‫יחידה ‪ – 7‬מבוא‬
‫למטבוליזם‬
‫מועטים יכולים לנצל את החנקן שבאויר‪ .‬למעשה ניתן לומר שבעולם‬
‫מתקיים גם מעגל חנקן‪ ,‬כמו זה של הפחמן שהזכרנו‪.‬‬
‫במעגלי חיים אלו יש ניצול חוזר באופן מעגלי של חנקן ופחמן‪ ,‬אבל יש‬
‫איבוד מתמיד של אנרגיה בצורה של חום ועלייה באנטרופיה‪ .‬אנרגיה זו לא‬
‫יכולה להיות מנוצלת לתהליכים מטבוליים בשנית‪.‬‬
‫פירוק והרכבה‬
‫מטבוליזם הוא הסך הכולל של כל התהליכים הכימיים האלו שמתרחשים‬
‫בתוך התא‪ ,‬דרך שרשראות פעילות מטבוליות )‪ .(metabolic pathways‬בכל‬
‫שלב הופך פריקורסור כלשהו לתוצר תוך שימוש‬
‫במתווכים כימיים הנקראים מטבוליטים‪ .‬התהליכים‬
‫המטבוליים מתחלקים לשניים‪:‬‬
‫‪ o‬קטבוליזם – התהליך בו מפרקים מולקולות‬
‫אורגניות מורכבות למטבוליטים פשוטים‪.‬‬
‫בתהליכים קטבוליים משתחררת אנרגיה‪,‬‬
‫חלקה אובדת כחום וחלקה נאגרת בתא‬
‫כמולקולות ‪ ATP‬או כמולקולות חיזור‬
‫אלקטרונים כמו ‪.NADH‬‬
‫אנבוליזם – נקרא גם ביוסינתזה‪,‬‬ ‫‪o‬‬
‫משום שזהו למעשה התהליך ההפוך‪ ,‬בו‬
‫התא מסנתז מולקולות אורגניות מורכבות‬
‫כמו שומנים וסוכרים מפריקורסורים‬
‫פשוטים‪ .‬תהליכים אנבוליים הם תהליכים‬
‫צורכי אנרגיה‪ ,‬בדרך כלל בצורת ‪ ATP‬או‬
‫‪.NADH‬‬
‫באופן כללי אפשר‬
‫לומר כי תהליכים קטבולים הם תהליכים מתכנסים – כלומר‪ ,‬ממספר רב‬
‫של מקורות הפירוק הופך לאותן מולקולות פשוטות )אצטיל קו ‪ A‬למשל(‪,‬‬
‫ואילו תהליכים אנבוליים הם תהליכים מתפצלים – תוצרים רבים ומגוונים‬
‫נוצרים מאותן מולקולות יסוד‪.‬‬
‫© נדב וילנר‬
‫בס"ד‬
‫יחידה ‪ – 7‬מבוא למטבוליזם‬
‫מהו מטבוליזם?‬
‫מטבוליזם הוא מערך של פעילות תאית מתואמת של מערכות אנזימטיות‬
‫רבות הפועלות ביחד כדי למלא ‪ 4‬תפקידים‪:‬‬
‫אגירת אנרגיה כימית על ידי לכידה של אנרגיה סולרית או‬ ‫‪.1‬‬
‫נויטריאנטים עשירי אנרגיה מן הסביבה;‬
‫המרה של נויטריאנטים למולקולות התא עצמו‪ ,‬כולל‬ ‫‪.2‬‬
‫פריקורסורים )מולקולות "מקדימות" הדרושות ליצירת חלבונים‬
‫וכו'( של מקרומולקולות;‬
‫פריקורסורים‬ ‫של‬ ‫פולימרים(‬ ‫)=יצירת‬ ‫פילמור‬ ‫‪.3‬‬
‫למקרומולקולות כמו חלבונים‪ ,‬חומצות גרעין וסוכרים;‬
‫סינתוז ופירוק של ביומולקולות הנדרשות לתפקוד הייחודי‬ ‫‪.4‬‬
‫של התא כגון שומני ממברנה ופיגמנטים‪.‬‬
‫למרות שישנם מאות תהליכים מטבוליים שונים נתמקד במרכזיים שבהם‪,‬‬
‫הדומים ברוב בעלי החיים‪ .‬באופן כללי בעלי החיים מתחלקים‬
‫לאוטורטופיים – אלו המפיקים את הפחמן הדרוש לקיום האורגניזם ישירות‬
‫מן הסביבה )למשל‪ ,‬צמחים(‪ ,‬והטרוטרופיים – אלו המפיקים את הפחמן‬
‫הדרוש להם ממולקולות מורכבות יחסית בתהליכי פירוק ומטבוליזם )רוב‬
‫צורות החיים המורכבות‪ ,‬והאדם בתוכם(‪.‬‬
‫ניתן לומר כי העולם מתקיים במעגל בו היצורים האוטוטרופיים מייצרים‬
‫פחמימות מורכבות מפחמן דו"ח הקיים בסביבה‪ ,‬ובעלי החיים‬
‫ההטרוטרופיים אוכלים את המולקולות הללו ופולטים פחמן דו"ח חזרה‬
‫לסביבה‪ .‬האנרגיה המניעה את התהליך הזה היא אנרגיה סולרית‪.‬‬
‫כל בעלי החיים זקוקים גם לחנקן‪ ,‬כדי לסנתז חומצות אמינו‪ ,‬חומצות גרעין‬
‫ורכיבים נוספים‪ .‬צמחים משיגים את החנקן שלהם מן האמוניה או מן‬
‫המומסים שאותם הם "שותים"‪ ,‬אבל בעלי חיים מורכבים יותר מקבלים‬
‫חנקן בצורת חומצות אמינו או מולקולות אורגניות אחרות‪ .‬רק אורגניזמים‬
‫‪1‬‬
 ‫יחידה ‪ – 7‬מבוא‬ ‫בס"ד‬
‫למטבוליזם‬
‫סדר בחיים‬
‫רוב התאים יכולים לבצע גם קטבוליזם וגם אנבוליזם‪ ,‬וכדי למנוע בזבוז‬
‫אנרגיה מיותר התהליכים הללו לא מתרחשים בו זמנית‪ :‬כאשר אחד קורה‬
‫השני מושהה‪ .‬מסיבה זו באופן מפתיע אנזימים שונים ומעכבים שונים‬
‫ריאקציות של שבירת או יצירת‬ ‫‪.2‬‬
‫משמשים ב"כוון" הקטבולי וב"כוון" האנבולי‪ .‬גם אם חלק מן האנזימים‬
‫קשרי פחמן – פחמן‬
‫דומים‪ ,‬לפחות אחד מן השלבים יהיה שונה וכך מתבצעת רגולציה על‬
‫המטבוליזם‪.‬‬
‫‪.3‬‬ ‫רגולציה נוספת של המטבוליזם בהקשר זה קשורה בכך שכמעט תמיד רק‬
‫ריאקציות‬ ‫כוון אחד מועדף מבחינה אנרגטית; כך יש להשקיע אנרגיה כדי שהתהליך‬
‫משנות‬ ‫ההפוך יקרה וזה מאפשר לתא לשלוט במערכת‪ .‬הפרדה נוספת בין‬
‫סדר פנימי‬ ‫התהליכים הקטבוליים והאנבוליים בתא היא מיקום התרחשות הריאקציה‪:‬‬
‫במולקולה ואלימינציה‬ ‫בדרך כלל מדובר באתרים שונים בתוך התא‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אנבוליזם של‬
‫חומצות שומן מתרחש בציטוזול‪ ,‬קטבוליזם שלהם מתרחש במיטוכונדריה‪.‬‬
‫ריאקציות התמרה וסיפוח קבוצות‬ ‫‪.4‬‬ ‫הרגולציה הפשוטה והמהירה ביותר שראינו היא פשוט ריכוז הסובסטרט‬
‫בתא; כאשר ריכוז זה נמוך מ ‪ – Km‬האנזים מתפקד במהירות נמוכה‬
‫מהמהירות המקסימלית‪ .‬באופן מפותח יותר ראינו כי זה כל הרעיון של‬
‫אנזימים אלוסטריים – רגולציה של התהליכים האנזימטיים בהתאם לצורכי‬
‫התא המשתנים‪.‬‬
‫ראיקציות המערבות רדיקלים חופשיים‬ ‫‪.5‬‬
‫באורגניזמים מפותחים קיימת בקרה על המטבוליזם התאי גם מחוץ לתא;‬
‫הורמונים או פקטורי גדילה ממלאים תפקיד זה‪ .‬לעתים ההשפעה של‬
‫הגורמים הללו היא חריפה ומהירה על ידי שינוי מתווכים בין תאיים‪ ,‬שימוש‬
‫במכניזם אלוסטרי )שינוי מבני של אנזים בתא והשפעה על פעילותו( או‬
‫אפילו שינויים קוולנטיים כמו פוספורילציה‪ .‬לעתים ההשפעה נעשית על ידי‬
‫שינוי ריכוז אנזים מסויים בתא‪ ,‬ובאופן כזה ההשפעה ניכרת רק לאחר זמן‬
‫ארוך‪.‬‬

‫ריאקציות נבחרות‬
‫ישנן ‪ 5‬ריאקציות כימיקליות מרכזיות שמתרחשות בתא וחשוב להכיר אותן‪.‬‬
‫את כל הריאקציות הכרנו בהקשרים של כימיה אורגנית‪:‬‬
‫ריאקציית חימצון חיזור‬ ‫‪.1‬‬

‫© נדב וילנר‬ ‫‪2‬‬