‫‪GLOBALGAP‬‬ ‫היחידי שעומד בתקני ‪ EUREPGAP‬ו‬

‫חברת חיון אקולוגיה בבעלותם של נגב אקולוגיה‬

‫)קיבוץ משמר הנגב( וחיון יצחק‪ ,‬מייצרת קומפוסט‬
‫ירחון החקלאות המוביל בישראל‬ ‫‪22‬‬ ‫שנה‬

‫‪www.agromashov.net‬‬
‫באיכות הגבוהה ביותר תוך שמירה על איכות הסביבה‪.‬‬
‫טלפון‪ „ 089911556 :‬פקס‪089911557 :‬‬
‫נייד‪ 0505233791 :‬חיון יצחק‬
‫אתר‪ZZZQHJHYHFRORJ\FRLO :‬‬
‫‪ 25‬ש"ח‬ ‫גיליון מס' ‪ ,259‬אוגוסט ‪ ,2010‬אלול תש"ע‬
‫ענפי החי‬
‫מהדורה ל‬
‫גיליון‬
‫בנושא‬
‫ת בע"ח‬
‫תזונ‬ ‫תוספת מלח למזון‬
‫הדגים הביאה לגדילה‬
‫טובה יותר‪ ,‬עמ' ‪10‬‬

‫ההרכב האופטימאלי‬
‫במנת המזון של‬
‫העוף‪ ,‬עמ' ‪14‬‬

‫יתרון לתערובת מעובדת‬

‫באקסטרוזיה לפרות אחרי‬
‫המלטה ‪ ,‬עמ' ‪26‬‬

‫ירחון "משוב חקלאות"‬

‫מברך את קוראיו‬
‫בברכת שנה טובה!‬

‫"כשמשקיעים ברווחת‬
‫הפרה מקבלים רווחיות"‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫ה ע ורך‬ ‫דב ר‬
‫ועידת החקלאות בגליל ‪ -‬מאבק‬
‫על תדמיתה של החקלאות‬ ‫ירחון החקלאות‬
‫המוביל בישראל‬
‫‪22‬‬ ‫שנה‬

‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫עורך אחראי‪ :‬חיים אלוש‬

‫עורך משנה‪ :‬עמוס דה‪-‬וינטר‬
‫רבות דובר בירחון "משוב חקלאות" על ירידת ערכה של החקלאות‪ .‬בראשית ההתיישבות‬ ‫מנהלת עיתון‪ :‬מיה אזולאי‬
‫בארץ‪ ,‬לפני ‪ 150‬שנה‪ ,‬היה ברור ומובן מאליו לראשוני המתיישבים‪ ,‬המייסדים ומקימי ההתיישבות‬ ‫מרכזת מערכת‪ :‬לירון מזרחי‬
‫החקלאית בארצנו‪ ,‬שרק הקמת יישובים‪ ,‬בכל אזורי הארץ‪ ,‬ועיסוק בעבודת האדמה הם שיקנו לנו‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬נחמה דושניק‬
‫זכויות על הקרקע וזכות מוסרית לחיות כאן‪ .‬כך גם תישמר לנו הזכות להציע ליהודים בארצות‬ ‫כתבים‪ :‬נחמה דושניק‪ ,‬מיקי לרר‪ ,‬גיורא פרויד‬
‫הנכר לעלות ארצה ולהיות שותפים להקמת בית לאומי לעם היהודי‪.‬‬ ‫מנהלת מכירות‪ :‬מיה אזולאי‬
‫אולם‪ ,‬לצערנו‪ ,‬בעשורים האחרונים חל שינוי רב בסדר העדיפות הלאומי‪ ,‬שעלול להביא‬ ‫מנהלי תיקי לקוחות‪ :‬פאני פחימה‪ ,‬מזל ביתן‪,‬‬
‫נעמי פרץ וגיל טהור‬
‫לאובדן זכותנו על חלקים לא קטנים מא"י‪ .‬תרומת החקלאות וההתיישבות ‪ -‬לשמירה על גבולות‬ ‫עיצוב‪ :‬תמר רוג‪ ,‬סטודיו משוב‬
‫הארץ‪ ,‬פיזור האוכלוסייה‪ ,‬חזרה לעבודה בחקלאות ולאספקת מזון לתושבי המדינה ‪ -‬הולכת‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬ג'ואל דוד‬
‫ונעלמת מעיני הציבור ומובילי דעת הקהל‪.‬‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רח' החלוץ ‪ ,118‬באר‪-‬שבע ‪84207‬‬
‫"משוב חקלאות" יחד עם התאחדות חקלאי ישראל ומו"פ צפון‪ ,‬יזמו את "ועידת החקלאות‬ ‫טל' ‪( 08-6273838‬רב‪-‬קווי)‪ ,‬פקס ‪08-6230950‬‬
‫בגליל"‪ ,‬שמטרתה היא להעלות על סדר היום הציבורי את חשיבות תרומת החקלאות‪ ,‬על מנת‬ ‫‪agromashov@gmail.com www.mashov.net‬‬
‫שיחול שינוי ביחס כלפיה וכלפי החקלאים בישראל‪.‬‬ ‫בקרו באתרי קבוצת "משוב"‪:‬‬
‫הוועידה תתקיים במעמד נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬שר החקלאות‪ ,‬שלום שמחון‪ ,‬שר‬ ‫‏‪ www.mashovgroup.net‬‏‪www.aquaisrael.net‬‬
‫המדע והטכנולוגיה‪ ,‬פרופ' דניאל הרשקוביץ‪ ,‬בכירי משרד האוצר‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬עיתונאים ונציגי‬ ‫‏‪www.g-gardens.net‬‬
‫התקשורת ומכובדים רבים אחרים‪ .‬הוועידה תתקיים ב‪ 18-‬באוקטובר ‪ 2010‬בכפר בלום‪ ,‬כחלק‬
‫מ"אירועי ‪ 150‬שנה לחקלאות בישראל"‪ .‬במקביל‪ ,‬יתקיים ה"יום הפתוח" של מו"פ צפון‪ ,‬בחוות‬
‫המטעים שבעמק החולה‪.‬‬ ‫הצטרפו לחברי ירחון‬
‫חשיבותה של ועידת החקלאות בגליל נוגעת לכולנו ‪ -‬לחקלאים ולכל אנשי ההתיישבות‬ ‫"משוב חקלאות"‬
‫העובדת וכן לאנשי החברות המתפרנסות מענפי החקלאות השונים‪ .‬הוועידה היא בעצם המאבק‬ ‫בעמוד הפייסבוק‬
‫של כולנו על תדמיתה של החקלאות‪ ,‬ותוצאותיה ישפיעו על כל אחד מאיתנו‬
‫שלכם‪,‬‬ ‫‬ ‫שלנו בשם פרופיל‪:‬‬
‫חיים אלוש‬ ‫‬ ‫‪agro mashov‬‬

‫חקלאות‬
‫‪2‬‬
‫חק–‬
‫‪3‬‬
 ‫רווחת הפרה =‬
‫רווחיות לרפתן‬
‫טוען ד"ר יהושע (שוקי) מירון‪ ,‬מהמחלקה לחקר בקר וצאן במכון לחקר בע"ח של‬
‫מכון וולקני "כאשר משקיעים ברווחת הפרה מקבלים רווחיות"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬ואחד‬
‫הפרמטרים לרווחת הפרה זו תזונה מאוזנת" במאמר שלפניכם מסביר ד"ר מירון‪,‬‬
‫כיצד יכול הרפתן לבדוק את המנה הנמכרת לו‪ ,‬אלו מרכיבים חייבים להיות במנה‪ ,‬איך‬
‫לדאוג לרווחת הפרה‪ ,‬ומדוע הפרה היא אוצר לאומי‬
‫עמוס דה‪-‬וינטר‬
‫במשק‪ .‬מספיק שהחקלאי ישלח לו בפקס או במייל את‬
‫הרכב המנה שהוצעה לו ואת המחיר ‪ -‬והמדריך יכול‬
‫להדריך אותו ולסייע לו ‪ -‬הן בבדיקת המחיר ‪ -‬האם‬
‫כ‪ 70%-‬ממשקי הרפת בארץ עובדים עם מרכזי‬
‫מזון אזוריים‪ .‬באשר ל‪ 30%-‬משקי הרפת‬
‫הנותרים בארץ‪ ,‬בעיקר בקיבוצים ‪ -‬לרוב מדובר‬
‫"‬
‫מדובר במחיר ריאלי ‪ -‬וגם לומר לו מה הן השאלות‬ ‫במגדלים שלהם מרכזי מזון במשק‪ ,‬או שהם מכינים‬
‫הנכונות שעליו לשאול את מרכז המזון בנוגע למנה‪.‬‬ ‫בכוחות עצמם את המנה"‪ ,‬אומר ד"ר יהושע (שוקי)‬
‫בפני החקלאי עומדת אפשרות לקבל ייעוץ אונליין‬ ‫מירון‪ ,‬מהמחלקה לחקר בקר וצאן במכון לחקר בעלי‬
‫מגורם אובייקטיבי"‪.‬‬ ‫חיים של מנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני)‪ .‬מירון‬
‫הוא מומחה להזנת בקר לחלב‪ ,‬כבשים ועיזים לחלב‪,‬‬
‫האם החקלאים יודעים שהשירות הזה עומד‬ ‫מיקרוביולוגיה של הכרס ופיתוח ובחינת הערך‬
‫לרשותם?‬ ‫התזונתי של זני מספוא חדשים‪.‬‬
‫ד"ר מירון‪" :‬כולם יודעים שזה קיים‪ ,‬אבל לא כולם‬ ‫מירון‪" :‬ישנו יתרון לגודל מרכז המזון וגם לגודל ד"ר שוקי מירון ‪" -‬ישנה חשיבות‬
‫חושבים שהם צריכים את זה‪ .‬הייתי מציע לחקלאי‬ ‫הרפת‪ ,‬וגודל מאפשר לבנות מנות זולות יותר‪ ,‬בשל אקולוגית לאומית לאחזקת משק‬
‫לערוך ביקורת בצורה כזאת‪ .‬אגב‪ ,‬זה נותן נימוק‬ ‫האפשרות לערוך הסכמים מוקדמים עם מגדלי בקר"‬
‫חשוב נוסף לשאלה מדוע כל כך חשוב שתהיה הדרכה‬ ‫המספוא על מחירי מספוא קבועים‪ ,‬והסכמים‬
‫חקלאית ממשלתית‪.‬‬ ‫מוקדמים עם ספקים על מחירי מזונות קבועים‪ .‬כל אלה מאפשרים למרכז‬
‫"אני רוצה לציין‪ ,‬ושלא תהיינה אי הבנות כלשהן‪ ,‬כי במרכזי המזון‬ ‫המזון להוזיל את המנות‪.‬‬
‫עובדים אנשים מצוינים‪ ,‬תזונאים מקצועיים‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬אמיר בלוך‬ ‫"מדובר‪ ,‬כמובן‪ ,‬ביתרון חשוב וזו גם הסיבה מדוע מרבית המגדלים‬
‫מ'משואות יצחק'‪ ,‬ישראל עופר מ'באר טוביה'‪ .‬אלה הם חבר'ה רציניים‬ ‫עובדים עם מרכזי המזון‪ .‬אפילו ברפת ובדיר של מכון וולקני אנחנו‬
‫עם הכשרה מקצועית ועם ידע מצוין‪ .‬ב'אמבר'‪ ,‬למשל‪ ,‬יש היום מחלקה‬ ‫עובדים עם מרכז מזון‪ .‬בעבר היה לנו מרכז מזון משלנו‪ ,‬אבל בשלב‬
‫מצוינת להזנת בקר‪ ,‬שבראשה עומד ד"ר רן סלומון‪ ,‬איש מקצוע מהשורה‬ ‫מסוים יצאנו במכרז ובחרנו מרכז מזון המספק לנו את המנות‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬כך שמדובר באנשים טובים ואמינים ביותר‪ .‬עם זאת ‪ -‬תמיד‬ ‫"כאמור‪ ,‬היתרון נעוץ במחיר אבל גם במקצועיות‪ ,‬משום שכמעט לכל‬
‫כדאי לבדוק"‪.‬‬ ‫מרכז מזון אזורי בארץ‪ ,‬אם במשואות יצחק‪ ,‬באר‪-‬טוביה‪ ,‬יבנה או מרכזי‬
‫מזון אחרים ‪ -‬יש תזונאי משלו‪ .‬מרכזי מזון שאין להם תזונאי‪ ,‬נעזרים‬
‫מקצועית"‪.‬שה"מ‪ ,‬כך שהרכבת המנות הנעשית במרכזי מזון מחיר המנה או "הדף הכחול"‬ ‫בהדרכה של מדריכי‬
‫היא מאוד‬
‫"מלבד הפנייה למדריכי שה"מ"‪ ,‬אומר ד"ר מירון‪" ,‬עומדת בפני החקלאי‬ ‫"מצד שני‪ ,‬יש כאן גם עניין מבחינת החקלאי הבודד‪ ,‬שמרכז המזון‬
‫אפשרות נוספת לבדוק את המנה שמציעים לו‪ .‬החקלאי יכול לקחת את‬ ‫מנסה להרוויח באמצעותו‪ ,‬וזה כמובן טבעי לחלוטין‪ .‬אולם‪ ,‬החקלאי‬
‫הרכיבים המרכזיים‪ ,‬במנה שהוצעה לו‪ ,‬נניח ‪ 3-2‬סוגי גרעינים מרכזיים (בדרך‬ ‫צריך לעמוד על המשמר ולשים לב שמחיר המנה אינו מוגזם או יוצא‬
‫כלל‪ ,‬תירס‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה)‪ ,‬המספוא ורכיבי מנה נוספים ולפתוח את 'הדף‬ ‫דופן"‪.‬‬
‫הכחול' באתר התאחדות מגדלי הבקר‪ .‬שם החקלאי יכול לראות מה הם‬
‫המחירים כיום והאם למעשה מחיר המנה שמציעים לו‪ ,‬המנה שהוא מקבל‬ ‫כיצד יכול החקלאי לעמוד על המשמר‪ ,‬ולמעשה ‪ -‬לערוך ביקורת לא‬
‫או אפילו המנה שהוא מייצר בעצמו ‪ -‬תואמים את המחיר המקובל בארץ‪.‬‬ ‫תלויה בנוגע למנה?‬
‫למעשה‪ ,‬זה דומה למחירון של מכוניות משומשות ולפיו אתה יכול לראות אם‬ ‫ד"ר מירון‪" :‬פשוט מאוד‪ ,‬לרשות החקלאי עומדים המדריכים בשה"מ‪.‬‬
‫מחיר מנה שאתה משלם או הולך לשלם הינו סביר או חורג‪ .‬זהו אינדיקאטור‪,‬‬ ‫כאשר רוצים לשנות לחקלאי את המנה או את מחיר המנה‪ ,‬החקלאי‬
‫שמראה לך האם כדאי לך לפנות לתזונאי מומחה אובייקטיבי‪ ,‬שיאמר לך‬ ‫יכול להתקשר למדריך הבקר‪ ,‬עמו הוא עובד‪ ,‬או למדריך אחר‪ .‬היתרון‬
‫מדוע המנה שלך חורגת ויתקן זאת‪ .‬מדובר בכלי אובייקטיבי שעומד לרשות‬ ‫הנעוץ בפניה למדריך הוא שהמדריכים הם עובדי מדינה אובייקטיביים‪,‬‬
‫החקלאי וחבל שלא לנצל אותו‪.‬‬ ‫המחויבים לחקלאי ולא למרכז המזון‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬המדריך לא צריך לבקר‬

‫חקלאות‬
‫‪4‬‬
 ‫ומתוספים‪ .‬האם התוספים חיוניים?‬
‫ד"ר מירון‪" :‬לגבי התוספים למיניהם‪ ,‬ישנן היום המון חברות מסחריות‬
‫שמנסות לדחוף ‪ -‬או ישירות לחקלאי או בעקיפין ‪ -‬דרך מרכז המזון‬
‫‪ -‬תוספי מזון למיניהם‪ ,‬כמו ‪,‬למשל‪ ,‬שמרים‪ ,‬מחזקי מערכות חיסון‪ ,‬כל‬
‫מיני יונופורים‪ ,‬סוגים של אנטיביוטיקות‪ ,‬תוספים אנזימטים למנה או‬
‫לתחמיץ‪ ,‬תוספי שומן מוגן על מנת לתת תוספת אנרגיה לפרה‪ ,‬בייחוד‬
‫בתחילת התחלובה‪ ,‬או חומרים גלוקוגניים‪ ,‬המעודדים את ייצור הגלוקוז‬
‫בתחילת התחלובה‪.‬‬
‫"כל החומרים הללו מאוד יקרים‪ ,‬ולחברות יש אינטרס כלכלי למכור‬
‫אותם לחקלאים‪ .‬על החקלאי מוטלת החובה לחשוב ‪ -‬האם הוא באמת‬
‫צריך אותם או לא‪ ,‬ואם הוא כן צריך אותם ‪ -‬אז מתי"‪.‬‬

‫ובשורה התחתונה?‬
‫ד"ר מירון‪" :‬בעניין התוספים יש לי כלל מאוד פשוט‪ ,‬שבאמצעותו‬ ‫אבוסים ברפת וולקני‪ ,‬שגם היא עברה מייצור עצמי לרכישת מזון‬
‫בחנתי עשרות מנות ומעולם לא התאכזבתי ממנו‪ .‬אם המנה או הבליל‬ ‫במרכז מזון ‪ -‬לאחר מכרז‬
‫מאוזנים‪ ,‬כלומר מנה (או בליל) מרובת מרכיבים‪ ,‬מתוכננת ע"פ ההמלצות‬
‫הנכונות (אנרגיה‪ ,‬חלבון‪ ,‬מינרלים ויטמינים וכו')‪ ,‬אזי‪ ,‬ובדרך כלל ‪ -‬אין‬ ‫"יתר על כן‪ ,‬אני‪ ,‬למשל‪ ,‬כאחראי הרפת של מכון וולקני‪ ,‬הצמדתי את‬
‫צורך בתוספים הללו!‬ ‫מחיר המנה למחירים בדף הכחול‪ .‬היום‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מחיר ממוצע של מנה‬
‫"אבל‪ ,‬אם בעל החיים סובל מעקה מסוימת‪ ,‬או שהמנה שהוא מקבל‬ ‫לפי ה'דף הכחול' עומד על ‪ 24-22‬שקל למנת פרת חלב (‪ 20‬ק"ג חומר יבש‬
‫ביום‪-‬יום אינה מאוזנת‪ ,‬אזי יכולים התוספים לעזור"‪.‬‬ ‫בליל)‪ .‬אם החקלאי משלם ‪ 26‬שקל למנה‪ ,‬כדאי שיבדוק מה קרה ומדוע‬
‫הוא בעצם משלם יותר"‪.‬‬
‫אבל אם המנה לא מאוזנת ‪ -‬האם לא קל יותר וגם כדאי לתקן את‬
‫המנה‪ ,‬במקום להיעזר בתוסף?‬
‫ד"ר מירון‪ :‬זוהי בדיוק הבעיה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם‪ ,‬למשל‪ ,‬בקיץ ידאגו כל‬ ‫תוספים למנה‬
‫הרפתנים לכך שהפרות יקבלו צינון הולם‪ ,‬אמצעי שישמור על בריאותה‬ ‫אני לא חקלאי‪ ,‬אבל אני יודע שהמזון לפרה מורכב ממזון גס‪ ,‬תערובת‬
‫המשך בעמוד ‪6‬‬

‫שרות שיווק והרכבה למכוני חליבה בקר וצאן‬

‫משווקת מערכת מתקדמת אלחוטית למעקב וזיהוי דרישות‬
‫מברכת את כל לקוחותיה‬
‫וצמיחהופוריה‬
‫טובה‬ ‫שגשוג‬
‫בשנה‬

‫חקלאות‬
‫‪5‬‬

‫מכון חלב ברפת העמק ‪" -‬בזכות הצינון הגיע היחס בין חלב קיץ לחלב חורף לכ‪"96%-‬‬
‫מנה מאוזנת ‪ -‬מה חובה ומה לא?‬
‫אז אולי‪ ,‬במקום לדבר על דברים מיותרים או כאלו שאולי מסייעים‬
‫לפרה‪ ,‬נספר תחילה לחקלאי מה צריכה להכיל מנה מאוזנת‪ .‬כלומר‪ ,‬מה‬
‫הוא חייב למצוא במנה לחולבת‪ ,‬עוד לפני כל מיני תוספים למיניהם‪...‬‬
‫ד"ר מירון‪" :‬אין בעיה‪ ,‬אתחיל למנות לפניך מה חייבת מנה מאוזנת‬
‫לכלול‪.‬‬
‫"כלל ראשון ‪ -‬תכולת חומר יבש‪ .‬פרת החלב צריכה לקבל בליל‪,‬‬
‫שאחוז החומר היבש שבו נע בין ‪( 65%-50%‬בליל רטוב נעכל טוב יותר)‪,‬‬
‫כאשר הבליל עצמו אמור להכיל‪ 35%-30% :‬מזונות גסים (תחמיץ חיטה‪,‬‬
‫תחמיץ תירס‪ ,‬תחמיץ סורגום‪ ,‬שחת‪ ,‬דגן‪ ,‬שחת בקיום או תלתן‪ ,‬כמו גם‬
‫מזונות נוספים שלא נתייחס אליהם כאן)‪ .‬תכולת המרכיב הסיבי בבליל‬
‫(‪ )NDF‬צריכה להיות בתחום ה‪ NDF 18%-17%-‬מהחומר היבש‪.‬‬
‫"כלל שני ‪ -‬חלבון‪ .‬מנת הפרה צריכה להכיל כ‪ 17%-16%-‬חלבון כללי‪,‬‬
‫כאשר מקובל שכ‪ 20%-‬עד שליש מהחלבון יהיה חלבון שרידי (לא חובה‪,‬‬
‫בגדר המלצה)‪ .‬כל מנה מאוזנת מכילה כוספאות‪( ,‬כוספת סויה‪ ,‬חמניות‪,‬‬
‫לפתית ועוד) שתפקידן להשלים את אחוז החלבון החסר בגרעינים‬
‫ובמספוא הגס‪ .‬הכוספת הכי יקרה היא כוספת סויה‪ ,‬ושוב השימוש בה‬
‫הוא עניין של כדאיות‪ .‬המנה יכולה להכיל בין ‪ 40%-10%‬חומרי לוואי‬
‫עתירי חלבון‪ ,‬שבדרך כלל‪ ,‬משלימים את ריכוז החלבון שהפרה מקבלת‬
‫במנה‪.‬‬
‫"כלל שלישי ‪ -‬גרעינים‪ .‬כל בליל לחולבות צריך להכיל גרעינים‬
‫(בד"כ תירס טחון‪ ,‬חיטה טחונה ושעורה לחוצה) בשיעור של ‪40%-20%‬‬
‫מהחומר היבש‪ .‬רצוי שמעל למחצית (מעל ‪ )50%‬הגרעינים יהיו תירס‪,‬‬
‫משום שהעמילן בשעורה ובחיטה מתפרק מהר מאוד ‪ -‬תהליך שעלול‬
‫להוריד את רמת ה‪( pH-‬חומציות) בכרס הפרה‪ .‬לעומתם‪ ,‬פירוק העמילן‬
‫בתירס איטי יותר‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪8‬‬
‫חקלאות‬
‫‪6‬‬
‫המשך מעמוד ‪5‬‬
‫של הפרה תקינה וטובה‪ ,‬אזי התוספים יהיו מיותרים‪ .‬זהו‪ ,‬למשל‪ ,‬אחד‬
‫הדברים שאני יכול להרשות לעצמי לומר‪ ,‬כי אני עובד מדינה ולא עובד‬
‫בחברה פרטית‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬התוספים אינם הכרחיים וזה בעירבון‬
‫מוגבל ‪ -‬כלומר‪ ,‬במידה ויש בעיה‪ ,‬למשל‪ ,‬כשיש עקות לבע"ח או שהמנות‬
‫לא מאוזנות ‪ -‬הם בהחלט יכולים לעזור‪.‬‬
‫"אתן לך דוגמה‪ ,‬אני‪ ,‬למשל‪ ,‬עובד היום על מחקר‪ ,‬שעוסק בשימוש‬
‫במיצוי קליפות רימונים כתוסף מזון לפרות החלב‪ .‬לחומר הזה ישנם‬
‫יתרונות בכמה תחומים‪ ,‬בעיקר בתחום שיפור בריאות הפרה‪ ,‬והוא עשוי‬
‫למנוע דלקות עטין ולהגדיל את ריכוז האנטיאוקסידנטים (מונעי חמצון‪,‬‬
‫המקטינים את הסיכוי לחלות בסרטן ע‪.‬ד‪.‬ו) בגוף הפרה ובחלב הפרה‪.‬‬
‫"עכשיו‪ ,‬כיום אין לחומר הזה מחיר כלשהו‪ ,‬אבל אם מישהו יחשוב‬
‫שחלב מועשר באנטיאוקסידנטים יכול להביא להגברת שיווק החלב‪ ,‬אז‬
‫ייתכן שישקיעו בזה כתוסף‪ .‬אבל גם כאן‪ ,‬ושוב אני מדגיש ‪ -‬התוסף‬
‫הזה לא בא במקום הממשק אלא כתוספת‪ ,‬כמשהו שמעבר למנה הרגילה‬
‫‪,‬שנועד לשיפור בריאות הפרה או החלב‪ .‬אם הפרות בריאות ‪ -‬אין צורך‬
‫בתוסף שכזה‪.‬‬
‫"אני נותן את זה כדוגמה לתוסף שכמעט כל חקלאי ירצה אותו‪ ,‬אם‬
‫ישלמו לו יותר על חלב עשיר באנטיאוקסידנטים‪ ,‬שידועים כחיוביים‬
‫לבריאות בני האדם‪ .‬אבל‪ ,‬אם לא ישלמו לחקלאי עבור החלב המועשר‪,‬‬
‫ואם הפרות שלו בריאות בשל טיפול נאות ותזונה תקינה‪ ,‬אז החקלאי‬
‫לא יזדקק לו‪.‬‬
‫איך מונעים אצידוזיס (חמצת) בכרס הפרה?‬
‫ד"ר מירון‪" :‬בשביל זה משתמשים בבופרים‪ .‬למשל‪ ,‬במנה מאוזנת יש‬
‫‪ 0.7%‬סודיום בי קרבונט ‪ -‬שהוא בופר‪ .‬אם יש לך את המרכיב הנ"ל במנה‪,‬‬
‫אין לך צורך לקנות משהו נוסף‪ .‬זהו דבר שצריך להיות במנה מאוזנת"‪.‬‬
‫חקלאות‬
‫‪7‬‬
 ‫המשך מעמוד ‪6‬‬
‫"כלל רביעי ‪ -‬חומרי לוואי‪ .‬כאמור‪ ,‬יתרת‬
‫המנה מורכבת מחומרי לוואי‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬גלוטן‬
‫ו‪( DDG-‬מיובאים מחו"ל) או גפת תירס רטובה‬
‫(מייצור מקומי)‪ .‬משתמשים כחומרי לוואי גם‬
‫בגפת בירה‪ ,‬קליפות סויה (מיובאות)‪ ,‬קלימול‪,‬‬
‫סיבי סויה‪ ,‬לימונית וקליפות תפוזים (ייצור‬
‫מקומי)‪ .‬עדיין לא משתמשים בארץ‪ ,‬באופן‬
‫נרחב‪ ,‬בקליפות סויה מכופתתות ובפולפת‬
‫סלק סוכר מיובאים‪ .‬כל חומרי הלוואי הללו הם‬
‫מעניינים משום שביכולתם להחליף כחצי מכמות‬
‫הגרעינים וגם כשליש מהמזון הגס שבמנת הפרה‪.‬‬
‫בעיתות מחסור‪ .‬כשמחירי הגרעינים או המספוא‬
‫הגס קופצים לשמים ‪ -‬אפשר להוסיף למנה יותר‬
‫חומר לוואי במסגרת המגבלות המתאימות‪.‬‬
‫"כלל חמישי ‪ -‬ויטמינים ומינראלים‪ .‬החומר‬
‫המשלים למנה עומד על כ‪ 10%-5%-‬ומורכב שדה לפתית ‪" -‬תפקיד הכוספאות להשלים את אחוז החלבון החסר"‬
‫ממינראלים וויטמינים‪ .‬למרות הכמות הקטנה‬
‫‪ -‬מדובר בחומרים שהם חובה בכל מנה‪.‬‬
‫ייצור המתאן במשק החי בארץ מוזער‪ ,‬עוד יותר‪ ,‬כתוצאה מממשק טיפול‬ ‫הוויטמינים והמיקרואלמנטים מסופקים בד"כ בתרכיזים (בד"כ ‪ 1‬גרם‬
‫נכון בזבל‪ .‬במידה ומקלטרים את הזבל מדי יום‪ ,‬הזבל מתאוורר וזה מונע‬ ‫לק"ג)‪ .‬כאן ההמלצות מאוד ברורות ואין מקום לאלתורים או שינויים‪.‬‬
‫את ייצור המתאן (זקוק לתנאים אנאירוביים לייצורו)‪ ,‬ומשפר את רווחת‬ ‫"בגדול ‪ -‬זהו הרכב קלאסי של מנה‪ ,‬וכפי שאתה רואה יש כאן המון‬
‫הפרה ובריאותה"‪.‬‬ ‫מקום למשחק בין החומרים‪ :‬אילו גרעינים לשים במנה‪ ,‬באילו מחירים‬
‫ומה הם חומרי הלוואי וכמותם‪ .‬חומרי לוואי מייצור מקומי זולים יותר‪,‬‬
‫החומרים הללו‪ ,‬על רווחת הפרה ורווחי הרפתן‬ ‫וזה‪ ,‬כמובן‪ ,‬משפיע על מחיר המנה‪ .‬כל המשחק‪ ,‬בשלל‬
‫הוא תפקידו של התזונאי‪ ,‬שאמור להרכיב מנה מאוזנת לפרה"‪.‬‬
‫"כאמור"‪ ,‬מוסיף ד"ר מירון‪" ,‬פרת החלב היא אוצר לאומי ‪ -‬אבל‬
‫באוצרות צריך לטפל! יש להקפיד על בריאות הפרה ע"י צינון מתאים‬
‫בקיץ‪ ,‬שעשוי להגדיל את תפוקת החלב בכ‪ .30%-‬כאן עלי לציין כי ממשק‬ ‫"הפרה הסניטארית"‬
‫הצינון בארץ כל כך השתפר‪ ,‬עד שהיחס בין חלב קיץ לחלב חורף מגיע‬ ‫פרות החלב הן אוצר לאומי ופלא אקולוגי!|‪ ,‬אומר ד"ר שוקי מירון‪.‬‬
‫היום לכ‪ ,96%-‬כלומר הפרות מייצרות היום בקיץ כמעט את אותה כמות‬ ‫"מצד אחד‪ ,‬מנת המזון של פרת החלב מורכבת מתוצרי לוואי של תעשיית‬
‫חלב שהן מייצרות בחורף‪ .‬זהו הישג אדיר ואחד ההישגים הנוספים‬ ‫המזון‪ ,‬שלולא הפרה לא היה להם שימוש אלטרנטיבי (מחזור) והמפעלים‬
‫שמושכים רפתנים מחו"ל לבוא וללמוד מאיתנו‪.‬‬ ‫היו נאלצים לקבור אותם‪ .‬לא מדובר כאן בק"ג או שני ק"ג אלא במאות‬
‫"כללית על תזונה ‪ 60% -‬עד ‪ 70%‬מההוצאות הכספיות ברפת מנותבים‬ ‫אלפי טונות של חומר‪ ,‬שקבורתו או שריפתו היו‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬עולים הון‬
‫לתזונת הפרות‪ ,‬ולכן שיפור כלשהו בתזונה משפר את הרווחיות ברפת‪.‬‬ ‫תועפות למשק‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬השימוש בצינון משפר למעשה את נצילות המזון בכרס הפרה‪.‬‬ ‫"מצד שני‪ ,‬הפרה מקבלת מספוא‪ ,‬שגדל על מי קולחין מטיהור שניוני‪,‬‬
‫פרה מצוננת מייצרת יותר חלב מפרה שאינה מצוננת‪ ,‬המקבלת כמות‬ ‫שאין להם שימוש אחר‪ ,‬ובלעדי המספוא היו נזרקים לים או מזהמים את‬
‫מזון זהה‪ .‬זה גם חלק מהשיפור בהזנה‪.‬‬ ‫מי התהום (מליחות גבוהה)‪ .‬בנוסף ליתרונות הללו‪ ,‬הפרה עצמה מייצרת‬
‫"דבר נוסף‪ ,‬יש להפקיד על כך שהבליל לא יתעפש (לא יהפוך למעופש)‬ ‫זבל שאפשר להשתמש בו לזיבול שדות לגידול מספוא‪ ,‬תוך חיסכון ניכר‬
‫באיבוס‪ ,‬דבר שיגרום לפגיעה בצריכתו ע"י הפרה‪ ,‬ויזיק לבריאותה‪ .‬יש‬ ‫בהוצאה כספית על רכישת דשן כימי שמזהם את מי התהום‪ .‬השימוש‬
‫רפתנים שכפיתרון לכך‪ ,‬מחלקים את הבליל לפרות‪ ,‬פעמיים ביום‪ ,‬ויש‬ ‫בזבל פרות (טרי או כקומפוסט) מגדיל את עצירת המים בקרקע (הזבל‬
‫המוסיפים לו חומרי שימור‪ ,‬בייחוד בשבתות ובחגים‪.‬‬ ‫סופח את המים)‪ ,‬ויש לו השפעה ישירה על הגדלת היקף יבול המספוא‬
‫"כאמור‪ ,‬קלטור יומי וממשק טיפול נכון בזבל ‪ -‬משפרים גם הם את‬ ‫(גידול של ‪ 30%-20%‬ביבול)‪ .‬רוב הקרקעות בארץ הן אדמות קלות‬
‫רווחת הפרה‪.‬‬ ‫(חוליות)‪ ,‬והזבל מחזיק את המים והחומרים המזינים ואוצר אותם‬
‫"בשורה התחתונה ‪ -‬השיפור ברווחי הרפתן נעשה על‪-‬ידי כך שלפרה‬ ‫לשימוש הצמח‪.‬‬
‫יהיו תנאים מיטביים‪ .‬כאשר משקיעים ברווחת הפרה מקבלים רווחיות‪.‬‬ ‫"לכן‪ ,‬אנחנו מכנים את הפרה כסניטארית‪ .‬מצד אחד היא אוכלת‬
‫כיצד יודעים שלפרה יש תנאים מיטביים? יש היום אמצעי חישה‪,‬‬ ‫חומרים שבלעדיה נחשבים לפסולת‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬בפסולת שהיא מייצרת‪,‬‬
‫המסייעים לרפתן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש היום מד העלאת גרה‪ ,‬מד רביצה‪ ,‬מד‬ ‫ניתן לדשן ולגדל באמצעותו מזון איכותי לפרה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ישנה‬
‫הרכב חלב ופדומטר‪ .‬מד רביצה מזהה פרה שנוח לה והיא רובצת‪ ,‬או פרה‬ ‫חשיבות אקולוגית לאומית לאחזקת משק בקר ‪ -‬החל ממניעת זיהום‬
‫שלא נוח לה והיא מסתובבת בחוסר מנוחה‪ .‬אם הפרה אינה רובצת סימן‬ ‫מי התהום‪ ,‬דרך שיפור טיב הקרקעות וכלה ביצירת ריאות ירוקות בין‬
‫שהיא חולה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם היא לא מעלה גרה‪ ,‬סימן שיש לה בעיה ‪ -‬או עם‬ ‫ובסמוך למרכזים העירוניים‪ .‬בשוויץ‪ ,‬למשל‪ ,‬הממשלה משלמת לחקלאים‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬שקשורה לתיאבון‪ ,‬או עם טיב המזון‪.‬‬ ‫המחזיקים פרות לצורך תיירות‪ ,‬בלי שום קשר לתפוקת החלב שלהן"‪.‬‬
‫"המוליכות החשמלית בחלב‪ ,‬היחס בין שומן לחלבון וריכוזי התאים‬
‫הסומטיים בחלב (שנמדדים במדי הרכב חלב)‪ ,‬מאפשרים לאבחן מצבים‬ ‫מחקר אחרון של ארגון המזון של האו"ם (‪ )FAO‬דיבר דווקא בגנות‬
‫מטבוליים בעייתיים או דלקת עטין תת קלינית‪ .‬החיישנים הללו‪ ,‬שנכנסו‬ ‫הבקר‪ ,‬הפולט גז מתאן ‪ -‬אחד מגזי החממה הכבדים ביותר‪.‬‬
‫לשימוש בשנים האחרונות‪ ,‬מאפשרים לרפתן ביצוע מעקב נוסף אחר‬ ‫ד"ר מירון‪" :‬אני מכיר את המחקר ואף בדקנו את הנושא‪ .‬התברר‬
‫בריאות הפרה‪ ,‬מעבר למעקב הרגיל אחר כמות ייצור החלב"‪.‬‬ ‫שבמנות המזון המיוצרות בארץ לפרות ‪ -‬ייצור גז המתאן ע"י הפרה‬
‫הוא מזערי‪ .‬בחו"ל‪ ,‬ובעיקר באירופה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ניוזילנד וארה"ב‪ ,‬ייצור‬
‫המתאן גבוה בקרב פרות הניזונות בעיקר במרעה‪ .‬כיוון שבארץ פרת‬
‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬ ‫החלב ניזונה ממנות המואבסות ברפת ולא במרעה ‪ -‬ייצור המתאן מזערי‪.‬‬

‫חקלאות‬
‫‪8‬‬
 ‫מבצעים למביאי מודעה זו בלבד!‬ ‫סט רכיבה מושלם!‬
‫כל הקונה מגפי רכיבה‬ ‫סט הדברת‬ ‫שוקת ירוקה‬
‫ועבודה דורנגו לגברים‪,‬‬
‫זבובים‬ ‫תוצרת גרמניה‪,‬‬
‫אוכף למי‪-‬סל‬
‫החל מ‪ 600-‬ש"ח‪ ,‬מקבל‬ ‫עור מלא‪ ,‬נוח‪ ,‬איכותי ועמיד‬
‫כובע בוקרים אוסטרלי‬
‫דינו פליי‬ ‫שוקת נרוסטה‬ ‫במיוחד‪ ,‬ובנוסף‪ :‬שמיכה‪ ,‬ראשיה‪,‬‬
‫מושכות‪ ,‬מתג‪ ,‬וראשיית בית‬
‫מקורי לקיץ‬ ‫תכשיר נגד זבובים‬ ‫אוטומטית תוצרת ארה"ב‬

‫ב‪ 100-‬ש"ח‬ ‫‪ 200‬גרם‪ ,‬מלכודת‬

‫זבובים ‪+‬פתיון‪,‬‬ ‫‪ 140‬ש"ח!‬ ‫רק ‪ 2700‬ש"ח!‬
‫בלבד!‬
‫רק ‪ 200‬ש"ח!‬
‫בריכת דגים ‪-‬‬
‫"קמח דגים הוא‬
‫משאב חיוני ביותר‬
‫ויחד עם זאת הוא‬
‫משאב מתכלה"‬

‫נא להוסיף קורט‬

‫מלח בבקשה‬
‫מחירו היקר של קמח דגים‪ ,‬והעובדה ששלל הדיג השנתי מתמעט‪ ,‬הביאה חוקרים רבים‬
‫לפתוח בחיפושים קדחתניים אחר תחליף לקמח הדגים בהזנת דגים קמח הסויה התאים‪,‬‬
‫אך מאחר ואין בו כמות חלבונים כבקמח הדגים‪ ,‬החל חיפוש אחר תוספות שתפצנה על‬
‫החסר בארץ בחרו בתוסף‪ ,‬שנחשב למובן מאליו‪ :‬מלח ים‪ ,‬המצוי בקמח הדגים וחסר‬
‫בקמח הסויה ובקמחים צמחיים אחרים התוצאה הייתה מפתיעה ביותר‬
‫עמוס דה‪-‬וינטר‬
‫מיועדים לתעשיית ייצור קמח הדגים‪ ,‬והם מיובשים ונטחנים לקמח"‪.‬‬

‫מה זה בדיוק דגים טורפים?‬

‫הרפז‪" :‬מרבית הדגים שאנחנו אוהבים לאכול הינם בעצם דגים טורפים‪,‬‬
‫בדגים טורפים‪ ,‬המזון העיקרי המשמש להם למאכל הוא קמח דגים"‪,‬‬
‫אומר פרופ' שנאן הרפז‪ ,‬מנהל המכון לבע"ח במנהל המחקר החקלאי‬ ‫"‬
‫(מכון וולקני) ומומחה להזנת דגים‪.‬‬
‫"למעשה"‪ ,‬אומר פרופ' הרפז‪" ,‬כ‪ 30%-‬ואף יותר מסך כול הדגים‬
‫כלומר דגים שאוכלים דגים אחרים‪ .‬אנחנו אוהבים לאכול אותם‪ ,‬שכן‬ ‫הנתפסים ברשתות הדייג ברחבי העולם‪ ,‬משמשים לייצור קמח דגים‪.‬‬
‫יש להם שרירים חזקים יותר מדגים אחרים ובשרם עדיף בעיננו‪ .‬מדובר‬ ‫מדובר בנתון שמרבית האנשים לא מודעים לו ‪-‬מסך כל שלל הדייג‬
‫בדגי סלמון‪ ,‬פורל‪ ,‬באס‪ ,‬לברק‪ ,‬לוקוס ועוד‪ .‬אמנון‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא לא דג‬ ‫בעולם‪ ,‬שנע סביב ה‪ 90-‬מיליון טון דגים בשנה‪ 30% ,‬מהדגים שנתפסו‬

‫חקלאות‬
‫‪10‬‬
 ‫התגלית הישראלית ‪ -‬שים קצת מלח‬
‫"בכל העולם"‪ ,‬מסביר הרפז‪" ,‬עורכים בימים אלה עבודות מחקר‬
‫ופיתוח‪ ,‬בהם מנסים להחליף את קמח הדגים בקמח סויה‪ ,‬עם תוספת‬
‫כזאת או אחרת‪ ,‬במטרה להשלים את כמויות החלבון ומרכיבים אחרים‪,‬‬
‫שקמח הסויה חסר בהם‪ .‬המטרה היא להגיע לאותה רמת חלבון ומרכיבי‬
‫מזון שהדג היה מקבל‪ ,‬במידה והיה אוכל קמח דגים‪.‬‬
‫"במחקר שערכנו בארץ‪ ,‬אמרנו‪' :‬בואו נסתכל בדבר שאיש לא בדק‬
‫אותו לפני כן עד כה ונסתכל מה קורה בעת ההחלפה בין קמח דגים לקמח‬ ‫למרות כל זאת‪ ,‬אנחנו רושמים מדי שנה אותה כמות שלל‪ .‬מכאן‬
‫סויה' בקמח הדגים‪ ,‬שכאמור‪ ,‬מיוצר במקור מדגי ים‪ ,‬ישנה רמה גבוהה‬
‫של מלח ‪ -‬מלח ים‪ ,‬מרכיב שלא נמצא בתוספת של קמח סויה או בכל‬
‫קמח צמחי אחר‪.‬‬
‫"וזה מה שעשינו! הוספנו מלח לדיאטת המזון המתבססת על קמח‬
‫סויה ‪ -‬בין ‪ 2%‬ל‪ ,3%-‬וראה זה פלא ‪ -‬קיבלנו תוצאות המעידות על‬
‫גדילה טובה יותר של הדגים"‪.‬‬
‫למעשה הרקע הכללי לעובדה‪ ,‬שב‪ 15-‬השנה האחרונות אנחנו מתאמצים‬
‫האם זהו אחד מסוגי התגליות‪ ,‬שעליהם נאמר‪" :‬איך לא חשבו על‬
‫זה קודם?"‬
‫הרפז‪" :‬בדיוק‪ ,‬כי כולם הסתכלו על תוספת קמח הסויה מבחינה‬
‫תזונתית‪ ,‬כולם התמקדו לעומק ‪ -‬בנושא מרכיבי המזון ואת הדבר‬
‫הפשוט‪ ,‬המתבקש והמובן מאליו‪ ,‬לא עשו‪ .‬ובכן‪ ,‬כתוצאה מתוספת מלח‬
‫הים הרווחנו בכמה וכמה אופנים‪:‬‬
‫‪ .1‬במקום להוסיף למנת המזון מרכיבי מזון יקרים (קמח סויה הוא‬
‫מרכיב יקר) ‪ -‬הוספנו מלח ים‪ ,‬שהוא מינראל זול מאוד וערכו הכספי‬
‫מגיע לעשירית ממחיר המרכיבים האחרים במנת המזון של דגים‪ .‬אם אני‬
‫מחליף ‪ 3%-2%‬ממנת המזון במלח ים‪ ,‬במקום מרכיבים אחרים ‪-‬הוזלתי‬
‫בכך למעשה את מחיר המנה (הוזלה של עד כ‪.)2.7%-‬‬
‫"‪ .2‬אם קיבלתי גדילה טובה יותר של הדגים ‪ -‬בעצם הרווחתי‬
‫פעמיים‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪12‬‬
‫טורף אלא אוכל כל‪ .‬אם ניקח לדוגמא את הדיאטה (מנת המזון) של דג‬
‫הסלמון‪ ,‬נגלה כי בערך ‪ 30%‬ממנת המזון מורכבת מקמח דגים‪.‬‬
‫"קמח דגים הוא משאב חיוני ביותר ויחד עם זאת הוא משאב‬
‫מתכלה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שהיום אנחנו נמצאים במצב סטגנטי‪ ,‬שבו‬
‫ב‪ 15-‬השנים האחרונות עמד שלל הדיג העולמי על כ‪ 90-‬מיליון טון‬
‫ואין בו שינוי‪ .‬זאת‪ ,‬למרות העובדה שהאניות השתכללו‪ ,‬ציוד הדיג‬
‫השתכלל והמכשור ללכידת דגים בים הפתוח השתכלל במידה ניכרת‪.‬‬
‫שהתפיסה ליחידת מאמץ (‪)C/UE - Catch per Unit Effort‬‬
‫הולכת וקטנה‪ .‬כיום אנחנו משקיעים יותר מאמצים ללכידת הדגים‬
‫ותופסים את אותו הדבר"‪.‬‬
‫האם יש פחות דגים בים?‬
‫הרפז‪" :‬נכון‪ ,‬יש פחות דגים בים וגם אותם לא מצליחים לתפוס‪ .‬זהו‬
‫לפתח ולאתר תחליפים נאותים לקמח הדגים‪ .‬נכון להיום‪ ,‬אמנם נמצאו‬
‫תחליפים שונים ‪ -‬אולם אלה ברובם נחותים יותר מקמח הדגים‪.‬‬
‫"אחד התחליפים שנמצאו לקמח הדגים הוא כוספת הסויה‪ ,‬בעצם‬
‫תוצר לוואי‪ ,‬שנותר מתעשיית שמן הסויה‪ .‬המוצר הזה ‪ -‬שמכונה גם‬
‫קמח סויה ‪ -‬הינו בין סוגי הקמחים הצמחיים העשירים ביותר בחלבון‬
‫בעולם ומכיל כ‪ 40%-‬חלבון! רק לצורך ההשוואה‪ ,‬קמח דגים מכיל‬
‫כ‪ 65%-‬חלבון‪.‬‬
‫"עכשיו אנחנו מנסים להחליף את קמח הדגים בקמח הסויה‪ .‬בין היתר‪,‬‬
‫יש להקפיד על הרכב חומצות האמינו (אבני הבנייה של החלבונים)‪,‬‬
‫ובעיקר חומצות האמינו החיוניות (אלה שבעל החיים איננו מסוגל לסנטז‬
‫בעצמו ויש לספקם במזון) ששיעורם בקמח סויה נחות יותר‪ ,‬לעומת‬
‫שיעורם בקמח הדגים‪ .‬לכן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מוסיפים לקמח הסויה את חומצת‬
‫האמינו ליזין"‪.‬‬

‫יוסף ריזק ובניו בע"מ‬

‫קבלן לעבודות מסגרות בנין‬
‫וקונסטרוקציה סככות חקלאיות ולולים‬

‫איכות שירות‬ ‫* התמחות בהקמת רפתות וגגות נפתחים‬

‫ואמינות‬ ‫* החזקה ושירות לגגות נפתחים‬
‫* פנאלים למערכות אנרגיה סולרית‬
‫* שערים חשמלים‬
‫יוסף ‪ 0505577349‬בשארה ‪ 0507950550‬פקס ‪046568587‬‬

‫חקלאות‬
‫‪11‬‬
 ‫המשך מעמוד ‪10‬‬
‫"‪ .3‬מה שחשוב הוא שקיבלתי גדילה טובה יותר‪ ,‬על אותו‬
‫הרכב מזון‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬ניצלתי בצורה טובה יותר את‬
‫המזון‪ ,‬וכתוצאה מכך הדגים יפרישו פחות הפרשות מזהמות‬
‫למים ‪ -‬נושא נוסף המשפיע על הוצאותיו של המגדל‪.‬‬
‫"את כל הדברים הללו השגנו בעצם ממשהו שנשמע כל‬
‫כך פשוט‪ .‬המחקרים שביצענו לאחר מכן‪ ,‬הראו לנו מדוע‬
‫בעזרת המלח‪ ,‬אנחנו מצליחים להגיע לגדילה טובה יותר‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שהמלח משפיע על פעילויות אנזימי‬
‫העיכול ומביא לספיגה טובה יותר של המזון‪.‬‬
‫"אגב‪ ,‬ניצלנו את יתרונות תוספת מלח הים לא רק לדגים‬
‫טורפים‪ ,‬אלא גם לאמנונים שכידוע לך הם הדגים העיקריים‬
‫שמגדלים בארץ‪ .‬המחקרים הראו לנו שגם באמנון אנחנו‬
‫מקבלים גדילה טובה יותר‪ ,‬תודות לתוספת המלח"‪.‬‬

‫במה שונה מנת המזון של הדגים משאר בעלי החיים?‬

‫הרפז‪" :‬כעיקרון‪ ,‬מנת המזון שונה בין הדגים השונים‪ ,‬אך‬
‫בגדול ‪ -‬להבדיל מבעלי החיים האחרים ‪ -‬הדגים זקוקים מגוון דגי סלמון ‪ -‬להבדיל מבע"ח אחרים ‪ -‬הדגים זקוקים לרמה גבוהה מאוד של חלבון‬
‫לרמה גבוהה מאוד של חלבון בדיאטת המזון שלהם‪ ,‬וכאן‬
‫אנחנו מדברים על כ‪ 30%-‬עד ‪ 50%‬חלבון ‪ -‬בדיאטת‬
‫הפיטום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כשהדגים מאוד צעירים (לרוות ופוסט‪-‬‬
‫לאחרונה עלה מחיר החיטה‪ .‬האם יש לכך השפעה על מחיר המנה‬ ‫לרוות) אחוז החלבון במנת המזון שלהם מגיע לכדי ‪ 60%-55%‬חלבון!‬
‫לדגים?‬ ‫"יחסית לשאר חיות המשק ‪ -‬זה המון‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בכבשים מכילה מנת‬
‫הרפז‪" :‬ההשפעה מזערית‪ ,‬שכן להבדיל מהמזון לבעלי חיים‪ ,‬מרכיב‬ ‫המזון‪ ,‬בדרך כלל‪ 17%-15% ,‬חלבון‪ ,‬בעופות היא תנוע באזור ‪22%-17%‬‬
‫החיטה במזונות לדגים הוא אחד המרכיבים הזולים ביותר‪ .‬מה שיקר‬ ‫חלבון‪ .‬לכן‪ ,‬מאחר והחלבון הוא מרכיב כל כך יקר‪ ,‬מזונות לדגים יקרים‬
‫במנת המזון לדגים זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬קמח הדגים‪ ,‬שמחירו עומד על ‪2,000‬‬ ‫פי שניים ממזונות לבעלי חיים אחרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדאי לעשות מאמץ נוסף‬
‫דולר לטון! רק לשם השוואה‪ ,‬מחיר קמח סויה עומד על כ‪ 400 -‬דולר‬ ‫ולהשקיע במחקר להזנת דגים‪ ,‬כי בסך הכול מרכיב המזון בהוצאות מגדלי‬
‫לטון! מרבית התחליפים הם זולים יחסית למחיר קמח הדגים‪ ,‬וזאת‬ ‫הדגים מגיע ל‪ 60%-50%-‬מההוצאות השוטפות! כלומר כל שיפור ברמת‬
‫בגלל הערכים התזונתיים הגבוהים שלו ‪ -‬עובדה המציבה רף גבוה מאוד‬ ‫מחיר מנת המזון לדגים הוא שיפור משמעותי"‪...‬‬
‫לחוקרים למצוא את התחליפים הראויים"‪.‬‬
‫מה מוסיפים למנת המזון של הדגים מלבד החלבון?‬
‫לסיכום‪ ,‬האם יש לך עצה טובה למגדלי הדגים‪ ,‬הקשורה לנושא‬ ‫הרפז‪" :‬אבני הבניה של החלבון הן חומצות האמינו‪ ,‬ויש בין חומצות‬
‫התזונה?‬ ‫האמינו חומצות חיוניות‪ ,‬שגוף הדג אינו מסוגל לייצר בעצמו‪ ,‬כלומר הוא‬
‫הרפז‪" :‬ובכן‪ ,‬הייתי ממליץ למגדלי הדגים לבצע הקפדה בסיסית ‪-‬‬ ‫חייב לקבל אותן ממקור חיצוני‪ .‬אחת מאותן חומצות אמינו חיוניות‬
‫כלומר להתייחס למזון הדגים‪ ,‬ממש כמו שאנחנו מתייחסים למזוננו אנו‪.‬‬ ‫היא הליזין שחשיבותה רבה בהזנת דגים‪ .‬בנוסף לחלבון‪ ,‬יש במנת המזון‬
‫דהיינו‪ ,‬אם יש בידכם מוצר מזון מסוים והתאריך מראה כי פג תוקפו של‬ ‫שומן‪ ,‬שבגידול דגים הוא ‪,‬בדרך כלל‪ ,‬נמוך למדי (עד ‪ .)10%‬דגים מפתחים‬
‫הרכיב או המוצר הנ"ל ‪ -‬לא לשחק עם זה‪ ,‬פשוט לא לתת לדגים לצרוך‬ ‫שומן‪ .‬מרכיב נוסף שמצוי במנת המזון לדגים ‪ -‬פחמימות‪ ,‬שבדרך כלל‪,‬‬
‫את המוצר‪.‬‬ ‫מגיעים למנה מקמחים צמחיים ‪ -‬סויה‪ ,‬חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬או חמניות "‪.‬‬
‫"לחלופין‪ ,‬אם יש לכם מוצר מזון מסוים (אפילו אם נשמר במקרר)‬
‫ואתם מוצאים עליו עובש ‪ -‬כאשר מדובר במזוננו אנו‪ ,‬אנחנו מייד נוטים‬
‫לזרוק אותו ולהעדיף מוצר טרי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקרב מגדלי דגים יש נטייה‪,‬‬
‫במקרה מעין זה‪ ,‬לקלף את השכבה העליונה של המוצר‪ ,‬כלומר להסיר את‬
‫העובש‪ ,‬הנראה לעין‪ ,‬ולתת את היתרה לדגים‪.‬‬
‫"זאת היא טעות חמורה‪ ,‬שמטרתה אמנם לחסוך‪ ,‬אך בשורה התחתונה‬
‫היא עלולה לעלות למגדל ביוקר‪ .‬זו טעות‪ ,‬מכיוון שעובש מחדיר למזון‬
‫רעלנים‪ ,‬שיכולים להזיק לבריאות הדגים‪ .‬כפי שציינו קודם‪ ,‬מזון לדגים‬
‫הינו מזון יקר מאוד‪ ,‬ומטבע הדברים ‪ -‬מגדלים רוצים לחסוך כי הם‬
‫שילמו על אותו מוצר הרבה כסף‪ .‬אך במקרה מעין זה‪ ,‬החיסכון עלול‬
‫להיות יקר מאוד‪ .‬לכן אני אומר‪ ,‬אם תנהג במזון הדגים כפי שאתה נוהג‬
‫במזונך שלך ‪ -‬לא צפויות לך בעיות מיוחדות"‪.‬‬

‫ניתן למצוא מידע נוסף ב‪:‬‬

‫‪www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3931790,00.html‬‬

‫‪www.mongabay.com/images/commodities/charts/soybean_meal.html‬‬

‫ספינת דייג תעשייתית ‪ -‬כ‪ 30%-‬משלל הדיג העולמי‪ ,‬מיועדים לייצור‬

‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬ ‫קמח דגים‬
‫חקלאות‬
‫‪12‬‬
‫חק–‬
‫‪13‬‬
 ‫מטילות ‪ -‬ישנן שתי עונות הטלה‪ ,‬כאשר בעונה השנייה התרנגולות מטילות‬
‫פחות ביצים‪ ,‬אך הן גדולות יותר‬

‫הרכב מנת המזון של העוף צריך להיות‪:‬‬

‫"אופטימאלי‪ ,‬כלומר‬
‫רמה תזונתית גבוהה‬
‫בעלות נמוכה"‬
‫אומר אדם שץ‪ ,‬תזונאי עופות ומנהל ייצוא בחברת "קופולק" התזונאי מנסה להכין מנת‬
‫מזון עם שולי ביטחון רחבים לערכים שהוא מכניס מה זאת אנרגיה מטבולית? מה‬
‫ההבדל בין מנת מזון לפטם ומנת מזון למטילה? מדוע יש בישראל שתי עונות הטלה‬
‫ואילו בגרמניה רק עונת הטלה אחת? התשובות במאמר שלפניכם‬
‫עמוס דה‪-‬וינטר‬
‫התעניינות מועטה בכל הקשור להרכבי המנות של מרכז המזון‪ .‬יש בגישה‬
‫זו היגיון רב‪ ,‬בהתחשב בעומס העבודה שנופל על כתפי החקלאים"‪ ,‬אומר‬
‫אדם שץ‪ ,‬תזונאי עופות ומנהל ייצוא‪ ,‬בחברת "קופולק"‪.‬‬
‫ה נדרש ממנת מזון לתרנגולת‪ ,‬המטילה ביצי מאכל כמעט מדי יום?‬
‫מה נדרש במנת המזון של אפרוח המיועד לתעשיית הפטם? ומה‬ ‫מ‬
‫כוללת דיאטת תרנגולת המיועדת לייצר אפרוחים‪ ,‬לתעשיית הרבייה?‬
‫"אחת המגבלות של התזונאי היא שלעתים יש חוסר התאמה בין מה‬ ‫לאחרונה‪ ,‬אנחנו עדים לתופעה בה חקלאים מקבלים את מנת המזון‬
‫שהתזונאי מכין כמנה לכלל הלקוחות‪ ,‬לתנאים הקיימים במשק מסוים‪.‬‬ ‫ממרכז המזון האזורי‪ ,‬כאשר את כל ענייני תפריט המנה והמרכיבים‬
‫יש לקחת בחשבון שהתזונאי מכין במסגרת עבודתו מנה‪ ,‬נניח למטילות‪,‬‬ ‫שהיא כוללת‪ ,‬הם משאירים לתזונאי במרכז המזון‪ .‬אנחנו מעוניינים‬
‫שתהיה אופטימאלית‪ ,‬איכותית ובעלות סבירה‪ .‬עכשיו‪ ,‬נניח שלולן‬ ‫בכתבה הזו לפרט בכלליות‪ ,‬למה נחוצה כל מנה ומנה‪ ,‬בסקטורים‬
‫מסוים קיבל פרגיות‪ ,‬שמצבן קצת פחות טוב ממצב פרגיות של לקוחות‬ ‫השונים של ענף העוף‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬בהחלט יכול להיות שהתזונאי ‪ -‬ללול הספציפי ‪ -‬היה מכין מנה‬ ‫"החקלאי הוא איש המקצוע בכל הקשור לטיפול וגידול בעלי חיים‬
‫שונה לגמרי‪.‬‬ ‫ברמת המשק‪ .‬תפקיד התזונאי הוא לטפל בבעלי החיים ברמת ממשק‬
‫"מה שאני מנסה לומר הוא שבגדול ‪ -‬התזונאי מנסה להכין חליפה‬ ‫ההזנה‪ .‬אני מבין את הגישה‪ ,‬לפיה משאירים את הכול לתזונאי ומביעים‬

‫חקלאות‬
‫‪14‬‬
‫"על מה אני בדיוק מדבר? בעיקר על האנרגיה והחלבון שהמנה מספקת‬
‫לבעל החיים‪ .‬למשל‪ ,‬אם אתה שוכב כל היום במיטה‪ ,‬בחוסר מעש‪ ,‬עדיין‬
‫צריך להזין אותך כדי לאפשר לגוף להמשיך ולהתקיים‪ .‬ברגע שאתה‬
‫עוסק בפעילות כלשהי‪ ,‬או שטמפרטורת הסביבה שלך קרה‪ ,‬דרישות הגוף‬
‫לאנרגיה וחלבון עולות‪ -‬גם עבור ההליכה וגם על מנת לשמור על חום‬
‫הגוף קבוע כנגד הקור‪ .‬הדבר נכון גם לסביבה קרה מדי וגם לסביבה חמה‬
‫מדי‪ .‬אז אם נניח‪ ,‬תיאורטית לחלוטין‪ ,‬אתה צריך ‪ 1,000‬קילו קלוריות‬
‫(קק"ל) רק כדי לחיות ועד ‪ 1,000‬קק"ל כדי לייצר ביצה‪ ,‬אתה צריך בסך‬
‫הכול ‪ 2,000‬קק"ל כדי לעמוד בשתי המשימות‪ .‬תוסיף לזה התמודדות מול‬
‫עקת חום ‪ -‬והעוף זקוק ל‪ 1,400-1,200-‬קק"ל רק לקיום‪ ,‬ובגדול הוא‬
‫זקוק ל‪ 2,400-2,200-‬קק"ל‪ .‬אם אתה ממשיך לתת לו רק ‪ 2,000‬קק"ל אז‬
‫הביצה שהוא יטיל עלולה להיות קטנה יותר‪ ,‬או שהוא פשוט לא יטיל‬
‫באותה תדירות בה הוא אמור להטיל‪.‬‬
‫"כלומר‪ ,‬הרכב ממשק התזונה יכול להשתנות בגלל תנאי הסביבה‪ ,‬ולכן‬
‫אני אומר שישנם המון פרמטרים שיכולים להשפיע על העוף ולא רק‬
‫התזונה‪ :‬טמפרטורת הלול‪ ,‬צפיפות העופות ומצבן הבריאותי‪.‬‬
‫"לכן‪ ,‬כאשר אתה בא לתכנן מנה לעופות‪ ,‬עליך לקחת בחשבון את‬
‫דרישות העוף לקיום ולייצור‪ ,‬על מנת שיוכל לבצע את המצופה ממנו‪:‬‬
‫כמה חלבון להכניס‪ ,‬כמה אנרגיה‪ ,‬כמה סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬ויטמינים‪ ,‬שומן‪,‬‬
‫כאשר כל אחד ואחד מן הפרמטרים הללו רלבנטי למשימות"‪.‬‬
‫דיברת על אנרגיה ועל מתן כוח לעופות לבצע את המשימות ולעמוד‬
‫בדרישות היצרניות‪ .‬האם מודדים אנרגיה בקלוריות?‬
‫שץ‪" :‬בעקרון‪ ,‬יש ערך תזונתי לכל מרכיב במנת המזון‪ ,‬אנרגיה נמדדת‬
‫בערכים של קלוריות‪ ,‬אך זהו אינו המדד היחידי‪ .‬לייצור ביצה או בשר יש‬
‫להזין את העוף בכל הפרמטרים המרכיבים אותם (חלבון‪ ,‬סידן‪ ,‬זרחן‪,‬‬
‫שומן מלח וכו'‪ )...‬ואנרגיה שתאפשר את חילוף החומרים ממנת מזון‬
‫לביצים או בשר"‪.‬‬
‫כלשהי עם שולי ביטחון רחבים לערכים שהוא מכניס במנה‪ .‬והוא לוקח‬
‫בחשבון בעיות ממשקיות כגון טמפרטורה‪ ,‬צפיפות ומחלות‪ .‬כשאני‬
‫אומר מחלות‪ ,‬אני רוצה להבהיר שזה לא חייב להיות ברמת ההתפרצות‬
‫או מחלה ברמה קלינית ‪ -‬אלא יותר ברמה של חולשה‪ ,‬שגורמת לעופות‬
‫לייצר פחות‪ .‬הרי גם בני אדם לעתים חשים ברע‪ ,‬ולא על כל כאב ראש‬
‫אדם מכריז שהוא חולה ורץ לרופא‪ .‬כנ"ל לגבי עופות‪ .‬אם בקרב בני אדם‪,‬‬
‫תחושה של חולשה יכולה להביא לחוסר תיאבון ‪ -‬הדבר דומה גם בלול‪.‬‬
‫עופות שחשות ברע ‪ -‬אוכלות ומייצרות פחות‪.‬‬
‫"בנוסף לכך‪ ,‬התזונאי במרכז המזון לא יודע מה קורה ברמת המשק‬
‫הבודד‪ .‬לכן‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬הוא מנסה להקיף עד כמה שאפשר את הדברים‬
‫החיוניים לעופות‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬התזונאי אינו יכול להרחיב את גבולות‬
‫הביטחון במנה עד אינסוף‪ ,‬משום שהדבר ייקר מאוד את המנה‪ ,‬והרי יש‬
‫לקחת בחשבון‪ ,‬שבסופו של דבר‪ ,‬על המנה להיות רווחית‪ ,‬בהקשר של‬
‫ייצור ביצים או פטם ‪ -‬ממש כמו מפעל שזקוק לחומרי גלם"‪.‬‬
‫האם מה שאתה אומר בעצם זה שהמטילות הן המכונות במפעל?‬
‫שץ‪" :‬בדיוק‪ .‬הרי אנו לוקחים גרעינים וסויה והופכים אותם דרך בעל‬
‫החיים לביצים‪ ,‬או במקרה של בקר ‪ -‬לחלב‪ .‬המעבר מגרעינים ומסויה‬
‫לבשר או ביצה מבוצע ע"י העוף‪ ,‬כלומר בעל החיים הוא היצרן האמיתי‪.‬‬
‫אנחנו מזינים את בעלי החיים היצרניים בחומרי גלם שמתאימים‬
‫למשימות שאנחנו מצפים להן‪.‬‬
‫"עם זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון שישנם המון פרמטרים שמשפיעים‬
‫על המטילות או הפטמים‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬מגדלים מתלוננים על בעיות‪,‬‬
‫שלדעתם נגרמות כתוצאה מהזנה לקויה ‪ -‬לעיתים בצדק ולעיתים לא‪.‬‬
‫יש הבדל רב בין משקים בהם התנאים הממשקיים קשים‪ ,‬וכתוצאה מכך‬
‫דרישות בעל החיים לקיום עולות‪ ,‬למשקי חי בהם התנאים הממשקיים‬
‫מעולים‪ .‬ככל שהתנאים יותר קשים‪ ,‬דרישות הגוף לקיום עולות‪ ,‬ונותר‬
‫פחות לייצור (ביצים או בשר)‪.‬‬

‫• אספקה והתקנה של מערכות חימום ללולים מתוצרת‬

‫‪ .S.B.M‬צרפת‪.‬‬
‫• דגמים חדשים של אומנות אינפרא אדום עם בקרה‬
‫אלקטרונית‪ ,‬להתקנה בלולים ברוחב של עד ‪ 16‬מ‘‪.‬‬

‫יד חרוצים ‪ 36‬א‪.‬ת נתניה‪ ,‬מיקוד ‪ • 42505‬טל‪ • 09-8308112 :‬פקס‪www.supergas.co.il • 09-8308321 :‬‬

‫חקלאות‬
‫‪15‬‬
 ‫משמעותי‪ ,‬מיעילות השומן האצור בגרעינים‪.‬‬ ‫כיצד אתה בוחר את חומרי הגלם המרכיבים את המנה?‬
‫שץ‪" :‬אתה בוחר חומרי גלם שיהוו מקור לכל הדרישות התזונתיות‪.‬‬
‫מקורות אנרגיה עיקריים הם גרעינים ושמן‪ .‬ניתן למדוד ערך קלורי‬
‫מקורות חלבון ‪ -‬הכוספאות‬ ‫במכשיר שנקרא קלורימטר‪ ,‬שלמעשה מבצע שריפה של חומר ומודד‬
‫"כוספאות הן תוצרי לוואי של בתי הבד"‪ ,‬מסביר אדם שץ‪" ,‬והן‬ ‫את כמות החום הנפלטת ‪ -‬זו האנרגיה הכללית של אותו חומר גלם‪.‬‬
‫משמשות כמקורות חלבון‪ .‬כאשר פולי הסויה מגיעים לבית הבד‪ ,‬לייצור‬ ‫למשל‪ ,‬ידוע ששריפת שמן משחררת יותר אנרגיה משריפה תאית‪ .‬עם‬
‫שמן הסויה‪ ,‬השמן נסחט מהן ומה שנשאר לאחר הסחיטה ‪ -‬תוצר‬ ‫זאת‪ ,‬חשוב לזכור שמדובר בנתון כללי מאוד‪ ,‬מכיוון שלא כל האנרגיה‬
‫הלוואי של התהליך הוא כוספת הסויה‪ .‬אותו תוצר לוואי ולא משנה אם‬ ‫האצורה בחומר הגלם נקלטת בגוף העוף‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מודדים את ערך המזון‬
‫זה מסויה חמניות או מקור אחר ‪ -‬עשיר מאוד בחלבון‪ .‬הסויה נחשבת‬ ‫באנרגיה מטבולית"‪.‬‬
‫לכוספה האיכותית ביותר מבחינה תזונתית ‪ -‬כמקור חלבון‪ .‬ההבדלים‬
‫בין הכוספאות השונות הן (מלבד המחיר)‪ ,‬רמת ריכוז החלבון וכמובן‬ ‫מה זו אנרגיה מטבולית?‬
‫איכות החלבון‪.‬‬ ‫שץ‪" :‬אם נניח לרגע‪ ,‬שאני מזין את בעל החיים אך ורק בתירס‪.‬‬
‫"מה מעניין אותנו בכוספאות‪ ,‬מלבד החלבון? פרופיל חומצות האמינו‬ ‫אותו עוף מעכל חלק ממרכיבי התירס לגופו‪ ,‬וחלק ממרכיבי התירס‪,‬‬
‫(אבני הבניין של החלבון)‪ ,‬רמת הנעכלות שלו‪ ,‬והאם הכוספה מכילה‬ ‫שלא עוכלו‪ ,‬נפלטים בפרש‪ .‬אם נמדוד בקלורימטר את רמת האנרגיה‬
‫גורמים אנטי תזונתיים‪.‬‬ ‫של התירס‪ ,‬ואחר כך נמדוד את האנרגיה של הפרש (לאחר עיכול‬
‫התירס) ‪ -‬ההפרש ביניהם תהיה האנרגיה המטבולית של‬
‫התירס‪ ,‬כלומר אנרגיה מטבולית מתייחסת אך ורק לאותם‬
‫מרכיבים שמנוצלים ונספגים לתוך הגוף ולא לכל האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית של אותו חומר גלם"‪.‬‬

‫חומרי גלם להרכבת מנת מזון‪:‬‬

‫"מקורות אנרגיה‪ ,‬מקורות חלבון (צמחי או מהחי)‪,‬‬
‫מקורות למינרלים ‪ -‬סידן‪ ,‬זרחן או מחצבי קורט‪.‬‬
‫יש צורך במקור אחד לפחות לכל מרכיב‪.‬‬
‫"מקור האנרגיה העיקרי הוא גרעינים‪ ,‬והבחירה באיזה‬
‫גרעין לבחור נעשית תחת מספר מגבלות‪ :‬הפרמטר הראשון‬
‫הוא מחיר‪ .‬פרמטר נוסף שמשפיע על בחירת הגרעינים‬
‫הוא רמת הנעכלות של מרכיבי הגרעין‪ ,‬כלומר היחס בין‬
‫חלק שנוצל לאותו חלק שלא נעכל ושאינו מנוצל‪ .‬פרמטר‬
‫נוסף המשפיע על בחירת הגרעינים ‪ -‬האם חומר הגלם‬
‫מכיל גורמים אנטי תזונתיים‪ ,‬כלומר מרכיבים שעלולים‬
‫לפגוע בבריאות ו‪/‬או בביצועי העוף‪ .‬דוגמאות לכך הם‬
‫רעלני פטריות או פוליסוכרים שאינם נעכלים ע"י בע"ח‬
‫ולעתים אף פוגעים בו ישירות או בעקיפין‪ .‬פוליסוכרים‪,‬‬
‫הם מולקולות ענק‪ ,‬שבע"ח אינו מסוגל לפרק ולעכל‪ ,‬אך‬
‫מהווים קרקע מזון לחיידקים פתוגניים שניזונים ממנו‪ ,‬אפרוחים ‪ -‬בלול הרבייה הזכרים הם ביחס של זכר אחד על עשר תרנגולות"‬
‫וכתוצאה מכך‪ ,‬עלולים לגרום להתפרצות של מחלות‪ .‬רעלני‬
‫פטריות הם רעלנים המופרשים מפטריות עובש‪ ,‬שחיות על‬
‫גבי חומרי הגלם‪ .‬תפקידו המקורי של הרעלן הוא לפגוע בפטריות שכנות‬
‫הניזונות מאותו החומר‪ ,‬אולם הימצאותו פוגעת בתפקוד המעי של העוף‪.‬‬
‫על מוצרי לוואי ‪ -‬אלטרנטיבה זולה יותר‬ ‫בארץ‪ ,‬הבחירה נעשית בין תירס לחיטה‪ .‬הבחירה ביניהם נעשית‬
‫כשמדברים על חומרי לוואי במנות‪ ,‬למה הכוונה?‬ ‫פי מחירם בשוק העולמי‪.‬‬
‫שץ‪" :‬ישנם מוצרי לוואי של תעשיית העמילן ‪ -‬גלוטן תירס‪ .‬כאשר‬ ‫"מקורות אנרגיה נוספים הם השמנים מהחי (מעופות או בקר)‪ ,‬או‬
‫מייצרים עמילן‪ ,‬מפרקים את נבט התירס לטובת ייצור שמן‪ ,‬אחר כך‬ ‫בשמנים צמחיים (סויה‪ ,‬חמניות וכולי)‪.‬‬
‫את קליפת הגרעין והעמילן‪ ,‬ומה שנותר בסוף התהליך הוא הגלוטן ‪-‬‬ ‫בדנמרק‪ ,‬למשל‪ ,‬הדילמה הנ"ל אינה קיימת‪ .‬דנמרק מגדלת חיטה‬
‫שהוא בעיקר חלבון‪ .‬החומר נמצא בשוק בכמויות קטנות‪ .‬ישנם פתרונות‬ ‫בכמויות גדולות ובמחיר אטרקטיבי‪ ,‬ובשל תנאי מזג האוויר אין בכלל‬
‫אחרים מלבד גלוטן‪ ,‬אך שוב מדובר בעלות מול תועלת‪.‬‬ ‫שימוש בתירס להזנה‪ .‬האמריקאים מגדלים כמויות אדירות של תירס‪,‬‬
‫"ניתן לייצר מנה מצוינת מתירס‪ ,‬כוספת סויה‪ ,‬שמן ומקורות לסידן‪,‬‬ ‫ולכן תמצא בכל המנות תירס כגרעין יחיד‪ .‬בסורגום משתמשים רק‬
‫זרחן ומיקרו‪-‬אלמנטים‪ ,‬אבל שוב זו שאלה של מחיר‪ ,‬כי המנה תהיה‬ ‫כאשר המחיר שלו אטרקטיבי או כשאין ברירה‪.‬‬
‫יקרה מאוד‪ .‬אם השוק מציע אלטרנטיבה זולה יותר לסויה ‪ -‬זולה הרבה‬ ‫"האנרגיה מגיעה בעיקר מגרעינים ומתוספת שמן‪ ,‬שמהווה מעין‬
‫יותר ‪ -‬ייתכן שתחליט להעדיף את חומר הגלם האחר במטרה להוזיל את‬ ‫השלמה‪ .‬השימוש בשמן מוגבל גם בשל מחירו הגבוה וגם מסיבות טכניות‬
‫המנה‪ .‬יש תמיד לזכור את המחויבות כלפי החקלאי‪ .‬המטרה הראשית‬ ‫של זרימה וטקסטורה של המנה‪ .‬שימוש מופרז בשמן יהפוך את המנה‬
‫שלנו היא לספק לחקלאים מזון איכותי וזול‪ ,‬על מנת שהחקלאי יוכל‬ ‫לעיסת בוץ‪ .‬יש לזכור שהתערובת צריכה להיות בעלת יכולת זרימה‪ ,‬כדי‬
‫לייצר ביצים או בשר איכותיים ובמחיר שווה לכל נפש‪ .‬כמו בכל תעשייה‬ ‫שלא תתקע ב"צוואר הבקבוק" שקיים ביציאה ממיכל התערובת לכיוון‬
‫‪ -‬יש כאן אלמנט כלכלי שלא ניתן להתעלם ממנו"‪.‬‬ ‫המאביס‪.‬‬
‫"שמן משפר את ספיגת הוויטמינים המסיסים בשמן (הכוונה‬
‫לוויטמינים‪ D ,E ,K :‬ו‪ .)A-‬אמנם‪ ,‬גם הגרעינים מכילים שומן‪( ,‬למשל‬
‫המשך בעמוד ‪18‬‬
‫תירס מכיל כ‪ 3.5%-‬שמן)‪ ,‬אולם יעילות השמן המוסף גבוהה‪ ,‬באופן‬

‫חקלאות‬
‫‪16‬‬
 ‫יבוא עיבוד ושיווק מתכות‬
‫מתכות ב ע “ מ‬

‫מנהרה ”‪ ,3‬מפתח ‪ 12‬מטר‬

‫בית רשת דו שיפועי ‪ 8X4‬מחוזק להדלייה ‪ -‬החל מ‪ 9,000-‬ש"ח לדונם ‪ +‬מע"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫מנהרה "‪ ,2‬מפתח ‪ 10‬מטר‪ ,‬גובה ‪ - 4.40‬החל מ‪ 13,500-‬ש"ח ‪ +‬מע"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫חממה‪ ,‬מפתח ‪ 8‬מטר‪ ,‬קשת "‪ 2‬מחוזק הדליה‪ ,‬עמוד פטה או צינור ‪-‬‬ ‫•‬
‫החל מ‪ 23,500-‬ש"ח ‪ +‬מע"מ‪.‬‬
‫חממה‪ ,‬מפתח ‪ 8‬מטר‪ ,‬קשת ‪ 60/40‬מחוזק הדליה ‪ -‬החל מ‪ 25,500-‬ש"ח ‪ +‬מע"מ‪.‬‬ ‫•‬
‫חממה‪ ,‬מפתח ‪ ,9.60‬קשת ‪ 60/40‬מחוזק הדליה ‪ -‬החל מ‪ 21,500-‬ש"ח ‪ +‬מע"מ )אופציה לאוורור גג(‪.‬‬ ‫•‬
‫מנהרה ‪ 3‬צול מפתח ‪ 12‬מטר גובה מירבי ‪ 6‬מטר החל מ‪ 21,000-‬ש“ח ‪+‬מע“מ‪.‬‬ ‫•‬
‫חממה ‪ ,‬מפתח ‪ 12‬מטר מצינור "‪ ,3‬גובה מירבי ‪ 6.10‬מטר‪ ,‬מחוזק הדלייה ‪-‬‬ ‫•‬
‫החל מ‪ 23,500-‬ש"ח ‪ +‬מע"מ )אופציה לאוורור גג(‪.‬‬
‫מבנה מבוסס מנהרה‪ ,‬מתאים ללולים‪ ,‬מחסנים רוחב מקסימלי ‪ 16‬מטר‪ ,‬מבנה מודולרי‪ ,‬כיסוי איסכורית ‪ -‬החל מ‪ 50-‬ש“ח למ“ר‪.‬‬ ‫•‬
‫ועוד מוצרים מבית נירב כגון‪ :‬חנוכיות להדליית רימונים‪ ,‬אביזרים לבניית בתי רשת למטעים ‪ +‬ראשי פיצול תואמים‪ ,‬פלטות‪,‬‬ ‫•‬
‫עוגנים‪....‬‬

‫‪ hila150@bezeqint.net‬אתר‪www.nirav.co.il :‬‬ ‫טל משרד‪08-8599050 :‬‬

‫חק–‬
‫‪17‬‬
 ‫המשך מעמוד ‪16‬‬

‫הסידן בשלד‪ ,‬שאיבדה במאמצי ההטלות במהלך חודשי השנה‪ .‬מטילה‬ ‫בין מנת מזון למטילה ולפטם‬
‫ישראלית מטילה במשך שנתיים ואחר כך נשלחת לשחיטה‪ .‬באירופה‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מסתפקים בעונת הטלה אחת"‪.‬‬ ‫מה ההם ההבדלים שעליך לבצע‪ ,‬בבואך לתכנן מנה למטילה לעומת‬
‫מנה לפטם או לרבייה?‬
‫מדוע?‬ ‫שץ‪" :‬אם להסביר זאת בכמה מלים‪ ,‬נאמר רק שישנן דרישות לקיום‬
‫שץ‪" :‬זה קשור לטעמה של עקרת הבית הישראלית‪ ,‬שאוהבת ביצים‬ ‫ודרישות לייצור‪ .‬עוף פטם‪ ,‬למשל‪ ,‬מייצר שריר ועצמות‪ ,‬ומטילה לעומתו‬
‫גדולות‪ .‬בעונת ההטלה השנייה‪ ,‬המטילה מטילה אמנם פחות מאשר‬ ‫מייצרת ביצה‪ .‬מרכיבי מנת המזון למטילות שונים במקצת ממרכיבי‬
‫בעונה הראשונה‪ ,‬אך הביצים שלה יותר גדולות ‪ -‬וזה מה שאוהבים‬ ‫המנה לעוף פטם‪.‬‬
‫בארץ‪ .‬לעומתן‪ ,‬באירופה‪ ,‬למשל בגרמניה‪ ,‬ביצים גדולות מדי נשלחות‬ ‫"אחד הפרמטרים הבולטים במזון לתרנגולת מטילה‪ ,‬זו העובדה‬
‫לתעשייה‪ ,‬ואילו ביצת המאכל המשווקת‬ ‫שעליה לייצר קליפה לביצה מדי יום ביומו‪.‬‬
‫במרכולים היא קטנה יחסית‪ .‬כנראה‪ ,‬זה‬ ‫כלומר‪ ,‬הדרישות היומיומיות של המטילה‬
‫עניין של הרגל ומסורת‪ .‬הישראלים מבקשים‬ ‫לסידן תהיינה גבוהות הרבה יותר מדרישות‬
‫ביצים גדולות‪ ,‬ולכן ממשיכים לעונת ההטלה‬ ‫הסידן של פטם‪ .‬אם קליפת ביצה אחת שוקלת‬
‫השנייה‪ .‬החקלאים מייצרים על פי דרישות‬ ‫כ‪ 4-‬גרם‪ ,‬עלינו לספק לה זאת מדי יום‪ .‬במידה‬
‫השוק"‪.‬‬ ‫והיא לא תקבל זאת‪ ,‬בתחילה זה ילך על חשבון‬
‫הסידן בעצמותיה ‪ -‬הביצה תהיה קטנה יותר ‪-‬‬
‫ולאחר זמן היא תפסיק להטיל‪.‬‬
‫מנת מזון לסקטור הרבייה‬ ‫"באשר לפטם‪ ,‬כאן צריך לזכור שלא מדובר‬
‫שץ‪" :‬להכין מנת מזון לתרנגולת ברבייה‪,‬‬ ‫בעוף בוגר‪ ,‬אלא אפרוח שמשווק בגיל של עד‬
‫זה די דומה להכנת מנת מזון למטילה‪ .‬כאשר‬ ‫‪ 45‬ימים‪ .‬זהו אפרוח צעיר מאוד‪ ,‬שגדל כאשר‬
‫מדברים על סקטור הרבייה‪ ,‬למעשה אנחנו‬ ‫כל מערכות הגוף גדלות איתו‪ .‬מנת המזון לפטם‬
‫מדברים על תעשייה המייצרת אפרוחים‪ .‬יש‬ ‫הצעיר צריכה להכיל את כל המרכיבים‪ ,‬על מנת‬
‫להבדיל בין רבייה כבדה לרבייה קלה‪.‬‬ ‫שיוכל לספק את עצמו ולגדול במהירות‪ ,‬תוך‬
‫"כאשר אנחנו מדברים על רבייה כבדה‬ ‫שמירה על בריאותו בצורה היעילה ביותר"‪.‬‬
‫‪ -‬מדובר באמהות ובזכרים מגזע כבד‪,‬‬ ‫אם קליפת ביצה אחת שוקלת כ‪ 4-‬גרם‪,‬‬
‫שמייצרים אפרוחים המיועדים לתעשיית‬ ‫מהי הנשרה ‪ -‬ומה קורה למנת המזון בשלב עלייך לספק זאת לתרנגולת מדי יום‬
‫הפטמים‪ .‬ברבייה קלה‪ ,‬מדובר באמהות‬ ‫ההנשרה של המטילה?‬
‫ובתרנגולים קלים‪ ,‬המייצרים אפרוחים לייצור מטילות ביצי מאכל‬ ‫שץ‪" :‬בטבע‪ ,‬התרנגולות מטילות ביצים ביום מתארך (סוף החורף‪-‬‬
‫(במקרה זה אין צורך באפרוחים הזכרים)‪.‬‬ ‫תחילת האביב)‪ .‬הן מטילות ביצים כחודש ימים ומפסיקות להטיל‬
‫"בעיקרון‪ ,‬התנאים ברבייה הם מעט שונים‪ ,‬אבל מבחינת ההזנה ‪-‬‬ ‫כתוצאה מדוגרנות‪ .‬התרנגולת דוגרת על ביציה ומתכוננת לבקיעה‪,‬‬
‫אין אלמנט חשוב במיוחד‪ ,‬ומרבית הדרישות הן נגזרת של הדרישות‬ ‫האפרוחים בוקעים כאשר הטבע עשיר במזון (אמצע האביב)‪ .‬החל‬
‫של התרנגולת ‪ -‬במהלך ייצור הביצה‪ ,‬והדרישות של העובר בתקופת‬ ‫מחודש יוני‪ ,‬בו חל עם היום הארוך ביותר בשנה ‪ -‬מתחיל היום‬
‫הדגירה‪.‬‬ ‫להתקצר‪ .‬בשלב זה‪ ,‬העוף מתחיל ‪ -‬לאור הימים המתקצרים‪ ,‬להתכונן‬
‫"חשוב לזכור‪ ,‬שבסקטור הרבייה‪ ,‬להבדיל מההטלה‪ ,‬העובר (אפרוח)‬ ‫לחורף‪ .‬הוא מתחיל לצבור שומן בטן‪ ,‬משיר את נוצותיו ומחליפן בפלומה‬
‫ניזון מחלמון הביצה בלבד‪ ,‬ולכן עליו להכיל את כל המרכיבים הנחוצים‬ ‫חדשה‪ .‬ברגע שהחורף מגיע‪ ,‬לעוף קר ואין הרבה אוכל‪ ,‬אבל יש לו מעיל‬
‫להתפתחותו במהלך ‪ 21‬ימי ההדגרה‪ .‬בתקופה זו מוזנות האמהות בכל‬ ‫חדש להתחמם‪.‬‬
‫המרכיבים הדרושים לייצור ביצה בעלת חלמון‪ ,‬שיכיל את כל המרכיבים‬ ‫"בלול אנחנו מנסים לחקות את המתרחש בטבע‪ ,‬אבל בצורה מרוכזת‬
‫המבטיחים התפתחות תקינה של אפרוח‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬היום מתארך למעשה כמעט כל השנה ע"י אור מלאכותי שמאריך‬
‫"בדרך כלל‪ ,‬מדובר בעונה אחת של רבייה‪ ,‬אם כי לעתים מאריכים זאת‬ ‫את הימים‪ .‬כיוון שהלולן אוסף את הביצים‪ ,‬לא יכולה להיווצר דוגרנות‬
‫לשתי עונות ומבצעים הנשרה בדומה למטילות‪ .‬מכיוון שברבייה אנחנו‬ ‫והתרנגולת ממשיכה להטיל‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אחרי כמעט שנה‪ ,‬יש לתת‬
‫זקוקים לתרנגולים‪ ,‬על מנת שיפרו את הביצים‪ ,‬יש בלול הרבייה זכרים‬ ‫למטילה לנוח ולרענן מלאים חדשים‪ .‬בשלב זה‪ ,‬מכבים את האורות‪ ,‬היום‬
‫ביחס של זכר אחד על עשר תרנגולות"‪.‬‬ ‫הופך לקצר‪ ,‬ולמעשה אנחנו יוצרים תנאים של חורף‪ .‬כל הלהקה בשלב‬
‫זה מחליפה נוצות ומתכוננת לעונת ההטלה השנייה‪ .‬כל תהליך ההנשרה‬
‫אורך כחודש ימים‪ .‬במשך חודש ההנשרה‪ ,‬מוגש מזון מוגבל יותר ‪ -‬מנה‬
‫‪amosdewinter@gmail.com‬‬ ‫הרבה יותר דלילה ועשירה בסידן‪ ,‬כדי שהמטילה תוכל לחדש את כל מלאי‬

‫‪ 2-3‬במרס‪save the date: 2011 ,‬‬

‫ה‪21-‬‬
‫התערוכה הבינלאומית השנתית המובילה לטכנולוגיה חקלאית‬

‫חקלאות‬
‫‪18‬‬
 ‫המועצה לענף הלול מברכת‬
‫את מגדלי העופות‬
‫בשנה טובה ומוצלחת‬
‫ערב ראש השנה תשע"א‬

‫חקלאות‬
‫‪19‬‬
 ‫מערכות בקרה‬
‫בענפי החי והשפעתן‬
‫על רווחי החקלאי‬
‫כיום כמעט כל מכונה מכילה בקר מתוכנת ‪ -‬מעין מחשב זעיר‪ ,‬המפקח ומבקר‬
‫את פעולותיה רובוט החליבה‪ ,‬למשל‪ ,‬ניזון ממערכות בקרה רבות ומגוונות‪,‬‬
‫לייעול העבודה‪ ,‬הייצור ותפעול הרפתות בקר מיוחד של "גביש" עוקב אחר‬
‫כמויות חומרי הגלם לייצור מנות מזון במדגה כשמחיר קמח הדגים עומד‬
‫על ‪ 500‬דולר לטון‪ ,‬כל טעות קטנה עלולה להביא להפסדים למערכות בקרת‬
‫האקלים ברפתות‪ ,‬למשל‪ ,‬יש השפעה ישירה על תפוקת החלב‬

‫מערכות בקרה המלוות את רובוט החליבה‬

‫"כניסת המערכות המבוקרות‪ ,‬נבחנת על פי הענפים‪ .‬בענף החי‪ ,‬אחת‬
‫הדוגמאות הבולטות ביותר היום היא רובוט החליבה‪ .‬המתקן הזה מנצל‬
‫נפי החקלאות בישראל היו יכולים לחסוך כ‪( 6,000-‬ששת אלפים!)‬
‫עובדים‪ ,‬אם החקלאים היו עושים שימוש בהיקף רחב יותר במיכון‬
‫הפועל תחת גופי בקרה אלקטרוניים‪ .‬כך עולה מנייר עבודה‪ ,‬שהוכן‬
‫ע‬
‫מערכות בקרה רבות ומגוונות‪ ,‬כדי לייעל את ניהול העבודה‪ ,‬הייצור‬ ‫במכון להנדסה חקלאית במשרד החקלאות‪ ,‬כחלק מהפעולות לבחינת‬
‫והתפעול של הרפתות‪:‬‬ ‫האפשרויות לחיסכון בעובדים זרים‪.‬‬
‫הענף יכול היה להעסיק ‪ 23‬אלף במקום ‪ 29‬אלף עובדים היום‪" :‬בכל‬
‫מכונה חדישה היום‪ ,‬שמכילה מעט אוטומציה‪ ,‬מורכב בקר מתוכנת ‪-‬‬
‫מייקרו פרוססור (מעבד זעיר)‪ .‬הבקר הוא בעצם מחשב קטנטן‪ ,‬שמפקח‬
‫על הפעולות האוטומטיות שמבוצעות על ידי המכונה"‪ ,‬מסביר דר'‬
‫שמואל גן‪-‬אור‪ ,‬מנהל המכון להנדסה חקלאית במכון וולקני‪ ,‬מנהל‬
‫המחקר החקלאי‪,‬‬
‫"בכל טרקטור‪ ,‬למשל‪ ,‬יש למעלה מעשרה בקרים כאלה‪ .‬המפקחים‬
‫על הפעולות שלו‪ .‬בעיקר על המנוע ופעולתו ומעט על הנהיגה‪ .‬אגב‪ ,‬יש‬
‫גם מערכות ג'י פי אס‪ ,‬שמסוגלות לנהג את הטרקטורים בדיוק רב של‬
‫סנטימטר‪ .‬למערכות הבקרה האלה יש יכולת לבצע הרבה מאוד פעולות‪,‬‬
‫אבל תפקיד עיקרי אחד ‪ -‬מרבית מערכות הבקרה תפקידן להקל על‬
‫העובד‪ .‬בתוך כך הן נועדו לשפר את רמת הביצוע ולייעל את העבודה‬
‫באופן משמעותי"‪ ,‬אומר ד"ר גן אור‪" .‬בדרך זו‪ ,‬ניתן לשפר את הכלכליות‬
‫של הענף ולעשות אותה יותר רווחית"‪.‬‬
‫המטבחון של המכון להנדסה חקלאית נראה כמו מטבחונים משרדיים‬
‫רבים‪ .‬לצד הכוסות‪ ,‬הקפה‪ ,‬התה‪ ,‬הסכו"ם ושאר הכלים הרגילים‪ ,‬הניח‬
‫מישהו המצאה פשוטה מאוד להכנת תה‪ :‬כפית כפולת מסננת‪ .‬לא המצאה‬
‫חדשה‪ ,‬אבל בהחלט מצביעה על כיוונים של חשיבה 'מחוץ לקופסה' של‬
‫אנשי המכון‪:‬‬
‫ד"ר גן‪-‬אור‪" :‬על פי הנתונים‪ 2% ,‬מכלל המועסקים בישראל‪ ,‬עובדים‬
‫בענפי חקלאות‪ .‬בסין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היקף המועסקים עמד עד לפני‬
‫שנתיים על ‪ .75%‬מדובר במדינה מתפתחת‪ ,‬שבה מספר המועסקים‬
‫בחקלאות יורד כל הזמן‪ ,‬אבל הוא עדיין גבוה‪ .‬ההפרש הוא עצום והוא‬
‫נובע משימוש מושכל במיכון‪ .‬חלק ממערכות הבקרה פשוטות ומשמשות‬
‫להפעלת מערכות מיכון פשוטות‪ .‬אבל אנחנו רואים יותר ויותר חדירה‬
‫ד"ר שמואל גן‪-‬אור ‪" -‬בכל מכונה חדישה היום מורכב בקר מתוכנת"‬ ‫של מערכות מבוקרות מחשב לשוק‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪22‬‬
‫חקלאות‬
‫‪20‬‬
‫חק–‬
‫‪21‬‬

‫‪ - Afilab‬חיישן למדידת הרכב החלב‬
‫יובל דיסקין‪ ,‬מנכ"ל המפעל‪ ,‬מסביר‪" :‬הבקר מחובר בתקשורת‬
‫אלחוטית עם המחשב הראשי של הרפת ומקבל ממנו את ההוראות‬
‫ואת תכולת מנת המזון של כל קבוצה‪ ,‬ומראה לעובד באילו מרכיבים‬
‫להשתמש ובאיזה סדר להרכיב את המנות לכל קבוצה‪ .‬כמובן שכל‬
‫הפעלה והטענה של המזונות לסלף נשקלת ונמדדת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬נוצר‬
‫דו"ח של תכנון מול ביצוע‪ ,‬המהווה את הבסיס‬
‫לעבודת התזונאי ברפת‪.‬‬
‫"על פי שיטת העבודה‪ ,‬התזונאי של הרפת נותן‬
‫מרשם של מרכיבים‪ ,‬כי כל מרכיב ומרכיב במנה‬
‫צריך להיכנס במדויק‪ .‬כשמדייקים בכמויות‪ ,‬פוגעים‬
‫'בול' במה שהתזונאי מבקש להשיג ואז גם החלב‬
‫איכותי יותר" הסביר דיסקין‪.‬‬
‫"לעיתים קרובות‪ ,‬מפעיל הסלף לא מדייק‬
‫בכמויות המנות שהוא מכניס למכונה‪ .‬הוא‬
‫רוצה לסיים וללכת‪ .‬למשל‪ ,‬כשמעמיסים‬
‫מרכיב מסוים במנה באמצעות כף חיצונית‪ ,‬יש‬
‫שיבושים בכמויות‪ ,‬אין דיוק בעבודה וזה קורה‬ ‫הרובוט הראשון נכנס לעבודה לפני ‪ 12‬שנים בקר מילוי מזון של “לכיש תעשיות"‬
‫מתוך מחשבה ‪ -‬שזה לא יתברר‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫נגרם נזק כי הרכב המנה שהתזונאי קבע מראש‬
‫‪ -‬השתנה‪.‬‬
‫"לטעויות מעין אלה ישנה השפעה עצומה על‬
‫הוצאות המגדל‪ .‬קמח דגים‪ ,‬למשל‪ ,‬עולה כ‪ 5,000-‬דולר‬
‫לטון ‪ -‬אז אם שמים יותר מדי זה פוגע ברווח‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬כשהמפעיל יודע‪ ,‬שבסוף היום הדברים ייבחנו ‪-‬‬
‫תכנון מול ביצוע‪ ,‬והטעויות יצופו ‪ -‬הוא יפעל ליצור‬
‫דיוק יתר"‪.‬‬
‫לדברי דיסקין‪ ,‬מנהלים במקומות שונים בעולם‪,‬‬
‫שהתקינו אצלם את המערכת‪ ,‬הרחיקו לכת ויצרו נוהלי‬
‫עבודה בשיטת "המקל והגזר"‪" :‬ראינו שבחו"ל נותנים‬
‫בונוסים לפועלים שהביצועים שלהם טובים יותר‪,‬‬
‫בישראל והותאם לצרכי המגדלים בארץ‪ .‬במקביל‪ ,‬הוא בקרה"‪ ,‬מדגם "פלטינום פלוס" שהמנות שלהם יוצאות יותר מדויקות‪ .‬המכשיר הפך‬
‫לכלי בקרה בעל חשיבות גדולה מאוד לרפת ולבעליה‬ ‫– הגנה מקסימאלית מפני‬
‫ואמצעי לשליטה בהוצאות"‪.‬‬
‫מיכל הסלף מורכב על מוטות שקילה‪ ,‬המחוברים לראש שקילה‪.‬‬
‫לראש השקילה מחובר גם הבקר‪ .‬זהו מסך גדול‪ ,‬המצביע על הכמות‬
‫המדויקת של חומר הגלם שיש להכניס ליצירת המנה‪ .‬המעמיס שופך‬
‫פנימה‪ ,‬עד שהמשקל מגיע לכמות הרצויה וחוזר על אותה פעולה גם‬
‫להכנסת חומרים ממיכלים או של מזון נוזלי‪ .‬בסוף כל תקופה‪ ,‬ניתן‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬להפיק שורה של דו"חות וחתכים עבור המגדל‪ .‬החיסכון הוא‬
‫ביכולת העמידה של הביצוע מול תכנון ההזנה‪ ,‬בצורה יותר מדויקת‪.‬‬
‫חקלאות‬
‫המשך מעמוד ‪20‬‬
‫"כדי להוריד את מספר העובדים הזרים‪ ,‬למשל‪ ,‬היה‬
‫צורך להכניס יותר אוטומציה לרפתות" סיפר גן‪-‬אור‪,‬‬
‫"מבדיקה שנעשתה באחרונה‪ ,‬שמטרתה הייתה לבדוק‬
‫כמה חקלאים מעוניינים להכניס רובוטים לחליבה‬
‫ברפתות‪ ,‬בעקבות הודעה על קבלת תמיכה לרכישת‬
‫המכשיר‪ ,‬עולה כי לפחות ‪ 200‬משקים מעוניינים‬
‫להכניס אותו"‪.‬‬
‫רובוט החליבה דואג לכל הפעולות הנעשות ושנעשו‬
‫עד כה ע"י הרפתנים‪ .‬הרובוט דואג שהפרות יעברו דרכו‬
‫כמה פעמים במשך היום‪ .‬זאת‪ ,‬בדרך של התייחסות‬
‫להתנהגות הפרה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא דואג שתחכה לה‬
‫מנה מרוכזת של מזון בתא החליבה‪ ,‬על פי הזיהוי שלה‬
‫באמצעות הקולר האלקטרוני‪ .‬הוא דואג לספק לה גם‬
‫תמריצים להגיע למכון החליבה באופן עצמאי‪ .‬כשהיא‬
‫נכנסת לשם‪ ,‬הרובוט מזהה אותה‪ ,‬דואג לנקות ולשטוף‬
‫את העטינים‪ ,‬מלביש עליה את כוסיות החליבה ובסיום‬
‫היניקה פותח לה את הדלת החוצה‪.‬‬
‫רפתנים ותיקים‪ ,‬יסתכלו על ד"ר גן‪-‬אור בחיוך‬
‫וישאלו‪' :‬דחילק‪ ,‬מה עם חליבת מבכירות? איך רובוט‬
‫כזה ידאג להלביש עליהן את הגביעים בלי שהן יבעטו בו?'‪.‬‬
‫גן‪-‬אור מכיר את הבעיה ואינו מתעלם ממנה‪" :‬יש בעיה עם מבכירות"‬
‫הוא מודה‪" ,‬אבל אפשר להתגבר עליה‪ .‬צריך ללמד אותן איך להתנהל‬
‫וליצור אצלן מוטיבציה להגיע למכון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ייתכן שינם אזורי‬
‫גידול מסוימים‪ ,‬שבהם רעש או אקלים משנים את ההתנהגות שלהם‪ ,‬ואז‬
‫יצרני הרובוט מתאימים אותו ואת המרכיבים‬
‫שלו כדי למשוך את הפרות אליו"‪.‬‬
‫פיתוח רובוט החליבה נעשה בהולנד והוא‬
‫נועד בעיקר למטרה של ייעול המערכות וחיסכון‬
‫בעבודה‪ .‬בתום בדיקה מקיפה‪ ,‬התברר שפעילותו‬
‫חוסכת מעט באופן יחסי‪ ,‬אבל עושה את החיים‬
‫של מגדל הפרות ליותר נוחים‪" :‬הוא לא צריך‬
‫לקום בלילה ולא צריך להיות בשעות קבועות‬
‫בחליבה‪ .‬הוא עובר בשעות קבועות ובודק‬
‫שהמערכת עובדת‪ .‬זה חוסך אמנם מעט בכוח‬
‫אדם‪ ,‬אבל עושה את ניהול הרפת ליותר נוח"‪.‬‬
‫בקיבוץ בית אלפא‪ .‬היום עובדים בארץ כמאה‬
‫רובוטים מהסוג הזה ב‪ 50-‬רפתות‪ .‬לעיתים עובד‬
‫אחד ולעיתים שלושה‪ .‬ברפת של קיבוץ מעברות פועלים‬
‫‪ 7‬רובוטים‪ .‬עלות רובוט אחד נאמדת ב‪ 100-‬אלף יורו‪.‬‬
‫החיסכון מתבטא בצורך להעסיק פחות אדם אחד‬
‫והתרומה שלו היא בעיקר עבור רווחת המגדל‪ ,‬לצורך‬
‫ניהול המשק ולשימור הרפת המשפחתית‪ .‬הרובוט יכול‬
‫להחזיר את עצמו מבחינת המחיר‪ ,‬אחרי הרבה שנים‪,‬‬
‫אבל עבור הרפתות המשפחתיות‪ ,‬זה בעצם ‪ -‬להיות‬
‫או לחדול‪ .‬החקלאים מבינים את זה‪ ,‬ולכן כשנודע‬
‫שניתן לקבל תמיכה לרכישה שלו בהיקף של כ‪,40%-‬‬
‫מיהרו רבים מהם להודיע על רצונם לרכוש אותו‪ .‬לדברי‬
‫גן‪-‬אור‪ ,‬הפיתוח של הרובוט נעשה בהולנד‪ ,‬אומץ גם הבקר של חברת "רותם‬
‫נמכר בהיקפים רחבים במדינות אירופה‪.‬‬
‫טעויות אנוש‬
‫שליטה בהוצאות המזון‬
‫פתרון להתמודדות עם הצורך בדיוק בהכנת הרכבי מנות המזון‬
‫לבעלי חיים‪ ,‬נמצא במפעל "גביש"‪ ,‬שבקיבוץ גבעת ברנר‪ .‬המפעל מספק‬
‫פתרונות בקרה מסוגים שונים‪ ,‬בהם פתרונות אקלים‪ ,‬השקיה ודישון‪,‬‬
‫בחממות וכן בענפי החי השונים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מחלקה ב"גביש" מייצרת‬
‫בקר הזנה‪ ,‬המותקן על עגלה מערבלת (סלף) לחלוקת מזון ברפתות‬
‫ודירים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫"באופן הזה ניתן לבקר את כמות המזון‬
‫והרכבו‪ ,‬שהתרנגולות מקבלות‪ ,‬ולקבוע‬
‫את הזמן שבו אפשר לשווק אותן‪ .‬ניצול‬
‫תנאים בצורה יותר יעילה‪ ,‬כלומר פחות‬
‫משאבים ליותר משקל‪ ,‬מביאים בסופו של‬
‫דבר לחיסכון ניכר בתפעול הלולים"‪.‬‬
‫המערכות שחברת "רותם בקרה וניהול"‬
‫מייצרת‪ ,‬מותקנות היום ברפתות‪ ,‬דירי‬
‫צאן‪ ,‬דירי חזירים‪ ,‬מדגה ועוד‪ .‬החברה‬
‫משווקת את מרבית המוצרים שלה לחו"ל‪,‬‬
‫בעיקר לארצות הברית‪.‬‬
‫גזית‪" :‬למעשה‪ ,‬אנחנו עושים בקרה‬ ‫'להתהפך'‪ ,‬כלומר להגיע למצב בו כל “פידטרול" (‪ )FeedTrol‬של חברת “גביש" ‪ -‬בקרה על‬
‫על כל דבר שקיים בתוך מרחב הגידול‬
‫החקלאי בענפי החי ובחממות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫חישוב של טמפרטורה חיצונית ופנימית הינו‬
‫משמעותי ביותר לייעול בקרת האקלים וניצול‬
‫המשאבים ומכאן הדרך לחיסכון והגדלת‬
‫הרווחיות קצרה ביותר"‪.‬‬
‫שליטה באקלים ואמצעי‬
‫הזנה‬
‫"הרובוטיקה והבקרה"‪ ,‬אומר ד"ר שמואל‬
‫גן‪-‬אור‪ ,‬מנהל המכון להנדסה חקלאית במכון‬
‫וולקני‪" ,‬נכנסו גם לתחומים רבים אחרים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בייעול העבודה בתחום גידול העופות‪ ,‬בעיקר‬
‫בתחום ההזנה‪ ,‬אך גם בתחום ניהול מערכי‬
‫המוצרים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נבחנות שיטות לאיתור‬
‫מין האפרוח בביצה‪ ,‬כדי לדעת אם מדובר בזכר‬ ‫ציון חלפון‪ ,‬מנכ"ל "רותם בקרה"‪,‬‬
‫או בנקבה‪ .‬הדבר חשוב כיוון שהנקבות גדלות‬ ‫המייצרת מערכות בקרה רב תכליתיות‬
‫למטילות ואילו לרוב בהטלה אין צורך בזכרים‪.‬‬
‫יש גם סדרה של אמצעי שליטה באמצעי ההזנה‬
‫והרוויית העופות וגם על האקלים בהם"‪.‬‬
‫החיסכון המושג בדרך הפעלת אמצעי בקרה הוא בעיקר מהפחתת‬
‫השימוש בכוח אדם בעבודה‪ .‬מערכות הבקרה דואגות לממשקי אקלים‬
‫אידיאליים‪ ,‬השומרים על טמפרטורה אופטימאלית לייצור חלב‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ברפת חלב או בדיר חלב‪ .‬מערכות בקרה אחרות‪ ,‬כפי שעולה מהכתבה‪,‬‬
‫מנטרות את כמויות חומרי הגלם המוכנסות להכנת מנות המזון במדגה‬
‫ובענפים אחרים‪ .‬כאן הדיוק חשוב ביותר וחריגה מהכמויות עלולה‬
‫להתבטא בהוצאות גדולות יותר‪.‬‬
‫בקרת האקלים בלול‪ ,‬למשל‪ ,‬שומרת על העופות בחיים‪ ,‬במיוחד בימים בהם‬
‫החום כבד מנשוא‪ ,‬כפי שחווינו החודש‪ .‬מבחינת החקלאי‪ ,‬מדובר בלהיות או‬
‫לחדול‪ .‬קריסת מערכת בקרת אקלים בלול (למשל‪ ,‬כתוצאה מהפסקת חשמל)‬
‫יכולה להביא לתמותה של הלול כולו וכבר היו דברים מעולם‪.‬‬
‫בוא לפגוש את כל המובילים בענף‬
‫התערוכה והועידה הבינלאומית ה‪ 4-‬למגדלי בעלי חיים‬
‫אתגרים והזדמנויות‬
‫‪ 3-2‬במרס‪ ,2011 ,‬גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫חקלאות‬
‫‪23‬‬
‫כתוצאה מעמידה במטרות‪ ,‬מגיעים‬
‫להגדלת הרווחיות באמצעות שיפור‬
‫איכות החלב‪.‬‬
‫בקר נוסף‪ ,‬שמייצרת חברת "גביש"‪,‬‬
‫נועד למנוע תקלות בבריכות לגידול דגים‪.‬‬
‫במדגה אינטנסיבי איכות המים וניקיונם‬
‫חשובה ביותר ונמדדת באמצעות בחינת‬
‫הביו‪-‬מסה‪ .‬לדברי דיסקין‪" :‬הדגים‬
‫מזהמים את המים וחשוב לנקות אותם‪,‬‬
‫כי לדג חשוב שיהיה במים חמצן‪ .‬כשיש‬
‫ירידה ברמת החמצן‪ ,‬המדגה יכול‬
‫כמויות המזון‬ ‫הדגים מתים‪.‬‬
‫"אנחנו מתקינים מערכות בקרה‬
‫(סנסורים ‪ -‬חיישנים)‪ ,‬שבוחנים כל הזמן את‬
‫איכות המים מבחינת חמצן‪ ,‬חומרים רעילים‬
‫וכדומה‪ .‬כשכמות החמצן יורדת בבריכה‪,‬‬
‫מזרימה המערכת‪ ,‬באופן אוטומטי‪ ,‬חמצן‬
‫לתוך המים או אוויר‪ ,‬תלוי באינטנסיביות‬
‫המדגה‪ .‬הבקר מותקן כבר במושב חצבה‪ ,‬חרב‬
‫לעת ובחו"ל"‪.‬‬
‫בקרה באינטרנט‪,‬‬
‫בסלולארי ועוד‬
‫"החיסכון של מערכות הבקרה הוא לא‬
‫רק בכוח אדם"‪ ,‬מסביר יעקב גזית‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫פיתוח עסקי בחברת "רותם בקרה וניהול"‪,‬‬
‫"מדובר גם בחיסכון במשאבים‪ ,‬כמו חשמל‬
‫ומזון לבעלי החיים"‪.‬‬
‫"רותם בקרה וניהול" מייצרת מערכות‬
‫בקרה רב תכליתיות‪ ,‬בהן משולבות מערכות‬
‫האקלים וההזנה לצד מערכות בקרה וניהול אחרות‪ ,‬המדווחות נתונים‬
‫כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬בדיקת מצבן של התרנגולות מבחינת כמותן בלול ומשקלן‪.‬‬
‫"יש משקל תלוי בסביבה שאליה הן מגיעות כדי לאכול ולשתות‪ .‬זה‬
‫נותן לנו אפשרות לדעת כמה שוקלות התרנגולות ולספק ללולן כלים‬
‫לקבלת החלטות באשר להאבסה שלהן וכדומה" סיפר גזית‪" ,‬השליטה‬
‫היא על התנורים והמאווררים‪ ,‬על כניסת המזון והמים‪ ,‬על הרכב האוויר‬
‫בתוך הלול וכדומה"‪.‬‬
‫"רותם" מייצרת את החומרה והתוכנה‪ ,‬שפועלים במשולב ונותנים‬
‫ללולן אינדיקציה מלאה על מצב הלול‪ ,‬בכל זמן שיבקש ובכל אמצעי‬
‫תקשורת כמעט‪ :‬אינטרנט‪ ,‬טלפון סלולארי ואחרים‪.‬‬
‫"הקומיוניקטור שאנחנו מייצרים‪ ,‬מתקשר בתדירות קבועה עם‬
‫החיישנים שבלולים ויודע בכל זמן נתון את מצב הלהקה" הסביר גזית‪,‬‬
 ‫התערוכה והוועידה‬
‫אתגרים‬
‫הוועידה נערכת במסגרת תערוכת החקלאות הבינלאומית אגרו‪-‬משוב בשיתוף‬
‫התאחדות חקלאי ישראל וארגוני המגדלים המובילים‪.‬‬
‫הוועידה תארח בכירים מהתעשייה ומומחים מחו"ל‪.‬‬
‫הוועידה מתקיימת זו השנה הרביעית ברציפות ותעסוק בסוגיות מרכזיות הקשורות בפיתוח‬
‫חקלאות בעלי חיים‪.‬‬

‫נושאים מרכזיים לדיון‪:‬‬

‫מיתוג ושיווק של התוצרת החקלאית ‪-‬הדרך להגדלת הרווחיות במשק החקלאי;‬
‫הגדלת הייצור המקומי ‪-‬כדי לעמוד בביקושים ההולכים וגוברים בארץ ובעולם;‬
‫התאמת המשקים לדרישות איכות הסביבה;‬
‫רווחת בעלי החיים‪.‬‬

‫נושאי הוועידה והתערוכה‪:‬‬

‫סוסים ועוד‬ ‫דגי נוי רפת לחלב בקר לבשר לול עיזים כבשים דבורים מדגה‬ ‫חקלאות ימית‬

‫‪ 3-2‬במרס ‪ ,2011‬גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬

‫הבינלאומית ה‪ 4-‬למגדלי בעלי חיים‬
‫והזדמנויות‬

‫ענפי התצוגה‬
‫חימום‪ ,‬קירור‬ ‫תוספי מזון‬ ‫הדברה וחומרי חיטוי וניקוי‬ ‫מוצרי וטרינריה‬ ‫מזון ומכוני תערובת‬
‫אמצעי אבטחה‬ ‫אנרגיה חלופית‬ ‫מכשור ובקרה‬ ‫מבנים‬ ‫טיפוח והשבחה של זנים‬ ‫ואוורור‬
‫בקרת איכות‬ ‫בע"ח‬ ‫בריאות‬ ‫חידושים אחרונים‬ ‫והתגוננות בפני מכת הגניבות החקלאיות‬
‫מו"פ ועוד‬ ‫התוצרת‬

‫מוזמנים מהארץ ומחו"ל‪:‬‬

‫אנשי מדגה דבוראים‬ ‫מגדלי חזירים‬ ‫מגדלי סוסים‬ ‫נוקדים‬ ‫בוקרים‬ ‫רפתנים‬ ‫לולנים‬
‫אנשי תקשורת ועוד‬ ‫קניינים‬ ‫חוקרים‬ ‫וטרינרים‬ ‫מדריכים חקלאיים‬ ‫מנהלים ועובדי גני החיות‬

‫לפרטים נוספים‪ :‬מיה ‪ 08-6273838‬שלוחה ‪050-3922829 ,12‬‬

 ‫יתרון לתערובת‬
‫מעובדת באקסטרוזיה‬
‫לפרות אחרי המלטה‬
‫תהליך האקסטרוזיה‪ ,‬המבוצע במפעל‪ ,‬משנה את תכונות המזון לבע"ח מחקרים הראו כי אקסטרוזיה‬
‫בקטנית וכוספת סויה‪ ,‬גרמה לשיפור ברור ומובהק של ערך החלבון המטבולי שלהם‪ ,‬כמו גם כי שרידות‬
‫החלבון בכרס עולה‪ ,‬ונעכלותו נשמרת בניסוי שנערך בארץ‪ ,‬נמצא כי פרות שקיבלו את תערובת‬
‫הממליטות של צמח‪ ,‬ב‪ 3-‬השבועות הראשונים של התחלובה‪ ,‬עלו מהר יותר בתנובת החלב והגיעו‬
‫לשיא גבוה יותר בממוצע הניבו פרות אלו‪ ,‬במהלך ‪ 10‬השבועות הראשונים של התחלובה‪ 2.3 ,‬ק"ג‬
‫חלב ליום יותר מהפרות שקיבלו תוספת של סויה ותירס‬
‫אשר בראון‬

‫השפעת האקסטרוזיה על ביצועי‬ ‫תהליך האקסטרוזיה‬

‫מעלי גירה‬
‫ב‪ ,2005-‬נערך ניסוי בו נבדקה השפעת האקסטרוזיה על‬
‫שרידות ונעכלות גרעיני קטנית עם או בלי תוספת עמילן‪.‬‬
‫בסיכום העבודה כותבים המחברים‪" :‬לסיכום‪ ,‬האקסטרוזיה‬
‫של גרעיני הקטנית הנבדקים ושל כוספת סויה‪ ,‬גרמה לשיפור‬
‫ברור ומובהק של ערך החלבון המטבולי שלהם‪ ,‬בעיקר לגבי‬
‫אפונה‪ ,‬והוספת מקור של פחמימות לפני האקסטרוזיה אף‬
‫הגבירה תגובה זו‪.‬‬
‫בעבודה אחרת שבדקה אקסטרוזיה של פולי סויה נמצא כי‬ ‫התזונאי אשר בראון‬
‫"אקסטרוזיה של פולי סויה יכולה להגן על חלבון הסויה מפני‬
‫פירוק בכרס‪ ,‬מבלי לפגוע בנעכלות במעיים"‪.‬‬
‫עיסה זו עוברת במכונה הדומה למטחנת בשר‪ ,‬כך שלטמפרטורה מתווסף‬
‫הרצויה‪ .‬משתחרר בבת אחת הלחץ‪ .‬לבסוף‪ ,‬תחילת התחלובה‬
‫תחילת התחלובה הינה התקופה הקשה והמשמעותית ביותר עבור פרת‬
‫החלב‪ .‬בתקופה זו היא חווה שינויים רבים‪ :‬המלטה‪ ,‬שינויים הורמונאליים‬
‫משמעותיים‪ ,‬שינוי קבוצה‪ ,‬הנבת חלב‪ ,‬וכו'‪ .‬גוף הפרה מתקשה לעיתים‬
‫להתמודד עם כל השינויים ולכן הפרה חשופה למחלות מטבוליות שונות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬השבועות הראשונים של התחלובה עשויים לקבוע את תנובת‬
‫החלב לאורך כל התחלובה‪ .‬ניסויים רבים‪ ,‬אשר בוצעו בארץ ובחו"ל‪ ,‬הוכיחו‬
‫כי קיים קשר ישיר בין מועד הגעת הפרה לשיא התחלובה ותנובת החלב‬
‫בשיא‪ ,‬לבין תנובת החלב בתחלובה כולה‪.‬‬
‫פרות לאחר המלטה נמצאות לרוב במאזן אנרגטי שלילי‪ .‬מאמצים רבים‬
‫נעשים על מנת לאפשר להן להניב כמות חלב מרבית‪ ,‬מבלי שהמצב הגופני‬
‫שלהן ירד‪ ,‬יתר על המידה‪ ,‬ומבלי לגרום לבעיות מטבוליות‬
‫הזנה הינה אחת הדרכים המשמשות אותנו למטרה זו‪ .‬ב'צמח תערובות'‬
‫פיתחנו תערובת ייחודית לתקופה זו של התחלובה‪ ,‬אשר מעבר להרכבה‬
‫המיוחד ‪ -‬מעובדת באקסטרוזיה‪.‬‬
‫מזה מספר שנים‪ ,‬נהוג לתגבר את מנת הפרות לאחר ההמלטה על ידי‬
‫הוספת ‪ 1‬ק"ג תירס‪ 1 ,‬ק"ג סויה ו‪ 1-‬ק"ג שחת אספסת מעולה למנה‪ .‬תוספת‬
‫זו באה על מנת להתקרב לדרישות ה‪ NRC-‬למנת פרות לאחר ההמלטה‪.‬‬
‫תערובת אקסטרוזיה לממליטות של ‘צמח תערובות' פותחה במיוחד על‬
‫מנת להחליף את הסויה ואת התירס המוספים בתחילת התחלובה‪ .‬מלבד‬
‫אחוז גבוה של חומרים אלו‪ ,‬התערובת מועשרת בוויטמינים‪ ,‬בחומצות‬
‫אמינו ולבסוף מצופה בגליצרול‪ .‬לכל אלו מתווספים היתרונות הייחודיים של‬
‫האקסטרוזיה ‪ -‬יתרונות המתאימים במדויק לצרכי הפרה לאחר ההמלטה‪.‬‬
‫מכון התערובת צמח הינו בין היחידים בארץ המפעיל‪,‬‬
‫באופן שוטף ומסחרי‪ ,‬קו אקסטרוזיה לייצור מזון לבעלי‬
‫חיים‪ .‬שיטת האקסטרוזיה הינה שיטה ייחודית ולה‬
‫יתרונות רבים מבחינה תזונתית‪.‬‬
‫שיטת האקסטרוזיה נמצאת בשימוש בתעשיית‬
‫המזון מזה כ‪ 60-‬שנה‪ .‬הופעתה הראשונה הייתה‬
‫באמצע שנות הארבעים של המאה הקודמת והיא‬
‫שימשה אז לייצור אטריות‪ .‬היום תהליך האקסטרוזיה‬
‫נפוץ בייצור מזון לחיות מחמד ולדגים‪ ,‬ומשמש לעיתים‬
‫אף לייצור מזון לסוסים‪ ,‬לעופות ולחזירים‪.‬‬
‫במהלך תהליך האקסטרוזיה‪ ,‬מוסיפים לתערובת‬
‫כמות גדולה של קיטור‪ ,‬כך שמתקבלת עיסה חמה‪.‬‬
‫גם לחץ גבוה‪ .‬ביציאה מהאקסטרודר‪,‬‬
‫מייבשים את התערובת ללחות‬
‫תהליך זה משנה את התכונות הפיזיות והכימיות של המזון‪ .‬האקסטרוזיה‬
‫משפיעה בעיקר על העמילן ועל החלבון‪.‬‬
‫השפעת האקסטרוזיה על העמילן‬
‫האקסטרוזיה משנה את המבנה הכימי של העמילן בתהליך הנקרא‬
‫ג'לטיניזציה (‪ .)gelatinization‬בתהליך זה נהרס המבנה הגבישי של גרגיר‬
‫העמילן‪ ,‬כך ששטח כל המולקולות חשוף‪ .‬איבוד המבנה הגבישי של העמילן‬
‫הוא תוצאה של השפעת הלחות‪ ,‬החום והלחץ שבתהליך האקסטרוזיה‪.‬‬
‫הג'לטיניזציה משפיעה על פריקות ונעכלות העמילן בשני דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬הגברת ספיגת מים של העמילן‪ ,‬וכתוצאה מכך יש נעכלות טובה יותר‬
‫ושיפור בנצילות המזון‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברת קצב הפירוק האנזימטי של העמילן לסוכרים פשוטים ומסיסים‪.‬‬
‫השפעת האקסטרוזיה על החלבון‬
‫תהליך הבישול‪ ,‬המתרחש במהלך האקסטרוזיה‪ ,‬הורס את הקשרים‬
‫השניוניים של החלבון‪ ,‬מבלי לשנות את המבנה הראשוני שלו‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬מסיסות החלבון יורדת בלי לפגוע באיכות החלבון ובנעכלותו‪ .‬כך עולה‬
‫שרידות החלבון בכרס ונעכלותו נשמרת‪ .‬ניסויים שונים הראו ירידה של‬
‫‪ 40%‬במסיסות החלבון מחד‪ ,‬ללא פגיעה בזמינות הליזין (חומצת אמניו מבין‬
‫החשובות בהזנה ואחת הרגישות לטיפול בחום) ‪ -‬מאידך‪.‬‬

‫* הכותב הינו תזונאי למעלי גירה במרכז המזון "צמח תערובות בע"מ"‬
‫חקלאות‬
‫‪26‬‬
 ‫העבודה המוצגת להלן באה לבחון את יעילות התערובת‪ ,‬כשהיא מואבסת‬
‫לצד שחת אספסת כתוספת לבליל החולבות‪ ,‬במהלך ‪ 3‬השבועות הראשונים‬
‫לתחלובה‪.‬‬
‫שיטות‬
‫הניסוי בוצע בשיטת ה‪.Off-On-Off-On -‬‬
‫ברפת יונתן קיימת קבוצה של ממליטות בה הפרות שוהות ‪ 3‬שבועות לאחר‬
‫ההמלטה‪ .‬בקבוצה זו הממליטות מקבלות בליל חולבות בתוספת ‪ 1‬ק'ג שחת‬
‫אספסת‪ 1 ,‬ק"ג סויה ו‪ 1 -‬ק"ג תירס גרוס‪.‬‬
‫בניסוי נקבעו ‪ 4‬תקופות‪.‬‬
‫תקופה ‪ :1‬כ‪ 70-‬פרות המליטו וקיבלו את התוספת המקובלת במשק‬
‫במשך ‪ 3‬שבועות‪.‬‬
‫תקופה ‪ :2‬כ‪ 70-‬פרות המליטו וקיבלו כתוספת ‪ 1‬ק"ג שחת אספסת‬
‫ו‪ 2 -‬ק"ג תערובת ממליטות צמח‪.‬‬
‫תקופה ‪ :3‬כ‪ 70-‬פרות המליטו וקיבלו את התוספת המקובלת במשק‬
‫במשך ‪ 3‬שבועות‪.‬‬
‫תקופה ‪ :4‬כ‪ 70-‬פרות המליטו וקיבלו כתוספת ‪ 1‬ק"ג שחת אספסת‬
‫ו‪ 2 -‬ק"ג תערובת ממליטות צמח‪.‬‬
‫תוצאות‬

‫בעבודה זו נמצא כי פרות שקיבלו את תערובת הממליטות של צמח‪ ,‬במהלך‬

‫‪ 3‬השבועות הראשונים של התחלובה‪ ,‬עלו מהר יותר בתנובת החלב והגיעו‬
‫לשיא גבוה יותר‪ .‬יתרון זה נשמר גם לאחר הפסקת מתן התוספת לפרות‬
‫ומעבר למנת החולבות הרגילה‪ .‬בממוצע הניבו הפרות‪ ,‬שקיבלו תערובת‬
‫ממליטות של צמח במהלך ‪ 10‬השבועות הראשונים של התחלובה‪ 2.3 ,‬ק"ג‬
‫חלב ליום יותר מהפרות שקיבלו תוספת של סויה ותירס‪.‬‬

‫מסיבה לא ברורה‪ ,‬חל שיבוש בנתוני משקל הגוף של הפרות בין השבוע‬
‫ה‪ 6-‬לשבוע ה‪ 7-‬לתחלובה‪ .‬ברם‪ ,‬ישנה נטייה ברורה מאוד של הפרות‪ ,‬אשר‬
‫קיבלו תערובת ממליטות‪ ,‬לאבד פחות משקל גוף בתחילת התחלובה‪.‬‬

‫סיכום‬
‫נמצא כי הוספת תערובת ממליטות באקסטרוזיה של 'צמח תערובות'‪,‬‬
‫במקום סויה ותירס‪ ,‬לפרות אחרי המלטה‪ ,‬מעלה את תנובת החלב מבלי‬
‫לפגוע במצב הגופני של הפרות‪ .‬יתרון זה ממשיך גם לאחר הפסקת מתן‬
‫התוספת‪ ,‬כך שנוצר יתרון המתבטא לאורך התחלובה‪.‬‬

‫חקלאות‬
‫‪27‬‬
 ‫חדשות מענף החי‬
‫הממשלה עדכנה את מדרוג‬
‫המענקים במסגרת הרפורמה בלול‬
‫לאחרונה תוקנה החלטת הממשלה‪ ,‬כך שתיטיב עם המגדלים בלולים הקטנים והבינוניים‬
‫ותשמר את המשק המשפחתי הוחלט על מדרג מענקים שווה לכל הארץ‪ ,‬ומתן עדיפות‬
‫בגובה המענק למשקים קטנים ומשפחתיים ללולים בגודל של ‪ 5,000‬עד ‪ 12‬אלף מטילות‬
‫לולים הגדולים מ‪ 12-‬אלף מטילות לא יהיו זכאים למענקים‬
‫יוסי ישי‬

‫לאחרונה תוקנה החלטת הממשלה בעניין הרפורמה בלול‪ ,‬כך שתיטיב‬

‫עם המגדלים בלולים הקטנים והבינוניים ותשמר את המשק המשפחתי‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬הוחלט על מדרג מענקים שווה בכל חלקי הארץ‪ ,‬תוך מתן עדיפות‬
‫בגובה המענק למשקים קטנים ומשפחתיים‪ ,‬עבור לולים בגודל של ‪5,000‬‬
‫עד ‪ 12‬אלף מטילות‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה לולים הגדולים מ‪ 12-‬אלף‬
‫מטילות לא יהיו זכאים למענקים‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬החלטת הממשלה מאפשרת‪ ,‬במקרים חריגים‬
‫מאוד‪ ,‬לאשר מענקים בשיעור של עד ‪ 45%‬מגובה ההשקעה המאושרת‪,‬‬
‫גם ללולים בהיקף של ‪ 8,000‬מטילות ומעלה ‪ -‬במקרים בהם בשל‬
‫מגבלות טופוגרפיות לא ניתן להקים לולים בהיקף נמוך יותר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החלטת הממשלה מאשרת למגדלים תוספת של אגורה‬
‫למחיר המטרה של הביצה‪ ,‬לתקופה של ‪ 30‬חודשים‪ .‬תוספת זו‪ ,‬שכלל‬
‫לא הייתה ערב השינוי‪ ,‬תחל כשנתיים לאחר הנפקת כתבי האישור‬
‫הראשונים או לאחר ביצוע כ‪ 50%-‬מהרפורמה (הקודם מביניהם)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬החלטת הממשלה דחתה בשנה נוספת את מרכיב ניכוי הפריון‬
‫ממחיר המטרה ‪ -‬משנתיים לשלוש שנים ממועד הוצאת כתבי האישור‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬סוכם עם משרד האוצר‪ ,‬שעם תחילת יישום הרפורמה בפועל‬
‫‪ -‬יוגדל מרכיב החזר ההון במחיר המטרה בהתאם ‪ -‬דבר שיגדיל עוד‬
‫את מחיר המטרה ליצרן‪ .‬שיפור המענקים וההטבות במחיר המטרה‪,‬‬
‫יאפשרו לרפורמה לצאת לדרך‪ ,‬לקראת שינוי פני הענף וקידומו‬
‫לפעילות בסטנדרטים גבוהים ולייעול הייצור‪.‬‬
‫מתוך הכרה כי מדובר ברפורמה סביבתית בעלת ערכים ציבוריים‬
‫יוסי ישי ‪" -‬לולים הגדולים מ‪ 12-‬אלף מטילות לא יהיו זכאים למענקים"‬ ‫ניכרים‪ ,‬החליטה הממשלה‪ ,‬באופן חריג ויוצא מן הכלל‪ ,‬לתמוך במענקים‬
‫למגדלים‪ .‬המענקים יסייעו להתמודד עם ההשקעה בהתאמת הלול‬
‫לדרישות הסביבה ולדרישות רישוי עסקים‪.‬‬
‫התושבים ויביא לפריחה חברתית וכלכלית‪.‬‬ ‫חשוב לזכור! מענקים והטבות אלה ניתנים במסגרת הרפורמה‬
‫אין שחר לטענות כי השטחים יופקעו על ידי המדינה‪ .‬שקרים אלה‪,‬‬ ‫ולתקופה מוגבלת שנקבעה ליישומה‪ .‬בתום התקופה שנקבעה יופסקו‬
‫טוענים במשרד החקלאות‪ ,‬מופצים ע"י גורמים אינטרסנטיים המתנגדים‬ ‫המענקים‪ ,‬אולם החובה להתאים את הלול לדרישות הסביבה לשם‬
‫לרפורמה‪ .‬לטענת אנשי המשרד‪ ,‬ההיפך הוא הנכון‪ ,‬השטחים המתפנים‬ ‫קבלת רישיון עסק תעמוד בעינה‪ .‬מכאן נובע כי מי שלא יצטרף‬
‫הינם חלק מהנחלה של המתיישב ‪ -‬והוא ורק הוא ‪ -‬רשאי לעשות שימוש‬ ‫לרפורמה בתקופה שנקבעה‪ ,‬יהא עליו להתאים את הלול לדרישות‬
‫בנחלתו למטרות שיבחר‪ ,‬בכפוף לחוק התכנון והבנייה וחוזה החכירה‬ ‫הווטרינריות‪ ,‬הסביבתיות ורישוי העסקים על חשבונו! ללא התמיכה‬
‫בנחלה‪.‬‬ ‫הממשלתית‪ .‬כאמור‪ ,‬לולן שלא יבצע את ההתאמות הללו‪ ,‬בתקופה‬
‫יתר על כן‪ ,‬משרד החקלאות יסייע בתכנון פרוגראמה לכל יישוב‪ ,‬כדי‬ ‫המוגבלת שנקבעה לביצוע הרפורמה‪ ,‬לא יוכל לקבל רישיון עסק ולא‬
‫שהמתיישבים יוכלו ליזום‪ ,‬לתכנן ולהקים מיזמים חקלאיים ותיירותיים‬ ‫יוכל להמשיך בגידול‪.‬‬
‫על השטחים שיתפנו מהלולים‪ ,‬כדי לשפר את אפשרויות הפרנסה של‬
‫המשפחה מהנחלה שבבעלותה‪ .‬הכנת התוכנית תחסוך לכל מושב‬ ‫שטחי הלולים המתפנים‬
‫ולמתיישבים היזמים עלויות כבדות של תכנון סטטוטורי‪ ,‬ותקצר עבורם‬ ‫השטחים שיתפנו ליד הבתים‪ ,‬כתוצאה מהוצאת הלולים מהיישוב‪ ,‬יישארו‬
‫את ההליכים לאישור תכניותיהם בבוא היום‪.‬‬ ‫בידי המגדלים וישמשו אותם לבניית בית לבן ממשיך‪ ,‬לפעילות חקלאית‪,‬‬
‫למיזמי תיירות חקלאית ותיירות כפרית ולפיתוח מקורות פרנסה נוספים‪ .‬פינוי‬
‫* הכותב יוסי ישי הוא מנכ"ל משרד החקלאות‬ ‫הלולים ממרכז היישוב יאפשר חידוש פני היישוב‪ ,‬ישפר את איכות החיים של‬

‫חקלאות‬
‫‪28‬‬
 ‫חדשות מענף החי‬
‫מאות אלפי עופות מתו בגלל החום‬
‫בקנט התקבלו למעלה מ‪ 100-‬הודעות על מקרי מוות בלולים הערכה‪ :‬בשל גל החום החריג‪,‬‬
‫הצפוי להימשך‪ ,‬היקף הנזקים למגדלי העופות יעמוד על כ‪ 5-‬מיליון שקלים‬

‫בלול‪ ,‬יבטיחו כי לא יישנו מקרים מסוג זה‪,‬‬
‫בהם ביום אחד מדווח על כמות כזו גדולה‬
‫של מקרי תמותה כתוצאה מהחום‪.‬‬
‫מצבם הנוכחי של העופות עגום‪ .‬הלולים‬
‫בהם הם חיים מיושנים מאוד‪ ,‬בנויים כטלאי‬
‫על טלאי ובשום אופן לא מאפשרים ויסות‬
‫של טמפרטורות בהתאם לצורכי העופות‪.‬‬
‫במיוחד במדינה חמה כישראל‪ ,‬מחובתנו‬
‫להביא לשיפור משמעותי ברווחתם‪ ,‬ולשם‬
‫כך‪ ,‬הלולים החדשים שייבנו יהיו מאווררים‬
‫ומצוננים בהתאם לתנאי הקיום בארץ‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬כאמור‪ ,‬רוב התרנגולות חיות‬
‫בתנאים שאינם הולמים את דרישות שנות‬
‫ה‪ ,2000-‬מרבית הלולים הינם אף ללא‬
‫רישיונות עסק‪ .‬קידום הרפורמה בענף‪,‬‬
‫יבטיח שיפור משמעותי בתנאי המטילות ‪-‬‬
‫הגדלה משמעותית בשטח המחייה‪ ,‬העשרת‬
‫תאי המחייה וההטלה וכמובן בקרה וויסות‬
‫של הטמפרטורה בלול בהתאם לצרכי‬
‫התרנגולות‪.‬‬
‫ארגונים הפועלים "למען בעלי חיים"‪,‬‬ ‫הייתה בשנת ‪ .2002‬בשנה זו פיצתה קנט את איציק מלכא ‪ -‬אי קיום הרפורמה ‪ -‬סבל לתרנגולות!‬
‫טוענים במשרד החקלאות‪ ,‬מנציחים‬
‫את מצבם העגום של העופות בישראל‪,‬‬
‫באמצעות התנגדות לרפורמה‪ ,‬ובכך פוגעים בשיפור האפשרי‬
‫ברווחתם‪.‬‬
‫איציק מלכא‪ ,‬מנהל אגף בעלי חיים בשה"מ במשרד החקלאות‪:‬‬
‫"אי קיומה של הרפורמה המתוכננת בענף הלול ‪ -‬משמעו ‪ -‬סבל‬
‫לתרנגולות! תמותת העופות היום בעקבות החום הגדול הינה הוכחה‬
‫ניצחת וכואבת לכך‪ .‬שיפור רווחת התרנגולות תלוי‪ ,‬באופן מוחלט‪,‬‬
‫במעבר לבתים החדשים המיועדים להם במסגרת הרפורמה"‪.‬‬
‫גל החום הכבד‪ ,‬שראשיתו ב‪ 31-‬ביולי‬
‫ושסופו עדיין אינו נראה‪ ,‬כבר מתחיל לגרום‬
‫לנזקים לחקלאים‪ .‬מנתונים ראשונים שהגיעו‬
‫לחברת הביטוח קנט‪ ,‬המבטחת נזקי טבע‬
‫בחקלאות‪ ,‬עולה כי גל החום גרם למותם של‬
‫מאות אלפי עופות בלולים‪ .‬מהנתונים עולה‪,‬‬
‫כי גל החום פגע בכל גידולי העופות ובכלל זה‬
‫פטם‪ ,‬מטילות והודים‪ .‬בקנט התקבלו‪ ,‬עד כה‪,‬‬
‫מעל ‪ 100-‬הודעות על נזקים ללולים‪ ,‬כאשר‬
‫עיקר הדיווחים היו על מוות של עופות בלולים‬
‫בצפון הארץ‪.‬‬
‫על פי הערכות ראשוניות‪ ,‬הנזק שנגרם‬
‫לחקלאים‪ ,‬עד כה‪ ,‬ושצפוי להימשך ככל‬
‫שימשך גל החום החריג‪ ,‬צפוי לעמוד על כ‪5-‬‬
‫מליון ‪ .₪‬בקנט אומרים כי כל שמאי החברה‬
‫יצאו‪ ,‬החל מהבוקר‪ ,‬למוקדי הנזק על מנת‬
‫לאמוד את היקף הנזק ולקדם את הפיצוי‬
‫שינתן למגדלים‪.‬‬
‫בקנט מזכירים כי הפעם האחרונה ששטף‬
‫את הארץ גל חום מתמשך בסדר גודל שכזה‬
‫החקלאים בכ‪ 40-‬מליון ש"ח‪ ,‬כאשר כ‪4-‬‬
‫מליון ש"ח היה פיצוי למגדלי העופות‪.‬‬
‫לדברי דודי גינזבורג‪ ,‬מנכ"ל קנט‪ ,‬עיקר הנזק לעופות‪ ,‬עד כה‪ ,‬נגרם‬
‫דווקא לעופות הגדולים והבוגרים הנמצאים בשלב האחרון לפני שיווקם‪,‬‬
‫ולאחר שהמגדל כבר השקיע בגידולם את מרבית ההשקעה‪ .‬בשלב זה של‬
‫הגידול העופות רגישים מאוד לחום ומתקשים לקרר את עצמם‪.‬‬
‫בחברה ימשיכו לעקוב אחר נזקי גל החום ולבדוק את השלכותיו על‬
‫שאר הגידולים החקלאיים‪.‬‬
‫על פי משרד החקלאות‪ ,‬הלולים החדשים שייבנו במסגרת הרפורמה‬

‫בוא לפגוש את כל המובילים בענף‬

‫התערוכה והועידה הבינלאומית ה‪ 4-‬למגדלי בעלי חיים‬

‫אתגרים והזדמנויות‬
‫‪ 3-2‬במרס‪ ,2011 ,‬גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫חקלאות‬
‫‪30‬‬
‫חקלאות‬
‫‪31‬‬
 ‫חדשות מענף החי‬
‫מדינת ייבוא "חדשה"‪:‬‬
‫סוכלה הברחת כ‪ 500-‬ק"ג מוצרי‬
‫חלב שהגיעו מהרשות הפלסטינית ויוצרו במצרים‬
‫בישראל אין אישור לייבא מוצרי חלב ממצרים לארץ‪ ,‬עקב רמת סניטציה ירודה ומקרי‬
‫תחלואה רבים כעת נראה כי המנהרות משמשות את הפלסטינאים גם להעברה של‬
‫מוצרים אלו בניסיון לשווקם בישראל‬
‫מסתבר שהמנהרות ממצרים לרשות הפלסטינית משמשות גם כצינור‬
‫ל"ייבוא" של מוצרי גבינה‪ .‬אמש הוזעק מנהל מרחב דרום ביחידת‬
‫הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של משרד החקלאות אל מעבר המנהרות‪,‬‬
‫בעקבות תפיסה של משאית עמוסה בגבינות‪ ,‬שהייתה בדרכה מהמנהרות‬
‫לשיווק בחנויות לממכר מזון בירושלים‪ .‬התפיסה בוצעה בשיתוף פעולה‬
‫עם שוטרי המשטרה הצבאית ומג"ב‪ ,‬והיא מנעה סכנה ממשית לפגיעה‬
‫בבריאות הציבור‪.‬‬
‫המשאית שנתפסה נראתה תמימה לחלוטין‪ ,‬נושאת עליה מדבקות של‬
‫חברת "שטראוס"‪ ,‬שלטענת הנהג הוא שימש כמפיץ שלה באזור חברון‪.‬‬
‫מבירור עם חברת "שטראוס" הובהר כי למשאית ולהברחה אין כל קשר‬
‫עם החברה וכי מדובר במעשה התחזות‪ .‬פקחי היחידה עצרו את המשאית‬
‫וכשביקשו לפתוח אותה‪ ,‬טען בפניהם הנהג כי היא ריקה לחלוטין‪ .‬כאשר‬
‫התעקשו הפקחים ופתחו את המשאית‪ ,‬מצאו בה‪ ,‬כאמור‪ ,‬ארגזים רבים‬
‫מוצרי חלב מצריים ‪ -‬שנתפשו בדרך להפצה בחברון (צילומים‪ :‬נפתלי‬ ‫מלאים במוצרי חלב‪.‬‬
‫דדון)‬ ‫עם פתיחת תא המטען של המשאית נמצאו כ‪ 400 -‬ארגזי פלסטיק‬

‫ריקים‪ ,‬שמטרתם הייתה להטעות את הפקחים ולגרום להם לחשוב שאין‬

‫כל תכולה במשאית‪ .‬מאחורי הארגזים הריקים הוחבאו כ‪ 90 -‬קרטונים‬
‫מלאים במוצרי גבינות‪ ,‬אשר המדבקות שעליהם מעידות כי חלקם יוצרו‬
‫במצרים ‪ -‬מדינה שלה אין כל אישור לייבוא מוצרי חלב לתוך ישראל‪.‬‬
‫נהג המשאית‪ ,‬תושב מזרח ירושלים בשנות ה‪ 40 -‬לחייו‪ ,‬נעצר לחקירה‬
‫ומוצרי הגבינה הושמדו בהוראת רופא וטרינר‪ .‬המשאית נתפסה לצורכי‬
‫חקירה וחיטוי‪.‬‬
‫רואי קליגר‪ ,‬מנהל יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות‪" :‬חשוב לזכור כי‬
‫חל איסור מוחלט על העברת מוצרים מן החי מהאוטונומיה עקב חשש‬
‫לבריאות הציבור‪ .‬במשרד מבקשים מהציבור להקפיד לרכוש מוצרי חלב‬
‫במקומות מוכרים הנמצאים תחת פיקוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש להקפיד על מוצר‬
‫באריזה מקורית‪ ,‬סגורה ונקייה עם התוויה וסימון של תאריך ייצור‬
‫ותאריך פג תוקף"‪.‬‬ ‫המשאית שנראית מבחוץ תמימה ‪ -‬עם לוגו של "שטראוס"‬

‫בוא לפגוש את כל המובילים בענף‬

‫התערוכה והועידה הבינלאומית ה‪ 4-‬למגדלי בעלי חיים‬

‫אתגרים והזדמנויות‬
‫‪ 3-2‬במרס‪ ,2011 ,‬גני התערוכה‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫חקלאות‬
‫‪32‬‬
 ‫חדשות מענף החי‬
‫מצננים את הפרות בשרב‪:‬‬
‫מקלחת ואוורור ‪ 5 -‬פעמים ביום‬
‫שיטות לצינון פרות‪ ,‬שפותחו בישראל‪ ,‬נדרשות בכל העולם ברפתות מרגישים את הקיץ‬
‫המקדים משנה לשנה בעבר החלו מצננים את הפרות לקראת סוף יוני‪ ,‬ואילו השנה החלו בצינון‬
‫חלק מהרפתות‪ ,‬בעיקר בדרום הארץ‪ ,‬כבר במאי בימים אלו קיים צינון במרבית הרפתות‬

‫מהתאחדות מגדלי הבקר נמסר כי עקב השרב‬

‫צינון רחבת רפת באמצעות ערפול (צילום‪ :‬נחמה דושניק)‬
‫במהלך חודש מאי‪ .‬בימים אלו קיים צינון במרבית הרפתות‪.‬‬
‫"ההשקעות בשיפור איכות חייהן של הפרות כוללות את הרחבת‬
‫הסככות לרביצת הפרות‪ ,‬התקנת מערכות הרטבה ומאווררים‬
‫המופעלים באינטנסיביות כ‪ 8-‬שעות ביממה ועוד‪ .‬ענף החלב‬
‫בישראל נחשב למוביל בתחום ההתמודדות עם עומס החום בעולם‪.‬‬
‫תוצאות המחקרים ושיטות הצינון‪ ,‬שפותחו בישראל‪ ,‬הוצגו בכנסים‬
‫מדעיים בארצות העולם ומיושמות במשקי חלב רבים המתפתחים‬
‫באזורים החמים של העולם ‪ -‬מדרום ארצות הברית וצפון מכסיקו‬
‫במערב ועד דרום סין‪ ,‬יפן והודו במזרח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגיעים לרפתות‬
‫בישראל נציגים ממדינות רבות‪ ,‬על מנת ללמוד על התמודדות‬
‫הרפתות עם עומס החום"‪ ,‬מוסיף בכר‪.‬‬
‫הכבד ועומס החום מופעלות בכל הרפתות‬
‫בארץ מערכות הצינון במלוא המרץ ‪ -‬לכל ימי‬
‫הקיץ‪ .‬יואב צור‪ ,‬רפתן ותיק מבאר טוביה‪ ,‬אומר‬
‫שהרפתנים עובדים שעות נוספות‪ ,‬על מנת לצנן‬
‫את הפרותהסובלות מהחום‪ .‬צור אומר כי מערכות‬
‫הצינון‪ ,‬ברוב הרפתות‪ ,‬משלבות התזת מים צוננים‬
‫ואוורור כ‪ 6-5-‬פעמים ביום‪ .‬זאת‪ ,‬בכדי להקל עם‬
‫מצוקת החום של הפרות‪.‬‬
‫מהתאחדות מגדלי הבקר נמסר כי מוצאן של‬
‫פרות החלב הישראליות הוא מאירופה (הולנד)‬
‫והן רגישות לחום‪ .‬עקב השרב הקשה‪ ,‬חייבים‬
‫הרפתנים לצנן ולאזן את חום גופן של הפרות‪,‬‬
‫במהלך היממה‪ ,‬בעזרת "מערכות צינון" שפותחו‬
‫בישראל בשנים האחרונות והוכנסו לרפתות‪.‬‬
‫בסיוע צוותי מחקר‪ ,‬פיתוח והדרכה של משרד‬
‫החקלאות‪ ,‬מצליחים הרפתנים לאזן את חום גופן‬
‫של הפרות ולשמור כמעט על רמת הייצור הרגילה‬
‫של הפרות‪.‬‬
‫עוד מציינים בהתאחדות כי לאחרונה החל גם‬
‫שימוש בשיטה חדשה לצינון הרפתות בערפול מאולץ של אדים‪ ,‬שבה‬
‫מקררים את המבנה ולא את הפרה עצמה‪ .‬שיטה זו מומלצת גם בשל‬
‫החיסכון במים‪.‬‬
‫לדברי יעקב בכר‪ ,‬מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר‪ ,‬הצינון בימי החום‬
‫הינו חלק מפעילות שנועדה לשפר את תנאי המחיה של הפרה‪ ,‬בה שולבו‬
‫מערכות צינון בכל הרפתות השיתופיות ובמרבית הרפתות המשפחתיות‪,‬‬
‫וכי השנה הופעלו מערכות הצינון מוקדם יותר ביחס לשנה שעברה עקב‬
‫החום הכבד‪.‬‬
‫"ברפתות מרגישים‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את הקיץ המקדים משנה לשנה‪.‬‬
‫בעבר החלו מצננים את הפרות לקראת סוף יוני‪ ,‬והשנה כבר החלו‪ ,‬בחלק‬
‫מהרפתות בעיקר בדרום הארץ‪ ,‬לצנן את הרפתות באינטנסיביות כבר‬

‫‪ 2-3‬במרס‪save the date: 2011 ,‬‬

‫ה‪21-‬‬
‫התערוכה הבינלאומית השנתית המובילה לטכנולוגיה חקלאית‬

‫חקלאות‬
‫‪34‬‬
 ‫צמח תערובות‪:‬‬
‫מזון גורמה לבעלי חיים‬
‫שנה‬
‫ובה לכל‬
‫ט מגדלים!‬
‫ה‬

‫בעלי כנף‪ :‬מזון איכותי מכופתת או לחוץ‬ ‫תזונאים‪:‬‬

‫פטם‪:‬‬
‫גיל אלכסנדר ‪0505404654‬‬
‫הודים‪:‬‬
‫משה לכר‪0505679180 :‬‬
‫הטלה‪:‬‬
‫אברהם בן שושן‪0505337379 :‬‬
‫נתן גור ‪0505579553‬‬
‫אשר בראון‪0502101112 :‬‬
‫אנשי שדה‬
‫מעלי גירה‪ :‬תערובות איכות וחליפות שיושבות בול עליך‬
‫אשר בראון‪0502101112 :‬‬
‫חקלאות מים‪ :‬מזון שוקע וצף מתאים לכל דג ודג‪.‬‬
‫אורלי יצחק‪0502021173 :‬‬

‫אתר‪www.zmf.co.il :‬‬