אס‬
‫יחבר הרבה הפריס עד אין קץ כמי לא עשה‬
‫עדיין כלוס יען כי אס יתיגע עוד יותר ויותר‬
‫ימצא עוד הרבה חידושים כמבואר בגמרא‬
‫שהתור׳ נמשלה לדריס מה הדד כו׳ ‪:‬‬
‫ו ה ש ת א נתרץ המאמר שאמר דוד הע׳׳ה‬
‫ולי מה פי׳ כאשר הנני בחי׳ מה אז יקרו‬
‫רעיך אל רצ׳ל יקרי׳ המה בעיני ההתחברות‬
‫וריעות פס אל ואז נמי שור׳ עלי סשס האל‬
‫שהוא חסד‪ .‬מה עצמו ראשיהס רצ׳ל כאשר‬
‫בני אדס המה בעיניהס בחי׳ מה וגס לומדיס‬
‫התורה בעניוות אז עצמו ראשיה׳ פי׳ נתחזקו‬
‫מעצמ׳ ונעשו ראשיס וגדוליס אספרס מחול ירביון‬
‫רצ״ל אפילו אס אעשה ספרי׳ הרבה יותר מחול‬
‫ימיס אבל הקיצותי ועודי פמך כלומר כאשר‬
‫הנני מקיץ אותי לעיין בעינא פקיחא אז אני‬
‫רואה ועודי עמך כלומר שיש לי עוד הרבה‬
‫עמך בתורתך הקדוש׳ לחדש ואז אני רואה‬
‫כי עדיין לא עשיתי מאומה‪ .‬אבל אותו האדס‬
‫שהוא מחדש חידושין דאורייתא וגמר אומר‬
‫בלבו שחידש סכל מה שיש לחדש בהתור׳ הקדוש׳‬
‫ואין עוד לחדש יותר זהו האדס נחשב בעיני‬
‫הקב״ה רק כגולס כי לא בינת אדס לו וזה‬
‫שאמר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולס יכתבו‬
‫כלומר כאשר יכתבו הנני מדמה בדעתו אשר‬
‫יוד‬ ‫תפארת ש ל ס ה‬
 ‫שלמה‬
‫אל כלומר דהנה זה השם אלקיס נמחק באותן‬
‫שמות הרחמים וכן נזכה לחסד עליון אמן‬
‫נס׳ו‪:‬‬
‫וי ב א האיש הביסה ויפתח הגמלים דחן תבן‬
‫ומספוא לגמלים ומיס לרחוץ רגליו ורגלי‬
‫האנשים אשר אתו‪.‬‬
‫והנה לכאורה קשה למה קרא ח ק א אותו‬
‫הא הי׳ עבד ומלת איש הוא מדרגה‬
‫ונוכל לתרץ עזיה דהנס נודע‬ ‫גבוה כנודע‪.‬‬
‫אשר כל אדם צריך להתקשר א״ע להצדיק‬
‫אמיתי ואז יוכל הצדיק להשפיע לו כל טוב‬
‫אבל בתחלה צריך להחזירו למוטב ונותן לו‬
‫תבונה בלבו להתבונן בנפשו איך לעשות תשובה‬
‫על העבר ולפשפש במעשיו איך להתגבר א״ע‬
‫על היצ״ה לקיים רמ״ח עשה ולהפוך חומר‬
‫לצורה ולעשות תשובה תפלה וצדקה‪.‬‬
‫ועפ״ז נפרש הסמיכות הפסוקים ה׳ כשמים‬
‫הכין כסאו ומלכותו בכל ממשלס דהנה‬
‫מת^ס והצדיק הוא בסי׳ שבת כנודע והנה‬
‫הצדיק הוא בחי׳ מלך כמו שהמלך גוזר כן‬
‫הוא גוזר ו ^ ב׳ ה מקיים וז״ש ה׳ בשמים הכין‬
‫כסאו אבל ומלכותו בכל משלה מלת בכל זה‬
‫הצדיק שנקרא כל כנודע כלומר הקב״ה טתן‬
‫מלכותו גס להצדיק‪ .‬משלה ר״ת מזמור שיר‬
‫ליום השבת כלומר להצדיק שהוא בחי׳ שבת‬
‫ולכן ישמחו השמים יען כי כסאו בשמים ותגל‬
‫הארץ יען כי נתן מלכותו נס להצדיק שהוא על‬
‫הארץ‪.‬‬
‫ע ת ה נפרש הפסוק בטוב טעה ודעת ויבא האיש‬
‫הביתה האיש זה הצדיק כהנ״ל שנקרא‬
‫איש כלומר כל אדם צריך לבא הביתה של‬
‫הצדיק אמיתי נם ס״ת ניט׳ אשה כלומר שיוכל‬
‫להתגבר א״ע על סיצ״ה המכונה בשם אשה‬
‫רעה ויפסח הנמלים כלומר אז הצדיק תיכף‬
‫פותח בגמ״ח ולגמול חסד עמו אבל בתחלה ויסן‬
‫תבן כלומר נותן צו תבונה בלבו ומספוא‬
‫הוא לשון אסיפם כלומר שיאסוף לו מצות‬
‫ומעיט‬
‫חיי‬ ‫תפארת‬
‫בוא ברוך ר״ס רבקה ברוך צמו ינסר! בן אברהם‬
‫ואחה ארור ואין מערבין רע וטוב‪ .‬למה סעמוד‬
‫כחיז וטפל לרמז עוד בזה דהנה מלח למה‬
‫גימ׳ השם ע״ב עס האיחיוח וע״ה כלומר כאשר‬
‫חחן אח בחך ליצחק אז סעמוד אח משם‬
‫ע״ב שהוא חסד ורחמים בחוץ יען כי בחך‬
‫לא חוכל להחגבר על מדח יצחק הנבורה‬
‫לבטל ולהמחיק אח הדינים שלי‪ .‬זאככי פניחי‬
‫הביס כלומר עבור התורה שפחח בה הקב״ה‬
‫באנכי הנס רבקה שנקראח הביח כהנ״ל פניחי‬
‫י׳ כלומר פניסי א״ע מכל סיב נדי לחקן אח‬
‫היוד ולמשוח מזה ג״ב אוחיוח החורה כהנ״ל‪.‬‬
‫ומקום לנמלים רצ״ל כדי שחמצא מקום לגמול‬
‫חסד ולהשפיע על עם בני ישראל השפעות‬
‫טובות• דבא האיש הביתה האיש זה הקב״ה‬
‫כנודע כלומר הקב״ה השרה שכינתו בקרבה‬
‫וזה הביתה היינו להבית שלה יען כי טיהרה‬
‫וקידשה א״ע ויפתח הגמלים כלומר הקב״ה‬
‫פתח לגמול חסד עם בני ישראל להשפיע‬
‫להם כל טוב ויתן תבן ומספוא לגמלים‪ .‬תבן‬
‫הוא תבונה ומספוא הוא לשון אסיפה כלומר‬
‫נתן לה תבונה איך לאסוף נמ״ח כיי להשפיע‬
‫לישראל‪ .‬ומיס לרחוץ רגליו מיס זה התורה‬
‫לרחוץ הוא לשון בטחון כמו לא על אנש‬
‫רחיצנא‪ .‬רגליו אותיות רנל יו׳ רגל ניט׳ ד׳‬
‫מלוי הוי״ה ע״ה אות י׳ שממנה נעשה התור׳‬
‫ואות ו׳ במלוי ניט׳ כ״ב אותיות‬ ‫כהנ״ל‬
‫התורה ועס אות י׳ ניט׳ ל׳ב נפ״ה רצ״ל‬
‫עבור שילמדו כ״ב אותיות לחבר עם הע׳ס שהם‬
‫ל״ב נפ״ה יוכלו לבטוח בה׳ שישפיע להס חסד‬
‫ורחמיה‪ .‬ורגלי האנשים אשר אתו רגלי הוא‬
‫לשון רגילות וזה הפרנסה שהוא רגל האנשים‬
‫כלומר האנשים אשר יתחברו אליו ימציא‬
‫הרגילות שלהם הייני פרנסתם כי יוכל להשפיע‬
‫להם באמצעות רבקה הצדיקת שהוא גומלת‬
‫חסד‪ .‬ויאמר ס״ת ניט׳ אצקיס באחוריס בא‬
‫ברוך ס״ת גימ׳ אהי״ס בא ברוך ה׳ ס״ת‬
‫המה ניט׳ הויי׳ה בא ברוך ה׳ למה ‪0‬״ת גיט׳‬
‫מב‬ ‫שלמה‬
‫הוא בחי׳ עניוות ושפלות גדול בבחי׳ מיה‬
‫ועבור זה ויגדל כי מאן דהוא זעיר הוא רב‬
‫והנס בהפסוק הזה נמצא ז׳ תיבות כסדר‬
‫מתחילין באות ו' ועס האותיות גי»׳ מ״ש‬
‫שערי בינה גס המס במלוי אלפין גימ׳ הוי ״ה‬
‫אדני וזה המתקת הדינים גס בירך את אד וני‬
‫מאוד ויגדל כלומר עשה אותו לגדול על כל‬
‫העולם ויתן לו צאן גיע' הוי״ה א״ד ונון שע ״ב‬
‫פי׳ הקב״ה עוזר לו שיוכל להשיג נון שע״ב‬
‫ולהמתיק אס הדינים‪ .‬ובקר כלומר עבור שהוא‬
‫מבקר מעשים בכל עת וכסך וזהב כלומר ועבור‬
‫זה הקביס משפיע לו כסף וזהב גם כסןז צימ׳‬
‫האותיות של ל״ב פעמי'אלקיסדעובדא דבראשית‬
‫כלומר שנתן לו אלקיס הכח להמתיק את ל׳ב‬
‫פי' דעובדא דבראשית ועבדים ושפחות כלומר‬
‫שהוא עובד את ה׳ וחופש כל חדרי במן לפשפש‬
‫במעשים וגמלים אותיות גומל פי הש״י גומל‬
‫חסד לאותו אדם שהוא בחי' מי וחמורים‬
‫רצ׳יל שיהפוך חומר לצורה והנה עבד אברהם‬
‫אנכי ר״ת גימ' השם ע״ב שהוא חסד גס‬
‫ויאמר עבד אברהם יש לומר ס״ס גימ׳ ד׳‬
‫מלוי הוי״ה ותליסר מכילין דרחמי גס ו״ה‬
‫בירך ר׳ת של כל הפסוק גימ' השס אל במספר‬
‫הקדמי והשם אהי״ה בכפל ותליסר מכילי‬
‫דרחמי ‪:‬‬
‫אני מרס אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה‬
‫יוצאת וכדה על שכמה ‪ .‬ו ה נ ה לכאורה‬
‫למותר‬ ‫קשה מלת אני שאפר והוא אך‬
‫והיה די שיאמר ומרס אכלה לדבר ותו לא גס‬
‫‪:‬‬ ‫השני תיבות אל לבי נפי מיותרים הפה‬
‫ונו ‪ ‘f^ x‬עז״ס דסנה פי שהוא במדרגת גדלות‬
‫הוא עומד תמיד בהתחלה בעבדות‬
‫הבוב״ה יען כי בדעתו שעלה כבר בפעלה‬
‫העליונה ואינו מתאמץ להפלות יותר במקום‬
‫גבוה ולכן הוא עומד רק בהתחלה אבל לא כן‬
‫פי שבא לגדר עניוות ושפלות שהוא יוכל להשיג‬
‫השגות נסלות {‬
‫וז^פ‬
‫חיי‬ ‫תפארת‬
‫זמעש״נו לגמלים פי' כדי שיוכל לגמול חסד‬
‫ממו שיהיה כלי ראויה להחקבל‪ .‬הביחה ויפחס‬
‫הגמלים ס״ח למפרע מחה פי׳ אז יוכל להיוח‬
‫מוחה את היצ״ה מכל וכל‪ .‬פכן ומספוא‬
‫לגמליס ס״ת אמן כלומר שיענה אמן בכוונת‬
‫הצב והוא גימ' שילוב הוי״ס א״ד והוא המתקת‬
‫׳הדירם ואמר הפסוק עוד ומים לרחון רגליו‬
‫■מים זה התורה כלומר שילמוד תורה כדי‬
‫שיוכל לרחוץ את הרגילות שלו סייגו עבירות‬
‫שעשה כמ״ש רחצו הזכו‪ .‬ורגלי ר‪v‬א נשים אשר‬
‫אאו היינו כלהאצשיס המסתופפים בצלו יתאמז‬
‫בדבר ליזחזיר' למושב‪ .‬ומי' לרחוןרנליו ס״ה‬
‫צים וסוא גימ׳ קול וגס ממון וזה תשובה תפלה‬
‫וצדקה ומיס לרחוץ ס״ת גימ׳ השם ע״ב באחורי׳‬
‫ורגלי האנשים אשר אתו ס״ת ירום ר״ת גימ׳‬
‫חליסר מכילין ‪-‬רחמי כלומר אז יוכל להתרומם‬
‫שיחי׳ שואה עליו תליסר מכילין דרחמי ויבא‬
‫האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא‬
‫ר״ת גיע' גלות כלומר אז יוכל לקרב קיבוץ‬
‫צליות ורגלי האנשים אשר אתו ס״ת גימ' אז‬
‫רמ״ח גס אז רחם כלומר אז יקיים רמ״ע עשה‬
‫וימשיך רחמים על כלל ישראל ויבא האיש הביס׳‬
‫ויפתח ר״ת גימ' כ״ב אותיות התורה ס״ת שדי‬
‫לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו ר״ת‬
‫ע״ה גימ' גמרא וזה התורה שבע*פ ואז‬
‫ואז שורה שדי ויבא האיש הביתה ס״ח‬
‫אשה ויפתח הנמלים ויסן תבן ס׳׳ת גימ׳ קמ״ח‬
‫פי אס אין קמח אין תורה ויבא האיש‬
‫הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא ר״ת‬
‫צימ׳ ותגל כלומר כאשר תהי׳ לאשה ליצחק אז‬
‫יהי' השפע רב בעולס ויהיה שמחה גדולה‬
‫ע ד מאוד וכן נזכה לשמחה עד ביאת ינון ‪,‬‬
‫זי א מ ר עבד אברהם אנכי‪ .‬פי' אברהם עובד‬
‫אין הקב״ה באנכי בהתורה שפתח בה הקב״ה‬
‫אנכי וכמו שדרשו חכז״ל קייס אברהם אע׳ה‬
‫נו'‪ ,‬וה׳ בירך את אדוני מאוד אותיות אדס‬
‫צס גימ׳ מ*ה כלומר ה' בירך אותו יען כי‬
 ‫שלמה‬ ‫חי'‬
‫לו זמן עוד לעשות חשובה שלימה בשובבים כי‬
‫ידו פשוטה לקבל שביס ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נחזיר לתרן הפסוק בטוב טעס ודעת‬
‫ויו צח העבד כלי כסף וכלי זהב פי׳ מי•‬
‫שעובד להקביה באמת הוא יוכל להוציא כסף‬
‫זהב מן מקור השפעות ובגרים ויתן לרבקה‬
‫והנה רבקה זה השכינה כנודע כלומר התלבש‬
‫את השכינה ומהו הלבוש של השכינה‬
‫זה התורה והמצות וסמעש״ט ומגדנות ר׳יח‬
‫ואז ממתיק נמי דיניס גדולים נתן לאחיה‬
‫ולאמה אחיס זס היצ״ט שהוא אחטוב לכל‬
‫‪ .‬ו לא מס זה השכינה שסוא אס‬ ‫ישראל‬
‫כנ׳י יז׳׳ש אחיה ואמה כלומר היצ״ט והשכינה‬
‫אומרים לאיש תשב פי' תעשס תשובס סנערה‬
‫היינו כל חטאת נעורים‪ .‬אתנו פי׳ אז תוכל‬
‫להתקשר אתנו ביחד נס תשב הנערה אתנו‬
‫ר״ ת רק תעשי תשובה שלימה גטהרת נפשך‬
‫על החטאת נעורים ותמתיק אז הדינים‪ .‬ימיס‬
‫היינו כל הימים כל השנה תעשה חשובה או‬
‫עשור כלומר ואס חתמהמהת ולא עשית השובה‬
‫בכל השנה יש לך פנאי לעפות חשובה בעשור‬
‫היינו בעשיית אמר תלך פי׳ אחר הלינה שלך‬
‫שהתחלת לילך בעבדות הבוב״י‪ :‬אתה צריך‬
‫לעשות תשובה בכל עת ואס גס בעשי״ה שכחת‬
‫לפשפש במעשים ולשוב באמת עדיין יש לך זמן‬
‫לעשות תשובה בעיו׳כ בעת הדלקת הנרות‬
‫זה מרמז לנו הכתוב השב הנערה אחנו ר״ת‬
‫תעשה תשובה כלימה רק ערב הכפוריס בעת‬
‫הדלקת נרות ותטהר אז נשמתך‪ .‬ואס גס זמן הזה‬
‫אסרת מלעשות השובה יש לך עוד זמן בשובביס‬
‫שהוא מסוגל לעשות תשובה ולזה מרמז חשב‬
‫ר׳ת תשובו בניס שובבים הנערה נער כתיב‬
‫והוא ר״ת רק על החטאת נעורים אתט ר״ת‬
‫אז תטהר נשמחך ותתקדש ‪ .‬ויאמר אליהם‬
‫אל תאחרו אותי כלומר האיש אומר להשכינה‬
‫וגס להיצ״ט אל תאחרו אוחי מלעזור לי לעבדות‬
‫הבוב׳ה וה׳ הצליח דרכי כלומר הקב׳׳ס בוודאי‬
‫יעזור לי כמ׳׳ש לולא עוזרו כו׳ אלא אבקש מכם‬
‫שגס‬
‫תפארת‬
‫וז״פ אני פי׳ כשהנני בבסי׳ גדלוח בחי׳ אני א(‬
‫טרס אכלה לדבר כלימר אז אני אדע‬
‫בעצמי אשר טרס אכלה לדבר לה' אלא הנני‬
‫עומד עדיין בהתחלה כי עדיין לא דברתי אל‬
‫אדוני זה הקב״ה שהוא אדון הכל ועדיין לא‬
‫החפללתי אליו כלום‪ .‬אל לבי פי' אבל כשאני‬
‫משגיח כאמת אל לבי והנה רבקה יוצאה כלומר‬
‫הנני בא לגדר עניוות והנני מחזיק א״ע לאין‬
‫אנר עדיין רבקה זה השכינה יוצאת ממני‬
‫ואינניז שורה בקרבי יען כי ידעתי אשר עדיין‬
‫לא עשיתי כלוס בעבדות הבוב״ה ואמר הפסוק‬
‫וכדה על שכמה כלומר מי שהוא במדרגה זו‬
‫אז בוודאי כדה על שכמה כלומר וישא עול‬
‫עבדוה הבוב״ה ונוכל לרמז עוד אני טרס אכלה‬
‫לדבר אל לבי והנה רבקה יוצאת וכדה על‬
‫שכמה ריח ג'מ' תורה והשס אל והשס אהי״ה‬
‫כלומר שקבלה עליה כל התורה ולק שורה עליו‬
‫שמות הרחמיס ;‬
‫ויוצא העבר כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן‬
‫לרבקה כו׳ ויאמר אחיה ואמיז תשב‬
‫וי ש‬ ‫הנערה אתנו ימיס או עשור אחר תלך‪.‬‬
‫להקשות הא המס בעצמם אמרו בתחילה‬
‫הנ ה רבקה לפניך קח ולן ואיך חזרו ואמרו‬
‫תשב הנערה וכו׳ גס קשה מדוע לפעמים קורא‬
‫אותה נערה ולפעמים רבקה ועוד בה שלישיה‬
‫להקשות מה שכתב אחר תלך ומשמע שאחר‬
‫הליכתה תשב עמהס כי לולא כן הי' להם‬
‫לאמר ואמר תלך ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז׳ה דהנה מי שעובד את הבוב״ה‬
‫יוכל להשפיע כל טוב לכל ל ישראל אבל‬
‫בטרם כל צריך לעשות זשובס והנה זמן החשוב׳‬
‫הוא מידי יום ביומו בכל השנה אבל אס איחר‬
‫כל השנה כולה ולא עשה חשובה עדיין יש לו‬
‫פנאי לעשות תשובה בהגיע עשי״ת ואס נס‬
‫זמן הזה חלף ועבר ולא עשה תשובה יוכל עוד‬
‫כמי לעשות תשובה באמת בעיו״כ בשעת הדלקת‬
‫הנרות ואס ח׳יו גס או לא עשה תשובה יש‬
 ‫שלמה‬ ‫היי‬
‫ודרשינן בגמרא סוטאיס לא נאמר אלא סטאים‬
‫כלומר שצריכים להתעלל עליסס שיעשו סשובס‬
‫ולא לבערם מן סעולס וסעושס חשובס זדונות‬
‫נעשין בזטוס בטדע‪ .‬ומבואר בגמרא מגיגס‬
‫דף ס׳ ע׳ב נפק ר׳ יוחנן לבי מדישא ודיש‬
‫ואותי יום יום ידיושן ודעת דרבי יסעצו‬
‫ישעי׳ נ״ב וכי ביום דורשין אוחו ובלילס אין‬
‫דורשין אוהו אלא לומר לך בל סעוקק בהורה‬
‫אפיא■ יוס אחד בשנס ^ ס עליו סכחוב באלו‬
‫עקק בל סשנס כולס וכן במדס ספרעכייה‬
‫דבסיב )במדבר י״ד( במקפר סימיס אשר‬
‫סארן ארבעים שנס וכי‬ ‫חרסס אס‬
‫ארבעים שנס חטאו אלא לומר לך בל העובר‬
‫אסד בשנס מעלס‬ ‫עבירה אחה אפילו יום‬
‫סשנס‬ ‫עבר כל‬ ‫עליו הכתוב באלו‬
‫בולה ‪:‬‬
‫ו הנ ה מס שאנו אומרים בספלה ברוך שאמר‬
‫ברוך גוזר ומקיים קשה לכאורס סא‬
‫סקנ״ס מרחם על בריותיו וספץ סקד סוא‬
‫ומבטל גזרותיו כשעושין תשובה ואיך א ט אומרים‬
‫סא סקנ״ס גוזר‬ ‫ברוך גיזר ומקיים ועוד‬
‫וסצדיק מבטל ;‬
‫וכ מו שכתוב בפ׳ סולדות רעסר לו ס׳‬
‫ומתרגם ינ״ע וספך יצחק בצלוסיס דעסיס‬
‫דקוב״ס ממס דגזר על אנסתיס ארים עקרא‬
‫סיס גביה עשרי[ ומרמין שנין ואסספך בגור ס‬
‫דעסיס דקונ״ס ממה דגזר עלים דאף סוא סיס‬
‫עקר שאיני מוליד ;‬
‫ו א מ דינן בגמרא יבננוס דף ש״ד ע״א א״ר‬
‫יצחק למה כמשלם הפלתו של צדיקים‬
‫כמסר מס עתר מספך הסבואס ממקום למקום‬
‫בך הפלתו של צדיקים מהפכה מדוסיו של‬
‫חקב״ס ממדה רגזניס למדה רחמנות‪ .‬ומפרש‬
‫המסרש״א בס״א ח״ל ונראם הדמיון ני סא‬
‫שעתר טספך התבואה להבדיל המדה רמס שסוא‬
‫סמון שבס ממדס סטובס שבס כך ספלסן‬
‫של צדיקים מהפכה לסיד יל מס״ד ממס״ר‬
‫ונזכר גבי יצסק טפי מבשאר א מ ס לפי שסיתה‬
‫יודחו‬
‫תפארת‬
‫שנס אתם תהי׳ בפז־־' לעבודת הגוב״ה שליזור‬
‫ואלכה לאדוני פ־׳ גס אתס שלחוני לעבוד את‬
‫אדוני ראערו נקרא לנערה ונשאלה את פיה כלומר‬
‫נראה אס עשיס תשובה על החטאת נעוריס‬
‫וזה לנערה הייינו סטאת נעוריס ונשאלה ד״ת‬
‫ותוכל להשע אז מן שערי הבינה את פיה‬
‫ר״ת אז תשפיע פרנסס ישי־אל הקדושיס‬
‫ונוכל לימז ויאמר אסיה ואמה ד׳ת טל כל הפשוק‬
‫ה!ס נימ׳ השס אסי׳ פשיטובאחוריס ובהכאת ו אה י׳‬
‫דיודין באחוריסואהי׳ במילוי דיודץ דההין דאלפין‬
‫וזה חסדיס גדיליס וכן נזכה לחסד עליון מעתה ועד‬
‫עולס אמן נס״ו ‪:‬‬
‫וי צ א יצחק לשוח בשדם לענית ערב וישא‬
‫עיניו וירא והנה נמליס באיס וששא‬
‫רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפול מעל‬
‫המול ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההולך‬
‫בשדה לקראתנו ויאמר סעבד הוא ארוני ‪:‬‬
‫ו הנ ה הרבה קושית קחזינא הנא‪ .‬א אומרו‬
‫לפנית ערב ומדוע לא אמר בין הערביס‪.‬‬
‫ב למה לא כסב שחס וירא והנה נע ליס‬
‫באיס ולמה האריך כ״כ ב הלשון לאמר וישא‬
‫עיניו וירא ט'‪ -‬נ פליאה נשנכה בעיני על רבקה‬
‫שיהיה לה פחד כ״כ עד שנפלה מעל הנמל‬
‫וכי לא ראתה מעולס איז» שר משרי הארץ‬
‫לפי סבי־תת שהוא שר משרי הארן כפי פי׳‬
‫הש״ת וסברה שהוא שר משיי הארז וכי לא‬
‫ראתה איזה שר אצל לבן ובתיאל וכן כל מפרשי‬
‫התורה הרבו לסשיב ד סהו הלשון מעל הנמל‬
‫ולמס לא אמר מהנמל או מן סגמל ‪ .‬ה מס‬
‫שאמרס מי סאיש סלזס ולמס לא אמרס סזה‪.‬‬
‫ו מס שסשיב אליעזר ואמר הוא אדוני קשס ובי‬
‫סוא סיס אדוני סא היליל בן אדוני יען כי‬
‫אדוני סיס אברהם ולא יצחק וכאשר אמר נעצמו‬
‫זתסי אשס לבן אדוני וסיליל כאן נמי סוא בן‬
‫אדוט ‪:‬‬
‫ו ב ש ש יצאסי לסעש ולסרן עז'ס דסנס דוד‬
‫סע״ס אמר יסמו סטאיס מן סארן‬
 ‫שלמה‬ ‫חיי‬
‫ולפ״ד נוכל לפרש מאיזה עעס הוא מקור‬
‫הרחמים ע״פ שמבואר בספרי קבלה כי ג׳ אל‬
‫יש אל הוו״ה אל שדי אל אדני ושלשתם רמוזי׳‬
‫בהשם אהי׳ דאלפין באופן זה כי אות ראשונ׳‬
‫א' הוא שס אל הראשון סוד אלך עלמין אל‬
‫הב׳ הוא מרמז כך ב' אותיות הראשונות מן‬
‫אלך של אהי״ה הוא אל ה׳ מן הא׳ של אהי׳׳ה‬
‫וגס י׳׳ו מן יוד של אהי״ה וגס ‪ ' 0‬מן ה״א‬
‫תתאה של אהי׳ עולים נ׳׳ז כמנין אל הר״ה‬
‫אל הג׳ מרומז באותיות הנשארים מן אהי׳ה‬
‫הנ׳׳ל שהוא פ׳ מן אלך ד׳ מן יוד א׳ מן האי‬
‫תתאם עולה פ״ו ועם יו״ד אהי' אותיות של מלוי‬
‫אהי׳ עולה צ״ו כמנין אל אדני והנה אל הוא חסד‬
‫ולכן שם אהי׳ הוא מקור הרחמים והחסדים‬
‫והנה הגס שיש להקשות על השס אל מא‬
‫כתיב אל זועם בכל יום אבל מבואר בספרי‬
‫קבלה הפשע הוא כך אל זועם בכל יוס כלומר‬
‫מדת אל שהוא חסד גמור זועם בכל יום על‬
‫הדינים יען כי רצונו שיהי׳ הדיני׳ בכל יוס‬
‫נכנעים תחת החסד כמ״ש חסד אל כל היום ‪:‬‬
‫גם נודע כי יצחק עבור גודל מדת הגבורה‬
‫שבו רוצה לבער את החועאיס מן העול׳‬
‫אע״פ שיש בו מקצת בחי׳ חסד כי מעשה אבו׳‬
‫ירשו בניס וכמ״ש בזוה״ק פ׳ ויצא דך קס״א‬
‫ע״א וז״ל ופועל צדק דא יצחק‪ .‬ונוכל לומר‬
‫הכוונה בזה כלומר מן מדת החסד שהים‬
‫באברהם יצא הפעולה שגס יצחק עשה צדק‬
‫יען כי אברהם השריש בו מדתו מדת החסד‬
‫עד שגס הוא להיותו בחי' גבורה עכ״ז היה‬
‫מוכיח לעשות צדק עם ישראל רק לפעמים‬
‫היה מתגבר א״ע במדתו הגבורה על מדת‬
‫אביו החסד אבל רבקה הצדיקת שהיתה גומלת‬
‫חסדים לכן היתה מתנגד נגד יצחק בזה שהי׳‬
‫רוצה לבער חת החעאיס מן העולם יען כי‬
‫רצינה להתפלל עליה׳ שיעשו תשובה ויתכפר‬
‫להם ויהי׳ נשארים בחיים ‪:‬‬
‫כע״ש תהליס מה בצע בדמי ברדתי אל שחת‬
‫כלימר כאשר תלך עמי בגבורה של יצחק‬
‫ח״ו‬
‫תפארת‬
‫מדתי מהיד כמ״ש פחד יצחק וישבע יעקב‬
‫בפחד אביו יצחק כידיעה לחכמים ואעפ״כ‬
‫בתפילתו היפך מה״ד למה״ר שהיפך את‬
‫הגזירה עכ״ל והשתא חזיכן כי הקב״ה מבעל‬
‫גזירותיו ואיך אגו אומרים בכל יום ויום ברוך‬
‫גוזר ומקיים הא הסברא גותכות יותר לומר‬
‫ברוך גוזר ומבעל או ומרחם כלומר אפילו‬
‫בשעת גזרה הוא י׳ת מרחם על בריות*ו ומבעל‬
‫את הגזרה כהנ״ל ;‬
‫ו דנ ה מקום אתי לתרן בזה האופן דהגה‬
‫ע״פ האמת המלך ב״ו כאשר גוזר איז'‬
‫גזרה לסמית את האדם בוודאי לא יבעל את‬
‫הגזרה יען כי דבר המלך ודתו אין להשיב‬
‫אבל הקב״ה שנקרא רחום וחנון לא כן הדבר‬
‫אלא מאריך אך ואפילו כשגוזר איזה נזרה‬
‫על האדם אפ״ה ממתין ומצפה סן ואולי יעש'‬
‫תשובה ואז הוא ית' מבעל ממנו הגז״ד ולפעמי'‬
‫בהיות האיש הזה נוסע לאיזה צדיק אמתי‬
‫נמי יוכל לבעל את הגז״ד יען כי הקב״ה גוזר‬
‫והצדיק מבעל וזה שאנו אומרים ברוך גוזר‬
‫ומקיים כלומר גוזר גזרה על האדם ח״ו ואפילו‬
‫הכי מקיים אותו וא*נו ממית אותו אך לאחר‬
‫הגזרה כהנ״ל ומפרש ואמר מפני מה הוא‬
‫ית׳ מבעל את הגזר׳ רעה ומקיים את האד׳‬
‫כי ברוך עושה בראשית פי׳ כמו שברא את‬
‫העולם וראה שאינו מתקיים במדה״ד לבדו‬
‫ושיתך עמו את מה׳׳ר כמו כן גם בכל יום ויום‬
‫עושה מעשה בראשית ומשתך את מה׳ר כדי‬
‫להחיות את האדם וזה ברוך מרחם על הארן‬
‫ברוך מרחם על הבריות בזה שהוא משתך‬
‫את מה״ר‪ .‬ומי שמברך מאה ברכות בכל יום‬
‫נמי יוכל להמתיק את הדינים‪ .‬ועפ״ז נוכל‬
‫לומר השם סוי׳ה בכפל גימ׳ מאה וע״ס וזהו‬
‫שכתוב בכל מקום ה׳ אלקים כלומר מי שמברך‬
‫בכל יום מאה ברכות ומייחד את הע״ס הוא‬
‫יוכל להמתיק את הדינים של מדת חלקים‬
‫ולהמשיך חסד של שם הוי״ה ‪:‬‬
‫ו הנ ה נודע כי השם אהי׳׳ה הוא מקור הרחמי'‬
‫מד‬ ‫שלמה‬ ‫חיי‬
‫ההולך בשדה לקראתינו כלומר ה׳ הולך‬
‫וזה‬ ‫רק עם ה' גבורות‬ ‫פי' שהולך‬
‫לקראתינו כלומר שסוא מנגד אותנו יפן כי‬
‫דרכנו להיות רק גומלי חסדי׳ ולהתפלל‬
‫סל ישראל שיעשו חשובה ולא לבערם מן‬
‫העולם ויאמר העבד הוא אדוני כלומר הוא‬
‫בעצמו היינו יצחק נמי יש בו מדת אדוני‬
‫אבות‬ ‫כי מעשה‬ ‫אברהםשהוא החסד‬
‫ירשו בני׳ כהנ׳ל רק הוא בעצמו התגבר פל‬
‫מדת החסד שירש מאביו מבור מדתו הגבורה‬
‫אכן כאשר גם אתה במדתך החסד תתחבר‬
‫אל מדת החסד שיש בו מאביו אברה׳ הוא‬
‫אדוני אז בוודאי תתגבר על הדיני׳ שלו לבל‬
‫יוכל ליצא בגבורה על ישראל גם נובל לרמז‬
‫בשדה לקראתינו ר׳׳ת וחייבים קדושים לבקש‬
‫חז‬ ‫בעבור הרשמי׳שיעשו תשובה‬ ‫רחמי׳‬
‫נמתקין דינים‪ .‬גם שדה עם האותיות ופ׳׳ה‬
‫גימ׳ אלקי׳ דיודין עם האותיות העבד הוא‬
‫אדוני ר׳ת וס״ת אותיות אהי״ה ונשאר אותיו'‬
‫א׳׳ד גימ׳ ס׳ כלומר השם אהי׳׳ה שהוא חסד‬
‫ימתיק את ה׳ גבורות אלקי׳‪ .‬הוא אדוני פי׳‬
‫הקל׳׳ה שהוא אדון כל ימתיק את הגבורות‬
‫מפל כלל ישראל‪:‬‬
‫כע״ ש בזוה״ק פ׳ פקודי דך רל׳׳ו פ׳א כו׳‬
‫בגין דחמאת שפירו דיצחק אתרכינת‬
‫מגמלא כו׳ חמאת ליה ברוגזא דדינא קשיא כו׳‬
‫דהא כד אסתכל דינא קשיא ההוא גמל אתתקך■‬
‫ובג׳׳ב אשתמיעת גרמה מיניה כיון דחמא׳ ליה‬
‫ליצחק ברזא דדינא קשיא וחמאת דמההוא בירא‬
‫נפק דינא אחרא תקיפא מזוסמא דדהבא כד‬
‫חמאת האי מיד ותפול מפל הגמל בגין לאתרסוי‬
‫מן דינא פכ׳ל גס יודפת היתה רבקה שממנה‬
‫יצא יעקב שהוא תפארת ולכן אמרה לקראתינו‬
‫לשון רבי׳‪ .‬ויאמר העבד הוא אדוני סי׳ אדוני‬
‫אברה׳ יעמוד בצד אחד ויעקב בצד השני‬
‫ולא ינוחו אותו שיצא בגבורה וכפי׳ש בזוה׳ק‬
‫כדין אחידן תרוויהו ביה ביצחק דא מסאי סער׳‬
‫ודא מהאי ספרא ולא יכלו תקפוי לנסקא לבר‬
‫ותקח‬
‫תפארת‬
‫ח״ו היודך עפר היגיד אמיסך כלומר וכי‬
‫יודך אכרהם אמ״ה שאמר אנכי עפר ואפר‬
‫וזה היודך מפר וכי יודך יעקב שנאמר בו‬
‫תתן אמת ליעקב וזה היגי־ אמיתך כשתלך‬
‫ממי בדינים ולכן שמע ה׳ וסננו ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נחפשה דרכינו ונשובה לתרץ הפסוק‬
‫בעוב עמם ודעת בס״ד ויצא יצחק לשוח‬
‫בשדה לפנות מרב מלת בשדה הוא ר״ת‬
‫שהוא התפורר דינים בעולם ומלת לפנות‬
‫הוא לשון ביעור כמו מס נין את האוצר‬
‫ערב הוא ר״ת עושים רע בעולם כלומר יצאו‬
‫בשדה לפורר דינים בעולם ולבער את הפושי'‬
‫רע מן העולם יפן כי יצא במדתו הגבורה‬
‫יישא עיניו להסתכל ברוח הקודש וירא והנה‬
‫גמלי' באי׳ וירא הוא לשו; הבנה כלומר הבין‬
‫כי באי' לקראתו גומלי חסד וחמר גמלים‬
‫לשון רבי' יפן כי רבקה הולכת עם השכינה‬
‫כי גם דרכה של השכינה לפשות חסד עם‬
‫ישראל כי היא אס כנ״י והבין בהם אשר מרוב‬
‫החסדים שבה לא ינוחו אותו להתפורר במדת‬
‫הגבורה ‪:‬‬
‫וז״ ש ותשא רבקה את עיניה כלומר היתה‬
‫מסתכלת ברוה׳׳ק שעליה ותרא את יצחק‬
‫איך שהוא בא במדת הגבורה ועבור זה נפל‬
‫עליה פחד גדול ותפול מעל הגמל רצ״ל נפלה‬
‫ממדרגתה שהוא גומלת חסד ונפל פחד עליה‬
‫כי סברה אשר יצחק בגודל הגבורה שבו יתגבר‬
‫א״ע סל מדרגתה החסד ויהי׳ מפל הגמל פי'‬
‫ממפל למדרגתה שהוא גומלת חסד יען כי‬
‫ראתה איך שבא עמו פחד גדול ממדת הנבור׳‬
‫שבו לכן ותאמר מי הא־ש מלזה כאלו כתב‬
‫ה' לזה כלומר מי הוא זס ואיזהו איש צדיק‬
‫שיוכל להמתיק ולהכניע אותן ה' גבורות שיש‬
‫לזה האדם זה יצחק ויודפת הית' שזה יצחק‬
‫אבל מורא פלה עליה ופל ראשה פן ואולי‬
‫יצא בגבורה על ישראל והוא בעצמה לא‬
‫תוכל להתגבר עליו ופל הגבורה שלו וצריך‬
‫עוד צדיק גדול להמתיק את הדיני׳ ואמרה‬
 ‫שלמה‬
‫טוב ס״ת גימ׳ קמ״ח אם אין קמח אין תורה‬
‫כלומר הש׳׳י יתן כל טוב ויהי׳ פרנסה ולימדו‬
‫תורה לשמה בהרחבה ‪:‬‬
‫ב או׳ א נוכל לומר ט*פ דאיתא בתקוני׳ יריט‬
‫בתרוטה יצריח בשברים טל אויביו יתגבר‬
‫בתקיסה ואיתא בתקונים תלישא קטנה ותלישא‬
‫גדולה הוא קרני פרה וראיתי בכתב יד של‬
‫הרב הצדיק הקדוש כו׳ ר׳ חיים קראסנטר‬
‫זצוקללה״ה וז׳ל שמטתי מאדמו׳ר ספי׳ של‬
‫תלישא קטנה היא מה שאדם תולש א״ט מן‬
‫תאות טוה׳׳ז ותלישא גדולה הוא מה שמדבק‬
‫א׳ט בדביקות וביראה ובאהבה ופי׳ תלישא‬
‫הוא שככל כוחו ובמס״נ רוצה לדבק א״ט בהקב׳׳ה‬
‫בכל מוח שלו ותלישא בלשון לט״ז טר רייסט‬
‫זיך צו גאטט וזה א׳׳א כי אם שיהי׳ לו‬
‫מקוד' תלישא קטנה פי׳ שנתבטל אצלו ונתלש‬
‫ממנו כל הקטנות היינ ו התאוות טוה׳ז כי כל טסק‬
‫טוה׳ז הוא אצלו רק לכבודו ית׳ ואז אין לאיש זה אלא‬
‫טובדא אחת היינו תלישא גדולה לדבק בו‬
‫י׳׳ת בדיבוק גדול מאד אבל האיש שיצטרך‬
‫לתלישא היינו לתלוש א״ט מן טוה״ז ולבא‬
‫לתלישא גדולה לדבק א״ט בתפלה ובטבורה לשמו‬
‫י׳״ת אשר זהו ת״ג איש כזה צריך סיוט מלטיל׳‬
‫כי יש לו שני טובדות אחד לשבר א״ט מטוה״ז‬
‫וגם לבא לדרגא טליונס לדבק בו י׳ ת אבל‬
‫הצדיק אשר כבר נתבטל אצלו תאות טוה״ז‬
‫אין לו רק טבודה אחת לדבק בו י׳ת לזה‬
‫הצדיק בקושיא סיוט מן שמיא כי אין לו רק‬
‫טכודה אחד ‪:‬‬
‫ועפ״ז נפרש הפסוק בפ׳ קרח בוקר ויודט ה׳‬
‫את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו‬
‫ואת אשר יבחר נו יקריב אליו‪ .‬ו ל כ או ר ה קשה‬
‫ואת‬ ‫מפני מה שינס הכתוב אצל‬
‫הקדוש כתב והקריב אליו ואצל יבחר בו כתב‬
‫יקריב אליו הא אצל שניהם יוכל לכתוב לשנא‬
‫חדא והקריב או יקריב אך לפי הנ״ל הפי' הוא‬
‫כך ואת הקדוש פי׳ מי שהוא קדוש מכל‬
‫תאוות‬
‫חיי‬ ‫תפארת‬
‫ותקח הצטיף ותתכס צנניף גימ׳ הד״ה פשוט‬
‫ובמלוי יודין והשם אדני אלקים ע׳ ה כלומר‬
‫סתכסס א״ט טם המתקת הדינים גם צטיף‬
‫פם האותיות גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה והשם אה׳י‬
‫פ׳ ה ותתכס גימ׳ ג׳ מלוי אלקים ביודין גההין‬
‫באלסין כלומר המתיקה את השם אלקי׳ גם‬
‫הצטיף בא״ת ב״ש גימ׳ ק׳׳ח ותתכס בא״ת כ״ש‬
‫גימ׳ ק״כ צירופי אלקים כלומר המתיקה את‬
‫ק״כ צירופי אלקי׳ והשפיט ק״ח וזה חק והוא‬
‫פרנסה כמו הטריפינו לחם חוקי גם שדה הוא‬
‫חסד כי שדה הוא חקל גימ׳ הוי״ה אהי״ס‬
‫הוי׳ה אדני‪ .‬גם נוכל לומר הוא אדוני ר׳ת‬
‫וס״ת י״ה אב״א אמ׳א כלומר י׳ה שהוא‬
‫אבא ואמא וחכמה ובינה ואיתא כספרי קכלה מפני‬
‫מה הוא חכמה ובינה דהנה י׳ פטמי׳ י׳ גימ׳‬
‫מאה ס׳ פטמי׳ ה׳ גימ׳ כ״ה ס״ה קכ״ה וטס‬
‫י״ס פשוט גימ׳ ק״מ חושבן חכמה ובינה‪ .‬גם‬
‫הוא אדוני ותקח הצטיף ותתכם ר״ת וס״ת‬
‫סוי״ה ונשאר טרד אותיות ופאאס״ח נוכל לומר‬
‫ופ׳ הוא אלקי׳ בגימ׳ א׳ הוא אלופו של טול'‬
‫א״ס ר׳ת אין סוף ברוך הוא כלומר הקב״ה‬
‫שהוא אין סוף ב״ה ואלופו של סול׳ ימתיק‬
‫את כשם אלקי׳ ויהיה לכולנו חיים וזה האות‬
‫ח׳ ר״ת חיים גם נוכל לרמז רי׳ת וס״ת של כל‬
‫הפסוק ויצא יצחק לשוח בשדה גימ' השם א׳׳ד‬
‫פשוט ואחורים ובמספר הקדמי והשם אלקי׳‬
‫פשוט ובמלוי יודין ותליסר מכילין דרחמי כלומר‬
‫יצחק רצה להגביר דינים טל ישראל ח׳ו אבל‬
‫נהפך לרחמי׳ כי רבקה במדתה גומלת חסדים‬
‫היא המתיקה את סדיני׳ ולכן ד ת של הפסוק‬
‫השני נימ׳ משה לומר שהי׳ לה בחי׳ משה‬
‫רבינו ט״ה אהבת ישראל כמשה וס׳׳ת של‬
‫אותו הפסוק גימ׳ הוי״ה פשוט ובאחורים‬
‫ובסכאס ובכפל ובמספר הקדמי והשם בן באחורי׳‬
‫והשם אהי׳ה פשוט ובאחורי׳ ובהכאה ובכפל‬
‫ובמספר הקדמי כלומר שהמתיקה כל הדינים‬
‫והמשיכה רחמי׳ מן כל אותן שמות הרחמים‬
‫זהחסדי׳ ■גם ותקח הצטיף ותתכם ר״ת גימ׳‬
‫מה‬ ‫שלמה‬
‫ואז יתגבר על אויטו כמ׳ש גס אויביו ישליס‬
‫אתו ונשאר תקיע להש׳י בהשס י׳׳ה ‪:‬‬
‫ונ חזיר לתרן הפסוק בס׳ד דהנה יצחק ראה‬
‫והביס ברוה׳ק מה שיהי׳ עד יוסף‬
‫הצדיק שיהי׳ תועה בדרך כשדה וימכרו אותס‬
‫אותו אחיו וגס ראה מעשה דאשת פוסיפר‬
‫ולכן מורא עלה על ראשו לבל י סי׳ נתפס ח׳׳ו‬
‫בעצת ר\צר ולא יוכל לתלוש א׳ע ח׳׳ו מן‬
‫התאוה הרעס הזאת ולדבק א׳ע בהקביה ואף‬
‫גס זאת צפה אז ברוה׳ק שעליו איך כי עבור‬
‫זה יזכה לגדולה שיהי׳ מלך במצריס והנה‬
‫גס רבקה ראתה ברוה׳ק מעשה הזאת אבל‬
‫לא ראתה סוף‪ ,‬המעשה שבוודאי יתגבר פל‬
‫יצרו כמו שכן היה ו ענוי זה פחד גדול ואימה‬
‫חשיכה נפלה עליה וגס ראתה את המעשה‬
‫של יהודה סס תמר והמתיקה כל זאת ונודע‬
‫כי סס״א הוא נגד ססרא דקדושא ‪:‬‬
‫וז״פ ויצא יצחק לשיח בשדה כלומר הלך להתפלל‬
‫על אותו האיש שהתורה יכתוב עליו‬
‫והגה תועה בשדה וישא עיניו לשמיס להמתיק‬
‫את זה שכתב ותשא אשת אדוציו את עיניה‬
‫אל יוסף כהנ׳ל מסס״א נגד ססרא דקדושה‬
‫וירא והכה גמליס באיס כלומר ראה איך‬
‫שיצמח מזה המעשה גומל חסד כאשר יתגבר‬
‫על היצ׳׳ה כי יזכה להיות מלך על מצריס ולכן‬
‫התפללל עליו שיה־׳ הכח בידו להתגבר על‬
‫היצ׳ה ועלתאותו ותשא רבקה את עיני׳ כלומר גס‬
‫היא המתיק׳ אתהדיניס מעל יוסף הצדיק ולכן היא‬
‫נמי נשא׳ עיני׳למרוס נגד ותשא אשת אדוניו‪ .‬ותרא‬
‫אתיצחקרצ׳ל עס יצחק כימה שראה יצחק גס היא‬
‫ראתה אבל לא כך ראתה את הגומל חסד שיהי׳ אח'כ‬
‫מזה הדבר וז״ש ותפול מעל הגמל פי׳ נפל׳ ממדריגת׳‬
‫שהוא גומלת חסד וגס נפלה מן הגומל חסד שיהי׳‬
‫אח״כ כלומר לא ראת׳ זאת שיהי׳ אח״כ גומל חסד‬
‫לכן ותאמר אל העבד מי האיש הלז׳ כלומ׳ מי הוא זה‬
‫אשר התור׳ יכתוב סליו מלת האיש ומלת הלזה היינו‬
‫וימצאהו האיש וישאלהו איש ומלת הלז׳ רצ׳׳ל הנה בעל‬
‫מחלומו׳ הלזה בא פי׳ שהתור׳ יכתוב עליו והנה‬
‫תועה‬
‫חיי‬ ‫תפארת‬
‫תאות עוה״ז אלא שאץ לו רק עבודה אחס‬
‫להתחזק לדבק אליו גאמר והקריב אליו סי׳‬
‫שצריך להתחזק א׳ע מאליו לעבוד אותו ית׳‬
‫בכל כוחו אבל מי שיש בו עוד עסק בתורה‬
‫ויש לו שני עבודות כהנ׳ל וצריך סיוע מלעילא‬
‫אמר ואת אשר יבחר בו יקריב אליו פי׳ שהקב׳ס‬
‫מקרב אותו כי הוא ית׳ מסייע לו וז״ס המשנה‬
‫בר״ה ראש ב״ד אומר מקודש וכל העס עונין‬
‫אחריו מקודש מקודש ויש לנו לתת ססס לדבר מה‬
‫שראש ב״ד אומר רק סעם אחד מקודש וכל‬
‫העס ■שני סעמיס אכן הראש ב׳ד הוא צדיק‬
‫גמור ואץ לו תאות עוה׳ז ולפיכך אומר רק‬
‫סעס אחת מקודש מפני שצריך הוא בעצמו‬
‫לקדש א״ע להבוב׳ה בלתי סיוע ועזר מן שמיא‬
‫והוא בחי׳ תלישא גדולה אבל העס עונין‬
‫אחריו מקודש מקודש שצריכין לקדש א׳ע מן‬
‫חאות עוה׳ז שהוא ת׳ק ואח׳׳כ לדבק א״ע‬
‫בדביקות להבוב״ה שהוא נקראת תלישא גדולה‬
‫ולכן עונין שני סעמיס מקודש‪ .‬וכך הוא הפי׳‬
‫של התקוניס כי שבריס הוא נמי שמשבר א׳׳ע‬
‫מתאות עוה׳ז ותרועה נמי שמשבר א׳ע‬
‫לעבודתו ית׳ש אך הוא משמע לשון ריעות‬
‫וההחברוס והוא תלישא גדולה וכך הוא פי׳‬
‫התקוניס יריע בתרועה פי׳ יריע לשון התחברות‬
‫וריעות כלומר לשבר א״ע מן התאות ולחבר‬
‫א״ע באהבה וריעות ויראת הרוממות ויצריח‬
‫בשבריס פי׳ וגס זה שצריך לשבר תאות עוה׳ז‬
‫יצריח פי׳ יצעק להש״י לסייע לו וז״ש בתקוניס‬
‫ושיס בסלע קניך דא קרני פרה הוא תלישא‬
‫קענה ות׳׳ג ופרה נקרא הקב״ס כביכול כמאמר‬
‫חכז׳ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה‬
‫רוצה להניק קרני הוא לשק הוד ופאר כנאמר‬
‫כי קרן אור פניו וז'פ התק וניס ושיס בסלע‬
‫קניך דא קרני סרס דכך הוא הדרך והוד‬
‫והדר לפניו ית׳ שיהי׳ האדס בדרגא זו שיהי׳‬
‫בתלישא קענה מקודס ואח״כ בתלישא גדולה‬
‫וזהו על אויביו יתגבר בתקיעה כי תקיעה‬
‫הוא תקע י״ה ותקע הוא מלשון תקיע בלבו‬
‫יא‬ ‫תפארת שלמה‬
 ‫שלמה‬
‫להתאמן נדבר ולהתגבר עליו עד שיהי׳ נכנע‬
‫תחתיו ויבקש רחמים מאת הקבי׳ה להושיע לו‬
‫בזכות אבות הקדושים ולמהר ביאת אליהו‬
‫ומשיח צדקנו בב״א ‪:‬‬
‫וז״פ ויוסף אברהם כלומר הצדיק הוא מוסיף‬
‫לו מצות ומעש״ע בכל עת ויקח הוא‬
‫לשון לקח עוב וסוא לימוד התורה כלומר למד‬
‫לעצמו דרך‪ .‬אשה ושמה קעורה זהו היצ׳ה‬
‫המכונה כשם אשה רעה והוא מייפס מעשה‬
‫העבירה בעיני האדם כקעורת וזה ושמה‬
‫קעורה כפירש׳י שנעים מעשיה כקעורת אבל‬
‫בהיות האדם מתגבר עליו אז היצ״ה בעצמו‬
‫מסייע לו לעבדות הבוב״ה כנודע‪ .‬ותלד זמרן‬
‫רצ׳ל שיהי׳ מזמר להקב״ס זמ^רות והשבחות‬
‫ואת יקשן ואת מדן כאשר היצ״ה שנקרא יקשן‬
‫שהוא מעקש דרכיו של האדם כשמפתה לבות‬
‫בני אדם ובהיות האדם מת גבר עליו אז‬
‫הוא דן את היצ׳ה ועבור זה את ישבק פי׳‬
‫אז היצ״ה שבק אותו מלפתות עוד לעבירה‬
‫ואת שוח כלומר אז‪.‬בא האדם לגדר ענוה‬
‫והכנעה ושוחה א׳ע ואז מניח אותו היצ״ה‪,‬‬
‫ונוכל עוד לרמז בזה ואס זמרן למפרע ר״ת‬
‫נבקש רחמים מ״ה זכינו תמהר אליהו ומשיח‪.‬‬
‫ואת יקשן ר׳ת אז שועתינו קבל ושמע נאקתנו‬
‫יודע תעלומות ואת מדן ר׳ת אז ומעפר‬
‫נקימנו מאשפות דלותנו תרוממנו‪ .‬ואת מדין‬
‫ר׳ת ה׳ אלקים נא תקום מלכות דוד ושלמה‬
‫ואת ישבק ר״ת במהרה תבנה ותכונן את‬
‫ירושלים שהוא קדשיך ואת שוח ר׳ת תשלח‬
‫אליהו ומשיח שהמס חי וקיים והנה ר״ת של‬
‫כל הפסוק ויוסף אברהם כו׳ גימ׳ ק״כ צירופי‬
‫אלקים וס״ת גימ׳ השם ב׳ן באחורים של מילוי‬
‫והדינים נמתקין בהחסדים ור״ת של הפסוק השני‬
‫גימ׳ דעת ו ס׳ תגי מ׳ ד׳ מילוי הוי״ה ובאחוריס‬
‫של מילוי ובהכאה ותליסר מכילין דרחמי‬
‫כלומר מי שיש לו דעת הוא יוכל להמתיק‬
‫כל הדינים ולהמשיך חסדי ה׳ על כלל‬
‫ישראל ‪:‬‬
‫ויברך‬
‫חיי‬ ‫תפארת‬
‫פועה בשדה לקראתנו פי' שיהי׳ ח׳ו לקראתנו‬
‫שיעש׳ ח׳ו מעשי' כאל׳ אשר יהי׳ לנגדינו גם ‪3‬שד'‬
‫לקראתינו גיע׳ זה אשת סועיפר ותקח הצעיף‬
‫ותתכם כלומר מכסה ומכפרת על יהודה שנאמר‬
‫גו ותכם כצעיף וגם על יוסף כי הצעיף ותסכם‬
‫ע ם התיגות וע״ה גימ' אשת פועיסר והשם‬
‫הוי׳ ול״ג נפ׳ה כלומר הית׳ מיחדת את כ״ג‬
‫אותיות התור׳ עם הע׳ס שהם ל'כ נפ״ה וכזה‬
‫המשיכה רחמים גדולים על־הס מן השם הוי׳ כ״ה‬
‫וכן נזכה לחסד ולרחמי׳ גמהר׳ נימינו אמן נס׳ו‪:‬‬
‫גם ותקח הצעיף ותתנס ס׳ת פסח‪ .‬הצעיף‬
‫ותתכס אותיו׳ אמצעות הוא אותיו׳ עת כלומר‬
‫בא עת פסח שיגאלו ישראל אע״פ שלא יסי׳‬
‫ראוים עדיין לגאלם כי הי׳ אז עדיין ערום ממצות‬
‫ומעש״ע כמ״ש ואת ערום וערי׳ וכו׳ וכן עתה‬
‫גכגלות הזה יהי׳ םגאולה אע״פ שאינם ראוין‬
‫עדיין כל זה רמזה לו נדכריה וכמעשיה גם‬
‫נוכל לומר ס״ת גימ׳ קמ״ח רמזה שיצערכו‬
‫ישראל קמח לפסח צם גימ׳ מקח כמ״ש משכו‬
‫וקחו רמז על קרבן פסח גם צעיף עם האותיו׳‬
‫והנקודין גימ׳ מנצפ׳ך גם גימ׳ פ״ר כלומר‬
‫שהכניע כל פ״ר דינים מעולם ותתכס פי׳‬
‫שהכניע וכיםה אותם הדינים מעולם לבל‬
‫יהי׳ נראו עוד יותר גם צעיף גימ׳ ר״צ כלומר‬
‫המתיקה את הדינים של ר'נ ראשי סנהדראות‬
‫לבל ירדו חיים שאולה כמו קרח וב׳ב גם‬
‫ותקח הצעיף ותתכס גימ׳ ד׳ מילוי הוי״ה‬
‫בהכאה עם הד׳ כוללים וע׳ה בא״ת ב׳ש גימ׳‬
‫שם הוי״ה בהכאה ובכפל והשם אהי׳ בכפל‬
‫ותליסר מכילין דרחמי גם בא׳ת ב׳׳ש גימ׳‬
‫פרנסה עם האותיות ותליסר מכילין דרחמי ‪:‬‬
‫ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קעורה ותלד‬
‫לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת‬
‫מדין ואת ישבק ואת שוח‪ .‬ונו כ ל לרמז בזה‬
‫דהנה נודע שהיצ״ה מייפה את העבירה בעיני‬
‫האדם יען כי בלתי זאת מי הוא זה ואיזהו‬
‫שישמע לדבריו ולעבור על מצות הקב״ס ולעשות‬
‫עבירה ח״ו ובהיות כן מה מאוד צריך האד׳‬
‫מו‬ ‫^צלמה‬
‫תשובה מאהבה ובכח זה השפיע חסדיס לישראל‬
‫גס ויברך אלקיס את יצחק בנו וישב יצחק ע ס‬
‫באר לחי ראי ר״ת גימ׳ של׳ח גס גימ׳ אהי׳‬
‫והשם אל באחוריס ס״ת גימ׳ השם אסי׳׳ה‬
‫והשם אלקיס ובמילוי יודין ובאחוריס ובמספר‬
‫הקדמי כלומר שלח מאתו כל הדינים כי‬
‫נמתקו באותן שמות הרחמים ונעשו כולו‬
‫חסדים ‪:‬‬
‫לקבל את הכל באסבה אפילו בטת אשר שורה‬
‫שנה‬ ‫ו א ל ה ימי שני חיי אברהם מאת‬
‫ושבעים שנה וחמש שנים‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה מדוע כתב ימי שני הא‬
‫הי׳ די שיכתוב ואלה ימי אברהס או‬
‫ואלה שני אברהם וסיד יותר יש להפליא למה‬
‫כתב טוד הפעס אשר חי כיון שאמר שני חיי‬
‫למה כתב עוד הפטס אשר חיי‪ .‬ונו כ ל לתרץ‬
‫עז׳׳ה דהנה העיקר חיות של האדם הוא רק‬
‫מה שעובד את הקב׳ה וזה נקרא חי ולכן‬
‫צריך כל אדם להתאמץ בדבר לעבוד את הבוב׳׳ה‬
‫מידי יום ביומו לבל יהי׳ נחסר לו אף יום‬
‫אחד בעת שיתן דין וחשבון ונודע שאברהם‬
‫אט׳׳ה הי׳ טניו מאד כטנותנותו של משה‬
‫רבינו ט״ה ועבור זה זכה אשר מזרעו נולדו‬
‫אותן ל״ו צדיקים שבכל דור ודור והמה‬
‫משוש לכל הארץ יען כי המה מכניטס כל‬
‫הדינים מכלל ישראל וממתיקים אותם ‪.‬‬
‫וז״פ ואלה מלת אלה גימ׳ ל״ו צדיקים כלומר‬
‫ממנו נולדו ל׳ו צדיקי׳ שבכל דור וזהו טבור‬
‫ימי שני חיי אברהם אשר חי כלומר כי כל‬
‫הימי' והשנים שלו הי׳ כולן בחי׳ חי לא נחסר לו‬
‫אף יוס אחד בשנה בלתי עבדות הבוב׳׳ה‬
‫בתור׳ ובתפל׳ בכוונת הלב וזה נוכל לרמז‬
‫ואלה ימי שני חיי אברהם ר״ת גימ׳ השם ב״ן‬
‫בהכאה ע׳׳ה כלומר שהי׳ מכוין להשס ב״ן‬
‫אשר בו נכללו כל ר מלוי הוי׳׳ה כנודע אשר‬
‫חי מאת שנה ר״ת אשמח כלומר שהי׳ שמח‬
‫בעבדות הבוב״ה והי׳ משמח גס כלל ישראל‬
‫אף גס זאת נוכל לרמז מאת שנס ושבעים‬
‫שנה‬
‫חי•‬ ‫תפארת‬
‫טס‬ ‫ויב רך אלקיס את יצחק מו ‪ ,‬וישב יצחק‬
‫באר לחי רואי ‪.‬‬
‫ו ק ש ה מדוט כתב השס אלקיס ולא הוי׳ה‬
‫שהוא חסד וטוד יותר יש להפליא טל‬
‫שאמר טסבאר לחי רואי והיל״ל וישב‬ ‫הלשון‬
‫יצחק אצל באר לחי רואי ;‬
‫ונו כ ל לתרן ט(׳ה דהנה נודט וגס כתבתי‬
‫הרבה פטמיס מזה אשר כל ארס צריך‬
‫סליו דיגיס הבאיס מפאת אלקיס יהי׳ נמי‬
‫נכון לבו בטוח בה׳ באמונה שלימה אשר זה גמי‬
‫הוא רק לטובתו כי מפי טליון לא תצא הרטות‬
‫וכאשר לבבו לו כן יחשוב באמונת אמת אז אפילו‬
‫המה״ד בטצמו נכנט מפניו ומסכיס נמי טס‬
‫מה״רלטשות לו חסדיס מגוליס שיראה בחוש‬
‫חסד גמור והנה מלת וישב יש אס‬ ‫שהוא‬
‫למסורה וכאלו נכתב בפתח תחת היוד וכמ״ש‬
‫בתהליס ישב טולס לפני אלקיס ומבואר במדרש‬
‫ישב‪ .‬טולס נמי בפתח תחת היוד שיהיה כל‬
‫הטול׳ שוה בשו׳ בפרנסת׳ ובטשירות ומתרץ שס‬
‫חסד ואמת מן ינצורוהו והנה מלת באר הוא דיני׳‬
‫כי אלקי׳ בריבטו גימ׳ ס׳ וזה מלת באר למפרט‬
‫ר׳ת ר׳אלקיס בריבוט ולחי רואי הוא חסדיס כי‬
‫לחי ראי גימ׳ ד׳ מילוי הוי״ה והש׳ הוי״ה פשוט ס׳ה‬
‫וז״ש ויברך אלקיס את יצחק בנו הי׳ אפילו‬
‫השס אלקיס נמי בירך את יצחק ומפרש מפני‬
‫מה ואמר וישב יצחק טס באר לחי ראי כלומר‬
‫יצחק היה שוה ומשוה הדינים טס החסדי׳ שהי׳‬
‫בלבו שוה השוס באמת יטן שהי׳ מאמין באמונה‬
‫שלימה שאפילו הדינים נמי חסדים סמה וטבור‬
‫זה אפילו מה״ד נכנט מפניו והיה מסכים נמי‬
‫לברך אותו גס באר לחי ראי ר״ת למפרט‬
‫רל״ב גימ׳ של ד׳ מילוי הוי״ה גס טס באר‬
‫ר״ת השם ט׳׳ב שהוא שס הרחמים גימ׳ חסד‬
‫גס פס באר לחי ס״ת למפרט הוא ירם כלומר‬
‫עבור זה בא להתרוממות עד למעלה גס טס‬
‫באר לחי ראי ר״ת גימ׳ שס וס״ת גימ'■ סר‬
‫כלומר הקב׳ה סר כל הדינים בעבורו שעשה‬
 ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫לשמה והעיקר שיהי׳ רק בעניוות ובשפלות‬
‫גדול ואז יוכל לקיים את כל התורה כולה‬
‫ויחיש וימהר את הקץ משיח בן דוד שיהי׳‬
‫קבוץ גליות וכל יותר שיעביד את הקב״ה‬
‫יותר יקפין א״ע דדמה בעיניו איך כי‬
‫עדיין כקפן לא עשה כלום בעבודתו ית׳ש רק הוא‬
‫עדיין כקפן שנולד בלתי מצות ומעש״ס ‪.‬‬
‫וז״פ ויצחק בן ששים שנה מלת ששים גימ׳‬
‫אין כלומר כשהי׳ במדרגה היותר גבו׳‬
‫אז בא לגדר עניוות בחי׳ אין‪ .‬בלדת פי׳‬
‫הי׳ בעיני עצמו כאלו היום נולד אתם ד׳ת‬
‫אפר תולעת מה נם הוא אותיות אמת כלומר‬
‫עבור שהי׳ בבחי׳ עניוות עבור זה השיג בחי'‬
‫אמת ויגדלו הנערים פי׳ כאשר החנןאת‬
‫נעורים נתגדלו מ״ו יפן כי לא עשה עליהם‬
‫תשובה אז ויהי מלת ויהי לשנא דצערא‬
‫כלומר אז צער גדול הוא עשו כלומר אז הוא‬
‫הולך ח״ו אחר עצת פשו זהו היצ׳׳ה ולכן‬
‫צריך להתאמץ בדבר שיגיע למדרגות איש‬
‫שיאהב לעשות מצוה ומעש״ס בכל עת ורגע‬
‫כמ״ש בגמרא חפוף ואכול חטוף ושתה האי‬
‫עלמא כבי הלולא דמיא וז׳ש איש יודע ציד‬
‫כלומר שבא למדרגת יורע הוא לשון אהבה כמו‬
‫כי ידעתיו ציד הוא לשון חטיפ׳ כלומר שיאהב‬
‫לחטוך מצות ומעש״ט ואז יהי׳ איש שדה בחי׳‬
‫צדיק כמ״ש ויצא יצחק לשוח כשדה ויעקב פ־׳ שיבא‬
‫לבחי׳ ענוה עקב ענוה יראת ה׳ א־ש תם אותיות‬
‫מת כלומר יהי׳ בעיני עצמו בחי׳ מת אז יבא לבחי׳‬
‫איש יושב כלומר יעשה תשובה אהלים אותיות‬
‫אתל מי כלומר ישב באהל של תורה בבחי׳ מי‬
‫אנכי ואז יהי׳ זוכה ויחיש וימהר את םקץ‬
‫ואז אפילו השם אלקים שהוא מה׳׳ד יסכים‬
‫לזה והנה תיבות אהלים הוא אלקים לרמז‬
‫שגם הוא יסכים למהר את הקץ בב״א ונוכל‬
‫לרמז נמי בהפסוק ויצחק בן ששים שנה בלדת‬
‫אותם ר׳׳ת גימ׳ תורה ויצחק בן ששים שנה‬
‫ם״ה גימ׳ הקץ בלדת אופס ר״ת וס׳ת גימ׳‬
‫וזה משיח בן דוד כלומר כאשר יקיים את‬
‫התורה‬
‫תפארת‬
‫שנה ר״ת משוש ושבעים שנה וחמש שנים למפרע‬
‫ר׳ת שושו גם ושבעים שנה וחמש שנים ס׳ת ממשה‬
‫כלומר עבור שתי׳ לו עניוות ממשה רבינו‬
‫ע״ה !כה לעל ןה גם ימי שני חיי אברהם‬
‫ר״ת ע׳ה גימ׳ ש׳ך ואלה ימי שני חיי אברהם‬
‫אשר חי ם' ת עם האותיות גימ' פ׳ר עם‬
‫האותיות גם ימי שני חיי בא׳׳ת ב׳ש גימ׳‬
‫פ׳ר ע׳׳ה כלומר שהיה ממתיק הש״ך ופ״ר‬
‫דינים מכלל ישראל והי׳ שמחה בעולם כולו‬
‫ונוכל לרמ‪ 1‬עוד ר׳ת וס״ת של כל הפסוק‬
‫גימ׳ הוי״ה פשוס ובהכאה ובכפל ובמספר‬
‫הקדמי וד׳ מלוי הוי׳׳ה והשם אהי׳׳ה בסכאה‬
‫ובכפל ובמספר הקדמי ובמלוי ביוק בההץ‬
‫באלפין והשם אל במלוי ובאחוריס ובאחורים‬
‫של מלוי במספר הקדמי כלומר שהיה ממשיך‬
‫את כל שמות הרחמים ור‪ v‬חסדים וכן נזכה‬
‫לחסדי ה׳ מפתה ועד עילם אמן נס״ו ;‬
‫תולדות‬
‫בן ששים שנה בלדת אותם ויהי׳‬ ‫רצחר‪,‬‬
‫עשי איש יודע ציד איש שדה ויעקב‬
‫איש תם יושב אהלים‪.‬‬
‫ונ שאר עלינו חובת ביאור מדוע תספר לנו‬
‫הכתוב ויצחק בן ששי׳ שנה לאיזה‬
‫צורך מספר לנו מזס ומה תועלת יש לנו‬
‫מזה ועוד יש להקשות מה שכתב אצל עשו‬
‫■ב' פעמים איש ואצל יעקב רק פעם אחד‬
‫והיל״ל גבי יעקב נמי ויעקב איש תם‬
‫איש יושב אהלים ועוד יותר הוא לפלא בעיני‬
‫מדרגה הגדול' ומדוע אמר‬ ‫הא איש הוא‬
‫אצל משו איש וכי לא הי' די לומר ויסי' עשו‬
‫יודע ציד בשדה• ו ע ל אלה אני מתרץ לפי‬
‫כל אדם צריך לעשות‬ ‫קס שכלי עז׳ה דהנה‬
‫•תשובה על חפאת נעורים יען כי כאשר לא‬
‫■יעשה תשובה עליהם יוכל להיות שיתגברו‬
‫ויתגדלו החפאים ח״ו עד מאוד עד שלא‬
‫יספיק לעשות תשובה וצריך ללמוד תורה‬
‫מז‬ ‫שלמה‬ ‫תולדות‬
‫לכלל איש תם שילמוד תורה בתמימות ישב־‬
‫אהלי׳ סי׳ שיעשה תשוב׳ וילמוד באהלי של‬
‫תורה ואז עשו גימ׳ מושל כלומר אז הוא‬
‫מושל ביצרו ונוכל לרמז בהסהוק דהנה ר״ת‬
‫של כל הססוק גימ׳ אז ימשול ביצרו ויוכל‬
‫ה׳ ס׳׳ת גימ׳ ואיזהו גבור זה‬ ‫לעבוד‬
‫סלוחס וכובש יצרו לעבוד ה׳ וכן נזב׳ לעבודתו‬
‫ית״ש ב״ב אמן נס׳ו;‬
‫ר״ת של כל הססוק גימ׳ השם אל במלוי‬
‫וי א ה ב יצחק את עשו כי ציד בפיו‪ .‬ופירש׳׳י‬
‫בפיו של עשו שהי׳ צד אותו ומרמהו‬
‫בדבריו כמו שפרש׳י בפסוק הקוד׳ על מדע‬
‫ציד לצוד ולרמות את אביו שהי׳ שואלו אבא‬
‫איך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור‬
‫ו ק ש ה למה־‬ ‫אביו שהוא מדקדק במצות‪.‬‬
‫לרמאות‬ ‫רוקא תבן ומלח וכי לא הי׳ לו‬
‫אותו רק בזה ועוד קשה מדוע לא ידע איך‬
‫לעשר את סתבן ואת המלך יותר משאר דברים‬
‫ונוכל לפרש עז׳ה דהנס מבואר בספרי‬
‫קבלה תיבות עשו מרומז על שלום‬
‫שהוא גימ׳ שע״ו ומקשינן אלא מעתה עשו‬
‫ומתרץ אם לא ימי׳ מרומז שלום בגימ׳ של‬
‫עשו לא הי׳ יכולין לעמוד מפני חרבו של‬
‫עשו‪ .‬ולפי דעתי נוכל עוד לרמז בזה דהנ׳‬
‫נודע מהפרי׳ כי היצ״ה הוא עובה גדולה‬
‫מאוד לפני אדם יען כשיזכה להתגבר עליו‬
‫הי׳ היצ׳׳ה‬ ‫אז יש לו שכר הרבה ואם לא‬
‫לא הי׳ מקום להשכר ובשבילו זוכה האדם‬
‫לעוה׳ג ולגן עדן ולחיים גם בעוה״ז ונוכל‬
‫לרמז עשו במלוי גימ׳ עולם הזה ור^עולם‬
‫חבא וגן עדן כלומר מי שמתגבר עליו זוכה‬
‫לעוה״ז ולעו״ה ולגן עדן ולכן שלום אותיות‬
‫מושל כי צריך האדם להיות מישל על עשו‬
‫הוא היצ״ה‪ .‬כע״ ש בז״ור^ק בראשית דף ס״ג‬
‫ע״א א״ר שמעון חברייא אס לא דהוה הכי‬
‫ד ברא יצרא עבא ובישא דאינין אור וחושך לא‬
‫הוה זכי וחובי לארס דבריאה אלא דאתבריאו‬
‫מתרוווייהו ובג״ד ראם נתתי לפניך היום את‬
‫החיים‬
‫תפארת‬
‫הח ורה א( ימהר לוח הקן משיח בן דור גם‬
‫ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ר״ח ששב‬
‫ובא כלומר שעשה תשובה ובא לכל סעם‬
‫למדרג׳ היותר גבו׳ וס״ת גימ׳ תרי״ג כ״ב כלומר‬
‫קיים תרי׳ג מצות של כ״ב אותיות התורה‬
‫גם ויצחק בן ששי׳ ס״ת גימ׳ קץ שנה בלדת‬
‫אותם ס״ת התם כלומר עבור שהלך בתמימות‬
‫הי׳ ממהר את הקץ משיח גם ויגדלו הנערים‬
‫ובאחורים ובמלוי אחורים ובמסחר הקדמי‬
‫עם ד׳ שמות הכוללים ס״ת גימ׳ הוי״ה באחוריס‬
‫וד׳ מלוי הוי׳ באחורי׳ וגס באחורים של מלוי גס‬
‫ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד ר׳ת השם‬
‫הוי״ה פשוע ובכפל והשם אהי׳ והשם אל‬
‫איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים ר״ת‬
‫גימ׳ שבת עוב כלומר זוכה ליום שכולו שבת‬
‫ליום שכולו עוב גם איש תם אותיות יש אמת‬
‫סי׳ שבא לבחי׳ אמת והי׳ צדיק גמור בעניוות‬
‫ובשפלות ומלת אמת ר״ת אסר מה תולעת‬
‫וינחיל ש׳י עולמות גם ישב אהלים גימ׳ השב‬
‫בכל לבו‪ .‬א׳י דהנה בהיות מתגדל אצל‬
‫נעורי׳ ואינו פושה תשוב׳‬ ‫האדם החעאת‬
‫אז היצ׳׳ה מראה לו דרך שאין לו כלום‬
‫חעאת נעורים ומדמה בדעתו שבא למדרגת‬
‫איש ואמר שלום יהי׳ לו אבל אז מס מאוד‬
‫צריך האדם להתגבר על יצרו הרע ולעשות‬
‫תשובה ויהי׳ מושל ביצרו וילמוד תורה לשמ׳‬
‫בתמימות והעיקר שיהי׳ בעניוות בחי׳ יעקב‬
‫עקב ענווה‪ .‬וז״פ ויגדלו הנערי׳ סי׳ בעת‬
‫האד׳ החעאת נעורים ויהי‬ ‫שיתגדלו אצל‬
‫לשנא דצערא כהנ״ל עשו גימ׳ שלום כלומר‬
‫צער גדול הוא לסני אדם שאומר שלום יהי׳‬
‫לי יודע ציד סי׳ שיאמר בלבבו שהוא יודע‬
‫איך לצוד את ר\צ״ה איש שדה פי׳ ואומר‬
‫בלבבי שבא כבר למדרגת איש שדה בחי׳‬
‫צדיק כמ״ש ויצא יצחק לשיה בשדה ויעקב‬
‫כלומר אז מוכרח האדם לבא לבחי׳ ענוה‬
‫עקב ענוה יראת ה׳ איש תם אז יוכל לבא‬
 ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫טבור לימוד התורה וזה שמבואר שם חותני‬
‫זקיני הקדוש בטל תוי״ט ז״ל וז׳׳ל ס׳ טוז וחוז׳‬
‫ירצה ליתן לטמו ומה טשה ברכ׳ בשלום שזה‬
‫הוא החוזק ומבאר הוא בטצמו שכל הברכו׳‬
‫שבטולם אין מתקיימי׳ אם אין שלום‪ .‬ונוכל‬
‫לומר נמי אם אין היצ״ה שנקרא שלום לא מתקיי׳‬
‫שום ברכה אלא טבור שאד׳ מתגבר א״ט‬
‫טל היצ״ה טבור זה מתקיים כל הברכות‪ .‬וז״ש‬
‫חותני זקני הנ״ל כמו שטבודה הוא התפלה‬
‫נחתמת בשלו׳ כך התורה ראוי׳ שתהי׳ חתימת׳‬
‫בשלו׳ וכל הלומד תורה מושה כתר להקב׳ה‬
‫ובונה לו בית‪ .‬ונוכל טוד לרמז בזה כי כ׳׳ב‬
‫אותיות התורה אות כ׳ הוא כתר גם כ׳ הוא‬
‫משרי׳ בגימ׳ כתר ואות ב׳ כוא בית והנה‬
‫כתר הוא רחמי׳ גדולי׳ ואיך יוכל לבא לכל‬
‫זס כאשר יקדש טנמו ואת מטשר איבריו‬
‫להקב׳׳ה להיות פוטל רק טוב ואז יובל להשיג‬
‫נון שט׳׳ב ויזכה לטץ החיים ;‬
‫וז״ ע ויאהב יצחק את פשו כלומר אוהב אלן‬
‫היצ׳ה כי בפיו ציד סי׳ היצ״ה רוצה לצוד‬
‫אותו בפיו היינו שלא ילמוד את התורם בפיו‬
‫אבל הוא התגבר מליו ולכן אוהב אותו יטן‬
‫מכח‬ ‫כי בטבורו זכה לשכר גדול כהלל‬
‫שהתגבר טליו וזה שפירש״י אמר אבא איך‬
‫מטשרין כלומר איך אפשר לטשר את איבריו‬
‫ולקדש אותם את המלח מלת מלח גימ׳ ר״ת של‬
‫ט ן חיים שבן הוא לשון שבונה כלומר איך‬
‫הוא מראה‬ ‫אפשר למשות דבר גדול כזה כי‬
‫לאד׳ שאי אפשר לבא לכל זה גם מלח הוא‬
‫אותיות לחם גם חמל גם מחל ‪:‬‬
‫ר אי תי באיזה ספר וז״ל בזומ״ק הוף כי תצא‬
‫מביא דאחז״ל כל הטוסק בתורה ובגמ׳׳ת‬
‫ומתפלל טס הציבור מטלה אני טליו כאלו‬
‫סדאני לי ולבני מבין האומות הטולם כך‬
‫אומר הקב״ה ומקשה סזוהר כמה ב*נ דקא‬
‫משתדל באורייתא ומנדו גמ׳׳ח ומצלין ולא‬
‫אתפרק קוב״ה ושכינתא בישראל ומתרן הזוה׳‬
‫אלא דיששדל באורייתא לחבר יתה בקוב׳יה‬
‫וגמ״ח‬
‫תפארת‬
‫החיים אמרו ליה כולו האי אמאי ולא הוה‬
‫שסיר דלא איתכרי דלא למסכ ולגרמא כל מה‬
‫דגרים לטילא ולא הוה ליה לא טונש ולא שכר‬
‫אמר לון מן הדין הוה למכריה כך כגין‬
‫דאורייחא בגיניה אתבריאח דכתיב ביה טוגשא‬
‫לרשיטיא ואגרא לצדיקיא ולא הוה אגרא‬
‫לצדיקיא ולא טונשא לרשיטיא אלא בגין אדם‬
‫דבריאה לא תוהו בראה לשבת יצרה ומפרש‬
‫במקדש מלך ו!'ל כתב הרב באצילות יש בה‬
‫אפילו קבלה ובבריאה אין שם רק משנה תלמוד‬
‫מקרא וביצירה אין שם רק משנה מקרא‬
‫לבד ובטשיי׳ מקרא לבד נמצא דאורייתא‬
‫דאצילות כיון שיש שם קבלה שייכא התורה‬
‫אפילו במלאכים כי הסודשוה בטליונים ובתחתוני׳‬
‫אבל בבריאה מלמטה התורה שיש שם לא‬
‫שייכא אלא לתחתונים ולא במלאכים ויש מפרשים‬
‫אורייתא דבריאה כלומר התורה שמקיים בני‬
‫אדם שהם נבראים הם טושים מלבוש להשכינה‬
‫סכ״ל ו!״ש בזוה״ק ולא טוד אלא אורייתא‬
‫דבריאה איהו לבושא דשכינתא ואי אדם לא הוה‬
‫טתיד למברי הות שכינתא בלא כסוייא כגונא‬
‫דטני וגין דא כל מאן דחב כאלו אפשוט לשכינתא‬
‫מלבושהא והאי הוא טונשא דאדם וכל מאן דמקיי׳‬
‫סקודין דאורייתא כאלו לבש לשכינתא מלבושהא‬
‫וז״ש במסכת טוקצי׳ א׳׳ר שמטון בן חלפת׳‬
‫לא מצא הקב׳ה כלי מחזק ברכה‬
‫לישראל אלא השלום שנאמר ה׳ טוז לטמו יתן‬
‫ה׳ יברך את טמו בשלום ‪:‬‬
‫ונו כ ל לפרש לפ׳ד כלומר לא מצא הקב׳ה‬
‫כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום‬
‫זהו היצ״ה כאשר כתבתי למטלה משו גימ׳‬
‫שלום גם שלום אותיות מושל שהוא רוצה‬
‫למשול באד׳ ח״ו ולכן היצ׳׳ה כשיתגבר טליו‬
‫האד׳ הוא מחזיק ברכה לישראל שנאמר ה׳‬
‫טוז לטמו יתן זהו התורה אבל לולא היצ״ה‬
‫״ין שום חידוש כשאד׳ לומד אותה ומקיימה‬
‫איין לו כלל שכר טל זה ולכן ה׳ יברך את‬
‫טמו בשלו' זהו היצ״ה ואז יש לו שכר הרבה‬
‫מח‬ ‫שלמה‬ ‫תולדות‬ ‫תפארת‬
‫הקב״ה ולטבוד‬ ‫למיסק באורחא היינו באורחא של‬ ‫אוקמיהו דהא אין מסד אצא המתחסד‬ ‫הא‬ ‫וגמ״ה‬
‫הבחרות‬ ‫יקוס בנגהא סי' בימי‬ ‫בלב שלם‬ ‫אותו‬ ‫בהו‬ ‫למישרק‬ ‫דטביד‬ ‫פקו־ין‬ ‫דכל‬ ‫קונו‬ ‫טס‬
‫וישגת באסתכלותא לסוס ‪,‬שטתא רצ״ל יביט בחכמה‬ ‫כו' וזה‬ ‫קוי״ה‬ ‫חסד סס‬ ‫טביד‬ ‫שכינחיה ובהא‬
‫בדברים בטלים י״ו ולא‬ ‫טל כל שטה ושטה שטזב‬ ‫סי' הססוק אלה תולדות של ישראל הוא יצחק היינו ישמח‬
‫טסק בעבדות הבוב״ה יטן כי לטתיד יתן דק וחשבון‬ ‫בשמחה‬ ‫מהגלות‬ ‫שיצאו‬ ‫בשמחה תצאו‬ ‫כי‬ ‫כמ״ש‬
‫אף טל רגטה קלה‪.‬שלא טסק בטבודתו ית״ש כמו‬ ‫שיטשו‬ ‫אברהס‬ ‫ומפרש בן‬ ‫לכך‬ ‫יזכה‬ ‫ובמה‬
‫בימים‬ ‫שדרשו מפרשי התורה טל ואברהם זקן בא‬ ‫נ מ׳ ח שהוא מדת אברהס כמ׳׳ש ציון במשפט תפדה‬
‫יוס‬ ‫לו אף‬ ‫הימים בא שלא נחסר‬ ‫סי' טס כל‬ ‫ושביה בצדקה‪ .‬והנה אנו רואי' כמה אנשים עוסקי׳‬
‫יוס אחד‬ ‫אחד מהימים שלו י ק כי לא טזב אף‬ ‫והשכינה טדי ין‬ ‫וטדיין השמחה לא באה‬ ‫בגמ״ח‬
‫בלתי טבדות הבונ״ה ‪:‬‬ ‫את יצחק‬ ‫אברהם הוליד‬ ‫הוא בגלות ולזה מפרש‬
‫בגמרא ט׳׳ז דף י״ט ט״א אשרי איש ירא‬ ‫ו מ בו א ר‬ ‫אברהס להתחסד טס‬ ‫מדת‬ ‫החסד‬ ‫לטשות‬ ‫שצריך‬
‫מי שטושה‬ ‫ה׳ א׳ר »מרס אמר רב אשרי‬ ‫שכינתא מגלותא‬ ‫קונו להביא שמחה בטולס למסרק‬
‫לוי אמר אשרי‬ ‫השובה כשהוא איש ר' יהושיט בן‬ ‫ואז ישמחו כולס ר״ת וס״ת בל הפסוק ויאהב יצחק‬
‫מאוד‬ ‫כאיש במצותיו חפץ‬ ‫שמתגבר על יצרו‬ ‫מי‬ ‫יטקב‬ ‫כלומר‬ ‫התורה‬ ‫בברית‬ ‫גימ' ודבק טצמו‬
‫א״ר אלטזר במלותיו ולא בשכר מצותיו‪ .‬והיינו דתנן אבו'‬ ‫‪p‬דושה וקייס‬ ‫בהברית התורה‬ ‫אט״ה דבק א״ט‬
‫היה אומר אל תהיו כטבדיס המשמשים‬ ‫פ״א הוא‬ ‫ההורה וכן נזכה לקייס את התורה באמת‬ ‫כל מצות‬
‫לק״פ אלא הוו כטבדיס המשמשים‬ ‫את הרב ט״מ‬ ‫‪:‬‬ ‫נס״ו‬ ‫לשמה אמן‬
‫‪:‬‬ ‫את הרב שלא ט"מ לק״ס‬
‫שראיתי בין כתבי כבוד אא׳ז הקדוש וכו'‬ ‫וכענין‬ ‫ו י ר א אליו ה' ויאמר חל חרד מצרימה שכון בארץ‬
‫זצוקללה״ה שכתב באריכות הלשון על ■הפסוק‬ ‫גור בארך הזאת ואהיה‬ ‫אומר אליך‬ ‫אשר‬
‫ונתפתה לו‬ ‫פ ‪T‬ש״י נתפצר ונתפייס‬ ‫ויטתר לו‬ ‫ט מך ואברכך‪ .‬ו ל כ א ו ר ה קשה למה האריך כ״כ‬
‫כל לשון עתר הוא לשון הפצרה ורבוי‬ ‫ואומר אני‬ ‫הרבה ואמר אל הרד כו'‬ ‫בהלשון בדינוריס‬
‫ז״ל שכתב נתסצר שהרי‬ ‫רש״י‬ ‫וצריך להבין כוונת‬ ‫הזאת‬ ‫בארץ‬ ‫אמר •גור‬ ‫שכון בארץ כו׳ ואח״כ‬
‫והופצר וכמו‬ ‫ויטתר הרבה‬ ‫כבר כתב פי' זה על‬ ‫ומדוט לא אמר לו תיכף יור בארץ הזאה כו' ‪:‬‬
‫כן פירש״י ויעתר‪ .‬ב קשה אומרו כאן ואומר אני‬ ‫ו ע ו ד קשה מה שאמר לו הקב״ה כי לן ולזרטך‬
‫מה שכתב‬ ‫ויעתר‪ .‬נ‬ ‫כל לשון עתר ומהראוי לכתוב כן גבי‬ ‫אמר‬ ‫ואח״כ‬ ‫אתן את כל הארצות האל‬
‫רש״י ז״ל לי ולא לה שאק דומה כו' לפיכך לו ולא לה הוא‬ ‫טו ד הסטס ונתתי לזרטך את כל הארצות הסל וקש'‬
‫מיותר שכבר כתב לו ולא לה וכתב הטעס שאין דומה כו'‬ ‫טל כ»ל הלשון ‪:‬‬
‫ד הנועס הנ״ל הובא בילקוט ושם נאמר שאין דומ'‬ ‫ו נ ו כ ל לתרץ טז״ה דאיהא בזוה״ק פ' תרומה דף‬
‫תפלת צדיק בן צדיק להפלת צדיק בן רשפ‪ .‬ה הובא‬ ‫קל״ב ט׳ב וז״ל מאן דבטי למיפק לאורחא‬
‫בילקוט אחר זה א״ר יצחק מפני מה הי' אטחינו‬ ‫לסוס שטתא‪ .‬והנה‬ ‫יקוס בנגהא וישגח באסתכלותא‬
‫עקורים מפני שהקב״ה מחאוה לססלתן של צדיקים‬ ‫אין להבין אותו‬ ‫אשר‬ ‫לכאורה קשה המאמר הזה‬
‫להבין החיבור לזה שקודס וגס יותר הי' לו להתחיל‬ ‫וכי בטי הבטל הזוה״ק ליתן עצה לאדם איך שיצא‬
‫בזה המאמר ‪:‬‬ ‫לסוס‬ ‫וישגח באסתכלוהא‬ ‫להדרך וטוד מה שאמר‬
‫ע׳ ס האמור צדיקים אע״ס שיש להס לתלו'‬ ‫ונראה‬ ‫הבנה‪ .‬ויתבאר‬ ‫שטתה נמי אין להבין שהוא מקושי‬
‫במעשיהם הטובים אינס מבקשים אלא מתנת חנס‬ ‫טס׳׳י מה שכתוב מפני שיבה תקום ודרשינן בגמרא‬
‫דרך‬ ‫שבזה חסץ הקב״ה שיבקשו‬ ‫שיודעים‬ ‫והיינו‬ ‫הבחרות תקום לתקן את אשר טווית כלומר‬ ‫ני מי‬
‫לעוה״ב‬ ‫משלס‬ ‫שכרס‬ ‫חנס כדי להיות‬ ‫מתנת‬ ‫קודם בוא ימי השינה וזהו סי' נזוה״ק מאן דבטי‬
‫והיינו‬
 ‫שלמה‬ ‫חו ל דו ח‬
‫הקב״ה רוצה את יראיו וצופה ומבי פ שלק‬
‫יחסר להם שום דבר כפ״ש כי אין מחסור‬
‫ליריאיו ולזה חסץ שכל חסצס יהי׳ מתנת חנם‬
‫זולת מפשיה׳ הפובי׳ כדי שלא ינוחה להם‬
‫מאומה מן מפשיה׳ הפוני׳ והוא פ׳׳ס דרך‬
‫משל מי שביתו פתוח לרוחה אשר כל דכפין‬
‫ייתי ויאכל ולפשות כרצון איש ואיש וכשראה‬
‫את בנו החביב ניזון משל פצמו הנה מוכיחו‬
‫פל פניו ואומר לו הלא ראה תראה שביתי‬
‫סתוח לרוחה אשר כל דכפין כו׳ בלי שום‬
‫הבחינה בין הגון לשאינו הגון מי הפדיף ממך‬
‫שאתה בני חביבי ובוודאי הי׳ פושין לך‬
‫כרצונך מאוצר הפוב ולמה לך להוציא משלך‬
‫מאומה והלא מופב להיות שלך כשלימות בלי‬
‫שום מחסור ופ״ד הזה אמר הקב״ה וחנות♦‬
‫את אשר אחון אפ״פ שאינו הגון וא״כ מה‬
‫שתבקש הכל במתנת חנם ‪:‬‬
‫וז״ש בגמרא >רטת הא דמאריך ולא מפין‬
‫ומאי פבוד דמפיש ברחמי' סי׳ לבא‬
‫למדרגת בקשת מתנת חנם ולזה צריך להרבות‬
‫רחמי׳ ולבא בבפחתם זו שהבפיח הקב״ה‬
‫ורחמתי את אשר ארחם אפ״ס שאינו הגון‬
‫ולזה צריך להרבות בתסלה כמ״ש שהתסלל‬
‫משה כמנין ואתחנן קוד׳ שהתחיל להתסלל‬
‫והי׳ מפפ׳ זה שהי׳ רוצה לבקש מתנת חנם‬
‫וזה מרומז בתהלי׳ אמר דוד הפ׳ה תסלה‬
‫לפני כי יפפוף לשון איחור שמי שהוא צדיק‬
‫תחנוני׳ כפני‬ ‫להיות מבקש‬ ‫גמור ורוצה‬
‫בסתח צריך להרבות בתסלה ובהכנפה כאלו‬
‫אין בידו מפש מאומה ואז שואל בא?גת‬
‫מתנת חנם ופפ״ז מובן דברי רש״י גביתסלת‬
‫משה בפד אחותו שאמר תסלה קצרה כדי‬
‫שלא יאמרו אחותו פומדות בצרה והוא‬
‫מאריך בתסלה ופוד כדי שלא יאמרו בשביל‬
‫אחותו הוא מאריך בתסלה אבל בשביל‬
‫ישראל אינו מאריך הרי סברות משני הסי'הסוכי׳‬
‫זה מזה דלפי׳ הראשון משמפ שתסלה קצרה‬
‫פדיפא ולפי׳ השני משמפ שתסלה אריכם‬
‫פדיפא‬
‫תפארת‬
‫והיינו ע״ס מה שביארנו שגם אם כאיס לתלות‬
‫במפשיה׳ הי' פ״ב ג״ב דרך בקשה מן הקב״ה‬
‫בחסדו הגדול מתנת חנם וכ״ב בילקוש ס׳‬
‫ואתחנן לא נתחלל משם רבינו פ׳ ה אלא בלשו׳‬
‫תחנון אלא בשפה שפמד משה ואמר לפני‬
‫הקב׳ה רבש״פ הודיפנו באיזה מדה סובה‬
‫אתה מנהיג את פו למך כו׳ אמר לו אינו‬
‫חייב כלו׳ כל זה שפשה אד׳ מצוה חנם אני‬
‫פושה להם שנאמר וחנותי את אשר אחון‬
‫והוא פד״ש מי הקדמני ואשלם וכבר ביארני‬
‫הפנין ופכ׳ח הצדיקי׳ אפ״ח שיש להם לתלות‬
‫לבקש מתנת חנם כשביל מפשיה׳ הפובי׳ כבן‬
‫הזוכה מאביו ברצותו את דרכיו גס זה אינם‬
‫רוצי׳ לתלות לגודל פנותנות׳ לפני רוממות‬
‫ית״ש והנה שמפתימסי הרב המגיד הח׳ המופלג‬
‫מוה׳ ברוך מקסיב ז״ל ביאר פנין אמרם חכז׳ל‬
‫במקום שבפלי תשובה פומדי׳ אין צדיקי׳ גמורי׳‬
‫יכולין לפמוד שכפל תשוב׳ היודפ ומרגיש מאד‬
‫ואחר חרפתו מאוד פדיין אין‬ ‫חפאו נגד ה׳‬
‫לו פה לפמוד ולדבר איזה דבר אס לא בשימו‬
‫פל לבו גודל רחמיו ית׳ ופל בפחון זה הוא‬
‫בא ומודה פל אמת ואומר בלב שלם רכון כל‬
‫הפולמי׳ לא פל צדקותינו כו׳ שי ודפ בנפשו‬
‫מפשיו כי על רחמיך הרבי׳ וכל מה שזוכר‬
‫גודל חשאו לפניו ית׳ הנה הוא מפורר יותר‬
‫רחמך ואם הרבה לחפא הרי רחמך מרובי׳ מאד‬
‫מאוד ופ׳׳ס התפוררותי כן באמת נמי אתפרותא‬
‫דלפילא ברחמיו הרבי׳ במאוד מאוד והצדיקים‬
‫שאינם מרגישין בנפש׳ חפאי׳ הנ׳ל הגם‬
‫שאומרי׳ ג״כ כהנ׳ל ט אינם מאמיני׳ בפצמם‬
‫וחוששי׳ אולי חפאו לפניו ית׳ פכ׳פ רחוק‬
‫להוי לבא לידי הכנפה הנ״ל ויגיפתם הרבה‬
‫לפורר רחמי׳ הנ׳ל וכפנין זה פנין בקשת מתנת‬
‫חנם ממש כל מי שהוא צדק יותר צריך יותר‬
‫יגיפה לתקופ בלבו גודל ספנוה פד שלא‬
‫יחשב בפיניו כל מפשיו לתלות בהם מאומה‬
‫אלא לבקש מתנת חנם והפיקר שיודפ פכ״ס‬
‫שהקב״ה חפץ מאוד המבקשי׳ כן לסי שבאמת‬
‫מט‬ ‫שלמה‬ ‫תולדות‬
‫לתקוע בלבו שאין בידו שוס מעשה יכל עשיותיו‬
‫‪.‬שעשה הוא כאין אלא שעכ״ס מבקש מתנת‬
‫חכס כעני בפתח וזה אהוב לפני המקוס וע״ז‬
‫אמרו המאריך ולא מעיין עאריכין לו ימיו‬
‫אמנס לפעמים אין סיפק ביד אדם להאריך‬
‫בתפלתו כדי לבקש בדרך המעלה הנ״ל כתפלת‬
‫משם רבינו ע״ה בעד מריס כיון שאחותו‬
‫עומדת בצרה ואדרבה שיבקש תחנוני׳ והוא‬
‫מתנת חנם בדבר זכיותיו בעד אהותו‬
‫ועל סי זה התפלל משה בעד ‪,‬שראל‬
‫ועתה אם תשא חטאתם * כו׳‬ ‫שאמר‬
‫פירוש הראשון •כתב רש׳י ופי׳ השנ הוא‬
‫שלא כן ראוי נגד משה רבינו ע״ה שניקל לו‬
‫להרבות בתפלה בלי אריכות הזמן וכדי לבקש‬
‫מתנת חנם ממש ומטעם פן לא ירצה הקב״ה‬
‫לנכות מזכיותיו אלא ינכה מזכיות אחותו ככ״ל‬
‫לזה פירש״י שא״כ יאמרו שלטובת אחותו חושש‬
‫ומאריך בתפלתו ולטובת ישראל אינו חושש‬
‫וז״ש אחד המרבה והוא המאריך ולא מעיין‬
‫ואחד הממעיט והוא המבקש מתנת חנם ולא‬
‫בשביל זכיותיו ובלבד שימין את לבו לשמים פי׳‬
‫לכוין האמת שבלבבו כע׳ש קרוב ה׳ לכל קוראיו‬
‫אחד המרבה ואחד הממעיט אמנם לכל אשר‬
‫יקראוהו באמת שבלבבו ולא כן האומר בשפתיו‬
‫שמבקש מתנת חנס ובלבבו יחשוב שמניע לו‬
‫בעד זכיותיו וע״ז אפר הטור כי טוב מעט‬
‫בכוונה הראוי לסמפעיט כהנ״ל מהרבות בהם‬
‫שלא בכוונה הראוי להמרבה בספלה ועכ״ס‬
‫המאריך בתפלה ולא מעיין הוא חשוב הטוב‬
‫כמ״ש ר׳ יהודא בגמרא ברכות דף נ״ד ע׳ב‬
‫שהוא אחד משלשה דברי׳ שמאריכין ימיו של‬
‫אדס ‪ .‬ובענק זה הס שני אופני׳ אחד המרבה‬
‫והפאריך בדברי ריצוי ובתחנוכיס ‪T‬בר וזהו ויעתר‬
‫שמשמע שהרבה בתפלה ובתחנונים ידבר וזה‬
‫ויעתר שמשמע שהרבה בתחטני׳ כמ״ש פ׳‬
‫רש״י וארא ואחד הוא שמרבה סתאפצוח בתפלה‬
‫והוא ויעתר כמ״ש פירש״י וזה כוונת רבינו ז״ל‬
‫שכתבו אחד המרבה ט ׳ פי' אע״ם שבאמת‬
‫כל‬ ‫יב‬
‫תפארת‬
‫ע ד פ א ובגמרא מנחוח אמרען אחד המרנה‬
‫ואחד סממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים‪ .‬הרי‬
‫מבואר עכ״פ ששגיהס שויס ונס להבין אומר׳‬
‫ובלבד שיכוין זה אינו מנין להקודם בוודאי‬
‫קאי אחרוויהו המרבה והממפיט שניהם צריכין‬
‫לכוין ועיין ש״ע או״ ס סי׳ א׳ בטו״ז ומ״א‬
‫שס ע״ש היטב ונס להבין דברי הטור או״ס שם‬
‫גי טוב מעט בכוונה מהרביח בהם שלא ב׳ וחמהו‬
‫האסרוני' שם על הש״ע ולכאור׳ נראה דחוק דלט״ז‬
‫שהממעי׳ דעהו לש״ש שמוטב יוחר למעט ע״ש א״כ‬
‫לא שייך שם הטעם שאמר הטור ז״ל כי טוב‬
‫כו׳ ולפי׳ המ״א שהממעיט לא היה בידו סיפק‬
‫לעשוח נ'כ אין שייכוח לטעם הנ״ל נם סי׳‬
‫צריך להכין שע״כ א״א שלא היה כדפק בידו‬
‫מחמה איזה דבר הרשוח דאז וודאי אין שייכוח‬
‫להשווח להמרבה ונם אין שייכוח להדמוח‬
‫לקרבן אע״כ שהיס מפמח איזה מצוה א״כ‬
‫הוא מלחא דפשיטא וצם אין צרין כלום להראיה‬
‫שמביא מקרבן אלא שבאמח שהתפלה הפביבס‬
‫למקום הוא לבקש חפנוניס דרך מחנת פנס‬
‫כאלו אין בידו מאומה ולזה לריך אריכוח‬
‫חפלה שיכוין לבו לכן‪ .‬משא״כ הבא לסחפלל‬
‫כוח‬ ‫שבידו איןצריך לו לארי‬ ‫בזכיוח‬
‫כנ״ל וזה דברי הילקוט ואחפנן בחפנונים‬
‫ידבר רש זה משרז אין לך נדול בנביאי׳‬
‫ושניה׳ לא באו אלא‬ ‫כמשה וישעיס‬
‫‪ .‬ועשיר יענה עזוח אין לך‬ ‫בחפנוני׳‬
‫לדיק באמח יוחר מאיוב ולא בא אלא‬
‫גתוכפח שנאמר אערכה לפניך משפט וסי׳‬
‫חוכפח ונס בענין זה יש שני‬ ‫אמלא‬
‫אושניס א׳ המבקש בדרך שכר בשביל זכיוחיו‬
‫וע׳ז אמרו שלא מיבעי׳ אס אינו מאריך‬
‫אלא נס אס מאריך ומעיין סוף בא כו׳‬
‫ואופן השכי המבקש בעד זכיותיו לזכות‬
‫פנס וראוילומר שבדרך זה היה‬ ‫במתנת‬
‫תפלת איוב ולא בדרך שכר אלא ע״ד הבטפח‬
‫הקב״ה שנותן לו מתנת חנם לעושי רצונו אלא‬
‫שהוא עכ״פ דרך עשיר ולא במדרגות עני‬
‫תפארת של מ ה‬
 ‫שלמה‬ ‫תולדות‬
‫בכל עת לבל נאבד אך רגעה חדא בעוה׳יו‬
‫ונחפשה דרכינו ונחקורה לעבדוח הבוב׳׳ה ולעשות‬
‫תשובה על העבר כי ימינו פשוטה לקבל שביס‬
‫ארוכיס המה לילות הסתיו‬ ‫ובפרס בלילות‬
‫בוודאי חייב על כל הארס להקי! א״ע מן השינה‬
‫ממש בחצות הלילה ולזמר שיריס ותשבחות‬
‫להקב״ה והנה כל ספרי יראיס מלאי׳ מזס‬
‫ובפרט בזוהיק בכמה וכמה מקומות ומבואר‬
‫בפ' תרומה זכאה חולקיה מאן דקס מגו חושבסתא‬
‫דאורייתא דלעו נלילא נההוא זסנא צלותא‬
‫דצפרא כו׳ ועוד בס בפלגי לילא כד רוח צפון‪,‬‬
‫איתפר בטש בכל אינון מדורץ דרוחין בישין‬
‫וחבר חד טינרא תקיפא ועאל ושט לעילא וחתא‬
‫וכל אינון חבילי טהירין עאלין לדוכתייהו ואיחבר‬
‫חיליהון ולא שלטין וכדין קוב״ה עאל להשחעשא‬
‫עס צדיקיא בגן עדן עכ״ל ומבואר עוד בזוהיק‬
‫פ׳ לך וז״ל בפלגות לילא כל איצק זכאי קשוט‬
‫כלהו מחעדי למקרי באורייתא ולמשמע חושבחן‬
‫דאורייתא והא אתמר דקוב״ה וכל אינון‬
‫צדיקייא דבגו גינתא דעדן כולהו צייתין לקליהק‬
‫’ חוטא דחסד אתמשך עלייהו ביממא דכתיב‬
‫'ומס יצוה ה׳ חסדו ובלילה שירה עמי וע ’ ד‬
‫חושבחין דסלקין בלילא קמיה דא תושבחן שליס‬
‫כו' ת ’ ת דדוד מלכא הוה קס בסלגות לילא‬
‫דאי חימא דהוה יתיב או שכיב בערסי׳ והיה‬
‫אומר שירין וחשבחין לא אלא כמה דכתיב‬
‫חצות לילה אקוס להודות לך אקוס וודאי בעמידה‬
‫לאחעסקא בשירין וחשבחין דאורייתא ובג״כ‬
‫דוד מלכא חי לעלמין ואפילו ביומא מלכא משיחא‬
‫איהו מלכא וכתיב עוד בפ׳ תולדות וז״ל אע״ג‬
‫דכולא יתחזון לברכא ליה לקוב״ה ברכתא‬
‫דבגינייהו יתברכו ן עלאין ותתאין מאן הוא‬
‫ההוא דברכין ליה עבדי ה׳ ולא כלהו ומאן‬
‫אינון דברכתיהון ברכתא העומדיס בביח ה'‬
‫בלילות אלין איטן דקיימו בפלטת לילא ואחערו‬
‫למקרי באורייחא אלין קיימו בבית ה׳ בלילות‬
‫דהא כדין קוב״ה אתי להשתעשע עס צדיקיא‬
‫בגנתא דעדן ואינון קיימא הכא להחערא במילי‬
‫דאורייחא‬
‫תפארת‬
‫כל המרבה בחפלה הרי זה משיב ח ומארי כין‬
‫לו ימיו יחרצה לומר שבוודאי הכוונה להרבוח‬
‫בתפלה וזה אומרו שהמרבה בחפלה והמרבה‬
‫החאמצוח לחפלה שוץ ורש המאריך בחפלה‬
‫ולא אומר המרבה בחפלה ‪:‬‬
‫וז״ש חהליס קמ״ה קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל‬
‫אשר יקראוהו באמת ומפרש מהו שהרצון‬
‫יעשה פי' ש יבא לחכליח העטה ואז מ״ה מענה‬
‫לשון והמשכיל הוא המבין שכבר קרוב לבא‬
‫למדרגח חכליס הענוה וצדיק בן רשע בשומו‬
‫אל לבו מעשה אבוחיו ומאין הוא בא ולפני‬
‫מי הוא עומד וצדיק בן צדיק צריך החאמצוח‬
‫יוחר ויוחר מאוד עד בואו למדרגה הנ׳ל שאס‬
‫הוא מכניע א״ע במאוד מאוד שכמוהו עדיין‬
‫הוא בוטח שבא לפניו י״ח בזכוח אבוחי‬
‫וגס באמח יש לו להחפלל בזכוח אכוחיו אמנ׳‬
‫ע״פ תכליח הכנעה ראר להיוח הוא כמוהו‬
‫כאין ולערוך עחירחו אליו שחפצו ליחן מה שהוא חפן‬
‫ליחן לאביו וכן הי' בקשח יצחק אע׳ה שיחן ה׳ זרע‬
‫לאברהס אביו וכעיש חכז״ל בני בניס הרי הס‬
‫כבניס שבאמח כן הוא חפצו י״ח כיון שהבניס הס‬
‫בחכליח ענוה הרי בניהם על שס אביהס יקראו‬
‫וזה כוונח רש״י ז״ל ענק אומרו י’ ח ויעחר‬
‫לו שמשמע ולו לס שחלילה לחשוב שבגנוחה‬
‫דבר הכחוב אלח הכוונה לומר ויעחר נחרצה‬
‫ונחפצר שהוא לשון עחר פי׳ שלא נענה במענה‬
‫לשון עד שהרבה החאמצית בתפלה שהוא‬
‫ענין ויעתר כניל וזה היה לו עבור שהיה צב ’צ‬
‫והיה צריך רבוי התאמצות כהנ״ל וז״ש לפיכך‬
‫לו ולא לה פי׳ שהוא לא היתה צריכה כ״כ‬
‫ריבוי התאמצות לבא למדרגח הכנעה וזה כוונת‬
‫הילקוט מפני מה כו׳ שאמהות צדקניות הי׳‬
‫ע ק מ ת הרי התפלל בערס לזה אמר שהקב״ה‬
‫מתאוה לתפלתן של צדיקיס שהמה חפציס‬
‫להתפלל בעד אפרי' ואת עצמן אינם חשבו‬
‫הגס שהס צריכי׳ וזה כי עקרה עכ״ל הטהור;‬
‫א חיי ורעיי האהוביס נחעורר מקיצה נא מן‬
‫השינה והתרדמה הנופלה עלינו משגיח‬
‫‪J‬‬ ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫כממאר בגמרא הנודר שלא ישן ג׳ ימים מלקין‬
‫אוחו וישן לאלתר אכן השיעור שצריך האדם‬
‫לישן לבריאת גופו הוא רק כארבע שעות ביוס‬
‫כמבואר בס״י ישנתי אז ינוס לי כלומר כאשר‬
‫ישנתי מספר אז היינו שמנה שעות אוכל לנוס‬
‫מספר לי היינו ארבעי׳ שעות הרי מכאן כי‬
‫די לו לאדם לישן רק ארבע שעות במעל׳ע‬
‫וכל מה שאדם ישן יותר מזה סשיעור זהו מותרות‬
‫ונקרא שינה של עצלות וזהו הנקרא השינה י ^ כי‬
‫הוא אך למותר רק הוא בעצמו גורם לו את הסינה‪.‬‬
‫וז"פ עד מחי עצל תשכב כלומר עד מתי תשכב שינס‬
‫של מצלות שהוא ללא צודך מתי תקום‬
‫משנתיך פי׳ מן השינה שלך שאתה מוסיף מבור‬
‫העצלות שלך‪.‬ונוכל לומר ר״ת וס״ת של החיבוה‬
‫עד מחי עצל תשכב גימ' חרייג ותליסר מכילין‬
‫דרחמי כלומר יקיים את חרי״ג מצות התורה‬
‫ואז שורה תליו תליסר מכילין דרסמי ונשפע‬
‫עליו שפע ברכה והצלחה גם ר׳ח וס׳ת של‬
‫הפסוק וירא אליו גימ' אל פשוט ובאחורים‬
‫ובמלוי אחוריס ובהכאה והשם אהי״ה פשוט‬
‫וחליסר מכילין דרספי ו ק נזכה לחסד ולרחמי'‬
‫אמן נס׳ו‪.‬‬
‫א״י עז״ה דהנה היושב בטל כישן דמי וזה‬
‫פי׳ עד מחי עצל תשכב כלומר אחה‬
‫העצל בעבדות הכוב״ה עד מתי תשכב עי׳‬
‫עד מסי חשב בטל בלתי עבדות הבוב״ה‬
‫שזה לשינה נחשב מתי תקום משכתיך לעבוד‬
‫את הבוב״ה מאין הפיגום‪.‬‬
‫ו מ בו א ר בגמרא חגיגא דף י״ב ע׳׳ב אמר‬
‫ריש לקיש כל העוסק בחורה בלילה‬
‫הקביס מושך עליו חוט של חסד ביום שנאמר‬
‫יומס יצוה ד' גזסדו ובלילה שירה עמי מה‬
‫טעם יומם יצוה ם׳ חסדו משום דבלילה גירו‬
‫עמי‪ .‬הכלל העולה מזה כי כל אדה צריך‬
‫להתעורר א״ע מן השינה בחצות הלילה ממש‬
‫ולזמר שירים ותשבחות להקב׳ה ולפשפש במעשי׳‬
‫ולעשות תשובה ובזס יוכל לקרב אס הגאולה‪.‬‬
‫ו הנ ה ראיתי בשם כבוד אדוני חותני זקיני‬
‫הרב‬
‫תפארת‬
‫דחורייחא ‪:‬‬
‫ו הנ ת דוד הע״ה אמר מפי עוללי׳ ויונקי׳ יסדת‬
‫עוז למען צורריך להשביח אויב‪ .‬ומחצקס‪.‬‬
‫ונוכל לומר פ״פ הגמרא אס פגע בך מניוול‬
‫זה משכהו לביהמ״ד והוא רוצה לנקוס באיש‬
‫ח״ו וטובה גדולה עשה לנו הקביה שנתן לנו‬
‫התורה הקדושה שנוכל להתגבר על היצ״ה ע״י‬
‫לימוד התורה והנה יונקי שדים שלא לזטאו‬
‫כאשר ‪ .‬באים בימים ובא היצ״ה לרדוף אסריסס‬
‫להפילם ברשתו ת*ו אבל כשנעשו חנוקות של‬
‫בית רבן אז אין עוד כם בהיצ׳ה לעשות להם‬
‫רעה ת״ו יען כי בהכח הזה שלומדי׳ התורה‬
‫המה מתגברי' עלוו וז״ש מפי עוללים ויונקים‬
‫יסדה עוז כלומר מה שכתוב ויונקים המה‬
‫יונקי שדים שלא סטאו ואפ׳כ נעשו עוללים‬
‫רצ״ל חנוקות של בית רק יסדת עוז זה‬
‫סחורה שנקראת עוז כנודע ומפי החנוקות‬
‫של בית רבן יסדת סחורה למען צורריך זהו‬
‫היצ׳׳ה שהוא צורר לישראל בכל עת ‪ .‬להשבית‬
‫אויב ומתנקם כי היצ״ה שהוא אויב ומתנקם באדם‬
‫להפילו ברשתו חיו וע׳י התורם היציה בסל ומבוטל‬
‫ובפי ט ע*י התורה שהוא לומד אחר חצות לילס ‪I‬‬
‫ו אי ת א בזוה״ק פ׳ ויגש דף ר׳ו ע״ב וז״ל‬
‫אדהכי א׳ר יהודה לר' יוסי הא חנינן‬
‫דוד מלכא הוה מתנמכס כסוס ושינתיה זעיר‬
‫האיך היה קם בבלגוח לילא האי שיעור זעיר‬
‫הוא ולא היה איתער אפילו בחלחוח לילא‬
‫אמר ליה בשעחא דעאל לילא הוה יתיב עם‬
‫כל רברבי ביחיה ודאין דינא ועסיק באורייתא‬
‫ולבתר הוה נעים שינח־ה עד פלגוח לילא‬
‫וקס בפלגוח לילא ואיסער ואשתדל בפלסנא‬
‫דמאריה בשירי; ותשנחין ‪:‬‬
‫וז״ש משלי ע ד מתי עצל חשכב מחי תקום‬
‫משנחיך ‪:‬‬
‫וי ש לדייק למה אמר משנהיך ולא אמר מן‬
‫השינה ‪:‬‬
‫וי ת ב א ר עזים דהנה נודע כי כל אדם מוכרח‬
‫בוודאי לישן כי א״א לו לאדם בלתי שינת‬
 ‫שלמה‬ ‫■תולדות‬
‫עתה לתרץ הפסוק בטוב טעס ודעת וירא‬
‫אליו ה׳ ויאפר אל תרד פצריפס ד הני מצרים‬
‫סוא נון שע״ט פלס אליו עם האותיות גיפ׳‬
‫נון שעיב ע״ה רצ״ל נזה שלא זרד לנוןשט״ט‬
‫שע׳׳ב אבל‬ ‫לנון‬ ‫להעלות‬ ‫תוכל‬
‫עצמך‬ ‫בעיני‬ ‫שכון בארן פי׳ שתהיס‬
‫נסי׳ ארן בעניוות ובשפלות בפו שאפר אברה׳‬
‫אע״ם ואנכי עפר ואפר‪ .‬אשר אופר אליך פי׳‬
‫שתעשה ותשמע לכל אשר אופר אליך פי׳‬
‫תאפר איך תוכל לבא לנחי׳ עניוות כזה לוה‬
‫אני אופר אליך גור בארן הזאת כלומר‬
‫שתהיה בעיני עצמך בחי׳ גר בארן נכריה ואז‬
‫ננישל לך לבא לזה המדרגה שתהיה בחי׳ ארן‬
‫בסי׳ עפר יאדפס ובהיות כן לא תדסוש את‬
‫רגלי סשכינה ועבור זס ואהיה עמך ואנרבך‬
‫עצמו‬ ‫בעיני‬ ‫שהוא‬ ‫פי‬
‫רק כגר בעוס״ז וידפס בלבבו בכל עת ורגע‬
‫בי נפתע פתאו׳ ילך פן הארן ההוא לבא לביתו‬
‫הייני למקום שנשמתו נחצבה משם ובהיות‬
‫האד׳ כן פדפה בנפשו ובלבבו יבין אז וודאי‬
‫ושב ורפא לו אבל אל יאמר האד׳ הן יש לי‬
‫עוד פנאי לעשות תשובה כי שמא לא חפנה‬
‫לכן יזהר האד׳ מאוד לעשות תשובה ביפי‬
‫הבחרות וכל זה רמז לו הקב׳ה באפרו גזר‬
‫בארן הזאת כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות‬
‫האל מלת לזרעך הוא הפע״ט כפירשיי עיקר‬
‫תולדותיה׳ של צדיקים הפה הפע^שט ונוכל‬
‫לרמז כל הארצות האל עס התיבת גיפ׳ נון‬
‫שערי ביכה ל׳ב נפ׳׳ה רמז לו כאשר כן תעש׳‬
‫אז אתן לך מוחין דגדלות עד שסוכל להשיג‬
‫נון שע׳׳ב ל״ב נפ״ה וז׳ש אח׳כ עוד הפע׳‬
‫ונתתי לזרעך את כל מארצות האל זהו זרעך‬
‫פפש גם גור בארן סזאת ואהיה עמך ר״ת‬
‫ניע׳ אלקי׳ ור׳׳ת של כל הפסוק עם האותיות‬
‫וע״ה גיע׳ השם אלקי' נפתק בסשם אל ויהיה‬
‫כולו חסד ורחמים ‪:‬‬
‫וי א מ ר אביפלך לך מ ע מ ט ט עצמת ממ ט‬
‫מאוד כו׳ דאפר ראו ראינו כי ה׳ היה‬
‫עמך‬
‫תפארת‬
‫הרב ר‪v‬צד'‪ p‬וכו' פו״ס פ ייבוש ‪r‬צוקלל״ה‬
‫פןבריש איך כי בפעם אחת בא להרב הצדי ‪p‬‬
‫ה‪p‬דוש וכו׳ פו׳ה פענדיל ‪t‬צ‪p‬ללש׳'ה מריפיגיב‬
‫ונפאכסן בשם על ‪p‬ב*‪ p‬ויהי ביום אחד א»ר‬
‫שב״ק בא חותני ז׳ הנ״ל ובכה לפניו במר‬
‫נפשו לפני סרב •ר״פ הנ״ל ואפר לו שהוא‬
‫כגן ע׳ ד שנה ועדיין לא זכה לעשות‬
‫תשובה ופחפרפר פאוד כנגדו ‪ .‬גס‬
‫סרג סר״מ בכה כנגדו באומרו שגס הוא‬
‫ןא״ז‪.‬‬ ‫בצרה מאת והסכימו בניה׳ לברך‬
‫ו ע ת ה אנן זבובים ופרעושים כמוני פה‬
‫נאמר ופה נדבר ופס נצטד‪ p‬כי בצר׳‬
‫גיולס אנחנו אוי ואבוי לנסשיכו הלא לפשפע‬
‫אוזן דאבה נפשנו אס כך הוא בגדולי ארן פה‬
‫נעשה אנחט אשר אנו כאין נגדם ור‪p‬‬
‫גס‬ ‫כחפורי׳ פצעריס היינו את ה‪p‬ב*ס כפה וכמס‬
‫סעפיס אשר הלכנו אחר עצת היצר הבוער‬
‫ב‪p‬רבנו תעיד לכן שמעוני אהובי אחי ורעי ואנשי‬
‫ס^פי באשר שאני צעיר ליפים ואתס ישישים‬
‫ואני נבזה וחדל אישי׳ והזמן עלי כבד וידוע׳‬
‫ככלי אובד עכ״ז הנני באתי להקין אותי‬
‫ואתכם פן התרדמה ונ‪p‬בלה עלינו לעשות‬
‫חשובה באפה ובתמים גשגרון לב וברוח נפוכס‬
‫כי כל ספחגאה כאלו דוח‪ p‬רגלי השכינה‬
‫ואומר ה‪p‬ב״ה אין אני והוא יכולין לדור ואז‬
‫יונל הס*פ להפילו חיו לנון שע״ש אבל בהיות‬
‫האד׳ עושה תשובה פאסבה ובשברון לב ובסכנעה‬
‫גדולה ומתפלל בכוונת אז יוכל לבא לפעלה‬
‫עליונה ולהשיג מ״ע שע״ב וליחד את כ״ב‬
‫אותיות התורה עם ע״ם שהם ליב נפ״ס‬
‫ולהיות נחשב בעיני עצמו ר‪ p‬כגר בארץ נכריה‬
‫ואז יוכל לבא לגדר עניוות ושפלות ולהפתי ‪p‬‬
‫כל סדיני׳ מכלל ישראל והנה האותיות‬
‫שלפני האותיות כגר הוא השם ‪y‬״‪ p‬גיפ׳‬
‫הוי״ס אל‪p‬ים כלומר פי שעושה א״ע כנר הוא‬
‫יוכל לספתי‪ p‬את הריני׳ מישראל עס השם‬
‫יבי‪; p‬‬
‫פ‪p‬ופי הראשון כי טוב לי‬ ‫ו ע ת ה אשובה אל‬
‫נא‬ ‫שלמה‬ ‫תולדות‬ ‫תפארת‬
‫היה חשד גמור אכן אבימלן ואנשים שלו לא ידעו‬ ‫שהו&‬ ‫מלת מאד‬ ‫אמר‬ ‫למה‬ ‫ויל׳׳ד‬ ‫עמך ט' ‪.‬‬
‫דין‬ ‫שהוא‬ ‫בדעתם‬ ‫וסברו‬ ‫מזה‬ ‫הבינו‬ ‫ולא‬ ‫למה כסל לשונו לומר ראו ראינו‬ ‫נס‬ ‫מיותר‬
‫אח?כ‬ ‫אבל‬ ‫יראו ממנו ושלחו אותו מאתם‬ ‫ולק‬ ‫ויותר סליאה מה זה שראה בסו ‪ q‬נלא ראה בתתלה ;‬
‫רק ססד‬ ‫שהוא‬ ‫האמת‬ ‫ומכירים‬ ‫בהיותם רואים‬ ‫ידוע כי ינתק היה מלא דין‬ ‫עז״ה דהנה‬ ‫ואפ״ל‬
‫גמור לכן באו אצלו לבקש ממנו עזר לברך אותם ‪:‬‬ ‫אכן לסי האמת היה רק תסד ורחמים אלא‬
‫בתחלה א מר לו אבימלך לך » ע מ ט כ• עצמת‬ ‫ולכן‬ ‫סעמיס‬ ‫כמה‬ ‫שנתלבש בדינים וכאשר כתבתי מזה‬
‫ממנו מאוד כלומר עצמת מ מ ט בדינים ומלס מאוד‬ ‫ע׳ד התסד והרתמים‬ ‫הדינים המה ר ק‬ ‫אשר כל‬
‫גמלוי יודין‬ ‫אלקיס‬ ‫הוא דק כי האד בסלוי גימ'‬ ‫אלא שנתלנשו בדינים ‪:‬‬
‫ונ טס ס ר הקדמי וחמשה נ ט רו ת גס עצמת הוא לשון‬ ‫סתת‬ ‫וזיל‬ ‫ר״מ •נ״א‬ ‫בזוה״ק ס׳ ויתי‬ ‫וכע״ש‬
‫ירא ממנו אבל באמה זהו‬ ‫נצוח וזהו דין ו ע ט ר זה‬ ‫ואמר מהאוכל ילא מאכל ומעז ילא מתוק‬
‫חסד גמור כי מבואר בססרי קבלה לבתי׳ נצס צריגץ‬ ‫ק ר א אסמכתא איה לן ביה מהאוכל דא לדיק‬ ‫אאי‬
‫ומלת‬ ‫אלקיס נמלוי ההין שהוא גימ׳ רצה להמתיקו‬ ‫נסשו‬ ‫לשובע‬ ‫אוכל‬ ‫צדיק‬ ‫י'נ‬ ‫משלי‬ ‫דכתיב‬
‫עצמת גימ' שני סעמיס אלקיס דההין ומשרה אותיות‬ ‫נ מ ו למיהב‬ ‫אוכל וודאי ונטל כולא אמאי לשובע‬
‫הדבר אשר זה‬ ‫אלקיס ואוו״כ כשנתברר להם נמי‬ ‫שבטאלההואאתר דאקרינסשא דדוד ‪:‬‬
‫בהדיניס‬ ‫תסדיס המה רק שנסלבשו‬ ‫נמי‬ ‫הדינים‬ ‫לכאורה אין להבין המאמר הזה מאי דקאמר‬ ‫והנה‬
‫ראינו ‪ .‬והמה שתי‬ ‫ראו‬ ‫לכן באו אצלו ואמרו לו‬ ‫למיהב שבעא כו' ‪:‬‬
‫ראו באביך ראיט ב ך סי׳‬ ‫וכמו שסירש״י‬ ‫ראיות‬ ‫מ׳ש בההליס לדוד‬ ‫ל פ ״ ד נוכל לסרש עז״ה ע״ס‬
‫וגס זלות ראינו בך כי‬ ‫מסד‬ ‫שטא‬ ‫ראו באביך‬ ‫אליך ה׳ נסשי אשא‪ .‬לזה קאמר למיהב שבפא‬
‫נ ס אתה חקד אלא שנתלבש בדין ואביך עם חסדו‬ ‫לו‬ ‫דאקרי נסשו דדוד כלומר שיהיה‬ ‫לההוא אתר‬
‫רצ״ל‬ ‫מעלה את החסד וז״ש כי היה ה'‬ ‫הגדול‬ ‫לשמים‪ .‬ואמר‬ ‫לישא את נס‪5‬ו‬ ‫נמי הכת של דוד‬
‫השם הוי״ה ע מך כלומר החסד צסון ממך לבל יהודע‬ ‫יסוק‬ ‫ינא מאכל דאלמלא האי לדיק לא‬ ‫עוד שם‬
‫של דין‬ ‫הדבר להמקטרג ועבור ז» נסלבש בלטש‬ ‫לקיימא‬ ‫עלמא‬ ‫יכול‬ ‫ולא‬ ‫לעלמין‬ ‫מזונו‬
‫כדי שלא יוכל לקטרג ‪ .‬אתה פתה ברוך ה׳ רצ״ל‬ ‫ו מ עז יצא מתוק דא ינתק דבריך ליה ליעקב מטל‬
‫עתה אנו רואים כי אתה ברוך ה׳ הוי״ה של רחמי׳‬ ‫דכולא תד‬ ‫תו אע"נ‬ ‫הארץ ‪.‬‬ ‫ומשמני‬ ‫השמים‬
‫מלת מאוד במצוי גימ׳ תרי״ג וסליסר‬ ‫כהנ׳ל גס‬ ‫נסקא דבש מאן‬ ‫דדינא קם יא לא‬ ‫אלמלא תוקסא‬
‫שקיים תרי׳׳ג מצות‬ ‫עבור‬ ‫דרחמי כלומר‬ ‫מכילין‬ ‫דבש דא תורה שבע״ס דכתיב תהליס י״ט ומתוקי'‬
‫דרתמי ג ם מלת ברוך‬ ‫מכילין‬ ‫שורה עליו חליסר‬ ‫דא תורה שבכתב דכתיב‬ ‫מדבש ונוס ת גוסיס מעז‬
‫במלוי נימ' השס הוי״ה במלוי יודין ובהכאה ובכסל‬ ‫מתוק דא תורה‬ ‫יהן יצא‬ ‫כ״ט ה׳ עוז לעמו‬ ‫שם‬
‫וזהו‬ ‫מלוי הוי״ה ובאחוריס וד׳ אותיות הוי׳ה‬ ‫וד׳‬ ‫שבע״ס ‪:‬‬
‫רחמים גסוריס וכן גזכה לחן ולחסד ולרחמים אמן‬ ‫ו ל פ ‪ T‬נוכל לסרש מה שאמר בזוה״ק אלמלא תקסא‬
‫נסיו ‪ .‬גס ויאמר אבימלך ר״ת משה ידבר והאלקיס‬ ‫אלמלא‬ ‫לא נסקא דבש כלומר‬ ‫דדינא קשיא‬
‫לישראל‬ ‫רחמיה‬ ‫יעננו בקול אז אדון כל משסיע‬ ‫תוקף הדין היינו שהחסדיס נתלבשו בתוקף הדיני׳‬
‫אמן ‪:‬‬ ‫לא היה באסשרי שיהיה חסדים בעולם יען כי מה״ד‬
‫מקטרג מאוד אלא שנתלבשו הדינים ולכן יצא דבש זה‬
‫ו י ר א אליו ה׳ בלילה ההוא ויאמר אנכי אלקי אביך‬ ‫התסדיס ‪ .‬והנה אאע״ה היה מסד נגלה לעין כל‬
‫אל תירא כו׳ כי אתך אנ ט וברכתיך והרביתי‬ ‫ויצחק היה מלביש את התסדים בהדיניס הבל אברהם‬
‫‪:‬‬ ‫את זרעך נ עבור אברהם עבדי‬ ‫אס‬ ‫גם‬ ‫הגדול היה מגלה‬ ‫תסדו‬ ‫במדת‬ ‫אע״ה‬
‫וי ש להבין הא כבר אמר לו גור בארץ הזאת‬ ‫נ ס ינתק אע״ה היה‬ ‫החסד של יצחק אבל באמת‬
‫ואהיה‬
 ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫עבורו מלך אבל מי שמתגבר עליו אז הוא ממליך על‬
‫עצמו ממההקב״ה ולכן צריך להיות הולך בדרכו ית׳‬
‫בכל פעם ופעם יותר ויותר ולבא בכל פעס‬
‫למדרגת ענוה שהוא מדרגת משה רבינו מ״ה‬
‫ויהי׳ צדיק גוזר והקב׳ה מק־ים ‪:‬‬
‫וז׳ ש ואבימלך כלומר מי שרוצה להמליך עליו‬
‫את אבינו שבשמים למלך סלך פי׳ צריך‬
‫להיות בחי׳ הולך אליו היינו להקב״ה מגרר‬
‫גימ׳ וזסו דרגא דצדיק עם התיבות ואחזת‬
‫גימ' ר״ת של כתר תפארת בינה כלומר שיתן‬
‫תפארת להכתר זהו הקב׳ה ואיך יוכל האדם‬
‫לבא לכל ז ס ומפרש הכתוב מרעהו ר״ת וזה‬
‫משה רבינו עליו ‪ .‬השלום גם כוא ר״ת ומשם‬
‫היה רק עניו מאוד כלומר שיבא לגדר עניוות‬
‫של משה רבינו ע׳ ה ואז ופיכל נועריקון פי כל‬
‫שר צבאו עס האותיות גימ׳ ה׳ צבאות ימלא כל‬
‫אשר יאמר בפה הק׳ב״ס ימלא דבריו ויהיה‬
‫צדיק גוזר והקב׳׳ה מקיים גס ואחזת מרעהו‬
‫ר״ת תזכור זכות אבות ותעשה עמנו רק חסד‬
‫ורחמים מאוצרך העוב והנה ר׳ת וס״ת של‬
‫הפסוק גימ׳ השם אל במלוי ובמצוי אחורים‬
‫ובהכאה כלומר שיהי' שורה עליו רק חשד אל‬
‫כל היוס וכן נזכה לחסד ולרחמים אנס״ו ‪:‬‬
‫שיקיים חמשס חומשי תורה והנה ר״ת של כל‬
‫ע ק ב אשר שמע אברהם בקולי וישמור‬
‫משמרתי מצותי חקותי ותורותי‪ .‬ו ל כ או ר ה‬
‫קשה למה כתב כל הפסוק כזה הא‬
‫היה די שיאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי‬
‫והרי הכל בכלל ;‬
‫ונ ת ר ^ עז״ה דהנה מבואר בגמרא ליום הדין‬
‫שואלין את האדם נשאת ונתת באמונה‬
‫קבעת עתיס לתורה עסקת בפרי' ורבי׳ צפית‬
‫לישועה פלפלת בחכמה הבנת בבינה והנה‬
‫עסקת בפו״ר זה קאי על התורה שצריך‬
‫סאדס ללמוד בה באופן זה לחדש חדושין‬
‫דאורייתא ולהיות פרה ורבה בהתורה הקדושה‬
‫כאשר בארתי היסב בפ׳ בשלח ע״ש מה שכתבתי‬
‫באריכות הלשון ולא יעזוב אך יום אחד בלתי‬
‫עבודת‬
‫תפארת‬
‫ואהיה עמך ואברכך ומדוע אמר עוד הפעם‬
‫כי אתך אנכי וברכתיך הא הן הן הדברים שאמר‬
‫לו בתחלה והנה האוה״ח הורגש נמי בזה ע׳ש ‪:‬‬
‫ו א פ׳ ל עז״ה דהנה בפעם ראשון כשהבעיח לו‬
‫לכל סברכות הללו אמר לו בסוך עקב‬
‫אשר שמע בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי‬
‫ותורוהי ופירש״י כשניסיתי אותו ונוכל לומר‬
‫כי מורא עלה מל יצחק פן ואולי כוונת הקג״ה‬
‫בזה שמסיים עקב אשר שמע כו׳ לומר כאשר‬
‫הוא נמי כמו כן יעמוד בנסיונות ויקיים נמי‬
‫כל אלה אז יחולו עליו כל אותן הברכות אבל‬
‫כאשר הקב״ה לא ינסה אותי אז לא יתברך‬
‫מ׳ו באותן הברכות ולכן אמר לו הקב״ה עוד‬
‫הפעם אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך‬
‫והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ואברך‬
‫אותך באותן הברכות ואתה לא תצערך לאותן‬
‫הנסיונות וזס שמתרגם יב״ע בברכה השני'וז״ל‬
‫ואסגי ית בנך בגין זכותא דאברהם אביך ונוכל‬
‫לרמז עוד בעבור אברהם עבדי בא׳׳ת ב״ש‬
‫גימ׳ אך גם בלתי הנסיונות כי אם בזכות‬
‫אברהם אביך גם בהפסוק הזה כתוב חמשה‬
‫תיבות כסדר מתחילין באות א׳ לרמז שלא יוכל‬
‫האדם לקשר א״ע באלופו של עולם כי אס‬
‫הפסוק גי מ' אל הוי׳ה והשם אלקיס דאלפין‬
‫כאחוריס וס׳ ת גימ׳ שדי באחורים אהי׳ה אל‬
‫הוי׳ה פשוע ובאחוריס לומר כי השם אלקים‬
‫נמתק באותן שמות הרחמים והשם שדי כלומר‬
‫שיאמר לצרותינו די ונזכה לבנין בית מקדשינו‬
‫בב׳א נס״ו ‪:‬‬
‫ו א בי מ ל ך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו‬
‫ופיכול שר צבאו ‪ .‬ו ק ש ה למה סיפר‬
‫על ואחזת‬ ‫הכתוב ופיכל שר צבאו הא‬
‫מרעהו פירש׳י וסיעת מרחמוהי ומסתמא הלך‬
‫נמי פיכל שר צבאו‪ .‬ונוכל לתרץ עז״ה דהנה‬
‫נודע שהיצ׳ה נקרא מלך וכל מי שהולך אחריו‬
‫ח׳ו אזי הוא ממליך עליו את היצ׳ה שיהי' נקרא‬
‫‪:‬ב‬ ‫עזלמה‬
‫פ״ה גם עקב הוא בחי׳ ענוה כמ״ש עקב ענוה‬
‫יראת ה' כלומר מי שהוא במדרגת עניוות‬
‫ושפלות הוא יוכל לבא בניקל למדרגת איש וזה‬
‫עקב בא״ת ב'ש גימ׳ איש גם ר״ת של כל‬
‫הפסוק הזה גימ׳ תע״ב ר״ת תבא עליך ברכה‬
‫גם ס׳׳ת גימ׳ השם אל באחורים וד׳ מלוי‬
‫הוי' ותליסר מכילין דרחמי כלומר עבור שקיים‬
‫כל זאס ששו אלין ליום הדין היה שורה עליו רק‬
‫חסד ורחמים ‪:‬‬
‫וי א מ ר אבימלך מה זאת פשית לני כמעע שכב‬
‫אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה מהו הלשון מה זאת‬
‫והיל׳ל מדוע עשית כדבר הזה כמו‬
‫שאמר פרעה מדוע עשיתן הדבר הזה גם קשה‬
‫הא אמר בתחלה אך הנה אשתך ואיך אמרת‬
‫אחותי הוא והשיב לו יצחק כי אמרתי פן‬
‫אמות עליה ולמה שאל אותו עוד הפעם מה‬
‫זאת עשית ‪:‬‬
‫ואפ״ל בזה האופן דהנה כל אדם בהיותו‬
‫רוצם לדבק ולקשר א״ע בהקב׳׳ה צריך‬
‫בתחלה לבא לגדר עניוות ושפלות ואז יוכל‬
‫לעשות תשובה ותפלה וצדקה ‪:‬‬
‫וז״פ ויאמר אבימלך פי׳ כל אדם מחויב לומר‬
‫כי אבי שבשמים הוא מלך על כל הארץ‬
‫וזה אבי מלך‪ .‬מה כלומר שיבא לבחי׳ מה בחי׳‬
‫עניוות זאת גימ׳ צום קול ממון וזה תשובה‬
‫ותפלה וצדקה כלומר מזה יוכל לכא לעשות‬
‫תשובה ותפלה וצדקה‪ .‬עשית לנו כמעע מלת‬
‫עשית ר׳ת שומע תפלת עמו ישראל‪ .‬לנו גימ׳‬
‫אלקים כלומר אז הקב׳ה ממעימ את השם‬
‫אלקים שהוא דין וזה מלת כמפע לשון ממעיע‬
‫שכך פי׳ שיהי׳ בחי׳ מת‪ .‬אחד היינו שיקשור‬
‫א׳ע ביחידו של עולם העם כלומר יוכל לקשר‬
‫גס את העם היינו המוני ישראל פחותי ערך‬
‫נמי יוכל לקשר אותם להקב׳׳ה את אשת״ך‬
‫ר״ת כי אתה שומע תפלה והבאת עלינו אשם‬
‫כלומר אנו מבקשין מן הקב״ה שיביא עלינו‬
‫אשם‬
‫תו ל דו ת‬ ‫תפארת‬
‫עבודת הבוב׳ה ולימוד התורה כמ״ש במגלת‬
‫חסידים בירושלמי• פ״מ דברנות חם תעזבני‬
‫יום יומים אעזבך וגם פלפלת בחכמה זהו‬
‫נגד חכמת הקבלס ע״ש הימב ‪:‬‬
‫וז״ ש הכתוב גם על אברהם אע״ה שקיים כל‬
‫אותן ר‪v‬דברים ששואלין ליום הדין עקב‬
‫זה נגד מה ששואלין קבעת עתם בתורה עקב‬
‫‪,‬ר״ת קבעת עתים בתורה אשר שמע אברסם‬
‫בקולי זה נגד פלפלת גחכמת מקבלה כקלי‬
‫ר״ת יפלפל בתורה לחכמת קבלה גם עקב אשר‬
‫שמע אברהם ר״ת ‪.‬בעחו בה׳ עדי עד אז‬
‫אלקים קדוש ממשיך רב שפע רק שתקיימו‬
‫מצות סתורה‪ .‬וישמור משמרתי זהו נגד עסקת‬
‫בפריה ורבית להיות פרה ורבה בהתורה‬
‫ולחדש חידושין דאורייתא ולעשות משמרת‬
‫למשמרת וכמו שפירש״י גזירות להרחקה על‬
‫אזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות‬
‫לשבת ונוכל לרמז משמרתי למפרע ר״ת ילמוד‬
‫חורת רבינו משה שקיבל מסיני וישמר ר״ת‬
‫רק ילמוד שיעשה משמרת ומשמרת גם נוכל‬
‫לומר וישמר משמרתי גימ׳ וזה מחויב כל‬
‫האדם לחדש חידושין דאורייתא מצותי זה נגד‬
‫נשאת ינתת באמונה כלומר שתעסוק במצות‬
‫אפילו בעת משא ומתן תמשוך אותך רק אחר‬
‫מצות‪ .‬ונוכל לרמז מצותי ר״ת יעשה משא‬
‫ומתן תתן צדקה‪ .‬חקותי זה נגד צס־ת לישועה‬
‫כי חקותי הוא לשון פרנסה כמ״ש העריפני‬
‫לחם חוקי כלומר בענין הפרנסה תצפה ותחכה‬
‫רק לישועת ה׳ ולא תאמר כוחי ועוצם ידי‬
‫חקותי ר״ת קבל חכמה ותצפה תשועת ס'‬
‫והכה מי שפוסק בחכמת הקבלה הוא יוכל‬
‫להתפלל לפני כ׳ להמשיך פרנסה לישראל‬
‫ולהשיג תורת חיים וזה נוכל לרמז חקותי ר׳ת‬
‫ילמוד קבלה וישיג תורת חיים‪ .‬ותורותי זה נגד‬
‫הבנת בבינה מבין דבר מתוך דבר ותורותי‬
‫הוא לשון רבים כלומר להבין דבר מתוך דבר‬
‫ותרותי ר״ת תלמוד תורת ה׳ ותשיג רחמים‬
‫וחיים גם הזא גינג׳ אז מבין דבר מתוך דבר‬
 ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫בכפל כלומר אז ממשיך חסד ורחמים על‬
‫כל ישראל ;‬
‫אותו אשם נעשה מצות אתר עשית תשובה‬
‫ויהי כי זקן יצחק כו׳ ויאמר הנה נא‬
‫זקנתי לא ידעתי יום מותי ועתה שא‬
‫נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה‬
‫לי ציד ‪:‬‬
‫ו ק ש ה על יצחק אבינו ע״ה וכי לא הי ה­‬
‫ידע כי יעקב הוא הצדיק ואיך עלה‬
‫על דעתו לברך לעשו יותר מיעקב‪ .‬ונו כ ל‬
‫לתרץ עז״ה דהנה נודע שהיצ״ה רצונו‬
‫רק ללכוד את כל האדם ברשותו ר״ו כדי‬
‫להפילו לשרת ומאוד צריך האדם להתחכם‬
‫נגדו איך להתגבר עליו למען לא יפול במצודתו‬
‫ויעשה תשובה מאהבה ונודע כי עשו זה היצ׳׳רי‬
‫שהוא לוכד תמיד ליעקב זה הצדיק והנה‬
‫יצחק רצה שיהיה ליעקב שכר הרבה בעוה״ב‬
‫ולכן היה רצונו שעשו זה הוא היצ־ה ירדוף‬
‫אחריו והוא יתגבר עליו ויהיה לו עבור זה שכר‬
‫הרבה ‪:‬‬
‫וז׳׳ש ויהי כי זקן יצחק דהנה זקן תרתי‬
‫משמע כי היצ׳ה נקרא זקן מלך זקן‬
‫וכסיל והנה הקב׳ה נקרא זקן מלא רחמים‬
‫וזקן זה קנה חכמה ונודע מספרי קבלה כי‬
‫עם השלשס כתרים נוכל להמתיק כל הדינים‬
‫והס כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות‬
‫אבל העיקר שיהי׳ בעניוות ובשפלות גדול‬
‫ובכל עת ורגע יזכור את עצמו ביום סמיתה ‪:‬‬
‫וז״ש ותכהנה •עיניו מראות פי׳ יצחק רצה‬
‫שיהי׳ עיני עשו כהות מלראות מעשים‬
‫רעים בישראל ר״ו ויאמר הנה נא זקנתי ט׳‬
‫ועתה שא נא כו׳ רמז להיצ׳׳ה שיקשרג על‬
‫ישראל למצוא מעשים רעים אבל בתוך כך רמז‬
‫להס לישראל לעשות תשובה מאהבה ויהי׳‬
‫בעניוות ובחי׳ מיתה וימתיקו את כל הדינים‬
‫וזה הנ״ה נ״א זקנת׳י ר׳ת נפשה הרבה זכיות‬
‫לא ידעתי יום מותי כלומר כשאני בחי׳ לא אז‬
‫ידעתי יום מותי כלומר בכל יום ויוס הנני‬
‫מדמה‬
‫תפ^רת‬
‫אשם היינו שנעשה תשובה מחהכה ויתהסט‬
‫הזדונות לזכיות וזה והבאת עלינו אשם כי מן‬
‫מאהבה ונוכל לרמז והבאת עלינו ר״ת ואם‬
‫נעשה תשובה עלאה באמת ובאהבה אז והזדונות‬
‫יתהפכו לזכיות ואז יהי׳ גולו זכאי ונזכה לבנין‬
‫הבית גם אשם בא״ת ב׳ש אותיות בית לרמז‬
‫כי אז נזכס לבנין בבית שיבנה בב״א גם ד ת‬
‫של כל הפסוק גימ' צום קול ממון והשם אהי׳‬
‫בהכאה כלומר כשמקייס תשובה תפלה וצדקה‬
‫אז ש ורם עלינו השם אסי״ה שהוא אסד‬
‫ורחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים אמן נס׳ו ‪:‬‬
‫ויג ד ל האיש גו׳‪ .‬ו ל כ או ר ה קשה למה אמר‬
‫גדולה וגם ב״פ‬ ‫כאן ג״פ לשון‬
‫לשון הליכה ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז״ס דהנה ד׳ מדרגות יש אנוש‬
‫גבר איש אדם נמצא אדם הוא המדרגה‬
‫היותר גבוה והצדיק כשהוא הולך מדרגא‬
‫לדרגא ועושה גם אנשים אחרים לבעלי תשובות‬
‫שילכו נמי מדרגא לדרגא אז ברקל לו לבא‬
‫למדרגת אדם ‪:‬‬
‫וז״פ ויגדל האיש וילך כלומר כשהוא בחי׳ הולך‬
‫מדרגא לדרגא אז יבא לברי׳ איש הלוך‬
‫וגדול פי׳ אבל כשהוא עושה עם אחרים‬
‫שיה•׳ כולך וגדול מדרגא לדרגא עד כי גדול מאוד‬
‫פי׳ אז הוא בעצמו הלוך וגדל מאד אותיות‬
‫אדם גם ויגדל האיש ר״ת שאס יתחבר להצדיק‬
‫יגרע היצר אנפשו וימתיק דינים גדולים גס‬
‫הוא ר״ת לעבוד את הבורא יתברך שמו ואז‬
‫יהי׳ גומל דלים כלומר שיוכל להשפיע כל עוב‬
‫סלה גס איש בא״ת ב״ש גימ׳ ה׳ שומע מלת‬
‫אדם בא״ת ב״ש גימ׳ תק׳י ר״ת קול תפלת‬
‫ישראל כלומר כשמגיע לבחי׳ איש ולברי׳ אדם‬
‫אז יוכל להתפלל לה׳ שיהי' שומע קול תפלת‬
‫ישראל ברחמים גם ר״ת ום״ת של כל הפסוק‬
‫גימ׳ השם הוי׳׳ה באמורים ובהכאה ובכפל‬
‫ובמספי הקדמי והשם אל והשס אהי״ה‬
‫נג‬ ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫ואז והכיאה לי שי׳ תוכל לכא לכחי׳ לי פלאה‬
‫היינו מה שאמר הקכ״ה וארשתין לי לפולס‬
‫ט׳ ואוכלה כלומר יהי׳ לי מה לאכול היינו‬
‫מפש׳פ לכא פמהם להקכ״ה כפכור תכרכך נששי‬
‫כפרס אמות רצ״ל כפרם שאני הולך להקכ׳ה‬
‫ונשאר כאן כחי׳ מת כי יש לו פליית הנשמה‬
‫כדי להששיס לכס הששפות פונות אמן נס״ו ‪:‬‬
‫הנ׳ל להמתיק את הדינים‪ .‬ופתה אין ופתה‬
‫ו ד ב ק ה אמרה אל יפקכ לאמר סנה שמפהי את‬
‫אניך מדכר אל פשו אחיך לאמר הכיאה לי ציד‬
‫ופשה לי מפפמיס ואכלה ואכרככה לשני ה׳לשני‬
‫כו׳ ‪.‬‬
‫ו הנ ה יש להקשות פל שני שפמים לאמר‬
‫ואף גס שפס אחד הוא מיותר דהנה‬
‫ככל מקום מלת לאמר הוא לאמר לאחרים‬
‫והכא מהו לאמר לאחרים איכא גס קשה‬
‫פל הלשון מדכר שאמרה לו והוא לשון הוה‬
‫והיל״ל דינר לשון פכר‪ .‬ופוד יותר •יש להפליא‬
‫פל שני פפמים מלת לי וגם זה אף פפס‬
‫אחת מיותר יפן כי די שתאמר הניאה ציד‬
‫ופשה מפפמיס ואכלה והנה שלשה אלה נפלאו‬
‫ממני‪ .‬ונ ת ר ק פז״ה דסנה כל ארס צריך‬
‫פליו פול מלכות שמיס לקיים את‬ ‫לקכל‬
‫כל התורה כולה שהוא כ״כ אותיות התורה‬
‫מן אות א׳ פד ת׳ ונודס שהקכ׳׳ה אופר‬
‫להיצ״ה שיפתה תמיד את לכות כני אדם‬
‫לפשות פכירות יפן כי הוא נכרא לזה והוא‬
‫פושה א״פ כאח לאדם כדי שיוכל לשתות‬
‫לכו לפכירס אכל האדם צריך להתגכר פליו‬
‫וללחום פמו ככל מאמצי כח ויקדש ויפהר את‬
‫לי תתאה כדי שיוכל לקשר אותו ללי פלאה כאשר‬
‫הכאתי כש׳ וירא פ״ש כאריכות מילין ולכן‬
‫צריך האדם הששופ להתקשר א״פ כהצדיק‬
‫והוא הנותן לו התפוררת שישוכ ככל לכו אל‬
‫ה׳ פרס שימות אותו היצ״ה מפוה״ז ומפוה׳כ‪.‬‬
‫וז״ש ורכ!קה אמרה אל יפקכ כנה דהנה‬
‫רכקה זה השכינה יפקכ זהו הצדיק כלומר‬
‫השכינה שהיא אס כנ׳י אמרה אל הצדיק‬
‫לאמר‬
‫תפארת‬
‫מדמה כלככי שהיוס יום מותי כדי לסשסש‬
‫כמפשים ולפשות תשונה גם לא ידפתי יום‬
‫מותי ר״ת מי לי גם מלת לא הוא אותיות‬
‫אל ידפתי יום מותי ר׳ת יפקנ פשה תשונה‬
‫מאהנה ולכן יהי׳ ממתיק דינים וינא תחתיו‬
‫יש ופת ד׳ כלומר פס מדת אל שהוא חסד‬
‫הוא פושה חסד לישראל וצריך להשלשה כתריס‬
‫אלא תשונה כנודפ שא נא ר״ת שור אריה‬
‫נשר אדם כליך תליך וקשתך ס״ת שלשה כשין‬
‫והמה השלשת כתריס ור״ת תורה ככונה‬
‫ומלכות וצא מלת צא הוא נימ׳ השילוכ הוי׳׳ה‬
‫א״ד וזה המתקת הדינים וזה שאמר לו ופשה‬
‫לי מפפמים כאשר אהנתי כלו׳ תור׳ ומצות ומפש״פ‬
‫גס זקנתי נ א׳ ת נ׳ש נימ׳ וזה כח החכמה וכן נזכה‬
‫לפשות מפש׳׳פ וללמוד תורה לשמה אמן נס׳ו ‪:‬‬
‫גם נאוסן אחר נוכל לומר כליך הוא לשון‬
‫מחשכה תליך כלומר נמחשנתך יהיה‬
‫כאלו אתה פדיין תלוי ופומד ולא פשית פדיין‬
‫תש ונס מאהכה וקשתך זה נרית קודש ‪ .‬כמו‬
‫שדרשו ושרשו רז׳ל כמסכת סופה ומוכא‬
‫בשירש׳׳י ש׳ דחי ותשכ כאיתן קשתו פל כבישת‬
‫יצרו כאשת שופישר וקורא קשת פ׳ש שהזרפ‬
‫יורה כחץ וזה וקשתך כלומר תראה להתאמץ‬
‫כדכר לתקן שגס סכרית‪ .‬וצא ואז תוכל‬
‫להמתיק את כל הדינים כשילונ הוי׳׳ה א׳ד‬
‫כהנ׳ל השדה גימ׳ שדי כלומר אז תוכל‬
‫להתחכר א״פ כשדי ותהיה למפלה ממלאכי‬
‫השרת כמו שיסד כסל הפייפן כקדושה )דס׳‬
‫זכוי( ושרשי קודש המפוליס כתלמוד לרכ יהי׳‬
‫שואלים מה שפל אל אלים כי אלה יהי׳ מכשניס‬
‫כו׳ כצל שדי מתלוננים‪ .‬וז״ש וצורה לי ציד‬
‫שי׳ אז יהי׳ סמפש׳׳פ שלך מפדניס לנששך‬
‫ולנששי שאוכל לכא להקכ״ה להושיס אתכם‬
‫מהרה וכתשוכה תוכל לזכות לכל זה ופשה לי‬
‫מפפמיס כאשר אהכתי שי׳ תפשה מפפמיס‬
‫מן לי תתאה רצ״ל ממה שאמרת הרי את‬
‫מקודשת לי כלומר תקדש א' פ כמותר לך‬
‫יג‬ ‫ת פ א ר ת ■שלכוה‬
 ‫שלמה‬ ‫חו ל דו ת‬ ‫תפארת‬
‫■לאמר פי׳ שיאמר כן לכל אדם שיקשר אליו וסלדה לו בשעורים אמרה לו שילך אל הצאן‬
‫היה רצונה‬ ‫עזים ממ״נ אם‬ ‫ויאמר לו הנה שמעתי ר״ת למסרע יקבל לקחת גדיי‬
‫תחלה עול מלכות שמיס את פי׳ שיקיים לקחת עדם היל׳ל לך נא אל העזים ואס‬
‫התורה שהוא מן א׳ עד ת׳ תה את פי׳ כהנ׳ל היה רצונה בצאן סי׳ לה צאמר לך נא אל‬
‫אכין מדבר אל עשו אחיך' לאמר פי׳ כן הצאן וקח לי שני צאן גס מהו הלשון וקח‬
‫דהנה‬ ‫אומרות עוד השכינה אל הצדיק אביך הוא סיל״ל והבא לי‪ .‬וי ‪r‬לישב עז״ה‬
‫ישראל לבעלי‬ ‫לעשות את‬ ‫איבך שבשמים מדבר תמיד אל עשו אחיך ‪ 5‬ה רצונה בזה‬
‫היצ״ם שעושה א׳ע כאח באהבה לאמר כלומר תשובות כדי שיהי׳ ראויס להשפיע עליהס‬
‫הקב״ה מדבר אליו היינו שיאמר לאחרים כל שוב‪ .‬וז״ש לך נא אל הצאן זהו ישראל‬
‫הוא אותיות‬ ‫צאן קדשים וקח‬ ‫היינו שהיצ״ה ידבר לאחרי׳ ולפתות לבס לעשות שנקראים‬
‫מבירות ולכן והביאה לי ציד ועשה לי מעעמי׳ חוק וזהו תשובה שנקראת חוק כנודע כלומר‬
‫ואוכלה כלומר תחזיר את העס למועב ועשה לך נא אל ישראל והוכיחם שיעשו תשובה‬
‫מעעמיס מן המצות והמעשיע של ישראל גס מאהב׳ משם שני גדיי עזים היינו שילמדו‬
‫אמרה שני פעמים לי אחד שיתעורר לבבם שני תורות שבכתב ושבע״פ וזה נוכל לרמז‬
‫לקשר את לי תתאה לאותו לי עלאה כהנ׳׳ל בקדוש׳ נמי במלת משס ר״ת שקיבל משה מסיני מלת‬
‫ובעהר׳ ואברכך לפני ה׳ לפני מות׳׳י אותיות שני גימ׳ ש׳׳סוזה השני תורות ואז ואעשה אות׳‬
‫ימות כלומר ערס שימות אותך סיצ״ה תתגבר מסעמיס לאביך כאשר אהב היינו לאביך‬
‫מליו ותמית אותו במלחמתך והנה זה קאי שבשמים גס גדיי גימ׳ השס הוי׳׳ה ע״ה עזים‬
‫גס על הצדיק שהוא יאמר לארס כל זה בשעה זה דינים תקיפין דינים עזין עובי' כלומר‬
‫שמקשר א״ע אליו ויתעורר לבבו לעשות שית הפכו לשוב לך נא אל הצאן ר״ת גימ׳‬
‫מעשיע ואז יוכל לעמוד לפני הקב׳׳ה באותן אלקיס לך נא ס׳ת גימ׳ שם אהי׳ה אותם‬
‫המאכלים של קייס תרי׳׳ג מצות כמו שמבואר מעעמי׳ לאביך ר״ת גימ׳ השס ע״ב ע״ה משעמי'‬
‫בתקונים עשה לי מעעמיס מפקודין דעשה לאביך כאפר אסב ס״ת מברך ר״ת גימ׳ שילוב‬
‫כלומר השםאלקי׳ נמתקבאותן‬ ‫כו׳ וכע״ש בזוה׳׳ק בר'מ ויאמר מי איפה הוי״ה א״ד‬
‫שמות הרחמים ויתברך מ״ה‪.‬‬ ‫הצד ציד בכמה צליתהון ובעותהון ואוכל מכל‬
‫ואברכהו גס ברוך יהי' והנה ר״ת וס״ת של ע לי קללתך בני‪.‬‬
‫וי״לד איך באמת היתה יודעה שלא‬ ‫הפסוק והוא שיחברו כל האדם לי תתאה בלי‬
‫פלאה גס גימ' ד׳ מלוי הוי׳׳ה ובאחוריס יקלל אוהו אביו ומדוע לא עלתה מורא על‬
‫ובאחוריס של מלוי והשם הוי״ס במספר ראשה פן ואולי תבא עלי׳ קללה ולא ברכה‬
‫ואפ״ל בזה האופן‬ ‫הקדמי והשם אל ותליסר מכילין דרחמי והשס ח׳׳ו כאשר אמר יעקב•‬
‫שיעקב הוא‬ ‫אלקיס באחוריס כלומר זה השם אלקיס דהנה יודעת היתח בבירור‬
‫שסוא דין נמתיק באותן השמות של רחמים הוא הצדיק אמיתי ומדתו מדת תפארת שהוא‬
‫דומה למדת אברהם החסד וכשבירך הקב״ה‬ ‫ויהי׳ כולו רק חסד ורחמים‪.‬‬
‫ליצחק בוודאי הי׳ כוונתו רק על יעקב ולא‬
‫ל ך נ א אל הצאן וקח לי משס שני גדיי עזים על עשו הרשע ואמר ליצחק לך ולזרעך אתן‬
‫שובים ואעשה אותם מעעמיס לאביך את כל הארצות האל וכו׳ לכן אמר לו עקב‬
‫אשר שמע• אברהם בקולי וכו׳ ויעקב דומה‬ ‫כאשר אהב‪.‬‬
‫לאברהם כהנ׳ל ועליו הי׳ כוונת סברכ׳ ולכן‬ ‫חעיס‬ ‫כעענו‬ ‫הוי‬ ‫ו הנ ה לכאורה קשה דזה‬
‫היתה‬
‫נד‬ ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫ו ל א אשחית בפבור החמשה מלהשיב תירץ הגון‬
‫בס״ד שיהי׳ פה'נ‪ .‬דהנה מבואר בזוה״ק‬
‫פ׳ תרומה דף קס״א פ״ב וז׳ל רזא דא ה׳‬
‫הוא אלקיס דכתיב כד אינון ביחודא חדא וכו׳‬
‫דכד מתייחדין תרין שמהן אילין דא ביחודא‬
‫חד ודא ביחידא חד כדין תרין שמהן אלין‬
‫אתפבידא ואתכלילו דא בדא והוי כולא שמא‬
‫שליס ביחודא חדא ובכן ה׳ הוא אלקיס דהא‬
‫כדין אתכליל כלא דא בדא למהוי חד פכ״ל‪.‬‬
‫ו ל ה בין המאמר הזה הוא כמו שביארתי כמה‬
‫פפמים שצריך האד׳ השלס להאמין‬
‫בהבוב״ה שהכל הוא רק לטובת האדס ואפילו‬
‫אס לפפמיס נראה למראה פיניו אשר שורה‬
‫פליו דינים ח׳ו אפ״ה יאמין באמונה שלימה‬
‫בסקב׳ה שזה רק לטובתו וזה ה׳ היא אלקי׳‬
‫כלומר כל מה שנראה לפיניו שהוא דין בחי׳‬
‫אלקי׳ צריך להאמין בו ית׳ שזהו בא ממדת‬
‫הוי׳ס שהוא חסד ורחמי׳ ולא נקרא שמא‬
‫שליס פד שמאמין ומטח בה' אשר הכל הוא‬
‫רק לטובתו ‪.‬‬
‫כע״ ש תהליס קכ״ח אשרי כל ירא ד׳ ההולך‬
‫בדרכיו‪ .‬ויל״ד למה כפל לשונו לומר‬
‫מסתמא‬ ‫בדרכיו הא‬ ‫ירא ה׳ ההולך‬
‫כאשר סוא ירא ה׳ בוודאי הוא הולך בדרכיו‪.‬‬
‫ולפ״ד יובן וכך הוא ספי׳ אשרי ירא ה׳‬
‫כלומר אשרי לאיש שאפילו כשבאי׳ פליו‬
‫דיניס ח״ו אפ״ה מאמין שזה בא מן השס‬
‫וז״ש‬ ‫ורחמי'‬ ‫חסד‬ ‫הוי״ה שסוא נמי‬
‫ההולך בדרכיו כלומר ה׳ הולך פי׳ אפילו‬
‫כששורה סליו ה׳ גבורוח אפ״ה מאמין שזהו‬
‫סוי״ה יפן כי זה נמי רק לטובתו ומנ׳ יפקב‬
‫ידפ היטב מזה שאינו נקרא שמא שליס פד‬
‫שמאמין כי ה׳ הוא אלקיס והכל הוא רק‬
‫לטובתו ובוודאי הי׳ מאמין בזה בכל לבו‬
‫ומאודו אבל פשו לא ידפ מזה יפן כי הי׳‬
‫פשו הרשפ •‬
‫ו ה נ ה היטב הי׳ יודפ יצחק שיפקב הוא‬
‫הצדיק השלס אכן הי' סובר בדפתו כי‬
‫גס‬
‫תפארת‬
‫היתה בוטחות א״ע שבוודאי יברך אותו ונוכל‬
‫פוד לרש בזה פלי קללתך בני ר״ת טקב כלומר‬
‫פבור שאמר הקב״ה פקב אשר שמפ וכו׳‬
‫בוודאי היה כוונתו רק פליך גם ר׳ת וס׳ת‬
‫של ריפסוק הז׳ פס האותיות גימ׳ הוא זכות‬
‫התורה כלומר זכות התור' שאת׳ לומד יפמוד‬
‫לך שתקבל כל הברכות מאביך ‪.‬‬
‫וי ב א אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי‬
‫אתה בני ויאמר יפקב אל אביו כו׳‬
‫ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני‬
‫ויאמר כי הקרה ה׳ אלקיך לפני ויאמר יצחק‬
‫אל יפקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני‬
‫פשו אס לא ויגש וכו׳ ויאמר הקול ר‪4‬ול יפקב‬
‫וכידיס ידי פשו ולא הכירו כי היו ידיו שפיחת‬
‫ויאמר האת' זה בני פשו ויאמר אני ‪.‬‬
‫ו הנ ה הקושית רבו בכאן‪ .‬א( למ' שאל אתו ב'‬
‫פפמי׳ מי את׳ בני כו׳ גשח נא ואמשך‬
‫האתה זה בני פשו ואח״כ אמר פוד ספפס‬
‫האת׳ זה בני פשו וזה פפ׳ ב׳‪ .‬ב(מלת זה הוא‬
‫מיותר כי הי׳ די שיאמר לו אתה זה בני‬
‫פשו‪ .‬ג( מה שאמר הקול קול יפקב והידיס י ח‬
‫קול ‪ .‬יפקב‬ ‫פשו וקשה במאי הכירו שזה‬
‫ואס כפירש׳י שמפרש אמר יצחק בלבו אין‬
‫דרך פשו להיות שס שמיס שגור בפיו וקשה‬
‫מאוד הא רש״י ז׳׳ל בפצמו פירש למפלה על‬
‫הפסוק כי ציד בפיו שואלו אבא איך מפשרין‬
‫את התבן ואת המלח כסבור אביו שהוא מדקדק‬
‫במצות‪ .‬ופכשיו מ־ופ תמה סליו פל אשר‬
‫הי׳ שס שמיס שגור בפיו‪ .‬ד( איך נוכל להאמין‬
‫בזאת פל יצחק אפ״ה שיטפה א״פ פל יפקב‬
‫אפ׳ה ולא יכיר בו שהוא צדיק אמיתי בכל‬
‫דרכיו ולא זו אף זו שיהי׳ פוד מחזיק את‬
‫פשו הרשפ לאיש ישר‪ .‬ה(כיוון שאמר הקול‬
‫קול יפקב הא חזינן שידפ כי יפקב הוא הצדיק‬
‫ופבור זה הכיר שהוא קולו של יפקב ומדופ‬
‫באמת לא רצה לברך ליפקב פד שהי׳ יפקב‬
‫מוכרח לרמות אותו כדי שיברך אותו ‪.‬‬
 ‫שלמה‬ ‫תולדות‬
‫של הנבילה ואח׳כ ראו גוותן אחד והניח‬
‫אליהו על ידו חוסמו ושאל החסיד למה אתה‬
‫מניח ידך על חוסמך והשיבו למה אתה סנחת‬
‫ידך על חוסמך אצל הנבלה והגוותן מסריח‬
‫יותר מהנבלה שנאמר תועבת ס׳ כל גבה‬
‫לב פכ׳׳ל נמצא שע״י ריח יכולין להבחין בין‬
‫סוב לרע כמ״ש והריחו ביראת ה׳‪.‬‬
‫וז״י» ראה ריח בני כריח השדה כלומר ברכו‬
‫שישיג ויראה ע׳׳י הריח בין סוב לרע‬
‫בריח השדה אשר ברכו ה׳ וכמ״ש בזוה״ק ותרא‬
‫האשם במה ראתה בריח שע׳׳י הריח הבינה‬
‫שסוב המן למאכל ונמצא שהצדיקי׳ מ״י הראי׳‬
‫מבחיני׳ פין סוב לרע וזה כריח השדה ששם‬
‫הראיה ע״י הריח ‪ .‬ונוכל לומר עוד אשר‬
‫ברכו ה׳ כלומר הכל נחשב אצלו לברכה מאת‬
‫ה׳ שהוא רחמי׳ לפיכך הוא ראוי לברכ׳ גס‬
‫השד׳ בא׳׳ת ב״ש גימ׳ בפר היינו בפר בן בקר‬
‫לחסאת כלומר רמז לו אז כשיחסא האד׳‬
‫יוכל להקריב סר בן בקר ויתכפר ‪:‬‬
‫וז״ש ויתן לך אלקי׳ בה׳ הקודמת כלומר אפילו‬
‫אותן ה׳ גבורות אלקי׳ יתנו לך ברכה‬
‫מסל השמי׳ והנם ר״ת של אותן שבעה הפסוקי׳‬
‫מן הפסוק ויבא אל אפיו גימ׳ ויעקב האמין‬
‫בה׳ שברא את עול׳ רק להיסב לבריותיו‪.‬‬
‫גס לרמז שהיה עובד את הקב״ה בכל שבעם‬
‫ימי שבתא והנה ס׳׳ת גימ׳ הוי׳׳ה פשוס בכפל‬
‫וד׳ מלוי הוי׳ באחורי׳ ובהכא׳ ובכפל והשם‬
‫אהי׳ בכפל ושילוב הוי״ה א׳ד ותליסר מכילין‬
‫דרחמי כלומר עבור כי יעקב אע׳ס סיה עובד‬
‫את הקב״ת בכל כוחו באמת ובעניוות ובשפלו׳‬
‫גדול עד מאוד בכל מאמצי כח בכל שבפה ימי‬
‫שבתא והאמין בה׳ שברא את עולמו רק להסיב‬
‫לבריותיו לכן נהפך עליו הכל רק לחסד‬
‫ולרחמיס ‪:‬‬
‫הקדוש זצוקללה׳ה בעמי׳ח ספר צמח ה׳ לצבי‬
‫ב או׳׳ א הקול קול יעקב והידי׳ ידי עשו דהנ׳‬
‫ידוע כי יעקב דרכו לרחס על ישראל‬
‫ולהשפיע להס השפעות סובות אבל עשו הוא‬
‫להיפך‬
‫תפארת‬
‫ג® עשו איש ישר הוא אבל זאת ידע כ'‬
‫יעקב הוא הצדיק ובוודאי בלי ספק הי׳ אוהב‬
‫אותו הרפה יותר מן עשו‪ .‬וזה שרצה דוקא‬
‫לברך את עשו ולא ליעקב יען כי הי׳ מדמ'‬
‫בדעתו שיעקב אימו צריך לברכתו לגודל‬
‫צדקתו רק עשו צריך לברכתו יען כי אימו‬
‫צדיק כ'כ ולכן בתחלה שאל אותו מי את׳ מ י‬
‫ויאמר יעקב אל אביו כו' ואח״כ כששאל אותו‬
‫מה זה מהרת למצא מ י והשיב לו כי הקרה‬
‫ה׳ אלקיך לפני כלומר זה שאתה בחי׳ אלקיס‬
‫זה ב ^ מו נחשב לי ג״כ להוי׳ה שהוא רחמי׳‬
‫וזה ה' אלקיך כלומר לפני נחשב גס השס‬
‫אלקיס לחסד ולרחמים ואני מאמין כ־ ה׳‬
‫הוא אלקיס ולכן יצחק בהיותו שומע כדברי׳‬
‫האלה תמה מאוד ואמר גשה נא ואמשך‬
‫האת' זה בני עשו אם לא ופירש׳׳י אמר יצחק‬
‫דרךפשו להיות שם שמים שגור‬ ‫בלבו אין‬
‫בפיו וזה אמר כי הקרה ה׳ אלקיך כלומר‬
‫תמס על שאמר ה' אלקיך שזה השם הוא‬
‫וזה שס שמיס שמא שלים כמ״ש‬ ‫ה' אלקיס‬
‫בזוה׳ק כהנ״ל ויודע הי׳ יצחק אשר עשו איננו‬
‫יודע מזה סשם ולכן אמר הקול קול יעקב‬
‫כלומר הלא רק יעקב יודע מזה השס ולא‬
‫עשו ולכן בעת גשתו אליו והורגש בהידיס‬
‫שעירות לסיותו עשו והי׳ סובר בדעתו ובלבו‬
‫שגס עשו יודע מזה השס ולכן בירך אותו‬
‫ובשעת ברכתו צפה ברוה׳ק שעליו שעתיד‬
‫לצאת ממנו י״ב שבסי יה ואמר מה זה‬
‫מהרת מלת מהרת למפרע ר״ת תמשיך רחמי‬
‫השמיס ממעל‪ .‬ואמר עוד הפעס האתה זה‬
‫בני עשו מלת זה גימ׳ י׳ב כלומר אמר בתמי׳‬
‫ממך יצא שבסי יה אשר ימשכו רחמי השמי׳‬
‫ממעל ואמר ראה ריח בני כריח השדה אשר‬
‫ברכו ה׳‪ .‬ופי׳ בזה כבוד חותני זקיני הקדוש‬
‫ע״ד שכתוב בספרים מעש׳ בחסיד אחד שהלך‬
‫עם אליהו בדרך וראה נבלה מושלכת בדרך‬
‫והניח החסיד ידו על חוסמו בעבור ריח רע‬
‫נה‬ ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬ ‫תפארת‬
‫להיפך מנהגו רק לקערג על ישראל וללמדעליה' לאברהס ולא כתיב בה' הקודמות וכן נמי‬
‫חוב נז״ו והנה קול קול גימ׳ ד' מלוי סוי׳ה קשה מדוע לא אמר שס נמי השם הוי׳׳ה‬
‫ול׳ב נפ״ה עם השני כוללי' והנה כל המיחד ולא השס אלקי' ועוד קשה שס כי לכאורה‬
‫כ״ב אותיות התורה וע״ם שהוא ל ב נפ׳ה מלת אלקי' הוא אך למותר יען כי בתחלה‬
‫בזס הוא ממשיך חסדי' על ישראל והנה ד׳ כתוב ואל שדי יברך אותך כו' ולמה חזר ואמר‬
‫מלוי הוי״ה המה חסדי' כי אותיות שלסם עוד הפעם מלת אלקיס והיל׳׳ל אשר נתן‬
‫מנין ע׳׳ל שהוא חסד כלומר מן ס׳ גבורות לאברה' ‪ .‬ג מדוע בברכת עשו לא אמר נמי‬
‫פשה יעקב שיהי' כולו חסד ורחמי' ‪ ,‬והידיס ויתן לך כמו שאמר בברכת יעקב‪ .‬ד למה‬
‫כלומר שצי פעמי' יד גימ׳ כ׳ח וזה הקל קול אמר ליעקב ורוב דגן ותירוש הא אמר לן‬
‫יעקב רצ״ל ה׳ קל כלומר לעשות מן ה' גבורות מעל השמיס ומשמני הארן ובוודאי יהיה לרוב‬
‫דגן ותירוש ‪:‬‬ ‫כולו חסד שזהו קל קול כהנ״ל זס אין בכוח‬
‫רק ביעקב ולא בעשו לכן אמר והידים רצ״ל ו ע ל ארבעה אלו אשיבנה בזה האופן ראיתי‬
‫בכת״י בשס הרב הצדיק הגאון כו׳‬ ‫שיהיה לו כח להמתיק ידי עשו וזהו והידיס‬
‫ידי עשו כהנ׳׳ל יעקב במדתו יוכל להמתיק הר' יעקב שמשון זצוקללה״ה משיפיעיפקי ומעה‬
‫ידי עשו אשר בא רק בגבורתו לקערג על האלקיס בירי דהנה הצדיק מושל ביראת אלקי'‬
‫ישראל ח׳ו הוא ימתיק אותם ויהיה רק ואלקי׳ הוא דיניס וז״פ ומעה האלקי׳ בידו‬
‫פי' להעות הדיניס של האלקי׳ ולהפוך אותס‬ ‫חסדים גמורים ;‬
‫לעובה זה בידו של משה רבינו פ׳ה‪ .‬ובזה‬
‫א״י הקול קול יעקב דהנה קול גימ' סולס יש לפרש מה ששאל הקב״ה למשה מזה‬
‫כמ״ש בעה״ע בש׳ ויצא וז״ש יצחק הקל בידך פי' מה יש כח בידך ואמר לו מעם‬
‫קול יעקב כלומר הסולס הזה הוא וודאי סי׳ להעות ולהמתיק את הדיניס בשורשן‬
‫סול' של יעקב שעשה בתפלתו להמלאכי׳ להפלות ולהמשיך על העולם שפע ברכה חיים ושלום‬
‫בו שנאמר בו והנה סולם מוצב ארצה וראשו זה בידו של משה כמ׳ש רז״ל גדולים צדיקים‬
‫שמהפכים מה׳׳ד למה״ר ‪:‬‬ ‫מגיע השמימה והנה גס בעצמו הוא בחי׳‬
‫סולס כלומר כמו שהסולס הזה מוצב ארצה ועפ״ז יש לפרש תקעו בחודש שופר בכסא‬
‫ליום חגנו כי חוק לישראל הוא דהנה‬ ‫זאפ׳׳ה מגיע השמימה כן גס היא בעיני עצמו‬
‫לאין נחשב בחי' ארצה אבל וראשו מגיע השמימ׳ שופר הוא לשק שופרי וזה שופרי שלנו שנתן‬
‫כלומר מחשבות ראשו הוא מחרב רק בסולמות לנו הקב׳׳ה כח להמתיק הדינים וזה חידוש‬
‫המליוניס וליחד יחודיס גס הקל קול יעקב שלנו וזה נקרא חננו כי הוא חג שלני שיש לנו‬
‫והידיס ידי עשו ר״ת וס׳״ת גימ׳ יעקב פניו כח להמתיק את הדינים בשורשן ולהשפיע שפע‬
‫לרמז שהיה עניו מאוד ומזה בא למדרגה בבל העולמות וזה כי חוק לישראל הוא כי‬
‫גדולס גס עניו גימ' ממון לרמז מי שהוא כך הוא החוק מאתו ית׳ ויתעלה כביטל‬
‫להמשיל בו ית׳ כי הקב״ה גוזר והצדיק‬ ‫עניו יוכל להשיג פשירות ‪:‬‬
‫מבעל וזה משפע לאלהי יעקב פי׳ כי גס‬ ‫הארץ‬ ‫ומשמני‬ ‫זי תן לך האלקיס מעל השמיס‬
‫רצונו כך ;‬ ‫ורוב דגן ותירוש‪ .‬ה נ ח ארבע תמהיות‬
‫קחדנא הכא א מדוע אמר אלקים ולא כוי״ה ‪ .‬ונו ד ע מספרי קבלה כי באדם יש ה׳ מיני‬
‫גבורה והם הפה והחועם והזרועות‬ ‫ב למה אמר האלהים בה׳ הקודמות והוא‬
‫מיותר יען כי גס בסוף אמר אשר נתן אלקי' והידיס והאצבעות ואלו נמשכים דרך הזרועות‬
‫פד‬
 ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫ולכן בסו^ הסדרה כשחזר ובירך ליסקב אמר‬
‫לו ויתן לך את ברכת אברהם כו׳ ומפרש מהו‬
‫הברכה ואמר אשר נתן אלקיס לאברה' כלומר‬
‫כמו שנתן הקב״ה לאברהם אח השם אלקים‬
‫שיהיה בידו ובכוחו להמתיקו כי בכל דור ודור‬
‫צריך הצדיק להמתיק את הדינים מכלל ישראל‬
‫והנה אברהם היה מדת החסד והיה ממתיק‬
‫את הדינים מסל ישראל וכיון שנפנור אברס'‬
‫אס״ה אז בירך יצחק את יעקב בזה הברכה‬
‫שיהיה בכוחו להמתיק את כל הדינים יפן‬
‫כי הי׳ הוא מדת תפארת ולו נאה להמתיק את‬
‫הדינים מפל סמו ישראל והנה ר״ת וס״ת של‬
‫הפסוק ויתן לך גימ׳ תרי״ג והשם הוי״ה סשום‬
‫והשם אהי״ס בכפל כלומר סבור שקיים כל‬
‫תרי״ג מצות סתורה שורה סליו השמות של‬
‫רחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים מאתו י״ת‬
‫‪:‬‬ ‫אמן נס״ו‬
‫אור ריך ארור ומברכך ברוך ‪ .‬ויל׳׳ד למה קילל‬
‫ממ'נ קשה‬ ‫את האוררים שלו הא‬
‫אם יקוים בו ח״ו את הקללות שיקללו אותו‬
‫מה בצע שגם המה יהי׳ ארורים ואם לא‬
‫יתקיימו בו הקללות מה איכפת לו שיקללו אותו‬
‫למה קילל את אורריו ‪ .‬והנה סירושלמי מתרג׳‬
‫פסוק זה בזה׳׳ל מאן דילינו יתך יסקב ברי יהוי‬
‫כבלסם בר במור ולכאורה אין להבין הסמיכו׳‬
‫;‬ ‫להדדי‬
‫ואפ״ל פז״ה דהנה פ״פ האמת מ' שמקלל‬
‫את הצדיק בוודאי לא איכפת לי׳ להצדיק‬
‫כלום יפן כי בוודאי לא יקיום בו הקללה‬
‫אבל מי שמצסר את הצדיק כדברים רפים ח״ו‬
‫אשר לא כהוגן ומבזה אותו זה נחשב לו לקלל׳‬
‫גדולה יפן כי איננו יכול לסבול עלבונו כי‬
‫עלבונו הוא מלבונה של תורה כי כל המבז^‬
‫ת״ח כאלו מבזה את התורה הקדוש׳ כמבואר‬
‫בגמרא כל המבזה ת׳ח אין לו רפואה למכתו‪.‬‬
‫וכמ״>‪£‬ו בגמרא סנהדרין אמר רב חסדא כל‬
‫החולק פל רבו כאלו חולק פל השכינה‬
‫שנאמר‬
‫תפארת‬
‫סל סיום האצבסוח וס״כ יש ה׳ אצבפות‬
‫שהם סיום ה׳ גבורות ו מ ה גודס כי ה'‬
‫גבורות המה אותיות מנצפ״ך גיס׳ פ׳ר‬
‫והם כפילות ס'כ יש ה׳ ביד ימין וה׳ ביד‬
‫שמאל ונודס כי ה׳ אותיות אלקי׳ סוא‬
‫דין והמברך את האדם מגיח סליו שתי‬
‫ידיו סל ראשו והם גבורות כהנ״ל ולק צריך‬
‫לברכו שיהיה בכוחו להמתיק אותן ה׳ גבורות‬
‫ולסשות מזה ה׳ חסדים כהג״ל כנודס‬
‫מספרי קבלה כי כל יד הוא שם י׳׳ה הי*נו‬
‫כ‪ q‬היד הוא י׳ כנזכר בתקונים וה׳ אצבסות‬
‫הרי י״ה ושני הידים הם שני פסמי׳ י״ה ושני‬
‫פפמים י״ה במלואם הם סשר אותיות נגד‬
‫י׳ אצבעות ואס תמלא אותם במלוי המלוי‬
‫יש בסם כ״ח אותיות נגד כ״ח סרקי הידי׳‬
‫ובזה ממותקין ונפשו חסד וסנה מלת דגן‬
‫גימ׳ הוי״ה ול״ב נס״ה גם דגן נונוריקון‬
‫ג״ן דאורייתא כלומר ג׳׳ן סדרים דאורייתא‬
‫ותירוש ס״ה גימ׳ תרי״ג ש׳י עולמות גם‬
‫דגן סס האותיות גימ׳ חמשים שסרי בינה‬
‫וס׳ס ותירוש גימ׳ אל בהכאה והשם אהי׳ה‬
‫כלומר במיות האדם לומד הגן סדרים דאוריית׳‬
‫ומחבר כ״ב אותיות סתורה סם הפ״ס שסם‬
‫ל״ב נפ״ה ומקיים את תרי״ג מצות אז זוכה‬
‫להשיג חמשים שפרי בינה ושורה סליו שמות‬
‫כרחמי׳ והחסדים וזוכה ונוחל ש״י סולמות ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק בנווב נוסס ודפת ויתן לך‬
‫אלקיס כלומר יתן שיהיה בידך ובנוחך‬
‫אותן ה׳ גבורות אלקים סי׳ שתוכל להמתיק‬
‫אותם ולעשות מהם חסדים גמורים מנול‬
‫השמים ומשמני הארן ורוב דגן ותירוש‬
‫גימ' ואז והיה בכוחך להמתיק את הדיני'‬
‫ה' אותיות אלקי׳ וה׳ מנצפי׳ך אבל מתי‬
‫יקוים זאת הברכה ורוב דגן ותירוש כלומר‬
‫כאשר תרבה לך דגן ותירוש ע'פ גימנוריאו'‬
‫הנ״ל שתקיים כהנ״ל אז יקוים כל הברכות‬
‫הנ׳ל ולזה לסשו לא אמר כהברכות בלשון הזה‬
‫כי יקלא נתן לו הכח להמתיק את הדינים‬
‫נו‬ ‫שלמה‬ ‫תולדות‬
‫ת״ח אלא שהולך בדרך הישר ועובד אה‬
‫הקב׳ה באמת אז זכות אבותיו מסייעתו ויגינו‬
‫עליו וכל מי שיתעורר עליו במחלוקת אז‬
‫מכותיו הקדושים אשר כארץ סמה ירגזו עליו‬
‫ולכן באלו הדברים אומר אני שב ואל תנגשה‬
‫עדיף מה בצע בזה שמבזה אותו ואחריתו יסי'‬
‫מרה ואז בוודאי יתחרע על הדבר אבל יהיה‬
‫מעוות אשר לא יוכל לתקון כמ״ש חכמז״ל‬
‫הוי זהיר בגחלתן שנשיכתן נשיכת שועל‬
‫ועקיצתן עקיצת עקרב מועב שיכבד את הת׳׳ח‬
‫בכל מה דאפשר מכל הונו ורכושו כמ״ש המהנ'‬
‫ת׳׳ח מכנסיו נכסיו מצליחין יען כי בזה הוא‬
‫מביא את הת״ח למוחין דגדלות כנודע ואז‬
‫יוכל הת׳ח להשפיע עליו ועל כלל ישראל כל‬
‫עוב סלה‪:‬‬
‫כע״ ש )שמואל א׳( ואמרתם כה לחי דהנה‬
‫חי כמ״ש והוא בן איש‬ ‫הצדיק נקרא‬
‫חי רב פעלים כלומר מי שיש לו רב פעלים‬
‫היינו מעש׳׳ע הרבה כי עיקר חיות של האד׳‬
‫תלוי רק בהמעש״ע והנה מלת כה כוא לשון ברכה‬
‫כמ״ש כה תברכו כה יהי׳ זרעך גם כה ע׳ה‬
‫גימ׳ הוי״ה‪.‬‬
‫לחי פי׳ להצדיק שנקרא‬ ‫ז״פ ואמרתם כה‬
‫חי תאמרו רק ברכות שתברכו אותו‬ ‫י‬
‫זה תהיו נמי מברכים‬ ‫בברכות כה ועבור‬
‫כמ׳ש ואברכה מברכיך ונוכל לרמז כי כל‬
‫הפסוק הזה עם האותיות גימ׳ הוי זהיר‬
‫בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל‬
‫של‬ ‫וס״ת‬ ‫עם התיבות וע״׳ה גם ר״ת‬
‫הפסוק גימ׳ ד׳ מלוי הוי׳ה לרמז שכל הקללות‬
‫יתהפכו עליו לברכות שיפי׳ חסד ורחמים אמן‪.‬‬
‫וי הי אך יצא יעקב מאת פני יצחק אביו‪.‬‬
‫וי ש להבין מלת אך שאמר כי לכאורה‬
‫מיותר גס קש׳ קושיה הזוה״ק שני‬ ‫הוא‬
‫פעמים יצא אלא היל׳ל ויצא יעקב מאת כו׳‬
‫גם מ״ש מאת פני יצחק אביו נמי מיותרי'‬
‫המה לפי השקפה ראשונה כי סי׳ די שיאמר‬
‫מאת אביו‪ .‬וי ת ב א ר עז׳ה דאמרינן בסוף‬
‫מסכת‬
‫תפארת‬
‫שנאמר כסצותם ע ל ה׳ א״ר ליר חנעא כל‬
‫העושה מריבה עם רבו כאלו עושה מריב׳‬
‫עם השכינה שנאמר המה מי מריבה אשר‬
‫רבו בני ישראל על ה' א״ר חנינא בר פפא‬
‫כל המתרע׳ על רבו כאלו מתרעם על השכינ׳‬
‫שנאמר לא עלינו תלונותיכ׳ כי על ה׳ ומבואר‬
‫עוד שם דף צ׳ ע׳׳ב במתניתין אפיקורס אין‬
‫לו חלק לעוה׳׳ב ודרשינן שם בגמרא דף צ״ן‬
‫ע״א רב ור׳ אמרו תרווייהו זה המבזה פ״ח‬
‫אכן ע׳׳ס האמת הת״ח צריך להחזיק לו עוד‬
‫עובה לזה שביזה אותו יען כי הקב״ה ברא‬
‫את עולמו רק להעיב לבריותיו וזה שציער‬
‫אותו וודאי היה לעובתו שבאה מן הקב״ה‬
‫כי מי יודע מה שסי׳ עתיד לבא עליו איזה‬
‫גזרה רעה ח״ו וזה בא וציער אותו‪ .‬תחת‬
‫הצרה מעותדת לבא עליו אבל אותו הצרה‬
‫אשר היתה עתידה לבא עליו איננה חוזרת‬
‫ריקם רק הופכות לבא על אותו האדם‬
‫שביזה ומצער אותו יען כי מי שלח אותו‬
‫להיות שליח בדבר הזה ואם הקב׳ה רצה‬
‫לצער את הצדיק הלא הרבה שלוחים למקום‬
‫וזה שהלך ברצונו ובבחירתו וציער אותו‬
‫הוא מצד רוע בחירתו ולכן יבא עליו הצרה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫וז״ש הירושלמי מאן דלייע יתך יעקב ברי‬
‫יהוי כבלעם בן בעור ולך נא ראה מה‬
‫שכתוב אצל בלעם ויהפוך ה׳ אלקיך לך את‬
‫הקללה לברכה כלומר מה שנחשב לך לקללה‬
‫זה שציער אותך יהפוך ה׳ לברכה יפן כי‬
‫קיבל ממך את הצרה המעותדת לבא עליך‬
‫ונתן אותה על ראש המצער אותך וז'פ‬
‫אורריך רצ״ל מי שציער אותך ויהי׳ נחשב‬
‫בעיניך לקללה הוא בעצמו יהי׳ ארור מן‬
‫הקב׳׳ה על זה שציער אותך מצד רוע בחירתו‬
‫וזה שפירש׳י אורריהס ומצעריה׳ קודם למברכיה׳‬
‫הרי שכולל צער וקללה בחדא ובהיות כן מה‬
‫מאוד צריך האדם לשמור א״ע מזה לבל יצער‬
‫את הת׳׳ח או לבר אבהן קדישין אע״פ שאינו‬
 ‫שלמה‬ ‫תולדות‬
‫הי' בראשונה אז כאשר יבא לאותו הבית‬
‫שנחרב באמת בהשקפה ראשונה וודאי יבכה‬
‫בקול מר בראותו בנין בית אביו נחרב אבל‬
‫תיכף בשיננו סל לבו איך שיה' נבנ׳ סוד‬
‫הפפס בתפארת בנינים הרבה יותר מאשר‬
‫הי׳ בראשונה אז וודאי ישיס שמחה בלבו‬
‫ובנפשו סל הבנין החדש וכן הי׳ ממש הדבר‬
‫הזה גס כאן כיון שהגיעו להר צופי׳ ונקראת‬
‫צופים סל שס סוסו שצפה אז ברוה׳ק איך‬
‫שיתארך שם זמן הגלות ולכן קרסו בגדיהם‬
‫ומילליס סל הגלות המר הזה וסיקר סל‬
‫גלות השכינה דאתמשיך סובא כי כל צדיק‬
‫צריך להתפלל סל גלות השכינה אבל כיון‬
‫שהגיפו להר הבית אז ר' פקיבא שהי׳ אדס‬
‫גדול השיג אז ברוה״ק יותר וצפה ברוה״ק‬
‫א״ליי איך שיהי׳ נבנר‪ .‬הבית בסתפארת‬
‫הרבה יותר מבראשונה וגס גודל השמחה‬
‫והיסובות שיהי׳ בבנין בית מקדשנו בב״י כמ״ש‬
‫קפיסיל ח' ופתה לא כימים ראשונים אני‬
‫לשארית הפס הזה נאים ה׳ צבאות כי זרע‬
‫שלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבול׳‬
‫והשמים יתנו סלם והנחלתי את שארית הפס‬
‫הזה את כל אלה כי צום הרביפי וכו׳ יהיה‬
‫לבית יהודה לששון ולשמחה ולמופדיס סוביס‬
‫ולכן התחיל ר' פקיבא לשחק ולשמוח סל זה‬
‫שיבנה סוד הפפס בהתפארת יותר ויקבץ‬
‫נדחי פמו ישראל אבל המה לא הבינו מדבר‬
‫הזה ולכן התרפמו סליו אבל כשאמר להס‬
‫מנבואת זכריה כמ׳ש שם איך שיהיה אז‬
‫שמחה גדולס בפולס לכן אמרו לו נחמתנו‬
‫נחמתנו‪.‬‬
‫ו ע ת ה נשובס אל הראשונים לתרץ נזפסוק‬
‫בסיב ספס דהנה יעקב אפ״ה רצה‬
‫לקבל הברכות מאת אביו ולהמתיק את הדיני׳‬
‫של פחד יצחק כדי שיוכל לברך את ישראל‬
‫ולהמתיק מפליהס כל הדינים בהגלות המר‬
‫הזה ולקרב את הגאולה ב״ב שיבא אליהו‬
‫ומשיח צדקנו ויהי' תחית המתים ולכן היה‬
‫מוכרח‬
‫תפארת‬
‫מסכת מכות ר׳ סקיכא הי׳ סולה סס סבריו‬
‫לירושליס כיון שהגיע להר צוסיס קרעו מ די ה'‬
‫כיון שהגיס להר הבית ראו שוסל יוצא‬
‫מבית קדשי הקדשיס התחילו הן בוכין והוא‬
‫משחק אמרו לו מסני מה אתה משחק אמר‬
‫להס מפני מס אתס בוכיס אמרו לו סל‬
‫מקוס קדוש כזה שנאמר והזר הקרב יומת‬
‫ועכשיו נתקייס בו שוסליס הלכו בו ולא נבכה‬
‫אמר להס לכך אני משחק דכתיב ואסידה לי‬
‫עדיס נאמניס את אורי׳ ואת זכריה וכי מה‬
‫סנין של זה לזה זה הי׳ בבית ראשון וזה היה‬
‫בבית שני אלא באורי' כתיב לכן ציון שדה‬
‫תחרש ובזכרי׳ כתיב סוד ישבו זקניס וזקנות‬
‫כו׳ סד שלא נתקייס נביאות אורי׳ מתיירא‬
‫הייתי שלא נתקיים נביאות זכריה עכשיו‬
‫שנתקיים נביאות כו׳ ביתס שגס זס מתקיימת‬
‫בלשון הזה א מ ה סקיבא נחמתנו נחמתנו‪.‬‬
‫א כן לפ׳ד גס אחר כל אלה אין לסבין מה‬
‫ששחק ר׳ עקיבא‪ .‬דהנה למשל אס יחרכ‬
‫אפילו בנין מפואר של איזה איש עשיר וכאשר‬
‫יסברו ימים כבירים ויבא בן אותו האיש‬
‫לאותה החורבה ויראה איך כי בנין אביו‬
‫מפואר כזה נחרב הכי יוכל להתאפק מלבכות‬
‫אס׳׳ס שברור לו הדבר כי יהי׳ נבנה סוד‬
‫ספסם כבראשונה ואספ׳כ יבכה ויתאונן במר‬
‫נפשו סל בנין בית של אביו שנפל ונחרב־‬
‫ופתה איך היה ר׳ עקיבא יוכל להתאפק א״ס‬
‫מלבכות בקול מר ויללה בראותו בית אבינו‬
‫שבשמים נחרב ונהרס ומאז וסד פתה אנו‬
‫נדחים ונהרגי׳ ונשחסי' ונתרחקנו מסל אדמתנו‬
‫זשכינתא בגלותא ביודאי סיה לו לקונן ולבכות‬
‫בקול מר מאין הפוגות ולא די שלא סשה‬
‫סא ת אלא אף גס שחק וקש' לשמח׳ מה זו פוש׳‪.‬‬
‫ו א כ ״ ל פז״ה דהנה המשל שאמרתי למפלה‬
‫כאשר יבא לחורבס של אביו בוודאי יכבה‬
‫במר נפשו וניוחי גנח אבל כאשר יתברר צו‬
‫הדבר שיהיה נבנה הבית סוד הפפס וסוד יותר‬
‫ויותר בכלילת יופי ובתידושיס רבי' יותר מאשר‬
‫נז‬ ‫שלמה‬ ‫תו ל דו ת‬
‫‪:‬‬ ‫אחיך ממך וכו׳‬
‫וי ש לסרש עז׳׳ה דהנה בהיות האדם עושה‬
‫תשובה באמת ומברך מאה ברכות בכל‬
‫יום אז גם אוביו ישלים אתו וזהו שאמרה לו‬
‫אמו וישבת הוא לשון תשובה עמו ימי׳׳ם גי מ'‬
‫מאה אחדים נימ׳ חמשים שע״ב ותליסר מכילין‬
‫דרחמי כלומר תעשה תשובה ותברך את המא'‬
‫ברכות בכל יו׳ אז תשיג חמשים שע״ב ותמשיך‬
‫עליך חסד של רחמי׳ ותליסר מכילין דרחמי‬
‫גם מלת אחדים הוא אחד מי כלומר אותו‬
‫האדם שהוא בחי׳ מי יוכל להשיג אחדותו‬
‫ית״ש ולהתקשר עמו כמ״ש ואת דכא אשכון‬
‫גס אחדים גימ׳ ס״ג מלת עד גימ׳ ע״ב פ ס‬
‫סאותיות מלת אשר ע״ה גימ׳ הוי׳׳ה סשוע‬
‫באחורי׳ גם מי שחוזר לימודו מאה סעמיס‬
‫ואחד יוכל להמשיך סרנסה על כלל ישראל ולזה‬
‫רמז במלת אשר גימ׳ מאה ואחד וסרנסס‬
‫עם האותיות תשיב כלומר אימתי יהיה זאת‬
‫כאשר תעשה תשובה גס מלת תשובה גימ' סשס‬
‫אהי״ה באחוריס סשוע וביודין בההין באלסין‬
‫וחמשה גבורות וד׳ אותיות הוי״ה כלומר בזה‬
‫השם תמתיק את החמשה גבורות מלת חמת‬
‫ע׳׳ה גימ׳ ג׳ סעמים יב״ק ותליסר מכילין דרחמי‬
‫ומאה ברכות אחיך גימ׳ הוי׳׳ה וחליסר מטלין‬
‫דרחמי וזה שאמרה לו אמו עד שוב אף אחיך‬
‫ממך כלומר כ״כ תעשה תשוב׳ ותברך מאה ברכות‬
‫בכל יום ויום ותמתיק את הדינים עד כי‬
‫מעצמו ישיב אף אחיך ממך וישלים אתך אז‬
‫ושלחתי ולקחתיך משם למ׳׳ה אותיות לסם אשכל‬
‫אותיות אשלך לשון זריקה כלומר השלך על ה'‬
‫יסבך סי׳ אשליך להם היינו הדינים שימתקו‬
‫כל הדינים ואז גם שניכם יוס אחד לשון אחדות‬
‫כלומר באותו יום יהי׳ ביניכם אחדות יען כי גם‬
‫היצ׳׳ה ישלים אתך גם אשכל ע״ה גימ׳‬
‫אלקים במלוי יודין והשם אהי״ה והשם אל‬
‫מלת גם עם האותיות גימ׳ השס מ״ה שניכם‬
‫גימ׳ ד' מלוי הוי׳ה והשם הוי׳ה באחוריס‬
‫ובכסל וששה כוללים מלת יום גימ׳ אל הוי״ה‬
‫אחד‬
‫תפארת‬
‫מוכרח להתעורר מדתו ומדת אברה׳ ובשני‬
‫אלו סמדות יוכל להמתיק מדת יצחק והנה‬
‫הר״ת של האבות הקדושים גימ׳ אהי׳ה ;‬
‫וז״ש ויהי אך יצא יצא יעקב כלומר שתי‬
‫יציאות היה מלת אך גימ׳ אהי׳׳ה סי׳‬
‫ראה איך שיצא מסי יצחק אביו רק‬ ‫כאשר‬
‫וז״ס אך יצא סי׳ שיצא‬ ‫חהדורחמים‬ ‫ברכות‬
‫מסי יצחק אביו רק מלת אך שזה השם אהי״ה‬
‫מקור הרחמים וסחסדים א( יצא מאת סני‬
‫יצחק אביו בשמחה ומלת סניו הוא לשון זעם‬
‫רצ״לאז ידע כי יצא מאת הסנים של זעם‬
‫שהיה ליצחק אביו ולא היה מתירא עוד עבור‬
‫הדינים כיון שבירך אותו בכל מיני הצלחה‬
‫גם לקרב את הגאולה ולזכותם לגן עדן וז׳׳ש‬
‫ראה ריח בני כריח השדה וזה גן עדן גם‬
‫ר״ת של האבות סקדושים המה אי״י גימ׳ כ״א‬
‫והאותיות כ״א במלוי עם האותיות אי׳י גימ׳‬
‫ד׳ מלוי הוי׳ה גם אי׳׳י במלוי גימ׳ א׳ד אלקי׳‬
‫וזה המתקת הדינים גם יצא יצא גימ׳ הוי׳׳ה‬
‫באחורים והשם ע׳׳ב באחורים גם מאת סני‬
‫גימ׳ השם אהי׳׳ה סשוע ובמלוי יודין בההין‬
‫באלסין ושם הוי״ם במססר הקדמי גם ויהי‬
‫אך יצא יצא יעקב מאת סני יצחק אביו ד ת‬
‫גימ׳ אהי״ה סשוע ובאחורי׳ ובמססר הקדמי‬
‫ותליסר מכילין דרחמי וד׳ אותיות הוי׳׳ה גם‬
‫ויהי אך יצא יצא יעקב מאת סני יצחק ס״ת‬
‫גימ׳ השם אהי׳׳ה דיודין באחורי׳ של מלוי גם‬
‫יהי אך יצא יצא יעקב מאת ס״ת גימ׳ דלת‬
‫כלומר אז נסתח לו הדלת והשער של השסע‬
‫אמן נס׳׳ו ‪:‬‬
‫וי ש ב ת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב‬
‫חמת אחיך עד שוב אף אחיך ממך‬
‫את אשר עשית לו ‪:‬‬
‫ו ק ש ה מה שאמרה עד אשר תשוב חמת אחיך‬
‫וכי הדבר תלוי ביעקב שישוב את חמת‬
‫אחיו הא הדבר תלוי ברצון עשו ויותר תמיה‬
‫מה שכסלה סעם שנית ואמרה עד שוב אף‬
‫יד‬ ‫תפארת שלמה‬
 ‫שלמה‬
‫עליו חרון אף ‪:‬‬
‫וז׳ ש חולין דף צ״א ע״ב כי מטא לחרן כלוע׳‬
‫בהיות האדם מגיע לסרון אף ח״ו אז‬
‫אמר אפשר עברתי על מקום פי׳ יצטרך לומ׳‬
‫אפשר עברתי על מקום ברוך הוא שהתפללו‬
‫אבותי ולא התפללתי כלומר הן עברתי על‬
‫איזה תפלס שתקנו אבותי הקדושים כד יהיב‬
‫דעסא למיהדר פי׳ כשנותן על לבו לעשות‬
‫תשובה ולהתחרט על עונותיו קפצה לו ארעא‬
‫פי׳ מדמה בדעתו שקפצה לו הארץ היינו‬
‫היוס כמ״ש בפ׳ אבות ישיב היוס שמא ימוס‬
‫למחר ובהיות כן מדמה בדעתו אז מיד ויפגע‬
‫במקום פי׳ בוודאי יתפלל אל המקום ב״ה‬
‫כדצלי כעי למיהדר פי׳ כשעת התפלה צריך‬
‫להתחרט על עיניתיו ואז הקב׳ה ברוב רחמיו‬
‫וחסדיו מאריך לו ימיו וז׳ש אמר הקב״ה צדיק‬
‫זס בא לכית מלוני פי׳ הוא מדמה בדעתו שחוא‬
‫רק כאורח נטה ללון ויפטר בלא לינה פי׳‬
‫שיפטר ח״ו מן עוה״ז בקצרות שנין בתמיה‬
‫מיד בא השמש כלומר הקב׳׳ה זורח לו השמש‬
‫ומאריך ימיו גס מבאר ר׳׳ת וס״ת אוחעת רם‬
‫שבע ר״ת וס״ת ש״ע נהורין וילך ר״יו וס״ת‬
‫נימ׳ הוי״ס חרנה ר״ת וס״ת גיס׳ תליסד‬
‫מכילין דרחמי ויצא יעקב מבאר שבע וילך‬
‫חרנה ר׳׳ת אותיות וסשיחו ס״ת גימ׳ רצ׳ח‬
‫כלומר מי שהוא בסי׳ יוצח על סיצ״ס להתגבר‬
‫עליו יוכל להשיג ש״ע נהורין ויהיס שורה‬
‫עליו תליסר מכילין דרחמי ויביא את הגאולה‬
‫שלימה ומשיח בן דוד גס ר״ת וס׳ת של כל‬
‫הפסוק גימ׳ והמה סרי״ג כלומר בהיות הארס‬
‫מקיים כל תרי׳ג מצות אז שורה עליו תליסר‬
‫מכילין דרחמי וימהר את הקץ לבא וכן נזכה‬
‫בב״א ;‬
‫וי ק ח מאבני המקום וישם מראשותיו ‪ .‬ו ל כ או ר ה‬
‫קשה למה כתכ מאבני המקום‬
‫הילל ויקח אבנים וישם גו׳ ‪:‬‬
‫וא‪£‬״ל ע״פ מה שפירש״י עשאן כמין מרזב‬
‫כו׳‬
‫ויצא‬ ‫תפארת‬
‫אחד גימ׳ חליסר מכילין לרחמי וכן נזכה לחסד‬
‫ולרממיס אמן גס״ו ;‬
‫ו א ל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל‬
‫עמים ויתן לך את ברכס אברהס ‪:‬‬
‫ויל״ד למה אמר לו עוד והיית לקהל עמים‬
‫כיון שאמר לו ויפרך וירכך מסתמא‬
‫יהיה לקהל עמים ‪:‬‬
‫וי ת ב א ר בזה האופן דהנה בירך אותו שיהיה‬
‫צדיק הדור ובל ישראל יכואו אליו ללמוד‬
‫ממנו דרך לעבודתו ית״ש ולקבל ממנו השפע‬
‫מן עולם העליון ווה שאמר לו והיית לקהל‬
‫העמיס יקהלו אליך‬ ‫עמיש כלומר כל‬
‫שתושיע להם בברכה והצלחה י ק שתהיה צדיק‬
‫גוזר והקב״ה מקיים וגס תחזירם למועב‬
‫שיעשו תשובה מאהבת הלב וגס והיית לקהל עמי׳‬
‫גימ' ושיהיה צדיק הדור גס והיית לקהל עמים‬
‫ר״ת גימ׳ הוי״ה במספר הקדמי כלומר שיוכל‬
‫להשפיע חסדיס על ישראל וכן נזכה לעשות‬
‫תשובה מאהבה בב״א נס׳ו ‪5‬‬
‫ויצא‬
‫‪ 1‬י צ א יעקב מבאר שבע דלך חרנה ‪ .‬נו כ ל‬
‫לפרש לפ״ד דהנה יעקב הוא‬
‫מדרגה קענה ישראל הוא מדרגה גדולה והנה‬
‫הילד כל זמן שהוא בבטן אמו המלאך לומד‬
‫עמו כל התורה וערס שיצא לאויר העולם‬
‫משכיעין אותו שיהיה צדיק ואל יהיה רשע אבל‬
‫באמת מי שהוא במדרגה קטנה הוא שוכח‬
‫ס״ו באותה השבועה והולך אחר תאות נפשו‬
‫תאום היצ״ה וכאשר בא יבא עליו ח״ו איזה‬
‫חרון אף צריך לעשות תשובה עלאה ‪:‬‬
‫וז״פ ויצא יעקכ מבאר שבע כלומר מי‬
‫שהוא בחי׳ יעקב במדרגה קטנה הגס‬
‫שיצא מבאר שבע כלומר שיצא מכמן אמו‬
‫וטרם יציאתו השביע אותי המלאך כהנ״ל ועכ״ז‬
‫וילך חרנה פי׳ הולך בתאות היצ״ס ומביא‬
‫‪I \J‬‬ ‫שלמה‬
‫ואז הכל בכלל ;‬
‫ונ ת רין עז״ח דהנה מבואר בנמרא שנת ליום‬
‫הדין שואלין את האדם בשאת ונתת‬
‫באמונה וקבעת עתים לתורה עשקת בפו׳ר‬
‫צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנתה בבינה ‪:‬‬
‫ו ה נ ה מה שיש נהקשות בזה אכתוב אי״ה בפ׳‬
‫בשלח באריכות מילין אי״ה וזה שרמז‬
‫בכאן הקב״ה שישמור אותן הדברים ששואלין‬
‫ליום הדין אכן יעקב אבינו ע״ה רצה שיעזור‬
‫לו הקב׳׳ה לזה שיוכל ל»מור אותן הששה‬
‫דברים כמ״ש לולא הקב״ה עוזרו א־נו יכול‬
‫לו והנס כי זה הבחירה ביד האדם אק כשיש‬
‫איתערותא דלתתא אז איתער נס לעילא וזס‬
‫הים איתערותא דלסחא במה שמכקש מהקב" ס‬
‫לעזור לו מול היצ׳׳ה להלסס עמו ‪:‬‬
‫וז״פ והנה אנכי עמך זה ננד מס ששואלין‬
‫נשאת ונתת באמונה לשון המשכה כמ״ש‬
‫ויהי אומן בלומר שתמשיך את עצמך אמר‬
‫הקב״ה אפילו בשעת מו״מ וזה והנה אנכי עמך‬
‫כלומר אפילו בשעת מו״מ תדע נמי אקר אנכי‬
‫ע מן ואל י!סול במחשבחךאף רנעה חדא מעבדו׳‬
‫הבוב״ה ושמרתיך בכל אקר תלך זה ננד צסית‬
‫לישועה ושמרתיך מלשון ואביו שפר את הדבר‬
‫כלומר בכל אשר סלך תצפה רק לישועת ה׳ ‪.‬‬
‫והשיבותיך על האדמה הזאת זהו ננד הבנת‬
‫בבינה פי׳ בהיות האדם עושה תשובה אז סתור׳‬
‫נותן לו לב חדש שיבין דבר מתוך דבר אפילו‬
‫שנברא בלב סיפש ע״ש בפ' בשלח באריכות‬
‫אכן איך יוכל לפשות סשובס אמס בסיומו בא‬
‫לעניווח ושפלות וזה והש^בוסיך כלומר תעשה‬
‫תשובה ואיך תוכל לעשות חשוב׳ אל האדמה הזאת‬
‫פי' שסהיה בעצמך בחי׳ אדמה בסי'עניוות ואז תבין‬
‫בבינה כי לא אעזבך זהננד עסקם בפו״ר היינו להיו׳‬
‫פרה ורבה בהתורה סקדושה כי מי שאינו עוסק‬
‫בהתורה בזה האופן לסדק סיחשץ הוא נשכח‬
‫פן העולם הזה כאשר הניע זמנו למות אבל‬
‫לא בן מי שעוסק בתורם ומחדק סידושין‬
‫כי לא נשכח סן סעולם יען כי חודושי תורם‬
‫אשר‬
‫ויצא‬ ‫תפארת‬
‫גו׳ התחילו מריבות זו אח זו זאת אמרח עלי יניח‬
‫צדיק את ראשו וזאת אומרת עלי יניח צדיק‬
‫את ראשו מיד עשאן הקביה אבן אחת כו'‬
‫ונוכל לומר דהנה »נזס לקח יעקב ראיה איך‬
‫לעבוד את הקביה יען כי נשא ק״ו בעצמו מן‬
‫האבנים ההמה מה האבנים הללו שאינן מציוון‬
‫על המצות ונם אין להם שכר ועונש ואעפ״כ‬
‫מריבות זו את זו וכל אחד היה רוצה שיניח‬
‫עליו את ראשו עבור שאני צדיק והנני חשוב‬
‫אצל הקב״ה ועתה ק״ו אני שציוה אותי הקב״ה‬
‫על המצות ונם יש לי שכר על קיום המצות‬
‫ועונש על עבירות ח* ו לכ״ש שאני צריך לעבוד‬
‫את הבוב׳ה יומם ולילה מאין הפונות ;‬
‫וז׳׳ש ויקח מאבני המקום כלומר לקח לעצמו‬
‫ראיה מאבני המקום סיינו מסאבנים לקח‬
‫>־איה איך לעבוד את המקום ב’ ה וישם מראשותיו‬
‫פי׳ שם זאת על הראש היינו במחשבות ראשו‬
‫וזהו וישכב במקום ההוא כושריקון יש כ׳ב‬
‫כלומר היה מקיים כ״ב אותיות התורה ולזה‬
‫זכה לנחול ש" י עולמות נם נוכל לרמז ר״ת‬
‫וס״ת של הפסוק ע״ה נימ' וללמוד התורה‬
‫לשמה עס התיכות נם נימ׳ ד' מלוי הוי״ה‬
‫ובאחוריס והשם הוי״ה בהכאה ובכפל ובמס•'‬
‫הקדמי והשם אל ותליסר מכילין דרחמי ‪:‬‬
‫ד ת ה אנכי ע מן ושמרתיך בכל אשר תלן‬
‫והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא‬
‫אעזבך עד אסר אס עשיתי את אשר דברתי‬
‫לן‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה למה האריך נ׳ כ בהלשון‬
‫הא הים די שיאמר והנה אנכי עמך‬
‫זתו לא מידי יען כי כאשר הקב״ה עס האדם‬
‫אז בוודאי לו סוב לו בכל העניניס והכל במשמע‬
‫וכן מה שאמר יעקב אס יהיה אלקים עמדי‬
‫ושמרני בדרן הזה אשר אנכי הולך ונתן‬
‫לי למס לאכול ובנד ללבוש ושבתי בשלום אל‬
‫בית אבי והיה ה' לי לאלקיס על זה נמי קשה‬
‫הא היה די שיאמר אס יהיה אלקיס עמדי‬
 ‫שלמה‬ ‫רצא‬
‫אביו זהו נגד קבעת עתים בחורה ושבתי ר״ת‬
‫שאלמוד חורה בקביעות יומס ולילה בשלום‬
‫אותיות מלבוש כלומר שאתלבש א״ע בהחורה‬
‫אז אובל להחזיר אח נשמתי אל בית אבי היינו‬
‫למקום שנחצבה משם ‪ .‬והיה ה׳ לי לאלקיס‬
‫זהו נגד הבנת בבינה כמבואר בזוה״ק פ׳‬
‫בראשית דן< מ ’ח ע״ב ה׳ אלקיס כס מלאי‬
‫לאחקנא בכולא ועיר אחקריאח מבמה ואחקריא‬
‫בינה ‪ .‬אז והאבן סזאח אשר שמתי מצבה יהי׳‬
‫בית אלקיס ובל אשר חחן לי עשר עשרנו לך‬
‫מלח עשר גימ׳ חקע אפשרנו מס האותיות גימ׳‬
‫בשופר גדול עס מחיבות לך גימ' חמשיס שע״ב‬
‫כלומר מכל אשר חחן לי עיקר רצוני רק לקרב‪.‬‬
‫אח קז הגאולה ואז אוכל להשיג חמשיס שע׳׳ב‬
‫והנה ריח וס״ח של הפריק גימ׳ אל הוי״ה‬
‫אהי״ה וד' מלוי מוי״ה ובאחוריס ובהנאה וד׳‬
‫אותיות הוי״ה וחליסר מכילין דרחמי וכן בזכה‬
‫לחסדים ן‬
‫זנחת באמונה כלומר שיחן לו כח שאפילו בעת‬
‫וירא ויאמר מה נורא המקוס הזה אין זה‬
‫ני אם ביח אלקיס וזה שער השמים‪.‬‬
‫וישנס יעקב בבוקר ויקח אח האבן בו׳ ויקרא‬
‫אח שס סמקוס ההוא בית אל כו׳ וידר יעקב‬
‫נדר לאמר אס יהיה אלקיס עמדי כו׳ ונתן לי‬
‫לחס לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל ביח‬
‫אבי והיה ה' לי לאלקי׳ כו׳ ‪:‬‬
‫ו ה נ ה הדקדוקי׳ רבו בכאן‪ .‬א קשה אומרו אין‬
‫זם כי אס ביח אלקי' וזה שער השמי'‬
‫הא הוא בעצמו סותר א״ע דהא אס הוא בית‬
‫אלקי' בוודאי הוא חשובה יוחר מן משער ימן‬
‫ני דרך השער צריכין לכנוס להביח ואס זה‬
‫הוא כביס בעצמו מדוע אמר וזה שער השמי'‬
‫ומשמע מזה כי עדיין לא בא אל הבית אלקים‬
‫אלא שהוא עומד עדיין בפתח הבית‪ .‬ב אומרו‬
‫אכן יש ה׳ במקום הזה ואנכי לא ידעתי‪ .‬הנה‬
‫מלח י׳׳ש ומלת ואנכי עיוחריס המה ט מיה די‬
‫שיאמר אכן ה' במקו'הזה ולא ידעתי‪ .‬ג אומרו‬
‫אס יהיה אלקי׳ עמדי ומדוע לא אמר השס‬
‫הוי״ה‬
‫תפארת‬
‫אשר הניח בעוה״ז נשאר לעולמי ע ד וגס‬
‫שפחוחיו דובבוח בקבר כנודע וזה שהחוב נער‬
‫הייה* גס זקנחי ולא ראיחי צדיק נעזב כלומר‬
‫שאומרים בשמו דרושים נחמדים ולכן לא נעזב‬
‫וזרעו מבקש לחס הוא החורה הנקראח לחם‬
‫פי׳ גס זרעו מבקשין ללמוד חורה ולכן לא‬
‫ישכח שמו לעולס וזה כי לא אעזבך כלומר‬
‫כאשר חעסוק בחורה על דרך זה לפרוח ולרבו׳‬
‫כהנ״ל אז לא אעזבך עד אשר עם עשיחי וזה‬
‫נגד קבעת עחיס בחורה וזה עשיחי כלומר‬
‫כלומר עשייה ממש גס עשיחי ר״ח יקבע עחיס‬
‫שילמיד חורח ה׳ אח אשר דברחי לך זהו‬
‫נגד פלפלח בחכמה היינו חכמח הקבלה וכשאד׳‬
‫פוסק בחכמח הקבלה יוכל לדבק א״ע בהקב״ה‬
‫בכל עת כנודע מלח לך גימ׳ חמשיס שע׳ב‬
‫יען כי אז חו‪:‬נ להשיג נק שע״ב אכן יעקב‬
‫אע״ה ביקש מהקב״ה עזר ותרופה לכל זה‬
‫וז’ש אס יהיה אלקיס עמדי זה נגד נשאת‬
‫מו״מ לא אפריד מאתו יח״ש רק יהיה עמדי‬
‫בחמידוח ונוכל לרמז אס יסיה אלקיס עמדי‬
‫ס״ת המה ר״ח הוא יעשה משא מחן ר״ח‬
‫אז אהיה עובד ה׳ ושמרני בדרך הזה זה נגד‬
‫צפית לישועה ושמרכי מלשון ואביו שמר אח‬
‫ה ד ב ר‪ .‬אשר אנכי הולך כלומר בכל מקום‬
‫הליכה שלי אצפס רק לישועת ה׳ וכיכל לרמז‬
‫זאת גס בהפסוק ושמרני בדרך הזה פס החיבו׳‬
‫גימ׳ אנכי אצפה לישועה כל יוס ויוס ‪ .‬ונתן‬
‫לי לחס לאכול זה נגד עסקת בפו׳ר כלומר כאש'‬
‫אוכל לעסוק בחורה בזה האופן לפרוח ולרבות‬
‫בה היינו לחדש ח ‪T‬ושין וזהו לחס הוא התורם‬
‫כמ״ש לבו לחמו בלחמי לאכול היינו לאכול לאחרי׳‬
‫כלומר להשמיע לאחרים אח חידושי תורה שלי‬
‫ובגד ללבוש זהו פלפלת בחכמה וזה חכמה‬
‫הקבלה יען כי עיקר התורה הוא חכמת הקבלה‬
‫אלא שנתלבש בלבוש לבל יהיה נראה אח הפנימיו׳‬
‫ונוכל לרמז במלת ללבוש ר״ח שאוכל לעסוק‬
‫ולפלפל לתורה בקבלה‪ .‬ושבתי בשלום אל בית‬
‫גט‬ ‫שלמה‬
‫הקרבנוח שזה עומד ונחשב לעשיית הקרבנות‬
‫בזמן המקדש וכל המחסר אפילו אות אחת חייב‬
‫מיתה ח׳ולכן לא יעשו כן במקומנו רק אותם‬
‫האנשים המהדרים לבל יתאחדו עונת ק״ש ככה‬
‫יתנהגו ‪ .‬יתפללו בביתיהס עד פ' הקרבנות‬
‫אבל גס זה צריכה כוונה רצויה ולא יבליעו אף‬
‫אות אחס אבל פ׳ הקרבנות יתפלל בביהמ״ד‬
‫מעושף בשלית ומוכתר בתפילין ובכוונה יתירה‬
‫ובדקדוק גדול ובמתון ובפרש כי בעת התפלה‬
‫דנין את האדם בפמליא של מעלה וכמו שמתפלל‬
‫כן דנין אוחו ובפרש בשעת קיש שיש בו ע״ב‬
‫תיבות כנגד ע׳ב סנהדרין שהי׳ דנין את האדם‬
‫כאשר כתבתי בפ׳ לך ולכן בהיותו מחפלל‬
‫בכוונה רצויה אז דנין אותו לשוב ‪:‬‬
‫וכמבואר בזוה״ק פ' שמות ד ף ו' ע׳׳א וז״ל‬
‫בגזרת עירין פתגמין קדישי־ן שאלתא‬
‫כל דינין דהאי עלמא וכל גזרין וכל שאלתו ן‬
‫כלהו קיימא בחד היכלא דהמן ע׳ב סנהדרין‬
‫ועייני! בדינין דעלמא והאי היכלא איקרי היכלא‬
‫דמלכותא בגין דכד דיינין דינץ מהפכי! דב״נ‬
‫בקדמיתא עכ״ל ‪.‬‬
‫ועחה אחי ורעי אספר לכס מעשה נפלאה‬
‫מענין זה‪ .‬פעם אחת נעצר הגשם מן‬
‫הארץ וחדל המשר ונאספו יחד אנשים הרבה‬
‫ובאו לפט הרב הצדיק הקדוש המפורס־ם כו'‬
‫הבעש״ש זצוקללה״ה ובאו לפניו במר נפש®‬
‫והורידו כנחל דמע׳ על כי חדל המשר‪.‬והשיב‬
‫להם הבעש׳ש ז״ל בזה הלשון אין בכוחי להושיע‬
‫אתכם יען כי נסגרו כל השערים של תפלות‬
‫ישראל ואין להושיע לכס רק תרופה אחח אמצא‬
‫לכס שתסעו ‪.‬מקצת אנשים חשובי' לאות' העיר‬
‫הקשנה ושמה תבקשו ותחקרו אחר איש אחד‬
‫ששמו כך וכך וחפציר בו שיאמר להקב׳ה‬
‫שיק משר להארן וכן עשו והלכו לאוחה העיר‬
‫כמה וכמה אנשים כסבורים המה אשר האיש‬
‫הזה בוודאי איש מפורסים הוא לכל בני עירו‬
‫כי כאשר הבעש״ש שלח אותם אליו בוודאי‬
‫אדם גדול הוא ונכבד ויהי כאשר באו לשם‬
‫ונוהליס‬
‫רצא‬ ‫תפארת‬
‫הוי' שהוא שם החסד והרשמי׳‪ .‬ד אומרו ושמרני‬
‫בדרך הזה אשר אנכי הולך והנה ג׳ חיבוח‬
‫סללו אשר אנכי הולך לכאורה מיוסי־יש המה‬
‫כי לפ״ד היה די שיאמר ושמרני בדרך הזה ‪.‬‬
‫ה אומרו ונהן לי לחש לאכול ו מ ד ללבוש קשה‬
‫מפני מה לא אמר סהס ינסן לי לחם ובגד‪.‬‬
‫ו קשה אומרו וה־!ה ה׳ לי לאלקי׳ מלת לאלי!י׳‬
‫הוא אך למוהר כי היה די ש‪/‬אמר וה־׳ ה׳ לי‪.‬‬
‫ז קשה על יעקב אע״ה שעקש מן ה קי׳ ה‬
‫רק בשביל עצמו באמרו ונתן לי כו׳ היתכן‬
‫שלא יהפלל על כלל ישראל ‪:‬‬
‫ו ע ל השבעה נעיבס ללכת ע״ש דרכי המוסר‬
‫ולתרץ הכל בס״ד דהנה כל ארס צריך‬
‫לאחוז בדרכי אבותיו הקדושיש כמ״ש צאו וראו‬
‫לך בעקבי הצאן והנה אברהם אפ״ה תיקן‬
‫חפלת שחרית שזמנו בבוקר וכהיום כן נס‬
‫הוא חיה צריך לקיים ‪ .‬מילי דאבות ולהתפלל‬
‫שחריה בבוקר וזה שפירש״י איהו לא י^היב ליבי׳‬
‫להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ופי׳ במקום‬
‫היינו בזמן שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו‬
‫והבא לנ‪ 1‬ר‪v‬ר מסייעי! אוהו אבל מקודם צריך‬
‫שיהיה איתערותא דלהסא ואז איתער גס לעילא ־‬
‫לכן כד מנוא לחרן אמר אפשר שעברתי על‬
‫מקום כו' וומה מבואר בכתבי האר״י כי בבוקר‬
‫קודם התפלה צריכין לעשות שביל ולתקן מסילות‬
‫הדרכים ע״י הקעורח המסוגל לבער כוסות‬
‫הנוומאה מן הדרכים אשר בס תעלה ספלתנו‬
‫ונם לתת להס חלקם כמו בזמן ביסמ׳ק ולכן‬
‫צריך כל אדם לסדר קרבנות רתנהט דוגמת‬
‫משןהקרגנות ובזהנ״ב יתכפרו עונותיהם ויתקבלו‬
‫קרבנותיהס ויתבנולו המעיקים המה המקעריגיס‬
‫אשר נעשו ע״י חעאתינו ואז ילך לב»וח דרך‬
‫ישרה לקראת תמלך מלכו של עולם בלחי‬
‫מעיק ומונע ולא כאיתן האנשים אשר בהתפלות‬
‫עד סודו אינם פשניחים עליהם כלל להתפלל‬
‫כראוי ונכון אלא מתפללים בדרך הליכה אנה‬
‫ואנה בביתם וחושפים התיבות ומקצת התיבות‬
‫מבליעים מחוך מהירתס ובתוכם נס סדר‬
 ‫שלמה‬ ‫ויצא‬ ‫תפארת‬
‫אמירתו נתקשרו השמים‬ ‫אחר‬ ‫היכך‬ ‫ואז‬ ‫הטוב‬ ‫להס שלא‬ ‫האיש בשמו והשיט‬ ‫ושיאליס על איהו‬
‫לרוב וחזרו‬ ‫פני חוצות‬ ‫»ל‬ ‫וירד המטר‬ ‫בטבים‬ ‫הבפש׳ט‬ ‫כזה אשר‬ ‫גדול‬ ‫נמצא בכל העיר איש‬
‫לעירם להבטש״ט בשמחה גדולה ויהי כאשר באו להרב‬ ‫נמצא‬ ‫הן אמה‬ ‫רחמים מהקב״ה‬ ‫אליו לבקש‬ ‫ישלח‬
‫הנ״ל ושאלו אוחו מה טיבו של האיש הזה והשיב‬ ‫שיכור גדול בכל יום‬ ‫בכאן איש בשם הזה אבל הוא‬
‫גדול‬ ‫זה האיש בגלגול הראשון היה צדיק‬ ‫להם ט‬ ‫לאוחו‬ ‫והלכו‬ ‫אותו הבפה״ב‬ ‫והוא דר אצל‬ ‫ויום‬
‫מזה הטולם והיה‬ ‫פטירתו‬ ‫בטת‬ ‫ויהי‬ ‫מאוד‬ ‫טד‬ ‫ושאל אוהס‬ ‫הבעה״ב ושאלו מה טי ט של האיש הזה‬
‫ט שוס‬ ‫נמצא‬ ‫בהפמלי׳ של מעלה ולא‬ ‫דנין אוהו‬ ‫הן‬ ‫טליו והשיבו לו‬ ‫המה שואלים‬ ‫ולמה‬ ‫מה‬ ‫טל‬
‫אשר נמצא בו‬ ‫הוא‬ ‫אחת‬ ‫חטא ועבירה קלת רק‬ ‫השמוט‬ ‫הן הדברים אשר הבגיש״ט שלח אוסס ויהי‬
‫חסרון בעבודת הבוביה שהיה מנהגו להתפלל בבוקר‬ ‫חוק‬ ‫לבלי‬ ‫פיו‬ ‫סטר‬ ‫הדברים‬ ‫כאוחן‬ ‫הבעה״ב‬
‫הודו בלתי טו׳ח והיה מזלזל מאוד בתפלה זו‬ ‫מד‬ ‫הרב שלכם שלח‬ ‫להם הלא‬ ‫בשחוק והיתול ואמר‬
‫כמה תי טת‬ ‫מבליע‬ ‫מתפלל בחיפוזן והיה‬ ‫יען כי‬ ‫מי‬ ‫אל‬ ‫כי‬ ‫לצנוה יען‬ ‫לעשות מכם‬ ‫רק‬ ‫אתכם‬
‫זה‬ ‫שנמצא בו והו לא ועבור‬ ‫האחד‬ ‫החטא‬ ‫וזה‬ ‫הוא שיכור גדול שאין כמוהו בכל‬ ‫אתכם הלא‬ ‫שלח‬
‫לזה העולם כדי‬ ‫הפטם‬ ‫אוהו שיתגלגל טוד‬ ‫דנו‬ ‫ישן כל ר\וס וכל הלילה‬ ‫הטיר ומתוך שכרוהו הוא‬
‫לתקן זאת ויהי כשמטו כדברים האלה התחיל לבכות‬ ‫טרם יכיראיש את רטהו הוא‬ ‫וכך מנהגו ב ט ק ר‬
‫הפמליא‬ ‫לפני‬ ‫ולזעוק בקול מר ויללה וגנוחי גנח‬ ‫השינה ורויזץ א׳ט ומתטטף בטו״ת‬ ‫מקין א"ט מן‬
‫חטא‬ ‫נקי מכל‬ ‫טסה‬ ‫הרי אני‬ ‫של מטלה באמרו‬ ‫ומתפלל ב מ'נ אכן רק עדמסלה הודו וכיק שהגיט להפלת‬
‫השפל מי‬ ‫הטולס‬ ‫הפטם לזה‬ ‫טוד‬ ‫אבא‬ ‫ופשע‬ ‫הודו אזי תיכן< ומיד סורק מטל טצמו טו״ת ותיכף שוהה‬
‫קטן‬ ‫מדבר‬ ‫יותר ויותר‬ ‫טוד‬ ‫מה שאחטא‬ ‫יודט‬ ‫המשקה י״ש במדה גדולה כ'כ הרבה עד שבא לשכרותו‬
‫מתמרמר מאוד‬ ‫בי טמה והיה‬ ‫כז ה החסרון שיש‬ ‫לשינה‬ ‫נופל‬ ‫הוא‬ ‫הגדול‬ ‫שכרות‬ ‫של לוט ו מ הון‬
‫הקב״ה‬ ‫לפני‬ ‫המשפט‬ ‫טדשהגיע‬ ‫בב ט ה גדולה‬ ‫גדולה עד יום המחרה לאור הבקר וכך מנהגו יום‬
‫לבא‬ ‫מוכרח‬ ‫ובעצמו‬ ‫י״ת בכבודו‬ ‫הוא‬ ‫והשיב‬ ‫ביומו ויהי כשמוט ממנו כדברים האלה ע ט ואמרו‬
‫פו ד הפעם לזה העולם בגלגול כדי לתקן זאת רק‬ ‫עמו איזה‬ ‫לדבר‬ ‫אעס׳כ רצוננו‬ ‫אחד‬ ‫כולם בפ ה‬
‫יחטא יותר‬ ‫לבל‬ ‫ראשו‬ ‫אשר מורא טלה טל‬ ‫את‬ ‫דברים ונראה מה טיבו של האיש הזה והשיב להם‬
‫שיט' שיכור כל היום ולא‬ ‫מסנה‬ ‫אתן לו‬ ‫על זה‬ ‫שיקין א׳ ע‬ ‫המחרת עד‬ ‫הבטה״ב להמתין טד יוס‬
‫היום‬ ‫כל‬ ‫כי יהיה ישן‬ ‫חטא‬ ‫יוכל לטשות פוס‬ ‫המחרת‬ ‫יוס‬ ‫והמתינו טד‬ ‫טשו‬ ‫וכן‬ ‫השכרות‬ ‫מן‬
‫וכל הלילה מ תוך שכרוהו ולא יהיה לו סנאי לחטא‬ ‫ויהי בבוקר היה מקין א״ט מן השינה ומן השכרות‬
‫אס התפלה זו במס״צ‪ -‬ו ל ק באשר הוא‬ ‫יתקן‬ ‫רק‬ ‫מן‬ ‫רחמים‬ ‫לבקש‬ ‫ממנו‬ ‫ומבקשים‬ ‫טמו‬ ‫ודברו‬
‫בלתי‬ ‫תיכך ומיד‬ ‫גדול ולכן דבריו נשמטים‬ ‫צדיק‬ ‫חוצות והשיב‬ ‫הבל‬ ‫פני‬ ‫הקב״ה להוריד המטר טל‬
‫שוס טיכוב כלל‪.‬‬ ‫היה‬ ‫תיכף‬ ‫ואז‬ ‫התפלה‬ ‫להם שימתינו טד אחר‬
‫בנ״י טס קדושים הביטו נא וראו‬ ‫אחינו‬ ‫ועתה‬ ‫ב מ ק׳נ ממש עד‬ ‫תפלתו‬ ‫והתפלל‬ ‫בטו״ת‬ ‫מ הע טך‬
‫טל‬ ‫אפילו‬ ‫האדם‬ ‫איך כי מדקדקק עם‬ ‫אז‬ ‫להודו‬ ‫שהגיע‬ ‫וכיון‬ ‫כמנהגו בכל יום‬ ‫הודו‬
‫שהיה‬ ‫עד‬ ‫בטקביו‬ ‫שאדם דש‬ ‫קטן כזה‬ ‫דבר‬ ‫כמנהגו‬ ‫י״ש‬ ‫ורוצה לשתות‬ ‫התפילין‬ ‫תיכן< חלן‬
‫להתגלגל עוד הפטם לזה העולם‪.‬‬ ‫מוכרס‬ ‫כי‬ ‫יטן‬ ‫אוהו‬ ‫יניחו‬ ‫הבטה״ב לבל‬ ‫להם‬ ‫ואמר‬
‫בטת התפלה‬ ‫כתבתי מזה אשר‬ ‫וגס‬ ‫ידוט‬ ‫ודונה‬ ‫לא יכלו‬ ‫רק מעט אז‬ ‫אפילו‬ ‫י׳ש‬ ‫יפתה‬ ‫כאשר‬
‫צריך לילך מן עולם לטולס עד שיגיע‬ ‫לשתות‬ ‫הרחו‬ ‫לא‬ ‫אחד ולכן‬ ‫דינור‬ ‫טמו‬ ‫לדבר‬
‫לעלמא דאצילות ולכרן נד' שמות מלוי הוי״ה ט״ב‬ ‫ליתן לו את״ב והפצירו בו‬ ‫י״ש‬ ‫רק קנו לו מדה‬
‫העולמות‬ ‫ד'‬ ‫באותן‬ ‫המה‬ ‫ב״ן אשר‬ ‫ס׳׳ג מ״ה‬ ‫ופתח ואמר רבש״ט הלא ט מך ישראל צריכין למטר‬
‫נעשק‬ ‫והנ ה העושה השובה מאהבה זדונות‬ ‫אני׳ ע‬ ‫סאוצרך‬ ‫הצורן‬ ‫סוי‬ ‫מטר‬ ‫לכן אבקשך ליהן להם‬
‫כזכיות‬
 ‫שלמה‬
‫בחיי עולם דאיהו אורייתא ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק בעוב עעם ודעת וישכב‬
‫במקום ההוא מלת וישכב נועריקין‬
‫י׳ש כ׳׳ב כאשר כתבתי למעלה במקום ההוא‬
‫רצ״ל בעוה׳ז כלומר מי שלומד את התורה‬
‫לשמה בעוה״ז והוא כ״ב אותיות התורה‬
‫זוכם ונוחל ש״י עולמות וז״ש אכן יש ה׳‬
‫במקום הזה כלומר יען כי בעוה׳׳ז כאשר‬
‫ישראל עושי׳ רצש״מ זוכים ונוחלי׳ ש״י עולמות‬
‫ואנוכי לא ידעתי רצ׳ל התורה שפתח בה‬
‫הקב״ה באנוכי עדיין לא ידעתי ללמוד אותה‬
‫לשמה‪ .‬דהנה הצדיק אמיתי כל מה שעובד‬
‫יותר להקב״ה הוא יותר בא למדרגת השפלות‬
‫ומדמה בדעתו כי עדיין לא עשה מאומה‬
‫בעבודתו ית״ש וירא ויאמר מה נורא המקום‬
‫הזה פי׳ עד היכן מגיע גודל היראה שצריך‬
‫האדם לירא מפניו של הקב׳ה בפוה׳ז יען‬
‫כי היראה הוא סשער לעבדות הבוב׳ה כמ״ש‬
‫ראשית חכמה יראת ה׳ ועיקר היראה שיהיה‬
‫בעניוות ובשפלות גדול וז״ש מה נורא המקו׳‬
‫הזה כלומר היראה צריך שיהי׳ בבחי׳ מה‬
‫וזה מה נורא גם מה הוא שמא דקוב׳׳ה‬
‫גימ׳ הוי״ה במלד אלפק‪ .‬אין זה כי אם בית‬
‫אלקים וזה שער סשמים מלת זה גימ׳ השס‬
‫ב״ן עם האותיות כי זה עולה י׳׳ב ואות ס׳‬
‫צורתה עולה מ״ב כנודע הרי מ״ב עם י״ב‬
‫גימ׳ נ״ד השס ב׳ן עם האותיות‪ .‬מלת וזה‬
‫עם האותיות וצורות האותעת של ה׳ גימ׳‬
‫השם ס׳ג והנה שם ב״ן הוא בעלמא דעשייה‬
‫כנודע וזה השער לכנוס דרך שם לפלמא‬
‫דאצילות היינו לעלמא דפשייה אשר שם השם‬
‫ב׳׳ן ואח׳כ לעלמא דיציד אשר שם השם מ״ה‬
‫ואח׳׳כ לעלמא דבריאה אשר שם השם ס״ג‬
‫ואח״כ לעלמא דאצילות אשר שם השם ע׳ב‬
‫וז״ש אין זה כי אם בית אלקים וזה שער‬
‫השמים היינו השס ב״ן הוא שער השמים‬
‫כלומר השער לכנוס להשמים היינו לאותן‬
‫העולמות העליונים‪ .‬ויהי כאשר ראה כל זה‬
‫עשה‬
‫וי צ א‬ ‫תפארת‬
‫כזכיות כנודס ומהפך מה׳ד למה״ר‪.‬‬
‫ועפ״ז נוכל לפרש מה שאמר דוד הע׳ה‬
‫בתהליס קי״ע כמה יזכה נער את‬
‫ארחו לשמור כדבריך‪ .‬דהנה היצ״ה נקרא‬
‫אורח יפן כי אצל הצדיק הוא רק לפממיס‬
‫כאורח וכל העושה תשובה מאהבה אז העביר׳‬
‫בעצמה נהפכה למצוה כהנ״ל נמצא שיש לו זכיות גם‬
‫מן היצ׳׳ה במה שפית׳ לעבירות ועתה בעשותו‬
‫תשובה נתהפכה למצוה וז׳ש‪ .‬במה יזכה נער‬
‫את ארחו כלומר באיזה דרך יוכל להיות לו‬
‫זכיות אפילו מן היצ״ה שנקרא אורח‪ .‬ואמר‬
‫לשמור כדבריך פי' לשמור ולקיים כאשר‬
‫אמרת לעשות תשובה מאהבה שנאמר שובו‬
‫בנים שובבי׳ ונאמר ושבת עד ה׳ אלקיך‪.‬‬
‫וז״ש מאויבי תחכמני מצותיך כלומר אפילו מן‬
‫היצ׳ה שהוא אויב שלי נמי תחכמני מצותיך‬
‫הייני כמ׳׳ל כאשר אעשה תשובה מאהבה‬
‫ויתהפכו למצות אבל עיקר התשובה שיהיה‬
‫בלתי פניות אחרת כי אם לעשות נחת רוח‬
‫ליוצרו וכמ׳ש גדולה תשובה שמגעת עד כסא‬
‫הכבוד והנם כל הלומד תורה לשמה מסייעין‬
‫לו מן השמים לחדש חדושין דאורייתא ולגלות‬
‫לבוש התורה וזוכה ונוחל ש׳׳י עולמות ויוכל‬
‫נמי להמתיק דינים מכלל ישראל וזהו העיקר‬
‫תאוות וחשקת הצדיק להמתיק את כל הדיני׳‬
‫מכלל ישראל ולהשפיע להם כל עוב והוא‬
‫הצנור של השפע העליונה‪.‬‬
‫ו מ בו א ר בזוה״ק פ' וישלח דך קע״ה ■ע״ב‬
‫וזיל ומאן דאשתדל באורייתא מה כתיב‬
‫משלי ו׳ בשכבך תשמור עליך והקיצות הוא‬
‫תשיחך בשכבך בקברא אורייתא תצור *‪1‬יך‬
‫מדינא דהאי עלמא והקיצות כד קוב׳ה יתער רוחין‬
‫ונשמתין לאחייא מתייא כדין הוא תשיחך סוא‬
‫תהא סניגריא בגין דיקומין אינוןגופין דאשתדלו‬
‫באורייתא כדקא יאות ואלין אינון דיקומין‬
‫בקדמיתא לחיי עלמא כד׳א )דניאל י׳׳ב(‬
‫ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי‬
‫עולם וכו׳ ואילח אינון לחיי עולם בגין דאתעסקי‬
 ‫שלמה‬ ‫ויצא‬
‫התור׳ היינו פל דרך הקבל׳ כמו שכתבתי למפל׳‪.‬‬
‫ועפ״ז נפרש הפסוק בס׳ תולדות ויפן יצחק‬
‫ויאמר לפשו הן גביר שמתיו לך וכל‬
‫אחיו נתתי לו לפבליס כר‪:‬‬
‫ו ה ש ה מה שאמר וכל וכי היה לו הרבה‬
‫אחיס הא היה לי שיאמר סן גביר‬
‫שמתיו ומהו הלשון לך שאמר‪.‬‬
‫ונובל לתרן פז״ס להנה בברכותיו אמר לו‬
‫ויתן לך האלקיס כלומר הש׳׳י יתן לך‬
‫האלקיס היינו ה׳ גבורות אלקים שהס דינים‬
‫יתן לך שיהיה בכוחך להמהיקס ואמר לו‬
‫הוי גביר לאחיך סי׳ גביר לשון התגברות‬
‫כלומר בירך אותו שיוכל להתגבר פל פשו זס‬
‫היצ״ה שפושה א״פ כאח לאדם לסתות לבו‬
‫לפבירה ובירך אותו שיוכל להתגבר פליו ואז‬
‫יוכל להמתיק את כל הדינים ויהי׳ בחי׳ מושל‬
‫ביצרו וזהו נוכל לרמז גס בהפסוק יפבדוך‬
‫וישתחוו לך לאומים הוי גביר‬ ‫פמיס‬
‫לאחיך וישתחוו לך בני אמך ס״ת נימ׳‬
‫ולמושל גס גימ׳ ולפשו כלומר שתהי׳ למושל‬
‫לפשו שתתגבר פליו וז״ש הן גביר שמתיו לך‬
‫כלומר נתתי לו הכח שיוכל להתגבר פליך‬
‫ואת כל אחיו נסתי לו לפבליס היינו שיפשה‬
‫אותה לבחי׳ פבדיס לפבוד את הקב׳׳ה כל‬
‫אחיו היינו כלל ישראל אחיהם שיתקשר אותם‬
‫אליו ויתפורר את לבבם לפבודתו ית״ש ופבור‬
‫זה יוכל להמתיק את כל הליני׳ מפליהס פס‬
‫שילוב הוי״ה א׳׳ל וזה פשו גימ׳ שילוב הוי׳׳ה‬
‫א׳ל רצ׳ל שס הוי״ה בהכאה והשם א ‪ r‬פשוט‬
‫ובאחורי׳ גס גימ׳ מושל וכן נזכה להיות מושל‬
‫בהיצר ולפשות תשובה באמת אמן נס׳׳ו‪.‬‬
‫א״י ונתן לי לחס לאכול ובגל ללבוש לחם‬
‫רצ׳׳ל שאוכל להאטל לאחרים כלומר‬
‫שאוכל להשסיפ כל טוב לישראל גס לחם‬
‫אותיות מחל שאוכל לספול אצל הקב׳׳ס‬
‫שימחול פונותיהס של ישראל גס הוא אותיות‬
‫חמל סי׳ שאוכל להמשיך רחמנות פל ישראל‬
‫ובגל ללבוש שאוכל להלביש את ישראל בכל‬
‫טוב‬
‫תפארת‬
‫משה תשובה מאהבה והתפלל להקב״ה וז״ש‬
‫וישכם יפקב בבוקר היינו בוקר לאברהם‬
‫שת*קן צלותא לשחרית ולכן גס הוא התפלל‬
‫אותה התפלה ויקח את האבן אשר שס‬
‫מראשותיו והנה האבן זהו היצ״ה המכונה‬
‫בשס אבן כמ״ש והסירותי את לב סאבן כלומר‬
‫אותו היצ״ה אשר פל פתס שס אותו לסיות‬
‫מראשותיו היינו פל ראשו שהוא ימשול פליו‬
‫ח״ו פתה ישליך אותו מפל ראשו וישם אותה‬
‫מצב׳ כלומר לא זו שהושלך אותו אליו אלא אן<‬
‫זו שפשה תשובה מאהבה וזלונות נפשו כזכיות‬
‫פל אשר היצ״ה בפצמו נהפך לטוב ונכנפ‬
‫מפניו ונפשה מצבה להקריב קרבנות ולהכניפ‬
‫כל המקטרגים קולס התפלה כאשר כתבתי‬
‫למפלה כרי שיוכל להפלות את התפלה‬
‫למפלה פל פתיק יומין ויקרא שס המקום‬
‫ההוא בית אל המקום ההוא פס התיבות‬
‫גימ׳ פלמא הלין כלומר כפולס הזה הוא‬
‫רק בית אל היינו שצריך כל אלם לפשות‬
‫א״פ בית אל סי׳ להשראת השכינם בקרבו‬
‫ויטהר ויקלש את אבריו‪ .‬ואולם לוז שס הפיר‬
‫לראשונה מלשון פיר קטנה ואנשים בה מפט‬
‫רצ׳׳ל בראשון צריך האלם למפט א'פ שיהיה‬
‫בפיניו למפט נחשב כל מה שפושה בפבולתו‬
‫ית^׳ש מלת לוז הוא אותיות זול כלומר שיזלזל‬
‫א״פ לכבול הקב׳ה ולא יחוס פל כבוד פצמו‪.‬‬
‫ו ה ש ת א נחזיר לתרן הפסוק וילר יפקב נדר‬
‫לאמר אס יהי׳ אלקיס פמלי כלומר‬
‫סשס אלקיס יהי׳ פמלי סי׳ בידי ובכוחי‬
‫שאוכל להמתיק ולפשות ממנו חסל גמור‬
‫כמי שברכני אבי ויתן לך האלקיס כר כמו‬
‫שפרשתי שם פ״ש ושמרני בדרך אשר אנוכי‬
‫הולך כלומר יסייפ לי שאוכל לילך בדרכי‬
‫התורה שספח בה הקב׳׳ה באנוכי ואזכ׳ להיות‬
‫מולך מדרגא לדרגא ונתן לי למס לאכול פי׳‬
‫יסייפ לי שאוכל ללמוד תור׳ לשמ׳ שנקראת לחס‬
‫ואוכל לחלש חלושין לאורייתא ובגל ללבוש רצ׳׳ל‬
‫זה שהתור׳ הוא בלבוש אוכל לגלות את לבוש‬
‫סא‬ ‫^צלמה‬ ‫יצא‬ ‫תפארת‬
‫והנה מבואר בספרי קבלה‬ ‫הדינים‪.‬‬ ‫סוג גם שאוכל להתלבש את החסד וסרחמים את‬
‫בבגד של דין כדי להסתיר מסני המקסריגים כאשר נקח מן מלת עשו מספר יום נשאר ש*ך‪.‬‬
‫שלא יוכלו להססין ולקסרג ח׳ו גם בג״ר וז״ש ויאמר מכרה כיום את בכורחן לי‬
‫כלומר כשתקח מספר יוס מן שמך‬ ‫הוא מספר ק ק של אמת וחותמו של הקב״ה‬
‫אמת גימ׳ אהי׳ה ספמיס אהי׳ה שהוא מקור וישאר רק ש״ך ולכן אמר מלת לי סי׳ שתתן‬
‫הרחמים וסחסדים אמת ר״ת תורת משה את מספר יום לי היינו לשמי דהנה יעקב‬
‫אמת גם בגד בא״ת ב״ש הוא שקר כלומר יום גימ' ד׳ מלוי הוי״ה וס׳ גבורות פ׳ ה‬
‫שאוכל להביל את השקר של סיצ׳ה ולהסוד כלומר עם אותן ד׳ מלוי הוי׳׳ה יהיה נמתק‬
‫אותו לאמת לעשות מן כשקר אמת גם אמת החמשה גבורות שלך ולזה השיב לו עשו הנ׳‬
‫ר״ת אמת תשובה מאהבה ושבתי בשלום אל אנוכי הולך למוח ולמה זה לי בכורה כלומר‬
‫בכר עם התיבות גימ׳ ש״ך‬ ‫ב ת אבי כלומר אעשה תשובה רק לאכי שמי עם‬
‫שבשמי׳ בלחי שום פגיה אחרת ח׳ו נם אשיב פ׳ר כהנ״ל ולמה זה לי בכורה אני לא אוכל‬
‫לבית עולמי בשלום רצ״ל שאהי׳ נקי מכל להמחיקם והנה יעקב במלוי גי»׳ תשמח ורחל‬
‫סיג ופגם ושלא ימצא בי ובזרעי שום פסול במלוי גימ׳ תתר׳ב וזה גימ׳ יותר מיעקב‬
‫ח״ו והיה ה׳ לי לאלקי׳ סי׳ שאוכל להמתיק רנ״ד אותיות נדר וזה שאמר הכתוב וידר‬
‫דינים מכלל ישראל ולעשות הוי׳ה מן אלקיס יעקב נדר לאמר מלח וידר אותיות יורד כלומר‬
‫מן רחל מנין נדר כדי‬ ‫אז והאבן הזאת אשר שמחי מצבה כלומר יעקב הים יורד‬
‫היצ׳ה שנקרא אבן אשר עד הנה שמחי אותו להמתיק אח החמשה גבורות מן לבן ונהפכו‬
‫למצבה הוא בפצמו יהי׳ ביח אלקים כלומר הדינים לרחמים גמורים ולכן לבן ר״ח ל׳׳ב‬
‫יהי׳ נכנע תחח ידי ואז אוכל להיות רק נתיבות וז׳ש לאמר והוא ע״ה גימ׳ רל״כ‬
‫בביס אלקים לאור באור החיים חיים הנצחיים וחמשה גבורות ול״ב נס״ה עם השלשה כוללים‬
‫יען כי הכל יתהפכו לזכיות כהנ׳ל ונוכל לרמז כלומר כאשר אכוין לד׳ מלוי הוי׳ה שמספרו‬
‫ואחבר כ״ב אוחיוח התורה עם ע״ס‬ ‫והיה ה׳ לי לאלקים ר׳ת וס׳׳ת גימ׳ אל רל״ב‬
‫שהם ל״ב נפ׳ה אז אלקים עמדי פי׳ שאוכל‬ ‫פשום ובמספר הקדמי וזה חסד ‪:‬‬
‫להמתיקו ולסחקיים כעוס״ז וגס כעוה״ב גם‬
‫וידר יעקב נדר לאמר ר׳ת גימ׳ אהי׳ה במספר‬ ‫וי ד ר יעקב נדר לאמר‪.‬‬
‫הקדמי וע׳ס‪ .‬והנה ר׳׳ת וס׳ת של כל הפסוק‬ ‫כתב‬ ‫ולא‬ ‫נדר‬ ‫בלשק‬ ‫כחב‬ ‫וי ש לכאר למה‬
‫גימ׳ הוי׳ה במספר הקדמי והש׳ אהי׳׳ה באחורי׳‬ ‫וכו׳‪.‬‬ ‫עמדי‬ ‫אלקים‬ ‫יהיה‬ ‫אם‬ ‫סתם ויאמר יעקב‬
‫של מלוי השוע וביודן בההן באלסן‪.‬‬ ‫ויאמר‬ ‫תולדות‬ ‫בס׳‬ ‫כתיב‬ ‫דסנה‬ ‫ואפ׳׳ל עז׳׳ה‬
‫יעקב מכרה לי כיום אח בכורתך לי‬
‫זכו׳ וקשה נמי למס אמר כיום אבל לפי ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש‪.‬‬
‫נו כ ל לומר כוונתו במה שאמר ובגד‬ ‫האמת יעקב אע״ה הוא תפארת אכן נשרש‬
‫בו מקצת דין של אחיו הוא עשו ור\ה צריך ללבוש כלומר מן הבגידה שבגדתי כ״ה אעשה‬
‫להמתיק זאת והנס רחל נמי היתה קולעות לגוש להקב׳ה רצ׳ל שאעשה תשובה מאהבה‬
‫מעע מן לבן אח־ה והיה צריך יעקב להמתיק וזדונות נפשין בזכיות ואז יהי׳ הבגיד׳ לבוש‬
‫את הדיבים הללו והנס עשו בכר עם התיבות העליון‪ .‬וז״ש ושבתי בשלום אל בית אבי‪.‬‬
‫נימ׳ ש׳׳ך פ״ר ולכן היה מוכרח יעקב לקבל בשלום אותיות מלבוש כלומר אשוב מן הבגיד׳‬
‫מיד עשו אח הבכירה כרי להמתיק מעליו לעשות מלבוש לאבי שבשמים והנה ר״ת וס״ת‬
‫של‬ ‫ת פ א ר ת ש ל ט ה טו‬
 ‫שלמה‬ ‫וי צ א‬
‫מה אס במקום חיותיצו כך במקום כו׳ וכן‬
‫הוא ממש גס הדבר הזה מה כשישבות‬
‫בשב׳ק שהוא הגותן השפפ לשי״ה ואפפ׳כ‬
‫קשה לו פרנסתו יפן כי קשה פרנסתו של‬
‫אדס כקי׳ס וכ״ש כאשר יפבור את רצון הבוב׳ה‬
‫ולא ישבות ביום השבת ח׳ו אז בוודאי יחסר‬
‫לו פרנסתו מכל וכל ויהי׳ אז יורש תרתי‬
‫גיהצס בזה ובבא והיצ״ה מסמא לו את פיציו‬
‫ומראה לו דרך רק לטרדו מן הפולס והוא‬
‫שוטה כזה ומאמין לדבריו דברי חלקלקות‬
‫ושוכח בפיקר שבת ושיש משגיח בפולס ופרנסת‬
‫האדם קצובין לו מר׳ה ופד ר״ם והוא שוטה‬
‫כזה ומאמין וסובר בדפתו אשר בזה שיפסוק‬
‫גס ביום השבת בפציני מסחר יקבץ הון רב‬
‫וצהפך הוא כי בזה יחסר פוד לחמו מכל וכל‬
‫ולו יהיה כדבריו שיקק הון רב אבל מה‬
‫הגאה יש לו מכל זה שהוא פוסק תמיד‬
‫בפרנסתו יומס ולילה לא ישבות ולא יגיח ואין‬
‫לו פצאי אפילו לאכול וגס פבור זס איצצו‬
‫משגיח פל בציו להדריכם בדרך ישרה ללכת‬
‫בדרכי הבוב׳ה מגודל טרדתו אכן בפתפ פתאום‬
‫נופל פל פרש דוי וכל משכבו נהפך בחליו פד‬
‫שמת והגיח ברכה זם הפשירות שקיבץ אבל‬
‫לא זס ברכה הוא רק קללה יפן כי בפודו‬
‫מוצח פל הארץ כאבן דומם בציו מריבים זה‬
‫פס זה בנחלת אביהם זה אומר כולה שלי וזה אומר‬
‫כולה שלי ומבזים א' פ זס את זה ולפפמיס גס‬
‫המה מכיס זא׳׳ז באגרוף רשפ והוא פודו מוצח‬
‫פל הארץ ושומפ חרפתו ואיצו משיבו ופונה‬
‫ומתוך התגרא אשר ביציהם איצס משימים‬
‫פל לבס לומר אחריו קדיש יפן כי לא השגיח‬
‫פליהס להדריכם בדרך הטוב כאשר פיציצו‬
‫ראו כמה בני אדם כמו ק ‪ ,‬ופתה מה בצפ‬
‫כי פסק בפרנסתו יומס ולילה ופתה צהפך לו‬
‫לדאבון צפש ויגון ואצחה הפשירות שקיבץ‬
‫לקברות יובל פרוס‬ ‫נשאר בכאן והוא‬
‫רימה‬ ‫ומפש״ט‬ ‫ממצות‬ ‫פרום‬
‫תורישצו תולפה תשלימצו תיכף צמסר למלאך‬
‫דומה‬
‫תפארת‬
‫של הפסוק ושבתי בשלום גימ׳ זה תורה זהב‬
‫כלומר התור׳ צחשבת לזהב ויותר משובח מזסב‬
‫ומפז רב ‪:‬‬
‫ו כ ל אשר תתן לי פשר אפשמו לך ד מ ה‬
‫חותמו של הקב׳ה אמת ופישור אמת‬
‫הוא מה כמבואר סוה״ק ומ״ה הוא הר׳ה‬
‫במלוי אלפין והוא חסד ואמת סמיכין להדדי‬
‫בתליסר מכיל ין דרחמי גס מלת תתן ומלת‬
‫לך גימ׳ אל בהכאה והוא חסד גמור כלומר‬
‫אשר תתן לי בחסד אל פשר אפשרנו לך סייגו‬
‫לשמך באמת ולא לשוס פניה אחרת ח״ו רק‬
‫לפשות לך צחת רוח והנה מלת שמתי רית‬
‫ה' שומרני מצילני תמיד גס ר״ת וס׳ת של‬
‫הפסוק הזה גימ׳ השם אהי״ה בהכאה וד׳‬
‫מלוי הויי׳ה בכפל ותליסר מכילין דרחמי ‪:‬‬
‫ב או״ א ושבתי בשלום אל בית אבי ‪ .‬דהצה‬
‫לכאורה קשה הא אמר ושמרצי בדרך‬
‫הזה אשר אנכי הולך וכי אכתי לא ידפ כאשר‬
‫ה׳ ישמור אותו בדרך אשר בוודאי ישוב לביתו‬
‫של אביו בשלוס ומדופ חזר ואמר ושבתי בשלום‬
‫אל בית אבי ‪:‬‬
‫ו נ ת י ץ פז״ה דהצה צודפ מספרי קבלה כי‬
‫שבת קודש הוא הגותן השפפה לכל ששת‬
‫ימי המפשה ופיקר השבת הוא רק לשבות בו‬
‫ממלאכה כשמה כן הוא ולא יפסוק במסחר‬
‫ח׳ו ואף לא בדיבור חול ואף לא בהרהור‬
‫מפניני מסחר בשבת ואפ״פ שזה מותר מדיצא‬
‫כי הרהור מותר אפפ״כ קדש פצמך במותר‬
‫לך ואז יש בו בהשב״ק כח להשפיפ לשי׳׳ה בלי‬
‫הפסק אבל אם ח״ו מוסק ביוס השבת בדברים‬
‫של חול אז אצלו איצו צקרא זה היום שב״ק‬
‫ולכן אין בו כח להשפיפ לששת ימי סממשה‬
‫ובמה יתפרנס בכל ימי השבופ‪ .‬אוי ואבוי‬
‫לנפשו של אדם הזה כי סובר וגומר בדפתו‬
‫כאשר ישבות ביום השבת מהמסחר שלו יחסר‬
‫מכל‬ ‫לו ח׳ו פרנסתו אבל צהפך הוא וזהו רק כהמשל‬
‫המובא בגמרא מן השופל שהשיבו לו הדגים‬
‫סב‬ ‫שלמה‬
‫לה רשוח לשבופ מבשרך ‪:‬‬
‫כע׳יעי בזוה״ק פ׳ וירא דף צ״ט מדרש הנפלם‬
‫פד שיפוח היום ונסו הצללים סוב דמי‬
‫לך דודי לצבי או לעופר האילים פד שיפוח‬
‫זו אזהרה לאדם בפודו בפוה״ז שהוא כהרף‬
‫פין ח״ח מה כחיב קהלח ו׳ ואלו היה חי אלף‬
‫שנים פפמיס ביום המיחה כל מה שחיה נחשב‬
‫כיוס אחד אצלו א׳ר שמפון נשמחו של אדם‬
‫מחרס בו ואומרוח פד שיפוח היום וידמה‬
‫בפיניך כהרף פין בפודך בטוה״ז ונסו הצללים‬
‫הה״ד איוב ח׳ כי צל ימינו פלי הארץ‪ .‬והנה‬
‫נודפ מספרי קבלה צ״ל ימינו גימ׳ ק״כ צירופי‬
‫אלקים היוצאים מל״ב נפ״ה שהם נגד ל״ב פ׳‬
‫אלקים דפובדא דבראשיח והנה ק״כ צירופי‬
‫אלקיס המה ח״ר אוחיוח כנודפ כי כל אוח‬
‫מן אלקיס יש בו ק״כ צירופי אוחיוח וה׳‬
‫פעמים ק״כ הוא ח׳ר אוחיוח והמה ש״ך‬
‫ופ״ר דינים‪ .‬ונוכל לומר לפי דפחי ז׳ש צל‬
‫ימינו פלי הארץ צריכים אנחנו להחאמץ בדבר‬
‫להמחיק אח הש״ך ופ״ר דינים וק״כ צירופי‬
‫אלקיס שפוליס צ״ל וכחיב פוד שם בזוה״ק ד׳ א‬
‫פד שיפוח היוס א״ר שמפון בן פזי זו אזהרה‬
‫לאדם בפודו בפוה״ז שהוא כהרף פין מה‬
‫הצבי קל ברגליו אף אחה הוה קל כצבי או‬
‫כפרפר האילים לפשוח רצון בוראך כדי שתנחל‬
‫לפוה׳ב שהוא הרי בשמים ההר החפנוג‬
‫ההר הטוב‪ .‬והנה גס בפודו בפוה״ז ישיג‬
‫חפנוגיס יוחר כשאר בא יבא שב״ק בא מנוחה‬
‫ומשליך כל פסקיו אחר גיוו ומפנה מחשבוחיו‬
‫מכל וכל והולך לביח המרחץ לרחוץ בחמין‬
‫פניו ידיו ורגליו ומטהר אח גופו במקוה‬
‫מיס לכבוד שב״ק והולך לביח החפלה להחפלל‬
‫במנין במתון ובמחוק אף בלי שוס מחשבות‬
‫פסול ח׳ו רק במחשבה טהורה ונקי מכל סוג‬
‫ופגם וחוזר לביתו באהבה פזם פס כל ב״ב‬
‫ומתפנג בתפנוגיס ברבורים ושליו ודגים לכבוד‬
‫שב״ק ונותנים לו נחלה בלי מצרים ובבקר‬
‫בהקיצו משנתו ילך פוד הפעס אל בית הטבילה‬
‫לטהר‬
‫ויצא‬ ‫תפארת‬
‫דומה רח״ל שיסרפ ממנו כמכואר בזוה׳רן פ׳‬
‫ויחי דף רי״ח פ״ב וז״ל ואי לא הוה זכאה‬
‫אשחארח ההוא נשמחא בהאי פלמא פד דאטמר‬
‫גופא בארפא פיון דאטמר כמה גרדינן נמוסין‬
‫אחדן ביה פד דמטא לדומה ופאלין ליה‬
‫במדוריה דגימנם פכ״ל‪ .‬ואז הוא מחחרט פל‬
‫קיוס המפשיס ההם וצופק בקול מר וגנוחי‬
‫גנח וילולי ייליל אוי ואבוי אבל אין דורש‬
‫לנפשו לפזור לו אכן בפודו בפוה״ז אז יכין‬
‫לפצמו צידה לדרך לבל יצטרן לאכול נהמא‬
‫דכסיפא לפוה״ב ובמשוח האדם פל לבו אח‬
‫הדברים סאלה בפודו בחייו אז בוודאי לא‬
‫יחפחה אחר חאוח היצ׳ה אלא יפבוד אח‬
‫הבוב״ה יומס ולילה מאין הפוגוח‪ .‬אחי ורפי‬
‫בואו וראו אח גודל הפון של מחללי שבח היש‬
‫מכאוב כמכאוב הזה לכן כל זמן שנשמחך‬
‫בקרבך חשים כל אלה פל לבך לחקן מה‬
‫שפורח פד פחה ומן הוא והלאה חשמור‬
‫אח יוס השבח כהלכחה בכל סאופניס כי‬
‫בפודך בחיים חיוחך חוכל לחקן אח הכל אבל‬
‫לא אח*כ כי אז חצפק בקול מר ויללה אבל‬
‫חנוסה‬ ‫מי יפנה אליך לפזרה ואנה‬
‫להושיפך ‪:‬‬
‫וז״ ש החכם הכולל לך אל נמלה פצל כלומר‬
‫אחה הפצל בפבדוח הבוב״ה חשים אל‬
‫לכך אשר בפחפ פחאוס חלך אל מקום‬
‫הנמלים היינו הקבר שהוא מקום חולפה‪ .‬והנה‬
‫לכאורה קשה מדופ יחן הקב״ה רשוח להנמליס‬
‫לאכול אח בשר האדם לזה אמר החכם אוגר‬
‫בקיץ לחמה כלומר הנמלה דואג פן ואולי‬
‫בסגיפ ימי הסחיר לא חשיגנה מה לאכול ולכן‬
‫אוגר בקיץ לחמה כדי שיהיה לה גס בימי‬
‫הסחיו מ ה לאכול ואחה הפצל לא שמח אל‬
‫לבך מה חפשה באחריחך בהגיפ ימי חליפחך‬
‫מזה הפולס להכין לך צידה לדרך היינו מצוח‬
‫זמפש׳ט שלא חאכל נסמא דכסיפא ושכחח בכל‬
‫אלה כי סופך ליחן דין וחשבון לפני ממההקב״ה‬
‫ואחה גרופ פוד יוחר מהנמלה הזה ולכן יש‬
 ‫שלמה‬ ‫ויצא‬ ‫תפארת‬
‫לנוהר א״ע ולח כמו מותן הכת החולקים ששת י׳ה ביום ובלילה אך רגמה קלה והמה‬
‫מל זה באמרס זה שהולך בשבת להמקוה הוא רק לפי דטתי כחמורים נחשבו לפול ולמשא‬
‫מחלל שבת מנומס סחינוה אכן הבל יסצה כבד יכבדו ממנו ואז אס בהגיט יום השב״ק‬
‫פיהם אוי ואבוי לנפשות האומרים כן ימן כי נמי לא ישבותו מלפסוק במו״מ ומה הנאה יש‬
‫לא נמצא בהם שורש דבר ואין אמת אתם ימן להס מבית חיתס הבינוו נא וראו האס יש‬
‫כי אומרים כן רק מבור גודל ההתנגדות מכאוב כמכאוב הלז לכן שמפו ממי ואדברס והנוו‬
‫שבהם מל החסידים ואנשי ממשה אבל מפ׳י אזניכס לטצתי ותחי נפשכס בזה ובבא ‪:‬‬
‫ו הנ ה שב״ק הוא נגד טשר ספירות כי שבפה‬ ‫סאמת דבי גדול הוא לילך במקוה המיס בש״ק‬
‫ימי שבתא המה נגד הז׳ ספירות ושלש‬ ‫בהשכמה גדולה כנודמ מ״פ כתבי האר״י הקדוש‬
‫זצוקללה״ס ואח׳כ יקרא הפרשה שנים מקרא ספודות של שבת המם משלימים לט״ס וזה‬
‫ואחר תרגום שהוא חיוב מל כל אדם כנודמ ששאל דוד הט״ה באמרו אחת שאלתי מאת ה׳‬
‫כל‬ ‫ה׳‬ ‫בבית‬ ‫שבתי‬ ‫בש׳׳מ ודבר גדול הוא זה ומוד יותר משובח אותר‪ -‬אבקש‬
‫מי שקורא שנים וא׳ת במש״ק אחר חצות ימי חיי ולחזות בנופס ה׳ ולבקר בהכלו‬
‫היום כנודמ מכתבי האר״י ז״ל והגס שיש מלת שבתי הוא שבת י׳ כלומר בשב״ק שהוא‬
‫נוהגים לקרות הפרשה במש״ק רק קודס נגד י״ס רצונו רק להיות בבית ה׳ רצ׳ל‬
‫הנובילה במקוה אכן מל אלו אני קורא תגר להתפלל בליל שב׳ק לחזות בנוטס ה׳ היינו‬
‫כי השכל מתחייב אשר כל הקורא אחר להתסנג בתטנוגים במאכל ובמשתה לכבוד‬
‫סמבילה ה״ז משובח ואסור להפסיק באמצפ שג״ק שזהו נופם ה׳ ולבקר בהכלו מלת ולבקר‬
‫אותיות לבוקר כלומר ולבוקר פוד הפטם בהכלו‬ ‫הקריאה אך מלס אחת לא בלשק חול ואך גס‬
‫לא בלשון הקודש כנודמ ילך להתפלל תפלת להתפלל צלותא דשחרית ומוסך כפ״ש בזוה״ק‬
‫שחרית ומוסך בשמחה עצומה ובנווב לב בלתי פ׳ פקודי דך רמ׳ה ט״ב לחזות בנוטס ה׳‬
‫יגון ואנחה ואח״ב יקייס סמודות צסריס לפילא ולבקר בהכלו לתתא‪ .‬ומבואר פוד שם‬
‫ויתמנגו בתמנוגיס ויזמר שירות ותשבחות וז׳ל ההוא ב"נ איתב לגבי מאריה כדקא יאות‬
‫לקונו לכבוד שב״ק וישן נמי ממנו שינת התמנוג וצלי צלותא אחרא זכאה ההוא צלותא‪ .‬ומפרש‬
‫בשבת אבל תיכך יקוץ א״מ משנתו ויביס במקדש מלך וז״ל כתב הרב שאין צריך האדם‬
‫במינא פקיחא בספרי מוסר מד ביאת פת להתפלל י״ח ברכות כולם בכוונה ואז יפלו‬
‫התפלות שאינם הגונים ממה אלא אפילו בכל‬ ‫מנחה ותיכך אחר תפלת מנחה יקייס סמודה‬
‫השלישית ואפילו אס הוא שבמ מאוד אפ׳ה תפלה ותפלה חס כיון באמת יהי׳ מכל‬
‫מחויב הוא לקייס סמודה הזאת ולא כאותן הברכות פד שמראש השנה פד ראש השנה‬
‫המוני סס שפורקים ממליהס מול מלקיים צירוך הקב״ה י׳ח ברכות בכוונה מכל תפלותיו‬
‫ספודה הזאת סבור שהוא שבס מלבלוס פוד אגבן טולה כל התפלות של כל השנה שאינם‬
‫הגונות טכ״ל וזהו כוונת הזוה״ק בכאן נסיל‬ ‫כמבואר‬ ‫מאוד‬ ‫חמור‬ ‫ומונשו‬ ‫מאכל‬
‫ההוא ממנא וכו׳ ההוא צלותא פי׳ תקלה‬ ‫‪:‬‬ ‫בזוה״ק‬
‫‪.‬אחי ורפי ישראל האהובים הבינוו נא וראו הנדחת‪ .‬וסנס מלת שאלתי גימ׳ ר״ת שנים‬
‫האס נמצא תפנוג בפולס יותר מזס מקרא אחד תרגום ובהיות האדם ככה מתנהג‬
‫תפנוג א״פ אז ישכך כפס וחימה מן כל המקפריגיס‬ ‫נקרא‬ ‫האמת‬ ‫וזה‬ ‫התפנוג‬
‫כי אז אין בהם שוס כח לקטרג ‪:‬‬ ‫בני‬ ‫אותן‬ ‫ובפרנו‬ ‫ופוה״ב‬ ‫פוה״ז‬
‫ח״ ש איוב קץ שם לחושך ר׳ת שבת קודש‬ ‫בכל‬ ‫מנוחה‬ ‫להם‬ ‫שאין‬ ‫חנות‬ ‫ובטלי‬ ‫הכפרים‬
‫לה׳‬
‫סג‬ ‫שלמה‬ ‫ויצ א‬
‫ויהי כאשר ראה יטקב ויגש יטקב ומדוט לא‬
‫אמר בקיצור נמרן ויגש ויגל את האבן‪ .‬ד למה‬
‫אמר ויגש ולא וילך‪ .‬ה מ״ט אמר ויגל ולא‬
‫ויקח את האבן ואם תאמר שלא קיבל אותו‬
‫בידו אלא נל אותו ברגלו מטל פי הבאר וקשה‬
‫הא פירש״י כמטביר הפקק מטל הצליחות וזה‬
‫מוכרח לקבל בידו ומדוט כתב ויגל וגס כל‬
‫זה רק למותר אלא היל״ל פשוט וילך יטקב‬
‫וישק את כצאן כמ׳׳ש במשה רבינו ט״ה בפ׳‬
‫שמות וישק את צאנם ומסתמא גס שם היה‬
‫מונח אבן גדולה טל פי הבאר וכמו שאמר‬
‫נמי יתרו לבנותיו מדוט מהרתן בא היום‬
‫ומה היה התמיה כ'כ אס לא היה אבן‬
‫גדולה ט'פ הבאר טד אשר בטצמס לא היו‬
‫ביכולת לקבלו ולכן תמה טל מהירתם ‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרץ פז׳ה דהנה ידוט כי תפלת ישראל‬
‫היותר הגון לפני הקב׳׳ה הוא רק‬
‫בציבור או אפילו באותו הזמן שאינו יכול‬
‫להתפלל טם הציבור פכ״פ בטת תפלתו יכלול‬
‫א׳ט טס הציבור ‪:‬‬
‫ו מ בו א ר בגמרא ברכות א״ר חלבו אר׳׳ס‬
‫היוצא מביה׳׳כ אל יפסט פסיטה גסה‬
‫אמר אביי לא אמרן אלא כד נפיק אבל‬
‫בדטייל מצוה למרהט שנאמר נרדפה לדטת ד׳‬
‫ומפרש ה די באלפסי הטטם מפני שנראה כמו‬
‫שיוצא מן הטורח אל המנוחה והוא היפך‬
‫שביה״כ שהוא בית התפלה הוא המנוחה ויש‬
‫לו לשמוח וכן אמרו ז״ל מסכת מגילה ד‪ q‬י׳‬
‫כי לא באתם אל סמנוחה ואל הנחלה מנוחה‬
‫זו שילה נחלה זה ירושלים הרי כי המקומות‬
‫שהי׳ מקריבים בהם קרבנות ומתפללים בהם‬
‫המה נקראים מנוחה ונחלה ‪:‬‬
‫כע״ ש זוה״ק פ׳ חרומה ד‪ q‬קס׳ד טל פסוק‬
‫משלי י״ד ברוב טם הדרת מלך ובאפס‬
‫לאוס מחיתת רזון פירוש אחד פ״ש ופירוש‬
‫אחר וז״ל תו בזמנא דקוב׳׳ה אתי לבי כנישתא‬
‫דאיהו מקדש מטט וכל טמא אתיין כחדא‬
‫ומצלאין ואודין ומשבחין ליה לקוב׳׳ה כדין‬
‫הדורא‬
‫תפארת‬
‫לה׳ ואותיות שניות כוא צמח כלומר אפילו‬
‫במת בא מליו צרה חשיכה ח׳ו אבל בזה הכח‬
‫של שבת קודש שהוא שומר כהלכתו שם קן‬
‫להצרה ההוא ונצמח לו ישוטה בקרוב ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נחזיר לראשונים לתרן הפסוק בטוב‬
‫טפס ושבתי בשלום אל בית אבי פי׳‬
‫כאשר בשב״ק שהוא נגד פ״ס אהי׳ רק בבית‬
‫אבי שבשמים וזה ביהכ״נ שהוא מקדש ממט‬
‫להתפלל שם באימה וכיראה לפני הקב׳׳ה‬
‫ואפשה שב׳ק כולו לד׳ אז נכון לבי בטוח אשר‬
‫בוודאי יהיה ד׳ לי לאלקיס כלומר המה׳׳ד‬
‫נהפך לרחמים שהוא הוי׳ ויהי׳ רחמים גמורים‬
‫ופוד זאת נכון לבי בטוח בד׳ כי בוודאי אשיב‬
‫נשמתי למקום שנחצבה משם וזהו ושבתי בשלום‬
‫אל בית אבי נס ושבתי בשלום אל בית אבי‬
‫ר׳׳ת ט׳׳ה גימ׳ תליסר מכילין דרחמי גס ושבתי‬
‫בשלום אל בית אבי והיה ד' לי לאלקיס ס״ת‬
‫גימ׳ ד׳ מלו• הוי״ה באחורים וגם הוי׳‬
‫שפ׳ב כלומר‬ ‫ומ״ט‬ ‫פשוט באחורים‬
‫ימתקו כל הדינים ויהיה רק חסד ורחמים מלת‬
‫ושבתי ר׳ת ויתפלל שחרית בבוקר תפלת‬
‫ה׳ ‪:‬‬
‫וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה טדרי‬
‫צאן רובצים טליה כי מן הבאר הסוא‬
‫ישקו הטדרים והאבן גדולה טל פי הבאר‬
‫ונאספו שמה כל הטדרים וגללו את האבן‬
‫מטל פי הבאר כו׳ ויאמר לכם יפקב אח•‬
‫מאין אתם ויאמרו מחק אנחנו כו׳ ויכי‬
‫כאשר ראם יטקב את רחל בת לבן אחי אמו‬
‫כו׳ ויגש יטקב ויגל את האבן ‪:‬‬
‫וי ש להבין הדיוקים בכאן הרבה‪ .‬א למה‬
‫מספר הפסוק את כל המטשה מן‬
‫סרופים ולהאריך במילין כ״כ אשר המה אך‬
‫למותר‪ .‬ב אמרו אחי מאין אתם היתכן אשר‬
‫יטקב אט״ה יקרא להרוטיס אחי הא מסתמא‬
‫היו פחותי טרך ‪ .‬ג קשה טל כפל מלת יטקב‬
 ‫שלמה‬ ‫ויצא‬
‫רצון יפן כי חפן חסד הוא ואיכי צריך דוקא שיפכה‬
‫לי ג״כ יפן כי כוודאי יהיה פת רצון אכל השם‬
‫אלקי׳שהוא דין יוכל לקפרג ח׳ו ולזה אכי מכקש‬
‫כרג חסדך פככי רצ״ל שתפכה לי כגודל חסדך‬
‫דוקא פל תפלתי ותסכים לדכרי ואז לא‬
‫יוכל לקפרג מה׳ד ח״ו ואמר כאמת ישפך‬
‫פי׳ לשמך שהוא אמת כמ״ש שמך וד‪3‬רך‬
‫וקיס לפד כזה תושיט לי ויהיה‬ ‫אמת‬
‫שוס מספין‬ ‫הישופה קייס לפד ימן כי‬
‫לא יוכל לקפרג מוד ‪:‬‬
‫וז״ש ד' אלקיכס אמת פי׳ כהשס אמת הוא‬
‫מגכיר הוי׳ה טל השס אלקיס וממתיק‬
‫אהי׳ שהוא‬ ‫אותו גס אמת הוא אהי׳ פ'‬
‫מקור הרחמים גס אמת גימ' ש״פ כהורין‬
‫והשם ט׳ב שהוא כמי מקור הרחמים והנרי הקכ״ה‬
‫‪ 3‬רא את סטולס כאמת רק לריפיכ לכריותיו‬
‫הקכ״ה מושה‬ ‫בכל פוב ו‪ 3‬סיות כן כאשר‬
‫איזה ישוטה לאדם זה הישוטם הוא כמי‬
‫של הקכ׳ה ימן כי חפן חסד הוא וזה‬
‫שכתו‪ 3‬כאמת ישפך כלומר סישומה שתטשה‬
‫לו הוא כאמת הישוטה שלך ‪:‬‬
‫דלא אסגיאו ככי ככישתא אלא משרה כאיכון‬
‫וז״ס כי לישוטתך קויכו כל היוס ומצפים‬
‫לישוטה‪ .‬ולכאורה קשה טל כפל הלשון‬
‫לישופתך ואח״כ לישוטה ולפ׳ד יוכן הדכר‬
‫לישוטה‬ ‫לישוטתך קוינו כל היום ומצפים‬
‫כלומר שתטשם לך ישוטה כזה שתושיט לנו‬
‫וזה יהיה לנו לישופה ‪:‬‬
‫וזה שכתוב ‪ 3‬פ׳ בשלח התיצכו וראו את ישוטת‬
‫ד׳ אשר יפשס לכס סיום ‪.‬‬
‫וקשה נמי לכאורה היל׳׳ל וראו ישופתכס‬
‫אשר יפשה לכס היום אבל לסי דרכנו יובן‬
‫דהנה ישופתנו הוא ישופתו של הקב״ה‬
‫וזה פת ישוטת ה׳ היום אשר יטשס לכס‬
‫היום ‪:‬‬
‫פת רצון אלקיס ‪3‬ר‪ 3‬חסדך פככי ‪ 3‬אמת‬
‫כ ע׳ ש קרובה ישופתי לכא וצדקתי להגלות ‪.‬‬
‫וסנה הצדיק הולך בכל פטס למדרגה‬
‫היותר‬
‫תפארת‬
‫■הדורא דמלך איהו דמלך סתס דא מלכא‬
‫קדישא דאתתקן ‪5‬שפירו ו‪ 3‬תקונא לסלקא‬
‫לטילא ו‪ 3‬אפס לאוס מחיתת ר(ון וכד איהו‬
‫אקדים ל‪3‬י מיש תא ופמא לא אתיין לצלאה‬
‫ולשכחא לקוכ״ה כדין כל האי שלפנותא דלפילא‬
‫וכן איכון ממק ומשריין פלאין כלהו אתפכרו‬
‫גההוא פלמא דמתתקנא כתקונא ההוא מלך‬
‫מ״פ ‪3‬גין דכההוא שפתא דישראל לתתא קא‬
‫מסדר צלותהון וכפותהון ומשכחין למלכא פלאר^‬
‫כל איכון משריין פלאין מסדרין ש‪3‬חין ומתתקנין‬
‫‪ 3‬ההוא תקוכא קדישא ‪3‬גין דמשריין פלאין‬
‫כלהו חכרין איכון כישראל לתתא לשבחא‬
‫לקוכ״ה כחדא פילא ותתא כחדא וכד איכון‬
‫מ(דמכין למהוי תכריס כסו כישראל וישראל‬
‫לתתא לא אתיין לסדרא צלותהון וכפותהון‬
‫לשכחא למאריהון כלהו משריין קדושין שלפכותא‬
‫פלאה אתכרו מתקוניהון דסא לא סלקין‬
‫כסלקא ולא יכלין לשכחא למאריהון כדקא‬
‫יאות ואית ‪3‬גין דשכחא דקוכ״ה אצפרין‬
‫למהוי כחדא פילא ותתא פלאין וחתאין‬
‫כשפתא חדא ופ״ד מחיתת רזון מלך ואפילו‬
‫משרה מזדמכין משריין טלאין למהוי איכון‬
‫תכריס מ״פ כנין דכל תקוכוי דההוא מלך‬
‫איכון ‪3‬משרה ומ״ד די ‪3‬משרה אי לאו איכון‬
‫יתירא מכ״ל וכוכל לרמז מוד כי ר״ת של כדמס‬
‫כרדפה לדפת את ה׳ המה אותיות אל ומשר‬
‫ספירות ‪ 7‬מאה כרכות שצריך האדם לכרך מידי‬
‫יוס כיומו ככווכת סלכ כלומר מי שמתפלל‬
‫ככיה׳כ ומכרך מאה ‪ 3‬רכות ככל יוס ומייחד‬
‫מ׳ס אז שורה מליו השס אל שהוא מסד נס‬
‫ר״ת וס׳ת של הפסוק כדפה גימ׳ ‪ 3‬ית ה מ ס ת‬
‫פס האותיות ופ״ה ;‬
‫ו הנ ה דוד הפ״ה אמר ואכי תפלתי לך ס׳‬
‫ישמך‪ .‬בלומר כאשר אכי מתפלל לך לשס‬
‫הוי׳ה שהוא רחמים מוכפת אכי שכוודאי פת‬
‫סד‬ ‫^גזלמה‬ ‫ויצא‬
‫להתגבר של היצר בששת תפלה »לת פי ש׳׳ה‬
‫גימ' הוי״ה א׳ד וזהו המתקת הדינים והשיבו‬
‫את האבן פל פי הבאר למקומה מלת האבן‬
‫הוא נושריקין ה' אבן כלומר יחזרו את ס׳‬
‫גבורות של מיצ׳ה במלת סי היינו בהמתקת‬
‫הדינים כהנ׳ל ומכוונים בשניית אמן שהוא‬
‫נמי גימ' הוי׳ה א׳ד כמו כן ואז הבאר‬
‫למקומה כלומר יוכל להשלות התפלה שנקראת‬
‫באר כה׳ל למקומה היינו לכסא הכבוד שהוא‬
‫מקומו של שולם כנודש שהקב׳׳ה נקרא מקום‬
‫ונודש כי התורה הוא תמידות וישקב רמז‬
‫כל זה לישראל ‪.‬‬
‫ועתר• נתרן המקרא קודש בשוב ששס ודשת‬
‫ויאמר להם אחי פי׳ לישראל אמר כן‬
‫ולזה קרא להס אחי מאין אתס סי' רמז להס‬
‫שצריכים המה להסתכל באותן השלשה דברים‬
‫הנאמרים בס״א מאין באת ולאן אתה הולך‬
‫ולפני מי אתה שתיד ויאמרו מחרן אנחנו כלומר‬
‫בכל יוס אנו מתיראין שבור החרון אף של‬
‫היצ׳ה שרוצה להביא שלינו ולכן אנו מסתכלים‬
‫באותן השלשה דברים כדי שלא יוכל היצ״ה‬
‫לשלוש בנו והנה שני התיבות מחרן אנחנו ש״ה‬
‫גימ׳ מאין ולאן ולפני מי כלומר המס השלש׳‬
‫דברי׳ שאנו מסתכלי׳ בהם ויאמר להם הידשת׳‬
‫את לבן בן נחור דהנ׳ לבן ר׳ת ל'ב נתיבות‬
‫מלת בן הוא השס כן ימן כי צריך האדם‬
‫לכוין בתפלתו להשס ב׳ן אשר בתוכה נכלל‬
‫כל ד׳ מלוי הוי׳׳ה שמוליס רל״ב כאשר כתבתי‬
‫כמה פשמי׳ נחור ר״ת נשמת רוח חיים וחסד‬
‫כלומר בזה משיגו נשמת רוח חיים ולששות‬
‫חסד‪ .‬ואמרו ידפנו פי׳ ידשנו כל זאת לכוין‬
‫בתפלתנו‪ .‬ויהי כאשר ראה ישקב את רחל בת‬
‫לבן אחי אמו כו׳ רצ׳ל היה מתירא שבור‬
‫לבן ישן כי לבן היה בסש״א וזס לבן ר׳׳ת‬
‫ל״ב נתיבות היינו בהשומאה כי זל׳ז ששה‬
‫אלקים וזה ויגש ישקב כל הגשה הוא לתפלה‬
‫כלומר התפלל של זה שיוכל להתגבר שליו‬
‫גס ויגש יפקב פי׳ הגיש אותיות ישקב‬
‫שמולה‬
‫תפארת‬
‫היותר גבו' שד שיתקרב א'פ לרן שש״ב וכמו‬
‫כןהרשש הולך לנון שש״ס רח״ל זלשו״ז גס‬
‫נג׳׳ד ל״ב נפ״ה יש נמי ל׳ב בשומאה אבל‬
‫הצדיק סוא ממתיק כל זאת ומתגבר של יצרו‬
‫ישן כי סיצ״ה איננו מניח את האדם להתפלל‬
‫במחשבה שהורה ולכן צריך התגברות היצר‬
‫במלחמה גדולה מאוד ובזה הוא מביא חסדים‬
‫גדולים לשולס אמן נס׳ו‪.‬‬
‫וז ^ מ וירא והנה באר בשדה ד מ ה מלת באר‬
‫הוא ר׳ח רוממות אל בגרונם וזה תפלה‬
‫שמרומס את הקב״ה בגרונו גס באר בשדה‬
‫גי'מ' תפלה גס שדה גימ׳ והצבור גס בשדה‬
‫ר״ת שם סתפלל בצלותא דאברסס פי' ראה‬
‫כי מאוד שוב להתפלל בציבור ומזה נמשך‬
‫השפש לכלל ישראל גס שדם שס האותיות גימ׳‬
‫אהי׳ה הוי״ה א׳ד אלקי' בריבושו כלומר בתפלה‬
‫יוכל להמתיק את השס אלקיס ואת השם א׳׳ד‬
‫שהוא נמי מקצת דץ שהוא אותיות דינא ושם‬
‫השם הוי׳׳ה והשם אהי׳ס הוא ממתיק אותם‪.‬‬
‫וז״ ש והנה שס שלשה שדרי צאן רובצי' שליה‬
‫כלומר כשמתפללים בציבור ומכוני' בתפלת' אז‬
‫השלשה אבות סקדושיס רובצי' שליה של התפל'‬
‫לקבלה ולהפיצה לפני מי שאמר והיה השול'‬
‫כי מן הבאר ההוא ישקו השדרי׳ ^ו מ ר מן‬
‫מתפלה יוכל להשפיש של כלל ישראל כל שוב‬
‫אשר המה מכונים בשם השדרים כי נקר&יס‬
‫צאן קדשים‪ .‬אכן והאבן הזאת זהו היצ״ה‬
‫שנקרא אבן כנודש גדולה של פי הבאר כלומר‬
‫כשמתפלל ביחיד אז היצ״ה איננו מניחו לטין‬
‫בתפלתו כראוי אבל בהיותו מתפלל שס הציבור‬
‫אז בניקל לו להתגבר של מיצר וז״ש ונאספו‬
‫שמה כל השדרים וגללו את האבן משל פי‬
‫הבאר רצ״ל כשנאספיס יחד להתפלל בביה״כ‬
‫אז וגללו את האבן משל פי הבבר זה היצ׳ה‬
‫ושבור זה והשקו את כצאן פי' יכולין להשפיש‬
‫כל שוב של ישראל הנקראים צאן קדשים גס‬
‫שמה הוא אותיות משה כלומר כשנאספים‬
‫יחד אל הצדיק שהוא בחי' משה נמי יוכלו‬
 ‫שלמה‬ ‫‪1‬י צ א‬ ‫תפארת‬
‫שמולה רמשים שמרי בינה ל״ב ‪ 5‬פ״ה ושס מני או משיר אבל צדיק ורשט לא קאמר‬
‫הוי״ה סשומ ובארורי׳ ושלי כללות הוי׳ה ובןס כי זה הברירה רפשית והוא ביד ארם לברור‬
‫התגבר מליו גס ימקב גימ׳ מא׳ ברכות ומ׳ם בטוב וזס דקאמר בש״ס ברכות הכל ב ‪T‬י‬
‫והשם מ״ב ויגל את האבן מלת ויגל הוא שמים רון מיראת שמים וזה נמי רקאמר‬
‫לשון גירוש כמו אשר הגלה מירושלים כלומר ר׳ רנינא הכל בירי שמיס רון מצנים‬
‫ופרים כלומר מה שהיצר הרט מפתה מל צב‬ ‫התגרש את היצ״ה מם ה׳ גבורות שלו‪.‬‬
‫האדם ומקרר אותו לבל יפשה מכרות הבוב׳ס‬ ‫לשק‬ ‫וז׳ע• וישר! ימקב לררל מלת רשק סוא‬
‫הזנה מלת ררל ד ת ררמיס ריים לישראל ופריס רצ״ל הפ״ר והמוקש מה שהיצ׳ה פורש‬
‫כלומר זן אותם והמשיך צהס ררמי׳ ורייס רשת לרגלי אדם ללכדו ברשתו זה הכריד‬
‫ח״ש הכתוב וישא את קולו ויבך פי׳ סי׳ נושא ביד האדם לשמור א״פ לבל יפול ברשתו כמו‬
‫את קולו לשמים להתפלל בשביל כלל ישראל שאמרו רכז״ל איזהו גבור הכובש את יצרו‪.‬‬
‫והיה בוכה בתפלתו ויגד ימקב לררל מלת וז״ש הרכס צינים ופרים בדרך מיקש כי‬
‫פיקש זה היצ״ה שהוא מפקש דרכיו‬ ‫ויגד הוא לשון המשכה לררל ר״ת להמשיך‬
‫ררמי׳ רסדיס לישראל פי׳ בתפלתו המשיך של ארם כלומר פר ומוקש לצנן את האדם‬
‫רסדים לישראל כולם גם באר בא׳ת ב״ש הוא מטברות הבוב׳ה זה בדרך היצ״ם למשות כן‬
‫תש׳ג ר״ת גדולה תפל' שנמנה גם הוא גימ׳ אבל שומר נפשו יררק מהס פי׳ אט״ם שזה‬
‫אהי״ה פשוש בארורים וביודין בההין באלפין ביד ובכר סיצ״ה לסתות לבות בני אדם אטפ״כ‬
‫דארורים שהוא רסד גמור וכן נזכה לרסד מי ששומר את נפשו יררק מן היצי״ה ומתגבר‬
‫מליו והשתא לא קשה מירי אבל הפיקר בהיות‬ ‫ולררמיס אמן נס״ו;‬
‫האדם מקשר א״ט להצדיק אמיתי אז הצדיק‬
‫וי א מ ר הן פור היום גדול לא פת האסך יורה לו דרך איך שיוכל להתגבר א׳ט טל‬
‫היצ׳׳ה ובזה יוכל למהר את קן הגאולה בב׳א‪.‬‬ ‫המקנה השקו הצאן ולכו רפו‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשס למה לו ליפקב להגיד להם ו ה ש ת א נתרן הפסוק בטוב טט׳ דהנ׳ סצריק‬
‫מריוב להוכיר את הטס ולהגיד להס דברי‬ ‫כדברים האלה וכי מה איכפת לו גזם‬
‫שלא ירפו פוד סבהמות אך כי מוד היום מוסר ולהורות אותם דרכי התשובה ובז׳ ימהרו‬
‫גדול וכי מופל מליו להגיד להס כדברי׳ האל׳‪ .‬ביאת הקן כמ״ש לא ז ט בפתס זכו ארישנ׳‬
‫וז*ש ויאמר סי׳ הצדיק אומר לבני ישראל‬ ‫ונ ר א ה לי לפרש פפ״י דרכי המוסר דסנ׳‬
‫הן פוד סיום גדול היינו אפילו אם ר״ו טוד‬ ‫איר‬ ‫מבואר בגמרא פ״ז דך ג׳ טיב‬
‫היום דיה זה הגלות גדול לא מת האסך‬ ‫ופרים‬ ‫בירי שמיס רוץ מצנים‬ ‫רנינא הכל‬
‫)שנאמר משלי כיב( צנים ופריס בדרך פיקש המקנה סי׳ טדיין לא הגיט המת לאסוך‬
‫שומר נפשו יררק מהס‪ .‬והקשו תום׳ הא נדרי ישראל הנקראים צאן קדשים השקו‬
‫שמים‪ .‬סצאן ולכו רטו פי׳ אתם צאן קדשים למדו‬ ‫בידי שמים רוץ מיראת‬ ‫אמרינן הכל‬
‫פ״ד כל צמא לכו למיס‬ ‫הוא מפקש היטב התורה‬ ‫יובן דהנה היצ״ה‬ ‫ולפי דרבנו‬
‫דרכיו של האד׳ ומקרר אותם מפבדות ואין מיס אלא תורה ותפשו תשובה ובזה‬
‫הבוב״ה כרי להפילו ברשתו אשר טמן טבורו תמהרו את הקן‪ .‬ויאמרו לא נוכל טד אשר‬
‫והנה ידוט מהש״ס נדה כי המלאך הממונ׳ יאספו כל הפדריס כלומר כאשר נתאסף‬
‫טל ההריון מביא הטיפה לפני כקב׳ה ושואל ירד כלנו באהבה רבה וארדמז גמור לטשום‬
‫טיפה זו מה תהא טליה גבור או רלש תשובה ולא יהיה פירוד לבבות בינינו אז‬
‫וגללו‬
‫סה‬ ‫שלמה‬
‫בעולס על שהשסיע עשירות לבני ישראל ;‬
‫ו אי ת א בילקוע ראובני על זה המסורה מלמד‬
‫שהשמחה לאבן גגך בזמן שהצדיק מעבירה‬
‫מעל סי הבאר ולס׳׳ד סי׳ שמחה לאבן זה‬
‫היצ״ה שהוא אבן נגן‪ £‬בזמן שהצדיק מעבירה‬
‫מעל פי הבאר הוא האדס שהתגבר עליו שכן‬
‫גס היצ״ה מכוין לעשות רצון הבוב״ה לסתות‬
‫לבות בני אדס ושבני אדס יתגברו עליו ויעשו‬
‫רצון קונס ואז יש שמחה להיצ״ה אשר בעבורו‬
‫יש לו להקב״ה נחת רוח ו ק נזכה לעשות ל ר‬
‫לאבינו שבשמים אמן נס׳ו ‪:‬‬
‫ו ר ח ל היתה יסת תואר ויסת מראה ‪ .‬גוכל‬
‫לרמז בזה היתה יסת תאר ויסת מראה‬
‫ר״ת יתומה גס יפת תאר ויסת מראה ס״ת‬
‫גימ׳ הענוה וגס השפלות כלומר אע״ס שהיתה‬
‫יסת תאר ויפת מראה עכ״ז היתס בעיני עצמה‬
‫רק כיתומה בעניוות ובשסלות גדול גס ר״ת‬
‫וס״ת של אותו הססוק גימ׳ אהי״ה הוי״ס וד׳‬
‫מלוי הוי׳׳ה ובהכאה והשס הוי״ה סשוש בכסל‬
‫ובמססר הקדמי ותליסר מכילין דרחמי כלומר‬
‫היתה מתנבשת א״ע בכל אותן הויות של רחמי׳‬
‫ותליסר מכילין דרחמי ועבור זה היה שורה עליה‬
‫חסד ורחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים אמן נס״ו ;‬
‫ו עיני לאה רכות ‪ .‬ק ש ה קושיות אוה״ח אין‬
‫לססר הכתוב גנאי סצדיקת אס השבעים‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנה כל אדס צריך להתקשר‬
‫א״ע להצדיקיס יבפרע שלא להתרחק‬
‫מסם ואך כי שלא לצער אותס ח״ו ולא כמו‬
‫שנמצאים עתס בעו׳ס כמה וכמה בני אדם‬
‫אשר לא זו שאינס חולקיס להס כבוד‬
‫אלא אך זו שמחרחריס ריב עליהס ומצערים‬
‫אותס כע״ש בססר הקנה וז״ל כאשר תראו‬
‫ת״ח אתס בורחים ומתרחקים מעליהם ואס‬
‫אתס רואיס מבעלי נאוה אוכלי בשר שמן‬
‫ושותים יין העוב אתס משתעבדין ועוסקים‬
‫עמהס במאכלים ויושבים ואוכלים עמהס ונראם‬
‫להם‬
‫וי צ א‬ ‫תפארת‬
‫וגללו את האבן מעל סי הבאר כלומר נסיר‬
‫את היצ״ה הנקרא אבן כמ״ש והסירו את לב‬
‫האבן מבשרכס והיה מססר קען של באר הוא‬
‫מסס״ק של לב ונוכל לרמז נמי עוד היוס גדול‬
‫לא ר׳ת ואסור להיות דוחק גמר וקץ ולמסר‬
‫יוס לביאת אליסו עס דוד מלך המשיח ‪ .‬כי‬
‫בלתי תשובה אסור לדחוק את הקץ ונוכל‬
‫לרמז ר״ת וס״ת של סססוק ויאמר הן עוד‬
‫היוס כו׳ ר״ת וס״ת גימ׳ וזהו אז אחישנה‬
‫בביאת המלך המשיח וכן יושיענו ה׳ לביאת‬
‫משיח בן דוד ב׳ב אמן נס״ו ‪:‬‬
‫א״י ויאמר הן עוד היוס גדול כלומר כאשר‬
‫יאמר האדס הן עוד היוס גדול ויש‬
‫לו עוד סנאי לעשות תשובה לא עת סי' זה‬
‫האדס אין לו עת לעשות תשובס כלומר ימית‬
‫בלתי תשובה יען כי היצר מסיתו כל היוס‬
‫לשחת להסילו האסך סמקנה כלומר יאסוך אל‬
‫עמיו רק כבהמה ונוכל לרמז ויאמר הן עוד היוס‬
‫גדול ר״ת דהנה יצר לב האדס רע מנעוריו‬
‫וכל יוס מסתס אותו ויעשה עבירות ומעמא‬
‫נשמתו הקדושה ומעורר דיניס גדוליס‪ .‬השקו‬
‫הצאן ולכו רעו ד ת ואין לומר כשאסנה אשנה‬
‫רק ששת הימיס קדש ותעהר נשמתך ותקייס‬
‫עבדות הבורא ואהבת צדיקיס ונוכל לרמז‬
‫בהססוק ר״ת וס״ת גימ׳ רק לבל יאמר גמי‬
‫‪:‬‬ ‫האדם כה אסנה ואז אשנה‬
‫ויגל את האבן מעל סי הבאר וישק את‬
‫הצאן ב׳ במסורה דין ואידך ויגל כבדי ‪.‬‬
‫נו כ ל לאמר דהנה מי שמתגבר א״ע על סיצ״ה‬
‫הוא יוכל להשסיע עובות לישראל וז״ש‬
‫ויגל את האבן זה היצ״ה מעל סי הבאר מלת‬
‫באר ר״ת רוממות אל בגרונס כהנ״ל כלומר‬
‫בשעת התסלה התגבר א״ע על היצ״ה והתסלל‬
‫במחשבה עהורה ולכן וישק את הצאן כהנ״ל‬
‫שהשסיע לצאן קדשיס השסעות עובות והיה שמחה‬
‫בעולם לכן כתב לשון דגל שהוא לשון שמחה כבדי‬
‫הוא לשון עשירות כמ״ש ומאת אשר לאבעו‬
‫עשה את כל הכבוד הזה כלומר שהיה שמח׳‬
‫מז‬ ‫תפארת של מה‬
 ‫שלמה‬ ‫ויצא‬
‫אני תחת מה׳׳ד יען כי לא זכאי אני שיהי׳‬
‫מגלגלין זכות ע׳׳י גס התחת אלקי׳ אנכי גי מ׳‬
‫מגלגלין זכות על ידי זכאי חייב על ידי‬
‫החייב גס התחת בא״ת ב״ש גימ׳ הוי״ר» א׳׳ד‬
‫הוי״ה אהי״ס ותליסר מכילין דרחמי כלומר‬
‫שהיה שורה עליו שמות הרחמים יען שהיה‬
‫בעניוות ובשפלות גדול בפיני עצמו;‬
‫רשעים תכלינה ועיני ישראל כבדו מזוקן ועיני‬
‫דודאי׳‬ ‫וילך ראובן בימי קציר חעי׳ וימצא‬
‫_ כשדה ויבא אות׳ אל לאה אמו ‪:‬‬
‫ויל״ד למה מספר הכתוכ שהיה כימי קציר‬
‫חעי׳ לאיזה צורך כתכ זאת ומדוע לא‬
‫אמר סתס וילך ראובן וימצא דודאי׳ כו׳ ‪:‬‬
‫ואפ׳׳ל עז״ה דהנה כתוב בתהלי׳ יתמו חעאי׳‬
‫מן הארץ ודרשינן בגמרא חועאי׳ לא‬
‫נאמר אלא חעאי׳ פי׳ שיעשו תשובה מאהבה‬
‫וזדונות נעשין כזכיות ובזה יתמו חעאי׳ מן‬
‫העולם כיון שיהי׳ נעשין זכיות ‪:‬‬
‫ו ד ש וילך ראובן בימי קציר חעי׳ ראובן הוא‬
‫הצדיק כלומר הלך לקצר ולכלות את‬
‫החעאי׳ מן העול׳ ולעשות את ישראל לבעלי‬
‫תשובות ולקרבן תחת כנפי השכינה וימצא‬
‫דודאי׳ כשדה דודאי׳ נועריקון דו דאיס דו‬
‫הוא שני׳ כנודע דאיס ר׳ת משה אהרן יוסך‬
‫דוד כלומר ראה את שני חרכנות זאת שני‬
‫הגליות גלות מצרי׳ ואת גלות המר הזה וראה‬
‫איך כי משה ואהרן יגאלו את ישראל ממצרי׳‬
‫וע׳י משיח כן יוסך ומשיח כן דוד יגאלו אותנו‬
‫מן הגלות הזה האחרון גם נוכל לרמז דאיס‬
‫ר״ת דוד אליהו יוסך משיח כשדה ר׳ת כעת‬
‫שלימת הגלות דישראל ‪ .‬ורצה ראוכן שיהיה‬
‫כולו זכאי לכן ויבא אות׳ אל לאה אמו היינו‬
‫השכינה שהוא אס כנ״י בעלמא דאתכסיא כלומ׳‬
‫הביאם תחת כנפ' השכינה יען כי עשה אותם‬
‫לבעלי תשובות וזדונות נעשין כזכיות ונוכל לרמז‬
‫דלך ראובן בימי קציר חעי׳ וימצא דודאים‬
‫כשדה ויבא אותם אל לאה אמו גימ׳ אך גדול׳‬
‫תשוכה כל כך עד שמגעת עד כסא הככוד‬
‫וכן‬
‫תפארת‬
‫להס שקנו שוס תועלת לנפש׳ אוי ואבוי לאותן‬
‫הצדיקים שבאותו הדור הרשע ואס תיישרו‬
‫אותם חיים בלעו אותנו" ‘ הביעה אלקי‬
‫עולם וראה ולא תשאר מהם שארית בארן‬
‫עכ״ל הקדוש ולכן מה מאוד צריך האדם‬
‫ביותר לדבק א״ע לאותן הצדיקי האמת באהב׳‪.‬‬
‫והנה כתיב בעה״ע ג׳ במסורה דין ועיני‬
‫לאה רכות ‪:‬‬
‫ונו כ ל לפרש לפ״ד דהנה לאה גימ׳ ל״ו רכות‬
‫אותיות כורת אותיות האמצעות גימ׳‬
‫הוי״ה אותיות המרתקת גימ׳ ש״ך פ״ר כלומר‬
‫אותן ל״ו צדיקים המה מרחקים את הדינים‬
‫וכורתים ברית רק להמשיך רחמים וחסדים‬
‫על כלל ישראל וזהו ועיני לאה רכות כלומר‬
‫אותן ל״ו צדיקי׳ כורתי׳ ברית להשפיע חסדים‬
‫בעוה׳׳ז וזהו ורחל ר׳׳ת למפרע להמשיך חסד‬
‫רחמים וחיים ואימתי יהיה זאת ומפרש ועיני‬
‫ישראל כבדו מזקן נועריקון זקן זה קנה חכמה‬
‫כלומר באותו העת שישראל קוני׳ חכמה ועוסקי׳‬
‫בתורה ומתקשרי׳ א״ע להצדיקי׳ אז ועיני רשעי׳‬
‫תכלינה כלומר כשרואים איך כי ישראל ממולאי׳‬
‫בכל עוב אז יבושו ויכלמו ותכלינה עיניהם‪.‬‬
‫ויפת מראה ר״ת יכניעו ת״פ מחנות אז המשיכו‬
‫רחמי׳ וחסדי׳ אמן ‪.‬‬
‫ויאמר התחת אלקי׳ אנכי אשר מנע ממך פרי‬
‫•‬ ‫כנין‬
‫ולכאורה קשה הא ביקש׳ ממנו לעזר לה ולבקש‬
‫עבורה רחמי׳ שיהיה לה בני׳ ולמה השיב‬
‫לה כלשון אלקי׳ שהוא דין היל״ל התחת ה׳ אנכי‬
‫וי ע לתרץ עז״ה דנה ידוע כי מגלגלין זכות‬
‫ע׳׳י זכאי וחובה ע׳י חייב וכל האדם‬
‫צריך להיות בעיני עצמו כחייב ולא כזכאי‬
‫הגס כי אין אד׳ משים עצמו רשע אבל עכ׳׳ז‬
‫לא יכא לכלל גדלות ולהחזיק א״ע לזכאי וזה‬
‫שאמר לה התחת אלקיס אנכי כלומר לא‬
‫שאמר לה בלשון תמוה אלא בניחותא פי׳ הא‬
‫פו‬ ‫שלמה‬
‫קען להכין בית להקב״ה שיוכל להשרות את‬
‫שכינתו בקרבו ויאמר מה אתן לך כלומר‬
‫היצ״ה משיב לאדס מה אתן לך כלומר בחי'‬
‫מה שתהי' בעניוות ובשפלות אבל באמת זה‬
‫רק מדרכי היצ״ה שמפתה על לבו לעשות מצוה‬
‫אבל באמת עבירה הוא ולכן מה מאוד צריך‬
‫האדם להיות נזהר מן המצות שלו של היצ״ה‬
‫לבל יעשה אוחס וז״ש ויאמר יעקב לא תתן‬
‫לי מאומה פי' איני מפץ בעובתך גס תעשה‬
‫לי את הדבר הזה פי' אפילו אס תעשה‬
‫לי את הדבר סזה שאתה אומר לי לפשות‬
‫מצות הדבר הזה גימ׳ ברכה פי׳ שתדבר על‬
‫לבי שיברך אותי הקב׳׳ה עבור זה אשובה פי'‬
‫עכ״ז אס אשמע לדבריך ח״ו אהיה מוכרח‬
‫אח״כ לעשות תשובה יען כי בוודאי סו^ יהיה‬
‫בעבירה וזהו אשובה כלומר אהיה מוכרח‬
‫לעשות תשובה אח״כ וזה שכתוב ארעה צאנך‬
‫אשמור‪ .‬דהנה צאנך זה ישראל שנמסרו בידך‬
‫לפתות לבס לעבירה הנני מחויב לשמור אותם‬
‫מעבירות שלך יען כי אני ארעה אותס כלומר‬
‫הנני ממשיך להם פרנסה אעבור בכל צאנך‬
‫היום כלומר הנני מוכרח להיות עובר בין‬
‫ישראל לשמור אותם מן עבירות לכן אבקשך‬
‫הסר פי׳ שתסר איע מישראל יען כי כל שה‬
‫נקוד כלומר כל ישראל הנקראים שה פזורה‬
‫ישראל המה אוחזים את עצמם הנקודה של‬
‫יראת שמיס‪ .‬ועלוא ר׳׳ת ומקדשים את לבביהם‬
‫ועושים עוב‪ .‬וכל שם חוס בכשבים כלומר‬
‫כל ישראל המכונים בשס שה כהנ״ל אפילו אס‬
‫לפעמים מחממים א״ע לעבירה בתאות היצר‬
‫ח״ו חהו חוס הוא לשון חימום אז תיכף אחר‬
‫החימום המה מתחרעיס על רוע מעלליהם‬
‫ועושים תשובס וזה בכשבי׳ ר״ת שאס מתפתי׳‬
‫ביצר׳ כולם יחזרו בתשוב׳ ועלוא ר״ת ועושי׳ סוב‬
‫לכל אחד ואחד כלומר יש להם מדת רחמנות‬
‫וכל שה חוס בכשביס שה גימ' כפרה כלומר‬
‫ישראל עם קדושים אפילו כשחועאיס ח״ו‬
‫בחימום היצ״ה הבוער בקרבם ועלוא ונקוד‬
‫בעזים‬
‫וי צ א‬ ‫תפארת‬
‫וכן נזכה לעשות תשובה מאהבה חמן נס״ו ‪:‬‬
‫וי א מ ר נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו‬
‫עתה ידעתי את אשר עבדתיך כו' ‪.‬‬
‫נו כ ל לפרש עז״ס דהנר‪ v‬נודע מספרי יראים‬
‫וגס כתבתי מזה כ״פ דהנה גס היצ״ה‬
‫בראותו שאין יכול לפתות את לבות בני אדס‬
‫לעבירה אן מפתה אותו למצוה ואומר בלבו‬
‫שיהי׳ בבתי' עניוות ושפלות אבל באמת זהו‬
‫רק מפתוי היצ״ה שרוצה להפילו לבאר שחת‬
‫ח״ו והנה לבן זה סיצ״ה‬
‫וז״ש ויאמר פי' היצ״ה אומר להצדיק נקבה שכרך‪.‬‬
‫והנה המה ר״ת כאשר קיימת כל המצות‬
‫ר א׳ נון שער‪"v‬ב ונוכל לומר גס ר״ת וס״ת גימ'‬
‫זה הנחש והוא ה־צ״ה כלומר היצ׳ה מפתה‬
‫על לב האדס שיעשה מצות ויהיס שכר הרבה‬
‫וזה נקבה שכרך עלי ואתנה ויאמר אליו אתה‬
‫ידעת את אשר פי' הצדיק אומר אל היצ״ם‬
‫אתה ידעת איך כי עבדתיך כלומר שהיה לי‬
‫עוד עבודה קשה כדי שאוכל לסתגבר עליך‬
‫ואת אשר היר‪ .‬מקנך אתי‪ .‬מקנך זהו ישראל‬
‫שסמה קנין של הקב״ה וגס קנין של היצ״ה‬
‫יען כי מסר הקב״ה את ישראל ביד היצ׳ה‬
‫לפתות אותם לעבירה אבל נתן את הבחירה‬
‫ביד ישראל להתגבר עליו כי מעע אשר היה‬
‫לך לפני כלומר זה המעע אשר היה לך‬
‫ממנו היינו שהלכתי אחריך ועשיתי מעע‬
‫לא סוב ח״ו הגס שהיה רק מעע אכן אפרוץ‬
‫לרוב כלומר נעשה מזה רוב למעלה בעולם‬
‫העליון יען כי בעבירה נעש' פגס גדול בעולם‬
‫העליון ולכן הנני מחויב לעשות תשובה על‬
‫זה ועבור זה ויביך אותי כלומר בירך אותי‬
‫ס' יען כי תיכ^ הייתי מתחרע על העבירות‪.‬‬
‫אותך לרגלי פי' אותך העמיד הקב׳ה להרגילות‬
‫שלך שאתה רגיל לפתות לבות בני אדם ועתה‬
‫מתי אעשה גס אנכי לביתי אין ועתס אלא‬
‫השובה ■כלומר מתי אעשה תשובה על ביעול‬
‫התורה שפתח בה הקב״ה באנוכי ואמר לביתי‬
‫היינו לזה שאדם נקרא באמת עולם ק ק בית‬
 ‫שלמה‬ ‫וי צ א‬
‫בכשבים ולזה אמר ותלדנה הצאן עקודים‬
‫וקודים ומלואיס !לכן אמר נמי והכשבים הפריד‬
‫יעקב ויתן הצאן אל עקוד וכל חום בצאן לבן‬
‫)ופירש״י שמצא בצאן לבן( רצ״ל אשר הרויח‬
‫בצאן לבן גם מלת אעבר ר״ת אני ניוסק רק‬
‫בצדקה בכל ר״ת בכל כחי לעולם צאנך ר״ת‬
‫כי אני נותן צדקה‪ .‬היום ר״ת וזה העיקר‬
‫מצות ה׳‪ .‬הסר משם ר״ת סוף האדם מת רק‬
‫שהצדקה מכפרת ‪:‬‬
‫בי ר״ת וכאשר יגיע מת המות תצא נשמתי‬
‫ו ב ה ע טי ף הצאן לא ישים והיה העמופים ללבן‬
‫והקשורים ליעקב ו ק ש ה על מלת‬
‫ישים שאמר לשון עתיד והיל״ל לשון עבר לא שם‪:‬‬
‫ואפ״ל עז״ה ובהעמיף כפירש״י לשון איחור‬
‫הצאן זהו ישראל ‪.‬ישראל עם קדושים‬
‫שנקראים צאן קדשים כלומר כשישראל מאחרים‬
‫הזמן מלעשות תשובה ולא שמו על לבם לעשות‬
‫תשובה כי אס סימי הזקנה לא ישים כלומר‬
‫ישים א״ע בבחי׳ לא בעניוות ובשפלות כמ״ש‬
‫ואנכי תולעת ולא איש והיה לשון שמחה‬
‫העמופיס ללבן‪ .‬לבן ר׳׳ת ל״ב נתיבות כלומר‬
‫שמחה יהי׳ שגם המאחרים בתשובה נמי משיגים‬
‫לב״נ פ״ה אבל באמת מתי יהי׳ זאת ואמר‬
‫והקשורי' ליעקב פי׳ כשיתקשרו עצמן לצדיקים‬
‫שהמה בחי׳ יעקב בחי׳ ענוה לשון עקב ענוה‬
‫כו' וסקשריס ר״ת האומרים יסא שמיה רבא‬
‫מברך ואומרים קדוש והנה הקב״ה שומע לכל‬
‫פה ופותח שערי רחמים ומשנה העתים שיבואו‬
‫העתים עובים וזה ובהעעיף ר״ת בחכמה פותח‬
‫השערים ובתבונה ישנה עתים עוביס היינו‬
‫כהנ״ל ‪:‬‬
‫ומלוא קאי נמי על כשבים שייסר מהם כי זה‬
‫ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות‬
‫ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים‪ .‬ויל ‪Y‬‬
‫למה כפל תיבת מאד ויותר תמיה מס‬
‫שהפסיק בתיבת ושפחות ועבדים באמצע‬
‫הבהמות וכך היל׳׳ל ויהי לו עבדים ושפחות‬
‫וצאן וגמלים וחמורים ‪:‬‬
‫ויש‬
‫תפארת‬
‫כננזיס הוא לשון תוקף כלומר המה אוחדס‬
‫בהנקודה שלהם ומתגברים בתוקף מוז ננל יצרם‬
‫וננוסקים בתורה וזהו בננזים ר׳ת וננוסקים‬
‫בתורת ד׳ מרבים זכיות והיה שכרי והיה הוא‬
‫לשון שמחה כלומר שמחה יש לי כי זה שכרי‬
‫אשר הנני מחזיר אותם למונוב‪ .‬ומנתה בי‬
‫צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי פי׳ ביום‬
‫מחר‪ .‬ישוב היום שמא ימות למחר כלומר‬
‫בעולם העליון לקבל שכר מבור זה גם ומנתה‬
‫במהרה וזה כי תבא מל שכרי לפניך כלומר‬
‫כאשר אעמוד לפניך ליום המועד לכל חי ליתן‬
‫דין וחשבון לפניך אז מנת׳ בי צדקתי אשר הייתי‬
‫מחזיר אותם למימב יהנה ר׳ת וס״ת של אותן‬
‫שני הסס־קים גימ' להתגבר על היצר ולא‬
‫ימשס מצותיו כי סוף המצו׳ יהיה אך בעבירה‪:‬‬
‫א ע בי ר בכל צאנך היום הסר משם כל שה‬
‫נקוד ומלוא וכל שה חום בכשבים כו׳‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה הא כפי הנראה לכאורה‬
‫אשר בכשבים לא אמר להסיר מהם‬
‫אותן העקודים ואף לא נקודים ומלואיס כפירש‬
‫רש״י על והיה שכרי‪ .‬אותן שיולדו מכאן‬
‫ולהבא נקודים ומלואים בעזים ושחומים בכשבי׳‬
‫יהי׳ שלי ולפ״ז למה אמר אח״כ ויחמו הצאן‬
‫אל המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים‬
‫ומלואים וקשה מה הרויח בזה הא מן הצאן‬
‫לא היה צריך ליתן לו כי אם חום ‪:‬‬
‫ולכן נראה לי לומר כי כך אמר יעקב ללבן‬
‫אעבור בכל צאנך היום הסר משם כל‬
‫שה נקיד ומלוא וכל שה חוס בכשבים‪ .‬ונקוד‬
‫יהיה שכרו אלא שהוסיף על הכשבים שיוסר‬
‫מהם אף חוס מה שזה לא יוסר מן הצאן‬
‫כי מהם לא הוסר רק נקוד ומלוא ולא מן‬
‫הכבשים הסר נקוד ומלוא וגם חום וזה שאמר‬
‫וענתה בי צדקתי כו׳ כל אשר איננו נקוד‬
‫ומלוא בעזים וחום בכבשים רצ׳׳ל וגם חוס‬
‫סז‬ ‫שלמה‬
‫אהי״ה פשוט כאחוריס וכיודין >ההין כאלפין‬
‫כלומר אז שורה עליו שמוח הרחמים‬
‫והחסדים ‪:‬‬
‫ויהי כעח יחס הצאן ואשא עני וארא כחלום‬
‫העחודיס העולים על הצאן‬ ‫והנה‬
‫עקודים נקודים וכרידיס ‪:‬‬
‫ו הג ה לכאורה קשה מדוע כחכ ויהי שהוא‬
‫לשון צער‪ .‬ונ ת ר ץ עז׳׳ה דהנה צאן זהו‬
‫כאשר כחכחי למעלה‬ ‫ישראל עם קדושי׳‬
‫וזה כעח יחס סצאן כלומר צער גדול הוא‬
‫כשישראל עס קדושים מחחממיס א׳׳ע כעכירה‬
‫ח״ו כהאש של היצ״ה כי אז וארא כחלום‬
‫והנה העחודיס העולים על הצאן העחודיס‬
‫הוא לשון עחיד כלומר הנני רואה מה שעחיד‬
‫להעלוח על עס ישראל ח״ו פקודים הוא לשון‬
‫עקוד כמו ויעקוד אח יצחק פי׳ המה עקודים‬
‫כהגלוח המר הזה נקודים יען כי האו״ה‬
‫עושים כסס חכרכורוח‪ .‬וכרודיס לשון ירידה‬
‫כלומר המה כחי׳ ירידה כגלוח סמר הזה אכל‬
‫כהיוח ישראל עם קדושים עושים חשוכה‬
‫ומעש׳׳ט אז סמה מכטליס כל הדינים וזהו‬
‫עקודים ר״ח עושים מעשים קדושים יחכטלו‬
‫דינים נקדים ר״ח ישיגו נון קדושה ממחיקיס‬
‫דיני׳ וכרדיס ר׳ח ימחיקו דיני׳ ואז ממשיכי׳‬
‫כרכח רחמים גס העחדיס כא״ח כ״ש גימ׳‬
‫רמ״ח כלומר מי שמקיים רמ״ח עשה הוא‬
‫יוכל לראוח עחידוח גס ר״ח וס״ח של כל‬
‫הפסוק גי מ׳ אל הוי׳׳ה וד׳ מלוי הוי״ה והשם‬
‫המחקח‬ ‫וזה‬ ‫א׳׳ד כאחוריס של מלוי‬
‫הדינים ‪:‬‬
‫וי א מ ר אלי מלאך האלהיס כחלום יעקכ ואומר‬
‫הנני ויאמר שא נא פיניך וראה כל‬
‫העחודיס הפילים על הצאן פקדי׳ נקודים‬
‫וכרודי׳ כי ראיחי כו׳ אנכי האל כיח אל‬
‫כו׳ ;‬
‫ו ק ש ה מדוע האריך כ״כ כהלשון לומר‬
‫שא‬
‫וי צ א‬ ‫תפארת‬
‫וי ש ל ח ק ע!״ה דהגה חי‪ 3‬ח מאד הוא אוחיוה‬
‫אדם גימ׳ מה‪ .‬וז״פ ויסרץ האיש מאד‬
‫א׳ע ולכא לכחי׳‬ ‫פי׳ מי שרוצה להחח!ק‬
‫איש ואדם שהוא מדרגה היוחר ג מ ה מאד‬
‫כלומר צריך שיהיה כחי׳ מה מספר מאוד ויהי‬
‫לו צאן זה ישראל צאן קדשים סי׳ א! יחחכרו‬
‫אליו כל ישראל לקכל ממנו מוהר ודרך לעבדוח‬
‫הכוכ׳׳ה וזהו ושסחוח לשון חופש כל חדרי כטן‬
‫ועכדים לשון עכדוה הכוכ״ה וגמלים כלומר‬
‫יקכלו ממנו מוסר לטכדוח הכוכ״ה ולמשוח‬
‫חשוכה להיוח חופש כל חדרי כנון ולגמול‬
‫חסד טס כל אדס וזהו וגמלים וחמורים כלומר‬
‫איך להפוך החומר לצורה והנה מלח ויסרן‬
‫ר״ח וכזכוח צדיקים ה׳ פוחח רחמים מלח‬
‫וטכדיס ר״ח טוכד ה׳ כאמח מאהכה וממחיקים‬
‫דינים וגמלים ר״ח ואז גס ממשיך לכלל‬
‫ישראל מהשפט כלומר מהשפט הטליונה וכן‬
‫נזכה להיוח מטוכדי ה׳ כאמח וכחמיס אמן‬
‫נס״ו ;‬
‫וי א מ ר ה׳ אל יטקב שוכ אל ארן אכוחיך‬
‫ולמולדחך ואהיה טמך ו ק ש ה הא היה‬
‫וחו לא‬ ‫די שיאמר שוב אל ארן אכוחיך‬
‫ומדוע הוסיף עוד לומר ולמולדחך ‪:‬‬
‫ו אפ״ל עז׳׳ה כי זה קאי על חשוכה שאמר‬
‫לו הקכ״ה שיעשה חשוכה טל חלק אכ‬
‫ואס כנודט ‪:‬‬
‫וז׳ ש שוכ סי׳ חטשה חשוכה אל ארן אכוחיך היינו‬
‫על הארציוח של אכיך ולמולדחך זה חלק‬
‫אכ ואס ואסיה עמך ונוכל עוד לרמז כזה‬
‫ולמולדחך גימ׳ זה חקוחי וזה קאי על חשוכה‬
‫הנקראח חק כנודע ואהיה עמך מלח ואהיה‬
‫גימ׳ וחי עס סאוחיוח וזה חשוכה מאהכה‬
‫שהוא כחי׳ חי מלח עמך גימ׳ קל וזה שס‬
‫פ״כ כאחוריס והוא חסד גס שוכ אל ארן‬
‫אכוחיך גימ׳ לחשוכה מאהכה מחויכ כל‬
‫האדם ככל יום גס ר״ח וס״ח של כל הפסוק‬
‫גי מ׳ הוי״ה פשוט וכמספר הקדמי והשם‬
 ‫שלמה‬ ‫דצא‬ ‫תפארת‬
‫שא נא עיניך וראה היל״ל בקיצור ראס כל קדשים המה ישראל עם קדושי׳ ותוכל להמתיקם‬
‫העמודים כו׳ ועוד יומר יש להפליא על מה לבל יבואו עוד יותר אבל העיקר שיהי׳ עקודים‬
‫שכתוב אנכי כו׳ קשה וכי הקב״ה דיבר עמו פי׳ שיתקשרו א״ע להקב״ה כמו ויעקוד את יצחק‬
‫הא המלאך דיבר עמו ואיך אמר אנכי האל נקודים פי׳ שיביסו העיקר רק אל הנקודה כהנ״ל‬
‫כו׳ ואיך אמר נמי אשר נדרת לי שס נדר שהוא יראת שמים וברודים הוא לשון ירידה‬
‫וכי יעקב להמלאך נדר הא להקב״ה נדר ועוד יען כי הנשמה כשבאה לעוה״ז לירידה נחשב‬
‫בו שלישיה להקשות מה שאמר עתה קום צא אצלה אבל בהיות האדם עובד את ה׳ באמת‬
‫מן הארן הזאת ושוב אל ארן מולדתך הא אז כוי יריד׳ זו צורך עליה יען כי הוא מקדש‬
‫כיה די שיאמר שיב אל ארן מולדתך ולמה אמר את נשמתו להפלות אותה למקומה כשמגיע‬
‫עתה קוס צא מן הארן הזאת וכמו שבאמת זמנו ועיקר שימיה בעניוות ובשפלות גדול‬
‫אמר הקב״ה ליעקב שוב אל ארן אבותיך וזה עקודים נקודים וברודים ר״ת ענו ס״ת‬
‫ולמולדתך כו' ולא אמר לו עתה קום צא ‪ :‬גימ׳ ק״כ צרופי אלקי׳ כלומר אז יוכל להמתיק‬
‫ונ ב א ר עז״כ דהנה כל אדם צריך לקשר א״ע את ק״כ צרופי אלקים והנם אמצע תיבות של‬
‫להקב״ה כמאמר רשב״י בזוה״ק כל יומאי עקדים נקדים ברדים גימ׳ י״ב כלומר שיצאו‬
‫בחד קסירא אתקסרנא‪ ,‬וצריך להביס ולהשגיח ממנו י׳׳ב שבסי יס וע״ה גימ׳ תליסר מכילין‬
‫תמיד אל הנקודה שהוא יראת שמים שנקראת דרחמי גם עקדים נקדים ברדים ר׳ת במלוי‬
‫נקודה קסנה והוא מעיקר וכשהוא מתקשר א״ע גימ׳ תרח״ם ס״ת במלוי גימ׳ רם כלומר‬
‫להקב׳יה ומקדש ומסהר א״ע בזיווג תתאה ואז הקב׳ה ירחם על ישראל וירים קרנם ומזלם‬
‫יוכל להתקשר א״ע בזיווג עלאה ולחבר ולדבק עד למעלה גם עקדים ר״ת ישראל עם קדושים‬
‫את לי תתאה בלי עלאה היינו מה שאמר ממתיקים דינים גם האותיות שניות גימ׳‬
‫בשעת קידושין הרי את מקודשת לי לאותו פרנסה עם האותיות ואמר כי ראיתי את אשר‬
‫ל־ עלאה מה שאמר הקב״ה וארשתיך לי לבן עושה לך לבן ר״ת ל׳׳ב נתיבות כלומר ראיתי‬
‫לעולם דזה ז־ווג עלאה ואז יוכל להמתיק את איך שאתה מחבר את כ״ב אותיו׳ התור׳ עם הפ״ס‬
‫כל הדינים מכלל ישראל ולהחזיר את נשמתו שסם ל״ב נפ׳׳ה מלת עשה ל״ך גימ׳ חמשיס שערי‬
‫למקום שנחצבה משם אבל העיקר שצריך ה א ד בינה מלת עשה זהו עלמא דעשי׳ כלומר בעלמא‬
‫לעשות תשובה עלאה ולדבק א״ע בהשכינה דעשי׳ תוכל כל אלה כ״כ עד שתוכל לבא לעלמא‬
‫עלאה ובמרכבה עליונה ובהיות האדם בא יבא דאצילות ולהשיג חמשיס שע׳׳ב ואמר ל ו ע ו ד ^ א ך‬
‫לאותו המדרגה אז יוכל לראות כל העתידות אנוכי פי׳ עבור התורה שפתח בה הקב״ה‬
‫באנוכי האל בית אל פי׳ עבור שיקבלו בניך‬ ‫היינו מה שעתיד לבא על ישראל ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק בסוב סעם ודעת ויאמר את התורה לכן נראה אליך האל בבית אל‪.‬‬
‫שא נא עיניך וראה כלומר כאשר תפתח אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם‬
‫עיניך לראות האמת ולעשות תשובה באמת נדר פי׳ נדרת את מלת לי כלומר שתקשר‬
‫אז שא נא ר״ת שור אריה נשר אדם פי׳ עצמך אל לי עלאה שחמר הקב״ה לאדם‬
‫תעשה תשובה כ״׳כ עד שתדבק א״ע בהמרכב׳ וארשתיך לי‪ .‬עתה פי׳ עתה קדשת נמי את‬
‫העליונה ותהי׳ למעל׳ מן שור אריה נ״א כאשר לי תתאה מה שאמרת הרי את מקודשת לי‬
‫כתבתי למעלה כי גדולה תשובה שמגעת עד כסא לכן קום צ״א גימ׳ הוי׳׳ה א״ד וזה המתקת‬
‫הכבוד ואז תראה כל העתודים העולים על הדינים‪ .‬מן הארן כלומר תוכל להמתיק את‬
‫הצאן כלומר תראה כל העתידות שיעלה על הצאן הדינים מן הארציות‪ .‬הזאת פי׳ תדבק א״ע‬
‫בהשכינה‬
‫סח‬ ‫שלטה‬
‫אמר לו סיצ״ה כי לא כן הדבר והקב״ה אינו‬
‫רואה כי הוא למעלה גשמים‪ .‬אבל באמת‬
‫צריך אז האדס להתגבר על יצרו הרע ולהשיב‬
‫לו שהקב״ה מלא כל הארץ כבודו ורואה את‬
‫הכל מה שאדם עושה הגס שהוא בהסתר ומי‬
‫שאמר כך ואינו עושה את העבירה הוא יוכל להשיג‬
‫השגות גדולות ולהיות צופה נסתרות מרחוק‪.‬‬
‫וז"פ והמצפה כלומר מי שרוצה להיות צופה‬
‫נסתרות אשר אמר יצף ביני וביניך פי׳‬
‫יאמר להיצ״ה שהקב׳׳ה צופה מה שביני וביניך‬
‫כי נסתר איש מרעהו זה הקב״ה שנאמר‬
‫רעך וריע אביך אל תעזוב כלומר הגס כי‬
‫נסתר מהקב״ה עכ״ז סוא ית׳ רואה את הכל‬
‫כי מלא כל הארץ כבודו וכאשר אשמע לדבריך‬
‫ואעשה את העבירה בודאי יצף הקב״ה ובהיות‬
‫האדם כה מדבר אל היצ״ה אז זוכה להיות‬
‫צופה נסתרות מרחוק וממשיך פרנסה לישראל‬
‫וזה והמצפה ר״ת וה׳ הוא ממשיך צדקה‬
‫פרנסת העס‪.‬‬
‫ה ש מ ר לך סן תדבר עס יעקב מעוב ועד רע‪.‬‬
‫ו ק ש ה למה צוה לו לבל ידבר עמו‬
‫גס עוב מה איכפת לו שידבר עמו עוב •‬
‫ונ ב א ר עז״ה ע״ס מה דאיתא במדרש על‬
‫הפסוק הזה וז״ל אמר הקב״ה ללבן‬
‫אפילו אתה מחשבו לעוב יעקב מחשבו לרעה‪.‬‬
‫ולכאורה המדרש הזה הוא פליאה וראיתי‬
‫באיזה ספר תירץ על זה דהנה ידועה כשאדם‬
‫רשע מברך למי הוא ממשיך הסע״א על המברך‬
‫וז״ש המדרש אפילו אתה מחשבו לעוב׳ יעקב מחשבו‬
‫לרעה יען כי אתה תמשיך עליו הסס׳׳א ח׳ו‬
‫וזה שאמר לו הקב׳׳ה פן תדבר עס יעקב‬
‫ממוב ער רע כלומר אפילו עוב נמי לא‬
‫תדבר עמו יען כי העוב שלך יסיה אצלו‬
‫לרע׳ נחשב כהנ״ל כי תמשוך עליו את הסע׳׳א‬
‫ח״ו ולס״ד נוכל לרמז בר״ת וס״ת של ‪10‬‬
‫הפסוק הזה גימ׳ זה שלבן מחשב לעובה‬
‫אפילו הכי אצל יעקב נחשב לו לרעה;‬
‫ויחר‬
‫ויצא‬ ‫תפארת‬
‫בהשטנה מ ק ר א ת זאת ואז ושוב אל ארץ‬
‫מולדתך כלומר תוכל להשיב את נשמתך למקו׳‬
‫שנחצבה משם‪ .‬ותען רחל ולאה ותאמרנה‬
‫העוד לנו חלק‪ .‬הנה מלת לנו גימ׳ אלקיס‬
‫כלומר וכי יש לנו מלק עוד בהדיניס הלא‬
‫ונחלה בבית אבינו פי׳ העיקר הנחלה שלנו‬
‫הוא רק בבית אבינו שבשמים ולא כאן בבית‬
‫אבינו לבן שהוא מעורר רק דיניס ח״ו גס‬
‫תיבת ונחל׳ בא״ת ב״ש גימ׳ נער כלומר כאשר‬
‫האדס מקשר לי תתאה לאותו לי עלאה אז‬
‫הוא נער ברית ויוכל להמתיק כל הדיני׳ ויהא‬
‫רעוא קמיה שיתהפכו הדינים לחסד ולרחמים‬
‫אמן נס״ו‪:‬‬
‫ז ה לי עשריס שנס‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה על תיבת לי שהוא אך‬
‫למותר כי היה די שיאמר זה עשרים שנה‪.‬‬
‫אבץ יעקב דיבר אל לבן אבל תוכן כוונתו‬
‫היה רק אל הקב״ה אשר דיבר אליו‬
‫ית׳ כביכול דהנה עשרים גימ׳ כתר והוא‬
‫גימ׳ ה׳ מלך ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולס ועד‬
‫וברית קודש נקרא יוד עלאה שהוא גימ׳‬
‫עשרים ומאן דנער ברית זכה למלכא וזה‬
‫שאמר להקב׳׳ה זה לי פי׳ זה שאמר הרי את‬
‫מקודשת לי הוא בחי׳ מלכות כהנ״ל גס היה‬
‫זוכר זכות אברהס שכבש רחמיו מבן יחידו‬
‫וז״ש זה לי עשרים ד ת ה׳ הזכיר ליזכו תע קיד׳‬
‫שכבש רחמיו מבן יחידו ונוכל לרמז זה לי‬
‫עשריס שנה בביתך עבדתיך עס האותיות‬
‫והתיבות וע״ה גימ׳ הרי את מקודשת לי‬
‫בעבפת זו‪.‬‬
‫ו ה ס צ פ ה אשר אמר י‪ ^5‬ה׳ ביני וביניך ‪.‬‬
‫נוכל לפרש עז״ה דהנה היצ״ס בהיותו‬
‫בא אל האדס לפתות לבו לעבירה ח׳׳ו אז‬
‫בודאי בתחלה אינו רוצה לעשות את העבירה‬
‫באמרו שהקב״ה רואה את מעשיו ואיך יעשה‬
‫העבירה ויהיה חועא לפני הקב׳׳ה אבל זאת‬
 ‫שלמה‬ ‫וי צ א‬
‫שנקרא כל באו‬ ‫מכל זה הצדיק‬ ‫כלומר‬
‫לך כלי ביתך והעשירות ומה הגדלות שלך‪.‬‬
‫ועפ״ז נוכל לפרש ובא לציון גואל ולשבי פשע‬
‫ביעקב מלת גואל גימ׳ ארבעים כלומר‬
‫מי שלומד את התורה שנתנה למשה רבינו‬
‫בארבעים יום הוא זוכה להביא את הגאולה‬
‫ולשבי פשע ביעקב רצ״ל מה שאמר יעקב מה‬
‫פשעי יוכל להשיב מלת פשעי לשפע גם פשעי‬
‫ר״ת פדה שארית עמך ישראל חעאתי ר״ת חי‬
‫נוהר את תפלת ישראל‪ .‬כי דלקת ר״ת דע‬
‫לך כי ה׳ קיבל תפלתי כלומר מלת פשעי‬
‫וחנואתי אמר להקב״ה והי׳ מבקש זאת מהקב״ה‬
‫כהנ״ל ומלת כי דלקת אמר ללבן יען כי היה בנווח‬
‫בחסדו הגדול אשר בודאי נשמע תפלתו ונתקבל‬
‫ברחמי׳ וברצון וכן נזכה שיקובל תפלתנו לרחמי׳‬
‫ולרצון אמן נס״ו‪.‬‬
‫וי א מ ר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצב׳‬
‫אשר יריתי ביני וביניך )ופירש׳׳י יריתי‬
‫כמו ירה בים כזה שהוא יורה חן ‪( .‬‬
‫ויל״ד מם זה שפירש״י בזנז שהוא יור׳ חן והוא‬
‫מקושי הבג׳ ויותר תמי׳ מדוע לא פירש׳׳י‬
‫גם בפ׳ בשלח על י ד בים כזם שמוא יורם חן‬
‫וכאן בודאי די במה שאמר כמו ירה בים ומז׳‬
‫אנו יודעי׳ הפירוש של יריתי ‪ M‬מ' חזר ואמר עוד‬
‫כזר‪ v‬שהוא יורה חן שאין לו שום פירש כלל‪.‬‬
‫ואפ׳׳ל דהנ׳ היה קשה לרש׳י ז׳׳ל מה שאמר לבן‬
‫הנס הגל הזה כו׳ אשר יריתי וקשה וכי‬
‫הוא ירה את הגל הזה הא יעקב אמר לבניו‬
‫לעשות את הגל כמ״ש ויאמר יעקב לאחיו‬
‫)ופירש׳׳י הם בניו שהי׳ לו אחים נעשים אליו‬
‫לצרה ולמלחמה( גם האבן נמי יעקב בעצמו‬
‫ננול כמ״ש ויקחיעקב אבן וירמה מצבה ועתה‬
‫איך אמר לבן אשר יריתי‪ .‬ולכן מתרן רש״י ז״ל‬
‫ואמר כזה שהוא יורה חן כלומר כאשר‬
‫אומרים על אדם אחד שעומד ויורה חן בקשת‬
‫וקשה וכי הוא םיור׳ חן הלא הקשת הוא יורה‬
‫את החן ולא האדם אלא מפני שבסבתו שהוא‬
‫עושה סמלאכם בקשת ועי״ז נזרק החן לכן‬
‫נקרא‬
‫תפארת‬
‫וי ח ר ליעקב זירב בלבן ויען יעקב ויחמר ללבן‬
‫מה פשעי ומה חעאתי כי דלקת אחרי כי‬
‫מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך כו׳‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה יש להפליא על יעקב אע״ה שיבא‬
‫לכלל כעס ולריב בלבן בחרון אך הא‬
‫מדת הכעס גרוע מאוד כנודע ובפרס אצל‬
‫הצדיק הגדול גם תיבות מכל לכאורה הוא‬
‫למותר יען כי היס די שיאמר מכלי ביתך‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנס ידוע כי כל אדם‬
‫צריך להיות בעיני עצמו בעניוות ובשפלות‬
‫גדול ולא יהיה נחשב לכלום וירחיק א״ע מן‬
‫הגדלות עד קצה האחרון אכן לפעמים צריך‬
‫האדם לבא לבחי׳ גדלות נגד סיצ״ה כמבואר‬
‫בגמרא סנהדרין דך י״ח ע׳א ל פי ע כל אחד‬
‫ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם )ופירש״י‬
‫כלומר חשוב אני כעולם מלא ולא אנורד א״ע‬
‫מן העולם בעבירה אחת וימשוך ממנה( אבל‬
‫לכל מילי בעלמא צריך האד׳ להיות עניו מאוד‬
‫ולהיות בורח מן הכבוד הרחק כמנוחוי קשת‬
‫והנה דכר הוא חסד ונוקבא הוא דין כנודע‪.‬‬
‫וז״ם ויחר ליעקב מלת ויחר גימ׳ דכר מלת וירב‬
‫גימ׳ יחר כלומר יעקב אע״ה היה בחי׳‬
‫דכר שהוא חסד ומסר את החרון אך ללבן‬
‫וזה וירב בלבן כלומר נתן את המריבה שהוא‬
‫דין ללבן ויאמר ללבן מה פשעי ומם חנואהי‬
‫כי דלקת אחרי כלומר בלשון תמיה אמר ללבן‬
‫מה פשעי מה חנואתי פי׳ וכי זה שאני בחי׳‬
‫מה בעניוות ועבור זה לא רציתי שתעשה לי‬
‫כבוד בלכתי ממך כמו שאמרת ואשלחך בשמחה‬
‫ובשירים וכי זה יהיה נחשב לו עוד לפשע‬
‫ולחנואת בתמיה כי מששת את כל כלי מה‬
‫מצאת כלי זה איברי יען כי האיברי׳ של האדם‬
‫המה נקראים כלי הבית כנודע כלומר צכל‬
‫איברי לא מצאת כי אם בחי׳ מה כהנ״ל וזה‬
‫מה מצאת ועוד מהו הגדלות שלך הא כל‬
‫ספשירות והכלים החשובים שיש לך המה רק‬
‫ממני שאני הצדיק לה׳ ובגיני עשה לך הקב׳׳ה‬
‫חסד ונתן לך העשירות הזה וז׳׳ש מכל כלי‬
‫סט‬ ‫שלמה‬ ‫וי צ א‬
‫לאושבא ליה טל אינון שבין דהשתא כמה‬
‫דאתמר ודנין ליה סל זכאין דאיהו זמין למטבד‬
‫ובגינייהו אשתזב אט׳ג דאיהו השתא חייבא‬
‫בגין דקוב״ה טביד שובא טס כל בריין וכל‬
‫ארחוי דאיהו טביד לאושבא לכולא ולא דאין‬
‫לב'נ טל בישין דאיהו זמין למטבד ובג״כ‬
‫אתדין ב״נ קמי׳ קוב״ה וטל זה מובא במקדש‬
‫מלך שהמצות שפשה כבר בזכותם משיבים לו‬
‫וכ״ש שבזכותם ניצול אבל המצות שטתיד לטשות‬
‫מצילין אותם דוקא אבל לאו לאושבא ליס‬
‫וז״ש לאושבא ליה טל אינון שבין דהשתא וכו׳‬
‫טל זכאין דאיכו זמין למטבד ובגינייהו אשתזב‪.‬‬
‫ו מ בו א ר כס״י כי מלאכי שמירה המה הולכי׳‬
‫אחר כל אדם ואף כי אחר הצדיק והמה‬
‫רפ״א אור״י מיכ״א גברי׳׳א והמה מלאכי רחמי׳‬
‫ובמת שהצדיק צריך לרחמים אז הוא שולח‬
‫אותן המלאכי׳ לפני אדון כל לבקש מליו רחמים‬
‫ולהמלין שוב בטדו והנה המשורר אמר בתהלי׳‬
‫י׳ב משוד טניים מאנקת אביונים טתה אקום‬
‫יאמר ס׳ והנה היצ״ש הוא הנקרא אביון כמ׳׳ש‬
‫ילד מסכן כלומר כאשר בנ׳׳י יצטקו אל ה׳ רק‬
‫טל שודדת הטני אשר היצ״ה שודד את האדם‬
‫להפילו ברשתו ח״ו וטבור זה א״א לו לשמוט‬
‫להיצ״ש הנקרא טני וזה שודדת טנייס כלומר‬
‫שהיצ״ה שודד את היצ׳׳ש שהוא טני‪ .‬ס ת־‬
‫אקום יאמר ה׳ להושיט לישראל יטן כי אז הכנה‬
‫מתפללי׳ בטד חברו פי׳ בטד גלות השכינה ‪.‬‬
‫וז׳׳ש מלאכי רחמים משרתי מליון חלו נא‬
‫פני אל במישב הגיון אולי יחוס פס‬
‫טר ואביון אולי ירחם כלומר סם סני‬
‫שצוטקים רק טל סני ואביון זה היצ׳׳ש‬
‫כהנ׳׳ל שא״א להם לשמוט אלא טבור תוקף‬
‫הגלות ובזה תמצא חן לפני סקב״ה להמשיך‬
‫חסד ורחמים יטן כי בזה אנו מתפללים טל‬
‫גלות השכינה‪.‬‬
‫ו ע ת ה יתבאר הפסוק בשוב שטם ודפת וישלח‬
‫יטקב מלאכים לפניו כלומר לפני‬
‫הקב״ה שלח אותן המלאכים להמלין בטדו‪ .‬אל‬
‫טשו‬
‫תפארת‬
‫נקרא מל שמו כאולי הוא בפצמו זורק אומו‬
‫החן וזה היה גם כאן לפי שלבן אמר ליטקב‬
‫וטסה נכרתה בריס אני ואמה וטבור זה סי ‪9‬‬
‫לקח יטקב אבן וירמה מצבה ויאמר יטקב‬
‫לאמיו לקנוו אבני׳ ויטשו גל וכל זה הי׳ בסיבס‬
‫לבן שאמר לו לכה נכרתה ברית ולכן נקרא‬
‫הגל טל שמו כאלו הוא בפצמו טשה אותו‬
‫ולכן אמר אשר יריתי ונוכל למצח טוד ראיה‬
‫לזה מיוסף הצדיק שכתב בס׳ וישב את כל‬
‫אשר טושים שם כוא היה מושה וקשה וכי זה‬
‫החשיבות היה ליוסף שמשה מה שאסורים הי׳‬
‫טושים אט״כ מוכרח לומר שטל פיו נטשה‬
‫כתרגימו במימרי היה מתטביד ולכן נקרא טל‬
‫שמו כאלו הוא בטצמו טשה זאת וזה ברור‬
‫בס״ד ונטו! סופו בתחלתו ויצא יסקב מבאר‬
‫שבט וילך חרנה ר״ת וישמחו כלומר יטן שהוא‬
‫הלך להמתיק את הדינים ולהשתיק את החרון‬
‫אף מישראל ולכן הי׳ שמחה בטולם וכן נזכה‬
‫לשמוח תמיד אמן נס׳׳ו;‬
‫וישלח‬
‫ו י ש ל ח יטקב מלאכים לפניו אל טשו אחיו‬
‫ארצה שמיר שדה אדם‪ .‬ויצו אותם‬
‫לאמר כה כו׳ ואחר טד טתה‪.‬‬
‫ה נ ה מלת לפניו הוא לגמרי מיותר זטוד קשה‬
‫מלת ואחר והיל׳׳ל ואחרתי לשון סבר‬
‫וטוד יותר תמיה מדוט קרא לטשו אדוני ואף‬
‫כי שלא בפניו באומר כה תאמרון לאדוני לטשו‪.‬‬
‫ונוכל לתרץ טז׳ה דהנה מבואר בזוה״ק פ׳‬
‫חיי שרה דף קכ״א ט״ב וז״ל ת״ח‬
‫בשטתא דב״נ סליק בטרסיה כל לילא ולילא‬
‫נשמתא נפקת מניה ואתדנת קמי בי דינא‬
‫דמלכא אי זכאה לאתקיימא אתהדרת להאי‬
‫סלמא ודינא הוא בתרין גוונין דהא לא דיינין‬
‫ליה לב"נ טל בישין דאיהו טתיד למטבד דכתיב‬
‫כי שמט אלקים וגומר באשר סוא שם ולא‬
‫תימא דדנין ליה טל שבין דטביד לחוד אלא‬
‫יז‬ ‫ת פ א ר ת‪• ,‬סלסה‪.‬‬
 ‫שלמה‬ ‫וישלח‬ ‫תפארת‬
‫הרע ואשלחה‬ ‫יקוש מעצת יצר‬ ‫מפח‬ ‫איך להנצל‬ ‫עשו אחיו פי' ע ט ר עשו אחיו הוא היצ״ה שעושה‬
‫בעיניך כלומר לאדוני זה‬ ‫לאדוני למצא סן‬ ‫להניד‬ ‫א״ע לאח לו ורוצה לרמות אותו כדי להפילו ברשתו‬
‫אדון כל למצא חן בעיניך להציל אותו מיד עשו זהו‬ ‫לכוין‬ ‫להתפלל צריך‬ ‫שרוצה‬ ‫ידיעה מי‬ ‫ח׳׳ו והנה‬
‫היצ״ה כי הבא לטהר מסייען אותי וישובו אל יעקב‬ ‫לד' עולמות אבי״ע אשר שס אותן ד׳ מלוי‬ ‫בתפלתו‬
‫לאמר באנו אל אחיך אל עשו רצ״ל הוא עושה א״ע‬ ‫לטי״ה ע׳׳ב ס״ג מ״ה ב״ן וכל אותן ד' שמות נכלליש‬
‫כאח אבל באמת הוא עשו הרשע הוא היצ״ה ורוצה‬ ‫מזה ולזה‬ ‫כתבתי למעלה‬ ‫כאשר‬ ‫המה בהשס בן‬
‫לפתות לבוה בני אדס רק לעבירה ח״ו והנה ידיעה‬ ‫אותן‬ ‫לפניו כלומר שלח‬ ‫במלת‬ ‫מרמז לנו הפסוק‬
‫אדס‬ ‫דהפיקר תאות ורצון היצ׳׳ה לפתות לבוה בני‬ ‫המלאכים אשר המה לפניו רצ׳ל לפני אותיות יעקב‬
‫שכבה זרע לבטלה ח״ו וז״ש זנ ס‬ ‫לזנות ח״ו ולהוציא‬ ‫פס‬ ‫אותיות יעקב במלואס‬ ‫והנה האותיות שלפני‬
‫מאות‬ ‫עמך וארבע‬ ‫ללחוס‬ ‫לקראתך כלומר‬ ‫הולך‬ ‫אוריאל מלת‬ ‫רפאל‬ ‫גבריאל‬ ‫השס ב״ן פולה מיכאל‬
‫סי'‬ ‫הוא עריו‬ ‫מאות איש‬ ‫רצ״ל ארבע‬ ‫איש עמו‬ ‫אדס הוא א' דוס כלימר דוס לאלופו של עולס כמ״ש‬
‫איש ונשאר‬ ‫הוי״ה מן מספר‬ ‫נוטל ארבע אותיות‬ ‫והתחולל לו השכס והערב עליהס‬ ‫בגמרא דוס לה'‬
‫ש״ז ר״ת שכבת זרע כלומר הוא מחטיא את האדס‬ ‫כו' והנה יעקב שלח את המלאכיס האט לדבר אל‬
‫בשז״ל רח״ל ובזה הוא מפרידו מן הד' אותיות הוי'‬ ‫העיקר כונתו היה‬ ‫אבל‬ ‫בעדו‬ ‫עשו להמליץ טוב‬
‫ולכן צריך אתה להתגבר עליו במלחמה ‪:‬‬ ‫שימליצו טוב בעדו לפני הקב״ה וכן אמר להס שיהי'‬
‫כבוד אא״ז הרב‬ ‫זה ראיתי בכהב יד של‬ ‫וכעין‬ ‫לבקש רחמיס עליו וז״ש‬ ‫כוונתס רק לפני הקב״ה‬
‫הצדיק הגאון הקדוש וכו' זצללה״ה וז״ל קח‬ ‫לעשו אבל‬ ‫תאמרון לאדוני לטשו פי' תאמ׳יון‬ ‫כה‬
‫אה ברכתי אשר הובאת לך איתא במדרש אמר לו‬ ‫אדון‬ ‫תוכן כוונתכם יהי' רק לאדוני להקב׳ה שהוא‬
‫כמה יגעתי עד שהבא לידי אבל מאליו באה אצליך‬ ‫כל ואמר מלה כה שהוא ע״ה גימ' הוי״ה נ ס כ״ה‬
‫המהנה‬ ‫להגדיל בעיניו‬ ‫לפני עשו‬ ‫והדברים היו‬ ‫במלוי דמלוי עס השני אותיות גימ' ד' מלוי הר״ה‬
‫ב׳ה והוא שאתה‬ ‫ובאמת כונתו היה בלבו להמקוס‬ ‫אמר עבדך‬ ‫לכוין בתפלתו כה‬ ‫הנ״ל שצריך האדש‬
‫יודע שלא היהה‬ ‫יגיעות יגעתי ואהה‬ ‫כמה‬ ‫יודע‬ ‫לבן‬ ‫עס‬ ‫עבד היינולהקב״ה‬ ‫לעצמו‬ ‫יעקב יקרא‬
‫כוונתי לרב העשירות אלא לכבודיך והוא ע' פ הכתוב‬ ‫נבל פי' ע ס היצ״ה רצ״ל לעשו‬ ‫גרתי לבן אותיות‬
‫הכל עיין רש״י שס והוא שע׳׳י‬ ‫הכסף יענה את‬ ‫תאמרו בפשטות אבל הוכן כוונתכם יהי' רק להבוב״ה‬
‫הכסך אפשר לקיים כמה מצות ולעשות בהס כרצונו‬ ‫לבן גרתי‬ ‫עס‬ ‫לכן תאמרו‬ ‫בעדי‬ ‫טוב‬ ‫להמליץ‬
‫לחס ויין ישמח חייס‬ ‫ית' וזש׳׳ה שס לשחוק עושים‬ ‫כמו‬ ‫רק כגר‬ ‫הנני‬ ‫כלומר עס היצ״ה שנקרא נבל‬
‫והכסף יענה את הכל פי׳ לא מיבעי שראוי לבקש‬ ‫אנשי הארץ‬ ‫עס‬ ‫אינו עוסק‬ ‫שהגר בארץ נכריה‬
‫ממון שכמה‬ ‫יעשה ע״י‬ ‫מנות‬ ‫ברכה ממון שכמה‬ ‫אותס כ ך אינו עוסק עם‬ ‫מכיר‬ ‫איננו‬ ‫יען כי‬
‫בממון‬ ‫ה׳‬ ‫כע״ש יברכך‬ ‫מצות יעשה ע׳׳י ממון‬ ‫שומע לדבריו ועוד הנני בשפלות נמי‬ ‫היצ״ה ואינו‬
‫עיק מדרש שס אלא שראוי עוד לבקש ברכת ממון‬ ‫הנני‬ ‫נכריה‪ .‬גאחר עד עתה כלומר‬ ‫בארץ‬ ‫כגר‬
‫גס לתשמושי מצוה והוא כעין סעודת מצוה וכה׳׳ג‬ ‫מוכרח להתעכב פה עיד בהגלות הזה עד ט תה פי'‬
‫טובא וכמו כן היה ענין הנתינה שנהן יעקב אבינו‬ ‫לי שור פי' עשו‬ ‫עתה אקוס ואמר ה' ויהי‬ ‫עד‬
‫עשיותיו היה רק‬ ‫שבוודאי כל‬ ‫לעשו‬ ‫מ*ה המתנה‬ ‫יובן בפשטות שיש לי בור וחמור אבל הוכן כונתכס‬
‫ע' פ הציווי של המקום ‪.‬ב״ה כע׳׳ש בכל דרכך דעהו‬ ‫יהי׳ רק לר^וב׳ה להמליץ טוב בעדי בזה ישיש לי שור‬
‫בכתב אמת שנכתב בההורה כל הענין‬ ‫ונס הרפוס‬ ‫זה יוסןס הצדיק שנקרא שור וחמור זה יששכר חמור ג רס‬
‫אין חקר‬ ‫ופדות ה' נאמנה שכתורה עשה ולתבונתו‬ ‫וברא מזכה אבא צאן אלו בני ישראל שנקראים צאן‬
‫אפטר שלגס זה היה הכונה שיעשו אבות כן לבנים‬ ‫קדשים ועבד פי׳ המה עובדיס להקב׳׳ה ושפתה מלשון‬
‫שכמו ק יהיה בניו ניצולין מידי אדוס ע״י נהיגה‬ ‫סופש כל חדרי בטן כלומר ה מ ה חופשיס תחבולות‬
‫כסף‬
‫ע‬ ‫שלמה‬
‫אלקיס ופירש״י שהוא ענין חשיבות ובוודאי כן‬
‫הוא משמעות הקרא אמנם נראה שבלב־ו לא‬
‫כן יחשוב אלא דיבר לפניו יח״ש כיון שראה‬
‫שרצונו יח׳ ליתן המחנה נשאו לבו ליחן שבח‬
‫והודאה על זה ולחבב מאוד הנתינה הגס שממונו‬
‫חביב עליו מגופו שכבר בארנו שאדרבא זי‪:‬‬
‫החביבות שעל הממון צומח מ ב עבודת הקודש‬
‫נא ותרגומו כען פי׳ אס עכשיו מצאתי‬ ‫וז״ש‬
‫חן בעינץ אחר השנאה הגדולה שהיה בלבבך‬
‫וכרמז כאן שהיה יודע שאח׳יז יסזור השנחס‬
‫כמ״ש ועברתו שמרה נצח ולזה אמר מה מאוד‬
‫ראוי להודות לה׳ אחר השנאה הגדולה ועכשיו‬
‫מצאתי חן בעיניך ומפרש הענץ והוא כי טל‬
‫כן ראיתי פניך פי' פכים הוא הפנים של זעם‬
‫שהיה מן השנאה שבלב ומערש שזה היה כראות‬
‫עני אלקים עי' כאשר ראיתי מדח הדין ועכשיו‬
‫אחר השנאה הכה וחרצט והוא ע״ש רחמיו‬
‫יח׳ עכ׳ל ודעח״ח וטכל לומר ר״ח וס״ח של‬
‫כל העסוק גימ׳ השס אהי״ה וכ״ב אותיות‬
‫ההורה וע״ס י״ד מלוי הוי״ה באחורים ובאחורי'‬
‫של מלוי כלומר עבור שהיה מ ^יס ומחבר‬
‫כ״ב אותיות התורה עם ע׳׳ס ולכן היה שורה‬
‫עליו שמוח הרחמים והחסדים ‪:‬‬
‫א׳י וישלח יעקב מלאכים לפניו דהכה כתיב‬
‫אחה סחר לי מצר חצרנו * ונוכל לפרש‬
‫דרנה מי שעונה אמן ומכוין לשילוב הוי״ה‬
‫א״ד שגימ' אמן יוכל להכניע אח הס״מ וגם ליליי‬
‫הרשעה וח*פ מחנות שלה וגס יוכל להמתיק את‬
‫ש״ך ופ״ר דינים וגס יוכל להתעורר אח המלאך‬
‫הממונה על הפרנסה ‪ .‬אחת סתר לי מצר המה‬
‫ר״ת ם״מ חצרני רני ר״ח גימ' ש״ך פ״ר פלט‬
‫תסובבנו ריח גימ' ליל״י נס ריח ח״פ מחנות‬
‫שלה סלס גימ׳ הוייה א*ד ו ד' אותיות הוי׳ה‬
‫והנה נודע אשר אחר כל איש ישראלי הולכים‬
‫מלאכי שמירה להמתיק מעליו הדינים בהיותו‬
‫מטהר א״ע לפני הקב ה ‪:‬‬
‫וז״ש לעניו כלומר המלאכים אשר לפניו רצ״ל‬
‫לפני אותיות יעקב והמה גימ' יהויז קטי׳׳ה‬
‫עס‬
‫וי שלה‬ ‫תפארת‬
‫כ‪ qD‬כמ״ש תהליס מחרפס ברצי כ‪ qD‬ומר‪ v‬גס‬
‫להכניס סאמונה בלב בניו שעסידין להחזיר כל‬
‫הכם^ וזהב וכמ״ש ישעי׳ סחח הנחושת אביא‬
‫זהב וכו' וכעיש האל^ לך שלמה ומאחים‬
‫לנוטרים אח פריו וכה״א במדרש בענין זה‬
‫כל אוחן הדורוטח שנחן יעקב אבינו ע״ה‬
‫לעשו עחידין להחזירו למלך המשיח לפתיד‬
‫לבא וזה מרומז באמרו כי חנני אלקיס בממון‬
‫זה וכי יש לי כל פי׳ כל הנחינה הזה יש לי‬
‫שהרי הוא כפקדו; שעומד להחזיר לבעליו וכמו‬
‫כן היה הפנין בהשחחוואה שבע פעמים שלפנים‬
‫היה שהשחחווה לעשו ובאמח הוא לא כן ‪ T‬מ׳‬
‫ולבבו לא כן יחשוב ולא כוונחו היה להשתחווח‬
‫לפני המקום ב״ה ולהכניע א״ע פעם אחר פעם‬
‫וכן הוא במדרש א״ר חנינא בר יצחק לא זז‬
‫משסטח והולך משתטח והולך עד שהכניס מדת‬
‫הדין למדח הרחמים וענין שבע הביא המדרש‬
‫רמז מן משלי כי שבע יפול צדיק וקס ועכין‬
‫יפול הוא לשון נטיו כמו וחפול מעל הגמל‬
‫תרגומו ואחרכינח ולזה לא אמר וישתחו לפניו‬
‫שלא כן היא אלא וישתחוו ארצה הוא לשון‬
‫הכנעה וזה ידוע למי הגון הכנעה ואמר עד‬
‫גשחו עד אחיו והוא נגד מה שאמרו המלאכים‬
‫באנו אל אחיך אל עשו ופי׳ האלשיך ז״ל‬
‫שהחשובה היה שהנם שהוא אחיך הנה איננו‬
‫בבחי' אח אלא בבחי׳ עשי ולזה אמר‬
‫שכ״כ הועיל חפלחו עד שנשתנה בחירתו‬
‫ונסתלק בחי' הרע מאתו ונשאר בחי'‬
‫האחוה ואהבה וז״ש מלאכים א׳ הלא אח‬
‫פשו ליפקב פי׳ הלא נפשה אח עשו ליעקב‬
‫אחר כל השנאה שהיה לו פליו ופ״פ הנראה‬
‫לפיני האדם היה ראוי לאהוב אוחו פי״כ ולזה‬
‫אמר הקב״ה שאדרבא עי״ז ואוהב אח יעקב‬
‫כיון שכ״כ היה עחירחו גורס לשנות בחירת‬
‫עשו הרשע לזה הפסיק והתחיל פסוק אחר‬
‫ואמר ואח עשו שנאתי והוא שהשנאה לא היה‬
‫עי״כ אלא שהשנאה מתחלה וכאז כן עתה ובדרן‬
‫הזה אמר כי על כן ראיתי פניך כראות פני‬
 ‫שלמה‬ ‫וישלח‬
‫ע ם לבן גרתי ואחר עד עתה ר״ס חייב האד׳‬
‫לצמוד חורה עס דרך ארץ רק יעשה נר‬
‫ב א ת נכריה ויקבל עליו עול תורת משה רבינו‬
‫ונוכל לרמז ר״ת של הפסוק ויצו אותס ני מ'‬
‫נדר תרי״נ וס׳ת נימ׳ אהי״ה באחוריס וביודין‬
‫בההין באלפין ונס אהי׳׳ה פשוט בהכאה כלומר‬
‫בשביל שהיה נדר לקייס תרי״ג מצות יהי׳‬
‫שורה עליו שמות הרחמיס ההס ו‬
‫ה צי לני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו‬
‫פן יבא והכני אס על בניס ‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה אומרו אחי ונם עשו הא‬
‫היה די שיאמר מיד אחי או מיד עשו‬
‫והכה רש״י ז״ל מפרש לפי דרכו ע״ש נם קשה‬
‫אומרו ב׳יפ מיד והיה די שיאמר מיד אחי עשו‬
‫נס מ״ש והכני אס על בניס זה אין לו פי׳ כלל‬
‫כי היל״ל סן יבא והכני עס בני ביתי ;‬
‫ונו כ ל ל ת ת עז״ה דהנה יעקב היה מתירא‬
‫מאוד מן היצ״ס לבל יחנבר עליו ת״ו‬
‫שיפתה לבו לעבירה או שיפחה אותו לעשות‬
‫מצות ה׳ וזה נמי יהיה נעשה עבירה לבפך‬
‫כנודע ואז יהי׳ שורה עליו ח״י ש״ן ופ״ר דיניס וזה‬
‫שביקש מן הקב׳ה הצילני מיד מלת מיד הוא‬
‫מ׳ פעמים י״ד והוא עס אוס מ׳ נימ' ש׳ין‬
‫פ׳׳ר דינים אחי פי׳ שיעש' א״ע כאח לי לפתות‬
‫לבו לעשות מצות ובזה יהיה שורה עליו ח״י‬
‫ש״ך ופ״ר דיניס יען כי סוף דבר יהי׳ בעביר׳‬
‫ואמר ומיד עשו כלומר והן שיבא אלי בבחי'‬
‫עשו רצ״ל שיפחה לבו לעשות עביר׳ אז בוודאי‬
‫יהיה שורה הדינים ההמה ח״ו כי ירא אטכי‬
‫אותו אותו כמו אתו עמו כלומר אליו פי׳‬
‫מתירא אני להתחבר אליו אפי׳ כחוט השערה פן‬
‫יבא והכני א״ס ע״ל בני״ם ר״ת מפתה לעשות‬
‫מצות ה׳ אבל בסוף נעשה עבירה והנה בזה‬
‫יכה אותי עד מאוד ח״ו לכן אבקש מהקב״ה‬
‫להציל אותי מידו שיהיה לי לעזר ולסעד להתנכר‬
‫עליו כמ״ש לולא ה׳ בעוזרי לא היה יכול לו והנה‬
‫ר״ת של כל ה פ פ ק נימ' זאת ס״ת נימ׳ ד׳‬
‫מלוי‬
‫תפ ארת‬
‫עס האוסיוס ועמו גס המלאך יהו*( קנ‪1‬י״ה‬
‫והמה מלאכי רחמיס מלמדי זכוסס של ישראל‬
‫כנודע ושלם אוחס ללמד עליו זכוח לפגי הקב״ה‬
‫ולהציל אוחו מיד עשו הרשע נס אלו האוסיוח‬
‫שהמה לפני אוסיוס יעקב ע״ה גימ׳ השס אל‬
‫והשס ע׳יב באחורי' שהוא בעלמא דאצילוה‬
‫כלומר משם ירחמו עליו להציל אוחו מיד עשו‬
‫הי־שפ לבל ישלוש עליו לעולס וכן נזכה להתנברו'‬
‫היצר לעבוד אוחו י״ס אנס״ו ;‬
‫ב או״ א דהנה ראיסי באיזה ספר ששלח יעקב‬
‫שיאמרו האוחיוח שלפניו היינו לפני אוח‬
‫י' ס' ולפני פ׳ ס׳ נימ׳ א״ד עס האוחיוח ולפני‬
‫ק׳ צ' ולפני ב׳ א׳ נימ׳ הוי׳ה א״ד נס צ״א‬
‫וס״ש נימ׳ ען הכלול כמה שמוח כמבואר בפדיון‬
‫נפש שנוטלים ק״ס פרוטוח כמנין עץ נס האותיוס‬
‫של ל״ב פ׳ אלקיס דעובדא דברחשיח נמי מנין‬
‫ע| ואוחיוח שלפני עשו הוא אוחיוח סרה רצ״ל‬
‫מרמז כי יסיר עשו מיעקב שילך לדרכו ואמר עוד‬
‫ארצה שעיר מלח ארצה הוא לשון פיוס ורצון‬
‫כלומר אפייס אח עשו שיהיה לי מרוצה בשעיר‬
‫כמ״ש באוה״ח שמנין החשבון של המחנות הוא‬
‫כמנין שעיר ע״ש ואמר עוד שדה אדוס דהנ'‬
‫אמרו רז״ל כשברח יעקב שדה ארס ללק שלח‬
‫עשו אחריו אח אליפז נ ט להרגו רק בשביל‬
‫שאליפז נתנדל בחיקו של יצחק לא רצה להרנו‬
‫אלא ממון שלו נטל ממנו כדי לקייס ציווי‬
‫של אביו כי עני חשוב כמת והנה עשו אמר‬
‫יקרבו ימי אבל אבי ואסרנה את יעקב אבל‬
‫בחיי אביו לא רצה לצער את אביו וא״כ עכשיו‬
‫שיעקב חוזר אצל אביו והיה ירא עשו שיעקב‬
‫יספר לאביו מה שעשה אליפז בציווי של עשו‬
‫ונזל א ‪ r‬יעקב בשדה אדס ויהרוג עשו אח‬
‫יעקב כדי שלא יספר לאביו לזה שלח י ע ק ב ע׳י‬
‫המלאכי' שדה אדם היינו מה שעשה אליפז‬
‫בשדה אדס ומלת אדס הוא לשון שתיקה כמ״ש‬
‫ידום לה' כלומר רמז לו שלא יספר לאביו רק‬
‫ישתוק וידוס ‪:‬‬
‫עא‬ ‫שלמה‬ ‫וי ש ל ח‬
‫קדש עצמך מותר לך ותטהר אז נשמתך הקדוש׳‬
‫שלוחה לאדני ר״ת חייב אדם לומר שבשבילי‬
‫נברא העולם ואז יוכל להפיג דעת עפו אחי‬
‫ושאלך ר״ת יפתה אותך לעבירה ויעשה כאח‬
‫שידבר חלקלקות ואומר שמצוה אתה עושה נס‬
‫ר״ת של כל הפסוק נימ׳ דעת ונס תליסר מכילין‬
‫דרחמי כלומר מי שמשיג דעת פור' עליו תליסר‬
‫מכילין דרחמי נס ר״ת וס״ת של הפסוק נימ׳‬
‫ואוכל לבא בקדושה של מעלה‪:‬‬
‫וי קרא יעקב פס המקו׳ פניאל כי ראיתי אל קי‬
‫פנים כו׳‪ .‬ו הנ ה לכאורה קשה על מס‬
‫פס למקום ההוא וכי‬ ‫ולמה קרא יעקב‬
‫מה תועלת יש לו מזה ומה איכפת לו אס לא‬
‫היה פס למקוס ההוא נס יש לדעת למה כתב‬
‫סמס ויקרא יעקב שם המקוס פניאל ולמה לא‬
‫כתב פס המקום ההוא כמ״ש בפ׳ ויצא ויקרא‬
‫פס המקום ההוא בית אל ולמה לא כתב כאן‬
‫נמי מלח ההוא‪.‬‬
‫ו עו ד קשה אמרו כי ראיתי אלקיס פגים אל‬
‫פנים ותנצל נפשי ואין להבין מה החידוש‬
‫שאמר ותנצל כפפי וכי המלאך כאשר רואה‬
‫איזה אדם הורג אותו ח״ו בתמיה‪ .‬ונהפוך הוא‬
‫כי כאשר נראה מלאך אל אדם אז עושה לו‬
‫ע ת טובה כמו שמצינו בסגר נס באשת מנוח‬
‫שעשו להס טובות ולפי דרשות חכז״ל שהיה‬
‫שרו של עשו ניחא מה שאמר ותנצל נפשי אבל‬
‫לפי פשיטא של מקרא שאמר סתם כי ראיתי‬
‫אלקיס משמע מלאך סתס קשה‪.‬‬
‫ויש לפרש ש״ה בהקדם לפרש פסוק בסהלי׳‬
‫כ״ט ה׳ עוז לעמו יתן ה׳ יברן את עמו‬
‫בפלוס‪ .‬רל׳ד מה השייכות תחלת הפסוק לסוף‬
‫הפסוק כי לכאורה אין צהס קשרן כלל ונ ת ת‬
‫עז׳׳ה דהנ׳ חיוב כל האדס ללמד חכמת הקבל'‬
‫כמ״ש בזוה״ק פ׳ וישב דף קפ״ב ע׳׳א זז״ל‬
‫לעת צאת השואבות דההוא זמנא זמיכין למיקס‬
‫ולאחייא בקדמיתא מכל שאר בגי עלמא אימן‬
‫דשאבו מימי דאורייתא ישאבק בנק דאתעסקי‬
‫לשאבא‬
‫תפארת‬
‫מלוי הוי״ה כלומר בזאח יבא אהרן אל הקודם‬
‫כאפר הצדיק םה‪ 1‬א במי׳ אהרן מתפלל להקב״ה‬
‫ומכוין לד׳ מלוי הוי״ה אז יוכל לבא אל הקודם‬
‫להתפלל עבור העס להםפיע עליהס כל טוב‬
‫נס ר״ת וס״ת נימ׳ הוי״ה תרי״ג כלומר‬
‫כאפר מקיים תרי״ג מצות אז פורה עליו הוי״ה‬
‫פל רחמיס‪.‬‬
‫מי אמה‬ ‫כי יפנםך עפו אחי ופאלן לאמר‬
‫ואנה תלך ולמי תלה לפגיך‪.‬‬
‫ו ה נ ה כתבתי בפ׳ בראפית בר׳ה ויאמר הנספ‬
‫כו׳ אפר זה נגד הסלמה דבריס פצריך‬
‫האדם להסתכל בהס ע״פ היטב ונוכל לרמז‬
‫עוד בר״ת סל הפסוק הזה כי יפנםך עפו‬
‫אחי ופאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי‬
‫אלה לפניך נימ׳ תורה כלומר מי שמסתכל‬
‫באותן הפלפה דבריס יוכל לקיים כל התורה‬
‫כולה והכה האותיות שלישית נימ׳ רס כלומר‬
‫אז נתרומם קרנו עד למעלה ופס האותיות‬
‫נימ' רמ״ח עס האותיות וע״ה ועיקר התורה‬
‫המה רמ״ח עשה יען כי מי שמקיים את רמ״ח‬
‫עפה מסתמא הוא נזהר מן פס״ה ל״ת והנה‬
‫ס״ת צימ׳ א»ס כלומר אפילו כשהוא במדרג׳‬
‫היושר גבוה עכ״ז יאמר אפס לי פי׳ עדיין‬
‫יש לי חטאים לתקן אותס ועס האותיות וע״ה‬
‫נימ' משה כלומר הצדיק שהוא בחי׳ מפה יוכל‬
‫להתעורר את לבבו בקרבו לכל אלה ונוכל‬
‫לומר ר״ס פל כל הפסוק נימ׳ מתרי״ג ס״ת‬
‫גימ׳ בהכאה ובכפל ובמספר הקדמי וד׳ מלוי‬
‫הוי״ה באסורים והפס אהי״ה בהכאה ותליסר‬
‫מכילין דרחמי כלומר מתרי״ג מצות ‪ 9‬י׳ כאשר‬
‫יקיים את תרי״ג מצות המורה אז שורה עליו‬
‫שמות הרחמים ותליסר מכילין דרחמי וכן‬
‫נזכה לחסד ולרחמים ולרצון אמן גס״וז‬
‫ו א מ ר ת לעבדך ליעקב מנחה הוא ר״ת כולם‬
‫יקיימי מאמר חכמים הקרופיס תסתכל‬
‫בשלשה דבריס ואין אתה בא לידי עבירה רק‬
 ‫שלמה‬ ‫וי ש ל ח‬
‫ה ‪p‬ב״ה על מה שבי‪p‬ש הראני נא אח כבודך‬
‫והשיב לו הקב״ס לא חוכל לראוח פני גי לא‬
‫יראני האדם וחי ובא בפירושו חכז״ל לא יראני‬
‫האדם ולא אף סחי רמז למלאכי השרח כי‬
‫מהוחו ויחודו לא ישיגו על החכליח עכ״ל הרי‬
‫מכאן איך כי עיקר החכליח של אדם הוא רט‬
‫להחבונן בעסקי סודוחיה לבא על הפכימיח‬
‫הסורה ואז נעשה לו הסורה ללבוש וגם אז‬
‫יודע איך להחפלל לפני הקב״ה ולכוין כוונח‬
‫החפל׳ והחור׳ הוא הלבוש של הקב׳׳ה כמבואר‬
‫בספרי הקבל׳ ולכן בהיוח נס האד׳ מחלבש‬
‫בה אז אורייחא וישראל וקוב״ה חד חוא ואז‬
‫יוכל להתברך מהקב״ה בכל מיני ברכוח והנה‬
‫מלת בשלום הוא אותיות מלבוש‪.‬‬
‫ת״ ש ה' עוז לעמו יתן כלומר באהבתו לעמו‬
‫ומהו‬ ‫נתן להם השורה‬ ‫ישראל‬
‫האהבה ומסרב ה׳ יברך אס עמו כלומר‬
‫עבור זה יוכל לברכם יען כי נעשו חד ואמר‬
‫בשלו׳ כלומר כשנעשו מלבוש מן הסור׳ כהנ״ל‬
‫אז נעשו חד ומחברכין בכל מיני השפעות טובות‪.‬‬
‫וכע״ ש בזוה״ק בהאי פרשה דף קס״ח וז׳׳ל‬
‫זכאן אינו; ישראל דקוב״ם איתרעי בהו‬
‫ויהיב לון אורייתא דקשוט בגין למזכי בה‬
‫לחיי עלמא דנל מאן דאשתדל באורייתא קוב״ה‬
‫משיך עלוי חיין עלאין ואעיל ליה לחיי עלמא‬
‫דאסי דכתיב )דברים ל׳( כי הוא חייך ואורך‬
‫ימיך וכתב שם ל״ב ובדבר הזה חאריכו ימים‬
‫חיין בהאי עלמא וחיין בעלמא דאתי עכ״ל‬
‫וטכל לומר מהו אשתדלותא באורייתא היינו‬
‫להשתדל ולבא לפנימיס התורה ואותו האדם‬
‫נקרא משתדל באורייתא‪.‬‬
‫ו ע ת ה כחזיר לפרש הפסוק בטוב טעסודעס להנה‬
‫הקב״ה נקרא מקום כי הוא מקומו של‬
‫עולם וגס שס הוי״ה בכפל גימ׳ מקום כנודע‬
‫מספרי ק׳ והנה יעקב אע״ה למד אצל שם ועבר‬
‫וידע פנימיות התורה וידע אין להתפלל לפני‬
‫אדון כל וז״ש שם המקו׳ רצ״ל המקום ברוך הוא‬
‫פניאל‬
‫תפארת‬
‫לשאבא מימי דאורייחא ואחסקפי באלנא לחיי‬
‫ואיגון יפ‪p‬ו‪ j‬בקדמיחא דאלנא דחיי גרמא לון‬
‫דיקומין בקדמיחא כמה דאחמר ובנוח אנשי‬
‫העיר יוצאח מי יוצאס כד״א ישעי' כ״ו ואלז‬
‫רפאים חפיל סמינא ארעא למפלט מנה כל‬
‫רוחין דאיכון בנוה ועד״כ יוצאח לשאוב מים‬
‫ל‪p‬בל נשמחא ול ‪p‬בלא לה כדקא יאוח מחקנא‬
‫מאסרה כד ‪p‬א חזי והיה הנערה אשר אומר‬
‫אליה הטי כדך ואשח בנין דהא אחמר דכל‬
‫איכון נשמחין דעלמא דאח ‪p‬י•מא בהאי עלמא‬
‫ואשסדלו למיכדע למריהון ברזא דחכמסא עלייה‬
‫איהו סלטח ואח‪p‬יימח בדרגא עלאה על כל אינון‬
‫דלא אסדב‪p‬א ולא ידעו ואינון אח‪p‬יימין‬
‫ב ‪ p‬דמי‪D‬א ועל זה פירוש במ‪p‬דש מלך וז׳׳ל‬
‫בד״ה זימנין למי‪p‬ם ולאחיי וכו׳ פירוש לעחיד‬
‫לבא אמר מחי איז ישראל קידמין להמון עס‬
‫ובעלי ‪p‬בלה ‪p‬ודמין לשאר ח״ח וז׳׳ש ואשחדלו‬
‫למינדע למריהון ברזא דחכמחא עכ׳׳ל והנה‬
‫הסורה נ‪ p‬ראח עוז כנודע וכל מי שלומד‬
‫מחברן בכל מיני ברכוח מן ה‪p‬ב*ה אבל‬
‫אימחי מחברך כאשר עושה עצמו לבוש מן‬
‫מחורה ולומד אוחה באמח לשמה ומחלבש‬
‫א׳׳ע בהחורה יומס ולילה לא ישטח‪ .‬ואיך יוכל‬
‫האדם לסחלבש א^ע בהחורה זה ר‪ p‬כאשר‬
‫יעיין ויעסוק בהפנימיוח של חורה להבין אוחה‬
‫עכ״פ ממט מזעיר פ״ד ה ‪p‬בלה כמ״ש דוד‬
‫הע*ה גל עיני ואביטה נפלאוח מחורחך זה‬
‫נמי קאי על הפנימיוח הסורה שזה דברים‬
‫נפלאים‪.‬‬
‫כ ע״ ש הרשב״א על מסכח טוכם דף כ״ח וזיל‬
‫גם המלאכים החאוו שחנסן להם החור׳‬
‫ובאמח לא ללמוד הלכוח שחיטה וטריפוח‬
‫ואכילח מצה ומניעח אכילח דברים אבר חיעב‬
‫הקב״ה רק לדברי׳ המופלאי׳ הרמוזי׳ והנרכבי׳‬
‫בהם שאך מלאכי השרח לא ישיגו אוסן והוא‬
‫שכחב לא ידע אסש ערכה ולא חמצא בארן‬
‫החיים והחיי׳ רמז למלאכי השרח ו מ א שהשיב‬
‫עב‬ ‫שלמה‬ ‫וי״לח‬
‫מעל עלמא ולא אתמשך לתתא והיינו רזא‬
‫דכתיב והיו למאורות עכ״ל ‪:‬‬
‫ו ה נ ה המאמר הזה בהשקפה ראשונה לכאורה‬
‫הוא מקושי הבנה ‪:‬‬
‫ונוכל לפרש עז״ה דהנה כל ארס צריך להאמין‬
‫בהקב״ה אפילו בעת אשר שורס עניו‬
‫דינים ח״ו נמי צריך להאמין ולבמוח בה׳ שזהו‬
‫רק למובתו כמ״ש מפי עליון לא תצא הרפות‬
‫וכמ״ש לעיל כמה פעמי׳ יען כי הקב׳׳ה ברא‬
‫את העולם רק להימיב לבריותיו אכן לפעמים‬
‫מנסה הקב״ה את האד׳ לראות אס יעמוד בנסיון‬
‫ובהיות האדם מקבל עליו דין שמיס באהבה‬
‫ומברך על הרעה כשס שמברך על המובה אז‬
‫אפילו מה"ד נכנע מפניו ומסכים אך הוא‬
‫לעשות עובה להאיש ההוא ואז נמתקין ‪ .‬ג ס‬
‫הב׳ פעמים אלקי׳ לעובדא דבראשית ואיתא‬
‫בזוה׳׳ק זכור הוא על מצות עשה שמור הוא‬
‫על מצות ל״ת ונוכל לומר מלת זכור גימ׳ ד׳‬
‫מלוי הוי״ה ע״ה ושמור במלוי עס האותיות‬
‫גימ׳ ותמתיק ל״ב עם התיבות כאשר תתפלל‬
‫לכוין בד׳ מלוי הוי״ה אז תוכל לסמתיק ל׳׳ב‬
‫ס׳ אלקי׳ דעובדא דבראשית ‪:‬‬
‫ועפ״ז נוכל לתרץ הפסוק בם׳ יתרו ויאמר‬
‫משה אל העס אל תיראו כי לבעבור‬
‫נסות אתכ׳ בא אלקי׳ ובעבור תהיה יראתו‬
‫על פניכ׳ לבלתי תחעאו ופירש״י על מלת נסות‬
‫לשון הרמה וגדולה ‪ .‬וקשה מי הכריח רש״י‬
‫ז״ל לפרש לשון הרמה וגדולה ומדוע לא אמר‬
‫כפשוטו לשון נסיון גס קשה למה אמר האלקי׳‬
‫בה׳ הקודמת ולפ׳׳ד יובן היעב כי כך אמר‬
‫להס משה אל תיראי פי׳ אפילו אס לפעמי׳‬
‫יהי׳ שורה עליכ׳ דיני׳ נמי אל תיראו כי‬
‫לבעבור נסות אתכ׳ בא האלקי׳ כלומר אותן‬
‫ה׳ גבורות אלקי׳ באו רק לנסות אתכ׳ לראות‬
‫אס תעמדו בנסיון כלי להימב אתכ׳ באחריתכ׳‬
‫ולזה פירש״י לשון הרמה וגדולה רצ׳׳ל אס חעמדו‬
‫בנסיון של ה׳ גבורות אז גס השס אלקי' שהוא‬
‫דין נמי יסכיס למה״ר להרים ולגדל אתכם וז״ש‬
‫ובעבור‬
‫תפארת‬
‫סניאל היינו פני אל כלומר קרא בתסלתו להמקו׳‬
‫ב״ה ככוונת סלב ועלה בתפלתו עד עולם עליון‬
‫וזהו פני אל כלומר פנימיות של אל שהוא‬
‫חסד ואמר כי ראיתי אלקי׳ פנים אל פנים‬
‫רצ״ל עבור שראיתי אלקיס פניה אל פנים‬
‫סיינו פנימיות הבוב״ה כמ״ש עין בעין נראה‬
‫אתה ה׳ ועבור זה ותנצל נפשי פי׳ עבור זה‬
‫ניצול נפשי מיד עשו והגס כי ע דין לא הים‬
‫ניצול אז יען כי היה אז מרס בואו אל עשו‬
‫אבל במראה הנבואה ראה כאספקלריא המאירה‬
‫כאלו כבר ניצול מידו של עשו ולכן אמר הלשון‬
‫עבר כאלו כבר היה כן ‪ .‬ונוכל לרמז ותנצל‬
‫נפשי ר״ת וה׳ פותח שערי תפלה להציל נפשות‬
‫צדיקים נפשות ישראל אבל העיקר שיהי׳ בעניוו׳‬
‫ובשפלות ואז ה׳ שומע בקולו ונוכל לרמז ותנצל‬
‫נפשי בא״ת ב״ש גימ׳ עקב כלומר עקב ענוה יראת‬
‫ה׳ ‪:‬‬
‫וי א מ ר יעקב אל גא אס נא מצאתי חן בעיניך‬
‫ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי‬
‫פניך כראות פני אלקי׳ ותרצנו •‬
‫ו ל כ או ר ה קשה למה כפל לשונו לומר אל נא‬
‫אס נא היה די שיאמר אס נא‬
‫מצאתי חן בעיניך כו׳ גס מלת פני ומלת פניך‬
‫נמי מיותרי׳ המה כי היה די שיאמר כי על‬
‫כן ראיתי אותך כראות אלקיס ותרצנו ‪:‬‬
‫ו א ת ה ל כ ה בהרחבה לתרץ במוב מעס ודעת‬
‫ובמרס כל נפרש המאמר הזוהר‬
‫בהקדמת בראשית דך י״ב עי׳א ‪ .‬פקידא‬
‫רביעאה למינדע דה׳ הוא אלקי׳ בד׳א וידעת‬
‫היוס והשבות אל לבבך כי ה׳ הוא אלקיס ‪.‬‬
‫ולאתכללא שמא דאלקי׳ בשמא דה׳ למינדע‬
‫דאינון חד ולית בהי פרידא והיינו רזא דכתיב‬
‫יהי מאורות ברקיע השמי׳ להאיר על מארץ‬
‫למהוי תרין שמהן חד בלא פרידא כלל להתכללא‬
‫מארת חסר בשמא דשמי׳ דאינון חד ולית‬
‫בהו פרידא כו׳ וכד תדע ב״נ דכולא חד‬
‫ולא ישא פרידא אפילו האי סמ׳א יסתלק‬
 ‫שלמה‬ ‫וישלח‬
‫שזהו טל הארן מתחת אס״ה תקבל באהבה‬
‫גמורה כאלו אתה טל במתי הצלחה טד‬
‫לשמים וזס בשמי׳ ממטל וכאשר כן תאמין‬
‫באמונה שלימה אז אין טוד כלומר לא יהיה‬
‫טוד טליך שוס דיני׳ יטן כי ילכו מאתך כי‬
‫הקב״ה ירח׳ טליך ויטשה לך חסדי׳ מגולים‬
‫ואמר טוד שס ‪ ,‬לאסתכלא שמא דאלקי׳ בשמא‬
‫דה׳ למינדט דאינון חד ולית בהו סרידא סי׳‬
‫כהנ״ל בין לטוב ובין לביש יודה וישבח להקב״ה‬
‫והיינו רזא דכתיב יהו מאורות ברקיט השמי׳‬
‫להאיר טל הארץ כלומר כאשר ח״ו יהיה במדרג׳‬
‫תחתונה יאיר לו כ״כ כאלו היה טל במתי‬
‫ארץ בהצלחה טד לשמים וז״ש כד תדט ב״נ‬
‫דכולא חד ולא יש וי פרודא אז אפילו סט״א‬
‫יסתלק מטל טלמא ולא אתמשיך לתתא כלומר‬
‫לא אתמשך טוד לתתא להיות טוד מטונה‬
‫ומדוכה ביסורין אלא יסלה למטלה כי אז גס‬
‫מה״ד יסכיס לרחמים ‪:‬‬
‫וז״ש ויאמר יטקב אל נא אס נא תיבת אל‬
‫נא טס המותיו׳ גימ׳ מלקי׳ אס נא גימ׳‬
‫הוי״ה א״ד ט״ה והוא אמן ר״ת אל מלך נאמן‬
‫כלומר נאמן הוא בטל מלאכתיך שישלם לך שכר‬
‫פטולתיך וכה אמר יטקב לטשו אל נא אס‬
‫נא סי׳ בין שתלך טמי בחסד וברחמים ובין‬
‫הוא בטיני כאלו‬ ‫שתלך טמי בדיני׳ הרי‬
‫מצאתי חן בטיניך ואמר כי טל כן ראיתי‬
‫סניך סי׳ אסילו אס אראה סניך הוא הסניס‬
‫של זטס הרי זה יחשוב אצלו נמי כראות‬
‫סני אלקיס סי׳ כראות הסניס של זטס של‬
‫אלקי׳ וטכ״ז ותרצנו הנני מקבל ברצון הטוב‬
‫יטן כי הנני מקבל הכל באהבה כי חנני‬
‫אלקיס סי׳ אצלי נחשבלחנינה אסילו מן‬
‫השם אלקיס יטן כי הנני מאמין בהקב״ה‬
‫שהכל הוא רק לטובה וטבור זה חנני אלקי׳‬
‫נמי מסכים‬ ‫כלומר אסילו השס האלקיס‬
‫לטשות לי חנינה יטן כי אני מקבל הכל‬
‫באהבה גמורה והנה הצדיק נקרא כל כי הוא‬
‫כרכא דכולא ביה ומבואר בש״ס סוף מסכת‬
‫טוקציס‬
‫תפארת‬
‫ובטבור תהיה יראתו טל סניה׳ לבלתי תחסאו‬
‫סי׳ אסי׳ כשתהי׳ יראתו טל סניה׳ היינו הדינים‬
‫אס׳ה אל תחטאו לבטט ביסורין אלא תקבלו‬
‫באהבה וסי׳ לנסות טל שני אוסני׳ ‪:‬‬
‫וכ ע״ ש הוד והדר לסניו טוז וחדוה במקומו‬
‫ונוכל לומר מלת לסניו ט״ה גימ׳ הוי״ה‬
‫א׳׳ד אלקי׳ ו‪ 1‬ה המתקת הדיני׳ ונטשה מ‪1‬נ; הוד‬
‫והדר ‪ .‬טו‪ 1‬טס האותיות גימ׳ אלקיס כלומר‬
‫במקום השם אלקי׳ שהוא דין בא חדוה במקומו‪:‬‬
‫וכ ה״ א בס׳ ויחי מאל אביך ויטורן ואס שדי‬
‫ויברכך ברכות שמיס מטל ברכות תהום‬
‫רובצת תחת ברכת שדים ורחם כלומר בין‬
‫שאתה בגודל הצלחה טד במתי שמיס וזה‬
‫ברכות שמיס מטל ובין שאתה ח״ו במדרגה‬
‫התחתונה שזה רובצת תחת הכל יהיה נחשב‬
‫לך לברכות בשוה ותתן תודה להקב׳׳ה טל הכל‬
‫וזהו שסירש״י טל ברכת שדים ורחם )ברכתא‬
‫דאבא ודאמא( ונודט כי אבא הוא חסד ואמא‬
‫דין כלומר בין שיהי׳ שורה טליך חסדי׳ ובין‬
‫שיהי׳ שורה טליך דיניס ח״ו הכל יהי׳ נחשבי׳‬
‫בטיניך רק לחסד ולרחמים ולברכות ולכן‬
‫מאותיות שלסני אותיות אלקי׳ הוא ר״ת אין‬
‫כל דבר טוב לכתחילה גס ר״ת כל איש טוב‬
‫לבטל דיני׳ גס האותיות אלו בא״ת ב״ש גימ׳‬
‫ש״ך וס״ר כלומר שנמתקין הש״ך וס״ר דיני׳ כאש ר‬
‫מקבצ באהבה גס טשו האותיות שלסניו ר״ת‬
‫ס׳ ריבוי האותיות גס בגימ' סרה כלומר שהוא‬
‫סרס מן ס׳ ריבוי האותיות גס מלת משו ר״ת‬
‫טושה שמיס וארן האותיות שלאחר אלקיס‬
‫ואז משיג כל נון בינה גס האותיות האלו בא״ת‬
‫ר״ה ב״ש המ׳ חותיות שיסלט כלומר כאשר יקבל‬
‫הכל באהבה אז יפלט וניצול מן הדינים ;‬
‫ו ע ת ה נסרש את המאמר בזוה״ק הנ״ל למינדט‬
‫ד״ה הוא אלקי׳ כלומר מה שהוא אתה‬
‫בחי׳ דין יצטרך לידט ולבטוח שזה נמי רחמי׳‬
‫גמורי׳ וז״ש רדטת היום והשבות אל לבבך כי‬
‫ה׳ הוא אלקי׳ בשמים ממטל וטל הארן מתחת‬
‫אין טוד סי׳ אבילו כשתהיה בדרגא התחתונה‬
‫עג‬ ‫שלמה‬
‫יעקכ‬
‫אכן נראה לי לפרש עפ״י דרכי המוסר דהנה‬
‫נודע כשכא היצ״ס לפתות לכות בני‬
‫אדס לעבירה ח״ו צריך האדם לזכור א׳׳ע‬
‫אז כיוס המיתה וגס יזכור לסיצ׳׳ה נמי שהקב׳׳ה‬
‫ישפונו אותו על זה שמפתה את לבו לעבירה‬
‫כמ״ש עתיד הקב״ה לשפוס את סיצ׳׳ה וגס‬
‫כל אדס צריך לכקש עזר ותרופה מהקב״ס‬
‫להושיע לו נגד סיצ״ה וזה הבא לסהר מסייען‬
‫לו כי זה הוי איתערותא דלתחא ואז איתער‬
‫גס לעילא לעזור לו מול היצ״ה ‪:‬‬
‫וז״ש ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך כלומר‬
‫היצ״ס אומר לאדם נסעה ונלכה למלחמה‬
‫ואלכה לנגדך לפתות לבך לעבירה ולפי דעתי‬
‫זה שפירש׳׳י עשו אמר ליעקב נסע מכאן כלומר‬
‫היצ״ה אומר לאדם שהוא בחי׳ יעקב נסע‬
‫מכאן היינו מדרך הסוב ונלך אחר תאות הלב‬
‫ואז צריך האדם לבקש רחמים מאת הקב׳׳ה‬
‫להושיע לו נגדהיצ״ה הזה וז״ש ויאמר אליו פי׳ הצדי׳‬
‫אומר להקב׳׳ה אדוני יודע כלומר אתה ה׳ יודע כי‬
‫ילדים רכים פי׳ היצ״ס שנקרא ילד מסכן עדיין‬
‫רך הוא יען כי הוא כא אל אדם לשלש עשרה שנה‬
‫ולכן עדיין רך הוא והצאן היינו ישראל הנקראים‬
‫צאן קדשים והבקר פי׳ המה מבקרים מעשיהם‬
‫בכל עת עלות כלומר כדי שיהי׳ להס עליינז‬
‫עלי פי׳ עלי מוסל הדבר להחזירם למוסב שאני‬
‫הצדיק ודפקום יוס מלשון קול דודי דופק‬
‫ומלשון כפותח שער לדופקי בתשובה יום זה‬
‫יוס המיתה אחד זה יחידו של עול‪-‬ס ומתו כל‬
‫הצאן זהו ישראל כלומר כל ישראל דופק בהס‬
‫לבס ליחודו ש׳׳ע כשמזכירים א״ע ביום המיתה‬
‫שעתידים ליתן דין וחשבון לכן אבקש ממך‬
‫יעבור נא אדוני לפני עבדו כלומר מי שרוצה‬
‫לעבוד אותך תעבור אתה לפניו לעזור לו ואז‬
‫ואני אתנהלה לאסי לרגל היינו כפי הרגילות‬
‫המלאכה אשר לפני‪ .‬פי׳ אוכל להחזירם למוסב‬
‫לאס לאס ולרגל הילדים פי׳ כפי הרגילות‬
‫של היצ״ס סנקרא ילד מסכן עד אשר אבא אל‬
‫אדוני‬
‫וי ש ל ח‬ ‫תפארת‬
‫עוקצים עתיד כקב״ה להנחיל לכל צדיק וצדיק‬
‫ש״י עולמות שנאמר להנחיל אוהכי יש וזס‬
‫שאמר לעשו וכי יש לי כל כלומר אני הצדיק‬
‫ויהיה לי לעוה״כ ש״י עולמות ולכן איני מתירא‬
‫ממך לא בעוה״ז ולא כעוה״כ גס נוכל לומר‬
‫מלת פני ר״ת נוכח פני ה׳ כלומר תמיד‬
‫תהיה רק נוכח פני ס׳ היינו השס הוי׳ שהוא‬
‫רחמים ‪:‬‬
‫ו ע ל דרך הוה נוכל לפרש הפסוק כתהלים‬
‫אשרי שאל יעקכ כעזרו שכרו על ה׳‬
‫אלקיו‬
‫ו ק ש ה למה אמר יעקכ ולא יצחק או אכרהם‬
‫ולפ״ד יוכן כי אל הוא חסד גמור כלומר‬
‫אשרי לאיש שיש לו תמיד חסד כמו שהיה‬
‫ציעקכ אע׳׳ה תמיד חסד מן הקכ״ה ומפני‬
‫מה היה לו תמיד חסד ומפרש שכרו על ה׳‬
‫אלקיו רצ׳ל אפילו שהיה לו לפעמים כחי׳ דין‬
‫הכאה מפאת אלקים אעפ״כ שכרו על ס׳ שהיס‬
‫לו כנוחון שזהו רק חסד גמור ועכור זה הכעחון‬
‫עשה לו ד׳ רק חסד ככל עת ועת ונוכל‬
‫לרמז כספסוק דהנה ר״ת של כל הפסוק גימ׳‬
‫אדני כאחוריס והשם אלקיס כמלוי יודין‬
‫וכמספר הקדמי עס שלשה כללות השמות‬
‫וע״ה וזהו דינים וס״ת עולה הוי״ה כהכאה‬
‫וכמספר הקדמי וד' מלוי הוי׳׳ה והשם אהי״ס‬
‫פשוס וכאחוריס כיודין כההין כאלפין וכהכאס‬
‫וזה רחמים לרמז כי הדינים נהפכו לחסדים‬
‫גס נוכל לרמז אל נא אס נא כא״ת כ״ש‬
‫גימ׳ עשה חסד לאהכי ולשמרי מצותי עס‬
‫האותיות ‪:‬‬
‫וי א מ ר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ויאמר‬
‫אליו אדוני יודע כי הילדים רכים‬
‫כו׳ ‪:‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה מדוע כתכ סתם ויאמר‬
‫ולמה לא כתכ ויאמר עשו כמ״ש כהפסוקיס‬
‫מקודמים ויאמר יעקכ ויאמר עשו גס למה‬
‫כאמירת יעקכ כתכ ויאמר אליו ולמה לא‬
‫כתכ סתס ויאמר יעקכ ככתחילה שכתכ ויאמר‬
‫יח‬ ‫תפארת שלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫וישלח‬
‫וצטיריס כשנים וגס הצאן היינו כלל ישראל‬
‫הנקראים צאן קדשים והכקר פי׳ מה שהמה‬
‫מבקרים ומפשפשים כמפשיס פלות כלומר‬
‫כדי שיהי׳ להם טליה לכא לחכמה פלאה זה‬
‫מוטל פלי להתפורר לככס כדי שיכואו למדרגה‬
‫זו לטשות תשוכה וזהו ודפקיס מלשון הפותח‬
‫שפר לדופקי כתשוכה וכמו שפירש׳׳י כלומר‬
‫הנני »חויכ ליתן להם התפורות כלככס שיהי׳‬
‫דופקי כתשוכה יוס אחד ומתו כלומר כל יום‬
‫ויום יהי׳ נחשכיס כפיניהס כאלו זה יום אחד‬
‫לפני מיתתם ולטשות תשוכה כמ׳׳ש כפ״א שוב‬
‫יום אחד לפני מיתתך‪ .‬כל הצאן פי׳ כל ישראל‬
‫יכואו לאותה המדרגה לכן אכקש מן סקכ׳׳ה‬
‫יטכר נא אדוני לפני עכדו כלומר שיטכור טל‬
‫פשט כמ״ש פוכר טל פשט ואני אתנסלה לאטי‬
‫סי׳ אתנהלה את כלל ישראל גס אתנסלה לאטי‬
‫ר׳ת אשמיט תפלתם לפני הכורא המטהר‬
‫נשמת ישראל להמשיך אליהם טוכות גס‬
‫אתנהלה לאטי אתנהלה את כלל ישראל לאט‬
‫לאט טד שיכוא לנון שפ״כ וזה לאטי גימ׳ נון‬
‫שט״כ לרגל המלאכ״ה גימ׳ מאה טם הכולל‬
‫כלומר ארגיל אותם שיכרכו מאה כרכות ככל‬
‫יום ויום בכונת הלכ נם הוא גימ׳ מאה ואחד‬
‫פי׳ אשנה להס פרקם מאה פ׳ ואחד גס‬
‫לרגלי ר״ת להמשיך רחמים גמורים לישראל‬
‫גס לרגל כא׳׳ת כ״ש גימ׳ גמר כלומר שיגמרו‬
‫כל התורה גס טס האותיות ופ״ה גימ׳ רמ״ח‬
‫כלומר שיקיים את כל רמ׳ח טשה שהוא טיקר‬
‫התורה גס המלאכה ר׳ם לעבוד את מלך‬
‫המלכים כל הימים אשר לפני פי׳ זה מוטל‬
‫לפני לטשות זאת ולרגל הילדים כלומר ולהרגיל‬
‫נם הילדים כמצות ומטש״ט טד אשר אבא אל‬
‫אדוני שטירה פי׳ אכיאס אל פבדות אדוני‬
‫שפירה ר״ת שאתה המשפיט רחמים טל ישראל‬
‫כלומר שיהי׳ להם בטחון רק בך כמ״ש כי בך‬
‫לבד בטחנו ואתה המשפיע להם כל טוב ואל‬
‫יאמר כוח• וטוצס ידי גם ר׳׳ת ום'ת של כל‬
‫הפסוק ויאמר אליו גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה בהכאה‬
‫כלומר‬
‫תפארת‬
‫אדוני שטירה פי' מד אשר אטאס למבדומ‬
‫הבוב״ה שטירה ר״ת השגת ש״ט ימשוך רחמ*ס‬
‫כלומר כמה שישיג ש׳ט נהורין יוכל להמשיך‬
‫רחמים גס אתנהלה בא״ת כ׳׳ש ט״ה גימ׳ תורה‬
‫כלומר ינהל מס״י התורה ואז טוכ לו כזה וככא‬
‫ויאמר טשו זם היצ״ה אציגה נא טמך מן הטס‬
‫אשר את• כלומר מפתח טל לככו למשות טוכ‬
‫גזגס הוא יטזור לו לטכדות הכוכ״ס וזה טמך‬
‫פי׳ כאשר ממך כלככך למשות טוכ גס אני‬
‫אטזור לך כזה ויאמר פי׳ הצדיק השיכ למה‬
‫זה כלומר למה לי זה רק מוט‪ 3‬אמצא חן‬
‫כפיני אדוני פי׳ בפיני כקכ״ס וישכ גיוס ההוא‬
‫טשו לדרכו שטירה כלומר יוכל לטשות תשוכה‬
‫כשמזכיר א׳׳ט כיוס הרט ההוא היינו יוס המיתה‬
‫מלת וישכ הוא לשון תשוכה ואז טשו לדרכו‬
‫שפירה פי׳ היצ׳׳ה הולך ממנו לדרכו שמיר״ה‬
‫ר״ת טתיד הקכ׳׳ה שישפוט יצר רט ואז יטקכ‬
‫זה הצדיק נסט כלומר נוסט ככל פטם למדרגה‬
‫היותר גכוה סכותס כלומר כדי לסכך ולמגין‬
‫טל כל ישראל להושיטס כטת צרה ולהמשיך‬
‫טליהס רחמיס וחסדים גס ר׳׳ת וס״ת של‬
‫הפסוק ויאמר נסטה כו׳ גימ׳ שלג כלומר שיהי׳‬
‫ליכון טונות כשלג כמ״ש אם יהי׳ חטאיכם כשני׳‬
‫וכן כזכה לליבק טונותולחסד‬ ‫כשלג ילכינו‬
‫ולרחמים אנס׳ו ‪:‬‬
‫וי א מ ר אליו אדוני יודט כי הילדים רכים כו׳‬
‫יפכר נא אדוני לפני טכדו כו׳ ‪:‬‬
‫ו ק ש ה אומר הילדים רכיס והצאן והכקר כו׳‬
‫ולמה מסיים ומתו כל הילדים והצאן‬
‫והכקר ‪:‬‬
‫ואפ׳׳ל טז״ה דהנה יטקכ אכינו ט״ה דיכר אל‬
‫פשו אכן מחשכתו היה כאמת רק להקכ׳׳ה‬
‫ולכקש מלפניו טל פמו ישראל כי היה צדיק‬
‫סדור ורצה להשפיט להם חסד ורחמים ‪:‬‬
‫וז״פ ויאמר אליו היינו להקכ״ה כהנ״ל אדוני‬
‫כי הילדים רכים והצאן‬ ‫יודט‬
‫כלומר הילדים אשר טדיין המה רכים‬
‫עד‬ ‫שלמה‬
‫שאין אומרים בהם תחנה כהנ״ל הנני מוצא‬
‫חן בעיני הקב״ה וישב ביום ההוא כלומר‬
‫יעקב עשה תשובה ביום ההוא ועבור‬
‫זה עשו לדרכו שעירם כלומר הולך ממנו‬
‫היצ״ה והולך לו לדרכו ונכנע מפניו עד לארן‬
‫וכן נזכה לבעל היצ״ס מכל וכל אמן נס׳׳ו ‪:‬‬
‫ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות‪ .‬דהנה‬
‫כל אדם צריך לעשות א׳׳ע בית להקב״ה כדי‬
‫שיוכל להשרות שכינתו בקרבו כמ״ש ועשו לי‬
‫מקדש ושכנתי בתוכם ופרש״י יעשו בית‬
‫קדושה לשמי‪.‬‬
‫ו אי ת א בזוה׳׳ק מאן דנער ברית זכה למלכא‪.‬‬
‫ונו כ ל לבאר זאת לפ״ד דהנה ברית‬
‫נקרא י׳ עלאה וסנה י׳ במלוי‬ ‫קודש‬
‫גימ׳ עשרים והוא גימ׳ כתר וזה מאן דנער‬
‫ברית זכה למלכא היינו לכתר כתרה של תורה‬
‫ונוכל לפרש עוד לפ׳ד זכה למלכא היינו למלך‬
‫מההקב״ה כלומר שיוכל להשרות שכינתו בקרבו‬
‫וגם מבואר בספרי קבלה עשרים בגימ׳ ה׳ מלך‬
‫ה׳ מלך ה׳ ימלוך לעולם ועד וזה זכה למלכא‪.‬‬
‫וז׳עי ויבן לו בית כלומר שבנה א״ע בית‬
‫להקב״ה וזה ויבן לו היינו להקב״ה‬
‫ולמקנהו עשה סכות פי׳ למקנהו היינו לישראל‬
‫הנקראים צאן קדשים והיה מסתופפים בצלו‬
‫גם נקראים מקנהו יען כי הוא עשה אותם‬
‫לבעלי תשובות כמו ואת הנפש אשר עשו בחרן‬
‫ע׳ש רש״י ז״ל מה שפירוש‪ .‬עשה סכות כלומר‬
‫שהיה מגין עליכם כסכך רצ״ל שהיה פועל‬
‫להם כל עוב עבור שזכה להשראת סשכינה‬
‫היה בכוחו להשפיע עליהם כל עוב וז״ש‬
‫המשורר בתהלים קס׳׳ז אם ס׳ לא יבנה בית‬
‫כלומר אס לא יבנה א׳׳ע בית קדושה לשם ה׳ אז‬
‫שוא עמלו פי׳ עמלו בעוה״ז הוא שוא ולהבל אבל‬
‫בוניו בו כלומר בו היינו להקב׳ה מי שבונה‬
‫להקב׳׳ה בית קדוש׳ המה נקראי׳ בונים באמת‬
‫וזוכים להשראת השכינה ואז יוכל להשפיע כל‬
‫עוב לישראל גם ר״ת וס*ת של הפסוק גימ׳‬
‫אל פשוע ובהכא׳ ושם הוי״ה בהכא׳ וד׳ מלוי‬
‫הוי׳ה‬
‫וי של ח‬ ‫תפ אי ת‬
‫כלומר שנעשה כולו ורחמים וכן נזכה לחסד‬
‫ולרחמים מעתה ועד עולם חמן נס״ו ‪:‬‬
‫וי א מ ר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר‬
‫אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני‬
‫אדוני וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה‪.‬‬
‫ו ק ש ה למה אמר הלשון ואציגה ולא אעמוד‬
‫גס מהו הלשון נא שאמר לו ויותר‬
‫המיה מה שאמר מן העם אשר אתי והיל״ל‬
‫מקצת אנשי׳ ועוד יותר יש להסליא מה שכתב‬
‫וישב ביום ההוא עשו כו' כי הוא מקרא מסורס‬
‫וכך היל״ל וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעיר׳ ‪.‬‬
‫ואפ״ל עז״ם דהנה בעת אשר שורה דינים‬
‫על ישראל ח״ו צריך הצדיקלהמתיק‬
‫הדינים מכ ^ ישראל והנה עם השם ע׳׳ב‬
‫גאחורים נוכל להמתיק את הדינים של ל״ב‬
‫פעמים אלקים דעובדא דבראשית והמה קיס‬
‫אותיות כנודע ובהש׳ הוי״ה א׳׳ד נוכל להכניע‬
‫את היצ׳׳ה עם סערא דיליה אבל הצדיק הגדול‬
‫אינו צריך לכל זה יען בי הוא תמיד עושה‬
‫משובה ומכניע את היצ״ה ועם אותן קל׳׳ב‬
‫ימים בשנה שאין אומרים בהם תחנה הוא‬
‫מכניע וממתיק כל הדינים ומוצא חן בעיני‬
‫הקב״ה לרחם על עמו ישראל‪.‬‬
‫זז״ ש ויאמר עשו הוא היצ׳ה שהוא נכנע תחת‬
‫יד הצדיק ויאמר ליעקב הוא הצדיק‬
‫אציגה נא גימ׳ אותן האותיות של ל״ב פ׳‬
‫אלקים דעובדא דבראשית כהנ״ל עמך גימ׳‬
‫השם עזב באחוריה כלומר עם השם ע״ב‬
‫תוכל להמתיק את האותיות של ל״ב פ' אלקיס‬
‫דעובדא דבראשית ותיבת מן ע״ה גימ' הוי״ה א׳ד‬
‫אשר אתי פי׳ עם זה השם תוכל להמתיק‬
‫ולהכניע גם העם אשר אתי היינו מסערא‬
‫מלי גס אציגה ר״ת אשמע צעקת ישראל‬
‫גדולי הסם ויאמר למה זה פי׳ השיב יעקב‬
‫להיצ׳׳ה שהוא עשו למה זה כלומר איד צריך‬
‫לכל זה כי אמצ״א גי״מ קל״ב חן בעיני אדוני זה‬
‫הקב׳׳ה כלומר עבור אותן קל״ב ימים בשנה‬
 ‫שלפה‬ ‫וישלח‬
‫כלומר כשהצדיק אוהב את הקב״ה בכל לבו‬
‫אז בודאי אלקיס הבין דרכו לטזור לו בכל‬
‫טניניו‪ .‬גס מאשר שמנה לחמו והוא יתן מטדני‬
‫מלך ר״ת מושל מים והנה מיס זהו התורה פי׳ טבור‬
‫התורה יהי׳ מושל בכל וגס יהי׳ מושל ביצרו שיוכל‬
‫לרמות את יצרו הרט ולהפיל ולהכניט תחתיו‬
‫ויתגבר טליו‪.‬‬
‫וז ה שאמר בגמרא הנ״ל שלס בגופו לטשוס‬
‫מן חומר צורה והיה מושל ביצרו וזה‬
‫שהוסיף רש׳׳י בחומש שנתרפא מצלטתו זה‬
‫היצ׳׳ה שמשבר אס האדס אבל כצדיק נתרפא‬
‫ממנו שלס בממונו פי׳ שהיה שלס טס כל‬
‫אדס גס בממונו לטשות טובות לכל אדס בממונו‬
‫וגס היה מושל בממונו לבל ישמט לטצת‬
‫היצר שרוצה למנוט אותו מן הצדקה שמפתה‬
‫טל לבו כי יחסר לו ממונו במה שיסזר לאחרים‬
‫וזה שהוסיף רש׳י שלא יססר כלוס מ ^ אותו‬
‫דורון כלומר שהיה בטוח בהקב׳׳ה שבוודאי לא‬
‫יחסר כלום מכל אותו הדורון שיתן לאחרים‬
‫לצדקה שלם בתורתו כלומר היה שלם טס כל‬
‫אדס גס בתורתו ללמד לאדס דטת ה׳ וגס‬
‫היה מושל בתורתו שהיה צדיק מושל ביראת‬
‫אלקיס והוסיף רש׳יי ז׳ל שלא שכח תלמידו‬
‫בבית לבן סי׳ כי הצדיק בטת שרוצה ללמד‬
‫לאדם דטת ה׳ להחזירו למוטב אז הוא מוכרח‬
‫שיהיה יורד מקדושתו כנודט ויוכל להיות‬
‫שבאותו הטת אשר יורד מקדושתו שיפול נמי‬
‫ח״ו בה חומר הגס כ״כ טד שלא יוכל להחזיר‬
‫א״ט להקדושה הטליונס וישכח תלמודו וזהו‬
‫שפרש״י ז״ל שלא שכח תלמודו בבית לבן‬
‫היינו בטת שיורד מקדושתו לטסוקטס מותן ב״א‬
‫אשר המה בחי׳ לבן מסט״א לא שכח תלמודו אלא‬
‫חזר להקדושה טס אותו האדס‪.‬‬
‫ונ פ ר ש הפסוק בישטיה סימן א׳ ציון במשפט‬
‫תפדה ושביה בצדקה־ ו ק ש ה טל כפל‬
‫במשפט‬ ‫הלשון כי היה די שיאמר ציון‬
‫תפדה ונוכל טוד להקשות למה בציון אמר‬
‫במשפט ואצל שביה אמר בצדקה‪.‬‬
‫ונתר!‬
‫תפארת‬
‫הוי״ה פשומ ובאמוריס של מלוי והשם אהי׳ר‪.‬‬
‫פשופ ובסכאה ובכפל ובמספר הקדמי ומליסר‬
‫מכילין דרחמי‪:‬‬
‫וי ב א יטקב שלס טיר שלס‪.‬‬
‫מ בו א ר בגמרא שבת דף ל״א ומובא‬
‫שלס בגופו פי׳ שגמרפא מצלטמו‬ ‫ברש״י‬
‫שלס בממונו שלא מסר כלום מכל אומו דורון‬
‫שלס במורמו שלא שכח מלמודו בבית לבן‪.‬‬
‫ולפיי דרכנו נוכל לפרש טפ״י מ״ש במסורה‬
‫ג׳ פסוקים וכל חד (׳ מיבוה והאמצטי‬
‫מנ‪-‬הון מלח והוא מאשר שמנה לחמו והוא‬
‫ימן מטדני מלך‪ .‬ונדב נדיבוח יטץ והוא סל נדיבוח‬
‫יקוס‪ .‬אלקיס הבין דרכה והוא ידט אח מקומו‪.‬‬
‫ונ ב א ר המסורס הנ״ל לפ״ד טז׳ה דהנה כל‬
‫אדם צריך להיוח נדיב לב נגד כל אדס בין‬
‫כגופו לטשוח טובה בין בחורחו ללמוד לאדס‬
‫דטח ואן הוא נו חן כח בפמליא של מפלה‬
‫כי ישראל מפרנסין לאביהס שבשמיס ואז‬
‫הקביה ברוב רחמיו וחסדיו מקים אוחו מספר‬
‫ומטלה אוחו ברוס המטלה בכל טניניו ויוכל‬
‫א! למהר אח הקץ‪.‬‬
‫וז״ש מאשר שמנה לחמו מאשר זה הצדיק‬
‫לחמו זה החורה כלומר בהיוח ריח‬
‫המורה נודף מן הצדיק כשמן הטוב והוא‬
‫היינו הצדיק ימן מטדני מלך פי׳ שנוחן‬
‫מטדניס למלך מסהקב״ה כהנ״ל ישראל מפרנסין‬
‫לאביהם שבשמיס אז והוא רצ״ל הקנ״ה יחן‬
‫מטדני מלך כלומר ימן לאדס הצדיק מטדני מלך‬
‫שיחן לפרנס אח כל ישראל ואימחי יהי׳ זאח‬
‫ונדב נדיבוח יטץ סי׳ הצדיק שר‪.‬וא נדיב לב‬
‫יטץ גס לאחרים נדיבוח שילמוד אוחס‬
‫סחורה אז והוא היינו הקב׳׳ה טל נדיבוח יקוס‬
‫כלומר טבור זה יקיס אוחו ברוס המטלה וזהו אלקי׳‬
‫הבין דרכו פי׳ הקב״ה הבין דרכו של הצדיק למלאוח‬
‫די מחסורו ואימתי יהיה כן ואמר והוא ידט את‬
‫מקומו והוא זה הצדיק ידט סוא לשון אהבה‬
‫את מקומו זהו הקב״ה שהוא מקומו של ט ולס‬
‫עה‬ ‫שלמה‬ ‫וישלח‬
‫צדיקים וחסידים ומחצה רשפיס וכאלו מעשיו‬
‫שקולים כמחצה פל מחצה( והנה נבין הדבר‬
‫היפב פ״ס משל כאשר איזה אדם כופס פל‬
‫אשתו לפפמיס פבור שבגדה בו ובשביל זה‬
‫כפס פליה וגרשה מביתו בשביל פשפה נגדו‬
‫ומרוב כפס שיש שיש לה פליה‪ .‬וכאשר האש׳‬
‫סזאת יודפת ברור אשר בפלה לא יתחרפ פל‬
‫הדבר ולא ינחם א״פ מן הכפס הגדול שיש לו‬
‫פליה ולא ישיב פוד לקחתה אז האשה ההוא‬
‫בודאי תנשא לאחר או לפפמיס תפקיר א״פ‬
‫לזנות ח״ו אבל אס נכון לבה בפוח בבפלה‬
‫אשר בודאי ינחם פל הרפה אשר פשה לה‬
‫בשליחתה ויתחרפ פל הדבר ויסוג אחור מן‬
‫הכפס ויחזירנה אליו פוד בכבוד גדול ויחבבנ׳‬
‫פוד יותר ויותר מבראשונ׳ פשיפא אשר בוודאי‬
‫האשה הזאת תשמור א״פ לבל תנשא לאחר‬
‫וכ״ש לבל יגיע בה א*ש זר בזנות יפן כי מורא‬
‫פולה פל ראשה לבל ישמע בפלה וירגיז פליה‬
‫פוד יותר ולא יחזירנה אליו פוד יפן כי פוד‬
‫הוסיס׳ חפא פל פשע ולכן בודאי תשמור א״פ‬
‫מכל וכל והנה הנמשל מובן מסליו כי בזמן‬
‫שביהמ״ק היה קייס והיה איש תחת גפנו ואיש‬
‫תחת תאינתו אכן מרינו את פיו ופשפנו נגדו‬
‫ית׳ מרוב היצר הבופר בקרבנו ופבור זה גלה‬
‫אותנו לבין האומות ופתה אס היינו יודפיס‬
‫בבירור כי לא ירחם פוד להוציאנו מן הגלות‬
‫ולהשיב אותנו אליו כבראשונה אז נוכל לילך‬
‫אחר שרירות לבנו ולמלאות תאות נפשנו ואיש‬
‫כל הישר בעיניו יפשה אכן כשאנו מדפיס‬
‫בבירור בלתי ספק אשר בודאי ישוב אפו‬
‫מעלינו וירחם מלינו לפדות אותנו מן הגלות‬
‫המר הזה ופוד ישיב אותנו פל אדמתנו בכבוד‬
‫גדול פוד הרבה יותר ויותר אלף פפמיס‬
‫מבראשונה וכמו שאנו אומרים בכל יוס אני‬
‫מאמין אפ״ס שיתמהמה אפ״ה אחכה לו בכל‬
‫יוס שיגא ופתה איך נוכל לומר ח׳׳ו אחרי‬
‫רביס להפות ולעבוד פ״ז ח״ו הא עבור זה ירגז‬
‫הקב״ה עלינו פוד יותר אלא אדרבא אנו צריכין‬
‫לשמור‬
‫תפארת‬
‫דנ ת ר ץ עז״ה דכנה כתי ‪ 3‬פתמ אחישנה ודרשו‬
‫לא זכו בפתה זכו אחישנה ומבואר‬
‫בגמרא שבת דף קי״ז פ״ב א״ר יוחנן משום‬
‫ד שמפון בן יוסי אלמלי משמרין ישראל שתי‬
‫שבתות כהלכתן מיד נגאלין‪ .‬וזה פירוש ציון‬
‫יצא המשפש‬ ‫במשפפ תפדה כלומר כאשר‬
‫מאת הקב״ה זמן הפדיה אז יפדה אותם אבל‬
‫ושביה בצדקה כלומר כאשר יפשו תשובה אז‬
‫בצדקה יסדה אותס פי' פרס זמן המוגבל גס‬
‫ושביה ר״ת ואלמלא שמרו בני ישראל השבת‪.‬‬
‫זז״ ש ויבא יפקב שלס פיר שכס ויבא ר״ת‬
‫במהרה יבא אליהו ומשיח‪ .‬יפקב שלס‬
‫היינו בזכות‪ ,‬הצדיק שהוא שלס כהנ״ל פיר‬
‫ל״ת פל ידי רמיה כלומר שירמה את היצ״ה‬
‫שכס ר׳־ת ראה כבוד מלך גס הוא ר”ת משמר‬
‫שבתית כהלכתן ופבור זה ניצול מפשו הרשפ‬
‫וכן נזכה להיות ניצול מפצת היצר אמן נס״ו‪:‬‬
‫וי א מ ר יפקב אל ביתו ואל כל אשר פמו הסירו אלהי‬
‫הנכר אשר בתוככ׳ והפהרו והחליפו שמלותיב׳‬
‫ונקומה ונפלה בית אל כו׳ •‬
‫ו ל כ או ר ה קשה איך פלה פל דפתיפקב לחשוד‬
‫את בניו שבפי יה שיפברו ח״ו אלהיס‬
‫אחרים‪ .‬ונ ר א ה לי לתרץ דהנ׳ מבואר במדרש‬
‫ליה האי מינא לר יהושיפ‬ ‫רבה שאיל‬
‫כתוב בתורה אחרי רביס להפות ורוב פכו״ס‬
‫טובדיס פ״ז מפני מה אין אתס פובדיס פ״ז‬
‫וא״ר יהושיפ ‪ b‬קבופ כמחצה פל מחצה‬
‫דמי והוקשו מפרשי התורה הא בזמן שאין‬
‫ישראל שרוין פל אדמתן הדרי קושית המין‬
‫לדוכתא כי אז אין להס דין קבופ‪.‬‬
‫ע ו כ ל לבאר פפ״י דאיתא בגמרא קדושין דף‬
‫מ׳ פ״ב ר' אלפזר בר שמפון אמר לפי‬
‫שהפולס נידון אחר רובו פשה מצוה אחת‬
‫אשריו שהכריפ א״פ ואת כל הפולס לכף זכות‬
‫עשה פבירה אחת אוי לי שהכריפ א״ט ואת‬
‫כל הפולס לכף חוב )ופרש״י יראה אדס פצמו‬
‫כאלו שקול הפולס כמחצה פל מחצה מחצה‬
 ‫שלמה‬ ‫וישלח‬
‫כי הוא חשיד אותם כהנ״ל לבל יטנה ויאמרו‬
‫אחרי רבים להטות ברבות הימים לכן טנו‬
‫כולם ואמרו בפה אחד ה׳ אחד חה שרמז‬
‫נמי כאן ויאמר יטקב אל ביתו ואל כל אשר‬
‫טמו פי׳ אותם שיהיו אח״כ בהגלות ואמר‬
‫להם הסירו את אלסי הנכר וכו׳ והטהרו מן‬
‫ט״ז כלומר אל תדמו בנפשכם לכמלט בטטנות‬
‫אחרי רבים להטות ומפרש ואמר מפני מה‪.‬‬
‫ואמר ונקומה ונטלה בית חל רצ׳׳ל כי אחר הגליוה‬
‫נקומהונטל׳ אל ה׳ בימי משיח צדקנו ואז נטשה‬
‫מזבח לאל הפונה אותי ביום צרתי רצ״ל אפילו בטת‬
‫הגלות נמי הושיט אותנו וז״ש ויהי טמדי בדרך‬
‫אשר הלכתי פי׳ בהדרך היינו בהגלות שנקרא‬
‫דרך רחוקה נמי היה טמנו לפזור לנו מן‬
‫האומות ואם הדבר כן הוא איך נוכל לומר‬
‫אחרי רבים להטות ולעבוד פ״ז ח׳׳ו‪ .‬ויתנו‬
‫אל יטקב את כל אלהי הנכר אשר בידם פי׳‬
‫בידם בכוחם וביכלתם כפו ויקח את כל ארצו‬
‫מידו כלומר מה שהיה ביכולתם לחשוב‪.‬מסרו‬
‫לו רצ״ל שלא היה חושבים טוד מכל זה הנ׳׳ל‪.‬‬
‫ואת הנזמים אשר באזניהס ר״ת גימ׳ תליסר‬
‫מכילין דרחמי ט״ה ס׳׳ת גימ׳ הוי׳׳ה במספר‬
‫הקדמי והשם טיב בסכ אה כלומר טבור זה שורה‬
‫טליהס תליסר מכילין דרחמי ושמות הרחמים‬
‫ונוכל לימז בזה דהנה ר׳ת וס״ת של אותן שני‬
‫הפסוקי׳ גימ׳ כל קבוט כמחצה טל מחצה דמי‬
‫לכן לא תהיה אחרי רבים לרטות דבטתה‬
‫אחישנס וכן נזכה לביאת משיח בב״א נס׳׳ו‪.‬‬
‫א״י ונקשינן טוד מהו הלשון כיון שאמר החליפו‬
‫שמלותיכם מסתמא יודטיס שצריכים להסיר את‬
‫אלהי הנכר גס מה שאמר ונקומה ונטלה ביש אל‬
‫נמי מיותר כ י היו די שיאמר ונפלה בית אל גס מס‬
‫שאמר ויהי טמדי בדרך אשר הלכתי נמי מיושר כיון‬
‫שאמר לאל הטונה אותי ביום צרתי הרי הכל בכלל ‪:‬‬
‫וג ת ר ץ טז״ה דסנה בפ׳ ויצא כתב והנה אנכי פמך‬
‫ואח״כ ואהיה טמך כו׳ וכתבתי שם שהקב״ס‬
‫הזהיר אש יטקב אט־׳ה לקיים אש אותן סדבריס‬
‫ששואלין את האדם ליו״ה ט״ש באר היטב והנה יטקב‬
‫אט״ה‬
‫תפארת‬
‫לשמור ‪.‬אותנו מכל חעח ופשע כדי שימהר‬
‫ויחיש את קץ הגאולה ועוד כי העולם נידון‬
‫אחר רובו כהנ״ל ולכן אנו מוכרחים למשות‬
‫מצות ביותר כדי להכריע לכף זכות ואת כל‬
‫העולם יען כי זה הדבר ברור וקבוע אשר‬
‫בוודאי יבא משיח צדקנו לפדות אותנו מן‬
‫הגלות המר הזה ויחזירנו לארצנו ואז נשיר את‬
‫שיר ה׳ על אדמתנו ואף גם פתה בזמן הגלות‬
‫נמי הקב״ה טמנו ומתה איך נוכל לומר אחרי‬
‫רבים להטות‪.‬‬
‫ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק בירמיה ג׳ הן ישלח‬
‫איש את אשתו והלכה מאתו והית׳ לאיש‬
‫אחר הישוב אליה עוד כלומר כאשר ירגיז‬
‫טליה ויגרשנה מביתו וכי תהיה לאיש אחר‬
‫כאשר תדע בבירור שתשוב אליו טוד ואת‬
‫זנות ריטים רצ״ל אתה תרצה לזנות ולהסיר‬
‫אחר ט״ז רבים היינו בטטנ׳ אחר רבי׳ להטות‬
‫ושוב אלי נאום ה' הא תצטרך להשיב אלי‬
‫טוד ואיך תוכל לטבוד ט״ז ח״ו הא אדרבא‬
‫אתה מוכרח טוד להתאמץ בדבר ולרדוף אחר‬
‫מצות ומטש״ט כדי להכריט א״ט ואת כל‬
‫העולם לכף זכות וזה שאמר ר׳ יהושיט להאי‬
‫מינה כל קבוט כמחצה טל מחצה דמי כלומר‬
‫כל דבר שהוא ברור וקבוט אשר בודאי יבא‬
‫משיה ב״ב לפדות אותנו מן הגלות הזה לכן‬
‫צריך האד' לדמות בדטתו שהוא מחצ׳ טל מחצה‬
‫כשגמרא הנ״ל ולכן צריכין לטשות זכיות הרבה כדי‬
‫להכריט את כל הטולס לכף זכות‪.‬‬
‫ו ע ה ה נפרש הפסוק בס״ד דהנ׳ יטקב אט״ם‬
‫מורה טלה טל ראשו לחשוש לבניו‬
‫ולדורות אחרונים פן ואולי ברבות הימים‬
‫כשיהי׳ בהגלות לבל יטטו נמי בזה לחשוב‬
‫ולומר ח׳ו אחרי רבים להטות ולטבוד ט״ז‬
‫ח״ו וכט״ש בפ' ויחי הקבצו ושמטו בני יטקב‬
‫ושמפו אל ישראל אביכם‪ ,‬ומתרגם יב׳׳ט טנין‬
‫תרי פשרתי שבטיא דיטקב כלהו כחדא שמט‬
‫מילן ‪.‬ישראל אבינן ה' אלהנח ה׳ חד ולכאורה‬
‫אין זה במש מטות הכתוב אבל לס״ד יובן יטן‬
‫ער‬ ‫שלמה‬ ‫שלח‬
‫בית אל נקומה טליה למלחמה שלחה הנטר‬
‫אתי ונקומה ונטלה כלומר כשאני יודט בטצמי‬
‫שטדיין חטאת נטוריס אתי וצריך אני לשלוח‬
‫אותם ממני כדי שאוכל לטבור את הבוב״ה‬
‫ונקומה ונטלה פליה למלחמה כלומר לטשות‬
‫טס סיצ״ס אז ונקומה ונטלה בית אל היינו‬
‫לטבדות הבוב״ה והנה ר״ת וס׳׳ת של אותן שני‬
‫הפסוקיס גימ׳ סוי״ה במכאה ובכפל וד׳ מלוי‬
‫הוי׳׳ה ובכפל ושס אהי״ה בהכאה ובכפל‬
‫ובמספר הקדמי והשס אל כלומר שהיה שורה‬
‫טליו חסד ורחמים ‪:‬‬
‫ו א ל ה המלאכים אשר מלכו בארן אדום לפני‬
‫מלך מלך לבני ישראל וימלוך באדום‬
‫בלט בן בטור ושס פירו דנהבה דהנה נודט‬
‫מספרי קבלה כי הז׳ מלאכים המה נגד הז׳‬
‫ספירות חג״ת נהי״מ ואותן הז׳ מלאכים האלו‬
‫מתו טבור שכל אחד ואחד רצה להיות מולך‬
‫בכיפה וכמו כן גס הז״ס מפני שכל אחד ואחד‬
‫רצה לקבל השפט לבל תתן לחברתה כלוס מן‬
‫האור וטבור זה נשברו כולם כביכול כמבואר‬
‫בספ״ק והנה בלט הוא נגד חסד ונוכל למצוא‬
‫רמז לכל זה גס בהפסוק כי בלט טס האותיות‬
‫גימ׳ חסד ול׳׳ב נפ״ה ט״ה גס נרמז השם‬
‫הוי׳ במלוי יודין‪ .‬דנהבה גימ׳ השס ס׳׳ג טס‬
‫האותיות וט״ה ‪,‬אדום נימ׳ שס מ״ה וד׳ אותיות‬
‫הוי״ה ושני אותיות אל‪ .‬בן הוא השם בן והמלך‬
‫השני הוא יובב בן זרח מבצרה והוא נגד‬
‫גבורה זרח ט״ה גימ׳ גבורה וגס כאן נרמזים‬
‫אותן ד׳ מלוי הוי״ה כי יובב זרח גימ׳ רל״ב‬
‫טס האותיות וזה הגימ׳ של אותן ד׳ מלוי הוי״ה‬
‫והמלך השלישי הוא חשס מארן התמני והוא‬
‫נגד תפארת ונרמז נמי בהפוק דהנ׳ חשס מארן‬
‫התמני גימ׳ כלי מדה תפארת טס התיבות וט״ה‬
‫והנה האותיות שלישית של חשס מארן התמני‬
‫פס האותיות גימ׳ ד׳ מלוי מוי״ה והשם אהי׳׳ה‬
‫והמלך הרביטי הוא הדד בן בדד המכה את‬
‫מדין והוא נגד נצח ונוכל לרמז סדד בן בדד‬
‫המכה טס התיבות גימ׳ נצח ט׳׳ה‪ .‬והמלך‬
‫החמישי‬
‫תפארת‬
‫אט״ה קיי׳אותס כמ״ש שם כהפסוק דדר יטקב נדר‬
‫כו' וטהה גס ימקכ הזהיר חותם הדכריס לכניו‬
‫שיקיימו אוהס ג״ג ‪:‬‬
‫וז״ש ויאמר יטקכ אל כיהו ואל כל אשר‬
‫טמו הסירו את אלהי הנכר זהו נגד‬
‫ציפית לישוטה כלומר תצפה רק לישוטס ה׳‬
‫יטן כי מי ששס בטחונו ומצפה לאסריס ולא‬
‫להקב״ה בלבד או ששס בטחונו בטצמו ואומר‬
‫כוחי וטוצס ידי טשה לי כו׳ ולא מצפה להקב״ה‬
‫ח״ו הוי כאלו יש לו אלהי נכרח״ו וז״ש אשר‬
‫בתוככס כלימר אל תצפו לזה שבתוככס בלתי‬
‫לד׳ לבדו‪ .‬והנה המקדש ומטהר א״ט לטשות‬
‫תשובה אז התורה נותנת לו לב חדש שיבין‬
‫דבר מתוך דבר וז׳ש ומטהרו זה נגד הבנתה‬
‫בבינה להבין דמ״ד והחליפו שמלותיכס זהו נגד‬
‫פלפלת בחכמה וזה חכמת הקבלה יטן כי מי‬
‫שמבין בחכמת הקבל׳ הוא יודט איך להתפלל‬
‫לפני ה׳ ולהמשיך חסד ורחמי׳ ויוכל להתלבש‬
‫את הרוחני בגשמי וז״ש והחליפו שמלותיכ׳ כלומר‬
‫שתכלו להחליף את הלכוש הרוחני בהגשמי גס‬
‫החליפו ר״ת פלפלת חכמת הקבלה ותתפלל‬
‫לפני ה׳‪ .‬ונקומה ונטלה בית אל זס נגד קבטת‬
‫טתיס בתורה וזה ונקומה כלומר נוכל להקיס‬
‫לטבדות הבוב״ה ונטלה שיהי׳ לנו טליה לבית‬
‫אל גס ונטלה בי״ת א׳׳ל למפרט ר״ת ללמוד‬
‫את תורת ה׳ בקביטות ונטלה ר״ת ואז נקבט‬
‫טתיס לתורה הקדושה‪ .‬ואטשה שס מזבח לאל‬
‫הטונה אותי ביוס צרתי זה נגד טסקת בפו״ר‬
‫היינו לחדש חידושין דאורייתא לפרות ולרבות‬
‫בהתורה הקדושה ובזה מקרב נמי אחריס‬
‫ואטשה שס מזבח‬ ‫לטבודתו ית׳ש וזה‬
‫אחריס מזבח ר׳׳ת זה מחדש‬ ‫כלומר לקרב‬
‫חידושין באורייתא‪ .‬רהי טמדי בדרך אשר‬
‫הלכתי זה נגד נשאת ונתת באמונה כלומר‬
‫אפילו בדרך כשהלכתי במו״מ נמי ויהי טמדי‬
‫כי לא הנחתי מחשבותי אף רגטה חדא בלתי‬
‫טבדות הבוב״ה ואפילו בשטח מו״מ בדרך‪.‬‬
‫והנה כתב בטה״ט ג׳ במסורה ונקומה ונטלה‬
 ‫שלמה‬ ‫וי ש ל ה‬
‫אחד נבנה משם הוי״ס שיש בו ד׳ אותיות‬
‫והוא סוד ימין ושמאל פנים ואחור של הכלי‬
‫ממילא כל המלך יש בו סוד ד׳ תיבות והנה‬
‫ח׳ מלכים הרי ד פטמים ח׳ גימ' ל״ב וכל‬
‫אחד מל׳ב כליל מטשר הרי גימ' ש״ך ל״ב‬
‫פטמים פשר של‪,‬המלאכים הנ״ל והנה הש״ך‬
‫ניצוצות ההמה של הדינים הם סוד ל״ב ניצוצות‬
‫גדולות וטלו למטלה אל החכמה ושם נפשו ל״ב‬
‫נתיבות החכמה שהם ל״ב אלקים דפיבדא‬
‫דבראשית הנזכרים במפשה בראשית ויהא רפוא‬
‫שיומתקו מטלינו כל הדינים ויה' כולו רק חסד‬
‫ורחמים אמן נס״ו ‪:‬‬
‫אלו ף מגדיאל אלוף סירס כו׳ נוכל לרמז בכל‬
‫הפסוק כולו רק חסדי סבוב״ה דהנה‬
‫אלוף מגדיאל ר׳ת וס׳ת גימ' חשם אהי״ה‬
‫בהכאה אלוף מגדיאל אלוף סירס ר״ת גימ׳‬
‫הוי״ה אלקים וזה המתקת ר‪ v‬דיניס ונוכל לומר‬
‫טוד ס״ת והאותיות וע׳ה גימ' רל׳״ב טס‬
‫האותיות והוא הגימ' של ד׳ מלוי הוי״ה אלופי‬
‫אדום למושבותס ר״ת גימ׳ ל״ב גפ׳ה ס״ת‬
‫פ״ה גימ' הוי״ה א׳יד בארן אחוזתם ס״ת גימ'‬
‫השם ט׳ב באחורים הוא פשו אבי אדום ס״ת‬
‫גימ' אל הוי׳ה פשו אבי אדום ר״ת גימ' שס‬
‫פ״ב שהוא מקור הרחמים והחסדים וכן נזכה‬
‫למסד ולרחמים אמן נס׳ו ‪:‬‬
‫וטס התיבות גימ' מלכות גם הז׳ רוטים המה‬
‫וישב‬
‫רמחים נמי בהז׳ ס׳ יטן כי טוסקיס בכ׳ב‬
‫א ל ד ־ ‪ .‬תולדות יפקב יוסף בן שבט פשרה‬
‫שנה היה רוסה את אחיו בצאן‬
‫והוא נפר את בני בלהה ואת בני זלפה נשי‬
‫אביו ‪:‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה התחיל לספר אלה תולדות‬
‫יטקב ומשמט שרוצה לפרש מי המה‬
‫התולדות של יפקב ומדוט הפסיק ומספר יוסף‬
‫בן שבט טשרה שנה כו' ורש׳י ז״ל מפרש לפי‬
‫פשוטו ‪:‬‬
‫ונוכל לפרש פז״ה דהנה סיקר כיאת האדם‬
‫לזה‬
‫תפארת‬
‫החמ'שי הוא שמלה׳ ממשרקה והוס נגד הוד‬
‫והנה מספר קטז של שמלה גימ' הוד גם שמלה‬
‫ממשרקה גימ' ד׳ מלוי הוי״ה באחורי׳ והאחורי'‬
‫של מלוי מס השני כוללים וד' אותיות הוי׳׳ה‬
‫והמלך הששי הוא שאול מרחובות הנהר והוא‬
‫נגד יסוד והנה שאול ט״ה גימ' יסוד וד' מלוי‬
‫הוי״ה והוי״ה פשוט‪ .‬והמלך השביטי הוא במל‬
‫חנן בן טכבור והוא נגד מלכות והנה בטל‬
‫חנן ‪ p‬טכבור גימ' כלי מלכות וד׳ אותיות‬
‫הוי״ ה הגם כי במל חנן בן טכבור הוא נמי‬
‫נגד יסוד יטן כי הוא קיבל חצי התחתון של‬
‫' סוד ונשבר ג'כ כנודט מספרי קבלה אבל הוא‬
‫לא מת פתאום כמו הראשונים ימן כי הוא‬
‫מלך שטה אחת ולכן נקרא נמי קצת מלכות‬
‫אבל הוא ג״כ נגד יסוד ולכן רכל לרמז בו‬
‫ג״כ יסוד כי ר״ת של בטל חנן טכבור גימ׳‬
‫’ סוד‪ .‬והמלך השמיני הוא הדר והוא נגד‬
‫מלכות ולא כתוב בו מיתה בתורה ימן כי‬
‫המלכות לא נשארה למולם כנודט מספרי קבלה‬
‫אחת מהנה לא נשברה זהו מלכות כי דוד‬
‫מלך ישראל חי וקיים ולכן כתב בת מי זהב‬
‫כי זהב הוא דין פי' נקודין של זהב המה‬
‫קמן והוא דין בטה׳ב מקמץ נותן בטין‬
‫רטה ודינא דמלכותא דינא גם נרמז בו מלכות‬
‫כי תיבת הדר פטו מהיטבאל זהב טס האותיות‬
‫נגד הז' ספירות כנודט ונוכל לומר כי המה‬
‫אותיות התורה ומברכים בכל יום מאה ברכות‬
‫וטבור זה שורה סליהם חסד ורחמים מן טשרה‬
‫לבושי אהי״ה ומשרה לבושי הוי״ה ולכן אותן‬
‫הז״ס גימ' שמות ז' רוסים ומאה ברכות ומשרה‬
‫לבושי הוי״ה ומשרה לבושי אהי״ג‪ :‬וכ״ב‬
‫אותיות התורה והשם אלקים ותליסר מכילין‬
‫דרחמי ושמנה אותיות של שילוב הוי׳׳ה א ‪r‬‬
‫ואז נמתקין כל הדינים ‪:‬‬
‫כע״ ש בכתבי האר״י ז״ל כי השמנה מלאכים‬
‫האלו כל אחד הוא בסוד קרנות כי כל‬
‫עז‬ ‫שלמה‬ ‫וישב‬
‫שטרי זכיות ואז יטהר נשמתנו באמת גם גימ׳‬
‫אשר ר׳ת אז שלום רב גם גימ׳ השם אל הוי׳‬
‫פשוט והשם הוי׳׳ה בהכאה ובכפל ובמספר‬
‫הקדמי והשם אהיה ותליסר מכילין דרחמי‬
‫ושמנה אותיות של שילוב הוייה א״ד והוא‬
‫המתקת הדינים ‪:‬‬
‫וי ח ל ם יוהף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו פוד‬
‫פוד שנוא אותו‪.‬‬
‫ו ק ש ה למס היה מספר להם החלום וכי לא‬
‫ידם יוסף כי השנאה גדולה בניהס פד‬
‫מאוד ולמה היה מספר להם סחלום ולהגדיל‬
‫פוד יותר ס שנאה‪ .‬וכמו שפרש״י פל הפסוק‬
‫הנני ואט׳׳פ שהי' יודט באחיו ששונאץ אותו הרי‬
‫שדה יודט איך כי השנאה ביניהם ולמה היה‬
‫מספר להם ופוד קשה למה בהחלום הראשון‬
‫כתוב ויגד לאחיו ובהחלום השני כתוב ויספר‪.‬‬
‫ו א פ ש ר לתרץ פז״ה ובטרם כל נבאר המאמר‬
‫חכז״ל בפרקי אבות פ״ד מ׳׳ס אלישט‬
‫בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה‬
‫לדיו כתובה פל נייר חדש וסלומד זקן למה‬
‫הוא דומה כו׳‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה פל מה שאמר הלומד‬
‫לפי‬ ‫לא אמר הלומד לילד והנה‬ ‫ילד ולמה‬
‫פירוש הרמב״ם ז״ל ניחא שהוא מפרש לימוד‬
‫בימי הילדות כו׳ ומדרש שמואל גרס הלומד‬
‫לילד ומובא בתיו״ט ‪.‬‬
‫ולפי דפתי נוכל לפרש ילד זהו היצ״ט שנקרא‬
‫ילד מסכן זקן זהו היצ׳ה שנקרא מלך‬
‫זקן וכסיל‪ .‬והנה כתוב משלי נ׳ אורך ימים‬
‫בימינה )ופרש״י למיימינים בס פירוש שלומדי׳‬
‫לשמה יש להם אורך ימים ואין צריך לומר‬
‫פושר וכבוד וכן הוא מבואר בברייתא דאבות‬
‫)פירש״י למשמאילים פושר וכבוד‬ ‫ובשמאלה‬
‫יתנו לסם אבל לא חיים ארוכים וז׳ש‬
‫הלומד ילד למה הוא דומה פי׳ מי שלומד‬
‫פס היצ״ט היינו תורה לשמה לדיו כתובה פל‬
‫נייר חדש )ופי׳ הברטנורה שהוא מתקיים גם‬
‫בפוה״ב חיים הנצחיים שהוא מן המיימינים וכ״ש‬
‫פושר‬
‫תפארת‬
‫לןה הטולם הוא רק לקיים את התורה שבכתב‬
‫ושבפ״ס ולקיים מצות ומפש״נו כדי שיוכל להשיג‬
‫מן שט״ב ואיך יוכל להשיג זאת כאשר יתפלל בכל‬
‫יום לפגי המקו׳ ב״ה בדמפו' שליש ויכוין לאותן‬
‫ד׳ הפולמות אבי״פ ולאותן ד׳מלוי הוי״ה שהמה‬
‫באות ד׳ הטלמות והמה בכללי' בהשם בן מודפ‪:‬‬
‫וז״פ אלה תולדות יפקב יוסף כלומר פיקר תולדו׳‬
‫של הצדיק הוא רק יוסף פי׳ שיוסף לטצמו מצות‬
‫ומטש״ט בן פי׳ שיכוין לאותן ד׳ פולמות וד׳ מלוי‬
‫הוי״ה אשר המ׳ בכללי' בהש׳ ב׳ן שבט פשר׳ שב״ה‬
‫לשון לימוד כלומר בכל שבפ׳ ימי שבתא יהי׳ מיחד‬
‫פשר ספירות בשפת הלימוד וזה שכתוב שבט‬
‫פשרה שבה היה לשון שמחה ח ט ה את אחיו‬
‫בצאן פי' אז יש שמחה בפולס יפן כי אז יוכל‬
‫להשפיט סרבסה לישראל הנקראים צאן קדשים‬
‫רוטה הוא לשון פרנסה אחיו זה קאי פל ישראל‬
‫שנקראים אחים נם רפה ד ת טלי ראש הפסגה‬
‫כלומר אז הצדק יוכל להפלות לראש ולהשפיט‬
‫כל סוב לישראל‪ .‬והוא בפר פי׳ יתפורר לבות‬
‫בני אדם שידפו אשר המה פדיין פם חטאת‬
‫בפורים כי טדיין לא פשו תשובה פליהס את‬
‫בני מלת בבי הוא אותיות יבן כלומר אז יהי׳‬
‫להם הבנה בהתורה הקדושה היינו תורה שבכתב‬
‫שהוא מן אלף ופד תיו וזה את בלהה אותיות‬
‫בל ה״ה כלומר אז בל יהי' שולט בפולס אותן‬
‫ס׳ גבורות מנצפ״ך וגם לא אותן ס׳ גבורות‬
‫אלקים ואת בבי ו׳ מוסיף פל פנין ראשון‬
‫כלומר ויהיה לו הבנה אפילו בהתורה שבט״פ‬
‫זלפה נשי אביו ר״ת אז ישיגו מן ביבה ובזכות‬
‫זה ה׳ פותח לנו שפרי הרחמים‪ .‬נם נוכל‬
‫לרמז בזה הפסוק דהנה אלה תולדות יפקב יוסף‬
‫בן שבט פשרה שנה היה רוטה את אחיו בצאן‬
‫והוא נפר את בני בלהה ואת בני זלפה נשי‬
‫אביו ויבא יוסף את רבתם ר״ת נימ׳ ונם בבא‬
‫הזמן לשחת כל הבשר כלומר אפילו בבא הזמן‬
‫לשחת כל בשר ח״ו אבל בהיותו מקיים הכל‬
‫כהנ׳ל אפילו אז הוא ית׳ פותח לנו שפרי‬
‫רחמי׳‪ .‬זלפה נשי אביו ד ת אז הוא ית' פותח‬
‫יט‬ ‫תפארת של ט ה‬
 ‫שלמה‬ ‫וישב‬
‫בהפברתו פליה בדיו מפמידו פל איתנו הראשון‬
‫אבל הלומד זקן למה דומה לנייר וכתיבה‬
‫מחוק שנפשפש מזמן ארוך וגם נתלכלך‬
‫בחפאיס שפשה וקשס להפמידו כבראשונה‬
‫וכש׳כ אינו דומה הבל שאין בו חפא לסבל‬
‫שיש בו חפא‪ ,‬ויש לרמז ג׳׳כ בדבר התנא‪.‬‬
‫חדש למפרפ ר״ת שאין דביקות חפא מלת‬
‫מחוק ר״ת מפורב חפא ופון קין‪,‬‬
‫ו ע ת ה נחזיר לתרץ הפסוק בס׳ד דהנה י ח פ‬
‫שכל אדם צריך להוסיף לו מצות ומפש״פ‬
‫בכל פת ואיך יוכל לבא לזה המדרגה כאשר‬
‫משיס אל לבו שכל הפולם סוא רק כחלום‬
‫יפוף אז יוכל להמשיך אליו גס כל ישראל‬
‫לשמופ לדבריו לסחזירם למופב ושיתקשרו א'פ‬
‫להמרכבה הפליונה ווה ויחלום יוסף חלום‬
‫כלומר כל אד׳ צריך לראות ולדמות בנפשו אשר‬
‫כל הפולם הוא רק כחלום יפוף ואז יוכל‬
‫להוסיף לו מצות ומפש״פ ויגד לאחיו מלת ויגד‬
‫הוא לשון סמשכה כלומר הוא יוכל להמשיך‬
‫לאחיו בני ישראל ויוסיפו פוד סי׳ שיוסיפו‬
‫פוד מצות ומפש״פ שנא אותו ר״ת תקשר‬
‫ותדבק שור אריה נשר אדס כלומר תקשר‬
‫א״פ בהמרכבה הפליונס והנה ר״ת וס׳ת של‬
‫כל הפסוק גימ׳ וידמה בלבבו כי כל הפולס‬
‫הזה כחלוה יפוף גס גימ׳ תרי״ג כלומר אז‬
‫יוכל לקיי׳ תרי״ג מצות התורה באמת וכן נזכה‬
‫לשמור לפשות ולקיים כל המצות חמן נס׳׳ו;‬
‫בגמרא למנ״מ לגרסא דינקותא שזוכר אותם‬
‫וי א מ ר ישראל אל יוסף הלא אחיך רופים‬
‫בשכס לכה ואשלחך אליהס‪.‬‬
‫ויל״ד למה בתחלה אמר יפקב ואח׳כ ישראל‪.‬‬
‫ואפ ’ ל פז״ה דסנה ידופ כי פס קדוש‬
‫המה ניזונין בזכות יפקב שהיה‬ ‫ישראל‬
‫מפתו שלימה וגם בזכות יוסף הצדיק כמ״ש‬
‫ויוסף הוא השליפ הוא המשביר לכל פס הארן‬
‫וכל זה גרס לו פבור שלא פגם בריתו כמ׳׳ש‬
‫בזוה״ק פ׳ וארא דף כ׳ו פ״א וז״ל וכל מאן‬
‫דנסיר ליה להאי ברית איהו גרס להתפרא‬
‫ברית‬
‫תפארת‬
‫מושר וככוד כפוה״ז וסלומד זקן למה הוא‬
‫דומס פי׳ אכל סלומד תורה פס היצ׳ה שהוא‬
‫רק שלא לשמה דומה לדיו כתוכה פל נייר‬
‫מחוק שאינו מתקייס יפן שאין לו רק פושר‬
‫וככוד כפוה״ז אכל אינו מתקיי׳ רק כפוה״ז ולא‬
‫לפוה״כ שהוא רק מן המשמאיליס‪.‬‬
‫וראי הי כספר פתחי יה פל פרקי אכות וכתכ‬
‫פל המשנה הזאת וז׳׳ל ולפי הנראה קורא‬
‫לגוף התלמוד נייר והילד מקרי נייר חדש ובזקן‬
‫מקרי נייר מחוק ואני בקש שכלי אוסיף בה‬
‫פפה כי הנשמה פרס צאתה מבפן לפולם הזה‬
‫מלמדי! אותה כל התורה ובצאתה מרחס כא‬
‫מל^־ וסופרה פל פיו ומשכחו הכל ונראה‬
‫דאף דנשכחה מ״מ רשימה ניכר ודומה לס״ת‬
‫שנזדקרה הדיו מן האותיות ואפפ׳כ בפירו‬
‫היפב יוכל להכיר האותיות וכי מפביר פליהס‬
‫בקולמס אז ניכר היפב כבראשונה וכן נמי‬
‫כאן אפ״פ שסופרו המלאך ושוכחה אפפ״כ‬
‫נשאר בה פדיין רושס וכשלופד בילדותו מיד‬
‫ואז פדיין קרוב ממה שלמדה ולא נתלכלך‬
‫פדיין בחפא לפשפש הרוש׳ שפליו ויוכל להכיר‬
‫פדיין ומפביר פליה בקולמס היינו בלמודו‬
‫ויוכל לבא ולהשיג החכמה הראשונ׳ שכבר למדה‬
‫בבפן אמו אבל כשהזקין ונתלכלך בחפא דאיכא‬
‫תרתי לריפותא דהזמן רחוק מלמודו הראשון‬
‫וגס נפשפש הרושס בחפאים שפשה וקשה‬
‫מאוד להכיר הרושם כבראשונה ומה׳פ אמרו‬
‫מפני שהוא קרוב לזמן לימוד הראשון שלמדה‬
‫פרס צאתה משא״כ בזקן לכן אמר דוד הפ׳ה‬
‫פני אני וגופ מנופר נשאתי אימך אפונה‬
‫סי׳ מנופר שהוא קרוב לזמן לימוד הראשון‬
‫אוכל להפמידו פל אופנו הראשון• כי ילד חוזר‬
‫ונופר מהרס וכאלו לא שכח ולפ׳ז נוכל לומר‬
‫דחדש דאמר התנא קאי פל הנייר וגס פל‬
‫הכתיבה הלומד ילד למה הוא דומה שמפביר‬
‫פכשיו פל כתיב׳ פל נייר חדש שהנייר והכתיב׳‬
‫פדיין סדשיס המה ורישומו ניכר היפב זבניקל‬
‫עח‬ ‫שלמה‬ ‫וישב‬
‫לטר‪ q‬ולבקש מאל אכלם והכה הכפירים זהו‬
‫י»קב כמ״ש במ״ר וצדקיס ככפיר יבטח זה‬
‫יטקב והגה יפקב בירך את יוס‪ q‬בברכתו מאל‬
‫אביך וז׳׳ש הכפירים שואגים לטר‪ q‬רצ״ל יטקב‬
‫ובכיו שואגים לטרך הייכו למזון ולבקש מאל‬
‫אכלם כלומר בקשו אוכל מיוסך הצדיק שאמר‬
‫לו אביו בברכתו מאל אביך כו׳ ‪:‬‬
‫וכע״ש טמום ג׳ היתן כפיר קולו ממטוכתו‬
‫בלתי אם לכד כפיר זה יפקב כהכ׳ל‬
‫קולו זה קולו של יפקב שאמר אביו הקול קול‬
‫יפקב ולכד בזה את מברכות מפשו‪ .‬והכה‬
‫מבואר בם'י ישראל כיזוכין בזכות שאומרים‬
‫פטמים בכל יוס שמט ישראל ובשכ׳מ ולכן‬
‫כשאמר יטקב הקבצו וכו׳ אמרו בכיו שמע‬
‫ישראל כמו שמתרגם יב״ט והוא השיב להם‬
‫בשכ״מ וכן מבואר בגמרא ברכות פרק ה׳‬
‫באותה שטה פתח ואמר ברוך שס כבור‬
‫מלכותו ‪:‬‬
‫ו ק מבואר בזוה״ק פ׳ ויחי דך רל״ד ט״ב‬
‫בשטתא דפתח יטקב ואמר האספו ואגידה‬
‫לכס את אשר יקרא אתכם באחרית הימים כו׳‬
‫באחרית דא ‪.‬שכיכתא כביכול יהב פציבו ביה‬
‫ואסתלק ולבתר אהדרו ליה בכוי ביחודא דמילייהו‬
‫ופתחו ואמרו שמט ישראל וגומר בההוא שטתא‬
‫קאיס ליה יטקב ואמר בשכ׳׳מ ואתיישבת שכיכתא‬
‫בדוכתא טכ׳ל והכה האותיות שהמה אחר‬
‫אותיות ישראל הוא בשכמ׳׳ת והכה האות ת'‬
‫הוא גימ׳ פרכסה פס האותיות כלומר הפרכסה‬
‫יבא להס בזכות שאומרים בכל יוס בשכ״מ‬
‫גס האותיות האלו בא״ת ב״ש המה אותיות‬
‫שביל‪-‬וסוא גימ׳ בשס כלומר כל אדס צרץ לילך‬
‫באותו שביל ואז בודאי יהי' לו ישוטה בשם ה׳‬
‫ולזה כתיב כאן ויאמר ישראל הלא אחיך רוטים‬
‫בשכם‪ .‬אחיך זהו ישראל כי כל ישראל אחיהם‬
‫רופיס הוא לשון פרכהה כמ״ש ה׳ רוט־ כלומר‬
‫ישראל טס קדושים יהי׳ כיזוכין בזכות‬
‫מיגיעי‬ ‫כהכיס‬ ‫ויהיו‬ ‫בשכ׳מ‬ ‫שיאמרו‬
‫כסס ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫תפארת‬
‫ברית לאתריס ואתנרכאן מלאץ ותתאין פכ״ל‬
‫ולזה זכה יוס‪ q‬כ"כ מד אשר גס אביו במצמו‬
‫שלח אצלו לבקש טר‪ q‬וזכה לכלכל את אביו ואת‬
‫אחיו וז״ש יטקב טרו‪ q‬טור‪ q‬יוס‪ q‬והוא לשון‬
‫מזון כמו הטריפני לחס חוקי כלומר יוס‪q‬‬
‫יטרו‪ q‬טר ‪ q‬לכל הטולס וז״ש טר ‪) q‬תן ליראיו‬
‫יזכור לטולס בריתו פי׳ הש״י )תן מזון )בכי‬
‫ישראל יטן כי יזכור לפולס בריתו הייכו בריתו‬
‫של יוס‪ q‬הצדיק ‪:‬‬
‫כל״ש בזוה״ק פ׳ מקץ ‪ cp‬קצ״ו פ׳ א וז׳ל ת״ח‬
‫'וס‪ q‬זכה בהאי פלמא וזכי בטלמא דאתי‬
‫בגין דבטא לאתאחדא באשה יראת ד‪ .‬נד״א‬
‫וחטאתי לאלקיס ובג״כ זכה למשלט בהאי טלמא‬
‫וזכי לון לישראל מה כתיב דלקס יוס‪ q‬את‬
‫כל הכס‪ q‬והכי אתחזי דהא פד דכגיד וכפק‬
‫איהו לקוט כולא וכל טותרא ביה קיימא ודא‬
‫הוא רזא דכתיב וי תן אותם אלקים ברקיט‬
‫השמים רצ״ל אפילו מה״ד היה מסכיס שיהיה‬
‫ברקיט השמים טל במתי הצלחה וכתיב אח״כ‬
‫ובג״כ יוס‪ q‬דכטר ברית זכה להתטרא באתריה‬
‫וזכה למלכא דלטילא ולמלכותא דלתתא וט״ד‬
‫כל מאן דכטר ברית כאלו מקיים אורייתא‬
‫קדישא כולה דהא ברית שקיל ככל אורייתא‬
‫ולזה )וכל לרמז כי תורה פ׳ה גימ׳‬
‫ברית ‪.‬‬
‫וזה שאמר יפקב ליהודה מטר‪ q‬בכי טלית‬
‫כלומר טבור שהצלת את בכי טבור זה‬
‫מהטר ‪ q‬הייכו מהמזון שלו כתטלית לגדולה וזה‬
‫טלית ‪:‬‬
‫א״י מטר‪ q‬בכי טלית רצ״ל מן יוס‪ q‬בכי‬
‫שאמרת טליו סרו‪ q‬סור‪ q‬יוס‪ q‬טלית‬
‫לגדולה‪ .‬וז״ש טמוס ג׳ הישאג ארי׳ בוטר יטר‪q‬‬
‫אין לו דסכר‪ .‬אריה זה יהודה שכאמר טליו‬
‫גור אריה יהודה והוא שאג ביטר מה בצט‬
‫כי כהרוג את אחיכו‪ .‬וטבור זה זכה לטר‪q‬‬
‫הייכו לפרכסה וזה שאמר הישאג אריה ביטר‬
‫וטר‪ q‬אין לו בתמים ‪:‬‬
‫בתהליס ק׳׳ד הכפירים שואגים‬ ‫וז״ש‬
 ‫שלמה‬ ‫דשב‬ ‫תפארת‬
‫הס רועיס‪.‬‬ ‫ו אי ת א בגמרא ברכוח גדול הנסנה מיגיע‬
‫כפו יותר מירא שמיס שנאמר יגיע כפיך והנה לכאורה קשס הא המלאך לא שאל רק‬
‫מה תבקש והיה לו להשיב אח אחי אנכי‬ ‫כי תאכל אשריך ועוב לך אשריך בעוה״ז ועוב‬
‫לך לעוה״ב ואצל יראי שמיס כתיב אשרי איש מבקש ותו לא ולמה אמר לו הגידה נא כו׳‬
‫ירא את ד׳‪ .‬וראיתי באיזה ספר שהקשה מה הא ממ‪/‬י אס הוא יודע היכן המה רועים‬
‫בין זה לזה ותירץ דר\ה מי שהוא רק ירא בודאי מעצמו יגיד לו ולמה לו ליוסף להרבות‬
‫שמיס הוא חומד ממון אסריס אבל אינו גוזל בדברים ולומר הגידה נא לי איפה הס רועיס‬
‫ואינו גונב מפני יראת שמיס אבל התאוה יש ואצא מאי כאשי המלאך לא יאמר מעצמו זה‬
‫לו ולכן אין לו רק עה״ב אבל עוהיז אין לו סימן שבוודאי אינו יודע היכן המה לפי דעת‬
‫יען כי אין ארס מת וחצי תאוותו בידו וחומד יוסף שהיה סיור בדעתו שהוא איש ולא מלאך‪.‬‬
‫בכל יוס יותר ולכן אין לו עוה״ז אבל הנהנה ונוכל לתרץ עז*ה דהנה אמרו סכז״ל הקי״ה‬
‫מחאוס לתפלתן של צדיקים והנה‬ ‫מיגיע כפו זהו עשיר השמח בחלקו וזה יש לו‬
‫עוה״ז ועוס״ב ולכן כתיב אצל הנהנה מיגיע לכאורה קשה למה דוקא לתפלתן של צדיקים‬
‫כפו אשריך בעוה״ז ועוב לך לעוס״ב אבל אצל ולמה לא יתאוה גס לתפלתן של המון עס‬
‫יראי שמיס כתיב רק אשרי האיש ירא אח ד׳ ואפ״ל דהנה העיקר התפלה הוא רק להוריד‬
‫והנה לפי הנ״ל האומר פעמיס בכל יוס בשכ״מ השפע העליונה ולהש»יע על כלל ישראל וזה‬
‫בכונח הלב זוכה להיות ניזון מיגיע כפו ושמח העיקר רצון הבוב״ה להשפיע שפע שוב׳ לישראל‬
‫בהלקו ואז יש לו עוה״ז ועוה״ב ונוכל לרמז כי הפץ חסד סוא אבל לאו כל ארם זוכה‬
‫ר״ח וס״ח של כל הפסיק עס האותיות גימ' לכך שיוכל לכוין בתפלתו ולהמשיך השפע לכלל‬
‫וזהי גדול הנהנה מיגיעו כפיו מיראי שמיס ישראל יען כי לאו כל מוסא סביל דא להבין‬
‫וכן נזכה להיות ניזון מיגיעי כפינו כל ימינו אפן זאת איך להתפלל לפני הקב״ה באותה הכונה‬
‫אבל הצדיק אמיתי הוא יוכל לכוין כל זאת‬ ‫נפ״ו ‪:‬‬
‫להעלות בתפלתו לעולם עליון ולהמשיך השפע‬
‫וי מ צ א ה' איש והנה תועה בשדה ופרש״י זהו לכלל ישראל יפן כי הוא יודע כוונת התפלה‬
‫ובהיות כן הקב״ה מחאוה לתפלתן של צדיקים‪.‬‬ ‫גבריאל‪.‬‬
‫ונו כ ל לרמז בזה שהמלאך בא להמתיק מעליו ו אי ת א בילקוש וישב יעקב לא שלוחי ולא שקעתי‬
‫כו׳ לא שלוחי מעשו ולא שקשחי מלבן ולא‬ ‫הדיניס דהנה גבריאל הוא אותיות גבר‬
‫איל גפר הוא לשון גבור׳ איל הוא אילו של יצחק נחתי מדינה ויבא רוגז רוגזו של יוסף‪ .‬ואמר בזה‬
‫שהמתיק אח הגבור׳ וזה שאמר דוד הע״ס הייתי כבוד אא״ז הגאון הקדוש זצללה״ה שהוא ע״פ‬
‫כגבר אין איל כלומר הי״ה שורה עלי הדינים אמרם סכז״ל אס רואה אדם שיסורין באים עליו‬
‫של מדת גבורה ואין איל להמחיקם כהנ״ל יפשפש במעשיו פשפש ומצא יעשה תשוב׳ פשפש‬
‫וסנה ר״ח וס״ס של כל הפסוק גימ׳ זה המלאך ולא מצא כו׳ וכתבו המפרשים דודאי אין צדיק‬
‫גבריאל שבא להמתיק לישראל הדינים כולם בארן אשר יעשה שוב ולא יחעא אלא שלא‬
‫רהא רעוא שימתקו מעלינו בל הדינים ויתגברו מצא דבר הראוי ליסררין‪ .‬והנני אוסיף דוודאי‬
‫הקב״ה משלם מדם כנגד מדה א״כ זה שכתוב‬ ‫החסדים בעולם אמן נס״ו‬
‫פשפש ולא מצא שוס דבר להיות מעין יסורין‬
‫וי ש א ל הו האיש לאמר מה תבקש ויאמר אס והנס יעקב אע״ה בוודאי היה סשאתו נגדו‬
‫אחי אנוכי מבקש הגידה נא לי איפה תמיד במה ששהה בדרך כ״ב שנים ולא קייס‬
‫כיבוד‬
‫עט‬ ‫שלמה‬
‫ית׳ זה היה עתירת דוד הע״ה תשמיענו ששון‬
‫ושמחה תגלנה עצמות דכית פי' ני יודע אני‬
‫שזה רצונך שכ״כ יהיה אוהב לפניך עד שמפיו‬
‫ראוי להראות לט חבתן באהבה גלויה והיה‬
‫כוונתו להודיע שהועיל תשובתו כראוי להיות‬
‫נעשה זכיות מן סטאו ועיין מ״ש תהליס ל״ב‬
‫ע’ש תשמיענו ששון ושמחה פי׳ לא מיבעיא‬
‫להפר ממני יגון ואנח׳ מן החטא אלא להשמיענו‬
‫לשוש לשמוס שנעשה מן הסטא זכיות ומצות‬
‫אמנס כל זה ראוי לבקש בכוונת לעשות נ״ר לו‬
‫ית׳ למלאות רצונו ית׳ש שדרך רצון אביו להראות‬
‫חיבתו באהבה גלויה לפניו אס לא כשבנו אינו‬
‫ראוי לכך זה ראוי לבקש מלפניו ית׳ שיעזור לו‬
‫להיות ראוי לכך ואמר הסתר פניך מחטאי‬
‫והוא כשיתהפך לזכות אז אין פניך רואיס שוב‬
‫סטאי ואס בשעת העשי׳ היה חטא מזה הסתר‬
‫פניך וז״ש מחטאי ולא אמר מהחטא אלא‬
‫הכוונה בשעה שחטאתי ועתה אין שוס חטא‬
‫כלל וכך דרכיך לשפוט הארס באשר הוא שס‬
‫ואמר וכל עונותי מחה שלא יהיה שוס רושם‬
‫כלל וזה א׳א להיות כיון שאין שכחה לפני כסא‬
‫כבודו ית׳ אלא כשנעשה זכות מן העון ולא‬
‫נשאר שוס רושס כלל מן העון ואמר אלמדה‬
‫פושעיס דרכיך לשון רביס שהוא דרך לשוב‬
‫בתשובה מיראה שיעשה שוגג ואח״ז לעשות‬
‫תשובה גס על השוגג שמנשה עד שמעביר‬
‫לגמרי כענין שאמרו חכז״ל אשרי נשיא פשע‬
‫דסנחינן עונות ועדיין צריך תשובה מאהבה‬
‫להתהפך לזכות וזה דרך השני וע״ז אמר‬
‫וסטאיס פי׳ השגגות שנעשה מן העונות אליך‬
‫ישובו להתהפך לזטת לפניך שאתה לא תחשוב‬
‫החטא כלל וז״ש וחטאיס ולא אמר וחוטאיס‬
‫כמ״ש פישעי׳ אלא שהכוונה על השגגות שיתהפכו‬
‫לזכיות והכוינה להיות נחת רוח בזה כלל‬
‫ולפעמיס לגודל אהבתו ית׳ את בטו וספן‬
‫בטובתס מאוד ואיננו רוצה להודעס בעוה״ז‬
‫כדי שיהי' שמור להס אותו הנחת רוח לעוה״ב‬
‫והגיגועין על זה בעוה׳יז ליסורין יסשב והוא‬
‫באמת‬
‫ויעב‬ ‫תפארת‬
‫כיבוד אב כמ״ש דוד הע״ה וסטאסי נגדי חמיד‬
‫והיה מצע׳ בוודאי שיכופר עונו ונחרצ׳ בוודאי‬
‫מאוד וקיבל ע״ע יסורין בעוה״ז כדי שיכופר‬
‫עוט כמ׳׳ש דוד הע׳יה חסעאני באיזוב ואעהר‬
‫חכבסני ומשלג אלבין ובארט שס שהכוונה הי׳‬
‫שנחרצה שיכופר עונו עיי צרעה ונגעים ח״ש‬
‫ומשני אלבין והכוונה הוא שנתרצה לבהרח‬
‫שהוא עזה כשלג וגס מה שכהוב החעאני‬
‫באיזוב ואטהר שידוע שזה עהרה המצורע וז״ש‬
‫יעקב אעיה לא שלוחי מעשו ולא היה כוונהו‬
‫בפניני עוהיז שעיי היה צריך לברוח אלא היה‬
‫כוונתו שעיי הוכרח לפרוש מאביו ולא היה‬
‫יכול לקייס מצות כיבוד אב ולא היה בשלוה‬
‫מדאגה זו והיה מצפה מאוד ליטרד מעוט נס‬
‫ע״י יסורין כניל וזס ולא שקטתי מלבן פי׳‬
‫הגס שהיה לו יסורין עכיז לא היה שוקט‬
‫בדעתו דאגות העון סניל שראה שאינו מדה‬
‫כנגד מדה וכן לא נחתי מדינה שגס מצרתה‬
‫עדייז לא נס מאותו דאגה שמיס לו מעון‬
‫כיבוד אב כיון שלא ראה יסורין שראוי להיות‬
‫מטין אותו עון וכשבאו עליו ענין של יוקף הי׳‬
‫נראה שהוא מאותו עון שפירוש מאביו אמנס‬
‫הרי ראה שאדרבא בזה כעם עליו ע״פ הסימן‬
‫שנמסר לו וז״ש הכתוב ויבא רוגז ובאמת זה‬
‫היה לו שהקביה מדקדק עס כצדיקיס כסוט‬
‫השערה והוא שביקש לישב בשלוה ולאיש כמוהו‬
‫היה ראוי לחשוב ולצפס כפרת עונו ולהקהר‬
‫לפניו יה׳ >מ*ש כי ביוס הזה יכפר עליכ׳ וכו׳‬
‫לפני ה׳ תטהרו פי' שכן יהיה מסשבוהיכס‬
‫שחטהרו לפניו יח׳ הגס שלא ידעו בעצמס כן‬
‫ובאמת אז זוכה ע״י שלבבו שלס עס הקב״ה‬
‫מחבב אוחו בחיבה יתירה ומודיע לו שנתרצה‬
‫לו וז״ש דוד הע״ה השמיעני ששון ושמחה פי׳‬
‫שלא בשביל תענוגיו היוו טנתו אלא הכל הי׳‬
‫לאהבת הבוב״ה והוא שידע טהל אהבת האב על‬
‫הבן עד שחפצו מאוד להראות לו סיבתו גפניו‬
‫ועכ״ש אין זה נסת לפניו שלא כן רצונו אלא‬
‫רצונו להיות נ ט ראוי להראות חיבתו לפניו‬
 ‫שלמה‬ ‫וי ש ב‬
‫והוא שנשכחו ממנו כל הדאגות שעברו עליו‬
‫וכמ״ש האלשין זיל‪.‬‬
‫ולפ״ז הנ״ל שהקב״ה מחאוו׳ לססלחן של צדיקי׳‬
‫ראוי ונכון עכ״פ בימים נוראים הקדוש•׳‬
‫לחזור אחר ש״ץ היותר הגון במעשים טובים‬
‫ושיהיה לו עכ*פ מעמ הבנה בכוונת התפלה‬
‫כי ספלה בלא מונה הוא כגוף בלא נשמה‬
‫ובוודאי מה טוב שיהיה כמי בר אבהן קדישין‬
‫יען כי זכות אבותיו מסייען‪ .‬ולא כמו אותן‬
‫עמי הארצות אשר אינם משגיחי׳ בזה כל עיקר‬
‫אלא עיקר תאוות לבס הוא רק לסקור ולדרוש‬
‫אחר ש״ץ היותד יודע ומכיר בחכמת הנגינה‬
‫ובשעת התפלה אינו שם על לבו שהוא עומד‬
‫לעני ממההקב״ה להתפלל עבור כלל ישראל‬
‫אלא עיקר כוונתו הוא רק ליסות הנגינה בפני‬
‫השופעים כדי שימצא חן בעיניהם ולשלם לו‬
‫המעות הקצוב לו בטוב ואינו משים על לבו‬
‫אפילו פירוש הפילות בשעת התפלה אוי ואבוי‬
‫לנפשות הבוחרים בש׳׳ץ כזה דהנה אפילו בימי‬
‫החול כשמתפלל כמוהו נפי מהוקז ומתועב בפיני‬
‫המקו׳ ואף כי בימי נוראים הקדושי׳ לק הירא‬
‫לנפשו ימנע א״ע מלהתפלל עם ש״ץ כזה‪.‬‬
‫ו אי ת א בספרי קבלה דהנה טדע כי כל הימים‬
‫טובים הקב״ה דן את העולם בפסח על‬
‫הסיוא׳ וכן שבועות ור״ה ויו״הכ סוכות הוא‬
‫י״ח ימים ובי׳׳ח הוא י״ח פעמים כ״ד שעות‬
‫הוא סל״ב שעות וזהו ישפוט תבל בצדק נס‬
‫תבל ראתה ותחל הארץ כלומר הגס כי הארץ‬
‫ראתה איך כי הקב״ה דן אס העולם באותן‬
‫תל״ב שעית ועכ״ז ותחל הארץ פי׳ מחכה‬
‫ומייחל להקב״ה שישפוט אותה ואס ק הוא‬
‫הדבר איך נוכל לעמוד באותן הימים ש׳׳ץ כזה‬
‫אשר יוכל להתעורר עוד דיני׳ ח ‪ f‬ולק גוהגי׳‬
‫רוב המון עם לנסוע לאיזה צדיק על אותן‬
‫הימים יען כי הצדיק בוודאי יוכל להתפלל‬
‫ולהמשיך השסע עליונה וכל מיני הצלחה והמה‬
‫מתפללי׳ לפני התיב׳ בכוונת הלב ליחד •חודי׳‬
‫ולא כמו אותן האנשי׳ הסוחזי׳ אשר מחרחריס‬
‫ריב‬
‫תפארת‬
‫באמה ישורים של אהבה וכדי להרבומ להס‬
‫שכרם על זה בעוה״ב כמו שפירש״י ז״ל ברכות‬
‫דף ה' והס לגודל הגיגועץ שלהם ותושבים‬
‫אס עצמם שאיכם כדאיס להראות אוחו אהבה‬
‫ונתרצו לקבל על זה יסוריס וע״ז אפרו חכדל‬
‫כל מי שהקב״ה חפץ בו פי׳ שאוהב אותו‬
‫אעפ׳יכ איט רוצה להראות לו חיבתו מדכאו‬
‫ביסורין למלאות רצונו כיון שקיבל באהדה פי׳‬
‫במחשבתו היסורין כה״ל וז״ש מה אשם לדעת‬
‫פי׳ קודם הניאו את האשם נתרצה בדעתו‬
‫להניא אשם לזה אמר ומה שכרו כיון שהקב״ה‬
‫חפץ כוודאי עושה כן להרנות שכרו בעוה״ז‬
‫שהר־ יש לו ימירין של אהבה כפלים‪ .‬וז״ש‬
‫ישעיה כי לקחה מיד ה׳ כפלים ככל חמאתי׳‬
‫וחוץ לזה יש לו עוד יסורק מה שכאמה איכנו‬
‫יודע אס יסורין של אהבה וכיון שנן נס כשכרו‬
‫האמור איננו מרגיש שהוא כשביל זה אבל‬
‫עכ״פ אין ראוי לכקש על זה לקבל יסורין‬
‫של אהבה ועי״כ יהיה כשלוה מן דאגתו כיון‬
‫שנודע לו שהוא אהוב לסר המקו׳ ולזה אפשר‬
‫לומר שזה שאמר כיקש יעקכ לישכ בשלוה והי׳‬
‫חע! לידע שהוא אהוב לפני המקו׳ ב״ס‬
‫ובהענין שלא קיים כיבוד אב בעת היוסו בדרך‬
‫גבד הועיל תשובתו עד שגעש׳ זכיות ולזה אמר‬
‫הקב״ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם‬
‫לעוה״ב והוא שהקב״ה אוהכ את הצדיקים‬
‫יותר מעצמו והוא הנס שגס הוא ית׳ חפץ‬
‫מאוד להראות חיבסו להם אמנם הוא ית׳‬
‫הבוחר כמוב לבס להראות להס אוחו החיבה‬
‫בעולם הארוך ולזה קסץ עליו רגזו של יוסף‬
‫שעי״כ לא מיכעיא שלא נודע לו אם אהוב‬
‫אלא שהיה דואג מן ה סי ^ שנתן לו הקב״ה‬
‫והיה דואג שלא יראה פני ניהנם אמנם עכייז‬
‫באמת רצון יראיו יעשה והוא כשנודע לו‬
‫שיו^ז חי בוודאי הורגש אז שהרוגז היה בשביל‬
‫שביקש לישב בשלוה כו׳ ונתכפר לו על הרוגז‬
‫ורצונו נתמלא שכן הכסוב ויחי יעקב בארץ מצרים‬
‫ער שעי״כ נאמר ויהי כל ימי יעקב שני חייו‬
 ‫שלמה‬ ‫וישב‬
‫על כבודו אין כבודו מסל ורב יוסף אמר אפילו‬
‫הרב שמחל על כבודו כבודו מחל שנאמר וה׳‬
‫הולך לפניהם יומס אמר דבא הכי השתא החס‬
‫הקב״ס עלמא דיליה והתורה דיליה מחיל ליה‬
‫ליקריה הכאתורה דיליה)פרש*י בחמיה הכבוד‬
‫חלה בתורה ואינו יכול לימסול על כבור התורה‬
‫שהוא של הקב״ה( לכן יתאמץ כל ארם להמשיך‬
‫א״ע ולהתקשר להצדיקיס אמיתיים ולהדריכו‬
‫בדרך ילך ולקבל ממנו מוסר השכל בשמוע‬
‫ממט תורה כרי לעבוד את הבוב״ס ו א ! שיחן‬
‫צדקה לכל הפושט יד לקבל ולא כמו אותן‬
‫האנשים המדקרקין אחר האדם כשבא אליהם‬
‫לבקש עזר בודקין אותו בשבע סקירות אס ליחן‬
‫לו הצדקה אס לאו או אס ליפן לאדם אחר היותר‬
‫הגון ויותר חשוב ממנו אבל וודאי שאסור לעשות‬
‫ק יען כי מי יוכל להבסין לבוס בני אדם איזה איש‬
‫כשר אס לאו הא אפילו מלאכי מעלה אינם‬
‫מרעיס מחשבות לבות בר ארס הגם כפי‬
‫שמבואר בגמרא שבח דף י׳ב ע׳ב בחום׳‬
‫ד׳ה שאק וכו' מוכח שם דגם מלאכים יודעים‬
‫מחשבות ארס אכן בזוה״ק ובכל ספרי הקבלה‬
‫משפע דהמלאכיס אינם יורפיס מחשבות לבות‬
‫בר ארס רק הקב״ה הוא היודע מחשבות‬
‫ארס נס בבאר מיס חים כחב על הפסוק‬
‫ויאמר אח אחי אנכי מבקש וז׳ל וטדע‬
‫שהמלאכים אינם יודעים מחשבות בני ארם‬
‫כי אס דבורים וחפלסס והשתא איך יוכל‬
‫האדם הרוצה ליחן צדקה להבחין את האדם‬
‫לפעמים נמצאים בני אדם אשר המה צדיקים‬
‫גמורים מלניו ומלבד אץ מכירים בהם כלום‬
‫והוא בר אבהן קדושין והולך בדרכי ה׳‬
‫שהלכו אטחיו סקרושים ‪:‬‬
‫וב ענין הזה שמעתי אומרים לי בשם הרכ‬
‫הצדיק הקדוש ו ס' מקאסיב מו״ה ר׳‬
‫מנחם מענדל זצוקללה״ה על הפסוק נתן חחן‬
‫לו ואל ירע לבבך בחתך לו כי בגלל הדבר‬
‫הזה יברכך ד׳ אלקיך והקשה הוא ז׳ל למה‬
‫כתב ב׳ פעמים מלח לו ומיותרים המי‪ :‬לגמרי‬
‫והיל״ל‬
‫תפארת‬ ‫‪.‬‬
‫ריב על הצרילןיס ומרכריס קי ה על כל צדק‬
‫וצדיק ירבריס שקריש הבודיס מלבם אוי להס‬
‫בזה ובבא ועל וה חמר המשורר בחהילי׳ צ״ב‬
‫אהבת רע מטוב שקר מרבד צרק סלה דהענק‬
‫הוא מי שמואס בצדיקים ובחסדים אמחייס‬
‫ושונא אוחס בלבו בחכליח השצאה אבל עכ״ז‬
‫נחשב לו לבושה ולכלימה בפני אנשים אחרים‬
‫שיאמרו עלע שמואס בצדיקים דחזיקו אוחו‬
‫לאפיקורס ולכן הוא בודה מלבו לאמר על כל‬
‫צדיק שהוא שקרן ח׳ו וכן עשיוחיו המה רק‬
‫בשקר לרמוח בני ארס ומה שמתפלל הצדיק‬
‫בצעקה ובהתלסבוח ובכח גדול ער שיחפקקו‬
‫כל חליוח שבשדרה אומר עליו שהוא עושה‬
‫זאח רק מן השפה ולאוץ להראות לבני ארס‬
‫שהוא צדיק גדול בכל לבבו ומה שהוא אומר‬
‫חורה ומוסר השכל הוא רק יגונב אצלו מן‬
‫ספריס ככה המה אומרים על הצדיק אבל‬
‫באמח לבבו לא כן יחשוב כי הצדיק בוער‬
‫בלבבו באמח‪ .‬אש ה׳ ונחלהב לבבו להקב״ה‬
‫באמח ואומר חורה בסירושין ר&ורייחא אשר‬
‫הקב״ה האיר בלבבו לחרש וז״ש אהבש רע‬
‫מטוב כלומר עבור שאהבת רע יותר מטוב לכן‬
‫אתה אומר על הצדיק אמיתי שהוא שקר‬
‫חה שקר מדבר צדק ©לה כלומר על זס שהוא‬
‫הולך תמיר רק בצדק אתה דובר עליו שהוא‬
‫שקר אבל באמת זהו רק מעשה היצר שהוא‬
‫בוער כאש בקרבך ובלבבך כרי לרחק אותך‬
‫מן הצדיקים אמיחייס שהולכים באמה בדרך‬
‫ה׳ ומחסללים בכוונת הלב במס״נ עד כי לא‬
‫כשאר בהם חיות ממרל הפחד והמורא כי‬
‫בעח התפלה הולכים במחשבתם מעולם לעולם פד‬
‫מולם אצילית ונס בשעה שאמר תורה ומוסר‬
‫מחשבתו דבוק רק בהקב״ה כדי להתעורר‬
‫לבות בני אדם לעברות הבוב״ה ובהיות בן‬
‫כל ארס המדבר סרה וריברי ריבות על איז׳‬
‫צדיק אמיתי בוודאי ענוש יענש‪.‬‬
‫ב ע״ ש בגמרא קדושין אמר רב מתנא האב‬
‫שמחל על כבודו כבודו מחל הרב שמחל‬
 ‫שלמה‬ ‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫של‬ ‫בפניו‬ ‫מסתכל‬ ‫הרבה מאוד והיה הצדיק הזה‬ ‫והיל״ל נתן תתן ואל ירע לבבך בתהך כי עלל הדבר‬
‫אוהו העושר והיה נאנח מאוד מכאב לב וגנוחי גנ ח‬ ‫בני‬ ‫עז״ה דהנה נמצאים כמה‬ ‫הזה יברכך ומתרץ‬
‫והיה לפלא בעיני העושר הזה ושאל אס הצדיק הזה‬ ‫אדם כאשר בא יבא אליהם איזה איש מכובלי לבקש‬
‫הנני רואה‬ ‫על ולמה נ אנח והשיב לו הצדיק בזה״ל‬ ‫צדקה מדקדקין אחריו אם הוא איש חשוב או לאו‬
‫לשחוק‬ ‫הזה‬ ‫הדבר‬ ‫אתכם עני מאוד ומאוד והיה‬ ‫ומסורסים‬ ‫משוכח‬ ‫לאיש אחר היותר‬ ‫ויתן צדקה‬
‫הלא‬ ‫הקדוש‬ ‫רבי‬ ‫ואמר‬ ‫בעיני העופר הזה וענה‬ ‫לכל לזה מזהיר אותנו הקב״ה נסן חתן לו כלומר לזה שבא‬
‫והשיב לו הרב‬ ‫עד מאוד‬ ‫גדול ב״ה‬ ‫אנכי עושר‬ ‫אליך לזה תתן צדקה ואל ירע לבבך בתתך לו כלומר‬
‫הרב עוד הפעם לא כי אלא אתס עני גדול עד‬ ‫אחר‬ ‫אל תאמר בלבבך מו טנ שהמן הצדקה לאיש‬
‫מאוד וחרה אף האיש ההוא ואמר בכעס להרב‬ ‫היותר ומסורסים בסי כל ולא לאותו איש הבא עתה‬
‫הצדיק הנ״ל הנה אשלח שליח אחר הנאמן שלי שיבא‬ ‫אליך כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלקיך פי' מסני‬
‫והראו אה העשירות שלי והשיב‬ ‫עס הפנקסין שלי‬ ‫מה בירך אותך ד' בברכת העשירות יען כי הקב׳ה‬
‫הרב כן תעשו כאשר דברתם ואראה אס אמת הדבר‬ ‫גדול‬ ‫לך עשירות‬ ‫ונתן‬ ‫אינו מדקדק אחר מעשיך‬
‫לביתו‬ ‫שליח‬ ‫הוא וכן פשה העושר הזה ושלח‬ ‫כן‬ ‫אחר איש‬ ‫ולחפש‬ ‫לדקדק‬ ‫תרצה‬ ‫אתה‬ ‫אס‬ ‫אבל‬
‫עם הפנקסין ומהרה‬ ‫הנאמן שלו שיבא מהרה‬ ‫אחר‬ ‫יאמר‬ ‫הקב״ה‬ ‫היותר הטן וליהן לו הצדקה אז גס‬
‫פתח ■את‬ ‫הרב‬ ‫דברו ובא אס הפנקסין ואז‬ ‫ירון‬ ‫כן יחפש אחר איש היומר הגון וליטול מ מן העשירות‬
‫הפנקס של הוצאות וראה האיך‬ ‫הפנקסין וראה נ ס‬ ‫מ מך אבל‬ ‫היותר הגון במעש״ט‬ ‫וליתן לאיזה איש‬
‫וגס נכתב‬ ‫הביס‬ ‫הצטרכות‬ ‫כי נכתב בהפנקס כל‬ ‫אס גס אתה לא תרצה לדקדק רק למי שבא אצליך‬
‫הצדיק הנ״ל ב ע ת‬ ‫כמה פעמים המעות שנתן להרב‬ ‫אחריך‬ ‫ידקדק‬ ‫התן לו צדקה ואז גס הקב״ה לא‬
‫יען‬ ‫נסיעתו אבל איזה צדקה אחרת לא נכתב שם‬ ‫העשירות ו‪1‬״ש נתן תתן לו‬ ‫אס אתה ראוי לאותה‬
‫כי לא נתן ונס לא נכתב איזה מעות שנתן לאיזה‬ ‫ירע לבבך‬ ‫ואל‬ ‫צדקה‬ ‫תתן‬ ‫סי' לזה שבא אליך‬
‫לא נתן ואז ענה הרב עוד הפע ם‬ ‫אחר כי‬ ‫צדיק‬ ‫בתתך לו רק תרצה לבקש אחר איש אחר שמפורסים‬
‫סבור בדעתי‬ ‫הייתי‬ ‫הנה עד עתה‬ ‫להאיש הנ״ל‬ ‫אלקיך‬ ‫ה׳‬ ‫יברכך‬ ‫הזה‬ ‫הדבר‬ ‫בפי כל וכי בגלל‬
‫רואה‬ ‫הנני‬ ‫אבל עתה‬ ‫מעט מה‬ ‫שיש לכס עכ"פ‬ ‫ג״כ‬ ‫נמצא‬ ‫והנה‬ ‫מדקדק‬ ‫יען שהקב״ה נמי אינו‬
‫בהפנקס אשר אין לכס אף פ״ח ויהי כאשר העושר‬ ‫כמה וכמה בני אדס אשר מתקשרים אה עצמם אצל‬
‫הנ״ל שמע זאת התחיל לבכות ולהתמרמר מאוד יען‬ ‫מעות‬ ‫הרבה‬ ‫לו‬ ‫שטחריס בו ונותנים‬ ‫צדיק איזד‬
‫לד‬ ‫שיחסר‬ ‫רואה הרב‬ ‫סתירא פן ואולי‬ ‫כי היה‬ ‫פעמים ושלש בשנה כשנוסעים אצלו ואגב זה פוטרים‬
‫כאן‬ ‫הרב הנני רואה‬ ‫העשירות שלו ואז אמר לו‬ ‫א״ע מן הצדקה ומונעים א״ע מלייזן צדקה לצדיקים‬
‫למעזטש‬ ‫מסוים להרב‬ ‫סך‬ ‫שנכתב‬ ‫כמה פעמים‬ ‫אחרים כאשר בא יבא איזה איש צדיק אחר לעירם‬
‫אחר‬ ‫וכי איט נוסע לקהלתכס לפעמים איזה צדיק‬ ‫פניו באמרס כי התקשרו‬ ‫אינם הולכים אליו לשחר‬
‫אשר נצרך למעות הלא כמה וכמה צדיקים שנוסעים‬ ‫א״ע אצל הצדיק הגדול אכן מה מאוד אותן האנשים‬
‫שנסתם לו‬ ‫הצדקה‬ ‫לקהלתכס ומפני מה לא נכתב‬ ‫ובעיני‬ ‫הקב׳ה‬ ‫העופיס ככה גרועיס המה בעיר‬
‫יצא מן הכלל ללמד אשר מסתמא אין אתס טתניס‬ ‫הבריות ;‬
‫מעות לשוס רב חוץ מ ס ט והנה העיקר עשירות ■של‬ ‫מהרב‬ ‫זה‬ ‫מענין‬ ‫א ספר לכס מעשה טרא‬ ‫ראנב‬
‫בעת‬ ‫מותו‬ ‫כי ביום‬ ‫הצדקה יען‬ ‫האדם ט א רק‬ ‫הצדיק הקדוש ו ט׳ מאפטא שהיה עושר גדול‬
‫שיבא יומו אז העשירות יהי' מונ ח כ א ק דומם רק‬ ‫אחד שהיה מתקשר מאוד אצל הצדיק הני׳ל והיה‬
‫זה הולך עמו לבית עולמו‬ ‫הצדקה שנתן בימי חייו‬ ‫נוסע אצלו פעמים ושלש בשנה לשחר פנימו והיה‬
‫לא‬ ‫של האדם ועתה כאשר‬ ‫העשירות‬ ‫עיקר‬ ‫וזה‬ ‫נותן לו בכל פעם סך מסוים ובפעם אחד בא‬
‫שוס‬ ‫לכס‬ ‫אין‬ ‫צדיק אזי‬ ‫נתתם שוס צדקה ולשום‬ ‫מסוים‬ ‫סך‬ ‫לו נמי‬ ‫אצלו נמי כמקודם והיה נותן‬
‫עשירות‬
‫פא‬ ‫שלמה‬
‫צדקה שמתוך כך בא לידי רמתו ימן כי הכל‬
‫קופצין מליו לקבל ממנו צדקה אכן מ״פ האמת‬
‫אס רוצה האדס להשגיח מל האמת ולהאמין‬
‫באמונה שלימה בהבוב״ה אז בוודאי לא ימנמ‬
‫א״מ מליתן צדקה הרבה ואפילו אס מי יברך‬
‫אותו בפי כל ובקול רם וירבה מליו רימים‬
‫לקבל ממנו צדקה אפ׳׳ה לא יהי׳ נחסר לו ח״ו‬
‫ממות מבור זה אלא אדרבא מוד ירבה‬
‫ויפרה פשרו מד כי חדל לספור ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נחזיר לראשוני ס לתרן הפסוק במוב‬
‫ממס ודמה דהנה הצדיק מיקר כונתו‬
‫וחשקי שימשוך אחריו איש ישראל כדי‬
‫להשפיט מליו כל מוב וזה המיקר השמחה של‬
‫הצדיק ‪:‬‬
‫ת״ ש את אחי אנכי מבקש דהנה מלת האיש‬
‫זס הקב׳ה שנאמר ד׳ איש מלחמה ויוסף‬
‫הצדיק היה מדבר אל הקב״ה והנה כל אתין‬
‫שבתורה לרבות באיס וכאן בא לרבות‬
‫כל בני ישראל כלומר הנני מבקש את אחינו‬
‫בני ישראל שימשכו אחרי כדי שאוכל להשפימ‬
‫להם כל מוב מלת הגידה הוא לשון המשכה‬
‫כמו נגידין קמיהון וז״ש הגידה נא לי פי׳‬
‫המשיך אותס אלי כדי שאוכל להשפימ להם‬
‫להם כל מוב ימן כי בלתי זאת איפה הם‬
‫רומיס רצ״ל מהיכן יהיה ניזונין וז״ש ויוסף הוא‬
‫השליש מל הארן הוא המשביר לכל מס הארן‬
‫פי׳ שהשפימ להם שפמ מובה וז״ש ויבואו אחי‬
‫יוסף וישתחו לו אפים ארצה כלומר באו אליו‬
‫לקבל השפמ מן המולס מליון ימן כי סוא הי'‬
‫השליש בארן כלומר שהי׳ צדיק הדור שנקרא‬
‫שליש כמ״ש מי מושל בי צדיק ולכן הי׳ הוא‬
‫משביר לכל מם הארן פי׳ שהשפימ השפש‬
‫לכל הפולם ונוכל לרמז בזה הגידה נא לי ר״ת‬
‫איזהו גבור הכובש יצרו ישהר נשמתו להמתיק‬
‫דינים הגדולים מלת רמים ר״ת ממשיך רחמים‬
‫מל ישראל‪ .‬את אחי אנכי ר״ת אתפלל תפלתי‬
‫אז חי ה׳ אשהר נשמת כלל ישראל גם אנכי‬
‫מבקש ר״ת אתמורר כל ישראל מוסרים נפשם‬
‫בתפלת‬
‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫משירות ולא אתם מני ורש נחשכו ואם תאמרו‬
‫הלא למצמי נתתם סרנה ממות ונחשב לכם‬
‫לצדקה לא כן הדבר כי הממית אשר נתתם לי‬
‫לא הי׳ נחשב לכם לצדקה ימן כי לא נתתם לי‬
‫בשביל צדקה אלא היה במיניכם רק כמסחר‬
‫ימן בי האמנתם בי מאוד והיה בלבבכם כאשר‬
‫תתנו לי הרבה ממות אז תצליחו בבל המסחרים‬
‫והיה זה רק כמסחר אבל לא לצדקה נחשב‬
‫לכם אכן כאשר תתנו ממות גם לצדיקים אחרים‬
‫ולכל הפושמ יד זה יהיה נחשב לכם לצדקה‬
‫אבל מתה אתם כמני בפתח וממתה כאשר‬
‫תקבלו מלינם ליתן לכל צדק ממות וגם למנייס‬
‫מהוגנים ולכל הפושמ יד ואראה איך שנכתב‬
‫בהפנקס אז אדמ שיש לכם ממס משירות ויהי‬
‫כאשר האיש הזה שממ הדבר הזם אז התחיל‬
‫לבקש מאנשי המיר שלי להודימ לו בכל פמם‬
‫כאשר יבא איזה רב למיר וכן משה שהלך אצל‬
‫בל רב שבא למחנהו ונתן להם הרבה ממות‬
‫ויהי בשנה השניה בא אצל הרב הצדיק הנ״ל‬
‫והראה לו את הפנקס אז אמר לו הרב הנ״ל‬
‫מתה הנני רואה שיש לכם מקצת משירות‬
‫וכאשר תתנו מוד יותר יהי׳ לכם משירות מוד‬
‫יותר וכן תמשו תמיד ואז מוב לכם בזה ובבא ;‬
‫ו ה נ ה מבואר בגמרא מרכין דן< מ״ז מ״א‬
‫ומובא נמ* בגמרא ב״ב דף קס״ד מ״ב‬
‫תנא רב דימי אחוה דרב ספרא למולם אל יספר‬
‫אדם במובתו של חברו שמתוך מובתו בא לידי‬
‫רמתו והקשה המהרשי׳א וז״ל ולכאורה קשה‬
‫דבכמה דוכתין בתלמוד מצינו שהי׳ משתבחין‬
‫במדות ובממלות החסידים והצדיקים והרמב״ם‬
‫בפ׳ המשנה פ״ק דאבות כתוב בדבר האהוב‬
‫לשבח החשוביס בממלתס כדי שינובו מנהגיהס‬
‫במיני בני אדם ‪:‬‬
‫ולי הצמיר נראה לומר ולתק מס״י מה שכתוב‬
‫משלי מברך רמהו בקול גדול בבוקר‬
‫השכם לקללה יחשב‪ .‬וז״ש כאן אל יספר אדם‬
‫במובתו של חברו כלומר אסור לספר מל חברו‬
‫שהוא מוב לבני אדס ומושה להס מובות ונותן‬
‫כ‬ ‫תפארת של מה‬
 ‫שלמה‬ ‫וישב‬
‫בחי׳ הולך גס וילך יוסף אחר אחיו וימצאס‬
‫בדותן ר״ה גימ׳ הוי״ה כלומר אז ידבק א״ע‬
‫בהקב״ה בלב שלס וכן נזכה לפשות תשובה שלימה‬
‫אמן נס״ו ‪:‬‬
‫וילמד תורת ד׳ הלכה למשה מסיני גס למפרע‬
‫ו ‪ T‬ע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אס בא‬
‫אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן‬
‫זרע לאחיו ‪:‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה הא אלו התיבות לבלתי נתן‬
‫זרע לאחיו מיותריס המה יען כי‬
‫במה שכתוב והיה אס בא אל אשת אחיו ושחת‬
‫ארצה אני יודע בפשיסות הסעס כדי שלא‬
‫יתן זרע לאחיו וכמ״ש נמי בתחלת הכתוב‬
‫וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע ‪:‬‬
‫ונ ח ר ץ עז״ה ובנורס כל נתרן מאי דאמרינן‬
‫בגמרא שבת דף קנ״ו ע״א אתמר ר׳‬
‫תנינא אומר מזל מחכיס מזל מעשיר דש מזל‬
‫לישראל ר׳ יוחנן אומר אין מזל לישראל והנה‬
‫לכאורה יש להקשות על ר׳ חנינא שאמר יש‬
‫מזל לישראל הא אק קיימ״ל שישראל המה‬
‫למעלה מן המזל כמבואר בכל ספרי יראיס‬
‫ועוד מהו התשובה מיראה ואיזה נקרא תשובה‬
‫שמתירא א״ע לעשות עוד איזה חעא קל וגס‬
‫על העבר עושה תשובה כדי שלא יעניש אותו‬
‫הקב״ה ועתה אס הדבר אמת כן הוא שהכל‬
‫תלוי במזל ויש מזל לישראל הא בסל יראת‬
‫עונש ולמה יעשה תשובה מיראת עונש הא‬
‫ר ^ דן אותו איך שיהי׳ לו ועוד הא אמרינן‬
‫בגמרא נדה דף ס״ו מלאך הממונה על ההריון‬
‫מביא כו׳ מיפה זו מס תהא עלי׳ עשיר או‬
‫עני חכס או סיפש ואי אמרינן הכל תלוי במזל‬
‫מה מועיל האמירה הא הכל תלוי במזל שנולד‬
‫בו ‪:‬‬
‫ו ה תו ס פ ת הקשו על ה ר׳ יוחנן דאמר אין‬
‫מזל לישראל וז׳ל והא דאמר רבא‬
‫בשלהי מ״ק דף כ״ח בני חיי ומזוני לאו בזכותא‬
‫תליח מלתא אלא במזלא תליא מלתא מ״מ ע״י‬
‫זכות גדול משתנה והקשה עליו המהרש״א‬
‫וז״ל‬
‫תפארת‬
‫בתפלת קריאת שמע אנכי מבקש הגידה נא‬
‫צי ר״ת וס״ת ישוב היום שמא ימות למחר א!‬
‫הוא ממהר את נפשו ויתנכלו ר״ת ויתפלל‬
‫כל תפלתו לפני ה' וימהר נפשו להמיתו ר׳ת‬
‫ר״ת וילמד תורת ד׳ מאהבת סשס לשמה ויאמרו‬
‫איש אל אחיו כלומר כל איש צריך לומר אל‬
‫אחיו ישראל הנה בעל החלומות ‪ o to‬בא כלומר‬
‫מי שרוצה לבא אל האמת ולראות איך שהסולס‬
‫הזה הוא רק כחלוס יעוף‪ .‬הלזה בא פי׳ צריך‬
‫שיתקשר א״ס לזה הצדיק שיורד מהקדושה‬
‫כדי לעשות נזובה לישראל ‪ .‬גם הנה בעל‬
‫החלומות ר״ת והרוצה ללמוד תורה לשמה‬
‫מאהבת הלב הוא עושה חסד בנזכרת נפשו‬
‫הקדושה והנה ר' ת וס״ת של שני הפסוקיס‬
‫האלו ויאמר את אחי וספסוק י א מ ר האיש‬
‫גימ׳ וזה כי הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן‬
‫של צדיקיס כל היוס ‪:‬‬
‫וי א מ ר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומריס‬
‫נלכה דותינה וילך יוסף כו׳ ‪ .‬ונוכל‬
‫לפרש לפי דעתי דהנה העיקר איך שיוכל‬
‫האדס לבא למדרגה הגדולה ולהמית את היצ״ה‬
‫מכל וכל כאשר יזכור א״ע בכל עת שילך לו‬
‫מזה העולס כמ״ש בפרק אבות הסתכל בשלשה‬
‫דבריס ‪:‬‬
‫וז״פ ויאמר האיש זה הקב״ה נסעו מזס כלומר‬
‫הקב״ה אומר אשר כל אדס ידמה בדעתו‬
‫בכל עת נקעו מזה פי' ש'סע מזה העולס‬
‫ויבא למקוס רימה ותולעה‪ .‬כי ר׳ת כל ישראל‬
‫שמעתי ר׳ת למפרע יקבל תחלה עול מלכות שמיס‬
‫אומריס נלכה דותינה כלומר כאשר יקבל תחלה‬
‫פול מלכות שמיס אז אומריס נלכס דותינה‬
‫כפרש״י לבקש נכצי דתות שימתיק בהס פי׳‬
‫להיצ׳׳ס אומריס נבקש לך תחבולות איך להתגבר‬
‫®ל ‪ T‬ולהמית אותך מכל וכל ואמר עוד הפסוק‬
‫וילך סי׳ כל אחד צריך להיות בחי׳ הולך יוסף‬
‫גלומר אז יוסף לעצמו מצות ומעש׳׳ע ואז הוא‬
‫פב‬ ‫שלמה‬ ‫וישב‬
‫דף נ״ע ע״ב וז״ל וע״ד ישראל דנערו ברית‬
‫חולקא בעלמא דאתי ‪.‬‬ ‫וקבילו ליה אית לון‬
‫אקרון צדיקים מכאן‬ ‫ולא עוד אלא בג״כ‬
‫אוליפנא כל מאן דנעיר ברית דפלמא אתקיי׳‬
‫עליה אקרי צדיק וע״כ וסמך כולם צדיקים‬
‫לעולם ירשו ארץ ‪.‬‬
‫א חי ורעי האהובים בואו ושמעו אלי‬
‫עצמכם‬ ‫ותחי נפשכם הזכירו‬
‫מן העונות שעברו עליכם כמים הנגרים ארצה‬
‫ובסרע חעאת נעורים אשר אז היצר בוער‬
‫בלב האדם כאש שלהבת ואיך יוכל האדם‬
‫לשכוח בזה ח״ו מלעשות תשובה שלימה על‬
‫העבר ולהיות סור מרע ולדקדק על עצמו אף‬
‫כחוע השערה והגס כי יש בכוחכם לאמר לי‬
‫קשוע עצמך כו׳ סן אמת אתכם כי גם האי‬
‫גברא בהאי פחדא יתיכ ואף כי שאין צדיק‬
‫בארץ אשר יעשה עוב ולא יחעא וכש״כ עניי‬
‫סדעת כמוני ובוודאי תסמר שערת בשרי בעת‬
‫זכרי בזאת וחיל ורעדה אחזוני במורא מפני‬
‫יום הדין והנורא וכס יעזרני אדון כל לתקן‬
‫את אשר שחתתי וסן כוונתי בזה הדרוש שאהי׳‬
‫נאם דורש ונאה מקיים בעצמי ופן ואולי‬
‫יכנסו דברי באזניכם שתהרהרו בתשובה ותקבלו‬
‫פל עצמיכס לעשות תשובה מאהבה ויהי׳‬
‫נחשב גם לי לזכות ובהיות כן צריך כל אדם‬
‫לקדש א״ע בשעת הזיווג כמ״ש קדש א״ע‬
‫במותר לך וגם מאוד צריך התגברות היצר‬
‫וכל העישה כן אשריו שהכריע א״ע ואת כל‬
‫העולם לכף זכות וכמ״ש בגמרא הנ״ל והנה‬
‫כל המוציא ז״ל ח״ו אוי לו שהכריע א״ע ואת‬
‫כל העולם לכף חוב ולכן בהיות היצ״ס מפת׳‬
‫אותו לעשות עבירה אז תיכף ומיד ישים כל‬
‫זאת על לבו ואז בוודאי בניקל לו להתגבר‬
‫סל יצרו הרע לבל יהיה נתפס ברשתו ובלבבו‬
‫יבין ושב ורפא לו ולכל ישראל אכן העיקר‬
‫שיהי׳ לו בחי׳ עניוות ושפלות גדול ‪:‬‬
‫כ מ בו א ר בגמרא תענית דף ז׳ ע״א א״ר‬
‫חנינא בר אידי למה נמשלה תורה‬
‫למים‬
‫תפארת‬
‫וז״ל וק״ר‪ ,‬דא״כ לר' חנינא דאמר יש מזל‬
‫לישראל אפילו ע״י זכות גדול לא משתנה וכל‬
‫יפודי התורה בברכות אם תשמעו ובקללות‬
‫אס לא תשמעו אין מורין ‪ p‬אלא שתולה‬
‫בזכות ישראל או בחובתם ר״ל דודאי יעודי‬
‫התורה נאמרו על כלל ישראל^ וזכות הרבים‬
‫זדאי דאינו תולה במזל כלל ולא פליגי הכא‬
‫אלא ביחיד דלד חנינא מזל מעשיר מזל מחכים‬
‫לאותו יחיד ור׳ יואנן דאמר אין מזל לישראל‬
‫אפילו ליחיד ‪:‬‬
‫א כן לכאורה גם התירוץ הזה אין להבין‬
‫דהא קיי״ל דהתורה נאמרה לרבים ולא‬
‫ליחיד בכלל ובפרע והקללות והברכות נאמרו‬
‫סל כלל ישראל ולכל יחיד ויחיד ואיך יתכן‬
‫לעשות חילוק בין יחיד לרבים ‪:‬‬
‫ונוכל לתרץ עז״ה דהנה יש לנו לומר דהגמר׳‬
‫מרמז לנו מוסר השכל בזה דהנה אמרינן‬
‫בגמרא קידושק דף י׳ ע״ב פשה מצוה אחת‬
‫אשריו שהכריע א״ע ואת כל העולם לכף זכות‬
‫פשה עבירה אחת אוי לו שהכריע א״ע ואת‬
‫כל העולם לכף חוב ‪ .‬והנה עון מן המוציא‬
‫זרע לבעלה רח״ל מבואר בגמרא ובכל ספרי‬
‫יראים גודל החעא והפגם שפשה רח״ל וזה‬
‫הי' עיקר החעא של דור המבול שהשחיתו‬
‫זרעם על הארן ‪ .‬ועיין בזוה׳׳ק בכמה מקומו׳‬
‫א'ך שמחמיר בעון הזה מד כי אין לשער‬
‫ועיין בזוהי׳ק פ׳ נח דף ס״ב ע״א ת״ח כל‬
‫חעאי דב״נ כל חכלותא דיליה כלהו תליין‬
‫בתשובה וחעאה דאושיד זרע על ארעא ומחבלא‬
‫אורחאה ואפיק זרעא מחביל ליה ומחביל‬
‫ארעא ועליו כתיב בירמי׳ נכתם עונך לפני‬
‫וכתיב תהלים ה׳ כי לא אל חפץ רשע אתה‬
‫לא יגורך רע בר בתשובה סגי ולכן צריך כל‬
‫אדם להזדרז א״ע ולתקן את גודל חעא הזה‬
‫זסקב״ה יושיענו לתקן חעא הזה מכל וכל עד‬
‫שלא יהי׳ נשאר שום רושם כצל ומי שמתקן‬
‫חעא הזה ומקבל על עצמו להיות נוער ברית‬
‫כל ימיו זוכה למלכא ונקרא צדיק במ״ש שם‬
 ‫שלמה‬ ‫וי ש ב‬
‫אי אפילו אס הוא רק מהרהר כתשוכה ומקכל‬
‫ע״ע לעשות תשוכה וליתן צדקה ומתחרס כאמת‬
‫על קיוס המעשיס ההס אז נמחק החעא מכל‬
‫וכל והקכ״ה מרואה ללככ נותן לו חסד ורחמים‬
‫ועושה עמו צדקה ‪:‬‬
‫וז״פ ושחת ארצה לכלתי נתן זרע לאחיו ר׳׳ת‬
‫וס״ת הוציא זרע לכעלה והכריע את‬
‫עצמו ואת ישראל לחוכ נפש תחת נפש ואמצע‬
‫תיכות הוא ר״ת אס רק יהרהר כלבו שיעשה‬
‫תשוכה תהיה לו צדקה חסד רחמיס חיים גס‬
‫האות צ׳ הוא צדק גס צדקס והס תרד״מ‬
‫כנודע ולכן כהיותו עושה צדקה ככל עת זוכה‬
‫להמשיך נמי צדקה מהפמליא של מעלה ‪:‬‬
‫וז ה שאמר המשורר )ההליס עג( אך ריק‬
‫זכיתי לככי וארחץ כנקיון כפי דהנה‬
‫נודע כל מי שרוצה לקדש א״ע ולילך כדרכי‬
‫הכוכ״ה צריך מקודס לסהר א״ע ככל לככו‬
‫ונפשו ומאודו ולא יחשוכ רק כמחשכות קדושות‬
‫ולתקן אותו העון של מוציא ז״ל רח״ל ואז‬
‫יוכל לכעוח כה׳ כאמת וינחיל ש״י עולמות‬
‫וז״ש אך ריק זכיתי מלת אך גימ׳ השס אהי״ה‬
‫שהוא מקור החסד ריק גימ׳ ש׳׳י עולמות‬
‫כלומר כאשר זכיתי את לככי אז שורה עלי‬
‫רק חסד ורחמיס ויהי׳ לו ש״י עולמות מלת‬
‫וארחץ הוא לשון כעחון כמו לא על אינש‬
‫רחיצנא וזהו וארחץ כנקיון כפי פי׳ כשיש לי‬
‫נקיון כפיס אז אוכל לכעוח כה׳ כמ״ש )רלהליס‬
‫כד( מי יעלה כהר ד׳ כו׳ וכן נזכה לכעוח‬
‫כה׳ ככל לכ ונפש ולתקן את החעאיס שיהי׳‬
‫נהפכין לזכיות ‪:‬‬
‫ו ע ת ה כעו׳׳ה חדשים מקרוכ כאו מנהג חדש‬
‫אשר כוודאי מעולם לא שמענו ולא שערום‬
‫אכותנו מנהג רע כזה שהולכים אנשים ונשים‬
‫וסך למה כאו ליתן שכר למכיאיהם על החתונה‬
‫נאספים יחד ועושים שם ריקודין כיחד זקנים‬
‫וזקנות נעריס ונערות כחוריס עם כתולות‬
‫והולכיס לכית החתונה לשס מצוה לשמוח חתן‬
‫וכלה אכל כאמת לא כן הוא רק את הס״מ‬
‫המם‬
‫תפארת‬
‫למיס לומר לך מה מיס מרחין מקוס נכוה‬
‫והולכ'ן למקוס נמוך ‪ qn‬דכרי תורה אין‬
‫מתקיימין אלא כמי שדעתו שפלה וכיח שזכה‬
‫לערוות זוכה גס לחסידות כדאמרינן כגמרא‬
‫ע״ז ‪ q7‬כ׳ ערה מכיא לידי חסידות ומזה‬
‫יוכל לכא לידי פרישות ואז יוכל לקדש עצמו‬
‫כמותר לו ‪:‬‬
‫ה ״ ש ר׳ חנינא אומר מזל מחכיס ‪ .‬מזל ר״ת‬
‫מוציא זרע לכעלה‪ .‬מחכיס ר״ת מעשיו‬
‫מכריעין ישראל כ‪ q‬חוכ אכל מי שמוציא זרע‬
‫לקדושה אז מעשיו מכיאיס רחמיס לישראל‬
‫וזהמז״ל מעשי״ר ר״ת מוציא זרע לקדושה‬
‫ישראל רחמיס‬ ‫עושיס שארית‬ ‫מעשיו‬
‫ויש מזל לישראל פי׳ כל המזל של ישראל הוא‬
‫יש סיינו ש״י עולמות שעתיד הקכ״ה להנחיל‬
‫לכל צדיק וצדיק כהיותו מתקן מעשיו ר׳‬
‫יוחנן אמר אין מזל לישראל רצ״ל מי שהוא‬
‫בחי׳ אין היינו כעניוות ושפלות זר‪%‬ו מזל של‬
‫ישראל כי עכור זה לא יוכל לכא לידי עכירה‬
‫כי זה מכיא לידי חסידות ופרישות כהנ״ל‬
‫ועושה מצות הרכה ועי׳׳ז מכריע א״ע ואת‬
‫כל סעולס לכ‪ q‬זכות וזהו מזל לישראל ‪:‬‬
‫ו ה ש ח א ניחא מה שמתרץ )המהרש׳׳א וז״ל‬
‫וזכות הרכיס ודאי דאינו תולה כמזל‬
‫כלל( רצ״ל רכיס שעושין מצות אז כוודאי‬
‫זוכיס לכל עוכ וכזה וככא ואינם תוליס כמזל‬
‫כלל וכתב עוד )כמהרש״א ולא פליגי הכא אלא‬
‫כיחיד דלר״ח מזל מחכיס מזל מעשיר לאותו‬
‫יחיד( רצ׳׳ל אפילו רק היחיד שעושה רע ח״ו‬
‫או סוב נמי מכריע אח כל העולס כהלל‬
‫ליחיד‬ ‫אמר דאין מזל לישראל אפילו‬ ‫ור״י‬
‫כלומר אפילו רק היחיד כשיש לו מדת אין‬
‫היינו עניוות כהנ״ל כמי מכריע א״ע ואת כל‬
‫העולס לכ‪ q‬זכות ‪ .‬ונודע אשר עיקר המעא של‬
‫מוציא זרע לכעלה יען כי כזה הוא מאכד‬
‫נפשות הרכה ולכן המית הקכ׳׳ה את אונן כי‬
‫היה פוגם נמי כזה החעא לכן היה נפש תחת‬
‫נפש אכל כהיות האדס עושה תשוכה כהלל‬
‫פג‬ ‫שלמה‬
‫וי ש א ל את אנשי מקומה לאמר איה הקדשה‬
‫היא כמינים על הדרך‪ .‬ויאמרו לא היתה‬
‫כזה קדשה ‪:‬‬
‫ו י ל ^ למה האריך כ״כ כלשונו ולומר הוא‬
‫כפיניס פל הדרך ולמה לא אמר סתם‬
‫איה הקדשה מכאן ועוד יש להקשות למה‬
‫כתחלה כתכ אנשי מקומה ואח״כ אנשי‬
‫המקום ‪.‬‬
‫וי ת ב א ר פז״ס דסנה הכמוכ מרמז לנו ככאן‬
‫מוסר השכל איך שיוכל האדם לעהר‬
‫אי׳ע מכל סיג דגרסינן כגמרא פירוכין דף נ״ד‬
‫פ״א א״ר יהושיע כן לוי המסצך כדרך ואין‬
‫פמו לויה יעסוק כתורה שנאמר כי לוית חן‬
‫הם חש כראשי יעסוק כתורה שנאמר כי לוית‬
‫חן הס לראשך חש כגרונו יעסוק כתורה‬
‫שנאמר וענקים לגרגרותיך מש כמעיו יעסוק‬
‫כתורה שנאמר רפאות תהי לשריך חש כפצמותיו‬
‫יעסוק כתורה שנאמר ושקוי לעצמותיך חש ככל‬
‫גופו יעסוק כתורה שנאמר ולכל כשרו מרפא ;‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה על ר׳ יהושיע כן לוי‬
‫למה האריך כ״כ כהלשון לומר המהלך‬
‫כדרך ואין עמו לויה ולמה לא אמר סתם‬
‫המהלך כדרך יחידי כמ״ש כפרקי אכות פרק‬
‫ג׳ ‪:‬‬
‫ועוד קשה למה לו לחשוכ כתחלה את הראש‬
‫והגרון ומעיו ועצמותיו ואח׳כ יאמר כל‬
‫גופו מועכ שיקצר ולומר כתחלה חש ככל גופו‬
‫יעסוק כתורה ואני אומר מה מי שחש ככל‬
‫גופו עסק סתורה רפואה כ״ש מי שחש רק‬
‫כאכר פרעי כוודאי עסק התורה יהי׳ לו‬
‫רפואה‪:‬‬
‫ונו כ ל לתרן עז״ס דהנה יש לך אדם שרוצה‬
‫לדכק א׳׳ע כהקכ׳׳ה ולעכוד אותו כלכ‬
‫שלם ונפש חפיצה והוא מסגף א״ע והולך‬
‫תמיד כדרכו ית׳ אכל אינו עוסק כתורה אלא‬
‫תמיד הוא עוסק כסיגופים וכארי כות התפלה‬
‫אכל זה האדם לא יוכל לדכק א״ע כ״כ יען כ­‬
‫זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד כי כלתי עסק‬
‫התורה‬
‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫המה משמחין וא^ גס זה גורס להם להוציא‬
‫ז״ל ח״ו מכור שמסתכלים כפני הנשיס והכתולות‬
‫וא!‪ 0‬גס רוקדים פמהס כיתד ולפעמים גס‬
‫בחיכוק ונישוק רח׳׳ל אכל לשמחה מה זו עושה‬
‫זה תוגה ולא שמחה אזי לפינים שכך שומעות‬
‫הגם כי כמצמי לא ראיתי כרכר הרע הזה‬
‫אכל למשמע אוזן דאכה נפשנו לעשות נכלה‬
‫כזאת כישראל ועוד חרה אפי על אותן הרכניס‬
‫שהולכים נמי על החתונה ורואים כעיניהס‬
‫ממש את המנהג הרע הזה וסוגרים את פ־הם‬
‫מלומר דכר ואינם מוחים להם כגערה וקול‬
‫צעקס ולגלות להם קלונם כרכים ולהגיד להם‬
‫סשעם ועונו תיהם ועליהם מוסל לפעור פיהם‬
‫לכלי חוק לכזות אותם ככוז וקלון ולהגיד‬
‫להם מוסר השכל כדמעות על לחיים וגנוחי‬
‫גנח ויילולי ייליל כדי לכעל את המנהג הרע‬
‫הזה אשר עכור זה כנים זרים ילדו רח״ל והן‬
‫לכי אומר לי אשר הרכנים ההמה יתנצלו את‬
‫עצמם לומר שאין להם כח לעמוד נגרם ולגעור‬
‫כהם כי לא ישמעו להם ולכן מורא עולה על‬
‫ראשם להגיד לסם כדכרים ההמה אכל יהיה‬
‫איך שיהי׳ המה עוכרים פל לאו שכתורה‬
‫לא תגורו מפני איש כי המשפע לאלקיס הוא‬
‫כלומר הקכ״ה ישפוע לאותו רכ אכ״ד שיגור‬
‫מפני איש לכן מועל עליהם החיוכ לצעוק כקול‬
‫גדול ולא יסף כעונש וכהזהרה כדי לכעל את‬
‫המנהג הרע הזה כי עכור שהמה שותקים‬
‫כדכר ופה להם ולא ידכרו לגלות קלונם כרכים‬
‫לדעתי המה נקראים נותן יד לפושעים יען כי‬
‫רואים ואינם מוחים כידם לכן המון עם יאמרו‬
‫מותר הדכר לכן גם אותם הרכגים יקכלו די‬
‫פנשם על זה שלא מיחו כרכר‪ .‬והמנהג הרע‬
‫הזה נתפשע והולך כמעע ככל הארצות ואין‬
‫מי ימחה כיום לכן הירא את דכר ה׳ יחדול‬
‫מלילך אל חתונה כזו או ילך ויכעל את‬
‫המנהג המר הזס ואז עוכ לו כזה וככא‬
‫וימשכו כזה שפע כרכה והצלחה אמן נס״ו‪.‬‬
 ‫שלפה‬ ‫וישב‬
‫הרבה ואפ״ה אין הקב״ה מתלוה טמו יטסוק‬
‫בתורה כהנ״ל גם מלת ואין הוא לשון טניוות‬
‫פי׳ כאשר ילמוד סתורה בבחי׳ אין אז מתלוה‬
‫פמו הקב״ה שנאמר כי לוית חן הס מלת הס‬
‫הוא אותיות מה בחי׳ פניוות מלת חן קאי‬
‫טל הקב׳׳ה שהוא החונן לכל כלומר מי שהוא‬
‫בטניוות בחי׳ מה אז הקב״ה שנקרא חן מתלוה‬
‫גס כי מלת הס הוא חמשה חומשי תורה‬
‫שנתנה למשה רבינו ט״ה במס יום ואפילו אס‬
‫ח״ו טשה איזה טבירה וטבור זה נפרד ממנו‬
‫הקב״ה אפ״ה בטת תשובתו בהיותו פוסק‬
‫בתורה אז יחזיר אליו הקב׳יה ומדבק טמי וז׳ש•‬
‫חש בראשו יטסוק בתורה כלומר כאשר חש פן‬
‫ואולי משה איזה טבירה במחשבות ראשו שהי׳‬
‫מהרהר בטבירה ח׳׳ו או שהלך בקומת הראש‬
‫בגאוה יטסוק בתורה ויתכפר לו שנאמר‬
‫כי לוית מן הס לראשך רצ׳׳ל אפילו אס טשית‬
‫פבירה במחשבות הראש גהנ״ל ט ל ז כאשר‬
‫תטסוק בתורה יתלוה טמך הקב״ה‪ .‬חש‬
‫בגרונו פי׳ בהיותו חש פן ואולי טשה איזה‬
‫ט בירה בנטית גרון או בדיבור רט ח״ו או‬
‫בדברים כטליס הבאים מן הגרון נמי יטסוק‬
‫בתורה שנאמר וטנקים לגרגרותיך‪ .‬חש במיטיו‬
‫פי׳ כאשר חש פן ואולי פשה איזה מבירה‬
‫במאכלות אסורות הבאים למפיו יטסוק בתורה‬
‫שנאמר רפאות תסי לשריך רצ״ל כאשר תטסוק‬
‫בתורה אז ירפא לך הקב״ה רפואת הנפש‬
‫על הפבירה שפשית טס שריך היינו באותו‬
‫המאכל שבא לשריך דרך פיך חש בעצמותיו‬
‫פי׳ אס חש שעשה איזה עבירס בעצמותיו‬
‫היינו בסליכה לדבר עבירה ריצת רגלים להרע‬
‫ח״ו אז יטסוק בתורה שנאמר ושקוי לעצמותיך‬
‫חש בכל גופו פי׳ ואס חש פן ואולי פשה‬
‫פבירה טס כל גופו יטסוק בתורס שנאמר‬
‫ולכל כשרו מרשא ‪ .‬ומפתה נוכל להקשות‬
‫קושיא גדולה יאמר ולכל בשרו מרפא ואני‬
‫אומר מי שחש פן טשה טבירה בכל גופו טסק‬
‫התורה רפואס לו כ״ש כשטשה טבירה רק באבר‬
‫פרטי‬
‫תפארת‬
‫התורה לא יוכל לפשות ממומה כמ״ש ראשית‬
‫חכמה יראת ד' היינו חכמת התורה צריך שיהי׳‬
‫לו מקולס יראה מלפני הקכ״ה אכל טס יראה‬
‫לחוד אינו יוצא ידי חובתו אלא צריך לכנוס‬
‫אח׳־כ גס לחכמת התורס כי זה בלתי זה לאו‬
‫כלוס הוא כמ״ש בפ״א יפה תלמוד תורה טס‬
‫דרך ארן והנה ל״א צקרא הסיגוף וטשיית‬
‫הטוב כי ארן הוא ארציות היצ״ה כלומר בהסיטף‬
‫שמסגף א״ט ובטשיית הטוב הוא מדריך את‬
‫היצ״ה שילך ממנו ולכן אמרו יפה ת״ת טס‬
‫ד״א רצ״ל שיפסוק בתורם ג״כ שיגיפת שניהס‬
‫משכחת טון כלומר כאשר ילמוד התורה ויפסוק‬
‫נמי בסיגופיס ובמטש״ט אז משכחת טון אבל‬
‫העיקר שיהי׳ בטניוות ובשפלות כנודט בכל ס״י‬
‫ואז מדבק טמו הקב״ה לפזור לו מול היצ״ה‬
‫כמ״ש סבא לטהר מסייטין אותו ‪:‬‬
‫כ ע״ ש תהליס קי״ט אשרי תמימי דרך ההולכיס‬
‫בתורת ד׳ ולכאורה קשה טל כפל הלשון‬
‫כי מסתמא כאשר הוא מן תמימי דרך בודאי‬
‫הוא הולך בדרך ד׳ ובתורת ד׳ ולמה חזר ואמר‬
‫ההולכיס בתורת ד ולפי דטתי יובן הפסוק‬
‫אשרי תמימי דרך כלומר שהולך בתוס דרך‬
‫היינו כהנ״ל שמסגף א״ט וטושה את מצות‬
‫ד׳ ההולכיס בתורת ד׳ כלומר לא זו בלבד‬
‫שטוסק בקיגופ־ס אלא אף זו שלומד גס‬
‫בתורת ד׳ ולזה האדס אשרי לו יטן כי הקב״ה‬
‫מדבק טמו בכל פת להיטיב לו וזה שמסיים‬
‫אה חוקיך אשמור פי׳ הנני לומד את התורה‬
‫גס טל דרך הקבלה סנקרא חוק ט״פ נסתר‬
‫לכן אל תעזבני‪ .‬ואמר טד מאד כי מלת מאד‬
‫גימ׳ מ״ה כלומר הנני לומד את התורה בבחי׳‬
‫מה בעניוות ובשפלות והנה נודע כי לכל מיני‬
‫עבירות שעשה האדם ח״ו ואח״כ הוא מתחרט‬
‫ועושה השובה ועוסק בתורה כדי לקיים אותה‬
‫אז נמחק החטא שעשה ‪:‬‬
‫ו ע ת ה מתורן מה שאמר ר' יהושיע בן לוי‬
‫כל המהלך בדרך ואין עמו לויה כלומר‬
‫מי שהולך בדרך ד' ומסגף א״ט וטושה מטש״ט‬
‫פד‬ ‫שלמה‬
‫לעשות תשובה כי הוא בטל בס׳ וכיון דלא ידעינל‬
‫שצריך לעשות תשובה אינו עוד דבר שיש לו מתירין‬
‫ובוודאי נאמר שהוא בטל בס׳ ולכן מוכרח‬
‫התנא לומר בכל אבר ואבר ונוכל עוד לתרץ‬
‫ולומר דדבר שיש ל״מ לא הוה רק היכא‬
‫שהמתיר אתי ממילא לא ע׳׳י מעשה כמו‬
‫ביצה שנולדה ביו׳ט למסר יהי׳ מותר אבל כאן‬
‫יצערך לעשות תשובה ולא אתי המתיר ממילא‬
‫רק עפ׳׳י מעשה ולכן לא היה דבר שיל״מ‬
‫וזה ברור בס״ד ועוד נוכל לתרץ דמוכרח התנא‬
‫לומר בכל אבר ואבר דסנה מי שעושה עבירה‬
‫עס כל גופו ואח״ב בהיותו מתחרט על קיום‬
‫המעשים ההם ועושה תשובה באמת אז נמס‬
‫לבבו בקרבו בעלותו על לבבו איך שעשה עבירה‬
‫עם כל גופו ותסמר שערות בשרו ונשבר לבבו‬
‫בקרבו ויבכה במר נפשו לפני הקב״ה מאין‬
‫הפוגות להתחנן ולבקש מלפניו ויעסוק בתורה‬
‫לשמה יומם ולילה יען כי העולם חשך בעדו‬
‫בשומו על רעיוניו את העבירה שעשה עם כל‬
‫גופו ופשע ננד הקב׳׳ה שהוא בוחן לכות וכליות‬
‫אבל בהיותו עושה עבירה רק מס אבר אחד‬
‫אז היצ׳ם מסמא לו את עיניו ואומר לו מה‬
‫לך לעשות כ״כ הרבה תשובה הא לא עשית רק‬
‫באבר אחד והקב״ה כבר מחל לך כי חפץ‬
‫חסד הוא ועתה אפילו כשאדם אינו משגיח‬
‫אינו שומע להיצר ופוסק בתורה אבל יוכל‬
‫להיות שילמוד שלח לשמה יען כי לא פג לבו כ"כ‬
‫בעבירה שעשה רק באבר סרטי ויוכל להיות‬
‫אשר לימוד התורה לא ירפא לו ח״ו לכן האריך‬
‫התנא לומר בכל אבר ואבר לומר לך אפילו‬
‫כשלא עשה עבירה רק באבר אחד אס״ס עחק‬
‫התורה מרפא לו כי אמרו חכז׳׳ל לעולם יעסוק‬
‫אדס בתורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה‬
‫בא ללשמה;‬
‫בע״ש בגמרא תענית דף ז׳ ע״א תניא‬
‫היה ר׳ בנאי אומר כל העוסק בתורה‬
‫לשמה תורתו נעשה ‪5‬ו סס חיים שנאמר עץ‬
‫חיים הוא למחזיקים בה כו׳ וכל העוסק בתור׳‬
‫שלא‬
‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫ולמה‬ ‫פרסי וודאי שעסק התורה רפואה צו‬
‫יצטרך לכתוב לכל אבר פרטי ‪.‬‬
‫א בל באמת נוכל לתרן דמוכרח לכתוב לכל‬
‫אבר פרטי דהנה קיי״ל דמדאורייתא‬
‫חד בתרי בטל ומדרבנן בטל בס׳ ומתה כאשר‬
‫מי שיעשה איזה עבירה רק באבר אחד יאמר‬
‫הלא יש לי רמ״ח איברים ומה בכך שעשיתי‬
‫עבירה באבר אחד הא בטל בס׳ ובפרט שיש‬
‫בכאן יותר מן ד׳ פעמים ס׳ ולכן לא איצטריך‬
‫לעשות תשובה לכן מוכרח לחשוב גס באבר‬
‫פרטי שעשה עבירה אעפ׳כ מוכרח הוא לעשו'‬
‫תשובה ולעסוק בתורה והנה באמת קשה‬
‫למס לא יתבטל בס' הא אנן קיי׳׳ל באמת‬
‫שכל איסורים בטלים בס׳ אכן נוכל לומר דכל‬
‫אבר של רמ״ח תאיברים נקרא בריה בפני‬
‫עצמו וקיי״ל דברי׳ אפילו באלך לא בטל ‪:‬‬
‫ו ה נ ה לפ״ז נוכל לומר הדרי קושיא לדוכתיה‬
‫למה לו להתנא לחשוב ולומר בכל אבר‬
‫ואבר הא אנן קיי״ל דבריה אפילו באלך לא‬
‫בטל ובוודאי ידעינן שאפילו אס חטא רק‬
‫באבר אחד נמי צריך לעשות תשובה אכן באמת‬
‫נוכל לומר דמצד הדין בריה לח בטיל אפילו‬
‫באלף רק היכא דניכר האיסור אבל היכא דלא‬
‫ניכר האיסור ונשאר רק טעמו ולא ממשו‬
‫אפילו בריה נמי בטל בשישים והנה אחר‬
‫העשיית העבירה באמת לא ניכר האיסור‬
‫וסי׳א דבטל בס' ולא יצטרך לעשות עוד השובה‬
‫לכן מוכרח התנא לחשוב נמי כל אבר אבל‬
‫באמת לפי זה נוכל להקשות עוד הפעם למס‬
‫באמת לא יהיה בטל בס' כשאר איסורין כיון‬
‫דלא ניכר האיסור אכן נוכל לתרץ דאנן קיי׳׳ל‬
‫דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטל‬
‫והכא היה דבר שיש לו מתירי! ע״י תשובה‬
‫והשתא לא נוכל לומר עוד א״כ הדרי קושיא‬
‫לדוכתיה למה יחשוב כל אבר הא לא נוכל‬
‫לומר שהוא בטל בס׳ עבור שיש לו מתירין‬
‫אבל באמת לא נוכל להקשות כן יען בי אם‬
‫לא יחשוב בל אבר ואבר אנן לא ידעינן שצריך‬
 ‫שלמה‬ ‫ו• ‪r‬ב‬
‫קדשה תוכל לקדש א׳ע כאשר תהי׳ בבחי׳ לא היתה‬
‫פי׳ כאלו עדיין לא הית׳ בעולם ולא עשית עדיין‬
‫מאומה בעוס׳ז בעבודתו ית״ש גם לא היתהגימ׳‬
‫אמתי׳ כלומר מי שהולך בדרך אמת הוא יוכל‬
‫להשיג השכינה הנקראת י׳ גם אמת הוא‬
‫השטנה גימ׳ אהי״ה פעמים אסי׳׳ה וישב אל‬
‫יהודה מלת וישב נמי לשון צוה הוא כלומר‬
‫יעשה תשובה בל• פניה בלתי לה׳ לבדו וישב‬
‫אל יסודה גימ׳ וזה השב מאהבה ‪ .‬גם יהוד׳‬
‫אותיות הוי״ה גם ד׳ אותיות א׳׳ד וזה המתקת‬
‫סדינים סי׳ כאשר יעשה תשובה מאהבה‬
‫בלתי לה׳ לבדו אז נמתקין מעליו כל הדיני׳‬
‫אכן כל יותר ויותר שיעשה תשובה יהיה‬
‫נדמה בעיניו כאלו עדיין לא עשה כלום וז״ש‬
‫ויאמר לא מצאתיה כלומר אף לאחר התשובה‬
‫לא מצאתיה עדיין השכינה ולא‬ ‫יאמר‬
‫סשגתי אותה עדיין ‪ .‬ואמר הפסוק וגס‬
‫אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה רצ״ל‬
‫גם הצדיקים המקשרים א׳׳ע בהקב׳ה והמה‬
‫תמיד מקשרים א׳׳ע במקום בה׳ אמרו נמי שעדיין‬
‫לא היה בהם שום קדושה ועדיין לא השיגו כלום‬
‫מחכמת הבוב׳׳ס יען כי כל מה שאדם בא‬
‫למדרגה היותר גבוה יותר רואה איך שהוא‬
‫נוכל לומר איה‬ ‫עדיין רחוק מהקב׳ה גם‬
‫הקדשה כלומר איך אוכל לקדש א״ע הוא בעיניס‬
‫על הדרך כלומר לקדש את העינים כדי שאוכל‬
‫לבא לדרך ה׳ איה הקדשה ר׳ת איזהו דרך‬
‫ישיג האדם השגת קדושת שיעהר הנפש ‪,‬‬
‫הצדיקים‬ ‫הוא בעינים ר׳ת בהתקשרות אל‬
‫יעהרו נפשות מזוהמתם ומקליפתם גם ר״ת‬
‫וס״ת של אותן שני פסוקים גי מ׳ כל מי שהוא‬
‫חש בגופו יעסוק בתורה גם הוא גימ׳ הוי״ה‬
‫פשוע ובמלוי והשם אהי׳ה באחורים של מלוי‬
‫ביודין בההין באלפין כלומר מי שהוא בזו המדרגה‬
‫כהנ׳ל שורה עליו כל שמות הרחמי׳ והחסדי׳‬
‫וכן נזכה לחסד ולרחמים מעתה ועד עולם אמן ‪:‬‬
‫ו ת ש א אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר‬
‫שכבה עמי וכו׳ ‪:‬‬
‫ולכאורה‬
‫תפארת‬
‫שלא לשמה תורתו נעשה לו סם מות ש‪5‬אמר‬
‫יערוף כמער לקחי זאין עריפה אלא הריגה‬
‫שנאמר וערפו שם את העגלה כנחל ‪ .‬והקשו‬
‫תוספת והלא אמרינן פסחים דף נ׳ ע״א לעול׳‬
‫יעסוק אדם בתורה אעיג שלא לשמה שמחוך‬
‫שלא לשמם בא לשמה וי׳ל דתרי שלא לשמה‬
‫יעסוק אדם‬ ‫קוה דמה דאמדנן לעולם‬
‫בתורה שלא לשמם היינו כלומר כדי שיקרא‬
‫רבי או כדי שיכבדוהו ומה דאמרינן הכא‬
‫העוסק בתורה שלא לשמה נעשית לו סס המות‬
‫היינו מי שלומד לקנתר ‪:‬‬
‫היו צ א לנו מזה מי שאינו לומד לקנתר אפילו‬
‫אס לומד שלא לשמה נמי התורה מרפא‬
‫לו כי מתוך שלא לשמה בא לשמה ‪:‬‬
‫ו ה ש ת א נחזיר לתרן הפסוק בעוב עמם ‪.‬‬
‫וישאל את אנשי מקומה לאמר מלת‬
‫וישאל הוא לשון בקשה וגם הוא לשון צוה‬
‫ובאלו נקוד שבא תחת ו׳ של וישאל כי יש אם‬
‫למסורה אנשי זהי הצדיקים כמו שפירש״י בפי‬
‫שלח כל אנשים שבמקרא אנשים חשובים‬
‫מלת מקומה זהו סקב״ה כנודע שהוא מקומו‬
‫של עולם כולו והאות ה' של מקומה הוא‬
‫מודגשת והרי כאלו נכתב שני ההין יען כי‬
‫הדגש עושה את האות לשנים כנודע ושני ההין‬
‫גימ' י׳ וזה השכינה פי׳ ישאל ויבקש את‬
‫האנשים הצדיקים אשר המה מקושרים בהקב׳ה‬
‫ובהשכינה ‪ .‬לאמר איה הקדשה רצ׳ל איך ואנה‬
‫אוכל לקדש א׳ע היא בעינים על הדרך פי׳‬
‫שיורוהו לו דרך תשובה אשר חעא על הדרך‬
‫כלומר בשעה שהלך בדרך וחעא בראיות האסורין‬
‫ח״ו גם אנשי הוא לשון שכחה כמו וישכחהו‬
‫תרגומו ואנשייה כלומר ישאל ויבקש מן הצדיקים‬
‫להורות לו דרך תשובה על אשר שכח בהבוב״ה‬
‫ח״ו ‪ .‬ויאמרו לא היתה בזה קדשה מלת‬
‫ויאמרו נמי לשון צוה הוא והוא בשבא תחת‬
‫האות ו׳ רצ״ל האנשים הסמ׳ה יאמרו לו כאשר‬
‫תהיה במדרגת לא כמ״ש דוד הע׳׳ה ואנכי‬
‫תולעת ולא איש כאשר תבא למדרגת לא בזה‬
‫פה‬ ‫שלמד‪.‬‬
‫וז ה שאמר יוסף ואיך אפשה הרפם הגדולה‬
‫הזאת וחשאתי לאלקיס כלומר כאשר אהי׳‬
‫חושא ח׳ו ואז אהי׳ להשס אלקים פי׳ שיהי׳ שורה‬
‫פלי דינים ח׳ו הבא מפאתאלקיס גם מלת וחשאתי‬
‫הוא לשון חסרון כלומר אמסור חס ושלום‬
‫להשס אלקיס יפן כי אפשה פגס במיינין פלאין ‪:‬‬
‫ו הנ ה מבואר בתהליס קי״ש חלקי ד׳ אמרתי‬
‫לשמור דבריך נוכל לומר דשלשה שותפין‬
‫באדס אב ואס והקב״ה והנה חלק הקב׳ה הוא‬
‫בודאי קדוש ושהור אכן את חלק אב ואם‬
‫צריך ה־־ידס מאוד לקדש ולשהר וז״ש חלקי ה׳‬
‫פי' החלק ד׳ שיש בי אמרתי הוא לשון שבח‬
‫כמו אמרו צדיק כלומר אשבח לך בכל פת‬
‫לשמור דבריך לפשות הציווי שלך אכן חליתי פניך‬
‫בכל לב חנני כאמרתך היינו כאמרתך כמו את‬
‫ד׳ האמרת היום וה׳ האמירך היום כלומר תחק‬
‫אותי כאמרתך היינו כאשר האמרת אותי ותפזור‬
‫לו שאוכל להתגבר פל חלק הרפ של אב ואס‬
‫ואז יהי׳ שורה פלי תליסר מכילין דרחמי וזה‬
‫בכל לב חנני גימ׳ חלק אב ואם ותליסר מכילין‬
‫דרחמי ‪:‬‬
‫ו מ בו א ר במדרש תנחומא ותשא אשת אדוניו‬
‫זש׳׳ה תחשכנה מיניהם מראות כו׳‬
‫אתה מוצא שהצדיקים מתרוממין בפיניהס שנאמר‬
‫וכו' ולכן גם יוסף הצדיק מתרומם בפיניו‬
‫וז״ש שם שוב לפני אלקים ימלש ממנה זהו יוסף‬
‫ונוכל לפרש מלה שוב זהו הצדיק שהוא שוב‬
‫והוא משיס א״פ תמיד לפני אלקיס ותמיד‬
‫יראת אלקיס נגד פניו ולכן ימלש ממנה את‬
‫נפשו ולכן בירך אותו אביו בברכתו בן פורת‬
‫יוסף בן פורת פלי פין כלו׳ שמשיב את הפינים שלו‬
‫לבל יחשא בהם ולזה מתרגס יב״פ פל בן פורת‬
‫פלי פין פל דכבשת יצרך בפובדא דרבנותך‬
‫ומתרגם ירושלמי חס לך יוסף דלל! תשית‬
‫מיניך בחד מנהון ‪:‬‬
‫וז״ש ושוב פין הוא יבורך כלומר מי שמשיב‬
‫את הפינים שלו הוא יבורך מן הקב״ה‬
‫מבור זה שמשיב את ספיניס שלו לבל יביש‬
‫בדברים‬
‫וי שב‬ ‫תפארת‬
‫ו ל כ או ר ה קשה פל יתרון הלשון כי היה ‪-‬די‬
‫שיכתוב ויהי אחר הדברים האלה‬
‫ותאמר אשת אדוניו כו׳ ‪:‬‬
‫ונובל לתרץ פז׳ה דהנה הכתוב מודיפ לנו‬
‫שבכונה נשאה מיניה אל יוסף להביש בו‬
‫בכונה זאת שתכניס בו תאוה שגס הוא יביש בה‬
‫ופבור זה יחשוק בה לשכב פמה וזה הים‬
‫פיקר כונתה ‪:‬‬
‫כע״ ש במדרש תנחומא כשהיתה באה להסיר‬
‫פמו היה מרכין פניו למשה כדי שלא‬
‫להניש בה מה פשתה א׳ר הונא‪ .‬בר אידי‬
‫פשתה לו שפוד של ברזל תחת זקנו שאס ירכין‬
‫פניו יהא השפוד מכהו ואפ׳ה לא שמפ אליה‬
‫והנה נודש כאשר היצ״ה בא אל אדם להסיתו‬
‫לדבר פבירה צריך האדם להתאמן בדבר‬
‫ולהתגבר מליו בכל מאמצי כח ולמשות היפך‬
‫הדבר ממה שמפתה אותו למשל בהיות היצר‬
‫מפתה אותו לאכול מאכלות אסורות יתגבר‬
‫פליי ויאכל דברים המוסרים בכונה זאת כדי‬
‫שיוכל לפבוד את הבוב״ה בכח גדול ולא יאכל‬
‫כדי למלאות נפשו ותאותו ובהיות היצר מפתה‬
‫פל לבו לתאות זנות ח״ו יתגבר מליו ויכניס‬
‫אותה התאוה לסשרא דקדושא לאהוב את הקב״ה‬
‫ואת הצדיקיס ובזה יוכל לרחק ממנו את היצ״ה‬
‫מכל וכל אשר לא יחזיר אליו פוד וכן פשה‬
‫יוסך הצדיק דהנה אשת פושיפר רצה להחשיאו‬
‫במינים כמ״ש ותשא אשת אדוניו את עיניה‬
‫אל יוסף כדי שגם הוא ישא את מיניו להביש‬
‫בה לכן פשה יוסף היפך הדבר והכניס חת‬
‫הפינים שלו לסישרא דקדושה כי פין גימ׳‬
‫השם מ״ה באחורים של מלוי גס גי מ׳ השם‬
‫פ״ב באחוריס נם שני פפמים פין גימ׳ השם‬
‫הוי״ה בהכאה והשם אהי״ה באחורים והשם‬
‫אל כלומר הסתכל כי פינים שלו פולה שמות‬
‫הקדושים ההמה ואם ח״ו יביש בה במינים‬
‫שלו יפשה פנס בכל השמות ההמה ויתחבר‬
‫א״פ ח״ו פם הסש׳א ויהי' שורה מליו דינים‬
‫ח״ו ‪:‬‬
‫כא‬ ‫חפארה שלמה‬
 ‫שלמה‬
‫כהכ״ל בדחן כוכל לומר ר״ח דאז תשיג נון‬
‫בינה נס נוכל לומר ר*ח וק״ח של כל ה‪#‬סוק‬
‫נימ׳ השס אל הוי״ה במספר הקדמי וד׳ מלוי‬
‫הוי״ה בהכאה וחליקר מכילין דרסמי ‪:‬‬
‫וימאן ויאמר אל אשת אדוניו הן אדוני לא‬
‫לא ידע אחי מה בבית וכל אשר יש לו‬
‫נתן בידי ‪.‬‬
‫ו הנ ה מלח אחי הוא אך למותר ‪.‬‬
‫ואפ׳׳ל עז״ה דהנה נודע כי הנשמה מכונה‬
‫בשס אשה כמ״ש אשח חיל מי ימצא ‪.‬‬
‫והוא סלק אלקי ממעל ובהיות האדם עושה‬
‫עבירות ח׳ו אז הנשמה מתלכלך בחובין אבל‬
‫כאשר עומד בכסיון גדול ומתגבר על יצרו אז‬
‫נקרא צדיק ונקרא כל כנודע וכמבואר‬
‫בזוה״ק ואז יוכל לגזור אימר והקב״ה מקיים ;‬
‫וז״פ וימאן ויאמר אל אשת אדוטו היא הנשמה‬
‫שהוא באה מן ^דון כל שהוא חלק אלכך‬
‫ממעל ועבור זה היה ממאן בדבר הזה מלשמוע‬
‫אליה ולכן אמר לה הן אדוני רצייל איך אוכל‬
‫לעשות כדבר הזה להתלכלך אח נשמתי בסובין‬
‫והוא הנשמה של אדוני היינו אדון כל כהנ״ל‬
‫והשיבה אשת פיעיפר זה היצ״ה ‪ .‬כלומר כביכול‬
‫לא ידע מה שאתה עושה והשיב יוסף הצדיק‬
‫אחי מה בביח מלח פ ה זה הקביה הוי׳ה במלוי‬
‫אלפין כלומר הקב״ה חמיד אחי בבית וכל פי׳‬
‫כאשר אתגבר על יצרי אז אהיה צריק שנקרא‬
‫כל אשר יש לו נתן בידי פי' כאשר אהיה צדיק‬
‫אז נותן לי הש׳י ש״י עולמות ואמר אינני גדול‬
‫בביח הזה ממנו כלומר כאשר אהיה צדיק חז‬
‫לא יהיה נרול מסכי בעוה״ז ואהיה צדיק גוזר‬
‫והקב׳י׳ה מקיים וחזר וחמר להנשמה כי אס‬
‫אוחך באשר אח חשחו כלומר כאשר אחעא‬
‫ס״ו אז אענף אותך בעבירות ואת אשתו היינו‬
‫חלק אלקי ממעל ואין אעשה הרעה הגדולה‬
‫הזאח וחעאתי לאלקיס פי' כאשר אחעא אהיה‬
‫ח״ו לאלקיס מה״ד ובהיות כן לא אשמע לעצחך‬
‫אשר תפחה אותי ‪:‬‬
‫א״י‬
‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫פעמים‬ ‫שני‬ ‫והנה‬ ‫האסורים‬ ‫בדברים‬
‫עין נימ׳ סר כלומר מי שעושה כנ״ל‬
‫ומחקן אח העיינין שלו אומר לו הקב״ה‬
‫וסר עוגן וחעאחך חכופר ואיך יוכל האדם‬
‫לבא לזה כאשר הוא מקיים מאמר חכ(״ל שוב‬
‫יום אסד לפני מיתחך ישוב היום כי שמא‬
‫ימות למסר ויקבל עליו עול החורה ועול מלכוח‬
‫שמים ויעשה הכל לפנים משורח הדין ‪:‬‬
‫ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק ‪ .‬וי א מ ר האיש‬
‫נסעו מזה כו׳ ‪:‬‬
‫ו ק ש ה מהו הלשון מזם והיליל נסעו מכאן ‪.‬‬
‫ונ ת ר ץ עז״ה דהנה כל אדם צריך‬
‫בדעתו בכל עח ורגע אשר הוא‬ ‫לדמוח‬
‫הולך מכאן כהנ״ל ועתיד ליחן דץ וחשבון‬
‫לפני מלך מההקב״ה ובסיוח כן צריך להחאמז‬
‫בדבר לילך מדרגא לדרגא ולחשוב מחשבות‬
‫שונים איך לעבוד את פבוב״ם ולהחזיר נס כל‬
‫ישראל אחיו למועב ואז הקב״ה עושה לו חסד‬
‫והנס שנראה בחוש איך שעם הצדיק הגדול הולך‬
‫פמו הקב״ה בדין ח״ו אכן נס זה ע*פ דרך‬
‫החסד כאשר כחבחי מזה כמה פעמים וזהו‬
‫עבור גודל האהבה שאוהב הקב״ה אח הצדיק‬
‫כי יש שני מדרגוח צדיקים יש צדיק אחד‬
‫שהוא חולן רק בשורח הדין זה נקרא צדיק‬
‫אבל ארס שהולך לפרס משורת הדין נקרא ישר‬
‫וז׳ש דוד הע׳ה צדיק אחה ה׳ עס הצדיק‬
‫אחה הולך עס שס סוי״ה שהוא רחמים וישר‬
‫משפעיך כלומר עם ישר אחה הולך עס השם‬
‫אלקיס היינו עס דינים אבל זה מאהבה ‪:‬‬
‫וז״ש ויאמר האיש נסעו מזה פי׳ כל איש‬
‫צריך לומר שיסע מזה העולס כי שמעתי‬
‫למפרע ר״ח יקבל תחלה עול מלכות שמיס‬
‫אומרים נלכה דוחינה כלומר כל אחד צריך לומר‬
‫בלבבו לבקש נכלי דחוח איך להתגבר על‬
‫היצר וילך יוסף אחר אחיו פי' שיוכל להיות‬
‫בחי׳ הולך שיוקיף לעצמו תמיד מצוח ומעשיע‬
‫ויבקש נס ישראל אחיו שיעשו חשובה וימצאם‬
‫ר״ח צדיק אחה ה' וישר משפמיך מאהבה‬
‫פר‬ ‫שלמה‬ ‫וישב‬ ‫תפאדת‬
‫בעצמו כאשר מעתה את הארס לעשות עבירה‬ ‫א״י באו״א דהנה יש להקשוח עוד על מה‬
‫אעפ״כ גס רצון היצ״ה בעצמו כמי שלא ישמנג‬ ‫ולמה אמר מלח ה(אס שאמר הרעה‬
‫הארס אליו כדי שיהי׳ מזה נחת רוח להקב״ה‬ ‫הגדולה הזאס ‪.‬ומשמע מ(ה כי רק עבירה‬
‫וזה שאמרה שכבה ממי כלומר בעצמה אמרה‬ ‫הזאת אינו שומע לעשות אבל עבירה אסרת‬
‫לו כאשר תהיה עמי היינו כאשר תשמע לעצתי‬ ‫היה שומע לה לעשות בסמיה והיל״ל פשוע‬
‫אז תהיה בחי׳ שוכב בחי׳ מת יען כי תמול‬ ‫ואיך אעשה הרעה הגדולה ועוד יותר תמיה‬
‫לעומקי דתה״ר וז״ש ולא שמע אליה לשכב אצלה‬ ‫למה אמר וחסאתי לאלקיס הא זה יובן ממילא‬
‫להיות עמה כלומר לא שמע אליה להיצ״ה להיות‬ ‫כאשר יחפא בוודאי יחמא לאלקיס‪.‬‬
‫שוכב בעוה״ז יען כי עבור זה יזכה לעוה״ב‬ ‫ונתר*ן עזיה דהנה מבואר בגמרא אין משיח בן‬
‫והנה העיקר הנשמות הקדושים היוצאים מאותו‬ ‫דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף‬
‫הסדר ששמו גוף הוא רק מביאה הקדושה‬ ‫ופירש״י חדר אסד יש ששמו גוף ועד שיכלו כל‬
‫שמקדם א״ע ומקדש האשה כדת משה וישראל‬ ‫הנשמות שבאותו הסדר אז יבא משים צדקנו‬
‫והביאה הוא רק בליל שב״ק אז הוא מקרב‬ ‫בב״א והנס מי שנא על פרלית ח׳ו ומוליד‬
‫ץתר את הגאוליז ולכן משיח בן דוד גימ׳ כדת‬ ‫ממנה זרע לא רתן לה מאוחן הנשמות שבחדר‬
‫כלומר בהיות האדס עושה כדת משה וישראל‬ ‫הגוף ובהיות כן מי שבא ח״ו על ערלית הוא‬
‫אז משיח בן דוד בא וזה שאנו מבקשים עשה‬ ‫מעכב את הגאולה יען כי אס יתחבר אותו ביאה‬
‫למען דתך כלומר בשביל אותס המקיימים דתך‬ ‫באשחו שתתעבר ממנו אז ניסן לה נשמה‬
‫והוא אותיות כדת כהנ״ל כדת משה וישראל‬ ‫מאותו הסדר ששמו מף והוא מקרב את הגאולה‬
‫גס ויהי כהיוס ר״ת גימ׳ הוייה ויהי כהיום הזה‬ ‫אבל עבור שהתחבר עס נכריות לא ביתן הנשמה‬
‫ד*ת גימ׳ אל גס ר״ת וס״ת של כל הפסוק‬ ‫מאוחו הסדר ולכן הוא מעכב את הגאולה‬
‫גימ׳ והקדוש ברוך היה אז בבית שיהיה שורה‬ ‫ופוגס בכבוד המלכות כי אותו הפגה נוגע‬
‫עליו חסד גס גימ׳ אל אהי״ה וד׳ מלוי הוי׳‬ ‫להשכינה שמתעכבח ע״י בהגלות ומצער להקב׳ה‬
‫באסורים ובהכאה כלומר שהיה שורה עליו כל‬ ‫באריכות הגלוה ;‬
‫שמות הרסמיס והחסדים ‪:‬‬ ‫וז״ש יוסף ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת‬
‫כלומר שמגעת עד השכינה הנקראת זאת‬
‫כנודע ועבור זה וחפאתי לאלקיס פי׳ הספא הזה ותתפעהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזוב‬
‫בגדו רנס ויצא החוצה וכו׳ ‪ t‬והנה‬ ‫גדולה כ״כ שמגיע הפגס גס לאלקיס עבור‬
‫אריכות הגלות והנה ר״ת וס״ת של כל הפסוק לכאורה קשה על מלת לאמר דהנה בכל‬
‫איננו גדול גימ' אין בן דוד בא כי אס עד מקוס לאמר משמע לאמר לאחרים ומה שייך‬
‫כאן לאמר לאחרים גם מה שכתב ויכם ויצא החוצה‬ ‫שיכלו כל נשמוח שבנוף ;‬
‫נמי מיותר ‪:‬‬
‫וי הי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ונו כ ל לתרך עז׳׳ה דהנה מד ע כי ליל״י הרשעיז‬
‫ות״פ מחנות שלה דרכס תמיד לפחות לבות‬ ‫פי׳ מלאכת הקביה ואין פי׳ היה בחי׳‬
‫אין ועבור זה איש מאנשי הביס איש זה הקב״ם בני אדס לעבירה ולהרשיע את האדם ח״ו וכמו‬
‫כלומר הקב״ה היה עמו מאנשי הביס עבור שמבואר בזוה״ק איך כי הוא משסקת עם הנערים‬
‫שהיה בחי׳ עניוות ושפלות כמ״ש ואח דכא ורצונה רק להגביר ש״ך ופ״ר דיניה על‬
‫ישראל ‪:‬‬ ‫אשכון ותתפשהו בבגדו פי׳ היצ״ה תפש אותו‬
‫לבגוד בהקב״ה לאמר שכבה עמי דהנה היצ״ה וז״ש ותתפשהו בבגדו לאמר גימ׳ דזה ליל״י‬
‫ות״פ‬
 ‫שלמה‬
‫כי אס זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא‬
‫עמדי תסד והוזכרתני אל פרעה והוצאתני‬
‫מן הבית הזה {‬
‫ויש להפליא על יוסף הצדיק שישיס בטחונו באדס‬
‫ולא בטח בה' צור עולמיס ועור קשה‬
‫הא מלת אתך הוא אך רק למותר והיל״ל כי‬
‫אס זכרתני כאשר ייטב לן ‪:‬‬
‫וי ת ב א ר עז״ה רהנה יוכל האדס לבקש איזה‬
‫דבר מן הארס הפשיט ואפ״ה העיקר‬
‫בטחונו הוא רק להקב״ה אבל העיקר כוונתו‬
‫בבקשתו מן הארס שיהי' שיצמח לו רק טובה‬
‫מן הקב״ה בסיבת הארס הזה והוא ימי׳ רק שליח‬
‫מן הקב״ה אבל באמת עיקר בטחונו הוא רק‬
‫בהקב״ה שיעזור לו ונוכל לומר שזה היה כונת‬
‫יוסף הצדיק יען כי באמת היה עשה טובה‬
‫גדולה להשר המשקיס בפתרונו לטוב לו כי כל‬
‫החלומות המה הולטן אחר הפה ולבן ביקש‬
‫ממנו כי אס זכרתני אתך כלומר תזכור אותי‬
‫לעשות לי טובה אתך כלומר כאשר עשיתי אתך‬
‫רק טוב בפתרונן וכאשר ייטב לך אז תראה‬
‫שעשיתי עמך טובה ועשית נא כלומר אבקש‬
‫ממך שתעשה נס אתה כמו כן ואמר עמדי‬
‫ססז זהו הקב״ה שהוא עושה רק חסר נס הוא‬
‫נימ׳ ע״ב הוי״ה במלוי יודין כלומר אל תרמי‬
‫בנפשך שאני תולה בטחוני בך ח״ו כי לא כן‬
‫אנכי ממרי כי איני צריך לבטוח בך רק אתה‬
‫תהיה הסיבה והשליח מהקב״ה וז״ש והזכרתני‬
‫אל פרעה כלומר אתה לא תעשה לי מאומה‬
‫רק זכירה מועטת לפני פרעה והוצאתר מן‬
‫הבית הזה היינו הקב״ה יוציא אותי אלא אתה‬
‫תהיה השליח בדבר כי גנב ננבתי מארץ המכריס‬
‫ונס פס לא עשיתי מאנמה כי שמו אותי בבור‬
‫מלת פה ע״ה נימ' אלקיס כלומר ננב גנבתי‬
‫בחנס על לא תמס בכפי ועור יותר שהולכין‬
‫עמי במדת הדין כי שמו אותי בבור דהנה כי שמו‬
‫ר״ת כי ה׳ שומרני ומצילני מיד׳ אתי בביר ר״ס אקו׳‬
‫תשועת ה' במהרה בימינו וישלח רחמיס‪ .‬אבל‬
‫באמת אחר כל אלה יוסף הצדיק נס זה לא‬
‫היה‬
‫רשב‬ ‫תפארת‬
‫>ת״פ מחכות כלומר כ״כ אחזתו בבגדו רצ״ל‬
‫בבגדו שיבנור בהקב״ה ח״ו והכניסה בו תאוה‬
‫כ״כ ער שהוא בעצמו יאמר לה שכבה עמי‬
‫זזה לאמר שכבה עמי כלומר שהוא יאמר‬
‫לה שכבה עמי נס לאמר שכבה עס התיבות‬
‫גימ' ש״ך פ״ר בי הוא היתה רוצה להגביר‬
‫אס ש״ך ופ״ר דיכיס ומבואר במגלה עמוקות‬
‫זז״ל מבואר בזוה״ק כד מתחברין ם״מ וליל״י‬
‫לא יכול עלמא למיקס והס נימ׳ ברית לכן‬
‫צריך לכרות ברית ולכן נקרא המילה ברית‬
‫כי בכריתת הערלה שהוא הקליפה נכרתו ברית‬
‫והוא הקליפות וזה שאמר כל מקוס שאתה מוצא‬
‫זנות אנדרלמוסיא באה לעולם שהוא דכר ונוקבא‬
‫סור ס״מ וליליי אכדר זכר למוסיא נקבה כמו‬
‫אנדרוננס עכ״ל וז״ש ויעזוב בנרו בירה כלו׳ עזב את‬
‫הבגידה יען כי לא רצה לבגוד בהקב״ה ויכס ויצא‬
‫החוצה פי׳ עבור זה עזב את הבגידה יען כ־ ראה‬
‫שיהיה כס ליצא להסיצוניס ר״ל ויהי׳ כמסר להס‬
‫לכן התקשר א״ע בד׳ מצוי הוי׳ כדי שיהי' ניצול מהס‬
‫ונוכל לרמז רנס ויצא נימ׳ ד' מכר הוי' כי היה יורע‬
‫שזהו הרגילות שלה להכניס תאוה בארס ח״ו‬
‫דצא החוצא עס התיבוס נימ׳ ויקוד אפיו‬
‫כלומר התגבר על היצר ובא לנדר השפלות כרי‬
‫להנצל ממנה ויקוד על פניו ויהי כראותה וכו׳‬
‫ותקרא לאנשי ביתה להס״פ מחנות שלה ותאמר‬
‫להס פי' אמרה להס לאמר לו היינו שידברו‬
‫על לבו להכניס בלבו התאוה ח״ו אבל סוא‬
‫התגבר עליו בכוחו ובכח האב ועבור זה זכה‬
‫למלכות ולהשפיע טובות לישראל יען כי עשה‬
‫תשובה תפלה וצדקה לכן היה פותח שערי‬
‫רחמיס והחסר והשפע לישראל כמ״ש ויוסף‬
‫הוא המשכיר לכן ותתפשהו ר״ת וצדקה תשובה‬
‫חפלה פותח שערי החסד ונזרחמים נס ר״ת‬
‫זס״ת של כל הפסוק נימ׳ השס אהי״ה פשוט‬
‫זהשס אל באחוריס ובאחוריס של מלוי ובמספר‬
‫הקדמי וכן נזכה לחסד ולרחמיס תמיר מעתה‬
‫וער עולס אמן נס״ו ‪:‬‬
‫פז‬ ‫שלמה‬
‫האדם לעשות מה שירצה כמו מי שרוצה לעשוס‬
‫איזה דבר ביום ורואה את הכל מה שירצה‬
‫לעשות אבל בימי הזקנה הרי הוא כמו‬
‫מי שהולך בלילה ואין רואה שוס דבר עבור‬
‫המשנות ואז כשרוצה לעשות תשובה מוכרח‬
‫הוא לעשות כ״כ תשובה ביום אחד מה שיצטרך‬
‫האדם לעשות בשנה תמימה יען כי עזב שנים‬
‫הרבה בלתי עבדות הבוב״ה אבל העיקר התשובה‬
‫שיהיה בעיני עצמו בשפלות גדול וירחיק א״ע‬
‫מן הגאוה עד קצה האחרון ‪.‬‬
‫וז״ש הניעור בלילה כלומר מי שמקיץ א״ע‬
‫מן השינה בימי הלילה היינו בימי הזקנ׳‬
‫שאז אין בו כח עוד לעשוס חשובה כבימי‬
‫הבחרות כהניל והמהלך בדרן יחידי רצ״ל‬
‫שהוא הולך בדרך הבוב״ה אבל גמר אומר‬
‫בלבו שהוא רק יחידי שהולך בדרך הקב״ה ואין‬
‫עוד אדם שיעשה תשובה כמוהו והוא מלא‬
‫נאוה עבור זה והמפנה לבו לבטלה פי׳ שעוסק‬
‫רק בהבלי העוה׳׳ז ושוכח בעיקר שהוא עבדות‬
‫הבוב״ה הרי זה מתחייב בנפשו כלומר הוא‬
‫בעצמו מתחייב את נפשו שיהיה חוטא לפני‬
‫הקב״ה ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק בטוב טעם ודעת ויהי‬
‫מקז שנתיס ימים פי׳ צער גדול הוא‬
‫כאשר מגיע סוף השנים של אדם ואין לו עוד‬
‫שנים לחיות כי אם ימים מועטים ולא שנים‬
‫ופרעה הוא לשון התגלות כמו כי פרוע אהרן‬
‫כלומר ואז נתגלה לו הדבר שהעולם הזה הוא‬
‫רק כחלום יעוף וזה ופרעה חולם ובעת חיים‬
‫חיותו נדמה לו בדעתו שיחי׳ לעולם ולא שם‬
‫על לבו את יוס המר יום פקידתו ויש לפניו‬
‫שני דרכים לילך אחד לחיים ואחד למות ח׳׳ו‬
‫וזהו גן עדן וגיהנם אבל היציה מסמא לו‬
‫את העניים לבל יראה בעיניו ושב ורפא לו‬
‫וכאשר ירצה לשוב בעת זקנותו אז מוכרח כוא‬
‫לעשות מן הימים שנים וזה שנתיס ימים כלומר‬
‫לעשות מן הימים שנים כל מה שיובל לעשות בכל‬
‫השנה הוא מוכרח לעשות ביום אחד וזה מ קז‬
‫ר״ת‬
‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫היה לו לעשות לבלןש עזר וחרופה מן אדס‬
‫שיהי׳ שליח בדבר לטוב לו אלא היה לו לבטוח‬
‫א״ע רק בהקב״ה באמת ולכן היה נענש בשנתיס‬
‫ימים יען כי הקב׳ה מדקדק פס הצדיקים‬
‫כחוט השערה ובהיות כן צריך כל אדס לומר‬
‫ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחו‬
‫וכוכל לרמז ר״ת וס״ת של הפסוק נימ׳ ולכן‬
‫מה טוב לו לומר ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והי׳‬
‫ה' מבטחו וכן נזכה לישועת ה׳ במהרה בימינו אמן‬
‫נס׳׳ו ‪:‬‬
‫מקיז‬
‫ל י ה י מקז שנתיס ימים ופרעה חולם והנה‬
‫עומד על היאור והנה מן היאור עולות‬
‫שבע פרות כו׳ והנה שבע פרות אחרות עולות‬
‫אחריהן מן היאור כו׳ ‪.‬‬
‫ו ק ש ה על מלת ימים שהוא מיותר כי היה‬
‫די שיאמר מקץ שנסים ועוד קשה למה‬
‫במחלה כתב ויקן פרעה ותו לא ואח״כ כתב‬
‫ויקץ פרעה והנה חלום ועוד קשה מדוע כתב‬
‫הלשון ויהי לישנא דצערא הא כאן היה שמחה‬
‫גדולה מאוד שיוסף יצא מבית האסורין ונעשה‬
‫למלך ‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנה מטאר בפ״א פ״ג‬
‫מ״ד הניעור בלילה והמהלך בדרך יחידי‬
‫והמפנה לבו לבטלה הרי זס מתחייב בנפשו‬
‫והנה יש לחקור אס צריך לעשות שלשתן ביחד‬
‫אז מתחייב בנפשו או דלמא אפילו כשעושה‬
‫רק אחת משלשתן כמי מתחייב בנפשו ורבו‬
‫בזה מחלוקת הפפרשיס הרשב״ם והחוי״ט והרב״ע‬
‫מברטנורה ‪.‬‬
‫ולפ״ד נפרש זאת דהנה כל אדם צריך להקיץ‬
‫א״ע מן התרדמה וסשינה ולעשות תשובה‬
‫שלימה לפני הקב״ה ולא שימתק על ימי מזקנה‬
‫שאז אין בו עוד כח לעשוס תשובה והימים‬
‫האלה נקראים לילות אבל אותן הימים של ימי‬
‫הבסיות המה נקראים ימים יען כי אז יוכל‬
 ‫שלמה‬ ‫תפארת‬
‫שבע שבליס‬ ‫והגה‬ ‫אפר הוא כחלום יעוף‪.‬‬ ‫השפל‬ ‫ר״ח צום קול ממון וזה חשובה חפלה וצדקה כנחיס‬
‫עולות בקנה אסד בריאות זטוטת כלומר צריך לראות‬ ‫ר״ח מן יום נעשה שנה חמימה ופרעה ר״ה ומקדש‬
‫שבתא וכל ששת ימי‬ ‫בעינא פקיחא שיש שבעה ימי‬ ‫מוחל פי' אז‬ ‫עצמו הגו^ פה ראש חולם אוחיוח‬
‫המעשה תלויס ביוס השבת ויוס השבת הוא המשפיע‬ ‫נחנלה לו מחילח עונוח גס הוא אוחיוח לחם היינו‬
‫לשי״ה וכל מי שעובד הקב״ה בכל שבעה ימי ^ ת א יש‬ ‫במה שיש לו פרנסה נ ס הוא אוחיוח חמל שהקב״ה‬
‫לו קניית עבדות הבוב׳׳ה שיוכל לדבק א״ע ביחודו‬ ‫חולס‬ ‫ופרס ה‬ ‫עליו וזה מקן שנחיס ימיס‬ ‫מר חס‬
‫של עולם ו‪"5‬ש בקנה האחד כלומר זה קניית אחדותו‬ ‫יוכל‬ ‫ר״ח וישמח רצ״ל כאשר יהי' במדרגה זו אז‬
‫יה״ש ועבור זה הקב״ה עושה לו טוטת גס בעוה״ז‬ ‫מפ הר‬ ‫ה'‬ ‫חורח‬ ‫שהלומד‬ ‫לשמוח נ ס שנחיס ר״ח‬
‫וזה בריאות וטובות והנה שבע שבלים דקות ושדופות‬ ‫נשמתו‪ .‬והנה עומד על היאור פי' אז הוא מסתכל‬
‫קדיס צומחות אחריהן ותבלענה השבלים הדרץת את‬ ‫בעצמו איך כי עדיץ הוא עומד במדרגה אחת‬
‫מי‬ ‫כלומר אבל‬ ‫והמליאות‬ ‫שבע השבלים הבריאות‬ ‫ילא עשה עדיין תשובה על עוטתיו היאר הוא אותיות‬
‫שעוסק באותן שבעה ימי שבתא רק בעסקיו ושוכח‬ ‫יראה כלומר אז נופל עליו יראה מפני פחד הדר‬
‫הבוב״ה אז לא יוכל לצמוח לו שוס‬ ‫בעיקר עבדות‬ ‫גאוט נ ס כי העולס הזה דומה ליאור שיש בו דגיס‬
‫שוס הסבה‬ ‫ניכר לו‬ ‫טובה לא בזה ולא בבא ולא‬ ‫עוביס ורעיס כך העוה״ז יש ט כמה דרכיס פוביס‬
‫ט׳ כאשר האדס‬ ‫פרעה והנה חלום‬ ‫בעולם ויקן‬ ‫ורעיס ואדס עומד לבחור באיזה דרך שירצה מצד‬
‫מקין א״ע מן התרדמה אז נתגלה לו שהוא כחלום‬ ‫בחירתו שנמסר לידו הבחירה והנה מן היאור עולות‬
‫בימי‬ ‫להיות‬ ‫השינה צר ץ‬ ‫מן‬ ‫יעוף אבל הקיצה‬ ‫שבט פרות יפוח מראה ובריאוה בשר חה שבעה‬
‫הבחרות ולא בימי הזקנה ח״ש ויהי בבוקר ותפעם‬ ‫היכלוח ו ‪ x‬עה רקיעיס ושבעה רועיס ותרפנה באחו‬
‫רוחו כלומר בימי הבחרות שניך־איס ט ק ר אז ותפעם‬ ‫לשון ריעות ואחוה כלומר מי שעושה רק טוב בעוה׳ז‬
‫במעשים‬ ‫ויפשפש‬ ‫רוחו ב ק ר ט על העבירות שעשה‬ ‫יוכל לעשוח לו ריעות והתחברות עס אותן ז' היכלות‬
‫ויעשה תשובה‪ .‬וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים‬ ‫וז' רקיעיס וז' רועיס‪ .‬והנה שבע פרות אחרות‬
‫ואת כל חכמיה‪ .‬וישלח כמו וישלח את אמתה ויקרא‬ ‫בשר‬ ‫עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות‬
‫חרשי‬ ‫תרגומו‬ ‫חרטומי‬ ‫וחשיבות‬ ‫הוא לשון יוקר‬ ‫ותעמודנה אצל הפרוס על שפת היאור והמה שבעה‬
‫כלומר חכם חרשים רצ״ל יהיה יקר בעיניו כל הצדיקי‬ ‫טוב‬ ‫לא‬ ‫מדורי גי מ ס ומי שמחר בעצמו בהדרך‬
‫האמת וישלח א״ע לפניהם לדרוש מהס איך להתגבר‬ ‫שבעה‬ ‫לאותן‬ ‫והולך בעצת היצ״ה ח״ו לסוך נופל‬
‫לישראל‬ ‫סל היצר שנקרא מצרים על שהוא מיצר‬ ‫מדורי ניהנס ואינו רואה עוד אותן שבעה היכלות‬
‫ספירה‬ ‫רססר להס את חלומו ויספר הוא לשון‬ ‫ורקיעיס ורועיס הנ׳ל וז״ש ותאכלנה הסרות רעות‬
‫יוכל‬ ‫ההמה‬ ‫אותן החכמים והצדיקים‬ ‫מן‬ ‫כלומר‬ ‫המראה ודקות הבשר את שבע הסרות יפות המראה‬
‫להשיג בחי׳ גדולה שיהיה נגלה לו הע״ס‪ .‬ואין סותר‬ ‫הדרך‬ ‫את‬ ‫שבוחר לעצמו‬ ‫והבריאות בלומר ע ט ר‬
‫אותם לפרעה פי׳ מי שהוא בחי' אין בעניוות הוא‬ ‫עוד הדרך הטוב שיוכל‬ ‫לא טוב ולק לא ניכר לו‬
‫יוכל לפרש ולפתור אס הע״ס שיהי׳ נגלה‪ .‬נס ר״ת‬ ‫להסתבר לאותן שבעה היכלות הנ״ל‪ .‬ויקן פרעה פי'‬
‫ולכן‬ ‫נימ׳‬ ‫וס׳׳ת של אותן שני הפסוקים הראשונים‬ ‫מי שמקין א״ע מן התרדמה הנופלת עליו נתגלה‬
‫כל אדם יצטרך להתאמן מאוד בדבר לעשות תשובה‬ ‫לו כל זאת אבל מי שישן בעוה״ז ואינו מקין א׳׳ע‬
‫בעוה״ז עוד ס ר ס יגיעו ימי הזקנה ‪:‬‬ ‫מן השינה והוא נפטר ח״ז ככה מן העולס הזה‬
‫ב א ו ״ א ונקשינן עוד מדוע כתב חולם לשון הוה‬ ‫ולא עסה תשובה הוא מוכרח לבא בנלטל עוד הפ עס‬
‫והיה לו ליכתוב לשון עבר ויחלום פרעה פלוס ‪:‬‬ ‫לעוה״ז וז״ש ויישן ויחלוס שנית כלומר אבל מי שישן‬
‫עפ״י מה שכתב בעתה אחישנה ודרשו‬ ‫ונתי־ץ‬ ‫בעוה״ז ואינו עושה תשובה רחלוס שנית רצ׳ל הוא‬
‫רז׳׳ל לא זכו בפתה זכו אחישנה אבל העיקר‬ ‫הפעס להעולס הזה‬ ‫מיכרח לבא תיכך בגלגול עוד‬
‫הוא‬
‫פח‬ ‫שלמה‬
‫שטדיין לא פשה תשובה טל חטאת נטוריו‬
‫ועדיין הוא הולך אחר טצת היצר הרט ח״ו‬
‫וצריך להתקשר א״ט לצדיקים אמיתיים והצדיקי׳‬
‫ההמס יפתחו את טיניו לפשות תשובה פלאה‬
‫ואז יראה בטיני השכל כי הטוה״ז הוא רק‬
‫כחלום לילה ‪.‬‬
‫וז״ש ושם גימ׳ משה ט״ה אתנו נער פי׳‬
‫כאשר מדיין חטאת נעורים אתנו ולא‬
‫סשינו טליהם תשובה טברי פי׳ שאנו טושים‬
‫מדיין סבירות ח׳ו לשר הטבחים זה היצ׳׳ה‬
‫שהוא שוחט את האדם ח״ו ואטפ׳׳כ אנו ט ובדים‬
‫את היצ״ה ח׳ו אז אנו צריכים להתקשר סצמינו‬
‫להצדיק האמת ומי הוא הצדיק האמת מי‬
‫שהוא בחי' משה בשפלות גדול ונספר לו‬
‫כלומר לאותו הצדיק נספר שטדיין לא פשינו‬
‫תשובה סל החטאת נטוריס אז ויפתר ר״ת‬
‫יקבל תפלת פינו וימשוך רחמיס לנו גימ׳‬
‫אלקים פי׳ וימתיק הדינים מטלנו את חלומותנו‬
‫כלומר הצדיק יפתח את פנינו שנראה בסין‬
‫השכל שסוה׳ז הוא רק כחלום לילה איש‬
‫כלומר אז נבא למדרגת איש כחלומו פתר ר׳׳ת‬
‫וס״ת וכפר כלומר ויכפר לנו הקב׳׳ה את‬
‫כל סונותינו ונוכל לרמז ר׳׳ת וס׳׳ת של כל‬
‫הפסוק גימ׳ זזה לסולם יסשה תשובה מאהב׳‬
‫סל חטאת נטוריס ‪:‬‬
‫המקדש רק ברחמים רבים‪ .‬בשר מלשון בשורה‬
‫ד א מ ר פרטה אל יוסף חלוס חלמתי ופותר‬
‫אין אותו ואני שמטתי אליך לאמר‬
‫תשמט חלוס לפתור אותו ‪.‬‬
‫ו ק ש ה טל יתרון הלשון ומדוט לא אמר‬
‫בקיצור נמרץ חלוס ושממתי שתוכל‬
‫לפתור וטוד קשה מה שאמר ואומר אל‬
‫החרטומיס ואין מגיד לי והוא לשון הוה‬
‫ומדוס לא אמר לשק טבר ואמרתי אל‬
‫החרטומים ולא הגידו לו ‪.‬‬
‫ואפ׳׳ל באופן זה דמנה ‪T‬וס כי החלום‬
‫הוא אחד מששים בנבואה ומי שמשיג‬
‫קצת רוח הקודש הוא יוכל לכבין סחלוס‬
‫ולהתבונן‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫הוא שיהי׳ באחדות גמור סם כלל ישראל ואז‬
‫הקב״ה ברוב רחמיו וחסדיו יחלו‪ q‬ימים לשנה‬
‫כי אלף שנים למסה הוא רק כיום אחד וששת‬
‫אלפים י־הי' א; רק ששת ימים ואלף סשביסי‬
‫יהי׳ יום אחד כולו שבת ואז ימחול הקב״ה‬
‫עונות ישראל ויהי מקץ ר״ת צום קול ממון‬
‫כהנ״ל ואז יהי׳ זכו ויהי׳ הקן משיח צדקנו‬
‫בב״א שנתים ימים כלומר אז יהי׳ נפשה מן‬
‫השנים שלנו ימים כי הקב׳׳ה יחליף ימים לשנה‬
‫והנס סומד טל ר״ת המסתכל לפני מי סתיד‬
‫נותן דין וחשבון סל הכל היאר אותיות יראה‬
‫ואותיות ראיה כלומר כאשר כן תסתכל אז‬
‫תשיג יראה מלפני הקב״ה והנה צריך האדם‬
‫לתקן מסשיו בששת ימי המטשה להפלות ברפ״ח‬
‫נצוצין ואז יוכל להמתיק ולהכניס את ליל״י‬
‫הרשטה ות״פ מחנות שלה ואז יקרב את הקץ‬
‫וז׳׳ש וסנה מן היאור סל׳׳ת ר״ת לישא טל תורה‬
‫כלומר מן היראס תוכל לישא טול תורה‪ .‬שבס‬
‫כלומר אז תוכל לתקן את שבטס ימי שבתא‪.‬‬
‫סרות יפות גימ׳ רפיח ניצוצין ת״פ הוי׳ פשוט‬
‫ובמלוי יודין וס׳׳ס כאשר תפלה את רפ׳ח ניצוצין‬
‫אז יהי׳ שורה סליך השם הוי׳׳ה של רחמים‬
‫ותוכל להמתיק את הדינים של כת״פ מחנות‬
‫ולהכרט אותם ותשיג את הט״ס ואמר מראה‬
‫ובריאות ר״ת אז יבא אליהו משיח תבנה ותכונן‬
‫פי׳ יבא ל«‪1‬יהו לבשר אבל אימתי יהיה זאת‬
‫כאשר יהי׳ אחדות בישראל וזהו ותרטנה באחו‬
‫לשון אחוה וריטות כלומר כאשר יהי׳ אחוה וריטו׳‬
‫בתוך כלל ישראל אז יבא משיח צדקנו בב׳׳א‬
‫נס׳׳ו ;‬
‫ו ע ם אתנו נטר עברי מבד לשר הטבחים ‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה אומרו ושם אתנו‬
‫לשון הוה ומשמט שהוא גם מתה‬ ‫שהוא‬
‫פמהס הא זה כבר הי׳ והיל״ל ושם היה אתנו‬
‫כו׳ ‪.‬‬
‫ונו כ ל לפרש טז׳ה דהנה מי שיודט בטצמו‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬
‫סוא בל עדי כלומר לא היה אצלי מלת לאמר‬
‫כי לא אמרתי לה שכבה עמי כמו שביקשה‬
‫ממני וגס לא עלה על דעתי לאמר כזאת‬
‫וזה הסימן אשר אלקים יענה את שלום פרעה‬
‫מלת שלום הוא אותיות מושל כלומר שאהיה‬
‫מושל ובעבורי אלקים יענה אותך ומאן דנער‬
‫ברית זכה למלכא גם לאמר בלעדי ר״ת יען‬
‫מעולם לא עלה דעת רצוני לשכב באשת איש גם‬
‫הוא ר״ת כסדר לא אחשוב מחשבה רעה בלבי‬
‫להיות עובר דעת ה' ‪ ,‬את שלום ר״ת וגם‬
‫אתה תעשה ממני שני למלך ‪ .‬וזה הסימן‬
‫שבוודאי לא חעאתי ח״ו גם תשמע חלום לפתור‬
‫אותי ס״ת ערום כלומר צריך להיות ערום ביראה‬
‫ונוכל לרמז בהפסוק ר״ת וס״ת של הפסוק‬
‫גימ׳ והנה מי שהוא עניו והחכם והצדיק הוא‬
‫יוכל לפתור חלומות ‪:‬‬
‫רצ״ל הוא יוכל להגיד לי וז״ש אחרי הודיע‬
‫ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלקיס‬
‫יענה את שלום פרעה ‪.‬‬
‫וי ש לדעת מלת בלעדי שאמר לו הוא אך‬
‫למותר ומדוע לא אמר סתם אלקים‬
‫יענה את שלום פרעה ‪.‬‬
‫כי‬ ‫ויש לפרש בזה האופן דהנה ידוע‬
‫אע״פ שהשם אלקים הוא דין אבל‬
‫ע לז הוא מעורב ברחמים ‪.‬‬
‫כ מ״ ש בשל״ה הקדוש ה׳ הוא אלקים כלומר‬
‫אע״פ שהשם הוי״ה הוא רחמים והשם‬
‫אלקים הוא דין מתייחדים בייחוד אחד כיצד‬
‫הוי׳ה עולה ל ו בהמלוי שלו היינו ל ף א׳‬
‫תמצא אותיות ראשונות ל ו כמנין הוי״ה‬
‫ואחרונות פ׳׳ו כמנין אלקים בסוד אני ראשון‬
‫ה׳ הוא אלקים ‪.‬‬ ‫ואני אחרון ועז״א‬
‫ו ה נ ה הקב״ה הראה לפרעה שעתיד לבא‬
‫עליו דינים והמס השבע שני רעב‬
‫ואם לא היה נודע הדבר לפרעה ערם בא‬
‫הרעב להכין מזון משבע שני השבע אז הי׳‬
‫ח״ו תמו הארץ ברעב הגדול שהי׳ באותן‬
‫שני הרעב ונודע כי הדינים נמתקין ע״י שמות‬
‫הרחמים‬
‫תפארת‬
‫ולההיונן איזה חלוס שהוא אמח ואיזה חלום‬
‫שהוא שקר ואין חלום בלא דברים בנולים וא״א‬
‫לבא לידי רוח הקודש אלא א״כ יש בו‬
‫מדת עניוות ושפלות והוא יוכל לפתור‬
‫חלומות ‪:‬‬
‫וז ה שאמר פרעה חלום חלמתי ופותר אין‬
‫אותו כלומר מי שיש בו מדת אין‬
‫מדת עניוות הוא יוכל לפתור אותו וזה‬
‫ופותר איין אותו ‪ .‬ואני שמעתי עליך לאמר‬
‫פי׳ שמעתי אומרים עליך שאתה הוא במדת‬
‫עניוות ובשפלות בחי׳ אין וא״כ בוודאי אתת‬
‫תשמע חלום לפתור אותו ולזה פירש״י תאזין‬
‫ותבין כו׳ וז״ש ואומר אל החרעומים ואין‬
‫מגיד לי כלומר מי שהוא בחי׳ אין הוא יוכל‬
‫להגיד לי אבל בהם לא נמצא איש כזה ‪.‬‬
‫א״י מי שהוא דבוק באין סון< ב״ה מגיד לי‬
‫אלקים אותך את כל זאת איןנבון וחכם‬
‫׳כמוך פי׳ מי שיש בו בחי׳ אין הוא נבון‬
‫וחכם כמוך ‪.‬‬
‫ב או״ א ונקשינן מסו מלת לאמר הא לאמר בכל‬
‫מקום הוא משמע לאמר לאחרי'כנודע וכאן‬
‫מאי שייך זה כי מהו לאמר לאחרים איכא‬
‫כאן וכן נמי קשם בס׳ וישב שכתוב ותתפשהו‬
‫בבגיו לאמר שכבה עמי מהו לאמר כאשר‬
‫הקשתי שם וע״ש באריכות מה שתרצתי שם‬
‫דהנה אשת פועיפר היה רצונה להכניס ביוסף‬
‫עד שהוא בעצמו יאמר לה‬ ‫חאוה כ״כ‬
‫שכבה עמי ועבור זה זכה למלכא יען שהוא היה‬
‫ממאן בדבר ומאן דנער ברית זכה למלכא‬
‫כנודע והנה פרעה שמע נמי מזה והיה‬
‫מדמה בדעתו שבאמת כן היה שאמר לה שכבה‬
‫עמי ‪.‬‬
‫וז״ש ואני שמעתי עליך לאמר כלומר שמעתי‬
‫עליך לאמר שכבה פמי רצ״ל שאמרת שכבה עמי‬
‫ואעפ׳׳כ תשמע חלום לפתור אותו זזה פלא בעיני‪.‬‬
‫ויפן יוקף את פרעה ויאמר בלעדי מלת בלעדי‬
‫פט‬ ‫שלמה‬
‫כו׳ כלומר מה שהקבי׳ה רוצה להכניט את ה׳‬
‫גבורות אלקיס הגיד לפרטה למטן יברור איש‬
‫נבון וחכם שיוכל להכניפס ולהמתיקס וז״ש‬
‫שבס פרות הטובות כו׳ חלוס פרטה אחד הזא‬
‫כלומר זהו רחמים כ־ אחד גימ׳ תליסר מכילין‬
‫דרחמי ושבט פרות הרקות כו׳ הוא הדבר‬
‫אשר דברתי אל פרטה אשר האלקיס מושה‬
‫הראה את פרטה כלומר הן הן הדינים ולכן‬
‫בתחלה אמר הגיד שהוא לשון קשה כנודט שהוא‬
‫דין ואח״כ אמר הראה את סרטה כדי שיתאמץ‬
‫בדבר להמתיק את הדינים ט״י איזה צדיק וז״ש‬
‫ומתה ירא פרטה איש נבון וחכם כו׳ חכם טם‬
‫האותיות גימ׳ סוד ט״ה מצרים טס האותיות‬
‫גימ׳ שכינה נבון טס האותיות גימ׳ השם ס׳׳ג‬
‫באחוריה רצ׳׳ל לזה צריכין איש נבון היינו שיהי׳‬
‫בבחי׳ גדולה כ״כ שיבין סודות התורה וידמה‬
‫א״ט לקונו כמ״ש הדבק במדותיו שיהי׳ בבחי׳‬
‫קוב״ה כביכול וישתהו טל ארץ מצרים רצ״ל‬
‫שיהיה לו נמי גלוי שכינה כהנ״ל וז״ש בזוה׳׳ק‬
‫וכד נחית יוסף הצדיק למצרים בקדמותא איהו‬
‫משיך לה לשכינתא לבתר טמיה דהא שכינתא‬
‫לא אזלא אלא בתרא לצדיק ונוכל לרמז בר״ת‬
‫וס״ת של הפסוק גימ׳ אל פשוט שם ט״ב‬
‫בהכאה אדני בכפל ותליסר מכילין דרחמי וזה‬
‫המתקת הדינים ‪:‬‬
‫וי א מ ר פרטה אל יוסף אחרי הודיט אלקיס‬
‫אותך את כל זאת אין נבון וחכס כמוך‬
‫אתה תהיה טל ביתי וטל פיך ישק כל טמי‬
‫רק הכסא אגדל ממך ‪:‬‬
‫ונו כ ל לפרש טפ״י דרכי המוסר דסנה כל אדם‬
‫צריך לדטת שהקב״ר‪ .‬רואה במטשיו ואז יוכל‬
‫למוסיף לטצמו מטש׳׳ט וגס הק׳׳בה בטצמו מוזר‬
‫לו ונותן לו כוח לטבור אותו כי כאשר איתמר‬
‫לתתא אז איתמר גס לטילא ואז יוכל להתקשר‬
‫א״ט בהשכינה הקדושה להשיג חכמה ובינה‬
‫ולהיות צדיק גחר והק״בה מקיים ‪.‬‬
‫וז״פ ויאמר פרטה הוא לשון התגלות כאשר‬
‫כתבתי‬
‫מקץ‬ ‫תפ אר ת‬
‫הרחמים והגה מלת בלמדי רמ׳ הד״ה כמלוי‬
‫יודין והשם אל ותליסר מכילין דרחמי ומלת‬
‫ימנה הוא לשון הכנמה כמו למנות מפני כלומר‬
‫בלמדי הייני שמות הרחמים מנ״ל שנימ׳ בלמדי‬
‫אלקי׳ ימנה רצ״ל המה יכנימו את השם אלקי' שהוא‬
‫דין וימתקו אותם ואז יהיה את שלום פרמה ולא‬
‫יהיה שירה מור דינים ונוכל לרמז זאת בהפסוק‬
‫דהנה ר״ת של הפסוק גימ׳ אלקים באחורים‬
‫ובמספר הקדמי וס״ת גימנורא אל הוי״ה‬
‫פשוס והשס אל במספר הקדמי והשם בן וד׳‬
‫מלוי הוי״ה ובאחוריס של מלוי והשם אהי״ה‬
‫בהכאה ותליסר מכילין דרחמ־ כלומר הדינים‬
‫נמתקין בהשמותהרחמיס ונטשו כולו חסד ורחמי׳‬
‫וכן נזכה לרחמי ה׳ ממתה ומד מולס אמן‬
‫נס״ו ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫וי א מ ר יוסף אל פרטה חלוס פרמה אחד הוא‬
‫את אשר האלקיס מושה הגיד לפרטה כו'‬
‫הוא אשר דברתי אל פרטה אשר האלקיס מושה‬
‫הראה את פרמה כו׳ ופתה ירא פרמה איש‬
‫נבון וחכם וישיתהו מל ארץ מצרים ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נדמה נרדפה לדפת מדוט חזר ואמר‬
‫סוד הפפס אשר דברתי אל פרמה ומוד‬
‫אוסיף להקשות למה כתב האלקיס בה׳ הקודמות‬
‫‪,‬ופוד בו שלשיה להפליא למה כתב בתחילה הגיד‬
‫ואח״כ מראה ומוד יותר יש להפליא למה אמר‬
‫חלום פרטה ■אחד הוא ומדוס לא אמר סתס‬
‫את אשר האלקים מושה הגיד לפרטם ותו‬
‫לא מירי גס קשה טל מלת מצרים שהוא‬
‫אך למותר אלא היל״ל וישיתהו מל הארץ ‪:‬‬
‫ונ ר א ה לי לתרץ בסוב מסס ודמת דהנה בהיות‬
‫שורה דינים טל אדם ח׳ו או טל כל‬
‫ה א ק ח״ו אז צריכין לזה איזה אדס גדול שהוא‬
‫דבוק טס השכינה שימתיק את הדינים ‪:‬‬
‫וז״ש ויאמר יוסף אל פרטה חלום פרמה אחד‬
‫הוא רצ׳׳ל יחידו של פילס כלומר כאלו‬
‫הקב׳ה פשה זאת את אשר האלהי׳ פשה מלת‬
‫פושה הוא לשון כפיה ונגישה כמו גדול המטשה‬
‫כב‬ ‫תפארת ש ל פ ה‬
 ‫שלמה‬
‫רואה אשר אתה מברך מאה ברכות בכל יוס‬
‫ויוס ותזכה לנחול ש״י עולמות ומברכות פיך‬
‫אוכל גס אני להתברך רק הכסא פי׳ אתה‬
‫דבוק רק בהכסא ובהיות כן אגדל ממך רצ״ל‬
‫נס אני אוכל להתגדל ממך כלומר רק בדיבורך‬
‫ובעבורך שאתה צדיק נדול נס הכסא גימ׳‬
‫אנכי גס אלקיס פי׳ עבור שאתה דבוק בהכסא‬
‫הכבוד ולומד התורה כפתח הקב״ה באנכי לכן‬
‫כולו‬ ‫אלקיס שיהיה‬ ‫השס‬
‫להמתיק‬
‫חסד ורחמיס ונוכל לרמז בר״ת וס׳ית גימ׳■‬
‫אל והשס הוי״ה בהכאה ובאחוריה ובכפל'‬
‫ובמספר הקדמי והשס אל במלוי והשס אלקיס‬
‫פשוט ובאחוריה ובמספר הקדמי וזה המתקט‬
‫הדיניס ‪:‬‬
‫א״י ע"פ מה שכתוב ויאמר פרעה לכל מצרי׳‬
‫לכו אל יוסף אשר אמר לכם תעשו ופירש׳׳י‬
‫לפי שהיה יוסף אומר להס שימולו וכשבאו אצל‬
‫פרעה ואומרים כן הוא אמר לנו אמר להס‬
‫ולמה לא צברתס בר והלא הכריז לכס ששני‬
‫הרעב באיס אמרו לו אספנו כרבה והורקיבה‬
‫אמר להס א"כ כל אשר יאמר לכס תפשו כר‬
‫ונוכל לומר כי בוודאי אמר להס שישמרו שבת‬
‫שהוא שקולה ככל כתורה טלה ולזה רמז‬
‫רש״י כשאמר להס פרעה כל אשר יאמר לכם‬
‫תעשו כלומר בזה שאמר להס פרעה נל אשר‬
‫יאמר לכס קאי נמי על שמירת כשבת כי א ס‬
‫היה אומר לכס רק על המילה מהו כל אשר‬
‫יאמר לכס היצ״ל לכו ומולו א״ע אע״כ קאי‬
‫נמי על שמירת כשבת וזה שאמר פרטה אל‬
‫יוסף על פיך ישק כל טמי ר״ת ישמרו שבת‬
‫קודש כאשר כתבתי למטלה כל טמי ר״ת כולם‬
‫ימולו לבניכם ערלת מילתם ‪:‬‬
‫ויו ס ף הוא המשביר נוכל לזמר משביר ר״ת‬
‫משפיע שפע ברכה ישוטה רחמים גס‬
‫ישק כל עמי מלת יישק הוא יש ק' כל עמי ע״ה המשביר בא״ת ב״ש גימ׳ התם כלומר הצדיק‬
‫בימ' כל יוס ויום עס התיבות כלומר הנני שהולך בתמימות הוא המשפיע לבל העולם‬
‫גם‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫כתבתי למעלה פי' בהיות סאדם אומר בלבו שהכל‬
‫גלוי לפניו י״ת ורואה במעשיו אז אל יוסף‬
‫פי' או אל יוסף עוד לילך אחר תאות היצ״ה‬
‫כי אז יוסף לעצמו מצות ומעש״ע בדרכי ה׳ ‪.‬‬
‫אחרי הודיע אלרךס אותך את כל זאת מלת‬
‫אותך גימ׳ וכת כלומר אחר זה מודיע לו הקב״ה‬
‫איך לזכות בעיניו ו לדבק אי׳ע בהשכינה הנקראת‬
‫זאת אין נבון וחכס כמוך פי' מי שהוא בחי׳‬
‫רת‬ ‫כמו״ך ר״ת‬
‫אין הוא יוכל להשיג חכמה ובינה תוכל‬
‫הכל‬ ‫ויראו כולס כבוד מלכותו פי' כי אז‬
‫מאן‬ ‫כנודע‬ ‫יראו איך כי בא לבחי' מלכות‬
‫דנסר ברית זכא למלכא ואז אומר לו הקב״ה‬
‫אתה תסיה כלומר תהיה צדיק גוזר כו' ועל‬
‫פיך ישק כל עמי פי' אתה תהיה המשפיע‬
‫לישראל פרנסה תהו על פיך רצ״ל כאשר תדבק‬
‫בפיך להבטיח לבני אדס כן יקוס מלת ישק‬
‫ר״ת ישמרו שבה ‪.‬קודש כלומר אתה תחזירס‬
‫למוטב שישמרו של׳ק רק הכקא אגדל ממך‬
‫שאני מלך על כל העולס ‪ .‬גס אתה תהיה‬
‫בי‬ ‫מי מושל‬ ‫שכתוב‬ ‫מושל בי כמו‬
‫עס‬ ‫אגדל‬ ‫גס‬ ‫אלקיס‬ ‫גימ'‬ ‫הכסא‬ ‫צדיק גס‬
‫האותיות גימ' בטל ע״ה כלומר כאשר אהיה‬
‫גוזר איזה דיניס על האדס או על העולס אתה‬
‫תוכל לבטל אותם ולהחזירס לברכות ולהמשיך‬
‫חסדיס בעולס וכן נזכה לברכות ה' מעתה‬
‫ועד עולם אמן נס״ו ‪:‬‬
‫א ת ה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי‬
‫רק הכסא אגדל ממך ‪.‬‬
‫ולמס‬ ‫שאמר‬ ‫וי ש לבאר מלת פיך גס מלת ישק‬
‫‪.‬‬ ‫עמי‬ ‫כל‬ ‫יתפרנס‬ ‫לא אמר ועל ידך‬
‫וי ת ב א ר עז״ה דהנה פרעה ידע והכיר ביוסף‬
‫הצדיק שהוא מברך מאה ברכות בכל‬
‫יוס והוא צדיק הדור ודבוק רק בהכסא הכבוד‬
‫ועתיד לנחול ש״י עולמות ולכן ביקש ממנו‬
‫שינהג את ביתו ומפרש מהו ואמר ועל פיך‬
‫צ‬ ‫שלמה‬
‫המלך לבל יתייאש שמה ושלא לשכוח נימוסי‬
‫מלכות בין זאבי ערב כי ידו נסויה להחזירו‬
‫אל אביו ע״י כמה וכמה סצדקאות במלחמה‬
‫או בשלום כו׳ ומיד שמח בן המלך שמחה‬
‫גדולה אפס שהיה מגלת סתרים וא׳׳א היה‬
‫לו לשמוח בגלוי מה עשה הלך עם בני עירו‬
‫אל הבית היין או שאר דברי סמשכר הס שמחו‬
‫שמחה גשמיות והוא שמח שמחה גדולה באגרת‬
‫אביו כו׳ וככל החזיון הזה הוא ממש מצות עונג‬
‫שבת אל הגון< שהוא החומר במאכל ובמשתה‬
‫כדי שיהיה פנאי להצדיק לשמוח שמחה ב׳ שהוא‬
‫שמחת הנשמה בדביקות הש״י כל היום לבל‬
‫יסיח דעתו מקדושת ומורא שבת ק״ו מתפילין‬
‫כו׳ ובזה יובן קושיות התיס׳ כי מה שאמרו‬
‫עשה שבתך חול רצ״ל שבתך ולא של הקב״ה‬
‫עשה חול ואל תצסרך לבריות בתענוגי הגוף‬
‫הגשמי משא״כ שם אומר לוי עלי ואני‬
‫פורע כשעושה לצורך שמחת מנשמה לשם הקב״ה‬
‫אז הוח פורע וק׳י׳ל וז״ש אלו שמרו ישראל שני‬
‫בחי׳ הנ״ל שבת להגוף ושבת להנשמה והכל קאי‬
‫רק על שבת אחד ודאי מיד היה נצאלין ודפח״ח ‪:‬‬
‫ונוכל לומר כי על זה הדרך אמר הקב״ה‬
‫למרע״ה שישלח את המרגלים שילכו על שני‬
‫מדרגות מדרגה אחת שיתפשסו הקדושה ויבערו‬
‫משם את הרע הנמצא שם עדיין מעס מזעיר וזה‬
‫בחי׳ הרחניות ובחי׳ הב׳ שילכו בגשמיות בפני המון‬
‫עם שיהי׳ סבורים שעיקר הליכתם אלא לרגל ארז‬
‫הארץ ולכן אמר לו אנשים כפירש״י חשובים‬
‫כלומר צדיקים כדי שלא יתפסו בעצת היצר‬
‫שלא יהי׳ נלכדים ברשתו וזה שאמר כל נשיא‬
‫בהם פי׳ כשרים וחשובים וז׳ש עלו זה בנגב‬
‫מלת זה גימ׳ י״ב בנגב הוא דרוס והוא חסד‬
‫כנודע והוא גימ׳ הוי״ה במלוי יודין כלומר‬
‫אתם י״ב אנשים תעלו לשם להתפשס שם‬
‫את הויות אלקים ובזה תבערו משם את‬
‫כוחות הסומאה וזה והעליתם את ההר זהו‬
‫היצ״ה אשר לצדיקים נדמה להם כהר העלו‬
‫אותו משם כדי שלא ישלוס בכס ועיקר‬
‫הליכתכם‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫גס ר״ת וס׳ת של הפסוק הזה גימ׳ הצדיק הזה‬
‫הוא משפיע לכל הטולם הזה ;‬
‫וירא יעקב כי יש שבר במצרים כו׳ ויאמר הנה‬
‫שמעתי כי יש שבר במצרי׳ רדו שמה‬
‫ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות ‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה מדוע בתחילה כתב וירא‬
‫יעקב ואח״כ כתב שמעתי כי יש שבר‬
‫והנה גם רש״י ז״ל הרגיש בזה ו מ ת ק לפי דרכו‬
‫וסנה יש עוד להקשות מדוע אמר לשון שבר‬
‫גס קשה למה אמר שמעתי לשון עבר והיה‬
‫לו לומר לשון הוה הנני שומע גם מה שאמר‬
‫ולא נמות לכאורה הוא מיותר כיח שאמר ונחיה‬
‫בוודאי לא ימיתו ולמה אמר ולא נמות ‪:‬‬
‫ו ע ל ארבעה אשיבנו בזה כאופן ובתחילה‬
‫נבאר מאי דמקשינן בפ׳ שלח לך אנשים‬
‫ויתורו את ארץ כנען כו׳ כולם אנשים ראשי‬
‫בני ישראל המה ופירש״י כל אנשי׳ שבמקרא‬
‫לשון חשיבות ואותה שעה כשרים היו ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה יש להפליא היתכן כאשר סיו אנשים‬
‫חשובים ובפתע פתאום יחסאו כ״כ להסיח‬
‫דברים כלפי מעלה ועוד יש להקשות מה שאמר‬
‫משה רבינו ע״ה עלו זה בנגב מלת זה הוא‬
‫אך למותר יען כי היה די שיאמר עלו בנגב ‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרץ בזה האופן דהנה ראיתי בספר‬
‫תולדות יעקב יוסך בשם הרב המגיד כו׳‬
‫מוה׳ מענדיל ז״ל לתרץ קושיות התוס׳ במסכת‬
‫ביצה שהוקשו על הא דאמרינן בש״ס עשה‬
‫שבתך חול ואל תצסרך לבריות והוא נגד ש׳׳ס‬
‫דאמרו לוי עלי ואני פורע וביאר מ״פ הש״ס‬
‫אלמלא שמרו ישראל שני שבתות כהלכתן מיד‬
‫נגאלין וקשה למה דוקא שני שבתות ולא שבת‬
‫אחד וסי׳ כי האדם השלם צריך לשמור שבת‬
‫בשני בחי׳ אחד בדברים הנוגעי׳ בגופו והב׳‬
‫בדברים הנוגעים לנשמתו וביאר ע״פ משל‬
‫למלך שנשבה בנו יחידו בשבי הקשה ועברו‬
‫זמני זמנים ותוחלתו נמשכה מלפדותו ולהשיבו אל‬
‫אביו וברוב עתים ושנים הגיעו מכתב מאביו‬
 ‫שלמה‬ ‫מהץ‬
‫מאוד‬ ‫יטן שהוא יציר כפיו של הקב״ה ומה‬
‫הוטב הדבר במיני הגאון הנ״ל ‪:‬‬
‫וזה כונת הכתוב וראיתם את ה ארן כלומר‬
‫תזכרו את טצמיכס לאן אתם הולכים‬
‫גם תראו את טצמיכם את הארן רצ״ל שתשפילו‬
‫א״ט טד לארן מגודל טניוות ושפלות וזה מה‬
‫הוא פי׳ תהי׳ בחי׳ מה כמו שאמר הוא בטצמו‬
‫ונחנו מה וטי״ז תוכלו להתגבר טל היצ״ה לבל‬
‫תלכדו ברשתו אשר טמן ואת הטס היושב‬
‫טליה החזק הוא הרפה כלומר כאשר תטשו‬
‫כן אז הטם אשר יהי׳ יושבים בה יכלו להתחזק‬
‫א״ט בהתורה הקדושה מי שהים רפה בהתורה‬
‫ובזה יכלו להתחזק טל היצר‪ .‬המטט הוא אס‬
‫רב כלומר מי שהיה בחי׳ רב היינו בגדלות‬
‫יוכל למטט א״ט שיבא לבחי׳ טניוות ושפלות‬
‫ומה הארץ השמנה היא אם רזה מלשון‬
‫כשמן הטיב טל הראש פי׳ שיוכל לקבל מדות‬
‫טובות כשמן הטוב אם רזה פי׳ שיכלו לקבל‬
‫רזין דאורייתא היש בה טן זהו הצדיק הנקרא‬
‫טץ וכפירש״י אם אין פי׳ שיהי׳ בחי׳ אין‬
‫בטניוות והתחזקתם כלומר תחזקו טצמיכם טל‬
‫היצ׳ה ולקחתם מפרי הארץ רצ׳׳ל מתיבת מפרי‬
‫תקחו אותיות הארן ונשאר אותיות ד״ל זהו‬
‫היצ״ט הנקרא ילד מסכן כלומר תקחו לכם‬
‫ראיה מפרי הארץ כמו שהם פירות נגמרים‬
‫כל צרכן בלי שום חסרון כמ״ש והימים ימי‬
‫ביכורי טנביס כן תהי׳ גס אתם בלתי שום‬
‫חסרון בטבודתו ית״ש ‪:‬‬
‫כ ע״ ש בכתבי מהר׳׳ש אויסטטרפאלטר ז״ל וזה‬
‫לשונו והימים ימי ביכורי טנבים אותיות‬
‫אשר קודם האותיות טנבים חסר י׳ הם אותיות‬
‫ס״מ ונוכל לומר גם ט״ז כשתקחו לכם ראיה‬
‫מן הטנבי׳ שהמה בלתי חסרון אז תוכלו להתגבר‬
‫מל היצר ומל הס״מ ‪:‬‬
‫ו ע ת ה אשובה אראה ציוני לתרץ הכל בטוב‬
‫טמם דהנה ימקב אט׳׳ה ראה וידט סיטב‬
‫כי טם בני ישראל יהי׳ משוטבדיס לפרטה‬
‫במצרים מאתים וטשר שנים ולכן מורא מלה טל‬
‫ראשו‬
‫תפארת‬
‫הליכחכם יהי׳ רק מל זה האופן אבל לזה‬
‫צריכין שיהי' בטניוות ובשפלות גדול כדי שלא‬
‫יפלו בטצת היצ״ה וימן שהיה להם נדלות לכן‬
‫התגבר טליהס היצ״ה ולא הלכו כי אם לרגל‬
‫את הארץ בגשמיות ולא לדבר הרוחניות ‪:‬‬
‫וז ה שמבואר בגמרא חולין איזה ת׳־ח הרואה‬
‫טרפם לטצמו ונוכל לפ־ש לפי דטתי‬
‫דהנה כל אדם שבח למדרגה היותר גבוה צריך‬
‫לדמות בדטתו שטדיין רחוק הוא מהקב׳׳ה‬
‫ומדיין מלוכלך חוא בטונות ולא תיקן כלום‬
‫וזה שאמרו איזה ת״ח אמיתי הרואה טרפה‬
‫לטצמו פי' כל טת שרוצה לראות במטשיו איך‬
‫שהוא טומד בטבודתו ית״ש רואה א״ט רק‬
‫טרפה רצ״ל מלוכלך בטונות ומדיין לא טשה‬
‫תשובה זה ת״ח אמיתי ‪:‬‬
‫ו ה נ ה שמטתי בשם הרב הצדיק הגאון הקדוש‬
‫וכו' משיפטיווקא אשר בפטם אחד נסט‬
‫לאיזה מקום דרך ווילנא והלך להגאון זללה״ה‬
‫משם ויהי כאשר בא אליו להבית אמר הגאון‬
‫במה אוכל לכבד את אורח חשוב והגון כזה‬
‫אכבד אותו במדרש פליאה דכתיב במ״ר מה‬
‫ראה אדם שחטא שתים ראם ושלש לא ראה‬
‫וביאר לו םוא בטצמו את המדרש דהנה אמרו‬
‫חכז״ל הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי‬
‫טבירה מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתם‬
‫מתיד אכן אדם הראשון שהים יציר כפיו של‬
‫הקב׳׳ה וזה היה כונת המדרש ר^״ל שתים ראה‬
‫ושלש לא ראה היינו מאין באת לא ראה יטן‬
‫שלא היה יליד אשה וזה גרם לו שחטא ותיכף‬
‫השיב לו הרב משיפטיווקט אני אוכל לתרץ זאת‬
‫במסורה דהנה כתוב במסורה ג״פ כתוב בתורה‬
‫וראיתם וראיתן טל האבנים וראיתם את הארן‬
‫וראיתם אותו וזה נגד אותן השלשה דברים‬
‫שצריך האדם להסתכל בהם וראיתן טל כאבנים‬
‫זהו נגד מאין באת וראיתם את הארץ נגד‬
‫לאן אתה הולך וראיתם אותו נגד לפני מי‬
‫אמס טתיד וזה שכתוב במדרש שתים ראה‬
‫ושלש לא ראה פי׳ וראיתן טל האבנים לא ראה‬
‫צא‬ ‫שלמה‬
‫סעומאה וכמו שציוה הקב״ה במרגלים נמי על‬
‫הדרך הזה ובהיות כן ידע יוסך הצדיק שצריכיז‬
‫לזה י״ב אנשים כמו במרגלים שיהיה י״ב אנשים‬
‫ואז יכלו לבער כוחות העומאה וכאן לא היה‬
‫כי אם י״א ולכן היה רצונו שיביאו לשם גם‬
‫את בנימין אחיו כדי שיהי׳ י״ב שבעי‬
‫יה ‪:‬‬
‫וז ה שאמר להם יוסך מרגלים אתם לראות‬
‫את ערות הארץ באתם כלומר באתם‬
‫לכאן רק על אותה המדרגה אשר עתידים‬
‫המרגלים לילך ורצונכם לפנות ולבער מכאן‬
‫את העו מאה וערות הארץ בזאת תבחנו זאת הוא‬
‫השכינה שנקראת זאת תבחנו הוא לשון בחינה‬
‫כלומר כאשר תרצו לבא לבחי׳ השגת‬
‫השכינה חי פרעה הוא לשון התגלות כמו כי‬
‫פרוע אהרן פי׳ אם תרצו שיתגלה החיות‬
‫שלכם אם תצאו מזה פי׳ כאשר תצאו‬
‫מכאן ותהיו נשארים בחי׳ חי ואז תכלו לצאת‬
‫מכאן כי אם בבוא אחיכם הקען הנה כלומר‬
‫זאת א״א לכם לעשות כי אם בבוא אחיכם‬
‫הקען הנה ונהיה כולנו י׳׳ב שבעי ים ואז נוכל‬
‫לבער כוחות העומאה ונשיג את השכינה ‪:‬‬
‫וז״ש בפ׳ ויחי ויאמר אליהם יוסף אל תיראו‬
‫כי התחת אלקים אני אתם חשבתם עלי‬
‫רעה אלקים חשבה לעובה ולכאורה קשה הא‬
‫רצה לנחם אותם ולדבר על לבם ואיך זכר‬
‫להם חעאם אשר חשבו עליו רעה אבל לסי‬
‫האמת ניחם אותם כי כך אמר להם התחת‬
‫אלקים אני כלומר וכי אנוכי במקום אלקיס‬
‫בחי׳ דין לעשות לכם רעה ואתם חשבתם עלי‬
‫רעה כלומר וכי אתם חשבתם עלי רעה בזה‬
‫שמכרתם אותי הנה אלקים חשבה לעובה פי׳‬
‫הקב״ה חשבה לעשות כדי שיהי׳ לעובס למען‬
‫עשה כהיום הזה להחיות עם רב היינו ליהן‬
‫חיות לעם בנ״י כדי שלא יפלו ח׳׳ו לנון שע״ע‬
‫נשארים‬ ‫ויהי׳‬ ‫משם‬ ‫כדי שיעלו עוד‬
‫בחיים ‪:‬‬
‫ב או״א דהנה מבואר בגמרא כל העולם ניזון‬
‫בשביל‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫ראשו פן ואולי ברבות השנים יפלו ח״ו לנון‬
‫שע״ה ואז לא יכלו ח״ו לצאת משם ויהי׳‬
‫נשארים ח״ו בחי׳ מת רח״ל ולכן שלח לשם‬
‫את בניו שבעי יה צדיקי יםודי עולם לבער‬
‫משם כוחות העומאה ושלח אותם נמי על שני‬
‫מדרגות הצלו כמו שהיה במרגלים רצ״ל שילכו‬
‫על דרך הגשמי לקנות תבואה ועל דרך‬
‫הרוחניות שיהי׳ העיקר לבער משם את הערוה‬
‫כדי שיכלו ישראל להתעכב שמה אותן השנים‬
‫הנ״ל ולא יפלו לתוך הנון שע״ע ויהי׳ נשארים‬
‫ח״ו אז בחי׳ מת וכאשר יבערו את הערוה‬
‫משם יהי׳ נשארים בחי׳ חי כדי שיכלו לצאת‬
‫משם ‪:‬‬
‫וכאיטר שמעתי מפי כבוד אאמו״ר הקדיש‬
‫וכו׳ זצוקללה״ם שאמר בשם אא׳׳ז הרב‬
‫הגאון הצדיק וכו׳ זצוקללה״ה וירא יעקב כי‬
‫יש שבר במצרים מלת שבר הוא לשון שבירה‬
‫כלומר יעקב אע״ה ראה שיש מקום לשבור א״ע‬
‫ולבא למצרים ולא ליפול לנון שע״ע ויהי׳ נשארים‬
‫בחי׳ חי ויכלו להעלות משם ‪:‬‬
‫ועפ״ז נוכל לפרש הפסוק וירא יעקב כי יש‬
‫שבר במצרים מלת שבר הוא כמו שברו‬
‫על ה׳ כלומר שיש תוחלת ותקוה לבא למצרים‬
‫בהקדושה ולכן‬ ‫נשארים‬ ‫יהי׳‬ ‫ועכ״ז‬
‫אמר להם הנה שמעתי כי יש שבר במצרים‬
‫פי׳ שמעתי כבר כי נהי׳ מוכרחים לבא למצרים‬
‫רדו שמה כפירש״י רמז למאתים ועשר ולכן‬
‫שברו לנו משם ונחיה ולא נמות כלומר לכו‬
‫שמה ושברו לנו את כוחות העומאה גם לנו‬
‫גימ׳ אלקים כלומר כאשר שברו את כוחות‬
‫העומאה אז ממילא יהי׳ נשברים הדינים ג״כ‬
‫ונהיה נשארים בחי׳ חי ולא בחי מת ח׳׳ו ובהיות‬
‫כן היה עיקר הליכתם לשם רק לבער את‬
‫ערות הארץ והנה יוסך הצדיק בגודל צדקו‬
‫הכיר בהם אשר רק על המדרגה זו באו לפנות‬
‫משם העומאה ורילכו על אותן שני המדרגות‬
‫בגשמיות שיהי׳ סבורים העם שבאו לקנות אוכל‬
‫אבל העיקר כוונתם הי׳ לשבור משם את כוחות‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫בשביל חנינא מי וחנינא מי די לו בקו חרוכין הדיני׳ הגדוליס הגמורי׳ והקליפות כי לס הי׳‬
‫ממ״ש לפ״ש דהבה מבואר בזוה״ק ס׳ וישלח קודס כריאתס בשורש אחד כביכול והיה רצונו‬
‫דף קס״ח מ״ב א״ר אלמור צלותהון דצדיקייא ית׳ לברור הפסולת מתוך האוכל כביכול שנשארו‬
‫חדוותא למ״י לאתמשרא קמיה קוב׳ה בג״כ קדושיס וחסדיס גמורי׳ והפסולת כביכול היה‬
‫חביבא הוא יתיר קמיה קוב״רי ובג״ב תאיב מפורב יפול למפה ולכן המלאכי׳ הראשוניס‬
‫לצלותהון דצדיקיא בשמתא דאצמרך להון בגין שיצאו מארן אדוס כולס היו בסוד דיניס‬
‫דידפי לרצוי למאריהון פכע והנה ידוע גמורים כי הפהולת כביכול מפורב בתוכס והיו‬
‫דפיקר תפלת הצדיק הוא רק להמתיק הדיני׳ הדיני׳ מונחים פל החסדים כמו חתיכות הקרח‬
‫שפל המיס והקב״ה רצה לברור הפסולת לכן‬ ‫מכלל ישראל ‪:‬‬
‫וז ה בונת כל הפולס נתון בשביל חנינא בני שלח מאתו אור גדול כיי לשבור המלאכים‬
‫וחנינא בני די לו בקב מרובין מלת די הנפשו מן הדיני׳ גמורים כי לא היה ספולס‬
‫ומלת ק״ב גימ׳ יב״ק פס האותיות ופ״ה והוא יכול להתקיים בהם כנודפ מספרי קבלה וכיון‬
‫הוי״ה אלקי׳ גס אהי׳ה הוי״ה א״ד‪ .‬מרובין שנשברו ונפלו שבירתן למפה אז מחמת השבירה‬
‫הוא השני חורבנין חורבן ראשון ושני גס די לו יצאו הקליפות משבירת הכלים שמתו ולא נשאר‬
‫בקב פס התיבות גימ׳ הוי׳ אלקיס ותליסר למפה רק הפסולת שממנו יצאו הקליפות והיצ׳׳ה‬
‫מכילין דרחמי ול׳ב נס״ה כלומר פבור שהיה ולמפלה בפולמות פליוניס לא הי׳ רק חסדי׳‬
‫מייסד כ״ב אותיות התורה פס פ״ס שטס ל״ב גמורי׳ ואפילו הדינ׳ שנשארו שם היו דיני׳‬
‫נס״ה בכח ה;ה היה ממתיק הדיני׳ והיה קדושי׳ שהס חשובי׳ יותר מן החסדים כי‬
‫ממשיך חסדי׳ מתליסר מכילין דרחמי ובשביל בוודאי הזהב חשוב יותר מן הכסף והא ראי׳‬
‫זה כל הפולס ניזון בזכות זה שהיה ממתיק כי לפתיד תהיה הנהגה רק פ״י דינים‬
‫קדושים ‪:‬‬ ‫כל הדיני׳ מכלל ישראל וכן נזכה להמתקת‬
‫הדיני' ולהמשכת חסד ורחמי׳ אמן נצח סלה וז״ש וירא יפקב כפירש׳׳י ראה באספקלריא‬
‫של קודש כי יש שבר במצרים רצ״ל‬ ‫ופד ‪:‬‬
‫ו ה נ ה נודפ מספרי קבלס כי בפת מיתת ז׳ הקליפות והפומאת אשר נפלו בפת שבירת‬
‫מלאכיס ונפלו ונשברו פד התהוס ומזה מ לי ם היינו מיתת מלאכים הן הנה במצרים‬
‫באו הש׳׳ך ופ״ר דיני׳ ובהיות האדס הולך ח׳׳ו ולכן אמר לבניו הנה שמפתי לשון הבנה כמו‬
‫אחר פצת היצר אז שורס פליו ח״ו אותן דיני׳ כי שומפ יוסף כלומר הנני מתבונן כי יש‬
‫ונתקלקלו אותן ש״י פולמות אשר פתיר הקב׳׳ה שבר במצרים רצ׳׳ל מלת יש הוא ש״י פי׳ אותן‬
‫להנחיל לכל צדיק אכן בהיות האדס מתקן זאת ש׳׳י פולמות יוכל שנשברים במצרי׳ ח״ו יפן‬
‫אז הוא ממתיק כל הדיני׳ מפליו ומפל כלל כי שס מקום הקליפות רדו שמה רצ״ל יהיה‬
‫ישראל‪ .‬והנה יקשה אדס למה ברא הקב״ה את לכס ח׳׳ו ירידה מן הקדושה הפליונה כי שס‬
‫המלאכיס ולשבור אותס תיכף אבל חלילה לאדס מקום הדינים ושכרו לנו משס מלת לנו גימ׳‬
‫להקשות כן כי ה ק ל ה בוודאי ביכולת לברוא את אלקיס שהוא דין כלומר תשכרו משם הדינים‬
‫הפולס שלא ישבר אך צריך לדפת שהלא כמשל היין גס נוכל לומר ושברו לנו גימ׳ ש״ך פ׳׳ר דיני׳‬
‫כשמוציאין היין מגת ו הוא מפורב פס הפסולת ונחיה רצ״ל ונהיה נשארים בחי׳ חי ולא נמות‬
‫ח׳׳ו כאותן המלאכים ‪:‬‬ ‫שלו דהיינו קצת שמריס מפמידיס אותו פד‬
‫וז ה כונת הכתוב וירדו אחי יוסף פשרה‬ ‫סוא‬ ‫שיצלל ויפלו השמריס למפה ואז היין‬
‫כלומר סיה להס ירידה אבל כללו א״פ‬ ‫כל‬ ‫הבדלות‬ ‫מובחר‪ .‬כן להבדיל באלף אלפי‬
‫פס‬
‫צב‬ ‫שלמה‬
‫ויוסף הוא השליט טל הארץ הוא המשביר‬
‫לכל טס הארץ ‪ .‬ויבואו אחי יוסף‬
‫וישתחו לו אפים ארצה וירא יוסף את אחיו‬
‫ויכירם ויתנכר וידבר אתם קשות ויאמר אליהם‬
‫מאין באתט כו׳ ויכר יוסף את אחיו וםם‬
‫לא הכירוהו ויזכור יוסף את החלומות אשר‬
‫חלם להם ‪.‬‬
‫ו הנ ה הדקדוקים רבו בכאן וזה חזיתי ואספרה‬
‫א‪ .‬למנ״מ סיפר הכתוב ויוסף הוא השליט‬
‫ומדוט לא אמר פשוט ויוסף הוא המשביר כו׳‪.‬‬
‫ב‪ .‬הא גם זה אך למותר יטן כי די לנו במר‪.‬‬
‫שכתוב ויפתח יוסף את כל אשר לו וישבור‬
‫למצרים‪ .‬ג• קשה טל כפל הלשון כיון שכתב‬
‫וירא יוסף את אחיו ויכירם‪ .‬ד‪ .‬מה שאמרו כולנו‬
‫בני איש אחר נחנו וקשה למה ספרו לו שהמה‬
‫מאיש אחד וכי שאל אותם טל זה‪ .‬ה‪ .‬אומרם‬
‫לשבור אוכל ולמה לא אמרו לקנות אוכל •‬
‫ו ל א אשחית בטבור החמשה להשיב תירוץ הגון‬
‫בטוב טטם דבר דבור טל אופניו דהנה‬
‫דף ר״ח ר׳ אלטזר‬ ‫מבואר בזוה״ק פ׳ ויגש‬
‫אמר כד ברא קוב״ה טלמא קאים ליה טל‬
‫סמכא חד וצדיק שמיה והאי צדיק איהו קיומא‬
‫דטלמא ודא איהו דאשקי וזן לכולא דכתיב‬
‫בראשית ב׳ ונהר יוצא מפדןלהשקות את‬
‫הגן ומשם יפרד והיו לארבטר‪ .‬ראשים ומשם יפרר‬
‫מהו יפרר אלא ההוא מזונא ומשקיא דהסוא‬
‫נהר נטל גנתא כולא ולבתר אתברר הסוא‬
‫משקיא לד׳ סטרין וכמה אינון דמצפין לאתקשיין‬
‫ולא אתזנא מתמן כד״א מיני כל אליך ישברו‬
‫ואתה נותן להם את אכלם במתו ובג״כ פיזר‬
‫נתן לאביונים דא צדיק טכ״ל והנה הצדיק‬
‫ממשיך השפטות טובות לישראל מסשם הוי׳׳ה‬
‫בה׳ באמצטית גן טדן כמ״ש בזוה״ק בחצות‬
‫לילה קוב״ה יטל בגינתא דטדן להשתטשט טם‬
‫צדיקייא הא למדת שהוא זן ומפרנס לכל טלמא‬
‫ובהיות כן צריך כל אדם להתאמץ בדבר לנסוט‬
‫להצדיק אמיתי כדי להורות לו דרכי התשובה‬
‫ולהגיד לו מוסר השכל ולהוכיח לו טל מטשיו‬
‫הרטיס‬
‫םקץ‬ ‫תפארת‬
‫פ ס ע״ס כדי שיכלו להמלות לממלה לבל יהי׳‬
‫נשארים שמה ח״ו במומקי הקליפות‪ .‬לשבור בר‬
‫כמ״ש נשקו בר כלומר לשבור הקליפות‬
‫ומדיני׳ להיות בר לבב‪ .‬ונודמ כי יוסף היה‬
‫מדות יסוד ההוא תחת מלכות והוא מקבל מן‬
‫המלטת ומשפ־מ לכל המולס‪ .‬וז״ש ויוס‪ q‬הוא‬
‫השלינן מל כל הארן הוא המשביר לכל מם‬
‫הארץ פי׳ הוא המשפ־מ כל נווב לישראל ונוכל‬
‫לרמז טוד וירדו אח־ יוסף משרה לשבור בר‬
‫במצרי׳ גימ׳ חג״ת נהי״מ והשם אהי״ה טי׳ה‬
‫והרמז לזה כי המה נמי הלכו טמהם למצרי׳‬
‫ובזה היה להם כוח לשבור שם כל הקליפות‬
‫זהטלו חסדי׳ גמורי׳ גם נוכל לרמז טוד בזה‬
‫ויוסף הוא השלינן ר״ת במלוי גימ׳ ל״ב נפ״ה‬
‫ונודט מספרי קבלה כי כל ל״ב נפ״ה שיצאו מן‬
‫החכמה כולם לוקחים מן היסוד נקרא שלום‬
‫וזהו כל נתיבות־ה שלום ונוכל לרמז זאת דהנה‬
‫תיבת הוא השליט טל הארץהוא המשביר‬
‫נתיבותיה שלום טם האותיות‬ ‫גימ׳ וכל‬
‫וט״ה ‪:‬‬
‫וז״פ הוא המשכיר לכל טם הארץ דהנה הארץ‬
‫המתקת הדיני׳ כי האות ר׳ הוא רבוט‬
‫אלקי׳ ואות ה׳ הוא ה׳ גבורות אלקי׳ והאותיות‬
‫צ״א הוא גימ׳ שילוב הוי׳ א״ד המתקת הדיני׳‬
‫כלומר הוא שיבר את כל הדינים מן טם ה׳‬
‫זהכניטם לבל ישלטו טליהם ויבואו אחי יוסף‬
‫זישתחו לו אפים ארצה דהנה אפיס גימ׳ הוי׳‬
‫במלוי אלפין והשם אלקיס מלת ארצה הוא נמי‬
‫המתקת הדינים כמו הארץ הנ״ל כלומר כמו‬
‫שהוא המתיק מטליהס כל הדיני׳ כן גם המה‬
‫הי׳ ממתיקין מפליו כל הדיני׳ והנה ר״ת וס״ת‬
‫של אותן שני הפסוקים וירא יטקב כו׳ ויאמר‬
‫הנה שמטתי כו׳ גימ׳ השם ב״ן באחורים אשר‬
‫נכלל כל ד׳ מלוי הוי׳׳ה כנודט וגם ד׳ מלוי‬
‫הוי׳׳ס בהכאה ובכפל והמה שמות הרחמי׳‬
‫וכן נזכה לחסד ולרחמים מאת אדון כל אמן‬
‫נס״ו ‪:‬‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬
‫מדרגה היותר גבוה הן בגשמי והן ברוחני צריך‬
‫להתאמן בדבר תחלה לירד עליו איזה אור‬
‫מלמעלה ואז אותו אור מתגדל ומתעלה אותו‬
‫למעלה ברוחני ובגשמי אבל אימתי יוכל האדם‬
‫לעשות טובה לאותו האדם ולהעלות אותו למעלה‬
‫בהיות האדם מאמין בו באמת ובתמים והיה‬
‫נשרש בלבו אהבת הצדיק ואפילו כשהוא בביתו‬
‫יצייר במחשבתו את צורת כצדיק ואז בטוח‬
‫הוא שבוודאי שוב לא יחטא כמו שמבואר בגמרא‬
‫סוטה דך ל״ז שנראה ליוסך דמות דיוקנו של‬
‫אביו ‪.‬‬
‫ו א ט רינן בגמרא ברכות דך י׳ ע״ב עובר‬
‫עלינו תמיד א״ר יוסי ב״ר חנינא משוס‬
‫ראב״י כל כמארח ת״ח בתוך ביתו ומהנהר‬
‫מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאלו מקריב‬
‫‪.‬‬ ‫תמ‪T‬ין‬
‫ולא‬ ‫ו ל כ או ר ה קשה למה כתב הלשון כמארח‬
‫כתב‬ ‫כמכניס ועוד יש לספליא למה‬
‫ועוד‬ ‫בתוך ביתו ומדוע לא אמר לתוך ביתו‬
‫ולא‬ ‫בו שלשיה להפליא למה דוקא תמידין‬
‫קרבן אחר ‪.‬‬
‫ולס י דרכנו יובן כי נוכל לומר שזה קאי על‬
‫הנסיעה להצדיק יען כי כל אדס צריך‬
‫להתקשר א״ע להצדיק ולשמוע ממנו מוסר השכל‬
‫וללמוד ממנו דרך לעבדות הבוב״הכאשר כתבתי‬
‫מזה כמה פעמים והנה אפילו בעת חזירתו מן‬
‫הצדיק כשנוקע לביתו נמי יצייר במחשבתו את‬
‫צורת כצדיק כהנ״ל ואז בטוח בנפשו שבוודאי‬
‫שוב לא יחטא ובזה מהנהו גס את כצדיק י ען‬
‫כי עיקר חשקת כצדיק אמיתי שכל הברואים‬
‫המסתופפים בצלו יעשו תשובה חה נחשב לו‬
‫למתנה גדולה מאוד יותר מכל דברים שבעולם‬
‫כאשר רואים איך כי אותן האנשים כבאים‬
‫אליו פותחים להס את עיניהם לראות בעצמם‬
‫איך המה עומדים בעבדות הבוב״ה ולבא לבחי׳‬
‫עניוות ושפלות ויודעים ומכירים שהקב׳׳ה רואה‬
‫במעשיהם ‪.‬‬
‫לעשות טובה לאיזה אדס להעלות אותו לאיזס‬
‫ועפ״ז‬
‫תפארת‬
‫ח״ו ולכן צריך ביותר‬ ‫שעשה‬ ‫הרעים‬
‫להתקשר א״ע בת״ח באותן שאמרו מוסר‬
‫בכל עת ואינו מתירא לנפשו מפני בני אדס‬
‫כמ״ש ואל אדס לא אכנה ‪.‬‬
‫ובענין שראיתי באיזה ספר על הפסוק בתהליס‬
‫ט״ו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו‬
‫רעה וחרפה לא נשא על קרובו דהנה מרגלא‬
‫בפומא דאינשי שמשבחים לאדס טוב שהוא‬
‫טוב בטבע ואינו מזיק לשום ב״א ואינו מזיק לשום‬
‫בן אדם שלא כהוגן ואינו עושה לחבירו שוס‬
‫שוס רעה ובאמת אין זה מעלה טובה כי בוודאי‬
‫הוא מונך לחבירו כי איך אפשר שלא יקרה‬
‫לפעמים שחבירו עושה שלא כהוגן שעובר על‬
‫דברי תורה ואם איש טוב סזה הוא איש אמת‬
‫צריך להתקוטט עמו ולהוכיח את חבירו שלא‬
‫יעבור על דברי תורה וזה פי׳ הפסוק לא רגל‬
‫סל לשונו לא עשה לרעהו רעה היינו לא‬
‫היה מרגלא בפומיה לשבח א״ע שלא עשה‬
‫לרעהו רעה מעולם והטעם מפרש סוך הפסוק‬
‫וחרפס לא נשא כלומר כאשר ראה אפי׳ על‬
‫קרובו שעשה איזה עביר׳ לא הי׳ שותק אלא הי׳‬
‫מבזה אותו ואמר לו דברי מיסר וכש״כ כשראה באד׳‬
‫אחר בוודאי היה מוכיח אותו שלא יעבור על דברי‬
‫תורה וא״כ איך נוכל לשבח ולפאר א״ע שלא‬
‫עשה לרעהו רעה כיון שהוא איש אמת ואינו‬
‫חונך לשוס אדם הא צריך להתקוטט עמהס‬
‫סל שעבר על איזה עבירה וז״פ לא רגל על‬
‫לשונו כלומר לא היה רגילות בלשונו לומר ולשבח‬
‫א״ע שלא עשה לרעהו רעה יען כי וחרפה לא‬
‫נשא על קרובו כהנ״ל ובהיות האדם מתחבר‬
‫לזה הצדיק יוכל להשפיע עליו כל טוב מן‬
‫עולם העליון ‪-‬‬
‫ו מ בי א ר בשרך פרי ען חיים וז״ל והנה נודע‬
‫דבר‬ ‫שקבלו איזה‬ ‫כי א״א‬
‫מלמעלה ממדרגתו עד שירד לו אמר מלנגעלה‬
‫תחלה ואז אותו האור מתגדל ומתעלה למעלה‬
‫עכ״ל ונוכל לומר כי זה קאי על הצדיק שרוצה‬
‫צג‬ ‫שלמה‬
‫נתנה גס לא נתנה ר״ת נתן את נשמת האדם‬
‫ללמוד תורה גס ר״ת הלומד תורה לשמה אז‬
‫נתקן נשמתו‪ .‬לו לאשה כלומר שיקשר האדם‬
‫א״ע בהתורה הקדושה שיהיה לו כמו אשה‬
‫שמדבק בה בעלה גס לו לאשה ר״ת שילמוד‬
‫אד׳ התורה לשמה לעשות ולקייס גס ותשב‬
‫בפתח עיניס אשר ס״ת ברמ״ח כלומר צריך‬
‫לעשות תשובה בכל רמ״ח האיבריס גס בפתח‬
‫עיניס ר״ת ע״ב הוי׳ במלוי יודין כלומר אז‬
‫שורס עליו חסד ורחמיס גס הוא גימ׳ חסד‬
‫על דרך תמנתה ר״ת דעת כלומר צריך לעשות‬
‫תשובה בדעת ובהשכל גם ס״ת כלה סי׳ צריך‬
‫לקשר א״ע בהתורה הקדושה כמו כלה שהוא‬
‫מתקשרת בהמתן והנה נודע כי סאד׳ נקרא‬
‫עולס קטן בית קען והאיברים המס כלי הבית‬
‫והמעשי׳ טובי׳ אשר האד׳ עושה המה נקראי׳‬
‫נכסיס וסירות יען כי האדם נקרא נכסים‬
‫והמעש״ט נקראי׳ פירות וכמ״ש צדיקים אוכלין‬
‫סירותיהן בעוה״ז ‪:‬‬
‫וז״ש כל המארח ת״ח בתוך ביתו כלומר בתוך‬
‫לבו כהנ״ל שמצייר את צורת הת״ח בלבו‬
‫ובמחשבתו תמיד ואז בוודאי לא יחטא ומהנהן‬
‫מנכסיו סי׳ ובזה הוא מהנהו מנכסיו היינו‬
‫המעש״ט שיש לו לצדיק ולת״ח הנאה גדולה‬
‫יען כי בעבורו עושה תשובה אז מעלה עליו‬
‫הכתוב כאלו מקריב תמידין כאלו הוא מקריב א״ע‬
‫תמיד לפני הקב״ה במסירת נפש ‪:‬‬
‫א״י עז״ה ט שלחן של צדיקים דומס למזבח‬
‫ולכן כשמהנה את הצדיק הרי הוא כאלו‬
‫הוא תמיד מקריב קרבנות דהנה הצדיק אוכל‬
‫לשובע נפשו נפש החיוני והאכילה שלו נחשב‬
‫כאלו מקריב קרבמת גס נוכל לומר דסנה‬
‫בעת כתפלה נמי צריך האדס לצייר במחשבתו‬
‫את צורת הצדיק ואז יתלהב לבבו בקרבו ויתפלל‬
‫בכונת הלב ואז נחשב לו לקרבן תמיד ט‬
‫תפלס במקוס תמידין תקנוס כנודע מש״ס‬
‫ואיתא במדרש אמר אברהם אבינו במה אדע‬
‫כי אירשנה כלו׳ באיזס זכות יתקיימו הבטחותיך‬
‫אמר‬
‫וישב‬ ‫תפארת‬
‫ועפ״ן‪ ,‬נפרש הפסוק בס׳ וישב ותשב כפתח‬
‫עיניס אשר על דרך תמנתה כי ראתה‬
‫כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה ‪.‬‬
‫ו ק ש ה קושיות הזוה״ק בפ׳ אחרי דף ע״א ע״ב‬
‫ח״ל ותשב בפתח עיניס א״ר אבא פרשתא‬
‫דא מוכיח דאורייתא סתיס וגליא והא אסתכלנא‬
‫באורייתא כלא ולא אשכחנא אתר דאקרי פתח‬
‫עניס והנה בזוה״ק מתרן לפי דרכו בקודש י‬
‫ולפי דרכינו יובן באופן אחר ושבעין אנפין‬
‫לאורייתא‪ .‬דהנה כל אדס מחויב לפתוח לו‬
‫את עיניו ולוהשגיח על עצמו לעשות תשובה‬
‫עלאה וללמוד תורה לשמה באמת לשמור ולצנשות‬
‫ולקיים ‪.‬‬
‫וז״פ ותשב הוא לשון תשובה בפתח עיניס‬
‫רצ״ל כל אדס צריך לעשות תשובה‬
‫בפתיחת עיניס כהנ״ל אשר על דרך סי'‬
‫לראות איך הוא הולך בדרך ד׳ בעבדות‬
‫הבוב״ה תמנתה מלשון תמונה כמ״ש ותמונת‬
‫ד׳ יביע כלומר ד׳ יביע בתמונת של אדס איך‬
‫שהוא עומד אס אינו מקולקל ח״ו גס תמנתה‬
‫למפרע ר״ת המקייס תורתו נשמתו מעהרה‬
‫תיכף גס בהיות האדס יודע ומבין לפני מי‬
‫שהוא עתיד ליתן דין וחשבק ויהיה יוס שכלו‬
‫שבה אז יוכל לבא לבחי' עניוות ועס״ז נוכל‬
‫לפרש הפסוק בס׳ בחוקותי ושבתה הארץ שבת‬
‫לה׳ שבתה הוא לשון תשובה כלומר כאשר‬
‫אנשי הארץ יודעיס שיהי׳ שבת לה׳ היינו כולו‬
‫שבת אז יודעיס איך לעשות תשובה עלאה‬
‫וז״ס כי ראתה כי גדל שלה כלומר כשהיתר»‬
‫פותחת את עיניה אז ראתה שיש לה גדלות‬
‫וזה גי גדל לשון גדלות‪ .‬שלה ר׳׳ת שבת הוא‬
‫לה׳ סי׳ אס יזכור אדם א״ע שיהיה יוס שכלו‬
‫שבת לה׳ אז לא יבא לכלל גדלות יען כי יודע‬
‫בעצמו איך כי עדיין הוא חועא נגד הבוב׳׳ה‬
‫זעדיין לא עשה תשובה וזה שלה ר״ת שחעאה‬
‫לנגד הבורא והוא כלומר הקב״ה לא נתנה סי׳‬
‫הקב״ה נתן את הנשמה באד׳ על זה האופן‬
‫שיהי׳ בחי׳ לא בעניוות ובשפלות וזה הוא לא‬
‫כג‬ ‫תפארת שלטה‬
 ‫שלמד‪.‬‬
‫מהקב״ה כי אם הייתי באמת קרוב להקב׳׳ה‬
‫במסלה הגבוה לא היה נראה לי דמיונות‬
‫ולפח״ח ושפתים ישק‪ .‬ולכן צריך כל האלם‬
‫ליזהר מאוד לבל יפול לגדר הגאוה ח״ו כי זה‬
‫עצת היצר ואז הוא מתגאה סל כולם ורואה‬
‫רק חסרון אחרים וחסרון עצמו אינו רואה‬
‫ואינו שם על לבו יען שהוא מלמה בלסתו‬
‫שהוא אלם השלם במסלות השלימות יותר‬
‫מכולם ‪.‬‬
‫וזה שאמר לול הס״ה בתהלים מי יגור באהליך‬
‫ומי ישכון בהר קלשיך כלומר זה האל׳‬
‫שהוא בחי׳ מי הוא יגור באהליך כלומר באהלי‬
‫של תורה הוא בעיני עצמו כאלו ס דין הוא‬
‫בחי׳ גר בארן נכריה והוא ישטן בהר קלשיך יען‬
‫כי בלעתו שעדין לא עשס כלום בעבודתו‬
‫ית״ש ועדיין לא למד התורה לשמה ולק הוא‬
‫הולך תמים ופועל צדק פי׳ עבור זה שהוא‬
‫בעניוות ובשפלות גלול הולך תמים ומתאמץ‬
‫להיות פועל צדק ודובר אמס בלבבו מלת ודובר‬
‫הוא לשון מנהג כמ׳׳ש ורעו כבשים כדברים‬
‫ופירש״י כמנהגם כלומר הוא מתנהג א״ע רק‬
‫באמת ובתמים בכל לבבו ונפשו לעבדות הבוב׳ה‬
‫גס אמת ע״ה גימ׳ שכיננז אהי׳׳ה הוי״ה ע״ס‬
‫פי׳ הוא מחשב תמיד בלבו רק לדבק א״ס‬
‫בהקב׳׳ה ולימד את הע׳׳ס וסי׳׳ז זוכה ורואה‬
‫את השכינה ולהמשיך חסל ורחמים מהשמות‬
‫הוי׳׳ה אהי׳ וזוכה לילך בכל פעם למדרגה‬
‫היותר גבוה ;‬
‫וז״ם ויוסך הוא השליע על הארץ כלומר הוא‬
‫הצדיק הדור והודיע שליעת הבוב״ה על‬
‫כל הארץ גם מלת השליע הוא ר״ת הו ד ע‬
‫שהבורא יתברך עוב לכל הוא המשביר לכל סס‬
‫הארץ כלומר כל מי שבא אליו למד אותו‬
‫לעת איך לשבור תאות היצ״ה מה שהוא מפתה‬
‫על לבבו והנה כאשר באו אליו אחיו הי׳ עיקר‬
‫ביאתם רק ללמוד ממנו לפת איך לשבור‬
‫תאית אכילס כמו שפירש׳׳י על ^ כ ו אחיו‬
‫לרעות )הלכו לרמות פת עצמן( אבל יוסך‬
‫הצדיק‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫אמר לו בזכות הקרבנות שנאמר קחה לי עגלה‬
‫משולשת כו׳ תינח בזמן שביהמ״ק קיים בזמן‬
‫שאין ביהמ״ק מא״ל יאמרו לפני פרשת הקרבנות‬
‫ומעלה אני עליהם כאלו בנו ביהמ״ק והקריבו‬
‫עליו קרבן ;‬
‫וז ה כונת הגמרא המארח ת״ח בתוך ביתו‬
‫היינו בעת התפלה הוא מצייר במחשבתו‬
‫את צורת הצדיק ועבורו יוכל להתפלל בכוונה‬
‫רצויה לפני הקב״ה הרי הוא כאלו מקריב‬
‫תמילין כי תפלת במקום תמידין תקנום‪ .‬ועל‬
‫ידי זה שהאדם נוסע להצדיק בכל פעם יוכל‬
‫לשבר את היצ״ה מכל וכל אבל העיקר סוא‬
‫בהיות האלם משיג איזה השגה גלולה או‬
‫קענה ישמור א״ע לבל יבא לכלל גאוה יען‬
‫כי אז יאבל הכל ח״ו כאשר כן נמצא כמה‬
‫פעמים בעתים הללו בעו״ה כמה וכמה בני‬
‫אל׳ כאשר ישיגי איזה השגה מועמת גמר‬
‫אומר בלבו ובלעתו שבח לכלל השגה גלולה‬
‫וגבוה מעל גבוהים ומדמה בלבו שבא נמי‬
‫להשגת רוח הקודש ורואה את הקב״ה ‪.‬‬
‫ו ע ל זה אמר כבול אלוני חותני זקני הרב‬
‫הצדיק הקלוש וכו׳ מו״ה צבי זצוקללה״ה‬
‫מ״מ בק״ק נלבורנא בעמ״ח ספר צמח ה׳ לצבי‬
‫סל הפסוק בישעיה אוי לי כי נלמתי כו׳ להנה‬
‫מי שהולך בדרך סקב״ה ומדמה בלעתו שבא‬
‫למדרגה גלולה כ״כ שרואה את הקב״ה ורואה‬
‫דמיונות זהו סימן כי עדיין רחוק הוא מאל‬
‫מסקב״ה ו ע דין לא עשה כלום בסבולתו ית״ש‬
‫יען כי מי שהוא יותר קרוב להקב״ה הוא‬
‫רואה יותר בשפלותו ורואה ומכיר בעצמו איך‬
‫שהוא עדיין רחוק מהקב׳׳ה ואינו רואה שום‬
‫למיון כמ״ש כי לא ראיתם כל תמונה וז״ש‬
‫אוי לי כי נלמתי לשון למיון כלומר אוי לי כי‬
‫אני רואה דמיונות וזהו סימן כי איש עמא‬
‫שפתים אנכי כלומר כי אנכי רחוק מאוד מן‬
‫מן הקב״ה כי את ל׳ צבאות ראו עיני פי׳‬
‫עבור זה שאני גמר אומר בלב שאני רואה‬
‫את ל׳ צבאות זה סימן כי עדיין הנני רחוק‬
‫צד‬ ‫שלמה‬ ‫מקץ‬
‫תשובה מאהבת הלב וכן נזכי; לתשובת אמת‬
‫וניכל לרמז בר״ת וס״ת של כל הפסוק וירא‬
‫יוסף את אחיו גימ׳ בכל יוס דע בלבך מאין‬
‫אתה הולך לפני מי אתה‬ ‫באת לאן‬
‫עתיד ‪:‬‬
‫ויוס ף הוא השליש על הארן הוא המשביר לכל‬
‫עס הארץ והנה לכאורה קשה הא כתב‬
‫בתחלת הפרשה ויפתח יוסף את כל אקר בהס‬
‫וישטר למצרים ומדוע כתב עוד הפעם ויוסף‬
‫הוא השליש על הארץ‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרץ עז*ה דר^ה מי שמוסיף לו מצות‬
‫ומעש״ש הוא השליש על הארץ כמ״ש‬
‫מי מושל בי צדיק צדיק מושל ביראת‬
‫אלקים‪.‬‬
‫וז״ש הוא השליש על הארן נוכל לומר כלומר‬
‫ויוסף מי שמוסיף לעצמו מצוס ומעש״ש‬
‫הוא השליש על הארץ נס השליש ר״ת הממשיך‬
‫שפע שובה לכל ישראל הוא המשביר לכל מס‬
‫הארץ כלומר הוא המשבר את כל תאות רעות‬
‫לכל בני ישראל הבאיס אליו כי נותן להם‬
‫התעוררות שיתלהב לבבם בקרבם נס המשביר‬
‫שפע ברכה ימשוך‬ ‫ר״ת הוא ממשיך‬
‫רחמים ;‬
‫וי א מ ר הנס שמעתי כי יש שבר במצרים כו׳ ‪.‬‬
‫נו כ ל לפרש רהני‪ :‬בהיות האדם שוקד‬
‫סתורה ושם בשחוע רק בהקב״ה‬ ‫על דלתו׳‬
‫אז הוא י״ת עוזר לו בכל עת וז״ש שמעתי‬
‫ר״ת למפרע יקבל תחלה עול מלטת שמים‬
‫שבר ר״ת רוכב שמיס בעזרך ושברו ר״ת‬
‫וישלח שפע ביכה רחמים וחיים‪ .‬לנו ר״ת למפרע‬
‫והדינים נהפכו לחסדים‪ .‬ונחיה רי׳ת ואז נפש‬
‫החיוני ישאר חי לשבר ר׳׳ת להיות שוקד רק‬
‫בהתורה גס שמעתי ר״ת שומע תפלח עמו‬
‫ישראל מאהבה גס ר״ת שומע תפלח עמו ישראל‬
‫מחבית היינו שמתפלל בעד חבירו וזה שהשיב‬
‫יוסף אל אחיו בזאת תבחכ״ו ר״ת והמתפלל‬
‫בעד תבירו נענה תחלה כלומר כאשר תתפלל‬
‫בעד גלות השכינה הנקראת זאת אז חי פרעה‬
‫כלומר‬
‫תפארת‬
‫הצדיק הסיר בהם שעדיין אחס מכירים אח‬
‫הקב״ה במדרגה גבוה רק ברפחס היה סבורים‬
‫שכבר באו למדרגה היוחר גבוה ורואים רק‬
‫ססרון אחרים ו(״ש וירא יוסף אח אחיו ויכירם נוכל‬
‫לומר כי זה קאי על כלל ישראל כי כל ישראל אחיהם‬
‫ויכירם רצ״ל רצה להכיר להם אח הקב״ם ועבור זה‬
‫החככר אליהם וידבר אסם קשוח פי' דינר‬
‫אחס דברים קשים ויאמר אליהם מאין באחס‬
‫כלומר צריכים אחם לידע ולהסחכל מאין באחם‬
‫כלומר לססחכל בשלשה דברים הנאמרים בפ״א‬
‫ואז חבואו לגדר עניווח ויאמרו מארץ כנען‬
‫לשבר אוכל פי׳ אין אנו צריכים לך כי אם‬
‫שחודיענו דרך איך לשבר חאווח אכילה ויכר‬
‫יוסף אח אחיו והם לא הכירוהו כלומר הכיר‬
‫בהם איך כי עדיין לא הכירוהו אח הקב״ה‬
‫נס מלח הס הוא מה הוי״ה במלוי אלפין וזה‬
‫הקב״ה ועבור זה שעדיין היו רחוקים מהקב*ה‬
‫סבורים המה במחשבחס שבאו למדרגה היוחר‬
‫נ ט ה‪ .‬וז״ש ויזכור יוסף אח החלומוח אשר חלם‬
‫להס כלומר הכיר בהם שיואיס דמיונוח כחלומות‬
‫וזה סימן שעליין רחוקים המה מן הקביה כי‬
‫אס לא היו רחוקים לא היה נראה להם דמיונות‬
‫ועבור זה מצאו ידיהס להסיל שמץ דופי באסריס‬
‫ולהסיל מוס בקדושים וזה שאמר מרנליס אסס‬
‫לראוח אח ערוח ה ^יז באחס כלומר אחס‬
‫רואיס רק רעוח אחריס נס מרגלים ר״ח‬
‫מחשבוח רוע לבבם ישיגו מדרגה גדולה ויאמרו‬
‫אליו לא אדוני ועבדך באו לשבר אוכל כלומר‬
‫לא כאשר אתה חושד אותנו שבאנו לראות‬
‫עבירות אסריס אלא עיקר ביאתנו כאן הוא רק‬
‫לשבור תאית אכילה יען כי בלתי זאת א״א‬
‫לנו לבא למדרנה גדולה ולזה באנו אליך‪ .‬כולנו‬
‫בני איש אחד נסנו מלת איש קאי על הקב״ה‬
‫שנאמר ה' איש מלחמה כלומר אנו יודעים‬
‫שיש לנו ד׳ אחד אשר ברא אותנו לעבדו בלב‬
‫ונפש כניס אנחנו מלת כניס ר״ח נחנו ידענו‬
‫כל מעשינו מלת אנחנו ר״ת למפרע ועדיין נסע‬
‫חייבים נגד אדונינו ועתה אנו רוצים לעשות‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬
‫השלישי אס כניס אתס כו׳ ‪.‬‬
‫ואפ״ל עז״ה ויאמר אליהס כלומר הקב״ה‬
‫אומר לכלל ישראל יוסף פי׳ שיום^ כל‬
‫ארס לעצמו מצות ומעש״ט ‪ .‬ביוס השלישי זאת‬
‫עשו וחיו כמ״ש )ירמיה ו׳( יחיני מי ומיס ביוס‬
‫השלישי יקימנו לפניו ונחיה ‪.‬‬
‫וז״ש ביוס השלישי פי׳ בהגלות השלישי רצ״ל הגלות‬
‫הזה שהוא גלות השלישי זאת עשו מלת‬
‫זאת היא השכינה הנקראת זאת‪.‬גס גימ׳ צוס קול‬
‫ממון אז תזכו להעלות את השכינה מעפרה וחיו‬
‫היינו חייס הנצחייס ‪ .‬את האלקיס אני ירא מן‬
‫מדת הדין שימאן בדבר אבל אס תעשו תשובה‬
‫ותפלה וצדקה אז מה״ד בעצמו יתהפך לחסד‬
‫ולרחמיס ויסכיס נמי לקן הגאולה גס ר״ת‬
‫וס״ס של הפסוק גימ׳ בתשובה גדולה מאהבה‬
‫בלב תזכו לגאולה וכן נזכה בב״א נס״ו ‪:‬‬
‫בשעת פטירתו של אדס הוא יוס הדין הגדול‬
‫ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמיס אנחנו נו׳‬
‫ונוכל לומר דהנס העיקר הדבר להתוודת‬
‫על חטאיו באמת ומודה ועוזב ירוחס ואז נחשב‬
‫באלו מקייס כל תרי״ג מצות וג״ן סרריס דאורייתא‬
‫ואז יוכל להמתיק ש״ך ופ״ר דיניס־ ונוכל לרמז‬
‫זאת בהפסוק ששה סיבות המתחילין באלף‬
‫והמה במלוי גימ' תרי״ג וגץ סדריס גס המה‬
‫גימ׳ ש״ך ופיר דיניס והשס א״ד ע״ה כלומר‬
‫שהוא ימתיק דיניס גס ריח וס״ת של הפסוק‬
‫גימ׳ ומודה ועוזב ירוחס ואז הוא כמקייס כל‬
‫התורה בולה ואז יוכל להכניע שיך ופ״ר דיניס‬
‫וכן נזכה להמתקת הדידס מעתה ועד עולס‬
‫אמן נס״ו ‪:‬‬
‫כל ימיכס בזה העולס ותשמעו רק לעצתו אז‬
‫ד ש או את שברס על חמוריהס וילכו משס‬
‫ויפתח האחד שקו לתת מספוא לחמורו‬
‫במלון ‪.‬‬
‫ו ק ש ה למה אמר שברס ולא תבואה ועוד יש‬
‫להבין מדוע האריך כ״כ בהלשון כי היה‬
‫די שיאמר וירא את כספו באמתחתו ‪.‬‬
‫ונ ב א ר עז״ה דהנה הקב״ה מתאוה לתפלתן‬
‫בל‬
‫תפארת‬
‫כלומר יחגלה הסיוח שלכס אס חצאו מזה‬
‫הייט בשעה שחצאו מכאן ונוכל לרמז בר״ח וס״ח‬
‫של הפםו‪ p‬גימ׳ וגס בכל יוס צריך האיש זה‬
‫לע^ק בתשובה ובספלה וצדלןה ‪:‬‬
‫ב ז א ת תבחנו חי פרעה אס סצאו מזה כי‬
‫אס בבא אחיכס הקטן הנה ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה המקרא הזה הוא מתורת ‪p i‬‬
‫היה צריך לכתוב סי פרעה‬
‫אס תצאו מזה בי אס בבא אחיהס הקטן הנה‬
‫ובזאת תבחנו ‪:‬‬
‫ונו כ ל לפרש עז״ה דהנה בבוא יוס הפקודה‬
‫של ארס לילך לעולס האמח והארס‬
‫הזה הלך בעוה״ז במישור בדרכי ה' אז הוא‬
‫רואה ומשיג את השכינה כמבואר בזוה״ק פ'‬
‫וירא מדרש הנעלס רבנן *תחו בהאי קרא‬
‫שהנשמה מתפרדת מן הגוף ולא נפטר הארס‬
‫מן העולס עד שראה את השכינה הה״ד )שמות‬
‫ל״ג( בי לא יראני האדס וחי ובאין עס השכינה‬
‫שלשה מלאכי השרת לקבל נשמתו של הצדיק‬
‫עב״ל ונודע כי השכינה נקראת זאת ומלת פרעה‬
‫הוא לשון התגלות ‪.‬‬
‫וז״ ש בזאת תבחנו כלומר כאשר תרצו להשיג‬
‫השכינה חי פרעה היינו שתתגלה החיות‬
‫שלכס חייס הנצחייס אם תצאו מזה כלומר כאשר‬
‫תצאו מזה העולס ויהי׳ רצונכס להשיג את‬
‫השכינה א״א לכס לבא למדרגה כי אס בבא‬
‫אחיכס הקטן הנה זהו היצ״ט ש^רא ילד‬
‫מסכן בלומר כאשר תבואו לתוך לבכס את היצ״ט‬
‫תוכלו להשיג פד השכינה בבא יוס חליפתכס‬
‫ויבואו מלאכי מעלה לקבל נשמתכס בטהרה לבל‬
‫ישלוט זר בתוככס ‪:‬‬
‫ויאמר אליהס יוסף ב יו ס השלישי זאת עשו‬
‫וחיו כו׳ ‪ .‬ו ק ש ה מדוע האריך כ״כ‬
‫יוסך ביוס‬ ‫אליהס‬ ‫בהלשון היל״ל ויאמ׳‬
‫צה‬ ‫שלמה‬ ‫מקץ‬
‫אוכל ‪ ,‬וי ש לדעת מדוע כתב כאן רק‬
‫כאן נמי כבראשונה ויאמ ר‬ ‫אביהם ולא כתב‬
‫להס יעקב אביהם אותי שכלתם כו׳ ‪.‬‬
‫ונו כ ל לומר שזה קאי על הקב׳יה הוא אבינו‬
‫שבשמים הוא י״ת אומר לנו בכל יום‬
‫שבו רצ׳׳ל עשו תשובה שברו לט נימ׳ אלקיס‬
‫פי׳ כאשר תעשו תשובה אז תשברו את הדינים‬
‫הבאים מבחי׳ אלקיס ‪ .‬מעט אוכל כלומר תמעיטו‬
‫בסאות אכילה נס שבו שברו לט מעם אוכל‬
‫ר׳׳ת כאשר אשיב לה׳ ואקדש נשמתי לפשות‬
‫מעשים טובים ואקוה שישפיע עלינו במהרה‬
‫שפע ברכה רחמים וחיים גס הוא ר״ת כאשר‬
‫עשית מעשים טובים לקדש ולטהר נשמתך אז‬
‫רוכב שמיס בעזרך ובגאותו שחקים וישלח לן‬
‫ברכה ונוכל לרמז ויאמר אביהם שבו שברו‬
‫לנו מפ ט אוכל ר״ת וס״ת גימ׳ ימעט בתאוה‬
‫של אכילה בלילה גס ר״ת וס״ת של כל הפסוק‬
‫גימ׳ ד׳ מלוי הוי ׳ה בהכאה והשס הד״הפשוט‬
‫בהכאה ובכפל וכ״ב אותיות התורה והשם אהי״ה‬
‫באחוריס ובמספר הקדמי והשם אל פשוט ובמספ׳‬
‫הקדמי כלומר כשמקייס כ׳׳ב אותיות סתורה‬
‫שורה עליו כל שמות הרחמים ‪:‬‬
‫ר״ת מטהר ומקדש נשמתו בחצות לילה ‪ .‬וירא‬
‫כי לולא סהמסמסט כי עתה שבט זה‬
‫פעמים ‪ .‬והנה הפרשה הזאה אט קוריו‬
‫תמיד בשבה חנוכס ונוכל לרמז בזה דסנה טדע‬
‫כי ימי חטכה מסוגלים המס לתשובה ולבן מי‬
‫שלא עשה תשובה בימים נוראים הקדושי׳ יוכל‬
‫לעשות תשובה בימי חטכס פעמים כדי שיהיה‬
‫נס על מה שעבר ולא עשה תשובה בימי‬
‫נוראי' הקדושי׳ ‪.‬‬
‫וז״ש כי לולא ה ת מ הט לולא למפרע אלול‬
‫כלומר כאשר החודש אלול התמהמהנו‬
‫מלעשות תשובה עתס שבנו זה פפמיס פי׳‬
‫נוכל גם ע ח ס לעשות תשובה רק פעמ*ס ב׳‬
‫פעמי׳ כדי שיהיה מל מה שעברט ולא עשינו‬
‫תשובה בימי אלול וטכל לרמז בהפסוק הזה‬
‫שהוא ני מ׳ די מי החנוכה מסוגלים המה לתשובה‬
‫ומעש״ט‬
‫תפארת‬
‫של צדיקיס ובר‪v‬יוח א>ו מבקשים ומחפלליס‬
‫לפני הקב״ר‪ v‬באמת ובכל לי אן ר\א י״ת בחסדו‬
‫הגדול ימלא לנו את כל בקשתנו כי חפץ חסד‬
‫ר\א אבל בתחלה צריך סאדס לעשות מצית‬
‫ומעש״ט וצהפוך חומר לצורה בעניוות ובשפלות‬
‫גדול יען כי כאשר מציע לכלל נדלות אז הוא‬
‫טפל מכל המדרגות ח*ו *‬
‫וז'פ וישא הוא לשון התנשאות את הוא התורה‬
‫מן אלף ועד ת' שירם הוא לשון שבר‬
‫כלומר בהיות הארס לומד הת רה ובא לכלל‬
‫התנשאות וגדלות ח״ו אז הוא נשבר וטפל מכל‬
‫המדרגות ח״ו וילכו משה פי׳ אבל בהיותה‬
‫הולכים מן המדרגה של נדלות ובאיה לכלל‬
‫עניוות ושפלות אז ויפתח האחד זהו יחידו של‬
‫עולם את ר״ת אוצרות תבואה שקו ר״ת שועתנו‬
‫קבל ושמע כלומר אז הקי*ה פותח אוצרות תבואה‬
‫אימתי כשאט צועקים אליו י׳׳ת לתת מספוא‬
‫לחמורו מספוא הוא לשון אסיפה כלומר שנאסף‬
‫מצות ומעש״ט‪ .‬לחמורו ר״ל שנהפך חומר לצורה‬
‫במלון הייני בעת לינת לילה אז נצעק אל‬
‫ה׳ וזה אחר חצות לילה גס לתת מספו״א‬
‫ר״ת ממשיך פרנסה סעודת אחד ואחד במלון‬
‫את כספו והנה הוא בפי אמתחתו כלומר אז‬
‫הארס רואה כסף הרבה שהקב׳׳ה משפיע לו‬
‫עשירות גדול גס כסף הוא לשון תאוה כי כל‬
‫ארס משיג תאותו כשצועק באמת אל הקב״ה‬
‫בפי אמתחתו ר״ת יה אביט מלכנו תכתבנו‬
‫תחחמט בספר חייס פרנסה וכלכלה ‪ .‬גס שברם‬
‫למפרע ר״ת משפיע רחמים ברכה שפע והנה‬
‫ר׳־ת וס״ת של הפסוק וישאו שברם גימ׳ וכל‬
‫הארס מהפן חומר לצורה ובהכנעה והנה‬
‫בהיות האדם כן פושה אז שורה עליו חסד‬
‫ורחמים ולכן ר״ת וס״ת של פסוק השני שאחריו‬
‫גימ' השם הוי״׳ה בכפל וד׳ מלוי הוי״ה בהכאה‬
‫רמז שאז שורה עליו חסד ורחמים ‪:‬‬
‫מעט‬ ‫וי א מ ר אליהם אביהם שנו שברו לנו‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫אותיות כחמה כי תתנחמו על עונותיכס מעס‬ ‫ומעש״ס בכל לבו ‪:‬‬
‫צר״י אותיות יצר פי׳ בזה סמעיסו אח היצר‬
‫ומעש דבש כמו שאמר החכס הכולל דבש‬ ‫וי א מ ר ישראל אביהס אס כן איפו זאת עשו קסו‬
‫מצאת אכול דייך וזה מעש דבש כלומר כאשר‬ ‫מזמרת האיץ בכליכס והורידו לאיש מנחה מעס‬
‫היצר מפתה על לבן לעשות עבירה ויאמר לך‬ ‫ולוס במרס‬ ‫נכאח‬ ‫דבש‬ ‫צרי ומעס‬
‫שהוא מחוק מדבש עכ״ז חמעיש אוחו מכל‬ ‫ושקדיס‪.‬‬
‫וכל נכאת ר״ת כי עתר‪ v‬תשמע נע קחנו גם הוא‬ ‫וקשה מדוע אמר הלשון מזמרת ר‪ v‬ארז ויזיל״ל‬
‫אותיות אך חן כלומר חן צדקר‪ v‬ממה שאתן‬ ‫מסוב הארץ גס למה אמר והרידו ולמה‬
‫לך ולוש אותיות שול פי׳ אז שול כל הברכות‬ ‫לא אמר ותנו ועוד בו שלישיה להקשות מדוע‬
‫משמיס נס הוא ר״ת ואז סוב לך גס נכאת‬ ‫אצל צרי ודבש אמר מעע ואצל השאר לא אמר‬
‫ולוש ר״ת השפיע לישראל כל שוב ו־שינו אז‬ ‫מעס ‪:‬‬
‫נ׳ כלומר כאשר תשפיע לו;ס כל שוב אז יכלו‬ ‫ונו כ ל לתרץ עז״ה דהנה העיקר ביאת האדס‬
‫להשיג נון שע״ב בשניס ר״ת מתקשר בצדיקיס‬ ‫לזה העולס הוא רק להתגבר א״ע על‬
‫יש־נ שהרת נפשו ושקדים תהי' שוקד על דלחות‬ ‫היצר ולהכרית אוחו מכל וכל אכן א׳יא לבא‬
‫החוריז יוס יום גס הוא ר״ת שישוב מאהבת‬ ‫לאותו ממדרגה עד שיבא לכלל עניוות ושפלות‬
‫קדושת ד׳ וממתיק דינים נס ר״ת שועתנו‬ ‫ואז יוכל לבא למדרגה היותר גבוה ואז יוכל‬
‫קבל ושמע ממתיק דיר ישראל פי׳ כאשר ד׳‬ ‫להשפיל את היצ״ה עד שגס היצ״ה בעצמו נהפך‬
‫שומע שועת ישראל אז נמתקין כל הדינים מכלל‬ ‫לנווב לו ואז יוכל לעשות תשובה עלאה ולדבק‬
‫ישראל ‪:‬‬ ‫א׳׳עבהשכיכהעלאה ‪:‬‬
‫וז״ש אס כן איפוא זאת עשו פי׳ כאשר באהס‬
‫הנה לעולס הזה זאת עשו כלומר תראו ו אל שדי יהן לכס רחמים לפני האיש ושלח‬
‫לכס את אחיכם אחר ואת בנימין ואר‬ ‫לעשות עשיה שתקתקשרו א״ע להשכינה הנקראת‬
‫נאשר שכלתי שכלתי ‪:‬‬ ‫זאת וקחו לשון לימוד כמו כי לקח סוב מזמרת‬
‫הוא לשון הכרתה הארץ הוא הארציות של היצ״ה ו הנ ה לכאורה קשה איך אמר יעקב כדברים‬
‫האלה הא התפלל עליהם כמו שפירש״י‬ ‫כלומר תלמדו את עצמיכס להכרית את‬
‫האיציות של היצ״ה בכליכס היימ איבריכס ט מעתה אינכם חסרים כלוס אלא תפלה הריר‬
‫האדס נקרא בית קסן והאיבריס נקראיס כלי מתפלל עליכם כו׳ וא״כ אין אמר להס אחר‬
‫הבית והורידו פי׳ אפילו כשתכריתו בכל איבריכס כל זה כאשר שכלתי כו׳ הא היה לו לבשוס‬
‫בהקב״ה אשר וודאי שמע תפלתו ‪:‬‬ ‫את היצ״ה עכ׳׳ז תדמו בנפשיכס כי עדיין אתס‬
‫בבחי׳ ירידה ועדיין לא הגעתם למדרגר‪ v‬גבוה‪ .‬ונ ת ר ץ עז״ה דהכה נודע שבשער התפלה‬
‫צריך האדם לכוין לד׳ עולמות אבי״ע‬ ‫לאיש פי׳ ואז תניעו למדרגת איש‪ .‬מנחה כלומר‬
‫ואז תביאו מנחה לר‪ 'v‬נם מזמרת הארן ר״ת ולד׳ מלוי הוייה ע״ב ס״ג מ״ר‪ v‬ב״ן שהמה נימ׳‬
‫השיבו מאהבה רבה מהתקשרת צדיקיס אז רל״ב וכולם נכללים בהשס בן כנודע מספרי קבלה‬
‫תשיגו רק זכיות נס מזמרת הוא לשון שבס כי השס ב׳ין נמי נימ׳ רל״ב כמ״ש בח׳ חיי‬
‫כתרגומו כלומר תשבחו להקב״ה אפילו עם באריכות ע״ש היסב אבל העיקר שיהיה בעניות‬
‫הארציות של היצ״ה כי גס הוא נהפך לסוב נס ובשפלות גדול ואז שורה עליו השם הוי׳ והנה‬
‫בכליכם הוא לשון מחשבה כמו ויתנכלו פי׳ היצ׳׳ה נברא עם האדם כמ״ש לפתח חטאת‬
‫במחשבותיכס תהי׳ בחי׳ ירידה גס מנחה הוא רובץ אבל היצ״ט בא לו לאדם כשנעשה בר‬
‫מצוה‬
‫צו‬ ‫שלמה‬
‫היה‬ ‫כצהרים ודי בזה גס קשה מל מלת אהס כי‬
‫די שיאמר וירא יו ס ך את בנימין ‪.‬‬
‫ונבאר עז״ה דהנה נודע בהיות האדם מקשר‬
‫יוכל לקדש את נשמתו‬ ‫א״ע להצדיקיס‬
‫כ מה פ ע מי ס‬ ‫ולגרע היצר אנפשי׳ כאשר כתבתי‬
‫מזה באריכות‪.‬‬
‫וז ״ ש וירא יוסף פי׳ כאשר כל אדס רואה להוסיף‬
‫לעצמו מצות ומעש״ט ‪ .‬אתס את בנימין‬
‫מלת אתס הוא אותיות אמת מלת את הוא התורה‬
‫מאלף ועד ת׳ בנימין הוא בן ימין הייט אורך‬
‫ימיס בימינה כלומר אז יוכל לבא לבחי׳ אמת‬
‫ויאמר לאשר על ביתו רצ״ל אז אומר הקב״ה להצדיק‬
‫שהוא על ביתו בל הקב״ה שלומד התורה בכל ע ת‬
‫גס הוא מושל בהקב״ה כנודע ‪ .‬הבא את האנשים‬
‫הביתה כלומר תתן להס כ״כ התעוררות לתשובה‬
‫ולמעש״ט כדי שיוכלו להביא את עצמם הביתה הייט‬
‫שאדם נקרא עולס קטן בית קטן יוכל להביא לעצמם‬
‫את היצ״ה להתגבר עליו כהנ״ל לגרע היצר לנפשו‬
‫וגס תכניס בלבם מדת בטחון וזה טבח אותיות‬
‫בטח כי אתי יאכלו האנשים בצהרים מלת האנשים‬
‫ר״ת שיטהר נשמתו מגרע יצ״ה אנפשי׳ בצהרים‬
‫ר״ה צדיקים המה מבקשים באמה רחמי ה׳ גס‬
‫הבא את ר״ת למפרע הקשר את אהבתך בצדיקי‬
‫האמת גס ר״ת וס״ת מבל הפסוק גימ׳ והנה גדולה‬
‫תשובה שמגעת עד כסא כביד ובהיות האדם מקשר‬
‫א״ע בצדיקי האמת אז זוכה לעשות תשובה באמת ‪:‬‬
‫ו י ג ש ו אל האיש אשר על בית יוסף ו ‪T‬ברו אליו‬
‫פתח הבית ויאמרו בי אדוני ירוד ירדט‬
‫בהחלה לשבר אוכל ויהי כי באנו אל המלון ונפתח׳‬
‫את אמתחותינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כ ס פ ט‬
‫במשקלו ונשב אותו בידנו וכסף אחר הורדט מ י ט‬
‫לשבר אוכל לא ידענו מי שס כספנו באמתחותיט‬
‫ויאמר שלום לכס כו׳ ‪.‬‬
‫והדקדוקים רבו בכאן‪ .‬א ‪ .‬אמר ויגשו אל האים‬
‫א ‪ x‬על בית יוסף ומשמע שדברו רק אליו‬
‫ולא אל יוסף ואח״כ כתב ויאמר שלום לכס כו׳ ומשמע‬
‫שיוסף השיב להס כן וקשה אס המה דברו אל האיש‬
‫ולא ליוסף מדוע השיב להס יוסף ולא האיש‪ .‬ב‬
‫מה‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫מצוה בן י״ג בניס והיצ״ט אינו מפתה לאדס למצוה‬
‫כמו שהיצ״ה מפתה לבות בני אדס לעבירה בכל מיני‬
‫פייעי רק היצ״ט אומר לו לאדס לעשות מעש״ט ואס‬
‫הוא שומע לו ולעצתו הרי טוב ואס לאו ח״ו אינו‬
‫מרבה לובדבריס כמו היצ״ה ‪.‬‬
‫וזה שאמר יעקב ואל שדי יתן לכס רחמיס ושלח‬
‫לכס אה אחיכס אחר !הו היצ״ט ואת בנימין‬
‫בן ימין כלומר כאשר הכוונו בהשס ב״ן‬ ‫אותיות‬
‫כהנ״ל ותלמדו תורה לשמה בעניוות וההורה באה מימין‬
‫הוי״ה‬ ‫אורך ימיס בימינה גימ׳ עניו‬ ‫כמ״ש‬
‫אז יהיה‬ ‫תהיה בחי׳ עניוות‬ ‫כלומר כאשר‬
‫כורה הכס הוי״ה ‪ .‬אבל ואני פי' כשבא האד'‬
‫לבחי' גדלוה ואומר ואני כאשר אותיות כראש סי׳‬
‫שנעשה בעיני עצמו כראש‪ .‬שכלתי פי׳ אז נעשה ח״ו‬
‫שיוכל מן החסד וזה שכלתי אותיות תשכיל כלומר‬
‫תשכיל לבא לבחי׳ עניוות ושפלות ואז יהיה בורה‬
‫כל החסדיס אבל העיקר שיהיה לאדס בטמון בה׳‬
‫באמה דאיתא בספרי קבלה אותן ח״י ברכות שבעמידה‬
‫הה רמוזים בשין בסוד ג׳ קויס כהס ג׳ ווין‬
‫ח׳׳י וטס השין עצמו הרי שיח וזה שיח‬ ‫כמנין‬
‫שבקדושה ‪ .‬וטכל לומר כי כל מי שיש לו בטחון‬
‫אמת בהקב״ה הוא יוכל לשלש קדושה בכל יוס באמת כי‬
‫בלתי בטחון באמת בהקב׳׳ה איך יוכל לומר ג״פ קדוש והוא‬
‫ר ק מן השפה ולחוץ ולכן מבואר בס״יכיהמליי שלבטח‬
‫הוא גי מ׳ ג׳׳פ קדוש ונוכל לרמז נמי בהקדושה דהנה‬
‫נקדישך ונעריצך כטעס שיח סוד שרפי קודש ר״ה‬
‫וס׳׳ת ע ס האותיות במלוי נס ונעריצך ר׳׳ת וס״ת‬
‫הוי׳׳ה כלומר כשיש לאדם בטחון בהקב״ה‬ ‫גימ^י‬
‫אז שורה עליו השס הוי״ה שהוא חסד ויאה ר׳׳ת‬
‫וס׳׳ת של כל הפסוק גימ׳ אל במסכר הקדמי וד׳‬
‫מלוי הוי׳׳ה באחוריה ובכפל והשס אלקיס ברבוע‬
‫חה המתקת הדני ס ‪:‬‬
‫וירא יוסך אהס אה בנימין ויאמר לאשר על‬
‫ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח‬
‫והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהריס ‪.‬‬
‫ולכאורה קשה למה כפל מלת האנשים כיון שאמר‬
‫הביא את האנשיס הביתה למה אמר‬
‫עוד כי אתי יאכלו האנשים והיל״ל כי אתי יאכלו‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬
‫בהתורה הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה‬
‫מעלה ואתה תרד מסה כפול בכל אחד ולשי‬
‫מה שכתבתי קאי אחביבות דב׳ קניניס הנ״ל‬
‫דגר שהוא לש״ש וקנה אותן ב׳ מעלות של ב׳‬
‫קניניס ואתה תרד מסה מסה שתחסר החביבות‬
‫שני הקניניס הנ״ל ‪.‬‬
‫ו הנ ה העיקר הוא שיתקשר הארס לצדיקיס‬
‫שבדורו שילמדו אותו דרך איך לקדש‬
‫את ביתו זה גופו כי האדס נקרא בית קסן‬
‫ולשבר כח תאות אכילה ולקדש ולסהר א״ע‬
‫ולחסות תחת כנפי השכינה ע״י תשובה מאהבה‬
‫ואז נהפך החומר לצירה ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נשובה לתרץ המקראי קודש ויגשו אל‬
‫האיש כלומר ישראל עם קדושיס יגשו אל‬
‫האיש זה הצדיק שנקרא חיש אשר על בית יוסף‬
‫פי׳ מי שרוצה להוסיף לעצמו מצות ומעש״ס‬
‫להבית שלו היינו לקדש את גופס ויאמרו בי‪.‬‬
‫אדוני ירוד ירדנו פי׳ יאמרו אליו שני ירידות‬
‫היה לנו בתחלה לשבר אוכל כמו שברו על ה׳‬
‫אלקיו כלומר ירידה ראשונה מה שאנו‬
‫מחכיס ומצפיס להקב״ה רק על הפרנסה ולא‬
‫לרוחניות ויהי לשון צער כי באנו אל המלון‬
‫זהו עוס״ז שהוא רק כמלון אורחים ונפתחה‬
‫את אמתחתינו אותיות תחת אמנו וזה השכינה‬
‫שהוא אס כנ״י כלומר פתחנו והתחלנו לחסות‬
‫תחת כנסי השכינה אבל והנה כסף איש בפי‬
‫אמתחתו אותיות תחת אמו כלומר כל תאות איש‬
‫לחסות תחת כנפי השכינה הוא רק בהפה‬
‫שאומר שהוא רוצה לחסות תחת כנפי השכונה‬
‫אבל לבבו כן יחשוב רק כספינו הוא לשון‬
‫תאוה כלומר התאוה שלנו עומד עדיין במשקלו‬
‫הראשון ונשב אותו פי׳ שנשוב להקב״ה בידנו‬
‫כלומר הבחירה הוא וודאי בידנו לשוב להקב״ה‬
‫תשובת המשקל וכסף אחר הורדנו בידנו כלומר‬
‫עבור אותה תאור‪ .‬אחרת הנ״ל היינו לחסות‬
‫תחת כנפי השכינה והתאוה הוא רק בפס ולא‬
‫בלב עבור זה היה לנו ירידה שניה ג״כ וזהו‬
‫שני ירידות בידנו לשבר אכל פי׳ זהו הבחי״רה‬
‫הוא‬
‫תפארת‬
‫מה שכתוב רדברו אליז סתח הבית היל״ל מן‬
‫סתת הבית‪ .‬ג‪ .‬מה שכתב ירוד ירמו בתחלה‬
‫למה כפל לשונו היה לו לומר סתם ירדנו‬
‫לשבר אוכל‪ .‬ד‪ .‬מלת בתחלה הוא מיותר אלא‬
‫היל״ל ירדנו לשבר אוכל ומעצמו יבין שזה קאי‬
‫מל פעם הראשון ממה שאמרו אח״כ ויהי כי‬
‫באנו אל המלון כו׳ ‪ .‬ה‪ .‬תיבת כספנו במשקלו‬
‫הוא מיותר כי היה די במה שאמרו כסף איש‬
‫בפי אמתחתו‪ .‬ו‪ .‬מלת בידנו מיותא יען כי‬
‫היה די במה שאמרו ונשב אותו‪ .‬ז‪ .‬מלת‬
‫הורדנו נמי מיותר כי היה די שיאמר וכסף‬
‫אחר בידינו לשבר אכל ‪ .‬ח• מס שאמרו לא‬
‫ידענו מי שס כספינו כו׳ כל זאת סיר‪ .‬להם‬
‫לומר מקודס שאמר וכסף אחר כו׳ ‪.‬‬
‫ו ש מ נ ה אני יודע לתרן עפ״י מה שראיתי‬
‫באיזה ספר על המשנה בס״א פ״ד‬
‫מ״ב רבי אומר אל תסתכל בקנקן יש לשרש‬
‫מ״פ סוף פרק ו׳ ה׳ קניניס קנה הקב״ה‬
‫בעולמו ומהן אברהס קנין אחד ישראל קנין אחד‬
‫ופרשו המפרשיס דקנין לשון חיבה כדרך קנין‬
‫שחביב על הקונה וא׳׳כ פן יאמרו ישראל כיון‬
‫פ א ר חביב מצד שני קניניס מצד ישראל ומצד‬
‫אברהס אבינו אינו צריך יותר דאינו דחיבת‬
‫‪,‬אברהס וישראל מועילים רק כשעושה רצונו‬
‫הס חביביס ביותר שהס עמו בני ידידו אבל‬
‫באין עושה רצונו או שאינו בן אברהס ואינו‬
‫בשס ישראל כי בא לגייר חשוב בעיני המקוס‬
‫כאלו היה ישראל כדדריש במדרש מהפסוק‬
‫כיין לבנון ודגל בחוריס וחשוב כאלו היה בן‬
‫אברסס ע״י קירובו למקוס זה שאמר אל תסתכל‬
‫בלןנקן הס ב׳ קניניס שיש לך אלא במה שיש‬
‫בו ביש מעש״ע בתוך שני הקניניס מועילין‬
‫לחברך ביותר כי יש קנקן חדש מלא ישן‬
‫כלומר שהוא חדש בן מעכו״ס להתגייר והוא‬
‫מלא ישן כלומר שקונה שני קנינים הישניס‬
‫ויש ישן הוא ישראל שיש לו שני הקניניס‬
‫הישניס ואפילו חדש אין בו שאין לו זכות של‬
‫זה החדש מפני רוע מעשיו ויש לרמז זאת‬
‫צז‬ ‫למה‬
‫אלקיכס ואלקי אביכס הא הי׳ די שיאמר אלקיכס‬
‫לבד או אלקי אביכם לבד ‪:‬‬
‫ונ ח ר ץ עז״ה דהנה כל אדס צריך להאמין‬
‫בהבוב״ה שהכל הבא עליו הוא לעובה‬
‫מאת הקב״ה ואפילו כאשר לפעמים יבואו‬
‫עליו איזה דיניס ח׳׳ו נכון לבו יהיה בעוח‬
‫בה׳ כי גס זו לעובס יען כי חפץ חסד הוא‬
‫ומאתו לא תצא הרעות אלא שלפעמים הוא‬
‫ית׳ מלביש את החסדים בהלבוש של דין אבל‬
‫זה הוא רק לרגעה קלה יען כי תיפף נתפשע‬
‫הלבוש ונראין החסדים בגלוי מה שהיה בתחלה‬
‫בהסתר אבל מי שאינו מאמין בזה הוא מהפך‬
‫ח״ו את החסדים לדינים גמורים עד שאינן‬
‫יכולין הדינים להתפשע מן החסדים שיהי׳‬
‫מגולים‪.‬‬
‫וז״ש המקונן זכור ד׳ מה היה לנו מלת מה‬
‫גימ׳ הוי״ה במלוי אלפין לנו גימ׳ אלקיס‬
‫כלומר החסדים הבאים מן השם הוי״ה נמי‬
‫נהפכו לאלקי׳ שהוא דין כמ״ש הרשעים מספכין‬
‫מה״ר למה״ד ומי שמקשר א״ע לסצדיק אמיתי‬
‫הוא יוכל לבא למדרגה זו להאמין בהקב׳׳ה‬
‫שהכל הוא רק לעובה ואז יכול הצדיק הזה‬
‫להמשיך עליו רחמים שבמהרה יתפשע הלבוש‬
‫של הדינים ויתגלו הרחמים‪.‬‬
‫וזי׳ש שלום לכס אל תיראו שלום אותיות‬
‫מושל והצדיק נקרא מושל כי סקב׳׳ה‬
‫גוזר והצדיק מבעל כלומר אתם צריכין להתקשר‬
‫א״ע להצדיק אמיתי שהוא בחי׳ מושל ואז אל‬
‫תיראו‪ .‬אלקיכס פי׳ אל תיראו מפני הדינים‬
‫שהוא אלקיכס בחי׳ דין ואלקי אבותיכם כלומר‬
‫זה שאביכם שבשמים בא עליכם בהדיניס זהו‬
‫נמי בחי׳ חסד לכס מעמון באמתחותיכס מוא‬
‫המסדים כמו שכתבתי במאמ׳ הקודם שהוא גימ׳ אל‬
‫אהי״ס הוי׳׳ה פשוע ובמליי יודין באמתחותיכס‬
‫אותיות בא מתחתיכס כלומר החסדים המה‬
‫באים לע׳ע מתחת יען כי ממעל הלבוש של‬
‫דין אבל כשיתפשע הדינים אז תיראו סחסדי׳‬
‫וכנה ר״ת של הפסוק גימ׳ השם אדני באחורי׳‬
‫ובמלוי‬
‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫הוא בידנו לשבר תאות אכילה אבל צא ידענו‬
‫מי שס כ‪-‬ססנו באמתחותינו אותיות באמת‬
‫וינהת כלומר לא ידענו מי שיוכל להשיב‬
‫תאותינו להסות תהת כנפי השכינה שיהיה לני‬
‫תאוה באמת תמיד ובכל לב ונפש ואז ינחת‬
‫אתנו הקב״ה‪ .‬ויאמר שלוס לכס אותיות מושל‬
‫כלומר הקב״ה אומר לישראל פלוס לכס פי׳‬
‫תתקשרו להצדיק שהוא מושל בי ואז אל תיראו‬
‫ועוד שיש לכס ב׳ קניניס ישראל קנין אחד‬
‫אברהס קנין אחד וזה שכתוב אלקיכס ואלקי‬
‫אביכס מלת אלקיכס זהו ישראל קנין אחד‬
‫זהו אברסס קנין אחד‬ ‫ואלקי אביכס‬
‫עבור זה נתן לכס מעמון המה החסדים כי‬
‫הוא עס האותיות גימ׳ אהי״ה אל הוי״ה והשס‬
‫ע״ב באמתחותיכס אותיות בא מתחתיכס‬
‫כספיכס זה תאותיכס בא אלי כלומר בעשיית‬
‫תשובה מאהבה זדונות נעשין כזכיות ונהפך‬
‫התאוה למצוה שיתאוה למצוה וזה כספכם בא‬
‫אלי‪ .‬וז״ש ויבא האיש זהו הצדיק ביתה יוסף‬
‫כלומר מביא לסבית שלכס הוספה‪ .‬שתוסיפו‬
‫לכס מצות ומעש״ע ויתן מיס פי׳ נותן להס‬
‫עצה איך ללמוד את התורה הקדושה שנמשלה‬
‫למיס וירחצו רגליהם פי׳ בזה יוכלו לרחוץ אה‬
‫הרגילות שלהס מה שהיו רגילים לילך אחר‬
‫תאות היצ״ה ויתן מספוא להמוריהס מספוא‬
‫לשון הוספה כלומר להחומר שלהס נותן הצדיק‬
‫הוספה להוסיף מצות ומעש״ע ואז נהפך‬
‫סחומר לצורה והנה אותן השלשה פסוקים‬
‫ויגשו אל האיש כו׳ ויאמרו בי אדוני‪ .‬ויהי כי‬
‫באנו כו׳ ר״ת וס״ת גימ׳ כל יוס הבת קול‬
‫יוצאת מהר חרב אומרת שובו בניס שובבים‬
‫גס ויאמרו בי אדוני ס׳׳ת גימ׳ סוי״ה גס‬
‫נוכל לומר ויגשו אל האיש אשר ר״ת גימ׳‬
‫תליסר מכילין דרחמי כלימר שהמשיך חסד‬
‫ורחמים על כלל ישראל ‪:‬‬
‫וי א פ ר שצוס לכס אל תיראו אלקיכס ואלקי‬
‫אבותיכס נתן לכס מעמון באמתחותיכס‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה על כפל הלשון שאמר‬
‫כד‬ ‫תפארה שלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫מקץ‬ ‫תפארת‬
‫ובמלוי‬ ‫הוי״ה פשוע וד׳ מלוי הוי״ה ובאחוריס‬ ‫ובמלוי אחוריס והשם אנקים בחח וריס והמה‬
‫בירך‬ ‫אחורים והשם אהי״ה בהכאה כלומר‬ ‫דיניס אבל ס״ת גימ' חסד הוי״ה פשוס ובאחורי׳‬
‫נזכה‬ ‫אותו שיהיה שורה עליו חסדי ה׳ וכן‬ ‫ובהנאה ובכפל וד' מלני הוי״ה ובאחוריס וצמתקין‬
‫סלה‬ ‫לחסד ד' מעתה ועד עונם אמן נצח‬ ‫הדיניס באותן שמות הרחמיס וכן סכה לחסדי‬
‫ועד ‪:‬‬ ‫ה' מעתה ועד עולס‪:‬‬

‫ויגש‬ ‫ויאטו־ הזה אחיכס הקען אשר אמרתס אלי‬

‫ויאמר אלקיס יחגך בגי ‪.‬‬
‫א ד ל ג י שאל את עבדיו לחמר היש לכם‪ .‬אב‬ ‫הקען‬ ‫אחיהס‬ ‫ו ק ש ה למה שאל אותם אס הוא‬
‫או אח‪.‬‬ ‫וכי מעצמו לא ידע כי הוא בנימין‬
‫ואס לא ידע באמת ועבור זה שאל אותם וי ש להקשות הא לא מצינו בשום מקום כתוב‬
‫שישאל להם בזה הדברים‪.‬‬ ‫מדוע לא הזכיר בהתורה שהשיבו אותו שהוא‬
‫בנימין ועוד קשה מדוע האריך במילין כ״כ ונ ב א ר עז״ה דהנה כשבא היצ״ה לפתות לבות‬
‫בני אדס לעבירה אז צריך האדם לדבק‬ ‫באמרו אשר אמרתס אלי ומדוע לא אמר סתס‬
‫הזה אחיכס הקען ותו לא מידי ועוד בו א״ע בהיצ״ע ואז יוכל להקעין את היצ״ה ולהתגבר‬
‫שלישיה להפליא מדוע אמר אלקיס ולא עליו וכאשר היצ״ה בא אליו לפעמים ברמיה‬
‫ונעשה לו כאח לפתות אותו לעשות מצוה‬ ‫הוי״ה ‪:‬‬
‫ונ ר א ה לי לתרן באופן זה דהנה כתבתי כמה כאשר כתבתי מזה כמה פעמים אז יזכור לו‬
‫פעמיס כי הקב״ה ברא את העולס רק יום המיתה פי׳ במה שעתיד הקב״ה לשפוע‬
‫להעיב לבריותיו ומאתו לא תצא סרעות וכאשר את היצ״ה על זה שפיתה אותו לעשות מצוה‬
‫לפעמיס אנו רואין איך שהקב״ה עושה דין יען כי על זה לא ציוה אותו ה ק ל ה כי ה ק ל ה‬
‫באדס זהו נמי על דרך החסד והרחמיס העמיד אותו רק לפתות לבות בני אדם לעבירה‬
‫וכאשר יקבל את הכל באהבה וברצון העוב אבל לא לפתות לבס לעשות מצות וז״ש יזכור‬
‫באמת ומברך אותו ית' בשם שמברך על לו יום המיתה רצ״ל יום כמיתה של היצ״ה‬
‫העובה אז אפילו מה״ד מסכיס למה״ר לעשות עצמו שישפוע אותו ה ק ל ה ואז לא יפתה אותו‬
‫היצ״ה לעשות מצות ‪.‬‬ ‫עמו רק עוב כמבואר בס״י והעיקר הוא‬
‫וז״ש אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם‬ ‫שיהיה בעניוות ובשפלות גדול‪.‬‬
‫אב או אח מה שאמר הכתוב מלת אדוני‬ ‫וז ה שאמר הזה אחיכס הקען מלת זה גימ׳‬
‫י״ב מלת הקען מורה על עניוות כלומר זה ה ק ל ה עבדיו זה ישראל שעובדים ל הקלה‬
‫לא בלשון שאלה אמר להס אלא כך אמר להס כלומר הצדיק אומר להקלה אדוני שאל את‬
‫הנני רואה שהוא מן י״ב שבעי יה וקען הוא עבדיו לאמר היש לכם אב או אח מלת ^היש‬
‫בעיניו כאשר אמרתס אלי כלומר שהוא נמי הוא ש*י עולמות פי׳ אס תרצו ש״י עולמות‬
‫באותה מדרגה השייך אלי ר\ינו בעניוות ואות ה׳ של היש הוא ה' השאלה אב או אח‬
‫ובשפלות ומקבל עליו דין שמיס באהבה ג״כ לשון התחברות כמו שכתוב בשיר השירים אחות‬
‫כמיני ולכן אמר אלקיס יחנך בני כלומר אפילו לנו קסנה רצ״ל אם תרצו לנחול ש״י עולמות‬
‫השס אלקיס יתן לך חנינה יען שאתה מאמין תתקשרו לאב היינו אבינו שבשמים גס אח הוא‬
‫באמונה שלימה שהקב׳׳נז עושה הכל רק לעובת מספר קסן של אמת כלומר אז תבואו לבחי׳‬
‫האדם והנה ד ת וס״ת של הפסוק גימ׳ השס אמת‪ .‬ונאמר אל אדוני יש לנו פי׳ בודאי אנו‬
‫רוצים‬
‫צח‬ ‫שלמה‬
‫ורבה בהתורה הקדושה רצ״ל שיחדש חידושין‬
‫דאורייתא‪ .‬זקנים גימ׳ ויהי׳ מבין בבינה וזה‬
‫נגד מה ששואלין הבנתה בבינה‪ .‬ואחיו מת‬
‫ר״ת יומס ולילה חורך וקין אלמוד תורת משה‬
‫וזה נגד מה ששואכין קבעת עתים לתורה‬
‫ועתים תרת* משמע עת אחד ביום הקין שאז‬
‫היום גדול מאוד ועת אחד בלילה בעת החור‪q‬‬
‫שאז הלילה גדולה מאוד‪ .‬לבדו לאמו ר״ת‬
‫לעשות משא ומתן באמונה וימשוך אותו לה׳‬
‫וזה נגד מה ששואלין אותו נשאת ונתת באמונה‬
‫אמונה הוא לשון המשכה כלומר שימשוך א״ע‬
‫בכל עת אחר הקב״ה אסילו בשעת מו״מ ויקשר‬
‫א״ע להשכינה וזה לבדו לאמו מלת אמו הוא‬
‫השכינה שהוא אם כנ״י כנודע ‪:‬‬
‫בענין שראיתי בכתב יד של אבי אא״ז הרב‬
‫הצדיק הקדוש מוסת הדור רשכבה׳׳ה מוה׳‬
‫דוד צבי זצוקללה״ה שאמר על הפסוק בתהליס‬
‫י״ז קומה ה׳ כו׳ סלעה נפשי מרשע חרבך‬
‫ממתים ידך ה׳ כו׳ והוא ע׳ס הכתוב ואהבת‬
‫את ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נסשך ‪ .‬ואמר‬
‫ר׳ עקיבא כל ימי הייתי מצעער על פסוק זה‬
‫כו׳ וכוונתו להורות שכן ראוי להיות האהבה‬
‫ושלא יעלה על הדעת שהכוונה הוא רק בעת‬
‫שבא לידי איזה דבר שעליו למסור נפשו ולא‬
‫יעבור אז אמר הכתוב שימסור נפשו באהבה‬
‫לזה אמר ר׳ עקיבא שלא כן הוא אלא מצוה‬
‫תמידיות שתמיד ראוי להיות חסן מאוד לזה‬
‫לגודל אהבתו ית״ש וכמ׳׳ש דוד הע״ה לדוד‬
‫אליך ה׳ נסשי אשא ועיין אלשי״ך אמנם שראשית‬
‫חכמה יראת ה׳ כע״ש משלי ראשית חכמה יראת‬
‫דעת וכן בס׳ היראה הקדים היראה ואח״ז‬
‫אמר ולאהבה וז״ש משה רע׳׳ה ועתה אס‬
‫תשא חעאתס אינו אומר לך מחני נא הגס‬
‫שחסצי ורצוני היה כן שתשא חנואתם וכמו שאמר‬
‫לישראל ועתה אעלה אל ה׳ אולי אכסרה בעד‬
‫העאתכם וסי׳ האלשיך שהכוונה היה לכסר‬
‫במסירת נסשו אעס׳׳כ לא נשא לבו לומר כן‬
‫לסניו י״ת אולי יהיה נגד רצונו י״ת שחסצו י׳׳ת‬
‫להיות‬
‫ו'ג ‪r‬‬ ‫תפארת‬
‫רוציס ש״י עילמות מלת לנו גימ׳ א»ןיס ס“ ׳‬
‫אן ממתיקי׳ את השם אלקי׳ אב סי׳ חנו רוצ־ם‬
‫להתחבר באבינו שבשמים‪ .‬זקן זה קנה חכמה‬
‫סי׳ אנו רוצים להשיג חכמס מלאה‪ .‬וילד זהו‬
‫היצ׳׳מ שנקרא ילד מסכן זקונים זה היצ׳ה‬
‫שנקרא מלך זקן וכסיל סי׳ כאשר אנו מתחברי׳‬
‫להיצ׳׳מ אז אנו יכולים להקמין את היצ״ה ואחיו‬
‫מת כלומר ובזמן שהיצ׳׳ה נעשה לנו כאח כהנ״ל‬
‫אז אנו מזכירין לו את יום המיתה כהנ״ל וזה‬
‫ואחיו מת‪ .‬ויותר הוא לבדו סי׳ אז היצ״ה‬
‫נשאר לבדו ואין לו עוד שליעה יותר עלינו‬
‫לאח סי׳ אז אנו יכולין להתחבר אל השכינה‬
‫שהוא אם כנ״י ואביו אהבו סי׳ אז הקב״ה‬
‫שהוא אביו שבששמים אוהב לאותו האיש שהוא‬
‫באותה המדרגה ונוכל לרמז בר״ת וס׳׳ת של‬
‫אותן שני הססוקים אדוני שאל כו׳ ונאמר אל‬
‫אדוני כו׳ גימ׳ בזמן אשר אדם רואה שיצרו‬
‫מתגבר עליו יזכיר לו מיום המיתה גס לבדו לאמו‬
‫ואביו אהבו ד׳ תיבות סוסו באות ו׳ גימ׳ כ״ד‬
‫פכשיעי כלה כלומר אז יוכל לתקן כ״ד תכשיעי‬
‫כלה ;‬
‫א״׳י בזה האוסן דהנה מבואר בגמרא שבת‬
‫ליום הדין ש ואלין את האדם נשאת ונתת‬
‫באמונה כו׳ ונרמז בקרא והיה אמונת עתיך‬
‫חיסן ישועת חכמת ודעת ע״ש ואיתא בסייי‬
‫שבשעה שמוציאין את האדם מן העולם עליון‬
‫לעוה״ז משביעין אותו לקיים אותן הששה דברי׳‬
‫ששואלין אותו ליום הדין וכל זה נוכל לרמז‬
‫בקרא כאן אדוני שאל את עבדיו לאמר היש‬
‫לכס אב או אח ר’ ת וס״ת המה ר״ת באותה‬
‫שעה שמוציאין אח אדם לאויר העולם אז‬
‫משביעין אותו לאמר תקיים רק והיה אמונת‬
‫עתיך לחוסן ישועת חכמת ודעת‪ .‬יש לנו אב‬
‫ר״ת יצסה לישועה וישיג אז נון שערי בינה‬
‫זקן גימ׳ וזה קבלה עם התיבות והוא נגד‬
‫סלסלת בחכמה היינו בחכמת הקבלה‪ .‬מלת‬
‫וילד רי׳ת וחידושין דאורייתא יתאמן לחדש וזה‬
‫נגד מה ששואלין עסקת בסו״ר שיהי׳ סרס‬
 ‫שלמה‬ ‫■יגע‬
‫לתשלום גמול לעצמם אלא הכוונכז הוא ישכעו‬
‫כנים כזכותו וכמ״ש כגמרא פסחים האומר סלפ‬
‫זו לצדקה נשכיל שיחי׳ כני הרי זה צדיק גמור‬
‫והניחו יתרם פי׳ כשישכעו כנים כזכותם א״כ‬
‫המצות ומעשים שיעשו הכנים כעצמם קורא יתרם‬
‫כיון שהם זוכין כזכות אכותם לזה והניחו יתרם‬
‫לעולליהם וגס הכוונה נאמרו ישכעו כנים הוא כני׳‬
‫של הצדיקים וגס כל ישראל שנקראו כנים למקו׳‬
‫וגס מ״ש האומר סלע זו לצדקה נשכיל שיחיו כני‬
‫ג״כ הכוונה כן שמידי אומר כן הנה זכור יזכור‬
‫שהרי כל ישראל הם כנים למקום והנה הוא‬
‫מקיים ואהכת לרעך כמוך וחפן מאוד שיחיה‬
‫כמו כן כל ישראל המה וכניהם לזה אמר‬
‫אני כצדק פי׳ שכוונתי היה שנותן כל זכותו‬
‫לכנים ולכן ישראל פי׳ כצדקתך אחזה פניך‬
‫כדרך צדקת אחזה פניך שידעתי שאתה אוהכ‬
‫צדקה וכע״ש תהלים קי״ע הנה תאכתי לפקודיך‬
‫פי׳ ולא לשוס תשלום גמול לעצמו ואתה‬
‫כצדקתך חייני וכן אמרו חכז״ל וכל העוסקים‬
‫עם הצינור כו׳ ואתם מעלה אני עליכם שכר‬
‫הרכה כאלו עשיתם ועיין מש״ש ואמר אחזה‬
‫פניך והוא שכל מגמותיו הוא למלאות תאותך‬
‫וידע שהנאה הלכ ניכר כפנים כמ״ש משלי ולכ‬
‫שמח ייעיכ גהה אשכעה כהקין תמונתיך ועיין‬
‫פי׳ כרש״י וכוונת שניהם הוא שאינו מצפה‬
‫לעוכת עצמו ולא לתאות שמחתו י״ת לפי׳ הא׳‬
‫שיראה תחיית המתים ויודע שזה שמחתו י״ת‬
‫ולפי׳ השני לראות תמונתו אז והוא שיהיה‬
‫ניכר שמחתו ית״ש כהנ׳׳ל ‪:‬‬
‫פלעה נפשי מרשע חרכך כהנ״ל אלא ממתים‬
‫וי א מ ר אכינו שונו שכרו לנו מעע אוכל ‪.‬‬
‫ו ק ש ה מדוע אמר כלשון שוכו ולא קנו‬
‫הקשיתי כה׳ מקן ע״ש ועוד‬ ‫כאשר‬
‫יותר יש להפליא למה אמר מעע אוכל ולמה‬
‫לא אמר שכרו לנו אוכל ‪.‬‬
‫כחייהם וצפונך המחשכה שכלפק לכם שצפון המה‬
‫ואס״ל עז״ה דהנה ידוע גודל ח*וכ הקמת‬
‫חצות לילה כמכואר כזוה׳׳ק ויקרא דף‬
‫כ״א‬
‫תפארת‬
‫להיות ברייס חיותו ולענוד אותו ולעשות רצונו‬
‫ומה גם שמצרף מחשכתו עכ״ס למעשה וא״כ‬
‫גם הצדק א״ח לו להחלע כמחשכתו להיות‬
‫חפן כמם״נ תיכף שגס הוא רוצה לענוד אותו‬
‫כע״ש כי עוג יום כחצריך מאלף וכן משה‬
‫רנינו ע׳ ה התפלל כמנין ואתחנן להיות עוד‬
‫חי ולכא אל ארץ ישראל ולקיים מצות התלוית‬
‫כארן ועיין שכת פ״נ ולזה כיקש דוד הע״ה‬
‫פלעה נפשי מרשע חרכך כי מה נצע יהי׳‬
‫כשאהי׳ נהרג ע״י רשע וגם היה הכוונה להנצל‬
‫מחרכו של מלאך המות שהוא כעין מקרי‬
‫הנהמה וכמ״ש קהלת כי מקרה כו׳ ומקרה‬
‫אחד ‪-‬להם כמות זה כו׳ אמנם לא כן הוא כשזונה‬
‫להיות נסת יום פקודתו כפקודת כל אדם אז‬
‫יהיה מיתתו על קדושה שמו י״ת א״כ הרי‬
‫הוא עונד ה׳ כמיתתו וז״ש ר׳ עקיכא כל ימי‬
‫הייתי מצקער על כך מתי יכא לידי־ ואקיימנה‬
‫וכאמת‪ .‬ם־ה הכוונה ליום פקודתו יהיה כל ימיו‬
‫מצפה מתי יכא אותו היום אז יקיים מחשכתו‬
‫והוא כע״ש אל תאמן כעצמך ולזה הגם שהיה‬
‫מצעער על כך והים מחשכתו העונה כמעשה‬
‫עכ״ז היה חפן מאוד לקיים גם כמעשה וחפן‬
‫א״א שיהי׳ כשלימות אלא שיהיה כן כעת יום‬
‫פקידתו ולזה היה מצעער שיכא לידו אותו הץם‬
‫ויזכה אז לקיים כמעשה כשלימות כמו שהוא‬
‫רוצה וכאמת היה ק שרצון יראיו יעשם וז׳׳ש‬
‫לתלמודיו כל ימי לרמז להם שעכשיו נשלם לו‬
‫כל ימיו ועכשיו שכא לידו כו׳ פי׳ שאם לא‬
‫עכשיו אימתי ועיק מש״ש וזה שכיקש דוד הע״ה‬
‫ידך ה׳ פי׳ ע״י ידך והוא ע״י התורה שנתנה‬
‫על ידך שזהו חפצי שלא להיות המקרה הנהמה‬
‫אלא יהי׳ עונד ה׳ כמיתתו וכיקש ה׳ להיות‬
‫מחלד וז״ש ממתים מחלד פי׳ שימלא שנותיו‬
‫אז חלקם כחיים פי' חלקם כתורה ומצות עושים‬
‫לך לעשות רצונך כמס״נ לככודך תמלא כענם לסיות‬
‫המחשכה שלימה לפניך ומפרש עוד שאין הכוונה‬
‫צט‬ ‫שלמה‬
‫יופי כראוי למלכות כלילת יוסי‪.‬כנאה למלכות אבל‬
‫סבונה הרביעי הי' כמתעצל בדבר ולא עשה כלוס‬
‫בכל השנה והיה בעיני כולס לפלא גדול מדוע‬
‫לא עשה כלוס בבית המלך בכותל הרביעי הלא‬
‫יתחייב מיתה למלך סל אשר מרד במלכות אכן‬
‫כאשר הגיע יוס או יומיס סרס זמן המוגבל‬
‫לכלות מעשיהם אז הוא התחיל גס הוא לעסוק‬
‫בבנין ועשה כותל מן סמראה הזכיכות שקורין‬
‫שסיגל וסיס זורחיס כל השלשה כותליס לתוך‬
‫כותל הזה ומה מאוד היה יפה ונאה הכותל‬
‫הרביעי הזה עד כי אין לשער ועתה נראה‬
‫איך כי מה שהשלשה בוניס ההמה עסקו בכל‬
‫השנה עשה זה בשני ימיס והיה עוד יותר‬
‫חשוב בעיני המלכות מן השלשה בוניס ההס ‪.‬‬
‫והנה כן הדבר ממש נמי באדס כאשר באה‬
‫העת שעושה תשובה מאהבה ואז קונה עולמו‬
‫בשעה אחת עבור התשובה שעשה ואז כל‬
‫המצות וכל המעש״כו שעשו בני אדס זורחיס‬
‫בתוך התשובה שעשה זה וזה שאמרו במקוס‬
‫שבע״ת עומדיס אין צדיקיס גמיריס יכולין‬
‫לעמוד יען כי היה צריכיס לעבוד בכל השנה‬
‫וסוא עשה כל זאת בשעתא חדא עס התשובה‬
‫שעשה ‪.‬‬
‫ועפ׳״ז נוכל לפרש הפסוק בתהליס אור זרוע‬
‫לצדיק ולישרי לב שמהס ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה יש להפליא על כפל הלשון וגס‬
‫קשה למה בתחילה אור ואח״כ שמחה‬
‫וגס מדוע כתב בתחלה צדיק ואח״כ ישרי לב‬
‫ולפי דרכנו ניחא בס״ד דהנה כמו מי שזורע‬
‫את התבואה אז בשעת הזריעה הוא מסתמא‬
‫עצב מאוד יען שמחסר ממונו וכוחו ואינו רואה‬
‫כלוס אכן אח״כ בעת הקציר יש לו שמחה כמ״ש‬
‫הזורעיס בדמעה ברנה יקצורו וכן הוא הדבר‬
‫אצל הצדיק שעוסק בתורה ובמצות ובמעש״ס‬
‫בכל עת ויש לו התגברות היצר עד כי אין‬
‫לשער ואינו רואה מזה שוס שכר ימן כי שכר‬
‫מצות בהא• עלמא ליכא וזהו הזורע־ס בדמעה‬
‫אבל הבע״ת הוא עושה את הבל בשעת אחת‬
‫כי‬
‫ויגש‬ ‫תפארת‬
‫כ״א פ״א כד ■איתפלל לילא כריזא קאיס וכרוז‬
‫וסתרין סתיחן כו׳ וקכ״ה משתעשע בצדיקיאכגנתא‬
‫דעדן זכאה רולקיה מחן דאיתער כההוא זמנה‬
‫ואשתדל באורייתא וכל מאן לקאיס כסהוא‬
‫זמנא להשתדל באורייתא אקרי חבריה דקוב״ה‬
‫וכנסת ישראל כו׳ זכאה חולקיהון דצדיקייא‬
‫דאשתדלו באורייתא וכ׳ש בזמנא דמלכא תאיב‬
‫על מילי דאורייתא ‪.‬‬
‫יעפ״ז נפרש הפסוק )איוב ל״ה( ולא אמר‬
‫איה אלקי עושי נותן זמירות בלילה‬
‫כלומר מי שניתן זמירות בלילה להקב״ה אינו‬
‫צריך לאמר איה אלקי עושי יען כי הקב״ה‬
‫עמו בכל עת ועוזר לו בכל מכל כל ומבואר‬
‫עוד בזוה״ק ס׳ ואתחנן דן< ר״ס ע״א ת״ח‬
‫בשעתא דב"נ קאיס בפלנות לילא מערסיה‬
‫לאשתדלא באורייתא כריזא קארי עליה ואמר‬
‫הנה ברכו את ס׳ כל עבדי ה' העומדיס בבית‬
‫ה׳ בלילות ומבואר עוד שס ס' וילך דן< רפ״ד‬
‫ע״א ר׳ שמעון פ ת ח מכנ ך ה א רן זמירות שמענו‬
‫צבי לצדיק כו' זמירות שמענו כד״א נותן זמירות‬
‫בלילה זמירות תושבחן דכנסת ישראל קמי‬
‫קוב״ה בלילה בזמנא דאיהו אזדמנא ושכיחא‬
‫לשבחא ליה לקוב״ה ומשתעשע עס צדיקייא‬
‫בגינתא דעדן ואימתי מפלגות ליליא ואילך וכדין‬
‫זמירות שמענו בלילה תושבחן וזמירות כד״א‬
‫לא תזמור‪ .‬והנה התרופה לזה שיוכל להקין‬
‫א״ע בחצות לילה ממש העיקר הוא שימעע‬
‫באכילת לילה קודס השינה בכל מה דאפשר‬
‫ואז בניקל לו להתעורר א״ע מן השינה בחצות‬
‫לילה ממש ולעשות תשובה שהוא מאירה בכל‬
‫העולמות והכה נוכל להמשיל זאת למלך שרצה‬
‫לבנות לעצמו בית פלערין נאה ומהודר בכל‬
‫מיני יוסי ובאו אליו ארבעה בוניס עוביס מאוד‬
‫שיודעיס לבנות סלסרין כאיס וכל אחד מאלו‬
‫ארבעה קיבל על עצמו לבנות כותל אחד יוס*‬
‫ומהודר וכן עשו שלשה בעלי מלכות התאמצו‬
‫בכל מיני התאמצות בכל מאמצי כה ועסקו‬
‫בבל השנה ובנו שלשה כותליס מהודר בכל מיני‬
 ‫‪I‬‬ ‫‪It.‬‬
‫בעצמו ימן כי מי שמרגיש שהוא נקי מכל‬
‫חסא הוא היה אומר אשרי •ילדותנו כו' ומי‬
‫שהיה נוקפו מעבירות שבידו שמשה בילדותו‬
‫אבל משה תשובה הוא היה אומר אשרי זקנותנו‬
‫כו׳ לפ״ז קשה איך חזרו ואמרו אלו ואלו אומרים‬
‫אשרי מי שלא חסא כו' הא כל אדם צריך‬
‫לומר כסי מדרגתו ועוד יותר נוכל להקשות הא‬
‫נראה מכאן שהיה רק שני כתות אותן שהי׳‬
‫אוסאיס ומשו תשובה וגס שלא חסאו כלל אבל‬
‫בזה שמסיים אלו ואלו אומרים כו׳ משמע‬
‫שהי' שם גס כת שלישית שחסא ולא משו‬
‫תשובה כלל ‪.‬‬
‫ויתבארי מז״ה דהנה נודע מספרי קבלה דגם‬
‫היצ״ה בעצמו באותה שמה שמפתה האדם‬
‫האדם למבירס יש לו צמר גדול ומתבייש א״מ‬
‫לפני הקב״ה מזה שבסבתו מתפתה האדם ומוש׳‬
‫מבירה ומצמר את הקב״ה כי לזה נברא מאת‬
‫הקב״ה רק לפתות לבות בני אדם והוא היצ״ה‬
‫רק כשליח מושה שליחתו אבל בהיות האדם‬
‫לו‬ ‫מתגבר מליו ואינו שומע לעצתו אז יש‬
‫להיצ״ה נמי תענוג מזה שמצא הקב״ה כחת‬
‫רוח בעבורו יען כי מאד יש לו להקב״ה שמחה‬
‫ותענוג בעת שאדם מתגבר מל היצר והנה נודע‬
‫כי היצ״ה נקרא מלך זקן וכסיל והיצ״ס נקרא‬
‫ילד מסכן ‪.‬‬
‫וז״ש בגמרא יש מהן אומרים אשר ילדותנו‬
‫שלא ביישה את זקנותנו כלומר אשרי‬
‫לנו שהלכנו רק אחר היצ״ס שנקרא ילד שלא‬
‫ביישה את זקנותנו זה היצ״ה שנקרא מלך‬
‫זקן וכסיל כלומר שלא הלכנו לשמוע לעצתו‬
‫ולכן לא מתבייש היצ״ה מלפני הקב״ה כהנ״ל‬
‫וזה היה אומרים חסידים ואנשי ממשה ויש‬
‫מהן אומרים אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו‬
‫כלומר אשרי להיצ״ה שלנו במה שהיה לנו‬
‫התגברות מליו מכ״פ במת זקנותנו ועשינו‬
‫תשובה וכיפרה מל ימי הבחרות שלנו אשר‬
‫לא הלכנו אחר מצת היצ״ס ואח״כ אלו ואלו‬
‫אומרים רצ״ל סיצ״נו והיצ״ה אומרים אשרי מי שלא‬
‫חמא‬
‫דגש‬ ‫תפארת‬
‫כי עיקר התשובה הוא רק חרמה בלב נשבר ומאוד‬
‫יש לו שמחה על זה ו‪ 5‬ה ברנה יקצורו כלומר‬
‫במה שהיה מקצרים מד הנה בעבודתו ית״ש‬
‫מתה בעשות תשובה יש להם רינה וחדוה ‪.‬‬
‫וז״פ אור זרוע לצדיק כלומר רק זרוע אבל‬
‫מתה אין לו מזה כלום כהנ״ל אבל מתה‬
‫לישרי לב זהו הבמ״ת שמיישר לבו ממתה‬
‫לאבינו שבשמים למשות תשובה וממש״מ יש‬
‫יש לו שמחה מאוד כי מושה הכל בשמתא‬
‫חדא ‪.‬‬
‫ו ע ה ה נחזיר לראשונות ולתרן הפסוק במוב‬
‫מעם ודמס ויאמר אבינו זה אבינו‬
‫שבשמים שובו שברו לנו מממ אוכל מלת לנו‬
‫הוא לשון לינה כלומר הקב״ה אומר לישראל‬
‫תמש• תשובה ותשברו את היצ״ה וזהו שובו‬
‫שברו ואיככה תוכלו למשות זאת כאשר תלינו‬
‫במממ אוכל קודם השינה וזה לנו מממ אוכל‬
‫ותוכלו להקין א"מ ממש בחצות הלילה ואז תשבר‬
‫אה היצי׳ה מכל וכל והנה ר״ת וס״ת של הפסוק‬
‫גימ' דחיוב מל האדם להקים בחצות לילה •גס‬
‫לנו מממ אוכל בא״ת ב״ש גימ' מבחצות הל>ה‬
‫כלומר מבחצות הלילה ממש צריך לעורר א״מ‬
‫מן השינה לעבודת הבורא ‪:‬‬
‫וי א ס ד לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקמן‬
‫אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו‬
‫הקמן איננו אתנו ‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה מל כפל הלשון ומדוע לא‬
‫אמר בקיצור נמרץ לא נוכל לראות פני‬
‫האיש ואחינו הקמן איננו אתנו ותו לא וזה שאמרו‬
‫לא נוכל לרדת כו' הוא אך למותר ‪.‬‬
‫ולפי דרכנו נוכל לתרץ מז״ה דגרסינן במס׳ סוכה‬
‫דף נ״ג מ״א תנו רבנן יש מכן אומרין‬
‫אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו‬
‫חסידים ואנשי ממשה ויש מהן אומרים אשרי‬
‫זקנותנו שכיפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה‬
‫אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חמא ומי‬
‫שחמא יעשה תשובה וימחל לי ‪ .‬והנה כפי‬
‫כנראה מכאן היה כל אחד אומר כפי שהיה‬
‫ה‬ ‫פ ה‬ ‫ויגש‬
‫החדר‬ ‫יכולין להוליד ונשארו הנשמות באותו‬
‫נתעכב‬ ‫ששמו גוף ואינס יוצאיס ועבור זה‬
‫הגאולה‪.‬‬
‫וזה סי׳ ועתה אין ועתה אלא תשובה ישב נא‬
‫עבדיך תחת הנער כלומר יעשו עבדיך זה‬
‫ישראל תשובה וזה ישב לשון תשובה מחת הוא‬
‫מקוס הנער זה חעאת נעוריס כלומר יעשו‬
‫תשובה במקוס חעאת נעוריס עבד לאדוני‬
‫סי׳ ואז יוכל להיות עבד לאדוני היינו להקב״ה‬
‫והנער היינו חעאת נעורים יעל עס אחיו‬
‫רצ״ל יהי׳ להס עלייה עס אחיו היינו כלל ישראל‬
‫שנקראיס אחיס סי׳ כשעושה תשובה אז זדונות‬
‫נעשו כזכיות ואז יש להס עלייה לכלל ישראל‬
‫יען כי כל ישראל ערביס זה לזה כנודע כי‬
‫איך אעלה אל אבי פי׳ איך יוכל להיות לי‬
‫עליה לאבינו שבשמיס והנער איננו אתנו‬
‫כלומר כאשר החעאת נעוריס איננו אתי אז‬
‫אוכל להעלות לאבינו שבשמיס וכאשר ח׳׳ו לא‬
‫אעשה תשובס להחעאת נעוריס שלי מורא פולה‬
‫עלי ראשי סן אראס ברע אשר ימצא את אבי‬
‫היינו שיתעכב ח״ו עבור זה הגאולה וזה שאמר‬
‫ברע אשר ימצא את אבי שבשמיס יען כי‬
‫יתעכב השכינה בהגלות גס סן אראה ברע‬
‫ל׳ת אס אדס עובד הבורא רק באמת פודה‬
‫נפש רוח אשר ימצא ד ת אז צדיק ממשיך שסע‬
‫רבס אל ישראל גס ימצא גימ׳ נון שע׳׳ב הוי׳‬
‫א׳׳ד בלומר אז יוכל להשיג נון שע״ב ויוכל‬
‫נמי להמתיק סדיניס עס שילוב הוי׳׳ה א׳׳ד שזה‬
‫המתקת הדיני׳ ואז יוכל להשפיע שסע ברכה‬
‫והצלחה לישראל ונוכל לרמז בר״ת וס׳׳ת של‬
‫הססוק גימ׳ תשובה בלב על החעאת נעורים‬
‫וכן נזכה לפשות תשובת אמת בלב שלם אמן‬
‫נס״ו ‪:‬‬
‫באמת יען כי הסגס של חעאת נעוריס נוגע‬
‫וי א מ ר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי‬
‫ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו‬
‫מפניו ופירש״י מפני הבושה‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשס הא שאל אותם בתחלה‬
‫אם‬
‫תפארת‬
‫חמא ומי שחכיס ישיב וימחול לו כי גש היצ״ה‬
‫כהנה מזה ‪:‬‬
‫וז ה שכתוב שם נ״ב ע״ב א״ר שמואל בר נסמני‬
‫א״ר יונתן יצר מסיתו לאדם בעו״ה״ז‬
‫ומעיד עליו לעוה״ב נוכל לומר מלת ומעיד‬
‫הוא לשון התראה כלומר גם בשעה שמסתה‬
‫את האדם לעבירה אז הוא בעצמו מתרה‬
‫אותי שיזכור א״ע בעוה״ב וזהו סי׳ ומעיד עליו‬
‫בעוה״ב כלומר כאשר יתגבר עליו יהיה בן עוה״ב‪.‬‬
‫ו ה ע ת א נסרש הססוק בעוב מעם ונאמר לא‬
‫נוכל לרדת מלת לרדת הוא לשון‬
‫ממשלה כלומר לא נוכל למשול על היצ״ה אלא‬
‫אם יש אחינו הקען וירדנו ה ק ק זהו היצ״ע‬
‫שנקרא ילד מסכן כלומר כאמר היצ״ע‬
‫אתנו אז נוכל לרדת ולמשול בהיצ״ה ואמרו‬
‫עיד כי לא נוכל לראות סני האיש ואחינו‬
‫הקנין איננו אתנו מלת האיש זהו הקב״ה‬
‫כלומר לא‬ ‫היצ״ס‬ ‫ואחינו הקען זהו‬
‫לבא להשגה ולראות את הקב״ה‬ ‫נוכל‬
‫כאשר אחינו הקען זה היצ״ע איננו אתנו ויהא‬
‫רעוא קמיה שנתקשר א״ע רק בהיצ״ס עד‬
‫זקנה ועד שיבה והנה ר״ת וס״ת של הפסוק‬
‫גימ׳ ואשרי לילדותנו דלא ביישה לזקנתנו אלו‬
‫חסידיס ‪:‬‬
‫ו ע ת ה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני‬
‫והנער יעל עם אחיי כי חיך אפלה אל‬
‫אבי והנער איננו אתי וכו׳‪.‬‬
‫ודזנה לכאורה קשה מל מלת ועתה שאמר‬
‫והיל׳׳ל סתס ישב נא עבדך ‪.‬‬
‫ונו ב ל לסרש עז״ה דהנה כל אדס א״א לו‬
‫לעבוד חת הבוב״ה עד שיתקן מקודס‬
‫את חכיאת נעוריס שיש לו מכבר ולעשות‬
‫תשובה עליהס ואז יוכל לעבוד את הבוב״ה‬
‫להקב״ה ימן כי נתעכב עבור זה הגאולה‬
‫והשכינה בהגלות המר הזה אק בן דוד בא‬
‫עד שיכלו כל הנשמות שבגו^ וכאשר מוציא‬
‫זרע לבעלה רח״ל אז מאבד כמה נשמות שהי׳‬
 ‫שלמה‬
‫וערזה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקי׳‬
‫וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו‬
‫ומושל בכל ארץ מצרים ‪:‬‬
‫ויל״ד מדוע אמר האלקים בה׳ הקודמות‬
‫ולהלן הוא אומר שמני אצקיס בלתי‬
‫ה׳ הקודמוי ‪:‬‬
‫וי ת ב א ר עז״ה להנה באמת מה׳ היתה זאת‬
‫שיבא יוסף למצרים כדי לבער משם‬
‫כיחות הטומאה כדי שאח״כ יוכלו בני ישראל‬
‫לבא לשם ולא יפלו ח״ו לנון שע״ט וזה היתה‬
‫טובה גדולה להשבטים אכן המה לא ידעו מזה‬
‫וסלכו עם יוסף הצדיק רק בהדיני׳ ועבור זה מכרו‬
‫אותו אבל אלקים חשבה לטובה כמ״ש בפ׳ ויחי‬
‫אלקים חשבה‬ ‫ואתם השבתם עלי רעה‬
‫לטובה ‪:‬‬
‫וז׳יש וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם‬
‫שארית בארץ ולהחיות לכם לפלטה גדולה‬
‫כלומר שיהי׳ לכם בחי׳ חיים לבל תפנו לנון‬
‫שע״ט ואז כאשר לא תפלו לאותן נשע״ט אז‬
‫תהיו בחי׳ חי ולא מת‪ .‬ועתה לא אתם שלחתם‬
‫אותי אין ועתה אלא תשובה כלומר כאשר‬
‫תרצו לעשות תשובה באמת לא כלומר תבואו לבחי׳‬
‫לא היינו לעניוות ושפלות אתם אותיות אמת אז‬
‫תבואו לבחי׳ אמת והגם כי לא שלחתם אותי באמת‬
‫ובחסד כי כונתכם הי׳ רק לרעה ח״ו כמ״ש בפ׳ ויחי‬
‫ואתם חשבתם על* רעה ואמר כי האלקים פי׳‬
‫אתם שלחתם אותי בה׳ גבורות אלקים וישימני‬
‫לאב לפרעה כלומר אבל הש׳׳י שימני לאב והנה‬
‫אותיות ו״י של וישימני במלוי ובהתחלק הד׳ של‬
‫היוד לשנים המס שני ווין פולה השם בן‬
‫עם האותיות גם וי במלוי עס השני אותיות‬
‫וע״ה גימ׳ השם מ״ה גם אותיות ו״י במלוי‬
‫אותיות ועס השני‬ ‫עם הנקודין ועם השני‬
‫נקודין גימ׳ ע״ב שהואמקור החסד והשני‬
‫אותיות ו׳׳י במלוי ה׳ עם הנקודין עולה ס׳׳ג‬
‫הרי ד׳ מלוי הוי׳׳ה גם הנקודין ג*מ׳ הוי״ה‬
‫פשוט כלומר כל השמות של רחמי׳ הסכימו‬
‫ולאדון לכל ביתו‬ ‫להשים אותו לחב לפרעה‬
‫וז״ש‬
‫דגש‬ ‫תפארת‬
‫אם אביהם חי כמ״ש בס׳ מקץ וישאל‬
‫לר^ס לשלום ויאמר השלום אביכם ה!ק! אשר‬
‫אמרתם ה מו מו חי ויאמרו שלום למבדך לאבינו‬
‫מולנו חי ולמה שאל אותם עתה עוד הפעם‬
‫םעוד אבי חי‪.‬‬
‫ונוכל לפרש ע!״ה עפ״י מוםר השכל והנה‬
‫נודע כי הצדיק מחויב להוכיח את העם‬
‫הבאים אליו שיוסיפו לסם מצות ומעש ’ ע ויוכיח‬
‫אותם בכל עת שיקבלו נמי ממנו ראיה חיך‬
‫לעבוד את ד׳ כמו שהוא עובד את ד בכל‬
‫עת ‪ p‬יקבלו נמי עליהם לעבוד כן את‬
‫הבוב״ה וכמו שהוא הוסין< לעצמו ׳■מעש״ע בכל‬
‫יום יותר ויותר ככה יתנהגו גם המה להוסיף‬
‫להם מצות ומעש״ע בכל יום ויום ומזכיר אותם‬
‫איך שיצערכו ליתן דין וחשבון לפני מלך‬
‫מההקב״ה ‪:‬‬
‫וז״פ ויאמר יוסף אל אחיו פי׳ הצדיק אומר‬
‫לאחיו היינו לאחינו בני ישראל אומר‬
‫להם יוסף כלומר שיוסיפו להם מצות ומעש״ע‬
‫בכל יום ויום ועוד יותר אומר להם אני יוסף‬
‫פי׳ כמי שאתם רואים איך שאני מוסיף לעצמי‬
‫מצות ומעש״ע בכל יום כן גס אתם תוסיפו‬
‫לכם נמי מצות ומעש״ע ומפני מה אני מוסיף‬
‫לי בכל עת מצות יען כי העוד אבי חי פי׳‬
‫הנני מדמה בדעתי ובלבי אשר עוד אצערך‬
‫לעמול אצל אבי שבשמים שהוא חי וקים לעולם‬
‫ולא יכלו אחיו לענות אותו כלומר אז לא‬
‫יכלו אחיו ישראל לענות היינו להקב״הבעתיום‬
‫יום הלין והנורא שיצטרכו ליתן לין וחשבון כי‬
‫נבהלו מפנץ פירש״י מפני הבושה כלומר אז‬
‫יבושו א״ע על שהי' מקצרין בעוה״ז בעבודתו‬
‫ית״ש והנה מזה לבד נמי נוכל לקבל מוסר‬
‫אשר גבורי חיל כמוהם צא הי׳ יכולים לעמוד‬
‫נגד איש אחל ונבהלו מפניו מפני הבושה ואיך‬
‫אנו זבובים ופרעושים כמוני עאכו״כ כמבואר‬
‫במ״ר ובהיות כן אנו מחויבים להזכיר עצמינו‬
‫ביום הלין הנורא ולעשות תשובה שלימה אמן‬
‫נס״ו ‪:‬‬
‫ר‪.‬א‬ ‫שלמה‬
‫על ראשו פן ואולי ברבות השנים יפלו לנון‬
‫שע״ע ח״ו וראה נמי כאשר גם יעקב יבא‬
‫למצרים אז יבואו עמו כל הפמליא של מעלה‬
‫כמ״ש בזוה׳׳ק פ׳ שמות בשש מאות אלף שית‬
‫מאה אלפין רתוכין קדושין נחתו עם יעקב‬
‫למצרים וכלהו סלוקו מתמן כד נפקי ישראל‬
‫כשש מאות ‪,‬אלף שש לא נאמר אלא כשש‬
‫כגונא דנפקו אלין כך נפקו אלין עכ״ל ולכן‬
‫היה רצון יוסף הצדיק שיבא אביו למצרים כדי‬
‫שישבר בשס את כח סנוומאה כדי שיהי׳ עליה‬
‫לישראל ממצרים ויהיה עתה ירידה צורך עליה‬
‫וכאשר ראיתי בספר צמח ד׳ לצבי מן כבוד‬
‫אדוני חותני זקיני הרב מצדיק הקדוש‬
‫המפורסים צפנת פענח וכו׳ מו״ס צבי זצוקללה׳׳ה‬
‫מגיד משרים בק״ק נדבורנא וז״ל אנוכי ארד‬
‫עמך מצרימה ר׳ת ג־מ׳ יב״ק ס״ת גימ׳ יוד‬
‫הא ואו עוד אנכי ארד עמך ר׳׳ת השם ע״ב‬
‫אנכי גימ׳ כסא ארד גימ׳ ר׳ רבוע אלקי׳ עם‬
‫האותיות עמך גימ׳ רבוע מה שסוא גימ' ק״ל‬
‫מצרימה גימ׳ שכינה הר• כל השמות הללו ירדו‬
‫עמהם למצרים עכ״ל ודפח״ח ‪:‬‬
‫ו ע ת ה נתרץ הפסוק בטוב טעם בס״ד כה‬
‫אמר בנך יוסף כה ע״ה גימ׳ הוי״ה נם‬
‫סוא לשון ברכה כמו כה תברכו כה יהיה‬
‫זרעך כלימר בנך יוסף רוצה רק בהוי׳׳ה של‬
‫רחמים ובברכה ואמר שמני אלקים לאדון לכל‬
‫מצרים רצ״ל מס שנעשיתי לאדון הגם כי לפ״ע‬
‫זהו מפאת אלקיס בחי׳ דק יען כי זה יהיה‬
‫הסיבה אשר ירדו ישראל למצרים וישתעבדו‬
‫שם בגודל קושי השיעבוד אכן זה יהיה לטובתם‬
‫כאשר עתה גס אתה תבא לכאן ואמר רדה‬
‫אלי אל תעמוד מלת רדה ע״ה גימ׳ מאתים‬
‫ועשר כלומר אותן מאתים ועשר שנים אשר‬
‫בני ישראל כולם ישתעבדו כאן כאשר גם אתה‬
‫תבא לכאן אז אל תעמוד כלומר אז לא תעמוד‬
‫בכאן ח״ו עמידה עולמות יען כי תבער את‬
‫רוח הטומאה מכאן כדי שלא יפלו ח׳׳ו לנון‬
‫שע״ט ויהיה להם עליה מכאן ויהיה עתה יריד׳‬
‫צורך‬
‫ויגיט‬ ‫תפארת‬
‫ח״ש מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה‬
‫אמר בנך יוסן< שמני אלקים לאדון לכל ביתו‬
‫כלומר אפילו השס אלקים הוסכם לעשות‬
‫אותי לאדון לכל ביתו והנה ר״ת של כל הפסוק‬
‫גימ׳ מ״ע שע״ב והשם הוי״ה באחורים ובכפל‬
‫ובמספר הקדמי והשם אהי׳ בהכאה והשם אל‬
‫כלומר עבור שהשיג מ״ע שע״ב היה שורה‬
‫עליו כל השמות הללו עם השלשה כוללים ‪:‬‬
‫א״י ע(״ה דהנה וי במלוי גימ׳ ל״ב כלומר‬
‫עבור שהייתי מיחד כ״ב אותיות התורה‬
‫עם העי׳ס שהם ל״ב נתיבות פ׳ החכמה עבור‬
‫זה שמני לאב גם לפרעה כאי לשון התגלות‬
‫כמו כי פרוע אהרן כלומר הקב״ה שם אותי‬
‫להתגלות אותו ית׳ לאב לכל העולם שהוא‬
‫אבינו שבשמים שידעו ויכירו הכל שיש אלקים‬
‫בעולם ועל ידי נתגלה אלקים בעולה כולו‬
‫ולאדון כלומר ע״י יתגלה שהוא אדון כל‬
‫ומושל בכל ארץ מצרים כלומר אני סמושל‬
‫בכל ארץ מצרים כמ״ש מי מושל בי צדיק‬
‫צדיק מושל ביראת אלק‪-‬ה גס ויש־מני לס״ב‬
‫ר״ת להשיג בחי׳ חמת גם ר״ת להתקשר בצדיקי‬
‫אמת גס ר״ת להשיג בחי׳ אדם וישימני ר״ת‬
‫והפלה מן שאול נפשי יבא ישועות ישראל לכל‬
‫ביתו ר״ת כאשר יתקשר להצדיקים ללמוד תורה‬
‫ביראה ואהבה‪ .‬כי הע‪-‬קר שצריך האדם לקיים‬
‫אותן דברים הנ״ל הוא רק שיסיס באמת‬
‫במס׳׳נ בלתי לד׳ לבדו ;‬
‫כ ה אמר בנך יוסף שמני אלקים לאדון לכל‬
‫מצרים רדה אלי אל תעמוד ‪:‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה מדוע כתב אלקים ולא‬
‫הוי״ה ומדוע לא אמר לך או בא אלי‬
‫ולמה אמר הלשון רדה גם אומרו אל תעמוד‬
‫הוא נמי פליאה גדולה למס אמר הלשון אל‬
‫תעמוד וסיל״ל אל תתעכב ‪:‬‬
‫ונוכל לומר ולפרש ע(״ה דהנה יוסף הצדיק‬
‫ראה היטב איך כי בני ישראל יהי׳‬
‫משועבדים לפרעה במצרים ולכן מורא עלה‬
‫בה‬ ‫תפא רד‪ .‬הז ל פ ה‬
 ‫שלמה‬
‫נשמע‬ ‫התגלות כלומר כאשר הקול תפלה‬
‫נתגלה‬ ‫להקב״ה היינו שיהיה בכונת הלב אז‬
‫וס״ת‬ ‫הבית שיבנה בב״א ונוכל רמז בר״ת‬
‫ננעלו‬ ‫של הפסוק גימ׳ והנה שערי דמעה לא‬
‫לעולם ‪:‬‬
‫נושאים‬ ‫ול אביו שלח כזאת עשרה חמורים‬
‫נושאת‬ ‫משוב מצרים ועשר אתונות‬
‫‪:‬‬ ‫בר ולחם ומזון לאביו לדרך‬
‫לכאורה‬ ‫ויעו להקשות מלת כזאת שאמר שהוא‬
‫פשרה‬ ‫מיותר והיל״ל ולאביו שלח‬
‫חמורים ‪:‬‬
‫ונ ב א ר עז״ה ולאביו פי׳ מי שרוצה להתחבר‬
‫א״ע לאביו שבשמים שלח ר׳׳ת שומר חסד‬
‫לישראל כלומר שיהי׳ הקב״ה שומר לעשות לו‬
‫חסד‪ .‬כזאת זהו השכינה הנקראת זאת פי׳‬
‫לריך האדם בראשון להתחבר א״ע להשכינה גם‬
‫גימ' צום קול ממון וזה תשובה תפלה וצדקה‬
‫עשרה זה עשרת ימי תשובה כלומר כשלא‬
‫עשה תשובה בכל השנה עכ״פ כשמגיע עשי״ת‬
‫יעשה תשובה תפלה וצדקה חמורים נושאים‬
‫כלומר אז יוכל להיות נושאים את החומר‬
‫להתהפך אותו לצורה ואמר בר כלומר נשקו‬
‫בר שיהיה בלב שלם ולחם אותיות מוחל כי‬
‫אז הקב״ה מוחל עונות ישראל ומשפיע‬
‫שפע גס הוא אותיות חומל כי אז הקב׳׳ה‬
‫מרחם עליו ומזק לאביו פי׳ מזון לאביו שבשמי׳‬
‫כמ״ש ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים לדרך‬
‫שיכוין לעצמו צירה לדרך היינו לעוס״ב שלא‬
‫יצערכו לאכול נכמא דכסיפא גם אתנת‬
‫נשאת בר ולמה ר״ת אס תלמוד תורת‬
‫אמת רק באהבה ויראה תזכה שתעלה נשמתך‬
‫לד׳ נקי מכל מעא והנה ר״ת וס״ת של‬
‫האלול יעשו‬ ‫ובכגיע ימי‬ ‫הפסוק גימ׳‬
‫תשובה תפלה וצדקה ומאהבה ובלב שלם ‪:‬‬
‫בגמרא אל‬ ‫אי ת א‬ ‫א ל תרגזו בדרך‪.‬‬
‫תתעסקו בדבר הלכה ‪.‬‬
‫וקשה‬
‫דגש‬ ‫תפארת‬
‫צורך עליה לכן חיש מהר ובא לכאן וזה שאמר‬
‫הקב״ה ליעקב אל תירא מרדה מצרימה כלומר‬
‫אל תירא מן אוחן מאתיה ועשר שנים‬
‫שישתעבדו שם ישראל שגימ׳ רדה ע״ה ואמר‬
‫מלת מצרימה שהוא גימ' שכינה לזה לא תירא‬
‫יען כי גס השכינה יורדת עמהם וגס תעלה‬
‫עמהס משם וזה צדיקים מהפכין מה״ד למה״ר‬
‫כי בזה שהיה להם קושי השיעבוד נזדככו‬
‫בשם נתהפך הכל לרחמים ויצאו משם ברכוש‬
‫גדול וקבלו את התורה הקדושה ונמתקו כל‬
‫הדינים מעליהם גס נוכל לומר רדה אלי אל‬
‫ס״ת גימ׳ השם מ״ה רדה אלי אל תעמוד ס״ת‬
‫גימ׳ מ״ע שערי בינה כלומר כי יהי׳ שורה‬
‫עליהם השם מ״ה ואז ישיגו מ״ע שע״ב וע״ה‬
‫גימ׳ נון שע״ב פי׳ אז יהיה בניקל להשיג נון‬
‫שע״ב ונוכל לרמז גס בר״ת וס׳׳ת של הפסוק‬
‫גימ׳ השם הוי׳׳ה בהכאה ובכפל ובמספר‬
‫הקדמי וד׳ מלוי הוי״ה ובאחוריה ובאחוריה‬
‫של מלוי והשם הוי״ה פשונז וכן נזכה לחסדי‬
‫הבוב״ה אמן נס״ו ‪:‬‬
‫ו ה קו ל נשמע בית פרעה‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה הא‬
‫אין להבין הלשון שאמר בית פרעה ומדוע לא‬
‫כתב בהית פרעה ורש״י ז״ל הרגיש בזה ואמר‬
‫כמו בבית פרעה ;‬
‫ו ל פי דעתי נוכל לתרץ טז״ה דהנה ידוע כאשר‬
‫עם בני ישראל נותנים קול בבכיה להקב״ה‬
‫אז תיכך ומיד הוא ית׳ מושיע להם בעת‬
‫צרתם כי תפלת ישראל שמתפללים וצועקים‬
‫בקול ובבכיה להקב״ה באמת אינה חוזרות‬
‫ריקם כע״ש ונצעק אל ד' וישמע את קולנו‬
‫וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים ומבואר בזוה״ק‬
‫וכנה נער בוכה מיד ותחמול עליו והנה גס‬
‫עתה כאשר נצעק אל ד' באמת ובתמים נמי‬
‫מן הגלות‬ ‫קולנו ויוציאנו‬ ‫את‬ ‫ישמע‬
‫הזה ‪:‬‬
‫זז״ ש והקול נשמע בית פרעה הוא לשון‬
‫הב‬ ‫שלמה‬ ‫ויגש‬
‫ונ ר א ה לפי קט שכלי לומר כונתו במלת בלילה‬
‫שאמר נותן זמירות בלילי; זה קאי‬
‫על חכמת הקבלה שזהו עיקר הלימוד בלילה‬
‫כמבואר בכל ס״י יען כי אז מחשבות אדם‬
‫טהורה הוא ולזה נקרא זמירות יען כי בלילה‬
‫צריך כל אדם לזמר זמירות ותשבחות להקב״ה‬
‫מקודם הלימוד לכוין בכוונת עפ״י האר״י ז״ל‬
‫ע״ד הקבלה אשר זה חיוב על כל האדם לעסוק‬
‫בחכמת הקבלה וכל מי שאינו עוסק בחכמה‬
‫הנפלאה הזאת הרי הוא כאלו מחריב את כל‬
‫העולם ח״ו כמבואר בכנ ס״י ;‬
‫ו מ בו א ר כגמרא סניגה א״ל ר׳ יוחנן לר׳ אלעזר‬
‫תא ואנמרך במעשה מרכבה א״ל לא‬
‫קשאי )פירש״י לא זקכסי( ואמר על זה‬
‫במהרש״א וז״ל מכאן תשובה לאותן אנשי׳ שבדור‬
‫הזה שמבלים כל ימיהם בחכמת הקבלה גם‬
‫בילדותם אס החכמה ההוא חכמת איזה נוגעת‬
‫במעשה המרכבה למה לא הוזכרה זו החכמה‬
‫בשום מקום לא במשנה ולא בתלמוד ובתוספתא‬
‫ובמכילתא ובספרא ובספרי ולפי הנראה שחכמה‬
‫זו טנעת למעלה ממעשם המרכבה ויותר ראוי‬
‫להסתירה ולא לגלותה ובפרק עשרה יוחסין‬
‫אמרתי בזה שיש למחות ביד הדורשים בסכמה‬
‫זו ברבים גס בשוד השם ע״ש עכ״ל והגס‬
‫שמכאן בראה בפשיטות שאין ללמוד בחכמת‬
‫הקבלה בימי נעוריו אבל לי בצעיר כראה לפרש‬
‫שזה קאי דוקא על אותם הדורשים ברביס‬
‫בחכמה זו כמ״ש הלשון ויותר ראף להשתירה‬
‫ולא לגלותה וכמו שמסיים שיש למחות ביד‬
‫הדורשים בחכמה זו ברבים אבל ללמוד בעצמו‬
‫או אפילו עם עוד איש אחד בוודאי ראוי ונכון‬
‫לכל ירא שמיס לעשות כן גס עיקר הצימוד‬
‫יהי' רק בלילה שאז מחשבתו טהורה ‪:‬‬
‫וז"פ בגמרא כל בית שכשמעין בה דברי חורה‬
‫בלילה הייט חכמת הקבלה שזהו עיקר‬
‫הלימוד רק בלילה שוב אינו נחרב וכפירש״י‬
‫אבל אס לא עשה כן לכן נסרב וכמבואר בח ‪p‬ניס‬
‫חקוכא תלתין ווי לון מאן דגרמין דאסחלק‬
‫נכיעו‬
‫תפארת‬
‫ו ק ש ה הא אמרו בפרקי אבות ההולך בדרן‬
‫יחידי ומפגיז לבו לבמלה ה״ז מתחייב‬
‫בנפשו ;‬
‫ואפ״ל עזיי; אל תתעסקו בדבר הלכה היינו‬
‫בהליכות הגלגלים ומעשה המרכבה ונודע‬
‫שאהור לע ^ ק במעשה סננרכבה בשנים‪ .‬אל‬
‫תרגזו בדרך ר׳ית וס״ת גימ׳ הלוך תגלגליס‬
‫והמרכבה ;‬
‫וי א ם ר אלקים לישראל במראות הלילה ויאמר‬
‫יעקב יעקב ויאמר הנני ויאמר אנכי‬
‫האל אלקי אביך כו׳ אככי ארד עמך מצרימה‬
‫ואנכי אעלן גם עלה ‪:‬‬
‫והנה הדקדוקים רבו־ א‪ .‬מדוע כתוב אלקיס‬
‫ולא הוי״ה• ב‪ .‬למה בתחלה כתוב ישראל‬
‫ואח*כ יעקב‪ .‬ג‪ .‬מדוע כתב שכי פעמים יעקב‬
‫הא היה די בפעם אחד‪ .‬ד‪ .‬למה כתב שני‬
‫פעמים ויאמר וכך היל״ל ויאמר ד׳ ליעקב‬
‫במראות הלילה יעקב ויאמר הנני כמ׳יש בעקידה‬
‫ויאמר אליו אברהם ויאמר הנכי ולא כתב שם‬
‫שני פעמיס אברהם ‪.‬‬
‫ו ע ל ארבעה אלו אשיבנה עז*ה עע^י דאיתא‬
‫בגמרא עירובי! דף י׳יס ע״ב ואיר ירמ‪/‬ה‬
‫‪ p‬אלעזר כל בית שנשמעין בה דברי תורה‬
‫בלילה איט נחרב שנאמר ולא אמר איה אלקי‬
‫עושי נותן זמירות בלילה ופירש״י לא הוצרך‬
‫להתאונן ולומר איה אלקי עושי ואינו חרב מי‬
‫שנותן זמירות של הורה בלילה ולהכי נקט‬
‫בלילה שהקול נשמע בלילה מרחוק‪ .‬ופי׳ המהרש״א‬
‫בח״א ואליהו אמר כן לאיוב דרן תוכחה אס‬
‫היתה בשמע בביתו דברי תורה לא הינז נחרב‬
‫אבל בניו עשו משתה בית איש יומו כו׳ וק*ל‬
‫הנותן זמירות בלילה כו' כפירש׳׳י זמירות של‬
‫תורה בפ׳ א״נ חמרינן דדוד נעכש מפני שקרא‬
‫לתורה זמירות שנאמר זמירות היה לי חוקך‬
‫וכו׳ ויש לישב דהכא בלילר‪ v‬קראן זמירות ע״ש‬
‫שנשמעין בה בקול למרחוק כזמירות הללו וק״ל‬
‫עכ״נ ‪.‬‬
 ‫שלמה‬ ‫וע ש‬ ‫תפאו‬
‫הימים יפלו ח״ו במכמוריו של היצ״ה ויהיה‬ ‫נביעו דסכמה דאיהו ו׳ מיניה ואשסחרת יבשה‬
‫נלכדיס בכון שע״ש ולא יכלו להעלות ממצריס‬ ‫ווי לון דנרמין עניוסא וחרבא וביזה והרג‬
‫ח״ו ולכן רמז לו הקב״ה כאשר ישראל יהיה‬ ‫ואבדן בעלמא והאי רוס דאשחלק איהו רוס‬
‫עוסקיס בחכמת הקבלה ויתפלל בכוונת הלב‬ ‫דמשיח כמה דאהמר ואיהו רוח הקודש ואיהו‬
‫ויכוונו בד׳ עולמות הנ״ל ובד' מלוי הוי״ה אז‬‫רוס סכמה ובינה רוס עצה וגבורה דוס דעח‬
‫יתקבלו תפלתם ויהל׳ נושעים מצדתס ולא יפלו‬ ‫ויראת ה׳ כלומר מי שעוסק בחכמת הקבלה‬
‫לנין שע״ש ובהיות כל ארס מברך מאה ברכות‬ ‫באמת ובקדושה ובמהרה יוכל להשיג רוח הקודש‬
‫בכל יוס בכוונת הלב ומייחד את הע״ס אז‬ ‫מסה עליו רוח ה׳ רוח חכמה וביגה ויכול‬
‫שורה עליו שס הרחמים ואפילו מה׳יד בעצמו‬ ‫כל אדם לקשר א״ע לאותו הארס ולקבל ממנו‬
‫יסכים אז למה״ר ‪.‬‬ ‫עצה אין להחגבר על יצרו הרע וז״ש רוס‬
‫וז״ש ויאמר אלקים לישראל במראוס הלילה‬ ‫וגס ללמוד ממנו יראת‬ ‫וגבורה‬ ‫עצה‬
‫רצ״ל המה״ד אומר שיהיה גלות לישראל‬ ‫ה' ‪:‬‬
‫הדומה ללילה ויאמר יעקב מלמד זכוה לישראל‬ ‫וז״ ש ברייתא דאבות וכהגק ממכו עצה ותושי׳‬
‫ואמר מלת יעקב והוא גימ׳ מאה ברכות ושס‬ ‫גס מי שאיכו לומד בחכמה הנפלאה הזאת‬
‫ע׳׳ב וע״ס כלומר פס־ר שהס מברכין בכל יום‬ ‫אין לו הבנה אפילו אין להמפלל לפני הקב״ה‬
‫מאה ברכות ומייחדים את ע״ס ראויס המה‬ ‫ולסין בתפלתו לד' עולמות אבי״ע ובד׳ מלוי‬
‫שיהיה שורה עליהם כשם ע״ב שהוא חקד‬ ‫הוי״ה אשר המה באותן ד' עולמות ולהוריד‬
‫ורחמים ‪ .‬ויאמר הנני רצ״ל אס ככה יעשו גם‬ ‫השפע מן העולס עליון אבל מי שעוסק באותו‬
‫אנכי מסכים לעשות להס חסד ורחמים והנני‬ ‫החכמה הוא מבין כל זה והוא יודע ומכין איך‬
‫נככע מפני מה״ר ונוכל לימז בר״ת וס״ת של‬ ‫להודות ולהלל להקב״ה באמת ובסמים ‪:‬‬
‫אותן שלשה הפסוקים ויאמר אלקים לישראל‬ ‫ואטדיינן בגמרא ברכות דןו ז׳ ע״ב איר יוחנן‬
‫לישראל והשני פסוקים שאחריו גימ' וכל העוסק‬ ‫משוס ר' שמעון ב; יוחאי מיוס שברא‬
‫בחכמת הקבלה הזה יוכל להשפיע לישראל בתפלתו‬ ‫הקב״ה את עולמו לא היה אדס שתודה להקב״ה‬
‫שפע שובה וכן נזכה לחסד !לרחמים אמן‬ ‫שעד שבאתה לאה יהודתו שנאמר הפעם אודה‬
‫נס״ו ‪:‬‬ ‫את ה׳ כו׳ וכתב הרשב״א על זה כי בהיות‬
‫כה עובד את ה׳ שפליס סמעיש האמוכה ותרבה‬
‫הכפירה באמת כמו שנחמר יי יראה כי ^זלת א״י עז״ה מדע דהנה מספרי הקבלה מה שאנו‬
‫מכיונים להשס פא״י ר״ת פותח את‬ ‫יד ואפס עצור ועזוב ואמר אי אלוהימו צור‬
‫שהוא סת״ך בא״ת‬ ‫ססיו בו וכישגבד יד עובדי ה׳ וכולס רואים ‪ TT‬ולהשס סא״ל‬
‫בהצלחהס וכמה שנתגיירו אז תרבה ההודאה ב״ש ס״ת של פותח את ידך והוא גימ׳ צ״א‬
‫להשס ובעת עמוד מלכות בית דוד הבא מיהודא נגד תפארת ב' פעמים צ״א גימ׳ יעקב ונוכל‬
‫וגברה ידס הודו בעמים וכשנולד יהודה שהוא לומר למה שני פעמים צ״א יען בו יש לו ליעקב‬
‫ראש הממלכה והי׳ ידס בעורך אויביו אז באה נמי מדת אברהם שהוא ממתיק דינים מעל‬
‫ההודאה ועד אוחו העת לא היה העילס ראוי ישראל וגס מדתו נמי ממתיק דני ם לק שמי‬
‫להוראה וכ ’ז בזמן משיח הבא מיהודה כו׳ ‪ .‬נימ׳ ב׳יפ צ׳׳א שהוא ב״פ המתקת הדירם‬
‫של יצחק שלא יצא בדינים על ישראל ‪.‬‬ ‫ו ה נ ה יעקב אבינו ע״ה כשראה איך כי מדה‬
‫הדין מתוחה ח״ו על ישראל וישתעבדו וז׳ ש ויאמר אלקיס לישראל במראות הלילה‬
‫כלומר יעקב היה דואג מאוד פן ס״ו‬ ‫במצריש והיה דואג ומתאנח פן ואולי ברבות‬
‫יהיה‬
‫רג‬ ‫שלמה‬
‫על הצדיק פי׳ הצדיק צר־ן לאמר יעקב ר״ת‬
‫ישראל עס קדושים בחשובה כלומר יוכיח את‬
‫העם לעשות תשובה ויאמר הכני כלומר כאשר‬
‫כל אדם אומר הנני מוכן לעשות תשובה אז‬
‫ויאמר אנכי פי׳ הקב״ה אומר אנכי רית אטהר‬
‫נפשות כל ישראל נס ויאמר אנכי האל ר״ת‬
‫כאשר אדם יקדש ויטהר נפשו אפי׳ רק מעט יקדשו‬
‫אותו למעלה הרבה‪ .‬אל תירא מרדה מצרימה‬
‫כלומר הקב״ה אומר אז לישראל אל תירא‬
‫מלעשות ׳מלחמה עם היצ״ה אנכי נימ׳ כסא‬
‫מצרימה נימ׳ שכינה אנכי ארד עמך ר*ת נימ׳‬
‫השם ע״ב כהנ״ל כלומר כשתרצה לעשות מלחמה‬
‫עם סיצ״ה אז השם ע״ב והכסא והשכינה יהי׳‬
‫בעזרץ לסייע לך שתוכל להתגבר עליו ואנכי‬
‫פי׳ עבור התורה שפתח בה באנכי אעלך אבל‬
‫נס עלה כלומר תראה להתאמץ בדבר בכל‬
‫מאמצי כח לבל תעלה לבדך אלא נס עוד תעלה‬
‫עמך וזה תורה ומצות ומעש״ט‪ .‬ויוסף פי׳ כל‬
‫אחד יוסיף לעצמו מצות ומעש״ט‪ .‬ישית ר״ת‬
‫ה׳ שומע תפלת‪ .‬ישראל ידו ר״ת ישלח דברו‬
‫וירפאס על עיניך ר״ת כי ד׳ נותן עיניו על‬
‫ישראל להושיעם נס ישית נימ׳ תשובה ז׳ כלומר‬
‫נזיין ימי שבתא יעשה תשובה‪ .‬ידו הוא יד ו׳‬
‫כלומר בששת ימי המעשה יהפוך אותן י׳׳ד‬
‫פתיס רעים שיהי׳ נמי רק טוב על ני מ׳ מאה‬
‫שיברך מאה ברכוה בכל יוס ויוה עיניך פי׳ זה‬
‫יהיה תיקון על אשר פנמת בעיניך ח״ו ולכן‬
‫‪ 5‬רץ כל אדם לעשות תשונה בימי הבחרות‬
‫כמו שדרשו הכז״ל מפני שיבה תקום הייט בימי‬
‫הבחרות ס ‪ p‬ס לעבדות הבוב״ה גס ידו ע״ה‬
‫נימ׳ השם אהי׳׳ה עיניך נימ׳ האותיות של לי׳ב‬
‫פעמים אלקיס דעובדא דבראשיח ונוכל לרמז‬
‫זאת בהפסוק בר״ת וס״ח של הפסוק נימ׳‬
‫מפני השיבה תקום לה׳ אלקיך ‪:‬‬
‫כבר ב א לימי הז קנ ה הנ קראי ם לילה וי א מר‬
‫וי א ס ר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל‬
‫אביו גישנה וירא אליו ייפול על צואדיו‬
‫ויבך על צואריו עוד ‪:‬‬
‫והנה‬
‫ויג ש‬ ‫תפארת‬
‫י הי ה שורה השם אל קי ס שהוא דין על ישראל‬
‫ב מ ר או ח הלינה היינו בהנלוח ה דו מ ה ללילה‬
‫ו או מ ר י ע ק ב י ע ק ב ב״ פ כלומר ה ק ב׳ ה קר א‬
‫או תו י ע ק ב פ ע ם א חד ו א מ ר לו עו ד ה פ ע ם‬
‫י ע ק ב רצוצו לומר ב שמך י ע ק ב שהוא מו ר ס‬
‫ה מ ת ק ת הדיני ם כהנ״ל תוכל ל ה מ תי ק מ ה ס כל‬
‫ה דיני ם וי א מ ר לו הנני פי׳ ענ ה יעקב ו א מ ר‬
‫הנני מוכן ל ה מ תי ק מ ה ם כל ה דיני ם ‪ .‬וי א מ ר‬
‫אנכי ה אל אצקי אב ‪ 7‬כלומר א מ ר לו ה ק ב״ ה‬
‫מלת ה אל כלו מ ר מן ה׳ כבורות אע שה מל ת‬
‫אל שהוא ח שד וי הי' נ מ ת ק ץ כל הגבורות של‬
‫א ב ץ אנכי א רד ע מ ך מצרימה ואנכי אעלך ‪.‬נ ם‬
‫עלה ר׳׳ת ו ס״ ת ע ם האו תיו ת ו ע״ ה ני מ׳ ד'‬
‫מלוי הויי ה ושלשה שמות ה ר ח מי ם שהם אל‬
‫הוי״ ס א הי ה וסלישר מכילין ד ר ח מי ׳כלומר כאשר‬
‫מתפלל בכוונ ת הלב ומכוין לד׳ מלוי הוי׳׳ה‬
‫שה מ ה כ ל׳ עול מו ת א בי״ ע אז יהיה שורה פלי‬
‫צל ש מו ת ה ר ח מי ם ה ה מ ה ותלישר מכילין ד רח מי‬
‫נ ם ב ר פ ע מי ם מל ת יע קב ע ״ ה ני מ׳ יסיד‬
‫בעול מו מגן ב ע די וכן נזכה כולנו שינן עלינו‬
‫ועל כל ישראל א מן נש״ו ;‬
‫ב א ו ״ א נוכל ל ת י ז ד הנ ה נו ד ע ב היו ת ס״ו שורה‬
‫דינים על ה א ד ם אז מחויב הצדיק‬
‫להוכיח א ת ה ע ם שיסזירו למו טב ב ת שו ב׳ו מ ע ש״ ט‬
‫ו הב א ל ט הר מ שייעין לו א ד ם מקדש א״ ע‬
‫מ ל מ ט ה מ ע ט מקד שין או תי מ ל מ על ה ה רב ה‬
‫והכה י מי הב ח רו ת של א ד ם ה מ ה נקראים ימי ם‬
‫אבל קו ך ימיו של ה א ד ם ה מ ה נקראים לילות‬
‫כי כ מו הלילה שהוא חשך כך ימיו חשכים ה מ ה‬
‫כי לא יוכל לעשות אז ת שיבה יען שאין בו‬
‫עו ד כח אז כ מו בימי הב ח רו ת ‪.‬‬
‫וז״ עי וי א מר אלקים לישראל פי׳ ה ק ב״ ה או מ ר‬
‫כ א שי ח״ו שורה דיני ם לישראל ב מ ר או ת‬
‫הלילה כלומר צריך כל א ד ם ל ד מו ת בעצ מו שר\א‬
‫י ע ק ב פי׳ צריך כל איש ישראל לאמר שהוא עדיין‬
‫ב מ ד ר ג ת י ע ק ב ע ק ב ענוו ה י ר א ת ה' שצריך‬
‫לבא ל מ ד רג ת ע נ ו ה נ ס נו ‪ b‬לומר שזה קאי‬
 ‫שלמה‬ ‫ויגש‬
‫וי א מ ר פרעה חכ יעקב כמה ימי שני ח־יך‬
‫ויאמר יעקב חל פרעה ימי שני מגורי‬
‫שלשיס ומאת שגה מעע ורעיס היו ימי שני‬
‫חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבוחי בימי‬
‫מגוריהם ‪.‬‬
‫ול כ או ר ה קשה הא פרעה לא שאל אוחו רק‬
‫כמה ימי שני חייך ויזיה לו להשיב‬
‫ימי שני רזיי שלשים ומאח שנה ומדוע השיב‬
‫‪-‬לו ימי שיי מגורי וכי פרעה שאל אותו על‬
‫זה וכי אמר לו מגורך ועוד קשה למה אמר‬
‫לו ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי הא גס‬
‫על זה לא שאל אותו פרעה ולמה לו לספר‬
‫לפרעה את כל זאת ‪.‬‬
‫ונוכל לתרן עז״ה דהנה כתוב בחהליס נ׳‬
‫אל אלקיס ד' דבר ויקרא ארן והנה‬
‫לכאורה קשס למה כחוב ג' שמוח בהדדי ויש‬
‫לומר דהנה עיקר תכלית האדס שיהיה בשפלות‬
‫גדול אכן איך יוכל האדס לבא לתכלית השפלות‬
‫אס לא שיהי׳ מקודם בעיני עצמו כגר גארך‬
‫נכריה בעוה״ז ואז יוכל לבא לגדי השפלות ואז‬
‫יזכה להיות צדיק ומנהיג הדור כי צדיק גוזר‬
‫והקב״ה מקיים והנה אבות העולס הי׳ צדיקי‬
‫‪ .‬הדור והמה הי׳ צדיקי יסודי ע‪1‬לס והי' מנהיגי‬
‫העולם יען כי הי' בעיניהם כגר נחשבו אתה‬
‫מוצא באברהם אבינו ע״ה שהיה בסי' גר שאמר‬
‫גר וחושב אנכי עמכם וכחיג עוד וירד‬
‫כלומר להיות‬ ‫אברם מצרימה לגור שס‬
‫שס בחי׳ גר וכתיב בפרשה וירא וישב‬
‫בין קדש ובין שיר ויגר בגרר וקשה כיון שאמר‬
‫וישב בין קדש ובין שור מדוע כתב עוד ויגר‬
‫בגרר ואם בא לומר אח שס העיר כך היל״ל‬
‫וישב בגיר בין קדש ובין שור אלא וודאי מודיע‬
‫לנו הכתוב שישיבתו בגרר היה בסי' גד‬
‫וז״ש ויגר ולא כתב וישב וכן אחה מוצא ביצחק‬
‫שאמר לו הקב״ה גור בארן הזאת ונאמר אחריו‬
‫וישב יצחק בגרר כלומר שהוא לשק גירוס שהיה‬
‫בחי' גר וכן אחה נמי מוצא ביעקב אבינו ע׳׳ה‬
‫שהיה בחי' גר שנאמר וישב יעקב כ איז מגורי‬
‫אייו‬
‫תפארת‬
‫ו הנ ה ידוע כאשר נפרד ‪ 9pv‬מן אייו ואחיו‬
‫לא היה נשלם המרכבה של מעלה ויהי‬
‫כאשר באו ביחד אז היה נשלם המרכבה של‬
‫מעלה וגס אס היה יוסך‪ (.‬ח׳יו נהפסה לאשח‬
‫פועיפר לא היה נחקק על סושן ואיפור כטדע‬
‫ומבואר שלעתיד הללו בוכין והללו בוכין כי‬
‫לצדיקים נדמה להם כהר כו' וכתיב נדוליס צדיקיס‬
‫במיתתן יותר מבחייהס והנה נפילת אפיס צרין‬
‫לה־וח במס״נ לפני הקב״ס והנה יוקף הצדיק‬
‫כאשר יצא לקראת אביו היה קושר בזה אח‬
‫המרכבה העליונה והיה אז במוחין דגדלוח‬
‫והיה לו עליה והיה רואה איך שהיצ״ה מן אשת‬
‫פועיפר נדמה לו כהר והיה בוכה כהנ״ל אכן‬
‫שמר בזה שראה איך שיהיה נחקק על החושן‬
‫ואפוד והיה מודה ומשבח להקב״ה מל זה והיה‬
‫נפילת אפים במקירח נפש ואז סיה רואה‬
‫הכל כסנ״ל גדוליס צדיקים וכו' כי מם ’נ באמת‬
‫הוא בחי' מיתה ‪:‬‬
‫וז"פ ויאסר יוםף מרכבתו כלומר היה קושר‬
‫המרכבה של מעלה ויעל פי׳ שהיה לו‬
‫עליה לקראת ישיאל אביו רצ״ל במה שיצא‬
‫המרכב'‬ ‫בזה‬ ‫לקראת אביו והיה נשלס‬
‫העליונה * נושנה גימ׳ חושן על צואריו גימ׳‬
‫אפוד והשס הוי״ה עס האותיות והשס אהי״ה‬
‫מס האותיות והשס אל ו ד מלוי הוי״ה פס‬
‫הד׳ כוללים וז״ש וירא אליו ויפול כלומר היה‬
‫לו כפילת אפיס ולזה נראה אליו הקב״ה ‪ .‬על‬
‫צואריו כלומר ראה כל השמות הקדושים‬
‫של רחמים ושיהיה נחקק על סושן ואפוד ויבך‬
‫על שראה אח היצ׳ה נדמה לו כהר והיה צריך‬
‫להחנבר עליו כהנ״ל הללו בוכין כו׳ ועבור כל‬
‫זה זכה למלוכה ולפרנס את ישראל ונוכל לרמז‬
‫נמי בר״ס וס״ח של הפסוק עס האותיות נימ'‬
‫מסר נפשו בנפילת אפיס גס גימ׳ הוי״ה בכפל‬
‫וד' מלוי הוי״ה ובאסוריס ובאחורי' של מלוי וי״ג‬
‫מכילין דרחמי והשס אל כלומר שהיה שורה‬
‫עליו כל שמוח הרחמים ותליסר מכילין‬
‫דרחמי ;‬
‫יזי ■‬
‫^‪‘1‬‬ ‫שלמה‬
‫עדיין למדרגה זו ג ס נודע לכל שזה אשר צריך‬
‫האדם ‪-‬להיות גר בעוה״ז הוא מפני אותן ק״ל שניס‬
‫כל אדם הראשון שפירוש מאשתו והשריש מחשבה‬
‫רעה בכל האדם ולכן צריך כל אדס מישראל להיות‬
‫כגר בעוה״ז לתקן את המחשבה זו וזה שאמר‬
‫יעקב לפרעה ימי שני מגורי פי׳ כל הימיס והשנים‬
‫שלי שאני חי בעוה״ז צריך להיות בחי' גר ומפני‬
‫מה ומפרש ואמר שלשים ומאת שנה כלומר ע ט ר‬
‫אותן ק״ל שנים מאדס הראשון כהנ״ל ‪.‬‬
‫ועתה אחינו גני ישראל נתאמץ בדבר ליקח מוסר‬
‫השכל איך כי יעקב אע״ה מעה קטנותו‬
‫עד זקנותו היה עובד את הטב״ה באמת ובלב‬
‫שלם כל היום וכל הלילה ו עכ"ז‪.‬היטנח שבי ס בעיניו‬
‫כאין וכאלו לא עשה כלום עדיץ בעטרתו יה״ש‬
‫א נן מה נאסר ומה נדבר ומה נצטדק נחפשה דרכינו‬
‫ונחקורה ונשובה אל ה׳ כי ימינו פשוטה לקבל‬
‫שביס ואז נהיה נושעים בכל מיני ישיעות ונוכל לרמז‬
‫ב ה פ ט ק ר״ת וס״ת בל אלו שני הפסוקים גימ׳וכ ה‬
‫מחויב האדם בכל יום ויום לומר מהי יניע מעשי‬
‫למעשה אבותי ויעשה את עצמו כגר בעולם הזה‬
‫ובהיות האדם בזה המדרגה אז נעשה לו מן הצרה‬
‫רצה מתחלה ועד סוף ונרצה לו לכפר עליו על‬
‫עונותיו ונוכל גס זה לרמז בהפסוק ויאמר יעקב‬
‫אל פרעה ר״ת וס״ת גיס׳ שבא למדרגה זאת‬
‫הוא יוכל להפוך מן צרה לרצה מתחלתו ועד סופו‬
‫וכן נזכה לישועת ה' ולעשות השונה שלימה מעתה‬
‫ועד עולס אמן נס״ו ;‬
‫ויכלכל יוסף אה אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו‬
‫לחם לפי הטף ‪.‬‬
‫והנה לכאורה קשה כיון שכתוב את אביו ואת‬
‫אחיו מדוע כתב עוד הפעס ואת כל בית‬
‫אביו ויותר היה ראוי לכתוב ויכלכל יוסף אה אביו‬
‫ואת כל ביתו והרי הכל בכלל ‪.‬‬
‫ובטרם כל נתרץ הפסוק נס׳ וירא וה׳ פקד את‬
‫שרה כאשר אמר ויעש ד׳ לשרה כאשר‬
‫דיבר ‪.‬‬
‫וקשה על כפל הלשון והנה רש׳׳י ז״ל פי׳ כאשר‬
‫אמד‬
‫דגש‬ ‫תפארת‬
‫אביו רצ״ל כמו כאביו היה בחי׳ גר כן גס הוא‬
‫היה >חי׳ גר וזהו מיורי הוא לשון ג־רוה ‪.‬‬
‫וז״ש הכהוב אל אלקיס ה׳ זהו אבות הקדושים‬
‫דהנה אברהס איל״ה הוא היה בחי' אל שהוא‬
‫חסד‪ .‬יצחק היה בחי׳ חלקים שהוא דין בחי' גבורה‬
‫יעקב היה בחי׳ הסארה מרכבה להוי״ה דיבר הוא‬
‫לשון מנהיג כלומר המה היה מנהיגי העולם ומשרש‬
‫משני מה זנו להיוח מנהיגי עולס ואמר ויקרא‬
‫ארץ מלח ויקרא הוא לשון יוקר וחשיטה כלומר‬
‫יוקר וחשוב הוא אצל הקב׳׳ה מי שהוא בעיני עצמו‬
‫בחי׳ ארץ בגיניווה וששלוח ועטר שהיה בחי׳ גר‬
‫בעניווח לכן ז ט להיוה מנהיגי ארץ וזה שאמר‬
‫אטה‬ ‫עוד כס ממזרח כמש עד מטאו כלומר‬
‫העולס המה ממזרח שמש עד מבואו יען כי תקנו‬
‫התשלוח שהס ממזרח כמש עד מ ט או שחרית ט א‬
‫ממזרח שמש וערבית ט א אחר שקיעה החמה וז׳׳ש‬
‫במקדש מלך ס׳ בראכית דף ש׳׳ן בצלותא דשחריה‬
‫סלקא בשמא דאקרי אל בצלוהא דמנחה סלקא בשמא‬
‫דאקרי אלקיס בצלוהא דערביה סלקא בשמא דאקרי‬
‫הוי*ה ורזא דמלה אל אלקיס ה' דיבר ויקרא ארץ עכ״ל‪.‬‬
‫ו ה נ ה כל אדם צריך לומר מתי יגיע מעשי למעשי‬
‫אבותי כנודע וכל מה שאדס עושה יותר‬
‫מעש״ע צריך לחשוב בלבט איך כי עדיין לא עשה‬
‫כלום בעטדתו ית״ש והנה נודע כי אוהו יום שאדס‬
‫עובד את הטב״ה זה היום נחשב לבחי׳ חי אבל‬
‫אוהו יום שאינו עושה עטדחו יה״ש ח״ו נחשב ליוס‬
‫מת כמו מת שאינו עושה מאומה בעבדוח ה טב״ה‪.‬‬
‫וז״ ש ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני‬
‫טי ך כלומר כמה ימים יש לן שיהיה נחשבים‬
‫לימיס חיים כהנ״ל ויאמר יעקב אל פרעה ימי‬
‫שני מגורי שלשים ומאת שנה ‪ .‬פי׳ אמת הוא שהייתי‬
‫בחי׳ גר בעוה׳׳ז אבל מעט ורעים ט א ימי שני‬
‫חיי כלימר אותן הימים שהי׳ בחי׳ חי מעטיס המה‬
‫ורעיס פי׳ אפילו אותן הימים שעשיתי מעם מעש״ט‬
‫נמי רעים המה לפ״ד יען כי לא עשיתי כהוגן גס‬
‫המעש״ט ולא השיגו אה שני ימי חיי א ט הי כלומר‬
‫לא הגיעו מעשי למעשה אבוהי בימי מגוריהם רצ״ל‬
‫כמו שהמה הי׳ בחי׳ נר באמת אבל אני לא זכיתי‬
 ‫שלמה‬ ‫ויג ש‬
‫ר״ת אהי״ה כלומר אפילו בעת בוער היצ״ה‬
‫בלב האדם כאש לעשות עבירה ח״ו ועבור זה‬
‫שורה עליו דינים חי׳ו הבאים ממדת אלקיס‬
‫אכן כאשר מקיים את התורה כנזכר לעיל‬
‫אז שורה עליו השס אהי׳׳ה שהוא רחמים ‪.‬‬
‫ויעש ה׳ לשרה כאשר דבר ר״ת וילכד כלומר אפי׳‬
‫כשאדם אחד נלכד באיזה צרה ח״ו אבל בהיות‬
‫האדם כזה הנ״ל ומתפלל בעדו להקנ״ה אז‬
‫ממשיך עליו רחמים להסיר חרון אף ה׳‬
‫מעליו ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נתרן הפסוק בעוב עעס ודעת דהנה‬
‫אמרו ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים‬
‫גס 'ישראל עושין רצונו של מקום נותנין‬
‫כח בהפמליח של מעלה ולאדם הזה נמי‬
‫י שכח להמתיק הדינים מכלל ישראל ולהשרות‬
‫שכינת הקב״ה בקרב ישראל ולהשפיע עליהם‬
‫כל עוב מן כל שמוה הרחמים ‪.‬‬
‫וז״פ ויכלכל יוסף חת אביו פי׳ מי שמוסיף‬
‫לעצמו תמיד מצות ומעש׳׳ע והוא מכלכל‬
‫את אביו היינו אביו שבשמים כביכול וכהנ״ל‬
‫ישראל מפרנסין כו׳ ואת אחיו כלומר אז יש‬
‫לו כח לפרנס ולכלכל גס את אחיו היינו כל‬
‫ישראל אחיו ואת כל בית אביו רצ״ל גס‬
‫הפמליא של מעלה שנקראים בית של אביו‬
‫שבשמים וכהנ׳׳ל ישראל עושין רצש״מ כו׳ ‪.‬‬
‫לחם כלומר להשפיע לכל ישראל לחס וזה פרנסה‬
‫גס הוא אותיות מחל שהקב״ה ימחל עונותיהם‬
‫של ישראל בעבורו ‪ .‬לפי גימ׳ ק״כ צירופי‬
‫אלרךם כלומר יוכל להמתיק הדיני׳ של אותן ק*כ‬
‫צירופי אלקים העף ר״ת ה׳ פעמים ע׳ והוא‬
‫גימ׳ מ״ה הוי׳׳ה במלוי אלפין כלומר שימשוך‬
‫רחמי׳ מן הוי׳׳ה גס ע׳ הוא מספר קען של‬
‫אמת והנה ה׳ פממיס אמת גימ״ הוי׳׳ה‬
‫באחורים ובהכאה ובכפל וגמפר הקדמי זד׳‬
‫מלוי הוי׳׳ה באחוריס ובאחורים של מלוי והשם‬
‫אהי׳׳ה באחורים ובהכאה ובכפל ובמספר הקדמי‬
‫וסשס אל במילוי ובמספר הקדמי כלומר‬
‫להמשיך רחמים מן איתן שמות הרחמי׳ גם‬
‫אמת‬
‫תפארת‬
‫אמר בהריון כאשר דיבר בלידה וקשה לסירושו‬
‫היל״ל רק בלידה ואני בעצמי יודע שבוודאי‬
‫•היה הריון קודם הלידה‪ .‬ועוד הנני אוהין(‬
‫להקשית למה בתרלה שקד ואח״ה ויעש ועוד‬
‫יותר יש להפליא למה כתב ב' סעמיס שרה‬
‫והיה די בפעם אחד וכך היל״ל וה׳ פקד את‬
‫שרה כאשר דבר ‪:‬‬
‫ונתד^ן* בזה האופן דהנה בהיות האדם זוכר‬
‫א״ע בהקב״ה בכלעת ולומד את התורה‬
‫לקיים אותם אז כל מה שהאדם הזה אומר‬
‫להקב״ה ומבקש ממנו הוא ית״ש מקיים את‬
‫דבורו עוד ערם יקרא כמ״ש והיה ערם יקראו‬
‫ואני אענה וגם כל מה שמבקש בעד אחרים‬
‫הוא ית׳ ממלא רצונו כדבר שנאמר ותגזר‬
‫אומר ויקם לך אכן האדם שמקשר א״ע להצדיק‬
‫אמיתי העיקר הוא שיקבל ממנו מוסר השכל‬
‫לעבודתו ית״ש אבל לא כמו אותן האנשים‬
‫הרוצים שיהי׳ הכל בשלימות אצלם שיהי׳ המלבוש‬
‫תפור כרצונו דייקא בכל הדקדוקים והפרעים‬
‫ורוצה שיהי׳ לו כמה מלבושים שונים המוכרחים‬
‫לו לסי דעתו כי זה המלביש צריך לו בבוקר‬
‫כשקם ממעתו וזה צריך לו בעת יציאתו לשוק‬
‫וזה בצהרים אבל מלביש לתוך הקבר אינו חושב‬
‫כלל להכין לו מלבושי של מצות ומעש״ע שיהי׳‬
‫לו במה לבא לפני הקב״ה בעת שיתן דין וחשבון‬
‫לפני הקב״ה ;‬
‫וז״ש וד׳ פקד כלומר כאשר האדם פוקד‬
‫וזוכר א׳ע בה׳ תמיד את כלומר שלומד‬
‫התורה שהוא מן א׳ עד ת׳‪ .‬שרה ר״ת רק‬
‫שמקיים התורה רצ״ל שלומד כל התורה ומקיים‬
‫אותה כאשר אמר פי׳ כאשר אמר הקב״ה לקיים‬
‫את התורה וזה שפירש׳׳י כאשר אמר בהריון כמו‬
‫סיום הרת עולם אז ויעש ה׳ לשרה ר״ת‬
‫כאשר‬ ‫רחמים‬ ‫לאותן האנשים שצריכים‬
‫דבר כלומר כל מה שאותו אדם מידבר‬
‫ומבעיח לאנשים אחרים שצריכים רחמים‬
‫עזשה הקב״ה וממלא רצונו גס וה׳ פקד ר״ת‬
‫בימ׳ אלקים את שרה ר״ת אש כאשר אמר‬
‫רד‪.‬‬ ‫שלמה‬
‫ביום ‪:‬‬
‫שכינרז ה׳ בקרב ישראל כהנ׳ל גם ויכלכל יוסף‬
‫ל מ ה נמות לפיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה‬
‫אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו‬
‫ואדמתינו פבדים לפרפה‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה יש להקשות פל מלת לפיניך‬
‫שהוא אך למותר גם קשה שאמרו גם‬
‫אנחנו הא זה בכלל למה נמות ופוד יותר יש‬
‫להפליא מה שאמרו ונהיה אנחנו ואדמתינו‬
‫פבדים לפרפס ו ט האדמה יוכל להיות‬
‫פבד ‪.‬‬
‫ונ ת ר ץ פז״ה דהנה כתיב בפ׳ מקץ ויאמר‬
‫פרפה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר‬
‫יאמר לכם תפשו ופירש״י לפי שהיה 'וסף‬
‫אומר להם שימולו וכשבאו אצל פרפה ואמרו‬
‫לו כך הוא אומר לנו אמר להם ולמה לא‬
‫צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרפב באים‬
‫אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה אמר להם‬
‫א"כ כל אשר יאמר לכם תפשו הרי גזר פל‬
‫התבואה והרקיבה מה אס יגזור פלינו ונמות‬
‫והנה יוסף הצדיק זכה לכל זה פבור שלא‬
‫פגם בריתו במה שלא רצה להסתכל בפיניו‬
‫ביפיה של אשת פושיפר ופבור זה זכה לברכת‬
‫פלי פין וזכא למלכא‪.‬‬
‫וז׳ ש למה נמות לפיניך רצ״ל פבור שקדשת‬
‫אותך ואת הפינים שלך פבור זה יש לך‬
‫כח לפשות הכל וגזרת סל התבואה שירקבס‬
‫גס אנחנו פי׳ גם אנחנו סי׳ גם אנו צברנו‬
‫בר גם אדמתנו פי׳ גס יש לנו אדמה אבל‬
‫אתה בכוחך גזרת פל כל זה ולכן אין לנו מה‬
‫לאכול ובהיות כן פתס אנו מבקשים ממך‬
‫קנס אותנו ואת אדמתינו בלחם פי׳ ואז יהי׳‬
‫לנו לחם לאכול כאשר אתה תקנה אותנו ואת‬
‫אדמתינו כלומר ואדמתינו יהי׳ נקרא פל שמך‬
‫אז יגדל התבואה וז״ש ונהיה אנחנו ואדמתנו‬
‫פבדים לפרפה ואז ורתן זרפ רצ׳׳ל אנחנו‬
‫נפבוד את אדמתינו רק שיהי׳ תחת יד פרפה‬
‫ואז יהי׳ הזרס כי יהי׳ נקרא פל שמך ואז‬
‫ונחיה‬
‫ויגש‬ ‫תפארת‬
‫אמרז נימי שכינה אל הוי״ה כלומר שיהיה משרה‬
‫ארז אביו ר״רז גימ׳ חי כלומר שכלכל ומפרנם‬
‫כביכול לאביו שבשמים שהוא חי וקיים והנה‬
‫רית וס״ת של הפסוק גימ' והיה שרם יקראו‬
‫ואני אפנה ופוד הם מדברים ואני אשמע‬
‫יאמר אלקיך וכן נזכה שימלא לנו ד' כל‬
‫משאלות לבנו לשובה אמן ;‬
‫ול חם אין בכל הארץ כי כבד הרפב מאוד‬
‫ותלה ארץ מצרים וארץ כנפן מפני‬
‫הרפב ‪.‬‬
‫ו ק ש ה פל יתרון הלשון כי מיה די שיאמר‬
‫והרפב כבד מאוד וממלא יובן ד לחם‬
‫אין בארץ‪.‬‬
‫ו אפ ש ר לתרץ פז״ה דהנה חייב האדם לברך‬
‫מאס ברכות בכל יום בכוונת הלב‬
‫וללמוד תורה לשמה ולהיות צדיק בארץ ואז‬
‫יוכל להמתיק את הדינים של ש״ך ופ״ר‪.‬‬
‫כ ע״ ש בפ' וירא ויקח חמאה וחלב נוכל לומר‬
‫חמאה וחלב ר״ת חייב אדם לברך מאה‬
‫ברכות ובלתי חסרון הכוונה ויקח לשון לימוד‬
‫כלומר מחויב האדם ללמוד א״פ דפת כדי‬
‫שידפ איך לברך מאה ברכוש בכוונת הלב‪.‬‬
‫ובן הבקר כלומר צריך שיבקר מפשיו ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק בשוב שפס ולחם אין‬
‫בכל הארץ והנה לחם זהו השורה כלומר‬
‫כאשר אין תורה בארץ שאין מי ללמוד אותה‬
‫באמת אז כבד הרפב בארץ ח״ו אבל בהיות‬
‫האדם צדיק בארץ ומחזיר ישראל למושב אז‬
‫הוא ממתיק מהס כל הדינים ופותח לסם‬
‫שפרי רחמים וזה כבד גימ' הוי״ה הרפב גימ׳‬
‫פזר מאוד אותיות אדם ותלה ארץ ר״ת‪.‬‬
‫ופיקר תכלית הבריאה רק להיות אדם צדיק‬
‫מצרים וארץ כנפן גימ' יכול לבשל הש״ך והפ׳ר‬
‫דינים‪ .‬דהנה הצדיק בפשותו את האדם לבפל‬
‫תשובה אז נפשה כלי ראויה להתקבל והנה‬
‫ר״ת וס״ת של הפסוק גימ׳ במאה ברכות‬
‫כו‬ ‫תפארת שלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫ויג ש‬
‫ומאת‬ ‫וארבטיס‬ ‫סיל״ל ושני חייו שבט‬
‫שנים ;‬
‫ונפר ש פז״ה ותחלה נבאר הפסוק בפ׳ וירא‬
‫ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב‬
‫בטיניך שב ולשרה אמר הנה נתתי אלך כסך‬
‫לאחיך סנה הוא לך כסות פיניס‪.‬‬
‫ו ק ש ה למה אמר פוד הפעס אבימלך הא‬
‫מתחלה כתב ויקח אבימלך צאן ובקר כו׳‬
‫והיה די שיאמר וישב לו את שרה אשתו‬
‫ויאמר לו הנה ארצי לפניך כו׳ וטוד יותר יש‬
‫להפליא מה שאמר לשרה הנה נתתי אלך כסך‬
‫לאחיך וקשה היכן מצינו מרומז בהתורה שנתן‬
‫לו אלך כסך הא קרא אמר רק צאן ובקר‬
‫וטבדיס ושפחות וחלו היה נותן לו גס אלך‬
‫כסך היה הכתוב בוודאי נמי מגלה זאת‬
‫ומפני מס לא הוזכר זאת בסתורה שנתן לו אלך‬
‫כסך ‪:‬‬
‫ונוכל לתרן זאת פפ״י דרכי המוסר דהנה‬
‫אבימלך זה הקב׳׳ה אבי מלך רצ״ל אבי‬
‫שבשמיס ומלכו של פולס ונודט שהקב׳׳ה נתן‬
‫את הבחירה ביד אדס כמ״ש ובחרת בחיים‬
‫ונודט וגס כתבתי מזה כמה פפמיס שסיצ״ה‬
‫לפטמיס מפתה טל לב האדם לפשות מצוה‬
‫ויהיה טוב לו אבל באמת סופו יהיה‬
‫בפבירה לכן אס האדס שומט לפצתו ח׳׳ו ופושה‬
‫המצוס שלו אז אח״כ צריך נמי לפשות תשובה‬
‫פל זה המצוה יפן כי פבירה סוא כי היצ׳׳ה‬
‫אין דרכו לפתות לב האדס לפשות מצוס שיהי׳‬
‫באמת מצוה והנה הצדיק יוכל להש^ט כל טוב‬
‫לישראל אך באופן שיתפורר לבות בני אדם‬
‫לקנות תאות פבדות הבוב״ה ולקדש את שבפה‬
‫ימי שבתא בתורה ובתפלה ולברך מאה ברכות‬
‫בכל יוס ויוס בכונח הלב ‪.‬‬
‫וז׳ם ויאמר אבימלך פי׳ הקב״ה אומר לאדס‬
‫הנס ארצי לפניך כלומר הארציות של‬
‫היצ״ס סוא לפניך כלומר הבחירה הוא חפשית‬
‫בידיך אס לשמוט אל היצ״ה אס לאו בטוב‬
‫בטיניך שב פי׳ אפי׳ שיפתה היצ״ה פל לבך‬
‫לפשות‬
‫תפארת‬
‫ונחיה ולא נמות ‪.‬‬
‫ו הי ה בתבואות ונתתם חמישית לסרפה ו א ת פ‬
‫הידות יהי׳ לכס ל(רפ השדה כו'‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה יש להקשות מהו הלשון והיה‬
‫בתבואת והיל׳׳ל ומן התבואת תתנו חמישית‬
‫לפרפר‪. .‬‬
‫ונ ת ר ץ ב!ה האופן פפ׳׳י דרכי המוסר דהנה‬
‫הכתוב מרמז לנו כאן שמחויב האדס‬
‫ליתן חומש לפנייס הצריכיס לבקש פת‬
‫לאכול ‪.‬‬
‫וז״ ש והיה בתבואת מלת והיה הוא לשון‬
‫שמחה כנודפ רצ״ל שמחה יהי׳ לנו‬
‫בתבואת כלומר שיגדלו הרבה תבואת ואימתי‬
‫יהיה זאת ואמר הפסוק ונתתם חמישית פי׳‬
‫כאשר תתנו חומש לפרפה ד ת פנייס סמבקשיס‬
‫רק פת לאכול תתנו להס החומש וארבפ‬
‫הידות יהי׳ לכס לזרפ וכו׳ גס לפרפה גימ׳‬
‫שפס כלומר אז יהי׳ לכס פתחון פה לבקש גס‬
‫כל טוב מן הקב׳׳ס כאשר תתנו מומש לפנייס‬
‫ואז תוכלו להמתיק הדיניס מכלל ישראל פס כ׳׳ב‬
‫אותיות התורס גם בתבואת ונתתס חמישית ד ת‬
‫גימ׳כ״ב אותיות התורה גס והיו בתבואת ונתתס‬
‫חמישית לפרפה וארבפ הידות יהי׳ לכס לזרפ השדה‬
‫ולאכלכס ס׳׳ת גימ׳ וזה כ״ב אותיות כתורה‬
‫כלומר פס כ׳ב אותיות התורס תמתיקו את כל‬
‫הדיניס מישראל ולהשפיט פליהס כל טוב וסנה‬
‫ר״ת וס׳ת של הפסוק גימ׳ ולכן חייב כל אדס‬
‫לפרנס האביונים אכן בל יבזבזו יותר מן‬
‫החומש ‪ .‬וכן נזכה לכל טוב סלה א ק נס׳^ ‪:‬‬
‫ויחי‬
‫ו י ח י יפקב בארן מצרים שבט פשרה שנה‬
‫ויהי ימי יטקכ שני חייו שבט שניס‬
‫וארבטיס ומאת שנה‪.‬‬
‫ונ ק שינן פל אריכת הלשון כי אס בא הכתוב‬
‫רק לספר כמה שנים שהיה יפקב חי‬
‫הר‬ ‫שלמה‬
‫פי׳ שהיה מברך מאה ברכות בכל יום בכונת‬
‫הלב שנס ד ת למפרע השיג נון שערים שנים‬
‫ר״ת שבשביל ה׳ מסר נפשו גם הוא ר״ת‬
‫שתיקן ימי נעוריו מאהבה גם שבע שנים‬
‫וארבעים ר״ת מתפלל רק עבור ישראל והתעורר‬
‫בלבם אמונת עבדות ה׳ מאהבה שישיגו נון‬
‫שערי בינה גס שני חייו שבע ר״ת שבאותן‬
‫ימים שעושה עבודת ד' באמת ובאהבה נקראי׳‬
‫ימי חיים גס שבע שנים מלת שנים ר״ת שלא‬
‫יעשה מצות נחש והנס נחש זה היצ׳׳ה כלומר‬
‫שלא ישמע לסיצ״ה בעת שמפתה לבו לעשות מצוה‬
‫מלת שבע ר״ת שסוא בוודאי עבירה וארבעים‬
‫ר״ת ואם עשה ירבה בתשובת אמת רק מאהבה‬
‫ר״ת שהתשובה תפלה וצדקה‬ ‫ומאה שנס‬
‫מעבירין את הגזרת נחש כלומר אותה הגזרה‬
‫שנגזר עליו עבור הנחש הוא היצ׳׳ה מעבירין‬
‫ממנו בעת עשותו תשובה מאהבס גם שנים‬
‫וארבעים ומאת שנה ר׳ת ואס מלמד תורת ד׳‬
‫באותה מדרגה שיתגבר עליו אז יטהר את‬
‫וימשוך שפע‬ ‫נון הבינה‬ ‫נשמתו משיג‬
‫רבה ;‬
‫ושפחות דסנה מלת אלף הוא בקר כמ״ש שגר‬
‫ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה‬ ‫כו‪/‬‬
‫כתיב יעקב ויחי‬ ‫מדוע בתחלת הפסוק‬
‫יעקב ויהי ימי יעקב וכאן כתיב ישראל סיל׳׳ל‬
‫גם כאן ויקרבו ימי יעקב ‪:‬‬
‫ו ב ט ר ם כל נתרן הפסוק בפ׳ חיי ועתה אם‬
‫י שכס עושים חסד ואמת את אדוני‬
‫הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או‬
‫על שמאל‪,‬‬
‫ו ק ש ה על שינוי הלשון אם ישכם עושים ומדוע‬
‫לא אמר פשוט ועתה אם תעשו לי מסד‬
‫ואמת ועוד יותר יש להפליא על כפל הלשון‬
‫הגידו לי ואם צא הגידו לי וכך היל״ל ועתה‬
‫הגידו לי אם תעשו חסד ואמת את אדוני‬
‫וגם קשה מה שאמר להם ואפנה על ימין או‬
‫על שמאל למה היה לו לספר להם מה שבדעתו‬
‫לעשות‬
‫ד חי‬ ‫תפארת‬
‫לעשות כדברים סאלה שר»וח טוב בעיניך‬
‫שידמה לבך שהוא מצוה ותעשה כדברים האלה‬
‫אז תצטרך לעשות תשובה על זה יען שהוא‬
‫בוודאי עבירה וזהו מלת שב הוא לשון תשובה‬
‫גם כוונה במלת שב שתמי׳ שב ואל תעשה‬
‫את המצוה של היצ״ה כי סוסו יהי' בעבירה‬
‫כהנ׳׳ל ■ולשרה אמר מלם ולשרה ר״ת האנשים‬
‫שמבקשין להמשיך ולהשפיע רחמים‪ .‬אמר הקב״ה‬
‫סנה נתתי אלף ר׳ת אשמע לאמרי פיך‪ .‬כסף‬
‫לאחיך מלת כסף הוא לשון תאוה רצ״ל שתכניס‬
‫תאוה לאחיך ישראל לעבדות הבוג״ה הנה הוא‬
‫לך כסות עינים כלומר אתה מחויב בדבר‬
‫לעשות להם כסות עינים לבל יסתכלו בעבירה‬
‫ח״ו ראיית אסורין ואז תוכל להמשיך ולהשפיע‬
‫עליהם רחמים גם כסף גימ׳ האותיות של ל״ב‬
‫פעמים אלקים דעובדא דבראשית כלומר תוכל‬
‫להמתיק אותן סדינים גס אלף כסף ר״ת גימ'‬
‫השם אהי״ה ס׳ת נמי גימ׳ האותיות של ל״ב‬
‫פ׳ אלקים הנ׳׳ל כלומר פס השם אהי' תוכל‬
‫להמתיק אותן הדינים גם נוכל לומר שרמז‬
‫כאן לשרה מה שנתן לאברהם צאן ובקר ועבדים‬
‫אלפיך בסף גימ׳ ר״ת של צאן עבדים והנה‬
‫שפחות נכלל במלת עבדים ‪.‬‬
‫ד ע ת ה נשובה נא לתרץ הפסוק בטוב טעם‬
‫ודעת ויהי ימי יעקב כל דהי הוא לשון‬
‫צער כנודע כלומר כל ימיו היה בצער יפן כי‬
‫מורא עלה על ראשו פן ואולי לא עשה עדיין‬
‫עבדות הבוב״ה כראוי אכן הכתוב מעיד עליו‬
‫שני חייו כלומר כל השנים שלו היה בחי׳ חי‬
‫ניצ״ל שעבד עבודתו ית״ש כראוי ונכון כי באותן‬
‫הימים שאין אדם עובד להקב׳׳ה המה נקראים‬
‫בחי׳ מת רח״ל אבל אותן הימים שעושה‬
‫עבדות הבוב׳׳ה המה נקראים בחי׳ חי ואמר‬
‫עוד הכתוב שבע כלומר שיתקן את שבע‬
‫ימי שבתא כראוי וארבעים כלומר שבא לכלל‬
‫פינה כמי׳ש בן ארבעים לבינה גם הוא ר״ת‬
‫דכל יום עבד את בוראו רק מאהבה ‪ .‬ומאת‬
 ‫שלטה‬ ‫וי חי‬ ‫תפארת‬
‫כמו וכאשר יענו אותו ‪ .‬מלת לבן ר״ת ל׳׳ב‬ ‫לעשות ושלשה אלס נסלאו ממנו ‪:‬‬
‫ו א ב ר ך את ה׳ אשר הנחני בדרך אמת לתרן נתיבות כלומר כל אדס צריך לענות א״ע ולחבר‬
‫כל ןאת עפ״י מוסר השכל דהנה כתבתי את כ׳׳ב אותיות התורה עס ע״ס שסס ל״ב‬
‫מן ה כמה סעמיס אשר כל אדס צריך לדמות נפ״ה ובתואל ר״ת למפרע לעבוד אותו וללמוד‬
‫בדעתו שהוא קרוב ליוס מותו ואז יוכל לעשות תורה באהבה ויראה ‪ .‬ויאמרו מס׳ יצא הדבר‬
‫מצות ומעש״ס ועיקר שידבק א״ע בת״ח והמה כלומר אותן האנשיס הבאיס לחסות תחת כנפי‬
‫יתעוררו לבבו להסתכל שיצסרך ליתן דין וחשבון הצדיק צריכיס לחמר להצדיק מה׳ יצא הדבר‬
‫לפני מקב״ה בבוא חליפתו ולק צריך כל אדס שנתקשר אליך לא נוכל דבר אליך פי׳ כאשר‬
‫להתאמץ בדבר בכל יוס להשיג נון שע״ב ובזה נהיה בחי' לא בעניוות אז נוכל דבר אליך מלת‬
‫עושה חסד עס הקב״ה כביכול יען כי אז נעשה דבר הוא לשון מנהיג פי' אז נוכל להנהיג‬
‫כלי ראויה להתקבל וישפיע עליו הקב״ה חסד אליך ולהתקשר בך ‪ .‬רע או סוב כלומר בין‬
‫ורחמים וזהו חסד של הקב״ה יען כי הוא ית׳ במה שרצונינו להשליך את הרע של היצ״ה והן‬
‫ברא את העולס רק להיסב לבריותיו כי חפץ במה שרצונינו לילך אחר היצ״ס ואז נדע כי‬
‫חסד הוא ואס לא יוכל האדס לעבוד את‪ .‬אמת צדיק הוא ה' וזה מלת יצא ר״ת צדיק‬
‫אתה ה׳ ‪.‬‬ ‫הקב״ה לשמה רז הוא מוכרח לעבוד אותו ית׳‬
‫‪.‬בתחלה שלא לשמה ולזה יניח אותו היצ״ה ו ע ת ה נשובה ונחקורה לתרץ הפסוק בסוב סעס‬
‫ודעת ויקרבו ימי ישראל למות כלומר‬ ‫לעשות אבל תיכף אחר זה יעשה הכל לשמה‬
‫כי מתוך שלא לשמה נ א לשמה ואז יזכה כל איש ישראל צריך לדמות בדעתו אשר קרבו‬
‫לנחול ש״י עולמות וצריך האדס לקדש את לי ימי המיתה ועדיין לא עשה כלוס בעבודתו‬
‫תתאה כדי שיוכל לקשר אותו לאותו לי עלאה ית״ש וזכו ויקרבו ימי ישראל ר״ת גימ׳ הוי״ה‬
‫כאשר כתבתי מזה באריכות בס׳ וירא עיין רצ״ל צריך לזכור א״ע בהקב׳׳ה ‪ .‬ויקרא לבנו‬
‫ליוסך ויקרא הוא לשון יוקר לבנו ר״ת ויחבר‬ ‫שס ‪:‬‬
‫וז״ש ועתה אין ועמה אלא תשובה אס ישכס ל׳ב נתיבות ליוסך הוא לשון הוספה כלומר‬
‫פי׳ אס תרצו שיהיה לכס ש׳׳י עולמות אז צריך לראות שיהיה יוקר אצלו כל שעה‬
‫וזהו ישכס גס ישכס גימ׳ ש״י נון שע״ב ע׳ס להתאמץ בדבר להוסיף לעצמו מצות ומעש״ס‬
‫כלומר שתשיגו נון שע״ב ותחברו את הע׳ס ויחבר ל״ב נפ״ה ‪ .‬ויאמר לו סי׳ אז צריך האדם‬
‫עושיס חסד ואמת עס אדוני פי׳ אס תרצו לומר לו היינו להקב״ה אס נא מצאתי חן בפניך‬
‫לעשות חסד ואמת עס הקב״ה הגידו לי מלת אס נא גימ׳ שילוב הוי׳׳ה א״ד ע״ה רצ״ל כאשר‬
‫הגידו הוא לשון המשכה כלומר תמשכו את לי כאשר מצאתי חן בעיניך אבקש ממך שתתן‬
‫תתאה לאותו לי עלאה ואס לא כלומר כאשר לי כח להמתיק הדינים סס שילוב הוי׳׳ה א׳׳ד‬
‫אתס בעצמיכס אין יכוליס לעשות זאת תגידו מן כלל ישראל מצאתי למפרע ר״ת ה׳ תורתך‬
‫לי פי׳ תמשכו אתכס לי ואז אתעורר את אמת צדק מצותיך גס הוא ר״ת צרופה אמרתך‬
‫לבבכם ואפנה על ימין או על שמאל רצ״ל מאוד תורתך ה׳ ואמר שיה נא ידך תמת ירכי שיס‬
‫אתעורר אתכס לפנות ימין היינו ללמוד תורה אותיות תחת הוא לשון עניוות שהוא מתחת כלומר‬
‫לשמה או על שמאל כלומר מתחלה תלמדו שלא אנו מבקשק מהקב׳׳ה שישים ידופלהאנ שי׳‬
‫לשמה שהוא בשמאל ואח״כ תלמדו לשמה כי אשר המה בחי׳ עניוות ירכי ר״ת ימשיך רחמי‬
‫מתוך שלא לשמה בא לשמה וכמ״ש אורך ימיס כלל ישראל ועשית עמדי חסד ואמת אל >א‬
‫בימינה ‪ .‬ויען לבן מלת ויען הוא לשון פינה עס האותיות גימ׳ אלקיס כלומר אז אפילו השם‬
‫אלקיס‬
‫הז‬ ‫שלמה‬
‫בנך ר״ת נעשה בחפצו כל כלומר כל מה‬
‫שחפץ נעשה‪ .‬אליך ר״ת למסרע כאמר יבא לפני‬
‫אלקים ס־׳ לעוה״ב אז יבא לו שכר מצות וישב‬
‫טל המעה ר״ת שכר מצות בהאי עלמא ליכא‬
‫ושכר עוב יקבל בעולם סבא וכן נזכה שייעיב‬
‫לנו ה׳ בזה ובבא אמן נס״ו ‪:‬‬
‫ר״ת יבואני רחמיך ואגרה כי תורתך שעשיעי‬
‫א ל שדי נראה אלי בלוז ‪.‬‬
‫ס בו א ר בספרי קבלה שהוא ר״ת אריה‬
‫שור נשר אדס ‪.‬‬
‫גם נוכל לומר ולרמז אל שדי נראה אלי בלוז‬
‫בארן כנען ויברך אותי ס" ת גימ׳ אל‬
‫אסי״ה אל הוי״ה אל אלקיס עם הששה כוללים גם‬
‫האותיות שניות עם האותיות גי׳ בש״ס והשם הוי״ה‬
‫בהכאה ובכפל ובמספר הקדמי כלומר רמז ללמוד‬
‫בש״ס היינו תורה שבע״ס ואז יהי' צדיק מגין על‬
‫ישראל ויוכל להמשיך אז רחמי׳ מן אותן השמות‬
‫הנ״ל והנה אתפשעותא דמשה בכל דרא ודרא‬
‫ולכן אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען‬
‫אותיות שניות גימ׳ משה כלומר הצדיק שהוא‬
‫בחי׳ משה ימשוך רחמים ‪:‬‬
‫כדי שיהיה לו על מה לקבל עוה״ב ויעשה‬
‫וי א מ ר מי אלה ‪.‬‬
‫ו ק ש ה מדוע אמר מי אלה ולמה לא אמר‬
‫מי המה ‪.‬‬
‫ונוכל לפרש בזה האופן ‪ oxn‬יעקב אע״ה‬
‫צסה אז ברוח הקודש שעליו אשר יעשו‬
‫העגל ויאמרו אלה אלקיך ישראל ‪.‬‬
‫וז״ש מי אלה סי׳ מי המה שעתידין להוליד‬
‫בנים שיאמרו מי אלה כו׳ ויאמר בני‬
‫הם אשר נתן לי אלקים בזה ‪ .‬זה גימ׳ י״ב‬
‫כלומר עבור■ י׳׳ב שבעים שהיה עתיד לצאת‬
‫ממני אך יצא עשרה עיפין מן העשר אצבעות‬
‫שלי במעשה דאשת סועיפר ונשאר רק אותן‬
‫שני בנים ‪.‬‬
‫וז״ש בתהלים ק״ז מי חכם וישמר אלה כלומר‬
‫אותו אדם שהוא חכם בבחי׳ מי הוא‬
‫יוכל להשיג חכמה ואז יוכל לשמור א״ע מן‬
‫אלה‬
‫דחי‬ ‫תפארת‬
‫אלקים שהוא דין יסכים נמי לעשות עמדי‬
‫חסד ואמת תקברני ר״ת תעבוד ה׳ רק באמת‬
‫קדש נשמתך כלומר זה אומר הצדיק להאנשים‬
‫שיעבדו את ה' רק באמת ויקדשו נשמתם ‪.‬‬
‫במצרים ר״ת צדיק בבחי׳ מי ממשיך רחמי ה׳‬
‫כלומר כשאדם אומר מי אנכי‪ .‬גם ירכי ועשית‬
‫ירחם ה׳ עלי ‪ .‬לבנו ליוסף ס״ת גימ׳ אלקים‬
‫כלומר אסילי סשס אלקים יהיה נהסך לחסד‬
‫ולרחמים וכן נזכה לחסד ולרחמים ולרצון‬
‫אמן נס״ו ‪:‬‬
‫ויג ד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך‬
‫ויתחזק ישראל וישב על המעה ‪.‬‬
‫וקשה מדוע אמר בתחלה יעקב ואח׳כ ישראל‬
‫ועוד בו להקשות כיון שאמר ויגד מדוע‬
‫אמר עוד ויאמר הא היה די שיכתוב ויגד ליעקב‬
‫הנה בנך כו' ;‬
‫יאפ״ל עז״ה דהנה נודע כי שכר מצות בהאי‬
‫עלמא ליכא רק לעוה״ב שם יקבל השכר לכן‬
‫צריך כל אדם להוסיף לעצמו מצות ומעש״ע‬
‫תשובה על החעאת נעורים ובהיות האדם מקשר‬
‫א״ע להצדיק אמיתי הוא מודיע לו כל זאת ‪.‬‬
‫וז״ש ויגד ליעקב הוא לשון המשכה ליעקב‬
‫זה הצדיק כלומר כל אדם צריך לקשר‬
‫א״ע להצדיק ויאמר ס־׳ הצדיק אומר לו הנה בנך‬
‫יוסף בנך זה המעש״ע כמ״ש עיקר תולדותיהם‬
‫של הצדיקים המה המעש״ע ס “ הצדיק אומר‬
‫לו המעש״ע שאתה מוסיף לעצמך בא אליך‬
‫כלומר בא אליך לאחר זמן היינו בעוה״ב ויתחזק‬
‫ישראל סי׳ כל איש ישראל צריך להתחזק א״ע‬
‫וישב טל המעה כלומר כל אדם צריך להתחזק‬
‫א״ע ולעשות תשובה מה שעשה על המעה‬
‫היינו בהוצאת זרע לבעלה רח״ל או גם מה‬
‫שהיה החיבור לשם תאית הבהמיות והגשמיות‬
‫ח״ו ואז הצדיק יוכל להמתיק מעליו כל הדינים‬
‫וזה ויגד ר״ת והצדיק ימתיק דינים גמורים‬
 ‫שלמה‬
‫שמי ושם אבותי כו׳ ויברכם ביום ההוא לאמר‬
‫בך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים‬
‫וכמנשה ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה הא מתחיל בברכת יוסףכמ״ש‬
‫ויברך את יוסף ומדוט מסיים בברכת‬
‫הנמרים וכן נמי הקשה או״ח הקדוש ‪.‬‬
‫ונ ק שינן טוד למה חזר טוד הפטם ואמר ויברכ'‬
‫ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל‬
‫וטוד יותר יש להפליא מ ח ט אמר הלשון בך‬
‫שהוא לשון יחיד הא זה קאי טל השני נמרים‬
‫והים לו לומר בכם יברך ישראל ‪.‬‬
‫ולפי דטתי נוכל ל ת ק טז׳׳ה דהנה דוד הט״ה‬
‫אמר לב נשגר ונדכה אלקים לא תבזה‬
‫דהנה נודט כי כל המברך מאה ברכות בכל יום‬
‫בכוונת הלב ומייחד את כ״ב אותיות התורה‬
‫טם הפ״ס שהם ל״ב נפ״ה אז נמתק מפליו כל‬
‫הדינים ובהיות סאדס מדבק א״ט להצדיקים‬
‫אז בניקל לו לבא למדרגה זו ימן כי הצדיק‬
‫מלמדו להדריכו בדרך ילך בטבדות הבוב׳׳ה‬
‫וז״פ לב נשבר ונדכה ר״ת לנו וס״ת למפרפ‬
‫הרב ‪ .‬אלקים לא ר״ת אל וט״ה גימ׳ ל״ב נפ״ה‪.‬‬
‫תבזה ל׳ת גימ׳ סרנסה טם האותיות גם הוא‬
‫ר״ת כהתקשרות הצדיקים תהיה זכאי גם הוא‬
‫ר״ת תשיג ברכה זכות האבות אלקים לא תבזה‬
‫ס׳׳ת מאה והפי׳ הוא כך כאשר יתמיד לנסוט‬
‫להרב ויברך מאה ברכות בכל יום בכוונת‬
‫הלב ומייחד ל׳׳ב נפ״ה ויטשה זאת בלב נשבר‬
‫ונדכה אז שורה מליו השם אל ואפילו השם‬
‫אלקים לא תבזה כלומר אפילו המה׳׳ד יסכים‬
‫לו חסד בזכות האבות סק׳ ויהיה לו פרנסה‬
‫בשפט אבל הטיקר שיהיה בהכנטה גדולה דתן‬
‫שבח והודיה להקב״ה בכל רגפ ואז שורה מליו‬
‫השם הוי״ה שהוא רחמים כמבואר בספרי‬
‫קבלה כי מודים גימ׳ מאה ומדט כי אות‬
‫ה׳ יש לה ג' מלואיס שסימנך יהא והנה בכל‬
‫אחד מממלואים מרומז בו שם הוי״ה כי כשהוא‬
‫במלוי י׳ אז כשתמלא אותם במלוי המלוי כזה‬
‫הא יוד גימ׳ כ״ו כמנין הוי׳׳ה וכשהוא במלוי‬
‫א׳‬
‫וי חי‬ ‫תפארת‬
‫אלה אלקיך ישראל דרל ויתבוננו חסדי ה׳‬
‫כלומר יתבונן שאין לנו אלא ה׳ אחד והוא‬
‫המושה לנו חסד ורחמים בכל ט ת ונוכל לרמז‬
‫בהפסוק ר״ת וס״ת של כל הפסוק גימ׳ וכולם‬
‫יודטים כי אק לנו כי אם ס׳ אחד לטבדו בהטול׳‬
‫הזה ‪:‬‬
‫ו עיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות ‪.‬‬
‫ונו כ ל לפרש דהנה מיני ישראל המה‬
‫שנקראי׳ מיני ישראל כבדו מזוקן‬ ‫הצדיקים‬
‫כלומר נפשו מכובדים ויקרים בפיני הקב״ה‬
‫מזוקן זה קנה חכמה פי׳ טבור כחכמה והמטש׳׳נו‬
‫שלכם נטשו מכובדים במיני הקב׳ה ‪ .‬לא יוכל‬
‫לראות זה קאי טל היצ״ה שהיצ״ה לא יוכל‬
‫לראות בהם ח״ו שוס רמה ויגש אותם אליו‬
‫וישק להם ויחבק להם רצ״ל הקב״ם מחבק להס‬
‫ופושה להם כל צרכיהם ויאמר ישראל זה הצדיק‬
‫שהוא בחי׳ ישראל אל יוסף זהו האדם שמוסיף‬
‫לטצמו מצות ומטש״ט בכל טת ‪ .‬ראה פניך‬
‫לא פללתי מלת סללתי הוא אותיות יתפלל‬
‫כלומר הנני מתפלל לראות אותך במדרגת לא‬
‫היינו בטניוות ובשפלות כמ״ש דוד הט״ה ואנכי‬
‫תולטת ולא איש ‪ .‬ורינה הראה אלקיס גם‬
‫את זרפך זהו המטש״ט שטיקר תולדותיהם‬
‫של צדיקים המה המטש״ט וכה נזכה לפשות‬
‫מטש״ט בכל טת אמן נס״ו גם ר״ת וס״ת‬
‫של הפסוק הזה גי מ' והצדיק הזה יקר הוא‬
‫במיני הקדיש ברוך הוא מאד גם גימ׳ אל‬
‫אהי״ה והשם הוי׳׳ה בהכאה וד׳ מלוי הוי׳׳ה‬
‫באחורים ובאחורים של מלוי וכשם אלקים כלומר‬
‫טבור כי יקר הוא הצדיק במיני סקב׳׳ה לכן‬
‫יוכל להמתיק הדינים של מדת אלקיס באותן‬
‫הויות שיהיה כולו רחמים וחסדיה גמורים ‪:‬‬
‫וי ב ר ך את יוסף ויאמר האלקים אשר התהלכו‬
‫אבותי לפניו אברהם יצחק האלקים הרוטה‬
‫אותי מטודי טד היום הזה ‪ .‬המלאך הגואל‬
‫אותי מכל רט יברך את הנמרים ויקרא בהם‬
‫ר‪,‬ח‬ ‫שלמה‬
‫אפ״ה היה מברך בתחלת באמת רק ליוסף‬
‫הצדיק ואח״כ היה מברך את בני יוסף והנס‬
‫יפקב היה יודט את הצפר הגדול שהיה לו‬
‫לבנו ליוסף נימי נפוריו שמכרוהו אחיו לישמפלי'‬
‫ולפופיפר ואח״נ בבית המשמר ולכן בירך אותו‬
‫שסקב״ה יחדש ימי נפוריו ויאדך ימים במלכותו‬
‫רק שיהיה בהכנפה גדולה ואז יהיה שורה‬
‫פליו שם הרחמים גם לבל יקום נקמת אחיו‬
‫פל אשי מכרוהו לפבד כי מה' היתה זאת‬
‫לכן אל ינקום בהם אלא אדרבא שיהיה לו‬
‫אהבת אחים ואהבת ישראל וכל מי שיש לו‬
‫אהבת ישראל זה סימן שיש לו נמי אהבת‬
‫הקב״ה כמ״ש בתורה בס' בהפלותך וינוסו‬
‫משנאיך מפניך ופירש״י משנאיך אלו שונאי‬
‫ישראל שכל השונא את ישראל שונאי את מי‬
‫שאמר והיה הפולם )שנאמר תהלים פ״ג(‬
‫משנאץ נשאו ראש ומי הם פמך יפרומו‬
‫סוד ‪.‬‬
‫וגרסינן בגמרא שבת א״ר יהודה לא חרבה‬
‫ירושלים אלא שביזו בה ת״ח שנאמר‬
‫ויהי מלפיבים במלאכי אלקים כו' מאי פד‬
‫אין מרפא א׳ר יהודא א״ר כל המבזה פ״ח אין לו‬
‫רפואה למכתו ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה למה יהיה פבירה זו חמורה‬
‫מכל פבירות שבתורם שיש להם‬
‫רפואה בתשובה ולפבירה זו שמבזה ת״ח אין‬
‫לו רפואה למכתו שלא יופיל תשובה ‪.‬‬
‫וראיתי באיזה ספר תירוץ הגון פל זה להנה‬
‫אמרו חכז׳ל אין אלם פובר פבירה אלא אם‬
‫כן נכנס בו רוח שפות כו׳ והנה בהשפות‬
‫היה יכול לדבק בו קולס שפבר עבירה להחפיאו‬
‫מכ״ש שידבק בו השפות אחר שפבר פבירה‬
‫ולכן ציוה הקב׳ה בהחורה הקלושה הוכח‬
‫תוכיח היינו שיוכיח אותו ת״ח זה שאינו דבוק‬
‫בשפות זו לברר למי שפבר פבירה שפותו להביא‬
‫אותו אל האמת ופול אמרו חכזיל מורה נמשלה‬
‫למים מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום‬
‫נמוך כן התורה ‪ .‬נמצא כשהת״ח חשוב בפיניו‬
‫של‬
‫דהי‬ ‫תפארת‬
‫א' כזה ה״א אז כשתחשוב ה׳ פטמים כ׳ גימ׳‬
‫כ״ה ופס א׳ של המלוי גימ' כ״ו והוא סוי״ה‬
‫וכשהוא במלוי ה׳ כזה ה׳ה אז גימ׳ יוד נמצא‬
‫שה' נטשה יוד והנה כשתתחבר האותיות מן‬
‫א׳ טד שיהיה בסם ה׳ זוגות אז בג׳ זוגות‬
‫תמצא שיפלה כל אחד ט״ ו כמנין י״ה שהם‬
‫י״ה פ״ו ז״ח ומנה ג״פ י׳ה גימ׳ מ״ה שהוא‬
‫הוי״ה במלוי אלפין והנה באופן אחר כשתחבר‬
‫אותן ה׳ זוגות מן א' פד י' כזה ב״ט ג׳׳ח‬
‫ד״ז ה״ו י״א כמנין ו״ה כי למפלה בצירון!‬
‫הראשון היה י׳׳ה ופתה בצירוף זה הוא כסוד‬
‫ו״ה והנה ה' פפמים ו״ה שיש בה' זוגות אלו‬
‫פולה נ״ה שהם שם מ״ה פס אותיותיו והנה‬
‫תחבר שם י״ה שפולה מ״ה מצירוף ראשון‬
‫פס צירוף השני שפולה נ״ה אז מ״ה ונ״ה‬
‫פולה מאה הרי לך ששם הוי׳ה פולה מאס‬
‫כמנין מודים כן מבואר בספרי קבלה הרי‬
‫מפתה מי שמודה ומשבח להקב״ה בכל רגט‬
‫ומברך מאה ברכות בכל יום בכוונת הלב‬
‫שורה פליו הוי״ה גם בכל פת יפלה פל לבו‬
‫פחד הדר גאונו כמ״ש פבדו את ה' ביראה‬
‫וגילו ברפדה ואז יבא לגדר פנוה ‪.‬‬
‫ו הנד‪ ,‬אמרינן בגמרא יבמות גם בסנהדרין‬
‫לפולם יראה דיץ פצמו כאלו חרב מונחת‬
‫כו' ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה פל מלת פצמו שהוא מיותר‬
‫והיה די שיאמר לפולם יראה דיין‬
‫כאלו כו' ‪.‬‬
‫ו א פ ש ר לפרש בחופן זה דהנה בגמרא מרמז‬
‫לנו מוסר השכל לפולם יראה כלומר‬
‫לפולם צריך האדם שיהיה לו יראה הרוממות‬
‫מלפני הקב״ה ואמר פוד דיין פצמו כלומר‬
‫יהיה דין א״פ כאלו חרב מונחת לו בין ירכותיו‬
‫וגיהנם פתוחה לו תחתיו שנאמר הנה מפתו‬
‫שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל‬
‫כו' מפחד בלילות רצ״ל מפחד הגיהנם שהוא‬
‫דומה ללילה ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נשובה נא לתרץ הפסוק דהנה יפקב‬
 ‫שלמה‬
‫גס נוכל לרמז במלת את הנפרים ר״ת יוסך‬
‫מלך פל הכל רק נכנפ תחת אדוניו ‪ .‬ויקרא‬
‫בהס ר״ת ויתנהג מלכות הממשלה אל קדושי‬
‫ישראל ברוב רחנניס וכה אמר ליוסף ואח״כ‬
‫חזר ובירך גס את בני יוסף וז׳׳ש ויברכם ביום‬
‫ההוא לאמר בך יברך ישראל כלומר כאשר‬
‫תקיימו את כ״ב אותיות התורה שהוא מלת‬
‫בך אז יברך הקב״ה את ישראל גס אותיות‬
‫בך ור״ת של יברך גימ' ל״ב נפ״ה רצ״ל כאשר‬
‫תקיימו ותחברו את כ״ב אותיות התורה פס‬
‫הפ״ס אז תהא מתברסם מן הקב״ה גס מלת‬
‫בך גימ׳ השש אהי״ה פ״ה גס בך יברך ר״ת‬
‫פ״ה גימ׳ תלים ר מכילין דרחמי ‪ .‬כאפרים‬
‫וכמנשה ר׳ת גימ' הוי״ה ואמר מלת אלקיס‬
‫כלומר אפילו מה׳ד יסכים למדת הוי׳ה לפשות‬
‫חסד ורחמים את אפרים לפני מנשה ר״ת גימ׳‬
‫השם פ״ב שהוא מקור הרחמים והחסדים ‪.‬‬
‫וז׳״ש בזוה״ק המלאך סגואל אותי מכל רפ‬
‫מ״ס אתחזי לאתברכו בגין דנפר יוסף‬
‫אות קיימא קדישא ופ״ד אמר בני הס אשר‬
‫נתן לי אלקיס בזה אחמי ליה רזא דברית‬
‫דנפר ליה אתחזי לאתברכא ואתחזי לברכאן‬
‫סגיאין בג׳׳ד לכלהו יהיב ברכה חד וליוסף‬
‫ברכאן סגיאין והנה ר״ת וס״ת של הפסוק‬
‫המלאך הגואל גימ׳ וה׳ אלקיס ברוב מסדו‬
‫סגדול יחדש את ימי נפוריך גס גימ׳ אל וגס‬
‫ד׳ מלוי הוי״ה פשוס ובאחוריס ובאחוריס‬
‫של מלוי והשם אהי״ה פשוס ובכפל ובהכאר‪.‬‬
‫וזה חסד ורחמים וכן נזכה לחסד ד' מפתה ופד‬
‫פולס אמן נס״ו ‪:‬‬
‫יי א ס ר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה‬
‫אלקיס פמכס והשיב אתכס אל ארץ‬
‫אבותיכם‪.‬‬
‫ו ק ש ה מדופ כתוב ישראל ולא כמ״ש אח״כ‬
‫ויקרא יפקב אל בניו ופוד קשה פל מלת‬
‫אנכי שהוא אך למותר כי היה די שיאמר אני‬
‫מת כו׳ ופוד יותר יש להפליא מדופ אמר‬
‫אלקיס‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫של האדם אן הת״ח גבוה ממנו יכול לילך ד ב ק‬
‫תורה מן הת״ה אצלו שזה מן הגבוה אל‬
‫הנמוך אבל כשהת״ה מבוזה בפיניו אז הת״ה‬
‫שפל ממנו ואיך יוכל ד״ת לילך אצלו מן הת“ה‬
‫שזה מן הנמוך לגבוה נמצא שנשאר דבק בשמותו‬
‫לכך אמרו המבזה ת״ה אין רפואה למכתו ‪.‬‬
‫ולי הצפיר נראה לפרש בעז״ה בזה האופן‬
‫דאיתא במסכת פירוכין פ״ג א״ר המא בר'‬
‫חנינא מאי תקנתם של מספרי לשון הרפ אס‬
‫ת״ה הוא יפסוק בתורה שנאמר מרפא לשון‬
‫פץ הייס ואס פ״׳ה הוא ישפיל דפתו שנאמר‬
‫יסלן( בה שבר ברוה ר׳ אבא ב״ר הנינא אמר‬
‫סיפר אין לו תקנהשכבר כרתו דוד ברוה‬
‫הקודש שנאמר יכרת ה' כל שפתי הלקות כו'‬
‫אלא מאי תקנתא שלא יבא לידי לשון הרפ‬
‫כו׳ והנה המבזה ת״ח סוא בוודאי פ״ה כמו‬
‫שאמר ר׳ פקיבא כשמייתי פס הארץ אמרתי‬
‫מי יתן לי ת״ח ואנשכנו כחמור אבל הת״ח‬
‫אפילו כשיש ביניהם איזה מחלוקת נאמר בהס‬
‫את והב בסופה אהבה בסופה וזה פי' הגמרא‬
‫ת״חרצ״ל שמספר פליו‬ ‫א״ר יהודה כל המבזה‬
‫פ׳׳ההוא כיון ששונא‬ ‫לשון הרפ אז בוודאי‬
‫הוא את הת״ח והוא מתגדל א״פ פל הת׳״ח במה‬
‫שמבזה אותו ולכן אין לו רפואה למכתו כהנ״ל ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נחזיר לתרץ הפסוק בפוב פפס ‪ .‬המלאך‬
‫הגואל אות* מכל רפ יברך את הנפריס‬
‫כלומר יברך את ימי הנפוריס שלך יפן כי בימי‬
‫הנפוריס היה לן צפר גדול לכן פבור זס יחדש‬
‫הקב״ה פתה את ימי נפוריך וישלם לך גמולך‬
‫בפוב ‪ .‬ואמר ויקרא בהס שמי ושס אבותי‬
‫אברהם ויצחק כלומר כאשר הקב״ה יחדש את‬
‫ידני נפוריך לא תהיה תולה בזכותך כי אס‬
‫בזכות אבותיך הקדושים וזהו ויקרא בהס שמי‬
‫היינו באותן השנים הפובות האלה הבאות לך‬
‫מקרא רק שמי ושם אבותי אברהם ויצחק‬
‫כלומר שתאמר שזה בא לך רק בזכות האבות‬
‫ואס כמו כן תפשה אז וידגו לרוב בקרב‬
‫הארץ כלומר השנים שלך ידגו לרוב מפתה ‪.‬‬
‫הם‬ ‫שלמה‬
‫המורה ולהשיב אל ד׳ ‪ .‬כנפן גימ׳ קן כלומר‬
‫פס כ*ב אותיות התורה נוכל למהר ולהביא‬
‫הקן משיח שיבא בב״א אבל מקודס צריכים‬
‫להכניט את התרוממות של הרשפיס כדי שיהי׳‬
‫כולו זכאי כנודט וזה שכתוב בארן כנפן ס״ת‬
‫גימ׳ רס וז״ש ויבא אברהס כלומר גס הוא‬
‫פשה כדבריס האלה שהכניט התרוממות של‬
‫סרשפיס ואח״כ היס יכול להמשיך השפט‬
‫הפליונה פל ישראל לאותן האנשיס המבקשין‬
‫רחמי ד׳ וזה ויבא אברהס ר׳ת גימ׳ שבט וזהו‬
‫שבט ימי שבתא כלומר התפורר בלבבס לפבודת‬
‫הקב״ה בשבט ימי שבתא לספד ר״ת להכניט‬
‫ב׳ פפמיס ד׳ והוא גימ׳ רס כלומר להכניט‬
‫את התרוממות של סרשפיס‪ .‬ואמר לשרה ד ה‬
‫לאותן האנשיס שמבקשין רחמיס ולבכתה ר״ת‬
‫ולמתפורר כח תפלה ללבות בני אדס גס ויבא‬
‫אברהס לספוד ס׳ ת אותיות אדס כלומר פשה‬
‫אותס במדרגת אדס שהוא היותר גבוה גס‬
‫לספוד לשרה ולבכתה ס״תגימ׳ תליסר מכילין‬
‫דרחמי פ״ה גם גימ׳ דוד כלומר להמשיך תליסר‬
‫מכילין דרחמי שיבא משיח בן דוד‪.‬‬
‫ו ע ת ה נשובה לתרן הפסוק בפוב פפס ודפת‬
‫ויאמר ישראל אל יוסף כלומר זה קאי‬
‫טל הקב״ה אומר לישראל שכל איש ישראל‬
‫ומפש״פ‬ ‫ומצות‬ ‫תורה‬ ‫לפצמו‬
‫והנה אנוכי פי׳ שילמוד התורה שפתח‬
‫באנוכי‪ .‬ואמר מת כלומר שילמוד תורה בבחי׳‬
‫מת כמ״ש אין התורה מתקיימת אלא במי‬
‫שממית פצמו טליה‪ .‬והיה אלקיס פמכס מלת‬
‫והיה הוא לשון שמחה כלומר אז יה*ה שמחה‬
‫כי אפילו השס אלקיס נמי יהיה פמכס ויסכיס‬
‫לפשות חסד ורחמיס‪ .‬כי הוא בפצמו נמי‬
‫יתהפך לפוב לכס והשיב אתכס אל ארן‬
‫אבותיכם פי׳ וכשיב הוא לשון תשובס שיפשה‬
‫אתכס לבפלי תשובות כדי שתבואו אל ארן‬
‫אבותיכם כלומר שיהיה ביאת משיח כי זכו‬
‫אחישנה ולכן צריך כל אדם להתאמן מאוד‬
‫ללמוד תורה לשמה ויהיה יציאה כביאה כלומר‬
‫כמו‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫אלקיס ולא הוי״ה ‪.‬‬
‫ו ב ט ר ם כל נתרן הפסוק בס׳ היי ותמת שרה‬
‫בקרית ארבט הוא חברון בארן כנפן‬
‫ויבא אברהס לספוד לשרה ולבכותה ‪:‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה פל שני פפמיס שרה שכתוב‬
‫הא בתחלה כתוב ותמת שרה כו׳‬
‫והיה די שיכתוב אח׳׳כ ויבא אברהס לספרה ולבכתס‬
‫ואני בפצמי יודט שזה קאי פל שרה כיון‬
‫שהכתוב מדבר ממנה‪.‬‬
‫וני ב ל לתרן פז״ה דהנה שרה הצדיקת היה לה‬
‫תמיד מס“ נ בשביל ישראל להשפ*פ להס כל פוב‬
‫והיתה מוכרחת לפשותס בתחלה לבפלי תשובות‬
‫כדי שיהי׳ כלי ראויה להתקבל ולכן היתה‬
‫נותנות בהס התפוררות להשיב לד׳ באמת ואז‬
‫היתה יכולה להשפיט פליהס כל פוב וגס‬
‫אברהס אבינו פ״ס שהיה במדת החסד נמי‬
‫היס מפורר אותס שישיבו‪,‬לה׳ שיבואו למדרגת‬
‫אדס שהוא מדרגה הגבוה וכפ״ש בס׳ לך ואת‬
‫הנפש אשר פשו בחרן ופירש״י שהכניסן תחת‬
‫כנפי השכינה אברהס מגייר את האנשיס ושרה‬
‫מגיירת את הנש*ס כו׳ וזה כסנ״ל שפשו‬
‫אותס לבפלי תשובות כדי שיהי׳ ראוי להשפיט‬
‫פליהס כל פוב ;‬
‫וז״פ ותמת שרה בקרית ארבט כלומר ה•׳ לה‬
‫יוסיף‬ ‫מס״נ ממש בחי׳ מיתה בקרית גימ׳ תשיב‬
‫גס נודט מאמר חכז״ל המתפלל צריך שיהיה‬
‫פניו אל סקיר כמ׳׳ש ויסב חזקיה פניו אל‬
‫הקיר וזה בקרית אותיות בקיר ת׳ כלומר‬
‫היתה מתפללת לה׳ בכל לבה שישפיט פרנסה‬
‫לישראל וזה ת׳ גימ׳ פרנסה פס האותיות‬
‫ופבור זה נתנה התפוררות בלב כל אדס להשיב‬
‫לד׳ כדי שתוכל להשפיט להס כל פוב‪ .‬ארבט‬
‫הוא ד׳ אותיות הוי״ה הוא חברון לשון‬
‫סתחברות כלומר היה לה מס״נ לחבר את ישראל‬
‫לד׳ אותיות הוי״ה כלומר שישיבו לד׳ באמת‬
‫גס ותמת שרה בקרית ארבט הוא ר׳׳ת אשובס‬
‫בארן כנפן ר״ת כ׳׳ב אותיות התורה כלומר‬
‫היתה נותנת התפוררת בלבס לכ׳׳ב אותיות‬
‫כו‬ ‫תפארת שלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫וי חי‬ ‫תפארת‬
‫כמו שבא למוה״ז מלא תורה ימן ט המלאך וז״פ ואני נתתי לך שכס היינו אותן סחסדיס‬
‫אחד‬ ‫אשר המה גימ׳ שכס ‪ .‬מלת‬ ‫למד עמו כל התורה כולה בבטן אמו אכן‬
‫כלומר‬ ‫דרחמי‬ ‫טרס שיצא לאור המולס בא המלאך וסוטרו מל גימטרא תליסר מכילין‬
‫סיו להשכיחו אמנם כשבא למוה״ז צריך להתאמן שתוכל להמשיך את החסדים שהמה גימ׳‬
‫וללמוד תורה לשמה כדי שיזכור א״מ מוד שכס מן תליסר מכילין דרחמי מל אחיך ישראל‬
‫הסעס באותו הלימוד אשר המלאך למד ממו ואמר אשר לקחתי שהוא לשון לימוד כמו כי‬
‫ואז כשיצא מן המוה״ז יצא נמי מלא מורה לקח טוב כלומר אשר למדתי‪ .‬מיד מן אותן‬
‫ואז הוי יציאה כביאה ונוכל עוד לרמז כאן י׳׳ד עתים רמים לעשות מהס עתים טוטם גס‬
‫בהססוק והשיב אתכם ר׳״ת הלואי שתהיה מיד הוא מ׳ י״ד כלומר מ׳ פעמים י״ד מס‬
‫יציאה כביאה ואז אלמוד תורת משה כאמת אות מ׳ גימ׳ ש׳׳ך ופ״ר גס מיד בכפל גימ׳‬
‫אל ארן אבותיכם ס״ת גימ׳ ק״ס והמה ת״ס כלומר מכור שלמדתי תורה בתמימות‬
‫האותיות של ל׳׳ב סממיס אלקיס דמובדא כמ״ש ויעקב איש תס יושב אוהלים כלומר‬
‫דבראשית כלומר כי יהי׳ נמתקין אז ויתהסכו יושב באוהל ללמוד תורה בתמימות האמורי‬
‫לחסד ולרחמים ויאמר ישראל אל יוסך ר׳׳ת לשון מאמר כלומר באותו הכח שלמדתי תורה‬
‫גימ׳ הוי׳ה מ״ה נס ישראל אל יוסך ר״ת בחרבי ובקשתי בתרגומו בצלותי ובבעותי גס‬
‫גימ׳ אהי״ה גס ויאמר ישראל אל יוסך הנה בחרבי אותיות בחר בי פי׳ הקב״ה בחר בי‬
‫ס״ת גימ׳ משה ויאמר ישראל אל יוסך ס״ת מבור שלמדתי תורה בחרבי הוא בחרב י׳ זהו‬
‫גימ׳ ססר גס גימ׳ שם כלומר כאשר תכוא י׳ מלאה והוא ברית קודש כנודע פי׳ מבור‬
‫בכל מת אל הספר ללמוד בו אז תהיה בחי׳ שלא פגמתי באות הברית כמ״ש ראשית אוני‬
‫משה צדיק הדור ויהיה לך שס בארן ‪ .‬כי ועבור זה בחר בי הקב״ה ונתן לי זה הכח‬
‫אתסשטותא דמשה בבל דרא ודרא אבותיכם להמתיק סדינים והנני רואה אשר גס אתה‬
‫ר׳׳ת מלמד תורת אמת בשביל כלל ישראל הנה שמרת בריתך ולא פגמת בו לכן אותו הכוח‬
‫אנכי מת והיה אצקיס ממכס והשיב אתכם הנני נותן לך שתוכל נמי להמתיק הדינים מכלל‬
‫אל ארן אבותיכם ס״ת גימ׳ יכא אליהו אז בא ישראל וז״ש לעבדו שכס אחד כלומר לעבוד את‬
‫הקב״ה כ״כ מד שיוכל להמשיך מתליסר מכילין‬ ‫יבא קן משיח בן דוד ;‬
‫דרחמי שהוא גימ׳ אחד את ה״ה חסדים מן‬
‫שס מ״ב שהס גימ׳ שכס ‪:‬‬ ‫ו אני נתתי לך שכס אחד על אחיך‪ .‬וסירש׳׳י‬
‫שכס ממש הוא תהיה לך לחלק יתרה מל וזה שאמר המשורר משך חסדך ליודעיך‬
‫וצדקתך לישרי לב כלומר משך שהוא‬ ‫אחיך ‪.‬‬
‫ולפ״ז קשה למה לא כתיב ואני נתתי לך שכס חסדיך כהנ״ל ליודעיך פ״׳ זהו יהיה ליודמיך‬
‫היינו לאותן האוהבים אותך כמו כי ידעתיו‬ ‫יתר מל אחיך ‪.‬‬
‫ו א פ ש ר לתרן מז׳ה דהנה נודע שעיקר רצון כלומר אותן הצדירךס שאוהבים אותך וצדקתך‬
‫הצדיק הוא רק להשפיע טובות לישראל לישרי לב שהס משפימיס שפע לכלל ישראל‬
‫ולהמתיק מסליהס ש׳״ך ופ״ר דינים וגס אותן וז״ש שס ]ס׳[ אלקיס דבר בקדשו אעלוזם‬
‫י׳׳ד מתים רעים יספוך הוא למשות מהם נמי אחלקה שכס פי׳ דבר הוא לשון מנהיג כמו‬
‫מתים טובים ונודע מכתבי האר״י ז׳׳ל שהחסדיס דבר אחד לדור כלומר הצדיק אומר כן אלקיס‬
‫בחי׳ ע״ב כוא ה׳ פממיס מ׳ב וזהו בגימ׳ דבר בקדשו מי שמקדש מצמו ומנהיג א'מ עד‬
‫אלקיס אז אחלקה שכס פי׳ אשמח בזס שאוכל‬ ‫שכס ‪.‬‬
‫לחלק‬
 ‫שלמה‬
‫ולהתפלל ע ט ר ם להוריד השפע העליונה וכשמגיע‬
‫זמנו לפטור מן העולם הזה השפל והולך לעולם‬
‫האמת ובשם הוא טוד אי יבקש רחמים עוד יותר‬
‫ויותר ע ט ר כלל ישראל ע ס קדושים להשפיע עליהם‬
‫כל טוב‪ .‬והנה מט א ר בספרי קבלה שהצדיק בכל‬
‫שנה כשמגיע יוס מיתתו שהלך מזה העולם השפל‬
‫הוא הולך להיכל היותר ג ט ה והנה כאבר הוא‬
‫נ ט ה אז יוכל לבקש ולהיות‬ ‫מגיע להיכל היותר‬
‫פועל ישועות עוד יותר עבור כלל ישראל יען כי הוא‬
‫אז יותר סמוך להקב״ה ואז הצדיק הזה שומח א״ע‬
‫בשמחה גדולה ע ט ר שזכה לבא להיכל היותר גבוה‬
‫ועוד יותר עיקר שמחתו במה שיוכל לפעול עוד‬
‫ועוד יותר ישועות לכל י ‪x‬אל ולזה אנו שמחין נמי‬
‫נכפל אחד עבור שהצדיק הוא בשמחה וזהו יו״ט‬
‫שלו והשנית שאנו וודאי בטוחים שיוכל לפעול לנו‬
‫עוד יותר ישועות ויתפלל למהר את הקן משיח בן‬
‫דוד שיבא בב״א ‪:‬‬
‫ונוכל לרמז זאת בפ׳ ויצא שאמר יעקב ושבתי‬
‫בשלום אל בית אבי כלומר כאשר אשיב אל‬
‫בית אבי שבשמים גס מלת ושבתי בשלום ר״ת וכשיגיע‬
‫יום מיתתו בכל שנה שמחה תהיה בעולם ואלך‬
‫למעלה ‪:‬‬
‫י ז ״ ש ויהי ימי יצחק ר״ה גיס' הוי״ה מאת שנה‬
‫ושמנים שנה ר״ת מט ש כלומר שמחה תהיה‬
‫בעולם עבור זה שיצתק המקשר א״ע בהשם הוי״ה‬
‫ב״ה וינוע יצחק כלומר אפילו בשעת הגדה נמי‬
‫היה בהי׳ יצחק צדיק גדול וימת סי׳ ע ט ר שהיה‬
‫בעיני עצמו בחי׳ מת בכל יום דוס גי היה מדמה‬
‫בלבט בכל יוס ויום כי היום הגיע זמט לפטור מזה‬
‫העולם נדי לעשות תשובה כמ׳׳ש שוב יום לפני מיתתך‬
‫ישוב היום כו׳ ח״ש ד א ס ף אל עמיו פי׳ מה שנאסף‬
‫היה רק אל עמיו אשר בשעת מיתתו היה ט כי ס‬
‫אבל באמת לפניו בעצמו היה שמחה אז ואסר זקן‬
‫זה קנה חכמה‪ .‬ושבע ימים יש אס למסורה כלומר‬
‫זה כאלו נכתב בשין ימנית שתיקן כל שכע ימי שבתא‬
‫שלא נחסר לו א ף רגעה חדא מן השבע ימי ^ ת א‬
‫גס ושבע ימים ר״ת ו ל ק יהיה מאוד שמחת עולם‬
‫בהניע יוס מיתתו וכן נמי הדבר אצל שריפת בית‬
‫אלקינו‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫לחלק אה החסדים לישראל ועמק סכ״ת גימ' ליל״י‬
‫הרשעה גס גימ' ת"פ כלומר ליל״י ות״ס מחנות‬
‫שלה יהי' יורדים ונוסליס לעומקי דתה״ר וזה וע מ ק‬
‫סוכות אבל מת אוכל לפעול ולעשות זאת אמדד‬
‫גימ׳ מ״ט כלומר כאשר אקדש א״ע ואשיג מ׳׳ע‬
‫שערי בינה אז אוכל לחלק את החסדים לרבים‬
‫ולהפיל ולהכניע את ליל״י ות״ס מחנית שלה וכן נוכל‬
‫לרמז בר״ה וס׳׳ת של השסוק גימ׳ אל הוי״ה וד׳‬
‫מלוי הוי״ה ובאחוריס ואלקיס ברינועו וזה המתקה‬
‫הדינים וכן נזכה להמתקת הדינים אמן נצח סלה‬
‫ועד ;‬
‫אתכם‬ ‫יקרא‬ ‫האספו ואגידה לכס אה אשר‬
‫באחרית הי מי ם‪.‬‬
‫נוכל לפרש זאת עט״י דרכי המוסר ובטרם כל‬
‫נפרש הפסוק בפ' וישלח ויהי ימי יצחק מאת‬
‫שנה ושמנים שנה וינוע יצחק וימה ויאסף אל‬
‫עמו ‪.‬‬
‫והנה לכאורה קשה למה כתב ג' לשונות של מיתה‬
‫ויגוע וימת ויאסף ובאמת היה די שיכתוב‬
‫ד מ ת יצחק או ויגוע או ויאסן‪ £‬נס מה שכתוב‬
‫זקן ושבע ימים נמי מיוחריס המה יען כי מן זה‬
‫המספר של השנים אנו רואים שהיה זקן ושבע ימים‬
‫כתב עוד הפעם מלת יצחק הא‬ ‫גס קשה למה‬
‫דהי ימי יצחק ולמה כתב עוד‬ ‫כתיב גתחלה‬
‫הפעם מלת יצחק הת ממנו הכתוב מדבר ‪.‬‬
‫ונוכל לתרץ עז״ה דהנה הצדיק כל מה שחי׳ יותר‬
‫הוא עושה יו^־ מצות ומעש״ט!מהקן את כל ימי‬
‫השבוע לבל יאבד אף רגעה חדא בלתי עבדות‬
‫הבוב״ה והנה מטאר בגמרא שנמשלה מיתת צדיקים‬
‫לשריסת בית אלקינו‪ .‬והנה לכאורה קפה אס הדבר‬
‫ושנה יום‬ ‫מ ה כשמגיע בכל שנה‬ ‫כן הוא מפני‬
‫שריפת בית אלקיט אנו ט כי ס במר נפש ובהספד‬
‫רב על חורבן בית מקדשנו ולמה כשמניע יוס מיתת‬
‫הצדיקים בכל שנה ושנה נהפוך הוא שאנו טושים‬
‫שמחה גדולה וסעודת מרעים ואין אנו אומרים בהם‬
‫החנה‪ .‬אכן עפ״י האמת הנה הצדיק העיקר חשקו‬
‫ותאותו בעוה״ז הוא רק לעשות סו ס ת לישראל‬
 ‫שלמה‬ ‫ויחי‬
‫אביכס‪.‬‬
‫וקשה על שכפל מלת ושמפו וגס למה בתחלה‬
‫יעקב ואח׳יכ ישראל‪.‬‬
‫ונוכל לפרש שזהו הכתוב אומר כן להצדיקיס‬
‫שבדור הקבצו ושמעו הוא לשון הבנה‬
‫כמו שומע יוסף כלומר אתם הצריקיס שבדור‬
‫תבינו בעצמיכס שאתם בני יעקב וכמו שיעקב‬
‫אבינו ע״ה עשה חסד עם ישראל במה ששלח‬
‫הדור! לעשו וזס הים חסד על נל הדורות‬
‫אחריו כמו כן אפם הצדיקים תעשו חסד עם‬
‫כלל ישראל וזהו הקבצו ר״ת צדיקים קדושים‬
‫המשפיעים ברכה ופרנסה ושמעו אל ישראל‬
‫אביכם סי' תבינו לישראל אח אביכם שבשמים‬
‫רצ*ל תלמדו להם ביכה שיבינו שיש ה׳ אחד‬
‫בפולס ואז יבא משיח צדקנו ונוכל לרמז במלת‬
‫הקבצו אותיוח בו הקז ‪:‬‬
‫פ״ר כלומר כאשר תהי׳ באותו המדרגה אז‬
‫כי עלית משכבי אביך כתב בעה״ט ג' במסורה‬
‫הכא ואידך מטרף בכי עלית עלית למרום ‪.‬‬
‫וני כ ל לרמז בזה דהנה מבואר בגמרא ב״ק‬
‫דף צ״׳ב ע״א מי גרם לראובן שיודה‬
‫יהודה ופירש״י וז״ל מדרש הגדה בתכחומא‬
‫מכיון שהורה יהודה ואמר צדקה ממני עמד‬
‫ראובן ואמר בלבלתי יצועי אבי ‪.‬‬
‫ו הו ק שו תוס״ס הא כתיב במדרש וישב ראובן‬
‫אל הבור מצמד ששב משקו ומתעניתו‬
‫שבלבל יציעי אביו וזה היה קודם דמעשה חמר‬
‫מ״מ לא הודה ברביס עד אחר שהודה יהודה‬
‫ונודע כי כל אדם שחטא ומתוודה חטאו הרי‬
‫הוא בן עוה״ב ‪.‬‬
‫וזה שאמר יעקב אע״ה לראובן בי עלית על‬
‫משכבי אביך כלומר אע״פ שחטאת במה‬
‫שעלית על משכבי אביך ועשית חטא גדול אבל‬
‫על כי מטרף בני עלית פי׳ מזה שבני יהודה‬
‫היה מוטרף בעשיית החטא והודה חטאו זה‬
‫גרס לך שתעלה במה שהודח נמי החטא ועבור‬
‫זה עלית למרום בלומר יש לך עליה לעוה׳׳ב‬
‫גס כי עלית משכבי אביך עס האותיוח גימ׳‬
‫עלית‬
‫תפארת‬
‫אלקינו בהניע אוחו היוס שגשרף כית אלקינו‬
‫הגס שאנו מחויבים לקונן ולבנו ס במר נפש‬
‫ובקול מר על סורבן ביס מקדשינו אבל באמס‬
‫צריך לסיוס לנו גס שמחה בלב על שחלף‬
‫ועבר עוד שנה אחת ומסקרב יוסר להגאולה‬
‫ולבנין בית מקדשיחי בב״א‪ .‬היוצא לנו מנל זה‬
‫שצריך הארס צדמוח בלבבו ולראות מה שיהי׳‬
‫בקיפו בהגיע יומו שיצטרך ליחן דין וחשבון לפני‬
‫מלך מההקב״ה י‬
‫וז״פ האספו ואגידה לכס את אשר יקרא אתכם‬
‫באחרית הימיס כלומר אגידה לכס אשר‬
‫בכל יוס תדמו בלבבכם מה שיהיה באחרית‬
‫הימים שתצטרכו ליתן דין וחשבון לעני הקב׳יה‬
‫ונוכל לרמז אשר יקרא אתכס באחרית אוחן‬
‫הר״ת גימ׳ דוד גס את אשר יקרא אתכס ר״ת‬
‫גימ׳ חליסר מכילי; דרחמי את אשר ם״ת ש׳יך‬
‫יהי' שורה עליכם רחמיס מן חליסר מנילי!‬
‫דרחמי וימחקו הש*ך ופ״ר דינים וימהר הקז‬
‫משיח בן דוד נס ר״ת וס״ת של כל הפסוק‬
‫גימ׳ שוב יום אחד מלפני מיחתך‪.‬‬
‫א״י עז״ה דהנה נודע כי אסור להיות דוחק‬
‫את הקץ כאשר כתבתי מזה כבר בספרי‬
‫באריכות‪.‬‬
‫וז׳׳ש האקפו ואגידה לכס אח אשר ר*ת למפרע‬
‫אבל אקור לדחוק ולמהר הקץ ואגידה‬
‫לכס ר״ת ואפילו אדס גדול כמשה לא יהיה‬
‫דוחק הקז משיח‪ .‬אח אשר יקיא אתכם באחרית‬
‫הימים ר״ח רחמיך רביס ה׳ ומשפטיך חייכו‬
‫אז תמהר אליהו משיח י ק ת ישראל קדושים‬
‫מרוב רחמיך חינ ה בית מקדשנו אז אסר‬
‫ארבעים שנה יהיה תחיית המתים‪ .‬גס כל‬
‫הפקוק גימ׳ וכי בסזמן ארבעים השנה אחר‬
‫העת שיבוא משיח יהי׳ תחיס סמחיס‪ .‬וכן נזכה‬
‫לאליהו סנביאומלך המשיח במהרה בימינו אמן‬
‫נס׳׳ו ‪:‬‬
‫ה ק ב צו ישמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל‬
‫ר‪,‬יא‬ ‫שלמה‬
‫צרחו ואפילו שהוא נופל על ערש דוי וכל‬
‫משכבו נהפך בחליו נמי מונע א״ע מן הצדקה‬
‫יען כי מורא עולה על ראשו פן ואולי יחרפא‬
‫מחליו וחושש שיחסר ממינו ולכן אפילו אז אינו‬
‫גוחן צדקה רק בהגיע השעה שהוא רואה שבוודאי‬
‫ימוח ואין לו חוסלח וחקוה עוד שיחרפא מחליו‬
‫אז הוא מצוה מסמת מיתה לחלק ממונו לעניים‬
‫לאחר מיחסו אכן זה הצדקה אינו נחשב לכלום‬
‫בעיני הקב״ה וכמבואר בס״י שזה נ׳ מדוח זהב‬
‫וכסף ונחושח וכל זה נוכל לרמז נמי כאן‬
‫בהפסוק ויזרע יצחק פי׳ היה מקייס הפסוק‬
‫זרעו לכס לצדקה גס יצחק ע״ה נימ׳ הצדקה‬
‫עס האותיות בארץ ההוא ר*ת ולא המתין העח‬
‫צרה רק אפילו אז בבריאתו כלומר לא המתין ער‬
‫העת צרה רק שהיה ברי ואפ׳יה נותן צדקה וימצא‬
‫בשנה ההיא ר״ת והיה מחלק ישראל צדקה אז‬
‫ולא המתין העס הוצאת נשמתו שישכב אז נקברא‬
‫כלומר היה מחלק מעותיו בחייו ולא שיצוה‬
‫לחלק אסר מיתתו ועבור זה ויברכהו ה׳ ‪.‬‬
‫ו הנ ה מבואר בגמרא ברכות דף ל״ה ע״ב‬
‫רשניי אומר אפשר ארס חורש בשעת‬
‫חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה‬
‫ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה‬
‫מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו‬
‫של מקוס מלאכתן נפשית פ״י אחרים ובזמן‬
‫שאין ישראל עושין רצש״מ מלאכתן נעשית פ׳יי‬
‫עצמן ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית‬
‫ע׳׳י ‪.‬‬
‫ו הנ ה בהשקפה ראשונה קשה על מלת בשעת‬
‫שאמר בכל פעם ומדוע לא אמר בקיצור‬
‫נמרץ אפשר אדס חורש וזורע ודש כו׳ ‪.‬‬
‫ו אי ת א בגמרא פ״ז דף ’״ז פ״ב כל העוסק‬
‫בסורה בלבד ואינו עוסק בגמיח דומה‬
‫שאין לו אלקי והנה לכאורה קשה מהו השייכות‬
‫זה לזה מפני מה דומה כמו שאין לו אלקי‬
‫ופי' בכותב בעין יעקב בשס גדול אחד דבספר‬
‫יצירה מקשה למה כתב בשה הויייה תחלה י׳‬
‫ואח״כ ה׳ ובאלף ב׳ כסוי תחלה ס׳ ואח״כ ♦׳‬
‫והא‬
‫ויח'‬ ‫תפארת‬
‫עלית למרוס ומחל לך‬
‫זבול[ לחוף ימים ישכון כו' ישכר חמור נרם‬
‫‪ p n‬בין המשפסיס כו׳ ופירשיי בשם‬
‫מדרש סנחומא שהיה זבולן עוסק בפרקמנויא‬
‫וממציא מזון לשבט יששכר והס עוסקים בסורה‬
‫סוא שאמר משה שמס זבולן בצאחך ויששכר‬
‫באהליך ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה הא זבולן היה עוסק יומס‬
‫ולילה בפרמקטיא ויששכר היה עוסק‬
‫בסורה יומס ולילה ואיך גוכל לדמות זה לזה‬
‫ויוסר חמיה כי לפי המדרש הנ״ל נראה שהיה‬
‫יששכר פסק בהורה שלא לשמה ס*ו כי אס‬
‫ע"מ לק*פ וזה בוודאי לא טוב היהכן שיששכר‬
‫יעשה דבר כזה לעסוק בהורס ה' שלא לשמה‬
‫רק ע״מ לק״פ ‪.‬‬
‫ואפ״ל בזה האופן ובטרס כל כפרש הפסוק בפ׳‬
‫סולדוס רזרע יצחק בארך הסוא וימצא‬
‫כשנה הכעא מאה שעריס ויברכהו ה׳ ‪.‬‬
‫והנה לכאורה יש להפליא על מה שכסוב ויברכהו‬
‫ה' לב^ף וכך היל״ל ויזרע יצחק בארץ‬
‫ההוא ויברכהו ה' וימצא כשנה ההוא מאה‬
‫שערים ‪.‬‬
‫ונוכל לתרץ בזה האופן דהכה כל אדס מחויב‬
‫ליסן צדקה אבל באמס נמצא כמה וכמה‬
‫מדרגוס דהנה נמצא כמה נ״א שנוסניס הצדקה‬
‫באמס באהבס לבנס הטוב והמה נוסניס גס‬
‫כעס בריאסס ואין להס שוס צער וחולאס ח״ו‬
‫ואפ״ה מסניס צדקה בטוב לב וזה נקראס צדקס‬
‫אמס ואוסה הצדקה החשובה בעיני ה' אבל‬
‫לפעמים נמצאים כמס בני אדס שמונעים א״ע‬
‫מן הצדקה כי אס כעס אשר בא יבא אליהס‬
‫איזה צרה ואיזה סכנה גדולה ח״ו אז מפזרים‬
‫בצדקה כדי לפדוס אוסס מן סצרה ההוא ‪.‬‬
‫אבל באמס זהו הצדקה אינה חשובה כ*כ בעיני‬
‫הקב״ה יען כי הוא נוסן הצדקה ע״פ ההכרח‬
‫כדי שינצל מן הסכנה הזאס אכן באמס נמצא‬
‫עוד מדה גרוע יוסר מזה אשר אפילו בעס‬
 ‫שלמה‬ ‫ויה‘‬
‫שישפרנסו‬ ‫בפני הבריוש או עיקר לימודו בשביל‬
‫על ישראל‬ ‫אושו בני אדה זהו ממשיך עוד דינים‬
‫רצונו יש׳‬ ‫ח״ו והוא מהפך רצון הבוב״ה יען כי‬
‫הוא וזהו‬ ‫לעשוש חשד לישראל כי חפן חסר‬
‫האדם מהפך רצון הבוב״ה‪.‬‬
‫וז״ש בגמרא כל מי שלומד סודה ואינו עוסק‬
‫בנמ״ח שאינו גימל חסד ללמוד בשביל‬
‫כלל ישראל כהנ״ל דומה כמו שאין לו אלקי‬
‫יען כי הוא מהפך רצון הכוב״ה נמצא לפ״ז‬
‫אושן האנשים העוסקים שמיד רק במו״מ‬
‫צריכים לגמול חסד כמו כן ולפרנס לאושן‬
‫הלומדים חורה לשפה ואושן הלומדים שורה‬
‫כמו כן ♦גמלו חסד עמהם שלומדים תורה‬
‫בשביל כלל ישראל אבל אותו אדם שעוסק במו״מ‬
‫ואינו עוסק בגמ׳י׳ס ולישן צדקה לאותן הלימרים‬
‫שורה לשמה זה האדם אינו יוצא ידי חובשו‬
‫פד שיקבע בעצמו עשיס בכל יום ללמוד שורה‬
‫יען כי אינו משערב עם אושן הלומדים אש‬
‫השורה ולכן מוכרחים ה מ ה לעסוק בשורה‬
‫ג״כ נמו שאמרו חכז״ל בפרקי אבוש טוב שורה‬
‫עם דרך ארן אבל עכ״ז אינה נקראש מדה‬
‫טובה ועפ״ז שלומד השורה ג״כ יען כי רצון‬
‫הבוב״ה ש׳גמלו חסד זה עס זה ולכן אושו‬
‫אדם שעוסק בסורה ובד״א אפ״ה מחויב לישן‬
‫צדקה ג״כ וכמו שהבאתי בספרי ספר טהרש‬
‫הנפש בשם האר״י ז״ל כל מי שאינו עוזר לבעל‬
‫שורה מממונו יהיה בזמן השחיה כמו נפל‬
‫וכאשר נושן צדקה אז עושה רצונו של מקום בי‬
‫ספן חסד הוא כלומר עיקר רצון הבורא שכל‬
‫אדם יעשה חסד לחבירו ‪.‬‬
‫ונוכל לרמז בזה רצונו של מקום גימ׳ מצות‬
‫צדקה והסקדיס ויש לך אדם שעוסק רק‬
‫במו״מ ואינו עוסק בשורה אבל גס בעש עסקו‬
‫במו״מ מחשבתו דבוק בעולמות עליונים‬
‫ומקיים שוישי ה׳ לנגדי תמיד ומקיים בכל‬
‫דרכיך דעהו • אבל פשיטא שהוא בוודאי‬
‫מחויב לישן צדקה יען כי עיקר הלימוד הוא‬
‫רק להשחיר א״ע עם כלל ישראל והוא אינו‬
‫יוכל‬
‫תפארת‬
‫והא הוא אור החוזר שהוא מורה על ד*ן ושס‬
‫הוי״ה ב״ה כולו רחמיה ושירון אבנ״ד הוה‬
‫מספר עשרה נמצא היה י׳ קודם ה׳ ‪ .‬ואמרינן‬
‫בגמרא סבת אשי דרדקי לבי מדרשא ואמרי‬
‫מיל' שאפילו בימוש יסושיע לא נאמרו כוושייהו‬
‫אלף ביש למוד בינה גימל ד׳ נמול דלים ובשלמא‬
‫אי פוסק בשורה ובגמ״ח ומחבר אושיוש אבנ״ד‬
‫הוה י׳ בחשבינן כולו הוא עשרה קודס ה׳‬
‫אבל אי עוסק בשורה ואינו עוסק בנמ׳ח אינו‬
‫מחנר הני אושיוש והוה ה׳ קודס י׳ והוה בשס‬
‫הוי״ה אור החוזר ואינו שק על כבוד קונו‬
‫שכבוד ה׳ הוא שיהיה משנהג במדת חסד‬
‫ולכן אומר דומה כמו שאין לו אלקי ‪.‬‬
‫ועפ״ז מ ש ת נמי הגמרא ב״ב דף י׳ ע״א ר׳‬
‫♦הושיע בן קרחה אומר כל המעליס‬
‫עיניו מן הצדקה כאלו עובד עכו׳ם ומבואר‬
‫עוד שה דף ט׳ ע״א ואמר רב אסי שקולה‬
‫צדקה ככל המצוש ומפרש במהרש״א וז׳ל מה‬
‫שאמר לקמן כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו‬
‫עובד פכו״ם שהוא שקולה כעד כל המצוש והוא‬
‫שהנושן צדקה הקב״ה משלה לו כמ״ש מלוה ה׳‬
‫חונן דל כו׳ והמעליס מלשנה יש לו לב בליעל‬
‫לאמר שאין לו פי שישלם לו ו«רי הוא ככופר‬
‫בה' ומודה באלהי כסף וזהב ‪.‬‬
‫א ב ל לפי האמש נוכל לומר דהעיקר גומל‬
‫חסד נקרא מי שלומד השורה ומחבר‬
‫א״ע עס כלל ישראל ולומד בשביל כלל ישראל‬
‫יען כי כל ישראל ערביס זה לזה ולכן צריך‬
‫שישפללו בלימודו גס אושן האנשים שאינס לומדי׳‬
‫חורה רק עוסקים במי״מ וזה העיקר גמ״ח שגומל‬
‫חסד פס נפשות האנשים ההמה והנה מי‬
‫שאיט עוסק בשורה רק במו״מ ישן צדקה לעניי׳‬
‫לאושן האנשים העוסקים בשורש ה׳ ואז משערבק‬
‫יחד זב״ז יהרה ממש כאלו כל ישראל עוסקים‬
‫בשורה ובמצוש ובזה המה ממשינין חסדי המקום‬
‫ב״ה אבל להיפך כשאדם לומד בשורה רק‬
‫בשביל עצמו ולא בשביל כלל ישראל להשערב‬
‫עמהם יחד או שלומד השורה רק להשפאר‬
‫סיב‬ ‫שלמה‬
‫עבורם היינו להתחבר עמהס כהנ״ל וכן הלומד‬
‫תורה בשביל כלל ישראל הוא יוכל להמתיק את‬
‫כל הדינים מעל כל ישראל ‪:‬‬
‫כ ע״ ש בזוה״ק פ' דחי דף רמ״ב ע׳ א כמה‬
‫חביבץ איטן מילין דאורייתא כמה חביבי]‬
‫אימן דמשתדלו באורייתא קמי קוב״ה דכל מאן‬
‫דאשתדל באורייתא לא דסיל מפגעי נטיר הוא‬
‫לעילא נטיר הוא לתתא ולא עוד אלא דכפיית לכל‬
‫פגעי עלמא וחחית לון לעימקא דתהומא רבא ‪.‬‬
‫ו ה ש ח א ניחא מה שהפסוק מדמה עקק זבולן‬
‫ליששכר לפי מה שכתבתי דמי להדדי‬
‫כי זבולן עסק בפרקמטיא ונותן צדקה ליששכר‬
‫שזהו רצש״מ והיה מלאכתו היינו מלאכת הקודש‬
‫זהו הלימוד תורה נעשית ע״י יששכר והנה‬
‫יששכר שפסק בסורה יומם ולילה מאין הפונות‬
‫לא נוכל לומר שהיה ח״ו כוונתו ע״מ לק״פ מן‬
‫זבולן ולא יתכן לומר כן על יששכר אלא עיקר‬
‫הלימוד שלו מיה רק בשביל קוב׳׳ה ושכינתיה‬
‫וגס בשביל זבולן ובשביל כלל ישראל מרוב אהבתו‬
‫לישראל כי כל האוהב לישראל עם קדושים הוא‬
‫מחבר א״ע להקב״ה ולכן אהבה נימ׳ אחד‬
‫כלומר מי שאוהב את ישראל הוא מדבק א״פ‬
‫ביחודו של עולם ‪ .‬וז״ש וירכתו על צידון‬
‫ופירש״י סופו כמו ולירכתי המשכן כלומר הנס‬
‫כי זבולן לחוף ימים ישכן והנס שהוא לחוף אניות‬
‫עכ״ז סוסו שיהיה על צידק הוא אותיות ציד‬
‫טן כלומר עבור שנתן ציד ומזון ליששכר שיוכל‬
‫ללמוד והי׳ סופו שישיג נון שע״ב ומפרש הפסוק‬
‫מי נרם לו זאת ואמר יששכר חמור גרס עבור‬
‫כי יששכר סנל עול » ר ה כחמר למשא זה גרס‬
‫לזבולן שישיג נון שע״ב ‪ .‬וטנל לרמז ר׳׳ת וס״ת‬
‫של הפקוק זבולן לחוף ימים ט׳ גימ׳ וזה מחויב‬
‫כל האדם לסמוך לומדי התורה וכה נזכה‬
‫להתחבר א׳ ע להקב״ה בדו״ר וישפיע עלינו‬
‫השפעוס טובות ‪-‬‬
‫י ש שכ ר סמור גרס כו׳ וירא מטחה כי טוב‬
‫ואת ה א ת כי נעמה ויט שכעו לסבול ‪.‬‬
‫ויל״ד‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫יוכל לעשות זאת עבור כי אעו לומד את‬
‫התורה בפועל ממש רק בכת מחשבתו שהוא‬
‫דבוק בהקב״ה וזה א׳׳א לו לעשות בשביל כלל‬
‫ישראל אבל כשהוא נותן צדקה להלומדים בשביל‬
‫כלל ישראל אז הוא כמי מצטרף עמתס ‪.‬‬
‫וז ה שמתמה הרשב״י אפשר אדם חורש בשעס‬
‫חרישה כו׳ כלומר באותה שעה שיחרוש‬
‫לא יהיה מחשבתו דבוק בעולמות העליונים רק‬
‫כל מסשבתו לא יהיה כי אס בהסרישה ובהזריעה‬
‫תורה מה תהא עליה ו מ ת ק בזמן שישראל‬
‫עושין רצש״מ פי׳ שנותנים צדקה ועושין סקר‬
‫שזהו רצש״מ כהנ׳׳צ אז מלאכתן היינו מלאכת‬
‫הקב״ה שמצטרכין לעשות בעבדות הבוב׳׳ה נעשית‬
‫ע״י אסריס כלומר מה שאחרים לומדים התורה‬
‫והוא מחזיק אותם בממונו הוה כאלו הוא‬
‫בעצמו לומד את התורה וזהו מלאכתן היינו‬
‫►מלאכת הקב״ה שהוא לימוד התורה נעשית‬
‫ע׳י אתרים ‪ .‬ובזמן שאץ ישראל עושין רצש׳׳מ‬
‫מלאכתן נעשית ע״י עצמן כלומר שאין טתניס‬
‫צדקה שזהו נקרא אין עושץ רצש״מ כהנ״ל אז‬
‫מלאכתן היינו מלאכת הקב״ה זהו לימוד התורה‬
‫געשית ע״י עצמן פי׳ בעצמו מסויב ללמיד‬
‫תורה יען כי הוא אינו מחזיק את לומד התורה‬
‫שיוכל להתערב עמהס אבל אכסי לא יצא ידי‬
‫תובהו בזה בלבד שלומד את התורה רק בשביל‬
‫עצמו ולהוציא א״ע מן הכלל ישראל אלא שהוא‬
‫מחויב ללמוד בשביל כלל ישראל ‪.‬‬
‫וז״ש בזוהיק פ׳ וישב דף ק*צ ע״ב ויבא‬
‫הבית לעשות מלאכתו ע ץ לאשתדלא‬
‫באורייתא ולמעבד פק ‪T‬א דאורייתא דאיהו‬
‫מלאכתו דב״נ בהאי מלמא וכיון דעבידתא דבי נ‬
‫בהאי עלמא הוא עטדתא דקוב׳יה בעי ליה‬
‫לב״נ למהוי תקיפא כאריה בכל סטרא בגין‬
‫דלא ישלוט עלוי סטרא אמרא ולא יכול למפתי‬
‫ליה ‪:‬‬
‫וז״ ש בגמרא ולא עוד אלא שמלאכת אחרים‬
‫נעשית ע״י כלומר מלאכת עבודת הקב״ה‬
‫מה שאחרים צריכים לעבות הוא מסויב ללמוד‬
 ‫שלמה‬ ‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫ויל״ד הא כמחלה אמר חמר גרס רוכץ כי! הס״מ היא היצ״ה כי גס הוא יהי׳ נכנט מפניו ‪,‬‬
‫המשפתיס משמע מ!ה שלא יהיה לו ובעני! זה ראיתי כהכתביס של ככוד אא״ז‬
‫הגאק החריף הצדיק המפורסיס מופת‬ ‫מנוחה ואח״כ אמר וירא מנוחה כי מ‪1‬כ ואח״כ‬
‫חזר ואמר וימ שכמו לסכול והנה רש״י ז״ל הדור רשכב״ה כו׳ מוה׳ דוד צבי זצוקללה״ה‬
‫וז״ל מאשר שמנוה לחמי לחמו הוא התירה‬ ‫מפרש לפי פשומו‪.‬‬
‫ולפי דרכנו נוכל לפרש מז״ה דמכואר כפרקי כמ״ש לכו לחמו בלחמי פי׳ שטופס טטס התורה‬
‫אכות כך הוא דרכו של חורה פח כמלח והמצות כט״ש טטמו וראו כי טוב ה׳ ונאמר‬
‫חאכל כו׳ ואס אחה מושה כן אשריך ומוכ הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת‬
‫לך ט׳ ופי׳ כמהר׳ס שי״ף אשריך כטוס״ז רצ״ל צופים וטכ״ז אמר שבאו להבי! שכולו אינו‬
‫שיש לך מושר גדול כטוה״ז וחוכל לאכול נחשב אלא לטטימס וטי׳׳ז וראו כי טוב ה׳‬
‫מטדני מלכים ולראות כמוכ כל הימיס ואפ״ה כמו שרואה בשכל טוב טטס המאכל ט״ש הטטימ׳‬
‫מושך א״מ ממאכלים המוכים אז ומוכ לך וגס אמרו טטמו טד״ש ישקני מנשיקות פיהו‬
‫לעוה״כ והנה סתורה מתשת כוחו של אדם כי והכוונה שבשפת מת! תורה הקדים להס דברי‬
‫אי! התורה מתקיימת אלא כמי שממיח טצמו חיבה כט״ש וסייתס לי סגולה מכל הטמים‬
‫טליה כנודט וכל מי שמתנהג א״ט טד״ז ושומר ואתם תהיה לי ממלכת כהנים כו׳ והוא פני‬
‫את רמ׳ח האיכרים שלו מלטשות דכר האיסור נשיקות פה אל פה והוא דרך החת! שמראה‬
‫כדי שלא יקלקלם ואז יוכל לקיים את כל רמ״ח אהבתו וחיבתו להכלה ומחבקומנשק אותה‬
‫המאכלים הטובים‬ ‫טשה יט! כי אז אפילו הס״מ כטצמו נכנט שתתרצה להתטנוג מ!‬
‫לגודל אהבתו‬ ‫מפניו ויוכל לטכוד את הכוכ׳׳ה אפילו טס וטרביס ומתוקים שנות! לה‬
‫היצ״ה יט! כי הוא כטצמו ג'*כ נטשה לו לאיהכ אותה לזה אמרה הכלה שגודל הסטנוג מ!‬
‫ואז זוכה ונטשה נמי מרככה להשכינה הקדוש' החיבוק זהנישוק הזה הוא יוסר מ! הסטנוג‬
‫ונוחל ש״י טולמות והנה יששכר אותיות יש מאכל טצמו והדוגמא לזה אמרה כנ׳׳י ישקני‬
‫שכר כמכואר נמי כס״י חמר אותיות רמ׳׳ח ‪ .‬מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיי! כלומר‬
‫וז״פ יששכר חמר גרס כלומר זה שקיים את שחפצה לשמוט טוד פנים בפנים דברי‬
‫רמ״ח טשה ושמר את רמ״ח האכריס החיבה כי טובים דודיך מיי! פי׳ אהבתך‬
‫שלו שלא יטשה דכריס האסורים זה גרס לו אליה הנראה מסוך דברי סחיבה יוסר מיי!‬
‫את השכר של ש״י טולמות שינחיל וירא מנוחה פי׳ מטטס התורה והמצות והוא יתן מטדני‬
‫כי מוכ כלומר טכור זה יראה מנוחת טוה״כ מלך והוא במה שאיננו סיפק לטצמו בטוב‬
‫כי יהיה צו מוכ וכמו שמתרגם יכ׳׳ט וחזא טטס שטוטס ורואה לסתייגט יוסר כדי‬
‫כית מקדשא דאתקרי מנוחם ארוס מוב הוא למצא בכל פטס יוחר טוב טטס כט*ש יגטתי‬
‫ומצאתי טכ״ל ודפח׳׳ח‪.‬‬ ‫וכמכואר כזוה״ק פ׳ פקודי דף רכ״א ט״כ‬
‫והיחס מנוחתו ככוד ^ו מ ר אט״פ שיראה וז״ש סהלים כ״ט קול ד׳ טל המיס אל‬
‫הכבוד הרטיס ה׳ טל מים רבים‪.‬‬ ‫הארץ כי נטמה היינו שיוכל לאכול ולשתות‬
‫ולהתטנג במוכ טוה״ז ואפ״ה יטזוכ את כל ו ק ש ה טל כפל הלש ו! כי סיס די במה שאמר‬
‫קול ד׳ טל המיס‪.‬‬ ‫מוכ טוה״ז וימ שכמו לסכול טול כתורה‬
‫כפירש׳׳י וכמו שמתרגם נמי יכ״ט וטרכי! ונוכל לומר מיס זה התורה כלומר מי שלומד‬
‫את התורה שורה טליו השם סוי״ה‬ ‫כתפי! למלטי כאורייתא‪ .‬ויהי למס טוכד מלת למ״ס‬
‫גימ׳ ס׳־מ כלומר יהי׳ טוכד את הקכ״ה אפילו טס של רחמים וז״פ קול ד׳ טל סמים כלומר‬
‫מי‬
‫קיג‬ ‫עזלמה‬
‫אורות סוד השרש שנטשה אח״כ מהם שט״ב‬
‫והוא לא לקחת מהם רק המובחר שבהם גפ״ז‬
‫הם כ״א כהלל כמנין אהי״ה כי לעולם סוד‬
‫אהי׳ה בבינה והוא לבד שורש של שטר הנון‬
‫והנה שער הנון לבד הוא סוד אהי״ה והוא‬
‫שקול כמעט נגד כל המ״ט שערים והנה אותן‬
‫ז״פ כח״ב שלקחה כל אחד מהכתרים הי׳ ג״כ‬
‫כלולים מפשר וכן בבינה הרי כי הט״ס המה‬
‫כולם רחמים גמורים עד כי אין למטלה מהם‬
‫היוצא לנו מכל זה כי מן בינה יוצאים כל‬
‫החסדים כי כל הכלים שיוצאים ממנו ונשברו‬
‫יען כי הי׳ בחי׳ דינים גדולים וחזקים ואח״כ‬
‫האורות שהי׳ חוזרים אליו הי׳ בחי׳ חסד ורחמי׳‬
‫גמורים‪.‬‬
‫ועפ׳׳ו נוכל לפרש הפסוק )בשמואל א׳ ב׳‬
‫ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול ויעל‪ .‬ה׳‬
‫מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם מקים מפפר‬
‫דל מאשפות ירים אביון דהנה בינה שהוא אם‬
‫הבנים שממנה יצאו כל הז׳ כלים ונשברו ואח״כ‬
‫קיבלה כל הז׳ אורות מהם כהנ״ל וז׳ש ה׳‬
‫ממית ומחיה כלומר ה׳ ממית אותן הז׳ מלאכי׳‬
‫היינו הז׳ כלים במה שנשברו ואח״כ מחיה‬
‫אותם היינו האור שלהם מוריד שאול ויעל‬
‫רצ׳׳ל בתחלה מוריד אותם לשאול עד לפומקא‬
‫דתה״ר ואח״כ היה מטלה אותם את האורות‬
‫שלהם‪ .‬ה׳ מוריש ומעשיר סי׳ בתחלה היה‬
‫מוריש להכלי בינה במה שנפלו ונשברו אבל‬
‫מעשיר אותם במה שקיבלה את האורות משפיל‬
‫אף מרומם רצ״ל בתחלה ר\ה משפיל את‬
‫הז׳ כלים פד לטומקא דתה׳׳ר אבל אח״כ מרומם‬
‫את האורות מהם מקים מעפר דל כלומר נתן‬
‫תקומה להכלי בינה במה שהיתה נעשית דל‬
‫היה מקים אותה מעפר במה שנתן לה את‬
‫האורות מאשפות ירים אביון כלומר מן האשפה‬
‫היה נותן הרמה לאביון היינו להבינה שהיתה‬
‫אביון מן הכלים ואח׳׳כ היה מרים אותה‬
‫מטלה את האורות ונתן‬ ‫במה שהיה‬
‫לה ‪.‬‬
‫והנה‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫מי שלומד ל‪/‬ת התורה שורה טליו קול ד׳‬
‫שזהו רחמים אל הכבוד הרמים ד׳ טל מים‬
‫רבים פי׳ מי שלומד פורה הרבה אל הכבוד‬
‫שהוא חסד מודט חרמים והרטיש את השם‬
‫סוי״ח שיהיה שורה על האדם ןה‪ .‬גם ג וכל‬
‫לומר ר״ת קול ד׳ טל המים גימ' השם ט׳ב‬
‫באחורים של מלוי ט״ה גם ר״ת של קול ה'‬
‫טל המים אל הכבוד הרמים ס׳ טל מים רבי׳‬
‫קול ה׳ בכח ע״ה גימ׳ הוי׳ה ש״ך פ״ר עם‬
‫השלשה כוללים כלומר אם אפילו שורה עליו‬
‫ש״ך ופ׳׳ר דיני׳ אפ״ה פס כח התורה יוכל‬
‫להמתיקם בהוי׳׳ה של רחמים ונוכל לרמן בר״ת‬
‫וסו״ת של הפסוק גימ׳ השם אהי״ה באחורים‬
‫ובהכאה ובכפל ובמספר הקדמי והשם אל פשוט‬
‫ואף גם השם אל במספר הקדמי והשם א״ד‬
‫פשוט ובמספר הקדמי ו!ה המתקת הדינים‬
‫וכן יהי רצון שיומתקו מעלינו כל הדיני׳ ויהי׳‬
‫התגלות החסדים בעולם אנס׳ו ‪:‬‬
‫ב או״ א דר\ה קשה קושית הזוה״ק וכי יששכר‬
‫חמר אקרי או בגין דאשתדל באורייתא‬
‫נקרייה ליה סוס או אריה או נמר אמאי חמר‬
‫ומתרן שם בגין דנטיל מטולא ולא בעיט‬
‫במאריה כשאר בפירו ולא אית ביס גסות רוח‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫ועפ״ז נוכל לתרן דהנה נודע מספרי קבלה‬
‫כי המאנין תבירין שסם (׳ מלאכים‬
‫שנשברו אור הפנימי שלהם סוד נשמה דהיינו‬
‫נשמת סוד ט׳ אורות כי אור פנימי שירד אל‬
‫הגדולה דמאנין תבירין היה כלול בסוד ט׳׳ם‬
‫כח״ב חג״ת נהי׳מ וכן אור הפנימי של הגבורה‬
‫כלול ג״כ ביוד ספירות וכן של תפארת וכן‬
‫כולם הרי כאן ז״פ פ״ס והוא סוד ע' אורות‬
‫והנה נשברו המלאכים חחרים האורות לאמא‬
‫שהוא בינה היולדות אותם אבל לא לקחה מהם‬
‫רק שלשה ראשונות של כל אחד מהן׳ אורות‬
‫הפנימיות דמ״ת והם מאור הפנימי של ז'‬
‫מאנין תבירין הרי כאן ז״פ כח״ב שהם כ״א‬
‫אורות והשאר פלטה לחוץ למטה והם מ״ט‬
‫כה‬ ‫תפ א ר ת ש ל מ ה‬
 ‫שלמה‬ ‫ויהי‬ ‫תפארת‬
‫ו הנ ה האדם צריך לטבור את ר‪v‬בוב״ה בכל טת כהנ״ל שילמוד תורה וגמ״ח היינו שיתכלל א’ ט טס‬
‫ורגט ולקדש ולטהר א״ט כדי לטשות מן כלל ישראל בשטת לימודו או בתורה ואומניות‬
‫החומר הטב שיהי' מזדכך ברוחגיות יותר ויותר ומלאכה שיש בהס ישובו של טולסרצ״ל שיטסוק‬
‫ואז יוכל להטלות למקום בינה לקבל שס חסד במו״מ או מלאכה ויהי׳ מן תומכין דאורייתא וזהו‬
‫ורחמים ולהשפיט סל כלל ישראל חסד ורחמים ישובו של טולם שיוכל הת׳׳ח לטסוק בתורה אבל‬
‫שיהיה שלא ט׳׳מ לק"פ ‪.‬‬ ‫והשפטות טובות וכל מי שהקב״ה חונן אותו‬
‫בבינה הוא מחויב ללמד גס לכל אדס דטת כ ענין שראיתי באיזה ספר דמי שסובד ט״מ‬
‫לק״פ הוא כחמר שמטטינן אותו למשאיו‬ ‫ובינה אז יש לו• שכר הרבה והרי הוא כאלו‬
‫ילדו כמבואר בגמרא כל המלמד לאדם תורה סחורה להשתכר בן הטובד ט״מ לק״פ כל‬
‫טבודתו להש״י להשתכר לקבל שכר ‪.‬‬ ‫כאלו ילדו והנה יששכר היה מחזר אחר כל‬
‫אדם ללמד אותו דטת ה׳ כדי שיוכל לקדש וז״פ יששכר פי׳ מי שרוצה רק לקבל שכר הוא‬
‫רק כחמר גרם רובץ בין המשפתים‬ ‫את החומר שלו ולהפך לצורה ולטבוד את הקב״ה‬
‫באמת ובלב שלם וכל זאת מרמז לנו הפסוק כמ״ש רז״ל תורתו של דואג אינו אלא מן השפה‬
‫בכאן‪ .‬יששכר חמר גרס רובץ בין המשפתים ולחוץ דהיינו מי שדואג רק לקבל שכר טל‬
‫יששכר הוא יש שכר כהנ״ל חמר הוא אותיות תורתו וכיון שמחשבתו לקבל שכר נמצא שמחשבתו‬
‫מומר מלת גרס הוא אותיות גמר ■רובץ סוא שלא כהוגן ותורתו אינו אלא מן השפה ולחוץ‬
‫אותיות צבר והוא לשון אסיפה כמו ויצבור בר הדיבור לבד בלתי מחשבה כמ״ש רז״ל תפלה‬
‫בין המשפת‪-‬ס הוא אותיות פתים שם בינה בלא כוונה כגוף בלא נשמה וזה רובץ בין‬
‫כלומר יששכר היה גמר ולמד לכל אדם שהיה המשפתיס רצ״ל שתורתו רובץ רק בין המשפתיס‬
‫לו חומר סב איך לטשותו רוחני ולהפוך חומר מלשון שפתים כלומר מן השפה ולחוץ ולא‬
‫לצורה ואותם שהיו בני ארבטיס ואטפ״כ לא מטומק הלב ומפרש הפסוק כיצד הוא טובד‬
‫היה להס בינה מדיין הוא צבר ואסף אותם ט״מ לק״פ הוא כשני אופנים הא וירא מנוחה‬
‫וגמר טמהם טד אשר שס להס בינה שידטו כי טוב פי' שטובד את ה׳ בשביל שירא לנפשו‬
‫ויבינו איך להטלות משטר לשטר כל המ״ט מן הטונש ורוצג‪ :‬לנוח אחר מיתתו שלא יטנישו‬
‫שסריס טד שיבואו למקום בינה ולקבל משס אותו בגיהנס וזהו וירא מנוחה כי טוב או ואת‬
‫השפט כנודס ליו״ח וטבור זה היה לו ליששכר הארץ כי נעמה שטובד גשביל לקבל שכר טוה״ב‬
‫שכר הרבה גס חמר אותיות רחם סי' שהיה שנקרא ארץ טליונה ארץ החיים ולכן ויט שכמו‬
‫גורם להקב״ה שירחם טל טמו ישראל טבור לסבול ובשביל זה ויהי למס טובד דהיינו טבודתו‬
‫שלמד טמהס את התורה והיה ממשיך טליהס סוא כמו דבר נמס מלת הוא לשון נמס כמו‬
‫השפטות טובות אכן הטיקר לימוד התורה הוא למס מרטהו חסד באיוב וגוף בלתי נשמה אין‬
‫רק שיהיה באמת לשמה וגס לא ט״מ לק״פ לו קיוס ולכן מוטב לטבוד את הקב״ה שלא‬
‫ואן< גם בשטת הלימוד צריך שיסשה גמ״ח ט״מ לק״פ כי אס בכל לבו ובכל נפשו וסוף‬
‫היינו שיתכלל א״ט טס כלל ישראל כאשר כתבתי סכבוד לבא ויהיה לו בטחון אמת רק בה'‬
‫האמת ונוכל לרמז טוד בזה ויט שכמ״ו לסבו״ל‬ ‫למטלה ‪.‬‬
‫וכ ע״ ש ר״ט מברטנורה סנהדרין פ״ג מ״ג ר״ת סופו לומר ברוך שס כבוד מלכותו לטולס‬
‫ואסור לאדם שיתטסקאלאאובתור׳וגמ״ח או וטד והנה ר״ת וס״ת של הפסוק וירא מנוחה‬
‫בסחורה ואמניות שיש בהן ישובו של טולם ‪ .‬כו׳ גימ׳ כי בכל ימיו היה לומד התורה‬
‫ונו כ ל לפרש כוונתו במה שאמר בתורה וגמ״ח לשמה וכן נזכה ללמוד תורה לשמה אמן‬
‫נס״ו‬
‫היד‬ ‫שלמה‬ ‫ויהי‬
‫קשן אעפ״כ כשיהיה לו בשחון אמת כהקכ״ה‬
‫יוכל להצליח אפילו כדכר קשן דהנה אורייתא‬
‫וישראל וקולה חד הוא וכהיות האדם דכוק‬
‫רק כה׳ ולומד התורה לשמה והולך‪ ,‬כדרכי‬
‫אכותיו הקדושים אז ‪.‬הוא כולל א״‪.‬ע כהקכ׳׳ה‬
‫וכהמורה הקדושה שיהיה כולו חד והנה נודע‬
‫שהקכ״ה עושה יש מאין וכרא את עולמו יש‬
‫מאין וכרא■ את עולמו רק להישיכ לכריותיו‬
‫לכן כאשר סקכ״ה עושה איזה שובה לאדס זה‬
‫נמי ישועה של הקל׳ה כביכול י ען כי ברא‬
‫זה העולס רק להושיע לעמו ישראל אבל העיקר‬
‫רצון של הקב״ה שכל אחד ואחד יקוה ויחכה‬
‫לו לישועה ויבקש מאתו י״ת להושיע לו ובהיות‬
‫כן מי האיש בער ולא ידע וכסיל לא יכין‬
‫את זאת להשיס כל כשחונו רק בהבוב״ה‬
‫ולא שיתלה בשחונו באיזה אדס או בחכמתו‬
‫כי עמדה לו וע״ז אמר הכתוכ ארור הגבר‬
‫אשר יבשח באדס והנה באמת גס בהצדיק‬
‫יוכל הארס לבשוח א״ע שבאמצעותו יהיה‬
‫ניזון שיבקש עליו רחמיס מן השמיס ‪.‬‬
‫כ ט״ ש בזוה״קפ׳ ויגשצדיק דא איהו אקרי גבאי‬
‫צדקה למיחן ולמיזן לכולא וכתיב הכפירים‬
‫שואגים לשרף ולבקש מאל אכלס והנה הצדיק‬
‫נקרא כס־ר כמ״ש צדיק ככפיר יבשח ונוכל לומר‬
‫שזהו פי׳ הפסוק הכפירים רצ״ל הצדיקים שואגים‬
‫להקכ׳׳ה לשרף היינו להמציא שרף ומזון לבני‬
‫ישראל ולבקש מאל שהוא חסד אכלס רצייל אכלס של‬
‫ישראל היינו פרנסתס והנה צדיקים נקראים הריס‬
‫כמ׳׳ש בתיקונים שמעו הריס את ריב ה' כו׳‬
‫מאן הריס אלין אבהן קדישין גס השמיס נקראי׳‬
‫הריס כמכואר בספרים גס ההריס עם האותיות‬
‫גימ׳ השס ס״כ והשס אהי׳ כאחוריס ובאחוריה של‬
‫מלוי ובכפל כלומר מי ששס בשחונו רק בהצדיק‬
‫וכהקב״ה אז שורה עליו שמות הרחמים ואז‬
‫שוב לו בזה ובבא ‪.‬‬
‫וז״פ אשא עיני על ההריס כלומר כשאני נושא‬
‫עיני ומייחל אל הצדיקים ולהקב״ה היושב‬
‫בהשמיס כמ״ש אליך נשאתי את עיני היושבי‬
‫בשמיס‬
‫תפארת‬
‫נס״ו־ ‪:‬‬
‫יהי דן נחש עלי דרך שפיפון נגלי אורח‬
‫הנושך עקכי סוס ויפול רוככו אחור‬
‫לישועתך קויתי ה׳ ‪.‬‬
‫ו ה נ ה לכאורה קשה למה אמר לישועתך סא‬
‫הוא המקוה לה' שיעשה לו ישועה והיה‬
‫לו לומר לישועתי קויתי ה׳ כמ׳ש הנה אל‬
‫ישועתי ‪.‬‬
‫ונו כ ל לפרש ע!״ה דהנה כתחילה נקדיס לפרש‬
‫מה שאמר המשורר ■תהלים קכ״א אשא‬
‫עיני אל ההרים מאין יכא עזרי עזרי מעס ה'‬
‫פושה שמיס וארן ויש להפליא על זה וכי‬
‫כלתי נשיאת פינים אל ההריס לא היה יכול לומר‬
‫מאין יכא עזרי ותו קשה מדוע אמר לשון‬
‫הוה עושה שמיס וארן והיל״ל לשון עכר עשה‬
‫שמים וארן יען כי ככר עשה ‪.‬‬
‫וי ש לתרן כזה האופן דהנה כל אדס שעוסק‬
‫כמו״מ אל יכעח כחכמתו כי עמדה‬
‫לו כי אין חכס כחכמתו ומי שאמר כחי ועוצס‬
‫עשה לי את החיל הזה לפפמיס‬ ‫ידי‬
‫נפתע פתאוס נאכד ממנו הצלחתו עכור כי זה‬
‫מדת הרשע וע״ז אמר דוד הע״ס )תהליסל״ז(‬
‫אל תתחר כמצליח דרכו כו׳ כי מרע־ס יכרתון‬
‫כו' ועוד מעס ואין רשע כלומר עוד מעש ואין‬
‫לו כמה להרשיע ולומר כחי ועוצס ידי יען כי נאכד‬
‫ממנו הצלחתו כרגפה קלה וכהיות כן כעת עסקו‬
‫כמו״מ צריך לכסוח א׳׳ע כה' שיצליח אותו ויהיה כל‬
‫מגמתו כלתי לה' לכדו ויכקש מאתו י״ת שיצליח‬
‫אותו ככל עסקיו ואז יהי׳ לו תוקף ועוז ככל הפניני'‬
‫כע״ש כפ׳ כרכה ואשר חרכ גאותך חרכ הוא לשון‬
‫תפל' כמו כתפלה כשמתפלל להקלה אז יהי׳ לך כח‬
‫גדול וכע׳ש כחרבי ובקשתי ותרגומו ללותי‬
‫וככעותי ולכן כשאדס הולך לעשות מו״מ וכושח‬
‫א״ע כ ה ק ל ה שהוא כל יכול ויצליח אותו ככל עניניו‬
‫וכל מי שנוהג כן אז כודאי הקכ״ה יצליח‬
‫אותו ואפילו כשעוסק כדכר קשן שנראה לעין‬
‫כל שאין לו כמה להצליח יפן כי הוא דכר‬
 ‫שלמה‬
‫להושיע לישרל עכור זה הנני מחכה ומייחל‬
‫רק לה׳ לבדו וכוודאי יושיעני וז״ש ואני כחסדך‬
‫כמחחי יגל לכי כ ישועתך כלומר כשאני כומח‬
‫א״ע רק כחסדך אז יגל לכי כישועחך רצ״ל‬
‫כי הישועה שלי הוא נמי ככיכול ישועתך כהנ״ל‬
‫והנה ר״ח וס״ח של הפסוק יהי דן כו׳ גימ׳‬
‫וכה יכמח אח עצמו רק כה׳ אמת ‪.‬‬
‫בן פורת יוסף כן פורת עלי עין ‪.‬‬
‫ונוכל לפרש עז״ה דהנה מבואר כספרי קכלה‬
‫כהיות הצדיק רוצה לקכל השפע ממקור‬
‫עליון כדי שישפיע על כלל ישראל צריך מתחלה‬
‫שיהיה לו השלשה מדות חג״ח ואז יוכל להעלות‬
‫עם אוחן הג׳ מדוח למקום חכמה ובינה ושם‬
‫הוא מקבל השפע העליונה והנה יוסף הצדיק‬
‫עכור שהתגבר על יצרו כאשח פומיפר זכה‬
‫להשפיע שפע לכל ישראל כמ״ש ויוסף הוא‬
‫הוא המשכיר לכל מם הארן וכמו שמכואר‬
‫בזוה״ק מאן דנער כריח זכה למלכא כלומר‬
‫זכה שיוכל לכא למלכא של עולם ולכן הי׳ לו השלשה‬
‫מדוח של אכוחיו וכאוחן השלשה מדוח היה לו‬
‫כוח להפלות למקום כינה לקכל השפע ולכן‬
‫אברהם יצחק יעקב גי״מ ברית הוי׳׳ה כלומר‬
‫עבור שנער בריח זכה לשלשה מדות של אבותיו‬
‫והיה שורה עליו השם הוי״ה שהוא רחמים‬
‫גם כרית ע״ה גימ׳ מצוח וזה שאמר לו פרעה‬
‫אין נבון וחכם כמוך כלומר כאשר הנני רואה‬
‫שצריכין לאדם גדול שיוכל להעלות למקום‬
‫חכמה וכינה אין אדם גדול כמוך שיוכל להעלו׳‬
‫לשם כ״א אתה יען כי אתה נבון וחכם ותוכל‬
‫להעלות למקום חכמה וכינה והנה חכמה פשוע‬
‫וכמלד גימ׳ פרת גס פרת כא״ת כ״ש גימ׳ משרה‬
‫כלומר שהיה מיחד הע״ס ככל עח ‪.‬‬
‫וז״ ש בן פורת יוסף כן פורת עלי עין סרת‬
‫הוא חכמה כהנ״ל כלומר מפני מס‬
‫זכה יוסף לחכמה ובינה עכור העון שלא רצה‬
‫ליהנות מראיית האסורץ והיה מייחד את הע״ס‬
‫ואת‬ ‫כהנ״ל עכור זה זכה לכלכל אח אביו‬
‫אחיו כע״ש בזוה״ק דף קפי׳ד ע״א ר׳ יהודא‬
‫סתח‬
‫וי חי‬ ‫תפארת‬
‫כפמים ‪ .‬אז מאץ יבא מזרי כלומר אפילו מדכר‬
‫קע; שהוא אי; נמי יכא עזרי ומפרש מסכי‬
‫מה ואמר עזרי מעס ה' עושה שמים וארן‬
‫סיינו שככל יום ויום עושה שמים וארן כמ״ש‬
‫השמים החדשה וארן החדשה והוא כל יכול ואז‬
‫לא אצמיך למלמל א״ע למרחקים מאוד ולחפש‬
‫אח פמסתי כי כוודאי הוא י״ת יוכל ליחן‬
‫לי פמסחי ככיחי גס כמו שכרא אח סשמים‬
‫ואת הארן יש מאין כן יוכל להושיע לי נמי‬
‫יש מאין שיכא עזרי • וז״ש שם כזוה״ק אשא‬
‫עיני על ההרים דא לעילא כגין לאמשכא מעילא‬
‫לחחא מאלין הרים עלאין לאמשכא מינייהו‬
‫כרכאן לכנ״י דאתכרכו מינייהו ‪.‬‬
‫ו ע ת ה יתכאר הפסוק כמוכ מעם יהי דן נחש עלי‬
‫דרך‪ ,‬דן הוא לשון משפמ כמו דנני אלקיס‬
‫כלומר האדם יהיה נשפמ ונידון מאלקים כאשר‬
‫יהיה כנחש סלי דרך שפיפון עלי אורח כלומר‬
‫כאשר יסע וימלמל א״ע תמיד יומם ולילה‬
‫למרחוק וכמדכריות כדי להמציא מרף ומזון‬
‫הנושך עקכי סוס סי' שנוסע תמיד כסוסים‬
‫למרחקים ישפומ אותו ד' עכור זה ומפרש מפני‬
‫מה ואמר ויפול רוככו אחור וזה הקכ״ה שנקרא‬
‫רו^כ כמ״ש הנה ה' רוככ על עכ קל י ונאמר‬
‫רוככ שמים כעזרך כלומר כזה שנוסע וממלעל‬
‫א׳׳ע למרחקים וכמדכריוח ומפקיע א״ע לחפש‬
‫פרנסתו כי כזה הוא מפיל אחור ככיכול את‬
‫הקכ״ס כי הקכ״ה לא יוכל להושיע לו ככיתו‬
‫או^ המוך לכיחו ולא להרחיק א״ע מכיחו להיות‬
‫נו״נ נדרך רחוקה כמה שנים וכפרמ שיש‬
‫חרם על זה כמו שהכאחי כספרי מהרת הנפש‬
‫כשם חשוכות מהר״ס חרם שלא להתרחק מכיתו‬
‫יוחר מן י״ח חדשים ‪.‬‬ ‫^‬
‫וז״ש הקכ״ה כניס גידלתי ורוממתי והס פשעו‬
‫כי כלומר הנני הנותן להם הצלחתם ופרנסת'‬
‫והס פשעו כי כמה שכומחים רק ככחם וכעולם‬
‫י‪/‬יהס ולא שמו כמחונם כי ולכן יצמרך כל‬
‫חדם לומר לישועתך קויחי ה׳ רצ״ל לזה שהישוע׳‬
‫שלי הוד‪ .‬נמי ישועתך כהנ״ל יען כי אחה רוצה‬
‫קטו‬ ‫שלמה‬ ‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫פתח מי יתכך כאח לי כו' סאי קרא אוקמיה כמ״ש תשב אנוש פד דכא כלומר כאשר האד׳‬
‫חבריא אבל האי קרא מ״י אמרו למלכא דשלמא פושה תשובה צריך להיות פד דכא פי׳ בפניות‬
‫דיליה מי יתנך כאח לי כיוס^ טל אחיו דאמר ובשפלות גס תשב ר״ת תקפו בחודש שופר‬
‫אל תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טסכס יהיב פי׳ אפילו בטת שתוקטין בשופר בר״ה וטושה‬
‫לון מזונא וזן להו בכסנא בג״כ מי יתנך כאח חשובה נמי צריך להיות הטיקר בטניוות‬
‫ובשפלות‪.‬‬ ‫לי ‪ .‬ובזה הכח של נטירת הברית זכה נמי‬
‫להכרית את הס"מ ונוכל לומר ס״מ וליל״י וז״ש וישב ביום ההוא כלומר באותו היום שטושס‬
‫פבירה פושה תשובה באמת אז פשו לדרכו‬ ‫גימ׳ ברית וברית ט״ה גימ׳ תרי״ג לומר מי‬
‫שנוטר ברית כאלו מקיים כל תרי״ג מצות כלומר הולך ממנו היצ״ה ונהפך לטוב לו וישב ביום‬
‫התורה ומכרית את הס״מ ולול״י ומשסיט ההוא ר״ת גימ׳ תליסר מכילין דרחמי פשו לדרכו‬
‫השסט הטליונה טל כלל ישראל ונוכל לרמז שפירה ר״ת גימ׳ פרנסה פס האותיות ס״ת גימ׳‬
‫בר״ת וס״ת של הפסוק גימ׳ וטבור זה כי הוא טוב וישב ביום ההוא טשו לדרכו שפירה ס״ת‬
‫התגבר טל יצרו ונס נטר ברית זכה למלך ‪ :‬גימ׳ ששים כלומר הפושה תשובה הרי הוא‬
‫כאלו מקיים כל ששים ריבוא אותיות לתורה‬
‫זרוטי ידיו שפירה ר״ת ישראל טובד ששים ריבוא האותיות‬ ‫ו ת ש ב באת! קשתו ויפזו‬
‫לדרכו ר״ת ונהפכו דעים להיות כולו רחמים‬ ‫כו׳ ‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורר‪ 1‬קשה מלת באיתן הוא לשון גם שטירה ר״ת הפותח שפרי רחמים טל ישראל‬
‫חיזק כמ״ש בס׳ בשלח וישב הים לפנות גם פשו גימ׳ שלום כלומר גם היצ״ס טושה‬
‫בוקר לאיתנו פירש״י לתקפו וכאן סירש׳׳י טל שלום טמו ונהפך לטוב לו גם גימ׳ מושל כלומר‬
‫אז יוכל להיות מושלביצרו‪.‬‬ ‫מלת קשתו חזקו וקשה למה כפל לשונו הא‬
‫היה די שיאמר ותשב באיתן קשתו וטוד יותר ו ע ת ה נפרש הפקוק ותשב באיתן קשתו ותשב הוא‬
‫לשון תשוב׳‪ .‬קשתו זה ברית קודש כמ״ש קשתו‬ ‫יש להפליא טל מה שתרגומו מל זה טל דקייס‬
‫ננטרת כלו׳ כשאדם טושה תשובה ט״ז שהי' קשתו‬ ‫אורייתא בסחרא וקשה איסומרומז זה‬
‫ננטרת פי׳ כשאדם פושה תשובה פ״ז שהי׳ קשתו‬ ‫בהססוק‪.‬‬
‫באיתן היינו בקושי אבר וטשה פביר׳ ח״ו אבל‬ ‫וישב‬ ‫וישלח‬ ‫בפ'‬ ‫הפסוק‬ ‫ו ב ט ר ס כל נתרץ‬
‫תיכך פושה תשובה אז ויפוזו זרוטי ידיו כלו׳ הש״י‬ ‫שפירה‪.‬‬ ‫לדרכו‬ ‫טשו‬ ‫ההוא‬ ‫ביום‬
‫נותן לו טשירות גדול ותשב באיתן קשתו ר״ת‬ ‫וכך‬ ‫הוא‬ ‫מסורס‬ ‫מקרא‬ ‫הא‬ ‫קשה‬ ‫ו ל כ או ר ה‬
‫גימ׳ חק וזסו פרנסה כמ״ש הטריפני לחם‬ ‫לדרכו‬ ‫ההוא‬ ‫ביום‬ ‫טשו‬ ‫וישב‬ ‫היל״ל‬
‫חוקי ה׳׳ת גימ' חן כמ״ש ונח מצא חן כלומר‬ ‫שטירה ‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫נודט כאשר האדם אז ימצא חן בפיני הקב״ה ויפוזו זרוטי ר״ת‬ ‫ואפ״לבזה האופן דהנה‬
‫פושה ח׳׳ו איזה טבירה אבל תיכך מתחרט גימ׳ תליסר מכילין דרחמי ויפוזו זרוטי ידיו‬
‫טל זה ופושה תשובה אז מיד מוחלין לו ס״ת גימ׳ כ״ב אותיות התורה מידי אביר יטקב‬
‫ויוכל להמתיק כל סדינים ופותח שטרי רחמים משם רוטה אבן ישראל ס״ת גימ׳ של״ז והוא‬
‫ר׳ת שכבת זרט לבטלה כלומר אפילו אס פגם‬ ‫טל ישראל‪.‬‬
‫וכע״ש בגמרא חגיגה דך ה' ט׳׳א א״ר חנינא בריתו ור‪.‬וציא שז״ל ח״ו אבל בתשובה יוכל‬
‫בר פפא כל הטושה דבר ומתחרט בו לתקן כל זה גס מידי אביר יטקב משם רופה‬
‫מיד מוחלין לו‪ .‬אבל טיקר התשובה הוא רק אבן ישראל ר״ת גימ׳ שב כלומר בתשובה יוכל‬
‫באותו היום שחטא ובטניוות ובשפלות גדול להתקבל גם כל הפסוק גימ׳ גדול כח שטושה‬
‫תשובה‬
 ‫שלמה‬ ‫ויחי‬
‫שדים ורחס זהו נגד טסקת בפו׳׳ר רצ״ל להיות‬
‫פרה ורבה בהתורה הקדושה לחדש חידושין‬
‫דאורייתא ולטשות משמרת למשמרת ונוכל‬
‫לרמז בזה שדים ורחם ר״ת יהיה מחדש‬
‫חידושין דאורייתא רק שיטשה משמרת למשמרת‪.‬‬
‫ברכת אביך גברו טל ברכת הורי אבל מתי יהי׳‬
‫זאת ואמר טד תאות גבטות טולם פי׳ שתקבט‬
‫טתיס לתורה וזהו מלת גבטת ר׳ ת תקבט‬
‫טתים גדוליס בהתורה תהיין לראש יוסף סי׳‬
‫לאותו האיש שמוסיף לטצמו בכל יוס תורה‬
‫ומצות ומטש׳׳ט תהיין אותן הברכות לראשו גס‬
‫מאל אבין ויטזרך ואת שדי ויברכך ר״ת גימ׳‬
‫שטן כלומר תוכל להתגבר א״ט טל השטן זהו היצ׳׳ה‬
‫והנה ר״ת וס״ת של הפסוק גימ׳ דליום הדין‬
‫שואלין את כל האדם אם קייס את כל התורה‬
‫ואת כל תרי״ג סמצות שלה והמטשי׳ טובים‬
‫כראוי וכן נזכה לקיים מצות ומטש״ט מטתה‬
‫וטד טולס אנס״ו ;‬
‫כוחי וטוצם ידי רק תצפה לישוטת ה׳ גם מאל‬
‫בני טין זאב יטרף בבוקר יאכל טד ולטרב יחלק‬
‫שלל‪.‬‬
‫וי ש לבאר למה כפל לשונו לומר טד ושלל‬
‫הא טד ושלל חדא המה כפירש״י לשון‬
‫ביזה ושלל והי׳ לו לכתוב בבוקר ולטרב יאכלו‬
‫שלל‪.‬‬
‫ו א פ ש ר לתרץ טז״ה בהקדס לבאר הפסוק‬
‫בפ׳ וישלח ויסט ישראל ויט אהלה‬
‫מהלאה למגדל טדר ויהי בשכון ישראל בארץ‬
‫ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש‬
‫אביו‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה למה יצטרך הכתוב ויהי בשכון‬
‫ישראל בארץ ההוא הא הי׳ די שיאמר‬
‫ויט אהלה מהלאה למגדל טדר וילך ראובן כו׳‬
‫וטוד קשה למה כתוב כאן ישראל בתחלה כתב‬
‫יטקב כמה פטמיס ויצב יטקב מצבה ויקרא‬
‫יטקב את שס המקוס וגס תיכף אמ״כ כתב‬
‫ויסי׳ בני יטקב ולמה בכאן כתב ישראל‪.‬‬
‫ונוכל לתרץ טז״ה דהנה כל אדס צריך לטבוד‬
‫את‬
‫תפארת‬
‫אותיות‬ ‫תשובה כאלו מקיים כל ששים ריבוא‬
‫לתורה ‪:‬‬
‫מ א ל אכיך ויטזרך כו׳‪.‬‬
‫ול כ או ר ה קשה הא‬
‫כאשר הקב״ה טו!ר לאדם מסתמא נותן לו‬
‫ישופה טל הכל כפי מה שיצנורך ולמה סרנו‬
‫לו יטקכ ליוסף כ"כ הרבה הא ר‪v‬יה די במה‬
‫שאמר לו מאל אכיך ויטזרך והרי הכל‬
‫בכלל‪.‬‬
‫ונו כ ל לרמז בזה מה שאמרו בגמרא שבת ליום‬
‫הדין שואלין את האדם נשאת ונתת‬
‫באמונה כו׳ ומנה קשה היכן מצינו זאת מרומז‬
‫בהתורה ששואלין כך את האדם ליום הדין הא‬
‫סכל מרומז בהתורה הקדושה ונוכל לרמז כל‬
‫זאת כאן בהססוק‪ .‬מאל אביך ויטזרך זסו‬
‫נגד צפית לישוטה כלומר תצפה רק לטזר ה׳‬
‫גם מאל ר״ת לבקש מאל אכלם‪ .‬ולא תאמר‬
‫אביך ויטזרך טם התיבות וט״ה גימ' לישוטה‪.‬‬
‫ואת שדי ויברכך זמו נגד נשאת ונתת באמונה‬
‫היינו כמו שכתב בס' בשלח באריכות הלשון‬
‫וזהו נמי כאן אמונה לשון המשכה כמו ויהי‬
‫אומן כלומר אפילו בשטת מו״מ תמשוך א״ט‬
‫אחר הקב״ה וזהו ואת שדי ויברכך כלומר‬
‫אפילו כשטת מו״מ תלך טם שדי ונוכל לרמז‬
‫ואת שדי ויברכך טס האותיות וטס התיבות‬
‫וט׳׳ה גימ׳ נשאת באמונה דבוק בה׳ ברבות‬
‫שמיס מפל זסו נגד פלפלת בחכמה וזה חכמת‬
‫הקבלה וזה שמיס מטל כלומר כשתלמוד חכמת‬
‫הקבלה אז תוכל להתפלל לפני הקב״ה בכוונה‬
‫להמשיך הברכות אשר בשמים ממטל ונוכל‬
‫לרמז ברבת שמיס מטל נימ' לפלפל האדם‬
‫בקבלה בנסתר ברכת תהום רובצת תחת זהו‬
‫נגד הבנת בבינה רבצת ר״ת תפלת צדיק רוח‬
‫בינה כלומר כאשר תסט להצדיק שיתפלל טבורך‬
‫אז תבין רוח בינה גס ר״ת של ברכת תהום‬
‫רבצת תחת גימ' תהיה תבין בכל בינה‪ .‬ברכת‬
‫קטז‬ ‫שלמה‬
‫שיקייס את התורה הקדושה שהוא מן א׳ ופד‬
‫ת׳ בלהה כלומר שיחבר ל״ב נפ״ה ה״ה הוא‬
‫פ״ס פי׳ שיהי׳ מיחד את הפ״ס פלגש ר״ת‬
‫שומר פתאיס ד׳ גס לחכמיס‪ .‬אביו כלומר צריך‬
‫לקשר לאביו שבשמים‪ .‬וישמע ישראל כלומר אז‬
‫הקב״ה שומע לאותו האיש ישראל וצריך האדם‬
‫להתקשר א״פ להרב להורות לו דרכי התשובה‬
‫והנה ויסע ישראל ויט ר״ת גימ׳ כ׳׳ב אותיות‬
‫התורה גס ויהי בשכון ישראל בארן ההוא‬
‫וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו ר״ת‬
‫גימ׳ לילך לרב‪ .‬ויהי בשכון ישראל בארן הסוא‬
‫וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע‬
‫ישראל ס״ת גימ' אז תכה לקן משיח בן דוד‬
‫במהרה בימינו כלומר כאשר יקיים כהנ״ל אז‬
‫יוכל למהר את הקן משיח בן דוד בב״א ג ס‬
‫נוכל לרמז פוד אביו וישמע ישראל ר״ת אורך‬
‫ימים בימינה ובשמאלה פושר וכבוד אז מהרה‬
‫ימשוך לנו ס׳ שפע רחמי שמיס‪ .‬את בלהה‬
‫פלגש ר׳׳ת תחלה ילמוד פלפל הלכות בימי‬
‫הזקנה אז לומד גם ש״ס לקבלה‪.‬‬
‫ו ע ה ה נחזיר לתרן הפסוק בטוב טפס ודעת‬
‫דהנה מבואר בגמרא חגיגה דף נ׳ פ״ב‬
‫בעלי אסיפות אלו ת״ח שיושבין אסיפות אסיפות‬
‫ופוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו‬
‫פוסלין והללו מכשירין‪ .‬והנה דוד הפ״ה אמר‬
‫בתהליס כ׳׳ה סוד ה׳ליראיו ובריתו להודיפס והנה‬
‫לכאורה קשה מדוע אצל סוד כתוב ליראיו ואצל בריתו‬
‫כתוב להודיפס ולפ׳׳ד ניחא דהנה סוד זה קבלה‬
‫ובריתו זה קאי פל התורה שבכתב והנה דברנו‬
‫למפלה מזה אשר בתחלה צריך האדם לפסוק‬
‫בתורה פ״פ פשטות ואח״כ כאשר בא בימים‬
‫והשיג את היראה הרוממות אז צריך לפסוק‬
‫הזאת פל פי‬ ‫הנפלאה‬ ‫נמי בחכמה‬
‫הקבלה‪.‬‬
‫וז״פ סוד ד׳ ליראיו כלומר תורה פ״פ קבלה‬
‫זהו רק ליראיו רצ״ל לאותו אנשי׳ שבאי׳‬
‫בימיס והשיגו את יראת הרוממות המה צריכים‬
‫לפסוק בתורת ד׳ פ״פ סוד והוא חכמת הקבלה‬
‫ובריתו‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫את הבוב״ה בכל פעם יותר ויותר וילך מדרגא‬
‫לדרגא ולא ילך אחר תאות היצ״ה שמפתה‬
‫פל לבו לילך אחר הבלי פוה״ז ושיהיה לו‬
‫מנוחה בעןר\‪ 1‬אלא יתאמן האדם להתגבר פליו‬
‫ויפשה רק כמו שאמרו מה יפשה ויחיה ימית‬
‫א״פ בפוה״ז ואז יוכל לבא למדרגה היותר‬
‫גבוה ויבקש גם מהקב׳ה בכל פת שישמור‬
‫אותו מן היצ״ה והגס שכתוב שומר פתאים ד‬
‫אבל באמת גס החכמים צריכין שמירה מהקב״ה‬
‫שיטהרו א״פ מן הקליפות כמ״ש לולא פוזרו‬
‫לא יכול לו ופיקר שלא יבא למדרגת גדלות‬
‫אלא יפיל א״פ ממדרגת הגדלות לתוך פניוות‬
‫והשפלות ואל ילך אחר מנוחת פוה״ז וצריך‬
‫לעסוק בתורה בנגלה ובנסתר אכן מבואר‬
‫בספריס סרבה אשר בתחלה צריך למלאות‬
‫כריסו בש׳ס ופוסקים ואח״כ יפסוק ג״כ בחכמת‬
‫הקבלה‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש המקרא קודש בטוב טפס ודעת‬
‫ויסע ישראל פי׳ כל איש ישראל צריך‬
‫ליסע למדרגה היותר גבוה שיהי׳ בחי׳ הולך‬
‫ויט אהלה כלומר שינסה לאהלה של תורה‬
‫מהלאה למנד״ל הוא לשון גדלות כלומר שילך‬
‫מהלאה מבחי׳ גדלות פדר כלומר שיהי׳ נפדר‬
‫מבחי׳ גדלות אלא צריך שיפיל את מדרגת‬
‫הגדלות לתוך פומקא דתה׳׳ר וזהו למגדל פדר‬
‫ר״ת להפיל מדרגת גדלות דהיצר לתוך פומקא‬
‫דתהומא רבא ויהי בשכון ישראל דהנה כל ויהי‬
‫הוא לשון צפר כלומר צפר גדול יש כאשר‬
‫האיש ישראל רוצה לשטן בארן ההוא היינו‬
‫בפוה״ז שהולך אחר מנוחת פוה״ז בארן פס‬
‫האותיות ופ׳ה גימ׳ צרה פס האותיות כלומר‬
‫אז יהיה ח״ו פת צרה וילך פי׳ כל איש ישראל‬
‫צריך להיות בחי׳ הולך שילך בכל פפם למדרגה‬
‫היותר גבוה ראובן כלומר שיראה בן פי׳‬
‫שיראה להתאמן שיהי׳ לו מפש׳׳ט כי פיקר‬
‫תולדותיה׳ של צדיקיס המה המפש״ט וישכב‬
‫פי‘ שידמה לו שהוא בפוה״ז רק בבהי׳ שוכב‬
‫רצ׳׳ל בסי׳ מיתה שימות א״פ כהנ״ל את פי׳‬
 ‫שלמה‬ ‫ויהי‬
‫אנס״ו ‪:‬‬
‫זה לאותן מאנשים שהמה בימי הבחרות מדיין‬
‫א בי ך צוה לפני מותו לאמר‪.‬‬
‫ו ק ש ה מדוט‬
‫אמרו לו אביך ומשמט שהוא רק אביו היה‬
‫ולא אביהם והיל״ל אבינו צוה וכו' וטוד קשה‬
‫מה ראוי לומר שקר כזה והנה רש״י ז״ל מתרץ‬
‫זאת לפי פשוסו ‪:‬‬
‫ואפ״ל טז״ה דהנה כל אדם צריך להתוודות‬
‫ט‪ 3‬חסאיו וגס למחול לכל אדס שחסא‬
‫נגדו ולשבח ולפאר לכל מי שמוסיך לטצמו‬
‫מצות ומטש״ס ואיך יכול לבא למדרגה זו‬
‫בהיותו מתקשר א״ט להצדיק אמיתי והוא מורה‬
‫לו דרך תשובה לפתוח לו טיניו ולהכיס איך כי‬
‫מדיין הוא במדרגת גדלות ומדיין לא טשה‬
‫כלום בטוה״ז בטבדות הבוב״ה ולמשות תשובה‬
‫מאסבה ‪.‬‬
‫ו אג ב נפרש הפסוק בפ' וישב ויגד לתמר הנה‬
‫טולה תמנתה לגוז צאנו כו׳‬ ‫חמיך‬
‫ותשב בפתח טיניס אשר טל דרך תמנתה ‪:‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשס טל המגיד הזה טל מה‬
‫ולמה הגיד זאת לתמר הנה חמיך כו'‬
‫הא המגיד לא ידט מזה המטשה שברצונה‬
‫למשות ולמה הגיד לה כדברים האלה וכי זה‬
‫בשורה טבורה וגס מה שכתב אח״כ ותשב‬
‫בפתח מינים נמי קשה טל מה ולמה מפרש‬
‫ישיבתה היל״ל ותשב טל דרך‬ ‫הכתוב‬
‫תמנתה‪.‬‬
‫ואפ״ל טז״ה דהנה כל אדם צריך להתקשר‬
‫א״ט להצדיק אמיתי ולהתוודות לפניו‬
‫איך כי טדיין לא פשה כלום בטבודתו ית״ש‬
‫ואז יוכל הצדיק להתפורר לבבו לטשות תשובה‬
‫ולהשליך את הגדלות ולבא לבחי׳ טניוות ושפלות‬
‫ויתחבר א״ט רק להיצ״ס ויהיה היצ״ס נטשה‬
‫לו לבחי׳ אשה סובה והנה הצדיקים דומים‬
‫לתמר מה התמר טולה למפלס כך המה תמיד‬
‫טולים למטלה בטבדות הבוב״ה וכמ״ש בשיר‬
‫השירים זאת קומתך דמתה לתמר כי אמרתי‬
‫אטלס‬
‫תפארת‬
‫ובריתו זה תורה שככתב ט"פ פשטות להודיטס‬
‫אשר צריכים מדיין להודיטס את התורה‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫וז״ש בנימין היינו התורה כמ׳ש אורך ימים‬
‫בימינם וזה בנימין בן ימין בלומר מי‬
‫שלומד התורה לשמה זאב ר״ת זהו בטלי‬
‫אסופות כלומר צריך שיהיה מבטלי אסופות‬
‫כהנ״ל ואז יוכל להשיג את התורה הקדושה‬
‫יותר טל בריו ינ‪1‬רן< ר״ת יש מורק רק פוסלין‬
‫גס זאב ינורןס ר' ת רק בלימוד אמת זה ימשיך‬
‫פרנסה סובה בבוקר יאכל טד כלומר בימי‬
‫הבחרות ילמוד התורה רק ט״ס הלכה פשסות‬
‫ונוכל לרמז בבוקר יאכל טד ר״ת בימי קדס‬
‫אז ימלא כריסו ללמוד רק בהלכס טס דרוש‬
‫ולסרב היינו בימי הזקנה ושיבס אז ילמוד‬
‫קבלה וזה מרמז יחלק ר״ת יתאמץ ללמוד‬
‫חכמת קבלם שלל ר״ת שאז לומד לאמת גס‬
‫שלל גימ' ש״ס גס נוכל לרמז במלת ולטרב‬
‫ר״ת רק בהגיט טת לזקנה ולשיבה יחלק גימ׳‬
‫זה קבלה וכאשר כן יטשה אז שורה מליו השס‬
‫אהי״ה שהוא רחמים גמורים ובאשר לומד‬
‫בנגלה אז צריך לחזור לימודו מאה פטמים‬
‫ואחד כנודט ואז הרי הוא כזית רטנן ונוכל לרמז‬
‫כל זאת בהפסוק זאב יסרך< בבקר ר״ת גימ׳‬
‫השם אהי״ה‪ .‬בנימין זאב יסרך בבקר יאכל טד‬
‫ר״ת גימ' מאה ואחד ור״ת של כל הפסוק גימ׳‬
‫זית וז׳ש כל אלה שכסי ישראל כלומר מי‬
‫שמקיים כל אלה הרי הוא מן שבסי ישראל‬
‫וחשוב במיני הקב״ה‪ .‬שנים גימ׳ פרנסה טס‬
‫האותיות כלומר יוכל להמשיך פרנסה‪ .‬טשר‬
‫גימ' תק״ט כלומר זה יוכל לקרב את הגאולה‬
‫ר״ת‬ ‫ולומר תקט כשופר גדול גס תקט‬
‫קבל תפלת טמך ובא״ת ב״ש ט״ה גימ׳ תליסר‬
‫מכילין דרחמי‪ .‬וזאת אשר דבר להס אביסס‬
‫ויברך אותם כלומר אמר להם כל זאת ט” פ‬
‫מוסר ואז ויברך אותם כאשר כן ימשו יחול‬
‫טליהס הברכה שבירך אותם וכן נזכה לברכות‬
‫סז‬ ‫שלמה‬
‫האדם להטות אל דרך עבדות סבוב״ה ‪.‬‬
‫ו ע ת ה נפרש הפסוק בטוב טעם ודעת אביך‬
‫צוה לפני מותו לאמר ‪ .‬מלת אביך זה‬
‫הקב״ס אביך שבשמים יאמרו לו אביך יען‬
‫שהוא נטר ברית והיה צדיק והיה קרוב יותר‬
‫להקב״ה ולכן אמרו לו אביך כלומר הקב׳׳ה‬
‫צוה שכל אדם יאמר לפני מותו כה הוא לשון‬
‫ברכה כמ״ש כה תברכו כה יהיה זרעך וז״פ‬
‫לאמר כה כלומר כל אדם לפני מותו יאמר‬
‫כה לשון ברכה צכל אדם שיברך לכל ישראל‬
‫תאמרו ליוסף תאמרו הוא לשון שבח כמו‬
‫אמרו צדיק יוסף הוא לשון הוספה כלומר‬
‫תשבחו מי שמוסיף לעצמו מצות ומעש״ט ‪ .‬אנא‬
‫שא נא פשע אחיך וחטאתם כלומר שיבקשו‬
‫מהקב״ס שישא לפשע ישראל שנקראים אחים‪.‬‬
‫כי רעה גמלוך כלומר שכך יאמרו להקב״ס‬
‫אפילו כאשר גמלוך רעה היינו במה שעשו‬
‫אפ״ה עתה שא נא לפשע ישראל והנה ר״ת‬
‫וס״ת של הפסוק כה תאמרו גימ' מאן דנטר‬
‫ברית זכה למלכא לפרנס לישראל ‪.‬‬
‫וראיתי בכתב יד של אא״ז הקדוש זצוקללה״ה וז״ל‬
‫אביך צוה כו׳ פירש״י שינו בדבר מפני השלום‪.‬‬
‫וראוי להבין להיות רק שינו לשון ולא דבר‬
‫כזב לגמרי וגס להבין אומר לו ישטמני‬
‫יוסף הוא מיותר ומיה סגי לומר השב ישיב ‪.‬‬
‫א מנ ם כנכון נראה שלא חששו כלל שיגמלו‬
‫יוסף איזה רעה להם ח״ו שאס נראה‬
‫שאיננו מקרב אותם כמו בחיי אביהם עכ״פ‬
‫לא שונא הוא להם ח״ו אמנם זה חששו לנפשם‬
‫מאוד שמא עדיין לא יצא מלבו לגמרי מה שעשו‬
‫לו והוא כגם שעשו תשובה לפני המקום שהזהיר‬
‫על כך וכבר נעשו זכיות ע״י התשובה עכ״ז‬
‫הכל תלוי ברצון יוסף שיתרצה להם וז״ש והשיב‬
‫ישיב לנו פי' כשלא יתרצה ישיב כל הרעה ח״ו‬
‫כאלו לא נעשו זכיות כי כן צוה המקום ב״ה‬
‫וז״ש לפני מותו פי׳ לפני מותו של העושה כן‬
‫ככתוב בתורה אלא שע״י תשובה נעשה זכיות‬
‫וגם המיתה על קדושת שמו שנקרא חיים‬
‫ואמר‬
‫ויהי‬ ‫תפארת‬
‫אעלה בתמר‪.‬‬
‫וז״ש ויגד לתמר מלתויגד הוא לשון המשכה לתמר‬
‫זהו הצדיק כלומר כל אדם צריך להמשיך א״ע‬
‫להצדיק לאמר פי' שיאמר להצדיק הנה חמי״ך ר״ת‬
‫כי חסרתי מעבודתו י״ת‪ .‬עולה כלומר ועתה הנני‬
‫רוצה שיהיה לי עלים להחכמס עלאה ‪ .‬תמנתה‬
‫ר״ת תמיד נעשס תשובה מאהבת הלב ‪ .‬לגז‬
‫ר״ת לעשות זכיות גדולות פי׳ לאמר להצדיק‬
‫שאני רוצה מעתה לעשות תמיד תשובה מאהבת‬
‫הלב ולעשות זכיות מן העבירות שעשה‬
‫כמ״ש העושה תשובה מאהבה זדונות נעשין‬
‫כזכיות וזה א״א לבא לזה המדרגה בלתי‬
‫התקשרות הצדיקים אז זדונות נעשין זכיות‬
‫וז״ש ותשב בפתח עינים כלומר ותשב הוא‬
‫לשון תשובה כלומר בהיות האדם עושה תשובה‬
‫ופותח לעצמו את העינים שלו לראות איך‬
‫שקצר עד עתה בעבודתו י״ת עבור הגדלות‬
‫שלו וזה בפתח עינים אשר על דרך כלומר‬
‫פותח לו עינים לראות אשר על דרך פי' דרך‬
‫עבודתו ית״ש תמנתה ר׳ת כהנ״ל תמיד נעשה‬
‫תשובה מאהבת הלב כלומר שיקבל עליו כך‬
‫מעתה ועד עולם ‪ .‬כי ראתה כי גדל שלה‬
‫מלת גדל הוא לשון גדלות כלומר עתה כשפותח‬
‫לו עיניו רואה איך כי סד עתה היה בחי'‬
‫גדלות שלה ר״ת שעדיין לא השיג פי' עד עתה‬
‫לא השיג שום מדרגה והוא לא נתנה לו לאשה‬
‫כלומר ועבור זה לא נתנה לו היצ״ע לאשה‬
‫רצ״ל שיהיה לו לאשה טובה כהנ״ל וירא יהוד״ה‬
‫זה ד׳ אותיות הוי״ה כלומר בהיות האדם בא‬
‫יבא לזו המדרגה אז הקב״ה רואה במעשיו‬
‫וזה וירא יהודה ויחשביה כלומר נעשה חשוב‬
‫אצל הקב״ה ‪ .‬לזונה ר״ת ואז זדונות נהפכו‬
‫לזכיות הרבה ‪ .‬כי כסתה פניה פי' כי אז כאשר‬
‫האדם בא למדרגה זו אז הוא מכסה פניו‬
‫מלפני הקב״ה אשר‬ ‫כי י־ש לו בושה‬
‫קיצר בעבודתו ית״ש וזה כסתה פניה ר״ת‬
‫העובד ה' תמיד פידה נפשו המשיך סליחה‬
‫כסרה ויט אליה אל הדרך כלומר אז יוכל‬
‫כט‬ ‫תפארת ע ל מ ה‬
 ‫שלמה‬
‫צוה כו' לאמר פי׳ פיוס ולשון הפיוס להיות‬
‫מייחלין לו ית' שיתן מענה בפיו וכן היה‬
‫באמת שנתן המענה בפיהם דברי פיוסס‬
‫שאמרו כה תאמרו כו' שהרי נכתבו אמרי פיהם‬
‫בתורם וזה היה מענה פיהם אנא שא נא‬
‫פשע אחיך וחטאתם פי׳ שבאמת היה שגגה‬
‫להם אחרי ראות עיניהם אותו כמוצא דיבה‬
‫ואז באמת לא כן הוא כמ״ש המפרשים שחלילה‬
‫לומר כן ח״ו על יוסף הצדיק וכמ״ש רש״י‬
‫ז׳׳ל בפ' שמות וייסף היה במצרים להודיעך צדקתו‬
‫של יוסף הוא יוסף הרועה צאן אביו כו' ועומד‬
‫בצדקתו עכ״פ להם היה נראם כן עליו וידוע‬
‫ששגגת תלמוד עולה זדון וז״ש פשע אחיך‬
‫וחטאתם פי׳ שאס לפשע יחשב עכ״פ ע־קר‬
‫הוא חטא שהוא ש וגג אמנם באמת נראה שגס‬
‫לא לחטא יחשב שהרי מ׳ש ויתנכלו אותו‬
‫להמיתו והוא שנתמלא נכלים וערמימות היינו‬
‫עפ׳׳י התורה כמ״ש אני חכמה שכנתי ערמה‬
‫והוא שחשבו לדין אותו כן אלא שעכ״ז ראובן‬
‫ויהודה לא הסכימו טון שהים קודם מתן תורה‬
‫וז״ש יהודה מה בצע כו' פי' אס גס הוא‬
‫מחויב מיתה עכ״פ לא עלינו המצוה לעשותו‬
‫כיון שאין אנו מציון עתה וגס אי! עלינו לדון‬
‫אותו כיון שאחינו הוא וקרובים אין דנין וז״ש‬
‫כי נהרוג את אחינו וא״כ כיון שעכ״פ המה‬
‫היה סבורין לעשות כדין עמו א״כ עדיף מן‬
‫אומר מותר שחשוב כאונס וגס המכירה לא‬
‫לעבירה יחשב כיון שהיה קודם מתן תורה‬
‫וכנראה מן הכתוב ויאמרו איש אל אחיו‬
‫אבל כו' אשר ראינו צרת נפשו כו׳ ולא שמענו‬
‫על כן ט' שלא הזכירו כלל ענין המכירה אלא‬
‫מה שכבשו רחמיו ולא ‪.‬שמעו לו עכ״ז אמרו לו‬
‫דרך הכנעה שהמה חושבים הדבר לפשע וחטא‬
‫וגס היה כוונתם שעכ״פ מה שכבשו רחמים‬
‫מאתו ועי״ז גמלו לו רעה אס גס הוא ראוי לכך‬
‫שבוודאי א״א לאדם לעשות דבר בלתי הסכמתו‬
‫י״ת אלא שמגלגין זכות ע״י כו׳ וחובה ע״י‬
‫כו' ולמה אמרו שא נא פשע אחיך וחטאתם‬
‫שהקדמנו‬
‫וי חי‬ ‫תפארת‬
‫ואמר שלמה ע״ה כי כאת ככף רעיך לך‬
‫והתרפה ‪ 1‬רהכ רעיך אל תת! שנה לעריך כו׳‬
‫והנצל כצכי מ־ד וכצפור כו' והנה הרכה להזהיר‬
‫להיות זריז כדבר מאוד והוא שבכל עונות וחעאי'‬
‫ראו לזרז בתשובה כע״ש חכז״ל שוב יום אחד‬
‫כו' וא״כ כ״ש שיותר ראוי לזרז בפיוס תכירו‬
‫שיש לחוש גס לחבירו שהוא אדם ומה גס‬
‫שלא כל השעות שוות ודכרי הפיוס שאומר‬
‫לחבירו עד שיתפייס מציווה ועומד מאבינו‬
‫שכשמיס שהזהיר על כ! ‪.‬‬
‫ו ד ש לו ישעמני יוסף פי' אס גס בעוחיס אנו שלא‬
‫יעשה לנו מאומה רעה ח״ו עכ״פ ישטמנו בלבו‬
‫איזה שסימה כל דהוא ועי״ז והשב ישיב לנו כו' פי'‬
‫שלא ינוכה כלל כל זמן שלא ימחול להס‬
‫היטב ולזה נתנו אל לבס לדבר לפניו דברי‬
‫פיוס שיתפייס להס בכל לבי כי כ! המה מצויס‬
‫מאביהם שבשמים לפייס את חבירו ומה גס‬
‫אס הוא צדיק גמור שהקי״ה מדקדק על כבוד‬
‫הצדיקים כו׳ ונקראו בניס למקום כע״ש ה' אמר‬
‫אלי בני אתה ואמרו חכז״ל כשעושין רצש״מ‬
‫נקראו בנים וזה מחשבתם באמרס אביך צוה‬
‫כוונתס לאביו שבשמים ואמרו דרך הכנעה‬
‫לפני המקום ברוך הוא שהחזיקו אותו לצדיק‬
‫ולא את עצמם ואמרו אביך צוה פי' לכל אדס‬
‫צוה שבא בכף חבירו לפר מיתתו פ•' דברו‬
‫פיוס ולזרז מאוד לפני מותו כמ״ש שוב יוס‬
‫אחד לפני ט' ומפרש מהו דברי פיוס שציוה‬
‫לאמר הוא שכה תאמרו וזה אמת גמור שק‬
‫מציויס מפי הקב״ה ומה גס שכבר בארנו דרך‬
‫הצדיקים להיות נפשם לה' בעת תחינתם או‬
‫לומר דברי קדושה עד״ש הכתוב משלי לאדם‬
‫מערכי לב ומה' מענה לשון ועיין אלשי״ך‬
‫בפ' בשלח מפרש הכתוב אז ישיר משה ובני‬
‫ישראל את כו׳ ויאמיו לאמר לא שמעו מפי‬
‫משה למה לאמר אלא ויאמר תיבה אחת ולא‬
‫היה יודעים מה יאמרו אחריו והי' מיחליס‬
‫לו י״ת שישים בלבם מה שיאמרו וזהו ויאמרו‬
‫לאמר וכן גס השבטים היה אומרים כן אביך‬
‫ר‪,‬יח‬ ‫שלט‬
‫‪1 U.‬‬
‫בשביל שיסיה בני או בשביל שיהיה בן עוה״ב‬
‫הרי זה צדיק גמור וע״ש בפוקפ׳ אמנס להשפמר‬
‫מן פיפוי היצ״ה הוא העצה הטובה שאמר‬
‫הפנא שלא לסשוב א״ע למאומה כו׳ וז״ש‬
‫האלקיס מצא אס כו' שלפני מדם הרסמיס‬
‫יש ללמוד עלינו זכוס וכן הוא דרך ודאי ופשוב׳‬
‫אמנס אמר שס ורוח הקודש צווחה שלום רב‬
‫לאוהבי הורפיך וז״ש ואפס פלו לשלוס אל אביכס‬
‫ויסכן שכונפו הי׳ אל אביכם שבשמים שכבר כעשה‬
‫מן העון זכוס וכן הוא מה שכפוב בפ׳ ויגש אפס‬
‫חשבחס עלי רעה פי' מפחלה היה כן אמנס ע ’י‬
‫הפשובה שלכס אלקיס חשבה לטובה ועפ״ז יסכן‬
‫לומר שמס שאמר האלקים מצא אס עון עבדיך‬
‫וכוונפו היה כמ״ש במדרש הכ״ל אמנס מ ה׳‬
‫היה המענה הלשון אסר פריכם הלב שלהם‬
‫לפשובה מאהבה במסירס נפש הנ״ל ומרמז‬
‫הלשון מצא לשון מציאה שמצא אם הפק שנעש'‬
‫ע״י הפשובה זכוס וז״ש מעתה ראוי לך למחול‬
‫לפשע עבדי אלקי אביך אשר לעבדו נחשבנו לו‬
‫י״פ שהוא אלקי אביך פי׳ שכוונפו י״פ היה‬
‫לטובם של אביך וכמ״ש עפיד היה יעקב לירד‬
‫למצרים בשלשלם של ברזל כו׳ וגהגלגלו הדבר‬
‫לפיוס על ידי יוסף ואמר ויבך יוסף בדברים‬
‫אליו פי׳ שראה האמם אשר אפם שע״י הפשוב׳‬
‫נחשב להס לזבוח וכמ״ש כמדרש בע׳ וישב‬
‫שמן המכירה נמצא מצום ערכין ומצום‬
‫אמנם עכ״ז ראה שמוכנין המס‬ ‫שקליס‬
‫להיום הרוני מלכום והוא שסביביו נשערה‬
‫מאוד ואינו מיופר ל הס ואס נס ע״י חשובה‬
‫נעשה זכות עכ״ז אוהב צדיקים ומגלגל עליהם‬
‫הדין ע״י פצוה והוא שהמצוה שנעשה מן‬
‫העבירה ע׳׳י החשובה גוררח מצוה להיות‬
‫דין של עבירה פ״י מציה ולזה נחנלנל הדבר‬
‫להיום דין מיפה ע״י קדושח שמו י"פ שזה‬
‫רצון הצדיקים כמ״ש ר' עקיבא כל ימי הייפי‬
‫מצטער אימפי יבא לידי כו׳ וזה נקרא מיפפן‬
‫של צדיקים עיין אלשין וז״ש ויאמר עליהם אל‬
‫פיראו כי הפחח האלקים אנכי רמז לסם‬
‫שהוא‬
‫ויהי‬ ‫תפארת‬
‫שהקדמגו מקורס שעי״ז גחנלגל הרעה אשר‬
‫נמלוך ואס גס לא עשיט שס עבירה עכ״פ‬
‫הרי רעה גמלוך וע״כ אין מגלנלין סוב לארס‬
‫אלא ע" י חייב א״כ היה לו פשע וחטא מקורס‬
‫והיה כונפס להשנאה שהי׳ להס מקורס עליו‬
‫חשבו לפשע וסטא ואס באמח היה נראה להס‬
‫שמופר לשנאופו עכ״ז חשבו ע״ע לפשע ממה שרי<ו‬
‫שהרי נפנלנל חוב על ירס וכמ״ש משלי נס‬
‫בלא רעפ נפש לא טוב ובקשו מאפו שימחול‬
‫להס על השנאה וכפלו לומר ועפה שא נא‬
‫לפשע עברי אלקי אביך והוא שהרי בענין זה‬
‫עשינו נגר כבורו יפ׳׳ש וגס ננרן ובענין‬
‫שנוגע לכבורו יס״ש עשיט חשובה מאהבה ער‬
‫שנחשב לזכיוח כמ״ש בפ' וישב ובכפוב וילכו‬
‫אס־ ו לרעום אס צאן פרש״י נקור על אח עצמן‬
‫והוא בב״ר ובמדרש במדבר אמר לאכול ולשפוס‬
‫ולההפפוס והנה ‪ 3‬פ׳ ויצא איפא במדרש רבה‬
‫והנה שס שלשה עדרי צאן כהניס לויס וישראליס‬
‫וכן עוד שס בכמה דרכיס והכל לרמז על‬
‫על ישראל שהמה נקראו צאן וע״ש מ״ש הכפוב‬
‫ויה^ כאשר ראה יעקב אח צאן לבן שהוא‬
‫מרומז על ישראל והוא שכל עפירפס של האבוח‬
‫היה הכל בעד בניהם שנקראו צאן וכבר בארנו‬
‫הענין אומרס וכל העוסקיס עס הציבור יהי׳‬
‫עוסקיס עמהס לש״ש הוא דרך הבטחה שעייז‬
‫יהי׳ ניצולין מפיפוי היצר ולזה דייק ואמר יהיה‬
‫עוקקיס עמהס והכוונה שכל חפצו ועפירפו‬
‫יהיה עמהן ולא יחשוב א״ע כלל כמ״ש משה‬
‫רביע ע״ה שמסר אס נפשו ומאה כמוהו פסח‬
‫צפורנו של אחד מהס מישראל ‪.‬‬
‫ועפ״ז אפשר לפרש עכין וילכו אחיו לראוס אח‬
‫צאן אביהס הוא לרעום אח צאן ישראל‬
‫שנקראו צאן אביהם שבשמים והלכו לרעוח אופס‬
‫בפורה ובפפלה ומעשים שיעשו ולזה נקוד על‬
‫אם שהיה עיקר הכוונה לטובה עצמם וכמ״ש הפנא‬
‫ואחס מעלה אני עליכם שכר הרבה כי סעושה‬
‫בשביל שיזכה לשכר הוא צדיק גמור וכמ״ש‬
‫חכז״ל בגמרא פסחים האומר סלע זו לצדקה‬
 ‫שלסה‬ ‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫שהוא י׳^ת יטשה הראוי להם אמכם יטשה אחיהם אנכי מת כלומר מי שמלמד אס התורה‬
‫בטגין שיהיה לרצון להם כהנ״ל ויהא רטוא קמי׳ בבחי׳ מת אז ואלקיס פקוד יפקוד אתכס כלומר‬
‫שסכה לטשות תשובה מאהבה אמן נס״ו ; אפילו השם אלקיס יפקוד לגאול אתכם מן‬
‫וי א מ ר טליהס יוסן? אל תיראו כו' וטתה אל הגלות הזה והטלה אתכס מן הארץ הזאת גס‬
‫תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכס כו׳ ‪ .‬ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ר״ת גימ׳ א״ס‬
‫והנה לכאורה קשה הא מתסלה אמר להם ח״י כלומר אס ירצה להיות חי •היה בטצמו‬
‫אל תיראו ומרוט אמר להם טור הפטם בחי' מס גס פקר יפקד אסכם ר״ת גימ׳‬
‫שילוב הוי״ה א״ד וזה המתקת הדינים ועכל‬ ‫וטתה אל תיראו הא די בפטם אמד ‪.‬‬
‫לרמז ר׳ת וס״ת של הפסוק וטתה אל תיראו‬ ‫לטשות‬ ‫ואפ״ל טז״ה דהנה כל אדם צריך‬
‫תשובה וללמוד תורה לשמה ונודט נימ׳ אל הוי׳ה פשוט והשם הוי״ה במספר‬
‫שצריך ללמוד התורה מאה פטמים ואחד וצריך הקדמי וד׳ מלוי הוייה ובאסוריס ובאחוריס של‬
‫להיות בטיני טצמו בסי' מה בכל רגט ורגט מלוי כלומר שהשפיט טליה ס כל שמות הרחמים וכן‬
‫נזכה לחסד ולרחמים אמן נס״ו ‪:‬‬ ‫ואז אפילו השם אלקים שהוא דין גמי יסכים‬
‫א״י ו ע ת ה אל תיראו אנכי אכלכל אסכם ואס‬ ‫לגאול את ישראל ‪.‬‬
‫טפכס כו׳ ‪.‬‬ ‫וז״פ וטתה אין וטתה אלא תשובה כלומר‬
‫כשתטשו חשובה כאמת אין אתם צריכין והנה לכאורה קשה טל מלת וטתה שהיא מיותר‬
‫נם אל תיראו גס מלת אנכי נמי מיותרים‬ ‫לירא משום בן אדם וזהו אל תיראו אנכי פי׳‬
‫כאשר תלמדו את התורה שפתח בה הקב״ה המה לכאורה כי הי' לו לומר פשוט אכלכל‬
‫אסכס כו' ‪.‬‬ ‫באככי אכלכל גימ' מאה ואחד כלומר כשתלמדו‬
‫את התורה מאה פטמים ואחד וגס תהי׳ בחי' ונוכל לתרן בזה האופן ולא אכחיד מלהפלוס‬
‫מה ששמטתי מידידי הרבני סססיד המופלג‬ ‫מת וזהו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכס ס״ת‬
‫למתים ויכחס אותם וידבר טל לבס ס״ת החריף ירא שמיס מרבים חכם ונבון כבוד‬
‫לרממס כלומר כאשר תהי׳ בחי׳ מת אז הקב׳׳ה שמו תפארתו מוה׳ שלמה זלמן נלווכץ שו״ב‬
‫ירומם אתכס בחס המטלה וזה וישב יוסף ומו״צ ב״ק מאראש אויוואר במדינת זיטבטנבירגטן‬
‫במצרים כלומר מי שטושה משובה צריך להתאמץ לפרש המדרש ולקחתם לכס ביום הראשון ‪.‬‬
‫בדבר להוסיף לטצמו מצות ומטש״ט במצרים ראשון לחשבון טונות ‪ .‬פיין בגדולי המפרשים‬
‫זהו היצ״ה שהוא מיצר לישראל כלומר צריך ואמר ידידי הנ״ל דהנה ידוט דתחלת דינו‬
‫להתגבר טל היצ״ה ‪ .‬הוא ובית אביו כלומר של אדם כשאת ונתת באמונה ‪ .‬אשר טבור זה‬
‫שיהי׳ רק לבית אביו היינו אביו שבשמים נרשם בתפלת נטילה למטן נחדל מטושק ידינו‬
‫ויחי יוסף פי׳ מי שמוסיף לטצמו מצות ומטש״ט כי מטט מזטיר המה אשר מי שמצאתי אס‬
‫בכל טת הוא יוכל לחיות ולהיות בחי' חי בחי׳ לבבו נאמן בזה ‪ .‬והבה ידוט מה שכתוב ולקחת׳‬
‫לכס דרשיכן לכס ולא הגזול ‪.‬‬ ‫צדיק ‪ .‬מאה פי׳ שיברך מאה ברכות בכל יוס‬
‫וטשר כלומר שיהיה מייסד ט״ס גס מאה וז׳׳ש ולקחתם לכס דהייט ולא הגזול ביום הראשון‬
‫הוא ראשון לחשבון טונות כי לכס ולא‬ ‫וטשר שכיס ר״ת אותיות שמו ס״מ אותיות רמה‬
‫כלומר אז נתרומם שמו של סקב״ה ולכן גס הגזול הוא ראשון תאלת דינו של אדם כנ״ל‬
‫טכ״ל ודפח״ס ‪.‬‬ ‫הוא כתרומס ברום המטלות וז״ש ויאמר יוסף‬
‫אל אחיו כלומר הצדיק הזה שמוסיף לטצמו ועתה נחפשה דרכינו לתרץ בטוב טטס ודטס‬
‫ז״ש וטתה אין ועתה אלא תשובה אל‬ ‫מצות זמטש״ס אומר לאחיו היינו לכל ישראל‬
‫תיראו‬
‫ר‪,‬יט‬ ‫שלמה‬
‫העיקר שיהיה בעניוות ובשפלות גדול וכל עת‬
‫שעובד יותר להקב״ה יבא יותר לכלל עניויח‬
‫כי לפי האמת מי שיש לו מדרגות גדולות הוא‬
‫עומד תמיד בהתחלה בעבדות אבל מי שהוא‬
‫בעיני עצמו אינו נחשי לכלוס הוא ץכל‬
‫למדרגה גדולה ולהשלים עבדות‬ ‫להגיע‬
‫הבוב״ה שיהיס במדרגות השלמות כראוי וכנכון‬
‫וז״ש ויחפש כמו שכתוב חופש כל חדרי בשן‬
‫כלומר כל אדס צריך להיות חופש כל חדרי‬
‫במן ולפשפש במעשים בכל עת ורגע עד שיבואו‬
‫לשלימות עבדות הבוב״ה אבל האמה הוא‬
‫בגדול החל כלומר מי שהוא בבחי' גדלות הוא‬
‫החל פי׳ הוא עומד תמיד רק בהתחלה יען‬
‫שיש לו גדלוה ודומה בדעתו שהשלים כל עבודתו‬
‫ולכן הוא תמיד בהתחלה עומד ‪ .‬וז״ש ובקען‬
‫בלה כלומר אבל מי שהוא בעיני עצמו לקען‬
‫נחשב וכל מה שעובד יוסר להקב״ה הוא בא‬
‫יותר למדרגה עניוות ושפלות הוא באמת משלים‬
‫לעבדוס הבוב״ה עד שבא לגדר השלימוח‬
‫והעיקר שיהפלל להבוביה בכוונה ולכוין לאותן‬
‫ד' העולמות אבי״ע ואז יבא למדרגת צדיק‬
‫דשיג נון שערי בינה ונוכל לרמז וימצא הגביע‬
‫ר״ת אז יהיה צדיק גס משיג סעולס אצילות‬
‫בריאה יצירה עשי׳ ‪ ,‬באמתסת ר״ח בהיותך‬
‫אפר מה תולעת חכמה תשיג כלומר כאשר תהיה‬
‫בעיני עצמך בבחי׳ שאמר אברהם אע״ה ואנכי‬
‫עפר ואפר ובבחי' משה רבינו ע״ה שאמר ונחנו‬
‫מה ובבחי' שאמר דוד הע״ה ואנכי תולעת‬
‫ולא איש אז השיג סכמה עלאה וסבא לכלל‬
‫האמת ‪ .‬בנימין ר׳ית מקדש נשמסו ישיג נון‬
‫בינה ‪ .‬וגס אז שורה עליו תליסר מכילין דרחמי‬
‫ונוכל לרמז ויחפש בגדול החל ר״ת גימ' תליסר‬
‫מכילין דרסמי ע״ח נימ' ש״ם כלומר שיוכל‬
‫ללמוד ש״ם באמה לשמה ובק^ כלה ר״ת גי»'‬
‫הוי״ה שהוא רתמים גס דחפש בגדול החל ס״ת‬
‫שלל כלומר אז יהי' עשירות גדול ‪:‬‬
‫ועפ״ז נבאר הפסוק שאמר המשורר בחהליס‬
‫ע״ש אל הזכר לכו עונוה הראשונים מהר‬
‫יקדמונו‬
‫ויחי‬ ‫תפארת‬
‫חיראו כלומר כאשר חעשו סשובה אל חיראו‬
‫משוס בן אדם ‪ .‬אנכי פי׳ כאשר חלמדו החורה‬
‫שפתה בה הקב״ה באככי אז אכלכל אחכם פי'‬
‫יהא לכס פרנסה ושפע מהשפע פליונה‪ .‬ונוכל‬
‫לרמז כמי במלח ועחה אל ר״ח חסילח לדין‬
‫אדס ועיקר על הגזל חיראו ר״ת חשא וחחן‬
‫רק אמוכח ה׳ גס אככי אכלכל אתכס ר״ח אס‬
‫נדע כולנו כי ה' כלכל אוחנו אז לא חהיה‬
‫כלל מחשבוחינו לגזל ‪ .‬וינחם אוחס ר״ח ונשיג‬
‫חכמה אז נחדל מעושק ירינו ונצפה חשופה מה'‬
‫ואח עפכס ר״ח ונלמוד אח חורח משה כאשר‬
‫פינו עהור ‪ .‬וידבר על לבס ר*ח ואז ימחיק‬
‫דיטס בהחגברוח לחמיס עלינו להמשיך לנו ברכה‬
‫מהרס גס נוכל לרמז במלח ולקחתס ר״ס וחראו‬
‫ללמוד חכמח חורה מגודל קדושה ‪ .‬לכס ר*ח‬
‫להגדיל כבוד מקוס ‪:‬‬
‫וירא יוסף לאפריס בני שלשיס גס בט מכיר‬
‫בן מנשה ילדו על ברכי יוסף ‪.‬‬
‫ונ ש א ר עלינו חוביח ביאור למה כחב הלשון‬
‫בכי שלשיס ולמה לא פחב וירא יושף‬
‫לאפרים בנים ובני בניס ועוד יוחר יש להפליא‬
‫מה שכחוב גם בט מכיר בן מנשה ילדו על‬
‫על ברכי יוסף ‪ .‬מהו גס שאמר וכי כחוב‬
‫בהפסוק אשר בני אפרים ילדו על ברכי יוסף‬
‫הא לא דיבר הכתוב מזה ומדוע אמר מלס‬
‫גם היל׳׳ל פשוע בני מכיר בן מכשה ילדו על‬
‫ברכי יוסןז ‪.‬‬
‫ונ ב א ר כל חמירא דאיח לן בזה האופן ‪W‬‬
‫ובט רם כל נפרש הפסוק בפ'‬
‫מ?ז •‬
‫וי תפ ש בגדול הסל ובקען כלה דמצא הגביע‬
‫באמתסח בנימין‬
‫ו ל כ או ר ה קשה למה האריך כ’כ בהלשון הי'‬
‫לו לומר פשוע ויחפש מגדול ועד‬
‫קען וימצא הגביע כו' ‪.‬‬
‫ונו כ ל לתרז בזס סדרך דסנה כל אדס צריך‬
‫לפשפש במעשים בכל יום ויוס אבל‬
‫ל‬ ‫ת פ א ר ת שלמה‬
 ‫שלמה‬ ‫ויחי‬
‫בני שכחה המה אבל צריך להזניר איע בכל פעם‬
‫בעבודתו ית״ש ילדו על ברכי יוסף ברכי‬
‫אותיות יברך כלומר אז המה ברוכים מברכת‬
‫יוסף שבירך אותו אביו ונוכל עור לרמז‬
‫לאפרים ר״ח פותח אח ידיך משביע לחי‬
‫רצון‪ .‬שלשים ר״ח שיקיים שוב יום לפכי מיתתך‬
‫נס בני מכיר ר״ח ימסור נפשו בשביל כלל‬
‫ישראל מהרה ממשיך רתמים גדולים ‪ .‬בן‬
‫מנשה למפרע ר״ח המתאמן שיטהר כפשו משיג‬
‫נון בינה ילדו למפרע ר״ח וימתיק דיכיס לכל‬
‫ישראל על ברכי ר״ח יתפלל בתפלתו רק עם‬
‫כוונת לבו ויוסף ר״ח יקדש פיו ויעשה ספרים‬
‫כלומר כאשר יקדש ויטהר פיו בעת הלימוד‬
‫שילמוד תורה לשמה אזיהיה פרה ורבה בהחורה‬
‫דאורייתא ויחבר ספרים‬ ‫לחדש חידושין‬
‫וזה טונה לנשמתו עדי עולם וכן נזכה ללמוד‬
‫חורה לשמה ולחדש חידושין דאורייתא אנו‬
‫וזרעט וזרע זרענו מעסה ועד עולם אמן‬
‫כס״ו ‪:‬‬
‫לרמז מהר ר’ ס מהרה המשיך רחמים יקדמונו‬
‫ויא מ ר יוסף אל אחיו אנכי מס ואלקיס פקד‬
‫יפקד אחכם כו׳ ‪.‬‬
‫ו ל כ או ר ה קשה מדוע אמר ואלקים שהוא דין‬
‫ולמה לא אמר וה' שהוא תסד ‪.‬‬
‫ונבאר באופן זה דהנה נודע שכל אדם מחויב‬
‫ללמוד אח התורה הקדושה באמת לשמה אכן‬
‫א״א לבא לזה המדרגה בלחי שיהיה בעיני עצמו‬
‫בחי' מת כמו שכתבו על זאת התורה אדם כי‬
‫ימות באוהל אין התורה מתקיימת אלא במי‬
‫שממית את עצמו עליה ‪.‬‬
‫וז״ש ויאמר יוסף אל אחיו כלומר הצדיק צריך‬
‫שיאמר אל אחיו ישראל להוסיף להם‬
‫מצית ומעש״ט ‪ .‬אנכי מת כלומר יאמר אליהם‬
‫שילמדו ההורה שפתח בה הקב״ה באנכי ילמדו‬
‫אותה בבחי' מת וזה אנכי מת ואז ואלקיס‬
‫פקד יפקד אז כשחהי׳ במדרגה זו כלומר אפילו‬
‫מדת הלין יסכים לפקד אחכם והעלה אחכם‬
‫כו׳ גס פקד יפקד אתכם ר״ת גימ׳ שילוב‬
‫הר״ה‬
‫תפארת‬
‫עזתו אלקי‬ ‫יקדמוט רחמיך כי דלוכו מאד‬
‫ישעט כו׳ ‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה מה שאמר אל חזכר לנו‬
‫עוטח ראשונים וכי מה יעשו עס החטאים‬
‫שעושים עחה וסיה להם לבקש פשוט אל‬
‫חזכר לנו עונות והיה במשמע כל העוכוח הן‬
‫מכבר והן מה שעשו עחה והיה ניחא מה‬
‫שמבקשים מהר יקדמוט רחמיך אבל בהיותם‬
‫מבקשים רק לבל יזכר העונות ראשונים קשה‬
‫איך מבקשים מהר יקדמונו רחמיך הלא יזכר‬
‫להם העונות שעושים עתה ואיך יוכל למהר‬
‫רחמיו עליהם ‪.‬‬
‫ואפ שר לתרץ בזה האופן לבל תקשה מידי‬
‫דהנה אנו אומרים להקב״ה אבותינו‬
‫חטאו ואינם ואנחנו עוטתיהם סבלנו ‪.‬‬
‫וז״ש כאן אל תזכר לנו עונות ראשונים כלומר‬
‫העונות שעשו הראשונים אל הזכר לנו‬
‫ועל זה שאנו חוטאים בוודאי כעשה תשובה‬
‫באמה ואז מהר יקדמונו רחמיך כו' וטכל‬
‫ר״ת ישראל קדושים דינים ממתיקים ומטהרים‬
‫נשמותיהם וגופם ‪ .‬רסמיך למפרע ר״ת כי ה׳‬
‫ממשיך חקד רחמים ‪ .‬כי דלוט ר׳׳ת דרצון כל‬
‫ישראל לקדש ולטהר כשמתם ונופם ‪ .‬מאד ר״ס‬
‫אז ממתיק דינים נם מאור בא״ת ב״ש נימ'‬
‫♦שר כלומר ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ‪.‬‬
‫ישעכו ר״ת יום ששון עלינו נמשיך וישועה מאוד‬
‫עזרנו למפרע ר״ת וכאשר כעשה רוב זכיוס עליט‬
‫דיני אלקים ממתיקים ‪.‬‬
‫ו ע ת ה אשיבה אראה ל ת ת הפקוק ז״ש וירא‬
‫יוסף כלומר כל אדם צריך לראות להוסיף‬
‫מצוח ומעש״ט בכל פעם ביותר עוז לאפרים פי׳‬
‫שיהיה פרה ורבהבההורה הקדושה בני שלשים‬
‫כלומר ישראל צריכים לרעת שהמה בני שלשים‬
‫היינו של השלשה אבות הקדושים אברהם יצחק‬
‫יעקב נס בכי מכיר כלומר המה צריכים להכיר‬
‫א״ע איך שעדיין לא עשו מאומה בעבודתו‬
‫ית״ש בן מנשה מלשון כי כשני אלקים כלומר‬
‫ה ם‬ ‫שלמה‬ ‫ויחי'‬
‫יהי' נכנעים ולא יהיה להם שלישה כלל על‬
‫ישראל ‪ .‬נס ללכת בדרכיו בא״ח ב״ש גימ'‬
‫חורה חליסר מכילין דרחמי כלומר אז התורה‬
‫ממשיך חליסר מכילין דרחמי נס לשמור נימ'‬
‫תקע כלומר תקע בשופר נדול ‪ .‬נס חקותיו‬
‫מצופיו בא״ח ב״ש נימ' ערנסה מס האותיות‬
‫וע״ה כלומר אז יהיה לכם פרנסה מן השמים‪.‬‬
‫משולש בכתיביס תהלים שימן פ״א שאו זמרה‬
‫ותנו תוך כנור נעיס עס נבל ר"ח שלא סהיה‬
‫כעבדים משמשין את הרב על מנס לקבל פרס‬
‫רק נהיה כעבדים משמשין ועובדי ה' ולא בשכר‬
‫רקנלמוד תורה ונתפלל תפלתנו ונשהר נשמותינו‬
‫ונהיה עם זכאי ‪ .‬נס שאו זמרה וסנו תוף‬
‫כנור נעיס עס נבל ר״ח אלו שמרו ישראל‬
‫ב' השבתות כהלכתן מיד ננאלין ואז מיד פותח‬
‫רחמים וחיים ויבא משיח וינאלנו תבנה ותכונן‬
‫לביס נכון ספארת עירנו רק נשהר נשמותנו‬
‫עם זכאי‪ .‬נם זמרה וחנו גימ' זה שבת‪ .‬ואמר‬
‫הפקוק מדוע לא בא בן ישי נס ממול גס היוס אל‬
‫הלחס נוכל לפ״ז לפרש דהנה אין בן דוד בא אלא‬
‫עד שיהיה כולו זכאי כו' ואיך יוכל לבא האדס‬
‫לזו המדרגה כאשר יהיה בעיני עצמו בבחי'‬
‫לא כמו שאמר דוד מלך ישראל אנכי תולעס‬
‫לא איש וז״ש כאן מדוע לשון ידוע מדוע לא‬
‫וכאשר כל אדס יודע לא שהוא בחי' לא אז בא בן‬
‫ישי אבל מתי יהיה זאת ואמר הפסוק גס תמול נס‬
‫סיום אל הלחם פי' שכל האדם יתפלל אל ה'‬
‫בכל עת רק אל הלחם אותיות מחלה וזה‬
‫היצ״ה כלומר צריך לבקש מהקב״ה להוציא ממנו‬
‫המחלה הזה כדי שיוכל להתגבר עליו נס לחם‬
‫אותיות מחל כלומר שיתאמץ בדבר להיות‬
‫הקב״ה מוחל עונוס ישראל אז יבא דוד מלך‬
‫המשיח נם הלחס ר׳יס למפרע ממשיך ססד‬
‫לכל העולם ‪ .‬מדוע לא בא בן ישי נם סמול‬
‫נס היוס אל הלחם ר״ת אל תהי' מן עבדים‬
‫משמשין את הרב מצת לקבל בכר אלא לעבוד‬
‫ה' מאהבת הלב ואז נוכל להמשיך לישראל‬
‫חסדים גדולים ואז יבא גס דו ד מלך ישראל‬
‫ויגאלנו‬
‫תפארת‬
‫הוי״ה וזה המתקת הדיגיס ‪.‬‬
‫א״י בזה האופן דהנה אמרו חכז׳׳ל בפרקי אבות‬
‫פ״א מ״ג הוא היה אומר אל תה־ו כעבדים‬
‫המשמשין את הרב על מגת לקבל פרם אלא‬
‫הוו כעבדים המשמשין אס הרב שלא על מגס‬
‫לקבל פרם ‪ .‬ומפרש הרמב״ם ז״ל וז״ל לא‬
‫תעבדו הש״י על מנת שיפיב לכם ויגמלכם חםד‬
‫ותקוו לגמול ותעבדוהו בעבורו ואמנם עבדוהו‬
‫כעבדים שאינם מקווים להשבה ולא לנמולות‬
‫חם־ רצת בזה שיהיה עובדין מאהבה עכ״ל‬
‫והנה בהיות ישראל עושין כן אז יזכו לגאולה‬
‫שליפה כמ״ש זכו אחישצה ‪ .‬ונודע מה שאמרו‬
‫בגמרא אלו שמרו ישראל שני שבתות כהלכתן‬
‫מיד ענאלין ונוכל לרמז כאן ודבר זה כתוב‬
‫בסורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים ‪ .‬כתוב‬
‫בתורה כאן פקד יפקד אחכם והעלה אחכם‬
‫מן הארץ הזאת ר״ח אל סהיו כעבדים‬
‫המשמשין אס הרב ע״מ לקבל פרם אלא הוו‬
‫כעבדים משמשין אס הרב ולא מצת קבלת‬
‫ערם רק נתון תחן צדקת דלי ישראל קדושים‬
‫דאז תהיה זכאי והנה אמרו זכו אחישנה ואז‬
‫תהיה גאולה שלימה נם פקד •פקד אחכם‬
‫בא״ת ב״ש גימ׳ שבת כלומר בזכות שמירת‬
‫שבת יהיה ננאלין כמ״ש בגמרא אלמלא שמרו‬
‫ישראל שני שבתות כהלכסן מיד ננאלץ ‪ .‬שנוי‬
‫בנביאים מלכים םי׳ י״ב והוא בהפשורה זו‬
‫ללכת בדרכיו לשמור חקוחיו מצוחיו ומשפשיו‬
‫ועדותיו ר״ת שלא סהיו כעבדים משמשין על‬
‫מנה לקבל ערם רק תהי' כעבדים משמש ין‬
‫לא לקבלת שכר רק תתנו צדקה דלי ישראל‬
‫קדושים ונם ללמוד תורת ה׳ ביראה ובאהבה‬
‫ואז ימהר ה׳ וישפיע חסד ורחמים וחיים וברכה‬
‫והשפעות שובות וימתיק דינים נם ללכת בדרכיו‬
‫לשמר סקותיו מצותיו ר׳״ת לו ישמרו ישראל‬
‫ב׳ שבסות כהלכתן מיד ננאלין ותמשיך רק‬
‫רחמים ויבא דוד משיח צדקנו חי וקיים לנאלנו‬
‫יוליכנו לארצנו כי תבנה ותכונן קדשנו ‪ .‬נם‬
‫ללכת נימ׳ ת"פ כלומר אותן ת״ס מחנות‬
 ‫שלמה‬
‫באה בשביל עבירות וודאי ע״י החפלה בטל‬
‫וזה הענין דרבקה היחה עקרה עס׳יי מזל וא״כ‬
‫לא מהני מצות שלה דשכר מצות בהאי עלמא‬
‫ליכא ובשביל זכות אבות יש להפוך דלא הוי‬
‫שכר מצות וזה הוי כמ״ש חום׳ רעל י ד זכות‬
‫גדול משתנה ואפשר לפרש דבאמת מצינו גבי‬
‫נח יש מפרשים לשבח ויש לגנאי לגבי אברהם‬
‫לא כחשב לכלום וא’כ י״ל דרבקה לגבי דיצחק‬
‫אינה נחשבת לכלום שהוא היה עובד מאהבה‬
‫ועושה תשוב׳ וע״כ ויעחר לו ולא לה עכ״ל ודפח״ח‪.‬‬
‫ו ע ח ה נחזיר לתרץ הפסוק בטוב טעם וימת‬
‫יוסף מלח וימת ר״ת ואז ילמוד חורה‬
‫מאהבה גס ר״ת ועובד ה׳ מאהבת סורתו‬
‫ואז יש לו זכות גדול ומשתנה מזלו וזה וימת‬
‫ר״ס ומזכותס ישתנה מזלו תיכף בן מאה‬
‫כלומר שיברך מאה ברכוס בכל יום בכוונת‬
‫הלב ועשר פי' שיהיה מייחד ע״ם שנים ר״ת שיטהר‬
‫נשמתו מאהבת ה׳ וימת ‪ qpr‬בן מאס ר״ת‬
‫וס׳׳ת גימ׳ ש״ך פ״ר כלומר אז יוכל להמתיק‬
‫הש״ך ופ״ר דינים מכלל ישראל גס ועשר שנים‬
‫ויחנטו ר׳ת וס״ת גימ׳ ותקומו כלומר אז תקימו‬
‫ברום המעלה ועשר שנים ס׳׳ת אותיות רם‬
‫כלומר שנתרומם למעלה ויישם בארון במצרים‬
‫ס״ת גימ' השם הוי״ה באחוריס גימ׳ ק״ל כמ״ש‬
‫הנס ה' רוכב על עב קל כלומר על השם‬
‫ע״ב שהוא באחוריס גימ' ק״ל נס ר״ת וס׳ית‬
‫של אותו הפסוק הזה גימ׳ ד׳ מלוי הוי״ה‬
‫פשוט ובאסורים ובאחוריס של מלר ותליסר‬
‫מכילין דרחמי לומר שע״י זכות גמל עשתנה‬
‫הכל ונעשה כולי רק חסד ורחמים וכן כזכה‬
‫לחסדי ה' מפתה ועד עולם ובא לציון גואל‬
‫במהרה בימינו אמן נס*ו ברוך ה' לעולם איק‬
‫ואק ‪:‬‬
‫ב נ ל כ ו א ע י‬
‫וי חי‬ ‫תפארת‬
‫ויגאלנו במהרה בימינו וכן נזכה ב"‪ 5‬אמן נס״ו ;‬
‫וי מ ת יוסף בן מאה ועשר שנים כו׳ ‪.‬‬
‫ו הנ ה לכאורה קשה מדוע כסוב עוד‬
‫מלח יוסף הא כחוב כהפקוק הקודם‬ ‫הפעס‬
‫וישבע יוסןן נו׳ והיל״ל עחה וימח ין מאה‬
‫בו׳ ואני בעצמי יודע שזה קאי על ‪ qpv‬כיון‬
‫במדבר ממנו ‪.‬‬
‫ונוכל לפרש עז״ה ‪.‬‬
‫ובטרם כל כבאר הפסוק בפ' חולדוח על פי‬
‫מה שפעם אחח הייחי מחארח על‬
‫לינה לילה בישוב זשערזשעשט בזיפבסנבירגען‬
‫אצל הרבני המופלג הנגיד מום׳ ישכר דוב‬
‫בער והראה לי כחב יד מכבוד בנו הרבני‬
‫החסיד המופלג החרי‪ q‬ירא ה' מרבים חסיד‬
‫ועניו כש״ח מוה' שבח ע״ה שהלן לעולמו‬
‫לו טובה לנשמחו‬ ‫רך בשני׳ ואמרחי אעשה‬
‫ואגיד בשבילו דבר טוב שחירש כדי שיהי' שפחוחיו‬
‫דובבוח בקבר זה חזיחי ואספרה שהוקשה על‬
‫הפסוק ויעחר יצחק לה׳ לנוכח אשחו כי עקרה‬
‫הוא רעחר לו ה' ופירש״י ז״ל שאינו דומה‬
‫חפלח צדיק בן צדיק לספלח צדיק בן רשע •‬
‫קשה אדרבה יוחר חידוש הוי‬ ‫ו ל כ או ר ה‬
‫שהיסה רבקה פצדיקח בח רשע‬
‫ולא למדה ממעשה רשעה ‪ .‬אלא כן הדבר‬
‫דמציני בגמרא צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק‬
‫דכתיב מחהלך בחומו צדיק חמים אשרי בניו‬
‫אחריו שנשאר זכוח אבוח לבנים והנה חוי״ט‬
‫כחב בקידושין לפ״ז מה דאמרינן בגמרא בני‬
‫לאו בזכוחא סליא מלחא אלא‬ ‫ומזוני‬ ‫חיי‬
‫במזלא פליא מלתא ונסבו חוס׳א״כ למה אנו‬
‫מחפללין ‪ .‬אלא כך הוא הדבר דוודאי המזל‬
‫אינו מתהפך מהקצה אל הקצה אלא מקצח‬
‫ומה שאנו מחפללין בשביל צרה מותר דהצרה‬
 ‫^צלמה‬ ‫מודעה רבה לאורייתא‬ ‫תפארת‬
‫ע ב ו ר שכחיתי כספרי זס כמה גימפריאוח של הדוח במלוי ובאסורים‬
‫ובריבועו ובכפל ובמספר הקדמי ולאו כל מוחא סביל דא כי‬ ‫**‬
‫לאו כל ארס זוכה לכך שידע איך לחשוב אח סויוח האלו ופן יהיה‬
‫בעיכיהס כספר החחום לכן הצנחי פה כל ממעריאוח של א״ל הוי״ה‬
‫אדנ״י אלקי״ס שד״י במלוי ובאסוריס ובאחוריס של מלוי ובריבוע ובכפל‬
‫וכמספר הקדמי וכדומה כדי שיהיה בגיקל לכל אחד ואחד להנין כל‬
‫הגמעריאוח ולא יצערן לחשוב הרבה רק יביע בעיני שכלו בהפירוש של‬
‫הויות ואז ידע הכל היעב ובניקל בלחי שוס מניעה וזה החלי לעשוח‬
‫בעזה״י ז‬

‫תיות‬ ‫של‬ ‫פירוש‬

‫ד מלוי דוי־ה‬
‫ה ש ם ס״ג יו״ד ה״י וא״ו ה״י‪.‬‬ ‫ה ש ם ע״ ב כזה יו״ד ה״י ואייו ה״י‪.‬‬
‫ה ש ם ב״ן יו״ד ה״ה ו״ו ‪,‬־״ה‪.‬‬ ‫ה ש ם מ״ ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א‪.‬‬

‫רל״ב‬ ‫בל ד׳ מלוי הוי״ה עולה‬

‫הויה בריבועו או באחורים‬

‫ע״ב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פשוט כזה י׳ י״ה יה״ו יהו״ה עולה ‪,‬‬
‫ק״ל‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השם ע״ב י׳ י״ו יו״ד‪ .‬ה׳ ה״י‪ .‬ו׳ וי׳ וי״ו‪ .‬ה׳ ה״י‪.‬‬
‫קי״ב‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השם ס״ג י׳ י״ו יו״ד‪ .‬ה׳ ה״י‪ .‬ו' ו״א וא׳ו‪ .‬ה׳ ה״י‬
‫צ״ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השם מ״ה י' י״ו יו״ד‪ .‬ה׳ ה״א‪ .‬י׳ ו״א וא״ו‪ .‬ה׳ ה״א‬
‫צ״ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השם ב״ן ו׳ י״ו יויד‪ .‬ה׳ ה״ה‪ .‬ו׳ ו״ו‪ .‬ה׳ ה״ה‬

‫תק״ב‬ ‫כל ד׳ מלוי הוי״ה עם פשוט עולה‬

‫מלוי‬ ‫אחורים‬
‫קפ ‪r‬‬ ‫כזה יו״ד‪ .‬יו״ד ה״י‪ .‬יו״ד ה״י וי״ו‪ .‬יו״ד ס״י וי״ו ה״י עולה‬ ‫השם ע״ב‬
‫‪ .‬קס״ו‬ ‫‪.‬‬ ‫יו״ד‪ .‬יו״ד ה״י‪ .‬יו״ד ה״י וא״ו‪ .‬יו״ד ה״י וא״ו ה״י‪.‬‬ ‫השם ם״נ‬
‫ק־ל‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יו״ד יו״ד ה״א‪ .‬יו״ד ה״א וא״ו יו״ד ה״או א״וה״א‪.‬‬ ‫השם ט״ה‬
‫‪p‬מ‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יו״ד‪ .‬יו״ד ה״ס‪ .‬יו״ד ה״ה ו״ו‪ .‬יו״ד ה״ה ו״ו ה״ה‪.‬‬ ‫השם ב״ן‬
‫‪ .‬תרכ״ד‬ ‫כל ד׳ שמות אחורים של מלוי עולה‪.........................................‬‬
‫הוי״ה‬
 ‫שלמה‬ ‫פירוש של הויות‬ ‫תפארת‬
‫הוי״ה בהכאה‬
‫קפ״ו‬ ‫השם הוי״ה פשוט י׳ פעמים י׳ ק‪ .‬ה׳ פ׳ ר\ כה‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ס׳ פ׳ ה׳ כה‪.‬‬
‫השם ע'כ י׳ פ׳ י׳ ק‪ .‬ו׳ פ׳ ר לו‪ .‬ד׳ פ׳ י ׳ טז‪ .‬ה׳ פ׳ ה׳ כה‪ .‬י׳ פ׳ י׳ ק‪.‬‬
‫תקע״ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬י׳ פ׳ י׳ כ‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ה׳ פ׳ ‪ ' 0‬כה‪ .‬י׳ פ' י׳ ק‪.‬‬
‫כה‪ .‬י׳ פ׳ י׳ ק‪.‬‬ ‫השם ס״ג י׳ פ׳ י׳ק‪‘ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ד׳ פ׳ ד׳ טז‪ .‬ר\ פ׳‬
‫תעה‬ ‫‪.‬‬ ‫ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬א׳ פ׳ א׳ א‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לן ר\ פ׳ ס׳ כה‪ .‬י׳ פ׳ י׳ ק‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השם מ ה י׳ פ׳ י׳ ק‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ד׳ פ׳ ד׳ טז‪ .‬ה׳ פ׳ ‪ ' 0‬כה‪.‬‬
‫רעז‬ ‫א׳ פ׳׳ א' א‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬א׳ פ׳ א׳ א‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ה׳ פ׳ ה׳ כה‪ .‬א׳ פ׳ א' א‪.‬‬
‫השם כן י׳ פ׳ י׳ ק‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ד׳ פ׳ ד׳ מז‪ .‬ה׳ פ׳ ס׳ כה‪ .‬ה׳ פ׳ ר^ כה‪.‬‬
‫שכד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ר\ פ׳ ר\ כה‪ .‬ה׳ פ׳ ר\ כה‪.‬‬

‫כל ד׳ מלוי הוי׳׳ה עולה אלף ששה מאותוחמ שים‬

‫ועם פשוט עולה אלף שמונה מאות ושישה ושלשים‬

‫הר״ה בכפל‬
‫י קי‬ ‫‪.‬‬ ‫השם הוי״ה פשוט י׳ פ׳ ה׳ נ‪ .‬ה׳ פ׳ ו׳ ל‪ .‬ו׳ פ׳ ר\ ל‪.‬‬
‫‪.‬תת‪ p‬ס‬ ‫‪.‬‬ ‫השם ע"כ יו״ד פ׳ ס״י ש‪ .‬ה״י פ׳ וי״ו של‪ .‬וי״ו פ׳ ה״י של‪.‬‬
‫תרצ‬ ‫‪.‬‬ ‫השם ס״ג יו״ד פ׳ ה״י ש‪ .‬ה״י פ׳ וא ‪ f‬קצ׳׳ה‪ .‬וא״ו פ׳ ר‪v‬״י קצ״ה‪.‬‬
‫רע״ו‬ ‫‪.‬‬ ‫השם מ״ה יו״ד פ׳ ה״א ק״כ‪ .‬מ״א פ׳ וא״ו ע״ח‪ .‬וא״ו פ׳ ה״א ע״ח‬
‫ת״ם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫השם כ״ן יו״ד פ׳ ר\ה ר‪ .‬ר\ה פ׳ ו״ו ק״כ‪ .‬ו״ו פ׳ ‪ vYo‬ק״כ‪. .‬‬

‫כל ד׳ מלוי הוי״ה עולה אלפים שלש מאות ששה וששים‬

‫ושבעים‬ ‫ועם פשוט עולה אלפים ארבע מאות ששד׳‬

‫הוי״ה במספר ההדמי‬

‫השםהוי״הפשוט א ב ג ד ר‪ v‬ו ז ס ט י נ״ח‪ .‬א כ ג ד ר‪ v‬ט״ו‪ .‬א ב ג ר ר‪ v‬ו כ א ‪ .‬א ב ג ד ה ט ו ‪ .‬קו‬

‫במלוי‬ ‫אררה‬
‫כ״א‬ ‫פשוט עולה‬
‫מם״א‬ ‫ביורין כזה אל״ף ה״י יו״ד ה״י‬
‫נההץ‬
 ‫שלמה‬ ‫של הויות‬ ‫פ*רוש‬ ‫תפ אי ת‬
‫רינ״א‬ ‫בההין אל״ף ס״ה יו״ד ה״ה ‪............................................................‬‬
‫קמ״ג‬ ‫באלפי[ אל״ף ה״א יו״ד ה״א ‪.............................................................‬‬

‫תע״ו‬ ‫ועם פשוט עולה‬ ‫הנ״ה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כל שלשה שטות עולה‬

‫אהי״ה באחורים ובריבוער‬

‫מ״ד‬ ‫פשוט א' א״ה אה״י אהי״ה ‪............................................................‬‬
‫רכ״ט‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ביודי[ א׳ א״ל אל״ף‪ .‬ה׳ ה״י ‪ .‬י׳ י״ו ירד‪ .‬ה׳ ה״י‪.‬‬
‫רי״ט‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫בהד‪,‬ין א׳ איל אל״ף‪ .‬ה' ה״ה י׳‪ .‬י״ו יו״ד‪ .‬ה׳ ה״ה‪.‬‬
‫רי״א‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫באלפין א׳ א״ל אל״ף‪ .‬ה׳ ה״א‪ .‬י׳ י״ו יו״ר‪ .‬ה׳ ה״א‪.‬‬

‫תש״ג‬ ‫ועם פשוט עולה‬ ‫תרנ״ט‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בל שלשה שמות עולה‬

‫אהי״ה באחורים של מלוי‬

‫‪TD‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פשוט א׳ א״ה אה״י אהי״ה עולה‪.‬‬
‫תקמ״ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ביודין אל״ף‪ .‬אל״ף ס״י‪ .‬אל״ף ה״י יו״ד‪ ,‬אל״ף ה״י יו״ד ה״י‪. .‬‬
‫תקכ״ד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בההין אל״ף‪ .‬אליף ה״ה‪ .‬אל״ף ה״ה יו״ד‪ .‬אל״ף ה״ה יו״ד ה״ה‪.‬‬
‫תק״ח‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫באלפין אל״ו<‪ .‬אל״ף ה״א‪ .‬אל״ף ה״א יו״ד‪ .‬אל״ף ה״א יו״ר ה״א‪.‬‬

‫כל ג׳ שמות עולה אלף חמשה מאות ששה ושבעים‬

‫ועם פשוט עולה אלף ששה מאות ועשרים‬

‫אהי״ה בהכאה‬
‫קנ״א‬ ‫פשוט א' פ׳ א' א‪ .‬ה׳ ס' ה׳ בה‪ .‬י׳ פ׳ י' ק‪ .‬ה' ס׳ ה׳ כה‪.‬‬
‫ביורי[ שבפת אלפים שבפ מאות ושלשה‪.‬‬
‫בההין שבפת אלפים וחמש מאות שלשה וממשים‬
‫באלפי[ שבפת אלפים וחמש מאות וחמשה‬
 ‫שלמה‬ ‫של הויות‬ ‫פירוש‬ ‫תפארת‬
‫בל ג' שמות עולה שנים ועשרים אלף שבע מאות אחד וששים‬

‫ועם פשוט עולה שנים ועשרים אלף תשע מאות ושנים עשר‬

‫אדרה בכפל‬
‫ק״ה‬ ‫■‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ה׳ פ׳ י׳ ג‪ .‬י׳ פ׳ ה׳ ני‬ ‫פשוט ח׳ פ׳ ה׳‬

‫אהי״ה במספר הר‪,‬דמי‬

‫פ״ו‬ ‫‪.‬‬ ‫א ב ג ד ה טו‪.‬‬ ‫א ב ג ד ה טו‪ .‬א ב ג ד ה ו ז חגו י נה‪,‬‬ ‫פיג^וט א׳ הוא א‪.‬‬

‫•אל‬

‫ספ״ה‬ ‫•‬ ‫♦‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫א ל ב מ לוי כ!ה אל״ף למ״ד עו ל ה‪.‬‬

‫אל באחורים ובריבועו‬

‫שי״ז‬ ‫א‪/‬א״ל אל״ף‪ .‬ל׳ ל"מ למ״ד עו ל ה ‪...........................................‬‬

‫אל בהכאה‬
‫תשעה מאות ואחד‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א׳ פ׳ א׳ א‪ .‬ל׳ פ׳ ל׳ תת״ק‪ .‬ל^ןלך״‬

‫של מלר‬ ‫אל באחורים■‬

‫■‬ ‫■‬ ‫‪................................................................. .‬‬ ‫אל״ף‪ .‬אל״ף למ״ד‪.‬‬

‫אל במספר הרדמי‬

‫ק״ו‬ ‫א ‪ .‬א ב ג ד ה ו ז ח מ י כ ל עו ל ה‪.‬‬
‫אדני‬
 ‫שלמה‬ ‫פירו^^‪ 5‬של היו ת‬ ‫תפארת‬
‫אדני‬
‫‪ .................................................................................. .‬ם ״ ה‬ ‫אמי פשוש עולה‬

‫במלוי‬
‫אל״ף דל״ת הו״ן יו״ד עולה ‪ ..............................................................................‬ת ר ע ״ א‬

‫אדני באחורים של מלוי‬

‫אלף תשע מאות שמנה ושבעים‬ ‫אל״ף אל״ף דל*ת אל״ף דל״ת נו״ן אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד עולה‬

‫אדני באחורים‬
‫קנו‬ ‫‪.‬‬ ‫פשוט א׳‪ .‬א״ר‪ .‬אד״נ‪ .‬אמ״י עולה ‪......... .................................................‬‬

‫אתרים‬ ‫אדני במלוי‬

‫תתע״ג‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ה״ו נו״ן י׳ י ‪ f‬יו״ד עולה‪.‬‬ ‫א׳ מ״ל אל״ף ד׳ ד״ל דל״ת‪ .‬ל‬

‫אדני בכפל‬
‫מאות ואי בע‬ ‫עולה שבע‬ ‫א׳ פ׳ ד׳ ד‪ .‬ד׳ ס׳ צ׳ ר‪ .‬צ׳ ס׳ י׳ תק‪.‬‬

‫אדני בדבאה‬
‫א׳ פ׳ א׳ א‪ .‬ד׳ פ׳ ד׳ ט״ז‪ .‬צ׳ פ׳ צ׳ אלפים וחמשה מאות‪ .‬י' פ׳ י׳ ק‪.‬‬

‫עולה אלפים ששה מאות ושבעה עשר‬

‫אדני במספר הלדמי‬

‫א כ ג ד ה ו ‪ t‬ח ש י כ ל מ צ קצ״ה א ב ג ד ה ו ז ר ש י נ״ה‪.‬‬ ‫א׳ א‪ .‬א י ג ד י‪.‬‬

‫עולה מאתים אחד וששים‬

‫אלהיס‬ ‫~‬
 ‫ש ל הויו ת‬ ‫פי רו ש‬ ‫תפארת‬
‫'‬ ‫א ל הי ם‬
‫פ״ו‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‬ ‫א ל הי ט פשוש שולה‪.‬‬

‫אלהים במלוי‬
‫ש‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ביודץ אל״ף למ״ד ה״י יו״ר מ״ס שולה‪.‬‬
‫רצ״ה‬ ‫ב ־ הי ן אל״ף למ״ד ס״ה יו״ד מ״ס ‪............................................................................‬‬
‫רצ״א‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב אלפין אל״ף למ״ד ה״א יו"־ מ״ס‪.‬‬

‫שמונה מאות ע ש ה ושטונים‬ ‫כל השלשה שמות עולה‬

‫ו ש ב עי ם‬ ‫עו ל ה ת ש ע מ או ת ו שני ם‬ ‫ועם פ שו ט‬

‫אלהים באתרים ובריבועו‬

‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ל הי ם פשוש א׳ א״ל אל*ה אלה״י אלהי״ס‪.‬‬
‫תק״ג‬ ‫‪.‬‬ ‫ביודין א' א״ל אל״ף‪ .‬ל׳ ל״מ למ״ד‪ .‬ה׳ ה״י‪ .‬י׳ י״ו יו׳ד‪ .‬מ'‪ ,‬מ״ס‪.‬‬
‫תצ״ח‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ה הי[ א׳ א׳ל אל״ף‪ .‬ל׳ ל״מ למ״ד‪ .‬ה' ה״ה‪ .‬י׳ י״ו יו״ד מ׳ מ״ס‪.‬‬
‫תצ״ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ב אלפי[ א' א״ל אל״ף‪ .‬ל׳ ל״מ למ״ד‪ ,‬ה׳ ה״א‪ .‬י׳ ׳״ו יו״ד‪ .‬מ׳ מ״ס‪.‬‬

‫ועם פשוט עולה אלף‬ ‫כל השלשה שמות עולה אלף ארבע מאות חמשה ותשעים‪.‬‬
‫שש מאות המשה ותשעים‪.‬‬

‫אלהים באתרים של מלוי‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ביודין אל״ף‪ .‬אל״ף למ״ד‪ .‬אל״ף למ״ד ה״י‪ .‬אל״ף למ״ד ה״י יו״ד‪.‬‬
‫אל״ף למ״ד ה״י יו״ד מ״ס ‪ ...................................................................‬ת ת ר ט ״ ז ‪,‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ה הין אל׳ף‪ .‬אל״ף למ״ד‪ .‬אל׳ף למ״ד ה״ה‪ .‬אל״ף למ״ד ה״ה יו״ד‪,‬‬
‫חתר״א‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אל״ף למ״ד ה״ה יוד מ״ס‬
‫‪.‬‬ ‫ב א ל פי[ אל״ף‪ ,‬אל״ף למ׳ד‪ .‬אל״ף■ למ״ד ה״א‪ .‬אל״ף למ״ד ה״א יו״ד‪.‬‬
‫תתקפט‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אל״ף למ״ד ה״א יו״ד מ״ס‪.‬‬
‫כל השלשה שמות שולה שלשת אלפים וששה‬

‫אלהים בהכאה‬
‫א׳ פ׳ א׳ א‪ .‬ל׳ פ׳ ל' תת״ק‪ .‬ה׳ ם׳ ה׳ ב ה‪ .‬י׳ פ׳ י׳ ק‪ .‬מ׳ פ׳ מ' סוא אלף וששה מאות‪.‬‬
‫שולה‬
 ‫שלמה‬ ‫פירוש של הויות‬ ‫תפארת‬
‫עולה אלפים ששה מאות וששה ועשרים‬

‫אלד‪,‬ים בכפל‬
‫תר׳ל‬ ‫‪.‬‬ ‫א׳ פממיס ל׳ ל‪ .‬ל׳ ס׳ ה' קנ‪ .‬ה' פ' י׳ נ‪ .‬י׳ פ' מ׳ ת‪ .‬עולה‬

‫אלהים במספר ההדמי‬

‫‪.‬‬ ‫נה‬ ‫א א‪ .‬א ב ג ד ה ו ז ח ע י כ ל מולה קה‪ .‬א ב ג ד ה טו‪ .‬א ב ג ד ה ו ז ח ע י‬
‫‪ .‬ש כא‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א׳ ב ג ד ה ‪ n‬ח מ י כ ל מ קמה‪ .‬מולה‬

‫אלוה‬
‫מב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אלוה פשוע עולה‬

‫אלוה במלוי‬
‫‪.‬‬ ‫אל״ן‪ 1‬למ״ד וא״ו ה״א ר״ד וזה באלסין‪ .‬בההין אל״ף למ׳ד וה״ו ה״ה רי״ב‪.‬‬
‫עולה שש מאות ושמנה ושלשים‬ ‫ביודין אל״ף למ״ד וי״ו ה״י רכב‪.‬‬

‫אלוה באהורים ובריבועו‬

‫א‬ ‫א׳ א״ל אל״ו אלו״ה עולה ‪ ..............................................................................‬ק י‬

‫אלוה בהכאה‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כה‪.‬‬ ‫פ׳ ל׳ תתק‪ .‬ו׳ פ׳ ו׳ לו‪ .‬ה׳ פ׳ ה׳‬ ‫א׳ פ׳ א׳ א‪ .‬ל׳‬

‫פולה תשע מאות ושנים וששים‬

‫אלוד‪ ,‬בכפל‬
‫א׳ פ׳ ל׳ הוא ל‪ .‬ל׳ פ׳ ו׳ קפ‪ .‬ו׳ פ׳ ה׳ ל‪ ....................................................‬ר ״ ם‬

‫אלוה‬
 ‫שלטה‬ ‫תפארת‬
‫פירוש של הויות‬

‫אלוה במספר הסדמי‬

‫רמא‬
‫א׳ הוא א‪ .‬א > ג ד ה ו ז ח ש י כ ל קה‪ .‬א ב גד ה ו בא‪ .‬א ‪ 5‬נ דה טו‪.‬‬

‫ש די‬
‫שדי במלוי‬
‫עולה שטנה טאות וארבעה עשר‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ירד•‬ ‫שי״ן דל׳ת‬

‫שדי בכפל‬
‫ש׳ שעמים ד אלף ומאתים‪ .‬ד׳ שממיס י׳ מ‪ .‬עולה אלף ומאתים וארבעים‬

‫שדי בריבועו ובאחורים‬

‫ש׳ ש״ד שד׳י עולה תשע מאות ושמנה עשר‪.‬‬

‫שדי בדבאה‬
‫ש׳ שעמים ש׳ תשעים אלף‪ .‬ד׳ שפמים ד׳ טז‪ .‬י׳ ש׳ י' ק‪.‬‬

‫הכל עולה תשעים אלף ומאה וששה עשר‬

‫שדי במספר ההדמי‬

‫עולה אלף תשעים וחמשה‬ ‫אבגדהו זחס יכלמנספשצרןרש‬
‫א ב ג ד ה ו ז מ ס י פולה נה‪.‬‬ ‫א ב ג ד פולה י‪.‬‬

‫הכל עולה אלף ומאה וששים‬

 ‫ברוך השם‬
‫אשר מורני מד כה לסיים את ססר בראשית וכן יטזור לי להתחיל‬
‫שאר החלקים‪ .‬ועל כל הימים שובים‪.‬‬ ‫שמות וגם כל‬ ‫את ססר‬ ‫ולסיים גם‬
‫ועל ימי נוראים הקדושים אדפיס אייה כרך בפני עצמו אחר הדפסת כל החמשה‬
‫ספרים וכן הכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות אח כל דברי התורה הזאת‪.‬‬

‫באה ישועה במהרד‪ .‬ל»־ק‪.‬‬ ‫ותשלם המלאכה בשנת‬

‫תם ונשלם שבח לאל בורא עולם‪.‬‬

 ‫לוח התיסוץ‬
‫‪Pv‬‬
‫?‪1‬‬ ‫ד ף ~‪r‬ס‬ ‫‪p G‬‬ ‫דף‬
‫‪P‬‬
‫ת ־ קין‬ ‫ט עו ת‬ ‫דו‬ ‫‪r‬‬ ‫תי קון‬ ‫ט עו ת‬

‫י הי ה‬ ‫נה״י‬ ‫לח‬ ‫ט"! ג‬ ‫יציאתו אחר מו תו‬ ‫יצאתי אחר‬ ‫ה׳ א׳ ב׳‬
‫ותרם‬ ‫ותקס‬ ‫ד‬ ‫יח ח‬ ‫תש ״י‬ ‫תש‬ ‫ח א יא‬
‫מ״ ה‬ ‫מב‬ ‫יד‬ ‫יח ד‬ ‫היצ״ה‬ ‫הצי״ה‬ ‫״ ב כז‬
‫פ ט מי ם‬ ‫פ״י‬ ‫יט‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫שהיצ״ה‬ ‫שהצי׳׳ה‬ ‫״ ״ כה‬
‫ותולטה‬ ‫ותלוטה‬ ‫כח ‪ ■3‬לב‬ ‫במחשבות‬ ‫במחבות‬ ‫״ י׳ לב‬
‫(‪/‬‬ ‫ג לב‬ ‫’׳‬
‫וח ס הי מין‬ ‫הי ח ס נמין‬ ‫ג לה‬ ‫או תיו ת‬ ‫או תיו תו‬
‫בדכרי ס‬ ‫בדריס‬ ‫׳ לז‬ ‫״‬ ‫וגס‬ ‫נגד‬ ‫״ ״ לו‬
‫נתרץ‬ ‫נתר‬ ‫א כג‬ ‫כב‬ ‫ת רד מ ה‬ ‫ת א ד מ;‬ ‫דלא‬ ‫״‬
‫‪II‬‬
‫חס‬ ‫חז‬ ‫לו‬ ‫לו‬ ‫לא‬ ‫א ס‬ ‫ט‬
‫‪II‬‬ ‫‪ft‬‬
‫ח! ו חי מנ ה‬ ‫ה‬ ‫מינ‬ ‫חי‬ ‫ו‬ ‫חו‬ ‫לח‬ ‫אשתו‬ ‫אשרו‬ ‫״ ח‬ ‫״‬
‫‪n‬‬
‫חס תפתה‬ ‫ח! י פ ת ה‬ ‫כ ‪1P‬‬ ‫כאשר ‪.‬‬ ‫כאש‬ ‫״ יא‬ ‫״‬
‫‪U‬‬ ‫‪h‬‬
‫טז״ה ד ר\ ה י די ט ה‬ ‫ידי ט ה טז״ס‬ ‫כז‬ ‫ניחא‬ ‫נוכח‬ ‫״ טז‬ ‫״‬
‫ו‪ 1‬ה ה מ פול ת‬ ‫ה מ פו ל ה‬ ‫א ■ח‬ ‫כג‬ ‫טס‬ ‫סד‬ ‫ב‪ .‬יג‬ ‫י‬
‫וחלו‬ ‫וחיל‬ ‫ג ‪P‬‬ ‫ירבה‬ ‫ורבה‬ ‫ג ד‬ ‫״'‬
‫זת‬ ‫וה‬ ‫ג ו‬ ‫כד‬ ‫כן‬ ‫בן‬ ‫׳ לד‬ ‫״‬
‫מ ד ת ח מ ת ח ד ל מ ד ת חב״ד‬ ‫ח לב‬ ‫כה‬ ‫אחד‬
‫מלת‬ ‫אחל■‬ ‫ד ה‬ ‫״‬
‫‪11‬‬
‫שלח חהי׳‬ ‫שאהי׳‬ ‫ב יט‬ ‫בונה‬ ‫בינ ה‬ ‫כו‬ ‫יא א‬
‫שימתו‬ ‫שירחי‬ ‫א יח‬ ‫‪0‬‬ ‫טס‬ ‫טד‬ ‫ו‬ ‫״ ב‬
‫יסי תו‬ ‫וסיתו‬ ‫ב כט‬ ‫מןוקק שבטתים‬ ‫מז ק קי ש ט תי ס‬ ‫ג‬ ‫יג ג‬
‫שחס‬ ‫סחס‬ ‫ג יב‬ ‫כח‬ ‫שילוב‬ ‫שילוס‬ ‫ו‬ ‫״ ״‬
‫לפ״‪1‬‬ ‫‪ 3‬כט‬
‫‪II‬‬ ‫לן‬ ‫״ ״‬
‫לפרש‬ ‫למה״ר‬ ‫מה״ד‬
‫חב רה ס‬ ‫חביה ס‬ ‫ד ח‬ ‫וטס‬ ‫וטד‬ ‫״ ד כ‬
‫ה מלכיס‬ ‫המלחכיס‬ ‫כט ג ב‬ ‫בנון‬ ‫בנין‬ ‫יד א יב‬
‫‪II‬‬
‫ומ שיה‬ ‫ממ שרה‬ ‫ד לב‬ ‫אפילו כשיהי׳‬ ‫שיהי׳‬ ‫ב טז‬ ‫״‬
‫ח״ו‬ ‫סו‬ ‫לב ח ה‬ ‫כל‬ ‫סל‬ ‫״ כד‬ ‫״‬
‫להטלות חל‬ ‫לספלו ת‬ ‫לג ג כט‬ ‫ת מי ד‬ ‫ת מי ס‬ ‫ג א‬ ‫״‬
‫‪M‬‬
‫חתה‬ ‫חתם‬ ‫כג‬ ‫ד‬ ‫לו‬ ‫הו ס כ ס למשות‬ ‫הוסכסי לו‪.‬‬ ‫כה‬ ‫טו א‬
‫ו הנ ה‬ ‫ו הי ה‬ ‫לה ח ל(‬ ‫שמחמם‬ ‫במחמס‬ ‫לו‬ ‫׳ ב‬
‫וי‬ ‫‪II‬‬
‫שחמר‬ ‫שחמו‬ ‫נ‬ ‫חמס‬ ‫מלאה הארץ‬ ‫מלאה הארץ‬ ‫כד‬ ‫״ ג‬
‫‪H‬‬ ‫‪II‬‬
‫חשר נ‪1‬לו‬ ‫חשר‬ ‫ל‬ ‫מ אי ר ה בכל‬ ‫בכל‬ ‫כו‬ ‫טז א‬
‫‪II‬‬
‫הנ ה‬ ‫חלה‬ ‫ר לו‬ ‫ימשו‬ ‫וט״ש‬ ‫כב‬ ‫׳ ״‬
‫הנ ה‬ ‫היה‬ ‫ה‬ ‫לו ח‬ ‫קל״ב‬ ‫ר‪,‬כ״ב‬ ‫י‬ ‫״ ג‬
‫‪A II‬‬
‫ויצב‬ ‫ויצח‬ ‫כח‬ ‫טבר‬ ‫מברי‬ ‫יג‬ ‫יז ג‬
 ‫לוח התיסן‬
‫&‬
‫ס ז‬
‫דף‬ ‫ס ‪a‬‬
‫‪F‬‬
‫^‬ ‫דף‬
‫תיקון‬ ‫ט עו ת‬ ‫;‪r‬‬ ‫תי קו ן‬ ‫ט עו ת‬ ‫‪n‬‬

‫״‬ ‫כ זרס‬ ‫ל! א‬

‫ד הנ ה ר אי תי‬ ‫ראיתי‬ ‫יב‬ ‫ב‬ ‫ידמ‬
‫»‬
‫י הי ה‬ ‫ו הי ה‬ ‫לב‬ ‫ג‬ ‫השנס‬ ‫יג ה שפ ה‬ ‫״ ג‬
‫בהב רכות‬ ‫כהב רכות‬ ‫לז‬ ‫הא הי ה‬ ‫כס הא‬ ‫לח א‬
‫יבכה‬ ‫יכבה‬ ‫לה‬ ‫ג‬ ‫צו‬ ‫הו מ״י‬ ‫הו״ה‬ ‫יס‬
‫*‬ ‫‪H‬‬
‫ד סו ת‬ ‫ת‬ ‫דחי‬ ‫ד‬ ‫לח ’ג‬
‫וגנוחי‬ ‫וניוחי‬ ‫לו‬
‫ויהי‬ ‫כח יהי‬
‫‪/I‬‬
‫נז‬ ‫מליה‬ ‫פולה‬ ‫ה‬ ‫״ ד‬
‫ושכח א ת אשר‬ ‫א ת אשר‬ ‫לה‬ ‫א‬ ‫נז‬ ‫המבמיר‬ ‫ה מז הי ר‬ ‫(‬ ‫לט א‬
‫‪/f‬‬
‫שימות היו ם‬ ‫פיו ס‬ ‫יא‬ ‫ד‬ ‫כלומר בל‬ ‫כ כל כלומר‬ ‫* ד‬
‫היל׳ל‬ ‫סולל‬ ‫לו‬
‫‪N‬‬ ‫‪If‬‬
‫א תו‬ ‫יא אאו‬ ‫מב א‬
‫צאו יראו לך צאו לך‬ ‫יד‬ ‫א‬ ‫נש‬ ‫לרחון רגליו‬ ‫יב לרחון מ ל י ו‬ ‫״‬ ‫״‬
‫‪U‬‬
‫ותפצירו‬ ‫ותפציר‬ ‫לג‬ ‫ב‬ ‫פ מ מי ס אלקיס‬ ‫מו פ*י‬ ‫כ‬ ‫״‬
‫ומבואר‬ ‫כח ומבוא‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫אח שוב‬ ‫יא אחשוב‬ ‫ד‬ ‫״‬
‫‪H‬‬
‫מ פלי׳‬ ‫אלא‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫מל‬ ‫שו כל‬ ‫״‬ ‫״‬
‫‪0‬‬
‫אחי ם ג ם ק שה מלת לך‬ ‫אחי ם‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫הנ פ ר‬ ‫לב כפר‬ ‫״‬ ‫״‬
‫להפביר‬ ‫להביל‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫סא‬ ‫הויה‬ ‫ג האה‬ ‫ד‬ ‫מג‬
‫שבגדתי מ ד כ ה‬ ‫שבגדת כ ה‬ ‫לב‬ ‫ב‬
‫י ‪H‬‬
‫והשם‬ ‫יד ולבן שם‬ ‫״‬ ‫״‬
‫כנוד מ ובבוקר ילך‬ ‫ילך‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫כנו‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫סה‬ ‫יוד או תיו ת‬ ‫יב יוד א הי׳ אוח ־ות‬ ‫״‬ ‫״‬
‫‪//‬‬ ‫‪//‬‬ ‫מתגבר‬ ‫יז מ ת גבר‬ ‫ד‬ ‫מה‬
‫שנים מ ק ר א‬ ‫שנים‬ ‫יג‬
‫שמך א מ ת‬ ‫שמך‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫סג‬ ‫גי מ׳ ר׳‬ ‫כב גי מ' ‪ P‬׳‬ ‫א‬ ‫מו‬
‫‪n‬‬
‫את‬ ‫מת‬ ‫לג‬ ‫שוה בשוה‬ ‫כש שוה השוס‬ ‫״‬ ‫״‬
‫היצ״ה‬ ‫היצי״ה‬ ‫לח‬ ‫ר‬ ‫סד‬ ‫גימ׳ שב‬ ‫לז גימ׳ שס‬ ‫״‬ ‫׳‬
‫‪H‬‬
‫דו ס‬ ‫די ה‬ ‫כש‬ ‫מספר‬ ‫כב ת ס פ ר‬ ‫ג‬ ‫׳‬
‫ו הנ ה‬ ‫ו הי ה‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫סס‬ ‫ינוכה‬ ‫ד ינו ח ה‬ ‫ד‬ ‫מח‬
‫ד הנ ה‬ ‫דנ ה‬ ‫לא‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫לאריכות‬ ‫א כג לארי כות‬ ‫מש‬
‫אם‬ ‫גס‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫סו‬ ‫השינה שלו‬ ‫ב ש ה שינה‬ ‫נ‬
‫‪n‬‬
‫מו ס קי ם‬ ‫ו פו ס קי ם‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫שכב‬ ‫ב לב שכך‬ ‫נב‬
‫‪n‬‬ ‫‪It‬‬
‫שיוסר‬ ‫לא שויסר‬ ‫שמ ה תחברות‬ ‫‪ 1‬הצדיק‬
‫‪M‬‬
‫נ קו די ם‬ ‫וקוד ם‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫אנפשו‬
‫תוכל‬ ‫תוכל כל אלה‬ ‫כו‬ ‫סז ד‬ ‫אביך‬ ‫ג ז איבך‬ ‫נג‬
‫לפמול כל אלס‬ ‫א ת ה בני‬ ‫א כ א ת ה זה בצי‬ ‫נד‬
‫ה מ תב ר ך‬ ‫סח ב כח ה מ ב ר ך‬ ‫ואס״ה ראשו‬ ‫א כ ס ואפה‬ ‫נה‬
‫נגשים‬ ‫נ פ שי ס‬ ‫ד ל‬ ‫מחשב‬ ‫״ כז מח רב‬ ‫״‬
‫וקרא‬ ‫א‬ ‫יקר‬ ‫כב‬ ‫סש ג‬ ‫הנה‬ ‫״ לד כ נ ח‬ ‫״‬
‫ס״ש‬
 ‫לוח דתיהון‬
‫‪:a‬‬ ‫‪JA‬‬
‫‪Q‬‬ ‫דף‬ ‫‪f-‬‬ ‫‪P‬‬ ‫דף‬
‫‪l\y n‬‬ ‫ט עו ת‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫תיקון‬ ‫ט עו ת‬ ‫‪TZ‬‬ ‫‪F‬‬

‫שאמרתי‬ ‫שאמרת‬ ‫פח א לא‬

‫ביער‬ ‫בופר‬ ‫‪/ n‬ג לב‬ ‫יאמר‬ ‫לב ואמר‬
‫‪H‬‬ ‫‪II‬‬

‫גודל‬ ‫גוהל‬ ‫פט א לה‬ ‫אלא‬ ‫פ א יג ולא‬

‫‪a‬‬
‫היותר חשוב‬ ‫היותר‬ ‫ט‬ ‫פ ג‬ ‫וד׳‬ ‫ב כ יד׳‬
‫ואתם‬ ‫ולא אתם‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬
‫פא א‬ ‫ח״ו‬ ‫ד כא ח׳׳י‬
‫שימותיך‬ ‫‪B‬‬
‫שימתיק‬ ‫ג לג‬ ‫פא א כח גימ׳ בהכאה גימ׳ הוי׳ בהכאה‬
‫מתלוה עמו‬ ‫מתלוס‬ ‫ז‬ ‫פג ד‬ ‫ונדפ‬ ‫פב א לו תדע‬
‫ידפינן‬ ‫א״ ידפינל‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫פד ב‬ ‫ישא‬ ‫לז משא‬
‫‪n‬‬
‫לדבר‬ ‫להסר‬ ‫ט‬ ‫פה א‬ ‫הל״ב‬ ‫ב טז ה״ב‬
‫פירו‬ ‫פז כ לד הפניים‬ ‫‪H a‬‬
‫פ׳‬ ‫כב ה׳‬
‫הרס״ח‬ ‫ברס״ח‬ ‫פח א ‪T‬‬ ‫המה ר״ת ואז‬ ‫ואז‬ ‫עב ג ל‬
‫חלום חלמתי‬ ‫חלום‬ ‫ל‬ ‫־ב‬ ‫בא״ת כ׳׳ש‬ ‫לא בא״ת ר״ת בי״ש‬
‫‪« a‬‬
‫פט נ טו‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫תדבר‬ ‫תדבק‬ ‫אפילו‬ ‫אבילו‬ ‫‪II‬‬

‫‪a‬‬
‫ישק‬ ‫וישק‬ ‫‪ n‬לו‬ ‫‪9‬‬
‫במתי הצלחה‬ ‫ד יג במתי ארץ‬
‫יאמר‬ ‫אמר‬ ‫טז‬ ‫ד‬ ‫‪9‬‬
‫עג ג כט ולמה מסיים ולמה לא מסיים‬
‫מלכים‬ ‫כה מלאכים‬ ‫‪9‬‬
‫צא ג‬ ‫התפוררות‬ ‫ד ח התפורות‬
‫המלכים‬ ‫המלאכים‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪M‬‬
‫שכם‬ ‫מד ג ד שלם‬
‫מלכים‬ ‫כה מלאכים‬ ‫§‬ ‫§‬
‫שיוכל‬ ‫כט שיתן‬
‫‪« 9‬‬
‫המלכים‬ ‫המלאכים‬ ‫לו‬ ‫‪H‬‬ ‫«‬ ‫שרואה‬ ‫פה א טו ראה‬
‫אור‬ ‫לה אמר‬ ‫צב ג‬ ‫לו‬ ‫ב ו לס‬
‫‪a‬‬

‫‪a‬‬
‫הכיר‬ ‫הסיר‬ ‫א‬ ‫צד א‬ ‫א״י בזה האופן‬ ‫ד כט א׳י‬
‫אינם‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬
‫אתס‬ ‫‪B‬‬
‫מהו הלשון שאמר‬ ‫‪ 9 a‬מהו הלשון‬
‫שבשפת‬ ‫כט שבשפר‬ ‫צה ד‬ ‫הסירו את אלהי הנכר כיון‬
‫נימ׳ בנימין‬ ‫גימ׳‬ ‫י‬ ‫צו א‬ ‫ליום ה ח‬ ‫לח ליו״ה‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫שיכול‬ ‫טו שיוכל‬ ‫‪B‬‬

‫לעשות מלחמה‬ ‫פו ב ה לפשות‬
‫« כז פס האותיות יבמלוי פם התיבות‬ ‫המלכים‬ ‫‪ a‬יב המלאכים‬ ‫‪a‬‬

‫גימ׳ ג'״פ קדוש פם האותיות והתיבות‬ ‫המלכים‬ ‫טו המלאכים‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫מכל‬ ‫מזל‬ ‫ב כד‬

‫‪M‬‬
‫בהפסוק‬ ‫‪ a‬לב בהפוק‬ ‫‪9‬‬
‫מיותר‬ ‫מיותא‬ ‫ג ט‬ ‫‪9‬‬
‫המלכות נשארה‬ ‫ג יט המלכות לא‬ ‫‪a‬‬

‫קרי ג כא גם בתבואות גם והיה בתבואות‬ ‫באותן‬ ‫באות‬ ‫פז א ו‬

‫ומאת‬ ‫ומאה‬ ‫קו ב יד‬ ‫מכ״ה‬ ‫ב יח מ׳ה‬ ‫‪a‬‬

‫אותיות ישם‬ ‫אותיות‬ ‫‪ B‬ד לד‬ ‫בעיון‬ ‫ג טו בפיניו‬ ‫‪9‬‬

‫קיא ג כ>>‬
‫‪a‬‬
‫שיכוין‬ ‫שיתפללו‬ ‫לדיו כתובה‬ ‫וכתובה‬ ‫ד ב לניר‬
‫ואע״ס‬ ‫ופפ״ז‬ ‫‪ a‬ד ‪3‬ל‬ ‫על נייר‬
 ‫לוח דתיהון‬
‫^‬ ‫ס‬ ‫דף‬ ‫&‬ ‫יף &‬
‫תיקון‬ ‫ט עו ת‬ ‫בן‬ ‫‪p‬‬ ‫תיקון‬ ‫ט עו ת‬ ‫‪fZ‬‬ ‫"י‬
‫נדנרס‬ ‫כדכרים‬ ‫קיח כ כד‬ ‫למס‬ ‫צמס‬ ‫כח‬ ‫קיג ד‬
‫ויחפש‬ ‫קיט א לג ויתסש‬ ‫הכבוד‬ ‫סככוד‬ ‫לג‬ ‫״ ״‬
‫גדלות‬ ‫גדולות‬ ‫״ כ ג‬ ‫לסכ׳׳ל‬ ‫לסכו׳׳ל‬ ‫לד‬ ‫״ ׳׳‬
‫מ״ש‬ ‫פ״ש‬ ‫ר!ימ ג לח‬ ‫לישראל‬ ‫לישרל‬ ‫א‬ ‫קיד ״‬
‫ולא‬ ‫לא‬ ‫ר!כ ג כד‬ ‫הפין‬ ‫העון‬ ‫לד‬ ‫״ ״‬
‫וכאשר כאשר‬ ‫כ כה‬ ‫׳‬ ‫ואמרו‬ ‫יאמרו‬ ‫ד‬ ‫קי( כ‬
‫י!ל את פצמן צ״ל נקוד שורה א׳ מד׳ מלוי הוי׳ה‪ .‬בשם מ״ג‪ .‬תחת ואו‬ ‫נקוד‬ ‫סו‬ ‫קיח א‬
‫אלא לרפות את מצמן צריך להיות וי׳׳ו‬ ‫את שלא הלכו‬ ‫פל‬
‫שורה ג׳ מאחוריס של מלר כשס מ״ה תחת‬ ‫לרפות‬ ‫לא לראות‬ ‫״ א‬
‫סא״ו א״ו‪ .‬צריך להיות ה״א וא״ו ‪:‬‬