‫עבודת מעבדה בנושא מוליכי–על‬

‫מאת בן שנהר‬

‫מבוא‪:‬‬

‫המחקר שלי מתבצע במעבדתו של פרופ' יורם דגן באוניברסיטת תל אביב בפקולטה לפיזיקה‬
‫במחלקה למצב מוצק‪ .‬המחקר של פרופ' דגן הוא בתחום של חומרים שמתנהגים כמוליכי על‬
‫בטמפרטורות נמוכות‪.‬‬

‫העבודה הזאת היא כוללת את עבודתי עד היום אך לא כוללת את התוצאות הסופיות של המטרה‬
‫הסופית של המחקר‪.‬‬

‫רקע תאורתי‪:‬‬

‫מוליכת על היא תופעה שבה ההתנגדות החשמלית של חומרים מסוימים מגיעה לאפס בדיוק כאשר‬
‫מקררים את החומרים מתחת לטמפרטורה מסוימת הנקראת‪’’ :‬טמפרטורה קריטית’’‪ .‬בנסוף‪ ,‬במצב‬
‫של מוליך על‪ ,‬החומר מתנהג כדיאמגנט )דוחה כל שדה מגנטי חיצוני(‪ .‬לכל חומר מאופיין‬
‫טמפרטורה קריטית בה הוא נכנס לפאזה של מוליך על‪.‬‬

‫‪(Al2O3‬‬ ‫העבודה שלי עוסקת בחומר הנקרא ’’אלומיניום גרנולרי’’ )הרכבו הכימי‪:‬‬

‫מוליכי על גרנולריים מורכבים מגרגרים של מתכת מוליכת על שמופרדים על ידי מחסום דיאלקטרי‪.‬‬
‫אופן ה’’גידול’’ של אלומיניום גרנולרי הוא על ידי נידוף אלומיניום בנוכחות לחץ חלקי של חמצן‬
‫בתוך תא מבודד‪ ,‬פירוט התהליך יבוא בהמשך‪ .‬מסיבות עדיין לא ברורות )לעולם המדעי‪ ,‬לא רק‬
‫לי(‪ ,‬טמפרטורות קריטיות גבוההות נצפות אצל תרכובות שקרובות מאוד למעבר בין מתכת למבודד‬
 ‫)‪ .(Metal to Insulator transition‬ניתן לראות זאת על ידי הגרף‪:‬‬

‫כאשר ‪ T‬מייצג את טמפרטורה הקריטית של חומר מסוים ו ‪ X‬מייצג פרמטר מסוים המאפיין את‬
‫המרחק מה‪ .M/I Transition-‬הפמרטר הזה באלומיניום גרנולרי תלוי בכמות ’’האילוח’’‪ .‬תהליך‬
‫של אילוח )‪ (doping‬משנה את הריכוז של כמויות נושאי המטען בחומר‪ .‬ניתן לשנות את כמות‬
‫האילוח בגידול אלומיניום גרנולרי על ידי שינוי בלחץ החלקי של החמצן בתא הנידוף‪ .‬בחלק הבא‬
‫ארחיב על הלחץ האידיאלי‪.‬‬

‫מידע אמפירי‪ ,‬ידוע כי הטמפרטורה הקריטית של אלומיניום גרנולרי שמאולחת היטב היא בערך‬
‫שלוש מעלות קלווין‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל מוליך על יש גם ערך המאפיין אותו הנקרא שדה מגנטי קריטי‬
‫)‪ .( Hc‬זהו הערך של השדה המגנטי החיצוני המקסימלי שניתן להפעיל על המוליך לפני שמצב‬
‫המוליכת על נשברת‪ .‬כל הערכים האלה שמאפיינים את המוליך על נבדקים לאחר הגידול‪.‬‬

‫המטרה הסופית של המחקר הוא לבצע סוג מדידה הנקראת "‪ ."point contact‬המדידה הזאת‬
‫שביצעו אותה בעבר משתתפים אחרים במעבדה נכשלה‪ .‬לא ניתן לדעת בוודאות מדוע המדידה לא‬
‫הצליחה‪ ,‬אולי הדוגמא שמדדו הייתה לא תקינה באופן ספציפי ולכן דרוש לנסות לולבצע את‬
‫המדידה פעם נוספת‪ .‬המדידה נועדה לתת מידע על‪ :‬תכונות המוליכות של החומר‪ ,‬צפיפות המצבים‬
‫של החומר ועוד‪ .‬עוד לא יצא לי בעבודתי להגיע לשלב זה בגלל תקלות טכניות רבות שבלתי נמנעות‬
‫ומשמשות כחלק מהמחקר המדעית‪.‬‬

‫מדידת ה–‪ point contact‬היא מדידה שבה מציבים מול הדוגמא ’’מחט’’ דקה מאוד במרחק של‬
‫כמה מיקרונים מהדוגמא )הדוגמא‪ :‬הפיסה הקטנה של האלומיניום הגרונלרי( ומנסים להריץ זרם‬
‫מהמחט אל הדוגמא כאשר הדוגמא במצב של מוליך על‪.‬זוהי כמובן מדידה מאוד עדינה ודורשת‬
‫דיוק רב‪ ,‬כמובן לצורך המדידה יש מכשיר המסוגל להגיע לדיוק של מיקרונים‪ .‬המטרה היא לבצע‬
‫את המדידה הזאת במרחקים שונים בין המחט לבין הדוגמא וגם במגע ביניהם‪ .‬התופעה שמצפים לה‬
‫היא שתהיה הולכה בין המחט לדוגמא אבל לא ’’הולכה קלאסית’’ אלא הולכה הנובעת מ–מנהור‬
‫אלקטרונים‪.‬‬
 ‫זוהי תופעה קוונטית שמתארת מצב שבו חלקיק עובר דרך מחסום )במקרה שלנו האוויר בין המחט‬
‫לדוגמה( כאשר מבחינה קלאסית הוא לא אמור לעבור דרכו‪ .‬את התאוריה מאחורי התופעה אני לא‬
‫מבין עד הסוף בהתחשב בחוסר השכלה שלי בתורת הקוונטים‪ .‬התוצאות הצפויות ממדידה זו גם‬
‫אינן ידועות לי כרגע כיוון שעוד לא הגעתי לשלב זה במחקר‪.‬‬

‫ביצוע העבודה ואפיון הדוגמא‬

‫את האלומיניום הגרנולרי אנו מגדלים על פיסה של סיליקן בצורה של ריבוע )בקירוב( ששטח פניה‬
‫בערך ‪ .1cm2‬אובי הפיסה דקה מאוד‪ ,‬בקרוב מילימטר אחת‪ .‬את הפיסה מחטאים בקפדנות על ידי‬
‫אצטון ואתנול כך שלא יהיה ליכלוך על הפיסה שיפריע לגידול האלומיניום עליו‪ .‬את הפיסה‬
‫מדביקים לקצה השטוח של מוט המכניסים לתוך התא של המנדפת‪ .‬התא של המנדפת נמצא בווקום‬
‫של כ‪ .Torr 10-7‬למוט יש חור מלמה והוא חלול חוץ מהקצה השני שעליו הדבקנו את הפיסה‪.‬‬
‫לתוך החור של המוט )הקצה העליון של המוט נמצא מחוץ לתא הנידוף( מכניסים חנקן נוזלי כדי‬
‫לקרר את הפיסה כך שכאשר אלומיניום מתנדף עליו האלומיניום יתקרר מיד ויסתדר מבחינה‬
‫מרחבית באופן תקין‪.‬מודדים את הטמפרטורה של הפיסה לפי מד‪-‬התנגדות המודד את ההתנגדות של‬
‫נגד הצמוד לפיסה כאשר הפונקציה של התנגדות הנגד כתלות בטמפרטורה ידועה לנו‪ .‬כאשר הפיסה‬
‫מקוררת ל‪ 77‬מעלות קלווין מכניסים חנקן לתוך התא כך שיווצר לחץ חלקי של חנקן‪ .‬מידע אמפרי‬
‫שנצבר אצל הדוקטורנטים במעבדה שנידפו אינספור פעמים קודם לכן‪ ,‬הֹלחץ האידיאלי שבו‬
‫האילוח הוא כך שהדוגמא תהיה במעבר בין מתכת למבודד הוא כ ‪ .Torr 2.5*10-5‬זוהי תוצאה‬
‫שלא ניתן לחשב תאורתית אלא דרוש תהליך ארוך של ניסוי ותהיאה‪ .‬לאחר שהתא התייצב בלחץ‬
‫הרצוי‪ ,‬מתחילים את תהליך הנידוף‪ .‬לפני יצירת הווקום בתא‪ ,‬מכניסים גלולה קטנה של אלומיניום‬
‫טהור לתוך התא היושב על ’’מיטה’’ שדרכו מריצים זרם חשמלי גבוה מאוד המחמם את‬
‫האלומיניום‪ .‬הגלולה מתחממת עד שהיא מתחילה להתנדף והאלומיניום המתנדף’’לוקח איתי’’ את‬
‫אטומי החמצן בתא כך שעל הפיסה נוצרים שכבות של אלומיניום גרנולרי‪ .‬בתוך התא יש מכשיר‬
‫המודד את קצב הנידוף ואת עובי השכבה שנוצר על הפיסה‪ .‬קצב הנידוף הרצוי הוא כעשרה‬
‫אנגסטרום לשנייה והעובי של הפיסה אנו רוצים לגדל היא כאלף אנגסטרום‪ .‬לאחר שמקבל העובי‬
‫הרצוי של האלומיניום הגרנולרי ניתן להוציא את החמצן מהתא )מפסיקים את זרימת החמצן לתא(‬
‫וצריכים לחמם את הפיסה לפני שמוציאים אותה החוצה‪ .‬כזכור‪ ,‬תהליך הנידוף מתרחש כאשר‬
‫הפיסה בטמפרטורה של כ‪ 77‬קלווין‪ ,‬אם מוציאים את הדוגמא לאוויר כשהיא בטמפטורה כזאת יהיה‬
‫תהליך של התעבות על הדוגמא והיא תהרס‪ .‬לכן מחממים את הפיסה על ידי הכנסת פאן לתוך החור‬
‫החלול של המוט ומזרמים אוויר חם עד שהפיסה מגיעה לטמפרטורת החדר )אני מבחינים שהדוגמא‬
‫נמצאת בטמפרטורת החדר לפי אותו נגד שהעיד לנו כאשר הפיסה הגיעה ל‪ 77‬קלווין(‪ .‬תהליך‬
‫הנידוף הינו תהליך ארוך ועדין ולוקח כ‪ 4‬שעות כל פעם לביצוע‪ .‬את תהליך הנידוף ביצעתי‬
‫אינספור פעמים כתוצאה מכל מני בעיות לא צפויות המתרחשות בזמן הנידוף וכתוצאה ממספר הרב‬
 ‫של פרמטרים המשפיעים על הנידוף )טמפרטורת הפיסה‪ ,‬הלחץ בתא‪ ,‬קצב הנידוף‪ ,‬וכו'‪ .‬קרה לי‬
‫כמה פעמים שהפיסה נשברת לשניים בתהליך האידוי‪(.‬‬

‫לאחר שהתקבלה הדוגמא אנו מחברים את הדוגמה למכשיר הנקרא ‪ .puck‬ה‪ puck‬מאפשר לנו‬
‫לחבר את הדוגמה לכלל המכשירים שאנו מבצעים איתם מדידות על הדוגמה‪ .‬לכל ארבעת הפינות‬
‫שעל הדוגמא מחברים חוטי נחושת שבאמצעותם מבצעים את המדידות‪ .‬חיבור ארבעת הפינות‬
‫לחוטי הנחושת נעשה על ידי צבע כסף נוזלי‪ .‬זהו גם תהליך מאוד עדין ודורש סבלנות רבה עד‬
‫שהחיבור בין החוט לדוגמא נעשה בהצלחה‪ .‬קודם לכן בודקים באמצעות מד‪-‬התנגדות פשוט כי יש‬
‫התנגדות בין כל שניים של ארבעת המגעים על הדוגמא‪ ,‬כלומר שאין נתק‪ .‬ההתנגדות שצפויה‬
‫להיות בין כל שני מגעים הוא כ‪ 100‬אוהם גם בהתחשב שלצבע כסף יש התנגדות משלו‪ .‬לאחר‬
‫שבודקים כי הדוגמא תקינה והמגעים תקינים ניתן להתחיל את שלב אפיון הדוגמא‪.‬‬

‫אפיון הדוגמא נעשה על ידי מדידה של ארבעה מגעים‪ .‬מדידה זאת נעשת כך שלשני מגעים‬
‫צמודים מחברים ‪ +V‬ו ‪ -V‬בהתאמה‪ ,‬ולשני המגעים האחרים מחברים ‪ +I‬ו ‪ -I‬בהתאמה‪ .‬בחיבור‬
‫כזה‪ ,‬הזרם ירוץ באלכסון ויהיה ניתן לחשב רק את התנגדות הדוגמא ולא את התנגדות החוטים‪ ,‬ואת‬
‫התנגדות הצבע כסף במקרה שהיינו עושים מדידת התנגדות סטנדרטית‪ .‬את ההתנדגות של הדוגמא‬
‫לפי חיבור זה ניתן לחשב באמצעות שיטת וון דר פאו הלוקחת בחשבון את הצורה הגיאמטרית של‬
‫הפיסה )במקרה שלנו ריבוע בקירוב‪(.‬‬

‫מכניסים את הדוגמא לתוך מכשיר הנקרא ‪ .PPMS‬מכשיר זה הינו מכשיר אוטומטי‪ ,‬יעיל ונח‬
‫לשימוש המחובר למחשב המעבדה‪ .‬באמצעות המחשב ’’אומרים’’ ל‪ PPMS‬לעשות מדידות של‬
‫התנגדות כתלות בכל מני גורמים כגון טמפרטורה ושדה מגנטי חיצוני שהוא מסוגל להפעיל בעצמו‪.‬‬
‫ה‪ PPMS‬משתמש בחמצן נוזלי לקירור הדוגמא ומפעיל שדה מגנטי קיצוני על ידי הזרמת זרם דרך‬
‫טבעת מוליכת על בתוך המכשיר‪ .‬המכשיר מבצע את מדידת ארבעת המגעים בעצמו ומחשב את‬
‫ההתנגדות באמצעות שיטת וון דר פאו‪ .‬באמצעות מכשיר זה אנו מודדים את הטמפרטורה הקריטית‬
‫ואת השדה המגנטי הקיטי של הדוגמא למען אפיונה‪ .‬זהו השלב המעשי האחרון שהגעתי אליו‬
‫בעבודתי במעבדה בגלל כל הבעיות הטכניות הבלתי נמנעות המופיעות בדרך‪.‬‬

‫הערות אחרונות‪:‬‬

‫כפי שעולה מעבודה זו‪ ,‬עבודתי במעבדה איננה עבודת מחקר תאורתי ממש‪ .‬מטרתה היא לתת לי‬
‫להתנסות בעולם המחקר ו’’ללכלך ידיים’’‪ .‬את רוב התאוריה העומדת מאחורי המחקר אני לא יודע‬
‫כיוון שמדובר בפיזיקה מתקדמת שעוד לא למדתי בעצמי‪ .‬העבודה הינה מאיישת וקרה לי יותר‬
‫פעמים מאשר שאני רוצה להודות שהייתי צריך את כל התהליך מההתחלה )נידוף וגידול הדוגמא(‪.‬‬
‫בכל שלב משהו עלול להתקלקל ולכן דרוש ניסיון עד שמבינים את הדרך היעילה ביותר לביצוע‬
‫העבודה‪.‬‬

‫דוגמא יכולה להתקלקל מאוד מהר אם לא מודדים אותה תוך פרק זמן מסוים )כמה שבועות( מאז‬
‫גידולה כיוון שהיא עוברת חימצון על ידי האוויר‪.‬‬