‫ה' אדר‪ ,‬תשע"ח‬

‫‪ 20‬פברואר‪2018 ,‬‬
‫מס'‪7/2018 :‬‬

‫הנדון‪ :‬הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום‬

‫‪ .1‬מבוא‪:‬‬
‫חוזר זה מגדיר את תפיסת המענה וההפעלה של שרותי חירום לאירועי דחק – באוכלוסייה‬
‫אזרחית‪.‬‬
‫תפיסת ההפעלה מבוססת על מודל "המשפך" הבנוי ממספר מעגלים‪:‬‬

‫מעגל ראשון ‪-‬‬

‫א‪ .‬חיזוק החוסן הנפשי של תושבי ישראל המאפשר להם חזרה מהירה לתפקוד יעיל‪ .‬מדובר‬
‫במענה ראשוני בחירום ובכלל זה הכשרת אוכלוסיית יעד כסוכני עזרה ראשונה נפשית‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגברת מענים דיגיטליים ומענה טלפוני במוקדי סיוע נפשי בקופות החולים ובמשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬שיפעלו בשעת חירום‪ .‬מענים אלו מצמצמים צורך בפניה פיזית לשרותי ברה"נ‬
‫ומקטינים בכך סיכונים הנובעים מניידות בדרכים תחת ירי‪.‬‬

‫מעגל שני ‪-‬‬

‫מתן מענה על בסיס מרפאות ברה"נ‪/‬שירות ברה"נ במרפאות קופות החולים בקהילה‪ ,‬ומרפאות‬
‫ברה"ן של משרד הבריאות הנמצאות בהסדר עם קופות החולים‪.‬‬

‫מעגל שלישי ‪-‬‬

‫מתן מענה כוללני (נפשי וקהילתי) באמצעות מרכזי החוסן‪ ,‬באיזורים בהם פועלים‪.‬‬

‫מעגל רביעי ‪-‬‬

‫מתן מענה לנפגעי חרדה באירועים רבי נפגעים באמצעות אתרי דחק של בתי החולים הכלליים‪.‬‬

‫מעגל חמישי ‪-‬‬

‫מתן המשך טיפול במידת הצורך לנפגעים נפשיים בהתאם לנוהל החרדה המשותף של משרד‬
‫הבריאות והביטוח לאומי‪ ,‬באמצעות קופות החולים‪ ,‬מרכזי חוסן‪ ,‬ומרכזים יעודיים המוכרים‬
‫על ידי משרד הבריאות לעניין נוהל זה‪.‬‬
 ‫‪ .2‬מעגל ראשון‪ :‬חיזוק החוסן הנפשי‬
‫תגובת חרדה במצבי קיצון שונים הינה בדרך כלל תגובה נורמטיבית וזמנית‪ ,‬אך בהעדר כלים‬
‫ל התמודדות יעילה קיים סיכון לפגיעה בתפקוד והתפתחות של תסמינים פוסט טראומטיים‪.‬‬
‫כדי לחזק את חוסנה הנפשי של האוכלוסייה ולצמצם תחלואה נפשית יש לספק לגורמים‬
‫מתאימים באוכלוסייה הכללית כלים לעזרה ראשונה נפשית כדי להוות סוכני טיפול בעת חירום‬
‫– נאמני חוסן נפשי‪.‬‬
‫‪ .2.1‬אוכלוסית היעד להכשרה כנאמני חוסן נפשי‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬מגיבים ראשוניים‪ :‬משטרה‪ ,‬לוחמי אש‪ ,‬מד"א ושרותי הצלה נוספים‪ ,‬בתי חולים‬
‫כלליים‪ ,‬בתי חולים פסיכיאטרים‪/‬גריאטרים‪.‬‬
‫‪ .2.1.2‬עובדי רשויות מקומיות‬
‫‪ .2.1.3‬עובדי משרדי ממשלה‪.‬‬
‫‪ .2.1.4‬עובדי מפעלים וחברות שונות‪.‬‬
‫‪ .2.1.5‬עובדי מתנ"סים‬
‫‪ .2.1.6‬בתי ספר – מורים ותלמידים‪.‬‬
‫‪ .2.1.7‬אוניברסיטאות ומכללות‪.‬‬
‫הכשרת נאמני חוסן נפשי‬
‫‪ .2.2‬השיטה‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬נאמני חוסן נפשי יעברו הכשרה יעודית בהתאם לנוהל (נספח א')‪.‬‬
‫‪ .2.2.2‬על כל איש צוות לעבור רענון פעם בשנה באמצעות לומדה יעודית שתוכננה על ידי‬
‫משרד הבריאות ובסופו לעמוד בהצלחה בציון עובר במבחן מקוון‪.‬‬
‫‪ .2.2.3‬אפליקציה טלפונית תופץ לפני ותוך כדי שע"ח לכלל אזרחי ישראל באמצעות‬
‫שיווקה לרשתות חברתיות וחנויות אפליקציה דרך דוברות משרד הבריאות‬
‫‪ .2.2.4‬דוברות משרד הבריאות ואגף לברה"נ יכשירו דוברים לאומיים בנושא עזרה‬
‫ראשונה נפשית אשר יופיעו במדיה (טלויזיה‪ ,‬רדיו וכו') בזמן חירום‪/‬מצב מיוחד‬
‫בעורף‪ .‬הרשימה תכלול אנשי מקצוע מתחום ברה"נ שיאושרו על ידי אגף בריאות‬
‫הנפש‪.‬‬
‫‪ .2.2.5‬עם פרוץ אירוע שע"ח יעביר משרד הבריאות סרטון הדרכה לשידור ישיר דרך‬
‫המדיה והרשתות החברתיות‪.‬‬

‫‪ .3‬מעגל שני‪ :‬שרותי מענה ברה"נ בקהילה באמצעות קופות חולים‬

‫ב‪ 1/7/15-‬הועברה לקופות החולים האחריות הביטוחית לרוב השירותים בתחום בריאות הנפש‬
‫שהיו עד אז באחריות משרד הבריאות‪ .‬סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן בקופות‬
‫החולים בדומה ליתר השירותים המהווים את סל השירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪.‬‬
‫סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן לתושבים הן בתקופת הרגיעה והן בזמן החירום‪.‬‬
 ‫א‪ .‬מענה טלפוני‬
‫הרציונל‪:‬‬ ‫‪.3.1‬‬
‫בשע"ח נמנעים הרבה מהתושבים להגיע באופן פיזי למרפאות בשל סכנת ניידות‬
‫תחת ירי‪/‬סגירת צירים וכו'‪ .‬מענה טלפוני מאפשר התערבות ראשונית יעילה‬
‫ולעיתים נותן מענה יעיל ללא צורך בהמשך טיפול נפשי‪.‬‬
‫השיטה‪:‬‬ ‫‪.3.2‬‬
‫‪ .3.2.1‬קופות החולים יפתחו מוקדי סיוע טלפוני לאחר קבלת הנחיות הרשות‬
‫העליונה לאשפוז ובריאות‪ .‬כל קופה תפתח קו טלפון עבור מבוטחיה עם‬
‫תחילת אירוע חירום‪/‬שעת חירום‪ .‬בסיום האירוע קופות החולים יונחו על ידי‬
‫הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ו‪/‬או אגף ברה"נ לסגירת מוקדי הסיוע‬
‫הטלפוני‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬האחראים על שע"ח ברמה הארצית בקופות החולים יעבירו דיווח יומי‬
‫בפורמט מובנה (ניספח מס' ו')למכלול ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה‬
‫לאשפוז‪ .‬הדיווח יכלול מספר פניות טלפוניות למוקדי הסיוע הנפשי הטלפוני‪,‬‬
‫באמצעות טבלת דיווח של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬הנהלת הקופה אחראית לוודא הפעלת מוקד טלפוני זמין בין השעות ‪ 8:00‬ל‪-‬‬
‫‪ 20:00‬כל ימי השבוע כולל שישי ושבת‪.‬‬
‫‪ .3.2.4‬הנהלת הקופה באמצעות המחוזות אחראית על הכשרת עובדים בתחום של‬
‫עזרה ראשונה נפשית טלפונית בסיוע אגף ברה"נ של משרד הבריאות‪.‬‬

‫ב‪ .‬הטיפול האמבולטורי‬

‫הרציונל‪:‬‬ ‫‪.3.3‬‬
‫בשע"ח חלק ממטופלים עלולים לפתח תסמינים קשים שלא ניתנים לויסות‬
‫באמצעות עזרה ראשונה נפשית או התערבות טלפונית על ידי אנשי המקצוע במוקדי‬
‫הסיוע הטלפוני של הקופה‪ .‬מטופלים אלו יזדקקו לסיוע של אנשי מקצוע בתחום‬
‫בריאות הנפש שלא ניתן לספק טלפונית‪ .‬התערבות מוקדמת באמצעות מומחי ברה"נ‬
‫עשויה למנוע התפתחות תסמינים כרוניים‪ .‬המענה הברה"ני הינו המיטבי עבור‬
‫מטופלים אלו ויינתן בתוך קופות החולים‪.‬‬
‫באחריות קופות החולים לגבש נוהל ארגוני על בסיס המפורט בחוזר‪ .‬יישום והטמעת‬ ‫‪.3.4‬‬
‫הנוהל ייבדק במסגרת בקרות מוכנות לשעת חירום‪.‬‬
‫השיטה‪:‬‬ ‫‪.3.5‬‬
‫‪ 3.5.1‬בשגרה‪ ,‬כל עוד לא הוכרזה שעת חירום‪/‬הכרזת מצב מיוחד בעורף או באיזור‬
‫מוגדר אחר‪/‬שעת התקפה‪/‬אסון המוני (להלן‪ -‬מצב חירום)‪ :‬יפעלו מרפאות‬
‫בריאות הנפש של קופות החולים והמרפאות שבהתקשרות עימה בהתאם‬
‫להנחיות המיגון של פיקוד העורף והרשות העליונה לאשפוז ובריאות וללא‬
‫התאמות מיוחדות בדרך מתן השירות‪ .‬עם זאת יפעלו הקופות כדי ליצור‬
‫מוכנות למצב חירום כמפורט להלן‪.‬‬
‫‪ 3.5.2‬במצב חירום נפגעי חרדה יתקבלו בכל המרפאות לבריאות הנפש של קופות‬
‫החולים שמופו לצורך זה או המרפאות שבהתקשרות עימה ללא התייחסות‬
‫לשייכות קופתית בפורמט מענה אחוד לכלל מבוטחי ארבעת הקופות‪.‬‬
‫‪ 3.5.3‬על פי החלטת הרשות העליונה לאשפוז ובריאות שתמסר לקופות‪ ,‬יתקבלו‬
‫בכל המרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים שמופו לצורך זה‬
‫והמרפאות שבהתקשרות עימה‪ ,‬ללא התייחסות לשייכות קופתית עוד בטרם‬
‫הוכרז מצב חירום‪ ,‬וזאת בהתאם להערכת מצב פרטנית וחשש להיקף גבוה‬
‫של נפגעי חרדה‪.‬‬
‫‪ 3.5.4‬משרד הבריאות יגדיר את פריסת המרפאות לבריאות הנפש ברמה הארצית‪,‬‬
‫בהתאם לנתונים שיועברו מקופות החולים על פריסת המרפאות שעומדות‬
‫בדרישות מיגון של פקע"ר‪ .‬כח אדם למרפאות ברה"נ של משרד הבריאות‬
‫ישמש לתגבור מרפאות ברה"ן של קופות החולים שיפעלו בחירום‪ .‬פריסה זו‬
‫תפורסם בשעת חירום באתרי האינטרנט של קופות החולים ומשרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪ 3.5.5‬קופות החולים יתגברו אחת את השניה במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ 3.5.6‬על אחראים על שע"ח בקופות החולים ברמה הארצית לוודא כי המבנים של‬
‫מרפאות ברה"ן של קופות החולים שנבחרו למתן טיפול לנפגעי חרדה עומדים‬
‫בדרישות ההפעלה למיגון תיקני (ממ"ד‪ ,‬ממ"מ‪ ,‬מק"ק )‪ .‬יש לפעול לכך כי‬
‫במבנה המרפאה תהיה קיימת אפשרות למתן התערבות קבוצתית במידה‬
‫שמקבלים מספר נפגעים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ 3.5.7‬במצב חירום ‪ -‬שעות הפעלת מרפאות ברה"ן באיזור או באיזורים הרלוונטים‬
‫יוגדרו על ידי מטה הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על פי המצב והתנאים‪.‬‬
‫‪ 3.5.8‬פירסום המידע על מתן השירותים לנפגעי חרדה במצב חירום יתבצע‬
‫באמצעות מוקדי ‪ 106‬רשותיים ואיזוריים‪ ,‬מוקדים טלפוניים של קופות‬
‫החולים ואתר האינטרנט של משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ 3.5.9‬ההתערבויות הקליניות יתבצעו על פי פרוטוקולים קליניים מקובלים‬
‫להתערבות ב‪ ASR-‬ו‪( ASD-‬תגובת דחק‪/‬הפרעת דחק חריפה)‪.‬‬
‫‪ 3.5.10‬הכשרת אנשי מקצועי – הקופות יכשירו קבוצת אנשי מקצוע בכל מחוז‬
‫ומחוז בתחום ‪ .ASD/ASR‬קבוצת מומחים זו תהווה קבוצת מדריכים אשר‬
‫תעסוק בהכשרת אנשי מקצוע נוספים בכל קופה‪ .‬משרד הבריאות יסייע‬
‫בהכשרת המדריכים‪.‬‬
‫‪ 3.5.11‬במצב חירום‪ ,‬בתום כל יום עבודה‪ ,‬תועבר על ידי כל קופה דיווח למכלול‬
‫ברה"נ בחמ"ל הרשות העליונה לאשפוז ובריאות על מספר נפגעי החרדה‬
‫בהתאם לדו"ח מובנה ובתוספת פרמטרים שידרשו לאור המצב‪.‬‬
‫‪ 3.5.12‬בעת מצב חירום האחראים על שע"ח בקופה‪/‬מנהל ברה"ן בקופות יצרו קשר‬
‫עם מנהל אגף לנפגעי איבה בביטוח הלאומי לצורך מימוש זכאות הקופה‬
‫לקבלת תשלום עבור טיפולים על פי "נוהל חרדה" (ראה נספח ‪.)3‬‬
‫‪ 3.5.13‬מטופלים שהוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי חרדה בהתאם ל"נוהל‬
‫חרדה" הסובלים מ‪ ,PTSD /ASD/ASR -‬זכאים למימון הטיפול בהם‬
‫במהלך ולאחר תום מצב החירום על ידי ביטוח הלאומי בהתאם ל‪":‬נוהל‬
‫חרדה" ועל סמך הדיווח הנדרש בנוהל‪ .‬ספקי השירות‪ ,‬בין קופות החולים‬
‫ובין מרפאות אחרות שהוכרו‪ ,‬יהיו זכאים לקבלת תשלום מהביטוח הלאומי‬
‫בהתאם לנוהל ולתנאיו‪.‬‬
‫‪ 3.5.14‬במהלך מצב חירום‪ ,‬הקופות יכולות להפנות את המטופלים שזקוקים‬
‫להמשך טיפול (מעבר להתערבות ראשונית) למרכזים לטיפול בטראומה‪ ,‬אשר‬
‫הוכרו על ידי משרד הבריאות (על פי רשימה המופיעה באתר של משרד‬
‫הבריאות)‪.‬‬

‫‪ .4‬מעגל שלישי‪ :‬מרכזי חוסן‬

‫‪ .4.1‬הרציונל‪:‬‬
‫מרכזי החוסן‪ ,‬באיזורים שבהם הם קיימים‪ ,‬מהווים גוף מתכלל ומקיים מגעים עם כל‬
‫הגורמים ברשות ונותנים מענה הן בתחום המניעה והן בתחום החירום ובשלב השיקום‬
‫(החוסן הנפשי‪ ,‬החוסן הקהילתי והיערכות לחירום)‪.‬‬
‫‪ .4.2‬השיטה‪:‬‬
‫ראה נוהל הפעלת מרכזי חוסן (ראה נספח ‪.)3‬‬

‫‪ .5‬מעגל רביעי‪ :‬מתן מענה לנפגעי חרדה באתרי דחק בבתי חולים‬
‫‪ .5.1‬הרציונל‪:‬‬
‫באירועי רבי נפגעים מכל הסוגים או במקרים בהם עזרה ראשונה נפשית או התערבות‬
‫טלפונית או אמבולטורית לא שיפרו את מצבו של הנפגע – יופנו הנפגעים לאתרי דחק של‬
‫בתי חולים כלליים‪.‬‬
‫‪ .5.2‬השיטה‪:‬‬
‫אתרי דחק של בתי חולים כלליים יפעלו על פי נוהלים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬נוהל פתיחת אתר דחק בבית החולים (ראה הנספח ‪.)4‬‬
‫‪ .2‬נוהל חבירה – תגבור אתר דחק של בית חולים כללי ללא מערך פסיכיאטרי על ידי‬
‫צוות ממרכז לבריאות הנפש הסמוך (ראה נספח ‪.)5‬‬

‫‪ .6‬מעגל חמישי‪ :‬מתן המשך טיפול לנפגעי ‪ASD/PTSD‬‬

‫‪ .6.1‬הרציונל‪:‬‬
‫המשך טיפול לנפגעי חרדה בסמוך לתום האירוע מאפשר התערבות יעילה וחזרה מהירה‬
‫יותר לתפקוד‪.‬‬

‫‪ .6.2‬השיטה‪:‬‬
‫מתן טיפול מוקדם לנפגעי חרדה ללא צורך בהמתנה להכרה כנכה פעולת איבה בביטוח‬
‫הלאומי מאפשר טיפול יעיל ומונע פניות הציבור בגלל רווחים משנים‪" .‬נוהל חרדה"‬
‫המשותף למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי (נספח ‪ )3‬נותן מענה למצבים רבים‬
‫מסוג זה‪.‬‬
‫הטיפולים לפי "נוהל חרדה" ינתנו בתנאים המפורטים בנוהל זה‪ ,‬במרכזי ברה"נ של‬
‫הקופות‪ ,‬מרפאות ממשלתיות‪ ,‬מרכזי חוסן ומרכזים לטיפול בטראומה נפשית אשר‬
‫אושרו על ידי משרד הבריאות במסגרת ובהתאם לתנאים "שבנוהל חרדה"‪.‬‬
‫הטיפולים ינתנו בשיטת טיפול ממוקדת טראומה בלבד‪.‬‬

‫בכבוד רב‪,‬‬

‫משה בר סימן טוב‬

‫העתק‪ :‬ח"כ הרב יעקב ליצמן‪ ,‬סגן שר הבריאות‬

‫‪22441418‬‬
 ‫נספחים‪:‬‬
‫נספח א' ‪ -‬תקציר מודל עזרה ראשונה נפשית‬

‫נספח ב' ‪ -‬טבלת דיווח לחמ"ל משרד הבריאות עבור קופת החולים‬

‫נספח ג' ‪ -‬נוהל "חרדה"‪ -‬נוהל משותף לביטוח הלאומי ולמשרד הבריאות‬

‫נספח ד' ‪ -‬נוהל הפעלת מרכזי חוסן‬

‫נספח ה' ‪ -‬נוהל פריסת אתרי דחק בבית החולים כלליים‬

‫נספח ו' ‪ -‬נוהל חבירה (תגבור אתרי דחק בתי חולים כלליים על ידי צוותי ברה"ן)‬

‫נספח ז' ‪ -‬עקרונות הפעלת המענה לנפגעי חרדה בקופות החולים‬

 ‫נספח א' – תקציר מודל עזרה ראשונה נפשית‬

‫מודל מעש"ה – עזרה ראשונה נפשית במצבי דחק וחירום‬

‫רקע‪:‬‬
‫המציאות היום יומית חושפת את כלל האוכלוסייה למצבי דחק השונים באיפונם ועוצמתם‪ .‬עקב כך אנו‬
‫עלולים לפתח תגובות חרדה שונות המקשות על יצירת תפקוד יעיל ומועיל ואינן מאפשרות חזרה לשגרה‬
‫אפקטיבית‪ .‬לעיתים תגובות חרדה אלו עלולות להמשך ולגרום להמשך קשיים תפקודיים גם שנים לאחר‬
‫החשיפה לאירוע הדחק‪.‬‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬כהחלטה אסטרטגית‪ ,‬החלט להרים את הכפפה ולפתח תוכניות מניעה‬
‫והתערבות המיועדות להפחית מלכתחילה את הסיכון להתפתחות קשיי התפקוד ובמידה ואלה‬
‫מתרחשים – להעניק סיוע מיידי המצמצם במהלך זמן קצר ביותר (‪ 2-3‬דקות לכל היותר) את קשיי‬
‫התפקוד ומאפשר למסייע לחזור לתפקוד יעיל ומועיל‪.‬‬
‫המודל שנבחר לצורך כך הוא מודל מעש"ה – מודל עזרה ראשונה נפשית שפותח על ידי ד"ר משה פרחי‬
‫מהמכללה האקדמית תל‪ -‬חי בתמיכה ובליווי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות‪ .‬מודל זה הוכר על‬
‫ידי משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה וכן לסיוע לכוחות‬
‫החירום וההצלה במהלך מילוי תפקידם‪.‬‬
‫ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע‪ :‬משך‬
‫הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב מתפקד ויעיל הוא בין‬
‫דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך‪ .‬כמו כן כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל‬
‫– ללא כל ידע מקצועי מוקדם וכך נוכל לאפשר לכלל האוכלוסייה להגיש סיוע ראשוני נפגעי חרדה כבר‬
‫בשטח ודרך כך לצמצם עד מאוד את הצורך בפינוי נפגעי חרדה למרכזי סיוע שונים ובעיקר לסייע לאותם‬
‫לנפגעים לחזור במהירות לתפקוד יעיל‪.‬‬
‫הרציונל‪:‬‬
‫הדרך שהייתה מקובלת עד כה לסיוע לאלה המגיבים בתגובות חרדה מהמקום ועידוד למנוחה לצורך‬
‫איסוף כוחות והתאוששות‪ .‬יחד עם זאת בשנים האחרונות הסתבר שפעולות אלה עלולות רק להחמיר את‬
‫המצב והאדם יתקשה לחזור לתפקודו הנורמטיבי‪.‬‬
‫משום שבשטח האירוע לא נמצאים אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש פותח מודל מעש"ה לשימוש כלל‬
‫האוכלוסייה (כלומר ללא מקצועיים)‪ .‬הרעיון הוא כי כל אדם באשר הוא יידע ויוכל לסייע לחברו הנמצא‬
‫במצוקה ויוכל דרך פעולות פשוטות מאוד הנמשכות לא יותר מדקה להחזיר את הנפגע לתפקוד יעיל‬
‫המותאם לצרכי האירוע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כחלק מתוכנית רחבה של הגברת החוסן הלאומי הוחלט להתחיל בתוכניות הדרגתיות להנחלת‬
‫הידע לאזרחי המדינה‪.‬‬
 ‫מודל מעש"ה – עזרה ראשונה נפשית ‪ :‬תיאוריה ופרקטיקה‬

‫ייעודו של מודל מעש"ה הינו‪ ,‬מתן כלים פשוטים וסטנדרטים להגשת סיוע ראשוני רגשי בשטח האירוע‬
‫וכן במרכזים השונים לסיוע לנפגעי חרדה‪.‬‬

‫שיטת הפעולה מבוססת על ארבע פעולות פשוטות המבוססות על ידע מדעי עדכני‪:‬‬
‫‪ .1‬הפעלת האדם באופן יעיל אל מול האיום‪:‬‬
‫הסבר‪ :‬הגדרות מצב טראומטי (‪ )DSM VI‬מצב בו מתרחשים בו זמנית איום קיצוני ותחושת חוסר‬
‫אונים המלווה בפחד‪ .‬משום שאת האיום לא ניתן לעצור – יש לצמצם מיידית את תחושת חוסר‬
‫האונים‪ .‬היפוך שך חוסר אונים הוא פעילות יעילה אל מול האיום‪.‬‬

‫‪ .2‬עשיית שימוש בסגנון תקשורת שכלי והימנעות ככל האפשר מדיבור רגשי‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬מחקרים מצביעים על מערכת של איזונים בין פעילות מרכז הרגש (אמיגדלה) ומרכז‬
‫הלוגיקה הנמצאת באונה הקדמית (‪ .)PFC - Pre Frontal cortex‬ככל שהאמיגדלה פעילה יותר‬
‫ה‪ PFC-‬יהיה פעיל פחות‪ .‬משום שפעילות ה ‪ PFC‬היא זו המאפשרת תפקוד‪ ,‬קבלת החלטות‪,‬‬
‫תיעדוף משימות ועוד‪ ,‬נשאף להגביר את פעולתו דרך דיבור המחייב את האדם לחשוב ונמעיט ככל‬
‫האפשר בדיבור שיגביר את הרגש (פעילות האמיגדלה)‪.‬‬

‫‪ .3‬צימצום בילבול האדם דרך הסבר פשוט של האירועים‪ :‬מה התרחש לפני מספר דקות‪ ,‬מה מתרחש‬
‫בשלב הנו כחי‪ ,‬מה צפוי להתרחש בדקות הקרובות‪ .‬נדגיש כי האיום הקונקרטי הסתיים‪.‬‬
‫הסבר ‪ :‬פעילות הזיכרון במצבי חירום‪ ,‬עקב פעילות סימפטטית מוגברת והחידוד החושי‪ ,‬שונה‬
‫מפעילות הזיכרון בשגרה‪ .‬במצב חירום האדם קולט ומפענח מידע רב מאוד – בתדירות ורזולוציה‬
‫גבוהים בהרבה מאשר בשגרה‪ .‬מצב זה עלול לייצר בילבול וחוסר מסוגלות למקם בזיכרון את נקודת‬
‫סיום האיום‪ .‬כאשר נקודה זו אינה נמצאת במקומה המדוייק‪ ,‬בהיבט הסובייקטיבי‪ ,‬לאירוע אין‬
‫סיום ולכן האירוע בהיבט התחושתי מתמשך כך נוצרים מחשבות חודרניות (פלאשבקים)‪ .‬לכן‪,‬‬
‫נסייע לאדם כבר בשטח לארגן מחדש את האירוע ונדגיש כי האיום הסתיים‪.‬‬

‫‪ .4‬יצירת מחוייבות‪ :‬אמירה‪ " :‬אני‪ /‬אנחנו אתך ולא עוזבים עד שהאירוע מסתיים"‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬האדם הנמצא במצוקה חריפה חש מאוד בודד‪ .‬הבדידות מחריפה את הפחת ותחושת חוסר‬
‫המסוגלות‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת לצמצם במהירות את תחושת הבדידות נאמר לאדם שאנו איתו ולא הולכים‬
‫עד שהאירוע יסתיים‪.‬‬
 ‫נספח ב' – טבלת דיווח לחמ"ל משרד הבריאות עבור קופת החולים‬

‫מספר הפניות‬ ‫מס' הפניות‬ ‫מס' פניות טלפוניות‬ ‫מס' נפגעי חרדה‬
‫להמשך טיפול‬ ‫למחלקה לרפואה‬ ‫שהתקבלו להתערבות‬
‫בקופה‬ ‫דחופה‬ ‫ראשונית‬
‫מעל גיל‬ ‫עד גיל‬ ‫מעל גיל ‪ 18‬עד גיל ‪ 18‬מעל גיל ‪ 18‬עד גיל מעל גיל‬ ‫עד גיל‬
‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬
 ‫נספח ג' – נוהל חרדה‬

‫חוזר כללי – ‪39/08‬‬ ‫‪ 26‬פברואר ‪2008‬‬

‫חוזר איבה ‪1332 -‬‬
‫מנהלי סניפים –ביטוח לאומי‬
‫מנהלי סניפי משנה‬
‫מנהלי תחום גמלאות בסניפים‬
‫מנהלים אדמיניסטרטיביים של בתי חולים כלליים‬
‫מנהלי תחום השיקום בסניפים‬
‫ממונים ופקידי תביעות נפ"א‬
‫ממונים ופקידי שיקום‬
‫לכבוד‬
‫מנהלי בתי חולים‬
‫מנהלי מחלקת מערך פסיכיאטרי בתי חולים כלליים‬
‫אחראי שע"ח בבי"ח כלליים‬
‫פסיכיאטרים מחוזיים‬
‫רופאים מחוזיים‬
‫מנהלי מרכזי דחק קהילתיים‬
‫מנהלי מרכזי חוסן בקהילה‬

‫שלום רב‪,‬‬

‫הנדון‪ :‬מתן טיפול לנפגעי חרדה באתרי דחק בביה"ח הכלליים; אתרי דחק קהילתיים ומרכזי חוסן‬
‫במימון המוסד לביטוח לאומי‬

‫בהסתמך על מסקנות הוועדה לטיפול נפשי בנפגעי פעולות איבה שפעלה במסגרת המועצה הלאומית‬
‫לבריאות הנפש שבראשותו של פרופ' קוטלר הוחלט על מתן טיפול מיידי בנפגעי פעולות איבה‪ ,‬באתרי‬
‫הדחק ומרכזי החוסן הקהילתי בחרדה ובטראומה‪ .‬מרכזי החוסן הקהילתיים מפעילים מכרז טיפולי‬
‫להמשך טיפול בנפגעי הדחק במגוון טיפולים פסיכו‪-‬תרפויטיים ‪ -‬פרטניים משפחתיים וקבוצתיים‬
‫בגישות טיפוליות מקובלות (למשל קוגניטיביים‪ -‬התנהגותיים‪ ,‬משפחתיים ופרמקולוגיים‪-‬במבוגרים‬
‫וילדים)‪.‬‬
‫האחריות לבקרת איכות מקצועית שוטפת על משרד הבריאות‪ .‬הביטוח הלאומי יערוך בקרות מדגמיות‬
‫עצמאיות ו‪/‬או בשיתוף עם המשרד‪.‬‬

‫בהמשך להפצת הנוהל המשותף של משרד הבריאות והביטוח הלאומי לצורך מימון הטיפולים הנפשיים‬
‫של נפגעי דחק על ידי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אנו מבקשים מכם לפעול על פי ההנחיות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬כל נפגעי החרדה המגיעים לאתרי הדחק או למרכז טיפולי במרכז החוסן זכאים על פי המלצת אנשי‬
‫מקצוע לקבלת טיפולים נפשיים לתגובת דחק עד ‪ 12‬טיפולים (על פי הנוהל שצורף של הביטוח‬
‫הלאומי )‪.‬‬
‫‪ .2‬על מנת לקבל את המימון הטיפולי על ידי המוסד לביטוח לאומי יש למלא את הטבלה המצ"ב ולאחר‬
‫ריכוז הנתונים להעבירם לסניף המקומי של המוסד לביטוח לאומי בתחילת כל חודש‪.‬‬
‫‪ .3‬נפגעים אשר נבדקו בדיקה ראשונית באתר הדחק יוחלט לגביהם האם יש מקום לזמנם ‪ 24‬שעות‬
‫לאחר מכן לאינטייק‪.‬‬
‫א‪ .‬נפגעים שיוזמנו לאינטייק (ניתן לערוך מפגש כפול) יזומנו תוך ‪ 24‬שעות מיום האינטייק להמשך‬
‫טיפול במידת הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬נפגעים אשר שוחררו במצב שלא הצריך המשך טיפול מיידי יאובחנו בראיון טלפוני ‪ 72‬שעות‬
‫לאחר שחרורם מאתרי הדחק ויוזמנו לאינטייק בהתאם להתרשמות הטלפונית‪.‬‬
‫החבילה הטיפולית עד ‪ 12‬טיפולים למטופל תמשך לא פחות מחודשיים ולא יותר מארבעה‬ ‫ג‪.‬‬
‫חודשים מתחילת הטיפול‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש להקפיד על מתן טיפול חד פעמי (של עד ‪ 12‬טיפולים) לכל מטופל‪ .‬מעבר לכך יש להפנותו‬
‫לבדיקת זכאותו כמי שיוכר כנפגע פעולות איבה דרך המוסד לביטוח לאומי‪ .‬אם יימצא זכאי –‬
‫המשך הטיפול הנפשי ימומן על ידי המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫ה‪ .‬אנו מבקשים לוודא שהנפגעים לא פונים בו זמנית למספר אתרי הדחק‪.‬‬
‫לתשומת לבכם – מתן טיפול זה מיועד גם לילדים ובני נוער אשר יטופלו במרכזי דחק על ידי‬ ‫ו‪.‬‬
‫מומחים לילדים ונוער בתחום ברה"נ‪.‬‬

‫בלה בן‪-‬גרשון‬
‫מערך התנהגות אוכלוסיה‬
‫ברה"נ משרד הבריאות‬

‫העתק‪ :‬פרופ' אבי ישראלי – מנכ"ל המשרד‬

‫ד"ר בעז לב – משנה למנכ"ל‬
‫ד"ר חזי לוי – ראש מינהל רפואה‬
‫ד"ר יעקב פולאקביץ – ראש שרותי בריאות הנפש‬
‫ד"ר דני לאור – מנהל אגף לשע"ח‬
‫פרופ' משה קוטלר – יו"ר המועצה הלאומית לברה"נ‬
‫גב' אילנה שרייבמן– סמנכ"ל לגימלאות‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫גב' ברוריה סלפון – מנהלת אגף השיקום‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫ד"ר מריו סקולסקי – היועץ הרפואי‬
‫ד"ר משה ברוך – רופא המוסד לביטוח לאומי‬
‫ד"ר יהודה ששון – רופא המוסד לביטוח לאומי‬
‫ד"ר צביה בראון – רופאת המוסד לביטוח לאומי‬
 ‫טיפול בנפגעי חרדה‬

‫דו"ח לחודש _________________________‬

‫שם בית החולים ______________________‬

‫הסכום לתשלום‬ ‫מספר מפגשים‬ ‫טיפול‬ ‫תאריך אינטייק‬ ‫תאריך ראיון‬ ‫תאריך פינוי לחדר‬ ‫כתובת‬ ‫ת‪.‬ז‪.‬‬ ‫שם‬
‫לטיפול פרטני‬ ‫פסיכוטרפויטי‬ ‫טלפוני‬ ‫מיון‬

‫סה"כ כללי _________________‬

 ‫נספח ד' – נוהל הפעלת מרכז חוסן ‪-‬‬

‫נוהל הפעלת מרכזי חוסן‬

‫רשימת עדכונים‪:‬‬

‫תאריך‬ ‫שם המעדכן‬ ‫תיאור העדכון‬ ‫הסעיף‬ ‫מהדורה‬

‫אושר על‪-‬ידי‪:‬‬ ‫נערך על‪-‬ידי‪:‬‬

‫חתימה‪______________________ :‬‬
 ‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .1.1‬רקע להקמת מרכזי החוסן בעוטף עזה‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬בהחלטת הממשלה מס‪ ,746 .‬מיום ‪ 27.11.06‬נקבע שלאור התמשכותן של פעולות האיבה‬
‫מרצועת עזה מאושרת תכנית סיוע משלימה לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה (לעניין‬
‫אותה החלטה‪ -‬המועצות האיזוריות‪ :‬אשכול‪ ,‬חוף אשקלון‪ ,‬שדות נגב ושער הנגב)‪ .‬כמו כן‬
‫התקבלה החלטת ממשלה נוספת מיום ‪ 19/6/16‬להפעלה של מרכזי חוסן ביהודה‬
‫ושומרון‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעקבות החלטת ממשלה ‪ 2525‬מיום ‪ 24.7.2014‬הוטל על רח"ל (רשות‬
‫לחירום לאומי)‪ ,‬ליישם את תוכנית תגבור הפעילות בתחום החוסן האישי‪ ,‬הקהילתי‬
‫והיישובי של תושבי הדרום וביניהם האוכלוסייה הבדואית‪ .‬במסגרת פעילות זו מפעיל‬
‫מ שרד הבריאות מרכז טיפולי והכשרות לאוכלוסייה הבדואית בדרום‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬בהחלטות הממשלה נקבע כי בכל מרכז חוסן תבנה תוכנית כדלקמן‪" :‬התכנית מתמקדת‬
‫בסיוע לתושבים ובכלל זה הגברת החוסן החברתי ויכולת ההתמודדות של התושבים וכן‬
‫בסיוע לרשויות המקומיות לאור ההוצאות המיוחדות הנגרמות בשל המצב הביטחוני‪,‬‬
‫לרבות תגבור מערכות התמיכה המסייעות בהתמודדות עם המצב הביטחוני‪".‬‬
‫‪ .1.1.3‬החל משנת ‪ 2009‬ועד לעת זו מופעלים חמישה מרכזי החוסן בעוטף עזה על ידי משרד‬
‫הבריאות בתיאום עם משרד הרווחה‪ ,‬המשרד לפיתוח הפריפרייה הנגב והגליל‪ ,‬ומשרד‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬באמצעות הקואליציה הישראלית לטראומה – ספק (באמצעות פטור‬
‫ממכרז) של משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .1.1.4‬החל משנת ‪ 2016‬מקים משרד הבריאות בשיתוף עם משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים ומשרד החינוך מרכזי חוסן ביהודה ושומרון‪ ,‬באמצעות הקואליציה‬
‫הישראלית לטראומה – (להלן הספק)‪.‬‬
‫‪ .1.1.5‬החל משנת ‪ 2015‬הקים משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות‪ ,‬משרד‬
‫לפיתוח הפריפרייה הנגב והגליל‪ ,‬ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ .‬באמצעות‬
‫הספק‪.‬‬

‫‪ 1.2‬גורמים להקמת מרכזי חוסן על רקע איום ביטחוני מתמשך‪:‬‬

‫‪ 1.2.1‬המצב הנוכחי הוא מצב של איום מתמיד והתושבים חיים בחרדה יומיומית במצב שהוגדר‬
‫כשגרת חירום מתמשכת‪ .‬שגרת החירום הזו מחייבת מענה תדיר לאירועי חירום ושיקום‬
‫של האוכלוסייה בעקבותיהם‪ ,‬לצד המשך חיזוק חוסנם הנפשי והקהילתי של התושבים‪,‬‬
‫ושיפור מוכנותם לשעת חירום‪ .‬מצב זה אף מחייב תחזוקה שוטפת של הצוותים‬
‫המקומיים – ברשות המקומית‪ ,‬במערכות החינוך‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ,‬ובארגוני המגזר‬
‫השלישי‪ .‬תחזוקה זו מאפשרת את המשך מתן השירותים השוטפים לתושבים גם בעת‬
‫חירום‪ ,‬ובצורה מיטבית התואמת את שגרת החירום‪.‬‬
‫‪ 1.2.2‬ללא ההכשרות והתחזוקה של מרכזי החוסן‪ ,‬המערכות התומכות יהיו פחות‪-‬מסוגלות‬
‫להעניק לתושבים את השירותים להם הם נזקקים‪ ,‬או יעניקו שירותים ברמה נמוכה יותר‬
‫ושאינה מתאימה למצב הייחודי השורר באזורים אלו‪.‬‬
‫‪ 1.2.3‬בהיעדר גוף מתכלל כמרכז החוסן‪ ,‬התושב הבודד יזכה לתמיכה פחותה בהרבה‪ ,‬משמע‬
‫שתושבים רבים יותר יסבלו מתופעות פוסט‪-‬טראומטיות שפוגעות בתפקודם‪ .‬רמת החוסן‬
‫האזרחי של תושבי האזורים הנמצאים תחת איום ביטחוני מתמשך יפגעו משמעותית‪,‬‬
‫וכפי שידוע – חוסנו של העורף יכריע את המלחמה הבאה‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרות הנוהל‬
‫‪ .2.1‬הבנייה והסדרת שירות במרכזי חוסן בעוטף עזה‪ ,‬יהודה ושומרון והמגזר הבדואי‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הבניית תשתית מקצועית ומערכי הכשרה והדרכה לצוותים העובדים בשירות‪.‬‬
‫‪ .2.3‬הגדרת דרישות למתן שירות‪.‬‬
‫‪ .2.4‬הגדרת הדרישות לקבלת שירות‪ ,‬לפיקוח ובקרה‪.‬‬

‫‪ .3‬אחריות‬
‫‪ .3.1‬לממונה על היערכות למצבי חירום בברה"ן או טראומה נפשית באגף לבריאות הנפש במשרד‬
‫הבריאות‪ ,‬אחראיות כוללת על יישום נוהל זה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬צוות בקרה מטעם משרד הבריאות אחראים על פיקוח למילוי כל דרישות הנוהל על ידי ספק‬
‫השירות‪.‬‬
‫‪ .3.3‬האחראיות לביצוע פרק שיטה \ דרישות בנוהל חלה על ספק השירות‪.‬‬

‫‪ .4‬חוקים והחלטות הממשלה‬

‫‪ .4.1‬חוק טיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ"א‪1991 ,‬‬
‫‪ .4.2‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב‪1992 ,‬‬
‫‪ .4.3‬נוהל פיקוח ובקרה‪ ,‬מדידה‪ ,‬ניתוח ושיפור שירותי ברה"ן – ‪17.004‬‬
‫‪ .4.4‬החלטת ממשלה ‪ 2156‬סעיף ‪.7‬‬
‫‪ .4.5‬החלטת ממשלה ‪ 1561‬סעיף ‪.2‬א‬
‫‪ .4.6‬החלטת ממשלה ‪ 2525‬סעיף ‪.12‬‬

‫‪ .5‬הגדרות‬
‫‪" .5.1‬המשרד" ‪ -‬משרד הבריאות‬
‫‪" .5.2‬ראש אגף" ‪ -‬ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות או מי שהוסמך על ידה‪.‬‬
‫‪" .5.3‬ממונה" ‪ -‬ממונה על היערכות למצבי חירום וטראומה נפשית בברה"ן או מי מטעמה‪.‬‬
‫‪" .5.4‬פרויקטור" ‪ -‬פרויקטור לנושא היערכות למצבי חירום בבריאות הנפש‪.‬‬
‫‪" .5.5‬מנהל\ת פרויקט" ‪ -‬מנהל הפרויקט בעוטף עזה \ יהודה ושומרון \ מגזר הבדואי מטעם הספק‪.‬‬
‫‪" .5.6‬מנהל\ת מרכז חוסן" ‪ -‬מנהל המרכז מטעם הספק‪.‬‬
‫‪" .5.7‬רכז קהילתי" ‪ -‬אחראי מקצועי על ריכוז פרויקטים בתחום קהילה וחירום מטעמו של ספק‬
‫השירות‪ ,‬בכפיפות למנהל המרכז‪.‬‬
‫‪" .5.8‬מנהל קליני" ‪ -‬אחראי מקצועי על תחום הטיפול הקליני בפרט ובמשפחה מטעמו של הספק‬
‫בכפיפות למנהל מרכז החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.9‬רכז חינוך" ‪ -‬אחראי מקצועי על התחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי מטעמו של הספק‬
‫בכפיפות למנהל מרכז החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.10‬מטפל" ‪ -‬איש מקצוע בתחום של עבודה סוציאלית \פסיכולוגיה קלינית או חינוכית \מטפל‬
‫בהבעה ויצירה \ בעל הכשרה בשיטות ממוקדות טראומה נפשית המוכרות על ידי משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪" .5.11‬פסיכיאטר" ‪ -‬רופא בעל אישור תואר מומחה בפסיכיאטריה מהמועצה המדעית‪.‬‬
‫‪" .5.12‬נוהל חרדה" ‪ -‬מופיע בקישור‪:‬‬
‫נוהל חרדה ‪39/2008‬‬
‫‪" .5.13‬טיפול" ‪ -‬טיפול ממוקד טראומה באמצעות שיטות טיפול המוגדרות על ידי משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪" .5.14‬פיקוח" ‪ -‬בקרה הנעשית על ידי משרד הבריאות לבחינה רשמית של מסמכים‪ ,‬תקנים‪,‬‬
‫רשומות או כל אמצעי אחר הקשורים לפעילות מרכזי החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.15‬הגוף המפעיל" ‪ -‬העמותה שתזכה במכרז ותיבחר להפעיל את מרכזי החוסן בעוטף עזה‪,‬‬
‫יהודה ושומרון‪ ,‬והמגזר הבדואי בדרום‪.‬‬
‫‪" .5.16‬תכנית עבודה" ‪ -‬תכנית עבודה שנתית תפרט הן מבחינה תכנית והן מבחינה תקציבית כל‬
‫פעילות שמרכז החוסן מפעיל בכפוף לאישור משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪" .5.17‬סיכום שנה" ‪ -‬סיכום שנת עבודה יכלול פירוט של כל הפעילויות שבוצעו במהלך השנה‬
‫שחלפה‪ ,‬ומספר המשתתפים בכל פעילות‪.‬‬
‫‪" .5.18‬פורום מטפלים" ‪ -‬פרום שמשתתפים בו מנהלי היחידות הקליניות‪ ,‬מנהלי המרכזים‪ ,‬נציגי‬
‫הגוף המפעיל את מרכזי החוסן ונציג משרד הבריאות‪ .‬הפורום יידון בנושאים הרלוונטיים‬
‫לתחום הטיפול‪.‬‬
‫‪" .5.19‬פורום חוסן קהילתי \ היערכות לחירום" ‪ -‬פורום שמשתתפים בו רכזים רלוונטיים‪.‬‬
‫‪" .5.20‬דו"ח תקציב" ‪ -‬פורמט אשר יועבר לגוף המפעיל את מרכזי החוסן שמכיל את כל ההיבטים‬
‫התקציבים של פעילות של מרכזי החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.21‬דו"ח תמונת מצב" ‪ -‬דוח שהגוף המפעיל את מרכזי החוסן ישלח לנציג משרד הבריאות‬
‫שמתאר באופן מילולי את מצב מרכזי החוסן בעת כתיבת הדוח‪ .‬הדוח יכלול צרכים‪ ,‬פערים‪,‬‬
‫הצלחות וכדומה של מרכזי החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.22‬ישיבת מנהלי מרכזי חוסן" ‪ -‬ישיבה משותפת למנהלי מרכזי החוסן בעוטף עזה \ יהודה‬
‫ושמרון ולנציגי הגוף המפעיל את מרכזי החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.23‬פתיחת תיקי מטופלים" ‪ -‬פיקוח של נציג משרד הבריאות על תיקי מטופלי מרכזי החוסן‬
‫לצורך בחינה של פעולה על פי מדיניות מרכזי החוסן‪.‬‬
‫‪" .5.24‬ועדת היגוי ארצית" ‪ -‬ועדה המורכבת מיושב ראש – משרד הבריאות‪ ,‬נציגי משרדי הממשלה‬
‫השותפים לתקצוב‪ ,‬נציגי הרשויות המקומיות‪ ,‬נציג הביטוח הלאומי‪ ,‬נציג רח"ל‪ ,‬נציג פיקוד‬
‫העורף‪ ,‬מנהל הפרויקט מטעם הספק‪ ,‬מנהלי מרכזי החוסן‪.‬‬
 ‫‪ .6‬שיטה‬
‫‪ .6.1‬מודלים מבניים לשירות – השירות יינתן במודלים מבניים מותאמים למאפייני האזור ותושביו‪.‬‬
‫‪ .6.1.1‬מודל רשותי בעוטף עזה – ראו נספח א'‪.1‬‬
‫‪ .6.1.2‬מודל אזורי לחברה הבדואית בנגב – ראו נספח א'‪.2‬‬
‫‪ .6.1.3‬מודל מרכזי חוסן אזוריים ליהודה ושומרון – ראו נספח א'‪.3‬‬
‫‪ .6.2‬מודלים מקצועיים לשירות‬
‫‪ .6.2.1‬כללי ‪ -‬מרכז חוסן‬
‫‪ .6.2.1.1‬מרכז החוסן הוא כלי מקצועי‪-‬ארגוני המאפשר לרשויות להיערך לספק מענה‬
‫לפרט‪ ,‬למשפחה ולקהילה בשעת חירום במקביל לחזק את חוסנה בתקופת‬
‫רגיעה‪.‬‬
‫‪ .6.2.1.2‬מרכז חוסן מתייחס למציאות המורכבת במימדים הנפשיים‪ ,‬החברתיים‪,‬‬
‫הכלכליים והבטחוניים‪.‬‬
‫‪ .6.2.1.3‬העמקה של החוסן ומניעת הטראומה מושתתת על ייזום ופיתוח מענים בתחום‬
‫הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה עם ראיה מערכתית כוללנית לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ .6.2.1.4‬מרכז החוסן נותן מענים שונים בהתאם לשלושה מצבים עיקרים –‬
‫‪ .6.2.1.5‬שגרה – היערכות למצבי חירום‬
‫‪ .6.2.1.6‬מצב חירום‬
‫‪ .6.2.1.7‬שיקום לאחר מצב חירום – ברמת הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה – וחזרה לשגרה‪.‬‬
‫‪ .6.2.1.8‬זאת באמצעות איגום שירותי תמיכה וסיוע רב מקצועיים קיימים ופיתוח‬
‫מענים לצורכי הנפגעים בפרט והציבור בכלל‪ ,‬בכל תחומי החיים (בריאות‬
‫הנפש‪ ,‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬קליטה‪ ,‬תרבות פנאי‪ ,‬התמודדות עם דחק וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ .6.2.1.9‬השירותים יינתנו בהתאם למודלים המצורפים‪.‬‬
‫‪ .6.2.2‬מטרת המרכז‬
‫‪ .6.2.2.1‬זיהוי פערים בתחום הפסיכו טראומה (חירום או שגרה) ופיתוח וקידום תכניות‬
‫סיוע ברמה הפרטנית‪ ,‬משפחתית וקהילתית‪ .‬הקמת מענה טיפולי בנפגעי‬
‫טראומה נפשית‪.‬‬
‫‪ .6.2.2.2‬הקמת תשתית מוכנות לעתות חירום ברמה ישובית‪ ,‬רשותית ואזורית בהתאם‬
‫למודל המקצועי‪.‬‬
‫‪ .6.2.2.3‬פיתוח וקידום מודלים אינטגרטיביים על תחומיים בראייה מערכתית‪.‬‬
‫‪ .6.2.2.4‬חיזוק החוסן הקהילתי ברשות – יצירת מנגנוני פעולה המבוססים על כוחות‬
‫מקומיים והעצמתם בהתאם למודל המקצועי‪.‬‬
‫‪ .6.2.2.5‬עבודה עם מנהיגות מקומית פורמלית ובלתי פורמלית בתחומי החירום‪,‬‬
‫הקהילה ובריאות נפשית בהתאם למודל המקצועי המקצועי המתאים‬
‫(המפורט לכל מרכז בנספחי המשנה א'‪ ,1‬א'‪ 2‬ו‪-‬א'‪.)3‬‬
‫‪ .6.2.3‬מבנה נדרש‬
‫באחריות הספק לתאם עם הרשויות קבלת מבנים מתאימים להפעלה של מרכז חוסן‪,‬‬
‫ושלוחותיו כמפורט בנספח ב' אשר דרישותיו תקפות לגבי כל מרכז‪.‬‬
 ‫‪ .6.2.4‬הצטיידות‬
‫דרישות ההצטיידות לכל מרכז מפורטות במסגרת נספח ג' לנוהל‪.‬‬
‫‪ .6.2.5‬כוח אדם בכל מרכז‬
‫‪ .6.2.5.1‬תקינה – בכל מרכז יועסק כוח אדם לפי התקינה המפורטת בנספחים שלהלן‪:‬‬
‫‪ .6.2.5.1.1‬נספח ד'‪ – 1‬דרישות תקינה למרכז בעוטף עזה‪.‬‬
‫‪ .6.2.5.1.2‬נספח ד'‪ – 2‬דרישות תקינה למרכז ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫‪ .6.2.5.1.3‬נספח ד'‪ – 3‬דרישות תקינה למרכז הבדואי‪.‬‬
‫‪ .6.2.5.2‬תנאי העסקה והנחיות כלליות לניהול כוח אדם בכל מרכז כמפורט בנספח ה'‪.‬‬
‫‪ .6.2.5.3‬הגדרות ותיאור תפקידים כמפורט בנספח ו'‪ .‬ההגדרות ותיאור התפקיד תקפות‬
‫לכל המרכזים באופן אחיד‪.‬‬
‫‪ .6.2.5.4‬הדרכה והכשרה של צוות העובדים במרכז כמפורט בנספח ז' לנוהל ובאופן‬
‫אחיד לכל המרכזים‪.‬‬
‫‪ .6.2.5.5‬כל עובד במרכז החוסן ימלא טופס התחייבות לשמירת סודיות לחתימת‬
‫העובדים‪.‬‬
‫‪ .6.2.6‬הפעלה כללית של המרכזים‬
‫‪ .6.2.6.1‬על ספק השירות לוודא תחזוקה שוטפת של המבנים \חדרים\ ציוד‪ .‬התחזוקה‬
‫תכלול‪ :‬ניקיון‪ ,‬שיפוץ קל במקרה הצורך‪ ,‬אבטחה על פי הצורך ודרישות מכבי‬
‫האש‪.‬‬
‫‪ .6.2.6.2‬על כל המבנים לעמוד בתנאי הנגישות כפי שקבועים בחוק הנגישות‪.‬‬

‫‪ .7‬פיקוח בקרה ורישום על מרכזי החוסן‬

‫על הספק לפעול בכל מרכז בהתאם להוראות נספח ח' לנוהל‪.‬‬

‫‪ .8‬קריטריונים למתן שירות קליני בתחום טיפול בטראומה נפשית‬

‫‪ .8.1‬טיפול בתגובה \ הפרעה \ תסמונת דחק פוסט טראומטית נועד להקל על הסימפטומים ולהחזיר‬
‫את המטופל לתפקוד יעיל‪ .‬לכן‪ ,‬מרכז החוסן מטפל בצורה ממוקדת‪ ,‬טיפול קצר מועד בנפגעי‬
‫חרדה וטראומה הן בשלב האקוטי והן בשלב מאוחר יותר באמצעות שיטות טיפול המאושרות‬
‫על ידי משרד הבריאות‪ .‬בעתות חירום מרכז החוסן אמון‪ ,‬בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית‬
‫בהפעלת מענה ראשוני בשלב הדחק‪.‬‬
‫‪ .8.2‬קריטריונים לקבלה לטיפול מפורטים במסגרת נספח ט' לנוהל‪.‬‬
‫‪ .8.3‬טיפול על פי נוהל חרדה ‪ -‬מרכזי החוסן ידווחו לביטוח לאומי על מטופלים העומדים‬
‫בקריטריונים לקבלת מימון עבור נפגעי חרדה כפי שנקבע בנוהל המשותף של הביטוח הלאומי‬
‫ומשרד הבריאות הנקרא "נוהל חרדה"‪.‬‬
‫‪ .8.4‬קריטריונים להארכת טיפול ‪ -‬לאחר הפגישה השמינית של מטופל תתכנס וועדה של מרכז‬
‫החוסן והמטפל שתדון בצורך להאריך את הטיפול מעבר לשנים עשר הטיפולים הראשונים‪.‬‬
‫‪ .8.5‬מתן מענה לתגובת דחק חריפה על פי נהלי משרד הבריאות המפורטים בנספח י'‪.‬‬

‫‪ .9‬קריטריונים לעבודה בתחום היערכות לחירום‬

‫היערכות לחירום של הרשות והתושבים ‪ -‬מרכז החוסן הוא גוף בעל ידע מקצועי נרחב בתחום ובעל‬
‫רשת קשרים עם כל אגפי הרשות‪ ,‬עמותות הפועלות בשטח ועסקים הרלוונטיים לתחום היערכות‬
‫לחירום‪ .‬תפקידיו של מרכז החוסן בתחום היערכות לחירום הם‪:‬‬
‫‪ .9.1‬סיוע לכל גורמי הרשות לבנות תפיסת הפעלה ונהלי חירום ספציפיים‪ ,‬עבור מצבי חירום‪.‬‬
‫‪ .9.2‬איגום משאבים‪ ,‬וניצול תשתית קהילתית קיימת לצורך מתן מענים בחירום‪.‬‬
‫‪ .9.3‬סיוע בהטמעת לקחים והוראות של גורמים ממלכתיים‪.‬‬
‫‪ .9.4‬העלאה למודעות אצל כל הגופים הרלוונטיים את תחום החירום‪.‬‬
‫‪ .9.5‬איתור אוכלוסיות חלשות ותכנון מענים עבורם‪.‬‬
‫‪ .9.6‬הכשרות בתחום הטיפול לגורמי טיפול וגורמים נוספים (רופאים‪ ,‬טיפות חלב‪ ,‬כוחות הצלה‬
‫וכו')‪.‬‬
‫‪ .9.7‬הקניית כלים לעזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה‪ ,‬לעובדי הרשות ומגיבים ראשוניים‪.‬‬

‫‪ .10‬קריטריונים לעבודה בתחום החוסן הקהילתי‬

‫‪ .10.1‬עבודה על פי חמשת עקרונות החוסן הקהילתי בדגש על עבודה עם מנהיגות מקומית‪.‬‬
‫‪ .10.2‬שיתוף פעולה עם הנהגות היישובים‪ ,‬הנהגה מקומית פורמלית ובלתי פורמלית‪.‬‬
‫‪ .10.3‬חיזוק הקמה והפעלה של מערך המתנדבים – צוותי צח"י‪ ,‬צח"ש וצל"חים בבתי הספר כולל‬
‫הכשרות ותרגול‪.‬‬

‫‪ .11‬קריטריונים לעבודה עם צוותי החירום היישוביים \ שכונתיים \ חינוכיים‬

‫‪ .11.1‬הסבר על הצח"י ‪ -‬מערך הצח"י מהווה את לבנת הייסוד של המועצות על מנת לתת מענה‬
‫לצורכי התושבים בשעת משבר וחירום‪ .‬בפועל‪ ,‬כל מועצה אזורית כוללת מספר גדול של‬
‫יישובים המרוחקים אחד מהשני ומהמועצה‪ ,‬מודל הצח"י היישובי הינו הדרך היחידה בה‬
‫מועצה אזורית מסוגלת לתת מענה הולם לפרטים ולקהילה ביישוב הכפרי בעת משבר וחירום‪.‬‬
‫‪ .11.2‬צוות החירום וחסן ישובי מהווה ישות קהילתית מתנדבת המקבלת את סמכותו מטעם‬
‫ה הנהגה הפורמאלית של היישוב והמועצה האזורית ומוביל את המענה לצורכי התושבים‬
‫הנובעים מאירוע משברי‪/‬חירום ביישוב‪.‬‬
‫‪ .11.3‬פעילות הצח"י ומערכת היחסים למרכזים מפורטים במסגרת נספח י"א לנוהל‪.‬‬
 ‫נספח א'‪ - 1‬מודל מרכזי חוסן עוטף עזה‬

‫מסמך מודל מרכזי חוסן בעוטף עזה‬

‫‪ ‬מסמך זה מתבסס על מודל של מרכזי חוסן שנבחר מתוך המודלים שהוצגו ע"י משרד הבריאות ומשרד‬
‫הרווחה אושר על ידי משרד ראש הממשלה‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬

‫ד"ר יעקב פולאקביץ‬

‫ראש שרותי בריאות הנפש‬
 ‫מודל מרכזי חוסן‬
‫‪ .1‬מרכז חוסן‬
‫‪ .1.1‬מרכז החוסן הוא כלי מקצועי‪-‬ארגוני המאפשר לרשויות להיערך לספק מענה לקהילה בשעת‬
‫חירום במקביל לחזק את חוסנה בתקופת רגיעה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬מרכז חוסן מתייחס למציאות המורכבת במימדים הנפשיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬הכלכליים‬
‫והביטחוניים‪.‬‬
‫‪ .1.3‬העמקה של החוסן מושתתת על ייזום ופיתוח מענים בתחום הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה עם ראיה‬
‫מערכתית כוללנית לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ .1.4‬מרכז החוסן נותן מענים שונים בהתאם לשלושה מצבים עיקרים –‬
‫‪ .1.5‬שגרה – היערכות למצבי חירום‬
‫‪ .1.6‬מצב חירום‬
‫‪ .1.7‬שיקום לאחר מצב חירום – ברמת הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה – וחזרה לשגרה‪.‬‬
‫‪ .1.8‬זאת באמצעות איגום שירותי תמיכה וסיוע רב מקצועיים קיימים ופיתוח מענים לצורכי הנפגעים‬
‫בפרט והציבור בכלל‪ ,‬בכל תחומי החיים (בריאות הנפש‪ ,‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬קליטה‪ ,‬תרבות פנאי‪,‬‬
‫התמודדות עם דחק וכיו"ב)‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרת המרכז‬
‫‪ .2.1‬זיהוי פערים בתחום הפסיכו טראומה (חירום או שגרה) ופיתוח וקידום תכניות סיוע ברמה‬
‫הפרטנית‪ ,‬משפחתית וקהילתית‪ .‬הקמת מענה טיפולי בנפגעי טראומה נפשית‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הקמת תשתית מוכנות לעתות חירום ברמה ישובית‪ ,‬אזורית‪.‬‬
‫‪ .2.3‬פיתוח וקידום מודלים אינטגרטיביים על תחומיים בראייה מערכתית‪.‬‬
‫‪ .2.4‬חיזוק החוסן הקהילתי ברשות – יצירת מנגנוני פעולה המבוססים על כוחות מקומיים והעצמתם‪:‬‬
‫‪ .2.5‬מנהיגות מקומית ושירותים מקצועיים בתחומי חברה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות ורווחה‪.‬‬
‫‪ .3‬מדדי מרכז החוסן‬
‫‪ .3.1‬חיזוק החוסן הנפשי‬
‫‪ .3.1.1‬הכשרת צוותים יישוביים‪ ,‬חינוכיים‪ ,‬רשתיות בתחום של תגובת הפוסט‪-‬טראומה‬
‫וההתמודדות עימה‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬הכשרת צוותי מטפלים בתחום טיפול בטראומה נפשית‪.‬‬
‫‪ .3.1.3‬מתן מענה לנפגעי חרדה וטיפול בפוסט טראומה במערכות טיפול ייעודיים‪.‬‬
‫‪ .3.1.4‬הקמת ייעוץ פסיכיאטרי עבור מרכזים טיפוליים‪.‬‬
‫‪ .3.1.5‬פיתוח תכניות סיוע למטפלים ‪" -‬להציל את המציל"‪.‬‬
‫‪ .3.1.6‬ריכוז ידע בתחום הטיפול בטראומה‪.‬‬
‫‪ .3.1.7‬פיתוח מחקר בתחום יעילות הטיפול הנפשי במצבי פוסט טראומה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬שיפור החוסן והלכידות בקהילה‬
‫‪ .3.2.1‬גיבוש ראייה מערכתית קהילתית למיצוי משאביה ולניהול חייה‪ ,‬בסיוע והכוונה של אנשי‬
‫מקצוע‪ ,‬הקמת קבוצות משימה בקהילה וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .3.2.2‬ייזום פעולות לשיפור החוסן הקהילתי‪ .‬היענות להתארגנות בקהילה וסיוע בגיוס משאבים‪,‬‬
‫איגומם והפנייתם היעילה להעצמה של פרטים‪ ,‬קבוצות וקהילות‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬חיזוק וההתארגנות הקהילתית‪ ,‬ייעול הפעילויות ע"י הקניית כלים מקצועיים ושיטות‬
‫עבודה אפקטיביות וניתובן לשיפור איכות החיים‪.‬‬
‫‪ .3.2.4‬סיוע בפיתוח מנהיגות מקומית פורמלית ולא פורמלית‪ ,‬מנהיגות נוער‪ ,‬קשישים‪ ,‬נשים וכו'‪.‬‬
‫‪ .3.2.5‬חיזוק שירותים חברתיים ואישיים‪.‬‬
‫‪ .3.2.6‬ריכוז ידע ותורה עדכניים ופיתוח הדרכה שיסייעו למשתתפי הפעילות בישום גישה‬
‫מערכתית קהילתית‪.‬‬
‫‪ .3.2.7‬פיתוח המרכז תוך התאמתו למאפייני הקהילה והשינויים החלים בסביבתה‪.‬‬
‫‪ .3.3‬הכנה ופיתוח שרותי חירום‬
‫‪ .3.3.1‬יצירת מנגנונים מקומיים לפיתוח מסד נתונים‪ ,‬שירותים‪ ,‬שיתוף פעולה בין השירותים‬
‫ותכניות שיאפשרו התמודדות אפקטיבית במצבי חירום ולאחריהם‪.‬‬
‫‪ .3.3.2‬מיפוי ועדכון שוטף של‪:‬‬
‫‪ .3.3.2.1‬איתור אוכלוסיות מוחלשות והקמת מענים ספציפיים עבורם‪.‬‬
‫‪ .3.3.2.2‬קשיים‪ ,‬בעיות‪ ,‬צרכים ותופעות ברמה הפרטנית‪ ,‬והקהילתית‪.‬‬
‫‪ .3.3.2.3‬יכולות‪ ,‬כוחות ומשאבים‪ ,‬אנושיים והארגוניים בקהילה‪ ,‬כולל התנדבותיים‪.‬‬
‫‪ .3.3.3‬הכשרת פעילים מתוך הקהילה לנושאי שעת חירום‪ ,‬בשיתוף הגורמים האחראים על‬
‫מתנדבים‪.‬‬
‫‪ .3.3.4‬יצירת מנגנון יעיל ליצירת תמונת מצב בזמן אמת למקבלי החלטות ברשות‪ ,‬העברת מידע‬
‫רלוונטי ומותאם לאחראים על מידע לציבור ברשות וסיוע בנושאי מידע ודוברות‪.‬‬
‫‪ .3.3.5‬ריכוז כלל התכניות הקשורות בהיערכות לחירום בהיבט הפסיכוסוציאלי והובלתן באופן‬
‫מתואם תוך צמצום כפילויות‪.‬‬
‫‪ .3.3.6‬הגברת המודעות הציבורית לנושאים קהילתיים משפחתיים ופרטניים בהקשר להכנה‬
‫ותפקוד בשעת חירום ועידוד השתתפות ומעורבות התושבים‪.‬‬
‫‪ .3.3.7‬יצירת פורום בין ארגוני ובינתחומי משותף של כלל הגורמים הפועלים עם הקהילה‬
‫ובתוכה‪ ,‬אשר יתכנס במרכז החוסן ויפעל במשותף לשיפור ההכנה‪ ,‬טיפול בצרכי החירום‬
‫ופיתוח מענים לעתיד‪.‬‬
‫‪ .3.3.8‬בנית מודל והפעלת תכנית חירום‪.‬‬
‫‪ .3.3.9‬הקמת צוותי חירום ישובים‪/‬שכונתיים הכשרתם ופיתוחם‪.‬‬
‫‪ .3.4‬בשעת חירום‪:‬‬
‫‪ .3.4.1‬הפעלת מערך חירום פסיכוסוציאלי ואתר דחק נפשי למתן מענה מהיר ויעיל לאירועי‬
‫חירום ומשבר בראיה מערכתית ורב ממדית תוך התאמת המענה למאפייני הקהילה‬
‫והאוכלוסייה הנפגעת‪.‬‬
‫‪ .3.4.2‬טיפול קליני פרטני‪ ,‬משפחתי‪ ,‬וקבוצתי במצבי חירום ומשבר‪ ,‬בשגרת חירום מתמשכת‪.‬‬
‫‪ .3.4.3‬מרכז יספק את השירות הקליני וההדרכה לשירותים הקהילתיים לפי הצורך‪.‬‬
‫‪ .3.4.4‬המרכז ייקח חלק מרכזי בתכלול פעולות השיקום‪ ,‬בהתערבות בתחומי הקהילה‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫רווחה וחינוך ובסיכום והפקת לקחים לקראת העתיד‪ .‬יוכנו תוכניות הדרכה והכשרה עפ"י‬
‫צרכים שיזוהו ויעודכן פק"ל ההערכות הישובית‪.‬‬
 ‫‪ .3.5‬תפקידים‬
‫כדי לפתח ולשכלל את מודל מרכז החוסן יש להקים ולהפעיל‪:‬‬
‫‪ .3.5.1‬ועדת היגוי ארצית ‪ -‬בהובלת משרד הבריאות – תשמש לקביעת מדיניות‪ ,‬ליווי פיקוח וסיוע‬
‫למרכזים ברמה הארצית‪.‬‬
‫‪ .3.5.2‬ועדת היגוי אזורית ‪ -‬תשמש לתיאום העברת אינפורמציה וידע תוך יצירת "רשת" אזורית‬
‫בהובלת משרד הבריאות‪ .‬ועדת ההיגוי המקומית – בהובלת מנהל מרכז החוסן – תקבע‬
‫מדיניות‪ ,‬יעדים‪ ,‬ועדיפויות לפעילות מרכז החוסן‪ .‬הועדה תטפל בגיוס ואיגום משאבים‬
‫ותפעל בתאום עם ועדת ההיגוי האזורית ועם מטה הרשות‪ .‬במצבי חירום תפעל הועדה‬
‫בתאום עם הועדה המייעצת לראש הרשות בנושא הטיפול באוכלוסייה ובתיאום מול משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪ .3.5.3‬מנהל‪/‬ת מרכז החוסן – יוביל וינהל את פעילות המרכז ואת עבודת המטה בתיאום עם ראש‬
‫הרשות ובכפוף משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .3.5.4‬רכזי תחום ירחיבו וירכזו את פעילויות המרכז בכפוף להנחיות מנהל המרכז ותסייע בידו‬
‫בביצוע המשימות השונות תוך יצירת הסינרגיה הנדרשת בין הצוותים השונים ובינם לבין‬
‫גורמים מחוץ למרכז החוסן‪.‬‬
‫‪ .3.5.5‬צוותי משימה‪/‬התערבות – יוכשרו על ידי מרכז החוסן ויפעלו בראשות ראשי הצוותים‬
‫בתחומים השונים ובהנחייתם יובילו את הפעילויות בתחומם בהתאם לתכניות העבודה‬
‫שיאושרו‪.‬‬
‫‪ .3.5.6‬מוקד דחק לסיוע רב מקצועי לטיפול בנפגעים‪/‬קבוצות סיכון – יהווה מוקד פעיל לפניות‬
‫לטיפול בנפגעי דחק‪ .‬שעות הפעילות של המוקד ואיושו יקבעו ע"י מטה מנהלת מרכז‬
‫החוסן ובשעת חירום עפ"י הנחיות משרד הבריאות ובהתחשב בצרכים והמשימות‬
‫המשתנים מזמן לזמן‪ .‬מכל מקום מוקד זה ימשיך לפעול גם לאחר הודעה על סיום מצב‬
‫החירום ולמשך זמן שיקבע מראש על ידי משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .3.5.7‬מרכז החוסן – קיום מפגשים קבועים תקופתיים של ועדת ההיגוי לצורך דיון בנושאים‬
‫מקצועיים‪ ,‬הגדרת צרכי הקהילה‪ ,‬מיפוי כיווני פעולה והחלפת מידע‪.‬‬
‫‪ .3.5.8‬הגברת מודעות מקבלי החלטות בכל הרמות לנושאי חוסן המעסיקים את הקהילה‪.‬‬
‫‪ .3.5.9‬פיתוח המרכז תוך התאמתו למאפייני הקהילה והשינויים החלים בסביבתה‪.‬‬
‫‪ .3.5.10‬ריכוז ידע ותורה עדכניים ופיתוח הדרכה שיסייעו למשתתפי הפעילות בישום גישה‬
‫התערבותית מניעתית ומערכתית קהילתית וקלינית‪.‬‬
‫‪ .3.5.11‬הקמת צוותי חירום ישובים‪/‬שכונתיים הכשרתם ופיתוחם‪.‬‬
‫‪ .3.5.12‬דפוסי האיוש של המרכז‪ ,‬שעות פעילותו ונהלי הפעלתו בשגרה ובמצב חירום‪ ,‬יקבעו ע"י‬
‫הנהלת המרכז בהתאמה לנסיבות ולמאפייני הרשות המקומית הרלוונטית ובאישור משרד‬
‫הבריאות‪ .‬בשעת חירום יפעלו על פי הנחיות פיקוד העורף ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה קונספט מרכזי החוסן‬
‫‪ .4.1‬מרכז החוסן יופעל באמצעות ספק משרד הבריאות‪ ,‬תוך מיזם משותף מ"קרן לידידות"‪ ,‬המרכז‬
‫יובל בשגרה ע"י מנהל מרכז חוסן ובהנחיית משרד הבריאות וע"י גורמים מקומיים ואילו בחירום‬
‫יהווה המרכז גוף מרכזי המתכלל את התהליך‪.‬‬
‫‪ .4.2‬ועדת היגוי ארצית – נציגי משרדי הממשלה‪ :‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬הקואליציה הישראלית‬
‫לטראומה‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬נציגי התורמים‪ ,‬עמותות‪ ,‬פיקוד העורף‪.‬‬
‫‪ .4.3‬ועדת היגוי אזורית – מנהלי המרכזים‪ ,‬נציגי הרשויות‪ ,‬עו"ס קהילתיים‪ ,‬נציגי משרד הרווחה‪,‬‬
‫החינוך (פסיכולוגית מחוזית‪ ,‬יועצת בכירה בשפ"י)‪ ,‬הקליטה‪ ,‬הבריאות‪ ,‬נציגי‬
‫התורמים‪/‬עמותות‪.‬‬
‫‪ .4.4‬ועדת היגוי רשותית למרכז החוסן – בראשות ראש‪/‬מנכ"ל הרשות‪ ,‬או מי שימונה מטעמם‪.‬‬
‫הועדה תכלול נציגים של גורמים רלוונטיים מקצועיים ברשות‪ ,‬נציגי ציבור ומנהיגות קהילתית‪.‬‬
‫‪ .4.5‬מנהלת מרכז חוסן – בראשות מנהל המרכז – תכלול את נציגי כל התחומים והגופים המעורבים‬
‫בחיי בקהילה ברגיעה ובחירום‪.‬‬
‫‪ .4.6‬צוות סיוע רב מקצועי – בהתאם לנוהל הבינתחומי‪ :‬הכשרה איוש תיאום (אנשי מקצוע‪ ,‬מתנדבים‬
‫שיוכשרו בתחום הסיוע בחירום) ויופנה בתיאום מכלול אוכלוסייה במטה הרשותי לטיפול במי‬
‫שזקוקים לסיוע‪.‬‬
‫‪ .4.7‬צוותי משימה ייעודיים (נציגי הגורמים הרלוונטיים ופעילים מתנדבים)‪.‬‬
‫‪ .4.8‬מוקד דחק לטיפול בנפגעי דחק‬
‫‪ .4.9‬יועץ מלווה – בתקופת הקמה ועד כשנה יסייע למנהל המרכז ולצוותו יועץ מלווה בתחום היערכות‬
‫לחירום ולפיתוח המודל של מרכז החוסן‪ .‬יועץ זה יופעל על ידי הקואליציה הישראלית לטראומה‪.‬‬
‫‪ .5‬שלבי הקמת מרכז החוסן‬
‫‪ .5.1‬הפעילות תתמקד תחילה בגיוס הכשרה והפעלת אנשים מתוך קבוצות יעד נגישות לצורך הקמת‬
‫מרכז החוסן ואיוש המערך הנדרש‪:‬‬
‫‪ .5.1.1‬קבוצה א‪ :‬בעלי תפקיד ברשות ובקהילה אנשי מקצוע בתחומי רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬קהילה‪,‬‬
‫בריאות‪ ,‬מנהיגות מקומית ופעילים מתנדבים עמם קיימים קשרים ושניתן לרתום אותם‬
‫מידית לתהליך‪.‬‬
‫‪ .5.1.2‬קבוצה ב‪ :‬בעלי צרכים מיוחדים ולקוחות מוכרים של הגורמים הרשמיים‪ ,‬הדורשים‬
‫התערבות ממוקדת‪ ,‬פרטנית או קבוצתית‪.‬‬
‫‪ .5.2‬בשלב שני יחוזק הקשר אם פעילים מתנדבים מכל הקבוצות הנ"ל‪ ,‬באמצעותם יגויסו פעילים‬
‫נוספים‪ ,‬תעובה ההתארגנות הקהילתית ותורחב ההתערבות לאוכלוסיות נוספות ולכלל הקהילה‪.‬‬
‫‪ .5.3‬מיפוי והגדרה אופרטיבית של קהלי היעד‪ ,‬לכל תכנית ולכל התערבות‪ ,‬יעשו‪ ,‬בשיתוף עם גורמי‬
‫הקהילה‪ ,‬כחלק מובנה של התהליך‪.‬‬
‫‪ .5.4‬יצירת מסד נתונים משתנה למיפוי שירותים קיימים והמענים הניתנים על ידם כולל זיהוי‬
‫צרכים שאינם זוכים למענה בשעת חירום‪.‬‬
‫‪ .5.5‬שיפור ושדרוג מקצועי של השירותים הניתנים (רווחה‪/‬קהילה‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‪ ,‬משטרה וכו')‬
‫בשיתוף עם מרכז החוסן תוך גיוס ואיגום משאבים לשיפור המענה הנדרש להכנה ולתפקוד‬
‫הקהילה בשעת חירום כולל לנפגעים ולבעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
 ‫נספח א'‪ - 2‬מודל מרכז חוסן לחברה הבדואית בנגב‬

‫‪ .1‬רקע‪ :‬החברה הערבית בישראל ומצבי חירום‬

‫‪ .1.1‬מדינת ישראל יודעת בשנים האחרונות מציאות של מצבי חרום תכופים אשר משפיעים‬
‫על אוכלוסייה הולכת וגדלה‪ ,‬ואינם עניינם הבלעדי של תושבי קו העימות או יישובי עוטף‬
‫עזה כשם שהיה בעבר‪ .‬במציאות המתהווה‪ ,‬קהילה המעוניינת להיטיב את היערכותה‬
‫לחרום‪ ,‬כדאי שתשתמש בכל המשאבים העומדים לרשותה‪ ,‬ובמיוחד כאשר אלו דלים‬
‫בהשוואה לקהילות אחרות בסביבתה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬חלק ניכר מהפער הקיים בין ישובים יהודיים ליישובים ערביים במוכנות למצבי חירום‬
‫נובע מהפער התפיסתי שהיה נהוג לאורך שנים בישראל לפיו מצבי חירום זוהו עם מצבי‬
‫מלחמה וטרור‪ ,‬תוך התעלמות ממצבי חירום אזרחיים כמו רעידות אדמה‪ ,‬שריפות ופגעי‬
‫מזג א ויר‪ .‬בנוסף‪ ,‬תפיסה זו גילמה בתוכה הנחה לפיה מצבי מלחמה וטרור לא מאיימים‬
‫על האוכלוסייה הערבית בישראל‪ ,‬הנחה שהתבררה כשגויה כבר במלחמת לבנון השנייה‬
‫(יוני ‪ )2006‬בה נהרגו ‪ 19‬אזרחים ערבים‪ ,‬מתוך ‪ 44‬אזרחים שקיפחו את חייהם במלחמה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בין הטילים שנורו מרצועת עזה לעבר הנגב במסגרת מבצעי עופרת יצוקה וצוק‬
‫איתן‪ ,‬היו שפגעו גם ברהט וביישובים בדואים נוספים בנגב‪ ,‬כולל למרבה הצער‪ ,‬פגיעה‬
‫בחיי אדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם כיום‪ ,‬זיהוי המוכנות לחירום עם צבא וביטחון ממשיך להוות חסם‬
‫מרכזי לצמצום הפערים במוכנות היישובים הערביים לחירום‪.‬‬
‫‪ .1.3‬ממחקרי ם אשר בחנו את ההקשרים בין השייכות האתנית לבין פגיעות לנוכח מצבי‬
‫חירום עולה כי בני‪-‬מיעוטים הינם פגיעים יותר ונמצאים בסיכון רב יותר במצבי אסון‬
‫וחירום‪ .‬הפערים במשאבים הכלכליים‪ ,‬החברתיים והפוליטיים אל מול קבוצת הרוב‪,‬‬
‫מהווים ככל הנראה את הסיבה העיקרית המובילה להפחתת רמת ההיערכות ובכך‬
‫מגבירה את עצמת ותוצאת הנזק אשר עלול להיגרם כתוצאה ממצבי החירום ו‪/‬או האסון‬
‫בקרב בני‪-‬המיעוטים (אלטשולר‪.)2008 ,‬‬
‫‪ .1.4‬על פי דו"ח מבקר המדינה אי‪-‬המוכנות למלחמה ואי‪-‬הדיוק של ירי הרקטות הביאו‬
‫לפגיעה חמורה באוכלוסייה הערבית‪ .‬המגזר הערבי‪ ,‬כמו זה היהודי‪ ,‬סבל מפגיעות‬
‫במבנים‪ ,‬מפינוי חפוז‪ ,‬מחרדות ומתסמונת פוסט‪-‬טראומטית‪ .‬שנים ספורות אחר כך‪,‬‬
‫מתחקירו של מבקר המדינה אודות מבצעי "עופרת יצוקה" (דצמבר ‪ ,)2009‬ו"צוק איתן"‬
‫(‪ ) 2014‬עלה כי כמו במלחמת לבנון השנייה גם במבצעים אלו לא ניתן מענה הולם‬
‫לאוכלוסייה הערבית‪.‬‬
‫‪ .1.5‬מערכת צוק איתן (יולי ‪ ,) 2014‬בה נפגעו אזרחים בדואים מנפילות טילים הגבירה את‬
‫תחושת הצורך בהיערכות בקרב חלק ממנהיגי החברה הבדואית‪ .‬לכאורה‪ ,‬המציאות‬
‫הקשה והלא רצויה של פגיעות בנפש‪ ,‬פתחה חלון רחב של אפשרות לפעולה רחבת היקף‬
‫מול האוכלוסייה הבדואית‪.‬‬

‫‪ .2‬צורך‪ :‬החברה הבדואית בנגב ומצבי חירום‬

‫בשנת ‪ 2014‬חיו כ‪ 232,400-‬בדואים בנגב שהם ‪ 32%‬לערך מאוכלוסיית הדרום (הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ .)2015 ,‬זהו מיעוט המהווה כ ‪ 4%‬מכלל תושבי ישראל‪ ,‬החי באזור מזה מאות שנים‪.‬‬
‫כיום חיים הבדואים בנגב ב‪ 7-‬יישובי קבע ומספר גדול יותר של כפרים לא מוכרים‪ .‬למרות שהחברה‬
‫הבדואית עוברת שינויים רבים בשנים האחרונות ונמצאת באספקטים רבים במעבר מחברה מסורתית‬
‫לחברה מודרנית‪ ,‬הבדואים עדיין משמרים אורח חיים מסורתי‪ ,‬דבר הבא לידי ביטוי בין היתר‬
‫בשיעורים‬
‫גבוהים של נישואי קרובים‪ ,‬פוליגמיה‪ ,‬ובשיעורי הפריון הגבוהים בארץ‪ ,‬ובין הגבוהים בעולם‪.‬‬
‫שיעור ריבוי האוכלוסייה הבדואית מוערך ב ‪ 5.5%‬לשנה ‪ ,‬שמשמעו הכפלת האוכלוסייה כל שלוש‪-‬‬
‫עשרה שנה לערך‪ .‬שגרת החיים בכפרים הערבים הבדואים בנגב היא מסיבות רבות שגרת חירום‪:‬‬
‫העדר בת שתיות‪ ,‬פשיעה ואבטלה‪ ,‬תאונות בית‪ ,‬דריסה‪ ,‬תגרות‪ ,‬חשיפה מוגברת למפגעים‬
‫סביבתיים‪ ,‬דרגת העוני הנמוכה במדינת ישראל‪ ,‬הריסות בתים‪ ,‬חוסר מיגון מפני ירי הטילים‬
‫מרצועת עזה‪ ,‬שיעורי תמותת תינוקות גבוהים פי ‪ 5‬מהממוצע הארצי‪ ,‬ושיעור גבוה של ילדים‬
‫שסובלים ממחלות תורשתיות‪ ,‬מומים מולדים ומחלות כרוניות אחרות‪ .‬שגרת החירום המתוארת‪,‬‬
‫מצריכה מתן מענים ייחודיים ושונים לתושבי האזור‪ ,‬שכן לשגרת חירום מתמשכת שכזו בצירוף‬
‫חוסר המודעות לצורך בפנייה לעזרה מקצועית‪ ,‬יש השלכות משמעותיות על בריאותם ורווחתם‬
‫הנפשית של התושבים‪ .‬לאלו מצטרפים נתונים נוספים המגבירים את המורכבות הפסיכו‪-‬סוציאלית‬
‫לפיהם ל ‪ 40%‬מהתושבים הבדואים בנגב ישנם קרובי משפחה המתגוררים בעזה או קרוב משפחה‬
‫בגדה‪ ,‬כאשר ברקע ישנה מידה רבה של חשיפה לכלי תקשורת ערביים אשר חושפים את הצופים‬
‫לתמונות קשות ללא צנזורה‪.‬‬

‫‪ .3‬חזון וייעוד מרכז החוסן‬

‫‪ .3.1‬ח ברה בדואית מוכנה לחירום ובעלת חוסן קהילתי גבוה באמצעות ייעוץ‪ ,‬תמיכה‪ ,‬הכשרה‪,‬‬
‫הדרכה וליווי לרשויות ולקהילה הבדואית בנגב בנושאי מוכנות לחרום‪ ,‬התערבות במשבר ופיתוח‬
‫החוסן‪.‬‬
‫‪ .3.2‬המרכז יעסוק בפיתוח והטמעת מודלים ותפיסות מקצועיות מותאמות תרבותית בתחומי‬
‫המוכנות לחירום והחוסן‪ ,‬תוך קידום תחושת המסוגלות של החברה הבדואית‪ ,‬לשם הגנה על‬
‫מוכנותו וחוסנו של העורף‪.‬‬

‫‪ .4‬מטרות ואופי פעילות מרכז החוסן‬

‫‪ .4.1‬מרכז החוסן יתפתח עם ובתוך הקהילה ויוביל שיח ערכי של עשייה ומוטיבציה לקידום תחום‬
‫ההיערכות לחירום לנגב‪ .‬המרכז יסייע בפיתוח מנהיגות מקצועית אשר תראה עצמה אחראית על‬
‫התנהגות האוכלוסייה בחירום ומתן מענה ראוי לצרכי החברה הבדואית בנגב בהקשרי החירום‬
‫והטראומה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬המרכז יסייע ביצירת מרחב משותף משגשג לטובת כלל תושבי הנגב באמצעות הכשרות‬
‫מקצועיות מתקדמות אשר יביאו לצמצום הפערים ולמען חברה טובה‪ ,‬צודקת ושוויונית יותר‪.‬‬
‫עובדי המרכז יבצעו את עבודתם באופן מקצועי וענייני‪ ,‬תוך התמקדות במציאת פתרונות‬
‫יצירתיים ומותאמי תרבות לצרכי החברה הבדואית‪.‬‬
‫‪ .4.3‬הסיוע המקצועי יינתן גם בעת חירום‪ ,‬ובשיתוף כלל הגורמים הרלבנטיים לפעילות במרחב בדגש‬
‫על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר‪ .‬הפעילויות שיבוצעו יגלמו את הפתרונות המיטביים‬
‫במציאות הנתונה והייעוץ שיינתן ישפיע על מקבלי ההחלטות‪ .‬העובדים במרכז יפעלו מתוך‬
‫תחושת שליחות ומתוך ניסיון למצוא את שביל הזהב המאפשר את עבודתן העצמאית של‬
‫הרשויות מבלי לפגוע בצרכים של יחידים וגורמים אחרים במרחב‪.‬‬

‫‪ .5‬מודל ההכשרות ‪ -‬מרכז לפיתוח החוסן בחברה הבדואית‬

‫‪ .5.1‬פעילות מרכז החוסן מתבצעת בחלוקה לשלושה תחומי על‪ :‬מוכנות לחירום‪ ,‬בניית חוסן בקהילה‬
‫וטיפול במשבר ובטראומה‪ ,‬כאשר כל אחד מהם מכיל בתוכו רכיבים של העמקת תחושת‬
‫המסוגלות וחיזוק הכוחות הפנימיים (הן הקהילתיים והן האינדיבידואליים)‪.‬‬
‫‪ .5.2‬תחום המוכנות עוסק בקידום היערכות מרחבית של כלל הרשויות הבדואיות לחירום באמצעות‬
‫מתן הכשרות (קורסי עומק‪ ,‬השתלמויות וימי עיון) לקבוצות 'רוחביות' של מנהיגים‪ ,‬בעלי‬
‫תפקידים ואנשי מקצוע מתחומי ניהול מטות החירום הרשותיים‪/‬יישוביים‪ ,‬המערך הטיפולי‪,‬‬
‫קהילה‪ ,‬חינוך ‪ ,‬רפואה ועוד‪ .‬בהכשרות אלו ניתן דגש להקניית ידע‪ ,‬מיומנויות וכלים לביצוע‬
‫תפקידים בכל שלבי מצב החירום (היערכות‪ ,‬מענה באירוע‪ ,‬שיקום) תוך יצירת שפה משותפת‬
‫רשותית ואזורית‪.‬‬
‫‪ .5.3‬התפיסה היא כי מוכנותה של רשות לחרום תלויה במוכנותם של גורמים ותחומים שונים בתוך‬
‫רשות וחיזוק הממשקים ביניהם‪.‬‬
‫‪ .5.4‬הכנת הרשויות בחירום נעשית בארבעה תחומים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .5.4.1‬הנהלת הרשות – כתיבה והטמעת נהלי חרום‪ .‬מהלך העבודה על הנהלים כולל הגדרת‬
‫תפקידים בחרום (מנהלי אגפים בחרום‪ ,‬מנהלי מכלולים‪ ,‬תפקידי צוותים של הרשות‬
‫בחרום‪ ,‬ניהול צוותים בשעת חרום וכך הלאה)‪ .‬מטרת העבודה היא להגיע למוכנות‬
‫מלאה לשעת חרום באמצעות הכשרה ותרגול של בעלי התפקידים השונים על בסיס‬
‫הנוהל שייכתב לכל רשות בנפרד לפי צרכיה הייחודיים‪.‬‬
‫‪ .5.4.2‬מערכות החינוך ברשות – כולל הטמעת תפיסה של צוותים לשעת חירום במסגרות‬
‫השונות‪ ,‬הכשרות לחדרי מורים‪ ,‬הכשרות למנהלים ‪ ,‬יועצות חינוכיות פסיכולוגים‬
‫חינוכיים וכן עבודה במסגרות החינוך הלא פורמלי עם בני נוער כמנהיגים בחירום‬
‫וכבוני חוסן‪.‬‬
‫‪ .5.4.3‬המערך הטיפולי – גורם מרכזי בחוסן הרשות הינם הגורמים האחראים על הרווחה‬
‫הסוציאלית והנפשית של תושבי הרשות‪ .‬במסגרת קידום ההערכות של הרשות לחרום‬
‫אנשי המקצוע מתחומי הרווחה והפסיכולוגיה מוכשרים בסל של כלים להתמודדות‬
‫יעילה בחירום‪.‬‬
‫‪ .5.5‬תחום הקהילה עוסק ב חיזוק תפקידה של הקהילה בחרום ובמשבר‪ .‬לאור הניסיון מהשנים‬
‫האחרונות אנו מאמינים כי הכשרות בניית חוסן של קבוצות שונות בקהילה (מטפלות‪ ,‬גננות‪,‬‬
‫מורים‪ ,‬מועדוניות‪ ,‬מתנדבות שירות לאומי‪ ,‬סטודנטים וכד') משפרות באופן ניכר את רמת‬
‫המוכנות והחוסן של הפרטים‪ ,‬המשפחות והארגונים הקהילתיים‪ .‬עבודה על תחום קהילה‬
‫כוללת עבודה עם צוותי מתנדבים מתחומים שונים‪ ,‬מוסדות פורמליים ובלתי פורמליים בקהילה‪,‬‬
‫צוותי מתנ"ס וכו'‪.‬‬

‫‪ .6‬מודל הטיפול ‪ -‬מרכז לפיתוח החוסן בחברה הבדואית‬

‫‪ .6.1‬התחום הטיפולי במרכז החוסן הבדואי עוסק בפיתוח מענים טיפוליים פרטניים וקבוצתיים‬
‫לצרכים הייחודיים של החברה הבדואית‪ .‬המענים ניתנים על ידי אנשי מקצוע ערבים‪-‬בדואים‬
‫שהוכשרו לכך במסגרת המרכז‪.‬‬
‫‪ .6.2‬כאמור‪ ,‬מצבה הנוכחי של החברה הערבית הבדואית בנגב הופך אותה לפגיעה יותר ומעלה את‬
‫הסיכון בקרב הפרטים לפיתוח סימפטומים המאפיינים הפרעה פוסט טראומתית‪ .‬לסימפטומים‬
‫אלה השלכות בכל תחומי החיים‪ ,‬ולא רק על בריאותו הנפשית של האדם‪ .‬ההשלכות כוללות את‬
‫בריאותו הפיזית של האדם‪ ,‬יכולתו לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק העבודה‪ ,‬ויכולתו לתפקד‬
‫כאזרח תורם ו פעיל במשפחתו ובחברתו‪ .‬פתיחת מוקד תמיכה רגשי לטיפול בטראומה תאפשר‬
‫צמצום והימנעות מהסימפטומים והכרוך בהם‪ ,‬תקטין את הפגיעות בעתות חירום ותוביל‬
‫לתפקוד רציף וטוב יותר של הפרטים‪ ,‬המשפחה והקהילה‪ ,‬הן בחירום והן בשגרה‪.‬‬
‫‪ .6.3‬הפעילות נעשית באמצעות מתן מענה טיפולי ממוקד בטראומה על ידי פסיכולוגים ערבים‪-‬‬
‫בדואים אשר הוכשרו לכך ע"י הקואליציה הישראלית לטראומה‪ .‬כאשר בשעת חרום (הגדרת‬
‫חירום גמישה) נעשית התערבות מיידית במקום האירוע אשר מסייעת לנפגעי החרדה תוך‬
‫רגישות תרבותית (למשל בהיבט המגדרי) וללא צורך בפינוי לבי"ח‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי עד כה לא היו‬
‫מענים טיפוליים מתאימים עבור החברה הבדואית בנגב ויתרה מכך‪ ,‬תכנית ההכשרות של מרכז‬
‫החוסן מייצרת מסה של אנשי מקצוע מקומיים מומחים במתן עזרה ראשונה נפשית‪ ,‬התערבות‬
‫מיידית בחירום וטיפול בטראומה אשר מוכשרים ומודרכים במסגרת המרכז‪.‬‬
‫‪ .6.4‬המוקד מאפשר לכלל הרשויות הבדואיות בנגב לפתח ולחזק את חוסנה של הקהילה באמצעות‬
‫התמחות מקומית בטיפול רגשי בחרדה ובטראומה ‪ ,‬ובשעת חירום מספק להן מענה מקצועי‬
‫הכולל טיפול ראשוני בנפגעי החרדה והמשך ליווי וטיפול פרטני או משפחתי (בהתאם לצורך)‪.‬‬
‫‪ .6.5‬קהל היעד‪ :‬נפגעי טראומה וחרדה מהחברה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫‪ .6.6‬עקרונות העבודה במוקד הטיפולי‪:‬‬
‫‪ .6.6.1‬המוקד הטיפולי עוסק הלכה למעשה בטיפול בטראומה בשפה הערבית ומכשיר צוותים‬
‫טיפוליים מקומיים לטיפול בטראומה‪ .‬הוספתו של הנדבך הטיפולי למערכת מייצר רצף‬
‫המחזק התמודדות של אוכלוסייה בחירום ומשקף הבנייה ייחודית שהיא תוצר הניסיון‬
‫של הקואליציה הישראלית לטראומה‪.‬‬
‫‪ .6.6.2‬ביסוס הפעולה על בסיס שלוש הפרופסיות של טראומה‪ ,‬חוסן ומוכנות‪ ,‬יוצר חיבור‬
‫זמנים של שגרה‪ ,‬אירוע חירום ופוסט אירוע‪ .‬המודל של המוקד שואף להציע מענה‬
‫למצוקות החברתיות והפסיכולוגיות בהקשרי החירום‪ ,‬בהערכות לקראתן ובעיבודן‬
‫לאחר מצב החירום‪.‬‬
‫‪ .6.6.3‬הפעילות בתחום הקליני במוקד‪ ,‬משקפת שאיפה להתמודד עם ריבוי נפגעי החרדה‬
‫והמרכזיות של סוגיה זו בהיבטים של חוסן‪ .‬המוקד וצוותו המקומי מעניקים טיפול‬
‫בהלימה לגישה השואפת להחזיר את הנפגע לתפקוד מהיר ביותר‪.‬‬

‫‪ .7‬תהליך‪ :‬מרכז מרחבי להיערכות לחירום לחברה הבדואית בנגב‬

‫‪ .7.1‬התהליך של בניית מרכז החוסן הינו תהליך מאתגר בשל הצרכים הרבים והמגוונים של‬
‫החברה הבדואית בנגב ובשל פערי מוכנות‪.‬‬
‫‪ .7.2‬שנת ‪ , 2016‬שהיתה שנת הפעילות הראשונה של המרכז הוכיחה כי במרחב הבדואי קיימת‬
‫היענות רבה של רשויות וגופים אזרחיים וצרכים רבים בהיבטי יכולות הרשויות‪ ,‬רכישת כלים‬
‫מקצועיים וחיזוק החוסן הקהילתי‪ .‬במהלך ‪ 2016‬בוצעו מגוון רחב של הכשרות תוכן והדרכות‬
‫(כמפורט בטבלאות המצורפות) והחלו טיפוליים קליניים ממוקדי טראומה‪ ,‬אך לאור הפערים‬
‫ההתחלתיים יש מקום רב עדיין לטיוב המוכנות לחירום‪ .‬לאור הניסיון המלמד כי תחום‬
‫החירום מחייב התגייסות אזרחית וקהילתית מקסימאלית בתנאים מורכבים ובלתי שגרתיים‪.‬‬
‫‪ .7.3‬בשנת הפעילות הראשונה לפעילות מרכז החוסן האזורי הורחבו באופן ניכר המענים לחברה‬
‫הבדואית בנגב באמצעות שותפות של משרד החקלאות‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד הרווחה‪,‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬רח"ל‪ ,‬פקע"ר והקואליציה הישראלית לטראומה‪.‬‬
‫‪ .7.3.1‬המענים הינם מענים מותאמי תרבות לצרכי היערכות החרום הייחודיים של‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬הן הארגוניים והן הטיפוליים‪.‬‬
‫‪ .7.3.2‬בודת מרכז החוסן מלווה ע"י ועדת היגוי רב מקצועית אשר מורכבת מנציגי משרדי‬
‫ממשלה‪ ,‬נציגי הקואליציה הישראלית לטראומה ובעלי תפקידים ברשויות ובמרחב‪.‬‬
‫‪ .7.3.3‬תפיסת העבודה שמנחה אותנו בעבודה במרחב הבדואי היא פעולה מלמעלה (דרך ראש‬
‫הרשות וצוותו) וגם מלמטה (דרך קבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים שונים בעת משבר)‪.‬‬
‫‪ .7.3.4‬הבחירה בדרך פעולה זו נעשית מתוך הבנה שהמענים לחרום בחברה הבדואית נמצאים‬
‫במצב בראשיתי מאד ודורשים כניסה בכל ערוץ שמתאפשר כדי לייצר סוכני שינוי רבים‬
‫ככל שניתן בכל החברה‪ ,‬אשר יסייעו ליצירת תודעה של רצון וצורך להיערך ולקדם את‬
‫החוסן בכל הרבדים בקהילה‪.‬‬
 ‫נספח א'‪ - 3‬מודל מרכזי חוסן אזוריים ביהודה ושומרון‬
‫‪ .1‬מבוא‪:‬‬
‫‪ .1.1‬בשנת ‪ , 2006‬התקבלה החלטת ממשלה להקמת מרכזי חוסן רשותיים בעוטף עזה‪ .‬משרד‬
‫הבריאות נבחר למשרד שיקים ויוביל את המרכזים בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים‪ .‬המודל‬
‫נבנה ביחד עם משרד ראש הממשלה‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬השלטון המקומי והקואליציה הישראלית‬
‫לטראומה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬מרכזים אלו פועלים כ עשר שנים בשיתוף מלא עם הרשויות המקומיות ומהווים הישג עצום‬
‫למדינת ישראל כאשר הם מספקים מענה הוליסטי המאפשר חיזוק החוסן הקהילתי‪ ,‬הנפשי‬
‫והמערכתי‪.‬‬
‫‪ .1.3‬מרכז חוסן הינו גוף מרכזי מקצועי המאפשר לרשויות להיערך ולספק מענה בקהילה בשעת‬
‫חירום‪ ,‬ובמקביל לחזק את חוסנה במהלך שיגרת החיים‪ .‬זאת באמצעות‪ ,‬איגום שירותי תמיכה‬
‫וסיוע רב מקצועיים שיענו לצורכי הנפגעים בפרט והציבור בכלל בכל תחומי החיים – חינוך‪,‬‬
‫תרבות פנאי‪ ,‬בריאות‪ ,‬בריאות נפשית‪ ,‬רווחה התמודדות עם דחק וכדומה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬תפיסת מרכז החוסן מתבססת על קיומו של צוות ייעודי אשר מטרתו הבלעדית היא חוסנו של‬
‫האיזור והתושבים‪ .‬תפיסה זו היא שהובילה להישגי מרכזי החוסן‪ .‬זה אינו תפקיד נוסף שמוטל‬
‫על אחד מעובדי שירותי הרווחה אלא משימה חשובה זו מוטלת על נושא תפקיד מקצועי ייחודי‪.‬‬
‫‪ .1.5‬מרכזי החוסן הינם ישות אוטונומית מאגמת משאבים ועובדת בשיתוף פעולה מלא עם הרשויות‪,‬‬
‫כדי לחזק את חוסנם‪ .‬מרכז החוסן פועל יחד עם כל הגופים הרלוונטיים ואינו מחליף אף אחד‬
‫מהם‪ .‬נפרדות זו מאפשרת חשיבה כוללנית על תושבי האיזור‪ ,‬שמירה על משאבים כלכלים‬
‫לנושאי החוסן בלבד‪ ,‬שיתוף פעולה פורה עם כל הגופים ובקרה אפקטיבית מטעם משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪ .1.6‬מדינת ישראל‪ ,‬עומדת בפני אתגרים ביטחוניים \ אסונות טבע עתידים‪ .‬מרכזי החוסן בעוטף עזה‬
‫הוכיחו את עצמם כמודל אולטימטיבי הן לדעת השלטון המקומי והן לדעתם של משרד הבריאות‪,‬‬
‫ומשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫‪ .1.7‬בתכנון מרכזי החוסן באזורי יהודה ושומרון חשוב ביותר לשמור על עקרונות הגנריים של‬
‫המרכזים בעוטף עזה – באמצעות בניית רצף של החוסן‪ ,‬החל מהפרט‪ ,‬דרך המשפחה‪ ,‬הקהילה‪,‬‬
‫הרשות והאיזור‪ ,‬תוך התאמה לאתגרי תרבות והמשאבים הכלכליים הקיימים‪.‬‬

‫‪ .2‬מרכז חוסן אזורי‬

‫‪ .2.1‬מרכז זה יאגד מספר רשויות סמוכות (בהתאם לגודל ולמאפיינים)‪.‬‬
‫‪ .2.2‬המרכז הפיסי (אשר ינתן על ידי הרשות המארחת‪ ,‬בתיאום עם הגוף האחראי)‪ ,‬ייתן שירות קבוע‬
‫בהתאם לכל מאפייני מרכז החוסן‪.‬‬
‫‪ .2.3‬במודל המוצע יוקמו ארבעה מרכזי חוסן אזוריים שיכסו את הישובים‪.‬‬

‫‪ .3‬יתרונות המרכז האזורי‬

‫‪ .3.1‬פיתוח שפה משותפת של חוסן בכל הרשויות השותפות‪ ,‬שיתפתח באמצעות ההכשרות‪ ,‬פורומים‬
‫ופעילויות משותפות נוספות‪.‬‬
‫‪ .3.2‬פיתוח "רשת ביטחון" אזורי וסיוע הדדי בשגרה ובחירום‪.‬‬
‫‪ .3.3‬בתרחישי הייחוס השונים ייתכנו מצבים של ניתוק‪ ,‬חוסר נגישות‪ ,‬והיעדר קשר בין השלטון‬
‫המקומי והשלטון המרכזי‪ ,‬כאשר השלטון המרכזי לא יוכל להנגיש שירותים לשלטון המקומי‬
‫ולתושביו‪ .‬מרכז החוסן האזורי יידע להכין את המענים הדרושים לצורך מתן השירותים‬
‫החסרים‪.‬‬
‫‪ .3.4‬המודל האזורי יאפשר לבנות חוללות (‪ )lsscfffe-fles‬לרשויות המקומיות ויאפשר התמודדות‬
‫טובה יותר עם האתגרים עם שימוש בכוחות המקומיים‪.‬‬
‫‪ .3.5‬המודל האזורי הינו מודל כלכלי יעיל (‪.)fvft lsslftcol‬‬
‫‪ .3.6‬פיתוח מרכזי טיפול כולל שלוחות טיפוליות בפריסה האזורית יאפשרו הנגשה מקסימלית לנפגעי‬
‫חרדה וטראומה נפשית‪.‬‬

‫‪ .4‬פעילות מרכזי חוסן מתבצעת בשני מצבים (שגרה חירום)‬

‫‪ .4.1‬חירום‪:‬‬
‫‪ .4.1.1‬חוסן הנפשי‪:‬‬
‫‪ .4.1.1.1‬מרכזי תמיכה נפשית – טיפול באוכלוסיות במשבר (ברמה פרטנית וקבוצתית)‬
‫פרטני‪ ,‬משפחתי או קבוצתי‪.‬‬
‫‪ .4.1.1.2‬מתן טיפול למצבי ‪ /ST//SA//RSA‬במרכזים הטיפוליים ובקהילה (כולל‬
‫טיפול במצבי שכול)‪.‬‬
‫‪ .4.1.1.3‬תפקיד חשוב מאוד בחירום הוא מעקב אחר סימני תשישות טראומה ושחיקה‬
‫אצל המסייעים השונים ומתן סיוע ותמיכה קבוצתי ופרטני במקרה הצורך‪.‬‬
‫‪ .4.1.2‬היערכות לחירום‪:‬‬
‫‪ .4.1.2.1‬יצירת תמונת מצב ברשות‪/‬איזור‪.‬‬
‫‪ .4.1.2.2‬מיפוי צרכים ברשות‪/‬איזור‪.‬‬
‫‪ .4.1.2.3‬איגום משאבים‪.‬‬
‫‪ .4.1.2.4‬הכשרת רשותית‪/‬איזורית בהתאם לצרכי האיזור‪.‬‬
‫‪ .4.2‬שגרה‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬חוסן נפשי‪:‬‬
‫‪ .4.2.1.1‬הפעלת מרכזי טיפול לנפגעי חרדה‬
‫‪ .4.2.1.2‬הכשרות למטפלים ופסיכותרפיסטים מוסמכים‬
‫‪ .4.2.1.3‬הפעלת קבוצות תמיכה‬
‫‪ .4.2.1.4‬מתן כלים לעזרה עצמית (עזרה ראשונה נפשית)‬
‫‪ .4.2.1.5‬בניית תשתיות לטיפולים דיגיטליים‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬היערכות לחירום‪:‬‬
‫‪ .4.2.2.1‬הכשרת מתנדבים‬
‫‪ .4.2.2.2‬ריענון נהלי חירום‬
‫‪ .4.2.2.3‬בניית מענים לתרחישי ייחוס שונים‪.‬‬
‫הקמת צוותי חוסן במגזר הפרטי והשלישי‪.‬‬ ‫‪.4.2.2.4‬‬
 ‫‪ .4.2.2.5‬הכשרות לבעלי תפקידים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .4.2.2.6‬הפגות ורענון לצוותים רלוונטיים‪.‬‬

‫‪ .5‬מבנה המרכז‪:‬‬
‫‪ .5.1‬ועדת היגוי ארצית – בהובלת משרד הבריאות בשיתוף עם משרד ראש הממשלה‪ ,‬רח"ל‪ ,‬ביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬משרדי הממשלה השותפים לתקציב‪ ,‬והגוף המפעיל‪.‬‬
‫‪ .5.2‬ועדת היגוי מצומצמת בהובלת משרד הבריאות הכוללת‪ :‬רווחה‪ ,‬חינוך והמפעיל‪.‬‬
‫‪ .5.3‬מנהל\ ת מרכז החוסן יהיה כפוף למנהל הפרויקט מטעם הספק אשר יפעל מטעם ובכפיפות‬
‫למשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .5.4‬רכז קליני ירכז את הפעילות בתחום הטיפול וההכשרה לאנשי מקצוע בכפוף למנהל מרכז חוסן‪.‬‬

‫‪ .6‬עץ מבנה ותפקידים‬

‫משרד הבריאות‬

‫ועדת היגוי ארצית‬

‫ועדת היגוי‬
‫מצומצמת‬

‫מנהל הפרוייקט מטעם‬

‫הספק ‪ 100%‬משרה‬

‫היערכות לחירום‬ ‫מנהל מרכז החוסן‬

‫באיזור‬ ‫‪ 100%‬משרה‬

‫מזכירה‬ ‫רכז קליני‬

‫‪ 50%‬משרה‬ ‫‪ 50%‬משרה‬
 ‫נספח ב'‪ -‬מבנה נדרש עבור כל מרכז‬
‫‪ .1‬על המבנים לעמוד בדרישות הרלוגלטוריות של הגורמים הבאים לפחות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬דרישות מיגון של פיקוד העורף;‬
‫‪ .1.2‬דרישות כבאות;‬
‫‪ .1.3‬המבנה יהיה נגיש על פי כל החוקים והתקנות כולל כניסה המאפשרת נגישות לאדם המתנייד‬
‫בכסא גלגלים‪.‬‬

‫‪ .2‬המבנה יכלול בכל אחד מהמרכזים לפחות את העמדות או המשרדים שלהלן‪:‬‬

‫‪ .2.1‬עמדה לשירותי מזכירות;‬
‫‪ .2.2‬משרד למנהלת המרכז;‬
‫‪ .2.3‬חדר ישיבות לצוות המטפלים והעובדים במרכז החוסן \ מרחב לטיפול קבוצתי‪.‬‬

‫‪ .3‬דרישות לחדרי טיפול מרכז חוסן עוטף עזה‪:‬‬

‫‪ .3.1‬בשדות נגב ‪ 3‬חדרי טיפול לפחות;‬
‫‪ .3.2‬באשכול ‪ 4‬חדרי טיפול לפחות;‬
‫‪ .3.3‬חוף אשקלון ‪ 4‬חדרי טיפול לפחות;‬
‫‪ .3.4‬שדרות ‪ 6‬חדרי טיפול לפחות;‬
‫‪ .3.5‬שער הנגב ‪ 5‬חדרי טיפול לפחות‪.‬‬

‫‪ .4‬דרישות לחדרי טיפול מרכז חוסן הבדואי‪:‬‬

‫‪ .4.1‬חדר ‪ 1‬לפחות ברהט;‬
‫‪ .4.2‬חדר ‪ 1‬לפחות בבאר שבע;‬
‫‪ .4.3‬נדרשת יכולת להרחבת מספר חדרי טיפול בהתאם לגודל האוכלוסיה המופנית‪.‬‬

‫‪ .5‬דרישות לחדרי טיפול מרכזי חוסן ביהודה ושומרון‪:‬‬

‫לפחות ‪ 2‬חדרי טיפול בכל מרכז ובהתאם לגודל האוכלוסיה המופנית לטיפול‪.‬‬

‫‪ .6‬בכל מבנה יהיה מטבחון אחד לפחות‪.‬‬

‫‪ .7‬בכל מבנה יהיו שני תאי שירותים לפחות‪.‬‬

 ‫נספח ג' – הצטיידות ראשונית‬
‫‪ .1‬על כל חדר טיפול להיות מצויד בציוד שלהלן לפחות‪:‬‬
‫‪ .1.1‬שתי כורסאות‬
‫‪ .1.2‬שולחן כתיבה‬
‫‪ .1.3‬ארון אחסון‬
‫‪ .1.4‬כסאות‬
‫‪ .1.5‬וילונות‬
‫‪ .1.6‬שטיח‬
‫‪ .1.7‬שולחן קפה‬
‫‪ .1.8‬מדף ספרים‬
‫‪ .1.9‬ארגז חול בחדר טיפול לילדים‬
‫‪ .1.10‬לוח מחיק‪ ,‬לוח גיר‪ ,‬כן ציור‬
‫‪ .1.11‬חומרי יצירה‬
‫‪ .1.12‬משחקי ילדים על פי אישור המשרד‬

‫‪ .2‬ציוד כללי מינימלי למרכז‪:‬‬

‫‪ .2.1‬שתי שולחנות כתיבה (מזכירה ומנהלת)‬
‫‪ .2.2‬שלושה מחשבים (מנהלת‪ ,‬עובדת קהילתית‪ ,‬מזכירה)‬
‫‪ .2.3‬כסאות לעמדות המחשב‬
‫‪ .2.4‬מכונת צילום \ פקס‬
‫‪ .2.5‬ארונות לאחסון ציוד‬
‫‪ .2.6‬מקרר‬
‫‪ .2.7‬מיקרוגל‬
‫‪ .2.8‬קומקום חשמלי‬
‫‪ .2.9‬כלים‬

‫‪ .3‬הצטיידות שוטפת‪:‬‬
‫‪ .3.1‬ציוד משרדי מתכלה‬
‫‪ .4‬תחזוקה‪:‬‬
‫תחזוקת המבנה והציוד הכלול בו יהיה באחריות ספק השירות ולרבות‪:‬‬
‫‪ .4.1‬שמירה על תקינות כלל המערכות במבנה ( ביוב‪ ,‬מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬וכיוצא בזה)‪.‬‬
‫‪ .4.2‬שמירה על תקינות הציוד והריהוט הנדרשים במבנה‪ ,‬כולל צביעה‬
‫‪ .4.3‬שמירה על ניקיון המבנה‪.‬‬
‫‪ .4.4‬ביצוע הדברה לפי הצורך‪.‬‬
 ‫‪ .4.5‬אספקת מערכת מיזוג אוויר (שתופעל בהתאם לתנאי מזג האוויר)‬
‫‪ .4.6‬קופה קטנה – הספק יעמיד לרשות המנהל קופה קטנה באופן שוטף לצורך מימון הפעלה והחזקה‬
‫שוטפים כגון‪ :‬תיקונים קטנים‪ ,‬ציוד משרדי‪ ,‬כיבוד לישיבות וכיוצא בזה‬

‫‪ .5‬מערכת מיחשוב – בכל מרכז יעמיד הספק מערכת ‪ CRM‬לניהול פעילות המרכז‪.‬‬

‫‪ .6‬ציוד והיערכות לחירום‪:‬‬

‫‪ .6.1‬תאורת חירום ניידת – תהיה בכל מבנה של המרכז ובאתרי תמיכה נפשית‬
‫‪ .6.2‬תיק עזרה ראשונה – תהיה בכל מבנה של מרכז‬
‫‪ .6.3‬לכל מטפל אפוד זוהר‬
 ‫נספח ד'‪ - 1‬תקינה מרכז חוסן עוטף עזה‬
‫דרישות מכל עובד‬ ‫אחוז משרה‬ ‫כמות עובדים‬ ‫בעל תפקיד‬
‫לכל עובד‬ ‫נדרשת‬
‫תואר ראשון במדעי חברה או ניהול‪ ,‬עדיפות לתואר‬ ‫‪‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מנהל פרויקט‬
‫שני‬
‫עדיפות לבעלי רקע בתחום החרום ו‪/‬או בטראומה‬ ‫‪‬‬
‫נפשית‬
‫ידע בישומי מחשב‬ ‫‪‬‬
‫עברית ואנגלית ברמה גבוה‬ ‫‪‬‬
‫יחסי אנוש מעולים‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון ניהולי של ‪ 3‬שנים‬ ‫‪‬‬
‫תואר אקדמאי בתחומי עבודה סוציאלית‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מנהל מרכז‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬או תחומים המתמחים בטראומה או‬
‫עבודה קהילתית או ניהול (עדיפות לתואר שני)‪.‬‬
‫יתרון לבעלי תעודת הדרכה במקצועות הפסיכו‬ ‫‪‬‬
‫סוציאליים‪.‬‬
‫ניסיון מוכח של מעל שלש שנים בעבודה בתחום‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח החוסן קהילתי ו‪/‬או טיפול בטראומה ברמת‬
‫הפרט והמשפחה‪.‬‬
‫יכולת הפעלת צוות של אנשי מקצוע בתחומי‬ ‫‪‬‬
‫הטיפול והחוסן הקהילתי בשגרה וחירום‪.‬‬
‫ניסיון ביצירת שיתופי פעולה בין מערכים‬ ‫‪‬‬
‫מקצועיים מהמגזר הציבורי והשלישי‪.‬‬
‫ניסיון בניהול תקציב עצמאי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת גבוהה לתקשורת בינאישית ועבודת צוות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יוזמה‪ ,‬יזמות ויצירתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות ובזמן חירום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעל‪/‬ת רישיון נהיגה‬ ‫‪‬‬
‫כושר ביטוי בעל פה וכתב (אנגלית ברמה גבוהה ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרון)‬
‫מגורים בדרום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הערה‪ :‬התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב‬
‫ותפקוד מלא בשעת חירום‬
 ‫‪ ‬תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית או‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רכז קליני‬
‫פסיכולוגיה קלינית \ לימודי פסיכותרפיה‬
‫‪ ‬ניסיון מוכח של לפחות ‪ 3‬שנים בהדרכה‬
‫קלינית של מטפלים‬
‫‪ ‬ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בתחום של‬
‫טראומה נפשית‬
‫‪ ‬הכשרה מוכחת בשיטות הטיפול בטראומה‬
‫נפשית כגון‪\ CBT ,DBT ,SE ,EMDR :‬‬
‫‪SEE FAR CBT‬‬
‫‪ ‬יחסים בין‪-‬אישיים מצוינים‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת ביטוי ברמה גבוהה (אנגלית ועברית)‪.‬‬
‫‪ ‬בעל רכב‬
‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב‬
‫ותפקוד מלא בשעת חירום‬
‫‪ 12 ‬שנות לימוד‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מזכירה‬

‫‪ ‬יחסים בין אישים מעולים‬

‫‪ ‬שירותיות‬
‫‪ ‬סדר וארגון‬
‫‪ ‬ידע בשימושי מחשב‬
‫‪ ‬יתרון לניסיון בעבודה בתחום‬

‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב‬

‫ותפקוד מלא בשעת חירום‪.‬‬
‫‪ ‬תואר ראשון בעבודה סוציאלית יתרון לבעלי‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רכז קהילתי‬
‫תואר שני‪.‬‬
‫‪ ‬יתרון לבעלי תואר בעבודה סוציאלית‬
‫קהילתית‬
‫‪ ‬ניסיון ביצירת שותפויות‬
‫‪ ‬ניסיון בעבודה קהילתית‪.‬‬
‫‪ ‬יתרון לבעלי ניסיון בנושא חירום‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת הובלה וריכוז תוכניות‬
‫‪ ‬יחסי אנוש מעולים‬
‫‪ ‬ראש גדול‪ ,‬אחריות ויצירתיות‬
‫‪ ‬גמישות לעבודה בשעות לא שגרתיות‪ ,‬כולל‬
‫בשעת חירום‬
‫‪ ‬ניסיון בעבודה בתחום‬

‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב‬

‫ותפקוד מלא בשעת חירום‬
‫בעל מומחיות בפסיכיאטריה‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פסיכיאטר‬
‫‪ ‬תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית או‬ ‫לפחות ‪25%‬‬ ‫שדרות –‬ ‫מטפלים‬
‫פסיכולוגיה קלינית‪/‬לימודי פסיכותרפיה‬ ‫‪( 25‬פרילנסרים) משרה או‬
‫לפחות ‪24‬‬ ‫חוף אשקלון –‬
‫‪ ‬ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בתחום‬
‫שעות טיפול‬ ‫‪10‬‬
‫של טראומה נפשית‬
‫חודשיות‬ ‫אשכול – ‪15‬‬
‫‪ ‬הכשרה מוכחת בשיטות טיפול בטראומה‬
‫שער הנגב – ‪15‬‬
‫נפשית כגון‪CBT ,DBT ,SE ,EMDR :‬‬
‫שדות נגב – ‪10‬‬
‫\ ‪SEE FAR CBT‬‬
‫‪ ‬יחסים בין‪-‬אישיים מצוינים‬
‫‪ ‬יכולת ביטוח ברמה גבוהה (אנגלית ועברית)‬
‫‪ ‬בעל רכב‬

‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב‬

‫ותפקוד מלא בשעת חירום‬
 ‫נספח ד'‪ - 2‬תקינה יהודה ושומרון‬
‫דרישות מכל עובד‬ ‫כמות עובדים אחוז משרה‬ ‫בעל תפקיד‬
‫לכל עובד‬ ‫נדרשת‬
‫‪ ‬תואר ראשון במדעי החברה או בניהול ‪ ,‬עדיפות‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מנהל פרויקט‬
‫לתואר שני‬
‫‪ ‬בעל רקע בתחום חרום או טראומה נפשית‬
‫‪ ‬ידע בישומי מחשב‬
‫‪ ‬עברית ואנגלית ברמה גבוהה‬
‫‪ ‬יחסי אנוש מעולים‬
‫‪ ‬ניסיון ניהולי של ‪ 3‬שנים לפחות‬
‫‪ ‬תואר אקדמאי בתחומי עבודה סוציאלית‪,‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מנהל מרכז‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬או תחומים המתמחים בטראומה‬
‫או עבודה קהילתית או ניהול (עדיפות לתואר‬
‫שני)‪.‬‬
‫‪ ‬יתרון לבעלי תעודת הדרכה במקצועות הפסיכו‬
‫סוציאליים‪.‬‬
‫‪ ‬ניסיון מוכח של מעל שלש שנים בעבודה בתחום‬
‫פיתוח החוסן קהילתי ו‪/‬או טיפול בטראומה‬
‫ברמת הפרט והמשפחה‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת הפעלת צוות של אנשי מקצוע בתחומי‬
‫הטיפול והחוסן הקהילתי בשגרה וחירום‪.‬‬
‫‪ ‬ניסיון ביצירת שיתופי פעולה בין מערכים‬
‫מקצועיים מהמגזר הציבורי והשלישי‪.‬‬
‫‪ ‬ניסיון בניהול תקציב עצמאי‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת גבוהה לתקשורת בינאישית ועבודת צוות‪.‬‬
‫‪ ‬יוזמה‪ ,‬יזמות ויצירתיות‪.‬‬
‫‪ ‬נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות ובזמן‬
‫חירום‪.‬‬
‫‪ ‬בעל‪/‬ת רישיון נהיגה‬
‫‪ ‬כושר ביטוי בעל פה וכתב (אנגלית ברמה גבוהה‬
‫‪-‬יתרון)‬
‫‪ ‬מגורים בדרום‪.‬‬
‫הערה‪ :‬התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות‬
‫הערב ותפקוד מלא בשעת חירום‬
 ‫תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית או‬ ‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רכז קליני‬
‫פסיכולוגיה קלינית \ לימודי פסיכותרפיה‬
‫ניסיון מוכח של לפחות ‪ 3‬שנים בהדרכה קלינית‬ ‫‪‬‬
‫של מטפלים‬
‫ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בתחום של‬ ‫‪‬‬
‫טראומה נפשית‬
‫הכשרה מוכחת בשיטות הטיפול בטראומה‬ ‫‪‬‬
‫נפשית כגון‪SEE \ CBT ,DBT ,SE ,EMDR :‬‬
‫‪FAR CBT‬‬
‫יחסים בין‪-‬אישיים מצוינים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת ביטוי ברמה גבוהה (אנגלית ועברית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעל רכב‬ ‫‪‬‬
‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬
‫מלא בשעת חירום‬

‫תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית או‬ ‫‪‬‬ ‫בהקמה‪ .‬יימסר בהמשך‪.‬‬ ‫מטפלים‬
‫פסיכולוגיה קלינית‪/‬לימודי פסיכותרפיה‬
‫ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בתחום של‬ ‫‪‬‬
‫טראומה נפשית‬
‫הכשרה מוכחת בשיטות טיפול בטראומה נפשית‬ ‫‪‬‬
‫כגון‪SEE FAR \ CBT ,DBT ,SE ,EMDR :‬‬
‫‪CBT‬‬
‫יחסים בין‪-‬אישיים מצוינים‬ ‫‪‬‬
‫יכולת ביטוח ברמה גבוהה (אנגלית ועברית)‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬בעל רכב‬
‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬
‫מלא בשעת חירום‬

‫‪ 12‬שנות לימוד‬ ‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מזכירה‬

‫יחסים בין אישים מעולים‬ ‫‪‬‬

‫שירותיות‬ ‫‪‬‬
‫סדר וארגון‬ ‫‪‬‬
‫ידע בשימושי מחשב‬ ‫‪‬‬
‫יתרון לניסיון בעבודה בתחום‬ ‫‪‬‬
‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬
‫מלא בשעת חירום‪.‬‬
‫בעל מומחיות בפסיכיאטריה‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פסיכיאטר‬
 ‫נספח ד'‪ - 3‬תקינה מרכז בדואי‬

‫דרישות מכל עובד‬ ‫אחוז משרה‬ ‫כמות עובדים‬ ‫בעל תפקיד‬

‫לכל עובד‬ ‫נדרשת‬
‫תואר ראשון במדעי חברה או ניהול‪ ,‬עדיפות לתואר‬ ‫‪‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מנהל פרויקט‬
‫שני‬
‫עדיפות לבעלי רקע בתחום החרום ו‪/‬או בטראומה‬ ‫‪‬‬
‫נפשית‬
‫ידע בישומי מחשב‬ ‫‪‬‬
‫עברית ואנגלית ברמה גבוה‬ ‫‪‬‬
‫יחסי אנוש מעולים‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון ניהולי של ‪ 3‬שנים‬ ‫‪‬‬
‫תואר אקדמאי בתחומי עבודה סוציאלית‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מנהל מרכז‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬או תחומים המתמחים בטראומה או‬
‫עבודה קהילתית או ניהול (עדיפות לתואר שני)‪.‬‬
‫יתרון לבעלי תעודת הדרכה במקצועות הפסיכו‬ ‫‪‬‬
‫סוציאליים‪.‬‬
‫ניסיון מוכח של מעל שלש שנים בעבודה בתחום‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח החוסן קהילתי ו‪/‬או טיפול בטראומה ברמת‬
‫הפרט והמשפחה‪.‬‬
‫יכולת הפעלת צוות של אנשי מקצוע בתחומי הטיפול‬ ‫‪‬‬
‫והחוסן הקהילתי בשגרה וחירום‪.‬‬
‫ניסיון ביצירת שיתופי פעולה בין מערכים מקצועיים‬ ‫‪‬‬
‫מהמגזר הציבורי והשלישי‪.‬‬
‫ניסיון בניהול תקציב עצמאי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת גבוהה לתקשורת בינאישית ועבודת צוות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יוזמה‪ ,‬יזמות ויצירתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות ובזמן חירום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעל‪/‬ת רישיון נהיגה‬ ‫‪‬‬
‫כושר ביטוי בעל פה וכתב (אנגלית ברמה גבוהה ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרון)‬
‫מגורים בדרום‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הערה‪ :‬התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב‬

‫ותפקוד מלא בשעת חירום‬
‫תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה‬ ‫‪‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רכז קליני‬
‫קלינית \ לימודי פסיכותרפיה‬
‫ניסיון מוכח של לפחות ‪ 3‬שנים בהדרכה קלינית של‬ ‫‪‬‬
‫מטפלים‬
‫ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בתחום של‬ ‫‪‬‬
‫טראומה נפשית‬
‫הכשרה מוכחת בשיטות הטיפול בטראומה נפשית‬ ‫‪‬‬
‫כגון‪SEE FAR \ CBT ,DBT ,SE ,EMDR :‬‬
‫‪CBT‬‬
‫יחסים בין‪-‬אישיים מצוינים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת ביטוי ברמה גבוהה (אנגלית ועברית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬בעל רכב‬
‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬
‫מלא בשעת חירום‬
‫‪ 12‬שנות לימוד‬ ‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מזכירה‬
‫יחסים בין אישים מעולים‬ ‫‪‬‬
‫שירותיות‬ ‫‪‬‬
‫סדר וארגון‬ ‫‪‬‬
‫ידע בשימושי מחשב‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬יתרון לניסיון בעבודה בתחום‬
‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬
‫מלא בשעת חירום‪.‬‬
‫תואר ראשון בעבודה סוציאלית יתרון לבעלי תואר‬ ‫‪‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רכז קהילתי‬
‫שני‪.‬‬
‫יתרון לבעלי תואר בעבודה סוציאלית קהילתית‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון ביצירת שותפויות‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון בעבודה קהילתית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יתרון לבעלי ניסיון בנושא חירום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יכולת הובלה וריכוז תוכניות‬ ‫‪‬‬
‫יחסי אנוש מעולים‬ ‫‪‬‬
‫ראש גדול‪ ,‬אחריות ויצירתיות‬ ‫‪‬‬
‫גמישות לעבודה בשעות לא שגרתיות‪ ,‬כולל בשעת‬ ‫‪‬‬
‫חירום‬
‫ניסיון בעבודה בתחום‬ ‫‪‬‬

‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬

‫מלא בשעת חירום‬
 ‫בעל מומחיות בפסיכיאטריה‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פסיכיאטר‬
‫תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית או פסיכולוגיה‬ ‫‪‬‬ ‫מטפל בחצי‬ ‫‪5‬‬ ‫מטפלים‬
‫קלינית‪/‬לימודי פסיכותרפיה‬ ‫משרה‬
‫‪ 4‬מטפלים‬
‫ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות בתחום של‬ ‫‪‬‬
‫פרילנסרים ‪-‬‬
‫טראומה נפשית‬
‫לפחות ‪25%‬‬
‫הכשרה מוכחת בשיטות טיפול בטראומה נפשית‬ ‫‪‬‬
‫משרה או‬
‫כגון‪SEE FAR \ CBT ,DBT ,SE ,EMDR :‬‬
‫לפחות ‪24‬‬
‫‪CBT‬‬ ‫שעות טיפול‬
‫יחסים בין‪-‬אישיים מצוינים‬ ‫‪‬‬ ‫חודשיות‬
‫יכולת ביטוח ברמה גבוהה (אנגלית ועברית)‬ ‫‪‬‬
‫בעל רכב‬ ‫‪‬‬

‫התפקיד מחייב לעיתים עבודה בשעות הערב ותפקוד‬

‫מלא בשעת חירום‬
 ‫נספח ו'‪ -‬הגדרות ותיאור תפקידים‬

‫‪ .1‬מנהל פרויקט –‬
‫‪ .1.1‬תאור התפקיד בשגרה‪:‬‬
‫‪ .1.1.1‬ניהול תקציב מרכזי החוסן;‬
‫‪ .1.1.2‬קשר קבוע ומוסדר עם המשרד המפעיל (משרד הבריאות);‬
‫‪ .1.1.3‬קשר עם גורמי ממשלה נוספים (משרד הרווחה‪ ,‬משרד הקליטה‪ ,‬משרד הנגב והגליל‬
‫וכדומה) ורשויות מקומיות (ראשי רשויות‪ ,‬מנהלי רווחה וכדומה);‬
‫‪ .1.1.4‬תכנון אירועים והכשרות אזוריות;‬
‫‪ .1.1.5‬בניית תוכנית עבודה שנתית אזורית;‬
‫‪ .1.1.6‬ניהול עבודת מרכזי החוסן בהסתכלות אזורית;‬
‫‪ .1.1.7‬פיתוח ובניית תוכניות חדשות;‬
‫‪ .1.1.8‬הנחיה וניהול מנהלות מרכזי החוסן;‬
‫‪ .1.1.9‬מעקב אחר דיווח ביצוע רבעוני של מרכזי החוסן;‬
‫‪ .1.1.10‬מעקב אחר ביצוע תוכניות עבודה;‬
‫‪ .1.1.11‬הגשת דוחות רבעוניים למשרד הבריאות;‬
‫‪ .1.1.12‬עבודה מול ביטוח לאומי וחברת מדינטק;‬
‫‪ .1.1.13‬תיווך צרכים בין משרדי הממשלה ובין המרכזים;‬
‫‪ .1.1.14‬עדכונים שוטפים עם גורמים חיצוניים;‬
‫‪ .1.1.15‬איתור וייזום שיתופי פעולה עם גורמים נוספים‪.‬‬

‫‪ .1.2‬תאור התפקיד בחירום‪:‬‬

‫‪ .1.2.1‬איסוף תמונת מצב ונתונים של עוטף עזה והעברת המידע לגורמים הרלוונטיים (משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬פיקוד העורף);‬
‫‪ .1.2.2‬איתור צרכים של צוותי מרכזי החוסן ויצירת מענים מתאימים;‬
‫‪ .1.2.3‬נוכחות מלאה באזור הנמצא במצב מלחמה \ מצב מיוחד בעורף;‬
‫‪ .1.2.4‬ביצוע משימות נוספות בהתאם להנחיית הממונים‪.‬‬

‫‪ .2‬מנהל מרכז חוסן –‬

‫‪ .2.1‬תאור התפקיד‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬ניהול והדרכה של צוות אנשי מקצוע ‪.‬בתחום הטיפול והקהילה;‬
‫‪ .2.1.2‬התמחות וניסיון בחירום;‬
‫‪ .2.1.3‬ליווי והנחיית תהליכים של חיזוק החוסן הקהילתי;‬
‫‪ .2.1.4‬יכולת לפתח תכניות ומענים מתאימים לסביבה ולקהלי היעד;‬
‫‪ .2.1.5‬ניהול מרכז טיפולי בתחום הדחק ‪,‬הטראומה והפוסט טראומה;‬
‫‪ .2.1.6‬בניית תוכניות שנתיות‪ ,‬ניהול תקציב שנתי ואחריות על יישום‪.‬‬
 ‫‪ .3‬רכז קליני‪-‬‬
‫‪ .3.1‬תיאור התפקיד בשגרה‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬ניהול מקצועי של היחידה הטיפולית;‬
‫‪ .3.1.2‬בניית תוכנית עבודה שנתית של היחידה – כולל הכשרות;‬
‫‪ .3.1.3‬השתתפות בישיבות אינטייק של המרכז;‬
‫‪ .3.1.4‬ניהול משותף (עם מנהלת המרכז) של ישיבות צוות מטפלים;‬
‫‪ .3.1.5‬גיוס וקליטה של מטפלים חדשים במידת הצורך;‬
‫‪ .3.1.6‬ליווי ומעקב מקצועי של צוות המטפלים;‬
‫‪ .3.1.7‬מתן מענה לצרכים המקצועיים שוטפים של הצוות;‬
‫‪ .3.1.8‬השתתפות בוועדות להארכת טיפול;‬
‫‪ .3.1.9‬מעקב ואישור סיכומי טיפול;‬
‫‪ .3.1.10‬מעקב אחר דו"חות מטפלים;‬
‫‪ .3.1.11‬השתתפות בישיבות מקצועיות במרכז וברשות המקומית (כולל פורום חוסן נפשי);‬
‫‪ .3.1.12‬קשר עם ביטוח הלאומי;‬
‫‪ .3.1.13‬הדרכה אישית למטפלים – מחוץ להיקף המשרה (מספר מודרכים ייקבע בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .3.2‬תיאור התפקיד בחירום‪:‬‬
‫‪ .3.2.1‬הנחייה מקצועית של המטפלים;‬
‫‪ .3.2.2‬קביעת אופן מתן מענה למטופלי המרכז;‬
‫‪ .3.2.3‬קביעת סדר עדיפות למתן מענה לתושבים בחרדה הפונים‪/‬מופנים כתוצאה ממצב‬
‫החירום;‬
‫‪ .3.2.4‬קביעת סדר עדיפות שיבוץ מטפלים ביחד עם מנהלת האדמיניסטרטיבית;‬
‫‪ .3.2.5‬הפעלת צוותי מטפלים למתן מענים פרטניים ‪,‬משפחתיים בבתים ובמקלטים (במקרה‬
‫הצורך);‬
‫‪ .3.2.6‬מעקב מקצועי של קו חם נפשי לטובת התושבים (מטפלים ומתנדבים מוכשרים);‬
‫‪ .3.2.7‬סיוע בריכוז צוות עירוני של מענים נפשיים על מנת ליצור תמונת מצב ותוכנית התערבות‬
‫מתוכללת ואינטגרטיבית;‬
‫‪ .3.2.8‬מתן מענה לצרכים הרגשיים של צוות המרכז;‬
‫‪ .3.2.9‬השתתפות בהערכות מצב עירוניות ופורמים מקצועיים נוספים (לפי הצורך)‪.‬‬

‫‪ .4‬רכז קהילתי ‪-‬‬

‫‪ .4.1‬תיאור התפקיד בשגרה‪:‬‬
‫‪ .4.1.1‬בניית תוכנית עבודה שנתית;‬
‫‪ .4.1.2‬ליווי והנחיית תהליכים של חיזוק החוסן הקהילתי;‬
‫‪ .4.1.3‬ליווי והנחיית עבודת צוותי הצח"י בישובים;‬
‫‪ .4.1.4‬אחראיות על תחום היערכות החירום של הרשות מטעם מרכז החוסן;‬
‫‪ .4.1.5‬עובדה עם גורמי קשר ברשות ביישובים ובמגזר השלישי‪.‬‬
‫‪ .4.2‬תיאור התפקיד בחירום‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬קבלת תמונת מצב מצוותי הצח"י בישובים והעברתם למנהל מרכז החוסן;‬
‫‪ .4.2.2‬יצירת מענים מתאימים לצרכי צוותי הצח"י;‬
‫‪ .4.2.3‬קבלת תמונת מצב של החוסן של הקהילות ויצירת מענים מתאימים;‬
‫‪ .4.2.4‬סיוע בעבודת מרכז החוסן‪.‬‬

‫‪ .5‬מטפל במרכז חוסן ‪-‬‬

‫‪ .5.1‬תיאור התפקיד בשגרה‪:‬‬
‫‪ .5.1.1‬טיפול לפחות בחמישה מטופלים בשבוע;‬
‫‪ .5.1.2‬השתתפות בהכשרה שנתית אחת לפחות;‬
‫‪ .5.1.3‬קיום פגישה אחת לחודש לפחות עם מנהל היחידה הקלינית;‬
‫‪ .5.1.4‬השתתפות בישיבות צוות מטפלים;‬
‫‪ .5.1.5‬קבלת הדרכה על פי הצורך;‬
‫‪ .5.1.6‬כתיבת סיכום טיפול לאחר כל מפגש;‬
‫‪ .5.1.7‬מילוי הדוחות הנדרשים במערכת המחשוב;‬
‫‪ .5.1.8‬כתיבת המלצות לטיפול ודוחות על פי הצורך‪.‬‬
‫‪ .5.2‬תיאור התפקיד בחירום‪:‬‬
‫‪ .5.2.1‬קבלת מטופלים;‬
‫‪ .5.2.2‬קבלת הנחייה מקצועית ממנהל היחידה הטיפולית ומנהלת המרכז;‬
‫‪ .5.2.3‬עבודה במשמרות על פי הצורך;‬
‫‪ .5.2.4‬יציאה לשטח למתן טיפול בנפגעי חרדה;‬
‫‪ .5.2.5‬מתן מענה פרטני‪ ,‬משפחתי‪ ,‬בבתים ובמקלטים (על פי הצורך);‬
‫‪ .5.2.6‬מענה בקו חם נפשי לטובת התושבים‪.‬‬

‫‪ .6‬מזכירה ‪-‬‬
‫‪ .6.1‬תיאור התפקיד בשגרה‪:‬‬
‫‪ .6.1.1‬בניית תוכנית עבודה שנתית;‬
‫‪ .6.1.2‬מענה טלפונים למרכז;‬
‫‪ .6.1.3‬קבלת קהל;‬
‫‪ .6.1.4‬ניהול אדמיניסטרטיבי של המרכז;‬
‫‪ .6.1.5‬כתיבת דיווח רבעוני למשרד הבריאות;‬
‫‪ .6.1.6‬כתיבת דיווח לביטוח לאומי;‬
‫‪ .6.1.7‬ניהול יומן מנהלת המרכז;‬
‫‪ .6.1.8‬הפקת אירועים משמעותים במרכז החוסן;‬
‫‪ .6.1.9‬תפעול הלוגיסטיקה של היחידה הטיפולית‪.‬‬
‫‪ .6.2‬תיאור התפקיד בחירום‪:‬‬
‫‪ .6.2.1‬עבודה במשמרות במרכז;‬
‫‪ .6.2.2‬ניהול יומן פונים;‬
‫‪ .6.2.3‬ריכוז נתונים לתמונת מצב;‬
‫‪ .6.2.4‬קשר רציף עם מטפלים;‬
 ‫‪ .7‬פסיכיאטר ‪-‬‬
‫‪ .7.1‬אחראי על ביצוע הערכה פסיכיאטרית לרבות מתן אבחנה מבדלת;‬
‫‪ .7.2‬מתן טיפול תרופתי;‬
‫‪ .7.3‬ביצוע מעקב טיפול תרופתי;‬
‫‪ .7.4‬השתתפות בישיבות צוות;‬
‫‪ .7.5‬מתן יעוץ לצוות המטפלים בהתאם לצורך‪.‬‬
 ‫נספח ז'‪ -‬דרישות הדרכה והכשרה לצוות העובדים‬

‫בכל שנה כל מטפל ישתתף בהכשרה אחת לפחות‪.‬‬

‫ההכשרות יעסקו בתחומים הרלוונטיים למקצועות הטיפול במרכז החוסן‪:‬‬

‫‪SE‬‬ ‫‪‬‬

‫‪DBT‬‬ ‫‪‬‬

‫‪CBT‬‬ ‫‪‬‬

‫‪SEE FAR CBT‬‬ ‫‪‬‬

‫‪EMDR‬‬ ‫‪‬‬

‫טיפול משפחתי‬ ‫‪‬‬

‫טיפול קבוצתי‬ ‫‪‬‬

‫הכשרות רלוונטיות נוספות‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫נספח ח'‪ - 1‬פיקוח בקרה ודיווח מרכזי החוסן בעוטף עזה‬
‫באחריות הגוף המפעיל את מרכזי החוסן בעוטף עזה לפעול על פי הכללים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬תכניות עבודה –‬
‫על הגוף המפעיל את מרכזי החוסן להעביר לאישורו של נציג משרד הבריאות תכניות עבודה‬
‫מפורטות עבור כל מרכז בנפרד לשנת העבודה הבאה לא יאוחר מתאריך ה‪ 15.1‬בכל שנה‪.‬‬
‫‪ .2‬סיכום שנה ‪ -‬על הגוף המפעיל את מרכזי החוסן להעביר סיכום שנת עבודה של מרכזי החוסן לא‬
‫יאוחר מתאריך ה‪ 1.2-‬בשנה העוקבת ובהתאם לתוכנית העבודה שאושרה‪.‬‬
‫‪ .3‬דו"ח תקציבי –יועבר דו"ח תקציבי פעם בשנה בכל ‪ 31/1‬בשנה שלאחר מכן‬
‫‪ .4‬דוח תמונת מצב ‪ -‬הגוף המפעיל את מרכזי החוסן ישלח אחת לרבעון דוח תמונת מצב מרכזי החוסן‬
‫בעוטף עזה לנציג משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪" .5‬פתיחת תיקי מטופלים" – נציג משרד הבריאות יוכל לבצע ביקורת‪ ,‬מתוכננת או לא מתוכננת בכל‬
‫אחד ממרכזי החוסן ולבחון את תיקי מטופלי המרכזים‪.‬‬
‫‪ .6‬נציג משרד הבריאות יקיים ישיבות שוטפות עם בעלי תפקידים ניהוליים של הספק אחת לחודש‬
‫לפחות‪.‬‬
‫‪ .7‬מדדים לביקורת‪:‬‬
‫‪ .7.1‬מספר הכשרות קליניות מבוצעות בשנה בהתאם לתוכנית עבודה מאושרת‬
‫‪ .7.2‬מספר ימי עיון‪/‬תרגילים‪ /‬למתנדבי המרכז כפי שאושר בתוכנית העבודה‬
‫‪ .7.3‬קבלה לאינטייק לא יותר משבועיים ויום הפניה‬
‫‪ .7.4‬קבלה לטיפול תוך שבועיים מהאינטייק‬
‫‪ .7.5‬מתן לפחות הדרכה קלינית פרטנית אחת לכל מטפל פעם בשבועיים‬
‫‪ .7.6‬מתן לפחות הדרכה קלינית קבוצתית אחת לכל מטפל פעם בחודש‬
‫‪ .7.7‬עמידה בדרישות התקינה בכל מרכז‪.‬‬
 ‫נספח ט' ‪ -‬קריטריונים לקבלה לטיפול‬
‫‪ .1‬מנדט הפעולה של מרכזי החוסן הוא לתת מענה טיפולי ממוקד לנפגעי חרדה וטראומה על רקע המצב‬
‫הביטחוני‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך הקבלה למתן טיפול במרכז החוסן כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .2.1‬שגרת חירום‪:‬‬
‫‪ .2.1.1‬פנייה ראשונית \ הפנייה מגורם טיפולי \ חינוכי \רווחה \ בריאות אחר למרכז החוסן‪.‬‬
‫‪ .2.1.2‬מילוי פרטים סוציו דמוגרפים ראשוניים וסיבת הפנייה למרכז החוסן‪.‬‬
‫‪ . 2.1.3‬קביעת ראיון ראשוני (אינטייק) שמבוצע על ידי מטפל מוסמך של מרכז החוסן‪.‬‬
‫‪ . 2.1.4‬ישיבת איינטייק לצורך אישור זכאות למתן טיפול בהתאם לקריטריונים שמופיעים‬
‫בשאלון האיינטייק וחוות המקצועית של האיינטקר‪.‬‬
‫‪ .2.2‬חירום‪:‬‬
‫‪ .2.2.1‬פנייה שתתקבל באופן דומה לשגרת חירום (פנייה עצמאית \ הפנייה) תטופל באופן זהה‬
‫המתואר לעיל‪.‬‬
‫‪ . 2.2.2‬קליטת נפגעי חרדה במרכזי התמיכה הנפשית תתבצע על פי נוהל משרד הבריאות‬
‫ותתועד בנספחים של הנוהל‬
 ‫נספח י' ‪ -‬פרוטוקול להתערבות במצבי ‪ASR‬‬
‫‪ .1‬ההתערבות הטיפולית המידית בנפגעים‪ ,‬מתרחשת כאשר החוויה הטראומטית עדיין חיה‪ ,‬וכאשר‬
‫גורמי דחק נוספים כגון כאב‪ ,‬חוסר וודאות‪ ,‬תחושת איום וחוסר אונים‪ ,‬חשש לחיי יקירים וניתוק‬
‫מגורמי תמך‪ ,‬ממשיכים לפעול על הנפגע‪ ,‬המצוי במצב משברי פעיל‪.‬‬
‫‪ .2‬הה תערבות במצבים אלה מתקיימים בימים הראשונים שלאחר האירוע הטראומטי המזוהה‪.‬‬
‫‪ .3‬ההתערבות הינה סיוע בהכלה ומיתון תגובות רגשיות קשות המצויות ברובן בטווח "תגובה נורמלית‬
‫לחוויה לא נורמלית"‪.‬‬
‫‪ .4‬הטיפול יתבצע ע"פ פרוטוקולים מקובלים ומאושרים ע"י משרד הבריאות כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .4.1‬פרוטוקול עזרה ראשונה נפשית [ערנ"פ] והתערבות קו שני;‬
‫‪ .4.2‬המלצות להורים לילדים הסובלים מתגובת דחק חריפה;‬
‫‪ .4.3‬מודל ‪;BASIC-PH‬‬
‫‪ .4.4‬מודל ממ"י – מתנדב מסייע ישובי;‬
‫‪ .4.5‬מודל מעש"ה – עזרה ראשונה נפשית למתערבים ראשוניים בשטח;‬
‫‪ .4.6‬פרוטוקול התערבות ראשונית ‪;SE‬‬
‫‪ .4.7‬פרוטוקול התערבות ראשונית ‪.EMDR‬‬
 ‫נספח י"א – צוות צח"י‬
‫‪ .1‬תפקידי הצח"י ביישובים במועצה האזורית‬
‫‪ . 1.1‬מערך הצח"י מהווה את לבנת הייסוד של המועצות על מנת לתת מענה לצורכי התושבים בשעת‬
‫משבר וחירום‪ .‬בפועל‪ ,‬כל מועצה אזורית כוללת מספר גדול של יישובים המרוחקים אחד‬
‫מהשני ומהמועצה‪ ,‬מודל הצח"י היישובי הינו הדרך היחידה בה מועצה אזורית מסוגלת לתת‬
‫מענה הולם לפרטים ולקהילה ביישוב הכפרי בעת משבר וחירום‪.‬‬
‫‪ .1.2‬צוות החירום וחסן ישובי מהווה ישות קהילתית מתנדבת המקבלת את סמכותו מטעם ההנהגה‬
‫הפורמאלית של היישוב והמועצה האזורית ומוביל את המענה לצורכי התושבים הנובעים‬
‫מאירוע משברי‪/‬חירום ביישוב‪.‬‬

‫‪ .2‬הצוותים פועלים במגוון רחב של אירועי חירום וביניהם‪:‬‬

‫‪ .2.1‬מצבים ביטחוניים מתמשכים כמו מערכות "עופרת יצוקה"‪" ,‬עמוד ענן" ו"צוק איתן"‬
‫‪ .2.2‬אירועים ביטחוניים נקודתיים או תקופות הסלמה כמו אירועי חדירה‪ ,‬ירי קסאמים ומרגמות‪,‬‬
‫איומי מנהרות‪ ,‬ירי טילי נ"ט‪ ,‬ירי צלפים ועוד‪.‬‬
‫‪ .2.3‬אירועים אזרחיים עם היבט חירום כמו פגעי טבע‪ ,‬תקלות טכנולוגיות (הפסקות חשמל או מים‬
‫מתמשכות) מגפות‪ ,‬תאונות דרכים‪ ,‬שריפות ועוד‪.‬‬

‫‪ .3‬תפקידים מרכזיים של צוותי החירום‪:‬‬

‫‪ .3.1‬להוות מנהיגות קהילתית של הישוב בזמן משבר וחירום‪.‬‬
‫‪ .3.2‬ארגון וניהול התגובה המידית לאירוע וטיפול במשבר‪.‬‬
‫‪ .3.3‬תיאום פעולות הסיוע הראשוני לנפגעים ולנזקקים ‪ -‬רפואי‪ ,‬נפשי ופיזי‪.‬‬
‫‪ .3.4‬תיאום שיתוף הפעולה עם המועצה ועם גורמים מחוץ לישוב (צה"ל‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬חברה‬
‫אזרחית)‪.‬‬
‫‪ .3.5‬הפעלת מערך מידע והסברה לתושבים וייצוג היישוב מול אמצעי תקשורת חיצוניים‪.‬‬
‫‪ .3.6‬סיוע בתחום הלוגיסטי (הסעות‪ ,‬אמצעים‪ ,‬גיוס משאבים וכד') לצורכי התושבים‪.‬‬
‫‪ .3.7‬הפעלת מוקד חירום יישובי‪.‬‬
‫‪ .3.8‬מיפוי וזיהוי הנזקקים לסי וע ובעלי צרכים ייחודיים ומתן מענים רגשיים וחברתיים לפי הצורך‬
‫(יצירת תמונת מצב והערכת מצב יישובית)‪.‬‬
‫‪ .3.9‬תיאום‪ ,‬ארגון והפעלת פעילות בתחום ההתנהגותי‪-‬חברתי ליחידים‪ ,‬משפחות וקהילות‪.‬‬
‫‪ .3.10‬תיאום‪ ,‬ייזום ו‪/‬או הפעלת תכניות לחיזוק החוסן הקהילתי (בתחומי התרבות‪ ,‬החברה‪ ,‬הרווחה‬
‫וכד')‪.‬‬
‫‪ .3.11‬סיוע בתכנון‪ ,‬יזום וביצוע פעולות השיקום‪.‬‬

‫כמובן שמול התרחישים השונים לצוות יש תפקידים ייחודים הנובעים ממאפייני האירוע‪.‬‬
 ‫‪ .4‬המבנה העקרוני של הצוות חירום‪:‬‬

‫יו"ר‬

‫סגן‬

‫רווחה‬ ‫חינוך‪ ,‬פנאי‪,‬‬ ‫מידע‬

‫בטחון‬ ‫לוגיסטיקה‬ ‫בריאות‬
‫וקהילה‬ ‫נוער‬ ‫לציבור‬

‫בחלק מהיישובים יש שינויים קלים ממבנה זה הנובעים מהמאפיינים המיוחדים של היישוב‪.‬‬

‫‪ .5‬איתור וגיוס חברי צח"י‬

‫תהליך האיתור והגיוס של חברים לצוות הינו "פרויקט" משותף של בעלי התפקידים ביישובים‬
‫(ועד‪ ,‬מנהל קהילה‪ ,‬מזכיר‪ ,‬רבש"צ) ובמועצה (רכז צח"י‪ ,‬עו"ס מרחבי ועו"ס קהילתי) ומתבצע‬
‫במגוון צירים במקביל‪:‬‬
‫פניה ישירה על ידי הנהגת היישוב‪/‬בעלי תפקידים במועצה לתושבים מתאימים;‬ ‫‪.5.1‬‬
‫פנייה למתנדבים הפועלים בשגרה בתחומים השונים;‬ ‫‪.5.2‬‬
‫פרסום בערוצי הדוברות השונים (אתרי אינטרנט‪ ,‬מודעות וכו');‬ ‫‪.5.3‬‬
‫"חבר מביא חבר";‬ ‫‪.5.4‬‬
‫מדובר בתהליך סיזיפי מתמשך שבעקבות התחלופה הטבעית של מערך חירום לעולם לא מסתיים‪.‬‬

‫‪ .6‬מינוי יו"ר צח"י‬

‫יו"ר צח"י נבחר על ידי הנהלת היישוב לאחר דיאלוג עם גורמי המועצה (רכזת צח"י‪ ,‬עו"ס מרחבי או‬
‫עו"ס קהילתי ולעיתים קב"ט מועצה)‪.‬‬

‫‪ .7‬הכשרת ותרגול צוותי החירום היישובים‬

‫יש להבחין בין ארבעה סוגי הכשרה ותרגילים‪.‬‬
‫‪ .7.1‬הכשרה בסיסית להקמת צוות החירום היישובי – מדובר בדרך כלל בתהליך של שלושה ‪-‬‬
‫ארבעה מפגשים של שלוש שעות בו נלמדים ייעוד ותפקידים של הצוות‪ ,‬סדר פעולות במצבים‬
‫שונים‪ ,‬תמונת מצב והערכת מצב ותרגול סיסי של הצוות‪.‬‬
‫‪ .7.2‬הכשרות עומק של הצוותים לשימור ושדרוג המוכנות– הכשרת עומק לצוות האורגני שבו‬
‫מתמקדים בתרחישים מגוונים ו‪/‬או חיזוק עבודת הצוות ‪ ,‬הטמעת סדרי פעולה באירועים ועוד‪.‬‬
‫במסגרת הכשרות אלו מתבצעים גם סימולציות ותרגילי שולחן‪.‬‬
‫‪ .7.3‬הכשרות "רוחב" לבעלי תפקידים בצוותים – הכשרות בהשתתפות בעלי התפקידים‬
‫המקצועיים בכל הצוותים במועצה על מנת להעמיק את הידע והכלים המקצועיים הספציפיים‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬מנהיגות בשעת חירום‪ ,‬הטיפול בנפגעי דחק‪ ,‬הפעלת מוקד מידע ועוד‪.‬‬
‫‪ .7.4‬תרגילי שטח – תרגילים שיזומים על ידי היישובים‪ ,‬המועצה או הצבא שמטרתם לשפר את‬
‫מוכנות הצוותים לתרחישים שונים‪ .‬חלק מהתרגילים מתבצעים ברמת היישוב הבודד וחלק‬
‫במסגרת תרגיל של כלל המערך‪ .‬התרגילים מתבססים על תרחישי הייחוס של כל יישוב‪ .‬בחלק‬
‫מהתרגילים משולבים גם המכלולים המקצועיים של המועצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחלק מהתרגילים‬
‫משתתפת גם כלל הקהילה‪.‬‬

‫‪ .8‬פעילויות נוספות לחיזוק המיומנות וגיבוש של צוותי חירום במועצות‪:‬‬

‫בנוסף לתהליכי ההכשרה הפורמליים קיים מגוון רחב של תהליכי למידת עמיתים ופעולות אחרות‬
‫לחיזוק רמת הגיבוש של הצוותים ברמה היישובית‪ ,‬המועצתית והכלל אזורית‪ .‬בין הפעולות האלו‬
‫ניתן לכלול ‪:‬‬
‫‪ .8.1‬פורומים מקצועיים ברמת המועצה (יו"ר צח"י‪ ,‬בעלי תפקידים בצח"י)‪.‬‬
‫‪ .8.2‬מפגשי למידה וגיבוש מועצתיים ‪ -‬במתכונת של מספר שעות‪ ,‬יום או מספר ימים‪ .‬במהלך‬
‫מפגשים אלו מתקיימים תהליכי למידה ביחד עם פעילויות לחיזוק הגיבוש והוקרה‪.‬‬
‫‪ .8.3‬ערב למידה והוקרה למערך הצח"י של עוטף עזה – מתקיים פעם בשנה‪.‬‬
‫‪ .8.4‬כמו כן מתקיים אחת לחודשים – פורום היערכות לחירום – פורום למידה מקצועי לכל בעלי‬
‫התפקידים במועצות העוסקים בתחום מערך החירום והצח"י בהובלה של הגוף המפעיל‪.‬‬
‫במפגשים אלו מתקיימים תהליכים של למידת עמיתים ופיתוח של ידע וכלים לטובת מערכי‬
‫הצח"י האזוריים‪.‬‬

‫‪ .9‬תפקידי המועצות ומרכזי החוסן בתחום הצח"י בשגרה וחירום‬

‫‪ .9.1‬שגרה‪:‬‬
‫‪ .9.1.1‬ריכוז של כל נושא "בניין הכוח" בנושא של מערך הצח"י על ידי גיוס ותקצוב של רכז‬
‫צח"י מועצתי‪.‬‬
‫‪ .9.1.2‬מיפוי מוכנות הצוותים לחירום וזיהוי צרכים ופערים בתחומים השונים‪.‬‬
‫‪ .9.1.3‬סיוע בהקמת צוותים ביישובים ללא צוות צח"י (קידום תהליכים קהילתיים‪ ,‬עבודה עם‬
‫הנהגת היישוב ונציגי הרשות הרלוונטיים)‪.‬‬
‫‪ .9.1.4‬בניית תכנית עבודה שנתית לחיזוק מערך הצח"י ברמת היישוב והמועצה ויישומו‪.‬‬
‫‪ .9.1.5‬סיוע להנהגת היישובים באיתור מתנדבים לתפקידי יו"ר וראשי תחומים בצח"י‬
‫היישובי‬
‫‪ .9.1.6‬העברת הכשרות מקצועיות למערך הצח"י – צוותים אורגנים ובעלי תפקידים על ידי כוח‬
‫אדם מקצועי במועצות וארגונים המתמחים בהכשרת צוותים‪.‬‬
‫‪ .9.1.7‬סיוע בפיתוח תפיסת הפעלה למערך הצח"י בתרחישים מגוונים דוגמת מנהרות‪ ,‬פינוי‬
‫יישוב וכו'‪.‬‬
‫‪ .9.1.8‬קידום תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין הצח"י למכלולים המקצועיים במערך‬
‫חירום במועצה‪.‬‬
‫‪ .9.1.9‬ליווי וחניכה של יו"ר צח"י‪.‬‬
‫‪ .9.1.10‬קידום והשתלבות התרגילים של מערך הצח"י עם מחלקת ביטחון ו‪/‬או מערך ההגמ"ר‪.‬‬
‫‪ .9.1.11‬הפעלת פורומים מקצועיים לקידום למידת עמיתים וסולידריות הדדית של מערך הצח"י‬
‫(פורום יו"ר‪ ,‬פורמים לבעלי תפקידים בצח"י)‪.‬‬
‫‪ .9.1.12‬קידום תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין הצח"י לגורמים הביטחוניים ברמת‬
‫המועצה וחיצוניים‪.‬‬
‫‪ .9.1.13‬פיתוח והפעלת תכניות‪ ,‬פעילויות ואירועים לחיזוק המוטיבציה של המערך ‪ -‬פעילויות‬
‫של גיבוש והוקרה לחברי הצח"י‪.‬‬
‫‪ .9.1.14‬מתן מענה רגשי לאנשי מערך הצח"י‪.‬‬
‫‪ .9.1.15‬קידום פעולות וסדנאות לחיזוק משאבי התמודדות של חברי הצוותים‪.‬‬
‫‪ .9.1.16‬קידום תהליכים לחיזוק מיתוג מערך הצח"י‪.‬‬

‫‪ .9.2‬בחירום‬
‫‪ .9.2.1‬תמיכה ושמירת על קשר רציף עם כל הצוותים על ידי ביקורים וטלפונים‪.‬‬
‫‪ .9.2.2‬ריכוז תמונת מצב של פעילויות הצוותים והצרכים ופערים בפועל ומעקב על מתן מענים‬
‫לצרכים אלו‪.‬‬
‫‪ .9.2.3‬מתן מענה לצורכי תושבי היישוב והצוות על ידי המכלולים המקצועיים הרלוונטיים‬
‫(פיזיים ורגשיים)‪.‬‬
‫‪ .9.2.4‬העברת מידע‪ ,‬הנחיות הנדרשים לצוותים על מנת לבצע את תפקידם בצורה אפקטיבית‪.‬‬
‫‪ .9.2.5‬ליווי וחניכה של הצוותים כנדרש‪.‬‬
‫‪ .9.2.6‬קידום פעולות לשימור וחיזוק משאבי התמודדות של הצוות לאורך מצב החירום‪.‬‬
 ‫נספח ה' ‪ -‬נוהל פריסת אתרי דחק בבי"ח כלליים‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .1.1‬מלקחי האירועים רבי הנפגעים עולה הצורך במתן מענה ספציפי לנפגעי דחק על ידי אנשי מקצוע‬
‫מתחום ברה"ן באתר ייעודי – אתר לנפגעי דחק‪.‬‬
‫‪ .1.2‬זה מנחה וקובע סטנדרטים לפריסה והפעלה של אתרי הדחק‪ ,‬בשילוב מערך השירותים‬
‫הסוציאליים הקיימים בתוך ביה"ח‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרה‬
‫‪ .2.1‬הגדרת אתר הדחק‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הגדרת אופן פתיחתו של אתר הדחק‪.‬‬
‫‪ .2.3‬הגדרת משימות מנהל אתר הדחק‪.‬‬
‫‪ .2.4‬הנחיות להתערבות באתר דחק‪.‬‬

‫‪ .3‬אחריות‬
‫‪ .3.1‬האחריות לפתיחת אתר הדחק על פי נוהל זה חלה על מנהל ביה"ח הכללי‪.‬‬
‫‪ .3.2‬האחריות לעדכון נוהל זה חלה על ראש שירותי בריאות הנפש (ברה"ן) במשרד הבריאות‪ ,‬רמ"ד‬
‫בכיר להתנהגות אוכלוסייה בשרותי ברה"ן וראש אגף שעת חירום (שע"ח)‪.‬‬

‫‪ .4‬אזכורים‬
‫‪ .4.1‬נוהל חבירה (נוהל מס' ‪ 1.027‬של האגף לשע"ח)‪.‬‬
‫‪ .4.2‬נוהל תפקיד העובד הסוציאלי באתרי טיפול בבי"ח כללי במצבי חירום ובאר"ן (מס' ‪.)2.009‬‬

‫‪ .5‬הגדרות‬
‫‪ .5.1‬אתר דחק – מרחב טיפולי הקולט אוכלוסייה נפגעת נפשית‪ ,‬על‪-‬פי אבחנה של איש ברה"ן‪.‬‬
‫האתר ממוקם בסמוך לחדר המיון הכללי ובנפרד ממנו‪.‬‬
‫‪ .5.2‬מנהל אתר דחק – איש צוות ברה"ן הממונה ע"י מנהל ביה"ח הכללי‪.‬‬
‫‪ .5.3‬רכז שע"ח ברה"ן –רכז שע"ח ממרפאות ברה"ן בקהילה האחראי על תיאום הטיפול עבור נפגעי‬
‫הדחק לאחר שחרורם מאתר הדחק‪.‬‬
 ‫‪ .6‬חלות‬
‫‪ .6.1‬עדכון נוהל זה באחריות‪:‬‬
‫‪ .6.1.1‬ראש שירותי בריאות הנפש (ברה"ן) בהתייעצות עם ראש מערך התנהגות אוכלוסייה‬
‫בשרותי ברה"ן‪.‬‬
‫‪ .6.1.2‬ראש אגף שע"ח‪.‬‬

‫‪ .7‬שיטה‬
‫‪ .7.1‬עם פתיחת אתרי הטיפול באר"ן‪ ,‬יפתח גם אתר נפגעי דחק כחלק ממכלול אתרי הטיפול‪.‬‬
‫‪ .7.2‬במקומות בהם קיים צורך לתגבר את בי"ח הכללי בכח אדם מתחום ברה"ן‪ ,‬יופעל נוהל חבירת‬
‫כוח אדם מבתי החולים הפסיכיאטריים ומרפאות ברה"ן (מס' נוהל ‪.)1.027‬‬
‫‪ .7.3‬מנהל אתר הדחק יעמוד בקשר עם מנהל השירות הסוציאלי בביה"ח לתיאום הפעילות והטיפול‬
‫המשפחות הנפגעים (בהתאם לנוהל מס' ‪.)2.009‬‬
‫‪ .7.4‬באחריות הפסיכיאטר המחוזי לעדכן את ראש ברה"ן או נציגו במכלול ברה"ן במטה הרשות‬
‫העליונה באשר לפתיחת אתר הדחק ולשליחת צוותי תיגבור באם נדרש‪.‬‬
‫‪ .7.5‬במידה והופעל נוהל חבירה (מס' ‪ )1.027‬יאויש אתר הדחק צוות ברה"ן כמצוין בנוהל‪.‬‬
‫‪ .7.6‬במידה ולא הופעל נוהל חבירה‪ ,‬יאויש אתר הדחק בצוות ברה"ן של ביה"ח הכללי‪.‬‬
‫‪ .7.7‬מבנה אתר הדחק‪:‬‬
‫‪ .7.7.1‬מנהל בי"ח יקצה מקום לפתיחת אתר הדחק אשר ימוקם בסמוך ובנפרד מחדר המיון‪.‬‬
‫‪ .7.7.2‬באתר יוקצה שטח לאזור המתנה‪ ,‬לטיפול קבוצתי ולטיפול אינדיבידואלי‪.‬‬
‫‪.7.7.3‬האתר יהיה מותאם לתנאי מזג האוויר‪ ,‬מצויד במתקנים כגון‪ :‬טלפונים‪ ,‬שתייה חמה‪,‬‬
‫קרה‪ ,‬ריהוט בסיסי‪ ,‬שולחנות כיסאות‪ ,‬מיטות וציוד רפואי כולל תרופות‪.‬‬
‫‪ .7.7.4‬יש למנוע הצבת מכשירי רדיו וטלוויזיה בתוך האתר‪.‬‬
‫‪.7.7.5‬כניסת אמצעי התקשורת תתקיים אך ורק בתיאום עם הנהלת ביה"ח‪ ,‬באמצעות דובר‬
‫בי"ח‪.‬‬
‫‪ .7.8‬הפעלת האתר וקווים מנחים לטיפול‪:‬‬
‫‪.7.8.1‬במחלקה לרפואה דחופה יוצב איש צוות ברה"ן לצורך מיון המטופלים והפנייתם לאתר‬
‫הדחק‪.‬‬
‫‪.7.8.2‬כל נפגע המטופל במחלקה לרפואה דחופה‪ ,‬עם סיום הטיפול הפיזי וטרם שחרורו הביתה‪,‬‬
‫יופנה לאתר הדחק‪.‬‬
‫‪.7.8.3‬יש להימנע מאשפוז נפגעי דחק במחלקות ביה"ח‪.‬‬
‫‪.7.8.4‬הנפגעים יחולקו על‪-‬פי גילם למרחבים נפרדים של מבוגרים וילדים (משפחה עם ילדים‬
‫תטופל באתר ילדים)‪.‬‬
‫‪.7.8.5‬הכניסה לאתר הדחק תוגבל במספר המלווים על מנת למנוע הצפת האתר ולאפשר טיפול‬
‫הולם‪.‬‬
‫‪ .7.8.6‬מהלך הבדיקה‪ ,‬הטיפול וההמלצות יירשמו ברשומה הרפואית‪.‬‬
‫‪.7.8.7‬יש לשאוף כי הנפגע יופנה לאתר דחק בסמוך לתום הבדיקה הגופנית‪ .‬יש להימנע מעיכוב‬
‫ממושך בהפנייה לאתר הדחק עקב המתנה לייעוצים מקצועיים (כגון א‪.‬א‪.‬ג)‪.‬‬
‫‪ .7.9‬הנחיות ודגשים בעת טיפול באתר הדחק‪:‬‬
‫‪ .7.9.1‬ההתערבות הטיפולית בנפגעי הדחק תהיה בדגש על מסר של תגובה נורמטיבית לאירוע‬
‫טראומטי חריג‪.‬‬
‫‪ .7.9.2‬בעת הבדיקה הראשונית יש לתת את הדעת לרציפות וקוהרנטית של הסיפור‪ ,‬ולבדוק‬
‫קיומם של סימנים קשים‪ :‬תסמינים דיסוציאטיביים ‪ ,‬תסמינים קונברסיביים וכד'‪.‬‬
‫‪ .7.9.3‬מומלץ להימנע ממתן תרופות בשעתיים הראשונות לפחות‪ .‬תרופה אנטי חרדתית קצרת‬
‫טווח היא על פי רוב הבחירה המתאימה‪.‬‬
‫‪ .7.9.4‬יש לבדוק ולהתייחס למקרי אובדן ‪ /‬פגיעה בקרובי משפחה באירוע או לפניו‪.‬‬
‫‪ .7.9.5‬יש לאסוף מידע כללי על בעיות בתפקוד או בעיות אישיות נוספות‪.‬‬
‫‪ .7.9.6‬טיפול במבוגרים‬
‫‪ .7.9.6.1‬בשלב השהייה בחדר המיון יש להימנע ממתן תרופות מקבוצת‬
‫הבנזודיאזפינים‪.‬‬
‫‪ .7.9.6.2‬באתר הדחק מומלצת התערבות קבוצתית ובהמשך התערבות פרטנית לנפגעים‬
‫שזוהו בקבוצה כבעלי סיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעת דחק חריפה‬
‫(‪.)A.S.D‬‬
‫‪ .7.9.6.3‬ההתערבות תתבצע על פי ההנחיות בנספח א' ‪ -‬התייחסות אישית וקבוצתית‬
‫באתר דחק‪.‬‬
‫‪ .7.9.6.4‬ניתן להשתמש בשיטות טיפוליות מקובלות נוספות כגון‪ ,E.M.D.R. :‬טכניקות‬
‫היפנוטיות‪ ,‬טיפולים קוגניטיביים‪-‬התנהגותיים (‪ .)C.B.T.‬כמו כן ניתן לשקול‬
‫ב‪ A.S.D-‬שימוש בטיפולים תרופתיים נוגדי חרדה מקבוצת ‪ ,S.S.R.I.‬ותרופות‬
‫להורדת דופק – פרופנולול‪.‬‬
‫‪ .7.9.7‬טיפול בילדים ובני נוער‬
‫‪ .7.9.7.1‬הבדיקה הראשונית של הילד על ידי איש צוות ברה"נ בחדר מיון תעשה‬
‫בנוכחות ההורה או‪ ,‬אם לא ניתן לאתרו‪ ,‬בנוכחות קרוב בוגר אחר‪.‬‬
‫‪ .7.9.7.2‬הילד יופנה מהר ככל האפשר לאתר דחק של ילדים על מנת למנוע‬
‫טראומטיזציה משנית‪.‬‬
‫‪ .7.9.7.3‬במקרה שההורה סובל גם הוא מפגיעה נפשית יש לשאוף לטיפול בשניהם תוך‬
‫גיוס ההורה לטיפול בילד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬רצוי להעריך את יכולתו של ההורה‬
‫לסייע בתהליך הטיפול בילד‪ ,‬ובמידת הצורך להיעזר בקרוב בוגר נוסף‪.‬‬
‫‪ .7.9.7.4‬יש להזעיק מיידית עו"ס במקרים בהם ההורה פצוע פיסית במידה כזו שלא‬
‫מאפשרת אינטראקציה עם הילד לצורך הזעקת קרוב תחליפי‪.‬‬
 ‫‪ .7.10‬שחרור נפגעים מאתר הדחק‪:‬‬
‫‪ .7.10.1‬מומלץ כי כל נפגע המתקבל לאתר דחק ישהה במקום לפחות שלוש שעות‪ ,‬טרם‬
‫שחרורו‪.‬‬
‫‪ .7.10.2‬שחרור מאתר הדחק יהיה על פי הנחיות השחרור מחדר מיון ורישום אדמיניסטרטיבי‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ .7.10.3‬ברשומה הרפואית של נפגע דחק המשתחרר מחדר מיון יצוין בקוד ייחודי אבחנת‬
‫‪ ASR, ASD‬ו‪ Z CODE -‬מותאמים לפי ‪.ICD-10‬‬
‫‪ .7.10.4‬לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק‪ ,‬יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות‬
‫אפשריות‪ ,‬יחד עם פרטיו של רכז שע"ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור‬
‫מביה"ח במידת הצורך‪( .‬מצ"ב טופס מידע למשתחרר ‪ -‬נספח ב')‪.‬‬
‫‪ .7.10.5‬הורים לילדים שנפגעו יצוידו בדפי מידע הכוללים פירוט תגובות דחק נפוצות אצל‬
‫ילדים ובני נוער והנחיות להתערבות בטווח הקצר (ראה נספח מס' ד')‪.‬‬
‫‪ .7.10.6‬תנאי השחרור ומעקב הנם זהים לגבי מבוגרים וילדים‪.‬‬

‫‪ .7.11‬סגירת אתר הדחק‪:‬‬

‫‪ .7.11.1‬מנהל אתר הדחק יחליט על סגירת האתר לאחר שנבדקו כל המשתחררים מחדר‬
‫המיון‪.‬‬
‫‪ .7.11.2‬לפני סגירת אתר הדחק ובמידה ויש החלפת משמרות יקיים מנהל האתר שיחת סיכום‬
‫קבוצתית עם הצוות שעבד באתר הדחק וזאת לשם הפקת לקחים ובמטרה לאפשר‬
‫תמיכה רגשית לחברי הצוות המטפל‪ ,‬וזיהוי חברים הזקוקים לטיפול נוסף‪.‬‬
‫‪ .7.11.3‬בכל יחידות בתי החולים שהיו מעורבים בטיפול בנפגעים‪ ,‬יקיים מנהל היחידה‬
‫תחקיר הפקת לקחים וכן שיחה קבוצתית עם הצוות במטרה לאפשר תמיכה רגשית‬
‫ולאתר אנשים הזקוקים להתערבות מקצועית של צוות בריאות הנפש‪.‬‬
‫‪ .7.11.4‬מנהל אתר הדחק יעדכן את הפסיכיאטר המחוזי במהלך פעולת האתר ועם סגירתו על‬
‫מספר הנפגעים שטופלו באתר‪ ,‬ועל בעיות מיוחדות בתפעול האתר‪.‬‬
‫‪ .7.11.5‬עפ"י בקשת הפסיכיאטר המחוזי יעביר אליו רישום מרוכז של האנשים שטופלו‬
‫באתר‪ ,‬אשר חתמו על ויתור סודיות‪ ,‬לשם המשך מעקב ואיתור תחלואה‪.‬‬
 ‫‪ .8‬נספחים‬

‫התייחסות אישית וקבוצתית באתר דחק‪.‬‬ ‫נספח א'‬

‫טופס מידע למשתחרר‪.‬‬ ‫נספח ב'‬

‫טופס דיווח לפסיכיאטר המחוזי‪.‬‬ ‫נספח ג'‬

‫דפי מידע להורים על תגובות דחק נפוצות אצל ילדים ובני נוער והצעות להתערבות‪.‬‬ ‫נספח ד'‬
 ‫נספח א' – התייחסות אישית וקבוצתית באתר דחק‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .1.1‬אירוע טראומטי מהווה חוויה קשה מבחינה גופנית‪ ,‬רגשית וקוגניטיבית‪.‬‬
‫‪ .1.2‬בתגובת דחק חריפה התמונה היא פולימורפית ולבילית (הסימפטומים עדיין לא התגבשו)‪.‬‬
‫‪ .1.3‬הטיפול בדחק בעקבות אירוע טראומטי הפוגע במספר אנשים מהווה אתגר בשל מספר גורמים‪:‬‬
‫‪ .1.3.1‬כמות הנפגעים האפשרית‪.‬‬
‫‪ .1.3.2‬מטפלים הנמצאים בעצמם תחת השפעת האירועים‪.‬‬
‫‪ .1.3.3‬דפוסי התמודדות ומנגנוני הגנה המפריעים להחלמה‪.‬‬
‫‪ .1.3.4‬סימפטומי דחק משתנים‪.‬‬
‫‪ .1.3.5‬הקושי להבחין בין תגובה פתולוגית לתגובה תקינה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬טיפול פסיכולוגי מוקדם עשוי להפחית את ההשפעות ארוכות הטווח של הדחק‪ ,‬אך שיטות‬
‫הטיפול חייבות להתאים לנסיבות המיוחדות ולשלב הספציפי של התגובה לטראומה‪.‬‬
‫‪ .2‬סימפטומים נפוצים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬גופניים ‪ -‬הפעלה מוגברת של מערכת העצבים האוטונומית‪ ,‬רגישות‪-‬יתר לגירויים חזקים‪.‬‬
‫פעילות‪-‬יתר‪ /‬תת‪-‬פעילות‪.‬‬
‫‪ .2.2‬רגשיים – תחושות חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬בדידות וניתוק‪.‬‬
‫‪ .2.3‬קוגניטיביים – ירידה בתהליכי בקרה אינטלקטואלית‪ ,‬נסיגה ביכולת האינטגרציה‪ ,‬קושי‬
‫בקשב וריכוז וחשיבה כפייתית‪.‬‬
‫‪ .2.4‬יש לזכור שסימפטו מטולוגיה חריפה לא מעידה בהכרח על פרוגנוזה גרועה‪ .‬קיים קשר חלקי‬
‫בלבד בין צורתה החיצונית של התגובה (עצמת הסימפטומים וסוגם) לבין היותה של התגובה‬
‫פתולוגית או נורמלית‪ ,‬ולסיכויי ההחלמה ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬התייחסות אישית‬
‫‪ .3.1‬קווים מנחים‪:‬‬
‫‪ .3.1.1‬בעת הפניה לאדם במצוקה‪ ,‬על בעל המקצוע להציג את עצמו‪ ,‬תפקידו‪ ,‬ולומר שהוא‬
‫שייך לצוות החירום של המרפאה ‪ /‬בית – החולים או לצוות אתר הדחק‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬יש לתת עזרה למצוקה המיידית‪:‬‬
‫‪ .3.1.2.1‬לספק תחושת הגנה מהאיום‪.‬‬
‫‪ .3.1.2.2‬מתן אוכל ושתייה‪.‬‬
‫‪ .3.1.2.3‬מתן מידע לגבי התגובות המוקדמות‪.‬‬
‫‪ .3.1.2.4‬יצירת קשר עם מקורות תמיכה ואחרים משמעותיים (למשל משפחה)‪.‬‬
‫‪ .3.1.3‬ההתערבות היא קצרה‪ ,‬ישירה ואסרטיבית‪ .‬ההתייחסות היא לכאן ועכשיו‪ .‬מדובר‬
‫בעזרה ראשונה נפשית ולא טיפול פסיכולוגי‪ ,‬כשהמטרה היא החזרה לאיזון ולתפקוד‪.‬‬
‫‪ .3.1.4‬יש להקשיב לסיפור של האדם ולזהות באילו ערוצי תקשורת הוא משתמש (וזאת על פי‬
‫מודל ‪ – BASIC-PH‬ראה סעיף ‪ 5‬לנספח זה)‪ .‬יש להתייחס לאדם דרך שפת‬
‫ההתמודדות שלו‪" ,‬להתחבר" אליו בטון הדיבור‪ ,‬בשפות שלו‪ ,‬בדימויים ובסימנים הלא‬
‫– ורבליים‪.‬‬
‫‪ .3.1.5‬יש לתת משוב תומך ולנסות להימנע מעימות‪.‬‬
‫‪ .3.1.6‬יש לתת הזדמנויות לבחירה בין מספר אפשרויות‪ .‬אלה מגבירות את תחושת השליטה‪.‬‬
‫חזק ועודד כל מה שהאדם בוחר ומבצע‪.‬‬
‫‪ .3.1.7‬יש לנסות ולנטרל דיבור שלילי פנימי‪ .‬בצורה זהירה ורגישה יש לנסות להציע‬
‫‪ reframing‬וליצור ‪ yes set‬וחשיבה חיובית‪.‬‬
‫‪ .3.1.8‬יש להגדיר עם האדם את משאבי ההתמודדות שלו‪ .‬העבר מסר לאדם כי שיש לו כוחות‬
‫התמודדות למרות שעבר אירוע קשה‪.‬‬
‫‪ .3.1.9‬יש חשיבות להצטרפות לנפגע‪ ,‬להעברת מסר "אני אתך‪ ,‬אתה לא לבד"‪ .‬להגיב‬
‫באמפתיה לבלבול‪ ,‬לחוסר האונים‪ ,‬כאשר יש חשיבות רבה להתקשרות‪.‬‬
‫‪ .3.1.10‬אין לחפש טיפול ד ינמי או לחפש התייחסות לפתולוגיה‪ ,‬לא לחפש התייחסות לעבר‬
‫(העבר יעלה בהקשר של התמודדויות קודמות)‪ .‬לא לפרש‪ ,‬לא לפרק הגנות‪.‬‬
‫‪ .3.1.11‬רבים מגיבים בתגובת דחק חריפה ורבים מתאוששים וחוזרים לאיזון ולתפקוד‪ .‬על כן‬
‫יש להאמין בכוחות ההתמודדות של האדם ולכבד את סגנון ההתמודדות שלו‪ .‬אין‬
‫להכתיב דרך התמודדות שנראית לנו או דרך אחידה‪.‬‬
‫‪ .3.1.12‬לפני שחרורו של נפגע מאתר הדחק‪ ,‬יינתן דף מידע הכולל הנחייה לגבי תופעות‬
‫אפשריות‪ ,‬פרטיו של רכז שע"ח בקהילה אליו ניתן לפנות לאחר השחרור מביה"ח‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ .4‬התייחסות קבוצתית – דיבוב פסיכולוגי מובנה (דפ"מ)‬
‫‪ .4.1‬מטרות הדיבוב הפסיכולוגי‪:‬‬
‫‪ .1‬הבנייה קוגניטיבית‪.‬‬
‫‪ .2‬הבעת רגשות‪.‬‬
‫‪ .3‬תמיכה חברתית‪.‬‬
‫‪ .4‬נרמול התגובות‪.‬‬
‫‪ .5‬התמקדות בהתמודדות‪.‬‬
‫‪ .4.2‬מבנה הקבוצה‪:‬‬
‫‪ .4.2.1‬בקבוצת דפ"מ עד ‪ 10‬משתתפים‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬האדם המופנה לדפ"מ נרשם‪ ,‬נבדק בחדר מיון בדיקה פיזית ובדיקת אוזניים והופנה‬
‫לאתר מצבי דחק ‪.‬‬
‫‪ .4.2.3‬אין להכניס לקבוצת הדפ"מ אנשים במצב דיסוציאטיבי‪ ,‬אנשים שעברו טראומה‬
‫אישית או במצב פוסט – טראומטי‪.‬‬
‫‪ .4.2.4‬במידת האפשר מומלץ להפריד בין אנשים עם רמות חשיפה שונות לאירוע‪.‬‬
‫‪ .4.2.5‬אין להכניס אנשים זרים או בני משפחה‪ ,‬שלא היו באירוע‪.‬‬
‫‪ .4.2.6‬לפי שיקול דעת אפשר להכניס בן משפחה כשהנפגעים הם ילדים‪.‬‬
 ‫‪ .4.3‬מיקום הדפ"מ‪:‬‬
‫‪ .4.3.1‬הדפ"מ יערך בחדר שקט באתר‪ ,‬אשר נפרד מחדר מיון‪.‬‬
‫‪ .4.3.2‬יש לסדר את הכיסאות כך שתתאפשר ישיבה במעגל‪ ,‬עם רהיט נמוך באמצע‪.‬‬
‫‪ .4.3.3‬יש לדאוג למזון ושתייה זמינים‪.‬‬
‫‪ .4.4‬הנחיית הדפ"מ‪:‬‬
‫‪ .4.4.1‬הדפ"מ יועבר על ידי שני מנחים מתחום בריאות הנפש (מנחה ראשי ומנחה משנה)‪.‬‬
‫‪ .4.4.2‬תפקיד המנחה הראשי‪:‬‬
‫‪ .4.4.2.1‬המנחה הראשי מנחה את הסבבים‪.‬‬
‫‪ .4.4.2.2‬המנחה ישתדל להשרות אוירה חמה ומקבלת‪.‬‬
‫‪ .4.4.2.3‬המנחה ייתן תשומת לב מרבית לכל דובר‪ ,‬תוך התייחסות לדינמיקה‬
‫המתרחשת בקבוצה וימנע פגיעה או בקורת‪.‬‬
‫‪ .4.4.2.4‬המנחה יפעיל משתתפים בתפקיד של תומכים ומנרמלים‪ ,‬לעזרת אלו המביעים‬
‫סבל או בקורת עצמית קשה‪.‬‬
‫‪ 4.4.2.5‬המנחה ישים לב גם לשקטים בקבוצה ולאלו שמוותרים על תורם בסבב‪.‬‬
‫‪ .4.4.3‬תפקיד מנחה המשנה‪:‬‬
‫‪ .4.4.3.1‬יעזור למנחה העיקרי להקפיד לפעול על פי הפרוטוקול‪ ,‬ובעיקר לא לגלוש‬
‫לטיפול‪.‬‬
‫‪ .4.4.3.2‬מנחה המשנה יכול להפנות את תשומת לבו של המנחה הראשי להתרחשויות‬
‫משמעותיות שנעלמו מעיניו‪ ,‬ובעיקר לאלו הרוצים לחזק דברי חברים או לתמוך‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪ .4.4.3.3‬למנחה המשנה תפקיד של סיוע וליווי משתתפים שקשה להם‪ ,‬הן תוך ישיבה‬
‫לידם והן בהצעה למשתתף שקשה לו לצאת החוצה לשיחה קצרה ביניהם ואחר‬
‫כך לעודדו לשום לקבוצה‪ .‬מנחה המשנה יוצא מיד אחרי כל מי שיוצא באופן‬
‫עצמאי מהקבוצה ומברר איתו מה מצבו‪.‬‬
‫‪ .4.4.4‬מחוץ לחדר הדפ"מ יהיו מטפלים מהצוות שיוכלו לקלוט אנשים שיוצאים מהקבוצה‬
‫ולשוחח עם בני – משפחה אשר מגיעים לאתר‪.‬‬
‫‪ .4.5‬מבנה הדפ"מ והצגתו‪:‬‬
‫‪" .4.5.1‬אנחנו נפגשים בעקבות האירוע ב________‪ .‬שמי ________ ואני_______(המקצוע)‪.‬‬
‫המנחה השני הוא ________ (שם ומקצוע)‪ .‬אנחנו עומדים לערוך שיחה קבוצתית שהיא‬
‫לא ט יפול‪ .‬השיחה הזו תעזור לשחזר ולהבין יותר מה קרה באירוע‪ ,‬ולהתייחס למחשבות‪,‬‬
‫לרגשות ולהתמודדות עם מה שקרה‪ .‬הדברים שיעלו בשיחה הקבוצתית עלולים להכאיב‬
‫או להביא לעליה במתח‪ .‬חשוב שנדע שזו תופעה נורמלית‪ ,‬ומהניסיון שלנו אנו יודעים כי‬
‫בהמשך זה יעזור‪.‬‬
‫אנו נעבוד בצור ה של סבבים‪ .‬כל אחד יוכל לדבר בתורו‪ ,‬אבל הוא לא חייב לדבר‪ ,‬אם אינו‬
‫רוצה בכך‪ .‬לכל סבב יהיה נושא‪ .‬בסבב הראשון נדבר על העובדות‪ ,‬על מה שקרה‪ .‬בסבב‬
‫השני נדבר על מחשבות‪ ,‬רגשות ותגובות שלכם למה שקרה‪ .‬בסבב השלישי נדבר על מה‬
‫עוזר להתמודד ובשלב האחרון נדבר על מה יכול לקרות בהמשך‪ .‬אחרי הסבב הראשון‬
‫נעשה הפסקה של רבע שעה‪.‬‬
‫בסוף השיחה הקבוצתית לכל אחד מכם תהיה שיחה קצרה (של ‪ 5-10‬דקות) עם אחד‬
‫מאתנו‪ .‬כמובן שיש לכל אחד זכות לעזוב את החדר‪ ,‬אך הוא מתבקש לשוב בחזרה‬
‫בהקדם‪ ,‬כי זה חשוב גם לאדם שיוצא וגם לנשארים בקבוצה‪ .‬מחוץ לחדר יש כמה אנשי‬
‫צוות פנויים‪ ,‬ואם מישהו מכם יצא – יוכל לדבר איתם‪ .‬אנחנו מבקשים שכל אחד ידבר‬
‫בשמו ורק בשמו‪ ,‬ואין להעביר ביקורת עם דברי אחרים‪.‬‬
‫אנחנו לא רושמים מה שנאמר ומבקשים שמה שנאמר פה לא ישמש לשיחות רכילות‬
‫במקום אחר‪ .‬האם יש שאלות?"‬
‫‪.4.5.2‬סבב העובדות‪:‬‬
‫‪ .4.5.2.1‬כל אחד מתבקש להציג את עצמו ולספר על האירוע מנקודת מבטו‪ .‬מי שלא רוצה‬
‫לספר‪ ,‬מתבקש רק לומר את שמו (הסבב יכלול תיאור ושחזור של האירועים תוך‬
‫הבחנה בין עובדות לשמועות)‪ .‬מה הקשר שלך לאירוע? מה קרה לפני ובזמן‬
‫האירוע? מה ראית? מה עשית? (לא רגשות‪ ,‬לא מחשבות‪ ,‬לא החלטות)‪.‬‬
‫‪ .4.5.3‬סבב המחשבות‪ ,‬הרגשות‪,‬התגובות‪:‬‬
‫‪ .4.5.3.1‬אילו מחשבות העלה האירוע בדעתך (על האירוע‪,‬עליך)? מה החלטת לעשות? מה‬
‫מתוך ההחלטות שלך ביצעת ומה לא? איך האירוע השפיע על תגובותיך ומה‬
‫הרגשת? מה היה החלק הכי קשה עבורך באירוע? מהו החלק המשמעותי ביותר‬
‫בש בילך באירוע? (חשוב שהמנחה יסתייע בקבוצה על מנת לנרמל תגובות‪ ,‬ומסר‬
‫ש"זה טבעי שבעקבות אירוע כזה אנשים מתקשים להירדם או שיש להם רגשות‬
‫אשם")‪.‬‬
‫‪.4.5.4‬סבב ההתמודדות‪:‬‬
‫‪ .4.5.4.1‬מה עזר ‪ /‬יעזור לך בהתמודדות? כיצד התגברת על אירוע חריג בעבר‪ ,‬מה עזר אז?‬
‫(חשוב להדגיש בסיכום הסבב את מגוון משאבי ההתמודדות העומדים לרשות‬
‫המשתתפים ולהביע בטחון באפשרות שמרבית האנשים מצליחים להתמודד‬
‫למרות הקשיים)‪.‬‬
‫‪.4.5.5‬ההתייחסות המנחה לצפי לעתיד‪:‬‬
‫‪ .4.5.5.1‬המנחה יזכיר קשיים העלולים לצוץ בעתיד‪ ,‬וידגיש שאם הקשיים המקשים על‬
‫התפקוד אינם דועכים ואף מתגברים במהלך השבועיים הקרובים או החודש‬
‫הקרוב‪ ,‬חשוב לפנות לעזרה מקצועית‪.‬‬
‫‪ .4.5.6‬סיום‪:‬‬
‫‪ .4.5.6.1‬המנחה יסכם במספר משפטים את התגובות ואפשרויות ההתמודדות לפרט‬
‫ולמשפחה‪ ,‬כולל קווי סיוע‪ ,‬ויתן למשתתפים דף ובו כתובות ומספרי טלפון לאן‬
‫ניתן לפנות‪.‬‬
‫‪.4.5.7‬הפגישה האישית‪:‬‬
‫‪ .4.5.7.1‬בעקבות השיחה האישית וההתרשמות בזמן הקבוצה ניתן להחליט אם האדם‬
‫ישוחררמהאתראושיישארלהמשךטיפולפרטניאותרופתי‪.‬‬
‫‪ 4.5.8‬דפ"מ איננו יעוץ או טיפול פסיכולוגי‪ .‬על אנשי ברה"נ להיות מודעים לנטיות‪-‬הרגילות‬
‫שלהם לטיפול דינמי‪ ,‬להתמקדות בתחום הרגשי‪ ,‬לחיפוש פסיכופתולוגיה ולהתייחסות‬
‫לעבר של המטופל‪ .‬היזכרות באירועי עבר שכיחה מאוד‪ ,‬אך יש לנצלה כמקור ללמידה‬
‫והתמודדות‪ .‬ושוב‪ ,‬לא לפרש ולא לפרק הגנות‪.‬‬

‫‪ .5‬מודל ‪BASIC-PH‬‬
‫‪ .5.1‬מודל ‪ BASIC-PH‬מזהה ‪ 6‬ערוצי התקשרות מרכזיים דרכן אנשים מתבטאים‪:‬‬

‫אמונות אופטימיות‪ ,‬נוסטלגיה‪ ,‬חיפוש משמעות‪ ,‬ערכים‪ ,‬תפילות תקווה‪,‬‬ ‫אמונות‬ ‫‪B‬‬
‫"זה הגורל" זה העונש שמגיע לי"‪ ,‬יש ‪/‬אין לי מזל"‪.‬‬
‫הבעות רגש (אוהב‪ ,‬עצוב מתרגש‪ ,‬פוחדים ממני‪ ,‬מציק)‪ ,‬בקשת תמיכה‬ ‫רגש‬ ‫‪A‬‬
‫רגשית או ביטוי בדרכים לא מילוליות‪ ,‬הבעת פנים ‪ ,‬טון הקול‪.‬‬
‫התייחסות לאנשים בעלי משמעות‪ ,‬קרובים‪ ,‬חברים‪ ,‬השתייכות לקבוצה‪,‬‬ ‫חברתי‬ ‫‪S‬‬
‫לקיחת אחריות חברתית‪ .‬התייחסות לתפקידים‪ ,‬למעמד חברתי‪.‬‬
‫שימוש בדמויות או במצבים דמיוניים‪ ,‬הסחת דעת באמצעות חלומות‬ ‫דמיון‬ ‫‪I‬‬
‫בהקיץ ומחשבות נעימות‪ ,‬האנשה‪ ,‬שימוש‪ ,‬שימוש במטפורות‪ ,‬ביטויי "כאילו" או‬
‫"כמו" אינטואיציה‪ ,‬הומור יצירתיות‪.‬‬
‫ביטויי הגיון ומציאות‪ ,‬תיאורים מפורטים של מציאות‪ ,‬עובדות‬ ‫קוגניטיבי‬ ‫‪C‬‬
‫מדויקות‪ ,‬ציון תאריכים‪ ,‬הסברים‪ ,‬סיבות או שימוש בהסבר הגיוני‪ ,‬איסוף מידע‪,‬‬
‫פתרון בעיות‪ ,‬דו‪-‬שיח פנימי‪.‬‬
‫תיאור של פעולות‪ ,‬פעילות פיזית (הליכה‪ ,‬ריצה‪ ,‬שינה)‪ ,‬גודל‪,‬‬ ‫פיזי פיזיולוגי‬ ‫‪PH‬‬
‫ממדים פיזיים‪ ,‬תיאור תחושות גופניות (עייפות‪ ,‬כובד‪ ,‬כאב‪ ,‬קור)‪ ,‬התייחסות‬
‫למחלות‪ ,‬תרופות‪ ,‬סמים‪.‬‬
‫‪ .5.2‬אנשים משתמשים בד"כ בצירופים שונים של ה"שפות" הנ"ל‪ .‬צירוף מקובל ומגוון הוא‪C-S- :‬‬
‫‪( PH‬קוגניטיבי‪-‬חברתי‪-‬פיזיולוגי)‪.‬‬
‫‪ .5.3‬אדם המשתמש בערוצים רבים הוא בעל סיכוי להתאוששות‪ .‬אם יש לאדם רק שפה אחת‪ ,‬הוא‬
‫בקבוצות סיכון‪.‬‬
‫‪ .5.4‬לפי מודל ‪ BASIC-PH‬השפות הנוכחיות שזוהו בדבריו של האדם הן השפות דרכן תיערך‬
‫ההתערבות‪ .‬יש לנסות לבנות גשר אליו תוך שימוש במודל זה‪ .‬במצב של דחק האדם מתמקד‬
‫בשפות המרכזיות שלו‪ ,‬וצריך להתאים את עצמנו אליו‪ .‬אם הוא מאוד קוגניטיבי‪ ,‬ניתן לדבר‬
‫איתו ולהתחבר אליו דרך הערוץ הקוגניטיבי‪ .‬אם השפה שלו היא קוגניטיבית‪ ,‬ואנחנו נפנה אליו‬
‫דרך השפה הרגשית הוא עלול לא להגיב‪ ,‬כי כעת הוא עסוק בהישרדות ואיננו מסוגל ליצור קשר‬
‫דרך ערוצים שאינם מרכזיים וזמינים עבורו‪ .‬המצב איננו מתאים לתרגל איתו שפות חדשות‪.‬‬
 ‫נספח ב' ‪ -‬טופס מידע למשתחרר‬

‫אגרת למשתחרר‬

‫שלום לך‪,‬‬
‫זה עתה היית אתנו בבית החולים ____________ לאחר שעברת אירוע קשה ועצוב‪.‬‬
‫את‪/‬ה עכשיו בדרכך הביתה‪ ,‬ואנו מקווים‪ ,‬כפי שקורה עם מרבית האנשים‪ ,‬שמיום ליום תרגיש הקלה בהרגשות‬
‫ובתחושות‪ .‬ברור לנו כי אי אפשר לשכוח לגמרי אירוע כמו שעברת‪ ,‬אבל מניסיוננו‪ ,‬גם הזיכרון הזה‪ ,‬שבהתחלה‬
‫הוא מציק ואפילו עולה ללא רצונך‪ ,‬יעשה יותר ויותר נסבל ופחות ופחות מטריד ככל שהזמן יחלוף‪.‬‬
‫חשוב לנו לתת לך ולמשפחתך מידע על תחושות ורגשות שיכולות ללוות אותך מספר ימים‪ .‬אבל כאמור ברוב‬
‫המקרים‪ ,‬אנו מצפים שהן תפחתנה עד כדי העלמות בתוך כשבוע ‪.‬‬
‫אם תחוש‪/‬י את‪/‬ה או בני משפחתך כי אין רגיעה או אף יש החמרה בתחושות שלך אנא אל תהסס‪/‬י לפנות אלינו‬
‫או להגיע למיון‪ .‬בפנייתך אנא ציין כי היית באירוע קשה וקבלת טיפול ראשוני אצלנו‪ .‬זה‬ ‫לטלפון ______‬
‫יקל עלינו להתאים לך את הטיפול המתאים‪.‬‬
‫בכל מקרה חשוב לשמור את הדפים האלה במקום שיהיה אפשר למצוא אותם שוב ולקרוא בהם במידת הצורך‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי התגובה לאסון היא אישית מאד‪ ,‬אבל ישנן תגובות משותפות לאנשים רבים‪ ,‬אנו מקווים‪ ,‬כי דף‬
‫זה‪ ,‬יעזור לך להבין כיצד אנשים מגיבים בדרך כלל‪.‬‬
‫הדף ינחה אותך כיצד לעזור לעצמך כדי להתחזק ולחזור לתפקד או כיצד לסייע לקרוב משפחה שהיה באירוע ‪.‬‬
‫הדבר הראשון שעליך לזכור הוא כי רגשות כואבים הם חלק בלתי נפרד מתגובה נורמלית למצב לא נורמלי ‪.‬‬

‫רגשות ותחושות נורמליות למצב הן‪:‬‬

‫‪ -‬תחושת חוסר אונים‪ :‬מה יכולתי לעשות במצב מהמם כזה?‬
‫‪ -‬כעס‪ :‬על מה שקרה‪ ,‬על מה שקורה‪ ,‬על מי שאיפשר שדבר כזה יקרה‪...‬‬
‫‪ -‬שאלות‪ :‬מדוע אני? מדוע דווקא לי? מדוע בקהילה שלי? מדוע לאלו שכל‪-‬כך יקרים לי?‬
‫‪ -‬חרדה‪ :‬לפתע החיים נראים הרבה פחות בטוחים‪ ,‬הרבה פחות ניתנים לניבוי‪ ,‬הרבה יותר מאיימים; אולי‬
‫אשבר (?!) מה יקרה לי כעת? מה יקרה ליקירי כעת?‪...‬‬
‫‪ -‬בושה‪ :‬על שאני כל‪-‬כך חסר אונים‪ ,‬על כך שאני מגיב בצורה כזו‪ ,‬על שאני זקוק לעזרה‪...‬‬
‫‪ -‬אשמה‪ :‬כי מצבי טוב יותר משל אחרים ‪,‬על כי לא עשיתי די למנוע‪...‬‬
‫‪ -‬קהות‪ :‬הימנעות ממחשבות או רגשות על דברים‪ :‬תחושה שהעתיד "לא ורוד"‪ ,‬חסרה "שמחת חיים"‪...‬‬
‫‪ -‬קשיי ריכוז‪ :‬מחשבות חוזרות על דברים שקרו באסון‪ ,‬קושי להתרכז‪ ,‬קושי לזכור‪...‬‬
‫‪ -‬ביעותי לילה‪ -‬חלומות שקשורים לאירוע ומעירים אותנו‪.‬‬
‫‪ -‬עצבנות‪ -‬על כל מיני דברים קטנים‪ ,‬רצון לשקט מוחלט‪.‬‬

‫תחושות פיסיולוגיות נורמאליות למצב הן‪:‬‬

 ‫‪ -‬עייפות ‪ /‬ליאות‪.‬‬
‫‪ -‬קושי להירדם‪.‬‬
‫‪ -‬קשיי נשימה‪.‬‬
‫‪ -‬בכי‪ ,‬תחושת חנק‪.‬‬
‫‪ -‬תחושת כובד בחזה‪.‬‬
‫‪ -‬הרגשה של דופק מואץ‪.‬‬
‫‪ -‬שלשול ו ‪ /‬או השתנה מרובה‪.‬‬
‫‪ -‬מתח בשרירים‪.‬‬
‫‪ -‬סחרחורת‪.‬‬
‫‪ -‬אבדן תיאבון‪.‬‬
‫‪ -‬התעוררות מחלום רע שקשור באירוע‪.‬‬
‫‪ -‬בהלה מרעש פתאומי שבד"כ לא אמור להיות מפחיד‪.‬‬
‫‪ -‬רעד בגוף‪.‬‬
‫‪ -‬כובד ברגליים‪.‬‬
‫אין הכרח שתגובות אלו יופיעו אבל אם הן מופיעות חשוב לזכור שהן חלק מהתגובה של הגוף שלנו למצב הסכנה‬
‫העצומה שהיית בו‪.‬‬
‫לעיתים אנשים מופתעים מזה שהם מסוגלים לצחוק‪ ,‬לפטפט ו\על ענייני יומיום ולהרגיש שהכל בסדר ולפתע‬
‫נזכרים בדבר שהיה קשור באירוע שעברו והם פתאום עצובים ומתוחים מחדש‪ .‬זוהי תופעה נורמאלית אשר‬
‫קשורה בתהליכים של ארגון הזיכרונות במוח שלנו וחולפת‪.‬‬
‫כיצד להתגבר?‬
‫לכל אחד הדרך והקצב להתגבר על אירועים קשים וחלקנו נזקקים ליותר זמן או לעזרה מאחרים (משפחה ‪,‬‬
‫חברים או אנשי מקצוע)‪.‬‬
‫ראשית ההתגברות בכך שתבטא‪/‬י את עצמך‪ .‬אל תחשש‪/‬י לספר שוב ושוב את הסיפור ‪ ,‬אם זה מתאים לך‪ ,‬ואם‬
‫מי שמבקש‪ ,‬מוכן לשמוע זאת‪ ,‬מקשיב ומתענין‪.‬‬
‫תן‪/‬י לסיפור ולרגשות לצאת‪ .‬אל לך לחשוש שתאבד‪/‬י שליטה אם תבטא‪/‬י רגשות‪ .‬להיפך‪ ,‬חסימה "בכוח"‬
‫של רגשות שמבקשים לצאת עלולה להביא לבעיות אחר כך‪.‬‬
‫בכי‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא תגובה טבעית המביאה שחרור והקלה‪ .‬אל "תחנוק" או "תחסום" רגשות‪ .‬אין לאיש זכות‬
‫לשפוט אותך על מה שאת‪/‬ה מרגיש‪/‬ה להיפך אם תשתף את יקירך זה עשוי להקל עליך ולעזור להם להבין מה‬
‫קרה לך‪ .‬הבע את עצמך ואפשר‪/‬י לאחרים בסביבתך להביע את עצמם‪.‬‬
‫‪ ‬נסה לאכול ולו מנות קטנות‪ ,‬הקפד‪/‬י לשתות נוזלים ( נסה להימנע מקפה ואלכוהול)‪.‬‬
‫‪ ‬הקפד ללכת לישון לפני חצות‪ ,‬אל תאכל הרבה לפני השינה ואל תשתה קפה או תה רגיל לפני השינה‪.‬‬
‫‪ ‬גם אם ישנת רק ‪ 4‬שעות ‪ -‬אל תדאג הגוף שלך נח ‪ ,‬אם קשה לך להירדם‪ ,‬נסה לפחות לנוח‪ ,‬הקשב‪/‬הקשיבי‬
‫למוזיקה שאת‪/‬ה אוהב‪/‬ת או הסתכל‪/‬י בתכנית או סרט שאת‪/‬ה אוהב‪/‬ת‪.‬‬
‫‪ ‬אם יש לך קשיי הירדמות ‪ /‬שינה נסה להימנע מלישון באמצע היום‪.‬‬
‫‪ ‬השתדל‪/‬י להיות בתוך קבוצה ש"איכפת" לה ממך ‪ -‬משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬חברים לעבודה‪ .‬בקבוצה זו חשוב‬
‫שתדבר על הצרכים שלך‪ ,‬תבטא את רגשותיך ללא מבוכה‪ .‬באותה מידה‪ ,‬חשוב כמובן‪ ,‬שתאפשר לאחרים‬
‫בקבוצה לדבר על אשר עם לבם‪.‬‬
‫‪ ‬אל תצפה שרגשות ותחושות ייעלמו "תכף ומייד"‪.‬‬
‫‪ ‬גם כאשר המצב דורש לעשות הרבה‪ ,‬עליך לדאוג לעצמך למנוחה‪ ,‬לשינה ולכך שתשהה זמן מספיק עם‬
‫הקרובים לך (משפחה וידידים)‪.‬‬
‫‪ ‬דאג לחזור‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬לשגרת חיים‪.‬‬
‫‪ ‬נסה להיות פעיל‪/‬ה ולסייע לאחרים בתנאי שסיוע זה לא יפגע בך‪.‬‬
‫‪ ‬אל לך לדחות תמיכה מצד הזולת‪ :‬אין זו בושה ובמיוחד במצב הנתון‪ ,‬להישען על אחרים‪ .‬התחלקות עם‬
‫הזולת חשובה‪.‬‬
‫‪ ‬אם הנך נוהג במכונית‪ ,‬השתדל לנהוג ביתר זהירות מהרגיל ולהיזהר יותר גם בבית ובעבודה‪.‬‬
‫מתח יוצר בלבול ואנשים נוטים יותר לתאונות כאשר הם במתח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬אם לא עישנת הימנע‪/‬י עד כמה שניתן מעישון‪ ,‬אם את‪/‬ה מעשן‪/‬ת השתדל לא להעלות את כמות העישון‪.‬‬
‫‪ ‬טול תרופות הרגעה אך ורק בהמלצת ובהשגחת רופא‪ .‬אפשר ללמוד שיטות שיחליפו את השימוש בתרופות‪,‬‬
‫כדי שנטילת התרופות לא תהפוך להרגל‪( .‬הרפיה‪ ,‬ספורט‪ ,‬נשימות‪ ,‬מדיטציה וכו')‪.‬‬
‫‪ ‬רבים מוצאים בתפילה‪ ,‬ואמונה משענת ברגעים קשים‪ ,‬כמו גם בקריאת חומר על מה שקורה להם במצב‬
‫שכזה‪.‬‬
‫‪ ‬יש אנשים שפעילות גופנית מסייעת להם‪ ,‬כמו הליכה‪ ,‬שחיה‪ ,‬או לחליפין הרפיה או מדיטציה‪.‬‬
‫‪ ‬לפעמים תמצאו שהומור‪ ,‬דמיון מודרך או להסיח את הדעת על ידי צפיה בסרט "רגיל" בטלביזיה יכול לעזור‪.‬‬

‫מה יהיו הסימנים שלכם שמצבכם משתפר?‬

‫‪ ‬חזרה לשיגרה‪ :‬לעבודה‪ ,‬למשימות הבית והמשפחה‪.‬‬
‫‪ ‬חזרת התיאבון‪.‬‬
‫‪ ‬שינה של לפחות ‪ 4‬שעות בלילה‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה במחשבות על האירוע‪.‬‬
‫‪ ‬כשנזכרים באירוע הדמעות לא עולות מיד בעיניים‪.‬‬
‫‪ ‬הריכוז משתפר‪ -‬אפשר לקרוא ספר ‪ /‬מאמר או לצפות בתכנית ולזכור על מה מדובר‪.‬‬
‫‪ ‬ההומור חוזר‪.‬‬
‫‪ ‬ההרגלים הישנים חוזרים‪.‬‬
‫‪ ‬מרץ ואנרגיה לעשות את מה שאהבתם תמיד לעשות‪.‬‬
‫‪ ‬סימן שידוע רק לך ש"חזרת לעצמך"‪-‬חשוב עליו‪ ,‬חפש אותו‪ ,‬ותן לעצמך סימן כשהוא הופיע‪.‬‬
‫הסימנים שתוארו כאן הם סימנים מעודדים אך לא תמיד מבטלים קושי ולכן אם למרות הסימנים הללו אתם‬
‫מרגישים צורך להתיעץ פנו למספר_______________ ‪.‬‬
 ‫מתי לפנות לעזרה מקצועית?‬
‫‪ ‬כאשר את‪/‬ה חש‪/‬ה כי אינך שולט יותר ברגשות או בתחושות ובתגובות הגופניות‪ ,‬למרות ניסיונותיך‬
‫לשלוט בהם ותחושה זו אינה משתפרת עם הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר הרגשות והמחשבות אינם נרגעים ואף מוחרפים‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אתה מרגיש קהות‪ -‬חושים מתמשכת או שאינך מוצא מנוחה לעצמך במשך זמן ממושך‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אינך יכול לישון מספר ימים‪ .‬ברציפות‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אינך מוצא מישהו לחלוק עמו את הרגשותיך ואתה חש צורך חזק לעשות זאת‪.‬‬
‫‪ ‬כשיחסיך עם בני המשפחה ו‪/‬או עמיתים משתבשים מאד‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר אינך מתפקד לאורך זמן‪.‬‬
‫גם כאשר הנך פונה לעזרה מקצועית‪ ,‬אין זאת אומרת שאינך אותו אדם שהיית קודם לאסון‪ .‬עליך לזכור כי‬
‫מדובר במצב לא‪-‬נורמלי והקשיים שאתה מתנסה בהם הם זמניים‪ ,‬מוכרים וכי יש לאנשי מקצוע דרכים לא‬
‫מסובכות לסייע לך להתגבר ולחזור לתפקוד רגיל‪ .‬עליך לזכור כי חזרה לתפקוד רגיל "לוקחת זמן" וכי כאב‬
‫נפשי הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך‪ .‬רוב האנשים יוצאים מהמצב מחוזקים יותר‪" ,‬חכמים" יותר ומנוסים‬
‫יותר לעומת העבר שלפני האסון‪.‬‬
 ‫היכן תמצא‪/‬י סיוע?‬
‫(רשימת מקורות סיוע‪ ,‬כתובות וכו' על פי תנאי המקום והזמן)‪.‬‬
‫רשימת מרפאות ברה"נ ממשלתיות‪-‬ציבוריות‬
‫מעודכן פברואר ‪04‬‬
‫פקס‬ ‫טלפון‬ ‫כתובת‬ ‫מחוז‪/‬מרפאה‬

‫מחוז צפון‬
‫‪04-6921397‬‬ ‫‪04-6828072/3‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מרכז רפואי זיו צפת ‪13110‬‬ ‫צפת‬
‫‪04-6827080‬‬ ‫‪04-6828086‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מרכז רפואי זיו צפת ‪13110‬‬ ‫צפת ילדים ונוער‬
‫‪04-9928676‬‬ ‫‪04-9926991‬‬ ‫רח' הרצל ‪ 46‬נהריה‬ ‫נהריה‬
‫‪04-9928676‬‬ ‫‪04-9926991‬‬ ‫רח' הרצל ‪ 46‬נהריה‬ ‫נהריה ילדים ונוער‬
‫‪04-9989044‬‬ ‫‪04-9989044‬‬ ‫רח' הגליל ת"ד ‪ 798‬כרמיאל‬ ‫כרמיאל‬
‫‪04-9819601‬‬ ‫‪04-9559655‬‬ ‫רח' טרומפלדור ‪ ,37‬עכו ‪24505‬‬ ‫עכו‬

‫מחוז חיפה‬
‫‪04-8559223‬‬ ‫‪04-8559250/6‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מרכז ברה"נ ט‪ .‬הכרמל ת"ד ‪ 9‬טירת הכרמל ‪30200‬‬ ‫טירת הכרמל‬
‫‪04-8559379‬‬ ‫‪04-8559376/9‬‬ ‫מרפאה יל' ונוער‪ ,‬מ‪.‬ברה"נ ט‪ .‬הכרמל ת"ד ‪ 9‬טי‪.‬הכרמל ‪30200‬‬ ‫ט‪ .‬הכרמל ילדים ונוער‬
‫‪04-8633067‬‬ ‫‪04-8633066‬‬ ‫ק‪ .‬הממשלה‪ ,‬רח' פל‪-‬ים ‪ 16‬ב‬ ‫חיפה התפתחותי‬
‫‪04-8359443‬‬ ‫ת"ד ‪ 4940‬חיפה ‪31-48‬‬ ‫בני ציון‬
‫‪04-8543090‬‬ ‫‪04-8542252/1‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬בריאות רמב"ם ת"ד ‪ ,9602‬חיפה ‪31096‬‬ ‫רמב"ם‬
‫‪04-8672702‬‬ ‫‪04-8628089‬‬ ‫רח' אחד העם ‪ ,7‬חיפה‬ ‫חיפה ילדים ונוער‬
‫‪04-6278980‬‬ ‫‪04-6278110‬‬ ‫מרפאת עירון‪ ,‬מרכז ברה"נ ש‪ .‬מנשה ד‪.‬נ‪ .‬חפר ‪38814‬‬ ‫עירון (שער מנשה)‬
‫‪04-6334526‬‬ ‫‪04-6332603‬‬ ‫רח' סמילנסקי ‪ ,17‬חדרה ‪38408‬‬ ‫חדרה מבוגרים‬
‫‪04-6326410‬‬ ‫‪04-6337099‬‬ ‫רח' ירושלים ‪ ,26‬חדרה‬ ‫חדרה ילדים ונוער‬

‫מחוז מרכז‬
‫‪09-8945054‬‬ ‫‪09-8981248/2‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬ברה"נ לב השרון‪ ,‬ת"ד ‪ 90000‬נתניה ‪42100‬‬ ‫לב השרו ן(פרדסיה)‬
‫‪09-8320403‬‬ ‫‪09-8345666‬‬ ‫רח' פרומקין ‪ 4‬א' נתניה ‪42287‬‬ ‫נתניה מבוגרים‬
‫‪09-8842955‬‬ ‫‪09-8618928‬‬ ‫רח' אברהם שפירא ‪ ,26‬נתניה ‪42317‬‬ ‫נתניה ילדים ונוער‬
‫‪09-7995915‬‬ ‫‪09-7991850‬‬ ‫ת"ד ‪ 2811‬טייבה מיקוד ‪40400‬‬ ‫טייבה‬
‫‪03-9311077‬‬ ‫‪03-9344873‬‬ ‫רח' אחד העם ‪ , 31‬פ"ת ‪49507‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪08-9258301‬‬ ‫‪08-9258252‬‬ ‫רח ' הרב עובדיה ‪ 5‬רמלה‬ ‫רמלה‬
‫‪08-9258301‬‬ ‫‪08-9258252‬‬ ‫רח ' הרב עובדיה ‪ 5‬רמלה‬ ‫רמלה ילדים ונוער‬
‫‪08-9776141‬‬ ‫‪08-9776142‬‬ ‫פסיכ' משפטית ‪-‬ת"ד ‪ 81‬שב"ס מג"ן רמלה ‪72100‬‬ ‫מב"ן ‪ -‬כלא איילון‬
‫‪08-9240450‬‬ ‫‪08-9150208‬‬ ‫רח' מודיעין ‪ ,4‬לוד‬ ‫לוד‬
‫‪08-9262732‬‬ ‫‪08-9262720‬‬ ‫ת"ד ‪ .1‬מודיעין ‪71700‬‬ ‫מודיעין‬
‫‪08-9779597‬‬ ‫‪08-9779594‬‬ ‫מרפאה ברה"נ ‪-‬מ‪ .‬בריאות אסף הרופא‪ ,‬צריפין ‪70300‬‬ ‫אסף הרופא‬
‫‪08-9384127‬‬ ‫‪08-9384074‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬ברה"נ נס ציונה ת"ד ‪ ,1‬נס ציונה ‪74100‬‬ ‫נס ציונה‬
‫‪08-9384011‬‬ ‫‪08-9384007‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬ברה"נ נס ציונה ת"ד ‪ ,1‬נס ציונה ‪74100‬‬ ‫נס ציונה ילדים ונוער‬
‫‪03-9462327‬‬ ‫‪03-9444552‬‬ ‫רח' שדרות יעקב ‪ ,62‬ראשל"צ ‪75522‬‬ ‫ראשל"צ‬
‫‪08-9468962‬‬ ‫‪08-9461893‬‬ ‫רח' רמז ‪ ,80‬רחובות ‪76449‬‬ ‫רחובות‬
‫‪08-9438732‬‬ ‫‪08-9432302‬‬ ‫קופ"ח כללית רח' הדקל ‪ 4‬יבנה ‪70600‬‬ ‫יבנה‬

‫מחוז תל אביב‪-‬יפו‬
‫‪09-9554241‬‬ ‫‪09-9581811‬‬ ‫רח' הדר ‪ 2‬הרצליה ‪ ,‬מיקוד ‪46290‬‬ ‫הרצליה‬
‫‪03-6974586‬‬ ‫‪03-6974707‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬בריאות איכילוב‪ ,‬רח' ה‪ .‬סולד ‪ ,13‬ת"א ‪64924‬‬ ‫איכילוב‬
‫‪03-6973474‬‬ ‫‪03-6973733‬‬ ‫רח'' דפנה ‪ ,10‬תל אביב ‪64928‬‬ ‫איכילוב ילדים ונוער‬
‫‪03-5613618‬‬ ‫‪03-5615211‬‬ ‫רח' הארבעה ‪ ,16‬ת"א ‪64739‬‬ ‫תל אביב ילדים ונוער‬
‫‪03-6589952‬‬ ‫‪03-5552619‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬ברה"נ אברבנאל‪ ,‬רח' קרןקיימת ‪ 15‬בת ים ‪59436‬‬ ‫אברבנאל מבוגרים‬
‫‪03-5552780‬‬ ‫‪03-5552634‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬ברה"נ אברבנאל‪ ,‬רח' קרן קיימת ‪ 15‬בת ים ‪59436‬‬ ‫אברבנאל ילדים ונוער‬
‫‪03-6358599‬‬ ‫‪03-5303436‬‬ ‫מרפאה לברה"נ ‪ ,‬מ‪ .‬בריאות תל השומר‪ ,‬ר"ג ‪52621‬‬ ‫תל השומר‬
‫‪03-5352788‬‬ ‫‪03-5302663‬‬ ‫מרפאה לברה"נ ‪ ,‬מ‪ .‬בריאות תל השומר‪ ,‬ר"ג ‪52621‬‬ ‫תל השומר ילדים ונוער‬
‫‪03-5302990‬‬ ‫‪03-5302207‬‬ ‫מרפאת בנ ברק בי"ח שיבא תל השומר ‪ ,‬ר"ג ‪52621‬‬ ‫תל שומר בני ברק‬
‫‪03-5183196‬‬ ‫‪03-5151117‬‬ ‫רח' הרבי מבכרך ‪ ,5‬ת"א‪-‬יפו‬ ‫קהילתי יפו‬
‫‪03-5151183‬‬ ‫‪03-5151157‬‬ ‫רח' הרבי מבכרך ‪ ,5‬ת"א‪-‬יפו‬ ‫קהילתי יפו ילדים ונוער‬
‫‪03-6515880‬‬ ‫‪03-5019053‬‬ ‫רח' תרצ"ו ‪ 34‬א'‪ ,‬חולון ‪58314‬‬ ‫חולון‬

‫מחוז ירושלים‬
‫‪02-9910305‬‬ ‫‪02-9911411‬‬ ‫רח' ארלוזרוב ‪ ,10‬בית שמש ‪99000‬‬ ‫בית שמש‬
‫‪02-6412410‬‬ ‫‪02-6434378‬‬ ‫רח' יאנוש קורצ'אק ‪ ,36‬י‪-‬ם‪96825 ,‬‬ ‫קרית יובל‬
‫‪02-6448241‬‬ ‫‪02-6434377‬‬ ‫רח' יאנוש קורצ'אק ‪ ,36‬י‪-‬ם‪96825 ,‬‬ ‫ק‪ .‬יובל ילדים ונוער‬
‫‪02-5631524‬‬ ‫‪02-5631942‬‬ ‫רח' מרכוס ‪( 17‬בנין הנסן) י‪-‬ם ‪92232‬‬ ‫יחידת הגיל הרך‬
‫‪02-5634211‬‬ ‫‪02-5633759‬‬ ‫רח' החי"ש ‪ ,2‬י‪-‬ם ‪93223‬‬ ‫החי"ש ילדים ונוער‬
‫‪02-6738199‬‬ ‫‪02-6721531‬‬ ‫רח' שלום יהודה ‪ ,31‬ירושלים ‪93426‬‬ ‫ירושלים תלפיות‬
‫‪02-6551594‬‬ ‫‪02-6551594‬‬ ‫מרפאת שיך ג'ראח‪ -‬מ‪ .‬ברה"נ כ‪ .‬שאול‪ ,‬גבעת שאול‬ ‫ירושלים מזרחית‬
‫‪02-5377401‬‬ ‫‪02-5374505‬‬ ‫רח' שמעון החכם ‪ ,16‬י‪-‬ם‬ ‫ירושלים צפון(הרצוג)‬
‫‪02-5377401‬‬ ‫‪02-5374505‬‬ ‫רח' שמעון החכם ‪ ,16‬י‪-‬ם‬ ‫ירושלים צפון יל' ונוער‬
‫‪02-6777938‬‬ ‫‪02-6777348‬‬ ‫קרית הדסה ת"ד ‪ 12000‬י‪-‬ם‬ ‫הדסה עין כרם‬
‫‪02-6234840‬‬ ‫‪02-6235059‬‬ ‫קרית הדסה ת"ד ‪ 12000‬י‪-‬ם‬ ‫הדסה‪/‬יל' ונוער‬
‫‪02-5900297‬‬ ‫‪02-5900761‬‬ ‫רח' הצלצל ‪ ,5‬מעלה אדומים ‪98370‬‬ ‫מעלה אדומים‬

‫מחוז דרום‬
‫‪08-8669508‬‬ ‫‪08-8664854‬‬ ‫רח' הסייפן ‪ , 10‬אזור ח' אשדוד ‪77430‬‬ ‫אשדוד ילדים ונוער‬
‫‪08-6745334‬‬ ‫‪08-6745355‬‬ ‫מרפאת ברה"נ‪ ,‬מ‪ .‬בריאות ברזילי אשקלון ‪78488‬‬ ‫אשקלון מבוגרים‬
‫‪08-6745531‬‬ ‫‪08-6745510‬‬ ‫מרפאת ברה"נ‪ ,‬מ‪ .‬בריאות ברזילי אשקלון ‪78488‬‬ ‫אשקלון ילדים ונוער‬
‫‪08-6874557‬‬ ‫‪08-6874539‬‬ ‫קרית גת‬
‫‪08-6890602‬‬ ‫‪08-6890602‬‬ ‫רח' הורד ‪ ,350‬שדרות ‪80100‬‬ ‫שדרות‬
‫‪08-6401727‬‬ ‫‪08-6401401‬‬ ‫מרפאה‪ ,‬מ‪ .‬ברה"נ ב"ש‪ ,‬ת"ד ‪ ,4600‬ב"ש ‪84170‬‬ ‫באר שבע מבוגרים‬
‫‪08-6282775‬‬ ‫‪08-6282771‬‬ ‫מרפאה לילדים ונוער‪ ,‬ת"ד ‪ ,4600‬ב"ש ‪84170‬‬ ‫באר שבע ילדים ונוער‬
‫‪08-6367187‬‬ ‫‪08-6341044‬‬ ‫רח' איילות ‪ ,605-1 /34‬אילת ‪88333‬‬ ‫אילת‬
 ‫נספח ג' ‪ -‬טופס דיווח לפסיכיאטר מחוזי לצורך מעקב תגובות דחק‬

‫שם ושם משפחה‪:‬‬

‫מספר ת‪.‬ז‪:.‬‬

‫טלפון לבירורים (של‬

‫הנפגע)‪:‬‬

‫קופ"ח‪:‬‬

‫סניף קופ"ח‪:‬‬

‫כתובת הסניף‪:‬‬

‫שם רופא המשפחה‪:‬‬

‫הנני מסכים כי פרטי ‪ /‬פרטי החוסה (מחק את המיותר) ימסרו לרופא המשפחה הרשום לעיל לצורך מעקב‬
‫ואיתור תגובות דחק‪.‬‬

‫תאריך‪_______________________:‬‬

‫שם מלא‪_______________________:‬‬

‫חתימה‪________________________:‬‬
 ‫נספח ד' ‪ -‬דפי מידע על תגובות דחק נפוצות אצל ילדים ובני נוער והצעות להתערבות‬

‫תסמינים‪:‬‬
‫חוסר תגובה (שוק)‪ ,‬אפתיה‪ ,‬סירוב למזון ושתייה‪ ,REACTION STARTLE ,‬בכי מתמשך‪ ,‬רעידות‬
‫ופרכוסים‪ ,‬הקאות‪.‬‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫בגיל הרך‪:‬‬
‫יש להצמיד לילד אדם מוכר‪ ,‬רצוי כמובן הורה (אם אפשר)‪ .‬את הטיפול בילד לבצע באמצעות ההורה או ממלא‬
‫מקומו‪ .‬קודם כל להרגיע את המטפל בילד‪ ,‬על ידי שיחה קצרה‪ ,‬משקה חם‪ ,‬הרפיית נשימות ומתן הנחיות‬
‫ברורות‪:‬‬
‫‪ -‬להחזיק את הילד על הידיים‪ ,‬לשמור על מגע גופני‪ .‬להשקות במים חמים וממותקים‪.‬‬
‫‪ -‬לתת עיסוי קל בקצב הנשימה – לנשום עם הילד ביחד ולהעביר את הילד בהדרגה לנשימה סדירה‪.‬‬
‫‪ -‬לדבר אל הילד בקול שקט ומונוטוני חשוב שהילד ישמע את הקול המרגיע‪ ,‬התוכן לא כל כך חשוב בשלב זה‪.‬‬
‫‪ -‬לא לנסות להרגיע את הבכי‪ ,‬יש להרשות פורקן של התגובות הפסיכו מוטוריות‪.‬‬

‫בגיל הגן עד גיל ‪ 8‬בערך‪:‬‬

‫כנ"ל‪ ,‬לערוך הכרות בתוספת דיבוב קצר‪ :‬מה ראית? מה שמעת? מה חשבת? מה היה אתך?‬
‫‪ -‬להרגיע‪ :‬עכשיו הכל עבר‪ ,‬זה נגמר‪ ,‬אין כל סכנה‪ ,‬אתה במקום בטוח‪.‬‬
‫‪ -‬לענות על שאלות בכנות אצל ללא פירוט‪.‬‬
‫‪ -‬להגיש צעצועים‪ .‬הילד יכול לתאר את האירוע בעזרת צעצועים פשוטים‪.‬‬
‫‪ -‬להגיש נייר וצבעים‪ ,‬להציע לילד לצייר בלי הכוונה‪.‬‬
‫‪ -‬אם הילד לא שקט‪ ,‬לא לנסות להושיב או להשכיב אותו‪.‬‬
‫‪ -‬תנועתיות מוגברת היא דרך להיפטר מעודף ריגושים סומטיים‪.‬‬

‫בגיל בית ספר‪:‬‬

‫‪ -‬אם אפשר‪ ,‬לצרף מספר ילדים יחד‪ .‬ילדים מתחזקים על ידי קשר חברתי‪.‬‬
‫‪ -‬יש להסביר לילד היכן הוא נמצא‪ ,‬להצמיד לו איש צוות טיפולי‪.‬‬
‫‪ -‬לערוך היכרות‪ ,‬לבקש מהילד פרטים אישיים‪ :‬גיל‪ ,‬כיתת לימוד‪.‬‬
‫‪ -‬לערוך דיבוב קצר‪ :‬מה ראית? מה שמעת?‬
‫‪ -‬לשאול שאלות מחזרות‪ :‬מה חשבת – שעזר לך? מה הרגשת שעזר לך? ומה עשית – שעזר לך? מי היה אתך?‬
‫מי עזר לך? למי עזרת (אם זה רלוונטי)‪.‬‬
‫‪ -‬יש להציע ציור‪ ,‬כתיבה‪.‬‬
‫‪ -‬אפשר להשתמש לצורך הדיבוב בסט מיוחד של קלפים טיפוליים‪ ,‬המאפשרים ביטוי עקיף של רגשות‪,‬‬
‫כאשר לילד או לנער קשה להתבטא באופן ישיר‪.‬‬
‫‪ -‬יש להרשות לילד לדבר כפי רצונו‪ ,‬לא להפסיק בכי‪.‬‬
‫‪ -‬לבקש רשות למגע גופני‪ ,‬כמו יד על הכתף או חיבוק קל‪ .‬רק ברשות!‬
 ‫כללי‪:‬‬
‫‪ -‬אם אין סיבה רפואית – לא להשכיב במיטה‪.‬‬
‫‪ -‬רצוי למצוא מקום שקט‪ .‬רעשים פתאומיים עלולים לגרום להתפרצויות נוספות‪.‬‬

‫המלצות להורים‪:‬‬
‫הורים הנם למעשה מקור הביטחון והכוח של הילדים‪ ,‬לא רק בגילאים צעירים אלא לאורך התבגרותם‪ .‬אין פלא‬
‫איפה‪ ,‬כי מחקרים רבים מצאו התאמה גבוהה בין תגובות ההורים במצבי משבר ובין תגובות ילדיהם‪ .‬ניתן‬
‫לדמות הורים וילדים למערכת של כלים שלובים המשפיעים האחד על רעהו‪ .‬הורים המודעים לתחושותיהם‪,‬‬
‫רגשותיהם ותגובותיהם במצבי לחץ מתמשכים ערוכים טוב יותר למציאת דרכים אפקטיביות להתמודדות עמם‬
‫ומסוגלים להפריד טוב יותר בין חוויותיהם לחוויות ילדיהם‪.‬‬

‫הנחיות כלליות‬
‫‪ .1‬צפה כי התקופה הסמוכה לאירוע הטראומטי תהיה קשה‪ .‬הייה סובלני כלפי השינויים שיופיעו אצלך ואצל‬
‫ילדיך והעסק עצמך ואת הילד בפעילות בריאה שמחזקת את יכולות ההתמודדות במצבי דחק‪ .‬שמור על‬
‫מנוחה ותזונה נכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬השתדל להמשיך ולשמור על שיגרה ולוחות זמנים קבועים‪ .‬מצא זמן לתחביבים ולפעילות נעימה כמו מוזיקה‪,‬‬
‫קריאה‪ ,‬ספורט וכד'‪.‬‬
‫‪ .3‬אל תהסס לבקש את תמיכתם של אנשים הקרובים אליך אשר יכולים להקשיב ולהשתתף ברגשותיך‪ .‬מידת‬
‫העזרה שהם יכולים להעניק עלולה להיחלש במידה וגם הם נחשפו לטראומה דומה‪.‬‬
‫‪ .4‬חפש קבוצות תמיכה בקהילה במידה ואינך יכול להישען על קרוביך‪ ,‬שם תוכל ללמוד מניסיונם וחוויותיהם‬
‫של אחרים ולהיווכח שרגשותיך ותגובותיך משותפים לאחרים‪.‬‬
‫‪ .5‬הימנע בתקופה הסמוכה לאירוע הטראומטי מהחלטות גורליות‪ ,‬כמו שינוי במקום מגורים‪ ,‬או שינוי במקום‬
‫הלימודים של הילד משום שהן גורמות לעומס רגשי ודורשות משאבים נפשיים גדולים מאד‪.‬‬
‫‪ .6‬הענק לעצמך ולילד את הזמן הדרוש כדי להתרפא ולהתאבל‪.‬‬
 ‫‪ .7‬דף המלצות להורים (המשך)‬

‫תגובות ילדים למצבי לחץ והנחיות להתערבות בטווח הקצר‬

‫*** במידה ואתה מזהה כי הילד סובל מהסימנים המופיעים להלן במשך תקופה ממושכת או כי‬
‫הסימפטומים מחמירים‪ ,‬פנה לייעוץ פסיכולוגי‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫אין לעשות‬ ‫רצוי לעשות‬ ‫פירוט הסימפטום‬ ‫הסימפטום‬
‫לנסות להימנע מביטויי כעס‬ ‫להחזיר לילד את בטחונו‪,‬‬ ‫אינו מוכן להישאר לבד‪ ,‬אינו‬ ‫הילד נדבק‬
‫וזלזול‪ .‬לעודד את הילד להיפרד‬ ‫להיות עם הילד עד כמה שניתן‪,‬‬ ‫מוכן ללכת לגן ולבית הספר‪.‬‬
‫אך לא להיכנס לעימות‪.‬‬ ‫לשוחח איתו כדי להרגיעו‪,‬‬
‫לשמור על נסגרת חיים רגילה‪.‬‬
‫לא להכריח את הילד לאכול‬ ‫שמרו על מסגרת זמני האכילה‬ ‫חוסר תיאבון‪ ,‬הקאות‪,‬‬ ‫בעיות אכילה‬
‫ולא להילחם בו‪.‬‬ ‫והרגלי האכילה התקינים‪ .‬לא‬ ‫יריקות‪.‬‬
‫לחשוש – ילד בריא יבקש אוכל‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫לא לכעוס ולא להיכנס‬ ‫שוחחו עם הילד כדי להרגיעו‪,‬‬ ‫חזרה להתנהגות ילדותית‪.‬‬ ‫בעיות בהרגלי‬
‫למלחמה‪ .‬הדבר רק יגביר מתח‬ ‫עזרו לילד לשמור על זמני‬ ‫הרטבה ועשיית צרכים‪.‬‬ ‫ניקיון‬
‫יציאה קבועים‪.‬‬
‫היו עם הילד כאשר הוא מפחד‬ ‫שמרו על הרגלי שינה קבועים‪.‬‬ ‫פחד מפני הליכה לישון‪,‬‬ ‫פחדי לילה‬
‫ליד מיטתו ולא במיטתך‪.‬‬ ‫שוחחו עם הילד על פחדיו‪.‬‬ ‫פחד מהתעוררות וסיוטי‬ ‫וקשיי שינה‬
‫השתדלו לא לתת סמי שינה‪,‬‬ ‫לילה‪ ,‬פחד מהישארות לבד‬
‫אלא בעצת רופא‪.‬‬ ‫בחושך‪.‬‬
‫אין לתת לילד תרופה ללא‬ ‫היו עם הילד או שחקו ודובבו‬ ‫כאבי בטן‪ ,‬כאבי ראש‪.‬‬ ‫מיחושים‬
‫מרשם‪.‬‬ ‫אותו על פחדיו‪.‬‬ ‫גופניים‬
‫התייעצו עם רופא‪.‬‬
‫ילד הכועס יש לעוצרו ולהרגיעו‬ ‫שוחחו עם ילד ועודדו אותו‬ ‫תוקפנות גופנית לגבי בני‬ ‫תוקפנות‬
‫בתקיפות ולא בתוקפנות‪.‬‬ ‫לבטא עצמו‪ .‬חשוב לתת לילד‬ ‫משפחה ואחרים‪ .‬תוקפנות‬
‫ועקשנות שתכליתה להתגבר להבין שיש גבול לדרישותיו‬
‫ותוקפנותו‪ .‬יש לאפשר לו לבטא‬ ‫על תחושת אין אונים‪.‬‬
‫את פחדיו וכעסיו‪ ,‬בציור‬
‫ומשחק או בדיבור‪.‬‬
‫לא להתווכח עם הילד‪ ,‬לא לומר‬ ‫הקשבה ומיתון הפעילות‬ ‫וכחנות‪ ,‬דיבור שוטף‪,‬‬ ‫פעילות יתר‬
‫שאינו צריך להרגיש כפי שהוא‬ ‫(תכליתם להתגבר על תחושת המוגזמת‪ ,‬אם אפשר על ידי‬
‫מרגיש‬ ‫מתן תפקיד או מטלה כלשהי‪,‬‬ ‫חוסר אונים)‪.‬‬
‫להציב גבולות בזהירות‬
‫לא לפחד מהתופעה‪ ,‬לא לאיים‬ ‫במקרה של גמגום ועוויתות יש‬ ‫מציצת אצבע‪ ,‬אוננות‬ ‫תופעות אחרות‬
‫ולא להעניש‪ ,‬לנסות להרגיע את‬ ‫להתייעץ במומחה (רופא או‬ ‫מוגברת‪ ,‬גמגום ועוויתות‬
‫הילד‪.‬‬ ‫פסיכולוג)‪.‬‬
‫קושי למקד תשומת לב בעניין לתת לילד משימות קצרות‪,‬‬ ‫קושי בריכוז‬
‫פשוטות וברורות‪ ,‬כדי להחזירו‬ ‫אחד‪ ,‬בלבול‪ ,‬שעמום‪ ,‬אי‬
‫לאט לאיזון שלו‪.‬‬ ‫ידיעה מה לעשות ובמה‬
‫לשחק‬
‫לא לגלות רחמים מוגזמים או‬ ‫לתת תשומת לב‪ ,‬ליצור מגע‬ ‫שתיקה‪ ,‬עצבות ממושכת‪,‬‬ ‫דיכאון‪/‬אפטיות‬
‫כעס‪.‬‬ ‫אישי‪ ,‬דיבוב ושיחה‪ ,‬מתן אוכל‬ ‫האטה בפעילות‪ ,‬חוסר‬
‫נוזלי וחם‪.‬‬ ‫תיאבון‪ ,‬הבעת ריקנות‪ ,‬מבט‬
‫תוהה‬
‫לא להאשים ולא להבטיח‬ ‫לגלות תשומת לב‪ ,‬לספק מקום‬ ‫ניסיון להינתק מהסובב‪,‬‬ ‫תגובת חריפות‬
‫ש"הכל יהיה בסדר"‪ ,‬לא לתת‬ ‫כאבי ראש חזקים‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬נוח ומבודד‪ ,‬התייעצות עם‬ ‫ותגובות אנטי‬
‫תרופה ללא מרשם‪.‬‬ ‫רופא‬ ‫הרגשת שיתוק בחלקי גוף‬ ‫חברתיות‬
‫שונים‪ ,‬חוסר בטחון רב‬
‫לא להכות‪ ,‬לא לשפוך מים‪ ,‬לא‬ ‫לנסות לעצור בתקיפות ורק אם‬ ‫ניסיונות בריחה‪ ,‬אבדן‬ ‫פאניקה‬
‫לסטור‪ ,‬לא ליצור התקהלויות‪,‬‬ ‫אין ברירה אף בכוח‪ ,‬לתת‬ ‫שיפוט‪ ,‬ריצה פראית בכיוון‬
‫לא לתת תרופות ללא הנחיית‬ ‫הוראות פשוטות וברורות כדי‬ ‫בלתי מבוקר‪.‬‬
‫רופא‪.‬‬ ‫להחזירו בהדרגה לאיזון‪.‬‬
 ‫המנהל הכללי‬ ‫העתק‪:‬‬
‫ס‪/‬מנכ"ל בכיר לתכנון ובינוי מוסדות רפואה‬
‫ס‪/‬מנכ"ל להסברה ויחסים בינלאומיים‬
‫ראש המינהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות‬
‫נציב קבילות הציבור‬
‫נציב קבילות הציבור ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי‬
‫אחות ראשית ארצית וראש מינהל הסיעוד‬
‫רןפאי מחוזות – לשכות בריאות מחוזיות‬
‫מנהל אגף רישוי מוסדות ומכשירים‬
‫ראש שרותי בריאות הנפש‬
‫מנהל האגף לגריאטריה‬
‫מנהל האגף לרפואה כללית‬
‫מנהל האגף לשרותי מידע ומחשוב‬
‫מנהל תחום רישום ומידע רפואי‬
‫מנהל האגף לשעת חרום‬
‫מנהל האגף למקצועות בריאות‬
‫מנהל האגף להבטחת איכות‬
‫מנהל אגף ביקורת פנים‬
‫מנהלי האגפים הרפואיים – קופות החולים‬
‫מנהל תחום מינהל ומשק‬
‫מרכזת המועצות הלאומיות‬
‫הספריה הרפואית‬
‫האחראי על אמבולנסים‬
‫מנהל מח' תחבורה‬
‫אחראית ארצית על הסיעוד – ברפואה כללית‬
‫אחראית ארצית על הסיעוד – בבריאות הנפש‬
‫אחראית ארצית על הסיעוד – בבריאות הציבור‬
‫אחראית ארצית על הסיעוד – בגריאטריה‬
‫אחות ראשית – קופ"ח הכללית‬
‫קרפ"ר – צה"ל‬
‫רע"ן רפואה – מקרפ"ר‬
‫קרפ"ר – שרות בתי הסוהר‬
‫קרפ"ר – משטרת ישראל‬
‫מנכ"ל הסתדרות מדיצינית – "הדסה"‬
‫יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל‬
‫יו"ר ארגון רופאי המדינה‬
‫יו"ר המועצה המדעית – ההסתדרות הרפואית‬
‫מנכ"ל החברה לניהול סיכונים ברפואה‬
‫בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‬
‫ארכיון המדינה‬
 ‫נספח ו' – נוהל חבירה‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫א ‪ .‬מלקחי האירועים רבי הנפגעים‪ ,‬עולה הצורך בסיוע של רופאים פסיכיאטריים ופסיכולוגים במצבי‬
‫פגיעות המוניות המתרחשות ברגיעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאחר ובחלק מבתי החולים הכלליים‪ ,‬אין כוח אדם מקצועי ומיומן בתחום בריאות הנפש ובאחרים‬
‫אין כוח אדם בהיקף הנדרש‪ ,‬יש צורך בתגבור בתי החולים הכלליים בכוח אדם ספציפי מתחום זה‪.‬‬

‫‪ .2‬המטרה‬
‫א‪ .‬קביעת נהלי חבירה עם בית החולים הכללי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרת משימות לצוות בריאות הנפש‪.‬‬

‫‪ .3‬השיטה‬
‫א‪ .‬לכל בית חולים כללי בו נדרש תגבור של כוח אדם מקצועי מתחום בריאות הנפש יוגדר בית חולים‬
‫פסיכיאטרי ומרפאות בריאות הנפש בקהילה שבאחריות בית החולים הפסיכיאטרי שיהוו את המקור‬
‫לחבירת כוח האדם (רצ"ב רשימת החבירה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כוח האדם המקצועי שיוקצה יכלול עד ‪ 8‬אנשי צוות‪:‬‬
‫‪ 2‬פסיכיאטרים (ילדים ומבוגרים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 2‬אחיות מוסמכות בוגרות קורס על בסיסי בפסיכיאטרייה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 2‬פסיכולוגים (ילדים ומבוגרים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 2‬עובדים סוציאליים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 2 -‬אחיות פסיכיאטריות‪.‬‬
‫ג‪ .‬היקף כוח האדם‪ ,‬שיוקצה יקבע על ידי מנהל ביה"ח הפסיכיאטרי מבית החולים ומהמרפאה‬
‫לבריאות הנפש בתיאום עם מנהל בית החולים הכללי אליו יחבור לפי היקף האירוע‪.‬‬
‫ד‪ .‬כוח האדם שיוגדר‪ ,‬יחבור לבית החולים במצבים הבאים‪:‬‬
‫אירוע רב נפגעים ברגיעה (כולל סיוע לצוותים הרפואיים לאחר הטיפול בנפגעים)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מצב חירום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תרגילי חירום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬הדרכות לקראת תרגיל‪.‬‬
‫ה‪ .‬לצורך הבטחת הגעת כוח האדם המתגבר יבוצעו הפעולות הבאות‪:‬‬
‫בית החולים הפסיכיאטרי יעביר מראש אחת לחצי שנה להנהלת בית החולים הכללי את רשימת‬ ‫‪-‬‬
‫אנשי הצוות מבית החולים וממרפאות הקהילה כולל אמצעי הקשר לאיתור מיידי‪.‬‬
‫בית החולים הכללי יעדכן את שמות העובדים ומספרי הטלפון שלהם במערכת אזעקת סגל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הצוות של בית החולים הפסיכיאטרי ו‪/‬או המרפאה לבריאות הנפש ישתתף מראש במפגש‬ ‫‪-‬‬
‫היכרות‪ ,‬בתרגול ובתדרוך לקראת התרגול בבית חולים כללי‪.‬‬
 ‫בעת אירוע אמת או תרגול אזעקת סגל‪ ,‬יקראו אנשי הצוות הפסיכיאטרי החובר לבית החולים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫במקביל הודעה תימסר למנהל בית החולים הפסיכיאטרי שידאג לחלופות על פי הצורך מבית‬ ‫‪-‬‬
‫החולים או מהמרפאה‪.‬‬
‫ו‪ .‬משימות צוות בריאות הנפש‪:‬‬
‫מתן עזרה ראשונה נפשית לנפגעים‪ ,‬כולל מתן כתובת לקבלת סיוע במשך ו‪/‬או הפנייה להמשך‬ ‫‪-‬‬
‫התערבות לפי הצורך‪.‬‬
‫הכנת בני משפחה למפגש עם הנפגעים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סיוע באיסוף מידע מבני משפחה לגבי זיהוי אלמונים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סיוע נפשי במידת הצורך לצוות המטפל לאחר האירוע (‪.)DEBRIFING‬‬ ‫‪-‬‬
‫פתיחת קו טלפון חירום למתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ז‪ .‬שילובו של הצוות הפסיכיאטרי החובר יבוצע בדרכים הבאות‪:‬‬
‫פירוט תפקידי הצוות הפסיכיאטרי החובר ואופן שילובן במצב החירום ברגיעה (אר"ן)‪ ,‬יעוגן‬ ‫‪-‬‬
‫בנוהל ההפעלה של בית החולים הכללי‪.‬‬
‫האחריות לניהול הצוות המתגבר חלה על מנהל בית החולים הכללי‪/‬נציגו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עותק מנוהל הפעלת בית החולים באר"ן יועבר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הצוות החובר יוזמן למפגש אוריינטציה בבית החולים הקולט להכרת פריסת בית החולים באר"ן‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫הצוות האורגני המופעל באירוע ואופן ההפעלה האינטגרטיבית‪.‬‬
‫ח‪ .‬שמירת כשירות וכוננות שוטפים תבוצע כדלקמן‪:‬‬
‫באחריות הנהלת בית החולים הפסיכיאטרי לעדכן אחת לשנה את פרטי הצוות החובר מבית‬ ‫‪-‬‬
‫החולים ומהמרפאה לבית החולים הכללי‪.‬‬
‫באחריות הנהלת בית החולים הכללי להעביר להנהלת בית החולים הפסיכיאטרי כל שינוי ועדכון‬ ‫‪-‬‬
‫בנוהל הפעלת בית החולים באר"ן‪.‬‬
‫באחריות בית החולים הכללי יזומן הצוות החובר לתרגילי אר"ן שיערכו בבית החולים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫באחריות בית החולים הפסיכיאטרי לבצע השתלמויות בנושא אבחון והתערבות בתגובות דחק‬ ‫‪-‬‬
‫במצבי פיגוע שונים‪.‬‬
 ‫בתי חולים חוברים ‪-‬‬

‫יקבל סיוע צוותים אורגנים‬ ‫יקבל סיוע מבית חולים פסיכיאטרי‬ ‫בית חולים‬
‫מקומיים‬ ‫כללי‬
‫‪+‬‬ ‫צפת‬ ‫צפת‬
‫עפולה‬ ‫פוריה‬
‫‪+‬‬ ‫עפולה‬ ‫עפולה‬
‫מזרע‪/‬ילדים נהריה‬ ‫נהריה‬
‫‪+‬‬ ‫רמב"ם‪/‬טירת הכרמל‬ ‫רמב"ם‬
‫טירת הכרמל‬ ‫בני ציון‬
‫מרפאת ברה"נ קופ"ח כללית חיפה‬ ‫כרמל‬
‫‪+‬‬ ‫הלל יפה‪/‬מרפאות בריאות הנפש ‪-‬‬ ‫הלל יפה‬
‫חדרה‬
‫לב השרון‬ ‫לניאדו‬
‫שלוותה‬ ‫מאיר‬
‫גהה‬ ‫השרון‬
‫גהה‬ ‫בלינסון‬
‫‪+‬‬ ‫שיבא‪/‬באר יעקב‬ ‫שיבא‬
‫‪+‬‬ ‫איכילוב‬ ‫איכילוב‬
‫אברבנאל‬ ‫וולפסון‬
‫באר יעקב‪/‬נס ציונה‬ ‫אסף הרופא‬
‫מרכז ירושלמי‪/‬כפר שאול‬ ‫שערי צדק‬
‫‪+‬‬ ‫הדסה עין כרם‪/‬כפר שאול‬ ‫הדסה עין כרם‬
‫עזרת נשים‬ ‫הדסה הר‬
‫הצופים‬
‫עזרת נשים‬ ‫ביקור חולים‬
‫פסיכיאטרי באר שבע‪/‬מרפאה‬ ‫יוספטל‬
‫קהילתית אילת‬
‫סורוקה‪/‬פסיכיאטרי ב"ש‬ ‫סורוקה‬
‫‪+‬‬ ‫אשקלון‪ ,‬ברזילי אשקלון‪ ,‬ברזילי‬
 ‫נספח ז' – עקרונות הפעלת המענה לנפגעי חרדה בקופות החולים‬

‫‪ .1‬בשע"ח‪/‬מצב מיוחד בעורף – ינתנו השרותים במרפאות ברה"נ בתיעדוף הבא‪:‬‬

‫מטופלים בעלי סיכון אובדני מייד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מצב פסיכוטי אקוטי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נפגעי חרדה בעקבות מצב בטחוני‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הפעילות האלקטיבית – פסיכותרפויטית רגילה‪ ,‬תפסק עד ההפוגה במצב חירום‪/‬מיוחד בעורף‪.‬‬
‫‪ .2‬המרפאות יקבלו במהלך היממה מקסימום עד ‪ 100‬מטופלים בסה"כ (טיפול פרטי ו‪/‬או קבוצתי)‪.‬‬
‫‪ .3‬לא יופנו למרפאה יותר מ‪ 15-‬מטופלים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ .4‬במידה ויוחלט על ידי הרשות האליונה לאשפוז על מעבר למשמרות של ‪ 12‬שעות – מומלץ לעבוד ב‪2-‬‬
‫משמרות (‪ 6‬שעות ‪ 6 +‬שעות)‪.‬‬
‫‪ .5‬צוות גרעין לכל מרפאה הוא ‪ 2‬אנשי מקצוע‪.‬‬
‫‪ .6‬במקרים של עומס – תתוגבר המרפאה במקסימום עד ‪ 6‬אנשי צוות פרא‪-‬רפואי‪.‬‬
‫‪ .7‬מקסימום שהות בתוך המרפאה היא עד שעתיים‪.‬‬
‫‪ .8‬ההתערבות הראשונית במרפאה הינה התערבות קצרה‪ ,‬ממוקדות טראומה על פי הגישות המקובלות‪.‬‬
‫‪ .9‬מטופלים עם תלונות פיזיות נילוות יופנו לבתי החולים (קשיי נשימה‪ ,‬כאבים בחזה וכד')‪.‬‬
‫‪ .10‬מטופלים אשר זקוקים להמשך התערבות מיידית טרם סיום מצב חירום יופנו למרכזי טיפול המצויים‬
‫ברשימה של משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .11‬מטופלים אשר יצטרכו המשך טיפול לאחר תום תקופת מצב חירום‪/‬מצב מיוחד בעורף‪ ,‬יופנו למרפאות‬
‫ברה"נ של הקופה בהתאם לשייכות קופתית‪.‬‬
‫‪ .12‬במידה וקיים מחסור בכח אדם במרפאה – על קופות החולים להשלים את כח האדם החסר תוך עיגום‬
‫משאבים מ‪ 4-‬הקופות‪.‬‬
‫‪ .13‬במקרים שהמרפאה נמצאת בעומס מלא (כמות המטופלים מגיעה לקצה גבול היכולת הטיפולית של‬
‫המרפאה מבחינת מקום‪ ,‬מטפלים וכו') על המרפאה‪:‬‬
‫א‪ .‬לעדכן את אחראי לשע"ח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחראי על שע"ח יעביר את המידע לחמ"ל אגף לשע"ח של משרד הבריאות לצורך ביצוע ויסות‬
‫שניות והסתת המטופלים למרפאות אחרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬חמ"ל אגף שע"ח יעדכן את מד"א לצורך הפניית המטופלים למענים נוספים‪.‬‬
‫‪ .14‬משרד הבריאות יסייע בתגבור כח אדם מתוך מרפאות ברה"נ של משרד הבריאות במידת האפשר‪.‬‬
‫‪ .15‬יש לשאוף לארגון המרפאה באופן שיאפשר מתן טיפולים גם פרטניים וגם קבוצתיים (חדר אחד גדול וכ‪-‬‬
‫‪ 2-3‬חדרים קטנים)‪.‬‬
‫‪ .16‬על קופות החולים לדאוג לתחזוקת הצוות הרפואי ובמידת האפשר למטופלים (כגון אוכל ושתיה)‪.‬‬
‫‪ .17‬אחריות על העברת מידע לאחר התערבות המרפאה חלה על המטופל‪.‬‬
‫‪ .18‬יש להעמיד מזכירה בכל מרפאה לצורך ריכוז פניות (אשר יישמר במרפאה ויועבר למנהל מחוז) וניהול‬
‫יומן אירועים‪.‬‬
‫‪ .19‬כל המטפלים ימלאו רשומה רפואית (טפסים ב‪ 3-‬העתקים)‪ ,‬כאשר טופס אחד ישמר במרפאה‪ ,‬השני‬
‫ינתן למטופל והשלישי יועבר עם מד"א במקרים בהם נדרש פינוי לבית החולים‪.‬‬
‫‪ .20‬על קופות החולים לדאוג להכשרת מטפלים בתחום עזרה ראשונה נפשית והתערבות במצבי‬
‫‪.ASD/ASR/PTSD‬‬
‫‪ .21‬משרד הבריאות יסייע בהכשרה לפי בקשת הקופה בהכשרות בתחום ‪.ASR‬‬
‫‪ .22‬קופות החולים זכאים לקבלת שיפוי בגין התערבות ראשונית והמשך טיפול (עד ‪ 24‬טיפולים) בהתאם‬
‫ל"נוהל חרדה" של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .23‬על קופות החולים לדאוג לסדרנים במרפאה‪ .‬תפקידו של הסדרן לוודא כי למטופל יש מלווה אחד בלבד‬
‫(פרט לילדים אשר יכולים להיות מלווים ב‪ 2-‬ההורים)‪.‬‬

‫‪23288018‬‬