‫‪NS©8‬‬

‫‪ .1‬מבוא ‪ 31.10.2005‬ד"ר ישראלי‬

‫תנוחה אנטומית‪ ,‬מונחים אנטומיים‬

‫בתחו של האנטומיה אנו מתמודדי ע האיברי ממה ה מורכבי והמיקו‬

‫שלה‪ .‬האיברי מורכבי מרקמות‪ .‬אטו
מולקולה
תא
רקמה‬
‫
איבר
מערכת‪.‬‬
‫צרי נקודת מוצא על מנת לתאר משהוא באנטומיה‪ ,‬נקודה זו נקראת תנוחה‬
‫אנטומית והיא מוגדרת לפי מישורי הגו‪.‬‬
‫תנוחה אנטומית ‪:Anatomical Position‬‬
‫היא נקודת ייחוס‪ ,‬הגו עומד על הרגליי ע המבט קדימה‪ ,‬כפות הידיי מסובבות‬
‫קדימה‪.‬‬
‫אפשר להגדיר כמה מישורי בהסתמ על התנוחה האנטומית ‪:‬‬
‫א‪ Median Plane .‬החוצה את הגוף לשני חצאים ימני ושמאלי‪ ,‬יש רק מישור אחד כזה‬
‫והוא מישור ורטיקאלי )אנכי( ונקרא גם ‪.Midsagittal‬‬
‫ב‪ Sagittal Plane .‬מישור זה מקביל לקודם ויש מספר אינסופי של מישורים כאלה‪ ,‬גם‬
‫הוא מאונך‪.‬‬
‫הגולגולת של התינוק לא סגורה לגמרי אחרי הלידה‪ .‬האזור הרך נקרא ‪ fontanel‬והחלק‬
‫הנמצא בין החלק הרך לחלקים אחרים הוא בצורה של קשת ומפה בא השם ‪.sagittal‬‬
‫ג‪ Coronal Plane .‬מישור ורטיקאלי מאונ וניצב ל ‪ median‬מספר מישורי זה הוא‬
‫אינסופי‪ .‬הוא נקרא ג ‪.Frontal Plane‬‬
‫החרי החוצה את גולגולת התינוק נקרא ‪.coronal suture‬‬
‫ד‪ Horizontal Plane .‬מישור זה אינו ורטיקאלי אלא אופקי ומספרו אינסופי‪.‬‬
‫מישורי אלה מתייחסי לגו א ורק בתנוחה אנטומית‪.‬‬
‫חתכי של הגו ‪:section of the body‬‬
‫א‪ :Longitudinal Section .‬חת המקביל לציר הארו ביותר בגו‬
‫ב‪ :Tansverse Sections .‬ניצב לציר הארו ביותר בגו‪) .‬ניצב לראשו!(‬
‫ג‪ :Oblique Sections .‬כל שאר המישורי הנמצאי‪.‬‬
‫תנוחות‪:‬‬
‫‪ :Supine Position‬הגו שוכב על הגב‪.‬‬
‫‪ :Prone Position‬הגו שוכב על הבט!‪.‬‬
‫כיווני בתנוחה אנטומית ‪:Directional Terms‬‬
‫‪ :Anterior .1‬קדימה יותר קרוב לצד הקדמי‪.‬‬
‫‪ :Posterior .2‬אחורה יותר קרוב לצד האחורי‪.‬‬
‫כיווני אלה מתייחסי ל ‪.Coronal/Frontal Plane‬‬

‫‪ :Superior .3‬הכי קרוב לראש מלמעלה‬

‫‪ :Inferior .4‬הכי קרוב לכפות הרגליי‪.‬‬
‫כיווני אלה מתייחסי ל ‪Horizontal / Transverse Plane‬‬

‫‪ :Median .5‬הכי קרוב למישור ‪) median‬קרוב לאמצע(‪.‬‬

‫‪ :Lateral .6‬הכי רחוק מהמישור ‪) median‬רחוק מהאמצע‪ ,‬קרוב לקצה(‬
‫כיווני אלה מתייחסי ל ‪.median / sagittal plane‬‬

‫‪-1-‬‬
 ‫כיווני בכל התנוחות‪:‬‬
‫‪ :Ventral .1‬הכי קרוב לבט!‪.‬‬
‫‪ :Dorsal .2‬הכי קרוב לגב‪.‬‬
‫רואי זאת הכי טוב בעובר‪ ,‬ההגדרה היא עפ"י העובר במצב העוברי‪.‬‬
‫בעובר אנחנו מדברי על ‪ ventral‬קרוב לבט! ו ‪ dorsal‬קרוב לגב‪ .‬הצד הקדמי של‬
‫הגפה העליונה באד בוגר זה ‪ ventral‬והצד האחורי ‪.dorsal‬‬
‫הצד הקדמי של הגפה התחתונה של אד בוגר הוא הצד ה ‪ dorsal‬כי הסיבוב‬
‫המתבצע של הגפה התחתונה הפו מזה של הגפיי העליונות‪ ,‬הגפיי העליונות‬
‫נפתחות החוצה‪ .‬הגפיי התחתונות עוברות סיבוב לכיוו! הקו האמצעי מה שהיה‬
‫‪ Dorsal‬בתינוק הופ להיות ‪ .Anterior‬מה שמוגדר ‪ Dorsal‬בשלב העובר נשאר כ‪.‬‬
‫‪ :Cranial .3‬קרוב או לכיוו! הראש‪.‬‬
‫‪ :Caudal .4‬קרוב או לכיוו! הזנב‪.‬‬
‫‪ :Rostal .5‬ג לכיוו! הראש‪ .‬הכי רחוק מ ‪.caudal‬‬
‫
מתייחסי לעובר‪.‬‬
‫מושגי לפי סימני דר‪:‬‬
‫יש שתי עצמות באמה‪ ,‬עצ בצד לכיוו! הבוה! הנקראת ‪ Radius‬ועצ בצד‬
‫המידיאלי הנקראת ‪ .Ulna‬המושגי מוגדרי לפי מיקומי עצמות אלה‪ ,‬אותו דבר‬
‫בקשר לגפה התחתונה‪ :‬יש שתי עצמות בשוק‪ ,‬העצ הנמצאת מקדימה )‪(anterior‬‬
‫נקראת ‪ Tibia‬ו ‪ posterior‬ממנה יש את ה ‪.Fibula‬‬
‫‪ :Radial .6‬לכיוו! ה ‪.Radius‬‬
‫‪ :Ulnar .7‬הכי קרוב ל ‪.Ulna‬‬
‫כיווני אלה מתייחסי לגפה העליונה‪.‬‬

‫‪ :Tibial .8‬האזור הקרוב יותר לצד הקדמי )ל ‪.(Tibia‬‬

‫‪ : Fibular .9‬האזור הקרוב יותר לצד האחורי )ל ‪.(Fibula‬‬
‫כיווני אלה מתייחסי לגפה התחתונה‪.‬‬

‫‪ :Proximal .10‬מה שיותר קרוב לאיזהו נקודת ייחוס‪.‬‬

‫‪ :Distal .11‬מה שיותר רחוק לאיזהו נקודת ייחוס‪.‬‬
‫בנוגע לגפיי נקודת הייחוס היא נקודת החיבור של הגפיי ע הגו‪.‬‬

‫‪ :Palmar .12‬מתייחס לצדה הקדמי של כ היד‪.‬‬

‫‪ :Plantar .13‬מתייחס לחלק התחתו! בכ הרגל‪.‬‬
‫ברגל הצד ה ‪ Plantar‬הוא הצד ה ‪.Ventral‬‬

‫תנועות של הגו‪:‬‬
‫‪ :Flexion.1‬תנועת כיפו‪ ,‬ז"א קירוב עצמות והקטנת הזווית בי! העצמות‪.‬‬
‫‪ :Extension .2‬יישור‪ ,‬ז"א ריחוק עצמות והגדלת הזווית בי! העצמות‪.‬‬
‫פעולת הרמת היד והקטנת הזווית בי! היד לבי! הראש נקראת ‪ .flexion‬מתיחת היד‬
‫בכיוו! ההפו במטרה להגדיל את הזווית בי! היד לראש נקראת ‪.extension‬‬
‫א ממשיכי במתיחה יותר אחורה זה נקרא ‪ ,hyperextension‬הכול ביחס לנקודת‬
‫קביעה‪.‬‬

‫‪-2-‬‬
‫בנוגע לכ הרגל שתי התנועות נקראות ‪ .flexion‬כיפו כ הרגל למעלה נקרא‬
‫"‪) "dorsi- flexion‬הרמת כ הרגל לכיוו! הקרסול(‬
‫‪ Plantar flexion‬יישור כ הרגל למטה‪.‬‬
‫‪ :Abduction .3‬הרחקת היד מהגו )הרחקה(‪.‬‬
‫‪ :Adduction .4‬קירוב היד לגו )קירוב(‪.‬‬
‫במישור ה ‪ Coronal‬ביד מושגי אלה ביחס לקו האמצעי של היד‪ .‬שאר האיברי‬
‫ה ביחס לקו האמצעי של הגו‪.‬‬
‫‪ :Protraction .5‬הזזת האיבר קדימה במישור ‪.sagittal‬‬
‫‪ :Retraction .6‬הזזת האיבר אחורה במישור ‪.sagittal‬‬
‫בספר בעמ' ‪ 161‬יש תמונות המתארות את התנועות‪.‬‬
‫‪ :Supination .7‬סיבוב של עצ הרדיוס הפיכת כפות הידיי קדימה התנועה‬
‫שפותחת את הידי‪.‬‬
‫‪ :Pronation .8‬הידי הפוכות הציפורניי קדימה‪) .‬הפיכת הרדיוס לצד ‪ medial‬ל‬
‫‪(tibia‬‬
‫מתייחסי רק לידיי ‪.‬‬

‫‪-3-‬‬
 ‫‪ .2‬מערכת השלד‪ -‬עצמות ‪ 3.11.2005‬ד"ר כספי‬

‫למרות המראה הפשוט‪ ,‬העצ היא מבנה מורכב ומלא חיי שמתחדש כל הזמ! –‬
‫עצ חדשה נבנית במקו הישנה‪ .‬לעצמות – מערכת השלד – מספר תפקידי‬
‫בסיסיי חשובי כגו!‪ :‬תמיכה במבנה הגו וקשירת שרירי‪ ,‬הגנה על איברי‬
‫פנימיי‪ ,‬עזרה בתנועה‪ ,‬אגירת מינרלי ויצירת תאי ד‪.‬‬
‫מערכת השלד מורכבת משלושה חלקי‪:‬‬
‫‪ :Osteology .1‬התורה של העצמות‪.‬‬
‫‪ :Arthrology .2‬התורה של המפרקי‪.‬‬
‫‪ :Mycology .3‬התורה הזאת עוסקת בעניי! של שרירי‪.‬‬
‫‪: Osteology.1‬‬
‫קיימי מספר סוגי של עצמות‪:‬‬
‫א‪  :Long Bones .‬עצ היר היא העצ הארוכה ביותר בגו‪ .‬אבל עצמות מסוג‬
‫זה לא צריכות להיות ארוכות‪ ,‬למשל עצמות כ היד וכ הרגל‪ .‬התרגו המדויק‬
‫הוא לא ארו אלא עצ אורכית או גלילית וה! נמצאות בעיקר בגפיי‪.‬‬
‫ב‪  : Flat Bone .‬עצמות שטוחות‪ .‬יכולי לראות אות! בגולגולת או בחזה‪ ,‬הצלעות‪,‬‬
‫והסקבולה )עצ הכת(‪.‬‬
‫ג‪  :Cubic Bones .‬עצמות קוביות קטנטנות בדר כלל ודומות למשהו שדומה‬
‫לקובייה‪ .‬יש שמונה עצמות כאלה באזור של כ היד ושבע בכ הרגל ואי! בגו חו‬
‫מעצמות אלה‪.‬‬
‫ד‪  :Pneumatic bones .‬עצמות אוויריות שה בעצ עצמות שטוחות שיש לה!‬
‫חללי של אוויר )נמצאי בעצמות של הגולגולת והאוויר הזה יש לו תפקיד חשוב(‪.‬‬
‫אנחנו יכולי לראות שבכל עצ לא משנה הסוג שלה‪ ,‬יש לה מספר חלקי וה‬
‫שלושה חלקי‪:‬‬
‫)‪ :Epiphysis (1‬העצמי הקיצוניי‪ .‬אחד ‪ proximal‬קרוב לנקודת ההתחלה‬
‫ואחד ‪ distal‬ז"א מרוחק מנקודת ההתחלה‪ .‬נק' ההתחלה תלויה‬
‫באזור שמתייחסי אליו‪.‬‬
‫)‪ :Diaphysis (2‬באמצע ויש לו ש נוס ‪ shaft‬ובדר כלל הכוונה ל ‪long‬‬
‫‪bones‬‬

‫ברוב המקרי בעצמות ‪ long bones‬יכולי לדעת בוודאות איפה ה‪ epiphysis‬וה‬

‫‪ diaphysis‬אבל לא בכל העצמות‪ .‬למשל ב‪ flat bone‬עצ שטוחה אנחנו לא‬
‫יכולי לדעת ‪ epiphysis‬מ ‪ diaphysis‬כי מבנה העצ שטוח וקשה לקבוע איזה הוא‬
‫מה‪ .‬בעצמות של ילדי אפשר לדעת כי אצל בכל מקו שיש ‪ epiphysis‬יש סחוס‪.‬‬
‫בעצ ‪ long bone‬ה ‪ epiphysis‬יותר רחב מה ‪.shaft‬‬
‫לעצ יש מבנה מקרוסקופי ומיקרוסקופי אבל נתעסק עכשיו במבנה המקרוסקופי ‪:‬‬
‫מבנה זה הוא מבנה מאוד מורכב וכדי להבי! אותו צרי להבי! פתולוגיה ) כל מיני‬
‫מחלות( וההפ נכו!‪ .‬הרקמה של העצ נקראת ‪ compact bone‬וזה הסוג של‬
‫הרקמה שבונה כל מה שרואי על העצ מבחו והוא לא משתנה מעצ לאחרת‪.‬‬
‫על הרקמה יושב דבר שקוראי לו ‪ articular cartilage‬כלומר סחוס מפרקי‪ .‬מתחת‬
‫לסחוס יש ‪ compact bone‬מכיוו! שהסחוס לא בא על חשבו! הרקמה‪ .‬א העצ‬
‫יוצרת מפרק אז יש לה סחוס מפרקתי‪ ,‬ויש עצמות שאי! לה סחוס מפרקי‪ .‬סחוס‬
‫זה תמיד מופיע בקצות העצ ‪ ,epiphysis‬והוא שונה בהרכב‪.‬‬

‫‪-4-‬‬
‫ה ‪ compact bone‬שונה במבנה בי! ה ‪ diaphysis‬ל ‪ ,epiphysis‬באזור של הסחוס‬
‫העצ מאוד חלקה ויש ג הבדל בעובי‪.‬‬
‫בעצ החיה )לא יבשה( יכולי לראות שמסביב לעצ יש ממבראנה שנקראת‬
‫‪ periosteum‬המכסה את העצ‪ ,‬חו מהחלק שבו יושב הסחוס‪ .‬ויש לממבראנה הזו‬
‫תפקידי מאוד חשובי וה‪:‬‬
‫)‪ (1‬היא מכילה בתוכה כמות אדירה של כלי ד לכ! התפקיד הראשו! שלה נקרא‬
‫‪ vascularization‬וזה אספקת הד‪ ,‬ובמקרה שלנו אספקת ד של עצ‪ .‬כלי‬
‫ד אלה חודרי מ! הממבראנה לתו העצ ומזיני אותה ברובה‪ .‬ותמיד‬
‫כשיש שבר בעצ נקרעת הממבראנה הזאת ונוצר דימו ויכול להיות דימו‬
‫די גדול כמו ביר למשל שיכולה להכיל ‪ 22.5‬ליטר ד מבלי לראות מבחו‪.‬‬
‫)‪ :Inervation (2‬עיצבוב‪ .‬בתו העצ עצמה אי! עצבי והכוונה היא לעצבי‬
‫תחושה לכ! אי! שו תחושה שבאה מהליבה וכל התחושות מגיעות א ורק‬
‫מ‪periosteum‬‬
‫אנחנו יכולי לומר שכאב השבר נובע מ‪:‬‬
‫א‪ .‬הקריעה של הממבראנה‬
‫ב‪ .‬אחרי שבירת העצ עד הטיפול בה עצ זו יכולה לזוז ולעשות חיכו וכ‬
‫נוצרת תחושת הכאב‪.‬‬
‫)‪ (3‬קשירת שרירי והסיבה לכ שהממבראנה בנויה מסוג של רקמה שנקראת‬
‫‪ fibour tissue‬יחד ע שומ! ‪ fat‬ובנוס סיבי אליפטיי‪ .‬ורקמה זו היא‬
‫רקמה מאוד חזקה ויכולי לראות שהשרירי יכולי להיתפס בה בצורה‬
‫מספיק חזקה‪.‬‬
‫)‪ (4‬משתתפת בגדילה של העצ‪.‬‬

‫באורטופדיה קושרי שרירי ל ‪ periostem‬כי קשר זה חזק מאוד‪ .‬ברגל יש שתי‬

‫עצמות אחת גדולה יותר מסיבית גדולה )‪ (tibia‬והשניה דקיקה וקטנה )‪ .(fibula‬את‬
‫העצ המסיבית אפשר למשש אותה בקלות‪ ,‬ה‪ periosteum‬שמקי אותה אינו‬
‫מוק בשרירי הוא נמצא ישר מתחת לעור אז במקרה של שבירה ב ‪ fibula‬נית!‬
‫להסיר אותה למרות שהשרירי קשורי אליה כי נית! להפריד את השרירי ממנה‬
‫ולהצמיד אות ל ‪.tibia‬‬

‫כשמסתכלי על העצ רואי שמתחת ל ‪ compact bone‬באזור ה‬

‫‪ epiphysis‬יש עצ שנקראת ‪ spongy bone‬עצ ספוגית ונקראת כ בגלל הצורה‬
‫שלה‪ .‬היא מורכבת מלוחות לוחות של עצ‪.‬‬
‫עצ ה ‪ compact‬כל כ דקה ‪ 0.5‬מ"מ שהיא רק יוצרת מי! של קליפה ‪cortical‬‬
‫‪ – bone‬עצ קליפתית‪ ,‬לכ! צריכי ‪ spongy bone‬בגלל העומס הגדול על העצ‬
‫שנוצר עקב תנועה במפרק שמפעיל עומס רב על ה ‪ .epiphysis‬ה ‪ spongy‬סופגת את‬
‫העומס ז"א שהעומס מתחלק על כל ה ‪ compact‬ולכ! כמעט אי! שברי ב‬
‫‪ epiphysis‬והרבה פחות ממה שיש ביתר החלקי בעצ‪.‬‬

‫יש ממבראנה שעוטפת אותו בפני קוראי לה ‪ endosteum‬שלא יכולה‬

‫להיכנס ל ‪ epiphysis‬כי הוא מלא ב ‪ spongy‬ונוצרת תעלה )חלל( שנקרא‬
‫‪) medullary cavity‬תעלה פנימית של העצ(‪ .‬אי! בגו שלנו סת דברי שאי! בה‬
‫כלו תמיד יש משהוא והתעלה הזאת מלאה בחומר שקוראי לו ‪ osteomedulla‬או‬
‫‪) bone marrow‬מוח העצמות( ‪ .‬בעצמות של הילדי הוא נמצא בצבע אדו משו‬

‫‪-5-‬‬
‫שהוא מייצר תאי ד‪ .‬אבל בעצ בוגרת‪ ,‬ז"א עצ שגמרה את תהלי הגדילה שלה‪,‬‬
‫נהפ לצבע צהוב בגלל השומ! שיש בו‪ .‬ומי מיצר תאי ד ? ב ‪ spongy‬יש חללי‬
‫ובתו החללי האלה יש ‪ bone marrow‬שהוא תמיד אדו בילדות וג בבגרות‪.‬‬
‫יש הבדל גדול בי! המבנה של סוגי העצמות‪ ,‬כל עצ שהיא לא ‪ long bone‬כולה‬
‫בנויה מ ‪ .spongy‬עצמות האג! שטוחות וגדולות וכמוב! מלאות ב ‪ ,spongy‬וה!‬
‫מייצרות כמות גדולה של תאי ד‪ .‬אחת הסכנות בשבר זה שהשומ! מ ‪bone‬‬
‫‪ marrow‬יכנס לכלי הד ויתערבב ע הד ויגרו להרעלה ולמוות‪.‬‬

‫‪-6-‬‬
 ‫‪ .3‬מערכת השלד ‪ -2‬מפרקים ‪ 10.11.2005‬ד"ר כספי‬

‫מפרקי ‪ . joint ,articulation ,arthros‬מפרק הוא החיבור בי! שתי עצמות‪.‬‬

‫יש שלושה סוגי שוני של מפרקי בגו ‪:‬‬
‫א‪ .‬מפרק תנועתי‪ :‬יכולי להזיז אותו לכל כיוו! שנרצה הכת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפרקי חסרי תנועה‪ :‬המפרקי של הגולגולת ) מפרקי תפר( לא זזי‪,‬‬
‫החיבור בי! עצמות האג!‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפרקי בעלי תנועה חלקית‪ :‬יש מפרקי שבלתי נשלטי מבחינת תנועה‬
‫והתנועה ג כ! קטנה ומעטה‪ .‬המפרקי בי! העצמות הקוביות בכ היד ה‬
‫מפרקי בעלי תנועה חלקית‪ ,‬המפרקי הללו אי אפשר להזיז אות באופ!‬
‫ישיר ע"י הזזה של שאר מפרקי היד )האצבעות(‪ .‬מפרקי בעלי תנועה חלקית‬
‫יזוזו וינועו רק א מפרקי תנועתיי ליד יזוזו‪.‬‬
‫• למפרקי מכל הסוגי יש חלקי )נתמקד במפרקי תנועתיי(‪ :‬‬
‫בכל מפרק לפחות צרי להיות שני גופי מפרקיי )עצמות(‪ .‬שכל מפרק מורכב מ‬
‫‪ epiphysis‬דיסטלית ומ ‪ epiphysis‬פרוקסמלית‪ .‬על כל חוליה בעמוד השדרה נוכל‬
‫לספור לפחות ‪ 8‬גופי מפרקיי‪ .‬יש הבדלי בגופי המפרקיי מבחינת הצורה‪.‬‬
‫יש סוגי שוני של מפרקי‪ ,‬נזכיר כמה‪:‬‬
‫• מפרקי ‪ : ball & socket‬ה ‪ epiphysis‬בולטת וכדורית מאוד והחלק השני‬
‫שקוע מפרק הכת לדוגמא‪.‬‬
‫• מפרקי ‪ sliding / gliding‬צורת ‪ 7.4 b) trachlea‬עמוד ‪(158‬‬
‫• מפרקי ‪ : pivot‬מפרק ציר‪ ,‬המסתובב סביב ציר‪ .‬כל מפרק של ‪ pivot‬יש לו‬
‫צורה אחרת אבל אותו עקרו!‪.‬‬
‫• מפרקי ‪ :facet‬ה שטוחי לגמרי ‪ ,‬כמו המפרקי של עמוד השדרה‪.‬‬
‫לא משנה באיזה מפרק מדובר המרכיבי שלו ה אותו דבר אבל לכל סוג של‬
‫מפרקי יש תנועות המאפיינות אותו‪.‬‬
‫על כל ‪ epiphysis‬יש ‪ articular cartilage‬סחוס של המפרק‪ .‬זה סחוס שנקרא‬
‫סחוס זכוכיתי‪ .‬כי הוא קשוח מאוד וחזק והוא חלק מאוד והצבע שלו מאוד בולט‬
‫ולב! מבריק‪.‬‬
‫למה הוא צרי להיות חלק ?‬
‫בי! גו מפרקי אחד לשני יש רווח שנקרא ‪ . intra articular space‬הרווח הזה בא‬
‫כדי למנוע ולאסור ששני הגופי המפרקיי יתחככו זה בזה כי ברגע התחככות‬
‫נוצרת דלקת‪ ,‬דבר המוביל להריסת המפרק‪ .‬וא ה מחוספסי אז כשה נוגעי‬
‫אחד בשני ה מייצרי כתוצאה מאותה התחככות בליטה וזה מוביל למחלות‬
‫ולדלקות‪ .‬הדלקת של המפרק ‪ osteoarthris‬היא מחלה מפרקית הגורמת להריסת‬
‫המפרק‪.‬‬
‫‪ :Articular Capsule‬היא נקראת כל כי היא עוטפת את המפרק באופ! מלא‪ .‬היא‬
‫מאוד חזקה ומאוד גמישה‪ .‬היא מתחברת בי! שני גופי מפרקיי‪ .‬אבל לא מונעת‬
‫מה תזוזה‪ ,‬היא רפויה ולא הדוקה למפרק‪ .‬הקפסולה נותנת למפרק יכולת תזוזה‬
‫ותנועה‪.‬‬
‫לקפסולה זאת יש תפקידי חשובי‪:‬‬
‫‪ (1‬היא מחזיקה את שני הגופי המפרקיי ביחד‬
‫‪ (2‬היא נותנת מסגרת למפרק‬
‫ולמעשה כל מה שנמצא בגבולות של הקפסולה הוא חלק מהמפרק‪.‬‬

‫‪-7-‬‬
‫שברי מחו לקפסולה ‪ extra capsular fracture‬ה שברי רגילי והשברי‬
‫שבתו הקפסולה נקראי ‪ intra capsular fracture‬ה מסוכני )‪ #‬סימ! של שבר(‬
‫מבחינה רפואית יש הבדל אדיר בי! שני שברי אלה‪ .‬בעקבות שברי יש דימומי‪.‬‬
‫הקפסולה עשויה מרקמה חיבורית‪ ,‬דימו בעקבות שבר בקפסולה הרקמה מתנהגת‬
‫כאמור ומתחילה לאגור ד בעקבות הדימו‪ .‬הקפסולה מתנפחת וזה מסוכ! וכ לא‬
‫נותנת למפרק לנוע בכלל‪ .‬כשמדובר בשבר בתו הקפסולה חתיכת העצ השבורה‬
‫יכולה לזוז ולעשות שריטות ל ‪ articular cartilage‬וזה גור לקלקול המפרק ויש‬
‫להוציא את אותה עצ בניתוח במהירות האפשרית‪ ,‬ניתוח זה צרי מקו סגור ונקי‬
‫ככל האפשר כי אזור המפרק רגיש מאוד ויש להיות זהירי מאוד‪ .‬האפשרות‬
‫שהשבר יהיה בתו הקפסולה הוא פחות סביר כי הקפסולה מקיפה את המפרק‬
‫והמפרק מורכב מ ‪ epiphysis‬אשר מורכבי מ ‪. spongy bone‬‬
‫‪ (3‬הקפסולה צריכה למנוע כניסה של כל הדברי מחו למפרק‪ .‬המפרק צרי‬
‫להיות אטו ולמנוע כניסת גופי זרי לתו המפרק כי זה עלול לפגוע‬
‫בתנועות שלו‪ .‬המפרקי שלנו קרובי לפני השטח וא ה לא אטומי‬
‫ברגע פציעה‪ ,‬כל מיני חיידקי ווירוסי יכנסו למפרקי ויגרמו להריסה‬
‫המפרק‪.‬‬
‫יש דלקת של העצ הנקראת ‪ osteomyelitis‬שהיא דלקת חמורה שע כל‬
‫ההתקדמות והתרופות‪ ,‬מחלה זו עדי! קשה למצוא לה תרופה‪ .‬דלקת העצ אשר לא‬
‫מטופלת בהתא מסתיימת בכריתת גפיי‪ .‬והדלקת של המפרקי עוד יותר קשה‬
‫והקושי בדלקת המפרק הוא שיש סיכוי להריסת המפרק וזה מוביל לניתוחי‬
‫ולשינוי מפרקי‪.‬‬
‫הקפסולה מהווה קו הגנה מאוד בולט ג א האזור מסביב לקפסולה נגוע ע"י‬
‫חיידקי‪ ,‬הקפסולה מגינה על המפרק‪.‬‬
‫‪ (4‬הקפסולה מונעת מכל מיני דברי לצאת החוצה‪ .‬המפרק באופ! עקרוני עדיי!‬
‫לא מוג! ע"י הקפסולה כי היא רפויה וגמישה היא עושה את ההגנה אולי לא‬
‫הכי טוב שיש‪.‬‬
‫לכל קפסולה יש טווח תנועה‪ .‬בטווח התנועה הנורמאלי הקפסולה מתמודדת ע‬
‫הזווית המכסימלית ועומדת בעומס אבל לפעמי נוצרי מצבי קיצוניי הנעשי‬
‫ע"י לח הגור שזווית טווח התנועה תגדל באופ! משמעותי‪ .‬הקפסולה נמתחת‬
‫מאוד בעקבות הזווית שגדלה ג היא ואז הגנתה לא מספיקה לכ! יש דבר שנקרא‬
‫‪ ligament‬שהוא עשוי מחומר הדומה לחומר שהקפסולה עצמה עשויה ממנו א‬
‫יותר קשה ויותר חזק‪.‬‬
‫ה ‪ ligament‬יושב על הקפסולה מבחו לכ! קוראי לו ‪ capsular ligament‬המקשר‬
‫ג בי! הגופי המפרקיי באופ! ישיר‪ .‬הליגמנט חייב להיות ממוק בכיוו! ההפו‬
‫לכיוו! התנועה אחרת הוא לא יעבוד‪.‬אי! שו דמיו! בי! ‪ ligament‬של מפרק מסוי‬
‫לבי! אלו שעל מפרק מסוי אחר לא בצורה ולא במיקו או אפילו במספר‪.‬‬

‫לא כל ה ‪ ligaments‬ה ‪ capsular ligaments‬יש אלה הנקראי ‪accessory‬‬

‫‪ ligaments‬וה לא נמצאי על הקפסולה או שאינ עוני על הדרישות של‬
‫‪ .capsular ligaments‬יש ג ‪ ligaments‬שלא קשורי למפרקי או לקפסולה‪ ,‬אבל‬
‫ה מאוד חזקי ונותני תמיכה למפרק‪.‬‬
‫במפרק של הבר ה‪ ligament‬נמצאי בתו המפרק בתו הקפסולה‪.‬‬

‫*יש ממבראנה פנימית שנקראת ‪ synovial membrane‬אשר עוטפת את כל חלקי‬

‫המפרק כולל העצ אבל היא לא עולה על ה ‪ . articular cartilage‬ממבראנה זו‬
‫מפרישה נוזל שנקרא ‪ .synovia‬נוזל זה צמיג הממלא את החלל של המפרק‪.‬‬

‫‪-8-‬‬
 ‫ל ‪ synovia‬יש תפקידי‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרדה ומניעת החיכו בי! הגופי המפרקיי ) ‪ ( articular cartilage‬ברגע‬
‫שגופי אלו מתקרבי אחד לשני נוזל זה מתנהג כקונטרה ומונע החיכו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לשמ! את המפרקי ואת הצירי של המפרקי ומקל את התזוזה‪.‬‬
‫ל ‪ articular cartilage‬יש צבע לב! כי אי! בו כלי ד‪.‬‬
‫אז אי ה חיי ??‬
‫ג‪ .‬התפקיד השלישי של ה ‪ synovia‬הוא להזי! את ה ‪ . articular cartilage‬יש ב‬
‫‪ synovia‬תכני תזונתיי‪ .‬היא מזינה אותו ע"י פעולת דחיסה‪ .‬כל פע שיש לח‬
‫ה‪ synovia‬מעבירה מזו! לסחוסי לכ! מאוד חשוב לעשות פעילות גופנית‪ .‬כאשר‬
‫הסחוסי מתחילי להתייבש בגלל שלא קיבלו מזו! ואז לוקי בדלקת מפרקי‪.‬‬
‫יש מפרקי שנקראי ‪ simple synovial joint‬וה המפרקי שדיברנו עליה‬
‫לעיל‪ .‬ויש מפרקי שנקראי ‪ complex synovial joint‬ה נקראי כ כי‪:‬‬
‫• הרווח שבי! הגופי המפרקיי יכול להיות קט! מאוד ‪ 3‬מ"מ‪ 4 ,‬מ"מ‬
‫• העומס המופעל על המפרק ענק‪.‬‬
‫• או ששני הדברי לעיל הבאי באותו מפרק‪.‬‬
‫במקרי אלו אנחנו יכולי לראות שבתו המפרק יש רכיב קט! שנקרא ‪articular‬‬
‫‪ disk‬הוא עשוי מסחוס שנקרא ‪ fibro cartilage‬והוא יחסית ר וג ה ‪synovial‬‬
‫‪ membrane‬לא עולה על ה ‪.articular disk‬‬

‫‪-9-‬‬
 ‫‪ .4‬מערכת השרירים ‪ 14.11.2005‬ד"ר ישראלי‬
‫מבנה ותפקוד‪ -‬מיקרו‬

‫המילה המנחה את מערכת השרירי היא התכווצות‪ .‬שרירי יודעי לבצע‬

‫התכווצות‪ .‬כדי להבי! את זה אנחנו צריכי לרדת לרמה של מולקולות בודדות‪.‬‬
‫תפקיד השרירי‪ :‬תמיכה של השלד‪ ,‬ביצוע תנועות‪ ,‬להזרי ד‪ ,‬נשימה‪ ,‬זרימת‬
‫הנוזלי בגו כמו שת! לדוגמא‪ ,‬העברת חומרי בצינורות מתבצעת בעזרת‬
‫שרירי‪ :‬מערכת עיכול למשל‪ .‬התפקידי המרכזיי ה העברת חומרי‪ ,‬להחזיק‬
‫את הגו והגנה על איברי פנימיי‪ .‬לתמו ולהחזיק את העצמות‪ =Iris .‬קשתית‬
‫העי! שמורכבת משרירי‪ .‬פתיחת הקשתית היא תחת בקרת שרירי‪ .‬יש סוגי‬
‫שוני של שרירי שלושה סוגי‪:‬‬
‫‪ (1‬שריר שלד – נמצא קשור לעצמות ‪) striated / skeletal‬משורטט(‪ .‬המבנה‬
‫של השריר מאוד מאורג!‪ ,‬מופיעי בתוכו פסי בצורה מאוד מסודרת‪.‬‬
‫בשק יש שלושה תאי ורואי את הסדר בתו התא‪ .‬בתו הסדר הזה‬
‫טמו! יסוד פעולת השריר‪ .‬השריר בניגוד לתאי אחרי בגו מאוד‬
‫מסודר‪ .‬יש אזורי כהי ובהירי‪ .‬בתו האזורי הבהירי יש ג כ!‬
‫קווי‪ .‬יש הרבה מאוד מיטוכונדריה בתא השריר שמספקת אנרגיה לתא‪.‬‬
‫‪ (2‬שריר הלב ‪  cardiac‬ה פחות גליליי‪ ,‬יותר מסועפי‪ ,‬הגבולות לא‬
‫ישרי‪ .‬רואי את הארגו! והפסי‪ ,‬וה נמצאי א ורק בלב‪..‬‬
‫‪ (3‬שריר חלק ‪  smooth‬נראה אחרת לגמרי התאי ה בצורת מקל דק‬
‫במקו להיות גליליי‪.‬‬

‫ההבדלי בי! הסוגי‪:‬‬

‫מיקו‪ :‬שריר השלד נמצא קרוב לעצמות‪ ,‬שריר הלב נמצא בלב ושריר חלק בתו‬
‫הצינורות של הגו ובתו האיברי הפנימיי‪.‬‬
‫צורה‪ :‬שריר השלד גלילי‪ .‬שריר הלב פחות מסודר‪ ,‬יותר מסוע‪ .‬שריר חלק ארו‪,‬‬
‫דק‪ ,‬מצטמצ בקצוות‪.‬‬

‫גרעיני )‪ : (Nucleus‬שריר השלד מתחיל כתאי בודדי שעוברי איחוי ביחד‪,‬‬

‫במהל התפתחות השריר נוצר מתאי בודדי‪ .‬שריר שלד כשהוא מתפתח הוא‬
‫בעצ איחוי של המו! תאי לתא אחד‪ .‬לכ! בכל תא שריר יש המו! גרעיני‪ .‬תא‬
‫שריר הוא רב גרעיני )‪ .(syncytium‬הוא מייצר את הגליל הזה ע הרבה גרעיני‬
‫בפריפריה‪ ,‬בדופ! החיצונית של התא‪.‬‬
‫בשריר הלב לכל תא יש גרעי! אחד‪ ,‬ה לא עוברי איחוי‪.‬‬
‫בשריר חלק לכל תא יש גרעי! אחד‪.‬‬
‫וויסות השרירי ) הא השרירי רצוניי או פועלי בעצמ( שריר שלד כולו‬
‫רצוני )כאשר רוצי להזיז את היד מזיזי את היד(‪ .‬שריר הלב – לא רצוני ) אי‬
‫אפשר להחליט להפסיק את פעילות הלב(‪.‬‬
‫שריר חלק – לא רצוני‪.‬‬
‫איפה רואי את הפסי המשורטטי שמעידי על הארגו!?? בתא השלד רואי‪,‬‬
‫בתא הלב רואי ובתא חלק לא רואי‪ .‬שריר רצוני כאשר רוצי להפעיל את‬
‫השריר אפשר‪.‬‬
‫תמיכה של השלד שריר שלד מבצע‬
‫הגנה – שריר שלד‬
‫תנועות של הגו – שריר שלד‬

‫‪- 10 -‬‬
 ‫עיכול‬ ‫שת!‬ ‫נשימה‬ ‫זרימת‬ ‫תנועות‬ ‫הגנה‬ ‫פעולה תמיכה‬
‫ד‬ ‫של‬ ‫של‬
‫הגו‬ ‫השלד‬
‫חלק ‪ +‬שלד שלד‪+‬חלק‬ ‫שלד‬ ‫חלק ‪+‬‬ ‫שלד‬ ‫שלד‬ ‫סוג שריר שלד‬
‫לב‬ ‫מבצע‬

‫לגבי קשתית העי! ‪ – Iris‬שריר חלק‪ .‬לגבי תנועות של העי! )לא! רוצי להסתכל(‬
‫שריר שלד‪ .‬אלה ה שרירי חיצוניי‪ .‬השרירי החיצוניי ה שריר שלד‪.‬‬
‫השרירי הפנימיי ה שריר חלק‪.‬‬
‫התכווצות גורמת לכל פעילות השריר‪.‬‬
‫מבנה שריר השלד‪ :‬המולקולות העיקריות שמבצעות את הפעולה העיקרית שהיא‬
‫התכווצות ה דומות בכל הסוגי‪ .‬הבקרה שונה מסוג לסוג‪ .‬שרירי יודעי אי‬
‫להתכוו‪ ,‬א ורק להתכוו‪.‬‬
‫שתי מולקולות עיקריות‪ :‬אקטי! ומיוזי!‪ .‬אקטי! ומיוזי! ה חלבוני‪.‬‬
‫חלבוני מורכבי מחומצות אמינו שמתחברות אחת לשניה ברצ מסוי‪ .‬חלבו!‬
‫הוא רצ מסוי של חומצות אמינו )‪ 20‬חומצות אמינו בסה"כ מרכיבי את כל‬
‫החלבוני(‪ .‬לחלבוני יש צורה שנוצרת בעיקר מהרצ המסוי של הרכב החלבו!‪.‬‬
‫הצורה של החלבו! דרכה אפשר להסביר אי השריר מתכוו‪ .‬בשק – כל כדור הוא‬
‫מולקולת אקטי!‪ .‬צורת החלבו! כדורית‪ .‬הכדורי אוהבי להתארג! בסיבי‬
‫ארוכי סיבי אקטי! שה הסיבי הדקי‪ .‬מיוזי! מתקפל בצורה אחרת ע ראש‬
‫וזנב‪ ,‬הראש מחולק לשניי‪ .‬המיוזי! מתארג! בסיבי עבי‪ ,‬כל הזנבות באותו כיוו!‪,‬‬
‫והראשי פוני החוצה‪.‬‬
‫האקטי! והמיוזי! מבצעי ביחד התכווצות‪ :‬לראש המיוזי! שתי פעולות‬
‫עיקריות פועל כאנזי‪ .‬צמוד לסיבי העבי יש סיבי דקי של אקטי!‪ .‬הראש של‬
‫המיוזי! יכול לקשור את האקטי!‪ .‬הוא צרי להיפתח – במצב הרגוע שלו הראש‬
‫מקופל ולא קרוב לאקטי!‪ ,‬א כשהוא קושר ‪ ,ATP‬האנרגיה עוברת מה‪ ATP‬לראש‬
‫מולקולת המיוזי!‪ ,‬דבר שגור לשינוי צורת הראש‪ ,‬הראש נפתח‪ .‬ברגע שהראש‬
‫נפתח הוא יכול לקשור את האקטי!‪ .‬שאריות ה ‪ ATP‬עוזבות‪ ,‬והראש שוב משנה‬
‫צורה‪ ,‬יש תזוזה קטנה של האקטי! וזוהי בעצ ההתכווצות‪ .‬יש שינוי בזווית‬
‫שגורמת להתכווצות‪ .‬מה שקורה הוא שהראש מאבד את האנרגיה‪ ,‬האנרגיה יורדת‬
‫דבר שגור שינוי בזווית‪ .‬יש מקו בראש של מיוזי! לקשור עוד מולקולת ‪ ,ATP‬ע"י‬
‫קשירת ‪ ATP‬הקשר ניתק‪ ,‬והמעגל מתחיל שוב‪.‬‬
‫כל מולקולה של אקטי! מבצעת את הפעולה בצורה עצמאית‪ .‬תוצר פירוק ‪:ATP‬‬
‫‪ .Pi,ADP‬מיוזי! רק יודע לשנות את זווית הראש‪ ,‬ברגע שדבר זה התבצע המולקולה‬
‫חייבת לחזור לעצמה‪.‬‬
‫א פעולה זו הייתה מתרחשת ללא הארגו! של השריר זה לא היה מבצע פעולה‬
‫מאורגנת‪ .‬הארגו! מאפשר את התנועות הללו‪ .‬הסיבי הדקי והסיבי העבי‬
‫מאורגני בצורה הזאת‪ :‬סיבי האקטי! בי! סיבי המיוזי!‪ .‬בי! כל שני סיבי עבי יש‬
‫סיב דק‪ .‬סיבי דקי וסיבי עבי אחד מול השני‪ .‬הארגו! הזה ביחידה אחת‬
‫שפועלת יחד‪ ,‬יחידה זו נקראת סרקומר ‪ , Sarcomere‬זוהי היחידה הפעילה של‬
‫השריר‪ .‬הראשי בצד שמאל מזיזי את האקטי! למרכז‪ ,‬והראשי בצד ימי!‬
‫מזיזי את האקטי! למרכז‪ .‬כאשר הסרקומר מתכוו הוא קט!‪ .‬כאשר השריר נמתח‬
‫השרירי הדקי נמתחי ונפתחי מעבר לאור הבסיסי של הסרקומר‪ .‬האקטי!‬
‫הוא מה שזז והראשי של המיוזי!‪ .‬זנבות המיוזי! לא זזי‪ .‬באזור פחות עבה יש רק‬
‫סיבי עבי‪ ,‬באזור מאוד עבה יש סיבי דקי ‪ +‬סיבי עבי‪.‬‬
‫היחס בי! אקטי! למיוזי!‪ :‬היחס בשריר שלד‪ 2 :‬אקטי! למיוזי! אחד‪ .‬בשריר חלק‪:‬‬
‫מבנה אחר‪.‬‬

‫‪- 11 -‬‬
‫סרקומרי מחוברי בטור ארו‪ .‬הגליל שהוא חיבור של הרבה סרקומרי‬
‫‪ .Myofibril‬כאשר הסרקומרי מתכווצי יחד אז נית! לראות את ההתכווצות‪ .‬כל‬
‫זה מתרחש בתו תא אחד‪ .‬בתו תא אחד יש עשרות ‪ 1 . Myofibril‬תא = ‪Muscle‬‬
‫‪.fiber‬‬
‫זקוקי למיטוכונדריה משו שצריכי ‪ ATP‬לפעולת השריר‪ .‬השריר בנוי מהרבה‬
‫סיבי שריר )גלילי(‪ .‬הגלילי נמצאי באריזה של הרבה תאי שריר יחד‪ ,‬מאורגני‬
‫באותו כיוו! במעי! מעטפת שנקראת ‪ . muscle bundles‬שריר מורכב ממעטפת‬
‫כזאת שמכילה תאי שריר שמכילי סרקומרי מחוברי בשורה ארוכה‪ .‬כל‬
‫סרקומר מכיל הרבה מולקולות אקטי! ומיוזי!‪.‬‬
‫בעת התכווצות‪ :‬הסרקומר קט! עקב התקרבות האקטי!‪ ,‬ה לא עולי אחד על‬
‫השני‪ .‬יש הרבה רמות של בקרה על התכווצות השריר‪ .‬דבר מאוד חשוב הוא מתי‬
‫ראשי המיוזי! קושרי את האקטי! צרי לדאוג שרק חלק מהראשי באופ!‬
‫נורמלי קושרי את האקטי! וחלק צריכי לנוע כד שהשריר לא יהיה כל הזמ!‬
‫בהתכווצות‪.‬‬
‫טונוס של שריר – מתח של שריר – החלק של ראשי המיוזי! שקשורי לאקטי!‪.‬‬
‫כאשר יש יותר ראשי שקשורי לאקטי! הטונוס עולה‪ .‬כל הזמ! צריכי טונוס‬
‫מסוי כדי שהשריר לא יהיה רפוי לגמרי‪ .‬תמיד יש אחוז מסוי של ראשי‬
‫קשורי‪ .‬היחס משתנה בכל מיני מצבי‪.‬‬

‫במצב אחרי מוות כמה שעות אחרי המוות‪ ,‬יש מצב שכל הגו מתכוו ‪Rigor‬‬
‫‪ .Mortis‬כדי לדאוג שלא כל ראש מיוזי! נקשר לאקטי! יש מולקולות חלבוניי‬
‫שמכסות את האקטי! ופותחות חלו! עבור מיוזי! רק בזמני מסוימי‪ .‬פתיחת‬
‫החלו! היא ע"י סיד!‪ .‬סיד! גור לחלבוני לפתוח את החלו!‪ .‬אחרי המוות התאי‬
‫מתחילי למות ופותחי את מאגרי הסיד! בתאי‪ ,‬מאפשר לראשי של המיוזי!‬
‫לקשור את האקטי!‪ ,‬אבל אי! ‪ ,ATP‬הוא מתפרק מהר מאוד בתאי מתי‪ .‬המיוזי!‬
‫קושר אבל לא מנתק‪.‬‬

‫‪- 12 -‬‬
 ‫‪ .5‬מערכת השלד‪ ,‬דוגמה‪ 17.11.2005 Shoulder girdle :‬ד"ר כספי‬

‫חגורת הכת כוללת בתוכה שלושה מפרקי‪:‬‬

‫‪ sternoclavicular joint .1‬עצ ה ‪ sternum‬היא העצ המרכזית של בית‬
‫החזה‪ .‬המפרק מאוד קט! א מאוד חשוב‪ .‬מפרק זה נמצא בי! ה ‪clavicle‬‬
‫לבי! עצ ה ‪ .sternum‬המפרק נושא עליו את כל משקל הגפה העליונה‪.‬‬
‫מפרק זה הוא מסוג המפרקי ‪.synovial joint with articular disc‬‬
‫‪ .2‬מפרק שנמצא לטירלית ונקרא ‪ acromio clavicular joint‬מפרק מאוד‬
‫קט! יחסית‪ .‬המפרק נמצא בי! ‪ clavicle‬לבי! ‪ .acromio‬המפרק הוא מפרק‬
‫קט!‪ .‬אצל חלק מהאנשי המפרק ע דיסק וחלק מהאוכלוסייה חסרת‬
‫דיסק‪.‬‬
‫‪ – shoulder joint .3‬מפרק הכת )לא להתבלבל ע חגורת הכת(‪ .‬למפרק‬
‫זה קוראי ‪ .gleno-humeral joint‬מפרק תמיד מורכב מעצמות‪ .‬העצ‬
‫הראשונה שבונה את המפרק נקראת ‪ humerus‬עצ הזרוע‪ .‬אנחנו כרגע‬
‫נתמקד בחלק הפרוקסימלי של האפיפיזה‪ .‬בחלק זה נמצא ‪head of‬‬
‫‪ humerus‬חלק מהאפיפיזה‪ .‬הוא עגול כדורי מאוד‪ ,‬יש לו חלק מאוד חלק‪,‬‬
‫על חלק זה יושב הסחוס והוא חייב להיות חלק מאוד‪ .‬הוא לא עומד ישר‬
‫הוא פונה לכיוו! מדיאלי‪ .‬יש מעי! ראש ומתחתיו אזור צר יותר )כמו‬
‫הצוואר של הראש(‪ .‬לחלק הצר קוראי ‪ .anatomical neck‬עדי! בתו‬
‫האפיפיזה מיד אחרי ה ‪ anatomical neck‬רואי שוב הרחבה‪ ,‬ויש שתי‬
‫גבשושיות של עצ‪ .‬לגבשושית הגדולה קוראי ‪ greater tuberosity‬היא‬
‫עומדת בזוית אנטרו לטיראלית לעצ‪ ,‬היא ג ממשיכה לחלק האחורי של‬
‫העצ‪ .‬יש גבשושית קטנה יותר שנקראת ‪ lesser tuberosity‬הגבשושית‬
‫הקטנה‪ .‬היא עומדת ממש במישור אנטריורי‪ .‬בי! שתי הגבשושיות יש‬
‫תעלה באמצע‪ ,‬תעלה די עמוקה שנקראת ‪ bicipital groove‬או ‪inter‬‬
‫‪ tubercular groove‬משו שהיא נמצאת בי! שתי הגבשושיות‪.‬‬
‫בקצה הדיסטלי של האפיפיזה כמו בעצמות רגילות שיש צוואר אחרי‬
‫הראש ואז ה ‪ ,shaft‬בסו האפיפיזה ג כ! יש צוואר‪ ,‬לצוואר השני שנמצא‬
‫מתחת לאפיפיזה קוראי ‪ .surgical neck‬במקו זה יש הרבה מאוד‬
‫שברי‪ ,‬זהו אחד המקומות הכי שבירי בגו‪ .‬הוא שביר מאוד משו שיש‬
‫הרבה מאוד כוחות ביומכניי שעובדי על האזור בזמ! תנועה‪ .‬זהו שמו‬
‫הכירורגי של הצוואר‪ .‬כא! הסו של האפיפיזה‪.‬‬

‫‪  Scapula‬העצ של השכמה‪ ,‬היא ‪ .flat bone‬יש לה מספר חלקי‪:‬‬

‫בחלק הפוסטריורי לטרלי יש בליטה גדולה של עצ שנקראת ‪ ,acromion‬הוא יוצר‬
‫את המפרק יחד ע ה ‪ .clavicle‬מקדימה יש זיז מאוד גדול )בחלק הקדמי של ה‬
‫‪ (scapula‬ששמו ‪ coracoid process‬זיז העורב‪.‬‬
‫בחלק העליו! של ה ‪ scapula‬יש שקע שנקרא ‪ .supra scapula notch‬החלק החשוב‬
‫הוא בחלק הלטירלי של העצ השטח המפרקי שנקרא ‪ , glenoid cavity‬זהו הגו‬
‫המפרקי של הכת‪ .‬מפרק הכת הוא מפרק מטיפוס ‪ – ball & socket‬יש התאמה‬
‫בי! גו מפרקי אחד לגו מפרקי שני‪ Head of humerus .‬הוא חלק ה ‪ ,ball‬הוא‬
‫עגול בולט‪ .‬אבל כשמסתכלי על ה ‪ glenoid‬כמעט שטוח לחלוטי!‪ ,‬לא מוצאי‬
‫התאמה משו שהיא צריכה להיות ה ‪ .socket‬מבחינת מבנה העצמות ה! לא‬

‫‪- 13 -‬‬
‫מתאימות‪ .‬מסביב ל ‪ glenoid cavity‬יש סחוס שקוראי לו ‪ ,labrum‬הוא בנוי לא‬
‫מסחוס זכוכיתי‪ ,‬אלא מטיפוס ‪ fibro cartilage‬מכיוו! שה ‪ labrum‬בולט החוצה‪,‬‬
‫הוא מעמיק את ה ‪ glenoid cavity‬ע"י רקמה רכה‪ ,‬זהו מנגנו! אחד‪ .‬מנגנו! שני הוא‬
‫ה ‪ articular capsule‬שעוטפת את המפרק‪ .‬ההתחלה שלה היא מסביב ל ‪glenoid‬‬
‫‪ .cavity‬החלק הפרוקסימלי הוא עבה יותר וע"י כ ניתנת עוד תמיכה ל ‪head of‬‬
‫‪ .humerus‬מפרק הכת הוא המפרק התנועתי ביותר שיש בגו‪ .‬טווח התנועה של‬
‫הכת הוא מאוד גדול‪ .‬א רוצי חופש גדול של תנועה‪ ,‬אי אפשר לתת עומק גדול‬
‫במפרק‪ ,‬משו שהגו המפרקי ייכנס פנימה לגו מפרקי אחר ולא יוכל לזוז‪.‬‬
‫ג כשמוציאי את הקפסולה‪ ,‬עדיי! אפשר לראות את הגבולות שלה‪ ,‬זאת משו‬
‫שה ‪ synovial membrane‬שעוטפת את המפרק מבפני‪ .‬היא עוטפת את איזור ה‬
‫‪ ,glenoid cavity‬יש לה שלוחה כלפי מטה לאיזור בית השחי וכ ג לקפסולה כדי‬
‫שתתאפשר תנועה להרמת היד‪.‬‬
‫יש ליגמנטי הנמצאי על הקפסולה‪ ,‬חייב להיות ליגמנט מסוג ‪ .accessory‬יש שני‬
‫ליגמנטי שיוצרי מעי! עוג!‪ ,‬ה מושכי את ה ‪ clavicle‬לכיוו! ‪ .coracoid‬ה‬
‫מונעי את תזוזות המפרק‪.‬‬
‫‪ – Shoulder joint‬צריכי להיות ליגמנטי מסביב לכל המפרק עקב התנועה‪.‬‬
‫לכאורה ע"פ ההיגיו! צריכי להיות ליגמנטי‪ .‬אבל בסה"כ יש ‪ 4‬ליגמנטי במפרק‬
‫– ‪ coraco humeral ligament‬ועוד שלושה ליגמנטי שנקראי ‪gleno-humeral‬‬
‫‪ ,ligament‬אלה ה ארבעת הליגמנטי היחידי של מפרק הכת‪ .‬מה שמחזיק את‬
‫המפרק הזה – שרירי‪ .‬השרירי נותני תמיכה גדולה מאוד למפרק הכת‪.‬‬
‫השרירי האלה מגווני ובעלי תפקידי שוני‪ .‬ל ‪ supra scapula notch‬יש ליגמנט‬
‫שסוגר אותו‪ ,‬זהו ליגמנט שלא שי למפרק‪ .‬עובר ש עצב ‪supra scapula nerve‬‬
‫שמעצבב חלק מהשרירי שפועלי על הכת‪ .‬לפעמי העצב הזה נכלא בי! הליגמנט‬
‫לבי! העצ והוא משתתק ואז חלק מתנועות הכת פשוט נעלמות‪ .‬אחד השרירי‬
‫נקרא ‪ biceps brachi‬זהו שריר דו ראשי של היד‪ :‬ראש אחד הוא הראש שקוראי‬
‫לו ‪ Long head of the biceps brachi :‬המקור שלו הוא מהחלק העליו! )נק'‬
‫ההתחלה – ‪ (origin‬של ה ‪ glenoid cavity‬עד לתעלה שבי! הגבשושיות‪ .‬הוא עובר‬
‫דר המפרק ואסור שדבר כזה יקרה משו שיהיה חיכו בזמ! תנועה‪ .‬כדי לפתור‬
‫את הבעיה‪ :‬הגו יוצר שלוחה של הממבראנה מסביב ה ‪ ,long head‬הממבראנה‬
‫עוטפת אותו וכ יימנע חיכו ודלקות‪.‬‬
‫פריקה של המפרק ‪ – Dislocation‬גו מפרקי אחד יוצא מגו מפרקי אחר‪ .‬ברגע‬
‫שמפרק יותר תנועתי הוא פחות בטוח ולכ! רוב הפריקות ה! במפרק הכת‪.‬‬
‫‪ Rotation‬סיבוב סביב ציר‪ .‬שתי תנועות ‪( medial + lateral ) rotation‬‬
‫‪ Circumlocution‬תנועה היקפית‪.‬‬

‫‪- 14 -‬‬
 ‫‪ .6‬מערכת שרירים ד"ר ישראלי ‪21.11.05‬‬
‫מבנה ותפקוד‪ -‬מקרו‪ ,‬תנועות‬

‫שריר ‪ muscle‬מורכב מחבילות ‪ ,bundles‬שה מורכבות מ ‪ muscle fibers‬שכל‬

‫‪ fiber‬הוא תא שריר ‪ muscle cell‬אחד שבתוכו יש ‪ .myofibrils‬תאי השריר ה רב‬
‫גרעיניי וה מכיל קבוצת ‪ .myofibrils‬שה ‪ sarcomeres‬שמתחברי ראש לזנב‪,‬‬
‫ואלה ה יחידות הפעילות של השריר ) התכווצות(‪.‬‬
‫ה‪ sarcomere‬שמתכווצי מורכבי מסיבי שנקראי ‪ myofilaments‬שה בעצ‬
‫הסיבי העבי ‪ myosin‬והסיבי הדקי ‪ .actin‬הראשי של המיוזי! קושרי‬
‫אקטי! תחת בקרה של סיד!‪ ,‬חל פירוק ‪ ATP‬כדי לשנות את זווית הראש ויש‬
‫התכווצות‪.‬‬
‫‪Muscle‬‬
‫)‪Bundles (fasciculi‬‬
‫‪Muscle Fiber = Muscle cell‬‬
‫‪Myofibrils = Sarcomeres‬‬
‫‪Myofilaments = Myosin + Actin‬‬
‫בקרה על השריר‪:‬‬
‫סיד! משחק תפקיד מרכזי בבקרת ההתכווצות‪ .‬הוא מאפשר לראשי המיוזי! למצוא‬
‫מקו לקשירת האקטי!‪ .‬שחרור סיד! בצורה מקומית נעשה ע"י הסיגנל שבא‬
‫מהעצב‪ .‬עצבי מעבירי סיגנל חשמלי שבסופו של דבר גור לשחרור של סיד!‪ .‬לכל‬
‫תא שריר מגיע עצב‪ .‬רמת הבקרה חייבת להיות ברמה של תאי בודדי‪.‬‬
‫עקרונות העיצבוב‪ :‬בעת פעולה גסה יותר‪ ,‬אותו סיב עצב מעצבב מספר גדול של תאי‬
‫שריר )בשרירי גדולי(‪ ,‬בתנועות עדינות מפעילי רק חלק מסיבי השריר‪ ,‬אז‬
‫העצב יעצבב מספר קט! יותר של תאי שריר‪ .‬הכול תלוי בסוג השריר‪ .‬שרירי‬
‫קטני ועדיני למשל באצבעות‪ ,‬העצב מעצבב מספר קט! יותר של תאי שריר‪,‬‬
‫מאשר הכת או הרגל‪ .‬המוח מפעיל סיבי שוני של עצב שמעצבבי את‬
‫השרירי‪ .‬תלוי בגודל השריר ובתנועה שעושי‪ .‬היחס בי! העצבי שמעצבבי‬
‫שריר מסוי הוא קבוע‪ ,‬הוא מאפיי! את אותו שריר‪ .‬עצב מפעיל כמה שרירי בו‬
‫זמנית‪ ,‬יש ג מצב הפו ששריר מופעל ע"י יותר מעצב אחד‪ .‬יש ג מצב ששריר‬
‫מופעל רק ע"י עצב אחד‪.‬‬
‫השרירי מחוברי לעצמות‪:‬‬
‫מסביב לכל שריר יש מעטפת של רקמת חיבור‪ ,‬המעטפת ‪ fascia‬שעוטפת כל שריר‪.‬‬
‫*החיבור לעצמות דר רקמת החיבור שעוטפת את השריר‪:‬‬
‫יש שתי נקודות חיבור שנקראות‪ origin :‬ו ‪ Origin .insertion‬יותר פרוקסימלי‬
‫)מה שיותר קרוב לחיבור הגפיי(‪ .‬יש חלק מעבר לשריר‪ ,‬הסיב של ‪ fascia‬נקרא גיד‬
‫‪ , Tendon‬הוא מחבר את השריר לעצ‪ ,‬יש לה ש בהתא למיקו החיבור‪ .‬א‬
‫החיבור יותר פרוקסימלי ‪ origin‬א החיבור יותר דיסטלי ‪.insertion‬‬
‫פעולת השריר מוכתבת ע"י ה ‪ origins‬של השריר‪ ,‬ה ‪ insertion‬והמפרקי שהשריר‬
‫עובר עליה‪ .‬במקרה של ‪ biceps‬ביד יש לו שני ראשי והוא מחובר ל ‪ scapula‬ע"י‬
‫סיב שנקרא ‪ .tendons‬כשהשריר מתכוו‪ ,‬א נקבע את ה ‪ origin‬ונכוו את השריר‬
‫הוא ימשו את הרדיוס קדימה – פעולת ‪ .flexion‬כשהשריר ‪ biceps‬מתכוו הוא‬
‫מוש את הרדיוס ויחד איתו את האולנה‪.‬‬

‫‪- 15 -‬‬
‫שריר שמבצע פעולה מסוימת נקרא ‪ agonist‬לפעולה שהוא מבצע )בתנועה‬
‫המתוארת של היד‪ flexion‬ה ‪ .(biceps brachii is the agonist‬כדי לחזור לתנוחה‬
‫אנטומית יש לבצע ‪ .extension‬השרירי יודעי רק להתכוו לכ! נגד כל פעולה‬
‫חייבי להיות שרירי נגדיי שיחזירו את המצב לקודמו‪ .‬יש שרירי בצד‬
‫הפוסטריורי של הגפה ‪) tricipes‬שלושה ראשי( שה מחוברי ‪ origin‬ב ‪scapula‬‬
‫וב ‪ humerus‬ו ‪ insertion‬מחובר לאולנה דר גידי ‪ .tendons‬וה השרירי‬
‫הנגדיי ל ‪ biceps‬במקרה זה‪ .‬במקרה של ‪ flexion‬של האמה ה ‪ triceps‬נמתח‬
‫ונקרא אנטגוניסט ‪ – antagonist‬פועל נגד‪ .‬ב ‪extension‬תפקידי מתחלפי‪:‬‬
‫‪ biceps‬אנטגוניסט וה ‪ triceps‬אגוניסט‪) .‬אגוניסט= מבצע פעולה(‪ .‬לכל שריר חייב‬
‫להיות שריר נגדי‪ ,‬לפעמי ג קבוצה של שרירי‪.‬‬
‫בפעולת ‪:extention‬‬ ‫בפעולת ‪:flexion‬‬
‫‪ Biceps‬נמתחים– ‪.antagonist‬‬ ‫‪ Biceps‬מתכווצים – ‪.agonist‬‬
‫‪ Triceps‬מתכווצים – ‪.agonist‬‬ ‫‪ Triceps‬נמתחים – ‪antagonist‬‬
‫‪ :Agonist‬זה שעושה את הפעולה‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ :Antagonist‬מבצע את הפעולה הנגדית‬ ‫•‬
‫שחרור סיד! בתאי העצב בשרירי הוא זה שגור ל ‪ biceps‬להתכוו‪ .‬ע"י‬
‫התכווצות אפשר לבצע פעולות הפוכות‪ , flexion, extension :‬תלוי במיקו‬
‫השרירי‪.‬‬
‫מצבי של שרירי באופ! כללי‪:‬‬
‫באופ! שגרתי רק חלק מראשי המיוזי! קשורי לאקטי!‪ ,‬זוהי תופעה דינמית‪ .‬אי!‬
‫קורלציה בי! המולקולות‪ ,‬ע"י סיד! קובעי את אחוז המיוזי! שקשורי לאקטי!‬
‫בכל רגע‪ .‬דבר זה נקרא טונוס המתח שנוצר בתו הסרקומר ע"י כמות המיוזי!‬
‫שקשור לאקטי!‪ .‬א המספר עולה יש עליה בטונוס‪ ,‬וההפ נכו!‪ .‬א פע אי! ירידה‬
‫טוטאלית‪ ,‬אי! הרפיה גורפת‪ .‬א אי! בכלל ראשי קשורי לא תהיה בכלל פעולה‬
‫של השריר‪ .‬דבר זה דומה למשיכת חבל‪ :‬אפשר להוסי אנשי והחבל לא זז‪.‬‬

‫‪ :Isometric‬מתיחה ניכרת מופעלת ללא התקצרות בשריר‪ .‬הטונוס נשאר אותו דבר‬
‫אבל השריר משתנה בגודל‪ .‬הרמת משקולות סוג של ‪ ,Isometric‬ג בהתעמלות‬
‫אותו הדבר
מעלי את הטונוס‪.‬‬
‫‪ :Isotonic‬השריר מתקצר ומוש סטרוקטורה אחרת‪ ,‬כמו עצ למשל‪ ,‬כדי ליצור‬
‫תנועה‪ .‬במהל ההתכווצות מתיחות השריר נשארת קבועה ויש עבודה מושקעת‪.‬‬
‫להרי ספר מעל השולח! היא דוגמה להתכווצות איזוטונית‪.‬‬
‫אצל אחד שר למשל ‪ Isotonic‬יש הרבה התכווצויות של השרירי‪ .‬פעולה‬
‫איזוטונית בד"כ לא גורמת לעליה גדולה במסת השריר‪ .‬ולכ! מי שר או שוחה לא‬
‫בעל אות שרירי כמו שמרי משקולות‪ .‬מבחינה של התרבות תאי שריר‪ ,‬אי!‬
‫התרבות‪ ,‬מספר החבילות לא גדל‪ .‬בתו התאי עצמ יש סנתיזת חלבוני כל‬
‫הזמ!‪ ,‬ויש יצירה של מיוזי! ואקטי!‪ .‬אצל מי שמרי משקולות הוא מגביר את‬
‫הסינתזה של מיוזי! ואקטי!‪ ,‬ה ‪ myofibrils‬גדלי וכ! המסה של השריר עולה עקב‬
‫הסינתזה המוגברת של החלבוני‪ .‬עניי! של שמירת הטונוס בפעילות איזוטונית הוא‬
‫תוצר לוואי‪ .‬כשמרימי משקולות דוחפי ויש עלייה בטונוס‪.‬‬

‫שריר הכת ‪ :Deltoid‬שריר בכת בצורה של משולש‪ .‬ה ‪ origin‬שלו ב ‪ scapula‬וב‬

‫‪ .clavicle‬וה ‪ insertion‬שלו ב ‪ .humerus‬הוא עשה פעולות אלה‪abduction, :‬‬
‫‪ flexion, extension, rotation‬של מפרק הכת‪.‬‬

‫‪- 16 -‬‬
‫‪ :Latissimus dorsi‬זה שריר גדול בגב‪ .‬ה ‪ origin‬שלו ב ‪ ,axial skeleton‬השריר‬
‫שמאז! אותו הוא ‪) Pectoralis major‬מקדימה בחזה(‪ .‬ששניה גורמי תנועה של‬
‫‪ ,humerus‬כלומר כל אחד פועל בצורה הפוכה לשני‪ .‬ה שרירי מנוגדי בפעולה‪,‬‬
‫למשל בתנועה של הרמת יד ‪ ,abduction‬אחד מתכוו והשני נמתח‪.‬‬
‫ברגל‪:‬‬
‫‪ :Quadriceps‬קבוצה של ארבע שרירי‪ ,‬שיש לה חיבור משות ל ‪ ) Patella‬ה‬
‫‪ insertion‬שלה הוא ה ‪ (Patella‬שה שרירי גדולי‪ ,‬רוב מחוברי ליר שזה‬
‫ה ‪ origin‬של שלושה מה‪ .‬ה אחריאי לפעולות‪ extension :‬של השוק ו‬
‫‪ flexion‬של היר‪.‬‬
‫שלושה מארבעת השרירי הללו מחוברי בי! ‪ Patella‬לבי! היר ורק אחד מה‬
‫שונה אשר מחובר ל ‪ Patella‬מצד אחד ולאג! מהצד האחר והוא נקרא ‪Rectus‬‬
‫‪.Femoris‬‬
‫‪ Hamstrings‬קבוצה של ‪ 3‬שרירי‪ ,‬מאחורי הרגל‪ Origin .‬שלה באג! ו ‪insertion‬‬
‫ב ‪ .Tibia‬אחראי לפעולת ‪ flexion‬של השוק‪ ,‬ו ‪ extension‬של היר‪ ,‬בדיוק פעולה‬
‫הפוכה מפעולת ‪.quadriceps‬‬
‫דוגמא בצוואר‪:‬‬
‫‪ :Sternocleidomastoid‬שריר ארו שמחובר ל ‪) scalenus‬שריר(‪ .‬הוא מחובר ל‬
‫‪ sternum‬ול ‪ clavicle‬משני צידי הראש‪ ,‬עושה פעולת התכווצות אז מזיזי את‬
‫הראש לכיוו! המנוגד‪.‬‬
‫‪ :Scalenes‬השריר האחראי להזזת הצוואר )הראש( קדימה‪.‬‬

‫‪- 17 -‬‬
 ‫‪ .7‬מערכת העיכול ‪ I‬ד"ר ישראלי ‪25.11.2005‬‬

‫מלות המפתח בתפקוד מערכת העיכול ‪ :‬פירוק וניצול – זה מסכ כמעט את כל מה‬
‫שנלמד על מערכת העיכול‪.‬‬
‫צרי לפרק את האוכל פיזית ואחר כ מכאנית כדי לקבל את אבני היסוד של המזו!‪.‬‬
‫הגו לא מספק את כל צרכיו באופ! עצמאי לכ! המולקולות שאנחנו צריכי כדי‬
‫לתפקד וה! לא מסונתזות לבד ע"י הגו מקבלי מהמזו! והפירוק של מערכת‬
‫העיכול שלנו‪ .‬אנחנו צריכי לפרק את האוכל כדי שהגו יוכל לספוג אותו‪.‬‬
‫אנחנו צריכי לאכול ולהכניס לגו סוכרי‪ ,‬חומצות אמינו‪ ,‬ליפידי )שומני( כדי‬
‫לספק את הצרכי שלנו‪ .‬אנחנו לא מצליחי לסנתז את כל חומצות האמינו שלנו‬
‫כדי לקבל את כל החלבוני הדרושי לתפקוד הגו‪ ,‬לכ! צריכי לקבל אות‬
‫מבחו ולסנתז כדי לקבל את החסר‪.‬‬
‫תפקידי מערכת העיכול‪:‬‬
‫‪ -‬הכנסת אוכל פנימה לתו הגו‪.‬‬
‫‪ -‬לפרק את האוכל‪ :‬פיזית
כימית‪.‬‬
‫‪ -‬לספוג את מה שמפרקי‪) .‬כל מה שלא נספג יוצא דר הצואה(‪.‬‬
‫‪ :Detoxification -‬נטרול רעלי‪ .‬לפעמי יש דברי רעילי שהגו אינו‬
‫מסוגל להכניס באוכל‪ ,‬למשל בגרעיני תפוח יש רעל ‪ ,cyanide‬ג ריסוסי‬
‫פירות וירקות‪ ,‬למרות ששוטפי הריסוס נשאר וצרי לנטרל את הרעלי‬
‫האלה‪.‬‬
‫‪ -‬ובסו כמוב! צריכי לסלק את הפסולת הנוצרת בצורת צואה‪ .‬ריכוז
‬
‫סילוק‪.‬‬
‫‪ -‬הומוסטאזיס ‪ :Homeostasis‬מצב איזו! שמירת מצב ואיזו! של הגו‪ .‬הגו‬
‫צרי להתמודד ע שינויי דרמטיי‪ ,‬כגו! עליה ברמת הסוכר או השומ!‪.‬‬
‫הגו סופג את כל מה שהוא יכול ויש חלק שאינו נספג‪ .‬המולקולות בגו‬
‫צריכות להגיע לאיזו! ומערכת העיכול תורמת את חלקה באיזו! זה‪.‬‬
‫אפשר להסתכל על מערכת העיכול כצינור אחד ארו שלמעשה מהווה‬
‫סביבה חיצונית בתו הגו‪ .‬המערכת נמצאת בפני א היא פתוחה משני הצדדי‬
‫לעול החיצוני‪.‬‬
‫אנחנו נראה אי הגו מתייחס למערכת זו‪ .‬צינור בפני ושני פתחיו פוני לעול‬
‫החיצוני‪.‬‬
‫כל איזור לאור הצינור הזה יש לו תפקיד ספציפי וארגו! פנימי מסוי‪ .‬במידה‬
‫מסוימת אפשר להסתכל עליו כמו מפת ירושלי‪ .‬רחוב אחד ארו‪ .‬ובכל שכונה‬
‫שהכביש עובר יש לו ש אחר‪ .‬אותו פרינציפ של מערכת העיכול‪.‬‬
‫נציי! את האיברי השוני הקשורי למערכת העיכול ‪:‬‬
‫‪.1‬חלל הפה )‪ (mouth oral cavity‬דר חד סטרית‪ :‬מכניסי את האוכל בפה‬
‫דר ‪.2‬הלוע ‪ Pharynx‬הוא ג מחובר ל"אוויר" )חלל( מהאוז! והא‪ .‬האוכל נדח‬
‫לאור ‪.3‬הוושט ‪ Esophagus‬שמוביל לתו ‪.4‬הקיבה ‪ stomach‬אחרי זה נכנס ל‬
‫‪.5‬מעי הדק ‪ small intestine‬שלמרות הש הוא ארו מאוד‪ ,‬הוא דק מבחינת‬
‫הקוטר‪ .‬ואחרי זה ל ‪.6‬מעי הגס ‪ : large intestine‬יותר קצר מהמעי הדק אבל‬
‫יותר רחב‪ .‬מעי גס נקרא ג ‪ .Colon‬והפסולת עוברת החוצה דר ‪.7‬הרקטו‬
‫‪ Rectum‬ו ‪.8‬פי הטבעת ‪.Anus‬‬
‫‪– Gastrointestinal (GI) tract‬‬
‫האוכל עובר דרכו עד ליציאה מהגו‪ .‬מה שלא נספג יוצא כצואה דר הרקטו ופי‬
‫הטבעת‪.‬‬

‫‪- 18 -‬‬
‫יש אברי  מבני העוזרי למערכת העיכול אבל ה לא חלק ממנה ) ‪accessory-‬‬
‫‪: (structures‬‬
‫‪ .1‬שיניי – לשו!‪ :‬כדי להכניס את האוכל‪.‬‬
‫‪ :Salivary glands .2‬בלוטות הריר‪.‬‬
‫‪ .3‬כבד ‪ :Liver‬המו! תפקידי בעיכול‪ ,‬הוא איבר הכרחי למערכת העיכול‪.‬‬
‫‪ .4‬לבלב ‪. Pancreas‬‬
‫‪ .5‬כיס המרה ‪.Gallbladder‬‬
‫נסביר אי איברי אלה מתפקדי יחד‪:‬‬
‫מכניסי את האוכל‪ ,‬הוא עובר פירוק מכני בפה וג קצת פירוק כימי ‪ .‬השיניי‬
‫והלשו! טוחני את האוכל ודוחפי אותו פנימה אל הקיבה דר הוושט‪ .‬בקיבה‬
‫מתבצע פירוק כימי מסיבי ויש מעט ספיגה )בקיבה יש פירוק מכני(‪ .‬וממשי למעי‬
‫הדק לפירוק הכימי )המש( ובמעי הגס – ספיגה ובסופו של דבר לאחר ניצול את כל‬
‫מה שאפשר מהאוכל יוצאת הצואה‪.‬‬

‫המבנה של ה ‪:GI tract‬‬

‫בשק רואי חת של הצינור‪ .‬הוא מורכב מארבע שכבות‪ .‬מבפני יש חלל פנימי של‬
‫הצינור ‪.GI tract lumen‬‬
‫‪ .1‬השכבה הפנימית נקראת ‪ Mucosa‬שיש בה מקומות שהיא מקופלת ואזורי‬
‫אחרי יותר שטוחה‪ .‬היא מורכבת מרקמת ‪ Epithelium‬המחוברת ישר ע‬
‫המרכיבי הפנימיי של הצינור דר רקמות חיבור ולרקמה דקה של שריר‬
‫חלק‪ .‬תאי לא אוהבי להיות בסביבה חומצית‪ .‬אבל כשאי אפשר למנוע את‬
‫זה צרי שהתאי יהיו חזקי ומוגני מפני אותה סביבה‪ .‬לכ! הרכב ה‬
‫‪ Mucosa‬שונה בצורתה ממקו לאחר בהתא לריכוזי השוני‪ .‬כלומר‬
‫צורת ה ‪ Mucosa‬נקבעת לפי התפקיד ולפי תנאי הסביבה בה היא נמצאת‪.‬‬
‫התאי צריכי להיות חזקי‪ ,‬למשל בירידה של הוושט‪ ,‬וג מוגני מפני‬
‫אוכל מוצק‪ .‬תאי האפיתל לוקחי את הצורה הספציפית לאזור‪) .‬עוברי‬
‫התמיינות לאזור הספציפי(‪ .‬לסיכו‪ :‬ה ‪ Mucosa‬תמיד מורכבת‬
‫מ‪ ,Epithelium‬אבל הוא שונה באזורי שוני‪.‬‬
‫‪ Submucosa .2‬מורכבת מרקמת חיבור הקושרת את ה ‪ Mucosa‬לשכבת‬
‫השרירי‪ .‬מעבירה תאי ד וצינורות לימפה )‪(lymphatic vessels‬‬
‫למיוקוזה‪ .‬למשל באזור המעי הדק‪ .‬כלי הד סופגי את המולקולות‬
‫הנוצרות מהפירוק ב ‪ Lumen‬ומעבירי קוד לכבד אח"כ ליתר הגו ואז‬
‫נית! לנצל את המזו!‪ .‬ה ‪ Submucosa‬הוא המעבר של החומרי המסונתזי‬
‫לגו‪.‬‬
‫‪ .3‬שרירית ‪ :Muscularis‬השכבה העבה ביותר של שרירי‪ .‬היא עוטפת את כל‬
‫הצינור‪ .‬לאור כל הצינור צרי לדאוג להעביר את האוכל מתחנה לתחנה‬
‫ולאור כל ה ‪ GI tract‬יש שריר חלק שמאפשר מצד אחד התכווצות בתו‬
‫הסיב וג מסביב לו‪ ,‬והוא מאורג! בכיווני שוני כדי להעביר יותר יעיל‬
‫ולעזור לפירוק המכאני‪.‬‬
‫‪ :Serosa (visceral peritoneum) .4‬השכבה חיצונית של ה ‪ .GI tract‬רקמת‬
‫חיבור שעוטפת את כל הצינור מבחו‪ .‬צריכי לדחו את האוכל בגו‬
‫וצריכי גמישות כדי שלא יהיה כשל או חסימה‪ .‬ה ‪ Serosa‬מחזיקה את‬
‫הצינור בכדי שלא יזוז ובאותו זמ! לאפשר תנועה חלקית‪ ,‬כי אי אפשר לקבע‬
‫את הצינור לגמרי במקו‪ .‬ואי אפשר לקפל לגמרי כי צרי להעביר את‬
‫ה‪ .chyme‬יש שמות שוני ל ‪ serosa‬בהתא למקו‪.‬‬

‫‪- 19 -‬‬
 ‫‪.1‬הפה – )‪Mouth (oral cavity‬‬
‫• השפתיי ‪ :Lips‬נמצאות מסביב לפה‪ .‬ה! מכוסות מבחו בעור ומבפני ב‬
‫‪ .Mucous membrane‬בזמ! הלעיסה השפתיי עוזרות להשאיר את האוכל‬
‫בי! הח העליו! לבי! השיניי התחתונות‪ .‬בנוס לתפקיד שלה בדיבור‪.‬‬
‫• השיניי והלשו! ‪ teeth & tongue‬חלק אינטגראלי בפירוק הראשוני‬
‫המכאני‪ .‬הלשו! הוא שריר שלד רצוני ) אני מפעיל( זה שיש לו חלק‬
‫אוטונומי לא מבטל שהוא רצוני )נכו! לכל שריר‪ :‬שריר שיש לי שליטה‬
‫חלקית עליו נחשב לשריר שלד אפילו א יש לו חלק אוטונומי‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫הסרעפת( הלשו! הוא מבנה מורכב‪ .‬הלשו! מהווה את הקרקע של הפה ) ‪oral‬‬
‫‪ (cavity‬והוא חלק מה ‪ accessory structures‬של מערכת העיכול‪ .‬הוא‬
‫מורכב משריר שלד המצופה ב ‪ .mucous membrane‬יש בלוטות בלשו! כדי‬
‫להבחי! בטעמי שוני באוכל ה נקראי ‪ taste buds‬מסודרי כ‬
‫)מבחו לבפני ‪ (anteriorposterior‬מתוק‪ ,‬מלוח‪ ,‬חמו ומר‪ .‬כל טע‬
‫מועבר ע"י עצבי למוח‪ .‬המוח שלנו מתרג את הסיגנל הזה שמרגישי‬
‫בלשו!‪ .‬בתו הפה יש פירוק מכני והתחלה של פירוק כימי שנעשה ע"י‬
‫אנזימי שנמצאי ברוק‪.‬‬
‫יש שלוש בלוטות שמייצרות רוק בפה‪) Salivary glands .‬בלוטות הרוק(‪:‬‬
‫‪ Parotid gland‬ממוקמת מתחת ומקדימה לאוז!‪ ,‬בי! העור לבי! ה ‪Masseter‬‬
‫‪ ,Muscle‬היא מפרישה רוק לחלל הפה העוזר לאוכל לעבור מהחלל לוושט מבלי‬
‫הרבה חיכו ;במחלת החזרת בלוטה זו מתנפחת‪.‬‬
‫‪) Submandibular‬מתחת‪ sub‬לסת ‪ (mandibular./‬ממוקמת מתחת ללסת‪.‬‬
‫‪) Sublingual‬מתחת‪ sub‬לשו!‪ (lingual‬ממוקמת מתחת ללשו! מקדימה ל‬
‫‪.submandibular‬‬
‫בלוטות אלה מחוברות ע"י צינורות המעבירות את הרוק לתו חלל הפה‪.‬‬
‫ממה מורכב הרוק )‪?(saliva‬‬
‫)‪ (1‬כ ‪ 95%‬מי‬
‫)‪ (2‬יוני‬
‫)‪ (3‬אנזי המתחיל את הפירוק הכימי של הפחמימות בתו הפה )עמילאז(‬
‫‪.Amylase‬‬
‫)‪ Mucous (4‬ריר כמו שמ! אשר עוזר להעביר את האוכל לוושט בלי הרבה‬
‫חיכו‪.‬‬
‫אחרי שהאוכל נטח! הרוק גור לו להיות יותר ר‪.‬‬
‫השריר בחלל הפה הוא שריר מסיבי‪ .‬יש שכבה שרירית חזקה שעוטפת את הוושט‬
‫והלוע‪.‬‬

‫‪ .2‬הלוע  ‪Pharynx‬‬
‫אחרי חלל הפה מגיע האוכל לתו הלוע‪ .‬וכא! יש בעיה כי האוויר נכנס דר הא‬
‫ועובר ללוע אשר יעביר אותו אח"כ לתו הקנה ‪ Trachea‬בדרכו לריאות‪ .‬לאוכל יש‬
‫מעבר צר מאחורה וכ יש הפרדה בי! הנתיב שעובר האוויר ופתח הוושט ש נכנס‬
‫האוכל‪ ,‬הלוע מורכב משרירי שלד‪ .‬האוכל עובר דר הלוע לתו הוושט ולא לקנה‬
‫בעזרת הלשונית‪.‬‬
‫‪ Epiglottis‬לשונית קיפול של רקמת חיבור‪ ,‬שתפקידה להעביר אוכל לוושט‪,‬‬
‫וסוגרת את הקנה לזמ! זה‪ .‬השרירי במעטפת מעלי את הדופ! של הוושט כדי‬
‫שהאוכל ייכנס כמות אוכל דוחפת את הלשונית השרירי מקרבי ומעלי את‬
‫הוושט וזה מאפשר תנועה ישירה של האוכל לתוכו‪ .‬א ע אכילה יש שיעול או‬

‫‪- 20 -‬‬
‫דיבור מוציאי אוויר מהקנה והלשונית נפתחת והאוכל עלול להיכנס לתו הקנה‬
‫ולסגור אותו ובגלל זה ג אסור לדבר כשאוכלי‪.‬‬

‫‪ .3‬הוושט  ‪Esophagus‬‬
‫וושט הוא שריר חלק וחזק מאוד‪ .‬הוושט נמצא מאוד אחורית )‪ (posterior‬באזור‬
‫של החזה‪ .‬עובר את כל המסלול של בית החזה‪ ..‬עד למחיצה בי! בית החזה לבט!‬
‫שנקראת סרעפת ‪ .Diaphragm‬יש שרירי העוטפי את הוושט וה חלקי‬
‫)מבחינת סוג( וחזקי‪ .‬מעבר האוכל מהוושט לסרעפת קצר מאוד‪ .‬ומאחר שהוושט‬
‫הוא שרירי הוא דוח את האוכל וזה מאפשר שג תו עמידה על הראש לאכול‬
‫ולשתות‪ .‬א שותי אז מעבר הנוזל הוא מהר יחסית בתו הוושט ואוכל מוצק‬
‫לוקח לו יותר זמ! עד שיגיע לקיבה‪.‬‬
‫הסרעפת ‪ :Diaphragm‬היא המחיצה המבדילה בי! הבט! לבי! החזה והיא עוזרת‬
‫לנו לנשו‪ .‬הוושט עובר מאחורה וחוצה את הסרעפת‪ .‬כשאנחנו רוצי לנשו עמוק‬
‫היא פותחת את חלל בית החזה‪) .‬הסרעפת היא שריר שלד תחת רצו! שלי(‪.‬‬
‫מעבר לוושט דר הסרעפת‪ :‬הסרעפת צמודה לוושט סוגרת אותו מסביב ומהווה‬
‫מחסו מסוי שמונע חזרת מיצי מהקיבה החוצה‪ .‬הסרעפת נצמדת לקיבה בצד‬
‫הסופריורי שלה‪ .‬הוושט נכנס לקיבה מאחורי הכבד‪ .‬החלק העליו! של הקיבה צמוד‬
‫לסרעפת בצד שמאל של הגו‪.‬‬

‫‪ .4‬הקיבה ‪Stomach‬‬
‫עברנו מחלל בית החזה לחלל הבט!‪ ,‬מקטע זה מה ‪ GI tract‬בצורה של האות ‪,J‬‬
‫נמצאת ישר מתחת ל ‪ .diaphragm‬המקטע העליו! של הקיבה מחובר לוושט והחלק‬
‫שמלמטה מתרוק! לתו ‪ ,duodenum‬וזה החלק הראשו! של המעי הדק‪.‬‬
‫הקיבה מחולקת לארבע חלקי בסיסיי ‪:‬‬
‫‪ – Cardia‬החלק העליו! ביותר של הקיבה‪.‬‬
‫‪ – Fundus‬החלק הנמצא משמאל ל ‪.cardia‬‬
‫‪ – Body‬מתחת ל ‪ fundus‬והוא החלק הגדול והמרכזי של הקיבה‪.‬‬
‫‪ – Pyloric/Pylorus‬החלק התחתו! והצר בקיבה‪.‬‬
‫הקיבה נמצאת בצד שמאל כשהחלק העליו! שלה צמוד לסרעפת‪ .‬הוושט‬
‫נכנס לקיבה מאחורי הכבד מצד שמאל‪ .‬יש שסתו שנקרא ‪ Cardiac sphincter‬או‬
‫‪ Cardiac valve‬יותר קרוב ללב ‪ ,‬שמחבר את הוושט לקיבה א הוא לא סגור‬
‫הרמטית‪ .‬החלק העליו! המעגלי של הקיבה הצמוד לסרעפת נקרא ‪ .Fundus‬החלק‬
‫המרכזי של הקיבה נקרא ‪ .Body‬החלק האנפריורי של הקיבה נקרא ‪Pyloric‬‬
‫‪ .region‬בי! ה ‪ Pylorus‬ל ‪ Duodenum‬של המעי הדק יש את ה ‪Pyloric sphincter‬‬
‫או ‪ Pyloric valve‬שסתו שהוא בעצ מעגל עבה של שרירי‪ .‬ה ‪cardiac‬‬
‫‪ sphincter‬לא הרמטי כמו ה ‪ pyloric sphincter‬שמפריד בי! הקיבה למעי הדק‬
‫שהוא סגור חזק והיטב ולא מאפשר מעבר של מיצי או אוכל אחורה אלא א יש‬
‫איזה פקודה לפתוח אותו‪.‬‬
‫גדר )דפנות( הקיבה מתחלק ומורכב מאות ארבע השכבות המרכיבות את‬
‫ה ‪ GI tract‬ע הבדל קט!‪ .‬כאשר הקיבה ריקה ה ‪ Mucosa‬מכילה קיפולי‬
‫הנקראי ‪ Rugae‬שנית! לראות אות בעי!‪ .‬פני השטח של ה ‪ Mucosa‬ה שכבה של‬
‫‪ epithelial cells‬הנקראי ‪ mucous surface cells‬וה מתארכי כלפי מטה‬
‫ויוצרי תעלות צרות שנקראות ‪ gastric pits‬המחוברי ל ‪.gastric glands‬‬
‫האנזימי המופרשי מתו הבלוטות זורמי לתו ‪ gastric pits‬ואז לתו החלל‬
‫של הקיבה‪ .‬התאי שמפרישי את האנזימי נמצאי ב ‪.mucosal layer‬‬

‫‪- 21 -‬‬
‫עוד מרכיב חשוב זה הריר אשר נוצר ע"י ‪ ,mucosal layer‬היא מפריזה ריר המהווה‬
‫מי! שכבת הגנה המכסה את התאי הפנימיי של הקיבה ומגינה עליה מפני‬
‫האנזימי‪.‬‬
‫בד"כ אי! ספיגה של מזו! בקיבה‪ ,‬היא מיועדת לפירוק פיזי או פירוק מכני‪.‬‬
‫כשהקיבה מלאה יותר מדי נוצרת צרבת בגלל שחומרי חומציי מהקיבה )אוכל‬
‫ומיצי( חוזרי ועולי דר ה ‪ cardiac sphincter‬משו שהוא לא סגור הרמטית‬
‫וגורמי לצרבת‪ .‬האוכל שנכנס לקיבה אמרנו שהוא עובר פירוק ג מכני וג כימי‬
‫והופ ל‪ Chyme‬מי! מרק צמיג של האוכל ורק בצורה הזאת עובר הלאה למעי‬
‫הדק‪ .‬הקיבה יכולה להכיל עד ‪ 4‬ליטר של נפח‪ .‬בדר כלל היא מכווצת בגודל של ‪50‬‬
‫מ"ל‪ .‬הקיבה מתרחבת ועצ ההתרחבות מפעיל את התנועות של הקיבה‬
‫‪ .peristalsis‬הקיפולי של הקיבה מכילי חיישני שברגע שהקיבה נמתחת היא‬
‫מפעילה את השרירי‪ .‬יש ג תהלי של הפרשה של חומצה ‪ HCl‬ע"י תאי ב‬
‫‪ Mucosa‬של הקיבה‪.‬‬
‫הקיפולי ‪ Rugae‬נמצאי א ורק ב ‪ mucosa‬של הקיבה מפרישי חומצה ‪HCl‬‬
‫וחלבו! ‪ pepsinogen‬שהוא לא פעיל עד לפירוקו ע"י החומצה ל ‪ pepsin‬העוזר‬
‫לפרק חלבוני‪ .‬יש בקיבה בעיקר פירוק כימי של חלבוני ע"י חומצה ואנזימי‪.‬‬
‫הפירוק הכימי נעשה ע"י הפרשה של נוזל ‪ .HCl‬התאי אשר מפרישי את החומצה‬
‫נמצאי א ורק ב ‪ Mucosa‬של הקיבה וה מפרישי ג כ! נוזל הנקרא‬
‫‪ pepsinogen‬שבצורה שהוא מופרש אינו פעיל וזה טוב כי א הוא היה עובד ג א‬
‫הקיבה ריקה הוא היה יכול לעכל את כל החלבוני של התאי שנמצאי בדפנות‬
‫הקיבה‪ .‬ע"י פירוק ע חומצה הוא הופ להיות ‪ pepsin‬וזה אנזי פעיל אשר מפרק‬
‫חלבוני‪.‬‬
‫בקיבה יש בעיקר פירוק חלבוני‪ ,‬ולוקח לה מ ‪ 26‬שעות עד שתתרוק! לגמרי‪ .‬ככל‬
‫שהקיבה מתנפחת הקיפולי ‪ Rugae‬נמתחי וזה הסיגנל הראשי שהקיבה צריכה‬
‫לפעול‪.‬‬

‫‪- 22 -‬‬
 ‫‪ .8‬מערכת העיכול ‪ II‬ד"ר ישראלי ‪28.11.05‬‬

‫‪ HCl‬הופכת את הסביבה בקיבה למאוד חומצית ‪ 1-3 PH‬ומחסלת את רוב‬

‫החיידקי בקיבה וג עוזרת לפירוק החלבוני‪.‬‬
‫חלבוני מפורקי ע"י החומצה וג ע"י ‪ pepsinogen‬שמופרש בתו תאי ב‬
‫‪ Mucosa‬והתוצר שלו ‪ pepsin‬מפרק חלבוני‪ .‬החלבו! ‪ pepsinogen‬עובר פירוק ע"י‬
‫‪ HCl‬כדי להיות פעיל
נוצר האנזי ‪ pepsin‬עקב הפירוק והוא זה שמשתת‬
‫בפירוק החלבוני של המזו! שהגיע לקיבה‪.‬‬
‫הריר נוצר מהמיוקוזה ‪ .‬זו מי! שכבה של חומר שמכסה את התאי ומגינה עליה‬
‫מפני חומצה ואנזימי‪ .‬לכיוו! הפנימי )ה ‪ (Lumen‬יש תאי שמפרישי ריר‪.‬‬
‫החלבוני של האוכל מתפרקי בקיבה‪ .‬אבל התאי של ה ‪ mucosal layer‬ה‬
‫מוגני בעזרת הריר‪.‬‬
‫התאי מאורגני בתעלות ארוכות וכול מפרישי את החומר לתו החלל‪.‬‬
‫השכבה הפנימית מאוד עבה ויש התמיינות של השכבה בהתא לייעוד‪ .‬צריכי מג!‬
‫על התאי מהחומצה‪ .‬בד"כ אי! לנו ספיגה בקיבה של מזו! או חומרי‪ .‬היא בעיקר‬
‫מיועדת לפירוק פיזי טחינה ופירוק כימי של החלבוני‪ .‬א ישנ שני יוצאי דופ!‪:‬‬
‫‪ .1‬אלכוהול נספג מהר בקיבה בעיקר כשהיא ריקה‪.‬‬
‫‪ Aspirin .2‬ג נספג בקיבה מהר מאוד‪.‬‬

‫מתיחה של הקיבה גורמת להפעלה של כל המערכת הזאת‪.‬‬

‫התקשורת בי! התאי השוני באה ע"י הפרשה של הורמוני‪ Gastrin .‬הוא סוג‬
‫הורמו! שמופרש מהמיוקוזה של הקיבה והוא מופרש רק כשה ‪Mucosal layer‬‬
‫נמתחת‪ ,‬יש לו הרבה פעולות‪ .‬עקב הפרשת ‪ gastrin‬יש עליה בהפרשת החומצה ‪HCl‬‬
‫ורמת החומציות בקיבה ג היא עולה‪ .‬ה ‪ Pyloric sphincter‬סגור באופ! נורמלי‬
‫ומאפשר זרימה קטנטנה של ‪ Chyme‬זה ג נעזר ע"י הפרשת ‪.gastrin‬‬
‫ה ‪ pepsinogen‬מופרש בקיבה כל הזמ!‪ ,‬וא הוא פעיל אז הוא יפרק חלבוני ג‬
‫א הקיבה ריקה וזה גור לעיכול ופירוק כל החלבוני של תאי הקיבה‪ .‬לכ! חשוב‬
‫שתהיה בקרה הנעשית ע"י קבלת ‪ pepsin‬פעיל רק בנוכחות חומצה ‪ HCl‬אשר‬
‫מופרשת רק כאשר הקיבה נמתחת‪ ,‬כלומר בעת אכילה‪ ,‬החומצה פעילה בתו חלל‬
‫הקיבה ולא בשכבות‪ ,‬כדי שלא יתפרקו החלבוני בתו התאי בדפנות הפנימיי‬
‫של הקיבה‪ .‬האנזי מפרק רק את החלבוני שיש באוכל‪ Pesinogen .‬ו ‪ HCl‬נוצרי‬
‫בשני סוגי תאי שוני של הקיבה ונפגשי א ורק בחלל הקיבה‪.‬‬
‫בעיות שמתרחשות בקיבה‪:‬‬
‫‪ :Gastritis‬דלקת ב ‪ ,mucosal layer‬שזה ‪Inflammation of mucosal lining of‬‬
‫‪ stomach‬קורה שנכנס חיידק עמיד לסביבה החומצית‪ .‬א עקב איזושהי דלקת יש‬
‫חור בשכבה הפנימית – זה נקרא אולקוס ‪ .ulcer‬הקיבה מאוד חומצית א יש חור‬
‫אי! ריר המכסה אותו‪ ,‬החומצה תדלו החוצה ל ‪ submucosa‬דבר הגור לכאב‪.‬‬
‫פע חשבו שאולקוס נוצר כתוצאה מרמה גבוהה של ‪ ,HCl‬עקב מצבי מתח הקיבה‬
‫מפרישה יותר חומצה‪ .‬א גילו שיש חיידק אחראי לזה שנקרא ‪Helicobacter‬‬
‫‪ .pylori‬זה חיידק שנמצא אצל ‪ 20-30%‬מהאוכלוסיה באופ! טבעי והוא עמיד‬
‫בסביבה חומצית‪ .‬אצל רוב האנשי הוא לא מפריע לה אבל א יש חור ב‬

‫‪- 23 -‬‬
‫‪ mucosal layer‬עקב דלקת או בעיה כלשהי החיידק יכול לחדור פנימה ולגרו‬
‫לדלקת בעצמו‪ .‬אפשר לטפל בחיידק זה באנטיביוטיקה‪.‬‬

‫‪ Peristalsis‬תהלי‪ #‬של טחינה )פירוק פיזי(‪:‬‬

‫הקיבה היא אחד האיברי הכי חזקי בגו‪ ,‬יש בה עוד שכבה שרירית חו משתי‬
‫האחרות שהולכת באלכסו! כדי לחזק את הקיבה‪ ,‬זאת בכדי לבצע תנועות של‬
‫טחינת האוכל ודחיפת לכיוו! ה ‪) center pyloric‬שער השסתו(‪ .‬השרירי‬
‫מתכווצי ומעבירי את הנוזל‪ ,‬השסתו נפתח‪ ,‬ויש כניסה של הנוזל לתו המעי‬
‫הדק‪ .‬אבל א האוכל לא נטח! כראוי אז השער לא נפתח והאוכל חוזר לקיבה ועובר‬
‫טחינה נוספת עד להפיכתו ל ‪ .chyme‬א פע לא עובר נפח גדול‪ .‬כל פע ‪24‬‬
‫מיליליטר‪.‬‬

‫הקיבה אמרנו היא מאוד חומצית ‪ 1-3 PH‬ולעומת זאת במעי הדק ‪ . 7-8 PH‬צרי‬
‫להיות וויסות מאוד קפדני כדי שלא יהיה נוזל חומצי שייכנס למעי הדק ויהרוס‬
‫אותו‪ .‬זה נקרא בקרה של שסתו ‪.Blockage of the pyloric sphincter‬‬
‫בעיות בקיבה‪:‬‬
‫• ‪ Gastriris‬מוסבר למעלה‪.‬‬
‫• ‪ ,Pyloric stenosis‬זה לפעמי אנשי נולדי ע ‪ pyloric valve‬סגור‪.‬‬
‫וכשהתינוק אוכל מוצקי הוא מקיא‪ .‬יש לנתח תינוקות אלה‪.‬‬
‫• לפעמי יש בעיה שנוצרת מהעובדה שה ‪ cardiac sphincter‬שלא סגור‬
‫הרמטית‪ .‬א הנפח בקיבה גדול‪ ,‬יש זרימה הפוכה לכיוו! הוושט של מיצי‬
‫חומציי‪ ,‬השסתו פתוח וזה גור לצרבת‪.‬‬
‫• חלק מהקיבה עצמה ע"י התנועות חוזר דר הוושט‪ ,‬זוהי בעיה נוספת‪ .‬א‬
‫הקיבה לא מקובעת כמו שצרי יכול לקרות שחלק מהקיבה יחזור לוושט זה‬
‫נקרא ‪ biatel hernia‬גור להרבה כאב‪ ,‬לפעמי נצר ניתוח כדי לסגור את‬
‫הסרעפת או את השסתו‪..‬‬

‫‪ .5‬המעי הדק ‪Small Intestine‬‬

‫אפשר לחלק את המעי הדק לשלושה חלקי‪:‬‬
‫‪Duodenum‬‬ ‫‪ .1‬החלק הראשו! שמחובר ל ‪ pyloric sphincter‬הוא‬
‫)תריסריו!( אורכו בער ‪ 25‬ס"מ )‪(12 fingers X 2 cm=~25 cm‬‬
‫‪ .2‬החלק השני ‪ Jejunum‬הוא בסדר גודל של ‪ 2‬מטרי‪ ,‬משמעות הש‬
‫‪ jejunum‬היא ריק והוא נקרא כ כי אחרי מותו של אד יימצא ריק‪.‬‬
‫‪ Ileum .3‬דיסטאלי מהקיבה‪ .‬ואורכו ‪ 4‬מטר‪ ,‬הוא מחבר את המעי הדק למעי‬
‫הגס דר ה ‪ ilececal valve‬או ‪.ileocecal sphincter‬‬
‫בבנאד חי המעי הדק באור ‪ 22.5‬מטר‪ .‬ובבנאד מת אורכו ‪ 67‬מטר‪ .‬השריר‬
‫מאבד את הטונוס שלו אחרי מוות‪ .‬אצל בנאד מת אחרי שהחלבוני מתפרקי‪,‬‬
‫יש שחרור של סיד! ואי! ‪ ATP‬הכל עובר הרפיה והמעי יותר ארו‪.‬‬
‫בגלל שרוב הספיגה מתבצעת במעי הדק המבנה הושפע מכ‪ ,‬רואי את זה באור‬
‫ובשכבה הפנימית שיש בה קיפולי‪ .‬האור יחד ע הקיפולי מספקי הגדלת‬
‫שטח פני אדירה העוזרת לספיגה‪.‬‬
‫לוקח ‪ 3‬עד ‪ 6‬שעות במסלול הזה תו המעי הדק‪ .‬האוכל במצב של דייסה ‪.chyme‬‬
‫כא! עוברי מפירוק פיזי לפירוק כימי מסיבי‪ ,‬לפרק את כל מה שנשאר‪ .‬בתו‬

‫‪- 24 -‬‬
‫התריסריו! יש פירוק ואחר מכ! יש בעיקר ספיגה של המזו! עד שמגיעי למעי הגס‬
‫הרוב הגדול של המזו! כבר נספג‪.‬‬

‫‪) Duodenum‬תריסריו‪:(%‬‬
‫הוא נמצא בצמוד לדופ! הפוסטריורי לחלל הבט!‪ .‬באופ! רשמי נמצא מחו לחלל‬
‫הבט! ולא בתוכו )מאחוריו ליתר דיוק( הוא מוקפא בקיר הפוסטריורי והסיבה כי‬
‫התריסריו! מחובר לכמה איברי שוני ע"י צינורות שוני וצרי לקבע אותו שלא‬
‫יזוז יותר מדי‪ ,‬כדי לאפשר חיבור סטטי לאיברי השוני‪.‬‬
‫האיברי שעוזרי בעיכול ה לא חלק מצינור העיכול אלא ה חיצוניי ועוזרי‬
‫לזה‪ .‬הלבלב שיושב בתו ההיק של התריסריו!‪ ,‬הכבד שנמצא סופריורי לתריסריו!‬
‫נמצא מתחת לסרעפת ודוח אותה‪ .‬בנוס לכיס המרה שקית קטנה מתחת לכבד‪.‬‬
‫הגיאומטריה כא! מאוד חשובה‪ ,‬חשוב שהתריסריו! לא יזוז לייצב את כל החיבורי‬
‫האלה‪.‬‬

‫איברי שעוזרי במערכת העיכול‪:‬‬

‫הלבלב שיושב בתו הקיפול של התריסריו!‪ ,‬הכבד הנמצא מתחת לסרעפת ומעל‬
‫התריסריו! וכיס המרה הנמצא מתחת לתריסריו!‪.‬‬
‫הלבלב ‪Pancreas‬‬
‫הוא נמצא מאחורי הקיבה‪ .‬והוא מורכב משני סוגי של תאי‪ Islets pancreatic .‬ו‬
‫‪.acini‬‬
‫‪ :Pancreatic juice‬ה בהירי חסרי צבע‪ ,‬נוזל אשר רובו מורכב ממי‪ ,‬מינרלי‬
‫וסודיו ואנזימי‪..‬‬
‫יש לו שלושה תפקידי מרכזיי‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא מפריש אנזימי שמפרקי את כל הסוגי של האוכל‪ :‬סוכרי‪,‬‬
‫ליפידי‪ ,‬שומני‪ ,‬ויטמיני למצב שאפשר בו להשתמש בה לצרכי הגו‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא מפריש ביקרבונאת ‪ .Bicarbonate‬רוב האנזימי שהלבלב מפריש‬
‫פעילי ב ‪ .6-8 PH‬לכ! צרי סביבה יותר בסיסית בתריסריו!‪.‬‬
‫‪ .3‬בקרה של רמת הסוכר בד‪.‬‬
‫ה‪ chyme‬שיוצא מהקיבה הוא מאוד חומצי ‪ 1-3 PH‬וזה חיוני לנטרל את חומציות‬
‫ה ‪ PH‬מהקיבה‪ .‬הלבלב מייצר את ה ‪ Bicarbonate‬כדי לנטרל ‪ .PH‬סנתיזת‬
‫הביקרבונאת מבוקרת ע"י הלבלב כמוב! וצרי להיות תיאו‪.‬‬
‫האנזימי מופרשי מהלבלב דר צינור מרכזי שמתחבר ל ‪ duodenum‬מחובר למי!‬
‫צומת של צינורות הצינור המגיע מהכבד מתחבר ע הצינור שבא מהלבלב‬
‫והנוזלי משניה נכנסי לתריסריו!‪ .‬א יש גידול בלבלב זה יכול לחסו הפרשת‬
‫אנזימי וג לחסו את ההפרשות שבאות מהכבד‪.‬‬
‫א יש גידול בלבלב )סרט! הלבלב( זה יכול לחסו את הפרשת האנזימי וג זה‬
‫יכול לחסו את צינור ההפרשות של הכבד ועד שהוא חוס את ה ‪ duct‬וגור לסוג‬
‫צהבת וזה הסימ! הראשו! לגידול בלבלב‪ .‬סרט! שקט קוראי לו – לא מרגישי בו‬
‫ולא מזהי באופ! ישיר עד שהוא נהפ לקטלני‪.‬‬
‫ג הלבלב מקובע מאחורי חלל הבט! ויחד ע התריסריו! נקראי ‪retro‬‬
‫‪.peritoneal‬‬
‫הכבד ‪Liver‬‬
‫לכבד יש הרבה מאוד תפקידי מרכזיי בגו והוא בעצ הבלוטה הכבדה ביותר‬
‫בגו‪ .‬משקלו בסביבות ‪ 1.4 kg‬אצל אד מבוגר‪ .‬הוא ממוק בצד הימני של הגו‬
‫עטו ברקמת חיבור העטופה ג היא ב ‪ .peritoneum‬כל עוד יש תאי תקיני בתו‬

‫‪- 25 -‬‬
‫הכבד אפשר לחתו חלק ממנו והוא יגדל בחזרה )ריגנרציה(‪ ,‬הוא נמצא צמוד‬
‫לסרעפת ‪ inferior‬לה ומכוסה חלקית ע"י הצלעות‪.‬‬
‫תפקידי‪:‬‬
‫‪ .1‬מסלק את תאי הד הישני ממחזור הד שלנו‪ .‬תאי ד אדומי מחלקי‬
‫חמצ! לגו‪ ,‬צרי לדאוג שיהיו במיטב‪ ,‬אחרת הרקמות לא יקבלו מספיק‬
‫חמצ!‪ .‬תאי הד הלבני מסונני ע"י הטחור‪ .‬בתו תאי ד אדומי יש‬
‫הומוגלובי! חלבו! ע יוני ברזל‪ .‬הכבד דואג לפרק אות‪ Bilirubin .‬הוא‬
‫תוצר פירוק של תאי ד אדומי‪ .‬תוצרי הפירוק משמשי כדי לסנתז את‬
‫מיצי המרה ‪ bile‬אשר תפקיד חשוב במערכת העיכול בפירוק שומני‪.‬‬
‫‪ :Synthesize bile .2‬מאוד חשובי‪ .‬מפרקי שומני‪ .‬הכבד מייצר מיצי מרה‬
‫בי! היתר ממלחי הבאי מכולסטרול ותוצרי הפירוק של תאי ד אדומי‪.‬‬
‫‪ .3‬שליטה ברמת הסוכר בגו‪ .‬כאשר רמת הסוכר בגו עולה הכבד מאז! את‬
‫הרמה ע"י אחסו! הסוכר בצורה של ‪ glycogen‬וכאשר יש חוסר סוכר בגו‬
‫אז הכבד מזרי את הסוכר המאוחס! ומפרק אותו לשימוש‪.‬‬
‫‪ .4‬עיבוד שומני וחומצות אמינו‪.‬‬
‫‪ .5‬אגירת ויטמיני ומינרלי שה מאוד חשובי לכל מיני תהליכי בגו‪.‬‬
‫‪ .6‬רעלי הכבד מנטרל ומסלק רעלי בתו הגו‪.‬‬
‫‪ .7‬מייצר את החלבו! שיש לנו בד )‪ serum‬פלזמת הד‪ ,‬שמהווה חצי הנפח‬
‫מהד(‬
‫‪ .8‬מכיל מאקרופגי ‪ :Macrophages‬סוג של תאי שאוכלי גופי זרי בגו‪,‬‬
‫בעיקר חיידקי‪.‬‬
‫הפרינציפ שיש לקלוט זה שיש המו! תפקידי‪ .‬כדי שהכבד יעבוד הוא חייב לשבת‬
‫במקו ולקבל זרימת ד ולעשות את הפעולות על הד‪.‬‬
‫כדי שהכבד יעבוד הומוסטאזיס סילוק תאי ד וכו' הוא חייב לקבל אספקת ד‬
‫כדי לבקר את זה ולווסת את הרמות האלה ואחר כ הד עובר הלאה‪ .‬כל הד שבא‬
‫ממערכת העיכול עובר דר הכבד לפני שהוא ממשי לגו‪ .‬הכול מחובר ע"י רשת‬
‫עשירה בורידי שאוספי את הד מכל חלקי מערכת העיכול דר ה ‪Hepatic‬‬
‫‪ portal vein‬התחנה הראשונה של הד הזה הוא הכבד ‪ .‬כל הד שבא ממערכת‬
‫העיכול עובר דר ה ‪ Hepatic portal vein‬לכבד‪.‬‬
‫כל המזו! הנכנס לד זור לכבד וא"כ ללב ולריאות ש הוא מצטייד בחמצ!‬
‫ומווסת אחרי מעברו בכבד וממשי לכל הגו‪.‬‬
‫• בתו הכבד יש זרימה של נוזלי בשני כיווני‪:‬‬
‫‪ .1‬זרימת הד מ ‪ Hepatic portal vein‬נכנס לכבד ומתפצל לענפי שוני‬
‫ועובר דר שורות ארוכות של תאי כבד‪ .‬ה פועלי על הד )מווסתי אותו(‬
‫)למשל עוד סוכר
מייצרי גליקוג!‪ .‬חוסר סוכר
מפרקי גליקוג!(‪.‬‬
‫‪ .2‬תאי בתו הכבד מפרישי את מיצי המרה לתו צינורות ארוכי ומיצי‬
‫מרה יוצאי בסו לתריסריו!‪ .‬תאי כבד מצד אחד פועלי על הד ומצד שני‬
‫מפרישי מיצי מרה לתו מערכת העיכול בתריסריו!‪.‬‬

‫הפרעות בכבד‪:‬‬
‫כל דלקת בכבד נקראת ‪ .Hepatitis‬א הכבד אינו מתפקד יש לו דלקת והתאי‬
‫שראינו אינ מתפקדי או מתי‪ .‬תוצרי הפירוק של תאי הד האדומי נשפכי‬
‫לד בחזרה‪ ,‬דבר שגור לצבע צהוב של העור )צהבת(‪ ,‬זאת עקב תמותת תאי כבד‬
‫ושחרור פיגמנטי )‪ Pigaments‬תאי צבע( לתו הד‪ ,‬רואי זאת בלב! של העיניי‪.‬‬

‫‪- 26 -‬‬
 ‫ויש לזה כמה גורמי‪:‬‬
‫• דלקת ויראלית ע"י וירוסי‪.‬‬
‫• יותר מדי פירוק של תאי ד – במיוחד אצל תינוקות בשבוע הראשו!‬
‫אחרי הלידה‪.‬‬
‫• מחסו‪ :‬כמו גידול בלבלב‪ ,‬זה יכול לחסו את זרימת מיצי המרה‬
‫מהכבד ואז מיצי המרה מצטברי בתו כיס המרה ונכנסי לד‬
‫ומתערבבי איתו‪.‬‬

‫‪ :Physiologic jaundice‬מחסו של מיצי מרה בכבד‪ ,‬המיצי מצטברי ונכנסי‬

‫לזרימת הד‪ ,‬מגיעי לרקמות בעיה מאוד חמורה‪.‬‬

‫‪ Cirrhosis‬עקב שתייה מרובה של אלכוהול תאי הכבד הופכי להיות סוגי אחרי‬
‫של תאי‪ ,‬מכא! התפקוד של הכבד יורד‪ ,‬וה מונעי מהכבד לעשות ריגנרציה‪.‬‬
‫התאי ישנ א אינ מפקדי‪.‬‬

‫‪- 27 -‬‬
 ‫‪ .9‬מערכת העיכול ‪ III‬ד"ר ישראלי ‪1.12.05‬‬

‫בתריסריו! יש פירוק של אוכל על כול סוגיו וזאת עבודת האיברי השוני‬

‫שמתחברי אליו‪.‬‬
‫כיס המרה ‪:Gallbladder‬‬
‫הוא ממוק מתחת לכבד ומחובר לתריסריו! דר אותו צינור שמתחבר מהכבד‪.‬‬
‫הצינור שמחבר את כיס המרה לתריסריו! נקרא ‪ cystic duct‬ומיצי המרה שמגיעי‬
‫לכיס המרה מגיעי מהכבד‪ .‬כיס המרה לא מייצר מיצי מרה‪ .‬היא מהווה מי! מאגר‬
‫של מיצי‪ .‬כיס המרה מאחס! את המיצי ומוציא את המי ונשאר ע ריכוז גבוה‬
‫של מיצי מרה )גבוה פי ‪ 10‬מהריכוז בכבד(‪.‬‬
‫כיס המרה מספק בצורה מרוכזת מיצי מרה ‪ Bile‬האגורי בה בעת הצור בפירוק‬
‫של שומ!‪ .‬המרה עוזרת לפירוק השומ! בתריסריו! ע"י תהלי הנקרא החלבה‪.‬‬
‫המלחי נכנסי בי! הליפידי המרכיבי את כדור השומ!‪ ,‬כניסת המלחי גורמת‬
‫לפירוק הליפידי מהמבנה הזה‪ .‬אות ליפידי עוברי פירוק ע"י אנזימי‬
‫המופרשי במרה‪ .‬פירוק השומ! מקל על הספיגה‪) .‬ליפיד= מולקולת שומ!(‪.‬‬
‫א המי יוצאי ממיצי המרה נוצרי גבישי בתו כיס המרה‪ .‬ריכוז גבוה מדי‬
‫של מיצי מרה עלול לגרו להיווצרות גבישי הנהפכי לאבני ונקראי ‪Gall‬‬
‫‪ .stones‬א תו כדי אכילה כאשר מתבצעת זרימת מיצי המרה וזה יכול להביא‬
‫לחסימת כל הצינור‪ .‬א החסימה מתבצעת בראש ה ‪ duodenum‬זה מוביל לתפקוד‬
‫לא טוב של התריסריו!‪.‬‬
‫אפשר לחיות בלי כיס מרה אבל צרי לדאוג לכמות השומ! שאוכלי‪ .‬כדי לתא בי!‬
‫תאי אלה יש צור בבקרה מדהימה‪ ,‬יש צור שהאיברי יתפקדו כרגיל וביעילות‬
‫הכי טובה‪ .‬לכ! יש מולקולות המופרשות מאיבר מסוי )הורמוני( אשר תפקיד‬
‫לקשר בי! התאי‪.‬‬
‫מהקיבה מופרש הורמו! שנקרא ‪ Gastrin‬אשר מופרש כאשר היא מתנפחת ויש ג‬
‫כ! הורמוני המופרשי מהתריסריו! הראשו! ‪ (cholecystokinin) cck‬אשר שולח‬
‫סיגנלי המאותתי לכבד‪ ,‬ללבלב‪ ,‬לכל הצינורות המובילי אוכל לתריסריו!‪.‬‬
‫והשני ‪ :Secretin‬מסמל שיש מספיק ‪ chyme‬בתריסריו! ומאותת לקיבה להוריד‬
‫הילו ולהאט בהזרמת ה ‪.chyme‬‬

‫אוכל נכנס לקיבה‪ ,‬הקיבה נמתחת ואז ה ‪ gastrin‬מופרש‪ ,‬הוא מאותת לתאי בתו‬
‫ה ‪ mucous layer‬להתחיל ליצר חומצה ‪ ,HCl‬יש עלייה ב ריכוז החומצה והוא צרי‬
‫לדאוג לוויסות רמת החומציות כדי שהסביבה לא תהפו ליותר מדי חומצית‪ .‬הוא‬
‫צרי לשי ‪ .HCl breaks‬גסטרי! הוא מדד לכמות האוכל בקיבה‪ ,‬יותא אוכל
‬
‫יותר גסטרי!‪.‬‬
‫‪ HCl‬עולה
‪ PH‬יורד‪ .‬א ה ‪ PH‬יורד יותר מדי זה סימ! שאי! יותר מה לפרק‪ .‬ה‬
‫‪ gastrin‬ג כ! מורה ל ‪ pyloric sphincter‬להיפתח כי יש בתו הקיבה אוכל מוכ!‬
‫)‪ (chyme‬שמוכ! לעבור לתריסריו!‪ .‬הוא ג כ! צרי לאותת לתריסריו! שהאוכל בא‬
‫ע"י שהתריסריו! מפריש את הסיגנלי שלו‪ .‬התריסריו! מפריש ‪ cck‬ו ‪ .secretin‬לכל‬
‫האיברי שיש לה חלק בפירוק הכימי מאותת לה ע"י ה ‪ cck‬אשר מורה‬
‫להפרשת אנזימי ומיצי מרה ולפתוח את הפתח לקבלת אנזימי‪ .‬ה ‪secretin‬‬
‫מאותת לכבד ובנוס לתאי בקיבה שמייצרי ‪ HCl‬שיפסיקו לייצרו‪.‬‬
‫יש מעגל שהוא מבוקר‪ ,‬מצד אחד צריכי לעבור את הפירוק הכימי בכל מיני רמות‪.‬‬
‫אבל זה צרי להיות מבוקר אחרת הגו יתחיל לאכול את עצמו‪ .‬כל עוד שרמת ה‬
‫‪ HCl‬היא בי! ‪ 1-3 PH‬ה ‪ gastrin‬ממשי להיווצר וברגע שהחומציות יורדת סימ!‬

‫‪- 28 -‬‬
‫שהקיבה ריקה ויש צור לעצירת ה ‪ gastrin‬יש מי! שיווי משקל בי! ה ‪ gastrin‬ו‬
‫‪ .secretin‬צריכי שיווי משקל כדי שנבקר את החומצות בקיבה‪.‬‬

‫כניסת האנזימי לתריסריו! עוברי דיפוזיה ומתפזרי‪ .‬כשה ‪Pyloric sphincter‬‬

‫נפתח רק ‪ 25‬מ"ל נכנסי‪ ,‬דבר שמאפשר בקרה‪.‬‬
‫יש שני צינורות מרכזיי שמתחברי לתריסריו!‪:‬‬
‫‪ :Pancreatic duct‬צינור עיקרי מהלבלב‪.‬‬
‫צינור אחד שמגיע ישר‪ .‬השני מתחבר ע צינורות שבאי מהכבד וכיס המרה‬
‫‪ .common bile duct‬אז א יש חסימה ע"י האבני מכיס המרה שיכולי לחסו‬
‫את הזרימה מכיס המרה ומהכבד ומהלבלב אז יש בעיה רצינית‪.‬‬
‫א יש גידול בראש הלבלב )סרט! הלבלב( זה יכול לחסו את כל שלושת הצינורות‬
‫והחיבורי לתריסריו!‪ .‬וכל חסימה בהתא למקו מהווה סיכו! אחר‪ .‬כלומר‬
‫כשיש חסימה לכל הצינורות זה גור לתופעת צהבת‪ .‬כאשר אי! הפרשה של מיצי‬
‫המרה בגלל החסימה כל הצבעי שהיו בכיס המרה שה ‪ pigaments‬אינ‬
‫מופרשי ל ‪ deudenum‬לכ! מתפזרי בגו ומופיעי בכל מיני איברי דר הד‪.‬‬
‫פיגמנטי אלה נוצרי מתאי ד מתי‪ .‬צהבת מעידה על בעיה שיכולה להיות בעיה‬
‫בפעולת הכבד או חסימה של צינורות או כיס המרה‪ .‬צהבת )הופעת הפיגמנטי(‬
‫היא אינה בעיה בפני עצמה‪ ,‬הבעיה היא שזה מעיד על בעיה אחרת‪ ,‬בתפקוד הכבד‬
‫או חסימה בהפרשת מיצי המרה‪ ,‬גידול‪ .‬תוצרי פירוק של תאי הד שיוצאי כמיצי‬
‫מרה ה שנותני את הצבע של הצואה‪.‬‬
‫הצינור השני מהלבלב שמתחבר לתריסריו! נקרא ‪ hepatic duct‬שיוצא מהכבד‪.‬‬
‫וכשמתחבר ע הצינור מהלבלב יחד נקראי ‪ common bile duct‬וכשמתחבר זה‬
‫ע צינור מכיס המרה ויוצאי לתריסריו!‪ .‬צינור זה נקרא ‪Hepatic pancreatic‬‬
‫‪ .duct‬שזה ג ה ‪.common duct to deodenum‬‬

‫‪Small intestine: Jejunum and Ileum‬‬

‫החלק השני והשלישי של המעי הדק נקראי ‪ jejunum‬ו ‪ .Ileum‬וה החלקי הכי‬
‫ארוכי במעי הדק‪.‬‬
‫‪ :Jejunum‬יש בו הרבה קיפולי הנקראי ‪ circular folds‬אשר מגדילי את שטח‬
‫הפני של ה ‪) Lumen‬חלל פנימי( עד פי ‪ 600‬דבר המאפשר ספיגה אדירה של מזו!‪ .‬ב‬
‫‪ jejunum‬יש תאי מאוד מיוחדי‪ ,‬לתאי אלה יש אצבעות קטנטנות הפונות‬
‫פנימה ומאפשרי ספיגה עוד יותר גדולה של המזו!‪ .‬הקיפולי של הממברנה‬
‫ותאי אלו נקראת ‪ brush border‬או ‪ .microvilli‬ה מאפשרי ספיגה גדולה של‬
‫חומר‪.‬‬
‫האצבעות הקטנות היוצאות מתאי ה ‪ microvilli‬נקראי ‪ villus‬זו ערימה )שכבה(‬
‫של תאי המאורגני באופ! המאפשר חשיפה לסביבה לכל התא תו ה ‪microvilli‬‬
‫זה ‪ submucosal layer‬אשר מעבירה את כלי הד לתו ‪ villus‬ואז האוכל שנכנס‬
‫מצד אחד של החלל של ה ‪ (Lumen) jejunum‬דר הקיפולי של ה ‪microvilli‬‬
‫נספגי דר כלי הד ומגיע ל ‪ hepatic portal‬כלומר כל האזור עובר ניקוז לתו ה‬
‫‪.Hepatic portal‬‬
‫באצבעות )ה ‪ (villus‬יש צינורות שנקראי ‪) lacteal‬חלק מהמערכת הלימפתית(‬
‫אשר סופגי את תוצרי הפירוק של השומ!‪ ,‬מעביר למערכת הלימפתית ש ה‬
‫עוברי עיבוד‪ .‬ה ‪ villi‬עצמ מאורגני בקיפולי‪ .‬כל תא מכוסה ע הרבה‬
‫בליטות שזה ה ‪ .microvilli‬קיפול אחד מכיל אלפי ‪ villi‬כ יש הגדלת שטח פני‬
‫אדירה כדי לספוג הכל‪.‬‬

‫‪- 29 -‬‬
‫)ב ‪ jejunum‬יש ג עוד רמה של התארגנות‪ .‬כ שב ‪ jejunum‬כל תא מכוסה ע‬
‫הרבה בליטות ) ‪ ( microvilli‬וכל ‪ villi‬מורכב מהרבה תאי‪ .‬ה ‪ villus‬האלה‬
‫מייצרי הקיפולי וכל יש לנו הגדלת פני שטח אדירה המוביל לספיגה גדולה‪(.‬‬
‫‪  :Ileum‬כמעט ואי! בו קיפולי ובליטות כמו ב ‪ .jejunum‬וזה מצביע שפה יש‬
‫פחות ספיגה של מזו!‪ ,‬כי רוב הספיגה התבצעה ב ‪.jejunum‬‬
‫במעי הדק ה ‪ microvilli‬פוני כלפי החלל הפנימי של המעי‪ ,‬יש החלפה אדירה של‬
‫התאי האלה ותאי המעי הדק‪ .‬כל הקיפולי בממברנה והתאי שלה מוחלפי‬
‫כל ‪ 3-5‬ימי‪ .‬אנשי שמקבלי כימותרפיה סובלי מבעיות עיכול כי הקרינה לא‬
‫פוגעת א ורק בתאי הסרטניי )הפגיעה היא בתאי שמתחלקי מהר לכ! יש‬
‫פגיעה במערכת העיכול(‪.‬‬
‫עצ העובדה שתאי אלה מתחלפי מהר זה מפחית את האפשרות של היווצרות‬
‫סרט! בתו המעי הדק‪.‬‬

‫‪ .6‬המעי הגס ‪Large Intestine‬‬

‫הוא כמעט ברוחב של ‪ 6.5‬ס"מ ואור של ‪ 1.5‬מטרי‪ .‬והוא נמש מה ‪ ileum‬עד ל‬
‫‪ anus‬במעי הגס מתבצעת בעיקר ספיגה של מי‪.‬‬
‫המעי הגס מורכב מחלקי‪:‬‬
‫‪ :Cecum‬חלק המחובר אל ה ‪ .ileocecal sphincter‬החלק הראשו! במעי‬ ‫‪.1‬‬
‫הגס‪.‬‬
‫‪ :Ileocecal Sphincter‬שסתו המאפשר לחומרי לעבור מהמעי הדק‬ ‫‪.2‬‬
‫למעי הגס‪.‬‬
‫‪ :Appendix‬תוספת!‪ ,‬בליטה מהמעי הגס‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ :Ascending colon‬החלק העולה בצד ימי! של חלל הבט!‪ .‬והוא מגיע‬ ‫‪.4‬‬
‫לצד התחתו! של הכבד ואז פונה שמאלה‪.‬‬
‫‪ :Transverse Colon‬החלק שעובר משמאל לימי!‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ :Descending Colon‬החלק שיורד‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ :Sigmoid colon‬החלק המחובר ל ‪ Descending colon‬ויורד ל ‪rectum‬‬ ‫‪.7‬‬
‫)בצורה של ‪.(S‬‬
‫‪.Rectum‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.Anus‬‬ ‫‪.9‬‬
‫התנועה פה הרבה יותר איטית‪ ,‬עד שהאוכל נספג סופית זה לוקח בי! ‪ 1224‬שעות‪.‬‬
‫בתו ה ‪ Ascending Colon‬יש ספיגת מי לכלי הד‪ .‬יש ‪ 4‬שכבות למערכת‬
‫העיכול‪ .‬השכבה של השרירי מצטמצמת למי! פס של שריר ושריר זה נקרא‬
‫‪.Taenae Coli‬‬
‫ב ‪ cecum‬יש תוספת! ‪ Appendix‬מבנה קט! ע פתח )חלל פנימי( הוא המש‬
‫של המעי הדק‪ ,‬יש לו תפקיד במערכת החיסו! בזמ! הבגרות‪ .‬לא יודעי ספציפית‬
‫מה הוא עושה‪ .‬והוא מהווה מקו אדיר להיווצרות דלקות משו שיש חלל בתוכו‬
‫אז יש אפשרות גדולה לכניסת חיידקי לתוכו‪ .‬במעי הגס יש כמות אדירה של‬
‫חיידקי‪ .‬בכל הגו יש כ ‪ 104‬חיידקי‪ ,‬ובמעי הגס יש כמעט קילו של חיידקי‪.‬‬
‫לעומת זאת המעי הדק הוא כמעט סטירילי‪ .‬לחומציות של הקיבה והפירוק של כל‬
‫המזו! יש יתרו! וחסרו!‪ .‬החסרו! של המעי הגס שיש הרבה חיידקי שיכולי לגרו‬
‫לזיהומי ודלקות לכ! לפעמי יש צור בהוצאת התוספת! וכריתתו‪.‬‬
‫החיידקי שבתו המעי הגס יוצאי דר הצואה‪ .‬הצואה כשליש ממשקלה הוא‬
‫צואה‪ .‬החיידקי מפרקי כל מיני חומרי שקשה לפרק בגו בצורה שלמה‪.‬‬

‫‪- 30 -‬‬
‫למשל מה שבא מהצמחי‪ ,‬החיידקי שנמצאי ב ‪ colon‬מפרקי חומרי אלה‬
‫ונותני לגו להשתמש בה‪ .Cellulose  (CH3)2S .‬החיידקי מחזירי לגו‬
‫ויטמיני‪ B2 ,K ,‬תו פירוק ה ‪.cellulose‬‬
‫מי שלוקח אנטיביוטיקה חייב לקחת משהו שיחזיק את החיידקי כי אחרת תהיה‬
‫לנו בעיות בלפרק חלק מהחומרי‪.‬‬
‫הפרעות של המעי הגס‪ :‬‬
‫‪ :Diarrhea‬דלקת במעי הגס שגורמת לעלית הפרשת המי‪ ,‬נוצרת הצטברות של‬
‫מי בכמויות גדולות‪ ,‬וזה גור לאי ספיגה של כל המי מהצואה )שלשול(‪.‬‬
‫‪ :Constipation‬מצב הפו לקוד‪ .‬במצב זה יש ספיגת יתר של המי‪ .‬הצואה‬
‫נשארת יותר מדי זמ! בתו ה ‪ .colon‬יש ספיגת יתר של מי דבר הגור לעצירות‬
‫ואז קשה להוציא את הצואה‪.‬‬
‫סו הדר זה פי הטבעת ‪ Anus‬ו ‪ .Rectum‬במבנה זה יש בקרה להוצאת‬
‫הצואה‪ .‬שהוא ג רצוני ולא רצוני‪ ,‬כלומר אזור זה מורכב משרירי חלקי‪ .‬והחלק‬
‫הלא רצוני זה השסתו הפנימי והחלק הרצוני אלה השרירי החיצוניי )שליטה‬
‫עצמית(‪ .‬ואז יש בקרה כפולה בכדי לבקר מתי להוציא צואה‪ .‬אזור זה עשיר בכלי‬
‫ד‪ .‬כאשר כלי הד באזור פי הטבעת מתרחבי נוצרי טחורי‪ .‬דבר זה קורה עקב‬
‫לח בכלי הד‪.‬‬

‫‪ :Peritoneum and layers‬‬

‫השכבות של רקמת חיבור שעוטפת את הבט! ואת האיברי בתוכו‪ .‬כל השכבות ה‬
‫מה ‪ ,Serosa‬שזו השכבה החיצונית ביותר של מערכת העיכול‪ .‬א פותחי את חלל‬
‫הבט! מקדימה רואי את הכבד מתחת לצלעות‪ ,‬ומתחת לכבד יש את הקיבה בצד‬
‫שמאל יש חלל הבט! ומתחת לקיבה בצמוד לה יש ‪ serosa‬שיורדת ומכסה את כל‬
‫חלל הבט! )המעי הגס(‪.‬‬
‫‪ Serosa‬זו נקראת ‪ Greater Omentum‬שג מחוברת ל ‪.transverse mesocolon‬‬
‫מתחת ל ‪ transverse‬רואי את המעי הדק דחוס פנימה‪ .‬הצינור של עיכול גמיש‬
‫בכדי לאפשר תנועה אבל לא יותר מדי‪ .‬השכבה החיצונית שעוטפת את מערכת‬
‫העיכול )צינור( לאור כל הדר שזו שכבת ה ‪ serosa‬היא ממש חלקה‪ ,‬אז תופסי‬
‫את הצינור ומצד שני נותני לו חופשיות‪ .‬ה ‪ serosa‬יכולה להידבק לעצמה אבל‬
‫באופ! טבעי ונורמלי זה לא יקרה‪ .‬זה יכול לקרות במהל ניתוח אשר בו צינור‬
‫העיכול נע בחופשיות דבר המביא אולי ליצירת קשרי‪.‬‬
‫‪  :Mesentary‬זה ה ‪ serosa‬שעוטפת את המעי הדק‪ ,‬תופס את כל האיברי‬
‫ומאפשר את האחיזה ואת חופשיות התנועה‪ ,‬היא עוטפת את המעי הדק מכל‬
‫הצדדי ומקבעת אותו לקיר הפוסטריורי של חלל הבט!‪.‬‬
‫‪  :Transverse mescolon‬שכבה חיצוני ‪ serosa‬אשר עוטפת את המעי הגס‬
‫ומקבעת אותו לקיר האחורי של חלל הבט!‪.‬‬
‫בנוס לתפקיד של תפיסת המעיי ה ‪ serosa‬ג מאפשרת מעבר לכל כלי הד‪ .‬היא‬
‫מחזיקה את מערכת העיכול ומעבירה כלי ד ולימפה לה‪.‬‬
‫יש איברי משני סוגי‪ :‬‬
‫‪ :Intra peritoneal Organs‬מה שנמצא בתו חלל הבט!‪ ,‬ומה שנמצא מאחורי חלל‬
‫הבט! כמו‪ :‬הכבד‪ ,‬הקיבה‪ ,sigmoid colon ,Jejunum ,Ileum ,‬וג ‪ ovaries‬שחלות‬
‫הנמצאות בתו חלל הבט!‪.‬‬
‫‪ :Retro Peritoneal Organs‬תקועי בקיר הפוסטריורי‪ ,‬כלומר מחו לחלל הבט!‬
‫כמו‪ :‬הלבלב‪ ,Ascending colon ,duodenum ,rectum ,‬הכליות‪ ,‬שלפוחית השת!‪.‬‬

‫‪- 31 -‬‬
 ‫‪ .10‬מערכת השתן ד"ר ישראלי ‪5.12.05‬‬

‫מילת המפתח היא הומוסטאזיס – שמירת מצב‪.‬‬

‫מערכת השת! בנויה לתפקיד ספציפי והוא סילוק הפסולת הנוזלית מהגו כדי‬
‫לשמור על איזו! הנוזלי בגו‪ .‬היא שומרת על נפח הנוזלי בגו וכ! על ההרכב‬
‫הכימי של הנוזלי‪.‬‬
‫יש הרבה סוגי של פסולת כמו פסולת מוצקה‪ ,‬זיעה ‪ CO2 ,‬ופסולת מימית‬
‫)הצטברות רעלי כמו אמוניה וחנק! בד(‪.‬‬
‫המרכיבי הדרושי לסילוק הפסולת המימית‪:‬‬
‫)‪ (1‬הד העורקי צרי לטפל בו כדי לטהר אותו מהפסולת אספקה‪.‬‬
‫)‪ (2‬סינו! צרי לסנ! את הד באופ! מבוקר ע"י הוצאת פסולת שאי! בה צור‪.‬‬
‫)‪ (3‬מערכת איסו אסיפת פסולת ע"י צינורות‪.‬‬
‫)‪ (4‬מערכת בקרה על נפח הנוזלי שיוצאי ועל ההרכב הכימי של השת!‬
‫)מסלקי יוני מיותרי ושומרי על מה שצרי(‪.‬‬
‫מערכת השת! מורכבת משתי כליות – אחת בכל צד – ובה מצויה מערכת הסינו!‪.‬‬
‫הכליות נמצאות בקיר הפוסטריורי של הבט!‪ ,‬מחו לחלל הבט!‪ ,‬ה נמצאי בגובה‬
‫הסרעפת ומאחור ה! מוגנות ע"י הצלעות‪ .‬הכליות מודבקות לקיר ע"י רקמת חיבור‬
‫ורקמת שומ! שיושבת מסביב לכליות‪ .‬מעל לכליות נמצאי שתי בלוטות שמפרישות‬
‫הורמוני הדרושי במערכת השת! ונקראות ‪.supra renal glands‬‬
‫מהכליות יוצא צינור שת! שמביא את השת! לשלפוחיות השת! היושבות באג!‪.‬‬
‫הצינור נקרא ‪ ureter‬המהווה מקו אחסו! לשת!‪.‬‬

‫היחידה הבסיסית של הכליה היא הנפרו! יחידה עצמאית לסינו!‪ .‬בכל כליה יש סדר‬
‫גודל של ‪ 1.3‬מליו! נפרו!‪ .‬אנו זקוקי רק לשליש מהנפרוני לפעולה תקינה של‬
‫כליה‪ .‬כל נפרו! עובד בצורה עצמאית והוא מורכב משני חלקי‪:‬‬
‫‪ .1‬חלק וסקולרי ‪ – vascular part‬הספקת ואסיפת ד‪.‬‬
‫‪ .2‬חלק רינלי ‪ – renal part‬צינורות שצמודים לכלי הדם בנפרון שתפקיד סינו!‪,‬‬
‫בקרה ואיסו‪.‬‬
‫‪Vascular part : Glamerulus‬‬
‫‪Renal part: Bowman's Capsule & Renal tubule‬‬

‫מה שנמצא בד עובר דר ה ‪ glomerulus‬ועובר סינו!‪ ,‬מה שצרי אותו הגו יוחזר‬
‫לגו ע"י כלי הד ומה שנשאר בצינור בסו התהלי יוצא כשת!‪.‬‬
‫מה שמביא ד ל ‪ glomerulus‬נקרא )‪ afferent (towards‬ומה שמוציא ד החוצה‬
‫נקרא )‪.efferent (away from‬‬
‫לאור כל צינור הכליה ‪ renal tubule‬נמצאי כלי ד הנקראי ‪ peritubular‬כדי‬
‫להחזיר את החומרי שצרי הגו אחרי שיצאו מה ‪.glomerulus‬‬

‫שמות איזורי הצינור )‪:(tubule‬‬

‫‪ :Proximal convoluted tubule‬תאי באזור זה מלאי ב ‪ microvilli‬לצור של‬
‫ספיגה רבה‪ .‬בהמש ה ‪ tubule‬אי! ‪ microvilli‬כי ש יש פחות ספיגה‪ .‬באזור זה יש‬
‫בקרה )רצפטורי( שרגישי לנפח הנוזל ולכמות היוני וה יכולי להקטי! את‬
‫זרימת הד שמגיעה ובכ מקטיני את נפח הנוזל שמגיע ל ‪.tubule‬‬

‫‪- 32 -‬‬
‫‪ :Loop of Henele‬לולאה המהווה את החלק השני של הצינור‪ .‬אזור זה הכי קריטי‬
‫במקרה של בקרה על נפח השת!‪ ,‬ובקרה זו נעשית ע"י נתר!‪ .‬בלולאה זו אי! כלי ד‬
‫וכשיש ריכוז גבוה של נתר! זה גור לספיגה גדולה יותר של מי )אוסמוזה( כדי‬
‫לנטרל את הריכוז דבר זה מאפשר ניצול מקסימו של מי הגור לעלית נפח המי‬
‫וירידה בשת! ולהפ‪.‬‬
‫‪ :Distal convoluted tubule‬חלק אחרו! של הצינור‪ .‬ג פה וש ישנ רצפטורי‬
‫שמווסתי את נפח הנוזל – דואגי לכ שלאור כל הצינור תהיה כמות שהנפרו!‬
‫יכול לטפל בה‪.‬‬
‫‪ -Collecting duct‬אוס את השת! מכמה נפרוני והוא השלב האחרו! בבקרה על‬
‫הוצאת השת!‪.‬‬

‫רוב הנפרוני ממוקמי קרוב לצד החיצוני של הכליה ‪ cortex‬ויש נפרוני‬

‫שנמצאי יותר פנימה בתו הכליה באזור שנקרא ‪ ,medulla‬שהלולאה שלה יותר‬
‫גדולה וה חשובי בעיקר לבקרת הנפח של השת!‪.‬‬
‫יצירת שת‪:%‬‬
‫יש זרימה של ‪ 1.2‬ליטר ד דר הכליה בדקה‪ .‬כחצי מנפח זה מהווה פלזמה שהוא‬
‫החלק הנוזלי של הד‪ .‬כ ‪ 20%‬מהפלזמה עובר אל הקפסולה בדקה‪ .‬ביו מסונני‬
‫‪ 180‬ליטר‪ .‬הכליות מסננות את כל הפלזמה כ ‪ 60‬פע ביו‪ .‬מערכת זו דורשת המו!‬
‫אנרגיה – רבע מהחמצ! שנושמי הול לכליות‪.‬‬
‫כשהחומרי עוברי בטובול של הנפרו!‪ ,‬יש ספיגה חזרה מהטובול לתו כלי הד –‬
‫זה מוריד את נפח השת!‪ .‬כמעט כל הסוכר חוזר לד וא יש גלוקוז בשת! זה סימ!‬
‫שמשהו אינו תקי!‪.‬‬
‫הד סופג מרכיבי מסוימי לאור הצינור ולכ! יש צור לאיזו! כמות של יוני ו‬
‫‪ PH‬לכ! יש הפרשה של מימ! ואשלג! – ‪ secretion‬ויוני של אמוניה מהד לתו‬
‫הצינור על מנת לאז! את הרמות בד‪ .‬כלומר ג בצינור יש מעבר של חומרי בשני‬
‫הכיווני‪.‬‬
‫בקרה הורמונלית על השת‪%‬‬
‫כאשר יש עלייה בלח הד‪ ,‬עלייה בזרימת הד‪ ,‬זה אומר נפח ד גדול יותר ואז‬
‫נפח השת! יגדל בצינור‪ .‬אז צרי שתהיה בקרה מסוימת על גודל נפחו של השת!‪.‬‬
‫בקרה זו מתבצעת ע"י הפרשת הורמוני מסוימי‪ .‬הורמו! ‪ ADH‬שפועל נגד ריבוי‬
‫השת! ז"א מחזיר מי מהשת! לגו )‪.(Anti Diuretic Hormone‬‬
‫דיאטרה – היא חומר שגור לעלייה בנפח השת! והורמו! ‪ ADH‬מופרש‬
‫מההיפופיזה )המוח( והוא עובד בצורה הפוכה מהדיאטרה‪ .‬כש ‪ ADH‬עולה אז נפח‬
‫השת! יורד‪ .‬הוא עובד על צינור האיסו ומורה לתאי מסביבו לאפשר זרימה של‬
‫מי מה ‪) Lumen‬פני הצינור( אל כלי הד וכ! נפח המי בצינור האיסו יורד אז‬
‫נפח השת! יורד‪.‬‬
‫)נתר! בריכוז גבוה
ספיגה גדולה של מי‪ .‬לח הד תלוי בכמות הנוזלי בגו(‪.‬‬
‫עוד דר שמבקרת תהלי זה הוא ע"י הפרשת הורמו! נוס שנקרא ‪Aldosterone‬‬
‫המופרש מבלוטות הכליה ‪ suprarenal gland‬הוא פותח את תעלות הנתר!‪ .‬א יש‬
‫עליה בהורמו! זה אז יש ריכוז גבוה של נתר! אז יש ירידה בנפח המי‪.‬‬
‫• כאשר יש ירידה בלח הד אז יש צור בהפרשת ‪ ADH‬כדי לשמור על כמות‬
‫הנוזלי בגו וזה גור לירידה בנפח השת!‪.‬‬
‫• כאשר יש התייבשות ז"א ירידה בכמות הנוזלי
ירידה בלח הד
אז‬
‫יש סיגנלי לפרשת ‪
ADH‬ירידה בנפח השת!‪.‬‬

‫‪- 33 -‬‬
‫• כשח בחו
יש איבוד נוזלי
ירידה בלח הד
פחות נפח ד
‬
‫ואז יש הפרשת ‪ ADH‬לשמירת מי בגו
פחות שת!‪.‬‬
‫• ‪ Diabetes insipets‬מחלה‪ ,‬מצב דמוי סוכרת שאי! מספיק ‪ ADH‬ואז לא‬
‫קולטי מי מהשת! ומרגישי התייבשות והטיפול ע"י קבלת ‪ADH‬‬
‫מבחו‪.‬‬
‫הכליה‬
‫רוב הנפרוני נמצאי ב ‪ .cortex‬הלולאות של ‪ Henele‬נמצאות באזור פנימי יותר‬
‫בכליה הנקרא ‪) medulla‬פירמידות(‪ .‬יש את הצינורות שאוספות שת! ‪collecting‬‬
‫‪ ducts‬יש אלפי מה‪ .‬בכליה מתאספי כ ‪ 610‬באזור הנקרא ‪minor calyx‬‬
‫מתחברי ל ‪ major calyx‬שמתחברי ל ‪ ,renal pelvis‬אחד בכל כליה עד‬
‫שמתחברי לשופכה ‪ ureter ) .urethra‬שופכ! (‪.‬‬
‫לכליה יש מעטפת חזקה מאוד המגינה עליה מפני דלקות‪ .‬השער של הכליה נקרא‬
‫‪ – Hilus‬מכיל‪:‬‬
‫)‪ Renal artery (1‬מספק את הד לכליה‪.‬‬
‫)‪ – Renal vein (2‬מוציא את הד מהכליה‪.‬‬
‫)‪ (3‬צינור האיסו‪.‬‬
‫בכליה יש עוד של נפרוני ‪ .‬נית! לאבד עד ‪ 2/3‬מכמות הנפרוני בכל כליה בלי‬
‫שהדבר יפגע בתפקוד הכללי של הגו‪.‬‬
‫‪ – Urethra‬צינור השופכה‪ ,‬יורד מהכליה אל אזור האג! ונכנס לשלפוחית השת!‪.‬‬
‫צינור השופכה מורכב משריר חלק שמאפשר תנועות להורדת שת! אל שלפוחית‬
‫השת!‪.‬‬
‫שלפוחית השת‪%‬‬
‫ה ‪ ureter‬יורד על הקיר הפוסטריורי של הגו כדי להגיע לשלפוחית השת! שצורתה‬
‫כאגס הפו שנמצאת באג! מתחת ל ‪ Peritoneum‬אצל הזכר ומתחת לרח אצל‬
‫הנקבה )אי! שסתו בחיבור בי! השופכה לשלפוחית(‪.‬‬
‫השת! מגיע לשלפוחית השת! בכמויות קטנות לאור כל היו‪ .‬כאשר היא מתמלאת‬
‫עד ‪ 300400‬מ"ל שולחת סיגנל עקב מתיחתה למוח‪ .‬כשמתאפקי הסיגנל יורד‪ ,‬עד‬
‫שהוא מתמלא עוד אז הסיגנל דוח יותר‪ ,‬מתח זה שנגר בשלפוחית סוגר את‬
‫הפתח א הוא לא סוגר אותו הרמטית‪.‬‬
‫השת! יוצא דר השופכה )אצל הזכר יותר ארוכה(‪ .‬יציאת השופכה אינה רחוקה מפי‬
‫הטבעת אצל הנקבה ובגלל שהשופכה אצלה קטנה יותר אז סיכוי יצירת זיהומי‬
‫הרבה יותר מזכר‪ ,‬דווקא אצל ילדות קטנות‪ .‬כשיש זיהו בשלפוחית‪ ,‬השת! יכול‬
‫לעלות דר השופכה‪.‬‬
‫השרירי שמעורבי במערכת – האג! מלא בשרירי רצוניי שמטרת לסגור את‬
‫השופכה ולמנוע מהשת! לצאת‪ .‬בתחתית האג! ישנ ג כ! שרירי רצוניי‬
‫שעוזרי לאישה בזמ! הלידה‪.‬‬

‫ישנה אספקת ד אדירה למערכת השת!‪ ,‬יש סינו! ויש לו מערכת בקרה חשובה‬
‫מאוד‪ ,‬מערכת איסו לאסיפת השת!‪ .‬הבקרה היא על כל המערכת בכל הרמות‪.‬‬

‫‪- 34 -‬‬
 ‫‪ .11‬מערכת נשימה ‪ 8.12.2k5 The Respiratory System‬ד"ר כספי‬

‫הא) ‪Nose‬‬
‫לא נכנס האוויר שנושמי‪ ,‬והוא מורכב משני חלקי‪ ,‬חלק חיצוני הנראה לעי!‬
‫אשר לא מהווה כרבע מגודל הא עצמו והחלק הפנימי הגדול הנמצא בתו‬
‫הגולגולת‪.‬‬
‫החלק החיצוני מורכב מעצ אחת וסחוס העטופי בעור ומכוסי ב ‪mucous‬‬
‫‪ .membrane‬יש לו שני פתחי שקוראי לה נחיריי ‪.External nares‬‬
‫החלק הכולל של החלק הפנימי של הא נקרא ‪ "nasal cavity‬ויש ג מחיצת הא‬
‫‪ nasal septum‬שמורכבת משני חלקי גרמי וסחוסי‪ ,‬והיא מחלקת את ה ‪nasal‬‬
‫‪ cavity‬לשני חלקי שה ‪ vomer‬ו ‪ perpendicular plate of ethmoid‬וסחוס‪.‬‬
‫החלק הפנימי מחובר ללוע ‪ pharynx‬דר שני פתחי הנקראי ‪internal nares‬‬
‫בנוס לזה ג ה ‪ nasolacrimal duct‬מחוברת לגו הפנימי‪ .‬הפתח האחורי של הא‬
‫נקרא ‪ ,choana‬יש שתיי מה שנפתחות לאזור שנקרא ‪ .Nasopharynx‬זה נכו!‬
‫שעובר בו אוויר א הוא לא חלק ממערכת הנשימה אלא ממערכת העיכול‪ .‬לא יש‬
‫ג דופ! לטרלית שמורכבת משלושה בלוטות של עצ שלכל בליטה קוראי‬
‫‪ conchae‬יש ) ‪ ( middle, superior, inferior‬ג ה עטופי ב ‪mucous‬‬
‫‪ .membrane‬במקביל לכל ‪ chonchae‬יש חלל של מעבר אוויר שנקרא ‪ meatus‬ויש‬
‫ג ) ‪.( middle, superior, inferior‬‬
‫כל חלקי הגו מצופי ע"י רקמת ה ‪ mucous‬שמכסה אזורי שיש לה קשר ע‬
‫האוויר החיצוני והיא ג מפרישה נוזל באופ! קבוע‪ .‬ליד הא בעצמות הגולגולת‬
‫שקרובות לא יש חללי של אוויר שנקראי ‪ paranasal sinuses‬יש ארבעה חלקי‬
‫וה ‪.frontal, ethmoidal, maxillary, sphenoidal :‬‬
‫תפקיד החלק הפנימי‪:‬‬
‫‪ .1‬סינו!‪ ,‬חימו )האוויר הנכנס קר יחסית לגו(‪ ,‬והרטבה של האוויר הנכנס‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור ריחות‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי תדירות הקול‪.‬‬

‫ל ‪ mucous membrane‬יש כיסוי של תאי אפיתל מסוג ‪columnar ciliated‬‬

‫‪ epithelium‬וג יש ריסי ‪ cilia‬קטני בעלי יכולת תנועתית‪ ,‬הא מסנ! את האוויר‬
‫כי יש בתוכו הרבה אבק ורעלי‪ .‬בנחיריי יש שערות מקרוסקופיות בנוס לשערות‬
‫מיקרוסקופיות‪ .‬כול! יש לה! תנועתיות אשר בעזרת הנוזל שמופרש מהממברנה ה!‬
‫מסננות את האוויר ומוציאות את הלכלו‪.‬‬
‫בתו הממברנה יש הרבה כלי ד קטני‪ ,‬וכאשר אוויר יבש נכנס הוא פוגע בה לכ!‬
‫הממברנה מרטיבה את האוויר ונותנת לו לחות ומחממת אותו‪ .‬צריכה להיות עבודה‬
‫גדולה של ממברנה וצרי להיות לה שטח פני גדול‪ .‬האיברי השוני המרכיבי‬
‫את הא מגדילי את שטח הפני של הממברנה‪ .‬יש צור להקטי! את חללי האוויר‬
‫כדי שכל האוויר יבוא במגע ע הממברנה‪.‬‬

‫הגרו‪(voice box) Larynx %‬‬

‫הגרו! הוא בעצ הצינור המתחיל ב ‪ nares‬וממשי למטה לצוואר‪ .‬הדפנות מורכבות‬
‫משריר המכוסה ב ‪ ,mucous membrane‬הוא מהווה מעבר של אוויר‪ ,‬אוכל ומספק‬
‫אמצעי לדיבור‪ .‬החלק העליו! ביותר של הגרו! נקרא ‪1234 pharynx) nasopharynx‬م(‪.‬‬

‫‪- 35 -‬‬
‫הוא מעבר קצר המחבר את ה ‪ pharynx‬ל ‪ ,trachea‬נמצא בקו האמצעי של הצוואר‬
‫ומורכב מ ‪ 9‬סחוסי‪.‬‬
‫‪ .1‬הסחוס הגדול ביותר הוא ‪ thyroid cartilage‬או בשמו הנפו ‪Adam's‬‬
‫‪ .apple‬אי! לא דופ! אחורית‪ ,‬צורתו היא מעי! משולש אלכסוני שפתוח‬
‫מאחור‪ ,‬חלקו העליו! המרכזי בולט קדימה מאוד במיוחד אצל הזכרי‪ .‬הוא‬
‫מורכב מ ‪ .hyaline cartilage‬לחלק שבולט קדימה קוראי ‪laryngehl‬‬
‫‪ .prominence‬לסחוס זה ג קוראי סחוס התריס‪.‬‬
‫‪ .2‬מתחת לסחוס זה יש סחוס נוס שנקרא ‪ cricoid cartilage‬שזה סחוס‬
‫טבעתי מסוג ‪ hyaline‬ג כ!‪ ,‬שהוא סגור לגמרי ובי! שני סחוסי אלה‬
‫מקדימה ישנו רווח‪.‬‬
‫‪ .3‬סחוס נוס בגרו! הוא ה ‪ epiglottis‬שהוא שונה מהסחוסי האחרי שה‬
‫זכוכיתיי‪ .‬הוא בנוי מ ‪ elastic fibrocartilage‬בצורת עלה ומכוסה ג כ!‬
‫בתאי אפיתל‪ ,‬הוא מתרומ מסחוס התריס לבסיס הלשו!‪.‬‬
‫הצינור צרי להיות סגור‪ ,‬א הוא פתוח אז האוויר שנכנס מלמעלה וצרי להגיע‬
‫לריאות ידלו ולא יגיע ליעד‪ .‬אז במהל התנועה סחוס תנועתי )הלשונית‬
‫‪ (epiglottis‬זה מתרומ באלכסו!‪ ,‬ודבר זה יכוו! את האוכל לוושט‪ .‬ברגע שנכנס‬
‫משהו חו מאוויר ל ‪ Larynx‬אז התגובה המופעלת היא השיעול‪.‬‬
‫מלמעלה רואי שבתו ה ‪ larynx‬יש שני ‪ ligaments‬שהולכי אחורה ולטירלית‬
‫שנקראי ‪.vocal ligaments‬‬
‫כל החלקי של ה ‪ larynx‬ו ‪ vocal ligaments‬עטופי ב ‪,mucous membrane‬‬
‫דבר אשר מייצר את ה ‪ vocal cords‬שבנוי משני זוגות‪ ,‬הזוג העליו! ‪false vocal‬‬
‫‪ cords‬והזוג התחתו! ‪ true vocal cords‬אשר יוצרי רקמה נוספת שנקראת‬
‫‪ vestibular ligaments‬שיש בה שרירי שמזיזי את המפרקי‪ .‬וה אלה‬
‫שסוגרי את ה ‪ epiglottis‬ולא מאפשרי כניסת דבר חו מאוויר ל ‪ .glottis‬ה ‪false‬‬
‫לא משתמשי בה בדיבור‪ .‬ה ‪ true‬כ! מייצרי קולות‪ ,‬ה מכילי ‪elastic‬‬
‫‪ ligaments‬שנמתחי בי! הסחוסי כמו מיתרי של גיטרה‪.‬‬
‫בי! שני הזוגות יש חלל הנקרא ‪ glottis‬שנמצא מתחת ל ‪ ,epiglottis‬מיתרי הקול‬
‫המדומי מתפקדי כדי לסגור את ה ‪ glottis‬אחרי שהגרו! עלה וזהו המנגנו!‬
‫למניעה אספירציה ‪ aspiration‬שהוא מכיל כל תוכ! העובר ב ‪ glottis‬שאינו אוויר‪.‬‬

‫‪ Trachea‬קנה הנשימה‬
‫זהו צינור שבנוי מטבעות של סחוס‪ ,‬נמצא אנטיריורי לוושט‪ ,‬הוא מגשר מהגרו! עד‬
‫לחק העליו! של הצלע החמישית שש מתחלק בנקודת פיצול נקראת ‪carina‬‬
‫שמתפצלת לשניי בי! החוליות ‪ 3‬ו‪ 4‬ימני ושמאלי‪.‬‬
‫דופ! קנה הנשימה עטו ב ‪ mucous membrane‬ובנוי מסחוס‪ .‬הממברנה בנויה‬
‫מרקמת אפיתל מסוג ‪ pseudostralified ciliated columnar epithelium‬שבנויה‬
‫בתור עצמה מתאי גביע ‪ ciliated columnar cells‬ו ‪ Basal cells‬שמספקת אותה‬
‫בהגנה כנגד אבק כמו ‪ nasal cavity‬והגרו!‪.‬‬
‫ה ‪ cilia‬שבחלק העליו! עוזרת באוורור האבק הנכנס לצינור‪ ,‬השכבה הסחוסית‬
‫מורכבת מ ‪ 1620‬טבעות סחוס בצורת האות ‪ C‬מסוג סחוס זכוכיתי ‪hyaline‬‬
‫‪ .cartilage‬החלק הפתוח מכל טבעת הוא מאחור שפונה לוושט המאפשרת לו‬
‫להתרחב בעת בליעה‪.‬‬

‫‪- 36 -‬‬
 ‫‪Bronchi & Bronchiols‬‬
‫ה ‪ trachea‬מתחלקת לסימפונות‪right principal bronchus :‬שהול לריאה הימנית‬
‫ו ‪ left principal bronchus‬שהול לראה השמאלית‪.‬‬
‫כמו בקנה הנשימה ה ‪ principal bronchus‬מכיל טבעות סחוסיות שעשויות מאותה‬
‫רקמה )אפיתל(‪ ,‬צינורות ד‪ ,‬צינורות הובלה ומעצבי שיוצאי ונכנסי לריאה ע‬
‫שני ה ‪ .Bronchi‬הימני רחב יותר‪ ,‬קצר יותר ויותר אנכי‪ .‬כל ‪ bronchus‬ממשי‬
‫להתפצל לחלקי קטני יותר לכל חלק מה יש ש‪ ,‬כיוו! ותפקיד מסוי ואז נוצר‬
‫ה ‪ .bronchial tree‬ה ממשיכי להיות יותר קטני בכל התפצלות עד שמקבלי‬
‫מה שנקרא ‪ bronchioli‬הקטני ביותר שג ה מתפצלי ומקבלי את היחידה‬
‫הכי קטנה ‪.terminal bronchioles‬‬
‫‪TracheaPrimary BronchiSecondary BronchiTertiary Bronchi‬‬
‫‪BronchioleTerminal Bronchioles.‬‬
‫מה ‪ terminal bronchiole‬מקבלי את היחידה הקטנה ביותר שנמצאת בריאות‪.‬‬
‫ככל שהע נהיה מורחב יותר כ ג המבנה משתנה‪ ,‬ככל שה ‪ bronchi‬נהיי יותר‬
‫קטני כ ג הצלחות הסחוסיות מחליפות את הטבעות הסחוסיות וכאשר המבנה‬
‫נהיה קט! יותר ג כ! קט! הסחוס ולעומתו השריר החלק מתרבה‪.‬‬

‫ריאות ‪Lungs‬‬
‫שתי הריאות מופרדות אחת מהשנייה ע"י הלב וסרקטורות אחרות‪ .‬אחת‬
‫הסטרקטורות החשובות בחזה זה ‪ ,pleural membrane‬זה סוג של ממברנה‬
‫שעוטפת חלקי שלא פתוחי כלפי האוויר‪ .‬היא מורכבת משתי שכבות של ‪serous‬‬
‫‪ membrane‬שעוטפת מבנה כל ריאה‪:‬‬
‫‪ : Parietal pleura .1‬השכבה החיצונית אשר צמודה לסרעפת ו ‪Thoracis‬‬
‫‪cavity‬‬
‫‪ : Visceral pleura .2‬השכבה הפנימית אשר עוטפת את הריאה באופ! נפרד‪.‬‬
‫יש בי! שתי השכבות חלל קט! שנקרא ‪ pleural cavity‬שמפריש נוזל שנות! לחות‬
‫ומפחית את החיכו בי! שתי הממברנות ומאפשר לה להתרחב ולהתכוו בקלות‬
‫בעת נשימה‪.‬‬
‫הראות נמצאות מהסרעפת עד קצת יותר למטה מה ‪ ,clavicle‬החלק התחתו! בכל‬
‫ריאה נקרא ‪ base‬בעוד שהחלק הצר העליו! נקרא ‪ Bilus .Apex‬הוא המקו הנמצא‬
‫במידיאל שדרכו ה ‪ bronchi‬עוברי וכלי הד הראיתי‪ ,‬וכלי הד הלימפתי‬
‫והעצבי של המערכת הלימפתית‪.‬‬
‫בריאה השמאלית יש רווח שנקרא ‪ caria notch‬איפה שהלב יושב‪ .‬בגלל רווח זה‪,‬‬
‫הראה השמאלית קטנה כ ‪ 10%‬מהריאה הימנית‪ .‬למרות שהריאה הימנית עבה‬
‫יותר‪ ,‬היא קצרה יותר בגלל שהסרעפת גבוהה יותר בצד הימני בגלל הכבד שנמצא‬
‫מתחתו‪.‬‬
‫יש חריצי שנקראי ‪ (oblique) fissures‬אשר מחלקי כל ראה לאונות ‪ .lobes‬יש‬
‫לריאה השמאלית חרי אחד ושתי אונות )‪ ,(superior & horizontal‬ולריאה הימנית‬
‫שני חריצי )‪ (oblique & horizontal‬ושלושה אונות )‪.(superior, middle, inferior‬‬
‫אפשר בקלות להוריד אונה מהריאה והיא תמשי לעבוד כרגיל‪ .‬לכל ‪ lobe‬יש את ה‬
‫‪ secondary bronchus‬שלו לכ! ה ‪ primary bronchus‬הימני מתפצל לשלושה‬
‫‪ secondary bronchus‬שנקראי ‪superior, middle, inferior secondary bronchi‬‬
‫והשמאלי מתפצל ל ‪.superior & inferior‬‬

‫‪- 37 -‬‬
‫כל אונה מורכבת מחלקי קטני שה ‪ bronch pulmonary segments‬שה‬
‫נחלקי עוד יותר לדבר שקוראי לו ‪.lobules‬‬
‫ה ‪ terminal bronchioles‬מתחלקות לענפי מקרוסקופיי שנקראי ‪respiratory‬‬
‫‪ bronchioles‬אשר עטופות ברקמתאפיתל מסוג ‪.nonciliated simple cuboidal‬‬
‫הריספראתורה מתחלקי בתור עצמ לכמה ‪ .alveolar ducts‬אחד או שתיי‬
‫‪ alveolar‬אשר יש לה פתיחה משותפת ל ‪ alveolar duct‬נקראי ‪.alveolar sacs‬‬

‫הנאד ‪Alveoli‬‬
‫ביחיד זה ‪ ,alveolus‬הדופ! שלו מורכבת מתאי דקי שנקראי ‪alveolar cells‬‬
‫שה מסוג ‪ .simple suamous epithelium‬ש מתרחש חילו הגזי מפוזר עליה‬
‫תאי שנקראי ‪ surfactant seceting cells‬שמפרישות ‪ alveolar fluid‬שמשאיר‬
‫את הרווח בי! התאי והאוויר רטוב‪ .‬יש בנוזל הזה ג ‪ surfactant‬שזה תערובת של‬
‫פוספוליפידי וליפופרוטוני שמפחיתה את הנטיה של ה ‪ Alveli‬להתפרק‪ .‬וג יש‬
‫‪ alveolar macrophage‬שה פאגוציטי נוצרי שמכילי חלקי אבק‪ .‬ה ‪alveoli‬‬
‫עטופי ברשת של עורקי שמתחלפת אחר כ לרשת של ורידי שמתאספי יחד‬
‫לוריד גדול יותר‪ .‬החלפת החמצ! והפחמ! הדו חמצני בי! מרווחי האוויר בריאה‬
‫והד מתרחש ב ‪ alveolar‬וה ‪ capillary wall‬שמהווי את ה ‪respiratory‬‬
‫‪ membrane‬המכילה את‪:‬‬
‫‪ alveolar cells .1‬שמרכיבות את הדופ! של ה ‪.alveolus‬‬
‫‪ epithelium basement membrane .2‬מתחת ל ‪.alveolar cells‬‬
‫‪ .3‬שכבה דקה של רקמת חיבור‪.‬‬
‫‪ capillary basement membrane .4‬שמחוברת ל ‪epithelium basement‬‬
‫‪.membrane‬‬
‫‪.capillary endothelium .5‬‬
‫תהלי‪ #‬הנשימה והנשיפה‬
‫יש ‪ 12‬צלעות בכל צד‪ .‬ה ‪ sternum‬מקדימה‪ .‬הצלעות הולכות באלכסו! כלפי מטה‬
‫בי! הצלעות יש שרירי נשימה‪.‬‬
‫שתי קבוצות של שרירי‪:‬‬
‫‪ .1‬שרירי הנשימה העיקריי‪.‬‬
‫‪ .2‬שרירי עזר לנשימה‪.‬‬
‫תהלי הנשימה נקרא ‪ inspiration‬שזוהי פעולה אקטיבית‪ ,‬השרירי העיקרי‬
‫שאחראי עליו‪:‬‬
‫‪ .1‬הסרעפת – זה שריר היקפי )עוזה היק של מסביב לבית החזה(‪ .‬היא‬
‫למעשה סוגרת את המעבר בי! החזה לבי! הבט!‪ .‬בתחתית בית החזה‬
‫הסרעפת סגורה לגמרי למעט צינורות שעוברות בחזה לבט! ומהלהב לבט!‪.‬‬
‫היא משמשת רצפה של החזה ותקרה של הבט!‪ .‬הסרעפת מתכווצת בזמ!‬
‫הנשימה‪ .‬היא מתיישבת ויורדת כלפי מטה ע"י כ היא מגדילה את פח בית‬
‫החזה‪ .‬ומקטי! את לח שבתו הריאה הקט! והאוויר שרוצה לעשות‬
‫השוואת לחצי פור פנימה‪ .‬אצל תינוקות מתפקדת רק הסרעפת ולא‬
‫השרירי הבי! צלעיי‪ .‬כאשר משכיבי התינוק על הבט! לוחצי‪.‬‬
‫אצל מבוגרי ‪ 70%‬מהעבודה עוזה הסרעפת ורק ‪ 30%‬עושי השרירי הבי!‬
‫צלעיי‪.‬‬
‫‪ .2‬השרירי הבי! צלעיי – מרימי את בית החזה וחלק ג מוריד אותו‪.‬‬
‫נקראי ‪.intercostals muscles‬‬

‫‪- 38 -‬‬
 ‫ישראלי‬ ‫‪ .12‬מערכת רביה זכרית ‪Male Reproductive System‬‬
‫‪12.12.05‬‬

‫למערכת הרבייה הזכרית והנקבית יש הרבה דברי במשות‪.‬‬

‫מלת המפתח היא הרבייה‪ .‬מערכות אלו בנויות ע משימה אחת ספציפית והיא‬
‫להבטיח רבייה ויצירת ילדי בעתיד‪ .‬האיבר העיקרי במערכת הרבייה זה ‪Gonads‬‬
‫ש כללי של האיבר שמייצר את התאי )תאי נבט ‪ (Germ cells‬המשתתפי‬
‫בתהלי היווצרות העוברי‪.‬‬
‫‪Gonads‬‬ ‫יש צינורות המובילות את תאי הזרע‬
‫מהאשכי לתו הגו‪ .‬האשכי‬
‫נמצאי מחו הגו‪ .‬יש צור בלהעביר‬
‫נקבה ‪Female‬‬ ‫זכר ‪Male‬‬ ‫את תאי הזרע מהאשכי לתו הגו‬
‫ומש לפי! ומש לגו הנקבה‪.‬‬
‫שחלות ‪ovaries‬‬ ‫אשכים ‪Testis‬‬ ‫האשכי נמצאי למעשה מחו לגו‪.‬‬
‫כא! מתבצעת יצירת תאי הזרע‪ ,‬הובלת‬
‫הזרע לתו הגו מתבצע דר ה ‪ epididymis‬המהווה מקו אחסו! המתחבר ל‬
‫‪ Ductus (vas) deferens‬המוביל את הזרע לתו הגו והוא מתחבר ל ‪urethra‬‬
‫השופכ!‪.‬‬
‫יש בלוטות שמפרישות כל מיני דברי כמו הערמונית ‪ Prostate gland‬המחוברת‬
‫לשופכ! ועוד בלוטה שמפרישה חומרי נקראת ‪.Bulbourethral gland‬‬
‫מערכת הרבייה הזכרית היא בזבזנית‪ ,‬מפעל שמייצר כל כ הרבה זרע כל‬
‫יו בסדר גודל של ‪ 400‬מליו! תא זרע‪ ,‬ורוב לא משתמשי בה למטרה של רבייה‪.‬‬
‫הנקבות יותר חסכוניות‪.‬‬
‫בחת ‪ sagittal‬רואי שהאש )שנמצא בשק האש( מלא צינורות שנקראי‬
‫‪ .seminiferous tubules‬יש בער ‪ 100‬מטר של צינורות הדחוסי בתו האשכי‬
‫שנוצרת בתוכ כמות אדירה של תאי זרע‪.‬‬
‫בי! הצינורות יש תאי מאוד מיוחדי‪ ,‬ה נקראי ‪layding/interstitial cells‬‬
‫ויש עוד שני סוגי של תאי בתו הצינור‪:‬‬
‫)‪ (1‬תאי נבט ‪ Germ cells‬שהופכי להיות תאי זרע ‪.Sperm cells‬‬
‫)‪ Serotoli cells (2‬שה תאי בתו הצינור‪ ,‬נסביר את תפקיד בהמש‪.‬‬

‫תאי הנבט עוברי תהלי של התמיינות עד שהופכי להיות תאי זרע ואז יוצאי‪.‬‬
‫תהלי יצירת הזרע מתחיל בקצה של הצינור וככל שמתקדמי למרכז התא יש תא‬
‫זרע‪ .‬מש ה עוברי לאחסו!‪ .‬מקו האחסו! נקרא ‪ .epididymis‬כיס האשכי‬
‫נקרא ‪ scrotum‬והוא מחזיק בתוכו את שני האשכי‪.‬‬
‫השוואה בי‪ %‬מיטוזה ומיוזה‪:‬‬
‫מיטוזה‪ :‬תא אחד מתחלק לשני תאי הזהי לתא הא‪ .‬שני כרומוזומי עוברי‬
‫שכפול פע אחת ונוצר לנו זוג של כרומוזומי‪ .‬בסו התא מתחלק באמצע לשני‬
‫תאי בת שכל אחד מקבל זוג כרומוזומי )‪ 46‬כרומוזומי‪ 23 ,‬זוגות(‪.‬‬
‫מיוזה‪ :‬יותר מורכבת‪ .‬מתחילה ע הכפלה – רפלקציה – של התאי‪ ,‬ואז מתבצעות‬
‫שתי חלוקות בלי שכפול‪ .‬הכפלה פע אחת וחלוקה פעמיי‪ ,‬ואז כל תא בת מקבל‬
‫רק זוג אחד של כרומוזומי‪ .‬תא הזרע תור ‪ 23‬כרומוזומי והביצית תורמת ‪23‬‬
‫כרומוזומי‪ ,‬זה נקרא ‪ (gametes= sperm/eggs) haploid gametes‬חצי מספר‬
‫הכרומוזומי הרגיל וזה אופייני א ורק לתאי מי!‪.‬‬

‫‪- 39 -‬‬
 ‫יצירת הזרע ‪:‬‬
‫בי! שני תאי ‪ seretoli‬שכני שנמצאי בצינור‪ ,‬יש את התא זרע שעובר‬
‫‪) differentiation‬התמיינות(‪ Seretoli cells .‬צמודי מאוד וברווח הקט! ביניה‬
‫מתרחש תהלי זה‪.‬‬
‫המערכת האמינית מכירה את כל התאי של ב! אד שהיו בלידה‪ .‬אבל אותה‬
‫מערכת לא מכירה את התאי )זרע( שנוצרי עכשיו‪ .‬א תאי הזרע לא היו מוגני‬
‫ע"י ‪ ,seretoli cells‬מערכת החיסו! הייתה רואה בתאי הזרע כגו זר והייתה תוקפת‬
‫אות וגורמת לחיסול‪.‬‬
‫ככל שהתא זרע מתקרב למרכז הוא עובר שלב אחרי שלב את המיוזה‪ .‬מתא נבט‬
‫אחד נוצרי ארבעה תאי זרע‪ .‬כל התהלי קורה תחת בקרה הדוקה‪.‬‬
‫בקרה‪:‬‬
‫בי! שלושת סוגי התאי ‪ Germ cells ,layding cells :‬ו ‪ seretoli cells‬יש‬
‫‬
‫תקשורת שהמוח מנהל ומבקר‪ .‬ההיפופיזה במוח מפרישה הורמוני בקרה‪ FSH :‬ו‬
‫‪ .LH‬ה ‪ LH‬פועל על ה ‪ layding cells‬וגור לה להפריש הורמו! הנקרא‬
‫‪ testosterone‬שיש לו השפעה רבה‪ .‬זו דר לתא לתקשר ע תאי אחרי‪ ,‬ע‬
‫המוח וע ה ‪ seretoli cells‬וג רקמות אחרות‪ .‬הטסטוסטרו! מדכא יצירת ‪ LH‬כי‬
‫א רמתו עולה‪ ,‬עולה ג יצירת הזרע‪ ,‬וא הוא יורד ההפ קורה‪ .‬הוא ג אחראי‬
‫על קצב התפתחות תאי הזרע‪ .‬בגיל ההתבגרות קצב זה עולה‪ .‬אחרי ההתבגרות יש‬
‫רמה קבועה ההורמוני שנוצרי בהיפופיזה ושל הטסטוסטרו!‪ .‬להורמו! זה‬
‫השפעה על תהליכי אחרי בגו‪ ,‬למשל צמיחה של שיער‪ ,‬וג משפיע על‬
‫הערמונית‪ .‬הוא ההורמו! העיקרי שאחראי על הבגרות ויצירת הזרע אצל הגבר‪.‬‬
‫‪Sperm Cells‬‬
‫הזרע שנוצר בצינור עדיי! לא בשל‪ .‬התא מחולק לשלושה חלקי‪:‬‬
‫א‪ .‬הראש ‪ – Head‬מכיל את הגרעי!‪ .‬יש לו תפקיד אחד שהוא להביא את החומר‬
‫הגנטי שנמצא בגרעי! לביצית‪ .‬בקצה הראש יש ‪ Acrosome‬שמכיל הרבה‬
‫אנזימי שעוזרי לזרע לחדור לביצית‪ ,‬כי היא מוגנת מאוד ואנזימי ה‬
‫‪ acrosome‬עוזרי לתא הזרע לחדור דר הרקמות החיצונית כדי להגיע‬
‫לביצית‪.‬‬
‫ב‪ .‬קטע אמצעי ‪ – Midpiece‬הוא מכיל מיטוכונדריות כי תא הזרע צרי המו!‬
‫אנרגיה כדי לשחות ולהגיע לביצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬זנב )‪. Tail (flagellum‬‬

‫לוקח ‪ 75‬יו להפו מתא נבט לתא זרע ועוד ‪ 20‬יו ב ‪ ,epididymis‬וש הוא יכול‬
‫להישאר כמה חודשי‪ .‬א הוא לא יוצא תו כמה חודשי הוא נספג וממוחזר‪.‬‬
‫כדי לייצר תאי זרע פעילי ה צריכי טמפרטורה נמוכה יותר מ ‪ 37o‬לכ! האשכי‬
‫נמצאי מחו לגו‪ .‬הימצאות האשכי מחו לגו מאפשר יצירת תאי זרע תקניי‪.‬‬
‫הגונדות נמצאות בתו חלל הבט!‪ .‬אצל הזכר ה יורדי לתחתית חלל הבט!‬
‫ואז יוצאי החוצה דר הפיראטניו‪ .‬זה כמו לדחו אצבע תו גומי‪ .‬וכ האשכי‬
‫נדחפי בתו כיס האשכי‪ ,‬ה נמשכי ונפתחת מי! תעלה שמאפשרת משיכת‬
‫האשכי לתו ה ‪.scrotum‬‬
‫ברוב המקרי הילדי נולדי ע האשכי בתו כיס האשכי‪ .‬זה קורה‬
‫במהל התפתחות העובר‪ ,‬עד החודש השמיני של ההיריו!‪ .‬יש כאלה שלא נולדי‬
‫בצורה הרצויה כלומר האשכי נמצאי בתו חלל הבט!‪ .‬בדר כלל מטפלי בזה‬
‫ע"י נתינת הורמוני שמתקני את המצב‪.‬‬

‫‪- 40 -‬‬
‫האשכי מחוברי לשופכה וחיבור זה דר ‪ epididymis‬שמחובר ל ‪ ducts‬שיש ש‬
‫כלי ד שהולכי יחד כחבילה שמנקות את הד ומספקי ד‪ .‬הזרע עובר אחסו! ב‬
‫‪ epididymis‬וג ממלאי את כל הצינורות‪.‬‬

‫‪:Seminal vesicle‬‬
‫הבלוטה שמפרישה נוזל המאפשר את היציאה של הזרע‪ .‬ה ‪ vas deferens‬מתחבר ל‬
‫‪ seminal vesicle‬וביחד יוצרי את ‪ ejaculatory duct‬שמתחבר ל ‪.urethra‬‬
‫חיבורי אלה נמצאי בתו הערמונית למרות היותה קטנה‪ .‬ויש לה תפקיד מרכזי‪.‬‬
‫‪ :Semen‬זה הנוזל מהזרע יוצא אתו החוצה‪.‬‬
‫הזרע צרי מקור אנרגיה וזה ה ‪ .fructose‬נוזל זה מלא סוכר בכדי לספק לזרע‬
‫המו! אנרגיה והוא בא מה ‪ .seminal vesicle‬הזרע ג כ! צרי אזור בסיסי יותר‪ ,‬כי‬
‫הוא לא יכול לשחות באזור חומצי והשופכ! הוא מקו חומצי )השת! חומצי(‪ .‬לכ!‬
‫אנו צריכי לנטרל את חומציות הנתיב של השופכה כדי שהזרע ייכנס למקו‬
‫ידידותי‪ ,‬וג את סביבת הנרתיק החומצית‪.‬‬
‫נוזל זה סמי והוא מגיע לתו הנרתיק‪ ,‬ומנטרל את החומציות שלו‪ .‬בנוס לזה‬
‫בכדי לנטרל את החומציות של השופכ! יש בלוטות שנקראות‪Bulbouretheal :‬‬
‫‪ glands‬המפרישות ריר שג הוא מנטרל את ‪.PH‬‬
‫‪Semen structure: 60% from seminal vesicle – fructose.‬‬
‫‪33% from prostate, alkaline – milky.‬‬
‫‪7% from bulbouretheal gland – mucous.‬‬
‫הערמונית נמצאת תחת בקרה הורמונלית )‪ .(testosterone‬יש בעיה המובילה‬
‫לגדילה של הערמונית וזה נקרא ‪) hyperplasia‬גידול יתר( וזה גור להרבה בעיות כי‬
‫הוא מקטי! את השופכ!‪ .‬בעיה זו נמצאת העיקר אצל גברי מבוגרי בגיל ‪50‬‬
‫ומעלה‪ .‬יש קושי בהשתנה בנוס לדלקות כי לא מצליח לרוק! את שלפוחית השת!‪.‬‬
‫הרבה פעמי מטפלי בזה בהורמוני‪ ,‬א מדכאי את הטסטוסטרו! מפחיתי‬
‫את גידול הפרוסטטה )ערמונית(‪.‬‬
‫‪ PSA‬רמה של חלבו! מסוי‪ ,‬עליה ברמה זו
נטייה לסרט! בערמונית‪.‬‬
‫דר אחת פשוטה לבדוק סרט! של ערמונית דר ה ‪ .rectum‬נית! להכניס אצבע דרכו‬
‫ולהרגיש את גודל הערמונית‪ .‬א יש גידול אפשר להרגיש את זה בשלב מוקד‪.‬‬
‫הערמונית עוטפת את השופכ! וג כ! מפרישה נוזלי לתוכו‪ .‬השופכה עוברת שכבות‬
‫של שריר עד להגעה לפי!‪.‬‬
‫הפי‪:%‬‬
‫מסביב לשופכה יש שכבה שנקראת ‪ compus spongiosum‬שמכילה שריר חלק‬
‫והרבה כלי ד )היא רקמה דקה(‪ .‬בצד ה ‪ dorsal‬של הפי! יש ‪Corpus cavenoma‬‬
‫יותר גדולה ומכילה כלי ד ושריר חלק ע הרבה ורידי ועורקי‪.‬‬
‫בזמ! יחסי מי! )זיקפה( יש גירוי מיני ‪,erection‬הפרשה מהבלוטות ‪,emission‬‬
‫ופליטת זרע ‪ .ejaculation‬כשיש גירוי מיני יש סיגנל מהראש העובר דר מערכת‬
‫העצבי וזה גור להפרשת חומרי המרגיעי את השריר החלק שעוט את כלי‬
‫הד בפי!‪ ,‬ומאפשר זרימה מוגברת של ד לתו הפי!‪ .‬אזור ה ‪corpus cavenoma‬‬
‫מתמלא בד‪.‬‬
‫שרירי בקצה השופכה באזור תחתית האג! וג השרירי שנמצאי בצדדי של‬
‫הפי! מתכווצי וסוגרי את הורידי שמנקזי את הד מהפי!‪ .‬פתיחת עורקי‬
‫וסגירת ורידי גור להצטברות של ד בתו הפי! וזה גור שהפי! הופ להיות‬
‫יותר קשוח‪ .‬וזה מה שמאפשר לו להיכנס לאישה‪.‬‬

‫‪- 41 -‬‬
‫יש ג הפרשות של הבלוטות  הפרוסטאטה  ‪ emission‬ו ‪ ejaculation‬פליטת‬
‫זרע‪ .‬ה ‪ urethra‬מתחיל להתכוו ודוח מאוד חלק את הזרע החוצה‪.‬‬
‫בכל פליטת זרע יוצא ‪ 23‬מ"ל אשר מכילה בער ‪ 150‬מליו! תא זרע‪ .‬זאת אומרת‬
‫בפליטת זרע אחת גומרי את כמות הזרע הנוצרת באופ! יומי‪.‬‬
‫בעיות‪:‬‬
‫‪.1‬אמרנו שהאשכי יורדי מחלל הבט! לכיס האשכי במהל התפתחות העובר‪,‬‬
‫כאשר האשכי אינ יורדי )ה נשארי בתו חלל הבט!( זה נקרא‬
‫‪.Cryptochidism‬‬
‫‪ :Inguinal hernia .2‬החלל שממנו יורדי האשכי נשאר פתוח וזה יכול להוביל‬
‫שחלק מהמעיי ייכנס לתו האשכי‪.‬‬
‫‪ :Hydrocele .3‬הנוזל שנמצא בתו התעלה אינו נספג וזה גור לנפיחות בתו‬
‫האשכי‪.‬‬

‫‪- 42 -‬‬