Daf Ditty Shabbes 64

Thoughts of sin (hirhurei aveira) are worse than sin, and the illustration
of this is the smell of meat.
(Yoma 29a)
‫ו מידי הרהור לא יצא אם מידי עבירה יצא‬ ‫ו‬
When Moshe asked the people whether they had sinned during their conquest of Midian, they
assured him that although they had not fallen into “the hands of sin “ , (‫( עבירה מידי‬they
nevertheless had been plagued by entering into “the hands of sinful thoughts ( ‫)הרהור מידי‬.
How could these people claim they had not sinned, when they admit that they were guilty of
lustful thoughts?

Is gazing upon immoral sights and indulging in fantasy mind games not itself a sin?

Furthermore, this battle was manned by a group of one thousand soldiers from each tribe. These
men were chosen as the worthiest men of the nation. How could it be that they faltered in this
regard?

Finally, the people did not say that they had not sinned, but rather that they had not fallen into
the clutches of sin ‫ עבירה( (מידי‬.

What is the significance of this nuance?

Harav Nosson Lobart cites the Gemara in Nedarim (6b) which tells us that there are expressions
that are clearly statements which indicate an oath, but there are also words that a person uses to
indicate somewhat of a connection or an association to an oath.

Similarly, Rambam writes (Hilchos Isurei Bi’ah Ch. 21) that aside from the actual sin of
forbidden relations, there are actions which may lead to sin. There are lustful thoughts ( ‫הרהור‬
,(and there are things a person does which can lead to lustful thoughts (‫ הרהור יד‬.(

Here, the soldiers came to Moshe to offer a tribute as a form of atonement. Moshe asked them
whether they had sinned. The soldiers assured Moshe that they had not sinned, nor had they
actively been guilty of sinful thoughts.

However, they had collected the jewelry from the women of Midian. This is generally a situation
which can lead to having sinful thoughts – ‫ הרהור לידי‬.

This is what they told Moshe, “We are not guilty of even coming close to sin, but we were
involved in coming close to improper thoughts.”

Consequently, they brought this offering, because for people on that elevated plateau of
spirituality, even this is something which they felt required atonement.1

Thoughts of sin (hirhurei aveira) are worse than sin, and the illustration
of this is the smell of meat.
(Yoma 29a)

1
Daf Digest Chicago Kollel
Some commentaries question this statement in light of other Talmudic sources (e.g., Kiddushin
39b) indicating that sinful thoughts are not punishable. Others discuss in what sense sinful
thoughts might prove more harmful than sinful behavior.

The Rambam (Moreh Nevukhim 3:8) maintains that sinful thoughts are more problematic
because they relate to the essence of what it means to be a human being. Animals and humans
share the realm of action, but only human beings utilize their minds to think, analyze and
ponder. In that sense, sinful thoughts corrupt the most significant part of a person. Interestingly,
Rambam argues that, in this context, sinful speech should be classified together with sinful
thoughts, as the power of speech also remains the exclusive character of a human being.

A different approach identifies sinful thoughts with heretical thoughts. Rabbi Yosef Albo (Sefer
Ha-ikkarim 4:29) points out that sins often stem from the denial of one of the three fundamental
principles: God's existence, divine providence or divine revelation. Thus, the term "hirhurei
aveira" actually refers to heresy. If so, we can understand the gemara's regarding thoughts that
reject our fundamentals of faith as worse than individual acts of sin.

Rabbi Mei'ir Simcha Ha-kohen from Dvinsk (Meshekh Chokhma, Bereishit 18:28) bases an
alternative explanation on a famous distinction made by Rabbi Eliyahu of Vilna, the Gra.

The Gra argues that the terms "din and "cheshbon" (see Avot 3:1) refer to two different modes of
divine judgment for wrongdoing: the former relates to the actual transgressions, while the latter
refers to the wasted opportunity to do mitzvot. From the perspective of "din," sinful acts may
be worse than sinful thoughts; however, from the perspective of "cheshbon," sinful thoughts are
worse as each moment of constructive thinking would have been considered a mitzva.

Therefore, the realm of thought accommodates a much greater sense of missed

opportunity.

Mesillat Yesharim 11
‫ כבר אמרו בתחלת הברייתא שלנו‬,‫)ע"ז כ( בענין המחשבה‬: ‫ ואמרו‬,'‫ שלא יהרהר אדם ביום וכו‬,‫ונשמרת מכל דבר רע‬
‫)יומא כט( עוד‬: ‫ ומקרא מלא הוא‬,‫)משלי טו( הרהורי עברה קשים מעבירה‬: ‫תועבת ה' מחשבות רע‬.

Regarding "thought" our Sages already mentioned in the beginning of our Beraitha: "'you shall
keep yourself from every evil thing' (Devarim 23:10) - From here R. Pinchas b. Yair said that a
person should not have [impure] thoughts in his heart, and thus bring himself to have impurity at
night" (Ketubot 46a). They further said: "thoughts of sin are worse than the sin itself" (Yoma
29a) and scripture says explicitly: "evil thoughts are an abomination to G-d" (Mishlei 15:26).

Sefer Marpeh Lanefesh 8th treatise Chovos Halvovos

‫ 'ען כי נגש וגו‬.‫וסיפא דקרא לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר‬
‫ וביש נוחלין מביאו באורך ובהג"ה שם האריך מאד בזה ותוכן דבריו וז"ל ולהרגיל אל הכוונה‬.‫ועיין ל' ס"ח על פסוק זה‬
‫ קודם התפלה או שום ברכה ירגיל לשהות מעט מקודם ולא יתן מקום‬.‫הוא שיסכים בדעתו וירגיל זה ההרגל הקטן‬
‫אחיזה כלל לשום הרהור ומחשבה בעולם לבא אל לבו דאם יתן מקום לעצלה אפי' רגע אחד או לשום מחשבה בעולם‬
 ‫הוא נלכד ברשת היצה"ר והולך ומתגבר עליו וכו' ומסיים שם הלא צריך להתעכב שעה א' על דבר התפלה וא"כ הלא‬
'‫טוב שיכוון בה ויהיה לו שכר טוב בעמלו מלהוציא שעה זו להבל ולבטלה ואף גם יענש בשבילה וע"ש באורך וע‬
‫בשער יחוד המעשה מענין התפלה‬:

In the sefer Chasidim (Siman 46): "To habituate oneself in kavana, to do this small habit before
prayer, or any blessing, to pause a bit before and not allow any thought or hirhur (feeling) to take
hold in his mind, because if one gives a place to laziness, even for one second, or for any thought
whatsoever - he is already ensnared in the trap of the yetzer, and he will continue and overpower
him...".

Pat Lechem commentary of Chovos Halvovos comments as follows:

‫פרט הדרגת ההכנה המביאה לידי מעשה דהיינו בתחלה ההרהור 'שלא להרהר בעבירות ולא נתאוום ולא נסכים כו‬
‫ אמנם שתי‬.‫בדבר ואע"פ שמנו חז"ל המחשבה מן הדברים שאינם בידו של אדם שמעצמה היא עולה על רוח האדם‬
‫תשובות בדבר הא' שזה נאמר על תחלת כניסת המחשבה ברגע ראשון אמנם אז איננה רק כניצוץ דק שבקל יכול האדם‬
‫לכבותו כן מיד בהרגיש בה האדם אז ידחנה ויסיחנה מלבו ויתן דעתו בדברים אחרים אמנם אם לא ידחנה תכף ומיד אז‬
‫ תשובה ב' שיש ביד האדם‬.‫יתלבה הניצוץ ברוח האדם ויתפשט משך זמן מה והתפשטותו נקרא הרהור בלשון חכמים‬
‫שלא ליתן מקום לכניסת המחשבה כלל דהיינו על ידי שלא יפנה מחשבתו בתחלה רק יעסוק בתורה ובמלאכה כמו‬
‫שכתב הרמב"ם ז"ל שאין מחשבת התאוה מתגברת אלא בלב פנוי מחכמה והנה אחר שהרהור והתפשטות ציור הדבר‬
‫ברוחו יתעורר לעומתו כח התאוה ואחר אשר התאוה תאוה ויתנקש בדעתו קצת אם לעשות או לחדול ואח"כ יסכים‬
‫לעשותו ואזי יונח הדבר עצור ושגור בדעתו עד זמן המעשה בפועל והמליצה מבוארת ושמעתי פירוש נכון על מה‬
‫שאמר שלא נתאוום ולא נסכים ע"פ דברי הרמב"ם שבמצות המושכלות אסור לנו גם התאוה בהם כמו לרציחה ולגניבה‬
‫ודומיהם ולשמעיות כמו אכילת איסור אמרו ז"ל אל יאמר אדם א"א לאכול בשר חזיר וכו' והמליצה מבוארת‬:

muse, desire, resolve -- he outlined the preparation steps which lead to an act [of sin]. At first it
is just thinking about the matter. And even though our Sages counted "thought" as one of the
things which are not in a man's control, since thoughts pop up on their own in a man's mind.
Nevertheless, there are two answers to this.

Firstly, this was stated regarding the beginning of the thought's entering one's mind. Then it is
only like a tiny spark that a man can easily extinguish. Hence, immediately, when he senses it, he
can dismiss it and remove it from his mind and turn his mind to other things. However, if he does
not dismiss it right away, then that spark will be fanned by a man's ruach (spirit) and will
prolong for some time.
This prolongation is called "hirhur" (musing) in the words of the Sages.

The second answer is that a man has the ability to not leave any room for these thoughts to arise,
namely, by not allowing his mind to go idle in the first place - through the study of Torah or
engaging in work, as the Rambam wrote (Isurei Bia 22:21): "thoughts of lusts do not strengthen
except in a heart devoid of wisdom".

Behold, after the thought is fanned and prolongs in his spirit, this will correspondingly arouse
the force of lust. And after he has lusted for it, he will hesitate a bit and deliberate whether or not
to do it. Afterwards, he resolves to do it, and the matter will be held and pending in his mind
until the time of the actual committing of the act of sin.
Chassidus and the Hirhurim. Baal Shem Tov: Tzivas Haribash 9
“When beset by mundane desires, remove them from your mind. Scorn the desire to the point of
it becoming hated and despised by you. 1 Incite the yetzer tov against the yetzer hara and your
desire, and thus you will subdue them”.2

Do not be depressed at all from not having mundane desires. On the contrary, rejoice
exceedingly for meriting to subdue your passion for the sake of the Creator’s glory, may He be
blessed. Our sages said of this, “rejoicing in the suffering” (Shabbat 88b).

When you are not drawn after your desire, even in thought, and scorn it, you subdue
the kelipot3 very much, as it is said in the Zohar (I:100b): “‘A pure heart’ (Psalms 24:4) is the
one that will not let his will and heart be drawn after the sitra achara.”

Degel Macahneh Ephrayim (Grandson of Baal Shem Tov

Parshas Toldos
'‫ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה' ויאמר ה' לה שני גיים בבטנך ושני לאומי‬
‫ממעיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר‬:

‫וי"ל דהתורה מרמזת לנו בזה מושיר השכל מאוד ע"פ הידוע לנו שיש שני יצרים באדם יצה"ט ויצה"ר וזה היה‬
‫תכלית בריאת האדם בשני יצרים שישתדל האדם לעשות מיצה"ר יצה"ט והיינו לעבוד הש"י ב"ה בכל עניינים‬
‫שהם מצד היצה"ר כמאמרם ז"ל איזהו חכם הלומד מכל אדם‬

‫ואיתא בספרים של הרב הקדוש מפולנאה ואפי' מיצה"ר וידוע דזה לעומת זה עשה אלקים והיינו שיש אנשים‬
‫שמהפכים ח"ו מיצרם הטוב ליצה"ר כשהש"י מזכה וחונן דעת לאותם אנשים ומסתכלים במעשיהם שאין בו שום‬
‫תועלת ומתמיהי' על עצמם איך פעמים היו יכולין לעבוד את הש"י ב"ה לפעמים כשהיה מתגבר בו יצרו הטוב‬
‫ועכשיו אפי' מיצה"ט נעשה יצה"ר‬

‫ואומר א"כ למה זה באתי לעולם כיון שלא הועלתי כלום ואדרבה הרעתי את מעשי וכשבא לזה הדעת אז הוא‬
‫מתחיל לחפוש ולדרוש ולחקור היטב אמתת עבודתו ית"ש ואז הש"י עונה לו ע"י שליח והיינו ע"י ידידו נאמן‬
‫ביתו שאל יהיה זה לפלא בעיניו כי באמת לא עבד עדיין מעולם בשום פעם את הבורא ב"ה ומה שהיה נדמה לו‬
‫לפעמים שהוא עובד הש"י ביראה ואהבה היה בשקר והיה בו גאות ולא הפעיל עדיין כלום בהשתדלות עבודתו‬
‫י"ש היינו שהוא מעורב טוב ברע ורע בטוב ולא השתדל לעשות הבדלה והפרשה בין רע לטוב‬

2
See Berachot 5a: “Man should always incite the yetzer tov (good impulse in man) against the yetzer hara (evil impulse in man)
[i.e., to wage battle against the yetzer hara; Rashi], as it is written ‘Tremble (incite) and sin not (or: and you will not sin)’
(Psalms 4:5).” To do so, helps subdue the personal yetzer hara and the power of evil (that is concentrated in worldly pleasures) in
general.
Note the term “subdues.” It accords with the Baal Shem Tov’s interpretation of “Who is strong? He who conquers (subdues) his
[evil] impulse” (Avot 4:1): the yetzer hara is not to be destroyed but conquered, i.e., to harness its energy for good, to utilize it for
matters of holiness. (Cf. Shenei Luchot Haberit, Bet David (cur. ed. p. 16b; also ibid. p. 36b.)
 ‫כי הוא עיקר התכלית להיות בדול מרע ולעשות מרע טוב כמ"ש סור מרע ועשה טוב היינו להשתדל להסיר‬
‫מהרע הרע שבו ולעשותו כולו טוב ואז יוכנע היצה"ר אל הקדושה ואפשר הוא לעבוד הש"י ב"ה אפילו‬
‫בעניינים שהם מצד היצה"ר וזה י"ל שמרומז בפהוקים הנ"ל‬
‫ויתרוצצו הבנים בקרבה לשון ריצוץ ושבירה היינו השני יצרים שבאדם הם תמיד מרצצים ומשברים זה את זה‬
‫לפעמי' מתגב' היצה"ט ונעש' יצה"ר נכנע לפניו מאוד ולפעמים להיפו' ח"ו‬

‫ומזה נפעל שנעשה לגמרי מיצרו הטוב יצה"ר ותאמר א"כ למה זה אנכי היינו כנ"ל‬

‫כשהש"י חונן לו דעת שמסתכל במעשיו שאין בהם שום תועלת וא"כ למה זה אנכי יצאתי לעוה"ז ומשתוקק‬
‫מאוד בחפיצה וחשוקה לידע עיקר התכלית אמתת של אדם ואיך יוכל לעבוד הש"י תמיד בלי בילבול וטירוף‬
‫ומהתעוררת הזה ותלך לדרוש את‬

‫היינו שהוא הולך לחקור ולדרוש הת"ח שהוא את ה' שהם סביביו יתברך תמיד כמ"ש את ה' אלקיך תירא ודרשו‬
‫חז"ל לרבות ת"ח ואז כשדורש היטב בדרישה וחקירה בכל לבו ובכל נפשו וחפצו אז ויאמר ה' לה היינו שהש"י‬
‫עונה להנשמה שמצדה בא התעוררת זה ועונה לה ע"י שליח כפירש"י‬

‫היינו ע"י הצדיק הנ"ל שני גיים בבטנך ופרש"י גיים כתיב לשון גאים וכו' והיינו שזהו מחמת שתחלת מחשבתך‬
‫היה רק בגיאות וזהו בבטנך לשון הריון ע"ש המחשבה היינו בתחלת עבודתך את הש"י לא היה בשום פעם‬
‫בשלימות רק היה בגיאות ופניות ושקרים ולכך יש כח ביצה"ר להתגבר עוד לפעמים וישאר כך לעולם ח"ו‬
‫היצה"ט נכנע ת"י כאותן אנשים שמהפכים מיצרם הטוב ליצה"ר חלילה כנ"ל‬

‫אבל עיקר התכלית הוא ושני לאומים ממעיך יפרדו והיינו שתראה להפריד הרע מן הטוב לגמרי ותהיה בדול מן‬
‫הרע לגמרי שלא יהיה בהטוב שום עירבוב מהרע ולאום מלאום יאמץ והיינו שתשתדל שיתגבר תמיד ויאמץ א'‬
‫משני יצרים על חבירו והדר מפרש הפסוק איזהו שיתגבר ורב היינו היצה"ר שנקרא רב שהוא בא קודם היצה"ט‬
‫יעבוד צעיר היינו שיכנע לגמרי תחת יד היצה"ט הנקרא צעיר כמו ילד מסכן וחכם ואז תוכל לעבוד הש"י באמת‬
‫‪:‬ובלב שלם בשלימות גמור בלי שום בלבול וטירוף רק בזכות הדעת והבן‬

‫‪The children grappled with each other inside her, and she thought to herself, if this is so, why‬‬
‫‪do I exist? So she went to ask that of Adonai.‬‬
‫‪And God said to her: two nations are inside you; / two will branch off from each other, as they‬‬
‫"‪emerge from your womb. / One shall prevail over the other; the elder, serve the younger.‬‬
‫)‪(Genesis 25:22-24‬‬

‫‪On the surface this appears to be a text about Rebecca and the twins battling in her womb. But‬‬
‫‪the Torah is also a map for our own spiritual development, which means that this is also a text‬‬
‫‪about each of us.‬‬

‫‪Our sages teach that each person has two inclinations or urges: the yetzer hatov (good‬‬
‫‪inclination) and the yetzer hara (evil inclination.) This is inherent in our nature as human‬‬
‫‪beings.‬‬

‫‪[Remember that, for our sages, the yetzer hara is an integral part of creation. In midrash we‬‬
‫‪read that when the sages imprisoned the yetzer hara in a cage for three days, no eggs were laid‬‬
‫]‪throughout the land. Which is to say: without the yetzer hara, there's no generative impulse.‬‬
But the yetzer hara can also lead us in bad directions. Sometimes when we pause to do the work
of discernment, we discover that we're not acting out of a place that's elevated or useful; instead
we're acting out of selfishness or fear or anger. One who makes such a discovery about
themselves might offer the same existential cry that Rebecca did: "if this is so, then why am I
here?" Why am I even alive in this world, if I'm not living out the best self I can be? What's the
point?

But we can engage in practices which strengthen our yetzer hatov, our good inclination. We can
be mindful and attentive to that within us which is driven by our bad impulse, and with our
attention and energy can transform the bad into good. As it says in Psalms, "Turn bad into
good." Increase your ability to take the yetzer hara which is within you, and invert or transform
it into yetzer hatov.

When you do this, your yetzer hara will surrender and your yetzer hatov will emerge triumphant.
And then it will be possible for you to really serve the Holy Blessed One, even with those aspects
of yourself which feel linked to your yetzer hara.

Rebbe Nachman Likutei Mehoran: Part II, Torah 114:1 ‫תנינא‬, ‫א׳‬:‫קי״ד‬

‫ ָהָיה ָקֶשׁה‬Ž‫ ַא‬,‫ ְכַּד ְרכּוֹ ָתִּמיד‬,‫ ְוֵהַב ְנִתּי ֶשָׁהָיה ָחֵפץ ְמֹאד ְלַגלּוֹת ִלי ֵאיֶזה ָדָּבר ֵמַהָשּׂגוָֹתיו ֶשִׁהִשּׂיג‬,‫ַפַּﬠם ֶאָחד ִדַּבּ ְרִתּי ִﬠמּוֹ ַז"ל‬
‫ ֶסע ָהאט ַא ָפּ ִנים‬:‫ ֶזה ָיְצאוּ ִמִפּיו ַהָקּדוֹשׁ ִדּבּוּ ִרים ֵאלּוּ‬Ž‫ ְבּתוֹ‬Ž‫ ַא‬,‫ ִכּי ל ֹא ִדֵּבּר ִﬠִמּי ְמאוָּמה‬,‫ ְוָהַלְכִתּי ִﬠמּוֹ ַיַחד ִבְּשִׁתיָקה‬.‫ָﬠָליו‬
‫ פוּן ַא ִה ְרהוּר ֵזייֶﬠר ִהיְטן‬Ž‫ַאז ֶמע מוּז ִזי‬.

I was once speaking with the Rebbe, of blessed memory, and perceived that he very much wanted
to reveal to me some perception he had attained, as he was wont to do. However, it was hard for
him. I walked with the Rebbe in silence, because he said nothing at all to me.

Even so, as we walked, the following words emerged from his holy mouth: “Se hatt a punim az
mi mooz zikh foon a hirhur zei’er heatten – It appears that we must guard ourselves very
carefully from immoral thoughts.”

,‫ ֶשָׁאז ִנְתַגָּלּה לוֹ ְבַּהָשּׂגוָֹתיו ַהנּוָֹראוֹת ֹעֶצם ְפַּגם ַהִה ְרהוּר‬,‫ְוֵהַב ְנִתּי ָאז ִבְּלשׁוֹנוֹ ַהָקּדוֹשׁ וִּמְתּנוּעוָֹתיו ַהְקּדוִֹשׁים ְבֵּﬠת ֶשִׁדֵּבּר ז ֹאת‬
‫ ַרֲחָמָנא ִלְצָלן‬,‫ ֶשׁפּוֵֹגם ְמֹאד ְמֹאד‬,‫ַחס ְוָשׁלוֹם‬.

From the holy language he used and the holy motions he made when saying this I could tell that
an awesome insight had been revealed to him about the severity of an immoral thought, God
forbid. It causes terrible harm; may the Compassionate One spare us.
‫ ְוִאי ֶאְפָשׁר ְלַצֵיּר ז ֹאת ִבְּכָתב‬:

However, it is impossible to put this into writing.

Maybe we should follow suit and leave it at that!!