‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬

‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫הרכב כב' השופטים‪:‬‬ ‫בפני‬

‫י' אלרון ]אב"ד[‬
‫מ' גלעד‬
‫א' אליקים‬

‫המאשימה‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫בעניין‪:‬‬

‫נגד‬

‫הנאשם‬ ‫אמיר מחול‬

‫גזר דין‬

‫מבוא‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫הנאשם הורשע על פי הודאתו‪ ,‬במסגרת הסדר טיעון‪ ,‬בעבירות שונות כנגד בטחון המדינה שיוחסו לו‬
‫בכתב האישום המתוקן א' )להלן‪" :‬כתב האישום"(‪ .‬העבירות בהן הורשע הן עבירות לפי סעיפים‬
‫‪)112 ,99+92 ,114‬א( ו‪)113 -‬ב( לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז ‪] 1977 -‬ריבוי עבירות[‪ ,‬קרי‪ ,‬מגע עם סוכן‬
‫חוץ‪ ,‬קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה‪ ,‬ריגול וריגול חמור‪.‬‬

‫הסדר הטיעון כלל מסגרת עונשית‪ ,‬לפיה‪ ,‬המאשימה תעתור להשית על הנאשם ‪ 10‬שנות מאסר‬
‫בפועל ואילו ההגנה תעתור ל‪ 7 -‬שנות מאסר בפועל‪ ,‬כן סוכם כי יושת על הנאשם עונש מאסר מותנה‬
‫ש"יהלום את נסיבות המקרה"‪.‬‬

‫נימוקי באי כח הצדדים להסדר הטיעון‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫באת כח המאשימה ציינה בעת הצגת הסדר הטיעון כי הטעם המרכזי העומד בבסיס הסדר הטיעון‬
‫ההכרה בחשיבות הציבורית של הודאת הנאשם בעבירות המיוחסות לו‪ ,‬ללא צורך בהמשך שמיעת‬
‫ראיות‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫ביתר פירוט‪ ,‬ציינה ב"כ המאשימה כי למן מעצרו של הנאשם הופצו טענות חסרות שחר‪ ,‬כהגדרתה‪,‬‬
‫לפיהן‪ ,‬המעצר מהווה חלק מרדיפתו הפוליטית של הנאשם‪ ,‬כאשר ההליך המשפטי כולו הוצג‬
‫כניסיון לבוא חשבון עימו על רקע פעילותו הציבורית‪.‬‬

‫עוד הוסיפה וציינה ב"כ המאשימה כי הופצו שמועות חסרות בסיס‪ ,‬בדבר אמצעים פסולים שהופעלו‬
‫על הנאשם על ידי רשויות החקירה‪ ,‬שירות הביטחון הכללי והמשטרה‪ ,‬כדי לחלץ מפיו לכאורה‪,‬‬
‫הודאת שווא וכי בהודאתו בבית המשפט בעובדות כתב האישום המתוקן "שם הנאשם במו פיו קץ‬
‫לאותן שמועות חסרות שחר‪ ,‬ומבהיר מעבר לכל ספק כי הודאתו בחקירה הודאת אמת היא וכי‬
‫חקירתו אכן נבעה מעבירות ביטחוניות חמורות אותן ביצע ולא משום שיקול זר או בלתי‬
‫ענייני אחר" )עמ' ‪ 79‬שור' ‪ 9-11‬לפרו'(‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬ציינה באת כח המאשימה כי בהגעה להסדר הטיעון ניתנה הדעת לנסיבותיו האישיות של‬
‫הנאשם ולהשפעה הנלווית‪ ,‬לדבריה‪ ,‬מטבע הדברים להטלת עונש מאסר ממושך על אדם בגילו‬
‫ומעמדו של הנאשם‪ ,‬וכי לולא הודה במיוחס לו בפתחו של ההליך המשפטי נגדו‪ ,‬הייתה המאשימה‬
‫עותרת להשית עליו עונש חמור יותר מזה‪ ,‬אותו היא מבקשת להשית עליו במסגרת הסדר הטיעון‪.‬‬

‫בתגובה להנמקת באת כח המאשימה את הסדר הטיעון שנערך עם הנאשם‪ ,‬ביקש בא כוחו של זה‬
‫האחרון לנמק את הסדר הטיעון מנקודת מבטה של ההגנה בהתייחס לכתב האישום המתוקן‪ ,‬ומדרג‬
‫הענישה עליו סוכם‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬הדגיש את תיקון עובדות כתב האישום ובכלל זה‪ ,‬מחיקת סעיף העבירה של סיוע לאויב‬
‫במלחמתו בישראל מכתב האישום המקורי‪.‬‬

‫כן נטען‪ ,‬כי המידע שמסר הנאשם איננו מידע ייחודי שהיה ידוע רק לו או שעשה מאמצים להשיגו‪,‬‬
‫אלא‪ ,‬מידע הידוע לחלק מהציבור או לאלה המצויים באזורים שבהם מדובר‪.‬‬

‫עוד הודגשה עובדת נטילת האחריות של הנאשם מיד עם חקירתו בשירותי הביטחון‪.‬‬

‫עובדות כתב האישום‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫בחלק הכללי של כתב האישום‪ ,‬צוין כי ארגון החיזבאללה הינו ארגון מחבלים כהגדרתו בחוק‬
‫העונשין‪ ,‬מוגדר כהתאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הביטחון מכוח תקנות ההגנה )שעת‬
‫חירום( וכארגון טרור בהתאם להכרזת הממשלה מכוח סעיף ‪ 8‬לפקודה למניעת טרור‪ ,‬תש"ח ‪1948 -‬‬
‫)להלן‪" :‬הארגון"(‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫עובר למועדים הרלוונטיים לכתב האישום‪ ,‬השתייך חסן ג'אגא )להלן‪" :‬חסן"( שמקורו מלבנון‪,‬‬
‫לארגון החיזבאללה ופעל מטעמו בירדן‪ ,‬כאשר תפקידו כ"סוכן חוץ"‪ ,‬כהגדרתו בחוק העונשין‪ ,‬כלל‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬גיוס סוכנים לטובת פעילותו של הארגון‪ ,‬חיבורם של מגויסים להמשך הפעלה מול הארגון‬
‫וסיוע בהעברת משימות למגויסים במקרים בהם התקיים ניתוק קשר עם המפעילים‪.‬‬

‫על פי עובדות כתב האישום וכרקע למיוחס לנאשם בכתב אישום זה‪ ,‬צוין כי הנאשם פעיל בחברה‬
‫האזרחית הערבית בישראל פגש את חסן בירדן בשנת ‪ 2004‬ומאז‪ ,‬עמדו בקשר זה עם זה‪.‬‬

‫עוד צוין כי תחילתו של הקשר עם חסן היה במסגרת פעילות‪ ,‬שכללה קשרים עם העמותה בה פועלת‬
‫אשתו של חסן‪.‬‬

‫לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬התהדקו הקשרים בין הנאשם וחסן‪ ,‬וכללו מפגשים ושיחות אודות‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬אודות עמידות החברה הישראלית להתקפות הארגון על העורף‪ ,‬אודות‬
‫תפקידם הראוי של ערביי ישראל במאבק הפלסטיני ועוד‪ .‬קשריו של הנאשם עם חסן נמשכו על אף‬
‫שבמהלך שנת ‪ ,2008‬הובהר לנאשם כי חסן הינו נציג ארגון החיזבאללה ופועל בשליחותו‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2008‬במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה‪ ,‬קשר הנאשם עם חסן קשר לסייע לארגון‬
‫החיזבאללה במלחמתו כנגד ישראל‪ ,‬לרבות בדרך של מסירת ידיעות שונות לארגון‪ ,‬כל זאת‪ ,‬במענה‬
‫לפניות שיועברו לו מעת לעת על ידי נציגי הארגון )להלן‪" :‬הקשר"(‪.‬‬

‫בהמשך לקשר ולשם קידומו‪ ,‬תיאמו הנאשם וחסן כי כשהנאשם יצא לקופנהגן שבדנמרק‪ ,‬יהיה‬
‫מצויד במחשבו הנייד וזאת‪ ,‬כשהנאשם מבין כי יפגוש שם בסוכן מטעם הארגון שידאג לספק לו‬
‫אמצעי תקשורת סודי בינו לבין הארגון‪.‬‬

‫בהמשך לאמור לעיל‪ ,‬הנאשם נסע לקופנהגן בשנת ‪ 2008‬כשהוא מצויד במחשב נייד‪ .‬סוכן מטעם‬
‫הארגון )להלן‪" :‬הסוכן הזר"( יצר עימו קשר טלפוני ותיאם עימו מקום מפגש בעיר‪ .‬הנאשם והסוכן‬
‫הזר נקטו לקראת המפגש באמצעי זהירות שונים‪ ,‬כולל שינוי מקום המפגש ובדיקות שנועדו למנוע‬
‫מעקב אחריהם‪.‬‬

‫במהלך המפגש בין השניים‪ ,‬הציג עצמו הסוכן בפני הנאשם כשליח ארגון החיזבאללה‪ ,‬והתקין‬
‫במחשבו של הנאשם ובהסכמתו‪ ,‬תוכנת הצפנה‪ ,‬שנועדה לאפשר לנאשם החלפת מסרים מוצפנים עם‬
‫מפעיליו מהארגון )להלן‪" :‬תוכנת ההצפנה"(‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫הנאשם הסכים לקבל מהסוכן הזר‪ ,‬בנוסף לתוכנת ההצפנה‪ ,‬גם כתובת אי מייל‪ ,‬אליה יתקשר לשם‬
‫פניה אל מפעיליו מטעם הארגון ובאמצעותה‪ ,‬ימסור להם את המידע המבוקש על ידם‪.‬‬

‫עוד במהלך המפגש‪ ,‬קיבל הנאשם מידי הסוכן הזר הסבר מפורט אודות דרכי השימוש בתוכנת‬
‫ההצפנה‪ ,‬ואודות האופן בו עליו לשלוח את מסריו כדי שלא להתגלות על ידי שירות הביטחון‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫הציע הסוכן הזר לנאשם כסף מזומן לכיסוי הוצאות ביקורו בקופנהגן‪ ,‬אולם הנאשם סירב‪.‬‬

‫קבלת תוכנת ההצפנה וההסכמה בין הנאשם לסוכן הזר אודות פעילות עתידית באמצעותה‪ ,‬נעשו‬
‫כאשר הנאשם מודע לכך שיש במעשיו כדי לסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל ומתוך כוונה לסייע‬
‫בכך‪.‬‬

‫הנאשם שב עם תוכנת ההצפנה לישראל ומאז‪ ,‬באורח מתמשך‪ ,‬עמד בקשר אינטרנטי מוצפן עם‬
‫מפעיליו מהארגון‪ ,‬כאשר מעת לעת העביר לארגון ידיעות מגוונות בהתאם לנושאים אודותיהם‬
‫ביקש הארגון את התייחסותו‪ .‬לגבי חלק מבקשות הארגון‪ ,‬לא היו לנאשם תשובות ועל כך עדכן את‬
‫הארגון‪.‬‬

‫במסגרת הקשר האינטרנטי בין הנאשם למפעיליו מהארגון‪ ,‬התבקש הנאשם במסרים מוצפנים‬
‫שהגיעו אליו‪ ,‬למסור לארגון ידיעות אודות בסיסים צבאיים; סדרי שמירה ותחמושת; ידיעות אודות‬
‫מתקני שב"כ באזור חיפה ומתקן המוסד במרכז הארץ; ידיעות אודות מקומות אסטרטגיים‬
‫במדינה; ידיעות אודות סדרי אבטחה במחנה הקריה בתל‪-‬אביב; ידיעות אודות מחנה נחשונים‬
‫באזור סמוך לראש העין; ידיעות אודות מידת עמידותה של החברה הישראלית לאחר מלחמת לבנון‬
‫השנייה‪.‬‬

‫עוד התבקש הנאשם על ידי הארגון לספק מידע בנוגע לישראלים ממוצא רוסי המצויים בקשיים‬
‫כלכליים‪ ,‬אותם ניתן יהיה לנסות לגייס לפעילות לטובת הארגון ואודות ישראלים ממוצא ערבי‬
‫שבעיני הנאשם‪ ,‬ניתן יהיה לגייסם לטובת הארגון‪.‬‬

‫כן נתבקש הנאשם לספק מידע אודות מקום מגוריו של ראש השב"כ וסידורי אבטחה‪ ,‬וכן נסיעת‬
‫שיירות ראש הממשלה ושר הביטחון‪ .‬לאחר ניסיון פיגוע בקניון לב המפרץ‪ ,‬התבקש הנאשם להעביר‬
‫לארגון סרטים אודות המקרה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫בהמשך לקשר ולשם מימושו‪ ,‬ובמענה לבקשות מפעיליו מהארגון כמתואר לעיל‪ ,‬שלח הנאשם‬
‫באמצעות תוכנת ההצפנה למפעיליו‪ ,‬בלא פחות מעשר הזדמנויות‪ ,‬מסרים מוצפנים ובהם ידיעות‬
‫הכוללות בין היתר מידע בנושאים הבאים‪:‬‬

‫ידיעה אודות מיקום מתקן השב"כ בג'למה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מיקום מתקני שב"כ בחיפה‪ ,‬הכולל כתובת מדויקת‪ ,‬דרכי ההגנה וסידורי אבטחה‬ ‫ב‪.‬‬
‫כלליים‪.‬‬
‫ידיעות אודות מקומו של מפעל רפא"ל הסמוך לכביש עכו חיפה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ידיעה המתייחסת למיקומו של מתקן המוסד במרכז הארץ‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ידיעה הנוגעת לבסיס נחשונים‪ ,‬שמקורה בהתבוננות שקיים הנאשם לעבר המקום‬ ‫ה‪.‬‬
‫במהלך נסיעותיו בכביש ‪ ,6‬ולפיה‪ ,‬מדובר בבסיס השייך ככל הנראה לאמריקאים‬
‫שמוקף בגדר ולא ניתן לראות דרכו תנועת אנשים או כלי רכב‪ .‬עוד מסר הנאשם במענה‬
‫לשאלה בנושא זה את מספר הביתנים אותם ראה בתוך הבסיס הנ"ל‪.‬‬
‫התייחסות הנאשם לנושא מקום מגוריו של ראש השב"כ לאחר ברור שניסה לערוך‬ ‫ו‪.‬‬
‫בעניין זה‪ ,‬בדרך של חיפוש במנוע החיפוש "גוגל"‪.‬‬

‫עוד נענה הנאשם לבקשת הארגון‪ ,‬ובמסגרת הקשר ולשם מימושו‪ ,‬מסר למפעיליו שמות ופרטים‬
‫אישיים של ‪ 6‬ישראלים תושבי חיפה‪ ,‬סכנין ואום אל פחם‪ ,‬תוך ציון העובדה שלהערכתו ניתן יהיה‬
‫ליצור עימם קשר במגמה לגייסם לפעילות בארגון‪ .‬הנאשם לא יצר עם הישראלים קשר בנושא זה‬
‫והוא הדין לגבי הארגון‪.‬‬

‫בנוסף ובמענה לבקשת הארגון לקבל מידע אסטרטגי‪-‬פוליטי אודות החברה והמשטר בישראל העביר‬
‫הנאשם למפעיליו ידיעות והערכות העוסקות בניתוח החוזקות והחולשות של החברה הישראלית‬
‫בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ובסוגיות הקשורות למוכנות העורף הישראלי לקראת‬
‫אפשרות של עימות צבאי נוסף בין ישראל לארגון החיזבאללה‪.‬‬

‫בכל התקופה המתוארת בכתב האישום ועד למעצרו‪ ,‬הנאשם שמר על קשר עם חסן‪ ,‬הן באמצעות‬
‫אינטרנט‪ ,‬הן באמצעות שיחות "סקייפ" והן באמצעות מפגשים אישיים במקומות שונים מחוץ‬
‫לישראל‪ ,‬כל זאת חרף מודעותו של הנאשם לכך שחסן פועל מטעמו של ארגון מחבלים ובשליחותו‪.‬‬
‫חלק מהמפגשים הנ"ל התרחשו כאשר הנאשם וחסן משתתפים בכנסים בינלאומיים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫במהלך המפגשים בין חסן לנאשם כמתואר לעיל‪ ,‬שוחחו השניים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הפעלתו של הנאשם‬
‫מול נציגי הארגון‪ ,‬כאשר חסן מדרבן את הנאשם להשיב במהירות למפעיליו‪ ,‬ולעיתים קיבל‬
‫מהנאשם בצורה בלתי אמצעית את המידע אותו אמור היה לשלוח על ידי תוכנת ההצפנה‪.‬‬

‫לאחר מעצרו של ראוי סולטאני ב‪ ,10.8.09-‬שנעצר והואשם בעבירות ביטחון לטובת ארגון‬
‫החיזבאללה )להלן‪" :‬סולטאני"(‪ ,‬השמיד הנאשם את תוכנת ההצפנה שבמחשבו וזרק את הדיסק‬
‫הקשיח ששימש אותו לפח האשפה‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬משום שחשש כי ייתפס על ידי כוחות הביטחון‪.‬‬

‫משעדכן הנאשם את חסן כי מחק את תוכנת ההצפנה שלו‪ ,‬בעקבות מעצרו של סולטאני‪ ,‬שוחחו‬
‫השניים על אפשרות כי תותקן במחשבו של הנאשם תוכנת הצפנה חדשה ובטיחותית יותר‪ ,‬במהלך‬
‫נסיעתו של הנאשם אל מחוץ לישראל אך הנאשם סרב לכך‪.‬‬

‫בתאריך ‪ ,21.04.10‬ביקש חסן מהנאשם לצאת את הארץ בדחיפות לירדן או לקפריסין מבלי שפרט‬
‫בפניו את הסיבה לכך‪ .‬חרף מודעותו של הנאשם להיותו של חסן סוכן זר מטעם הארגון וחרף‬
‫חריגותה ובהילותה של הבקשה דנן‪ ,‬ניסה הנאשם למחרת בבוקר לקיים את בקשתו של חסן ולצאת‬
‫מישראל לירדן‪ ,‬אך יציאתו נמנעה בצו מינהלי‪.‬‬

‫עוד נכתב בכתב האישום דבר משמעותם הפלילית של מעשי הנאשם בכך שבמעשיו כמתואר לעיל‪,‬‬
‫קיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ מטעם ארגון החיזבאללה ובכללם‪ ,‬חסן ג'אגא הסוכן הזר ואחרים‬
‫מהארגון‪ ,‬כל זאת ביודעו כי הסוכנים הנ"ל עסקו או נשלחו לעסוק‪ ,‬מטעם ארגון מחבלים או למענו‪,‬‬
‫באיסוף ידיעות סודיות או מעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון המדינה‪ ,‬וכן ביודעו כי הללו‬
‫חברים בארגון מחבלים או קשורים בו או פועלים בשליחותו‪.‬‬

‫בעשותו כמתואר לעיל‪ ,‬קשר הנאשם קשר לסייע לאויב‪ ,‬קרי‪ ,‬לארגון המחבלים חיזבאללה‪,‬‬
‫במלחמתו נגד ישראל‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מסר הנאשם ידיעות סודיות שאינו מוסמך לכך מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫עדי אופי מטעם הנאשם‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫במסגרת הראיות לעונש מטעם הנאשם הובאו מספר עדי אופי שסיפרו על היכרותם אותו‪.‬‬

‫תחילה העיד מר גבריאל מלכה‪ ,‬מנכ"ל בית הספר הארצי לתיירות באוניברסיטת חיפה אשר הכיר‬
‫את הנאשם מהיותם סטודנטים באוניברסיטה לפני למעלה משני עשורים‪ .‬לדבריו‪ ,‬לשם הפגת‬
‫תרבות האלימות המילולית ששררה באותה תקופה בקמפוס ועל מנת ליצור דו שיח הוקם פורום‬
‫הידברות שכלל לראשונה סטודנטים ערבים לצד סטודנטים יהודים והנאשם תרם להקמת פורום זה‬
‫ולהצלחתו‪.‬‬

‫עוד תאר את הנאשם כ"בעל מודעות חברתית פוליטית גבוהה‪ ...‬אדם גאה בשורשיו המצהיר‬
‫על זהותו הברורה‪ ,‬כערבי‪ -‬ישראלי‪ ,‬החותר לחברה צודקת ושוויונית יותר תוך שמירה על‬
‫הכללים והנוהלים" )עמוד ‪ 85‬לפרוטוקול מיום ‪ .(20.12.2010‬את הסתבכותו בעבירות נשוא כתב‬
‫אישום זה הגדיר כמעשים שאינם תואמים את אופיו ותרבותו האידיאולוגית‪.‬‬

‫העד מר ראמז ג'רייסי‪ ,‬ראש עיריית נצרת ומי שמשמש כיו"ר ועד הרשויות המקומיות הערביות מזה‬
‫כשנתיים‪ ,‬תאר את הנאשם כ"אדם ישר‪ ,‬נעים הליכות‪ ,‬אכפתי" הפעיל בעמותות חברתיות למען‬
‫שוויון זכויות ואשר "האמין בדרך של פעילות אזרחית להשגת ולשינוי מציאות‪ ,‬במיוחד במגזר‬
‫הערבי‪) ".‬שם‪ ,‬בעמ' ‪ 87‬שור' ‪ 14‬לפרו'(‪.‬‬

‫עוד העיד ד"ר ראיף זריק‪ ,‬מרצה למשפטים ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה ובתל אביב אשר הגדיר‬
‫את עצמו כחברו של הנאשם מזה שנים רבות‪ ,‬ופעיל יחד עימו במסגרות ובארגונים שונים‪.‬‬

‫לדברי העד‪ ,‬הנאשם כל חייו פעיל פוליטי ופעיל ציבורי שכאב את כאבם של אחרים ואשר מעולם‬
‫לא הסתיר את דעותיו‪.‬‬

‫מן הראוי לציין כי עד זה הביע תמיהה באשר להסתבכותו של הנאשם בעבירות נשוא כתב האישום‬
‫וביקש לסייג את דבריו בהתייחס להישגיו של הנאשם בתחומים השונים בהם פעל ועסק‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫הנאשם אינו האדם אותו הוא מכיר וכי "האפיזודה הזאת"‪ ,‬כהגדרתו "היא משהו מאוד יוצא דופן‬
‫שאני עוד יקח לי זמן להבין איך ולמה" )עמ' ‪ 93‬שור' ‪ 24‬לפרו'(‪.‬‬

‫עדות אופי נוספת נשמעה מגב' מירה פנון מנדס פרנס‪ ,‬יועצת פרלמנטארית בבית הנבחרים בצרפת‬
‫ופעילה בעמותות שונות‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫עדה זו ציינה בפתח דבריה כי פגשה בנאשם‪ ,‬לפני מספר שנים במפגש עם העמותה שבראשה הוא‬
‫עומד )"אתיג'אה"( ולדבריה‪ ,‬התרשמה מהאופן בו "הציג את עניינו זכויות האדם" באזור תוך‬
‫שעשה זאת בצורה מתונה ומאופקת‪.‬‬

‫עוד העידו הגב' עדנה זריצקי ‪ -‬טולדנו‪ ,‬והגב' חנאן סנאר אשר תיאורו את הנאשם כרוח החיה‬
‫בפעילויות שונות והביעו הערכה לפעילותו זו‪.‬‬

‫כמו כן הוגשו קורות חייו של הנאשם ובו פירוט פעילותו והמסגרות השונות בהן נטל חלק )ס‪.(2/‬‬

‫טיעוני באת כח המאשימה לעונש‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫באת כח המאשימה בטיעוניה בעל פה ובכתב )ט‪ (1/‬פירטה בהרחבה כל אחת מהעבירות בהן הודה‬
‫והורשע הנאשם תוך שציינה את העונש הקבוע לצידה של העבירה ואת העובדות בכתב האישום‬
‫שיש בהן כדי ללמד על ביצוע כל אחת מהעבירות‪.‬‬

‫בהתייחס ל"עבירת הקשר לסייע לאויב במלחמה"‪ ,‬הפנתה באת כח המאשימה לחומרתה של‬
‫עבירה זו הנעוצה בפוטנציאל הסכנה ההרסני והקטלני הטמון בעבירות כנגד בטחון המדינה‪ .‬ולצורך‬
‫כך‪ ,‬הפנתה לנאמר בת"פ ‪) 189/93‬חיפה( מדינת ישראל נ' רג'בי מוניר תק‪-‬על מח)‪.(873 ,(2004) (1‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬ציינה באת כח המאשימה את העובדה כי בפנינו נאשם שבחר לסייע לארגון החיזבאללה‬
‫שהינו מאויביה האכזריים והקשים ביותר של מדינת ישראל‪ ,‬תוך שהזכירה את הפגיעה בעורף‬
‫במהלך מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬כאשר דווקא בשעה שכזו‪ ,‬הנאשם בחר להזדהות עם ארגון טרור זה‪,‬‬
‫הדוגל בהשמדתה של המדינה תוך שהפנה עורף לאזרחי מדינתו ועירו‪.‬‬

‫עוד ציינה לחומרה את טיב ומהות הקשר אותו קשר הנאשם לסייע לארגון החיזבאללה‪ ,‬תוך‬
‫שהסכים לבצע עבור ארגון הטרור משימות קונקרטיות שונות שהיו בעלות תועלות מגוונת וערכיות‬
‫ביותר עבור הארגון‪.‬‬

‫כך למשל‪ ,‬כלל הקשר את הסכמתו לפתיחת ציר תקשורת מוצפן בינו לבין הארגון‪ ,‬ואת נכונותו של‬
‫הנאשם לאסוף ולשלוח עבור הארגון מידע מסוגים שונים שכל מטרתו היא‪ ,‬שיפור יכולות הארגון‬
‫לפגוע ביעדים שונים במדינה‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫באת כח המאשימה ציינה את פגישת הנאשם והסוכן הזר בקופנהגן‪ ,‬פגישה שתואמה מראש‬
‫והתאפשרה לאחר שהן הנאשם והן איש החיזבאללה‪ ,‬נקטו באמצעי זהירות שונים שנועדו למנוע‬
‫עיקוב אחריהם‪.‬‬

‫עוד הדגישה באת כח המאשימה את נכונותו של הנאשם לקבל אל מחשבו האישי את תוכנת ההצפנה‬
‫של הארגון‪ ,‬דבר המלמד על מחויבותו לארגון ועל הסכמתו לסייע לארגון בטווח ארוך‪.‬‬

‫באת כח המאשימה ביקשה לראות את פעילות הנאשם כמונעת ממניע אידיאולוגי‪ ,‬ומשכך סירב‪,‬‬
‫לטענתו‪ ,‬לקבל כספים מהארגון‪ ,‬ובלשונה "האיבה העזה שחש הנאשם כלפי מדינתו היא‬
‫שהובילה אותו למעשים נשוא כתב האישום"‪.‬‬

‫בהתייחס ל"עבירות הריגול והריגול החמור"‪ ,‬נטען כי עבירות אלו בוצעו על ידי הנאשם בתחכום‬
‫ותעוזה ניכרים תוך שהוא עושה שימוש‪ ,‬כאמור‪ ,‬בתוכנת הצפנה אותה קיבל מסוכן הארגון‬
‫בקופנהגן‪ ,‬שליחת המסרים המוצפנים על ידו ממחשבים שונים וממקומות מגוונים‪ ,‬הכול בכדי‬
‫לנסות ולמנוע תפיסתם של מסרים אלו על ידי כוחות הביטחון‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬הודגשה העובדה כי עבירות הריגול שביצע הנאשם נמשכו על פני תקופה ארוכה‬
‫וממושכת תוך שהוא מעביר מסרים מוצפנים למפעיליו‪ ,‬בלא פחות מ‪ 10 -‬הזדמנויות שונות וכי‬
‫השימוש בתוכנת ההצפנה פסק רק לאחר מעצרו של מגויס אחר לארגון החיזבאללה‪ ,‬באוגוסט ‪,2009‬‬
‫גם אם קשריו הביטחוניים עם הסוכן "חסן" כמוזכר בכתב האישום המשיכו עד למעצרו‪.‬‬

‫זאת אף זאת‪ ,‬נטען כי הידיעות אותן העביר הנאשם לארגון החיזבאללה‪ ,‬כללו ידיעות סודיות אשר‬
‫העברתן טומנת בחובה נזק ממשי ביותר לביטחון המדינה )העברת ידיעה מפורטת בנוגע למיקומם‬
‫של מתקני השב"כ בחיפה‪ ,‬כולל כתובת מדויקת‪ ,‬דרכי הגעה וסידורי האבטחה במקום(‪.‬‬

‫בין היתר‪ ,‬ציינה באת כח המאשימה מסירת שמות ופרטים אישיים של שישה ישראלים תושבי‬
‫חיפה‪ ,‬סכנין ואום אל‪-‬פחם תוך ציון העובדה שלהערכתו ניתן יהיה ליצור עימם קשר במגמה לגייסם‬
‫לפעילות לטובת הארגון‪.‬‬

‫באת כח המאשימה לא פסחה גם על החומרה שיש לראות במסירת ידיעות אודות החברה והמשטר‬
‫בישראל‪ ,‬ניתוח החוזקות והחולשות של החברה הישראלית לאחר מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬ולמסוגלות‬
‫ומוכנות העורף לקראת עימות נוסף בין ישראל לחיזבאללה‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫התכלית‪ ,‬כך נטען‪ ,‬הינה זיהוי החולשות בחברה הישראלית ואיתור נקודות התורפה ברמה הפיזית‬
‫והמנטאלית בתחומים שונים‪.‬‬

‫בהתייחס ל"עבירות של מגע עם סוכן זר"‪ ,‬הופנינו למשכו של המגע האסור‪ ,‬זהותו של הסוכן הזר‪,‬‬
‫תוכנו וטבעו של המגע אשר לשיטת באת כח המאשימה במקרה שבפנינו‪ ,‬מצביע על עבירה ברף‬
‫העליון של העבירה‪ ,‬בהקשרם של עבירות מגע עם סוכן חוץ‪.‬‬

‫לדברי באת כח המאשימה "נדמה כי אין תקדים לכך שאדם במעמדו הציבורי של הנאשם הורשע‬
‫בעבירות בטחון כה חמורות לטובת ארגון מחבלים"‪.‬‬

‫בסיכום טיעוניה לעונש‪ ,‬ביקשה באת כח המאשימה להשית על הנאשם את העונש אשר ברף העליון‬
‫של הסדר הטיעון‪ 10 ,‬שנות מאסר לריצוי בפועל‪ ,‬כשלדבריה‪ ,‬עונש זה‪ ,‬מגלם ומאזן כראוי את מכלול‬
‫נסיבות המקרה‪.‬‬

‫טיעוני ב"כ הנאשם לעונש‪:‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫באי כח הנאשם בטיעוניהם לעונש עשו ככל יכולתם למזער את חומרת מעשי הנאשם וזאת למרות‬
‫המעשים המיוחסים לו‪ ,‬כמפורט בהרחבה בכתב האישום המתוקן‪.‬‬

‫בפתח טיעוניו לעונש‪ ,‬הדגיש ב"כ הנאשם את מסגרת הענישה עליה סוכם בהסדר הטיעון‪ ,‬לשיטתו‪,‬‬
‫המדובר בטווח ענישה לגיטימי על פי פסיקת בית המשפט העליון‪ ,‬תוך מתן דגש לרף התחתון‬
‫בענישה עליה סוכם קרי‪ 7 ,‬שנות מאסר בפועל אשר לדבריו‪ ,‬הינו העונש הראוי להשית על הנאשם‬
‫בנסיבות העניין‪.‬‬

‫הסנגור‪ ,‬חלק על טיעוני באת כח המאשימה בהתייחסותה לדמות הנאשם‪ ,‬כעולה מחומר הראיות‬
‫וביקש ליתן ביטוי למה שהוגדר על ידו "עולמו הפנימי"‪" ,‬התלבטויותיו"‪" ,‬חרטתו"‪" ,‬תחושותיו‬
‫ביחס למעשה"‪" ,‬הודאותיו" של הנאשם כשבאלה יש כדי להצביע על מי שעל פי הגדרתו נפל‬
‫"למלכודת"‪ ,‬ברגע של חולשה‪.‬‬

‫בניגוד לנטען על ידי באת כוח המאשימה‪ ,‬טען בא כוח הנאשם כי זה האחרון לא הונחה על ידי‬
‫אידיאולוגיה נחושה לפגוע בביטחון המדינה כטענתה‪ ,‬וטען כי מהודאותיו ניתן ללמוד כי הפסיק‬
‫לענות לאותם גורמים בחיזבאללה שהעבירו לו שאלות ומסרים‪ ,‬וכי רצונו לנתק את הקשר עימם‬
‫היה אף עובר למעצרו‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫עוד הדגיש הסנגור‪ ,‬כי תחילתו של הקשר עם אותו חסן החל בפעילות לגיטימית של הארגון אליו‬
‫השתייך וכי ארגון החיזבאללה בחר בו בשל מעמדו הציבורי‪.‬‬

‫בהתייחס להודאותיו של הנאשם‪ ,‬טען הסנגור כי הודאות אלו מלוות ב"תובנה עצמית‪ ,‬ברורה וחד‬
‫משמעית של כשלון עצמי" כלשונו‪ ,‬וכי מהודאות אלה ניתן ללמוד על חרטה כנה של מי שכשל‬
‫בערכים בהם דגל של פעולה במסגרות פוליטיות ומסגרות של זכויות אדם וזכויות אזרח וטען כי יש‬
‫לראות בנאשם כמי ש"נכנס למצב של ליקוי מאורות" )עמ' ‪ 116‬שור' ‪ 30‬לפרו'(‪.‬‬

‫לדברי ב"כ הנאשם זה האחרון עשה כברת דרך ארוכה בפעילות למען זכויות אדם‪ ,‬בפעילות‬
‫חברתית‪ ,‬כאשר במאמריו ובעצומות עליהן חתם הדגיש כי דרכם של ערביי ישראל אינה בדרך של‬
‫מאבק מזוין ואף לא בדרך של חבירה לאויביי המדינה והדגיש כי פעילותו הציבורית התרחבה‬
‫לנושאים שונים בחברה הערבית )כבוד המשפחה‪ ,‬מאבק כנגד הפגיעה בנשים ועוד(‪.‬‬

‫הסנגור לא חלק על כך כי חומרה מיוחדת במעשי הנאשם יש לראות במסירת שמותיהם של אנשים‬
‫שונים לחיזבאללה אשר לדעת הנאשם "בעלי פוטנציאל לגיוס"‪ .‬יחד עם זאת הדגיש כי‪ ,‬כעובדות‬
‫אחרות אשר באו לידי ביטוי בכתב האישום כל כולן מתבססות על פרטים שבאו מפיו של הנאשם‪.‬‬

‫לדעת ב"כ הנאשם יש לראות בנאשם‪ ,‬אדם אשר קיבל עליו את הדין וכמי "שנפל במלכודת"‪ ,‬זאת‬
‫מתוקף היותו אחד אשר לו ביקורת חריפה על מדינת ישראל ואשר נתן לכך ביטוי ופעל במסגרת‬
‫החוק כל חייו "התפתה לזמן מה לעבור את הקו" בסיוע החיזבאללה‪.‬‬

‫עוד ביקש הסנגור‪ ,‬ליתן ביטוי לסירובו של הנאשם להתקנה חוזרת של תוכנת ההצפנה במחשבו‬
‫האישי‪ ,‬זאת מתוקף החלטה ותובנה עצמית כי אסור לו להמשיך בדרך בה הלך בקשריו עם אותו‬
‫חסן‪.‬‬

‫בטרם סיכום ביקש ב"כ הנאשם ליתן ביטוי לאשר עולה מהודאת הנאשם עת החליט לשבור את‬
‫שתיקתו לא משום "אמצעים אלימים‪ ,‬אלא עקב חרטה והכאה על חטא‪ ."...‬לשיטתו של ב"כ‬
‫הנאשם אלמלא הודאתו המפורטת של הנאשם‪ ,‬אזי‪ ,‬לא היה מוגש נגדו כתב אישום כלל‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫משכך‪ ,‬לדבריו‪:‬‬

‫"מדובר באדם שאמר ויגיד את זה גם‪ ,‬אני רוצה שאחרים ילמדו לקח‪ ,‬ממה‬
‫שקרה לי‪ ,‬כי זה יכול לקרות גם לאחרים‪ ,‬זה יכול לקרות לערביי ישראל‬
‫אחרים שנעים במסלול הזה‪ ,‬שאני נמצאתי בו ועלולים ברגע של חולשה‬
‫לפסוע אל מעבר לקו‪) "...‬עמ' ‪ 122‬שור' ‪ 17-19‬לפרו'( ‪.‬‬

‫הסנגור ביקש ליתן ביטוי להודיית הנאשם בפתח משפטו ולאמירה הטמונה בה‪ ,‬לפיה‪ ,‬הנאשם ניצב‬
‫ומודה בפה מלא כי אינו חף מפשע וכי הוא ראוי לעונש‪ ,‬אולם‪ ,‬בקשתו הינה כי עונש זה יהא במסגרת‬
‫הסדר הטיעון וברף התחתון של הסדר זה‪ ,‬לנוכח גילו ושאר נסיבותיו המשפחתיות והאחרות כפי‬
‫שפורטו‪.‬‬

‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬הניחו בפנינו באי כח הנאשם אסופת גזרי דין בעבירות נגד בטחון המדינה בהם‬
‫ניתנה ענישה מתונה יחסית וביקשו ללמד גזירה שווה על המקרה שבפנינו )ס‪.(1/‬‬

‫הנאשם בפנותו לבית המשפט הביע חרטה וציין עד כמה קשה עליו המעמד לעמוד למול משפחתו‬
‫ולמול אנשי ציבור אחרים‪.‬‬
‫באם להביא דברים בשם אומרם "במסגרת ההכאה על חטא שעשיתי ואני עושה‪ ,‬ואולי אמשיך‬
‫לעשות‪ ,‬לחפש הסברים לעצמי ‪) "....‬עמ' ‪ 128‬שור' ‪ 18-19‬לפרו'(‪.‬‬

‫ובמקום אחר‪:‬‬

‫"זה העניין של איך הגעתי לפה ואיך יצא‪ ,‬שאני‪ ,‬מדוע הגעתי לפה‪ ,‬איך‬
‫הגעתי לפה‪ ,‬איך לא אמרתי לא בזמן שהייתי צריך לומר את הלא‪ ,‬ואני‬
‫יודע לומר את הלא‪ ,‬הרי לא חיפשתי כסף‪ ,‬לא חיפשתי מעמד‪ ,‬לא‬
‫חיפשתי ריגוש‪ ,‬לא חיפשתי אידיולוגיה לא חסר לי כלום‪ ...‬אני דווקא יש‬
‫לי הרבה כלים ואני משפיע"‪.‬‬

‫בהמשך דבריו‪ ,‬פנה הנאשם לספר על "מחיר" הסתבכותו בעבירות נשוא כתב אישום זה למשפחתו‬
‫הגרעינית‪ ,‬ועל הנטל הכבד שגרם להם בשל כך ‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫הנאשם סקר את פעילותו במסגרת ארגונים ציבוריים שונים‪ ,‬תוך שציין כי פרסם לא מכבר מאמר‬
‫בשפה הערבית ובו ביקש להעביר מסר כי אין "לערב את האוכלוסייה הערבית בסוגיות הקשורות‬
‫בביטחון"‪ ,‬והמשיך וסיפר כי במהלך פעילותו לא ניתן למצוא פעילות אשר יש בה כדי "הסטת הדור‬
‫הצעיר לפעילות ביטחונית או פעילות שיש בה שנאה‪ ,"...‬אלא‪ ,‬פעל במסגרת החוק‪.‬‬

‫הנאשם הפנה לדברי בא כוחו בדבר קבלת האחריות על ידו‪ ,‬ההכאה על חטא והסתבכות שהחלה‬
‫לדבריו מקשר "נאיבי" במהלכו נפל ל"מלכודת" וכי את פרק זה בחייו יש לראותו כ"חריג"‪ ,‬לא‬
‫"אידיאולוגי" "לא חלק אינטגראלי"‪ ,‬ובלשונו "חלק החריג בחיים שלי ובעשייה שלי‪ ,‬שהיא מאוד‬
‫שונה מהרוח הזאת"‪ ,‬ומשכך‪ ,‬אף נטל אחריות למיוחס לו )עמ' ‪ 30‬שור' ‪ 28-29‬לפרו'(‪ ,‬וביקש‬
‫להתחשב בכך בבוא בית המשפט לגזור את דינו‪.‬‬

‫דיון‬ ‫ז‪.‬‬

‫בפנינו‪ ,‬כאמור‪ ,‬הסדר טיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים ובמסגרתו‪ ,‬נתבקשנו להשית על הנאשם‬
‫עונש מאסר בטווח הענישה של ‪ 7‬עד ‪ 10‬שנות מאסר בפועל וכן מאסר מותנה‪.‬‬

‫לא בכדי פרטנו בהרחבה את המסכת העובדתית שבכתב האישום‪ ,‬זאת‪ ,‬לנוכח טיעוני ב"כ הנאשם‪,‬‬
‫אשר עשו ככל יכולתם למזער את חומרת מעשיו‪.‬‬

‫מן הראוי להבהיר כבר עתה כי המסכת העובדתית שבכתב האישום ככתבה וכלשונה‪ ,‬בה הודה‬
‫כאמור הנאשם אינה מותירה ספק באשר לחומרת מעשיו‪.‬‬

‫הנאשם כעולה מעובדות כתב האישום בהן הודה‪ ,‬הורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ‪ ,‬קשר לסייע‬
‫לאויב במלחמה‪ ,‬עבירות של ריגול וריגול חמור‪ ,‬זאת לאחר שגויס לשירות החיזבאללה‪ ,‬הלכה‬
‫למעשה‪ ,‬ונרתם לסייע בידו‪.‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬הנאשם לאורך פרק זמן לא מבוטל עסק במילוי משימות אותן קיבל מארגון‬
‫החיזבאללה במסגרת תקשורת מוצפנת בינו לבין הארגון‪.‬‬

‫נראה כי מיותר להכביר מילים על ארגון החיזבאללה ועל מקומו במאבק נגד קיומה של המדינה‬
‫ורצונו לפגוע בה ובאזרחיה‪ ,‬זאת‪ ,‬ללא הבחנה בהשתייכותם הדתית‪ ,‬העדתית והלאומית כפי שנלמד‬
‫רק לפני שנים ספורות‪ ,‬כאשר קרבנות חפים מפשע‪ ,‬מצאו את מותם מירי חסר הבחנה של אנשי‬
‫הארגון לעבר ריכוזי אוכלוסיה אזרחית‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫לא ניתן שלא לציין את דבריה של באת כח המאשימה בטיעוניה לעונש באומרה‪" :‬הנאשם בחר‬
‫להזדהות בתקופת מבחן זו ובתקופה שבאה אחריה דווקא עם ארגון החיזבאללה בהפנותו‬
‫עורף לאזרחי מדינתו ועירו"‪.‬‬

‫ללא "מכבסת מילים" זו או אחרת ובראיית דברים כפשוטם‪ ,‬הרי‪ ,‬בפנינו‪ ,‬נאשם אשר בתאום מראש‬
‫פגש סוכן זר של ארגון החיזבאללה בקופנהגן‪ ,‬אפשר התקנת תוכנת הצפנה במחשבו האישי וכאמור‪,‬‬
‫בכ‪ 10 -‬הזדמנויות לפחות ביצע עבירות ריגול תוך העברת מסרים מוצפנים על פני תקופה ארוכה‬
‫וממושכת‪.‬‬

‫מבלי להיכנס למהותן של הידיעות אותן העביר לחיזבאללה )מתקני שירות הביטחון הכללי‪ ,‬מוסד‪,‬‬
‫"רפאל" ואח'( אזי‪ ,‬בעצם המעשה‪ ,‬יש כדי להצביע על חבירה לאויב ורצון לסייע בידו‪ ,‬כך גם יש‬
‫לראות בחומרה רבה את עובדת מסירת שמותיהם של אותם ‪ 6‬ישראליים לארגון החיזבאללה‪ ,‬אשר‬
‫משום מה סבר כי ניתן יהא ליצור עימם קשר במטרה לגייסם לפעילות בשירות ארגון זה‪ ,‬זאת‪ ,‬מבלי‬
‫שידעו כלל כי הלה עשה שימוש בהיכרות תמימה עימם על כל המשתמע מכך‪ ,‬ובסופו של יום לא מן‬
‫הנמנע שגרם להם מפח נפש ונזק על לא עוול בכפם‪.‬‬

‫נשאלת השאלה‪ ,‬כיצד אדם במעמדו של הנאשם‪ ,‬המעורה בחברה ובפעילות ציבורית וחברתית‬
‫כאחת‪ ,‬כפי שתואר על ידו עצמו ועל ידי באי כוחו )ראה קורות חייו – ס‪ ,(2/‬מבצע עבירות ביטחוניות‬
‫חמורות ביותר‪ ,‬ומבקש לראות זאת כנפילה ל"מלכודת" ול"נאיביות" מצידו‪.‬‬

‫הנאשם הינו אדם בעל ניסיון חיים רב‪ ,‬קשרים חובקי עולם שאינו צעיר בגילו‪ ,‬מנוסה‪ ,‬מורגל‬
‫במפגשים ובכנסים בארץ ובעולם‪ ,‬מתגייס לשירותיו של ארגון טרור אשר שם לו למטרה לפגוע‬
‫בקיומה של המדינה באזרחיה‪.‬‬

‫באי כח הנאשם חלקו על טענת באת כח המאשימה כי מעשי הנאשם נעשו מטעמים אידיאולוגים‬
‫שבבסיסם "האיבה העזה שחש כלפי מדינתו היא שהובילה אותו למעשה‪ "...‬אולם‪ ,‬בנסיבות‬
‫העניין לנוכח סירובו של הנאשם לקבל תמורה כספית בגין שירותו לארגון החיזבאללה‪ ,‬קשה לקבל‬
‫טיעון אחר מאשר הטענה כי התגייסותו נעשתה מטעמים אלה‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬נאמר כבר לא אחת כי חומרת העבירות על ביטחון המדינה‪ ,‬רבה כשלעצמה בין אם‬
‫נאשם פעל מכוח מניע אידיולוגי ובין אם פעל מתוך מניע חומרי ‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫הנאשם אזרח ישראל‪ ,‬פעיל ציבור‪ ,‬חבר בשלל ארגונים ומוסדות‪ ,‬לא היה נתון לאיום או מרות מצד‬
‫הגורם הזר לו סייע ואין חולק כי עשה את אשר עשה‪ ,‬מרצונו החופשי‪ ,‬ולצורך כך יפים דברים‬
‫שנאמרו בע"פ ‪:7429/05‬‬

‫"המערער הינו אזרח ישראלי‪ ,‬שבחר מדעת ובנפש חפצה‪ ,‬וככל הנראה‪,‬‬
‫מתוך מניעים לאומניים‪ ,‬לסייע למרים באויביה של מדינת ישראל )‪(...‬‬
‫במעשיו מעל המערער בחובת הנאמנות שלו כלפי המדינה‪ ,‬תוך שהוא‬
‫עושה שימוש זדוני ומרושע בזכותו להתהלך בה באופן חופשי" )פלוני נ'‬
‫מדינת ישראל תק‪-‬על ‪ ,(2)2007‬ניתן ביום ‪ 14.06.07‬עמ' ‪.(2‬‬

‫אין לנו אלא לשוב ולציין כי כעולה מהמסכת העובדתית שבכתב האישום בו הודה הנאשם‪ ,‬לא ניתן‬
‫לומר כי הקשר עם הסוכן הזר בשירות ארגון החיזבאללה היה קשר של מגע חטוף‪ ,‬חד פעמי שנוצר‬
‫באקראי‪ ,‬אלא‪ ,‬מגע מתוכנן שנמשך לאורך זמן‪.‬‬

‫מודעות הנאשם לכך שחסן הינו סוכן זר של ארגון החיזבאללה לאחר שנחשף לכך‪ ,‬והדבר הובהר לו‬
‫על ידי חסן בשנת ‪ ,2008‬לא מנעה ממנו להמשיך את אותן פגישות‪ ,‬נתן הסכמתו להתקנת תוכנת‬
‫ההצפנה במחשבו‪ ,‬מסר מידע שנתבקש למסור‪ ,‬כאשר ידע כי מידע זה ברובו‪ ,‬יכול לשמש את הארגון‬
‫לביצוע פעולות עוינות כנגד מדינת ישראל ‪ -‬מדינתו‪ ,‬בה הוא חי ומתגורר עם משפחתו‪.‬‬

‫הנאשם בעת שניתנה לו ההזדמנות לומר את דברו בטרם נעילה‪ ,‬נתן ביטוי לצערו על בגידתו בערכים‬
‫ובציבור שטען כי הינו חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬

‫מובן מאליו כי מעשים כמעשיו של הנאשם יש בהם פגיעה קשה במרקם החיים העדין במדינה זו‪,‬‬
‫אשר הכול עמלים זה שנים לטפחו למען המשך חיים של דו קיום‪ ,‬זה לצד זה של אזרחי המדינה ללא‬
‫הבדל דת‪ ,‬גזע או לאום‪.‬‬

‫בטיעוני באי כח הנאשם והנאשם עצמו‪ ,‬עבר כחוט השני דבר היות משפחת הנאשם משפחה למופת‪,‬‬
‫אשר בניה ובנותיה השתלבו בחיים הציבוריים‪ ,‬בחיים האקדמיים ובמסגרות אחרות‪ ,‬סיפורו הוא‪,‬‬
‫סיפור השתלבותם של רבים במדינה זו שללא קשר עם מוצאם‪ ,‬דתם ועדתם‪ ,‬מדינה זו הינה‪ ,‬בסופו‬
‫של יום מדינתם ומולדתם לכל דבר ועניין‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫הנאשם בן העיר חיפה‪ ,‬שכל הסובב בה ובא בשערי מוסדותיה )האקדמיים‪ ,‬הרפואיים והמינהליים(‬
‫יתקשה להבחין בהבדל בהשתייכותם העדתית של תושביה‪ ,‬והיא סמל לחיים משותפים‪ .‬דווקא‬
‫מאדם כנאשם‪ ,‬ניתן היה לצפות שלא יחבור למרים שבאויביה‪.‬‬

‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬בפנינו הסדר טיעון ובו מסגרת ענישה מוסכמת אשר הונחה לפתחינו‪.‬‬

‫לעניין הסדרי טעון צוין לא אחת כי הללו משקפים מאזן אינטרסים הדדיים בין המאשימה לבין‬
‫הנאשם‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬הפך מוסד הסדרי הטיעון לחלק אינטגראלי וחשוב במשפט הפלילי‪,‬‬
‫התורם רבות לאינטרס הציבורי באכיפת החוק ]בג"ץ ‪ 5699/07‬פלונית )א'( נ' היועץ המשפטי‬
‫לממשלה )לא פורסם( ניתן ביום ‪ .26.02.08‬ראו גם הצעת חוק סדר הדין הפלילי )תיקון מספר ‪(65‬‬
‫)הסדר טיעון(‪ ,‬התש"ע‪.[(2010 -‬‬

‫לעניינינו נאמר כבר לא אחת כי‪ ,‬עבירות כגון קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה וריגול הינן‬
‫מהעבירות הקשות ביותר נגד ביטחון המדינה‪ ,‬המהוות חלק מ"שרשרת המוות" )ע"פ ‪3827/06‬‬
‫פלוני נ' מדינת ישראל )פורסם בנבו(‪ ,‬ניתן ביום ‪ ,(27.03.07‬ומחייבות החמרה בענישה‪.‬‬

‫עמד על כך בית המשפט העליון בעניין כנעאנה‪:‬‬

‫" אכן ‪ ,‬בימים אלה בהם נעשה מאמץ עילאי להבטיח את שלומם‬
‫של אזרחי המדינה כולם מפני אלה המבקשים לפגוע בהם ‪ ,‬קיימת‬
‫חשיבות בענישה מר תיעה שתביא למשיכת היד מעיסוק בכל‬
‫פעילות שיש בה להקל או לסייע לפעילותם של ארגוני הטרור "‬
‫) ע " פ ‪ 10680/04‬מדינת ישראל נ' כנעאנה ) לא פורסם ( ‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪.( 10.11.06‬‬

‫כפי שצוין בפתח גזר הדין‪ ,‬הונחו בפנינו נימוקי המאשימה להסדר אשר באת כוחה סבורה כי בסופו‬
‫של יום‪ ,‬משקף איזון ראוי בין טובת ההנאה הגלומה בו לנאשם‪ ,‬ובין האינטרס הציבורי )ראה‪ :‬ע"פ‬
‫‪ 1958/98‬פלוני נ' מדינת ישראל‪ ,‬נז )‪.(577 (1‬‬

‫אנו יוצאים מהנחה כי המאשימה‪ ,‬כמי שמייצגת את האינטרס הציבורי‪ ,‬שקלה‪ ,‬בטרם הגעה להסדר‬
‫הטיעון‪ ,‬את כל השיקולים הצריכים לעניין‪.‬‬

‫אין אנו מתעלמים ממכלול הטיעונים שבאו בפנינו מטעם ב"כ הנאשם‪ ,‬עדי האופי שהעידו בעניינו‬
‫ודבריו של הנאשם בדבר הבעת החרטה‪ ,‬ההכאה על חטא‪ ,‬קבלת אחריות למיוחס לו ושאר נימוקים‬
‫לקולא שהונחו בפנינו‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫‪ 30‬ינואר ‪2011‬‬ ‫תפ"ח ‪ 43935-05-10‬מדינת ישראל נ' מחול‬

‫בתי המשפט‪ ,‬כאמור‪ ,‬שבו פעם אחר פעם וציינו את החומרה שיש לראות בעבירות כנגד ביטחון‬
‫המדינה‪.‬‬

‫אין לנו אלא לשוב ולהביא את שנאמר בע"פ ‪:7314/04‬‬

‫"אכן‪ ,‬עבירות ביטחון חמורות הן יהא מבצען אשר יהא‪ ,‬אך הן חמורות‬
‫פי כמה כאשר מבצעיהן נמנים עם אזרחי המדינה ותושביה החוברים אל‬
‫הגרועים שבאויבי המדינה ומסייעים בידם לבצע פעולות טרור" )איימן‬
‫אבו קישק נ' מדינת ישראל תק‪-‬על ‪.(2312 (2)2006‬‬

‫עוד נקבע כי בסוג זה של עבירות כנגד ביטחון המדינה‪ ,‬הנסיבות האישיות של נאשם זה או אחר‬
‫מתגמדות במשקלן נוכח חומרת המעשים והסיכונים הטמונים בהן‪ ,‬וכי אלמנט הרתעת הרבים‬
‫מהווה רכיב מרכזי בענישה לגביהן‪.‬‬

‫לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים הרלוונטיים‪ ,‬אנו מחליטים לאמץ את הסדר הטיעון על מסגרת‬
‫הענישה שבו‪ ,‬ולגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן‪:‬‬

‫‪ 9‬שנות מאסר בפועל‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪ 12‬חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור יעבירה בה הורשע בתיק זה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫לצורך מניין תקופת המאסר‪ ,‬תימנה תקופת שהייתו של הנאשם במעצר מיום ‪.06.05.10‬‬

‫זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ‪ 45‬יום מהיום‪.‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ"ה שבט תשע"א‪ 30 ,‬ינואר ‪ ,2011‬במעמד באי כח הצדדים והנאשם‪.‬‬

‫א‪ .‬אליקים‪ ,‬שופט‬ ‫מ‪ .‬גלעד‪ ,‬שופט‬ ‫י‪ .‬אלרון‪ ,‬שופט‬

‫]אב"ד[‬
‫אתי עטיאס‬

‫‪17‬‬