‫יחידה ‪ – 6‬אנזימים ב‬ ‫בס"ד‬

‫לפחות שני מנגנוני רגולציה נוספים קיימים בגוף‪ .‬חלק מן האנזימים‬

‫אנזימים ב'‬
‫משופעלים או מעוכבים ע"י קשירה לחלבונים רגולטורים; אחרים‬
‫משופעלים כאשר חותכים להם חלק מן השרשרת הפוליפפטידית )שיטה זו‬ ‫אנזימים רגולטוריים ‪ -‬מבוא‬ ‫‪.1‬‬
‫כמובן אינה הפיכה(‪ .‬התפתחות ושרידות של התא תלויים באופן משמעותי‬
‫ביכולתו לבצע רגולציה יעילה של האנזימים הרגולטוריים‪ .‬רגולציה‬ ‫במטבוליזם תאי‪ ,‬קבוצות של אנזימים עובדות ביחד ברצף מתמשך‪ ,‬כדי‬
‫אלוסטרית )=בעזרת קשרים שאינם קוולנטים( מאפשרת שליטה עדינה‪,‬‬ ‫להוציא לפועל תהליך מטבולי כלשהו‪ .‬במערכות אנזימיטיות כאלה‪ ,‬התוצר‬
‫יעילה ומשתנה באופן רציף עם השתנות צרכי התא והסביבה‪ .‬רגולציה מן‬ ‫של האנזים הראשון הופך להיות הסובסטרט של האנזים הבא‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫הסוג השני‪ ,‬בעזרת קשרים קוולנטים‪ ,‬היא הרבה יותר חד משמעית – כן או‬ ‫רוב האנזימים במערכות הללו מתפקדים על פי הקינטיקה אותה תארנו‬
‫לא‪ ,‬בלתי הפיך‪ ,‬ועשויה לשמש את התא במקרים של שינוי קיצוני‬ ‫כבר‪ ,‬כאשר לפחות אנזים אחד ברצף קובע את קצב התהליך כולו )השלב‬
‫בפעילות‪ .‬בפועל‪ ,‬התאים משתמשים בכל שיטות הרגולציה השונות‪.‬‬ ‫מגביל הקצב(‪ ,‬בגלל היותו האיטי ביותר‪ .‬אנזימים אלה נקראים אנזימים‬
‫רגולטוריים‪ ,‬ונוכחותם מוגברת או מוקטנת בתגובה לסיגנלים מסויימים‪.‬‬
‫אנזימים אלוסטריים‬ ‫‪.2‬‬ ‫שליטה על הריאקציות המסוימות של האנזימים הרגולטוריים קובעת את‬
‫לאנזימים אלוסטריים יש צורות או קונפורציות מיוחדות שנוצרות בעקבות‬ ‫קצב התהליך המטבולי כולו‪ ,‬ודבר זה מאפשר לתא לעמוד בדרישות‬
‫הקשירה אל הווסתים )‪ = modulators‬מודולטורים(‪ .‬קשירה של אחד או‬ ‫המשתנות של הסביבה‪.‬‬
‫יותר מן המודולטורים אל האנזים עשויה להשפיע על צורתו המרחבית‬ ‫ברוב המערכות המולטיאנזימטיות )=שמתבססות על רצף של אנזימים‬
‫ולהפוך אותו ליותר או פחות פעיל‪ .‬המודולטורים‬ ‫המפעילים זה את זה( האנזים הראשון ברצף הוא האנזים הרגולטורי ‪ .‬בכך‬
‫של האנזימים האלוסטריים יכולים להיות או‬ ‫אפשר לשלוט בתהליך כולו ולמנוע אפילו שלב אחד מיותר שיבזבז אנרגיה‬
‫מעוררים )‪ (stimulate‬או מעכבים‪ .‬לעתים קרובות‪,‬‬ ‫ויצור תוצרים לא נצרכים‪ .‬לכן‪ ,‬האנזים הראשון הוא הטוב ביותר כדי‬
‫הסובסטרט עצמו הוא המעורר; אנזימים‬ ‫לאפשר רגולציה יעילה של התהליך; שאר האנזימים בדרך כלל פשוט‬
‫אלוסטריים שהמודולטורים שלהם והסובסטרט‬ ‫מוכנים בתא‪ ,‬והם יפעלו במהירות ברגע שהסובסטרט שלהם יווצר‪.‬‬
‫שלהם זהה נקראים הומוטרופיים‪ .‬כאשר‬ ‫פעילותם של האנזימים הרגולטוריים מבוקרת במגוון דרכים‪ ,‬כאשר בפועל‬
‫המודולטורים הרגולטורים שונים מן הסובסטרט‬ ‫ישנם שני סוגים מרכזיים של אנזימים רגולטוריים‪ ,‬וכל אחד מבוקר באופן‬
‫של האנזים‪ ,‬האנזים נקרא הטרוטרופי‪.‬‬ ‫אחר‪:‬‬
‫חשוב לשים לב שהמודולטורים הרגולטורים אינם‬ ‫‪ ‬אנזימים אלוסטריים )שמהותם תוסבר בהמשך( מבוקרים ע"י הגוף‬
‫המעכבים שעליהם דברנו )תחרותי ולא תחרותי(‪.‬‬ ‫בעזרת יצירת קשרים הפיכים ולא קוולנטים לרכיבים רגולטוריים אחרים‬
‫למרות שהמודולטורים גם הם נקשרים לאנזים‬ ‫שנקראים ווסתים אלוסטרים )תרגום שלי – נ‪ (allosteric modulators .‬שהם‬
‫באתר קישור שונה מזה של הסובסטרט‪ ,‬הם לא‬ ‫למעשה מטבוליטים קטנים או קופקטורים‪  .‬אנזימים אחרים מבוקרים ע"י‬
‫מתחרים איתו‪ ,‬אלא גורמים לשינויים מבניים‬ ‫הגוף בעזרת יצירת קשרים קוולנטים הפיכים )כפי שנרחיב בהמשך(‪ .‬בשני‬
‫באנזים שמשפיעים על מידת תפקודו – להבדל זה השלכות קינטיות‬ ‫הסוגים אפשר לציין כי האנזימים הרגולטוריים הם בעלי כמה אתרי קישור‪,‬‬
‫משמעותיות )הבדל נוסף הוא שהמעכבים יכולים רק לעכב‪ ,‬מודולטורים‬ ‫ובחלק מן המקרים האתר אליו נקשרים לצורך הרגולציה שונה מן האתר‬
‫יכולים גם לשפעל(‪.‬‬ ‫הפעיל של האנזים עצמו‪.‬‬

‫© נדב וילנר‬ ‫‪1‬‬

 ‫יחידה ‪ – 6‬אנזימים ב‬ ‫בס"ד‬

‫פעילותו‪ .‬דוגמא מוצלחת לעקומת פעילות סיגמואידית‬ ‫תכונותיהם של אנזימים אלוסטריים שונים באופן מהותי מאנזימים רגילים‬
‫היא קשירה חמצן להמוגלובין; כאשר בריכוז חמצן נמוך‬ ‫שאינם רגולטוריים‪ .‬חלק מן השינויים הם מבניים; מלבד אתר פעיל‬
‫הקשירה איטית )=השחרור מהיר‪ ,‬כנצרך באיזור‬ ‫לקשירת הסובסטרט‪ ,‬לאנזימים האלוסטריים ישנם כמה אתרי קישור‬
‫התאים( ובריכוז גבוה יותר הקשירה מהירה )=השחרור‬ ‫נוספים אליהם נקשרים המודולטורים הרגולטוריים )כפי שניתן לראות‬
‫איטי‪ ,‬כנצרך באיזור הריאות(‪ ,‬ובאחוזים גבוהים יותר יש‬ ‫בתרשים( ‪ .‬גם אתרי הקישור הללו הם ספציפים לווסת המתאים להם‪,‬‬
‫רוויה‪.‬‬ ‫כאשר באנזימים הומוטרופיים אתר הקישור של הווסת ושל הסובסטרט‬
‫אנזימים אלוסטרים הומוטרופיים )=שהסובסטרט‬ ‫זהים‪ ,‬כמובן‪ .‬הבדל נוסף הוא שהאנזימים האלוסטרים הם בדרך כלל‬
‫והמודולוטור שלהם נקשרים לאותו אתר( הם בד"כ‬ ‫הרבה יותר גדולים ומורכבים‪ .‬לרובם שתיים או יותר שרשראות‬
‫בעלי מספר תת יחידות‪ .‬במצב כזה יכול הסובסטרט‬ ‫פוליפפטידיות או תת‪-‬יחידות‪.‬‬
‫לשמש כמודולטור חיובי – קשירה אל האנזים תביא‬
‫לשינוי מביא שיאפשר קשירה לסובסטרט נוסף‪ ,‬וכן‬ ‫אנזימים אלוסטרים בפעילות!‬
‫הלאה‪ .‬מודולטור חיובי מאקטב או מגביר את פעילות‬ ‫בחלק מן המערכות המולטיאנזימטיות המעכב של האנזים הרגולטורי‪,‬‬
‫האנזים‪ .‬זוהי עקומה סיגמואידית )עקומה ‪ a‬בתרשים(;‬ ‫שהוא הראשון ברצף‪ ,‬הוא למעשה ריכוז גבוה של התוצר האחרון בתהליך;‬
‫באיזור המרכזי‪ ,‬עלייה קטנה בכמות הסובבטרט גוררת‬ ‫כאשר ריכוז התוצר עולה על צרכי התא האנזים הרגולטורי מדוכא‪,‬‬
‫עלייה משמעותית במהירות ההתחלתית‪.‬‬ ‫והתהליך כולו מואט בהתאם‪ .‬סוג כזה של רגולציה נקרא עיכוב‪-‬משוב )‬
‫באנזימים אלוסטרים הטרוטרופיים )עקומה ‪ b‬בתרשים(‪,‬‬ ‫‪ .(feedback inhibition‬דוגמא לדבר ניתן למצוא ברצף האנזימטי שבו הופך‬
‫בהם המודולטור אינו הסובסטרט עצמו‪ ,‬אפשר לדבר הן על מודולטורים‬ ‫תרונין לאיזולאוצין‪ ,‬כאשר האיזולאוצין‪ ,‬שהוא אחרון בשרשרת‪ ,‬שב ונקשר‬
‫חיוביים הן על מודולטורים שליליים‪ .‬חשוב להבין‪ :‬מודלטור חיובי יזיז את‬ ‫לאתר הרגולטורי של התרונין – ומאט את התהליך‪.‬‬
‫עקומת המהירות שמאלה – עבור אותו ריכוז תתקבל יותר פעילות‪ ,‬כי‬
‫ההתנהגות הקינטית של אנזימים אלוסטרים‬
‫האנזים מאוקטב‪ ,‬ואילו מודולטור שלילי יזיז את העקומה ימינה – פחות‬
‫פעילות עבור אותו ריכוז‪ ,‬או אפיניות קטנה יותר‪ K0.5 .‬יזוז בהתאם‪ Vmax ,‬לא‬ ‫הקשר בין ‪ V0‬ובין ]‪ [S‬אצל אנזימים אלוסטרים לא מתנהג לפי עקומת‬
‫ישתנה‪ .‬במקרים נדירים יותר‪ ,‬עשוי מודולטור מסויים גם להוריד או‬ ‫מיכאליס‪-‬מנטן המוכרת לנו‪ .‬גם הם מגיעים לפלטו )=איזור ישר( של רוויה‬
‫להעלות את ‪) Vmax‬עקומה ‪ c‬בתרשים(‪.‬‬ ‫כאשר כמות הסובסטרט גבוה‪ ,‬אך "בדרך" לשם הם מתנהגים באופן‬
‫סיגמואידי ולא פרבולי כמו אנזימים רגילים )עיין תרשים(‪ .‬היות והריכוז‬
‫שינויים קוולנטים הפיכים באנזימים רגולטוריים‬ ‫‪.3‬‬ ‫הנותן מחצית מהירות מקסימלית‪ ,‬שהוגדר על ידינו בדרך כלל ‪ Km‬לא‬
‫משמש כאן באותו אופן )כי אין לו אותה משמעות(‪ ,‬באנזימים אלוסטרים‬
‫פעילותם חלק מן האנזימים הרגולטורים נשלטת ע"י שינויים קוולנטים‬
‫אנחנו מדברים על ‪ ,K0.5‬שמשמעותו היחידה ‪ -‬ריכוז סובסטרט במחצית מ ‪V‬‬
‫במולקולת האנזים עצמו‪ .‬קבוצות כמו פוספוריל‪ ,‬אדנוזין דיפוספט ריבוזיל‬
‫‪.max‬‬
‫ועוד יוצרים קשרים קוולנטים אל האנזים ומוסיפים לו מולקולה – אשר ניתן‬
‫גם להסירה מן האנזים – ובכך משנים את פעילותו‪.‬‬ ‫עקומת מהירות סיגמואידית בדרך כלל מעידה על פעילות של כמה תת‬
‫יחידות חלבוניות שמהוות את האנזים‪ .‬כאשר תת יחידה אחת עוברת שינויים‬
‫מבניים‪ ,‬היא גוררת שינוי של מבנה האנזים כולו‪ ,‬ובכך משפיעה על‬

‫© נדב וילנר‬ ‫‪2‬‬

 ‫יחידה ‪ – 6‬אנזימים ב‬ ‫בס"ד‬

‫ברור כי האנזים הפעיל והלא פעיל שונים זה מזה במבנה השניוני )עם או‬ ‫פוספורילציה )זרחון(‬
‫בלי קבוצות הפוספט(‪ ,‬השלישוני והרביעוני‪ ,‬וממילא ביכולת הפעילות‬ ‫פוספורילציה מהווה את הרוב המוחלט של השינויים הרגולטיביים בהם אנו‬
‫שלהם; במצב הלא פעיל ניתן באופן פשטני לומר שהשיירים של חומצות‬ ‫עוסקים; שליש עד חצי מן החלבונים בתא האאוקרוטי עוברים‬
‫האמינו "מקופלים" ומחוזקים זה לזה בקשרים אלקטרוסטטים‪ ,‬ואילו במצב‬ ‫פוספורילציה‪ .‬לחלק מן האנזימים ישנם אתרי קשירה רבים למולקולות‬
‫המאוקטב השיירים "חשופים" לסביבה החיצונית ומאפשרים לאנזים‬ ‫זרחן‪ ,‬ולחלק אתרים בודדים‪ .‬בתהליך זה נדון בהמשך‪.‬‬
‫לפעול‪.‬‬
‫ריאקציית הוספת קבוצות פוספט לחומצות אמינו מסוימות מקוטלזת על ידי‬
‫דרך נוספת שבה יכולה פוספורילציה להשפיע על פעילות האנזים היא על‬ ‫‪ ;protein kinases‬הסרת הקבוצות האלה מקוטלזת ע"י ‪.protein phosphatases‬‬
‫ידי השפעה על האפיניות שלו לסובסטרט‪ .‬באנזימים מסויימים המטען‬ ‫הוספת קבוצה פוספטית לשיירים של סרין‪ ,‬תריאונין או טירוזין גורמת‬
‫השלילי שיוצרות הקבוצות הפוספטיות דוחה את הסובסטרט שהוא בעל‬ ‫להוספת מטען שלילי משמעותי באיזורים שהיו עד כמה יחסית פולריים‬
‫קבוצות חיוביות‪.‬‬ ‫)חשוב לשים לב לשמות הח"א שנוטות ליצור את הקשרים הפוספטיים(‪.‬‬
‫בקצרה נוסיף שהיכולת של הפוספורילז קינז "לגשת" אל האנזים ולזרחן‬ ‫המטען השלילי שמביאים עמם החמצנים הקשורים לפוספט יכולים ליצור‬
‫אותו תלויה בכמה דברים‪ .‬המבנה הראשוני של האנזים משפיע‪ ,‬משום‬ ‫קשרי מימן חזקים עם הקבוצה האמינית שבתחילת ‪ α‬הליקס‪ ,‬או עם השייר‬
‫שהחומצות "השכנות" של הסרין‪ ,‬תריאונין ותירוזין יוצרות הפרעה מרחבית‬ ‫החיובי של ארגינין‪ .‬המטען השלילי הזה יכול גם לדחות שיירים שלילים‬
‫שונה בכל פעם‪ ,‬וכן משפיע המבנה השלישוני שסביב האיזורים הרלוונטיים‬ ‫קרובים )כמו אספרטט וגלוטמט(‪ .‬לאור האמור ניתן להבין שבמידה‬
‫שגם הוא יכול ליצור הפרעות מרחביות‪ .‬לעתים‪ ,‬אותו קינז )‪ (kinase‬יכול‬ ‫והפוספורילציה מתרחשת באיזור משמעותי למבנה השלישוני של החלבון‪,‬‬
‫לעשות פוספורילציה לאיזורים שונים באנזים‪ ,‬ולעתים זו תגובת שרשרת‬ ‫שינויים מבניים משמעותיים צפויים להתרחש‪.‬‬
‫שבה רק לאחר שאיזורים מסויימים עברו פוספורילציה המבנה החדש‬ ‫דוגמא חשובה ביותר לרגולציה באמצעות פוספורילציה ניתן למצוא באנזים‬
‫שנוצר מאפשר להמשיך את התהליך גם לאיזורים נוספים‪.‬‬ ‫גליקוגן פוספורילז שמקטלז את הריאקציה‪:‬‬
‫הגלוקוז‪-1-‬פוספט בנוי כך שיכול לשמש לסינטזה של ‪ ATP‬בשרירים או‬
‫להפוך לגלוקוז חופשי בכבד‪ .‬האנזים גליקוגן פוספורילז עשוי להמצא‬
‫באחד משני מצבים‪ :‬המצב האקטיבי ‪ a‬והמצב הפחות אקטיבי ‪ .b‬פוספורילז‬
‫אקטיבי הוא בעל שתי תת יחידות‪ ,‬שלכל אחת יש שייר של החומצה‬
‫טכניקות רגולציה נוספות‬ ‫‪.4‬‬ ‫האמינית סרין שעבר פוספורילציה בקבוצה ההידרוקסילית שלו‪ .‬מצב זה‬
‫הכרחי לפעילות מקסימלית של האנזים‪.‬‬
‫חיתוך פרוטוליטי‬
‫בעזרת אנזים אחר שנקרא פוספורילז פוספטז ניתן להסיר את הקבוצות‬
‫חלק מן האנזימים מתחילים‬ ‫הפוספטיות‪ ,‬ולהחזיר את האנזים למצב הפחות אקטיבי; ובעזרת פוספורילז‬
‫בצורת פריקורסור )=לפני‬ ‫קינז ניתן לשוב ולהעביר את האנזים פוספורילציה ולאקטב את האנזים‬
‫מסלול פעילות( לא פעיל‬ ‫)השמות מתאימים לשם הכללי שצוין בתחילת הסעיף(‪ .‬תהליך הפיך זה‬
‫הנקרא זימוגן‪ ,‬שחיתוך שלו‬ ‫ניתן לראות באופן ברור בתרשים‪.‬‬
‫הוא שמאקטב את האנזים‪.‬‬
‫אנזימים פרוטוליטיים רבים‪,‬‬

‫© נדב וילנר‬ ‫‪3‬‬

 ‫יחידה ‪ – 6‬אנזימים ב‬ ‫בס"ד‬

‫כגון בקיבה ובלבלב‪ ,‬פועלים בצורה כזו )פרוטוליטי – חיתוך של חלבון(‪.‬‬

‫כימוטריפסין וטריפסין בצורתם הראשונית הם כימוטריפסוגן וטריפסוגן;‬
‫קולגן מתחיל בתור פרוקולגן ועובר חיתוך‪ ,‬וכך גם הפיברין שמתחיל בתור‬
‫פיברינוגן‪ ,‬ועוד‪ .‬לאחר חיתוך הזימוגן עוברים האנזימים הללו שינוי מבנה‬
‫שחושף את האתר האקטיבי‪.‬‬
‫היות וחיתוך כזה הוא בלתי הפיך‪ ,‬טכניקות אחרות נצרכות כדי להוריד את‬
‫פעילות האנזימים המשופעלים‪ ,‬ובדרך כלל זה נעשה בעזרת מעכבים‬
‫הנקשרים באופן משמעותי לאתר האקטיבי של האנזימים‪.‬‬

‫רגולציה מורכבת‬
‫גליקוגן פוספורילז הוא אנזים חשוב ביותר שמתחיל את שרשרת הפעולות‬
‫שהופכת גלוקוז מאוחסן לקרבוהידרט שמאפשר הפקת אנרגיה‪ .‬זהו שלב‬
‫מטבולי חשוב‪ ,‬והרגולציה שלו היא מורכבת‪ .‬הרגולציה הראשית של‬
‫האנזים נעשית‪ ,‬כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬באמצעות פוספורילציה‪ ,‬אך האנזים‬
‫מבוקר גם באופן שאינו כרוך בקשרים קוולנטים – ‪ AMP‬שהוא מודולטור‬
‫שמאקטב את הפוספורילז ‪ b‬ובאמצעות מעכבים שנותנים את האפקט‬
‫ההפוך‪.‬‬
‫מדוע נדרשת מערכת רגולציה מורכבת כל כך בשביל חלק מן האנזימים?‬
‫ברור שהרגולציה של הריאקציות קריטית לשמירה על מאזן תקין‪ ,‬משום‬
‫שאם כל הריאקציות היו מתרחשות בו זמנית היו כל המולקולות הופכות‬
‫למולקולות פשוטות יותר; הרגולציה מאפשרת לתא לבצע אך ורק את‬
‫התהליכים הנצרכים לו באותו זמן‪.‬‬
‫כאשר יש עודף במקורות אנרגיה חשוב לתא לסנתז גלוקוז ומטבוליטים‬
‫אחרים למצב של אחסון; במצב ההפוך התא צריך לדעת לבצע את‬
‫הריאקציות שיאפשר פירוק של המטבוליטים המאוחסנים ואספקת אנרגיה‬
‫)זה מסביר את הקשר בין כמות סובסטרט ומהירות הפעילות בגרף של‬
‫גליקוגן פוספורילז(‪.‬‬

‫© נדב וילנר‬ ‫‪4‬‬