‫עיצוב בשנות השבעים‬

‫יותם רותם – עיצוב במה א'‬

 ‫בגד‬

‫מאפיינים עיקריים‬
‫שנות השבעים נחשבות אחד העשורים המורכבים‬
‫והגרנדיוזיים ביותר בהיסטוריה‪ ,‬ושם דגש על‬
‫אינדיוידואליות ואקלקטיות‬
‫הוזלה משמעותית של בגד בזכות חומרים סינטתיים‬ ‫•‬
‫כגון פוליאסטר הנגישה את האופנה ואפשרה חילוף‬
‫סגנוני מהיר‬
‫רפרנסים רבים לאופנה היסטורית‪ ,‬במיוחד של שנות‬ ‫•‬
‫ה‪( 40-‬למשל בעבודותיו של איב סאן לורן)‬
‫פריחת הדיסקו השפיעה על גוון לבוש הלילה‬ ‫•‬
‫צבעים נועזים וחומרים גרנדיוזים כגון פייטים ולמה‬ ‫•‬
‫מהפכת הטווס באופנת גברים שברה את מוסכמת‬ ‫•‬
‫הספרצטורה והפשטות שבה‬
‫צמיחת מעמד המעצבים האמריקנים בעקבות‬ ‫•‬
‫מתוך תצוגת האופנה בוורסאי ‪1973 -‬‬
‫"הקרב בורסאי"‬

‫מקור‬
‫מועדון הלילה ‪ Studio 54‬היה מקום המפגש החם ביותר בעולם הפופ והאומנות‪ ,‬רבים‬
‫מהאומנים המובילים בשנות השבעים פרחו בתוך הסצנה והקהילה סביבו ביניהם אייקונות‬
‫אופנה כגון אנדי ווארהול‪ ,‬ליזה מינלי‪ ,Divine ,‬ביאנקה ומיק ג'אגר‪ ,‬קארל לאגרפלד‪ ,‬דיאן וון‬
‫פורסטנברג‪ ,‬דיאנה ורילנד‪ ,‬קלווין קליין‪ ,‬בוב מאקי‪ ,‬טומי הילפיגר‪ ,‬הלסטון‪ ,‬דבי הארי ועוד‬
‫ועוד‪..‬‬
 ‫חליפה‬ ‫‪Wrap Dress‬‬ ‫שמלת ‪Ultrasuede‬‬ ‫בוב מאקי ושר לובשת בגד בעיצובו‬
‫ברברה הולניקי ‪1972 -‬‬ ‫דיאן וון פורסטנברג‬ ‫הלסטון ‪1972 -‬‬ ‫‪1974‬‬
 ‫אדריכלות‬

‫מאפיינים עיקריים‬
‫אדריכלות שנות ה‪ 70-‬עדיין הייתה בחלקה תחת שלטון‬
‫הענקים המודרניסטים של העשורים הקודמים כגון פרנק‬
‫לויד רייט ומיס ואן דר רוהה‪ .‬העשור הציג התעצמות‬
‫משמעותית של סגנון הברוטליזם בעבודותיהם של‬
‫אדריכלים כגון ארנו גולדפינגר (שעל שמו קרוי הנוול‬
‫המפורסם מסדרת ג'יימס בונד)‪ ,‬אלדו רוסי‪ ,‬ולואי‬
‫קאהן‪.‬‬
‫יחד עם המאפיינים המודרניסטים הקשוחים והחדים‬
‫התחיל לבצבץ סגנון חדש ומהפכני‪ ,‬הפוסט‪-‬מודרניזם‪.‬‬
‫ששבר את רעיונות הלוגיקה הברורה והיחידנית של‬
‫המודרנה לטובת תפישה של ריבוי אמיתות‪ ,‬פיסוליות‪,‬‬
‫ושעשוע‪.‬‬

‫מקור‬ ‫בניין טרליק – ‪1972‬‬

‫ארנו גולדפינגר‬
 ‫דניס סקוט בראון ורוברט‬
‫ונטורי‬
‫בשנת ‪ 1972‬יצא הספר "ללמוד מלאס וגאס"שהוביל‬
‫שינוי משמעותי בתפישת האדריכלות עד אז‪ .‬הספר עסק‬
‫במחקר עיצובי ואומנותי שערכו השניים בהתבססות על‬
‫רצועת לאס וגאס‪ ,‬והציג דעה מהפכנית כלפי האדריכלות‬
‫ה"נכונה" והטעם הטוב‪ .‬בניגוד למודרניסטים שראו‬
‫בלאס וגאס אדריכלות זולה‪ ,‬מסחרית וקיטשית‪ ,‬סקוט‬
‫בראון וונטורי ראו עיר המתקשרת עם האדם‪ ,‬המקשיבה‬
‫לצרכיו האמיתיים מבלי לכפות עליו תפישות עיצוביות‬
‫אליטיסטיות‪ .‬המאבק של הזוג ובנייניהם הובילו‬
‫להתפתחות משמעותית בסגנון הפוסט‪-‬מודרני‬
‫באדריכלות‪ .‬תאוריה מרכזית שעלתה בספר היא‬
‫"הברווז והמחסן המקושט"‬
‫לאורך השנים הקרדיט הרב ניתן לרוברט ונטורי למרות‬
‫שהכירותו עם לאס וגאס הגיעה מדניס סקוט בראון‬
‫שהובילה את עבודתם ומחקרם‪.‬‬

‫פודקאסט מעניין על‬

‫הספר‬
‫במודנה רוסי – בית הקברות אלדו‬
‫לא גמור פרוייקט‬
 ‫מרכז פומפידו ‪1977 -‬‬
‫רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס‬
 ‫עיצוב מוצר וגרפיקה‬

‫מאפיינים עיקריים‬
‫קו עגלגל ואקספרסיבי‬ ‫•‬
‫צבעוניות עזה‬ ‫•‬
‫מילטון גלייזר‪ ,‬פיטר סאביל‪ ,‬נביל ברודי‪ ,‬ואוטל‬ ‫•‬
‫אייכר היו דמויות מפתח בעיצוב הגרפי‬
‫בעיצוב מוצר יוצרים כגון אטורה סוטסאס‪ ,‬רודני‬ ‫•‬
‫קינסמן‪ ,‬פאולו דגנלו ופרנק גרי יצרו עבודת הנעות‬
‫בין פנטסטיות צורנית המגיבה לאקספרסיביות של‬
‫העשור‪ ,‬ועבודות יותר קרות וקודרות היכולות‬
‫להתכתב עם משברים כגון וואטרגייט‪ ,‬מלחמת‬
‫האזרחים באירלנד‪ ,‬ומלחמת ויאטנם שגררו איתם‬
‫אינפלציה קשה‪.‬‬

‫מילטון גלייזר ‪1977 -‬‬

‫מקור‬ ‫מקור‬
 ‫פרנק גרי‬
‫רהיטים מתוך “‪Easy Edges” - 1972‬‬
‫אומקסטק – ‪1971‬‬
‫רודני קינסמן‬
 ‫‪AEO‬‬ ‫כורסה ‪4974‬‬
‫פאולו דגנלו ‪1973 -‬‬ ‫גאי אולנטי ‪1975 -‬‬
‫פרסומת לבורגר קינג ‪1973 -‬‬ ‫פיקטוגרמות למשחקים האולימפיים – ‪1972‬‬
‫אוטל אייכר‬