‫לאומיות אירופאית – סיכום מבחן בהיסטוריה‬

‫מושגים חשובים‪:‬‬
‫מולדת – שטח אדמה‪ ,‬ארץ אשר לעם יש היסטוריה ארוכה אליו‪ .‬שטח שבו נוצר הזהות‬
‫הלאומית של העם (שבו נולדה מדינתו)‪.‬‬
‫זיקה – קשר‪ ,‬יחס ותלות במשהו‪.‬‬

‫לאום\אומה – קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמאית‬
‫במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת או במילים אחרות קבוצת האנשים‬
‫שהושפעו מהלאומיות‪ .‬בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים בני אותו הלאום כגון‪:‬‬
‫שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬דת‪ ,‬ערכים אידאולוגיה (צורת חשיבה) ומקור\עבר היסטורי משותף‪.‬‬
‫רגש לאומי – רגש משותף לרוב האנשים בלאום ובזמן מסוים‪ .‬למשל במלחמת יום כיפור‬
‫הרגש הלאומי היה עצבות ודאגה‪ ,‬ובמשחק כדורגל הרגש הלאומי הוא האהדה ותמיכה‬
‫בכדורגלנים הישראלים‪.‬‬
‫ריבונות – זכות של שלטון עצמאי והפעלת סמכות עליונה על אזור גיאוגרפי או קבוצת אנשים‬
‫(לדוגמה‪ ,‬מדינה או שבט)‪ ,‬זכות זו לרוב מוענקת לממשלה או לסמכות פוליטית‪.‬‬

‫סמלי לאומיות – סמלים המייצגים את המדינה ושיטחה שיש כמעט בכל לאום‪ .‬כגון‪ :‬דגל‪,‬‬
‫שפה‪ ,‬המנון‪.‬‬

‫לאומיות‪:‬‬
‫מהי לאומיות? – לאומיות היא תופעה חברתית של קהילה או קבוצה עם השתייכות ללאום‪,‬‬
‫נאמנות ודביקות למולדת ורצון להקמת מדינה יהודית עצמאית וריבונית בטריטוריה אותה הם‬
‫רואים כמולדתם‪.‬‬
‫תוצאת הלאום – כתוצאה‪ ,‬קבוצת הלאום מגובשת עם יסודות משותפים ורגש לאומי למולדת‪.‬‬

‫מה קושר ומלכד את בני הלאום‪ :‬ויוצר רגש לאומי?‬

‫שאיפה ‪ -‬שאיפת בני הלאום לחיות במדינה עצמאית משלהם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫שפה משותפת ‪ -‬השפה מאחדת את בני הלאום‪ ,‬מגבשת ומעניקה לכל עם את‬ ‫ב‪.‬‬
‫הזהות והייחודיות שלו‪.‬‬

‫זיקה למולדת – לכל לאום יש שטח שהוא רואה כשלו למולדת‪ ,‬שבו מדינתו "נולדה"‬ ‫ג‪.‬‬
‫ועברה אירועים היסטוריים‪.‬‬
 ‫תרבות‪ ,‬מנהגים ומסורת – לכל עם יש תרבות המייחדת אותו וכוללת מנהגים כגון‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫סיפורי עם‪ ,‬יצירות עממיות‪ ,‬מיתוסים וגם לפעמים דת‪.‬‬

‫סמלים – מטרת הסמליים הלאומיים היא לחזק תחושת הזדהות ושייכות למולדת‬ ‫ה‪.‬‬
‫וללאום‪ :‬לכל לאום יש דגל‪ ,‬המנון‪ ,‬גיבורי עבר וסיפורים‪ ,‬טקסים וימים מיוחדים‪.‬‬

‫היסטוריה ועבר משותף – היסטוריה משותפת ועבר משותף היוצרים תחושה של‬ ‫ו‪.‬‬
‫גורל משותף והזדהות עם האחר‪ ,‬מגבירים את תחושת השייכות ללאום ונותנים לבני‬
‫הלאום תחושת גאווה בעבר של מדינתו וגיבוריו‪.‬‬

‫היסטורית הלאומיות‪:‬‬

‫הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה – במאה ה‪19‬‬

‫א‪ .‬השפעת תנועת ההשכלה‪:‬‬
‫במאה ה‪ 18-‬במערב ומרכז אירופה‪ ,‬החל לצמוח רעיון למדינה עצמאית עם שלטון ותרבות‬
‫הנקבע ע"י העם ואנשיו‪ .‬רעיון זה הופץ בקרב תנועה של משכילים שרצו לשנות את צורת‬
‫השלטון שהיה קיים באירופה (שלטון יחיד)‪ ,‬ואף מרדו כנגד צורת השלטון והחברה ע"י הפצת‬
‫הרעיון לציבור הרחב ומתיחת ביקורת על צורת השלטון הקיימת‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬הם האמינו שכל בני האדם נולדו שווים ולכן יש להם זכות טבעית להיות עצמאי‬
‫ולחיות במדינה משלו על פי תרבותו ולא תחת שליטה של מלך או אדם זר שאומר להם מה‬
‫לעשות ואיך‪ .‬ובגלל שהאדם הוא יצור שיודע מה נכון וטוב עבורו מנהיג השלטון צריך להיבחר‬
‫ע"י קולות העם כלומר העם צריך לקבוע מי ישלוט עליו וגם להחליף את המנהיג עם העם לא‬
‫מרוצה‪ .‬העם הוא הריבון‪ ,‬השולט‪.‬‬
‫בזכות המאבק תנועות רבות אחלו לגדול בגלל הרעיון‪ ,‬והעצימו את כוחם של התושבים‬
‫והביאו אותם להבנה שצריך לתקן את המציאות שבה הם חיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬השפעת תהליך החילון‪:‬‬

‫מזה חילון? – חילון הוא מעבר או ירידה באמונת הדת והפסקת אמונה באל ובדת‪.‬‬
‫בימי הביניים הכנסייה הקתולית איחדה את כל הנוצרים באירופה והעניקה להם מסגרת‬
‫להשתייכות‪ ,‬הכנסייה שלטה בכל התחומים בחיים שלהם ואמרה להם מה לעשות‪.‬‬
‫אך מהמאה ה‪ 15-‬החל באירופה תהליך של חילון כלומר‪ ,‬בזכות המדע שהתפתח לאנשים‬
‫היה הסבר מדעי לדברים שקראו ולכן הם הפסיקו להאמין בדת מה שגרם לפירוק השלטון‬
‫של הכנסייה הקתולית ושליטתה באנשים‪.‬‬

‫תנועת ההשכלה שצמחה במאה ה‪ 18-‬חיזקה את תופעת החילון והביאה לירידה נוספת‬
‫באמונת הדת והכנסייה בחיי האדם‪ ,‬ודרשה מהאדם לחשוב באופן עצמאי וביקורתי ולא‬
‫להאמין לדברי הכנסייה‪ .‬ובזכות הביקורת של תנועת ההשכלה על הכנסייה הביאה בהדרגה‬
‫לירידה בהשפעת הדת והכנסייה בחיי היום יום‪.‬‬
 ‫כיצד תהליך החילון גרם להתפתחות הלאומיות‪:‬‬
‫בגלל שהכנסייה התפרקה והאמונה בדת ירדה אנשים חיפשו מקום אחר שיאחד וילכד אותם‪,‬‬
‫וייתן תחושת שייכות לעם‪ .‬הלאומיות החליפה את הכנסייה כגורם מלכד‪ ,‬והעניקה לכל אדם‬
‫מסגרת חדשה להשתייך אליה – הלאום‪ .‬ובמקום סמלי הדת יש מעכשיו את סמלי הלאומיות‪.‬‬

‫ג‪ .‬השפעת אירועים פוליטיים\היסטוריים‪:‬‬

‫המהפכה הצרפתית – המהפכה הצרפתית התרחשה בשנת ‪ 1789‬והיא זאת שממשה את‬
‫רעיונות תנועת ההשכלה לפועל‪.‬‬
‫זאת הייתה הפעם הראשונה למאבק לאומי באירופה שבו המעמד השלישי שהנגיד את‬
‫המהפכה הפיל את השלטון הקיים והקים את הרעיון של תנועת ההשכלה וסוף סוף הוענקו‬
‫זכויות לאזרחי המדינה‪.‬‬
‫המהפכה רצתה להוביל לחירות‪ ,‬אחווה ושוויון והוכיחה כי יכולה להילחם בשלטון קיים‪,‬‬
‫להפיל‪ ,‬ולהעניק לעם את הכוח לבחור ולהשפיע בשלטון‪.‬‬

‫ד‪ .‬השפעת כיבוש נפוליאון‪:‬‬

‫נפוליאון יצא למסע כיבושים באירופה במטרה להפיץ את רעיונות המהפכה הצרפתית‬
‫ולשחרר את עמי אירופה מהשלטון בו הם חיו‪.‬‬
‫בהתחלה העמים הכבושים ראו בנפוליאון כמי שישחרר אותם משלטון המלך והוא התקבל‬
‫בשמחה ע"י התושבים‪ .‬למרות הבטחותיו לשחרר‪ ,‬הוא דיכא וזלזל בעמים האחרים עליהם‬
‫שלט‪ ,‬וכפה עליהם את התרבות הצרפתית ולא העניק להם עצמאות‪.‬‬
‫הדבר הזה גרם להם ליותר אכזבה ושנאה לשלטונו‪ ,‬ההתנגדות של העמים הכבושים‬
‫לשלטונו עוד יותר הביאו לרצון ושאיפה לעצמאות‪ .‬במדינות שונות החלו מרידות שהובילו‬
‫לאלימות וקריאות לשחרור כיבושו של נפוליאון עליהם ומימוש עקרונות המהפכה הצרפתית‪.‬‬

‫ה‪ .‬השפעת המהפכה התעשייתית‪:‬‬

‫המהפכה התעשייתית – המהפכה הייתה מעבר מיצור ידני (פיזי) למכונות‪.‬‬
‫המכונות שנכנסו לתחום החקלאות גרמו לכך שהיה פחות צורך לאנשים‪ ,‬כתוצאה מכך רבים‬
‫מהאיכרים נותרו ללא עבודה ונאלצו לעזוב את הכפר ולעבור לעיר כדי למצוא עבודה כפועלים‬
‫במפעלים‪ .‬המעבר לעיר גרם לעובדים להרגיש תחושת בדידות ואי שייכות לכן הם היו‬
‫זקוקים למסגרת חדשה להשתייך אליה ואותם הם מצאו בלאומיות‪.‬‬
‫הלאומיות העניקה להם מסגרת חדשה להשתייך אליה‪ ,‬לא משנה אם זה רחוק מהכפר או‬
‫בעיר כולם יכלו להזדהות‪ ,‬הם לא לבד‪ ,‬הם עכשיו שייכים לקבוצה גדולה יותר עם מאפיינים‬
‫משותפים והכל רק בזכות הרעיון של תנועת ההשכלה והעשייה בזכות המהפכה הצרפתית‪.‬‬