‫כניסה לאירוע הרס‬

‫מפקדת פיקוד העורף‬

‫מחלקת התורה והפיתוח‬
‫ענף תוה"ד וחילוץ‬

‫כניסה לאירוע הרס‬

‫יולי ‪5102‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪1‬‬
‫תוכן העניינים‬

‫‪3‬‬ ‫הקדמה‬
‫‪4‬‬ ‫מיקום הטכניקה ב"עץ התורה" הפיקודי‬

‫‪2‬‬ ‫פרק א ‪ -‬כניסה לאירוע הרס‬

‫‪5‬‬ ‫הצורך המבצעי‬
‫‪5‬‬ ‫הגדרות‬
‫‪7‬‬ ‫מפתחות הסד"כ לאירוע חילוץ‬
‫‪8‬‬ ‫הרעיון המסדר ‪ -‬טכניקת "כניסה לאירוע הרס"‬
‫‪9‬‬ ‫פירוט שלבי הטכניקה‬
‫‪10‬‬ ‫‪ .1‬סיווג זירת האירוע וגיבוש תמונת מצב ראשונית‬
‫‪10‬‬ ‫‪ .2‬קבלת אחריות על אתר ההרס‬
‫‪12‬‬ ‫‪ .3‬הגעת כוח חילוץ והכנת האתר לפעולה‬
‫‪19‬‬ ‫‪ .4‬השלמת מיפוי ורישום אתר ההרס‬
‫‪19‬‬ ‫‪ .5‬גיבוש תכנית פעולה ראשונית‬

‫‪55‬‬ ‫פרק ב ‪ -‬סריקת אתר הרס‬

‫‪22‬‬ ‫פרטי התרגולת‬
‫‪23‬‬ ‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪52‬‬ ‫פרק ג ‪ -‬סימון אתר הרס‬

‫‪25‬‬ ‫פרטי התרגולת‬
‫‪26‬‬ ‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪2‬‬
‫‪52‬‬ ‫פרק ד ‪ -‬מיפוי ורישום אתר הרס‬
‫‪28‬‬ ‫פרטי התרגולת‬
‫‪29‬‬ ‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪01‬‬ ‫פרק ה ‪ -‬הארת אתר הרס‬

‫‪40‬‬ ‫פרטי התרגולת‬
‫‪41‬‬ ‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪03‬‬ ‫פרק ו ‪ -‬טיפול בתל"ן‬

‫‪43‬‬ ‫פרטי התרגולת‬
‫‪44‬‬ ‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪04‬‬ ‫פרק ז ‪ -‬טיפול במפגע אסבסט‬

‫‪46‬‬ ‫פרטי התרגולת‬
‫‪47‬‬ ‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫נספחים‬
‫‪51‬‬ ‫נספח א ‪ -‬מדיניות ההתגוננות‬
‫‪52‬‬ ‫נספח ב ‪ -‬סימון כוחות בין‪-‬ארגוני‬
‫‪54‬‬ ‫נספח ג ‪ -‬דו"ח העברת גזרה‬
‫‪63‬‬ ‫נספח ד ‪ -‬מונחון‬
‫‪68‬‬ ‫נספח ה ‪ -‬רשימת איורים‬

‫‪46‬‬ ‫דף תיעוד‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‬

‫בחוברת זו מובאת טכניקה נוספת מסדרת "טכניקות לטיפול באירועים‬

‫בעורף"‪ ,‬השייכת לעץ התורה בתחום החילוץ‪ :‬כניסה לאירוע הרס‪.‬‬
‫שלב הכניסה לאירוע הרס הוא שלב קריטי בטיפול כוח החילוץ באירוע‬
‫הרס‪ .‬ניסיון העבר מלמד כי להצלחת שלב זה השלכות רבות על תוצאות‬
‫הטיפול באירוע כולו‪.‬‬
‫הטכניקה תפרט את מכלול הפעולות שיבצע כוח החילוץ מרגע קבלת‬
‫המשימה ועד לכניסתו לאירוע ההרס וגיבוש תכנית פעולה לטיפול‬
‫באירוע‪.‬‬
‫טכניקה זו מיועדת למפקדים בעורף‪ ,‬למערך החילוץ וכתיק תוכן‬
‫לכתיבת מערך שיעור‪.‬‬
‫ספר זה מובא במהדורה רביעית של טכניקת "כניסה לאירוע הרס" והוא‬
‫מחליף את הטכניקה "כניסה לאירוע הרס"‪ ,‬פת"ע ‪ 303186‬מיוני ‪.2012‬‬

‫עדכוני המהדורה‪:‬‬
‫‪ ‬עדכון תרשים שלבי ביצוע הטכניקה לכניסה לאירוע הרס‪.‬‬
‫‪ ‬עדכון מפתחות הסד"כ לאירוע‪.‬‬
‫‪ ‬הוספת הגדרות בתחום החילוץ‪.‬‬
‫‪ ‬הדגשת תחום ניהול הסיכונים באתר הרס (גז‪ ,‬אסבסט‪ ,‬תל"ן)‪.‬‬
‫‪ ‬הוספת תרשים לסימונים מוסכמים בין‪-‬ארגוניים‪.‬‬
‫‪ ‬עדכון תרשים סימון אתר ההרס‪.‬‬
‫סא"ל גל גלבוע‬
‫רע"ן תוה"ד וחילוץ‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪4‬‬
‫מיקום הטכניקה ב"עץ התורה" הפיקודי‬

‫עץ התורה בתחום החילוץ‬

‫חילוץ לכודים מהריסות‬

‫יחידת החילוץ הארצית‬ ‫גדוד החילוץ במילואים‬ ‫גדוד חילוץ ואב"ך‬

‫בסדיר‬

‫מנהור באתר הרס‬ ‫קילוף באתר הרס‬ ‫חילוץ לכוד מאתר הרס‬ ‫איתור לכודים‬ ‫כניסה לאירוע‬
‫באתר הרס‬ ‫הרס‬

‫חשמל‬ ‫חילוץ באירוע‬ ‫חילוץ קל לעורף‬ ‫תעדוף טיפול‬ ‫חילוץ ממבנים‬

‫חומ"ס‬ ‫הצבאי‬ ‫באתרי הרס‬ ‫חילוץ בשיפוע‬
‫גבוהים‬
‫מיון מבנים לאכלוס‬ ‫הערכת יציבות מבנים‬ ‫קביעת סדר עדיפות הנדסי לטיפול‬
‫מחדש‬ ‫באירוע הרס‬ ‫באתרי הרס – טריאז מבני‬

‫פנקס כיס למתנדב‬ ‫מ"מ חילוץ‬ ‫מ" פ חילוץ‬ ‫מג"ד חילוץ‬

‫סע"ר ברשות‬
‫המקומית‬ ‫קצין חשמל‬ ‫מהנדס חילוץ ומיגון‬ ‫מ"מ צמ"ה‬ ‫מ"פ צמ"ה‬

‫מנחה להכשרת סע"ר ברשות המקומית‬

‫איור ‪ :0‬מיקום הטכניקה ב"עץ התורה" הפיקודי‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪5‬‬
‫פרק א‬
‫כניסה לאירוע הרס‬

‫הצורך המבצעי‬
‫בשלבים הראשונים של האירוע תמונת המצב מתאפיינת בחוסר בהירות‬
‫ביחס לסוג האירוע‪ ,‬להיקפו‪ ,‬להיקף הנפגעים ולמצבם‪ ,‬להיקף הלכודים‪,‬‬
‫לסיכונים הקיימים באתר וכדומה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬יש חוסר בהירות‬
‫ביחס לסוג הכוח‪ ,‬להיקף הכוח ולאמצעים הנדרשים לטפל באירוע‬
‫(משלב התגובה המידית ועד לשלב המענה הראשוני)‪.‬‬
‫הטכני קה מתווה עקרונות לכניסה לזירת הרס משלב יציאת הכוח‬
‫הקדומני לאירוע ועד לגיבוש תכנית פעולה לכוח החילוץ העיקרי‪.‬‬
‫עקרונות הטכניקה זהים לכל אחת מתצורות ההפעלה של הגדוד‬
‫(מחלקה‪ ,‬פלוגה‪ ,‬גדוד)‪.‬‬

‫הגדרות‬
‫זירת אירוע ‪ -‬מרחב שאובחנו בו נזק או פגיעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אירוע הרס ‪ -‬כל אירוע שבו נגרם נזק למבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אירוע חילוץ (אירוע הרס עם לכודים) ‪ -‬אירוע הרס שבו נדרשו‬ ‫‪‬‬
‫פעולות חילוץ של לכודים‪.‬‬
‫רמת נזק ‪ -‬תיאור הנזק ההנדסי למבנה‪ ,‬לרבות המשמעויות הנלוות‬ ‫‪‬‬
‫לכך‪ :‬בטיחות לפעילות במבנה‪ ,‬יכולת שהייה במבנה‪ ,‬היקף משוער‬
‫של נפגעים‪ ,‬לכודים וחללים‪ ,‬מורכבות חילוץ צפויה וסד"כ נדרש‪.‬‬
‫קביעת רמת הנזק מהווה כלי בידי המפקד להיערכות בבניין הכוח‬
‫(קביעת היקף הסד"כ לאירוע)‪ ,‬לקבלת החלטה למתן היתר‬
‫לאוכלוסייה לשהות במבנה ולהחלטות בדבר שיקום המבנה‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪6‬‬
‫‪ ‬מורכבות חילוץ ‪ -‬יכולות החילוץ הנדרשות מהכוחות בהתאם לרמת‬
‫הנזק‪ .‬בפיקוד העורף מוגדרות שלוש רמות לתיאור רמות מורכבות‬
‫‪1‬‬
‫החילוץ‪ :‬חילוץ קל‪ ,‬חילוץ בינוני וחילוץ מורכב‪.‬‬
‫‪ ‬כוח קדומני לאירוע הרס ‪ -‬כוח חילוץ ראשוני (כוח תגובה מידי)‬
‫בפיקוד מפקד מרמת מ"מ ומעלה‪ ,‬שתכליתו הגעה מהירה לאירוע‪,‬‬
‫גיבוש תמונת מצב ראשונית באשר לסוג האירוע (הרס‪ ,‬שרפה‪,‬‬
‫חומרים מסוכנים)‪ ,‬הערכה לגבי היקף הכוחות הנדרשים לטיפול‬
‫באירוע ויכולת לזיכוי זירת אירוע‪.‬‬
‫הרכב הכוח יוגדר בהתאם לתפיסת ההפעלה של גדוד החילוץ‬
‫‪2‬‬
‫וההצלה בשלב הלחימה כאשר‪:‬‬
‫‪ ‬במצב הפעלה גדודי ‪ -‬הטכניקה תיושם בהובלת המג"ד;‬
‫‪ ‬במצב הפעלה פלוגתי ‪ -‬הטכניקה תיושם בהובלת המ"פ;‬
‫‪ ‬במצב הפעלה מחלקתי ‪ -‬הטכניקה תיושם בהובלת המ"מ‪.‬‬
‫כאשר מצוין בטכניקה זו "מפקד הכוח הקדומני" הכוונה למפקד‬
‫כוח החילוץ בכל אחת מהרמות המוזכרות לעיל‪.‬‬
‫מפקד אתר ההרס הוא המפקד הבכיר בשטח (מג"ד‪ ,‬מ"פ‪ ,‬מ"מ)‪.‬‬
‫ייתכן שמפקד זה הוא גם מפקד הכוח הקדומני‪.‬‬
‫כאשר מצוין בטכניקה זו קמב"ץ‪ ,‬הכוונה היא לקמב"ץ הגדודי או‬
‫לכל גורם אחר במסגרת הפלוגתית או המחלקתית שיוגדר ע"י מפקד‬
‫אתר ההרס‪.‬‬

‫‪ 1‬ראו בנספח ד "מונחון"‪ ,‬בעמוד ‪.65‬‬

‫‪ 2‬הגדרה תורתית זו גמישה לכל החלטה אחרת שתתקבל במסגרת הערכת המצב‪ ,‬הן לגבי היקף‬
‫הסד"כ והן לגבי מפקד הכוח‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫מפתחות הסד"כ לאירוע חילוץ‬
‫מפתחות הסד" כ שהוגדרו לאירוע חילוץ בהתאם לסוג הנזק ולהיקף‬
‫הלכודים הן הגדרות לבניין הכוח‪ .‬הגדרות אלו מהוות קו מנחה למג"ד‬
‫בהקצאת הכוח בהתאם להיקף האירועים בגזרה‪ ,‬לסוג הנזק‬
‫ולמורכבות החילוץ הנדרשת‪.‬‬

‫מפתחות הסד"כ‪:‬‬
‫‪ ‬סד"כ מחלקתי ‪ -‬יוקצה לאירוע חילוץ ברמת נזק קל עד בינוני‬
‫כשמשך הטיפול באירוע לא יעלה על ‪ 12‬שעות‪.‬‬
‫‪ ‬סד"כ פלוגתי ‪ -‬יוקצה לאירוע חילוץ ברמת נזק בינוני עד כבד כשמשך‬
‫הטיפול האירוע לא יעלה על שלושה ימים‪.‬‬
‫‪ ‬סד"כ גדודי ‪ -‬יוקצה לאירוע חילוץ ברמת נזק כבד עד כבד מאוד‬
‫כשמשך הטיפול האירוע לא יעלה על חמישה ימים‪.‬‬

‫‪ 3‬הגדרת מפתחות סד"כ מינימליים לאירוע חילוץ מלחמתי‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪8‬‬
‫הרעיון המסדר ‪ -‬טכניקת "כניסת לאירוע הרס"‬
‫סיווג זירת האירוע וגיבוש תמונת מצב ראשונית‬ ‫‪1‬‬

‫אירוע שרפה‪ ,‬חומ"ס‪,‬תל"ן‪ ,‬אחר‬ ‫אירוע הרס‬

‫קריאה לסד"כ ייעודי‬

‫עם לכודים‪-‬אירוע חילוץ‬ ‫ללא לכודים‪-‬‬

‫טיפול וזיכוי הזירה‬ ‫סריקות וזיכוי‬
‫הזירה‬
‫המשך טכניקת כניסה לאירוע הרס‬

‫קבלת אחריות על אתר ההרס‬ ‫‪2‬‬

‫סריקת אתר‬
‫ההרס‬ ‫הגעת כוח חילוץ והכנת האתר לפעולה‬ ‫‪3‬‬
‫סימון אתר ההרס‬

‫הארת אתר ההרס‬ ‫פיצול הכוח‬

‫טיפול בתל"ן‬
‫הכנת האתר‬ ‫ביצוע פעולות חילוץ מידיות‬ ‫סריקות וסימון ראשוני‬
‫טיפול במפגע‬ ‫לפעולה‬ ‫של האתר‬
‫אסבסט‬

‫מיפוי ורישום‬ ‫השלמת מיפוי ורישום אתר ההרס‬ ‫‪4‬‬

‫אתר ההרס‬

‫גיבוש תכנית פעולה ראשונית‬ ‫‪5‬‬

‫מימוש תכנית החילוץ (טכניקת לאיתור לכוד‪ ,‬טכניקה לחילוץ לכוד)‬

‫איור ‪ :5‬תרשים זרימה לכניסה לשטח אירוע‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪9‬‬
‫פירוט שלבי הטכניקה‬
‫‪ .0‬סיווג זירת האירוע וגיבוש תמונת מצב ראשונית‬
‫מהות השלב‪ :‬סיווג האירוע וגיבוש תמונת מצב ראשונית‪.‬‬
‫עיתוי‪ :‬שלב זה יחל עם קבלת הפקודה מהרמה הממונה ויסתיים לאחר‬
‫גיבוש תמונת מצב ראשונית‪.‬‬
‫סד"כ מבצע‪ :‬הכוח הקדומני‪.‬‬
‫פירוט‪ :‬הכוח הקדומני ייצא לאירוע עם קבלת פקודה ובמהלך הנסיעה‬
‫ישמור מפקד הכוח על קשר רצוף עם הרמה הממונה לקבלת נתונים ועם‬
‫כוחותיו להעברת עדכונים ולמתן הנחיות‪ .‬בהגעה לאירוע יש לחבור‬
‫לכוחות בשטח‪ ,‬לסווג את האירוע ולגבש תמונת מצב ראשונית‪.‬‬

‫פיקוד ושליטה‬
‫עם הגעת הכוח הקדומני לאירוע יחבור מפקד הכוח לנציגי המשטרה‪,‬‬
‫לארגוני החירום ולנציגי הרשות המקומית בשטח‪.‬‬
‫אם הכוח הקדומני הגיע ראשון לאירוע‪ ,‬עליו לתפוס פיקוד על האירוע‪.‬‬

‫סיווג זירת האירוע‬

‫בהתאם לממצאים בשטח יש לסווג את זירת האירוע (הרס‪ ,‬חומ"ס‪,‬‬
‫שרפה‪ ,‬תל"ן‪ ,‬אחר)‪.‬‬
‫סיווג זירת האירוע יקבע את המשך הטיפול באירוע‪:‬‬
‫‪ ‬אם האירוע אינו אירוע הרס ‪ -‬יש לקרוא לסד"כ ייעודי לטיפול‬
‫באירוע ולפעול לזיכוי הזירה (לדוגמה באירוע שרפה או חומרים‬
‫מסוכנים יש לקרוא לרשות לכבאות והצלה)‪.‬‬
‫‪ ‬אם האירוע הוא אירוע הרס ללא לכודים ‪ -‬יפעל מפקד הכוח‬
‫הקדומני לזיכוי זירת האירוע באמצעות ביצוע סריקות ופינוי נפגעים‬
‫מזירת האירוע‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪10‬‬
‫‪ ‬אם האירוע הוא אירוע הרס עם לכודים ‪ -‬יוגדר האירוע כאירוע‬
‫חילוץ והמפקד ימשיך לפעול בהתאם לשלבי הטכניקה‪.‬‬
‫‪ ‬זיכוי אירוע יאושר על ידי הרמה הממונה בלבד‪.‬‬

‫גיבוש תמונת מצב ראשונית‬

‫מפקד הכוח הקדומני יעביר תמונת מצב ראשונית לרמה הממונה‬
‫שתכלול את הפרטים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬נ"צ (נקודת ציון) של זירת האירוע במערכות השו"ב;‬
‫‪ ‬סיווג זירת האירוע;‬
‫‪ ‬הערכה לגבי היקף הנפגעים באירוע;‬
‫‪ ‬הערכה לגבי הימצאותם של לכודים באירוע;‬
‫‪ ‬באירוע חילוץ ‪ -‬הערכה לגבי מורכבות החילוץ הנדרשת באירוע (קל‪,‬‬
‫בינוני‪ ,‬מורכב);‬
‫‪ ‬דרישה לסד"כ נוסף לטיפול באירוע‪.‬‬

‫‪ .5‬קבלת אחריות על אתר ההרס‬

‫מהות השלב‪ :‬קבלת אחריות על אירוע ההרס והמשך גיבוש תמונת‬
‫‪4‬‬
‫מצב‪.‬‬
‫עיתוי‪ :‬שלב זה יחל לאחר סיווג הזירה כאירוע הרס‪.‬‬
‫סד"כ מבצע‪ :‬הכוח הקדומני‪.‬‬
‫פירוט‪ :‬מפקד הכוח הקדומני (בליווי מהנדס‪ ,‬גורם התנהגות וגורם‬
‫רפואה) יבצע סיור משותף עם הכוחות הפועלים באירוע להמשך גיבוש‬
‫‪5‬‬
‫תמונת המצב ולהתחלת המיפוי הראשוני של האתר‪.‬‬

‫‪ 4‬ראו בנספח ג "דו"ח העברת גזרה"‪ ,‬בעמוד ‪.56‬‬

‫‪ 5‬ראו שלב "מיפוי ראשוני של האתר" בתרגולת "מיפוי ורישום אתר הרס"‪ ,‬בעמוד ‪.30‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪11‬‬
‫סיור באתר‬
‫הסיור באתר יתנהל באופן הבא‪:‬‬
‫‪ ‬איתור נקודה השולטת על אתר ההרס ועלייה עליה;‬
‫‪ ‬הגעה לנקודות עניין אשר אותרו על ידי הכוחות המטפלים;‬
‫‪ ‬סריקה היקפית כדי לוודא שאין אזורי הרס נוספים שלא אותרו;‬
‫‪ ‬בחינת יציבות המבנה כדי לאפשר את כניסת כוחות החילוץ‪.‬‬

‫גיבוש תמונת מצב‬

‫תמונת המצב תכלול את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הכוחות הפועלים באירוע‪:‬‬
‫­ היקף הכוחות הפועלים באתר ואשר עתידים להישאר במקום;‬
‫‪6‬‬
‫­ משימות שמבוצעות או שבוצעו על ידי הכוחות בשטח;‬
‫­ פעולות חילוץ משמעותיות שבוצעו עד כה (בדגש על כאלה‬
‫שעשויות לפגוע ביציבות המבנה)‪.‬‬
‫‪ ‬נתונים ראשוניים על המבנה‪:‬‬
‫­ אופי המבנה;‬
‫­ קבלת מפות‪ ,‬תרשימים‪ ,‬תיקים הנדסיים (אם ניתן בשלב זה)‪.‬‬
‫‪ ‬תמ"ץ אוכלוסייה ראשוני (לכודים‪ ,‬פצועים)‪:‬‬
‫­ מספר משוער של לכודים ופצועים‪.‬‬
‫­ כמות נפגעים או לכודים שפונו עד כה ויעדי הפינוי‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת נקודות עניין‪ ,‬נקודות תורפה ובטיחות‪:‬‬
‫­ מיקום חפ"ק אחוד;‬
‫­ מיקום חצר אחורית;‬
‫­ מיקום נקודת פינוי פצועים ונקודת פינוי חללים;‬

‫‪ 6‬יש לבחון קיום סימנים בין‪-‬ארגוניים מוסכמים באתר‪ .‬להרחבה ראו נספח ב "סימון‬
‫כוחות בין‪-‬ארגוני"‪ ,‬בעמוד ‪.54‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪12‬‬
‫­ הגדרת מקום מחסה למקרה שתופעל התרעה נוספת במהלך‬
‫עבודת הכוחות;‬
‫­ הגדרת מיקום נקודת מנוחה והצטיידות לכוחות;‬
‫­ הימצאות סיכונים באתר (חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬מים);‬
‫­ הימצאות תל"ן;‬
‫­ הימצאות אסבסט באתר‪.‬‬
‫‪ ‬צירים‪:‬‬
‫­ צירי גישה לאירוע ‪ -‬ציר ייעודי לכוחות‪ ,‬צירים חסומים;‬
‫­ צירי פינוי;‬
‫­ צירי תנועת צמ"ה‪.‬‬
‫‪ ‬אמצעים‪:‬‬
‫­ אמצעים ייעודיים הנדרשים לטיפול באירוע;‬
‫­ העלאת דרישה לאמצעים ייעודים שאינם נמצאים ברשות כוחות‬
‫החילוץ‪.‬‬

‫בשלב זה יש לנסות‪ 7‬לבודד את האירוע ככל שניתן כדי להקטין את‬

‫הסכנה לאזרחים שאינם מאומנים בעבודה באירוע הרס‪ ,‬למנוע הפרעה‬
‫לכוחות שפועלים באירוע ולשמור על כבודם של הלכודים ושל החללים‪.‬‬

‫‪ .3‬הגעת כוח חילוץ והכנת האתר לפעולה‬

‫מהות השלב‪ :‬ביצוע פעולות חילוץ ומידיות והכנת האתר להמשך‬
‫פעולות חילוץ‪.‬‬
‫עיתוי‪ :‬שלב זה יחל עם הגעת סד"כ החילוץ‪.‬‬
‫סד"כ מבצע‪ :‬סד"כ החילוץ‪.‬‬

‫‪ 7‬מפקד הכוח יגדיר את האזור שאותו הוא מעוניין להשאיר סטרילי‪ .‬משימת הבידוד‬
‫תתבצע על ידי כוחות משטרת ישראל‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪13‬‬
‫פירוט‪ :‬עם הגעת כוחות החילוץ יבצע מפקד הכוח תדריך ולאחר מכן‬
‫‪8‬‬
‫יפצל את הכוח למשימות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬סריקה ובמקביל סימון האתר;‬
‫‪ ‬פעולות חילוץ מידיות;‬
‫‪ ‬הכנת האתר לפעולה‪.‬‬

‫העברת תדריך‬
‫תדריך מפקד הכוח יכלול את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬פרטים ראשוניים על האירוע (סוג המבנה‪ ,‬היקף לכודים משוער‪,‬‬
‫כוחות פועלים באירוע וכדומה);‬
‫‪ ‬גבולות גזרה של אתר ההרס;‬
‫‪ ‬נקודות עניין (מיקום החצר האחורית‪ ,‬נקודת פינוי הפצועים ונקודת‬
‫פינוי החללים‪ ,‬צירים עיקריים);‬
‫‪ ‬מיקום נקודת התגוננות בהינתן התרעה לנפילות נוספות;‬
‫‪ ‬סיכונים קיימים ונקודות תורפה באתר;‬
‫‪ ‬פיצול הכוח למשימות ותדרוכו בהתאם למשימות‪.‬‬

‫סריקות‬
‫עם הגעת כוח החילוץ ינחה מפקד הכוח את סד"כ החילוץ לסרוק את‬
‫‪9‬‬
‫אתר ההרס לשם איתור לכודים גלויים ואיסוף נתונים‪.‬‬
‫סימון ראשוני של האתר‬
‫במהלך הסריקה יבצעו צוותי הסריקה סימון ראשוני של מקומות‬
‫מסוכנים‪ ,‬כולל נקודות תורפה בטיחותיות (סכנת התמוטטות‪ ,‬סכנת‬

‫‪ 8‬כל המשימות יתקיימו במקביל‪ .‬בנוסף‪ ,‬פיצול הכוח יהיה בהתאם להרכב הכוח‬
‫ולגודל האתר‪.‬‬
‫‪ 9‬ראו בפרק "תרגולת לסריקת אתר הרס"‪ ,‬בעמוד ‪.21‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪14‬‬
‫גלישה של אלמנטים‪ ,‬תשתית חשמל חשופה וסכנת נפילה לבורות) סימון‬
‫של לכודים וסימון של חללי אוויר ‪ -‬נקודות שבהן קיים פוטנציאל‬
‫להימצאותם של לכודים חיים‪.‬‬
‫השלמת הסימון תתבצע לאחר השלמת פעולות החילוץ המידיות‬
‫‪9‬‬
‫והשלמת סריקת האתר‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫פעולות חילוץ מידיות‬
‫בשלב זה יבוצעו פעולות חילוץ מידיות של לכודים (חילוץ קל) עד להגעת‬
‫הכוח העיקרי‪ .‬שלב זה יחל עם הגעת הכוח הקדומני ויסתיים עם פינוי‬
‫כל נפגעי השטח וחילוץ הלכודים הגלויים‪.‬‬

‫הכנת האתר לפעולה‬

‫בשלב זה יוכן האתר לפעילות חילוץ מתמשכת ‪ -‬מבחינת תנאי עבודה‬
‫מסכנות הקיימות‬
‫(כגון תאורה‪ ,‬פריסת האמצעים) ומבחינת תשתיות ַ‬
‫באתר (כגון תשתיות חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬מים)‪.‬‬

‫הכנת האתר לפעולה כוללת‪:‬‬

‫‪ ‬הארת אתר הרס (בלילה יתבצע כשלב ראשון);‬
‫‪ ‬תשתיות מסכנות (לרבות טיפול בתל"ן ובאסבסט);‬
‫‪ ‬הקמת חצר אחורית;‬
‫‪ ‬הקמת חפ"ק אחוד‪.‬‬

‫‪ 9‬ראו בפרק ג "סימון אתר הרס" בעמוד ‪.26‬‬

‫‪ 10‬ראו טכניקת "חילוץ לכוד מאתר הרס"‪ ,2013 ,‬פת"ע ‪.303184‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫הארת אתר ההרס‬
‫עם כניסת כוח החילוץ לשטח האירוע בחשיכה או בסמוך לה נדרשת‬
‫הארת אתר ההרס‪ .‬הארת האתר נעשית לפי החלטת מפקד הכוח‬
‫הקדומני ובאמצעות ערכות התאורה הקיימות בגדוד‪.‬‬
‫בשלב המידי תהיה הארת האתר זמנית על בסיס ערכות תאורה‬
‫מחלקתיות ופנסים כדי לתת מענה לפעולות החילוץ וההצלה‬
‫הראשוניות‪.‬‬
‫ההצבה הזמנית של ערכות התאורה תיתן מענה מקומי למשימות‬
‫החילוץ המידיות ולסריקת האתר עד להארה היקפית של האתר‬
‫באמצעות ערכת תאורה פלוגתית‪.‬‬

‫תשתיות מסכנות‬
‫תשתיות שנפגעו מהוות מפגע ומקור סכנה לכוחות החילוץ ולאוכלוסייה‬
‫באזור‪.‬‬
‫עם איתור תשתיות חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב או גז שנפגעו יפעל הכוח הקדומני‬
‫לסילוק המפגע בהקדם האפשרי בהתאם להנחיית מפקד האתר ולפי‬
‫העקרונות הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬ניתוק תשתית חשמל‪:‬‬
‫­ הרחקת כל האנשים מסביבת קווי המתח המהווים סכנה‪.‬‬
‫­ סימון אזור הסכנה וגידורו‪.‬‬
‫­ יצירת קשר של קצין החשמל‪ 12‬עם עובדי חברת החשמל באתר‪.‬‬
‫­ קצין החשמל יבצע בדיקות היעדר מתח בכמה נקודות באתר‪.‬‬

‫‪ 11‬ראו בפרק ה "הארת אתר הרס"‪ ,‬בעמוד ‪.42‬‬

‫‪ 12‬אם אין באירוע קצין חשמל‪ ,‬יפעל מפקד הכוח הקדומני לווידוא ניתוק תשתית‬
‫החשמל מול כוחות הכבאות וההצלה הפועלים באירוע או באמצעות העברת דרישה‬
‫של הגדוד דרך הנפה לניתוק החשמל בסיוע הרשות המקומית מול חברת החשמל‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪16‬‬
‫‪ ‬ניתוק תשתית מים וביוב‪:‬‬
‫­ מפקד האתר ינחה על ניתוק מקור המים כדי למנוע הצפות‬
‫וסכנות נוספות‪.‬‬
‫­ יש ליצור קשר עם העירייה ולבקש לנתק את התשתית שנפגעה‬
‫או את תיקונה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוק תשתית גז‪ :‬מפקד האתר ינחה על ניתוק תשתית הגז למניעת‬
‫פיצוץ וסכנות נוספות‪.‬‬

‫במקרה של דליפת גז או של חשש לדליפת גז‬

‫אין להפעיל כלי ממונע או אוטוגני!‬

‫‪ ‬טיפול בתל"ן (תחמושת שלא נתפוצצה)‪ - 13‬טיפול באירוע תל"ן‬

‫(תחמושת שלא נתפוצצה) הוא מורכב ומסוכן ומחייב התערבות צוות‬
‫סילוק פצצות (ס"פ) צה"לי או צוות חבלה משטרתי‪.‬‬
‫התערבות צוותי ס"פ באירוע קונוונציונלי בעורף‪ ,‬הכולל עבודה‬
‫בתחומי האוכלוסייה האזרחית‪ ,‬מציבה אתגרים לאור הצורך לפעול‬
‫ולטפל בתל"ן בריכוזי אוכלוסייה‪ ,‬כאשר לא תמיד ניתן לפנות‬
‫ולהרחיק את האוכלוסייה או את הכוחות המטפלים באירוע לטווחי‬
‫הבטיחות הנדרשים‪.‬‬
‫ייעוד צוות הס"פ בעורף הוא לטפל בכל תל"ן‪ ,‬על רכיביו הנפיצים‪,‬‬
‫עד לפינוי או לסילוק הסיכונים הנפיצים‪.‬‬
‫צוותי ס"פ בעורף משולבים לפי הצורך באופן מלא בטיפול באירועים‬
‫החל משלב המענה הראשוני ובהתאם להערכת הסיכון בשטח‪.‬‬
‫הפעלת צוות ס"פ בעורף איננו תנאי לתחילת הפעילות לטיפול‬

‫‪ 13‬ראו בפרק ו "טיפול בתל"ן"‪ ,‬בעמוד ‪.44‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪17‬‬
‫באירוע אך הפעלתו עשויה להשפיע על אופן הטיפול בהתאם לתמונת‬
‫הסיכון שתוצג על ידו בשטח וכל הפעילויות המתחייבות ממנה‪.‬‬
‫הימצאות תל"ן בשטח מיושב עלולה לעורר מספר בעיות‪:‬‬
‫­ היווצרות צורך לפינוי אוכלוסייה מאזורי המגורים‪.‬‬
‫­ חשש מהתמוטטות מבנה שספג פגיעה‪ ,‬ישירה או עקיפה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מפיצוץ או מזעזועי הדף נוספים לאור הטיפול בתל"ן‬
‫קונוונציונלי‪.‬‬
‫­ רוב רש"קי התחמושת יגיעו בצורה אחודה לקרקע ויכילו רכיבים‬
‫נפיצים‪ .‬הדבר יחייב טיפול במרכיבים הנפיצים‪.‬‬
‫­ בעיית זיהוי רכיבים מסוכנים אלו על ידי הכוחות שיגיעו לשטח‪.‬‬
‫­ הפגיעה מחייבת הגעת צוותי ס"פ לכל נקודות פגיעת הרש"ק‬
‫וסריקת מוקדי הנפילה‪.‬‬
‫­ כוחות הפועלים באזור התל"ן עלולים להיפגע מפיצוץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש‬
‫להימנע‪ ,‬ככל הניתן‪ ,‬מהפעלת כוחות נוספים בקרבה ובמקביל‬
‫לפעולת צוות הס"פ‪.‬‬
‫­ נדרש לבודד את אזור הפגיעה ולחסום צירי תנועה‪ ,‬שטחים‬
‫מאוכלסים ומתקנים חיוניים כדי למנוע פגיעות נוספות בנפש‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול במפגע אסבסט‪ - 14‬במדינת ישראל קיימים מעל ‪ 100,000‬מבני‬
‫‪15‬‬
‫תעשייה‪ ,‬מוסדות ציבור ובנייה פרטית הכוללים אסבסט‪.‬‬
‫האסבסט הוכח כמסרטן בבני אדם ‪ -‬חדירת סיבי אסבסט למערכת‬
‫הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי ומופיעות‬
‫‪16‬‬
‫לאחר תקופת חביון ארוכה‪.‬‬

‫‪ 14‬ראו בפרק ז "טיפול במפגע אסבסט"‪ ,‬בעמוד ‪.48‬‬

‫‪ 15‬ההערכה היא כי בכל שטח מדינת ישראל יש כמיליון מ"ר בנייה המשלבת אסבסט‪.‬‬
‫‪ 16‬בשנת ‪ 1984‬הוחלט על הפסקת הבנייה באסבסט‪ .‬בשנת ‪ 2011‬חוקק "חוק למניעת‬
‫מפגעי אסבסט ואבק מזיק"‪ 16,‬שמטרתו למנוע ולצמצם מפגעים סביבתיים‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪18‬‬
‫כוחות החילוץ וההצלה של פיקוד העורף נדרשים לבצע פעולות‬
‫חילוץ לכודים תחת הריסות ואף להידרש לביצוע פעולות חילוץ‬
‫מתוך מבנה המכיל אסבסט‪.‬‬
‫אתר הרס המכיל אסבסט עלול לגרום לזיהום סביבתי ולפגיעה‬
‫‪17‬‬
‫בבריאות הכוחות הפועלים באירוע ולכן מצריך היערכות מיוחדת‪.‬‬

‫הקמת חצר אחורית‬

‫החצר האחורית הוא מתחם שבו מרוכזים כל האמצעים המשמשים את‬
‫כוחות החילוץ לביצוע פעולות החילוץ‪.‬‬
‫אזור זה יוגדר על ידי מפקד הכוח בעת הכניסה לאירוע ההרס וימוקם‬
‫בקרבת אתר ההרס‪.‬‬
‫מתחם החצר האחורית ינוהל על ידי סמל המחלקה או הרס"פ הפלוגתי‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫הקמת חפ"ק אחוד‬
‫החפ"ק הוא גוף מצומצם הכולל אמצעי שליטה ופיקוד המאפשרים‬
‫למפקד הכוח לשלוט בפעולות ובמשימות הכוח מכל מקום בשטח‪.‬‬
‫מיקום החפ"ק ייקבע על ידי מפקד הכוח הקדומני‪ .‬החפ"ק ימוקם‬
‫בסמוך לאירוע ההרס‪ ,‬במקום שיאפשר שליטה מרבית באירוע אך רחוק‬
‫מאזור רועש ככל שניתן‪.‬‬

‫ובריאותיים הנגרמים על ידי אסבסט ואבק מזיק‪.‬‬

‫‪ 17‬ראו פרק ז "טיפול במפגע אסבסט"‪ ,‬בעמוד ‪.48‬‬
‫‪ 18‬להרחבה ראו בטכניקה "החפ"ק בפיקוד העורף"‪ ,‬טיוטה להתייחסות‪ ,‬פת"ע ‪,603314‬‬
‫‪.2012‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪19‬‬
‫משימות החפ"ק‪:‬‬
‫‪ ‬פיקוד ושליטה על כל הכוחות הפועלים תחת פיקוד הגדוד;‬
‫‪ ‬ביצוע בקרה ושליטה על המסגרות הכפופות;‬
‫‪ ‬שליטה בתמ"ץ באירוע;‬
‫‪ ‬ביצוע הערכת מצב וקבלת החלטות על בסיסה;‬
‫‪ ‬עבודה בשיתוף פעולה עם גורמי החירום וסיוע לכוחות ת"פ‪.‬‬

‫‪ .0‬השלמת מיפוי ורישום אתר ההרס‬

‫‪19‬‬
‫מהות השלב‪ :‬הכנת תרשים אתר ההרס‪.‬‬
‫עיתוי‪ :‬תחילת המיפוי הראשוני מתבצע עם הגעת הכוח הקדומני‬
‫ומתעדכן באופן רציף‪.‬‬
‫סד"כ מבצע‪ :‬מיפוי האתר והכנת התרשים של המבנה ייעשו על ידי‬
‫מהנדס החילוץ והקמב"ץ‪.‬‬
‫פירוט‪ :‬על בסיס תמונת המצב המצטברת יכינו מהנדס החילוץ‬
‫והקמב"ץ תרשים של אתר ההרס אשר יכלול את מראה האתר וציון‬
‫עצמים בולטים ומיקום משוער של לכודים‪.‬‬

‫‪ .2‬גיבוש תכנית פעולה ראשונית‬

‫מהות השלב‪ :‬גיבוש תכנית פעולה לעבודה מתמשכת של כוחות החילוץ‪.‬‬
‫עיתוי‪ :‬שלב זה יחל עם סיום סריקות וחילוץ הלכודים הגלויים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫סד"כ מבצע‪ :‬מפקד אתר ההרס‪.‬‬
‫פירוט‪ :‬על בסיס הנתונים שנאספו בשלב קבלת האחריות על אתר‬
‫ההרס ובשלב הסריקות יגבש מפקד אתר ההרס תכנית פעולה ראשונית‪.‬‬

‫‪ 19‬להרחבה ראו בפרק ד "מיפוי ורישום אתר הרס"‪ ,‬בעמוד ‪.29‬‬

‫‪ 20‬מפקד אתר ההרס הוא המפקד הבכיר בשטח (מג"ד‪ ,‬מ"פ‪ ,‬מ"מ)‪ .‬ייתכן שמפקד זה‬
‫הוא גם מפקד הכוח הקדומני‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪20‬‬

‫הנתונים הנדרשים לבניית התכנית‪:‬‬

‫‪ ‬אפיון האוכלוסייה‪:‬‬
‫­ סוג האוכלוסייה (צעירים‪ ,‬קשישים‪ ,‬מיוחדת);‬
‫­ היקף האוכלוסייה שנפגעה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ ‬אפיון המבנים‪:‬‬
‫­ גודל המבנה;‬
‫"גיל" המבנים‪ ,‬סוג בנייה – רגילה‪ ,‬טרומית‪ ,‬תעשייתית;‬ ‫­‬
‫ייעוד המבנה ‪ -‬ציבורי‪ ,‬מגורים‪ ,‬תעשייה‪ ,‬משרדי;‬ ‫­‬
‫מקלטים‪ ,‬מרחבים מוגנים;‬ ‫­‬
‫מספר הדירות בבניין;‬ ‫­‬
‫­ כניסות ויציאות מהמבנה;‬
‫­ חדרי מדרגות‪ ,‬מעליות‪ ,‬חניונים‪.‬‬
‫‪ ‬היקף הנזק‪:‬‬
‫רמת הנזק ההנדסי באירוע;‬ ‫­‬
‫סכנות התמוטטות;‬ ‫­‬
‫תשתיות ‪ -‬מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬גז;‬ ‫­‬
‫מוקדי סכנה ‪ -‬חשמל‪ ,‬גז‪ ,‬שרפות‪.‬‬ ‫­‬

‫מרכיבי תכנית החילוץ‬

‫התכנית שיגבש מפקד הכוח תכלול את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬היקף והרכב הסד"כ לביצוע המשימה (חילוץ‪ ,‬צמ"ה‪ ,‬רפואה‪ ,‬שיטור‪,‬‬
‫גורמי עזר‪ ,‬סילוק פצצות‪ ,‬יחידת עוקץ);‬
‫‪ ‬צירי תנועה ‪ -‬צירי גישה לאתר‪ ,‬צירי פינוי‪ ,‬צירי לוגיסטיקה;‬
‫‪ ‬תכנון משימות לכוחות כולל חלוקת גבולות גזרה;‬

‫‪ 21‬לא בכל אירוע יהיו כל הנתונים על המבנה‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪21‬‬
‫שטחי התארגנות קרובים ורחוקים ‪ -‬בדגש על צמ"ה;‬ ‫‪‬‬
‫נקודת ריכוז פסולת;‬ ‫‪‬‬
‫שטחי פריסה לכוחות רפואה‪ ,‬אנו"ח ואחרים;‬ ‫‪‬‬
‫שטחי התארגנות מנהלתיים ‪" -‬חצר אחורית";‬ ‫‪‬‬
‫גבולות המעגל הפנימי;‬ ‫‪‬‬
‫קביעת עיתוי הדממת אתר ראשונה באתר ההרס ותחילת פעולות‬ ‫‪‬‬
‫לאיתור לכודים‪.‬‬
‫לאחר פעולות האיתור יחלו פעולות חילוץ לכודים בהתאם לטכניקות‬
‫‪22‬‬
‫החילוץ השונות‪.‬‬

‫‪ 22‬טכניקות פיקוד העורף‪" :‬חילוץ לכוד מאתר הרס"‪ ,‬פת"ע ‪" ;303184‬מנהור באתר‬
‫הרס"‪ ,‬פת"ע ‪" ;303185‬קילוף באתר הרס"‪ ,‬פת"ע ‪" ;303187‬חילוץ ממבנים גבוהים"‬
‫(טרם פורסם)‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪22‬‬
‫פרק ב‬
‫סריקת אתר הרס‬

‫פרטי התרגולת‬
‫שלבי התרגולת‬
‫‪ .1‬חלוקה לגזרות;‬
‫‪ .2‬סריקת האתר;‬
‫‪ .3‬דיווח על ממצאי הסריקה‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הסריקה תיעשה על ידי חיילי כוח החילוץ בליווי מהנדס החילוץ‪.‬‬

‫אמצעים‬
‫‪ ‬מיגון אישי למחלץ;‬
‫‪ ‬פנסים;‬
‫‪ ‬אלונקות‪.‬‬

‫עיתוי התרגולת‬
‫עם הגעת כוח החילוץ ינחה מפקד הכוח את יתר סד"כ החילוץ לסרוק‬
‫את אתר ההרס לשם איתור לכודים גלויים ואיסוף נתונים‪.‬‬
‫במהלך הסריקות יבוצע מיון רפואי ראשוני על ידי הדרג הרפואי הבכיר‬
‫באירוע וייקבעו קדימויות לטיפול‪ .‬נתונים אלו יועברו למפקד הכוח‬
‫והם ישפיעו על תכנית החילוץ‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪23‬‬

‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪ .0‬חלוקה לגזרות‬
‫מפקד הכוח יקבע את גזרות הסריקה בהתאם לסד"כ שברשותו‬
‫ולמאפייני האתר‪.‬‬

‫‪ .5‬סריקת האתר‬
‫הסריקה תבוצע בתנועה איטית ומבוקרת על האתר ותכלול את המפלס‬
‫העליון והגלוי ואת החללים הפנימיים שמתאפשרת אליהם גישה ישירה‪.‬‬

‫‪ .3‬דיווח על ממצאי הסריקה‬

‫‪23‬‬
‫ידווחו למפקד הכוח הקדומני על ממצאי‬ ‫מפקדי צוותי הסריקה‬
‫הסריקה‪.‬‬
‫מפקד הכוח הקדומני ירשום את תוצאות הסריקה ויעבירם למהנדס‬
‫החילוץ ולקמב"ץ לשם רישום האתר ומיפויו‪.‬‬

‫הדיווח יכלול‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬התייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬

‫‪ ‬לכודים גלויים;‬
‫‪ ‬עצמים בולטים ‪ -‬אלמנטים‪ ,‬מבנים‪ ,‬עצים;‬
‫‪ ‬נקודות מסוכנות;‬
‫‪ ‬מקלטים ומרחבים מוגנים;‬
‫‪ ‬מעברים תת‪-‬קרקעיים‪ ,‬גרמי מדרגות‪ ,‬מעליות;‬
‫‪ ‬מיקום תשתית ‪ -‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז;‬

‫‪23‬‬
‫מפקד צוות סריקה יכול להיות מ"כ באירוע מחלקתי או מ"מ באירוע פלוגתי‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ ‬הימצאות תל"ן (תחמושת שלא נתפוצצה) באתר;‬
‫‪25‬‬
‫‪ ‬הימצאות אסבסט באתר;‬
‫‪26‬‬
‫‪ ‬הימצאות נתוני סריקה של כוחות אחרים שפעלו בשטח האירוע‪.‬‬

‫‪ 24‬ראו פרק ו "טיפול בתל"ן"‪ ,‬בעמוד ‪.45‬‬

‫‪ 25‬ראו פרק ז "טיפול במפגע אסבסט"‪ ,‬בעמוד ‪.48‬‬
‫‪ 26‬ראו נספח ב "סימון כוחות בין‪-‬ארגוני"‪ ,‬בעמוד ‪.54‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪25‬‬
‫פרק ג‬
‫סימון אתר הרס‬

‫פרטי התרגולת‬
‫שלבים‬
‫‪ .1‬סריקת האתר וסימון ראשוני;‬
‫‪ .2‬סימון משלים‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הכוח המבצע את התרגולת הוא כוח החילוץ‪.‬‬

‫אמצעים‬
‫האמצעים שישמשו את הכוח לביצוע התרגולת‪:‬‬
‫‪ ‬מכלי תרסיס בצבע בולט או סרט סימון;‬
‫‪ ‬בחשיכה ‪ -‬גם מקלוֹר (סטיקלייט);‬
‫בהיעדר אמצעי סימון סטנדרטי ניתן לאלתר על בסיס אמצעים אשר‬
‫קיימים באתר (פחם ממקל שרוף‪ ,‬אבן גיר‪ ,‬טוש עבה)‪.‬‬

‫עיתוי‬
‫התרגולת לסימון אתר תתבצע עם הגעת כוחות החילוץ ותסתיים‬
‫בהשלמת הסימון הראשוני‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪26‬‬
‫פירוט שלבי התרגולת‬
‫‪27‬‬
‫‪ .0‬סריקת האתר וסימון ראשוני‬
‫עם הכניסה לאתר ההרס יקבע מפקד הכוח גזרות סריקה‪.‬‬
‫הסריקה תבוצע על ידי כוח החילוץ בתנועה איטית ומבוקרת ותכלול‬
‫את המפלס העליון והגלוי ואת החללים הפנימיים שמתאפשרת אליהם‬
‫‪28‬‬
‫גישה ישירה‪.‬‬
‫במהלך הסריקה יבצעו הסורקים סימון ראשוני של מקומות מסוכנים‬
‫הכולל‪:‬‬
‫‪ ‬נקודות תורפה בטיחותיות;‬
‫‪ ‬סכנת התמוטטות;‬
‫‪ ‬תשתית חשמל חשופה;‬
‫‪ ‬סכנת נפילה לחללים ובורות;‬
‫‪ ‬סכנות אחרות‪.‬‬
‫הסימון יבוצע באמצעות תרסיס צבע על גבי אלמנטי ההרס בצורה‬
‫בולטת ובמקום גלוי לעין‪.‬‬
‫בתנאי חשיכה ועד להארת האתר ייעשה שימוש בספריי הצבע או‬
‫בסס"ל בנוסף לסימון ב"סטיק‪-‬לייט"‪.‬‬
‫המקומות המסוכנים יסומנו בתרשים האתר בסימנים הטקטיים‬
‫הבאים בצורה בולטת ובצבע אדום‪:‬‬

‫‪ 27‬כוחות החילוץ מסמנים את אתר ההרס בלבד‪ .‬עם הכניסה לאתר יבדקו אם נמצא‬
‫סימון אחר לפניהם בהתאם לסימון הבין‪-‬ארגוני המופיע בנספח ב בספר זה‪.‬‬
‫‪ 28‬ראו "איתור לכודים באתר הרס"‪ ,‬פת"ע ‪.30322‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪27‬‬

‫איור ‪ :3‬סימנים טקטיים לסימון המקומות המסוכנים‬

‫‪ .5‬סימון משלים‬
‫הסימון יעודכן עם גילוי סכנות נוספות בהתאם לשיקול דעתו של מפקד‬
‫כל גזרה ובהתאם להנחיות המהנדס‪.‬‬
‫ביטול סימון יבוצע על ידי סימון ‪ X‬על הסימן הקיים‪.‬‬
‫הסימון המשלים יבוצע על ידי קטגוריות המשמשות למיפוי האתר‪:‬‬
‫‪ ‬תשתיות;‬
‫‪ ‬מצב לכודים;‬
‫‪ ‬כוחות ומשימות‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪28‬‬
‫פרק ד‬
‫מיפוי ורישום אתר הרס‬

‫פרטי התרגולת‬
‫שלבי התרגולת‬
‫‪ .1‬מיפוי ורישום ראשוני של האתר;‬
‫‪ .2‬מיפוי ורישום לפי קטגוריות ותרשימים‪ :‬תרשים תשתיות; תרשים‬
‫מצב לכודים; תרשים כוחות ומשימות‪.‬‬
‫‪ .3‬עדכון התרשים‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הכוח המבצע את התרגולת הוא מהנדס החילוץ והקמב"ץ‪.‬‬

‫אמצעים‬
‫האמצעים שישמשו לביצוע התרגולת‪:‬‬
‫‪ ‬דפי סרטוט עם רשת קואורדינטות;‬
‫‪ ‬מקרא סימנים מוסכמים;‬
‫‪ ‬מערכת שו"ב‪.‬‬

‫עיתוי‬
‫שלב זה יחל עם הגעת הכוח הקדומני לזירת אירוע ההרס‪ .‬המיפוי‬
‫והרישום הראשוני יסתיים לאחר השלמת הסרטוט ראשוני של האתר‪.‬‬
‫עדכון התרשים הוא פעולה מתמשכת עד לסיום פעולות החילוץ‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪29‬‬
‫פירוט שלבי התרגולת‬
‫‪ .0‬מיפוי ראשוני של האתר‬
‫סרטוט אתר ההרס על בסיס רשת קואורדינטות נועד לייצר שפה‬
‫משותפת בין הגורמים השונים (מבצעים‪ ,‬אוכלוסייה והנדסה)‪.‬‬
‫מהנדס החילוץ יסרטט תרשים ראשוני סכמטי של האתר על גבי רשת‬
‫קואורדינטות הכולל את מראהו הכללי מכל צדדיו וציון עצמים‪ ,‬רכיבי‬
‫מבנה בולטים ונקודות מסוכנות‪.‬‬
‫לאחר מכן יועבר התרשים לגיבוי במערכת השו"ב (סרטוט חופשי)‪.‬‬
‫התרשים המקורי ינוהל על ידי הקמב"ץ בחפ"ק ועל גביו תעודכן תמונת‬
‫המצב לאורך כל האירוע‪.‬‬
‫שעה‬ ‫נכון לתאריך‬ ‫עזר מס ‪ /102‬מסגרת – גדוד‪ /‬פורמט ‪A1‬‬

‫מיפוי אתר‬

‫איור ‪ :0‬עזר למיפוי אתר כפי שהוא מופיע בחפ"ק‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪30‬‬
‫הסימנים הטקטיים שבהם ייעשה שימוש במיפוי הראשוני‪:‬‬

‫איור ‪ :2‬סימנים טקטיים לתרשים בסיסי של אתר הרס‬

‫דוגמה לסרטוט תרשים אתר בסיסי‪:‬‬

‫רשת‬

‫אורדינאטות לתר איור ‪ :4‬דוגמה לתרשים בסיסי ש‬

‫ים‪:‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪31‬‬

‫‪ .5‬מיפוי לפי קטגוריות ותרשימים‬

‫‪29‬‬
‫יושלמו‬ ‫עם גיבוש תמונת המצב וקבלת נתונים מכוחות הסריקה‬
‫הנתונים על התרשים לפי שלוש קטגוריות עיקריות‪:‬‬
‫‪ ‬תשתיות;‬
‫‪ ‬מצב לכודים;‬
‫‪ ‬כוחות ומשימות‪.‬‬

‫תרשים תשתיות‬
‫מהנדס החילוץ יכין תרשים תשתיות שיכלול את נתוני המבנה‬
‫ההנדסיים וכן תשתיות מים‪ ,‬חשמל וגז הנמצאות במבנה‪.‬‬
‫נתוני תרשים זה יעודכנו על גבי התרשים שבידי הקמב"ץ‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הסד"כ המבצע‪ :‬מהנדס חילוץ בסיוע קצין החשמל וגורם התנהגות‬
‫אוכלוסייה‪.‬‬

‫מקורות מידע‬
‫מקורות מידע לביצוע שלב זה‪:‬‬
‫‪ ‬תרשים ראשוני של האתר;‬
‫‪ ‬תכנית הנדסית של המבנה;‬
‫‪ ‬נתוני מבנים זהים באזור‪.‬‬

‫שיטה‬
‫מהנדס החילוץ ירכז את כל הנתונים בתרשים תשתיות ויעדכן את‬
‫התרשים שבידי הקמב"ץ בהתאם‪.‬‬

‫‪ 29‬ראו בתרגולת "סריקה אתר הרס"‪ ,‬בעמוד ‪.23‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪32‬‬

‫התרשים יכלול‪:‬‬
‫‪ ‬מקלטים או מרחבים מוגנים;‬
‫‪ ‬יציאות חירום;‬
‫‪ ‬מעברים‪ ,‬חניונים קרקעיים;‬
‫‪ ‬גרמי מדרגות‪ ,‬מעליות;‬
‫‪ ‬מיקום תשתיות חשמל ולוחות בקרה בבניינים באזור המוקד;‬
‫‪ ‬מיקום תשתיות מים‪ ,‬גז וביוב‪.‬‬

‫הסימנים הטקטיים שבהם ייעשה שימוש בתרשים התשתיות‪:‬‬

‫איור ‪ :7‬סימנים טקטיים של תרשים תשתיות באתר הרס‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪33‬‬
‫דוגמה לסרטוט תרשים תשתיות‪:‬‬

‫איור ‪ :2‬דוגמה לתרשים תשתיות‬

‫תרשים מצב לכודים‬

‫על גבי תרשים זה יוצגו נתוני הלכודים באתר‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הסד"כ המבצע את תרשים מצב הלכודים הוא הקמב"ץ‪.‬‬
‫מקורות מידע‬
‫מקורות מידע לתרשים מצב הלכודים‪:‬‬
‫‪ ‬תרשים ראשוני של האתר;‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪34‬‬
‫‪ ‬מודיעין אוכלוסייה וממצאי הסיור;‬
‫‪ ‬דיווחי כוחות הרפואה של הגדוד;‬
‫‪ ‬המשך דיווחים מהכוח במהלך פעולת החילוץ‪.‬‬

‫שיטה‬
‫ריכוז כל הנתונים והעלאתם על תרשים האתר הראשוני יבוצעו על ידי‬
‫הקמב"ץ בסיוע קצין האוכלוסייה‪.‬‬

‫‪:‬‬‫הסימנים הטקטיים שבהם ייעשה שימוש בתרשים הלכודים‬

‫איור ‪ :6‬סימנים טקטיים של תרשים לכודים באתר הרס‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪35‬‬
‫דוגמה לסרטוט תרשים נפגעים מצב לכודים‪:‬‬

‫איור ‪ :01‬דוגמה לתרשים מצב לכודים‬

‫תרשים כוחות ומשימות‬

‫על גבי תרשים זה יוצגו גבולות הגזרה‪ ,‬פריסת הכוח באתר ומשימות‬
‫מרכזיות שהוטלו על הכוחות‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הסד"כ המבצע את תרשים כוחות ומשימות הוא הקמב"ץ‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪36‬‬

‫אמצעים‬
‫האמצעים שישמשו לביצוע שלב זה‪ :‬דפי סרטוט עם רשת קואורדינטות‪,‬‬
‫מקרא סימנים מוסכמים ומערכת שו"ב‪.‬‬

‫מקורות מידע‬
‫מקורות מידע לביצוע תרשים כוחות ומשימות‪ :‬התרשים הראשוני של‬
‫האתר ונתוני תכנית הפעולה‪.‬‬

‫שיטה‬
‫על בסיס תכנית הפעולה ירשום הקמב"ץ על גבי התרשים הראשוני את‬
‫הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הכוחות הפועלים בשטח;‬
‫‪ ‬גזרות עבודה;‬
‫משימות מרכזיות ‪ -‬מנהור‪ ,‬קילוף‪ ,‬חילוץ מבניין גבוה‪ ,‬חילוץ‬ ‫‪‬‬
‫בשיפוע‪ ,‬עבודה עם צמ"ה (ציוד מכני הנדסי);‬
‫חילוץ לכוד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪37‬‬

‫הסימנים הטקטיים שבהם ייעשה שימוש בתרשים כוחות ומשימות‪:‬‬

‫איור ‪ :00‬סימנים טקטיים לתרשים כוחות ומשימות‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪38‬‬
‫דוגמה לסרטוט כוחות ומשימות באתר הרס‪:‬‬

‫איור ‪ :00‬דוגמה לתרשים כוחות ומשימות‬

‫‪ .3‬עדכון התרשים‬
‫מיפוי האתר הוא דבר דינמי‪ ,‬שממשיך להתעדכן במהלך העבודה על‬
‫האתר‪ ,‬לאחר הגעה ללכודים נוספים ועדכון סטטוס משימות הכוח‪.‬‬
‫תמונת המצב העדכנית תעודכן באופן שוטף על גבי תרשים האתר על ידי‬
‫הקמב"ץ‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הקמב"ץ מעדכן את התרשים‪ ,‬בסיוע הסמב"צים‪ ,‬מהנדס החילוץ וגורם‬
‫התנהגות אוכלוסייה‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪39‬‬

‫עיתוי‬
‫שלב זה יחל מסיום המיפוי לפי הקטגוריות ועד לסיום פעולות החילוץ‪.‬‬

‫שיטה‬
‫הדיווחים על השינויים יהיו על בסיס רשת הקואורדינטות‪.‬‬
‫כל שינוי באחת מהקטגוריות יעודכן במפה המרכזית אצל הקמב"ץ‬
‫בחפ"ק המג"ד ובמערכת שו"ב‪.‬‬
‫תרשים כוחות ומשימות יעודכן מעת לעת בהתאם להתפתחות בשטח‬
‫והגדרת המשימות על‪-‬ידי מפקד האתר‪.‬‬
‫תרשים הלכודים יעודכן בסיום הפעולות לאיתור לכודים וכן באופן‬
‫שוטף עם שינוי במצב הלכודים (חילוץ לכוד או מציאת לכוד נוסף)‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬הקמב"ץ מקבל דיווח ממ"פ הפלוגה שנמצאו שלושה לכודים חדשים‬
‫בגזרה‪.‬‬
‫‪ ‬המ"פ מעביר את הדיווח לקמב"ץ על בסיס רשת הקואורדינטות‪:‬‬
‫­ לכוד ‪ – 1‬נמצא ב ‪,1( -‬ד)‬
‫­ לכוד ‪ – 2‬נמצא ב – (‪,9‬א)‬
‫­ לכוד ‪ – 3‬נמצא ב – (‪,4‬ט)‪.‬‬
‫‪ ‬הקמב"ץ מעדכן את תרשים הלכודים על בסיס רשת הקואורדינטות‬
‫ומעביר מידע זה לקה"א על בסיס רשת הקואורדינטות‪.‬‬
‫‪ ‬הקה"א מעדכן את המידע בתרשים הלכודים שבידו‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪40‬‬

‫פרק ה‬
‫הארת אתר הרס‬

‫פרטי התרגולת‬
‫אירועי הרס עלולים להתרחש בתנאי חשיכה או להימשך לתוכם‪ .‬איתור‬
‫לכודים והפעולות הנדרשות לחילוצם מחייבים סביבת עבודה מוארת‪.‬‬

‫שלבי התרגולת‬
‫‪ .1‬בחירת מיקום להצבת האמצעים;‬
‫‪ .2‬הכנת האמצעים לפעולה ותדלוקם לפעילות רציפה‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הסד"כ המבצע תרגולת זו הוא כיתת חילוץ האירוע בפיקוד של מ"כ‪.‬‬

‫אמצעים‬
‫האמצעים שישמשו את הכוח לביצוע תרגולת זו‪ :‬פנסים‪ ,‬ערכות תאורה‬
‫הקיימות ברשות כוח החילוץ‪.‬‬

‫עיתוי‬
‫כשעה לפני החשיכה ינחה מפקד הכוח הקדומני את כוחות החילוץ‬
‫להכין אמצעי תאורה (מחלקתיים ופלוגתיים) לפעולה ויורה על מיקומם‬
‫באתר ההרס כדי לתת מענה לצוותי החילוץ הפועלים בו‪.‬‬
‫הכנת האמצעים ומיקומם יתבצעו לפני החשיכה כדי שלא לפגוע ברצף‬
‫פעולות החילוץ‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪41‬‬

‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪ .0‬בחירת מיקום להצבת האמצעים‬
‫מיקום אמצעי התאורה ייקבע בהתאם לניתוח הצרכים והשטח‪.‬‬
‫ערכת תאורה פלוגתית תשמש לכיסוי אזורי של אתר ההרס ואילו ערכות‬
‫התאורה המחלקתיות ישמשו להארת חללי המבנה וכתגבור תאורה‬
‫במוקדי פעילות‪.‬‬

‫השיקולים למיקום אמצעי התאורה‪:‬‬

‫‪ ‬כיסוי תאורה מרבי;‬
‫‪ ‬מניעת חסימה של צירי תנועה ומעברים;‬
‫‪ ‬הרחקה ממכשולים (כגון קווי מתח גבוה‪ ,‬אנטנות‪ ,‬קירות שאינם‬
‫יציבים);‬
‫‪ ‬בהתאמה לתכנית העבודה;‬
‫‪ ‬מוכוון משימה‪.‬‬

‫‪ .5‬הכנת האמצעים לפעולה ותדלוקם לפעילות רציפה‬

‫‪ ‬מפקד מחלקת החילוץ בסיוע סמל המחלקה יגדירו את כיתת החילוץ‬
‫האחראית לאחזקה שוטפת של ערכות התאורה באמצעות תדלוק‪,‬‬
‫הטענה ושימון במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ ‬חיילי הכיתה ירכיבו את ערכות התאורה‪ ,‬יוודאו הימצאות שמן ודלק‬
‫ויפעילו אותן למשך כמה דקות כדי לוודא את תקינותם‪.‬‬
‫‪ ‬כיתת החילוץ שהוגדרה תתזמן את עיתוי התדלוק או הטעינה לפי‬
‫הזמן הנדרש לכל אמצעי לסיום העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬ניהול זמני התאורה יתבצע בחפ"ק באמצעות ציר זמנים כדי לוודא‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪42‬‬
‫כי הארת האתר תתבצע באופן רציף‪.‬‬
‫‪ ‬תדלוק האמצעים מחייב את הפסקת פעולתם באופן שיגרום‬
‫להחשכה של האתר לפרק זמן קצר‪.‬‬
‫‪ ‬כיבוי התאורה והתדלוק ייעשו לאחר קבלת אישור ממפקד האתר‬
‫ובהתאמה לתכנית העבודה‪ .‬במידת הצורך לשמירה על רצף פעולות‬
‫קריטי תודלק תאורה חלופית‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪43‬‬

‫פרק ו‬
‫טיפול בתל"ן‬

‫פרטי התרגולת‬
‫שלבי התרגולת‬
‫‪ .1‬סריקה לאיתור תל"ן;‬
‫‪ .2‬הערכת סיכונים;‬
‫‪ .3‬בידוד אזור התל"ן;‬
‫‪ .4‬טיפול בתל"ן‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫הסד"כ המבצע את התרגולת‪ :‬צוות ס"פ מחוזי‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬מפקד‬
‫הכוח הקדומני‪ ,‬כוחות החילוץ‪.‬‬

‫אמצעים‬
‫האמצעים שישמשו לביצוע התרגולת‪:‬‬
‫‪ ‬כלי צמ"ה;‬
‫‪ ‬שרשראות אייל‪.‬‬

‫עיתוי‬
‫שלב זה יחל עם הגעת הכוח הקדמוני לאירוע‪ ,‬יתקיים במקביל לשאר‬
‫משימותיו של כוח החילוץ ויסתיים לאחר פינוי התל"ן‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪44‬‬
‫פירוט שלבי התרגולת‬
‫‪ .0‬סריקה לאיתור תל"ן‬
‫הסריקה תתבצע על ידי כוחות החילוץ וההצלה‪ ,‬משטרת ישראל ובמידת‬
‫הצורך בשיתוף צוותי הס"פ‪.‬‬

‫מטרות הסריקה‪:‬‬
‫‪ ‬להבחין בין תחמושת שהתפוצצה לתחמושת שלא התפוצצה‪.‬‬
‫‪ ‬לאכן את מיקומה של התחמושת ‪ -‬גלויה או קבורה‪.‬‬
‫‪ ‬לסמן את המיקום המדויק של התחמושת בהתחשב בטווחי בטיחות‬
‫לאוכלוסייה ולכוחות הפועלים באירוע‪.‬‬
‫‪ ‬לדווח על מיקום התל"ן‪.‬‬

‫‪ .5‬הערכת סיכונים‬
‫אם התגלה תל"ן בסריקות‪ ,‬תבוצע הערכת סיכונים על ידי צוות הס"פ‪.‬‬
‫הערכת הסיכונים תכלול‪:‬‬
‫‪ ‬הערכת משך הטיפול בתל"ן;‬
‫‪ ‬הערכת טווחי בטיחות;‬
‫‪ ‬הערכת טווחי סיכון נפיץ;‬
‫‪ ‬המלצה על פינוי אוכלוסייה בהתאם לטווחי הבטיחות‪.‬‬

‫‪ .3‬בידוד אזור התל"ן‬

‫משטרת ישראל אחראית לבידוד האזור ותסייע לגדוד החילוץ וההצלה‬
‫בפינוי אוכלוסייה‪ .‬פינוי האוכלוסייה יתבצע בהתאם להערכת הסיכונים‬
‫ולטווחי הבטיחות בהתחשב בהשפעתם על משימות הצלת חיים‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪45‬‬
‫‪ .0‬טיפול בתל"ן‬
‫השיטה לטיפול בתל"ן תיקבע על ידי מפקד צוות הס"פ בתיאום עם‬
‫מפקד הכוח הקדומני ותושפע מהמשתנים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬רמת הסיכון של הרכיב הנפיץ בתל"ן;‬
‫‪ ‬טווחי הסיכון הצפויים;‬
‫‪ ‬רמת הסיכון לצוות המטפל;‬
‫‪ ‬זמן עבודה משוער בהתאם לכל שיטת טיפול ספציפית שתיקבע;‬
‫‪ ‬יכולת טכנית ליישם את שיטת הטיפול‪.‬‬

‫במידת הצורך מחלקת הצמ"ה תפנה הריסות כדי ליצור גישה נוחה‬
‫לצוות הס"פ לטיפול בתל"ן או תסייע לצוות הס"פ בחשיפת תל"ן קבור‪.‬‬
‫צוות הס"פ בסיוע משטרת ישראל אחראים לפינוי התל"ן לאתר‬
‫ההשמדה‪.‬‬

‫ניתן להסתייע בצוות הס"פ המשטרתי או לדרוש‬

‫הפעלת צוות ס"פ ייעודי מהרמה הממונה‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪46‬‬

‫פרק ז‬
‫טיפול במפגע אסבסט‬

‫פרטי התרגולת‬
‫הגדרת השלבים והפעולות של כל הגורמים המשתתפים בטיפול באירוע‬
‫המכיל אסבסט נועד לצמצם את הסיכון לפגיעה בריאותית במחלצים‬
‫ולאפשר למפקדים לנהל את האירוע באופן הנדרש מול הגורמים‬
‫הרלוונטיים ובכך לצמצם את המפגע הסביבתי והסיכון לאוכלוסייה‪.‬‬

‫שלבי התרגולת‬
‫‪ .1‬סריקה לאיתור אסבסט;‬
‫‪ .2‬סימון אזור האירוע;‬
‫‪ .3‬הערכת סיכונים;‬
‫‪ .4‬בידוד אזור המפגע;‬
‫‪ .5‬רישום כל הנוכחים באירוע;‬
‫‪ .6‬מיגון הכוח;‬
‫‪ .7‬הרטבת אזור המפגע לפעילות הכוחות;‬
‫‪ .8‬חזרה לכשירות של הכוח והאמצעים‪.‬‬

‫סד"כ מבצע‬
‫מפקד הכוח הקדומני וכוחות החילוץ בשיתוף פעולה עם קצין אסבסט‬
‫של כב"ה‪ ,‬גורמי הגנ"ס לטיפול במפגע אסבסט‪ ,‬נציגי הרשות המקומית‬
‫ומשטרת ישראל‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪47‬‬
‫אמצעים‬
‫לצורך ביצוע התרגולת ייעשה שימוש באמצעים‪:‬‬
‫‪ ‬נשמיות אסבסט;‬
‫‪ ‬סרטי סימון ייעודיים לאירוע אסבסט הקיימים ברשות ק האסבסט‬
‫של כב"ה‪.‬‬

‫עיתוי‬
‫שלב זה יחל עם הגעת הכוח הקדמוני לאירוע‪ ,‬יתקיים במקביל לשאר‬
‫משימותיו של כוח החילוץ ויסתיים לאחר סיום פעולות החילוץ באתר‬
‫ההרס‪ .‬יודגש כי פעילות הכוחות לחילוץ לכודים תבוצע בכל מצב לשם‬
‫הצלת חיים‪ ,‬גם במתאר המכיל סיכון אסבסט‪.‬‬

‫פירוט שלבי התרגולת‬

‫‪ .0‬סריקה לאיתור אסבסט‬
‫סריקה לאיתור המפגע תתבצע בשלב סריקת הכוחות (כפי שצוין לעיל)‪.‬‬
‫מטרות הסריקה הן‪:‬‬
‫‪ ‬לאתר מפגעי אסבסט באתר ההרס;‬
‫‪ ‬לדווח על מיקום המפגע;‬
‫‪ ‬לסמן את המפגע;‬
‫‪ ‬להתריע בפני הכוחות הפועלים באתר על המפגע והתמגנות בהתאם‪.‬‬

‫אם התגלה מפגע אסבסט במהלך הסריקות יש לדווח על כך למפקד‬

‫הכוח הקדומני‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪48‬‬
‫מפקד הכוח הקדומני ידווח לרמה ממונה כי אתר ההרס מכיל אסבסט‬
‫וידרוש נוכחות רציפה של ק אסבסט של כב"ה וכוחות הגנ"ס בחפ"ק‬
‫האחוד עד לסיום פעילות כוחות החילוץ באתר ההרס‪.‬‬

‫‪ .5‬סימון אזור המפגע‬

‫סימון אזור המפגע בסרטי סימון ייעודיים יתבצע באמצעות כוחות‬
‫החילוץ בסיוע ק האסבסט של כב"ה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הקמב"ץ יסמן את אזור המפגע כתשתית מסוכנת בתרשים אתר‬
‫ההרס‪.‬‬
‫מיקום המפגע יסומן בתרשים האתר באופן הבא‪:‬‬

‫‪ .3‬הערכת סיכונים‬
‫הערכת הסיכונים תתבצע באופן רציף בחפ"ק האחוד על ידי ק‬
‫האסבסט של כב"ה בסיוע גורמי הגנ"ס‪ .‬בתהליך הערכת הסיכונים‬
‫ימליץ ק האסבסט המחוזי למפקד הכוח על בידוד והרחקת אוכלוסייה‬
‫אם נדרש כדי למנוע הרחפה של אבק מזיק המכיל אסבסט לאוכלוסייה‪.‬‬
‫תהליך הערכת הסיכונים יתבצע באופן רציף‪.‬‬

‫‪ .0‬בידוד אזור המפגע‬

‫משטרת ישראל אחראית לבידוד האזור ותסייע לגדוד החילוץ וההצלה‬
‫בפינוי אוכלוסייה‪ .‬פינוי האוכלוסייה יתבצע בהתאם להערכת סיכונים‬
‫וטווחי הבטיחות כפי שיומלצו ע"י ק אסבסט של כב"ה‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪49‬‬
‫‪ .2‬רישום כל הנוכחים באירוע‬
‫ק המבצעים של הכוח יבצע רישום שמי (כולל‪ :‬דרגה‪ ,‬שם ומשפחה‪,‬‬
‫תפקיד‪ ,‬מספר אישי‪ ,‬תעודת זהות‪ ,‬משך שהייה באתר) של כלל הנוכחים‬
‫באירוע כחלק מתהליך התיעוד המשפטי הנדרש באירוע המכיל מפגע‬
‫אסבסט‪.‬‬
‫רשימה זו תתועד בתחקיר המבצעי המסכם של האירוע‪.‬‬

‫‪ .4‬מיגון הכוח‬
‫הכוח המטפל באירוע יתמגן בנוסף למיגון האישי הנדרש ממנו לטיפול‬
‫באירוע הרס‪ ,‬גם במיגון נשימתי ייעודי על אסבסט‪ .‬יוודא כי שרוולי‬
‫חולצתו מופשלים ומוצמדים לגופו‪.‬‬

‫‪ .7‬הרטבת אזור המפגע לפעילות הכוחות‬

‫לאחר שהוגדר אזור המפגע‪ ,‬בהתאם להמלצת קצין האסבסט של כב"ה‬
‫ידרוש מפקד הכוח סיוע מכב"ה בהרטבת אזור המפגע‪.‬‬
‫מטרת ההרטבה היא מניעת הרחפה של סיבים ואבק מזיק שיסכנו את‬
‫הכוחות הפועלים בשטח האירוע‪.‬‬
‫הרטבת המשטחים תתבצע בשיטת הרסס‪ .‬אין להשתמש בסילון ישיר‬
‫להרטבת המשטחים‪.‬‬

‫‪ .2‬חזרה לכשירות של הכוח והאמצעים‬

‫להלן מכלול הפעולות שכוחות החילוץ נדרשים לבצע עם סיום הפעילות‬
‫באתר הרס המכיל אסבסט‪:‬‬
‫‪ ‬שטיפה של כל הציוד וגלגלי הרכבים שהיו באזור המזוהם‪.‬‬
‫‪ ‬שטיפה של הנעליים‪ ,‬הקסדה ומשקפי המגן‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪50‬‬
‫‪ ‬העברת המדים של כל הכוח ששהה באזור המזוהם בשקיות שעליהם‬
‫תהיה מדבקה "ציוד נגוע" לכביסה נפרדת‪.‬‬

‫כל הפעולות לעיל מתבצעות כדי למנוע הרחפה של חלקיקי האסבסט‬

‫והעברתם לאוכלוסייה הבאה במגע עם כוחות החילוץ‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪51‬‬
‫נספח א‬
‫מדיניות התגוננות‬

‫במתאר מלחמה קיימים שני מצבי התגוננות‪:‬‬

‫‪ ‬מדיניות התגוננות קונוונציונלית שבה כל נפילה מוגדרת כנפילה‬
‫קונוונציונלית והיציאה אליה היא ללא אמצעי מיגון‪.‬‬
‫‪ ‬מדיניות התגוננות משולבת שבה כל נפילה יכולה להיות‬
‫קונוונציונלית או בלתי קונוונציונלית‪.‬‬
‫באירוע החשוד ככימי תינתן התרעה כימית המנחה להשלים את המיגון‪.‬‬

‫הפעולות הנדרשות בכניסה לשטח אירוע קונוונציונלי במדיניות‬

‫התגוננות משולבת‪:‬‬
‫‪ .1‬ריכוז המיגון העורי (במ"פ) במקום המחסה‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על אתר ההרס עם מיגון נשימתי בהישג יד‪.‬‬
‫‪ .3‬אם תופעל התרעה משלימה לאירוע כימי באזור עבודת הגדוד‪,‬‬
‫יתבצעו הפעולות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬התמגנות עם מיגון נשימתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריצה למחסה‪.‬‬
‫ג‪ .‬השלמת מיגון עורי‪ ,‬אם הגדוד נמצא בתוך אזור הסיכון‪.‬‬
‫‪ .4‬אם אין אירוע כימי‪ ,‬ישוב הגדוד לעבודתו באתר ההרס לפי הנחיות‬
‫ההתגוננות‪.‬‬
‫‪ .5‬אם אתר ההרס נמצא בתוך אזור הסיכון הכימי‪ ,‬יעבור הכוח לטפל‬
‫באירוע הכימי‪ .‬אם אתר ההרס אינו בתוך אזור הסיכון‪ ,‬ימשיך הכוח‬
‫לבצע את פעולות החילוץ‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪52‬‬
‫נספח ב‬
‫סימון כוחות בין‪-‬ארגוני‬

‫פרדוקס הסד"כ בשלב התגובה המידית באירוע הרס‪ ,‬בדגש על אירוע‬

‫רעידת אדמה‪ ,‬העלה את הצורך בחיזוק גורמים במרחב האזרחי שייתנו‬
‫מענה ראשוני לחילוץ לכודים מהרס‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬שבו גופים שונים במרחב נותנים מענה (סע"ר‪ ,‬יסמ"ג‪ ,‬כב"ה‬
‫וכדומה) עלול להיווצר מצב של חוסר ודאות לגבי השאלה אם התבצעה‬
‫פעילות באתר מסוים ומהי הפעילות שבוצעה בו‪.‬‬
‫הסימון המוסכם והמשותף לכל הגורמים מאפשר העברת "מידע"‬
‫ראשוני על הפעילות שהתבצעה באתר בצורה פשוטה ואחידה‪.‬‬
‫הסימון מתבצע על ידי ארגוני החירום ויחידות סע"ר ולא על ידי יחידות‬
‫פיקוד העורף‪ ,‬ובכל מקרה אינו מהווה תחליף לתהליך "העברת מקל"‬
‫מסודר בין כוחות בשטח האירוע‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סימון זה אינו מהווה תחליף לסימון הייעודי הנדרש מהכוחות‬
‫באתר ההרס‪.‬‬

‫פירוט הסימנים ומשמעותם‪:‬‬

‫‪ ‬מלבן ‪ -‬מתבצעת פעילות במבנה‪.‬‬
‫‪ ‬סכנה‪/‬אין סכנה ‪ -‬האם יש סכנה מהותית שמונעת כניסת כוחות‬
‫חילוץ לתוך המבנה?‬
‫עיגול ‪ -‬הצוות היה במבנה וביצע סריקה בתוכו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שם היחידה ‪ -‬שם היחידה הפועלת במבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תאריך ‪ -‬תאריך סיום הפעילות במבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שעה ‪ -‬שעת פעילות סיום בכוחות במבנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪53‬‬
‫‪ ‬ל ‪ -‬היקף הלכודים החיים שחולצו מהמבנה‪.‬‬
‫‪ ‬ח ‪ -‬היקף החללים שחולצו מהמבנה‪.‬‬
‫‪ ‬קו חוצה ‪ -‬היחידה סיימה את פעילות ואין חשד ללכודים נוספים‪.‬‬

‫–‬

‫איור ‪ :05‬דוגמה לסימון פעילות הכוח‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪54‬‬
‫נספח ג‬
‫דו"ח העברת גזרה‬
‫כללי‬
‫‪ .1‬תיאור קצר של האירוע (קונוונציונלי‪ ,‬בלתי קונוונציונלי‪ ,‬רעידת‬
‫אדמה‪ ,‬אחר)‪:‬‬

‫‪ .2‬זמן תחילת האירוע‪:‬‬

‫מספר‬ ‫רחוב‬ ‫‪ .3‬עיר‬

‫וכולי)‬ ‫חולים‪ ,‬רב קומות‬ ‫בית‬ ‫(בית ספר‪,‬‬ ‫שטח‬ ‫‪ .4‬תא‬

‫כוחות הפועלים באתר‬

‫דרכי תקשורת‬ ‫היקף הסד"כ‬ ‫כוח אדם בגזרה‬
‫שירותי הכבאות‬
‫מד"א‬
‫משטרת ישראל‬
‫יחידת סע"ר‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪55‬‬
‫קרקע‬
‫‪ .1‬ארגון אתר (תיחום הגזרה המועברת ‪ -‬בניינים‪ ,‬אלמנטים מרכזיים‪,‬‬
‫כבישים‪ ,‬רחובות התוחמים את הגזרה‪ ,‬חניונים)‪:‬‬
‫א‪ .‬צפון‪:‬‬

‫ב‪ .‬דרום‪:‬‬

‫ג‪ .‬מזרח‪:‬‬

‫ד‪ .‬מערב‪:‬‬

‫‪ .2‬צירים (שם רחובות‪ ,‬סרטוט על גבי מפה)‪:‬‬

‫א‪ .‬צירים חסומים‪:‬‬

‫ב‪ .‬צירי כלי צמ"ה‪:‬‬

‫ג‪ .‬צירי פינוי‪:‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪56‬‬

‫הנדסה‬
‫‪ .1‬תשתיות‪:‬‬
‫א‪ .‬מוקדי סכנה‪:‬‬
‫‪ )1‬חשמל‬
‫‪ )2‬מים‬
‫‪ )3‬ביוב‬
‫‪ )4‬גז‬
‫‪ )5‬מבנים בחשש להתמוטטות‬
‫‪ )6‬נקודת פינוי פסולת‬
‫‪ )7‬בעל תפקיד לתיאום ניתוק או חיבור תשתיות‪:‬‬

‫טלפון נייד‬ ‫תפקיד‬ ‫שם‬

‫‪ .2‬שטח‪:‬‬
‫א‪ .‬תיאור השטח (הבנייה מעבר למבנה אחר)‪:‬‬

‫תיאור המבנה (תכנית בנייה)‪:‬‬

‫ב‪ .‬סוג המבנה שלוד‪ ,‬תקרות‪ ,‬מקלטים‪:‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪57‬‬
‫ג‪ .‬מספר קומות‪:‬‬

‫ד‪ .‬חללים תת‪-‬קרקעיים‪:‬‬

‫ה‪ .‬מיקומי חדרי מדרגות‪ ,‬מרתפים‪ ,‬מקלטים‪:‬‬

‫ו‪ .‬אזור בלוני גז‪ ,‬חומרים מסוכנים‪:‬‬

‫‪ .3‬נת"בים‪:‬‬
‫א‪ .‬נת"בים (כגון תקרות רופפות‪ ,‬עמודים רעועים‪ ,‬סכנת קריסה‪,‬‬
‫יציבות מבנים)‪:‬‬

‫ב‪ .‬תמיכות זמניות‪:‬‬

‫ג‪ .‬האם התחילו פעולות מנהור? ואיפה?‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪58‬‬

‫מודיעין אוכלוסייה‬
‫‪ .1‬כמות אוכלוסייה משוערת‪ ,‬כמות אוכלוסייה שפונתה‪ ,‬שמטופלת או‬
‫שלא מאותרת‪ ,‬נעדרים (מלל חופשי)‪:‬‬

‫‪ .2‬טבלה‪:‬‬
‫סיכום נתונים‬
‫אחר‬ ‫לכודים מאותרים פצועים חללים‬ ‫כמות נעדרים לכודים לכודים‬
‫\פונו‬ ‫סמויים‬ ‫גלויים‬ ‫אוכ‬
‫לבי"ח‬ ‫(ציין‬ ‫משוערת‬
‫מספר)‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪ .3‬מאפיינים דמוגרפיים רלוונטיים (עולים חדשים‪ ,‬קשישים‪ ,‬מצב‬

‫סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬חרדים וכולי)‪:‬‬

‫‪ .4‬אוכלוסיות מיוחדות או מוסדות מיוחדים‪:‬‬

‫‪ .5‬מקורות מידע (מרכז משפחות‪ ,‬ניצולים‪ ,‬משטרה‪ ,‬תקשורת מקומית‪,‬‬

‫בתי חולים‪:‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪59‬‬
‫‪ .6‬פעולות הסברה והנחיות שניתנו לאוכלוסייה‪:‬‬

‫רפואה‬
‫‪ .1‬מענה רפואי‪:‬‬

‫‪ .2‬תחנת איסוף חללים‪ ,‬פעילות חוליית אנו"ח או זק"א‪:‬‬

‫‪ .3‬נקודה לפינוי חללים‪:‬‬

‫מנהלה‬
‫‪ .1‬מיקום חצר אחורית מנהלתית (מלל וסימון במפה)‪:‬‬

‫‪ .2‬מיקום חצר אחורית מבצעית (מלל וסימון במפה)‪:‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪60‬‬
‫‪ .3‬כלי צמ"ה באתר‪:‬‬
‫מפעילי הכלים‬ ‫מלאי דלק‬ ‫כמות‬ ‫סוג רכב‬
‫(בנזין ודיזל)‬ ‫או כלי‬

‫‪ .4‬פערים מרכזיים בכלים‪:‬‬

‫תחזוקת כלים ייעודיים‪:‬‬

‫‪ .5‬מקור החשמל גנרטור מרכזי או אורגני יחידתי‪:‬‬

‫מזון‬
‫‪ .1‬מקור מזון‪:‬‬

‫‪ .2‬נקודת לינה למשמרות‪:‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪61‬‬
‫‪ .3‬מיקום מטבח‪:‬‬

‫‪ .4‬מיקום תשתיות מרכזיות (עוקב‪ ,‬שירותים כימיים וכולי)‪:‬‬

‫‪ .5‬נקודת ריכוז פסולת‪:‬‬

‫שליטה‬
‫‪ .1‬גבולות גזרה‪:‬‬

‫‪ .2‬מיקום מפקדות‪:‬‬

‫‪ .3‬תדר קשר‪ ,‬דף תקשורת לכוחות אזרחיים‪:‬‬

‫שונות‬
‫‪ .1‬אבטחה עצמית‪:‬‬

‫בלמ"ס‬
‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪62‬‬
‫המלצות או הנחיות מפקד‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪63‬‬
‫נספח ד‬
‫מונחון‬

‫‪Located person‬‬ ‫אדם מאותר‬

‫אדם אשר הצליחו ליצור אתו קשר טלפוני או קשר פיזי‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫אירוע אסבסט‬
‫אירוע שכולל היווצרות מפגע אסבסט או חשש למפגע אסבסט‪ .‬האירוע‬
‫יכול להתרחש כתוצאה משרפה‪ ,‬מפעולת איבה‪ ,‬מאסון טבע וכדומה‪.‬‬

‫‪Locating trapped personnel‬‬ ‫איתור לכודים‬

‫מכלול הפעולות המבוצעות באמצעות סריקה ואמצעי איתור‪ ,‬שמטרתן‬
‫גילוי לכודים באתר ההרס‪.‬‬

‫‪Element‬‬ ‫אלמנט (רכיב) באתר הרס‬

‫רכיבי מבנה ותכולתו שניזוקו בדרגות שונות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫אסבסט‬
‫מינרל טבעי סיבי מקבוצת האסבסט‪ ,‬לרבות אמוסייט‪ ,‬קריז וטייל‪,‬‬
‫קרוסידולייט‪ ,‬אנתופלייט‪ ,‬טרמולייט‪ ,‬אקטינולייט‪ ,‬וכל חומר‪ ,‬מוצר או‬
‫תערובת המכילים אחד או יותר מהמינרלים האמורים‪ ,‬בשיעור העולה‬
‫על אחוז אחד ממשקלם או מנפחם של החומר‪ ,‬המוצר או התערבות לפי‬
‫העניין‪ ,‬בכל מופע‪ ,‬הרכב או שימוש‪.‬‬

‫‪ 30‬נציבות כבאות והצלה‪-‬אגף המבצעים "עקרונות מנחים לטיפול באסבסט" פקודה‬

‫‪.200.220.4‬‬
‫‪ 31‬כהגדרתו ב"חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק"‪ ,‬התשע"א‪.2011-‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪64‬‬
‫‪32‬‬
‫אסבסט פריך‬
‫אסבסט‪ ,‬לרבות כל חומר‪ ,‬מוצר או תערובת המכילים אסבסט‪ ,‬הנמצא‬
‫במצב מפורר‪ ,‬כתוש או בצורת אבקה או שהוא ניתן לפירור‪ ,‬לכתישה או‬
‫לצמצום לאבקה‪ ,‬על ידי מגע ידני‪ ,‬כאשר הוא במצב יבש‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫אסבסט צֶ מנט‬
‫מוצר המכיל תערובת של אסבסט ומלט במצב קשיח‪.‬‬

‫‪Silencing the area‬‬ ‫הדממת אתר‬

‫הפסקת הפעולות והאמצעים הפועלים באתר הרס כדי לאתר קולות‬
‫ותנועות של לכודים‪.‬‬

‫הערכת מצב‬
‫תהליך של ניתוח גורמים המשפיעים על מילוי משימה‪ ,‬שתכליתו‬
‫להחליט על הדרך הטובה ביותר למילוי המשימה‪ ,‬לאור המטרה‬
‫ובמסגרת האילוצים‪ .‬תהליך הערכת המצב מבוסס על עבודת החשיבה‬
‫של המפקד עם קציני מטהו או בלעדיהם‪ .‬בעורף קיימים שלושה סוגי‬
‫הערכת מצב‪ :‬הערכת מצב מקדימה (לצורך משימה צפויה או אפשרית)‪,‬‬
‫הערכת מצב שוטפת‪-‬מתמשכת והערכת מצב עתית‪.‬‬

‫חילוץ בינוני‬
‫חילוץ המתבצע באמצעות כלי חילוץ ייעודיים‪ .‬חילוץ מסוג זה יתבצע על‬
‫ידי כוחות מיומנים אורגניים לטיפול באירוע חילוץ‪ ,‬ובו יידרשו הכוחות‬
‫לחילוץ לכודים גלויים או סמויים תחת קורות בטון‪ ,‬מתכת וכדומה‪.‬‬

‫‪ 32‬כהגדרתו ב"חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק"‪ ,‬התשע"א‪.2011-‬‬

‫‪ 33‬כהגדרתו ב"חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק"‪ ,‬התשע"א‪.2011-‬‬
‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪65‬‬

‫חילוץ מורכב‬
‫חילוץ המתבצע באמצעות כלי חילוץ ייעודיים באמצעות ציוד מכני‬
‫הנדסי (צמ"ה) ובאמצעות טכניקות חילוץ הדורשות התמחות בתחום‬
‫החילוץ‪ ,‬כגון מנהור‪ .‬חילוץ זה מתבצע על ידי כוחות מיומנים אורגניים‬
‫ובו יידרשו הכוחות לחילוץ מורכב של לכודים "הקבורים" תחת‬
‫ההריסות או לחילוץ מגובה באמצעות כלוב‪.‬‬

‫חילוץ קל‬
‫חילוץ המתבצע באמצעות כלי עבודה ביתיים וזמינים‪ .‬חילוץ מסוג זה‬
‫יתבצע בדרך כלל על ידי כוחות בלתי מיומנים לטיפול באירוע חילוץ ובו‬
‫יידרשו הכוחות לטיפול בנפגעים קלים ולכודים גלויים‪.‬‬

‫‪Exposed trapped person‬‬ ‫לכוד גלוי‬

‫אדם שנמצא תחת הריסות ושאינו יכול להיחלץ מהם בכוחות עצמו‪,‬‬
‫ושנראה או נשמע על ידי כוחות החילוץ באופן בלתי אמצעי‪.‬‬

‫לכוד מאותר‬
‫אדם הנמצא תחת הריסות ושאינו יכול להיחלץ מהם בכוחות עצמו‪ ,‬אך‬
‫נראה או נשמע על ידי כוחות החילוץ באמצעים לאיתור לכודים‪.‬‬

‫‪Hidden trapped person‬‬ ‫לכוד סמוי‬

‫אדם הנמצא תחת הריסות שמיקומו המדויק אינו ידוע ושאינו יכול‬
‫להיחלץ בכוחות עצמו‪.‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪66‬‬
‫מורכבות חילוץ‬
‫יכולות החילוץ הנדרשות מהכוחות בהתאם לרמת הנזק‪ .‬בפיקוד העורף‬
‫מוגדרות שלוש רמות לתיאור רמות מורכבות החילוץ‪ :‬חילוץ קל‪ ,‬חילוץ‬
‫בינוני וחילוץ מורכב‪.‬‬

‫‪Rescued person‬‬ ‫מחולץ‬

‫אדם שחולץ מההריסות והוסר מרשימת הנעדרים (האדם יכול להיות‬
‫הרוג או חי)‪.‬‬

‫‪External circle‬‬ ‫מעגל חיצוני‬

‫אזור המעטפת המנהלתית סביב המעגל הפנימי‪.‬‬

‫‪Inner circle‬‬ ‫מעגל פנימי‬

‫זירת האירוע עצמו‪ ,‬ובה כל מרכיבי המענה המבצעי הפועל בה לשם‬
‫הכלת האירוע וביצוע פעולות ההצלה‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫מפגע אסבסט‬
‫נוכחות של סיבי אסבסט באוויר או שחרור של סיבי אסבסט לאוויר‪,‬‬
‫לרבות כל אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬פליטה של אבק נראה לעין הנגרמת מעבודת אסבסט;‬
‫ב‪ .‬אסבסט צמנט שרוף או מרוסק ואסבסט צמנט שבור במידה ניכרת;‬
‫ג‪ .‬אסבסט פריך החשוף לאוויר;‬
‫ד‪ .‬מצבור של פסולת אסבסט החשוף לאוויר‪.‬‬

‫‪ 34‬כהגדרתו ב"חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק"‪ ,‬התשע"א‪.2011-‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪67‬‬
‫‪Displaced personnel‬‬ ‫נעדר‬
‫אדם שאינו מאותר‪ ,‬שאין השערה לגבי מיקומו תחת ההריסות וטרם‬
‫נוצר עמו קשר כלשהו‪.‬‬

‫פינוי פסולת‬
‫פעולת פינוי אלמנטים קטנים של הרס ‪ -‬אבנים‪ ,‬עפר ותכולת מבנה‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫פסולת אסבסט‬
‫אסבסט שפורק‪ ,‬שנפגע או שנשבר וכן אסבסט שאינו בשימוש או‬
‫שהשימוש בו לא הותר לפי החוק‪.‬‬

‫רמת נזק‬
‫תיאור הנזק ההנדסי למבנה‪ ,‬לרבות המשמעויות הנלוות לכך‪ :‬בטיחות‬
‫לפעילות במבנה‪ ,‬יכולת שהייה במבנה‪ ,‬היקף משוער של נפגעים‪ ,‬לכודים‬
‫וחללים‪ ,‬מורכבות חילוץ צפויה וסד"כ נדרש‪ .‬קביעת רמת הנזק מהווה‬
‫כלי בידי המפקד להיערכות בבניין הכוח (קביעת היקף הסד"כ לאירוע)‪,‬‬
‫לקבלת החלטה למתן היתר לאוכלוסייה לשהות במבנה ולהחלטות‬
‫בדבר שיקום המבנה‪.‬‬

‫תמונת מצב‬
‫מכלול הגורמים המשפיעים על מצב מבצעי נתון‪ ,‬והמוצגים כנתונים‬
‫(עובדות ומשמעויות)‪ .‬נתונים אלו דרושים למפקד לשם תכנון הפעילות‬
‫ולשם ניהולה השוטף‪ .‬על סמך ניתוח נתונים אלו מעלה המפקד מסקנות‬
‫ומחליט החלטות בדבר דרכי הפעולה הדרושות להשגת המטרה‪.‬‬

‫‪ 35‬כהגדרתו ב"חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק"‪ ,‬התשע"א‪.2011-‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪68‬‬
‫נספח ה‬
‫רשימת האיורים‬

‫עמוד‬ ‫שם האיור‬ ‫מספר‬

‫‪4‬‬ ‫מיקום הטכניקה ב"עץ התורה" הפיקודי‬ ‫‪1‬‬
‫‪8‬‬ ‫תרשים זרימה לכניסה לשטח אירוע‬ ‫‪2‬‬
‫‪27‬‬ ‫סימנים טקטיים לסימון המקומות המסומנים‬ ‫‪3‬‬
‫‪29‬‬ ‫עזר למיפוי אתר כפי שהוא מופיע בחפ"ק‬ ‫‪4‬‬
‫‪30‬‬ ‫סימנים טקטיים לתרשים בסיס של אתר הרס‬ ‫‪5‬‬
‫‪30‬‬ ‫דוגמה לתרשים בסיסי‬ ‫‪6‬‬
‫‪32‬‬ ‫סימנים טקטיים של תרשים תשתיות באתר הרס‬ ‫‪7‬‬
‫‪33‬‬ ‫דוגמה לתרשים תשתיות‬ ‫‪8‬‬
‫‪34‬‬ ‫סימנים טקטיים של תרשים לכודים באתר הרס‬ ‫‪9‬‬
‫‪35‬‬ ‫דוגמה לתרשים לכודים‬ ‫‪10‬‬
‫‪37‬‬ ‫סימנים טקטיים לתרשים כוחות ומשימות‬ ‫‪11‬‬
‫‪29‬‬ ‫דוגמה לתרשים כוחות ומשימות‬ ‫‪11‬‬
‫‪53‬‬ ‫דוגמה לסימון פעילות הכוח‬ ‫‪12‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫כניסה לאירוע הרס‬
‫‪69‬‬
‫דף תיעוד‬

‫שם הפרסום‪ :‬כניסה לאירוע הרס‪.‬‬

‫תאריך הפצה‪ :‬יולי ‪.2015‬‬
‫סדרה‪ :‬טכניקות לטיפול באירועים בעורף‪.‬‬
‫מספר פת"ע‪.303186 :‬‬
‫מעמד הספר‪ :‬ספר זה מופץ במעמד קבוע‪.‬‬

‫מהדורה רביעית ‪ -‬יולי ‪5102‬‬

‫עדכון (מהדורה רביעית)‪ :‬רמ"ד תורת החילוץ‪ ,‬רס"ן רחל ביטון; ק‬
‫צמ"ה וחשמל‪ ,‬סג"ם יונתן חורב‪.‬‬
‫בדיקה‪ :‬רע"ן תוה"ד וחילוץ‪ ,‬סא"ל גל גלבוע‪.‬‬
‫אישור‪ :‬רמ"ח תו"פ‪ ,‬אל"ם רמטין סבטי‪.‬‬
‫אישור ביטחון מידע‪ :‬קב"ם פיקוד העורף‪ ,‬רס"ן אורן לוי ושדי‪.‬‬
‫עריכה‪ :‬קמ"ט העריכה והתורה‪ ,‬בח"ק מיכל קרני עקיבא‪.‬‬
‫הוצאה לאור‪ :‬מהדורה אלקטרונית‪.‬‬

‫עדכון (מהדורה שלישית)‪ :‬ע רמ"ד תורת החילוץ‪ ,‬סגן אלעד גרינשטיין‪.‬‬
‫הנחיה‪ :‬רמ"ד תורת החילוץ‪ ,‬רס"ן הדס שמעון‪.‬‬
‫עדכון (מהדורה שנייה)‪ :‬מש"ק חילוץ‪ ,‬סמל אוריין ימיני‪.‬‬
‫עריכה לשונית‪ :‬סא"ל (מיל ) אבי גבעון‪.‬‬
‫כתיבה (מהדורה ראשונה)‪ :‬רס"ן ניר אילוז‪ ,‬סגן לי סבן‪.‬‬

‫בלמ"ס‬