‫בלמ"ס‬

‫מקראת עץ‬
‫הדעת לצוער‬
‫בבה"ד ‪1‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תוכן עניינים‬
‫רציונל קורס הקצינים‪1 ..............................................................................................................‬‬
‫הקצין הישראלי ‪3 ......................................................................................................................‬‬
‫לבנת היסוד ‪4 ............................................................................................................................‬‬
‫רציונאל לבנת היסוד ‪5 ................................................................................................................‬‬
‫צבא במדינה יהודית ודמוקרטית ‪7 ...............................................................................................‬‬
‫תופעת המלחמה ‪9 ......................................................................................................................‬‬
‫מגילת העצמאות (ההכרזה על הקמת מדינת ישראל) ‪14 ..................................................................‬‬
‫רוח צה"ל ‪02 .............................................................................................................................‬‬
‫ייעוד וייחוד ‪03 ..........................................................................................................................‬‬
‫השירות המשותף ‪31 ...................................................................................................................‬‬
‫חניכה‪57 .............................................................................................................................. ....‬‬
‫מעגל חניכה ‪55 ..........................................................................................................................‬‬
‫בטיחות‪79 ............................................................................................................................... .‬‬
‫מונחים‪ ,‬הגדרות ומושגי יסוד ‪52 ..................................................................................................‬‬
‫עקרונות ‪ -‬תפיסת הבטיחות ‪52 ....................................................................................................‬‬
‫ספרות ועזרי בטיחות ‪50 .............................................................................................................‬‬
‫ניהול סיכונים ‪58 .......................................................................................................................‬‬
‫פיקוד על משימת נהיגה ‪94 ..........................................................................................................‬‬
‫תחקיר‪127.............................................................................................................................. ..‬‬
‫ניהול מטווח ‪105........................................................................................................................‬‬
‫לבנת המטה ‪155.........................................................................................................................‬‬
‫כתב"צ – פק"א ‪158....................................................................................................................‬‬
‫מקראה משפטית ‪159.................................................................................................................‬‬
‫שונות‪153.............................................................................................................................. ....‬‬
‫"אדם תבנית נוף מולדתו" – מטלת כתיבה ‪154..............................................................................‬‬
‫"ספרא וסייפא" – מטלת כתיבה‪158.............................................................................................‬‬
‫נספחים‪192...............................................................................................................................‬‬
‫השירות המשותף‪192................................................................................................................ :‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫רציונל קורס הקצינים‬

‫קורס הקצינים בבה"ד ‪ 1‬מהווה פרק היסוד ברצף הכשרת הקצין בצה"ל‪ .‬מטרת ההכשרה‬
‫להכין את המוכשר לדרג הקצונה ולהכשירו כקצין בעל ידע בסיסי באומנות המלחמה‪,‬‬
‫המוכשר בקבלת החלטות ובמתן המלצות בסביבת המטה העורפי‪ ,‬המיישם את תפיסת‬
‫המנהיגות הצבאית והפועל לאור רוח צה"ל‪ .‬המוכשר ימשיך וילמד גם בהמשך הרצף – בפרק‬
‫ההשלמה החילית ובתפקיד עצמו‪ .‬הוא יצבור ניסיון ויפתח בעצמו ידע וכושרי למידה‪.‬‬

‫בה"ד ‪ 1‬מהווה אבן הראשה בהכשרת הקצונה בצה"ל‪.‬‬

‫במסגרת הקק"צ מעצבים הצוערים את זהותם הקצינית באמצעות חיכוך בין מרכיבי זהותם‬
‫האישית (כאדם‪ ,‬כאזרח‪ ,‬כחייל וכד') לבין הזהות התפקידית הקולקטיבית המגולמת במודל‬
‫"הקצין הישראלי"‪ .‬בהמשך הדרך (בהשלמה החילית) הם יחדדו את זהותם הקצינית לכדי‬
‫זהות קצינית מקצועית ולבסוף זהות תפקידית‪ .‬אוסף הזהויות הזה מגדיר למעשה את ההוויה‬
‫של כל אדם הן לגבי עצמו‪ ,‬הן לגבי עיסוקו והן לגבי החברה והמקום בו הוא נמצא‪ .‬העיסוק‬
‫בזהות מייצר תרבות משותפת‪ ,‬ערכים משותפים‪ ,‬לימוד מקצוע אחיד לכולם ופתוח אישי לכל‬
‫העוסק במלאכה‪.‬‬
‫על מנת לפתח את הזהות הקצינית וכן להקנות מיומנויות וכלים הדרושים לקצין‪ ,‬יוכשרו‬
‫הקצינים בשלושה נתיבים‪:‬‬
‫‪ ‬נתיב המקצוע הצבאי ‪ -‬יקנה ידע ומיומנויות במקצוע הצבאי ויוביל משימות באפקטיביות‬
‫בלחימה ובשגרה‪.‬‬
‫נתיב המנהיגות ‪ -‬יקנה ידע ומיומנות בהנהגת אנשים ויגדיר כיצד יניע המפקד את פקודיו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫עמיתיו ומפקדיו לבצוע משימות‪.‬‬
‫‪ ‬נתיב הערכים – יפעל לאור ערכי צה"ל והנורמות הנגזרות מהם ויחנך את פקודיו לפעול‬
‫לאור ערכים אלו‪.‬‬
‫נתיבי ההכשרה בקו רס יהוו בסיס להמשך לימודם בהשלמות כחלק מרצף הכשרת הקצונה‬
‫הזוטרה‪.‬‬
‫במסגרת הקק"צ נחשפים הצוערים למאפייני דרג הקצונה הזוטרה בכלל ולמאפייני הקצין‬
‫העורפי הזוטר בפרט‪ .‬מאפיינים אלו רחבים יותר מההכשרה המתבצעת בהשלמות הקצונה‬
‫לתפקידי המטה השונים בסביבת העורפית‪ .‬מתוקף התפיסה כי "קצין הוא קצין הוא קצין"‬
‫ייחשפו הצוערים למקורות מקצוע הקצונה (תופעת המלחמה בכללותה) ולמכנה המשותף‬
‫הרחב השייך לקבוצה זו (לרבות מקצועיות‪ ,‬מנהיגות וערכים)‪ .‬ככזה‪ ,‬מהווה הקק"צ את‬
‫תשתית הידע הנדרש עבור כל קצין בצה"ל באשר הוא‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫בלמ"ס‬

‫‪0‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הקצין הישראלי‬
‫הקצין בצבא הגנה לישראל יוביל למימוש ייעודו של צה"ל להגן על המדינה‪ ,‬להבטיח את קיומה‬
‫ולנצח במלחמה‪ ,‬יפעל לאור רוח צה"ל וערך הממלכתיות‪.‬‬

‫הגדרת הקצין הישראלי‬

‫‪ .1‬אחריות למשימה‪" -‬גורל המערכה בידיו"‬

‫על הקצין מוטלת אחריות מלאה לביצוע המשימה מתחילתה ועד סופה‪ ,‬תוך ראייה כוללת של‬
‫כלל מרכיביה וקבלת החלטות עצמאית‪ .‬הקצין יוביל לביצוע המשימה לאור המטרה‪ ,‬תוך‬
‫חתירה לניצחון ומתוך תחושת שליחות ואהבת המולדת‪.‬‬
‫‪ .2‬ראוי לפקודיו‬
‫הקצין יהווה בדרכו ובמעשיו דוגמא ומופת ויממש את תפיסת הפיקוד מלפנים‪ .‬עליו מוטלת‬
‫האחריות לפקודיו תוך דאגה לחוסנם הפיזי והנפשי‪ ,‬חניכתם ופיתוחם‪ .‬הקצין ישקיע מאמץ‬
‫רב בהכרות עמוקה ויצירת אמון בינו לבין פקודיו המבוסס על דוגמא אישית‪ ,‬יכולותיו‬
‫המקצועיות והמנהיגותיות‪ .‬יטפח רוח מפקד‪ ,‬רוח יחידה ורוח לחימה תחושת שייכות‪,‬‬
‫שותפות והזדהות עם המשימה‪ ,‬היחידה ואנשיה‪.‬‬
‫‪ .3‬איש מקצוע מעמיק ‪ -‬לומד ומלמד‬
‫המקצוע הצבאי העומד בבסיס מלאכת הפיקוד מחייב את הקצין להעמקה מתמדת‪ ,‬גילוי‬
‫סקרנות ושאיפה לשיפור מתמיד‪ .‬מקצועיות הקצין הינה 'אבן יסוד' למנהיגותו‪ .‬הקצין לומד‬
‫ומתפתח ממקום של צניעות ומעשיר את סביבתו כ"מעיין המתגבר"‪.‬‬
‫‪ .4‬איש שטח ‪ -‬מעז‪ ,‬מתחבל ואמיץ‬
‫על הקצין לשלוט בסביבת הפעולה שלו‪ ,‬להתמחות בה ולמצותה כראוי מתוך חוכמה פיקודית‬
‫ומבצעית‪.‬‬
‫הקצין יזום ויפעל להגדלת מרחב האחריות שלו‪ ,‬יהיה בעל אומץ לחשוב באופן יצירתי‬
‫וחדשני‪ ,‬אומץ להביע את דעתו ויפעל באומץ לב ובנחישות להשגת המשימה‪.‬‬
‫‪ .5‬בעל חשיבה רעננה‪ ,‬ביקורתית ומחדשת‬
‫הקצין פועל בסביבה מורכבת הדורשת ממנו יכולת קבלת החלטות‪ ,‬על כן עליו לשאוף ללמידה‬
‫מתמדת לטובת יצירת בסיס ידע רחב בתחומי התוכן הקשורים למקצוע הצבאי‪.‬‬
‫הקצין יקבל החלטות מתוך ראייה ערכית ומקצועית‪ ,‬כתולדה של חשיבה עמוקה‪ ,‬חדשנית‬
‫ויצירתית תוך פתיחות לשינויים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫לבנת‬
‫היסוד‬

‫‪4‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫כללי‪:‬‬
‫לבנת היסוד הפותחת את הכשרת הקצונה בצה"ל מדגישה שני דברים בסיסיים העומדים ביסוד‬
‫זהותו של הקצין באשר הוא‪:‬‬
‫צבא במדינה יהודית ודמוקרטית – יענה על השאלה המרכזית‪ ,‬הנשאלת במשך דורות –‬ ‫‪.1‬‬
‫"דע מאין באת ולאן אתה הולך?"‪ .‬התשובה לשאלה זו מייצרת את התכלית והייעוד לרוח‬
‫צה"ל ולצדקת הדרך‪ .‬העיסוק בנושא זה יאיר תובנות מרכזיות החייבות להוות בסיס ערכי –‬
‫מוסרי לכל מפקד בצה"ל‪.‬‬
‫תופעת המלחמה – תפקיד הצבא הוא לנצח במלחמה ועל כן שומה על כל בעל תפקיד להכיר‬ ‫‪.2‬‬
‫באפיוניה המיוחדים של המלחמה‪ .‬עבור הקצין תופעת המלחמה הינה אבן בוחן מרכזית‬
‫ללי מוד עקרונות המלחמה‪ ,‬התו"ל והפו"ש הבאים להגדיר את אופן החשיבה המקצועי תחת‬
‫תנאיה המיוחדים‪.‬‬

‫לבנת יסוד זו‪ ,‬המוגדרת ראשית הצירים בהכשרה‪ ,‬ראוי שתלמד באופן יסודי ונהיר על מנת‬
‫לייצר שפה צה"לית משותפת בקרב המפקדים ‪ -‬תכלית פעולותיהם לצד ייעודם‪.‬‬

‫"אם חפצי חיים אנחנו‪ ,‬אם חזון המדינה היהודית והדמוקרטית הוא חלום חיינו ומשאת נפשנו‪ ,‬הרי אנו נדרשים להישיר‬
‫מבט אמיץ למציאות הזאת מתוך מחויבות עמוקה למצוא יחד תשובות לשאלות מתוך נכונות לסרטט יחד‪ ,‬כל שבטי‬
‫ישראל‪ ,‬חזון של תקווה ושל שותפות"‪.‬‬
‫ראובן (רובי) ריבלין‬

‫רציונאל לבנת היסוד‬

‫בית הספר לקצינים‪ ,‬המכשיר את הצוערים לדרג הקצונה הזוטרה‪ ,‬עובד לאורך רצף הכשרה המושתת‬
‫על שלושה צירים מרכזיים ‪ -‬ציר המקצועיות‪ ,‬המנהיגות וציר הדמות כאשר כולם מתנקזים בסופו של‬
‫יום לפיתוח זהותו הקצינית של כל צוער וצוער‪.‬‬
‫אל תוך שלושת הצירים המרכזיים‪ ,‬נכנסות לבנות לימוד כאשר כל לבנה מכילה תא תוכן מסוים‪.‬‬
‫הלבנות מורכבות ממספר שיעורים המועברים לרוב בסדר העמקה המתחיל בשיעור מג"ד‪ ,‬ממשיך‬
‫לשיעור מ"פ ולבסוף שיעור המפק"ץ‪.‬‬
‫לבנת היסוד הינה הלבנה הראשונה הפותחת את רצף ההכשרה של קורס הקצינים‪ .‬התוכן המועבר‬
‫בלבנה זו הוא התוכן הראשון איתו נפגש הצוער‪ ,‬הלבנה מאפשרת מתן תשתית ידע ויישור קו המהווה‬
‫בסיס ערכי‪ -‬מוסרי לכל מפקד בצה"ל‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫לבנת היסוד מגלמת בתוכה שתי תשובות ליסודו של צה"ל‪ -‬למה?(ייעוד הצבא) ואיך? (ייחוד הצבא)‬
‫על כן‪ ,‬ניתן לחלקה לשני חלקים שונים השזורים זה בזה‪:‬‬
‫חלק א'‪ :‬צבא במדינה יהודית ודמוקרטית – חלק זה יענה על השאלה המרכזית‪ ,‬הנשאלת במשך‬
‫דורות ביהדות – "מאין באת ולאן אתה הולך?"‪ .‬התשובה לשאלה זו מייצרת את התכלית והייעוד‬
‫לרוח צה"ל ולצדקת הדרך‪ .‬העיסוק בנושא זה יאיר תובנות מרכזיות החייבות להוות בסיס‬
‫להכשרת הקצין‪( .‬חלק זה מועבר על ידי הסגל)‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :‬תופעת המלחמה – חלק זה מעמיד אותנו מול ייעודו של הצבא‪ -‬לנצח במלחמה ועל כן‬
‫חובה על כל קצין ומפקד להכיר באפיוניה המיוחדים של המלחמה‪ .‬עבור הקצין‪ ,‬תופעת המלחמה‬
‫הינה אבן בוחן מרכזית ללמוד את עקרונות המלחמה‪ ,‬התו"ל והפו"ש‪ ,‬הבאים להגדיר את אופן‬
‫החשיבה המקצועי תחת תנאיה המיוחדים של המלחמה‪( .‬חלק זה מועבר על ידי גורמים מהבה"ד)‪.‬‬
‫מגמת נחשון‪ ,‬המכשירה לדרג הקצונה הזוטרה של קציני המטה‪ ,‬מכילה בתוכה מגוון רחב של צוערים‪,‬‬
‫המגיעים לקורס זה לאחר זמני שירות שונים וממנעד רחב של תפקידים‪ .‬פתיחת הקורס בלבנה זו‪,‬‬
‫מאפשר יצירת שיח משותף ופלטפורמה לגשר על הפערים השונים הנוצרים מטבעם בין צוער לצוער‪.‬‬
‫הלבנה ממחישה את הציפייה של הבה"ד מהצוער ‪ -‬פיתוח קצין ערכי ומוסרי הפועל לאור רוח צה"ל‪.‬‬
‫יש לשים לב‪ ,‬כי הלבנה אמנם משכה רק שבוע אחד‪ ,‬אך התוכן המועבר בה טמון בשירות הצבאי על כל‬
‫רבדיו; בהחלטות הפיקודיות‪ ,‬בדילמות ובהסברים‪ .‬על כן‪ ,‬עליך להסתכל ב"משקפי מפקד" ולדעת‬
‫לקשר את התוכן הנלמד בלבנה זו לכל המשך ההכשרה ‪.‬‬
‫הלבנה בנויה ברצף המייצר אצלך‪ ,‬הצוער‪ ,‬הבנה על ייעודו וייחודו של הצבא‪ ,‬מראשית הדברים ועד‬
‫לעשייה היום יומית הנדרשת מקציני צבא ההגנה לישראל ‪ -‬בצבא במדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬בתוך‬
‫הלבנה שזורים מספר משבצות של למידה עצמית‪ .‬הלמידה הינה חלק מתפיסת הבה"ד הנקראת‬
‫"שיטת הלפיד" אשר מדגישה את אחריותך ללימוד עצמי‪ .‬לפני השיעורים תידרש לקרוא חומר ולענות‬
‫על שאלות (החומר נמצא בעץ הדעת) ‪ ,‬קריאה זו תעזור לך בשיעור עצמו‪.‬‬

‫שיעורי הלבנה‬
‫צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬
‫תופעת המלחמה‬
‫מגילת העצמאות‬
‫רוח צה"ל‬
‫רוח צה"ל‪ -‬דילמות בערכים‬
‫ייעוד וייחוד‬
‫השירות המשותף‬

‫‪8‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫עם הקמתה‪ ,‬הצהירה מדינת ישראל כי בכוונתה להיות מושתת על ערכי היהדות והדמוקרטיה‬
‫כאחד‪ .‬במגילת העצמאות באים לידי ביטוי הן מאפיינים יהודיים‪" :‬הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל"‪ ,‬והן מאפיינים דמוקרטיים‪ ..." :‬שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה‬
‫בלי הבדלי דת גזע ומין"‪ .‬את השילוב בין שני הצדדים הללו ניתן לראות במשפט‪ ..." :‬תהא‬
‫מושתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום – לאור חזונם של נביאי ישראל"‪.‬‬
‫דמוקרטיה‬
‫ישנן מגוון דרכים לבטא אופן דמוקרטי של מדינה‪ .‬המכנה המשותף לכל הדרכים הללו הוא‬
‫הליך פורמלי של בחירת נציגי העם‪ ,‬וכן שמירה על זכויות אדם בכלל וזכויות מיעוט בפרט‪.‬‬
‫דמוקרטיה אינה קובעת פתרון ברור וקבוע ליחסי רוב – מיעוט‪ ,‬אלא היא מבוססת על שיח‬
‫ציבורי‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬פשרה ומשא ומתן לשם מציאת פתרונות והסדרים לשמירה על האיזון בין‬
‫רצונות הקבוצות השונות‪ ,‬לבין האופי הדמוקרטי של המדינה‪.‬‬
‫ביטויי הדמוקרטיה במדינת ישראל‬

‫הזכות לבחור ולהשפיע – העם הוא הריבון‬ ‫‪‬‬

‫חוקי היסוד‬ ‫‪‬‬
‫חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‬ ‫‪‬‬
‫חוק האזרחות‬ ‫‪‬‬
‫פלורליזם‬ ‫‪‬‬
‫תחבורה ציבורית בשבת‬ ‫‪‬‬
‫יהדות‬
‫ישנה הפרדה בין היהדות כדת‪ ,‬כתרבות וכלאום‪ ,‬ועל כן הביטוי "מדינה יהודית" יכול‬
‫להתפרש בצורות שונות‪ .‬לכל אחת ממשמעויות היהדות יש השלכה והשפעה על הקשר בין‬
‫היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית‪ ,‬לבין היותה מדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫ביטויי היהדות במדינת ישראל‬

‫סמלי המדינה‬ ‫‪‬‬

‫חוק השבות‬ ‫‪‬‬
‫שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬חגים‬ ‫‪‬‬
‫חוק חג המצות‬ ‫‪‬‬
‫"סטאטוס קוו" –‬ ‫‪‬‬
‫‪ o‬שבת – יום המנוחה השבועי‬
‫‪ o‬כשרות – שמירה על כשרות במקומות הממלכתיים‪.‬‬
‫‪ o‬דיני אישות – דיני היהדות בנושאי נישואין וגירושין‬
‫‪ o‬חינוך – אוטונומיה מלאה לכל הזרמים בחינוך‪ ,‬תוך קביעת מינימום של לימודי‬
‫חובה‬

‫‪7‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫משמעויות צה"ל במדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫‪ ‬שירות חובה – כלל אוכלוסיות המדינה כפופות לחוק גיוס חובה‪ ,‬דבר המביא לידי ביטוי‬
‫את עקרון צבא העם‪ .‬צה"ל מהווה כור מצרף‪ 1‬של החברה הישראלית‪ ,‬וניתן למצוא בו‬
‫עושר חברתי ותרבותי‪ ,‬וכן אמונות ותפיסות עולם שונות‪ .‬צה"ל אינו מתפקד ככור היתוך‬
‫אלא הוא שומר על השונות של חייליו מתוך תפיסת הרב‪-‬תרבותיות‪.‬‬
‫‪ ‬כפיפות לדרג המדינה הנבחר – צה"ל הינו הזרוע בביטחונית של הרשות המבצעת‪,‬‬
‫ובאחריותו יישום המשימות הביטחוניות עליהן החליטה‪.‬‬
‫‪ ‬סביבת שירות צבאי משותפת בעלת צביון יהודי‬
‫‪ ‬עיצוב הכרתם הממלכתית של המשרתים – אחד מעקרונות הדמוקרטיה הוא שימור‬
‫זכויות המיעוט‪ .‬עקב עקרון זה‪ ,‬וכיוצא מהיותו של צה"ל צבא העם‪ ,‬הצבא פועל לאור‬
‫תפיסת "רב תרבותיות"‪.‬‬

‫עקרון הממלכתיות‬
‫זהו עיקרון לפיו רצון הכלל – הממלכה‪ ,‬גובר על רצונות אישיים ופרטיים‪ ,‬ועלינו לפעול‬
‫בשם מכנה משותף הגדול מאתנו‪ .‬עקרון הממלכתיות מלכד ומהווה מקור כוח המאפשר‬
‫למערכת הצבאית להישאר מחוץ למחלוקות בחברה‪ .‬בכך‪ ,‬מתחזק האמון של אזרחי‬
‫המדינה בצה"ל ובפעולותיו‪ .‬כמפקדים‪ ,‬נדרש מאתנו לייצג את אותו מכנה משותף‪ ,‬לחנך‬
‫לדמוקרטיה ולקבלת האחר‪ ,‬ולפעול בשל הרצון הכללי של החברה תוך שמירה על ראייה‬
‫רחבה והימנעות מהסתכלות סקטוריאלית או אישית‪.‬‬
‫מה נדרש ממני כמפקד הפועל בצורה ממלכתית בצבא במדינה יהודית ודמוקרטית?‬

‫‪ -‬על המפקד להשמיע את "דברה של המדינה" ולא את דעתו האישית‪ .‬זאת במקביל לעובדה‬
‫שאישיותו הפרטית אינה נמחקת‪.‬‬
‫‪ -‬יצירת מכנה משותף על מנת לאפשר שירות משותף המבוסס על כבוד הדדי וקבלת האחר‪.‬‬

‫‪ 1‬בתחילת דרכו של צה"ל‪ ,‬האמין בן גוריון כי על הצבא לשמש ככור היתוך לחברה הישראלית‪ ,‬כלומר מקום המעצב‬
‫את חייליו לכדי תוצר אחיד וזהה‪ ,‬כמו התכה של מספר חומרים לחומר אחד‪ .‬כיום‪ ,‬הגישה היא כי צה"ל מהווה כור‬
‫מצרף‪ ,‬כלומר כ ל חייליו שומרים על הרקע שלהם ועל זהותם האישית‪ ,‬וביחד הם יוצרים משהו גדול יותר תוך שמירה‬
‫על רב‪-‬תרבותיות‪ .‬זאת כמו תצרף (פאזל) אשר ניתן להבחין בין כלל חלקיו‪ ,‬אך ביחד הם יוצרים את התמונה הגדולה‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תופעת המלחמה‬
‫מדוע יש ללמוד על תופעת המלחמה?‬

‫‪ .1‬יצירת שפה משותפת בין כלל הזרועות והחילות‪.‬‬

‫‪ .0‬לצד אישיותו של המנהיג ותכונותיו‪ ,‬השגת יעדים מבצעיים בקרב מתבססת גם על הבנת‬
‫התיאוריה וההיסטוריה הצבאית‪.‬‬
‫‪ .3‬על כל קצין להבין את רוח הרמות הממונות שלו במקרה ויתמנה לבצע את תפקידם במצב‬
‫חירום‪.‬‬
‫‪ .4‬על בעל המקצוע הצבאי לקרוא‪ ,‬ללמוד ולהשתלם לכל אורך שירותו‪.‬‬

‫התפתחות המלחמה‬

‫את התפתחות המלחמה ניתן לחלק למספר עידנים –‬

‫העידן הקלאסי‪ ,‬העידן המודרני והעידן הפוסט מודרני‪.‬‬

‫‪ .1‬העידן הקלאסי (מ‪ 3222-‬לפנה"ס עד המאות ה‪ 17-‬וה‪)15-‬‬

‫עפ"י המצביא סון דזה (קרוי גם סון טסו)‪" ,‬מטרת המלחמה היא השגת הכרעה מהירה‬
‫ומוחלטת"‪ .‬הוא טען כי‪:‬‬
‫"הטוב ביותר במלחמה הוא להכריע את האויב ללא כל קרב‪ .‬השני בטיבו הוא סיכול‬
‫האסטרטגיה של האויב‪ ,‬השלישי הוא לכרות בריתות נגדו‪ ,‬רביעי הוא להתעמת איתו‬
‫בשדה הקרב‪ ,‬והגרוע מכל הוא להטיל עליו מצור‪".‬‬

‫בתקופה זו סוג כלי הנשק שהיו בשימוש הם כידונים‪ ,‬חרבות‪ ,‬חץ וקשת וכדומה‪ .‬שיטת‬
‫הפו"ש שהייתה נהוגה הייתה פו"ש ריכוזי‪ ,‬ומאפיינים מרכזיים של המלחמה בתקופה זו‬
‫הם תפוקה כלכלית נמוכה‪ ,‬צבאות קטנים ותנועה באמצעות כוח‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עפ"י הוגו גרוטיוס [‪ ,]1553 -1845‬הומניסט ומשפטן הולנדי‪" ,‬מלחמה היא מצב‬
‫חוקי המתיר לשתי קבוצות או יותר אשר עוינות זו את זו לנהל את הסכסוך ביניהן‬
‫באמצעות כוח מזוין"‪ .‬זוהי אבן דרך בהתפתחות דיני הלחימה והמשפט העולמי‪ ,‬כי‬
‫למעשה מלחמה היא חוקית‪.‬‬
‫את סיומו של עידן זה ניתן לראות בתקופת המהפכות (בעיקר המהפכה הצרפתית‬
‫והמהפכה התעשייתית)‪.‬‬

‫‪ .0‬העידן המודרני (מהמאות ה‪ 17-‬וה‪ 15-‬עד ‪)1945‬‬

‫עידן זה החל עם המהפכות הצרפתית והתעשייתית‪.‬‬
‫" ‪ ...‬כל התוכניות משתבשות במגע הראשון ושדה הקרב הוא ממלכת אי הוודאות"‪.‬‬
‫קרל פיליפ גוטליב פן קלאוזוביץ'‬ ‫‪-‬‬

‫עפ"י קרל פיליפ פון קלאוזביץ' [‪ ,]1752 -1531‬איש הצבא הפרוסי ומאבות תורת הלחימה‬
‫המודרנית‪..." :‬כל התכניות משתבשות במגע הראשון ושדה הקרב הוא ממלכת אי‪-‬‬
‫הוודאות"‪ .‬בנוסף ציין קלאוזוביץ' כי "המלחמה היא אינה אלא המשך מדיניות באמצעים‬
‫אחרים"‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫סוגי הנשקים המאפיינים תקופה זו הם רובי בריח עם קנה חלק‪ ,‬תותחים פשוטים‪,‬‬
‫פרשים‪ ,‬טנקים‪ ,‬מטוסים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬החלה גם שיטת הפיקוד והשליטה – פיקוד מוכוון‬
‫משימה‪ ,‬והמאפיינים המרכזיים של אותה התקופה היו תפוקה כלכלית רחבה‪ ,‬צבאות‬
‫גדולים ותנועה באמצעות כוח מנועים‪.‬‬

‫‪ .3‬העידן הפוסט מודרני‪ /‬גרעיני (משנת ‪ 1945‬ועד היום)‬

‫עידן זה החל ב‪ 8-‬לאוגוסט ‪ 1945‬עם הפצצתה של יפן בנשק גרעיני על ידי ארצות הברית‪.‬‬
‫סוגי הנשקים המאפיינים תקופה זו הם מטוסים מתקדמים‪ ,‬טנקים‪ ,‬אניות מלחמה‪,‬‬
‫נושאות מטוסים‪ ,‬נשק מונחה מדויק‪ ,‬נשק גרעיני ועוד‪ .‬המאפיינים המרכזיים של אותה‬
‫תקופה הם התפוקה כלכלית גדולה במיוחד‪ ,‬צבאות בעלי יכולת השפעה עולמית וכלי נשק‬
‫שעלולים להביא להתאבדות הדדית ולכן ההשקעה בהם היא הרתעתית בלבד‪.‬‬
‫שיטת הפו"ש המרכזית בתקופה זו היא פו"ש מוכוון משימה‪.‬‬
‫עפ"י גאורגי קונסטנטינוביץ ז'וקוב [‪ ,]1598 - 1974‬מצביא ורמטכ"ל ברה"מ במלחה"ע ה‪-‬‬
‫‪ 0‬ופוליטיקאי סובייטי‪" ,‬מלחמה היא מדע‪ ,‬סדרה של בעיות מתמטיות שיש לפתור‬
‫באמצעות שילוב הולם ותיאום אנשים ונשק בתוך זמן ומרחב"‪.‬‬

‫מהי מלחמה? עפ"י המילון למונחי צה"ל‪ ,‬מלחמה היא‪:‬‬

‫סכסוך מזוין בין עמים‪ ,‬בין מדינות או בין קבוצות מסוגים שונים‪ ,‬כדי להשיג מטרות מדיניות‪.‬‬
‫המלחמה מתנהלת או נעשית ברמות האסטרטגיה רבתי (בטחון לאומי)‪ ,‬האסטרטגיה הצבאית‪,‬‬
‫המערכה והטקטיקה‪ .‬הגדרת מטרות מדיניות ברורות היא תנאי הכרחי לייזום כל מעשה מלחמתי‪.‬‬

‫רמות ההתנהלות של המלחמה‪ ,‬מלחמה יכולה להתנהל ב‪ 4-‬רמות שונות‪:‬‬

‫‪ .1‬אסטרטגיה רבתי ‪ -‬עוסקת בניצול כל משאבי המדינה (צבאיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬טכנולוגים‪,‬‬

‫קשרים בינלאומיים) להשגת מטרות לאומיות‪ .‬ראש הדרג הינו ראש הממשלה‪.‬‬
‫האסטרטגיה רבתי מגדירה את האיומים הצבאיים וקובעת את מטרות המלחמה‬
‫והאילוצים המדיניים המשפיעים על השימוש בכוח הצבאי‪.‬‬
‫‪ .0‬אסטרטגיה ‪ -‬תוצאות הדיאלוג בין הדרג הצבאי למדיני‪ .‬האסטרטגיה מנתחת את היעדים‬
‫המדיניים בהערכה מהי תרומת הצבא להשגתם‪.‬‬
‫‪ .3‬מערכה ‪ -‬סדרת קרבות טקטיים או סדרת מבצעים ראשיים הקשורים זה בזה במטרה‪,‬‬
‫ברעיון מרכזי‪ ,‬או בתוכנית משותפת‪ .‬הם מתואמים בזמן ובמרחב וביחד הם שלב נפרד‬
‫של מאמץ אסטרטגי‪ .‬הקרבות הטקטיים נגזרים מן המערכה ונועדו לשרתה‪( .‬מרמת‬
‫אוגדה ועד רמת הגיס)‬
‫‪ .4‬טקטיקה ‪ -‬המדע והאומנות של הפעלת יחידות בלחימה‪ ,‬דרג ההתנגשות בשדה הקרב‪.‬‬
‫הטקטיקה כוללת את כל צורות הקרב והלוחמות שבהן מתוכננים ומתחוללים הקרבות‬
‫בין הכוחות‪( .‬מרמת החייל הבודד ועד רמת האוגדה)‬

‫‪12‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מאפייני המלחמה – תופעת החיכוך‬

‫לפי קלאוזוביץ'‪ ,‬שדה הקרב הוא "ממלכת אי הוודאות"‪ .‬תופעת החיכוך היא כינוי להצטברות‬
‫תקלות או לתוצרים לא חזויים ולא נשלטים במלחמה‪ ,‬הנוצרים מהשפעות גומלין בין גורמים‬
‫הפועלים בשדה הקרב ובין תופעות המתפתחות בו‪ .‬החיכוך הוא מקור לאי ודאות המאפיינת את‬
‫שדה הקרב והוא משפיע על תודעת המפקדים והחיילים‪ ,‬על מצבם הנפשי‪ ,‬על תכניות המלחמה‬
‫ועל ביצוען‪.‬‬

‫אבני היסוד ‪ -‬משמעותן והשפעתן על מעשה הלחימה‬

‫אבני היסוד הם הגורמים הבסיסיים והקבועים המשפיעים תמיד על שני המרכיבים העיקריים של‬
‫המעשה הצבאי ‪ -‬בניין הכוח הצבאי והפעלתו בלחימה‪ .‬אבני היסוד הן תמצית ניסיון הלחימה‬
‫המצטבר של האנושות‪ ,‬הן קבועות והן אינן תלויות בזמן‪ ,‬במקום‪ ,‬באמצעי לחימה‪ ,‬ואף לא באופי‬
‫העימות הצבאי או במרכיביו‪ .‬המשמעויות המעשיות לבניין הכוח ולהפעלתו‪ ,‬הנגזרות מאבני‬
‫היסוד‪ ,‬חייבות לעמוד תמיד בפני המפקדים ‪ -‬התעלמות מחובה זו סופה כישלון‪ .‬בתנאים‬
‫מסוימים ובתקופות שונות‪ ,‬ייתכן שהשפעה המעשית של כל אחת מאבני היסוד על מהלך הלחימה‬
‫תהיה שונה‪ ,‬אולם אין בכך לבטל או לשנות אף לא אחת מהן‪ .‬התופעות הנובעות מאבני היסוד‬
‫ומיחסי הגומלין ביניהן תשפענה על כל רמות הלחימה‪ :‬האסטרטגית‪ ,‬המערכתית והטקטית‪.‬‬
‫האופן בו תבוטאנה תופעות אלה ילבש צורה אחרת בכל אחת מרמות הלחימה‪.‬‬
‫זיהוי אבני היסוד‪ ,‬מיונן‪ ,‬הבהרת משמעותן‪ ,‬ההקשרים וההשפעות ביניהן מובילים להבנת‬
‫התופעות העומדות בבסיס הלחימה‪ .‬המשמעות המבצעית של אבני היסוד היא הבסיס לקביעת‬
‫עקרונות המלחמה ולקביעת התורות הצבאיות והיא אף המדד לבחינת תקפותן בכל זמן‪ .‬הפועל‬
‫היוצא מכך הוא שבכתיבת תפיסות היסוד‪ ,‬התפיסות המבצעיות‪ ,‬ובפירוט של אלה לתורות הפעלת‬
‫הכוח ואף בכתיבת הטכניקות והנהלים החייליים‪ ,‬יש להתחשב ולתת מענה לתופעות הקבועות‬
‫הנובעות מאבני היסוד ומיחסי הגומלין ביניהן‪.‬‬
‫אלה הן אבני היסוד‪:‬‬
‫‪ .1‬המלחמה – ישנם מספר סוגי מלחמות‪:‬‬
‫א‪ .‬מלחמה טוטלית ‪ -‬מלחמה כוללת שמופעל בה נשק להשמדה המונית כגון נשק גרעיני‪,‬‬
‫ביולוגי‪ ,‬כימי וכדומה – כדוגמת מלחמות העולם ה‪ 1-‬וה‪.0-‬‬
‫ב‪ .‬מלחמה כוללת ‪ -‬מלחמה שבה מפעילה מדינה כמעט את כל המשאבים העומדים‬
‫לרשותה‪ .‬במלחמה כוללת אין שימוש בנשק להשמדה המונית‪ ,‬ולכן היא קונבנציונלית‬
‫‪ -‬כדוגמת מלחמת העצמאות‪ ,‬מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור‪.‬‬
‫ג‪ .‬מלחמה מוגבלת ‪ -‬מלחמה קונבנציונלית נועדה להשיג יעדים אסטרטגיים מוגבלים‬
‫ושהאמצעים המופעלים בה מוגבלים גם כן – כדוגמת מלחמת לבנון ה‪ 1-‬או מלחמת‬
‫וייטנאם‬
‫ד‪ .‬עימות מוגבל ‪ -‬עימות שאיננו מלחמה ואיננו שלום‪ .‬לרוב הוא סכסוך בין מדינה לגוף‬
‫שאינו מדיני בו מופעלים אמצעים מוגבלים בתדירות נמוכה למניעת פגיעה‬
‫באוכלוסייה אזרחית לרבות הנעשית ע"י טרור‪ ,‬גרילה או התקוממות – כדוגמת‬
‫הסכסוך הישראלי‪-‬פלשתיני‬

‫‪11‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .2‬שדה הקרב – מרחב הלחימה בו מתנהלות או צפויות להתנהל פעולות הלחימה‪ -‬מערכות‪,‬‬
‫קרבות התנגשויות‪.‬‬
‫"החיכוך"‪ -‬כינוי להצטברות תקלות או לאפקטים לא חזויים ולא נשלטים במלחמה‪,‬‬
‫הנוצרים מהשפעות גומלין בין גורמים הפועלים בשדה הקרב ובין תופעות המתפתחות בו‪.‬‬
‫"ערפל הקרב"‪ -‬היכולת לצייר תמונת מצב מדויקת ואמינה של שדה הקרב מוגבלת‪.‬‬
‫‪ .3‬האדם ‪ -‬המלחמה היא פעילות אנושית‪-‬חברתית שעושים בני אדם‪ .‬האדם ממלא שני‬
‫תפקידים מרכזיים בלחימה‪:‬‬
‫א‪ .‬מפעיל‪ -‬מקבל החלטות ושולט במסגרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬משאב‪ -‬האמצעי העיקרי הדורש הכשרה וטיפול הולם‪.‬‬

‫עקת הקרב‪ -‬אפקט מצטבר של תנאים שליליים הנוצרים מלחימה בשדה הקרב‬
‫ומשפיעים על חוסנו הנפשי והפיזי של החייל כלוחם (גורמים פיזיים‪ ,‬גורמים פיזיולוגיים‪,‬‬
‫גורמי שדה הקרב‪ ,‬גורמים פסיכולוגיים‪ ,‬גורמים אישיים(‪.‬‬
‫ישנן מספר דרכי התמודדות עם עקת הקרב‪:‬‬
‫א‪ .‬התגברות על הפחד באמצעות תחושת ביטחון‪ ,‬לכידות יחידה‪ ,‬רוח יחידה ומשמעת‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקצועיות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬פיקוד ומנהיגות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצב גופני טוב‪.‬‬

‫‪ .4‬העוצמה הצבאית ‪ -‬יכולת כוחות הצבא להילחם כדי להשיג הישגים צבאיים‪ ,‬להכריע‬
‫ולנצח‪ .‬מרכיבי העוצמה הצבאית הם‪ :‬א‪ .‬כוח האדם; ב‪ .‬ציוד; ג‪ .‬מוכנות; ד‪ .‬כוננות; ה‪.‬‬
‫ארגון; ו‪ .‬אורך נשימה‪.‬‬
‫‪ .5‬הזמן ‪ -‬הזמן חולף ולא ניתן להשיבו‪ .‬מפקד ישאף לנצל את הזמן באופן המיטבי ובמקביל‬
‫ישבש את ניצול הזמן של האויב‪ .‬קבלת החלטות היא לגבי מציאות שהייתה בעבר‪ ,‬בעוד‬
‫הפעולות הנובעות מהחלטותינו ישפיעו על המציאות בעתיד‪.‬‬
‫‪ .6‬המידע ‪ -‬המשמעות שבני אדם נותנים לנתונים ולעובדות באמצעות מוסכמות או יחסי‬
‫גומלין בינם‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫משולש קלאוזוביץ'‪-‬הגורמים השותפים במלחמה‬

‫הדרג המדיני‬
‫מנהיגות‪ ,‬מיצוי הדיפלומטיה‬

‫ריכוז המאמץ הלאומי‬

‫הדרג הצבאי‬ ‫לניצחון במלחמה‬ ‫העם ולוחמיו‬
‫מיצוי הכוח הצבאי‬ ‫תמיכה‪ ,‬נכונות להקרבה‬

‫מדרג הידע והמקצוע הצבאיים‬

‫תרגולות‬
‫התקלות‪ ,‬שריפה‪,‬‬
‫כיבוי מע'‬

‫טכניקות לחימה‬
‫תל‪ ,‬פריצה‪ ,‬הבקעה‪ ,‬משימת פרויקט‬

‫לוחמות‬
‫שטח חשוף‪ ,‬הררי‪ ,‬בנוי‪ ,‬סבך‪ ,‬סייבר‪ ,‬משפט‬

‫צורות הקרב‬
‫הגנה‪ ,‬התקפה‪ ,‬התקדמות‪ ,‬רדיפה‪ ,‬נסיגה‪ ,‬השהיה‪,‬‬
‫מארב‪ ,‬שיטה‬

‫תורות‬
‫המבצעים המשולבים‪ ,‬פו"ש‪ ,‬ארגון‪ ,‬המודעין‪ ,‬האימונים‪,‬‬
‫כ"א‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬מידע‬

‫עקרונות המלחמה‬
‫הבסיס התיאורטי הקבוע לתורות הלחימה המושפע מאבני היסוד‬

‫אבני היסוד‬
‫מלחמה‪ ,‬האדם‪ ,‬העוצמה הצבאית‪ ,‬שדה הקרב‪ ,‬הזמן ומידע‬ ‫מהות הניצחון‬
‫התיאוריה וההגות הצבאית‬
‫במלחמה‪ ,‬במערכה או בקרב השיג‬ ‫המנצח‬
‫שנות לחימה)‬ ‫מצבעלשבו‬
‫אלפי‬ ‫‪ .1‬ניצחון‪" -‬התגברות על האויב ויצירת‬
‫(התבססות‬
‫את מטרותיו הצבאיות במלואן‪ ,‬או בעיקרן‪ ,‬במחיר שיכול לעמוד בו‪ .‬השגת הניצחון היא‬
‫התכלית הכללית הקבועה של כל חייל בכל מצב‪( ".‬המילון למונחי צה"ל)‬
‫‪ .0‬הכרעה‪" -‬יצירת מצב שייווצרו או יתקיימו בו‪ ,‬להערכת המחליט‪ ,‬התנאים להשגת‬
‫המשימה כפי שנקבעה‪ .‬מצב ההכרעה ניכר כרגיל בכך‪ ,‬שהאויב איבד את יכולתו לפעול‬

‫‪13‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מגילת העצמאות (ההכרזה על הקמת מדינת ישראל)‬

‫כחצי שנה טרם הכרזת המדינה‪ ,‬בכ"ט בנובמבר ‪ ,1144‬התכנסה עצרת האומות המאוחדות‬
‫והחליטה ברוב של ‪ 33‬מול ‪ 13‬קולות (עשר מדינות נוספות נמנעו ואחת נעדרה מההצבעה)‪ ,‬כי‬
‫בארץ ישראל תוקמנה שתי מדינות‪ :‬יהודית וערבית‪ ,‬זו לצד זו‪ .‬הוחלט גם כי שטחה של ירושלים‬
‫יוכרז כשטח בינלאומי בשליטת האו"ם‪ .‬החלטה זו שימשה כעילה לפרוץ מלחמת השחרור‪ .‬ערביי‬
‫ארץ ישראל סירבו לקבל את החלטת האו"ם ותקפו כבר למחרת‪ ,‬ב‪ 33-‬לנובמבר‪ .‬במקביל‬
‫ללחימה‪ ,‬החלו ראשי הישוב בהכנות להכרזת המדינה‪ .‬הוקמו שני גופים‪" :‬מועצת העם"‬
‫שהייתה למוסד העליון של הישוב שהוקם לקראת הכרזת המדינה וייצג את הזרמים השונים‬
‫בציונות בארץ‪ ,‬ובה ‪ 34‬ו"מנהלת העם"‪ -‬ממשלה זמנית ובה ‪ 12‬חברים שנבחרו לתוך מועצת העם‪.‬‬
‫להכרזה‪ ,‬קדמה פגישה של חברי "מנהלת העם"‪ ,‬ב‪ 12-‬במאי‪ ,‬בבית הקרן הקיימת בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בדיון הוחלט‪ ,‬למרות הלחץ מצד האו"ם וארה"ב‪ ,‬לערוך את הכרזת המדינה במועדה‪ ,‬ה‪ 14-‬במאי‪.‬‬
‫זאת למרות האיום מצד ארצות לפתוח במלחמה כוללת אם תוכרז על הקמת מדינה יהודית‪ .‬באותו‬
‫הדיון עלו גם שאלות שמה וסמלה של המדינה‪ ,‬כמו גם שאלת השפה ושאלות עקרוניות רבות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫יומיים לאחר מכן‪ ,‬ב‪ 14-‬במאי ‪( 1141‬ה' באייר תש"ח) באולם המוזיאון בתל‪-‬אביב‪ ,‬הכריז דוד בן‬
‫גוריון‪ ,‬מול חברי "מועצת העם"‪ ,‬חברי "מנהלת העם" ומוזמנים אחרים‪ ,‬על הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫בכדי להבין את מגילת העצמאות‪ ,‬יש צורך להכיר את התנאים בהם היא נכתבה‪ .‬השנה היא‬
‫‪ ,1141‬כחצי שנה לאחר כ"ט בנובמבר‪ .‬ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ 1144‬נערכה בעצרת האומות המאוחדות‬
‫הצבעה‪ ,‬בה הוחלט לראשונה באופן רשמי על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬בארץ‪ ,‬מתעורר‬
‫מאבק בין כוחות ההגנה‪ ,‬הפלמ"ח‪ ,‬הלח"י והאצ"ל לבין הערבים תושבי הארץ‪ .‬השלטון הבריטי‬
‫אינו מאפשר עליית יהודים ארצה‪ .‬ספינות של מעפילים (עולים בלתי לגאליים) נתפסות‪ ,‬והעולים‬
‫נשלחים למעצר בעתלית‪ ,‬בקפריסין ובמקרים הגרועים יותר‪ ,‬הם מוחזרים לאירופה‪ ,‬השסועה‬
‫עדיין מהשואה וממלחמת העולם השנייה‪ .‬מועד עזיבת הבריטים נקבע‪ -‬לבוקר ה‪ 14-‬במאי‪ .‬חברי‬
‫"מנהלת העם" (גוף שפעל כממשלה זמנית) החליטו‪ ,‬למרות התנגדות האו"ם וארה"ב‪ ,‬להכריז בו‬
‫ביום על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫על נוסחה של ההכרזה נמשכו הדיונים עד הרגע האחרון‪ ,‬מספר שעות לפני מועד ההכרזה עדיין‬
‫ניסו זרמים ופלגים שונים בקרב מנהיגי הישוב להשפיע על תוכנה‪ .‬באותה תקופה החברה‬
‫היהודית בארץ הורכבה מזרמים רבים‪ ,‬ולהם ייצוג בקרב ההנהגה בארץ‪ .‬רבים רצו להשפיע על‬
‫תוכן ההכרזה‪ ,‬מגוון הבקשות היה רחב‪ :‬מדרישה לגנות את הקולוניאליזם של המשטר הבריטי‬
‫העוזב (המפלגה הקומוניסטית) ועד בקשה כי גבולות המדינה הצעירה יוצהרו בהכרזה‪ .‬בסופו של‬
‫דבר‪ ,‬רוב הדרישות נדחו על הסף בידי דוד בן גוריון והשינוי היחיד שהוכנס הוא "חופש הלשון"‪.‬‬
‫ההכנות לטקס נערכו בחופזה ותוך התרגשות רבה‪ .‬ביום שישי אחר הצהריים‪ ,‬ה' באייר תש"ח‪,‬‬
‫ה‪ 14-‬במאי ‪ ,1141‬באולם המוזיאון בתל אביב הקריא בן גוריון את ההצהרה שלימים תהפוך‬
‫למגילת העצמאות‪ .‬מעניין לראות‪ ,‬שמתוך ‪ 25‬החתומים על המגילה‪ 12 ,‬מתוכם לא חתמו במעמד‬
‫עצמו אלה במועד מאוחר יותר‪ ,‬זאת מפני ש‪ 11‬מתוכם היו נצורים בירושלים ולא יכלו להגיע לתל‬
‫אביב למעמד החתימה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מעמדה של מגילת העצמאות‬

‫א‪ .‬מסמך משפטי‪ -‬צורת הניסוח היא כמעין חוזה משפטי המביא את חוקיותה הלגיטימית של‬
‫המדינה היהודית על‪ -‬פי משפט העמים בעת ההיא ועל‪ -‬פי עקרונות אמנת האו"ם והחלטותיו‪.‬‬
‫חוזה שחותמיו מהצד האחד הם העם היהודי ומצדו השני‪ -‬אומות העולם המתבקשות לקבל את‬
‫המדינה החדשה לחיק משפחת העמים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מסמך עקרונות היסוד‪ -‬המצפן הערכי‪ ,‬המוסרי והאוניברסאלי של מייסדי המדינה היוצר את‬
‫התשתית הערכית‪ ,‬עליה תושתת המדינה שתקום‪.‬‬

‫ג‪ .‬מסמך הנרטיב הציוני‪ -‬ניסוח המשקף את הנרטיב הציוני‪ ,‬על‪ -‬פי תפישתם של דוד בן‪ -‬גוריון ובני‬
‫דורו‪ .‬נרטיב שביקשו לספר לעצמם‪ ,‬לישוב העברי בארץ ולעולם כולו‪.‬‬

‫ד‪ .‬ההכרזה האוניברסאלית‪ -‬נוסח המבקש מן העולם להכיר בנו כמדינה דמוקרטית שראוי לקבלה‬
‫למשפחת העמים‪ ,‬הפועלת על‪ -‬פי משפט האומות כמדינה דמוקרטית שוחרת שלום וחוק‪,‬‬
‫המכבדת את אמנת האו"ם ופועלת על פיה‪.‬‬

‫המבנה התוכני של המגילה‬

‫א‪ .‬החלק ההיסטורי‪ -‬החלק הראשון עוסק בזכותו הלאומית של העם היהודי על ארץ ישראל‪-‬‬
‫הבסיס ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי לחידוש עצמאות יהודית בארץ ישראל ולהקמתה של‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫ב‪ .‬החלק המעשי‪ -‬מועצת העם מכריזה על הקמת המדינה ונקבע שמה של המדינה‪" -‬מדינת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫זהו למעשה החלק היחיד במגילת העצמאות שיש לו משמעות משפטית ברורה‪ ,‬הוא מכריז כי‬
‫מה שהיה איננו עוד וכי מעתה ואילך תחל מציאות פוליטית חדשה‪.‬‬

‫ג‪ .‬החלק ההצהרתי‪ -‬מגילת העצמאות נחתמת בסדרה של הצהרות לגבי אופייה של המדינה‬
‫העתידה לקום‪.‬‬
‫שורת ההצהרות הזו אמנם אינה בעלת תוקף משפטי ברור אך היא נועדה לבטא את ה‪"-‬אני‬
‫מאמין" של האבות המייסדים ואת הערכים על בסיסם נבנתה המדינה‪ .‬בשנים הבאות יהוו‬
‫הצהרות אלו "צפון" לאורם ייבחנו אירועים והכרעות ערכיות בנוגע לצביונה ומערכת הערכים‬
‫של מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות‬

‫"המגילה מבטאת את חזון העם ואת האני המאמין שלו‪ .‬אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬
‫בדבר קיום פקודות וחוקים או ביטולם" (משה זמורה‪ ,‬נשיא בית המשפט העליון‪.)1949 ,‬‬

‫מדברים אלו עולה כי אמנם אין המגילה חוק וגם לא חוקה‪ ,‬ברם המגילה משמשת ככלי עזר פרשני‬
‫ממדרגה ראשונה כנר לרגליהם של רשויות השלטון‪.‬‬

‫שימוש זה בא לידי ביטוי ברבות מן הפסיקות של בתי המשפט בישראל לאורך שנים‪ .‬בהקשר זה‬
‫כתב השופט דב לוין‪" -‬יש לפרש כל הוראת חוק בהתאמה עם עקרונותיה המנחים של המגילה ולא‬
‫בניגוד להם‪...‬מגילת העצמאות ראוי לה שתשמש במקום ראשון במעלה בפרשנות הדין"‪ .‬השימוש‬
‫במגילה אינו מתבטא רק כעזר בפסיקות בג"ץ אלא בראש ובראשונה בחוקי היסוד‪ ,‬אשר נחקקו‬
‫בהשראתה ולאור עקרונותיה‪ ,‬כדוגמת‪:‬‬

‫א‪ .‬חוק יסוד חופש העיסוק‪ -‬הנגזר ישירות מחלקה הערכי של המגילה‪" -‬תקיים שוויון זכויות‬
‫חברתי‪ ,‬ללא הבדל דת‪ ,‬גזע ומין"‬

‫ב‪ .‬חוק השבות במדינת ישראל‪ -‬הנגזר מההצהרה "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית‬
‫ולקיבוץ גלויות‪"...‬‬

‫ג‪ .‬חוק כבוד האדם וחירותו‪ -‬הבטחת זכויות הקניין של כל אזרח‪" -‬מדינת ישראל תהיה מושתתת‬
‫על יסודות החירות והצדק"‪...‬‬

‫‪18‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נוסח מגילת העצמאות‬

‫"בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה‬
‫יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע‪ ,‬שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב‬
‫לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪ .‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז‬
‫במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגנים הפריחו שממות‪ ,‬החיו‬
‫שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪,‬‬
‫מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית"‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ז (‪ )1597‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על‬
‫זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪ .‬זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט‬
‫מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל‬
‫ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪ .‬השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו‬
‫לטבח מיליונים יהודים באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬
‫והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק‬
‫לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬
‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על‬
‫אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬
‫במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד‬
‫כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות‬
‫המאוחדות‪.‬‬
‫ב‪ 09-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל;‬
‫העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו‬
‫של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬
‫זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬א נו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על‬
‫הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬
‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ 1945,‬ועד להקמת השלטונות‬
‫הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪1-‬‬
‫באוקטובר ‪ 1945 -‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה‬
‫הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬

‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא‬

‫מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני‬

‫גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות‬

‫הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא מוכנה‬
‫לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 09‬בנובמבר ‪1947‬‬

‫ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬

‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים‪.‬‬

‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על‬

‫שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪,‬‬

‫הזמניים והקבועים‪.‬‬

‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ .‬וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם‬

‫העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬

‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על‬

‫הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬

‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת המדינה הזמנית‪ ,‬על‬

‫אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪".1945‬‬

‫‪15‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫דגשים ומסרים בנושא "מגילת העצמאות"‬

‫שותפות גורל‪ ,‬שותפות יעוד‪ -‬החלק הראשון במגילה פורט את הסיבות וההצדקה להקמת בית‬ ‫א‪.‬‬
‫לאומי לעם היהודי בארץ ישראל מתוקף הבסיס ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי‪ .‬הביטוי לכך הוא‬
‫באירועים ההיסטוריים המוזכרים במגילה החל מ‪"-‬בארץ ישראל קם העם היהודי"‪ ,‬דרך‬
‫היסטוריית העם היהודי לדורותיו וכלה בביטוי "זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל‬
‫עם ועם")‪ .‬בהמשך‪ ,‬מובאת שותפות היעוד ‪ -‬לא רק גורל משותף מחבר בינינו אלא גם חזון‬
‫משותף‪ ,‬עקרונות יסוד אשר יעצבו את אופייה של המדינה העתידה לקום ("תהא פתוחה לעלייה‬
‫יהודית ולקיבוץ גלויות"‪" ,‬תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה"‪" ,‬תהא מושתת על‬
‫יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל"‪ – )...‬שורת הצהרות זו אמנם אינה‬
‫בעלת תוקף משפטי ברור אולם היא נועדה לבטא את "האני המאמין" של האבות המייסדים ואת‬
‫הערכים על בסיסם הושתתה המדינה‪.‬‬

‫מחויבות למדינה יהודית ודמוקרטית‪ -‬הבנת המשמעות העמוקה של אופי המדינה כיהודית‬ ‫ב‪.‬‬
‫ודמוקרטית‪ ,‬כפי שמשתקפת ב"מגילת העצמאות"‪ .‬מגילת העצמאות מצהירה על הקמת מדינה‬
‫יהודית ("אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית"‪ .)...‬לצד הגדרה זאת‪ ,‬מובאים לידי ביטוי‬
‫עקרונות המגלמים את אופייה הדמוקרטי של המדינה ("תהא מושתתת על יסודות החירות‪,‬‬
‫הצדק והשלום"‪" ,‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת‪ ,‬גזע‬
‫ומין"‪ ...‬ועוד)‪ .‬הגדרת המדינה כיהודית ולצד זאת ציון עקרונות יסוד המבטאים תפישת עולם‬
‫דמוקרטית מהווים את השלם על פיו מוגדר אופייה של מדינת ישראל‪.‬‬

‫מחויבות ליצירת חברת מופת ועשיית מעשה למען הכלל‪" -‬מגילת העצמאות" מציינת את‬ ‫ג‪.‬‬
‫עקרונות היסוד עליהם תושתת המדינה‪ .‬עקרונות היסוד הנם ביטוי לכינון חברת מופת כחזון‬
‫התנועה הציונית‪ .‬כעת‪ ,‬משהוקמה מדינת ישראל‪ ,‬יש לכונן בה חברת מופת ("הקמת בית לאומי‬
‫לעם היהודי בארץ ישראל וכינון חברת מופת")‪ .‬הקריאה לשלום עם בני העם הערבי תושבי‬
‫מדינת ישראל; השטת היד לשלום ושכנות טובה עם המדינות השכנות ועמיהן יחד עם עקרונות‬
‫יסוד הומניסטיים ודמוקרטיים מהווים בסיס לחברת מופת‪ .‬לפרט יש אחריות אישית והשפעה‬
‫ישירה על צביון החברה הישראלית כחברת מופת‪ .‬ככזה‪ ,‬עליו לפעול ברוח עקרונות היסוד בחייו‬
‫שלו‪.‬‬

‫ערך יסוד אהבת המולדת ונאמנות למדינה‪ -‬השירות הצבאי מייצר הזדמנות ייחודית‬ ‫ד‪.‬‬
‫לסוציאליזציה לערכים שהם בלב האתוס המשותף ‪ -‬ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית המגולמים בהכרזת העצמאות‪ ,‬בסמלי המדינה ובחוקי היסוד שלה‪ .‬צה"ל פועל‬
‫לחיזוק המחויבות ללאום היהודי ולמדינת ישראל כמדינת העם היהודי‪ :‬אהבת העם‪ ,‬הארץ‬
‫והשפה‪ ,‬יחס חיובי לסמלים לאומיים‪ ,‬יחס חיובי לעלייה ולעולים‪ ,‬לביצוע משימות לאומיות‬
‫ועוד‪ .‬כל אלה מבססים את התנאים להתפתחותם של מפקדים וחיילים בעלי תודעת שייכות‬
‫למורשת היהודית‪ ,‬למסורת היהודית‪ ,‬לעם היהודי ולתרבות ישראל‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫רוח צה"ל‬
‫מסמך רוח צה"ל‬

‫צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל‪ .‬צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי‬
‫הדמוקרטי ולחוקי המדינה‪ .‬מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה‪,‬‬
‫ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה‪ .‬חיילי צה"ל מחויבים להילחם‪ ,‬להקדיש‬
‫את כל כוחותיהם‪ ,‬ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל‪ ,‬אזרחיה ותושביה‪ .‬חיילי צה"ל‬
‫יפעלו על פי ערכי צה"ל ופקודותיו‪ ,‬תוך שמירה על חוקי המדינה וכבוד האדם‪ ,‬וכיבוד ערכיה של‬
‫מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬

‫"רוח צה"ל" ‪ -‬הגדרה ומקורות‬

‫"רוח צה"ל" הוא תעודת הזהות הערכית של צה"ל‪ ,‬אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל‬
‫חייל וחיילת במסגרת צה"ל‪ ,‬בשירות סדיר ובשירות מילואים‪.‬‬
‫"רוח צה"ל" וכללי הפעולה הנגזרים ממנו הם הקוד האתי של צה"ל‪" .‬רוח צה"ל" ישמש את‬
‫צה"ל‪ ,‬על חייליו‪ ,‬מפקדיו‪ ,‬יחידותיו וחילותיו בעיצוב דפוסי הפעולה שלהם‪ .‬על פי "רוח צה"ל"‬
‫ינהגו‪ ,‬יחנכו ויבקרו את עצמם ואת זולתם‪.‬‬

‫"רוח צה"ל" יונק מארבעה מקורות‪:‬‬

‫‪ )1‬מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו כצבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫‪ )2‬מסורת מדינת ישראל על עקרונותיה הדמוקרטיים‪ ,‬חוקיה ומוסדותיה‪.‬‬
‫‪ )3‬מסורת העם היהודי לדורותיו‪.‬‬
‫‪ )4‬ערכי מוסר אוניברסאליים המבוססים על ערך האדם וכבודו‪.‬‬

‫ערכי היסוד‬
‫‪ )1‬הגנת המדינה‪ ,‬אזרחיה ותושביה‪ -‬מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬על‬
‫עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה‪.‬‬
‫‪ )2‬אהבת המולדת ונאמנות למדינה‪ -‬ביסוד השירות בצה"ל עומדות אהבת המולדת והמחויבות‬
‫והמסירות למדינת ישראל ‪ -‬מדינה דמוקרטית המהווה בית לאומי לעם היהודי ‪ -‬לאזרחיה‬
‫ולתושביה‪.‬‬
‫‪ )3‬כבוד האדם‪ -‬צה"ל וחייליו מחויבים לשמור על כבוד האדם‪ .‬כל אדם הוא בעל ערך שאינו‬
‫מותנה במוצא‪ ,‬בדת‪ ,‬בלאום‪ ,‬במין‪ ,‬במעמד ובתפקיד‪.‬‬
‫הערכים‬
‫‪ )1‬דבקות במשימה וחתירה לניצחון‪ -‬החייל יילחם ויפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות‬
‫והמכשולים שבפניו‪ ,‬וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה‪ ,‬עד כדי חירוף הנפש‪.‬‬
‫‪ )2‬אחריות‪ -‬החייל יראה עצמו שותף פעיל בהגנה על ביטחון המדינה‪ ,‬אזרחיה ותושביה‪ .‬החייל‬
‫יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות‪ ,‬יוזמה ושקידה‪ ,‬בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו‪ ,‬כשהוא‬
‫נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו‪.‬‬

‫‪02‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ )3‬אמינות‪ -‬החייל יציג דברים כהווייתם‪ ,‬בשלמות ובדייקנות‪ ,‬בתכנון‪ ,‬בביצוע ובדיווח‪ ,‬ויפעל כך‬
‫שרעיו ומפקדיו יוכלו לסמוך עליו בביצוע המשימות‪.‬‬
‫‪ )4‬דוגמה אישית‪ -‬החייל ינהג על פי הנדרש ממנו ויקיים את שהוא דורש מזולתו‪ ,‬מתוך הכרה‬
‫ביכולתו ובאחריותו‪ ,‬בצבא ומחוצה לו‪ ,‬להוות דוגמה ראויה‪.‬‬
‫‪ )5‬חיי אדם‪ -‬החייל ינהג באופן מושכל ובטיחותי בכל פעולותיו‪ ,‬מתוך הכרה בחשיבותם העליונה‬
‫של חיי אדם‪ .‬בעת לחימה יסכן את עצמו ואת רעיו במידה הנדרשת לביצוע המשימה‪.‬‬
‫‪ )6‬טוהר הנשק‪ -‬החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד‪ ,‬אך ורק במידה הנדרשת‬
‫לכך‪ ,‬וישמור על צלם אנוש אף בלחימה‪ .‬החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם‬
‫שאינם לוחמים ובשבויים‪ ,‬ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם‪ ,‬בגופם‪ ,‬בכבודם‬
‫וברכושם‪.‬‬
‫‪ )4‬מקצועיות‪ -‬החייל ישאף לרכוש את הידע המקצועי ואת המיומנויות הנדרשים לביצוע‬
‫תפקידו‪ ,‬ויישמם תוך חתירה לשיפור מתמיד של ההישגים האישיים והיחידתיים‪.‬‬
‫‪ )1‬משמעת‪ -‬החייל יפעל כמיטב יכולתו לביצוע מלא ומוצלח של הנדרש ממנו על פי הפקודות ועל‬
‫פי רוחן‪ .‬החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד‪ ,‬ולא יציית לפקודות בלתי‪-‬חוקיות בעליל‪.‬‬
‫‪ )1‬רעות‪-‬החייל יפעל מתוך אחווה ומסירות לחבריו לשירות‪ ,‬וייחלץ תמיד לעזרתם כשהם‬
‫זקוקים לו או תלויים בו‪ ,‬חרף כל סכנה וקושי‪ ,‬עד כדי חירוף הנפש‪.‬‬
‫‪ )13‬שליחות‪ -‬החייל יראה בשירותו הצבאי שליחות; יהיה נכון לתרום כל שביכולתו להגנת‬
‫המדינה‪ ,‬אזרחיה ותושביה‪ .‬זאת בהיותו נציג של צה"ל הפועל מתוקף ובמסגרת הסמכויות‬
‫שניתנו לו על פי פקודות הצבא‪.‬‬

‫רקע למסמך‬
‫מסמך רוח צה"ל נכתב בשנת ‪ ,1114‬ע"י ועדה בראשות האלוף יורם יאיר‪ ,‬ראש אכ"א דאז‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ובהשתתפות פרופ' אסא כשר‪ ,‬ראש הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת ת"א‪ .‬המסמך‬
‫תוקף בשנת ‪ 1111‬ופורסם באופן רשמי בספטמבר ‪.2331‬‬
‫הרקע לכתיבת מסמך הוא המצב הביטחוני הקשה והמשימות המורכבות איתן נדרשו‬ ‫‪‬‬
‫להתמודד חיילי צה"ל ומפקדיו בזמן כתיבת המסמך (האינתיפאדה הראשונה ‪ )1957 -‬אשר‬
‫חייבה את צה"ל להניע תהליך‪ ,‬שייתן מענה להתמודדות עם משימות מורכבות מול‬
‫אוכלוסייה אזרחית בהבנה שכל חייל בקצה מקבל החלטות‪.‬‬
‫מבנה המסמך – ערכי היסוד אלו הערכים המרכזיים עליהם מתבססת רוח צה"ל‪ ,‬כאשר‬ ‫‪‬‬
‫עשרת הערכים הנוספים מסודרים עפ"י ה‪-‬א'‪ ,‬ב' מלבד דבקות במשימה וחתירה לניצחון‬
‫שהוא ערך ראשון מבין שווים‪.‬‬
‫מדוע נכתב מסמך רוח צה"ל?‬ ‫‪‬‬
‫חיילי ומפקדי צה"ל מתמודדים עם מצבים קשים ומורכבים שנדרש להם לעיתים יותר‬
‫מאשר ציות פקודה‪ .‬יש צורך במסמך הכולל את הערכים והנורמות שיכוונו את מעשיהם‪.‬‬
‫כאשר פעילות הצבא מציבה בפני המפקד והחייל קונפליקטים ערכיים‪ ,‬דילמות ושאלות‬
‫מורכבות במיוחד‪ ,‬יתרחשו אירועים בהם דרכי הפעולה טומנות בחובן התנגשות בין ערכים‬
‫שונים ולעיתים התנגשות בתוך הערך עצמו‪ .‬מצבים כאלה דורשים מהחייל ומהמפקד לקבל‬

‫‪01‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הכרעות הנותנות משקל שונה לערכים שונים בהם רוח צה"ל עשוי לסייע בחידוד הדילמה‬
‫הערכית ובקבלת ההכרעה בפועל‪.‬‬

‫ערכים דוחפים וערכים מרסנים‬

‫א‪ .‬הערכים הדוחפים‪ ,‬הם אותם ערכים אשר משימתם להתגבר על אי הודאות‪ ,‬על עקת הקרב‬
‫ועל הפחד‪ .‬ערך הדבקות במשימה וחתירה לניצחון מניע את החייל קדימה גם אם נשקפת‬
‫סכנה לחייו‪ ,‬ערך הרעות יגרום לו לזנק אחר חבריו למרות הפחד‪ ,‬ערך השליחות ירימו מעלה‬
‫מעלה מעל מצוקות היום יום‪ ,‬ערך הדוגמה האישית יפיח בו אומץ ומרץ ביודעו שפקודיו‬
‫מסתכלים עליו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הערכים המרסנים‪ ,‬הם אותם ערכים אשר משימתם להגביל ולמתן את הערכים הדוחפים‪,‬‬
‫דבקות במשימה‪ -‬לא בכל מחיר‪ ,‬ערך טוהר הנשק ירסן את הרצון להתגבר באגרסיביות יתרה‬
‫על ההתנגדות‪.‬‬

‫‪00‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ייעוד וייחוד‬

‫" לצבא הגנה לישראל יש תפקיד מיוחד‪ ,‬שאין בו צורך או אין לו מקום בצבאות אחרים‪ .‬צבא הגנה לישראל‬
‫אינו יכול להסתפק בחינוך הניתן לכל צבא‪ ,‬והוא זקוק לחינוך נוסף מיוחד מפני הייחוד ההיסטורי של אומתו‬
‫ומפני יעודה של התקופה בה אנו חיים"‬

‫(יחוד ויעוד‪ ,‬דוד בן גוריון)‬

‫מסמך "ייעוד וייחוד" שואב את שמו מספרו של דוד בן גוריון "ייחוד וייעוד" שפורסם בתחילת‬
‫שנות החמישים‪ ,‬ועוסק בתפישותיו הביטחוניות של בן גוריון‪ .‬בן גוריון ראה בצה"ל "כור היתוך"‬
‫שבאמצעותו יחנך את הנוער לחיי הגשמה‪ ,‬חלוציות והתיישבות‪ .‬על הצבא הוטלה המשימה להפוך‬
‫את קיבוץ הגלויות לעם יהודי בארצו‪ ,‬בהתאם לתפיסות ששררו אז‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬קיבל צה"ל‬
‫מקום מרכזי בציבוריות הישראלית והפך למוקד הקונצנזוס‪.‬‬
‫ייעודו של הצבא הוא "הגנת קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬שלמותה‪ ,‬ריבונותה ושלום תושביה‪,‬‬
‫ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין בה"‪ .‬הגנה על קיומה של מדינת ישראל ועל‬
‫עצמאותה‪ ,‬אינה תלויה רק בסיכול מאמצי אויב‪ ,‬אלא גם בשמירה על חוסנה של המדינה‪ ,‬על‬
‫אחדותה ועל ערכיה הדמוקרטיים‪ ,‬כאלו המהווים בסיס לעוצמתה של מדינת ישראל‪ .‬לצד‬
‫המרכיבים המבצעיים במימוש ייעוד זה‪ ,‬לנעשה בצה"ל השפעה רבה על החברה הישראלית‪ -‬על‬
‫הסולידריות בתוכה ועל החוסן הלאומי המסייע לה לעמוד נוכח כל קושי‪ .‬חיזוק רכיבים אלה‬
‫נעשה באופן ההולם את ייחודו של צה"ל‪ ,‬בהיותו צבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬מימושם‬
‫של רכיבים אלה יסייע לשמירה על איחוד השורות בצה"ל ובחברה הישראלית‪.‬‬
‫הבסיס לעשייה החינוכית בצה"ל הנו מסמך "יעוד ויחוד"‪ ,‬שהוא למעשה תפיסת ההפעלה‬
‫החינוכית‪-‬הערכית בצה"ל‪ .‬מסמך יעוד ויחוד מגדיר את תפקידו ואת היקף אחריותו של צה"ל‬
‫בעיצוב הערכים של מפקדי צה"ל וחייליו תוך הכרה שיש לכך השפעה גם על עתידם כאזרחי המחר‬
‫במדינת ישראל‪ .‬הטמעת המסמך ותפיסתו מובלת ע"י מפקדים בכלל רמות הפיקוד‪ .‬בבסיס מסמך‬
‫יעוד ויחוד עומדת ההכרה‪ ,‬כי צה"ל הוא גוף משפיע ומושפע בחברה הישראלית‪ ,‬והוא מחויב‬
‫לאתגרים הערכיים והחברתיים העומדים בפניה‪.‬‬

‫‪03‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מהות מסמך יעוד ויחוד‬

‫‪ .1‬בתוקף היותו של צה״ל צבא העם‪ ,‬שהשירות בו הינו חובה‪ ,‬ועל רקע מעמדו המרכזי‪ ,‬הנגזר‬
‫גם מאתגרי הביטחון בפניהם עומדת מדינת ישראל‪ ,‬מחויבים המפקדים לאחריות‬
‫חברתית‪-‬חינוכית רחבה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל מפקד בצה״ל מחויב לעסוק באתגרים אלו ולבחון כיצד הוא מתמודד עמם ובתחומי‬
‫אחריותו‪.‬‬
‫‪ .3‬תפיסת 'יעוד ויחוד' מבהירה את הצורך בבירור מעמיק של משמעות היותנו כאן‪ ,‬על מה‬
‫ולמה אנו נלחמים‪.‬‬
‫‪ .4‬הנחת היסוד בבסיס תפיסה זו היא כי עלינו‪ ,‬כצבא הגנה לישראל‪ ,‬לדרוש ולתבוע מחויבות‬
‫והקרבה מהמשרתים בו‪.‬‬

‫תהליך כתיבת מסמך "יעוד ויחוד"‬

‫‪ .1‬במעמד פורום מטכ"ל מציג הרמטכ"ל את תפיסתו לגבי קיומם של "גידולי המים"‪-‬‬
‫חיילים ללא שורשים וללא הבנה לגבי צדקת הדרך‪.‬‬
‫‪ .2‬במקביל מתקיימת ביקורת בו"מ המעלה כי מפקדים נתונים לפרשנות אישית לגבי‬
‫העיסוק בתחומי הזהות והתודעה היהודית בצה"ל‪.‬‬
‫‪ .3‬מתקיים דיון בממצאי הביקורות בלשכת הרמטכ"ל ובו נמצא כי המפקדים הם האחראים‬
‫להוביל את השיח בנושא ויש להנחות עקרונות מחייבים לתפיסת הזהות היהודית‪.‬‬
‫‪ .4‬בשנת ‪ 0220‬התמנתה ועדה בראשות קח"ר‪ ,‬והחלה העבודה על כתיבת מסמך יסוד בהובלת‬
‫פרופ' איש שלום‪ ,‬אל"מ יעקב קסטל ותא"ל אלעזר שטרן‪ .‬כמו כן הוקמה מנהלת בחיל‬
‫החינוך והנוער "צה"ל‪ ,‬זהות ישראלית‪-‬יהודית"‪.‬‬
‫‪ .5‬בשנת ‪ 0223‬אושר המסמך ע"י הרמטכ"ל דאז רא"ל משה בוגי יעלון‪ ,‬גובשו תחומי תוכן‬
‫וכלים ייחודיים ליישום סעיפי המסמך‪ ,‬בוצעו מספר פיילוטים וכן הוקמה יחידת "ייעוד‬
‫וייחוד"‪.‬‬
‫‪ .6‬במרץ ‪ 0224‬הוצג ואושר המסמך ע"י פורום מטכ"ל‪ .‬כמו כן הנחיית הפורום להקצאת‬
‫משאבים לעיסוק בנושא‪ ,‬הנחיית חיל החינוך והנוער לכתיבת ת"ע למימוש המסמך‪.‬‬
‫‪ .4‬בנובמבר ‪ 0224‬הופצה תכנית הטמעה לשנה"ע ‪ 0225‬למפקדים מרמת סא"ל ומעלה ולסגלי‬
‫החינוך בכל הרמות‪ .‬בשנת ‪ 0225‬החלה ההטמעה ביחידות צה"ל‪ .‬במהלך השנים נעשו‬
‫התאמות ועדכונים בסעיפי המסמך עד שאושר בשנת ‪ 0225‬על ידי הרמטכ"ל דאז רא"ל גבי‬
‫אשכנזי ופורום מטכ"ל‪.‬‬

‫‪04‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מעמדו של המסמך‬
‫מפקדים מובילים‪ -‬על המפקדים מוטלת האחריות להובלת התהליך החינוכי ולמימוש‬ ‫א‪.‬‬
‫תפיסת "יעוד ויחוד"‪.‬‬
‫סגלי החינוך יסייעו למפקד באיתור הצרכים‬ ‫סגלי החינוך כגורם מקצועי מסייע‪-‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החינוכיים‪ ,‬ביצירת מענה חינוכי מתאים ובהוצאתו אל הפועל‪.‬‬
‫התאמה ליחידה ‪ -‬התכניות החינוכיות יותאמו לאופי התפקיד והמשימות וכן למתרחש‬ ‫ג‪.‬‬
‫ביחידה ובהתאם לאוכלוסיות מפקדים וחיילים שונות‪.‬‬
‫חינוך בחיי היום יום ‪ -‬התהליך החינוכי מתקיים כל זמן השירות ולא רק בפעילויות חינוכיות‬ ‫ד‪.‬‬
‫פורמאליות‪ .‬על כן‪ ,‬קיימת חשיבות רבה לניצול ההזדמנויות החינוכיות ביומיום על ידי‬
‫המפקדים וכן לדוגמה האישית‪.‬‬
‫רצף חינוכי ‪ -‬המפקדים וסגלי החינוך יצרו רצף והתפתחות בתכנית החינוכית‪ .‬רצף זה‬ ‫ה‪.‬‬
‫יתייחס לידע ולחוויות שנצברו‪ ,‬לצרכים המשתנים לאורך הזמן‪ ,‬ולהתפתחות האישית‬
‫והמקצועית של החיילים‪ .‬ברמת הזרוע‪/‬פיקוד‪/‬חיל יתבטא הדבר ברצף חינוכי בהכשרות‬
‫ולאורך השירות‪.‬‬
‫חיבור לגרף הפעילות היחידתי‪ -‬העברת המסרים החינוכיים תיעשה בהתאמה לסוג הפעילות‬ ‫ו‪.‬‬
‫והמשימה‪ ,‬תוך יצירת ההקשר בין התוכן החינוכי לתוכן המקצועי‪.‬‬

‫למשה יעלון‪ ,‬אז רמטכ"ל ואיש אדמה‪ ,‬הפריעה בעיה צבאית ‪ -‬חקלאית‪' :‬גידולי מים' הוא קרא לה‪ ,‬חיילים‬
‫בלי שורשים‪ .‬אז הוא מצא את בני איש‪-‬שלום מ 'בית מורשה'‪ ,‬ויחד הם לימדו את צה"ל על ייחוד וייעוד‪.‬‬
‫"‪...‬התוצר של מערכת החינוך הישראלית שפגשתי בצה"ל‪ ,‬לא תמיד מצא חן בעיניי"‪ ,‬אומר יעלון‪" .‬בורות‬
‫בהיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬במסורת יהודית‪ .‬אנחנו מחנכים לטוהר הנשק‪ ,‬לקדושת חיי אדם‪ .‬מאיפה זה‬
‫נובע? כשאנחנו מדברים על נכונות לחרף את הנפש למען המדינה‪ ,‬זו לא סיסמה ריקה‪ .‬יש לזה רקע עמוק‪.‬‬
‫ואני מצאתי לא מעט ממה שאני מכנה 'גידולי מים'‪ .‬אין להם שורשים‪ ,‬אין להם מושג מאיפה אנו באים‪,‬‬
‫לא עסקו בבירורים ערכיים‪ .‬יש בתי ספר שלא עוסקים בכלל בחינוך ערכי‪ .‬יש אפילו נוער שמגיע לצבא ולא‬
‫היה מעולם בירושלים‪ ,‬לא מכיר את הארץ שעליה הוא אמור למסור את נפשו‪ ,‬שלא לדבר על ההיסטוריה‬
‫שלה‪.‬‬
‫קיבלתי נהג מהדרום‪ ,‬ואיתי הוא לראשונה הגיע לתל‪-‬אביב‪ ,‬לחיפה‪ ,‬לירושלים‪ ,‬לגליל‪ .‬לטיול שנתי הוא לא‬
‫יצא כי למשפחה לא היה כסף‪ ,‬והקרובים בדימונה היו עד אז המקום הכי צפוני שאליו הגיע‪ .‬שלא לדבר על‬
‫רקע יהודי ‪ -‬בבית שלו לא עסקו בזה‪ .‬אלה 'גידולי מים'"‪ .‬ראיתי בייעוד וייחוד הזדמנות למלא פערים של‬
‫בורות"‪ ,‬מסביר יעלון‪" ,‬אבל גם הזדמנות לעורר דיון בערכים‪ .‬אני לשמחתי עברתי דיון כזה בתנועת הנוער‪,‬‬
‫אבל יש רבים שלא עוברים אותו לפני שהם מגיעים לצבא‪ .‬בניגוד לרפול‪ ,‬שביקש לקדם אוכלוסיות חלשות‪,‬‬
‫אני מדבר גם על הרבה בני טובים שהם גידולי מים‪ ,‬אינם יודעים דבר ואין להם מטען ערכי‪"...‬‬
‫( "מקור ראשון"‪ ,‬כ"א בתשרי‪ ,‬תשס"ז (‪(1301302336‬‬

‫‪05‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מסמך "יעוד ויחוד"‬

‫מטרת המסמך‬
‫א‪ .‬הגדרת תפקידו והיקף אחריותו של צה"ל בעיצוב דפוסי הפעולה הערכיים של חייליו‬
‫ומפקדיו‪ ,‬ככוח המגן בצבאה של מדינת ישראל ‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית ‪ -‬תוך הכרה‬
‫בהשפעה שיש לכך גם על עתידם כאזרחים במדינת ישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬החינוך בצה"ל הינו מרכיב בחוסן הלאומי ולכן הכרחי לעסוק בו‪ ,‬מסמך זה מהווה תשתית‬
‫לתפיסת החינוך ולמדיניות צה"ל בתחומים השונים‪.‬‬
‫הנחות יסוד‬
‫א‪" .‬מטרת צה"ל להגן על קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬על עצמאותה ועל בטחון אזרחיה ותושביה"‬
‫("רוח צה"ל")‪.‬‬
‫צה"ל ייטיב לבצע את משימותיו אם חייליו יהיו חדורים בתחושה איתנה של זהות לאומית‬
‫ויבינו את משמעות היותם חיילים בצבאה של מדינת ישראל ‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית ‪-‬‬
‫ואת המגבלות החלות עליהם בעת ביצוען‪ .‬תחושה והבנה אלה מחזקות את הזדהות החייל‬
‫עם צה"ל ובכך הן משפרות את אופן ביצוע המשימות המוטלות עליו במסגרת הצבאית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדינת ישראל נמצאת עדיין בעיצומו של התהליך ההיסטורי‪ ,‬שעיקרו בניית אומה‬
‫מתחדשת‪ .‬במשימה זו ממלא צה"ל תפקיד חשוב כפי שמוטל עליו על‪-‬ידי ממשלת ישראל‬
‫במפורש או במשתמע‪.‬‬
‫ג‪" .‬עם בונה צבא בונה עם" ‪-‬הרכבו של צה"ל‪ ,‬מאפייני השירות‪ ,‬משך השירות והמקום‬
‫שצה"ל תופס בתודעה הציבורית‪ ,‬מביאים לכך שלשירות הצבאי השפעה מעצבת על‬
‫אישיותם‪ ,‬על עמדותיהם ועל התנהגותם של חיילי צה"ל ומפקדיו‪ .‬לפיכך צה"ל הוא אחד‬
‫הגופים המשפיעים על דמותן של החברה והמדינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬האופי הייחודי של השירות בצה"ל‬
‫‪ )1‬בצה"ל משרתים צעירים בשלב מכריע בחייהם המשפיע על עיצובם כבני אדם וכאזרחי‬
‫המדינה‪ .‬בשל היות הצבא ארגון היררכי שהשירות בו ממושך ואינטנסיבי‪ ,‬יש בכוחו‬
‫להשפיע על חייליו באופן משמעותי בעת שירותם‪.‬‬
‫‪ )2‬במשך שנות שירותו בצה"ל שוהה החייל במחיצת מפקדיו וחבריו תקופות ממושכות‪.‬‬
‫לעיתים הוא שרוי בתנאים תובעניים ובמצבים לא שגרתיים‪ ,‬המעמידים במבחן את‬
‫ערכיו ותכונותיו‪ ,‬ממצים את יכולותיו ומכשירים אותו לשאת בנטל‪ ,‬שקודם לכן לא נשא‬
‫על כתפיו‪.‬‬
‫‪ )3‬השירות בצה"ל מזמן בעבור חייליו מפגש בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית‬
‫(כדוגמת מגדר‪ ,‬דתות‪ ,‬מוצא ועדות)‪ .‬על צה"ל לאפשר שירות שוויוני‪ ,‬משמעותי ומכבד‬
‫לכל חייליו באשר הם תוך הקפדה על המפגש הבין תרבותי‪ ,‬המתקיים ביחידות השונות‪,‬‬
‫מפגש אשר טומן בחובו פוטנציאל לצמיחה להעשרה הדדית ולתחושת שותפות אך גם‬
‫סיכוי ליצירת מתחים וקונפליקטים‪ .‬במקביל נדרש צה"ל לאפשר בעבור המתגייסים‬
‫אליו מגוון אפשרויות רחב ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ )4‬צה"ל מחייב את חייליו לשיתוף פעולה הדוק לשם מילוי משימותיו‪ ,‬ובכך הוא מהווה‬
‫זירה בה מחויב החייל לתפקוד בחברה מגוונת ומורכבת ‪.‬‬

‫‪08‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫סעיפי המסמך‬
‫‪ .1‬גיבוש הזהות הלאומית‬
‫א‪ .‬צה"ל הוא צבאה של מדינה דמוקרטית‪ .‬חיילי צה"ל הם אזרחים במדינה דמוקרטית‬
‫וככאלה יש לטפח בהם את תחושת המחויבות כלפי המדינה וערכיה‪ ,‬ערכים הבאים לידי‬
‫ביטוי במגילת העצמאות‪ ,‬ברוח צה"ל ובמורשתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬צה"ל הוא צבאה של המדינה היהודית‪-‬דמוקרטית שבה הזהות היהודית הינה גרעין הזהות‬
‫הלאומית של מדינת ישראל‪ .‬בחברה הישראלית קיימות תפיסות שונות באשר לאופייה‬
‫הרצוי של הזהות הישראלית‪-‬יהודית ובאשר לזיקה שבין ישראליות ליהדות‪ .‬בצה"ל‬
‫משרתים יהודים חילוניים‪ ,‬יהודים דתיים‪ ,‬יהודים מסורתיים‪ ,‬וכאלה שאינם יהודים על‬
‫פי דתם שבחרו לקשור את גורלם עם מדינת ישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬צה"ל אינו מגדיר "יהדות" מהי או "ישראליות" מהי‪ ,‬מקומן של שאלות אלה הוא ה"מגרש‬
‫החברתי" ושם הן אמורות להידון ולהתברר‪ .‬יחד עם זאת צה"ל מסתמך על אירועים‪,‬‬
‫מסורות‪ ,‬דעות‪ ,‬סמלים וטקסים שונים מתוך אוצר הזיכרון ההיסטורי היהודי‪ ,‬בכדי‬
‫לגבש את הכרתם הלאומית של המשרתים בו‪.‬‬
‫לאור כל אלה‪ ,‬על צה"ל לבנות את הזהות הלאומית של חייליו על בסיס הערכים‬
‫והזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי ולהציג לחייליו את גווניה השונים של היהדות‪,‬‬
‫באופן המאפשר להם לראות את עצמם שייכים אליה ולהזדהות עימה‪.‬‬
‫ד‪" .‬ביסוד השירות בצה"ל עומדות אהבת המולדת‪ ,‬המחויבות והמסירות למדינת ישראל‪-‬‬
‫מדינה דמוקרטית‪ ,‬המהווה בית לאומי לעם היהודי‪-‬לאזרחיה ולתושביה" (מתוך "רוח‬
‫צה"ל"‪-‬ערך יסוד אהבת המולדת ונאמנות למדינה)‪ .‬מערך יסוד זה עולה כי ההגנה על‬
‫המדינה תובעת מסירות בלב ובנפש וכי חייל בעל זהות לאומית מגובשת ייטיב לבצע את‬
‫תפקידו‪.‬‬

‫‪ .2‬הקשר לארץ‬
‫לעם היהודי יש זיקה היסטורית‪ ,‬תרבותית ודתית לארץ ישראל ולירושלים בירת הנצח של‬
‫העם היהודי‪ .‬התנועה הציונית לגווניה חתרה למימוש זיקה זו תוך כינון מחדש של עם‬
‫ישראל בארצו‪.‬‬
‫צה"ל רואה בקשר לארץ ישראל אבן יסוד לתחושת השליחות והמחויבות של חייליו לשירות‪.‬‬
‫לפיכך יפעל צה"ל לחזק את הקשר לארץ ולערכי הציונות‪.‬‬

‫‪ .3‬צה"ל וזיכרון השואה‬

‫צה"ל‪ ,‬כמדינת ישראל כולה‪ ,‬רואה בשואה את אחד האירועים המרכזיים בדורות האחרונים‬
‫ובהיסטוריה בכלל ‪ ,‬אירוע ייחודי בעל השלכות לאומיות ואנושיות חשובות ביותר‪ .‬החינוך‬
‫להנחלת זיכרון השואה מהווה מרכיב חשוב בכלל החינוך שמקנה צה"ל לחייליו‪ .‬צה"ל יפעל‬
‫להנחלת זיכרון השואה על מנת לחזק את הקשר ואת תחושת השייכות של החייל למדינת‬
‫ישראל ולצה"ל‪.‬‬

‫‪07‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪" .4‬צבא העם"‬

‫צה"ל‪ ,‬כ"צבא העם"‪ ,‬ימשיך לגייס לשורותיו רבים ככל האפשר‪ ,‬בסדיר ובמילואים‪ .‬הזרם‬
‫המרכזי של החברה הישראלית שותף להסכמה המחייבת שירות בצה"ל‪ ,‬בסדיר ובמילואים‪.‬‬
‫להסכמה זו נודעת חשיבות רבה בהבטחת חוסננו הלאומי ובשל כך ראוי לפעול במלוא המרץ‬
‫לטיפוחה‪ ,‬ביסוסה וחיזוקה של הסכמה זאת‪.‬‬
‫על צה"ל להשתדל ליצור הזדמנויות שוות‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬לבאים בשעריו גם כאשר הדבר‬
‫דורש התייחסות ייחודית לחלק מהם‪ ,‬על מנת לשלבם באופן המיטבי בצה"ל בפרט ובחברה‬
‫הישראלית בכלל‪.‬‬
‫עם השנים גדל והלך שיעור הצעירים שכלל לא גויסו לצבא‪ ,‬או שגויסו ולא סיימו את‬
‫שירותם‪ .‬צה"ל יבחן את עצמו בהתמדה כדי להבטיח שמרב האזרחים בגיל השירות יתגייסו‪,‬‬
‫תוך צמצום במידת האפשר בשיעור המשתחררים והמשתמטים‪ .‬הדבר דרוש גם בכדי לקדם‬
‫את שוויון החובות של אזרחי המדינה וגם בכדי לתת הזדמנות לאוכלוסיות ייחודיות‬
‫להשתלב באופן מיטבי בצה"ל ובחברה‪ .‬תופעת ההשתמטות משירות ותופעת השחרור‬
‫המוקדם‪ ,‬פוגעות הן ביכולתו של צה"ל לעמוד במשימותיו והן בערך השירות ובתחושת‬
‫השוויון והמחויבות למדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ .5‬העדר הסכמה לאומית‬

‫החברה הישראלית מקוטבת מבחינה אידיאולוגית‪ .‬קיטוב זה מקבל גוונים שונים בהתאם‬
‫למציאות המדינית המשתנה‪ ,‬ומעלה שאלות וסוגיות קשות שלמשימות צה"ל יש זיקה‬
‫אליהן‪.‬‬
‫צה"ל‪ ,‬כצבאה של מדינת ישראל‪ ,‬מדינה דמוקרטית פועל לעיתים במציאות של העדר‬
‫הסכמה לאומית‪ .‬מציאות זו מחייבת את צה"ל שלא לנקוט עמדה הנוגעת ללב הדיון‬
‫הפוליטי ולממש את חובתו לבצע במסגרת החוק והמשטר הדמוקרטי את המשימות‬
‫המוטלות עליו על ידי הדרג המדיני ‪.‬‬

‫‪ .6‬שירות החרדים בצה"ל‬

‫עקרון השירות השוויוני במדינת ישראל מנחה את צה"ל בעידוד גיוסם של חרדים‪ ,‬בהתאם‬
‫לחוקי המדינה ולערכיה‪ .‬צה"ל נפגע מאי גיוסם של חרדים‪ ,‬על אף שמעוגן בחוק‪ ,‬בהפסידו‬
‫כוח אדם איכותי הנדרש לעוצמתו‪.‬‬
‫בהתחשב במורכבות הנושא ובחיוניותו‪ ,‬חייב צה"ל לעשות את המרב מבחינתו וליצור‬
‫מסלולי שירות שונים וייחודיים‪ ,‬שיאפשרו שירות של חייבי גיוס חרדים‪ ,‬אשר תורתם‬
‫אומנותם‪ ,‬גם בנסיבות הקיימות‪.‬‬

‫‪ .4‬מפקד ‪ -‬מודל לחיקוי כמפקד וכאזרח‬

‫המפקדים בצה"ל יהוו דוגמא ומופת לפקודיהם ולחברה באופן שיתבטא במקצועיותם‬
‫הצבאית‪ ,‬בכישורי הפיקוד והמנהיגות ובהתנהגותם הערכית כחיילים וכאזרחים‪.‬‬

‫‪05‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מערך המילואים‬ ‫‪.1‬‬

‫חיילי המילואים המגויסים מתוקף חוק‪ ,‬מהווים את עיקר כוחו של צה"ל ולפיכך‪ ,‬על צה"ל‬
‫לטפח באופן רציף ומתמיד את נכונותם של אנשי המילואים לשירות בכל הרמות והתפקידים‪.‬‬
‫חיילי המילואים משרתים לעתים קרובות על חשבון צרכיהם האזרחיים ומתוך אמון בצה"ל‪.‬‬
‫יש לשמור מכל משמר על הרצון הטוב הקיים בקרב משרתי המילואים ולהקפיד ששירותם‬
‫יהיה משמעותי ויספק להם תחושה של תרומה וכי זמנם ינוצל כראוי‪.‬‬

‫‪ .1‬רב תרבותיות‬
‫צה"ל שואף ליצור מרקם חברתי היוצר מכנה משותף רחב‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬אל לו לצה"ל לבטל‬
‫את נקודת המוצא התרבותית של חיילי צה"ל המאפיינת את דתם‪ ,‬עדתם או את ארץ‬
‫מוצאם‪ ,‬אלא שראוי לו לכבד את השונות ואף לאפשרה במידה הראויה‪.‬‬
‫‪ .13‬קליטת עלייה‬
‫א‪ .‬החיילים ה עולים מהווים מרכיב חשוב ואיכותי בכל מערכי צה"ל‪ .‬עלינו להשקיע‬
‫מאמצים רבים ומתמשכים על מנת שהאיכות הטמונה בחיילים העולים תמצא ביטוי‬
‫הולם‪ .‬הדברים אמורים לא רק במאמצים אותם יש להשקיע על מנת שהם ישרתו‬
‫ביחידות האיכותיות ביותר אלא גם שישרתו כמפקדים וקצינים בהתאם לאיכותם‬
‫ולמשקלם היחסי ביחידות צה"ל‪.‬‬
‫ראוי שצה"ל יפעל למיצוי איכותם גם במחיר של השקעה ייחודית נוכח קשיי השפה‬
‫בפרט והקליטה בכלל‪ ,‬הניצבים בפני העולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬העולים מגיעים לארץ מארצות ומעדות בעלות היסטוריה ותרבות עשירה‪ .‬קליטה‬
‫אמיתית ונכונה של עליה מטילה חובה הדדית‪ ,‬על הנקלטים ועל הקולטים גם יחד‪,‬‬
‫להכרה ולהבנה של עולמם התרבותי של שני הצדדים‪.‬‬
‫סוגיות שונות מאפיינות את שירותם של החיילים העולים בצה"ל ושל בני משפחותיהם‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אלה שרשומים כיהודים ואלה שאינם רשומים כיהודים‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬הן מקשות על השתלבותם של חיילים אלה בצה"ל ודורשות פתרון המתחשב‬
‫בנכונותם להקריב את חייהם למען מדינת ישראל‪ .‬צה"ל יפעל וינקוט עמדה בנושאים‬
‫אלו הן לצורך חיזוק רוח היחידה והן כמרכיב במחויבותו לטיפול בפרט‪ .‬חוסר נקיטת‬
‫עמדה או חוסר עשיית פעולה המתחייבת מן המצב מתפרשים לעתים על ידי החייל‬
‫כמעילה באמון‪.‬‬
‫‪ .11‬ישראלים בני דתות שונות‬
‫א‪ .‬גיבוש הזהות הישראלית והיהודית‪ -‬יש להתחשב בעובדה שצה"ל מורכב ממגוון של עדות‬
‫ודתות ‪ -‬חיילים המשרתים כתף אל כתף ביחידות צה"ל השונות‪ .‬שירותם של החיילים‪,‬‬
‫שאינם בני הדת היהודית‪ ,‬תורם לכוחו של צה"ל ומבטא את היותם חלק בלתי נפרד‬
‫מהחברה הישראלית‪.‬‬
‫צה"ל שואף להגדיל את שיעור בני הדתות השונות המשרתים בו‪ .‬עלינו לחזק את‬ ‫ב‪.‬‬
‫תחושת השותפות שלהם‪ ,‬לכבדם ולסייע בביסוס שייכותם לחברה הישראלית‪ .‬לשם כך‪,‬‬
‫יש לוודא שחיילי צה"ל יכירו ויכבדו את מורשתם ואת תרבותם של לא‪ -‬יהודים‪,‬‬
‫המשרתים בצבא‪.‬‬

‫‪09‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .12‬קשר למשפחות השכולות ולמשפחות השבויים והנעדרים‬

‫"ברית אמת היא לנו‪ ,‬קשר לא נפרד‪ .‬רק אשר אבד לי קנייני לעד" (רחל)‪.‬‬
‫א‪ .‬שמירת הקשר של המפקדים‪ ,‬החיילים והיחידות עם המשפחות השכולות הינו לא רק‬
‫מקור עוצמה בעבור צה"ל‪ ,‬אלא גם חלק ממחויבותו לרעים שנפלו ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫מורשתם של הנופלים במערכות ישראל והנצחת זכרם‪ ,‬הינן נכסי צאן ברזל של צבא‬
‫ההגנה לישראל וראוי שיהוו מרכיב חשוב בהכשרתם של חיילי צה"ל ובבניית רוח‬
‫היחידה‪.‬‬
‫על צה"ל לשמור על הקשר עם משפחות החיילים השבויים והנעדרים‪ ,‬להוות עבורם‬ ‫ב‪.‬‬
‫משענת ותמיכה בנשיאת הנטל של אי ידיעת גורלם של הבנים ולעשות כל שביכולתו‬
‫להשיבם בשלום הביתה‪.‬‬

‫‪" .13‬שגרירים" לחברה הישראלית‬

‫לצה"ל יש בכל רגע נתון עשרות אלפי חיילים משרתים שהם גם "שגרירים" בתוך החברה‬
‫בישראל‪ .‬יש לפעול על מנת שהתנהגותם בצה"ל ומחוצה לו והמסרים שהם נושאים לבני‬
‫משפחותיהם ולסביבתם האזרחית‪ ,‬יתרמו לחיזוק הקשר בין העם וצבאו‪.‬‬

‫‪ .14‬מעורבות בקהילה‬
‫פעילותם של חיילי צה"ל בתוך הקהילה‪ ,‬מעבר למימד הביטחוני שצה"ל אחראי לו‪,‬‬
‫מוסיפה אתגר למשרתים בו‪ ,‬כיחידות וכחיילים‪ ,‬נותנת לשירותם משמעות ייחודית נוספת‬
‫המעצבת ומטפחת את מחויבותם החברתית של חיילי צה"ל ואת מקומו של צה"ל בתוך‬
‫החברה‪.‬‬

‫‪ .15‬יהדות התפוצות‬
‫יהדות התפוצות מהווה חלק בלתי נפרד מהעם היהודי ומרכיב חשוב לחוסנה של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬ההכרות והקשר עם יהדות התפוצות נותנים משמעות נוספת לשירות בצה"ל‪.‬‬
‫צה"ל מהווה מרכיב חשוב בהזדהותם של יהודי התפוצות עם מדינת ישראל והעם היהודי‪.‬‬
‫רבים מיהודי התפוצות הגיעו ומגיעים לישראל‪ ,‬לאורך השנים‪ ,‬נפגשים עם חיילי צה"ל‬
‫ונחשפים למאפייניו השונים‪ .‬בעבור חיילי צה"ל‪ ,‬המפגש עם יהדות התפוצות הוא‬
‫הזדמנות נוספת להכיר את משמעות המושג "עם יהודי" ולהכיר צדדים נוספים בזהות‬
‫היהודית‪ .‬צה"ל יפעל לחיזוק הקשרים בין מפקדיו וחייליו ליהדות התפוצות‪.‬‬

‫"אְך אם מעלתי – ֹלא לנצח‬

‫כחשתי – ֹלא עד תם‪.‬‬
‫ושבתי שּוב כשּוב ההלך‬
‫אל כפר מולדתו"‬
‫"עבריה" ‪ /‬רחל‬

‫‪32‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫השירות המשותף‬

‫"מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל ולשמור על לכידות המסגרת‬
‫הצבאית‪ .‬מדיניות השירות המשותף מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית‪ ,‬ועל תפיסת צבא העם‪ ,‬לפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים‪ ,‬הדתות והעדות‬
‫ותרומתם של כולם‪ ,‬גברים כנשים‪ ,‬חיונית להצלחתו של הצבא במילוי משימותיו‪ .‬המדיניות קמה‬
‫מתוך תפיסה ממלכתית‪ ,‬שוויונית וסובלנית‪ ,‬המעוגנת בערכי כבוד האדם וב"רוח צה"ל"‪.‬‬
‫המפקדים יישמו את מדיניות השירות המשותף בהתאם לכללי פקודה זו ולהנחיות שייקבעו מכוחה‪,‬‬
‫תוך שמירה על כבודם ואמונתם של כלל החיילים‪ ,‬והכל במטרה לממש את ייעוד צה"ל‪.‬‬
‫חיילי צה"ל ימלאו את הפקודה ואת ההנחיות‪ ,‬ישמרו על כבודם של חיילים אחרים ולא יפגעו‬
‫ברגשותיהם‪".‬‬

‫סעיפים מרכזיים בפקודה‪:‬‬

‫‪ .1‬הכשרות משותפות או מעורבות‬

‫בטרם ישובץ להכשרה יישאל כל חייל‪ ,‬מוקדם ככל האפשר‪ ,‬האם יש מניעה מצידו מפאת אורח חייו‬
‫הדתי להשתלב עם בן המין השני במסגרת שאינה מגדרית‪ ,‬או להיות נוכח בהדרכות שמעביר בן המין‬
‫השני ויש בהן חשש למגע גופני‪ ,‬לייחוד או ללבוש חשוף‪.‬‬
‫חייל שאורח חייו דתי זכאי להכשרה במסגרת מגדרית ולהדרכה ממדריך בן מינו בהדרכות שיש בהן‬
‫חשש למגע גופני‪ ,‬לייחוד או ללבוש חשוף‪.‬‬
‫בהכשרה שאין בה חשש למגע גופני‪ ,‬לייחוד או ללבוש חשוף – מותר לשבץ כל חייל במסגרת שאינה‬
‫מגדרית‪.‬‬
‫אם בהכשרה כרוכים מגע גופני‪ ,‬ייחוד או פעילות בלבוש חשוף‪ ,‬באחריות המפקדים לשבץ חייל בעל‬
‫אורח חיים דתי במסגרת מגדרית‪ .‬אם אי־אפשר להבטיח שיבוץ במסגרת מגדרית‪ ,‬יימנע חייל שאורח‬
‫חייו דתי מן הפעילות‪ .‬אם אי־אפשר להימנע ממנה‪ ,‬לא ישובץ להכשרה זו חייל הזקוק למסגרת‬
‫מגדרית‪.‬‬
‫‪ .0‬השתתפות בפעילויות‬

‫חיילים ישתתפו בכל הפעילויות ביחידתם‪.‬‬

‫חיילים ינכחו באירועים צבאיים‪ ,‬הן באירועים רשמיים והן באירועי הווי‪.‬‬
‫באירועים צבאיים חיילים וחיילות לא יופרדו הפרדה שלא בשל השתייכותם למסגרת מגדרית‪.‬‬
‫באירועים הממלכתיים והרשמיים האלה ישתתפו כל החיילים – ולא יּותר להם להיעדר בשל אורח‬
‫חייהם‪:‬‬
‫טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה;‬ ‫א‪.‬‬
‫טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה;‬ ‫ב‪.‬‬
‫טקס יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל;‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫טקסי התייחדות חיליים או חטיבתיים;‬ ‫ד‪.‬‬

‫אירועים במעמד אישיות ממלכתית‪ ,‬לרבות הרמטכ"ל;‬ ‫ה‪.‬‬
‫אירועים אחרים שיקּבע ראש אכ"א באישור הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫חיילים זכאים לבקש להשתחרר מפעילויות נופש או הווי‪ ,‬אם קיים חשש כי השתתפותם בפעילות‬
‫תפגע באמונתם‪ ,‬בערכיהם או באורח חייהם הדתי‪ .‬ביקש חייל להשתחרר מפעילות כזאת‪ ,‬ישחררו‬
‫מפקדו‪.‬‬
‫בפעילות שאינה אירוע ממלכתי או רשמי תהיה ההשתתפות מלאה‪ ,‬אך בידי המפקדים להתיר‬
‫לחיילים להשתחרר מן הפעילות או מחלקה‪ ,‬אם יש חשש שהשתתפותם בפעילות תפגע באמונתם‪,‬‬
‫בערכיהם או באורח חייהם הדתי‪ .‬על החייל להגיש את בקשתו לשחרור מהפעילות זמן סביר מראש;‬
‫מפקדו יבחן אותה באישור מפקד היחידה‪ ,‬שדרגתו סא"ל ומעלה‪ .‬על המפקדים לבחון את הבקשה‬
‫בשאיפה לממש את מדיניות השירות המשותף‪ ,‬עליהם להפעיל את שיקול דעתם על בסיס היכרותם‬
‫עם פקודיהם ועם הפעילות שממנה ביקשו להשתחרר‪ ,‬מקרה מקרה לגופו ולפי הנסיבות‪.‬‬
‫לחיילים ששוחררו מפעילות הווי או נופש‪ ,‬תוצע פעילות חלופית‪ ,‬לרבות פעילות חלופית עצמאית‪ .‬כך‬
‫או אחרת לא יוטלו על חיילים אלה משימות שמירה או תורנויות אחרות תחת הפעילות ששוחררו‬
‫ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬מגורים‪ ,‬שירותים ומקלחות‬

‫חיילים וחיילות יגורו במגורים נפרדים‪.‬‬

‫המקלחות במגורים הנפרדים ומחוצה להם יופרדו לפי המינים‪ ,‬ויותקנו בהן דלתות או וילונות לכל‬
‫תא רחצה (הן לחיילים והן לחיילות)‪.‬‬
‫מתקני השירותים או תאיהם יופרדו גם הם בין המינים‪.‬‬
‫אם נדרש שימוש משותף במקלחות או בשירותים –‬
‫רמ"ט אכ"א רשאי‪ ,‬לאחר קבלת המלצת רח"ט הלוגיסטיקה‪ ,‬לאשר חריגה לתקופה‬ ‫א‪.‬‬
‫קצובה‪ ,‬שלא תעלה על שנה אחת‪.‬‬
‫האישור החריג יותנה באמצעי נעילה תקינים לנעילת המתקן מבפנים ובהתקנת שלט‬ ‫ב‪.‬‬
‫ועליו כתובת בנוסח כזה‪" :‬השירותים והמקלחת משותפים לגברים ּולנשים – נעלו‬
‫אותם בזמן השימוש"‪.‬‬
‫האישור החריג למקלחות יותנה בקביעת שעות שימוש נפרדות לחיילים ולחיילות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ .4‬שטחים משותפים‬

‫שטחים משותפים לחיילים ולחיילות (כגון הספרייה‪ ,‬מועדון היחידה‪ ,‬מתקני ההדרכה‬ ‫א‪.‬‬
‫וחדרי הלימודים) יוקמו מחוץ למגורים‪.‬‬
‫הגורם המוסמך רשאי לאשר חריגה מסעיף המשנה הקודם לתקופה קצובה שלא‬ ‫ב‪.‬‬
‫תעלה על שנה‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .5‬מתקני פעילות גופנית וברכות‪:‬‬

‫ביחידות פתוחות ייקבעו שעתיים שבועיות לפחות לחיילות בלבד‪ ,‬ושעתיים שבועיות‬ ‫א‪.‬‬
‫לפחות לחיילים בלבד‪ .‬ביחידות סגורות – ארבע שעות שבועיות לפחות לחיילים בלבד‬
‫וארבע שעות שבועיות לפחות לחיילות בלבד‪.‬‬
‫מפקד היחידה יקּבע את שעות הפעילות הנפרדת ואת שעות הפעילות המעורבת על פי‬ ‫ב‪.‬‬
‫התפלגות האוכלוסייה ביחידה‪ ,‬והן יפורסמו במתקנים ובפקודות הקבע של היחידה‪.‬‬
‫כל מיזם בנייה חדש בצבא‪ ,‬החל מפרסום פקודה זו‪ ,‬יעלה בקנה אחד עם הנחיות הבינוי שבפקודה‪,‬‬
‫ולא תותר חריגה אלא מטעמים מיוחדים ובאישור ר' אכ"א‪.‬‬

‫(מתוך‪ :‬פקודת השירות המשותף‪ ,‬ינואר ‪.)2314‬‬

‫ישראל‪ -‬מדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית משלבת בעקרונותיה את עולם המושגים והערכים של‬
‫הדמוקרטיה המערבית עם זה של מסורת ישראל והיהדות כדת‪ ,‬כתרבות וכלאום‪ .‬עובדת היותה‬
‫של מדינת ישראל מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית איננה מייצרת סתירה‪ ,‬אלא מורכבות‪.‬‬
‫כל אחד משני עולמות אלה טומן בחובו מורכבויות שונות‪ ,‬והשילוב ביניהם מעצים מורכבויות‬
‫אלה‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬מרבית הסוגיות והאתגרים העומדים לפתחה של החברה הישראלית‪ ,‬טבועים‬
‫לכשעצמם בכל אחד ממאפייני היסוד שלה‪ .‬שאלות של הבדלי גישה ופרשנות באשר לעמדה של‬
‫היהדות בשאלות ובמצבים שונים טבועות במסורת היהודית ובהלכה‪ .‬זאת מעצם היותן מושתתות‬
‫על תרבות המחלוקת של חכמינו ועל שיח הלכתי ומדרשי שעוסקים בו בני אדם שונים זה מזה‬
‫בדרך המחשבה‪ ,‬בזמן ובמקום‪ ,‬לאורך אלפי שנות היסטוריה יהודית‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬סוגיות של‬
‫מציאת הסדר בין רוב ומיעוט של איזון בין הגנה על זכויות הפרט לבין חיזוק יכולתה של המדינה‬
‫למשול‪ ,‬ושל מימוש חירויות האזרח לצד שוויון בין האזרחים‪ ,‬מעסיקות כל מדינה דמוקרטית‬
‫מטבעה של דמוקרטיה‪.‬‬
‫בחברה הישראלית מתקיים דיון ציבורי נרחב באשר לדרכים השונות לשלב את שני מרכיבי הזהות‬
‫שלה‪ -‬היהודי‪ -‬והדמוקרטי‪ -‬בציבוריות הישראלית‪ .‬קבוצות שונות בחברה הישראלית מציעות‬
‫דרכים שונות לשלב את שני מרכיבי היסוד באופייה של המדינה‪ ,‬והגישות השונות הקיימות‬
‫בסוגיה זו הן חלק מן העושר והמגוון של החברה הישראלית‪ ,‬הבא לידי ביטוי גם בצה"ל‪.‬‬
‫צבא העם‬
‫חוק שירות הביטחון קובע חובת גיוס לכל נער ונערה אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬בהגיעם לגיל ‪ ,15‬למעט‬
‫מקרים הקבועים בחוק‪ .‬העובדה כי לצה"ל מגויסים מתוקף חוק ולא מתוך בחירה חופשית‬
‫והתנדבות אזרחי המדינה מכל קבוצות האוכלוסייה‪ ,‬משפיעה על צה"ל ועל אופיו‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"צה"ל‪ ,‬כ'צבא העם'‪ ,‬ימשיך לגייס לשורותיו חיילים רבים ככל האפשר‪ ,‬בסדיר ובמילואים‪ .‬הזרם המרכזי של‬
‫החברה הישראלית שותף להסכמה המחייבת שירות בצה"ל‪ ,‬בסדיר ובמילואים‪ .‬להסכמה זו נודעת חשיבות‬
‫רבה בהבטחת חוסננו הלאומי‪ ,‬ובשל כך ראוי לפעול במלוא המרץ לטיפוחה‪ ,‬לביסוסה ולחיזוקה של הסכמה‬
‫זאת"‪.‬‬
‫על צה" ל להשתדל ליצור הזדמנויות שוות‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬לבאים בשעריו גם כאשר הדבר דורש התייחסות‬
‫ייחודית לחלק מהם‪ ,‬על מנת לשלבם באופן המיטבי בצה"ל בפרט ובחברה הישראלית בכלל‪.‬‬
‫"צה"ל שואף ליצור מרקם חברתי‪ ,‬היוצר מכנה משותף רחב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אל לא לצה"ל לבטל את נקודת‬
‫המוצא התרבותית של חייליו המאפיינת את דתם‪ ,‬עדתם או את ארץ מוצאם‪ ,‬אלא שראוי לו לכבד את‬
‫השונות ואף לאפשרה במידה הראויה"‪.‬‬
‫(מתוך יעוד ויחוד‪ ,‬סעיף ‪ -6‬צבא העם‪ ,‬סעיף ‪ -11‬רב תרבותיות)‪.‬‬
‫צה"ל הינו מקום מפגשם של בני נוער מהקבוצות השונות בחברה הישראלית‪ ,‬עבור רבים זהו‬
‫המקום בו מתרחשת היכרות משמעותית ראשונית עם אחרים בעלי זהויות שונות‪ :‬ותיקים‬
‫ועולים‪ ,‬יהודים ושאינם יהודים‪ ,‬בני העיר ובני הכפר‪ ,‬חילוניים ודתיים‪ ,‬עשירים ואלו שידם אינה‬
‫משגת‪ .‬על כן מהווה הצבא מעין כור מצרף אשר בו‪ ,‬בלהט העשייה ובעומס המשימות‪ ,‬ונוכח מבנה‬
‫הארגון ואחדות המטרה בו‪ ,‬קיים מצד אחד פוטנציאל לחידוד ולהעמקה של מחלוקות‪ ,‬ומן הצד‬
‫האחר מקום לצמיחתה של תודעת שותפות ולכידות חברתית‪ .‬תפקידנו לדאוג שביחידותינו יהא‬
‫תהליך זה ליצירת מערכת ערכים משותפת‪ ,‬לחיזוק הלכידות‪ ,‬הסולידריות ואחדות השורות‪.‬‬

‫צבא במדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫צה"ל הוא צבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬כל חייל מביא עימו מבית הוריו דעות‪ ,‬ערכים‪,‬‬
‫תפיסות עולם וגישות שונות‪ ,‬אותן עיצב וגיבש בשנות חייו על פי בחירתו וראות עיניו‪ ,‬כפי שנכון‬
‫וראוי במדינה דמוקרטית‪ .‬צה"ל הוא מערכת מוסדית‪ ,‬היררכית וטוטאלית בתוך חברה בעלת‬
‫ערכים הומאניים ומסורת דמוקרטית והדבר מייצר אתגרים למפקדים ולחיילים ומשפיע על דרך‬
‫התנהלותו כצבא‪.‬‬
‫כפיפות הצבא ‪ -‬הצבא כפוף לדרג המדיני ומתוקף כך עליו לבצע את הוראותיו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חובת ביצוע המשימה ‪ -‬עוצמתו של צה"ל ויכולתו לתפקד מושתתים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על משמעת‬ ‫ב‪.‬‬
‫וביצוע המשימות‪ .‬פקודה‪ ,‬בין אם היא עולה בקנה אחד עם עמדה אישית או לא‪ ,‬חובה לציית‬
‫לה ולבצעה כרוחה וכלשונה (למעט פקודה בלתי חוקית בעליל)‪ .‬חובה זו נובעת מן החוק‬
‫ומשבועת צה"ל‪ ,‬והגשמתה נעשית על‪-‬פי כללי המשמעת‪.‬‬
‫גיבוש הזהות הלאומית בצה"ל ‪" -‬חיילי צה"ל הם אזרחים במדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ככאלה יש לטפח בהם את תחושת המחויבות כלפי המדינה וערכיה‪ ,‬ערכים הבאים לידי‬
‫ביטוי במגילת העצמאות‪ ,‬ברוח צה"ל ובמורשתו‪.‬‬
‫צה"ל הוא צבאה של המדינה היהודית והדמוקרטית‪ ,‬שבה הזהות היהודית הינה גרעין‬ ‫ד‪.‬‬
‫הזהות הלאומית של מדינת ישראל‪ .‬בחברה הישראלית קיימות תפיסות שונות באשר‬
‫לאופייה הרצוי של הזהות הישראלית‪-‬יהודית ובאשר לזיקה שבין ישראליות ליהדות‪ .‬בצה"ל‬
‫משרתים יהודים חילוניים‪ ,‬יהודים דתיים‪ ,‬יהודים מסורתיים‪ ,‬וכאלה שאינם יהודים על‪-‬פי‬
‫דתם‪ ,‬שבחרו לקשור את גורלם עם מדינת ישראל‪ .‬צה"ל אינו מגדיר "יהדות" מהי או‬

‫‪34‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"ישראליות" מהי‪ .‬מקומן של שאלות אלה הוא ה"מגרש החברתי"‪ ,‬ושם הן אמורות להידון‬
‫ולהתברר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צה"ל מסתמך על אירועים‪ ,‬מסורות‪ ,‬דעות‪ ,‬סמלים וטקסים שונים‬
‫מתוך אוצר הזיכרון ההיסטורי היהודי‪ ,‬כדי לגבש את הכרתם הלאומית של המשרתים בו"‬
‫(מתוך מסמך "ייעוד וייחוד"‪ ,‬גיבוש הזהות הלאומית)‪.‬‬
‫סביבת שירות צבאית משותפת בעלת צביון יהודי ‪ -‬ביחידות צה"ל קיימת סביבת שירות‬ ‫ה‪.‬‬
‫צה"לית משותפת בעלת צביון יהודי אשר מתייחס ליהדות כדת‪ ,‬תרבות ולאום‪ .‬הנחה זו‬
‫משפיעה על הקשרים חינוכיים ערכיים ועל ההתנהלות במרחב הציבורי ביחידה בהיבטי‬
‫שמירת הכשרות בכל מטבחי צה"ל; נוהלי השבת בכל מה שמעבר למתחייב בנסיבות‬
‫מבצעיות; הטיפול בחללים ובענייני אישות על‪-‬ידי הרבנות הצבאית; וגם עיסוקם של‬
‫מפקדים וחיילים בזהות ישראלית יהודית ובצדקת הדרך‪.‬‬
‫רוח צה"ל ‪ -‬הצביון של צה"ל כצבא במדינה יהודית ודמוקרטית בא לידי ביטוי גם במישור‬ ‫ו‪.‬‬
‫הערכי‪ .‬רוח צה"ל היא תעודת הזהות הערכית של צה"ל אשר עומדת ואשר ראוי כי תעמוד‪,‬‬
‫ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרתו‪.‬‬
‫על מנת לקיים את המרכיבים הללו‪ ,‬נדרשים חיילי צה"ל לא פעם להתפשר על אופי מרכיבים‬ ‫ז‪.‬‬
‫שונים בסביבתם ביחס למה שהם מורגלים בו או רוצים בו‪ .‬פשרות אלה‪ ,‬תכליתן מימוש ערך‬
‫ה'רעות' באופן שיאפשר את החיים המשותפים של חיילי צה"ל באשר הם בכל יחידותיהם‪,‬‬
‫ואת מימושו המיטבי של ייעודו של צה"ל‪ -‬בהגנה על מדינת ישראל ועל עצמאותה‪ ,‬ושל‬
‫ייחודו‪ -‬היותו צבא העם במדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬

‫ממלכתיות‪ ,‬אחדות ושוויון‬

‫ממלכתיות‬
‫עקרון הממלכתיות הינו מושג שטבע ראש הממשלה הראשון‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שקבע כי מדינת‬
‫ישראל ומוסדותיה צריכים לפעול כגוף אחד איתו תזדהה כל החברה‪ .‬במסגרת עיקרון זה הוא‬
‫פעל לפירוק המוסדות המפלגתיים השונים ולכינון מוסדות לאומיים ממלכתיים וכן פעל רבות על‬
‫מנת לפרק ארגונים וזהויות מפלגתיות ולהחליפם בזהויות מדיניות‪ .‬הממלכתיות בצה"ל מהווה‬
‫עיקרון מלכד ומקור כוח‪.‬‬
‫בידי צה"ל התנאים והיכולת לפעול לטיפוח הבנות‪ ,‬מיומנויות והרגלים הנחוצים לביסוסה של‬
‫חברת מופת‪ -‬אתוס של אחדות ונכונות לפשרה‪ ,‬לערכים הומניסטים‪ ,‬יהודיים ודמוקרטיים‪.‬‬
‫מיום הקמתו נותק צה"ל ממחלקות אידיאולוגיות ופוליטיות‪ .‬צה"ל הוגדר מאז ומתמיד כגוף‬
‫ממלכתי שאינו מאפשר לאידיאולוגיות שונות לחדור לתוכו ולהשפיע על תהליכים המתחוללים‬
‫בתוכו ועל התנהלותו‪.‬‬
‫על המרחב הציבורי של יחידות צה"ל להיות זהה וקבוע בכל היחידות‪ ,‬והוא אינו צריך להיות‬
‫מושפע מן התפיסות האידיאולוגיות והאמוניות של המפקד או של מי מן החיילים המשרתים‬
‫ביחידה‪ .‬הממלכתיות היא מרכיב בזהותם של המפקדים‪ ,‬הנובע מחלקה המשמעותי של הנציגות‬
‫בתפקידם ומערך השליחות המוטמע בעצם היותם מפקדים בצה"ל‪.‬‬
‫מתוקף ממלכתיות זו‪ ,‬אין לו‪ ,‬למפקד‪ ,‬סמכות לקבוע זהות אחרת למסגרת תחת פיקודו‪ ,‬לבד מזו‬
‫הנמצאת בהלימה עם הזהות הצה"לית‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫השוויון‬
‫ערך השוויון הוא אחד הערכים המרכזיים העומדים ביסוד הדמוקרטיה‪ .‬משמעותו היא הכרעה‬
‫ערכית לפיה כל אזרחי המדינה זכאים ליחס שווה מידי מוסדות המדינה‪ .‬בצה"ל‪ ,‬למן הקמתו‪,‬‬
‫לערך השוויון יש מקום של כבוד באתוס הצבאי‪ .‬ערך השוויון הקשור באחריותו המלאה של צה"ל‬
‫לכל חייליו‪ ,‬בשמירה על כבודם ובדרישה מכל חייל וחייל "לתרום כל שביכולתו להגנת המדינה‪,‬‬
‫אזרחיה ותושביה‪ "...‬ממנו נובעת המחויבות להתייחס לכל חייל ומפקד אך ורק בהתבסס על‬
‫כישוריו המקצועיים ועל פי מעשיו במסגרת הצבאית‪.‬‬
‫צה"ל מקיים מסגרות אחדות המיועדות למגזר מסוים כזה או אחר על מנת לאפשר הזמנות שווה‬
‫לשירות משמעותי לקבוצות השונות באוכלוסייה‪ .‬מסגרות ייעודיות אלה הן בגדר היוצא מן הכלל‬
‫שמעיד על הכלל‪ .‬צה"ל מאפשר במקרים מסוימים לקיים יחידה עם צביון שונה עבור מגזר‬
‫מסוים‪ ,‬אולם בשאר היחידות נדרשים המשרתים לקבל על עצמם את הצביון המשותף‪.‬‬

‫סמכות המפקד ואחריותו‬

‫חיילי צה"ל הם אזרחי מדינת ישראל ולהם חובות וזכויות כשל יתר האזרחים‪ .‬לכל חייל יש‬
‫החופש להחזיק בהשקפת עולם משל עצמו ואין הוא חייב להסכים עם צעדי הממשלה‪ ,‬אך הוא‬
‫מחויב לבצע את משימותיו במסגרת היותו חייל בצה"ל‪.‬‬
‫חובת ביצוע המשימה אינה צייתנות ריקה מתוכן‪ ,‬אלא היא נובעת מוך הכרה עמוקה בחשיבות‬
‫השמירה על ריבונותה של המדינה ועל הסדר הציבורי‪ .‬המפקד הוא נציג המערכת בשטח‪.‬‬
‫הפקודות והמשימות שהוא מטיל על חייליו נובעות‪ ,‬דרך שרשרת פיקוד‪ ,‬ממקומו של צה"ל כזרוע‬
‫ביצועית של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫עלינו לעמוד על המשמר שאידיאולוגיות מכל סוג שהוא לא ישפיעו על התנהלות הצבא‪ ,‬על קבלת‬
‫ההחלטות‪ ,‬ועל הפעילות הערכית‪-‬חינוכית בו‪ ,‬ובעיקר עלינו לשמור על הקיים‪ -‬על הסטאטוס קוו‪.‬‬
‫התפתחותם של מקורות סמכות נוספים‪ ,‬לבד מהמפקדים ומהפקודות ושינוי מאפייני המרחב‬
‫המשותף עלולים לפגוע בתשתית ההכרחית לקיומו של צה"ל כצבא ממלכתי המורכב מכל‬
‫הקבוצות בחברה הישראלית ומייצג אותן‪ ,‬ופועל תחת הנחיות הדרג המדיני‪.‬‬

‫יש להמשיך ולחזק את האחדות חרף חילוקי הדעות ולהדגיש כי כאשר מתרחשת התנגשות בין‬
‫האידיאולוגיה ובין הפקודה‪ ,‬רוח צה"ל גוברת‪ ,‬ופקודות מטכ"ל ופקודות המפקד גוברות‪ .‬הדבר‬
‫נכון לשגרה כמו גם להתנהגות בשדה הקרב‪.‬‬
‫יש להקפיד על שמירת כבודם של הרעים לשירות בכל צה"ל ולהימנע מהדרה ומאפליה של כל אחד‬
‫ואחת מחיילי צה"ל‪ ,‬מקציניו ומנגדיו‪ -‬בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ -‬הלוקחים חלק במרחב המשותף‪.‬‬
‫בסוגיית המרחב המשותף יש מקום לשיח פנימי ברמת מפקדים‪ ,‬להצגת קולות שונים ולעיבודם‪-‬‬
‫אולם בסופו של דבר‪ ,‬אנו נדרשים לקבל החלטות שיתאימו לאופיו של צה"ל כצבא העם‪ ,‬צבא‬
‫ממלכתי‪ ,‬המשרת את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית‪ .‬עלינו לראות לנגד עינינו לא רק את‬
‫הפרט‪ ,‬את החייל שלנו והעדפותיו האישיות‪ ,‬אלא גם את משמעויות ההחלטה לאופייה של‬
‫המערכת כולה‪ ,‬לאחריותה החברתית ולמשימותיה‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הנעת הפרט ותבונת הפיקוד‬

‫בצה"ל‪ ,‬נדרש כל אחד ממשרתיו כפרט‪ ,‬לשלם מחיר בשביל המשך תפקודה התקין של המערכת‬
‫והיכולת "לחיות ביחד"‪ .‬מפקד המסגרת מוביל את היחידה ומתווה את המדיניות בה‪ .‬הדילמות‬
‫מתרחשות בתוך היחידה‪ .‬דמותו של צה"ל מעוצבת מהאופן שבו פועלות יחידות הצבא‪ .‬בכל‬
‫נקודת זמן המפקד קובע את מבחן התוצאה‪.‬‬
‫אמנם כל החלטה נקודתית היא מצומצמת בהשפעתה‪ ,‬אולם עלינו להבין שמכלול ההחלטות הוא‬
‫שקובע את צביונה של סביבת השירות בצה"ל‪ -‬את המחיר שהיא דורשת מן הפרט לשלם‪ ,‬את‬
‫המקום שהיא מאפשרת לשירות שווה ומשמעותי של הקבוצות השונות ואת ההזדמנות שהיא‬
‫מייצרת למפגש בין הקבוצות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫מפקדי צה"ל מצופים ונדרשים לקבל החלטות שקולות ומידתיות‪ .‬המפקד צריך לדעת כל העת‬
‫שהינו נציג הצבא הפועל ברוח האחדות‪ ,‬הממלכתיות והשוויון מול המשאב היקר‪-‬החיילים‪ ,‬מולם‬
‫נדרש לרגישות‪ .‬אותם מפקדים שצה"ל סומך עליהם שיובילו חיילים בשדה הקרב‪ ,‬יכולים‬
‫וצריכים לקבל החלטות נכונות ומידתיות גם בנושא זה‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פיקוד‬
‫ומנהיגות‬
‫ברצף הכשרת‬
‫הקצונה‬

‫‪35‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פתח דבר‬

‫"מגבלות החשיבה הן כמגבלות השפה" (ויטגנשטיין‪)1901 ,‬‬

‫משמעותה של אמירה זו הינה כי לא ניתן לחשוב‪ ,‬לדמיין‪ ,‬להבין‪ ,‬לפרש ובטח שלא לפתח אצל‬
‫האחר‪ ,‬דבר מה שאנחנו מתקשים להגדירו בשפה‪ .‬פיתוח פיקוד ומנהיגות היא המשימה החשובה‬
‫ביותר עליה אנו אמונים בהכשרת הקצונה‪ ,‬אך היא לעיתים חמקמקה‪ ,‬מורכבת וקשה לאחיזה‬
‫עבורנו המפקדים‪ ,‬ועל כן מחייבת שפה משותפת ‪ -‬שפה המגדירה את המנהיגות אותה אנו רוצים‬
‫ללמד בקרב דור הקצינים הבא ומתארת את אופן הפיתוח שלה‪ ,‬תוך הבנה עמוקה של מאפייני‬
‫הדרג‪ ,‬האתגרים הצפויים לו והסביבות השונות בהן יפעל‪.‬‬

‫יצירת רצף ושפה משותפת בתחום הפיקוד והמנהיגות הינה בעלת ערך רב‪ ,‬לא רק במלאכת‬
‫פיתוח הקצונה ובהפיכתה למשימה בהירה ואיכותית יותר‪ .‬היא גם מהווה מסר משמעותי עבור‬
‫הצוערים שנמצאים בשלבי ההתהוות הקריטיים בהפיכתם לחלק מהמערכת‪ ,‬לגבי האופן בו‬
‫פועלת מערכת באופן מיטבי להשגת משימותיה‪ .‬תהליך של יצירת רצף ושפה משותפת מייצר‬
‫למידה של הצוערים על חשיבותה של מערכת סדורה וקוהרנטית‪ ,‬שמדברת שפה אחת ועובדת‬
‫בשילוביות‪ ,‬בשיתופי פעולה הן בשטח והן בהכשרה‪.‬‬

‫התפיסה שגובשה ותוצג במסמך זה הינה תולדה של תהליך בחינה וחשיבה משותפת של כלל‬
‫המפקדים בבה"ד ‪( 1‬ממפק"ץ ועד מג"ד) ומבוססת על ידע תיאורטי וניסיון פרקטי שנצבר לאורך‬
‫השנים בבה"ד ‪ 1‬בליווי של ביסל"ם‪ ,‬ועל ההגדרות המפורטות בהוראה ‪ 3.18‬של תוה"ד‪ .‬סופו של‬
‫התהליך מובא בחוברת שלפניכם הפורסת את תפיסת המנהיגות‪ ,‬כתפיסה המאפשרת תהליכי‬
‫פיתוח מנהיגות מיטביים‪.‬‬

‫חשוב לציין כי לאורך הדרך הוקדשה מחשבה רבה בניסיון להבחין בין הגנרי והספציפי ובין‬
‫סביבות הפעולה השונות בהן פועלים הקצינים אותם אנו מכשירים (לחימה‪ ,‬תומכ"ל ומטה)‪ .‬ברם‪,‬‬
‫ככל שהעמקנו והרחבנו הגענו להבנה באשר למאפיינים והפעולות המנהיגותיות המצופים‬
‫מהקצינים בדרגת הסג"ם רב הדומה על המפריד‪.‬‬

‫ייחודיותה של התפיסה שנכתבה היא בהיותה תשובה התנהגותית לשאלה התפיסתית של מהי‬
‫המנהיגות‪ .‬במילים אחרות היא מניחה לעיסוק התפיסתי ולעיתים פילוסופי בשאלת הגדרתה של‬
‫תופעת המנהיגות‪ ,‬ומתמקדת ביישומים המרכיבים אותה‪ ,‬אשר ביצועם מהווה מעשה מנהיגותי‬
‫דה‪-‬פקטו‪ .‬היא מוגדרת כרשימה של ששה הישגים הנדרשים מכל קצין באשר הוא‪.‬‬

‫רקע‪:‬‬

‫‪ .1‬הכשרת הקצונה הזוטרה בצה"ל הינה תהליך מרכזי בעיצוב דמותו המקצועית‪,‬‬
‫המנהיגותית והערכית של הצבא ככלל וקציניו בפרט‪.‬‬
‫‪ .0‬מעשה המנהיגות מהווה תשתית מרכזית בתפקידו של קצין‪.‬‬
‫‪ .3‬אשר על כן‪ ,‬נתיב המנהיגות בהכשרת הקצונה הינו נתיב ליבתי אשר יש להניח בו תפיסה‬
‫והגדרות ברורות‪ ,‬ולהתאימו לאתגרי דרג הקצונה הזוטרה‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מטרה‪:‬‬

‫‪ .4‬מטרת מסמך זה הינו להניח תשתית רעיונית ופרקטית לפיתוח מנהיגות הצוער בהכשרות‬
‫הקצונה הזוטרה‪.‬‬
‫שיטה‪:‬‬

‫‪ .1‬ההישגים הנדרשים המפורטים בתפיסה (ראה עמ' ‪ )5‬יפותחו בקרב הצוערים באמצעות כלל‬
‫מנגנוני הלמידה‪ ,‬החניכה וההערכה לאורך קורס הקצינים‪.‬‬
‫‪ .0‬ישנם מספר מנגנונים על בסיסם יפותח כל אחד מההישגים הנדרשים‪:‬‬
‫א‪ .‬ידע‪ -‬לימוד של בסיסי ידע רחבים בנושאי מנהיגות‪ ,‬הכוללים תיאוריות‪ ,‬מודלים‬
‫ואופן השימוש בהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬למידה מניסיונם של מפקדים ‪ -‬הרצאות‪/‬למידה מניסיונם של המפקדים בקורס או‬
‫ניתוח דמויות מנהיגותיות ואופן ההתמודדות שלהן עם אתגרים ומורכבויות‬
‫הרלוונטיים להישגים הנדרשים שנקבעו‪.‬‬
‫ג‪ .‬התנסות‪ -‬ביצוע התנסויות בפיקוד והובלה של צוותים‪ ,‬פרטים ומשימות‪ ,‬תוך איתגור‬
‫כל אחד מההישגים הנדרשים שנקבעו‪.‬‬
‫ד‪ .‬עיבוד‪ -‬תהליך של רפלקציה ונתינת משמעות למידע שנצבר בכל נושא‪ ,‬דרך ניתוח‬
‫וחשיבה על המקומות שהידע החדש שנצבר פוגש ידע קודם‪ ,‬המקומות שהידע הזה‬
‫מתחבר אליי כצוער‪ ,‬באיזה אופן קשור לתפקיד שלי בקצה ולאתגרים שצפויים לי‪,‬‬
‫לערכים שחשובים לי וכו'‪.‬‬
‫ה‪ .‬הערכה – הערכת הצוער בנתיב המנהיגות תתבסס על שפת ההישגים הנדרשים וכך‬
‫תתרום להטמעתה של שפה אחידה וקוהרנטית לאורך ההכשרה‪.‬‬

‫‪ .3‬מעל למנגנונים אלו נמצאים שלושה עקרונות בסיסיים‪:‬‬

‫שפה משותפת – השימוש בשפת ההישגים הנדרשים באופן יומיומי‪ ,‬בכל סיטואציה‬ ‫‪‬‬
‫מנהיגותית לאורך ההכשרה‪ ,‬הוא היסוד להטמעת תפיסת המנהיגות בקרב הצוערים‪.‬‬
‫דוגמא אישית – מפקדים מפתחים מפקדים‪ :‬תנאי בסיס בפיתוח המנהיגות בהכשרה‬ ‫‪‬‬
‫לקצונה הינו הדוגמא האישית המנהיגותית של המפקדים‪ ,‬כמודל לצוערים‪.‬‬
‫פיתוח מפקדים ‪ -‬כדי לפתח צריך להתפתח‪ :‬העיסוק בפיתוח המנהיגות מחייב‬ ‫‪‬‬
‫השקעת זמן ומשאבים לפיתוח מנהיגותם של המפקדים בטרם ולאורך תפקידם‬
‫כמכשירי קצונה‪.‬‬

‫‪ .4‬בבה"ד ‪ 1‬יישומם של מנגנוני הלמידה יבוא לידי ביטוי במופעים וכלים על רצף ההכשרה‪,‬‬
‫ע"פ המתואר בתרשים מס' ‪:1‬‬

‫‪42‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .5‬יש לאפיין תרשים דומה עבור כל אחת מהשלמות הקצונה‪.‬‬

‫‪ .8‬רציונל ההכשרה‪ ,‬שיעורי המג"ד והמ"פ ומימדי ההערכה בתיק הצוער יהיו בסטנדרט אחיד‬
‫בה"די‪ ,‬בבקרה של מד"ריית הבה"ד‪ .‬כל בקשה לשינוי תידון בפורום שיכלול את מד"ר‬
‫הבה"ד‪ ,‬היועץ וראש צוות יועצי ביסל"ם‪.‬‬
‫‪ .7‬שיעורי המפק"צ ומנגנוני העיבוד הנוספים יהיו בסטנדרט גדודי‪ ,‬תוך בקרה של מד"ר‬
‫המגמה‪ .‬כל בקשה לשינוי תידון בפורום שיכלול את המג"ד‪ ,‬מד"ר המגמה ויועץ ביסל"ם‬
‫המלווה את הגדוד‪ .‬הכלל המנחה יהיה שמירה על השפה המשותפת של ההישגים‬
‫הנדרשים‪.‬‬
‫‪ .5‬כל החומרים יוצגו למפקדים ויידונו בקורסי המפקדים ובהכנות הסגלים‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הגדרת המנהיגות בצה"ל‬

‫המנהיגות היא יכולת המפקד להוביל את פקודיו להישג הנדרש – נוכח ועל אף כל קושי‬

‫מנהיגות – הישגים נדרשים‬

‫‪" .1‬יעורר מוטיבציה בפקודיו לביצוע משימות בשגרה‪ ,‬במלחמה ולנוכח קשיים"‬
‫היכולת לעורר מוטיבציה‪ ,‬הן בכל אחד מהפרטים במסגרת והן במסגרת כולה‪ ,‬ובתוך כך‬
‫האחריות על יצירת הלכידות במסגרת‪ .‬היכולת לעורר מוטיבציה נמדדת הן במצבי משבר‬
‫קיצוניים וקשים והן למול אתגרים יומיומיים ושגרתיים‪ .‬יכולת זו נמדדת דרך ביצוע‬
‫המשימות בפועל‪.‬‬

‫‪" .2‬יקבל החלטות במציאות משתנה‪ ,‬ובהתחשב במאפייני הפקודים‪ ,‬המפקדים והמשימה"‬
‫המציאות בה פועל הקצין הינה מורכבת‪ ,‬סבוכה ומאופיינת ברמות משתנות של אי וודאות‬
‫ודרישות סותרות‪ .‬התמודדות עם מציאות זו מצריכה יכולת לקבל החלטות באופן מושכל‬
‫ושיטתי‪ ,‬תוך הבנת מכלול הגורמים המשפיעים על ההחלטה‪ .‬מיומנות זו משמעותית בצמצום‬
‫כמות ההחלטות השגויות של הקצין מחד‪ ,‬והססנות או הימנעות מהחלטה מאידך‪ .‬היא‬
‫מהווה כלי משמעותי בידי המפקד להשגת שאיפותיו ולמימוש מטרותיו‪.‬‬

‫‪" .3‬יפתח את פקודיו בהיבטים מקצועיים מנהיגותיים וערכיים"‬

‫יכולתו של מפקד לפתח את פקודיו‪ ,‬הן במובן המקצועי והן במובן האישי‪ ,‬כמו גם את‬
‫מסגרתו – הינה כלי מנהיגותי משמעותי‪ .‬על המפקד לאפשר לפקודיו לטעות וללמוד בדרכם‬
‫אך בו בזמן להיות מעורב ומשפיע‪ ,‬להציב להם מראות וללמד אותם מניסיונו‪ .‬לשם כך עליו‬
‫להקצות זמן וקשב ללמידה ופיתוח של אנשיו‪ ,‬ולפתח מיומנות של חניכה ומתן משוב רלוונטי‬
‫ואפקטיבי‪.‬‬

‫‪" .4‬ייצור יציבות ובהירות במסגרתו גם בתנאי אי ודאות ולחצים מתנגשים"‬

‫המפקד נדרש לפעול במצבים של אי ודאות ולחצים או צרכים מתנגשים בשגרה בכלל ובחירום‬
‫בפרט‪ ,‬לעיתים באירוע נקודתי ולעיתים כמצב מתמשך‪ .‬במצבים שכאלה‪ ,‬תפקיד המפקד‬
‫לפשט את המציאות המורכבת‪ ,‬ראשית בינו לבין עצמו‪ ,‬ולאחר מכן כלפי פקודיו ולעיתים גם‬
‫מפקדיו‪ .‬עליו לתווך את המציאות באופן המניע לפעולה ולהביא את המידע לאנשיו באופן‬
‫ברור‪ ,‬מאופק ובטוח ככל האפשר‪ ,‬גם במצבים בהם הוא נמצא בבלבול ובסערת רגשות‪.‬‬

‫‪" .5‬יגבש תפיסה פיקודית וערכית שתהווה מצפן לפעולותיו"‬

‫תפיסה פיקודית הינה תמצית הערכים והעקרונות המנחים את המפקד בפעולותיו והחלטותיו‬
‫המנהיגותיות‪ .‬התפיסה הפיקודית נשענת על ערכים ותפיסות שהוטבעו במפקד לאורך תחנות‬
‫חייו‪ ,‬אך עליו לעצב ולגבש אותה באופן פעיל ומתמשך לאור ניסיונו הפיקודי הנצבר והבנתו‬
‫את המקצוע הצבאי‪ .‬גיבושה ותיקופה של התפיסה הפיקודית מצריך תהליך מודע של‬
‫התבוננות‪ ,‬ניתוח ושיח פנימי למול ההתנסויות והאתגרים הפיקודיים של המפקד והתאמתה‬
‫להקשרים משתנים בהם פועל המפקד‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪" .6‬יהיה מודע לחזקותיו וחולשותיו בהיבטים מקצועיים‪ ,‬מנהיגותיים וערכיים"‬

‫מודעות הינה יכולתו של אדם להתבונן על עצמו דרך עיניהם של אחרים‪ .‬על המפקד להיות‬
‫מודע לחוזקות ולחולשות שלו‪ ,‬לאמונות ולתפיסות האישיות‪ ,‬ולדרך בה הן משפיעות על‬
‫התנהגותו‪ ,‬כמו גם על הדרך בה הוא נתפס בעיני הזולת‪.‬‬

‫"יעורר מוטיבציה בפקודיו לביצוע משימות בשגרה‪ ,‬במלחמה ולנוכח קשיים"‬

‫רקע‬

‫מוטיבציה (הנעה) הינה מכלול התהליכים אשר מעוררים‪ ,‬מכוונים ומשמרים את ההתנהגות‬
‫האנושית לעבר מטרה מסוימת‪ .‬היא למעשה הרצון להשקיע זמן ומאמץ‪ ,‬גם כאשר הדבר כרוך‬
‫בקשיים‪ ,‬במחירים ובאי הצלחות‪ .‬היכולת לעורר מוטיבציה קשורה גם במוטיבציה של כל אחד‬
‫מהפרטים במסגרת אך גם במוטיבציה של המסגרת כולה‪ ,‬שני אלמנטים שיש לקחת בחשבון‬
‫כשעוסקים בנושא‪ .‬בנוסף‪ ,‬קשיים ומצבי ייאוש הינם מצבים סובייקטיביים לרוב‪ ,‬המשתנים‬
‫ותלויים במידה רבה בהקשר ובסביבה בה פועל הקצין‪.‬‬

‫סוגים של הנעה‬

‫נהוג להבחין בין שני סוגים של מוטיבציה‪-‬‬

‫‪ .1‬הנעה פנימית‪ -‬מניעים הקשורים באדם עצמו‪ .‬המוטיבציה הפנימית גדלה ככל שהסביבה‬
‫תומכת בצרכים החשובים לאדם‪ .‬היא לרוב יעילה מאוד ומביאה לחיבור עמוק ולרגשות‬
‫חיוביים ביחס לביצוע המשימה‪.‬‬
‫‪ .0‬הנעה חיצונית‪ -‬גורמים סביבתיים שאינם קשורים לאדם‪ ,‬כגון תגמול וענישה‪ ,‬הפעלת לחץ‬
‫איום‪ ,‬פחד ועוד‪ .‬היא פחות יעילה‪ ,‬מלווה לעיתים בתחושה של אילוץ וכפייה ואפקטיבית‬
‫לטווח זמן קצר יותר בהשוואה להנעה פנימית‪.‬‬

‫איך מעוררים מוטיבציה?‬

‫ברמת הפרט‬

‫מודל מקורות הכוח וההנעה‬

‫מודל זה מציע ‪ 5‬מקורות כוח למנהיגותו של המפקד‪ ,‬באמצעותם יוכל להניע את פקודיו‪:‬‬
‫א‪ .‬סמכות פורמאלית‪ -‬הנעת אנשים מתוקף היותך קצין‪ ,‬מכוח היתרון שהמערכת העניקה לך‬
‫ומתוקף הזכות החוקית להעניש ולתגמל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקצועיות‪ -‬השפעה מתוקף היתרון המקצועי‪ ,‬אם על ידי מידע מקצועי ספציפי ואם על ידי‬
‫מידע שנרכש באמצעות הניסיון‪ .‬פערי הידע והמומחיות מביאים את הפקודים לסמוך על‬
‫מפקדם‪ .‬כאן נכללת גם היכולת של המפקד לחבר למשימה ולהעבירה באופן בהיר ומובן‬
‫לפקודים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דוגמא אישית‪ -‬היכולת להניע אחרים בתוקף כך שהם רוצים להדמות למפקד ומתוך אמון‬
‫המבוסס על כך שהמפקד מהווה דוגמא ומופת באישיותו ובהתנהגותו‪.‬‬

‫‪43‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ד‪ .‬יחסי אנוש‪ -‬אכפתיות‪ ,‬דאגה לצרכי הפקודים‪ ,‬הכרות עמוקה עמם ורגישות אליהם‪.‬‬
‫כישורים בינאישיים אלו מביאים להדדיות ומחויבות אישית‪.‬‬
‫ה‪ .‬ערכיות‪ -‬יכולתו של המפקד להשפיע על התנהגות של אנשים מתוקף מערכת ערכים‬
‫משותפת להם ולו‪ ,‬בין אם מדובר בערכי ורוח צהל ובין אם מדובר במצפן ערכי‪ ,‬ברור‬
‫ועקבי שעל פיו פועל הקצין‪.‬‬

‫ברמת המסגרת‬
‫"הדבר החזק ביותר שמעצב את ההתנהגות שלנו‪ ,‬המפתח להנעה של אנשים‪ ,‬המאפשר למפקד‬
‫להניע את חייליו בכל תנאי‪ ,‬בכל מצב לחימה‪ ,‬גם מול סכנת מוות‪ ,‬היא הזדהות‪...‬ככל שהמשותף‪,‬‬
‫הדומה‪ ,‬ההדדי רב יותר‪ ,‬כך הסיכויים שהזדהות תושג גדול יותר" ‪ -‬אלוף (מיל) יורם יאיר (יה‬
‫יה)‪.‬‬
‫בהקשר זה נדבר על יצירת מוטיבציה במסגרת דרך אחריותו של המפקד ביצירת לכידות‬
‫במסגרתו‪.‬‬
‫לכידות‪ -‬מערכת תמיכה רגשית וחברתית המוכוונת להשגת מטרות הפרט והקבוצה‪ ,‬הנמדדת על‬
‫ידי הנכונות של הפרטים בקבוצה להקרבה אישית‪ ,‬עמידות בפני משברים וסיטואציות בעצימות‬
‫גבוהה‪ ,‬וביכולת של חברי הקבוצה להישאר נאמנים לערכיה‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"יקבל החלטות במציאות משתנה‪ ,‬ובהתחשב במאפייני הפקודים‪ ,‬המפקדים‪ ,‬והמשימה"‬

‫רקע‬

‫קבלת החלטות היא אחד הביטויים הבולטים והמשמעותיים ביותר של מנהיגות הקצין‪ .‬דרך‬
‫האופן‪ ,‬טיב ומהות ההחלטות שמקבל המפקד מסגרתו מתעצבת‪ ,‬מערכות היחסים שבה נבנות‪,‬‬
‫מסריו מוטמעים ואמון פקודיו בו מתהווה ומתבסס‪ .‬איכות ואופן קבלת ההחלטות של הקצין היא‬
‫זו שלרב תאפשר לו להשיג את שאיפותיו ולממש את מטרותיו‪.‬‬

‫מיומנות קבלת ההחלטות היא חשובה וקריטית‪ ,‬אולם מהווה פעמים רבות משימה לא פשוטה‪ ,‬הן‬
‫מכיוון שלרב ההחלטות בחיינו אין פתרון אחד וברור‪ ,‬ובייחוד מכיוון שהמציאות בה פועל הקצין‬
‫הינה מורכבת‪ ,‬סבוכה ומאופיינת ברמות משתנות של אי וודאות ודרישות סותרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם‬
‫מעגלים רבים המשפיעים על הפרט‪ ,‬בין אם אלו בעלי התפקידים שסביבו‪ ,‬מפקדיו ובין אם‬
‫גורמים חיצוניים‪ -‬ממשפחתו ועד הרשתות החברתיות ששייך אליהן‪ ,‬דבר שעשוי להטות את‬
‫ההחלטות עוד יותר‪.‬‬

‫חשוב לציין כי מיומנות זו אינה מולדת וניתן ללמוד וללמד אותה‪ .‬הדרך להעלות את הסיכוי לקבל‬
‫החלטה טובה היא ע"י שימוש בתהליך סדור של קבלת החלטות )‪.)Hammond et al., 19992‬‬
‫תהליך זה חייב להיות מבוסס על בסיס ידע רחב ככל הניתן‪ ,‬כגון תוכן מקצועי ונתונים‪ ,‬ולהישען‬
‫על מערכת שיקולים הלוקחת בחשבון מגוון של גורמים בסביבת הפעולה של הקצין‪ .‬מפקד שידע‬
‫לפעול במציאות משתנה‪ /‬מורכבת ויכיר את סביבת הפעולה שלו ואת עצמו ביחס אליה‪ ,‬יוכל‬
‫לפקד‪ ,‬להוביל ולקבל החלטות רלוונטיות עבור מסגרתו‪.‬‬

‫איך מבצעים תהליך סדור של קבלת החלטות?‬

‫‪ .1‬מודל שלושת השלבים‪:‬‬

‫קבלת החלטה המבוססת על תחושות בטן או אינטואיציה וחסרה בנתונים הנגישים‬

‫לקצין‪ ,‬דומה להימור ברולטה שבחלק מהמקרים תוצאותיה יכולות להביא לנזק‬
‫ולפגיעה ברכוש‪ ,‬לאי מימוש המשימה או אפילו לפגיעה בנפש‪.‬‬

‫שתי טעויות נפוצות בתהליך קבלת החלטה‪ :‬א) איסוף שגוי של נתונים או החלטה על‬
‫סמך נתונים חלקיים בלבד (על אף שבדיעבד ניתן היה לאסוף אותם)‪ .‬ב) החלטות‬
‫שנלקחו באופן אוטומטי מבלי לעצור ולהקדיש להן מחשבה‪ .‬לשם כך הצוערים ילמדו‬
‫מודל סדור של קבלת החלטות‪:‬‬

‫‪Hammond , Keeney & Raiffa. (1999). Smart Choices 2‬‬

‫‪45‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .1‬איסוף נתונים‪ -‬יש לאסוף כמה שיותר פרטים ונתונים הרלוונטיים לנושא וכן‬
‫להתייחס לגורמי הסביבה‪ /‬ההקשר‪ .‬תמיד יהיו רכיבים של אי ודאות אך יש‬
‫לאסוף את כל מה שניתן לגלות באותה נקודת זמן‪ .‬חלק זה כולל‪ :‬מקורות‬
‫מקצועיים‪ ,‬ניסיון אישי‪ ,‬התייעצות ולמידה מניסיונם של אחרים (מונהגים‪/‬‬
‫עמיתים‪/‬רמ"מ)‪ ,‬תצפיות ולמידת השטח‪ ,‬תחקור‪ .‬מומלץ להתייחס בשלב זה‬
‫למרכיבי משולש המנהיגות (יפורט בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .0‬חשיבה ושקלול הנתונים‪ -‬עיבוד הנתונים ושקלול הנתונים‪ .‬בדיקת‬
‫האלטרנטיבות העומדות בפנינו‪ :‬המחיר והרווח‪ ,‬החסרונות והיתרונות של כל‬
‫אחת מהן‪ .‬בנוסף יש לבחון את ההשלכות של כל אלטרנטיבה‪ ,‬ולסמן קווים‬
‫אדומים (השלכות שאסור שיקרו)‪.‬‬
‫‪ .3‬קבלת החלטה‪ -‬על סמך נתונים ולאחר תהליך של שקלול ועצירה לשם חשיבה‪.‬‬
‫תמיד מומלץ לקבל החלטה מתוך יותר מדפ"א אחת‪.‬‬
‫‪ .0‬משולש המנהיגות‪:‬‬
‫כחלק משלבי איסוף ועיבוד הנתונים מומלץ להשתמש במודל המשולש‪ ,‬בכדי לבצע‬
‫הערכת מצב המביאה בחשבון מגוון רחב ככל האפשר של שיקולים ומרכיבים‪.‬‬
‫מודל המשולש‪ ,‬מטרתו לסייע בגיבוש תמונת מצב‪ ,‬בניתוח מרכיבים הכרחיים‬
‫ובאבחון הסביבה בה המפקד פועל‪ .‬זאת כך ששינוי של כל אחד מהמרכיבים הללו‬
‫בתמונת המצב יכול להשפיע על כל התמונה ולהביא לשינוי באופן בו נדרש לפעול‬
‫ולקבל החלטות‪ .‬מודל זה יכול לשמש ככלי לאבחון וניתוח כחלק מהיערכות‬
‫למשימה‪ ,‬אך גם יכול לשמש ככלי לתחקור של ביצוע משימה (בסיומה) וכן ככלי‬
‫למשוב על הצוער ביחס לאופן שבו ביצע את המשימה‪.‬‬

‫‪48‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מיהו המנהיג (אני)?‬

‫מה הערכים המובילים שלי? מה חשוב לי כקצין? מה החוזקות והחולשות שלי? מה‬
‫חשוב לי שיקרה במסגרת תפקידי? איזה יעדים ומטרות שמתי לעצמי? עד כמה‬
‫ההחלטה הולמת את מאפייני?‬
‫מיהם המונהגים שלי?‬
‫מה היכולות והמגבלות של פקודי? מה הצרכים הפיזיים שלהם? מה הצרכים‬
‫הרגשיים שלהם (חופש או לווי צמוד? איך מרגישים בתפקיד?) מה החששות שלהם?‬
‫מה המאפיינים ה"יבשים" (ותק‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬משמעת) והאישיותיים (מוטיבציה‪,‬‬
‫חוזקות‪ ,‬חולשות)‪ .‬ניתוח זה ניתן לעשות גם באמצעות מודל ‪ 5‬מקורות הכוח‬
‫ופירמידת הצרכים של מאסלו (שנלמדו בהישג נדרש של יעורר מוטיבציה)‪.‬‬
‫מהו ההקשר?‬
‫רוח צה"ל‪ ,‬מטרות היחידה ומשימותיה‪ ,‬מי המפקד שלי? מה המשימות והמטרות של‬
‫המפקד שלי? באיזה סביבה תפקודית אני מפקד (קורס‪ /‬אימון‪ /‬פעילות מבצעית)? מה‬
‫מטרות היחידה? מה מקובל ולא מקובל אצלנו?‬
‫באיזה אופן ההקשר משפיע על הסיטואציה? (לדוגמה‪ ,‬חירום לעומת שגרה‪ ,‬לחץ זמן‪,‬‬
‫מחלקה ותיקה לעומת טירונים וכו')‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"יפתח את פקודיו בהיבטים מקצועיים‪ ,‬מנהיגותיים וערכיים"‬

‫רקע‬

‫פיתוח הפקודים הינה מחויבות של המפקד כלפי פקודיו‪ ,‬אשר מהותה קידום הפקודים וקידום‬
‫המסגרת בכללותה‪ .‬פיתוח הפקודים יכול לבוא לידי ביטוי הן ברמה האישית והן ברמה‬
‫המקצועית ויש כלים רבים בידי המפקד למימושו‪ .‬השפעתו המנהיגותית של תהליך פיתוח פקודים‬
‫גדולה והיא משמעותית הן לרתימת הפקודים והן ליצירת מערכת מקצועית ולומדת‪.‬‬

‫בין הכלים העומדים לרשות המפקד לפיתוח פקודיו ניתן למנות עצירות למידה‪ ,‬למידת עמיתים‪,‬‬
‫קורס והשתלמויות‪ ,‬איתגור חשיבתי‪ ,‬הצבת יעדים‪ ,‬עידוד יוזמות ועוד‪ .‬אחד הכלים המרכזיים‬
‫בתחום זה הינו החניכה‪.‬‬

‫תהליך טוב של פיתוח הפקודים הינו משימה הדורשת תכנון‪ ,‬שגרות ובקרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬זהו תהליך‬
‫המחייב אקלים של למידה – אמון בין המפקד לפקודיו‪ ,‬פתיחות של המפקד ללמידה‪ ,‬מתן מרחב‬
‫טעות‪ ,‬יצירת הזדמנויות ללמידה ועידודה הם בסיס חשוב מאוד אשר בהיעדרו הלמידה‬
‫וההתפתחות יהיו מוגבלים מאוד‪.‬‬

‫חניכה‪:‬‬

‫המושג חניכה לרב נחווה מנותק מהמשימה בשטח או רלוונטי להכשרה בלבד ומעורר התנגדות‬
‫רבה בקרב הצוערים‪ .‬התנגדויות אלו נובעות לא פעם מהאתגרים הרבים שמשימה זו טומנת‬
‫בחובה‪:‬‬

‫אומץ לפתח‪ :‬פעמים רבות המפקד ופקודיו קרובים בגיל ובניסיון הצבאי או‬ ‫‪-‬‬
‫שהפקודים אף ותיקים מן הקצין‪ ,‬מכאן שתחושת מסוגלות המפקד למול משימה זו‬
‫נמוכה מאוד‪ ,‬קיים קושי להעביר ביקורת וברקע עשויה לעמוד שאלה חבויה לגבי‬
‫היכולת שלו לתרום לפקודיו‪.‬‬
‫אילוצי זמן‪ :‬בשטח לאור ריבוי משימות‪ ,‬ואילוצים בלתי פוסקים משימת החניכה‬ ‫‪-‬‬
‫מקבלת עדיפות נמוכה‪ ,‬היא לרב נדחקת ואינה מקבלת מקום בשגרת העבודה של‬
‫המפקד למול פקודיו‪.‬‬
‫הצורך במרחב טעות‪ -‬לרב כקצינים המחויבים למשימות שלנו‪ ,‬מחיר הטעות קשה‬ ‫‪-‬‬
‫לספיגה ועל כן היכולת שלנו לאפשר מרחב ללמידה מוגבל‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים רבים‬
‫גם כשמחיר הטעות אינו כה רב אנו לא מוכנים לספוג אותו בעיקר כי ההסתכלות‬
‫היא על הטווח הקצר ופחות על הערך ועל הלמידה לטווח ארוך‪.‬‬
‫העדר מתודולוגיה ותהליכים מקבילים‪ -‬קצינים רבים שנפגוש במעלה הדרך ידווחו‬ ‫‪-‬‬
‫על כך שמעולם לא נחנכו כראוי‪ ,‬שאף פעם לא אמרו להם דברים משמעותיים לגבי‬
‫המאפיינים או התפקוד שלהם‪ .‬זאת בשל כל מה שהוזכר לעיל‪ ,‬אך גם בהעדר כלים‬
‫ומתודולוגיות סדורות שהופכות את מלאכת החניכה למקצועית‪ ,‬פשוטה ומאיימת‬
‫הרבה פחות‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫כלים ומיומנויות שנרצה לפתח בתחום החניכה‪:‬‬

‫‪ .1‬מרחב טעות כבסיס לחניכה ופיתוח אישי‪ -‬מהות הרצף שבין חניקה לחניכה ונטישה‪.‬‬
‫‪ .0‬תנאים בינאישיים ויחסים בין חונך לנחנך כתנאי לתהליך פיתוח משמעותי‬
‫‪ .3‬מיומנויות משוב אפקטיבי כבסיס להעברת מסר מבלי לעורר התנגדות רבה‪.‬‬
‫‪ .4‬חניכה מרחוק ככלי רלוונטי ופרקטי לאופן חניכה השכיח בשטח‪.‬‬
‫פירוט‪:‬‬

‫‪ .1‬הרצף שבין חניקה לנטישה‪:‬‬

‫החניכה יכולה להתקיים על רצף שמצדו האחד קיימת תחושת חניקה וחניכה צמודה מדי ומצדו‬
‫השני של הקצף תחושת נטישה וחניכה רופפת מידי‪.‬‬

‫נטישה‬ ‫חניכה‬ ‫חניקה‬

‫"שב והנח"‬ ‫התייחסות אינדיבידואלית‬ ‫הנחייה ישירה‬

‫"זריקה למים"‬ ‫אתגור הנחנך‬

‫ריחוק‬ ‫תמיכה וליווי‬ ‫ביקורתיות‬

‫חקירה משותפת‬ ‫בקרה צמודה מעורבות‬

‫תחושת עצמאות לנחנך‬ ‫נקודות התערבות רבות‬

‫חונך אמפטי‬ ‫"תעשה את זה כמוני"‬

‫על מנת שתהליך הלמידה וההתפתחות האישית של הפקוד יהיה מיטבי על מפקדו למצוא את‬
‫האיזון על הציר הנ"ל ולאפשר לפקודיו לטעות וללמוד בדרכם אך בו בזמן להיות מעורב להשפיע‪,‬‬
‫להציב להם מראות ולהעביר מניסיונו‪ .‬עליו להיות בקיא הן במתודולוגיית חניכה נכונה‪ ,‬והן‬
‫במיומנות של חניכה ושל מתן משוב לפקודים‪.‬‬

‫‪ .0‬תנאים בינאישיים‪ -‬כאשור אנו נוגעים בתהליכי הפיתוח וחניכה של הפקודים יש לקחת‬
‫בחשבון תנאים בינאישיים אשר חשוב ואף הכרחי שיתקיימו בכדי לאפשר תהליך חניכה‬
‫ופיתוח משמעותיים‪:‬‬
‫על הפקוד לרכוש כלפי מפקדו יחסי אמון וביטחון בכך שמפקדו רוצה רק את טובתו‬ ‫‪‬‬
‫מוטיבציה ללמידה מצד הפקוד ומוטיבציה ללמד מצד המפקד‬ ‫‪‬‬
‫פתיחות‪ ,‬סובלנות וקרבה מספקת על מנת לאפשר לפקוד להיות חשוף ומוכן לטעות‬ ‫‪‬‬
‫באופן גלוי‬

‫‪49‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .3‬מיומנויות משוב אפקטיבי‪ -‬משוב הינו כלי מנהיגותי וחניכתי מן המעלה הראשונה‪ ,‬לרב‬
‫הוא לא נלמד באופן מסודר ועל כן עשוי להיות לא אפקטיבי‪.‬‬
‫המבחן של משוב האפקטיבי הוא‪ ,‬האם מקבלו סובר שיש מקום לשינוי בהתנהגותו ואף‬
‫אותה‪.‬‬ ‫משנה‬
‫משוב לא אפקטיבי‪ ,‬הוא משוב הפוגע ברגשותיו של מקבל המשוב‪ ,‬או שגורם להתנהגות‬
‫אחרת ממה שהתכוון המפקד‪ .‬במקום שינוי בהתנהגות אותה ציפה המפקד‪ ,‬נוצר עלבון‪,‬‬
‫כעס וחוסר רצון לתקשר עם נותן המשוב‪ .‬מבחן התוצאה ומבחן תחושותיו של מקבל‬
‫המשוב הם מבחני האפקטיביות של המשוב‪.‬‬

‫"ייצור יציבות ובהירות במסגרתו גם בתנאי אי ודאות ולחצים מתנגשים"‬

‫רקע‬
‫המפקד נדרש לפעול במצבים של אי וודאות ולחצים או צרכים מתנגשים בשגרה ובפרט בחירום‪,‬‬
‫באירוע נקודתי ולעיתים כמצב מתמשך‪ .‬לא מעט פעמים הוא נשלח לביצוע משימות כשבעת‬
‫היציאה לדרך מידע רב חסר עדיין‪ ,‬שמטרותיהן משתנות תוך כדי תנועה‪ ,‬שהמשאבים להן‬
‫מתמשך‪.‬‬ ‫חירום‬ ‫מצב‬ ‫תחת‬ ‫שמתקיימות‬ ‫או‬ ‫מוגבלים‬
‫במצבים שכאלה‪ ,‬תפקיד המפקד לפשט את המציאות המורכבת‪ ,‬בראש ובראשונה בינו לבין עצמו‪,‬‬
‫לאחר מכן כלפי פקודיו ולעיתים גם עבור מפקדיו‪ .‬עליו לפרש את המציאות המורכבת באופן‬
‫המניע לפעולה ולהביא את המידע לאנשיו באופן ברור‪ ,‬מאופק ובוטח ככל האפשר‪ ,‬גם במצבים‬
‫רגשות‪.‬‬ ‫ובסערת‬ ‫בבלבול‬ ‫נמצע‬ ‫עצמו‬ ‫הוא‬ ‫בהן‬
‫המחירים עבור המסגרת כאשר המפקד אינו פועל כך הם רבים‪ :‬המערכת מוצפת בלחצים‪ ,‬אי‬
‫בהירות‪ ,‬חוסר וודאות‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬חוסר מוטיבציה ומכאן שישנו סיכוי גבוה שגם מימוש‬
‫המשימה ייפגע‪ ,‬כמו גם היחסים ורמות האמון של הפקודים במערכת בכלל ובמפקד בפרט‪.‬‬

‫אבני היסוד ביצירת יציבות ובהירות‪:‬‬

‫‪ .1‬יציבות המפקד כבסיס ליציבות המסגרת ‪ -‬המפקד הינו דמות המייצרת משמעות עבור‬
‫מסגרתו‪ .‬תגובת הפקודים במצבי משבר ואופן ההתמודדות שלהם עם לחצי הסביבה‪ ,‬נקבעים לאו‬
‫דווקא על ידי המאפיינים האובייקטיבים של המצב (יחסי הכוחות‪ ,‬שינויי משימה תכופים וכו) ‪-‬‬
‫כי אם דרך התפיסה הסובייקטיבית שבה תופס כל פרט ופרט במסגרת את המצב שבו הוא נמצא‪.‬‬
‫מכאן שלמפקד יש תפקיד קריטי בתיווך המציאות עבור פקודיו ובעל יכולת השפעה על תפקודם‬
‫דרך כך‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ארגון החשיבה ככלי ליצירת יציבות המפקד‪ :‬אחת הדרכים המרכזיות ליצירת יציבות המפקד‬
‫הינו שימוש בכלים או מודלים של ארגון החשיבה‪ .‬ברגע שהמפקד מסדר את תפיסתו את‬
‫הסיטואציה ואת דרכי הפעולה הנחוצות הוא מייצר יציבות עבור עצמו והדרך ליצירת יציבות‬
‫לפקודיו הופכת נגישה יותר עבורו‪ .‬דוגמא לכלי לארגון החשיבה הינו מודל אפר"ת‪:‬‬

‫מודל המאפשר לנו להפריד בין מציאות לבין הפרשנות שיצקנו לתוכה‪ ,‬ולבחון פרשנויות חלופיות‪.‬‬
‫בכך‪ ,‬ניתן לבחון ולבחור לפעול בדרכים שיחזקו את התפקוד במצבי חוסר וודאות ולחצים‬
‫מתנגשים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬בסיטואציה שאני צריך להוביל אנשים למשימה שאני בעצמי לא מבין עד הסוף‪ -‬מאוד‬
‫חשוב איך אני מפרש את המצב לעצמי‪ .‬פרשנות זו תקבע איך אני מרגיש כלפי המשימה‪ ,‬ומכאן גם‬
‫איך אני אפקד ואוביל אותה‪ ,‬אם באופן שיקדים את המסגרת או שיפגע בה‪ .‬למודל ‪ 4‬שלבים‪ ,‬ולכל‬
‫שלב מספר שאלות‪.‬‬

‫א‪ .‬אירוע – מה קרה במציאות? מה השתלשלות האירועים?‬

‫ב‪ .‬פרשנות – מה הפרשנות שנתתי לאירוע? מה אמרתי לעצמי במהלך או בתום האירוע? האם‬
‫היו עוד דרכים לפרש את אותו אירוע?‬
‫ג‪ .‬רגש –איזה רגש התעורר בי בעקבות האירוע?‬
‫ד‪ .‬תגובה – מה עשיתי בעקבות האירוע? כיצד פעלתי? איך השפיע עליי האירוע? אם הייתי‬
‫מפרש אותו אחרת האם הייתי מרגיש ופועל אחרת?‬
‫‪ .2‬איפוק ואורך רוח‪ -‬מרכיב מרכזי ביכולת של המפקד לתווך את המציאות עבור פקודיו קשור‬
‫באופן הצגת הדברים‪ .‬האופן שבו מפקד פונה לחייליו‪ ,‬מציג בפניהם את תמונת המצב ונותן‬
‫פקודות‪ ,‬משפיע על האופן שבו הפרט מפרש את המצב המגיב אליו‪ .‬בתוך כך נכללים‪ :‬התוכן‪,‬‬
‫הנימה‪ /‬טון הדיבור‪ ,‬הבעת פנים ורגש שמבטא החוצה (אדישות‪ /‬היסטריה‪ /‬כעס וכו')‪ .‬כך שני‬
‫מפקדים שיצטרכו להעביר בדיוק את אותו מידע לפקודיהם‪ ,‬אך יציגו את הדברים באופן שונה‬
‫בדיוק‪.‬‬ ‫מידע‬ ‫לאותו‬ ‫המסגרת‬ ‫של‬ ‫לגמרי‬ ‫שונה‬ ‫לתגובה‬ ‫יביאו‬
‫לדוגמא כך תיאר אחד הקצינים את התנהגותו של המח"ט (יה‪-‬יה‪ ,‬מחט צנחנים) במלחמת של"ג‪:‬‬

‫"במהלך הקרבות המח"ט הקרין תחושת ביטחון ועוצמה עליי ועל כל מי שהיה איתו במגע‪ ,‬דיבר‬
‫במתינות‪ ,‬חילק פקודות בקול רם ועמד זקוף גם בהיותו קרוב לקו האש‪"...‬‬

‫‪ .3‬אקטיביות באיסוף נתונים ושקיפות‪ -‬מפקד נדרש לברר פרטים רבים ככל האפשר מול מקורות‬
‫מידע מגוונים‪ ,‬לתכנן ולנסות לצפות מראש את התרחישים האפשריים ולספק למסגרת שלו מידע‬
‫זה באופן שקוף‪ ,‬אותנטי ובהיר‪ .‬האקטיביות שלו באיסוף המידע והשקיפות למול אנשיו יסייעו‬
‫ביצירת ביטחון גם בקרבו וגם בקרב מסגרתו‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .4‬לויאליות‪ -‬על המפקד לזכור כי זריעת חוסר אמון כלפי המפקדים או "המערכת" פוגעת באמון‬
‫הפקודים בו כמפקד ומשפיעה על נכונותם לביצוע המשימות‪ .‬גם במצב של חוסר הסכמה עם‬
‫הרמה הממונה ניתן לתווך את המציאות באופן אמיתי מחד ("עמדתי לא התקבלה" ‪" /‬אינני יודע‬
‫בשלב זה את מכלול השיקולים") ולויאלי מאידך ("קיבלנו פקודות ואותן נבצע")‪.‬‬

‫‪ .5‬עקביות‪ -‬לעקביות של המפקד במסרים‪ ,‬בהתנהגות‪ ,‬באופן בו מגיב ובאופן בו מתייחס לפרטים‬
‫שונים במסגרת השפעה רבה מאוד על תחושת הביטחון והיציבות במסגרת שלו‪ .‬מפקד עקבי‬
‫מייצר ביטחון‪ ,‬יכולת לנבא ולצפות את תגובותיו ומגביר את תחושת האמון בו‪ .‬כדאי לבחון‬
‫עקביות במספר אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬עקביות בין מה שאומרים לאופן שאומרים זאת או להתנהגות‪ 52% -‬מהתקשורת מועברת‬
‫באופן בלתי מילולי‪ .‬לפיכך מפקד שאומר דבר בצורה שאינה הולמת את תוכנו מייצר בלבול רב‬
‫ותחושת של חוסר בהירות‪ .‬כך למשל‪ ,‬מ"מ שצורח ומקלל את פקודיו בכדי לחנך אותם לדבר‬
‫בשקט בחדר אוכל מייצר בלבול רב‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקביות בהתנהגות למול מצבים שונים‪ -‬רצוי לראות שקיימת רציפות ועקביות מסויימת‬
‫בתגובות המפקד למול מצבים או סביבות שונות‪ .‬למשל מפקד שמתנהג שונה למול פקודיו ושונה‬
‫כאשר רמה ממונה נמצאת באזור‪ ,‬מפקד שמתנהג שונה מאוד בשגרה למול אימון‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"יגבש תפיסה פיקודית וערכית שתהווה מצפן לפעולותיו"‬

‫רקע‬
‫תפיסות ערכיות פיקודיות הן תשתית ויסודות עמוקים שטבועים באישיותו של כל אדם‪ ,‬אשר‬
‫נ וצרו והושרשו לאורך ילדותו ובגרותו‪ .‬עם זאת הנחת המוצא היא כי תפיסות אלו ניתנות לגיבוש‬
‫עיצוב לשינוי כל הזמן‪ .‬הן מושפעות מהבנת המקצוע הצבאי ופיתוח המודעות העצמית‪ .‬בכדי‬
‫לגבש אותן נדרש הצוער לחיכוך ושיח רציף‪ ,‬חוזר ונשנה‪ ,‬על הנושא לכדי התגבשות וביסוס של‬
‫תפיסה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לתחזקה ולהתאימה‪ -‬עם צבירת הניסיון ולאור ניתוח שינויים בהקשר בו פועל‬
‫הקצין‪.‬‬

‫תפיסה פיקודית ערכית – ערכים מובילים ‪:‬‬

‫"אינך יכול לנבא את העתיד‪ ,‬אך אתה יכול יצור אותו" (פיטר דרוקר – תורת הניהול)‪.‬‬

‫ניתנו לדבר שמות רבים‪" :‬התפיסה הפיקודית הערכית"‪" ,‬האני מאמין"‪" ,‬החזון"‪ ,‬הערכים‬
‫המובילים" וכן הלאה‪ ,‬ברב היחידות והמקומות השונים בצבא ניתנה לכך כותרת שונה אך המהות‬
‫דומה היא בכולם‪.‬‬

‫מהי תפיסה פיקודית ערכית‪:‬‬

‫התפיסה הפיקודית ערכית אינה מתחילה בצבא‪ ,‬היא שאובה מהדרך בה גדלנו והתחנכנו‬ ‫‪‬‬
‫ובעיקר מהניסיון שלנו באינטראקציה עם דמויות סמכות בחיינו‪.‬‬
‫היא מורכבת מערכים‪ ,‬התנהגויות ונורמות חברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפיסה האישית עוברת תהליך מואץ של התגבשות אל מול החיכוכים הרבים שאנו חווים עם‬ ‫‪‬‬
‫דמויות סמכות בכניסתנו למערכת הצבאית‪ .‬ככל שפרק הזמן שלנו בצבא ארוך יותר היא‬
‫מתעצבת יותר ויותר‪.‬‬
‫התפיסה הפיקודית מושפעת מאוד מניסיוננו‪ ,‬אבל גם מצפייה באחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יש בתפיסה חלקים מודעים ומכוונים‪ ,‬אך ישנם גם חלקים לא מודעים המרכיבים אותה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתהליך של חקירה ובחינה ניתן "לגלות" את אותם החלקים הלא מודעים‪ ,‬להיות מודעים‬
‫ואף להשפיע עליהם‪.‬‬
‫גיבוש התפיסה הפיקודית ערכית הינה מטלה לא פשוטה ומתמשכת‪ ,‬הצעד הראשון בדרך הינו‬
‫הליך בירור אישי והמשגה של הערכים המובילים אותי כאדם ומפקד‪ .‬גיבוש התפיסה הראשוני‬
‫הינו בחלקו אקט של שאיפה‪ ,‬של כמיהה ושל אידיליות‪ .‬אמנם‪ ,‬המטרה שיהיה מעוגן במציאות‬
‫ובניסיון העבר של הצוער‪ ,‬מחייו האישיים והפיקודיים‪ ,‬אך עדיין מדובר בשאיפה אותה ידייק‬
‫לעצמו הצוער מתוך התנסויות ובירור אישי במהלך הקורס ובהמשך מתוך חיכוך עם המציאות‬
‫תוך כדי תפקיד‪.‬‬

‫התפיסה הפיקודית מבהירה את הכיוון אליו הולך המפקד ודרכו הוא מוליך את פקודיו‪,‬‬
‫היא מהווה מצפן ועל מנת שתרתום אליה ותייצר תחושת הנעה בקרב הפקודים רצוי שתהיה אטרקטיבית‪,‬‬
‫ברורה‪ ,‬אופטימית ומעוררת השראה ככל שניתן‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫התפיסה הפיקודית ערכית של המפקד עונה על שאלות רבות‪ ,‬ביניהן‪:‬‬

‫מיהו המפקד ?‬
‫לאן ירצה להגיע ?‬
‫כיצד תראה מחלקתו בעתיד אופטימלי ?‬
‫מה חשוב לו ?‬
‫על מה ישים דגש ?‬
‫על מה יעניש ועל מה יתגמל ?‬

‫מהם הקווים האדומים שלו?‬

‫במה הוא שונה מאחר ?‬

‫כמשתמע‪ ,‬התפיסה הפיקודית ערכית של המפקד אינה מתבטאת באמירות בלבד‪ ,‬עיקרה של‬
‫התפיסה בא לידי ביטוי בהתנהגותו היומיומית‪ ,‬בהתנהגותו הוא מבטא את תפיסתו‪ ,‬וככל‬
‫שהצוער‪/‬מפקד יהיה מודע יותר לתפיסותיו כך יוכל להרחיב את מרחב הפעולה שלו דרך‪.1:‬‬
‫להשפיע על תפיסתו הפיקודית ולשנותה‪ .0 .‬להיות מודע ל"למה" הוא עושה את מה שהוא עושה‬
‫בתור מפקד‪ .3.‬יוכל להסביר לפקודים ולרמה ממונה את הרציונל העומד בבסיס החלטותיו‬
‫ומניעיו וכך לרתום אותם לכיוון הרצוי על ידו‪ .4 .‬יסייע לו בקבלת החלטות בצמתים בהם ערכים‬
‫שונים‪/‬משימות שונות מתנגשות‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬התפיסה הפיקודית אינה מורכבת מערכים מובילים בלבד‪ ,‬היא משלבת בתוכה וצריכה‬
‫להתחשב בעוד שלושה ממדים נוספים‪:‬‬

‫‪ .1‬הממד המקצועי – ההקשר המקצועי בו מתרחש הפיקוד‪ .‬עליה להיות ייחודית ומדויקת‪.‬‬
‫‪ .0‬הממד הבינאישי – עליה להתייחס לאופן בו מתרחשים יחסי מפקד פקוד במסגרת‪.‬‬
‫‪ .3‬הממד הייחודי – במה אני כמפקד שונה מאחרים‪ ,‬מה מייחד אותי כמפקד‪ .‬כל מפקד שונה‬
‫מעמיתו‪ ,‬גם אם שניים מסמנים לעצמם למשל את הפן המקצועי כייחודי ומייחד אותם‬
‫הרי כל אחד מתכוון לכך בצורה מעט שונה ועל המפקד לברר את המקום ממנו הוא מגיע‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"יהיה מודע לחזקותיו וחולשותיו בהיבטים מקצועיים ‪ ,‬מנהיגותיים וערכיים"‬

‫רקע‬

‫מודעות הינה יכולתו של האדם להתבונן על עצמו דרך העיניים של אחרים ‪ .‬על המפקד להיות‬
‫מודע לחוזקות ולחולשות שלו ‪,‬לאמונות ולתפיסות האישיות ‪,‬ולדרך בה הן משפיעות על התנהגותו‬
‫‪,‬כמו גם על הדרך בה הוא נתפס בעיני הזולת‪ .‬מעבר למודעות של המפקד ביחס למאפייניו‪ ,‬עליו‬
‫לפעול באופן אקטיבי בכדי להפחית את נקודות העיוורון שלו ביחס לעצמו ‪.‬‬

‫כלים שנרצה לפתח בהקשר זה‪:‬‬

‫‪ .1‬מודל תיאורטי שיסייע בהמשגה ובהבנת החשיבות והערך שיש לסביבה בהרחבת המודעות‬
‫ובפיתוח של הצוער כמפקד (ראה שיעור מפק"ץ‪ :‬מודעות לחולשות וחוזקות הצוער)‪.‬‬
‫מודל "חלון ג'ו – הארי"‪:‬‬

‫לא ידוע לי על עצמי‬ ‫ידוע לי על עצמי‬

‫הגלוי‪ -‬גם הצוער וגם תחום העיוורון‪ -‬החלק שבו אני לא מודע‬ ‫ידוע לאחרים עלי‬
‫האנשים בסביבתו מכירים להתנהגויות שמאפיינות אותי‪ ,‬ואחרים‬
‫הצדדים (מפקדים‪ ,‬פקודים‪ ,‬עמיתים ) שמים לב‬ ‫שני‬ ‫ויודעים‪.‬‬
‫ויכולים לתרום לי דרך ההתבוננות‬ ‫מודעים‪ ,‬זהו ידע המשותף‪.‬‬
‫החיצונית עליי‪.‬‬

‫התת מודע‪ -‬לא אני ולא הסביבה יודעים‬ ‫סוד ‪-‬רק אני יודע על עצמי‪.‬‬ ‫לא ידוע לאחרים עלי‬
‫עלי‪.‬‬

‫שאלות לדיון סביב מודל זה ‪:‬‬

‫‪ -‬איך ניתן להרחיב את חלון תחום העיוורון בתפקיד (מול מפקדים ‪/‬עמיתים ‪/‬פקודים)‪.‬‬

‫‪ -‬מתי רצוי לצמצם את חלון הסוד ‪ ,‬מתי זה משרת ומתי פחות כדאי לחשוף את חולשותיי מול‬
‫הפקודים שלי ‪/‬העמיתים‪/‬המפקדים שלי ‪.‬‬

‫‪ .1‬אקטיביות‪ ,‬אחריות ויוזמה‪ -‬מודעות אינה מאפיין מולד‪ ,‬היא נרכשת ודורשת עבודה‬
‫מתמדת‪ .‬בכדי לפתח מודעות יש לחפש באופן אקטיבי ולעיתים אף לדרוש וליזום למול‬
‫הסביבה כמפקד משוב וחניכה‪( .‬ראה שיעור מפק"ץ‪ -‬מסע מחקר)‬
‫‪ .0‬חשיבה ביקורתית‪ -‬פעמים רבות הקושי בהרחבת המודעות נעוץ בקושי של רבים מאיתנו‬
‫לקבל ביקורת‪ .‬לפיכך חשוב לנהל שיח על האתגרים והחסמים בקבלת ביקורת‪ ,‬לפתח‬
‫מודעות על היכולת של כל אחד מהצוערים לקבל ביקורת ולפתח מיומנות זו (ראה שיער‬
‫מפק"ץ‪ -‬קבלת ביקורת)‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫דוגמאות לפרקטיקה לאורך הקורס ‪:‬‬

‫‪.1‬עריכת משוב חם וקר‪ -‬על בסיס הישגים מנהיגותיים נדרשים ( כלי עזר‪ :‬מפקצון למפק"צ‪,‬‬
‫משובון לצוות –התייחסות לה"נים מנהיגותיים ‪ ,‬מה למדתי ממך בתרגיל ‪ ,‬מה סימלת עבורי‬
‫בתרגיל )‬

‫‪.0‬בסוף הקורס משוב צוותי מנהיגותי (קל"ע) –מפורמט ואחרי הכנה של מפק"צים ‪ ,‬ובו כל צוער‬
‫מקבל משוב מהצוות על מנהיגותו ‪ ,‬דוגמאות מהקורס וכן כלים או רעיונות לשיפור בהיבטים בהם‬
‫צריך להשתפר‪.‬‬

‫‪.3‬מחברת הרצאות הכוללת עמוד ראשון ובו ‪:‬תאריך ‪,‬שם המרצה ‪,‬ואז שלוש שאלות –מה למדתי ?‬
‫עם מה לא הסכמתי ? מה אני רוצה ליישם במסגרת שלי ואיך ?‬

‫‪.4‬מטלת כתיבה ‪ :‬בחירת דמות מופת אחת עמה אני מזדהה במיוחד ‪ .‬למה בחרתי דווקא אותה ?‬
‫עם אילו חזקות שלה אני מזדהה ? מה אני לומד מהסיפור שלה ? מה ממנה הייתי רוצה לקחת‬
‫לעצמי ולמה ?‬

‫‪ .8‬הוספת שאלה לסוציומטרי הנוגעת לעד כמה הצוער מודע לחזקותיו וחולשותיו – על מנת לקבל‬
‫פידבק ספציפי לגבי רמת המודעות של הצוער מחבריו לצוות ‪.‬‬

‫‪ .7‬שלוש שיחות מראה עם המפק"ץ לאורך הקורס (מפורמטות )‪ :‬ראשונה ‪-‬קביעת יעדים ‪,‬עיבוד‬
‫מסע חקר וחוזה מפק"ץ – צוער ‪.‬‬

‫שיחת אמצע –הסתכלות על התפתחות ביחס ליעדים ‪ ,‬עדכון יעדים בהתאם לעולה מן התנהלות‬
‫הצוער בקורס‪ ,‬תכנית פעולה להמשך הקורס‪.‬‬

‫שיחת סוף‪ -‬מתן משוב סביב ההישגים הנדרשים המנהיגותיים והיעדים שהוצבו בתחילת הקורס‬
‫(כמו גם על ההיבטים הערכיים והמקצועיים ) עיבוד של הסוציומטרי ‪ ,‬מחשבות על יעדים‬
‫להשלמה ‪.‬‬

‫‪ ‬בין לבין – אחרי כל התנסות התייחסות ליעדים ועדכונם ‪.‬‬

‫‪ .5‬תחקור שבועי עצמי ‪:‬מה למדת על עצמך השבוע ברמה המנהיגותית‪ ,‬הערכית והמקצועית מה‬
‫לקחת מהשבוע הזה ‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חניכה‬

‫‪57‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מעגל חניכה‬

‫הגדרת החניכה‪:‬‬
‫תהליך למידה המבוסס על קשר מתמשך בו מסייע החונך לנחנך ללמוד מתוך התנסויות שהוא‬
‫צובר‪ .‬החונך מסייע לנחנך להתפתח באספקטים שונים של תפקידו וזאת בהתבסס על מאפייניו‬
‫האישיים של הנחנך‪.‬‬

‫שיטות חניכה –‬

‫מפגשי‬ ‫חניכה‬ ‫מעגל‬

‫חניכה‬ ‫מרחוק‬ ‫החניכה‬

‫מצבי חניכה ‪-‬‬

‫חניכה על‬ ‫חניכה‬

‫ביצוע‬ ‫בתפקיד‬

‫מטרות החניכה‪-‬‬
‫קידום פקודים‪-‬‬
‫פיתוח החייל לביצוע משימתו באופן המקצועי ביותר‪.‬‬ ‫•‬
‫פיתוח החייל כפרט וכאזרח טוב יותר‪.‬‬ ‫•‬
‫קידום המסגרת‪-‬‬
‫פיתוח הפרט מבחינה מקצועית יקדם את המסגרת ועמידתה הכוללת במשימות‪.‬‬ ‫•‬
‫פיתוח הלכידות החברתית תתרום למוטיבציה של הפרט להיות חלק מהארגון ולתרום‬ ‫•‬
‫ככל שניתן‪.‬‬
‫יצירת שפה משותפת אשר תפקידה הוא תיאום ציפיות של המפקד באשר לסטנדרטים‬ ‫•‬
‫ולרמה המקצועית הנדרשת ביחס למשימה ולאנשים במסגרת‪.‬‬

‫עקרונות העל בחניכה‬

‫‪ .1‬תמיכה בנחנך‬
‫התייחסות למאפייני הנחנך‬ ‫‪‬‬
‫האחריות ללמידה על הנחנך‬ ‫‪‬‬
‫יצירת אמון ותקשורת‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬איסוף מירב האינפורמציה‪.‬‬
‫הן על הביצוע והן על המאפיינים של הנחנך‪,‬‬
‫בכדי לאפשר שיקוף מדויק וריאלי של התפקוד‪.‬‬

‫‪55‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מאפייני המשימה‬
‫משולש החניכה‪:‬‬
‫לב המשימה – מוטורי‪ ,‬קוגניטיבי ורגשי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חניכה לביצוע ‪ /‬חניכה בתפקיד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני הנחנך‬

‫‪ ‬עיוורון (ע"פ חלון ג'ו והארי ‪ -‬מודל פסיכולוגי)‪.‬‬

‫ידוע לי‬ ‫לא ידוע לי‬

‫משוב‬
‫ידוע‬ ‫גלוי ‪-‬‬ ‫עיוורון ‪-‬‬
‫לזולת‬
‫כאן קיים מידע הידוע לאחרים אך לא ידוע כאן נמצאת ה"דמות הציבורית" של‬
‫לאדם עצמו‪ .‬התנהגות זו אינה מודעת לאדם האדם‪ .‬הדמות אותה הוא רוצה ומוכן‬
‫ולכן אין באפשרותו להסתירה‪ .‬מטרת להציג בציבור‪.‬‬
‫המשוב היא "להאיר" את תחום העיוורון‪.‬‬

‫לא ידוע‬ ‫חבוי ‪-‬‬ ‫לא מודע ‪-‬‬

‫לזולת‬
‫בתחום זה נמצא כלל המידע שאינו ידוע כאן קיים המידע הידוע אך ורק לאדם‬
‫עצמו‪ ,‬ואינו נחשף לזולת הן מתוך‬ ‫לאדם עצמו ולסביבה‪.‬‬
‫בחירה והן מתוך חשש לנתינת אמון‪.‬‬

‫חלון העיוורון – המידע הידוע לאחרים אך לא ידוע לאדם עצמו‪ .‬המטרה במשוב היא‬
‫"להאיר" את אותו עיוורון‪.‬‬
‫‪ ‬תחושת המסוגלות כקובעת את מידת ההצלחה‪:‬‬
‫מידת ההצלחה‬

‫פחד מכישלון‬ ‫תחושת מסוגלות‬

‫שאננות‪/‬‬
‫‪59‬‬
‫אדישות‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עבודתך כחונך על תחושת המסוגלות תתבטא בשני מישורים‪:‬‬

‫‪ )1‬סיפוק תמונת מצב אמיתית לגבי יכולות הנחנך ופרופורציה בין ההיבטים לשימור ולשיפור‪.‬‬
‫תמונת מצב ריאלית של היכולות תאפשר לחניך להעריך את עצמו ולמקד את האנרגיות‬
‫במקומות המתאימים‪.‬‬
‫‪ )0‬שיפו ר תחושת המסוגלות של הנחנך לא רק לגבי מיומנויות ספציפיות אלא לגבי היכולת שלו‬
‫ללמוד מיומנויות וביצועים חדשים ולעמוד בפני אתגרים גם בהמשך‪.‬‬

‫מאפייני החונך‬

‫החניך במרכז‬ ‫‪‬‬

‫מכוון תוצר או תהליך‬ ‫‪‬‬
‫מדגיש הצלחות‬ ‫‪‬‬
‫נותן לגיטימציה לטעויות‬ ‫‪‬‬

‫‪82‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מעגל החניכה‬

‫שלב ההכנה העצמית‬

‫שלב ההכנה העצמית הינו השלב המעשי הראשון במעגל החניכה‪ .‬מדובר בהכנה עצמית של החונך‪ .‬הדבר‬
‫ממחיש את אחריותך הכוללת כחונך על כל תהליך החניכה‪.‬‬
‫מטרת שלב ההכנה העצמית היא הכנת החונך לתהליך החניכה על מנת שישיג את כל המטרות שקבע‪.‬‬

‫ההכנה העצמית תכלול‪:‬‬

‫א‪ .‬הבנת מטרת המשימה ו"סגירה מקצועית"‬

‫רענון הנושאים המקצועיים ואבחון אתגרי המשימה איתם נדרש להתמודד הנחנך‪.‬‬

‫ב‪ .‬למידת מאפייני הנחנך‬

‫‪ .a‬ידע קודם של החניך‪.‬‬
‫‪ .b‬ניסיון של החניך‪.‬‬
‫‪ .c‬מאפיינים אישיותיים העשויים להשפיע על תהליך החניכה‪.‬‬
‫‪ .d‬מיקום החניך בתהליך ההכשרה‪.‬‬

‫ג‪ .‬למידת מאפייני החונך‬

‫מאפייני החונך משפיעים באופן קריטי על המשימה ועל החניכה‪ ,‬לטובה ולרעה‪ .‬יש לאבחן את‬
‫תכונותיך לפני תהליך החניכה כדי ליצור חניכה טובה ותקשורת יעילה עם הנחנך‪.‬‬
‫ד‪ .‬תיאומים לוגיסטיים (במידת הצורך)‬
‫עליך לבדוק את תנאי המסגרת והמגבלות שבתוכם יפעל הנחנך‪ .‬לדוג'‪ :‬גבולות‪ ,‬גזרה‪,‬‬
‫יום‪/‬לילה‪ ,‬הוראות בטיחות (הו"ב)‪ ,‬זמן נתון למשימה (יש לזכור לכלול זמן למשוב אפקטיבי)‪.‬‬
‫ה‪ .‬תכנון מתווה המשימה‬
‫למידת מצב האמת‪ ,‬הגדרת מטרות המשימה וגזירת תיק תרגיל‪.‬‬

‫‪81‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שלב התדריך‬

‫שלב התדריך הינו המפגש הרשמי הראשוני בין החונך לנחנך ומכאן חשיבותו הגדולה של התדריך‬
‫כשלב שעשוי לבסס אמון ולסייע לנחנך להפיק את המרב מהמשימה שתכננת עבורו בשלב הקודם‪.‬‬

‫מטרת התדריך ‪ -‬הגדלת סיכויי ההצלחה של הנחנך וקישור התוכן העיוני לביצוע תוך הקטנת אי‬
‫הודאות של הנחנך‪.‬‬

‫עד כה ניתחת‪ ,‬בנית וניסחת משימה מפורטת ומדוקדקת שתתאם את מטרות שלב הלימוד‪ ,‬את‬
‫מאפייני הנחנך‪ ,‬את מגבלות האמצעים הזמן והבטיחות ואת יכולותיך שלך‪.‬‬
‫כעת עליך להעביר את כל האינפורמציה הזו לנחנך ‪ -‬שלב התדריך הוא השלב הראשון במעגל‬
‫החניכה בו מתקיימים מפגש ואינטראקציה בינך לבין הנחנך‪.‬‬
‫ישנם שני סוגים של תדריכים בצבא‪ :‬התדריך המבצעי והתדריך הלימודי‪ .‬אנו נעסוק אך ורק‬
‫בתדריך הלימודי‪ ,‬התדריך לקראת תרגיל ולא לקראת מצב האמת‪.‬‬

‫עקרונות הדרכתיים בתכנון וביצוע תדריך‪:‬‬

‫סביבה מתאימה לתדריך‬ ‫עירור מוטיבציה אצל‬ ‫סדר הגיוני (בנוי לפי סדר‬
‫והבנת מסגרת המשימה‬ ‫החניך‬ ‫מסוים)‬

‫מבנה התדריך‪:‬‬

‫‪80‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חשיבותו של התדריך נובעת הן ממיקומו בראשית מעגל החניכה (השלב הראשון בו מתקיימת‬
‫אינטראקציה עם הנחנך)‪ ,‬כמקשר בין התיאוריה למעשה‪ ,‬הן מהשפעתו הרבה על איכות הביצוע‬
‫וסיכויי ההצלחה של הנחנך‪ ,‬והן מתפקידו כתיאום ציפיות להתייחסות ובחינת פערים בהמשך‪.‬‬
‫אם תקפיד לבצע תדריך לימודי מלא‪ ,‬מפורט וענייני ‪ -‬תשכיל להכין את הנחנך באופן‬
‫האופטימאלי לביצוע התרגול ולהפקת משמעות מהותית ממנו‪.‬‬

‫שלב אישור תכניות‬

‫אופן הביצוע של שלב זה פשוט מאוד ‪ -‬הנחנך‪ ,‬לאחר שקיבל את התדריך וזמן קצוב לפני ביצוע‬
‫המשימה‪ ,‬מציג את התוכניות‪ .‬חשוב להגדיר מראש את הזמן להצגת התוכניות וכן לאלו תכנים‬
‫ושיטות יידרש הנחנך באישור התוכניות‪.‬‬

‫לאחר התדריך הלימודי שהעברת לנחנך‪ ,‬מצפה לו עבודה רבה לפני שיחל בביצוע הממשי‪ :‬עליו‬
‫לתכנן בפרוטרוט כיצד ינהג בביצוע‪ .‬למשל ‪ -‬אם הוטל על הנחנך בתדריך להעביר שיעור‪ ,‬לפני‬
‫שיעביר את השיעור באופן ממשי עליו לתכננו‪ :‬לבחור נושא‪ ,‬לגזור מטרות‪ ,‬להכין ראשי פרקים‬
‫והפעלות וכיוצא בזה‪ .‬חשוב להגדיר מראש את הזמן להצגת התוכניות וכן לאלו תכנים ושיטות‬
‫יידרש הנחנך באישור התוכניות‪.‬‬
‫אישור התכניות הוא השלב המאפשר לנו להשיג ארבעה תפקידים עיקריים‪:‬‬

‫בקרה ושליטה ‪ -‬באמצעות אישור התכניות נוכל לבדוק האם הנחנך הבין את כוונותינו ולא סטה‬
‫ממה שתכננו עבורו‪.‬‬

‫הבטחת הצלחה ‪ -‬כמו התדריך‪ ,‬שלב אישור התכניות מהווה אמצעי נוסף לתיקון טעויות והעלאת‬
‫סיכויי הנחנך להצלחה‪ ,‬ממנה יוכל לשאוב ידע וביטחון‪.‬‬

‫פיתוח חשיבה תכנונית ‪ -‬בשלב אישור התוכניות הנחנך יישאל שאלות לגבי התכנון שלו‪ ,‬והשיקולים‬
‫שהנחו אותו בקבלת ההחלטות שביצע‪ .‬מתן דגש ושאילת שאלות על ההיבט התכנוני מפתחים את‬
‫החשיבה התכנונית של הנחנך ומעלים למודעות אספקטים ושיקולים שלא חשב עליהם‪.‬‬

‫הגדלת ביטחון הנחנך ‪ -‬אישור התוכניות מחזק את הנחנך בדרכו אל הביצוע‪ ,‬ומעלה את בטחונו‬
‫לקראת הביצוע כיוון שהוא חש כי קיבל הנחיה צמודה ואישור כיוונים עיקריים‪.‬‬

‫‪83‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שלבי אישור התכניות‪:‬‬

‫א‪ .‬הגדרת המשימה ע"י הנחנך‬
‫ב‪ .‬הצגת התכניות‬
‫ג‪ .‬בירור שיקולים עיקריים בתכנון‬
‫ד‪ .‬התייחסות לתכנית‬
‫ה‪ .‬מתן מקרים ותגובות‬
‫ו‪ .‬התייחסות ליעדים אישיים‬
‫עליך לתקן טעויות קריטיות כדי להבטיח הצלחה ועם זאת ‪ -‬לעשות זאת בדרך של התערבות‬
‫עקיפה כך שהנחנך יעלה על כל הטעויות שלו בעצמו ויתקן אותן באופן עצמאי‪.‬‬

‫שלב תצפית (והתערבות)‬

‫מטרת שלב התצפית היא כפולה‪:‬‬

‫‪ .1‬איסוף מקסימום מידע ‪ -‬אובייקטיבי‪ ,‬מדויק ומפורט כדי שישמש בסיס נתונים לעיבוד ולמשוב‪.‬‬
‫‪ .0‬בקרה ופיקוח על הנחנך והתערבות במידת הצורך‪.‬‬

‫שלב התצפית הוא חלק מהביצוע הממשי של הנחנך‪ .‬עד כה‪ ,‬הכנת אותו לביצוע היטב ככל שניתן‪,‬‬
‫באמצעות ההכנה‪ ,‬התדריך ואישור התכניות‪ .‬בשלב זה עצמאותו גוברת‪ ,‬והחונך זז "צעד אחד‬
‫הצידה" ומפנה את הבמה‪.‬‬
‫בהתבסס על מטרות התצפית‪ ,‬לחונך ארבעה תפקידים בשלב זה‪:‬‬

‫בנייה ושימוש בדף תצפית – פרקטי‪ ,‬מהימן ורלוונטי‬

‫רישום‪ ,‬תיעוד וזכרון‬

‫בחירת מיקום ‪ -‬מושפעת משיקולים רבים (מטרת הביצוע‪ ,‬הו"ב‪ ,‬תנאי השטח ומאפייני הנחנך)‬

‫התערבות ‪ -‬מטרתה הכוונה ללמידה יעילה יותר של הנחנך ושמירה על הוראות בטיחות (הו"ב)‪.‬‬

‫לעיתים החונך ישתתף בביצוע ‪ -‬כחניך‪ ,‬מפקד או אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪84‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תפקידי החונך ‪-‬‬

‫א‪ .‬התבוננות וביצוע תצפית‪.‬‬
‫ב‪ .‬תיעוד המתרחש (פעילות הנחנך ‪ +‬ציטוטים ‪,‬תגובות הסביבה‪ ,‬זמנים)‬
‫ג‪ .‬התערבות במידת הצורך‪.‬‬

‫שלב התצפית מהווה חוליה קריטית במעגל החניכה‪.‬‬

‫אל תעשה‬ ‫עשה‬

‫מידע חלקי‪ ,‬חסר‬ ‫מידע מפורט‪ ,‬עשיר ומדויק‬

‫מידע שיפוטי‬ ‫מידע אובייקטיבי‬

‫השלב מכיל בתוכו מיומנויות רישום‪ ,‬כמו גם אמירות ערכיות בנוגע לאי שיפוטיות ותמיכה באגו‪.‬‬
‫הקפד למלא דף תצפית מפורט ואובייקטיבי ‪ -‬ודרכך הלאה אל העיבוד והמשוב תהיה קלה‬
‫בהרבה‪.‬‬
‫עקרונות לרישום תצפית‬

‫דוגמה לאמירה סובייקטיבית‪" :‬נראה שדני לא מבין מה הוא מעביר בשיעור"‪.‬‬ ‫אובייקטיביות‬
‫דוגמה לאמירה אובייקטיבית‪" :‬דני ענה על שאלה של חניך שהוא לא יודע"‬

‫תיאורים‪ ,‬ציטוטים‪ ,‬שמות‪ ,‬זמנים‪ ,‬מקומות‪ ,‬מידע כמותי‪.‬‬ ‫פירוט ברישום‬

‫דוגמה לציטוטים שיפוטיים‪" :‬דני מזלזל בחניכים"‪ " ,‬לוקח לאורית המון זמן‬ ‫אי שיפוטיות‬
‫להכניס מחסנית"‪" ,‬הביצוע של איתי גרוע מאוד"‪.‬‬

‫דרישות מדף תצפית טוב‪:‬‬

‫על דף התצפית לכלול את הקריטריונים המשקפים את הדרישות מהביצוע עליהן‬ ‫רלוונטיות‬

‫החלטת בשלב ההכנה העצמית‪.‬‬

‫על דף התצפית להיות נוח לשימוש‪ ,‬תורם לרישום מהיר ומדויק ולא מפריע לרישום‬ ‫פרקטיות‬
‫כזה‪.‬‬

‫הכוונה במהימנות היא שהתצפית תהייה זהה‪ ,‬בלי תלות בחונך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לא‬ ‫מהימנות‬
‫ננסח קריטריונים כלליים מידי‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מטרת ההתערבות‪ -‬הכוונה ללמידה יעילה או במקרה של עברה על‬

‫הוראות הבטיחות‪.‬‬

‫כזכור‪ ,‬במהלך ביצועו של הנחנך‪ ,‬אתה כחונך מבצע תצפית והתערבות במקביל‪.‬‬
‫על עקרונות התצפית דנו בפרק שעבר ובפרק זה נדון בעקרונות ההתערבות שלך בביצועו של‬
‫הנחנך‪.‬‬
‫שיקולים להתערבות –‬
‫הוראות בטיחות – חריגה מהו"ב מחייבת התערבות מיידית!‬ ‫‪‬‬

‫מיקום התרגיל בהכשרה ‪ /‬אימון‬ ‫‪‬‬

‫פגיעה‪ /‬שירות במטרות התרגיל‬ ‫‪‬‬

‫הערך הלימודי של הטעות והיכולת לאתרה באופן עצמאי‬ ‫‪‬‬

‫אופי הנחנך‬ ‫‪‬‬

‫לקח מזדמן‬ ‫‪‬‬

‫שכיחות הטעות‬ ‫‪‬‬

‫תרגיל יבש‪ /‬רטוב‬ ‫‪‬‬

‫תמיד נפעיל שיקולי רווח מול הפסד ‪ -‬האם ההתערבות תתרום לתהליך הלמידה או תפגע בה?‬

‫העיקרון המוביל בשיקולים להתערבויות יהיה ש"פחות זה יותר" ‪ -‬בכל מקרה בו יש לנו ברירה‬
‫שלא להתערב‪ ,‬נעדיף לעשות זאת‪.‬‬

‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬

‫פגיעה בלמידה על ידי קטיעת רצף התרגול‬ ‫קידום הלמידה והעשרה‬

‫הרחקה ממצב האמת‬ ‫שומרת על בטחונו של הנחנך‬

‫לא מאפשרת ללמוד מטעות‬ ‫עשויה לתרום ללמידה הנחנך‬

‫העיקרון המנחה בהתערבות הוא השגת למידה מקסימאלית של הנחנך תוך שמירה על‪ :‬חיי‬
‫החניך‪ ,‬שלמות הרכוש‪ ,‬מטרת התרגיל‪.‬‬
‫כלומר ‪ -‬בכל פעם שאין סכנה לפגיעה באלו מן הגורמים הללו ‪ -‬לא נתערב‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫סוגי התערבות‬

‫‪ .1‬התערבות ישירה ‪ -‬החונך מסב את תשומת ליבו של הנחנך לטעות שביצע באופן ברור וישיר‪.‬‬
‫‪ .0‬התערבות עקיפה ‪ -‬הסבת תשומת לב הנחנך אל טעות שביצע באופן מרומז‪ ,‬מבלי לקטוע את‬
‫מהלך התרגיל‪.‬‬

‫דוגמה (חובש ששכח‬ ‫סוג‬

‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬
‫לבדוק נשימה)‬ ‫ההתערבות‬

‫אין קירוב למצב‬ ‫‪‬‬

‫האמת‬ ‫" עצור! שכחת לבדוק‬
‫מהירה ‪ -‬פתרון מיידי‬ ‫ישירה‬
‫נשימה"‬
‫קטיעת רצף התרגיל‬ ‫‪‬‬
‫קירוב מקסימאלי‬ ‫‪‬‬
‫דורשת זמן רב יותר‬ ‫‪‬‬
‫למצב האמת‬ ‫"הפצוע מכחיל‪"...‬‬
‫לגילוי‬
‫עקיפה‬
‫דורשת מיומנות‬ ‫‪‬‬ ‫מקנה שיקולים ודרכי‬ ‫‪‬‬ ‫"הדופק נחלש‪"...‬‬
‫גבוהה מהחונך‬ ‫חשיבה‬

‫‪87‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שלב העיבוד‬
‫עיבוד ‪ -‬מציאת דפוס התנהגות שכיח ‪ /‬קריטי הניתן לשינוי במשוב‪.‬‬

‫לאחר שצפית באירוע‪ ,‬עליך לבצע תהליך של עיבוד‪ ,‬כלומר ‪ -‬לנתח את הנתונים שאספת במהלך‬
‫התצפית ולהפיק מהם מידע‪ .‬בתהליך העיבוד החונך מעניק משמעויות לביצועים של הנחנך‪.‬‬
‫מדוע יש צורך בעיבוד דף התצפית? מדוע שלא נגיש לנחנך את דף התצפית כפי שהוא?‬
‫אינך יכול להגיש את דף התצפית לנחנך משתי סיבות עיקריות‪:‬‬

‫התצפית היא אוסף של נתונים גולמיים רבים שיש צורך לארגן ולסדר על‪-‬פי הכללים שנגדיר‬
‫בהמשך‪ ,‬כדי שהלמידה של הנחנך תהיה משמעותית‪.‬‬

‫היכולת של הנחנך לקלוט ולעבד מידע היא מוגבלת‪ ,‬כמו של כל אדם אחר‪ ,‬לכן יש לארגן את‬
‫המידע כך שהנחנך יוכל להכיל את המשוב‪.‬‬

‫שלבי העיבוד ‪-‬‬

‫בשלב העיבוד אתה מגלה את הקשר בין הסימפטומים ‪ -‬את המכנה המשותף ביניהם‪ ,‬ומשייך‬
‫התנהגויות לנושאים על‪ -‬פי הקריטריונים של הביצוע‪.‬‬
‫ליבו של שלב העיבוד הוא בהגדרת התופעה‪ .‬הגדרה מדויקת ונכונה של התופעה‪ ,‬כולל פירוט‬
‫הסימפטומים והדוגמאות לכל תופעה‪ ,‬תכין את החונך היטב לשיחת המשוב‪ .‬חונך שיגיע כשאינו‬
‫מוכן לשיחת המושב‪ ,‬עם הגדרות רופפות לתופעות וללא ניסוח מדויק שלהן וגיבוי של רשימת‬
‫סימפטומים לא יוכל לעזור לנחנך להבהיר את התמונה על הביצוע שלו‪ ,‬ויבלבל אותו במקום זאת‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫כללים לניסוח תופעה‬

‫מדויקת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מפורטת – כוללת את שם התופעה‪ ,‬הסבר על התופעה ושלושה סימפטומים לפחות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאור ניטראלי ככל הניתן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא שיפוטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שלב המשוב‬

‫שלב מתן המשוב מגיע לאחר עיבוד הנתונים‪ .‬זהו השלב בו תחליטו אתה והנחנך‪ ,‬על‬
‫התופעות לשיפור ולשימור בביצוע הבא‪ .‬לכן זהו השלב שסוגר את מעגל הביצוע‬
‫ומקשר אותו לביצוע הבא‪.‬‬

‫המשוב עשוי להיות משני סוגים‪ :‬משוב קבוצתי או משוב אישי‪ .‬לעיתים גם שלב התחקיר נכלל‬
‫כאן‪ ,‬אך לשלושת הביצועים יש מטרה שונה למדי‪:‬‬

‫מטרתו שימור ושיפור הביצוע הבא של הנחנך‪ ,‬ולכן השיחה תתבסס על מאפייניו‬
‫משוב אישי‬
‫האישיים בלבד‪ :‬תפיסותיו‪ ,‬מיומנויותיו ורמת הידע שלו‪.‬‬

‫מטרתו למידה קבוצתית‪ .‬במשוב הקבוצתי אנו משתמשים בביצועיו של המבצע‬

‫הספציפי בכדי שישמשו פלטפורמה ללמידת יתר הקבוצה‪ .‬הביצוע שלו משמש מעין‬
‫משוב קבוצתי‬
‫"מקרה מבחן" עבור הקבוצה‪ ,‬שבוחנת יחד מה היה‪ ,‬מדוע זה קרה‪ ,‬מהן ההשלכות‬
‫של המעשה וכו'‪.‬‬

‫אם במשוב האישי המטרה היא למידה אישית של הנחנך‪ ,‬ובמשוב הקבוצתי המטרה‬
‫היא למידה קבוצתית‪ ,‬אזי בתחקיר המטרה היא למידה ארגונית‪ .‬המסגרת לומדת‬ ‫תחקיר‬
‫מביצועיה‪ ,‬ומשפרת ומשמרת אותם לפי הלקחים המועלים ברמה המשותפת‪,‬‬
‫הארגונית‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שלבי המשוב‬

‫פתיחה‬

‫א‪ .‬מיקום ‪ -‬יש להימנע מגורמים מפריעים‬

‫ב‪ .‬זמן‪ -‬קרוב ככל הניתן לביצוע‪ ,‬עם זאת יש לתת לנחנך זמן לנוח לאחר המשוב‪ .‬יש להקצות‬
‫מספיק זמן לשיחת המשוב כדי שתהייה משמעותית‪.‬‬
‫ג‪ .‬יצירת אווירה‪ -‬נקבעת ע"י המיקום והזמן וכמו‪-‬כן ע"י התקשורת עם הנחנך‪.‬‬
‫ד‪ .‬יצירת "חוזה"‪ -‬שבירת קרח‪ ,‬הבהרת מטרת המשוב‪ ,‬רצף המשוב‪ ,‬תפקיד הנחנך ותפקיד‬
‫החונך‪.‬‬

‫גוף‬

‫א‪ .‬תופעות מפורטות ‪ +‬סימפטומים‪.‬‬

‫ב‪ .‬איתור וטיפול‪:‬‬
‫שלבים בתהליך האיתור‪:‬‬
‫גירוי ‪ ‬קליטת גירוי ‪ ‬מתן משמעות למצב ‪ ‬מתן פתרון ‪ ‬תגובה‬

‫יישום‬ ‫תפיסה‬ ‫מודעות‬ ‫מוקד‬

‫מה צריך לעשות‪ ?..‬איך‬
‫צריך לעשות‪ ?..‬איך עושים‬
‫במקרים אחרים‪ ?..‬אילו עוד‬
‫פתרונות קיימים למצבים‬
‫כאלה‪?..‬‬
‫מה אתה חושב על‪ ?..‬מה‬ ‫ראית ש‪ ?..‬שמעת‬
‫דעתך על‪ ?..‬האם אתה מאמין‬ ‫ש‪ ?..‬שמת לב ש‪?..‬‬
‫בזה‪ ?..‬למה זה גורם?‬ ‫איתור‬

‫הדגמת פתרון‬ ‫‪‬‬ ‫מחיר והשלכות של‬ ‫‪‬‬ ‫מתן הוכחות‬ ‫‪‬‬
‫תרגול‬ ‫‪‬‬ ‫הפעולה‬ ‫מהתצפית‬
‫מתן כלים ופתרונות‬ ‫‪‬‬ ‫דיון ביתרונות וחסרונות‬ ‫‪‬‬ ‫מתן כלים‬ ‫‪‬‬
‫של הגישות השונות‬ ‫לתשומת לב‬ ‫טיפול‬
‫נוספים‬
‫דוגמאות מניסיון החונך‬ ‫‪‬‬ ‫העלאת מודעות‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות מעולמות תוכן‬ ‫‪‬‬
‫אחרים‬

‫‪72‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫דגשים חשובים לתהליך האיתור והטיפול‪:‬‬

‫בכדי לאתר את מקור הבעיה‪ ,‬נתשאל את הנחנך (בשאלות הכתובות בטבלה)‪ .‬לאחר‬ ‫‪‬‬

‫שסיימנו לאתר בשלושת במוקדים (מודעות‪ ,‬תפיסה ויישום) נוכל להתחיל לטפל בעזרת‬
‫הפתרונות הכתובים בטבלה‪.‬‬
‫לא נתחיל לטפל עד שנסיים לאתר‪ ,‬כיוון שיתכן והתופעה נעוצה ביותר ממוקד אחד או‬ ‫‪‬‬

‫בשלושתם יחד‪.‬‬
‫יש לבצע איתור גם על תופעה חיובית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המודל לא יענה על רגש‪ ,‬טעות אנוש (לדוגמה‪ :‬שכחתי לבצע סיכום)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יש לבוא לשיחת המשוב עם טבלה מוכנה של איתור ופתרונות אפשריים בהתאם לתופעות‬ ‫‪‬‬

‫שהעלת‪.‬‬

‫סיכום‬

‫א‪ .‬החונך ‪ -‬סיפוק תמונת מצב שלמה על הביצוע ומתן ציון‪.‬‬

‫ב‪ .‬הנחנך – סיכום שיחת המשוב והפקת לקחים‪.‬‬

‫בשלב הסיכום‪ ,‬על מקבל המשוב לסכם את שיחת המשוב ואף את כל מעגל החניכה מנקודת‬
‫ראותו‪ .‬עליך כחונך להכווינו להפיק את הלקחים האישיים החשובים והרלוונטיים‪ .‬בד"כ‪,‬‬
‫כדאי שיציין ‪ 0-3‬לקחים עיקריים לשיפור בביצוע הבא ויסביר כיצד ישפרם‪ .‬אם אפשר ‪ -‬כדאי‬
‫גם שיכתוב זאת בפנקס הלקחים שלו‪ ,‬כדי שיזכור זאת טוב יותר‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬סיכום שיחת המשוב היא המקום שלך כחונך לספק לנחנך תמונת מצב שלמה יותר על‬
‫הביצוע שלו‪ .‬למעשה עד כה דיברתם על תופעות מסוימות‪ ,‬וכעת העת לומר משהו מסכם וכללי‬
‫יותר על הביצוע‪ :‬היה טוב‪ ,‬היה בינוני‪ ,‬יש לשפר בהרבה וכו'‪.‬‬
‫שלב המשוב הוא השיא שאליו למעשה מכוונים כל המאמצים בשלבים הקודמים‪ .‬זהו השלב שבו‬
‫מתבצע למעשה השינוי‪ .‬זהו גם השלב שעלול להיות המורכב ביותר‪ ,‬כיוון שהמשוב טעון רגשית‪.‬‬
‫הקפדה על עקרונות המשוב‪ ,‬ובעיקר על מבנה של משוב שוויוני ומובנה‪ ,‬יבטיחו תהליך קל ויעיל‬
‫יותר‪ ,‬שגם יביא לתוצאות הרצויות‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חניכה מרחוק –‬
‫חניכה מרחוק מבוצעת כאשר לחונך אין יכולת לבצע תצפית על ביצועי הנחנך ‪ -‬במהלך שיחת‬
‫המשוב החונך מבצע עיבוד יחד עם הנחנך ומתבסס בהסתכלות אחורה על ביצועיו‪.‬‬

‫מטרות ואילוצי החניכה מרחוק‪-‬‬

‫‪ ‬חניכה בתפקיד‬
‫הפק"ל‬ ‫הכנה‬
‫‪ ‬עידוד עצמאות‬
‫עצמית‬
‫‪ ‬סיבות לוגיסטיות‬
‫‪ ‬סיבות מהותיות‬
‫חניכה מרחוק‬
‫משוב‬ ‫תדריך‬

‫אישור‬
‫תכניות‬

‫מה ההבדל בינו לבין מעגל החניכה?‬

‫חניכה מרחוק – באופן עקרוני‪ ,‬תהליך החניכה מרחוק מכיל כמה מהשלבים של מעגל החניכה‬
‫(שלבי התצפית‪ ,‬ההתערבות והעיבוד לא קיימים) אך הם מבוצעים מנקודת מבט שונה‪ .‬נקודת‬
‫המבט הזו נשענת על העובדה שכל האינפורמציה מגיעה מהנחנך‪ .‬במעגל החניכה מתחלקת‬
‫האינפורמציה בין החונך לנחנך‪ .‬בחניכה מרחוק לחונך אין מידע רב לגבי מה שארע‪ .‬לעיתים יש‬
‫בידו את התוצאות של הביצוע‪ ,‬אם יש לו תוצאות מדידות‪ .‬האינפורמציה ברובה המכריע מגיעה‬
‫מהנחנך‪ .‬כאן הדגש על יצירת פתיחות ואמון הם קריטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הדגש על עצמאות הנחנך הוא‬
‫קריטי‪ .‬כדי שתהליך חניכה כזה יממש את מטרותיו‪ ,‬על החונך ללמד את הנחנך כיצד לאסוף‬
‫אינפורמציה על הביצועים‪/‬משימות שלו וכן כיצד לנתח אותה כדי שיוכל להגיע לשיחת המשוב עם‬
‫מידע רלוונטי לצורך תהליך העיבוד המשותף והמשוב‪ .‬נקודת המבט הזו משפיעה על כל תהליך‬
‫העבודה של החונך עם הנחנך‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫חניכה בתפקיד‬

‫חניכה בתפקיד נמשכת לאורך זמן – למעשה לאורך כל ביצוע תפקיד מסוים‪.‬‬
‫בפועל זהו הקשר שיש בין מפקד לפקוד שאינו מתבסס על משימה ספציפית אלא על יחסי מפקד‬
‫פקוד‪.‬‬
‫חניכה בתפקיד תבוצע על ידי מפקד אורגני ולכן גם האפקטיביות שלה יותר גדולה – מבוססת על‬
‫קשר ארוך והכרות עמוקה בין הצדדים – חונך ונחנך‪.‬‬
‫חניכה היא שיטת למידה המתאימה להכשיר מפקדים על פי תפיסת 'פיקוד משימה'‪ ,‬בין‬
‫השאר בשל התנאים הבסיסיים של תהליך חניכה איכותי‪ ,‬כגון‪:‬‬

‫‪ ‬המפקד סומך על פקודו‪.‬‬

‫‪ ‬קיים אמון הדדי בין החונך לנחנך‪.‬‬
‫‪ ‬קיים דגש על עצמאות מבצע המשימה‬

‫הצלחת החניכה‪ ,‬כתהליך למידה‪ ,‬תלויה במערכת היחסים בין החונך לנחנך והיא מושתתת על‬
‫קשר זה‪ .‬המיומנות הבסיסית וההכרחית ביותר של החונך היא יצירה וביסוס קשר זה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬אמון‪ ,‬תקשורת ופתיחות עם הנחנך‪.‬‬

‫מה ההבדל בין חניכה בתפקיד לחניכה לביצוע?‬

‫חניכה בתפקיד‬ ‫חניכה לביצוע‬

‫מתמקדת בהקניית ידע‪ ,‬מיומנות ותפיסות הדגש הוא על התפתחות מקצועית ואישית‬
‫הנדרשות לביצוע של מטלה או משימה‬
‫מוגדרת‬

‫כלי מרכזי לחניכה הוא מעגל החניכה (יבוצע החניכה סובבת סביב מאפיינים והתנהגות‬
‫מעגל חניכה קלאסי)‬

‫החניכה היא על מאפייני התפקיד ולכן‬ ‫החניכה תתבצע על מופע בדיד‬

‫הביצועים הספציפיים מהווים קרקע לדיון על‬
‫מהויות התפקיד בכלל‬

‫לעיתים קרובות יסייעו בחניכה חונכים הדגש בקשר בין החונך לנחנך הוא אמון‬
‫ותקשורת איכותית‬ ‫חיצוניים‬

‫‪73‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הנחות עבודה חניכה בתפקיד‪:‬‬

‫א‪ .‬הדגש בחניכה בתפקיד הוא על התפתחות מקצועית ואישית של בעל התפקיד‪.‬‬
‫אל תהליך החניכה מביא איתו הנחנך (וגם החונך) את אישיותו‪ ,‬ניסיון החיים שלו‪ ,‬תפיסות העולם‬
‫שלו ‪ -‬ולאלה יש השפעה מכרעת על תפקודו‪ .‬לכן אין דרך שלא להתייחס אל היבטים אלו‪ .‬הפן‬
‫האישי והמקצועי משולבים יחד ואין ביניהם הפרדה ברורה‪ .‬חניכה בפירוש נכנסת תחת‬
‫הקטגוריה של פיתוח אנשים בארגון‪.‬‬

‫ב‪ .‬החניכה סובבת גם סביב ביצועים קונקרטיים‪ ,‬אך גם סביב מאפיינים והתנהגויות של‬
‫הנחנך‪.‬‬
‫פועל יוצא מהסעיף הקודם ‪ -‬בכל התנהגות של הנחנך במשימות שעליו לבצע הוא מבטא את הפן‬
‫של המיומנות ואת הפן של אישיותו ושניהם משתקפים באיכות הביצוע או ניהול המשימה‪ .‬אך גם‬
‫כשבאים לחנוך על מיומנויות כאלו ואחרות‪ ,‬החונך יכול לבחור לחנוך עליהן מהיבטים שונים‪ .‬ככל‬
‫שהיבטים אלו יהיו יותר רחבים ועמוקים כך תופנם טוב יותר המיומנות הנדרשת‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫המיומנות הקשה של ניהול זמן‪ :‬כשנחנך מנהל את זמנו‪ ,‬אופן הניהול מושפע לא רק מהיכולת‬
‫לתעדף‪ ,‬לקבוע לוחות זמנים ריאלים‪ ,‬סדר וארגון אלא גם‪ -‬ובמידה לא מבוטלת‪ -‬ממאפיינים‬
‫אישיים כגון‪ :‬התמודדות עם לחץ‪ ,‬הצורך לרצות ופרפקציוניזם‪.‬‬

‫ג‪ .‬החניכה היא על מאפייני התפקיד ולכן הביצועים הספציפיים מהווים קרקע לדיון על‬
‫מהויות התפקיד בכלל‬
‫בחניכה בתפקיד‪ ,‬על החונך לחפש את המכנה המשותף בין הביצועים‪ .‬כאן העבודה הופכת להיות‬
‫עבודה רוחבית המתבוננת על השלם ולא רק על החלקים המרכיבים אותו‪ .‬ניתן פעם אחת לחנוך‬
‫נחנך על הביצוע הספציפי ופעם אחת להשתמש בניתוח אותו ביצוע ספציפי לא כדי לדבר על‬
‫המיומנות של הביצוע אלא על היבטים המשתמעים מן הביצוע הקשורים לפעילות של הנחנך‬
‫בתחומים אחרים‪ .‬כל ביצוע פרטני מהווה פלטפורמה לדיון מעמיק יותר במיומנויות הרוחב‬
‫והתפיסות המונחות בבסיס התפקיד‪.‬‬

‫ד‪ .‬מקורות הסמכות של החונך אינם יכולים להתבסס רק על ידע מקצועי מסוים או סמכות‬
‫היררכית‪ ,‬אלא גם על יכולות מנהיגותיות שלו‪ .‬חניכה היא תכלית המנהיגות‪.‬‬
‫חניכה היא בהרבה מובנים היבט של מנהיגות כיוון שהיא קשורה בהשפעה על אנשים ובהנעה‬
‫שלהם למקומות של שיפור ביצועים ופיתוח אישי‪ .‬בהקשר הזה ניתן להבחין בין ארבעה מקורות‬
‫של השפעה‪:‬‬

‫סמכות פורמאלית‪ :‬הסמכות הפורמאלית היא כלי בידי המפקד כדי להניע אנשים‪ .‬במקרה של תהליך למידה‪,‬‬
‫ובמיוחד בתהליך חניכה‪ ,‬סמכות רלוונטית פחות מפני שמדובר על תהליך שלוקח זמן ולא על שינוי מיידי‪.‬‬

‫מקצועיות‪ :‬ידע הוא משאב‪ ,‬ולעיתים משאב נדיר‪ .‬לא תמיד החונך הוא איש מקצוע טוב יותר מהנחנך‪ .‬הידע כאן‬
‫רחב יותר‪ .‬בחניכה של מפקדים את פקודיהם הידע הזה הוא בהרבה מקרים ידע בניתוח מצבים‪ ,‬הפקת‬
‫משמעויות‪ ,‬ניהול וארגון‪ ,‬הובלת תהליכים‪ ,‬תהליכי בקרה ושיפור‪ ,‬תהליכים של קבלת החלטות המנהל‪/‬המפקד‬
‫מוביל את הנחנך לביצועים טובים יותר בזכות היכולת שלו לנתח את ביצועי הנחנך‪.‬‬

‫כישורים בינאישיים‪ :‬היכולת של החונך לאבחן אנשים ומצבים רגשיים והתנהגותיים ותגובתו למצבים אלו‬
‫תאפשר לו‪ ,‬במיוחד בתהליכי חניכה‪ ,‬השפעה רבה ועמוקה‪ .‬חניכה משמעותית מתרחשת כאשר החונך מודע‬
‫ומשתמש בהם במקום המתאים‪.‬‬ ‫למקורות הסמכות האלו ‪74‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הזדהות‪ :‬פרטים היוצרים אצל אחרים אפקטים רגשיים חזקים‪ .‬הם מניעים את אנשיהם לפעול ללא שיקולי‬
‫כדאיות‪ ,‬להשקיע "מעל ומעבר"‪ .‬בחניכה‪ ,‬כמו בניהול ובפיקוד‪ ,‬מתבטאת השפעה זו ביכולת של החונך להביא את‬
‫הנחנך למקום בו הוא שואף להשתפר ולפתח את עצמו גם כשקשה לו מאוד‪ .‬השפעה המאפשרת לנחנך למצוא‬
‫בתוכו את הכוחות הדוחפים לעשייה ולהתפתחות ומתעלים מעבר לכוחות הבולמים והפחד‪.‬‬

‫ה‪ .‬הדגש בקשר בין החונך לנחנך הוא אמון ותקשורת איכותית‪ ,‬הן בגלל נושאי החניכה‬
‫והן בגלל שבמקרים רבים‪ ,‬החונך לא נוכח בביצוע עצמו‪:‬‬
‫האמון הינו יסוד חיוני בכל סוגי הקשרים ובפרט באינטראקציה של חניכה במסגרתה מעודדים‬
‫את הנחנך לחקור‪ ,‬להעלות השערות‪ ,‬לבנות משמעויות‪ ,‬להעריך את עצמו ולהצביע על דרכי פעולה‪.‬‬
‫פעילויות מסוג זה אפשריות רק כאשר החונך מסייע בהפחתת רמת המתיחות‪ ,‬כך שהנחנך חש‬
‫נינוח דיו ליצור‪ ,‬לערוך ניסויים‪ ,‬להעלות טיעונים ולפתור בעיות‪ .‬בניית אמון בארבעה תחומים‬
‫היא אחת ממשימותיו החשובות של החונך‪ :‬אמון עצמי‪ ,‬אמון בינאישי‪ ,‬אמון בתהליך החניכה‬
‫ואמון בסביבה‪ .‬אמון אם כך נוגע למערכת היחסים כולה בין החונך לנחנך‪.‬‬

‫מאפייני אמון ‪ -‬שמירה על סודיות‪ ,‬נוכחות ונגישות‪ ,‬התנהגות עקיבה‪ ,‬עמידה בהתחייבויות‪,‬‬
‫שיתוף במידע מחוץ למסגרת החניכה‪ ,‬הבעת רגשות‪ ,‬הבעת עניין אישי באחרים‪ ,‬התנהגות לא‬
‫שיפוטית‪ ,‬הקשבה רפלקטיבית‪ ,‬נכונות להודות בטעויות‪ ,‬הפגנת ידע ומיומנויות מקצועיים‪.‬‬

‫האמון מתחזק כל עוד התנהגויות אלו מתקיימות‪ ,‬אולם מערכת היחסים עלולה להינזק באופן‬
‫חמור כאשר אדם נוהג בחוסר אדיבות או בחוסר כבוד‪ ,‬מבצע שיפוט ערכי‪ ,‬מגיב תגובת יתר‪ ,‬נוהג‬
‫באורח שרירותי‪ ,‬מאיים או מגלה חוסר רגישות לאדם אחר‪.‬‬

‫ו‪ .‬הדדיות‪ :‬החונך והנחנך הופכים לשותפים מלאים בתהליך החניכה‪ .‬לא עוד החונך‬
‫יודע כל ונמצא בכל‪ .‬הנחנך בחניכה בתפקיד מהווה את החלק המשמעותי בתהליך‬
‫ההתפתחות המקצועית שלו‪.‬‬
‫מטרת תהליך החניכה היא להגיע לעצמאות של הנחנך‪ .‬לכן הנחנך חייב להתוות את תהליך‬
‫החניכה באופן פעיל וככל שמתקדם תהליך החניכה להוביל אותו יותר ויותר‪ .‬החונך מתמקם מול‬
‫הנחנך בתחילה כיודע יותר וכריכוזי יותר‪ ,‬בגלל שהנחנך אינו בקיא בתכנים ובתהליכים‪ .‬אך ככל‬
‫שתהליך החניכה מתקדם‪ ,‬מהווה החונך דמות תומכת למידה‪ ,‬המעוררת שאלות ונקודות‬
‫למחשבה ומחזירה את החשיבה על פתרונות לנחנך כחלק מפיתוח העצמאות שלו‪ .‬הדבר בא לידי‬
‫ביטוי באחריות על תהליך הלמידה‪.‬‬

‫שיתוף בקבלת החלטות לגבי תוכנית החניכה‪ ,‬אירועי החניכה‪ ,‬הזמנים והנושאים לחניכה‪ .‬ניתוח‬
‫הדדי של הביצועים וקבלת ההחלטות התפקידיות‪.‬‬

‫‪75‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ז‪ .‬גמישות‬
‫תהליך העבודה חייב להיות מובנה כדי שנוכל להגדיר מטרות ולבדוק האם עמדנו בהן‪ ,‬אך היבט‬
‫חשוב ביותר בעבודה עם נחנך בתפקיד היא הגמישות והנכונות לבצע שינויים‪ .‬השינויים יכולים‬
‫לבוא לידי ביטוי בשינוי שיטות עבודה‪ ,‬זמני עבודה‪ ,‬מציאת תכנים חדשים והורדה מהפרק של‬
‫תכנים לא רלוונטיים‪ .‬כשחונך בונה תהליך חניכה הוא בונה את המסגרת הרחבה בה יעבוד‪ .‬הוא‬
‫מתווה את השיקולים שיעזרו לו בקבלת החלטות לאורך הדרך‪ .‬הוא בונה כלים שיעזרו להמחיש‬
‫את השיקולים האלו‪ .‬אך המבנה והכלים לא יכולים להיות המטרה‪ .‬הם רק האמצעים‬
‫להבניה של תהליך דינאמי והמשתנה כל הזמן‪.‬‬

‫אתגרים בחניכה בתפקיד‪:‬‬

‫ח‪ .‬מספר הביצועים‪ -‬החונך נדרש לחנוך מספר ביצועים רב‪ .‬הביצועים נעים מביצועים‬
‫פשוטים ועד קבלת החלטות מורכבת של בעל התפקיד‪.‬‬
‫ט‪ .‬חניכה תהיה לרוב רק מרכיב תפקיד אחד מיני רבים של החונך‪ .‬בנוסף‪ ,‬פעמים רבות יש‬
‫לחונך מספר נחנכים ולא רק נחנך אחד‪.‬‬
‫י‪ .‬מתבצעת על פי רוב על היבטים בתפקיד שלאו דווקא ניתן לצפות בהם ‪ -‬נושאי החניכה‬
‫בתפקיד יכולים להיות פנימיים כגון גיבוש זהות תפקידית‪ ,‬נורמות וערכים‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות‪ .‬סיבה נוספת היא שהביצועים מתפרשים על פני זמן רב ואינם ממוקדים במקום‬
‫עשייה אחד כמו הובלת תהליכי שינוי‪ ,‬ניהול שוטף של שגרה‪.‬‬
‫שיטות חניכה‬

‫חניכה לביצוע – לרוב יתקיים ע"י מעגל חניכה מלא – לוקחים ביצוע ספציפי ומלווים אותו לאורך‬
‫כל השלבים – החל בהורדת המשימה ועד ביצוע המשוב והלמידה לקראת המופע הבא‪.‬‬

‫חניכה בתפקיד – מתקיימת לאורך זמן‪ ,‬מורכבת מביצועים רבים כגון משימות ומטלות שהתפקיד‬
‫דורש ויחסי הגומלין בין המפקד לפקוד כחלק מתהליך פיקודי ושל הפקוד עם יתר בע"ת במסגרת‪.‬‬

‫יא‪ .‬מעגל חניכה ‪-‬‬

‫מבוצע בעיקר בהכשרות ובאימונים‪ .‬החונך מבצע תהליך חניכה מלא הכולל את ששת השלבים‬
‫(מפורט בתחילת הפרק)‪.‬‬
‫יב‪ .‬חניכה מרחוק –‬
‫מבוצע עקב אילוצים שונים כאשר חלקים מסוימים של מעגל החניכה לא מתקיימים עקב‬
‫המרחק בין הנחנך לחונך‪ /‬האילוץ שבעקבותיו תבוצע חניכה זו‪( .‬מפורט בסעיפים הקודמים)‪.‬‬
‫יג‪ .‬מפגשי חניכה –‬
‫מעגל החניכה והחניכה מרחוק מבטאים התייחסות אורכית לעבודה של בעל התפקיד‪ .‬הם‬
‫מתייחסים למיומנויות או לתהליכים ספציפיים‪ .‬אך כשמדובר על תפקיד שלם‪ ,‬רוב התפקוד‬
‫נמצא בין הביצועים והמשימות השונות‪ .‬מפגשי החניכה מתוכננים לתת את המענה לאותם‬
‫היבטים‪ .‬החונך קובע עם הנחנך פגישות חניכה תקופתיות קבועות – מדובר בפ"ע שגרתי‬
‫נושאי או שוטף‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מפגש החניכה מתחלק לשני חלקים‪ :‬בחלק הראשון דנים בנושא שנקבע מראש בתוכנית‬
‫החניכה‪ .‬הנושא הוא המשך של תהליך למידה ואינו קשור בהכרח לנושאים והאירועים‬
‫היומיומיים‪ .‬בחלק השני (ויש להקדיש לכך מספיק זמן) מעלה הנחנך נושאים שהתמודד‬
‫איתם במהלך הזמן בין הפגישות והוא מעוניין לקבל עליהם חניכה‪ .‬גם החונך יכול להעלות‬
‫נושאים שהוא שם לב אליהם במהלך הזמן בין הפגישות‪.‬‬

‫תהליך העבודה – חניכה בתפקיד‬

‫ניתוח‬

‫‪ .1‬ניתוח תפקיד ‪ -‬כדי להבנות תהליך חניכה‪ ,‬על החונך להכיר את היעד הסופי‪ .‬היעד הסופי‬
‫הוא כל אותם מרכיבי תפקיד המהווים יחדיו את התפקיד השלם‪.‬‬
‫שאלות מרכזיות באפיון התפקיד‪:‬‬
‫‪ ‬מהן המשימות המרכזיות של בעל התפקיד?‬
‫‪ ‬מהן המיומנויות המוטוריות‪ ,‬קוגניטיביות‪ ,‬רגשיות‪/‬ערכיות המרכזיות הנדרשות‬
‫לתפקוד נכון של בעל התפקיד?‬
‫‪ ‬מהם הסטנדרטים להצלחה בתפקיד?‬
‫‪ ‬מהי סביבת העבודה של בעל התפקיד‪ :‬ממשקי עבודה‪ ,‬התמקמות היררכית?‬
‫‪ ‬מהם תנאי העבודה? אינטנסיביות‪ ,‬שטח‪/‬משרד?‬
‫‪ ‬כיצד נתפס התפקיד בעיני היחידה ובעלי התפקיד?‬
‫‪ ‬האם יש מוטיבציה של אנשים להגיע לתפקיד זה?‬
‫‪ .0‬ניתוח מאפייני נחנך‪:‬‬
‫זיהוי פערים מול מרכיבי התפקיד‪ :‬בשלב ראשון החונך משווה בין יכולות של הנחנך אל מול‬
‫דרישות התפקיד‪.‬‬
‫ניתוח מאפייני נחנך אישיים‪ -‬היבטים אלו הם‪:‬‬
‫‪ ‬מוטיבציה‬
‫‪ ‬תחושת מסוגלות‬
‫‪ ‬הרגלי למידה‬
‫‪ ‬סגנונות חשיבה ופתרון בעיות‬
‫‪ ‬תפיסות עולם‬
‫‪ ‬ניסיון קודם בתהליכי חניכה‪.‬‬
‫בסיומו של תהליך הניתוח נמצאים בידי החונך כל הנתונים לקבלת החלטות לגבי תוכנית‬
‫החניכה‪ .‬בשלב זה החונך מכיר את דרישות התפקיד ויודע לומר היכן נמצא הנחנך ביחס‬
‫לדרישות אלו‪.‬‬
‫בניית התכנית‬

‫בשלב הזה יש בידך מספיק מידע כדי להבנות את תהליך החניכה על פני ציר זמן‪ .‬לפני שניגש‬
‫לתהליך הבנייה חשוב להתייחס לשני היבטים שמשפיעים על עבודת התכנון‪:‬‬

‫‪77‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ ‬בנייה משותפת‪ -‬הדדיות‪ :‬בבניית תהליך החניכה‪ ,‬הדדיות מתבטאת בבניה משותפת של‬
‫תכנית החניכה‪.‬‬
‫‪ ‬תכנית על ציר שלבים בהתפתחות בתפקיד‪ :‬ניתן לבנות את תכנית החניכה ע"פ שלבים‬
‫בתפקיד – כניסה לתפקיד‪ ,‬תפקוד וצמיחה‪ ,‬סיום תפקיד‪ .‬כשתהליך החניכה נותן מענה על‬
‫הצרכים השונים בשלבים השונים‪.‬‬
‫מאפייני התכנית‪-‬‬
‫‪ ‬החלטה על מהם הפערים והמאפיינים עליהם תתבצע חניכה‪.‬‬
‫‪ ‬הגדרת מטרות החניכה וסדרי עדיפויות‪.‬‬
‫‪ ‬בחירת מודל לחניכה‪ -‬מעגלי חניכה‪ ,‬חניכה מרחוק ומפגשי חניכה‪.‬‬
‫‪ ‬בניית גאנט חניכה‪ :‬עתה יש לפרוש את מפגשי החניכה ואירועי החניכה על פני ציר הזמן‪.‬‬
‫‪ ‬גאנט החניכה בנוי על בסיס גאנט היחידה שבה אני משרת ואופי הפעילות‪.‬‬

‫שיחת פתיחה – יצירת חוזה‬

‫בסופו של שלב התכנון יש בידך תוכנית חניכה מובנית‪ .‬המידה בה תגיע לשיחת הפתיחה עם‬
‫תוכנית מובנת לפרטים והמידה בה תבנה במשותף עם הנחנך את התוכנית תלויות במאפייני‬
‫הנחנך ובטיב היחסים ביניכם מבחינת הכרות אישית ומרחק פיקודי‪ .‬גם אופי החונך‬
‫(ריכוזיות‪ ,‬גמישות‪ ,‬זמן) ורמת הבכירות ישפיעו על מידת השיתוף‪ .‬שיחת הפתיחה נועדה‬
‫להשיג שתי מטרות‪ :‬יצירת חוזה עבודה ויצירת מסגרת עבודה משותפת‪.‬‬

‫לב החניכה – אירועי חניכה ומפגשי חניכה‬

‫תהליך החניכה התחיל‪ .‬אחת לזמן קצוב החונך והנחנך נפגשים למפגשי חניכה‪ .‬החונך מבצע‬
‫מעגלי חניכה מלאים או מרחוק‪ ,‬בהתאם לתנאים ולנושאים שקבעתם מראש‪ .‬חשוב לקבוע‬
‫מראש במהלך התהליך נקודות הערכה בהן תבחנו את המשך התהליך‪ .‬ייתכן מאוד שדברים‬
‫כגון הנושאים לחניכה ואינטנסיביות החניכה ישתנו‪.‬‬
‫תהליכי הערכה בחניכה בתפקיד‬

‫הערכה בחניכה בתפקיד מתבצעת בשני מישורים‪:‬‬

‫הערכת הנחנך‪ :‬עד כמה הנחנך משתפר בביצועים שלו‪ ,‬בעצמאות שלו ובתחושת המסוגלות‬
‫שלו‪ .‬תהליך החניכה צריך להיות גמיש ומשתנה בהתאם לביצועים‪.‬‬
‫הערכת תהליך החניכה‪ :‬האם תהליך החניכה מבחינת המבנה ותכנון הזמנים עומד במציאות‪.‬‬
‫כדאי לבצע בדיקה חודשית או דו חודשית‪.‬‬

‫‪75‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫בטיחות‬

‫‪79‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מונחים‪ ,‬הגדרות ומושגי יסוד‬

‫‪ .1‬אירוע בטיחותי ‪ -‬תאונה או תקרית בטיחותית‪.‬‬

‫‪ .2‬בטיחות ‪" -‬מכלול הפעולות שתכליתן קיום רמת סיכונים סבירה לאור המטרה"‬
‫‪ .3‬מפקד אחראי ‪ -‬מפקד היחידה המתאמנת ‪ /‬המתורגלת‪.‬‬
‫‪ .4‬מנהל תרגיל ‪ -‬מפקד שמינתה סמכות מאשרת‪ ,‬לצורך קביעת מטרתו‪ ,‬היקפו וניהולו של תרגיל ‪-‬‬
‫לבדו או בעזרת מטה בקרה‪ ,‬ובתנאי שמפקד זה הינו קצין בוגר בה"ד ‪ 1‬שהוכשר לכך במהלך הקורס‪.‬‬
‫בתרגילים עד רמת חטיבה כולל‪ ,‬יהיה מנהל התרגיל בכיר ברמה אחת לפחות מהמפקד המתורגל‪.‬‬
‫‪" .5‬ניהול הבטיחות" ‪ -‬פעולות ותהליכים פיקודיים‪ ,‬מקדמיים לשיפור הבטיחות ביחידה‪ ,‬המבוצעות‬
‫בהובלת המפקדים בכל רמה ביחס לאחריותם הפיקודית והמשימתית‪.‬‬
‫‪ .6‬מניעה ‪ -‬פעילות יזומה וקיום בקרה לאיתור והסרת גורמי סיכון‪.‬‬
‫‪ .4‬נפגע ‪ -‬כל אדם שנפגע וזקוק לטיפול רפואי‪.‬‬
‫‪ .1‬נת"ב ‪ -‬נקודת תורפה בטיחותית‪ :‬שלב‪/‬פעולה בביצוע המשימה המהווה סיכון חריג ומחייב‬
‫התייחסות ספציפית ייחודית‪ .‬הנת"ב ייגזר מהכוח המבצע‪ ,‬כשירותו‪ ,‬מפקדיו וכשירותם‪ ,‬תנאי‬
‫הסביבה‪ ,‬קרקע ואמל"ח‪ .‬ניתוח נתב"ים יתבצע ע"י מפקד המשימה ומאשרה‪.‬‬
‫‪" .1‬סיכונים בטיחותיים"‪ -‬תנאים‪ ,‬נסיבות‪ ,‬פעולות או כל דבר אשר בכוחם לפגוע במשימה ושאינם‬
‫כתוצאה מפעילות אויב‪.‬‬
‫‪.13‬עומס חום ‪ -‬מדד המורכב משקלול מדידות טמפרטורה ולחות סביבתי ומבוטא ביחידות אי‪-‬נוחות‬
‫(יא"נ)‪ .‬עומס החום מחולק לדרגות שהן הגדרה מספרית לרמת עומס החום‪.‬‬
‫‪.11‬עומס קור ‪ -‬מדד המורכב משקלול מדידות טמפרטורה סביבתית ומהירות רוח‪ .‬ומבוטא ביחידות‬
‫אי‪-‬נוחות (יא"ן)‪ .‬עומס הקור מחולק לדרגות שהן הגדרה המספרית לעומס הקור‪.‬‬
‫‪.12‬קצין בטיחות ‪ -‬קצין ‪ /‬מש"ק המתמנה בתרגילי אש חיה או בתרגילים יבשים‪ ,‬ע"מ לארגן את מערך‬
‫הבטיחות לפני התרגיל‪ ,‬ועל מנת לפקח על נקיטת על כל אמצעי הבטיחות נדרשים במהלך התרגיל‪.‬‬
‫‪.13‬תאונה ‪ -‬אירוע שבו נגרמה פגיעה בלתי מכוונת באדם או ברכוש שלא כתוצאה מפעילות אויב‪.‬‬
‫‪.14‬תקרית בטיחותית ‪ -‬אירוע בלתי מתוכנן שבו לא בכוונה ולא עקב פעילות אויב כמעט נגרמה תאונה‪.‬‬
‫("כמעט ונפגע")‪.‬‬
‫‪.15‬תרגיל ‪ -‬פעולת אימון (לרוב בעלת משימה בדויה)‪ ,‬אשר מטרתה לתרגל גוף צבאי או פרט ממנו‪,‬‬
‫לביצוע משימה דומה במציאות‪.‬‬

‫עקרונות ‪ -‬תפיסת הבטיחות‬

‫‪ .1‬הנחות עבודה‬

‫‪52‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫א‪ .‬לכל משימה צבאית יש הוראות בטיחות‪.‬‬

‫ב‪ .‬בטיחות הינה חלק מאיכות ומקצועיות הביצוע‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיקר אירועי הבטיחות נגרמים עקב כשל אנוש‪ ,‬פערים מקצועיים‪ ,‬פו"ש ‪ -‬בקרה‪ ,‬אכיפה‬
‫והעדר הקפדה על משמעת‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתן לצמצם סיכונים‪.‬‬
‫ה‪ .‬ניתן לשפר בטיחות באמצעות מכלול פעולות מניעה מקדמיות ותהליכי למידה בעת קרות‬
‫אירוע‪ -‬מעורבות והובלת מפקדים הינה קריטית‪.‬‬
‫המפקד נזקק למערך בטיחות מייעץ המסייע בפעילות הדרכה‪ ,‬חניכה ובקרה בכדי להשיג‬ ‫ו‪.‬‬
‫יעדים‪.‬‬
‫ז‪ .‬קיומו של בסיס ידע ונתונים בתחום הבטיחות מהווה תנאי לשיפור תחום הבטיחות ביחידה‪.‬‬
‫‪ .2‬תפיסת הבטיחות‬
‫האחריות לבטיחות מוטלת על המפקדים‪.‬‬ ‫‪)1‬‬
‫כל חייל מחויב על בטיחותו האישית ולבטיחות סביבתו‪ ,‬על בטיחות משימותיו בתפקיד‪ ,‬פנאי‬ ‫‪)0‬‬
‫וחופשה‪.‬‬
‫בטיחות בצבא אינו מקצוע בפני עצמו ‪ -‬מהווה מרכיב אחד מיני רבים מתורת הלחימה‪ ,‬וכנגזר‬ ‫‪)3‬‬
‫מכך מכל פעילות או משימה‪ .‬הבטיחות הכרחית בכל משימה צבאית והינה נגזרת מהמקצועיות‬
‫ואיכות הביצוע‪.‬‬
‫בטיחות היא דפוס התנהגות שמחנכים אליו‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫יש להטמיע ולשכלל כחלק ממקצועיות החייל וממקצועיותו של הארגון את תחום הבטיחות‪.‬‬ ‫‪)5‬‬
‫ייעודו של מערך הבטיחות הוא לשפר איכות ביצוע ע"י פיתוח כלי בטיחות והטמעתם‪.‬‬ ‫‪)8‬‬

‫‪51‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ספרות ועזרי בטיחות‬

‫כללי‬ ‫א‪.‬‬
‫פרק זה ייפרט את ספרות הבטיחות ואת עזרי הבטיחות בכדי לתת לך את הכלים הדרושים‬
‫שיעזרו לך בקורס בפרט וכקצין בעתיד בכלל‪ .‬בתחום הבטיחות ישנם הרבה מאוד הוראות ונהלים‬
‫אשר מחובתנו לבצעם ולוודא שאנחנו וחיילינו פועלים לפי אותם הוראות והנחיות‪ .‬על מנת לעזור‬
‫לך להתמצא ולהגיע בזמן הקצר ביותר להוראה הרלוונטית שאתה נדרש‪ ,‬חשוב להכיר את חלוקת‬
‫ההוראות לפי הכרכים‪:‬‬

‫פירוט התכנים בכל כרך‬ ‫ב‪.‬‬

‫כרך א'‪ -‬כללי‪ -‬בכרך זה יופיעו כלל ההוראות שנוגעות לכלל החילות‪ :‬הוראות בטיחות בשגרה‪,‬‬
‫תשתיות לאימונים שטחי אימון ושטחי אש‪ ,‬תכנון אימונים והכנות לאימון‪ ,‬אימונים בלא אש‪,‬‬
‫אימונים באש‪ ,‬מטווחים‪ ,‬אימונים‪ /‬תרגילים עם מיגון אב"כ‪ ,‬רפואה באימונים‪ ,‬אמל"ח רב חיילי‪,‬‬
‫רכב‪ /‬רק"ם‪ ,‬תחמושת‪ ,‬שת"פ‪.‬‬

‫כרך ב'‪-‬חיל רגלים‪ -‬בכרך זה יופיעו הוראות הבטיחות המיוחסות לחיל הרגלי‪ :‬אימוני ש"פ‪ ,‬לש"ב‪,‬‬
‫יעד מבוצר‪ ,‬פריצת גדרות ומעבר מכשולים‪ ,‬פשיטה‪ ,‬לחימה בשטח סבוך‪ ,‬יעד מבוצר תת קרקעי‪,‬‬
‫שטח מבולדר‪ ,‬אמל"ח‪ :‬מפצח אגוזים‪ ,‬לאו‪ ,‬רימונים ‪ ,‬סבל חי"ר‪ ,‬נגמ"ש‪ ,‬נמר‪ ,‬וכד'‪.‬‬

‫‪50‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫כרך ג'‪ -‬חיל שריון‪ -‬בכרך זה יופיעו הוראות הבטיחות הרלוונטיות לחיל השריון‪ :‬תנועה בטנק‪,‬‬
‫הפעלת מערכות צריח בטנק‪ ,‬ירי בטנק והפעלת נשק נלווה‪ ,‬מטווחי טנקים‪ ,‬אימוני צוות ותרגולות‪,‬‬
‫ירי טנקים במסלולים ותרגילי מסגרת‪ ,‬מסלול דו צדדי‪ ,‬טכניקות לחמה‪ ,‬אמצעי סער‪.‬‬

‫כרך ד'‪ -‬חיל ההנדסה‪ -‬בכרך זה יופיעו הוראות הבטיחות הרלוונטיות לחיל ההנדסה‪ :‬סמכויות‬
‫הנדסיות‪ ,‬אמצעי חבלה לסוגיהם‪ ,‬הפעלת אמל"ח לביום אפקטי קרב‪ ,‬מערכות הפעלה אלחוטיות‪,‬‬
‫הוראות בטיחות לאימונים ופעילות מבצעית במיקוש‪ ,‬הנחת שד"מ "חי" בשטח אימונים‪ ,‬הוראות‬
‫בטיחות לאמצעי פריצה‪ ,‬צמ"ה‪ ,‬הוראות בטיחות באימוני אב"כ‪ ,‬הוראות בטיחות לבניית גשרים‪,‬‬
‫הוראות בטיחות יהל"ם‪.‬‬

‫כרך ה'‪ -‬חיל תותחנים‪ -‬בכרך זה יופיעו הוראות הבטיחות הרלוונטיות לחיל תותחנים‪ ,‬בדגש על‬
‫מנחה לכתיבת תיק חת"ם ובו כלל הדגשים וההתניות של החיל‪.‬‬

‫כרך ו'‪ -‬פעילות מבצעית‪ -‬בכרך זה יופיעו הוראות הבטיחות לפעילות מבצעית‪ :‬נוהלי בטיחות‬
‫בפע"ם‪ ,‬תרגולות ותרגולים תוך כדי פעילות‪ ,‬מוצב‪ /‬מאחז‪ ,‬נוהל קליטת נהג מילואים בפע"ם‪,‬‬
‫מניעת התחשמלות כתוצאה מפגיעה בקווי מתח גבוה‪ ,‬חילוץ ופינוי רכב‪ ,‬חילוץ ופינוי רק"מ‪,‬‬
‫משימות קבועות בפע"ם‪ ,‬הפעלת ארטילריה בפע"ם בקו כחול‪ ,‬אמל"ח ייעודי לפע"ם‪ ,‬בטיחות‬
‫באל"ת‪.‬‬

‫כרך ז' – בטיחות בדרכים‪ -‬בכרך זה יופיעו כלל הוראות הבטיחות הקשורות לבטיחות בדרכים‪:‬‬
‫סמכויות ואחריות‪ ,‬ניהול בטיחות הדרכים ביחידה‪ ,‬אמצעים וכללי בטיחות בנהיגה‪ ,‬רכב רב הינע‪,‬‬
‫רכב משא צבאי‪ ,‬רכבים ייעודים‪ ,‬רכב ביטחון‪ ,‬בטיחות הולכי רגל‪ ,‬נהיגת נהגי מילואים‪.‬‬

‫כרך ח' – חומרים מסוכנים‪-‬‬

‫כרך ט'‪ -‬בטיחות האש‪ -‬בכרך זה יופיעו כלל הוראות הבטיחות הקשורות לבטיחות ואש‪,‬‬
‫באימונים‪ ,‬במכשור חשמלי ועוד‪ ,‬כיבוי אש ביחידה‪.‬‬

‫כרך י'‪ -‬בטיחות העבודה‪ -‬בכרך זה יופיעו כלל הוראות הבטיחות הקשורות לתחום העבודה‪,‬‬
‫מבנים ותשתיות‪.‬‬

‫כרך ל‪ -‬לוחמה בטרור‪.‬‬

‫כרך ע'‪ -‬פקע"ר‪ -‬כלל ההוראות בתחום פיקוד העורף‬

‫‪53‬‬
‫בלמ"ס‬

‫מנחי בטיחות‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫טבלאות שליטה‬ ‫ד‪.‬‬

‫היתרי נהיגה‬ ‫הגבלות‬ ‫הגבלות‬ ‫סמכויות‬ ‫סמכויות‬ ‫סימוני כוחות‪,‬‬

‫לסוגי‬ ‫אימונים עפ"י‬ ‫אימונים עפ"י‬ ‫לאישור תרגיל‪,‬‬ ‫לאישור תרגיל‪,‬‬ ‫גבולות גזרה‬
‫אוכלוסיה וכלי‬ ‫רמות עומס‬ ‫רמות עומס‬ ‫רמת מנהל‬ ‫תיק תרגיל‪,‬‬ ‫ומטרות תרגילי‬
‫הרכב בהתאם‬ ‫קור‬ ‫חום‬ ‫התרגיל וק‪.‬‬ ‫רמת מנהל‬ ‫אש ביום‬
‫לדרגות רישיון‬ ‫הבטיחות‬ ‫תרגיל וק‪.‬‬ ‫ובלילה‬
‫ומשפחות הרכב‬ ‫בפע"מ‬ ‫הבטיחות‬
‫באימונים‬

‫‪55‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ניהול סיכונים‬
‫אחרי‬ ‫תו"כ‬ ‫לפני‬

‫‪ .8‬תחקיר‬ ‫‪ .4‬יישום‬ ‫‪ .1‬איתור סכנה‬

‫‪.7‬הסקת מסקנות והטמעתן‬ ‫‪ .5‬פיקוח‬ ‫‪ .0‬הערכת הסיכון‬

‫‪ .3‬קבלת החלטות באשר לסיכון‬

‫איתור הסיכונים ‪ -‬ניתוח משימה על מרכיביה ואיתור מפגעים‪ .‬יש לבצע את הזיהוי בשלב התכנון‬
‫לצמצום המקרים שבהם נבצע זיהוי סיכונים תוך כדי ביצוע המשימה‪.‬‬

‫איתור הסכנה‪0‬סיכון‬ ‫‪.1‬‬

‫נשאף לבצע את תהליך זיהוי הסיכונים בשלב התכנון ולימוד המשימה וככל שנבצע זאת טוב יותר‬
‫כך יתמעטו המקרים שנאלץ לזהות סיכונים במהלך ביצוע המשימה‪.‬‬

‫איתור סיכונים יעיל צריך להתבסס על (נוגע בכלל השלבים)‪:‬‬

‫ניסיון והתמחות אישית של מפקד‪.‬‬ ‫•‬

‫ניתוח המשימה עפ”י מודל “חמשת הגורמים” ‪ -‬אדם‪ ,‬משימה‪ ,‬אמל”ח‪ ,‬סביבה ופו”ש (פיקוד‬ ‫•‬
‫ושליטה)‪.‬‬
‫שימוש נכון ומלא בהוראות ובנהלים‪.‬‬ ‫•‬
‫ניתוח מקרים ותגובות אפשריים‪.‬‬ ‫•‬
‫סיוע של גורמים מקצועיים לפי הצורך‪.‬‬ ‫•‬
‫הערכת הסיכונים‬ ‫‪.2‬‬
‫לאחר שזיהינו את הסיכונים העולים מכל אחד משלבי המשימה‪ ,‬יש להעריך כל סיכון בפני עצמו‬
‫ובאיזה אופן הוא משפיע על המשימה‪.‬‬

‫בכדי לקבוע את מידת הסיכון נתחשב בשני גורמים‪:‬‬

‫א‪ .‬מידת ההיתכנות להופעת הסיכון‪ ,‬מידת הסבירות להופעתו‪.‬‬

‫ב‪ .‬חומרת התוצאות האפשריות באם יתממש (זניחות‪ ,‬קלות‪ ,‬חמורות‪ ,‬קריטיות) לאחר דירוג‬
‫כל הסיכונים נקבל את ההחלטות באשר להם לגבי המשימה‪.‬‬

‫לאחר שנעריך את ‪ 0‬הגורמים הנ"ל‪ ,‬נבצע שקלול הערכת סיכונים ע"י מכפלת מידת ההתכנות‬
‫וחומרת התוצאה‪ ,‬בהתאם לטבלת הערכת הסיכונים בעמודים הבאים‪ .‬בכל שלב של טבלת‬
‫ניהול הסיכונים‪ ,‬נסדר את הסיכונים בסדר יורד לפי משמעות הסיכון‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫זיהוי נת”בים ומתן מענה‪:‬‬

‫בכל משימה קיימים סיכונים גדולים יותר או גדולים פחות בהתאם לאופי וסוג המשימה‪ .‬לרוב‬
‫הסיכונים ניתן מענה ע”י הוראות בטיחות קיימות שעליהן מתודרך הכוח (לפי גורם הפו”ש‬
‫מ”חמשת הגורמים”)‪ .‬יתכן כי תוך כדי ביצוע המשימה יתעוררו נת”בים חדשים‪ ,‬לדוגמה ‪ -‬שינוי‬
‫קיצוני במזג האוויר‪.‬‬

‫קבלת החלטות באשר לסיכונים‬ ‫‪.3‬‬

‫מטרתנו היא להתאמן בסביבה קרובה להוויית שדה קרב‪ ,‬תוך צמצום הסיכונים למינימום‬
‫ההכרחי‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר יש בידינו רשימה של סיכונים לפי דירוג חומרתם מצד אחד‪ ,‬ואת הגדרת‬
‫מטרות האימון מצד שני‪ ,‬עלינו לשקול ולקבל החלטה לגבי כל אחד מהם‪ ,‬האם הסיכון הוא‬
‫הכרחי לביצוע המשימה‪ .‬בהתאם להחלטה עלינו לבטל את הסיכון‪ ,‬לשנות את המשימה‪ ,‬או‬
‫לקבוע תכנית בטיחותית בהתאם לסיכון‪.‬‬

‫קביעת פעילות מניעה ובקרה‬ ‫‪.4‬‬

‫לאחר שבדקנו וסיננו את הסיכונים ההכרחיים לביצוע המשימה עלינו לכתוב תכנית בטיחות‬
‫למשימה שתכלול את פעילות הבקרה והמניעה שפרטנו לכל סיכון‪.‬‬

‫‪ )1‬לכל סיכון‪ ,‬יש לקבוע פעולות מניעה ובקרה שיאפשרו ביצוע בטוח למרות הסיכון הטמון‪.‬‬
‫‪ )0‬נבחן את פעולות המניעה ובקרה אם הן יעילות אל מול הסיכון והאם הן פרקטיות‪.‬‬
‫‪ )3‬לאחר שביצענו את שני הסעיפים הנ”ל נשאל את עצמנו שאלה אחת אחרונה‪“ :‬האם אני כמפקד‬
‫שלם עם עצמי בנטילת סיכון זה?” במידה ולא‪ ,‬נבטל את הסיכון ונחזור לשלב הקודם‪ .‬במידה‬
‫וכן ‪ -‬בהצלחה!‬
‫פיקוח ‪ -‬ביצוע תוכנית הבטיחות‬ ‫‪.5‬‬
‫בשלב בו אנו יוצאים למשימה‪/‬תרגיל‪/‬אימון‪ ,‬תוכנית הבטיחות צריכה להיות ערוכה ומותאמת‬
‫למשימה על כל פרטיה‪ .‬כמפקד המשימה עלינו לפקח שיישום התוכנית מתבצע כלשונו לאורך כל‬
‫המשימה‪.‬‬

‫יישום תוכנית הבטיחות כולל ‪ 3‬שלבים‪:‬‬

‫א‪ .‬תדריך מפקד לקבלת המשימה הכולל בתוכו תדריך בטיחות‪.‬‬

‫ב‪ .‬ביצוע תוכנית הבטיחות כלשונה‪.‬‬

‫ג‪ .‬ניתוח סיכונים ונת” בים העולים תוך כדי המשימה וקבלת החלטות במקום (שינוי תוכנית‬
‫הבטיחות או שינוי המשימה)‪.‬‬

‫תחקיר‬ ‫‪.6‬‬
‫מטרת התחקיר הינה לבדוק יעילות תהליך ניהול הסיכונים שבצענו טרם המשימה ובמהלכה‪.‬‬
‫הבדיקה מתבצעת לכל סיכון‪ ,‬גם אם לא נגרמה תקלה בעקבותיו‪ .‬כתוצאה מהתחקיר‪ ,‬המפקד‬
‫ויחידתו יוכלו לשפר את ניהול הסיכונים ואת הביצועים במשימות עתידיות‪.‬‬

‫‪57‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫השאלות שתיבדקנה בתחקיר‪:‬‬

‫‪ .1‬האם אותרו כל הסיכונים שקיימים במשימה‪ ,‬והאם מידת הסיכון בהם הוערכה נכון?‬

‫‪ .0‬אם פעילות המניעה והבקרה שנקבעה לכל סיכון הייתה אפקטיבית?‬

‫‪ .3‬האם שיטות הפיקוח על הביצוע היו יעילות?‬

‫הפקת לקחים והטמעתם‬ ‫‪.4‬‬

‫על בסיס מסקנות התחקיר עלינו לבדוק מה יש לתקן או לחזק בהכנות למשימה ובמהלכה‪ ,‬בכדי‬
‫לשפר את היכולת המבצעית ולצמצם את הסיכונים והאירועים שעלולים לעלות במשימות בעלות‬
‫אופי דומה‪ .‬החשיבות בהפקת לקחים היא שימור המידע הנרכש בכל פעילות והעברתו לבאים‬
‫אחרינו‪ .‬לקחים אלו עלינו לכתוב בתיק המשימה במקום המיועד לכך‪.‬‬

‫טבלת ניהול סיכונים‬ ‫‪.1‬‬

‫השלבים בהוצאת אימון‬
‫א‪ .‬למד ההוראות המקצועיות והוראות הלחימה הרלוונטיות לסוג האימון‪/‬תרגיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרא ולמד הוראות בטיחות רלוונטיות לאימון ולתרגיל אותו אתה עומד לבצע‪.‬‬

‫ג‪ .‬נתח את החניכה באימון ‪ /‬תרגיל ואופן ניהולו ותדרך המפקדים בהתאם‪.‬‬

‫ד‪ .‬בצע תדריך מקצועי ובטיחותי למפקדים ולחיילים על נושא האימון ‪ /‬תרגיל‪.‬‬

‫ה‪ .‬ערוך מבחן מקצועי בטיחותי למפקדים ברמתם ולחיילים ברמתם‪.‬‬

‫אחראי‬ ‫הערכת‬ ‫פעילות‬ ‫הערכת‬ ‫גורם‬ ‫גורם ‪5-M‬‬ ‫שלב במשימה‬

‫לביצוע‬ ‫סיכון‬ ‫מתקנת‬ ‫סיכון‬ ‫הסיכון‬
‫שנייה‬ ‫ראשונה‬
‫לפני ביצוע המשימה‬
‫קמב"ץ‬ ‫‪7‬‬ ‫*קביעת נוהל‬ ‫‪12‬‬ ‫פליטת‬ ‫אדם –‬ ‫תוך כדי ביצוע המשימה‬
‫אחיד בנושא‬ ‫כדור‬
‫פריקת‬ ‫בסיור‬ ‫אמל"ח‬
‫בעת‬
‫נשק לפני‬
‫הכניסה‬ ‫חזרה‪/‬‬
‫למוצב‪.‬‬
‫כניסה‬
‫מוצב‪.‬‬
‫לאחר המשימה‬

‫‪55‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫טבלת הערכת סיכונים‬ ‫‪.1‬‬

‫גבוהה בינונית נמוכה זניחה‬

‫‪3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חמור ‪10‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בינוני‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫קל‬
‫‪ - 13‬סיכון חמור מאוד‪ - 3 .‬סיכון שאינו מצריך התייחסות‪.‬‬
‫‪ 5 .13‬הגורמים (‪)M‬‬
‫בכל סוג של פעילות‪ :‬שגרה ‪ /‬אימונים ‪ /‬תע"ם משתתפים חמישה גורמים אשר משפיעים או‬
‫תורמים בהכנת המשימה כמו גם בעת ניתוח אירוע בטיחותי‪.‬‬
‫‪ )1‬מהם הגורמים?‬
‫א) האדם ‪Man‬‬
‫ב) האמל"ח ‪Machine‬‬
‫ג) הסביבה ‪Medium‬‬
‫ד) המשימה ‪Mission‬‬
‫ה) פיקוד ושליטה ‪Management‬‬
‫‪ )2‬מה המטרה?‬
‫באמצעות שימוש בחמשת הגורמים אנו בוחנים את המרכיבים הקבועים והמשתנים בכל פעילות‪.‬‬
‫כך אנו יכולים‪:‬‬
‫א) למפות את הנת"בים האפשריים לפני הפעילות‪.‬‬
‫ב) להפיק לקחים מביצוע תרגיל ‪ /‬פעילות‪.‬‬
‫ג) לתחקר אירוע בטיחותי‪.‬‬
‫‪ )3‬זכור!‬
‫א) מטרת העל היא שיפור הביצוע וצמצום אירועי הבטיחות‪.‬‬
‫ב) כל מה שיכול להשפיע על הפעילות (לטובה או לרעה) מתקיים בגורמים אלה על כן יש‬
‫להכירם היטב‪.‬‬
‫ג) באמצעות חמשת הגורמים אנו מנסים לצפות את הבלתי צפוי ולשלוט בצפוי‪.‬‬
‫‪ )4‬גורם האדם ‪MAN -‬‬
‫ניתוח האדם כגורם משפיע על איכות ההכנה והביצוע של המשימה‪ ,‬או האדם כגורם שהשפיע או‬
‫תרם באופן ישיר או עקיף להיווצרות האירוע הבטיחותי‪.‬‬
‫המרכיבים הנכללים בגורם זה‪:‬‬

‫‪59‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תפיסתיים‬
‫* רמת מקצועיות בתפעול כלים ואמל"ח‬
‫* רמת מקצועיות בביצוע תרגולות ופעולות דוחות‪.‬‬
‫* הכשרה קודמת‬
‫* מודעות לבטיחות‬
‫* ניסיון‬
‫רגשיים‬
‫* מוטיבציה (עודף‪/‬חוסר)‬
‫* לחצים‪/‬תסכולים אישיים‬
‫פיזיולוגים‬
‫* שעות שינה ‪ /‬ערנות פיזית‬
‫* רמת נוזלים ‪ /‬שתייה מספקת‬
‫* תזונה מספקת ‪ /‬מתאימה‬
‫* מצב גופני כללי‬
‫* מחלות ‪ /‬פגיעות קודמות‬
‫* סרגל מאמצים‬

‫דוגמאות כיצד זה בא לידי ביטוי?‬

‫האם הכוח עליו אתה מופקד מיומן וכשיר לביצוע המשימה ‪ -‬ביצוע אימונים מקדימים‪,‬‬ ‫*‬
‫ביצוע משימות דומות בעבר‪.‬‬
‫האם מצבם הפיזי (עייפות‪ ,‬תשישות) של החיילים מאפשר ביצוע המשימה?‬ ‫*‬
‫האם רמת הנוזלים ברשות החיילים מספקת לצורכי הטיול המתוכנן?‬ ‫*‬
‫האם הנהג הנשלח למשימה מכיר את הרכב ומה מידת ניסיונו בנהיגה?‬ ‫*‬
‫האם אתה מזהה בעיות משמעת ו‪/‬או מורל בקרב החיילים?‬ ‫*‬
‫האם החייל עליו הוטלה המשימה מתנהג כרגיל או שאולי נמצא במשבר?‬ ‫*‬

‫גורם האדם בהכנה למשימה‬

‫מקצועיות ‪ -‬בחינת רמת המקצועיות של החיילים בתפעול האמל"ח ובביצוע התרגולת‪/‬משימה‪.‬‬
‫ערנות ‪ -‬תפקוד החיילים הסובלים ממחסור בשעות שינה בעקבות פעילות מוגברת או עומס‪.‬‬
‫(לדוגמא חייל המשרת בבסיס ועובד בלילות עקב בעיות ת"ש)‬
‫גורם האדם בניתוח התאונה‬
‫טעות בזיהוי ‪ -‬חייל ירה במטווח כשירות לעבר ג"ג‪.‬‬
‫מוטיבציה ‪ -‬ביצוע משימה לא על פי הכללים והפקודות‪.‬‬
‫‪ )5‬גורם האמל"ח ‪MACHINE -‬‬
‫בניתוח גורם האמל"ח אנו מנסים לאתר את השפעת האמל"ח‪ ,‬תקינותו ואמינותו הטכנית ו‪/‬או‬
‫התאמתו לביצוע המשימה‪ ,‬כמו גם את "תרומתו" להיווצרות האירוע הבטיחותי‪ .‬המרכיבים‬
‫הנכללים בגורם זה‪:‬‬
‫תחזוקה ‪ 0‬אחזקה‬
‫אמינות טכנית‬ ‫*‬
‫תחזוקת אמל"ח‬ ‫*‬
‫תקינות אמל"ח‬ ‫*‬
‫הכנת האמל"ח למשימה‬ ‫*‬
‫מגבלות לתפעול האמל"ח‬ ‫*‬

‫‪92‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הנדסת גורם אנושי‬

‫* הנדסת אנוש‬
‫* מורכבות תפעול‬
‫* אמל"ח חדש‬

‫איך זה בא לידי ביטוי?‬

‫* האם קיים ציוד הג"ס תקין היכן שאנו נמצאים?‬
‫האם הציוד והאמל"ח מתאימים לביצוע המשימה? (האם נשלח משאית להעביר דיסק‬ ‫*‬
‫מבסיס לבסיס?)‬
‫* האם הציוד והאמל"ח מטופלים ומתוחזקים כראוי?‬
‫* האם במהלך התכנון התחשבו במשפכי הבטיחות?‬
‫* האם לציוד ולאמל"ח מאפייני בטיחות מיוחדים?‬
‫* האם הכלים מאפשרים לנו לעמוד במשימה ובזמן?‬
‫גורם האמל"ח בהכנה למשימה‬
‫תקינות האמל"ח – נשק תקין לפני מטווח‪ ,‬בדיקות תקופתיות בציוד עבודה ומעבדה‪ ,‬טיפול לפני‬
‫תנועה לרכב‪.‬‬
‫גורם האמל"ח בניתוח התאונה‬
‫רכב לא מתאים לביצוע משימה‪.‬‬
‫בלאי בציוד העבודה‪.‬‬
‫מוצרי חשמל לא תקינים‪/‬מאושרים הגורמים לקצר‪/‬שריפה‪.‬‬
‫‪ )6‬גורם הסביבה ‪MEDIUM -‬‬
‫בניתוח גורם הסביבה אנו מאתרים את השפעת הסביבה הפיזית ‪ /‬ארגונית בה תתבצע המשימה‪,‬‬
‫או בה אירע האירוע הבטיחותי‪.‬‬
‫המרכיבים הנכללים בגורם זה‪:‬‬
‫פיזיים‬
‫* תנאי מזג אוויר‪ ,‬חום קור‪.‬‬
‫* ראות‬
‫* יום ‪ /‬לילה‬
‫* מצב אור ירח‬
‫* תנאי שטח‬
‫* תבליט ‪ /‬תכסית‬

‫מנטאליים‬
‫* נורמות יחידה‬
‫* מורל יחידה‬
‫* מודעות לבטיחות ברמת היחידה‬

‫איך זה בא לידי ביטוי?‬

‫* האם צפויים תנאי מזג אוויר חריגים במהלך ביצוע המשימה?‬
‫* האם קיימים מכשולים טבעיים ומלאכותיים בסביבת הפעולה? ‪ -‬בורות‪ ,‬בארות‪ ,‬מצוקים וכו'‪.‬‬
‫* האם קיים במטווח עצם שעלול להחזיר נתזים?‬
‫* האם ידוע מצב תאורה‪ ,‬העננות‪ ,‬ערפל צפוי ‪ -‬תנאי ראות?‬
‫* האם סביבת הטיול עלולה להקשות על פינוי רפואי בזמן? ‪ -‬דרכי גישה‪ ,‬אפשרות להנחתת‬
‫מסוק וכו'‪.‬‬
‫* האם נקודת עצירת הרכבים המתוכננת מאפשרת פריקת חיילים בצורה בטוחה‪.‬‬

‫‪91‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫גורם הסביבה בהכנה למשימה‬

‫תנאי שטח ‪ -‬תכנון מסע בסביבה מרובת מכשולים ‪ -‬בורות ‪ /‬בארות‪ /‬בזנטים‪.‬‬
‫ראות ‪ -‬ערפל בעת אימונים ברמה"ג‪.‬‬
‫מז"א – שתיה‪ ,‬גשם ראשון בנסיעות‪ ,‬תכנון יום ספורט באמצע הקיץ‪.‬‬

‫גורם הסביבה בניתוח התאונה‬

‫רמת נוזלים ‪ /‬תנאי מז"א התייבשות חיילים בעת ביצוע מסע בתנאי מזג אוויר קשים‪.‬‬
‫‪ )4‬גורם המשימה ‪MISSION -‬‬
‫בגורם המשימה נבחן את השפעת תנאי המשימה על היכולת לממשה‪ ,‬כמו גם איך השפיעה‬
‫המשימה (הבנתה‪ ,‬פירושה וכו') על היווצרות האירוע הבטיחותי‪.‬‬
‫המרכיבים הנכללים בגורם זה‪:‬‬
‫בהירות‬
‫* בהירות המשימה‬
‫* הבחנה בין ביצוע "יבש" ו"רטוב"‬

‫התאמות‬
‫* התאמת המשימה לכשירות החייל ‪ /‬חיילים המבצע‪/‬ים‪.‬‬
‫* התאמת התרגולת‪.‬‬
‫* התאמת הזמן‪.‬‬

‫איך זה בא לידי ביטוי?‬

‫* האם המשימה ברורה על כל שלביה‪ ,‬דגשיה‪ ,‬ומגבלותיה?‬
‫* האם קיימת הפרדה בין שלב "רטוב" לשלב "יבש"?‬
‫* האם המשימה מורכבת?‬
‫* האם המשימה תואמת את כשירות המבצעים?‬
‫* האם הקצנו זמן מתאים למשימה?‬

‫גורם המשימה בהכנה למשימה‬

‫כשירות הכוח – המשימה מוטלת על מי שמסוגל וכשיר לבצע אותה‪.‬‬

‫גורם המשימה בניתוח התאונה‬

‫בהירות המשימה – תרגול יבש על קו יורים על הרכב לחזור מנסיעתו לפני רדת החשיכה‪.‬‬

‫‪ )1‬גורם פיקוד ושליטה ‪MANAGEMENT -‬‬

‫בניתוח גורם פיקוד ושליטה נבחן את השפעת ההכנות בתחום זה על ביצוע המשימה כמו גם את‬
‫השפעתו על אירוע בטיחותי‪ .‬המרכיבים הנכללים בגורם זה‪:‬‬
‫תכנון הכנות‬
‫* תכנון הפעילות‪.‬‬
‫* בוצע סיור מקדים‪.‬‬
‫* אישור תיק המטווח‪ /‬מסע‪ /‬טיול‪.‬‬
‫* תדריך בטיחות‪.‬‬
‫* מינוי ותדריך קצין בטיחות‪.‬‬
‫* תכנון לו"ז‪.‬‬
‫* הכנת כוח וביצוע שלבים מקדימים הכרחיים‪.‬‬
‫* פקודות ונהלים‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫גורמי הפיקוד והשליטה בהכנת משימה‬

‫תכנון – ביצוע ניהול סיכונים וכתיבת תיק מסע‪/‬טיול‪/‬אימון‪ ,‬תדריך בטיחות טרם הביצוע‪.‬‬
‫הכנת כוח – האם החייל טווח בנשק לפני שחתם עליו‪.‬‬
‫אורגניות הכח – האם הנך המפקד האורגני של החיילים‪.‬‬
‫כשירות המפקד – האם מפקד הנסיעה יכול‪ ,‬מנהיגותית‪ ,‬לתת פקודות ולהעיר נהג‪.‬‬
‫גורמי הפיקוד והשליטה בניתוח התאונה‬
‫פקודות ונהלים ‪ -‬האם נתנו ע"י המפקדים פקודות המתאימות למצב‪ ,‬ומדוע פקודות אלו לא‬
‫מומשו‪.‬‬
‫מינוי ק‪.‬הבטיחות ‪ -‬האם המפקד העביר מטווח בשנה האחרונה‪.‬‬
‫תכנון הפעילות ‪ -‬האם המפקד עבד ע"פ הנהלים‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פיקוד על משימת נהיגה‬

‫בפרק זה‪ ,‬נפרט את התכנים המקצועיים בפיקוד על משימה‪ :‬ניהול סיכונים‪ ,‬משימת נהיגה‪ ,‬בעלי‬
‫תפקידים במשימה ואחריותו של מפקד המשימה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי משימת נהיגה?‬
‫נסיעה בכלי רכב‪ ,‬על ידי נהג‪ ,‬שנועדה לשרת את צורכי הצבא‪ ,‬ובכפוף לאישור מפקד משלח‬
‫מהיחידה שכלי הרכב שייך לה‪ .‬כנסיעה בתפקיד תיחשב גם נסיעה שנועדה להגשת עזרה במקרה‬
‫של אסון‪.‬‬
‫בכל משימת נהיגה ישנם ‪ 3‬בעלי תפקידים נפרדים‪ :‬נהג‪ ,‬מפקד משימה ומפקד משלח (כל תפקיד‬
‫יפורט בהמשך)‬
‫נחלק את משימות הנהיגה לשישה סוגים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬נסיעה בתפקיד ‪ -‬נסיעה בכלי רכב‪ ,‬על ידי נהג‪ ,‬שנועדה לשרת את צורכי הצבא‪ ,‬ובכפוף‬
‫לאישור מפקד משלח מהיחידה שכלי הרכב שייך לה‪ .‬כנסיעה בתפקיד תיחשב גם נסיעה‬
‫שנועדה להגשת עזרה במקרה של אסון‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסיעה באימונים ‪ -‬נסיעה במהלך פעילות שתכליתה הכשרת‪/‬לימוד החייל ‪ /‬הכוחות או‬
‫שמירת כשירות‪.‬‬
‫ג‪ .‬נסיעה מבצעית ‪ -‬מומחיות בנסיעה מבצעית ממושכת בלילה‪ ,‬בר בשטח ללא דרכי עפר‬
‫בשטחים שונים‪ :‬דיונות‪ ,‬הררי‪ ,‬טרשי ועוד‪ .‬בתצורות שונות‪ :‬עם משא‪/‬ללא משא‪ ,‬עם לוחמים‬
‫או בלעדיהם‪ .‬במבנה שונה‪ :‬כרכב בודד‪ ,‬כצמד בסיור קרבי‪ ,‬כרכב מוביל אורחה או כרכב‬
‫במסגרת אורחה‪ ,‬למרחק של עד ‪ 32‬ק"מ‪.‬‬
‫ד‪ .‬נסיעה מבצעית מיוחדת ‪ -‬מומחיות בנסיעה מבצעית ממושכת בלילה‪ ,‬בר בשטח ללא דרכי‬
‫עפר בשטחים שונים‪ :‬דיונות‪ ,‬הררי‪ ,‬טרשי ועוד ובתצורות שונות‪ :‬עם משא כבד‪ /‬ללא משא‪,‬‬
‫עם מספר רב של לוחמים או בלעדיהם‪ .‬כרכב קרבי‪ ,‬כרכב מוביל אורחה או כרכב במסגרת‬
‫אורחה‪ ,‬למרחק של עד ‪ 122‬ק"מ‪ .‬בעל יכולות להעמיס את הרכב למסוק‪/‬מטוס‪ ,‬יכולת לתקן‬
‫תקלות משביתות ברכב (דרג ב') ויכולת להפעיל ערכת חילוץ‪.‬‬
‫ה‪ .‬נסיעה במתאר מבצעי – נהיגה בעת פעילות אימונים (תרגילים) ופעילות מבצעית‪.‬‬
‫ו‪ .‬נסיעה מנהלתית ‪ -‬נסיעה בתפקיד‪ ,‬שאיננה "נסיעה במתאר מבצעי" בפע"ם או באימון‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדוע צריך מפקד במשימת נהיגה?‬
‫לצורך ניהול סיכונים יש למנות בעלי תפקידים למשימת הנהיגה ובעיקר למנות מפקד משימה‬
‫שיהווה גורם האחראי לניהול הסיכונים באופן שיבטיח את ביצוע המשימה ברמה בטיחותית‬
‫גבוהה ובהימנעות מכניסה למצבי סיכון מיותרים‪.‬‬
‫ניהול סיכונים במשימת נהיגה ע"פ חמשת ה – ‪:M‬‬
‫‪ -Machine‬אמל"ח‪ -‬כלי הרכב – ישן‪ ,‬ממוגן‪ ,‬שדה ראיה מוגבל‪ ,‬גג‪/‬ללא גג קשיח‪.‬‬
‫‪ - Mission‬משימה‪ -‬ציר הנסיעה‪ ,‬מטרת הנסיעה‪ ,‬לחץ בפעילות מבצעית‪ ,‬סוג המשימה‬
‫ומורכבותה‪.‬‬
‫‪ - Medium‬סביבה‪ -‬הדרך‪ ,‬כביש משובש‪ ,‬ציר אספלט‪ ,‬שדה ראיה‪ ,‬בורות‪ ,‬משתמשים נוספים‬
‫בדרך (הולכי רגל‪ ,‬נהגים אחרים וכו')‪.‬‬

‫‪94‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ -Manegment‬פיקוד ושליטה ‪ -‬הגעה בזמן‪ ,‬לחץ ועומס בעבודה‪ ,‬משימות נוספות‪ ,‬ציות לחוקי‬
‫התנועה‪.‬‬
‫‪ -Man‬אדם ‪ -‬מצב פיזי ואישי‪ -‬עייפות‪ ,‬לחץ נפשי‪ ,‬כשירות פיזית – אוכל ושתייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תחומי אחריות של בעלי תפקיד במשימת נהיגה‬
‫בכל משימת נהיגה ‪ 3‬בעלי תפקיד‪:‬‬
‫מפקד משלח משימה‪ -‬חייל המשלח משימת נהיגה ביחידתו ומאשר אותה על גבי כרטיס העבודה‬
‫של כלי הרכב‪ .‬מפקד משלח יהיה קצין‪ ,‬נגד מדרגת רס"ל ומעלה או חייל שביצע השתלמות‬
‫ביחידתו הוסמך ואושר לכך ע"י קצין הבטיחות בדרכים היחידתי (רס"ן לפחות)‪.‬‬
‫תפקידי המפקד המשלח‪:‬‬
‫‪ .1‬מינוי נהג ווידוא כשירותו למשימה הספציפית‪.‬‬
‫‪ .0‬מינוי מפקד משימת נהיגה ווידוא כשירותו למשימה הספציפית‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדרת משימת הנהיגה‪ ,‬מרכיביה‪ ,‬תחילתה וסיומה‪.‬‬
‫‪ .4‬וידוא התאמת כלי הרכב וכשירותו למשימה‪.‬‬
‫‪ .5‬המפקד המשלח‪ ,‬יורה על חובת חגירת חגורות הבטיחות‪ ,‬חבישת קסדות חיבור רצועות צד‬
‫בהתאם לסוג כלי הרכב‪.‬‬
‫‪ .8‬תדרוך מפקד המשימה והנהג באשר ל‪:‬‬
‫א) ציר הנסיעה (כולל מקומות לעצירה והתרעננות)‪ ,‬הנת"בים והסיכונים העיקריים בדרך‪,‬‬
‫דגשי ולקחי ת"ד אם היו בציר הנסיעה‪.‬‬
‫ב) תנאי מז"א והסיכונים הנובעים מהם בביצוע הנסיעה‪.‬‬
‫ג) אבטחה‪.‬‬
‫ד) דגשים והנחיות נוספות בנוגע לאופי המשימה (פע"ם‪ ,‬אימונים‪ ,‬שגרה)‪.‬‬
‫ה) דרכי תקשורת חיוניות‪.‬‬
‫ו) מילוי וחתימה על כרטיס עבודה‪.‬‬
‫מפקד המשימה‪ -‬חייל‪/‬מפקד שביצע השתלמות מפקדי משימה ביחידתו ואושר לכך ע"י קצין‬
‫הבב"ד היחידתי‪.‬‬
‫מפקד המשימה יפקד במשימת הנהיגה מתחילתה ועד סופה‪ ,‬או בקטע עליו הוא אמון בהתאם‬
‫לתדריך המפקד המשלח‪ ,‬באופן מקצועי ואחראי‪.‬‬
‫מפקד המשימה יותאם לביצוע המשימה ע"פ אופי וסוג המשימה‪.‬‬
‫אחריות מפקד המשימה‪:‬‬
‫א‪ .‬לוודא כי חגורות הבטיחות ברכב תקינות וכי כל הנוסעים חגורים בהן‪ ,‬ע"פ צורך חבושים‬
‫קסדות וכי רצועות הצד מחוברות‪ ,‬בהתאם לסוג כלי הרכב ולהוראות הבטיחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעקוב אחר פעולות הנהג במהלך הנסיעה‪ ,‬תוך וידוא קיום ההוראות המחייבות בנסיעה‪,‬‬
‫בנהיגה ובחנייה ולהעיר לו כנדרש‪ .‬ידגיש התאמת המהירות לתנאי הדרך‪.‬‬
‫ג‪ .‬לוודא כי הנהג ערני במשך כל המשימה‪ .‬במקרה והנהג עייף‪ ,‬על מפקד המשימה להפסיק את‬
‫נהיגתו לצורך התרעננות‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ד‪ .‬יעצור את המשימה וידווח למפקד המשלח במידה ואירעו אירועים בטיחותיים ו‪/‬או‬
‫משמעתיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬לדווח למפקד המשלח על סיום המשימה ועל אופן ביצועה‪.‬‬
‫ו‪ .‬ביצוע המשימה במלואה בדרך שתבטיח ביצוע המשימה באופן בטיחותי וע"פ תדריך המפקד‬
‫המשלח‪.‬‬
‫נהג ‪ -‬נהג הרכב יבצע את משימת הנהיגה מתחילתה ועד סופה‪ ,‬אלא אם הוגדר לנהג אחרת‬
‫בהתאם לתקנות התעבורה‪ ,‬הוראות הבטיחות ולתדריך שילוח המשימה‪.‬‬
‫תחומי האחריות של הנהג בעת ביצוע משימת הנהיגה‪:‬‬
‫א‪ .‬ינהג את כלי הרכב בצורה בטוחה ומקצועית‪.‬‬
‫ב‪ .‬יבצע בדיקות חיצוניות בכלי הרכב עליו מיועד לנהוג (נזילות‪ ,‬פגיעות ברכב ובצמיגים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬יוודא את תקינות כלי הרכב (אורות‪ ,‬בלמים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬יבדוק נוזלים ולחצים (שמן‪ ,‬מים‪ ,‬לחץ אוויר בצמיגים)‪.‬‬
‫ה‪ .‬יוודא כי כלי הנהג נמצאים בכלי הרכב ותקינים‪.‬‬
‫ו‪ .‬יוודא המצאות גלגל רזרבי תקין בכלי הרכב‪ ,‬ברכב בו קיים התקן רנפלט קבוע – לא חלה‬
‫חובת נסיעה עם גלגל רזרבי‪.‬‬
‫ז‪ .‬יוודא המצאות ותקינות חגורות בטיחות בכלי הרכב ושימוש בהן ע"י כלל הנוסעים‪.‬‬

‫ד‪ .‬אחריותו של מפקד המשימה‬

‫חגורות הבטיחות – מפקד המשימה יוודא שכל הנוסעים חגורים‪ .‬חגורות הבטיחות מצילות חיים‬
‫במקרה של תאונה‪.‬‬
‫‪ .1‬ככלל אין אישור נסיעה ללא חגירת חגורת בטיחות‪.‬‬
‫אישורים חריגים לצורך מבצעי ספציפי מתוחם לזמן ומקום ניתנים ע"י מפקד פיקוד (אלוף)‪.‬‬ ‫‪.0‬‬
‫כמו כן מאושר לגשש בפעילות מבצעית לצורך "פתיחת ציר" עד ‪ 02‬קמ"ש (לאחר אישור‬
‫עקרוני של מפקד הפיקוד ואישור מח"ט הגזרה בתיק המשימה)‪.‬‬
‫‪ .3‬אישור חריג לצרכי אימונים יינתן ע"י סגן רמטכ"ל‪.‬‬
‫נסיעה שלא בהתאם לתנאי הדרך‪ -‬קיימים גורמים סביבתיים רבים המשפיעים על אופי נהיגתו של‬
‫הנהג‪ .‬על מפקד המשימה להיות מודע לגורמים מסכנים אלה ולתת מענה פיקודי מתאים‪.‬‬
‫נהיגה בחורף – גשם ראשון‪ ,‬כביש חלק‪ ,‬אדים על השמשה‪ ,‬קשיי ראות‪ ,‬רוחות חזקות‪ ,‬שלוליות‪,‬‬
‫ערפל‪ ,‬שיטפונות וכו'‪ .‬מפקד המשימה יוודא שהנהג מודע למגבלות אלו ובמידת הצורך יסייע לו‬
‫בהתמודדות עמם‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות לקשיים בנהיגת חורף‪ :‬רוחות חזקות‪ ,‬שלוליות‪ ,‬ערפל‪ ,‬שיטפונות‪.‬‬
‫נהיגה בקיץ – חום רב‪ ,‬כביש בוהק‪ .‬החום מתיש את הנהג לכן חשוב לקבוע זמני התרעננות בדרך‪,‬‬
‫ולהצטייד בשתייה קרה‪.‬‬
‫מהירות נסיעה‪ -‬יש להתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך‪ ,‬החוק ומגבלות הרכב‪ .‬מפקד‬
‫המשימה יבצע בקרה על המהירות ויתערב כאשר הנהג נוהג במהירות שאינה מתאימה‪ .‬למהירות‬
‫הנסיעה השפעה ישירה על תוצאות תאונת דרכים‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫במידת הצורך יעצור המפקד את הנסיעה בעקבות נהיגה פרועה של הנהג וידווח למפקד המשלח‪.‬‬
‫נסיעה בשטח‪ 0‬כביש‪ -‬תוואי הדרך ואיכותה משפיעים על מגבלות הנהיגה על מפקד המשימה‬
‫להתחשב בגורמים אלה בנהיגת הנהג‪.‬‬
‫ערנות הנהג‪ -‬ערנות הנהג חיונית לנהיגה בטוחה‪ ,‬תאונות רבות מתרחשות כתוצאה מהירדמות על‬
‫ההגה‪ ,‬ביכולתו של המפקד למנוע נסיעה תחת עייפות‪.‬‬

‫מפקד המשימה יוודא שהנהג קיבל את שעות השינה והמנוחה לפי הפקודות (במשימות שגרה)‪:‬‬

‫מנוחה‪:‬‬ ‫עד ‪4‬‬ ‫מנוחה‪:‬‬

‫עד ‪4‬‬ ‫מנוחה‪:‬‬ ‫עד ‪4‬‬
‫‪7‬‬ ‫שעות‬ ‫שעתיים‬ ‫חצי‬ ‫שעות‬
‫שעות‬
‫שעות‬ ‫נהיגה‬ ‫נהיגה‬ ‫שעה‬ ‫נהיגה‬
‫רצופה‬ ‫רצופה‬ ‫רצופה‬
‫מפקד המשימה יעקוב אחר פעולות הנהג עליו לזהות סימני עייפות‪ ,‬להעיר לנהג ולבצע עצירות‬
‫התרעננות בדרך‪.‬‬

‫סימני נהג עייף‪:‬‬

‫‪ .1‬ניקור‪.‬‬
‫‪ .0‬נסיעה בזיגזג‪.‬‬
‫‪ .3‬סטייה מהנתיב‪.‬‬
‫‪ .4‬חוסר תשומת לב לתמרורים‪.‬‬
‫‪ .5‬ירידה לשול‪.‬‬
‫‪ .8‬מהירות נסיעה משתנה‪.‬‬
‫התרעננות והפסקות במהלך משימה ‪ -‬כחלק מתכנון המשימה יש לתכנן את התרעננות הנהג‬
‫והצוות‪ ,‬במקרה של גילויי סימני עייפות אצל הנהג‪ ,‬תידרש התערבות של המפקד לצורך ביצוע‬
‫הפסקה בלתי מתוכננת‪.‬‬
‫הפסקה‪ 0‬מנוחה לנהג – זמן מוגדר בו הנהג אינו מועסק באף משימה‪ ,‬ומקדיש זמנו למנוחה‬
‫מוחלטת‪ .‬עצירה לצורך פריקה והעמסה לא תיחשב כהתרעננות לנהג‪.‬‬
‫מקומות מותרים לעצירה ‪ -‬תחנות דלק (אסור במקרה והרכב מוביל חומרים מסוכנים)‪ ,‬מגרשי‬
‫חנייה‪ ,‬בסיסים‪ .‬אין לבצע עצירת התרעננות במקום המסכן את הרכב ונוסעיו‪.‬‬
‫חשוב להקדיש זמן לעצירה והתרעננות במשימות נהיגה ארוכות ובעיקר בכלי רכב‬
‫ישנים‪/‬ממוגנים‪.‬‬
‫חבישת קסדות ‪ -‬בחבישת הקסדה יש להקפיד על רכיסה נכונה‪ ,‬קסדה לא רכוסה מאבדת‬
‫מיעילותה ויכולה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת‪.‬‬
‫מתי נדרשת קסדה לנסיעה?‬
‫‪ .1‬ברכב עם גג לא קשיח‪.‬‬
‫‪ .0‬ברכב בו נדרשת קשת התהפכות ולא קיימת‪.‬‬
‫‪ .3‬במשימה שהוגדרה לכך ע"י המפקד המשלח‪.‬‬
‫‪ .4‬בנסיעה חריגה שאושרה ללא חגירת חגורת בטיחות‪.‬‬

‫‪97‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫עיגון ציוד ‪ -‬במקרה תאונה‪ ,‬ציוד שאינו מעוגן עלול לפגוע ביושבים ברכב ולהחמיר את תוצאות‬
‫התאונה‪ ,‬אפילו אם הנוסעים חגורים‪.‬‬
‫משקפי מגן ‪ -‬בכלי רכב בהן לא מותקנת שמשה קדמית או שהשמשה הקדמית מוסטת‪ ,‬חובה על‬
‫הנהג והנוסעים לחבוש משקפי מגן על מנת שלא יפגעו מאבנים‪/‬אבק במהלך נסיעתם‪.‬‬
‫איבטוח מושבים ‪ -‬בחלק מכלי רכב מבצעיים‪/‬רב הינע (‪ ,)4X4‬מושב הנהג והנוסעים מחוברים‬
‫למרכב הרכב באמצעות פין‪/‬סוגר‪ .‬טרם המשימה‪ ,‬וודא כי מושבים אלו מאובטחים כנדרש‬
‫באמצעי הביטחון‪.‬‬
‫ביצוע תרגולות ‪ -‬ישנן משימות בתחילתן נדרש לבצע תרגולות‪:‬‬
‫תרגולת התהפכות‪ ,‬תרגולת שריפה ברכב‪ ,‬תרגולת מבצעית‪ ,‬תרגולת ירידה לשול וכד'‬
‫‪ .1‬תרגולת התהפכות‪.‬‬
‫‪ .2‬תרגולת שריפה ברכב – יש לפעול ע"פ הוראות אט"ל‪.‬‬
‫‪ .3‬תרגולת מבצעית – במידה ונדרש ‪ -‬עפ"י מתווה משימה ועפ"י תיק המשימה‪.‬‬
‫‪ .4‬תרגולת ירידה לשול – בפע"ם ובהתאם להנחיות מבק"א והאוגדה המרחבית במקומות‬
‫שאושרו‪.‬‬
‫תרגולת התהפכות ‪ -‬כאשר רכב מתהפך רצף הפעולות שיבצע הצוות יכול להקטין את הנזק בנפש‪,‬‬
‫חזרה על התרגולת באופן תדיר תגרום לביצועה באופן אוטומטי בשעת תאונה‪.‬‬

‫תרגולת התהפכות מבצעים ברכבי רב הינע‪( -‬למשל ג'יפ‪ ,‬אביר‪ ,‬רכב "חום") במקרים הבאים‪:‬‬
‫א) תחילת יום אימונים‪.‬‬
‫ב) בהכנה ובתחילת פעילות מבצעית‪.‬‬
‫ג) במעבר לאימוני לילה או משימות לילה‪.‬‬
‫ד) כתרגול מחייב בגיבוש צוות חדש‪.‬‬
‫ה) בכל שינוי במבנה הצוות או בחילוף אחד מאנשי הצוות‪.‬‬
‫ו) בקורסים ובהכשרות‪ ,‬בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬בכל פעם שמוגדרים בעלי תפקידים חדשים‪.‬‬
‫*גם באימונים ופעילות מבצעית של קורסים והכשרות יש לבצע תרגולת התהפכות‪.‬‬
‫אופן ביצוע התרגולת‪:‬‬
‫תרגולת התהפכות תתבצע בשני שלבים‪ ,‬בתום כל שלב יבצע המפקד משוב לצוות‪:‬‬
‫שלב ראשון סטאטי‪:‬‬
‫‪ .1‬תדריך לתרגולת ע"י מפקד המשימה‪ -‬יש לוודא שכל חייל מכיר את נקודות האחיזה שלו‬
‫ברכב לשעת התהפכות‪.‬‬
‫‪ .0‬בדיקה של המפקד שכל הציוד מעוגן ברכב במקומו‪.‬‬
‫‪ .3‬ביצוע התרגולת כאשר הרכב עומד‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שלב שני (יתבצע בסמיכות לשלב הסטאטי)‪:‬‬

‫יתבצע בסמיכות לתרגול הסטאטי‪ .‬תתבצע תרגולת במהלך נסיעה‪ ,‬במהירות שלא תעלה על ‪32‬‬
‫קמ"ש (יש להוריד רגל מהגז‪ ,‬אין לבצע בלימת חירום)‪* .‬אין לבצע בלימת חירום אלא להסיר את‬
‫הרגל מהגז‪.‬‬
‫אופן ביצוע תרגולת ההתהפכות‪:‬‬
‫א) הכרזה – כל המזהה מצב של סכנת התהפכות הרכב‪ ,‬יכריז "התהפכות"‪.‬‬
‫ב) אחיזה – כל הנמצאים ברכב יאחזו בנקודות האחיזה שברכב‪ .‬במקומות בהם אין נקודות‬
‫אחיזה‪ ,‬יגדיר מפקד המשימה את המקומות לאחיזה (בעצמים קשיחים המעוגנים לרכב)‪ .‬נהג‬
‫בכל מקרה יאחז בהגה‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ :‬התרגולת תבוצע במקום שלא מסכן את משתמשי הדרך‪ -‬יש לקבוע מראש איזור‬
‫מתאים ובטיחותי לביצוע התרגולת‪.‬‬
‫*לא נדרש לבצע תרגולת התהפכות במשימה מנהלתית‪.‬‬
‫התרגולות יבוצעו במקומות שהוגדרו לכך לאחר ניתוח נת"בים וביצוע ניהול סיכונים‬
‫ווידוא מסמכי נהג וביצוע טל"ת (טיפול פני תנועה) טרם המשימה‪-‬‬
‫טרם היציאה למשימה יש לבצע טיפול לפני תנועה‪ ,‬לוודא באופן פיזי הימצאות מסמכים מחייבים‬
‫ברכב‪ .‬רישיונות רכב‪ ,‬רישיון נהיגה תקף לנהג‪ ,‬היתר נדרש לנהיגת הרכב וכרטיס עבודה חתום ע"י‬
‫המפקד המשלח‪.‬‬
‫מסמכים ברכב‪ -‬רישיונות רכב‪ ,‬רישיון נהיגה תקף לנהג‪ ,‬היתר נדרש לנהיגת הרכב וכרטיס עבודה‬
‫חתום ע"י המפקד המשלח‪.‬‬
‫טל"ת‪ -‬אחריותו של הנהג לבצע את הטיפול ואחריותו של מפקד המשימה לוודא‪.‬‬
‫צמיגים תקינים ולחץ אוויר‬ ‫‪.1‬‬
‫כלי נהג כולל אפוד זוהר‬ ‫‪.0‬‬
‫גלגל רזרבי תקין ומעוגן במקומו‬ ‫‪.3‬‬
‫אורות תקינים‬ ‫‪.4‬‬
‫מראות תקינות ומכוונות לנהג‬ ‫‪.5‬‬
‫מגבים תקינים (גומי לא יבש‪/‬סדוק‪/‬בלוי)‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫דיווח שוטף למפקדים ‪ -‬במהלך המשימה ובסיומה יש לשמור על קשר רציף עם המפקד המשלח‬
‫כדי ליצור "סגירת מעגל" וללמוד מאירועים חריגים למשימות הבאות‪.‬‬
‫אירועים לדיווח‪:‬‬
‫‪ .1‬אירועים חריגים במהלך המשימה כגון‪ :‬תאונת דרכים‪ ,‬ציר חסום‪ ,‬שיטפון‪ ,‬שינוי בהרכב‬
‫הכוח‪.‬‬
‫‪ .0‬שינוי בתקינות כלי הרכב או בכשירות הנהג‪.‬‬
‫‪ .3‬אופן ביצוע המשימה‪.‬‬
‫‪ .4‬נקודות לשיפור ולשימור‪ -‬בסוף המשימה‪.‬‬

‫‪99‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫בסיום המשימה יש להחזיר מסמכים וציוד ברכב‪:‬‬

‫‪ .1‬דסקת הטכוגרף‪.‬‬
‫‪ .0‬כרטיס עבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬מפתחות הרכב‪.‬‬
‫סיוע בהכוונה לאחור‪ -‬בכלי רכב רבים שדה הראיה לאחור מאוד מוגבל ונדרשת הכוונה של הרכב‬
‫ע"י מפקד המשימה‪.‬‬
‫דגשים להכוונה לאחור‪:‬‬
‫‪ .1‬מרחק בטוח מהרכב‪ ,‬לא בקו נסיעת הרכב‪.‬‬
‫‪ .0‬אם ניתן‪ ,‬יעמוד המכוון מאחור ומשמאל‪.‬‬
‫‪ .3‬קשר עין בין הנהג למכוון‪.‬‬
‫‪ .4‬סימנים מוסכמים בין הנהג למכוון‪.‬‬
‫‪ .5‬אם שדה הראיה חסום וישנה מצלמה אחורית‪ ,‬היא לא מחליפה מכוון אחורי (המצלמה‬
‫לצורך מבצעי בלבד)‪.‬‬

‫הגורמים המרכזיים לת"ד ודרכי התמודדות‪:‬‬

‫דרכי התמודדות מפקד המשימה‬ ‫גורם מרכזי לתאונה‬
‫קבע נקודות התרעננות‪,‬‬ ‫עייפות ‪ 0‬הירדמות הנהג‬
‫עצור את הנסיעה ודווח למפקד המשלח‪.‬‬
‫היסח דעת בנהיגה – הנהג מנע גורמים מסיחים– סייע בהעברת תחנות רדיו‪ ,‬קבע‬
‫"מתעסק" בטלפון הנייד‪ ,‬ברדיו‪ ,‬הפסקות התרעננות‪ ,‬וודא שהנהג עוסק אך ורק בנהיגה‪.‬‬
‫מעשן‪/‬אוכל תו"כ נהיגה וכו'‬
‫מהירות מופרזת או מהירות בחן את מהירות הנסיעה של הנהג מעת לעת‪ ,‬וודא כי נוהג‬
‫בהתאם לתנאי הדרך‪ ,‬היה אסרטיבי הער‪/‬עצור את הנהג‬ ‫שאינה מתאימה לתנאי הדרך‬
‫כשנדרש‪.‬‬
‫הער לנהג‪.‬‬ ‫אי שמירת מרחק‬
‫לקיחת סיכונים מיותרים בנהיגה הער לנהג‪ .‬היה אסרטיבי עצור את הנסיעה ודווח למפקד‬
‫(עקיפה מסוכנת‪ ,‬מעבר בין משלח‪.‬‬
‫נתיבים וכד') ‪-‬‬
‫קבע "סימנים מוסכמים" עם הנהג טרם הכוונתו‪ ,‬בצע סיור‬ ‫נסיעה לאחור‬
‫סביב הרכב‪ ,‬וודא כי אין נת"בים וכוון את הנהג לאחור‪.‬‬
‫דגשים בנסיעה בפעילות מבצעית ‪0‬בט"ש‪:‬‬
‫‪ .1‬וודא כשירות הנהג טרם יציאתך למשימה (עייפות)‪.‬‬
‫‪ .0‬בצע תרגולות מחייבות לכלל הצוות (התהפכות‪ ,‬היתקלות‪/‬פריקה‪ ,‬שריפה) – וודא ביצוע‬
‫במקומות שאושרו‪.‬‬
‫‪ .3‬וודא סגירת רצועות צד ורכיסת קסדות בכלי רכב הנדרשים לכך‪.‬‬
‫‪ .4‬וודא עיגון ציוד ופק"לים‪.‬‬
‫‪ .5‬וודא כי הנהג נוהג בהתאם לתנאי הדרך ולא "בשם המבצעיות"‪.‬‬
‫‪ .8‬וודא כי הנהג מבצע משימות אליהם הוכשר (נהיגה חשוכה עם נהג ממבצעי וכד')‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫דגשים בנסיעה באימונים‪:‬‬

‫‪ .1‬וודא כשירות הנהג טרם יציאתך למשימה (עייפות)‪.‬‬
‫‪ .0‬וודא נסיעה רק בצירים מאושרים בתרגיל‪.‬‬
‫‪ .3‬וודא כי חניית הרכב מבוצעת לא בסמוך למגורי‪/‬אוהלי חיילים‪.‬‬
‫‪ .4‬וודא סד עצירה בכלי רכב בחניית כלי רכב‪.‬‬
‫‪ .5‬טרם הנסיעה וודא כי חיילים אינם ישנים‪/‬נחים סביב‪/‬בתוך‪/‬סמוך לכלי הרכב‪.‬‬
‫דגשים בנסיעה בשגרה (נסיעה מנהלתית)‪:‬‬
‫‪ .1‬וודא כשירות הנהג טרם יציאתך למשימה (עייפות)‪.‬‬
‫‪ .0‬במשימות שכיחות ‪ -‬וודא כי הנהג לא "מזלזל" ומבצע את הנסיעה בצורה פזיזה‪.‬‬
‫‪ .3‬אל תאפשר משימות פרטיות ‪ /‬משימות שלא נקבעו ע"י מפקד המשלח‪.‬‬
‫‪ .4‬בצע את המשימה רק בצירים ובמסלולים שאושרו‪.‬‬
‫‪ .2‬פעילות וסיכונים בתנאי מזג אויר שונים‬
‫מונחים והגדרות‪:‬‬
‫‪ 5.3.0.1‬דרגת מאמץ – מדד רמת המאמץ הנקבעת עפ"י רמת עצימות הפעילות‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.0‬דרגת עומס החום – הגדרה מספרית לרמת עומס החום‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.3‬דרגת עומס הקור – הגדרה מספרית למדד עומס הקור‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.4‬התייבשות – ירידה בכמות הנוזלים בגוף (הפרה במאזן הנוזלים בגוף) הנובעת משילוב של‬
‫איבוד נוזלים מוגבר‪ ,‬עקב תנאי הסביבה וביצוע פעילות גופנית‪ ,‬וצריכת נוזלים מופחתת‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.5‬מכת חום –מצב חירום רפואי הנגרם כתוצאה מעלייה חדה בטמפרטורת הגוף בה נפגעות‬
‫רוב מערכות הגוף ( עפ"י רוב נגרמת כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת )‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.8‬משמעת מים ‪ -‬שתייה של כמות נוזלים שלא תפחת מכמות חיונית וקבועה‪ ,‬בפרקי זמן‬
‫קבועים‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.7‬עומס חום – מדד המורכב משקלול מדידות טמפרטורה ולחות סביבתית ומבוטא ביחידות‬
‫אי‪-‬נוחות (יא"נ)‬
‫‪ 5.3.0.5‬עומס קור – מדד המורכב משקלול מדידות טמפרטורה סביבתית ומהירות רוח‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.9‬פגיעת קור מרכזית – תת חום הגוף (היפותרמיה)‪ .‬מצב מסכן חיים המתאפיין בירידת‬
‫טמפרטורת ליבת הגוף מתחת ל ‪ -35.2‬מעלות צלזיוס (מ"צ)‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.12‬פגיעת קור היקפית ‪ -‬פגיעה ברקמות היקף הגוף בדרגות שונות המתבטאת בירידה‬
‫בתחושה‪ ,‬כאב נפיחות ועד נזק בלתי הפיך לאזור הנפגע (בעיקר קצות גפיים‪ ,‬אף ואוזניים)‪.‬‬
‫‪" 5.3.0.11‬קסטרל" ‪ -‬מכשיר דיגיטאלי למדידת עומס חום ‪ /‬קור‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.10‬רמת עומס החום – הגדרה מילולית למדד עומס החום‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.13‬רמת עומס קור – הגדרה מילולית (יצירת התאמה בין חום וקור) למדד עומס הקור‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.14‬תקופת החורף ‪ -‬החל מ‪ 1 -‬בנובמבר ועד ‪ 31‬במרץ‪.‬‬
‫‪ 5.3.0.15‬תקופת הקיץ ‪ -‬החל מ‪ 1 -‬באפריל ועד ‪ 31‬באוקטובר‪.‬‬

‫‪121‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫גוף ההוראה‪:‬‬
‫‪ 5.3.3.1‬כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬מפקדי היחידות המתאמנות‪:‬‬
‫‪ .1‬יידעו את פקודיהם ויוודאו כי ההוראות בדבר הגבלות באימונים עפ"י תנאי‬
‫מזג האוויר‪ ,‬ברורות להם ומיושמות בתכנון האימון‪.‬‬
‫‪ .0‬יקפידו על מילוי ההוראות במהלך אימון‪.‬‬
‫‪ .3‬יוודאו בדיקת עומס חום ‪ /‬קור באמצעות מכשיר "קסטרל"‪.‬‬
‫‪ .4‬ידגישו את חשיבות הנושאים הבאים‪:‬‬
‫א) התאמתו של המאמץ הנדרש ליכולתו של החייל‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לתנאי מזג האוויר‪ ,‬בהתאמה לשעת היממה בה מבוצע המאמץ‪.‬‬
‫ב) אספקה קבועה וסדירה של כמות הנוזלים הדרושה‪.‬‬
‫ג) קיום מנוחות קצובות בפרקי זמן קבועים‪ ,‬במהלך ביצוע האימונים‪.‬‬
‫ד) הקפדה על כיסוי מתאים של הגוף‪ ,‬עפ"י תנאי האקלים‪.‬‬
‫ה) לפני כל יציאה לאימון‪ ,‬על המפקד לשנן בפני פקודיו את הוראות הבטיחות בנושאי‬
‫מנוחה ושתייה באימונים ונקיטת אמצעי עזרה ראשונה לכל חייל החשוד בפגיעת אקלים‪.‬‬
‫‪ .5‬ידאגו להמצאות ‪ 0‬מכלי מים ‪ 02‬ליטר ברכב הפינוי לצורכי קירור נפגעי חום‪ .‬בניווטים ראה‬
‫מנחה לניווט בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫במאמצים עצימים ראה הוראת קחצ"ר מס' ‪ 4‬בנושא כושר קרבי‪" :‬ריצות‪ ,‬מאמץ עצים‪,‬‬
‫אליפויות ותחרויות"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגבלות מיוחדות עפ"י רופא יחידתי ומפקד היחידה‪:‬‬
‫‪ .1‬במקרים יוצאים מהכלל (שלא מפורטים בהוראה זו)‪ ,‬רשאים מקרפ"ר או קצין הרפואה‬
‫היחידתי‪ ,‬להודיע על איסור כל אימון המחייב מאמץ גופני‪ ,‬או לקבוע הגבלות נוספות על אלו‬
‫שפורטו בהוראה זו‪.‬‬
‫‪ .0‬ההודעה על ביטול אימון בתנאים אלה‪ ,‬יכולה להינתן מראש או במהלך האימון‪ ,‬בהתאם‬
‫לתנאים השוררים‪.‬‬
‫‪ .3‬בהתחשב בגיל החייל ודרגת אימונו וכושרו‪ ,‬רשאי קצין רפואה ראשי להחמיר בהגבלות על‬
‫אימונים‪ ,‬בהתאם לתנאי מזג האוויר לגבי טירונים והכשרות יסוד‪.‬‬
‫‪ .4‬על מפקד היחידה‪ ,‬חלה חובה להטיל הגבלות על אימון‪ ,‬כאשר נודע לו – גם שלא בדרכים‬
‫שפורטו לעיל‪ ,‬כי במהלך האימון שוררים תנאי מזג אוויר‬
‫קיצוניים או כאשר מופיעות תופעות המעידות על תשישות של חיילים לפני האימון או במהלכו‪.‬‬
‫‪ .5‬במידה ומופיעים באחד החיילים סימני תשישות על רקע של תנאי אקלים קיצוניים‪ ,‬יש לגלות‬
‫ערנות ויתר זהירות לגבי החיילים כולם‪ ,‬ולשקול הפסקת האימון‪.‬‬
‫‪ .8‬בכל מקרה של מכת חום‪/‬קור או מוות‪ ,‬יש למנות וח"ק בהתאם להפ"ע ‪" - 0.2715‬וועדות‬
‫חקירה ‪ -‬חובת מינוי‪ ,‬סמכויות ונהלים"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מנוחה‬
‫‪ .1‬תדירות ואורך המנוחות מפורטות בטבלאות בסעיפים ‪ 5.3.3.0‬ב' ו ‪ -5.3.3.3‬ג'‪.‬‬
‫‪ .0‬בזמן המנוחה‪ ,‬יש לאפשר למשתתפים להתיר את הציוד (אפודים‪ ,‬פק"לים וכדומה) מעל גופם‬
‫ולהנחותם לשתות על פי המומלץ בטבלה מטה בסעיף‪ 5.3.3.1 .‬ה' ‪1‬‬

‫‪120‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .3‬מקום המנוחה בקיץ יהיה באזור מוצל ובחורף באזור מוגן גשם‪ .‬בשטח בו אין מקומות‬
‫מוצלים ומוגנים מגשם‪ ,‬יש לקיים את המנוחה בשטח‪ ,‬ולא להמשיך בהליכה בחיפוש אחר צל‪/‬‬
‫מחסה‪ ,‬אלא אם ניתן להגיע למקום זה‪ ,‬תוך ‪ 12‬דקות נוספות‪.‬‬

‫ה‪ .‬שתייה ומזון‬

‫‪ .1‬חישוב כמות השתייה המומלצת והנדרשת למשתתף‪ ,‬בהתאם לתנאי האקלים ועוצמת‬
‫המאמץ‪ ,‬מפורטת בטבלה להלן (ערכי הטבלה הם ביחידות של מיליליטר מים לשעה)‪:‬‬

‫א‪ .‬הערכים בטבלה מתייחסים לחייל‪/‬ת שמשקלו‪/‬ה כ‪ 72 -‬ק"ג‪ .‬יש להוסיף‪/‬להפחית ‪12%‬‬
‫לערך בטבלה לכל ‪ 12‬ק"ג משקל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בפעילות בלילה או ביום מעונן יש לחשב את כמות החזר הנוזלים לשעה על פי הערך הנקוב‬
‫בטבלה פחות ‪ 052‬מ"ל לשעת פעילות‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתכנון האימון אין לחשב החזר נוזלים עבור שעות השינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש להימנע משתייה של יותר מ ‪ -1.5‬ליטר מים בשעה ויותר מ‪ 10 -‬ליטר מים ביממה (למעט‬
‫אבדן נוזלים בפעילות עפ"י הטבלה)‪.‬‬
‫‪ .0‬נוהל רוויה לפני פעילות בדרגת מאמץ בינוני ומעלה(ראה טבלת דרגות מאמצים סעיף ‪5.3.3.0‬‬
‫ג') הנמשכת מעל שעה‪ ,‬לפני כל ריצה הכוללת נשיאת אפוד‪/‬משא גב‪/‬אלונקה ולפני כל ריצה‬
‫למרחק של ‪ 7‬ק"מ או יותר ‪ -‬על כל משתתף בפעילות לשתות ‪ 0‬ליטר בשעתיים שלפני תחילת‬
‫הפעילות‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרה של התחלת פעילות כנ"ל עד לשעתיים שלאחר ההשכמה ניתן לבצע את נוהל הרוויה ב‪-‬‬
‫‪ 3‬השעות הקודמות לשינה‪.‬‬
‫‪ .4‬לפני תחילת האימון‪ ,‬חייב כל חייל לשתות נוזלים‪ ,‬רצויה שתייה צוננת וממותקת‪ .‬המפקדים‬
‫יעודדו שתייה ע"י הסברה והנחיה‪.‬‬
‫‪ .5‬בחורף‪ ,‬יש לאפשר לחיילים שתייה חמה ‪ -‬קודם לאימון‪ ,‬בהפסקות במהלכו ובסיומו‪.‬‬
‫‪ . 8‬על מנת להימנע מירידת ריכוז המלחים בדם בפעילויות ממושכות מעל ‪ 8‬שעות‪ ,‬באחריות‬
‫מפקד האימון לוודא שכל משתתף יאכל מדי ‪ 6‬שעות ארוחה שתמשך לפחות ‪ 15‬דקות‪.‬‬
‫‪ .7‬חובת נשיאת מימיה‪:‬‬
‫א‪ .‬כל חייל‪ ,‬יישא עמו לפחות שתי מימיות מים מלאות‪ ,‬בעת היציאה לכל אימון פיזי‬
‫המתנהל עם אפוד קרב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מילוי מימיות מחדש‪ ,‬ייעשה ממקור מים מאושר או ממכלים שילוו את היחידה‪.‬‬
‫ו‪ .‬הגבלות לחיילים לא מנוסים ולא מאוקלמים (חיילים מצטרפים)‪:‬‬
‫‪ .1‬גילו של החייל ותקופת שירותו‪ ,‬מחייבים התייחסות בקביעת מגבלות האימונים‪ .‬כאשר מדובר‬

‫‪123‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫בטירון‪ ,‬חייל מילואים‪ ,‬חייל השב מקורס‪ ,‬באימון קדם צבאי‪ ,‬בחיילים אשר לא התנסו במאמץ‬
‫קודם או בחיילים אשר הפסיקו אימונים לתקופה שמעל שבועיים ימים‪ ,‬יש להגביר את אמצעי‬
‫הזהירות ולהפחית בעוצמה ובמשך המאמץ ‪ -‬עפ"י הנחיות מרכז כושר קרבי‪ ,‬גם במקרים בהם‬
‫לפי תנאי האקלים ומידת המאמץ הנדרש‪ ,‬לא נשקפת לכאורה סכנה לחייל מאומן (מנוסה)‪.‬‬
‫‪ . 0‬מפקדת חיל החינוך והנוער וכל גורם צבאי המאמן נוער באימון קדם צבאי‪ ,‬ינהגו עפ"י‬
‫הוראות מיוחדות בהוצאת מקרפ"ר‪ ,‬בהתאם‪.‬‬
‫ט‪ .‬הפסקת אימון‪:‬‬
‫‪ .1‬האימון יופסק לחלוטין כאשר קיים חשד של מכת חום‪/‬פגיעת קור עד לאישוש‪/‬שלילת‬
‫האבחנה‪ .‬אם אובחנה מכת חום‪/‬פגיעת קור או אובחנו ‪ 0‬מקרי התייבשות יופסק האימון לאלתר‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬במקביל לטיפול הדחוף בנפגע‪ ,‬יוודאו המפקדים כי מתבצעת הפסקה מוחלטת של‬
‫הפעילות וניתן זמן מנוחה במקום מוצל ומוגן מרוח וגשם ושתייה בכמות מספקת לכל‬
‫המשתתפים ויעבירו דווח מידי לקצין הרפואה היחידתי ולחמ"ל מקרפ"ר‪ .‬הנפגע במכת חום‬
‫יטופל בהתאם להו"ק ‪ .820.220.1‬ונפגע קור יטופל בהתאם להו"ק ‪.1 820.225‬‬
‫‪ .0‬רק מח"ט (או מקביליו) ומעלה המהווה סמכות פיקודית כלפי הכוח המתאמן ולאחר‬
‫התייעצות ברופא מוסמך לאשר המשך אימון שהופסק עקב פגיעת אקלים מוכחת‪.‬‬

‫הגבלות אימונים בתנאי עומס חום‪:‬‬ ‫‪5.3.3.2‬‬

‫א‪ .‬התנהגות הגוף בחום‪:‬‬
‫‪ .1‬כדי לשמור על חייו ובריאותו של החייל‪ ,‬יש להתייחס לחוקי הפיזיולוגיה ולפעול במסגרת‬
‫המגבלות המוכתבות על ידם‪ .‬הנאמר להלן‪ ,‬נכון בכל תנאי מזג אוויר ומודגש ביתר שאת בתנאי‬
‫מזג אוויר קשים מהרגיל‪.‬‬
‫‪ .0‬מידת חום המצטברת בגופו של אדם‪ ,‬תלויה בעוצמה ובמשך המאמץ הגופני המבוצע‪ ,‬ובעומס‬
‫החום השורר בסביבתו‪.‬‬
‫‪ .3‬בסביבה חמה נידוף הזיעה היא הדרך העיקרית לפליטת חום מהגוף לסביבה‪ ,‬תהליך ההזעה‬
‫כרוך באובדן נוזלים‪.‬‬
‫‪ .4‬אם אין מחזירים לגוף האדם את הנוזלים שהופרשו מתוכו ע"י ההזעה‪ ,‬חלה התייבשות‬
‫המביאה להתמוטטות מנגנון פליטת החום‪ ,‬ועשויה להוות גורם רקע למכת חום‪.‬‬
‫‪ .5‬האדם עצמו‪ ,‬אינו מרגיש מתי חלה בגופו התייבשות במידה מסוכנת‪ ,‬אשר יכולה לגרום אף‬
‫למותו‪ .‬אסור שאספקת הנוזלים תהיה תלויה רק בהרגשת הצימאון של החייל או בהבעת רצונו‬
‫לשתות‪.‬‬
‫‪ .8‬אספקת הנוזלים‪ ,‬חייבת להתבצע עפ"י הוראת המפקדים‪ ,‬בצורה ובמועדים קבועים ‪ -‬בהתאם‬
‫לאמור בהוראה זו ובהוראות האימון הרלוונטיות‪.‬‬
‫‪ .7‬בנוסף על האמור לעיל‪ ,‬עלול הגוף להתחמם יתר על המידה גם תוך כדי הזעה ושתייה מרובה‪,‬‬
‫עקב עומס חום חיצוני גבוה ומאמץ ממושך בלתי פוסק‪ ,‬וזאת מפני שהפגת החום מהגוף אינה‬
‫מדביקה את קצב צבירת החום בגוף‪.‬‬
‫‪ .5‬לאור זאת‪ ,‬הכרחי לנוח מדי פעם ‪ -‬על מנת להפסיק ייצור חום נוסף בגוף ולתת לחום שהצטבר‬
‫להיפלט מן הגוף‪.‬‬

‫‪124‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ד‪ .‬טיפול ראשוני בנפגע החשוד בפגיעת חום‬

‫‪ .1‬אם הנפגע מחוסר הכרה יתבצעו פעולות החייאה‪.‬‬
‫‪ .0‬הסרה מיידית של אפוד ובגדים‪.‬‬
‫‪ .3‬קירור מיידי ע"י שפיכת כמויות גדולות (עשרות ליטרים) של מים על החייל‪ ,‬או‬
‫‪ .4‬טבילתו במאגר או מקווה מים כלשהו‪.‬‬
‫‪ .5‬השכבה בצל ויצירת משב רוח (במידת האפשר‪ ,‬יש להשכיבו על גבי אלונקה או מצע שיבודד‬
‫את גופו מהקרקע)‪.‬‬
‫‪ .8‬אין לנסות להשקות את החייל ואין לשפוך מים על פניו של חייל שאינו בהכרה מלאה‪ .‬אם‬
‫הנפגע נמצא בהכרה מלאה ומסוגל לבלוע‪ ,‬יש להשקותו בנוזלים ‪ -‬רצוי במים צוננים‪.‬‬
‫‪ .7‬פינוי הנפגע‪ ,‬לבית החולים הקרוב ביותר‪ .‬אין להשהות פינוי של נפגע חום למתקן רפואי‬
‫אלא לצורך פעולת החייאה ראשונית‪.‬‬

‫‪125‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הגבלות אימונים בתנאי עומס קור‪:‬‬ ‫‪5.3.3.3‬‬

‫א‪ .‬התנהגות הגוף בקור‪:‬‬
‫‪ .1‬תפקוד תקין של מערכות גוף האדם מחייב שמירה על טווח טמפרטורת הגוף של ‪:‬‬
‫‪37.5 – 38.2 .‬‬

‫‪ .0‬חשיפה למזג אוויר קר עלולה להוריד את טמפרטורת הגוף ולגרום לנזקים‬

‫במערכות השונות‪ ,‬עד כדי מוות‪.‬‬

‫‪ .3‬הימנעות מפגיעת קור תלויה באיזון בין ‪ 3‬מרכיבים עיקריים‪ :‬סביבה‪ ,‬אדם‪,‬‬
‫ומשימה‪ :‬סביבה – מושפעת מתנאי מזג אוויר וכוללת ‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬רוח‪ ,‬משקעים‬
‫ולחות ( שלג‪/‬גשם )‪ .‬אדם – כולל את בריאות האדם והמצב הפיזיולוגי ( עייפות‪ ,‬מזון‬
‫וכו' )‪ .‬משימה – מרכיב הכולל את אופי ומשך הפעילות‪ ,‬אמצעי הלבוש‪/‬בידוד בעת‬
‫הפעילות‪.‬‬

‫‪ .4‬חוסר איזון בין כלל המרכיבים ‪,‬לדוגמא שהייה בתנאי טמפרטורה קיצונית ורוח‬
‫חזקה או שימוש באמצעי לבוש שאינם מתאימים ‪,‬משמעותו הפרה בין כמות החום‬
‫המיוצרת בגוף לכמות החום האובד לסביבה וכתוצאה מכך ירידה בטמפרטורת הגוף‬
‫והיווצרות נזק למערכות הגוף‪.‬‬

‫‪128‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תחקיר‬

‫‪127‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .1‬מבוא‬

‫א‪.‬התחקיר בצה"ל הוא כלי מרכזי – מנהיגותי ומקצועי – של המפקד ללמידה ולהשתפרות‬
‫ביחידתו וביחידות הכפופות לו‪ .‬את התחקיר מבצע המפקד‪ ,‬והוא הנושא באחריות‬
‫להפקת הלקחים וליישומם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התחקיר הוא בירור הנערך בנוגע לאירוע שהתרחש בפעילות צבאית‪ .‬במהלך עריכת‬
‫התחקיר מתבררים הנסיבות ואופן הביצוע של פעילות צבאית בהקשר של מטרתה‬
‫ויעדיה‪ ,‬לשם קבלת המידע הדרוש כדי לקבוע ממצאים‪ ,‬להסיק מסקנות‪ ,‬להפיק לקחים‬
‫וליישמם‪ .‬בסוף ביצוע התחקור ייכתב תחקיר (ע"פ הפורמט המצורף) שיסכם את כלל‬
‫האירוע ותחקורו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תכלית התחקיר ויישום הלקחים היא לשפר את המועילות המבצעית ולמנוע הישנות‬
‫אירועים בלתי רצויים‪ ,‬ובכך הם צופים לעבר העתיד‪ .‬זאת בשונה מחקירה‪ ,‬שמטרתה‬
‫לבדוק חשדות לביצוע עברה פלילית‪.‬‬
‫ד‪ .‬התחקיר הוא כלי מקצועי המצוי בארגז הכלים של המפקד‪ .‬יחידה המקיימת מדיניות של‬
‫למידה באמצעות תחקיר היא יחידה משתבחת מקצועית הן ברמת תהליכי העבודה והן‬
‫ברמת הטמעת הנהלים‪ ,‬ההוראות והתרגולות המבצעיות‪.‬‬
‫ה‪ .‬תפיסת הבטיחות בצה"ל רואה בבטיחות כחלק מהמקצועיות‪ .‬על פי התפיסה‪ ,‬רמת‬
‫הבטיחות מותנית ביכולת המקצועית של הפרט והיחידה‪ .‬מדיניות שיטתית של ביצוע‬
‫תחקיר ביחידה משביחה וממנפת מחד את היכולת המקצועית ובו בזמן משפרת את רמת‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫ו‪ .‬פורמט התחקיר בהוראה זו מחייב‪ .‬מטרת הפורמט האחיד הינו לאפשר למידה הדדית בין‬
‫יחידות על בסיס הפצת תחקירים בין יחידות צה"ל השונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬הוראה זו מתבססת על‪:‬‬
‫‪ .1‬הוראות אמ"ץ ‪ -‬תוה"ד ‪ – 5.4‬התחקיר ויישום הלקחים (‪.)0114‬‬
‫‪ .0‬הוראות זרוע היבשה‪ ,‬תחקיר‪ ,‬הפקת לקחים יישומם והטמעתם (‪.)0110‬‬

‫‪ .2‬המטרה‬

‫להגדיר את הכללים לביצוע תחקיר לאירוע בטיחות בצה"ל ואת הכללים ליישום‬
‫הלקחים‪.‬‬

‫‪ .3‬הגדרות‬

‫א‪" .‬אירוע בטיחות" – אירוע שנגרמה בו תאונה (אירוע הגורם למוות‪ ,‬לפגיעה בבריאות‪,‬‬
‫לפציעה‪ ,‬לנזק או לאובדן) ‪,‬או שעלולה הייתה להיגרם בו תאונה (תקרית בטיחות)‪.‬‬
‫ב‪" .‬דוח התחקיר" – מסמך שבו מתואר התחקיר המלא‪ ,‬על חלקיו השונים‪ ,‬כמפורט להלן‬
‫בפרק ‪.2‬‬
‫ג‪" .‬יישום לקח" – הפיכת לקח מאירוע לכדי מעשה באמצעות פקודות והוראות ובקרה‬
‫לטווח ארוך אחר ביצוע הפקודות וההוראות‪.‬‬

‫‪125‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"המלצה" – אמירה המצביעה על צורך לתקן ליקוי‪ ,‬למלא חסר או לחזק יתרון‪ ,‬שיש בה‬ ‫ד‪.‬‬
‫חידוש ושהופקה בעקבות ניתוח ממצאים ומסקנות של תחקיר על אודות פעולה צבאית‪,‬‬
‫אך אין בסמכות המפקד האחראי לתחקיר להפוך את ההמלצה להוראה‪.‬‬
‫"לקח" – החלטה לתקן ליקוי‪ ,‬למלא חסר או לחזק יתרון‪ ,‬שיש בה חידוש ושהופקה‬ ‫ה‪.‬‬
‫בעקבות ניתוח של ממצאים ומסקנות על אודות פעילות צבאית‪.‬‬
‫"ממצא" – פריט מידע עובדתי שנמצא על אודות האירוע המתוחקר‪ ,‬אשר יש לו חשיבות‬ ‫ו‪.‬‬
‫לאותו האירוע ולאותו התחקיר‪.‬‬
‫"מסקנה" – תוצאה או תולדה של עיון בממצאי תחקיר וניתוחם לאור אמות מידה‬ ‫ז‪.‬‬
‫מוסכמות‪.‬‬
‫"תחקיר" – חקירה מפורטת בדבר פרטי ביצוע של משימה מול המטרה ומול תוצאותיה‪,‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫לשם מיצוי כל הידיעות והנתונים‪ ,‬הדרושים ליצירת בסיס להסקת מסקנות והפקת‬
‫לקחים‪.‬‬
‫ט‪" .‬תחקיר שחל עליו חיסיון" – תחקיר בקשר לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות‬
‫מבצעית בהקשר אליהם‪.‬‬

‫‪ .4‬עקרונות מנחים בתחקיר‬

‫א‪.‬אחריות לבצע תחקיר הינה בראש ובראשונה של מפקד המסגרת בה ארע אירוע הבטיחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרת התחקיר הפיקודי היא למידה והשתפרות‪ .‬המפקד המתחקר ישאף לאווירת פתיחות‬
‫ללא מורא מצד המעורבים לחשוף שגיאות‪ ,‬תקלות וביקורת‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיימת חובת ביצוע תחקיר בהתאם לחומרת אירוע הבטיחות ‪ -‬הוראת בטיחות ‪ 5.0‬בכרך‬
‫א'‪.‬‬
‫ד‪ .‬תחקיר מקביל לחקירת מצ"ח ‪ -‬מפקד יבצע תחקיר לאירוע לאחר תיאום וקבלת דגשים‬
‫מול פרקליט צבאי (הוראת אמ"צ‪ /‬תוה"ד ‪ 5.4‬סעיף ‪.)9‬‬
‫ה‪ .‬התבססות על תשתית עובדתית ("מה היה") המבוססת על אמירת אמת‪.‬‬
‫ו‪ .‬התחקיר יבוצע בסמוך ככול האפשר להתרחשות האירוע על מנת למנוע איבוד פרטי חקירה‬
‫ולהשפיע מוקדם ככל הניתן על שיפור המסגרת המתוחקרת באמצעות לקחים‪.‬‬
‫ז‪ .‬יישום הלקחים – מבצע התחקיר יקבע לקחים לסגירת הפערים שהתגלו בתחקיר ותוכנית‬
‫בקרה לוודא את יישום הלקחים‪.‬‬

‫‪ .5‬החיסיון בתחקיר‬
‫על תחקיר צבאי חל חיסיון‪ ,‬לפי הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬רק תחקיר בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון או פעילות מבצעית‪ ,‬או בקשר אליהן‬
‫(להלן "התחקיר הצבאי") יזכה לחיסיון ‪.‬‬
‫‪ .0‬תכלית חיסיון זה לאפשר אמירת אמת ופתיחות ללא חשש מהפללה עצמית‪ .‬פתיחות‬
‫זו תשפר את הלמידה ותאפשר הצלת חיים ‪.‬‬
‫‪ .3‬החיסיון יחול על הדברים שנאמרו במהלך עריכת התחקיר ועל ממצאים שנוצרו על‬
‫ידי המתחקר לטובת התחקיר‪ ,‬כגון תמונות שהוא צילם‪ .‬החיסיון לא יחול על‬

‫‪129‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ממצאים פיזיים ומסמכים שנאספו במהלך האירוע המתוחקר‪ ,‬כגון קליע‪ ,‬תרמיל‪,‬‬
‫אמצעי לחימה‪ ,‬סרטונים‪ ,‬יומני מבצעים‪ ,‬פקודות מבצע וכדומה‪.‬‬
‫‪ .6‬מודל התחקיר‬

‫א‪ .‬מודל תחקיר הבטיחות תואם למודל של תחקיר אימון‪ ,‬תחקיר מקצועי‪ ,‬תחקיר לחימה‬
‫או תחקיר משמעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתחקיר בטיחותי לא נבחר את המוקד לתחקיר כפי שמבוצע בתחקיר לחימה ‪ /‬אימון‬
‫אלא נתמקד באירוע הבטיחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה היה? – פירוט העובדות הקשורות לאירוע‪ .‬בסיום פרק זה למתחקר יש תמונה מלאה‬
‫ככל האפשר על התרחשות האירוע‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה היה צריך להיות? – השוואת העבודות שקשורות להתרחשות האירוע לפקודות‬
‫וההוראות המחייבות בספרות המקצועית‪ ,‬הוראות בטיחות‪ ,‬פקודות והנחיות שקשורות‬
‫לנושא המתוחקר‪.‬‬
‫ה‪ .‬פערים – פער בין מה היה באירוע לבין מה היה צריך להיות עפ"י הפקודות וההוראות‪.‬‬
‫יכול להיות מספר רב של פערים‪.‬‬
‫ו‪ .‬מסקנות –פרק זה יסביר כיצד הפערים שהתגלו גרמו להתרחשות אירוע הבטיחות הן‬
‫באופן ישיר והן באופן עקיף וכן ניתוח של מבצע התחקיר לסיבות שבגינן קיימים‬
‫הפערים‪.‬‬
‫ז‪ .‬לקחים – החלטות שמטרתם לטפל בפערים שהתגלו בתחקיר‪ .‬מטרת הלקחים היא לשפר‬
‫את תפקוד המסגרת בביצוע הפעולה הבאה‪.‬‬

‫ח‪ .‬המלצות לרמה ממונה – הצעות לדרכי טיפול בפערים שהתגלו בתחקיר‪ ,‬אשר אין‬
‫בסמכותנו לבצען‪.‬‬

‫‪112‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .4‬מבנה דו"ח התחקיר‬

‫א‪ .‬כללי‬
‫‪ .1‬תיאור כללי של האירוע ‪ -‬תאריך‪ ,‬מקום‪ ,‬יחידה‪ ,‬תיאור כללי ותוצאות‪.‬‬
‫התיאור הכללי ימצא בתוך מסגרת מרובעת בתחילת המסמך‪.‬‬
‫‪ .0‬פרטים כלליים ‪ -‬מי תחקר‪ ,‬מי השתתף בתחקיר‪ ,‬חומרים עליהם התבסס‬
‫התחקיר‪ .‬עבור כל אדם המוזכר בסעיף זה‪ ,‬יש לציין שם מלא‪ ,‬דרגה ומספר‬
‫אישי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממצאים‬
‫‪ .1‬ממצאי רקע‪.‬‬
‫‪ .0‬ממצאים רצף כרונולוגי של התרחשות האירוע‪.‬‬
‫‪ .3‬ממצאים נוספים (מחולקים ע"פ הנושאים שתוחקרו)‪.‬‬

‫ג‪ .‬מסקנות‬
‫‪ .1‬ניתוח הגורמים לאירוע‪:‬‬
‫א‪ .‬גורם ישיר לאירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמים תורמים‪.‬‬
‫‪ .0‬ניתוח הממצאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תקלות ב‪ .‬שגיאות ג‪ .‬נקודות לשימור‪.‬‬
‫ד‪ .‬לקחים‪:‬‬
‫הלקח‪ ,‬האחריות והלו"ז לביצוע‪.‬‬
‫ה‪ .‬המלצות‪:‬‬
‫הפניה לרמה ממונה‪.‬‬
‫ו‪ .‬סיכום המפקד (רשות)‬

‫‪ .8‬דגשים לכתיבת דו"ח התחקיר‬

‫על דו"ח התחקיר להיות כתוב לפי סטנדרט הכתיבה הצבאית‪.‬‬

‫א‪ .‬פרק כללי‬

‫‪ .1‬תיאור האירוע‬
‫תיאור האירוע באופן כללי ‪ ,‬תאריך ‪ ,‬יחידה‪ ,‬מקום ‪ ,‬מסגרת ההתרחשות‪ ,‬מעורבים‬
‫מרכזיים ‪ ,‬תוצאות האירוע תוך ציון נפגעים בנפש‪ /‬נזק לרכוש‪.‬‬

‫דוגמא‬

‫‪ .1‬תאריך‪ :‬יום שלישי ‪ ,3/0/0215‬בשעה ‪21:19‬‬

‫‪ .2‬מקום‪ :‬בנשקיית בא"ח נח"ל‬

‫‪111‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .3‬תיאור האירוע‪ :‬במהלך בדיקה של משגר תת"ק לאו ‪ 35‬מ"מ נפלט‬

‫התת"ק‪.‬‬

‫‪ .4‬תוצאות האירוע‪ :‬מהפליטה נפצע החייל ‪ XXXX‬באופן בינוני בידו‬

‫הימנית‪.‬‬

‫‪ .2‬פרטים כללים‬
‫פרטי אינפורמציה כלליים כגון‪ :‬זהות מנהל התחקיר‪ ,‬משתתפים בתחקיר‪ ,‬ההוראות‬
‫והמסמכים בהם נעזר המתחקר‪.‬‬

‫ב‪ .‬פרק ממצאים‬

‫‪" .1‬ממצא" – פריט מידע עובדתי שנמצא על אודות האירוע המתוחקר‪ ,‬אשר יש לו‬
‫חשיבות לאותו האירוע ולאותו התחקיר‪.‬‬

‫‪ .2‬דגשים לכתיבת ממצאים‪:‬‬

‫‪ .1‬עובדות בלבד ללא פרשנות‪.‬‬
‫‪ .0‬הקפדה על דיוק‪.‬‬
‫‪ .3‬ממצאים עניינים ובצמצום להבנת האירוע‪.‬‬
‫‪ .4‬יכתבו בזמן עבר‪.‬‬

‫‪ .3‬סוגי ממצאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ממצאי רקע‪:‬‬
‫עובדות כלליות על המעורבים בתחקיר לטובת הבנת הקשר לאירוע (מי הכוח‪,‬‬
‫הכשרתו‪ ,‬המשימה הכללית שלו וכו')‪.‬‬

‫דוגמא – ממצאי רקע‬

‫‪ o‬ממצא ‪ :1‬פלוגה ג' מגדוד ‪ X‬נמצאת כחמישה חודשים בפעילות מבצעית בגזרת‬
‫חטמ"ר שומרון‪ .‬גזרת הפלוגה הינה מנחל ‪ ...‬בדרום ועד ציר ‪ ...‬בצפון‪.‬‬

‫‪ o‬ממצא ‪ :2‬משימות הפלוגה אבטחת הישובים והצירים בגזרתה וזאת ע"י ביצוע‬
‫סיורים רכובים‪ ,‬רגליים‪ ,‬מארבים‪ ,‬תצפיות‪...‬‬

‫ב‪ .‬ממצאי האירוע – רצף כרונולוגי‬

‫תיאור עובדתי של ההתרחשויות באירוע ע"פ סדר התרחשותן בו‪ .‬נקודת ההתחלה‬
‫לתיאור הרצף הכרונולוגי הינה בנקודה שעל פי דעת המתחקר העובדות רלוונטיות‬
‫באופן מידי להתרחשות האירוע‪ .‬נקודת הסיום של הרצף הכרונולוגי ‪ -‬גמר הפעולות‬
‫המידיות שננקטו בתגובה לאירוע‪ .‬במידה וקיים תיעוד זמנים מדויק‪ ,‬עלייך‬

‫‪110‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫להשתמש בו‪ ,‬ובמקרה שאין תיעוד שכזה עליך לציין הערכת זמן כללית ולהקפיד‬
‫לשמור על סדר ההתרחשות‪ .‬על כותב התחקיר לתת תיאור מלא ומפורט של רצף‬
‫ההתרחשות‪ .‬חשוב לתת לקורא התחקיר את תחושת הזמן הנכונה ולכן אם טווח‬
‫הזמן בין הפעולות היה של שניות‪/‬דקות‪/‬שעות‪ ,‬יש לציין זאת‪.‬‬

‫דוגמא – ממצאים רצף כרונולוגי‪:‬‬

‫• ממצא ‪ :1‬ביום ב' ה‪ 6 -‬אוק '‪ 2119‬בשעה ‪ , 15:18‬יצא כוח בפיקוד המ"כ ‪....‬‬
‫ע"ג האמר ממוגן למשימת סיור על ציר "אופיר‪".‬‬

‫• ממצא ‪ :2‬בשעה ‪ 11:19‬ביצע המ"כ מחסום יזום על ציר "אופיר" בסמוך למפגש עם‬
‫ציר ‪.61‬‬

‫ג‪ .‬ממצאים נוספים‪:‬‬

‫ממצאים נוספים אינם קשורים לרצף הכרונולוגי אך הם מצביעים על תהליכים הקשורים‬
‫לתוצאות האירוע (גורמים תורמים שאפשרו את האירוע) ויש חשיבות לציינם על מנת‬
‫לתמוך במסקנות עתידיות‪ .‬יש לציין רק ממצאים נוספים אשר יש לגביהם מסקנות‪.‬‬
‫הממצאים ייכתבו כאשר הם מקוטלגים ע"פ נושאים שעלו בתחקיר‪.‬‬

‫ממצאים נוספים יהיו ברמת פירוט גבוה על מנת להקיף באופן מדויק ומלא את הנושא בו‬
‫עם עוסקים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬הכשרת בעלי תפקידים‪ ,‬תשתית הכבישים בגזרה וכו'‪.‬‬

‫דוגמא ‪ -‬ממצאים נוספים‬

‫מסלול שירותו של הנהג‪:‬‬

‫ממצא ‪ - 1‬התגייס לצה"ל בתאריך ‪-------‬‬ ‫•‬

‫ממצא ‪ - 0‬הנהג ביצע קד"צ נהיגה‪ ,‬טירונות והכשרת נהיגה להיתר ‪ 35‬ו‪ 41-‬בבה"ד ‪,6‬‬ ‫•‬
‫ושובץ בחטמ"ר בנימין כנהג משא‪.‬‬
‫ממצא ‪ – 3‬ב ‪ ------‬יצא מחטמ"ר בנימין לקורס "נהגי בט"ש" בבית הספר לנהיגה‬ ‫•‬
‫מבצעית במל"י‪.‬‬
‫ממצא ‪ - 4‬במהלך השבוע הראשון (שבוע היתרים לכלי רכב ממוגנים) התקשה הנהג‬ ‫•‬
‫ונהיגתו אופיינה ע"י המדריכים – "בעיות קשות בתפעול הרכב‪ ,‬תפעול מצמד‪,‬‬
‫החלפת הילוכים וזינוק בעליה"‪.‬‬
‫ממצא ‪ - 5‬בעקבות הקשיים שצוינו‪ ,‬הורחק הנהג מהקורס ובדו"ח ההרחקה מציין‬ ‫•‬
‫רמ"ד נהיגת בט"ש‪ ,‬סרן עידן חממי‪" ,‬לחניך בעיות מקצועיות רבות שמתאפיינות‬
‫בתפעול הרכב כגון – תפעול הילוכים ומצמד ‪,‬התאמת המהירות לתנאי הנסיעה"‪.‬‬
‫הרמ"ד המליץ על "חזרת הנהג לקורס לאחר שיבצע מספר נסיעות ביחידה על רכב‬
‫בעל גיר ידני"‪.‬‬

‫‪113‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ממצא ‪ - 8‬בסיכום מפקד ביה"ס לנהיגה מבצעית לדו"ח ההרחקה‪ ,‬נכתב כי "החניך‬ ‫•‬
‫יורחק מהקורס עם יכולת חזרה לקורס נוסף לאחר שיעבור רענון של חודשיים‬
‫ביחידה‪".‬‬
‫ממצא ‪ - 7‬חוות הדעת הנ"ל לא הגיעה לחטיבה‪.‬‬ ‫•‬

‫ג‪ .‬פרק מסקנות‬

‫מסקנה (מילון למונחי תו"ל) – תוצאה או תולדה של עיון בממצאי תחקיר‬
‫וניתוחם לאור אמות מידה מוסכמות‪.‬‬

‫מבצע התחקיר יבצע ניתוח ושיפוט של הממצאים בהיבטים של תקלות‪ ,‬שגיאות‬

‫ונקודות חיוביות וכן יסביר את הקשר הסבתי באירוע‪.‬‬

‫דגשים לניסוח מסקנה‪:‬‬

‫‪ .1‬מסקנה חייבת להישען על תשתית ממצאים ברורה‪.‬‬
‫‪ .0‬על המסקנה להיות מקושרת לוגית לממצאים‪.‬‬
‫‪ .3‬על המסקנה לבטא את הפער בין הרצוי למצוי‪.‬‬
‫‪ .4‬ניסוח המסקנה צריכה להביע קשר סיבתי בין התהליכים או הסיבות לבין‬
‫תוצאת האירוע‪.‬‬
‫‪ .5‬המסקנה תכתב בזמן הווה‪.‬‬

‫תהליך הסקת המסקנות כוללת שני שלבים‪:‬‬

‫‪ .1‬שלב ראשון– קביעת הקשר הסיבתי‪.‬‬

‫בשלב זה המתחקר מנתח וקובע את הגורמים שבגינם התרחש האירוע‪ .‬קביעת‬
‫הגורמים שהביאו לאירוע חייבת להישען על ממצאים שנאספו בתחקיר תוך‬
‫ביסוס קשר לוגי אליהם‪ .‬המתחקר יסווג את הגורמים לאירוע לשניים‪:‬‬

‫א‪ .‬גורם ישיר לאירוע ‪ -‬קביעת הגורם הישיר והמידי שבגללו נגרם אירוע‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫הגורם הישיר הינו שגיאה או תקלה שבוצעה והביאה באופן פיזי ממשי לאירוע‬
‫הבטיחות‪ .‬ניתן להגדיר יותר מגורם ישיר אחד שהביא לאירוע‪.‬‬

‫דוגמאות לכתיבת גורם ישיר באירוע בטיחות‪:‬‬

‫דוגמא – גורם ישיר לפליטת תת"ק לאו הינו ביצוע סד"פ ירי מלא בתוך‬
‫הנשקייה הכולל‪ :‬פתיחה מלאה של המשגר‪ ,‬פתיחת הנצרה ולחיצה על‬
‫ההדק ע"י אחראי הנשקייה‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ב‪ .‬גורמים תורמים לאירוע – התנאים‪ ,‬הנסיבות התהליכים שאפשרו‪ ,‬השפיעו ותרמו‬
‫להתרחשות האירוע‪ .‬ייתכנו מספר רב של גורמים תורמים לאירוע‪ .‬גורמים אלו הם‬
‫לרוב נסתרים ויש לאתר ולזהות אותם במהלך התחקיר‪.‬‬
‫סיווג הגורמים התורמים יבוצע באמצעות מודל ‪( 5M‬אדם‪ ,‬אמל"ח‪ ,‬סביבה‪,‬‬
‫פו"ש‪ ,‬משימה)‪.‬‬

‫מודל ‪ 5M‬לניתוח גורמים תורמים באירוע בטיחות‪:‬‬

‫‪ .1‬משימה‬
‫‪ .0‬אדם‬
‫‪ .3‬סביבה‬
‫‪ .4‬אמל"ח‬
‫‪ .5‬פו"ש‬
‫א‪ .‬הגורם האנושי‬

‫הגורם האנושי הוא הגורם אשר בדרך הטבע עומד במרכז התחקיר‪ ,‬הן משום‬
‫היותו גורם המחולל את מירב התאונות והן בשל היותו הנמען הראשי של‬
‫הלמידה מהתחקיר‪.‬‬

‫קיימים שלושה מרחבי ההתעניינות בתחקיר הגורם האנושי‪.‬‬

‫‪ .1‬מקצועי – הקשר שבין רמת המקצועיות של הפרט בביצוע המשימה לתוצאות‬

‫האירוע‪ .‬המודל הרצוי המגדיר את הרף המקצועי הוא ההוראה‬
‫המקצועית‪/‬בטיחות ‪ ,‬טכניקת הלחימה‪/‬תרגולת‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬אחיזת מקלע "'נגב" ע"י החייל בצורת אחיזה תחתית של קת‬
‫המקלע‪ ,‬בניגוד להוראה המקצועית המחייבת אחיזה עילית‪ ,‬גרמה‬
‫לחוסר יציבות בעת תפעול המעצור ובעקבותיו לנפילת המקלע על צידו‬
‫במהלך הירי‪.‬‬

‫‪ .0‬מנטאלי – השפעה של המצב הרגשי של הפרט כגון‪ :‬מוטיבציה (יתר‪ /‬חסר)‪ ,‬לחץ‪,‬‬
‫חשש‪ ,‬פחד‪ ,‬בושה וכו' על תוצאות האירוע‪.‬‬
‫דוגמא ‪ -‬החייל ‪ -----‬פעל במוטיבציית יתר על מנת להרשים את מפקדיו‬
‫ולכן לא ביקש להפסיק את האימון הגופני עד שנחשף למכת חום‬
‫והתמוטט‪.‬‬

‫‪ .3‬פיזיולוגי – השפעת ההיבט הפיזיולוגי של הפרט על תוצאות האירוע‪.‬‬

‫המתחקר יבדוק את גורמים כגון‪ :‬כושר גופני‪ ,‬שעות שינה‪ ,‬עומס‬
‫אימונים וכו' על תוצאות האירוע‪ .‬טווח ההתעניינות יהיה לעיתים‬
‫לתקופה ארוכה ויכלול מחלות רקע‪ ,‬אירועים קודמים וכו'‬

‫‪115‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫דוגמא‪ :‬השתתפות הלוחם במסע ‪ 70‬ק"מ‪ ,‬מבלי שהותאם לו סרגל‬

‫מאמצים אישי לאחר שנעדר ‪ 69‬ימים מהיחידה מהווה תרומה‬
‫משמעותית לאירוע מכת החום‪.‬‬

‫ב‪ .‬גורם הסביבה‪:‬‬

‫סביבה עלולה להוות גורם תורם משמעותי בתאונות‪ .‬על המפקד לתכנן את הפעילות‬
‫תוך שהוא מתייחס באופן מפורט לסיכון שהסביבה מייצרת על פעילות יחידתו ועליו‬
‫לתת מענה ולנהל את הסיכון בהתאמה‪ .‬לפיכך‪ ,‬על המתחקר לבחון את תרומת‬
‫הסביבה על תוצאות האירוע‪ .‬הסביבה כוללת‪:‬‬

‫‪ o‬תנאי השטח ‪ -‬תבליט ותכסית‪.‬‬

‫‪ o‬תנאי מזג אוויר ‪ -‬גשם‪ ,‬עומס חום‪ /‬קןר‪.‬‬
‫‪ o‬תנאי ראות ‪ -‬ערפל‪ ,‬אבק ‪ ,‬ראות בשעות בין הערביים‪ ,‬אור ירח וכו'‪.‬‬
‫על המתחקר להצביע על קשר סיבתי תורם בין התנאים של הסביבה במקום‪ /‬בזמן‬
‫האירוע לתוצאות האירוע‪.‬‬

‫דוגמאות לגורם הסביבה בתחקירים‪:‬‬

‫דוגמא ‪ :‬ביצוע האימון בעומס חום קיצוני היווה גורם תורם משמעותי לפגיעתו של‬
‫החייל ממכת חום‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬פריסת המחסום על כביש "אופיר" בשעת דמדומים יצרה בעיית זיהוי לנוסעים‬
‫בדרך את המחסום ובכך תרמה לתאונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גורם אמל"ח‬

‫אמצעי הלחימה עשוי להיות גורם תורם לאירוע בטיחות‪ .‬המתחקר צריך בשלב‬
‫ראשון לאשש או לשלול בתחקיר האם גורם האמל"ח שהיה באירוע היה גורם‬
‫תורם או שאין לא השפעה על תוצאות האירוע‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫אישוש גורם האמל"ח ‪ -‬נצרת הנשק נמצאה תקולה והיוותה גורם תורם לפליטת‬ ‫•‬
‫הכדור‪.‬‬

‫שלילת גורם האמל"ח ‪ -‬בלמי הרכב נמצאו תקינים ולכן ניתן לומר בוודאות‬ ‫•‬
‫שכשירות הרכב הייתה תקינה ולכן אין לכשירות הרכב גורם בתאונה‪.‬‬
‫בשלב השני הוא צריך לחקור ולהכריע האם הכשל באמל"ח הינו בסיסי וקבוע או‬
‫שנוצר בעת האירוע‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪118‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫• קבוע ‪ -‬קיר מבנה הלשבייה תוכנן בצורה לא נכונה דבר שאפשר מעבר של כדור‬
‫דרך הקיר‪.‬‬
‫• מקרי ‪ -‬התנתקות גלגל בסופה בעת נסיעה בגלל עייפות החומר‪.‬‬
‫מרחב השאלות של המפקד בבואו לתחקר מרכיב זה הוא רחב – להלן מגוון שאלות‬
‫לדוגמא‪:‬‬

‫אמל"ח תקני או מאולתר‬ ‫א‪.‬‬

‫תקינות וכשירות האמל"ח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אמינות האמל"ח‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫התאמת האמל"ח למשימה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ה‪ .‬שגרת האחזקה של האמצעי‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬הצוות סבור כי האלמנט שנמצא בחדר הימני (דרומי) במבנה ‪ 15‬לא נתן את‬
‫המענה הבטיחותי הנדרש‪ .‬הצוות מבסס את קביעתו על העובדה כי הכדור שפגע‬
‫בחייל עבר דרך אלמנט חלול שלא נבנה ע"פ התקן‪.‬‬

‫ד‪ .‬גורם המשימה‬

‫תחקיר תקרית או תאונה איננו מנותק מתחקיר המשימה באירוע‪ .‬בהקשר זה חובה‬
‫על המתחקר לבדוק את ההכנות שבוצעו למשימה‪ ,‬את תדריכי הכוחות ותהלכי‬
‫הכנתם לקראת התרגיל‪ .‬הבנת הלוחמים את המשימה בהקשרה הספציפי ובהקשר‬
‫רחב יותר היא שאלה חשובה בתחקיר‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬המשימה שהוטלה על הכוח להציב מחסום שגרתי בכביש ראשי בשעות החשיכה ללא‬
‫אמצעי סימון תקניים היוותה גורם תורם לתאונת הדרכים‪.‬‬

‫ה‪ .‬גורם הפו"ש‪:‬‬

‫הפיקוד והשליטה כגורם תורם בתאונה או תקרית מתייחסות לתרומת המימדים‬

‫הפיקודיים באירוע‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬מפקד תורן לא ביצע תדריך לנסיעה ולא קבע מפקד נסיעה‪ ,‬בעקבות כך הנהג לא‬
‫הכיר את הדרך נלחץ במהלך הנסיעה ולבסוף איבד את השליטה על הרכב והתהפך‪.‬‬

‫‪ .2‬שלב שני – המתחקר מצביע ומסווג את הפערים שמצא בין "מה היה" באירוע "למה היה‬
‫צריך להיות" במונחים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תקלה ‪ -‬אי ביצוע נכון של משימה כתוצאה מחריגה מפקודה או הנחיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שגיאה ‪ -‬אי ביצוע נכון של משימה כתוצאה מטעות בשיקול הדעת‪.‬‬
‫ג‪ .‬נקודות לשימור – פעולות שבוצעו בצורה טובה שחשוב לציין אותן ולשמר‬
‫אותן‪.‬‬
‫דוגמאות לניסוח תקלות‪:‬‬

‫‪117‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫א‪ .‬משגר תת"ק לאו לא נפרק בסיום התרגיל הרטוב לילה – מבק"א‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬הוראה‬
‫‪ ,18‬סעיף ‪" :18.12.0‬תתי קליבר שלא נורו‪ ,‬יש לפרק מהמטול‪ ,‬בגמר התרגיל‪/‬אימון"‬
‫– תקלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬משגר הלאו יצא לתרגיל דו"צ לאחר סיום התרגיל הרטוב כאשר הוא טעון –‬
‫מבק"א‪ ,‬כרך א'‪ ,‬הוראה ‪ ,8‬סעיף ‪" :8.11.3.0‬במסגרת ההכנות לתרגיל יוודא‬
‫המפקד שהנשק אשר בידי החיילים – פרוק‪ ,‬וברשותם רק אמצעים שאושרו‬
‫לתרגיל"‪ – .‬תקלה‪.‬‬
‫דוגמאות לניסוח שגיאות‪:‬‬

‫א‪ .‬החלטת המ"מ לקיים את התרגיל בשעה ‪ 28:22‬יצרה לחץ לא הכרחי שפגם‬
‫בהכנות לתרגיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬החלטת המג"ד לקיים תרגיל תנועת לילה רכובה וחשוכה בשטח צאלים‬
‫ובמרחק ‪ 12‬ק"מ לא תאמה את רמת כשירותם של המסגרת‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביצוע התדריך לבקרים במשרד ולא בסיום הסיור בשטח‪ ,‬פגם במיצוי הדגשים‬
‫שניתנו ע"י מנהל התרגיל‪.‬‬
‫דוגמאות לניסוח מסקנות לשימור‪:‬‬

‫א‪ .‬ביצוע ניהול הסיכונים‪ ,‬תוך אבחון חילופי בעלי התפקידים החדשים בגדוד‬
‫כנקודת תורפה מרכזית מיקדה נכון את ההכנות בהתאם למורכבות התרגיל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכנת המפקדים לתרגיל‪ ,‬אפשרה למפקדים לשלוט בנקודת התורפה בציר‬
‫הנסיעה בלילה‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרק לקחים –‬
‫הגדרת לקח (מילון למונחי תו"ל)‪ :‬החלטה לתקן ליקוי‪ ,‬למלא חסר או לחזק יתרון‪ ,‬שיש‬
‫בה חידוש ושהופקה בעקבות ניתוח של ממצאים ומסקנות על אודות פעילות צבאית‪.‬‬

‫עם סיום כתיבת המסקנות עלייך לזהות את המסקנות הדומיננטיות ביותר שאותן הנך‬
‫יכול ורשאי לממש ולתרגם אותן למונחי ביצוע (מי מבצע ועד מתי)‪ .‬הלקחים הם למעשה‬
‫מימוש המסקנות לצורך תיקון של ליקוי או מילוי של חסר על מנת למנוע אירועי בטיחות‬
‫בעתיד‪.‬‬

‫פרק הלקחים בתחקיר הוא למעשה תכלית תהליך התחקיר ולפיכך קיימת חשיבות שבו‬
‫ישקיע המפקד זמן בקביעת הלקחים‪.‬‬

‫על המפקד להבטיח כי בקביעתו את הלקחים הם עומדים לפחות במבחן אפקטיביות‬

‫שקיומן יוביל לחלופה טובה ובטוחה יותר מהקיימת‪.‬‬

‫מבחן הלקחים הוא במימושם וביכולתם לקדם את הבטיחות היחידה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מבחן‬
‫הלקחים איננו כמותי אלא איכותי בעיקרו‪ .‬בהקשר זה חשוב לציין‪ ,‬כי ריבוי לקחים‬
‫שאינו מיושם פוגע במעמד התחקיר ובתרבות הלמידה ביחידה‪ ,‬בעוד שמימוש לקחים‬
‫שיטתי מחזק אצל החיילים ביחידה את המחויבות ללמידה‪.‬‬

‫‪115‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫על המפקד לקבוע לכול לקח אחראי ומסגרת זמן מחייבת לביצוע (מי עושה‪ ,‬מה עושה‪,‬‬
‫עד מתי)‪.‬‬

‫דגשים לניסוח לקחים‪:‬‬

‫מקושר לוגית למסקנה‪/‬ות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מנוסח בצורה של פקודה כולל הגדרת תחומי אחריות‪ ,‬לו"ז וסידורי בקרה ‪.‬‬ ‫‪.0‬‬

‫‪ .3‬אין להפיק לקחים אשר עניינם ציון אמיתות ידועות‪ ,‬חזרה על הוראות בטיחות‬
‫קיימות או סיסמאות וקלישאות‪ -‬וזאת משום שאין בכך כל חידוש‪.‬‬
‫לקחים הנם הנחיות לביצוע מרמת המתחקר ומטה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫לקחים יכתבו בזמן עתיד‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫יש להוסיף גם לקחים חיוביים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫דוגמא‪ :‬יש להציב שלט "עמדת פריקת נשקים פלוגתית" ברחבת החניה‪ .‬פריקות‬
‫נשקים יתבצעו רק בעמדה זו – באחריות סמ"פ‪ ,‬מידי זמן מסוים‬

‫ה‪ .‬פרק המלצות –‬

‫הגדרת המלצה (מילון למונחי תו"ל)‪ :‬אמירה המצביעה על צורך לתקן ליקוי‪ ,‬למלא‬
‫חסר או לחזק יתרון‪ ,‬שיש בה חידוש ושהופקה בעקבות ניתוח ממצאים ומסקנות של‬
‫תחקיר על אודות פעולה צבאית‪ ,‬אך אין בסמכות המפקד האחראי לתחקיר להפוך‬
‫את ההמלצה להוראה‪.‬‬
‫במידה והמתחקר מצא לקחים שאין ביכולתו ובסמכותו לממשם הוא יפנה אותם‬
‫לרמה הממונה או לסמכות המקצועית אשר בסמכותה לממשם או להפוך אותם‬
‫להנחיות מחייבות‪ .‬ההמלצות בתחקיר חשובות מתוך ראייה רחבה שלמידה מתחקיר‬
‫תוכל לשמש מסגרות רבות מעבר למסגרת שבה ארע האירוע‪.‬‬

‫דגשים לניסוח המלצות‪:‬‬

‫‪ .1‬מקושרת לוגית למסקנות‪.‬‬
‫‪ .0‬מנוסחת בצורה של בקשה לבחינת הנושא‪.‬‬
‫‪ .3‬מנותבת לגורם הרלוונטי‪.‬‬
‫דוגמא לניסוח המלצות‪:‬‬
‫דוגמא‪ :‬בכביש המערכת בגזרת פלוגה ‪ 125‬קיימים בורות ומפגעים רבים אשר‬
‫מהווים נת"ב לרכבים הנוסעים בכביש‪ .‬ממליץ לסלול את הכביש מחדש – הנדסה‬
‫פיקוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬סיכום מפקד –‬
‫התייחסות חופשית של המפקד בסיום הדוח על מנת להעביר את המסר הפיקודי‬
‫מהתחקיר במילותיו שלו ללא צורך להיצמד לניסוח צבאי מחייב‪.‬‬

‫‪119‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תהליך יישום הלקחים‬

‫א‪ .‬הצלחה המלאה של תהליך התחקיר הינה יישום הלקחים בפעילות השוטפת‬
‫של המסגרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬תהליך יישום הלקחים יכלול את השלבים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפיכת הלקח לכדי הוראה של המפקד‪.‬‬
‫‪ .0‬ביצוע ההוראה‪.‬‬
‫‪ .3‬קיום בקרה‪ ,‬מעקב ובחינה של המפקד אחר ביצוע ההוראה לטווח זמן‬
‫ממושך‪.‬‬
‫א‪ .‬הטמעת לקח מתבטאת בשינוי דרכי החשיבה ובשינוי דרכי הביצוע‪ .‬עם הטמעת‬
‫לקח‪ ,‬הוא חדל להיות מוגדר לקח‪ ,‬והוא הופך לחלק משגרת הפעולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬העברת לקחים ותובנות ליחידות אחרות ‪ -‬בסוף תהליך הפקת הלקחים‬
‫הפנימיים ביחידה‪ ,‬המפקד המתחקר ידווח על לקחיו והתובנות הפנימיות של‬
‫יחידתו לרמה ממונה‪ ,‬לגוף המקצועי ולגוף המבצעי הרלוונטיים‪ ,‬שיעבדו‬
‫ויפיצו אותם לכל היחידות שעשויות להפיק מהם תועלת‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל מפקד יחידה חייב לנהל או להורות על ניהול שוטף של מאגר לקחים (ידני או‬
‫ממוחשב) שיתעד את הלקחים בתחום סמכותו‪ ,‬ואת תוכניות העבודה‬
‫למימושם ולהטמעתם‪ ,‬כחלק מתהליך פיתוח הידע ביחידתו‪.‬‬
‫דוגמא לניהול מאגר לקחים‪:‬‬

‫תחקיר לדוגמא‬
‫‪ .1‬כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬תאריך‪ :‬יום שישי ‪ 3/7/0215‬שעה ‪15:38‬‬
‫ב‪ .‬מקום‪ :‬מוצב יפתח בגזרת אוגדת עזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תיאור האירוע‪ :‬במהלך מסדר ניקיון נשקים בפלוגת המסלול נובמבר ‪ 0214‬נפלט כדור‬
‫בודד‪.‬‬
‫ד‪ .‬תוצאות האירוע‪ :‬חייל פצוע בינוני וחייל פצוע קל‪.‬‬
‫‪ .0‬ממצאים‪:‬‬

‫‪102‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫א‪ .‬ממצאי רקע‬

‫‪ )1‬פלוגת מסלול נובמבר ‪ 0214‬סיימה הכשרה בבא"ח ‪ 35‬וביצעה אל"ת בבא"פ‬
‫דרום‪.‬‬
‫‪ )0‬הפלוגה החלה לבצע פעילות מבצעית במוצב יפתח בתאריך ‪05/8/0215‬‬
‫(נמצאת כשבוע בפע"מ)‪.‬‬

‫‪ )3‬הפלוגה סיימה נוהל ‪ 120‬בהתאם לפקודות כניסה לפע"מ‪.‬‬

‫‪ )4‬הפלוגה נמצאה בנוהל מחסנית בהכנס כחלק משגרת הפע"מ באוגדת עזה‪.‬‬

‫‪ )5‬מפקד מחלקה ‪ 2‬החל תפקיד בתחילת האל"ת (שבועיים לפני האירוע)‪.‬‬

‫ב‪ .‬ממצאים רצף כרונולוגי‬
‫‪ )1‬ביום ו' בשעה ‪ 15:30‬חזרה מחלקה ‪ 2‬למוצב ממטווחי כשירות‪ ,‬המ"מ הנחה‬
‫את החיילים לבצע מסדר ניקוי נשקים וחזרה לכשירות‪.‬‬
‫‪ )0‬לא בוצעה שורת פריקת נשקים‪.‬‬
‫‪ )3‬החייל ירון (שם בדוי) ישב על המדרכה במרכז הפלוגה והחל בניקוי הנשק‪.‬‬
‫‪ )4‬ירון דרך את הנשק לאחור והוציא את המחסנית והמק‪ -‬פורק‪ .‬לאחר מכן ניקה‬
‫את הנשק ושימן אותו‪.‬‬
‫‪ )5‬לאחר ניקוי הנשק החזיר את המכלול לפנים וסגר את הנשק כאשר הניצרה‬
‫פתוחה‪.‬‬
‫‪ )8‬ירון דרך את המכלול לאחור ועצר אותו על עצר המחלק‪.‬‬
‫‪ )7‬ירון הכניס את המחסנית לנשק בישיבה כאשר הקנה מקביל לקרקע ודפק מספר‬
‫פעמים בעקב המחסנית‪ .‬לאחר מספר מכות השתחרר המכלול לפנים וגרף כדור‪.‬‬
‫‪ )5‬אחרי מספר שניות נפלט כדור אשר פגע בירך של חייל שעמד ‪ 2‬מ' מירון ובעוד‬
‫חייל שנפצע קל מרסיסים‪.‬‬

‫ג‪ .‬ממצאים נוספים‬

‫כניסה וביצוע נוהל מחסנית בהכנס‪:‬‬

‫‪ )1‬נוהל מחסנית בהכנס מתבצע בהתאם להוראת בטיחות ‪ 5‬בכרך פע"מ‪.‬‬

‫עפ"י הוראת הבטיחות‪:‬‬
‫‪ )0‬הכשרה לנוהל מחסנית בהכנס תבוצע על ידי מ"פ‪.‬‬
‫‪ )3‬פריקה תתבצע בנקודה מוגדרת וסדורה בלבד‪.‬‬
‫‪ )4‬כל פריקה תתבצע בנוכחות מפקד‪.‬‬
‫‪ )5‬יש לבצע פריקה נשק פעם ביום בנוכחות מפקד‪.‬‬
‫‪ )8‬לפני ניקוי הנשק יבוצע מסדר פריקה בנוכחות מפקד‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ )7‬הכנסת מחסנית לאחר ניקוי נשקים תתבצע בנוכחות‬

‫מפקד‪.‬‬

‫ד‪ .‬פלוגת מסלול ביצעה אל"ת בבא"פ דרום‪ .‬במסגרת האל"ת ביצע המ"פ שיעור הכשרה‬
‫לנוהל מחסנית בהכנס לחיילי הפלוגה‪ .‬מ"מים ביצעו השלמות בעת העלייה לפע"מ לחיילים‬
‫שלא היו בשיעור המ"פ‬
‫ה‪ .‬ביום א' ‪ 05/7/0215‬נכנסה הפלוגה לפע"מ‪ .‬הלוחמים הכניסו מחסניות בצורה עצמאית‬
‫ללא אישור ונוכחות מפקד‪ ,‬מכיוון שראו את שאר חיילי הפלוגה במצב הכנס‪.‬‬

‫‪ )1‬במהלך השבוע ביצעו חיילים במחלקה ‪ 2‬מסדרי ניקוי נשקים‪ .‬בכל המקרים‬
‫החיילים פרקו את הנשקים באופן עצמאי‪.‬‬
‫‪ )0‬מספר חיילים בהם גם ירון טענו בטעות כדורים לבית הבליעה במהלך הפריקות‬
‫העצמאיות‪ .‬אף אחד לא דיווח על כך למפקדים‪.‬‬
‫מ"מ ‪ 2‬הכיר את הוראת הבטיחות שמחייבת פריקה יומית ע"י מפקד אך לא הקפיד‬ ‫‪)3‬‬
‫על ביצוע ההוראה‪.‬‬
‫עמדת פריקת נשקים פלוגתית‬

‫‪ )1‬אין במרחב הפלוגה עמדת פריקת נשקים מוגדרת ומסומנת‪.‬‬

‫‪ )0‬לא הוגדר לחיילים היכן פורקים נשקים‪.‬‬
‫‪ )3‬החיילים פרקו נשקים במרכז הפלוגה באופן שגרתי‪.‬‬
‫מפקד המחלקה‬

‫‪ )1‬מ"מ ‪ 2‬פגש פוגש לראשונה את המחלקה בתחילת האל"ת (שבוע לפני‬

‫הכניסה לפע"מ)‪.‬‬
‫ביום חמישי כלל המפקדים עברו שיעור סמח"ט בנושא הבטיחות‪.‬‬ ‫‪)0‬‬
‫מ"מ ‪ 2‬הבין את הנחיות של נוהל ‪ 112‬בצורה הבאה‪:‬‬ ‫‪)3‬‬

‫א) חייל‪/‬לוחם בתע"מ רשאי ללכת עם מחסנית במצב הכנס‪ ,‬כל עוד יש לו מק‪-‬‬
‫פורק בנשק‪.‬‬

‫ב) כדי לנוע עם מחסנית במצב הכנס על כל לוחם לעבור את נוהל ‪.112‬‬
‫ג) כל פריקת‪/‬טעינת הנשק האישי תתבצע ב‪ 60-‬מעלות ובאישור מפקד בלבד‪.‬‬

‫ד) ביציאה לחופשה חובתו של הלוחם לפרוק את הנשק ולהוציא את המחסנית‬

‫מחוץ לכלי‪.‬‬

‫ה) הסתובבות עם מחסנית במצב הכנס מותנית בבדיקה ויזואלית יומית את‬
‫מצב המק‪-‬פורק בנשק‪ ,‬ופריקה אחת לשבוע של הנשק בנוכחות מפקד‪.‬‬
‫‪ )4‬בפועל המ"מ לא ביצע שורת פריקה מסודרת לכלל הלוחמים‪ ,‬אלה נתן להם‬
‫לפרוק את הנשקים בצורה עצמאית‪.‬‬

‫‪100‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .3‬מסקנות‬
‫א‪ .‬הגורם הישיר לפליטת הכדור ופגיעה בחייל‬
‫הכנסת מחסנית לנשק בצורה לא בטיחותית ולא מקצועית גריפת כדור לבית‬
‫הבליעה ולחיצה על ההדק –‬

‫‪ )1‬תפעול נשק בישיבה כאשר הקנה מקביל לקרקע‪.‬‬

‫‪ )0‬הכנסת מחסנית לנשק כאשר מכלול משוך לאחור‪ ,‬הנצרה פתוחה והמק‪-‬פורק‬
‫מחוץ לקנה‪.‬‬
‫‪ )3‬לחיצה על ההדק‪.‬‬

‫ב‪ .‬גורמים תורמים לפליטת הכדור ופגיעה בחייל‬

‫‪ )1‬שגרת בטיחות לקויה בנוהל מחסנית בהכנס – כניסה וביצוע נוהל מחסנית‬
‫בהכנס שלא על פי ההוראות המחייבות בכך ו'‪.‬‬
‫‪ )0‬רמה מקצועית נמוכה של חיילי הפלוגה בתפעול הנשק – חיילים טענו‬
‫כדורים לקנה בטעות במהלך פריקת הנשקים בצורה עצמאית‪.‬‬
‫‪ )3‬קליטה לקויה של מפקד המחלקה החדש – קליטת המ"מ בצורה לקויה‬
‫ובחניכה חסרה הובילה להתנהלות לקויה של המחלקה בשגרת הבטיחות‪.‬‬

‫ג‪ .‬תקלות‬
‫‪ )1‬מ"מים ביצעו הכשרה לנוהל מחסנית בהכנס (כרך ו'‪ ,‬הוראה ‪ 5‬סעיף ‪.)5.3‬‬
‫‪ )0‬העדר עמדת פריקה נשקים מוגדרת בפלוגה (כרך ו'‪ ,‬הוראה ‪ 5‬סעיף ‪.)5.5.1.3‬‬
‫‪ )3‬חיילים נכנסו באופן עצמאי לנוהל מחסנית בהכנס (כרך ו'‪ ,‬הוראה ‪ 5‬סעיף‬
‫‪.)5.5.1.7‬‬
‫‪ )4‬חיילים טענו בטעות כדורים לקנה ולא דיווחו למפקדים (כרך א'‪ ,‬הוראה ‪,3‬‬
‫סעיף ‪.)3.3.3.3‬‬
‫‪ )5‬לא בוצע מסדר פריקה יומי (כרך ו'‪ ,‬הוראה ‪ 5‬סעיף ‪.)5.5.1.4‬‬
‫‪ )8‬החייל פרק את הנשק באופן עצמאי כאשר הקנה מקביל לקרקע (כרך ו'‪,‬‬
‫הוראה ‪ 5‬סעיף ‪.)5.5.1.8‬‬
‫‪ )7‬הוצאה והכנסת מחסנית מהנשק בצורה לא מקצועית ולא בטיחותית (הוראה ‪3‬‬
‫סעיף ‪.)3.3.3.2.‬‬

‫ד‪ .‬שגיאות‬
‫‪ )1‬נוהל קליטת מ"מ ‪ 2‬לתפקיד בדגש על ההיבטים הבטיחותיים הייתה לא‬
‫מספיק טובה‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .4‬לקחים‬
‫א‪ .‬יש להציב שלט "עמדת פריקת נשקים פלוגתית" ברחבת החניה‪ .‬פריקות נשקים יתבצעו‬
‫רק בעמדה זו – באחריות סמ"פ ‪ ,‬מידי‪...‬‬
‫ב‪ .‬בעת בביצוע מסדר ניקוי נשקים יהיה מ"כ תורן שיוודא קיום הוראות הבטיחות‬
‫המחייבות – באחריות מ"מים במחלקותיהם‪ ,‬מידי‪...‬‬
‫ג‪ .‬יש לבצע הכשרה מחודשת לנוהל מחסנית בהכנס לכלל חיילי הפלוגה‪ ,‬עד ביצוע‬
‫ההכשרה יהיו החיילים עם מחסניות מחוץ לנשקים – באחריות מ"פ‪ ,‬עד ‪.15/7/0215‬‬
‫ד‪ .‬יש לבצע ריענון ותרגול פריקת נשקים לכלל החיילים בפלוגה – באחריות מ"מים עד‬
‫‪.15/7/0215‬‬
‫ה‪ .‬יש לקבוע נוהל סדור לקליטת מפקד חדש בפלוגה – אחריות סמ"פ‪ ,‬עד ‪.15/7/0215‬‬
‫‪ .5‬המלצות‬
‫א‪ .‬יש להציב שלט "עמדת פריקת נשקים פלוגתית" בכלל הפלוגות בגדוד – סמג"ד‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להעביר את התחקיר לכלל הפלוגות בגדוד – סמג"ד‪.‬‬

‫‪104‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ניהול‬
‫מטווח‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נקודות תורפה למנהל המטווח ומתן מענה‬

‫כמנהל מטווח ישנן נקודות תורפה אשר עלולות להשפיע על אופן ביצוע האימון‪.‬‬

‫להלך נקודות תורפה אפשריות והמענה הניתן להן‪:‬‬

‫מענה‬ ‫נקודת תורפה‬

‫תדריך מפורט ‪ 3‬ימים לפני האימון שיועבר על ידי המ"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חניכה ונוכחות במטווח הראשון ע"י סמ"פ‪0‬מ"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר ניסיון‪.‬‬
‫מעבר יסודי על כלל ההוראות והפקודות למטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שימוש בדף עזר למ"מ (ראה נספח יג' עמ' ‪.)51‬‬ ‫‪‬‬ ‫חוסר בקרה על הכנות‬
‫בקרה וחניכה של מפקד האימון את מנהל המטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקדימות לאימון‪.‬‬

‫ספירה פיזית של הטירונים לפני ירידה למטווחים‪ ,‬בהגעה לשטח האימון ובחזרה‬ ‫‪‬‬
‫לבסיס כולל סגל‪.‬‬
‫ספירה פיזית בתום כל מקצה לפני היציאה מאזור המטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקרה ושליטה בכוח‬
‫בעת ביצוע ירי לילה‪ ,‬יש לכנס את כלל החיילים של אותו מקצה בקו יורים ולוודא‬ ‫‪‬‬ ‫אדם‪.‬‬
‫ספירה לפני יציאתם מהמטווח‪ .‬על המ"מ לרדת לקו מטרות ולוודא שלא נמצא אף‬
‫חייל‪.‬‬
‫ביצוע מספרי ברזל בזמנים אקראיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתדריך מפקד האימון יועבר כי על מנהל המטווח במהלך הירי להתעסק במטווח‬ ‫‪‬‬
‫התעסקות בדברים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫נוספים מלבד ניהול‬
‫חלוקת אחריות טרם ירידה לשטח‪( .‬חצר אחורית‪ ,‬הכנת מחסניות‪ ,‬רשימת תוצאות‬ ‫‪‬‬ ‫המטווח‪.‬‬
‫קליעה‪ ,‬הכנת מקצה ממתין ועוד)‬
‫לאחר כל מקצה‪ ,‬ירכז מפקד‪/‬חייל ממונה את התוצאות בטבלת תוצאות קליעה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלוקת גזרת אחריות ברורה במטווח לחונכים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הימצאות פיזית כמנהל מטווח מאחורי קו חונכים ובאמצע המטווח יוצרת זווית‬ ‫‪‬‬ ‫בקרה ושליטה על‬
‫ראייה רחבה‪.‬‬ ‫הטווחים‪.‬‬
‫שימוש בטבלת שליטה בכוח אדם‪ -‬שבצ"ק שמות ביצע‪/‬לא ביצע (ב"ב‪ ,‬נקנ"ש‪ ,‬הו"ב‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫חוטר שמן)‪.‬‬
‫תדריך מפורט יום לפני האימון שבו יעבור על דרישותיו‪ ,‬אופן ניהול המטווח‪ ,‬דגשים‬ ‫‪‬‬ ‫שפה משותפת עם‬
‫בטיחותיים ומקצועיים‪.‬‬ ‫החונכים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מקרים ותגובות – ניהול מטווח‬

‫אחראי‬ ‫תגובה‬ ‫מקרה‬

‫מ‪ .‬מטווח‬ ‫קריאה לחובש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתן ע"ר ע"י החובש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הזדקקות לשרות‬
‫פינוי על פי שיקול דעת החובש בעזרת אלונקה ‪ +‬רכב פינוי ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רפואי וע"ר‪ ,‬כגון‬
‫אין לקיים מטווח ללא חובש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פציעה‪.‬‬
‫בכל מקרה אין להמשיך את קיום המטווח ללא רכב פינוי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מ‪ .‬מטווח‬ ‫עצירת פעילות המטווח ע"י קריאת "חדל"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נוהל מעצר חשוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיהוי כניסת זר‬
‫הודעה לחמ"ל ומפקד האימון במקרה של חשוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למטווח‪.‬‬

‫מ‪ .‬מטווח‬ ‫הפסקת הירי במיידי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פריקת נשקים ודיווח במישור הפיקודי והאג"מי‪ .‬תדריך בטיחות לכלל‬ ‫‪‬‬ ‫ירי באוטומט‪.‬‬
‫המשתתפים והמתנה לאישור המשך ירי מהמפקד האחראי ומהחמ"ל‪.‬‬
‫מ‪.‬מטווח‪+‬‬ ‫חדל מיידי של כלל היורים בכלל המטווחים הסמוכים ופריקת נשקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפקד‬
‫בירור ע"י מפקד האימון בנוגע לתקרית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האימון‬ ‫ירי מקו יורים בעת‬
‫דיווח לחמ"ל‪ ,‬למפקד האימון (ווידוא הגעת הדיווח למפקד‬ ‫‪‬‬ ‫הימצאות אדם‬
‫היחידה‪/‬רע"ן)‪.‬‬ ‫בטווח האש‪.‬‬
‫ביצוע תדריך בטיחות מיידי לכלל הסגל והחיילים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגעה של מפקד האימון לשטח המטווח והמשך פעולות על פי הוראותיו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מ‪ .‬מטווח‬ ‫תפיסת נשקו של החייל מול מטרות בין ג"ג על ידי המפקד החונך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הפסקת ירי על ידי מפקד המטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריקת נשקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסטת קנה‬
‫דיווח במישור הפיקודי והאג"מי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגבולות גזרה‪.‬‬
‫תדריך בטיחות לכלל המשתתפים בדגש תדריך לחונכים במטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המתנה לאישור המשך ירי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מ‪ .‬מטווח‬ ‫חדילת הירי במיידי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החזרת החייל לקו יורים כשנשקו מול מטרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריקת נשקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חציית קו יורים‬
‫לפני אישור של‬
‫דיווח במישור הפיקודי והאג"מי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהל המטווח‪.‬‬
‫תדריך בטיחות לטירונים ולסגל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המתנה לאישור המשך ירי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפקד‬ ‫מפקד האימון יצור קשר מיידי עם מנהל המטווח ויחדול אותו מירי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האימון‬ ‫מפקד האימון יבצע בירור בנוגע לתקרית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ירי בהוראת מנהל‬
‫קבלת החלטה בנוגע להמשך האימון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המטווח בעת חדל‪.‬‬
‫ביצוע תחקיר מעמיק בסוף היום‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מ‪ .‬מטווח‬ ‫נצירת הנשקים במטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנחתם על קו היורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יציאה מפתח המטווח הראשי בלבד של כלל החיילים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנמכת צללית בסוללת הפרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כוח האבטחה אחראי על תפעול האירוע ומתן פקודות‪ .‬בעת חדל‬ ‫‪‬‬ ‫אזעקת חירום‪.‬‬
‫האירוע‪ ,‬מנהל המטווח יוודא את כניסת הטווחים שהחלו במטווח בלבד‬
‫וחזרתם לאותם העמדות‪.‬‬
‫פריקת נשקים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התחלת ירי מחדש לפי הוראות הבטיחות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בלמ"ס‬

‫תרשים מטווח קבוע (מתוך כרך א'‪ ,‬פרק ‪:)1‬‬

 ‫בלמ"ס‬

‫תרשים סדר פעולות ליום מטווחים‪ -‬דף עזר מ"מ‬

‫לפני האימון‬
‫תדרוך מקיף ברמת המ"פ למ"מ (עד שלושה ימים לפני יום המטווחים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תדריך לסגל (יום לפני המטווחים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תדריך לחיילים (ערב קודם למטווחים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫וידוא כי כלל החיילים ביצעו בוחן בטיחות (ראה נספח ו'‪-‬ח') ועברו את השיעורים הנדרשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסדר מ"מ על כלל הציוד למטווחים (ראה הערכות לוגיסטית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קריאת כרך א' פרק ‪.5‬‬ ‫‪‬‬
‫הגשת פקודת משימה וניהול סיכונים (ראה נספח א' ונספח ב')‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבר על תכנית קליעה (ראה נספח ד')‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תדרוך כוח חלוץ יום לפני המטווחים ווידוא ירידתו בבוקר האימון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מהלך האימון‬

‫מסדר ציוד לחיילים וסגל (בבוקר האימון)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עם ההגעה לשטח יש לדווח כניסה לשטח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריקת נשק לכלל החיילים עם ההגעה לשטח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיקום המאזין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סידור הציוד‪-‬פנים וחוץ מטווח‪ -‬והקפדה על הנראות במהלך כל משך האימון (ראה נספח ט')‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סריקת נפלים ע"י קצין ו‪ 0‬מפקדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בקשת אישור המטווח מהמ"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביצוע נקנ"ש והעברת חוטר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוראות בטיחות לכלל המשתתפים (מתוך תיק המטווח בלבד)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קבלת אישור א' הרטבה ממפקד האימון והחמ"ל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחילת ירי תוך כדי ביצוע יבשים בחצר אחורית למהלך כל האימון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביצוע מנגנוני בקרה של שליטה ובקרה על כלל החיילים בתוך המטווח ובחצר אחורית (הו"ב‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נקנ"ש‪+‬חוטר‪ ,‬תוצאות קליעה‪ ,‬ארוחות‪ ,‬פריסות)‪.‬‬
‫סיום האימון‬

‫דיווח סיום ירי למפקד האימון ולחמ"ל (בקשת אישור ממפקד האימון בהורדת ג"ג)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריקת נשקים מחוץ למטווח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫העברת חוטר בנשק פתוח ושימון המכלול‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קיפול כלל הציוד ווידוא כי לא נשאר ציוד בשטח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ווידוא מספרי ברזל של כלל החיילים ביציאה משטח המטווח ובהגעה ליחידה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סריקת ניקיון בשטח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת סטריליות באפודים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריקה בהגעה למתחם המגורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פריקת הציוד בצורה מסודרת ובטיחותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ניהול מטווח‬
‫מבק"א יבשה‪" ,‬כרך א' כללי"‪ ,2313 ,‬פרק ‪1‬‬
‫הוראה – ‪" 1.1‬מונחים והגדרות"‬
‫‪ .1.1.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.1‬בדיקת נשק ‪ -‬בדיקה משולשת של הנשק (באצבע ובעין) המתבצעת ע"י חייל או מפקד‪.‬‬
‫חומת מפגע ‪ -‬גבעה‪ ,‬סוללה או חומה מלאכותית מאחורי המטרות אשר במטווח‪,‬‬ ‫‪.5.1.0.0‬‬
‫המיועדת לעצור כדורים ‪,‬פגזים ‪,‬טילים ונתירים‪.‬‬
‫חפירת נושאי מטרות ‪ -‬חפירה במטווח שמקומה בחזית המטרות ואשר בה‬ ‫‪.5.1.0.3‬‬
‫יושבים‪ /‬נעים נושאי המטרות‪.‬‬
‫טיווח ‪ -‬תהליך למציאת הצידוד וההגבהה הדרושים על מנת להביא את הנפ"מ‬ ‫‪.5.1.0.4‬‬
‫(נקודת פגיעה) ממוצעת למרכז המטרה‪ ,‬ע"י ירי ותצפית אש‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.5‬ירי במקביל ‪ -‬אם מקו היורים ניתן לראות את קו היורים‪ /‬שטח המטווח הסמוך‪,‬‬
‫יתבצע הירי במטווחים במקביל ובשליטה של קצין מרמת סמ"פ‪ .‬במצב זה מותר לבצע עד ‪3‬‬
‫מטווחים במקביל‪ .‬מעבר קו יורים יתבצע בשליטה ובאישור של מנהל המטווחים לאחר פריקה‬
‫כללית בשלושת המטווחים‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.8‬מחסנית (זווית) בטיחות (מחסנית של ‪ - )M-16‬הזווית הנוצרת בין הקו שבין קצה אחד‬
‫של המחסנית והמטרה‪ ,‬לבין הקו בין הקצה השני של המחסנית והכוח המסתייע ‪ -‬כשהיא‬
‫מוחזקת לאורכה (אופקית) בכף היד‪ ,‬והיד פשוטה לפנים‪.‬‬
‫‪ 5.1.0.7‬מטווח ‪ -‬שטח בעל גבולות מוגדרים‪ ,‬אשר אישרה הסמכות המאשרת שטחי אש‪,‬‬
‫שמטרתו לשמש לאימון ירי אמל"ח מסוים‪.‬‬
‫א‪ .‬מטווח אוויר‪-‬קרקע ‪ -‬מטווח המשמש להפצצה‪ ,‬לצליפה ולריקוט מתוך מטוס‪ ,‬לעבר מטרות‬
‫הנמצאות על הקרקע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטווח ארעי (פתוח) ‪ -‬מטווח המשמש לירי ברובים‪ ,‬מקלעים קלים ומקלעים בינוניים‪,‬‬
‫למרחקים שנקבעו מראש‪ .‬מטווח זה‪ ,‬ממוקם בשטח אש אשר הוקצה ליחידה ללא חומת‬
‫מפגע‪ ,‬כולל טווח ותחום בטיחות מלא‪ ,‬וחלות עליו כלל הוראות הבטיחות‪ .‬הירי במטווח זה‪,‬‬
‫מתבצע לעבר כיוונים מוגדרים‪ .‬מטווח זה יתבצע על בסיס תיק מטווח שייכתב ויאושר בשטח‬
‫ע"י מנהל המטווח (קצין בוגר בה"ד ‪ ,1‬חי"ר או אג"ם)‪ .‬מטווח זה יקופל בתום מקצי הירי‬
‫לאותו יום‪.‬‬
‫ג‪ .‬מטווח זעיר ‪ -‬מטווח לרובה אוויר או לרובה ‪ ,2.00‬המיועד לירי עד לטווח של ‪ 52‬מ'‪ .‬ניתן לנהל‬
‫מטווחי רובה אוויר גם באולמות סגורים אשר אושרו ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטווח חבלה ‪ -‬שטח המיועד לאימונים בהפעלת חומרי חבלה למיניהם‪.‬‬
‫ה‪ .‬מטווח ים‪-‬יבשה ‪,‬יבשה‪-‬ים ‪ -‬מטווח המשמש לירי מכלי שייט לעבר מטרות שעל היבשה‪ ,‬או‬
‫מהיבשה לעבר כלי השייט‪.‬‬
‫ו‪ .‬מטווח מטרות נעות ‪ -‬מטווח שהירי בו מבוצע לעבר מטרות המונעות ע"י חיילים הנמצאים‬
‫בחפירה‪ ,‬או באמצעות אמצעים טכניים‪ .‬מטווח זה יאושר ע"י קצין בדרגת אל"מ בשטח עפ"י‬
‫אופיין קחצ"ר שבתוקף או עפ"י הוראות הבטיחות‪ ,‬כרך א' כללי‪.‬‬
‫ז‪ .‬מטווח נ"ט ‪ -‬מטווח המשמש לירי אמצעי נ"ט שונים ( ‪ ,R.P.G‬זרזיר‪ ,‬ררנ"ט – ‪ ,M203‬תת"ק‬
‫וכיו"ב) לטווחים שונים ובתחומי הבטיחות הקבועים לכלים אלה‪.‬‬
‫ח‪ .‬מטווח ניסויים ‪ -‬מטווח המשמש לניסוי נשק‪ ,‬תחמושת‪ ,‬וחומרי חבלה ופירוטכניקה‪.‬‬
‫ט‪ .‬מטווח עם גובלי ירי ‪ -‬מטווח בנשק קל‪ ,‬שלגביו ניתן אישור מיוחד של מבק"א יבשה‪ ,‬לירי עם‬
‫הגבלה המחייבת שימוש בגובלים‪ .‬הגובלים יחוברו לקרקע במסגרות בטון או באמצעות‬
‫ברגים ממתכת‪ .‬תקן הגובלים ייקבע ע"י מרכז בינוי‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫י‪ .‬מטווחים צמודים ‪ -‬מטווחים המופרדים ע"י חומת הפרדה תקנית (במידה וחומת ההפרדה‬
‫אינה עונה על הקריטריונים‪ ,‬ראה ירי במקביל)‪.‬‬
‫יא‪ .‬מטווח קבוע ‪ -‬שטח בעל גבולות מוגדרים‪ ,‬שמטרתו לשמש לאימון בירי מסוגי נשק מוגדרים‪,‬‬
‫או להפעלת נשק ותחמושת‪ .‬מטווח מסוג זה‪ ,‬יכול להיות פתוח או סגור‪ .‬אישור המטווח‬
‫כ"מטווח קבוע"‪ ,‬יינתן ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .1‬מטווח סגור ‪ -‬מטווח קבוע‪ ,‬אשר מבנהו מבטיח כי שום קליע או נתר לא ייצא מגבולות‬
‫המטווח‪ .‬מטווח סגור אינו מחייב כל תחום בטיחות שהוא‪ ,‬למעט שטח המטווח עצמו‪,‬‬
‫מטווח זה יהיה כולו במבנה או לחילופין עם מערכת סוללות וחומת מפגע גבוהה אשר‬
‫אושרו בשלב בנייתם ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .2‬מטווח פתוח ‪ -‬מטווח קבוע המשמש לירי ברובים‪ ,‬מקלעים קלים ומקלעים בינוניים‬
‫למרחקים שנקבעו מראש‪ .‬מטווח זה ממוקם בשטח אש וכולל טווח ותחום בטיחות מלא‪.‬‬
‫הירי בו מתבצע לעבר כיוונים מוגדרים‪.‬‬
‫יב‪ .‬מטווח שלא בשטח אש ‪ -‬מטווח בשטח שאינו שטח אש‪ ,‬ואשר הירי בו הנו באישור הפיקוד‬
‫המרחבי (סגירת אלוף)‪ .‬אישור עקרוני למטווח יינתן ע"י מבק"א יבשה‪ .‬האישור יחודש אחת‬
‫לחצי שנה ע"י מפקד היחידה בדרגת סא"ל‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.5‬נקודת המתנה ‪ -‬המקום במטווח‪ ,‬בו ממתין כל מי שאינו קשור באופן ישיר למקצה‬
‫היורה‪ .‬נקודת ההמתנה תימצא מחוץ לסככת הירי או במרחק של ‪ 10‬מ' לפחות‪ ,‬מקו היורים‬
‫במטווח קבוע‪ .‬במטווח ארעי במרחק ‪ 30‬מ'‪ .‬בזמן הירי‪ .‬לא יימצאו אנשים או אמצעים‪ .‬בשטח‬
‫שנמצא בין קו היורים לבין נקודת ההמתנה‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.9‬סוללת הפרדה ‪ -‬סוללת עפר המורמת על מנת להסתיר את קו הראיה של יורים במטווח‬
‫אחד‪ ,‬לגבי שטחו של מטווח שכן‪ .‬גובה הסוללה יהיה מטר אחד מעל קו הראייה של חייל העומד‬
‫בקו יורים‪ ,‬לגבי חייל הנע בשטח המטווח הסמוך‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬לא יהיה גובה הסוללה נמוך מ ‪-4‬‬
‫מ'‪ .‬הסוללה תחל לפני קו היורים ותסתיים ‪ 3‬מ' אחרי קו המטרות הרחוק ביותר בקריית‬
‫המטווחים‪.‬‬
‫‪ 5.1.0.12‬פריקת נשק ‪ -‬הוצאת מחסנית או תחמושת מכלי נשק ובדיקתו לאחר שהיה טעון או‬
‫לאחר ירי‪ .‬הפריקה תתבצע ע"י מנהל המטווח בלבד‪.‬‬
‫‪ 5.1.0.11‬קו יורים ‪ -‬הקו במטווח‪ ,‬ממנו יורים לעבר המטרה‪.‬‬
‫א‪ .‬במטווח עם סככה ‪ -‬קו היורים הנו קצה הסככה לעבר המטווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬במטווח ללא סככה ‪ -‬יש לסמן את קו היורים עם סרט סימון לבן‪.‬‬
‫ג‪ .‬בלילה‪ ,‬יסומן קו היורים בסס"ל (גם במקרה שיורים מעל סוללה מוגבהת)‪ ,‬ובאמצעי מואר‬
‫משני צידו‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.10‬קריית מטווחים ‪ 0 -‬מטווחים או יותר הצמודים זה לזה‪ ,‬ומופרדים ביניהם ע"י‬
‫סוללות הפרדה‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.13‬שטח סכנה ‪ -‬שטח אשר עקב הירי‪ ,‬שגיאות הסתברותיות בירי‪ ,‬במעוף הפגז או‬
‫בנתירים‪ ,‬קיימת סכנה לנמצאים בו‪ .‬שטח הסכנה‪ ,‬חייב להיות בתחום שטח האש אשר הוקצה‬
‫לאימון המסוים‪ .‬בתחום זה‪ ,‬לא יימצאו ‪ -‬כבישים‪ ,‬יישובים‪ ,‬מחנות ואזרחים ‪ -‬בעת ירי‪.‬‬
‫בשטח הסכנה‪ ,‬יכולים להימצא גייסות המשתתפים בתרגיל‪ ,‬בהתאם לזוויות ותחומי הבטיחות‬
‫השונים‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.14‬תחום בטיחות ‪ -‬המרחק בין המטרה לבין הקו החיצון שעד אליו רשאים להגיע חיילי‬
‫היחידה המתאמנת‪ ,‬כאשר מתבצע ירי בסוג תחמושת כלשהיא לעבר המטרה ‪ -‬בהתאם לאמור‬
‫בכרך זה‪.‬‬
‫‪ .5.1.0.15‬תיק מטווח ‪ -‬תיק המכיל את ההוראות והמגבלות לירי במטווחים ‪ -‬בכלל‪ ,‬ובמטווח‬
‫המסוים ‪ -‬בפרט‪ .‬תיק המטווח יוכן עפ"י מנחה לתיק מטווח שבתוקף‪ ,‬בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬

‫סוף הוראה ‪.1.1‬‬

 ‫בלמ"ס‬

‫הוראה – ‪" 1.2‬סמכות ותנאים לאישור מטווחים"‬

‫‪ .1.2.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫ראה מנחה לאישור והגדרת תחומי האחריות במטווחים בהוצאת מבק"א יבשה ‪.0213‬‬
‫‪ .1.2.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .1.2.3‬גוף ההוראה‪.‬‬

‫‪ .5.0.3.1‬כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬מבק"א יבשה‪ ,‬הינה הסמכות היחידה למתן אישור בטיחותי עקרוני להפעלת מטווחים‬
‫קבועים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא ייעשה כל שינוי מהותי במבנה המטווח או באופן השימוש בו‪ ,‬ללא אישור מבק"א‬
‫יבשה‪ ,‬ענף בטיחות ובקרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוראות הבטיחות לשימוש במטווחים והגבלות ייחודיות לסוגי הנשק ומצבי הירי‪ ,‬תופצנה‬
‫בכתב ובנפרד לגבי כל מטווח‪ ,‬ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הירי יבוצע בהתאם לאישור שניתן למטווח‪ ,‬ע"י מבק"א יבשה‪ .‬אין לבצע ירי במצבי ירי או‬
‫בסוגי נשק‪ ,‬השונים מאלה שאושרו לאותו מטווח בו מבוצע הירי‪.‬‬
‫ה‪ .‬אימונים במטווחים קבועים‪ ,‬יבוצעו בהתאם ובכפוף לאמור בכרך זה‪ ,‬ובהתאם לפקודות‬
‫הקבע של הפיקוד או החיל‪ ,‬ופקודות הקבע של היחידה האחראית על המטווח‪.‬‬
‫ו‪ .‬היחידה האחראית‪ ,‬תביא לידיעת היחידה המתאמנת‪ ,‬את פקודות הקבע למטווח‪.‬‬
‫ז‪ .‬היחידה האחראית על המטווח‪ ,‬תחזיק את המטווח במצב תקין‪ ,‬ותוודא שמירה על ניקיונו‪.‬‬
‫ח‪ .‬במקרה בו נדרשת פעולת הצלה בשטח המטווחים ע"י משטרת ישראל‪ ,‬יפסיקו הפיקוד‬
‫האחראי או היחידה האחראית על המטווח‪ ,‬את הירי עם פנייתו של קצין המשטרה‪,‬‬
‫ויאפשרו למשטרת ישראל לבצע את פעולת ההצלה‪.‬‬
‫ט‪ .‬במקרה של תכנון מטווחים חדשים או שינוי במבנה המטווח‪ ,‬יש לקבל אישור ממבק"א‬
‫יבשה‪ ,‬ענף בטיחות ובקרה‪.‬‬

‫האישורים הנם חלק בלתי נפרד מתיק המטווח‪.‬‬

‫‪ .5.0.3.0‬אישור מטווח תקופתי‪:‬‬
‫א‪ .‬מטווח פתוח וקבוע‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור בטיחותי‪ ,‬עקרוני למטווח קבוע בשטח אש ולמטווח קבוע שאינו בשטח אש‪ ,‬יינתן‬
‫ע"י מבק"א יבשה ‪ -‬ענף בטיחות ובקרה‪.‬‬
‫‪ .0‬חידוש האישור יתבצע ע"י מפקדי היחידות בדרגת סא"ל לפחות‪.‬‬
‫‪ .3‬מפקדי היחידות יאשרו המטווחים אחת לחצי שנה וכן בזמן החלפת מפקד היחידה‪ ,‬יחד‬
‫עם אישור תיק המטווח‪.‬‬
‫‪ .4‬מפקדי היחידות יאשרו המטווח בכתב‪ ,‬אישור זה יוכנס לתיק המטווח יחד עם האישור‬
‫הספציפי העקרוני שהוצא למטווח ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .5‬עותק מהאישור ישלח לקצין הבטיחות הפיקודי שאושר ע"י מבק"א לצורך אישורי‬
‫מטווחים‪.‬‬
‫‪ .8‬מפקדי היחידות יעיינו טרם בדיקה ואישור המטווח בהוראות הבטיחות שבפרק זה‬
‫ובאישור העקרוני של מבק"א יבשה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מטווחים סגורים ‪ /‬בעלי משפך בטיחות מקוצר‪:‬‬
‫‪ .1‬במטווחים סגורים או מטווחים בעלי משפך בטיחות מקוצר‪ ,‬אישור בטיחותי למטווח‬
‫יחודש ע"י קצין הבטיחות הפיקודי שהוסמך לכך ע"י מבק"א יבשה אחת לשנה‪.‬‬
‫‪ .0‬עותק מהאישור ישלח למבק"א ענף בטיחות ובקרה‪.‬‬
‫‪ .3‬תיק המטווח יאושרר אחת לחצי שנה ע"י מפקד היחידה‪ ,‬בדרגת אל"מ‪ ,‬שהמטווח‬
‫באחריותה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .4‬אופן ביצוע אישור המטווח ע"י מפקד היחידה יבוצע בהתאם למנחה של מבק"א יבשה ‪-‬‬
‫‪" 0213‬מנחה לאישור והגדרת תחומי האחריות במטווחים"‪.‬‬
‫ג‪ .‬מטווחים סגורים בתוך מבנה מלא‪ 0‬סגורים עם מתרסים‪:‬‬
‫‪ .1‬האחריות לאישור המטווחים הסגורים בתוך מבנה מלא‪ /‬סגורים עם מתרסים‪ ,‬הינה של‬
‫חטיבת יבשה‪ /‬מחלקת אימונים‪ /‬רמ"ד שטחי אש ותשתיות הדרכה‪.‬‬
‫‪ .0‬אישורי המטווחים הסגורים בתוך מבנה מלא‪ /‬סגורים עם מתרסים מתבצע ע"י צוות‬
‫המורכב משלושה בע"ת‪:‬‬
‫א) רמ"ד שטחי אש ותשתיות – אחראי על ביצוע הבקרה והמעקב אחר המטווחים ותכלול‬
‫עבודת הצוות בתהליך אישורם ואחזקתם‪.‬‬
‫ב) רמ"ד מיגון והסוואה ממקהנ"ר – אחראי על בדיקת המיגון הקיים במטווחים‪.‬‬
‫ג) רמ"ד בטיחות בפע"מ – אחראי על אישור תנאי הירי והמגבלות הבטיחותיות במטווח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטווחים ארעיים‪:‬‬
‫‪ .1‬מטווחים ארעיים בשטחי אש אינם מחויבים באישור מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .0‬מטווחים אלה‪ ,‬יאושרו בשטח ‪,‬ע"י הקצין האחראי ‪ -‬בוגר בה"ד ‪ ,1‬קק"צ יבשה והשלמה‬
‫חיילית‪.‬‬
‫‪ .3‬הקצין יאשר את קיום המטווח ותיק המטווח‪ ,‬בכפוף למגבלות השטח והוראות הבטיחות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מטווחים אשר אינם ממוקמים בשטח אש‪:‬‬
‫‪ .1‬מטווחים אשר אינם ממוקמים בשטח אש‪ ,‬מחייבים סגירת אלוף בתוקף לשטח הסכנה‪,‬‬
‫ואישור בטיחותי עקרוני למטווח ממבק"א יבשה ‪ -‬ענף בטיחות ובקרה‪.‬‬
‫‪ .0‬נוהל בקשה להקמת מטווח זה בהוראה ‪.5.3‬‬

‫‪ .5.0.3.3‬שלבי אישור המטווחים‪:‬‬

‫א‪ .‬טרם בדיקת המטווח יש לנתח את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬האם שטח הסכנה של המטווח הינו בשטח אש‪ ,‬בו מתבצעים אימונים‪.‬‬
‫‪ .0‬האם יש ‪ /‬אין חובת תיאום שטח האש בטרם ביצוע ירי‪.‬‬
‫‪ .3‬מגבלות בין המטווחים באם מדובר בקריית מטווחים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אופן בדיקת המטווחים‪:‬‬
‫‪ .1‬מטווח פתוח‪:‬‬
‫א) גובה סוללות ההפרדה יהיה לפחות ‪ 4‬מ' וכן מטר מעל קו ראיה של חייל העומד בקו יורים‪,‬‬
‫לגבי חייל הנע בשטח המטווח הסמוך‪.‬‬
‫ב) סוללת ההפרדה תחל מאחורי קו היורים ותסתיים ‪ 3‬מ' מאחורי קו המטרות הרחוק ביותר‬
‫בקרית המטווחים‪ ,‬כך שלא יהיה קשר עין בין חצר המטווח למטווחים סמוכים‪.‬‬
‫ג) אם מקו היורים במטווח ניתן לראות את קו היורים או המטרות של המטווח הסמוך‪,‬‬
‫יתבצע הירי במטווחים במקביל‪ ,‬בשליטה של קצין מרמת סמ"פ ומעלה על המטווחים (עד‬
‫‪3‬מקצים במקביל)‪.‬‬
‫ד) שילוט וסימון במטווח ‪ -‬ג"ג‪ ,‬קו מטרות‪ ,‬קו יורים‪ ,‬פינת איסוף תרמילים‪ ,‬קו המתנה‪ ,‬נק'‬
‫חלוקת תחמושת‪.‬‬
‫ה) יש לוודא ע"ג מפה ‪ 1:50,000‬את מקום המטווח ושטח הסכנה לירי ע"ג משפך הבטיחות‬
‫המלא שאושר ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .0‬מטווחי רובה אויר – (מבנה בנוי וסגור)‪:‬‬
‫א) מטווח זה יאושר ע"י קצין ברמת סא"ל ‪ /‬רע"ן ממפקדת מקחג"ר‪.‬‬
‫ב) יש לוודא שקירות המבנה עשויים מבטון ‪ /‬מקיר בלוק (לא קירות גבס) ‪.‬‬
‫ג) יש לוודא ציפוי קיר המפגע בעץ‪ ,‬בעובי ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫ד) יש לוודא שנקודות תאורת המטרות מצופות בעץ‪ ,‬בעובי ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ה) יש לוודא ציפוי מנורות התקרה בעץ‪ ,‬בעובי ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬

‫ו) יש לוודא שנקודות החשמל‪ ,‬הדלתות‪ ,‬החלונות ודפנות המטווח מצופים בעץ‪ ,‬בעובי ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫ז) יש לקבוע את מס' היורים במטווח בהתאם למס' העמדות התקניות במטווח‪.‬‬
‫‪ .3‬מטווח רובה ‪ /‬אקדח ‪ 0.22‬אינץ'‪:‬‬
‫א) מטווח באורך עד ‪ 50‬מ'‪:‬‬
‫‪ )1‬חומת המפגע בגובה ‪ 4‬מ'‪.‬‬
‫‪ )0‬גובה סוללות ההפרדה יהיה לפחות ‪ 4‬מ'‪.‬‬
‫‪ )3‬יש לוודא שקיר המתרס מצופה בעץ או בקלט"זים‪.‬‬
‫ב) שילוט וסימון‪ :‬ג"ג‪ ,‬קווי מטרות‪ ,‬קו יורים‪ ,‬נקודת חלוקת תחמושת‪ ,‬נקודת איסוף‬
‫תרמילים‪ ,‬קו המתנה‪.‬‬
‫ג) יש לוודא אישור משרד הפנים בתוקף‪.‬‬
‫ג ‪.‬דגשים נוספים‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לוודא כי שטח המטווח פנוי מעצמים קשיחים‪ :‬בזנ"טים‪ ,‬ברזלים‪" ,‬בוגים" למיניהם‬
‫בתחום ‪ 50‬מ' מקו היורים (ניתן לירות על מטרות "פלחים"‪ ,‬בטווח שמעל ‪ 50‬מ')‪.‬‬
‫‪ .0‬יש לוודא כי שטח המטווח נקי מפרטי תחמושת ונפלים‪.‬‬
‫סוף הוראה ‪.1.2‬‬

‫הוראה ‪" - 1.3‬מטווח נק"ל שלא בשטח אש" (בסגירת אלוף)‬

‫‪ .1.3.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫‪ .5.3.1.1‬הוראה זו ‪,‬הינה בכפוף ובנוסף להוראה ‪.5.0‬‬
‫‪ .1.3.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ 1.3.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ 5.3.3.1‬כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬בידי מבק"א יבשה‪ ,‬הסמכות לאשר מטווחי נק"ל שלא בש"א‪ ,‬לאחר שהשטח נסגר ע"י‬
‫הפיקוד המרחבי ולאחר שההכרזה האמורה‪ ,‬פורסמה כחוק בהתאם להוראות הפרקליט‬
‫הפיקודי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בצו הסגירה‪ ,‬יציין אלוף הפיקוד את המוסמך מטעמו להרשות כניסה לתוך השטח הסגור‪.‬‬
‫ג‪ .‬תוקף האישור למטווח נק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬לא יעלה על שנה אחת‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל הארכה של תקופת השימוש במטווח נק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬מחייבת אישור מחדש‬
‫והכרזתו מחדש כשטח סגור‪ .‬האישור המחודש‪ ,‬יינתן לתקופה שאינה עולה על שנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬במטווח נק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬תמוקם עמדת הירי במרחק שאינו עולה על ‪ 350‬מ' מקו‬
‫מטרות‪.‬‬

‫‪ .5.3.3.0‬נוהל אישור‪:‬‬
‫א‪ .‬הבקשה להקמת מטווח‪ ,‬תכלול את‬
‫‪ .1‬הנ"צ המרכזי המדויק של המטווח‪.‬‬
‫‪ .0‬מרשם השטח בקנ"מ ‪.1:50,000‬‬
‫‪ .3‬טווח הירי‪.‬‬
‫‪ .4‬סוגי כלי הנשק בהם יתבצע ירי במטווח‪.‬‬
‫‪ .5‬כיוון הירי‪.‬‬
‫‪ .8‬מצבי הירי המתבקשים למטווח‪.‬‬
‫‪ .7‬מספר נקודות הירי המבוקשות‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ב‪ .‬עם קבלת הבקשה להקמת מטווח‪ ,‬יבצע הקה"ד של הפיקוד המרחבי את הפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬יאמת את הנתונים המפורטים בבקשה‪ ,‬ע"י עריכת בדיקה בשטח‪.‬‬
‫‪ .0‬יבדוק ‪ -‬לאור נתוני הוראה זו ‪,‬באם השטח מתאים למטווח נק"ל שלא בשטח אש‪.‬‬
‫‪ .3‬ישיג אישור ממרכז בינוי‪-‬מדור מקרקעין ‪,‬המצביע כי השטח מתאים למטווח נק"ל‬
‫שלא בש"א‪.‬‬
‫ג‪ .‬העתק הבקשה לאישור מטווח נק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬יועבר למחלקת אימונים מז"י‬
‫ולמבק"א יבשה ענף בטיחות ובקרה לשם קבלת אישור לירי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפיקודים המרחביים‪ ,‬יספררו את מטווחי הנק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬במרחב פיקוד צפון ‪ -‬מ ‪ - 1,000‬עד‪. 1,999‬‬
‫‪ .0‬במרחב פיקוד המרכז ‪ -‬מ ‪ - 2,000‬עד‪. 2,999‬‬
‫‪ .3‬במרחב פיקוד הדרום ‪ -‬מ ‪ - 3,000‬עד‪. 3,999‬‬
‫ה‪ .‬הפיקודים המרחביים‪ ,‬יאשרו את המטווח על גבי טופס מיוחד‪ .‬בגוף האישור‪ ,‬יקבע הפיקוד‬
‫את היחידה האחראית למטווח‪ ,‬ויפרסם פקודות קבע להזמנת המטווח ולאופן השימוש בו‪.‬‬
‫ו‪ .‬אין להתאמן במטווח נק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬אלא לאחר תיאום מוקדם עם היחידה‬
‫האחראית למטווח‪.‬‬
‫ז‪ .‬אימונים במטווחים אלה‪ ,‬יקויימו בהתאם לאמור בכרך זה‪ ,‬ובהתאם לפקודות הקבע של‬
‫הפיקוד והמגבלות המיוחדות של המטווח בו מבוצע הירי‪ .‬חובת היחידה האחראית‪ ,‬להביא‬
‫פקודות ומגבלות אלו לידיעת כל יחידה מתאמנת‪ ,‬לפני כניסתה למטווח‪.‬‬
‫ח‪ .‬אימון במטווח נק"ל שלא בשטח אש‪ ,‬ליחידות חיצוניות תאושר ע"י מפקד היחידה בעל שטח‬
‫המטווח‪.‬‬
‫סוף הוראה ‪.1.3‬‬

‫הוראה ‪" – 1.4‬חובת קיום תיק מטווח"‬

‫‪ .1.4.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫ראה מנחה לבניית תיק מטווח וניהול מטווח בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .1.4.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .5.4.0.1‬תיק מטווח ‪ -‬תיק המכיל את ההוראות והמגבלות לירי במטווחים ‪ -‬בכלל‪ ,‬ובמטווח‬
‫המסוים ‪ -‬בפרט‪ .‬תיק המטווח יוכן עפ"י מנחה לתיק מטווח שבתוקף‪ ,‬בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .1.4.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ .5.4.3.1‬לכל מטווח‪ ,‬ייכתב ויאושר תיק מטווח‪.‬‬
‫‪ .5.4.3.0‬תיק המטווח‪ ,‬כהגדרתו‪ ,‬יכיל את ההוראות והמגבלות לירי במטווחים ‪ -‬בכלל‪ ,‬ובמטווח‬
‫המסוים ‪ -‬בפרט‪.‬‬
‫‪ .5.4.3.3‬בעת ביצוע המטווח‪ ,‬יהיה תיק המטווח בידי מנהל המטווח‪.‬‬
‫‪ .5.4.3.4‬מנהל המטווח יתדרך את הכוחות הטווחים בהוראות הבטיחות‪ ,‬עפ"י תיק המטווח‪.‬‬
‫‪ .5.4.3.5‬נושאי ומסמכי חובה בתיק מטווח‪:‬‬
‫א‪ .‬אישור המטווח עקרוני‪ /‬תקופתי ע"י מבק"א יבשה בהתאם לצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור תיק המטווח אחת לחצי שנה ע"י מפקד היחידה בדרגת סא"ל ומעלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מרשם שטח המטווח‪/‬קריית המטווחים ‪,‬עם פירוט גבולות הגזרה ביניהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מפה בקנ"מ ‪ 1:50,000‬בציון גבולות גזרה לירי ‪ -‬על בסיס משפך נק"ל שבתוקף (לא‬
‫במטווח סגור)‪.‬‬
‫ה‪ .‬אישור סגירת אלוף לשטח המטווח ולתחום הבטיחות – במידת הצורך‪.‬‬
‫ו‪ .‬פירוט התרגילים המאושרים לביצוע במטווח – בדגש על תרגילי תנועה וירי לאחר מאמץ‪.‬‬
‫ז‪ .‬הוראות בטיחות ייחודיות למטווח הכוללות‪:‬‬
‫‪ .1‬פירוט כלי הנשק שאושרו לירי במטווח‪.‬‬
‫‪ .0‬פירוט מגבלות הירי במטווח‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .3‬פירוט מצבי הירי המותרים במטווח‪.‬‬

‫‪ .4‬התניות לכניסה לשטח‪.‬‬
‫ח ‪.‬אמצעי הפינוי והמקום אליו יפונו הנפגעים‪.‬‬
‫‪ .5.4.3.8‬אישור ואישרור תיק המטווח‪:‬‬
‫א ‪.‬תיק מטווח קבוע‪:‬‬
‫‪ .1‬אישור‪:‬‬
‫א) תיק מטווח קבוע‪ ,‬יאושר ע"י מפקד יחידה בדרגת סא"ל ומעלה‪:‬‬
‫‪ )1‬יאשר את תיק המטווח‪.‬‬
‫‪ )0‬יאשר את כלל התרגילים והמגבלות לירי במטווח ‪,‬על בסיס המגבלות שניתנו ע"י‬
‫מבק"א יבשה‪/‬קצין הבטיחות הפיקודי שהוסמך לכך במבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ )3‬יקבע ג"ג וידאג למיקומם בשטח‪.‬‬
‫‪ )4‬יוודא קיום סימון ושילוט במטווח‪.‬‬
‫ב) מפקדי היחידות יעיינו טרם בדיקת המטווח ואישורו בהוראות הבטיחות שבפרק זה‪.‬‬
‫‪ .0‬אישרור‪:‬‬
‫א) תיק מטווח קבוע‪ ,‬יאושרר אחת לחצי שנה‪ ,‬ע"י מפקד היחידה בדרגת סא"ל ומעלה‬
‫שהמטווח באחריותה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬אישור תיק מטווח ארעי‪:‬‬
‫קיום המטווח ואישור תיק מטווח ארעי ‪,‬יאושר ע"י מנהל המטווח‪ ,‬קצין בוגר בה"ד ‪ 1‬קק"צ‬
‫יבשה והשלמה חיילית‪.‬‬

‫סוף הוראה ‪.1.4‬‬

‫הוראה ‪" - 1.5‬מבנה המטווח"‬

‫‪ 1.5.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫א) הוראה ‪" - 0.3‬מונחים‪ ,‬הגדרות ומושגי יסוד" (כרך א' כללי)‪.‬‬
‫ב) הוראה ‪" - 7.9‬תחומי בטיחות וזוויות בטיחות בכלי נשק" (כרך א' כללי)‪.‬‬
‫ג) הוראה ‪" - 5.1‬מונחים והדגרות (כרך א' כללי)‪.‬‬
‫ד) "מנחה לבנייה‪ ,‬אישור‪ ,‬בקרבה והגדרת תחומי האחריות במטווחים בצה"ל" בהוצאת מבק"א‬
‫יבשה‪.‬‬
‫ה) "מנחה לכתיבת תיק מטווח וניהול מטווח" בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ 1.5.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫א) "שטח סכנה" ‪ -‬שטח אשר עקב הירי‪ ,‬שגיאות הסתברותיות בירי‪ ,‬במעוף הפגז או בנתירים‪,‬‬
‫קיימת אפשרות שהנמצאים בו ייפגעו‪ .‬שטח הסכנה‪ ,‬חייב להיות בתחום שטח האש אשר‬
‫הוקצה לאימון המסוים‪ .‬בתחום זה‪ ,‬לא יימצאו ‪ -‬כבישים‪ ,‬יישובים‪ ,‬מחנות‪ ,‬ואזרחים ‪ -‬בעת‬
‫ירי‪.‬‬
‫ב) "תחום בטיחות" ‪ -‬המרחק בין המטרה לבין הקו החיצון שעד אליו רשאים להגיע חיילי‬
‫היחידה המתאמנת‪ ,‬כאשר מתבצע ירי בסוג תחמושת כלשהי לעבר המטרה ‪ -‬בהתאם לאמור‬
‫בכרך זה‪.‬‬
‫‪ 1.5.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫א) בכל מטווח בו יורים ברובים ובמקלעים ‪ -‬יפונה שטח הסכנה עפ"י משפך הבטיחות לנק"ל‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ב) על אף האמור לעיל‪ ,‬בסמכות מבק"א יבשה לאשר מטווח קבוע 'פתוח' או קבוע 'סגור'‪ ,‬אף אם‬
‫אינו עומד בקריטריונים שלעיל‪.‬‬
‫ג) ירי במטווח קבוע 'פתוח' יבוצע על בסיס הנחת משפך בטיחות לשטח אש הסכנה‪ ,‬הגדרת תחום‬
‫הבטיחות וזוויות הבטיחות לכלי הנשק והאמל"ח הרלוונטי לירי במטווח על בסיס האמור‬
‫בהוראה ‪" 7.9‬תחומי בטיחות וזוויות בטיחות בכלי נשק" (כרך א' כללי)‪.‬‬
‫ד) סכמות מטווחים‪:‬‬
‫א‪ .‬אופיין למטווח "פתוח"‪:‬‬
‫‪ )1‬קרקע‪:‬‬
‫הקרקע בשטח המטווח תהיה רכה ונקייה מסלעים ואבנים בולטות העלולים להחזיר‬
‫נתזים‪/‬ריקושטים וכו' לעבר היורים או לאגפים‪ .‬כמו כן אין להשתמש בבזנטים או עצמים‬
‫קשיחים כמעמד למטרות‪.‬‬
‫‪ )0‬חומת המפגע וחומות הצד (סוללות הפרדה)‪:‬‬
‫א) חומות צד (סוללות הפרדה)‪:‬‬
‫על מנת לאפשר קיום מטווחים במקביל וללא התניה בקריות מטווחים‪ ,‬יש לבנות סוללות‬
‫הפרדה אשר יסתירו את פני שטח המטווחים השכנים מהיורים במטווח‪ .‬הכלל ‪ -‬לא יראה‬
‫אדם את המתרחש במטווח שכן‪ .‬במטווח בו פני השטח ישרים לגמרי גובה חומת המפגע‬
‫יהיה לפחות ‪ 4‬מ'‪.‬‬
‫ב) חומת מפגע‪:‬‬
‫לחומת מפגע במטווח קבוע "פתוח" יש משמעות בטיחותית למעט תחימת המטווח‪ .‬גובה‬
‫חומת המפגע יהיה לפחות ‪ 4‬מ'‪.‬‬

‫‪ )3‬סככות ירי‪:‬‬
‫א) הסככות בקו הירי תכליתן נוחות הדרכתית ואין להן משמעות בטיחותית לצורך ביצוע ירי‬
‫במטווח למעט מתן צל בימי הקיץ ומגן מפני גשם בחורף‪.‬‬
‫ב) חישוב מספר היורים בסככה יתבסס על מרחב של ‪ 1.5‬מ' בין יורה ליורה ובין היורה לקיר‬
‫התוחם‪.‬‬
‫ג) לכל סככה יהיה פתח אחד בלבד‪.‬‬
‫ד) סוללות ההפרדה יעברו את סככות הירי כך שלא יהיה קשר עין כלפי חוץ המטווח‪.‬‬
‫ה) במקומות בהם קיים סיכון גבוה לפגיעה כתוצאה מכניסת חיילים מצידי המטווח כמו‬
‫בבסיסי הדרכה והכשרות של טירונים‪ ,‬דרכי הכניסה למטווח מצידי הסככה יסגרו‪ .‬ניתן‬
‫לסגור את צידי המטווח על ידי תלתלית‪ ,‬חבל‪ ,‬שער‪ ,‬גדר‪ ,‬בטונדה וכד' וכן לשלט את‬
‫המעברים בשלט האוסר על מעבר נק' זו לתוך המטווח‪.‬‬
‫‪ )4‬דרכי עפר בשטח המטווח‪:‬‬
‫א) למרות שאין חובה בטיחותית לבנות דרכי עפר בשטח המטווח לתנועת רכב‪ ,‬רצוי לאפשר‬
‫כניסת רכב למטווח שאורכו עולה על ‪ 52‬מ'‪.‬‬
‫ב) יש לסלול דרכי העפר עד לשטח המטווח‪ ,‬על מנת לאפשר נגישות כלי רכב לצורך פינוי‬
‫רפואי‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ )5‬סימון ושילוט‪:‬‬
‫א) מיקום גבול גזרה (ג"ג) ימני ושמאלי למטווח‪.‬‬
‫ב) שלט "נק' המתנה" לסימון נק' ההמתנה‪.‬‬
‫ג) שלט "קו יורים"‪ ,‬אחד מכל צד של קו היורים‪.‬‬
‫ד) שלט לסימון קו המטרות עליו יסומן טווח הירי‪.‬‬
‫ה) יש לסמן על גבי סוללות הצד ובמרכזן בשלטים "סכנה מטווח"‪( .‬במקומות בהם יש צורך‬
‫לכך לפי שיקול דעת מפקד המטווח)‪.‬‬
‫ב‪ .‬תרשים מטווח קבוע 'פתוח'‪:‬‬

‫ג‪ .‬אופיין למטווח קבוע "סגור" על בסיס סוללות עפר‪:‬‬

‫‪ )1‬קרקע‪:‬‬
‫הקרקע בשטח המטווח תהיה רכה ונקייה מסלעים ואבנים בולטות העלולים להחזיר‬
‫נתזים‪/‬ריקושטים וכו' לעבר היורים או לאגפים‪ .‬כמו כן אין להשתמש בבזנטים או עצמים‬
‫קשיחים כמעמד למטרות‪.‬‬
‫‪ )2‬חומת מפגע‪:‬‬
‫א) חומת המפגע תהיה נקייה מסלעים ועצמים קשיחים למניעת נתירת קליעים ופגיעה‬
‫מנתזים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ב) סוללות הפרדה‪ /‬חומות צד – בגובה ‪ 5‬מ' לפחות שיחלו מחומת המפגע ויעברו את קו היורים‬
‫ב‪ 3-‬מ' לפחות‪.‬‬
‫ג) ירי לטווח ‪ 05‬מ' – בגובה ‪ 5‬מ' לפחות‪.‬‬
‫ד) ירי לטווח ‪ 52‬מ' – בגובה ‪ 14‬מ' לפחות‪.‬‬
‫‪ )3‬המטרות ימוקמו צמוד לחומת המפגע ובחלקה התחתון‪.‬‬
‫‪ )4‬סימון ושילוט‪:‬‬
‫א) מיקום ג"ג ימני ושמאלי למטווח‪.‬‬
‫ב) מיקום ג"ג עליון בגובה ‪ 0.5‬מ' מהקרקע שיסומן באמצעות קו שקי פק"ל מלאים בחול‬
‫וצבועים בצבע לבן ואדום לסירוגין‪.‬‬
‫ג) שלט "נק' המתנה" לסימון נק' ההמתנה‪.‬‬
‫ד) שלט "קו יורים"‪ ,‬אחד מכל צד של קו היורים‪.‬‬
‫ה) שלט לסימון קו המטרות עליו יסומן טווח הירי‪.‬‬
‫ו) יש לסמן על גבי סוללות הצד ובמרכזן בשלטים "סכנה מטווח"‪.‬‬
‫ז) במטווחים 'סגורים' בהם קיימות סככות ירי בטווח שאינו מאושר לירי קיימת סכנה של‬
‫ירי מהסככה על כן יש להציב שלט האושר על ירי מהסככה‪.‬‬

‫ד‪ .‬תרשים מטווח קבוע 'סגור' על בסיס סוללות עפר‪:‬‬

‫מטווח קבוע 'סגור' לטווח ירי ‪ 25‬מ'‪:‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מטווח קבוע 'סגור' לטווח ירי ‪ 53‬מ'‪:‬‬

‫ה‪ .‬מטווח ארעי‪:‬‬

‫‪" )1‬מטווח ארעי" (פתוח) משמש לירי ברובים‪ ,‬מקלעים קלים ומקלעים בינוניים‪ ,‬למרחקים ‪5‬‬
‫שנקבעו מראש ע"י מנהל המטווח ומאשר תיק המטווח‪.‬‬
‫‪ )0‬מטווח זה‪ ,‬ממוקם בשטח אש אשר הוקצה ליחידה ‪ -‬ללא חומת מפגע‪ ,‬כולל טווח ותחום‬
‫בטיחות מלא‪ ,‬וחלות עליו כלל הוראות הבטיחות‪.‬‬
‫‪ )3‬הקמת מטווחים ארעיים אינם מחויבים באישור של מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ )4‬ניתן להקים מטווח ארעי אך ורק בשטחי אש‪ ,‬מטווח זה יהיה עם משפך בטיחות מלא‪.‬‬
‫‪ )5‬הקמת מטווח ארעי תתבצע ותאושר ע"י קצין בוגר בה"ד ‪ ,1‬קורס קציני יבשה‪ ,‬הבקיא בהנחת‬
‫משפכי בטיחות ובהוראות הבטיחות לביצוע אימונים בשטחי אש‪.‬‬
‫‪ )8‬הקצין האחראי יאשר את קיום המטווח ותיק המטווח בכפוף למגבלות השטח‪ ,‬משפך הבטיחות‬
‫והוראות הבטיחות‪.‬‬

‫‪ )7‬סימון ושילוט‪:‬‬
‫א) מיקום ג"ג ימני ושמאלי למטווח‪.‬‬
‫ב) סימון קו יורים באמצעות סס"ל‪.‬‬
‫ג) הקמת שלט נקודת המתנה במרחק ‪ 32‬מ' מקו היורים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ו‪ .‬תרשים מטווח ארעי‪:‬‬

‫סוף הוראה ‪.1.5‬‬

‫בלמ"ס‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הוראה ‪" - 1.6‬הכנת המטווח לירי"‬

‫‪ .1.6.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫‪ .1.6.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .1.6.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ .5.8.3.1‬לפני כל מטווח‪ ,‬על מנהל המטווח לקרוא את תיק המטווח‪ ,‬להבינו ולדאוג לתיאומים‬
‫השונים (תיאום שטח האש‪ ,‬חתימה מול היחידה האחראית וכו')‪.‬‬
‫‪ .5.8.3.0‬יש לוודא חסימה וסגירה של דרכים רוחביות המגיעות לצידי המטווח‪ ,‬ובמידת הצורך ‪-‬‬
‫להציב עליהן שמירה‪.‬‬
‫‪ .5.8.3.3‬לפני הירי‪ ,‬יש לבדוק ולוודא כי לא קיימים בשטח המטווח עצמים קשיחים (כגון‪:‬‬
‫בזנ"טים‪ ,‬ברזלים‪" ,‬בוגים"‪ ,‬אבנים וכו') בתחום ‪ 50‬מ' מקו היורים‪ .‬הירי על מטרות פל"ח ‪/‬‬
‫"נדנד" יתבצע בתחום שמעל ‪ 50‬מ'‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לוודא כי לא קיימים פריטי תחמושת בכל שטח‬
‫המטווח‪.‬‬
‫‪ .5.8.3.4‬יש לוודא בדיקת קשר עם המפקדה הממונה‪.‬‬
‫‪ .5.8.3.5‬שילוט וסימון‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לוודא קיומם ומיקומם של שלטי האזהרה ודגלי הסכנה‪ ,‬באזור המטווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלטי האזהרה‪ ,‬ייכתבו באותיות אדומות על רקע לבן או להפך‪ ,‬ויופנו משטח הסכנה ‪-‬‬
‫כלפי חוץ‪.‬‬
‫ג ‪.‬יש לציין בשלטים את המקומות הבאים‪ ,‬ולהציבם בהתאמה‪:‬‬
‫‪.1‬קו יורים‪.‬‬
‫‪ .0‬נקודת המתנה (חצר אחורית)‪.‬‬
‫‪ .3‬נקודת חלוקת תחמושת‪.‬‬
‫‪ .4‬נקודת איסוף תרמילים‪.‬‬
‫‪ .5‬קו מטרות‪.‬‬
‫ד ‪.‬גבולות הגזרה‪:‬‬
‫‪ .1‬גבולות הגזרה‪ ,‬ימוקמו בצידי חומת המפגע יש לוודא שיבלטו בשטח‪.‬‬
‫‪ .0‬גבולות הגזרה‪ ,‬יסומנו ע"י לוחות ברזל‪ ,‬חביות או דגלים (לא בצבע אדום)‪.‬‬
‫‪ .3‬בלילות בהירים‪ ,‬יכול מפקד ברמת מ"פ לפחות לאשר אי הצבת ג"ג מוארים ובתנאי‬
‫שסוללות הצד ברורות וכיוון הירי ברור‪ .‬מפקד המטווח יוודא כי החיילים מזהים‬
‫הסוללות וכיוון הירי לפני תחילת הירי‪.‬‬
‫‪ .5.8.3.8‬הצבת מטרות‪:‬‬
‫א‪ .‬המטרות תוצבנה בשטחים הריקים מסלעים ואבנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במידה והשטח כולו סלעי ורווי באבנים גדולות‪ ,‬יש להניח שטיחים קולטי נתזים‬
‫באזור המטרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬המטרות תסופררנה בצורה בולטת‪.‬‬
‫ד‪ .‬טווח מינימאלי לירי ‪ 10‬מ' מהמטרות (גם במהלך תרגילי תנועה)‪.‬‬
‫ה‪ .‬בתרגיל ירי בתנועה במטווח‪ ,‬עפ"י אוגדן קליעה קחצ"ר‪ ,‬בו נדרש ירי מקרוב‬
‫למטרה‪ ,‬ניתן לירות מטווח ‪ 5‬מטר ובתנאי שתיק התרגיל למטווח זה אושר ע"י‬
‫סא"ל ובאזור המטרות הונחו קלטזים למניעת נתזים וריקושטים‪.‬‬
‫ו‪ .‬אין לבצע ירי ללא מטרות בכל סוג תרגיל ירי‪ ,‬לרבות ב"ניסוי כלים"‪.‬‬
‫ז‪ .‬ניתן לבצע ירי על מטרות "מגיבות" בתחומי בטיחות מתאימים‪.‬‬
‫ח‪ .‬המטרות ה"מגיבות" יונחו לצד מטרה סטנדרטית‪.‬‬
‫ט‪ .‬ניתן להשתמש גם בבלונים (לא בצבע אדום) כמטרות במטווחים בלבד‪.‬‬

‫סוף הוראה ‪.1.6‬‬

 ‫בלמ"ס‬

‫הוראה ‪" - 1.4‬בעלי תפקידים במטווח"‬

‫‪ .1.4.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫‪" .5.7.1.1‬מנחה להסמכת מנהלי מטווח בצה"ל" בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪" .5.7.1.0‬מנחה לכתיבת תיק מטווח וניהול מטווח" בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .5.7.1.3‬הוראה ‪" - 5.1‬מונחים והגדרות" (כרך א' כללי)‪.‬‬
‫‪ .1.4.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .1.4.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ 5.7.3.1‬כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬בעלי התפקידים ייקבעו מראש ויתודרכו בהתאם‪ ,‬לפני תחילת המטווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעת מתן תדריך הבטיחות כלל בעלי התפקידים והמשתתפים במטווח יהיו נוכחים‪ .‬בתדריך‬
‫יועברו דגשים לגבי תפקידם ומקום הימצאם בזמן ביצוע המטווחים‪.‬‬
‫‪ .5.7.3.0‬בעלי התפקידים הנדרשים לקיום מטווח‪:‬‬
‫א‪ .‬כמנהל המטווח ישמש‪:‬‬
‫‪ )1‬בשירות סדיר ‪-‬‬
‫קצין או סמל מחלקה או מ"כ בשירות סדיר שאושר לכך על ידי מפקד זרוע יבשה בהתאם‬
‫לתנאים הבאים‪:‬‬
‫א) מנהל המטווח יהיה בעל תפקיד הכלול בבעלי התפקידים המאושרים לנהל מטווחים‬
‫בהתאם למפורט ב"מנחה להסמכת מנהלי מטווחים בצה"ל" בהוצאת מבק"א יבשה שבתוקף‪.‬‬
‫ב) מנהל המטווח יוסמך בהסמכה הכוללת פרק עיוני ופרק מעשי על פי ההסמכה המפורטת‬
‫ב"מנחה להסמכת מנהלי מטווחים בצה"ל" בהוצאת מבק"א יבשה שבתוקף‪.‬‬

‫‪ )0‬בשירות מילואים ‪-‬‬

‫א) מנהל המטווח יהיה קצין שהוסמך לכך בשירות סדיר לאחר שביצע הסמכה וריענון פנים‬
‫יחידתי על פי ההסמכה המפורטת ב"מנחה להסמכת מנהלי מטווחים בצה"ל"‪.‬‬
‫ב) מנהל המטווח יהיה סמ"ב \ סרג'נט שהוסמך לכך בשירות סדיר לאחר שביצע הסמכה‬
‫וריענון פנים יחידתי על פי ההסמכה המפורטת ב"מנחה להסמכת מנהלי מטווחים בצה"ל"‬
‫ולאחר שאושר לניהול מטווח על ידי המח"ט האורגני‪.‬‬
‫ג) מ"כ או סמל מחלקה במילואים אינו רשאי לנהל מטווחים בשירות מילואים על אף שהוסמך‬
‫לכך בשירות סדיר‪.‬‬
‫‪ )3‬דגשים‪:‬‬
‫א) מנהל מטווח שאינו קצין‪ ,‬רשאי לנהל מטווח במטווח קבוע או במטווח ארעי שהוכן לו תיק‬
‫מטווח ע"י קצין מוסמך‪.‬‬
‫ב) לפני כל פרק אימון \ הכשרה יבוצע ריענון בניהול מטווחים למכ"ים ולסמלי המחלקות‪.‬‬
‫ריענון זה יבוצע בהתאם לאמור ב"מנחה להסמכת מנהלי מטווחים בצה"ל"‪.‬‬
‫‪ )4‬תפקידו של מנהל המטווח ותחומי אחריותו‪:‬‬
‫א) ניהול המטווח באופן תקין‪.‬‬
‫ב) תדרוך המתאמנים והחונכים בהוראות הבטיחות‪ ,‬תוך ווידוא כי הם הבינו את ההוראות‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ג) אחראי על ביצוע הוראות הבטיחות במטווח‪.‬‬

‫ד) פריקת הנשקים ‪ -‬במהלך המטווח ובסיום המקצים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מנהל המטווח יוודא בדיקה‬
‫כללית בסיום המטווח לפני החזרה לבסיס‪.‬‬
‫ה) וידוא המצאות החיילים על ידי אמירת מספרי ברזל לפני כל ביצוע ירי‪.‬‬
‫‪ )5‬מנהל המטווח רשאי לנהל מטווח לעצמו בתנאי שקיימים כל שאר בעלי התפקידים‪( .‬לדוגמה‪:‬‬
‫מאזין‪ ,‬חובש‪ ,‬נהג ורכב פינוי וכד') ושקיים לידו חייל שהוגדר כתצפיתן בנוסף לשאר בעלי‬
‫התפקידים שצוינו בהוראה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬חובש‪:‬‬
‫‪ )1‬מנהל המטווח או מי שיגדיר לכך יוודא ערנותו של החובש‪ ,‬בכל זמן הירי במטווח‪.‬‬
‫‪ )0‬תפקידו‪:‬‬
‫א) טיפול רפואי מיידי ופינוי נפגעים‪ ,‬בעת הצורך‪.‬‬
‫ג‪ .‬קשר (מאזין)‪:‬‬
‫‪ )1‬תפקידיו‪:‬‬
‫א) שמירה על קשר רציף עם המבצעים ביחידה בהקשרי אישורי ירי‪.‬‬
‫ב) הקפצת כוחות רפואיים נוספים על פי צורך‪.‬‬
‫ג) בקרת אי כניסת חיילים וכוחות מצידי המטווח‪.‬‬
‫ד‪ .‬נהג‪:‬‬
‫‪ )1‬תפקידו‪:‬‬
‫א) פינוי נפגעים‪ ,‬במקרה הצורך‪.‬‬
‫ה‪ .‬חונך ירי‪:‬‬
‫א) רשאי לשמש כחונך‪ :‬מש"ק בוגר קורס פיקודי ומעלה או מש"ק קליעה‪.‬‬
‫ב) יחס החניכה בירי במטווח הינו של חונך אחד לכל שישה יורים‪( .‬מנהל המטווח רשאי לשמש‬
‫כחונך ירי נוסף על תפקידו)‪.‬‬
‫‪ )0‬תפקידו‪:‬‬
‫א) חניכה מקצועית בירי לחיילים עליהם הופקד‪.‬‬
‫ב) בקר לקיום הוראות הבטיחות של היורים עליהם הופקד‪.‬‬
‫ג) סיוע למנהל המטווח בניהול וארגון המטווח‪.‬‬
‫ד) חלוקת תחמושת‪.‬‬
‫ה) סימון פגיעות ורישום תוצאות‪.‬‬
‫ו) עליו לעמוד במקום בו הינו משפיע מקצועית ובטיחותית על הירי בסמוך ומאחור ליורים‬
‫במטווח‪.‬‬
‫ו‪ .‬תצפיתן (ע"פ הצורך)‪:‬‬
‫‪ )1‬תפקידו‪:‬‬
‫א) לצפות לכיוון ממנו יש חשש לכניסת אנשים או כלים אחרים‪.‬‬
‫‪ )0‬מיקומו‪:‬‬
‫א) התצפיתן ימוקם לפי הצורך במטווחים בהם הוגדר בתיק המטווח‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ב) התצפיתן ימוקם כך שתהיה לו אפשרות ליצור קשר עם שאר הכוח‪.‬‬

‫ג) התצפיתן לא ימוקם על סוללות ההפרדה‪.‬‬
‫סוף הוראה ‪.1.4‬‬

‫הוראה ‪" - 1.1‬הוראות בטיחות לביצוע מטווחים"‬

‫‪ .1.1.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫‪ .5.5.1.1‬הוראה זו הינה בנוסף ובכפוף להוראה ‪.5.1‬‬
‫‪ .5.5.1.0‬ראה מנחה לבניית תיק מטווח וניהול מטווח בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .1.1.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ .5.5.3.1‬חובת מנהל מטווח בזמן ירי במטווח‪:‬‬
‫א‪ .‬בכל מטווח יהיה נוכח תמיד בעת ירי בתחמושת "חיה"‪ ,‬קצין‪/‬קצינה בוגר‪/‬ת קורס‬
‫קצינים‪/‬ות בבה"ד ‪ 1‬והשלמה חיילית‪ ,‬סמל בוגר קורס סמלי מחלקות בביסל"ח (סמ"ב)‬
‫או בעל‪/‬ת הכשרה אחרת שהוסמך ע"י מבק"א יבשה לניהול מטווחים סטאטיים‬
‫וברשותם תעודה המעידה על כך‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעת קיום מטווח ביחידת הניסויים‪ ,‬יהיה נוכח קצין ירי שהוסמך בכתב ע"י מפקד יחידת‬
‫הניסויים‪.‬‬
‫‪ .5.5.3.0‬הוראות לקיום המטווח‪:‬‬
‫א ‪.‬הכנות מוקדמות לאימון‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאום המטווח מול המפקדה האחראית על המטווח‪.‬‬
‫‪ .0‬חתימה על תיק המטווח‪ ,‬קריאתו‪ ,‬לימודו והפקת משמעויות‪.‬‬
‫‪ .3‬תיאומים והכנת מנהלות לאימון‪.‬‬
‫‪ .4‬הכנות מקדימות וניתוח גורמים משפיעים‪:‬‬
‫א) נתח גורם המשימה – בהירותה‪ ,‬ישימותה‪ ,‬מורכבות‪ ,‬ההכנות שיידרשו‪ ,‬לו"ז‪.‬‬
‫ב) קבע סד"כ מתאמן‪ .‬קבע מטרה וה"נים למטווח ולתרגילים‪.‬‬
‫ג) וודא כשירות נדרשת ואימונים מקדימים של המפקדים והלוחמים‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬ידע‬
‫וניסיון‪.‬‬
‫ד) קרא ולמד הוראות בטיחות רלוונטיות למטווח ולתרגילים אותם אתה עומד לבצע‪.‬‬
‫ה) בצע תדריך מקצועי ובטיחותי למפקדים ולחיילים על המטווח והתרגילים העומדים‬
‫להתבצע‪.‬‬
‫‪ .5‬ערוך מבחן מקצועי בטיחותי למפקדים ברמתם ולחיילים ברמתם‪ .‬אין צורך במבחן‬
‫יומי‪ ,‬אלא עפ"י הנושא‪.‬‬
‫‪ .8‬וודא הכרת האמל"ח המשתתף והכרת תכונותיו‪.‬‬
‫‪ .7‬בחן נתוני מז"א המשפיעים על האימון‪.‬‬
‫‪ .5‬בחן תנאי ראות יום ולילה ונתח משמעויות הנובעות מכך‪.‬‬
‫ב ‪.‬הגעה לשטח המטווח‪:‬‬
‫‪ .1‬דיווח כניסה לשטח המטווח‪ /‬לש‪.‬א‪ .‬ובקשת אישור פתיחה באש‪.‬‬
‫‪ .0‬בדיקת כלי הנשק והעברת חוטר‪ /‬משחולת לכלל החיילים‪ ,‬במסדר ובפיקוח מפקדים‪.‬‬
‫‪ .3‬סריקת אזור חצר אחורית וקו יורים מפריטי תחמושת‪.‬‬
‫‪ .4‬סריקת המטווח מעצמים קשיחים‪ ,‬עד ‪ 50‬מ' מקו יורים‪.‬‬
‫‪ .5‬אין לבצע כל ירי במטווחים קבועים‪ ,‬לפני שהוצבו שלטים וסימונים כמפורט בהוראה‬
‫‪" 5.8.3.4‬שילוט וסימון"‪.‬‬
‫‪ .8‬הצבת קו סס"ל‪ ,‬ג"ג‪ ,‬מטרות ומספורן‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ג ‪.‬הכנת התחמושת‪:‬‬
‫‪ .1‬מנהל המטווח‪ ,‬יוודא כי אין תחמושת בידי החיילים הנמצאים בעמדת ההמתנה‪.‬‬
‫התחמושת הדרושה תימסר לחיילים‪ ,‬בנקודת החלוקה ע"י מש"ק‪ /‬חייל שהוגדר לכך‪.‬‬
‫‪ .0‬במטווח תימצא רק תחמושת המתאימה לכלי הנשק שיופעלו‪.‬‬
‫‪ .3‬התחמושת תרוכז בעמדת תחמושת מיוחדת ‪,‬מאחורי קו היורים ובמקום מוצל ‪-‬‬
‫בפיקודו של מש"ק‪.‬‬
‫‪ .4‬במחסניות ייטענו הכדורים ‪,‬במספר המיועד לירי באותו מקצה בלבד‪.‬‬
‫ד ‪.‬תדריך בטיחות‪:‬‬
‫‪ .1‬לפני תחילת המטווח‪ ,‬יעביר מנהל המטווח לכלל המשתתפים במטווח (חיילים‪ ,‬חונכים‪,‬‬
‫בעלי תפקידים) תדריך בטיחות למטווח לגבי הנהלים והאימונים אותם יעברו‪.‬‬
‫‪ .0‬תדריך זה‪ ,‬יבוצע על בסיס תיק המטווח‪ ,‬ויכלול‪:‬‬
‫א) הוראות בטיחות ייחודיות‪.‬‬
‫ב) דגשים מיוחדים לסוג המטווח‪.‬‬
‫ג) סימנים מוסכמים להפסקת אש‪.‬‬
‫ד) מתן מספרי ברזל לכלל החיילים והמפקדים המשתתפים ביום ובלילה‪.‬‬
‫‪ .3‬בירי לילה‪ ,‬יועבר תדריך בטיחות מלא לכלל המשתתפים ‪ -‬כמפורט בסעיף ‪ 0‬לעיל‪,‬‬
‫ובנוסף ‪ -‬דגשי בטיחות לירי לילה‪.‬‬
‫‪ .4‬מסגרת לתדריך בטיחות לקראת המטווח‪:‬‬
‫א) הוראות ייחודיות יום‪:‬‬
‫‪ )1‬הגדרת מטרת האימון לאותו היום‪.‬‬
‫‪ )0‬הגדרת מפקד המטווח‪ .‬פריקה‪ ,‬טעינה ומעבר קו יורים באישורו בלבד‪.‬‬
‫‪ )3‬הצגת החונכים‪ ,‬בעלי התפקידים ותדרוכם (מקום המצאות החובש‪ ,‬המאזין‪,‬‬
‫תדר‪ ,‬או"ק וכו')‪.‬‬
‫‪ )4‬הגדרת קו יורים‪ .‬אין לעבור אותו אלא באישור מפקד המטווח‪.‬‬
‫‪ )5‬הגדרת נקודת ההמתנה‪ .‬כל מי שאינו משתתף במקצה היורה יימצא בנקודה זו‪.‬‬
‫‪ )8‬הצגת ג"ג ימני ושמאלי‪ ,‬ווידוא שכלל החיילים זיהו אותו‪ .‬אין לחרוג מג"ג‪.‬‬
‫‪ )7‬אין לעלות על סוללות ההפרדה‪.‬‬
‫‪ )5‬כניסה למטווח מהפתח הראשי בלבד‪.‬‬
‫‪ )9‬ווידוא שהנשקים תקינים‪ ,‬נקיים ושהועבר חוטר‪.‬‬
‫‪ )12‬קנה תמיד מול מטרות‪.‬‬
‫‪ )11‬יש לשמור על ‪" 5‬אצבעות על ידית האחיזה" והנצרה במצב "נצור"‪ ,‬פרט לזמן‬
‫הירי עצמו‪.‬‬
‫‪ )10‬יש לחזור על כל הפקודות במטווח (חיילים וחונכים) פרט לפקודת אש‪.‬‬
‫‪ )13‬מעצורים‪ :‬אופן תפעולם‪ ,‬מתי קוראים לעזרת חונך‪ ,‬אין להסיט קנה ממטרות‬
‫גם בעת תפעול מעצור‪.‬‬
‫‪ )14‬אופן הקריאה לחונך‪.‬‬
‫‪ )15‬אופן סימון על סיום הירי‪.‬‬
‫‪ )18‬ירי במטווח‪ ,‬יתבצע עם אטמי אוזניים תקניים או עם אזניות בלבד‪.‬‬
‫‪ )17‬במהלך ביצוע הירי יש לחבוש קסדות (אלא אם אושר אחרת)‪.‬‬
‫‪ )15‬במידה ומזהים אדם‪ /‬בע"ח‪ /‬עצם בלתי מזוהה בשטח המטווח יש לצעוק "חדל"‬
‫ולזרוק קסדה לכיוון קו המטרות‪ .‬בעת זיהוי ה"חדל" על כלל החיילים לצעוק‬
‫"חדל" ולנצור את הנשק ב‪ 82-‬מעלות‪ /‬אל מול מטרות‪ .‬המשך ירי באישור מנהל‬
‫המטווח‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ )19‬בחזרה ממטרות יש להישאר בשטח המטווח עד להעברת מספרי ברזל‪.‬‬

‫‪ )02‬חלוקת מספרי ברזל ליום וללילה‪.‬‬
‫ב) הוראות ייחודיות לילה‪:‬‬
‫‪ )1‬חזרה על הו"ב יום‪ ,‬בדגש על‪:‬‬
‫א‪ .‬זיהוי ג"ג‪.‬‬
‫ב‪ .‬זיהוי קו היורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬זיהוי המטרות ‪.‬לא יורים אם לא רואים את המטרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אף אחד לא עוזב את נקודת ההמתנה מבלי להודיע‪.‬‬
‫‪ )0‬חלוקת מספרי ברזל חדשים‪/‬חזרה על מספרי הברזל שניתנו ביום‪.‬‬
‫‪ )3‬ווידוא ערנות החיילים במטווח ובמקצה הממתין‪.‬‬
‫ה ‪ .‬הירי במטווח‪:‬‬
‫‪ .1‬ספירת החיילים‪:‬‬
‫א‪ .‬מנהל המטווח‪ ,‬יספור ע"י מספרי ברזל וספירה פיסית‪ ,‬ביום ובלילה‪ ,‬כי כלל‬
‫החיילים והמפקדים נמצאים בקו יורים או בנקודת ההמתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הספירה תתבצע לאחר חזרה מבדיקת מטרות ולפני תחילת מקצה היורים‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪ .0‬לבוש ומיגון‪:‬‬
‫א‪ .‬בעת ירי במטווח‪ ,‬חייבים היורים והנמצאים בסביבתם לאטום אוזניהם עם‬
‫אטמי אוזניים תקניים או עם אזניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬במהלך ביצוע הירי‪ ,‬כלל המשתתפים במטווח יחבשו קסדות ‪ -‬כאשר במטווח‬
‫קבוע בלבד רשאי מ"פ לאשר ירי ללא קסדות‪ ,‬לצורך לימוד עקרונות הקליעה‬
‫ושמירה על כשירות‪ .‬אישור זה יימצא בתיק המטווח‪.‬‬
‫‪ .3‬הירי יתבצע במסגרת גבולות הגזרה של המטווח‪.‬‬
‫‪ .4‬אין לבצע ירי למטרות פלדה (פל"חים ‪ /‬נדנד) או חביות‪ ,‬או על אבנים במרחק הקטן‬
‫מ‪ 52 -‬מ'‪.‬‬
‫‪ .5‬מס' היורים בכל מקצה לא יעלה על ‪ 04‬כאשר המרחק ביו יורה ליורה לא יפחת מ ‪-‬‬
‫‪ 1.5‬מטר‪.‬‬
‫‪ .8‬על כל ‪ 8‬יורים ‪ -‬יהיה חונך אחד לפחות‪ .‬מפקד המטווח יכול לשמש גם כחונך‪.‬‬
‫‪ .7‬אל נקודת הירי עצמה‪ ,‬יורשו לגשת היורים‪ ,‬החונכים ומנהל המטווח‪ .‬כל האחרים‬
‫ישהו באזור שהוגדר למקצה הממתין‪ ,‬מחוץ לסככת הירי או במרחק ‪ 12‬מ' לפחות‬
‫מאחורי קו היורים במטווח קבוע‪ 32 .‬מ' במטווח ארעי‪.‬‬
‫‪ .5‬לכל ירי‪ ,‬תינתן פקודת אש מתאימה עם ציון המטרה‪.‬‬
‫‪ .9‬אין לבצע ירי ללא מטרות בכל סוג תרגיל ירי‪ ,‬לרבות "בניסוי כלים"‪.‬‬
‫‪ .12‬טעינת כלי הנשק ופריקתם‪ ,‬תעשינה בכיוון המטרות‪.‬‬
‫‪ .11‬בדיקה‪ ,‬טעינה ופריקת הנשק‪ ,‬תתבצענה במצב עמידה בלבד‪.‬‬
‫‪ .10‬למרות האמור בסעיף ‪ 11‬לעיל‪ ,‬ניתן לבצע טעינה או פריקה במצב שכיבה וזאת רק‬
‫במטווח עם גובלי ירי אשר אושר ע"י מבק"א יבשה‪.‬‬
‫‪ .13‬טעינת כלי הנשק ופריקתם‪ ,‬תתבצענה בפקודת מנהל המטווח בלבד‪.‬‬
‫‪ .14‬יש להדגיש באזני החיילים‪ ,‬כי בסיום הירי עליהם לנצור את הנשק וכי לכל אורך‬
‫המקצה‪ ,‬עליהם להקפיד על ‪" 5‬אצבעות על ידית האחיזה"‪.‬‬
‫‪ .15‬אין להתקדם מקו היורים לכיוון המטרות‪ ,‬לצדדים או לאחור ‪ -‬ללא היתר ממנהל‬
‫המטווח‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .18‬שליחת חיילים‪/‬מפקדים לתוך שטח המטווח להצבת מטרות‪/‬גבולות גזרה או בדיקת‬

‫מטרות או לכל מטרה אחרת‪ ,‬תתבצע ע"י מנהל המטווח בלבד‪.‬‬
‫‪ .17‬מנהל המטווח רשאי לבצע ירי באופן עצמאי‪ ,‬בתנאי שאין מלבדו אף אחד בקו‬
‫היורים וכן ששאר בעלי התפקידים הדרושים במטווח נמצאים‪.‬‬
‫‪ .15‬כלי הנשק יישארו צמודים לחיילי המקצה‪ ,‬בזמן בדיקת המטרות‪.‬‬
‫‪ .19‬ניתן לשנות מצבים במהלך ירי (עמידה‪ ,‬כריעה‪ ,‬שכיבה)‪.‬‬
‫‪ .02‬ניתן לבצע ירי קלעים וצלפים באותו המקצה‪.‬‬
‫‪ .01‬אין לבצע ירי של רוס"רים ומקלעים באותו המקצה אלא אם ניתן לכך אישור ע"י‬
‫מג"ד‪/‬סא"ל ובתנאי שלכל קבוצת יורים יהיה חונך הבקיא באמל"ח ובכל מקרה‬
‫המטווח כולו ינוהל ע"י מנהל מטווח אחד‪.‬‬
‫‪ .00‬אין לשלב מטווח סטאטי עם דינאמי (ירי לאחר מאמץ)‪.‬‬
‫‪ .03‬אין לעלות על סוללות ההפרדה‪.‬‬
‫‪ .04‬בבסיסי טירונים‪:‬‬
‫א‪ .‬ככלל‪ ,‬לא יטווחו חיילים עם מפקדים באותו מקצה‪ ,‬אלא באישור‬
‫מג"ד‪/‬סא"ל בכתב‪ ,‬שיימצא בתיק המטווח‪ .‬המפקדים יעסקו בחניכה בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יבוצע ירי מסוגי כלי נשק שונים ולא יבוצעו תרגילים במקצים המחייבים‬
‫פקודות שונות‪.‬‬
‫‪ .05‬ירי במטווחים במקביל‪:‬‬
‫א‪ .‬במטווחים צמודים בהם אין סוללות הפרדה או שסוללות ההפרדה לא תקניות‪,‬‬
‫יתבצע הירי במקביל ומקו אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הירי יתבצע בשליטה מרכזית של מנהל המטווחים‪ ,‬מרמת סמ"פ לפחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הירי יתבצע בו זמנית‪ ,‬עד ‪ 3‬מטווחים‪ .‬בכל מטווח יהיה מספר החיילים היורים‬
‫עד ‪ 04‬כל זמן שהמרחק בין יורה ליורה לא יפחת מ‪ 1.5-‬מטר‪.‬‬
‫ד‪ .‬מעבר קו יורים ותנועת חיילים בשטח המטווח‪ ,‬תתבצע כאשר בכל המטווחים‬
‫הופסק הירי וכלי הנשק נפרקו ונבדקו‪ .‬אישור התנועה למטרות יינתן ע"י מנהל‬
‫המטווחים‪.‬‬
‫‪ .08‬ירי לאחר מאמץ‪:‬‬
‫א‪ .‬ציר הריצה יוגדר‪ ,‬ינוקה מנת"בים ויסומן בשטח ע"י מנהל המטווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביום יחס יורים חונך יהיה עד ‪.1:8‬‬
‫ג‪ .‬בלילה יחס יורים חונך יהיה ‪.1:1‬‬
‫ד‪ .‬מחסניות החיילים תימסרנה לחיילים בקו היורים ע"י החונכים או לחלופין‬
‫המחסניות תונחנה על קו היורים טרם התרגיל‪.‬‬
‫‪ .07‬מעצורים (פעולה דחופה)‪:‬‬
‫א‪ .‬אין לבצע ירי בנשק אשר קיים ספק בכשירותו או בתקינותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנהל המטווח‪ ,‬יקבע מי המוסמך לטיפול בכלי הנשק בשעת מעצור (החייל‬
‫היורה‪/‬חונך) בהתאם לרמת כשירות המשתתפים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אין לבצע כל תיקון או טיפול בכלי הנשק‪ ,‬כל עוד לא נבדק ונמצא פרוק‬
‫מכדורים‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעת תפעול מעצור‪ ,‬יכוון הנשק תמיד לעבר המטרות‪.‬‬
‫ה‪ .‬במידה ואין ביכולתו של החייל לתפעל מעצור יקרא לחונך‪.‬‬
‫ו‪ .‬במקרה של מעצור שאין ביכולתו של היורה‪/‬החונך לתפעלו‪ ,‬יש להניח את הנשק‬
‫במצב נצור (אם אפשרי) מופנה לכיוון מטרות‪.‬‬
‫ז‪ .‬בתום פריקת הנשקים יתפנה מנהל המטווח לתפעול המעצור‪/‬פריקת הנשק‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ח‪ .‬כל מעצור שחוזר על עצמו פעמיים ברצף‪ ,‬יש לחדול הירי בנשק ולהעביר בו‬
‫חוטר‪/‬משחולת‪ .‬חידוש הירי יבוצע אך ורק באישור מנהל המטווח‪.‬‬
‫ט‪ .‬בירי תחמושת ממוחזרת יש לשים דגש מוגבר על נושא מעצורים החוזרים על‬
‫עצמם מחשש לחסם בקנה‪.‬‬
‫י‪ .‬במקרה של מעצור שלא ניתן היה להתגבר עליו והנשק תקול‪ ,‬יש לקרוא לנשק‬
‫מוסמך‪ .‬עד להגעת הנשק‪ ,‬הנשק יופרד ויופנה לשטח אש ריק מאדם ותוצב עליו‬
‫שמירה‪ .‬אין להזיז הנשק לאחר העברתו‪.‬‬
‫יא‪ .‬במידה ונשק נמצא לא תקין‪ ,‬אך ניתן לפרקו יש להעבירו לבדיקת נשק‪.‬‬
‫יב‪ .‬אם חלה סדרת מעצורים בכלי נשק‪ ,‬יש לבחון תקינות הנשק והתחמושת‪.‬‬
‫יג‪ .‬המעצורים למיניהם המותרים לתיקון ע"י החייל עצמו‪ ,‬ואופן התיקון ‪-‬‬
‫מפורטים בחוברות ההדרכה הנוגעות ללימוד ותפעול כלי נשק שונים‪.‬‬
‫ו ‪.‬דגשים לירי בלילה‪:‬‬
‫‪ .1‬בלילות בהירים‪ ,‬יכול מפקד ברמת מ"פ לפחות לאשר אי הצבת ג"ג מוארים‬
‫ובתנאי שסוללות הצד ברורות וכיוון הירי ברור‪ .‬מפקד המטווח יוודא כי‬
‫החיילים מזהים הסוללות וכיוון הירי לפני תחילת הירי‪.‬‬
‫‪ .0‬יש לסמן את קו היורים בסס"ל (גם במקרה שיורים מעל סוללה מוגבהת)‬
‫ובאמצעי מואר משני צידיו‪.‬‬
‫‪ .3‬במטווח לילה‪ ,‬יהיה בידי כל מדריך‪/‬מש"ק‪/‬חונך‪ ,‬פנס תקין‪.‬‬
‫‪ .4‬עם תחילת אימוני הלילה‪ ,‬יתבצע "תדריך לקראת הלילה"‪ ,‬אשר יכלול תדריך‬
‫בטיחות מלא לחיילים ובנוסף הנחיות ודגשים מיוחדים לביצוע מטווח בלילה‪.‬‬
‫‪ .5‬מנהל המטווח יוודא נוכחות כל המשתתפים במטווח‪ ,‬לאחר חזרתם מבדיקת‬
‫מטרות‪/‬הצבת גבולות גזרה ולפני תחילת מקצה היורים הבא‪ .‬ספירת החיילים‬
‫תיעשה ע"י ספירה פיסית ומספרי ברזל‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לוודא ערנות החיילים במטווח ובמקצה הממתין‪ ,‬לכל אורך המטווח‪.‬‬
‫‪ .7‬פריקת הנשקים ובדיקת בית הבליעה בסיום הירי‪ ,‬תתבצע בעזרת פנס‪ .‬שלבי‬
‫הבדיקה‪/‬פריקה בנשק אישי יתבצעו בהתאם להוראה ‪" 5.9‬פקודות במטווח"‪.‬‬
‫ז ‪.‬סיום הירי‪:‬‬
‫‪ .1‬בסיום הירי ולפני בדיקת מטרות‪ ,‬תתבצע פריקת נשקים מסודרת ע"י מנהל‬
‫המטווח‪ .‬בבדיקת המטרות‪ ,‬מצב כלי הנשק יהיה "פרוק ונצור"‪.‬‬
‫‪ .0‬יציאה לכיוון המטרות ומעבר קו סס"ל‪ ,‬תיעשה באישור מנהל המטווח בלבד‪,‬‬
‫ולאחר פריקת נשקים מלאה‪.‬‬
‫‪ .3‬בחזרה מבדיקת מטרות יש להמתין במטווח עד לבדיקת מספרי ברזל‪.‬‬
‫‪ .4‬בתום הירי במטווח‪ ,‬יש לאסוף את כל התחמושת‪ ,‬ובאופן נפרד ‪ -‬את כל‬
‫התרמילים הריקים‪.‬‬
‫‪ .5‬לפני היציאה משטח המטווח יש לבצע בדיקת נשקים ע"י החיילים במסדר‬
‫ובפיקוח מפקד‪.‬‬
‫‪ .8‬יש להודיע למבצעים על סיום ירי ויציאה משטח המטווח‪.‬‬
‫‪ .7‬במידה והתנועה למאהל‪/‬מחנה ארוכה (מאות מטרים) או מחייבת תנועה רכובה‪,‬‬
‫יש לבצע בדיקת נשקים נוספת במסדר מאורגן‪ ,‬עם הכניסה למאהל‪/‬מחנה‪.‬‬
‫סוף הוראה ‪.1.1‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הוראה ‪" – 1.1‬פקודות במטווח"‬

‫‪ .1.1.1‬הוראות כלליות ישימות‪:‬‬
‫א ‪.‬מנחה לניהול מטווח בהוצאת מבק"א יבשה‪.‬‬
‫ב ‪.‬הוראה מקצועית ל ‪ M-16 -‬ותבור – בהוצאת מקחצ"ר‪.‬‬
‫‪ .1.1.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .1.1.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ .5.9.3.1‬בדיקה‪ /‬טעינה‪ /‬פריקה תתבצע במצב עמידה בלבד‪.‬‬
‫‪ .5.9.3.0‬בעת בדיקה‪ /‬פריקה המתבצעת ע"י מפקד המטווח בלבד‪ ,‬על המפקד להתחיל את‬
‫הפריקה תמיד מצד ימין של המטווח‪.‬‬
‫‪ 5.9.3.3‬פקודות לרוס"רים מסוג תבור ו ‪:M-16‬‬
‫א ‪.‬פקודות לפריקת ‪ /‬לבדיקת נשק‪:‬‬
‫‪" .1‬ודא נצירה"‪.‬‬
‫‪(" .0‬למצב עמידה עבור) נשק ‪ 60‬מעלות"‪.‬‬
‫‪ 5" .3‬אצבעות על ידית האחיזה"‪.‬‬
‫‪" .4‬מחסנית הוצא בהטיה" (כאשר ישנה מחסנית בנשק)‪ /‬ודא שאין מחסנית בנשק‬
‫באמצעות בדיקה פיזית של בית המחסנית ע"י הכנסת האצבעות‪.‬‬
‫‪" .5‬נשק פרוק לבדיקה"‪.‬‬
‫א‪ .‬בדיקת הנשק‪ ,‬הבדיקה כוללת‪ :‬שלוש דריכות מלאות ועוד חצי דריכה נוספת‬
‫והחזקת ידית הדריכה לאחור‪.‬‬
‫ב‪ .‬ביצוע בדיקה‪ -‬בתבור הטה את הרובה ב‪ 45 -‬מעלות כלפי מטה וב‪ 63 M16-‬מעלות‬
‫כלפי מעלה ובצע בדיקה של בית הבליעה פני הנוקר‪ ,‬והכרזה של החייל הבודק‬
‫כאשר המפקד לידו "בית בליעה נקי"‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנהל המטווח‪ /‬מפקד יבצע בדיקה נוספת ‪ -‬הבדיקה כוללת‪ :‬הכנסת אצבעות לבית‬
‫המחסנית ובדיקה בראיה של בית הבליעה ופני הנוקר‪.‬‬
‫ד‪ .‬פקודה להשלמה‪ :‬ע"י הכרזת "השלם"‪.‬‬
‫ה‪ .‬החייל ישחרר המכלול‪.‬‬
‫ו‪" .‬ודא נצירה"‪.‬‬
‫ז‪ .‬בלילה – מנהל המטווח ‪ /‬המפקד יאיר בעזרת פנס לבן את אזור בית הבליעה‪,‬‬
‫החייל יבצע בדיקה בראיה ויכריז "בית בליעה נקי"‪ .‬הבדיקה הנוספת של המפקד‬
‫תבוצע גם היא בעזרת פנס לבן‪ .‬במקום בו יש תאורה מלאה אין צורך בפנס‪.‬‬
‫ח‪ .‬לוחמים בעלי רובאות ‪ 34‬ומעלה שהוכשרו לכך‪ ,‬יבצעו פריקה‪/‬בדיקה באופן‬
‫עצמאי ללא נוכחות מפקד וזאת לאחר ביצוע תדריך מ"פ פרטני על אופן‬
‫בדיקת‪/‬פריקת נשק המפורטת בסעיף ‪ 1.1.3.3‬בהוראה זו‪ .‬בלילה ‪-‬הפריקה‪/‬בדיקה‬
‫תבוצע באמצעות פנס לבן שיוחזק ע"י מפקד‪/‬חייל אחר‪.‬‬
‫ט‪ .‬למרות האמור בסעיף ז'‪ ,‬לאחר ירי‪/‬כדור בקנה‪ ,‬תבוצע פריקה במסדר ע"י החייל‬
‫בנוכחות מפקד‪ .‬בדיקה נוספת תבוצע ע"י המפקד‪.‬‬
‫י‪ .‬חיילים במסגרת נוהל ‪ ( 112‬בעלי רובאות ‪ 34‬ומעלה ) בפע"מ יפרקו נשקם פעם‬
‫ביום בנוכחות מפקד‪ .‬הפריקה תבוצע ע"י החייל‪ .‬במידה והחייל משתמש במק‬
‫פורק – ראה סעיף ‪ 3.3.3.16‬לעיל‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ב ‪.‬הוראות לפריקה‪/‬בדיקה לחייל הנע עם "מק פורק" בנשקו‪:‬‬

‫ראה הוראה ‪ 3.3‬סעיף ‪ 3.3.3.18‬סעיפים ד' ו ‪-‬ה' בכרך זה‪.‬‬
‫ג ‪.‬פקודות לטעינה ודריכת נשק‪:‬‬
‫‪" .1‬נשק ‪ 82‬מעלות"‪.‬‬
‫‪ 5" .0‬אצבעות על ידית האחיזה"‪.‬‬
‫‪" .3‬מחסנית הכנס בהטיה"‪.‬‬
‫‪" .4‬ודא נצירה"‪.‬‬
‫‪" .5‬נשק טען"‪.‬‬
‫‪" .8‬ודא כדור" ‪ -‬בצע חצי דריכה נוספת ע"מ לוודא הימצאות כדור במקומו בבית הבליעה‪.‬‬
‫‪" .7‬ודא נצירה"‪.‬‬
‫‪ .5‬בגליל‪ /‬קלצ'ניקוב יש להעביר את הנצרה למצב "בודדת" לפני ביצוע דריכה‪ ,‬ולנצור לאחר‬
‫מכן‪.‬‬
‫ד ‪.‬לתחילת ירי‪:‬‬
‫‪" .1‬למצב עמידה‪ /‬כריעה‪ /‬שכיבה עבור (קנה כלפי מטרות)"‪.‬‬
‫‪ .0‬מתן פקודת אש בהתאם למקצה‪ /‬תרגיל ספציפי‪.‬‬
‫‪ "X" .3‬כדורים (למטרת מקבץ‪/‬מיצוע)‪ ,‬למטרה "‪ "Y‬מי שמסיים נוצר את נשקו ומשכל רגליו‬
‫(במידה והירי מתבצע בשכיבה)‪.‬‬

‫‪ .5.9.3.3.1‬מעצורים‬
‫א‪ .‬מנהל התרגיל‪ /‬מטווח‪ ,‬יקבע מי המוסמך לטיפול בכלי הנשק בשעת מעצור (החייל‬
‫היורה‪/‬חונך) בהתאם לרמת כשירות המשתתפים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין לבצע כל תיקון או טיפול בכלי הנשק‪ ,‬כל עוד לא נבדק ונמצא פרוק מכדורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעת תפעול מעצור‪ ,‬יכוון הנשק תמיד לעבר המטרות‪.‬‬
‫ד‪ .‬במידה ואין ביכולתו של החייל לתפעל מעצור יקרא לחונך‪ /‬מפקד‪.‬‬
‫ה‪ .‬במקרה של מעצור שאין ביכולתו של היורה‪ /‬החונך לתפעל‪ ,‬יש להניח את הנשק במצב‬
‫נצור (אם אפשרי) מופנה לכיוון מטרות‪.‬‬
‫ו‪ .‬בתום פריקת הנשקים יתפנה מנהל התרגיל‪ /‬מטווח לתפעול המעצור‪ /‬פריקת הנשק‪.‬‬
‫ז‪ .‬מעצור החוזר על עצמו פעמיים‪:‬‬
‫‪ )1‬החייל ינצור את הנשק (במידה ואפשר)‪.‬‬
‫‪ )0‬יקרא למפקד‪.‬‬
‫‪ )3‬המפקד יפרוק את הנשק‪.‬‬
‫‪ )4‬יעביר חוטר‪.‬‬
‫‪ )5‬המשך ירי‪.‬‬
‫ח‪ .‬בתפעול מעצורים אין להשתמש בנועלן )‪.) M16‬‬
‫ט‪ .‬במקרה של מעצור שלא ניתן היה להתגבר עליו והנשק תקול‪ ,‬יש לקרוא לנשק מוסמך‪ .‬עד‬
‫להגעת הנשק‪ ,‬הנשק יופרד ויופנה לשטח אש ריק מאדם ותוצב עליו שמירה‪ .‬אין להזיז‬
‫הנשק לאחר הפרדתו‪.‬‬
‫י‪ .‬במידה ונשק נמצא לא תקין‪ ,‬אך ניתן לפרקו יש להעבירו לבדיקת נשק‪.‬‬
‫יא‪ .‬אם חלה סדרת מעצורים בכלי נשק‪ ,‬יש לבחון תקינות הנשק והתחמושת‪.‬‬
‫יב‪ .‬המעצורים למיניהם המותרים לתיקון ע"י החייל עצמו‪ ,‬ואופן התיקון ‪ -‬מפורטים‬
‫בחוברות ההדרכה הנוגעות ללימוד ותפעול כלי נשק שונים‪.‬‬
‫‪ .5.9.3.4‬פקודות לתמ"ק עוזי‪:‬‬
‫א ‪.‬פקודות לבדיקת נשק‪:‬‬
‫‪" .1‬נשק ‪ 60‬מעלות"‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪" .0‬נשק נצור"‪.‬‬

‫‪ 5 " .3‬אצבעות על ידית האחיזה"‪.‬‬
‫‪".4‬נשק בדוק"‪.‬‬
‫הבדיקה כוללת‪ :‬דריכה ‪ -‬פעם אחת ואיבטוח ידית הדריכה מאחור‪ .‬בדיקה "משולשת" ‪-‬‬
‫בראיה ובאצבע של‪ :‬בית הבליעה והכרזה של החייל הבודק‪" :‬בית בליעה נקי"‪ ,‬פני הנוקר‬
‫ובית המחסנית‪ .‬בלילה‪ ,‬תבוצע הבדיקה גם בעזרת פנס‪ .‬השלמה ‪ -‬שחרור ידית‬
‫הדריכה‪,‬העברת הנצרה לבודדת‪ ,‬נקירה ונצירה‪.‬‬
‫‪" .5‬וודא נצירה"‪.‬‬
‫ב ‪.‬פקודות לטעינה ודריכת נשק‪:‬‬
‫‪" .1‬נשק ‪ 82‬מעלות"‪.‬‬
‫‪ 5" .0‬אצבעות על ידית האחיזה"‪.‬‬
‫‪" .3‬נשק נצור"‪.‬‬
‫‪" .4‬נשק דרוך" (דריכה מלאה)‪.‬‬
‫‪" .5‬מחסנית הכנס"‪.‬‬
‫ג ‪.‬פקודות לירי‪:‬‬
‫‪" .1‬למצב עמידה‪/‬כריעה‪/‬שכיבה עבור (קנה כלפי מטרות)‪.‬‬
‫‪ "X" .0‬כדורים (למטרת מקבץ‪/‬איפוס) למטרה‪ .‬מי שמסיים‪ ,‬נוצר את נשקו ומשכל רגליו"‪.‬‬
‫‪" .3‬נצרה לבודדת העבר"‪.‬‬
‫‪" .4‬בזמנכם החופשי אש"‪.‬‬
‫ד ‪.‬פקודות לפריקת נשק‪:‬‬
‫‪" .1‬נשק נצור"‪.‬‬
‫‪" .0‬למצב עמידה עבור (נשק ‪ 82‬מעלות)"‪.‬‬
‫‪" .3‬נשק דרוך"‪.‬‬
‫‪" .4‬מחסנית הוצא"‪.‬‬
‫‪" .5‬נשק פרוק לבדיקה"(ראה פקודות לבדיקת נשק)‪,‬הבדיקה תתבצע ע"י מנהל המטווח‪.‬‬

‫סוף הוראה ‪.1.1‬‬

‫הוראה ‪" - 1.11‬רפואה במטווח"‬

‫‪ .1.11.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫ראה הוראה – ‪ 12.1‬רפואה באימונים – בכרך זה‪.‬‬
‫‪ .1.11.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .1.11.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ .5.11.3.1‬ציוד וכוח אדם הנדרשים לביצוע המטווח‪:‬‬
‫א‪ 1 .‬חובש‪/‬ת‪.‬‬
‫ב‪ 1 .‬ערכת עזרה ראשונה לחובש קרבי‪.‬‬
‫ג‪ 1 .‬אלונקה‪.‬‬
‫ד‪ 1 .‬אמבולנס או כלי רכב המתאים לפינוי נפגעים בשכיבה באלונקה‪ ,‬בטווח של ‪ 4‬דקות‬
‫הגעה‪ .‬יש לבצע בדיקת קשר עם רכב הפינוי ‪ -‬בטרם יחל המטווח‪ ,‬ולתרגל הגעת רכב‬
‫הפינוי למטווח – לפחות אחת לשבוע (נושא זה יפורט בתיק המטווח)‪.‬‬
‫‪ .5.11.3.0‬ציוד וכוח אדם הנדרשים לקרית מטווחים‪:‬‬
‫א‪ .‬בקרית מטווחים (המטווחים צמודים ומופרדים בסוללות) יש להקצות סד"כ רפואי‬
‫כאמור בפסקה ‪ 5.11.3.1‬לעיל‪ .‬סד"כ זה‪ ,‬ייתן מענה לכל הקריה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה של פינוי רפואי‪ ,‬יחודש הירי בתנאי שיש רכב פינוי וחובש חלופיים בשטח‪.‬‬
‫סוף הוראה ‪.1.11‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הוראה ‪" – 1.12‬מטווחים צמודים"‬

‫‪ .1.12.1‬הוראות כלליות ישימות‪.‬‬
‫‪ .1.12.2‬מונחים והגדרות‪.‬‬
‫‪ .5.10.0.1‬הוראה זו הינה בנוסף ובכפוף להוראה ‪" 5.1‬הגדרות"‪.‬‬
‫‪ .5.10.0.0‬סוללות לא תקניות לצורך הוראה זאת‪ :‬אין הפרדה מוחלטת בין חצר מטווח‬
‫אחת לשכנתה‪ ,‬ניתן לראות את המתרחש החצר הסמוכה‪.‬‬
‫‪ .1.12.3‬גוף ההוראה‪.‬‬
‫‪ .5.10.3.1‬השימוש במטווחים צמודים‪ ,‬יתבצע עפ"י ההנחיות והעקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מטווחים צמודים בעלי סוללות הפרדה תקניות‪:‬‬
‫‪ .1‬במטווחים צמודים בהם קיימות סוללות הפרדה תקניות‪ ,‬אין צורך לבצע תיאום‬
‫בין המקצים היורים‪.‬‬
‫‪ .0‬אין לעלות על סוללות ההפרדה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטווחים צמודים ללא סוללות הפרדה‪ /‬סוללות ההפרדה אינן תקינות‪:‬‬
‫‪ .1‬הירי יתבצע בשליטה מרכזית של מנהל המטווחים מרמת סמ"פ ומעלה‪.‬‬
‫‪ .0‬הירי יתבצע בו זמנית ב‪ 3 -‬מטווחים כשבכל מטווח מס' החיילים היורים הוא‬
‫כמתחייב מסוג התרגיל‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 02-‬חיילים במטווח‪( .‬סה"כ בו זמנית – ‪3‬‬
‫מקצים של עד ‪ 82‬חיילים)‪.‬‬
‫‪ .3‬מעבר קו יורים‪ ,‬תנועת חיילים בשטח המטווח או באזור המטרות‪ ,‬תתבצע כאשר‬
‫בכל המטווחים הופסק הירי וכלי הנשק נפרקו ונבדקו‪ ,‬וזאת בשליטה ובאישור‬
‫מנהל המטווחים‪.‬‬

‫סוף הוראה ‪.1.12‬‬

 ‫בלמ"ס‬

‫לבנת‬
‫המטה‬
 ‫בלמ"ס‬

‫כתב"צ – פק"א‬
‫בחלק זה‪ ,‬יופיע ראשית פורמט כללי לכתיבת פק"א על פי כללי הכתב"ץ‪ .‬ליד כל רכיב במסמך‬
‫מופיע מספר‪ ,‬ובהמשך יופיעו הסברים מפורטים יותר על כל אחד מהם על פי המספור‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫(‪ )1‬רמת סיווג‪ -‬לכל מסמך‪/‬מכתב‪/‬ספר‪/‬מפה חייבת להופיע בראש המסמך רמת סיווג‪ .‬רמות‬
‫הסיווג בצה"ל‪ :‬בלמ"ס (בלתי מסווג)‪ ,‬מוגבל‪ ,‬שמור‪ ,‬סודי וסודי ביותר‪ .‬את רמות הסיווג‬
‫יש לכתוב בראשית העמוד באותיות עבות ועם קו תחתון‪ .‬במסמך סודי תופיע רמת הסיווג‬
‫גם בתחתית העמוד‪ ,‬אך ללא קו תחתון וללא אותיות עבות‪ .‬בכל מסמך (גם בלמ"ס)‬
‫חייבת להופיע רמת סיווג‪ .‬כותב המסמך הוא זה שקובע את רמת הסיווג והיא נקבעת על‬
‫פי רמת הסיווג של הידיעה המסווגת ביותר במסמך‪.‬‬
‫(‪ )0‬פרטי המוען הצבאי – יופיעו בתוך "קוביה" בצד שמאל בראשית העמוד ויכללו את‬
‫המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬שם היחידה‪ +‬מספר מקמ"רי (באותיות עבות) בשורה הראשונה‪ .‬בשורה השנייה יופיע‬
‫הגוף בתוך היחידה (מחלקה‪ ,‬מדור‪ ,‬ענף וכו')‪ .‬חשוב להדגיש שהשמות יהיו השמות‬
‫הרשמיים של היחידות והגופים בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשורה הראשונה יופיע מספר הטלפון המטכ"לי‪ ,‬בשורה השנייה יופיע מספר הטלפון‬
‫האזרחי ובשורה השלישית יופיע מספר הפקס (אם רלוונטי)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחלק זה‪ ,‬יופיע נושא התיק (סימוכין) ‪ +‬מספר תת סימון (ספרה אחת) בהמשך תופיע‬
‫רמה שלישית (שלוש ספרות)‪( .‬רשימת נושאי תיק מופיעה בסוף הפרק)‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשורה הראשונה יופיע התאריך העברי (פורמט לדוגמה‪ :‬ט"ז בטבת התשע"ח) ובשורה‬
‫השנייה יופיע התאריך הלועזי (פורמט לדוגמה‪ 3 :‬בינואר ‪.)0215‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫(‪)3‬סמל היחידה – יופיע תמיד בשול ימין‪ ,‬במקביל לפרטי המוען הצבאי‪ .‬ראוי להשתמש רק בסמל‬
‫אחד והוא יופיע בעמוד הראשון של המסמך בלבד‪.‬‬
‫(‪ )4‬מכותבים לפעולה ולידיעה – יופיעו מתחת לסמל היחידה‪ .‬מכותבים לפעולה יופיו בסדר יורד‬
‫(לפי דרגה)‪ .‬יש לציין את המדרג של הנמען ולהפריד בין מדרג למדרג במקף‪ .‬מתחת למכותב‬
‫האחרון לפעולה‪ ,‬יש למתוח קו ומתחתיו יופיעו כלל המכותבים לידיעה באופן דומה‪.‬‬
‫(‪ )5‬כותרת המסמך‪ ,‬הנידון – כותרת המסמך תופיע מתחת לרשימת המכותבים – בתחילתה תכתב‬
‫המילה "הנידון‪ ":‬ולאחריה יופיע הנושא הנידון או הרעיון המרכזי של המסמך באותיות עבות ועם‬
‫קו תחתון‪.‬‬
‫גוף הטקסט‬

‫המסמך יכתב בגופן ‪ David‬בגודל ‪ ,10‬יש להשתמש בסיעוף מסוג זיח תלוי‪ .‬כל סעיף משנה יוזח‬
‫שמאלה שלושה תווים באופן מדורג‪ .‬המבנה הכללי של פק"א הוא‪:‬‬

‫א) כללי – הסבר קצר על הנושא המדובר או הפעילות שעתידה להתבצע‬

‫ב) מטרות – פירוט על מטרות הפעילות או המסמך‬
‫ג) שיטה – הסבר על אופן ביצוע הפעילות‬
‫ד) רציונל – הרציונל או ההיגיון מאחורי ביצוע הפעילות‬
‫ה) לו"ז עקרוני (‪ – )7‬לו"ז של הפעילות‪ .‬בד"כ יכלול את השעות‪ ,‬את התוכן‪ ,‬גורמים רלוונטיים‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ו) תחומי אחריות ותג"בים (‪ – )5‬מעין "רשימת משימות" שתופיע לרוב כטבלה או כרשימה‬
‫מסודרת של כלל המשימות הנגזרות מהמסמך‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יופיע הגורם האחראי לביצוע‬
‫המשימה ובהמשך גם המועד האחרון לביצוע המשימה‪.‬‬
‫דבר החתימה‬
‫(‪)9‬דבר החתימה יופיע במודגש בתחתית העמוד‪ .‬מתחתיו תופיע החתימה עצמה בפורמט המופיע‬
‫באיור (דבר החתימה‪ ,‬בשורה מתחת תופיע הדרגה ולאחריה השם‪ .‬בשורה לאחר מכן יופיע תפקיד‬
‫החותם)‪.‬‬
‫דגשים‬
‫ככלל‪ ,‬יש להקפיד על כתיבה בשפה גבוהה ורשמית‪ .‬על המסמך להיות מיושר לשני הצדדים וחשוב‬
‫לשים לב שנעשה שימוש נכון בסימני פיסוק וכללי ההגהה השונים‪ .‬על הכתב להיות קריא‪ ,‬ועל‬
‫המסמך להיות מוגש באופן מסודר ואסתטי‪ .‬במהלך כתיבת המסמך עצמו יש לוודא שנשמר סדר‬
‫כרונולוגי נכון ‪.‬‬
‫רשימת נושאי תיק‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מקראה‬
‫משפטית‬
‫בלמ"ס‬

‫תוכן עניינים‬
‫פרק א'‪ :‬למה אני צריך את זה?‬
‫פרק ב'‪ :‬אכיפת המשמעת ביחידה‬
‫פרק ג'‪ :‬הפקודות בצבא‬
‫פרק ד'‪ :‬מוסדות חקירה בצה"ל‬
‫פרק ה'‪ :‬מבוא לדיני המלחמה בשדה הקרב‬
‫פרק ו'‪ :‬עקרונות דיני הלחימה‬
‫פרק ז'‪ :‬מטרות חוקיות ובלתי חוקיות‬
‫פרק ח'‪ :‬לחימה לא סימטרית‬
‫פרק ט'‪ :‬היחס לאזרחים במהלך הלחימה‬
‫פרק י'‪ :‬שיטות לוחמה חוקיות ובלתי חוקיות‬
‫פרק י"א‪ :‬פעולות אסורות בשדה הקרב‬
‫פרק י"ב‪ :‬הוראות הפתיחה באש‬
‫פרק י"ג‪ :‬כללי ההתנהגות בשטחי יהודה והשומרון‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק א'‪ :‬למה אני צריך את זה?‬

‫מקצועו הצבאי של המפקד כולל רכיבים רבים‪ .‬מפקד צריך להכיר את הסביבה בה הוא פועל‪ .‬הוא‬
‫צריך להכיר את פקודיו‪ ,‬את הגורמים הידידותיים סביבו‪ ,‬כמו גם את המאיימים‪ .‬הוא צריך‬
‫להכיר את הכלים העומדים לרשותו ואת אופן השימוש המיטבי בהם‪ .‬הוא צריך להכיר את תנאי‬
‫השטח‪ ,‬מזג האוויר וכן הלאה‪.‬‬
‫בזירת הלחימה המודרנית‪ ,‬חייב המפקד לקבל את החלטותיו תוך התחשבות והכרה במורכבות‬
‫הזירה בה הוא מוביל את כוחו‪ .‬החלטותיו המבצעיות של המפקד חייבות לקחת בחשבון איסורים‬
‫והתניות שהמדינה וצה"ל מחויבים להם‪ .‬הכרת הדין הבין‪-‬לאומי תסייע למפקד ולצה"ל להשיג‬
‫את המטרות הצבאיות‪.‬‬
‫הסיטואציות המשפטיות עוטפות את המציאות בלחימה‪ ,‬החל מאיסורים והתניות הקבועים‬
‫בחוק‪ ,‬דרך מציאות המושפעת על ידי אמצעי תקשורת ודברור וכלה בבחינת התוצאות המבצעיות‬
‫של צה"ל על ידי גורמים פנימיים ובין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬המשפט אינו חלק משמעותי רק מתהליך קבלת ההחלטות בזמן לחימה‪ .‬פיקוד על מחלקה‬
‫הנו אתגר מן המעלה הראשונה והכרת הדין תסייע למפקד להטמיע בקרב חייליו את המשמעת‬
‫ואת ההוראות הנוהגות‪ ,‬שהן חלק בלתי נפקד ממקצועיותו של חייל‪.‬‬
‫כמפקד וכמחנך‪ ,‬יש לך תפקיד משמעותי בהטמעת הדין ובהבנה כי יש לפעול על פיו‪ .‬האחריות‬
‫לכך‪ ,‬שחייליך יפעלו על פי דין ‪ -‬מוטלת על כתפיך‪.‬‬
‫ניקח דוגמא מתחום המשפט הבינלאומי ‪ -‬בזמן קרב‪ ,‬מזהה מפקד ירי המגיע ממסגד הסמוך‬
‫למיקום הכוח‪ .‬האם יוכל המפקד להשיב אש לעבר המסגד? האם יוכל המפקד לעשות זאת עת‬
‫מדובר בירי המגיע מבית הספר המכיל תלמידים?‬
‫דוגמא אחרת מתחום הדין המשמעתי ‪ -‬מפקד שרוצה להעניש פקוד‪ ,‬חייב לעשות זאת בהתאם‬
‫למגבלות החוק והפקודות‪ .‬אם ייתן עונש החורג מסמכותו הרי שהעונש עשוי להיות מבוטל כליל‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא כי מפקד כזה‪ ,‬אשר לא למד את הדין המשמעתי‪ ,‬אינו מקצוען בתפקידו‪,‬‬
‫ולמרות שרצה להגביר את המשמעת בקרב פקודיו‪ ,‬הוא עלול להגיע לתוצאה הפוכה‪.‬‬
‫דוגמא נוספת ‪ -‬אתה חושד כי חייליך השתמשו בסמים מסוכנים‪ .‬במצב זה‪ ,‬אין מקום לטפל בחשד‬
‫בעצמך אלא חלה עליך חובה‪ ,‬לפי פקודת מטכ"ל‪ ,‬לפנות למצ"ח ולדווח על אודות החשד‪.‬‬
‫בשורה התחתונה ‪ -‬המפקד חייב להכיר את הכללים המשפטיים הרלבנטיים לפעילותו‪ .‬כך יוכל‬
‫למלא את תפקידו בצורה נכונה‪ ,‬חוקית ומוסרית‪ .‬כך יוודא שפעולותיו מגובות במקור סמכות‬
‫ראוי‪ .‬אם יפעל באופן לא חוקי‪ ,‬הדבר לא רק מעמיד אותו בסכנת העמדה לדין אלא יכול לגרום‬
‫לביטול מעשיו‪ ,‬לפגוע בסמכותו ולהביא לשלילת הלגיטימציה הציבורית או הבינלאומית ולנזק‬
‫למדינה‪.‬‬
‫איזה משפט רלבנטי למפקדי צה"ל?‬
‫כל חייל כפוף לחוקי המדינה‪ ,‬בדומה לכל אזרח‪ .‬בנוסף לחוקים ה"רגילים" יש הוראות שחלות רק‬
‫עליו בשל היותו חייל‪ .‬כך למשל‪ ,‬עובד שהחליט ללכת לים במקום להגיע למקום העבודה‪ ,‬יכול‬
‫להיות מפוטר‪ .‬חייל שעשה מעשה דומה עובר עבירה פלילית של העדר מן השירות ויכול לעמוד‬
‫לדין באשמת נפקדות או עריקות‪.‬‬
‫מכוח חוקי המדינה‪ ,‬הוצאו פקודות מחייבות‪ ,‬וחיילי צה"ל חייבים לציית לפקודות אלה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫החובה להקפיד על לבוש והופעה תקניים מעוגנת בפקודות הצבא‪.‬‬

‫הפרה של החוקים או הפקודות מצדו של חייל עלולה להוביל להליך בבית משפט "אזרחי"‪,‬‬
‫או בבית דין צבאי או בהליך משמעתי בפני מפקד‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫מעמד מיוחד לחייל ולמפקד‬

‫עצם היותך חייל‪ ,‬משנה את מצבך המשפטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם אזרח וחייל ישתמשו יחד בסמים‬
‫מסוכנים‪ ,‬יטופל החייל בחומרה רבה יותר ולא יוכל לטעון כי הוא מופלה לרעה לעומת חברו‬
‫האזרח‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬אזרח רשאי להביע בפרהסיה עמדות פוליטיות ולהשתתף בהפגנות ואולם‪,‬‬
‫חייל אינו רשאי לעשות זאת‪.‬‬
‫עם הפיכתך למפקד‪ ,‬נוסף רובד נוסף של חובות ודרישות הנובעות ממעמד זה‪ .‬אם למשל‪ ,‬הובא‬
‫לידיעתך כי חיילים ותיקים מתכננים לקיים טקס חניכה אלים לחיילים צעירים ולא עשית דבר‬
‫כדי למנוע זאת‪ ,‬לא תוכל לטעון להגנתך כי אינך נושא באחריות שכן מעמדך כמפקד מחייב אותך‬
‫לפעול ולעצור את ההתנהגות הפסולה‪.‬‬
‫הכללים המשפטיים מתייחסים לכל מישורי הפעולה של הקצין‪:‬‬
‫‪ .1‬הסדרת היחסים אל מול מפקדך‪ .‬כך למשל‪ ,‬ככלל‪ ,‬יש למלא אחר כל פקודה (אלא אם היא‬
‫בלתי חוקית בעליל‪ ,‬נושא עליו ידובר בהמשך)‪.‬‬
‫‪ .0‬הסדרת היחסים אל מול עמיתיך ופקודיך‪ .‬למשל‪ ,‬אסור למפקד להשתמש במי מפקודיו‬
‫לצורך עבודות פרטיות שלו‪ ,‬שאין להן קשר לתפקידו‪.‬‬
‫‪ .3‬הסדרת אופן ההתנהלות בזמן לחימה כלפי חיילי האויב וכלפי אזרחיו‪ .‬למשל‪ ,‬כללים‬
‫הנוגעים להתנהלות בשטחי איו"ש כלפי גורמי טרור וכלפי אזרחים בלתי מעורבים‪.‬‬

‫בשורה התחתונה‪ :‬כל חייל כפוף לכל חוקי המדינה וגם לחוקים ופקודות ייחודיים לצבא‪.‬‬
‫ברגע שחייל הופך למפקד‪ ,‬נוספות חובות שונות הנובעות ממעמד מיוחד זה‪.‬‬

‫מה מטרת מקראה זו?‬

‫מקראה זו נועדה לתת לצוערי בית הספר לקצינים ידע בסיסי בתחומי המשפט הדרושים‬
‫לתפקידם כקצינים וכמפקדים בצה"ל‪ .‬לשם כך נבחן סוגיות שונות‪ ,‬באופן בהיר ככל האפשר‪.‬‬
‫מקראה בהיקף זה לא יכולה לדון בכל השאלות ולא יכולה להיות ממצה‪ ,‬אך דע לך כי במקרים‬
‫בהם תתלבט בהמשך הדרך תוכל להיוועץ במפקדיך ובגורמי הפרקליטות הצבאית לפני קבלת‬
‫החלטה‪ .‬המקראה אינה תחליף להיוועצות‪ ,‬אך תעזור לך לזהות את השאלות הנכונות בזמן‬
‫ולסייע בהגעה לתשובות המתאימות‪.‬‬
‫פעמים רבות עבודת המפקד כרוכה בהליך של שיקול דעת וקבלת החלטה‪ .‬לפעמים יש יותר‬
‫מהחלטה אחת אפשרית‪ .‬אנו מקווים‪ ,‬כי בכל הנוגע להחלטות שיש בהן רכיב משפטי‪ ,‬תעזור לך‬
‫חוברת זו להגיע להחלטה המתאימה יותר‪.‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫כל מפקד עשוי להיתקל בדילמה‪,‬‬ ‫המשפט צריך לעניין את המטכ"ל או לא נכון‬ ‫‪1‬‬
‫בשטח או בבסיס‪ ,‬שיש בה שאלה‬ ‫הדרג המדיני‪ .‬לא אותי‪.‬‬
‫משפטית וצריך להחליט בה מייד‪.‬‬
‫למפקד יש יותר חובות משפטיות‬ ‫לחייל פשוט יש יותר חובות מאשר לא נכון‬ ‫‪0‬‬
‫מאשר לחייל‪ .‬עם המעמד עולות‬ ‫לקצין בכיר‪.‬‬
‫הדרישות ולא יורדות‪.‬‬
‫חייל יכול להגיע גם לדמ"ש או לבית‬ ‫חייל יכול להישפט על מעשיו רק בבית לא נכון‬ ‫‪3‬‬
‫משפט אזרחי‪.‬‬ ‫דין צבאי‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ב'‪ :‬אכיפת המשמעת ביחידה‬

‫אם הדבר הראשון‪ ,‬שקפץ לך בראש כשקראת את הכותרת‪ ,‬זה דמ"ש (דין משמעתי) – טעית‪.‬‬
‫האמצעי החשוב ליצירת משמעת זו הדוגמה האישית‪ .‬אם לא תקפיד על לבושך‪ ,‬כך יעשו גם‬
‫חייליך‪ .‬אם תזלזל חלילה בהוראות בטיחות‪ ,‬מה ילמדו ממך פקודיך?‬
‫לפעמים צריך לנקוט בצעדים משמעתיים כדי לאכוף את המשמעת‪ :‬דמ"ש הוא רק אחד מצעדים‬
‫אלו‪ ,‬אך ראוי שיהיה הצעד האחרון‪ .‬עומדים לרשותך כלים נוספים‪ ,‬ומפקד נבון יודע להתאים‬
‫את הצעד הנכון להפרת המשמעת הפרטנית‪.‬‬
‫מפקדים טועים לפעמים לחשוב שאם יחמירו בכל דבר ועניין‪ ,‬וכל הפרת משמעת‪ ,‬קלה כחמורה‪,‬‬
‫תוביל לתלונה ולדין משמעתי ‪ -‬יגבירו בכך את המשמעת ויעבירו מסר שהם קפדניים‪ .‬זו היא‬
‫טעות כי בהתנהגות כזו שוחקים המפקדים את מעמדו ההרתעתי של הדין המשמעתי‪ .‬תוצאה‬
‫רצויה תושג באמצעות שימוש מתאים בהליך הדמ"ש‪.‬‬
‫נבחן דוגמא‪ :‬חייל הבחין כי הוא יאחר לבסיס בשעה‪ .‬אם ידע כי מפקדו יענישו במלוא חומרת‬
‫הדין‪ ,‬מאחר שהמפקד דוגל בתפיסה של "קלה כחמורה"‪ ,‬אזי למה שימהר לחזור? עדיף מבחינתו‬
‫לבלות כל היום ולהגיע רק בערב או למחרת‪ ,‬שהרי ייענש בחומרה ממילא‪ .‬מכאן ‪ -‬צודק יותר‬
‫וחכם יותר לקיים מדרג של אמצעי ענישה ולהתאים לכל עבירה את האמצעי המתאים לה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לפעמים יכול המפקד להסתפק בשיחת עידוד או במקרה המתאים שיחת נזיפה ולא לנקוט‬
‫בצעד משמעתי חריף‪ .‬מאידך‪ ,‬אם הגיע המפקד למסקנה שיש לנקוט בצעד משמעתי חריף יותר‪,‬‬
‫הרי שיש בידו שלל אמצעים העומדים לרשותו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ניתן להשתמש באמצעי משמעתי של "תרגול נוסף"‪ :‬כלי זה ממחיש לחייל כי מפקדו לא‬
‫שבע רצון מתפקודו‪ .‬ניתן להטיל תרגול נוסף בכל נושא הנדרש למילוי התפקיד‪ ,‬אך יש להטילו‬
‫באותו היום בו התגלה הליקוי ובשעות הפעילות הרגילות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין להטילו כעונש‪ ,‬אלא כדי‬
‫להקנות לחייל את הידיעות והמיומנות הנדרשים למילוי תפקידו‪.‬‬
‫פירוט אודות תרגול נוסף ניתן למצוא בהוראת הפיקוד העליון (הפ"ע) ‪.8.2323‬‬
‫כלי משמעתי אחר בידי המפקד הוא מניעת חופשה לחייל‪ :‬המפקד מוסמך להשאיר חייל ביחידה‬
‫מעבר לשעות הפעילות (כולל הלילות)‪ ,‬ואולם יש לקיים הליך של שימוע לחייל תוך ‪ 5‬ימים‬
‫מגילוי העבירה‪ .‬משך מניעת החופשה משתנה בהתאם לדרגתו של המפקד המוסמך למנוע את‬
‫החופשה‪ .‬במקרה של החלטת המפקד להשתמש במניעת חופשה‪ ,‬לא ניתן יהיה לשפוט את החייל‬
‫בדמ"ש בגין המעשה‪ ,‬אלא באישור פרקליט צבאי‪.‬‬
‫השימוע נותן הזדמנות לחייל לנסות ולהסביר את מעשיו ועוזר למפקד להבין את הרקע לעבירה‪.‬‬
‫החייל גם יוכל להבין דרך השימוע מה עשה לא בסדר וכיצד התנהגותו נתפסת על ידי מפקדו‪.‬‬
‫זכור‪ :‬אין מניעת חופשה קולקטיבית‪ .‬אומנם‪ ,‬ניתן לקיים את ההליך ליותר מחייל אחד‪ ,‬אך לא‬
‫ניתן למנוע חופשה לכל היחידה בגין מעשה של אחד‪ .‬בנוסף‪ ,‬מניעת חופשה אינה פוגעת בזכויות‬
‫ת"ש המוקנות לחייל כלשהו‪.‬‬
‫בהקשר זה חשוב להבין את מדרג הסמכויות‪ :‬סרן‪ /‬קא"ב‪ /‬סגן שהוא בעל מינוי של מפקד פלוגה ‪-‬‬
‫רשאי למנוע חופשה עד שלושה ימים‪ .‬רס"ן ‪ -‬עד חמישה ימים וסא"ל ‪ -‬עד שבעה ימים‪ ,‬אך סג"ם‬
‫אינו מוסמך לנקוט בצעד של מניעת חופש‪ .‬חשוב להדגיש‪ :‬סמכות מניעת החופשה אינה ניתנת‬
‫להאצלה‪ ,‬אלא תלויה בדרגת הגורם הקובע אותה במקרה הקונקרטי‪.‬‬
‫פירוט אודות מניעת חופשה ניתן למצוא בפקודת מטכ"ל ‪.33.2350‬‬
‫הכלי של משפט בדין משמעתי הוא מעין יצור כלאיים‪ :‬מחד‪ ,‬הוא בעל היבטים משפטיים‬
‫מובהקים‪ ,‬ומאידך בעל היבטים פיקודיים מובהקים‪ .‬ההליך נעשה אצל המפקד‪ ,‬ללא עורכי דין‪,‬‬
‫ובכל זאת ההליך יכול להביא לכך שהחייל הנשפט ישלח לכלא‪.‬‬
‫לצורך לימוד הדין המשמעתי עומדים לרשותך כלים אחרים הנלמדים בקורס ההשלמה החיילית‬
‫שלא יפורטו במקראה זו‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫תוכל לקרוא אודות הדין המשמעתי בחוברת "השיפוט בדין משמעתי" שמופיעה באתר בית הספר‬
‫למשפט צבאי‪.‬‬
‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬
‫זו ענישה כפולה‪.‬‬ ‫‪ 1‬משה קיבל תלונה שלישית‪ .‬הוא יישפט ביום לא‬
‫תקין‬ ‫א' בבוקר‪ .‬עד אז נמנעת יציאתו מהבסיס‪.‬‬
‫תרגול נוסף אינו יכול לבוא לצרכי‬ ‫‪ 0‬חגית התחצפה לרס"ר‪ .‬המפקד החליט שתקיף לא‬
‫ענישה‪.‬‬ ‫תקין‬ ‫את רחבת המסדרים ‪ 02‬פעם‪.‬‬
‫סג"מ אינו מוסמך לשלול חופשה‪.‬‬ ‫‪ 3‬סג"מ קפדני הודיע לחייל כי נמנעה חופשתו לא‬
‫הסמכות למניעת חופשה אינה‬ ‫ליומיים‪ .‬המג"ד אישר לו לעשות כך במקרים תקין‬
‫ניתנת להאצלה‪.‬‬ ‫המתאימים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ג'‪ :‬הפקודות בצבא‬

‫לפקודות בצבא יש מבנה הירארכי‪ ,‬בדומה לחוקים‪ :‬חוקי המדינה מוצאים מכוח החוקה‬
‫(בישראל‪ :‬חוקי יסוד) וכפופים לה בעוד שתקנות‪ ,‬אותם מוציאים שרי הממשלה‪ ,‬כפופות לחוק‪.‬‬
‫המשמעות היא שתקנה לא יכולה לסתור או לשנות את החוק‪ ,‬שנמצא במדרג גבוה יותר מהתקנה‪.‬‬
‫פקודות הצבא מוצאות מכוח חוק‪ .‬הן לא יכולות לסתור את החוק‪ ,‬אשר נמצא מעליהם‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫גם בתוך הפקודות עצמן יש מדרג הירארכי‪.‬‬
‫נבחן דוגמה‪ :‬נניח שמהירות הנסיעה המותרת על פי חוק היא ‪ 52‬קמ"ש‪ .‬מפקד בסיס יוכל לקבוע‬
‫שבכביש מסוים בבסיס יש להחמיר ולאסור נסיעה במהירות העולה על ‪ 02‬קמ"ש‪ ,‬אך אין‬
‫באפשרותו להתיר נסיעה בבסיס במהירות של ‪ 102‬קמ"ש‪ ,‬שכן הדבר סותר את החוק‪.‬‬
‫דוגמה אחרת‪ :‬ישנן הוראות קבע‪ ,‬כלומר הוראות התקפות בכל צה"ל (באופן כללי או בתחום‬
‫מסוים)‪ ,‬כמו הוראות הבטיחות‪ .‬לא לחינם נאמר כי הוראות הבטיחות נכתבו בדם‪ ,‬שכן הן‬
‫משקפות את הידע המקצועי וניתוח של תאונות עבר או אירועי "כמעט תאונה"‪ .‬גם ביחס‬
‫להוראות הבטיחות‪ ,‬יוכל מפקד להחמיר אך לא להקל‪.‬‬
‫ציינו קודם‪ ,‬כי מקבל הפקודה חייב לבצעה‪ ,‬אפילו אם הפקודה בלתי חוקית (אלא אם היא בלתי‬
‫חוקית בעליל)‪ .‬מכאן שבשל כוחה המחייב של הפקודה‪ ,‬מי שמוציא אותה חייב לוודא כי הפקודה‬
‫שלו ניתנה בשיקול דעת ואינה סותרת הוראות ממדרג גבוה יותר‪.‬‬
‫מה משמעות הדבר? אם מפקד הורה לחייל לפעול בדרך מסוימת דווקא‪ ,‬והחייל עשה כך וכתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬נניח‪ ,‬נגרמה תאונה ‪ -‬האחראי לתוצאה הוא המפקד נותן הפקודה‪.‬‬
‫רוצה לומר‪ :‬חלק מאחריות המפקד היא גם אחריות לתוצאות של מעשים שנעשו מכוח פקודה‬
‫שלו‪ .‬זו לא רק אחריות מוסרית ופיקודית‪ ,‬אלא‪ ,‬במקרים אחרים‪ ,‬יכולה להיות גם אחריות‬
‫משפטית‪ ,‬ואם יגיעו הדברים לכדי כך‪ ,‬יוכל נותן הפקודה לעמוד לדין באחריות לתוצאה‪.‬‬

‫פרמידת הנורמות‪:‬‬

‫שים לב! מקום‬

‫חקיקה אזרחית‬ ‫שבו קיימת‬
‫חוקי‬ ‫סתירה בין‬
‫יסוד‬ ‫פקודה במדרג‬
‫(חוקה)‬ ‫גבוה לבין‬
‫פקודה במדרג‬
‫נמוך יותר‬
‫חוקים‬
‫(לרבות חוק השיפוט הצבאי)‬

‫תקנות‬

‫פקודות הצבא‬ ‫הוראות הפיקוד העליון (הפ"ע)‬

‫פוקודות המטכ"ל (פ"מ)‬

‫פקודות כלליות אחרות‬

‫הוראות קבע (של רמ"ט הצבא וסגן הרמטכ"ל ושל אגפי המטכ"ל);‬
‫הוראות זרועיות; הוראות מקצועיות; פקודות ארגון וחוזרי מפ"ע‬

‫לא ניתן לתת פקודה שסותרת את‬
‫חוק המדינה‪ ,‬המקנה זכות הצבעה‬
‫לכנסת לחיילים‪.‬‬
‫מפקד שנתן פקודה שאינה תקינה‬
‫עלול להיות אחראי לתוצאות ביצוע‬
‫הפקודה‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬
‫מפקד יכול לפקוד על חייליו שלא לא תקין‬ ‫‪1‬‬
‫להצביע לבחירות לכנסת‪.‬‬
‫סגן משה הורה לפקודו לבצע עבודות נכון‬ ‫‪0‬‬
‫ריתוך ללא משקפי מגן‪ ,‬בניגוד‬
‫להוראות הבטיחות‪ .‬הפקוד נפגע‬
‫בעיניו‪ .‬משה עלול להמצא אשם‬
‫בתוצאה זו ולתת על כך את הדין‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ד'‪ :‬מוסדות חקירה בצה"ל‬

‫ישנם ארבעה סוגים עיקריים של גופי חקירה בצה"ל‪.‬‬
‫קבו"ד (קצין בודק) – חקירה שמנוהלת ע"י קצין שיפוט בכיר או על‪-‬ידי קצין שמונה על‪-‬ידי קצין‬
‫שיפוט בכיר ואשר תכליתה בירור חשד לביצוע עבירה‪ .‬תפקידו של הקבו"ד הוא איתור חשודים‬
‫בביצוע עבירה‪ ,‬ואיסוף ראיות לצורך נקיטת אמצעים משפטיים נגדם‪ .‬לא ניתן להעמיד לדין פלילי‬
‫ללא חקירת קבו"ד‪ .‬תוצרי החקירה יכולים לשמש בסיס להליך משפטי או משמעתי‪.‬‬
‫הסמכויות של הקבו"ד מוסדרות בפקודת מטכ"ל ‪.33.2324‬‬
‫אם מונית לשמש כקבו"ד‪ ,‬תפקידך הוא להגיע לחקר האמת בכך שתגבה עדות מהגורמים הנוגעים‬
‫בדבר‪ ,‬ותשאל את כל השאלות הנראות לך נחוצות לצורך זה‪ .‬אתה רשאי גם לתפוס ראיות‪ ,‬כמו‬
‫מסמכים או חפצים‪ ,‬ולצרפם לתיק‪.‬‬
‫תכנן את הליך הבדיקה כך שלא יפגע או יושפע גילוי האמת‪ .‬למשל‪ ,‬אין לגבות עדותם של מספר‬
‫עדים יחדיו‪ ,‬ויש לתשאלם בנפרד‪.‬‬
‫חשוב! יש לתעד את דברי העדים בכתב‪ ,‬לערוך פרוטוקול של גביית העדות ולהחתימם בסוף גביית‬
‫העדות‪ .‬ככל שישנו חשוד בביצוע העבירה‪ ,‬יש להעמידו על זכויותיו‪ :‬שמירה על זכות השתיקה‬
‫והימנעות מהפללה עצמית והזכות להיוועץ בעורך דין‪ ,‬לרבות ייעוץ על‪-‬ידי הסנגוריה הצבאית‬
‫הניתן ללא תשלום‪ .‬יש להסביר לחשוד את זכויותיו בשפה פשוטה‪ .‬השימוש באחת הזכויות לא‬
‫יעמוד לחובת החשוד ואין ללמוד מכך דבר לחובתו‪.‬‬
‫חקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) – חקירת מצ"ח היא סוג של קבו"ד המתנהלת בדרך כלל‬
‫כאשר יש חשד לביצוע עבירה חמורה‪ .‬בדומה לתוצרי חקירת קבו"ד‪ ,‬גם התוצרים של חקירה זו‬
‫יכולים לשמש בסיס להליך משפטי או משמעתי‪ .‬כל חוקר מצ"ח הינו בעל הסמכת קבו"ד‪,‬‬
‫והכללים החלים על הקבו"ד חלים גם על חקירת מצ"ח‪.‬‬
‫יש עבירות מסוימות‪ ,‬שכאשר יש חשד לביצוען‪ ,‬אין לערוך בירור ביחידה וקיימת חובה לדווח‬
‫עליהן למצ"ח ולפתוח חקירת מצ"ח‪ .‬עבירות אלו מנויות בפקודת מטכ"ל ‪ . 33.2324‬ככלל‪ ,‬מדובר‬
‫בעבירות אלימות חמורות‪ ,‬הוצאת רכוש או נשק מרשות הצבא‪ ,‬שימוש בלתי חוקי בנשק‪ ,‬ביזה‪,‬‬
‫התעללות במי שנמצא במשמורת‪ ,‬עבירות סמים והטרדה מינית‪ .‬שים לב‪ :‬בכל מקרה בו נתקלת‬
‫באירוע חמור ביחידתך עליך לדווח על כך למפקדיך על מנת שיקבלו החלטה בדבר הדרך הנכונה‬
‫לטיפול באירוע‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬אין לפעול לבירור ותחקור האירועים ביחידה ויש לאפשר לגורמי‬
‫מצ"ח לחקור ולאתר את מבצע העבירה‪.‬‬
‫על מפקד לדעת כי אם מתקיימת חקירת מצ"ח ביחידתו עליו לאפשר את החקירה‪ .‬שיבוש‬
‫החקירה הוא עבירה כשלעצמה‪ .‬יש לשתף פעולה עם המשטרה הצבאית החוקרת‪ ,‬ולאפשר לה‬
‫לבצע עבודתה נאמנה לצורך גילוי האמת‪.‬‬
‫במקרה בו מתנהלת חקירה‪ ,‬אין לנקוט בהליכים משמעתיים עד לסיום החקירה וקבלת החלטות‬
‫בדבר גורל החקירה‪ .‬אם מתנהלת או צריכה להתנהל חקירת מצ"ח ויש צעדים פיקודיים שלדעתך‬
‫יש לנקוט בהם כבר בשלב זה‪ ,‬עליך להיוועץ במפקדיך או בגורמי הפרקליטות הצבאית‪.‬‬
‫בנוסף על הקבו"ד ומצ"ח‪ ,‬שתכליתם איתור מבצע העבירה והבאתו לדין‪ ,‬קיימים מוסדות חקירה‬
‫נוספים אשר תכליתם שונה‪.‬‬
‫תחקיר צבאי ‪ -‬זהו בירור שנערך בצבא‪ ,‬בנוגע לאירוע שהתרחש במהלך אימון‪ ,‬פעילות מבצעית‬
‫או בקשר אליהם‪ .‬מטרת התחקיר הצבאי היא לאפשר למפקד לערוך בירור מהיר ומיידי עם‬
‫פקודיו בד"כ בקשר לתאונות מבצעיות‪ ,‬תאונות אימונים ומקרים של "כמעט ונפגע"‪ ,‬לשם גילוי‬
‫הכשל המערכתי במהירות וטיפול בו באמצעים פיקודיים יעילים‪.‬‬
‫למתוחקרים בתחקיר צבאי קיימת חובת שיתוף פעולה עם עורך התחקיר במישור הפיקודי‪,‬‬
‫והנחקרים אינם רשאים לסרב לענות לשאלות עורך התחקיר בטענת חיסיון מפני הפללה עצמית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בעוד שבחקירת מצ"ח או קבו"ד‪ ,‬חייל רשאי לשמור על זכות השתיקה‪ ,‬אם הוא חושב‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שדבריו יכולים להפליל אותו‪ .‬החובה למסור מידע בתחקיר צבאי נובעת מהחשיבות להבין‬
‫אירועים מבצעיים וכך‪ ,‬בין היתר למנוע סכנה עתידית‪.‬‬
‫לצד החובה למסור את כל הידוע לעורך התחקיר‪ ,‬יש חיסיון על חומר התחקיר‪ .‬כלומר‪ ,‬דברים‬
‫שהושמעו בתחקיר‪ ,‬הפרוטוקול וכל חומר אחר שהתקבל במהלכו‪ ,‬וכן הסיכומים‪ ,‬הממצאים‬
‫והמסקנות‪ ,‬לא יתקבלו כראיה במשפט‪ ,‬ולא יימסרו לקצין בודק או למצ"ח‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי‬
‫ניתן לעשות שימוש בחומרי התחקיר במסגרת הליך משמעתי‪ .‬חשוב! חרף החיסיון האמור‪ ,‬אין‬
‫לשקר בתחקיר‪ .‬אם יתברר כי חייל שיקר במסגרת התחקיר ניתן יהיה להעמידו על כך לדין בפני‬
‫בית דין‪.‬‬
‫וח"ק (וועדת חקירה) – היא כלי בידי מפקד (מדרגת סא"ל ומעלה) לאתר כשלים בגוף שעליו הוא‬
‫מפקד‪ ,‬במטרה להפיק לקחים ולשפר את תפקודו‪ .‬התוצרים של וח"ק לא יכולים כשלעצמם‬
‫לשמש בהליך משפטי ולכל היותר יכולים לשמש בהליך משמעתי‪.‬‬
‫סמכויות הוח"ק מוסדרות בהוראת הפיקוד העליון ‪.0.2715‬‬

‫הסנגוריה הצבאית וזכויות החייל בהליכים משפטיים‬

‫הסנגוריה הצבאית מספקת ייעוץ וייצוג משפטי לכל חייל בהליכים פליליים בצבא‪.‬‬
‫כל חייל המזומן לחקירה רשאי להיוועץ בסנגור צבאי ללא עלות‪ ,‬או בסנגור פרטי‪ .‬עצם הפנייה לייעוץ‬
‫ותוכנו חסויים‪.‬‬
‫באתר הסנגוריה הצבאית באינטרנט ובצה"לנט ניתן למצא מידע מפורט בנוגע לזכויותיך וזכויות‬
‫חייליך‬
‫בהקשר זה‪.‬‬
‫הסנגוריה הצבאית הראשית‪23-5891709/32 :‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫כאשר יש חשד לשימוש בסם יש‬ ‫מצאתי ביחידה "באנג" וחומר החשוד לא תקין‬ ‫‪1‬‬
‫חובת דיווח למצ"ח לצורך חקירת‬ ‫כסמים‪ .‬מיניתי את הסגן לערוך‬
‫האירוע‪.‬‬ ‫תחקיר‪.‬‬
‫אין להעביר למצ"ח תחקיר צבאי‬ ‫נקראתי להעיד במצ"ח‪ .‬אין לי זמן לא תקין‬ ‫‪0‬‬
‫ואסור להם לקבלו‪.‬‬ ‫ובמקום להגיע אני שולח להם להם‬
‫תחקיר צבאי שעשיתי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חלה חובה לשתף פעולה עם‬
‫הרשות החוקרות ולהגיע למסור‬
‫עדות‪.‬‬
‫סירוב להגעה לעדות עלול להקים‬
‫עילת מעצר של החייל המסרב להגיע‬
‫לחקירה‪ .‬המעצר יידרש בעילה של‬
‫צרכי החקירה‪.‬‬
‫צריך לנהל פרוטוקול‪ ,‬לגבות עדות‬ ‫אני יעיל‪ .‬מסרתי את ממצאי הקבו"ד לא תקין‬ ‫‪3‬‬
‫מהמעורבים ולהחתימם‪.‬‬ ‫שערכתי באותו היום‪ ,‬כי כבר שמעתי‬
‫בדיוק מה קרה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ה'‪ :‬מבוא לדיני המלחמה בשדה הקרב‬

‫מדינת ישראל היא חלק מהקהילה הבינלאומית‪ ,‬ומתגאה בהיותה מדינת חוק דמוקרטית‪ .‬מדינת‬
‫ישראל מחויבת לפעול על פי המשפט הבינלאומי ועל פי אמנות בינלאומיות שהיא צד להן‪.‬‬
‫בצה"ל‪ ,‬פקודת מטכ"ל ‪ 33.2133‬מחייבת את חיילי צה"ל לפעול על פי אמנות ג'נבה‪ ,‬וחלה חובה‬
‫לוודא שחיילי צה"ל יכירו אותן‪.‬‬
‫היכול משפט להתקיים בזמן מלחמה?‬
‫מלחמות הינן חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית כבר מימי ראשיתה והמשפט נועד להסדיר כללי‬
‫ההתנהגות בלחימה‪ ,‬תוך הבנה שמלחמות מתרחשות‪ ,‬וכי המציאות בהן כוללת שפיכות דמים‬
‫ופעולות צבאיות תוקפניות‪.‬‬
‫המשפט הבין לאומי ייסד כללים ללחימה‪ ,‬אשר מסייעים להפחית ככל הניתן את הפגיעה בחפים‬
‫מפשע‪ ,‬ומחייבים את הצבאות הלוחמים לנהוג על פי כללים מוסריים (כגון האיסור לפגוע בחייל‬
‫שנכנע; האיסור לפגוע בחייל שיצא ממעגל הלחימה; הגנות מיוחדות לצוותים רפואיים המסייעים‬
‫בשדה הקרב וכו')‪.‬‬
‫בבסיס רבים מדיני הלחימה ממוקם עקרון ההדדיות המסייע להסדרת הלחימה‪ .‬לפי עקרון זה‪,‬‬
‫הצד האחד ינהג בשבויים שבידו בצורה אנושית‪ ,‬בציפייה שגם אנשיו המוחזקים בידי האויב יזכו‬
‫ליחס דומה‪ .‬יודגש‪ ,‬כי גם אם הצד השני לא פועל לפי דיני המלחמה‪ ,‬אין הדבר פוטר את חיילי‬
‫צה"ל מלנהוג על פי הדין‪.‬‬
‫דיני המלחמה המודרניים‬
‫היכן מוצאים את הוראות המשפט ביחס לדיני הלחימה?‬
‫ראשית‪ ,‬אם מדינה חתמה על אמנה )הסכם( בינלאומי ואישררה אותה‪ ,‬היא מחויבת לפעול על‬
‫פיה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬יש כללים שמדינות רבות הסכימו להן‪ ,‬והם מיושמים לאורך זמן רב‪ ,‬כך שהם מוגדרים‬
‫ככללים מנהגיים‪ ,‬כלומר כללים המבטאים מנהג שהפך מחייב‪ .‬כללים אלה מחייבים את כל‬
‫אומות העולם‪ ,‬גם את המדינות אשר לא קיבלו אותם וגם את המדינות החדשות שקמו לאחר‬
‫חתימת האמנה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬הכללים המפורטים באמנת האג משנת ‪ 1927‬הם כללים מחייבים‪ .‬בכללים אלה‬
‫נמצאות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬קביעות לעניין שבויים‪ ,‬מרגלים‪ ,‬כניעה‪ ,‬שביתת נשק‪ ,‬ניהול שטח כבוש ועוד‪.‬‬
‫הזוועות שנתגלו במהלך מלחמת העולם השנייה הובילו את אומות העולם לחתום על ארבע אמנות‬
‫לעניין פצועים בקרב‪ ,‬פצועים בים‪ ,‬שבויים ואזרחים‪ ,‬הקרויות אמנות ג'נבה משנת ‪ .1949‬הוועידה‬
‫הבינלאומית שדנה באמנות אלה‪ ,‬הייתה הוועידה הראשונה שמדינת ישראל הצעירה נטלה בה‬
‫חלק כמדינה עצמאית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬נוסחו פרוטוקולים משלימים לאמנות אלה‪ ,‬העוסקים בניסיון להסדיר את מעמדם של‬
‫לוחמים‪ ,‬ובכללם לוחמים בלתי חוקיים‪ .‬ישראל לא חתמה עליהם‪ ,‬כיוון שלטעמה לא נעשתה בהם‬
‫הבחנה נכונה והם עשויים לתת לגיטימציה ומעמד שגוי ל"לוחמי חופש" ולוחמי גרילה‪.‬‬
‫מי שירצה להעמיק ולקרוא בסוגיות שמועלות בפרק זה ובפרקים הבאים בנושא זה‪ ,‬יוכל לעיין‬
‫בחוברת "דיני המלחמה בשדה הקרב" שיצאה בשנת ‪ 0228‬ע"י בית הספר למשפט צבאי ולעיין גם‬
‫באתר בית הספר‪.‬‬
‫מדוע אנו פועלים לפי דיני המלחמה?‬
‫מעבר לפקודת מטכ"ל ולחוקי ישראל‪ ,‬פעולה לפי דיני המלחמה משקפת עקרונות מוסריים‬
‫וערכיים (שמירה על צלם אנוש בלחימה) ומגלמת מקצועיות ומשמעת צבאית‪.‬‬

‫המדובר במשפט מנהגי מחייב‪.‬‬
‫גם בשעה קשה של מלחמה יש כללים‬
‫הקובעים מה מותר ומה אסור‪.‬‬
‫מטרתו של הדין הבין‪-‬לאומי‬
‫היאלהסדיר את "כללי המשחק"‬
‫בעתמלחמה וכן לסייע לצדדים‬
‫לשמור עלצלם אנוש ולספק הגנה‪,‬‬
‫ככל הניתן‪,‬לבלתי מעורבים בלחימה‪.‬‬
‫בלמ"ס‬
‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬
‫כללי אמנת האג ‪ 1927‬מחייבים את נכון‬ ‫‪1‬‬
‫מדינת ישראל וחיילי צה"ל למרות‬
‫שנקבעו טרם הקמת המדינה‪.‬‬
‫לא נכון‬ ‫כשהתותחים רועמים החוק שותק‪.‬‬ ‫‪0‬‬
‫הדין הבין לאומי נועד להסדיר "כללי נכון‬ ‫‪3‬‬
‫משחק" בלחימה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ו'‪ :‬עקרונות דיני הלחימה‬

‫ישנם ארבעה עקרונות מנחים בדיני הלחימה אשר יש לקחת אותם בחשבון בבסיס כל החלטה‬
‫מבצעית‪.‬‬
‫ארבעת העקרונות הם‪ :‬צורך צבאי‪ ,‬הבחנה‪ ,‬מידתיות ואנושיות‪ .‬נבחן אותם זה אחר זה‪.‬‬
‫צורך צבאי ‪ -‬עקרון זה קובע כי שימוש בכוח מותר רק לשם השגת תכלית צבאית מותרת‪ .‬כך‪,‬‬
‫פגיעה בלוחמי היריב היא מותרת בכל מקום בו הם נמצאים‪ .‬גם אם הם כרגע בשק"ם שלהם‪ ,‬שכן‬
‫פגיעה בלוחם היא תכלית צבאית מותרת‪ .‬גם פגיעה במפעל המייצר נשק היא מותרת‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫פגיעה בבתים של אזרחים במטרה לפגוע במוראל אסורה‪ ,‬שכן היא אינה משרתת צורך צבאי‪.‬‬
‫בהמשך המקראה יוקדש פרק לסוגיית מטרות חוקיות ובלתי חוקיות ושם נסביר בהרחבה את‬
‫האופן בו עקרון הצורך הצבאי נבחן בעת קבלת החלטה בדבר תקיפת מטרה‪.‬‬
‫הבחנה ‪ -‬עקרון זה קובע כי יש להבחין בין מי שנמצא בתוך מעגל הלחימה (לוחמים ואזרחים‬
‫שנוטלים חלק ישיר בלחימה) לבין מי שאינו חלק ממעגל הלחימה (אזרחים‪ ,‬רכוש אזרחי‪ ,‬חייל‬
‫שנכנע וחייל שנפצע בצורה שאינה מאפשרת לו להילחם)‪ .‬השמדת מפקדה של האויב היא‬
‫לגיטימית‪ .‬השמדת משרד החינוך שלו או בית ספר – אינה כזאת (בהנחה שלא מבוצעת משם‬
‫פעילות צבאית כנגדנו)‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הפרוטוקול השני לאמנת כלי הנשק הקונבנציואנלי משנת ‪ 1952‬אסר על מלכוד עצמים‬
‫שנראים תמימים (כמו טלביזיה או צעצועי ילדים)‪ ,‬מלכוד עצמים הנושאים סימני הגנה‬
‫בינלאומיים‪ ,‬כמו צלב‪ ,‬סהר או מגן דוד אדום‪ ,‬או מלכוד פצועים חולים או מתים‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה‬
‫למנוע פגיעה באזרחים אשר עלולים להיות בקרבת עצמים אלו הנחזים כתמימים‪.‬‬
‫מידתיות ‪ -‬לעתים ידוע מראש‪ ,‬כי תקיפת יעד צבאי לגיטימי יכול שתגרום נזק אגבי‪.‬‬
‫כלומר‪,‬במסגרת תקיפת היעד‪ ,‬עלולים להיפגע גם אזרחים‪ .‬עקרון זה קובע כי הנזק האגבי אינו‬
‫יכול להיות מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי מהתקיפה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אנחנו תוקפים יעד‪ ,‬ואנו‬
‫מבינים שיכול להיות שבמסגרת התקיפה‪ ,‬המשרתת צורך צבאי‪ ,‬קיימת סבירות שייפגעו גם‬
‫אזרחים‪ ,‬עלינו להעריך את התועלת שבתקיפת היעד‪ ,‬מול הנזק שייגרם לאזרחים‪ ,‬בטרם‬
‫התקיפה‪.‬‬
‫נבחן דוגמה‪ :‬אם ניתן לפגוע ברכב של רמטכ"ל הצבא היריב (מטרה לגיטימית)‪ ,‬מותר הדבר גם‬
‫אם ידוע שעלול להיפגע בנוסף רכב הנוסע לצידו ובו אזרחים‪ .‬הפגיעה בהם לא מכוונת‪ ,‬מצערת‬
‫ובכל זאת מותרת‪ ,‬נוכח ההישג הצבאי שבתקיפת רכב הרמטכ"ל‪ .‬הנזק האגבי הוא מידתי להישג‬
‫הצבאי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם מחבל מסתתר בגן ילדים‪ ,‬לא ניתן לפגוע בו כי הנזק האגבי‪ ,‬כלומר פגיעה‬
‫שעלולה להיגרם לילדים רבים‪ ,‬אינה מידתית ביחס להישג של פגיעה במחבל אחד‪.‬‬
‫לא ניתן להצביע על נוסחה שתקבע תמיד מה היחס הראוי ומתי הנזק האגבי האפשרי הוא כה‬
‫גדול עד כדי כך שיש בו למנוע את הצדקת הפעולה‪ .‬הדבר נתון לשיקול דעתו של המפקד‪ ,‬אשר‬
‫חייב לקחת בחשבון‪ ,‬במסגרת החלטותיו‪ ,‬את ערכה של הפעולה מן הפן הצבאי‪ ,‬אל מול‬
‫תוצאותיה‪.‬‬
‫אנושיות ‪ -‬עקרון זה קובע כי יש להימנע מגרימת סבל מיותר לאויב‪ .‬כלומר‪ :‬אם ניתן להכריע את‬
‫האויב תוך שימוש באמצעי מסוים‪ ,‬אין הצדקה לבחור אמצעי שיגרום לו סבל מופרז‪.‬‬
‫אם פגעת בחייל אויב באופן שאינו מאפשר לו להילחם‪ ,‬הרי שהרחקת אותו משדה הקרב‪ .‬אין‬
‫הצדקה לגרום לו לפציעות שלא ניתן יהיה לטפל בהן ולהעמיק את סבלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬חל איסור‬
‫להשתמש בנשק "יורה לייזר מעוור"‪ .‬זאת‪ ,‬לאור הנזק הפיזי הקשה והקבוע שעלול להיגרם לאויב‬
‫בעקבות השימוש באמצעי זה‪.‬‬
‫שימוש באמצעי תבערה (להביורים‪ ,‬פצצות תבערה או זרחן) לא נאסרו לחלוטין‪ ,‬אך מחויבים‬
‫אמצעי זהירות אם המטרה המותקפת סמוכה לסביבה אזרחית‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫יחודד כי גז מדמיע‪ ,‬ככל שנעשה בו שימוש לפיזור הפגנות‪ ,‬הוא שימוש בעל אופי שיטורי ואינו‬
‫אסור‪.‬‬
‫חשוב להדגיש ‪ -‬בכל שימוש באמצעי לחימה‪ ,‬יש להכיר את ההוראות המקצועיות הרלוונטיות‬
‫לאמצעי הקונקרטי ולפעול בהתאם להן!‬

‫ארבעת העקרונות‪ ,‬צורך צבאי‪ ,‬הבחנה‪ ,‬מידתיות ואנושיות‪ ,‬הינם עקרונות יסוד‪ ,‬ויש לבחון אותם‪,‬‬
‫במצטבר‪ ,‬בעת כל החלטה על תקיפת יעד או אובייקט‪.‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫קיימים כללים באשר לחפצים‬
‫שאפשר למלכד וחפצים שלא ניתן‬
‫למלכד‪.‬‬
‫קיימות הגבלות על השימוש בפצצות‬
‫תבערה וזרחן נגד אוכלוסיה אזרחית‬
‫שאינה מעורבת בלחימה‪.‬‬
‫בהתאם הלחימה לעקרון הצורך‬
‫הצבאי‪ ,‬שימוש בכוח מותר רק לצורך‬
‫השגת תכלית צבאית‪ .‬תכלית זו‬
‫עולה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם כאשר אזרח‬
‫לוקח חלק בלחימה ויורה לעבר הכוח‬
‫הצבאי‪.‬‬
‫בהתאם לעקרון המידתיות‪ ,‬יש‬
‫לצמצם את הנזק האגבי הצפוי‬
‫מפגיעה באובייקט אזרחי המשמש‬
‫לפעילות צבאית‪ .‬כלומר‪ ,‬על מנת‬
‫להפסיק את הירי מבית הספר‪ ,‬עדיף‬
‫יהיה לפעול בשעות הלילה‪ ,‬לאחר‬
‫סיום יום הלימודים‪ ,‬כדי למנוע‬
‫פגיעה מיותרת בילדים‪.‬‬
‫במלחמה כמו במלחמה‪ ,‬ניתן יהיה לא נכון‬ ‫‪1‬‬
‫למלכד כל חפץ כדי לפגוע בטרוריסטים‬
‫של האויב‪.‬‬
‫אם חיזבאללה יתקוף באלפי טילים לא נכון‬ ‫‪0‬‬
‫את מדינת ישראל‪ ,‬ניתן יהיה להבעיר‬
‫את דרום לבנון באמצעות פצצות‬
‫תבערה‪.‬‬
‫במהלך פעילות מבצעית מזוהה איש נכון‬ ‫‪3‬‬
‫דת היורה ממסגד לעבר הכוח‪ .‬ניתנה‬
‫הוראה לבצע ירי לעבר מקור הירי‬
‫לאור צורך צבאי מיידי‪.‬‬
‫כאשר בית ספר משמש בסיס לביצוע נכון‬ ‫‪4‬‬
‫פעולות לחימה ותקיפה‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫לבצע ירי לבית הספר‪ ,‬אך עדיף כי הירי‬
‫יבוצע בלילה‪ ,‬לצמצום הנזק האגבי‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ז'‪ :‬מטרות חוקיות ובלתי חוקיות‬

‫מטרה צבאית היא מטרה אשר בשל טבעה‪ ,‬מיקומה‪ ,‬תכליתה או אופן השימוש בה‪ ,‬תורמת‬
‫תרומה אפקטיבית לפעילות הצבאית של היריב‪ .‬ברור כי בסיס צבאי של האויב הוא מטרה‬
‫צבאית חוקית‪ .‬גם מפעל אזרחי שמייצר טנקים למשל‪ ,‬יכול להיות מטרה חוקית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬גן‬
‫ילדים בו מטופלים ילדי חיילי האויב או בית חולים בו מאושפזים פצועי האויב אינם מטרה‬
‫לגיטימית‪.‬‬
‫המשפט הבינלאומי קבע במפורש כי ישנם מקומות שזוכים להגנה מיוחדת בזמן עימות מזוין‪ .‬כפי‬
‫שנכתב בפרקים קודמים‪ ,‬הגנה זו הנה רחבה‪ ,‬אך אינה מוחלטת‪ ,‬ותלויה לחלוטין בשימוש שנעשה‬
‫במקומות אלה‪.‬‬
‫מתקני רפואה ואנשי צוות רפואה זוכים להגנה שכזו‪ .‬פצועים נחשבים כמי שיצאו ממעגל הלחימה‬
‫ואסור לפגוע בהם‪ .‬משכך‪ ,‬אסור לפגוע גם במי שהוגדר כמטפל בפצועים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אסור לפגוע‬
‫בבתי חולים‪ ,‬מחסנים רפואיים ואמבולנסים‪ .‬על פי אמנת ג'נבה‪ ,‬צוות רפואי שסומן ככזה (בצלב‪,‬‬
‫סהר או מגן דוד אדום) ואשר לא משתתף בלחימה (כלומר לא נושא נשק) זכאי להגנה‪.‬‬
‫אם נעשה במתקן מוגן כזה שימוש לצרכי לחימה (למשל יורים מתוך שטח בית חולים)‪ ,‬המתקן‬
‫עשוי לאבד את ההגנה שניתנה לו וניתן לתוקפו לאחר אזהרה (בכל מקרה‪ ,‬גם אם המתקן מאבד‬
‫את הגנתו‪ ,‬תקיפתו מותנית במיצוי עקרון האבחנה והמידתיות)‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬אמנת האג משנת ‪ ,1954‬נועדה להגן על אתרי תפילה ונכסי תרבות‪ .‬האמנה קובעת‬
‫איסור להשתמש במקומות כאלה לרעה במהלך העימות )למשל להעמיד צלף בראש מסגד(‪ ,‬שכן‬
‫ניצול לרעה זה מאפשר לצד השני להסיר את ההגנה ולתקוף‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬שחל איסור משמעותי לפגוע במקורות הקיום של אוכלוסיה אזרחית‪ ,‬כמו פגיעה‬
‫במוצרי מזון שנועדו לשימוש האוכלוסייה האזרחית‪ ,‬או פגיעה באזורים חקלאיים במגמה להביא‬
‫להרעבת האוכלוסייה‪.‬‬
‫חל איסור לפגוע במתקנים האוצרים כוחות מסוכנים‪ .‬כך למשל אסור לתקוף סכר‪ ,‬גם אם יש יעד‬
‫צבאי סמוך‪ ,‬אם הריסת הסכר תביא להצפה מסיבית שתביא לנזק סביבתי נרחב‪.‬‬
‫המשפט הבינלאומי מטיל חובות הן בהגנה והן בהתקפה‪ .‬יש איסור חמור על השימוש באזרחים‬
‫כמגנים אנושיים‪ .‬כן אסור "לפזר" מטרות צבאיות בין מוסדות אזרחיים או להשתמש באזרחים‬
‫למיסוך תנועות צבאיות‪ .‬מכאן נובעת גם החובה על חיילים לפעול בזמן מלחמה במדים‪ ,‬כך‬
‫שתהיה הבחנה ברורה בין אלה הלוחמים לאלה שאינם לוחמים‪.‬‬
‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬
‫צוותי רפואה וכליהם הם מוגנים‪,‬‬ ‫ביצעת ירי לעבר האויב והוא נפגע‪ .‬נכון‬ ‫‪1‬‬
‫אלא אם כן הם ביצעו פעולה‬ ‫אמבולנס של האויב מגיע ומעמיס את‬
‫אקטיבית המסכנת את חייך וחיי‬ ‫הפצועים‪ .‬נתת הוראה שלא לירות‬
‫חיילך‪ .‬פעלת נכון‪.‬‬ ‫לעבר האמבולנס‪.‬‬
‫גם אם מקורו אזרחי‪ ,‬הגנרטור כעת‬ ‫גנרטור של העירייה משמש יחידת תקין‬ ‫‪0‬‬
‫בשימוש צבאי ולכן כעת מותר‬ ‫אויב‪ .‬החלטתי להפציצו‪.‬‬
‫לתוקפו‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ח'‪ :‬לחימה לא סימטרית‬

‫בטרם נבחן סוגיות ספציפיות בדיני המלחמה‪ ,‬נדון בשאלה שמרבים לשאול בעניין זה‪ :‬כיצד יש‬
‫לנהוג אם היריב לא מקפיד על דיני הלחימה ומפר אותם? השאלה עולה במלוא עוזה בקשר‬
‫למאבק של ישראל בארגוני הטרור‪.‬‬
‫במציאות הביטחונית עימה מתמודדת מדינת ישראל בולטת א‪-‬סימטריה של העימות‪ .‬מצד אחד‬
‫מדינת ישראל חזקה‪ ,‬ומפעילה צבא מיומן וחזק‪ .‬מנגד‪ ,‬ארגוני הטרור לא פועלים כמדינה ריבונית‪,‬‬
‫וצורת הלחימה שלהם מהווה הפרה בוטה של דיני הלחימה‪ .‬כך למשל‪ ,‬ירי רקטות מרצועת עזה‬
‫מכוון למטרות אזרחיות בישראל או לפחות נעשה ללא הבחנה‪ ,‬דבר האסור בתכלית האיסור‪.‬‬
‫האם עדיין חייבת ישראל לפעול על פי דיני הלחימה במאבק ביריב כזה? האם ישראל תפגע ביכולת‬
‫הפעולה שלה‪ ,‬אם תשמור מצידה על דיני הלחימה‪ ,‬אף שהצד השני איננו מתיימר לעשות כך ואף‬
‫חורג מעקרונות אלו במתכוון?‬
‫התשובה לכך היא‪ ,‬שמדינת ישראל הינה מדינת חוק‪ ,‬החברה באו"ם‪ ,‬ואשר נמצאת בשורה‬
‫הראשונה של מדינות אוכפות חוק בעולם‪ .‬משכך‪ ,‬על אף התנהלותם של הצדדים האחרים‬
‫לעימות‪ ,‬מדינת ישראל מחויבת לשמור על דיני הלחימה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬המשפט אינו עומד חסר אונים אל מול חוסר הסימטריה האמור‪ .‬ניקח כדוגמה מצב בו‬
‫ארגון טרור מבצע פעולות מלחמתיות מתוך מבני מגורים אזרחיים‪ ,‬במטרה להנות מההגנה‬
‫המשפטית המוענקת למבנים אלו‪ .‬ע"פ המשפט הבינ"ל ההגנה המוענקת לאתרים אזרחיים איננה‬
‫מוחלטת‪ ,‬ויכול שתוסר אם נעשה בהם שימוש צבאי‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ :‬אם אזרח נוטל חלק ישיר בלחימה אין הוא נהנה מהגנה מתקיפה‪ ,‬על אף היותו‬
‫אזרח‪ .‬אם הוא נוטל נשק ויורה לעבר חיילי צה"ל ‪ -‬מותר לפגוע בו‪.‬‬
‫ועוד דוגמה‪ :‬מסגד או בית חולים הם אתרים רגישים‪ ,‬אשר ככלל זוכים להגנה מתקיפה‪ .‬אם על‬
‫קצה המסגד או על גג בית החולים ממוקמת עמדת ירי או מחסן אמל"ח ‪ -‬המקום מאבד מההגנה‬
‫המוקנית לו וניתן לתקוף אותו בכפוף לעמידה בעקרון המידתיות )כלומר‪ ,‬שהנזק האגבי הצפוי‬
‫להיגרם‪ ,‬מידתי ליתרון הצבאי הנובע מהתקיפה(‪.‬‬
‫פן נוסף של הדין הבין לאומי‪ ,‬המנסה להתמודד עם סוגיית הא‪-‬סימטריה הנו מעמד הצד הלוחם‪.‬‬
‫חייל צבא הנופל בשבי הצבא האחר זכאי למעמד של שבוי מלחמה‪ ,‬ולא יועמד לדין פלילי בגין‬
‫מעשיו בשדה הקרב‪.‬‬
‫לוחם בלתי חוקי של ארגון טרור אינו זכאי להגנה כשבוי מלחמה וחשוף למעצר ולאישום פלילי‬
‫בגין מעשיו‪ .‬לכן‪ ,‬פעיל חמאס שייעצר על ידי מדינת ישראל לא יקבל מעמד של שבוי מלחמה‪ .‬ניתן‬
‫להעמידו לדין על פשעים שמיוחסים לו‪ ,‬ואם יורשע יועבר לכלא‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬
‫מפקד הגדוד הוא מטרה לגיטימית‪.‬‬
‫כשהוא אינו בבית‪ ,‬הבית עצמו אינו‬
‫מהווה מטרה כי הפגיעה בו אינה‬
‫משרתת צורך צבאי‪.‬‬
‫אי הבחנה בין מטרות צבאיות לבין‬
‫מטרות אזרחיות היא אסורה‪ .‬ירי‬
‫בלתי מבחין אינו עומד בעקרון‬
‫האבחנה‪ ,‬וגם לא בעקרון המידתיות‪.‬‬
‫ישראל הנה מדינת שומרת חוק‪ ,‬אשר‬
‫מחוייבת לאמנות ולדין הבין לאומי‪,‬‬
‫ונוהגת על פיהן‪ ,‬למרות התנהלותו‬
‫של הצד שכנגד‪.‬‬
‫אנו שמים על עצמנו מגבלות כדי‬
‫לשמור על צלמנו‪ ,‬על צדקת דרכנו‬
‫וכדי לשמר תמיכה בינלאומית‪ .‬צה"ל‬
‫מסוגל לנצח גם תוך הקפדה על‬
‫לחימה ערכית מוסרית‪.‬‬
‫כלל אמצעי הלחימה המצויים‬
‫בשימוש צה"ל עברו אישור והתאמות‬
‫על פי הדין הבין‪-‬לאומי‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫אמל"ח מסוג מצרר או עשן לבן‬
‫אפשריים בשימוש ‪ -‬בהתאם‬
‫להוראות מקצועיות המסדירות את‬
‫אופן השימוש בהם‪.‬‬
‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬
‫ביתו של מפקד גדוד בחמא"ס אשר לא נכון‬ ‫‪1‬‬
‫עומד ריק הוא מטרה צבאית לגיטימית‬
‫וניתן לפגוע בו‪.‬‬
‫כוח חיזבאללה ירה לעבר כוח צה"ל נכון‬ ‫‪0‬‬
‫מתוך כפר מיושב באזרחים בלבנון‪.‬‬
‫בתגובה‪ ,‬צה"ל לא ירה אש חופשית‪,‬‬
‫אלא ביקש לפגוע בחוליה באמצעות‬
‫אש מדויקת‪.‬‬
‫אם הצד שכנגד לא מציית לדיני לא נכון‬ ‫‪3‬‬
‫המלחמה‪ ,‬עקרון ההדדיות מנחה שגם‬
‫ישראל תסיר מעליה מגבלות הקבועות‬
‫בדין הבין‪-‬לאומי‪.‬‬
‫ציות לדיני הלחימה מאפשרים לצה"ל נכון‬ ‫‪4‬‬
‫לנצח‪.‬‬
‫האמל"ח המצוי בצה"ל הנו אמל"ח נכון‬ ‫‪5‬‬
‫חוקי ומאושר‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק ט'‪ :‬היחס לאזרחים במהלך הלחימה‬

‫הלחימה בעידן ה‪ -‬א‪-‬סימטרי‪ ,‬כרוכה במגע עם אוכלוסיה אזרחית מקומית‪ .‬יש לזכור כי הלחימה‬
‫מתבצעת כנגד לוחמי האויב ולא כנגד אזרחיו‪ .‬אמנם‪ ,‬אזרחים עלולים להיפגע תוך כדי לחימה‪ ,‬אך‬
‫יש להימנע מכך‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬ולמזער עד כמה שניתן את האפשרות כי ייפגעו‪.‬‬
‫דיני הלחימה קובעים כללי "עשה" ו"אל‪-‬תעשה"‪ ,‬הנוגעים למגע בין כוחות לוחמים לבין תושבים‬
‫בלתי מעורבים‪ ,‬להלן מספר כללים שנקבעו בעניין‪.‬‬
‫שמירה על חייה וכבודה של האוכלוסייה המקומית‪:‬‬
‫כלל זה כולל את החובה להבטיח אספקה של מים‪ ,‬מזון ותרופות לשטח הנשלט ע"י כוחות צה"ל‪,‬‬
‫אם אין בשטח עצמו אספקה בכמות מספקת‪ .‬בכפוף‪ ,‬לצורכי הביטחון בשטח‪ ,‬יש לאפשר לארגוני‬
‫סיוע להכניס מוצרים כאמור‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנה חובה לשמור על זכויותיהם הבסיסיות‪ .‬יש להגן עליהם מפני אלימות‪ ,‬עלבונות‬
‫ואיומים ולכבד את מנהגיהם ואמונתם הדתית‪ .‬אין להתייחס אליהם באופן משפיל‪ .‬אין להטיל על‬
‫אזרחים עונשים קולקטיביים ואין להענישם ללא משפט‪ .‬יש להקפיד במיוחד שלא לפגוע בנשים‪,‬‬
‫זקנים וילדים וכן באזרחים פצועים או חולים‪.‬‬
‫הסתייעות באוכלוסיה אזרחית‪:‬‬
‫אין לעשות שימוש באוכלוסיה אזרחית כ"מגן אנושי" לשם הגנה על מטרות צבאיות‪ ,‬לרבות הגנה‬
‫על כוחותינו מפני תקיפה של כוחות האויב‪ .‬כך למשל‪ ,‬אין להציבם בראש הכוח הצבאי‪ ,‬או לבקש‬
‫מהם לפנות מוקשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אסור לקחת אזרחים של האויב כבני ערובה‪.‬‬
‫אין להסתייע באזרחים לביצוע פעילות צבאית‪ ,‬לרבות מעצרים‪ ,‬זאת גם אם נדמה כי ביצוע‬
‫הפעולה אינה כרוכה בסיכון לחייהם או לגופם‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬חל איסור על הסתייעות באזרחים‬
‫לאזהרת מבוקשים‪ ,‬במתאר של "נוהל שכן" או "נוהל אזהרה מוקדמת"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אין לחייב אזרחים לנקוט פעולות אשר עלולות להעמיד אותם בסיכון לחייהם או לגופם‪,‬‬
‫בין אם הפעולות הן צבאיות ובין אם אינן‪.‬‬
‫מעצר‪:‬‬
‫ניתן לעצור אזרחים אשר בפעילותם מסכנים את בטחון כוחותינו‪ .‬יש להיערך להחזקתם של‬
‫עצורים אלו בתנאים נאותים‪ .‬יש להתייחס לעצורים אלה באנושיות ובכבוד‪ ,‬ולהימנע מביזוים‪,‬‬
‫השפלתם או כל פגיעה אחרת בהם‪.‬‬
‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬
‫חל איסור על הסתייעות באוכלוסיה‬ ‫ניתן להיעזר באזרח המבקש מיוזמתו לא נכון‬ ‫‪1‬‬
‫אזרחית לביצוע פעילות צבאית‪ ,‬או‬ ‫להתלוות לכוחותינו לביצוע פעילות‬
‫על עירובם של אזרחים בפעילות בה‬ ‫צבאית‪ ,‬וזאת כדי למנוע סכנה ונזק‪.‬‬
‫הם עשויים להימצא בסכנה‪ ,‬אף אם‬
‫האזרח מבקש מיוזמתו להתלוות‬
‫לכוחות‪ ,‬הגם שזאת כדי למנוע סכנה‬
‫ונזק‪.‬‬
‫אין להפעיל את סמכות המעצר‬ ‫ניתן לעצור את כל הגברים כצעד של לא נכון‬ ‫‪0‬‬
‫כאמצעי ענישה‪.‬‬ ‫ענישה קולקטיבית (אחד ביצע עבירה‪,‬‬
‫כולם נענשים) ?‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק י'‪ :‬שיטות לוחמה חוקיות ובלתי חוקיות‬

‫כהשלמה לכללים ולחובות שתוארו עד כה‪ ,‬קבעו דיני הלחימה איסורים על שיטות פעולה‬
‫מסוימות‪.‬‬
‫אסור לעשות שימוש כוזב בכניעה‪ .‬כלומר אסור להניף דגל לבן או להרים ידיים תוך התחזות למי‬
‫שנכנע כדי לנצל זאת לתקוף את היריב שהוטעה‪ .‬ברור שהדבר יכרסם באמינות ובנכונות לחוס על‬
‫שבויי מלחמה‪ ,‬כנדרש‪.‬‬
‫בדומה‪ ,‬אסור להתחזות לאנשי או"ם או הצלב האדום או להתחזות לאנשי צוות רפואי‪ .‬גם כאן‪,‬‬
‫בא הדבר לוודא שלא נפגעת ההגנה לגורמים אלה‪.‬‬
‫אסור לעשות שימוש כוזב בדגל האויב‪ ,‬מדיו או סמליו‪ .‬כלומר‪ :‬אסור לפשוט את המדים‬
‫ולהתחזות ליחידה של האויב‪( .‬ביחס לכוחות מסוערבים‪ ,‬נציין כאן כי התחפשותם לאזרחים‬
‫נעשית לצורך פעילות בעלת אופי שיטורי‪ ,‬כלומר איסוף מידע או תפיסת חשודים ולא תוך כדי‬
‫מלחמה)‪.‬‬
‫ההגבלות על שיטות פעולה אלה‪ ,‬אין פירושן שאסורה תחבולה או הסוואה אחרת‪ .‬מותר לבצע‬
‫מארב‪ ,‬מותר לבצע הסוואה‪ .‬מותר להטעות את האויב באשר להיקף הכוח שלך ובאשר לכוונותיך‪.‬‬
‫פעולות ריגול וביון מותרות אף הן‪ .‬עם זאת‪ ,‬המרגל‪ ,‬הפועל בדר"כ באופן חשאי ואינו לובש מדים‬
‫כמובן‪ ,‬אינו זוכה לאותן ההגנות שמקבל שבוי מלחמה‪ ,‬ואם ייתפס‪ ,‬הוא כן צפוי להיות מועמד‬
‫לדין‪.‬‬
‫בהקשר לפרק זה נציין גם כי המצור הוא שיטת לוחמה חוקית‪ ,‬אך ברור כי אם צרים על עיר‪,‬‬
‫שמטבע הדברים יש בה גם אזרחים‪ ,‬צריך לאפשר לאזרחים לעזוב את העיר ואם הדבר לא אפשרי‪,‬‬
‫יש לוודא כי הם מקבלים מים‪ ,‬מזון וסיוע הומניטרי‪.‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫הדבר פוגע בעקרון ההבחנה בין‬
‫לוחמים ושאינם לוחמים וזו פעולה‬
‫אסורה‪.‬‬
‫אסור לעשות שימוש כוזב בכניעה‪.‬‬
‫המעשה מהווה תחבולה אסורה‪.‬‬
‫כחלק מתחבולה להטעיית האויב‪ ,‬לא תקין‬ ‫‪1‬‬
‫המפקד בוחר להלביש את חיילי הכוח‬
‫במדי צוות רפואי‪.‬‬
‫החלטת לדמות כניעה כדי להתקרב לא תקין‬ ‫‪0‬‬
‫לאויב ואז לנטרלו‪ .‬הורית לחיילך‬
‫להניף דגל לבן‪ ,‬אך לשאת נשק מוסתר‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק י"א‪ :‬פעולות אסורות בשדה הקרב‬

‫מעבר לשיטות הפעולה שתוארו בפרק הקודם‪ ,‬ישנן פעולות נוספות שהן אסורות בשדה הקרב‪.‬‬
‫נזכיר כמה מהן‪.‬‬
‫איסור יחס מחפיר לחללי האויב‪ :‬פגיעה בחללי האויב היא אסורה‪ .‬לא רק שאינה משרתת כל‬
‫תכלית צבאית‪ ,‬אלא היא מבזה את כבוד האדם ומשחיתה את מוסר הלוחמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬חובה על‬
‫כל צד לנהל רישום של חללי היריב ולהעביר את פרטי החלל‪ ,‬יחד עם חפציו האישיים ומחצית‬
‫מהדסקית שלו‪ .‬יש לקבור את חללי האויב‪ ,‬ככל האפשר לפי מנהגי דתם ומקובל בתום הקרבות‬
‫להחליף לא רק שבויים אלא גם חללים‪.‬‬
‫שלל מלחמה הוא מותר‪ :‬כלומר מותר למדינה אחת לתפוס מלאי נשק או דלק צבאי‪ .‬מנגד אסור‬
‫לפרט‪ ,‬כלומר לחייל לקחת רכוש כזה‪ ,‬אפילו כמזכרת‪.‬‬
‫איסור חמור חל על ביזה‪ .‬כלומר נטילת רכוש פרטי של אזרח על ידי חייל במהלך הלחימה‪ .‬חוק‬
‫השיפוט הצבאי קובע כי זהו פשע שעונשו עד עשר שנות מאסר‪.‬‬
‫יש היתר במשפט הבינלאומי לבצע תפיסה של רכוש אזרחי לצרכי צבא‪ :‬כך למשל‪ ,‬ניתן לתפוס בגג‬
‫של בית לשם תצפית או לתפוס רכב פרטי אם הדבר הכרחי לצורך צבאי‪ .‬גם כאן‪ ,‬אין מדובר‬
‫בתפיסה לשם צורך אישי של חייל אלא צורך צבאי אשר בד"כ ידרשו אישור דרג בכיר‪.‬‬
‫הריסת רכוש שלא מתוך צורך צבאי היא אסורה‪ :‬ניתן לפגוע בבית‪ ,‬אם למשל היה בו מחסן נשק‬
‫של היריב או אם רוצים לפתוח דרך לכוחות הצבא והבית מפריע‪ ,‬אך הריסת רכוש בלי שום סיבה‬
‫או כענישה היא אסורה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הותרת כתובת "גרפיטי" על בית פרטי בו עשו חייליך שימוש‬
‫במהלך מבצע צבאי ‪ -‬הינו אסור‪.‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫גם זה וגם זה אסורים‪ .‬פעולה כזאת‬
‫מבזה את המת ומשחיתה את החי‪.‬‬
‫מדובר בעבירה חמורה של ביזה‪.‬‬
‫זה לא רכוש פרטי ומותר להחרימו‪,‬‬
‫אם הטנדרים נבדקו ונמצאו בטוחים‬
‫ותקינים וחויילו עפ"י הפקודות‪.‬‬
‫אפשר להצטלם ליד גופות מחבלים לא תקין‬ ‫‪1‬‬
‫למזכרת‪ .‬זה פחות חמור מהמנהג‬
‫האינדיאני של קרקוף האויב ושמירת‬
‫שער ראשו למזכרת‪.‬‬
‫במהלך חיפוש בבית העירייה‪ ,‬לקחתי לא תקין‬ ‫‪0‬‬
‫טלפון נייד ואשתמש בו עד שינותק‪.‬‬
‫הטלפון שלי לא קולט כאן‪.‬‬
‫שלושה טנדרים של האויב הושארו תקין‬ ‫‪3‬‬
‫בשטח‪ .‬מבקשים להשתמש בהם לצרכי‬
‫היחידה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק י"ב‪ :‬הוראות הפתיחה באש‬

‫נייחד כמה מילים להוראות הפתיחה באש של צה"ל‪.‬‬
‫הוראות אלה נכתבות על ידי המפקדים ומאושרות בדרגים הבכירים ביותר‪ .‬הוראות אלה לוקחות‬
‫בחשבון את הכללים המשפטיים התקפים ואת רמת הסיכון בכל מקום ומקום‪ .‬בגזרה שאין בה‬
‫פעולות מלחמה‪ ,‬הוראות הפתיחה באש מחמירות )מגבילות יותר( לעומת אלה שמתאימות‬
‫למלחמה‪.‬‬
‫ציינו קודם כי בשעת מלחמה‪ ,‬כל חייל של האויב הוא מטרה לגיטימית‪ ,‬בכל מקום בו הוא נמצא‬
‫וגם אם אינו תוקף ראשון‪ .‬אמירה זו לא תקפה כמובן לשגרה שאינה מלחמה‪ ,‬ולכן‪ ,‬חייל צה"ל‬
‫המזהה למשל חייל סורי או לבנוני‪ ,‬אשר לא ביצע לעברנו פעולת לחימה‪ ,‬לא רשאי לפתוח לעברו‬
‫באש‪ ,‬רק בגלל שהוא חייל של צבא אויב‪.‬‬
‫הוראות הפתיחה באש בשגרה בשטחי איו"ש לוקחות בחשבון את העובדה‪ ,‬כי הסביבה רווית‬
‫אזרחים‪ ,‬ואופי הפעולה של חיילי צה"ל בחלק ניכר מהמקרים הוא בעל סממנים שיטוריים‪ .‬כך‬
‫למשל‪" ,‬נוהל מעצר חשוד" מתאים לפעולה משטרתית יותר מאשר למלחמה‪.‬‬
‫המקצועיות הנדרשת ממפקד המגיע לגזרה‪ ,‬מכילה גם את החובה להכיר את הוראות הפתיחה‬
‫באש הגזרתיות‪ .‬באחריות המפקד להטמיע את הוראות הפתיחה באש בקרב פקודיו‪ ,‬לחדד את‬
‫הבנתם באשר לאופן הפעולה הנדרש מהם ולתרגלם‪.‬‬
‫כפי שציינו‪ ,‬לפקודות יש מדרג‪ :‬מפקד גזרה יכול להחמיר בהוראות הפתיחה באש‪ .‬כך למשל‪ ,‬הוא‬
‫יכול לקבוע כי ירי במסגרת נוהל מעצר חשוד לא יבוצע על ידי כל אחד מחיילי הכוח‪ ,‬אלא דווקא‬
‫על ידי אחד שהוכשר כצלף או קלע‪ .‬המפקד לא רשאי להקל בהוראות הפתיחה באש המטכ"ליות‬
‫או לחרוג מהן‪.‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫הוראות הפתיחה באש נכתבו על ידי‬ ‫מפקד יכול להחמיר בהוראות הפתיחה נכון‬ ‫‪1‬‬
‫אגף המבצעים‪ ,‬ולמפקד הגזרה‬ ‫באש שניתנו לו‪ ,‬אך לא להקל בהן‪.‬‬
‫אפשרות להותיר אותם על כנם‪ ,‬או‬
‫להחמירם‪ -‬אך לא להקל בהן‪.‬‬
‫האחריות להכרת החיילים את‬ ‫המפקד הוא האחראי על הטמעת נכון‬ ‫‪0‬‬
‫הוראות הפתיחה באש החלת בגזרה‬ ‫הוראות הפתיחה באש בקרב חייליו‪.‬‬
‫בה הם פועלים מוטלת על כתפי‬
‫המפקד‪.‬‬
‫לכל גזרה המורכבות שלה‪ ,‬והוראות‬ ‫הוראות הפתיחה באש אחידות לכל לא נכון‬ ‫‪3‬‬
‫הפתיחה באש תואמות את המציאות‬ ‫הגזרות‪.‬‬
‫השוררת בה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫פרק י"ג‪ :‬כללי ההתנהגות באזור יהודה ושומרון‬

‫כללי‬
‫באזור יהודה ושומרון (איו"ש) שורר מצב משפטי ייחודי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬באיו"ש עודנו קיים עימות‬
‫מזוין‪ ,‬המתנהל אל מול גורמים שאינם מדינתיים‪ ,‬אך מצד שני קיימת שליטה אפקטיבית של‬
‫צה"ל בשטח‪ ,‬ואחריות שלו כלפי השטח וכלפי תושביו‪ .‬לכן‪ ,‬במקביל לדיני הלחימה‪ ,‬שהוסברו כבר‬
‫במקראה זו‪ ,‬חלות מערכות דינים נוספות‪ :‬דיני התפיסה הלוחמתית במשפט הבינלאומי‪,‬‬
‫המסדירים את הפעלת סמכויות הממשל על ידי צבא השולט בשטח; המשפט המנהלי הישראלי‪,‬‬
‫שלאור כלליו צריכה להתנהל כל רשות מרשויות מדינת ישראל‪ ,‬וכך גם צה"ל; והחוקים החלים‬
‫באיו"ש עצמו ‪ -‬צווים של המפקד הצבאי‪ ,‬וחקיקה קודמת שהייתה קיימת בעת שצה"ל תפס את‬
‫האזור (בריטית‪ ,‬עות'מנית‪ ,‬ירדנית)‪.‬‬
‫כפי שכבר הזכרנו‪ ,‬איו"ש נתון תחת שליטה אפקטיבית של צה"ל‪ .‬לכן‪ ,‬הצבא פועל כחליפו של‬
‫הריבון בשטח‪ ,‬כאשר מפקד פיקוד המרכז הוא בעל הסמכויות הריבוניות‪ .‬כחליף הריבון בשטח‪,‬‬
‫צה"ל הוא גם בעל האחריות על האוכלוסייה האזרחית הרבה שחיה באיו"ש‪ ,‬הן הישראלית והן‬
‫הפלסטינית‪.‬‬
‫פן אחד של האחריות הזו‪ ,‬הוא הפן האזרחי ‪ -‬צה"ל הוא שאחראי לרווחת התושבים‪ ,‬להספקת‬
‫שירותים (או מתן אפשרות להספקתם) וכדומה‪ .‬בהיבט זה עוסק בעיקר המנהל האזרחי באיו"ש‪,‬‬
‫ואנו לא נעסוק בו במקראה זו‪.‬‬
‫פן נוסף‪ ,‬הוא החשוב לענייננו‪ ,‬הוא הפן של שמירה על הביטחון והסדר הציבורי‪ .‬ככל ריבון‪,‬‬
‫כאשר פועל צה"ל באיו"ש עליו מוטלת החובה לדאוג לשלומם ולביטחונם של התושבים החיים‬
‫בשטח‪ ,‬ישראלים או פלסטינים‪ ,‬ולשמור על הסדר הציבורי באזור‪ .‬כמובן‪ ,‬ישנם מקרים בהם‬
‫פעילות של צה"ל באיו"ש היא בעלת אופי לחימתי של ממש‪ ,‬בדומה למבצע "חומת מגן"‪ ,‬ואז עולה‬
‫חשיבותם ומרכזיותם של הכללים הנוגעים לניהול לחימה‪ .‬כנקודת מוצא פעילותו של צה"ל‬
‫באיו"ש בשגרה לפחות‪ ,‬בהיבט הביטחוני‪ ,‬היא פעילות של אכיפת חוק ושמירה על הסדר‪.‬‬
‫סמכויות מעצר ועיכוב‬
‫לחיילים באיו"ש יש סמכויות לביצוע מעצר ועיכוב‪ .‬בסמכותם של חיילי צה"ל לעצור או לעכב כל‬
‫אדם שביצע עבירה‪ ,‬או שעמד לבצע עבירה‪ ,‬ובתנאי שמלאו לו לפחות ‪ 10‬שנים )כלומר‪ ,‬הוא בגיל‬
‫האחריות הפלילית(‪ .‬עיכובו של אדם ייעשה ל ‪ -3‬שעות בלבד‪ ,‬ועוד ‪ 3‬שעות באישור סא"ל‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬ככל שניתן להסתפק בעיכוב יש לעשות כן‪ ,‬ולא לבצע מעצר‪.‬‬
‫מרגע שנעצר אדם‪ ,‬יש לנהוג בו באופן ראוי‪ ,‬ולהבטיח את צרכיו הבסיסיים ‪ -‬מים‪ ,‬מזון‪ ,‬אפשרות‬
‫להתפנות‪ ,‬וכדומה (במיוחד יש להקפיד לגבי קטינים ונשים)‪.‬‬
‫יש לשקול בכל מקרה האם קיים צורך ביטחוני בכיסוי עיניו של העצור‪ ,‬ולעשות כן רק אם סבור‬
‫מפקד הכוח העוצר‪ ,‬שהדבר נחוץ להגנה על הכוחות המלווים או למניעת בריחתו של העצור‪.‬‬
‫יש להקפיד ביתר שאת על איזוק העצור בהתאם לפקודות המחייבות‪ ,‬כלומר ‪ -‬ניתן לאזוק את‬
‫העצור רק אם סבור מפקד הכוח‪ ,‬שהדבר נחוץ להגנה על הכוחות המלווים או למניעת בריחתו של‬
‫העצור‪ .‬האיזוק ייעשה בשלושה אזיקי פלסטיק‪ ,‬כששתי ידיו של העצור נמצאות מלפנים‪ .‬כאשר‬
‫הדבר מתחייב מבצעית‪ ,‬ניתן לאזוק את העצור גם מאחורי גבו ‪ -‬אך באישורו של קצין בדרגת‬
‫סא"ל בלבד‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬חל איסור חמור להשתמש באלימות פיזית או מילולית נגד העצור! הפעלת אלימות‬
‫כלפי עצור היא עבירה פלילית‪ ,‬העלולה להוביל אף להעמדתו לדין של חייל הנחשד בביצועה‪ .‬חשוב‬
‫להקפיד‪ ,‬כי תלונות מעין אלו יתבררו ויתוחקרו במהירות וביעילות‪ ,‬וכי חשד לקיומו של אירוע‬
‫כאמור ידווח למפקדים בכירים ולפרקליטות הצבאית בהקדם‪.‬‬
‫את העצור‪ ,‬יש להביא בהקדם האפשרי למקום מעצר מוסדר או מוכרז (כגון‪ ,‬תחנת משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬מתקן השהיה מוסדר‪ ,‬בית סוהר) ולא להחזיקו במשך זמן ממושך "במתקנים‬
‫מאולתרים"‪ ,‬בבסיסים צבאיים‪ ,‬או בשטחי כינוס למיניהם‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫הזדהות בפני חייל והצגת היתרים‬

‫כל תושב באיו"ש מעל גיל ‪ 18‬נושא עימו תעודת זהות‪ ,‬ולעיתים אף נושאים התושבים עימם‬
‫אישורים והיתרים נוספים כגון‪ ,‬היתרים המאפשרים להם להיכנס לאזור מסוים או לצאת ממנו‪,‬‬
‫להיכנס לתחומי מדינת ישראל‪ .‬חייל רשאי לדרוש מכל תושב באיו"ש להציג לו תעודת זהות‪,‬‬
‫ובמקרים המתאימים גם היתרים נדרשים (למשל‪ ,‬כאשר מנסה אדם לעבור במקום אסור‬
‫לתנועה)‪ .‬ניתן אף לבקש מאישה להסיר רעלה המכסה את ראשה ופניה לצורך זיהויה‪.‬‬
‫עם זאת יודגש‪ ,‬כי החייל לא יכול‪ ,‬על דעת עצמו‪ ,‬לתפוס או להחרים תעודות זהות והיתרים‪.‬‬
‫במקרים בהם קיים חשש לזיוף או ביצוע עבירה‪ ,‬ניתן לתפוס את המסמך‪ ,‬אך הסמכות‬
‫והאחריות‪ ,‬כמו גם המומחיות‪ ,‬מצויים בידי גורמים במת"קים ואנשי משטרת ישראל‪ ,‬ולכן יש‬
‫לקבל אישור מהגורם המוסמך טרם התפיסה‪.‬‬
‫חיפושים ותפיסות‬
‫לחייל באיו"ש נתונה הסמכות לחפש על גופו של אדם‪ ,‬ברכושו‪ ,‬ואף בביתו‪ ,‬כאשר קיים חשד‪ ,‬כי‬
‫באותו מקום נמצא חפץ מסוכן או הקשור בביצוע עבירה‪ .‬כאשר קיים חשד‪ ,‬כי חפצים שונים‬
‫עשויים לשמש כראיות לביצועה של עבירה )אמל"ח‪ ,‬מסמכים מחשידים ועוד(‪ ,‬בסמכות מפקד‬
‫הכוח להורות על תפיסתם‪ .‬מיד לאחר סיום החיפוש‪ ,‬יש להעביר את המוצגים לידי קצין משטרה‪,‬‬
‫תוך תיעוד מפורט של ביצוע ההעברה‪.‬‬
‫את סמכות החיפוש יש להפעיל ברגישות הנדרשת‪ ,‬ובהקפדה על האיזון העדין שבין צרכי הביטחון‬
‫ובין זכותו של אדם לפרטיותו ולרכושו‪ .‬כך למשל‪ ,‬בחיפוש בביתו של אדם יש להקפיד ככל הניתן‬
‫כי החיפוש ייעשה בנוכחות אחד מבני הבית‪ ,‬וחשוב להקפיד לתעד את החיפוש ואת הרכוש‬
‫שנתפס במהלכו‪ .‬באשר לנשים‪ ,‬החיפוש על גופן ייערך בנוכחות חיילת או שוטרת‪ ,‬אלא אם קיים‬
‫צורך מבצעי דחוף בביצוע החיפוש‪.‬‬
‫יחס לרכוש פרטי ואיסור ביזה‬
‫אין לפגוע ברכושה של האוכלוסייה באיו"ש‪ ,‬אלא אם כן הנסיבות המבצעיות מחייבות זאת‪ .‬גם‬
‫במקרים אלה‪ ,‬יש למזער את הפגיעה ככל הניתן‪.‬‬
‫ביזה‪ ,‬גניבה או שוד של רכוש פלסטיני אסורים ומהווים עבירה פלילית חמורה!‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬חל איסור מוחלט על קבלת רכוש מהעוברים במחסום או על רכישת טובין מהם‪.‬‬
‫פעולה בניגוד לאיסור זה מעמידה את חיילנו בסיכון ביטחוני רב‪ ,‬ובנוסף ישנו חשש לפגיעה בטוהר‬
‫המידות ובתדמיתו של צה"ל‪.‬‬
‫אוכלוסיות מיוחדות‬
‫מקרים רפואיים דחופים ‪ -‬ככלל‪ ,‬יש לאפשר מעבר בנקודות ביקורת של צוותים רפואיים ובעלי‬
‫מקצועות רפואיים‪ ,‬הנושאים מסמכים המעידים על כך‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לאפשר מעבר מהיר של‬
‫אמבולנסים וצוותים רפואיים‪ ,‬המגיעים לנקודות ביקורת עם תושבים במצב רפואי דחוף‪.‬‬
‫ההחלטה האם מדובר במקרה רפואי דחוף תיעשה ע"י מפקד המחסום‪ ,‬תוך התייעצות‪ ,‬במגבלות‬
‫הזמן‪ ,‬בגורם רפואי‪.‬‬
‫נציגים זרים ועובדי ארגונים בין‪-‬לאומיים ‪ -‬עובדי שגרירויות‪ ,‬קונסוליות וארגונים בין‪-‬לאומיים‬
‫(ארב"ל)‪ ,‬כמו עובדי האו"ם והצלב האדום‪ ,‬הנושאים תעודה מטעם משרד החוץ‪ ,‬זכאים‬
‫לחסינויות וזכויות יתר הניתנות להם מתוקף מעמדם‪.‬‬
‫יש לנהוג בצורה מכובדת ומנומסת במגע מול נציגים זרים ועובדי ארב"ל‪ .‬ככלל‪ ,‬אין למנוע מעבר‬
‫נציגים זרים של ארב"ל ואין לעכבם ‪ -‬אם אין סיבה מבצעית לעשות כן‪ .‬יש לזכור כי תקרית מסוג‬
‫כלשהו עם גורמים אלו עלולה לגרום נזק דיפלומטי למדינת ישראל‪.‬‬
‫עיתונאים ‪ -‬יש לנהוג בעיתונאים בכבוד ובסבלנות‪ .‬יש לאפשר להם למלא את תפקידם העיתונאי‪,‬‬
‫אלא אם כן ניתנת הנחיה אחרת )כמו למשל‪ ,‬הכרזה על שטח צבאי סגור‪ ,‬תוך החלטה קונקרטית‬
‫של מפקד הפיקוד כי לא ניתן יהיה להכניס לשטח זה עיתונאים(‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫אין להתראיין לתקשורת ללא קבלת אישור מדובר צה"ל!‬

‫איסור עמידה מנגד‬
‫על אף שלחיילי צה"ל מסורות הסמכויות לעצור ולעכב‪ ,‬גם ביחס לישראלים באיו"ש‪ ,‬כנקודת‬
‫מוצא הטיפול בעבריינים ומפרי סדר ישראלים ייעשה על ידי משטרת ישראל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר‬
‫חייל צה"ל עד לזירת אירוע בו אזרח ישראלי מפר את החוק והסדר באיו"ש‪ ,‬ובכלל זה ‪ -‬אם הוא‬
‫תוקף פלסטינים או גורם נזק לרכושם‪ ,‬וכוחות המשטרה אינם מצויים בזירת האירוע‪ ,‬מוטלת‬
‫עליו החובה לפעול באופן מיידי להפסקת ביצוע העבירה‪ ,‬וכן למנוע בריחתם של מבצעי העבירה‬
‫ולשמור על "זירת האירוע" עד להגעת המשטרה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מחובתו של כל חייל לסייע למשטרת ישראל בחקירת האירוע ככל שיידרש‪ ,‬לרבות מתן‬
‫עדות מלאה ומפורטת בנוגע להפרת החוק שראה בעיניו‪.‬‬
‫בשום מצב אל לו לחייל "לעמוד מנגד" ולהתעלם מהפרת החוק הנגלית לעיניו!‬
‫בכל מקרה‪ ,‬בעת כניסה לתפקיד בגזרות איו"ש‪ ,‬חלה חובה על המפקד להכיר את ההוראות‬
‫והנהלים החלים באותה גזרה‪ ,‬ולהטמיע אותם בקרב פקודיו‪.‬‬

‫בחן את עצמך – חווה דעתך על האמירות הבאות‪:‬‬

‫חייל צה"ל רשאי לעצור כל אדם‬ ‫ניתן לעצור אזרח אשר היה מעורב בעת נכון‬ ‫‪1‬‬
‫המצוי באיו"ש‪ ,‬אם קיים חשד‬ ‫התפרעות אלימה באיו"ש‪ ,‬גם אם הוא‬
‫שביצע עבירה או עמד לבצע עבירה‪.‬‬ ‫ישראלי‪.‬‬
‫סמכות זו קיימת גם ביחס‬
‫לישראלים‪ ,‬ואף שככלל משטרת‬
‫ישראל היא האמורה לטפל בעניינם‪,‬‬
‫במקרים המתאימים על חייל צה"ל‬
‫ישנה אף חובה לעצור מפרי סדר‪ ,‬גם‬
‫אם הם ישראלים‪.‬‬
‫ניתן לבקש מאישה להסיר רעלה‬ ‫חל איסור לבקש מאישה להסיר את לא נכון‬ ‫‪0‬‬
‫המכסה את ראשה ופניה לצורך‬ ‫הרעלה‪ ,‬כיוון שזה מהווה פגיעה‬
‫זיהויה‪.‬‬ ‫בזכויותיה הדתיות‪.‬‬
‫צוערים יקרים‪,‬‬
‫במקראה זו הבאנו בפניכם את עיקרי הכללים המשפטיים שעליכם להכיר לשם ביצוע תפקידכם‬
‫כקצינים בצה"ל‪ ,‬המתמודדים עם אתגרים מגוונים בשגרה ובחירום‪.‬‬
‫זכרו‪ ,‬כי חלה עליכם הזכות והאחריות להנחיל כללים אלו גם לפקודיכם ולפקח על ביצועם‪ .‬זכרו‪,‬‬
‫כי ניתן ורצוי להיוועץ במפקדיכם ובגורמים המשפטיים במקרים בהם אתם נתקלים בסוגיות‬
‫חריגות או מורכבות‪.‬‬
‫שמירה על כללים אלו תחזק את חוסנו של צה"ל ותשמור על החופש המבצעי של צה"ל ומדינת‬
‫ישראל לפעול אל מול אתגריה‪.‬‬
‫בהצלחה!‬

‫סא"ל‬ ‫דורית תובל‪,‬‬

‫מפקדת ביה"ס למשפט צבאי‬

‫מקראה זו נכתבה ונערכה ע"י ביה"ס למשפט צבאי בסיועם המקצועי של‬
‫סא"ל (במיל') ברוך מני וקציני הפרקליטות הצבאית‪.‬‬
‫במידת הצורך ניתן ליצור עימנו קשר במספרי הטלפון‪2323-7323/7092 :‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫שונות‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"אדם תבנית נוף מולדתו" – מטלת כתיבה‬

‫"‪...‬אני מאמין שאין דרך טובה לחוש את הקשר לארץ ישראל‪ ,‬מאשר להלך בה לאורכה‬
‫ולרוחבה‪ ,‬לחצות את הארץ עם מקל‪ ,‬להעפיל את פסגות הריה ולסייר בשביליה‪ -‬גם אלו‬
‫הנידחים ביותר‪ .‬רק כאשר אתה יוצא לסייר במרחבי הארץ‪ ,‬מתבשם בנופיה ורואה במו עיניך‬
‫את טבע הארץ‪ ,‬שרידיה הקדומים ויישוביה החדשים‪ ,‬אתה מרגיש את הקשר האמיתי לארץ‬
‫ישראל ואת היותך בן לארץ הזאת‪( "...‬פרופ' זאב וילנאי)‪.‬‬

‫‪ .1‬כללי‬

‫א‪ .‬במסגרת הכשרת הקצונה מוטמעים ערכי צה"ל וביניהם ערך יסוד אהבת המולדת‪ .‬ערך‬
‫זה מדגיש את התפיסה שהאדם תבנית נוף מולדתו הוא‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנוף הינו "שותף" המלווה את החייל משך כל שירותו הצבאי (בנסיעותיו הלוך וחזור‬
‫מהבסיס‪ ,‬בשגרת היום יום‪ ,‬באימונים ובקרב) ועל כן ראוי שתפיסה זו תהיה מושרשת‬
‫בקרב המפקדים והחיילים בצה"ל‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרה‬

‫חיזוק ערך אהבת המולדת ופיתוח מודעות בין הקצין לסביבתו על ידי ביצוע עבודת מחקר‬
‫העוסקת באתר בעל ערך היסטורי‪ ,‬הקשור למורשת העם והמדינה‪.‬‬

‫‪ .3‬הישגים נדרשים‬

‫מטלת הכתיבה הינה דרך לבחון מספר מיומנויות ביכולותיו הנדרשות של הצוער‪ :‬יכולת‬
‫הבעה בכתב ובע"פ‪ ,‬יכולת ניסוח מסרים‪ ,‬סיכום והדגשת רעיון מרכזי‪.‬‬
‫יכולות אלו נדרשות מהקצין לשם ביצוע מיטבי של תפקידו בעתיד‪ ,‬כקצין המקיים תהליכים‬
‫של למידה‪ ,‬ניסוח והבעת רעיון תוך חשיבה יצירתית לשם ביצוע מיטבי של משימותיו‪.‬‬

‫‪ .4‬שיטה‬

‫א‪ .‬הצוער יבחר אתר המייצג את הקשר עם מורשת העם‪ ,‬מורשת המדינה ומורשת צה"ל‪:‬‬
‫אתר מורשת‪ ,‬אתר מורשת קרב‪/‬מבצע‪ ,‬אתר היסטורי‬
‫ב‪ .‬עבור האתר אותו בחר הצוער יידרש לענות על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מדוע בחר באתר זה?‬
‫‪ ‬רקע על האתר‬
‫‪ ‬מהלך המבצע (במידה ומדובר על אתר מורשת קרב‪/‬מבצע)‬
‫‪ ‬ערכים מובילים הבאים לידי ביטוי באתר שבחר‪.‬‬
‫‪ ‬משמעות האתר בחברה הישראלית (במידה והאתר לא מהווה סמל‪ -‬מה בעיניך‬
‫צריך להיות מקומו בתודעה הציבורית?)‬
‫‪ ‬אחריות המפקד‪ -‬מה תבחר כקצין‪/‬כמפקד להעביר לחייליך?‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ ‬חיבור לצבא‪ -‬הקשר בין צה"ל למקום‪ ,‬מהות הקשר ודעתך האישית לגבי אופי‬
‫הקשר‪.‬‬
‫‪ ‬חיבור אישי‪" -‬האדם תבנית נוף מולדתו"‪ -‬כיצד משפט זה מתקשר לאתר שבחר?‬

‫‪ .5‬הנחיות‬

‫א‪ .‬אורך המטלה‪ -‬עד ‪ 3‬עמודים‪.‬‬

‫ב‪ .‬המטלה תוגש בכתב יד קריא‪ ,‬ברור ובעברית תקינה או מודפס ע"פ הנחיות הכתיבה‬
‫הצבאית‪.‬‬
‫ג‪ .‬במהלך ההכשרה יציג הצוער בפני צוותו את האתר אותו חקר וזאת לשם למידה הדדית‬
‫במסגרת צוות לומד ומלמד‪ .‬ההצגה לא תעלה על ‪ 7‬דקות‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫"ספרא וסייפא" – מטלת כתיבה‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫בית הספר לקצינים מעודד בתהליך ההכשרה קצינים לומדים המרחיבים את ידיעותיהם‬
‫ומתנסים במספר רחב של מיומנויות הנדרשות לקצין בעת מילוי תפקידו‪.‬‬

‫‪ .2‬מטרה‬
‫בחינת יכולותיך להציג רעיון מרכזי ולדון בו באופן כתוב וזאת בהתייחס לספר אותו תקרא‬
‫במהלך ההכשרה‪.‬‬

‫‪ .3‬הישגים נדרשים‬
‫מטלת הכתיבה הינה דרך לבחון מספר מיומנויות ביכולותיו הנדרשות של הצוער‪ :‬יכולת‬
‫הקריאה‪ ,‬הבנת טקסט‪ ,‬ניתוח טקסט ותרגול יכולת השלכה לחומר הנלמד בהכשרה‪ ,‬גיבוש‬
‫עמדה‪ ,‬כתיבת העמדה‪ ,‬הצגת גישה ביקורתית ויצירתית בכתב‪.‬‬
‫יכולות אלו נדרשות מהקצין לשם ביצוע מיטבי של תפקידו בעתיד‪ .‬מצופה מקצין שיהיה קצין‬
‫לומד‪ ,‬המקיים לאורך זמן תהליכי למידה והתקדמות וזאת על ידי הרחבת ידיעותיו‪ ,‬איסוף‬
‫חומר רלוונטי‪ ,‬קריאה‪ ,‬עיבוד ניתוח והפקת לקחים כל זאת תוך חשיבה ביקורתית ויצירתית‬
‫לשם ביצוע מיטבי של משימותיו‪.‬‬

‫‪ .4‬שיטה‬
‫עליך לענות על ‪ 0‬שאלות מחלק א' ושאלה מחלק ב'‪.‬‬
‫חלק א'‬
‫א‪ .‬בחר דמות מרכזית בספר ונתח את אופי התנהגותה וקבלת החלטותיה בהתאם למודל‬
‫הקצין הישראלי‪ .‬הבא דוגמאות מהכתוב‪ .‬כיצד אותו דפוס התנהגות השפיע על הסביבה‬
‫בה פעלה הדמות‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר את מיקום המפקד במספר מצבים ביחס לפקודיו על פי המתואר בספר‪ .‬הסבר את‬
‫השיקולים של המפקד שהביאו אותו לקבלת החלטה מסוימת בקשר למיקומו ומהווים‬
‫הסבר לאופן בו פעל‪ .‬כיצד השפיע מיקומו על הפקודים? כיצד אתה היית נוהג?‬
‫ג‪ .‬בחר סיטואציה מתוך הספר בה התמודד המנהיג עם דילמה ערכית‪ .‬הסבר מהו‬
‫הקונפליקט והקושי‪ ,‬כיצד החליט המנהיג לפעול ומה הי ההשלכות על סביבתו‪/‬המשימה‪.‬‬
‫ציין האם הינך מסכים עם הדרך בה התמודד המנהיג או לא והסבר מדוע‪ ,‬כמו כן תאר‬
‫כיצד אתה היית מתמודד עם דילמה זו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחר עיקרון מלחמה אחד שבא לידי ביטוי בקרבות‪/‬פעולות המתוארים בספר‪ .‬תאר את‬
‫הסיטואציה ונתח את המהלכים‪ .‬ספר כיצד בא לידי ביטוי אותו עקרון בקרב ואיך‬
‫קידם‪/‬עיכב את הקרב‪ .‬מה היו שיקולי המפקד למימושו?‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ה‪.‬בחר באחת מהפעולות או הקרבות המתוארים בספר‪ .‬תאר את אותו קרב‪ ,‬בחר צורת קרב‬
‫שבאה לידי ביטוי בפעולה אותה בחרת‪ ,‬כיצד באה לידי ביטוי והאם קידמה‪/‬עיכבה את‬
‫הקרב‪ .‬מה היו שיקולי המפקד למימוש צורת קרב זו?‬
‫ו‪ .‬בחר באחת מהפעולות או הקרבות המתוארים בספר‪ .‬תאר את אותו קרב‪/‬פעולה‪ .‬נתח את‬
‫יכולת הפיקוד והשליטה של הדמות המובילה‪ .‬מה היו שיקולי המפקד‪ ,‬כיצד קידם‪/‬עיכב‬
‫את הקרב‪/‬הפעולה?‬
‫ז‪ .‬בחר מצב המתואר בספר בה נכנסו פקודיו של המנהיג לעקת הקרב או למצוקה כלשהי‪.‬‬
‫תאר כיצד התמודד עימה המנהיג? כיצד גרם לפקודיו לצאת מהמצוקה ולתפקד כהלכה‪.‬‬

‫חלק ב'‪ -‬שאלות השוואה‬

‫א‪ .‬בחר קרב מהספר וערוך השוואה בינו לבין קרב אחר ממלחמות ישראל‪ .‬נתח את הדומה‬
‫והשונה עפ"י המהלכים ויישום עקרונות התו"ם והפו"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחר בדמות המנהיג המרכזית בספר וערוך השוואה בינו לבין מנהיג צבאי אחר‪ .‬בניתוח‬
‫התייחס לתכונות המנהיג‪ ,‬מודל הקצין הישראלי‪ ,‬ששת הישגי המנהיגות‪ ,‬ערכי צה"ל‪,‬‬
‫דילמות שהתמודד וקבלת החלטות‪ ,‬מיקום המפקד ואפיונים ייחודיים לדמותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ערכים בלחימה‪ -‬חווה דעתך האם קיים הבדל בין הערכים בלחימה אז (התקופה שצוינה‬
‫בספר) לבין ימינו‪ .‬חווה דעתך והדגם עפ"י ‪ 3‬מקרים‪ .‬התבסס לפחות על שני מקורות וציין‬
‫אותם בביבליוגרפיה‪.‬‬

‫‪ .5‬הנחיות‬
‫א‪ .‬המטלה תכלול שער‪ ,‬מבוא‪ ,‬מענה על השאלות לעיל‪ ,‬סיכום וביבליוגרפיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אורך המטלה‬
‫‪ )1‬מבוא‪ -‬פסקה אחת‬
‫‪ )0‬גוף העבודה‪ ,‬מענה על השאלות‪ -‬עד ‪ 3‬עמודים‬
‫‪ )3‬סיכום‪ -‬פסקה עד ‪ 0‬פסקאות‬
‫‪ )4‬ביבליוגרפיה‪ -‬לפי הצורך‬
‫ג‪ .‬המטלה תוגש בכתב יד קריא‪ ,‬ברור ובעברית תקינה או מודפס ע"פ הנחיות הכתיבה‬
‫הצבאית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מבנה הכתיבה יהא אחיד בהתאם להנחיות הצורפות בהמשך‪ .‬על המבנה לשקף את אופן‬
‫פיתוח הרעיון – חלקי החיבור צריכים להיות מקושרים זה לזה בדרך הגיונית‪ ,‬והיחס בין‬
‫הטיעונים צריך להיות ברור‪.‬‬
‫ה‪.‬הערכת המטלה תעשה בשני ממדים‪ :‬תוכן החיבור והלשון שבה כתוב החיבור‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫‪ .6‬מבנה המטלה‬

‫מבוא‬
‫המבוא מתמקם בתחילת העבודה‪ ,‬אך מבחינה כרונולוגית נכתב רק לאחר שנסתיימה כתיבת‬
‫גוף העבודה‪ .‬במבוא נכללים התכנים הבאים‪ :‬הצגת הנושא המרכזי שבו עוסקת העבודה‪,‬‬
‫תיחום הגבולות בהם תעסוק העבודה‪ ,‬הסבר מבנה העבודה‪ ,‬ציון כלי מחקר (במידה וישנו‬
‫לדג' סקר)‪ ,‬מתן נקודות למחשבה לקורא עליהם תינתן התייחסות בהמשך העבודה‪.‬‬

‫גוף העבודה‬
‫פרק עיקרי זה יכלול את מירב התוכן העיוני של העבודה‪ ,‬תוך מענה על השאלות הנ"ל‪.‬‬
‫במהלך כתיבת העבודה יש להקפיד על דגשים מקצועיים כגון‪:‬‬
‫‪ ‬בנייה הדרגתית של הנושא‪ -‬באמצעות ראשי פרקים או פסקאות שיובילו שלב‬
‫אחרי שלב להתמודדות עם הרעיון המרכזי‪.‬‬
‫‪ ‬מיקוד הנושאים ומידת הרלוונטיות שלהם‪ .‬על כל פסקה להיות בעלת גרעין‬
‫רעיוני משלה‪.‬‬
‫‪ ‬פסקה צריכה לכלול רעיון מרכזי אחד‪ ,‬להימנע מחזרות מיותרות‪ ,‬התפזרות‬
‫לפרטים קטנים בתוך הנושא או הוספת פרטים מיותרים שאינם בהתאם‬
‫למיקוד הפסקה‪.‬‬
‫‪ ‬הפנייה למקורות‪ -‬הצוער מחויב לתמוך את דבריו בציטוטים מתוך הספר תוך‬
‫ציון העמוד ממנו לקוח הציטוט‪ .‬במקרים של ציטוט ממקור ביבליוגרפי יש‬
‫להביא את הקטע במירכאות‪ ,‬ולציין את המקור (שם הספר‪/‬מאמר וכו')‪.‬‬
‫אותו מקור יופיע כמובן במלואו ברשימה הביבליוגרפית שבסוף העבודה‪.‬‬
‫‪ ‬יש להקפיד על ניסוח בהיר‪ ,‬אוצר מילים ברמה גבוהה‪ ,‬מבנה תחבירי תקין‪,‬‬
‫פיסוק נכון‪ ,‬כתיב תקין‪ ,‬ושימוש נכון במילות‪-‬יחס‪ ,‬מושגים ומילים במשפט‪.‬‬
‫‪ ‬מבחינה אסתטית יש להקפיד על מבנה הדף‪ ,‬גודל הטקסט‪ ,‬רווחים‪ ,‬אופן‬
‫עיצוב פסקאות ע"פ הנחיות הכתיבה הצבאית‪.‬‬

‫סיכום‬
‫הסיכום נועד להצגת המסקנות שכותב העבודה הגיע אליהן במהלך כתיבתה‪ .‬המסקנות‬
‫חייבות להיות צמודות אל הבעיות‪/‬שאלות‪/‬נושאים מרכזיים שהוצגו במבוא ונותחו במהלך‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הסיכום צריך לכלול התייחסות אישית לנושא‪ ,‬ולהביע את מעורבותו האישית של כותב‬
‫העבודה‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫ביבליוגרפיה הינה רשימת המקורות עליהם מתבססת העבודה‪ .‬היא מופיעה בסוף העבודה‬
‫ורשומה בסדר האלפביתי של המחברים (ע"פ שם משפחה)‪.‬‬

‫דוגמא‬ ‫כללי הרישום‬ ‫סוג המקור‬

‫פרס יוחנן‪( ,‬התשל"ו)‪ ,‬יחסי עדות‬ ‫שם משפחה שם פרטי‪,‬‬ ‫ספר‬

‫בישראל‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ספרית פועלים‪.‬‬
‫(שנת הוצאה)‪ ,‬כותר‪,‬‬

‫מקום הוצאה‪ ,‬מו"ל‪.‬‬

‫גליל יעקב (‪" ,)1987‬השפלה מה?"‪ ,‬טבע‬ ‫שם משפחה שם פרטי‪,‬‬ ‫מאמר בכתב‪-‬עת‬
‫וארץ‪ ,‬כרך ט'(‪ )4‬ע' ‪002-004‬‬
‫(שנת פרסום המאמר)‪,‬‬
‫כותר‪ ,‬שם כתב‪-‬העת‪,‬‬
‫כרך‪ ,‬מספרי עמודים‪.‬‬

‫אנוש הגר‪" ,‬הבוחרים נשארו בבית"‪,‬‬ ‫שם משפחה שם פרטי‪,‬‬ ‫כתבה בעיתון‬
‫ידיעות אחרונות‪ 12 ,‬יוני ‪ ,1995‬ע' ‪.0‬‬ ‫כותר‪ ,‬שם העיתון‪,‬‬
‫תאריך‪,‬‬

‫מס' עמוד‪.‬‬

‫"בר‪-‬מצוה"‪ ,‬האנציקלופדיה‬ ‫"שם הערך"‪,‬‬ ‫ערך‬

‫הישראלית לנוער‪ :‬אביב חדש‪ ,‬כרך‬ ‫האנציקלופדיה‪ ,‬מס' כרך‪,‬‬ ‫באנציקלופדיה‬
‫‪ ,3‬ע' ‪.155‬‬ ‫מס' עמוד‪.‬‬

‫‪,http://www6.snunit.k12/eco2‬‬ ‫שם האתר (כתובת)‪,‬‬ ‫אתר באינטרנט‬

‫ה' חשוון התשנ"ד‪ ,‬כ"ח אדר‬ ‫תאריך עדכון אחרון של‬
‫התשנ"ט‪.‬‬ ‫האתר‪ ,‬תאריך כניסה‬
‫לאתר‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫נספחים‬
‫השירות המשותף‪:‬‬

‫נאום הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון בערב ההצדעה לתוכנית "ייעוד וייחוד"‬

‫י"ד בטבת תשס"ה‪ 26 ,‬בדצמבר ‪2334‬‬

‫ביטחון לאומי במובנו הרחב והעמוק של המושג‪ ,‬אינו מתמצה רק בעוצמת האש‪ ,‬מהירות התנועה ותבונת הפעולה‬
‫שצבאו של העם יודע לייצר‪ .‬אילו‪ ,‬חשובים ככל שיהיו‪ ,‬ניזונים ונסמכים על העוצמה הלאומית‪.‬‬
‫העוצמה הלאומית כוללת מרכיבים רבים‪ :‬חלקם אובייקטיביים‪ ,‬כמותיים וחלקם אידיאולוגיים‪ ,‬תפיסתיים‬
‫וערכיים‪ .‬נושאי הביטחון הלאומי הם מגוונים ורב‪-‬מימדיים וכוללים בין היתר היבטים מדיניים‪ ,‬כלכליים‬
‫חברתיים‪ .‬עוצמה לאומית חייבת להישען על מצע של חוסן תרבותי ותחושה של סולידריות‪ ,‬המיוסדת על שותפות‬
‫גורל וזיכרון קולקטיבי משותף‪ ,‬אך לא פחות מכך גם על מכנה משותף רחב מספיק של שותפות ייעוד‪ ,‬נחישות‬
‫רצון‪ ,‬אמונה בצדקת הדרך ונכונות להיאבק עליה‪.‬‬

‫משום כך ביטחון ישראל והאתוס הציוני המיוסד על המורשת‪ ,‬הזהות והתרבות היהודית כרוכים זה בזה מאז‬
‫ראשיתה של הציונות‪ .‬עם ישראל השב לארצו‪-‬מולדתו‪ ,‬לשקם ולכונן בה את חייו הלאומיים והריבוניים‪ ,‬נאלץ‬
‫מימיה הראשונים של ההתיישבות לאחוז בנשק כנגד אויב ומתנכל‪ .‬מה שלבש בתחילה אופי של מעשי שוד וגניבה‪,‬‬
‫עד מהרה לניסיון חוזר ונשנה לחסל את הישות הציונית‪ ,‬הנאחזת ומכה שורש בארץ‪.‬‬ ‫הפך‬
‫צבא ההגנה לישראל מהווה את הגילום המובהק ביותר של עומק התמורה שהתחוללה בגורל היהודי‪ ,‬עם הקמת‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬חזרת היהודים להיסטוריה ונטילה מלאה של האחריות לייצוב גורלם‪ .‬השירות בצה"ל הוא‪,‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬הנגזרת המובהקת ביותר של ההכרעה הבסיסית ביותר של הציוניות‪ ,‬לפיה‪ :‬אם חפץ העם היהודי‬
‫להתקיים‪ ,‬עליו לשוב לארצו‪ ,‬להקים מסגרת מדינית יהודית עצמאית במולדתו ולהיות נכון לשאת באחריות לכך‪.‬‬
‫קרי‪ :‬להגן על קיומה ואם יש צורך אף להקריב חיים לשם כך‪.‬‬

‫קשה למצוא מקום מתאים יותר‪ ,‬להזכיר לעצמנו אמירות יסוד אילו של חיינו מאשר בית התפוצות המגולל את‬
‫סיפורה של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ושל תהפוכות הגורל היהודי בימים בהם לא הייתה לנו עדיין מדינה‪ .‬לא עם‬
‫שוחר מלחמות אנו‪ .‬קשה למצוא עוד עם שהשלום תופס מקום מרכזי כל כך ביצירתו‪ ,‬בערכיו ובמשאת הנפש שלו‪.‬‬
‫אנו שתרמנו לתרבות האנושית את חזון אחרית הימים בו "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה"‬
‫מוצאים עצמנו פועלים יום יום כך שהקם להורגנו ימצא אותנו מוכנים להשכים ולהכריעו‪ .‬מורשת תרבותית‬
‫ורוחנית זו המשלבת נכונות למסור את הנפש יחד עם חתירה לשלום היא שעיצבה ומעצבת את צה"ל הרואה‬
‫ב"הגנה על מדינת ישראל ועל ביטחון אזרחיה ותושביה" את מטרתו וייעודו‪ .‬צה"ל איננו רק עוד צבא חזק‪.‬‬
‫תפקידיו של צה"ל משחר היווסדו כפי שהוטלו עלינו עוד בתחילת הדרך ומוטלות גם היום‪ ,‬הינם מעבר לצורכי‬
‫הביטחון במובן המצמצם של המילה‪.‬‬

‫צה"ל הוא שותף בכיר בגיבוש זהות חייליו ומהווה כר פעולה יחיד למפגש מעצב‪ .‬מפגש המדגיש את היחד‬
‫המשותף על פני השונה המפלג‪ .‬מפגש מקרב ומגשר בין עמדות‪ ,‬דעות ומחלוקות‪.‬‬
‫אנו הנושאים על כתפינו יום יום‪ ,‬את משא האחריות הכבדה של ההגנה על החירות הלאומית‪ ,‬יודעים כי לאחר‬
‫חמישים ושש שנות עצמאות‪ ,‬קיומה של מדינת ישראל אינו מובן מאליו "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף"‪.‬‬
‫זוהי משימה התובעת את מימושה כל יום מחדש‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫ובעשותנו זאת‪ ,‬אנו יודעים‪ ,‬בו בזמן‪ ,‬כי קיומה של המדינה הריבונית והעצמאות של העם היהודי‪ ,‬הן תנאי הכרחי‬
‫אך לא מספיק למימושה המלא והעמוק של החירות‪ .‬מימושה של זו יושג רק בפריחה מחודשת של זהותנו‬
‫התרבותית והערכית‪ .‬ממש כשם שיציאת מצרים‪ ,‬וגאולת מצרים הן תנאי הכרחי ומקשר למעמד הר סיני‪,‬‬
‫האירוע המכונן את זהותנו התרבותית והערכית‪.‬‬

‫שילוב זה בין ספר לחרב‪ ,‬המהווה את אחד מאבני היסוד של ערב זה‪ ,‬הוא מקווי היסוד העמוקים ביותר שלנו‬
‫בצבא ההגנה לישראל‪ .‬בנים אנו לעם הספר‪ ,‬העם שהוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי – התנ"ך‪ .‬עם‬
‫שתרם לתרבות האנושית את האמונה בשוויון ערך האדם הנברא בצלם‪ .‬את האמונה העיקשת בפוטנציאל הגלום‬
‫בכל אדם להיות ראוי למעלת מי שנברא בצלם אלוה ממעל‪ .‬ומשום כך‪ ,‬כבוד האדם הוא ערך יסוד בתעודת‬
‫הזהות הערכית שלנו ‪ -‬מסמך 'רוח צה"ל'‪.‬‬

‫דמות המופת של הלוחם בצה"ל‪ ,‬אב הטיפוס לאורו אנו מבקשים לגדל את לוחמינו ומפקדינו היה תמיד שילוב‬
‫של לוחם ובן תרבות‪ .‬לוחם שהוא תבנית נוף מולדתו‪ ,‬שנופיה של המולדת‪ ,‬הפיזיים והתרבותיים‪ ,‬הם לא רק‬
‫סביבת הגידול והצמיחה שלו אלא שהוא קשור ומחובר אליהם בכל נימי נפשו‪.‬‬

‫בהקשר זה נאמנים עלינו דבריו של דוד בן גוריון שראוי להביאם כאן בלשונם‪" :‬בלי התערות ושורשים בידיעת‬
‫הארץ‪ ,‬הלשון‪ ,‬התרבות והמפעל היהודי‪ ,‬אין החייל‪ ,‬גם לאחר האימון הצבאי והמקצועי הטוב ביותר‪ ,‬ראוי‬
‫לשליחותו; מבלי שתפעם בתוכו הרוח העברית ומבלי שיהיה מעורה ומושרש בתרבות העם ונאמן ליסודו‬
‫ההיסטורי – אין החייל בישראל מתאים לתפקידו"‪.‬‬

‫תפיסה זו היא העומדת ביסוד המפעל החשוב של תוכנית "ייעוד וייחוד" – צה"ל‪ ,‬זהות ישראלית ‪ -‬יהודית‪.‬‬
‫תפיסה זו הגורסת כי ביטחון ישראל ללא האתוס הציוני הינו ביטחון ללא ישראל! זהו חיבור שעמד ועומד‬
‫במבחני הזמן‪ .‬השירות בצבא‪ ,‬ובעיקר ביחידות הלוחמות‪ ,‬הוא תובעני‪ ,‬מחייב גיוס כל כוחות הגוף והנפש‪ ,‬לעיתים‬
‫עד כדי הקרבת חיים‪ .‬סיטואציה מורכבת זו מעוררת ומחדדת את מכלול שאלות היסוד של טעם ההקרבה‬
‫ומסירות הנפש‪ :‬על מה ולשם מה אנחנו נלחמים? על מה הורגים ועל מה נהרגים?‬

‫שאלות אלו כרוכות גם בהתמודדות עם שאלות היסוד של חיינו בארץ הזו‪ :‬מה מעשינו כאן? מה תכלית קיומה‬
‫של מדינת ישראל? מה משמעות זיקתנו לעברנו ההיסטורי והתרבותי? שאלות שהינן שאלות היסוד של זהותנו‬
‫כיהודים‪ ,‬כציונים וכישראלים‪ .‬צה"ל נתון זה למעלה מארבע שנים בלחימה מורכבת‪ ,‬מרה ועיקשת המעמידה‬
‫למבחן יום יומי את יכולותינו המקצועית והמבצעית; את אורך הנשימה שלנו; את דבקותנו בערכינו; את החוסן‬
‫הנפשי והמנטאלי שלנו ואת אמונתנו בצדקת דרכנו‪ .‬לחימה זו מעצימה עוד יותר את הצורך לעסוק בשאלות‬
‫היסוד של זהותנו‪ ,‬חיינו וקיומנו כאן‪ .‬צורך זה הנכון תמיד במציאות החיים המודרניים הופך בתנאים הנזכרים‬
‫לגורם שקשה להגזים בחשיבותו בבניית החוסן וכושר העמידה שלנו‪.‬‬

‫כל אלו עמדו לנגד עינינו כאשר החלטנו לנקוט מהלך יזום של העמקת העיסוק והשיח בצה"ל בשאלות של זהותנו‬
‫הישראלית‪-‬יהודית וזיקות העומק שלהן לשירות בצה"ל‪ .‬השירות בצה"ל כאשר הוא שירות למען האינטרס‬
‫הכללי המשותף ולא למען אינטרס של סקטור‪ ,‬עדה או קבוצה יוצר הזדמנות לטיפוח בסיס ערכי משותף היונק‬
‫ממורשתנו כיהודים והנותן בו בזמן מקום וכבוד לזהותם ולמורשתם של חיילינו שאינם יהודים‪.‬‬
 ‫בלמ"ס‬

‫בכך ניתן ביטוי להיותה של מדינת ישראל מדינת כל אזרחיה במובן הדמוקרטי של עקרונות השוויון והצדק‪ ,‬ובו‬
‫בזמן מדינה אשר יעדיה המרכזיים והמשך קיומם של העם היהודי‪ ,‬הזהות היהודית‪ ,‬המורשת והתרבות היהודיות‪.‬‬
‫כאשר יוצא הלוחם למשימתו הוא אינו מסכן את חייו אך ורק למען הגנה על גבולות המדינה ועל ביטחון תושביה‪.‬‬
‫הוא עושה זאת כאשר בתודעתו העמוקה עומד הרצון לשמר את הרצון של העם היהודי ששב לציון וחידש בה את‬
‫עצמאותו‪.‬‬
‫"עצמאות מעניקה לא רק זכויות‪ ,‬אלא מטילה על בעליה אחריות כבדה"‪ .‬האחריות הכבדה הזו מיתרגמת‬
‫לתחומים רבים בחיינו וביניהם הצורך בשמירתה ובטיפוחה של ההסכמה הציבורית סביב הלגיטימיות של פעולת‬
‫הצבא ובכפיפותו למרות אחת – הדרג המדיני הנבחר‪.‬‬

‫אין פירושה של אחריות זו טשטוש הבדלי הגישות והמחלוקות העמוקות בשאלות יסוד של חיינו‪ .‬אך פירושה החד‬
‫והבהיר הוא הימנעות מקריאה לחיילים לסרב לציית לפקודה הניתנת להם כדין בשמה של נאמנות אחרת‪ :‬אמונית‪,‬‬
‫אידיאולוגית או פוליטית‪ .‬אין לי‪ ,‬לא מנדט ולא כוונה להטיל ספק בלגיטימיות של עמדה זו או אחרת‪ ,‬וגם לא‬
‫בזכותו של כל חייל להחזיק בדעה זו או אחרת‪ .‬לחייל יש חופש המחשבה כלכל אזרח במדינה‪ ,‬אולם בכל הקשור‬
‫לפעולת הצבא אין ואסור שתהיה סמכות אחרת ומרות אחרת זולת זו הנגזרת מהנחיות הדרג המדיני הנבחר‪.‬‬
‫בשמה של אחריות זו נתבע מכולנו איפוק וריסון‪ .‬את המאבק הלגיטימי לקביעת המדיניות או לשינויה‪ ,‬יש לנהל‬
‫בשדות הפעולה האזרחית‪ ,‬הציבורית והדמוקרטית לא בין שורות הצבא ולא תוך ניסיון לגרור את הצבא וחייליו‬
‫לתוכו בשם חשבון פוליטי‪ ,‬אמוני או אידיאולוגי‪ .‬זו בעיניי משמעותה של אחריות אשר אינה אלא אחריות להמשך‬
‫קיומה של מדינת ישראל כדרך היחידה להבטחת המשך קיומו של העם היהודי‪.‬‬
‫כשהרגליים נטועות עמוק במורשתנו הלאומית‪ ,‬התרבותית והערכית‪ ,‬יש משקל אחר ליד האוחזת בחרב‪ .‬הידיעה‬
‫מחדדת את האמונה בצדקת הדרך וגם את ההכרה בצורך לשמר את טוהר המאבק‪ .‬הכרה הנטועה עמוק במורשתנו‬
‫כיהודים‪.‬‬

‫"הישענות על עצמנו פירושה שני דברים‪ :‬על כוחנו ועל צדקתנו‪ .‬אחד משני אלה לבדו לא יעמוד לנו" ( דוד בן‬
‫גוריון)‪ .‬ממורשת זו נשאב תעצומות גוף ונפש להמשיך ביתר שאת במאבק להבטחת החיים‪ ,‬הביטחון והשלום לעם‬
‫ישראל ולמדינת ישראל ולהתמודדות עם האתגרים שעוד נכונו לנו‪.‬‬

‫נדע מניין באנו‪ ,‬לאן אנו הולכים ולמען מה אנו נלחמים ונוסיף להילחם עד יבוא שלום!‬
‫תודתי והוקרתי לכל הגופים‪ ,‬הארגונים והאנשים שהתגייסו לתרום מכוחם‪ ,‬מזמנם‪ ,‬ממרצם וממשאביהם לסייע‬
‫לנו לממש את התפקיד שהועיד לנו דוד בן גוריון‪ ,‬לגרום לכך ש"כל מי שיעזוב בבוא הזמן את הצבא יהיה יהודי‬
‫ואדם [ואני מוסיף גם אזרח] טוב יותר מאשר היה"‪.‬‬