‫תפקיד הפרלמנט במשטר דמוקרטי ‪ -‬נושא‬

‫למבחן בגדות בידע‪-‬עם‪.‬‬

‫ִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִִ‬
‫הדוקטרינה של הפרדת רשויות השלטון מכוונת להבטיח חירות לאזרחי‬
‫המדינה והגנה על זכויותיהם‪ .‬לפי דוקטרינה זו‪ ,‬אין לרכז בידי‬
‫שום אדם או מוסד את כל שלוש הרשויות‪ :‬החקיקה‪ ,‬ההוצאה לפועל‬
‫והשיפוט‪ .‬אף שתיים מהן אין לרכז בידי אדם אחד או מוסד אחד‪.‬‬
‫הדרך הבטוחה ביותר למנוע עריצות‪ ,‬לפי דוקטרינה זו‪ ,‬היא‬
‫להפקיד את סמכות החקיקה בידי המוסד המחוקק‪ ,‬את סמכויות ההוצאה‬
‫לפועל בידי הממשלה ואת סמכות השיפוט בידי הרשות השופטת‪.‬‬
‫עקרונות אלה‪ ,‬שנוסחו ע"י הוגה הדעות האנגלי ג'ון לוק‬
‫)‪ 1740-1632(,‬ולוטשו ע"י הוגה הדעות הצרפתי מונטסקייה‬
‫)‪ 1755-1689(,‬היו נשק אידיאולוגי במלחמת ארה"ב על עצמאותן‬
‫ובמהפכה הצרפתית הגדולה‪ .‬עקרונות אלה משמשים בסיס לחוקות‬
‫המשטרים הדמוקרטיים‪ ,‬שהוקמו באירופה וביבשות אחרות‪.‬‬
‫מובן שהמשטר הדמוקראטי פועל כתקנו‪ ,‬כאשר שלוש הרשויות‬
‫פועלות ביעילות ובנפרד ע"פ סמכותן‪ ,‬ואינן מפריעות זו לזו‪.‬‬
‫התיאוריה המדינית מניחה מקום להשקפות מרובות על תפקיד בית‬
‫המחוקקים במשטר דמוקראטי‪ .‬יש רואים אותו כמכשיר להשלטת רצון‬
‫הכלל‪ ,‬יש הרואים בו אפיק למתן ביטוי לאינטרסים שונים או‬
‫סותרים‪ ,‬ויש הרואים בו גוף שמטרתו לוודא את השיקול הנעלה ביותר‬
‫לפי דעת הרוב בעם‪.‬‬
‫מכל מקום בית המחוקקים נועד להיות כלי שרת דימוקרטי‪,‬‬
‫שבאמצעותו מפעיל העם את ריבונותו‪ .‬המודל הותיק‪ ,‬הבדוק והיעיל‬
‫לבתי‪-‬מחוקקים בארצות הדמוקרטיות הוא הפרלמנט הבריטי‪ .‬אף הכנסת‬
‫בישראל אמצה סדרים‪ ,‬תקדימים ונוהגים שנתגבשו בפרלמנט הבריטי‬
‫במשך שבע מאות שנים‪ ,‬והתבוננות ביסודותיו מסייעת להבין את מהות‬
‫המשטר הפרלמנטרי בכלל‪.‬‬
‫הפרלמנט הבריטי מוסמך לחוקק או לבטל כל חוק שהוא‪,‬‬
‫ומוניטין יצאו למימרה המיוחסת למשפטן השויצרי )(‪1806-1740‬‬
‫‪ De Lobre‬לפיה‪" :‬הפרלמנט יכול לעשות הכל מלבד להפוך גבר לאשה‬
‫ואשה לגבר"‪ ,‬הוא עסק במחקר החוקה והממשל בבריטניה וידע מן‬
‫הסתם‪ ,‬על מה הוא סח‪ .‬אין שום מוסד ושום אדם מוסמכים לבטל תוקפו‬
‫של החוק הפרלמנט‪ .‬בכל זאת אין העקרון‪ ,‬המייחס לפרלמנט סמכות‬
‫עליונה וטוטאלית‪ ,‬מוליד משטר עריצות‪ ,‬מפני שהוא מלווה‬
‫בעיקרון‪-‬יסוד שני הקובע‪ ,‬כי הפרלמנט מורכב מנציגים נבחרי העם‪.‬‬
‫להלכה אין שום הגבלה בסמכותו של הפרלמנט‪ ,‬אך למעשה מבטיח‬
‫העיקרון את ריבונות העם‪ ,‬כי כל מה שעושה הפרלמנט חייב להתקבל‬
 ‫בסופו של דבר על דעת העם כולו או רובו‪ ,‬שכן זלזול בדעת הקהל‬
‫עלול להעלות לשלטון מפלגה אחרת‪ .‬אפשר לומר שבמשטר דמוקרטי תקין‬
‫מפעיל העם את ריבונותו באמצעות הפרלמנט‪.‬‬
‫ריבונותו זו באה לידי ביטוי באחד מעקרונות היסוד החוקתיים‬
‫של בריטניה‪ ,‬הקורא לפיזור הפרלמנט ולעריכת בחירות חדשות‪,‬‬
‫כשנראה שאין רצון העם מיוצג על ידיו בנאמנות‪ .‬הפרלמנט אינו‬
‫מוסד שקם לפי תכנון מוקדם‪ ,‬הוא מוסד שהתפתח בהדרגה וברציפות‪,‬‬
‫עלייתו של הפרלמנט למרומי דרגתו קשורה בתהליך העמדת המלך ושריו‬
‫תחת פיקוח פרלמנטרי ובקביעת סייגים חוקיים לסמכויות הרשות‬
‫המבצעת‪.‬‬
‫הפרלמנט הבריטי הוא קודם כל בית מחוקקים‪ ,‬ולפניו מובאות‬
‫הצעות חוק כלהלן‪ :‬הצעת חוק ציבורית‪ ,‬המנוסחת לרוב ע"י שר‬
‫ויועצי משרדו בתמיכת הממשלה; הצעת חוק פרטית המובאת בידי ציר‬
‫מצירי הפרלמנט שלא כחבר ממשלה; הצעות חוק בעניני תקציב ומסים‪.‬‬
‫כל הצעת חוק טעונה ‪ 3‬קריאות על מנת לאשרה‪ .‬בקריאה ה‪I-‬‬
‫מובאת ההצעה לידיעת החברים‪ ,‬בקריאה ה‪ II-‬נידונים עקרונותיה‪,‬‬
‫ורק לאחר הקריאה ה‪ II-‬היא עוברת לדיון באחד מועדות הפרלמנט‪ ,‬או‬
‫ב"בית" כולו הפועל כועדה‪ ,‬בה נבחנים פרטי הצעת החוק‪ .‬חברי‬
‫הועדה מכניסים בהם תיקונים ומגישים את החוק המתוקן )אם חלו בו‬
‫תיקונים( ל"בית"‪ ,‬המחזירו בסופו של דבר לועדה או מאשרו בקריאה‬
‫שלישית‪ .‬תיקונים לשוניים מותרים רק בקריאה שלישית‪ .‬הנוהל‬
‫המקובל בדיון בהצעות חוק ציבוריות מאפשר לפרלמנט להכניס‬
‫תיקונים להצעות שהממשלה מציעה‪.‬‬
‫הצעות חוק פרטיות נידונות בד"כ ביום מסוים בשבוע )יום ו'‬
‫בפרלמנט הבריטי(‪ ,‬ובית המחוקקים מחליט אם להרשות את הגשתה של‬
‫הצעת החוק הפרטית‪.‬‬
‫אם הממשלה אינה מקבלת את התיקונים מתעוררת שאלת האימון‪.‬‬
‫מכאן שאין חבר פרלמנט יכול לבצע כל הצעה הנראית בעיניו‪ ,‬ואין‬
‫סיכוי שתתקבל הצעת חוק פרטית אשר הממשלה מתנגדת לה‪ ,‬כי הצעה‬
‫כזאת אינה זוכה כלל לקריאה שניה‪ .‬ע"פ הכללים שנקבעו יש לממשלה‬
‫השפעה רבה על קביעת סדר היום בפרלמנט‪ ,‬ולמעשה היא מפקחת על רוב‬
‫הזמן של הפרלמנט‪ .‬לפי הוראת קבע של הפרלמנט הבריטי משנת ‪1706‬‬
‫אין הפרלמנט דן בשום הצעת חוק הכרוכה בהוצאת כספים‪ ,‬אם לא‬
‫הובאה ע"י הממשלה‪.‬‬
‫אחת הדרכים היעילות ביותר להפנות "זרקור לכל פינה ופינה‬
‫של חיי המדינה" היא השאילתה‪ .‬השאילתות ‪ -‬זמנן בפתיחת הישיבה‪.‬‬
‫חבר פרלמנט רשאי לשאול עד שלוש שאילתות ליום‪ .‬הן מופנות לשרים‪,‬‬
‫והן נוגעות לכל נקודה של פעילות ממשלתית‪ ,‬ישירה או עקיפה‪ .‬אם‬
‫אין תשובת השר מניחה את דעת השואל הוא רשאי לחזור ולהעלות את‬
‫הענין‪.‬‬
‫השאילתות הן אמצעי יעיל בידי הפרלמנט ובידי כל חבר בו‪ .‬הן‬
‫מאפשרות ביקורת מתמדת ואף השפעה על השרים‪ .‬הזדמנות פרלמנטרית‬
‫נאותה ליותר למתיחת ביקורת על הממשלה משמשים הדיון על התקציב‬
 ‫והדיון על מדיניות כללית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תפקידו של הפרלמנט הוא לפקח על החקיקה היזומה של‬
‫הממשלה‪ ,‬לבקר את פעולות המינהל ולברר את מדיניות הממשלה‪.‬‬
‫בדיונים הנערכים בבית המחוקקים מתברר אם הצעד הנקוט ע"י הממשלה‬
‫הוא מקובל או בלתי מקובל על הציבור ולדבר זה חשיבות רבה‪ ,‬שכן‬
‫ממשל דמוקרטי נשען על תמיכת הקהל‪ .‬הממשלה נשענת על רוב‬
‫פרלמנטרי התומך בה ומטיל מרותו על החבר הבודד‪ ,‬אשר כחבר לסיעת‬
‫הרוב אין "מרחב מחיה" ליוזמתו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬רבות יותר הן אפשרויות האופוזיציה‪ .‬לפי הנוהג‬
‫והכללים ניתנות לאופוזיציה אפשרויות להביע אי אמון בממשלה‪,‬‬
‫וחבריה זוכים בד"כ לחופש רב יותר בויכוח וליתר יוזמה בכל‬
‫דיון‪ .‬על אף הישענות הממשלה על רוב פרלמנטרי אין לומר שהצבעות‬
‫הפרלמנט מוכנות ומזומנות ואינן מושפעות מדיונים וויכוחים‬
‫בפרלמנט‪.‬‬
‫לפי עדותו של סיר אוסטן צ'מברליין‪ ,‬ביטלה הממשלה לא פעם‬
‫הצעות חוק או תיקנה אותן כתוצאה מוויכוח בפרלמנט‪ .‬השינוי חל‬
‫מפני ש"יושבי הספסל האחורי" תומכי השלטון‪ ,‬הוכיחו אי נוחות‬
‫כשנוכחו בצדקת הטענות של הצד השני‪ .‬ע"פ דבריו של אנגלי אחר‪ ,‬על‬
‫אף האמור לעיל אין ספק כי גם לפרלמנט הבריטי‪ ,‬בעל הסמכויות‬
‫והזכויות שנתקדשו במסורת ובהתפתחות פוליטית שנמשכה מאות שנים‪,‬‬
‫נשקפת הסכנה ליהפך למכשיר ממשלתי לחקיקה ולהשפעה‪.‬‬
‫לעומת הפרלמנט הבריטי הותיק‪ ,‬שראשיתו במאה הי"ג לסה"נ‪,‬‬
‫"כנסת ישראל" היא מוסד צעיר בשנים‪ .‬הכנסת נתכוננה על פי‬
‫המתכונת של פרלמנטים באירופה המערבית‪ ,‬והיא מוסמכת לא רק לבחור‬
‫את הממשלה )הרשות המבצעת( אלא גם להפילה‪ ,‬על ידי אי אמון‪ .‬היא‬
‫מוסמכת לבחור גם את נשיא המדינה‪ .‬תקופת כהונתה של הכנסת ותאריך‬
‫יום הבחירות נקבעים ע"י הכנסת ורק על ידה‪ .‬הממשלה ואפילו‬
‫הנשיא‪ ,‬אינם רשאים לפזרה קודם זמנה )זכות השמורה‪ ,‬למשל‪ ,‬לראש‬
‫הממשלה בבריטניה(‪ .‬כדרך הפרלמנטים בבריטניה ובשאר ארצות‬
‫מערב‪-‬אירופה‪ ,‬מקציבה הכנסת חלק מזמנה לקבלת דיווח ולפיקוח‬
‫מתמיד על מוסדות הרשות המבצעת‪ .‬הפיקוח מתבטא בזכותם של ח"כים‬
‫בודדים להציג שאילתות לשרים‪ ,‬לדרוש דיון במליאת הכנסת על כל‬
‫עניין שהוא‪ ,‬ובזכות של ועדות הכנסת )‪ 9‬במספר( לדון בנושאים שהן‬
‫בתחום עניינן‪ .‬עבודת הכנסת מתנהלת ע"י נשיאה שהוא יו"ר הכנסת‪,‬‬
‫והוא אף ממלא מקום נשיא המדינה‪ .‬עם זאת נתון סדר יומה של‬
‫הכנסת‪ ,‬כמו בפרלמנט הבריטי‪ ,‬להשפעתה המכרעת של הממשלה‪.‬‬
‫לכנסת ‪ 9‬ועדות קבע המאורגנות ע"פ תחומים מוגדרים‪ .‬כל אחת‬
‫מהן רשאית לדרוש מהשר הנוגע בדבר הסברה וידיעות בתחום שהיא‬
‫מופקדת עליו ובכל עניין שהכנסת הטילה עליה לדון בו‪ .‬אך‬
‫לסיכומיהן של הוועדות ולחוות דעתן נודע בד"כ ערך של המלצה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫הפרדה מוחלטת בין הרשויות לא התגשמה בשום דמוקרטיה‪ .‬שלוש‬
‫הרשויות ‪ :‬המחוקקת‪ ,‬המבצעת והשופטת נוגעות זו בזו‪ ,‬ובמציאות‬
 ‫מאצילה רשות אחת מסמכויותיה לרשות השניה‪ .‬במיוחד חל כלל זה על‬
‫הרשות המחוקקת‪ ,‬שבתנאים מסוימים )בשעת חרום וכד'( היא מוסרת‬
‫לרשות המבצעת סמכויות חקיקה‪.‬‬
‫אף בישראל רחבות סמכויותיה של הממשלה מאלו המתחייבות‬
‫מעקרון הפרדת הרשויות‪ .‬לממשלה שמורה הסמכות להתקין תקנות לשעת‬
‫חרום‪ ,‬וכל שר מוסמך להתקין תקנות לביצוע הפקודות שבתחום‬
‫סמכותו‪.‬‬
‫אך‪ ,‬גם בלי להזדקק לסמכויות הנ"ל‪ ,‬מכוונת הממשלה בישראל‪,‬‬
‫עוד יותר מאשר באנגליה‪ ,‬על בית המחוקקים‪ ,‬והיא המפקחת באמצעות‬
‫משמעת סיעתית או קואליציונית על החברים הנמנים עם זהב הרוב התומך‬
‫בממשלה‪ .‬כאשר ח"כ‪ ,‬השייך לרוב שעליו נשענת הממשלה‪ ,‬חולק על דעת‬
‫הממשלה בתחום מסוים‪ ,‬הוא ניצב בפני בררה קשה‪ :‬קבלת דין סיעתו‬
‫או פרישה ממנה‪.‬‬
‫נאמנות סיעתית זו ‪ -‬רווח מדיני והפסד פרלמנטרי עמה‪ ,‬אך‬
‫היא עובדה קיימת גם בפרלמנט הבריטי‪ ,‬שבו נבחרים הצירים בבחירות‬
‫אזוריות‪-‬רוביות‪ .‬להלכה נבחר הציר בזכות הכוח המושך באישיותו‪,‬‬
‫אך למעשה הוא נבחר בזכות תמיכתו בתוכנית המפלגה ותמיכת המפלגה‬
‫בו‪ .‬נאמנות זו איתנה עוד יותר בכנסת ישראל‪ ,‬שכן לפי שיטת‬
‫הבחירות היחסיות‪-‬ארציות נבחר החבר בזכות הרשימה בה הוא מופיע‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬בזכות ההנחה שהוא יתמוך בכנסת במצע של מפלגתו או‬
‫רשימתו‪.‬‬
‫מצב דברים זה מעניק לממשלה או לנציגי סיעות הקואליציה‬
‫בממשלה הרגשת בטחון בתמיכה הפרלמנטרית‪ ,‬הדרושה לתפקוד הממשלה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מצב זה עלול גם לגרום ל"התקפלותו" של הח"כ הבודד ולפגום‬
‫בהפעלת סמכותה של הכנסת‪ .‬אפילו בבריטניה‪ ,‬שבה תלותו של ציר‬
‫הפרלמנט בסיעתו מוגבלת‪ ,‬עומדים לפי סקר לרשות היוזמה הפרטית של‬
‫החבר הבודד רק ‪ %8‬מן הזמן של "הבית"‪ .‬כמובן שבכנסת שלנו מוגבלת‬
‫"יוזמה" זו עוד‪.‬‬
‫עד כה לא נמצא פתרון לסתירה שבין הצורך המדיני והלאומי‬
‫בממשל יציב ובוטח מחד‪-‬גיסא לבין הזכויות והסמכויות שריבונות‬
‫העם מקנה לנציגיו בבית הנבחרים מאידך גיסא‪.‬‬
‫החרדים לממשל דמוקראטי תקין חייבים למצוא הסדר שיבטיח‬
‫לחבר הכנסת כפרט‪ ,‬חופש פעולה ויוזמה יותר מכפי שיש לו עכשיו‪,‬‬
‫בצד הפעלתה של הכנסת כמכשיר למימוש ריבונות העם‪ ,‬וכל אלה בלי‬
‫לפגום בכושרם הפונקציונלי של מוסדות השלטון המוציא לפועל‪.‬‬
‫רק כאשר ימצא הסדר כזה תוכל הכנסת למלא את תפקידה כראוי‬
‫למוסד המחוקק העליון של משטר דמוקרטי‪.‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬