‫שורשים עתיקים בהודו ובאוסטרליה‪,‬‬

‫תרגילים גנטיים מפוקפקים ביוון‪,‬‬

‫התנכלויות של השלטונות בפולין‬
‫ומהפכה ציונית בארץ ישראל‪ :‬מחקר‬
‫מקיף על האתרוגים‪ ,‬הכוכבים הבלתי‬
‫מעורערים של שוקי ארבעת המינים‪,‬‬
‫מתחקה אחר התהפוכות שעברו לאורך‬
‫השנים‪ ,‬ומנסה לגלות מתי החליטו‬
‫אבות אבותינו שדווקא זה הפרי שהם‬
‫אמורים להחזיק בידיהם בחג הסוכות‬
‫ארנון סגל‬
‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬

‫דיוקן | ‪ | 1157‬י"ב בתשרי תש"ף‪21 | 11.10.2019 ,‬‬ ‫‪ | 20‬י"ב בתשרי תש"ף‪ | 1157 | 11.10.2019 ,‬דיוקן‬
‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬
‫הפרי שעם ישראל אימץ בחום שכן ביערות הגשם של הודו במשך שנים‪ .‬הכפר צ'רפונג'י‬
‫במאות השנים האחרונות‪ ,‬עם התפתחות הסחר הימי‪ .‬את‬
‫התפוז למשל הכירו לא לפני המאה ה־‪ ,15‬ואת המנדרינה‬
‫במאה ה־‪ ,19‬לאחר שהפורטוגלים והאנגלים רקמו קשרי‬
‫מסחר עם המזרח הרחוק‪.‬‬
‫אנשי מדע הבוטניקה נרעשו לגלות שבארצות‬
‫המוצא של ההדרים אין למצוא תפוזי בר ואף לא לימונים‬
‫הגדלים בטבע‪ .‬הם התחבטו ארוכות בשאלה מהו אם כן‬
‫מקורם של זני התרבות הנפוצים כל כך בעולם כיום‪ .‬היה‬
‫מי שהסיק כי רוב הזנים הם הכלאות של הדרי בר שונים‪,‬‬
‫ולמעשה כולם צאצאים של שלושה מינים בראשיתיים‬
‫– האתרוג‪ ,‬הפומלה והמנדרינה‪ .‬בחלק בלתי מבוטל‬
‫מהמקרים מדובר בהכלאות שנעשו מעצמן‪ ,‬ובתהליך‬
‫ממושך של ברירה אקראית שהתרחש ללא מגע יד אדם‪.‬‬
‫את המנדרינה הקדומה‪ ,‬את אמה של הפומלה וכאמור גם‬
‫גרסאות של האתרוג‪ ,‬אכן אפשר לאתר בטבע החופשי‬
‫בדרום־מזרח אסיה‪.‬‬
‫התפוז‪ ,‬כך התברר‪ ,‬הוא בנן המשותף של המנדרינה‬
‫והפומלה‪ .‬גם החושחש מוצאו בצמד הזה‪ .‬הלימון – כפי‬
‫שהוכיחו מחקרים מולקולריים – הינו תוצר הכלאה‬
‫שהמרכיב העיקרי בה הוא אתרוג‪ ,‬יחד עם מיני הדר‬
‫נוספים‪ .‬האשכוליות‪ ,‬שהתגלו לראשונה במאה ה־‪18‬‬
‫באיי ברבדוס הסמוכים למרכז אמריקה‪ ,‬באו לעולם ככל‬
‫הנראה בהכלאה טבעית בין פומלה ותפוז‪ .‬רוב הזנים‬
‫המסחריים של המנדרינות הם צירופי הדרים שונים עם‬
‫מנדרינת בר קדומה מסין‪.‬‬
‫בסין עצמה גילו את האתרוג וסגולותיו רק בסביבות‬
‫המאה הרביעית לספירה‪ ,‬ומאז אימצו אותו בהתלהבות‪.‬‬
‫גידול האתרוג – או ה"קואו־יואן"‪ ,‬בשמו הסיני ‪ -‬התרכז‬
‫מדרום לנהר היאנגצה‪ ,‬ומשם נשלחו הפירות לאזורים‬
‫הצפוניים‪ ,‬כמוצר צריכה המיועד לשכבה העשירה‬
‫ביותר‪ .‬כיום גדלים בסין עשרות זנים של אתרוגים‪,‬‬
‫חלקם עוקפים בסיבוב את האתרוג התימני המוכר לנו‪,‬‬
‫ומגיעים עד לגודל של אבטיח‪ .‬אחד הזנים הנפוצים‬
‫מכונה "אצבעות בודהה" – שם שניתן לו בידי הנזירים‬
‫הבודהיסטים שהביאו אותו לארצם לפני כאלף שנים‪.‬‬
‫בהיעדר קהל משמעותי של נוטלי לולב‪ ,‬מטופחים‬
‫האתרוגים בסין בעיקר לצורכי נוי או רפואה‪ :‬הסינים‬
‫נוהגים לייבש את הפרי ולהכין ממנו תרופות‪ .‬יש גם‬
‫שאוכלים את האתרוג‪ ,‬שכן הזנים הגדלים במזרח‬
‫דיוקן | ‪ | 1157‬י"ב בתשרי תש"ף‪23 | 11.10.2019 ,‬‬
‫צילום‪ :‬אריק סולטן‬
‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬
‫פירות יפים ועמידים יותר שעוררו פקפוק בכשרותם‪ .‬האי קורפו‬
‫ה‬
‫יותר הוא הפך למייצג הבלעדי של פרי ההדר‪ .‬חברי‬ ‫בר בכל הטווח הגיאוגרפי הרחב הזה שסביב האוקיינוס‬ ‫כפר צ'רפונג'י שבמדינת מגהלאיה‬
‫פרופ' ארי שפר כתב פעם מאמר שדן בשאלה איך הפכה‬ ‫ההודי‪.‬‬ ‫ההודית‪ ,‬למרגלות רכס ההימלאיה‪,‬‬
‫החזרת למרור היחיד הקביל בעיני יהודי אירופה‪ ,‬על‬ ‫אבל מה לפרי טרופי ולדת מזרח־תיכונית? ואיך‬ ‫נחשב למתמודד רציני על תואר‬
‫אף שבמשנה מוזכרים חמישה מינים שמסוגלים למלא‬ ‫ומתי עשה האתרוג את כל הדרך מהמזרח הרחוק ומאיי‬ ‫"המקום הגשום בעולם"‪ .‬כמות‬
‫את הייעוד הזה‪ .‬אם במהלך הדורות 'התקדשה' ביהדות‬ ‫האוקיינוס השקט‪ ,‬עד לבתי הכנסת בארץ הקודש ולשוק‬ ‫המשקעים השנתית הממוצעת שם‬
‫אשכנז דווקא החזרת עד שנוצרה המחשבה שאין בלתה‪,‬‬ ‫ארבעת המינים במאה־שערים? ובמילים אחרות‪ ,‬באיזה‬ ‫עומדת על כ־‪ 12‬אלף מילימטרים‪,‬‬
‫אני יכול לשער שתהליך דומה קרה אלפי שנים קודם‬ ‫שלב החליטו אצלנו לאתרג אותו? התשובות לכך‪,‬‬ ‫ובשנת ‪ 1861‬אף נרשמו יותר מ־‪ 26‬אלף מ"מ של גשם‪.‬‬
‫לכן לאתרוג"‪.‬‬ ‫שיובאו בהמשך הכתבה‪ ,‬מקורן בספר מקיף שראה אור‬ ‫מגהלאיה‪ ,‬אגב‪ ,‬פירושה בהודית "משכן העננים"‪ .‬אבל עם‬
‫בסין גילו את‬ ‫רומן ממושך עם האתרוג‪ .‬פרופ' גולדשמידט ופרופ' בר־יוסף‬ ‫בשנה שעברה‪" ,‬האתרוג‪ :‬מסורת‪ ,‬מחקר ומעשה"‪ ,‬בהוצאת‬ ‫כל הכבוד לרזומה המרשים הזה‪ ,‬ייתכן שצ'רפונג'י ראוי‬
‫לימון מתחת לאפר‬ ‫האתרוג וסגולותיו רק‬ ‫מוסד הרב קוק ובעריכתם של פרופ' אליעזר גולדשמידט‬ ‫לתואר משמעותי יותר‪ ,‬לפחות בעיניים יהודיות‪ :‬מולדת‬
‫גולדשמידט (‪ ,)81‬יליד ירושלים‪ ,‬משמש‬ ‫בסביבות המאה הרביעית לספירה‪,‬‬ ‫ופרופ' משה בר־יוסף‪.‬‬ ‫האתרוג‪ .‬בשנת ‪ 1850‬הגיע למקום חוקר בשם ג'וזף הקר‪,‬‬
‫מרצה וחוקר בפקולטה לחקלאות של‬ ‫ואימצו אותו בהתלהבות‪ .‬האתרוג – או‬ ‫האתרוג‪ .‬במטבעות השנה הרביעית של המרד‬ ‫הרביעית לפנה"ס‪ ,‬סוף התקופה הפרסית‪ ,‬פרח בגן הזה‬ ‫האתרוג‪ ,‬מספרים שני החוקרים‪ ,‬איננו גדל בר‬ ‫ומצא עצי אתרוג בר‪ .‬מתברר שהפרי שעם ישראל אימץ‬
‫האוניברסיטה העברית השוכנת ברחובות‪,‬‬ ‫הגדול (‪69‬־‪ 70‬לספירה)‪ ,‬וכמובן במטבעות‬ ‫אתרוג לתפארת‪ .‬לנגוט משערת שבארמון התגורר בימים‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬אבל כבר אלפי שנים שהוא תושב האזור‪.‬‬ ‫בחום ועטף בשכבות של צמר גפן‪ ,‬שכן ביערות הגשם של‬
‫ומאחוריו מחקרים רבים בשלל נושאים‬ ‫ה"קואו־יואן"‪ ,‬בשמו הסיני – היה מוצר‬ ‫מרד בר כוכבא‪ ,‬הוא מופיע לצד הלולב‪.‬‬ ‫ההם נציג בכיר מטעם האימפריה הפרסית‪ ,‬וכי האתרוג‪,‬‬ ‫בחפירות ארכיאולוגיות בניפור שבדרום בבל נמצאו‬ ‫צפון־מזרח הודו באין מפריע במשך אלפי שנים‪.‬‬
‫הקשורים להדרים‪ .‬בר־יוסף (‪ ,)80‬ששקד‬ ‫צריכה המיועד לשכבה העשירה ביותר‪.‬‬ ‫ומה לגבי הסיפור על המלך אלכסנדר‬ ‫שהופיע לראשונה בארץ בגנים מלכותיים מעין אלה‪,‬‬ ‫זרעים של הדר המתוארכים לתקופה השומרית – ‪4,000‬‬ ‫רמז למוצאו רווי המשקעים של האתרוג אפשר‬
‫יחד איתו במשך שלוש שנים על כתיבת‬ ‫כיום גדלים בסין עשרות זני אתרוגים‪,‬‬ ‫ינאי‪ ,‬שהעם רגמוהו באתרוגים לאחר שניסך‬ ‫זכה בהמשך לחיבוק חם בידי היהדות‪ .‬הפרסים עצמם‬ ‫לפנה"ס‪ .‬האגרונום שמואל טולקובסקי (‪1886‬־‪)1965‬‬ ‫למצוא כבר בתלמוד‪ .‬כדי להוכיח שהוא־הוא "פרי עץ‬
‫הספר‪ ,‬הוא יליד רומניה‪ ,‬מייסד המעבדה‬ ‫חלקם עוקפים בסיבוב את האתרוג‬ ‫מים על רגליו במקום על המזבח? ינאי‬ ‫שלטו בעת ההיא גם על הודו‪ ,‬ושם כנראה התוודעו‬ ‫הציע שמדובר באתרוג שהובא לניפור כמנחה לאליל‪,‬‬ ‫הדר" המוזכר בתורה‪ ,‬דורשים האמוראים במסכת סוכה‬
‫לחקר מחלות הדרים במכון וולקני‪ ,‬ומרצה‬ ‫הרי מלך במאה השנייה לפנה"ס‪ ,‬עוד לפני‬ ‫לפרי היוקרתי והריחני‪ .‬בהינדית‪ ,‬אגב‪ ,‬מכנים אותו‬ ‫פרופ' אליעזר‬ ‫או לחילופין כמס למלך‪ .‬הארכיאולוג הצרפתי‬ ‫(דף לה‪ ,‬עמוד א) את המילה "הדר" כרומזת ל"הידרו" –‬
‫באוניברסיטת בן־גוריון‪.‬‬ ‫התימני המוכר לנו‪ ,‬ומגיעים עד‬ ‫שהאתרוג נבחר כפרי עץ ההדר הבלעדי של‬ ‫תורנג'‪ ,‬ובפרסית הוא נקרא תורונג' או אתרונג'‪.‬‬ ‫לורט טען כי בהיכל הצמחים בכרנכ שבמצרים‬ ‫מים ביוונית‪ .‬הגמרא מציינת שם שבניגוד לעצים אחרים‪,‬‬
‫כשאני שואל את פרופ' גולדשמידט מה‬ ‫לגודל של אבטיח‬ ‫חג הסוכות‪ ,‬כך לשיטתה של לנגוט‪ .‬תשובתה‬ ‫אין ספק שפרי האתרוג נחשב באותם ימים‬ ‫גולדשמידט‪" :‬קבלת האתרוג‬ ‫אפשר להבחין באתרוגים בציורי הקיר ‪-‬‬ ‫האתרוג גדל "על כל מים"‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי לגדל את העץ‬
‫לו ולאתרוגים‪ ,‬הוא משיב‪" :‬ביומיום אני עוסק‬ ‫היא שהסיפור הזה‪ ,‬המופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו‬ ‫ליוקרתי במיוחד‪ .‬הוא היה נדיר‪ ,‬מבוקש‬ ‫ליהדות התרחשה אי שם בראשית‬ ‫ציורים המתוארכים לתקופת תחותמס‬ ‫הזה אין די בהסתמכות על הגשם הארצישראלי הצנוע‪,‬‬
‫בהדרים בכלל‪ ,‬אבל כבר יותר מחמישים שנה יש לי‬ ‫ומרומז גם במסכת סוכה (פרק ד‪ ,‬משנה ט)‪ ,‬לאו דווקא‬ ‫מאוד‪ ,‬ומסממני מעמדות האצולה‪ .‬ודווקא‬ ‫ימי הבית השני‪ ,‬וייתכן ששבי הגולה‬ ‫מועד‬ ‫השלישי‪ ,‬כלומר המאה ה־‪ 15‬לפנה"ס‪,‬‬ ‫אלא יש להשקותו באופן יזום ותמידי לאורך כל השנה‪.‬‬
‫רומן עם האתרוג‪ .‬הגעתי אליו בשנת ‪ ,1968‬כשעבדתי‬ ‫התרחש במציאות‪.‬‬ ‫את פרי־העילית הזה הורתה ההלכה לכל‬ ‫יציאת מצרים‪.‬‬ ‫הגיוני בהחלט‪ ,‬כשמדובר בצמח מיוחס ונהנתן שהתרגל‬
‫על פיתוח ריסוס שמונע את נשירת הפיטם‪ ,‬ומאז הפרי‬ ‫"דווקא התיאור של המלך ינאי הוא ראיה מצוינת‬ ‫יהודי לרכוש מדי שנה וליטול אותו כאחד‬
‫הביאו אותו עמם מפרס‪ .‬אינני רואה‬ ‫לפי השערות אחרות‪ ,‬האתרוג הגיע‬ ‫לתנאי יער הגשם‪.‬‬
‫הזה חוזר ועולה שוב ושוב בתחומי המחקר שלי‪ .‬בין‬ ‫לכך שהאתרוג התקבל בעם ישראל עוד הרבה קודם‬ ‫מארבעת המינים‪.‬‬ ‫אפיקורסות במחשבה שהתורה במקורה לא‬ ‫לאזור בתקופת האימפריה הפרסית‪.‬‬ ‫הודו אינה הטוענת היחידה לכתר מוצא האתרוג‪.‬‬
‫השאר נסעתי עם משלחת למרוקו כדי לבדוק האם‬ ‫למאה הראשונה"‪ ,‬אומר לנו פרופ' גולדשמידט‪ ,‬המביא‬ ‫לפי לנגוט‪ ,‬רק החל מהמאה הראשונה‬ ‫כיוונה דווקא לפרי הזה‪ ,‬ורק מאוחר יותר‬ ‫כבר בשנת ‪ 309‬לפנה"ס דיווח הפילוסוף‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬גם באוסטרליה‪ ,‬בפפואה ובאיי קלדוניה‬
‫האתרוגים שמגדלים שם הברברים הם מורכבים‪ .‬המסקנה‬ ‫בספר את הצעתה של לנגוט‪" .‬כי מה בעצם מעיד הסיפור‬ ‫לספירה הפך האתרוג לחלק בלתי נפרד‬ ‫הוא הפך למייצג הבלעדי של פרי ההדר‪.‬‬ ‫היווני תאופרסטוס על העץ הייחודי‬ ‫החדשה שבאוקיינוס השקט‪ ,‬אלפי קילומטרים ממזרח‬
‫אגב הייתה שהם כשרים ובלתי מורכבים"‪.‬‬ ‫הזה? שהצדוקים‪ ,‬שסביב חג הסוכות נחלקו עם הפרושים‬ ‫מחג הסוכות‪ .‬למסקנה הזו היא הגיעה בין‬ ‫הממצאים‬ ‫והבלתי מוכר‪ .‬בספר המסכם את‬ ‫לאוסטרליה‪ ,‬איתרו החוקרים עצי בר בעלי קשרים‬
‫לאתרוג המורכב עם פירות הדר אחרים ‪ -‬סוגיה‬ ‫כמעט בכל פרט שאינו מפורש בתורה ‪ -‬כמו למשל‬ ‫השאר משום שבספר נחמיה‪ ,‬בתיאור הצמחים‬
‫אם במהלך הדורות 'התקדשה' דווקא‬ ‫הבוטניים של משלחת חוקרים שהתלוותה‬ ‫גנטיים הדוקים לפרי שנאחז בידינו בשבוע הקרוב‪ .‬באי‬
‫שמעסיקה את העולם ההלכתי כבר מאות שנים ‪ -‬עוד‬ ‫זקיפת הערבות בצידי המזבח‪ ,‬או ניסוך המים – לא‬ ‫הדרושים למצוות החג (ח‪ ,‬טו)‪ ,‬מופיעים שלושת‬ ‫החזרת כמרור‪ ,‬ייתכן שתהליך‬ ‫לאלכסנדר מוקדון במסעי הכיבוש שלו‪ ,‬ציין‬ ‫אמבון שבאינדונזיה מצא ההולנדי רמפף כבר במאה ה־‪17‬‬
‫נשוב בהמשך‪ .‬קרוביו של האתרוג ממשפחת ההדרים‬ ‫ערערו על הבחירה באתרוג‪ .‬להבנתי זו אחת ההוכחות‬ ‫המינים האחרים – ואילו האתרוג אינו מוזכר‪ .‬גם‬ ‫דומה קרה לאתרוג"‬ ‫תאופרסטוס שבמדינות המזרח והדרום יש חיות‬ ‫אתרוג של ממש‪ ,‬מזן גדול במיוחד‪ .‬כיצד ייתכן שעצים‬
‫הגיעו לארצות המזרח התיכון רק שנים רבות אחריו‪:‬‬ ‫החזקות לכך שקבלת האתרוג ליהדות התרחשה עוד לפני‬ ‫מתיאור החג בספר מכבים ב' (י‪ ,‬ו־ז) הוא נעדר‪ .‬לפי‬ ‫מוזרות וצמחים יוצאי דופן‪ ,‬דוגמת האתרוג ‪ -‬שאותו‬ ‫בעלי פירות כה דומים צומחים משני עברי האוקיינוס‬
‫שרידי הלימון המוקדמים ביותר במרחב הזה‪ ,‬שזוהו‬ ‫פרוץ המחלוקת בין הפרושים לצדוקים‪ ,‬כלומר אי־שם‬ ‫הצעתה של לנגוט‪ ,‬כשהתורה חייבה כל אדם מישראל‬ ‫כינה "תפוח ַמ ַדי"‪ .‬גם לארץ הקודש הגיע האתרוג כבר‬ ‫ההודי‪ ,‬כשאלפי קילומטרים של מים מפרידים ביניהם?‬
‫בפורום ברומא‪ ,‬תוארכו לראשית המאה הראשונה‬ ‫בראשית ימי הבית השני‪ .‬ייתכן ששבי הגולה הביאו עמם‬ ‫ליטול בחג "פרי עץ הדר"‪ ,‬היא לא כיוונה בהכרח‬ ‫בשנים ההן‪ .‬גרגרי אבקה של הפרי הזה נמצאו בתוך‬ ‫הפיגָ ִמ ִּיים ‪ -‬צמחים‬
‫חלק מהחוקרים סבורים שמשפחת ֵּ‬
‫לספירה או מעט קודם לכן‪ .‬עצי לימון זוהו גם בחפירות‬ ‫ארצה מפרס את האתרוג"‪.‬‬ ‫לפרי מסוים‪ :‬ייתכן שזוהי הקדמה שקובעת כי שלושת‬ ‫הטיח באחת מבריכותיו של גן מלכותי קדום‪ ,‬לצד ארמון‬ ‫בעלי פרחים עזי ניחוח‪ ,‬שעמם נמנים ההדרים למיניהם‬
‫פומפיי‪ ,‬העיר שחרבה בהתפרצות הווזוב בשנת ‪79‬‬ ‫אם כך גם להבנתך‪ ,‬כשהתורה מצווה על נטילת פרי‬ ‫המינים שננקבו בשמותם צריכים להיות מהודרים‪,‬‬ ‫עתיק ברמת־רחל‪ .‬מי שגילתה אותם הייתה ד"ר דפנה‬ ‫ובתוכם גם האתרוג ‪ -‬הופיעה בעולם לפני עשרות‬
‫לספירה‪ .‬הפומלה‪ ,‬הליים והחושחש‪ ,‬הלא הוא התפוז המר‪,‬‬ ‫עץ הדר‪ ,‬היא לא מתכוונת בהכרח לאתרוג‪.‬‬ ‫ואולי המשמעות היא שצריך לקחת פרי מהודר כלשהו‪,‬‬ ‫לנגוט מהמעבדה לארכיאובוטניקה וחקר הסובב הקדום‬ ‫מיליוני שנים‪ ,‬בעת שעדיין התקיים רצף יבשתי בין הודו‪,‬‬
‫חדרו לאגן הים התיכון רק עם הכיבוש הערבי‪ ,‬בסביבות‬ ‫"אינני רואה אפיקורסות גמורה במחשבה שהתורה‬ ‫לבחירתם של מקיימי המצווה‪ .‬רק בתרגומי התורה‬ ‫במכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב‪ .‬התארוך‬ ‫אינדונזיה‪ ,‬אוסטרליה ואולי גם קלדוניה החדשה‪ .‬תחת‬
‫המאה העשירית‪ .‬מיני הדר אחרים התפשטו במערב‬ ‫במקורה לא כיוונה דווקא לפרי הזה‪ ,‬ורק בשלב מאוחר‬ ‫שנכתבו החל מהמאה הראשונה לספירה מצוין שמו של‬ ‫של הממצא הביא אותה למסקנה שלכל המאוחר במאה‬ ‫הסיווג "הדר" נכללים היום כ־‪ 25‬מיני עצים הגדלים‬
‫‪ | 22‬י"ב בתשרי תש"ף‪ | 1157 | 11.10.2019 ,‬דיוקן‬
‫קיצוני שפגע בעצים‪ .‬בשל המחסור החריף נדרשו הרבנים‬

‫צילום‪ :‬דוד כהן ‪ -‬פלאש ‪90‬‬

‫לשאלה האם אפשר להשתמש באתרוגי השנה שעברה‪.‬‬
‫השלטונות‪ ,‬כאמור‪ ,‬הבחינו במאמציהם של היהודים‬
‫להשיג את הפרי מדי סתיו‪ ,‬והבינו שיוכלו לגזור קופון‬
‫מהעניין‪ .‬משלוחי אתרוגים למזרח אירופה חויבו במשך‬
‫מאות שנים בתשלום מכס של ‪ 8‬עד ‪ 12‬פפניג‪ ,‬בעת‬
‫מעברם בזלצבורג‪ .‬לא מעט נוצרים היו מעורבים בענף‪,‬‬
‫והיהודים שניסו להתחרות בהם הופלו לרעה‪ .‬בשנת ‪1693‬‬
‫למשל ביקש המלך הפולני ין סובייבסקי ממועצת העיר‬
‫ברסלאו (כיום ורוצלב) לחסום את יוזמותיו של היהודי‬
‫הירש מבנדין‪ ,‬שכן הן עלולות לפגוע בנתין‬
‫הנוצרי מתיאס וורלינג‪ ,‬הממונה על אספקת‬
‫האתרוגים למדינה‪.‬‬
‫בסוף המאה ה־‪ 18‬או בראשית‬
‫המאה ה־‪ 19‬השתלב בשוק ארבעת‬
‫המינים האירופי כוכב חדש – אתרוג‬
‫קורפו‪ ,‬כשמו של אי יווני על גבול‬
‫אלבניה‪ .‬המלחמות הבלתי פוסקות‬
‫בשטח איטליה‪ ,‬כמו גם תקנות‬
‫מקלות של הסולטן העות'מאני‪,‬‬
‫הביאו ככל הנראה להצפת אירופה‬
‫בפירות מהאי הזה‪ ,‬שהאפילו ביופיים‬
‫על המתחרים האיטלקיים והצרפתיים‪.‬‬
‫אלא שהאיכרים היוונים של קורפו נהגו‬
‫להרכיב את האתרוגים על כנה של עצי הדר‬
‫אחרים לצורך קבלת פירות עמידים ויפים יותר‪,‬‬
‫מככב לצד הלולב‪.‬‬
‫וכך עוררו מבלי משים פקפוק גדול בכשרותם‪ .‬בשנת‬ ‫מטבע מימי מרד‬
‫‪ 1845‬פרץ פולמוס הלכתי חריף בנושא‪ :‬מהעבר האחד‬ ‫בר כוכבא‬
‫ניצבו הרבנים האשכנזים‪ ,‬שנטו לפסול את האתרוגים‬
‫הללו‪ ,‬ומהעבר האחר ‪ -‬הרב המקומי של קורפו ורבנים‬
‫ספרדים נוספים‪ ,‬שהתעקשו כי הפרי כשר למצווה‪ .‬ידם‬
‫של האחרונים הייתה על העליונה במחלוקת הזו‪ ,‬שנראה‬
‫כי המניע העיקרי מאחוריה היה כלכלי‪.‬‬
‫הפופולריות של אתרוגי קורפו המשיכה לגאות עד‬
‫‪ ,1891‬אז טפלו הנוצרים באי עלילת דם מחרידה על‬
‫שכניהם היהודים‪ ,‬ובעקבות זאת הטילו כל רבני רוסיה‬
‫חרם על ייבוא האתרוגים משם‪ .‬אט־אט ובלית ברירה‬
‫עברו קהילות אירופה להסתמך על אתרוגים מארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ובהם גם תנובת הפרדסים החדשים שניטעו‬
‫במושבות העלייה הראשונה‪ .‬שוק אתרוגים עבור‬
‫יהודי צפון אירופה ומזרחה הוסיף להתקיים מדי קיץ‬ ‫כדי‬
‫בטריאסט שבצפון איטליה עד מלחמת העולם‬ ‫לגרום לאתרוגים‬
‫הראשונה‪ .‬אחריה כבר כבשו אתרוגי ארץ ישראל‬
‫את אירופה באופן סופי‪ ,‬והענף החקלאי הזה‬ ‫בבלוני‬ ‫להצהיב‪ ,‬משתמשים‬
‫נעלם לגמרי מנופי קורפו ומשאר מדינות‬ ‫גז אתילן‪ ,‬שמזרימים לתוך "חדרי‬
‫דרום היבשת‪.‬‬ ‫הבחלה" מיוחדים את המינון הדרוש‬
‫מודל ‪ ,2018‬כחדש‬ ‫להשגת הצבע הרצוי‪ .‬רבים מהמגדלים‬ ‫דיונים הלכתיים אינסופיים‪ .‬שוק ארבעת המינים‬
‫כיום רוב מוחלט של האתרוגים הנמכרים‬ ‫שומרים בקנאות את מרשם ההבחלה‬
‫בעולם לצורך מצוות ארבעת המינים מקורם‬ ‫המדויק שהגיעו אליו‪ .‬ההקפדה על כמות‬
‫בישראל‪ .‬מדי שנה נשלחים מכאן לקהילות‬ ‫הגז הנכונה היא קריטית‪ :‬מנת יתר‬ ‫אתרוג בשותפות ממעות הקהל‪ ,‬ולכל אחד‬ ‫הרחוק ערבים לחיך יותר מאחיהם המזרח־תיכוניים‬
‫היהודיות ברחבי תבל עשרות אלפי אתרוגים‪,‬‬ ‫של אתילן עלולה לגרום לנשירת‬ ‫המברך נותנים לו במתנה כשנטלו לצאת בו‪,‬‬ ‫המרירים‪.‬‬
‫כשהיעד העיקרי הוא השוק היהודי־אמריקני‪,‬‬ ‫וכשיצא אז מקנה גם כן לחברו במתנה וחברו‬ ‫גם כשהאתרוג עולה על הצלחת‪ ,‬הוא אינו נאכל‬
‫שרוכש יותר מ־‪ 80‬אחוז מהיצוא‪ .‬מקצת האתרוגים‬ ‫העוקץ או הפיטם‪ ,‬ולפסילת‬ ‫לחברו"‪ ,‬כתב המהר"ם מרוטנבורג במאה ה־‪.13‬‬ ‫באופן דומה לשאר קרובי משפחתו‪ .‬להדרים יש כידוע‬
‫עושים את המסע באוניות‪ ,‬בתנאי טמפרטורה‬ ‫האתרוג‬ ‫האתרוגים של אותם ימים גודלו בין השאר‬ ‫קליפה פנימית לבנה ("אלבדו")‪ ,‬וזו של האתרוג כה עבה‬
‫מבוקרים‪ ,‬ורובם מיוצאים בדרך האוויר‪ .‬בהמשך הם‬ ‫באיטליה ‪ -‬בסביבות אגם גארדה‪ ,‬ובמחוז קלבריה‬ ‫עד שכמעט איננה מותירה מקום לשכבה הפנימית –‬
‫מובלים במשאיות לשווקים מרכזיים באירופה ובצפון‬ ‫שבקצה הדרומי של המגף האיטלקי‪ .‬גם סן־רמו בליגוריה‬ ‫האנדוקרפ‪ .‬בניגוד להדרים האחרים‪ ,‬שקיקי המיץ שלו‬
‫אמריקה‪ ,‬לפני שיגיעו ליעדיהם בפזורות השונות‪.‬‬ ‫שעל גבול איטליה־צרפת הייתה מוקד מסורתי של‬ ‫מועטים‪ ,‬ובאתרוג התימני אין כלל שקיקי מיץ אלא‬
‫גם בארץ ישראל עמדו אתרוגי קורפו במרכז‬ ‫אספקת אתרוגים‪ ,‬ויהודי גרמניה נהגו לשגר לשם‬ ‫זרעים בלבד‪ .‬יתרונו של האתרוג הוא בפלבדו‪ ,‬קליפתו‬
‫מחלוקת‪ .‬במשך מאות שנים גודלו כאן אתרוגים בעיקר‬ ‫שליחים מדי שנה‪ ,‬כפי שהעיד איש כנסייה בשנת ‪.1537‬‬ ‫החיצונית‪ ,‬שבה יש לוזי שמן אתרי‪ .‬עד היום זוהו בקליפת‬
‫על ידי ערבים‪ :‬בשכם‪ ,‬ביריחו‪ ,‬באום־אל־פחם ובכפרי‬ ‫חופי הריביירה הצרפתית ויוון היו מקורות נוספים‬ ‫האתרוג יותר משישים חומרים נדיפים שונים‪ ,‬והם‬
‫הגליל‪ .‬הפירות לא הצטיינו ביופיים‪ ,‬אבל היו עמידים‬ ‫לאספקת הפרי לקראת החג‪.‬‬ ‫שמקנים לו את ריחו המיוחד‪.‬‬
‫והתקבלו בקרב רבני העדות השונות ככשרים ללא חשש‬ ‫כבר במאה ה־‪ ,14‬ואולי עוד קודם לכן‪ ,‬הקימו‬
‫הרכבה‪ .‬התפנית הגיעה בשנות הארבעים של המאה‬ ‫הקהילות היהודיות הגדולות של אירופה תשתית‬ ‫פרשת האי היווני‬
‫ה־‪ ,19‬כשיהודי יפו קיבלו מתנה מרבני קורפו‪ :‬משלוח‬ ‫מסחרית ענפה שסיפקה את תצרוכת האתרוגים שלהן‪.‬‬ ‫כצמח שהורגל בטמפרטורות החמימות של סביבות‬
‫של שתילי אתרוגים‪ .‬אלו ניטעו בפרדסים שסביב העיר‪,‬‬ ‫בכל שנה היו יוצאות קבוצות קטנות של קניינים־‬ ‫קו המשווה‪ ,‬האתרוג רגיש מאוד לפגיעות קרה‪.‬‬
‫ופירות נכנסו בהדרגה לשוק המקומי‪ .‬האתרוגים החדשים‬ ‫קוטפים‪" ,‬אתרוגרים"‪ ,‬שהגיעו כבר באוגוסט לאזורי‬ ‫באקלים של צפון אירופה ומזרחה אי אפשר כלל לגדל‬
‫היו ללא ספק בעלי הדר‪ ,‬אך האשכנזים פסלו אותם‬ ‫הגידול‪ .‬שם היו האתרוגרים דואגים לארוז את האתרוגים‬ ‫אתרוגים – ומכאן הצוהר לאינספור סיפורים יהודיים‬
‫בשל החשש להרכבה‪ ,‬והקפידו להשתמש באתרוגי אום־‬ ‫בארגזים‪ ,‬לעיתים יחד עם לולבים והדסים‪ ,‬ולשלוח‬ ‫על מאמציהן של קהילות אשכנזיות לאורך הדורות‬
‫אל־פחם והגליל‪ .‬הספרדים‪ ,‬בתגובה‪ ,‬פסלו רבים מהזנים‬ ‫אותם לקהילות השונות‪ .‬למרות המערכת המשומנת‬ ‫להשיג אתרוגים כשרים‪ .‬כדי שיוכלו לקיים את המצווה‬
‫שגודלו בגליל ובשומרון‪.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬קרה לא פעם שהאתרוגים הגיעו באיחור‪ ,‬או לא‬ ‫כהלכתה‪ ,‬נצרכו יהודי אירופה לשגר שליחים לארצות‬
‫עם התפתחות היישוב החדש‪ ,‬עבר גידול האתרוגים‬ ‫יצאו כלל לדרכם‪ .‬ההיסטוריון יוסף הכהן כתב בשנת‬ ‫הים התיכון שבדרום היבשת‪ ,‬ואף למחוזות רחוקים‬
‫מידיים ערביות לפרדסנים יהודים‪ .‬היום כבר לא ידוע על‬ ‫‪ 1600‬על "קור גדול בגבולי גנואה‪ ,‬וימותו כל עץ נחמד‬ ‫יותר ‪ -‬צפון אפריקה וארץ ישראל‪ .‬השלטונות שבדרך‬
‫חקלאים ערבים העוסקים בענף‪ :‬כל האתרוגים בשווקים‬ ‫למראה גם כל עץ פרי הדר‪ ,‬ולא נמצאו אתרוגים בכל‬ ‫לא חסכו בקשיים‪ ,‬מה שהפך את העסק ליקר מאוד‪.‬‬
‫גדלים בשטחים בבעלות יהודית‪ .‬ובעוד ענף ההדרים‬ ‫איטליה‪ ,‬עד היות אתרוג אחד בעשרה זהובים‪ .‬ולא נשמע‬ ‫לעיתים נאלצו קהילות שלמות להסתפק באתרוג בודד‪:‬‬
‫בישראל הולך ומצטמצם‪ ,‬ועומד כיום על מחצית מהיקפו‬ ‫דבר כזה לעולמים אשר היה לפנינו‪ .‬ובכל זאת הנדיבים‬ ‫כל אחד מהמתפללים היה נוטל אותו‪ ,‬מברך‪ ,‬ואז מעביר‬
‫בשנות השמונים‪ ,‬בתחום האתרוגים המגמה היא הפוכה‪.‬‬ ‫בזבזו ממונם למצווה"‪ .‬גם בשנת ‪ 1701‬דווח כי קהילות‬ ‫את הבעלות עליו למתפלל הבא בתור‪ ,‬מפני שלא ניתן‬
‫השטח המוקדש לפרדסי אתרוגים רק מתרחב‪ ,‬והם‬ ‫גנואה וליבורנו התקשו להשיג אתרוגים בשל שלג‬ ‫לקיים את המצווה באתרוג השייך לאחר‪" .‬נהגו לקנות‬

‫‪ | 24‬י"ב בתשרי תש"ף‪ | 1157 | 11.10.2019 ,‬דיוקן‬

‫צילום‪ :‬אהרון קרון ‪ -‬פלאש ‪90‬‬
‫מדי שנה נשלחים מכאן עשרות אלפי פירות לקהילות היהודיות ברחבי תבל‪ .‬אתרוג בארץ‬
‫אתרוגי "מהרי"ל דיסקין־ברוורמן" קרויים על שמו‬
‫של הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין ותלמידו הרב‬
‫זרח ברוורמן‪ .‬הרב המליץ לתלמיד על זן ארצישראלי‬
‫מסוים לקיום המצווה‪ ,‬וכשצאצאיו של ברוורמן‬
‫התיישבו בפתח־תקווה‪ ,‬הם הקימו פרדסי אתרוגים‬
‫המתבססים על הזן הזה‪ .‬בשל ייחוסו הרם‪ ,‬זהו האתרוג‬
‫המועדף כיום על החרדים ה"בריסקרים"‪.‬‬
‫פרופ' גולדשמידט‪ ,‬שחקר את הזנים השונים וירד‬
‫לעומק סוגיית הטהרה הגנטית של אתרוגים‪ ,‬סבור‬
‫שהסערה העזה סביב נושא ההרכבה הייתה מיותרת‪.‬‬
‫"ניסינו לבדוק את כל סוגי האתרוגים כדי למצוא‬
‫את 'האתרוג האמיתי' ולגלות אילו זנים מקורם‬
‫בהרכבה‪ .‬לשם כך יצרתי שיתוף פעולה עם‬
‫קבוצת חוקרים איטלקית שהייתה ראש החץ‬
‫במחקר המולקולרי של ההדרים‪ .‬הבאנו להם‬
‫‪ 12‬מינים שונים‪ ,‬כולל אתרוג מרוקני‪ ,‬אתרוג‬
‫תימני וזנים ים־תיכוניים דוגמת קיבילביץ'‬
‫וחזון אי"ש‪ .‬המחקר גילה שכל האתרוגים‬
‫דומים מאוד זה לזה מבחינה גנטית‪ ,‬ושונים‬
‫במובהק מלימון‪ ,‬תפוז וכל יתר ההדרים‪ .‬זה‬
‫אומר שכל החשש העצום שעלה בפסיקה מפני‬
‫פסול שנובע מהרכבה – התבדה‪ .‬כל ההרכבות‬
‫שנעשו לאורך הדורות לא השפיעו מבחינה גנטית"‪.‬‬
‫מלבד סוגיית ההרכבה‪ ,‬הדיונים ההלכתיים‬
‫האינסופיים סביב כשרותם של אתרוגים הניבו שאלה‬
‫נוספת ובלתי צפויה‪ .‬במאה ה־‪ 19‬התלבט הרב יעקב‬
‫אטלינגר‪ ,‬רבה של אלטונה שבגרמניה‪ ,‬האם יהודי‬
‫אירופה יכולים לצאת ידי חובה בארבעת המינים‬
‫"שגדלו באיי אמעריקא ואויסטראליען" – אמריקה‬
‫ואוסטרליה‪ .‬הבעיה‪ :‬על האתרוג יש לברך כאשר‬
‫הפיטם כלפי מטה‪ ,‬כי זהו "דרך גידולו"‪ ,‬ואילו יושבי‬
‫המדינות האלה "רגליהם נגד רגלינו"‪ ,‬כלומר מצויים‬
‫בצדו השני של כדור הארץ‪ ,‬מה שגורם גם לאתרוג‬
‫להיות הפוך‪ .‬בסופו של דבר נטה הרב אטלינגר‬
‫להתיר‪ ,‬מתוך הסברה האומרת שזהו "דרך גידולו"‬
‫של האתרוג באותם מקומות‪ .‬מי יגלה עפר מעיניו‬
‫ויספר לו שאוסטרליה הרחוקה היא בכלל אחד מאתרי‬
‫הגידול המקוריים של האתרוג? ‪0‬‬
‫לתגובות‪dyokan@makorrishon.co.il :‬‬
‫עד למשקל של כמה קילוגרמים‪.‬‬ ‫משתרעים כבר על כאלף דונם‪ .‬ועם זאת‪ ,‬אפילו‬
‫במדינת היהודים‪ ,‬מדובר בחצי אחוז בלבד מכלל שטחי‬
‫מעשה הרכבה‬ ‫ההדרים‪ .‬גידול האתרוגים כאן מיועד אך ורק לצורך‬
‫בספרם של גולדשמידט ובר־יוסף מובא גם מחקרו‬ ‫מצוות ארבעת המינים – לא לנוי‪ ,‬וכאמור גם לא‬
‫של פרופ' זהר עמר על מותגי האתרוגים הישראליים‬ ‫לאכילה ‪ -‬וכדי להעמיד פעם בשנה אתרוג אחד לרשות‬
‫של ימינו‪ .‬כל המותגים‪ ,‬מציין פרופ' עמר‪ ,‬הם שמותיהם‬ ‫כל יהודי שומר מצוות‪ ,‬אין צורך ביותר מדי עצים‪ .‬מטעי‬
‫של אנשים בשר ודם שעסקו בגידול ובאספקה בראשית‬ ‫אתרוגים ניתן למצוא בכמה מדינות בודדות נוספות‪ ,‬וגם‬
‫הדרך של הענף בארץ‪ ,‬בעיקר בין השנים ‪1910‬־‪.1960‬‬ ‫שם הם תופסים שבריר אחוז משטחי ההדרים‪.‬‬
‫עמר ראיין את קרובי משפחותיהם בני זמננו‪ ,‬ושאב מהם‬ ‫הפריחה של עצי האתרוג הגדלים כאן מתרחשת‬
‫מידע על מפעלותיהם של אבות שוק האתרוגים‬ ‫בשני גלים עיקריים‪ :‬באביב ובקיץ‪ .‬האתרוגים מהגל‬
‫פרופ' גולדשמידט‪:‬‬ ‫המחודש בארץ הקודש‪ .‬הזן הידוע בשם‬ ‫הראשון‪ ,‬שכינוים בפי המגדלים הוא "ביכר" ("מוקדם"‬
‫"ניסינו למצוא את 'האתרוג‬ ‫אתרוג‬ ‫קיבילביץ'‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬מוצאו מעצי‬ ‫בערבית)‪ ,‬נקטפים מסוף יוני ועד תחילת יולי‪ .‬אחר‬
‫שנמצאו בוואדי קלט וגודלו ללא הרכבה‪.‬‬ ‫כך מגיעים אתרוגים מפריחת הביניים‪ ,‬שנקטפים‬
‫האמיתי' ולגלות אילו זנים מקורם‬ ‫זני "חזון אי"ש" מקורם כנראה בעצי‬ ‫באמצע יולי במשך שבועיים‪ ,‬ונחשבים לאיכותיים‬
‫בהרכבה‪ .‬פנינו לקבוצת חוקרים‬ ‫פרא שגדלו מחוץ לצפת‪ ,‬וזוהו בידי הרב‬ ‫יותר מקודמיהם‪ .‬הגל העיקרי השני נקרא מיאה – מים‬
‫איטלקית שהייתה ראש החץ במחקר‬ ‫אברהם ישעיהו קרליץ כבלתי מורכבים‪.‬‬ ‫בערבית‪ ,‬על שם ההשקיה המוגברת שמקבלים העצים‬
‫המולקולרי של ההדרים‪ ,‬והבאנו להם‬ ‫לשניים‬ ‫החזון אי"ש מסר שני זנים שונים‬ ‫כדי להאיץ את גידול הפרי ולאפשר את מכירתו בשוקי‬
‫מתלמידיו‪ ,‬הרב יעקב הלפרין והרב מיכל‬ ‫ארבעת המינים‪ .‬האתרוגים הללו נקטפים מסוף יולי עד‬
‫‪ 12‬מינים‪ .‬התברר שכולם דומים מאוד‬ ‫יהודה לפקוביץ'‪ ,‬וכך נוצרו שני מותגים‬ ‫סמוך לסוכות‪ ,‬ונחשבים למשובחים ביותר‪ .‬חלון השיווק‬
‫מבחינה גנטית‪ ,‬ושונים מכל יתר‬ ‫נפרדים הנסחרים היום‪.‬‬ ‫לאתרוגי סוכות הוא רק בארבעת השבועות שלפני‬
‫ההדרים‪ .‬זה אומר שהחשש ההלכתי‬ ‫תקופת החגים‪ ,‬אך למעשה אפשר לשמר אתרוג במשך‬
‫העצום מפני פסול שנובע‬ ‫שנה תמימה‪ :‬אם הוא נתון בשקית פלסטיק ומוחזק‬
‫בטמפרטורה של ‪17‬־‪ 19‬מעלות‪ ,‬הפרי יישאר הדור‪ ,‬יפה‬
‫מהרכבה – התבדה"‬ ‫וכשר כפי שהיה‪.‬‬
‫לא פעם‪ ,‬מטעמים הלכתיים או אסתטיים־שיווקיים‪,‬‬
‫דואגים המגדלים לזרז את הצהבתם של האתרוגים בשלב‬
‫שבין הקטיף למכירה‪ .‬לשם כך משתמשים באתילן‪,‬‬
‫ההורמון הצמחי האחראי על שינוי הצבע של קליפת‬
‫פירות ההדר מירוק לצהוב או לכתום‪ .‬האתילן שישנה‬
‫את צבע האתרוג יכול להיות מופרש גם מפירות אחרים‪,‬‬
‫ולכן נהגו בעבר להניח יחדיו תפוחים ואתרוגים‪ ,‬כך‬
‫שהראשונים ישפיעו על האחרונים‪ .‬היום עושים זאת‬
‫בעזרת בלוני גז אתילן‪ ,‬שמזרימים לתוך "חדרי הבחלה"‬
‫מיוחדים את המינון הדרוש להשגת דרגת הצבע הרצויה‪.‬‬
‫רבים מהמגדלים שומרים בקנאות את מרשם ההבחלה‬
‫המדויק שאליו הגיעו‪ .‬ההקפדה על כמות הגז הנכונה‬
‫הינה קריטית‪ :‬מנת יתר של אתילן עלולה לגרום‬
‫לנשירת העוקץ או הפיטם‪ ,‬ולפסילתו של האתרוג‪ .‬אגב‪,‬‬
‫שני תלמידים‪ ,‬שני‬ ‫אם הפרי אינו נקטף מהעץ‪ ,‬הוא בדרך כלל ממשיך‬
‫מותגים‪ .‬החזון אי"ש‬ ‫לגדול גם לאחר שהצהיב‪ ,‬וכך יכולים האתרוגים להגיע‬
‫‪ | 26‬י"ב בתשרי תש"ף‪ | 1157 | 11.10.2019 ,‬דיוקן‬