‫ת"א ‪24681-03-11‬‬ ‫בבית המשפט השלום בחדרה‬

‫בקשה מס' ‪1‬‬ ‫בפני כב' השופטת הדסה אסיף‬

‫‪ .1‬שי טובלי‬
‫‪ .2‬אילון לסטר‬

‫באמצעות ב"כ עו"ד עמית זילברג ואח'‬

‫מרחוב ארבל ‪ 43‬אלפי מנשה ‪44851‬‬
‫המבקשים‬ ‫טל'‪ ;073-7261111 :‬פקס ‪153-502758909‬‬
‫)התובעים(‬

‫‪ -‬נגד ‪-‬‬

‫תומר פרסיקו‬

‫באמצעות ב"כ עו"ד ישי שנידור‬

‫רח' יהודה הלוי ‪ 45‬תל‪-‬אביב ‪65157‬‬
‫‪law@shneydor.com‬‬
‫המשיב‬ ‫טל'‪ ;077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫)הנתבע(‬

‫תגובה מטעם המשיב ל"בקשה דחופה לצו עשה זמני"‬

‫חסד גדול עשה בית המשפט הנכבד עם המבקשים כאשר לא דחה את בקשתם לצו עשה זמני להסרת‬
‫פרסומים על הסף‪ .‬מעבר להגנות החזקות של המשיב‪ ,‬ומעבר לעניין הציבורי הרב שיש בפרסומי המשיב‬
‫אודות המבקש ‪ ,1‬גדושה הבקשה בפגמים מהותיים ודיוניים‪ .‬היבטים מסוימים בבקשה מעוררים בכל הכבוד‬
‫השתוממות ממש‪.‬‬
‫היקפה של תגובה זו אינו נובע ממשקלה של הבקשה‪ ,‬אלא מהצורך להתייחס לפגמיה הרבים‪ ,‬ולו בקצרה‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬בית המשפט הנכבד יכול לעיין ראשית בנספחים המצורפים ‪ -‬חלקם הגדול פרסומים של המבקש ‪1‬‬
‫עצמו ושל חברי "קבוצתו"‪"/‬כתתו"‪ ,‬וחלקם האחר פרסומים של מחברים אחרים שאינם המבקש )כולל‬
‫פרסומים "רציניים" כמו תחקיר מקיף במוסף 'הארץ(‪ ,‬נספחים ת‪-1/‬ת‪ - 13/‬כדי ללמוד באופן מיידי ובלתי‬
‫אמצעי על ההגנות החזקות העומדות למשיב ועל העניין הציבורי בביקורת ציבורית על פועלו הבין‪-‬גלקטי‪,‬‬
‫והבעייתי ביותר בלשון המעטה‪ ,‬של המבקש ‪.1‬‬

‫"אנחנו צוות היוצרים הגלקטיים ואני אחד מהם‪ .‬כל‬

‫ישות ממונה על תחום התמחות‪ ,‬מישור אחד של בריאה‬
‫בגלקסיה הזאת‪ .‬יחד אנחנו יוצרים מוח קולקטיבי שהוא‬
‫האינטליגנציה הבוראת והמכוונת של הגלקסיה כולה‪.‬‬
‫ברמה האישית אני מכונה "הבודהא מאוריון" כי המפקדה‬
‫שלי נמצאת במערכת הכוכבים אוריון‪ .‬ההתמחות שלי הם‬
‫המישורים המנטליים‪ ,‬הרוחניים של כל יושבי הגלקסיה‪.‬‬
‫אני המקור של כל עולם הסמלים של כל הדתות‪ .‬באתי‬
 ‫לפרסם כתבי קודש חדשים אשר יחליפו את הישנים שכבר‬
‫לא רלוונטיים‪ .‬אני עומד‪ ,‬באמצעות הגוף הזה‪ ,‬לספר סיפור‬
‫חדש‪ .‬ידע חדש שבאמצעותו האנושות תוכל לנוע לעבר‬
‫התפתחות מתקדמת יותר" )המבקש – מצוטט גם בנספח ‪6‬‬
‫לתביעה(‪.‬‬
‫"אינני מורה רוחני רגיל‪ .‬בתור פיסה מתוך מה שכיניתי‬
‫'הבודהא מאוריון'‪ ,‬אני רואה את יעודי הבלתי נמנע והבלתי‬
‫נשלט בפרישה הדרגתית של פתרונות חלופיים‪ ,‬קוסמיים‪,‬‬
‫לכל הבעיות האנושיות המוכרות‪) ".‬המבקש‪ ,‬יולי ‪,2010‬‬
‫בבלוג שלו‪ ,‬נספח ת‪.(1/‬‬

‫חלק א'‪ :‬המסגרת הנורמטיבית – הנטל הכבד הרובץ על בקשה לסעד זמני למניעת פרסום‬

‫נקודת המוצא של הדיון – נטל כבד מאד הרובץ על המבקשים‪ :‬ההלכה היא‪ ,‬שצו זמני למניעת פרסום יוצא‬
‫במקרים נדירים ובנסיבות חריגות בלבד‬
‫‪ .1‬יש להשתומם על הטריוויאליות בה מבקשים המבקשים צו זמני למניעת פרסום‪ ,‬כאשר ההלכה הידועה‬
‫היא‪ ,‬שבתביעות לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬התשכ"ה‪) 1965-‬להלן‪' :‬החוק'(‪ ,‬לא יורה בית המשפט על מניעת‬
‫פרסום בהליך זמני‪ ,‬בטרם בירור העובדות כדבעי‪ ,‬לפני שהוכרעה שאלת האחריות‪ ,‬אלא במקרים נדירים‬
‫במיוחד )שאינם רלוונטיים לענייננו( – אפילו במחיר לעיתים של פגיעה בשמו הטוב של אדם‪ .‬הלכה זו מעוגנת‬
‫בזכות החוקתית לחופש ביטוי ובאינטרס החברתי לשיג ושיח חופשי בנושאים בעלי עניין לציבור‪.‬‬
‫‪ .2‬הלכה זו נקבעה כמובן בפסק‪-‬דינו הידוע של בית המשפט העליון בפרשת אבנרי )ע"א ‪ 214/89‬אבנרי נ'‬
‫שפירא פ"ד מג)‪ ,869 ,840 (3‬סעיף ‪ 29‬לפסה"ד(‪" :‬אין לקיים חופש ביטוי‪ ,‬ואין אפשרות להעניק לחופש הביטוי‬
‫את מקומו המרכזי בשיטתנו‪ ,‬אם ניתן יהיה‪ ,‬בדרך של ציווי למנוע פרסום‪ ,‬וזאת בטרם הכרעה בדבר האחריות‬
‫של המפרסם‪ .‬משטר צווי מניעה כזה יפגע בתיפקודה של העתונות‪ ,‬הספרות‪ ,‬השירה ושאר אמצעי הביטוי‪ .‬מודע‬
‫אני לכך‪ ,‬כי בגישה זו עשויה להיות פגיעה בשם הטוב‪ ,‬אך דבר זה מתבקש אם רוצים ליתן ביטוי הלכה למעשה ‪-‬‬
‫ולא רק בדרך של סיסמה ואמירה ‪ -‬לעקרון חופש הביטוי"‪ .‬ברע"א ‪ 10771/04‬רשת תקשורת והפקות )‪ (1992‬בע"מ‬
‫נ' פרופ' משה אטינגר קבעה הנשיאה בייניש‪ ,‬כי לדעתה אין בחוקי היסוד כדי לשנות מהאיזון שנקבע בהלכת‬
‫אבנרי‪ ,‬העומדת על מכונה‪ ,‬מאותם טעמים הנוגעים לחופש הביטוי‪ .‬שני החריגים‪ ,‬לפי ההלכה‪ ,‬למתן צו זמני‬
‫למניעת פרסום הם כאשר אין שום עניין ציבורי בפרסום‪ ,‬וכאשר הגנת הנתבע היא הגנת סרק על פני הדברים‪.‬‬
‫שני חריגים אלה אינם רלוונטיים לעניינו )ר' בהמשך התגובה לעניין הגנות המשיב והעניין הציבורי(‪.‬‬
‫‪ .3‬דברים אלה של בית המשפט העליון‪ ,‬היפים מאד לענייננו‪ ,‬הם ההלכה המחייבת‪ ,‬ולאורם פוסקים בתי‬
‫המשפט‪ .‬ראו למשל )וניתן להביא דוגמאות נוספות אין ספור(‪ :‬המ' )נצ( ‪ 4843/97‬חברת ארמון ההגמון נגד‬
‫מועין חורי‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי )‪ ,(1998‬ס' ‪ 16‬ו‪ ;119-‬פסק‪-‬דינו של הנשיא ברק בהחלטתו לדחות בקשת רשות ערעור‬

‫‪" .1‬ההלכה היא‪ ,‬כי בתביעות לשון‪-‬הרע יש לנקוט בזהירות רבה לפני מתן סעד של צו מניעה זמני‪ .‬בדרך כלל לא יינתן סעד של‬
‫צו מניעה זמני במקום שהנתבע טוען‪ ,‬שיש בידיו להצדיק את הפרסום שבמחלוקת‪ ...‬בשלב זה די לי בקביעה‪ ,‬כי הגנתו איננה‬
‫נשענת על אדני סרק‪ ,‬וכי אין זה מן הראוי להתערב במעשיו בדרך של סעד זמני"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫על ההחלטה הנ"ל‪ :‬רע"א ‪ 1045/98‬חברת ארמון ההגמון נגד מועין חורי‪ ,‬תקדין‪-‬עליון )‪ ,(1998‬ס' ‪ 7‬לפסה"ד;‬
‫פסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בבש"א )חיפה( ‪ 6655/02‬אביעד ויסולי נ' בית הספר הריאלי בחיפה‪,‬‬
‫תקדין‪-‬מחוזי )‪ :2(2002‬ויפה לענייננו לסיים בדוגמא של פרשת חנן גולדבלט‪ .‬פרשה זו‪ ,‬שסופה בפסק‪-‬דין מרשיע‬
‫בעבירות מין חמורות ובריצוי מאסר של שנים‪ ,‬ראשיתה בכתבת תחקיר בעיתון )הדימיון לענייננו הוא גם בכך‪ ,‬שגם‬
‫שם זהות המקורות היתה חסויה באותה עת(‪ .‬גולדבלט ביקש צו מניעה זמני לאסור על פרסום כתבת התחקיר‪ ,‬בשל‬
‫הפגיעה המובנת מאליה בשמו הטוב )בש"א )ת"א( ‪ 16686/05‬חנן גולדבלט נ' ידיעות אחרונות‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי )‪.((2005‬‬
‫בית המשפט דחה את הבקשה‪ .‬התחקיר פורסם‪ ,‬ובעקבותיו התקדמה החקירה המשטרתית והוגש כתב אישום חמור‬
‫שהסתיים בהרשעה ומאסר‪ .‬פרשה זו היא דוגמא אולטימטיבית לחשיבות הפרסום‪ ,‬ולזהירות המופלגת שיש לנקוט‬
‫באיסור על פרסום במסגרת הליך זמני‪.‬‬

‫הנטל על המבקשים כבד במיוחד‪ :‬הבקשה היא לצו עשה זמני )להבדיל מסעד זמני של צו מניעה רגיל(‬
‫‪ .4‬הנטל הרובץ על המבקשים הוא כבד במיוחד‪ ,‬משום שהם עותרים לצו עשה‪ ,‬שאינו מקפיא את המצב‬
‫הקיים כמו צו מניעה רגיל אלא משנה אותו‪" .‬קבלת סעד זמני מסוג צו עשה זמני קשה יותר להשגה מאשר‬
‫קבלת הסעד ההפוך )של צו מניעה זמני(‪ .‬בעוד שהסעד האחרון עומד בקריטריונים לעניין שמירת המצב הקיים‪,‬‬
‫הרי שבמתן צו עשה זמני יש‪ ,‬לכאורה‪ ,‬משום שינוי במצב הקיים" )א' גורן‪ ,‬סוגיות בסדר דין אזרחי )מהדורה‬
‫שביעית( ‪ .(419‬וכן ר'‪ :‬רע"א ‪ 5255/05‬מר מוני קובל נ' הסתדרות העובדים החדשה‪ ,‬תקדין‪-‬עליון )‪ ;(2005‬רע"א‬
‫‪ 338/88‬חמיס נ' שטרן‪ ,‬פ"ד מג)‪ ;552 (4‬רע"א ‪ 2430/91‬טיב טירת צבי נ' דליקטיב הקניון‪ ,‬פ"ד מה)‪.(225 (4‬‬
‫‪ .5‬לפיכך‪ ,‬הנטל הרובץ על כתפי המבקש צו זמני מסוג 'עשה' כבד במיוחד‪ .‬בבש"א )יר'( ‪ 2058/03‬מזרחי אסתר‬
‫נ' כהן יוסף‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי )‪ (2003‬עמד בית המשפט המחוזי על נדירותו של צו העשה הזמני‪ ,‬וקבע כי יינתן "כאשר‬
‫יהא בו כדי לסכל שינוי חד צדדי מהמצב הקיים‪ ,‬שבוצע זמן קצר ביותר קודם לכן ופגיעתו חמורה"‪.‬‬
‫‪ .6‬אם ההלכה קובעת‪ ,‬כי הנטל על המבקש למנוע פרסום במסגרת הליך זמני הוא כבד מאד‪ ,‬ורק במקרים‬
‫חריגים ונדירים יינתנו צווים כאמור‪ ,‬הרי שכאשר הבקשה היא לצו עשה זמני‪ ,‬על אחת כמה וכמה וכמה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫יש להשתומם על הטריוויאליות בה עתרו המבקשים לסעד כזה‪ ,‬כדבר מובן מאליו‪ ,‬ועוד בנסיבות אשר רחוקות מאד‬
‫מהמקרים הנדירים בהם ניתנו צווי עשה כאמור‪.‬‬

‫חופש הביטוי באינטרנט‬

‫‪ .7‬בענייננו‪ ,‬הנטל הרובץ על המבקשים הוא כבד במיוחד‪ ,‬שכן עסקינן בפרסומים שנעשו ב'בלוג' באינטרנט‪.‬‬
‫בתי המשפט בישראל הכירו בצורך ליתן הגנה מיוחדת על חופש הביטוי באינטרנט‪ .‬דיני איסור לשון הרע‬
‫מיושמים על פרסומים במרחב הווירטואלי באופן המתחשב במאפיינים המיוחדים של פלטפורמה זו – פוטנציאל‬
‫פגיעה נמוך של הפרסום המקוון‪ ,‬אפשרות תגובה מיידית לנפגע באותה הבמה ועוד‪ ,‬ובעיקר מתוך הכרה‬
‫בחשיבות העצומה של האינטרנט לחופש הביטוי ותרומתו לשיג ושיח חופשי‪ ,‬בו יכולים להשתתף ציבורים‬
‫רחבים‪ ,‬שנגישותם לבמות היתה עד היום מוגבלת מאד‪.‬‬

‫‪" .2‬בית המשפט אינו "צנזור על" ואף אינו "מורה על"‪ .‬אין מקום לביקורת שיפוטית שעניינה תוכן הביטוי אותו מבקשים‬
‫למנוע‪ .‬ההחלטה השוללת התערבות של בית המשפט‪ ,‬אין פירושה מתן אישור או הסכמה לביטוי שבמחלוקת‪ .‬משמעותה רק‪,‬‬
‫שבשים לב לזכות לחופש ביטוי‪ ,‬אין מקום להתערבות מניעתית מוקדמת של בית המשפט"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫‪ .8‬ברע"א ‪ 4447/07‬רמי מור נ' ברק אי‪.‬טי‪.‬סי‪ ,[1995] .‬תקדין‪-‬עליון )‪ ,(2010‬עמד בית המשפט העליון על ייחודו של‬
‫האינטרנט‪ ,‬על חשיבותו לחופש הביטוי‪ ,‬על האפשרויות שפותח בפני הציבור הרחב )"כל אחד מבני הציבור רשאי‬
‫ויכול ליצור "עיתון" משלו ולתת בבלוג דברו"(‪ ,‬על היותו "כיכר העיר החדשה שכולה שותפים לה"‪ ,‬על הצורך‬
‫להתאים את דיני איסור לשון הרע למדיה זו על‪-‬מנת להגן על כל אלה‪ .‬בית המשפט העליון הזהיר‪ ,‬כי אם לא נשכיל‬
‫לבצע התאמה זו )שם‪ ,‬בהקשר של הגנה על אנונימיות(‪" ,‬עשויה לבוא לקיצה תקופת תור הזהב של האינטרנט‬
‫כמדיום תקשורתי המוני‪ ,‬נגיש לכל ‪ -‬גם לחסר האמצעים"‪ .‬ברוח זו פסקו ערכאות אחרות‪ ,‬לפני ואחרי פסיקה זו‪.3‬‬
‫בפסק‪-‬דין שניתן לאחרונה והמסכם את ההלכות נאמר‪ ,‬בין היתר‪" :‬ניתן להבחין בגישה שונה המתפתחת כלפי רשת‬
‫האינטרנט‪ .‬ברוב פסקי הדין שניתנו בנושא מדגיש בית המשפט את חשיבותו של החופש ברשת ואת העובדה כי יתרונותיו‬
‫של חופש זה עולים על חסרונותיו ‪ .‬כן ניתן לראות כי בתי המשפט נטו להעניק פרשנות מקילה לפרסומים באינטרנט וזאת‬
‫מתוך הבנת חשיבותה של רשת האינטרנט והחופש הגלום בה"‪.4‬‬
‫העובדה כי בקשה זו עוסקת בפרסומים שונים שנעשו על‪-‬ידי המשיב ב'בלוג' שלו באינטרנט‪ ,‬מחייבת אפוא‪ ,‬לפי‬
‫אותם עקרונות‪ ,‬הכבדה נוספת על המבקשים‪.‬‬

‫חלק ב'‪ :‬פגמים דיוניים ומהותיים קשים בבקשה )עילות שונות לסילוק הבקשה על הסף‪ ,‬עוד בטרם‬
‫הידרשות להגנת המשיב ולעניין הציבורי שברשימותיו על המבקש ‪(1‬‬

‫הסעד הזמני אינו מתאים לסעד העיקרי‪ ,‬רחב ממנו מבחינת היקף הפרסומים )!(‪ ,‬ואינו מתאים לו מהותית‬
‫‪ .9‬הבקשה לצו זמני היא "להסיר לאלתר כל פרסום ו‪/‬או כתבה ו‪/‬או ו‪/‬או רשימה‪ ,‬מעל דפי האינטרנט‪,‬‬
‫העוסקים במבקשים או במעשיהם‪ ,‬לרבות כל הרשימות והפרסומים בבלוג האישי של המשיב"‪ .‬כלומר‪ ,‬הבקשה‬
‫מבקשת להסיר‪ ,‬במסגרת צו זמני‪ ,‬כל פרסום של המשיב באינטרנט ביחס למבקשים )ולא רק פרסומים במסגרת‬
‫הבלוג האישי שלו(‪ ,‬מכל שנה‪ ,‬ללא מגבלת זמן או במ הפרסום‪.‬‬
‫‪ .10‬מדובר בסעד זמני שאינו מתאים לסעד העיקרי‪ ,‬בשני היבטים שונים‪:‬‬
‫‪ .10.1‬האחד‪ :‬כתב התביעה עוסק אך ורק בחמש רשימות מסוימות שפרסם המשיב בבלוג שלו )סעיף ‪6‬‬
‫לכתב התביעה(‪ .‬כלומר‪ ,‬בבקשה לסעד הזמני מבקשים התובעים הסרה של פרסומים שהתביעה כלל לא‬
‫עוסקת בהם )!(‪ .‬מדובר באחד מאותם היבטים מעוררי השתוממות בבקשה‪.‬‬
‫‪ .10.2‬השני‪ :‬כתב התביעה כלל לא כולל סעד של צו מניעה קבוע לגבי הפרסומים‪ ,‬ולכן ברור שלא יכולים‬
‫לבקש צו זמני העוסק במניעת הפרסום באופן זמני‪ .‬כלל יסוד הוא‪ ,‬שבקשה לצו זמני צריכה להיות בהתאמה‬

‫‪ .3‬בש"א ‪) 4995/05‬שלום ‪ -‬י‪-‬ם( פלונית נ' בזק בינלאומי בע"מ‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי‪" :28.2.2006 ,‬הרשת היא אפוא זירה טבעית‬
‫להתפתחות שיח מבוזר‪ ,‬המאפשר למשתתפים רבים להתבטא באופן עצמאי וישיר במעין "הייד פארק" וירטואלי‪ .‬לכך‬
‫קיימת חשיבות עליונה‪ ,‬וכעת יכול אדם לממש בפועל את חופש הביטוי‪ ,‬שבעידן הטרום אינטרנט‪ ,‬היה נתון לו כמעט באופן‬
‫תיאורטי בלבד"; ה"פ ‪ 541/07‬עו"ד יעקב סבו נ' ידיעות אינטרנט )שותפות רשומה( )מחוזי ‪ data 2007‬חוק ומשפט(‪" :‬רשת האינטרנט‬
‫תורמת לדמוקרטיה‪ ,‬בכך שהיא מאפשרת לאנשים רבים השתתפות בשיח הציבורי‪ ...‬רשת האינטרנט תרמה לקידום מטרה זו ומאפשרת‬
‫לאזרחים להשתתף בשיח הציבורי; תא ‪ 7832-10/08‬ישראל מושקוביץ נ' וואלה! תקשורת בע"מ )שלום ‪ data ,2010‬חוק ומשפט(‪ ,‬בסעיף‬
‫‪" :8‬פריסת ההגנה של הזכות לחופש הביטוי על דברי גולשים המתפרסמים באינטרנט‪ ,‬מבטיחה שיח חברתי חופשי ופתוח והחלפת‬
‫מידע ודעות‪ ,‬באופן נרחב יותר משהכירה האנושות עד היום‪ .‬השיח והטוקבקים באינטרנט הוגדרו לא אחת בתור "כיכר השוק"‬
‫המודרני‪ ,‬בהם יכול כל גולש להשתתף ולהביע גם את דעתו"‪.‬‬
‫‪ .4‬ת"א )נתניה( ‪ 7920/07‬פלונית נ' אסטרחן ראובן ואח'‪ ,‬תקדין‪-‬שלום )‪ ,(29.11.10‬סעיף ‪ 14‬לפסה"ד‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫לסעד העיקרי‪ ,‬שכן מטרתו היא להבטיח את מימוש הזכות של התובע למקרה הצלחתו במשפט )ד"ר י‪ .‬זוסמן‪,‬‬
‫סדרי הדין האזרחי‪ ,‬מהדורה שביעית‪ ,‬עמ' ‪ .(578‬בקשת התובעים היא לסעד זמני שאינו קשור לסעד העיקרי‪ ,‬והוא‬
‫יישאר על בלימה גם במקרה )התיאורטי‪ ,‬כמובן( שיצליחו בתביעתם העיקרית‪.‬‬
‫שיהוי‬
‫‪ .11‬פעולה מהירה של המבקש צו מניעה זמני היא כמעט תנאי לדיון בבקשה‪ ,‬שהרי "בעצם השיהוי יש משום ראיה‬
‫לסתור את טענתו‪ ,‬שהצו חיוני ונתינתו אינה סובלת דיחוי" )רע"א ‪ 5240/92‬חלמיש חברה ממשלתית עירונית נ' אשרז‬
‫עיבוד נתונים בע"מ‪ ,‬פ"ד מז)‪ .(1992) 50 , 45 ,(1‬הדברים מהווים מושכלות יסוד ואין צורך להרחיב‪.‬‬
‫‪ .12‬לגבי צו זמני מסוג 'עשה'‪ ,‬החובה להימנע משיהוי כבדה במיוחד‪ .‬בבש"א )מחוזי יר'( ‪ 2058/03‬שלעיל עמד בית‬
‫המשפט על כך‪ ,‬שצו עשה יינתן רק "אם יהא בו כדי לסכל שינוי חד צדדי מהמצב הקיים‪ ,‬שבוצע זמן קצר ביותר‬
‫קודם לכן ופגיעתו חמורה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬אם אדם שינה בין לילה את המצב‪ ,‬יורו לו להשיבו כמקודם‪ ,‬בבחינת‬
‫החזרת המצב לקדמותו לשם שמירה עליו‪ ,‬אולם‪ ,‬זאת רק בסמיכות ממש למעשה‪ .‬נושא זה כרוך וקשור אפוא‬
‫לסוגיית השיהוי המיוחדת לצו העשה‪ ,‬שאם השתהה המבקש מעבר לסמיכות הזמנים האמורה‪ ,‬יחשב הצו הזמני‬
‫המבוקש על‪-‬ידו כשינוי של המצב הקיים"‪.‬‬
‫‪ .13‬על רקע הלכות אלה‪ ,‬אפשר להשתומם על הגשת בקשה דחופה לצו עשה זמני במרץ ‪ ,2011‬להסרת‬
‫פרסומים‪ ,‬שנעשו ביולי ‪ ,2010‬מרץ ‪ ,2009‬מרץ ‪ ,2007‬ודצמבר ‪ ,2006‬כשאין חולק שהמבקשים היו מודעים לכל‬
‫הפרסומים הנ"ל‪ .‬הבקשה להסרת כל ארבעת הפרסומים הנ"ל‪ ,‬לפחות אלה‪ ,‬ראויה להימחק על הסף‪.‬‬
‫‪ .14‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ :‬על‪-‬פי המבחנים שנקבעו בפסיקה‪ ,‬שיהוי קיים גם לגבי הפרסום האחרון‪ .‬הפרסום נעשה ב‪-‬‬
‫‪ .30.1.2011‬שבוע ימים לאחר מכן בוצעה פנייה טלפונית למשיב‪ .‬מכתב ראשון נשלח אליו )בדואר( רק ב‪-‬‬
‫‪) 24.2.2011‬והגיע אליו יומיים‪-‬שלושה לאחר מכן(‪ .‬המשיב הגיב לבקשה תוך כיומיים‪ .‬הבקשה הוגשה לאחר ‪45‬‬
‫ימים בדיוק ממועד הפרסום‪ .‬בנסיבות של בקשה לצו עשה זמני מדובר בשיהוי‪ .‬צו עשה זמני יש להגיש‪ ,‬כפי‬
‫שנקבע‪ ,‬בסמיכות מייידית למעשה‪ ,‬שכן אז ייחשב הדבר ל"מניעה" של המעשה שנעשה‪ ,‬ולא להתערבות‪ .‬המתנה‬
‫של ‪ 45‬ימים עד להגשת בקשה לצו עשה זמני מקימה שיהוי‪ .‬אם הם ידעו להגיש תלונה למשטרה מייד לאחר‬
‫הפרסום‪ ,‬הם יכלו לפנות באותו מועד בדרישה לצו עשה )גם אז לא היתה עילה‪ ,‬אך לפחות לא היה שיהוי(‪.‬‬

‫העדר ניקיון כפיים ‪ /‬חוסר תום‪-‬לב )שיקולי יושר(‬

‫‪ .15‬על המבקש צו זמני במעמד צד אחד‪ ,‬בודאי צו עשה זמני‪ ,‬ובודאי צו בעייתי כמו מניעת פרסום בהליך זמני‪,‬‬
‫מוטלת חובה לנהוג בתום‪-‬לב‪ .‬היבט מרכזי של עניין זה הוא חובת גילוי רחבה לבית המשפט‪ ,‬העשוי ליתן את‬
‫החלטתו מבלי שעומדת לפניו עמדת המשיב‪ .‬מבחן הגילוי הוא אובייקטיבי‪ ,‬ובכל מקרה של ספק נדרש המבקש‬
‫לגילוי‪ ,‬ולהותיר לבית המשפט את שאלת הרלוונטיות‪ .‬גם כאן מדובר במושכלות יסוד )שגם זכו לעיגון‬
‫סטאטוטורי בסעיף ‪)362‬ב()‪ (2‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ,(1984-‬ואין צורך להרחיב‪.5‬‬
‫בענייננו לא גילו המבקשים‪ ,‬או טשטשו בצורה בוטה‪ ,‬מספר עובדות חשובות‪:‬‬ ‫‪.16‬‬

‫‪ .5‬ר' למשל רע"א ‪ 4196/93‬שפע בר ניהול ושירותים )‪ (1991‬בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות ‪ 1984‬בע"מ‪ ,‬פ"ד‬
‫מז)‪ ;(1993) 165 ,(5‬השופטת פרוקצ'יה בבש"א ‪ 2236/06‬חממי נ' אוחיון‪ ,‬תקדין‪-‬עליון )‪ (5.6.06‬והאסמכתאות שם; בתי משפט‬
‫רואים לעיתים באי גילוי לבדו טעם לסירוב לבקשה לצו זמני‪ .‬למשל‪ :‬בש"א )מחוזי יר'( ‪ 8109/07‬חיים ראבד נ' מאיר רבין‪,‬‬
‫תקדין‪-‬מחוזי )‪.(2008‬‬
‫‪5‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫המבקשים לא ציינו בבקשה את העובדה‪ ,‬כי מייד לאחר שהעבירו למשיב את מכתב הדרישה‬ ‫‪.16.1‬‬
‫)נספח ‪ 7‬לבקשה( השיב להם המשיב‪ .‬הם מעלימים מהבקשה את העובדה כי הוא השיב להם‪ ,‬מה כתב להם‪ ,‬ולא‬
‫מזכירים ולא מפנים לנספח‪ ,‬שכן צורף לכתב התביעה )הבקשה מסתיימת בנספח ‪ 8‬לכתב התביעה‪ .‬מכתב‬
‫המשיב הוא נספח ‪ 9‬לכתב התביעה(‪.‬‬
‫המדובר בעניין חמור‪ ,‬שכן בבקשה זו – ועוד יותר במכתב הדרישה ‪ -‬קיימת בעיה קשה מאד של‬ ‫‪.16.2‬‬
‫כוללניות )ר' הסעיף הבא(‪ .‬המבקשים דרשו מהמשיב להסיר "כל פרסום" מבלי לציין לאילו אמירות מכוונים‬
‫את טענותיהם‪ .‬המשיב‪ ,‬אשר במהלך השנים פרסם רשימות על המבקש ‪) 1‬להלן‪ ,‬לשם הנוחות‪' :‬המבקש'‪ .‬ענייננו‬
‫של המשיב בפועלו של המבקש ‪ ,1‬ולא בתלמידו ובן זוגו המבקש ‪ (2‬בבמות שונות‪ ,‬ובהן אין ספור אמירות‪ ,‬ביקש‬
‫מהם את הפירוט הטריוויאלי‪ :‬מהן האמירות המהוות לשון הרע בעיניהם‪ .‬בתגובה הגישו המבקשים את‬
‫הבקשה לסעד הזמני‪ ,‬תוך העלמת העובדה כי הוא הגיב למכתב הדרישה‪ ,‬ויצרו רושם כאילו המשיב התעלם‬
‫לחלוטין מפניותיהם )סעיף ‪ 9‬לבקשה(‪ .‬בית המשפט אמור לקבל בבקשה את התמונה המלאה‪ ,‬ולא "לחפש"‬
‫בנספחים )לכתב התביעה( "סודות" שהועלמו ממנו בגוף הבקשה‪.‬‬
‫‪ .16.3‬המבקשים הסתירו גם את העובדה‪ ,‬שלפני פרסום הרשימה האחרונה‪' ,‬העדות מבפנים'‪ ,‬פנה אליהם‬
‫המשיב ועשה כל שביכולתו כדי לקבל את תגובתם‪ .‬לאחר שהמשיב ניסה להתקשר למספר טלפון ישן של‬
‫המבקש שהיה ברשותו ולא נענה )כלומר לא ענו לטלפון(‪ ,‬הוא פנה אל תמר ברוש )לשעבר טובלי(‪ ,‬אשתו לשעבר‬
‫של המבקש וחברה נאמנה ב"קבוצה" שלו‪ .‬הוא ביקש ממנה שהמבקש יתקשר אליו כדי שיוכל לקבל ממנו את‬
‫תגובתו‪ .‬היא לא חזרה אליו‪ .‬המשיב המתין עוד שבועיים וכל אותה העת נמנע מלהעלות את הרשימה‪ .‬הוא יצר‬
‫קשר בשנית עם ברוש‪/‬טובלי‪ .‬הוא שב ושאל מדוע המבקש ‪ 1‬אינו יוצר איתו קשר כדי שיוכל לקבל את תגובתו‪.‬‬
‫בתגובה היא השיבה לו שהמבקש ‪ 1‬אינו מעוניין לדבר איתו‪ .‬השיחה מוקלטת‪ .‬תמליל השיחה מצורף לתגובה‬
‫]נספח ת‪.[14/‬‬
‫‪ .16.4‬יסוד חשוב בהערכת תום הלב של מפרסם הוא ניסיונו לקבל תגובה עובר להעלאת הפרסום‪ .‬הסתרת‬
‫ניסיונותיו של המשיב – תחינותיו כמעט ‪ -‬לקבל את תגובת המבקש ‪ 1‬עובר לפרסום‪ ,‬היא התנהלות בחוסר תום‬
‫לב‪ ,‬השוללת את זכותם של המבקשים לקבל את הסעד מן היושר המבוקש על‪-‬ידם‪.‬‬
‫העלמת מכתב התגובה של המשיב מהבקשה‪ ,‬והעלמת ניסיונו לקבל את תגובת המבקש‪ ,‬מהווים‬ ‫‪.16.5‬‬
‫העלמת עובדות מובהקת‪ ,‬אך יש לציין שבאופן כללי דאגו המבקשים להציג בפני בית המשפט תמונה חלקית‬
‫מאד‪ ,‬מוטה ומטעה לגבי סוגיות מרכזיות הנוגעות לעניין‪ ,‬ואשר בית המשפט רשאי בהחלט לבוא עמם חשבון גם‬
‫על עניין זה‪ .‬כך‪ ,‬מהבקשה מתקבל הרושם כי המבקשים מנהלים את ענייניהם באופן בלתי שנוי במחלוקת‪,‬‬
‫הרחק מעין הציבור‪ ,‬בפרטיות וללא עניין ציבורי‪ ,‬ואילו המשיב עוסק בהם באופן אובססיבי‪ .‬המבקשים הסתירו‬
‫מבית המשפט כי פעילותם זכתה לתשומת לב ציבורית רבה‪ ,‬כי היו פרסומים ביקורתיים נוספים עליהם –‬
‫ובבמות מרכזיות הרבה יותר‪ ,‬כי המבקש עצמו פרסם ומפרסם כל העת "דיווחים" מפורטים על חייו האישיים‬
‫בעניינים הנוגעים ללבה של צנעת הפרט‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ואגב עניינים אלה‪ ,‬נוסיף ונציין‪ :‬בית המשפט ציווה על המצאת מסמכי הבקשה עד ליום ‪16.3.11‬‬ ‫‪.16.6‬‬
‫בשעה ‪ 12:00‬בצהרים‪ .‬בפועל כתב התביעה נשלח בדואר‪ ,‬והומצא למשיב בסניף הדואר רק ביום ‪.20.1.2011‬‬
‫בבקשה לצו זמני‪ ,‬הנסמכת על כתב תביעה‪ ,‬ובמיוחד כאשר ה"פרסומים" כלל לא צורפו לבקשה אלא רק לכתב‬
‫התביעה‪ ,‬מדובר בהכבדה על המבקש‪ ,‬והפרה של הצו השיפוטי שניתן‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
 ‫סעד כוללני‬
‫אילו פרסומים כלולים בסעד המבוקש? מהן האמירות המבססות את עילת הוצאת לשון הרע? מהן האמירות‬
‫המבססות את עילת הפגיעה בפרטיות? הבקשה אינה מגלה‪ .‬הסעד נוסח בצורה כוללנית‪ ,‬ערטילאית וסתומה‪.‬‬
‫‪ .17‬כל סעד המבוקש בהליך משפטי חייב להיות מנוסח בצורה ברורה‪ .‬לאור הבעייתיות המיוחדת של מוסד צו‬
‫המניעה הזמני‪ ,‬קיימת הקפדה מיוחדת על ניסוח ברור‪ ,‬מדויק‪ ,‬חד משמעי וממוקד של הצו המבוקש‪ .6‬ואולם‪,‬‬
‫כשמתבקש צו חריג של מניעת פרסום בהליך מקדמי בטרם קביעת אחריות‪ ,‬הנטל על המבקש כבד במיוחד‪,‬‬
‫וקיימת חובה מוגברת להגדיר את הסעד בצורה ברורה וממוקדת‪ :‬על המבקש להפנות בצורה ברורה לאמירות‬
‫המסויימות‪ ,‬ולטעון לגביהן מדוע אין מנוס ממתן הצו הדרמטי של איסור פרסום בטרם קביעת האחריות‪.‬‬
‫‪ .18‬בענייננו‪ ,‬הסעד המבוקש נוסח בצורה כל‪-‬כך כוללנית‪ ,‬עד שאין המשיב יכול לדעת על אילו אמירות הוא‬
‫אמור להגן‪ .‬עסקינן במקרה מוזר באמת של בקשה לצו זמני – ועוד קשה במיוחד – שנוסחה באופן כה כוללני‪,‬‬
‫עד שראויה לדחייה על הסף מטעם זה בלבד‪:‬‬
‫‪ .18.1‬הבקשה היתה להסרת "כל פרסום שעשה המשיב וגו'"‪ ,‬כאשר הפרסומים‪ ,‬שלטענת המבקשים מוציאים‬
‫את דיבתם רעה‪ ,‬כלל לא צורפו לה‪ .‬מהבקשה אין לדעת אילו פרסומים מתבקשת הסרתם‪ ,‬וקל וחומר שאין‬
‫פירוט של האמירות המבססות את העילה כביכול‪.‬‬
‫‪ .18.2‬האם ניתן להסיק‪ ,‬שהפרסומים והאמירות לגביהם מתבקש הסעד הזמני הם אלה המצורפים כנספחים‬
‫לכתב התביעה? ראשית‪ ,‬זו אינה דרך דיונית ברורה‪ .‬הבקשה עומדת בפני עצמה‪ .‬היא חייבת להפנות בצורה‬
‫ברורה אל הפרסומים לגביהם מתבקש הסעד‪ .‬היא אינה יכולה להפנות אל כתב התביעה )שאמנם הומצא בנפרד‬
‫ובאיחור(‪ .‬שנית‪ ,‬ניתן לומר בוודאות שהפרסומים שצורפו לכתב התביעה אינם פרסומי הבקשה‪ ,‬שהרי הבקשה‬
‫מתייחסת במפורשת לכל הפרסומים שעשה המשיב על המבקשים – לרבות בבלוג )כלומר‪ ,‬גם בכל זירה אחרת(‪,‬‬
‫ואילו הפרסומים שצורפו לכתב התביעה הם רק חמש רשימות מהבלוג‪.‬‬
‫‪ .18.3‬ועוד יותר מכך‪ :‬אפילו נניח כי הסעד המבוקש בבקשה מתייחס לפרסומים שצורפו כנספחים לתביעה –‬
‫הנחה שכאמור בלתי אפשרית לאור ניסוח הבקשה‪ ,‬עדיין הסעד כוללני‪ ,‬משום שכתב התביעה אינו מפרט מהן‬
‫האמירות המבססות לטענת המבקשים את עילת לשון הרע‪ .‬בסעיף ‪ 6‬לכתב התביעה מופיעות מספר אמירות‪ ,‬אך‬
‫כתוב במפורש כי מדובר ב"חלק מהציטוטים" בלבד‪.‬‬
‫‪ .18.4‬האם האמירות המבססות את העילה הן אלה המסומנות בנספחי התביעה? באלה מסומנים עשרות‬
‫מירקוּרים‪ ,‬שהם "ביטויי לשון הרע" לפי הערה מפנה בסעיף ‪ .6‬האם אלו האמירות המבססות את עילה‬
‫הבקשה? משיב בבקשה אינו אמור לנחש מהן האמירות עליהן עליו להגן‪ .‬ומבקש הבקשה מחויב בטיעון לגבי‬
‫האמירות‪ .‬הן אינן מדברות בעד עצמן‪ .‬הן אינן כוללות הפרדה ל'לשון הרע' ו'לפגיעה בפרטיות'‪ .‬ברוב רובן אין על‬
‫פני הדברים שום עילה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מבקש סעד זמני של הסרת פרסום אינו יוצא ידי חובתו בסימון של ַמ ְר ֵקר‪,‬‬
‫ואמירה סתמית כי אלה הם "ביטויי לשון הרע"‪"/‬פגיעה בפרטיות"‪ .‬זה אינו טיעון‪.‬‬

‫אי צירוף משיבים דרושים‬

‫‪ .6‬רע"א ‪ 11756/05‬ד"ר ישראל אברבוך נ' קל בנין טרמק בע"מ‪ ,‬תקדין‪-‬עליון )‪ ;(2006‬רע"א ‪ 8159/06‬עיריית אילת נ' זוהר רוקסא‪,‬‬
‫תקדין‪-‬עליון )‪ ;(2007‬אליהו וינוגרד צווי מניעה ‪ -‬חלק כללי תשנ"ג ‪ ;243‬בבר"ע )מחוזי ת"א( ‪ 1469/02‬דורון פרסאי נ' חברת לקסמי‬
‫אינטרנשיונל בע"מ‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי )‪ (2003‬ביטל בית המשפט החלטה על מתן צו זמני משום שהיתה ערטילאית ובלתי ממוקדת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫‪ .19‬הבקשה דורשת את הסרתם של כל פרסומי המשיב אודות המבקשים‪ ,‬ואולם‪ ,‬חלק מפרסומים אלה נעשו‬
‫במסגרת אחרת‪ ,‬אשר למבקש אין שליטה עליה‪ .‬כך‪ ,‬הסרת פרסומים של המבקש בבמה כמו ‪-NRG‬מעריב‬
‫תלויה בהחלטת האתר‪ ,‬ולא נתונה להחלטתו‪ .‬לפיכך‪ ,‬המבקשים לא צירפו לבקשתם את כל המשיבים הצריכים‬
‫לעניין‪ ,‬ואף זה טעם לדחיית הבקשה )השווה‪ :‬בר"ע )מחוזי ת"א( ‪ 1900/05‬ח' ג' נ' ח' א'‪ ,‬תקדין‪-‬מחוזי )‪ ,(2006‬בה‬
‫פסל בית המשפט החלטה על מתן צו זמני אשר "נוסחה באופן המטיל‪ ,‬לכאורה‪ ,‬חבות מכוח ההחלטה על צדדים‬
‫שלישיים שלא היו צד להליך שנוהל בפני בית משפט קמא"‪.‬‬

‫חלק ג'‪ :‬עניין ציבורי והגנת המשיב‬

‫הגנת המשיב‬
‫‪ .20‬ההלכה היא‪ ,‬כי בהקשר של סעד זמני למניעת פרסום‪ ,‬די בכך שהמשיב יראה כי הגנתו אינה הגנת סרק‬
‫כדי להביא לדחיית הבקשה‪ .‬ברע"א ‪ 10771/04‬שלעיל )פרשת אטינגר( עמדה הנשיאה בייניש על כך‪ ,‬כי "בניגוד‬
‫לכללים הנקוטים בידינו באשר לאופן הערכת סיכויי התביעה בבקשות "רגילות" לסעדים זמניים הרי שבמקרה של‬
‫צו למניעת פרסום נדרש מהמבקש רף גבוה הרבה יותר‪ .‬על המבקש להוכיח כי לא רק שהוא בעל סיכויים טובים‬
‫לזכות בתביעת לשון הרע שיגיש נגד המפרסם אלא גם שהמפרסם לא יוכל להעלות בתשובה לתביעה כל טענת הגנה‬
‫של ממש‪ .‬הקושי לעמוד בנטל זה אכן מוביל למיעוט של מקרים בהם יינתן צו מניעת פרסום‪ .‬בהמשך עמדה‬
‫הנשיאה בייניש על כך‪ ,‬כי אפילו 'הגנה רעועה' תביא לדחיית הבקשה‪" :‬גם אם נקבל ]כי[ מדובר ב"הגנה‬
‫רעועה" ‪ -‬הרי שעדיין אין מדובר ב"הגנת סרק" ועל כן אין ליתן במקרה זה צו למניעת הפרסום"‪.‬‬
‫‪ .21‬בענייננו‪ ,‬הגנתו של המשיב היא הרבה מעבר להגנה רעועה‪ .‬הגנתו חזקה ורצינית‪ ,‬ועומדת על יסודות‬
‫איתנים‪ .‬די לעיין בנספחי התגובה‪ ,‬ולו בפרסומים של המבקש ‪ 1‬ואנשי "קבוצתו" בלבד‪ ,‬כדי להסיק את‬
‫ההגנה החזקה ‪ -‬בהתבטאויותיו של המבקש ‪ 1‬וחבריו עצמן יש עיגון לכל הטענות המרכזיות של המשיב‪.‬‬
‫‪ .22‬המשיב יטען 'אמת דיברתי' לפי סעיף ‪ 14‬לחוק‪ ,‬כי היה עניין ועודנו קיים ציבורי רב מאד בפרסום‪ ,‬וכי ככל‬
‫שנפלו אי דיוקים‪ ,‬הרי שמדובר בפרטי לוואי שלא הם יוצרים את הפגיעה; המשיב יטען כי מכל מקום פעל בתום‬
‫לב גמור‪ ,‬ועומדות לו הגנות סעיף ‪ – (2)15‬חובה מוסרית וחברתית‪ ,‬הגנת סעיף ‪ (4)15‬הבעת דעה בקשר לעניין‬
‫ציבורי‪ ,‬הגנת סעיף ‪ – (6)15‬ביקורת על יצירה ספרותית‪ ,‬מדעית‪ ,‬אומנותית או אחרת‪ ,‬וביקורת על המבקש ‪1‬‬
‫בעניינים הנובעים מיצירה זו‪ ,‬לגבי חלק מהפרסומים הגנת סעיף ‪ – (9)15‬דין וחשבון על אספה ציבורית שלציבור‬
‫היה גישה אליה ושהיה בה עניין לציבור‪.‬‬

‫על תום הלב‪ :‬המשיב‪ ,‬ה'בלוג' שלו‪ ,‬תום‪-‬לבו‪ ,‬והעיסוק הזניח שלו במבקש ‪:1‬‬ ‫‪.23‬‬
‫‪ .23.1‬המשיב הוא מוסמך האוניברסיטה העברית למדעי הדתות ודוקטורנט באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ .‬עיקר‬
‫עיסוקו האקדמי והאישי הוא בחקר התרבות הרוחנית של ה"ניו‪-‬אייג'"‪ ,‬במסגרת העיסוק הרחב יותר‬
‫בתיאולוגיה‪ ,‬דתות‪ ,‬יהדות ורוחניות‪ .‬המשיב הוא מורה לתנ"ך בבית ספר התיכון 'הריאלי' בחיפה‪ ,‬בעל מלגת‬
‫דוקטורנט‪ ,‬ומרצה קורס אחד באוניברסיטה‪ .‬על שלושת אלה פרנסתו הצנועה מאד‪.‬‬
‫‪ .23.2‬במסגרת המחקר האקדמי והאישי שלו מפרסם המשיב 'בלוג' באינטרנט בנושאי דת ורוחניות‪ .‬המדובר‬
‫בבלוג רציני ביותר‪ ,‬אקדמי אך בשפה שווה לכל‪ ,‬ובו מעלה המשיב מעת לעת רשימות )'פוסטים'בשפת‬

‫‪8‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫האינטרנט( ובהן ניתוחים של עניינים שונים הנוגעים לתחומי עיסוקו‪ ,‬שלא זוכים לבמה הראויה בכלי‬
‫התקשורת הרגילים‪ .‬המשיב קנה לו מוניטין כבר סמכא בתחומו‪ .‬מובן מאליו‪ ,‬כי הכתיבה בבלוג היא כל כולה –‬
‫מבחינת ההקשר של הפרסום‪ ,‬הבעות דעה על עניינים שונים‪ ,‬וכך תופסים את הדברים כל מי שקורא בפרסומים‬
‫הכלולים בו‪ .‬הבלוג פועל כחמש שנים‪ ,‬ובמהלך תקופה זו פרסם המשיב‪ ,‬להערכתו‪ ,‬כחמש‪-‬מאות רשימות‪.‬‬
‫‪ .23.3‬מתוך מאות רשימות אלה במשך חמש שנים‪ ,‬רק חמש או שש עסקו במבקש ‪ 1‬ובפועלו‪ .‬השתיים‬
‫האחרונות )מיולי ‪ 2010‬ומינואר ‪ (2011‬נכתבו רק משום שהיו פניות אל המשיב מצד אנשים שראו בו כתובת‬
‫לגילוי פרטים לציבור על המתרחש בחצרו של המבקש‪ .‬הוא לא היה טורח לשוב ולעסוק במבקש ‪ 1‬אלמלא‬
‫הפניות היזומות אליו‪ ,‬ותחושתו כי קיימת חובה לפרסם את הדברים‪ .‬כלומר‪ ,‬העיסוק של המשיב במבקש הוא‬
‫זניח‪ ,‬בטל בששים ממש ביחס לנפח הפעילות שלו‪ .‬המשיב רואה במבקש אנקדוטה‪ ,‬שרלטן העושה ברוחניות‬
‫שימוש ציני‪ ,‬המנצל לרעה את הכאריזמה שלו‪ ,‬ובעל השפעה רעה על אלה הנסחפים אחריו‪ .‬המשיב אינו רואה בו‬
‫ובפועלו מושא לעיסוק רציני‪ ,‬והוא אכן כמעט ולא עוסק בו‪.‬‬
‫‪ .23.4‬העיסוק המועט והזניח של המשיב במבקש נובע מתחושת אחריות‪ ,‬ומתחושת מחוייבות אישית‬
‫ומוסרית שלו כאדם החוקר את התחום‪ ,‬היכול להציע ניתוח ביקורתי‪ ,‬להביע את דעתו‪ ,‬ולהזהיר את הציבור‬
‫ממה שלדעתו מהווה התנהלות פסולה ומסוכנת‪ .‬כך‪ ,‬הפרסום האחרון )נספח ‪ 2‬לתביעה( – הקש שהצליח לשבור‬
‫את גבו של הבודהה מאוריון – נעשה בעקבות פנייה של העד אל המשיב‪ ,‬ובקשה שלו מהמשיב "להוציא את‬
‫הדברים החוצה"‪ ,‬על‪-‬מנת שיידע הציבור מה מתחולל באמת בקהילתו של המבקש‪ .‬הפרסום שלפניו )מ‪,2010-‬‬
‫נספח ‪ (3‬נעשה בעקבות דוא"ל שהועבר אל המשיב מאותה סיבה‪ .‬שני הפרסומים נעשו לאחר שהמשיב בדק‬
‫והעריך את אמינותם‪ ,‬ולגבי הפרסום האחרון‪ ,‬שחלקו העיקרי הוא ראיון עם חבר בקבוצו של המבקש – בו לא‬
‫נמסר לו מסמך בכתב – עשה מאמץ להשיג את תגובתו של המבקש )ר' לעיל לעניין הסתרת ניסיונו של המשיב‬
‫לקבל תגובה(‪ .‬המשיב סבר וסובר שיש עניין ציבורי רב בלהביא את הדברים לידיעת הציבור‪ ,‬לומר את דעתו‬
‫עליהם‪ ,‬להזמין את הציבור הרחב – כולל המבקש ‪ 1‬וצאן מרעיתו – לשיג ושיח‪ ,‬וכל אחד יסיק את מסקנותיו‪.‬‬
‫‪ .23.5‬טענת המבקשים‪ ,‬כי המשיב הוא "מתחרה עסקי" )כך!‪ ,‬בסעיף ‪ 14‬לבקשה( של המבקשים‪ ,‬וזה המניע‬
‫לפרסומיו‪ ,‬היא טענה מגוחכת‪ ,‬שאינה ראויה להתייחסות‪.‬‬
‫‪ .24‬פרסומים שונים של המבקש‪ ,‬חברי קבוצתו‪ ,‬וצדדים שלישיים‪ ,‬המעידים על איתנות הגנתו של המשיב‬
‫ביחס לפרסומיו על המבקש באופן כללי‬
‫מכיוון שהבקשה אינה מפנה לפרסומים עליהם מבוססת עילתה‪ ,‬קל וחומר שלא לאמירות ספציפיות‪ ,‬ומכיוון‬
‫שגם מכתב התביעה לא ברור לאילו אמירות מכוונות טענות המבקשים )ר' לעיל בהקשר של סעד כוללני(‪ ,‬קשה‬
‫מאד להציג באופן קונקרטי את הגנת המשיב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לשם עמידה על איתנות הגנתו של המשיב באופן‬
‫כללי‪ ,‬מצורף לתגובה זו מבחר של פרסומים של המבקש עצמו‪ ,‬של חברים בקבוצתו‪ ,‬ושל מחברים אחרים‬
‫בבמות אחרות ורציניות‪ ,‬המלמדים על המבקש ופועלו כאלף עדים‪ ,‬ומבססים את הגנת המשיב ביחס לכל‬
‫פרסומי המשיב ביחס אליו ]ת‪-1/‬ת‪.[13/‬‬

‫התייחסות ספציפית לפרסום האחרון מינואר ‪2011‬‬

‫‪ .25‬מעבר להתייחסות הכללית לעיל‪ ,‬יש מקום להתייחס באופן ספציפי לסעיף ‪ 6‬לבקשה‪ ,‬המקום היחיד‬
‫בבקשה בו קיימת הפנייה לאמירות ספציפיות‪ ,‬מתוך הפרסום האחרון מינואר ‪ .2011‬לרשימה זו שני חלקים‪.‬‬
‫חלק אחד הוא ראיון עם מקור שפנה מיוזמתו אל המשיב וביקש למסור פרטים על המתרחש בקבוצה של‬

‫‪9‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫המבקש‪ .‬המשיב הביא את הדברים בשם אומרם‪ ,‬רק לאחר שניסה לקבל את תגובת המבקש )לעיל(‪ .‬חלק שני‬
‫הוא ניתוח של הדברים‪.‬‬
‫‪ .25.1‬המשיב אכן סבור שהמבקש ראוי להיות מוצג באור שלילי ביותר‪ .‬זו דעתו‪ .‬די לעיין במסמכים‬
‫המצורפים לתגובה זו כדי להסיק‪ ,‬שדעה שלילית על המבקש היא לגיטימית אם לא מתחייבת‪.‬‬
‫‪ .25.2‬המשיב לא כתב שהמבקשים אינם שפויים‪ .‬המשיב אכן סבור שקיימת מסוכנות בפעילות המבקש – לא‬
‫משום שהמשיב סבור שקיים חשש להתאבדות בקהילה זו )המשיב כתב בהזדמנות אחרת בצורה ברורה‪,‬‬
‫שאופציה זו אינה קיימת משום שהמבקש אוהב את עצמו יתר על המידה(‪ ,‬אלא משום שסובר שאנשים‬
‫שמכפיפים עצמם למרותו של המבקש מנוצלים לרעה‪ ,‬ואנשים שמגיעים אליו לפעילויות שונות יכולים להינזק‬
‫בשל פעילות פסבדו רוחנית חסרת אחריות‪ .‬זו דעתו של המבקש‪ ,‬וכבר לאור המסמכים שצורפו לתגובה ניתן‬
‫לראות שהיא לגיטימית )אם לא מתבקשת(‪.‬‬
‫‪ .25.3‬המשיב לא כתב שהמבקש יוביל את קהילתו להתאבדות‪ .‬זו היתה דעתו של המרואיין‪ .‬המשיב אף פקפק‬
‫בכך )שאל "עד כדי כך"?(‪ ,‬וכאמור לעיל כבר חיווה דעתו בהזדמנות אחרת שאין חשש שהמבקש יוביל מהלך‬
‫כאמור בשל אהבתו הגדולה את עצמו‪.‬‬
‫‪ .25.4‬המשיב אכן סבור‪ ,‬לפי מיטב הכרתו ומומחיותו‪ ,‬כי לקבוצתו של המבקש יש כל המאפיינים של כת‪.‬‬
‫המדובר באמירה שהיא דעה ולא קביעה עובדתית‪ .‬ואולם‪ ,‬כבר מהפרסומים המצורפים לתגובה ברור מעל כל‬
‫ספק שדעה זו לגיטימית אם לא נכונה ממש‪ :‬באמירות של המבקש עצמו ושל חברי קבוצתו קיים לכך עיגון‬
‫מפורש‪ .‬יתר על כן‪ .‬קיימות אמירות מפורשות וברורות של המבקש‪ ,‬שלמתבונן מבחוץ אכן נדמה שמדובר בכת‪.‬‬
‫אם זו קביעתו שלו‪ ,‬מה לו כי ילין על המשיב?‬
‫אשתו לשעבר של המבקש‪ ,‬שננטשה עבור תלמידו המבקש ‪ ,2‬כתבה‪" :‬לפני כחודשיים‪ ,‬המורה הרוחני שלי מזה עשור‬
‫פירק את הקבוצה שבה הייתי חברה מספר שנים‪ .‬עכשיו אני מסוגלת לומר את זה לעצמי – 'הייתי חברה בכת'" ]ת‪,5/‬‬
‫תחילת ‪ ;[2009‬בן זוגה היום של ברוש‪ ,‬אף הוא חבר בקבוצה‪ ,‬כתב‪ ..." :‬אל מול זה עמדו קריאותיו הנואשות של‬
‫המורה שלנו‪ ,‬ששוב ושוב התריע בפנינו שאנחנו מתנהגים כמו כת" ]ניר ברוש‪ ,‬מחברי הקהילה של טובלי‪" ,‬הקבוצה‬
‫וההיררכיה"‪ ,‬תחילת ‪ ,2009‬ת‪ .[6/‬וישאל השואל‪ :‬אם המבקש עצמו סבור שקבוצתו מתנהגת ככת‪ ,‬מה לו לבוא‬
‫בטענות אל המשיב שאומר את אותו דבר?‪ .‬באתר כתות‪ ,‬מיוזמתו של המבקש ‪ ,1‬נאמר במפורש‪" :‬במהלך שנות‬
‫קיומה הוגדרה קבוצת תלמידיו ככת מסוכנת‪ ..‬ושי עצמו סבל מרדיפה תקשורתית‪ ,‬מהשמצות והכפשות" )ת‪.(4/‬‬
‫כלומר‪ ,‬המבקש ואנשיו עצמם קובעים כי הם נתפסו ככת‪ .‬באותו פרסום ישנן אמירות רבות אחרות המלמדות על‬
‫מאפייניה של קבוצת המבקש‪.‬‬

‫המבקש עצמו אומר‪" :‬היה לנו אידיאל משותף‪ ,‬אך במקום טרנספורמציה נוצרה תלות בדמות סמכותית‪ ,‬קשר‬
‫מסובך פסיכולוגית עם דמות אב‪ ,‬ומורה שמשתמש בטכניקות קיצוניות יותר ויותר כדי להעיר את תלמידיו‪[...].‬‬
‫כראש קבוצה מיד מוצמדת לי תוית של גורו משוגע עם כת" ]שי טובלי‪ ,‬ראיון עם שחר בן פורת‪" ,‬בגרות מאוחרת"‪,‬‬
‫מגזין "חיים אחרים"‪ ,‬גליון מרץ ‪ – 2011‬ת‪ .[7/‬המבקש עצמו‪ ,‬תחת הכותרת "הכת של שי טובלי"‪ ,‬כתב הוא עצמו על‬
‫כתבה ששודרה אודות הקבוצה‪" :‬מה שהוחצן היה מורה בעל גחמות‪ ,‬המנחית משימות מוזרות וחסרות פשר על‬
‫אנשים צייתנים ומפוחדים" ]שי טובלי‪" ,‬הכת של שי טובלי"‪ ,‬אתר מעריב‪ – 11.10.07 ,NRG-‬ת‪ .[11/‬כלומר‪ ,‬המבקש‬
‫עצמו מודה כי "מבחוץ" – לא רק המשיב אלא באופן כללי – נתפסה קבוצתו ככת‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫בפרסומים אחרים‪ ,‬פרי תחקירים מעמיקים ורציניים על המבקש וקבוצתו‪ ,‬נכללו תיאורים המצדיקים לחלוטין דעה‬
‫כי מדובר בכת‪ .‬כך נכתב בכתבה מקיפה במוסף שישי של 'הארץ' – ללא ספק במה משפיעה הרבה יותר מבלוג‪:‬‬
‫"גולת הכותרת בפעילותו היא קהילת "שמש חדשה" שהקים לפני כשנתיים בקיבוץ מורן שבגליל התחתון‪ .‬כשלושים‬
‫גברים ונשים‪ ,‬רובם בשנות השלושים לחייהם‪ ,‬התקבצו אז סביב האיש‪ ,‬שהגדיר עצמו כמורה רוחני‪ ,‬והחלו לחיות‬
‫את חייהם לפי מצוותו‪ ...‬קשה לנחש מה עובר במוחם של עשרות אנשים בוגרים‪ ,‬רובם משכילים ובעלי תארים‬
‫אקדמיים‪ ,‬שבחרו ללכת בעיניים עצומות אחר גחמותיו של גבר צעיר‪"] "....‬אלוהים לא סגור על עצמו"‪ ,‬אורי בלאו‪,‬‬
‫מוסף הארץ‪ ,‬הארץ‪ – 7.3.07 ,‬ת‪ [8/‬במוסף שבעה ימים של 'ידיעות אחרונות' נאמר "‪ 27‬ישראלים מבוססים עזבו הכל‬
‫כדי להיות תלמידיו הרוחניים של שי טובלי‪ ,‬רק בן ‪ ,28‬ועברו איתו לקיבוץ מורן שבצפון‪ .‬מה הם עושים שם? מה‬
‫שטובלי אומר" ]"גורו לכם"‪ ,‬אספה פלד‪ ,‬מוסף ‪ 7‬ימים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ – 11.3.05 ,‬ת‪.[9/‬‬

‫‪" .26‬פגיעה בפרטיות"‬

‫הבקשה וכתב התביעה מבוססים גם על עילת הפגיעה בפרטיות‪ .‬ואולם‪ ,‬אין בהן שום הפניה לאמירות המבססות‬
‫כביכול את העילה‪ .‬וכיצד ניתן להתגונן מפני טענות לפגיעה בפרטיות‪ ,‬כאשר אין שום פירוט – לא בבקשה ולא‬
‫בכתב התביעה – אילו אמירות מהוות 'פגיעה בפרטיות'? ובכל זאת‪ ,‬די לעיין בדברים שכתב המבקש עצמו על‬
‫חייו‪ ,‬כדי להבין‪ ,‬שטענתו כי המשיב פגע בפרטיותו היא מגוחכת‪ .‬ברשימותיו השונות התייחס המשיב אך ורק‬
‫להיבטים בחייו של המבקש‪ ,‬שהוא עצמו חשף כלפי כולי עלמא‪ ,‬ורק כאשר הדברים היו רלוונטיים לביקורתו על‬
‫פועלו של המבקש‪.‬‬
‫לתגובה זו‪ ,‬ואך ורק כדי להדגים את איתנות הגנת המשיב‪ ,‬מצורפות כמה דוגמאות לאופן בו המשיב חושף את‬
‫עצמו‪ :‬המבקש מספר בתוכנית טלוויזיה על חווית מין טנטרי במשך חודשים‪ ,‬ואיך גמר תוך חמש דקות ]דנה‬
‫מודן‪ ,‬ערוץ ‪ ,2‬מצוטט ב'העיר' – ת‪ ,[12/‬הוא דיבר בראיון "על הכל‪ ..‬וכלה בחייו האינטימיים והעדפותיו‬
‫המיניות" ]שם – ת‪ ;[12/‬באתר שלו הוא מספר בפרוטרוט על הלילה בו הוא והמבקש ‪ 2‬הפכו ל"זכר האלוהי"‪:‬‬
‫"במצב של מדיטציה עמוקה יכולתי לראות שאילון ואני נועדנו ליצור ביחד מעין כלי אלוהי המכונה 'הזכר האלוהי'‪.‬‬
‫]‪ [...‬אילון נועד‪ ,‬כנשמה‪ ,‬להפוך לאב האלוהי של הרכות )הענקה בצורת אהבה( ואילו אני – להפוך לאב האלוהי של‬
‫ה'חדירה' )הענקה בצורת אינטליגנציה וכוח התפתחותי(‪ ].‬שי טובלי‪" ,‬אילון ואני"‪ ,‬אתר מעריב‪– 1.11.07 ,NRG-‬‬
‫ת‪ ;[1/‬על החשיבות של החדירה לפי הטבעת לשם השגת חוויה אורזמית ]שי טובלי‪" ,‬התפקיד הקריטי של פי‬
‫הטבעת"‪ ,‬פורטל עסקים‪ – 8.11.08 ,‬ת‪ ; [13/‬על חוויות מסדנאות טנטרה לגברים בלבד ]שי טובלי‪" ,‬אהבת גברים‬
‫סדנאות טנטרה לגברים בלבד"‪ ,‬שם[‪.‬‬
‫אדם אשר במסגרת הפצת תורתו חושף כך את חייו הפרטיים‪ ,‬ורואה בהיבטים פרטיים אלה חלק מהתורה הרוחנית‬
‫שמפיץ‪ ,‬אינו יכול לבוא בטענות כאשר מתייחסים אליהם בניתוח ביקורתי של פועלו‪.‬‬

‫עניין ציבורי‬
‫‪ .27‬אין חולק כי המבקש הוא דמות ציבורית‪ .‬אין ספור הפרסומים אודותיו באמצעי התקשורת )כולל‬
‫המרכזיים ביותר‪ ,‬ממוסף הארץ‪ ,‬דרך מוסף ידיעות האחרונות‪ ,‬וכלה בחדשות ערב שבת של ערוץ ‪ (2‬מהווים‬
‫אינדיקציה טובה לעניין הציבורי שבפועלו‪ .‬פעילותו של המבקש היא בזירה הציבורית‪ ,‬והוא דמות ציבורית‪.‬‬
‫‪ .28‬מובן מאליו‪ ,‬שיש עניין ציבורי בפועלו של אדם המבקש לסחוף אחריו את הציבור להשגת מטרות רוחניות‬
‫שנויות במחלוקת בלשון המעטה‪ ,‬ואשר פועל בדרכים בעייתיות‪ ,‬בלשון המעטה דהמעטה‪ .‬יש עניין ציבורי באדם‬
‫‪11‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫שמרכז סביבו קהילה רוחנית של אנשים המצייתים לו‪ ,‬שסבור שיש באמתחתו מזור לכל תחלואי האנושות‪,‬‬
‫ממחלת הסרטן ועד הדרך אל האושר‪.‬‬
‫‪ .29‬יש עניין ציבורי בחשיפת פועלו של המבקש גם משום שהוא מזמין את הציבור הרחב ליטול חלק‬
‫בפעילויות "רוחניות" שונות שמקיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬המבקש מקיים סדנאות טנטרה לגברים ]לעיל[‪ .‬בעקבות‬
‫פרסומה של תביעה זו הגיעה לידיו של המשיב עדות של אדם המוכר לו‪ ,‬אשר סיפר לו על קורותיו בסדנא ]מצורף‬
‫כנספח ת‪ .[15/‬יש עניין ציבורי רב ומובן מאליו בפרסום עניינים אלה‪ .‬יידע הציבור‪ ,‬ישפוט‪ ,‬ייזהר ויעשה את‬
‫בחירותיו‪.‬‬

‫יצירת אפקט מצנן על השיח הציבורי‪ ,‬ושימוש בהליכי משפט לצורך השתקת ביקורת‬
‫תביעות לשון הרע‪ ,‬המוגשות בעקבות התבטאויות שנעשו בזירה הציבורית בנושאים בעלי עניין‬ ‫‪.30‬‬
‫ציבורי‪ ,‬הן בעלות אפקט מצנן חמור על השיג ושיח החופשי‪ ,‬על היכולת לממש בפועל את חופש הביטוי‪ .‬האפקט‬
‫המצנן מוטל במעגלים רחבים – הן על הנתבע המסוים‪ ,‬הן על כל מי ששוקל לבקר את התובע‪ ,‬והן על כל מי‬
‫ששוקל ליטול חלק בויכוח הציבורי‪ .‬הציבור הרחב מפנים‪ ,‬כי ההשתתפות בויכוח הציבורי בנושאים שנויים‬
‫במחלוקת עלולה לגבות ממנו מחיר אישי כבד – בזמן‪ ,‬בכסף ובמשאבי נפש‪ .‬הכלי של תביעות לשון הרע מנוצל‬
‫בעיקר על‪-‬ידי החזקים‪ .‬אדם פרטי‪ ,‬אשר נתבע באופן אישי בשל אמירה שאין לו בה אינטרס ציבורי‪ ,‬צריך להיות‬
‫בעל עקרונות מיוחדים כדי לעמוד על שלו‪ ,‬ולא להיכנע לאיום בתביעה אם לא יסיר את הפרסום‪ ,‬שמחד תגבה‬
‫ממנו מחיר אישי כבד )בלי קשר לתוצאתה(‪ ,‬ומאידך אין לו ממנה כל רווח אישי‪.‬‬
‫בארצות הברית מכונות תביעות מסוג זה בכינוי ‪Strategic Lawsuit Against Public ) SLAPP‬‬ ‫‪.31‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .Participation‬באימרה ידועה על תביעות כאלה נאמר ‪"Short of a gun to the head, a greater threat to :‬‬
‫‪ . First Amendment expression can scarcely be imagined‬בישראל‪ ,‬ההכרה בתופעה ההולכת ומתרחבת‬
‫הביאה להצעת חוק פרטית בנושא‪ .‬דברי ההסבר שלה מדברים בעד עצמם‪" :‬הצעת חוק זו באה בשל הגידול המדאיג‬
‫במספר התובענות המשפטיות המוגשות לבית המשפט במטרה להרתיע אזרחים מלממש את זכותם החוקתית לחופש‬
‫הביטוי ומלהשתתף בויכוח הציבורי‪ .‬במקרים רבים עלולות הבעת דעה או השמעת ביקורת ציבורית לגיטימית לגרור‬
‫תביעות נזיקיות גדולות‪ ,‬ובכך להרתיע מהבעת עמדה בנושאים ציבוריים‪ .‬מדובר בתובענות אשר תוצאתן היא יצירת‬
‫אפקט מרתיע על חופש הביטוי ועל דיון ציבורי ביקורתי בשאלות פוליטיות וחברתיות" )הצעת חוק למניעת שימוש‬
‫לרעה בהליך משפטי‪ ,‬התש"ע–‪ .2010‬פ‪ ,2403/18/‬חה"כ יחימוביץ'‪ ,‬אורבך והורוביץ – באתר הכנסת(‪.‬‬
‫ענייננו מדגים זאת יפה‪ .‬למשיב אין כל עניין אישי במבקש‪ .‬הוא פרסם את הדברים כחוקר בתחום‪,‬‬ ‫‪.32‬‬
‫ומתוך תחושת אחריות‪ .‬המשיב משתכר משכורת צנועה מאד מאד‪ .‬התביעה תוקפת אותו באופן אישי‪ .‬ניהול‬
‫התביעה ידרוש ממנו עשרות אלפי שקלים‪ .‬סכום התביעה מרחף מעליו ומעל משפחתו הצעירה כעננה‪ .‬כבר‬
‫בשבוע האחרון הוא נדרש לעשרות שעות הכנה לתגובה ולדיון‪ .‬התביעה מהלכת עליו אימים‪ .‬הפיתרון הפשוט‬
‫עבור המשיב היה להסיר הפרסומים שבשליטתו‪ .‬פעולה זו היתה מסירה אולי את איום התביעה‪ ,‬אך משמעותה‬
‫קשה מבחינה ציבורית‪ .‬הדילמה היא קשה‪ .‬לתגובה זו מצורפת רשימה שפרסם המשיב ב'בלוג'‪ ,‬ובו משתף את‬
‫הציבור בדילמה שנחשף אליה‪ ,‬בהחלטתו לא להיכנע‪ ,‬וביקש תרומות לשם מימון הגנתו מפני המתקפה המכוונת‬
‫אליו‪ ,‬אך פוגעת בציבור כולו ]ת‪ .16/‬וראו גם תגובות של בלוגרים אחרים ברשת‪ ,‬הקוראים לסייע למשיב לאור‬

‫‪7‬‬
‫‪.Gordon v. Marrone 155 Misc. 2d 726, 736, 590 N.Y.S 2d 649, 656 (1992).‬‬
‫‪12‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬
‫המשמעויות הציבוריות של העניין – ת‪16/‬א‪-‬ב[‪ .‬רשימה זו של המבקש היא שיקוף נאמן של הלך הרוח של קורבן‬
‫תביעת ‪ ,SLAPP‬ומבטאת את האיום הגדול שיש בתביעות כאלה על השיג ושיח החופשי בזירה הציבורית‪.‬‬
‫המבקשים יכולים להתמודד עם המשיב )ויתר מבקריהם( בזירה הציבורית‪ .‬המבקש וחברי קבוצתו‬ ‫‪.33‬‬
‫פעילים אף הם במרחב הוירטואלי‪ .‬למבקש נגישות גבוהה לאמצעי התקשורת‪ .‬המשיב הזמין אותם בפועל להגיב‬
‫לפרסומים – הן לפני הפרסום והן לאחריו‪ .‬במקום להתמודד עם טיעוניו בזירה הציבורית‪ ,‬הם מגישים את‬
‫התביעה‪ .‬נגד המשיב‪ .‬לא‪ ,‬למשל‪ ,‬נגד 'הארץ'‪ ,‬שפרסם בזמנו כתבת תחקיר בעלת מסרים דומים אך תפוצה‬
‫ופגיעה קשה הרבה יותר )ת‪ .(8/‬לא נגד 'ידיעות אחרונות' )ת‪ .(9/‬פרסומים שמשמעותם מבחינת המבקש חמורה‬
‫פי כמה וכמה‪ .‬הם‪ ,‬שמעידים על פעילותם העסקית‪ ,‬תוקפים אדם שמשאביו מוגבלים מאד‪.‬‬
‫אם תכלית התביעה לא היתה ברורה דיה‪ ,‬הגישו המבקשים גם תלונה במשטרה )!( בגין רשימותיו של‬ ‫‪.34‬‬
‫המבקש‪] .‬המבקשים הודיעו לבית המשפט על צירוף התלונה‪ ,‬אך הגישו אישור על הגשת תלונה‪ .‬אין לדעת מה‬
‫נאמר שם[‪ .‬הגשת התלונה במשטרה בנסיבות ענייננו צריכה לקומם כל מי שחופש הביטוי יקר ללבו‪ .‬מדובר‬
‫באקט שכל כולו הילוך אימים‪ ,‬שכן כל מי שמצוי בדברים יודע‪ ,‬כי אין כל עילה ואין כל סיכוי להתערבות‬
‫המשטרה‪ .‬מטרת התלונה היא להלך אימים על המשיב ותו לא‪ ,‬שכן האדם הפשוט אינו יודע כי המשטרה אינה‬
‫מפעילה כל סינון על כל תלונות‪ ,‬ומבחינתו השלב הבא היא דפיקה בדלת‪.‬‬
‫כאשר מתבקש במסגרת תביעה כזו 'סעד מן היושר'‪ ,‬יש לתת את הדעת גם להקשר הכולל של‬ ‫‪.35‬‬
‫התביעה‪ ,‬ולהתנהלות המבקשים באופן כללי‪.‬‬

‫בית המשפט יתבקש אפוא לדחות את הבקשה ולפסוק לזכות המשיב את הוצאותיו בהליך זה‪ ,‬לרבות שכ"ט עו"ד‪.‬‬
‫בפסיקת ההוצאות יתבקש בית המשפט להתחשב גם בשיקולים הבאים‪ :‬המבקשים הציגו את הבקשה לשם הגנה‬
‫על שיקוליהם העסקיים‪ .‬כאשר ההליך הוא בהקשר עסקי‪ ,‬נפסקות הוצאות על הצד הגבוה; הפגמים המרובים‬
‫בבקשה‪ ,‬המהותיים והדיוניים‪ ,‬שחייבו התייחסות רחבה בתגובה; העדר העילה מלכתחילה לבקשה; העלמת‬
‫וטשטוש עניינים רלוונטיים בבקשה; דרישתם של המבקשים הם להוצאות לדוגמא )!(‬
‫לתמיכה בפרטים העובדתיים הכלולים בתגובה זו מצורף תצהירו של המשיב‪ .‬לאור דוחק הזמן‪ ,‬מצורף לתגובה‬
‫העתק תצהירו של המשיב‪ .‬זה אושר כדין במקום מגוריו של המבקש‪ .‬במועד הדיון ימציא המשיב את העתק‬
‫המקור של התצהיר‪.‬‬
‫המשיב עשה מאמץ לאסוף את החומרים הדרושים ולהשלים תגובה זו מבעוד מועד‪ .‬תגובה זו תומצא לב"כ‬
‫המבקשים מייד לאחר הגשתה במזכירות בית המשפט‪.‬‬

‫‪ 29‬במרץ ‪2011‬‬

‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד‬

‫ב"כ המשיב )הנתבע(‬

‫‪13‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫ישי שנידור‪ ,‬עו"ד – רח' יהודה הלוי ‪ ,45‬תל‪-‬אביב ‪ ;65157‬טל'‪ – 077-5472001 :‬פקס‪077-5472003 :‬‬
‫‪law@shneydor.com 45 , Ye'huda Halevi St.,Tel-Aviv 65157, ISRAEL; 972-77-5472001‬‬