‫‪143 ‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫יש ה טוענים כי לפני מספר מועט מאוד של שנים לא היה ידוע על כל מיני חרקים‬
‫זעירים‪ ,‬ועל כן לא היתה מודעות להיזהר מהם‪ ,‬מה שאין כן בימינו אנו‪ ,‬שהדברים‬
‫ברורים וידועים‪ ,‬אל לנו לאכול אלא ירקות המוחזקים ללא תולעים ושאר מזיקים‪.‬‬
‫אמנם הרב פיינשטיין זצ"ל כתב שנוטה להקל )ראה אגרות משה יו"ד ח"ד סי' ב(‪ .‬שאֵ לתי‬
‫היא האם אפשר להסתפק בבדיקה רגילה בעין? וכן‪ ,‬מה לגבי אכילה אצל אחרים‬
‫השומרים כשרות‪ ,‬אך מתוך הכרותי יש לי יסוד להניח שהם לא מקפידים לבדוק את‬
‫הירקות?‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫חרקים שהם כה קטנים שאינם ניכרים לעין כבעלי חיים‪ ,‬ואפילו נראים אלא רק כמו‬
‫נקודות אבק דק בלא חיוּת‪ ,‬אינם אסורים‪ .‬וראה מה שכתב בערוך השלחן )יו"ד סי' פד‪ ,‬לו(‪:‬‬
‫"יש מי שכתב בשם חכמי הטבע דהמסתכל בזכוכית המגדלת שקורין ספאקטיוו"א יראה‬
‫בחומץ מלא תולעים‪ .‬והנה בחומץ אין חשש‪ ,‬כמו שנתבאר דהתולעים המתהוים בתלוש‬
‫התירה התורה‪ .‬אמנם שמעתי שבכל מיני מים וביחוד במי גשמים מלא ברואים דקים‬
‫שאין העין יכולה לראותם‪ .‬ובילדותי שמעתי מפי אחד שהיה במרחקים וראה דרך‬
‫זכוכית המגדלת עד מאד כרבבות פעמים במים כל המיני ברואים ולפי זה איך אנו‬
‫שותים מים‪ ,‬שהרי אלו הברואים נתהוו במקורם?! אמנם האמת הוא דלא אסרה תורה‬
‫במה שאין העין שולטת בו דלא ניתנה תורה למלאכים‪ ,‬דאם לא כן הרי כמה מהחוקרים‬
‫כתבו שגם כל האויר הוא מלא ברואים דקים מן הדקים‪ ,‬וכשהאדם פותח פיו בולע כמה‬
‫מהם‪ ...‬כיון שאין העין שולט בהם – לאו כלום הוא‪ .‬אמנם במה שהעין יכולה לראות‬
‫אפילו נגד השמש ואפילו דק מן הדק הוה שרץ גמור" )וראה עוד שם‪ ,‬מה‪-‬מו(‪.‬‬
‫ובעניין דומה התלוי אף הוא בראיית העין כתב בהלכות תפילין )או"ח סי' לב‪ ,‬עז(‪" :‬דלא‬
‫ניתנה תורה למלאכי השרת‪ ...‬ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו‪ .‬וזהו כמו שאמרו‬
‫בבכורות )יז‪ ,‬ב( לעניין מרובע‪ :‬עביד כל היכי דמצית‪ ...‬ואותם המחפשים חומרות יתירות‬
‫אין דעת חכמים נוחה מהם"‪.‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪144‬‬

‫לפיכך‪ ,‬אם שורים את הירק כמה דקות במי מלח אחרי שמפרידים את העלים‪ ,‬ורואים‬
‫שאין פורשים מהם שום תולעים‪ ,‬ואף בודקים את העלים במה שאדם רואה בעין בלתי‬
‫מזוינת‪ ,‬אזי זה מספיק‪.‬‬
‫באשר לתערובת מבושלת עם ירקות המוחזקים כנגועים כתב השלחן ערוך )יו"ד סי' פד‪ ,‬ט(‪:‬‬
‫"עבר ובישל‪ ...‬בלא בדיקה‪ ,‬אם יכול לבדוק בודק‪ ,‬ואם לאו מותר‪ .‬ואם נמצאו קצת‬
‫בקדירה משליכם ואוכל השאר‪ .‬ויש מי שאומר דהני מילי שלא נמצאו אלא אחד או‬
‫שנים‪ ,‬אבל שלשה או ארבעה – הכל אסור"‪ .‬וכתב שם הרמ"א בהגה‪" :‬ודוקא מאכל דאי‬
‫אפשר לסננו ולהסיר מהם התולעים‪ ,‬ומאחר שהוחזק בתולעים – כולו אסור‪ .‬אבל אם‬
‫אפשר לסננו‪ ,‬מעביר משם התולעים הנמצאים שם‪ ,‬והשאר מותר"‪.‬‬
‫עיין שם בש"ך )ס"ק לא‪-‬לב( שביאר כי כך הדין בין לתולעים שבפנים בין המתליעים‬
‫מבחוץ‪" ,‬דכיון שנמצא שם כל כך‪ ,‬הוחזק התבשיל הזה שיש שם יותר‪ .‬מאי איכא‪ ,‬שמא‬
‫נימוח ובטלו‪ ,‬משום חד ספיקא לא שרינן ליה"‪ .‬אבל ברור שאם נימוח או נתרסק‬
‫התבשיל היטב‪ ,‬וכל שכן אם סונן‪ ,‬אפילו נמצאו תולעים הרבה לפני הסינון או הריסוק –‬
‫אין מקום להחמיר כלל‪ ,‬אף שלכתחילה ודאי היה חייב לבדוק לפני הריסוק‪ .‬אף אין‬
‫לרסק כדי לבטל האיסור‪ ,‬אלא שזה אמור דווקא אם נמצאו תולעים והוחזק האיסור‪.‬‬
‫אבל אם לא נמצאו – מותר לכתחילה גם לרסק‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר מדובר בתערובת מבושלת של ירקות שיש יסוד רציני לחשוש שיש‬
‫בהם תולעים – הם חייבים בדיקה‪ ,‬אבל אם אינם ממש מוחזקים בתולעים אין בהם שום‬
‫בעיה‪ ,‬שהרי יש כאן ספק ספיקא‪ :‬ספק אם היו שם תולעים‪ ,‬וגם אם היו שם תולעים‬
‫שמא הם כבר נימוחו ובטלות בשישים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬בריות קטנות שאינן ניכרות לעין כבעלי חיים אינן אסורות‪ ,‬ולכן די לשרות את הירק‬
‫כמה דקות במי מלח אחרי שמפרידים את העלים‪ ,‬ולראות שאין פורשים מהם שום‬
‫תולעים‪ ,‬וכן לבדוק את העלים במה שאדם רואה בעין בלתי מזוינת‪.‬‬
‫‪ ‬תערובת מבושלת שיש בה ירקות שאינם מוחזקים כנגועים – מותר לאכול את‬
‫התערובת‪ .‬ואם יש בה ירקות שהוחזקו בתולעים‪ ,‬אף שלכתחילה ודאי היה צריך לבדוק‬
‫קודם הריסוק‪ ,‬מכל מקום אם נימוח התבשיל היטב או נסתנן‪ ,‬אין להחמיר ומותר לאכול‪.‬‬