‫מעגל הנשים יהל‬ ‫עמותת אחים וקיימים‬ ‫עמותת עמרם‬ ‫פורום אחיי‬

‫פעילים חברתיים וחוקרים‬

‫י"ח באדר תשפ"א (‪)2.3.2021‬‬

‫עצומה‪ :‬קריאה לחשיפת חומרים ב"פרשת ילדי תימן‪ ,‬המזרח והבלקן"‬

‫למרות שמסמכים רבים ב"פרשת ילדי תימן‪ ,‬המזרח והבלקן" נחשפו בשנת ‪ ,2016‬עדיין ישנם‬
‫חומרים בהיקף לא מבוטל שטרם נחשפו‪ .‬נייר העמדה המצורף לעצומה זו מציג דוגמאות לחומרים‬
‫כאלו ואת הפעולות החיוניות הנדרשות לשם הנגשתם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בשם זכות הציבור לדעת‪ ,‬בהתבסס על חוק חופש המידע והחלטת הממשלה משנת ‪2016‬‬
‫בדבר חשיפתם לציבור של חומרי ועדת החקירה הממלכתית לפרשה‪ ,‬אנו‪ ,‬העמותות העוסקות‬
‫בפרשה‪ ,‬עמותות הפועלות למען זכויות אדם ואזרח‪ ,‬פעילים חברתיים וחוקרים‪ ,‬קוראים לחשיפה‬
‫לאלתר של כלל החומרים הנוגעים לפרשה הנמצאים בידי המדינה וטרם נחשפו לציבור!‬

‫‪1‬‬
 ‫חומרים שטרם נחשפו ב"פרשת ילדי תימן‪ ,‬המזרח והבלקן"‪ :‬דוח מצב‬

‫בפתח הדברים‬
‫נייר עמדה זה מציג חומרים על "פרשת ילדי תימן‪ ,‬המזרח והבלקן" וסביבה הנמצאים ברשות‬
‫המדינה או שהיו בידיה לא מכבר‪ ,‬ונשארו חסויים או עלומים למרות החלטות הממשלה לחשוף‬
‫לציבור את מירב החומר הנוגע לפרשה‪ .‬יש להניח כי רבה חשיבותם של חומרים אלו לחקר פרשה‬
‫עגומה זו ולבירור גורלם של הנעדרים‪.‬‬
‫ועדת החקירה הממלכתית לפרשה‪ ,‬שפעלה משנת ‪ ,1995‬תחילה בראשות יהודה כהן‬
‫ובהמשך בראשות יעקב קדמי‪ ,‬הפקידה עם תום פעילותה ב‪ 2001-‬בארכיון המדינה באופן סדור‬
‫ושיטתי את חומריה‪ ,‬ובהם גם חומרים שנאספו על ידי שתי ועדות הבדיקה שקדמו לה (ועדת בהלול‪-‬‬
‫מינקובסקי‪ ;1968—1967 ,‬ועדת שלגי‪ .)1994—1988 ,‬בשנת ‪ 2016‬נחשפו אומנם באתר ארכיון‬
‫המדינה חומרים רבים מהפקדה זו‪ ,‬ועם זאת עדיין נותרו חומרים רבים שאין לחוקרים גישה‬
‫אליהם‪ .‬חומרים אלו נחלקים לארבעה מכלולים‪ .‬הראשון מתייחס לחומרים שעמדו לרשות שתי‬
‫הוועדות הראשונות אך לא אותרו על ידי הוועדה הממלכתית‪ .‬השני הוא חומרים מסוימים שעמדו‬
‫לרשות הוועדה הממלכתית אך לא נחשפו ב‪ 2016-‬לציבור ופניות לגבי פריט זה או אחר מהם‬
‫בתקופה האחרונה נענות ב"לא אותר"‪ .‬השלישי הוא חומרים שנותרו חסויים כל השנים‪ .‬הרביעי‬
‫הוא חומרים שעמדו לרשות הוועדה וכלולים אומנם בתיקים שנחשפו לציבור‪ ,‬אך תוך השחרת‬
‫פרטים חשובים מהם תוך שימוש בטיעונים של ביטחון המדינה והזכות לפרטיות‪ ,‬באופן החורג‬
‫מהסביר‪.‬‬
‫המסמך מורכב משני פרקים‪ .‬הפרק הראשון סוקר את השתלשלות העניינים בנוגע לחשיפת‬
‫חומרי הפרשה‪ .‬הפרק השני מונה את החומרים הארכיוניים העיקריים שהיו בידי המדינה‪ ,‬ועד היום‬
‫אינם חשופים לציבור‪ .‬לכל אחת מהטענות בדבר חומרים חסרים מובאות אסמכתאות‪ .‬בנספח‬
‫למסמך מוצגים חלק מהמסמכים הנדונים‪.‬‬

‫פרק ראשון‪ :‬מבט לאחור – כיצד הגענו למצב החשיפה הנוכחי של החומר בפרשה?‬
‫"פרשת ילדי תימן‪ ,‬המזרח והבלקן" מתייחסת להפרדתם מהוריהם והיעלמותם ממוסדות רפואה‬
‫ורווחה של ילדים רכים בשנים מקרב העולים בראשית ימי המדינה‪ ,‬בעיקר מארצות האסלאם‬
‫ובמיוחד מתימן‪ .‬פרשה קשה זו מעסיקה את הציבור בישראל כבר יותר משבעים שנים‪ .‬במהלך‬
‫התקופה הארוכה הזו התאמצו משפחות הנעדרים ופעילים חברתיים להשיג את מירב המידע‬
‫האפשרי על הפרשה באמצעות איתור עדויות ומסמכים רלבנטיים ובקשות רבות מספור מהמדינה‬
‫לחשוף מסמכים חסויים ולאתר מידע נוסף‪ .‬המדינה‪ ,‬מצדה‪ ,‬התעכבה בבירור תלונות משפחות‪,‬‬
‫ולאורך השנים הטילה חיסיון על מרבית חומרי הפרשה‪ .‬היא גם לא מנעה העלמה והשמדה של‬
‫ארכיונים וחומרים רבים שערכם לחקר הפרשה לא יסולא בפז‪.‬‬
‫בדוח הסופי שלה (‪ )2001‬ביקרה ועדת החקירה הממלכתית בעצמה את הסתרת החומר‬
‫והשמדתו בתקופות קודמות‪ ,‬ואפילו במהלך פעילותה‪ .‬היא כללה בדו"ח המסכם פרק שלם על‬
‫"תיעוד ראשוני חיוני שלא אותר"‪ ,‬הכולל ארכיונים של מחנות העולים‪ ,‬של בתי התינוקות שפעלו‬

‫‪2‬‬
‫במחנות‪ ,‬של בתי חולים של השירות הרפואי לעולה‪ ,‬של בתי קברות‪ ,‬ועוד‪ 1.‬הוועדה גם ביקרה את‬
‫ההשמדה של חומר שעמד לרשות המדינה בתקופות קודמות‪ ,‬כגון חלק ניכר מהחומר שעמד לרשות‬
‫ועדת הבדיקה הראשונה‪.‬‬
‫להלן רשימה חלקית בלבד של ארכיונים שלפי דוח ועדת החקירה הממלכתית "הושמדו"‪,‬‬
‫"אבדו"‪" ,‬נזרקו לאשפתות"‪" ,‬בוערו" או "נעלמו"‪2 .‬‬

‫‪ .1‬הארכיונים הרפואיים של בתי החולים של השירות הרפואי לעולה ככלל "לא אותרו‪,‬‬
‫אבדו או הושמדו"‪ .‬בעתלית הארכיון "הושמד"‪ ,‬בעין שמר הוא "אבד" ונותרו רק‬
‫הרישומים של ועדת בהלול‪-‬מינקובסקי‪ ,‬בפרדס חנה הוא "אבד"‪ ,‬פרט למחברת‬
‫שהתגלתה בארכיון הסוכנות‪3.‬‬

‫‪ .2‬הארכיונים של בתי היולדות הפרטיים בחיפה‪" ,‬מולדה"‪" ,‬אימהות" ו"בתר" – "לא‬

‫נותרו"‪4 .‬‬

‫‪ .3‬רוב ארכיון בית היולדות נהריה – "אבד"‪5 .‬‬

‫‪ .4‬הארכיון הרפואי של בית החולים הדסה בבאר שבע – "אבד"‪6.‬‬

‫‪ .5‬הארכיון של בית החולים הסקוטי בטבריה – "נעלם ו"לא הצליחו לאתרו"‪7 .‬‬

‫ארכיון בית היולדות ברנדייס בחדרה – "רובו הושמד"‪8.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ .7‬הארכיונים של מעונות היום של ויצו‪ ,‬אמהות עובדות וארגונים אחרים במעברות‪ ,‬כולל‬
‫בראש העין‪ ,‬משלהי שנת ‪ 1950‬ואילך "לא אותרו"‪9 .‬‬

‫‪ .8‬חומר תיעודי לגבי פעילות ההנהלה של מחנה עין שמר – "הושלך לאשפתות"‪10 .‬‬

‫‪ .9‬חומר מארכיון מחלקת הקליטה של הסוכנות בתל אביב – "נשלח בשנת ‪1996‬‬
‫לביעור"‪11.‬‬

‫‪ .10‬ארכיון הסוכנות בצריפין – רובו "הלך לאיבוד"; חלקו "נזרק לאשפתות" ואף "בוער‬
‫בתקופת עבודתה של הוועדה"‪12.‬‬

‫‪ .11‬דיווחי משרד הבריאות שהועברו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לפטירת‬

‫תינוקות – "הושמדו"‪13 .‬‬

‫‪ .12‬הארכיונים של בתי התינוקות במחנות – "לא התגלו"‪14 .‬‬

‫‪ .13‬ארכיונים של בתי קברות שונים ובהם עין שמר‪ ,‬עירון‪ ,‬כרכור‪ ,‬בית ליד ובאר יעקב –‬
‫"חוקרי הוועדה לא הצליחו לאתר"‪15 .‬‬

‫‪ 1‬ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים ‪ :1954—1948‬דין וחשבון‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ב ‪ ,2001‬עמ' ‪.119—89‬‬
‫‪ 2‬העתקי מסמכים מעטים של חלק מהארכיונים השתמרו בחומרי החקירה של ועדת בהלול‪-‬מינקובסקי ובארכיון‬
‫הסוכנות‪.‬‬
‫‪ 3‬דוח ועדת החקירה הממלכתית‪ ,‬עמ' ‪.92—91‬‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬עמ' ‪.54‬‬
‫‪ 5‬שם‪.‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬
‫‪ 7‬שם‪ ,‬עמ' ‪.95‬‬
‫‪ 8‬שם‪.‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬עמ' ‪.115‬‬
‫‪ 10‬שם‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬
‫‪ 11‬שם‪.‬‬
‫‪ 12‬שם‪.‬‬
‫‪ 13‬שם‪ ,‬עמ' ‪.132‬‬
‫‪ 14‬שם‪ ,‬עמ' ‪.50‬‬
‫‪ 15‬שם‪ ,‬עמ' ‪.118‬‬

‫‪3‬‬
‫הוועדה הממלכתית ציינה גם כי משרד הרווחה (הסעד לשעבר) לא סיפק לה מידע על ילדים‬
‫שהוא טיפל בזמנו באימוצם‪ ,‬ובלשונה "לא נרתמו גופי משרד הסעד אליהם פנתה הוועדה להגשת‬
‫עזרה של ממש לחוקרי הוועדה באיתור חומר ארכיוני נוסף שבוודאי שמור במשרד זה"‪ 16.‬חומר רב‬
‫הנוגע לפרשה אבד‪ ,‬בוער או הוסתר עוד בתקופה שבה פעלה הוועדה‪ .‬כך למשל בהקשר לסוכנות‬
‫היהודית ציינה הוועדה‪ ,‬כי "חומר שהוחזק בארכיון מחלקת הקליטה [של הסוכנות] בתל אביב‪,‬‬
‫נשלח בשנת ‪ ]![ 1996‬לביעור על אף שצריך היה להיות ברור לכל‪ ,‬שחוקרי הוועדה – שדבר מינויה‬
‫לא נעלם מאיש – ייזקקו לו"‪17.‬‬

‫מתוך דיווחיו של עו"ד יוסף יוסיפוב‪ ,‬ששימש חוקר יחיד של הוועדה בשנתיים הראשונות‬
‫לעבודתה‪ ,‬משתקפת בבירור מגמה למידורו מגישה לחומרי מפתח בפרשה‪ .‬לדבריו‪ ,‬מכיוון‬
‫שבתחילת עבודתו נמסר לידיו דוח ועדת שלגי בלבד‪ ,‬הרי ש"לקח זמן רב ומאמצי נרחבים לאתר‬
‫אפילו את דו"ח וב"מ (בהלול‪-‬מינקובסקי) ‪ ,‬שלא לדבר על מסמכי העבודה של ועדות אלה!!‬
‫משאותרו היה צורך לנהל "ממש מאבק" על מנת להעבירם לרשות הוועדה"‪ .‬בהתאם לכך למד‬
‫יוסיפוב על קיומם של בית ההבראה ויצו צפת ומוסד אומנה בחיפה‪ ,‬שבהם היו מאושפזים ילדים‬
‫מעולי תימן‪ ,‬רק לאחר זמן‪ ,‬במהלך עבודתו על מסמכים מבית החולים רמב"ם‪18 .‬‬

‫עם סיום פעילותה של הוועדה נמתחה על עבודתה ביקורת קשה מצד גורמים שונים‪ .‬הטענה‬
‫העיקרית הייתה שהוועדה לא הפעילה את חזקת החשד אלא הפעילה "יחס סלחני מאד"‪ ,‬כלומר‬
‫נתנה אמון מלכתחילה במסמכים שאספו חוקריה‪ ,‬ולא מחתה נגד השמדת ארכיונים שהייתה‬
‫מודעת לה‪ .‬המשפטן פרופ' בועז סנג'רו קושר יחס מקל זה כלפי המסמכים להתנערות הוועדה מעצם‬
‫המחויבות המשפטית שהוטלה עליה לבסס 'אחריות פלילית' של איזה מן הגורמים המעורבים‪ ,‬גם‬
‫בהעדר כל "כוונה"‪ 19.‬עקב כך קבעה ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות של הכנסת ב‪ 11.2.2002-‬כי‬
‫"ועדות החקירה הקודמות שעסקו בנושא לא נתנו מענה מספק לצורך האמיתי של משפחות הילדים‬
‫לקבל תשובות אשר יניחו דעתם על גורל ילדיהם" וקראה לממשלה "להקים ועדת חקירה ממלכתית‬
‫חדשה שייעודה יהיה לא לחפש את האשמים בפרשת ילדי תימן הנעלמים‪ ,‬אלא את אשר עלה‬
‫בגורלם של הילדים ומקום הימצאותם"‪20 .‬‬

‫קריאה זו של ועדת הכנסת לא נענתה‪ .‬בסמוך לסיום עבודתה של ועדת החקירה ולפרסום‬
‫הדוח שלה הוטל חיסיון על המסמכים שאספה‪ ,‬למעט אפשרות חשיפה נקודתית למשפחות‪ .‬ב‪14-‬‬
‫השנים הבאות כמעט שלא ניתן היה לבחון כיצד היא פעלה ואיך גיבשה את מסקנותיה‪ .‬עם זאת‬
‫בעקבות לחץ ציבורי החליטה הממשלה בשנת ‪ 2016‬להסיר את החיסיון ולחשוף לציבור מסמכים‬
‫שאספה הוועדה‪ ,‬ובהם גם רבים מהמסמכים שאספו שתי קודמותיה‪ .‬בהתאם לכך הנגישה המדינה‬
‫בדצמבר של אותה שנה כ‪ 3,500-‬תיקי מסמכים סרוקים באתר ארכיון המדינה‪ 21.‬לפי הצהרת‬
‫הארכיון זוהי רשימה של כלל התיקים שהיו בידי הוועדה‪ ,‬למעט ‪ 125‬תיקים שמספריהם ידועים‬
‫אך התיקים לא אותרו‪.‬‬
‫במסמכים שנחשפו בשנת ‪ 2016‬נמצא מידע רב ערך שאפשר ללמוד ממנו הרבה על הפרשה‪,‬‬
‫והמחקר על בסיס מידע זה נמצא רק בראשיתו‪ .‬מרכיב מרכזי במידע החדש שנחשף מתייחס‬

‫‪ 16‬שם‪ ,‬עמ' ‪.125‬‬

‫‪ 17‬שם‪ ,‬עמ' ‪.129‬‬
‫‪ 18‬יוסיפוב לוועדה‪ ,‬דו"ח סיכום עבודה‪ :15.6.2000 ,‬ארכיון המדינה (להלן – אה"מ)‪ ,‬ג‪ ;9718/11-‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.1‬‬
‫‪ 19‬ראו בועז סנג'רו‪" ,‬באין חשד אין חקירה אמיתית‪ :‬דוח ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים‬
‫מבין עולי תימן"‪ ,‬תיאוריה וביקורת ‪ ,)2002( 21‬עמ' ‪( 76–47‬ושוב‪ ,‬בתוך‪ :‬טובה גמליאל ונתן שיפריס (ע')‪ ,‬ילדים של‬
‫הלב‪ :‬היבטים חדשים בחקר פרשת ילדי תימן‪ ,2019 ,‬עמ' ‪.)530—475‬‬
‫‪ 20‬ראו‪.https://oknesset.org/meetings/2/0/2061179.html :‬‬
‫‪ 21‬ראו‪.https://catalog.archives.gov.il/yco/yco -search :‬‬

‫‪4‬‬
‫להיקפי ההסתרה בפרשה‪ ,‬הן בתקופה שקדמה לפעילות הוועדה הן במהלך פעילותה‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫כפי שנפרט בפרק הבא‪ ,‬ניתן ללמוד מהמידע שנחשף על חומרים חשובים שהיו בידי הוועדה אך לא‬
‫נכללו בגוף המקורות שפורסם‪ .‬בארבע השנים שחלפו מאז החשיפה שקדו עמותות‪ ,‬גופים‪ ,‬פעילים‬
‫וחוקרים העוסקים בפרשה להוביל לחשיפת חומרים עלומים אלו‪ .‬מאמצים אלה לוו עד שנת ‪2019‬‬
‫על ידי ועדה זמנית של הכנסת לפרשה‪ ,‬בראשות חברת הכנסת נורית קורן‪ ,‬ועדה שתפקידה המוצהר‬
‫היה לפקח על יישום החלטת הממשלה בעניין חשיפת החומרים בפרשה‪ .‬אישים בכירים‪ ,‬בהם ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬שרים ואף נשיא המדינה‪ ,‬הכריזו מאז שוב ושוב כי מטרת המדינה היא לחשוף את כל‬
‫הידוע בפרשה‪ .‬למרות הצהרות אלה החשיפה של חומר נוסף לציבור הייתה מאז ‪ 2016‬מזערית‪ .‬זהו‬
‫הרקע לפנייתנו הנוכחית‪ ,‬שמטרתה לסקור את השתלשלות האירועים‪ ,‬להציג בצורה מסודרת מידע‬
‫שיש בידינו על חומרים מוגדרים שהיו בידי המדינה בעבר ואינם זמינים לציבור‪ ,‬ולדרוש מהרשות‬
‫המבצעת להנחות את הארכיון ואת משרדי הממשלה לקדם ללא דיחוי איתור וחשיפה של כלל‬
‫החומרים והתיקים הרלבנטיים על הפרשה וסביבה‪ ,‬ולתרום בכך לבירור הפרשה לעומקה‪.‬‬

‫פרק שני‪ :‬מבט קדימה – המחשות לחומרים חשובים שטרם נחשפו לציבור‬
‫אנו מונים כאן דוגמאות לחומרים חשובים לחקר הפרשה שנותרו בחזקת חסרים‪ /‬חסויים‪ /‬נעלמים‪/‬‬
‫אבודים‪.‬‬

‫‪ .1‬מחשב שבו רוכז רוב המידע של הוועדה על הילדים שנעלמו‪ .‬ועדת החקירה הממלכתית פעלה‬
‫כבר בראשית עבודתה לאגור ולארגן את כל החומרים והממצאים שבידיה על גבי מחשב‪ .‬לשם כך‬
‫היא הזמינה מחברת 'בשן מערכות' תוכנה מבוססת אקסס שתוכננה במיוחד כך שתתאים‬
‫לצרכיה‪22 .‬‬

‫ב‪ ,19.12.2001-‬לאחר סיום עבודתה של הוועדה‪ ,‬פנתה עו"ד רותי אברמוביץ'‪ ,‬ראש ענף‬
‫פיקוח והדרכה בארכיון המדינה (וכיום גנזת המדינה)‪ ,‬אל לאון בן‪-‬עזרא‪ ,‬מזכיר הוועדה‪ ,‬וכתבה‬
‫כי הובא לידיעתה ש"וועדת החקירה הקלידה את רוב המידע שקיבלה במהלך עבודתה למחשב"‬
‫שעל הדיסק הקשיח שלו "נמצא מידע רב שרק דרכו ניתן לקבל מידע סטטיסטי ואחר"‪ 23.‬לפי‬
‫מסמכי הארכיון המחשב אכן הופקד ב‪ .26.12.2001-‬בטופס ההפקדה נרשם כי "המידע שבמחשב‬
‫רגיש בחלקו ואיננו מיועד לציבור הרחב בשלב זה" וכי "מומלץ לשמור את המחשב במתקן גניזה‬
‫נפרד שנבנה במיוחד לחומר אור‪-‬קולי"‪24 .‬‬

‫בשנה האחרונה הוגשה לארכיון המדינה מטעם "פורום אחיי" בקשה לחשוף את המידע‬
‫שבמחשב‪ .‬בתשובה לפנייה ב‪ 27.10.2020-‬הודיעה עו"ד נעמי אלדובי‪ ,‬היועצת המשפטית של‬
‫הארכיון‪ ,‬כי "בארכיון המדינה אכן הופקד עם יתר חומרי ועדת קדמי גם מחשב של הוועדה‪ .‬סימול‬
‫הפריט בארכיון טס‪ .10056/92-‬מבדיקה שערכנו לאחרונה המחשב לא אותר"‪ 25.‬אנחנו דורשים כי‬
‫ארכיון המדינה ינקוט בכל הצעדים הדרושים כדי לאתר משאב חשוב וקריטי זה שבו רוכזו חומרי‬
‫הוועדה‪.‬‬

‫‪ 22‬מבנה מערכת המידע שעל המחשב מתואר בהצעה של חברת "בשן" מ‪ ,15.5.1996-‬אה"מ‪ ,‬ג‪ .9727/111996-‬ראו נספח‪,‬‬
‫מסמך ‪.2‬‬
‫‪ 23‬אה"מ‪ ,‬ג‪ .12616/1 -‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.3‬‬
‫‪ 24‬אה"מ‪ ,‬ג‪ .12616/1-‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.4‬‬
‫‪ 25‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.5‬‬

‫‪5‬‬
‫‪.2‬תיקי משטרה חסויים‪ :‬שאלת התיקים של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים שנשארו‬
‫חסויים הועלתה לדיון ציבורי זמן קצר לאחר חשיפת התיקים בפרשה בשלהי ‪ .2016‬בישיבת ועדת‬
‫השרים לענייני ארכיון ב‪ 12.8.2018-‬שהוקדשה לנושא הוחלט בין השאר "להטיל על משטרת ישראל‬
‫לפעול לחשיפתם של התיקים המסווגים של משטרת ישראל שאותרו ומופקדים בידי ארכיון‬
‫המדינה העוסקים בפרשה"‪26 .‬‬

‫במכתב מטעם המשטרה לשרת המשפטים איילת שקד מ‪ 24.2.2019-‬באשר לחשיפת תיקי‬
‫המשטרה נמסר כי נמצא תיק אחד הרלבנטי לפרשה‪ 27.‬למרות הודעה זו לא נחשפו עד היום תיקים‬
‫רבים שסביר כי יש בהם מידע היכול לשפוך אור על הפרשה‪.‬‬
‫ב‪ 25.10.2020-‬הוגשה בקשה לחשוף שלושים ושניים תיקי משטרה חסויים נוספים‬
‫שעשויים להיות קשורים לפרשה‪ 28.‬לגבי ארבעה עשר מתיקים אלה התקבלה מארכיון המדינה‬
‫הודעה כי הם חסרים‪ .‬ואילו ביחס לתיקים הנותרים עד למועד כתיבת דוח זה (‪ )29.1.2021‬טרם‬
‫נחשף אף לא אחד מהם‪.‬‬
‫‪ .3‬חיסיון לא מוצדק במסמכים שנחשפו חלקית‪ :‬לפי החלטת הממשלה יש לחשוף את כל התיקים‬
‫הנוגעים לפרשה‪ ,‬למעט מידע רפואי‪ ,‬מידע הנוגע לרווחה או מידע שהפגיעה בפרטיות שבפרסומו‬
‫עולה על העניין הציבורי שבפרסום‪ .‬בפועל מושחר בתיקים רבים מידע רב ערך ללא הצדקה נראית‬
‫לעין‪ .‬להלן שתי דוגמאות להשחרות וחיסיון מתמשך‪ ,‬שלפי הבנתנו מנוגדות למתווה החשיפה של‬
‫המדינה ואף לנוהג ולחוק‪.‬‬
‫דוגמה א‪ :‬השחרה של שמות מעונות אומנה פרטיים בצפון הארץ ששיכנו בתקופת הפרשה ילדים‬
‫עבור משרד הסעד‪ :‬במסמך באחד מתיקי משרד הסעד מופיעים שמות שלושה מוסדות כאלו‬
‫ששמותיהם הושחרו‪ .‬ההשחרה כאן איננה של שמות ילדים אלא של שמות המוסדות או המשפחות‬
‫שניהלו אותם‪ ,‬שמות שעל פניהם אינם צריכים להיות חסויים‪29 .‬‬

‫התשובה לבקשה לביטול ההשחרה‪ ,‬שהתקבלה בתאריך ‪ 2.12.2020‬מארכיון המדינה‪ ,‬היא‬

‫ש"אכן נדרשת השחרה מהסיבה שככל שמדובר בשמות משפחה פרטיות [כך במקור] שקלטו ילדים‬
‫במוסדות משפחתיים כאלה‪ ,‬במקרים מסוימים הפכו למשפחות מאמצות‪ ,‬ומכאן איסור פרסום שם‬
‫המשפחה"‪30.‬‬

‫הצדקה זו להשחרת שמות מהווה הרחבה מרחיקת לכת של איסור הפרסום לפי המתווה‬
‫שאושר בממשלה‪ .‬במוסדות הנזכרים שהו בין ‪ 10‬ל‪ 25-‬ילדים‪ .‬העובדה שבחלק מהמקרים משפחות‬
‫אומנה אימצו ילדים אינה מצדיקה השחרה‪ ,‬הרי היו משפחות שאימצו ילדים מבלי שפתחו מעונות‬
‫אומנה פרטיים‪ ,‬והיו משפחות שהפעילו מעונות אומנה מבלי שאימצו ילדים‪ .‬לפיכך את הטענה של‬
‫חיסיון זה מטעמי צנעת הפרט אנו רואים בהקשר של ימינו‪ ,‬כעבור ‪ 70‬שנים מההתרחשויות‪ ,‬כבלתי‬
‫ראויה‪.‬‬

‫דוגמה ב‪ :‬השחרת שמות תינוקות ששהו במעון ארגון ויצו בצפת‪ ,‬שהמידע המצומצם עליהם אינו‬
‫פוגע בצנעת הפרט‪ :‬השחרה כזו ניתן לראות בדוח חודשי של ילדים ששהו במעון ההוא ולא מומנו‬

‫‪ 26‬מכתב מלשכת שרת המשפטים איילת שקד המתעד את החלטת ועדת השרים לענייני ארכיון על חשיפת חומרים‬
‫חסויים בפרשה מתיקי המשטרה‪ ,5.3.2019 ,‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.6‬‬
‫‪ 27‬מכתב מאת עו"ד ליאורה סולטן‪-‬יעבץ ממדור אח"ם וטכנולוגיות במשטרת ישראל‪ .‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.7‬‬
‫‪ 28‬את הבקשה הגיש דניאל דה מלאך בתאריך ‪ .25.10.2020‬לרשימת התיקים המלאה‪ ,‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.8‬‬
‫‪ 29‬תיק משרד הסעד "אומנה – ‪ ,"1956—1949‬אה"מ ג‪ .766/19-‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.9‬‬
‫‪ 30‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.10‬‬

‫‪6‬‬
‫על ידי משרד הסעד‪ 31.‬בתשובת ארכיון המדינה מ‪ 2.12.2020-‬לפנייה לבטל במסמך זה את ההשחרות‬
‫או חלקן‪ ,‬נכתב כך‪" :‬מדובר בתיקים של ועדת החקירה ולכן חשיפתם נעשית בהתאם לחוק ועדות‬
‫חקירה ובהתאם להחלטת הממשלה שניתנה בעניין חומרי ילדי תימן ומתווה החשיפה שנקבע‬
‫בהתאם לצו זה‪ .‬במתווה החשיפה נקבע שבתיקים העוסקים בענייני רווחה לא ייחשפו פרטי‬
‫האנשים שבהם"‪32 .‬‬

‫הסבר זה אינו מספק בעינינו‪ .‬מעון ויצו צפת שימש בית הבראה‪ ,‬וכנלמד מהדוח האמור‬
‫חלק ניכר מהתינוקות ששהו בו לא הגיעו לשם דרך משרד הסעד ולא הוחזקו במימונו‪ ,‬אלא טופלו‬
‫דרך השירות הרפואי לעולה‪ .‬ניכר כי ההצדקה שבה משתמשים אנשי הארכיון אינה מתיישבת עם‬
‫המחויבות לחשיפת החומרים‪.‬‬
‫ברמה כללית יותר ראוי לציין כי בישיבת ועדת הכנסת ב‪ 16.12.2016-‬שהוקדשה לפרשה‬
‫אמר גנז המדינה דאז ד"ר יעקב לזוביק בהקשר להגנה על פרטיות כי "כלל האצבע הוא שממתינים‬
‫‪ 70‬שנה מרגע היווצרות המסמכים"‪ .‬לפי קריטריון זה כבר ראוי לבטל אוטומטית את ההשחרות‬
‫מהמסמך הנדון וממסמכים מושחרים אחרים בני אותה תקופה‪ ,‬כולל גם במקרים שעד כה היה‬
‫לכאורה חשש לפגיעה בפרטיות‪ .‬זוהי דרישתנו‪.‬‬

‫‪ .4‬רישומים ופרוטוקולים של דיונים פנימיים של הוועדה‪ :‬עד היום לא נחשף בפני הציבור מידע‬
‫כלשהו על הדיונים הפנימיים של הוועדה שבהם תוארו פעולותיה השונות שמאחורי הקלעים‪.‬‬
‫בתשובה מ‪ 27.10.2020-‬לפנייה של נציגי המשפחות מ"פורום אחיי" לחשוף דיונים פנימיים ורישומי‬
‫ישיבות עבודה שקיימה הוועדה‪ ,‬נמסר מארכיון המדינה כי החומר לא נמצא בארכיון ואין להם‬
‫מידע אם היה קיים‪33 .‬‬

‫למותר לציין כי לדיונים שקיימה הוועדה יש חשיבות עליונה בחקר הפרשה‪ .‬על רקע היעדר‬
‫רישומי דיונים פנימיים‪ ,‬אנו מנועים מלדעת אילו מהלכי חקירה ננקטו‪ ,‬כיצד הוערכו דוחות‬
‫החוקרים ואיך התקבלו ההחלטות לגבי זימון עדים‪ ,‬ובמיוחד מלהבין מדוע לא הוזמנו לוועדה עדי‬
‫מפתח שהחוקרים המליצו להזמין‪ 34.‬נציין גם שרישום דיונים פנימיים הוא נוהל מקובל בוועדות‬
‫המדינה‪ ,‬ושתי ועדות הבדיקה הראשונות לפרשה‪ ,‬בהלול‪-‬מינקובסקי ושלגי‪ ,‬שפעולותיהן היו‬
‫פשוטות ומצומצמות לאין ערוך מאלה של ועדת החקירה הממלכתית‪ ,‬ניהלו גם ניהלו רישומים של‬
‫דיוניהן הפנימיים‪ ,‬ורישומים אלו מצויים בחומרי ארכיון המדינה שהונגשו‪35.‬‬

‫‪ .5‬עדות חסויה בפני הוועדה מצד בכיר במערכת הביטחון‪ :‬קיומה של עדות כזאת עולה באופן חד‪-‬‬
‫משמעי ממכתב רשמי של גנז המדינה ד"ר (וכיום פרופ') טוביה פרילינג ב‪ 4.7.2002-‬למזכיר המדינה‬
‫דאז עו"ד גדעון סער‪ ,‬בדבר מסירתן בוועדה של שתי עדויות מצד בכירים ביטחוניים‪ ,‬דהיינו עדות‬
‫נוספת על זו שמסר בוועדה ראש השב"כ לשעבר מר עמוס מנור‪ .‬העדות נזכרת גם במכתב מטעם‬
‫מזכיר הממשלה גדעון סער ליושב ראש ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות של הכנסת צבי הנדל‬

‫‪ 31‬תיק משרד הסעד‪ ,‬אה"מ ג‪ .9766/22 -‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.11‬‬

‫‪ 32‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.12‬‬
‫‪ 33‬מכתב מעו"ד אלדובי מארכיון המדינה לעו"ד אסף פריאל‪ ,‬נציג פורום "אחיי"‪ .‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.13‬‬
‫‪ 34‬דוגמה לעדה שחוקר הועדה יוסיפוב המליץ להזמין וככל הידוע לא מסרה עדות בוועדה היא רות מרלינג שהיתה‬
‫האחות האחראית בבית החולים לילדים בראש העין ומאוחר יותר עבדה בחברת הספנות צים‪.‬‬
‫‪ 35‬לדוגמא פרוטוקול ישיבה מס' ‪ 9‬של ועדת בהלול‪-‬מינקובסקי‪ ,7.5.1967 ,‬אה"מ‪ ,‬ג‪ ;7295/6-‬או פרוטוקול ישיבה כ"ט‬
‫של ועדת שלגי‪ ,27.5.1992 ,‬אה"מ‪ ,‬גל‪ .60576/7-‬ראו נספח‪ ,‬מסמכים ‪ 14‬ו‪.15-‬‬

‫‪7‬‬
‫מתאריך ‪ 14‬יולי של אותה שנה ובמכתב מאוחר מטעם ארכיון המדינה לנציגי עמותת "אחים‬
‫וקיימים" משנת ‪36 .2016‬‬

‫אולם בתשובה עדכנית של ארכיון המדינה מ‪ 27.10.2020-‬ל"פורום אחיי"‪ ,‬שביקש לחשוף‬

‫את המידע הזה‪ ,‬כתבה עו"ד אלדובי כך‪" :‬מבדיקתנו עולה כי ככל הידוע לנו נמסרה בדלתיים‬
‫סגורות עדות אחת של אחד מראשי מערכת הביטחון דאז‪ ,‬זו של ראש השב"כ באותם הימים מר‬
‫עמוס מנור‪ ]...[ .‬לא ידוע לנו על עדות של נציג בכיר נוסף במערכת הביטחון"‪ 37.‬תשובה דומה לפנייה‬
‫חוזרת ניתנה בתאריך ‪.15.1.2021‬‬

‫‪ .6‬מסמכים שמסר לוועדה החוקר ד"ר דב לויטן‪ ,‬ובהם עדויות על חקירה בארצות הברית שהוא‬
‫סבר שמעורב בה המוסד‪ :‬בפרוטוקול עדותו ב‪ 18.2.1996-‬בפני הוועדה‪ 38‬דיווח לויטן על מסמכים‬
‫חסויים שבשלב ראשון הוא עיין בהם בניגוד לחוק‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬לפי עדותו‪ ,‬הוא קיבל אותם בסיוע‬
‫נשיא המדינה חיים הרצוג‪ ,‬למרות התנגדות שר המשטרה חיים בר‪-‬לב‪ ,‬וכאשר נאמר לו שהדבר‬
‫אסור "כבר היה מאוחר"‪ ,‬כי הממצאים היו ברשותו‪ .‬במסמכים אלה היו לפי עדותו רישומים של‬
‫מפעילים ששמותיהם נגזרו מהמסמכים‪ ,‬ולכן הוא סבר שמדובר באנשי המוסד‪ .‬המפעילים הגיעו‬
‫לפי המסמכים לאנשים שנחשדו כסוכני מכירות של ילדים בארצות הברית‪ .‬בעדות לויטן בוועדה‬
‫מופיעה התייחסות מפורטת לשורה של מסמכים שהוא העביר לה‪ .‬בדיון במסמכים אלה מוסבר‬
‫שבחלקם מופיעים שמות קוד של אנשים שלויטן סבר שהם אנשי המוסד‪ ,‬וכן של אנשים בארצות‬
‫הברית שחשודים כמאמצים של ילדים מנעדרי הפרשה‪.‬‬
‫בהודעה שהתקבלה מהמוסד בנושא זה בתשובה לפניית "פורום אחיי" בקיץ ‪ 2019‬נכתב‬
‫כך‪" :‬התקבלו בארגון מאת השר צחי הנגבי [‪ ]...‬מסמכים שנטען כי נערכו על ידי המוסד‪ ,‬אשר הוצגו‬
‫בפני ועדת קדמי‪ .‬באוק' ‪ 2016‬התקבלו אותם מסמכים מאת ד"ר דב לויטן שהיה זה שהציג את‬
‫המסמכים בפני ועדת כהן‪ -‬קדמי‪ .‬המסמכים נבחנו ונבדקו על ידי אנשי הארגון באופן מקיף ונמצא‬
‫כי אינם שייכים לארגון ולא נכתבו על ידי מי מאנשיו"‪ .‬מהצהרת המוסד ברור שהמסמכים קיימים‬
‫בידי המדינה גם היום‪ .‬אנו דורשים כי ארכיון המדינה יחשוף אותם‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬קריאה לחשיפת החומרים הנסתרים‬

‫לסיכום‪ ,‬כפי שהראינו‪ ,‬רשויות המדינה משתמשות בהצדקות שונות להמשך חסימת מידע על‬
‫הפרשה‪ .‬צורמות במיוחד ביניהן הן האמירות "לא אותר" או "חסר" לגבי פריטי מידע חשובים‬
‫שרשומים עד היום בארכיון המדינה‪ .‬יודגש כי אין לנו כל טענה כלפי עובדי ארכיון המדינה‪ ,‬שאנו‬
‫משוכנעים שעושים את מלאכתם באמונה‪ .‬אך אם מהארכיון חסרים או נעלמים מחשב‪ ,‬עדויות‬
‫מפתח ותיקים חשובים‪ ,‬יש לשקוד על איתורן או לחקור כיצד נעלמו‪.‬‬
‫ברמה כללית יותר אנו מציעים לעדכן את מתווה החשיפה משנת ‪ ,2016‬לנוכח העובדה‬
‫שבשנה החולפת‪ ,2020 ,‬תמו שבעים שנה מתקופת השיא של הפרשה‪ .1950—1949 ,‬בפרט הדברים‬
‫אמורים בצורך בחשיפה מלאה של כלל הפרטים המושחרים‪ ,‬ובמיוחד שמות‪ .‬יש לכך חשיבות‬
‫מיוחדת ביחס למשפחות הנעדרים‪ ,‬שבדרך כלל אין להן כלים להתמודד לבד עם חיפוש מידע אחרי‬
‫יקיריהן‪.‬‬

‫‪ 36‬אה"מ‪ ,‬ג‪ .12616/2-‬ראו גם נספח‪ ,‬מסמכים ‪ ,16‬ו‪. 17-‬‬

‫‪ 37‬תשובה לעו"ד אסף פריאל‪ ,‬נציג פורום "אחיי"‪ .‬ראו נספח‪ ,‬מסמך ‪.18‬‬
‫‪ 38‬אה"מ ג‪ ,9721/3-‬עמ' ‪.17—5‬‬

‫‪8‬‬
‫מכאן חשיבות הקריאה למדינה לעמוד בהחלטה שקיבלה ב‪ 2016 -‬ולפעול נמרצות לחשיפה‬
‫לאלתר של כלל החומרים הנסתרים על הפרשה! זוהי זכותו בסיסית של הציבור‪ ,‬מתוקף החוק‬
‫והמוסר‪ ,‬לבעלות על מכלול החומרים שנאספו ברשויות המדינה והמתייחסים להיסטוריה שלו‪,‬‬
‫ובפרט זכותם של נפגעי הפרשה לחשיפה מלאה של החומרים הנוגעים לגורל יקיריהן!‬

‫עו"ד יוסי גמליאל‪" ,‬פורום אחיי"‬

‫עו"ד יעל נגר‪ ,‬עמותת "אחים וקיימים"‬
‫פרופ' טובה גמליאל‪" ,‬מעגל הנשים יהל"‬
‫תום מהגר‪ ,‬עמותת "עמר"ם"‬
‫פרופ' אורלי בנימין‬
‫ד"ר דניאל דה מלאך‬
‫ד"ר נתן שיפריס‬

‫‪9‬‬
 ‫נספח‪ :‬מסמכים שהוזכרו בגוף הדוח‬

‫מסמך ‪" – 1‬דוח סיכום עבודה" ששיגר חוקר ועדת החקירה הממלכתית עו"ד יוסף יוסיפוב‬
‫לוועדה‪( 15.6.2000 ,‬ארכיון המדינה‪ ,‬תיק ג‪ ,9718/11 -‬עמ' ‪)13–7‬‬

‫‪10‬‬
‫מסמך ‪ – 2‬הדף הראשון מתוך הצעת המחשוב של חומרי ועדת החקירה הממלכתית מטעם‬
‫חברת "בשן מערכות"‪( 15.5.1996 ,‬ארכיון המדינה‪ ,‬תיק ג‪ ,9727/11-‬עמ' ‪)70–54‬‬

‫‪11‬‬
‫מסמך ‪ – 3‬מכתב רותי אברמוביץ‪ ,‬מארכיון המדינה למזכיר הוועדה הממלכתית לאון בן‪-‬‬
‫עזרא‪( 19.12.2001,‬ארכיון המדינה‪ ,‬תיק ג‪)12616/1 -‬‬

‫‪12‬‬
‫מסמך ‪ – 4‬תיעוד הפקדת המחשב של ועדת החקירה הממלכתית בארכיון המדינה‪26.12.2001 ,‬‬
‫(ארכיון המדינה תיק ג‪ 12616/1 -‬עמ' ‪)113‬‬

‫מסמך ‪ – 5‬התייחסות למחשב ועדת החקירה הממלכתית‪ ,‬מתוך מכתב תשובה של היועצת‬
‫המשפטית של ארכיון המדינה עו"ד נעמי אלדובי לפנייה מטעם "פורום אחיי"‪27.10.2020 ,‬‬

‫‪13‬‬
‫מסמך ‪ – 6‬מכתב מלשכת שרת המשפטים איילת שקד ל"פורום אחי" המתעד את החלטת ועדת‬
‫השרים לענייני ארכיון על חשיפת חומרים חסויים בפרשה מתיקי המשטרה‪5.3.2019 ,‬‬

‫‪14‬‬
‫מסמך ‪ – 7‬תשובת משטרת ישראל לשרת המשפטים איילת שקד באשר לחומר ארכיוני‬
‫משטרתי על הפרשה‪24.2.2019 ,‬‬

‫‪15‬‬
‫מסמך ‪ – 8‬רשימת ‪ 32‬תיקי משטרה המופיעים בקטלוג ארכיון המדינה שב‪ 25.10.2020-‬הופנתה‬
‫בקשה לחשיפתם אך טרם נחשפו (בהם תריסר תיקים שבמענה לפנייה נמסר כי הם "חסרים")‬

‫סידורי במיכל‬ ‫מספר מיכל‬ ‫יחידת אחסון‬ ‫עד שנה‬ ‫משנה‬ ‫שם תיק‬
‫מצאי‬
‫המטה הארצי ‪-‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪2292‬‬ ‫ל‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫הבטחון בישובי‬
‫כן‬ ‫עולים‬
‫המטה הארצי ‪-‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2292‬‬ ‫ל‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנות עולים‬
‫חסר‬ ‫ומעברות‬
‫המטה הארצי ‪-‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2299‬‬ ‫ל‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫שירות רפואי‬
‫כן‬ ‫במחנות עולים‬
‫המטה הארצי‬
‫‪23‬‬ ‫‪196‬‬ ‫ל‬ ‫‪1953‬‬ ‫‪1952‬‬ ‫יחסי צבור ‪-‬‬
‫מעברות ושכון‬
‫חסר‬ ‫עולים‬
‫המטה הארצי של‬
‫‪1953‬‬ ‫‪1953‬‬ ‫המשטרה‪ .‬ועדה‬
‫מייעצת לחוקי‬
‫כן‬ ‫‪12‬‬ ‫‪278‬‬ ‫ל‬ ‫ילדים‬
‫המשטרה‬
‫כן‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2162‬‬ ‫ל‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪1949‬‬ ‫במחנות העולים‬
‫‪105‬‬ ‫‪3331‬‬ ‫ג‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪1955‬‬ ‫העברת עולים‬
‫כן‬ ‫תימנים‬
‫כן‬ ‫‪31‬‬ ‫‪3327‬‬ ‫ג‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1951‬‬ ‫העדה התימנית‬
‫העלמו של‬
‫כן‬ ‫‪54‬‬ ‫‪3331‬‬ ‫ג‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫התינוק משה נגר‬
‫כן‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3312‬‬ ‫ג‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫העלמויות ילדים‬
‫‪53‬‬ ‫‪3326‬‬ ‫ג‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪1961‬‬ ‫העלמות תינוקת‬
‫כן‬ ‫מקריית מלאכי‬
‫התאחדות‬
‫כן‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪1948‬‬ ‫התימנים‬
‫ועדה לארגון‬
‫כן‬ ‫‪86‬‬ ‫‪3314‬‬ ‫ג‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫העולים‬
‫מבצעי חיפוש‬
‫‪22‬‬ ‫‪2690‬‬ ‫ל‬ ‫‪1965‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫אחרי נעדרים‬
‫כן‬ ‫ילדים אובדים‬
‫‪41‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫פרדס חנה‬
‫‪39‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫קורדני ב'‬
‫‪42‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנה עולים‬
‫כן‬ ‫קריית אליהו‬
‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫‪38‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫שער העליה‬
‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫‪34‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫באר יעקב‬
‫‪33‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫בית ליד‬
‫‪35‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫גבעת שאול ב'‬
‫סידורי‬ ‫מספר‬ ‫יחידת‬ ‫עד שנה‬ ‫משנה‬ ‫שם תיק‬
‫מצאי‬ ‫במיכל‬ ‫מיכל‬ ‫אחסון‬

‫‪16‬‬
 ‫מחנה עולים‬
‫כן‬ ‫‪37‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫יבניאל‬
‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫‪32‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫עין שמר‬
‫‪66‬‬ ‫‪3314‬‬ ‫ג‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪1949‬‬ ‫מחנה עולים‬
‫חסר‬ ‫עתלית‬
‫חסר‬ ‫‪31‬‬ ‫‪2177‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנה ראש העין‬
‫מחנות העולים‬
‫כן‬ ‫‪49‬‬ ‫‪493‬‬ ‫ג‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪1954‬‬ ‫בפרדס חנה‬
‫כן‬ ‫‪29‬‬ ‫‪2196‬‬ ‫ל‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫מחנות עולים‬
‫מטה נפת‬
‫‪6‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ל‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1951‬‬ ‫ירושלים‪,‬‬
‫כן‬ ‫נטישת ילדים‬
‫‪24‬‬ ‫‪2684‬‬ ‫ל‬ ‫‪1965‬‬ ‫‪1964‬‬ ‫נעדרים ילדי‬
‫כן‬ ‫תימן‬
‫כו‬ ‫‪55‬‬ ‫‪3319‬‬ ‫ג‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫עצירי עין‪-‬שמר‬
‫‪41‬‬ ‫‪3311‬‬ ‫ג‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪1950‬‬ ‫שמירה במחוזות‬
‫כן‬ ‫עולים‬

‫‪17‬‬
 ‫מסמך ‪ – 9‬השחרת שמות של מוסדות פרטיים לטיפול בילדים בצפון הארץ‪ ,‬בדוח מ‪17—16-‬‬
‫ביולי ‪( 1950‬ארכיון המדינה‪ ,‬תיק משרד הסעד "אומנה – ‪ ,"1956—1949‬ג‪ ,766/19-‬עמ' ‪—78‬‬
‫‪)79‬‬

‫‪18‬‬
‫מסמך ‪ – 10‬תשובת ארכיון המדינה לבקשה לחשיפת שמות של מוסדות פרטיים לטיפול בילדים‬
‫שפעלו בשנת ‪2.12.2020 ,1950‬‬

‫‪19‬‬
 ‫מסמך ‪ – 11‬תיק משרד הסעד‪ ,‬דוח חודשי מטעם בית ההבראה ויצו צפת‪ ,‬שבו מושחרים שמות‬
‫של ילדים שאינם מטופלים על ידי המשרד‪ ,‬יוני ‪( 1950‬ארכיון המדינה‪ ,‬תיק ג‪ ,9766/22 -‬עמ' ‪)7‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מסמך ‪ – 12‬תשובת אילה נחום מארכיון המדינה לבקשה להסרת השחרה מתיק ויצו צפת‬
‫מארכיון משרד הסעד‬

‫מסמך ‪ – 13‬מתוך מכתב תשובה מ‪ 27.10.2020-‬של היועצת המשפטית של ארכיון המדינה עו"ד‬
‫נעמי אלדובי לפנייה מטעם "פורום אחיי" בעניין יומני עבודה או פרוטוקולים מדיונים פנימיים‬
‫של ועדת החקירה הממלכתית‬

‫‪21‬‬
‫מסמך ‪ – 14‬עמוד ראשון מפרוטוקול ישיבה ‪ 9‬של ועדת בהלול‪-‬מינקובסקי ‪( 7.5.1967‬ארכיון‬
‫המדינה‪ ,‬תיק ג‪ ,7295/6 -‬עמ' ‪)21‬‬

‫‪22‬‬
‫מסמך ‪ – 15‬עמוד ראשון מפרוטוקול ישיבה כ"ט של ועדת שלגי‪( 27.5.1992 ,‬ארכיון המדינה‪,‬‬
‫תיק גל‪ ,60576/7 -‬עמ' ‪)66‬‬

‫‪23‬‬
‫מסמך ‪ – 16‬מכתב מזכיר הממשלה גדעון סער ליושב ראש ועדת העלייה‪ ,‬הקליטה והתפוצות של‬
‫הכנסת צבי הנדל המעיד על קיומן של שתי עדויות של בכירים במערכת הביטחון שעדותם‬
‫מסווגת מבחינה ביטחונית‪( 14.7.2002 ,‬ארכיון המדינה‪ ,‬תיק ג‪ ,)12616/2-‬עמ' ‪.36–35‬‬

‫‪.‬‬

‫‪24‬‬
25
 ‫מסמך ‪ – 17‬תשובת עו"ד נעמי אלדובי מארכיון המדינה לעו"ד יעל נגר מעמותת "אחים‬
‫וקיימים" מתאריך ‪ 14.2.2016‬המזכיר את קיומן של שתי עדויות חסויות של בכירים ממערכת‬
‫הביטחון‪,‬‬

‫‪26‬‬
27
‫מסמך ‪ – 18‬תשובת עו"ד נעמי אלדובי מארכיון המדינה לנציגים המשפטיים של "פורום אחיי"‬
‫ביחס לשתי עדויות של בכירים ביטחוניים בוועדת החקירה הממלכתית‪27.10.2020 ,‬‬

‫‪28‬‬