‫בלמ"ס‬

‫בלמ"ס‬ ‫‪2‬‬

‫זרקור ‪28‬‬
‫הלכי מחשבה בצה"ל‬

‫‪1‬‬ ‫אֲ בָ נִים שָ חֲ קּו מַ יִם?‬

‫על מרכיב הפיקוד באבן יסוד האדם‬

‫________________________________________________‬
‫מאי ‪2020‬‬ ‫אייר התש"ף‬

‫‪ 1‬איוב יד‪.19 ,‬‬

 ‫בלמ"ס‬ ‫‪3‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫‪5‬‬ ‫הקדמה‬
‫‪7‬‬ ‫שער ראשון‪ :‬סיכום עבודת המטה "דמות המפקד בצה"ל"‬
‫‪7‬‬ ‫כללי‬
‫‪7‬‬ ‫המטרה‬
‫‪8‬‬ ‫החידושים בעבודה‬
‫‪8‬‬ ‫הגדרת המפקד העדכנית‬
‫‪9‬‬ ‫עשרת הציוויים למפקד‬
‫‪15‬‬ ‫שער שני‪ :‬מה למדנו מתהליך העבודה על דמות המפקד בצה"ל?‬
‫‪15‬‬ ‫מבוא‬
‫‪17‬‬ ‫"פחמימות ריקות" או "סיפור הודי"‪ :‬משל על הקצונה בצה"ל‬
‫‪20‬‬ ‫עוצרים בצמתים של קבלת דרגה‬
‫‪21‬‬ ‫מוסד טוטלי המאורגן לחירום – היעדר כתיבה על שגרה‬
‫‪23‬‬ ‫"עושים מנהיגות ולא כותבים על מנהיגות"‬
‫‪27‬‬ ‫אופי הכתיבה (‪)1‬‬
‫‪28‬‬ ‫אופי הכתיבה (‪)2‬‬
‫‪29‬‬ ‫הליבה הארגונית‬
‫‪29‬‬ ‫בין קצונה‪ ,‬פיקוד וניהול‬
‫‪33‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬
‫‪37‬‬ ‫אחרית דבר‬
‫‪39‬‬ ‫רשימת המקורות‬
‫בלמ"ס‬ ‫‪4‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪5‬‬

‫הקדמה‬
‫הפיקוד הוא אבן יסוד בצה"ל ומהווה אף מרכיב מרכזי באבן יסוד האדם‪.‬‬
‫העיסוק במהות הפיקוד עתיק יומין ורחב היקף‪ ,‬ובכל זאת – עוד רבות יש לומר‬
‫עליו‪ .‬אנו מבקשים להרחיב במסמך זה את היריעה‪ ,‬ולהוסיף לגוף הידע העוסק‬
‫בפיקוד‪ .‬כותרת המסמך שואלת‪" :‬אבנים שחקו מים?" (איוב יד)‪ ,‬ובמילים‬
‫אחרות‪ :‬האם המים שחקו את אבן היסוד? המים מסמלים את המציאות‬
‫המשתנה כל העת בסביבה שבה המפקדים פועלים – השינויים בפני הדור‪,‬‬
‫השינויים בשדה הקרב‪ ,‬השינויים בחברה הישראלית‪ ,‬במעמדו של צה"ל בחברה‬
‫הישראלית ועוד‪ .‬האם מאפייני הפיקוד יציבים ואיתנים‪ ,‬או שמא הפיקוד משנה‬
‫את אופיו בתהליכים איטיים הדומים לתהליכי הבליה של האבנים בנהר?‬
‫מסמך זה מבוסס על עבודת מטה שנערכה במהלך ‪ ,2019‬והוא מהווה זרקור על‬
‫מרכיבי הכושר הצבאי בהקשר של הפיקוד בצה"ל‪ .‬הזרקור כולל שני חלקים‬
‫עיקריים‪ :‬הראשון הוא פירוט של תוצרי עבודת המטה שנעשתה בנושא "דמות‬
‫המפקד בצה"ל" בהובלת אמ"ץ‪ 2.‬חלק זה נועד לתקף ולעדכן את ההגדרה‬
‫המילונית של המפקד בצה"ל‪ ,‬ולסמן את הציוויים שעל־פיהם המפקד נדרש‬
‫לפעול‪ .‬המטרה המרכזית של החלק הזה היא להביא את תוצרי העמ"ט כפי‬
‫שהם‪ ,‬כדי שישמשו מצפן להתייחסות‪ ,‬לחשיבה ולשיח בעבור כלל מפקדי צה"ל‪.‬‬
‫היינו רוצים להציע לכל מפקד את החלק הזה של המסמך כמצע לדיון – בינו‬
‫לבין עצמו‪ ,‬ובינו לבין סביבתו‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ ,‬הציוויים הגנריים יכולים להיות כמצפן להתייחסות עבור כל מפקד‬
‫בהקשר שהוא פועל בו – האם סג"ם נדרש ליישם את הציוויים כמו שעל רס"ב‬
‫ליישמם‪ ,‬מכיוון ששניהם מפקדים בצה"ל‪ ,‬או שמא יש ציפיות שונות מכל אחד‬
‫מהם? האם קצין או קצינת ת"ש נדרשים לפעול כמו מ"פ בהקשר של הציוויים‬

‫‪ 2‬את הצוות בהשתתפות תוה"ד וביסל"ם הוביל תא"ל יניב אלאלוף‪.‬‬

 ‫בלמ"ס‬ ‫‪6‬‬

‫למפקד? שאלות אלה היינו רוצים שהחלק הראשון של המסמך יעורר אצל‬
‫הקורא‪.‬‬
‫החלק השני של המסמך נועד לעשות מעין ניתוח "מלמעלה" של תוצרי עבודת‬
‫המטה‪ .‬בחלק זה ייעשה ניתוח של תהליך העבודה וההבנות שעלו ממנו‪ .‬מטרת‬
‫החלק השני לגבש הבנות עקרוניות בנוגע לאופן שבו הפיקוד בצה"ל נתפס‬
‫ומומשג לאורך השנים‪ ,‬כולל ניתוח הכתיבה של מפקדים בנושאי הפיקוד‪.‬‬
‫המטרה של החלק השני היא ללמוד על האופן שבו הפיקוד בצה"ל מתעצב לאורך‬
‫השנים על־ידי פרקטיקות ארגוניות שונות‪ ,‬ובעיקר באמצעות כתיבה‪ .‬השער‬
‫השני משמש כרפלקציה ארגונית שתרחיב את ההבנות על מאפייני המפקד‬
‫והפיקוד בצה"ל‪.‬‬
‫אנו מבקשים להודות לכל מי שלקח חלק בעבודת המטה ולכל מי שסייע בכתיבת‬
‫מסמך זה‪ ,‬ובייחוד לעמיתינו במחלקת תוה"ד ובביסל"ם על הערותיהם‬
‫המחכימות והמועילות‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪7‬‬

‫שער ראשון‪ :‬סיכום עבודת המטה "דמות המפקד בצה"ל"‬

‫כללי‬
‫‪ .1‬ב־‪ 11‬במרץ ‪ 2019‬הנחה הרמטכ"ל להקים צוות רב־זרועי בהובלת אמ"ץ‬
‫לגיבוש הגדרה אחידה לדמות המפקד בצה"ל‪.‬‬
‫‪ .2‬הסיבה שבגינה הוקם הצוות הייתה התרשמות הרמטכ"ל בביקוריו‬
‫ביחידות שונות עם כניסתו לתפקיד כי יש שונות רבה בקרב מפקדים‬
‫בתפיסתם מהו פיקוד ומהי הגדרת המפקד בעת הנוכחית‪.‬‬
‫‪ .3‬עמ"ט זו ניצבת בארון הספרים לצד פרסומים שונים העוסקים בפיקוד‬
‫ובמנהיגות‪ 3.‬ייחודה אינו דווקא בתכנים חדשים אלא בעדכון תכנים‬
‫קיימים‪ ,‬ובעיקר בניסוח הידע הקיים ברוח הדור‪ ,‬בשפה המשקפת את הלכי‬
‫הרוח ואת השיח בין הפיקוד העליון לפיקוד הזוטר‪.‬‬

‫המטרה‬
‫‪ .4‬מטרת צוות העבודה שהוקם הייתה גיבוש הגדרה עדכנית ורלוונטית לדמות‬
‫המפקד בצה"ל‪ .‬הגדרה כללית מספיק כדי שתוכל לשמש את כלל הגופים‬
‫והיחידות בצבא‪ ,‬ותאפשר לכל גוף או יחידה להוסיף לה את הייחודי‬
‫בעבורם‪.‬‬

‫‪ 3‬ובהם‪ :‬מנהל כוח אדם; המנהיגות הצבאית ופיתוחה בצה"ל; הערכת מצב הכשרת‬
‫הקצונה; עקד הקצין בצה"ל; הקצונה בצה"ל; הערכת מצב מנהיגות לשנת ‪.2019‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪8‬‬

‫החידושים בעבודה‬
‫‪ .5‬עדכון ההגדרה – שינוי ההגדרה המילונית של המפקד כך שתגדיר את‬
‫התפוקות והציפיות מהמפקד באופן כללי מבלי לפרט את מעמדו הארגוני‬
‫של המפקד‪ .‬בהגדרה הישנה נכתב כי מפקד הוא‪" :‬חייל או עובד צבא‪,‬‬
‫שהוסמכו לתת פקודות"; ניסוח המהווה פתח לשאלות כגון מה בין מפקד‬
‫לקצין‪ ,‬כיצד אזרח יכול לפקד וכדומה‪ .‬בהגדרה החדשה נכתב בפשטות כי‬
‫מפקד הוא‪" :‬מי שהוסמך לתת פקודות"‪ .‬השינוי מדגיש את הפקודה ואת‬
‫האחריות כעקרונות יסוד מארגנים של הפיקוד‪ ,‬מתמקד במהות הפיקוד‪,‬‬
‫ומסיט את הדיון משאלות שוליות יחסית של סטטוס‪.‬‬
‫‪ .6‬לא עוד הדגשת סגולות אינהרנטיות של המפקד‪ ,‬אלא התמקדות בציוויים‬
‫המחייבים בפעולה אקטיבית – המושג "סגולות המפקד" מדבר במידות‬
‫ותכונות חיוביות שנדרש שיהיו למפקד‪ ,‬משל היו מתת שמיים‪ .‬קרי‪ ,‬שיש‬
‫מי שהתברכו בהן ומי שלא‪ .‬החידוש בעבודה הוא שעל המפקדים להיות‬
‫פעילים ולפעול למען השגת אותן מידות ותכונות‪ ,‬ולמען חידודן ושימורן‪.‬‬
‫את מקומן של "סגולות המפקד" תפסו "ציוויים למפקד"‪.‬‬

‫העדכנית‪4‬‬‫הגדרת המפקד‬
‫‪ .7‬מפקד‪ :‬מי שהוסמך לתת פקודות המחייבות את פְּ קודיהם בעניין ייעודי או‬
‫בעניין הנוגע לשירות הצבא‪ .‬סמכויות ממלא תפקיד של מפקד לפי התקן הן‬
‫סמכויות שמכוח המשרה‪ .‬הוא היחיד המוסמך להחליט החלטות קובעות‬
‫במילוי משימותיו‪ ,‬והוא הנושא באחריות כלפי הממונים עליו בכל הנעשֶ ה‬
‫והנחדל בקרב פְּ קודיו‪ .‬כל מפקד הוא דרג פיקודי בשרשרת הפיקוד של הגוף‬
‫הצבאי שבמסגרתו הוא ממלא את תפקידיו‪.‬‬

‫‪ְּ 4‬מפ ֵ‬
‫ַקד‪commander (COMDR), commanding officer (CO) : leader. ,‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪9‬‬

‫עשרת הציוויים למפקד‬

‫‪ .8‬להלן עשרת הציוויים למפקד‪:‬‬

‫הניצחון והמשימה הצבאית צריכים להיות כל העת לנגד עיניך‪,‬‬ ‫‪.1‬‬

‫המפקד‪ ,‬ולאורם עליך לפעול‪ .‬עליך להיות מודע לכובד האחריות שיש‬
‫לך לגורל המערכה ולחיי פְּ קודיך‪ .‬עליך לקבל על עצמך את האחריות‬
‫למשימה ולניצחון‪ .‬גורל המערכה – כל מערכה שהיא – בידיך‪ .‬אתה‬
‫מחויב להביא את עצמך ואת יחידתך למוכנות ולנכונות הנדרשות‬
‫למילוי משימות היחידה‪ .‬אתה‪ ,‬המפקד‪ ,‬האחראי הבלעדי לביצוע‬
‫משימות היחידה שאתה עומד בראשה‪ ,‬ועליך להיות נכון לשלוט בכל‬
‫תחומי האחריות הכרוכים בכך‪.‬‬

‫עליך להיות אחראי לאנשיך ומחויב לדאגה לשלומם האישי‬ ‫‪.2‬‬

‫ולפיתוחם המקצועי‪ .‬עליך‪ ,‬המפקד‪ ,‬להכיר היטב את פקודיך – את‬
‫צורכיהם ואת יכולותיהם‪ .‬אתה מחויב לדאוג לשלומם ולבריאותם‬
‫הנפשית והפיזית‪ .‬טובת הפרט צריכה להיות בראש מעייניך מייד‬
‫אחרי חובת הדבקות במשימה לאור המטרה‪ .‬עליך לעורר בפקודיך‬
‫אמון והֲ ניעה (מוטיווציה) באמצעות מתן יחס אישי ופרטני ומתוך‬
‫תחושת אחריות רבה לפקודיך‪ .‬עליך‪ ,‬המפקד‪ ,‬להיות אחראי‬
‫לחניכתם של פקודיך; להיות פתוח‪ ,‬גלוי ומעורב‪ ,‬ולהיות תכליתי‬
‫בדרישותיך‪ ,‬הן בעת קרב הן בעת ניהול שגרת היחידה‪.‬‬

‫עליך לשמש דוגמה ומופת לכל הסובבים אותך‪ .‬אתה מייצג את‬ ‫‪.3‬‬
‫המערכת הצבאית בפני פקודיך והן בפני גורמים בתוך הצבא ומחוצה‬
‫לו‪ .‬כמפקד‪ ,‬אתה אדם שעיני פקודיך נשואות אליו‪ ,‬ודמותך ופועלך‬
‫משפיעים על אחרים‪ .‬על כן עליך לפעול תוך שמירה על נורמות‬
‫הפעולה‪ ,‬כך שתהיה ראוי לפקודיך; ולהיות מקור השראה לסובבים‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪10‬‬

‫אותך‪ .‬כל ציפייה שיש לך מפקודיך – עליה להיות קודם כל ציפייה‬

‫שלך מעצמך‪ .‬רוח הלחימה‪ ,‬העשייה‪ ,‬ההתנדבות והיצירה שבך ישפיעו‬
‫על פקודיך ויפיחו בהם את אותה רוח‪ .‬בכל זמן נתון אתה נדרש ללמד‬
‫את פקודיך רבות בעצם התנהגותך ומעצם מעשיך‪ .‬בד בבד הינך נדרש‬
‫להיות בעל ענווה שתאפשר לך ללמוד מהסובבים אותך‪.‬‬

‫הינך נדרש להיות בעל הבנה עמוקה וידע מקצועי־צבאי נרחב‪ .‬אתה‬ ‫‪.4‬‬
‫נדרש לנהל את מאמצי הלחימה והשגרה מתוך הבנה מעמיקה של‬
‫התורות הצבאיות וההיסטוריה הצבאית העולמית והמקומית‪ .‬אתה‬
‫משמש סמכות מקצועית ועל כן עליך להיות בעל ידע מקצועי רחב‬
‫ובעל יכולת למידה וחשיבה היקשית‪ .‬עליך להיות מחויב למקצוע‬
‫הצבאי ובעל רצון להעשיר את ידיעותיך ולשכלל את הבנתך‬
‫המקצועית‪ .‬עליך לחתור ללמידה ולשיפור מתמיד שלך ושל פקודיך‬
‫כחלק מתפיסה של מצוינות וכחלק מאחריותך לפיתוח האישי‬
‫והמקצועי של פקודיך‪.‬‬

‫מצופה ממך להיות יוזם‪ ,‬חדור מטרה‪ ,‬בעל תושייה‪ ,‬חותר קדימה‬ ‫‪.5‬‬
‫ומסתער‪ .‬עליך לזהות הזדמנויות לעשייה‪ ,‬ליזום מתוך כוונה להשפיע‬
‫על המציאות באופן הרצוי‪ ,‬ולהגדיל את מרחב האחריות וההשפעה‬
‫שלך ושל יחידתך‪ .‬עליך להיות בעל יכולת לתפקד במצבים קיצוניים‬
‫ולהפגין איתנות גבוהה‪ ,‬קור רוח‪ ,‬אופטימיות ויכולת התאוששות‬
‫מהירה‪ .‬עליך כמפקד להפגין עצמאות ולפעול בהחלטיות‪ ,‬בלוחמנות‬
‫ובנחישות לאור המטרה ולנוכח כל משימה כדי לחזק את יכולתך‬
‫להוביל את פקודיך ולנצח‪.‬‬

‫עליך להיות מוביל ולפקד מלפנים ‪.‬עליך להוביל את פקודיך ולדעת‬ ‫‪.6‬‬
‫להשפיע גם מעבר לשרשרת הפיקוד‪ .‬עליך לרתום את פקודיך ואת‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪11‬‬

‫עמיתיך לביצוע משימות שאתה העומד בראשן‪ .‬אתה הוא זה שפקודיו‬

‫הולכים אחריו בקרב ובשגרה בתחושת מחויבות‪ ,‬ועליך לעורר בהם‬
‫הזדהות ואמון בך ובצה"ל‪ .‬אתה הוא זה אשר פקודיו ירצו לנוע אחריו‬
‫לא רק משום סמכותו‪ ,‬ועליך לדעת להוביל את אנשיך לקצה גבול‬
‫היכולת שלהם‪.‬‬

‫עליך להיות יכול להחליט החלטות גם בתנאי אי־ודאות ‪.‬עליך להחליט‬ ‫‪.7‬‬
‫החלטות תוך התמקדות רק במה שחשוב ורלוונטי למשימה‪ ,‬לעיתים‬
‫קרובות במציאות של מחסור בזמן ועל סמך נתונים חלקיים ואף‬
‫סותרים‪ .‬לפני כל עשייה עליך לשקול את מרב השיקולים הנוגעים‬
‫לדבר בראייה שלמה‪ ,‬כדי שתוכל להחליט החלטות איכותיות‬
‫בסביבה שמטבעה יש בה מתחים וניגודים בין עקרונות‪ ,‬כללים‬
‫והגיונות פעולה‪ .‬בתהליכי השיפוט‪ ,‬ההערכה והניתוח‪ ,‬עליך להשתמש‬
‫ביכולת אנליטית ולערוך ביקורת עצמית‪.‬‬

‫הינך נדרש להבנה של סביבה מורכבת ורב־ממדית ולפעול בה ‪.‬עליך‬ ‫‪.8‬‬

‫לדעת להתמודד עם מציאות משתנה‪ ,‬ולהיות בעל ראייה רחבה של‬
‫מציאות מורכבת שתאפשר לך לנוע בין קצוות ומתחים ולהחזיק‬
‫בנקודות מבט שונות‪ .‬עליך להיות בעל יכולת לעבור במהירות בין‬
‫פעולות במגוון תחומים ומצבים; ליצור חיבורים בין אנשים; לעודד‬
‫השפעה "מלמטה" וחיבורים חוצי־ארגון כדרך להתמודדות עם מבנה‬
‫ארגוני מעכב‪ .‬עליך להיות יכול להתמקד בזמן ובמרחב קונקרטיים‬
‫("כאן ועכשיו") ובד בבד להבין את יוכלת (פוטנציאל) ההשפעה של‬
‫הפעולה בהקשר רחב יותר‪.‬‬
‫אתה נדרש לגמישות ולפתיחות מחשבתית‪ .‬אתה נדרש ליכולת‬ ‫‪.9‬‬
‫להפעיל את הדמיון ולחשוב חשיבה רעננה‪ ,‬ביקורתית ומחדשת; לכוח‬
‫יצירה ומוכוונּות לשינוי המצב הקיים כדי להצליח לעצב פתרונות‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪12‬‬

‫רלוונטיים‪ .‬אתה נדרש למצות את הטכנולוגיה הקיימת ולהתעדכן‬

‫תדיר ביכולות ובאפשרויות הטכנולוגיות המתהוות‪ .‬עליך להביא לידי‬
‫ביטוי את סגנונך האישי‪ ,‬ועם זאת להקפיד על משמעת הפעולה‪.‬‬

‫‪ .10‬עליך להיות בעל חזון‪ .‬עליך לדמיין תמונת עתיד המושתתת על חוויות‬
‫העבר‪ .‬אתה כמפקד יודע את הדרך ואתה הוא זה שמתווה אותה‬
‫בעבור פקודיך‪ .‬עליך להיות בעל חזון ארוך־טווח ולהצליח לתרגם‬
‫אותו למטרות בנות־השגה; עליך להחזיק בתפיסה פיקודית ברורה‬
‫ולהאמין בדרכך ובדרכו של צה"ל‪.‬‬
‫‪ .9‬הציוויים נחלקים לארבעה אשכולות‪:‬‬
‫‪ .1‬אשכול המשימה‪:‬‬
‫‪ )1‬הניצחון‪ ,‬המשימה הצבאית וגורל המערכה מול עיניו;‬
‫‪ )2‬יוזם‪ ,‬בעל תושייה ואומץ לב‪.‬‬
‫‪ .2‬אשכול האנשים‪:‬‬
‫‪ )1‬אחריות מלאה לפקודיו;‬
‫‪ )2‬דוגמה ומופת לכול‪.‬‬
‫‪ .3‬אשכול החזון‪:‬‬
‫‪ )1‬מוביל ומפקד מלפנים;‬
‫‪ )2‬קובע את החזון ומסמן את הדרך‪.‬‬
‫‪ .4‬אשכול היכולת הקוגניטיבית‪:‬‬
‫‪ )1‬בעל ידע והבנה מקצועית;‬
‫‪ )2‬בעל יכולת קבלת החלטות;‬
‫‪ )3‬בעל יכולת פעולה בסביבה מורכבת;‬
‫‪ )4‬בעל גמישות ופתיחּות מחשבתית‪.‬‬

‫‪ .10‬להלן איור עיקרי הציוויים והאשכולות של דמות המפקד‪:‬‬

 ‫בלמ"ס‬ ‫‪13‬‬

‫איור ‪1‬‬
‫בלמ"ס‬ ‫‪14‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪15‬‬

‫שער שני‪ :‬מה למדנו מתהליך העבודה על דמות המפקד בצה"ל?‬

‫מבוא‬
‫‪ .1‬פיקוד עוסק בצורת ההתקשרות הצבאית שבין בני אדם‪' .‬האדם' בצבא‬
‫מוגדר כאחת מאבני היסוד‪ ,‬והמפקד ויכולות הפיקוד שלו הם מרכיב חשוב‬
‫ומרכזי באבן היסוד הזו‪ .‬העמידה במשימה‪ ,‬מימוש האחריות והפיקוד‬
‫עומדים בליבה של אותה צורת התקשרות‪ .‬באופן הגיוני‪ ,‬פיקוד אפקטיבי‬
‫הוא תנאי לעמידה במשימה ולמימוש האחריות‪ .‬בחלק זה של המסמך‬
‫ביקשנו לברר כיצד מנסח לעצמו המוסד הצבאי את הציווי הזה‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬מעבר להגדרה התו"לית הרשמית והמוצהרת – מהו 'הפיקוד'‬
‫בצה"ל? מה ייחודו בעת הזו? בהינתן שאי אפשר לעבור באותו נהר פעמיים‪,‬‬
‫ובהינתן שהמים שוחקים גם את האבנים‪ ,‬כיצד מעוצבת אבן יסוד זו‬
‫בזרימה הנוכחית בערוץ הפיקוד?‬

‫איור ‪ :2‬דאגת המ"מ לחייליו מתוך 'מחלקת הרובאים' (‪ )1956‬האם היום‬

‫מדובר באותו מ"מ‪ ,‬באותם חיילים ובאותה דאגה?‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪16‬‬

‫‪ .2‬במיקוד השאלה "כיצד" התעניַינו פחות בשאלה מהו 'הפיקוד' – האם זהו‬
‫ערך? ציווי? סגולה? עיקרון מארגן? – ויותר בשאלה מה הם הפרקטיקות‬
‫והמנגנונים שבאמצעותם מנסח לעצמו המוסד הצבאי את התשובה לשאלה‬
‫זו‪ .‬באוכלוסיית הקבע בצבא כמעט כל אחד הוא מפקד‪ .‬כמעט לכל אחד‬
‫ניסיון אישי בלהיות מפקד‪ ,‬ולכל אחד המשרת בארגון ניסיון בלהיות פקוד‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬בחנו את שתי הזוויות גם יחד – נקודת המבט הארגונית ונקודת‬
‫המבט של הפרט‪.‬‬
‫‪ .3‬לפיכך יצאנו לדרך מתוך הנחת עבודה כי לכל משרת בצבא יש עמדה בעניין‪.‬‬
‫הנחנו כי לכל מפקד יש עמדה ביחס לסוגיה‪ ,‬גם אם זו לא נוסחה בבירור‪.‬‬
‫אצל חלק עמדה זו היא תוצאת הניסיון האישי בלבד‪ ,‬ואצל חלקם היא‬
‫תוצאה של רכישת המקצוע הצבאי‪ ,‬הניסיון האישי‪ ,‬והתבוננות עצמית‬
‫ביחס לנושא‪ .‬זוהי המודעות למרכיב הפיקוד שאת צורת התנסחותה‬
‫ביקשנו לבחון‪.‬‬
‫מצאנו את עצמנו מעיינים במסמכים רשמיים ולא רשמיים‪ ,‬מראיינים‬
‫מפקדים שונים בחתכים שונים‪ ,‬ומשוחחים על הנושא עם מגוון של‬
‫מפקדים‪.‬‬
‫זו הייתה השיטה שבה בחרנו לקיים את העבודה‪ ,‬ותוצאותיה מובאות‬
‫בשער הראשון‪5.‬‬

‫‪ 5‬עבודת הצוות התבססה על איסוף הידע הקיים בכמה מתודולוגיות‪:‬‬

‫‪ .1‬ניתוח ספרות מקצועית של צה"ל ושל צבאות זרים (תורות ותפיסות)‪ ,‬אשר כלל‬
‫איסוף חומרים וניתוח המאפיינים העיקריים העולים מהם‪.‬‬
‫‪ .2‬קבוצות מיקוד עם אוכלוסיות קצינים מדרגת סג"ם עד רס"ן ונגדים‪ ,‬בזרועות‬
‫ובאגפים השונים‪ .‬קבוצות המיקוד כללו שיחת עומק בנוגע לתפיסות‬
‫המשתתפים את הפיקוד בצה"ל היום‪ .‬לתמלילי השיחות של הקבוצות נערך‬
‫ניתוח תוכן לצורך איתור ֵתמתי של רעיונות מרכזיים שעלו בהן‪.‬‬
‫‪ .3‬סקר מפקדים שכלל מדגם של כ־‪ 100‬משיבים בקבע ראשוני ומובהק שהתבקשו‬
‫להגדיר את דמות המפקד מניסיונם‪ .‬כל ההגדרות של המשיבים פורקו לתתי־‬
‫חלקים של התוכן ולאחר מכן נערך ניתוח רוחבי לאיתור הקטגוריות שהם‬
‫יוצרים בשיטת "מלמטה למעלה" (‪ .)bottom-up‬אותרו שבע קטגוריות־על‬
‫המרכיבות את דמות המפקד השלמה כפי שהיא נתפסת בצה"ל‪.‬‬
‫‪ .4‬ראיונות עם מפקדים בכירים שתרמו מניסיונם כדי להרחיב את ההבנה של דמות‬
‫המפקד בצה"ל בעבר ובהווה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪17‬‬

‫שער זה אם כן הוא התבוננות 'מטא' (‪ )meta‬שלנו על הממצאים שאליהם נחשפנו‬

‫במהלך העבודה‪ ,‬ובמסגרתו ננסה לספק עובדות שונות בעלות משמעות ביחס‬
‫לממצאי העבודה‪.‬‬

‫"פחמימות ריקות" או "סיפור הודי"‪ :‬משל על הקצונה בצה"ל‬

‫סיפור הודי‪ ,‬או לפחות סיפור שנשמע כסיפור הודי המסופר לאנגלי שהגיע‬
‫ליבשת ושמע כי העולם מונח על פלטפורמה המונחת על גבו של פיל‪ ,‬העומד על‬
‫גבו של צב‪.‬‬

‫שאל את ההודי אתנוגרף אנגלי‪" :‬אם כן‪ ,‬על מה ניצב הצב?"‬

‫"אה"‪ ,‬השיבו לו‪" ,‬הצב עצמו ניצב על צב נוסף"‪.‬‬
‫"ועל מה ניצב הצב הנוסף?" שאל האתנוגרף האנגלי‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬סאהיב‪ ,‬לאחר מכן אלו צבים כל הדרך למטה‪"...‬‬
‫(בתוך גירץ‪ ,‬פרשנות של תרבויות‪ ,1990 ,‬עמ' ‪)28‬‬

‫‪ .4‬בתחילת שנות האלפיים הופיעה ברחוב הצה"לי סיסמה חדשה‪" :‬קצין הוא‬
‫קצין הוא קצין"‪ .‬סיסמה שהדהדה סיסמה קודמת – "קצין ללא הפסקה"‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬שתי הסיסמאות אינן מביעות את אותו המסר‪ .‬לוגית לפחות‪ ,‬המסר‬
‫של הסיסמה הוותיקה ברור‪ ,‬בין שמקבלים אותו ובין שלא – הוא מופיע‬
‫במשפט ומתייחס לטוטליות המצופה מקצין בצה"ל‪ .‬הסיסמה החדשה אולי‬

‫‪ .5‬למידה של תפיסות הפיקוד בזרועות ובאגפים השונים בצה"ל‪.‬‬

‫‪ .6‬ניתוח טקסטואלי של ספרות העוסקת בדמות המפקד בצה"ל ובצבאות זרים‪.‬‬
‫הניתוח העלה ֵתמות מרכזיות שמבטאות את המאפיינים העיקריים של המפקד‪.‬‬
‫‪ .7‬איסוף וניתוח מקבץ מאמירות הרמטכ"ל המשקפות את תפיסותיו בנוגע לפיקוד‬
‫בצה"ל‪.‬‬
‫כלל הממצאים חולקו לתתי־קבוצות של מאפייני דמות המפקד‪ ,‬שיש להן מכנים‬
‫משותפים בהיבט התוכן‪ .‬הרכיבים שזוקקו שונים זה מזה‪ ,‬וביחד מרכיבים את השלם‪.‬‬
‫כלל המתודולוגיות הללו סייעו לגיבוש נקודת מבט רחבה על דמות המפקד בצה"ל בעת‬
‫הנוכחית‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪18‬‬

‫מובנת מאליה למי שהיא שגורה על פיו‪ ,‬אך לוגית לא ברור מה היא אומרת‪.‬‬
‫המשפט טוען ש־ ‪ .X = X = X‬האם אין זהו היגד המובן מאליו?‬
‫מדוע נדרש הצבא לסיסמה זו בפתח המאה העשרים ואחת?‬
‫‪ .5‬עד תחילת שנות האלפיים התחרו ביניהם שני אתוסים‪ :‬אתוס הפלמ"ח‬
‫ואתוס הצבא הבריטי; אתוס ה"מעליש נסתדר" מהשיר "שושנה שושנה"‪,‬‬
‫ואתוס המקצועיות הממוסדת של הצבא הבריטי‪ .‬ועדיין‪ ,‬שני האתוסים‬
‫"רכבו" על המודל של מ"מ החי"ר או השריון (קצין יבשה) כמודל שהצבא‬
‫מעלה על ראש שמחתו‪ .‬המודל היה קוהרנטי יחסית בהשוואה לאתגרים‬
‫המקצועיים שנתפסו ככאלה שהפתרון המיטבי שלהם הוא תמרון‪ .‬את‬
‫התמרון אמור היה להוביל קצין היבשה‪.‬‬
‫המקצועות המאפיינים את המהפכה השלישית והרביעית‪( 6‬מידע) לא היו‬
‫מקצועות שייצגו את המצוינות הצבאית; היו אלה מקצועות שניתן לתאר‬
‫כפיקוד המניב תפוקות מבצעיות גם ללא חיכוך קרבי – פיקוד צר (מקצועי‬
‫וטכנולוגי)‪.‬‬
‫‪ .6‬לאחר מבצעי האש של שנות התשעים ("דין וחשבון" ו"ענבי זעם")‬
‫והדומיננטיות של ההסכמים ("אוסלו" והשלום עם ירדן) לצד פיתוח‬
‫תפיסת הפעלה לצבא‪ ,‬התמרון לבדו לא נתפס עוד ככזה שפותר את אתגרי‬
‫השעה‪ .‬החיכוך בעזה ובאיו"ש הצריך גם כן התאמה של המענה הצבאי‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬מבצע "חומת מגן"‪ ,‬הנחשב למערכה הכרעתית‪ ,‬דרש המשך בדמות‬
‫"דרך נחושה" להשלמת המהלך מכיוון שלא באמת השיג את ההכרעה‬
‫הנחוצה‪ .‬מבצע "ימי תשובה" מעט אחר כך היה נדבך נוסף בהבנה ובאפיון‬
‫האתגר החדש‪.‬‬

‫‪ 6‬המהפכות מתייחסות להמשגה שהוצגה בסדנת הניצחון בראשות הרמטכ"ל‪ .‬המפכה‬

‫הראשונה היא המלחמה המודרנית שאפשרה ניידות אסטרטגית (רכבות‪ ,‬מטה ומאמץ‬
‫התיאום); המהפכה השנייה מתייחסת לניידות הטקטית (הטנק והמטוס); המהפכה‬
‫השלישית מתייחסת לנשק המדויק ולשו"ב (המחשוב); המהפכה הרביעית מתייחסת‬
‫לתפקוד מעשי של מחשבים בעולם הפיזי (‪IOT).‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪19‬‬

‫‪ .7‬בצד פיתוח תפיסת ההפעלה וירידת קרנו של התמרון‪ ,‬מוסד ההכשרה של‬
‫הקצונה עבר שינוי משמעותי‪ :‬מגמת "יבשה" בבה"ד ‪ 1‬ומעבר בה"ד ‪12‬‬
‫לבה"ד ‪ .1‬זאת במקביל לניסיונות פיצוח של הקצין הישראלי באמצעות‬
‫כתיבה הן בבה"ד ‪ 1‬והן במטכ"ל‪ .‬הקצין והקצינה‪ ,‬קצינת היבשה וקצין‬
‫התקשוב‪ ,‬מצאו את עצמם יחד בכור ההיתוך של בה"ד ‪ .1‬מעניין לציין‬
‫בהקשר זה את המחזור הראשון של גדוד "זית"‪ ,‬המאגד צוערים שחזרו‬
‫לשירות בצבא כקצינים פרופסיונליים‪ ,‬ופועל במתכונת של קורס מקוצר‪.‬‬
‫‪ .8‬הסיסמה הטוענת שקצין הוא קצין הוא קצין הצליחה לטעון טענה סמויה‬
‫ולהפריך אותה באותו המשפט‪:‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬כנראה יש כמה סוגי קצינים ולכן "השילוש הקדוש" של‬
‫"הקצין"‪ .‬אך מן הצד האחר‪ ,‬אם יש כמה סוגי קצינים‪ ,‬כנראה גם יש‬
‫הבדלים ביניהם‪" .‬השילוש הקדוש" מנסה לומר כי לכולם אותה ליבה‬
‫ערכית מחייבת‪.‬‬
‫הליבה הערכית המחייבת היא כנראה זו שעדיין מהדהדת את האתוס‬
‫הצה"לי – הליבה של הקצין הלוחם הצומח מן השורות (שממנו יצמחו‬
‫רמטכ"לים) למרות כל השינויים הארגוניים‪.‬‬
‫‪ .9‬אם כן‪ ,‬נותרנו בסופו של יום עם מה שכינינו 'פחמימה ריקה'‪ .‬הגדרה‬
‫שכמעט כל מי שעבר בבה"ד ‪ 1‬בשנים האחרונות (זוטר ובכיר) יודע לצטט‪,‬‬
‫אך מתקשה לתת בה סימנים כאשר הוא נדרש לכך‪ .‬כך לפחות עלה בקבוצת‬
‫המיקוד בבסיס הצנחנים ובקרב מי שהזדמן לנו לשוחח איתו על ההגדרה‪,‬‬
‫כולל מפקדי בית הספר לקצינים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪20‬‬

‫‪ .10‬בחרנו לפתוח בתיאור השתלשלות אתוס הקצין לאורך הזמן בשל דלות‬
‫הסיסמה שפגשנו‪ ,‬שדחפה אותנו להמשיך ולחפש תכנים ופרשנויות נוספים‬
‫למהו פיקוד‪ .‬האמנו שעומק הכתיבה והפרשנויות למהו פיקוד בצה"ל‬
‫עשירים יותר מכך‪7.‬‬

‫‪ .11‬אנו סבורים שארגון המאופיין במקצועיות גבוהה יכול גם להמשיג בבהירות‬

‫את התחום המקצועי שהוא עוסק בו ולהגדירו‪ .‬זוהי בעצם היכולת של‬
‫ארגון לעשות רפלקציה – להתבונן התבוננות עצמית ביקורתית‪ 8.‬היעדרן של‬
‫יכולות אלה מעלה שאלות בדבר התקיימה של ביקורת במידה החיונית‬
‫לארגון‪ .‬להלן נסקור את האזורים והנקודות בשגרה ובסביבה הארגונית‬
‫שבהם מקיימים מפקדים חקירה ורפלקציה‪.‬‬

‫עוצרים בצמתים של קבלת דרגה‬

‫‪ .12‬הפיקוד בצה"ל‪ ,‬רובו לכל הפחות‪ ,‬אינו מסתובב כל היום והוגה במהותו‪.‬‬
‫הפיקוד בצה"ל מברר את הסוגיה אך ורק כשהוא נדרש לכך‪ .‬ואימתי נדרש‬
‫הוא לכך? לא במהלך שגרת השירות שלו; הוא נדרש לכך בצמתים של קבלת‬
‫דרגה או בעת עריכת בירורים הנדרשים כאשר מתגלעים בקיעים בפיקוד‬
‫(מפקדים שכשלו או סרחו)‪.‬‬
‫‪ .13‬בבה"ד ‪ ,1‬בקורס "ייחוד וייעוד" לפני קבלת דרגת הרס"ן‪ ,‬ובפו"ם מתקיים‬
‫עיסוק בסוגיה‪.‬‬

‫‪ 7‬הדיון עסק עד כה במושג 'קצין' כמפקד‪ ,‬מבלי להתייחס לאוכלוסיות פיקוד נוספות‪,‬‬
‫ולא בכדי; האתוס הפיקודי נסמך על מערך הקצונה ולכן בכך עסק הניתוח ההיסטורי‬
‫שלנו‪ .‬בבואנו להביט אל העתיד ברור כי יש להרחיב את זווית הראייה ולכלול‬
‫באוכלוסיית המפקדים גם בעלי תפקידים שאינם קצינים‪ ,‬כפי שאכן נעשה באופן פורמלי‬
‫בצה"ל בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ 8‬ודאי אם חלק מהדרישות מהמפקד כנגזרת של הציוויים בשער הראשון הוא יכולת‬
‫להבין סביבה מורכבת ורב־ממדית ולפעול בתוכה‪ ,‬וכן להיות בעל גמישות ופתיחות‬
‫מחשבתית‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪21‬‬

‫ומה בין לבין? מי שמפקדו מברר עימו את הסוגיה באמצעות דפי מפקד‪,‬‬
‫שיחות יזומות ביחידה או באמצעות כל מנגנון אחר – זכה‪ .‬מי שלא זכה ולא‬
‫קודם (כלומר לא שהה במכללות בפו"ם בקורסים השונים)‪ ,‬עשוי להביט‬
‫בעצמו במראה עם שחרורו ולהיזכר שבפעם האחרונה שבה בירר לעצמו את‬
‫הסוגיה היה בהשתלמות דרגה של "ייחוד וייעוד"‪.‬‬
‫‪ .14‬מפקדים שכשלו בפיקוד מציבים מול הארגון את הצורך בדיון במהות‬
‫הפיקוד ביתר שאת‪ .‬מקרים של כישלון בפיקוד קורים בעיקר מול מכשול‪,‬‬
‫ובייחוד בעת קרב‪ .‬אך צבא ופיקוד שרובם הגדול אינו מתנסה ואינו משתתף‬
‫באירועים קרביים‪ ,‬מאתגרים אף יותר את הדיון במהות הפיקוד‪9.‬‬

‫מוסד טוטלי המאורגן לחירום – היעדר כתיבה על שגרה‬

‫‪ .15‬המוסד הצבאי נועד ללחימה בכל רמות העצימות – קרב‪ ,‬מלחמה‪ ,‬היתקלות‬
‫או מב"ם‪ .‬בקבוצת מיקוד שנערכה באחת מיחידות הצנחנים בנושא זה‪,‬‬
‫העלו קצינים צעירים בתפקיד מ"מ את התהייה מהו פיקוד "באמת" לאור‬
‫היעדר הניסיון המבצעי שלהם מחיכוך קרבי (כפי שהם מעידים על עצמם)‪.‬‬
‫הם הסבירו כי בצבא שהפעילות הקרבית בו אינה רצופה אלא קורית בסבבי‬
‫לחימה‪ ,‬סיכויים גבוהים כי קצין בתפקיד מ"מ לא יתנסה בחיכוך קרבי‬
‫במשך כל מהלך השירות שלו‪.‬‬
‫מכיוון שכך הם לא נדרשו לשאלה ולא עסקו בנושא‪ ,‬שהרי לא יכולות להיות‬
‫להם תשובות לו‪ ,‬אך הרהרו בו בינם לבין עצמם‪ .‬אותם מרואיינים תופסים‬
‫את הפיקוד כמהות המופעלת במלוא עוצמתה בעת חירום‪ .‬קצינים קרביים‪,‬‬
‫אשר הזהות הפיקודית שלהם מתעצבת ונבנית באמצעות מימוש יכולתם‬
‫הקרבית‪ ,‬אשר אין מזדמנות להם התנסויות קרביות‪ ,‬מצויים במבוכה‬

‫‪ 9‬המב"ם הוא פעילות שהצבא עסוק בה כל הזמן‪ ,‬אך שיעור המפקדים המשתתפים‬
‫במאמץ הזה קטן יחסית‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪22‬‬

‫בסוגיית זהותם‪ .‬הם מנהלים חיילים ומוציאים לפועל משימות‪ ,‬אך אינם‬
‫מרגישים שיש להם זכות לדבר על פיקוד "אמיתי"‪10.‬‬

‫בחינה של מהו פיקוד לתפיסתם של מפקדים באזורים לא קרביים של צה"ל‬ ‫‪.16‬‬

‫מגלה תמונה דומה‪ .‬מצאנו שהמרואיינים הללו‪ ,‬הלא קרביים‪ ,‬פועלים‬
‫בעיקר בשני מצבים‪ :‬חירום תמידי (שגרת חירום) ושגרה ללא חירום‪.‬‬
‫בקרב מרואיינים מאמ"ן עלה כי אחד הקשיים המרכזיים במימוש הפיקוד‬ ‫‪.17‬‬
‫הוא העובדה שהם נתונים כל העת במב"ם‪ .‬הכול חירום‪ ,‬הכול דחוף‪ ,‬והם‬
‫אינם מצליחים לווסת את ביצוע המשימות השונות ולתעדף אותן‪ .‬אחד‬
‫מכלי הפיקוד הוא היכולת לתעדף משימות ולהגדיר סדרי עדיפויות‪ .‬בהינתן‬
‫מצב שבו הכול דחוף לאותו רגע‪ ,‬לטובת המב"ם‪ ,‬אותה קצונה (צעירה‬
‫ברובה) מתקשה לממש את יכולת הפיקוד הנדרשת ממנה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬בבסיס סגור של חיל האוויר בדרום הארץ‪ ,‬המאופיין בפעילות‬ ‫‪.18‬‬
‫בשגרה‪ ,‬נחשפה תופעה מפתיעה‪ :‬על אף שהם פועלים במצב שגרה‪ ,‬גם‬
‫העומס וגם האינטנסיביות של המשימות שלהם גבוהים כמו בחירום‪.‬‬
‫הקצינים הצעירים הללו מלינים על כך שבשל האופי התמידי של הפעילות‬ ‫‪.19‬‬
‫האינטנסיבית ובמצבי חירום‪ ,‬הם מתקשים לרתום את פקודיהם למשימות‬
‫באינטנסיביות הנחוצה להשלמתן‪ ,‬ועל כך כי הם חסרים את היכולת או את‬
‫הכלי הפיקודי הנדרש להם למימוש הפיקוד שלהם‪ .‬כך תיארה זאת אחת‬
‫הקצינות‪" :‬אם צריך להזין נגררת‪ ,‬החייל לא ממש מבין מדוע זו משימה‬
‫חשובה‪ .‬וזו משימה המאפיינת את רוב המשימות שלו‪ .‬אני גם לא יכולה‬
‫להגיד לו שהוא יישאר בבסיס‪ ,‬כי בכל מקרה נשארים בבסיס‪ ,‬אז הוא מורח‬

‫‪ 10‬אולי התהייה של קצינים אלה משתקפת גם בעבודה שלנו‪ .‬בציוויים למפקד לא כללנו‬
‫את הציווי על התמודדות עם כישלון‪ .‬במלחמה או בסבבים לא כל המפקדים יצליחו‬
‫לעמוד במשימתם‪ ,‬וחלקם אף ייכשלו‪ .‬גם בשאר מצבי השח"ם אפשר להיכשל במשימה‪,‬‬
‫אולם לרוב יהיה זה כישלון שייעטף בכל המעטפות האפשריות שהצבא יודע לספק‪ ,‬החל‬
‫מתחקיר ועד לטיפול רגשי‪ .‬במלחמה ממש‪ ,‬קשה יותר לצבא לספק את המעטפות הללו‪,‬‬
‫ועל המפקד לבדו מוטלת החובה להתמודד עם הכישלון ולהתקדם לעבר ההצלחה‬
‫הבאה‪ .‬ייתכן כי ההימנעות מקביעת ציווי ברוח זו בעבודה משקפת את רוח הדור‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪23‬‬

‫את‬ ‫שמבצעת‬ ‫זו‬ ‫אני‬ ‫ובסוף‬ ‫הזמן‬ ‫את‬

‫המשימה"‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪24‬‬

‫‪ .20‬הן הקצינים מאמ"ן והן הקצינים מחה"א מעידים על עצמם כי הם‬

‫מתקשים לפקד‪ .‬באמ"ן הם כינו זאת כ"אומץ לפקד"‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬שלוש האוכלוסיות המוזכרות (צנחנים‪ ,‬ח"א ואמ"ן) מתארות‬
‫פיקוד כדבר ששואפים אליו‪ ,‬כמהים לו‪ ,‬או נדרשים לאומץ כדי לממשו‪.‬‬
‫הפיקוד נתפס כאידיאל שיש לשאוף אליו‪ ,‬אך כדבר שיש בו משהו "גדול"‬
‫מכדי שיבוא לידי ביטוי ביום־יום‪.‬‬
‫נדמה כי מה שחסר להם הוא כתיבה על פיקוד כפי שהיא באה לידי ביטוי‬
‫במצבים שאינם מלחמה או חירום‪.‬‬

‫שווה אם כן לבחון מי כותב על פיקוד בצה"ל‪.‬‬

‫מנהיגות"‪11‬‬
‫"עושים מנהיגות ולא כותבים על‬
‫העלה את השאלה‬ ‫המקורות‪12‬‬
‫בסופה של עבודת המטה‪ ,‬מבט בוחן על רשימת‬
‫האם דרך מי שכותב על פיקוד אפשר ללמוד משהו על פיקוד‪ .‬בהקשר זה עלו‬
‫בפנינו עובדות אחדות על אודות מי שכותבים על פיקוד‪:‬‬

‫‪ .21‬מפקדים בכירים (יגאל אלון‪ ,‬טליק‪ ,‬לסקוב) או מצביאים (בן גוריון) עשויים‬
‫לכתוב פרקי זיכרונות ובהם בין השאר הדרכה כיצד לפקד‪ .‬מפקדים אלה‬
‫מתבססים על ניסיון מבצעי עשיר הכולל פיקוד בעת לחימה‪ ,‬וכתיבתם על‬

‫‪ 11‬במהלך כתיבת המסמך השתמשנו במקביל במילים 'פיקוד' ו'מנהיגות'‪ ,‬ללא הבחנה‬
‫אנליטית בין השתיים‪ ,‬אם כי הבחנה זו קיימת בספרות הצבאית‪ ,‬ולפיה 'פיקוד' כולל‬
‫מרכיבים של מנהיגות‪ ,‬ניהול צבאי וניהול אזרחי‪ ,‬שהם האופן שבו המפקד יכול לממש‬
‫את פיקודו‪" :‬הפיקוד הצבאי נשען על סמכות המוקנית כחוק לממלא תפקיד צבאי כלפי‬
‫גוף צבאי וכלפי פקודים‪ .‬המנהיגות היא היכולת המאפשרת מימוש מיטבי של סמכות‬
‫זו‪ ,‬ועל כן נדרש לפתחה‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הפיקוד הצבאי מושתת על מנהיגות השלובה‬
‫במפקדּות‪ ,‬ניהול צבאי (שליטה ובקרה על מעשי הלחימה) לצד ניהול במשמעו האזרחי‬
‫(לדוגמה – ניהול תקציב)"‪( ,‬מתוך‪ :‬המנהיגות הצבאית ופיתוחה בצה"ל‪ ,‬תוה"ד ‪.)2013‬‬
‫‪ 12‬ראו רשימת המקורות בסוף המסמך‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪25‬‬

‫פיקוד היא כללית ורפלקטיבית ולאו דווקא מתארת את החיכוך; הניסיון‬

‫הקרבי של אותם כותבים הוא בעיקר משאב המהווה חותמת של אמינות‬
‫ביחס לדברים הנכתבים‪ .‬מי שהוא בעל זכות להגות בפיקוד הוא מי שקודם‬
‫כל עשה‪ ,‬ואז יכול גם ללמד ולספר‪.‬‬

‫בהקשר זה בולטים בייחודם שני טקסטים‪:‬‬

‫‪ .1‬הטקסטים שחיבר האלוף במילואים יאיר גולן ("על הפיקוד"‪" ,‬על‬
‫הפיקוד ‪ .)"2‬טקסטים שהמפקד כותב בעודו בשירות‪ ,‬שעניינם הוא‬
‫המשגות ביחס לפיקוד‪ ,‬אך הם אינם נובעים בהכרח מניסיון מלחמתי‬
‫וחלק ניכר מההמלצות שבהם נסוב סביב ההכנה לחיכוך הקרבי –‬
‫האימונים‪ .‬למרות שיש לא מעט טקסטים שמפקדים כותבים‪ ,‬אלה הם‬
‫בעיקר טקסטים שהם כותבים עבור היחידה שלהם ("האומץ לפקד"‬
‫של רב־אלוף אביב כוכבי בהיותו מח"ט הצנחנים למשל‪" ,‬לשחות בים‬
‫סוער" שכתב בהיותו מפקד פיקוד הצפון‪ ,‬וכן כל מה שנכנס לקטגוריה‬
‫של "דף מפקד" [כך למשל הדפים של האלוף במיל' אלעזר שטרן או של‬
‫תא"ל אליעזר טולדנו]‪ .)13‬כלומר‪ ,‬כתיבה נעשית כאקט פיקודי ברמת‬
‫היחידה‪ ,‬כפרקטיקה של המפקד להגיע לאוזנם של כלל בעלי‬
‫התפקידים‪.‬‬
‫הטקסטים של האלוף במילואים יאיר גולן נכתבו עבור כל הצבא‪ ,‬ובזה‬
‫ייחודם‪.‬‬
‫‪ .2‬הטקסטים שנכתבו בכתב העת "מערכות" במדור הידוע "מפנקסו של‬
‫מג"ד"‪ ,‬הם טקסטים שנכתבו אי־אז בימים‪ .‬אחד המוכרים שבהם הוא‬
‫הטקסט שכתב מאיר פעיל כמג"ד ‪( 51‬ולימים מפקד בה"ד ‪ .)1‬מדור זה‪,‬‬
‫נעשה ניסיון להחיותו בתחילת העשור השני של המאה הנוכחית על־ידי‬
‫אל"ם (דאז) אליעזר טולדנו‪ .‬הוא אמר‪" :‬בחודשים האחרונים אני‬
‫מוצא את עצמי מעיין שוב ושוב באתר 'מערכות'‪ ,‬שולה ממנו מאמרים‬

‫‪ 13‬למשל‪ :‬טולדנו‪" ,‬דף מפקד מס' ‪ – 21‬לקסיקון חטיבה ‪."35‬‬

 ‫בלמ"ס‬ ‫‪26‬‬

‫בעלי רלוונטיות ועניין בנושאים טקטיים‪ ,‬ועושה בהם שימוש בהכנת‬

‫משימותיי בשני התפקידים שאני ממלא‪ :‬מח"ט ומפקד מגמה בקורס‬
‫מפקדי גדודים‪ .‬את העיון במאמרים הקצרים והחדים מלווה הנאה של‬
‫קריאת העברית הישנה יחד עם הפליאה כל פעם מחדש עד כמה‬
‫העשייה הצבאית בצה"ל‪ ,‬על אף התחדשותה ושינוייה‪ ,‬עוברת באותם‬
‫שבילים מאז ימי ההגנה ועד ימינו אלה" (טולדנו‪.)2012 ,‬‬
‫הפנקס אומנם מילא כמה דפים אך לא התרומם לכדי במה מוכרת‬
‫וחשובה שבה מפקדים חולקים מניסיונם ומתובנותיהם באופן רציף‪.‬‬
‫אפשר לשער כי אין זה דבר קל לאמץ פרקטיקה של כתיבה בארגון‬
‫שמהותו עשייה‪.‬‬
‫‪ .22‬יש כתיבה חווייתית של לוחמים ומפקדים צעירים יותר ("לא הגעתי‬
‫לליטאני"‪ /‬יהונתן כהן‪" ,‬אש"‪ /‬יובל נריה‪" ,‬תיאום כוונות"‪ /‬חיים סבתו‪,‬‬
‫"אתי מלבנון"‪ /‬יורם יאיר)‪ ,‬בעיקר בעקבות חוויות מלחמה‪ .‬הם אינם‬
‫ממשיגים את הפיקוד אלא בעיקר מתארים התרחשויות שעיקרן סביב‬
‫ההתנסות הקרבית‪ִ .‬מכְּ תבים אלה עולה התחושה שההתייחסות אל המושג‬
‫'פיקוד' היא כאל משהו "גדול"‪ ,‬אולי גדול מדי‪.‬‬
‫‪ .23‬מפקדי בה"ד ‪ ,1‬החל מראשית שנות האלפיים‪ ,‬עת הופצה תפיסת ההפעלה‬
‫של צה"ל‪ ,‬חשים צורך להמשיג את תובנותיהם ביחס לקצונה הזוטרה‪ .‬כמי‬
‫שמופקדים על שער המנהיגות והפיקוד הם כותבים על פיקוד בהקשר של‬
‫קצונה (האלוף נדב פדן‪ ,‬תא"ל במיל' יוסי הימן‪ ,‬תא"ל יניב אלאלוף)‪.‬‬
‫‪ .24‬עיקר הכתיבה הרשמית בצבא על פיקוד ומנהיגות נעשית על־ידי כותבים‬
‫מטעם הגופים המקצועיים האמונים על התחום ושותפים רלוונטיים שונים‬
‫בצבא (ביסל"ם‪ ,‬תוה"ד וממד"ה)‪ .‬הכתיבה על־ידי גופים אלה היא כתיבה‬
‫מקצועית‪ ,‬המיועדת לשמש גם בתהליכי למידה והכשרה צבאיים‪ ,‬ומבוססת‬
‫על מדע ועל ידע‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪27‬‬

‫אפשר לתת כמה הסברים אפשריים למפת הכתיבה הזו‪:‬‬ ‫‪.25‬‬

‫הסבר אחד נוגע לאופי הקריירה של מפקד בצה"ל‪ .‬תפקידי הקצונה קצרים‬
‫יחסית ומעבר בין תפקידים‪ .‬בשנה הראשונה לתפקיד לומדים אותו‪ ,‬בשנה‬
‫השנייה מיישמים‪ ,‬וכבר מתכוננים לתפקיד הבא‪ ,‬התובעני לא פחות‪ .‬או‬
‫ש"עושים שנה שלישית" ואז אולי כותבים‪ .‬אולי‪.‬‬
‫מבט על גופים אזרחיים מראה כי כשיש כתיבה על ניהול היא קורית בתום‬ ‫‪.26‬‬
‫תפקיד ובזמן מנוחה בין תפקידים‪ .‬קשה לבוא בטענות למפקדים בצה"ל על‬
‫שאינם כותבים תוך כדי ניהול קריירה תזזיתית שכזו‪.‬‬
‫הסבר אחר מתייחס לאופיו של הצבא‪ .‬הצבא אינו צבא מקצועי ולכן אין‬ ‫‪.27‬‬
‫כתיבה של מפקדים‪ .‬המפקדים "מתגלגלים" לתפקיד‪ .‬בדומה לדוד המלך‪,‬‬
‫הם נלקחים מאחר הצאן עד שהם משתחררים לחיים האזרחיים‪ .‬בארגון‬
‫שעיקרו ומרכזו אינו בעל תודעה פרופסיונלית‪ 14‬קשה לצפות לכתיבה שאינה‬
‫כתיבה על ערכים או כתיבה של מילים פומפוזיות (ראו בהמשך)‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬למרות הביקורתיות – מפקדים כותבים‪ .‬כנראה שאיננו מחפשים‬ ‫‪.28‬‬
‫במקומות הנכונים‪ .‬מפקדים כותבים סיכומי תפקיד או מתייחסים‬
‫לאתגרים שחוו בבמות ורשתות פנימיות כמו קבוצות פייסבוק‪ ,‬טלגרם או‬
‫ואטסאפ‪ .‬ואומנם‪ ,‬אין זו כתיבה הממוקדת בפיקוד ובמנהיגות במובנם‬
‫הרחב אלא בתפקיד הספציפי שאותו מילאו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬נהוג בצבא להעביר בדוא"ל הצבאי סיכומי תפקיד של מפקדים בולטים‪.‬‬
‫לעיתים טקסט מסוג זה אפקטיבי יותר מכל מאמר מקצועי על פיקוד‬
‫ומנהיגות‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬כאשר כותבים‪ ,‬מהו אופי הכתיבה?‬

‫‪' 14‬תודעה פרופסיונלית' משמעותה תפיסה מקצועית חזקה של הפרט והארגון אשר‬
‫לפיה המקצוע מהווה את אמת המידה המכתיבה את הכללים של הסמכות והערכים‪,‬‬
‫ואלה אינם בהכרח בהלימה לצרכים מבצעיים צבאיים (גנדלמן‪.)2006 ,‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪28‬‬

‫אופי הכתיבה (‪)1‬‬

‫‪ .29‬כמו טקס צבאי מהודר ורב־רושם באמצע הפודרה במדבר‪ ,‬כך גם הכתיבה‬
‫על הפיקוד‪ .‬מצד אחד כתיבה פומפוזית מלאת חזון הדורשת מהמפקד‬
‫יכולת לספק חזון והשראה; מצד שני כתיבה מאוד ביורוקרטית המתמקדת‬
‫במיהו המפקד ובמה שמאפיין אותו מבחינה חוקית (ההסמכה לפקוד על‬
‫מושאי הפעילות – הפְּ קודים)‪.‬‬
‫‪ .30‬כך למשל במסמך "המפקד הישראלי" מצד אחד היגדים כמו "כובד אחריות‬
‫הניצחון והמשימה הצבאית כנר לרגליו (של המפקד)" או "מהווה דוגמה‬
‫ומופת‪ ,‬מקור השראה לאנשיו" וכדומה‪ ,‬ולעומתם הגדרה יבשה כמו "מי‬
‫שהוסמך לתת פקודות ‪ ...‬כל מפקד הוא דרג פיקודי בשרשרת הפיקוד ‪."...‬‬
‫אחד מאלופי צה"ל המכהנים כיום הביע בפנינו תמיהה על הכתיבה‬
‫הפומפוזית‪ ,‬ואמר שכדאי להסתפק בכך שהקצונה הצעירה תמלא את‬
‫משימותיה לפני שאנחנו דורשים ממנה להיות בעלת חזון‪.‬‬
‫‪ .31‬הפער בין הכתיבה "היבשה" לכתיבה פומפוזית גדול עד כדי כך שרוב מי‬
‫שפגשנו במהלך העבודה כלל לא הכיר את ההגדרה "היבשה"‪ ,‬שהרי היא‬
‫לא משרתת אותו‪ .‬מי שכבר מעוניין לכתוב (כמו מפקדי בה"ד ‪ 1‬לדורותיהם‪,‬‬
‫הנמצאים בצומת שכנראה מחייב מבט רפלקטיבי) מוצא את עצמו פועל‬
‫בסטנדרט סמוי של פומפוזיות‪ ,‬נע בתוך החזון וההשראה ו"כובד האחריות‬
‫כנר לרגליו"‪.‬‬
‫שונים מכל אלה הטקסטים של האלוף במילואים יאיר גולן‪ ,‬הכתובים‬
‫בשפה ארצית‪ ,‬לא פומפוזית‪ ,‬וגם לא ביורוקרטית ו"יבשה"‪.‬‬
‫‪ .32‬אחת ההערות המועילות שקיבלנו בהקשר זה הייתה‪" :‬מנהיגות היא‬
‫תהליך‪ ,‬זו לא הגדרה"‪ .‬ודאי על רקע העובדה כי המפקד בסדיר‪ ,‬בקבע‬
‫ובמילואים‪ 15‬מתפתח ומשתנה‪ .‬יהיה זה מופרך להיצמד להגדרה כאשר‬
‫מדובר בתהליך של התפתחות אישית‪ ,‬ולכן אל לנו לצפות למצוא תשובות‬
‫סדורות ומנוסחות היטב בקרב כל מי שנפנה אליהם‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מכיוון‬

‫‪ 15‬ההגדרה הרשמית מכלילה גם ע"צים בהגדרת ערך 'המפקד'‪.‬‬

 ‫בלמ"ס‬ ‫‪29‬‬

‫שמדובר בתהליך אישי‪ ,‬הרי שכתיבה על פיקוד ומנהיגות כרוכה במידה רבה‬
‫של חשיפה העשויה להרתיע מפקדים מלכתוב‪ 16.‬לכן אולי המנגנון הארגוני‬
‫המפצה על אתגר החשיפה הוא כתיבה פומפוזית או כתיבה רק על אירועי‬
‫קרב ולא כתיבה על שגרה‪.‬‬

‫אופי הכתיבה (‪)2‬‬

‫‪ .33‬מאפיין נוסף של הכתיבה הוא תנועה בין מאפיינים גנריים של פיקוד באשר‬
‫הוא פיקוד וביחס לכל 'מי שהוסמך לכך' (הכתיבה הרשמית של גופי‬
‫הכתיבה המקצועיים ושל בה"ד ‪ )1‬ובין מאפיינים המיוחדים לאגף או לזרוע‬
‫שנוסחו על־ידי הגופים המקצועיים של האגף או הזרוע המדגישים את‬
‫החשוב והייחודי להם‪17.‬‬

‫‪ .34‬בחינה ביקורתית של אותם טקסטים ייחודיים לזרועות ולאגפים מגלה כי‬

‫הם דומים למדיי‪ .‬ובכל אופן‪ ,‬בחירת המילים וסגנון ההתנסחות יוצרים‬
‫תחושה שהם ייחודיים ורלוונטיים למסגרת או גוף ספציפי (ה'מקצועיות'‬
‫למשל חזרה על עצמה בצורות שונות בהגדרת 'מנהיגות' אצל האגפים‬
‫והזרועות השונים)‪.‬‬

‫הפסקה הבאה עוסקת בכתיבה האופיינית לזרועות ולאגפים‪.‬‬

‫‪ 16‬ראויה לציון הערה שקיבלנו במהלך הצגת העבודה מהצוות הניהול הבכיר בביסל"ם‪:‬‬
‫הללו העירו על היעדר המרכיב הרגשי באשכולות המארגנים את הציוויים למפקד‪.‬‬
‫התייחסנו לאחריות‪ ,‬לאנשים וליכולות הקוגניטיביות‪ ,‬והתעלמנו מהיכולות‬
‫הקוגניטיביות־רגשיות כגורם משמעותי בהנעת הפקודים‪.‬‬
‫‪ 17‬כך למשל באגף התקשוב מושם דגש מיוחד על מקצועיות הקצין‪ ,‬ובתוך כך היושרה‬
‫המקצועית והיכולת שלו לספק פתרונות יצירתיים‪ ,‬מהירים ומקצועיים (מתוך הצגת‬
‫נציג אגף התקשוב לצוות העבודה)‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪30‬‬

‫הליבה הארגונית‬
‫‪ .35‬נוסף על המאפיינים הייחודיים של אגף או זרוע מצאנו כי הם בוחרים‬
‫להעלות על נס את מקצוע הליבה היוקרתי ביותר של אותו אגף או אותה‬
‫זרוע‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בחיל האוויר מוגדר הקצין מבעד לתיאור האידיאלי של איש‬
‫צוות האוויר‪ .‬אפשר להבין מדוע בחרו להגדירו כך‪ ,‬אך אחת ההשלכות של‬
‫הדבר היא שהגדרה זו אינה מסייעת לקצינת המנהלה בבסיס או לנגד‪,‬‬
‫שאומנם אינם מפקדים על מטוס ועל משימה‪ ,‬אך מופקדים על חיילים‬
‫רבים‪ .‬כאן פגשנו במושג מ"ע – ממונה־על‪ .‬לא מפקדים‪ ,‬גם לא מנהלים‪ ,‬כי‬
‫אם 'ממונים'; מעין הסדרה מקומית של היבטי מנהיגות ופיקוד בסביבת‬
‫הפעולה הזו‪.‬‬
‫‪ .36‬הגדרות הפיקוד השונות מאופיינות בהתאם לתפקיד הליבה בכל זרוע או‬
‫אגף‪ .‬בזרוע הים החובל הוא המועלה על נס‪ ,‬ובאגף התקשוב זהו הקצין‬
‫בגדוד או בחטיבה הנענה לכל תקלה בכל רגע נתון; ואילו התוכניתן או‬
‫מפעיל המכ"ם לעומתם‪ ,‬שגם הם מפקדים‪ ,‬לא נמצאים במוקד הגדרת‬
‫המנהיגות‪ .‬יובהר כי אין הגדרה רשמית של בעלי התפקידים שאינם תפקידי‬
‫ליבה – ההגדרה הזרועית או האגפית היא כללית‪ ,‬ולכאורה אמורה להתאים‬
‫לכל המפקדים בזרוע או באגף‪ .‬הלכה למעשה‪ ,‬המאפיינים שבהגדרות‬
‫רלוונטיים למרכיב הליבה של הסביבה המסוימת‪ ,‬ולא לכל מפקד ומפקד‪.‬‬

‫בין קצונה‪ ,‬פיקוד וניהול‬

‫הדיון והכתיבה על מהו פיקוד עברו בזחילה איטית לעסוק בדמות הקצין‪ ,‬ולא‬
‫בכדי‪ .‬מהדברים מובן כי קצין הוא גם מפקד‪ ,‬אך מפקד הוא בעיקר קצין‪.‬‬

‫‪ .37‬אחד הדיונים שלעולם אינם מגיעים לכדי סיום נוגע לשאלה מה בין מפקד‬
‫לקצין‪ .‬הכתיבה על קצונה היא הכתיבה הרווחת‪ .‬הקצונה כרוכה במוסד‬
‫הצבאי ומזוהה איתו באופן הדוק (גם לעתיד‪ ,‬במעבר לשירות מילואים‬
‫כמפקד‪ ,‬גם אם היה מפקד זוטר) ועל כן העיסוק הנרחב והרווח יותר‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪31‬‬

‫בקצונה לעומת העיסוק במפקדים שאינם קצינים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬כפי שהגדרת‬
‫המפקד בכל סביבה נהגתה בהתאם לתפקיד הליבה באותה סביבה‪ ,‬כך‬
‫הגדרת המפקד נכתבת לאורך השנים לדמותו של הקצין ולא לדמות הנגד‪,‬‬
‫המש"ק‪ ,‬הע"ץ וכו'‪ .‬מיקוד העיסוק בקצונה ובמאפייני הליבה הארגוניים‬
‫על־פי תפקיד הליבה בכל סביבה וסביבה משרת צורך ארגוני‪ ,‬אך מותיר‬
‫אוכלוסיות שלמות של מפקדים שדמותם ומאפייני הפיקוד שלהם לא‬
‫הוגדרו ולא הומשגו די הצורך‪.‬‬
‫‪ .38‬שדרת הפיקוד אינה מורכבת רק מהקצונה‪ ,‬ועשויה לכלול גם מפקדים‬
‫שאינם קצינים‪ ,‬נגדים ואף עובדי צה"ל‪ .‬בהגדרה המילונית הישנה של הערך‬
‫'מפקד' אף נכתב כי מפקד הוא‪" :‬חייל או עובד צבא שהוסמכו לתת‬
‫פקודות" (בהגדרה החדשה נכתב בפשטות כי מפקד הוא "מי שהוסמך לתת‬
‫פקודות")‪.‬‬
‫‪ .39‬בקבוצת מיקוד שערכנו באמ"ן‪ ,‬שבה עלה הביטוי "האומץ לפקד"‪ ,‬נחשף‬
‫באופן ברור מאוד כי הקצינים שגדלו ביחידות השדה ו'הוטבעו' באתוס‬
‫המפקד היבשתי (הקצין הלוחם) כלל לא חשו בעיה או מחסור באומץ לפקד‪.‬‬
‫מי שלא גדל או הוטבע באתוס הזה חש עצמו כמפקד בעל פחות כלים‬
‫פיקודיים‪ .‬הנגדים בחיל האוויר כלל לא ראו את עצמם כמפקדים‪ ,‬הם נותרו‬
‫הממונים‪.‬‬
‫‪ .40‬באופן כללי‪ ,‬באזורים שבהם התרבות האזרחית מתערבת בתרבות ובזהות‬
‫האזרחית ראינו יותר בלבול‪ .‬במקומות שבהם הצבאיּות מקושרת‬
‫למלחמה‪ ,‬המפקדים אומנם מתמודדים עם אתגרים רבים‪ ,‬אך המהות‬
‫המזוקקת ביותר של הפיקוד אינה נמצאת בקונפליקט מבחינתם‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬באזורי אמ"ן‪ ,‬תקשוב וכדומה‪ ,‬עולות שאלות של זהות ארגונית‪ ,‬ומהן‬
‫נגזרות שאלות של זהות פיקודית או ניהולית‪ .‬כך למשל תוהה קצין צעיר‬
‫באגף התקשוב‪" :‬אם אומרים לנו שאנחנו הייטק‪ ,‬ואנחנו באמת הייטק –‬
‫למה אני כמפקד עושה הסברה על יום השואה? גם בחברת הייטק המנהל‬
‫עושה הסברה כזו? ואם אנחנו צבא ויש לנו תוכנית חינוך‪ ,‬למה אומרים לנו‬
‫שאנחנו הייטק? למה לא ללכת עד הסוף עם זה שאנחנו צבא?"‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪32‬‬

‫‪ .41‬בחנו כיצד מפקדים בשטח תופסים את המושגים 'פיקוד' ו'ניהול'‪ ,‬מה‬

‫המשמעות שהם מייחסים להם‪ ,‬ואילו קשרים הם רואים ביניהם‪' .‬פיקוד'‬
‫אולי מכיל בתוכו אלמנטים של ניהול (ניהול זמן‪ ,‬ניהול פרויקט‪ ,‬ניהול‬
‫משימה‪ ,‬ניהול אנשים) אך לתפיסתם הוא רחב בהרבה וחולש על תחומים‬
‫נוספים; לתפיסתם ההבדל בין מנהל (בחיים האזרחיים למשל) לבין מפקד‬
‫הוא שמפקד אחראי לפקוד "ב־‪ 360‬מעלות"‪ .‬הוא אחראי לרווחת הפָקוד‬
‫באופן כללי ורחב ולא רק בשעות העבודה או בהקשרים ישירים של‬
‫המשימה בלבד; המפקד אחראי לכך שלפקוד יהיה מקום לישון בו בלילה‪,‬‬
‫לערוך אצלו ביקורי בית ולסייע לו לקבל מהמערכת את הפתרונות הקיימים‬
‫לבעיות אישיות וכו'‪ .‬התפקיד הניהולי לעומת זאת נתפס אצלם ככזה‬
‫העוסק רק בעניינים הקשורים במישרין למשימה ולנדרש ממנה ובטיפול‬
‫בפרט במסגרת הארגון בלבד‪.‬‬
‫בלמ"ס‬ ‫‪33‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪34‬‬

‫סיכום ומסקנות‬
‫מבט כולל דרך השער השני של המסמך חושף היעדר כתיבה מספקת‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫עדכנית ורלוונטית על פיקוד ומנהיגות של מפקדי צה"ל עבור צה"ל‪.‬‬
‫"אז מה?"‪ ,‬יש מי שיאמרו בליבם‪ .‬הרי הצבא הסתדר או נלחם עד עתה גם‬
‫ללא כתיבה כזו‪ .‬האם כתיבה זו אכן נחוצה או שמא מדובר רק בגחמתם של‬
‫חוקרים המחפשים ביטוי אינטלקטואלי בארגון שתכליתו מעשית ומדובר‬
‫למעשה בחיסרון מדומה בלבד?‬
‫ממה שלמדנו מעבודה זו אנו מעריכים כי להיעדר הכתיבה יש השפעות‬ ‫‪.2‬‬
‫ומשמעויות הניכרות בשטח‪ ,‬כמו הקושי של הפיקוד הזוטר להגדיר ולאפיין‬
‫את זהותו המקצועית־פיקודית‪ .‬כתיבה ענפה רלוונטית בנושא עשויה הייתה‬
‫לתת מענה רחב יותר ופורמלי פחות לאותו פיקוד זוטר‪.‬‬
‫הגם שקיימת מעט כתיבה על פיקוד ועיסוק בזהות הפיקודית־מקצועית‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫היא מתקיימת כאמור בצמתים מוגדרים במסלול המקצועי של המפקד‪.‬‬
‫העובדה שהכתיבה על פיקוד לא נעשית באופן רציף כחלק משגרת הארגון‬
‫והתפקיד משפיעה על יכולתו של המפקד לפתח התבוננות רפלקטיבית‪.‬‬
‫התבוננות רפלקטיבית על אתגר הפיקוד והמנהיגות לא רק שתייצר כתיבה‬
‫רלוונטית בנושא עבור אחרים‪ ,‬אלא גם תסמן לארגון אזורים שבהם יש‬
‫צורך בפיתוח מענים עדכניים לפי הצרכים שיעלו מהשטח‪.‬‬
‫בכתיבת מסמך זה יצאנו למסע שנועד לבדוק מיהו מפקד‪ .‬קיבלנו תשובות‬ ‫‪.4‬‬
‫שונות וגם דומות על השאלה מה הם מאפייני המפקד – החל מתכונות‬
‫האישיות שלו‪ ,‬דרך ההתנסויות המבצעיות והמקצועיות שחווה‪ ,‬ועד‬
‫ההכשרה שקיבל בארגון הצבאי‪ .‬גילינו מי למעשה ניסח לאורך השנים‪ ,‬וגם‬
‫היום‪ ,‬את התשובות לשאלה מיהו המפקד‪ ,‬וראינו את האופן שבו התשובות‬
‫הללו משפיעות כמצפן על המפקדים הזוטרים בשטח‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪35‬‬

‫‪ .5‬גילינו שהפיקוד הוא לנצח יכולת נשאפת – אידיאל שכמעט אינו ניתן‬
‫להשגה‪ ,‬להוציא מקרים שבהם מדובר בגיבור מעוטר שחווה מצבים מסכני‬
‫חיים שהפכו למור"ק‪ .‬עוד גילינו שהפיקוד נוכח וקורה גם ביום־יום הארגוני‬
‫– ברמת המעשה‪ .‬הזהות הפיקודית מוטמעת כחלק מרכזי בזהות‬
‫המפקדים‪ ,‬גם של אלה המגיעים מאזורים פרופסיונליים של צה"ל‪.‬‬
‫המפקדים שפגשנו תופסים את עצמם כמפקדים בצה"ל כמרכיב בסיסי‬
‫בזהותם‪ ,‬על כל המשמע מכך‪ ,‬ועם זאת הם עומדים במבוכה כאמור בכל‬
‫הנוגע ליכולתם להמשיג או להגדיר לעצמם מהו בעצם פיקוד‪ .‬גילינו גם‬
‫שבין שמדובר בפיקוד הֵ רואי ובין שמדובר בניהול משימות היום־יום‪,‬‬
‫המפקדים הם קודם כל עִ ם הפנים כלפי הפקודים‪ .‬הדאגה לפקוד היא‬
‫הציפייה של כל מפקד מעצמו‪ ,‬וגם הציפייה של כל מפקד שהוא גם פקוד –‬
‫ממפקדו‪.‬‬
‫‪ .6‬אנו מלינים לעיל על היעדר כתיבה מספקת של מפקדים‪ ,‬ואפשר להסיק מכך‬
‫בטעות כי מפקדים אינם מסוגלים לכתוב‪ .‬האומנם? הרי ישנם תחומים‬
‫שבהם מפקדי צה"ל כן מייצרים כתיבה‪ .‬נבקש להראות זאת בשני תחומים‪:‬‬
‫‪ .1‬מפקד חדש הממונה לתפקיד בדרך כלל כותב תפיסה‪ .‬תפיסה היא‬
‫מסמך פיקודי שמתווה דרך להתמודדות עם בעיה קונקרטית המונחת‬
‫לפתחו של המפקד‪ .‬זהו מסמך שנועד לעסוק ב"כאן ועכשיו"‪ ,‬ובכך‬
‫הוא משחרר את המפקד ממורשת המפקדים שקדמו לו ומתפיסות‬
‫קודמות‪ .‬זהו גם מסמך המיועד למפקד וליחידתו ולא לכלל המפקדים‬
‫בצבא‪.‬‬
‫‪ .2‬דומה לתפיסה הוא מסמך 'סיכום תפקיד'‪ ,‬אשר נועד לסכם את‬
‫חוויית התפקיד האישית והפרטנית של המפקד‪ .‬גם במקרה זה הוא‬
‫אינו מחויב להקשר רחב ועמוק ולא לאף מסמך או כתיבה אחרים‪.‬‬
‫התפיסה‪ ,‬כמו גם 'סיכום תפקיד'‪ ,‬מאפשרים למפקד ביטוי ייחודי‬
‫ונוח בשפתו שלו‪ ,‬ולכן נוח למפקדים לכתוב אותם‪.‬‬
‫אם כן שריר הכתיבה קיים גם קיים אצל מפקדי צה"ל‪ ,‬אלא שהוא נתון‬
‫לתחומים מסוימים ולא לאחרים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪36‬‬

‫‪ .7‬מפקדים כותבים לעצמם פרקטיקות (תפיסות וסיכומי תפקיד) וכנראה‬

‫פחות 'תאוריה'‪ .‬זוהי דוגמה נוספת‪ ,‬שמעבר לתחום הפיקוד והמנהיגות‪,‬‬
‫להיעדר כתיבה תאורטית לארגון‪ .‬בעולמם של כותבי התורה הצבאית‬
‫נשמעת תלונה חוזרת על כך שמפקדי צה"ל כותבים תפיסות‪ ,‬על כך שכל‬
‫מפקד כותב תפיסה לעצמו‪ ,‬אך כמעט שאינם כותבים תורות‪ ,‬משכללים‬
‫תורות או דנים בהן‪ ,‬ואינם מעודדים כתיבת תורות (מבחינת תקנים או‬
‫קידום העוסקים במלאכה לתפקיד ליבה)‪ .‬ייתכן שחלק מהפתרון הוא שינוי‬
‫תפיסתי בקרב מפקדים‪ ,‬בנוגע לכך שכתיבה על פיקוד או מנהיגות‪ ,‬על אף‬
‫כובד החשיבות והמשמעות של שני המושגים הללו‪ ,‬גם היא יכולה להיות‬
‫כתיבה אישית‪ ,‬המשקפת תפיסה פיקודית יחידנית ואותנטית‪.‬‬
‫‪ .8‬זיהינו אם כך כי לא רק בתחום הפיקוד יש מחסור בכתיבה‪ ,‬אלא גם בתחום‬
‫כתיבת התורות‪ .‬מה המשותף לשני התחומים הללו?‬
‫שניהם תחומים מחייבים – הן אישית והן ארגונית; שניהם דורשים מבט‬
‫תאורטי על עולם תוכן והבנה של הערך שיש לבחינה תאורטית ולא רק‬
‫מעשית של עולמות הדעת הצבאיים‪.‬‬
‫בלמ"ס‬ ‫‪37‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪38‬‬

‫אחרית דבר‬
‫בתום המסע (נכון לעכשיו) אפשר לומר שחקירת דמות המפקד חשובה‪ .‬האדם‬
‫הוא אבן יסוד בחשיבה הצבאית‪ ,‬והפיקוד הוא מרכיב חשוב ומרכזי בה; יחסי‬
‫מפקד־פקוד הם המנוע של כלל התהליכים הארגוניים והמבצעיים בצבא‪ ,‬ולכך‬
‫אין תחליף; כל זאת גם בעידן של טשטוש ההייררכייה‪ ,‬של פעולה שילובית ושל‬
‫מנהיגות במרחבים משותפים‪.‬‬
‫המים אולי שוחקים את האבנים בתהליכים איטיים‪ ,‬אך המציאות המאלצת‬
‫את המפקדים ליצור פרקטיקות פיקודיות מותאמות לשינויים התדירים כדי‬
‫לרתום את פקודיהם למשימות‪" ,‬משייפת" את האבנים באופן שהופך את הנהר‬
‫ואת האבנים בו למערכת אורגנית שלמה ומותאמת יותר‪ .‬האבנים עדיין אבנים‪,‬‬
‫לעיתים הן שיאפשרו את הזרימה‪ ,‬אך לעיתים יהיו כסכר לעומתה – כמו‬
‫המפקדים‪ ,‬הנדרשים לאפשר זרימה בארגון אך גם לעצור תופעות מסוימות‬
‫המתרחשות בארגון‪ .‬זהו האומץ לפקד‪.‬‬
‫כפי שהרחבנו באריכות בשער השני של מסמך זה‪ ,‬יש חוסר בכתיבה של מפקדים‬
‫על פיקוד‪ ,‬מהסיבות השונות שסקרנו לעיל‪ .‬יהיו הסיבות אשר יהיו‪ ,‬יש לכך‬
‫השלכות בשטח‪ .‬לכן נבקש לחזור אל השער הראשון שבו מוצגים הציוויים‬
‫למפקד‪ .‬אומנם אין זו כתיבה ישירה של מפקד‪ ,‬אלא רשימת ציוויים שהם תוצר‬
‫של קיבוץ של דברי מפקדים רבים לאורך השנים‪ .‬עשרת הציוויים למפקד נועדו‬
‫לשמש כמצפן ובמקביל גם כמצע לחשיבה ולשיח עבור כל מפקד ומפקד‪ .‬מול כל‬
‫הציוויים שפורס הארגון בפני מפקדיו‪ ,‬כל מפקד מתבקש "לחפש את עצמו" –‬
‫מה הם הציוויים שאותם הוא ממלא ומה הם הציוויים הפחות טבעיים עבורו;‬
‫מתי ובאילו נסיבות מתנהג המפקד באופנים השונים? אילו ציוויים נוספים‬
‫מקיים המפקד אשר חסרים ברשימה וכו'‪ .‬עשרת הציוויים הללו צריכים להיות‬
‫מסמך עבודה חי ונושם בעבור כל מפקד בתהליך חקירת זהותו הפיקודית‬
‫וגיבושה‪.‬‬
‫בלמ"ס‬ ‫‪39‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪40‬‬

‫רשימת המקורות‬

‫חלק מהמקורות ברשימה מצוטטים במסמך זה‪ ,‬ועל חלקם נסמכנו בכתיבתנו‬
‫מבלי להביא חלקים מהם‪ .‬ראינו לנכון לציין את כל המקורות‪ ,‬כדי לתת תמונה‬
‫מלאה של הספרות הקיימת בנושא הפיקוד והמנהיגות‪.‬‬

‫מקורות צבאיים‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬המנהיגות הצבאית ופיתוחה בצה"ל‪ .‬מטכ"ל ‪-6‬תת‪ ,07-‬התשע"ג־‬
‫‪.2013‬‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬הערכת מצב הכשרת הקצונה‪ ,‬התשס"ט־‪.2019‬‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬עקד הקצין בצה"ל‪ .‬מטכ"ל‪ ,711-71-‬התשס"ה־‪.2005‬‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬תורה בסיסית מנהל כוח אדם צבאי‪ ,‬התשע"ז־‪.2017‬‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬תורה בסיסית תחומית‪ :‬הקצונה בצה"ל‪ .‬מטכ"ל‪,711-71-‬‬
‫התשס"ז־‪.2017‬‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬זרקור‪ :‬על הפיקוד‪ ,‬התשע"א־‪.2011‬‬
‫אמ"ץ־תוה"ד‪ .‬זרקור‪ :‬על הפיקוד ‪ ,2‬התשע"ה־‪.2015‬‬
‫אט"ל‪ .‬תפיסת מנהיגות הקצין במערך הלוגיסטי‪ ,‬התשע"ה־‪.2015‬‬
‫אמ"ן־ענף מדעי ההתנהגות‪ .‬תפיסת הפיקוד והמנהיגות באמ"ן‪ ,‬טיוטה‪.‬‬
‫התשע"ט־‪.2019‬‬
‫אתר צה"ל‪ .‬מצפן הרמטכ"ל בכף היד‪ ,‬התשע"ט־‪.2019‬‬
‫בה"ד ‪ .1‬הקצין‪/‬ה בצבא ההגנה לישראל‪ ,‬התשס"ד־‪.2004‬‬
‫בה"ד ‪ .1‬מנהיגות‪ ,‬התשס"ה־‪.2005‬‬
‫בה"ד ‪ .1‬הקצין הישראלי‪ ,‬התשע"ד־‪.2014‬‬
‫בה"ד ‪ .1‬תיק מדריך בנושא הקצין הישראלי‪ ,‬התשע"ז־‪.2017‬‬
‫ביסל"ם‪ .‬הערכת מצב מנהיגות לשנת ‪ ,2019‬התשע"ט־‪.2019‬‬
‫ביסל"ם‪ .‬פיתוח מנהיגות בקרב אוכלוסיות פרופסיונאליות‪ ,‬התשס"ו־‪.2006‬‬
‫ביסל"ם‪ .‬מנהיגות המ"מ המצטיין בצה"ל – דו"ח מחקר‪ ,‬התשנ"א־‪.1991‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪41‬‬

‫ביסל"ם‪ .‬אף אחד לא מלמד אותך להיות מפקד‪ :‬תפישות של פיקוד ומנהיגות‬
‫בקרב נגדים בצה"ל‪ ,‬התשע"ה־‪.2015‬‬
‫ביסל"ם‪ .‬מנהיגות המג"ד המצטיין בצה"ל – דוח מחקר‪ ,‬התשנ"ב־‪.1992‬‬
‫ביסל"ם‪ .‬מנהיגות בקרב אע"צים‪ ,‬התשע"ח־‪.2018‬‬
‫ביסל"ם‪ .‬פיתוח מנהיגות בקרב אוכלוסיות פרופסיונאליות‪ ,‬התשע"ו־‪.2006‬‬
‫ז"י־מחלקת תפיסות‪ .‬מנהיגות קרבית בכוחות היבשה‪ ,‬התשע"ד־‪.2014‬‬
‫חיל־האוויר־ביה"ס לפיקוד ומנהיגות‪ .‬תפיסת המנהיגות‪ ,‬התשע"ג־‪.2013‬‬
‫טולדנו‪ ,‬א'‪" .‬מפנקסו של מג"ד‪ :‬לקחים ממג"ד למג"ד"‪ .‬מערכות מס' ‪,446‬‬
‫התשע"ב־‪.2012‬‬
‫טולדנו‪ ,‬א'‪ .‬דף מפקד מס' ‪ :21‬לקסיקון חטיבה ‪ ,35‬התשע"ד־‪.2014‬‬
‫כוכבי‪ ,‬א'‪ .‬דף מפקד מס' ‪ :35‬תחקיר התהפכות נגמ"ש ליד נחלין‪ ,‬התשס"ב־‬
‫‪.2002‬‬
‫כוכבי‪ ,‬א'‪ .‬דף מפקד מס' ‪ :4‬לשחות בים סוער – איך להתאמן‪ ,‬התשע"ה־‪.2015‬‬
‫כוכבי‪ ,‬א'‪ .‬הצגת תחקיר צוות המומחים בנושא תאונת האימונים בנחל חילזון‬
‫ופטירתו של סמל אביתר יוספי ז"ל – סיכום הרמטכ"ל‪ ,‬התשע"ט־‪.2019‬‬
‫כוכבי‪ ,‬א'‪ .‬מצפן הרמטכ"ל – דברי פתיחה‪ ,‬התשע"ט־‪.2019‬‬
‫כוכבי‪ ,‬א'‪ .‬תחקיר הפיגוע בכיכר אריאל ובצומת גיתי־אבישר – סיכום‬
‫הרמטכ"ל‪ ,‬התשע"ט־‪.2019‬‬
‫ניב‪ ,‬ע'‪ .‬מחשבות על הקצונה‪ :‬סיום תפקיד מפקד בה"ד ‪ ,1‬התשע"ג־‪.2013‬‬
‫פעיל‪ ,‬מ'‪" .‬מפנקסו של מג"ד – פקודות בכתב ופקודות בע"פ"‪ .‬מערכות ‪.114‬‬
‫התשי"ח־‪.1958‬‬
‫קרזי־פרסלר‪ ,‬ת' וטובי‪ ,‬ש'‪ .‬מנהיגות ופיתוח מנהיגות בצבאות זרים‪ ,‬התשע"ה־‬
‫‪.2015‬‬
 ‫בלמ"ס‬ ‫‪42‬‬

‫מקורות לא צבאיים‬
‫אלון‪ ,‬י'‪ .‬מסך של חול‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬התשי"ט־‪.1959‬‬
‫בן־גוריון‪ ,‬ד'‪ .‬צבא וביטחון‪ ,‬מערכות‪ ,‬התשט"ו־‪.1955‬‬
‫ברקאי‪ ,‬א'‪ .‬אנחנו על השחור‪ :‬סיפורה של חטיבה ‪ 500‬במצבע שלום הגליל‪ ,‬כנרת‬
‫זמורה דביר‪ ,‬התשע"ו־‪.2016‬‬
‫גירץ‪ ,‬ק'‪ .‬פרשנות של תרבויות‪ ,‬הוצאת כתר‪ ,‬התש"ן־‪.1990‬‬
‫טל‪ ,‬י'‪ .‬בטחון לאומי‪ :‬מעטים מול רבים‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,‬התשנ"ו־‪.1996‬‬
‫יאיר‪ ,‬י'‪ .‬אתי מלבנון‪ :‬חטיבת הצנחנים במלחמת של"ג‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬התש"ן־‬
‫‪.1990‬‬
‫כהן‪ ,‬י'‪ .‬לא הגעתי לליטאני‪ ,‬ספריית מעריב‪ ,‬התשס"ז־‪.2007‬‬
‫לסקוב‪ ,‬ח'‪ .‬מנהיגות צבאית‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬התשמ"ה־‪.1985‬‬
‫נריה‪ ,‬י'‪ .‬אש‪ ,‬זמורה ביתן‪ ,‬התשמ"ט־‪.1989‬‬
‫סבתו ח'‪ .‬תיאום כוונות‪ ,‬ידיעות ספרים‪ ,‬התשנ"ט־‪.1999‬‬
‫קואלס‪ ,‬ו'‪ .‬מפקד הרפאים‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬התשי"ח־‪.1958‬‬
‫שמשי‪ ,‬א'‪ .‬בכוח התחבולה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬התשנ"ה־‪.1995‬‬
‫‪Allied Joint Publication-01: allied joint doctrine, edition E version‬‬
‫‪1, feb 2017.‬‬
‫‪Joint publication 1-02. DOD dictionary for military and associated‬‬
‫‪terms, feb 2019.‬‬