‫‪19.6.

2019‬‬ ‫מבחן פנימי ברדיוגרפיה‬

‫‪ .1‬לקביעת גיל של ילד או ילדה מצלמים?‬
‫א‪ .‬צילום כף יד ‪LAT/AP‬‬
‫ב‪ .‬צילום עצמות הירכיים ‪AP‬‬
‫ג‪ .‬צילום כף יד שמאל ‪PA‬‬
‫ד‪ .‬צילום הברכיים ‪LAT/AP‬‬

‫‪ .2‬איזה מהבאים הינה התנוחה המדמה הכי טוב את עצם הסירה (‪?)SCAPHOID‬‬
‫א‪ .‬כיפוף אולנרי (‪)ULNAR DEVIATION‬‬
‫ב‪ .‬כיפוף רדיאלי (|‪)RADIAL DEVIATION‬‬
‫ג‪ .‬תנוחה אחורית‪-‬קדמית אמיתית (‪)PA‬‬
‫ד‪ .‬תנוחה צדדית (‪)LATERAL‬‬

‫‪ .3‬איזו תנוחה תדגים טוב יותר ובלי סופרפוזיציה את ראש הרדיוס?‬

‫א‪ AP .‬של שורש כף היד‬
‫ב‪ .‬אלכסוני לטרלי של המרפק‬
‫ג‪ .‬אלכסוני‪-‬מדיאלי של שורש כף היד‬
‫ד‪ .‬צדדי של המרפק‬

‫‪ .4‬להדגמת ה‪ CORONOID PROCESS -‬התנוחה תהיה?‬

‫א‪ .‬א‪-‬פ של המרפק עם אמה בתנוחה אנטומית‬
‫ב‪ .‬לטרל של המרפק (רוטציה חיצונית של האמה)‬
‫ג‪ .‬לטרל של המרפק‬
‫ד‪ OBLIQUE .‬מדיאלי של המרפק (רוטציה פנימית של האמה)‬

‫‪ .5‬התנוחה הטובה ביותר להדגמת הטוברקולי (גבשיש) הגדול בכתף היא‪:‬‬

‫א‪ .‬כתף בסיבוב חיצוני‬
‫ב‪ .‬כתף בתנוחה טבעית‬
‫ג‪ .‬כתף בסיבוב פנימי‬
‫ד‪ .‬כתף צדדי דרך הגוף‬

‫‪ .6‬מה אינדיקציה למנח ‪ GRESHEY‬אופטימלי?‬

‫א‪ .‬סופרפוזיציה של שפתי הגלנואיד רק בחלק התחתון של הגלנואיד פוסה‬
‫ב‪ .‬סופרפוזיציה של הטרוכנטר הגדול על ראש ההומרוס‬
‫ג‪ .‬סופרפוזיציה קלה של הטרוכנטר הקטן על הגלנואיד‬
‫ד‪ .‬סופרפוזיציה מלאה של שפתי הגלנואיד‬

‫‪1‬‬
 ‫‪ .7‬להדגמת ‪ FLAT FOOT‬בכף הרגל‪ ,‬נבצע‪:‬‬
‫א‪ .‬דורסו‪-‬פלנטארי להשוואה של כפות הרגליים‬
‫ב‪ .‬דורסו‪-‬פלנטארי ‪ +‬צדדי בעמידה להשוואה של כפות הרגליים‬
‫ג‪ .‬צדדי בהשוואה של כפות הרגליים‬
‫ד‪ .‬צדדי בעמידה להשוואה של כפות הרגליים‬

‫‪ .8‬להדגמה מלאה של ‪ MORTISE‬בפרק הקרסול נבצע צילום‪:‬‬

‫סיבוב פנימי של ˚‪20‬‬ ‫א‪.‬‬
‫סיבוב פנימי של ˚‪40‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סיבוב חיצוני של ˚‪20‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סיבוב חיצוני של ˚‪40‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .9‬אם נבדק שוכב על הבטן כאשר הברך בכיפוף מלא והפטלה ניצבת לקולט הקרינה‪ ,‬איזו‬
‫תנוחה אנו מצלמים?‬
‫א‪ .‬אינטרקונדילר של הברך (‪)INTERCONDILAR VIEW‬‬
‫ב‪ .‬אקסיאל של הפטלה (‪)AXIAL VIRE OF THE PATELLA‬‬
‫ג‪ PA .‬של הפטלה (‪)POSTERO ANTERIOR OF PATELLA‬‬
‫ד‪ .‬סופרו‪-‬אינפריור של הפטלה (‪)SUPERIOR-INFERIOR OF PATELLA‬‬

‫‪ .10‬להדגמה טובה של פרק הירך בצילום קדמי‪-‬אחורי (‪:)AP‬‬

‫א‪ .‬מכופפים מעט את הברך‬
‫ב‪ .‬נסובב את הגפה התחתונה לכיוון לטרלי‬
‫ג‪ .‬כף הרגל תישאר בתנוחה טבעית‬
‫ד‪ .‬נסובב את הגפה התחתונה לכיוון מדיאלי ‪ 15–10‬מעלות‬

‫‪ .11‬על מנת לצלם את הסימפיזיס פוביס (‪ )SYMPHYSIS PUBIS‬בתנוחה אנטומית‬

‫אמתית‪ ,‬אנו משתמשים בתנוחה‪:‬‬
‫א‪ AP .‬רגיל של אגן‬
‫ב‪FAUX VIEW .‬‬
‫ג‪OUTLET .‬‬
‫ד‪INLET .‬‬

‫‪ .12‬צילום נכון של הברך נעשית כאשר‪:‬‬

‫א‪ .‬כל הגפה ישרה‬
‫ב‪ .‬כל הגפה בסיבוב פנימי של ‪ 15–10‬מעלות‬
‫ג‪ .‬כל הגפה בסיבוב חיצוני של ‪ 15–10‬מעלות‬
‫ד‪ .‬כל הגפה בסיבוב פנימי של ‪ 30–20‬מעלות‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ .13‬צילום אלכסוני של עמוד השדרה הצווארי מדגים‪:‬‬
‫א‪ .‬הנקבים הביו‪-‬חולייתיים (‪)INTERVERTEBRAL FORAMEN‬‬
‫ב‪ .‬הפרקים הבין‪-‬חולייתיים ((‪INTERVERTEBRAL JOINT‬‬
‫ג‪ .‬הלמינות‬
‫ד‪ .‬הנקבים הטרנסברסליים (‪)TRANSVERSAL FORAMEN‬‬

‫‪ .14‬צילום צדדי של עמוד השדרה הצווארי מדגים‪:‬‬

‫א‪ .‬הנקבים הביו‪-‬חולייתיים (‪)INTERVERTEBRAL FORAMEN‬‬
‫ב‪ .‬הפרקים הבין‪-‬חולייתיים (‪)INTERVERTEBRAL JOINT‬‬
‫ג‪ .‬הלמינות‬
‫ד‪ .‬הנקבים הטרנסברסליים (‪)TRANSVERSAL FORAMEN‬‬

‫‪ .15‬בצילום של עמוד השדרה הגבי‪ ,‬איזה מהמבנים הבאים לא ניתן לדמות היטב?‬
‫א‪ .‬חוליות גביות ‪4–3‬‬
‫ב‪ .‬החוליות הגביות האמצעיות‬
‫ג‪ .‬הזיזים האחוריים התחתונים (‪)LOWER SPINOUS PROCESSES‬‬
‫ד‪ .‬המרווחים הבין‪-‬חולייתיים הגביים האמצעיים ( ‪MID DORSAL‬‬
‫‪)INTERVERTEBRAL DISC SPACES‬‬

‫‪ .16‬צילום עמוד שדרה מתני אלכסוני מדגים את‪:‬‬

‫א‪ .‬החלק העליון של הסקרום‬
‫ב‪ .‬הנקבים הבין‪-‬חולייתיים‬
‫ג‪ .‬הזיזים האחוריים (‪)SPINAL PROCESSES‬‬
‫ד‪ .‬המפרקים הבין‪-‬חולייתיים‬

‫‪ .17‬בצילום עמוד שדרה מתני אלכסוני‪ ,‬הגוף מסובב בערך‪:‬‬

‫א‪ 70 .‬מעלות‬
‫ב‪ 45 .‬מעלות‬
‫ג‪ 10 .‬מעלות‬
‫ד‪ 90 .‬מעלות‬

‫‪ .18‬צילום עמוד שדרה מתני צדדי מדגים את‪:‬‬

‫א‪ .‬הנקבים הבין חולייתיים‬
‫ב‪ .‬הפרקים הבין חולייתיים‬
‫ג‪ .‬החלק העליון של הסקרום‬
‫ד‪ .‬הזיזים האחוריים (‪)SPINAL PROCESSES‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪ .19‬לצילום ‪ AP‬של עצמות הסקרום והפרקים הסקרו‪-‬איליאקים ( ‪SACROILIC‬‬
‫‪ ,)JOINT‬הקרן המרכזית מכוונת‪:‬‬
‫א‪ 30–15 .‬מעלות קאודליות‬
‫ב‪ 30–15 .‬מעלות קרניאליות‬
‫ג‪ 45 .‬מעלות קרניאליות‬
‫ד‪ .‬לא נותנים זווית‬

‫‪ .20‬למיון מגיע איש בגיל ‪ 80‬עם קושי בנשימה‪ .‬ידוע שהוא סובל מאי‪-‬ספיקת לב‪ .‬איך‬
‫תבצעו את צילום החזה?‬
‫א‪ .‬רק בעמידה‬
‫ב‪ .‬בשכיבה‬
‫ג‪ .‬בישיבה חלקית‬
‫ד‪ .‬בדקוביטוס צדדי‬

‫‪ .21‬לביצוע צילום "עצמות פנים" לפי תנוחת ‪ WATERS‬יש לכוון את קו הבסיס‪:‬‬

‫א‪ 37 .‬מעלות ניצב לקולט הקרינה‬
‫ב‪ 25 .‬מעלות ניצב לקולט הקרינה‬
‫ג‪ 30 .‬מעלות ניצב לקולט הקרינה‬
‫ד‪ 0 .‬מעלות ניצב לקולט הקרינה‬

‫‪ .22‬בצילום לטרל של הגולגולת ה‪:MID SAGITTAL PLANE-‬‬

‫א‪ 35 .‬מעלות לקולט הקרינה‬
‫ב‪ .‬ניצב לקולט הקרינה‬
‫ג‪ .‬מקביל לקולט הקרינה‬
‫ד‪ 90 .‬מעלות לקולט הקרינה‬

‫‪ .23‬להדגמת אורטר ימני דיסטלי‪:‬‬

‫א‪ .‬נבצע צילום ממוקד לאגן הקטן‪ ,‬כאשר הנבדק במנח אובליק אחורי שמאלי‬
‫ב‪ .‬נצבע צילום ממוקד לאגן הקטן‪ ,‬כאשר הנבדק במנח אובליק אחורי ימני‬
‫ג‪ .‬נבצע בדיקת ‪)HYSTEROSALPINGOGRAPHY( HSG‬‬
‫ד‪ .‬תשובות א ‪ +‬ג נכונות‬

‫‪ .24‬מה נכון לגבי בדיקת "בליעת בריום להערכת הוושט"?‬

‫א‪ .‬הבדיקה מתבצעת בשכיבה‬
‫ב‪ .‬על הנבדק לשתות כוס מלאה בתרחיף בריום ורק לאחר מכן יש להתחיל לשקף‬
‫ג‪ .‬יש לבצע צילום ‪ AP‬של הצוואר כל ‪ 15‬דקות ורק לאחר שעה לשקף את הוושט‬
‫ד‪ .‬ניתן לבצע בקונטרסט יחיד או בקונטרסט כפול‬

‫‪4‬‬
 ‫‪ .25‬במצב של ‪( INTUSSUSCEPTION‬התפשלות)‪:‬‬
‫א‪ .‬נבצע בדיקת ‪ ERCP‬לצנתור דרכי המרה החסומות‬
‫ב‪ .‬נבצע בדיקת ‪ IVP‬להדגמת האורטר המוצר‬
‫ג‪ .‬לעתים יש לבצע חוקן אוויר‬
‫ד‪ .‬יש לבצע שיקוף קיבה והרחבת קוטר הטבעת במידת הצורך‬

‫‪ .26‬מה מהרשימה אינו מתאים למצב של ‪ TORSION‬באשך?‬

‫א‪ .‬מצב שבו לא מגיעה זרימת דם לאשך‬
‫ב‪ .‬מצב שבו יש דלקת חריפה‬
‫ג‪ .‬מצב שבו יש כאב חד באשך‬
‫ד‪ .‬מצב שבו האשך מסתובב סביב עצמו‬

‫‪ .27‬בבדיקת ‪ US‬שחלות‪ ,‬הסימנים המעידים על תהליך שפיר הם‪:‬‬

‫א‪ .‬אזורים לא הומוגניים‬
‫ב‪ .‬מחיצה בציסטה‬
‫ג‪ .‬זרימת דם בעלת תנגודת גבוהה‬
‫ד‪ .‬קירות חלקים וסדירים‬

‫‪ .28‬בהשוואה לוורידים הכבדיים‪ ,‬הוורידים הפורטליים נראים עם‪:‬‬

‫א‪ .‬קרובים לכיס המרה‬
‫ב‪ .‬קירות היפואקוגנים‬
‫ג‪ .‬קירות היפראקוגנים‬
‫ד‪ .‬זורמים לכיוון ה‪IVC-‬‬

‫‪ .29‬בדיקת ‪ US‬של כיס המרה מתבצעת‪:‬‬

‫א‪ .‬ללא הכנה מוקדמת‬
‫ב‪ .‬בשינוי תנוחות של הנבדק‬
‫ג‪ .‬בשכיבה על הגב‬
‫ד‪ .‬עם מתמר של תדרים גבוהים‬

‫‪ .30‬אנגיומיוליפומה (‪ )ANGIOMYLIPOMA‬ייראה ב‪:US-‬‬

‫א‪ .‬היפראקוגני ללא צל אקוסטי‬
‫ב‪ .‬היפראקוגני עם צל אקוסטי‬
‫ג‪ .‬היפואקוגני עם האדרה מאחור‬
‫ד‪ .‬היפראקוגני בלי האדרה מאחור‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ .31‬שערי הריאה (‪ )HILUM‬נראים בצילומי בית חזה ברובם‪:‬‬
‫א‪ .‬השער הימני יותר גבוה מהשמאלי בגלל הכבד ובסמיכות גבוהה יותר‬
‫ב‪ .‬השער השמאלי גבוה מהימני ובסמיכות יותר נמוכה‬
‫ג‪ .‬השער השמאלי גבוה מהימני ובאותה סמיכות‬
‫ד‪ .‬שני השערים באותו גובה ובאותה סמיכות‬

‫‪ .32‬נוזל פלאורלי בבית החזה בצד ימין יודגים כאשר החולה‪:‬‬

‫א‪ .‬שוכב על צד ימין ו‪-‬ק‪.‬מ אופקית (הוריזונטלית)‬
‫ב‪ .‬שוכב על צד ימין ו‪-‬ק‪.‬מ ניצבת‬
‫ג‪ .‬שוכב על צד שמאל ו‪-‬ק‪.‬מ אופקית (הוריזונטלית)‬
‫ד‪ .‬שוכב על גבו ו‪-‬ק‪.‬מ ניצבת‬

‫‪ .33‬להדגמה טובה יותר של הצלעות התחתונות יש לבצע צילום‪:‬‬

‫א‪ .‬באינספיריום (שאיפה) עמוק‬
‫ב‪ .‬באקספיריום (נשיפה) עמוק‬
‫ג‪ .‬תוך כדי נשימות מהירות‬
‫ד‪ .‬אין כל משמעות למצב הנשימה‬

‫‪ .34‬להדגמה של הצלעות האקסילריות בצד הימני נצלם‪:‬‬

‫א‪ .‬מקביל לקולט הקרינה‬
‫ב‪ .‬ניצב לקולט הקרינה‬
‫ג‪ .‬ב‪ 45 LPO-‬מעלות‬
‫ד‪ 45 RPO .‬מעלות‬

‫‪ .35‬חולה בן ‪ .75‬ב‪ CT-‬הודגמו נגעים בלסטיים וליטיים (‪)Blastic & Lytic lesions‬‬
‫מרובים בעצמות עם מאפיינים אגרסיביים (אלימים)‪ .‬יש קליטה נרחבת במיפוי עצמות‪.‬‬
‫הכי סביר שהאבחנה היא‪:‬‬
‫א‪OSTEOSARCOMA .‬‬
‫ב‪EWING SARCOMA .‬‬
‫ג‪OSTEOID OSTEOMA .‬‬
‫ד‪ .‬גרורות לעצמות‬

‫‪ .36‬בחבלת ברך עם חשד לקרע ברצועות הצולבות‪ ,‬בדיקת הבחירה היא‪:‬‬

‫א‪MRI .‬‬
‫ב‪US .‬‬
‫ג‪ .‬צילומי רנטגן‬
‫ד‪CT .‬‬

‫‪6‬‬
 ‫‪ .37‬מתי ‪ CT‬מוח הינה בדיקת הבחירה?‬
‫א‪ .‬אפיון של גידול‬
‫ב‪ .‬חיפוש גרורות‬
‫ג‪ .‬חבלת ראש משמעותית‬
‫ד‪ .‬ירידה בשמיעה‬

‫‪ .38‬ב‪ MRI-‬מוח‪ ,‬ה‪ )CEREBRAL SPINAL FLUID( CSF-‬ברצף ‪ T2‬יהיה‪:‬‬

‫א‪ .‬לבן‬
‫ב‪ .‬שחור‬
‫ג‪ .‬אפור‬
‫ד‪ .‬לא הומוגני‬

‫‪ .39‬צילום הרנטגן הטוב ביותר לגילוי אוויר חופשי בבטן הוא‪:‬‬

‫א‪ .‬צילום בטן ‪RIGHT-LATERAL-DECUBITUS‬‬
‫ב‪ .‬צילום בטן בעמידה ‪PA‬‬
‫ג‪ .‬צילום חזה בשכיבה ‪AP‬‬
‫ד‪ .‬צילום בטן בשכיבה ‪AP‬‬

‫‪ .40‬מה נכון לגבי ההדמיה של דרכי המרה?‬

‫א‪ US .‬של דרכי המרה מתבצע תמיד לאכל שהמטופל אכל ארוחה גדולה‬
‫ב‪ DOUBLE DUCT SIGN .‬הוא סימן להרחבה של דרכי המרה ב‪US-‬‬
‫ג‪ MRCP .‬הוא רצף ‪ MRI‬מסוג ‪ T1‬לאחר הזרקת חומר ניגוד‬
‫ד‪ US .‬אינו משמש להדמיית דרכי המרה‬

‫‪ .41‬מהי בדיקת הבחירה לשלילת דימום במוח?‬

‫א‪ CT .‬עם חומר ניגוד‬
‫ב‪ CT .‬ללא חומר ניגוד‬
‫ג‪ MRI .‬ללא חומר ניגוד‬
‫ד‪ MRI .‬עם חומר ניגוד‬

‫‪ .42‬במצב של רפלוקס לקיבה במהלך בדיקת בליעת בריום‪:‬‬

‫א‪ .‬יש לבצע ניקור מותני‬
‫ב‪ .‬מראה לולאות מעי מורחבות‬
‫ג‪ .‬יש להיזהר מאספירציה‬
‫ד‪ .‬יש סכנה בחדירת בריום לכלי‪-‬הדם‬

‫‪7‬‬
 ‫‪ .43‬מה לא נכון לגבי ‪ CT‬של הכבד?‬
‫א‪ .‬השלב המאוחר מתבצע בדרך כלל ‪ 5–3‬דקות לאחר ההזרקה‬
‫ב‪ .‬השלב הפורטלי מתבצע בדרך כלל ‪ 80–60‬שניות לאחר ההזרקה‬
‫ג‪ .‬השלב העורקי נועד להקרות האדרה של נגעים‬
‫ד‪ .‬הכבד באופן תקין בעל צפיפות נמוכה יותר (ב‪ )HU-‬מאשר הטחול‬

‫‪ .44‬מיפוי לזיהוי בלוטת הזקיף מתבצע בחולים‪:‬‬

‫א‪ .‬בסרטן השד‬
‫ב‪ .‬בסרטן הערמונית‬
‫ג‪ .‬בסרטן הכבד‬
‫ד‪ .‬בסרטן הריאות‬

‫‪ .45‬במיפוי עצמות מודגמת למעשה‪:‬‬

‫א‪ .‬פרפוזיה לרקמת עצם‬
‫ב‪ .‬פעילות אוסטאובלסטית (בניית עצם)‬
‫ג‪ .‬פעילות אוסטאוקלסטית (פירוק עצם)‬
‫ד‪ .‬צפיפות עצם‬

‫‪ .46‬באילו מקרים מוסיפים צילום צדדי בממוגרפיה?‬

‫א‪ .‬כאשר מופיעים כאבים עזים שלא מאפשרים צילומים אחרים‬
‫ב‪ .‬כאשר גודל השד לא מאפשר צילום אלכסוני או ‪CC‬‬
‫ג‪ .‬כאשר לא ניתן להפעיל קומפרסיה מספיקה בצילומים אלכסוניים‬
‫ד‪ .‬כאשר יש ממצאים חדשים בהשוואה לצילומים קודמים ונדרשת ביופסיה‬

‫‪ .47‬מתי מתבצעת בדיקת גלקטוגרפיה?‬

‫א‪ .‬כאשר קיימת הפרשה דמית סרוטית מן הפטמה‬
‫ב‪ .‬כאשר מופיעות בצילומי ממוגרפיה מספר רב של הסתיידויות‬
‫ג‪ .‬כאשר קיים גוש ברקמה הפיברוטית‬
‫ד‪ .‬כאשר הרכב הרקמות הינן בחלקן שומני ובחלקן פיברוטי‬

‫‪ .48‬פעולת ‪ PTD‬היא‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסת סטנט לעורק ה‪PTD-‬‬
‫ב‪ .‬ניקוז דרכי הכליה מעודף נוזלים‬
‫ג‪ .‬ניקוז דרכי המרה‬
‫ד‪ .‬מבוצעת רק בגסטרו ולא באנגיו‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ .49‬מוביל מתכתי (‪ )GUIDE WIRE‬משמש‪:‬‬
‫א‪ .‬מאפשר את ניקוז הדם העודף‬
‫ב‪ .‬מוביל את הקטטר לאיבר המטרה‬
‫ג‪ .‬להעברת ההולכה החשמלית הנחוצה להתקיים בבדיקת אנגיו‬
‫ד‪ .‬את מכשיר הרנטגן כך שהקרינה תהיה במינון הנחוץ‬

‫‪ .50‬פילטר ל‪ IVC-‬משמש‪:‬‬
‫א‪ .‬לסנן את הדם מפסולת‬
‫ב‪ .‬לסנן קרישים‬
‫ג‪ .‬לחולים המקבלים נוגדי קרישה‬
‫ד‪ .‬מיועד לגברים בלבד‬

‫‪9‬‬