Professional Documents
Culture Documents
נשיא המדינה:
נשיא המדינה הוא ראש המדינה .ישנן מדינות בהן הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת .ממשל
מסוג זה קרוי "ממשל דמוקרטי -נשיאותי" .מדינת ישראל שייכת לסוג המשטרים המכונים
"דמוקרטים -פרלמנטריים" שבהם ממלא הנשיא תפקיד ייצוגי ומסמל את ריבונותה ואחדותה של
המדינה .אין לו חלק בביצוע המדיניות .נשיא המדינה נחשב כמסמל את המדינה הן כלפי חוץ והן
כלפי פנים.
תפקידי נשיא המדינה:
על פי החוק בוחרת הכנסת בנשיא המדינה לתקופת כהונה של 5שנים .כל אזרח ישראלי תושב
ישראל רשאי להיות מועמד לכהונת הנשיא .הנשיא נבחר בהצבעה חשאית בישיבה מיוחדת של
הכנסת שנועדה לעניין זה .דרוש רוב של 61חברי כנסת לבחירת הנשיא.
סמכות מיוחדת בידי הנשיא היא חנינת עבריינים .כאשר נשיא המדינה מפעיל את סמכות
החנינה -הוא בוחן את עניינו של הנידון לאור ההתפתחויות שאירעו לאחר שנישפט .הוא מפעיל
את סמכותו באותם מקרים מיוחדים בהם לדעתו השנוי שחל במצב העבריין או במצב משפחתו-
מצדיק זאת .הנשיא גם מחליט מי ירכיב את הממשלה ,מתייעץ עם נציגי הסיעות .לנשיא המדינה
יש שיקול דעת בהחלטה אם לזמן או לא סיעות מסוימות .ההתייעצות שמקיים הנשיא נותנת לו
תמונה לגבי הסיכויים להרכבת ממשלה ,ובגמר ההתייעצויות ,הוא מחליט למי יש סיכוי בהרכבת
ממשלה.
למוסד הנשיאות בישראל מעמד מיוחד וסביב עצם קיומו מתקיים ויכוח ציבורי;
המחייבים את ביטול המוסד טוענים שלנשיא אין סמכויות של ממש ולכן אין צידוק לקיומו גם
באשר לתפקידי הנשיא שיש בהם משום שיקול דעת -אין חשיבותו באה לידי ביטוי .תהליך
הרכבת הממשלה הוא מורכב ומפותל ומעורבות הנשיא אינה משנה כלל .כמו כן ,כרוך מוסד
הנשיאות בהוצאות ציבוריות רבות.
התומכים טוענים שעוצמת הנשיא נמדדת לא רק על פי סמכות פורמלית אלא על פי אישיותו
בחברה מופרדת .הנשיא מסמל את אחדות העם בתנאי קיטוב חברתי ,עדתי ,דתי ,פוליטי ולכן
יש בקרב העם כמיהה לדמות לא מפלגתית שתסמל איחוד .העובדה שנשיא המדינה מנותק
מהמערכת הפוליטית ומשלוש הרשויות -מאפשרת לו להביע דעה לגבי אירועים ותופעות
בחברה.
מבקר המדינה:
לפי "חוק יסוד :מבקר המדינה" ,נתונה ביקורת המדינה בידי מבקר המדינה .המבקר אחראי בפני
הכנסת בלבד ואינו תלוי בממשלה .המבקר נבחר בהצבעה חשאית ועשרה חברי כנסהמעונינים
להציג מועמד יפנו את הצעתם ליו"ר הכנסת.
רשאים להציג מועמדות -כל אזרח ישראלי תושב ישראל .מי שכיהן כמבקר שתי תקופות רצופות,
לא יהיה מועמד לתקופה הסמוכה שלאחריהן.
משכורתו נקבעת על ידי הכנסת או אחת מועדותיה .הכנסת רשאית להעביר את מבקר המדינה
מכהונתו ברוב של .2/3הבקשה מועברת ל"ועדת חוקה חוק ומשפט" .מבקר המדינה לא יהיה
חבר כנסת או חבר במועצת רשות מקומית וכן לא ייטול חלק בפעילות פוליטית או בכל פעילות
שתפריע לו למלא את תפקידו .כך מובטחת אי תלותו.
עפ"י חוק מבקר המדינה ,תשי"ח ,1958הגופים המבוקרים הם:
כל משרד ממשלתי ,כל מפעל או מוסד של המדינה ,כל מאדם וגוף המחזיקים שלא לפי חוזה
ברכוש המדינה ,מנהלים אותו ,או מפקחים עליו ,רשות מקומית ,כל מפעל או מוסד או קרן
שהממשלה משתתפת בהנהלתן .הגופים המבוקרים אינם רק משרדי הממשלה .הביקורת
מכוונת גם אל גופים שהממשלה משתתפת בניהולם או תומכת בהם .למשל :קופת חולים.
תחומי הביקורת -הוצאות בתחום ההקצבה החוקית ,אם התקבלו הכנסות לפי החוק ,אם לכל
הוצאה יש מסמך מספק ,אם הנהלת החשבונות יעילה ,מצב הקופות ומלאי הרכוש מתאימים
לחשבונות ,אם הגופים המבוקרים נהגו בחיסכון ,ביעילות ובטוהר המידות.
למבקר המדינה סמכות לדרוש מהגופים המבוקרים מידע ,מסמכים וחומר לצורך בדיקה.
בדו"ח שנתי המבקר מדווח לכנסת ומגיש אותו לשר הכלכלה והתכנון.
דו"ח המבקר כולל מידע ניתוח והמלצות .לעיתים נדרש המבקר למסור דו"ח נפרד בנושא מיוחד.
עד שנת 1974הייתה ועדת הכספים שותפה פעילה מצד הכנסת בפעולת הביקורת .באותה שנה
הוחלט על הקמת ועדה מיוחדת :הועדה לענייני ביקורת המדינה .עיקר תפקידה של הועדה הוא
עם הנחת הדו"ח השנתי של מבקר המדינה לכנסת ,אם העלתה הביקורת ליקויים או פגיעות
בנושאים הראויים לדיון .לפי הדו"ח ניתן להקים ועדת חקירה .למשל :בשנת '83הוקמה ועדת
חקירה ממלכתית לחקירת ויסות מניות הבנקים.
ככלל ,משקלה וחשיבותה של ביקורת המדינה הולך וגובר ,וגוברת ההתעניינות הציבורית
בממצאים .הפרסום השנתי של דו"ח מבקר המדינה הפך לאירוע בחיים הדמוקרטים של מדינת
ישראל .את עוצמת ההשפעה ניתן לסכם בכמה נקודות:
קיימת נטייה גוברת והולכת בקרב הציבור הישראלי ,להדק ולהחמיר את הפיקוח והביקורת על
השלטון .ביקורת המדינה אמינה על הציבור ועל הכנסת כביקורת אובייקטיבית .בשנות כהונתה
של מבקרת המדינה מרים בן-פורת ,גברה עוצמת הביקורת והתרחבו גבולותיה אל תחומים
הקשורים לא רק בנהלים אלא גם בהשלכות מוסריות של חריגות ממנהל תקין.
עוצמת הפרסום של דו"חות מבקר המדינה והתהודה הציבורית גברו .עובדה זו יש לזקוף גם
לזכות הגידול בהשפעת התקשורת וההשתתפות הדמוקרטית.
* משרד הדתות:
תפקידו של משרד הדתות לטפל בארגון ופיקוח של השירותים הדתיים במדינה.
* דת ומדינה:
אופייה היהודי המיוחד של המדינה ניכר בנוהגים שהשתרשו בציבור .מספר היבטים של ההלכה
היהודית זכו להיות מקובלים על רוב הציבור היהודי בארץ .בישראל קיימת זירה מיוחדת בין הדת
והמדינה ולכן אי אפשר להגדיר את המדינה כמדינה חילונית או כמדינת הלכה.
* חקיקה דתית:
ישנו למשל חוק שעות עבודה ומנוחה .נציגי המפלגות הדתיות מתנגדים לכל עבודה בשבת
שאינה מותרת בהלכה אך מוכנים להתפשר עם המציאות בה מבוצעת העבודה אך מתנגדים
לקבוע זאת כחוק .נציגי המפלגות הדתיות התנגדו גם לעבודה בשבת ללא יהודים.
* פעולות המיסיון:
יוק המונע אפשרות המרת דת של קטין שלא בהסכמת שני הוריו ,וכן איסור לשדל קטין להמיר
את דתו.
* חוק כשרות לחיילי צה"ל:
קיים חוק נוסף שקובע כי בצה"ל המזון חייב להיות כשר.
* חוק איסור הצגת חמץ בפומבי.
* חוק ההסמכה:
חוק זה אומר שהעירייה רשאית להפעיל את סמכותה בתחום שיפוטה לגבי ימי מנוחה בהתחשב
בטעמים שבמסורת היהודית בקשר לפתיחת בתי עסק ובתי עינוגים בשבת.
ניתן להבחין ב 5 -סוגים של מדינות עפ"י יחסן לדת:
.1ישנן מדינות בהן חוקי הדת הם חוקי המדינה .אנשי הדת הם אנשי השלטון ,משטר בנוסח
כזה נקרא "תאוקרטיה".
.2מדינות בהן קיים יחס של כבוד מצד השלטון החילוני כלפי הדתי אולם יחס כזה קיים רק לגבי
דת אחת וקיימת רדיפה של דתות אחרות .מדינות כאלה הן מדינות נוצריות או מוסלמיות
בימי הביניים או בראשית העת החדשה.
.3ישנן מדינות שהפרידו בין שלטון חילוני לדת אך הן מסייעות בתמיכה כספית קבועה
למסגרות הדתיות.
.4מדינות בהן קיימת לא רק הפרדה בין דת למדינה אלא המדינה עושה הכל על מנת להרחיק
את האזרחים מהדת .דוגמא כזו הייתה קיימת בבריה"מ (תחת השלטון הקומוניסטי).
.5ישנן מדינות בהן השלטון חילוני במהותו אך פועל מתוך הכוונה והסכמה מסוימת עם הדת
של הלאום .המדינה מכירה בזרות אזרחיה בני דת אחרת לנהוג עפ"י דתם .שלטון כזה קיים
במדינת ישראל.
בישראל יש לדת מעמד מיוחד .חלק מהחינוך הממלכתי הוא חינוך דתי-ממלכתי .יש שימוש
בסמלים ובתכנים יהודים .ההמנון הלאומי הוא בעל אפוי ותוכן יהודים .לשפה העברית מעמד
בכורה .הטלוויזיה הממלכתית משדרת תכניות קבועות בנושאי מסורת ומורשה יהודיות.
ישנו חוק איסור גידול חזירים אך החוק אינו חל על ישובים נוצריים.
מראשית התנועה הלאומית האפשרות של מדינת הלכה לא עלתה כלל .השאלה הנשאלת האם
ישנה כיום תרבות חילונית-יהודית?
ישנם גורמים בחברה הישראלית אשר תבעו ותובעים הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה .טיעונם
מבחינה חוקתית -ישראל היא מדינת חוק ולכן אין לערב את ההלכה הדתית בחוקי המדינה.
עוד לפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לקיומה ,הופיעה בתרבות הישראלית הציפייה
לדמותו של הישראלי כאדם חדש ,הקושר עצו לארץ ולשפה העברית בראש ובראשונה ,ויוצר
תרבות חדשה .בחברה היהודית בארץ ישראל של תקופת המנדט ובשנים הראשונות לקום
המדינה ,שררה מסורת תרבותית-פוליטית שנתנה הכשר ותמיכה לפעילות תת-קבוצתית בעלת
אופי אוטונומי .הדברים האלה אמורים גם במעמד במוסדות הדתיים בארץ ישראל.
מעמד העדיפות שהדת היהודית זוכה לה בארץ אינו נובע מאי הפרדה בין דת למדינה ,אלא מאי
הפרדה בין דת ללאום ביהדות .במדינת ישראל קיימים מוסדות דתיים מוכרים מטעם החוק אשר
ממונים ע"י אוצר המדינה (כולל גם מוסדות לא יהודים) .השאלה המרכזית השנויה במחלוקת
היא מידת האוטונומיה של המוסדות והשירותים הדתיים ,והאפשרות של מייסדי המדינה או
הציבור החילוני להשפיע על כך.