‫הנשיא‪ ,‬המבקר‪ ,‬הדת והמדינה‬

‫נשיא המדינה‪:‬‬

‫נשיא המדינה הוא ראש המדינה‪ .‬ישנן מדינות בהן הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת‪ .‬ממשל‬
‫מסוג זה קרוי "ממשל דמוקרטי‪ -‬נשיאותי"‪ .‬מדינת ישראל שייכת לסוג המשטרים המכונים‬
‫"דמוקרטים‪ -‬פרלמנטריים" שבהם ממלא הנשיא תפקיד ייצוגי ומסמל את ריבונותה ואחדותה של‬
‫המדינה‪ .‬אין לו חלק בביצוע המדיניות‪ .‬נשיא המדינה נחשב כמסמל את המדינה הן כלפי חוץ והן‬
‫כלפי פנים‪.‬‬
‫תפקידי נשיא המדינה‪:‬‬

‫תפקידי חובה‬ ‫תפקידים שיש בהם שיקול דעת‬

‫חתימה על חוקים‬ ‫חנינת עבריינים‬ ‫יעוץ בהרכבת‬

‫קבלת התפטרות הממשלה‬ ‫הממשלה‬
‫קבלת כתבי אמנה‬
‫הקלה בעונש‬ ‫מחיקת עבירה‬

‫מינוי מבקר המדינה‬

‫מינוי נגיד בנק ישראל‬

‫על פי החוק בוחרת הכנסת בנשיא המדינה לתקופת כהונה של ‪ 5‬שנים‪ .‬כל אזרח ישראלי תושב‬
‫ישראל רשאי להיות מועמד לכהונת הנשיא‪ .‬הנשיא נבחר בהצבעה חשאית בישיבה מיוחדת של‬
‫הכנסת שנועדה לעניין זה‪ .‬דרוש רוב של ‪ 61‬חברי כנסת לבחירת הנשיא‪.‬‬
‫סמכות מיוחדת בידי הנשיא היא חנינת עבריינים‪ .‬כאשר נשיא המדינה מפעיל את סמכות‬
‫החנינה‪ -‬הוא בוחן את עניינו של הנידון לאור ההתפתחויות שאירעו לאחר שנישפט‪ .‬הוא מפעיל‬
‫את סמכותו באותם מקרים מיוחדים בהם לדעתו השנוי שחל במצב העבריין או במצב משפחתו‪-‬‬
‫מצדיק זאת‪ .‬הנשיא גם מחליט מי ירכיב את הממשלה‪ ,‬מתייעץ עם נציגי הסיעות‪ .‬לנשיא המדינה‬
‫יש שיקול דעת בהחלטה אם לזמן או לא סיעות מסוימות‪ .‬ההתייעצות שמקיים הנשיא נותנת לו‬
‫תמונה לגבי הסיכויים להרכבת ממשלה‪ ,‬ובגמר ההתייעצויות‪ ,‬הוא מחליט למי יש סיכוי בהרכבת‬
‫ממשלה‪.‬‬
‫למוסד הנשיאות בישראל מעמד מיוחד וסביב עצם קיומו מתקיים ויכוח ציבורי;‬
‫המחייבים את ביטול המוסד טוענים שלנשיא אין סמכויות של ממש ולכן אין צידוק לקיומו גם‬
‫באשר לתפקידי הנשיא שיש בהם משום שיקול דעת‪ -‬אין חשיבותו באה לידי ביטוי‪ .‬תהליך‬
‫הרכבת הממשלה הוא מורכב ומפותל ומעורבות הנשיא אינה משנה כלל‪ .‬כמו כן‪ ,‬כרוך מוסד‬
‫הנשיאות בהוצאות ציבוריות רבות‪.‬‬
‫התומכים טוענים שעוצמת הנשיא נמדדת לא רק על פי סמכות פורמלית אלא על פי אישיותו‬
‫בחברה מופרדת‪ .‬הנשיא מסמל את אחדות העם בתנאי קיטוב חברתי‪ ,‬עדתי‪ ,‬דתי‪ ,‬פוליטי ולכן‬
‫יש בקרב העם כמיהה לדמות לא מפלגתית שתסמל איחוד‪ .‬העובדה שנשיא המדינה מנותק‬
‫מהמערכת הפוליטית ומשלוש הרשויות‪ -‬מאפשרת לו להביע דעה לגבי אירועים ותופעות‬
‫בחברה‪.‬‬

‫מבקר המדינה‪:‬‬
‫לפי "חוק יסוד‪ :‬מבקר המדינה"‪ ,‬נתונה ביקורת המדינה בידי מבקר המדינה‪ .‬המבקר אחראי בפני‬
‫הכנסת בלבד ואינו תלוי בממשלה‪ .‬המבקר נבחר בהצבעה חשאית ועשרה חברי כנסהמעונינים‬
‫להציג מועמד יפנו את הצעתם ליו"ר הכנסת‪.‬‬
‫רשאים להציג מועמדות‪ -‬כל אזרח ישראלי תושב ישראל‪ .‬מי שכיהן כמבקר שתי תקופות רצופות‪,‬‬
‫לא יהיה מועמד לתקופה הסמוכה שלאחריהן‪.‬‬
‫משכורתו נקבעת על ידי הכנסת או אחת מועדותיה‪ .‬הכנסת רשאית להעביר את מבקר המדינה‬
‫מכהונתו ברוב של ‪ .2/3‬הבקשה מועברת ל"ועדת חוקה חוק ומשפט"‪ .‬מבקר המדינה לא יהיה‬
‫חבר כנסת או חבר במועצת רשות מקומית וכן לא ייטול חלק בפעילות פוליטית או בכל פעילות‬
‫שתפריע לו למלא את תפקידו‪ .‬כך מובטחת אי תלותו‪.‬‬
‫עפ"י חוק מבקר המדינה‪ ,‬תשי"ח ‪ ,1958‬הגופים המבוקרים הם‪:‬‬
‫כל משרד ממשלתי‪ ,‬כל מפעל או מוסד של המדינה‪ ,‬כל מאדם וגוף המחזיקים שלא לפי חוזה‬
‫ברכוש המדינה‪ ,‬מנהלים אותו‪ ,‬או מפקחים עליו‪ ,‬רשות מקומית‪ ,‬כל מפעל או מוסד או קרן‬
‫שהממשלה משתתפת בהנהלתן‪ .‬הגופים המבוקרים אינם רק משרדי הממשלה‪ .‬הביקורת‬
‫מכוונת גם אל גופים שהממשלה משתתפת בניהולם או תומכת בהם‪ .‬למשל‪ :‬קופת חולים‪.‬‬
‫תחומי הביקורת‪ -‬הוצאות בתחום ההקצבה החוקית‪ ,‬אם התקבלו הכנסות לפי החוק‪ ,‬אם לכל‬
‫הוצאה יש מסמך מספק‪ ,‬אם הנהלת החשבונות יעילה‪ ,‬מצב הקופות ומלאי הרכוש מתאימים‬
‫לחשבונות‪ ,‬אם הגופים המבוקרים נהגו בחיסכון‪ ,‬ביעילות ובטוהר המידות‪.‬‬
‫למבקר המדינה סמכות לדרוש מהגופים המבוקרים מידע‪ ,‬מסמכים וחומר לצורך בדיקה‪.‬‬
‫בדו"ח שנתי המבקר מדווח לכנסת ומגיש אותו לשר הכלכלה והתכנון‪.‬‬
‫דו"ח המבקר כולל מידע ניתוח והמלצות‪ .‬לעיתים נדרש המבקר למסור דו"ח נפרד בנושא מיוחד‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 1974‬הייתה ועדת הכספים שותפה פעילה מצד הכנסת בפעולת הביקורת‪ .‬באותה שנה‬
‫הוחלט על הקמת ועדה מיוחדת‪ :‬הועדה לענייני ביקורת המדינה‪ .‬עיקר תפקידה של הועדה הוא‬
‫עם הנחת הדו"ח השנתי של מבקר המדינה לכנסת‪ ,‬אם העלתה הביקורת ליקויים או פגיעות‬
‫בנושאים הראויים לדיון‪ .‬לפי הדו"ח ניתן להקים ועדת חקירה‪ .‬למשל‪ :‬בשנת ‪ '83‬הוקמה ועדת‬
‫חקירה ממלכתית לחקירת ויסות מניות הבנקים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬משקלה וחשיבותה של ביקורת המדינה הולך וגובר‪ ,‬וגוברת ההתעניינות הציבורית‬
‫בממצאים‪ .‬הפרסום השנתי של דו"ח מבקר המדינה הפך לאירוע בחיים הדמוקרטים של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬את עוצמת ההשפעה ניתן לסכם בכמה נקודות‪:‬‬
‫קיימת נטייה גוברת והולכת בקרב הציבור הישראלי‪ ,‬להדק ולהחמיר את הפיקוח והביקורת על‬
‫השלטון‪ .‬ביקורת המדינה אמינה על הציבור ועל הכנסת כביקורת אובייקטיבית‪ .‬בשנות כהונתה‬
‫של מבקרת המדינה מרים בן‪-‬פורת‪ ,‬גברה עוצמת הביקורת והתרחבו גבולותיה אל תחומים‬
‫הקשורים לא רק בנהלים אלא גם בהשלכות מוסריות של חריגות ממנהל תקין‪.‬‬
‫עוצמת הפרסום של דו"חות מבקר המדינה והתהודה הציבורית גברו‪ .‬עובדה זו יש לזקוף גם‬
‫לזכות הגידול בהשפעת התקשורת וההשתתפות הדמוקרטית‪.‬‬

‫דת ומדינה‪ -‬המועצות הדתיות‪:‬‬

‫מוסדות הדת היהודית‪:‬‬

‫במדינת ישראל יש חופש דת לכל עדה דתית‪ .‬ישנם שני רבנים ראשיים‪ :‬ספרדי ואשכנזי‪.‬‬
‫שר הדתות ממונה על ביצוע בחירות למועצת הרבנות הראשית‪ .‬ראיית הרבנות הראשית כמוסד‬
‫ההלכתי העליון במדינת ישראל היא עניין לאלו הרוצים בכך‪ ,‬שכן סמכותה אינה קבועה ומוגדרת‬
‫בחוק‪.‬‬
‫המועצות הדתיות‪:‬‬
‫המועצות הדתיות מתמנות ע"י שר הדתות‪ .‬בתי הדין הרבניים עוסקים בנישואין וגירושין‪ .‬הדיינים‬
‫בבתי הדין הרבניים מתמנים ע"י נשיא המדינה‪ .‬ישנם חוגים דתיים אשר אינם רואים ברבנות‬
‫הראשית סמכות הלכתית דתית‪ .‬המטרה היסודית מאחורי הקמת הרבנות הייתה קירוב חילוניים‬
‫ודתיים‪ ,‬ובלימת ההסתה האנטי‪-‬ציונית מצד החוגים החרדים‪.‬‬
‫תפקידה של הרבנות הראשית‪ -‬לתת חוות דעת בענייני הלכה‪ ,‬לקרב את הציבור לערכי תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬ורשות לאדם לכהן כרב עיר‪ ,‬כדיין וכרושם נישואין‪.‬‬
‫משרד הדתות‪ -‬תפקידו לטפל בארגון ובפיקוח של השירותים הדתיים במדינה‪ .‬כגון‪ :‬יהדות לעם‪,‬‬
‫קשרים עם הגולה‪ ,‬הסברה‪ ,‬ישיבות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מקוואות וקבורה‪.‬‬

‫* משרד הדתות‪:‬‬
‫תפקידו של משרד הדתות לטפל בארגון ופיקוח של השירותים הדתיים במדינה‪.‬‬
‫* דת ומדינה‪:‬‬
‫אופייה היהודי המיוחד של המדינה ניכר בנוהגים שהשתרשו בציבור‪ .‬מספר היבטים של ההלכה‬
‫היהודית זכו להיות מקובלים על רוב הציבור היהודי בארץ‪ .‬בישראל קיימת זירה מיוחדת בין הדת‬
‫והמדינה ולכן אי אפשר להגדיר את המדינה כמדינה חילונית או כמדינת הלכה‪.‬‬
‫* חקיקה דתית‪:‬‬
‫ישנו למשל חוק שעות עבודה ומנוחה‪ .‬נציגי המפלגות הדתיות מתנגדים לכל עבודה בשבת‬
‫שאינה מותרת בהלכה אך מוכנים להתפשר עם המציאות בה מבוצעת העבודה אך מתנגדים‬
‫לקבוע זאת כחוק‪ .‬נציגי המפלגות הדתיות התנגדו גם לעבודה בשבת ללא יהודים‪.‬‬
‫* פעולות המיסיון‪:‬‬
‫יוק המונע אפשרות המרת דת של קטין שלא בהסכמת שני הוריו‪ ,‬וכן איסור לשדל קטין להמיר‬
‫את דתו‪.‬‬
‫* חוק כשרות לחיילי צה"ל‪:‬‬
‫קיים חוק נוסף שקובע כי בצה"ל המזון חייב להיות כשר‪.‬‬
‫* חוק איסור הצגת חמץ בפומבי‪.‬‬
‫* חוק ההסמכה‪:‬‬
‫חוק זה אומר שהעירייה רשאית להפעיל את סמכותה בתחום שיפוטה לגבי ימי מנוחה בהתחשב‬
‫בטעמים שבמסורת היהודית בקשר לפתיחת בתי עסק ובתי עינוגים בשבת‪.‬‬
‫ניתן להבחין ב‪ 5 -‬סוגים של מדינות עפ"י יחסן לדת‪:‬‬
‫‪.1‬ישנן מדינות בהן חוקי הדת הם חוקי המדינה‪ .‬אנשי הדת הם אנשי השלטון‪ ,‬משטר בנוסח‬
‫כזה נקרא "תאוקרטיה"‪.‬‬
‫‪.2‬מדינות בהן קיים יחס של כבוד מצד השלטון החילוני כלפי הדתי אולם יחס כזה קיים רק לגבי‬
‫דת אחת וקיימת רדיפה של דתות אחרות‪ .‬מדינות כאלה הן מדינות נוצריות או מוסלמיות‬
‫בימי הביניים או בראשית העת החדשה‪.‬‬
‫‪.3‬ישנן מדינות שהפרידו בין שלטון חילוני לדת אך הן מסייעות בתמיכה כספית קבועה‬
‫למסגרות הדתיות‪.‬‬
‫‪.4‬מדינות בהן קיימת לא רק הפרדה בין דת למדינה אלא המדינה עושה הכל על מנת להרחיק‬
‫את האזרחים מהדת‪ .‬דוגמא כזו הייתה קיימת בבריה"מ (תחת השלטון הקומוניסטי)‪.‬‬
‫‪.5‬ישנן מדינות בהן השלטון חילוני במהותו אך פועל מתוך הכוונה והסכמה מסוימת עם הדת‬
‫של הלאום‪ .‬המדינה מכירה בזרות אזרחיה בני דת אחרת לנהוג עפ"י דתם‪ .‬שלטון כזה קיים‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬
‫בישראל יש לדת מעמד מיוחד‪ .‬חלק מהחינוך הממלכתי הוא חינוך דתי‪-‬ממלכתי‪ .‬יש שימוש‬
‫בסמלים ובתכנים יהודים‪ .‬ההמנון הלאומי הוא בעל אפוי ותוכן יהודים‪ .‬לשפה העברית מעמד‬
‫בכורה‪ .‬הטלוויזיה הממלכתית משדרת תכניות קבועות בנושאי מסורת ומורשה יהודיות‪.‬‬
‫ישנו חוק איסור גידול חזירים אך החוק אינו חל על ישובים נוצריים‪.‬‬

‫המאבק סביב שאלת הדת‪:‬‬

 ‫מראשית צמיחת התנועה הציונית היא הוכתבה ע"י היהדות החילונית‪ .‬גם כשהוקמה הציונות‬
‫הדתית‪ ,‬היא הקיפה רק חלק מהאורתודוכסיה היהודית‪ .‬זרמים רבים ביהדות הדתית התנגדו‬
‫לציונות בראותם בה תנועה חילונית‪ .‬רוב רובו של הציבור הדתי ומנהיגיהם שואפים להזדהות עם‬
‫המדינה‪ .‬ה"סטטוס קוו" מהווה מדריך להכרעות פוליטיות בנושאים של דת ומדינה‪ .‬עיקרון‬
‫הסטטוס קוו קובע סמכות בלעדית לבתי דין רבניים בנושאים של‪:‬‬
‫נישואין וגירושין‪ ,‬הסדרים לשמירת השבת במקומות ציבוריים‪ ,‬אוטונומיה לחינוך דתי‪ ,‬הכרה‬
‫ותמיכה ממשלתית במוסדות ושירותים דתיים‪.‬‬
‫הפירוד בין דתיים לחילוניים הוא בתחומים‪:‬‬
‫חינוך‪ ,‬מגורים ומיעוט נישואין בין דתיים לחילוניים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מקומות כגון‪ :‬אוניברסיטה‪ ,‬עבודה וצבא מהווים תחומי מפגש ונוטלים מעצמת‬
‫הפירוד‪ .‬בקרב המחנה הדתי ישנה נכונות לשיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים‪ .‬הציונות הדתית‬
‫שואפת ליטול חלק במאבקים פוליטיים כדי לזכות בחלק ממשאבי הכוח והמשאבים החומריים‬
‫שעמדו לרשות התנועה הציונית‪ .‬המפלגות הדתיות נאבקות מידי פעם על חקיקה דתית כדי‬
‫לשמור‪ ,‬לדעתם‪ ,‬על אופייה היהודי של המדינה‪.‬‬
‫לעומתם המתנגדים רואים בכך כפייה דתית‪ .‬יש צורך להבחין כי ישנם חוקים דתיים כמו למשל‪:‬‬
‫הקצאת מקורות כספיים לישיבות או בחירות לרבנות הראשית שאין בהם כדי כפייה‪.‬‬
‫אך כשמדובר בדין האישות (נישואין‪ -‬גירושין) אין לחילוניים ברירה אלא להינשא בטקסים ובדרכי‬
‫שיפוט הנהוגים עפ"י ההלכה‪ .‬ובכך ישנה כפייה מצפונית‪ .‬ישנם הסדרים מפלים לטובה כגון‪:‬‬
‫שחרור מהשירות הצבאי‪ -‬של בחורות דתיות ובחורי ישיבות‪ .‬הציבור החילוני רואה בכך הישג של‬
‫קבוצת לחץ‪ .‬עמדת החילוניים כלפי חקיקה דתית היא בדרך כלל חריפה כשהדבר פוגע בנוחות‬
‫האישית‪.‬‬
‫שאלת "מיהו יהודי?"‪:‬‬
‫בשאלות מסוימות קיים סטטוס קוו‪ .‬אולם בשאלת מיהו יהודי ישנה בעיה‪ .‬בשנות ה‪ '50 -‬היה‬
‫מקובל כי אדם שהצהיר בתום לב כי הנו יהודי‪ -‬הוא יהודי‪ .‬בשנת ‪ '58‬החליט שר הפנים לקבוע‬
‫הנחיות ולרשום ילדים של זוגות מעורבים כיהודים‪ .‬המפלגות הדתיות התנגדו וטענו כי יהודי הוא‬
‫מי שאמו יהודיה או שהתגייר כהלכה‪ .‬הדתיים דורשים גיור כהלכה‪ ,‬דבר שגרם וגורם קשיים‬
‫לעולים השייכים לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי‪ .‬בעיני חלק מהחילוניים נתפס הגיור ככפייה‬
‫דתית‪ ,‬הפוגע במי שרוצה להצטרף לעם היהודי ללא טקס דתי‪ .‬אך הרוב בחילוני רוצה בגיור אם‬
‫כי בגישה ליברלית‪ .‬לסיכום עמדת הדתיים‪:‬‬
‫‪)1‬הדת מצווה על מניעת פגיעה בעקרונות דתיים בציבור‪ ,‬אפילו כרוך הדבר בכפייה‪.‬‬
‫‪ )2‬אופייה היהודי של המדינה בא לידי ביטוי ע"י השתקפות המסורת בחיים הציבוריים‪.‬‬
‫‪ )3‬חוקי האישות והגיור מבטיחים את אחדות העם‪.‬‬
‫‪ )4‬חוקי המנוחה כגון‪ :‬שבת וחגי ישראל הם בעלי ערך חברתי‪.‬‬
‫לעומתם טוענים החילוניים‪:‬‬
‫‪)1‬החילונים הם רוב‪ .‬יש להבטיח לציבור הדתי קיום אורח חיים דתי אך אופי המדינה צריך‬
‫להיקבע ע"י הרוב‪.‬‬
‫‪)2‬כדי להשתלב בתרבות המודרנית יש לעצב תרבות חילונית‪.‬‬
‫‪)3‬כוחה של המדינה‪ ,‬הוא משיכתה לגבי יהדות התפוצות‪ ,‬חזק מכוח הדת‪ .‬אי ההכרה בגיור‬
‫הרפורמי יוצר פילוג‪.‬‬
‫‪)4‬חוקי המדינה קובעים את החוקים הסוציאליסטים וחוקי ההלכה אינם חשובים לעניין זה‪.‬‬

‫מראשית התנועה הלאומית האפשרות של מדינת הלכה לא עלתה כלל‪ .‬השאלה הנשאלת האם‬
‫ישנה כיום תרבות חילונית‪-‬יהודית?‬
‫ישנם גורמים בחברה הישראלית אשר תבעו ותובעים הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה‪ .‬טיעונם‬
‫מבחינה חוקתית‪ -‬ישראל היא מדינת חוק ולכן אין לערב את ההלכה הדתית בחוקי המדינה‪.‬‬
 ‫עוד לפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לקיומה‪ ,‬הופיעה בתרבות הישראלית הציפייה‬
‫לדמותו של הישראלי כאדם חדש‪ ,‬הקושר עצו לארץ ולשפה העברית בראש ובראשונה‪ ,‬ויוצר‬
‫תרבות חדשה‪ .‬בחברה היהודית בארץ ישראל של תקופת המנדט ובשנים הראשונות לקום‬
‫המדינה‪ ,‬שררה מסורת תרבותית‪-‬פוליטית שנתנה הכשר ותמיכה לפעילות תת‪-‬קבוצתית בעלת‬
‫אופי אוטונומי‪ .‬הדברים האלה אמורים גם במעמד במוסדות הדתיים בארץ ישראל‪.‬‬

‫מעמד העדיפות שהדת היהודית זוכה לה בארץ אינו נובע מאי הפרדה בין דת למדינה‪ ,‬אלא מאי‬
‫הפרדה בין דת ללאום ביהדות‪ .‬במדינת ישראל קיימים מוסדות דתיים מוכרים מטעם החוק אשר‬
‫ממונים ע"י אוצר המדינה (כולל גם מוסדות לא יהודים)‪ .‬השאלה המרכזית השנויה במחלוקת‬
‫היא מידת האוטונומיה של המוסדות והשירותים הדתיים‪ ,‬והאפשרות של מייסדי המדינה או‬
‫הציבור החילוני להשפיע על כך‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬