‫‪EMS‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מור פלץ‬

‫‪:EMS- Emergency Medical Services‬‬

‫מהי מע' רפואת החירום‪-‬‬

‫ל ‪ EMS‬יש שני פירושים ‪ system‬או ‪ ,service‬ההגדרה‪ -‬מע' של טיפול לקורבנות של פציעה‬
‫פתאומית או מחלה רצינית או מוות‪ .‬הדגש הוא על מע' ולא על שירות‪ .‬ארגון שכולל בי"ח‪,‬‬
‫רכבים‪ ,‬אנשים בעלי מע' שיוצרת אותם ומאשרת אותם‪ -‬תלויים באזור גיאוגרפי מסוים‬
‫ומתייחסים מבחינת טיפול לשלב שלפני בי"ח (אך ישנה התייחסות לתוך ביה"ח)‪.‬‬
‫עוסקים בטיפול מיידי והעברות רפואיות‪ .‬רמת הטיפול מתייחסת לבסיסי‪ ,‬אמצעי ומתקדם‪.‬‬
‫ראיית המע' אומרת שאנחנו בראיית החזון‪ -‬מדברים על קישור לקהילה‪ ,‬כל הקונספט של ראיית‬
‫הקהילה עובר שינוי בשנים האחרונות ‪( .‬ישנו קשר בין השירות למע')‪.‬‬
‫כשמסתכלים על מקור המע' הוא מאוד ברור בראיית החזון‪ -‬מצב של ארגון דברים קיימים‬
‫ואיחוד של מע' קטנות שיצרו מע' גדולה‪ .‬בסופו של דבר המטרה לשפר את המניעה‪ ,‬חשיבה‬
‫צעד אחד קדימה על למנוע את הצורך באמבולנסים‪ ,‬אך בכל זאת לשמור על רשת ביטחון‬
‫למקרה שכן יצטרכו את המע'‪.‬‬
‫ישנם מס' מרכיבים‪ :‬הראשון הוא הקהילה שנתפסת כמרכיב ראשון בהגבה למצבים רפואיים‬
‫והם הצרכנים העיקריים של המע'‪ ,‬הם חלק שתורם‪ ,‬חלק בעל תפקיד וחלק שצורך בנוסף‪.‬‬
‫המע' הרפואית עצמה שאינה חירום וחלק ממנה נמצא בקהילה‪ -‬הם המרכיב השני‪.‬‬
‫מרכיב שלישי‪ -‬גורמי ממשל שהם נתח משמעותי ביותר המרכיב את ה‪ .EMS-‬הממשל מחויב‬
‫כלפי בי"ח‪ ,‬תורם לנושא חינוך בקהילה‪ ,‬משפיע מבחינת חוקים ותקנות‪ ,‬אחראי על התחבורה‬
‫ועוד (הוא מעורב גם בקוריקולום= תוכנית לימודים)‪.‬‬
‫המרכיב הסופי של המע' זה האירגונים המשרתים עצמם ברמת שירות אמבולנס‪.‬‬
‫לכל המרכיבים ישנם אינטראקציה אחד עם השני ע"מ לתת את המענה המתאים יש צורך‬
‫בהסתכלות רחבה‪.‬‬

‫הקהילה‪-‬‬
‫שרשרת ההישרדות ב"חולה קרדילי"‪ -‬זיהוי‪---‬הזעקת עזרה‪---‬החייאה‪--‬דפיברילטור‪.‬‬
‫בארץ מעו מאוד אנשים מתחילים בהחייאה בשטח (למרות שלרוב יש הכשרה) ולפצועים‬
‫מדממים הרבה יגישו עזרה (גם יגישו אותה מהר יותר)‪ .‬היום בעזרת הטכנולוגיות יש את‬
‫הדפיברילטור החצי אוטומטי שדורש ‪ 3‬שעות הכשרה וניתן בעזרתו לספק את השוק הנכסף‬
‫מהר ולעלות את סיכויי החולה‪.‬‬
‫טראומה‪ -‬שעת הזהב‪ -‬מרגע האירוע ועד הגעה לבי"ח וקבל הטיפולים הדחופים (כולל‬
‫ניתוחים)‪.‬‬
‫‪ 10‬דק' הזהב זהו פרק הזמן שיש לנו ע"מ להגיע לאירוע בתור צוות רפואי‪.‬‬
‫דבר ראשון קורה המקרה ואז יש צורך בדיווח ולפעמים לוקח הרבה זמן עד שמגלים ומתקשרים‬
‫להזעקת עזרה‪ .‬דבר המשפיע על הגשת העזרה ועל מידת ההצלחה שלנו בטיפול‪ .‬לכן בקהילה‬
‫היום יש חלק משמעותי במכלול המע' בתור מרכיב של המע' בנוסף לתפקידו כמקבל השירות‪.‬‬

‫רשויות הממשל‪-‬‬
‫יכול להיות ברמת מדינה אחת או ברמת מס' מדינות (כמו ארה"ב)‪.‬‬
‫תפקידם הראשון זה חוקים ותקנות שקשורים ל‪ .EMS-‬חוקים שקשורים לבטיחות ומניעה של‬
‫מצבי חירום‪ ,‬בנוסף יש הקצאה של אמצעים ע"י הממשל לא רק בהקמה אלה בהכשרה‪.‬‬
‫בראיית המע' יש משמעות למניעה ולכן נוצרים חוקים למניעת המקרים שבהם השירות יטפל‬
‫(כמו קסקדות וכדומה)‪.‬‬

‫מע' הבריאות‪-‬‬
‫יש דגש על מס' גורמים כמו הערכות בי"ח לקליטת הפצוע הדחוף או החולה ויח' הטראומה‬
‫(שתופס תאוצה בארץ) היח' טראומה זה לא רק המיטה אלה גם הצוות‪ ,‬האמצעים והפעולות‬
‫שעושים לאחר ייצוב החולה‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מור פלץ‬

‫יש מעורבות בשלב הטרום אישפוזי‪ ,‬הקשר ויחסי הגומלין בין ה‪ ,EMS-‬הבי"ח והקהילה כמו‬
‫אמבולנסים של בי"ח ולמשל שבי"ח נותן לשרותי הנט"ן את הרופאים‪ .‬מה התרומה של בי"ח‬
‫לקהילה ברמה שרופאי בי"ח מגיעים לקהילה כדאי למנוע את הגעתו לבי"ח‪ .‬נושא החינוך‬
‫לבריאות ומניעת תאונות‪ ,‬תשדירים של מניעה ובטיחות‪ .‬בראיה בסופו של דבר שאם נמנע אז‬
‫נוריד בכמות הפציעות הקשות ונקטין זמני אישפוז כי הפציעות יהיו קלות יותר‪.‬‬
‫ישנו קשר גם עם מע' השיקום מאחר ולאחר האשפוז יש צורך להחזירו למצב מתפקד ולכן יש‬
‫מוסדות כגון בית לוינשטיין וכו'‪.‬‬
‫חלק חשוב נוסף זה מע' הטיפול בפצוע‪ /‬חולה דחוף מה שמקנה בעצם חשיבות עליונה מבחינת‬
‫ראיית המע'‪.‬‬

‫שירות ה ‪-EMS‬‬
‫נכיר ארגונים ומערכות‪ ,‬אמצעים‪ ,‬רמות הכשרה וציוד‪ .‬מה ההשפעות על המע' ואיזה עזרים יש‬
‫לארגון ע"מ להביא את הפצוע‪/‬חולה בחיים לביה"ח‪ .‬מה קורה כשאר אין הכשרה וציוד והאם‬
‫יש תחרות שמשפיעה‪ .‬איך מעריכים את השירות‪ ,‬ע"פ איזה מדדים (זמן תגובה‪ ,‬זמן שהייה וכו')‬
‫ובסופו של דבר ‪ EMS‬זה לא רק שירות זה מע' שלמה אם מרכיבים שונים שלכל אחד מהם‬
‫השפעה מסויימת‪.‬‬

‫מה משפיע על ה‪-EMS-‬‬

‫סביבת המע'‪ -‬מגוון רחב של גורמים כמו מע' הבריאות‪ ,‬הקהילה‪ ,‬מחוקק‪ ,‬ממשלה‪ ,‬אירגוני‬
‫חירום‪ ,‬גופי מתחרים והיסטוריה‪.‬‬

‫הקהילה‪ :‬מודעות‪ ,‬הכרת הצורך ודרישות השירות‪ .‬בראיה היום יומית אין המון כבוד לאנשי‬
‫צוות רפואי שמגיעים לטיפול במקרה‪ .‬כדאי שהקהילה תשתמש ב‪ EMS-‬יש צורך במודעות‬
‫לקיומו והסבר מה בדיוק השירות עושה ומדוע יש צורך בו‪ .‬יש התייחסות לדרישה לשירות דבר‬
‫שבארץ די מבינים (ראשי ערים וכו' שרואים את הצורך) אך יש בעיה של כסף לפתיחת תחנות‬
‫נוספות‪.‬‬

‫היסטוריה‪ :‬השפעות בהיסטוריה קשורות לראייה של מה גרם להקמת ה‪ ,EMS-‬בחלק‬

‫מהמקרים אירוע‪ -‬אסון טבע או דבר דומה שמעלה את הנק' שאנשים מתו מכיוון ולא ניתנה‬
‫להם עזרה ראשונה‪ .‬בחלק מהארגונים יש מורשת עבר ואירועים שהיו ברמה פוליטית (שותפים‬
‫ומתנגדים ומשקיעים)‪ .‬אירועים התפתחותיים כמו הכנסת תורות עבודה שונות וכו' אך לרוב אין‬
‫אירועים ספציפיים‪.‬‬

‫מחוקק‪ :‬חוק עזרה ראשונה‪/‬שירותי אמבולנס (מצד אחד תרם ונתן זכויות ומצד שני הגביל‬
‫דברים מסויימים) מגדיר מה צריך לעשות‪ ,‬מי עושה‪ ,‬מתי עושים ומתי אסור‪ .‬בארץ החוק לא‬
‫ברור כל כך אך בארה"ב זה הרבה יותר מסודר אם לו"ז מסודר ורמות שונות של פעילות‪.‬‬
‫חוק הפארמדיק‪ -‬בארץ לא קיים כהגדרת חוק‪ ,‬אך גם אין חוק חובש‪ .‬יש חתימת ממשלה לעסוק‬
‫במקצוע שבעיקרו "לא קיים"‪ .‬באוסטרליה‪ ,‬אירופה וארה"ב יש הגדרות למקצוע‪.‬‬
‫הכרזה על רמות ‪ EMS‬האם הוא בלעדי או לאומי‪ ,‬מי משקיע את הכסף‪ ,‬האם יש בלעדיות או‬
‫מותרת תחרות בנוסף מגדירים סטנדרטים להם הם מחויבים‪.‬‬
‫קובע את מעמד ה‪ EMS-‬מבחינת העובדים עצמם כעובדי ציבור (אין מקום בעולם בו העובדים‬
‫של הארגון הם עובדי מדינה רק עובדי עיר וכו')‪.‬‬

‫רשויות הממשל‪ :‬רמת מחוז או עיר‪ ,‬סטנדרטים ותקנים המסדירים את פעילות ה ‪ EMS‬ואנשי‬
‫הצוות (זמני תגובה‪ ,‬איכות‪ ,‬הכשרה‪ ,‬ציוד וכו')‪.‬‬
‫תקציב‪ -‬בדרכים שונות ממן את הארגון‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מור פלץ‬

‫מקציע מספרי חירום‪ -‬ע"מ לקצר את זמן מענה המוקד‪ .‬מקציע תדרי אלחוט לתקשורת בין‬
‫הגורמים‪ ,‬נותן אישורים לנסיעה ב"אור אדום וסירנה"‪ -‬אישור של הממשל המקומי מי יכול ומי‬
‫לא‪ ,‬ישנו מס' מצומצם של רכבים אזרחיים שמותר להם לנסוע כך‪.‬‬
‫מבקר ומפתח את הארגון משלם ומצפה לקבל תמורה לכך‪.‬‬

‫ארגוני חירום אחרים‪ :‬מי מפקד על האירוע‪ -‬משטרה‪ ,‬צה"ל‪ ,‬כיבוי ומד"א‪ -‬המון באלגן כל‬
‫פעם‪ .‬נוהלי שת"פ וחבירה‪ ,‬נהלי תקשורת‪.‬‬
‫סמכות חוקית להיכן מותר לדווח ומתי לא‪ .‬יש הבדל בין משתמשי הארגון ובעלי הארגון‬
‫מבחינת ראיית תקציבים ומשאבים‪ ,‬יש אפשרות לדרוש שרותים מסויימים ויש צורך לזכור כי‬
‫יש את האזרח אי שם בקצה השרשרת‪.‬‬

‫מע' הבריאות‪ :‬משתתף או צופה‪ -‬האם המע' בראייה כללית כוללת את הארגון והוא נחשב‬
‫שלוחה קדמית או משתמש בארגון כשירות או שהוא מתחרה‪ ,‬אנשי הארגון יכולים להיות מתוך‬
‫המערכת או מחוצה לה‪.‬‬

‫גופי מתחרים‪ :‬השאלה העיקרית היא כמה הם תופסים‪ ,‬האם יש הסכמי שת"פ עם הארגון‪ ,‬מה‬
‫המתחרות נותנת מבחינת שיתוף‪ ,‬הרמת רמת טיפול ומהירות הגעה וכו'‪ .‬האם מכירים בארגון או‬
‫מאיימים עליו‪.‬‬

‫מאפייני ‪-EMS‬‬
‫חזון ה ‪ EMS‬של העיר‪ -austin -‬תג' לקהילה לשימור חיים‪ ,‬שיפור בריאות ומניעת תאונות‪.‬‬
‫הם מחויבים לענות לקראיות‪ ,‬מתפתח בהתאם לעיר ונותנים שירות גם למקומות שאתמול לא‬
‫היו‪ .‬מענה רחב בראיית רפואת חירום‪.‬‬
‫מדדי האיכות‪ -‬כמה הוא יעיל‪ ,‬כמה קריאות נענו (מס' אמבולנסים ששוגרו)‪ ,‬אחוז קריאות של‬
‫"סכנת חיים" שנענו פחות מ‪ 11-‬דק' מהקריאה‪ .‬אחוז החולים בדום לב (שלא על רקע טראומה)‬
‫ששוחררו מבי"ח בחיים‪ ,‬זמן טיפול ממוצע לקראיה (מרגע רישום ועד הזנקה) פחות מ‪70-‬‬
‫שניות‪ ,‬זמן שהייה ממוצע בשטח בטראומה לפצועים בסכנת חיים שאינם לכודים פחות מ‪-‬‬
‫‪10‬דק'‪ ,‬ושבסקר שביעות רצון לפחות ‪.90%‬‬
‫מושגי יסוד‪-‬‬
‫זמן קבלת הקראיה‪ -‬מרגע הרמת השפורפרת ועד החלטת השיגור‪.‬‬
‫זמן שיגור‪ -‬מהחלטת שיגור ועד ההודעה לצוות‪.‬‬
‫זמן היציאה‪ -‬מההודעת לצוות ועד תחילת תנועה‪.‬‬
‫זמן הגעה‪ -‬הגעה למקרה‪.‬‬
‫זמן תגובה‪ -‬סיכום כל הנ"ל מחיוג ועד הגעה‪ ,‬צריך לקחת בחשבון כמה זמן לקח לגלות את‬
‫האירוע ולהזעיק עזרה‪.‬‬

‫קיצור זמן תג'‪ -‬מספרי חירום‪ ,‬חיוג חינם‪ ,‬חינוך וטלפוני מצוקה (שמן גילוי והזעקה)‬
‫מע' איתור שיחה‪" /‬מועדון החולה החוזר" (שמן קבלת קריאה)‪.‬‬
‫שיגור תוך כדאי קבלת כתובת (זמן שיגור)‬
‫נוהלי ארגון (זמן יציאה)‬
‫פריסת אמבולנסים‪ ,‬מע' איתור‪ ,‬רכבי הצלה‪ /‬כתובות‪ ,‬שליטה ברמזורים (זמן הגעה)‬

‫זמנים רלוונטים‪ -‬זמן הטיפול בשטח חולה‪ /‬פצוע‬

‫זמן פינוי ליעד מתאים‬
‫רכבי פינוי מתאימים לטיפול תוך כדאי פינוי‪ ,‬פרוטוקולים והכשרות ומסוקים אלה פתרונות‬
‫לקיצור הזמן בשטח וזמן הפינוי‪.‬‬
‫זמן עד העברה למיון‬
‫זמן סיום משימה‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מור פלץ‬

‫פריסת רכבי הצלה‪ -‬מס' שיטות‪ ,‬השיטה הכי פחות טובה היא תחנה ‪ X‬שהוקמה במקום מסויים‬
‫ומשם תמיד יצאו הרכבים‪.‬‬
‫יותר טוב זה פריסת רכבים ע"פ מס' הקריאות לשטח או מפתח רכבי הצלה לכמות אוכלוסייה‪,‬‬
‫או על בסיס מעגלי זמן הגעה ביחס לזמן תגובה‪ .‬יכול להיות פריסה דינמית הזזת אמבולנסים‬
‫בין הגזרות‪ .‬אפשר גם ע"פ כמות אוכלוסייה במשך זמן נתון‪ ,‬תלוי שעות ומרחקי פינוי וכו'‪.‬‬

‫משפיע גם מבנה טופוגרפי והתאמה לשירות‪ ,‬פיזור אוכלוסייה‪ ,‬רמה סוציואקונומית של‬
‫האוכלוסיה‪ ,‬הידע בזיהוי הבעיה‪ ,‬נגישות האוכלוסייה להזעקת עזרה‪ ,‬מגבלות שפה ותרבות‪,‬‬
‫שימוש בטכנולוגיות ‪ GPS‬שמזהות שיחות וכו'‬

‫רמת הטיפול הרפואי‪ -‬בראייה מה מספקים ולא רק פרה הוספיטל‪.‬‬

‫‪ ,BLS- Basic Life Sport: CPR‬עצירת דימומים‪ ,‬שברים וכל מדינה יכולה לעשות‬
‫בסמכויות שינויים‪ ,‬רק להוסיף ולא לגרוע‪.‬‬

‫‪ :ILS- intermediate‬נוסיף עירוי‪ ,‬טיפול ב ‪( AW‬טובוס) וטיפול טראומה‪ ,‬כאשר שוב‬

‫מדינות משנות לפי הצורך‪.‬‬

‫‪ :ALS- advanced‬אק"ג‪ ,‬תרופות‪ ,‬תרופות דרך וריד‪ ,‬ניטור מצב וכו' יש גם פה שינוי‬
‫בהרשעות‪ .‬טכניקות ותהליכים שמופיעים בתוכנית לימודים שקיימת‪.‬‬

‫בארה"ב העסק של מה מותר ספציפי וחד ערכי עד רמת החלטה פדרלית אך ניתן להוסיף‬
‫באישור מיוחד‪.‬‬

‫‪ EMS‬בישראל‪:‬‬
‫החוליה הראשונה הקהילה‪ ,‬בישראל יש אחוז גבוהה של מוכשרי ע"ר‪ -‬הרבה יותר בטראומה‬
‫מאשר קרדיאלי (צה"ל)= לכן יחסמו דימומים יותר מאשר יחלו החייאה‪ .‬אין תוכניות הכשרה‬
‫בהיקפיים גדולים להחייאות‪( .‬תוכניות מצומצמות קיימות כגול נאמני החייאה ו"לב אל לב") יש‬
‫מודעות להזעקת עזרה אבל האיך להזעיק מעט בעייתי‪ ,‬עדיין יש המון קריאות שמגיעות לכל‬
‫מקום אחר חוץ ממד"א‪ .‬וכנראה שצריך כאלו תוכניות כי יש נכונות מילולית גבוהה לקחת חלק‬
‫אך מעשית פחות‪.‬‬
‫מע' רפואת החירום בישראל נתפסת כמובן מעליה‪.‬‬
‫החוליה השניה‪ -‬רשויות‪ -‬חוקים ותקנות‪ .‬התחילו להבין שמניעה תתרום יותר אך בין הבנה‬
‫ליישום יש הבדל‪ .‬התחילו אם חגורות בטיחות ומושבי בטיחות‪ ,‬קסדות באופנועים‪ ,‬ביטל מיסוי‬
‫על אביזרי בטיחות‪ ,‬תקנות בטיחות בעבודה‪ -‬ציוד ע"ר והכשרה‪ .‬אחד הגופים שהכי משקיעים‬
‫בבטיחות זה חברת חשמל‪ -‬כל העובדים עברו קורס ע"ר ומרועננים אחת לזמן מסויים‪ .‬בנוזף יש‬
‫תקנות חומ"ס שונות ותקנות תעבורה‪ -‬למשל חובת הכשרה לנהג רכב ציבורי‪ ,‬חובת ציוד‬
‫מסויים‪ .‬תפיסת עבודה ברכבות‪ ,‬חוק הבטיחות באירועים ציבוריים‪ ,‬תקנות בנוגע לרעש ועישון‬
‫בציבור וחובת הכשרת ע"ר במקצועות ספציפיים‪.‬‬

‫חוק "לא תעמוד על דם רעך"‪ -‬תשנ"ח ‪ :1988‬חובת הצלה והושטת יד לעזרה‪ ,‬החזר הוצאות‬
‫ותשלומי נזק‪.‬‬
‫תקנה ‪ -146‬נהג רכב שעובר במקום תאונת דרכים יעצור וינסה לעזור (בהתאם ל ‪)144‬‬
‫תקנה ‪ -144‬ימנע נזק‪ ,‬יגיש ע"ר כמידת יכולתו‪ ,‬יזעיק שירותי הצלה‪ ,‬ימתין להגעתם‪.‬‬
‫פקודת הרופאים‪ -‬מגדירה "עיסוק ברפואה"‬
‫בשום מקום במע' החוקים לא קיים אמבולנסים או פארמדיקים וכו'‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מור פלץ‬

‫כן קיים התר לאור אדום וסירנה‪ ,‬תדרי אלחוט‪ ,‬מספרי חירום וחיוג חינם‪ ,‬שימוש ברשת קשר‬
‫ותקשורת "רב גל בי"ח" ו"מציל" (אמצעים שהרשות מספקת)‪ .‬שימוש במסוקי פינוי רפואי של‬
‫חיל האוויר‪.‬‬
‫יש שני גופים שמספקים שירות בנוסף‪ -‬צה"ל והמשטרה‪.‬‬

‫ישנם יחסי גומלין בין גופים כמו משרד הבריאות‪ ,‬מוהלי שת"פ‪ ,‬תכנון שותף לאירועים‪.‬‬
‫יחסים עם צה"ל סמכות קרפ"ר‪/‬מר"פ‪ ,‬שילוב מע' הבריאות בתכנון‪.‬‬

‫מע' הבריאות‪ -‬הערכות בי"ח לקבלת נפגעים וחולים‪ .‬דבר שמתפתח‪ ,‬מרכזי טראומה וכו'‪.‬‬
‫התמחות ברפואה דחופה (לא קיימת היום בארץ) וכו'‪ .‬הערכות קליטת אר"ן‪/‬אט"ה‪ -‬השקעה‬
‫מרובה של מע' הבריאות‪.‬‬
‫בארץ ה ‪ EMS‬נפרד מביה"ח‪ ,‬בד"כ יש קשר טוב בין שני הגורמים כמו שיתוף נציגים וכו'‪ .‬אך‬
‫יש בעיה במעורבות בחינוך‪.‬‬
‫‪ ATLS‬מחוייב לרופאים‪ PHTLS ,‬מוכר בארץ‪ ,‬יש מועצה לאומית לטראומה‪.‬‬
‫וקיימות מע' שיקום שטובות בעיקר בצה"ל האזרחיות פחות‪.‬‬

‫בחירום חוץ ממד"א יש את הרשות העליונה לאישפוז ואת צה"ל‪ ,‬ומשק לשעת חירום‪.‬‬
‫כשיש תקיפה בעורף הטיפול זה גם מד"א אך הניהול הוא צה"ל‪ ,‬ניהול משק הדם בסיוע מד"א‬
‫ויש התכוננות בסיוע האגף לשעת חירום‪.‬‬
‫הרשות העליונה לאישפוז משמשת גוף שאומר כיצד יש לעבוד‪.‬‬

‫מד"א‪ EMS -‬לאומי של ישראל‪:‬‬

‫היסטוריה‪ -‬נוסד ב‪ 1930-‬כאגודה לעזרה מהירה‪ -‬כלל אמבולנסים ואוהלי טיפול‪.‬‬
‫ב‪ -1950-‬נחקק חוק מד"א‬
‫‪ -1979‬מד‪,‬א פעל כסניפים שהופעלו ע"י העיריות ללא קשר אחד לשני והארגון סיפק‬
‫לוגיסטיקה בלבד‪ .‬בעקבות המשבר הכלכלי הראשון (‪ )79‬נהפך הארגון לארצי ומסודר שפעל‬
‫ע"פ חלוקת סניפים—מחוזות‪---‬ארצי‪ .‬המנכ"ל היה עמיצור שהיה גם סגן ראש אכ"א וחתם על‬
‫הסכם חסות עם הממשלה שקבעה שהממשלה מגנה תקציבית אך לא מקיימת את הארגון‪.‬‬
‫אמצע שנות ה‪ 80-‬היו בעיות תקציב נוספות והוקמה וועדת "רווח" (היה קרפ"ר והיום הוא‬
‫מנהל רמב"ם) שבעקבותיה שינו את מבנה מד"א מה שסידר אומנם את מתן השירות אך לא פתר‬
‫את בעיית התקציב‪ .‬המבנה עבר למבנה אזורי (תחנות שמאוגדות באזורים שמאוגדים תחת‬
‫מרכז מד"א)‪.‬‬

‫המטרות בחוק‪ -‬למלא תפקידי אגודה ארצית‪ ,‬שירות עזר לצה"ל במלחמה‪ ,‬שירותי ע"ר‪ ,‬שירותי‬
‫דם ואגירת דם ומילוי כל תפקיד נוסף שמד"א יקבעו בתקנון שלהם‪.‬‬

‫המטרות בתקנון‪ :‬הדרכת ע"ר ורפואה טרום אישפוזית‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬הסעת חולים‪ ,‬יולדות ופנוי‬
‫נפגעי תאונות ופצועים‪.‬‬
‫הנט"ן זה שירות חוץ של מד"א ולא רשום בחוק‪ .‬הוא אינו ממומן ע"י מד"א אלה ‪ 1/3‬ע"י‬
‫קופ"ח‪ 1/3 ,‬רשויות מקומיות ו ‪ 1/3‬הממשלה ישנם ‪ 22‬נט"נים בארץ כאשר ב‪ 79-‬היה קורס‬
‫הפארמדיקים הראשון בארץ‪ .‬ישנו רק אט"ן אחד בארץ שממומן בצורה כזו‪.‬‬

‫במועצת מד"א יש ‪ 45‬חברים‪ 1/3 -‬נציגי ציבור‪ 1/3 ,‬נציגי ממשלה ו ‪ 1/3‬נציגי מתנדבי מד"א‪.‬‬
‫למועצה זו יש נשיא‪.‬‬
‫‪ 9‬מאלו הם חברי המד"א הפועל של מד"א (?) להם יש יו"ר וחבר בו גם מנכ"ל מד"א‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מור פלץ‬

‫יש בתוכם גם מבקר פנימי‪ ,‬מתאם פעולות התנדבות וכו'‪ .‬ישנו גם דובר הכפוף למנכ"ל‪.‬‬
‫ישנם אגפים שונים ובניהם‪ :‬שירותי הדם (המספקים ‪ 97%‬מהדם בישראל)‪ ,‬כספים‪ ,‬ארגון‬
‫ומנהל‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬רפואה ואג"מ‪ .‬יש ‪ 11‬אזורים של מד"א‪.‬‬

‫מס' החירום ‪ ,101‬מופרד משאר המוקדנים של שאר הגופים‪ .‬כל פעם שנחייג נגיע למוקד‬
‫האזורי ממנו חייגנו (פעם היו ‪ 45‬כאלו)‪ ,‬זה מוקד שפתוח ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬הם אוספים‬
‫פרטים‪ ,‬מפעילים מענה [המענה יכול להיות‪ -‬כוננים‪ ,‬סעד חיים בסיסי‪/‬בינוני או סעד חיים‬
‫מתקדם (יש יותר מ‪ 1000-‬כוננים היום)]‪.‬‬

‫מבנה אזורי‪ 11 -‬אזורים (ישנו מוקד משנה אחד בקריית שמונה) ומוקד ארצי אחד‪.‬‬
‫‪ 96‬תחנות ונק' הזנקה פזורות בארץ (יש הכפלה ב ‪ 10‬שנים האחרונות של כמות התחנות)‪,‬‬
‫היקף האמבולנסים בכל מקום נובע מהיקף ומס' הנסיעות‪.‬‬

‫אזור ירדן‪ -‬טבריה (מוקד)‪ ,‬קריית שמונה‪ ,‬צפת (‪ ,)ALS‬חצור‪ ,‬קצרין וכו'‪.‬‬
‫אזור אשר‪ -‬עכו (מוקד)‪ ,‬נהרייה‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬מעלות (‪ ,)ALS‬שלומי וכו'‬
‫אזור גלבוע‪ -‬עפולה (מוקד)‪ ,‬נצרת‪ ,‬בית שאן (‪ ,)ALS‬מגדל העמק‪ ,‬בקעת הירדן‬
‫אזור כרמל‪ -‬חיפה (מוקד)‪ ,‬קריות (‪ ,)ALS‬יוקנעם וכו' [בחיפה ‪ 3‬תחנות רק אחת ‪.]ALS‬‬
‫אזור שרון‪ -‬נתניה (מוקד)‪ ,‬חדרה (‪ ,)ALS‬זיכרון‪ ,‬בת חפר‪ ,‬שקד וכו'‪.‬‬
‫אזור דן‪ -‬ת"א (מוקד)‪ ,‬בני ברק (‪[ )ALS‬בת"א ‪ 3‬תחנות ‪ 2‬מהן ‪]ALS‬‬
‫אזור ירקון‪ -‬פ"ת (מוקד)‪ ,‬הרצליה‪ ,‬כ"ס‪ ,‬אריאל‪ ,‬קרנ"ש (‪ ,)ALS‬רמה"ש‪ ,‬כוכב יאיר‪ ,‬ראש העין‪,‬‬
‫שבי שומרון‬
‫אזור איילון‪ -‬ראשל"צ (מוקד)‪ ,‬בת ים‪ ,‬חולון‪ ,‬רחובות‪ ,‬לוד‪ ,‬מודיעין (‪ ,)ALS‬יבנה‪ ,‬שהם וכו'‬
‫אזור ירושלים‪ -‬ירושלים (מוקד)‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬עופרה‪ ,‬בית שמש‪ ,‬גוש עציון (‪ ,)ALS‬מגילות‬
‫וכו'‪.‬‬
‫אזור לכיש‪ -‬אשדוד (מוקד)‪ ,‬קריית גת‪ ,‬אשקלון (‪)ALS‬‬
‫אזור נגב‪ -‬ב"ש (מוקד)‪ ,‬אופקים‪ ,‬נתיבות‪ ,‬שדרות‪ ,‬מצפה רמון‪ ,‬דימונה‪ ,‬תמר‪ ,‬ערד‪ ,‬אילת‪ ,‬רמת‬
‫חובב (‪ ,)ALS‬ירוחם‪ ,‬רהט וכו'‪.‬‬

‫סוגי רכבים‪:‬‬
‫‪‬אמבולנס‪ -‬חובש רפואת חירום‪ ,‬חובש מע"ר (יכולת טיפול סעד חיים בסיסי‪/‬חצי‬
‫מתקדם‪ )AED-‬יכול פינוי מריבי באר"ן ‪ 2‬שוכבים או ‪ 1‬שוכב ו‪ 3-‬יושבים‪.‬‬
‫‪‬אט"ן‪ -‬אמבולנס טיפול נמרץ‪ ,‬פארמדיק וחובש רפואת חירום‪ ,‬יכולת טיפול ‪ALS‬‬
‫‪‬נט"ן‪ -‬ניידת טיפול נמרץ‪ ,‬פארמדיק‪ ,‬רופא וחובש רפואת חירום‪ ,‬יכולת ‪ALS‬‬
‫‪‬אט"ן‪ +‬נט"ן יש ‪ 53‬בארץ‪[ .‬לא כל פארמדיק מורשה לעבוד אט"ן]‬
‫‪‬תאר"ן‪ -‬תרמילי החייאה מתקדמים וציוד‪ -‬הערכות מאופיינות ע"י צבעים‪.‬‬

‫חומ"ס‪ 11 -‬תחנות כונניות שלהם ציוד חומ"ס הגנתי‪ .‬הבעיה היא שזה איננו ציוד שטוב‬
‫לטיפול בפח"ע כימי‪ .‬בעיה נוספת זה שצריך לתת טיפול תומך ולא תרופתי למעט ז"א וציאניד‪.‬‬
‫חליפות חומ"ס לא נותנות תשובה לחילוץ המון נפגעים משטח מסויים‪.‬‬
‫בכל אמבולנס ונט"ן יש ציוד שמוגדר ‪ leval c‬שהיא חליפה אטומה‪ +‬מע' שעון זהב עם שני‬
‫מסנני ‪ abeck‬שהם מהווים מיגון מצוין לחיוץ נפגעים חיים החוצה במתאר אט"ה‪ .‬מטפלים‬
‫במי שמגיעים עליו ויש לו סימני חיים‪ -‬מחלצים ומטפלים! בניגוד לתפיסה באר"ן‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מור פלץ‬

‫אמצעים במד"א‪ -‬מעל ‪ 350‬אמבולנסים זמינים ועוד ‪ 100‬שאין מה לעשות איתם‪.‬‬

‫במשמרת גדולה פועלים כ‪ 125-‬אמבולנסים רגילים‪( .‬לא כלכלי)‬
‫ישנם ‪ 160‬אמבולנסי יישובים‪/‬מפעלים‪.‬‬
‫‪ 104‬ניידות נט"ן‪/‬אט"ן כשבכל משמרת פועלים ‪ 54‬צוותי נט"ן‪/‬אט"ן‪.‬‬
‫ויש ‪ 22‬תאר"נים‪.‬‬
‫כוח אדם‪ -‬משרות‪:‬‬
‫‪ 580‬נהגי אמבולנס‪/‬נט"ן‪/‬אט"ן‪.‬‬
‫‪ 225‬פארמדיקים‬
‫סה"כ ‪ 1,440‬משרות‪.‬‬ ‫‪ -95‬חובשים מלווים‬
‫‪ 105‬עובדי מוקד‬
‫‪ 155‬עובדי שירותי הדם‬
‫יש ‪ 6500‬מתנדבים (מתוכם ‪ 4000‬בני נוער ו ‪ 2500‬בוגרים)‪.‬‬

‫הכשרות‪ :‬קורס חובשים נהגי אמבולנס‬

‫השלמת הכשרה‪ -‬מוקד‬
‫קורס חובשים בכירים‬
‫קורס פארמדיקים‬

‫השתלמויות‪ -‬אר"ן‪ ,‬חומ"ס‪/‬לא קובנציונלי‪/‬רפואה‬

‫פעילות שנתית נכון ל ‪ -2002‬כ‪ 1,200-‬הזנקות ביממה וכ‪ 430,684-‬הזנקות בשנה‪.‬‬
‫‪ 12.7%‬קריאות שווא‬
‫‪ -7.8%‬נפגעים אחרים‬
‫‪ 0.8%‬תאונות עבודה‬
‫‪ 1.2%‬יולדות‬
‫‪ 65.3%‬חולים‬
‫‪ 340‬קריאות ביום לנט"ן‪/‬אט"ן וסה"כ ‪ 123,969‬בשנה‪.‬‬
‫‪ 838‬קריאות לאמבולנס ביום‪.‬‬

‫בשלוש שנים ‪ 1,303‬קראיות לפיגועים‪ 5,917 ---‬פצועים‪.‬‬

‫‪ 11‬אנשי מד"א נפגעו‬
‫‪ 114‬שוטרים‬
‫‪ 775‬חיילים‬
‫‪ 84‬אמבולנסים ניזוקו‬

‫סה"כ תקציב שנתי‪ ₪ 485,356,760 -‬כש‪ 60%-‬זה הוצאת שכר‪.‬‬

‫הכנסת מד"א‪ -‬הסעות‪ ,‬שירותים למדינה‪ ,‬שירותי דם‪ ,‬אבטחה‪ ,‬תאונות דרכים ותקציב מדינה‬

‫סביבת המע' בשגרה‪ :‬צה"ל (יש יחסים טובים לפינויים מוסקים וכו')‪ ,‬משטרה וארגוני חירום‬
‫אחרים‪ ,‬חברות פרטיות (שח"ל‪ ,‬נטלי וכחולים‪ -‬שעשו לנו דווקא טוב) ומערך הטראומה‬
‫הלאומי‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מור פלץ‬

‫בחירום‪ -‬רשות עליונה לאשפוז בחירום‬

‫צה"ל‬
‫המשימות של מד"א‪ -‬המשך טיפול בשגרה‪ ,‬תרומות דם‪ ,‬סיוע לצה"ל וסיוע בוויסות שניוני‪.‬‬

‫‪ EMS‬בארה"ב‪-‬‬
‫עד שנות ה‪ 60-‬לא הייתה מע' ‪ ,EMS‬היום מעט אמבולנסים פזורים‪.‬‬
‫‪ -1966‬הקונגס קבע וחייב כל מדינה להקים ‪( EMS‬תחבורתי)‬
‫‪ -1971‬הבית הלבן מקציב ‪ 9‬מיליון דולר לפרוייקט הזה שישמשו מע' יסוד ולמידה‪.‬‬
‫‪ -1972‬קרן רוברט הוד ג'ונסון מקציבה כספים להקמת ‪ EMS‬ומרכזי תקשורת‪.‬‬
‫‪ -1973‬הקונגרס מעביר חוק שמסייע תקציבית להקמת מע' ‪ EMS‬אשר עומדות בקריטריונים‬
‫מסויימים‪.‬‬
‫‪ -1981‬הקונגרס מבטל כמעט לחלוטין את המימון הפדראלי ל ‪ EMS‬ומטיל על הרשויות‬
‫להסתדר לבד (ההתפתחות בישראל ובארה"ב הייתה כמעט יחד)‬

‫צורות לארוגני ‪ EMS‬בארה"ב‪:‬‬

‫‪.1‬שרותים פרטיים לרווח‪ -‬כמעט ולא קיים‪ ,‬ישנם מפעילים פרטיים שלא למען מטרות‬
‫רווח‪.‬‬
‫‪.2‬שרותים ציבוריים או במסגרת הכיבוי או כשירות שלישי‬
‫‪.3‬שרותים חצי ציבוריים‪( Quasipublic -‬סגנון מד"א) שיש מועצת מנהלים‬
‫ומפעלים פרטיים‪.‬‬

‫מקורות מימון בארה"ב‪:‬‬

‫‪.1‬החולה עצמו דרך חברות ביטוח‬
‫‪.2‬מיסים כלליים‬
‫‪.3‬מיסים ייחודיים שמצטרפים כמו על‪ -‬חידוש רשיון הרכב‪ ,‬חשבון הטלפון וקנסות‬
‫לעברייני תנועה‪.‬‬
‫‪.4‬חוזים‪ -‬א‪ .‬מנויים ב‪ .‬קפיטציה (הצטרפות של קב' גדולות)‬
‫‪.5‬תרומות‪ +‬מתנדבים‬
‫‪.6‬סובסדציה של המדינה‬

‫מעורבות הרשויות הציבוריות‪:‬‬

‫‪.1‬מתן השירות (או דרך הכיבוי או כגוף שלישי)‬
‫‪.2‬חתימת חוזים עם שירותים פרטיים‬
‫‪.3‬קביעת סטנדרטים לשירותים‬
‫‪.4‬סבסוד השירותים‪ -‬לא את החולים אלה את השירות‬
‫‪.5‬מניעת תחרות‬
‫‪.6‬התעלמות (תעבו תתחרו ותעשו מה שבא לכם)‬

‫דרכי מימון הרשויות‪ :‬כסף‪ ,‬כסף‪ +‬מניעת תחרות‪ ,‬מניעת תחרות או תשלום למפעיל השירות‪.‬‬

‫מאפייני השירות‪:‬‬
‫•בד"כ פארמדיק שפועל על פי פרוטוקולי רופא‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מור פלץ‬

‫•קבועים סטנדרטים לזמני תגובה‬

‫•יש תכנון "זמן תעסוקה"‬
‫•מוקדים‪ -‬אחודים במוקד ‪ 911‬כממתג קריאות בין שירתי החירום‪,‬‬
‫יש הקלטות של תעבורת קשר וטלפונים ויש מע' מחשוב תומכות‬
‫החלטה שמבוססות על ‪.GPS‬‬
‫•גמישות במשמרות והצבת אמצעים‬
‫•תחום תדרי קשר ושיטות שידור (תלות בצרכים‪ ,‬תכנון ומימון)‬
‫•הכשרות‪ -‬הראשונה הינה ‪ =EMT‬חובש‪ ,‬לאחר מכן ‪EMT-I/B‬‬
‫שזה דפברילציה‪ -‬חובשים בכירים מעלים את רמת השירות‬
‫ומאפשר שיפור הכשרה למי שלא עושה פארמדיק‪EMT-P ,‬‬
‫פארמדיקים‪ ,‬יש הכשרות פנים ארגוניות והכשרות אקדמיות יש גם‬
‫רישום מדיני או רישוי לאומי‪.‬‬
‫•חינוך והדרכת אוכלוסייה כ‪firest responder -‬‬
‫•סממני מקצועיות‪ -‬דרך הצגת הנושאים‪ ,‬ירידה לפרטים וחשיבה‬
‫עצמית שאין מובן מאליו‪ ,‬יש סדנא לטיפול במצבי דחק (‪PTSD‬‬
‫כאמצעי למניעת נזק מצטבר)‪ ,‬קשר מקצועי ותקשורתי עם ביה"ח‪,‬‬
‫צוותים מטפלי אינם עוסקים בנושא הכספים‪ ,‬הם לובשים מדים‬
‫ייצוגים וסמלים (דרגות)‪ ,‬יש להם גאוות יחידה‪.‬‬
‫•מתנדבים‪ -‬אינם זולים‪ ,‬שימוש מושכל‪ ,‬משפיע על האוכלוסייה‬
‫ומס' מתאים לצרכים‬
‫•העברות‪ -‬הסעות שאינן חירום‪ ,‬הכנסה‪ .‬בחלק מהמקומות שירות‬
‫פרטי עושה זאת‪.‬‬

‫הסיבות לאיחוד ‪ EMS‬וכיבוי‪-‬‬

‫הקטנת התקציב שמושקע‪ ,‬מציאת תעסוקה נוספת לכבאים‪ ,‬פתרון לכבאים הוותיקים‪ ,‬הגדלת‬
‫מס' הכבאים‪ ,‬מענה יעיל יותר והגדלת מס' צוותים (פרוסים בצורה רחבה יותר וטובה יותר) ויש‬
‫יתרונות קהילתיים ואפשרויות קידום‪.‬‬

‫הבעיות באיחוד‪ -‬זיהוי של מי אתה בעצם‪ ,‬מתיחות בין הצוותים‪ ,‬מקצוענות‪ ,‬גיל‪ ,‬מוטיבציה‬
‫ובעיות עם הסטנדרט של זמני תגובה‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מור פלץ‬

‫דרום אמריקה‪:‬‬
‫מאופיינת בפערים סוציואקונומים ענקיים‪ ,‬יש להם מע' פרטית וציבורית‪.‬‬
‫המע' הפרטית מטפלת בכ‪ 20%-‬מהלקוחות ומנצלת כ‪ 80%-‬מהמשאבים‪ ,‬ואילו הציבורית‬
‫הפוך‪.‬‬
‫במע' הפרטית נמצא רפואה ברמה בינלאומית מערבית מתקדמת ואילו בציבורית מבחינת ידע‬
‫הוא קיים אך הצוות בד"כ מתוסכל‪ -‬מחזור כפפות ומחזור מחטים כי יש מחסור תקציבי‪.‬‬
‫השירות הציבורי הוא חינם‪ -‬בהתאם רמת השירו‪.‬‬

‫* אורוגואי‪ -‬שכנתה הקטנה והעניה של ארגנטינה‪ ,‬אין שם ‪ EMS‬ציבורי‪ .‬קיימים שני דברים‪-‬‬
‫הראשון שירות אמבולנסים של ביה"ח שאלו אמבולנסים משלהם שנוצרו מאינטרס כלכלי כי‬
‫על כל אדם שמתאשפז אצלם ביה"ח מפוצה ע"י המדינה (רוצים שהחולה יבוא עליהם)‪ ,‬ע"מ‬
‫להזמין אמבולנס מתקשרים לביה"ח עצמו‪ .‬באמבולנס יש אלונקה‪ ,‬חמצן‪ ,‬תחבושות ולפעמים‬
‫מד ל"ד‪ ,‬מי שיושב בו זה אלונקאי ולפעמים צוות רפואי של רופא או אחות מהמיון‪ .‬בנוסף יש‬
‫אמבולנסים בקופ"ח‪ -‬מרכזי בריאות ע"מ שמי שמגיע לשם יוכל להתפנות‪.‬‬
‫השני הינו השירות הפרטי שקיים למנויים‪ ,‬כמו קרדיילי‪ ,‬פדיאטרי (ע"פ נושאים) הרופא מגיע‬
‫באמבולנס אך אין עליו הרבה ציוד‪.‬‬

‫* ארגנטינה‪ -‬מדינה בעלת המון חוקים‪ ,‬מוגדר בהם בדיוק מה זה אמבולנס‪ ,‬מה הוא כל סוג ומי‬
‫רשאי לעבוד עליו‪ .‬רוב החוקים אינם עובדים בת'כלס‪ .‬יש רק גורם אחד מוסמך לטפל‬
‫בפצוע‪/‬חולה והוא רופא‪.‬‬
‫קיים ‪ EMS‬ממשלתי שלידו פועל ‪ EMS‬פרטי גדול בערים גדולות‪ .‬ע"פ החוק מותר לציבורי‬
‫להשתמש בפרטי לצרכיו (אין שימוש באופציה זו בפועל)‪.‬‬
‫ביה"ח מחולקים לשלוש דרגות‪:‬‬
‫‪.I‬מרפאה מתוחכמת‪ -‬מס' מיטות אשפוז‪ +‬נוזלים‪ +‬תפריה‪+‬‬
‫רנטגן‪ +‬גבס ויש רופא אחד‪.‬‬
‫‪.II‬יכולות כירוגיות‪ -‬יושב כירוג אחד (מתמחה)‬
‫‪".III‬מרכז על"‪ -‬יעדי וויסות נפגעים‪.‬‬
‫המרחקים הם כאלה גדולים שנוצרת בעיה‪ ,‬לכן מפותח נושא ההטסה הרפואית‪ .‬גם כאן יש להם‬
‫הגבלות מזג אוויר וכדומה‪.‬‬
‫נוצרה בעיה במס' הרופאים מאחר ורוצים ליווי רפואי ויש רק רופא אחד אז החלו לחשוב היום‬
‫על המושג פארמדיק‪.‬‬
‫ישנם בתי חולים של הצי ומשטרה וכו'‪ ,‬הם בתי חולים של הגופים הביטחוניים משל עצמם‬
‫מופרדים ולהם יש גם צוות אמבולנס נפרד‪.‬‬

‫משרה מלאה של רופא היא ‪ 24‬שעות‪ -‬יום אחד בשבוע‪ .‬אף אחד לא מסוגל לחיות ממשרה כזו‬
‫ולן קיצצו את מסק' השעות מה שגרם לכל רופא להתחיל לעבוד במס' עבודות‪.‬‬

‫*‪ -neuquen‬עיר שהיית עשירה והתבססה על נפט אך עברה הפרטה ותעשיית הנפט קרסה‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מור פלץ‬

‫יחסית מתקדמת ובעלת שירות אמבולנסים של בתי חולים‪ ,‬לעיר יש "מוקד"‪ -‬מס' חירום אך הוא‬
‫לא באמת שולט באמבולנסים שלו‪ -‬הוא כל פעם צריך להתחיל לחפש מי פנוי כי אולי הבי"ח‬
‫הוציא ולא הודיע‪.‬‬
‫באמבולנס יושב נהג‪ +‬אלונקאי ובמקרים קשים יוצא רופא אך אין ציוד‪.‬‬
‫קיים ‪ EMS‬מתנדב שמפעיל פארמדיקים אך לא יודע מה רמת ההכשרה כנראה ברמת קורס ‪.60‬‬
‫מה הבעיות‪ -‬משפטיות ושיפוטיות‪ ,‬מטווחים ואזורים‪.‬‬
‫הם בנו תוכנים להקים מוקד ‪ 911‬אם מע' ממוחשבת ואמבולנס‪ ,GPS +‬אך זהו תהליך של‬
‫כמה מאות מיליוני דולרים ולכן הוא עדיין לא מתקיים אפילו לא בצעדים קטנים (או הכל או‬
‫כלום)‬

‫*‪ -Buenos aires‬עיר הבירה ‪ ,‬של ‪ 5‬מיליון תושבים ופרירפרייה של ‪ 5‬מיליון נוספים‪.‬‬
‫מחולקת ל‪ 12-‬אזורים רפואיים שונים‪ ,‬ע"פ מרכזי העל באזור כולו (אין להם רמה ‪.)I‬‬
‫‪ -SAME‬שירות ה ‪ EMS‬הציבורי‪ ,‬מתחיל באזרח ונגמר באשפוז (כולל מיון)‪ ,‬העיר מחולקת‬
‫ל‪ 5-‬גזרות שירות‪ ,‬שבכל אחת פרסו אמבולנסים בד"כ בבי"ח וקבעו בי"ח שהוא מרכז על‬
‫באותו אזור‪ .‬על בי"ח אחראי על הקהילה באזור שלה‪ .‬יש העברות בין בי"ח‪ ,‬יש הדרכות שונות‪,‬‬
‫מאבטחים אירועים ציבוריים‪ ,‬הם שולטים ביעדי וויסות נפגעים בין כל בתי החולים ויודעים כל‬
‫הזמן כמה מיטות יש מכל סוג‪.‬‬
‫יש להם‪:‬‬
‫‪ 50‬אמבולנסים‬
‫מצויד ‪ ALS‬כי יש רופא‬ ‫‪ 15‬אמבולנס העברות‬
‫‪ 2‬אמבולנס תינוקות‬
‫‪ 10‬אמבולנסים מתקדמים להעברות‪ -‬מנשם אוטומטי‬
‫‪" 1‬רכב אסונות"‬
‫‪ 2‬רכבי חילוץ‬
‫‪ 1‬פסיכאטרי‬
‫‪ 1‬פיקוד‬
‫‪ 1‬חילוץ ימי‬

‫באמבולנס‪ :‬צוות‪ -‬רופא חדר מיון ונהג (יש להם דבר שנקרא עוזר רופא שזהו רופא שרק סיים‬
‫את ה‪ 6-‬שנים הבסיסיות לפני ההתמחות)‪.‬‬
‫ציוד‪ -‬כסא ומיטה‪ 3 ,‬מכלי חמצן‪ ,‬לוחות שדרה‪+‬צווארונים‪ ,‬מויטור‪ ,‬דפיברילטור‪ +‬קוצב‬
‫חיצוני‪ ,‬ערכת הנשמה ואבטחת ‪ ,AW‬תרופות‪ ,‬ערכת לידה‪ ,‬ערכת כוויות‪ ,‬ער' מגיון מפני מחלות‬
‫נגיפיות ועירויים‪.‬‬
‫תפיסת הפעלה‪" -‬רוע המיון לחולה שאינו יכול להגיע עליו"‪ ,‬רופא עובד משמרת אחת בשבוע‬
‫‪ 24‬שעות‪ ,‬ניסיון לחייב את הרופאים לעשות את זה ויש בעייה בהכשרה‪.‬‬

‫*‪ -Chile‬אין חוק ע"ר‪ ,‬כל פעילות רפואית מחוייבת רופא‪ .‬הסתדרות האחיות גדולנ וחזקה‬
‫בעלות סמכויות רבות ברמה גבוה‪ .‬מקצוע שקיים כבר כ‪ 100-‬שנה ויש היוםגם אוניברסיטאות‪.‬‬
‫מע' טרום אישפוזית ממשלתית ותיקה שלה שם רע באוכלוסייה‪.‬‬
‫ישנו סקטור פרטי משנות ה‪ 20-‬בעיקר קרדילי‪.‬‬
‫ארגון הכבאים‪ -‬מתנדב ובוא היחידי במדינה‪ ,‬יוקרתי מאוד‪.‬‬
‫הטראומה זה אחרי שהכבאים כבר שם והקרש גב כבר שם כי יש להם‪...‬‬

‫סוף שנות ה‪ 80-‬רופא בכל אמבולנס ע"פ מודל פריז‪ ,‬במקביל יצרו אמבולנס שהאנשים בו ידעו‬
‫בדיוק מה צריך לעשות בטיפול טרום בית חולים בילדים‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬

‫‪EMS‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מור פלץ‬

‫אמצע שנות ה‪ 90-‬הרחיבו את השירות ושמים אמבולנסים כאלו בעוד מקומות‪.‬‬

‫*סנטיטוגו‪ -‬העיר הכי גדולה מכילה ‪ 10‬מיליון איש‪ ,‬כל בי"ח מרכזי על והמודל שלהם אומץ‬
‫כמודל לאומי‪.‬‬
‫יש להם ‪ 3‬סוגי רכבים‪-‬‬
‫‪ -M1‬רופא‪ +‬חובש‪+‬נהג (‪ 1‬בכל עיר)‬
‫‪ -M2‬נהג‪ 2 +‬פארמדיקס (‪ 8‬בכל עיר) [פארמדיק נקרא אצלם‪)Reanimador -‬‬
‫‪ -M3‬נהג‪ +‬חובש (טכנאי פארמדיק כמו נהג בארץ ויש כ‪ 20-‬בכל עיר)‬
‫שינו את שם הארגון ל‪ SAMU -‬ע"מ לנסות להיפטר מהסטיגמה‪.‬‬

‫הכשרה‪-‬‬
‫נהגים‪ -‬שרידים מהמע' המקורית‪ ,‬הכשרה בסיסית בע"ר‬
‫חובש‪ -‬הכשרה במסגרת בתי ספר מקצועיים‪ ,‬אין שליטה על תוכנית לימודים‬
‫פארמדיק‪ -‬בוגרי הכשרה אוניברסיטאית‪ ,‬הכשרה פנימית ‪ 120‬שעות‪.‬‬
‫מדריכים מצוות ‪ SAMU‬הפכו לארציים‪.‬‬

‫כל פניה ל ‪ M2‬או ‪ M1‬מחוייבת לעבור דרך רופא‪.‬‬

‫‪ 3‬אתגרים‪-‬‬
‫"משבר מייסד" ריב בין הפארמדיקים לרופאים על פגיעה בכבוד הרופא וכו'‪.‬‬
‫התאמת הארגון למימדים חדשים‬
‫התאמת מודל ‪ SAMU‬למציאות בשאר אזורי צ'ילה‪.‬‬

‫שנה ב'‬ ‫רפואת חירום‬