‫ת‪.‬א‪61584/07 .

‬‬ ‫בבית המשפט השלום‬

‫בתל אביב יפו‬

‫רשות הפיתוח ואח'‬ ‫התובעת‪:‬‬

‫ע"י ב"כ קרן ראובן כהן ואח '‬

‫מרח' החשמל ‪ 18‬תל אביב ‪65117‬‬
‫טל‪ ;5666663-03 :‬פקס‪5609010-03 :‬‬

‫‪ -‬נגד ‪-‬‬

‫מנצור דאוד (דוד)‬ ‫‪.1‬‬ ‫הנתבעים‪:‬‬

‫שעיה פדוא‬ ‫‪.2‬‬
‫שעיה (קוסא) מארי‬ ‫‪.3‬‬
‫שעיה סלים‬ ‫‪.4‬‬
‫מנצור ססיל‬ ‫‪.5‬‬
‫שעיא אניסה בת ג'ורג'‬ ‫‪.6‬‬
‫שעיא אמיל ג'ורג'‬ ‫‪.7‬‬
‫מנסור ניקולא‬ ‫‪.8‬‬

‫נתבעים ‪ 2-4‬ו‪6-7-‬‬
‫באמצעות ב"כ עוה"ד הישאם שבאיטה ו‪/‬או דורי ספיבק ואח'‬
‫מהתוכנית הקלינית לזכויות אדם ‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫טל‪ ;03-6408361 :‬פקס‪03-6407422 :‬‬

‫כתב הגנה‬

‫‪ ‬פתח דבר‬

‫ָשים ָהיּו ְׁב ִׁעיר ֶא ָחת ‪ֶ ,‬א ָחד ָע ִׁשיר ‪ ,‬וְׁ ֶא ָחד ָראש ‪ְׁ .‬ל ָע ִׁשיר ‪ָ ,‬היָה צֹאן‬ ‫” ְׁשנֵי ֲאנ ִׁ‬
‫ַאחת ְׁק ַטנָה ֲא ֶשר ָקנָה ‪,‬‬ ‫ּוב ָקר ַה ְׁר ֵבה ְׁמאֹד ‪ .‬וְׁ ָל ָרש ֵאין‪ -‬כֹל‪ִׁ ,‬כי ִׁאם‪ִׁ -‬כ ְׁב ָשה ַ‬ ‫ָ‬
‫ּוב ֵחיקֹו‬
‫ּומכֹס ֹו ִׁת ְׁש ֶתה ‪ְׁ ,‬‬‫ֹאכל ִׁ‬
‫ַח ָדו ‪ִׁ .‬מ ִׁפתֹו ת ַ‬ ‫ַת ְׁג ַדל ִׁעּמֹו וְׁ ִׁעם‪ָ -‬בנָיו י ְׁ‬‫ֶה‪ ,‬ו ִׁ‬ ‫וַיְׁ ַח ָ‬
‫ַחמֹל ָל ַק ַחת ִׁמצֹאנֹו‬ ‫ַת ִׁהי‪-‬לֹו‪ְׁ ,‬כ ַבת‪ַ .‬ו ָ בֹא ֵה ֶל ְׁך ‪ְׁ ,‬ל ִׁאיש ֶה ָע ִׁשיר ‪ַ ,‬ו ְׁ‬ ‫ִׁת ְׁש ָכב‪ ,‬ו ְׁ‬
‫ַע ֶש ָה‪,‬‬
‫ּומ ְׁב ָקרֹו‪ַ ,‬ל ֲעשֹות ָלא ֵֹר ַח ַה ָבא‪ -‬לֹו‪ַ .‬ו ִׁ ַקח‪ֶ ,‬את‪ִׁ -‬כ ְׁב ַשת ָה ִׁאיש ָה ָראש ‪ַ ,‬ו ֲ‬ ‫ִׁ‬
‫ָל ִׁאיש ַה ָבא ֵא ָליו‪( ".‬שמואל ב' פרק י"ב פסוקים א'‪-‬ד('‬

‫כבמשל "כבשת הרש "‪ ,‬בתביעה זו ‪ ,‬מבקשת התובעת ‪ ,‬רשות שלטונית ‪ ,‬בציניות‪ ,‬בחוסר תום לב‬
‫שאין דומה לו לנשל את ה נתבעים מבית מגוריהם שבבעלותם מאז ומתמיד ‪ ,‬ואשר נבנה על ידי‬
‫סבם עשרות שנים לפני קום המדינה ‪ ,‬ובכך להביא למעשה לפינויים ‪.‬‬

‫אומנם הנסיב ות המיוחדות במדינת ישראל סיפקו במהלך השנים לא מעט קוריוזים משפטיים‬
‫בכל הקשור ליחסים שבין המדינה לבין אזרחיה הערבים ‪ ,‬אך נראה כי תביעה זו ‪ ,‬במובנים רבים ‪,‬‬
‫מתעלה על כולם‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫כפי שיפורט‪ ,‬תביעה זו אינה תביעה אזרחית רגילה ‪ ,‬חרף ניסיונות התובע ת להציגה ככזו‪.‬‬

‫‪ .‬מדובר‬ ‫מרבית העובדות שיפורטו להלן בכתב הגנה זה נפקדו לחלוטין מכתב התביעה ולא בכדי‬
‫בעובדות קשות ובלתי שגרתיות‪ ,‬תולדה של הנסיבות המיוחדות של מלחמת ‪.1948‬‬

‫אלא שעובדות אלה הן כה רלבנטיות לתביעה זו שעצם אי הצגתן על ידי התובעת מצביעה על חוסר‬
‫תום לב והיעדר הגינות שלטונית בסיסית‪.‬‬

‫כפי שיפורט ‪ ,‬תביעה זו אינה לכבודה של מדינת ישראל והיה ראוי אילו לא הייתה מוגשת בכלל‬
‫לבית המשפט הנכבד‪.‬‬

‫כפי שעולה מהבקשות הרבות להארכת המועד להגשת כתב הגנה שהוגשו בתיק זה ‪ ,‬הנתבעים ניסו‬
‫להימנע מהתדיינות משפטית בנסיבות המאוד מיוחדות של תביעה זו ‪ ,‬אך ללא הצלחה‪.‬‬

‫בשל הנסיבות המיוחדות שבבסיס תביעה זו ‪ ,‬בד בבד עם הגשת כתב הגנה זה ‪ ,‬הנתבעים יפנו ליועץ‬
‫המשפטי לממשלה בבקשה כי יתייצב בהליך זה וישמיע את דברו בהתאם ל סמכותו לפי פקודת‬
‫סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה ) [נוסח חדש]‪.‬‬

‫הנתבעים יפרטו להלן את העובדו ת הרלבנטיות אשר כאמור לא זכו לכל אזכור בכתב התביעה‪.‬‬

‫‪ .I‬רקע היסטורי רלבנטי‪ :‬לידת השותפות‬

‫‪ .1‬בתחילת המאה העשרים ‪ ,‬עשרות שנים לפני קום המדינה ‪ ,‬הקים סלים חורי שעיה ‪,‬‬
‫המנהיג הדתי של הקהילה הערבית נוצרית (יוונית‪ -‬אורתודוקסית) ביפו דאז‪ ,‬את בית‬
‫משפחתו על גבעה ביפו שכונתה אז "ג'בל אל ערטנג 'י" (כיום רח' ציונה תג'ר) (להלן‪" :‬בית‬
‫המשפחה")‪.‬‬

‫‪ .2‬שבעה ילדים היו ל סלים חורי שעיה ‪ .‬כולם נולדו והתגוררו בבית המשפחה שהקים‬
‫אביהם (להלן‪" :‬האחים")‪.‬‬

‫זמן קצר לפני מלחמת ‪ ,1948‬נסעו שלושה מהאחים מארי‪ ,‬חנא וג 'ורג'ט לביקור קרובי‬ ‫‪.3‬‬
‫משפחה החיים בלבנון ‪.‬‬

‫‪ .4‬עם פרוץ המלחמה וסגירת הגבולות בעקבותיה‪ ,‬נסגרו בפני שלושת האחים שערי הכניסה‬
‫לישראל ונמנעה חזרתם לביתם ביפו ‪.‬‬

‫‪ .5‬ארבעת האחים הנותרים ‪ ,‬ג'ורג'‪ ,‬אוולין עודה וקליר נותרו ביפו והמשיכו להתגורר בבית‬
‫המשפחה‪.‬‬

‫‪ .6‬כך ומאז נחצתה משפחת שעיה ‪ :‬שלושה אחים "נתקעו" מחוץ ל גבולות ישראל בעוד‬
‫ארבעה אחים נותרו ביפו‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ .7‬עם קום המדינה וחקיקת חוק נכסי נפקדים ‪ ,‬הוכרזו האחים שנ ותרו בלבנון כנפקדים על‬
‫פי חוק נכסי נפקדים תש"י‪( 1950-‬להלן‪ " :‬חוק נכסי נפקדים ")‪ .‬אחים אלה יכונו להלן‬
‫"האחים הנפקדים"‪.‬‬

‫‪ .8‬בהתאם לחוק נכסי נפקדים ‪ ,‬נכנס האפוטרופוס לנכסי נפקדים בנעלי האחים הנפקדי ם‬
‫ונרשם כבעלים שותפים ב‪ 40% -‬מבית המשפחה‪.‬‬

‫‪ .9‬כך‪ ,‬אם כן ‪ ,‬הפכה מדינת ישראל ‪ ,‬באמצעות האפוטרופוס לנכסי נפקדים ‪ ,‬לשותפה בבית‬
‫המשפחה‪ .‬יודגש כי שותפות זו נכנסה לתוקף בעוד בני המשפחה שנותרו בישראל‬
‫המשיכו וממשיכים להתגורר בביתם‪ .‬אין חולק כי מדובר בסיטאוציה משפטית ואנושית‬
‫בלתי שגרתית שספק אם יש לה מקבילה בעולם כולו ‪.‬‬

‫‪ .01‬משך שנים ארוכות ‪ ,‬נאבקו האחים הנותרים בדרכים משפטיות בשותפות כפויה ובלתי‬
‫שגרתית זו בניסיון לבטלה ‪ .‬בין היתר ‪ ,‬טענו האח ים הנותרים כי זמן מה בטרם עזיבתם ‪,‬‬
‫מכרו להם האחים הנפקדים את חלקם בביתם‪.‬‬

‫‪ .11‬המאבק המשפטי‪ ,‬שהתנהל בעיקרו בשנות החמישים והשישים ‪ ,‬לא צלח עד כה בעיקר‬
‫בשל הקושי האובייקטיבי שנוצר להביא לעדות בישראל את האחים הנפקדים (ראו ע "א‬
‫‪ 125/62‬סלים כורי שעיה נ ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים ‪ ,‬פד"י טז ‪ .)991‬יחד עם זאת ‪,‬‬
‫בשלב מסוים במהלך ההליכים המשפטיים בין הצדד ים‪ ,‬עלתה האפשרות כי בני המשפחה‬
‫ירכשו מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים את חלקו בנכס במחיר סמלי ‪ ,‬אלא שלמרבה הצער ‪,‬‬
‫משום מה‪ ,‬גם אפשרות זו לא עלתה יפה ‪.‬‬

‫‪ ,‬לא נותרו מאותה תקופה כל המסמכים‬ ‫‪ .21‬יצוין כי נוכח השנים הרבים שחלפו מאז‬
‫הרלבנטיים הנוגעים להליכים המשפטיים שהיו ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬הנתבעים מצרפים בזאת העתק‬
‫מכתב מיום ‪ 24/11/66‬שנשלח בזמנו על ידי עו"ד סוקובולסקי ‪ ,‬ב"כ אחד האחים‬
‫הנותרים‪ ,‬ללקוחו בבקשה כי יסור למשרדו בנוגע לאפשרות רכישת הנכס מהאפוטרופוס‬
‫לנכסי נפקדים כאמור‪.‬‬

‫מצ"ב העתק המכתב מסומן כנספח א' לכתב ההגנה‪.‬‬

‫‪ .31‬המצב הנ "ל נמשך והתקבע ככזה מאז תחילתו לפני יותר משישים שנים ‪ .‬בני משפחת‬
‫שעיה הנותרים מתגוררים מאז בביתם באין מפריע כאשר פורמאלית האפוטרופוס לנכסי‬
‫נפקדים רשום כשותף כאמור ובתו ר מי שנכנס בנעליי האחים הנפקדים (יצוין כי מנסח‬
‫הרישום שצורף לכתב התביעה עולה כי בשנת ‪ 1981‬מכר האפוטרופו ס לנכסי נפקדים את‬
‫חלקו בבית לרשות הפיתוח )‪.‬‬

‫‪ .41‬משך שנים ארוכות‪ ,‬לא התעניין האפוטרופוס לנכסי נפקדים ו‪/‬או מי מטעם מדינת ישראל‬
‫בדרך כלשהי בנכס שהוא כביכול בין בעליו‪ .‬כך למשל האפוטרופוס לנכסי נפקדים ו ‪/‬או מי‬
‫מטעם מדינת ישראל לא נטלו כל חלק בהוצאות החזקת הנכס או שיפ וצו‪ .‬יצוין כי‬

‫‪3‬‬
 ‫המדובר בבית ישן יחסית שהוקם לפני יותר ממאה שנים ‪ .‬מטבע הדברים ‪ ,‬במהלך השנים‬
‫הרבות שחלפו נדרשו עבודות תחזוקה ושיפוצים נרחבים (יצוין כי לפני כעשרים שנים‬
‫הבית עמד בסכנת התמוטטות של ממש )‪ .‬הנתבעים לבדם נשאו בהוצאות עצומות אלה ‪.‬‬

‫‪ .51‬כמו כן ומנגד ‪ ,‬משך עשרות השנים שחלפו ‪ ,‬לא נדרשו בני המשפחה לשלם תשלומים‬
‫כלשהם לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בגין חלקו בנכס כביכול (דמי שכירות וכיוב')‪.‬‬

‫‪ .61‬הנתבעים יטענו כי המצב הנ "ל שנמשך כאמור מאז קום המדינה מבסס הסכמה ברורה‬
‫ומפורשת ו ‪/‬או מכללא ו ‪/‬או מכוח התנהגות ו ‪/‬או מכוח השתק ו ‪/‬או הסתמכו ת בין‬
‫התובעת ובין הנתבעים לפיה בני המשפחה יתגוררו בחלקה הרשום של התובעת בבית‬
‫לתובעת תוך שהם מתחזקים את הבית ‪,‬‬ ‫המשפחה ללא מפריע וללא תשלום כלשהו‬
‫שומרים עליו ונושאים בהוצאותיו השותפות ‪.‬‬

‫‪ .71‬אלא שהתובעת אינה מסתפקת בשותפות בלתי שגרתית זו עם בני המשפחה בביתם והי א‬
‫חותרת‪ ,‬בתביעה זו‪ ,‬להביא לפינויים מביתם ‪ ,‬כפי שיפורט להלן ‪.‬‬

‫‪ .II‬הנתבעים‬
‫‪ .81‬הנתבעת ‪ 2‬היא אלמנתו של ג 'ורג' שעיה ז"ל‪ ,‬אחד האחים שנותרו ‪ .‬הנתבעת ‪ 2‬מתגוררת‬
‫בביתה מאז נישואיה והיא רשומה כבעלים שות פים בבית ‪ ,‬כמפורט בנסח הרישום שצורף‬
‫לכתב התביעה‪.‬‬

‫‪ .91‬הנתבעים ‪ 6 ,4 ,3‬ו‪ 7-‬הם ילדיהם של ג 'ורג' שעיה ז "ל ושל הנתבעת ‪ 2‬ואף הם רשומים‬
‫כבעלים שותפים בבית ‪ .‬נתבעים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬נשואים ומתגו ררים עם בני משפחתם בבית‬
‫המשפחה נשוא תביעה זו ‪.‬‬

‫‪ .02‬הנתבעים ‪ 2-4‬ו‪( 6-7-‬להלן‪" :‬הנתבעים") יהיו מיוצגים בתביעה זו על ידי הח "מ מהתוכנית‬
‫הקלינית לזכויות אדם ‪ ,‬בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב ‪.‬‬

‫‪ .12‬לנוחות בית המשפט הנכבד ‪ ,‬להלן תרשים המבהיר את קשרי המשפחה כפי שפורטו לעיל ‪:‬‬

‫‪4‬‬
 ‫סלים חורי‬
‫שעיה‬

‫קליר‬ ‫עודה‬ ‫אוולין‬ ‫ג'ורג'‬ ‫ג'ורג'ט‬ ‫חנא‬ ‫מרי‬

‫שעיה‬ ‫שעיה‬ ‫שעיה‪-‬‬ ‫שעיה ז"ל‬ ‫שעיה‬ ‫שעיה‬ ‫שעיה‬
‫מנסור‬ ‫(עזבה ב‪-‬‬ ‫(עזב ב‪-‬‬ ‫(עזבה ב‪-‬‬
‫‪)1948‬‬ ‫‪)1948‬‬ ‫‪)1948‬‬

‫ניקולא‬ ‫דאוד‬ ‫פדוא‬

‫מנסור‬ ‫מנסור‬ ‫שעיה‬
‫נתבע ‪8‬‬ ‫נתבע ‪1‬‬ ‫נתבעת ‪2‬‬

‫ססיל‬ ‫אמיל‬ ‫סלים‬ ‫מארי‬ ‫אניסה‬

‫מנסור‬ ‫שעיה‬ ‫שעיה‬ ‫שעיה‬ ‫שעיה‬
‫נתבעת ‪5‬‬ ‫נתבע ‪7‬‬ ‫נתבע ‪4‬‬ ‫נתבעת ‪3‬‬ ‫נתבעת ‪6‬‬

‫‪ .22‬חלקה של התובעת בבית המשפחה נולד כאמור מכוח חוק נכסי נפקדים ‪ .‬כדי להבהיר את‬
‫המשמעות המשפטית של עובדה זו ככל שהדבר נוגע לת ביעה זו ‪ ,‬ראוי לעמוד תחילה על‬
‫התכלית הכללית של חוק נכסי נפקדים ‪.‬‬

‫‪ .III‬תכלית חוק נכסי נפקדים‬

‫‪ .32‬חוק נכסי נפקדים נחקק על רקע נכסים רבים שנעזבו על ידי הפליטי ם הפלסטינים כתוצאה‬
‫ממלחמת ‪ .1948‬כבר יצוין כי מדובר בחוק מיוחד וייחודי לישראל שנחקק כחוק חירום על‬
‫רקע הנסיבות המיוחדות של התקופה שלאחר המלחמה ‪.‬‬

‫‪ .42‬על תכלית החוק ניתן ללמוד הן מדיוני הכנסת לקראת חקיקתו ‪ ,‬הן מלשו נו והן מפרשנותו‬
‫בפסיקת בית המשפט העליון ‪.‬‬

‫‪ .52‬בהתאם לכך וכפי שיפורט ‪ ,‬תכלית החוק הינה ברורה וחד משמעית ‪ :‬שמירה על נכסי‬
‫הנפקדים באופן זמני עד לגיבוש פתרון פוליטי ויוכרע גורלם‪.‬‬

‫‪ .62‬תכלית זו עולה באופן ברור מדיוני מליאת הכנסת לקראת חקיקת החוק ‪:‬‬

‫"חוק זה מתכוון לשמור על נכסי הנפקדים לשם מטרות שעוד ייקבעו‬

‫על‪-‬ידי הכנסת ‪ .‬אינני רוצה להיכנס כאן לשאלה אם זה לטובת‬
‫הנפקדים או לרעתם ; אך חוט השדרה של החוק הוא בלי ספק –‬
‫לשמור על נכסי הנפ קדים‪ ...‬קראו את החוק ותראו ‪ ,‬שהוועדה מצאה‬
‫לנחוץ לשמור במקרים רבים על נכסי נפקד יותר מכפי ששומר החוק‬
‫על נכס של אזרח הנמצא בישראל ואינו נחשב כנפקד "‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫(דברי חבר הכנסת יוסף לם ‪,‬דברי הכנסת כרך ‪ ,4‬עמ' ‪ ,952‬ההדגשה‬
‫אינה במקור)‪.‬‬

‫וכן דברי חבר כנסת אחר (דוד‪-‬צבי פנקס)‪:‬‬

‫‪ ,‬והיו‬ ‫"אילמלא חוק זה הרי היו כל הנכסים האלה הופכים הפקר‬
‫באים אנשים מכל מיני לאומים ‪ ,‬דתות ועמים היושבים במדינה‬
‫ותופסים את הנכסים האלה ‪ .‬ואנשים אחרים היו באים וטוענים‬
‫שהנכסים הם שלהם ‪ .‬והרי ספרי‪ -‬האחוזה נשרפו ‪ .‬והיו פועלים על‪ -‬פי‬
‫הכלל‪ :‬כל דאלים גבר"‪.‬‬
‫(דברי הכנסת כרך ‪ ,4‬עמ' ‪ ,872‬ההדגשה אינה במקור )‬

‫ד האפוטרופוס לנכסי נפקדים ומטיל‬ ‫‪ .72‬תכלית זו עולה גם מלשון החוק המקים את מוס‬
‫עליו חובה מפורשת לשמור על הנכסים המוחזקים ואף להשקיע את כל ההשקעות‬
‫הדרושות לשם כך (סעיף ‪ 7‬לחוק)‪.‬‬

‫‪ .82‬גם בית המשפט העליון פירש לאורך שנים ארוכות את החוק באותה רוח‪ :‬כך למשל‪:‬‬

‫"חוק נכסי נפקדים בא למלא תפקיד זמני ‪ :‬לשמור על נכסי נפקדים ‪ ,‬פן יהיו‬
‫הפקר וכל דאלים ישלח ידו בהם ‪ .‬לשם כך מקנה החוק לאפוטרופוס כוחות‬
‫וסמכויות המעמידים אותו ‪ ,‬הלכה למעשה ‪ ,‬במצב של בעלים "‪( .‬השופט ויתקון‬
‫בע"א ‪ 58/54‬הבאב נ ' האפוטרופוס על נכסי נפ קדים פ"ד י ‪ – 918-919‬הדגשת‬
‫ה‪.‬ש‪.).‬‬

‫‪ .92‬הנה כי כן ‪ ,‬וכפי שעולה ‪ ,‬תכלית החוק הינה שמירה ע ל נכסי נפקדים לבל יוזנחו ו ‪/‬או‬
‫ייפגעו על ידי אנשים שאין להם זיקה משפטית לנכסים אלה ‪.‬‬

‫‪ .03‬יצוין כי תכלית זו אף מתיישבת עם כללי המשפט הבינלאומי הפומבי בכלל וכללי המשפט‬
‫ההומניטארי הבינ לאומי בפרט האוסרות על כל פגיעה בזכות קנייניות כתוצאה‬
‫מהמלחמה (ראו‪ ,‬בין היתר ‪ ,‬תקנה ‪ 46‬לתקנות הנספחות לאמנת האג בדבר דיני המלחמה‬
‫ביבשה משנת ‪ 1907‬וכן סעיף ‪ 147‬לאמנת ז'נבה הרביעית)‪.‬‬

‫‪ .13‬התכלית הנ "ל של החוק מקבלת משנה חשיבות בנסיבות המיוחדות של תביעה זו ‪ .‬כפי‬
‫שפורט‪ ,‬התובעת נכנסה בנעלי האחים הנפקדים והפכה לשותפה בנכס מכוח החוק הנ "ל‪.‬‬
‫יחד עם זאת ‪ ,‬האחים האחרים נותרו כאמור בביתם‪ .‬הנכס דנן מעולם לא ננטש ואין כל‬
‫חשש כי זרים ישתלטו עליו ‪ .‬בנוסף ו בשונה מנכסי נפקדים רבים ‪ ,‬הנכס דנן שמור היטב ‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬כי המצב הקיים מקיים באופן מלא את תכלית חוק‪ ,‬קרי שמירה זמנית על הנכס‪.‬‬

‫‪ .23‬לעומת זאת ‪ ,‬מכירת הנכס ‪ ,‬בנסיבות העניין ‪ ,‬כפי שדורשת התובעת ‪ ,‬סותרת באופן ברור‬
‫את תכלית החוק‪ ,‬כפי שיפורט ‪.‬‬

‫רקע להגשת התביעה‬ ‫‪.IV‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ .33‬מספר חודשים בטרם הגשת התביעה ‪ ,‬שלחה התובעת (חברת עמידר ) לנתבעים דרישות‬
‫לתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של כ‪.₪ 80 -‬‬

‫מצ"ב העתק אחת הדרישות (בגין חודש יוני ‪ )2007‬מסומן כנספח ב' לכתב ההגנה‪.‬‬

‫צורתן ובעיקר מבחינת סכום השכירות‬ ‫‪ .43‬יצוין כי דרישות תשלום אלו זהות מבחינת‬
‫החודשית ה מבוקשת (‪ )₪ 80‬לדרישות התשלום הנשלחות לדיירים מוגנים על פי חוק‬
‫הגנת הדייר‪.‬‬

‫‪ .53‬בעקבות דרישות אלו ‪ ,‬פנו הנתבעים ‪ 3‬ו‪ 4 -‬למשרד עמידר בתל אביב על מנת לברר את‬
‫העניין‪.‬‬

‫‪ .63‬פקידי עמידר הסבירו ל נתבעים כי הם מודעים למצב המיוחד של ביתם וכן כי יבדקו שוב‬
‫את העניין ויודיעו להם בהתאם לתוצאות הבדיקה ‪.‬‬

‫‪ .73‬אלא שבמקום ההודעה הצפויה‪ ,‬נשלח לביתם של הנתבעים שמאי מטעם עמידר שביקש‬
‫לבדוק את הבית‪.‬‬

‫‪ .83‬זמן קצר לאחר ביקור השמאי ולתדהמתם של הנתבעים ‪ ,‬הוגשה תביעה זו לבית המשפט‬
‫הנכבד‪ .‬כמפורט בתביעה ‪ ,‬שני סעדים מבוקשים בה‪ :‬פירוק שיתוף וכן תביעה לתשלום‬
‫‪( ₪ 6,340‬לגבי חלקם של הנתבעים )‪ .‬הנתבעים‬ ‫דמי שכירות ראויים חודשיים בסך‬
‫מתבקשים אם כן לשלם דמי שכירות אלה בגין שבע השנים האחרונות כך ש הסכום מגיע‬
‫ל – ‪!₪ 213.024‬‬

‫‪ .93‬הנה כי כן דרישות לתשלום דמי שכירות חודשיים בסכום של כ‪ ₪ 80 -‬שנשלחו מספר‬

‫חודשים לפני הגשת התביעה הפכו בתביעה זו לשכירות חודשית בסך ‪ .₪ 6,340‬תוך‬
‫מספר חודשים‪ ,‬סכום השכירות החודשית הוכפל פי‪( 80 -‬שמונים)‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .04‬בנוסף לסעד הכספי ‪ ,‬עותרת התובעת כאמור לפירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירה‬
‫שילוב של שני הסעדים יחד יביא למעשה לפינוי הנתבעים מביתם ללא קבלת פיצוי כספי ‪.‬‬

‫‪ .14‬יצוין כי לא ברור מה הביא את התובעת לאחר שנים כה ארוכות להגיש דווקא עכשיו‬
‫תביעה זו לבית המשפט הנכבד ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬ברור כי ערכם של הבתים ביפו ה אמיר‬
‫בשנים האחרונות ונראה כי התובעת סבורה כי היא יכולה לקצור רו וחים נאים ממכירת‬
‫ביתם של הנתבעים‪.‬‬

‫‪ .24‬הנתבעים יטענו כי השתלשלות העניינית כמפורט לעיל מוכיחה כאלף עדים על אופיה של‬
‫תביעה זו ומצדיקה ל כשעצמה את סילוק ה על הסף‪ .‬המדובר בתביעה קנטרנית ומקוממת‬
‫‪ .‬למרבה‬ ‫המונעת ממניעים פסולים של עשיית רווחים קלים על חשבונם של הנתבעים‬
‫התמיהה והצער‪ ,‬התובעת בתביעה זו הינה למעשה מדינת ישראל (באמצעות שלוחיה )‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ .V‬התייחסות לטענות שבכתב התביעה‬
‫‪ .34‬לגבי האמור בסעיף ‪ 1‬לכתב התבי עה‪ ,‬הנתבעים מאשרים כי זהו אכן המצב על פי נסח‬
‫רישום המקרקעין ‪ .‬יחד עם זאת ‪ ,‬הנתבעים מפנים לאמור לעיל לגבי הרקע לשותפות‬
‫התובעת בנכס ‪ .‬הנתבעים נאבקו כאמור כנגד שותפות כפויה זו והם סברו וסבורים עדיין‬
‫‪ .‬לגבי י חידות הדיור ‪,‬‬ ‫כי בנסיבות העניין אין ומעולם לא הייתה הצדקה לשותפות זו‬
‫הנתבעים יציינו כי בקומת קרקע ישנן שתי יחידות דיור ‪.‬‬

‫‪ .44‬האמור בסעיף ‪ 3‬לכתב התביעה אינו נכון ‪ .‬הנתבעים מתגוררים בקומת קרקע ולא כפי‬
‫שכתוב‪ .‬מוכחש כי הנתבעים מתגוררים בגלריה המ וזכרת בסעיף ‪ 4‬לכתב התביעה‪.‬‬

‫‪ .54‬לגבי האמור בסעיף ‪ 4‬לכתב התביעה ‪ ,‬הנתבעים מאשרים כ י זהו אכן המצב על פי נוסח‬
‫רישום המקרקעין‪.‬‬

‫‪ .64‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 5‬לכתב התביעה ‪ .‬הנתבעים יטענו כי הם עושים שימוש‬
‫חוקי ו סביר בביתם‪ ,‬בית משפחתם מזה עשרות שנים כפי שיפורט ‪ .‬שימוש זה נעשה‬
‫במהלך כל השנים שחלפו בהסכמתה המלאה של התובעת ‪ .‬עוד יטענו הנתבעים כי שימ וש‬
‫זה‪ ,‬ובכלל זה הסכמת התובעת כאמור ‪ ,‬נובע הן מנסיבות לידת השותפות והן מתכלית‬
‫חוק נכסי נפקדים ‪ ,‬הכול כמפורט לעיל ‪ .‬התובעת מעולם לא דרשה לעשות שימוש כלשהו‬
‫בנכס וממילא הנתבעים ‪ ,‬שהנם אזרחים שומרי חוק ‪ ,‬מעולם לא מנעו מהתובעת ‪ ,‬רשות‬
‫שלטונית‪ ,‬לעשות שימוש בנכס (הגם שאין ביכולתם לעשות כן )‪.‬‬

‫‪ .74‬זאת ועוד ‪ ,‬הנתבעים יטענו כי בנסיבות העניין ברור שאין מדובר בשותפות רגילה ולפיכך‬
‫בבית המגורים המשפחתי‬ ‫אין לתובעת ‪ ,‬עם כל הכבוד ‪ ,‬כל זכות לעשות שימוש דומה‬
‫שנבנה לפני קום המדינה ומשמש את הנתבעים כביתם ‪.‬‬

‫"נזכרה" לממש את זכותה כביכול בנכס לאחר‬ ‫‪ .84‬הנתבעים יטענו כי העובדה כי התובעת‬
‫יותר משישים שנה מצביעה על חוסר תום לב ‪ ,‬על חוסר הגינות שלטונית ועל שימוש לרעה‬
‫בזכות משפטית ‪ .‬ממילא הנתבעת מנועה כיום מלהעלות טענות כלשהם בנוגע למצב‬
‫הקיים‪.‬‬

‫‪ .94‬עוד יטענו הנתבעים כי נוכח האמור לעיל הרי ש הם ברי ר שות חינם בחלקה הנטען של‬
‫התובעת בנכס ‪ .‬רשות זו נוצרה כאמור בהסכמת הנתבעת ו ‪/‬או מכללא ו ‪/‬או מכוחו של‬
‫השתק‪ .‬עוד יוסיפו הנתבעים ויטענו כי מדובר ב רשות בלתי הדירה ואשר אינה ניתנת‬
‫שחלפו וכן‬ ‫לביטול וזאת לאור הנסיבות החריגות שתוארו לעיל וכן נוכח עשרות השנים‬
‫נוכח הסתמכות הנתבעים ו ‪/‬או מכוח דיני השתק‪.‬‬

‫‪ .05‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 6‬לכתב התביעה ‪ .‬הנתבעים חוזרים על האמור בסעי פים‬
‫‪ 43‬ואילך לעיל‪ .‬הנתבעים יוסיפו כי השימוש בסעיפים הנטענים שבחוק מקרקעין מהווה‬
‫שימוש ציני ושלא בתום לב בזכות וזאת לאור הנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל ‪ .‬כך גם‬

‫‪8‬‬
 ‫התייחסותה של התובעת לעצמה כרשות ציבורית המונעת מאינטרסים ציבוריים כביבול‪.‬‬
‫הנתבעים מפנים לעובדות שתוארו לעיל והמדברות בעד עצמן‪.‬‬

‫‪ .15‬הנתבעים מכחישים כי ביתם הוא נכס ציבורי ‪ .‬הנתבעים יטענו כי מדובר בביתם ‪ ,‬בית‬
‫המשפחה שהוקם על ידי סבם ואשר עבר לבעלותם בירושה ‪ .‬שותפותה של התובעת בנכס‬
‫מעולם לא הפכה ואינה הופכת את ביתם לנכס ציבורי ‪ .‬כפי שפורט ‪ ,‬חלקה של התובעת‬
‫בנכס נובע מחוק נכסי נפקדים ונועד ‪ ,‬על פי תכלית החוק ‪ ,‬לשמר ולשמור על הנכס עד אשר‬
‫יימצא פתרון פוליטי או פתרון אחר ‪.‬‬

‫‪ .25‬הנתבעים יטענו כי ניסיונה של התובעת ל תאר את חלקה בנכס כשותפות רגיל ה בדומה‬
‫לשוק הפרטי הינו ניסיון ציני בלשון המעטה ‪ ,‬בלתי ראוי ומהווה שימוש לרעה בזכות‬
‫משפטית‪.‬‬

‫‪ .35‬עוד יטענו הנתבעים כי ביתם אינו מניב כל הכנסות‪ ,‬אלא משמש אותם למגורים ולפיכך‬
‫התובעת אינה רשאית לתבוע ליהנות מפירותיו ‪.‬‬

‫‪ .45‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 7‬לכתב התביעה ‪ .‬כפי שת ואר‪ ,‬עד להגשת התביעה‪,‬‬
‫הנתבעים מעולם לא נדרשו לשלם דמי שכירות ראויים ‪ .‬דרישתה היחידה של התובעת‬
‫בטרם הגשת התביעה ולאחר שנים ארוכות הייתה לתשלום דמי שכירות סמליים ‪ .‬עם‬
‫קבלת הדרישה פנו הנתבעים כאמור לתובעת כדי לברר את פשר התשלום הנדרש ‪ .‬אלא‬
‫שבמקום היענות לפנייתם ‪ ,‬הגישה התובעת תביעה זו לבית המשפט הנכבד ‪.‬‬

‫‪ .55‬הנתבעים יטענו כי הם אינם חייבים לשלם מאומה לתובעת מהנימוקים הבאים ‪:‬‬

‫א‪ .‬הנסיבות המיוחדות כפי שתוארו לעיל מובילות למסקנה הצודקת שה נתבעים אינם‬
‫חייבים לשלם דמי שכירות כלשהם לתובעת שנכנסה כאמור בנעליהם של בני‬
‫משפחתם הנפקדים‪.‬‬

‫ב‪ .‬התובעת לא דרשה משך יותר משישים שנים תשלום דמי שכירות כלשהם ובכך‬
‫ויתרה על זכותה המוכחשת לדמי שכירות כלשהם ‪.‬‬

‫ג‪ .‬הנתבעים הינם ברי רשות חינם ובלתי הדירה מכוח הסכמת התובעת ו ‪/‬או התנהגותה‬
‫משך עשרות שנים‪.‬‬

‫ד‪ .‬לחילופין‪ ,‬הנתבעים יטענו כי המצב בין הצדדים שנמשך כאמור עשרו ת שנים מהווה‬
‫הסכם שיתוף לכל דבר ועניין מפורש ו ‪/‬או מכללא ו ‪/‬או מכוח הסתמכות ו ‪/‬או השתק‬
‫לפיו סוכם כי הנתבעים יתגוררו בביתם ‪ ,‬ובתוך כך בחלקה של התובעת בבית ‪ ,‬וידאגו‬
‫להוצאות אחזקתו ושיפוצו ‪ .‬מנגד הנתבעים לא יהיו צריכים לשאת בתשלום כל שהו‬
‫בגין חלקה של התובעת בנכס ‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫לאור‬ ‫ה‪ .‬לחילופי חילופין יטענו הנתבעים הם דיירים מוגנים בחלקה של המדינה וזאת‬
‫העובדה כי הם מתגוררים בביתם כאמור מזה עשרות שנים ובוודאי לפני שנת ‪,1968‬‬
‫וכן נוכח הנסיבות ולאור דרישת התובעת בטרם הג שת התביעה לתשלום דמי שכירות‬
‫סמליים‪.‬‬

‫ו‪ .‬לחילופי חילופי חילופין‪,‬הנתבעים יטענו כי גם אם יימצא כי הם חייבים בתשלום‬

‫כספים כלשהם לתובעת ‪ ,‬דבר המוכחש מכל וכל ‪ ,‬הרי שיש לקזז סכומים אלה‬
‫מהכספים הרבים שהשקיעו הנתבעים בנכס משך התקופה הארוכה שחלפה כדי‬
‫לתחזק אותו ולשמור אותו במצב מצוין ‪.‬‬

‫‪ .65‬מוכחש מכל וכל האמור בסעיף ‪ 10‬לכתב התביעה‪ .‬דרישתה זו של התובעת מקוממת וזאת‬
‫נוכח העובדה כי התובעת עצמה כאמור העמידה את דרישתה מהנתבעים בגין שכירות‬
‫חודשית בסך של כ‪ ₪ 80 -‬וזאת כחודש לפני הגשת התביעה ‪ .‬התובעת נוהגת בחוסר תום‬
‫לב ומנסה באופן ציני להוציא כספים מהנתבעים ‪ .‬התנהגות זו חמורה שבעתיים במיוחד‬
‫לאור כך שהתוב עת הינה רשות ציבורית המחויבת להקפיד שבעתיים בהתנהגות ראויה‬
‫ושבתום לב‪.‬‬

‫‪ .75‬בנוסף‪ ,‬הנתבעים חוזרים על טענתם כי אין מדובר בשותפות רגילה ולפיכך הערכת‬
‫השמאי אינה רלבנטית ואינה במקומה ‪.‬‬

‫‪ .85‬לחילופין‪,‬הנתבעים יטענו כי חוות דעתו של השמאי מבוססת על נתונים שאין ביניהם לבין‬
‫המציאות ולא כלום ‪ .‬הנתונים עליהם התבססה עליהם חוות הדעת מוכחשים מכל וכל ‪ ,‬כך‬
‫גם הסכומים הנקובים‪ .‬הנתבעים שומרים על זכותם להגיש חוות דעת מטעמם ‪.‬‬

‫‪ .95‬מוכחש מכל וכל הנטען בסעיפים ‪ 11‬ו‪ 13 -‬לכתב התביעה ‪ .‬הנתבעים חוזרים על האמור‬
‫לעיל‪.‬‬

‫‪ .06‬הנתבעים מתנגדים מכל וכל לסעד המבוק ש בסעיפ ים ‪ 14‬ו‪ 15 -‬לכתב התביעה (פירוק‬
‫השיתוף בדרך של מכירת ה נכס) מהנימוקים שיפורטו להלן ‪ .‬יצוין כי דרישה זו של‬
‫ניחן ב תחושת צדק‬ ‫התובעת הינה תמוהה ביותר ואף מעוררת זעזוע וסלידה לכל מי ש‬
‫בסיסי‪:‬‬

‫א‪ .‬התובעת אינה רשאית לדרוש את מכירת הנכס וזאת נוכח הנסיבות שתוארו לעי ל וכן‬
‫נוכח תכליתו הברורה של חוק נכסי נפקדים ‪ .‬יצוין כי פרשנות נכונה וסבירה של חוק‬
‫נכסי נפקדים בנסיבות המיוחדות של תביעה זו מונעת מהתובעת לדרוש את מכירת‬
‫הנכס‪ .‬כפי שפורט אחת מתכליות הבסיסיות של החוק הינה לשמור את הבית ולמנוע‬
‫השתלטות בלתי חוקי ת על הנכס בידי זר ים‪ .‬במקרה הזה ‪ ,‬הנכס משמש בית מגורים‬
‫של בני משפחה שמתגוררים בו כדין ושומרים עליו במצב מצוין ‪ .‬מכירת הנכס לשם‬
‫עשיית רווחים קלים אינה נמנית עם תכליות החוק ובנסיבות העניין ‪ ,‬יש לדחותה מכל‬
‫וכל‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫ב‪ .‬פירוק השיתוף מונע כאמור על ידי מניעים פסולים ונגוע בחוסר תום לב ‪ ,‬בהתנהגות‬
‫שלא בדרך מקו בלת וחוסר הגינות שלטונית ‪ .‬בנוסף‪ ,‬פירוק השיתוף מהווה בנסיבות‬
‫העניין שימוש לרעה בזכות משפטית ומהווה הפרה של סעיף ‪ 14‬לחוק המקרקעין‬
‫תשכ"ט‪ 1969-‬וסעיף ‪ 39‬לחוק החוזים ‪.‬‬

‫‪ .‬בית זה הינו בית‬ ‫ג‪ .‬הנכס נשוא תביעה זו הינו כיום ביתם היחיד של הנתבעים‬
‫משפחתם מזה כמאה שנים אשר נבנה כאמור על ידי סבם והועבר ליורשיו הנתבעים‪.‬‬
‫ביתם של הנתבעים מהווה עבורם "נכס מכונן " להבדיל ובשונה ממשמעות הנכס‬
‫לתובעת‪ .‬פירוק השיתוף כפי שהתובעת מבקשת תביא לפינויים של הנתבעים מביתם‬
‫כך שהם יוותרו ללא קורת גג ‪ .‬מכאן ש הנזק שייגרם לנתבעים בא ם יימכר הבית גדול‬
‫לאין שיעור מהנזק שייגרם לתובעת מאי מכירתו‪.‬‬

‫ד‪ .‬פירוק השיתוף בדרך של מכירה אינו אפשרי ‪ ,‬שכן הנתבעים יטענו כי הם דיירים‬
‫מוגנים בחלקה של התובעת בנכס ‪ .‬לחילופין‪ ,‬גם אם הנתבעים אינם דיירים מוגנים‬
‫נכון להיום ‪ ,‬הרי שלאחר פירוק השיתוף ‪ ,‬הנתבעים יהפכו לד יירים מוגנים מכוח סעיף‬
‫‪ 33‬לחוק הגנת הדייר ‪ .‬יצוין בעניין זה כי אין מחלוקת כי החזקת הנתבעים בחלקה של‬
‫התובעת בנכס הינו כדין והיה משך עשרות שנים רבים בהסכמה מלאה של התובעת ‪.‬‬

‫ה‪ .‬שיקולים של צדק ושל איזון ראוי בין האינטרסים השונים מחייבים את דחיית‬
‫הסעד המבוקש על ידי התובעת‪.‬‬

‫ו‪ .‬קיימות חלופות צודקות ‪ ,‬נכונות וראוי ות יותר לסעד המבוקש ‪ .‬חלופות אלו אף נבחנו‬
‫על ידי הצדדים בעבר ‪ .‬הנתבעים הציעו בעבר (והם מציעים כ יום) לרכוש מהתובעת‬
‫את חלקה בנכס במחיר סמלי שישקף את הנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל ‪.‬‬

‫‪ .16‬כפי שצוין ‪ ,‬היה ראוי לתביעה זו אילו בכלל לא הייתה מוגשת לבית משפט הנכבד ‪.‬‬
‫המדובר בתביעה צינית ‪ ,‬מקוממת שאין לה מקום במדינה דמוקרטית ‪ ,‬צודקת ומתוקנת‬
‫המכבדת את אזרחיה ואת זכויותיהם ‪ .‬הנתבעים מקווים כי רשויות המדינה ישכילו‬
‫וימשכו במהירה תביעה זו מבית המשפט ‪ .‬את השותפות הבלתי שגרתית בין התובעת‬
‫לנתבעים ראוי וצודק לסיים בכך שחלקה של התובעת יועבר לבעלות הנתבעים במחיר‬
‫סמלי שישקף את הנסיבות המאוד מיוחדות שהוביל ו לשותפות זו‪.‬‬

‫‪ .26‬לאור האמור לעיל ‪ ,‬בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות תביעה זו ולחייב את התובעת‬
‫בהוצאות משפט ושכ"ט עורך דין‪.‬‬

‫________________‬
‫הישאם שבאיטה‪ ,‬עו"ד‬
‫ב"כ נתבעים ‪ 2-4‬ו‪6-7 -‬‬

‫‪11‬‬