‫עקרב היינו כימה וממזל‬

‫טלה הוא‬
‫לשאלת זיהוי מזל כימה במפת‬
‫השמים‬
 ‫מקורות‬
‫עמוס ה‪:‬ח‪ ,‬איוב ט‪:‬ט‪ ,‬איוב לח‪:‬לא‬ ‫מקרא‬ ‫‪‬‬

‫ברכות נח‪:‬‬ ‫כסיל‬ ‫‪‬‬

‫עמוס ה‪:‬ח‬ ‫ראב"ע‬ ‫‪‬‬

‫ברכות נח‪:‬‬ ‫עקרב‬ ‫‪‬‬

‫ס"ע פרק ד'‬ ‫המבול רה"ש יא‪/:‬‬ ‫‪‬‬

‫ארשייהו ב"ק קו‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ערך מלין‬ ‫שי"ר‬ ‫‪‬‬

 ‫במקרא‬ ‫כימה וכסיל‬

‫עמוס פרק ה פסוק ח‬ ‫‪‬‬

‫לה‬ ‫מֶות ְויום ל ַי ְ ָ‬‫קר צ ַל ְ ָ‬ ‫ב ֶ‬‫פך ל ַ ֹ‬ ‫ה ֵ‬‫סיל ו ְ ֹ‬ ‫מה וכ ְ ִ‬ ‫כי ָ‬‫שה ִ‬ ‫ע ֵ‬ ‫ֹ‬
‫שיך‬ ‫ח ִ‬‫הֶ ְ‬
‫שמו‪:‬‬ ‫רץ ה' ְ‬ ‫הא ֶ‬ ‫ני ָ‬ ‫על‪-‬פְ ֵ‬ ‫כם ַ‬ ‫שפ ְ ֵ‬ ‫מי‪-‬הַָים ו ַי ִ ְ‬ ‫רא ל ְ ֵ‬ ‫הקו ֵ‬
‫איוב פרק ט פסוק ט‬ ‫‪‬‬

‫מן‪:‬‬ ‫רי תֵ ָ‬‫ד ֵ‬ ‫ח ְ‬

‫מה ו ְ ַ‬ ‫כי ָ‬ ‫סיל ו ְ ִ‬ ‫עש כ ְ ִ‬ ‫שה‪ָ -‬‬ ‫ע ֶ‬ ‫ֹ‬
‫פר‪:‬‬‫ס ָ‬ ‫אין מ ְ‬‫עד‪ֵ -‬‬ ‫לאות ַ‬ ‫קר ו ְנ ִפְ ָ‬ ‫ח ֶ‬‫אין ֵ‬ ‫עד‪ֵ -‬‬ ‫דלות ַ‬ ‫שה ג ְ ֹ‬ ‫ע ֶ‬ ‫ֹ‬

‫איוב פרק לח פסוק לא‬ ‫‪‬‬

‫ח‪:‬‬
‫סיל תְפַתֵ ַ‬ ‫שכות כ ְ ִ‬ ‫מה או‪-‬מו ְ‬ ‫כי ָ‬
‫דנות ִ‬ ‫ע ַ‬
‫מ ֲ‬
‫שר ַ‬‫ק ֵׁ‬‫הַתְ ַ‬
‫חם‪:‬‬
‫ניהָ תַנ ְ ֵ‬
‫על‪-‬בָ ֶ‬‫עיש ַ‬‫עתו ו ְ ַ‬‫מָזרות בְ ִ‬‫ציא ַ‬‫ת ִ‬ ‫הֲ ֹ‬
 ‫השאלות‬

‫כימה – כוכב בודד או קבוצת כוכבים?‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫כימה – מה פרוש השם?‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫כימה‪ ,‬כסיל‪ ,‬עיש‪ ,‬וחדרי תימן למה‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דווקא אלו?‬
‫הפליאדות במה זכו לכבוד הגדול?‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫כימה – היכן בשמים?‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬
 ‫המסורת המקובלת‬
‫כימה הוא זנב טלה או בלשון האסטרונומים צביר‬ ‫‪‬‬

‫הכוכבים הפליאדות )מספר ‪ 45‬ברשימת ‪.(Messier‬‬

‫נוספים שזוהו עם מזל‬ ‫והיו כוכבים‬ ‫‪‬‬

‫כימה‪:‬‬
‫‪)Aldebaran‬שור( – ראב"ע ‪ ,‬רס"ג‪.‬‬
‫‪)Sirius‬הכלב הגדול( – ‪.George Hoffman , Professor M. A. Stern‬‬

‫‪)Arcturus‬רועה הדובים( – ‪ Septuaginta‬לאיוב‪ Vulgate ,‬עמוס‪.‬‬

‫‪)Draco‬דרקון( – מרכוס יסטרוב‪ ,‬מחבר המלון הארמי – אנגלי‪.‬‬
‫‪)Hyadas‬שור( – ‪ Vulgate‬איוב‪.‬‬
‫‪)Pleiades‬זנב טלה( – ‪ ,Vulgate, Septuaginta‬רש"י‪ ,‬שבתאי דונולו‪,‬‬
‫הקליר ‪.‬‬
‫‪)Pherkad‬הדובה הקטנה( – ר' יונה אבן ג'נאח )ריב"ג( ‪.‬‬
‫‪)Scorpius‬עקרב( – המהרש"א‪ ,‬הגר"א‪ ,‬ש‪.‬י‪ .‬רפאפורט‪ ,‬הערוך‪.‬‬
 ‫שני‬ ‫הראב"ע )‪(1‬‬
‫הסדנים‬
‫עמוס פרק ה פסוק ח‬
‫עושה כימה ‪ -‬נאם אברהם המחבר‪ ,‬דע כי שנים מקומות יש‬
‫בגלגל והם הסדנים‪ .‬ו'עש' שהוא העגלה‪ ,‬הוא הנקרא‬
‫'הדוב' הוא קרוב מהסדן הצפוני‪ ,‬על כן יראה עש לעולם בקיץ‬
‫ובחורף בכל היישוב הצפוני‪ .‬ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב‬
‫גדול 'אדום'‪ ,‬יקרא ובלשון ישמעאל 'סהיל' ]קנופוס[‪ .‬ויש‬
‫כוכבים קטנים קרובים אליו‪ ,‬ואלה יראו פעמים לכל מי שידור‬
‫קרוב מהקו השוה‪ .‬והצפוניים לא יראו אחד מאלה על כן‬
‫קראם הכתוב חדרי תימן‪ .‬ונקראו אלה חדרי תימן בעבור‬
‫שהם ביישוב אינן נראין‪ .‬ונקרא עש מגזרת עושו ]יואל ד'‬
‫‪ [11‬שהם שבעה שאינם מתפרדים‪ .‬והנה נשאר לפרש‬
‫כסיל וכימה ‪-‬‬
 ‫נקודות‬ ‫הראב"ע )‪(2‬‬
‫ההשתוות‬
‫עמוס פרק ה פסוק ח‬
‫‪ - - -‬והנה נשאר לפרש כסיל וכימה ‪ -‬ודעת קדמונינו‬
‫ש'כימה' הוא זנב טלה‪ ,‬וראש שור והם ששה כוכבים נראים‪,‬‬
‫אע"פ שהם קטנים‪ .‬וידוע בראיות גמורות‪ ,‬שגלגל המזלות‬
‫מתחבר עם הגלגל העליון בשנים מקומות‪ ,‬ובשניהם יקראו‬
‫נקודת ההשתוות‪ ,‬ומשם נוטה גלגל המזלות לצד צפון עשרים‬
‫ושלש מעלות וחצי מעלה וחצי ששיתה‪ .‬וככה לצד דרום‪.‬‬
‫והנה הם ג' נקודות והשמש הולכת בדרך גלגל המזלות‪ ,‬ע"כ‬
‫יתהפך הבקר לצלמות ויום ללילה תחשיך בכל היישוב‪.‬‬
 ‫והנה הם ג'‬ ‫הראב"ע )‪(3‬‬
‫נקודות‬
‫כימה או כסיל ?‬
‫א‬ ‫ג‬
‫הסדן הצפוני‬
‫עיש‬
‫והשמש‬
‫הולכת בדרך‬
‫גלגל‬
‫המזלות‪ ,‬ע"כ‬
‫יתהפך‬
‫הבקר‬
‫לצלמות ויום‬
‫הסדן הדרומי‬
‫ללילה‬
‫ב‬ ‫כימה או כסיל ?‬ ‫חדרי תימן‬ ‫תחשיך בכל‬
‫)אינו נראה(‬
‫היישוב‪.‬‬
 ‫הנקיפה‬ ‫הראב"ע )‪(4‬‬

‫עמוס פרק ה פסוק ח‬

‫וטעם לקרוא הנקודה כימה‪ ,‬כי שם היתה כימה בימים‬
‫קדמונים‪ ,‬כי בכל מאה שנה‪ ,‬יתגלגל גלגל המזלות‬
‫ממערב למזרח קרוב ממעלה וחצי‪ .‬והנה בימי‬
‫בלטמיוס החכם‪ ,‬ואין לו רק אלף שנים מצא 'לב‬
‫האריה' על שתים מעלות‪ .‬והנה היום על שמנה עשרה‬
‫וידוע כי לעולם הוא‪ ,‬לב האריה ]‪ [Regulus‬על תשע‬
‫מעלות כנגד הצורה‪ ,‬רק לא כנגד נקודה המחברת‪.‬‬
 ‫בימינו‬ ‫בימי הראב"ע‬ ‫ימי בלטמיוס‬ ‫לב‬ ‫הראב"ע )‪(5‬‬
‫והנה בימי‬
‫‪12‬‬
‫‪2o‬‬
‫האריה‬
‫בלטמיוס‬
‫החכם ואין לו רק‬
‫‪15 o‬‬

‫אלף שנים מצא‬

‫‪15 o‬‬

‫‪o‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לב האריה‬

‫]‪ [Regulus‬על‬
‫שתים מעלות‪.‬‬
‫והנה היום על‬
‫שמנה עשרה וידוע‬
‫כי לעולם הוא לב‬
‫האריה על תשע‬
‫מעלות כנגד‬
‫הצורה‪ ,‬רק לא‬
‫כנגד נקודה‬
‫המחברת‪.‬‬
 ‫עין השור‬ ‫הראב"ע )‪(6‬‬
‫השמאלי‬
‫איוב פרק לח פסוק לא‬
‫ח‪:‬‬
‫סיל תְפַתֵ ַ‬ ‫שכות כ ְ ִ‬ ‫מה או‪-‬מו ְ‬ ‫כי ָ‬‫דנות ִ‬
‫ע ַ‬‫מ ֲ‬
‫שר ַ‬‫ק ֵׁ‬ ‫הַתְ ַ‬
‫חם‪:‬‬‫ניהָ תַנ ְ ֵ‬‫על‪-‬בָ ֶ‬
‫עיש ַ‬ ‫עתו ו ְ ַ‬‫מָזרות בְ ִ‬
‫ציא ַ‬‫ת ִ‬ ‫הֲ ֹ‬

‫התקשר מעדנות כימה ‪ -‬כוכבים הם בפאת צפון‪,‬‬

‫וכסיל בפאת דרום‪ ,‬וכימה תקשר הפירות‪ ,‬שהם המעדנות‪,‬‬
‫וכסיל הפך הדבר‪ ,‬והעניין האתה צויתה לכוכבים האלה‬
‫לקשר ולפתח‪ .‬והקדמונים אמרו כימה הם שבעה כוכבים‬
‫קטנים‪ ,‬והם בסוף מזל טלה והנראים הם ו'‪ .‬והנכון בעיני‬
‫שהוא אחד‪ ,‬והוא כוכב גדול יקרא עין השור השמאלי‬
‫] ]‪ ,Aldebaran‬וכסיל כוכב גדול הוא לב מזל עקרב‬
‫]‪ [Antares‬כי בעלות אלה שניהם במזרח יראו המעשים‬
‫הנזכרים וזה כנגד זה בבית ובמעלה בחלק‪:‬‬
 ‫אנטארס מול אלדבראן‬
. Aldebaran R.H
04h 35m 55.2s

.Antares R.H
h
29m 24s 16
 ‫כסיל‬
‫כסיל לדעת רוב המפרשים והחוקרים הוא קבוצת הכוכבים‬
‫אוריון )‪(Orion‬‬
‫מהקבוצות המרשימות והמוכרות ביותר בשמים‪.‬‬
 ‫מנוגדים זה‬ ‫כימה וכסיל‬
‫לזה‬
‫ברכות נח‪:‬‬
‫שמואל רמי‪ :‬כתיב )איוב ט'( עשה עש כסיל וכימה וכתיב )עמוס ה'(‬
‫עשה כימה וכסיל‪.‬‬
‫הא כיצד‪ :‬אלמלא חמה של כסיל ‪ -‬לא נתקיים עולם מפני צינה של‬
‫כימה‪ ,‬ואלמלא צינה של כימה ‪ -‬לא נתקיים עולם מפני חמה של‬
‫כסיל‪.‬‬

‫רש"י‬
‫הא כיצד ‪ -‬מלמד ששניהן שוין‪.‬‬
‫שאלמלא חמה של כסיל וכו' ‪-‬‬
‫כסיל שולט בימות החמה ‪ -‬להכי אקדמיה‬
‫קרא‪ ,‬כימה שולט בימות הגשמים ולהכי‬
‫אקדמיה קרא‪.‬‬
 ‫גם‬ ‫מנוגדים‬ ‫כימה וכסיל‬
‫במקרא‬
‫עמוס פרק ה פסוק ח‬ ‫‪‬‬

‫קר צ ַל ְמֶָות‬
‫ב ֶ‬
‫פך לַ ֹ‬
‫ה ֵ‬
‫סיל ו ְ ֹ‬
‫מה וכ ְ ִ‬‫כי ָ‬‫שה ִ‬ ‫ע ֵ‬
‫ֹ‬
‫שיך‬‫ח ִ‬‫לה הֶ ְ‬‫ְויום ל ַי ְ ָ‬
‫איוב פרק לח פסוק לא‬ ‫‪‬‬

‫שכות‬
‫מה או‪-‬מו ְ‬
‫כי ָ‬
‫דנות ִ‬
‫ע ַ‬‫שר מַ ֲ‬ ‫ק ֵׁ‬
‫הַתְ ַ‬
‫ח‪:‬‬‫סיל תְפ ַתֵ ַ‬ ‫כְ ִ‬
‫הפליאדות‬

‫טלה‬

‫פליאדות‬

‫שור‬
‫אוריון‬

‫כוכבים‬
‫כוכבים‬‫‪7‬‬
‫‪7‬‬ ‫נטל‬
‫נטל‬ ‫אוריון‬
‫אוריון‬
‫הכוכבים‬
‫"מאההכוכבים‬
‫רשימת"מאה‬
‫מתוךרשימת‬
‫מתוך‬
‫הבהירים"‪.‬‬
‫הבהירים"‪.‬‬
‫הפליאדות ––‬
‫הפליאדות‬
‫אחד‬
‫לאאחד‬
‫אףלא‬
‫אף‬
‫העקרב‬ ‫ברכות נח‪:‬‬
‫וגמירי‪ ,‬אי לאו עוקצא דעקרבא‬
‫דמנח בנהר דינור ‪ -‬כל מאן‬
‫דהוה טריקא ליה עקרבא לא‬
‫הוה חיי‪ .‬והיינו דקאמר ליה‬
‫רחמנא לאיוב )איוב ל"ח(‬
‫התקשר מעדנות כימה או‬
‫משכות כסיל תפתח‪.‬‬

‫‪ ‬רש"י ‪:‬עקרב ‪ -‬היינו כימה‪,‬‬

‫וממזל טלה הוא‪.‬‬
‫נהר דינור ‪ -‬מתשת כחו‬
‫של עקרב‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫עקרב נטל‬

‫נטל ‪7‬‬ ‫עקרב‬
‫רשימת‬
‫מתוך רשימת‬
‫כוכבים מתוך‬
‫כוכבים‬
‫הכוכבים‬
‫"מאה הכוכבים‬
‫"מאה‬
‫הבהירים"‪.‬‬
‫הבהירים"‪.‬‬
 ‫עקרב וכסיל‬
‫‪(OPP. ADD. FOL‬‬ ‫‪/‬‬ ‫)‪ (1‬אוקספורד )‪(2 . 23 (366‬‬ ‫כתבי יד ברכות נח‪– :‬‬
‫פריז ‪671‬‬
‫אלמלא צנה של כימה אין העולם מתקיים מפני חמה של כסיל‬
‫ואלמלא עוקצא דעקרבא דטריק ליה לכסיל לא הוה מתקיים עלמא‬
‫ואית דאמרי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור‬
‫כל מאן דהוה טריק ליה עקרבא לא הוי חיי‬
 ‫עקרב וכסיל‬
‫‪(OPP. ADD. FOL‬‬ ‫‪/‬‬ ‫)‪ (1‬אוקספורד )‪(2 . 23 (366‬‬ ‫כתבי יד ברכות נח‪– :‬‬
‫פריז ‪671‬‬
‫אלמלא צנה של כימה אין העולם מתקיים מפני חמה של כסיל‬
‫ואלמלא עוקצא דעקרבא דטריק ליה לכסיל לא הוה מתקיים עלמא‬
‫ואית דאמרי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור‬
‫כל מאן דהוה טריק ליה עקרבא לא הוי חיי‬
 ‫כימה‬ ‫‪/‬‬ ‫עקרב‬
‫כמאה‬
‫ברכות נח‪:‬‬
‫מאי כימה? אמר שמואל‪ :‬כמאה ככ‬
‫אמרי לה דמכנפי‪,‬‬
‫ואמרי לה‪ :‬דמבדרן‪.‬‬
‫אנטאר‬
‫ס‬
‫הזנב המורם ‪Shaula‬‬

‫העוקץ‪Lesat‬‬
‫‪h‬‬

‫‪ - - -‬בשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם‪ ,‬נטל‬

‫שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם‪] ,‬ברכות נח‪[:‬‬
‫דאמר רב חסדא‪ :‬ברותחין קלקלו וברותחין נידונו‪] .‬ר"ה יא‪[:‬‬
 ‫עקרב היינו כימה‬
‫הערוך – נראין הדברים שעוקץ עקרב מכוכבי כימה הוא‬
‫שהן ממונים בצנה )ערך כסיל‪ ,‬ערך עקס(‪ .‬כימה היינו שור )ערך‬
‫חידושי אגדות מסכת ברכות דף נח‬ ‫מהרש"א ‪-‬‬
‫כמה(‪.‬‬

‫אי לאו עוקצא דעקרבא כו' ‪ - - -‬יש לפרש דכימה נמי לאו‬
‫ממזל טלה הוא‪ ,‬אלא ממזל עקרב המיוחד לחודש חשוון‪ ,‬וע"כ‬
‫שניהם מצוננים שעלייתם בחשוון שהוא תחלת ימי הקור‪ ,‬ולא‬
‫קאמר דזנב טלה הוא אלא בעש‪ ,‬ושם יפורש ואין להאריך כאן‬
‫ודו"ק‪:‬‬
‫– תיקוני זהר תיקון ל"ב‬ ‫הגר"א‬
‫‪ - - -‬אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור ‪- - -‬לפי שהוא מצונן‬
‫הרבה‪ ,‬ונהר דינור שהוא אש מתיש כוחו‪ .‬וכן מצאתי למהרש"א‬
‫שפירש כן שם‪ .‬והוא ממזל כימה וכ"כ שם המהרשא דלא כרש"י‪.‬‬
‫ולהכי נטלין מכימה לפי שנידונו ברותחין‪.‬‬
 ‫)‪(1‬‬ ‫כימה והמבול‬
‫ראש השנה דף יא עמוד ב‬
‫ואזדו לטעמייהו‪ ,‬דתניא‪) :‬בראשית ז'( בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש‬
‫השני בשבעה עשר יום לחדש‪ .‬רבי יהושע אומר‪ :‬אותו היום שבעה עשר באייר‬
‫היה‪ ,‬יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין‪ ,‬ומתוך ששינו מעשיהן ‪-‬‬
‫שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית‪ ,‬והעלה מזל כימה ביום‪ ,‬ונטל‬
‫שני כוכבים מכימה‪ ,‬והביא מבול לעולם‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ :‬אותו היום שבעה‬
‫עשר במרחשון היה‪ ,‬יום שמזל כימה עולה ביום‪ ,‬ומעינות מתגברים‪.‬‬

‫סדר עולם רבה פרק ד'‬

‫שר זה אייר אימתיי בזמן שהכימה‬
‫ע ָ‬
‫עה ָ‬ ‫שב ְ ָ‬
‫ני בְ ִ‬ ‫ש ִ‬
‫דש הַ ׁ ֵ‬ ‫ח ֶ‬
‫רבי יהושע אומר‪ :‬בַ ֹ‬
‫עולה ולפי ששינו את מעשיהם שינה עליהם המקום‪ ‬סדורו של עולם‪ .‬רבי‬
‫שר יום זה‪ ‬מרחשון אימתיי ביזמן‬ ‫ע ָ‬
‫עה ָ‬ ‫שב ְ ָ‬
‫ני בְ ִ‬ ‫ש ִ‬
‫דש הַ ׁ ֵ‬ ‫ח ֶ‬
‫אליעזר אומר‪ :‬בַ ֹ‬
‫שהכימה שוקעת‬
 ‫)‪(3‬‬ ‫כימה והמבול‬
‫רש"י‬ ‫עקרב‬ ‫רבי אליעזר מרחשון עולה‬
‫סדר עולם‬
‫רבה )א(‬ ‫עקרב‬ ‫שוקע‬ ‫רבי יהושע אייר‬
 ‫)‪(4‬‬ ‫כימה והמבול‬
‫רש"י‬ ‫עקרב‬ ‫רבי אליעזר מרחשון עולה‬
‫סדר עולם‬
‫רבה )א(‬ ‫עקרב‬ ‫שוקע‬ ‫רבי יהושע אייר‬

‫טלה‬ ‫רבי אליעזר מרחשון שוקע‬

‫תוספות‬
‫סדר עולם‬ ‫טלה‬ ‫עולה‬ ‫רבי יהושע אייר‬
‫רבה )ב(‬
 ‫)‪(1‬‬ ‫כימה ארישייהו‬

‫מסכת בבא מציעא דף קו עמוד ב‬

‫אמר ריש לקיש‪ :‬לא שנו אלא שזרעה וצמחה‬
‫ואכלה חגב‪ ,‬אבל זרעה ולא צמחה ‪ -‬מצי אמר ליה‬
‫בעל קרקע‪ :‬כל ימי זרע זרעא לה ואזיל‪ .‬ועד‬
‫אימת? ‪ -‬אמר רב פפא‪ :‬עד דאתו אריסי מדברא‬
‫וקיימא כימה ארישייהו‪.‬‬
 ‫תאריך |‬
‫‪5‬‬ ‫גובהינואר‬
‫א‪31 .‬‬ ‫‪82‬‬ ‫כימה ארישייהו‬
‫ב‪ 6 .‬פברואר‬
‫א‬ ‫)‪(2‬‬
‫ג‪ 11 .‬מרס‬
‫ב‬
‫‪5‬‬ ‫ד‪ 17 .‬יוני‬
‫‪7‬‬ ‫ה‪ 22 .‬יולי‬

‫ג‬

‫אופ‬ ‫אופ‬
‫ק‬ ‫ק‬ ‫פליאדות‬ ‫א‬
‫מזר‬ ‫שמ מע‬
‫ח‬ ‫ש רב‬
‫ה‬ ‫אלדברן‬ ‫ב‬

‫סיריוס‬ ‫ג‬
‫ד‬
‫ארקטורו‬ ‫ד‬
‫ס‬
‫אנטארס‬ ‫ה‬
 ‫שי"ר ‪ /‬ערך מלין )‪(1‬‬
‫נהר דינור ‪] -‬קטעים מתוך מכתב לחז"ס[‬
‫יפה קראת מסלול החלב בשם נהר דינור‪ ,‬שאין לפרש בשום אופן אחר מאמר חז"ל "אי לאו עוקצא דערבא‬
‫דמנח בנהר דנור" )ברכות נ"ח ב'(‪ ,‬ושם מונח באמת עוקץ של עקרב כפי דברי כל התוכנים‪ .‬ואחרי כי באנו‬
‫לדברי חז"ל שם נתמהמה אצלם מעט‪ ,‬כי נמצאו בהם איזה דברים לענין הנוגע לחיבורך כוכבא דשביט‪,‬‬
‫ומתחילה יבא מאמר שמואל היודע היטב תכונת השמים בימיו‪" :‬גמירי דלא עבר )כוכבא דשביט( כסלא ואי‬
‫עבר מחריב עלמא"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬וצריכים אנו לדעת מאי כסיל? ונלמדהו מזה שאמר בעצמו בסמוך‪" :‬אלמלא חמה‬
‫של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של עקרב"‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬ופרש"י "עקרב היינו כימה וממזל טלה הוא"‪,‬‬
‫ע"כ‪ ,‬וזה תימה גדולה לערב עקרב במזל טלה‪ ,‬וכבר תמה על זה השואל בחות יאיר )סי' רי"ט(‪ ,‬ואשר הטה‬
‫את רש"י לפרוש זה‪ ,‬הוא המאמר להלאה שם‪" :‬עיש הוא זנב טלה ושני כוכבים שלו באו לכימה"‪ ,‬והיה‬
‫סבור שכימה סמוך‪ ,‬ובאמת במחילה מכבודו לא כן הוא‪ ,‬כאשר נראה עוד‪ ,‬ובשביל זה בא לדוחקים גדולים‬
‫עוד במקום אחר‪ ,‬והוא במסכת ר"ה )י"א ב'( ופי' שם כל הסוגיא נגד הכונה מהפך להפך‪ ,‬ועל מה שאמרו‬
‫שם "אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום"‪ ,‬כתב‪" :‬נמצא טלה עולה בשתי שעות אחרונות‬
‫בלילה וכל היום הוא שוקע וכימה זנב טלה"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬וזה ג"כ תמוה מאוד‪ :‬למה דווקא טלה‪ ,‬והלא כל החמשה‬
‫מזלות עמו מתחת לארץ? ומה זה לשון שוקע והוא איננו כלל על הארץ‪ ,‬ושוקע הוא שוקע לפנינו? והתוס'‬
‫שם הסכימו ג"כ‪ ,‬שכימה זנב טלה‪ ,‬רק שמקשים‪ ,‬שבשעה שעלה שור כבר עלה טלה‪ ,‬ומהפכים הגירסא;‬
‫וקושייתם אינה מובנת‪ ,‬וגם לפי היפוך גירסתם קושיא שניה שלנו במקומה עומדת‪ ,‬ובב"מ )ק"ו ב'( כתב‬
‫רש"י ג"כ‪ ,‬שכימה זנב טלה‪ ,‬והתוס' שם כתבו‪" :‬ואין נראה דשם בברכות אמרו דעיש הוא זנב טלה וכימה‬
‫סמוכה לה"‪ ,‬ע"כ‪ ,‬נראה שחשבו‪ ,‬שכימה הוא מזל שור‪ ,‬וגם זה אינו‪ .‬נשוב לשם כסיל ונחקור מה הוא‪ ,‬כבר‬
‫כתב גיזיניוס במדרש מילים ובפירושו לישעיה‪ ,‬שרוב המפרשים והמתרגמים בארו כסיל אריאן‪ ,‬והפרסיים‬
‫קורין אותו כוכב נמרוד ואומרים שהוא נמרוד שמרד בשמים ונקשר בשלשלאות‪ ,‬ובזה מפרשים קצת‬
‫"מושכות כסיל תפתח" )איוב ל"ח( ותרגום ארמי של כסיל "נפילא"‪ ,‬ר"ל שהוא מן הנפילים‪ ,‬ותרגום סורי‬
‫לפעמים "גברא" ר"ל גבור‪ ,‬שכן נאמר על נמרוד גיבור ציד‪ ,‬והיונים יאמרו במשליהם‪ ,‬שהיה אריאן מלך‬
‫גדול ואוהב מאוד לצוד ציד עד שגם בעולם הנשמות עוד יצוד ציד‪ ,‬וכלי צידו רק תותח וכשיל )קיילע( ולא‬
‫קשת וכלי יריה )שירי הומיר‪ - - - .,(II :570 ,‬והנה כוכבי אריאן הם באמת סמוכים למזל טלה ולמזל שור‪,‬‬
‫ואמרו עוד ממשלי המשלים היונים‪ ,‬כי שקאריפיאן )עקרב( שונא לאריאן והוא המיתו בנשיכתו‪ ,‬הטעם‬
‫למשל זה‪ ,‬מפני שבשעה שעולה עקרב שוקע אריאן‪ ,‬שהוא חלק ממזל שור או סמוך לו‪ ,‬ומקביל אל עקרב‬
‫בששת מזלות‪ .‬מכל זה נראה בעליל‪ ,‬שכסיל הוא אריאן‪ ,‬סמוך לשור‪ ,‬וכימה הוא עקרב‪.‬‬
 ‫שי"ר ‪ /‬ערך מלין )‪(2‬‬
‫‪----‬‬
‫"אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה"‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬מזל שור הסמוך לאריאן‬
‫עולה בתחילת ימי האביב כחום העת ומזל עקרב והוא כימה עולה בתחילת ימי החורף‪ ,‬ולכן נקרא חמה‬
‫של כסיל וצינה של עקרב‪“ ,‬וגמירי אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור כל מאן דהוי טריקא ליה‬
‫עקרבא לא הוי חיי"‪ ,‬ור"ל העקרב מזיק בארס שלו המקרר מאד‪ ,‬כמו שאמרו )חגיגה ה'( “כגון‬
‫זיבורתא ועקרבא"‪ ,‬שזיבורתא ממיתה בחימום ועקרב בקור‪ ,‬וזה בעבור שמזל עקרב בתחילת ימי‬
‫החורף‪ ,‬אכן בעבור שזנב שלו מתחמם מעט בנהר דנור‪ ,‬והוא מסלול החלב שחשבוהו למלא אש‪,‬‬
‫כשמו "נהר דינור"‪ ,‬עי"ז אין נשיכתו ממיתה בהחלט‪" - ,‬מאי עש‪ ,‬אמר רב יהודה )היודע היטב לשון‬
‫סורי וארמי‪ ,‬שבת ע"ז ב'( יותא"‪ ,‬נראה שהיה לפניו תרגום סורי "עיותא" והשמיט אות ע' כדרך‬
‫הבבליים‪ ,‬שעשו מן מעברא "מברא"‪ ,‬ומן ר' זעירא "ר' זירא"‪ ,‬ובערוך לא פירש מלה זו כלל‪“ - ,‬מאי‬
‫יותא‪ ,‬אמרי לה זנב טלה ואמרי לה רישא דעגלא"‪ ,‬ר"ל ראש שור‪ ,‬והכל אחד‪ ,‬כי זנב טלה סמוך לראש‬
‫שור‪“ ,‬ואה דקא אזיל אבתרא"‪ - ,‬פי' שבשעה שכימה שוקע בסוף הרקיע במערב‪ ,‬עיש עולה בראש‬
‫הרקיע במזרח‪ ,‬והוא ממש כמו שהולך אחריו להשתקע ג"כ ורק חצי עגול הרקיע מפסיק ביניהם‪,‬‬
‫וחשבוהו למהלך בראש‪ ,‬בעבור שהשנה התחילה אצל הקדמונים בחורף‪ ,‬ובתחילתו עולה כימה ואחריו‬
‫בתחילת האביב עיש‪“ -,‬דאמרה לה הב לי בני שבשעה שבקש הקב"ה להביא מבול לעולם נטל שני‬
‫כוכבים מכימה והביא מבול לעולם"‪ ,‬בעבור שמזל עקרב בתחילת ימי החורף קר ולח ומביא גשם‬
‫"וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה"‪ ,‬וזה בעבור שכשזה עולה זה שוקע‪ ,‬כאלו נלקחו‬
‫מכסיל או עיש ונתנו בעקרב ונעשה ג"כ יובש עי"ז‪ .‬ומה מאוד יעלו לנכון דברי הגמרא בר"ה שם‪“ :‬ר'‬
‫יהושע אומר אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום"‪ ,‬וכן הוא באמת‪ ,‬שבזמן ההוא עולה‬
‫מזל שור בבקר ועקרב שוקע אז‪ ,‬ר"א אומר "י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום"‪ ,‬גם כן‬
‫בבקר‪ ,‬וכנגדו כסיל‪ ,‬שהוא מזל שור‪ ,‬שוקע אז‪ .‬וכל זה ברור לאין ספק‪ ,‬ופלא גדול על רש"י ז"ל‪ ,‬איך‬
‫הלך פה מן הנתיב הנכון‪- - - ,‬‬
 ‫סיכום‬
‫כימה וכסיל שווים בכוחם ומנוגדים במקומם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שולטים על אורך היום והלילה ועל עונות השנה‪ .‬על כן מקומם בנקודות האביב‬ ‫‪‬‬

‫והסתיו‪.‬‬
‫סמוך לנקודת האביב נמצא – טלה‪ ,‬פליאדות‪ ,‬שור ואוריון‪ .‬סמוך לנקודת הסתיו‬ ‫‪‬‬

‫נמצא העקרב‪.‬‬
‫לפי ברכות נח‪ :‬כימה = עקרב‪ ,‬לפי בבא מציעא קו‪ :‬כימה = טלה‪ ,‬לפי ראש‬ ‫‪‬‬

‫השנה יא‪ :‬וסדר עולם רבה כימה = עקרב או וטלה‬

‫בתלמוד אין כל אזכור מפורש שכימה הוא זנב טלה )הפליאדות(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האזכור הקדום ביותר שכימה הוא זנב טלה )הפליאדות( נמצא בתרגום השבעים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חכמי ישראל הסבורים שעקרב היינו כימה הם‪ :‬הערוך ‪ ,‬המהרש"א‪ ,‬הגר"א‪ ,‬ר'‬ ‫‪‬‬

‫שי"ר‪.‬‬
‫ויתכן שמאז ומעולם היו שתי מסורת בשאלה מאי כימה? )עקרב וטלה(‪ ,‬כפי‬ ‫‪‬‬

‫שהיו שתי מסורות בדבר בריאת העולם )תשרי וניסן( ולכך כיוון רש"י בפרושו –‬
‫"עקרב היינו כימה וממזל טלה הוא"‪.‬‬
 ‫"שאו מרום עיניכם וראו מי ברא‬
‫אלה המוציא במספר צבאם לכולם‬
‫בשם יקרא"‪) .‬ישעיהו ‪(40:26‬‬

‫אהוד בר‪-‬סיני תשרי תש"ע‬

‫‪kima.weebly.com‬‬
‫‪Duder216@gmail.com‬‬