‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪28.02.

19‬‬
‫שיעורים ‪1-4‬‬
‫בית חזה ולב‬

‫בית החזה‬
‫ה‪ Thorax-‬הוא איזור הנמצא בין הצוואר לבין הבטן‪ .‬בית החזה מכיל את קיר בית החזה וכן את החלל‬
‫הפנימי המכיל את הלב‪ ,‬הריאות‪ ,‬הושט‪ ,‬קנה הנשימה והברונכים‪ ,‬תימוס‪ ,‬עצב ה‪ ,Vagus-‬עצב‬
‫ה‪ ,Sympathetic trunk ,Phrenic-‬כלי דם גדולים‪ Thoracic duct ,‬ובחלק האינפריורי רואים את‬
‫הסרעפת‪ .‬ל‪ Thorax-‬יש מספר תפקידים חשובים‪
:‬‬
‫‪ .1‬נשימה ‪ -‬כל שרירי הנשימה נמצאים באיזור בית החזה‪
.‬‬
‫‪ .2‬הגנה ‪ -‬ה‪ Thorax-‬בנוי מכלוב בית החזה שבתוכו יש את חלל בית חזה המלא באיברים‪ .‬חלק‬
‫מהאיברים הם לב וריאות וכלוב בית החזה נותן הגנה לאיברים החשובים ביותר בגוף האדם‪
.‬‬
‫‪ .3‬מעבר וקישור ‪ -‬בית החזה מאפשר מעבר לאיזור הראש והצוואר והבטן ואחד התפקידים הוא‬
‫לאפשר קישור בין חלקים שונים של הגוף‪
.‬‬

‫כאשר מסתכלים ממבט חיצוני על בית החזה‪ ,‬חלק מהשרירים ניתנים לזיהוי מבחינה חיצונית כמו‬
‫ה‪ Serratus anterior muscle-‬וה‪ Pectoralis mahor muscle-‬ולפעמים ניתן לזהות את הצלעות‪ .‬מדובר‬
‫במבנים הבונים את הדופן של בית החזה‪
.‬‬

‫קווי בית החזה‬

‫מבחינת הקליניקה‪ ,‬בכלוב בית החזה יש קווים דמיוניים‪ .‬כאשר בודקים את החולה ידנית‪/‬לא ידנית‬
‫בעזרת מכשירי הדמייה‪ ,‬ורוצים להסביר על גודל ומיקום האיבר‪ ,‬מקובל ברפואה להשתמש בקווים‬
‫דמיוניים‪ .‬יש קווים דמיוניים בבית החזה‪ ,‬ויהיו גם קווים דמיוניים באיזור הבטן‪ .‬בבית החזה ניתן‬
‫להבחין בקווים הבאים‪
:‬‬
‫• מבט פרונטלי‬
‫‪ - Anterior median (midsternal) line (AML) .1‬עובר בדיוק באמצע הגוף ובאמצע בית החזה‪
.‬‬
‫‪ - Midclavicular line (MCL) .2‬עובר דרך מרכז ה‪ Clavicle-‬והוא מקביל ל‪
.AML-‬‬
‫• מבט לטרלי
‬
‫‪ - Anterior axillary line (AAL) .1‬קו אנכי אשר עובר בשוליים החופשיים של ה‪
.Pectoralis major-‬‬
‫‪ - Midaxillary line (MAL) .2‬קו אנכי אשר בערך באמצע האקסילה‪
.‬‬
‫‪ - Posterior axillary line (PAL) .3‬קו אנכי אשר עובר בשוליים של ה‪
.Latissimus dorsi-‬‬
‫• מבט פוסטריורי‬
‫‪ - Posterior median (midvertebral) line (PML) .1‬קו אנכי אשר עובר דרך ה‪ SP-‬של חוליות עמוד‬
‫השדרה‪
.‬‬
‫‪ - Scapular lines (SLs) .2‬קו מקביל ל‪ PML-‬והוא חוצה את הזוווית האינפריורית של ה‪
.Scapula-‬‬

‫הקווים האלה מאפשרים לנו למדוד את גודל האיבר ויש לכך חשיבות קלינית‪.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪2‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫כלוב בית החזה‬
‫כלוב בית החזה בנוי מ‪ 12-‬חוליות טורקאליות ומ‪ 12-‬זוגות של צלעות המחוברות בקצה אחד לעמוד‬
‫השדרה ובקצה השני אל עצם ה‪ Sternum-‬הנמצאת במרכז השלד‪
.‬‬

‫הפתח של בית החזה למעלה הנקרא ‪ Thoracic inlet‬או ‪Superior thoracic‬‬

‫‪ aperture‬ומדובר בפתח פתוח ללא מחיצה והוא מורכב מהשוליים‬
‫המידיאלים של שתי צלעות מספר ‪ ,1‬מגוף חוליה ‪ Th1‬ומהגבול הסופריורי‬
‫של ה‪ Manubrium-‬של עצם ה‪.Sternum-‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בחלק התחתון יש את ה‪ Thoracic outlet-‬או ‪Inferior‬‬
‫‪ thoracic aperture‬אשר אינו פתוח וסגור על ידי הסרעפת‪ .‬האיזור הזה‬
‫תחום בחלק הפוסטריורי על ידי גוף חוליה ‪ ,Th12‬בחלק הפוסטרו‪-‬לטרלי‬
‫הוא תחום על ידי החלקים הדיסטאלים של צלעות מספר ‪ 11‬ו‪ ,12-‬בחלק‬
‫האנטרו‪-‬לטרלי האיזור תחום על ידי הסחוסים של צלעות ‪ 7-10‬ובחלק‬
‫האנטריורי רואים את ה‪ Xiphoid process-‬של עצם ה‪
.Sternum-‬‬

‫‪
Sternum‬‬
‫מדובר בעצם שטוחה אשר מורכבת מ‪ 3-‬חלקים‪
:‬‬
‫‪ - Manubrium .1‬האיזור העליון של ה‪ Sternum-‬אשר מכיל בתוכו מספר נקודות ציון‪
:‬‬
‫• )‪ - Jugular notch (suprasternal notch‬נמצא בחלק העליון וניתן להרגיש‬
‫אותו‪
.‬‬
‫• ‪ - Clavicular notch‬נמצאים ב‪ Midline-‬בצידי ה‪ Jugular notch-‬ומהווים‬
‫חיבור ל‪
.Clavicle-‬‬
‫• ‪ - First costal notch‬מקום הנמצא באיזור הלטרלי של ה‪Manubrium-‬‬
‫ומהווה איזור חיבור לסחוסים של הצלע הראשונה‪
.‬‬
‫• ‪ - Demifacet for rib II‬בחלק האינפריורי‪ ,‬בחיבור עם ה‪,Body of sternum-‬‬
‫רואים ‪ Demifacet‬המאפשר חיבור עם צלע מספר ‪ .2‬צלע מספר ‪ 2‬מתחברת‬
‫ל‪ Manubrium-‬וגם ל‪
.Body of sternum-‬‬
‫‪ - Body of sternum .2‬גוף ה‪ Sternum-‬הוא שטוח‪ .‬החלק האנטריורי שלו‬
‫מאופיין על ידי ‪ .Transverse ridges‬בחלק הסופריורי של ה‪Body of sternum-‬‬
‫רואים ‪ Demifacet for rib II‬ואליו מתחבר החלק האינפריורי של הסחוס של‬
‫צלע מספר ‪ .2‬אינפריורית‪ ,‬רואים ‪ Facets 4‬אליהם מתחברים הסחוסים של‬
‫צלעות ‪ .3-6‬בחלק הכי אינפריורי רואים ‪ Demifacet for rib VII‬ושם יש חיבור‬
‫של החלק הסופריורי של סחוס צלע ‪
.7‬‬
‫‪ - Xiphoid process .3‬זיז הפונה כלפי מטה‪ .‬בחלק הסופריורי שלו רואים‬
‫‪ demifacet for rib VII‬ושם יש חיבור של החלק האינפריורי של סחוס צלע ‪
.7‬‬

‫ה‪ Manubrium-‬מתחבר לגוף ה‪ Sternum-‬כך שנוצרת זווית המשתנה בין בני האדם והיא נקראת‬
‫)‪ Sternal angle (Manubriosternal joint‬או ‪ .angle of Louis‬יש לה חשיבות קלינית רבה‪ .‬אם נסתכל‬
‫על כלוב בית החזה‪ ,‬ניתן למשש את הזווית הזאת וליצור את הקו הדמיוני אשר מגיע מאחור לדיסק‬
‫שבין חוליות ‪ .Th4-Th5‬יש מבנים אנטומיים הנמצאים באותו גובה‪:‬‬
‫• ‪ Aortic arch‬בצד שמאל ו‪ Superior vena cava-‬בצד ימין‪
.‬‬
‫• התפשטות של ה‪ Pericardium-‬ממש מעל הזוית‪.‬‬
‫• ההתפצלות של קנה הנשימה‪.‬‬
‫• התפצלות של ה‪
.pulmonary trunk-‬‬
‫• חלוקה בין ה‪ Superior-‬לבין ה‪.Inferior mediastinum-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪3‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לזוית יש חשיבות קלינית כיוון שהיא מאפשרת לספור את הצלעות בצורה הנכונה‪ .‬צלע מספר‬
‫‪ 1‬אינה ניתנת למישוש וברגע שאנו מזהים את הזווית נוכל לדעת שבאותו הגובה יש חיבור לצלע‬
‫מספר ‪ .2‬מספור לא נכון של הצלעות עלול להוביל לפגיעה בכלי דם גדולים או ב‪ Brachial plexus-‬ועל כן‬
‫חשוב מאוד לזהות את הזוית ועל פיה לבצע את המספור של הצלעות‪
.‬‬

‫בהתפתחות‪ ,‬ל‪ Sternum-‬יש מספר נקודות התפתחות‪ ,‬ולכן ב‪ Sternum-‬של אדם מבוגר רואים את‬
‫האיזורים שבהם החלקים השונים של ה‪ Sternum-‬התחברו יחד‪ .‬בהתפתחות יש דברים שמשתבשים‬
‫וה‪ Sternum-‬מאבדת את הצורה שלה‪ .‬אפשר לזהות את זה על ידי מכשירי הדמייה שונים‪ .‬לפעמים נוצר‬
‫שבר ב‪ Sternum-‬וגם במצבים של ניתוחי לב לעיתים יש צורך לנסר את ה‪
.Sternum-‬‬

‫צלעות‬
‫קיימים ‪ 12‬זוגות של צלעות שמתחברות אל ה‪ .Sternum-‬מדובר בעצמות שטוחות שבחלקן האנטריורי‬
‫מסתיימות בתור סחוס ומתחברות אל ה‪ .Sternum-‬לכל צלע יש מספר חלקים‪
:‬‬
‫‪ - Head .1‬הראש הוא רחב יחסית והוא מכיל ‪ 2 facets‬אשר מופרדים ביניהם על ידי ‪.Crest‬‬
‫ה‪ Superior facet-‬שהוא הקטן יותר יוצר מפרק עם ה‪ Inferior facet-‬של החוליה הנמצאת מעל‬
‫גובה הצלע‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ה‪ Inferior facet-‬שהוא הגדול יותר יוצר מפרק עם ה‪Superior facet-‬‬
‫של החוליה הנמצאת באותו הגובה של הצלע )תהיה בעלת אותו המספר(‪
.‬‬
‫‪ - Neck .2‬הצוואר של הצלע הוא שטוח וקצר והוא מפריד את ראש הצלע‬
‫מה‪
.Tubercle-‬‬
‫‪ - Tubercle .3‬באיזור המפגש של הצוואר עם גוף הצלע יש בליטה הבולטת‬
‫פוסטריורית שהיא ה‪ Tubercle-‬והיא מכילה שני חלקים‪
:‬‬
‫‪ - Articular part .1‬חלק מידיאלי בעל ‪ facet‬המתחבר אל ה‪ facet-‬של‬
‫ה‪ Transverse process-‬של החולייה באותו הגובה של הצלע‪
.‬‬
‫‪ - Nonarticular part .2‬איזור אליו יש חיבור של רצועה‪
.‬‬
‫‪ - Body (shaft) .4‬הגוף הוא בדרך כלל שטוח ודק והוא בעל משטח פנימי‬
‫ומשטח חיצוני‪ .‬בדרך כלל הגבול העליון של הצלע הוא חלק ומעוגל‪ ,‬ואילו‬
‫הגבול התחתון הוא יותר חד‪
.‬‬
‫‪ - Costal angle .5‬הצלע מתעקלת קדימה‪ ,‬לטרלית אל ה‪.Tubercle-‬‬
‫‪ - Costal groove .6‬נמצא בחלק הפנימי של הצלע‪ .‬בעל חשיבות קלינית רבה‬
‫שכן עוברים בו כלי דם ועצבים‪ .‬בעת ביצוע פעולות פולשניות בבית החזה‪ ,‬ממששים את הצלעות‬
‫וחותכים בחלק העליון של הצלע כיוון שבחלק התחתון של הצלע נמצא ה‪
.Costal groove-‬‬

‫תזכורת לגבי ‪
Thoracic vertebrae‬‬
‫חוליה טורקאלית טיפוסית היא בעלת גוף חוליה בצורת לב‪ ,‬ה‪ Vertebral foramen-‬עגולה וה‪ SP-‬של‬
‫החוליה הוא ארוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬החוליה מכילה מספר ‪ facets‬לחיבור עם הצלעות‪
:‬‬
‫• ‪ 2 demifacets‬הממוקמים בחלק הסופריורי והאינפריורי של גוף החוליה ואליהם מתחברים ראשי‬
‫הצלעות‪ .‬ה‪ Superior articualr facet-‬מתחבר על ראש הצלע של אותה החוליה ואילו ה‪Inferior-‬‬
‫‪ articular facet‬מתחבר אל ראש הצלע שמתחת‪
.‬‬
‫• ‪ Oval facet‬אשר נקרא גם ‪ .Transverse costal facet‬נמצא‬
‫ב‪ Transverse process-‬ויוצר מפרק עם ה‪ Tubercle-‬של‬
‫הצלע בעלת אותו המספר‪
.‬‬

‫מידע זה נחוץ גם לרפואה משפטית‪ ,‬שכן אם מוצאים שלד‬

‫באדמה אפשר להגיד באיזו חוליה מדובר על פי השקעים שיש על‬
‫החוליה עצמה ואפילו לדעת באיזו חוליה ספציפית מדובר‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪4‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫לא כל החוליות הן טיפוסיות‪ ,‬ניתן להבחין במספר חוליות מעט שונות‪
:‬‬
‫• חוליה ‪ ThI‬מכילה ‪ Complete superior costal facet‬בגוף החוליה שלה אשר מתחבר אל ל‪Facet-‬‬
‫בודד של צלע מספר ‪
.1‬‬
‫• חוליה ‪ ThX‬ולעיתים גם ‪ ThIX‬מתחברים אך ורק לצלעות שלהן‪ ,‬כלומר צלעות ‪ 10‬ו‪ ,9-‬כך שאין להן‬
‫‪ Inferior demifacet‬בגוף החוליה‪
.‬‬
‫• חוליות ‪ ThXI‬ו‪ ThXII-‬מתחברות אך ורק לראשי הצלעות שלהן‪ ,‬צלעות ‪ 11‬ו‪,12-‬‬
‫כך שאין להן ‪
.Trasverse costal facets‬‬

‫צלעות לא טיפוסיות‬
‫• צלע ‪ - I‬בצלע ‪ 1‬יש לנו ‪ ,Superior&Inferior surfaces‬וזאת בניגוד‬
‫ל‪ Anterior&Posterior surfaces-‬שיש בצלעות האחרות‪ .‬מדובר בצלע שטוחה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בחלק העליון אנו רואים את ה‪ Scalene tubercle-‬אשר מפרידה בין‬
‫שני ‪ Grooves‬כאשר ה‪ Anterior groove-‬נוצר על ידי ה‪Subclavian vein-‬‬
‫ואילו ה‪ Posterior groove -‬נוצר על יד ה‪ .Subclavian artery-‬בנוסף יש לה‬
‫פאצט אחד כי היא מתחברת לחוליה ‪ T1‬בלבד ואינה מתחברת לחוליה ‪
.C7‬‬
‫• צלע ‪ - II‬דומה לצלע ‪ 1‬מהבחינה הזאת שהיא שטוחה‪ ,‬אבל היא ארוכה פי ‪.2‬‬
‫החיבור שלה לחוליות הוא בדומה ליתר הצלעות‪
.‬‬
‫• צלע ‪ - X‬מכילה ‪ Facet‬בודד בראש הצלע לחיבור עם חוליה ‪
.ThX‬‬
‫• צלעות ‪ XI‬ו‪ - XII-‬יותר קצרות שמחוברות לעמוד השדרה רק דרך‬
‫מפרק עם גוף החוליה כך שאין להן ‪ Neck‬או ‪ .Tubercle‬שתי הצלעות‬
‫קצרות )במיוחד צלע ‪ ,(XII‬בעלות עקמומיות קלה ומופנות‬
‫אנטריורית‪
.‬‬

‫לכל צלע יש חלק גרמי וחלק סחוסי‪ .‬ה‪ Costal cartilage-‬מתחבר אל ה‪ Costal body-‬על ידי מפרק‬
‫סחוסי שלא מאפשר תנועה‪ .‬הסחוסים של הצלעות מתחברים אל ה‪ Sternum-‬ובחלק מהצלעות רואים‬
‫חיבור של הסחוסים‪
.‬‬

‫הצלעות ניתנות לחלוקה לשתי קבוצות עיקריות‪

:‬‬
‫• )‪ 7 - True ribs (I-VII‬הצלעות הראשונות אשר מחוברות אל ה‪Sternum-‬‬
‫באופן ישיר‪ .‬החיבור של צלע ‪ 1‬הוא דרך מפרק מסוג ‪ ,Synchondrosis‬ויתר‬
‫הצלעות )‪ (2-7‬מחוברות על ידי מפרקים סינוביאלים‪
.‬‬
‫• )‪ - False ribs (VIII-X‬צלעות ‪ .8-10‬הסחוסים של עצמות אלו מחוברים‬
‫ביניהם על ידי מפרק סינוביאלי הנקרא ‪
.Interchondral joint‬‬
‫• )‪ - Floating ribs (XI-XII‬צלעות ‪ 11‬ו‪ 12-‬שהן יותר קצרות ולא מחוברות‬
‫ביניהן‪ .‬השוליים החופשיים של הצלעות נמצאים בתוך השרירים‪
.‬‬

‫הצלעות שהסחוסים שלהן מחוברים אחד לשני יוצרות את ה‪Costal-‬‬

‫‪ margin‬מכל צד של בית החזה כך שכאשר מסתכלים על שני הצדדים יחד‬
‫רואים את ה‪) Costal arch-‬קשת הצלעות(‪
.‬‬

‫שברים בצלעות
‬
‫הצלעות‪ ,‬כמו כל עצם‪ ,‬ניתנות לשבירה‪ .‬הנקודה השבירה ביותר בצלע היא קדמית ל‪ .Angle-‬החלק‬
‫השבור עלול להיות מופנה כלפי פנים ולפצוע את האיברים הפנימיים של הבטן‪/‬בית החזה‪ .‬לעומת‬
‫עצמות אחרות‪ ,‬על הצלעות אי אפשר לשים גבס והשבר גורם לאי נוחות בנשימה‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪5‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫מפרקים בבית החזה‬
‫‪ - Sternocostal joint .1‬מפרק המחבר בין הצלעות לבין ה‪ .Sternum-‬מדובר ב‪ 7-‬מפרקים כי יש רק‬
‫‪ 7‬צלעות אמיתיות‪ .‬מדובר ב‪ 6-‬מפרקים סינוביאלים המאפשרים תנועה מוגבלת של שפשוף קל בין‬
‫צלעות ‪ 2-7‬לבין ה‪ ,Sternum-‬בנוסף יש מפרק אחד סחוסי )‪ (Fibrocartilaginous‬מסוג‬
‫‪ Synchondrosis‬שלא מאפשר תנועה בין צלע מספר ‪ 1‬לבין ה‪
.Manubrium-‬‬
‫‪ - Costovertebral Joints .2‬מפרק סינוביאלי בין ראש הצלע לבין גוף החוליה‪ .‬ראש הצלע מחולק‬
‫על ידי ה‪ Crest-‬לשני משטחים וראש הצלע נכנס בין ‪ 2‬חוליות‪ .‬בין החוליות יש ‪Intervertebral‬‬
‫‪ disc‬שמשתתף גם כן במפרק ויש רצועה העוזרת להחזיק את הצלע במפרק‪ .‬מדובר במפרקים‬
‫שטוחים‪ ,‬בעלי קפסולה סיבית שבתוכה יש ממברנה סינוביאלית‪ .‬בנוסף‪ ,‬המפרק מכיל מספר‬
‫רצועות וניתן לראות את ה‪ Radiate ligaments-‬וכן את ה‪ .Intraarticular ligaments-‬עקב‬
‫המצאות הרצועות ולמרות שמדובר במפרק סינוביאלי‪ ,‬התנועה היא יחסית מוגבלת‪
.‬‬
‫‪ - Costotransverse joints .3‬מפרק סינוביאלי המחבר בין ה‪ Tubercle-‬של הצלע לבין ה‪ TP-‬של‬
‫החוליה‪ .‬מפרק זה לא קיים בצלעות ‪ XI‬ו‪ .XII-‬מדובר במפרק שטוח רב צירי‪ ,‬אבל בגלל שיש מסביב‬
‫הרבה רצועות והשטחים דומים אחד לשני‪ ,‬התנועה היא החלקה קלה יחסית‪ .‬בקרבת המפרק‬
‫רואים את ה‪ Costotransverse ligaments-‬המחזיקה יחד את החוליות ואת הצלעות‪
 .‬‬

‫ה‪ Costovertebral joint-‬וה‪ Costotransverse joint-‬נעים ביחד ומבצעים ‪ Elevation‬ו‪Depression-‬‬

‫של הצלעות‪
.‬‬

‫‪ - Interchondral joints .4‬מפרקים סינוביאלים המחברים בין הסחוסים של צלעות ‪.VIII-X‬‬

‫המפרקים הם שטוחים ורב ציריים המכילים קפסולה סיבית שבתוכה יש ממברנה סינוביאלית‪.‬‬
‫בגלל שהמשטחים דומים אחד לשני‪ ,‬כמעט ואין תנועה‪ ,‬אבל מבחינה אנטומית מדובר במפרק‬
‫סינוביאלי‪
.‬‬
‫
‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪6‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫שרירים
‬
‫השרירים הבין צלעתיים הם ה‪ Intercostal muscles-‬והם שרירי הנשימה האמיתיים‪ .‬בנוסף אליהם‬
‫יש את ה‪ Scalene muscles ,Pectoralis major ,Serratus anterior-‬ו‪ Sternocleidomastoid-‬שעוזרים גם‬
‫כן לנשימה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בנשימה רגילה עובדים ה‪ .Intercostal muscles-‬שרירים אלה מסודרים ב‪3-‬‬
‫שכבות‪
:‬‬
‫‪ - External Intercostal muscles .1‬כל שריר מתחיל מהצלע שמעליו ומתחבר לצלע שמתחתיו וכל‬
‫שריר מקבל מספר בהתאם לצלע‪ .‬הכיוון של הסיבים הוא מעמוד השדרה אל ה‪) Sternum-‬אלכסוני‬
‫כלפי פנים הגוף(‪ .‬השרירים לא מגיעים עד ה‪ ,Sternum-‬אלא רק עד הקו של סחוס הצלע‪ ,‬ובין‬
‫סחוס הצלע לבין ה‪ Sternum-‬יש ממברנה העשויה רקמת חיבור‪ .‬בזמן שאיפה השרירים‬
‫מתכווצים הם מושכים את הצלעות כלפי עמוד השדרה וגורמים ל‪ Elevation-‬של הצלעות‪
.‬‬
‫‪ - Internal Intercostal muscles .2‬שרירים אשר מתחילים מה‪ Sternum-‬ומגיעים אל עמוד השדרה‪.‬‬
‫הכיוון של השרירים הפוך מה‪ .External Intercostal muscles-‬שרירים אלה פעילים בעיקר בזמן‬
‫נשיפה והם מושכים את ה‪ Sternum-‬למטה יחד עם הצלעות‪ ,‬מבצעים ‪ depression‬של הצלעות‪
.‬‬
‫‪ - Innermost Intercostal muscles .3‬שרירים שהכיוון שלהם הוא כמו של ‪Internal Intercostal‬‬
‫‪ muscles‬כך שניתן להתייחס אל ה‪ Internal Intercostal muscles-‬כאל שרירים בעלי שתי שכבות‬
‫)‪ Internal‬ו‪ (Innermost-‬כאשר בין שתי השכבות הללו עוברים כלי דם ועצבים‪ .‬שרירים אלה‬
‫מבצעים גם כן ‪ Deprssion‬של הצלעות‪
.‬‬

‫שרירים בדופן בית החזה‪:‬‬

‫‪ - Subcostal muscle .1‬שרירים אשר מדלגים בין ‪ 2-3‬צלעות ונמצאים במשטח הפנימי של הצלעות‪.‬‬
‫שרירים אלה מבצעים ‪ Depression‬של הצלעות‪
.‬‬
‫‪ - Transverse thoracis muscle .2‬ניתנים לזיהוי על השטח הפנימי של דופן בית החזה‪ ,‬הם נמצאים‬
‫בין החלק האחורי של ה‪ Sternum-‬לבין צלעות ‪ .2-6‬שרירים אלה מורידים מטה את הסחוס של‬
‫הצלעות‪ .‬שרירים אלה נמצאים פוסטריורית ל‪
.Internal thoracic vessels-‬‬
‫‪ - Levatores costarum muscle .3‬מדובר ב‪ 12-‬רצועות של שרירים‪ .‬שרירים אלה מרימים את החלק‬
‫האחורי של הצלעות‪
.‬‬
‫‪ - Serratus posterior superior and inferior muscles .4‬שרירים אשר נמצאים בגב ועוזרים להרמה‬
‫ולהורדה של הצלעות‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪7‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫אספקת דם‬
‫כאשר בוחנים את הצלע‪ ,‬בחלק האינפריורי של כל צלע ניתן להבין ב‪ Groove-‬המאפשר‬
‫מעבר לכלי דם ועצבים שבשמם הכולל נקראים ‪ .Intercostal‬הכלים מסודרים באופן הבא‬
‫מהסופריורי לאינפריורי‪
:‬‬
‫‪
Intercostal vein .1‬‬
‫‪
Intercostal artery .2‬‬
‫‪
Intercostal nerve .3‬‬

‫עורקים
‬
‫ה‪ Internal thoracic artery-‬יוצא מה‪ ,Subclavian artery-‬יורד כלפי מטה בדופן הקדמית של‬
‫בית החזה לצד ה‪ Sternum-‬וממנו יש ענפים הנקראים ‪Anterior intercostal arteries‬‬
‫שעוברים בין הצלעות ומתחברים בסופו של דבר אל ה‪.Posterior intercostal arteries-‬‬
‫באיזור הקדמי של הבטן ה‪ Anterior intercostal arteries-‬שולחים ‪ Perforating branches‬החודרים‬
‫דרך השרירים אל העור והתת עור ומספקים את העור של בית החזה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בגובה של חיבור צלע ‪,6‬‬
‫ברווח הבין צלעתי השישי‪ ,‬ה‪ Internal thoracic artery-‬מתפצל ל‪
:‬‬
‫‪ - Musculophrenic artery .1‬עורק המספק את הסרעפת‪
.‬‬
‫‪ - Superior epigastric artery .2‬עורק המספק את דופן הבטן‪
.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מהלב יש יציאה של ה‪ Aorta-‬היוצר את הקשת וממשיך בתור את ה‪ Descending aorta-‬השולח‬

‫‪ 12‬זוגות של עורקים הנקראים ‪ .Posterior intercostal arteries‬עורקים אלה עוברים קדימה ויוצרים‬
‫את האנסתמוזה עם ה‪ Anterior intercostal arteries-‬מתחת לכל צלע‪ .‬ה‪Posterior intercostal-‬‬
‫‪ arteries‬שולח ענף הנקרא ‪ Dorsal ramus‬המספק את חוט השדרה ואת שרירי הגב‪ .‬אספקת הדם‬
‫לחוט השדרה היא לכל אורך חוט השדרה ובחלק הטורקלי של חוט השדרה יש אספקה על ידי ענפים של‬
‫ה‪
.Posterior intercostal arteries-‬‬
‫יש ‪ 9‬זוגות של ‪ Posterior intercostal arteries‬וסך הכל יש לנו ‪ 12‬מרווחים בין צלעתיים )מחשיבים‬
‫גם את החלל מתחת לצלע ‪
.(12‬‬
‫מה‪ Subclavian artery-‬יוצא ה‪ Costocervical trunk-‬וממנו יוצא ה‪ Superior intercostal artery-‬אשר‬
‫מוציא את שני ה‪ Posterior intercostal arteries-‬שמספקים את המרווחים הבין צלעתיים העליונים‪
.‬‬

‫ניקוז ורידי
‬
‫כל עורק מלווה על ידי וריד הנקרא ‪ Intercostal vein‬ויש סך הכל ‪ 12‬זוגות‪
.‬‬
‫• ה‪ Anterior intercostal veins-‬מתנקזים אל ה‪ .Internal thoracic vein-‬ה‪Internal thoracic vein-‬‬
‫מלווים את ה‪ .Internal thoracic artery-‬בסופו של‬
‫דבר הם מתנקזים אל ה‪Brachiocephalic vein-‬‬
‫ומשם יש ניקוז אל עבר ה‪
.SVC-‬‬
‫• ה‪ Posterior intercostal veins-‬מתנקזים אל‬
‫ה‪ Azygos vein-‬בצד הימני אשר מתחיל מלמטה‬
‫מאיזור הבטן התחתונה ועולה כלפי מעלה‪ .‬ה‪Azygos-‬‬
‫‪ vein‬מתנקז בסופו של דבר אל ה‪
.SVC-‬‬
‫• בצד השמאלי של הגוף יש את ה‪Hemiazygos vein-‬‬
‫שמנקז דם מה‪ Posterior intercostal veins-‬בצד‬
‫שמאל של הגוף ואת ה‪Accessory hemiazygos-‬‬
‫‪ vein‬אשר מנקז דם מה‪Posterior intercostal veins-‬‬
‫המצויים בחלקים העליונים של בית החזה‪ .‬שני‬
‫ורידים אלה מתנקזים אל ה‪ Azygos vein-‬שמתנקז‬
‫בסופו של דבר אל ה‪
.SVC-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪8‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫ניקוז לימפתי
‬
‫ה‪ Internal jagular vein-‬וה‪ Subclavian vein-‬מתחברים יחד ויוצרים את ה‪ .Brachicephalic vein-‬אל‬
‫ה‪ Brachiocephalic vein-‬יש ניקוז של ה‪ Thoracic duct-‬המוביל את הלימפה‪ .‬ה‪ Thoracic duct-‬מתחיל‬
‫בבטן וכל צינורות הלימפה שאוספים את הלימפה מאיזור בית החזה נשפכים אליו‪ .‬בצד הימני יש את‬
‫ה‪ Right lymphatic duct-‬והוא נשפך אל ה‪ Right venous angle-‬אשר נמצאת בין ה‪Internal-‬‬
‫‪ jagular vein‬לבין ה‪
.Subclavian vein-‬‬
‫יש מספר בלוטות לימפה שמנקזות את הלימפה באיזור בית החזה‪
:‬‬
‫‪ Parasternal nodes .1‬אשר נמצאות בקרבת ה‪ .Internal thoracic artery-‬בלוטות אלה מתנקזות אל‬
‫ה‪
.Bronchomediastinal trunks-‬‬
‫‪ Intercostal nodes .2‬אשר נמצאות בקרבת הראש והצוואר של הצלעות‪ .‬הבלוטות העליונות‬
‫מתנקזות אל ה‪ Bronchomediastinal trunks-‬בעוד הבלוטות התחתונות מתנקזות אל‬
‫ה‪
.Thoracic duct-‬‬
‫‪ Diaphragmatic nodes .3‬אשר נמצאות בקרבת הסרעפת‪ .‬בלוטות אלה נמצאות מאחורי ה‪Xiphoid-‬‬
‫באיזור שבו ה‪ Phrenic nerve-‬חודר את הסרעפת‪
.‬‬

‫עצבוב‬
‫באיזור בית החזה יש לנו ‪ 12‬סגמנטים של חוט השדרה ומכל סגמנט יוצא ‪ spinal nerve‬וה‪Ventral rami-‬‬
‫שלהם נותנים את ה‪ Intercostal nerves-‬אשר מספקים עצבוב לשרירים הבין צלעתיים‪ ,‬הם חודרים‬
‫דרך השרירים אל העור ומספקים עצבוב של העור בבית החזה‪ .‬העצב ה‪ 12-‬נקרא ‪subcostal nerve‬‬
‫והוא העצב שמתחת לצלע ‪
.12‬‬
‫בבית החזה יש את ה‪ Sympathetic trunk-‬המונח בצידי עמוד השדרה‪ .‬יש קשר בין ה‪Sympathetic-‬‬
‫‪ trunk‬לבין ה‪ .Intercostal nerves-‬הסיבים הסימפתטים עוברים דרך ה‪
.Rami communicantes-‬‬

‫‪
Thoracotomy‬‬
‫ניתוחים במהלכם מבצעים פתיחה של בית החזה‪ .‬פעולות אלה מבוצעות דרך המרווחים הבין צלעתיים‪
.‬‬

‫ריאות‬
‫בהתפתחות של מערכת הנשימה אנו רואים התפצלות מאיזור ה‪ ,Larynx-‬יש התחלה של ‪Trachea‬‬
‫ובהמשך מה שגדל זה עץ ברונכיאלי עד שמקבלים את הריאות‪ .‬בהתחלה אנו מגדלים את העץ‬
‫הברונכילאי‪ ,‬ומסביבו מתפתחת הפרנכימה של הריאה‪ .‬הצינורות מתחלקים לשני סוגים‪
:‬‬
‫‪ - Proximal tubes .1‬צינורות אשר מעבירים אוויר ואחראים על איוורור‪
.‬‬
‫‪ - Distal tubes .2‬האיזור הסופי של הצינורות שם מתרחש תהליך הנשימה הביוכימי‪
.‬‬

‫‪Trachea‬‬
‫החלק העליון הפרוקסימלי של ה‪ Trachea-‬נמצא מול ‪ CV7‬שם מתחילה ה‪ Trachea-‬והיא מסתיימת‬
‫באיזור ‪ TV4‬או ‪ ,TV5‬ואפילו תוך כדי נשימה עמוקה היא יכול לרדת עד לרמה של ‪ .TV6‬האורך של‬
‫ה‪ Trachea-‬הוא קצת יותר מ‪ 10-‬ס״מ והיא מורכבת בממוצע מ‪ 18-‬טבעות סחוסיות בצורה של ‪.U‬‬
‫הליגמנט שמקשר בין טבעת הסחוס הראשונה ל‪ Cricoid cartilage-‬נקראת ‪.Cricotracheal ligament‬‬
‫המשטח הפוסטריורי של ה‪ Trachea-‬נטול סחוס והוא עשוי רקמת חיבור ושרירים‪ .‬בנקודה של ‪TV6‬‬
‫יש התפצלות של ה‪ Trachea-‬ל‪
.Right and left primary bronchii-‬‬
‫בפתולוגיה נדירה אנו רואים שה‪ Trachea-‬עשויה מטבעות שלמות וזה יוצר בעיות כי האיבר הופך‬
‫להיות ריגידי‪ .‬מאחורי ה‪ Trachea-‬יש את הושט‪ ,‬וכאשר אנו בולעים יש דרישה לגמישות באיזור‬
‫הקדמי אליו‪ ,‬כלומר גמישות של ה‪ .Trachea-‬בנוסף‪ ,‬זה יכול לגרום להיצרות של ה‪ Trachea-‬אשר‬
‫מובילה ל‪) Stridor-‬קושי בנשימה(‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪9‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪
Stridor‬‬
‫‪ Stridor‬הוא מצב שבו ה‪ Trachea-‬דחוס והוא יכול להגרם ממספר גורמים‪
:‬‬
‫‪ .1‬הימצאותן של טבעות סחוס שלמות ב‪ Trachea-‬הגורמות לאיבר להיות ריגידי ולא גמיש‪
.‬‬
‫‪ .2‬היווצרות של ‪) Goiter‬זפק( אשר מפעיל לחץ על ה‪ .Trachea-‬ב‪ Goiter-‬יש התנפחות של בלוטת‬
‫ה‪
.Thyroid-‬‬
‫‪ .3‬בילדים‪ ,‬ה‪) Right Innominate artery-‬נקרא גם ‪ (Brachiocephalic trunk‬יכול להוביל לדחיסה‬
‫של ה‪ .Trachea-‬ה‪ Brachiocephalic trunk-‬נמצא קדמית ל‪ ,Trachea-‬חוצה אותה מצד ימין ויכולה‬
‫להתפתח שם מפרצת המפעילה לחץ‪
.‬‬
‫‪ .4‬התנפחות של ה‪ Aortic arch-‬המובילה ליצירת מפרצת כך שהיא מפעילה לחץ על הושט ועל‬
‫ה‪
.Trachea-‬‬
‫‪ .5‬במצב של ‪ Thymoma‬התימוס מתנפח מעבר לנורמה ומפעיל לחץ על ה‪
.Trachea-‬‬

‫‪Bronchi‬‬
‫ה‪ Bronchi-‬עשויים ממסה של שרירים ורקמת חיבור‪ .‬ניתן לחלק את ה‪ Bronchi-‬על פי הסדר הבא‪
:‬‬
‫‪ .1‬באיזור הפיצול של ה‪ Trachea-‬יש את הברונכוסים הראשיים הנקראים ‪ Main bronchi‬והם‬
‫מתחילים ישר לאחר התפצלות ה‪ .Trachea-‬באיזור ההתפצלות רואים סחוס בצורה של משולש‬
‫כאשר איזור זה נקרא ‪) Carina‬רכס הנוצר באיזור הסחוס ורואים אותו בברונכוסקופיה(‪
.‬‬
‫‪ .2‬לאחר שנוצרים‪ ,‬ה‪ Main bronci-‬מתפצלים ל‪ Lobar bronchi-‬כאשר יש שניים מצד שמאל‬
‫)‪ Superior lobar bronchus‬ו‪ (Inferior lobar bronchus-‬ושלושה מצד ימין )‪Superior lobar‬‬
‫‪ .(bronchus, middle lobar bronchus, inferior lobar bronchus‬בצד ימין‪ ,‬ה‪ Middle-‬וה‪Inferior-‬‬
‫חולקים גזע משותף והם מתפצלים ממנו‪ .‬בהתאם ל‪ Lobar bronchus-‬אנו יודעים כמה אונות יש‬
‫לריאות כאשר בריאה שמאלית יש ‪ 2‬אונות ובריאה ימנית יש ‪ 3‬אונות‪
.‬‬
‫‪ .3‬ה‪ Lobar bronchi-‬מתפצלים אל ה‪ Segmentary bronchi-‬כאשר בריאה ימין יש ‪10 segmentary‬‬
‫‪) bronchi‬יש מעט וריאציות בצד ימין( ובריאה שמאל יש ‪
.8-9 segmentary bronchi‬‬
‫‪ .4‬ה‪ Segmentary bronchi-‬מתפצלים ל‪ 3-4-‬פיצולים אשר נקראים ‪
.Bronchi‬‬
‫‪ .5‬מה‪ Bronchi-‬יש פיצולים נוספים אשר נקראים ‪ .Bronchioles‬רואים שלאורך ההתפצלויות כמות‬
‫הסחוס יורדת‪ ,‬וכן הארגון של הסחוס משתנה גם כן עד אשר רואים שה‪ Bronchioles-‬הן ללא‬
‫סחוס וכך גם כל מה שמתפצל מהן‪ .‬קוטר ה‪ Bronchioles-‬הוא פחות מ‪ 1-‬מ״מ והן מכילות תאי‬
‫אפיתל ריסניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות שם שכבה דומיננטית של שריר חלק ואין סחוס או בלוטות‬
‫מוקוזה‪
.‬‬
‫‪ .6‬ה‪ Bronchioles-‬מתפצלות עד אשר מקבלים את ה‪
.Terminal bronchioles-‬‬
‫‪ .7‬ה‪ Terminal bronchioles-‬מתפצלות ל‪ Respiratory bronchioles-‬אשר משמשות לתהליך הנשימה‪
.‬‬
‫‪ .8‬באיזור ה‪ Respiratory bronchioles-‬רואים ‪ Alveolar sac‬אשר מורכבים מ‪ .Alveoli-‬ב‪ Alveoli-‬יש‬
‫תהליך של החלפת גזים ומדובר באיזור חשוב‪ ,‬כאשר מצד אחד יש את החלק החיצוני לגוף ובצד‬
‫השני יש את הסביה של פנים הגוף‪ .‬השטח שבו מתרחש המפגש בין שני העולמות הללו הוא עצום‪,‬‬
‫והגוף שלנו חשוף לסביבה החיצונית דרך הריאות‪ .‬אם דפנות ה‪ Alveoli-‬מתפרקות עקב מחלה‬
‫כלשהי‪ ,‬החלל של ה‪ Alveoli-‬הופך להיות יותר גדול עד אשר רואים חללים גדולים בפרנכימה של‬
‫הריאה וזה נקרא ‪
.Emphysema‬‬

‫מהיווצרות ה‪ ,Terminal bronchioles-‬ועד ה‪ Alveoli-‬נוצר מבנה הנקרא ‪

.Lobule‬‬

‫בברונכוסים יש גם סחוס וגם שרירים חלקים המסוגלים לשנות את הקוטר של הברונכוס והם‬
‫מושפעים מהמערכת הסימפתטית שמרחיבה אותם והמערכת הפארה‪-‬סימפתטית שמכווצת אותם‪
.‬‬
‫
‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪10‬‬ ‫‪28.02.19‬‬

‫חלקי הריאות
‬
‫כל איזור של הריאה שמקבל אוויר מ‪ Segmentary bronchi-‬נקרא סגמנט של הריאה‪ .‬ההתייחסות‬
‫לברונכוסים היא בעלת חשיבות קלינית רבה בעיקר בנושא של כריתת סגמנטים של הריאה‪
.‬‬

‫בהשוואה בין שתי הריאות‪ ,‬ריאה ימין טיפה יותר גדולה מריאה שמאל )בגלל מיקום הלב שפונה יותר‬
‫שמאלה(‪ ,‬ולכן היא גם טיפה יותר כבדה‪ .‬האיזור העליון של הריאה נקרא ‪ Apex‬והוא מגיע מעל‬
‫לאיזור צלע ‪ 1‬ופולש לאיזור שורש הצוואר‪ ,‬והאיזור התחתון נקרא ‪ Diaphragmatic surface‬והוא‬
‫ה‪ .Base-‬השטח שפונה לכיוון הלב ונמצא בין שתי הריאות הוא ה‪ Mediaatinal surface-‬והוא מכיל‬
‫את שורש הריאה‪ .‬השוליים האנטריורים של הריאות הם יותר חדים‪ ,‬ואילו השוליים הפוסטריורים הם‬
‫עגולים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחלק האנטריורי יש את ה‪ costal surface-‬הנוגע בצלעות‪
.‬‬
‫בריאה שמאל‪ ,‬מהגבול האנטריורי התחתון של ה‪ Superior lobe-‬ניתן לראות התרחבות הנקראת‬
‫‪
.Lingula‬‬
‫כאשר בוחנים את השטח המידיאסטינלי בין הריאות‪ ,‬רואים שקעים ו‪ Grooves-‬הנוצרים על ידי‬
‫איברים הצמודים לשטח המידיאסטינלי של הריאה‪ .‬פרט לאיזור שנוצר על ידי הלב‪ ,‬ברגע שמוציאים‬
‫את הריאה מהגוף רואים שכל ה‪ Grooves-‬נעלמים‪
.‬‬
‫• בריאה ימין רואים מעל ה‪ Hilum-‬קשת שנוצרת על ידי ה‪ Azygos vein-‬שמתנקז אל ה‪ SVC-‬יחד עם‬
‫ה‪ .brachicephalic vein-‬בחלק הפוסטריורי של שורש ריאה ימין רואים שקע הנוצר על ידי הושט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בין הושט לבין ה‪ Azygos vein-‬ניתן לראות את ה‪
.Thoracic duct-‬‬
‫• בריאה שמאל רואים שקע אחד גדול בצורה קשת הנמצא פוסטריורית לשורש הריאה והוא נוצר על‬
‫ידי ה‪ Aortic arch-‬ועל ידי ה‪ .Thoracic aorta-‬בנוסף לכך‪ ,‬ניתן לראות ‪ Grooves‬הנוצרים על ידי‬
‫ה‪ Left common carotid arterty ,Brachiocephalic trunk-‬ו‪ Left subclavian artery-‬אשר יוצאים‬
‫כולם מה‪
.Aortic arch-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪11‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫שורש הריאה
‬
‫שורש הריאה הוא ה‪ Hilum-‬והוא עטוף בשכבה דקה של ‪ Pleura‬הנקראת ‪Pulmonary ligament‬‬
‫ורואים בו מספר מרכיבים‪
:‬‬
‫‪ - Pulmonary veins .1‬מכילים דם עשיר בחמצן והם נמצאים בגבול האנטריורי והאינפריורי של‬
‫שורש הריאה‪
.‬‬
‫‪ - Bronchus .2‬נמצאים בגבול הפוסטריורי‪ .‬הברונכוס הראשי המגיע לריאה ימין נכנס ל‪Hilum-‬‬
‫בצורה יותר אנכית בהשוואה לברונכוס הראשי הנכנס לריאה שמאל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬עצמים זרים‬
‫שנשאפים בטעות נוטים להתקע בכניסה לריאה ימין‪
.‬‬
‫‪ - Pulmonary arteries .3‬עורקי הריאה שונים במיקום שלהם בין ריאה ימין לבין ריאה שמאל‪.‬‬
‫בריאה ימין אנו רואים כי ה‪ Pulmonary arteries-‬מקבילים ל‪ Bronchi-‬ונמצאים בערך באותו קו‬
‫גובה‪ ,‬ואילו בריאה שמאל אנו רואים כי ה‪ Pulmonary artery-‬נמצא מעל ה‪ Bronchi-‬והוא‬
‫״רוכב״ עליו‪
.‬‬

‫בנוגע לעצבים באיזור ה‪ ,Mediastinum-‬ה‪ Vagus nerve (X)-‬עובר פוסטריורית לשורש הריאה‪ ,‬בעוד‬
‫ה‪ Phrenic nerve-‬עובר אנטריורית‪
.‬‬
‫בהסתכלות על שתי הריאות‪ ,‬רואים שהגבול האינפריורי של ריאה ימין גבוה יותר מהגבול האינפריורי‬
‫של ריאה שמאל‪ .‬ההבדל נובע מהימצאות הכבד בצד ימין של הגוף ממש מתחת לריאה‪
.‬‬
‫לפעמים יש בעיות בהתפתחות ורואים שהמיגרציה של ה‪ Azygos vein-‬לא התרחשה כמו שצריך כך‬
‫שהוא נותר בתוך הריאה‪ .‬במצב הזה רואים סגמנט בריאה שמכיל את ה‪
.Azygos vein-‬‬
‫
‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪12‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪ Bronchopulmonary segment‬הוא חלק מהריאה שמקבל אוויר מה‪ Segmental bronchi-‬הרלוונטי‬
‫ומקבל דם עני בחמצן על ידי ה‪ .Pulmonary artery-‬מדובר באיזור העצמאי הכי קטן של הריאות כך‬
‫שגם אם יוציאו סגמנט אחד‪ ,‬שאר הסגמנטים לא יושפעו מכך‪
.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש עורקים המלווים את ה‪ Bronchi-‬ומספקים אותם ואלו הם ה‪ .Bronchial arteries-‬מדובר‬
‫בעורקים המספקים את הרקמה עצמה והם נכנסים דרך מרכז הסגמנט‪ ,‬מקורם ממחזור הדם הגדול‬
‫של הגוף‪ ,‬והם ומכילים דם עשיר בחמצן כך שהם מספקים את הריאה בתור איבר הדורש חמצן לצורך‬
‫תפקודו‪ .‬העורקים הללו מתפצלים יחד עם הברונכוס‪ .‬בנוסף לעורקים‪ ,‬קיימים ורידים וכלי לימפה‬
‫הנמצאים בקצוות ותפקידם לנקז דם או לימפה מהאיבר‪
.‬‬

‫בריאה ימין אנו רואים ‪ 10 bronchopulmonary segments‬על פי הסדר הבא‪

:‬‬
‫‪ 3 .1‬סגמנטים ב‪
.Superior lobe-‬‬
‫‪ 2 .2‬סגמנטים ב‪
.Middle lobe-‬‬
‫‪ 5 .3‬סגמנטים ב‪) Inferior lobe-‬נראית בעיקר במבט פוסטריורי(‪
.‬‬

‫בריאה שמאל יש יותר וריאציות ואנו רואים ‪ 9 bronchopulmonary segments‬על פי הסדר הבא‪
:‬‬
‫‪ 4 .1‬סגמנטים ב‪
.Upper lobe-‬‬
‫‪ 5 .2‬סגמנטים ב‪) Lower lobe-‬נראית בעיקר במבט פוסטריורי(‪
.‬‬

‫הסגמנטים מבודדים אחד מהשני על ידי ‪ Septa‬העשויות רקמת חיבור‪ .‬רקמת החיבור היא המשכית‬
‫לעטיפה של הריאה הנקראת ‪ Pleura‬אשר נכנסת לתוך הריאה ומפרידה בין הסגמנטים‪ .‬ה‪,Pleura-‬‬
‫בדומה ל‪ ,Pericardium-‬מורכבת משכבה פריאטלית ושכבה ויסראלית‪ .‬העורקים והברונכוסים נשארים‬
‫באותו סגמנט ואין קישור בין עורקים של סגמנטים סמוכים‪ ,‬ולעומת זאת הורידים כן מקושרים והם‬
‫מאפשרים התפשטות של תהליך דלקתי או סרטני‪
.‬‬

‫‪Pleura‬‬
‫העטיפה של הריאה נקראת ‪ .Pleura‬בשלבים המוקדמים של ההתפתחות רואים את ה‪ Gut-‬שהוא צינור‬
‫מערכת העיכול‪ .‬מסביב לצינור נוצר חלל הנקרא ‪ Coelom‬אשר נמצא בין האיבר עצמו לבין הדופן‪.‬‬
‫החלקים הפנימיים נקראים ‪ Viscera‬והדופן החיצונית נקראת ‪ .Parietal‬הדופן באה במגע עם‬
‫האיבר הפנימי‪
.‬‬
‫בין ה‪ Ectoderm-‬לבין ה‪ Endoderm-‬יש את ה‪ Mesoderm-‬שיוצר את החלל‪ .‬החלק של ה‪Mesoderm-‬‬
‫שיותר קרוב לדפנות הגוף נקרא ‪ Somatic mesoderm‬והחלק היותר פנימי של ה‪ Mesoderm-‬נקרא‬
‫‪ Splanchnic mesoderm‬וביניהם יש את החלל‪ .‬בהמשך‪ ,‬ה‪ Splanchnic mesoderm-‬יהיה השכבה‬
‫הויסראלית )‪ (Visceral pleura‬וה‪ Somatic mesoderm-‬יהיה השכבה הפריאטלית )‪.(Parietal pleura‬‬
‫העצבוב ואספקת הדם של שתי השכבות הוא שונה‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪13‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫העובי של ה‪ Pleura-‬עצמה הוא כ‪ 40-‬מיקרומטר ובתוך העובי יש מספר שכבות‪:‬‬
‫‪
Lamina propria .1‬‬
‫‪
Basal lamina .2‬‬
‫‪ Mesothelium .3‬כאשר מדובר בשכבה חד תאית חיצונית ביותר המצפה לא רק‬
‫את ה‪ ,Pleura-‬אלא גם את ה‪ Peritoneum-‬בתוך הבטן‪ .‬התאים של שכבה זו‬
‫יכולים לעבור טרנספורמציה‪ ,‬ובמקום להיות אפיתל הם הופכים להיות תאים‬
‫פיברוטים )‪ .(Epithelial-to-mesenchymal transition‬זה מצב תקין‪ ,‬אבל במצב‬
‫פתולוגי הם יכולים להוביל לבעיות‪ ,‬נוצרת רקמת חיבור ויש חיבור בין משטחי‬
‫ריאה שלא צריכים להיות מחוברים כך שנוצרות הדבקויות בין השכבות של‬
‫ה‪
.Pleura-‬‬
‫השטח של הפלאורה הוא ‪ 1000‬סמ״ר והעובי של ה‪ Pleural cavity-‬הנמצא בין‬
‫הפלאורה הויסראלית לפריאטלית הוא ‪ 10-20‬מיקרומטר‪
.‬‬
‫אנו רואים שני ‪ Pleural cavities‬הנמצאים משני צידי ה‪ Mediastinum-‬והם מקיפים‬
‫את הריאות‪
:‬‬
‫• בחלק הסופריורי ה‪ Pleural cavity-‬מגיע עד שורש הצוואר מעל לצלע ‪
.1‬‬
‫• בחלק האינפריורי ה‪ Pleural cavity-‬מגיע עד לגובה שנמצא ממש מעל ל‪
.Costal margin-‬‬

‫‪Parietal pleura vs. Visceral pleura‬‬

‫‪Pleura‬‬ ‫‪Mesoderm‬‬ ‫‪Blood supply‬‬ ‫‪Innervation‬‬

‫•‬ ‫‪Intercostal nerves‬‬

)‪diaphragmatic pleura‬‬
‫‪Parietal pleura‬‬
‫‪(peripheral and‬‬
‫‪Intercostal, internal‬‬ ‫
‫‪Somatopleural‬‬ ‫‪thoracic,‬‬ ‫•‬ ‫‪Phrenic nerve‬‬
‫‪musculophrenic vessels‬‬ ‫‪(mediastinal and‬‬
‫‪central diaphragmatic‬‬
‫)‪pleura‬‬

‫‪Autonomic nerves‬‬
‫‪Visceral pleura‬‬ ‫‪Splanchnopleural‬‬ ‫‪Bronchial vessels‬‬ ‫‪surrounding bronchial‬‬
‫‪arteries‬‬

‫‪ Stomata‬ויצירת גרורות
‬
‫למרות שיש חלל בין ה‪ Visceral pleura-‬לבין ה‪ ,Parietal pleura-‬יש קשר בין כלי דם המספקים את‬
‫ה‪ Pleura-‬וכן קישור בין כלי הלימפה‪ .‬יש כלי דם החוצים את החלל הזה ומייצרים אנסתומוזה‪ .‬בתוך‬
‫ה‪ Parietal pleura-‬רואים חרירים קטנים הנקראים ‪ Stomata‬והם מאפשרים ניקוז של הלימפה‬
‫מרקמת הריאה אל תוך ה‪ Pleural cavity-‬ובסופו של דבר על ידי כלי לימפה יש ניקוז אל הדופן של‬
‫הגוף‪ .‬זה חשוב במקרה של גידולים בתוך הריאה כך שהכלים האלה מאפשרים התפשטות ויצירה של‬
‫גרורות‪ .‬ה‪ Pleural space-‬הוא סביבה סטרילית המהווה מוקד משיכה להתיישבות של גרורות‬
‫במקרה של סרטן ריאות‪
.‬‬

‫גבולות הריאה והתפשטות של ה‪Pleura-‬‬

‫משתמשים בצלעות על מנת לתאר את הגבול התחתון והאמצעי של הריאות וה‪ .Pleura-‬הגבול‬
‫התחתון של הריאה ושל ה‪ Parietal pleura-‬לא נמצאים באותו המקום‪ .‬בנוסף‪ ,‬רואים בצד שמאל‬
‫המשך של ה‪ Parietal pleura-‬בחלק האמצעי של הגוף‪
.‬‬
‫ה‪ Pleura-‬מתפשטת כלפי מטה וזה נקרא ‪ Recess‬כאשר יש שניים‪
:‬‬
‫• ‪ - Costodiaphragmatic recess‬ה‪ Recess-‬שנוצר בין ה‪ Parietal pleura-‬הקוסטלית לבין‬
‫ה‪ Parietal pleura-‬הדיאפרגמטית‪ .‬מדובר ב‪ Recess-‬די גדול והוא חשוב על מנת לאפשר לריאה‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪14‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫להתנפח בזמן נשימה עמוקה‪ .‬החלל מלא על ידי נוזל‪,‬‬
‫ואם מאפשרים כניסה של אוויר לחלל זה נקרא‬
‫‪
.Pneumothorax‬‬
‫• ‪ - Costomediastinal recess‬כיס נוסף הנמצא בשני‬
‫צדדים‪ ,‬אך הוא גדול יותר בצד שמאל‪ .‬יש לו חשיבות‬
‫קלינית נמוכה יותר בהשוואה ל‪Costodiaphragmatic-‬‬
‫‪ ,recess‬אבל הוא עדיין חשוב להכנסת אוויר בעת נשימה‬
‫עמוקה‪
.‬‬

‫אקסטנזיה נוספת לא מתייחסת להיווצרות הכיסים‪ ,‬אבל‬

‫היא קשורה לשורש הריאה‪ .‬באיזור התחתון של שורש‬
‫הריאה רואים שה‪ Visceral pleura-‬ממשיכה לכיוון‬
‫הסרעפת‪ .‬ההמשכיות של ה‪ Visceral pleura-‬נקראת ‪ Pulmonary ligament‬או ‪Inferior pulmonary‬‬
‫‪ .ligament‬היא כמעט נאחזת באיזור הסרעפת והיא מקשרת את שורש הריאה לסרעפת‪ .‬כל מה‬
‫שמחזיק את הריאה בחלל הטורקאלי הוא שורש הריאה והאלסטיות של הרקמה עצמה‪
.‬‬

‫גבולות ה‪Parietal pleura-‬‬

‫• סופריורית‪ ,‬ה‪ Parietal pleura-‬מקרינה מעל לצלע הראשונה‪
.‬‬
‫• אנטריורית‪ ,‬החלק הקוסטלי של ה‪ Parietal pleura-‬נמצא ממש בקו האמצע מתחת ל‪
.Sternum-‬‬
‫• החלק השמאלי של ה‪ Parietal pleura-‬לא קרוב לקו האמצע בהשוואה לחלק הימני‪ .‬הסיבה לכך‬
‫היא הלב אשר יוצר בליטה‪
.‬‬
‫• אינפריורית‪ ,‬ה‪ Parietal pleura-‬היא מעל הסרעפת מעל ה‪ Costal margin-‬ומקיפה את קיר בית‬
‫החזה באופן הבא‪
:‬‬
‫• ב‪ Mid clavicular line-‬סביב צלע ‪
.VIII‬‬
‫• ב‪ Mid axillary line-‬סביב צלע ‪
.X‬‬
‫• פוסטריורית‪ ,‬ברמה של חוליה ‪
.TV12‬‬

‫גבולות הריאות‬
‫• בנשימה שקטה הגבול התחתון של הריאות נע בקיר בית החזה באופן הבא‪
:‬‬
‫• ב‪ Mid clavicular line-‬בגובה צלע ‪
.VI‬‬
‫• ב‪ Mid axillary line-‬בגובה צלע ‪
.VIII‬‬
‫• פוסטריורית בגובה חוליה ‪
.TV10‬‬
‫• במבט פוסטריורי‪ ,‬ה‪ Oblique fissure-‬בשני הצדדים ממוקם בקו האמצע בצמוד ל‪ Spine-‬של חוליה‬
‫‪
.TV4‬‬
‫• במבט אנטריורי‪ ,‬ה‪ Oblique line-‬בשני הצדדים נמצא בגובה צלע ‪
.VI‬‬

‫בין אונות הריאה יש ‪ Fissures‬ובמבט פוסטריורי רואים שני ‪ ,Oblique fissures‬אחד בצד ימין והשני‬
‫בצד שמאל‪ .‬ה‪ Oblique fissures-‬מפרידים בין האונה התחתונה לבין העליונה‪ .‬ההתחלה של‬
‫ה‪ Oblique fissure-‬הוא ברמה של חוליה ‪ .TV4‬כאשר מרימים את הידיים‪ ,‬השוליים התחתונים של‬
‫ה‪ Scapula-‬מהווים גם את הגבולות של ה‪
.Oblique fissure-‬‬
‫כאשר מרימים את הידיים ומסתכלים במבט לטרלי‪ ,‬אפשר לדמיין את ה‪ Midaxillary line-‬וכאשר‬
‫מגיעים למפגש שלו עם ה‪ Oblique fissure-‬יש התפצלות ל‪ Horizontal fissure-‬המופיע רק בצד ימין‪.‬‬
‫הוא מופיע רק ב‪ 50%-‬מבני האדם‪ .‬ה‪ Horizontal fissure-‬מפריד בין האונה העליונה לאונה‬
‫האמצעית בצד ימין בלבד והוא נמצא בגובה של צלע ‪
.IV‬‬
‫ה‪ Parietal pleura-‬לא מגיעה עד הגבול התחתון של כלוב בית החזה‪ ,‬היא משאירה מרווח בינה לבין‬
‫הסרעפת המלא על ידי ‪
.loose concetive tissue‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪15‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫
‬

‫אספקת דם לריאה
‬
‫כאשר מדברים על אספקת הדם לריאה‪ ,‬יש לבצע הפרדה בין ה‪ Pulmonary circulation-‬לבין‬
‫ה‪.Bronchial circulation-‬‬

‫‪
Pulmonary circulation‬‬
‫במחזור הדם הקטן )מחזור הריאות( אנו רואים מעורבות של ה‪ Pulmonary arteries-‬אשר אחראים על‬
‫אספקת דם עני בחמצן לנאדיות הריאה לצורך תהליך החמצון‪ ,‬וכן מעורבות של ‪Pulmonary veins‬‬
‫אשר אחראים על אספקת דם עשיר בחמצן לעליה השמאלית של הלב‪ .‬מכל ריאה יש יציאה של ‪2‬‬
‫‪ pulmonary veins‬כך שסך הכל יש ‪
.4 pulmonary veins‬‬

‫‪
Bronchial circulation‬‬
‫יש להתייחס אל הריאה כאל איבר הדורש חמצן לצורך קיומו ותפקודו‪ ,‬ולכן אספקת הדם לאיבר עצמו‬
‫מגיעה דרך ה‪ Bronchial arteries and veins-‬שמקורם במחזור הדם הכללי של הגוף‪ .‬ה‪Bronchial-‬‬
‫‪ circulation‬מסתיימת בדרך כלל הרמה של ה‪ Terminal bronchioles-‬שם רואים מפגש עם הנימים‬
‫והורידים של מחזור הריאות‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪16‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫עורקים
‬
‫מקורם של ה‪ Bronchial arteries-‬הוא מה‪ Thoracic aorta-‬או מאחד הפיצולים שלו‪
:‬‬
‫• ‪ Right bronchial artery‬בודד מגיע בדרך כלל מה‪ Posterior intercostal artery-‬השלישי‪
.‬‬
‫• שני ‪ Left bronchial arteries‬יוצאים ישירות מה‪
.Thoracic aorta-‬‬

‫ניקוז ורידי
‬
‫דם מרקמת הריאה מתנקז דרך ה‪ Bronchial veins-‬אל מערכת ה‪ Azygos-‬כאשר בצד הימין הניקוז‬
‫הוא ישירות אל ה‪ ,Azygos vein-‬ואילו בצד שמאל הניקוז הוא דרך ה‪
.Hemiazygos vein-‬‬

‫‪
Hemoptysis‬‬
‫מצב שבו אדם מוציא במהלך השיעול שלו דם או חלקיקי רקמה של ריאה עם דם‪ .‬מדובר במצב שיכול‬
‫להתקיים כאשר יש סרטן בריאות‪ ,‬או בדלקות מסויימות‪
.‬‬

‫הקשר בין מחזור הדם הקטן לגדול הוא קיים וחשוב מבחינה‬
‫פיזיולוגית‪ .‬בסכמה‪ ,‬החלק העליון מהווה את מחזור הריאות‪.‬‬
‫החלק התחתון של הסכמה מתאר את ה‪.Bronchial circulation-‬‬
‫באמצע‪ ,‬רואים את הקשר בין החלק הסיסטמי של הגוף לבין מחזור‬
‫הדם בריאות‪ .‬ברמת הנימים יש קשר בין שתי המערכות האלה‪.‬‬
‫החלק הזה נועד לויסות של זרימת הדם בריאות‪ ,‬לדוגמה אם יש‬
‫עודף של אספקת הדם דרך ה‪ ,Bronchial arteries-‬אפשר להעביר את‬
‫עודף הדם אל מחזור הדם הקטן‪ .‬הקשר קיים ברמת הנימים‬
‫והורידונים‪
.‬‬

‫אספקת הדם ל‪Trachea-‬‬

‫החלק התחתון של ה‪ Trachea-‬מסופק על ידי ה‪ Bronchial artery-‬והוא כולל את ה‪ Carina-‬ואת‬
‫החלק הדיסטאלי של ה‪ .Trachea-‬לעומת זאת‪ ,‬החלק העליון של ה‪ Trachea-‬מסופק על ידי ה‪Inferior-‬‬
‫‪ .thyroid artery‬קיים עורק נוסף הנקרא ‪ Arteria Thyroidea IMA‬והוא אי זוגי ווריאבלי‪ .‬עורק זה אמור‬
‫להתנוון במהלך ההתפתחות וב‪ 10%-‬מהמקרים הוא לא מתנוון‪ .‬במידה והוא אכן קיים‪ ,‬הוא מספק את‬
‫החלק העליון של ה‪ Trachea-‬ואת ה‪
.Thyroid gland-‬‬

‫אספקת דם ל‪
Pleura-‬‬
‫אספקת הדם שונה בין ה‪ Visceral pleura-‬לבין ה‪
:Parietal pleura-‬‬
‫‪ - Visceral pleura .1‬אספקת הדם היא דרך ה‪ Bronchial artery-‬והניקוז הוא דרך ה‪Bronchial-‬‬
‫‪
.veins‬‬
‫‪ - Parietal pleura .2‬אספקת הדם היא על ידי ‪
.posterior & anterior intercostal arteries‬‬
‫קיים קשר בין שתי המערכות האלה באיזור ה‪) Mediastinal pleura-‬ה‪ Pleura-‬שפונה לכיוון האמצע‪,‬‬
‫לכיוון המדיאסטינום(‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪17‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫סרעפת
‬
‫הסרעפת היא מבנה שרירי וגידי המפריד בין חלל בית החזה לבין חלל הבטן והיא מחוברת למבנים‬
‫הבאים‪
:‬‬
‫• ‪ Xiphoid process‬של ה‪
Sternum-‬‬
‫• ‪ Costal margin‬של קיר בית החזה
‬
‫• הקצוות של צלעות ‪ XI‬ו‪XII-‬‬
‫• רצועות אשר נמתחות מעל מבנים בקיר הבטן האחורי
‬
‫• חוליות לומבריות
‬
‫הסרעפת היא בעלת צורה מעוגלת והיא מהווה את הקיר בין חלל בית החזה לבין חלל הבטן‪
.‬‬
‫במבט עליון ותחתון של הסרעפת‪ ,‬ניתן לראות שהחלק האמצעי עשוי מגיד‬
‫הנקרא ‪ Central tendon‬וזהו איזור האחיזה של השריר אשר נע תוך כדי‬
‫התכווצות השריר‪ .‬באיזור זה אפשר לראות מעל הגיד את ה‪Parietal-‬‬
‫‪ pericardium‬ומעליו את ה‪ .Visceral pericardium-‬האיזור הפריפריאלי עשוי‬
‫מסיבי שריר‪ .‬יש שני מקומות בסרעפת שנקראים ‪
:Triangle‬‬
‫‪ - Sternocostal triangle .1‬נמצא באיזור החיבור של הצלעות ל‪.Sternum-‬‬
‫האיזור הזה עשוי על ידי רקמת חיבור ולא שריר‪ ,‬מעין ממברנה‪
.‬‬
‫‪ - Lumbocostal triangle .2‬נמצא בין הצלעות לבין החוליות הלומבריות‬
‫והוא עשוי גם כן מרקמת חיבור‪ .‬הוא יכול להיות כל כך דק עד שהוא‬
‫יכול לאפשר התפשטות של זיהום‪
.‬‬
‫איזור ההתחלה של שריר הסרעפת הוא מאיזור בית החזה והוא ממשיך‬
‫ומסתיים בתור רגליים הנקראות ‪ crus‬כאשר הסיבים של ה‪Right crus-‬‬
‫עושים מעין לופ‪ .‬ה‪ Left crus-‬מתחילה בצד שמאל בגופי החוליות ונשארת‬
‫באותו הצד‪
.‬‬

‫מבנים החודרים את הסרעפת‬

‫‪ - IVC .1‬חודר את הסרעפת ברמה של ‪ TV8‬והוא נמצא בתוך ה‪
.Central tendon-‬‬
‫‪ - Esophagus .2‬חודרת את הסרעפת ברמה של ‪ TV10‬דרך הלופ שנוצר על ידי ה‪ .right crus-‬אם‬
‫הסיבים של ה‪ right crus-‬מתכווצים‪ ,‬הם מונעים מהאוכל להמשיך בתוך הושט‪
.‬‬
‫‪ - Vagus nerve (X) .3‬ה‪ Vagus nerve-‬חודר את הסרעפת יחד עם הושט‪ .‬שני עצבי ה‪Vagus-‬‬
‫מתפצלים ויוצרים פלקסוסים קדמית ואחורית לושט‪ .‬בהמשך מהפלקסוסים יש יצירה של ‪Vegal‬‬
‫‪ trunk‬כאשר יש ‪ Posterior vegal trunk‬ו‪ .Anterior vegal trunk-‬ה‪ Vegal trunks-‬חודרים את חלל‬
‫הבטן ומייצרים שוב פלקסוסים המעצבבים את החלקים של הבטן‪
.‬‬
‫‪ - Aorta .4‬ה‪ Aorta-‬חודר את הסרעפת בין ה‪ Crus-‬שלה דרך ה‪ Aortic hiatus-‬ברמה של ‪
.TV12‬‬
‫‪ - Azygos and Hemiazygos veins .5‬מלווים את ה‪ Aorta-‬ועוברים דרך ה‪
.Aortic hiatus-‬‬
‫‪ - Thoracic duct .6‬מתחיל באיזור הבטן ואוסף את הלימפה מהאיזור התחתון של הגוף‪ ,‬עובר אל‬
‫האיזור העליון של הגוף יחד עם ה‪
.Aorta-‬‬

‫לאורך הושט רואים ורידים המנקזים את האיבר‪ .‬רוב הושט שולחת דם אל מערכת ה‪,Azygos-‬‬
‫והורידים באיזור הזה מופיעים בצורה של פלקסוס עם דפנות מאוד דקות והורידים יכולים להתרחב‬
‫כתלות בלחץ הדם בתוכם‪ .‬בחלק התחתון של הושט‪ ,‬ניקוז הדם הוא על ידי ורידים המנקזים דם אל‬
‫הכבד‪ .‬באיזור החדירה של הושט דרך הסרעפת‪ ,‬שתי מערכות הניקוז מקושרות ויש ביניהן‬
‫אנסתומוזות‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪18‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪
Diaphragmatic hernia‬‬
‫הסרעפת מורכבת מ‪ 4-‬חלקים שבאים במגע אחד עם השני תוך כדי ההתפתחות ויש צורך לסגור את‬
‫המעבר בין הבטן לבית החזה‪ 4 .‬החלקים הם‪
:‬‬
‫‪ - Transverse septum .1‬תורם ליצירת ה‪
.Central tendon-‬‬
‫‪ - Pleuroperitoneal membrane .2‬תורם ליצירת חלק קטן מהסרעפת אצל אדם בוגר‪
.‬‬
‫‪ - Esophageal mesentery .3‬הקשר בין האיבר הפנימי לדופן האחורית של הגוף‪ .‬לאיזור זה נכנסים‬
‫סיבי שריר אשר יוצרים את ה‪ Crura-‬של הסרעפת‪
.‬‬
‫‪ - Muscular body wall .4‬תורם ליצירת החלק הפריפריאלי של הסרעפת‪
.‬‬
‫אם ‪ 4‬החלקים לא מתאחים‪ ,‬נותרים פתחים שדרכם איברים פנימיים של הבטן יכולים לעבור‪ .‬איברים‬
‫פנימיים בבטן הם בעלי תנועה רבה יותר בהשוואה לאיברים הנמצאים בבית החזה‪ .‬עליה בלחץ‬
‫הבטן יכולה לגרום לחדירה של האיברים אל תוך בית החזה‪ .‬זהו מצב של הרניה ‪ -‬יציאה של איבר‬
‫מהמדור הטבעי שלו ופלישתו אל עבר מדור אחר שהוא אינו שייך אליו‪
.‬‬
‫אחד המקרים הוא ‪ Morgagni hernia‬שמתרחשת באיזור ה‪ ,Sternocostal triangle-‬כלומר בחלק‬
‫האנטריורי‪ ,‬ובנוסף יכולה להיות ‪ Bochdalek hernia‬המתרחשת באיזור ה‪,Lumbocostal triangle-‬‬
‫כלומר בחלק הפוסטריורי‪
.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יכול להיות מצב של הרניה שאינה תורשתית )‪ (Acquired diaphragmatic hernia‬וזה יכול‬
‫להגרם עקב חולשה של רקמת החיבור‪
.‬‬
‫הויסות בין הלחץ הבטני לבין הלחץ הטורקאלי חשוב לצורך מניעה של תהליכים פתולוגים אלה‪.‬‬

‫אספקת דם לסרעפת‬
‫הסרעפת מסופקת על ידי עורקים גדולים הנמצאים מעליה ומתחתיה‪
:‬‬
‫• מעל הסרעפת יש את כלי הדם הבאים‪
:‬‬
‫‪ Musculophrenic artery .1‬ו‪ pericardiacophrenic artery-‬שהם סעיפים של ה‪Internal-‬‬
‫‪
.thoracic artery‬‬
‫‪ Superior phrenic arteries .2‬אשר יוצאים ישירות מהחלקים התחתונים של ה‪
Thoracic aorta-‬‬
‫‪ .3‬סעיפים קטנים היוצאים מה‪
.Intercostal arteries-‬‬
‫• מתחת לסרעפת יש את כלי הדם הבאים‪
:‬‬
‫‪ Inferior phrenic arteries .1‬אשר יוצאים ישירות מה‪
.Abdominal aorta-‬‬

‫ניקוז ורידי מהסרעפת

‬
‫מערכת הניקוז הורידי מהסרעפת מתבצעת על ידי ורידים המלווים את העורקים המספקים את‬
‫הסרעפת‪ .‬ורידים אלה מתנקזים אל הורידים הבאים‪
:‬‬
‫‪
Brachiocephalic veins .1‬‬
‫‪
Azygos system of veins .2‬‬
‫‪ Abdominal veins .3‬הכוללים את ה‪ left suprarenal vein-‬ו‪
.IVC-‬‬

‫עצבוב הסרעפת‬
‫הסרעפת מעוצבבת על ידי ה‪ Phrenic nerve-‬שמקורו בסגמנטים ‪ C3-C5‬והוא חודר את הסרעפת‪.‬‬
‫התכווצות הכיפות )‪ (domes‬של הסרעפת גורמת לכך שהסרעפת הופכת להיות שטוחה ובכך הנפח‬
‫של חלל בית החזה גדל‪ .‬תנועת הסרעפת חיונית לצורך נשימה תקינה‪
.‬‬

‫מנגנון הנשימה
‬
‫‪ Boyle-Mariotte law‬קובע כי מכפלת הנפח בלחץ של כמות קבועה של גז אידיאלי בטמפ׳ קבועה‬
‫היא קבועה‪ .‬כלומר‪ ,‬בהינתן כמות קבועה של גז הנמצא בטמפ׳ קבועה‪ ,‬ככל שנגדיל את הלחץ‬
‫המופעל עליו‪ ,‬כך יירד נפחו‪ ,‬ולהפך‪ .‬על בסיס החוק הזה עובדת כל מערכת הנשימה‪ .‬שריר הסרעפת‬
‫הוא השריר העיקרי של הנשימה והוא מגדיל את כלוב בית החזה לכיוון מטה‪ .‬הצלעות מגדילות את‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪19‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫נפח כלוב בית החזה לכיוון לטרלי קדמי ועליון‪ .‬כאשר מגדילים את הנפח‪ ,‬לחץ האוויר בטורקס קטן‬
‫ואוויר יכול להכנס פנימה ובכך הוא מאזן את הלחץ‪ .‬ה‪ Pleural space-‬לא גדל כי ה‪Visceral pleura-‬‬
‫וה‪ Parietal pleura-‬צמודות אחת לשניה והן מתרחקות ביחד בעת הגדלת חלל הריאות‪
.‬‬

‫שרירי נשיפה‬ ‫שרירי שאיפה‬

‫נשימה אקטיבית‬ ‫נשימה שקטה‬ ‫שרירים עיקריים‬ ‫שרירי עזר‬

‫‪Internal intercostal‬‬
‫‪Sternocleidomastoid‬‬
‫‪except interchondral‬‬
‫)‪(sternum elevation‬‬
‫)‪part (ribs depression‬‬ ‫בעת נשימה טבעית‪,‬‬ ‫‪External intercostal and‬‬
‫הנשיפה נובעת מכח‬ ‫‪interchondral part of‬‬
‫‪) Abdominals‬מושך את‬ ‫‪internal intercostal (ribs‬‬
‫האלסטיות של הריאות‬
‫הצלעות למטה ודוחס את‬ ‫)‪elevation‬‬ ‫‪Scalenes Group (upper‬‬
‫ומחזרה של כלוב בית‬
‫תכולת הבטן כך‬ ‫)‪ribs elevation‬‬
‫החזה והסרעפת למצבם‬
‫שהסרעפת עולה מעלה(‬
‫הטבעי‬
‫‪Quadratus lumborum‬‬
‫‪Diaphragm‬‬ ‫‪Pectoralis minor‬‬
‫)‪(ribs depression‬‬

‫תנועת קיר בית החזה והסרעפת בזמן נשימה‬

‫במהלך נשימה‪ ,‬המימדים של בית החזה משתנים בכיוון האנכי‪ ,‬הלטרלי‪ ,‬האנטריורי והפוסטריורי‪
.‬‬
‫• עליה וירידה של הסרעפת משנה את חלל בית החזה בכיוון האנכי‪ .‬כאשר סיבי שריר הסרעפת‬
‫מתכווצים אנו רואים ירידה של הסרעפת‪ ,‬וכאשר הם רפויים אנו רואים עליה שלה‪
.‬‬
‫• שינויים בכיוון הלטרלי ובכיוון האנטריורי והפוסטריורי מתרחשים כאשר יש עליה או ירידה של‬
‫הצלעות‪ .‬הקצוות האנטריורים של הצלעות היוצרים מפרק עם ה‪ Sternum-‬הם אינפריורים יותר‬
‫בהשוואה לקצוות הפוסטריורים של הצלעות היוצרים מפרק עם החוליות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬ברגע‬
‫שהצלעות עולות מעלה‪ ,‬הן מעלות את ה‪ Sternum-‬כלפי מעלה וקדימה‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם ‪Angle of Louis‬‬
‫יכולה להיות פחות מורגשת בזמן הזה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר הצלעות יורדות מטה‪ ,‬עצם ה‪Sternum-‬‬
‫נעה מטה ואחורה‪ .‬התנועה הזאת היא תנועה של ידית משאבה )‪ (Pump handle‬והיא משנה את‬
‫נפח בית החזה בכיוון האנטריורי והפוסטריורי‪
.‬‬
‫• בנוסף‪ ,‬גם אמצע ה‪ Shaft-‬של הצלעות נמוך יותר מהקצוות של הצלעות‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬כאשר יש‬
‫עליה של ה‪ ,Shafts-‬האיזור האמצעי של ה‪ Shfts-‬נע לטרלרית‪ .‬התנועה הזאת היא תנועה של ידית‬
‫דלי )‪ (bucket handle‬והיא מאפשרת להגדיל את נפח בית החזה בכיוון הלטרלי‪
.‬‬
‫
‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪20‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫מבנה הלב‬
‫‪
Pericardium‬‬
‫בבית החזה נמצא הלב אשר עטוף ב‪ Pericardium-‬שהוא קרום הלב‪ .‬כאשר פותחים את כלוב בית‬
‫החזה‪ ,‬אנו רואים קודם כל את ה‪ .Pericardium-‬ה‪ Pericardium-‬הוא לבן ומורכב מכמה שכבות‪
:‬‬
‫‪ - Fibrous pericardium .1‬רקמה פיברוטית הבנויה מסיבים קולגנים והיא בצבע לבן‪ .‬בחלק‬
‫האנטריורי הרקמה מחוברת אל ה‪ Sternum-‬על ידי ה‪ ,Sternopericardial ligaments-‬הקצה‬
‫שלה עולה מעלה ועוטף את השורשים של כלי הדם הגדולים‪ ,‬והבסיס שלה בא במגע עם‬
‫ה‪ Central tendon-‬של הסרעפת‪
.‬‬
‫‪ - Serous pericardium .2‬רקמה פנימית יותר לרקמה הפיברוטית‪ ,‬והיא חלק מהקרום הנמצא בבית‬
‫החזה‪ ,‬בבטן ובאגן‪
.‬‬
‫הסבר‪ :‬בעובר יש שלפוחית הנקרא ‪ .Coelom‬ליד ה‪ Coelom-‬יש צינור ממנו מתפתחים כל חלקי‬
‫הגוף‪ .‬בהתחלה יש סרעפת אשר נכנסת פנימה ומחלקת את ה‪ Cellum-‬לשני חלקים‪ :‬חלק אחד‬
‫הנמצא בבית החזה וחלק שני הנמצא בבטן ובאגן‪ .‬בהמשך מתחילים להתפתח האיברים אשר‬
‫דוחפים את הדפנות של ה‪ ,Coelom-‬ועל הלב עצמו נשארות שכבות של ה‪
 .Coelom-‬‬
‫ה‪ Coelom-‬עשוי שכבה אחת של אפיתל קשקשי חד שכבתי והאפיתל מפריש נוזל סרוטי כך שהוא‬
‫נקרא ‪ .Serous epithelium‬אנו רואים שתי שכבות‪
:‬‬
‫‪ - Visceral pericardium (epicardium) .1‬השכבה שצמודה ללב‪
.‬‬
‫‪ - Parietal pericardium .2‬השכבה החיצונית שהיא יותר חופשית‪
.‬‬
‫שתי השכבות הללו‪ ,‬הן ה‪ Visceral-‬והן ה‪ Parietal-‬הן המשכיות ומקיפות את השורשים של כלי‬
‫הדם הגדולים‪ .‬בין שתי השכבות יש חלל פוטנציאלי‪ ,Pericardial cavity ,‬ובו יש כמה מילילטרים‬
‫בודדים של נוזל המאפשר החלקה בזמן פעימות הלב‪ .‬מדובר בשכבות מאוד דקות וחשוב להבין‬
‫שהן ה‪ Visceral-‬והן ה‪ Parietal-‬הן למעשה אותה השכבה‪
.‬‬

‫מיוקרדיום ← רקמה סרוטית ויסראלית ← רקמה פריאטלית ← רקמה פיברוטית‬

‫מלמטה‪ ,‬באיזור הסרעפת‪ ,‬אנו רואים כי ה‪ Fibrous pericardium-‬מחובר אליה שכן מדובר למעשה‬
‫באותה רקמה מבחינת ההתפתחות‪
.‬‬

‫כאשר מוציאים את הלב‪ ,‬חלל ה‪ Pericardium-‬יותר גדול מגודל הלב‪ .‬בתוך החלל הפריאטלי ישנן‬
‫תעלות הנקראות סינוסים ומדובר בהמשך של ה‪:Serous pericardium-‬‬
‫• ‪ Oblique sinus‬אשר מקיף את הורידים ונמצא פוסטריורית לעליה השמאלית‪
.‬‬
‫• ‪ Transverse sinus‬אשר נמצא בין כלי הדם הגדולים כאשר ה‪ Aorta-‬וה‪ Pulmonary trunk-‬נמצאים‬
‫אנטריורית אליו‪ ,‬ה‪ SVC-‬נמצא פוסטריורית אליו והעליה השמאלית אינפריורית אליו‪ .‬בזמן ניתוח‬
‫כאשר ה‪ Pericardium-‬פתוח‪ ,‬אפשר למקם את האצבע ב‪ Transverse sinus-‬וזה מפריד בין‬
‫העורקים לבין הורידים‪ .‬אם מניחים את היד מתחת ל‪ Apex-‬של הלב וזזים סופריורית‪ ,‬נכנסים אל‬
‫ה‪
.Oblique fissure-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪21‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫למעשה‪ ,‬ה‪ Pericardium-‬לא נגמר בלב עצמו‪ ,‬אלא הוא עולה מעט למעלה ומכסה גם את כלי הדם‬
‫הגדולים‪
.‬‬

‫ה‪ Pericardium-‬עצמו מקבל עצבוב מה‪ Phrenic nerve-‬שהוא גם סנסורי וגם מוטורי אשר חוצה את‬
‫בית החזה עד לסרעפת והוא סנסורי ל‪ Pericardium-‬ומוטורי לסרעפת‪ .‬כאב אשר מגיע מה‪Parietal-‬‬
‫‪ pericardium‬מועבר על ידי ה‪ Phrenic-‬ולכן יכול להיות כאב משקף באיזור ה‪Supraclavicular-‬‬
‫‪ ,region‬הכתף והצוואר הלטרלי שכן מדובר בדרמטומים ‪ .C3-C5‬לעומת זאת‪ ,‬כאב המגיע‬
‫מה‪ serous pericardium-‬מועבר על ידי סיבים סימפתטים של ה‪ .Aortic&cardiac plexus-‬בנוסף‪,‬‬
‫ה‪ Pericardium-‬מקבל גם עצבוב מה‪ Vagus nerve-‬אשר שולח סעיפים שמגיעים אליו דרך‬
‫ה‪ Esophageal plexus-‬ודרך ה‪
.Left recurrent nerve-‬‬

‫אספקת הדם ל‪ Pericardium-‬מתבצעת באופן הבא‪

:‬‬
‫• ‪ 80%‬מאספקת הדם של ה‪ Pericardium-‬מגיעים מה‪.Right and left internal thoracic arteries-‬‬
‫• החלק האינפריורי מקבל אספקת דם מה‪ Intercostal arteries-‬ומה‪
.Superior phrenic artery-‬‬
‫• החלק הפוסטריורי של ה‪ Pericardium-‬מקבל אספקת דם מסעיפים קטנים היוצאים‬
‫מה‪
.Descending aorta-‬‬

‫הניקוז הורידי מתבצע דרך ה‪ ,Azygos system-‬דרך ה‪ Internal thoracic-‬ודרך ה‪Superior phrenic-‬‬
‫‪.veins‬‬

‫‪
Cardiac temponade‬‬
‫לפעמים יש הצטברות של נוזלים בחלל ה‪ Pericardium-‬ויש צורך בניקוז‪ .‬כל הצטברות של נוזלים‬
‫מקשה על הלב לעבוד‪ ,‬ואם יש הצטברות מסיבית של נוזלים‪ ,‬מגיעים למצב של טמפונדה‪ .‬טמפונדה‬
‫יכולה לגרום ללב להפסיק לפעום עקב צמצום נפח חלל ה‪ Pericardium-‬מה שלא מאפשר ללב להתרחב‬
‫ולהתכווץ כמו שצריך‪
.‬‬

‫הניקוז הלימפתי מה‪ Pericardium-‬הוא דרך ה‪ Thoracic duct-‬וה‪ Right lymphatic duct-‬דרך‬
‫בלוטות לימפה‪
.‬‬

‫הלב‬
‫הלב הוא איבר חלול בעל צורה של פירמידה והוא בעל בסיס וקודקוד‪ .‬משקלו הוא בממוצע ‪ 300‬גרם‬
‫ויש לו ‪ 2‬עליות ו‪ 2-‬חדרים‪ .‬הלב נמצא בבית החזה מעל הסרעפת‪ ,‬וה‪ Pericardium-‬צמוד ל‪central-‬‬
‫‪ tendon‬של הסרעפת ומגיע עד ה‪ Sternal angle-‬שם יש יציאה של כלי הדם הגדולים‪ .‬ללב יש סטייה‬
‫שמאלה וקודקוד הלב נמצא ס״מ ‪ 1‬מידיאלית ל‪ mid clavicular line-‬ברווח הבין צלעתי ה‪) 5-‬בין צלע‬
‫‪ 5‬ל‪ .(6-‬בסופו של דבר‪ ,‬בסיס הלב פונה ימינה ולמעלה‪ ,‬ואילו הקודקוד פונה למטה ושמאלה‪
.‬‬

‫‪ Grooves‬על שטח הלב

‬
‫כאשר מורידים מהלב את השומן ואת כלי הדם אפשר לזהות מספר חריצים‪
:‬‬
‫‪ - Atrioventricular groove (coronary sulcus) .1‬מבצע הפרדה בין העליות לבין החדרים ונמצא‬
‫בכל קוטר הלב‪ .‬שקע זה מכיל את ה‪circumflex branch of left ,right coronary artery-‬‬
‫‪ small cardiac vein ,coronary artery‬ו‪
.coronary sinus-‬‬
‫‪ - Interventricular grooves .2‬שני שקעים המפרידים בין שני חדרי הלב‪ .‬ה‪ Anterior sulcus-‬נמצא‬
‫במשטח האנטריורי של הלב ומכיל את ה‪ Anterior interventricular artery-‬ואת ה‪great cardiac-‬‬
‫‪ ,vein‬בעוד שה‪ Posterior sulcus-‬נמצא במשטח האחורי של הלב ומכיל את ה‪Posterior-‬‬
‫‪ interventricular artery‬ואת ה‪
.Middle cardiac vein-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪22‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫גבולות הלב
‬
‫ללב יש ‪ 4‬גבולות‪
:‬‬
‫‪ .1‬גבול עליון המורכב מהעליות ובעיקר מהעליה השמאלית‪
.‬‬
‫‪ .2‬גבול ימני המורכב מהעליה הימנית‪
.‬‬
‫‪ .3‬גבול תחתון חד המורכב בעיקר מהחדר הימני ומחלק קטן מחדר שמאל בצמוד ל‪
.Apex-‬‬
‫‪ .4‬גבול שמאלי עגול המורכב מהחדר השמאלי‪
.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ניתן להבחין במספר משטחים‪

:‬‬
‫• )‪ - Posterior surface (true base‬בסיס הלב הוא המשטח האחורי והוא בנוי על‬
‫ידי העלייה הימנית והשמאלית‪ .‬נמצא בגובה של חוליות ‪ Th5-8‬באדם שוכב‪,‬‬
‫ובגובה של חוליות ‪ Th6-9‬באדם עומד‪ .‬הושט נמצאת ממש פוסטריורית לבסיס‪
.‬‬
‫• ‪ - Apex‬קודקוד הלב נוצר על ידי האיזור האינפריורי והלטרלי של חדר שמאל‬
‫והוא נמצא במרווח בין צלעתי ‪ 8-9 ,5‬ס״מ מה‪
.Midsternal line-‬‬
‫• )‪ - Anterior surface (Sternocostal surface‬משטח הכולל את העליה הימנית‬
‫וחלק קטן מהעליה השמאלית שהוא ה‪ .Left auricle-‬שליש ממנו מיוצר על ידי‬
‫החדר השמאלי‪ ,‬ושני שליש מיוצר על ידי החדר הימני‪
.‬‬
‫• )‪ - Inferior surface (diaphragmatic surface‬המשטח התחתון של הלב‬
‫המיוצר על ידי החדרים ובעיקר על ידי החדר השמאלי והוא מונח על גיד‬
‫הסרעפת‪ .‬משטח זה מופרד מבסיס הלב על ידי ה‪
.Coronary sinus-‬‬
‫• ‪ - Left Pulmonary surface‬פונה לריאה שמאל ומורכב מגבולות החדר‬
‫השמאלי‪ ,‬חלק קטן מהעליה השמאלית ומה‪
.Left auricle-‬‬
‫• ‪ - Right Pulmonary surface‬פונה לריאה ימין ומורכב מהעלייה הימנית‪
.‬‬

‫עליה ימנית
‬
‫חלל דמוי מרובע בעל דפנות כאשר לעליה הימנית נשפכים ה‪ SVC-‬וה‪ IVC-‬שמביאים דם עני בחמצן‬
‫מכל חלקי הגוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬ללב עצמו יש אפסקה וניקוז דם כאשר ניקוז הדם מהלב נשפך אל העליה‬
‫הימנית דרך ה‪ Coronary sinus-‬שנכנס אינפריורית והוא הוריד הגדול אליו נשפכים כל ורידי הלב‪
.‬‬
‫בזמן ההתפתחות‪ ,‬במחיצה בין העליה הימנית לעליה השמאלית יש פתח אשר נסגר לאחר הלידה‬
‫על ידי האנדוקרדיום )השכבה הפנימית ביותר של הלב(‪ .‬אצל אדם מבוגר מדובר באיזור יחסית דק‬
‫והוא נקרא ‪
.Fossa ovalis‬‬
‫בין הפתח של ה‪ SVC-‬לבין הפתח של ה‪ IVC-‬יש מבנה שרירי שבולט כלפי פנים בצורה של ‪ C‬אשר‬
‫נקרא ‪ .Crista terminalis‬החלל שנמצא פוסטריורית ל‪ Crista terminalis-‬הוא ה‪sinus of venae-‬‬
‫‪ cavae‬והוא בעל דופן דקה וחלקה כאשר שני הורידים‪ SVC ,‬ו‪ ,IVC-‬נשפכים אל חלל זה‪ .‬בחלק העליון‬
‫של ה‪ Crista terminalis-‬נמצא ה‪
.SA node-‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬לעליות יש מבנה הבולט כלפי חוץ שנקרא ‪ ,Auricle‬וכשמו‪ ,‬מדובר במבנה דמוי אוזן שעד‬
‫היום לא ברור מה בדיוק התפקיד שלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדובר בחלל נוסף שגורם לכך שהעליות לא תהיינה‬
‫בצורה של מרובע‪
.‬‬
‫בדופן העלייה וגם ב‪ Auricle-‬אפשר לזהות מבנים דמוי רצועות דקות שנקראים ‪.Pectinate muscles‬‬
‫שרירים אלה מתחילים מה‪ Terminal crest-‬לכיוון אנטרו‪-‬לטרלי והם‬
‫עוזרים לחזק את דופן העלייה בזמן התכווצות העליות‪
.‬‬
‫בין העליות ישנה מחיצה הנקראת ‪ Interatrial septum‬והיא פונה כלפי‬
‫פנים וימינה‪
.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימים בדופן העליה הימנית חרירים הנקראים ‪Foramina of‬‬
‫‪ the venae cordis minimae‬המאפשרים ניקוז של דם ורידי ישירות‬
‫מה‪
.Myocardium-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪23‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫שסתומי ורידים
‬
‫בחלק מהורידים בגוף ניתן למצוא שסתומים אשר תפקידם למנוע זרימת דם אחורנית‪ .‬כל הורידים‬
‫שמגיעים מאיזור הראש הם חסרי שסתומים וכך גם ה‪ .SVC-‬לעומת זאת‪ ,‬ל‪ IVC-‬יש שסתום ולפעמים‬
‫הוא לא חלק ויש לו חורים ‪ -‬המסתם הזה נקרא גם ‪ .Eustachian valve‬מדובר בקיפול של‬
‫האנדוקרדיום‪ ,‬ואצל העובר הוא גדול על מנת לכוון את התנועה של דם עשיר‬
‫בחמצן מהעליה הימנית אל עבר העליה השמאלית דרך ה‪.Foramen ovale-‬‬
‫שסתום נוסף שניתן למצוא ב‪ Coronary sinus-‬הוא ה‪Semicircular-‬‬
‫‪
.Thebesian valve‬‬

‫חדר ימין‬
‫בין העליה הימנית לחדר ימין יש פתח הנקרא ‪ Atrioventricular orifice‬ודרכו מגיעים אל חדר ימין של‬
‫הלב‪ .‬חדר ימין מתחיל מפתח זה ומגיע עד ה‪ Apex-‬והוא בעל דופן דקה של ‪ 3-5‬מ״מ‪ .‬דם יוצא מחדר‬
‫ימין אל עבר הריאות דרך ה‪ Conus arteriosus-‬ומשם אל עבר ה‪
.Pulmonary trunk-‬‬
‫לחדר הימיני יש שסתום הנקרא ‪ Tricuspid valve‬והוא בעל ‪ 3‬עלים )‪(Anterior, Posterior, Septal‬‬
‫ותפקידו למנוע זרימת דם מהחדר לעליה בזמן הסיסטולה‪ .‬השסתום עשוי ‪ 2‬שכבות של אנדוקרדיום‬
‫וקיימת שכבה פיברוטית אשר מקיפה את ה‪ Atrioventricular orifice-‬ועוזרת לשמור על הצורה של‬
‫הפתח‪ .‬הדופן של החדר הימני יחסית דקה כי הדם צריך לזרום רק לריאות ולא לכל הגוף‪
.‬‬
‫בתוך החדרים ניתן לראות שרירים שתפקידם לחזק את הדופן והם יותר שמנים ‪ -‬שרירים אלה הם‬
‫ה‪ .Trabecular carnea-‬בחדר הימני יש לנו טרבקולה‬
‫אחת יותר בולטת והיא ‪septomarginal trabecula‬‬
‫והיא בעלת חשיבות רבה כאשר היא תומכת‬
‫ב‪ Anterior papillary muscle-‬והיא לוקחת חלק‬
‫במערכת ההולכה של הלב‪
.‬‬
‫בחדר ימין קיימים ‪ Papillary muscles‬אשר מחוברים‬
‫אל דופן החדר מצד אחד ואל העלים של השסתום מצד‬
‫השני‪ .‬מדובר בשרירים הבולטים כלפי חוץ והם דמויי‬
‫פטמה‪ .‬החיבור אל השסתום מתאפשר על ידי סיבים‬
‫קולגנים אשר יוצאים מהשרירים והם ה‪Corda-‬‬
‫‪ tendinea‬המחברים את השרירים עם העלים של‬
‫השסתום המצוי בין העליה לבין החדר הימני‪ .‬בזמן‬
‫הסיסטולה‪ ,‬מעט לפני שהחדר הימני מתכווץ‪,‬‬
‫ה‪ Papillary muscles-‬מושכים את השסתומים כלפי‬
‫מטה ומונעים זרימת דם בחזרה אל העליה‪ .‬מכאן שתפקידם של ה‪ Papillary muscles-‬הוא למנוע‬
‫זרימת דם מהחדר לעליה‪ .‬סך הכל יש שלושה ‪ Papillary muscles‬והם‪
:‬‬
‫‪ - Anterior papillary muscle .1‬הגדול ביותר אשר עולה מהדופן הקדמית והוא לרוב קיים‪
.‬‬
‫‪ - (Posterior) Inferior papillary muscle .2‬יכול להכיל ‪ 1-3‬מבנים העולים מדופן הקיר‪
.‬‬
‫‪ - Septal papillary muscle (muscle of Lancisi) .3‬השריר הכי קטן שלא תמיד נמצא‪
.‬‬
‫חשוב להבין שלכל שריר יש חיבור של כמה ‪ Chorda tendinea‬וכן ‪ Chorda tendinea‬משני שרירים‬
‫מחוברים לאותו ‪ Cusp‬כך שזה מונע היפרדות של ה‪ Cusps-‬בזמן הסיסטולה‪
.‬‬

‫‪Pulmonary Valve‬‬
‫מחדר ימין‪ ,‬דם זורם אל ה‪ Pulmonary trunk-‬שהוא מתפצל ל‪ Right&Left pulonary artery-‬וכל אחד‬
‫נכנס אל הריאות‪ .‬בין החדר לבין ה‪ Pulmonary trunk-‬יש שסתום הנקרא ‪ .Pulmonary Valve‬שסתום‬
‫זה הוא דמוי חצי ירח והוא נקרא גם ‪ Semilunar valve‬כי הוא מורכב מ‪ 3-‬מבנים דמויי חצי ירח‪.‬‬
‫השסתום מחובר אל דופן החדר הימני ואל ה‪ Origin-‬של ה‪ .Pulmonary trunk-‬מהחדר‪ ,‬דם זורם אל‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪24‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫העורק‪ ,‬אבל קיימת גרביטציה שלא ניתן למנוע והדם זורם בחזרה אל החדר‪ .‬בזמן‬
‫שהדם זורם בחזרה אל החדר הוא ממלא את הכיסים של המסתם אשר סוגרים את‬
‫הפתח בין החדר הימני לבין ה‪
.Pulmonary Valve-‬‬
‫על כל ‪ Cusp‬של השסתום ניתן לראות במרכז התעבות קולגנית שנקראת ‪Nodule‬‬
‫‪ of Arantius‬והשוליים החופשיים שלה נקראים ‪ .Lunale‬ה‪ Nodule-‬הוא דמוי‬
‫מגנט וכאשר כל שלושת ה‪ Cusps-‬מתמלאים ביחד‪ ,‬ה‪ Nodule-‬של כל ‪Cusp‬‬
‫נצמדים ודואגים שהפתח יהיה סגור לגמרי‪ .‬ה‪ Nodules-‬משאירים את הפתח‬
‫סגור ובכך נמנע מעבר של דם בחזרה אל החדר‪ .‬בזמן הדיאסטולה ה‪Cusps-‬‬
‫צמודים אחד לשני ובזמן הסיסטולה הם נפתחים באופן פסיבי ונסגרים מיד‬
‫לאחר מכן‪
.‬‬

‫עליה שמאלית‬
‫העליה השמאלית היא בצורת קובייה ובעלת נפח קטן יותר בהשוואה‬
‫לעליה הימנית‪ .‬היא מקבלת דם מהריאות דרך ‪ 4‬ורידי ריאה‬
‫)‪ .(Pulmonary veins‬לאחר שהדם זורם אל הריאות‪ ,‬מתרחש בריאות חילוף‬
‫גזים ומהריאות יש יציאה של ורידי ריאה המגיעים אל העלייה השמאלית‬
‫של הלב ומובילים איתם דם עשיר בחמצן‪ .‬הדופן של העליה השמאלית‬
‫חלקה יותר בהשוואה לעליה הימנית כאשר אין בה ‪Pectinate‬‬
‫‪ .muscles‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן למצוא ‪ Pectinate muscles‬ב‪Left auricle-‬‬
‫שהוא יותר ארוך צר ובעל צורה של וו‪ .‬בנוסף‪ ,‬במשטח של העליה ניתן‬
‫לראות את ה‪ Valve of foramen ovale-‬והוא המקום של ה‪Foramen-‬‬
‫‪ ovale‬שאצל אדם בוגר נקרא ‪
.Fossa ovalis‬‬
‫בין עליה שמאל לחדר שמאל יש פתח הנקרא ‪Left atrioventricular‬‬
‫‪ orifice‬שהוא סגור על ידי שסתום הנקרא ‪.Left atrioventricular valve‬‬
‫לשסתום זה יש שני עלים והוא נקרא גם ‪ Bicuspid valve‬או ‪
.Mitral valve‬‬

‫חדר שמאל
‬
‫חדר שמאל מקבל דם מעליה שמאל דרך ה‪Left atrioventricular-‬‬
‫‪ .orifice‬חדר שמאל הוא ארוך וצר יותר מחדר ימין והדופן שלו עבה פי ‪3‬‬
‫בהשוואה לדופן חדר ימין‪ 1.5 ,‬ס״מ לעומת ‪ 0.5‬ס״מ‪ .‬בחדר שמאל יש‬
‫שני ‪ (Anterior&Posterior) Papillary muscle‬המחוברים על ידי‬
‫ה‪ Corda tendinea-‬אל העלים של השסתום המצוי בין העליה‬
‫השמאלית לחדר שמאל‪ .‬בנוסף‪ ,‬בחדר שמאל ניתן לראות ‪Trabeculae‬‬
‫‪ carneae‬שתפקידם לחזק את הדופן של החדר‪
.‬‬

‫‪Mitral valve‬‬
‫בין העליה השמאלית לבין חדר שמאל יש את ה‪ Mitral valve-‬אשר בנוי מטבעת פיברוטית המקיפה את‬
‫ה‪ Left atrioventricular orifice-‬ואליה מתחברים שני ה‪ Cusps-‬של המסתם והם ה‪Anterior-‬‬
‫וה‪
.Posterior-‬‬

‫‪Aortic valve‬‬
‫מחדר שמאל‪ ,‬דם זורם אל ה‪ Aorta-‬ומשם אל כל הגוף‪ .‬בין חדר שמאל לבין ה‪Aorta-‬‬
‫יש שסתום הנקרא ‪ .Aortic valve‬השסתום מכיל ‪ 3‬סינוסים )‪(Right, Left, Posterior‬‬
‫כאשר מה‪ Right & Left sinuses-‬יוצאים ה‪.Right & Left coronary arteries-‬‬
‫שסתום זה דומה ל‪ Pulmonary valve-‬והוא נקרא גם כן ‪ .Semilunar valve‬בדומה‬
‫ל‪ Pulmonary valve-‬גם כאן ניתן לראות את ה‪ Nodule-‬ואת ה‪ .Lunale-‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪25‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫חלל השסתום קצת יותר גדול בהשוואה ל‪ .Pulmonary valve-‬בנוסף‪ ,‬בחלק הפוסטריורי של‬
‫השסתום יש פתחים )‪ (Opening for right&left coronary arteries‬המאפשרים אספקת דם אל הלב‬
‫עצמו‪ .‬בזמן הדיאסטולה‪ ,‬תודות לכח הגרביטציה‪ ,‬הדם חוזר בחזרה וממלא את הסינוסים של‬
‫השסתום ומהסינוסים האלה הדם זורם אל העורקים הקורונרים שמספקים דם אל הלב‪ .‬ה‪Aortic-‬‬
‫‪ sinus‬נקרא גם ‪
.Sinus of Valsalva‬‬

‫שסתומי הלב‬
‫ללב יש ‪ 4‬שסתומים‪
:‬‬
‫‪ - Tricuspid valve .1‬שסתום הנמצא בין העליה הימנית לבין חדר ימין‪
.‬‬
‫‪ - Bicuspid valve (mitral valve) .2‬שסתום הנמצא בין העליה השמאלית לבין חדר שמאל‪
.‬‬
‫‪ - Pulmonary valve (semilunar valve) .3‬שסתום הנמצא בין חדר ימין לבין ה‪
.Pulmonary trunk-‬‬
‫‪ - Aortic valve (semilunar valve) .4‬שסתום הנמצא בין חדר שמאל לבין ה‪
.Aorta-‬‬

‫• בזמן הדיאסטולה )הרפיה הלב(‪ ,‬הדם זורם בין העליה לבין החדר והשסתומים בין העליות לבין‬
‫החדרים פתוחים‪ ,‬בעוד השסתומים בין החדרים לבין העורקים הגדולים סגורים‪
.‬‬
‫• בזמן הסיסטולה )התכווצות הלב(‪ ,‬הדם זורם מהחדרים אל עבר העורקים הגדולים כך‬
‫שהשסתומים בין העליות לבין החדרים סגורים‪ ,‬בעוד השסתומים בין החדרים לבין העורקים‬
‫פתוחים‪
.‬‬

‫‪Fibrous skeleton‬‬
‫בלב יש הפרדה בין העליות לבין החדרים‪ ,‬ובגבול בין העליות לבין החדרים ישנן ‪ 4‬טבעות עשויות‬
‫רקמת חיבור פיברוטית ותפקידן הוא להתחבר אל שרירי הלב‪ .‬טבעות אלה נקראות ‪Fibrous‬‬
‫‪ .skeleton‬לטבעות אלו מתחברים השסתומים וגם שרירי הלב‪ .‬בחיבור בין הטבעות נמצאים מבנים‬
‫נוספים שנדבר עליהם בהמשך‪ .‬הטבעות נמצאות בין העליות לבין החדרים ובין החדרים לבין‬
‫העורקים שיוצאים מהם והם מהווים בסיס לשריר הלב ולחיבור השסתומים‪ .‬טבעות אלה מספקות‬
‫נקודת אחיזה ישירה עבור ה‪
.Myocardium-‬‬

‫בין הטבעות יש נקודות אחיזה והן‪

:‬‬
‫‪ - Right fibrous trigone .1‬האיזור שבין ה‪ Aortic ring-‬לבין ה‪
.Right Atrioventricular ring-‬‬
‫‪ - Left fibrous trigone .2‬האיזור שבין ה‪ Aortic ring-‬לבין ה‪
.Left Atrioventricular ring-‬‬
‫
‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫שריר הלב
‬
‫ללב יש ‪ 3‬שכבות‪
:‬‬
‫‪ - Endocardium .1‬רקמה פנימית עשויית אפיתל‪
.‬‬
‫‪ - Myocardium .2‬הרקמה האמצעית שהיא רקמת שריר וזהו שריר הלב‪
.‬‬
‫‪ - Epicardium .3‬הרקמה החיצונית הנקראת גם ‪
.visceral pericardium‬‬
‫שריר הלב הוא שילוב בין שריר חלק לשריר משורטט‪ .‬השריר הוא משורטט והוא דמוי שריר שלד‪ ,‬אבל‬
‫הוא שריר לא רצוני‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬מדובר בקבוצה נפרדת של שריר‪
.‬‬
‫בכל האיברים החלולים בגוף שלנו יש בדופן ‪ 2‬שכבות של שרירים לא רצוניים ויש רק ‪ 4‬איברים בגוף‬
‫שבדופן יש ‪ 3‬שכבות והם‪ :‬לב‪ ,‬קיבה‪ ,‬שלפוחית שתן ורחם‪.‬‬
‫מבחינת הלב‪ ,‬ניתן לראות כי בעליות יש ‪ 2‬שכבות של שרירים )‪ (Superficial and deep‬ואילו בחדרים‬
‫יש ‪ 3‬שכבות של שרירים )‪ ,(Superficial, medial and deep‬מדובר בשכבות השייכות לרקמת‬
‫ה‪
.Myocardium-‬‬

‫מערכת ההולכה של הלב

‬
‫תאי שריר הלב הם תאים מיוחדים שיכולים להתכווץ‪ ,‬וחלק מהם יכולים להעביר זרם כמו עצבים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬חשוב להבין שלא מדובר בעצבים‪ ,‬אלא מדובר בסוג מיוחד של תאים הנקראים ‪ Myocytes‬והם‬
‫מעבירים זרם בדיוק כמו עצבים ומסוגלים להתכווץ באופן עצמאי‪ .‬זה גורם להתכווצויות של הלב‬
‫אשר מתכווץ בנפרד‪ ,‬ויש סינכרוניזציה בין התכווצות העליות לבין התכווצות החדרים‪ .‬ניתן לראות‬
‫כי גם במערכת מבודדת של ‪ ,Myocytes‬הם עדיין פועלים בצורה ספונטנית ועצמאית‪
.‬‬
‫מערכת ההולכה כוללת את המרכיבים הבאים‪
:‬‬
‫‪ - Sinoatrial node (SA node) .1‬זהו קוצב הלב הטבעי )‪ (Pacemaker‬הנמצא בגבול שבין ה‪SVC-‬‬
‫לבין הכניסה שלו אל העליה הימנית )בסוף ה‪ .(Crista terminalis-‬ה‪ SA node-‬מפעיל בתוכו זרם‬
‫חשמלי והסיבים ממנו עוברים דרך הדפנות של העליות ובגבול בין העליות לחדרים‪ .‬בין העליות‬
‫עצמן בחלק התחתון של המחיצה )קרוב להתחלת המחיצה של החדרים( יושב ה‪
.AV node-‬‬
‫‪ - Atrioventricular node (AV node) .2‬נמצא בין העליות לבין החדרים במשולש הנקרא ‪Triangle of‬‬
‫‪ Koch‬כאשר הוא קרוב לפתח של ה‪ Coronary sinus-‬בקרבת ה‪ Septal cusp-‬של ה‪Tricuspid-‬‬
‫‪) valve‬ובאופן יותר מדוייק‪ ,‬הוא נמצא בגבול התחתון של המחיצה בין העליות‪ ,‬קרוב להתחלת‬
‫המחיצה בין החדרים(‪ .‬חשוב להבין בדיוק איפה ה‪ AV node-‬נמצא כדי לא לפגוע בו בזמן פעולות‬
‫פולשניות‪ .‬בעליה הימנית יש מבנה קשה שנקרא ‪ tendon of Todaro‬אשר נמצא בין ה‪Coronary-‬‬
‫‪ sinus‬לבין ה‪ Fossa ovalis-‬ובקרבתו ניתן למצוא את ה‪
.Triangle of Koch-‬‬
‫‪ - Bundle of His .3‬מדובר בסיבים היוצאים מה‪ AV node-‬והם סיבים אשר עוברים במחיצה בין‬
‫החדרים‪ .‬לאחר שעוברים במחיצה בין החדרים‪ ,‬יש סעיפים המגיעים לחדר ימין ולחדר שמאל של‬
‫הלב‪
.‬‬
‫• הסעיפים הימניים )‪ (Crus dextrum‬המגיעים אל חדר ימין של הלב נכנסים אל‬
‫ה‪ Septomarginal trabecula-‬על מנת להגיע אל ה‪
.Anterior papillary muscle-‬‬
‫• הסעיפים השמאליים )‪ (Crus sinistrum‬המגיעים אל חדר שמאל של הלב מקיפים את‬
‫ה‪ Papillary muscles-‬ומתפזרים לכל חלקי החדר‪
.‬‬
‫‪ - Purkinje fibers .4‬מהסיבים אשר עוברים לאורך המחיצה‪ ,Bundle of His ,‬כאמור יש יציאה של‬
‫‪ Myocytes‬המגיעים אל תוך החדרים ומפעילים בין היתר את ה‪ .Papillary muscles-‬סיבים אלה‬
‫נקראים ‪
.Purkinje fibers‬‬

‫תיאור המסלול
‬
‫מה‪ SA node-‬יש התחלה של זרם חשמלי המוביל לסיסטולה של העליות‪ .‬כאשר העליות מתכווצות‪,‬‬
‫ה‪ AV node-‬מקבל את הגירוי שהעליות התכווצו‪ ,‬ואז ה‪ AV node-‬מעביר את הזרם דרך ‪Bundle of‬‬
‫‪ His‬הנמצאים במחיצה שבין החדרים‪ .‬בהמשך‪ ,‬הזרם החשמלי עובר אל החדרים דרך ‪Purkinje‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪ fibers‬וזה גורם להתכווצות החדרים‪ .‬המערכת הזאת אחראית על כך שההתכווצויות תהיינה‬
‫מתואמות כדי שהתכווצות הלב תהיה תקינה‪
.‬‬

‫אספקת דם ללב )עורקים קורונרים(‬

‫הלב מקבל אספקת דם משני עורקים‪ .‬ה‪ Aorta-‬היוצא מהחדר השמאלי עולה למעלה ונקרא‬
‫‪ ,Ascending aorta‬לאחר מכן הוא ממשיך בתור ה‪ Aortic arch-‬ולבסוף בתור ה‪.Descending aorta-‬‬
‫מה‪ Aescending aorta-‬יש יציאה של עורקים קורונרים הנמצאים ברמה של ה‪Coronary sulcus-‬‬
‫הנמצא בין העליות לחדרים‪ .‬הפתחים של העורקים הללו נמצאים פוסטריורית ל‪ Aortic valve-‬והדם‬
‫זורם אחורנית מיד לאחר הסיסטולה‪ ,‬בזמן הדיאסטולה‪ ,‬ונכנס אל העורקים הקורונרים‪ .‬יש שני‬
‫עורקים קורונרים ראשיים‪
:‬‬
‫‪ - Left coronary artery .1‬עורק המגיע מה‪ Left posterior sinus-‬של ה‪ Ascending aorta-‬ובדרך‬
‫כלל מדובר בעורק גדול יותר מה‪ .Right coronary artery-‬העורק יוצא מה‪ ,Aorta-‬ועובר בין‬
‫ה‪ Pulmonary trunk-‬לבין ה‪ Left auricle-‬ושם הוא מתפצל לשני ענפים‪
:‬‬
‫‪ - Circumflex artery .1‬פונה שמאלה דרך ה‪ Coronary sulcus-‬ויורד מטה אל עבר בסיס הלב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן לראות שעורק זה שולח את ה‪
.Left marginal artery-‬‬
‫‪ - Anterior interventricular branch (Left anterior descending - LAD) .2‬עורק אשר נמצא‬
‫ב‪ .Anterior interventricular sulcus-‬עורק זה מספק את העלייה השמאלית‪ ,‬חדר שמאל ואת‬
‫המחיצה שבין החדרים‪ .‬לאורך המהלך שלו ניתן לראות פיצול אחד או שניים היוצרים את‬
‫ה‪ Diagonal branches-‬והם עוברים במשטח הקדמי של החדר השמאלי‪ .‬העורק מגיע עד‬
‫ה‪ Apex-‬של הלב‪
.‬‬
‫‪ - Right coronary artery .2‬עורק אשר עובר אנטריורית וימינה בין ה‪ Right auricle-‬לבין‬
‫ה‪ .Pulmonary trunk-‬העורק יורד מטה דרך ה‪ Coronary sulcus-‬לאורך גבול הלב הימני‪ ,‬מבצע‬
‫עיקול אל עבר ה‪ Groove-‬הפוסטריורי שנמצא בין החדרים וממשיך אל עבר בסיס הלב‪ .‬לעורק זה‬
‫יש מספר פיצולים‪
:‬‬
‫‪ - Atrial branch .1‬סעיף אשר עובר ב‪ Groove-‬בין ה‪ Right auricle-‬לבין ה‪Ascending aorta-‬‬
‫וממנו יש יציאה של ה‪ Sinu-atrial nodal branch-‬אשר עובר פוסטריורית סביב ה‪ SVC-‬ומספק‬
‫את ה‪
.SA node-‬‬
‫‪ - Right marginal branch .2‬סעיף אשר מתפצל מה‪ Right coronary artery-‬כאשר הוא מגיע‬
‫לשוליים האינפריורים של הלב והוא ממשיך אל עבר ה‪ Apex-‬של הלב‪
.‬‬
‫‪ - Posterior interventricular branch .3‬לפני שנוצר הסעיף הזה‪ ,‬יש יציאה של סעיף מה‪Right-‬‬
‫‪ coronary artery‬המספק את ה‪ .AV node-‬לאחר מכן‪ ,‬מתקבל הפיצול הסופי של ה‪Right-‬‬
‫‪ coronary artery‬והוא ה‪ Posterior inter ventricular branch-‬אשר נמצא ב‪Posterior inter-‬‬
‫‪
.ventricular sulcus‬‬

‫קיימת אנסתומוזה בקודוד הלב בין ה‪ ,Left and right coronary arteries-‬אבל אין לה משמעות‬
‫קלינית‪ ,‬כלומר אם עורק אחד נחסם העורק השני לא יכול לפצות על כך‪.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28.02.19‬‬

‫מבנים המסופקים על ידי העורקים הקורונרים‬

‫‪Left Coronary artery‬‬ ‫‪Right Coronary artery‬‬

‫העלייה הימנית
‬ ‫•‬
‫חדר ימין
‬ ‫•‬
‫רוב העלייה השמאלית
‬ ‫•‬ ‫‪
SA node‬‬ ‫•‬
‫חדר שמאל
‬ ‫•‬ ‫‪
AV node‬‬ ‫•‬
‫• רוב ה‪) Interventricular septum-‬כולל ‪Bundle of His‬‬ ‫המחיצה בין העליות
‬ ‫•‬
‫והסעיפים שלהם(‬ ‫חלק מהעלייה השמאלית
‬ ‫•‬
‫‪ 1/3‬פוסטריורי ואינפריורי של המחיצה בין החדרים
‬ ‫•‬
‫חלק מהחלק הפוסטריורי של החדר השמאלי‬ ‫•‬

‫ורידי הלב‬
‫מערכת הורידים של הלב מתחלקת לשני חלקים‪
:‬‬
‫‪ Greater system .1‬אשר מכילה את כלי הדם הגדולים והם מנקזים את רוב ה‪Myocardium-‬‬
‫החיצוני‪
.‬‬
‫‪ Smallest system .2‬אשר מכילה את כלי הדם הקטנים )‪ (Thebesian veins‬המנקזים דם מהדפנות‬
‫הפנימיות של שריר הלב אל עבר העליה הימנית‪ ,‬החדר הימני‪ ,‬העליה השמאלית ולפעמים לחדר‬
‫השמאלי‪
.‬‬
‫הורידים של ה‪ Greater system-‬נשפכים בסופו של דבר אל ה‪ Coronary sinus-‬הנשפך אל העליה‬
‫הימנית‪ .‬ה‪ Coronary sinus-‬נמצא ב‪ Coronary sulcus-‬בין העליה השמאלית לחדר השמאלי והוא‬
‫מכיל ‪ .Semilunar valve‬ה‪ Coronary sinus-‬מנקז דם מכל הלב )כולל המחיצה( אל עבר העליה‬
‫הימנית מלבד האיזור האנטריורי של חדר ימין וחלקים קטנים של חדר ועליה שמאל‪
.‬‬
‫קיימים בלב מספר ורידים המתנקזים אל ה‪
:Coronary sinus-‬‬
‫‪ - Great cardiac vein .1‬וריד אשר מלווה את ה‪ LAD-‬והוא מתחיל ב‪ Apex-‬של הלב ועולה‬
‫ב‪ ,Anterior inter ventricular groove-‬פונה שמאלה ושם הוא פוגש את ה‪Circumflex artery-‬‬
‫ובסוף הוא נכנס אל ה‪ .Coronary sinus-‬וריד זה מקבל דם מעליה שמאל ומשני החדרים‪
.‬‬
‫‪ - Middle cardiac vein .2‬וריד אשר מלווה את ה‪ Posterior inter ventricular artery-‬והוא מתחיל‬
‫ב‪ Apex-‬של הלב ועולה מעלה ב‪ Posterior inter ventricular groove-‬ונכנס אל ה‪Coronary-‬‬
‫‪
.sinus‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪ - Small cardiac vein .3‬וריד אשר מלווה את ה‪ Right coronary artery-‬והוא נמצא ב‪Posterior-‬‬
‫‪ atrioventricular groove‬הנמצא בין העלייה הימנית לבין חדר ימין והוא מנקז דם מהחלקים‬
‫האחורים של מבנים אלה‪
.‬‬
‫‪ - Posterior cardiac vein (inferior vein) .4‬וריד אשר נמצא במשטח האחורי של חדר שמאל‪,‬‬
‫שמאלית ל‪ .Middle cardiac vein-‬הוא מנקז דם מחדר שמאל ומתנקז ישירות ל‪Coronary sinus-‬‬
‫או ל‪
.Great cardiac vein-‬‬
‫‪ - Oblique vein of the left atrium .5‬וריד אשר נמצא פוסטריורות ומתנקז ישירות אל ה‪coronary-‬‬
‫‪ sinus‬מהעלייה השמאלית‪
.‬‬

‫כאשר מסתכלים על הלב במבט קדמי רואים את החדר הימני‪ ,‬עליה ימנית וחדר שמאל‪ .‬את העלייה‬
‫השמאלית לא רואים כי היא פוסטריוית ומה שרואים זה את ה‪ .Left auricle-‬במבט קדמי של הלב יש‬
‫ורידים קטנים הנקאים ‪ anterior cardiac veins‬שמנקזים דם מהחדר הימני ואז נשפכים ישר אל‬
‫העליה הימנית‪ .‬מדובר בדרך כלל ב‪ 2-3-‬ורידים ולפעמים רואים גם ‪ 5‬ורידים‪ .‬הם אינם נשפכים אל‬
‫ה‪ coronary sinus-‬כי הוא נמצא במשטח האחורי‪ ,‬ורואים כי הם נשפכים אל העליה הימנית ישירות‪
.‬‬

‫ניקוז לימפטי של הלב‬

‫כלי הדם הלימפטים של הלב מלווים את ה‪ Coronary arteries-‬ושופכים את הלימפה אל‬
‫ה‪ Brachiocephalic nodes-‬הנמצאים אנטריורית ל‪ Brachiocephalic veins-‬ול‪Tracheobronchial-‬‬
‫‪ nodes‬הנמצאים בקצה האינפריורי של ה‪ .Trachea-‬משם‪ ,‬הלימפה עוברת אל ה‪ Thoracic duct-‬אשר‬
‫נשפך לזוית בין ה‪ Internal jagular vein-‬לבין ה‪
.Subclavian vein-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪30‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫נקודות האזנה ללב
‬
‫מיקום השסתומים לא כל כך רלוונטי‪ ,‬ומה שיותר רלוונטי זה לשמוע את הצליל של סגירת השסתומים‪.‬‬
‫אם יש אי ספיקה ויש זרימה חוזרת‪ ,‬הרופא ישמע צליל נוסף‪ .‬יש מקומות בדופן הקדמי של בית החזה‬
‫שמאפשרים לשמוע את השסתומים‪
.‬‬
‫• על מנת לשמוע את ה‪ Mitral valve-‬יש להניח את הסטטוסקופ על קודקוד הלב‬
‫ב‪ Mid clavicular line-‬ברווח בין צלעתי ‪ .5‬מסתם זה נמצא בצד השמאלי‬
‫בגובה החיבור של צלע ‪ 4‬ל‪
.Sternum-‬‬
‫• על מנת לשמוע את ה‪ ,Tricuspid valve-‬יש להניח את הסטטוסקופ צמוד‬
‫לקצה ה‪ .Sternum-‬מסתם זה נמצא בגובה החיבור של צלעות ‪ 5‬ו‪6-‬‬
‫ל‪
.Sternum-‬‬
‫• על מנת לשמוע את הסגירה של ה‪ ,Aortic valve-‬יש להניח את הסטטוסקופ‬
‫מתחת לצלע מספר ‪) 2‬אפשר לזהות את האיזור על פי ‪
.(Angle of louis‬‬
‫• על מנת לשמוע את הסגירה של ה‪ ,Pulmnary valve-‬יש להניח את‬
‫הסטטוסקופ בצד שמאל של ה‪ .Sternum-‬מסתם זה נמצא בצד שמאל בגובה‬
‫החיבור של צלע ‪ 3‬ל‪
.Sternum-‬‬

‫זרימת דם בעובר
‬
‫מהשלייה של האם יש זרימה של דם דרך חבל הטבור‪ .‬הדם מגיע אל ה‪ IVC-‬אשר נשפך על העלייה‬
‫הימנית ומשם הוא עובר אל החדר הימני‪ .‬בעובר‪ ,‬הדם לא זורם דרך עורקי הריאה אל הריאות‪ ,‬אלא‬
‫הדם זורם ישר מהחדר הימני אל החדר השמאלי‪ .‬הדבר מתאפשר תודות לחור‪ ,Oval foramen ,‬הקיים‬
‫בין חדר ימין לבין חדר שמאל‪
.‬‬
‫בעובר אין טעם שהדם יעבור אל הריאות כי הן לא מפותחות‪ ,‬ולכן לא יתבצע חמצון של הדם‪ .‬בהתאם‬
‫לכך‪ ,‬הדם אשר עובר מחדר ימין אל חדר שמאל ממשיך אל כל גוף העובר דרך ה‪ .Aorta-‬בהמשך‪ ,‬הדם‬
‫חוזר בחזרה אל השליה דרך ה‪
.Umbilical arteries-‬‬
‫לאחר הלידה הפתח אמור להסגר‪ ,‬אבל הוא לא נסגר בצורה הרמטית לחלוטין ובאדם בוגר הזכר לכך‬
‫הוא ה‪ .Fossa ovalis-‬בעובר יש חיבור בין ה‪ pulmonary trunk-‬לבין ה‪ aorta-‬כאשר המטרה היא‬
‫לעקוף את זרימת הדם אל הריאות‪ .‬החיבור נקרא ‪ .ductus arteriosus‬לאחר הלידה גם הוא נסגר‬
‫ואנו רואים את ה‪
.Ligamentum arteriosum-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪31‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪
Mediastinum‬‬
‫ה‪ Mediastinum-‬מוגדר בתור החלל בין הריאות‪ .‬עקב המהלך האלכסוני של פתח בית החזה‬
‫מלמעלה‪ ,‬ניתן לראות את קצה הריאות באיזור הצווארי‪ .‬באיזור הצווארי אנו רואים את ה‪Parietal-‬‬
‫‪ pleura‬ושם היא נקראת ‪ Capula‬והיא בעלת משמעות קלינית גדולה‪ .‬מהרקמה הזאת מתחילה אנו‬
‫רואים את הרצועות הקדמיות והאחריות אשר מקשרות בין ה‪ Capula-‬לבין הצלע‬
‫הראשונה‪
.‬‬
‫כל זה מראה לנו שה‪ Mediastinum-‬מתחיל מהאיזור הצווארי כך שכל מיני‬
‫תהליכים פתולוגים באיזור הצווארי יכולים לעבור את הגבול בין האיזור הצווארי‬
‫לאיזור בית החזה‪
.‬‬

‫אם חותכים את הגוף בקו האמצע‪ ,‬אנו נראה רק את ה‪ Mediastinum-‬שכולל את‬

‫הלב ואת כלי הדם הגדולים ואת האיזור שעוטף את הלב מכל הצדדים‪
.‬‬

‫על מנת לבצע חלוקה של ה‪ ,Mediastinum-‬נצייר קו דמיוני שמחבר את ה‪Sternal-‬‬

‫‪ angle‬ואת הדיסק בין חוליה ‪ TV4‬ל‪ .TV5-‬קו זה מחלק את ה‪Mediastinum-‬‬
‫ל‪ Superior mediastinum-‬ול‪ .Inferior mediastinum-‬בהמשך‪ ,‬ה‪Inferior-‬‬
‫‪ mediastinum‬מתחלק בצורה הבאה‪
:‬‬
‫• ‪ - Anterior mediastinum‬כל מה שנמצא החל מה‪ Sternum-‬ועד האספקט‬
‫הפוסטריורי של הלב‪ ,‬כולל כלי הדם הגדולים‪
.‬‬
‫• ‪ - Middle mediastinum‬החלק שנמצא אחורית ללב ולכלי הדם הגדולים ומגיע עד ס״מ ‪1‬‬
‫פוסטריורית לגופי החוליות הטורקאליות‪
.‬‬
‫• ‪ - Posterior mediastinum‬כל האספקט שנמצא פוסטריורית לגבול הפוסטריורי של ה‪Middle-‬‬
‫‪
.medistinum‬‬

‫ראשית נתאר את כל המבנים אשר עוברים ב‪ Mediatinum-‬כולו‪ ,‬ובסוף נראה את החלוקה של האיברים‬
‫לפי איזורי ה‪ Mediastinum-‬השונים‪
.‬‬

‫‪Trachea‬‬
‫פירוט בחלק של הריאות‪
.‬‬

‫‪Thymus‬‬
‫בלוטת ה‪ thymus-‬היא האיבר הכי אנטריורי שמצוי ב‪ Superior mediastinum-‬והיא מצויה‬
‫פוסטריורית ל‪ .Manubrium-‬אצל תינוק‪ ,‬ה‪ Thymus-‬מכסה כמעט שליש מבית החזה ובאדם בוגר‬
‫רואים את השאריות של ה‪ .Thymus-‬הבלוטה מצטמצמת מאוד תוך כדי גדילת הגוף ונשארת באיזור‬
‫העליון של כלוב בית החזה‪
.‬‬
‫מבחינת אספקת דם ל‪ ,Thymus-‬העורקים הנמצאים בקרבת האיבר מספקים אותו‪ ,‬ובמקרה של‬
‫ה‪ Thymus-‬מדובר ב‪ anterior intercostal arteries-‬ובסעיפים קטנים היוצאים מה‪Internal thoracic-‬‬
‫‪
.arteries‬‬
‫מבחינת ניקוז ורידי מה‪ ,Thymus-‬הורידים המנקזים את ה‪ Thymus-‬הם ה‪Left brachiocephalic-‬‬
‫‪ vein‬כאשר הימני לא לוקח חלק כי הוא נמצא יותר מידי הצידה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש את ה‪Internal thoracic-‬‬
‫‪
.veins‬‬
‫מבחינת עצבוב של ה‪ ,Thymus-‬העצבוב מתבצע על ידי ה‪ Vagus nerve (X)-‬שמספק עצבוב פארה‬
‫סימפתטי‪ ,‬וכן עצבוב סימפתטי דרך ה‪
.Cervical sympathetic trunk-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪32‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪
Oesophagus‬‬
‫הושט מתחילה מה‪ Pharyngo-esophageal junction-‬הנמצאת במרחק של ‪ 15‬ס״מ מהשיניים‬
‫החותכות )החלק התחתון של ה‪ Cricoid cartilage-‬ברמה של חוליה ‪ (C6‬ומגיעה עד הסרעפת‬
‫הנמצאת במרחק של ‪ 40‬ס״מ מהשיניים החותכות )ברמה של חוליה ‪ .(T11‬הושט יורדת מטה‬
‫כאשר היא אנטריורית לגופי החוליות‪ ,‬וכאשר היא מגיעה לאמצע הדרך‪ ,‬היא פונה אנטריורית‬
‫ושמאלה כך שהיא חוצה את ה‪ Aorta-‬ונמצאת בסופו של דבר אנטריורית אליו‪
.‬‬
‫פוסטריוריות לושט אנו רואים את ה‪ ,Thoracic duct-‬חלקים מה‪right ,Hemiazygos vein-‬‬
‫‪ posterior intercostal vessels‬ובקרבת הסרעפת רואים שה‪ Descending aorta-‬גם הוא‬
‫אחורית אליה‪
 .‬‬
‫הכנסה של כמות גדולה של מזון בבת אחת לושט גורמת להרחבה של הושט וזה יכול להשפיע‬
‫על נפח בית החזה‪ .‬לאורך הושט רואים מספר איזורים יותר צרים והם נגרמים עקב מעבר של‬
‫איברים לרוחב הושט‪ .‬במידה ויש גדילה של אותם איברים‪ ,‬הדבר יכול להוביל לחסימה של‬
‫הושט‪ .‬האיברים הם‪
:‬‬
‫‪ .1‬ברמה של ‪ T3-T4‬רואים את ה‪
.Aortic arch-‬‬
‫‪) Left mainstem bronchus .2‬מרחק של ‪ 27‬ס״מ מהשיניים החותכות(‪
.‬‬
‫‪ .3‬העליה השמאלית‪
.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬היות והושט עוברת דרך הסרעפת‪ ,‬גם כיווץ של הסרעפת יכול להשפיע על הקוטר של הושט‪
.‬‬

‫אספקת דם לושט מתבצעת על ידי ה‪ Esophageal arteries-‬המגיעים מה‪bronchial arteries ,Aorta-‬‬

‫ו‪ Ascending branches-‬של ה‪ Left gastric artery-‬שמקורו בבטן‪
.‬‬
‫ניקוז דם מהושט מתבצע על ידי ורידים המתנקזים אל ה‪Hemiazygos vein ,Azygos vein-‬‬
‫ו‪ esophageal branches-‬המגיעים אל ה‪ left gastric vein-‬שנמצא בבטן‪
.‬‬
‫עצבוב הושט הוא יותר מורכב וכולל סעיפים המגיעים מה‪ Vagus nerve (X)-‬ומה‪Sympathetic-‬‬
‫‪ .trunk‬מבחינת עצבוב סנסורי אנו רואים בנוסף לכל אלה גם את התרומה של ה‪.Splanchnic nerves-‬‬
‫חשוב להבין שמידע סנסורי בנוגע לושט המועבר על ידי ה‪ Vagus nerve (X)-‬לא כולל מידע על כאב‪.‬‬
‫מידע על כאב עובר על ידי סיבים השייכים ל‪ Sympathetic trunk-‬ול‪Splanchnic-‬‬
‫‪
.nerves‬‬

‫‪
Esophageal plexus‬‬
‫לאחר שהם עוברים פוסטריורית לשורש הריאה‪ ,‬שני ה‪ Vagus nerve (X)-‬מגיעים‬
‫לושט ושם הם מתפצלים למספר סעיפים על גבי הושט ובכך יוצרים את‬
‫ה‪ .Esophageal plexus-‬סיבי הפלקסוס ממשיכים לרדת מטה עם הושט לכיוון‬
‫הסרעפת וממש מעל הסרעפת סיבים של הפלקסוס יוצרים שני ‪ Trunks‬החודרים‬
‫את הסרעפת יחד עם הושט‪
:‬‬
‫‪ - Anterior vegal trunk .1‬נמצא על המשטח האנטריורי של הושט ומכיל בעיקר‬
‫סיבים המגיעים מה‪
.Left vagus nerve (X)-‬‬
‫‪ - Posterior vegal trunk .2‬נמצא על המשטח הפוסטריורי של הושט ומכיל בעיקר‬
‫סיבים המגיעים מה‪
.Right vagus nerve (X)-‬‬

‫עורקים‬
‫• ‪ - Aorta‬ה‪ Aorta-‬יוצא מחדר שמאל והוא מתחלק לשלושה איזורים‪
:‬‬
‫‪ - Ascending aorta .1‬מכוסה על ידי ה‪ visceral layer-‬של ה‪ serous pericardium-‬והוא קשור‬
‫ל‪ Pulmonary trunk-‬כאשר הם חולקים את אותו ה‪ .Sheath-‬העורק יוצא מחדר שמאל ונמצא‬
‫בגובה של החלק הסחוסי התחתון של הצלע השלישית מצד שמאל‪ .‬העורק מתחיל לעלות‬
‫למעלה‪ ,‬טיפה ימינה וקדימה ובערך באיזור הסחוסי של צלע ‪ 2‬הוא נכנס ל‪Superior-‬‬
‫‪ mediastinum‬ושם מתחילה ‪.Arch of aorta‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪33‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪ - Arch of aorta .2‬המשך ה‪ Ascending aorta-‬השייך ל‪ Superior mediastinum-‬והוא נמצא‬
‫אנטריורית ולטרלית ל‪ Trachea-‬כאשר הוא מבצע עיקול מעל ה‪ .Left bronchus-‬מ‪Arch of-‬‬
‫‪ aorta‬יש ‪ 3‬פיצולים כאשר ה‪ Left brachiocephalic vein-‬חוצה את ההתחלה של כולם‬
‫אנטריורית‪
:‬‬
‫‪ - Brachiocephalic trunk .1‬הפיצול הראשון‪ ,‬הגדול והכי ימני‪ .‬העורק‬
‫הזה נמצא אנטריורית ביחס לפיצולים האחרים כאשר הוא עולה‬
‫מעלה לכיוון פוסטריורי וימני‪ .‬כאשר הוא מגיע לרמה של ה‪Right-‬‬
‫‪ ,sternoclavicular joint‬הוא מתפצל לשני עורקים‪
:‬‬
‫‪ - Right common carotid artery .1‬מספק את הצד הימני של‬
‫הראש‪
.‬‬
‫‪ - Right subclavian artery .2‬מספק את זרוע ימין‪
.‬‬
‫לרוב‪ ,‬ל‪ Brachiocephalic trunk-‬יש סעיף קטן שהוא ה‪Thyroid ima-‬‬
‫‪ artery‬שתורם לאספקת הדם ל‪
.Thyroid gland-‬‬
‫‪ - Left common carotid artery .2‬הפיצול השני אשר עולה מעלה‬
‫משמאל ל‪ .Trachea-‬עורק זה מספק את הצד השמאלי של הראש‪
.‬‬
‫‪ - Left subclavian artery .3‬הפיצול השלישי אשר נמצא משמאל ל‪Left-‬‬
‫‪ common carotid artery‬ומעט פוסטריורית אליו‪ .‬זהו העורק‬
‫העיקרי שמספק את הגפה השמאלית העליונה‪.‬‬
‫‪ - Descending aorta (thoracic aorta) .3‬מתחיל מהקצה התחתון של‬
‫חוליה ‪ T4‬ומסתיים בקצה התחתון של חוליה ‪ T12‬שם הוא עובר דרך‬
‫ה‪ Aortic hiatus-‬בדרכו אל עבר הסרעפת‪ .‬העורק מתחיל בקצה הסופריורי שלו כאשר הוא‬
‫עובר מימין לעמוד השדרה ובמהלכו יש יציאה של מספר עורקים‪
:‬‬
‫‪ - Pericardial branches .1‬פיצולים המגיעים אל המשטח האחורי של ה‪
.Pericardial sac-‬‬
‫‪ - Bronchial branches .2‬בדרך כלל מדובר בשני פיצולים המגיעים מה‪
.Aorta-‬‬
‫‪ 4 - Esophageal branches .3‬או ‪ 5‬עורקים היוצרים אנסתומוזות עם ה‪Inferior thyroid-‬‬
‫‪
.artery‬‬
‫‪ - Mediastinal branches .4‬עורקים קטנים המספקים את בלוטות הלימפה ועצבים‬
‫הנמצאים ב‪
.Posterior mediastinum-‬‬
‫‪ - Posterior intercostal arteries .5‬פירוט מופיע בתחילת הסיכום‪
.‬‬
‫‪ - Superior phrenic arteries .6‬עורקים קטנים המספקים את החלק הפוסטריורי העליון של‬
‫הסרעפת‪ .‬יוצרים אנסתומוזות עם ה‪ Musculophrenic artery-‬וה‪Pericardiacophrenic-‬‬
‫‪
.artery‬‬
‫‪ - Subcostal artery .7‬הפיצולים התחתונים ביותר הנמצאים אינפריורית לצלע ‪
.12‬‬
‫• ‪ - Pulmonary trunk‬מכוסה על ידי ה‪ visceral layer-‬של ה‪ serous pericardium-‬והוא קשור‬
‫ל‪ Ascending aorta-‬כאשר הם חולקים את אותו ה‪ .Sheath-‬העורק מתחיל מהחדר הימני והוא‬
‫יותר אנטריורית ל‪ ,Aortic orifice-‬הוא עולה ועובר פוסטריורית ושמאלה‪ .‬ברמה של הדיסק הבין‬
‫חולייתי בין חוליה ‪ T5‬ל‪ ,T6-‬פוסטריורית לסחוס הצלע השלישית מצד שמאל‪ ,‬הוא מתפצל לשני‬
‫עורקים‪
:‬‬
‫‪ - Left pulmonary artery .1‬עורק אשר עובר אינפריורית ל‪ Arch of aorta-‬ואנטריורית‬
‫ל‪ descending aorta-‬ואז נכנס לריאה שמאל‪
.‬‬
‫‪ - Right pulmonary artery .2‬עורק אשר פונה ימינה פוסטריורית ל‪ Ascending aorta-‬ול‪SVC-‬‬
‫ואז נכנס לריאה ימין‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪34‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫ורידים
‬
‫• ‪ Right and Left brachiocephalic veins‬ממוקמים פוסטריורית ל‪ ,thymus-‬והם נוצרים בצומת‬
‫שבין ה‪ Internal jagular vein-‬לבין ה‪ .Subclavian vein-‬שני הורידים נפגשים יחד ויוצרים את‬
‫ה‪
.SVC-‬‬
‫‪ -‬ה‪ Right brachiocephalic vein-‬מתחיל פוסטריורית לקצה המידיאלי של ה‪ Clavicle-‬הימנית‪ .‬וריד‬
‫זה מנקז דם מה‪ First posterior intercostal ,Vertebral vein-‬ו‪
.internal thoracic vein-‬‬
‫‪ -‬ה‪ Left brachiocephalic vein-‬מתחיל פוסטריורית לקצה המידיאלי של ה‪ Clavicle-‬השמאלית‪.‬‬
‫הוא פונה ימינה‪ ,‬עובר טיפה אינפריורית ומצטרף אל ה‪ Rigth brachiocephalic vein-‬ליצירת‬
‫ה‪ SVC-‬בגובה של הקצה התחתון של סחוס הצלע הראשונה‪ .‬וריד זה מנקז דם מה‪Vertebral-‬‬
‫‪inferior thyroid vein ,left superior intercostal vein ,first posterior intercostal vein ,vein‬‬
‫ו‪ .Internal thoracic vein-‬אצל מבוגרים הוריד הזה עובר פוסטריורית ל‪ ,Manubrium-‬ולעומת זאת‬
‫אצל ילדים הוא עובר יותר סופריורית‪ ,‬ולכן פחות מוגן‪
.‬‬
‫• ה‪ SVC-‬מתנקז אל העליה הימנית כאשר החצי התחתון שלו ממוקם בתוך ה‪ ,Pericardial sac-‬ועטוף‬
‫ב‪ serous pericardium-‬מלבד איזור מסויים הנמצא בחלק הפוסטריורי שלו‪ .‬ה‪ SVC-‬מתחיל בגובה‬
‫סחוס הצלע הראשונה הימנית והוא נגמר בקצה התחתון של סחוס הצלע השלישית הימנית‪ .‬אל‬
‫ה‪ SVC-‬מתנקז ה‪ Azygos vein-‬ממש לפני שה‪ SVC-‬נכנס אל ה‪
.Pericardial sac-‬‬
‫• ה‪ IVC-‬מתנקז גם הוא אל העליה הימנית‪ ,‬ובערך בגובה של חוליה ‪ TV8‬הוא חודר אל ה‪Fibrous-‬‬
‫‪ .pericardium‬כאשר הוא נמצא ב‪ ,Pericardial sac-‬הוא מכוסה בשכבה של ‪serous pericardium‬‬
‫מלבד איזור מסויים בחלק הפוסטריורי שלו‪
.‬‬
‫• ‪ Pulmonary veins‬אשר סגמנטים קצרים שלהם נמצאים גם הם ב‪ .Pericardial sac-‬ורידים אלה‬
‫נכנסים אל החלק הסופריורי של העליה השמאלית‪ .‬כאשר הם מצויים ב‪ ,Pericardial sac-‬הם‬
‫מצופים בשכבה של ה‪ serous pericardium-‬מלבד איזור מסויים בחלקים הפוסטריורים שלהם‪
.‬‬
‫• ‪ Left superior intercostal vein‬אשר מנקז דם מה‪ posterior intercostal veins-‬השני והשלישי‬
‫ולפעמים גם מהרביעי‪ ,‬לרוב מה‪ left bronchial vein-‬ולפעמים מה‪.left pericardiacophrenic vein-‬‬
‫הוריד מתנקז אל ה‪ Left brachiocephalic vein-‬ובחלק התחתון מתחבר אליו ה‪Accessory-‬‬
‫‪
.hemiazygos vein‬‬
‫• מערכת ה‪ Azygos-‬הכולל ורידים העולים מעלה ומנקזים דם מקירות הגוף אל תוך ה‪ .SVC-‬מדובר‬
‫במערכת ורידים חשובה היכולה לנקז דם מהחלקים התחתונים של הגוף במידה וה‪ IVC-‬חסום‪.‬‬
‫במערכת זו קיימים מספר ורידים חשובים‪
:‬‬
‫‪ - Azygos vein .1‬נמצא בצד ימין של הגוף קדמית לחוליות ‪ .L1-L2‬הוריד חודר אל חלל בית‬
‫החזה דרך ה‪ Aortic hiatus-‬של הסרעפת‪ .‬הוא עולה בתוך ה‪ Posterior mediastinum-‬ולרוב‬
‫נמצא לצידו הימני של ה‪ .thoracic duct-‬כאשר הוא מגיע לגובה של חוליה ‪ ,T4‬הוא יוצר קשת‬
‫על גבי ריאה ימין ומצטרף אל ה‪ SVC-‬לפני שהוא נכנס אל העליה הימנית‪
.‬‬
‫‪ - Hemiazygos vein .2‬וריד אשר נכנס אל חלל בית החזה דרך ה‪ Aortic hiatus-‬או דרך ה‪Left-‬‬
‫‪ crus‬של הסרעפת‪ .‬הוא עולה לאורך ה‪ Posterior mediatinum-‬כאשר הוא מצוי בצד שמאל‬
‫עד לגובה חוליה ‪ .T9‬בנקודה זו הוא עובר פוסטריורית ל‪ ,thoracic aorta-‬לושט ול‪thoracic-‬‬
‫‪ duct‬לפני הכניסה שלו ל‪
.Azygos vein-‬‬
‫‪ - Accessory hemiazygos vein .3‬וריד אשר נמצא בחלק העליון של ה‪Posterior-‬‬
‫‪ .mediastinum‬כאשר הוא מגיע לגובה של חוליה ‪ ,T8‬הוא חוצה את עמוד השדרה ומתחבר‬
‫אל ה‪ ,Azygos vein-‬יכול להמשיך אל עבר ה‪ Hemiazygos vein-‬או לשניהם ביחד‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ה‪ Accessory hemiazygos vein-‬מתחבר סופריורית אל ה‪
.Left superior intercostal vein-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪35‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫עצבים‬
‫• )‪ - Vagus nerve (X‬ה‪ Vagus nerve (X)-‬עובר דרך ה‪ Superior-‬וה‪ Posterior mediastinum-‬בדרכו‬
‫אל חלל הבטן‪ .‬כאשר עצבים אלה עוברים דרך בית החזה‪ ,‬הם מספקים עצבוב פארה סימפתטי‬
‫וסנסורי לבית החזה‪ .‬חשוב להבין שה‪ Vagus nerve (X)-‬מעביר מידע סנסורי בנוגע לתהליכים‬
‫פיזיולוגים של הלב ולא מעביר מידע הקשור לכאב‪ .‬קיימים שני )‪
:Vagus nerves (X‬‬
‫‪ - Right Vagus nerve (X) .1‬נכנס ל‪ Superior mediastinum-‬ושוכב בין ה‪right brachiocephalic-‬‬
‫‪ vein‬לבין ה‪ .Brachiocephalic trunk-‬הוא יורד לאורך ה‪ Trachea-‬ועובר פוסטריורית לשורש‬
‫הריאה הימנית בדרכו אל הושט‪ .‬כאשר הוא נמצא ב‪ ,Superior mediastinum-‬ה‪right vagus-‬‬
‫)‪ nerve (x‬שולח סעיפים ל‪ Cardiac plexus, pulmonary plexus-‬ולושט‪
.‬‬
‫‪ - Left Vagus nerve (X) .2‬נכנס ל‪ Superior mediastinum-‬כאשר הוא נמצא פוסטריורית ל‪Left-‬‬
‫‪ ,brachiocephalic vein‬והוא שוכב בין ה‪ Left common carotid artery-‬לבין ה‪Left-‬‬
‫‪ .subclavian artery‬הוא עובר מצידה השמאלי של ה‪ Arch of aorta-‬ויורד מטה כאשר הוא‬
‫נמצא פוסטריורית לשורש ריאה שמאל‪ .‬כאשר הוא נמצא ב‪ ,Superior mediastinum-‬ה‪left-‬‬
‫)‪ vagus nerve (x‬שולח סעיפים ל‪ Cardiac plexus, pulmonary plexus-‬ולושט‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מה‪ Left vagus nerve (X)-‬יש יציאה של ה‪ Left recurrent laryngeal nerve-‬אשר מבצע עיקול‬
‫מתחת ל‪ ,Arch of aorta-‬ואז עולה מעלה כאשר הוא נמצא ב‪ groove-‬שבין ה‪ Trachea-‬לבין‬
‫הושט‪
.‬‬
‫• ‪ - Phrenic nerves‬עצב שמקורו ב‪ cervical plexus-‬מסגמנטים ‪ .C3-C5‬עצבים אלה יורדים מטה‬
‫ומספקים עצבוב מוטורי וסנסורי לסרעפת ולאיברים הקרובים אליה‪ .‬כאשר הם עוברים בבית החזה‪,‬‬
‫הם מספקים עצבוב סומטי סנסורי ל‪ fibrous pericardium ,Mediastinal pleura-‬ו‪parietal-‬‬
‫‪
.pericardium‬‬
‫‪ - Right phrenic nerve .1‬נמצא לטרלית אל ה‪ Right Vagus nerve (X)-‬והוא יורד מטה כאשר‬
‫הוא נמצא מצידו הימני של ה‪ .SVC-‬ב‪ Mediastinum-‬הוא נמצא בתוך ה‪Pericardial sac-‬‬
‫כאשר הוא עובר אנטריורית לשער הריאה‪ .‬לאורך המסלול שלו‪ ,‬מלווים אותו‬
‫ה‪ Pericardiacophrenic vessels-‬ובסופו של דבר הוא עובר לסרעפת דרך החור שממנו נכנס‬
‫ה‪
.IVC-‬‬
‫‪ - Left phrenic nerve .2‬בעל מהלך דומה מאוד ל‪ ,right phrenic nerve-‬כאשר הוא עובר לטרלית‬
‫לקשת ה‪ Aorta-‬בזמן שהוא נמצא בבית החזה‪ .‬הוא חודר לסרעפת באיזור ה‪ Apex-‬של הלב‪
.‬‬
‫• ‪ - Sympathetic trunk‬נמצא ב‪ Posterior mediastinum-‬ומכיל ‪ 11‬או ‪ 12‬גנגליונים סימפתטים‪.‬‬
‫הגנגליונים מחוברים אל ה‪ thoracic spinal nerves-‬דרך ‪.white and gray rami communicantes‬‬
‫ה‪ Sympathetic trunk-‬עוזב את ה‪ Mediastinum-‬כאשר הוא עובר פוסטריורית לסרעפת ולאורך‬
‫המהלך שלו הוא מכוסה על ידי ‪ .Parietal pleura‬יש מספר סעיפים היוצאים מה‪
:trunk-‬‬
‫‪ .1‬פיצולים היוצאים מ‪ 5-‬הגנגליונים העליונים ומכילים בעיקר סיבים פוסטגנגלאונרים‬
‫סימפתטים המספקים את חלל בית החזה‪
.‬‬
‫‪ .2‬פיצולים היוצאים מ‪ 7-‬הגנגליונים התחתונים ומכילים בעיקר סיבים פרה גנגלאונרים‬
‫סימפתטים המספקים את חלל הבטן והאגן‪ .‬מדובר בסעיפים גדולים הנושאים סיבים סנסורים‬
‫והם מייצרים את שלושת ה‪
:Splanchnic nerves-‬‬
‫‪ - Greater splanchnic nerve .1‬מגיע מגנגליונים ‪ 5-9‬ולפעמים גם ‪ ,10‬יורד מידיאלית לגופי‬
‫החוליות וחודר לבטן דרך רגלי הסרעפת ונגמר ב‪
.celiac ganglion-‬‬
‫‪ - Lesser splanchnic nerve .2‬מגיע מגנגליונים ‪ 9-10‬או ‪ ,10-11‬יש לו מהלך דומה‬
‫ל‪ ,Greater splanchnic nerve-‬אלא שהוא מסתיים בתור ה‪
.Aorticorenal ganglion-‬‬
‫‪ - Least splanchnic nerve (lowest splanchnic nerve) .3‬לרוב מגיע מהגנגליון ה‪ ,12-‬חודר‬
‫דרך רגלי הסרעפת ומסתיים ב‪
.Renal plexus-‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ 36 28.02.19

‫לימפה‬
,‫ לאחר מכן הוא חודר את הסרעפת‬,Cisterna chyli ‫ מתחיל מאיזור הבטן בתור‬Thoracic duct-‫ה‬
,‫ במהלך העליה שלו מעלה‬.‫ ונמצא משמאלו‬Azygos vein-‫ועולה מעלה כאשר הוא מקביל אל ה‬
‫ במהלך הדיסקציה אנו‬.Esophagus-‫ לבין ה‬Azygos vein-‫ בין ה‬Groove-‫ נמצא ב‬Thoracic duct-‫ה‬
‫ בסופו של‬.Thoracic duct-‫ ולאחר מכן נוכל לראות את ה‬Esophagus-‫ ואת ה‬Azygos vein-‫נוציא את ה‬

.‫ מתנקז בצד שמאל‬Thoracic duct-‫ ה‬,‫דבר‬

‫ השונים‬Mediastinum-‫סיכום מבנים באיזורי ה‬

:‫ מכיל את המבנים הבאים‬Superior mediastinum-‫ ה‬- Superior mediastinum •
,right and left phrenic ,left recurrent laryngeal ,Right and left Vagus nerves (X) - ‫• עצבים‬
‫ ולכן אם יש תהליך דלקתי באיזור הריאה זה‬,‫ של הריאה‬Capula-‫ )נמצא קרוב ל‬sympathetic trunk

.3 cardiac nerves ,(‫יכול להוביל לפגיעה באיזור הסימפתטי‬
Left common carotid ,Brachiocephalic trunk :‫ כולל הסעיפים שלה‬Aortic arch - ‫• עורקים‬

 .arteria thyroidea ima-‫ ו‬internal thoracic artery ,Left subclavian artery ,artery
Aortic arch-‫ בתור ה‬Superior mediastinum-‫ עולה ל‬,Inferior mediastinum-‫ מתחילה מה‬Aorta-‫ה‬

.Inferior mediastinum-‫ואז חוזרת ל‬
‫ ניתן לראות את‬.Superior mediastinum-‫ הורידים נמצאים שטחית ביחס למבנים האחרים ב‬- ‫• ורידים‬

.Internal thoracic vein-‫ ו‬Azygos vein ,SVC ,right and left brachiocephalic veins-‫ה‬

longus colli-‫ ו‬Sternothyrois ,Sternohyoid - ‫• שרירים‬

Thymus gland •

Trachea •

Esophagus •

Thoracic duct •

Lymph nodes •

:‫ מתחלק לשלושה חלקים‬Inferior mediastinum-‫ה‬

:‫ מכיל את האיברים הבאים‬- Anterior mediastinum .1

.Sternopericardial ligament •
Loose connective tissue •
Superior-‫ )כולל את העורקים ואת הורידים שנמצאים גם ב‬Internal thoracic vessels •

(mediastinum

(Superior mediastinum-‫ )נכלל גם ב‬Thymus •

Lymph nodes •

:‫ מכיל את האיברים הבאים‬- Middle mediastinum .2
‫ אשר עובר קדמית לשורש הריאה )נמצא גם‬phrenic nerves ,Cardiac plexus - ‫עצבים‬ •
left recurrent-‫( ו‬Superior mediastinum-‫ )נמצא גם ב‬Vagus nerve (X) ,(Superior mediastinum-‫ב‬

.(Superior mediastinum-‫ )נמצא גם ב‬laryngeal nerve

.pulmonary arteries-‫ ו‬pulmonary trunk ,coronary arteries ,Ascending aorta - ‫עורקים‬ •
pulmonary-‫( ו‬SVC-‫ )הכוונה לחלק שמתנקז אל ה‬terminal azygos vein ,IVC-‫ ו‬SVC - ‫ורידים‬ •

.veins
Pericardium-‫לב ו‬ •

Lymph nodes •
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪37‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫‪ - Posterior mediastinum‬מכיל את האיברים הבאים‪
:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עצבים ‪ sympathetic trunk ,cardiac plexus ,vagi and oesophageal plexus -‬ו‪thoracic-‬‬ ‫•‬
‫‪
.splanchnic nerves‬‬
‫עורקים ‪ Descending aorta -‬והסעיפים שלו‪
.‬‬ ‫•‬
‫ורידים ‪
.accessory hemiazygos vein ,hemiazygos vein ,Azygos vein -‬‬ ‫•‬
‫‪
Thoracic duct‬‬ ‫•‬
‫‪
Oesophagus‬‬ ‫•‬

‫הערות‪:‬‬
‫• האיבר הכי אנטריורי ב‪ Posterior mediastinum-‬הוא הושט‪ ,‬אך ב‪ Superior mediastinum-‬הושט‬
‫היא האיבר הכי פוסטריורי ונמצאת מאחורי ה‪ .Trachea-‬כאשר היא חודרת את הסרעפת‪ ,‬היא‬
‫הופכת להיות יותר קדמית‪
.‬‬
‫• ב‪ Posterior mediastinum-‬ה‪ Thoracic duct-‬נמצא פוסטריורית לושט‪ ,‬אבל ב‪Superior-‬‬
‫‪ mediastinum‬הוא נמצא בצד שמאל‪
.‬‬
‫• ה‪ Azygos vein-‬מנקז דם מצד ימין ומשנה את המיקום שלו ביחס לושט ול‪ .Aorta-‬הוא חודר את‬
‫הסרפעת עם ה‪ Aorta-‬כך שבהתחלה הוא מצד שמאל ואז עולה ועובר לצד ימין‪
.‬‬
‫• כל זיהום שעובר מאחורי ה‪ alar fascia-‬יכול להגיע עד רמה של ‪ ,TV2-TV3‬וזיהום שעובר קדמית‬
‫ל‪ alar fascia-‬עובר דרך ה‪ retropharyngeal space (dengerous space)-‬ויכול להגיע עד לסרעפת‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪38‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫עצבוב חיצוני של הושט הריאות והלב‬
‫הושט מעוצבבת ב‪ 1/3-‬הפרוקסימלי על ידי עצבוב סומטי‪ ,‬בעוד שני השלישים הדיסטאלים‬
‫מעוצבבים באופן אוטונומי‪.‬‬

‫באופן כללי‪ ,‬העצבוב הסימפתטי מוביל להעלאת קצב הלב ולהרפיית הברונכים‪ .‬העצבוב הפארה‬
‫סימפתטי מוביל לירידה בקצב הלב ולכיווץ של הברונכים‪
.‬‬

‫המקור לעצבוב הפארה סימפתטי בבית החזה הוא מה‪ .Vagus nerve (X)-‬ה‪ Vagus nerve (X)-‬מכיל‬
‫גם סיבים תחושתיים‪ ,‬ועל סמך התחושה ה‪ Vagus nerve (X)-‬מפעיל את האפקט שלו הפארה‬
‫סימפתטי או שמתקבל אפקט סימפתטי )לא על ידי ה‪
.(Vagus nerve-‬‬

‫עצבוב פארה סימפתטי ‪ -‬פלקסוס קרדיאלי ופולמונרי‬

‫מה‪ Aortic arch-‬יש יציאה של סיבים תחושתיים )‪ (Affernts‬למעלה לכיוון מערכת העצבים המרכזית‬
‫כאשר סיבים אלה מצויים ב‪ .Vagus nerve (X)-‬סיבים אלה עוברים דרך הגנגליון התחושתי של‬
‫ה‪ ,Vagus nerve (X)-‬כאשר מהגנגליון יש יציאה של סיבים הנכנסים למערכת העצבים המרכזית‬
‫לגרעין תחושתי‪ .‬אל גרעין תחושי זה‪ ,‬מגיעים גם סיבים סנסורים של ה‪Glossopharyngeal nerve-‬‬
‫)‪ (IX‬אשר אחראים על עצבוב ה‪ .Carotid sinus-‬האינפורמציה מהגרעין הזה עוברת למספר איזורים‬
‫שלא נמצאים רק בגזע המוח‪ ,‬ובסופו של דבר לאחר עיבוד האינפורמציה‪ ,‬המידע מגיע לגרעין המוטורי‬
‫של ה‪ .Vagus nerve (X)-‬מהגרעין המוטורי יש יציאה של סיבים מוטורים השייכים ל‪Vagus nerve (X)-‬‬
‫ואותם סיבים מגיעים אל ה‪ .Superficial cardiac plexus (SCP)-‬ה‪ SCP-‬נמצא אינפריורית לקשת‬
‫ה‪ Aorta-‬ובינה לבין ה‪ .Pulmonary trunk-‬סיבים מוטורים פארה סימפתטים של ה‪Vagus nerve (X)-‬‬
‫מגיעים אל הפלקסוס הזה‪ ,‬הם נמצאים קדמית ל‪ Aorta-‬והם מבצעים סינפסה על תא פוסט גנגלאונרי‬
‫פארה סימפתטי‪ .‬מה‪ ,SCP-‬הסיבים הפארה סימפתטים נשלחים לאיזור הלב‪
.‬‬
‫בנוסף ל‪ ,SCP-‬קיים גם )‪ Deep cardiac plexus (DCP‬כאשר הסיבים המוטורים של ה‪Vagus nerve-‬‬
‫)‪ (X‬נכנסים אל פלקסוס זה‪ .‬ה‪ DCP-‬נמצא בין קשת ה‪ Aorta-‬לבין ה‪) Carina-‬נקודת ההתפצלות של‬
‫ה‪ .(Trachea-‬בסופו של דבר‪ ,‬ה‪ SCP-‬וה‪ DCP-‬קשורים אחד לשני‪
.‬‬
‫ביחס לשורש הריאה‪ ,‬ה‪ Vagus nerve (X)-‬נמצא מאחורי שורש הריאה והוא מייצר שם את‬
‫ה‪ ,pulmonary plexus-‬ובנוסף הוא שולח סעיפים שעוברים קדמית לשורש הריאה כך שנוצרים לנו‬
‫שני פלקסוסים פולמונרים‪ anterior :‬ו‪
.posterior-‬‬
‫אם לסכם‪ ,‬יש לנו סך הכל ‪ 4‬פלקסוסים פולמונרים ו‪ 2-‬פלקסוסים קרדיאלים‪
.‬‬

‫עצבוב סימפתטי‬
‫תחושת כאב מועברת על ידי סיבים תחושתיים סימפתטים‪ .‬בסיבים סימפתטים יש גם סיבים ‪,afferent‬‬
‫אבל אנו נתייחס רק לסיבים ה‪ .efferent-‬הסיבים הרלוונטים לבית החזה מגיעים מסגמנטים ‪T1-T4‬‬
‫למרות שיתכן ונראה גם סיבים מסגמנטים ‪ T5‬ו‪
.T6-‬‬
‫בחוט השדרה‪ ,‬בקרניים הלטרליות יש את הסיבים המוטורים השייכים למערכת האוטונומית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יש את ה‪ Sympathethic trunk-‬כאשר בחלק הצווארי יש ‪ 3‬גנלגיונים‪ ,‬ולרוב הגנגליון התחתון בחלק‬
‫הצווארי מתאחד עם הגנגליון הטורקאלי הראשון‪ .‬ההתאחדות של ה‪ inferior ervical gangion-‬וה‪first-‬‬
‫‪ thoracic ganglion‬נקראת ‪ .Stellate ganglion‬לאחר היציאה מחוט השדרה יש מספר אפשרויות‪
:‬‬
‫‪ .1‬יציאה של אקסון מה‪ Lateral horn-‬של סגמנט ‪ T1‬אשר עובר דרך ה‪ Stellate ganglion-‬ועולה‬
‫למעלה אל ה‪ .superior cervical ganlion-‬ב‪ Superior cervical ganglion-‬מתבצעת סינפסה‪ ,‬ויש‬
‫יציאה של אקסון סימפתטי פוסט גנגלאונרי המגיע אל ה‪ SCP-‬או ל‪
 .DCP-‬‬
‫האקסונים הפוסט גנגלאונרים עוברים בתור עצב הנקרא ‪ cardiac nerve‬הנמצא מאחורי‬
‫ה‪ ,common carotid artery-‬ויש ‪ 3‬עצבים כאלה על פי הספרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסיבים של העצבים‬
‫האלה עוברים גם אל ה‪ Pulmonary plexus-‬וגורמים להם לברונכוסים להגיע להרפייה‪ .‬קיימים‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪39‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫שלושה ‪ cardiac nerves‬בהתאם ל‪ ,Cervical ganglia-‬כלומר מכל גנגליון יש יציאה של סיבים‬
‫אשר מוגדרים בתור ‪
.cardiac nerve‬‬
‫‪ .2‬בחלק מהמקרים יש אקסונים שעוברים את השרשרת הסימפתטית ולא מבצעים סינפסה‪ ,‬אלא‬
‫מבצעים סינפסה בפלקסוס עצמו )לא נכנס לזה(‪
.‬‬
‫‪ .3‬בסגמנטים האחרים ‪ T2-T5‬יש יציאה של אקסונים סימפתטים פרה גנגלאונרים אשר מבצעים‬
‫סינפסה בשרשרת הסימפתטית באותה רמה של הסגמנט‪ .‬לאחר מכן יש יציאה של סיבים‬
‫סימפתטים פוסט גנגלאונרים המגיעים אל הפלקסוסים‪
.‬‬

‫אם אנו רוצים לטפל בקצב לב גבוה המלווה בתופעה של הזעת יתר של כף היד‪ ,‬נבצע חיתוך של‬
‫ה‪ Stellate ganglion-‬כי הוא תחנת הביניים בדרך ליצירת ה‪
.Cardiac nerves-‬‬

‫בנוסף ל‪ DCP-‬ול‪ ,SCP-‬קיימים פלקסוסים נוספים הנמצאים על הלב ב‪Epicardium-‬‬

‫וב‪ Myocardium-‬והם ה‪ ,Coronary plexuses-‬שניים במספר‪ ,‬הנמצאים בצד ימין ובצד שמאל‪ .‬הסיבים‬
‫המגיעים אל אותם הפלקסוסים מקורם ב‪ DCP-‬וב‪
.SCP-‬‬

‫חשוב להבין שכל פלקסוס מכיל גם סיבים סימפתטים וגם סיבים פארה סימפתטים‪ ,‬אבל המקור הוא‬
‫שונה‪.‬‬

‫מבין כל העצבים שתיארנו‪ ,‬רק ה‪ Cardiac nerves-‬הם ‪ ,Pure efferent‬כלומר הם כוללים סיבים‬
‫מוטורים בלבד‪ .‬בכל יתר העצבים‪ ,‬יש נוכחות של סיבים תחושתיים המעבירים מידע סנסורי על‬
‫האיבר‪
.‬‬

‫הערה לגבי ה‪
Phrenic nerve-‬‬
‫ה‪ Phrenic nerve-‬נמצא קדמית לשורש הריאה והוא גם סנסורי וגם מוטורי‪ ,‬כאשר סיבים סימפתטים‬
‫מצטרפים אל ה‪ .Phrenic nerve-‬מדובר בעצב סומטי והעצבוב הסנסורי של העצב הוא מאוד חשוב כיוון‬
‫שיש לו כאב משקף המגיע מאיברים פנימיים בבטן )הכבד( והוא יכול להופיע גם בזרוע‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪40‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫פתולוגיות‬
‫סרטן ריאות )‪(Lung cancer‬‬
‫במקרה של סרטן ריאות‪ ,‬חשוב להבין באיזה שלב נמצא הסרטן‪ ,‬היות והטיפול תלוי בשלב שבו‬
‫הסרטן נמצא‪ .‬במידה ומוצאים גוש ממאיר קטן בתוך הריאות‪ ,‬לעיתים ניתן להוציא אותו והפרוגנוזה‬
‫מעולה במצב הזה‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬הרבה מטופלים מגיעים עם גוש גדול שחדר למבנים המצויים‬
‫ב‪ ,Mediastinum-‬או ל‪ Pleura-‬או שמדובר בגידולים שיש להם גרורות‪ .‬במצבים אלה‪ ,‬הגידול לפעמים‬
‫אינו בר ניתוח‪ ,‬והוא מטופל על ידי הקרנות וכימותרפיה‪
.‬‬
‫התפשטות הגידול לאיזורים אחרים הוא דרך בלוטות לימפה הנמצאות בשורש הריאה‪,‬‬
‫ב‪ Mediastinum-‬ובשורש הצוואר‪
.‬‬
‫הגורם המשפיע על הפרוגנוזה של הגידול ועל היכולת להלחם בו קשור לפיזור של הגרורות ועל מנת‬
‫לזהות את הגידול ניתן להשתמש בצילום רנטגן‪ CT ,‬או ‪ ,MRI‬ובנוסף יש ניסיון להשתמש ב‪.FDG PET-‬‬
‫ב‪ FDG PET-‬יש פולט קרינת גמא אשר מחובר למולקולת גלוקוז‪ .‬באיזורים שבהם יש פעילות מטבולית‬
‫גבוהה‪ ,‬כלומר יש ריכוז גבוה של תאים )גידול(‪ ,‬נראה פליטה גבוה מאוד של קרינת גמא‪
.‬‬

‫פתולוגיות של ה‪Pericardium-‬‬
‫• ‪ - Pericarditis‬מדובר בדלקת של ה‪ Pericardium-‬שהגורם העיקרי לה הוא ויראלי או חיידקי‪ ,‬מחלה‬
‫סיסטמית )לדוגמה‪ ,‬כשל כלייתי כרוני( ומצב שלאחר אוטם שריר הלב )‪ .(MI‬חשוב להבחין בין‬
‫‪ Pericarditis‬לבין ‪ MI‬שכן אופן הטיפול והפרוגנוזה היא שונה‪
.‬‬
‫חולים הסובלים מ‪ MI-‬ומ‪ Pericarditis-‬מתלוננים על כאבי חזה מרכזיים חוזרים אשר יכולים להיות‬
‫קשורים לזרוע אחת או לשתי הזרועות‪ .‬בשונה מ‪ ,MI-‬הכאב ב‪ Pericarditis-‬מורגש כאשר יושבים‬
‫ונוטים קדימה‪ .‬ניתן להבחין בין שני המצבים על ידי ‪
.ECG‬‬

‫• ‪ - Pericardial effusion‬באופן נורמלי‪ ,‬יש כמות מינימלית של נוזל בין ה‪ Visceral pericardium-‬לבין‬
‫ה‪ .Parietal pericardium-‬לעיתים‪ ,‬עלול להיווצר מצב של ‪ effusion‬במהלכו כמות הנוזל‬
‫ב‪ pericardial cavity-‬עולה מעבר לנורמה‪
 .‬‬
‫ה‪ Fibrous pericardium-‬אינו גמיש‪ ,‬ולכן הצטברות של נוזל רב בחלל עלולה להפעיל לחץ רב על הלב‬
‫)‪ (cardiac temponade‬ולהוביל לכשל של שני החדרים‪ .‬על מנת לטפל בבעיה יש לנקז את הנוזלים‬
‫על ידי החדרה של מחט אל ה‪
.Pericardial sac-‬‬

‫• ‪ - Constrictive pericarditis‬התעבות אב‪-‬נורמלית של ה‪ Pericardial sac-‬המפעילה לחץ על הלב‪.‬‬

‫הדבר עלול לפגוע בתפקוד הלב ולהסתכם בסופו של דבר בכשל לבבי‪ .‬על מנת לבחון את המצב הזה‪,‬‬
‫יש לעקוב אחר הדופק הורידי בצוואר‪ .‬אצל אנשים נורמלים‪ ,‬הלחץ הורידי בצוואר יורד בזמן‬
‫שאיפה‪ .‬אצל חולים ב‪ ,Constrictive pericarditis-‬הלחץ הורידי בצוואר עולה בזמן שאיפה וזהו‬
‫‪ .Kussmaul’s sign‬על מנת לטפל בבעיה מבצעים ניתוח במהלכו פותחים את ה‪
.Pericardial sac-‬‬

‫פתולוגיות בלב‬
‫• התקף לב )‪ - (Heart attack‬התקף לב מתרחש כאשר הפרפוזיה )זרימת הדם( לשריר הלב‬
‫)‪ (Myocardium‬אינה עומדת בצרכים המטבולים של הרקמה‪ ,‬מה שמוביל לנזק רקמתי בלתי הפיך‪.‬‬
‫הגורם העיקרי המוביל להתקף לב הוא חסימה של העורקים הקורונרים הראשיים‪
.‬‬
‫• ‪ - Coronary artery disease‬כאשר יש חסימה של אחד העורקים הקורונרים הראשיים‪ ,‬לרוב‬
‫במצב של טרשת עורקים‪ ,‬נוצר מצב שבו אין אספקת דם מחומצן לאחד האיזורים של שריר הלב‬
‫וזה מוביל למוות תאי‪ .‬חומרת הבעיה קשורה לגודל ולמיקום של העורק המעורב‪ ,‬האם מדובר‬
‫בחסימה מלאה או חלקית‪ ,‬וכן האם יש פיצוי באספקת הדם לאיזור המסופק על ידי העורק‬
‫החסום‪ .‬בהתאם לחומרת הבעיה‪ ,‬החולים עלולים לפתח כאב )‪ (angina‬או אוטם שריר הלב )‪
.(MI‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪41‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫• ‪ - Percutaneous Coronary Intervention‬שיטה במהלכה מחדירים צינור ארוך )קטטר(‬
‫ל‪ Femoral artery-‬והוא מגיע עד ל‪ ,Abdominal aorta-‬משם ל‪ thoracic aorta-‬ועד ל‪ origin-‬של‬
‫העורקים הקורונרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לגשת לעורקים הקורונרים דרך ה‪ Radial artery-‬או דרך‬
‫ה‪ .Brachial artery-‬כאשר מכניסים את החוט‪ ,‬מעבירים על גבו ״בלון״ אשר מגיע לאיזור‬
‫החסימה ושם הוא מתנפח ובכך מרחיב את העורק החסום ‪ -‬זהו ‪ .Angioplasty‬באופן נפוץ יותר‪,‬‬
‫מבצעים את ההליך הזה בתוספת החדרת ‪ stent‬אשר משאיר את העורק הזה פתוח‪
.‬‬
‫• ‪ - Coronary Artery Bypass Grafts‬אם מחלת העורקים הקורונרים היא קשה מאוד בכדי לטפל‬
‫בה על ידי צינתור‪ ,‬מבצעים ניתוח מעקפים‪ .‬במהלך הניתוח קוצרים את ה‪Great saphenous-‬‬
‫‪ vein‬מהגפה התחתונה‪ ,‬ומשתמשים בו בתור שתל‪ .‬מחלקים את הוריד הזה למספר חלקים כאשר‬
‫הוא משמש לעקיפת המסלול של העורק החסום‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להשתמש גם ב‪Internal thoracic-‬‬
‫‪ artery‬וב‪
.Radial artery-‬‬

‫סימפטומים קלאסים של התקף לב

‬
‫הסימפתום הטיפוסי הוא תחושת כובד בחזה או לחץ אשר יכול להיות חמור ולהמשך מעל ל‪20-‬‬
‫דקות ולרוב מלווה בהזעות‪ .‬לרוב‪ ,‬הכאב מקרין לזרועות )לרוב זרוע שמאל( ויכול להיות מלווה‬
‫בבחילות‪
.‬‬
‫למרות שנשים וגברים עלולים לחוות סימפטומים זהים )כאב חזה חמור‪ ,‬זיעה קרה‪ ,‬כאב בזרוע שמאל(‪,‬‬
‫נשים עלולות לחוות סימפטומים עדינים יותר כמו כאבי בטן‪ ,‬כאב בלסת או בגב‪ ,‬בחילות‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה או עייפות‪ .‬המנגנון לכך לא ברור‪ ,‬אך חשוב לקחת בחשבון את כל הסימפטומים בבואנו‬
‫לפענח איסכמיה של שריר הלב‪
.‬‬

‫• פגמים מולדים בלב ‪ -‬הפגמים המולדים הנפוצים בלב נמצאים בעליות ובחדרים ומדובר ב‪
:Shunt-‬‬
‫• )‪ - Atrial septal defect (ASD‬זהו פגם במחיצה בין העליות )‪ (ASD‬המאפשר לדם לעבור מצד אחד‬
‫של הלב אל הצד השני בהתאם למפל הלחצים‪ ASD .‬מאפשר לדם מחומצן לעבור מהעליה‬
‫השמאלית‪ ,‬שם הלחץ הוא גבוה יותר‪ ,‬אל העליה הימנית‪ ,‬שם הלחץ הוא נמוך יותר‪ .‬הרבה חולים‬
‫עם ‪ ASD‬הם א‪-‬סימפטומטים‪ ,‬אך לעיתים ה‪ ASD-‬צריך להסגר על ידי ניתוח‪ .‬במידה והמצב נמשך‬
‫לאורך שנים‪ ,‬ודם זורם אל העליה הימנית מהעליה השמאלית‪ ,‬עלול להיווצר מצב של היפרתרופיה‬
‫של שריר הלב בעליה ימנית ובחדר ימין‪ .‬הדבר עלול להגדיל את ה‪ Pulmonary trunk-‬וזה‬
‫מסתיים בעליה בלחץ הדם בעליה הימנית‪
.‬‬
‫• )‪ - Ventriculoseptal defect (VSD‬הפגם הנפוץ ביותר והוא מתרחש בדופן שבין החדרים‪ .‬הוא‬
‫מתרחש לרוב באיזור הממברנלי של הדופן‪ ,‬ומאפשר לדם לעבור מחדר שמאל‪ ,‬שם הלחץ הוא גבוה‬
‫יותר‪ ,‬אל חדר ימין‪ ,‬שם הלחץ הוא נמוך יותר‪ .‬זה מוביל להיפרתרופיה של חדר ימין ולעליה בלחץ‬
‫הדם של ה‪ .pulmonary arteries-‬במידה ולא מטפלים במצב‪ ,‬זה עלול להגיע למצב שבו המטופל‬
‫יצטרך ניתוח‪
.‬‬
‫• )‪ Ductus Arteriosus - Patent/Persistent Ductus Arteriosus (PDA‬הוא פתח המקשר בין‬
‫ה‪ Aorta-‬לבין ה‪ Pulmonary trunk-‬וצריך להסגר לאחר הלידה‪ .‬במידה והוא לא נסגר‪ ,‬דם מחומצן‬
‫מה‪) Aorta-‬שם לחץ הדם הוא גבוה יותר(‪ ,‬זורם אל ה‪) Pulmonary trunk-‬שם לחץ הדם הוא נמוך‬
‫יותר(‪ ,‬מה שמוביל לעליה בלחץ הדם ב‪
.Pulmonary artery-‬‬
‫כל הפגמים המתוארים מעלה יוצרים מצב של ‪ shunt‬בו יש מעבר של דם מחומצן מהצד השמאלי של‬
‫הלב אל הצד הימני של הלב‪ ,‬שם יש דם שאינו מחומצן‪ .‬לרוב אפשר לחיות עם המצבים האלה‪ ,‬אך‬
‫לעיתים יש צורך בהתערבות כירורגית‪
.‬‬
‫במצבים נדירים אפשר למצוא ‪ shunt‬המאפשר מעבר מצד ימין לצד שמאל‪ .‬במידה ופגם זה מופיע‬
‫לבד הוא קטלני‪ ,‬אך לרוב הוא מלווה באנומליות נוספות כך שיש דם לא מחומצן שכן מצליח לחזור‬
‫לריאות )הפגמים הנוספים מהווים סוג של פיצוי על הפגם הזה(‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪42‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫מקרה של ‪
MI‬‬
‫גבר בן ‪ ,65‬כבד משקל ומעשן כבד‪ ,‬מגיע לחדר מיון עם כאב חזה חמור המקרין לצוואר ובעיקר לזרוע‬
‫שמאל‪
.‬‬
‫בבדיקה הוא נמצא אפור ומזיע‪ ,‬לחץ הדם שלו עמד על ‪ 74/40‬מ״מ כספית )לחץ דם נורמלי הוא ‪120/80‬‬
‫מ״מ כספית(‪ .‬בוצע ‪ ECG‬אשר חשף ‪ MI‬אנטריורי‪ .‬בבדיקה של אקו לב )‪ (echocardiograph‬התגלה תפקוד‬
‫לקוי של חדר שמאל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראתה חסימה של כלי דם‪ .‬ביצעו למטופל ניתוח מעקפים דחוף שהוביל‬
‫אותו להתאושש‪ ,‬וזאת בליווי של ירידה במשקל‪ ,‬הפסקת עישון והתעמלות קבועה‪
.‬‬
‫כאשר תאי שריר מתים בזמן ‪ ,MI‬יש הפעלה של סיבים המעבירים כאב‪ .‬סיבים אלה עוברים יחד עם‬
‫סיבים סימפתטים שמעצבבים את הלב ונכנסים אל חוט השדרה ברמה של חוליות ‪ .T1-T4‬בנוסף‪ ,‬גם‬
‫סיבים סנסורים סומטים נכנסים אל חוט השדרה דרך ה‪ Posterior roots-‬ושני סוגי הסיבים‬
‫הסנסורים )סומטים וויסראלים( מבצעים סינפסות ומגיעים לאיזורים סומטו‪-‬סנסורים במוח שמייצגים‬
‫את סגמנטים ‪ .T1-T4‬המוח מתקשה להבחין בין עצבוב סנסורי ויסראלי לבין עצבוב סנסורי סומטי‪,‬‬
‫ולכן כאב מורגש גם באיזורים סומטים ולא רק באיזורים ויסראלים‪
.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬המטופל חווה קוצר נשימה כיוון שהתפקוד של חדר שמאל שלו היה לקוי‪ ,‬וכאשר זה מתרחש‬
‫אנו רואים שני אפקטים‪
:‬‬
‫‪ .1‬ירידה בלחץ הדם העורקי ‪ -‬עוצמת ההתכווצות יורדת‪ ,‬מה שמקטין את נפח הדם שמוזרם מחדר‬
‫שמאל אל אבי העורקים‪ ,‬ולכן לחץ הדם יורד‪
.‬‬
‫‪ .2‬עליה בלחץ הדם הורידי ובצקת ריאות ‪ -‬העליה השמאלית צריכה לעבוד קשה יותר כמנגנון‬
‫פיצוי‪ .‬כתוצאה מכך יש עליה בלחץ הדם בעליה השמאלית‪ ,‬וזה משתקף בעליה בלחץ הדם של‬
‫ורידי הריאה הנכנסים אל העליה השמאלית ‪ -‬בסופו של דבר רואים עליה בלחץ הדם הורידי‪.‬‬
‫העליה בלחץ הדם מובילה ליציאה של דם מנימי הדם ויש הצטברות של דם בנאדיות הריאה‪ ,‬מה‬
‫שמקשה על תהליך חילוף הגזים‪ .‬זהו מצב של בצקת ריאות והמטופל חווה קוצר נשימה‪
.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬למטופל הייתה חסימה של ה‪ ,left coronary artery-‬וחשוב לדעת איזה כלי דם חסום‪
:‬‬
‫• ה‪ Left coronary artery-‬מספק את רוב הצד השמאל של הלב‪ .‬העורק הקורונרי השמאלי הראשי הוא‬
‫באורך של ‪ 2‬ס״מ ואז הוא מתפצל לשני עורקים‪ circumflex artery :‬הנמצא בין העליה השמאלית‬
‫לבין חדר שמאל והוא שוכב ב‪ ,Coronary sulcus-‬ול‪
.LAD-‬‬
‫• ה‪ Right coronary artery-‬מספק דם ל‪ SA node-‬ול‪ ,AV node-‬ולכן כאשר יש חסימה שלו או‬
‫היצרות‪ ,‬צפוי שנראה בעיות בקצב הלב‪
.‬‬

‫לאחר שמקבלים את המטופל במיון‪ ,‬מבצעים סדרת בדיקות על מנת לבחון את ה‪

:MI-‬‬
‫• ‪ - ECG‬סדרת בדיקות חשמליות המתבצעות לאורך הציר הארוך והקצר של הלב אשר חושפות את‬
‫קצב הלב‪ ,‬מקצב הלב‪ ,‬ופגמים בהולכת האותות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבדיקה יכולה להצביע על תפקוד לקוי של‬
‫אחד ממדורי הלב‪ .‬שינויים ספציפים ב‪ ECG-‬מצביעים על איזורים מסויימים שנפגעו כתוצאה מ‪
.MI-‬‬
‫• צילום חזה ‪ -‬צילום אשר חושף את גודל הלב והגדלה של אחד ממדורי הלב‪ .‬צילום של הריאות חושף‬
‫עודף של נוזלים )בצקת ריאות( אשר מתרחש כאשר יש כשל של חדר שמאל‪
.‬‬
‫• בדיקות דם ‪ -‬בזמן ‪ MI‬יש הפרשה של אנזימים מהלב והם ‪ CK ,LDH‬ו‪ .AST-‬בדיקת דם חדשה מודדת‬
‫רמות של ‪ ,troponin‬מרכיב יחודי של ה‪ ,Myocardium-‬אשר משתחרר מתאי לב במהלך ‪
.MI‬‬
‫• מבחן מאמץ ‪ -‬מטופלים מחוברים ל‪ ECG-‬ורצים על הליכון‪ .‬איזורים שעברו איסכמיה או שזרימת‬
‫הדם אליהם היא נמוכה יכולים להיות מאובחנים‪
.‬‬
‫• רפואה גרעינית ‪) thalium -‬פולט קרינה רדיואקטיבי( הוא אנלוג של אשלגן‪ .‬משתמשים בו על מנת‬
‫לזהות איסכמיה קורונרית‪ .‬במידה ורואים שאין צריכה של החומר על ידי ה‪ ,Myocardium-‬אנו‬
‫יודעים שה‪ Mycoardium-‬של המטופל הוא מת‪
.‬‬
‫נכתב על ידי עידן סבח‬ ‫‪43‬‬ ‫‪28.02.19‬‬
‫• ‪ - Coronary angiography‬הכנסה של שני קטטרים דרך ה‪ Femoral artery-‬וה‪ Aorta-‬עד למקום‬
‫התחלתם של העורקים הקורונרים‪ .‬לאחר מכן מכניסים מדיום פולט קרינה על מנת לבחון את‬
‫העורקים הקורונרים ואת הפיצולים שלהם‪ .‬במידה ורואים חסימה‪ ,‬מבצעים צינתור‪
.‬‬

‫פתולוגיות באבי העורקים

‬
‫‪ - coarctation of the aorta‬מצב מולד במהלכו חלל ה‪ Aorta-‬מצומצם דיסטאלית להתחלה של‬ ‫•‬
‫ה‪ .left subclavian artery-‬בנקודה זו יש היצרות של ה‪ Aorta-‬כך שאין אספקת דם מספקת לגפיים‬
‫התחתונות ולבטן‪ .‬עם הזמן‪ ,‬יש יצירה של כלי דם חדשים באיזור החזה המבצעים עקיפה של‬
‫המסלול ומספקים את האיזורים המקבלים אספקת דם מועטה‪ .‬המצב הזה מוביל לעליה בלחץ‬
‫הדם בלב שצריך להזרים יותר דם בכל פעימה‪ ,‬מה שבתורו עלול להוביל לכשל לבבי‪
.‬‬
‫‪ - Aortic arch and its anomalies‬לעיתים רואים ש‪ Arch of aorta-‬פונה ימינה וזהו מצב‬ ‫•‬
‫א‪-‬סימפטומטי‪ .‬זה עלול להיות קשור ל‪) dextrocardia-‬מצב שבו הלב בצד ימין( או למצב של ‪situs‬‬
‫‪) inversus‬מצב שבו יש היפוך מלא של כל איברי הגוף כך שאיברים בצד ימין נמצאים בצד שמאל‬
‫ולהפך(‪ .‬כמו כן‪ ,‬זה יכול להיות קשור לסעיפים אב‪-‬נורמלים של כלי הדם הגדולים‪
.‬‬
‫‪ - Thoracic aorta‬בקרב חולים הסובלים ממחלות וסקולריות‪ ,‬ניתן לראות מצב של טרשת עורקים‬ ‫•‬
‫ב‪ ,aorta-‬אבל לרוב זה לא מלווה בסימפטומים מיוחדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש מספר מצבים שעלולים ליצור‬
‫בעיות הדורשות טיפול לאורך כל החיים‪
:‬‬
‫‪ - Trauma .1‬ל‪ Aorta-‬יש ‪ 3‬נקודות אחיזה‪ ligamentum arteriosum ,aortic valve :‬ובמקום‬
‫הכניסה לסרעפת שם היא עוברת מאחורי ה‪ .median arcuate ligament-‬בשאר המקומות‬
‫ה‪ aorta-‬לא מחוברת לשום דבר‪ ,‬וטראומה כמו תאונת דרכים‪ ,‬עלולה לפגוע ב‪ aorta-‬באחד‬
‫המקומות אליו היא מחוברת‪
.‬‬
‫‪ - Aortic dissection .2‬במצבים מסויימים‪ ,‬כמו במחלת כלי דם חמורה‪ ,‬הדופן של ה‪Aorta-‬‬
‫עלולה להתפצל לאורך וליצור אפיק חדש שלא בהכרח יתחבר לחלל ה‪ aorta-‬האמיתי‬
‫בהמשך הדרך‪ .‬האפיק החדש נוצר בין ה‪ tunica media-‬לבין ה‪ .tunica intima-‬אם זה מתרחש‬
‫ב‪ Ascending aorta-‬או ב‪ ,arch of aorta-‬זרימת הדם לעורקים הקורונרים ולעורקים‬
‫המזינים את המוח עלולה להפגע‪ ,‬וזה עלול לגרום ל‪ MI-‬או לשבץ‪ .‬אם זה מתרחש בבטן‪ ,‬זה‬
‫עלול להוביל לאיסכמיה של המעיים או הכליות‪
.‬‬
‫‪ - Abnormal origin of great vessels‬לעיתים ניתן לראות שהמקור של כלי הדם הגדולים שונה‬ ‫•‬
‫מהנורמה‪
:‬‬
‫• מוצא משותף ל‪ brachiocephalic trunk-‬ול‪
.left common carotid artery-‬‬
‫• ‪ Left vertebral artery‬אשר יוצא מה‪
.Aortic arch-‬‬
‫• ‪ Right subclavian artery‬אשר יוצא מהחלק הדיסטאלי של ה‪ Aortic arch-‬ועובר מאחורי הושט‬
‫לספק דם לזרוע ימין‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הכלים הגדולים מייצרים טבעת של כלי דם מסביב ל‪trachea-‬‬
‫ולושט וזה עלול להוביל לקושי בבליעה‪.‬‬