‫מבוא לתחביר ‪ -‬סיכום‬

‫המלה תחביר קשורה למלים‪ :‬חיבור‪ ,‬לחבר‪...‬‬

‫הכוונה היא לדרך שבה מלים מתחברות זו לזו בתוך המשפט‪.‬‬
‫התחביר הוא בעצם מערכת מסודרת ומובנית הכפופה לחוקים‪ ,‬שהם חוקי‬
‫התודעה האנושית שלנו‪.‬‬
‫בתחביר בודקים את המשפט ‪ ,‬את חלקיו השונים ואת היחסים בין חלקים אלה‪.‬‬

‫משפט – משפט הוא רשימת מלים הכתובה בסדר מסוים על פי חוקים מסוימים ‪.‬‬
‫המשפט מכיל רעיון‪.‬‬

‫ענפי הלשון‬

‫הלשון היא מעין בניין ענק הבנוי מחלקים קטנים‪.‬‬

‫להלן סדר ענפי הלשון מן הקטן אל הגדול‪.‬‬

‫בניין הלשון‬

‫שם לועזי‬ ‫ענפי הלשון‬ ‫יחידות הלשון‬

‫פונולוגיה‬ ‫תורת ההגה‬ ‫הגה‬
‫מורפולוגיה‬ ‫תורת הצורות והמילון‬ ‫מלה‬
‫סינטקסיס‬ ‫תחביר‬ ‫משפט‬
‫תורת השיח‬ ‫פסקה‬

‫מאפייני המשפט‬
‫למשפט יש משמעות‬

‫תפקיד המשפט הוא להביע את יחסי המשמעות בעולמנו‪.‬‬

‫) מה קרה? למי קרה? מדוע זה קרה ? היכן קרה ?וכו' (‬

‫* אירועים בעולם ‪ -‬ילדי כתה ט' יצאו לטיול‪.‬‬ ‫משפטים מתארים ‪:‬‬
‫* תכונות ומצבים ‪ -‬הלויתן הוא יונק‪.‬‬
‫‪ -‬נילי פוחדת מכרישים‬
‫* קיום‬
‫‪ -‬יש תנינים בביוב של ניו‪-‬‬ ‫* שייכות‬
‫יורק‬
 ‫למשפט יש מבנה‬

‫ישנם חוקים לכתיבת משפט‪ .‬יש יחסים תחביריים בין חלקי המשפט‪.‬‬
‫רצף המלים לים יוסי התיכון היום נסע אינו משפט דקדוקי‪ ,‬משום שאינו‬
‫מקיים את החוקים התחביריים‬

‫למשפט יש זמן‬

‫אם ניתן להפוך מבע לזמן עבר המבע הוא משפט‪.‬‬

‫לדוגמה‪ :‬אני נוסע לים ) הווה (‬

‫אני נסעתי לים ) עבר (‬

‫המשפט בנוי מצירופים‬

‫למשפט יש מבנה וחלקיו של מבנה זה הם הצירופים‪.‬‬

‫קראו את המשפט הבא ‪ :‬המבנה החדש ייפתח לקהל הרחב בעוד ארבעה‬
‫חודשים‪.‬‬

‫המשפט‪ ,‬כאמור‪ ,‬אינו סתם גיבוב של מלים‪ .‬אנו יודעים‪ ,‬למשל‪ ,‬שהמלים ‪:‬‬
‫המבנה החדש צריכות להיות צמודות בתוך המשפט‪ .‬כך גם המלים הקהל‬
‫הרחב וכן גם ארבעה חודשים‪.‬‬
‫צמידויות כאלה הם צירופים‪.‬‬
‫המשפט בנוי‪,‬קודם כל‪ ,‬מצירופים של מלים‪ ,‬וצירופי המלים מתחברים יחד‬
‫למשפטים‪.‬‬

‫סדר המלים במשפט‬

‫למלים המרכיבות את המשפט יש סדר קבוע ) בצירופים ( ‪.‬‬

‫חדשים מזגנים‬ ‫לדוגמה ‪ :‬מזגנים חדשים ולא‬

‫במשפטים – סדר המלים חופשי למדי‪ ,‬וניתן לומר את אותו המשפט בסדר שונה ‪.‬‬
‫שינוי סדר המלים יוצר הבדלי משמעות דקים‪.‬‬

‫‪ -‬הדגש הוא על פעולת הפתיחה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬פתחתי את הדלת במהירות‪.‬‬

‫‪ -‬הדגש הוא על אופן ביצוע‬ ‫במהירות פתחתי את הדלת‪.‬‬
‫הפעולה )במהירות (‪.‬‬

‫סימני הפיסוק‬

‫סימני הפיסוק הכרחיים להבנת המשפט‪.‬‬

‫‪ -‬לבוא? מחר? לא הערב?‬ ‫דוגמה ‪ :‬לבוא מחר לא הערב‬

‫לבוא מחר ? לא הערב ?‬ ‫‪-‬‬
‫לבוא ! מחר‪ .‬לא הערב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לבוא מחר ! לא הערב!‬ ‫‪-‬‬
‫לבוא ? מחר‪ .‬לא הערב‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫חלקי הדיבר‬
‫חלקי הדיבר נחלקים לשתי קבוצות עיקריות המתחלקות לתת קטגוריות‪.‬‬
‫מילה ‪ -‬צורה לשונית חופשית במשפט ) שמש‪ ,‬שמחה ‪ ,‬שולחן‬ ‫‪.1‬‬
‫וכדו' (‪.‬‬
‫מילית ‪ -‬צורה לשונית כבולה במשפט ) למרות ‪ ,‬בשל ‪ ,‬מ ‪ ,‬ל‪.( ,‬‬ ‫‪.2‬‬

‫המלה – היא עצמאית ואינה קשורה לחלקי המשפט‪ .‬כאשר מוציאים אותה מן‬
‫המשפט יש לה‬
‫משמעות וערך בפני עצמה‪ ,‬והיא מסמנת מסומן כלשהו במציאות‪.‬‬
‫המלה היא צירוף של הגאים המביע מושג כלשהו‪.‬‬
‫המילית‪ -‬אינה מציינת מסומן בעולם המציאות‪ .‬היא תלויה במשפט וחסרת כל‬
‫ערך אם מוציאים‬
‫אותה ) לדוגמה המיליות‪ :‬כאשר…אם … ו …(‬

‫חלקי הדיבר‬

‫מילות‬
‫מיליות‬
‫תוכן‬
‫תפקוד‬ ‫ש‬
‫תוא‬ ‫ם‬
‫ר‬ ‫עצ‬
‫מיליו‬ ‫הפו‬
‫מיליו‬ ‫שם‬ ‫ם‬
‫ת‬ ‫על‬ ‫פוע‬
‫ת יחס‬ ‫תוא‬
‫קישור‬ ‫ל‬
‫ר‬
 ‫מערכת השם‬

‫את השמות ניתן ליידע בדרכים שונות‬

‫ה"א הידיעה – הספר ‪ ,‬המחברת‪ ,‬הילד הצעיר ‪ ,‬השלישי‪.‬‬

‫יש להשתמש‬ ‫כינוי קניין פרוד ) שייכות ( – הספר שלי‪ ,‬המחברת שלי‪.‬‬
‫בשייכות על מנת לזהות‬
‫באופן ודאי את‬ ‫חבַר ְתִי ‪.‬‬
‫מ ְ‬
‫ַ‬ ‫‪,‬‬ ‫ספְר ִי‬
‫ִ‬
‫כינוי קניין חבור ) שייכות ( –‬
‫שם העצם‪.‬‬
‫כינוי רומז – ספר זה ‪ ,‬מחברת זו ‪ ,‬שלושת אלה ‪.‬‬
‫סמיכות – עיתון ערב ‪ ,‬ארוחת בוקר ‪.‬‬

‫שם העצם‬
‫שמות העצם מתחלקים לשמות ממין )דקדוקי( זכר או ממין )דקדוקי( נקבה‪.‬‬
‫זכר – ספר ‪ ,‬עט ‪ ,‬שולחן ‪ ,‬כסא ‪.‬‬
‫נקבה – מחברת ‪ ,‬מכונה ‪ ,‬כפית ‪ ,‬קלטת ‪.‬‬
‫לרוב שמות העצם יש צורת רבים ‪ :‬ספרים ‪ ,‬שולחנות ‪ ,‬כפיות‪.‬‬

‫שים לב‬
‫לא תמיד סיומת ‪x‬ים מציינת שם עצם ממין זכר‪ :‬תאנ ִים ‪ ,‬ציפור ִים ‪,‬‬ ‫–‬
‫ער ִים‪.‬‬
‫שים ‪ָ ,‬‬
‫נ ִ‬
‫לא תמיד סיומת ‪x‬ות מציינת שם עצם ממין נקבה‪ :‬לילות ‪ ,‬שבועות ‪,‬‬ ‫–‬
‫כיסאות ‪.‬‬
‫יש גם שמות עצם שאין להם צורת רבים ‪ :‬חלב ‪ ,‬אש ‪ ,‬חמצן ‪ ,‬אויר ‪,‬‬ ‫–‬
‫יש שמות עצם שאין להם צורת יחיד ‪ :‬מים ‪ ,‬שמים ‪.‬‬ ‫–‬
‫פים ‪.‬‬‫ק ַ‬‫ש ָ‬
‫מ ְ‬
‫סים ‪ִ ,‬‬
‫מכ ְנ ָ ַ‬
‫רים ‪ִ ,‬‬
‫ספ ָ ַ‬
‫כך גם לשמות הזוגיים ‪ :‬מִ ְ‬ ‫–‬

‫קיימים מספר סוגים של שמות עצם‬

‫שם‬
 ‫כינויי השם‬ ‫שם‬ ‫שם‬ ‫שם פרטי‬
‫קיבוצי‬ ‫כללי‬
‫שם‬ ‫שם‬
‫מופשט‬ ‫מוחשי‬

‫שם פרטי – כינוי שניתן כדי לייחד ולהבדיל מן האחרים‪.‬‬

‫השם הפרטי מיודע מעצם מהותו‪ ,‬לכן ברוב המקרים אין צורך‬
‫בה"א הידיעה‪:‬‬
‫לירון ‪ ,‬מיכל ‪ ,‬חגית אבל ‪ :‬הירדן ‪ ,‬החרמון ‪ ,‬הגולן ‪.‬‬

‫שם עצם מוחשי – מייצג עצם שנתפס באחד החושים ‪ :‬ספר ‪ ,‬שולחן ‪.‬‬
‫ניתן להוסיף לו ה"א הידיעה‪ ,‬שייכות ‪ ,‬וצורת סמיכות‬
‫) שולחן המורה ( ‪.‬‬

‫שם עצם מופשט – מציין מהות הנתפסת רק במחשבה ‪ :‬אהבה ‪ ,‬בגרות ‪ ,‬הגיון ‪,‬‬
‫צדק ‪.‬‬
‫גם שמות הפעולה הם שמות מופשטים ‪ :‬שמירה‪ ,‬הסכמה‪,‬‬
‫התפרצות‪.‬‬

‫שם קיבוצי – שם המציין קבוצה מסוג אחד ‪ :‬עם ‪ ,‬שבט ‪ ,‬עדר ‪.‬‬
‫שם העצם הקיבוצי בא ביחיד‪ ,‬אך במשמעותו הוא מציין ריבוי‪.‬‬

‫כינויי השם‬
‫כינויי השם‬

‫כינויי‬ ‫כינויי‬
‫כינויי‬ ‫הכינוי כינויי‬

‫כל הכינויים הם תחליפים לשם‬

 ‫כינויי הגוף‬

‫‪ -‬כינויי הגוף יכולים להיות פרודים ‪ :‬אני ‪ ,‬אתה ‪ ,‬הוא‬

‫‪ -‬כינויי הגוף יכולים להיות חבורים ‪ :‬אכלתי ) אני אכלתי (‬
‫כתבו ) הם כתבו (‬
‫כינויי הגוף הפרודים הם ‪:‬‬

‫רבים‬ ‫יחיד‬ ‫הגוף‬

‫נקבה‬ ‫זכר‬ ‫נקבה‬ ‫זכר‬
‫אנחנו‬ ‫אנחנו‬ ‫אני‬ ‫אני‬ ‫ראשון –‬
‫)אנו(‬ ‫מדבר‬
‫אתן‬ ‫אתם‬ ‫את‬ ‫אתה‬ ‫שני – נוכח‬
‫הם הן‬ ‫היא‬ ‫הוא‬ ‫שלישי ‪-‬‬
‫נסתר‬

‫כינויי השייכות‬

‫כינויי קניין פרודים – שלי ‪ ,‬שלך ָ ‪ ,‬שלך ְ ‪ ,‬שלו ‪ ,‬שלה ‪ ,‬שלנו ‪ ,‬שלכם‪/‬ן שלהם‪/‬ן ‪.‬‬
‫פרוֹ ‪.‬‬
‫ס ְ‬
‫כם ‪ִ ,‬‬
‫ספְר ְ ֶ‬
‫פרִי ‪ִ ,‬‬
‫ס ְ‬
‫כנויי קניין חבורים ‪ִ -‬‬

‫כינויי הרמז – כינויים אלה מרחיבים את השם או מגדירים אותו‪.‬‬

‫כינויי הרמז לקרוב הם ‪ :‬זה ‪ ,‬זאת ‪ ,‬זו ‪ ,‬אלה ‪ ,‬אלו ‪ ,‬הללו‪.‬‬

‫) הילדה הזאת מוכשרת מאוד (‬
‫לז ‪.‬‬
‫לה ‪ ,‬הַ ָ‬
‫כינויי הרמז לרחוק הם ‪ :‬ההם ‪ ,‬ההן ‪ ,‬הַ ָ‬

‫הכינוי הסתמי‬

‫כינוי זה מתייחס ל דבר מה לא מסוים‪ ,‬או לא ידוע בוודאות‪.‬‬

‫מישהו ‪ ,‬משהו ‪ ,‬פלוני ‪ ,‬אלמוני ‪ ,‬איש ‪ ,‬לא ‪ /‬אל ‪ ,‬נפש ) במקרא (‬
‫משהו מציק לי ‪.‬‬

‫כינויי השאלה‬

‫אלה כינויים המחליפים את שם העצם בצורת שאלה‪.‬‬

‫אלה מלים המביעות שאלה על מישהו או על משהו‬
 ‫מי לימד אותך ? חברי לימד אותי‪.‬‬
‫מה קרה ? קרה אסון ‪.‬‬
‫איזה מאורע שימח אותך ? המאורע הזה‪.‬‬

‫שם התואר‬
‫שם התואר מלווה את שם העצם‪.‬‬
‫הוא מתאים לו במין ובמספר‪.‬‬

‫‪ -‬שם העצם ממין זכר יחיד ‪ ,‬וכך גם שם התואר‪.‬‬ ‫ילד גדול‬

‫‪ -‬שם העצם ממין נקבה יחידה ‪ ,‬וכך גם שם התואר‪.‬‬ ‫ילדה גדולה‬
‫ילדים גדולים ‪ -‬שם העצם ברבים ‪ ,‬וכך גם שם התואר‪.‬‬
‫ילדות גדולות ‪ -‬שם העצם ברבות ‪ ,‬וכך גם שם התואר‪.‬‬

‫מבחינת התוכן ‪ -‬שם התואר מלווה את השם ומציין את תכונתו‪ ,‬איכותו או מראהו‪.‬‬
‫ילד‬ ‫ארון גדול‬
‫עניבה שחורה‬ ‫טוב‬

‫לשם התואר ניתן להוסיף את ‪ . 1‬ערך היתרון – טוב יותר‪.‬‬

‫‪ .2‬ערך ההפלגה – הטוב ביותר‪.‬‬

‫שם המספר‬

‫‪ -‬כמותו של השם ושל תחליפיו‪.‬‬ ‫שם המספר מציין את‬

‫‪ -‬את כמותו של שם התואר‪.‬‬
‫‪ -‬את המקום של שם העצם ושל התואר בין שמות‬
‫נוספים‪.‬‬

‫ארבעה נערים נסעו באוטובוס –שם המספר מתאר את השם מבחינת כמותו‪.‬‬
‫הנער הרביעי בטור נראה עייף – שם המספר מתאר את מקומו של שם העצם‪.‬‬

‫השלושה נעלמו‬ ‫שם המספר מקבל יידוע וכינוי קניין ) שייכות (‬

‫שלושתם נעלמו‬
 ‫הפועל‬

‫הפועל‬

‫מקור‬ ‫פועל נטוי‬

‫הפועל בנטייה‬

‫הפועל הוא מלה המציינת פעולה או מצב בזמן מסוים ‪.‬‬

‫זמני הפועל הם ‪ :‬עבר ‪ ,‬הווה ‪ ,‬עתיד ‪.‬‬

‫עבר ועתיד‬
‫בפעלים בזמן עבר ובזמן עתיד נמצא כינוי הגוף בפועל עצמו‪.‬‬
‫) אנחנו (‬ ‫למדנו‬
‫התכתבתם ) אתם (‬

‫הווה‬
‫צורות ההווה הגזורות מהבינוני חסרות כינויי גוף‪ ,‬לכן יש לציין את כינוי הגוף‬
‫במפורש‪.‬‬

‫תב‬ ‫יחיד ‪ :‬כו ֵ‬ ‫‪-‬‬ ‫אני‪ ,‬אתה‪ ,‬הוא‬

‫בת‬
‫ת ֶ‬ ‫יחידה ‪ :‬כו ֶ‬ ‫‪-‬‬ ‫אני ‪ ,‬את ‪ ,‬היא‬
‫בים‬‫ת ִ‬ ‫רבים ‪ :‬כו ְ‬ ‫אנחנו ‪ ,‬אתם ‪ ,‬הם ‪-‬‬
‫תבות‬ ‫רבות ‪ :‬כו ְ‬ ‫‪-‬‬ ‫אנחנו אתן הן‬

‫צורות הבינוני ) הווה( משמשות גם כשמות עצם וגם כשמות תואר‪.‬‬

‫מר על הכתה‪ ) .‬שומר = פועל בהווה (‬‫התורן שו ֵ‬ ‫‪.1‬‬
‫מר נעלם‪ ) .‬השומר = שם עצם (‬ ‫השו ֵ‬
‫ַ‬ ‫‪.2‬‬
‫מר נעלם‪ ).‬השומר = שם תואר (‬‫השו ֵ‬‫התורן ַ‬ ‫‪.3‬‬

‫את צורת הבינוני שוללים על ידי מילת השלילה "אין"‪.‬‬

‫דוגמה ‪ :‬אינני יודעת ‪.‬‬
‫בעברית המדוברת אנו תופסים את הבינוני כזמן הווה ומרבים לשלול אותו‬
‫באמצעות מילת השלילה "לא " ‪ ,‬השוללת את הפעלים בעבר ובעתיד‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬אני לא יודע‪.‬‬

‫דרך הציווי‬
 ‫הציווי הוא אחת מדרכי הפועל ‪ ,‬המביעה פקודה‪ ,‬בקשה ‪ ,‬זירוז או קריאה‪.‬‬
‫היכנסו !‬
‫בוא הנה !‬

‫בלשון הדיבור מרבים להשתמש בצורות העתיד במקום בצורות הציווי‪ :‬תיכנסו ‪.‬‬
‫שלילת הציווי נעשית בדרך של תוספת "אל " לצורת העתיד‪ .‬ובמקרא ‪ " :‬לא "‬
‫אל תיכנסו !‬
‫לא תרצח !‬

‫המקור‬

‫מקור‬

‫מקור נטוי‬ ‫מקור‬

‫מוחלט‬
‫מבחינים במקור מוחלט ובמקור נטוי‪.‬‬

‫המקור המוחלט הוא הצורה הבסיסית של הפועל ללא זמן‪ ,‬גוף‪ ,‬מין ומספר‪.‬‬
‫בימינו איננו משתמשים בצורות המקור המוחלט‪.‬‬
‫שמור את יום השבת לקדשו "‬ ‫בתקופת המקרא הרבו להשתמש בהן ‪ָ " :‬‬

‫המקור בתוספת כינויים חבורים או בצירוף אותיות השימוש ) מכל"ב ( יוצר‬

‫מקור נטוי ‪.‬‬
‫תךְ אחריי במדבר " ) ירמיהו ב' ‪( 2‬‬
‫לכ ְ ֵ‬
‫לדוגמה ‪ֶ " :‬‬
‫שֹפט השופטים " ) = כאשר שפטו השופטים (‬ ‫" בִ ְ‬
‫שֹפט המלך " ) = כמו ששפט המלך (‬ ‫" כִ ְ‬

‫בימינו אנו מרבים להשתמש בצורות של שם הפועל עם ל' ‪.‬‬

‫אלה צורות חסרות זמן ‪ ,‬גוף ‪ ,‬מין ומספר ‪ ,‬לכן כאשר רוצים לומר משהו שיכליל‬
‫את כולם משתמשים בצורות שם הפועל עם ל' ‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬אסור לעשן = אסור שכולם יעשנו‪.‬‬

‫במקור מוחלט משתמשים בימינו בפתיחת אגדות ‪ ":‬הֹיה היה " או " הֹיה הייתה "‪.‬‬
 ‫תוארי הפועל‬
‫תוארי הפועל משלימים את הנשוא ) בד"כ הפועל ( ומרחיבים את המידע עליו‬
‫מבחינות שונות ‪ :‬זמן ‪ ,‬מקום ‪ ,‬סיבה ‪ ,‬תכלית ‪ ,‬אופן וכו' ‪.‬‬

‫לא אבקר שם ‪.‬‬

‫אתמול לא הייתי בבית הספר ‪.‬‬

‫להלן צורות שונות של תוארי פועל‪.‬‬

‫טלפונ ִית ‪ ,‬עקרונ ִית ‪.‬‬ ‫ִ‪x‬ית ‪-‬‬ ‫סיומת‬ ‫‪.1‬‬

‫ישירות ‪ ,‬ארוכות ‪ ,‬קשות ‪ ) .‬שוחחתי אתו ארוכות (‬ ‫‪x‬ות ‪-‬‬ ‫סיומת‬ ‫‪.2‬‬
‫שם ‪,‬‬
‫מם ‪ ,‬יומָם ‪ָ ,‬‬‫קם ‪ ,‬חינ ָם ‪ ,‬דו ָ‬‫רי ָ‬ ‫‪-‬‬ ‫‪x‬ם‬ ‫סיומת‬ ‫‪.3‬‬
‫שלשום ‪ ,‬פתאום‪.‬‬ ‫‪x‬ום ‪-‬‬ ‫סיומת‬ ‫‪.4‬‬
‫דיבר נכונ ָה ‪ ,‬זעק מר ָה‬ ‫‪x‬ה ‪-‬‬ ‫סיומת‬ ‫‪.5‬‬
‫המביעה כיוון ) ה"א המגמה (‬ ‫‪-‬‬ ‫‪x‬ה‬ ‫סיומת‬ ‫‪.6‬‬
‫מה ‪ ,‬ירושלימָה‪.‬‬ ‫מה ‪ ,‬דרו ָ‬‫ש ָ‬
‫ָ‬
‫טב ‪.‬‬
‫הי ֵ‬
‫כם ‪ֵ ,‬‬
‫ש ֵ‬
‫‪ .7‬צורות המקור הקשורות לפועל – הַ ְ‬
‫‪ .8‬מילת יחס ‪ ,‬המצטרפת לשם מופשט משמשת כתואר הפועל‬
‫) ב ‪ +‬שם עצם ( בִמהירות ‪ ,‬בְקיצור ‪ ,‬בְחיפזון ‪.‬‬
‫‪ .9‬יש מלים שהן תוארי פועל מעיקרן‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬אמש ‪ ,‬אתמול ‪ ,‬היום‪ ,‬מחר ‪ ,‬טרם ‪ ,‬אז‪ ,‬שם ‪ ,‬לאט ‪ ,‬מהר ‪.‬‬
 ‫הסיכום מבוסס על הספרים הבאים ‪:‬‬

‫‪ -‬תחביר "עיין ערך לשון " ‪ ,‬הוצאת מט"ח ‪.‬‬

‫‪ -‬לדעת לשון ‪ /‬רחל קבלי‪ ,‬הוצאת רכס ‪.‬‬