‫‪ .

1‬הסבר חשיבות עבודת ועדות הכנסת בתהליך החקיקה בכנסת‪ ,‬ופרט שני עקרונות‬
‫דמוקרטיה הבאים לידי ביטוי בעבודתן‪.‬‬
‫במקרה של הצעת חוק פרטית‪ :‬הועדה הנוגעת בדבר החוק מכינה את ההצעה לקריאה‬
‫ראשונה‪ .‬הועדה גם רשאית להגיע למסקנה‪ ,‬שההצעה לא ראויה להפוך לחוק ולהציע‬
‫לכנסת להסירה מסדר היום‪.‬‬
‫במקרה של הצעת חוק ממשלתית‪ :‬אם החוק עובר את הקריאה הראשונה‪ ,‬הוא עובר‬
‫לועדה המתאימה (אם אין הסכמה על ועדה שתטפל בחוק‪ ,‬פוסקת ועדת הכנסת בעניין)‪.‬‬
‫הועדה דנה בהצעת החוק בהשתתפות נציגי המשרדים הממשלתיים‪ ,‬נציגי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬יועצים משפטיים או מומחים של הועדה העומדת לרשותה‪ ,‬וכן היא רשאית‬
‫להזמין לדיוניה כל אדם או גוף שיש לו עניין בהצעת החוק‪ .‬הועדה רשאית להכניס‬
‫תיקונים להצעת החוק ככל שיראה לה‪ ,‬כל עוד לא חורגים התיקונים מגדר הנושא של‬
‫הצעת החוק‪ .‬חבר ועדה‪ ,‬שהצעותיו לא התקבלו‪ ,‬רשאי להגיש הסתייגות‪ .‬לפי התקנון‪,‬‬
‫הוועדה אמורה להחזיר את ההצעה לכנסת לשם קיומה של "הקריאה השנייה" בהצעת‬
‫החוק‪ .‬במציאות‪ ,‬קורה שהצעות חוק "נקברו" בוועדות של הכנסת אם הן לא זוכות‬
‫להסכמת יו"ר הועדה או רוב חבריה (לדוגמא‪" :‬חוק החזיר" אושר בקריאה מוקדמת‬
‫ובקריאה ראשונה בכנסת האחת‪-‬עשרה‪ ,‬ו"נקבר" בועדת הכלכלה)‪.‬‬
‫חשיבות יו"ר הועדה‪ :‬הוא הקובע את סדר היום‪ ,‬מנהל את הדיון וקובע לעיתים קרובות‬
‫את גורלו של החוק בועדה "שלו"‪.‬‬
‫עקרונות הדמוקרטיה שבאים לידי ביטוי בעבודת הוועדות הן‪:‬‬
‫‪ .1‬עקרון הכרעת הרוב‪ :‬חוק יסוד‪ :‬הכנסת קובע כי "הכנסת תחליט ברוב דעות של‬
‫המשתתפים בהצבעה…" זה אמור הן לגבי המליאה והן לגבי הועדות‪.‬‬
‫‪ .2‬עקרון זכויות המיעוט‪ :‬ועדות הכנסת מורכבות מחברי‪-‬כנסת שנבחרו על‪-‬ידי העם‪ ,‬והם‬
‫מייצגים אותו‪ .‬אם חבר בועדה הנוגעת בדבר החוק חושב שיש בהצעת החוק פגיעה במיעוט‬
‫שהוא או מפלגתו מייצגים (במידה והם אכן מייצגים מיעוט)‪ ,‬הוא רשאי להציע להכניס‬
‫תיקונים להצעה‪ .‬אם הצעתו לא התקבלה‪ ,‬הוא רשאי להגיש הסתייגות‪.‬‬
‫****************************************************************************************‬
‫‪ .2‬באילו אמצעים מגבילים סמכות הממשלה לחקיקת משנה שתהא במסגרת החוק?‬
‫הסבר שלושה אמצעים‪.‬‬
‫כדי להבטיח שחקיקת המשנה תהיה במסגרת החוק ולא תסתור את הוראותיו‪ ,‬נקבעו‬
‫מספר אמצעים‪:‬‬
‫‪ .1‬התקנות מנוסחות על‪-‬ידי יועצים משפטיים‪ ,‬והן נשלחות למשרד המשפטים לבדיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬בית המשפט רשאי לבדוק באיזו מידה התקנה תואמת את הוראות חוק הכנסת‪ .‬אם‬
‫קיימת חריגה‪ ,‬יפסול בית‪-‬המשפט את התקנה‪.‬‬
‫‪ .3‬פיקוח של הכנסת‪ -‬מסמכותן של ועדות הכנסת לדון בחקיקת משנה‪ ,‬לאחר שנעשתה‪,‬‬
‫וגם אז מוגבלת סמכותן לייעוץ בלבד‪ .‬יש סוגים של חקיקת משנה שהשר צריך להביאם‬
‫לאישור ועדה של הכנסת‪ ,‬בטרם יכנס לתוקפו (לדוגמא‪ :‬חוק יסוד‪ :‬משק המדינה מחייב‬
‫את שר האוצר להביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת כל תקנה המתייחסת להטלת‬
‫מסים‪ ,‬אגרות וכו')‪.‬‬
‫‪ .3‬הסבר בשלוש דרכים עליונות הממשלה מול הכנסת‪.‬‬
‫למרות עליונותה המשפטית של הכנסת‪ ,‬הרי למעשה‪ ,‬המציאות הפוליטית רחוקה מאוד מן‬
‫התאוריה‪ .‬בפועל‪ ,‬הרשות הדומיננטית‪ ,‬השולטת והקובעת – היא הרשות המבצעת‪,‬‬
‫הממשלה‪ ,‬אשר באמצעות שליטתה על הרוב הפרלמנטרי‪ ,‬היא זו שמנהיגה ומנווטת את‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫‪ .1‬אף כי הכנסת יכולה להביע אי‪-‬אמון בממשלה – הרי למעשה‪ ,‬אין הרוב הפרלמנטרי‬
‫נחפז "לבגוד" בממשלה ולחצות את הקווים ולהצביע עם האופוזיציה נגד הממשלה‪ .‬עובדה‬
‫היא כי עד ‪ 1993‬נפלה במדינת ישראל רק ממשלה אחת בהצבעת אי‪-‬אמון‪ ,‬ממשלת יצחק‬
‫שמיר בשנת ‪.1990‬‬
‫‪ .2‬חוק התקציב‪ ,‬שקובע את המסגרת שבה פועלת הממשלה‪ ,‬עובר תמיד בכנסת בשל הרוב‬
‫הפרלמנטרי שיש לממשלה‪ .‬גם דו"ח מבקר המדינה הוא בחזקת המלצה בלבד‪ ,‬ואין הוא‬
‫מחייב את משרדי הממשלה חובה משפטית לתקן את הליקויים שנחשפו בדו"ח‪.‬‬
‫מכל החוקים שנחקקו‬ ‫‪ .3‬להלכה‪ ,‬הכנסת היא זו שמופקדת על החקיקה‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫‪90%‬‬
‫בכנסת היו פרי יוזמת הממשלה‪.‬‬
‫חלק גדול מהצעות החוק הפרטיות נופלות כבר בשלבי הדיון הטרומי‪ ,‬ומתקבלות רק אלה‬
‫שהממשלה לא מתנגדת אליהן ואפילו מעניקה להן את תמיכתן הישירה או העקיפה‪.‬‬
‫בכוחה של הממשלה "לקבור" הצעות חוק פרטיות בשלב הועדה של הכנסת‪ ,‬וכן יכולה‬
‫הממשלה לעקב לשנים רבות ביצועו של חוק שכבר התקבל בכנסת‪ ,‬כמו "חוק שירות‬
‫לאומי לבנות" (‪ ,)1953‬שלא בוצע עד היום‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬הממשלה מוסמכת לחוקק "חקיקת משנה"‪ ,‬שהיקפה גדול פי כמה מהיקף‬
‫חקיקת הכנסת‪ .‬חקיקת המשנה משפיעה על חיי היומיום של האזרחים הרבה יותר‬
‫מחקיקת הכנסת‪.‬‬
‫מכל האמור לעיל‪ ,‬אנו רואים שיש פער בין התפיסה הקלאסית לבין המציאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫לציין שחוק יסוד‪ :‬הממשלה החדש שינה מעט את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה‪,‬‬
‫כאשר מחד הוא חיזק את כוחה של הכנסת בפיקוח וביקורת על פעולות הממשלה‪ ,‬וכן‬
‫בקביעה שהכנסת רשאית‪ ,‬באמצעות רוב מיוחד של חבריה (‪ 80‬ח"כים) להדיח ראש‬
‫ממשלה שלא בהצבעת אי‪-‬אמון‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬מחזק החוק החדש את מעמדו של ראש הממשלה בקבעו שהוא רשאי‪ ,‬בהסכמת‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬לפזר את הכנסת‪ ,‬דבר שלא היה אפשרי עד לחקיקת החוק שכן רק הכנסת‬
‫היתה יכולה לפזר את עצמה‪.‬‬
‫****************************************************************************************‬
‫‪ .4‬ציין והסבר שלושה מעקרונות הדמוקרטיה הבאים לידי ביטוי בתפקודם של גופי‬
‫השלטון המקומי‪.‬‬
‫‪ .1‬שלטון יציג נבחר ומתחלף‪ -‬השלטון בדמוקרטיה אינו שלטון הנתפס בכוח הזרוע‪,‬‬
‫באלימות וגם אינו שלטון העובר בירושה‪ .‬השלטון בדמוקרטיה הוא שלטון הסכמי‪ ,‬שלטון‬
‫שנבחר בבחירות דמוקרטיות‪.‬‬
‫הבחירות לרשויות המקומיות הן כלליות‪ ,‬חשאיות שוות וישירות‪ .‬כל תושב שלרשות‬
‫מקומית‪ ,‬בעל ת‪.‬ז‪ .‬ישראלית‪ ,‬מגיל ‪ 18‬ואילך‪ ,‬אשר שמו מופיע ברשימת הבוחרים של‬
‫הרשות המקומית‪ ,‬רשאי לבחור‪.‬‬
‫הבחירות מתקיימות כל חמש שנים‪.‬‬
‫כל אדם מגיל ‪ ,21‬אשר שמו רשום בפנקס הבוחרים של אותה רשות וכן שמקום מגוריו‬
‫הקבוע הוא בתחום אותה רשות‪.‬‬
‫כל אדם הזכאי לבחור בבחירות לרשות המקומית‪ ,‬רשאי להגיש ערעור על תוצאות‬
‫הבחירות לביהמ"ש המחוזי‪ .‬ביהמ"ש המחוזי יכול לבטל את הבחירות בכלל או באזור‬
‫קלפי מסויים‪ ,‬ולצוות על עריכת בחירות חדשות תוך ‪ 30‬יום מיום פסק הדין‪ .‬ניתן לערער‬
‫על החלטת ביהמ"ש המחוזי לפני ביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫‪ .2‬עקרון הפרדת הרשויות‪ -‬לפי מועד הבחירות‪ :‬חוק הרשויות המקומיות (בחירות‪)1965 ,‬‬
‫קובע כי הבחירות לשלטון המקומי יתקיימו כל חמש שנים‪ ,‬ביום ג' השלישי לחודש חשוון‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬על פי החוק הבחירות לכנסת מתקיימות כל ארבע שנים‪.‬‬
‫קביעת הבחירות אחת לחמש שנים מפרידה בין הבחירות לכנסת לבחירות לשלטון‬
‫המקומי‪ ,‬וזה שומר על קיום עקרון הפרדת הרשויות‪.‬‬
‫‪ .3‬עקרון הכרעת הרוב‪ -‬כל שיטה דמוקרטית נשענת על רוב כלשהו‪ .‬ההחלטות במוסדות‬
‫הרשות המקומית (המועצה והועדות) מתקבלות בתנאי שרוב חברי אותה מועצה או ועדה‬
‫תומכים באותה החלטה או הצעת חוק (חוקי עזר)‪.‬‬
‫****************************************************************************************‬
‫‪ .5‬מה חשיבות אי התלות של הרשות השופטת? ציין והסבר שני עקרונות דמוקרטיה‬
‫המתבטאים באי התלות הזו‪.‬‬
‫חשיבות אי‪-‬התלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפשרת את עיקרון הפרדת הרשויות במשפט דמוקרטי‪ ,‬שכן היא משחררת את מערכת‬
‫המשפט מלחצים פוליטיים או אישיים מצד שתי הרשויות האחרות‪.‬‬
‫‪ .2‬תורמת לחיזוק יוקרתו של ביהמ"ש בעיני הציבור‪ .‬האימון בהגינותה של המערכת‬
‫המשפטית הינו יסוד הכרחי לקיומה‪ ,‬ובהעדר יסוד זה יפנו התושבים אל אמצעי האלימות‬
‫כדי לפתור סכסוכים‪.‬‬
‫‪ .3‬מאפשרת לרשות השופטת לרסן ולהגביל את שתי הרשויות האחרות ולהגן על האזרחים‬
‫מפני שרירות ליבו של השלטון‪.‬‬
‫עקרונות דמוקרטיה המתבטאים באי התלות‪:‬‬
‫‪ .1‬עקרון הפרדת הרשויות (ראי‪/‬ה חשיבות אי התלות)‪.‬‬
‫‪.2‬‬

‫גם עבודה זו נלקחה מהאתר‪.....‬‬

‫‪ – Avodot.co.nr‬מאגר העבודות הגדול בישראל!‬