‫‪ Short / Long wave radiation‬טמפ' השמש היא כ –‪ ,6000°k‬לפי חוק וין אורך הגל‬ ‫הידרוספירה‬

‫‪.5‬‬
‫) ‪540 ×10 6 km 2 ( R = 6400 km‬‬
‫המקסימלי שיוצא מהשמש הוא ‪. m0.5‬‬ ‫כושר המסה ) ‪ :(Dissolving power‬מים שוברים את‬
‫‪ 99%‬ממנה מגיעה באורך גל נמוך מ ‪ ,µ m4 -‬אנרגיה זאת נקראת קרינה קצרת‬ ‫הקשרים במלחים ליונים‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫שטח כדור הארץ ‪-‬‬
‫גל‪ 50% ,‬מאנרגיה זאת נראית לעין‪ .‬טמפ' ממוצעת של כדור הארץ היא כ –‬
‫‪ .290°k=17°c‬מקס' אנרגיה לפי חוק וין ‪ ,µ m10-‬אנרגיה זאת נקראת אנרגיה‬ ‫שקיפות ) ‪ :(Transparency‬יחסית גבוה‪ ,‬חשוב‬ ‫‪.6‬‬ ‫אדמה – ‪149 ×10 km 2‬‬
‫‪ 29% ,‬משטח כדור הארץ‪ .‬שטח‬ ‫‪6‬‬
‫ארוכת גל‪ .‬האטמוספירה חוסמת ‪ /‬קולטת אורכי גל מסויימים ומונעת מחלק‬ ‫לספיגה של קרינה‪.‬‬
‫אוקיינוסים ‪ 71% , 361 .3 ×10 6 km 2 -‬משטח כדור הארץ‪.‬‬
‫מהקרינה להגיע לכדור הארץ‪.‬‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מאזן חום בכדור הארץ כדור הארץ מוציא קרינה ארוכת גל שאינה עוברת טוב‬
‫הולכת חום )‪ :(Conduction of heat‬הכי גבוהה מכל‬ ‫‪.7‬‬
‫באטמ'‪ .‬האטמ' מחזירה לכדור הארץ יותר חום ממה שהשמש נותנת לנו‪ ,‬היא‬
‫הנוזלים‪.‬‬ ‫נפח ההידרוספירה – ‪ . 1386 ×10 6 km 3‬האוקיינוסים מהווים‬
‫צוברת אנרגיה ומשמשת כמו מצבר של אנרגיה לכדור הארץ‪.‬‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫צמיגות מולקולרית ) ‪- (Molecular viscosity‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪ 96.5%‬מנפח ההידרוספירה )המים בכדור הארץ(‪ .‬האוקיינוסים מהווים‬
‫מאזן החום באוקיינוס ‪ – Heat flux‬שטף חום‪ ,‬העברת חום בשטח מסויים‪.‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪−2‬‬
‫יתכן שבצורה מקומית לא יהיה מאזן חום באוקיינוס )אזורים חמים וקרים( אך‬
‫‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Nsm‬‬ ‫מנפח כדור הארץ‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫גלובלית החום באוקינוס מאוזן‪– Advection .‬הסעת חום ע"י זרמים‪.‬‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מרכיבי החום באוקיינוסים )‪:(Q‬‬

‫צמיגות נמוכה יחסית לנוזל )כתלות בטמפ'(‪ ,‬חשוב‬ ‫‪800‬‬
‫בהתייחסות לזרמים‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫‪ – (Insolation – (Qsw‬אנרגיה קצרת הגל בפני הים‪ ,‬האטמ' לא‬ ‫‪.1‬‬ ‫התפשטות טרמית ) ‪ :(Thermal expansion‬עד ‪º4‬‬
‫מחזור המים השנתי )‪(Hydrological cycle‬‬
‫תנועת המים המחזורית שבונה את האקלים באוקיינוסים במשך שנה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫מתחממת ממנה‪ ,‬הים כן מתחמם‪.‬‬ ‫הנפח יורד והצפיפות עולה‪ ,‬מתחת לזה הנפח עולה והצפיפות‬ ‫‪ 97%‬מהמים נמצאים באוקיינוסים‪ - 0.001% .‬באטמוספירה‪- 2.8% .‬‬
‫יורדת‪.‬‬ ‫ביבשה )אגמים‪ ,‬נחלים ומי תהום(‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪W‬‬‫‪m‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬ ‫‪<QLW‬‬ ‫‪<260‬‬ ‫‪W‬‬‫‪m‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫התנועה מתחילה בעיבוי מהאוקיינוסים והימים‪ ,‬המים המתעבים חוזרים‬

‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫טמפרטורה ‪ -‬טמפ' מינימום שנמדדה– ‪ -º1.87‬ב – ‪ 35‬גר'‪/‬ק"ג'‪.‬‬

‫יש אזורים שמקבלים יותר אנרגיה מהשמש )קו המשווה לעומת הקטבים( ויש‬ ‫לאוקיינוסים ולקרקע ע"י גשמים‪ .‬מים המגיעים ליבשה זורמים על פני‬
‫מקסימום שנמדדה – ‪.º45-º50‬‬
‫שינויים עונתיים הנוצרים ממרחק כדור הארץ מהשמש‪.‬‬ ‫הקרקע )נהרות ונחלים( וחוזרים לאוקיינוסים‪.‬‬
‫בנקודת ‪ º0‬צלזיוס יש מים‪ ,‬קרח ואדי מים‪ .‬מדידת טמפ' מי ים‬
‫‪ – Perihelion‬המצב בו כדור הארץ הכי קרוב לשמש )בינואר – סה"כ הקרינה‬ ‫– ע"י טרמומטר במגע או מדידה מרחוק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נחלים ונהרות‬ ‫יבשה‬
‫שמגיעה לכדור הארץ במקס'(‪.‬‬ ‫‪T [°C] = T [K] - 273.15. T [°C] = (T [F] - 32)/1.8‬‬ ‫‪125‬‬ ‫מתוקים ביבשה‪ ,‬מרוכזים אגמי מים מתוקים‬
‫נטיית הציר )‪ (inclination‬בזוית של ‪ , º23.5‬שינויי עונתי בחום שמגיע לכדור‬ ‫‪ – .In situ temp‬הטמפ' בנקודת המדידה המדוייקת )הנקודה‬ ‫‪104‬‬ ‫אגמי מים מלוחים וימות‬ ‫מי תהום‪ ,‬חלק קטן‬
‫הארץ בגלל השינוי בזוית הפגיעה של קרני השמש בכדו"א‪.‬‬ ‫הרצויה(‪ ,‬דיוק מדידות נדרש ‪.º0.01‬‬ ‫ביבשה‬
‫בקיץ הקרינה מגיעה כמעט ב – ‪ ,º90‬יש לה פחות דרך לעבור באטמ' והיא‬ ‫ואגמים‪.‬‬ ‫מצאים בנהרות‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪230‬‬ ‫סה"כ מים בפני האדמה‬ ‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מתרכזת בשטח יותר קטן מאשר הזוית הפגיעה בחורף‪.‬‬ ‫מליחות ‪ -‬כמות המוצקים והגזים )בגר'( בק"ג מי ים‪practical .‬‬ ‫הקרחונים בעולם‪,‬‬
‫≅‬
‫‪293‬‬ ‫קרחונים וכיפות קרח‬
‫בנוסף האלבדו שנוצר מפני כדור הארץ בזיות גדולה )בחורף(‪ ,‬יפלוט יותר‬ ‫‪‰‬‬ ‫‪salinity units=PSU‬‬ ‫‪00‬‬ ‫ם‬
‫אנרגיה מאשר הפגיעה בזוית ישרה בקיץ‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫לחות קרקע וחלחול מים‬ ‫ה ב – ‪ 80‬מטר‪.‬‬
‫אוקינוסי‬
‫‪ – (Net infrared radiation - (Qlw‬אנרגיה ארוכת גל היוצאת מהים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מליחות מז' ים תיכון מליחות ים המלח‬
‫ם‬ ‫‪840‬‬ ‫מי תהום‬ ‫לה‬

‫הקרינה נטו מחושבת כי אנרגיה נפלטת מהים ומוחזרת אליו מהאטמ' )עננים(‪,‬‬
‫‪33-37‬‬
‫‪0‬‬
‫‪380‬‬ ‫סה"כ מים בקרקע‬
‫‪.‬‬ ‫‪1000 km‬‬
‫בחישוב נטו‪ ,‬נראה שהאוקיינוס מאבד חום בצורה קבועה‪.‬‬ ‫‪ 280‬גר' ‪ /‬ק"ג‬ ‫כ ‪ 40 -‬גר' ‪ /‬ק"ג‬
‫גר' ‪ /‬ק"ג‬ ‫‪00‬‬
‫הערך הממוצע השנתי לאיבוד חום‪:‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫במי ים ניתן למצוא הרבה סוגים שונים של יונים שהיחס בניהם‬ ‫זמן שהות ) ‪(Rt‬‬
‫‪−‬‬‫‪60‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬ ‫<‬‫‪QLW‬‬ ‫‪<−‬‬‫‪30‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬
‫הוא די קבוע‪.‬‬
‫‪W‬‬‫‪m‬‬ ‫‪W‬‬‫‪m‬‬
‫הזמן הממוצע בו עוברת מולקולת מים במחזור המים השנתי‪ ,‬מחושב ע"י‬
‫יונים אלו מגיעים לים עקב שחיקה של היבשה ושטיפה עם‬ ‫כך שיודעים את נפח איזור השהות והשטף של המולקולות בו‪ .‬באוקיינוס ‪-‬‬
‫נפח‬
‫‪ – (Sensible heat flux - (Qs‬העברת אנרגית חום בין גופים )ים –= ‪Rt‬‬
‫שטף‬
‫‪.3‬‬ ‫הגשמים והנהרות לים‪.‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫זמן שהות ממוצע של‬
‫המולקולה ‪ 3,934‬שנים‪ .‬באטמוספירה – ‪ 10‬ימים‪ ,‬באדמה – ‪ 380‬שנים‪.‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מוליכות מוליכות חשמלית מושפעת מכמות היונים )מליחות(‬

‫חום עובר מהאוקיינוס‬ ‫‪−42‬‬ ‫‪<QS <−‬‬‫‪2Wm‬‬ ‫אויר(‪.‬‬ ‫בגלל שכדור הארץ לא מכוסה ע"י מים ואדמה בצורה שווה‪ ,‬יש מערכות‬
‫‪W‬‬‫‪m‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬
‫ויכולת התנועה שלהם )טמפ' ולחץ(‪.‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫מזג האויר‪.‬‬
‫לאויר בשטח המגע בין המים לאויר‪ ,‬חום עולה מהים לאויר בסיוע קונבקציה‬ ‫מדידת מליחות ‪ -‬הדיוק הנדרש הוא של ‪.0.01%‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫)עליית אויר חם לגובה(‪ .‬בממוצע בכדור הארץ‪ ,‬הים חם יותר מהאויר ולכן הוא‬ ‫מערכת הקוארדינטות הגלובלית‬
‫מאבד חום בדרך זו‪.‬‬ ‫אידוי ‪ -‬אידוי מים בדיקה של כמות המשקע‪ ,‬לא‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ – Prime Meridian‬קו אורך ‪ – Equator ,0‬קו המשווה‪.‬‬
‫‪ – Parallels of latitude‬קווי אורך‪ ,‬שווים באורכם‪ ,‬עוברים דרך הקטבים‪.‬‬
‫‪ – (Latent heat flux - (QLE‬איבוד חום באידוי‬ ‫‪.4‬‬ ‫מדוייק‪,‬באידוי הגזים המומסים בורחים והיונים מתחברים עם‬
‫מים‪.‬‬ ‫‪ – Meridians of longitude‬קווי רוחב‪ ,‬שונים באורכם‪ ,‬קטנים ככל‬
‫שמתקדמים לכיוון הקטבים‪.‬‬

‫באידוי‪ ,‬נלקח חום מהמים‬

‫‪−‬‬‫‪130‬‬ ‫‪W‬‬‫‪m‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬ ‫‪<QLE‬‬ ‫‪<−‬‬‫‪10‬‬ ‫‪W‬‬‫‪m‬‬ ‫‪−‬‬‫‪2‬‬
‫השיטה הכימית ‪ -‬יחס בין היונים קבוע‪ ,‬קביעת‬ ‫‪.2‬‬ ‫בהנחה שכדור הארץ עגול‪:‬‬

‫ועובר לאויר‪.‬‬
‫המליחות ע"פ מדידת נוכחות אחד היונים‪ .‬בד"כ ע"י טיטרצית‬
‫הכלור במים‪.‬‬ ‫מייל ימי‬ ‫בפרלל‬ ‫‪1°‬‬
‫במרי‬ ‫‪1°‬‬ ‫כדו"א‬
‫איבוד חום באידוי = חום דרוש לאידוי ‪ x‬קצב האידוי‬ ‫דיאן‬
‫האידוי דורש לחות נמוכה )מקום לאדי מים( ורוח )לסלק אדי מים מעל המים(‪.‬‬
‫בעיבוי התהליך הפוך‪ ,‬מים וחוםמוחזרים לאוקינוס‪.‬‬
‫השיטה הפיזיקלית ‪ -‬השוואה של מדידות בין‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪111000‬‬
‫קצב האידוי והעיבוי חשוב מאוד למאזן החום של האוקיינוסים והאטמוספירה‪,‬‬
‫תמיסה סטנדרטית הנבדקת‪ .‬כיום מודדים את המליחות ע"י‬ ‫‪=1852 m‬‬ ‫‪111cosα α = lat,‬‬ ‫‪ 111‬ק"מ‬ ‫‪ 3‬ק"מ‬
‫חום עובר עם האידוי מקו המשווה לשאר כדור הארץ‪.‬‬
‫השוואת המוליכות בין תמיסת ‪) KC‬שהיא ידועה( למוליכות מי‬
‫הים‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫‪ – (Advection- (QV‬הסעת חום ע"י זרמים‪.‬‬

‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫לחץ הידרוסטטי כח המופעל על שטח מסויים‪ .‬עמוד מים‬ ‫היטלי מפות‬

‫הלוחץ על שטח תלוי גם בצפיפות‪.‬‬ ‫‪– Eckert VI equal-area projection‬שומר קנה המידה של אזורים במפה‪,‬קווי‬
‫= ‪Q‬‬‫‪QSW‬‬ ‫‪+‬‬‫‪Q LW‬‬ ‫‪+‬‬‫‪QS +‬‬‫‪QLE‬‬ ‫‪+‬‬‫‪QV‬‬
‫‪ – P‬לחץ‪ – g .‬גרוויטציה‪ -ρ .‬צפיפות‪ – z .‬עומק‪.‬‬ ‫אורך מעוקלים‪.‬‬
‫ממוצע חום‬ ‫‪ – Mercator‬קווי האורך ישרים‪ ,‬קנה המידה של האזורים במפה משתנה‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪P=gρ z‬‬
‫ה ‪ Qsw -‬גבוה ביותר באזור קו המשווה עם ירידה קטנה מעט צפונית לקו המשווה‪.‬‬ ‫‪P10 =1.03·103 kgm-3·9.8·ms-2·10m‬‬ ‫דוגמת חישוב‪:‬‬ ‫ומתעוות כל שמתקרבים לקטבים‪ .‬במפה זו מודדים מרחקים ביחס לאותו‬
‫ירידה זו נוצרת בגלל העננים באזור ה – ‪.ITCZ‬‬ ‫‪= 105(kgms-2)m-2 = 10dbar‬‬ ‫אזור במרידיאן בגלל העיוות של המפה‪.‬‬
‫ה – ‪ QLE‬גבוה בקו המשווה‪ 2 +‬אזורים חזקים בקווי רוחב ‪ 20‬רוחות הסחר‪.‬‬ ‫כוח ארכימדס – הכח המופעל על גוף במים ומנסה לדחוף אותו‬ ‫על המפה‪ ,‬קו ששומר על אותו כיוון ביחס לצפון נקרא ‪ rhumb‬או‬

‫‪∆E‬‬ ‫‪∆ E=Q× time‬‬ ‫שינוי אנרגיה בעמודת מים תלויה בזמן‪:‬‬ ‫מחוץ למים‪ ,‬כח זה שווה לכמות המים שהגוף דוחה‪ .‬עומק‬ ‫‪.Loxodrome‬‬

‫= ‪∆T‬‬ ‫הקו הקצר ביותר בין ‪ 2‬נקודות נקרא ‪ Orthodrome‬או ‪.Line of great circle‬‬

‫(‬ ‫)) ‪p‬‬

‫נחלק זאת בחום סגולי ומסה ונקבל השינוי בטמפ'‪:‬‬ ‫מודדים בדציבר מכיוון שכל שינוי במטר = שינוי בדציבר‪.‬‬
‫‪ρ = ρ(T‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪C, S×, m‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫‪ – Cp‬חום סגולי של המים‪ – m .‬מסה‪.‬‬ ‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫צפיפות ‪ -‬האנומליה של המים ‪ -‬השינוי בצפיפות המים כך‬

‫‪σ = ρ −1000‬‬
‫∆‪t‬‬ ‫= ‪V‬‬
‫‪ p‬מאזן‬‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- -------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪Vin +‬‬ ‫‪Vout‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Vearth‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪P +‬‬ ‫‪E‬‬
‫המים באוקיינוסים‬ ‫שהדחיסות הגבוהה ביותר היא ב – ‪.º4‬‬
‫בים חצי סגור‪:‬‬ ‫משוואת הצפיפות של המים‪:‬‬
‫‪ – Vin‬כניסת מים למאגר מים )לדוגמה מיצרי גיברלטר(‪.‬‬ ‫סיגמה ‪ – t‬השינוי מצפיפות של ‪.1000‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪ – Vout‬יציאת מים מהמאגר )לדוגמה מיצרי גיברלטר(‪.‬‬ ‫דוגמאות שונות של משוואות מצב )‪:(EOS-Equation of state‬‬
‫‪ – Vearth‬מים המגיעים מנחלים‪.‬‬ ‫‪ – Homogeneous ocean‬משוואה המניחה צפיפות קבועה במים‪.‬‬
‫‪ρ( z ) = ρ(T , S , p ) ∆V = V‬‬
‫‪ – E‬יציאת מים מאידוי‪.‬‬ ‫‪ – P‬כניסת מים ממשקעים‪.‬‬ ‫‪– Barothropic model of the ocean‬הצפיפות תלויה רק בעומק‪.‬‬

‫‪earth + P + E‬‬
‫באוקיינוס‪:‬‬ ‫המשוואה המלאה‪:‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪.E - -153cm/year.‬‬ ‫הערכות לאוקיינוס‪P - -135cm/year :‬‬ ‫השפעת הלחץ על הצפיפות מים ניתנים מעט לדחיסה‪.‬ללא‬
‫בהנחה שאין שינוי בנפח האוקיינוס‪.∆ V=0, Vearth=P+E :‬‬ ‫דחיסות‪ ,‬הים היה גבוה ב ‪ 30.4‬מ'‪.‬‬ ‫גובה ממוצע ביבשה ‪-‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫תוצאה של אפקט החממה הוא עליה ב ‪ Vearth -‬בגלל המסת קרחונים יבשתיים )‬ ‫‪0‬‬
‫השפעת לחץ וטמפ' על צפיפות המים‬

‫‪10‬‬
‫מליחות‬
‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪ 840‬מ'‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪ ,(glaciers‬מה שגורם לעליה‪  V‬וכך לעליה במפלס פני הים‪.‬‬ ‫הטמפרטורה בה המים יגיעו‬
‫‪6‬‬ ‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫על עד ‪200‬‬ ‫המליחות משפיעה‬

‫‪,(Continental‬‬ ‫מושגים בקרקע האוקיינוס ‪ -‬מדף היבשת )‪Shelf‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪30‬‬

‫אידוי גדול באזור רוחות הסחר‪ ,‬הרבה משקעים באזור ה – ‪.ITCZ‬‬ ‫וטמפ'‪ .‬הקיפאון‪ .‬ככל שהמים יהיו‬
‫‪4‬‬

‫מקסימלית‬ ‫מ'‪ ,‬שיפוע של ‪ .1/500‬מדרון היבשת )‪Slope‬לצפיפות‬

‫שיפוע ‪1/20‬‬ ‫‪,(Continental‬‬
‫טמפרטור ה מעלות‬

‫מאזן‬ ‫‪2‬‬

‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫יותר מלוחים‪ ,‬טמפ' מקס' הדחיסות וטמפ' הקיפאון‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫המליחות‬
‫‪0‬‬

‫ההפרש בין טמפ' מקס' צפיפות‬

‫לק"גתרד‪,‬‬
‫הצפיפות‬
‫תכונות של המים ‪-‬אנומליה של המים ‪ -‬כשנקרר מ‪ ,º4 -‬גר'‬
‫כניסת מלחים‪ 65% :‬מנחלים ) ‪ runoff). 25%‬מי תהום‪ 10% .‬מקורות שונים –‬
‫‪-2‬‬

‫המים יהיו קלים יותר‪.‬‬

‫‪1000‬‬ ‫‪1005‬‬ ‫‪1010‬‬ ‫‪1015‬‬ ‫‪1020‬‬ ‫‪1025‬‬ ‫‪1030‬‬ ‫‪1035‬‬ ‫‪1040‬‬
‫צפיפות )ק "ג ‪ /‬מטר מעוקב(‬

‫גשמים‪ ,‬התפרצויות געשיות‪ ,‬הסעת אבק עם רוח(‪.‬‬ ‫יקפאו ישר ללא עליה בצפיפות‪.‬‬ ‫מתואר‪,‬כיוון‬
‫הזרםלק"ג המים‬
‫כיוון זרם ורוח ‪ -‬הרוח מתואר‪,‬כיוון ממנו היא באה‪ .‬גר'‬
‫יציאת מלחים‪ 40% :‬שקיעת סדימנטים )קשירת מלחים לסדימנטים ושקיעתם‬ ‫– קוים המסמנים צפיפות זהה )בדומה לאיזוברים(‪.‬‬ ‫שאליו הוא הולך‬
‫בקרקע(‪ 25% .‬ריאקציות כימיות עם מי נחלים ושקיעת התוצרים‪ 25% .‬שקיעת‬ ‫שינויים אדיאבטים של טמפ' שינוי של טמפ' בעקבות השינוי‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫מלח בגבישים בגלל אידוי‪ 10% .‬הסעת מים עם מלח ע"י רוחות‪.‬‬
‫‪ - ∆ M‬שינוי במסת המלח בים‪.(∆ M=Σ (Vi× ρ i× Si× 10-3 :‬‬
‫בלחץ בלבד‪ .‬במים הוא – ‪ º0.2‬לק"מ‪ ,‬ככל שיורדים לעומק‬
‫הלחץ עולה והטמפ' עולה‪.‬‬
‫חום סגולי )‪ Specific heat):Q=cm∆ T‬במים ‪-‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪:∆ M=0‬יש שיווי משקל‪:∆ M< 0 ,‬ירידה במליחות‪:∆ M >0 .‬עליה במליחות‪.‬‬ ‫‪−1°‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪4.18 ×10 3 Jkg‬‬ ‫‪C −1‬‬

‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הערכת‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫טמפ' פוטנציאלית ‪ θ -‬אי אפשר למדוד את הטמפ' ‪in situ‬‬
‫שטפים – ‪Fluxes‬‬ ‫מכיוון שהיא תלויה בלחץ‪ .‬טמפ' פוטנציאלית ) ‪ - θ‬טתא( – טמפ'‬ ‫‪ .‬חום סגולי גבוה מהרבה‬
‫‪ – Bulk formulas‬נוסחה שנותנת נתון קשה למדידה עם שימוש בנתונים קלים‬ ‫ללא התחשבות בלחץ‪.‬‬ ‫חומרים אחרים מונע טמפרטורות‪.‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫למדידה‪ .‬בשימוש בנוסחאות כאלה‪ ,‬מעריכים שטפים שקשה למדוד‪.‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫צפיפות פוטנציאלית ‪σ θ -‬‬ ‫חום כמוס להתכה )‪- (Latent heat of fusion‬‬
‫מבנה תרמוהליני של האוקיינוס‬ ‫צפיפות של מים ללא התחשבות בשינוי האדיאבטי של של‬
‫שטף חום גלובלי‬
‫ניתן לראות שקו המשווה מקבל את כמות החום הגדולה ביותר וזה הולך ופוחת‬
‫הטמפ'‪.‬‬
‫אם נתחשב בשינוי האדיאבטי נקבל מים פחות צפופים‪.‬‬ ‫‪×10‬‬
‫‪33‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪Jkg −1‬‬
‫לכיוון הקטבים‪ .‬יש אזורים בהם יש איבוד חום משמעותי באזורים בהם יש זרמי‬ ‫‪ :‬כמעט הכי גבוה מכל הנוזלים האחרים‪,‬‬
‫בים המלח‪ ,‬תהיה עליה אדיאבטית גדולה כי המים יותר צפופים‪.‬‬ ‫האנרגיה הדרושה כדי להפוך יחידת מסה למים‪ .‬אפקט טרמוסטטי –‬
‫ים חזקים עם רוח קרה מעליהם )זרם הגולף(‪ .‬יש שינוי עונתי בשטף החום‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪--------------------‬‬

‫הגלובלי‪ ,‬שינוי זה נובע משינוי זוית כדור הארץ ביחס לשמש‪.‬‬ ‫מדידות ותצפיות היום מבצעים את המדידה עם – ‪CTD‬‬ ‫בזמן היווצרות או המסת קרח‪ ,‬הטמפרטורה קבועה‪.‬‬
‫גשמים ) ‪(P‬‬ ‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫– אידוי) ‪(E‬‬
‫‪.Conductivity Temperature Depth probes‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪--------------------‬‬
‫חום כמוס לאידוי )‪– (Latent heat of evaporation‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מאזן חום‪ ,‬מים ומליחות הגורם המשמעותי המשפיע על‬
‫אם נחסיר אידוי מהגשמים‪ ,‬נקבל כמה מים מתוקים נכנסים לאוקיינוס‪.‬‬
‫ניתן לראות שמקסימום ‪ P-E‬נקבל בקו המשווה בגלל שיש הרבה משקעים עם‬ ‫האוקינוסים הוא האטמוספירה‪ .‬האוקיינוס מקבל המון חום‬ ‫‪2.25 ×10 6 Jkg −1‬‬
‫מעט אידוי‪ .‬מינימום ‪ P-E‬נקבל באזור רוחות הסחר בגלל האידוי הגדול‪.‬‬ ‫מהאטמוספירה והשמש ומחלק אותו לאחר מכן לכל כדור‬ ‫‪ :‬נדרשת אנרגיה לאידוי‪ ,‬באידוי מים‪,‬‬
‫מליחות שטח‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫הם יתקררו ‪,‬באידוי יוצאות מולקולות מים עם אנרגיה גבוהה )אנרגיה‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מליחות שטח פני הים מושפעת ממאזן הגשמים והאידוי‪ ,‬מינימום מליחות יהיה‬
‫‪--------------------‬‬
‫לאידוי(‪.‬‬
‫חוק סטפן – בולצמן – כל גוף מקרין אנרגיה בצורה‬
‫באזור קו המשווה ) ‪ (ITCZ‬בגלל שיש יותר משקעים ביחס לאידוי )יותר מים‬
‫מתוקים נכנסים מאשר מי ים שמתאדים(‪.‬‬
‫פרופורציונלית לטמפ' ברביעית‪.‬‬ ‫מתח פנים )‪– (Surface tension‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪−8‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2897‬‬ ‫מקסימום מליחות נקבל באזור רוחות הסחר בגלל שהאידוי גדול יותר‬ ‫(‪E‬‬ ‫‪) = 5.67 ×10‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7.2 ×109 Nm −1‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪µm‬‬
‫מהמשקעים‪ .‬מי עומק שעולים ושפכי נחלים גם יורידו את המליחות‪.‬‬ ‫‪Wm‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪abs‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫בגלל שטף החום ושטף הלחות‪ ,‬דחיסות השכבה העליונה משתנה‪.‬‬
‫זרם מסה‬ ‫חוק וין – מקס' אנרגיה שגוף מקרין היא באורך גל שאפשר‬ ‫גבוה יותר מנוזלים אחרים‪ ,‬כוחות משיכה בין המולקולות של המים בפני‬
‫השטח‪.‬‬
‫לחשב ביחס לטמפ'‪.‬‬
‫שינוי זה יוצר שטף מסה אנכי ) ‪.(Vertical mass flux‬‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪--------------------‬‬

‫אידוי מגדיל את שטף המסה בשני דרכים‪ ,‬קירור והגדלת המליחות‪.‬‬

 ‫שינויים בשטפי המסה בין מקום למקום מוביל את הזרמים באוקיינוס‪.‬‬
‫יציבות מוחלטת – ‪:Absolute stability‬‬ ‫ערבוב במים‬
‫‪∆T < 0 ,‬‬ ‫‪∆S > 0 ,‬‬ ‫‪ET > 0 ,‬‬ ‫‪ES > 0‬‬ ‫מאזן החום והמים המתוקים קובעים את הטמפ' והמליחות בפני השטח‪.‬‬
‫חדירת חום ומלח לשכבות העמוקות מונעת ע"י הערבוב‪.‬‬
‫ריבוד‪ ,‬יתכן "אצבעות מלח" –‬ ‫ערבוב מולקולרי ‪ -‬תנועה רנדומלית של מולקולות מים‬ ‫‪.1‬‬
‫‪:Stratification, salt fingers‬‬ ‫באוקיינוס המונעת ע"י טמפרטורה‪ .‬תנועה זו מאוד איטית ולכן לא‬
‫משמעותית‪.‬‬
‫‪∆T < 0 , ∆S < 0 ,‬‬ ‫‪ET > 0 ,‬‬ ‫‪ES > 0‬‬ ‫‪ - Turbulent mixing‬מספר ריינולדס – מספר המגדיר מעבר‬ ‫‪.2‬‬
‫ריבוד‪ ,‬יתכן מבנה מדורג – ‪Stratification,‬‬ ‫מזרימה למינרית )קבועה וישרה( לזרימה טורבולנטית‪ ,‬כשהמספר גדול‬
‫‪) step like structure‬גרדיאנט בצורת‬ ‫מ – ‪ 2000‬הזרימה תהפוך לטורבולנטית‪.‬‬
‫מדרגות(‪:‬‬ ‫‪ – U‬מהירות ממוצעת‪ – L .‬סקלה רוחבית )חתך איזור הזרימה(‪.‬‬
‫)‪(UL ρ‬‬
‫‪∆T > 0 , ∆S > 0 ,‬‬ ‫‪ET < 0 ,‬‬ ‫‪ES > 0‬‬
‫) ‪(1000 kg‬‬
‫= ‪RE‬‬ ‫‪ -η‬צמיגות בין השכבות הזורמות‪ -ρ .‬דחיסות‬
‫‪η‬‬
‫‪.‬‬
‫חוסר יציבות מוחלטת – ‪Absolute‬‬ ‫‪m −3‬‬
‫‪:instability‬‬ ‫מבחינה אופקית‪ ,‬תמיד יש תנועה טורבולנטית בגלל מהירות התנועה‬
‫‪∆T > 0 , ∆S < 0 ,‬‬ ‫‪ET < 0 ,‬‬ ‫‪ES < 0‬‬ ‫בפני השטח‪ .‬מבחינה אנכית‪ ,‬תנועה הטורבולנטית תלויה ביציבות‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------‬‬
‫‪.‬‬
‫‪dy‬‬ ‫המים‪ .‬גרדיאנט נכתב כך ‪-‬‬
‫‪ - Upper mixed layer – UML‬שכבת מים עליונה‪ ,‬מתערבבת‬
‫מטורבולציה וקונבקציה‪.‬‬ ‫‪dx‬‬
‫שינויי גדול בטמפ' )טרמוקלינה(‪ ,‬צפיפות )פיקנוקלינה( ומליחות‬
‫)הלוקלינה( עם העומק‪.‬‬ ‫קונבקציה ‪ -‬מתרחשת כאשר יש לנו חוסר יציבות ועליה‬ ‫‪.3‬‬
‫נעה בין ‪ 50‬ל – ‪ 150‬מטר‪ ,‬קונבקציה יכולה להוריד את השכבה‬ ‫בצפיפות בשכבה העליונה‪.‬‬
‫עד הקרקעית‪.‬‬ ‫מים כבדים ירדו למטה ומים קלים יעלו למעלה עד שתושג יציבות‪.‬‬
‫תגדל אם הגדלנו צפיפות או שיש אנרגיה מהאטמוספירה‬ ‫במקרה של התקררות מים בפני השטח‪ ,‬יהיו יותר צפופים ויתחילו‬
‫)סערות וכו'(‪.‬‬ ‫לשקוע‪.‬‬
‫שכבה זו גדולה יותר בחורף בגלל שהקרור חודר יותר לעומק‪,‬‬ ‫המים ישקעו עד שיגיעו לעומק שהמים באותה צפיפות ויעצרו שם‪.‬‬
‫בקיץ שהשכבה העליונה יותר חמה‪ ,‬יותר קשה לערבב את‬ ‫‪ – Slop convection‬באזור מדף היבשת המים‬
‫השכבה העליונה לעומק‪.‬‬ ‫מתקררים ומגיעים עד הקרקעית‪ ,‬המים הקרים‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------‬‬
‫יגלשו במורד מידרון היבשת כדי להכנס מתחת‬
‫טרמוקלינה קבועה‬
‫למים שבאזור הקונבקציה בעומק‪.‬‬
‫יש אזורים באוקיינוס בהם יש שינויים קבועים בטרמוקלינה בין‬
‫תהליך זה נקרא גם ‪.Cascading‬‬
‫‪ °60‬בצפון ל – ‪ °60‬בדרום‪ .‬יש שם טרמוקלינה בצורה קבועה‬
‫בים המל‪ ,‬יש ירידה של מים חמים בקיץ לקרקעית‬
‫מכיוון שהמים מעליהם מתחממים בצורה קבועה ומתחתם יש‬
‫הים בגלל הצפיפות הגדולה של התמלוחות שמגיעות מהבריכות‪.‬‬
‫מים קרים שמגיעים מהקטבים‪.‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מאזן מים בים התיכון ‪Vin+Vout+Vrunoff+P+E=0 -‬‬

‫‪-------------------------------------------------------------‬‬
‫פיעפוע )דיפיוזיה( כפול ‪ -‬תהליך המבוסס על הבדל בעירוב‬ ‫‪.4‬‬
‫ים התיכון מתפקד כאגם ריכוז‪ ,‬האידוי בו יותר חזק מהאידוי‬ ‫מולקולרי שקשור לחום ומליחות ומשפיע על צפיפות‪ .‬ערבוב חום עובד‬
‫והזרימה מנחלים‪ ,Vrunoff+P<E ,‬עובדה זו מצריכה זרימה לתוך‬ ‫פי ‪100‬‬
‫הים‪.‬‬ ‫יותר מהר מערבוב כתוצאה ממליחות‪ .‬דפיוזיה כפולה‬
‫מים מלוחים נמצאים בשכבה העליונה )הלוקלינה הפוכה(‪ ,‬בקיץ‬ ‫יכולה לגרום לחוסר יציבות בקנה מידה קטן‪.‬‬
‫בגלל החום המים לא יכולים לרדת‪ ,‬בחורף עם תחילת‬ ‫‪ – Salt fingers‬התפתחות של "אצבעות" של מים‬
‫ההתקררות המים נופלים כמעט לקרקעית האגן‪.‬‬ ‫מלוחים בגלל שינויים בצפיפות בין שתי שכבות‬
‫הים השחור מתפקד כאגם דילול‪ ,‬האידוי בו יותר קטן מהאידוי‬ ‫)מבחינת חום ומליחות(‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫והזרימה מנחלים‪ ,Vrunoff+P>E ,‬זה גורם למפלס גבוה יותר באגן‬ ‫‪------------------------‬‬

‫מקורות העירבוליות באוקיינוס‬

‫ומצריכה זרימה החוצה מהים‪.‬‬
‫סטגנציה – אזור של חוסר חמצן בגלל שאין ערבוב‪.‬‬
‫מעבר המים בבוספרוס )מהים השחור( לא משמעותי מבחינת‬
‫תנועת גלים – שבירה‪ ,‬יוצר תנועה רנדומלית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זרימה אך משמעותית מבחינת מליחות‪ ,‬המים נכנסים במליחות‬
‫של ‪ 24-28‬פרומיל בשכבה העליונה של הים‪ .‬מעט המים‬
‫גזירת )תזוזת( זרמים – שינוי במהירות הזרמים בשכבות‬ ‫‪.2‬‬
‫מסויימות‪ ,‬זרם אחד יותר מהיר מהשני ובאזור המגע בינם נוצרת‬
‫שנכנסים לים השחור‪ ,‬צמודים לקרקע‪ ,‬עם מליחות גבוהה ) ‪36-‬‬
‫ערבוליות‪.‬‬
‫‪.(35‬‬
‫זרימת מים על פני שינוי בקרקעית או ליד חוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מליחות שכבה עליונה בקיץ – עולה ככל שהולכים למזרח הים‬
‫זרמי גאות ושפל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התיכון‪ ,‬בגלל האידוי‪.‬‬
‫טמפרטורת שכבה עליונה בקיץ – במערב‪ ,‬מים יותר קרים‬
‫מהאוקינוס‪ ,‬בדרום יותר חם בגלל קרינת השמש )יותר קרוב‬
‫‪ – Traveling eddies‬כמו עמוד אבק שנוצר במידבר אבל בים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪------------------------‬‬

‫לקו המשווה(‪.‬‬ ‫יציבות סטטית וריבוד )שיכוב(‬

‫‪F = Vg ( ρ1 − ρ 0 ) = ± g∆ρ‬‬
‫מליחות מי שטח בחורף – המליחות הנמוכה ביותר היא במים‬
‫שנכנסים מהאוקיינוס‪ ,‬הם‬
‫זורמים לאורך אפריקה וממליחים מאידוי‪ ,‬מגיעים למזרח הים‬
‫התיכון הכי מלוחים‪ ,‬מצפינים ומתקררים עד שהם שוקעים בדרך‬ ‫נניח ים שמורכב משתי שכבות‪ ,‬צפיפות ‪ 0‬מעל צפיפות ‪) 1‬גרדיאנט גדול‬
‫חזרה לגיברלטר‪.‬‬ ‫מ‪.(0-‬‬
‫טמפרטורת מי שטח בחורף –קר ביותר במפרץ ליון וחם ביותר‬ ‫אם נדחוף גוש מים מצפיפות ‪ 0‬לתוך צפיפות ‪ 1‬הוא יכנס כמו שהוא ולא‬
‫בדרום מזרח הים התיכון‪.‬‬ ‫יתערבב‪.‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------‬‬ ‫כוח ארכימדס יפעל על הגוש צפיפות ‪ 0‬והוא יחזור לשכבה שלו‪ .‬מצב יציב‪.‬‬
‫שכבות )צפיפות מי שטח בחורף הכי משפיעה על הערבוב‬ ‫במצב בו הגרדיאנט קטן מ‪ ,0-‬שכבה עם צפיפות ‪ 1‬מעל שכבה ‪ ,0‬המצב‬
‫בחורף(‬ ‫לא יציב‪.‬‬
‫‪ – LSW‬מי שטח לבנטינים‪.‬‬ ‫אם הגרדיאנט שווה ל‪ ,0-‬לא משנה לגוש מים איפה הוא נמצא‪ ,‬מצב זה‬
‫‪ – AW‬מים אטלנטים‪.‬‬ ‫חורף‬ ‫נקרא אדיש‪.‬‬
‫‪ – LIW‬מי בניים לבנטינים‪.‬‬ ‫יציבות ללא התחשבות בדחיסות המים‪:‬‬
‫‪ – EMDW‬מי עומק מז'‬
‫‪1 dρ‬‬
‫לבנטינים‬
‫≈‪E‬‬
‫‪ –WMDW‬מי עומק מע'‬
‫לבנטינים‬ ‫‪ρ dz‬‬
‫בדרום מערב הים התיכון הצפיפות נמוכה ביותר‪ ,‬לא תהיה‬ ‫‪ – E‬יציבות‪ - dρ /dz .‬הגרדיאנט האנכי‪.‬‬
‫קונווקציית חורף‪.‬‬ ‫יציבות עם התחשבות בדחיסות‪:‬‬
‫בצפון הים התיכון‪ ,‬הטמפרטורות נמוכות ביותר )בעיקר בגלל‬
‫מים שנכנסים מהיבשה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪dθ‬‬ ‫‪dS‬‬ ‫‪‬‬
‫צפיפות ‪,UML>28.8‬המים יירדו לשכבת בניים‪.‬צפיפות‬ ‫‪E = ρg ‬‬
‫‪ −α dp + β dp‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪,UML>29.1‬מים יירדו לקרקע‪.‬‬
‫מי עומק מע' תיכוניים ) ‪ – (WMDW‬מים קרים ממפרץ ליאון‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫יורדים למטה וממלאים את מערב הים התיכון‪ .‬טווח מליחות–‬ ‫‪ -α‬השפעת הטמפרטורה‪:‬‬
‫‪ 38.4-38.45‬פרומיל‪ .‬טווח טמפ'– ‪ 12.65-13‬מעלות‪.‬‬ ‫‪1 ∂ρ‬‬
‫מי עומק מז' תיכוניים ) ‪ – (EMDW‬נוצרים בים האדריאטי‬ ‫=‪α‬‬
‫וממלאים את מז' ים התיכון‪ .‬המליחות משפיעה על הצפיפות כך‬
‫שהמים יכולים לרדת למרות שהם יותר חמים‪.‬‬
‫‪ρ ∂T‬‬
‫מי בניים לבנטינים ) ‪ – (LIW‬נוצרים‪ ,‬בערבל רודוס שמעלה מים‬ ‫‪ -β‬השפעת המליחות‪:‬‬
‫עמוקים‪ ,‬מלוחים וקרים שמשפיעים על ה – ‪ LSW‬שמעליהם‪ ,‬ה –‬ ‫‪1 ∂ρ‬‬
‫‪ LSW‬שהתקררו והומלחו )הצפיפות עולה( מתחילים לגלוש על‬ ‫=‪β‬‬
‫קצה הערבל )קונווקציית מדרון – המדרון הוא דופן הערבל(‪,‬‬
‫יורדים לעומק ומתייצבים בשכבת בניים‪ .‬מים שנמצאים בשכבה‬
‫‪ρ ∂S‬‬
‫בין מי העומק למי השטח‪.‬‬ ‫יציבות נקבעת בגלל הגרדיאנט בלבד‪ .‬בד"כ היציבות תגדל עם הירידה‬
‫ה – ‪" LIW‬צפים" על המים העמוקים ) ‪ EMDW‬ו ‪.(WMDW -‬‬ ‫לעומק‪ ,‬הגרדיאנט קטן‪ ,‬יותר קל ליצור טורבולנציה בעומק כי אין התנגדות‬
‫לגוש מים שזז‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪------------------------‬‬

‫תדר יציבות )‪ –(N‬השפעת היציבות בדרך כלל מתוארת ע"י תדר יציבות –‬
‫‪.N‬‬
‫נמדד במחזורים לשעה‪ .‬קצב העליה והירידה של גוש מים בין שתי שכבות‬
‫צפיפות‪ .‬נקרא תדר ברונט‪-‬ואיסאלה )‪ (Brunt-Vaisala‬או תדר ציפה )‬
‫‪Buoyancy).‬‬ ‫‪N2=gE‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪------------------------‬‬

‫מספר ריצ'רדסון ‪ -‬מספר ריצ'רדסון נותן לנו מעבר מזרימה למינרית‬

‫לזרימה טורבולנטית עם התחשבות בגזירת זרמים‪ .‬מצד אחד מתחשבים‬
‫ביציבות )‪ (N‬ומצד שני מתחשבים בגרדיאנט של מהירות הזרימה בעמודת‬

‫‪N2‬‬
‫=‪R i‬‬
‫) (‬
‫המים‪.‬‬
‫‪dU 2‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪ - Ri>0.25‬זרימה יציבה‪ - Ri<0.25 .‬טורבולנציה מוגברת עקב גזירת‬
‫מהירות‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪------------------------‬‬

‫סוגים של מבנה טרמוהליני‬

‫‪∆ T=T2-T1‬‬ ‫‪ – T‬טמפרטורה‪.‬‬
‫‪∆ S=S2-S1‬‬ ‫‪ – S‬מליחות‪.‬‬
 ‫ים המלח מקבל מים מכל צדדיו‪ ,‬חלק קטן מהדרום‪ ,‬רוב המים מגיעים מהירדן‪.‬‬ ‫הכוחות מתחת לשכבה העליונה נעים גם ימינה ונוצרת ספירלת‬
‫כיום החלק הדרומי מורכב מבריכות לא טבעיות שתמיד נשאבים לשם מים‬ ‫אקמן‪ .‬לכן‪ ,‬בחצי הכדור הצפוני‪ ,‬השכבות נעות יותר ויותר ימינה‬ ‫עד ‪ ,'77‬הים האדריאטי היה המקור העיקרי למי עומק )‪ ,(DW‬אח"כהים‬
‫מהחלק המרכזי של הים‪ .‬רמת האידוי יורדת בגלל שהכוחות הבין מולקולרים‬ ‫אך עם עוצמה שנחלשת עם העומק בגלל החיכוך‪.‬‬ ‫האיגאי נהיה יותר משמעותי )בגלל שינוי המליחות בים האיגאי(‪ .‬השינוי‬
‫גדלים ולא נותנים למים להשתחרר לאויר‪.‬‬ ‫עומק שכבת אקמן‬ ‫זמני )טרנזיאנט( ויחזור למצב הקודם‪.‬‬
‫‪7.6W‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מדידה מטאורולוגית מפלטפורמה של מכשירי מדידה‪:‬‬ ‫‪ -DE‬העומק בו כיוון הזרם יהיה ב – ‪ 180‬מעלות לכיוון המקורי‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫בחלק‬ ‫ימין‪,‬‬ ‫לכיוון‬ ‫יפעל‬ ‫הארץ‪,‬‬ ‫כדור‬ ‫כח קוריוליס )‪ -(ac‬בחלק הצפוני של‬
‫) ‪sin (ϕ‬‬
‫כיוון ומהירות רוח‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫בפני השטח‪.‬‬
‫טמפרטורה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫בעומק אקמן‪ ,‬עוצמת הזרם קטנה בכ – ‪ 23‬מהשטח‪.‬‬ ‫הדרומי יפעל שמאלה‪.‬‬
‫‪ac‬‬ ‫‪ - ϕ‬קו רוחב‪ - Ω .‬המירות זויתית ‪ – V .10 ×0.729‬מהירות הגוף‪.‬‬
‫‪-4‬‬

‫טמפרטורת מים ב – ‪ 11‬מקומות מים בין ‪ 1‬ל – ‪ 40‬מטר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הסעת אקמן ‪ -‬העברת מים מפני השטח לעומק ‪ DE‬היא בממוצע‬
‫ב ‪ °90 -‬מהכיוון בו הרוח נושבת‪.‬‬ ‫‪=2Ω (sinϕ )V‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪.4‬‬ ‫‪ - Upwelling Ekman‬מים מתרחקים מהחוף ומים מהעומק מגיעים‬ ‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫קרינה נכנסת )קצרת גל( ‪ -‬ים המלח נמצא ‪ 400‬מטר מתחת לגובה‬ ‫תאים ואזורי רוחות תאי הדלי – מה –‪ ITCZ‬ועד קווי רוחב ‪°30 - °25 ,°30‬‬
‫להחליף אותם‪.‬‬
‫– אזור המדבריות‪ .‬תאי פרל – קווי רוחב ‪ °30‬עד ‪ .°60‬תאים פולרים ‪-‬‬
‫פני הים התיכון‪ .‬הקרינה קצרת הטווח מתעמעמת במעבר של המרחק הנוסף‬ ‫‪ - Downwelling Ekman‬הרוח תדחוף מים לכיוון החוף ותביא מים‬
‫קווי רוחב ‪ °60‬עד ‪.°90‬‬
‫הזה באויר עד שהיא תגיע לפני הים‪ .‬מגיעה למקס' במשך היום בשעה ‪13:00‬‬ ‫מפני השטח הרחוקים מהחוף‪ ,‬המים שיגיעו לחוף ירדו לעומק‬
‫‪ – ITCZ‬אזור התכנסות בין טרופי‪ ,‬אויר שעולה באזור קו המשווה‪Polar .‬‬
‫ובחודש יוני‪ .‬עם השנים יש ירידה בעצמת הקרינה בגלל עליה בריכוז חלקיקים‬ ‫על מדף היבשת וישקעו‪.‬‬
‫‪ – esterlies‬רוחות בתאים הפולרים‪ .‬רוחות הסחר – רוחות מזרחיות חזקות‬
‫באויר ופליטת חלקיקי מלח מהים‪.‬‬ ‫ציקלוניות ואנטי‬
‫רוחותל ‪,°35 -‬‬
‫של ‪°30‬‬ ‫השפעהרוחב‬
‫וקבועות בתאי הדלי‪ .‬קו הסוסים – האזור שבין קווי‬
‫לחץ אטמוספרי ‪ -‬גבוה משאר הארץ‪,‬הים יותר נמוך‪ .‬השינויים בלחץ‬ ‫‪.5‬‬ ‫שלמים החוצה‪,‬‬
‫ידחפו‬ ‫ציקלוניות‬
‫הדרומי‬ ‫רוחותלחלק‬
‫אזור לחץ אטמ' גבוה‪ ,‬רוחות חלשות ומשתנות‪.‬‬
‫‪ – Westrlies‬בתאי פרל‪ ,‬רוחות שיוצרות זרם מסביב‬
‫במשך היום מגאות ושפל אטמוספרים‪ .‬הלחץ האטמוספרי "עולה" עם השנים‬ ‫מי פני השטח יהיו נמוכים יותר‬ ‫כדו"א‪,‬אין יבשות שיעצרו‪.‬‬
‫כי מפלס הים יורד והחיישן על הפלטפורמה יורד‪.‬‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫לחות יחסית ‪ -‬הלחות מגיעה במשך היום פעמיים למינימום‬ ‫‪.6‬‬ ‫השפעת הרוח על המים ‪ -‬הרוח שנעה על פני המים מעבירה אנרגיה‬
‫ברוחות אנטי ציקלוניות המצב‬ ‫קינטית למים‪.‬‬
‫ומקסימום‪.‬‬ ‫‪–WIND STRESS‬הכוח האופקי שמפעילה הרוח על השכבה העליונה של‬
‫הטמפרטורה בבוקר נמוכה ולכן הלחות גבוהה‪ ,‬עם עליית הטמפ' יש ירידה‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫המים‪ ,‬מסומן בטאו ‪.τ -‬‬
‫בלחות לאחר מכן ירידה קטנה בטמפ' )ירידה בלחות( ועליה חזקה‬ ‫מודל זרמים גיאוסטרופים ‪ - Geostrophic Balance -‬גרדיאנט‬
‫‪-ρ a‬צפיפות אויר‪ - Cd .‬מקדם חכוך רוח‪-‬מים‪ - W10^2 .‬מהירות רוח בגובה ‪10‬‬
‫בטמפרטורה עם צניחה בלחות‪ .‬במשך היום היבשה מתחממת‪ ,‬נוצרת‬ ‫הלחץ במאזן עם כוח קוריוליס‪.‬‬
‫תנועה מאזור לחץ גבוה לנמוך )ללא כוח קוריוליס(‪ ,‬כנתחשב‬ ‫מ'‪τ =ρ a⋅ Cd⋅ W10^2 .‬‬
‫קונווקציה )אויר עולה מעל היבשה(‪ ,‬חוסר של אויר גורם לשאיבת אויר מהים‬
‫בכוח תנועה במקביל לאיזוברים‪.‬‬ ‫מדידות והערכות מראות שמהירות הזרם תהיה כ – ‪ 3%‬ממהירות הרוח‪.‬‬
‫לכיוון הרי ירושלים‪ ,‬בדרך הוא מאבד לחות וטמפ'‪ .‬מהרי ירושלים הוא צונח‬
‫סיבות להיווצרות גרדיאנט לחצים אופקי‪ :‬שיפוע בפני שטח‬ ‫ברוחות הסחר ‪ ‬גדול‪ ,‬יש רוחות חזקות וקבועות‪ ,‬כנ"ל ברוחות‬
‫לים המלח‪ ,‬הלחץ עולה‪ ,‬יש חימום אדיאבטי לאויר שיורד ובסביבות ‪19:00‬‬
‫מלחץ אמוספרי – עד ‪ ,10%‬שיפוע מהסעת אקמן–משמעותי‪,‬‬ ‫הווסטרליס‪ .‬יוצרות זרמים מעגליים גדולים ‪North Eqatorial current, North‬‬
‫מגיע לים המלח אויר חם ויבש‪.‬‬
‫עד– ‪ ,70%-60%‬שינויים הנובעים מפיקנוקלינה‪ ,‬באזור בו‬ ‫‪. Sub-tropical anticyclonic Gyre‬‬
‫משטר מרומיקטי‬
‫הפיקנוקלינה יותר עמוקה‪ ,‬הלחץ יהיה יותר קטן בגלל שיש מים‬ ‫ללא יבשות הרוחות יהיו יציבות וקבועות‪ ,‬ליד יבשות‪ ,‬ישתנו עקב חימום‬
‫מליחות ‪ -‬תמיד יש שכבה יותר מתוקה בחלק‬
‫פחות דחוסים מעל אותו אזור‪.‬‬ ‫היבשות והטופוגרפיה‪.‬‬
‫העליון של הים )בקיץ ובחורף(‪ ,‬הקונווקציה לא‬ ‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫הים מנסה לאזן את עצמו‪ ,‬כשיש גרדיאנט בגובה פני הים )איזור‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫מגיעה עד הקרקע‪.‬‬ ‫זרמים ‪ -‬מבנה הזרמים באוקיינוסים מושפע גם הוא מהיבשות ומהרוחות‪.‬‬
‫טמפ' – שכבה עליונה חמה בקיץ וקרה בחורף‪.‬‬ ‫גבוה לעומת נמוך(‪ ,‬הפיקנוקלינה תהיה הפוכה כדי לשמור על‬ ‫הזרם האקווטוריאלי עוקב אחרי ‪ ITCZ‬ואיתו כל ה – ‪GYRE, West wind drift‬‬
‫אין ערבוב לעומק בחורף בגלל שינויי הצפיפות‬ ‫לחצים שווים )פיקנוקלינה עמוקה באזור בו פני הים גבוהים(‪.‬‬ ‫שעוקב אחרי‬
‫למרות שהטמפ' בשטח יותר נמוכה‬ ‫אם נוכל לחשב את גרדיאנט הלחצים אז נוכל לחשב את הזרם‪.‬‬ ‫הרוחות בחצי הכדור הדרומי‪.‬זרם הגולף והמקביל לו בפסיפי – קורושיו‪.‬‬
‫משטר הלומיקטי‬ ‫חישוב זה לא ניתן לביצוע בים בגלל שהשינויים בהידרוסטטיקה‬ ‫זרם הגולף ‪ -‬זרם מהיר ) ‪ 2‬מ'‪/‬ש'( וחם ) ‪ (°25‬שעולה באטלנטי קרוב‬
‫מליחות – השכבה העליונה מלוחה יותר בקיץ‬ ‫גדולים והשינויים של הגרדיאנט מאוד קטנים‪.‬‬ ‫לארה"ב ומגיע עד מורמנסק )כזרם צפון אטלנטי – יחסית חם )‪.(°4-°5‬‬
‫ומעורבבת עד הקרקע בחורף‪.‬‬ ‫מחשבים ‪ (DH (Dynamic Height‬שמוצאים לפי נתוני ‪ ,CTD‬ממנו‬ ‫באזור כף הטרס הוא נפרד מהחוף ומתפצל‪.‬‬
‫טמפ' – שכבה עליונה חמה בקיץ וטמפ' אחידה‬ ‫ניתן לחשב זרם ממוצע ולקבל מפת טופוגרפיה דינמית שעובדת‬ ‫כוח קוריוליס שחלש באזור הדרומי של הזרם‪ ,‬הוא נכנס בין קובה‬
‫עד הקרקעית בחורף‪.‬‬ ‫בצורה דומה למפה של מזג אויר‪ .‬זרם גיאוסטרופי מסביב לשקע‬ ‫לארה"ב‪ ,‬יש הצטברות של מים )עליה במפלס(‪ .‬מים בורחים במהירות‬
‫יסתובב נגד כיוון השעון ויכניס מים למרכז השקע‪ ,‬ככל‬ ‫ממיצרי פלורידה צפונה )ג'ט(‪ ,‬כוח קוריוליס שחזק יותר באזור הזה‪ ,‬שובר‬
‫ים המלח מאופין בהתנהגות מרומקטית – חוסר עירבוב בין השכבות‪ ,‬והולומקטית‪-‬‬ ‫שהמרחק בין האיזוברים קטן יותר‬
‫עירבוב בין השכבות בגלל שינויים פיזיקליים‪ .‬בחורף שכבת הערבוב העליונה לא‬ ‫את הזרם ימינה‪ ,‬לוקח ענפים ומחזיר חלק דרומה‪.‬החלק המערבי שלו חזק‬
‫)גרדיאנט גדול(‪ ,‬הזרם יהיה חזק יותר‪.‬‬ ‫והחלק המזרחי שלו חלש‪ .‬החלק של הזרם שיוצא צפון מזרחה מקבל‬
‫חודרת את ה ‪ 30‬מ'‪ .‬בקיץ יש אידוי גבוה ועליה בטמפ'‪ .‬בתקופה מרומקטית אין‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫פיתולים )‪ (Meander‬בגלל שהוא זרם ג'ט והוא לא יציב מהמהירות שלו‪,‬‬

‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫עירבוב כי הכל אחיד‪ .‬טמפ' ממוצעת החלה לעלות עם תחילת ההלומיקטי‪.‬‬ ‫ים אדום ‪ -‬שטח ‪ ,450x103 km2‬עומק כ ‪ 2000‬מטר‪ .‬האידוי ‪ 2‬מ'‬
‫בהולומיקטי יש עליה במליחות ובטמפ'‪.‬במרומיקטי יש ירידה במליחות ויציבות‬ ‫לשנה‪ ,‬כניסת המים מהאדמה היא של בערך ‪ 0.07‬מטר לשנה‪.‬‬ ‫בנוסף אין לו חוף קרוב ויש לו מקום להתפתל‪.‬‬
‫בטמפ'‪.‬‬ ‫המליחות ביציאה מבאב אל מנדב ‪ 40.5‰‬מליחות המים‬ ‫מיאנדר אחד מוגדר כ"גל"‪ ,‬בין פסגה לפסגה של הפיתול‪ ,‬המיאנדר מוריד‬
‫‪ Overturn‬עם העליה בטמפ' ומליחות לאורך זמן קרה מצב שה‪ UML-‬היה חם‬ ‫הנכנסים ‪ 36.5‰‬ועומק המיצר ‪ 130‬מ'‪ .‬הזרימה במיצר דו‬ ‫את המהירות של הזרם‪.‬‬
‫ומלוח יותר מ ‪ DW‬התהליך דחף חום ומלח לעומק‪.‬‬ ‫כיוונית בגלל המליחות‪ .‬בקיץ יש גרדיאנט בטמפ מ ‪30-32°C‬‬ ‫יווצרות טבעת – מיאנדר שהולך וגדל‪ ,‬יוצר טבעת )בערך בקוטר של‬
‫תמלוחות סופיות ‪ -‬תמלוחות סופיות הן כניסת המים של מפעלי ים המלח‪.‬‬ ‫בדרום ל ‪ 26-27°C‬בצפון המליחות בדרום היא ‪ ‰38‬ובצפון‬ ‫‪ 200‬ק"מ( שנפרדת מהזרם והופכת לטבעת נפרדת מהזרם שיכולה‬
‫מים חמים ומלוחים נכנסים מדרום )אזור החזרת המים( יורדים לקרקעית‪.‬‬ ‫‪ 40.8‰‬והצפיפות בדרום היא של ‪ kgm-3 24‬כשבצפון היא של‬ ‫להתקיים בעצמה במשך מספר חודשים )בסביבות ‪ .(10‬טבעת צפונית‬
‫כלומר יש לנו מים מלוחים וחמים למטה‪ ,‬זה יכול לתת לנו מצב של ‪Step Like‬‬ ‫‪ .kgm-3 27‬בחורף יש גרדיאנט בטמפ מ ‪ 25-26°C‬בדרום ל ‪17-‬‬ ‫תהיה חמה במרכזה‪ ,‬אנטי ציקלונית‪ ,‬שומרת על החום‪ ,‬בעלת אורך‬
‫‪ structure‬בגלל ‪.Double diffusion‬‬ ‫‪ 22°C‬בצפון המליחות בדרום היא ‪ ‰38‬ובצפון ‪40.4‰‬‬ ‫חיים ארוך ותדחוף מים למטה‪ .‬טבעת דרומית תהיה קרה במרכזה‪,‬‬
‫‪ Double diffusion‬גורמת לשכבה חמה‪ ,‬דקה ומתוקה )יחסית( מתחת‬ ‫והצפיפות בדרום היא של ‪ kgm-3 25‬כשבצפון היא של ‪.kgm-3 28‬‬ ‫ציקלונית‪ ,‬תאבד חום יותר מהר מטבעת צפונית‪ ,‬בעלת אורך חיים קצר‬
‫לשכבה העליונה‪ ,‬הקרה והמתוקה‪ .‬השכבה הדקה עולה ומתערבבת עם השכבה‬ ‫הטמפ' ביחסית אחידה בפני השטח כ‪ C24-26 °‬ובעומק ~ ‪,21.5°C‬‬ ‫יותר מטבעת צפונית ותמשוך מים מהעומק‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫שמעליה‪ .‬תהליך דומה קורה בשכבה התחתונה היכן שנוצרת שכבה קרה ומלוחה‬ ‫המליחות כמעט חסרת שוני לעומק הים והמליחות השולטת היא‬ ‫כוחות על נוזלים ‪ -‬צפיפות ‪ x‬תאוצה חלקית = גרדיאנט לחצים ‪+‬‬
‫במפגש בין השכבות‪ .‬כתוצאה מהקונווקציה בשכבה העליונה והתחתונה‪ ,‬נוצרים‬ ‫של ~ ‪.40.6‬‬ ‫קוריוליס ‪ +‬חיכוך ‪ +‬גרוויטציה‬
‫שינויים חדים בערכים הנמדדים ‪.Step Like structure -‬‬ ‫בקיץ ‪ UML‬קטנה וטרמוקלינה בעומק ‪ 100‬מ' בחורף ה ‪UML‬‬ ‫גרדיאנט לחצים‪ ,‬כוח קוריוליס )כוח מדומה – ‪ ,(Pseudo force‬חיכוך )מוסיף‬
‫תעלת הימים ‪ -‬עד תחילת המאה ה – ‪ 21‬נוצר גרעון של ‪ 650-800‬מליון קוב‬ ‫עד ‪) 600‬חורף קשה( ‪ 300‬ממוצע‪ .‬באזורים עמוקים מעל ‪2000‬‬ ‫מומנט מהרוח‪ ,‬מחסיר מומנט מהקרקע‪ ,‬מוסיף ומחסיר בחיכוך בין‬
‫לשנה‪ .‬בגלל ירידת המפלס‪ ,‬מים מתוקים יורדים לים המלח בקרקע מסביב לים‪,‬‬ ‫מ' יש אגמים עם מים בטמפ' ‪ °60‬ומליחות של ‪ ‰280‬מפעילות‬ ‫שכבות(‪ ,‬גרוויטציה )עוצר תנועה של מים(‪.‬‬
‫סוחפים איתם מלחים מהקרקע ויוצרים חללים שקורסים ונוצרים בולענים‪ .‬מספר‬ ‫טקטונית‪,‬לא מתערבבים בגלל מליחותם‪.‬‬ ‫גרדיאנט לחצים ‪ -‬המים ינועו מלחץ גבוה לנמוך בפרופורציה לגרדיאנט‬
‫אופציות לבניית תעלת הימים מהים התיכון או מים סוף אך‬ ‫סירקולציית מים בים האדום ‪ -‬בדרום יש שני אזורים רדודים‬ ‫)גרדיאנט גדול‪ ,‬תנועה מהירה(‪ .‬הגרדיאנט האנכי בד"כ מאוזן בעזרת‬
‫כיום התכנית היא לבנות את התעלה מים סוף‪ .‬בעיות‪ :‬הריסת האלמוגים באילת –‬ ‫שבהם יש ‪ ,Sloop Convection‬מים כבדים שגולשים על המידרון‬ ‫הגרוויטציה‪ .‬גרדיאנט אופקי נוצר מ‪ :‬שינויים בצפיפות המים בין אזורים‪,‬‬
‫סחיפת הלארוות‪ ,‬דליפת מים לאורך התעלה‪ ,‬לא ברור מה תהיה התוצאה של‬ ‫ונכנסים לעומק‪ .‬בצפון יש אזור שנוצרים בו מים בינונים‪ ,‬ערבל‬ ‫שיפוע פני שטח ‪ -‬יוצר שינוי בלחץ המים )שינוי ב – ‪ ,(Z‬שינוי בלחץ‬
‫ערבוב המים – השפעה על מפעלי המלח‪.‬‬ ‫ציקלוני שמוריד מים לעומק‪ .‬עוד מקור למים מלוחים הוא מפרץ‬ ‫אטמוספרי – יצור שינוי בלחץ ההידרוסטטי במים‪.‬‬
‫‪---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מאפייני הגלים‪-‬גובה )‪ – (H‬פסגה לחלק הנמוך‪ .‬אורך )‪ -(L‬מפסגת לפיסגה‪.‬‬ ‫סואץ‪ ,‬מים מתקררים‪ ,‬יורדים לעומק ולוקחים מלח שנמצא‬ ‫חיכוך ‪ -‬נוצר בגלל‪ – Wind stress :‬כוח שמגיע מתנועת רוח על המים‪,‬‬
‫תלילות ) ‪ – (H/L‬יחס גובה לאורך‪ .‬זמן )‪ - (T‬זמן מעבר גל‪ .‬מהירות פאזה )– )‪c‬‬ ‫בקרקעית‪ .‬מפרץ עקבה עמוק לא משפיע על המליחות‪.‬‬ ‫אנרגיה קינטית עוברת ונאגרת בשכבות המים ואנרגיה קינטית שנוצרת‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫מהחיכוך‪ ,‬מומרת חלקית לחום בים‪.‬‬

‫‪----------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫‪ .C=L/T‬תדר ) ‪ – (f‬כמה אורכי גל עוברים ביחידת זמן ‪.(f→(C=f⋅ L/1‬‬ ‫ים שחור ‪ -‬שטח ‪ ,410x103 km2‬עומק ‪ 2000‬מ'‪.‬אידוי‪0.9 :‬‬
‫תנועת הגלים ‪ -‬מים לא זזים‪ ,‬עוברת אנרגיה‪ .‬צורת הגל יכולה להיות שונה )א"מ‪,‬‬ ‫‪ m/year‬משקעים ושפכי נהרות‪ .m/year 1.4 :‬מאזן המים‬ ‫חיכוך עקב צמיגות מולקולרית ‪ -‬כששתי שכבות מחליקות אחת על השניה‪,‬‬
‫מים‪ ,‬קול(‪ .‬מהירות גל )העברת האנרגיה( תלויה בחומר בו הגל עובר‪.‬‬ ‫המתוקים‪ m/year 0.5 :‬מליחות המים שנכנסים בעומק דרך‬ ‫נוצר ‪ .tangential stress - τ‬בגלל הצמיגות הנמוכה של המים‪ ,‬השפעת‬
‫החיכוך בין שכבות המים נמוכה‪.‬‬
‫גל מתקדם – תנועה מסובכת שעוברת גם בעומק‪ ,‬אם ניקח נקודה‬ ‫‪.1‬‬ ‫הבוספורוס ‪35‰‬מליחות המים שיוצאים בפני השטח במיצר‬
‫‪ 17‰‬עומק המיצר ‪ . m 90‬לים השחור נכנסים הרבה נחלים‬ ‫חיכוך עקב צמיגות טורבולנטית )‪ - (Eddy Viscosity‬בתצפיות שביצעו‪ ,‬ה –‬
‫מסויימת נראה שהיא זזה במעגלים‪ .‬ככל שנרד בעומק‪ ,‬עצמת הגל תרד‪.‬‬ ‫שיוצרים מצב של ‪ - Estuary‬שכבה עליונה מתוקה‪ .‬אזור מדף‬ ‫‪ stress‬באזורים מעורבלים גדול יותר מזה של תנועה למינרית‪ .‬זרימה‬
‫טורבולנטית יוצרת ערבוב יותר טוב שנוצר מתנועה רנדומלית של המים –‬
‫גל עומד–בד"כ באגמים ובריכות‪,‬גל מתפתח פוגע בקיר או בקצה‬ ‫‪.2‬‬ ‫היבשת בים השחור רחב מאוד‪ .‬הים השחור הוא ‪.Dilution Basin‬‬
‫ההלוקלינה רגילה‪ ,‬אין שקיעה של מים עד הקרקעית ויש‬ ‫נקרא ‪ turbulent mixing‬או ‪ .eddy mixing‬במקום ‪ ,‬בזרימה טורבולנטית‬
‫מקור המים‪.‬החזר המים אחורה גורם לכך שהגלים יראו עומדים‪,‬הגל החוזר‬ ‫סטגנציה בעומק הים )לא מגיע הרבה חמצן לעומק‪ ,‬אין אוורור‬ ‫נשתמש ב – ‪ .(A (eddy viscosity coefficient‬מפרידים בין העברת אנרגיה‬
‫עובד כנגד הגל הראשון‪.‬‬ ‫בעומק(‪ .‬תנועת המים הכללית בבוספורוס החוצה מהים השחור‬ ‫אנכית )‪ (Az‬להעברת אנרגיה אופקית )‪ )(Ah‬יותר משמעותי(‪ .‬שיכוב אוקייני‬
‫סוגי גלים ‪ -‬קפילרים –במהירויות רוח נמוכות )קצרים – ‪ 1.7‬ס" מ(‪ ,‬מתח פני המים‬ ‫)נכנס ‪ Sv 0.006‬יוצא ‪.(0.012Sv‬‬ ‫יציב מדכא ערבוב אנכי‪.‬‬
‫עוצר את הגלים‪ .‬גלי כבידה –במהירויות רוח גדולות‪ ,‬כוח הכבידה של כדו"א עוצר‬ ‫הזרימה בים היא ציקלונית ב ‪ 2‬מערבלים גדולים )המשקפים של‬ ‫‪g=9.81m^-2‬‬ ‫גרוויטציה ‪ -‬בצירי ‪ x‬ו – ‪ y‬השפעת הגרוויטציה שווה ל – ‪.0‬‬
‫את הגלים‪.‬‬ ‫קניפוביץ( בהם יש מקס' מליחות‪ ,‬המינימום בשפך הדנובה‪.‬‬ ‫משוואות התנועה – ‪ – Navier-Stokes Equation‬כוחות המאזנים את התאוצה‪,‬‬
‫התפתחות גלים‬ ‫בקיץ יציבות המקסימלית רדודה‪ ,‬ובחורף עמוקה יותר‪ .‬יש עליה‬ ‫שימור תנע‪.‬‬

‫נשיבת רוח )טורבולנטית בד"כ( על פני המים יוצרת שינוי בלחץ על‬ ‫‪.1‬‬ ‫במליחות בשכבה התחתונה בגלל כניסת מים מלוחים‪ ,‬אפשר‬
‫לראות ‪ 2‬הלוקלינות‪ :‬עונתית – משתנה לפי עונות השנה‬
‫משוואת הרציפות )‪ - (Continuity Equation‬שטח ‪ x‬מהירות = קצב‬
‫זרימה‬
‫פי חוק ברנולי )רוח מהירה מורידה את הלחץ( – נוצרים גלים קפילרים‪.‬‬ ‫)חימום ‪ /‬קירור(‪ .‬קבועה – יותר עמוקה ולא משתנה לפי עונות‬ ‫בהקטנה שטח הזרימה‪ ,‬תאוצת המים תעלה‪ ,‬לדוגמה בצינור שקטן‪,‬‬

‫בשכבת הגבול אויר‪-‬ים‪ ,‬יש שינוי במהירות הרוח על הגלים בגלל‬ ‫‪.2‬‬ ‫השנה‪ ,‬שכבה זו עוצרת את ירידת המים לעומק‪ .‬בחורף נראה‬
‫רק את ההלוקלינה הקבועה והקונווקציה לא חודרת לעומק גדול‬
‫הקטנת זרימה תיצור עליה בתאוצות מהצדדים ועליה בתאוצה בכיוון‬
‫הזרימה‪ .‬אם יש שינוי בקצב הזרימה בכיוון אחד‪ ,‬יווצר פיצוי על ידי שינוי‬
‫צורתם‪.‬‬ ‫כי היא מוגבלת מהיציבות הגבוהה משכבת המים המתוקים‬ ‫קצב הזרימה בכיוון‪/‬ים אחרים‪.‬‬
‫הרוח עולה את הגל‪ ,‬נדחסת ומהירותה עולה‪ ,‬היא דוחפת את הגל‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫העליונה‪ .‬מבחינת טמפרטורה‪ ,‬יש טרמוקלינה שמגיעה לשכבה‬

‫‪---------------------------------------------------‬‬

‫הרוח יורדת מהגל‪ ,‬משתחררת ומהירותה יורדת‪ ,‬היא מושכת את הגל‪.‬‬ ‫משוואות תנועה‬
‫קרה מסויימת בעומק )אזור ה – ‪ 50-70‬מטר( והתחממות עם‬
‫רוח במהירות של בין ‪ 0.5‬ל‪ 2 -‬קשרים הופכת גלים קפילרים לגלי כבידה‪.‬‬ ‫העומק‪ .‬שכבת הביניים הקרה נגרמת משאריות של מים קרים‬
‫‪–1‬גל שזז במהירות נמוכה מהרוח‪ ,‬דחיפת הרוח מגדילה את הגלים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מהחורף שלא מתחממים בקיץ בגלל היציבות שנוצרת‬
‫מההלוקלינה העונתית ואין ערבוב המים העליונים עם התחתונים‪.‬‬ ‫‪du‬‬ ‫‪1 ∂p‬‬ ‫‪1 ∂τx‬‬
‫‪ – 2‬מהירות הגל עוברת את מהירות הרוח‪ ,‬יש חיכוך של הגל עם הרוח‪,‬‬ ‫השפעת הגרדיאנטים על הגזים ‪ -‬בשכבה העליונה יש ערבוב‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪+ fv +‬‬ ‫‪−Ju‬‬
‫מהירות התנועה הסיבובית של החלקיקים עולה והם מאיצים את הגל‪.‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪ρ ∂x‬‬ ‫‪ρ ∂z‬‬
‫וכניסה של חמצן שלא יכול לעבור את ההלוקלינה הקבועה‪.‬‬
‫‪1 ∂p‬‬ ‫‪1 ∂τy‬‬
‫הפרשי לחצים לפי ברנולי – רוח נעה מאיצה מעל פסגות הגלים‪,‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הנהרות מכניסים הרבה חומר אורגני שמתפרק באזור שיש בו‬
‫חמצן‪ .‬באזור שאין בו חמצן )מתחת להלוקלינה כ‪ 200 -‬מ'(‪,‬‬
‫‪dv‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪Threecomponents of‬‬
‫‪ρ ∂y‬‬
‫‪− fu +‬‬
‫‪ρ ∂z‬‬
‫‪−Jv‬‬
‫לחץ נמוך ופסגת הגל נשאבת למעלה‪ .‬רוח מאיטה במורד‪ ,‬לחץ עולה והאזור‬
‫הנמוך של הגל נדחף למטה‪.‬‬
‫החומר האורגני לא יכול להתפרק והופך ל ‪. H2S -‬‬
‫בעומק הים השחור יש ריכוז גבוה של ‪ H2S‬ואין חיים בעומק‪.‬‬
‫‪dw‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪the Pressure Gradient‬‬
‫‪1 ∂p‬‬
‫‪−g‬‬ ‫‪−J‬‬
‫‪Jw‬‬
‫‪w‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪ρ ∂z‬‬
‫הגבלת גובה גלים ‪ -‬האנרגיה של הרוח עוברת לגלים‪ ,‬לתנועת הזרם במים‪ ,‬לרעש‬ ‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪--------------------‬‬

‫במים ולחימום המים )לא משמעותי(‪ .‬בהתפתחות גלים‪ ,‬אורך וגובה הגל עולים‪,‬‬ ‫ים ארל ‪ -‬שטח‪ km2 67,000 :‬נפח‪ km3 1100 :‬עומק מקס'‪60 :‬‬ ‫ההנחות של מודל אקמן ‪ -‬הזנחת ההשפעה של היבשות והקרקע‪ .‬תצפיות‬
‫גלים יהיו לא יציבים כשהיחס בין גובה הגל לאורכו יהיה ‪.H/L=1/7‬‬ ‫‪ m‬עומק ברוב שטח הים פחות מ ‪ .30‬במשך כ ‪ 40‬שנה מאז‬ ‫מבוצעות במצב של שיווי משקל של הכוחות )לא בהתפתחות התנועה(‪.‬‬
‫גלי מים עמוקים ) ∞‪ ,(d/L=1/2-‬גלים קצרים‪ ,‬העומק גדול מאורך הגל‪ .‬תנועת‬ ‫שהנהרות שמהווים מקור למימיו עברו הטיה שטחו הצטמצם ל‬ ‫אין שינויים ברוח ובזרמים‪ .‬אין שינויי צפיפות וגרדיאנטים‪ .‬אין זויות בפני‬
‫חלקיקים תהיה מעגלית לגמרי‪ .‬ירידה בעומק‪ ,‬גודל המעגלים ירד והם יקטנו‪.‬‬ ‫‪ 34%‬מהמקור והמליחות עלתה מ‪ ‰9‬ל ‪ . ‰49‬הרכב )יחס‬ ‫השטח‪ .‬קצב העברת האנרגיה מהרוח ובין שכבות קבוע )‪Turbulent‬‬
‫הירידה תמשיך עד לעומק ששווה לחצי אורך גל‪ ,‬אח"כ לא מרגישים את התנועה‪.‬‬ ‫היונים( הים משתנה בגלל האידוי הגבוה והחוסר בכניסת מים‪.‬‬ ‫‪ -viscosity coefficient), Az‬קבוע‪.‬‬
‫מהירות התנועה המעגלית )החלקיקים בגל(‪ – Cpart=π (H/T) , H:‬גובה גל‪– T .‬‬ ‫החלק הצפוני הקטן של הים יחסית מתוק בגלל כניסת המים‬ ‫‪u = V0 exp( az ) sin(π / 4 − az) f = 2Ω sin ϕ‬‬
‫‪gL‬‬
‫‪τ‬‬
‫מסיר‪-‬דריה‪ ,‬חלק המרכזי ודרומי מלוחים והרכבם משתנה‬
‫בתדירות גבוהה‪.‬‬ ‫)‪v = V0 exp( az) cos(π / 4 − az‬‬ ‫]‪Ω = 7.292 ×10−5 [rad/s‬‬
‫‪2π‬‬ ‫זמן מחזור של סיבוב חלקיק‪ .‬מהירות הפאזה אינה תלויה ומושפעת מהעומק‪:‬‬
‫‪Thre‬‬ ‫‪De‬‬

‫= ‪V0‬‬ ‫=‪, a‬‬

‫) ‪sin(ϕ‬‬
‫‪-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫סחיפת גלים‪ :‬בגלל החיכוך עם הרוח )חיכוך חזק( ועם המים מתחתיו )חיכוך חלש(‬ ‫‪--------------------‬‬
‫‪= 7.6 W‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪10‬‬
‫ים המלח ‪ -‬שטח‪ km2 950 :‬נפח‪ km 155 :‬עומק‪ m 326 :‬מ‬
‫תנועת החלקיקים לא עיגול מושלם‪ ,‬נוצרת תנועה של קדימה עם כיוון הרוח –‬
‫זרם‪.‬‬
‫‪ 1960‬עד ‪ 2002‬שטח הים הצטמצם ל‪ 66% ,‬נסוג ‪ 1.1‬מטר‬ ‫‪components‬‬
‫‪ρ f Az‬‬
‫בשנה )עליה קטנה ב ‪-92‬סכר דגניה(‪ .‬בגלל הטמפ' הגבוהה‬
‫גלי ביניים )‪ ,(d/L=1/20-1/2‬גלים ש מרגישים את הקרקע‪ ,‬לא משפיעה על מהירות‬
‫והמליחות הגבוהה לא ניתן למדוד מליחות כרגיל ב ‪ 25°C‬ולכן‬
‫‪of the‬‬
‫הגל‪.‬‬
‫בשכבה העליונה החלקיקים עדיין נעים בעיגולים‪ ,‬כשנעמיק הגלים יהפכו‬
‫מודדים את מליחות המים בטמפ' שלהם ביחידת ‪.quasi-salinity‬‬ ‫‪Acceleration‬‬
‫המליחות בקוואזי היא ‪ kg/m³ 237‬שווה ערך ל ‪.281‰‬‬
‫לאליפסות‪ ,‬ליד הקרקע התנועה תהיה אופקית‪ .‬מהירות הגלים נקבעת על ידי‬
‫המליחות היא במגמת עליה )פרט לדילול קל בחורף ‪.(1992‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪= g‬‬‫‪d‬‬
‫אורך הגל והעומק )מעט(‪.‬‬
‫גלים במים רדודים )‪ ,(d/L=0-1/20‬השפעת הקרקע גדולה כבר בפני השטח‪.‬‬
 ‫תנועת החלקיקים אליפטית‪ .‬גלים ארוכים‪.‬מהירות הפאזה תלויה בעומק‪.‬‬
‫גל משמעותי –מודדים ‪ 100‬גלים ולוקחים ממוצע של ‪ 30‬הגלים הגבוהים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫גל משמעותי מסומן ב – ‪) H1/3‬ניתן לסמן גם ב – ‪ HS‬או ‪.(Hm0‬‬
‫ספקטרום גלים ‪ -‬כמה סוגי גלים יש בים‪ ,‬בספקטרום של תדר אחד נקבל‬
‫גל סינוס נקי‪.‬‬
‫גורמים שמשפיעים על גלים ‪ -‬משך זמן נשיבה‪-‬זמן בו הרוח נושבת‬
‫בכיוון אחד‪ ,‬יותר זמן‪ ,‬גלים יותר גבוהים‪ .‬מרחב נשיבה )‪ – (Fetch‬שטח‬
‫המים עליו נושבת הרוח בכיוון אחד‪ ,‬מרחב נשיבה גדול יותר‪ ,‬גלים יותר‬
‫גבוהים עד לים מפותח במלואו )המצב המקס' אליו יכולים להגיע הגלים‬
‫ע"פ עצמת הרוח‪ ,‬משך זמן הנשיבה ומרחב הנשיבה(‪.‬‬
‫גלים מקסימלים–‪ 1‬מ‪ 1000 -‬גלים יהיה ‪ .Hmax=1.86⋅ H1/3‬גלי ענק–נוצרים‬
‫מסופרפוזיציה של גלים‪ ,‬עד פי ‪ 3‬מ‪ ,H1/3 -‬הכי גבוה שנמדד – ‪ 34‬מטר‪.‬‬
‫)איבוך בונה– ‪ -(Constructive interference‬גל אחד מגביר גל שני‪) .‬איבוך‬
‫הורס– ‪ -(Destructive interference‬גל אחד מנחית את השני‪ .‬איבוך מעורבב –‬
‫גלים מכיוונים שונים מתחברים‪ ,‬יוצרים גלי ענק‪.‬‬
‫גלים מקדימים סערה ‪ -‬גלים ארוכים זזים מהר ובורחים מהסערה )השקע זז‬
‫לאט(‪ ,‬בחוף נקבל בהתחלה גלי גיבוע שיעלו ואחריהם תגיע הסערה‪–Seas .‬‬
‫גלים קצרים שעדיין בהיווצרות על ידי הרוח‪ –Swells .‬גלים שנעים מחוץ‬
‫לאזור היצירה שלהם‪.‬בכלליות ניתן לומר שסוולים הם גלים יותר מסודרים‬
‫ומוגדרים שנעים יחסית עם זמן גל ארוך‪– Wave refraction .‬גלים מתקרבים‬
‫לחוף ומרגישים קרקעית‪,‬מאטים ומסתדרים במקביל לחוף‪ .‬באזורים‬
‫שבולטים לים תתרכז אנרגיה )שאיפה ליישר את החוף( תהיה שחיקה של‬
‫החוף‪.‬‬
‫צונמי‪-‬מרעידת אדמה‪ ,‬התפרצות געשית או תנודות קרקע‪ .‬מקור האנרגיה‬
‫חזק וממוקד לזמן קצר‪ .‬כשההפרעה נוצרת המים מקבלים הפרעה קטנה )‬
‫‪ 50 – 40‬ס"מ( בשטח גדול‪ .‬כמעט תמיד גלים ארוכים ומושפעי קרקע‪,‬‬
‫שינוי קבוע בעומק וכיוון הגלים שיוצר הגברה של הגל‪ .‬מהירות כ– ‪700‬‬
‫קמ"ש‪ ,‬כשנשבר הוא מפסיק לעבוד בצורה של העברת אנרגיה ומתחיל‬
‫להעביר מסה של מים במהירות ‪ 700‬ק"מ בשעה ובגובה הגלים שנוצרו‪.‬‬
‫‪– Seiche‬במאגרי מים ונמלים‪ ,‬הרוח עובדת בכיוון אחד לאורך זמן ו דוחפת‬
‫מים לצד אחד של המאגר‪ .‬כשתגמר הרוח המים יחזרו ויהיה גל שנע הלוך‬
‫וחזור עד להתייצבות‪ .‬גל ארוך שנראה כמו גל סטטי אך יש זרם חזק‬
‫במרכז המאגר של מים שהולכים וחוזרים‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪------------------------‬‬

‫גאות ושפל ‪ -‬הגלים הארוכים ביותר באוקיינוס‪ ,‬אלפי ק"מ‪ .‬גלי מים‬
‫רדודים‪/‬גלים ארוכים )‪ ,(d/L<<1/20‬מרגישים את הקרקעית ויש להם חיכוך‬
‫איתה )עומק קובע מהירות(‪ .‬זמן מחזור )גאות לגאות(של ‪.12.5‬מחזוריות‬
‫המשרעת כ – ‪ 14-16‬יום‪ .‬מסת השמש מאוד גבוהה ביחס לירח אבל היא‬
‫יותר רחוקה‪ ,‬לכן הירח משפיע על גאות ושפל פי ‪ 2‬מהשמש‪ .‬כח משיכת‬
‫ירח מושך מים ויוצר בליטה בכיוונו‪ .‬ירח מסתובב סביב כדו"א במחזוריות‬
‫של ‪ 27.3‬ימים‪ .‬יש מרכז מסה )‪ (bary center‬של המערכת )ירח–כדו"א(‬
‫שסביבו מסתובבת המערכת‪ .‬הכוח הצנטריפוגלי של המערכת פועל הפוך‬
‫לירח‪ .‬כוח משיכת הירח קטן כשמתרחקים ממנו‪ .‬בסיכום כוחות אלו נראה‬
‫שבצד הרחוק מהירח יווצר כח הפוך לצד הקרוב‪ .‬כוח משיכת הירח קטן‬
‫יחסית לזה של כדור הארץ ועובד מולו‪ .‬מרכיב נוסף הוא הכח שמקביל‬
‫לפני כדור הארץ‪ ,‬אין כח שמתנגד לו והוא גורם למים מחצי כדור הארץ‬
‫לנוע לזנית )האזור שמתחת לירח(‪ .‬בזנית ובאזור שמנוגד לזנית יש עליה‬
‫במפלס המים ובין אזורים אלו תהיה ירידה במפלס‪ .‬כדו"א מסתובב סביב‬
‫עצמו ונקודה מסויימת בכדור תהיה פעם באזור שבו יש עליה במפלס ופעם‬
‫באזור שבו תהיה ירידה במפלס )כאילו שגל הגאות עומד וכדו"א עובר‬
‫בתוך הבליטות(‪ .‬בזמן שכדו"א מסתובב‪ ,‬הירח מסתובב סביבו ויום ירח‬
‫נמשך ‪ 24‬שעות ו – ‪ 50‬דקות‪.‬לכן זמן מחזור של גאות ‪ 12‬שעות ו– ‪25‬‬
‫דקות‪ .‬דקלינצית ירח‪-‬הירח נמצא בין ‪ 0‬ל–‪ 30‬מעלות מעל או מתחת קו‬
‫המשווה בזמן מחזור של ‪ 27.3‬ימים‪ .‬הדקלינציה יוצרת את המצב שיש לנו‬
‫גאות גבוהה ואחרי ‪ 12.5‬שעות גאות נמוכה כי הבליטות של המים קבועות‬
‫וכדור הארץ מסתובב בתוך הבליטות‪ .‬סמי דיורנל–גאות שונה כל ‪12.5‬‬
‫שעות‪ .‬השפעת שמש ‪ -‬כשהירח והשמש באותו קו יש את הגאות הגבוהה‬
‫ביותר–‪ .Spring tide‬כשהירח והשמש בהפרש של ‪ °90‬כל אחד יבנה‬
‫בליטות בכיוון שונה ונקבל את הגאות הנמוכה ביותר – ‪.Neap tide‬‬
‫תאוריה דינמית של הגאות ‪ -‬מהירות הגל בגלל עומק‪ ,C≈ 220ms-1 :‬כדי‬
‫שהגל יעקוב אחרי הירח הוא צריך לנוע במהירות של ‪ ,C≈ 450ms-1‬לא‬
‫אפשרי‪ ,‬מקבלים מקומות בהם יש עליה וירידה של מפלס המים‪ .‬מערכת‬
‫אמפידרומית‪ :‬גל שנע בצורה מחזורית במאגר מים‪ ,‬במרכז המאגר )נקודה‬
‫אמפידרומית( תהיה אמפליטודה מינימלית‪.‬‬
‫פיזור גאות ושפל – גודל הגאות ‪ -‬הגאות נמוכה באגמים שמחוברים לים‬
‫בצורה מוגבלת‪.‬‬
‫‪--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫‪------------------------‬‬