‫עבירות אינוס – מונחים והגדרות משפטיות‬

‫אתמול התפרסם בתקשורת על חשד למקרה חמור נוסף של אונס במשפחה‪ .‬לפי הפרסומים‪ ,‬אישה‬
‫התלוננה כנגד בעלה‪ ,‬חודש אחרי החתונה‪ ,‬על כך שהוא נוהג לאנוס אותה‪ ,‬להכות אותה ולבצע בה‬
‫מעשי סדום‪ .‬הבעל נעצר ביום שבת ובמסגרת חקירתו הכחיש את המיוחס לו‪ .‬לטענת החשוד‪ ,‬יש‬
‫לאשתו בעיות בקיום יחסי מין‪.‬‬

‫מהי עבירת אונס?‬

‫סעיף ‪ 345‬לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז – ‪) 1977‬להלן‪" :‬חוק העונשין"( מגדיר את עבירת האונס וקובע את‬
‫העונשים שבצידה‪.‬‬

‫העונש הקבוע בחוק לעבירת האינוס הינו עונש מקסימאלי של ‪ 16‬שנות מאסר‪ .‬עם זאת‪ ,‬קובע המחוקק‬
‫גם כי בנסיבות מיוחדות – נסיבות מחמירות – יהיה העונש המקסימאלי בגין העבירה ‪ 20‬שנות מאסר‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬אדגיש כי עבירת האונס הינה רק כנגד אישה‪ .‬הסעיף קובע באופן חד משמעי כי "הבועל‬
‫אשה"‪ ,‬תוך פירוט הנסיבות המקימות את העבירה‪ ,‬הרי שהינו אונס‪.‬‬

‫מהי הגדרת "בועל"?‬

‫ההגדרה על פי חוק הינה‪" :‬המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האשה"‪.‬‬

‫במסגרת הסעיף‪ ,‬מוגדר אדם כמי שאונס אם הוא קיים יחסי מין עם אישה בנסיבות הבאות‪:‬‬

‫כשיחסי המין קויימו שלא בהסמכתה החופשית של האישה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ב‪ .‬גם כאשר קויימו יחסי מין בהסכמה‪ ,‬אך הסכמתה של האישה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה‬
‫או מהות המעשה )דוגמא להשגת הסכמה למהות המעשה – כאשר אישה מבקרת במרפאת הרופא‬
‫המטפל‪ ,‬אשר מבצע בה בדיקה הכוללת חדירה‪ ,‬זאת כאשר מבחינתה מדובר בבדיקה הכרחית ורלבנטית‪,‬‬
‫כשבפועל לא היה צורך בבדיקה והרופא ביצע אותה לצורך סיפוקו המיני ולא לשם טיפול רפואי; דוגמא‬
‫להשגת הסכמה למיהות העושה – הצגת פרטים שקריים לגבי זהותו של האדם‪ ,‬אשר הובילו לקיום יחסי‬
‫המין בהסכמה‪ ,‬כאשר אילו היו מוצגים פרטיו הנכונים‪ ,‬לא הייתה הסכמה של האישה לקיום יחסי מין(‪.‬‬

‫אדם המקיים יחסי מין עם קטינה שלא מלאו לה עדיין ‪ 14‬שנים‪ ,‬הגם וקויימו בהסכמתה‪ ,‬יחשב‬ ‫ג‪.‬‬
‫המי שאנס את הקטינה )המחוקק יוצא מנקודת הנחה כי קטינה מתחת לגיל ‪ 14‬לא יכולה ליתן כלל הסכמה‬
‫כאמור ולכן אין רלבנטיות באם ניתנה הסכמתה ואם לאו(‪.‬‬
 ‫קיום יחסי מין עם אישה‪ ,‬תוך ניצול מצב של חוסר הכרה או מצב אחר אשר מונע ממנה לתת‬ ‫ד‪.‬‬
‫הסכמה חופשית – יחשב כאונס‪.‬‬

‫כשאדם מקיים יחסי מין עם אישה תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה )קרי‪ ,‬סובלת‬ ‫ה‪.‬‬
‫מפיגור שכלי( ובשל מצב זה של אותה אישה הסכמתה לקיום יחסי מין עמו לא הייתה הסכמה חופשית –‬
‫הרי שמדובר באונס‪.‬‬

‫מהן אותן נסיבות מחמירות‪ ,‬אשר מביאות להחמרה בעונש?‬

‫למשל‪ :‬כאשר נאנסת קטינה מתחת לגיל ‪) 16‬כשקיום יחסי המין היו שלא בהסכמתה החופשית(‪– .‬‬
‫כשקטינה בין הגילאים ‪ 14-16‬מקיימת יחסי מין בהסכמה‪ ,‬ניתן לייחס עבירה של בעילה אסורה בהסכמה‬
‫)סעיף ‪ 346‬לחוק העונשין(‪ ,‬כשהקטינה אינה נשואה לאדם עמו קיימה את יחסי המין‪ -.‬העונש המקסימאלי‬
‫בצד עבירה זו הינו ‪ 5‬שנות מאסר וקיימת גם הגנה באם הבדל הגילאים בין אותו אדם לקטינה אינו עולה‬
‫על שלוש שנים והאקט היה בהסכמה ובמהלך יחסי רעות רגילים )ולא תוך ניצול מעמד כזה או אחר של‬
‫אותו אדם(‪.‬‬

‫דוגמאות נוספות לאינוס בנסיבות מחמירות הינה כשהעבירה מתבצעת תוך איום בנשק חם או קר‪ ,‬או תוך‬
‫גרימת חבלה גופנית או נפשית או גרימת הריון‪ ,‬או תוך התעללות באישה‪ ,‬לפני המעשה‪ ,‬בזמן המעשה או‬
‫אחריו‪.‬‬

‫מהו מעשה סדום?‬

‫חוק העונשין מגדיר "מעשה סדום" כ‪" :‬החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או‬
‫החדרת איבר מין לפיו של אדם"‪.‬‬

‫מבחינת המחוקק‪ ,‬מדובר בביצוע המעשה באדם אחר )כאן‪ ,‬אין מדובר בעבירה שבהגדרתה נעברת רק‬
‫כלפי אישה‪ ,‬ההיפך‪ .‬המחוקק משתמש במינוח הרחב של "אדם" ולא במינוח הספציפי שבו משתמש‬
‫בסעיף האינוס של "אשה"‪(.‬‬

‫באם נעשה המעשה הנ"ל באדם כאמור‪ ,‬בנסיבות המנויות בסעיף ‪) 345‬סעיף האינוס( לחוק העונשין‪ ,‬אזי‬
‫יראו את עושה המעשה‪ ,‬בשינויים המחוייבים‪ ,‬כאונס וכך גם העונשים הצפויים בצד העבירה‪.‬‬

‫בעקבות המקרה‪ ,‬האם אישה נשואה יכולה להתלונן כנגד בעלה כי אנס אותה או כי ביצע בה מעשה‬
‫סדום?‬

‫התשובה לכך הינה חיובית‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬יש לציין כי הוכחת עבירה של אינוס בין בני זוג הינה קשה יותר‪ ,‬שכן נקודת המחלוקת בדרך‬
‫כלל אינה השאלה אם קויימו יחסי המין‪ ,‬כלומר אם אכן התקיים אקט של בעילת האישה‪ ,‬אלא האם האקט‬
‫הנ"ל היה בהסכמה )האישה טוענת שלא והבעל יטען כי הייתה הסכמה( והאם‪ ,‬במידה ונטענות נסיבות‬
‫מחמירות‪ ,‬אכן התקיימו נסיבות אלו‪ ,‬כגון‪ ,‬הפניית אלימות פיזית כנגד האישה וגרימת חבלה גופנית‬
‫במהלך האקט‪.‬‬

‫בנסיבות המקרה שפורסם מדובר באישה נשואה טרייה‪ ,‬אשר טענה כי במהלך החודש שבה נשואה‬
‫לבעלה‪ ,‬נוהג הוא לאנוס אותה ולבצע בה מעשי סדום בלא הסכמתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התלוננה האישה כי בעלה‬
‫נוהג כלפיה באלימות וכי יש תיעוד רפואי לחבלות כתוצאה מאירועים אלו‪.‬‬

‫במידה ואכן קיים תיעוד רפואי‪ ,‬אשר מעיד על חבלות הקשורות בקיום יחסי מין שלא בהסכמה )למשל‪:‬‬
‫חבלות באזור הירכיים או חבלות בזרועות המעידות על לפיתה והחזקה שלא בהסכמה( – אזי קיים חיזוק‬
‫לגרסת האישה ויוגש‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬כתב אישום כנגד הבעל בגין עבירות של אינוס ומעשי סדום‪.‬‬
 ‫גם אם יש תיעוד רפואי ‪ ,‬שאינו מחזק באופן ישיר את עבירות המין‪ ,‬אבל יש בו לחזק את גרסת האישה‬
‫בנוגע להפעלת האלימות‪ ,‬אזי שעדיין קיים סיכוי גבוה כי אכן יוגש כנגד הבעל כתב אישום המייחס לו גם‬
‫את עבירות האינוס ומעשי הסדום‪ .‬זאת משום שמדובר בראייה שיש בה לחזק את אמינותה של‬
‫המתלוננת‪ ,‬הגם ואינה נוגעת ישירות לעבירת האינוס‪.‬‬

‫השיהוי בהגשת התלונה‬

‫בדרך כלל‪ ,‬אדם שמשתהה בהגשת תלונה‪ ,‬יש בכך בכדי לפגוע במשקל אשר יינתן לתלונתו‪ ,‬אלא אם‬
‫פירט והסביר מה הביא לאותה השתהות בהגשת התלונה‪.‬‬

‫בעבירות מין‪ ,‬דווקא קיימת סלחנות לגבי אותה השתהות‪ ,‬לאור הבנה בקושי של הקורבן להיחשף ולפנות‬
‫לעזרת המשטרה‪ ,‬בייחוד כאשר מדובר בקורבנות מתוך מגזרים הנחשבים סגורים יותר כמו המגזר החרדי‬
‫או המגזר הערבי‪.‬‬

‫במקרה זה‪ ,‬למרות שהאישה עזבה את בעלה לבית הוריה‪ ,‬עולה מתלונתה כי הגיעה למשטרה רק כעבור‬
‫שבוע‪ ,‬מאחר ולא יכלה לצאת מבית ההורים‪ ,‬אשר לחצו על "סולחה" בין בני הזוג והחזרתה לבית הבעל‬
‫ולא רצו כי תתלונן כלל במשטרה‪.‬‬

‫בנסיבות אלו‪ ,‬מובן השיהוי בהגשת התלונה והשיהוי לא יבוא לחובתה או לפגיעה באמינותה‪.‬‬