‫מאקרו‬

‫ההוצאה על הבריאות‬
 ‫ההוצאה הלאומית על בריאות ‪-‬הגדרה‬

‫הבריאות‬
‫תקציב מדינת ישראל‬

‫‪ 419‬מיליארד שקל‬ ‫שנת ‪2021‬‬

‫מושגים בסיסיים‬

‫• תוצר מקומי גולמי (תמ"ג)‬

‫• )‪Gross Domestic Product (GDP‬‬

‫• תוצר לאומי גולמי (תל"ג)‬

‫• )‪Gross National Product (GNP‬‬
‫מדדים לבחינת היקף ההוצאה לבריאות‬

‫נהוג להציג את כלל ההוצאה לבריאות באמצעות שני‬

‫מדדים מרכזיים‪:‬‬

‫•סך כל ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתוצר‬

‫המקומי הגולמי –‬
‫החלק היחסי של ההוצאה הלאומית לבריאות מתוך כלל‬
‫הפעילות הכלכלית של המשק‪.‬‬
‫•ההוצאה הלאומית לבריאות לנפש במחירים קבועים –‬
‫מאפשר לעמוד על השינויים הריאליים שחלו בהוצאה‬
‫לבריאות לנפש‪.‬‬
GDP per Capita (2013): Developed countries

Purchasing Power Parity PPP ‫שווי כוח הקנייה‬

‫הוצאה לאומית לפי ‪ -‬מי המממן ?‬
‫תקציב משרד הבריאות (‪) 40%‬מההוצאה‬
‫לבריאות‬
‫• במאות אש"ח‬
‫איך הוצאנו את הכסף ?‬
‫מאקרו‬
‫ההוצאה הלאומית לבריאות‬
‫כאחוז מהתמ"ג (‪)2016‬‬

‫ניתן לראות מגמת עלייה לאורך השנים מדינות ה ‪OECD‬‬

‫ואילו בישראל המספר נשאר קבוע‬

‫ההוצאה הלאומית לבריאות‬

‫כאחוז מהתמ"ג (‪)2016‬‬

‫ארבע קבוצות עיקריות במערכת הבריאות‬

‫• (‪)1‬משרד הבריאות‪,‬‬
‫(‪)2‬ארבע קופות החולים‬

‫•;‬
‫התפלגות מבוטחים לפי קופות החולים בשנת ‪2018‬‬
‫•(‪)3‬מוסדות ציבוריים‪,‬‬

‫•(‪)4‬מוסדות פרטיים‪.,‬‬
‫ההוצאה הלאומית לבריאות‬
‫שירותי הבריאות הניתנים ב‪:‬‬

‫‪ -‬בבתי החולים‬
‫‪ -‬מרפאות‬
‫‪ -‬מכונים‬
‫‪ -‬רפואת שיניים‬
‫‪ -‬תרופות‬
‫‪ -‬אחרים‬

‫•השקעה במבנים‬

‫•ציוד‬
 ‫ההוצאה הלאומית לבריאות‬

‫אומדן ההוצאה הלאומית הכוללת לבריאות לשנת ‪,2019‬‬

‫במחירים שוטפים‪ ,‬עמד על כ‪ 106-‬מיליארד ‪ ,₪‬המהווים‬
‫של ‪ 7.4%‬מהתוצר המקומי הגולמי‪.‬‬

‫•אחוז ההוצאה פרטית לבריאות מהתמ"ג מצוי במגמה‬

‫מתמשכת של עלייה‪ ,‬הנובעת משילוב של שלושה גורמים‬
‫עיקריים‪:‬‬
‫‪ -‬הזדקנות האוכלוסייה‬
‫‪ -‬שיפורים טכנולוגיים באמצעי האבחון והטיפול‬
‫‪ -‬הביקוש והמודעות של הצרכנים לשירותי בריאות‬
‫עולים בהתמדה‬
 ‫ההוצאה הלאומית על בריאות נחלקת‬
‫)‬ ‫לשניים(‬
‫‪ 2%‬תרומות‬

‫הוצאה ממשלתית‪ -‬מהווה ‪ 64%‬מכלל ההוצאה‬

‫לבריאות‬

‫הוצאה פרטית – מהווה ‪ 34%‬מכלל ההוצאה‬

‫‪ .‬לבריאות‬
 ‫הוצאה לאומית לבריאות‬
National Expenditure on Health

‫הוצאה ציבורית לבריאות‬

Public Expenditure on Health

‫הוצאה פרטית לבריאות‬

Private Expenditure on Health
•
 ‫ההוצאה הלאומית לבריאות‬

‫• האם ההוצאה הלאומית בהיקף זה די בה כדי לספק את‬

‫צרכי הבריאות של האוכלוסייה?‬

‫• האם קיים צורך בהגדלת ההוצאה‪ ,‬נוכח השינויים‬

‫הדמוגרפיים‪ ,‬התפתחות הטכנולוגייה והעדפות הציבור?‬

‫• הוצאה "נכונה" או שימוש יעיל במקורות?‬

‫• אנו עוסקים ביעילות אספקת השירותים‪.‬‬

‫גישות לאפיון ההוצאה הלאומית לבריאות‬

‫• ההוצאה לפי גורמי ביצוע עיקריים‬

‫• ההוצאה לפי סלי שירותים‬

‫ההוצאה לפי גורמי ביצוע עיקריים‬
‫• קופות החולים‬
‫‪ -‬שירותי רפואת קהילה‬
‫‪ -‬בריאות הנפש‬
‫• ממשלה‬
‫‪ -‬אשפוז‬
‫‪ -‬שירותים לאם ולילד‬
‫‪ -‬רפואה מונעת‬
‫• מלכ"רים‬
‫‪ -‬הדסה‪ ,‬שערי צדק ובתי חולים ציבוריים‬
‫‪ -‬מד"א‬
‫• גורמים עסקיים‬
‫‪ -‬שירותי בריאות למטרות רווח‬
‫התפלגות ההוצאה לפי גורמי ביצוע‬
‫ניתוח‬
‫ההוצאה לפי סלי שירותים‬
‫• קופות החולים‬
‫‪ -‬סל השירותים‬
‫• משרד הבריאות‬
‫‪ -‬אשפוז סיעוד‬
‫‪ -‬רפואה מונעת‬
‫‪ -‬טיפות חלב‬
‫• המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪ -‬יולדות‬
‫‪ -‬תאונות עבודה‬
‫‪ -‬חוק הסיעוד‬
‫• משרדי ממשלה אחרים‬
‫‪ -‬שיקום חיילי צה"ל‬
‫‪ -‬רשויות מקומיות‬
‫• פרטי‬
‫‪ -‬ביטוחים משלימים‬
‫מקורות המימון של סל שירותי הבריאות שבאחריות‬
‫קופות החולים שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד ‪1994‬‬

‫דמי ביטוח בריאות‪ ,‬הנגבים בידי המוסד לביטוח לאומי ‪ 52.4%‬מעלות הסל בשנת ‪2014‬‬

‫סכום נורמטיבי של השתתפות עצמית של המבוטחים עבור שירותי בריאות הכלולים בסל‬
‫שירותי הבריאות משנת ‪ 2014‬מקור זה הוא ‪ 6.45%‬מעלות הסל‬

‫סכום מתקציב המדינה‪ ,‬המשלים את הפער בין עלות סל שירותי הבריאות ובין שני מקורות‬
‫המימון לעיל ‪ 41.15%‬מעלות הסל בשנת ‪2014‬‬
‫התפלגות ההוצאה לפי סלי שירותים‬
‫תוצר מקומי גולמי לנפש‬
‫ההוצאה הלאומית על בריאות נחלקת לשני חלקים‪:‬‬

‫•הוצאה ציבורית‪ ,‬הממומנת מכספי המדינה‪,‬‬

‫•הוצאה פרטית שמממנים האזרחים ישירות‬
‫מהכיס או באמצעות ביטוחים‬
‫מרכיבי ההוצאה הפרטית על בריאות‬

‫ההוצאה הפרטית נחלקת לשני מרכיבים‬

‫בסיסיים‬

‫•הוצאה ישירה מהכיס‬

‫•ביטוחי בריאות‪.‬‬
 ‫ההוצאה הישירה ( הסוג הראשון )‬
‫השתתפויות עצמיות ‪-Co - payments‬‬

‫הוצאות הנדרשות מהפרטים לצורך מימוש זכות או‬

‫זכאות ציבורית‪ .‬הוצאות אלו אינן נקבעות לפי החלטת‬
‫הפרט אלא לפי החלטת אנשי מקצוע אם כי כמובן לכל‬
‫אדם זכות לא לרכוש את הטיפול או התרופה שהוצעו‬
‫לו‪ ,‬הגם שהם בזכאות ציבורית(‪ .‬מקובל לפטור‬
‫קבוצות חלשות מההוצאות הללו )‬
 ‫שירותים ומוצרים משלימים‬
‫‪Supplemental‬‬

‫ההוצאות המשלימות את השירותים הנכללים‬

‫בסל הבריאות הציבורי‪ ,‬כגון הוצאות על רפואת‬
‫השן למבוגרים בישראל‪ .‬משיקולים תקציביים‬
‫ואחרים‪ ,‬שירותים או טיפולים אלו אינם כלולים‬
‫בזכאות הציבורית אולם יש לציבור עניין בהן‪,‬‬
‫לכן במדינות שונות יש נטייה להכיר בהוצאות‬
 ‫שירותים ומוצרים מקבילים‪Parallel‬‬
‫הוצאות על שירותים דומים לאלה שניתנים במימון‬
‫ציבורי מלא או חלקי‪ ,‬למשל‪ :‬ניתוח אלקטיבי(‬
‫ניתוחים‬
‫אלקטיביים שכיחים הם‪ ‬ניתוחים פלסטיים וניתוחים אסתטיים‪-‬קוסמטיים‪ .‬ניתוחים נפוצים מסוג זה הם‪ ‬ניתוחי אף וניתוחי השתלת‬

‫‪).‬‬ ‫סיליקון בחזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם ניתוחים אלקטיביים רפואיים‪ ,‬אחד הבולטים שבהם הוא ניתוח לייזר לתיקון הראיה‬

‫במסגרת פרטית‪ .‬הוצאות אלו עלולות לעורר בעיה‬

‫חריפה כאשר הן נדרשות מפני שהשירות הציבורי‬
‫גרוע לדעת האזרח ולכן הוא בוחר בשירות פרטי‪,‬‬
‫שהוא בלתי נמנע מבחינתו‪ .‬הבעיה חמורה עוד‬
‫יותר כאשר הבחירה היא בהמלצת נותן השירות‬
‫במימון ציבורי‪ ,‬המפנה חולה לטיפול במימון פרטי‬
‫– תופעה שאינה נדירה בישראל‪.‬‬
‫שירותים ומוצרי צריכה ‪Consumption‬‬

‫הוצאה על שירותים שקשורים לתחום הבריאות‬

‫אולם אינם נחשבים רפואיים למשל‪( ,‬מוצרי‬
‫היגיינה) ולציבור אין עניין לסבסד אותם‬
 ‫ביטוחי בריאות ( הסוג השני )‬

‫ביטוח קבוצתי משלים (שירותי בריאות נוספים –‬

‫שב''ן)הביטוח ניתן באמצעות ארבע קופות‬
‫החולים ונחשב פרטי למחצה מפני שהקופות‬
‫מחויבות לבטח כל אדם ואינן יכולות לקבוע‬
‫פרמיה אישית‪ ,‬אלא רק עלות קבועה לכל קבוצת‬
‫גיל‪.‬‬
 ‫ביטוח מסחרי של חברות הביטוח‬

‫ביטוח אישי או דרך מקום העבודה‪ ,‬הדורש‬

‫במרבית המקרים הצהרת בריאות ותהליך‬
‫קביעת פרמיה פרטני‪.‬‬
 ‫ביטוחי שיניים וביטוחים סיעודיים‬
‫קבוצתיים‪:‬‬

‫בדרך כלל מוצעים לעובדים במקומות‬

‫עבודה גדולים‪.‬‬
‫ההוצאה לבריאות לנפש בדולרים‬
‫במונחי שווי קנייה (‪)2013‬‬
 ‫מקורות המימון‬
‫• חוק ביטוח בריאות ממלכתי קבע כי מימונו יהיה‬
‫משלושה מקורות‪:‬‬
‫‪ -‬תשלום דמי ביטוח בריאות של התושבים והמעסיקים‪.‬‬
‫‪ -‬גביית השתתפות עצמית בקופות החולים‪.‬‬
‫‪ -‬השלמה מתקציב המדינה (לכיסוי "עלות הסל")‪.‬‬

‫• מקורות המימון של ההוצאה הלאומית לבריאות‪:‬‬

‫‪ -‬מימון ציבורי – תקציב המדינה ‪ +‬דמי ביטוח בריאות‪.‬‬
‫‪ -‬מימון פרטי – הוצאות משקי הבית על בריאות (השתתפות‬
‫עצמית‪ ,‬אגרת תרופות‪ ,‬מחוץ לסל‪ ,‬שיניים‪ ,‬ביטוחים משלימים‪ ,‬ביטוחים מסחריים‪,‬‬
‫רפואה פרטית)‪.‬‬
 ‫אחוז המימון הפרטי מסך‬
‫ההוצאה לבריאות (‪)2019‬‬
 ‫הכנסה והוצאה לבריאות לנפש‬

‫• קשר ליניארי חזק בין ההכנסה לנפש (תמ"ג לנפש) ובין‬

‫ההוצאה לבריאות‬

‫• הכנסה לנפש מסבירה את מרבית השונות בהוצאה‬

‫לבריאות‬

‫• קשר זה אינו תלוי בגורמים כגון גודל המדינה‪ ,‬סוג‬

‫מערכת הבריאות‪ ,‬מאפייני אוכלוסיה ועוד‬
‫לסיכום‬

‫• ‪.‬‬