‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫סיכום מקראות ישראל‬

‫הכנה לקורס קצינים‬
‫עומרי שרמי‬

‫‪1‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫שער ראשון‪ :‬ישראל תעודת זהות‪3.........................................................‬‬

‫שער שני‪ :‬הפסיפס הישראלי‪4-6...........................................................‬‬

‫מושגים‪4....................................................................................‬‬

‫חגים ומועדים‪5-6..........................................................................‬‬

‫שער שלישי‪ :‬תולדות עם ישראל‪7-12......................................................‬‬

‫רצף כרונולוגי‪7-9...........................................................................‬‬

‫מושגים‪10-12..............................................................................‬‬

‫שער רביעי‪ :‬בימי שואה‪13-14...............................................................‬‬

‫עובדות חשובות‪13..........................................................................‬‬

‫מושגים‪13-14..............................................................................‬‬

‫שער חמישי‪ :‬בדרך למדינה‪15-17...........................................................‬‬

‫שער שישי‪ :‬סיפורה של מדינה‪18-22......................................................‬‬

‫מושגים‪18-19..............................................................................‬‬

‫נשיאי המדינה‪20...........................................................................‬‬

‫ראשי ממשלה‪21............................................................................‬‬

‫רמטכ"לים‪22...............................................................................‬‬

‫שער שביעי‪ :‬ביטחון ישראל‪13-14..........................................................‬‬

‫מושגים‪13...................................................................................‬‬

‫מלחמות ומבצעי צה"ל‪13-14..............................................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער ראשון‪ :‬ישראל‪ -‬תעודת זהות‬

‫פירוש‬ ‫מושג‬
‫דת‪ ,‬לאום ותרבות‪.‬‬ ‫שלוש "פנים" ליהדות‬
‫עקרון הייצוגיות‪ -‬עקרון המשילות‪ ,‬וחס רוב‪ -‬ומיעוט‪ ,‬שאיפה לחירות ושוויון הפרט‪.‬‬ ‫סוגיות בדמוקרטיה‬
‫מערכת פורמלית‪ -‬מוסדית‪ ,‬מערכת ערכית‪ -‬תרבותית‪.‬‬ ‫מערכות בדמוקרטיה‬
‫רשות מחוקקת (כנסת)‪ ,‬רשות מבצעת (ממשלה) ורשות שופטת (בתי משפט)‪.‬‬ ‫עקרון הפרדת רשויות‬
‫פרלמנטרית‪.‬‬ ‫שיטת בחירות בא"י‬
‫הצבעה באמצעותה ניתן להפיל את הממשלה‪.‬‬ ‫אי אמון‬
‫הגוף המרכזי בו חברים כל חברי הכנסת‪.‬‬ ‫מליאה‬
‫ועדות בהן חברים מספר מצומצם של חברי כנסת על פי חלוקה יחסית לגודלם של הסיעות‪.‬‬ ‫ועדות הכנסת‬
‫מורכבת מסך כל השרים בממשלה‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל‬
‫גוף מצומצם של שרים‪ ,‬בו נידונים נושאים הדורשים הכרעה מידית בעיקר בתחום הביטחוני‪.‬‬ ‫קבינט‪ /‬מטבחון‬
‫משפט אזרחי (אזרח‪ >-‬אזרח) ‪ ,‬משפט פלילי (מדינה‪ >-‬אזרח) ומשפט מנהלי (אזרח‪ >-‬מדינה)‪.‬‬ ‫סוגי משפטים‬
‫העיקרון החשוב ביותר‬
‫מערכת ניטרלית‪ ,‬עצמאית ונטולת פניות‪.‬‬
‫במערכת המשפט‬
‫נבחר ע"י ועדה מיוחדת‪ ,‬מסיים אץ תפקידו בגיל ‪.70‬‬ ‫שופט‬
‫הזכות להליך הוגן‪ ,‬פומביות המשפט ושוויון בפני החוק‪.‬‬ ‫עקרונות המשפט‬
‫עליון (בג"ץ)‪ ,‬מחוזי והשלום‪.‬‬ ‫שלוש הערכאות‬
‫מהווה את הזרוע המבצעת‪.‬‬ ‫צה"ל‬
‫החייל לא מחויב להזדהות עם המשימה‪ ,‬אך מחויב להזדהות עם חובת הביצוע‪ .‬לחייל צהל‬
‫אסור להביע דעה פוליטית בציבור‪ ,‬לרבות השתתפות בהפגנות וחתימה על עצומות בעלות‬ ‫מחויבות החייל בצה"ל‬
‫אופי פוליטי‪ -‬בין במדים ובין בלבוש אזרחי‪.‬‬
‫המרחב המשותף בצה"ל הוא בעל צביון יהודי הבא לידי ביטוי באופי סביבת השירות ואופי‬
‫צביון יהודי בצה"ל‬
‫הארגון‪.‬‬
‫פקודה בלתי חוקית‬
‫פקודה שניתנה במהלך טבח כפר קאסם‪.‬‬
‫בעליל‬
‫הצעתם של גבריאל ומקסים שמיר‪ .‬המנורה‪ -‬מייצגת את עברו שלאומי של העם ואת מאבקו‬
‫סמל המדינה‬
‫לחירות (מופיעה על שער טיטוס)‪ ,‬ענפי הזית‪ -‬העתיד והשאיפה לשלום‪.‬‬
‫עוצב ע"י דוד וולפסון במהלך ההכנות לקונגרס הציוני הראשון‪ .‬ההשראה לעיצוב הייתה‬
‫דגל המדינה‬
‫הטלית (כחול לבן)‪.‬‬
‫נכתב ע"י נפתלי הרץ אימבר ב‪ .1878-‬השיר בן ‪ 9‬בתים במקור‪ .‬נקבע כהמנון הרשמי ב‪1933-‬‬
‫המנון המדינה‬
‫בקונגרס הציוני ה‪ .18-‬ב‪ 2004-‬עוגן מעמדו בחוק‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער שני‪ :‬הפסיפס הישראלי‬

‫פירוש‬ ‫מושג‬
‫קובץ הלכתי שנערך ונחתם ע"י רבי יהודה הנשיא‪ .‬מחולקת ל‪ 6-‬סדרים‪ ,‬כל אחד למסכתות וכל‬
‫משנה‬
‫מסכת לפרקים וכל פרק למשניות‪ .‬חכמי המשנה קרויים "תנאים"‪.‬‬
‫במשנה לא קובצו כל המשניות‪ .‬נותרו משניות חיצוניות המכונות "ברייתות"‪ .‬אלה קובצו בתוספתא‬
‫תוספתא‬
‫(מארמית – תוספת)‪.‬‬
‫לקט דרשות‪ ,‬סיפורים והדרכות‪ .‬מדרשי הלכה עוסקים בנושאים הלכתיים‪ ,‬מדרשי אגדה עוסקים‬
‫מדרש‬
‫בדרשות מוסריות ופירושם של סיפורי המקר‪ .‬אחד המפורסמים "מדרש רבה"‪.‬‬
‫עוסק בפירוש המשנה‪ .‬קיימים שני קבצים‪ :‬התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫תלמוד (גמרא)‬
‫מכיל את כלל התפילות‪ ,‬הברכות והפיוטים לתפילות היום יום ולמספר אירועים מיוחדים‪.‬‬ ‫הסידור‬
‫כולל את סדר התפילה לחגים‪.‬‬ ‫המחזור‬
‫תפילה הנוספת לתפילות הרגילות (שחרית‪ ,‬מנחה וערבית) בשבתות ובמועדים‪.‬‬ ‫תפילת מוסף‬
‫"תפילה לשלום‬
‫מתייחסת להקמת המדינה ותקווה להמשך קיומה ושגשוגה‪.‬‬
‫המדינה"‬
‫שם כולל לכל החוקים והמצוות של היהדות‪.‬‬ ‫הלכה‬
‫ספר ההלכה המרכזי‪ .‬נכתב במאה ה‪ 16-‬ע"י רבי יוסף קארו‪.‬‬ ‫שולחן ערוך‬
‫אורתודוקסים וקונסרבטיבים‪.‬‬ ‫זרמים ביהדות‬
‫‪ 39‬מלאכות עקרוניות האסורות בשבת‪.‬‬ ‫ל"ט אבות מלאכה‬
‫קובע כי השבת תוגדר כיום המנוחה הלאומי‪.‬‬ ‫מסמך הסטטוס‪ -‬קוו‬
‫ספר תורה‪ ,‬תפילין ומזוזה‪.‬‬ ‫סת"ם‬
‫אלחכם באמר‪-‬אללה הכריז על עצמו כנביא‪ .‬דת סודית‪ .‬מאמינים בחמישה נביאים דרוזים נוספים‬
‫ובראשם שועייב (יתרו כהן מדיין)‪ .‬אחד המקומות הקדושים‪ -‬קבר הנביא שועייב‪ .‬מ‪ 1956-‬חייבים‬ ‫דרוזים‬
‫בשירות חובה‪.‬‬
‫האסלאם היא הדת שנייה בגודלה בעולם‪ .‬מאמינים מוחמד הוא הנביא האחרון‪ .‬קוראן הוא ספר‬
‫היסוד של הדת‪ .‬מאמינים בחמש מצוות יסוד‪ :‬שהאדה (עדות)‪ ,‬צלאת (תפילה)‪ ,‬זכאת (צדקה)‪ ,‬צום‬
‫מוסלמים‬
‫(רמדאן) וחג (לעלות למכה)‪ .‬מתחלקים ל‪ 3-‬קבוצות (סונים)‪ :‬ערבים‪ ,‬בדואים וצ'רקסים‪ .‬מהווים‬
‫‪ 16%‬מהאוכלוסיה‪.‬‬
‫רובם ככולם מוסלמים סונים‪ .‬צורת התיישבות נפוצה היא הכפר‪ .‬מתפללים במסגד שלצדו צריח‬
‫ערבים מוסלמים‬
‫("מינרט") ממנו קורא המואזין לתפילה ‪ 5‬פעמים ביום (יחפים‪ ,‬על מחצלת‪ ,‬לכיוון מכה)‪.‬‬
‫מלשון "בדיה"‪ ,‬יושבי מדבר‪ .‬עוסקים במרעה‪ .‬גרים באוהל ארעי‪ .‬ידועים בהכנסת אורחים‪ .‬רבים‬
‫מתגוררים בכפרים לא מוכרים‪ .‬רבים משרתים בצה"ל למרות שאין חוק גיוס חובה‪ .‬משרתים‬ ‫בדואים‬
‫ביחידת הגששים המבוססת על בני העדה ובגדוד הסיור המדברי (גדס"ר בדואי)‪.‬‬
‫מכנים עצמם "אדיגים"‪ .‬עם קווקזי‪ ,‬והם מוסלמים סונים‪ .‬הגבר חובש לראשו כובע המכונה‬
‫"פפח'ה" ועל גופו לבוש שחור המקושט בכדורי רובה וחרב (בעיקר בחגים)‪ .‬ביקשו להחיל עליהם‬ ‫צ'רקסים‬
‫גיוס חובה‪.‬‬
‫את הנוצרים ניתן לחלק על בסיס הזרם הכנסייתי אליו הם משתייכים‪ .‬א"י קדושה להם מאחר ובה‬
‫חי ופעל ישו‪ ,‬אבי הנצרות‪ .‬צליינים רבים מגיעים כל שנה לישראל על מנת לבקר במקומות‬ ‫נוצרים‬
‫הקדושים‪.‬‬
‫אבי התנועה הציונות ומכונה "חוזה המדינה"‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‬
‫פועל בה בעת על פי הלוח השמשי ועל פי הלוח הירחי‪.‬‬ ‫לוח השנה העברי‬
‫שנה בת שלושה עשר חדשים בה נכללים חודשי אדר א' ואדר ב'‪ .‬כל שלוש שנים יש צורך להוסיף‬
‫חודש נוסף‪.‬‬ ‫שנה מעוברת‬
‫שם נוסף ליום הכיפורים‪.‬‬ ‫שבת שבתון‬
‫תפילה הנאמרת ביום כיפור ומבטלת את הנדרים ההבטחות והאיסורים שנטל האדם‪.‬‬ ‫תפילת כל נדרי‬
‫פסח‪ ,‬שבועות וסוכות‪.‬‬ ‫שלושת הרגלים‬
‫אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס וערבה‪.‬‬ ‫ארבעת המינים‬
‫בעלים של חמץ רב יכול למכור אותו לגוי במהלך חג הפסח ולהחזירו לאחר החג‪.‬‬ ‫מכירת חמץ‬
‫ט' באב‪ ,‬צום גדליה‪ ,‬צום י' בטבת‪ ,‬צום י"ז בתמוז‪.‬‬ ‫ארבעת הצומות‬

‫‪4‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫חגים ומועדים‪:‬‬

‫מנהגים‬ ‫סיבה‬ ‫תאריך‬ ‫חג‬

‫טקס בסמוך לקברו‪,‬‬ ‫ל' בתשרי תשס"ב‪,‬‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי‬
‫לימוד פועלו בצה"ל‬ ‫נרצח ע"י מתנקשים פלסטיניים‪.‬‬ ‫‪ 17‬באוקטובר‬ ‫לרחבעם זאבי‬
‫‪.2001‬‬
‫טקסים במוסדות‬ ‫נרצח בעת עצרת שלום‪.‬‬ ‫י"ב בחשוון תשנ"ו‪,‬‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי‬
‫המדינה ובצה"ל‬ ‫‪ 4‬בנובמבר ‪1995‬‬ ‫ליצחק רבין‬
‫צום וטקס על ראש הר‬ ‫אחד מן החגים שצוינו ע"י הקהילה‬ ‫כ"ט בחשוון‬ ‫חג הסיגד‬
‫גבוה‪.‬‬ ‫היהודית באתיופיה‪.‬‬
‫היום בו שוחררו בשנת ‪ 1945‬מחנה‬ ‫יום הזיכרון‬
‫טקסים‬ ‫ההשמדה אושוויץ ע"י הצבא‬ ‫‪ 27‬בינואר‬ ‫הבינלאומי לשואה‬
‫האדום‪.‬‬
‫הדלקת ‪ 6‬משואות‪,‬‬ ‫לזכר השואה‪.‬‬ ‫כ"ז בניסן‬ ‫יום הזיכרון לשואה‬
‫צפירה‪ ,‬מצעד החיים‬ ‫ולגבורה‬
‫מועדים‬
‫טקסים ו‪ 2-‬צפירות‬ ‫לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי‬ ‫יום הזיכרון לחללי‬ ‫ממלכתיים‬
‫ד' באייר‬ ‫מערכות ישראל‬
‫זיכרון בנות דקה‪.‬‬ ‫פעולות האיבה‪.‬‬
‫ולנפגעי פעולות האיבה‬
‫טקס הדלקת משואות‬ ‫לזכר הכרזת הקמת המדינה‪.‬‬ ‫ה' באייר‬ ‫יום העצמאות‬
‫בהר הרצל ומצעד צה"ל‪.‬‬
‫לימוד חזונו ופועלו בבתי‬
‫ספר ובצה"ל וטקס‬ ‫יום הולדת הרצל‪ -‬אבי הציונות‬ ‫י' באייר‬ ‫יום הרצל‬
‫זיכרון ממלכתי ליד‬ ‫וחוזה המדינה‪.‬‬
‫קברו‪.‬‬
‫טקס ממלכתי בגבעת‬ ‫שחרור ירושלים מהכיבוש הירדני‪.‬‬ ‫כ"ח באייר‬ ‫יום ירושלים‬
‫התחמושת‪.‬‬
‫לימוד חזונו במחנות‬ ‫לזכר פטירתו של זאב ז'בוטינסקי‪.‬‬ ‫כ"ט בתמוז‬ ‫יום הזיכרון הממלכתי‬
‫צה"ל‪.‬‬ ‫לזאב ז'בוטינסקי‬
‫תקיעה בשופר בתפילות‬ ‫‪ .1‬ציון היום הראשון בשנה‬
‫היום‪ ,‬אכילת מאכלים‬ ‫החדשה‪.‬‬
‫המסמלים תקווה לשנה‬ ‫‪ .2‬יום בו מתחיל מחזור זמנים‬ ‫א' בתשרי‬ ‫ראש השנה‬
‫החדשה (תפוח ורימון)‬ ‫חדש‪.‬‬
‫ותשליך‪.‬‬ ‫‪ .3‬יום הדין‪.‬‬
‫עינוי הנפש‪ ,‬שישה‬
‫איסורים‪ :‬מלאכה‪,‬‬
‫אכילה ושתייה‪ ,‬רחיצה‪,‬‬ ‫סליחה וכפרה על חטאי האדם‬ ‫י' בתשרי‬ ‫יום הכיפורים‬
‫במהלך השנה‪ ,‬סגירת שערי שמיים‪.‬‬
‫סיכה‪ ,‬נעילת הסנדל‬
‫ויחסי מין‪.‬‬
‫שמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫‪ .1‬אזכור אירוע הנדידה במדבר‬
‫מצוות ארבעת המינים‪,‬‬ ‫לאחר יציאת מצריים‪.‬‬ ‫ט"ו בתשרי (‪7‬‬
‫בניית סוכה והתגוררות‬ ‫ימים)‬ ‫סוכות (חג האסיף)‬
‫‪ .2‬חלק מהמעגל החקלאי בארץ‬
‫בה‪.‬‬ ‫ישראל ומכונה "חג האסיף"‪.‬‬
‫הוצאת ספרי התורה‬ ‫‪ .1‬יום חג הצמוד לסוכות‪.‬‬ ‫מועדים‬
‫והקפת הבימה ‪ 7‬פעמים‪,‬‬ ‫‪ .2‬שמחת תורה חג נוסף המציין‬ ‫כ"ב בתשרי‬ ‫שמיני עצרת ושמחת‬ ‫יהודיים‬
‫ו"הקפות שניות"‪.‬‬ ‫סיום והתחלה של מחזור‬ ‫תורה‬
‫קריאה בתורה‪.‬‬
‫הדלקת חנוכייה ואכילת‬ ‫לזכר מרד החשמונאים ונס פח‬ ‫כ"ה בכסלו (‪8‬‬ ‫חנוכה‬
‫מאכלים מטוגנים‪.‬‬ ‫השמן‪.‬‬ ‫ימים)‬
‫לאכול מפירות א"י (סדר‬ ‫קיום מצוות התלויות בארץ‪ ,‬מייצג‬
‫ט"ו בשבט)‪ ,‬נטיעות‪.‬‬ ‫את ראשית האביב וסופו של‬ ‫ט"ו בשבט‬ ‫ראש השנה לאילנות‬
‫החורף‪.‬‬
‫‪ 4‬מצוות‪ :‬מגילה‪ ,‬משתה‪,‬‬ ‫י"ד באדר (ברוב‬
‫משלוח מנות ומתנות‬ ‫ציון חודש אדר כמהפך מימי אבל‬ ‫העולם)‪ ,‬ט"ו באדר‬
‫לאביונים‪ ,‬התחפשות‪,‬‬ ‫לימי שמחה (בהם ניצלו היהודים‬ ‫(בערים עתיקות‪-‬‬ ‫פורים‬
‫שימוש ברעשן ואכילת‬ ‫מגזרת המן בזכות אסתר ומרדכי)‪.‬‬
‫אוזני המן‪.‬‬ ‫ירושלים וכו')‬
‫איסור חמץ‪ ,‬קריאת‬ ‫זכר לבני ישראל שיצאו ממצריים‬
‫ההגדה בליל הסדר‪,‬‬ ‫ובשל החיפזון "לא הספיק בצקם‬ ‫ט"ו בניסן (‪ 7‬ימים)‬ ‫פסח‬
‫ומימונה אחרי החג‪.‬‬ ‫להחמיץ"‪ .‬אחד מ‪ 3-‬הרגלים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫היום ה‪ 33-‬לספירת העומר(בין‬

‫ספירת העומר (‪ 49‬ימים)‪,‬‬ ‫פסח לשבועות)‪ ,‬מציין את‪:‬‬
‫הפסקת מנהגי אבלות‬ ‫‪ .1‬נפסקה המגיפה שפגעה‬
‫ביום זה‪ ,‬הדלקת‬ ‫בתלמידיו של ר' עקיבא‪.‬‬ ‫ל"ג בעומר וספירת‬
‫מדורות‪ ,‬ציון יום‬ ‫י"ח באייר‬ ‫העומר‬
‫‪ .2‬ר' שמעון בר יוחאי הלך‬
‫ההוקרה למערך‬ ‫לעולמו‪.‬‬
‫המילואים בצה"ל‪.‬‬ ‫‪ .3‬חל מפנה לטובת היהודים‬
‫במרד בר כוכבא‪.‬‬
‫"תיקון ליל שבועות"‪-‬‬
‫לימוד עד אור הבוקר‪,‬‬ ‫‪ .1‬מאזכר את מתן התורה על הר‬
‫קישוט בתי הכנסת‬ ‫סיני‪.‬‬
‫והבתים בירק‪ ,‬קיום‬ ‫‪ .2‬חלק משלושת הרגלים‪ .‬חלק‬ ‫ו' בסיוון‬ ‫שבועות‬
‫סעודות חג חלביות‬ ‫מהמעגל החקלאי ומכונה "חג‬
‫וקריאת מגילת רות‪.‬‬ ‫הקציר" או "חג הביכורים"‪.‬‬
‫חמשת האיסורים‬ ‫לציון חורבן בית המקדש הראשון‬
‫הנהוגים ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫ושלל אסונות שאירעו לעם היהודי‪.‬‬ ‫ט' באב‬ ‫צום ט' באב‬
‫קריאת מגילת איכה‪.‬‬
‫מציין את רציחתו של גדליהו בן‬
‫צום מזריחת השמש עד‬ ‫אחיקם‪ ,‬יהודי שמונה ע"י‬ ‫ג' בתשרי‬ ‫צום גדליה‬
‫שקיעתה‬ ‫נבוכדנצר מלך בבל (מסמל את‬
‫תחילת הגלות)‪.‬‬
‫צום מזריחת השמש עד‬ ‫התחלת המצור של נבוכדנצר מלך‬
‫שקיעתה‬ ‫בבל על ירושלים שהביא לחורבנה‪.‬‬ ‫י' בטבת‬ ‫צום י' בטבת‬
‫צום מזריחת השמש עד‬
‫שקיעתה‪ ,‬מנהגי אבלות‪:‬‬ ‫פריצת חומות ירושלים ע"י‬
‫הימנעות משמיעת‬ ‫נבוכדנצר וכניסת הצבאות הבבלים‬
‫מוזיקה‪ ,‬איסור תספורת‬ ‫שהחריבו את ירושלים‪ .‬בתאריך זה‬ ‫י"ז בתמוז‬ ‫צום י"ז בתמוז‬
‫וגילוח‪ ,‬איסור קיום‬ ‫מתחילה תקופה בת שלושה‬
‫חתונות‪ ,‬שמחות ועוד‪.‬‬ ‫שבועות המכונה "בין המצרים"‪.‬‬
‫עלייה לקברו‪ ,‬תפילה‬ ‫לזכרו של הנביא אח'אדר (המזוהה‬
‫לשלום העדה ומכירת‬ ‫עם אליהו הנביא)‪.‬‬ ‫‪ 25‬בינואר‬ ‫חג הנביא אח'אדר‬
‫סמלים וספרים דרוזים‪.‬‬
‫עלייה לקברו‪ ,‬יציקת‬
‫שמן לשקע ליד קברו‬ ‫לזכר הנביא שועייב (המקודש‬ ‫‪ 24-27‬באפריל (‪25‬‬ ‫חג הנביא שועייב‬ ‫מועדים‬
‫ומשיכת הגוף בשמן‪.‬‬ ‫ביותר לדרוזים ומזוהה עם יתרו)‪.‬‬ ‫בעיקר)‬ ‫דרוזים‬
‫עלייה לרגל לקברו‪,‬‬ ‫לזכרו של הנביא סבלאן (יש‬
‫פתיחת שוק בחצר‬ ‫המייחסים אותו לזבולון בנו של‬ ‫‪ 10‬בספטמבר‬ ‫חג הנביא סבלאן‬
‫הגדולה של המתחם‪.‬‬ ‫יעקב)‪.‬‬
‫עלייה למכה לאבן‬ ‫מסמל את מועד העלייה לרגל‬ ‫‪ 5‬ימים ומסתיים‬
‫ה"כעבה"‪ ,‬שחיטת כבש‬ ‫למכה (בבסיסו סיפור עקדת‬ ‫ב‪ 10-‬לחודש‬ ‫חג הקורבן (עיד אל‪-‬‬
‫ואכילתו‪/‬חלוקתו‬ ‫ישמעאל‪-‬אצלנו יצחק)‪.‬‬ ‫האחרון בלוח‬ ‫אתחא)‬
‫לעניים‪.‬‬ ‫השנה ההג'רי‬
‫יום הולדת הנביא‬
‫תפילות‪ ,‬חגיגות‬ ‫מציין את יום הולדתו של הנביא‬ ‫‪ 12‬בחודש השלישי‬ ‫מוחמד (עיד אל‪-‬‬ ‫מועדים‬
‫ותהלוכות‪.‬‬ ‫מוחמד (נחשב למייסד האסלאם)‪.‬‬ ‫בלוח השנה ההג'רי‬ ‫מוואליד)‬ ‫מוסלמים‬
‫הימנעות מאכילה‪,‬‬ ‫צום הרמדאן (אחרי‬
‫שתייה‪ ,‬עישון‪ ,‬חיי‬ ‫ציון החודש בו קיבל מוחמד את‬ ‫החודש ‪ 9‬בלוח‬ ‫החג מצוין עיד אל‪-‬‬
‫אישות וכדומה מצאת‬ ‫הקוראן לראשונה מהאל‪.‬‬ ‫השנה ההג'רי‬ ‫פיטר שנמשך ‪ 3‬ימים)‬
‫החמה ועד שקיעתה‪.‬‬
‫ביום הראשון‬
‫תפילות ותהלוכות‬ ‫מסמל על פי האמונה הנוצרית את‬ ‫לאחר הופעת הירח‬
‫בכנסיות‪ ,‬ביצי פסחא‪,‬‬ ‫תחייתו של ישו כשלושה ימים‬ ‫בראשיתו של‬ ‫חג הפסחא‬
‫ארנב הפסחא‪.‬‬ ‫לאחר צליבתו‪.‬‬ ‫האביב (בין מרץ‬ ‫מועדים‬
‫לאפריל)‬ ‫נוצריים‬
‫סנטה קלאוס וחלוקת‬
‫מתנות‪ ,‬קישוט עץ אשוח‪,‬‬ ‫הולדת ישו לפי הברית החדשה‪.‬‬ ‫הנפוץ‪ 25 :‬בינואר‬ ‫חג המולד‬
‫סעודה חגיגית‪.‬‬ ‫(הפחות‪ 1 :‬בינואר)‬
‫בערב בין ה‪31-‬‬ ‫נובי גוד (ערב השנה‬ ‫מועדים‬
‫חגיגות‪.‬‬ ‫ערב השנה האזרחית החדשה‪.‬‬ ‫בדצמבר ל‪1-‬‬ ‫החדשה)‬ ‫אזרחיים‬
‫בינואר‬

‫‪6‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער שלישי‪ :‬תולדות עם ישראל‬

‫תאריך‪/‬שנה‪/‬תקופה‬ ‫מאורע‬
‫שאול היה המלך הראשון (נלחם בפלישתים)‪ ,‬אחריו דוד שבנה את בירתו בירושלים‪ .‬שלמה‬
‫בנו של דוד בנה את בית המקדש הראשון‪ .‬הממלכה של דוד ושלמה מכונה "הממלכה‬
‫לפני כן‬ ‫ימי בית ראשון‬
‫המאוחדת"‪ .‬אחרי מות שלמה התפלגה לממלכת יהודה (רחבעם נכד דוד) וישראל (ירבעם בן‬
‫נבט)‪ .‬לצדם של שני השליטים פעלו נביאים כיועצים‪.‬‬
‫אשור החריבה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה‪.‬‬ ‫‪ 722‬לפנה"ס‬

‫"גלות יהויכין" (מלך יהודה)‪ ,‬מכונה גם גלות "החרש והמסגר"‪ -‬ע"י הממלכה הבבלית‬
‫‪ 597‬לפנה"ס‬
‫שהחלה להתפשט לאזור‪.‬‬
‫נבוכדנצר השני (מלך בבל) מינה את צדקיהו למלך יהודה‪ ,‬שנכשל במרידה נגד בבל ובעקבות‬ ‫גלות בבל ושיבת‬
‫‪ 598‬לפנה"ס‬
‫כך הוטל מצור על ירושלים שנגמר בפריצה לעיר והחרבתו של בית המקדש הראשון‪.‬‬ ‫ציון‬
‫כורש שהיה מלך הממלכה הפרסית שתפסה את מקומה של ממלכת בבל נתן ליהודים את‬
‫‪ 539‬לפנה"ס‬
‫הרשות לשוב לירושלים ולכונן את בית המקדש (כונתה "הצהרת כורש")‪.‬‬
‫בעקבות ההצהרה החלה שיבת ציון‪ .‬בראש העלייה הראשונה‪ :‬ששבצר וזרובבל‪ ,‬ובראש‬ ‫תקופה‬
‫העלייה הבאה עמד עזרא הסופר אליו הצטרף נחמיה שנים ספורות מאוחר יותר‪.‬‬ ‫לאחר מכן‬

‫אלכסנדר הגדול שעלה לשלטון במוקדון הגיע לארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ 336‬לפנה"ס‬

‫ישראל הייתה בתווך בין יורשיו של סלווקוס(סוריה) ותלמי(מצריים)‪ ,‬איתם הגיעה התרבות‬ ‫לאחר מות‬
‫ההלניסטית והחל תהליך של התייוונות‪.‬‬ ‫אלכסנדר‬

‫אנטיוכוס אפיפאנס עלה לשלטון ונהג ביד קשה ביהודים תוך הטלת גזירות וכפיית התייוונות‪.‬‬ ‫‪ 175‬לפנה"ס‬

‫מרד של המכבים בהובלת משפחת חשמונאי בתמיכת הרומים וניצחון על הצבא הסלובקי‪.‬‬ ‫‪ 167‬לפנה"ס‬ ‫ימי בית שני‬

‫טיהור בית המקדש (חג החנוכה)‪.‬‬ ‫‪ 164‬לפנה"ס‬

‫פומפיוס שעמד בראש הצבא הרומי כבש את ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 63‬לפנה"ס‬

‫הרומים המליכו את הורדוס על ממלכת יהודה שהיה יהודי אך הושפע מהתרבות ההלניסטית‬
‫‪ 40‬לפנה"ס‬
‫ושלט ביד רמה תוך חיסול מתחריו‪.‬‬
‫יהודה עברה לשלטון נציבים רומיים שלא הכירו את האוכלוסיה‪ ,‬התקשו בניהולה‪ ,‬ניסו‬ ‫לאחר מות‬
‫לנצלה כלכלית‪.‬‬ ‫הורדוס‬

‫פרוץ "המרד הגדול"(‪ 66-73‬לספירה) נגד השלטון הרומי‬ ‫‪ 66‬לספירה‬

‫נקודת מפנה לטובת המורדים עקב חוסר יציבות שלטונים ברומא אך המורדים לא ניצלו‬ ‫המרד הגדול‬
‫‪ 68‬לספירה‬
‫זאת‪.‬‬ ‫וחורבן הבית‬

‫התחדשות הלחימה והטלת מצור בראשות טיטוס‪ .‬לאחר קרבות קשים נחרב בית המקדש‪.‬‬ ‫‪ 70‬לספירה‬

‫מצדה הייתה מוקד ההתנגדות האחרון ובהנהגתו של אלעזר בן יאיר הוביל את המתנגדים‬
‫‪ 73‬לספירה‬
‫במצדה להתאבד לפני שיתפסו חיים‪.‬‬
‫לאחר חורבן ירושלים והמקדש צמח בהדרגה מרכז רוחני חלופי שמרכזו היה ביבנה‪ ,‬יתכן‬
‫בזכות רבן יוחנן בן זכאי שהצליח לחמוק מהמצור וביקש מהרומאים לייסד מרכז רוחני‬ ‫לאחר המרד‬ ‫המשך החיים‬
‫חלופי‪.‬‬ ‫ביהודה לאחר‬
‫מרד התפוצות‪ -‬המרד צמח מתוך שאיפות לבנות מחדש את בית המקדש ולחדש את‬ ‫‪115-117‬‬ ‫החורבן‬
‫העצמאות המדינית‪.‬‬ ‫לספירה‬

‫‪7‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מרד בר‪-‬כוכבא‪ ,‬מרד שהתפרץ בעוצמה גבוהה הרבה יותר כנראה כתגובה לתכנית של הקיסר‬
‫‪132-136‬‬
‫הרומי הדריאנוס לבנות עיר רומית אלילית בירושלים(איליה קפיטולינה)‪ .‬המרד הוכנע ע"י‬
‫לספירה‬
‫הרומאים והוטלו עליהם גזירות שמד‪.‬‬
‫בסוף המאה‬
‫הנהגת הקהילה היהודית קיבלה את רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שכינס את כלל המסורות ההלכתיות‬
‫השנייה‬
‫שהרכיבו את התורה שבעל פה לכדי חיבור כתוב (משנה)‪.‬‬
‫לספירה‬
‫לקראת סוף‬
‫חכמים המשיכו בלימוד ופירוש המשנה‪ .‬הדיונים נאספו בהדרגה לחיבור המכונה "תלמוד"‪.‬‬
‫המאה‬
‫התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה בסוף המאה הרביעית‪.‬‬
‫הרביעית‬
‫המרכז היהודי‬
‫סוף המאה‬
‫היווצרות התלמוד הבבלי בשני מרכזי התורה (סורא ופומבדיתא) שהתהוו בבבל‪.‬‬ ‫בבבל‪ :‬אמוראים‪,‬‬
‫החמישית‬
‫סבוראים וגאונים‬
‫"תקופת הגאונים"‪ -‬בראש הישיבות בסורא ופומבדיתא עמדו חכמים שהוכתרו בתואר‬
‫החל מהמאה‬
‫"גאון"‪ .‬תשובותיהם לשאלות של רוח הלכה ומשפט הפכו לפסקי הלכה מחייבים עבור‬
‫ה‪6-‬‬
‫הקהילה היהודית‪.‬‬
‫החלה תקופה חדשה המכונה "תקופת הראשונים"‪ ,‬בה נחלשו המרכזים היהודיים בבבל‬ ‫מהמאה ה‪6-‬‬
‫וצמחו מרכזים חדשים באירופה‪ .‬חכמי התקופה עסקו בכתיבה של חיבורים הלכתיים‬ ‫עד המאה ה‪-‬‬
‫ובפירוש לתורה ולתלמוד וביניהם‪ :‬הרמב"ם ורש"י‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫בתקופה זו פעל רש"י שלמד בישיבות המרכזיות של יהדות אשכנז והיה סמכות תורנית‪-‬‬
‫הלכתית ומנהיג ציבור‪ .‬רש"י חיבר פירוש מקיף ורחב על התורה והתלמוד המבוסס על הבנת‬
‫"תקופת‬
‫הפשט ועל מדרשי חז"ל‪ .‬פירושיו כתובים באותיות מיוחדות המכונות "כתב רש"י"‪ .‬עם‬ ‫‪1105-1040‬‬
‫הראשונים"‬
‫השנים התקבצו הערות ותוספות לפרושיו לתלמוד הבבלי‪ ,‬שקובצו בחיבורים קולקטיביים‬
‫המכונים "תוספות"‪.‬‬
‫בתקופה זו פעל הרמב"ם (בעיקר במצריים)‪ ,‬הנהיג את הקהילה היהודית בקהיר‪ ,‬התמחה‬
‫ברפואה וערך פירוש למשנה וכתב חיבורים פילוסופיים ("מורה נבוכים")‪ .‬כתב חיבור הלכתי‬ ‫‪1138-1204‬‬
‫"משנה תורה" שכלל ארבעה עשר ספרים המחולקים באופן שיטתי ובחלוקה על פי נושאים‪.‬‬
‫תקופת "תור הזהב" של יהדות ספרד‪ ,‬תקופה של פריחה רוחנית כלכלית ודתית‪ .‬בתקופה זו‬
‫קמו בקהילה תלמידי חכמים‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬משוררים ואנשי רוח‪ .‬בשנת ‪ 1492‬שהמלך פרדיננד‬
‫והמלכה איזבלה הציבו בפני היהודים אולטימטום‪ :‬להתנצר או לעזוב את ספרד תוך ארבעה‬
‫תור הזהב וגירוש‬
‫חודשים‪( .‬גירוש ספר‪ .‬האנוסים שנשארו בספרד נרדפו ע"י האינקוויזיציה‪ .‬מרבית היהודים‬ ‫המאה ה‪15-‬‬
‫ספרד‬
‫שגורשו פנו לאימפריה העות'מאנית אל הקהילות שכונו מוסתערבים‪ .‬עם הזמן הם הפכו לרוב‬
‫בקהילות הללו והתגבש הכינוי "ספרדי" ליהודים שמקורסם בארצות האסלאם‪ .‬חלק‬
‫מהיהודים היגרו לארץ ישראל שפיתחו והרחיבו את הקהילה (צפת וטבריה)‬
‫היהודים באזור נהנו מאוטונומיה נרחבת שבאה לידי ביטוי בפעולתו של ועד ארבע הארצות‪.‬‬
‫כמאה שנים שלאחר גירוש ספרד‪ ,‬בשנים ‪ ,1648-1649‬החלו בפולין סדרת פוגרומים המכונים‬
‫במקביל‬ ‫המרכז היהודי‬
‫במסורת היהודית גזירות ת"ח‪-‬ת"ט‪ .‬בתקופה זו הופיע משיח השקר שבתאי צבי ולחולל את‬
‫בפולין והתפתחות לתקופת‬
‫תנועת השבתאות‪ .‬המשבר שהולידו השבתאות הביא להתפתחות תנועת החסידות ע"י רבי‬
‫"תור הזהב"‬ ‫החסידות‬
‫ישאל בעל‪-‬שם‪-‬טוב‪ .‬היו מתנגדים לחסידות המכונים מתנגדים או ליטאים ובראשם הגאון‬
‫מווילנא‪.‬‬
‫מסוף המאה ה‪ 18-‬החלו מדינות במערב אירופה לגבר על הענקת אמנציפציה ליודים ושילובם‬
‫בחברה הכללית‪ .‬אולם שיווי זכויותיהם של היהודים היה כרוך בפירוק המבנה הקהילתי‬ ‫החל מסוף‬ ‫אתגר‬
‫ודרש אימוץ אורח חיים‪ ,‬התנהגות‪ ,‬מקצועות ומנהגים של התרבות המערבית‪ .‬על רקע זה‬ ‫המאה ה‪18-‬‬ ‫האמנציפציה‬
‫צמחה תנועת ההשכלה היהודית שמזוהה עם רעיונותיו של משה מנדלסון‪.‬‬
‫היהודי אל מול‬
‫היו חמישה כיווני פעולה בהם פעלו היהודים כתגובה למציאות בה חיו‪:‬‬
‫אתגרי העת‬
‫היטמעות‪ ,‬התבדלות‪ ,‬הגירה‪ ,‬מהפכנות ולאומיות‪.‬‬
‫החדשה‬
‫ראשיתו של‬
‫שלושה אישים מרכזיים שראו את הפניה ללאומיות כפתרון למשבר הזהות‪:‬‬
‫הרעיות הלאומי –‬
‫משה הס‪ ,‬הרב יהודה שלמה חי אלקלעי והרב צבי הירש קלישר‪.‬‬
‫הדרך אל הציונות‬
‫פרסום‬
‫יהודה לייב פינסקר פרסם את ה"אמנציפציה" שהביא להקמת אגודות ("חובבי ציון")‬ ‫סוף המאה‬
‫האוטואמנציפציה‬
‫שאימצו את הספר‪.‬‬ ‫ה‪19-‬‬
‫ותנועת חיבת ציון‬
‫בנימין זאב הרצל (‪ )1860-1904‬החל בהקמת התנועה הציונית ובהפיכתה לתנועה לאומית‬ ‫סוף המאה‬ ‫בנימין זאב הרצל‬
‫גדולה ומאוחדת‪ .‬כתב את הספר "מדינת היהודים" בו הוא מציג דרכי פעולה להשגת המטרה‬ ‫ה‪ 19-‬עד‬ ‫והקמת התנועה‬
‫ואת חשיבות הצ'ארטר‪ .‬החל בסבב פגישות במטרה להביא לקניית זכות התיישבות‬ ‫תחילת‬ ‫הציונית‬

‫‪8‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מהאימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ והייתה במשבר כלכלי חריף‪ .‬מאמציו כשלו והחל‬ ‫המאה ה‪20-‬‬
‫בהכנות להקמת הקונגרס הציוני הראשון בו נוסחה תכנית באזל‪ .‬גם זו לא נחלה הצלחה‪.‬‬
‫לאחר מכן החלה פרשת אוגנדה‪ .‬הצעה זו נפלה מהפרק סופית לאחר ששלחו משלחת בדיקה‬
‫לאוגנדה‪.‬‬
‫המחלוקת המרכזית הייתה בין הדוגלים בציונות המדינית לבין הדוגלים בציונות המעשית‪.‬‬
‫אחרי מותו‬ ‫זרמים ורעיונות‬
‫קמו כמה זרמית נוספים כגון‪ :‬ציונות סינתטית‪ ,‬ציונות רוחנית‪ ,‬ציונות דתית וציונות‬
‫של הרצל‬ ‫בתנועה הציונית‬
‫סוציאליסטית‪.‬‬
‫ישנם ארבעה מרכזים יהודיים חשובים נוספים מאחר ומרבית העולים הגיעו מאחת מן‬
‫התפוצות הללו‪:‬‬
‫‪ .1‬מזרח אירופה וברית המועצות‪ -‬היה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם עד השואה‪ .‬בהתחלה‬
‫הם נהנו מכתבי זכויות ("קיומיים") אך במאות ה‪ 18-19-‬פולין נעלמה ובהדרגה החליפו‬
‫אותה רוסיה‪ ,‬אוסטריה ופרוסיה שצמצמו את האוטונומיה שלהם ופגעו במבנה‬
‫הפיאודלי‪ ,‬אילצו אותם להצטופף בתחום המושב (שהוביל לעוני) ובאמצעות גיוס כפוי‬
‫לצבא (פגיעה במערכת החינוך המסורתית)‪ .‬יהודים סבלו גם גלי פוגרומים‪" :‬סופות‬
‫בנגב"(‪" )1881-1882‬פרעות קישינב"(‪ .)1903‬גם משפטי פראג ואסירי ציון היו ביטוי‬
‫לרדיפה‪.‬‬
‫‪ .2‬מערב אירופה וצפון אמריקה‪ -‬ההתיישבות היהודית במערב ומרכז אירופה החלה בסוף‬
‫האלף הראשון והתקיימה לצד פרעות‪ ,‬גזירות עלילות דם וגירושים כגון‪ :‬מסעות צלב‪,‬‬
‫גזירות תתנ"ו והואשמו בעלילות דם וב"מוות השחור"‪ .‬עם תקופת "ההשכלה" וירידת‬
‫כוחה של הנצרות מצבם השתפר והחלו להעניק ליהודים שוויון שכויות ("אמנציפציה")‪.‬‬
‫בינתיים בצפון אמריקה החלה להתהוות קהילה יהודית שמתוארת בשני גלי עלייה‪ :‬גל‬
‫ראשון (מגרמניה ומזרח אירופה) והגל השני ( מרוסיה ומזרח אירופה)‪ .‬הפרדת הדת‬
‫מהמדינה אפשרה ליהודי להשתלב באופן עמוק בחברה האמריקאית‪ .‬בארה"ב התפתחו‬
‫הזרמים הדתיים החדשים‪ :‬תנועה רפורמית‪ ,‬תנועה קונסרבטיבית ותנועה‬ ‫(במהלך‬ ‫נספח תפוצות‬
‫קונסטרוקציוניסטית‪ .‬כיום בארה"ב מתקיימת הקהילה השנייה בגודלה בעולם אחרי‬ ‫הגלות)‬ ‫ישראל‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬ארצות האסלאם‪ -‬היהודים והנוצרים הוגדרו מבחינה משפטית כ"אהל אל דמה" (בני‬
‫חסות) והיו זכאים להגנת השלטונות המוסלמים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬היו חוקי עומר שהטילו‬
‫הגבלות ואיסורים עליהם‪ .‬לעומת זאת באימפריה העות'מאנית חיו היהודים במסגרת‬
‫מילת והיחס אליהם היה טוב יותר‪ .‬בהמשך פורסמו "הצו הנאצל של ארמון הוורדים"‬
‫ו"הצו המלכותי" בהם הובטחו‪ ,‬אושררו והודגשו הזכויות‪ ,‬החופש הדתי והגנה למיעוטים‬
‫באימפריה‪ .‬בשלב מסוים היהודים התחילו לסבול מאפליה‪ ,‬רדיפה ואלימות למשל‬
‫"עלילת דמשק" ו"הפרהוד"‪.‬‬
‫‪ .4‬יהודי אתיופיה‪ -‬היהודים כונו "פלאשים" באתיופיה מלשון פולש אך הם כינו את עצם‬
‫"ביתא ישראל" וספר התורה שלהם נקרא "אורית" ביתא ישראל הייתה קהילה שקיימה‬
‫עצמאות ריבונית‪ .‬בימיו של הקיסר יוהנס הרביעי שכונו "הימים הרעים" נפגעה הקהילה‬
‫היהודית‪ .‬על רקע זה פעלו יעקב פייטלוביץ' ותמרת עמנואל לשיפור מצב היהודים‬
‫והתקשורת עם קהילות יהודיות אחרות בעולם‪ .‬גם יונה בוגלה היה אחד ממנהיגיה‬
‫המרכזיים של שכבת המנהיגות היהודית החדשה שתבעה לעלות לארץ ישראל‪ .‬הרב‬
‫הראשי הספרדי לישראל (הראשון לציון) ‪ ,‬הרב עובדיה יוסף הוציא כתב הלכה שקבע כי‬
‫בני העדה נמנים עם העם היהודי (כעבור שנה גם הרב שלמה גורן)‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מושגים‪:‬‬
‫פירוש‬ ‫מושג‬
‫מכונה גם "הבית הישראלי"‪ ,‬מבוסס על ארבעה חדרים המחולקים לפי שימושיהם (עבודה‪ ,‬בישול‪,‬‬ ‫בית ארבעת‬
‫שינה ואכילה)‪.‬‬ ‫המרחבים‬
‫ממלכת דוד ושלמה‪.‬‬ ‫הממלכה המאוחדת‬
‫מיזוג בין תרבות(תרבות פנאי‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬אומנות) יוון לתרבויות אליליות אחרות‪.‬‬ ‫תרבות הלניסטית‬
‫אימוץ התרבות ההלניסטית‬ ‫התייוונות‬
‫תומכי המרד נגד אנטיוכוס שהובילה משפחת חשמונאי‪.‬‬ ‫מקבים‬
‫איסור על לימוד תורה‪ ,‬איסור על התקבלות בבית כנסת‪ ,‬איסור על ברית מילה ועוד‪.‬‬ ‫גזירות שמד‬
‫שני מרכזי תורה חשובים שהתהוו בבל של הקהילה היהודית תחת האימפריה הסאסאנית(פרסית)‪.‬‬
‫סורא ופומבדיתא‬
‫בראש הקהילות עמדו ראשי הישיבות וראש הגלות("ריש גלותא")‪.‬‬
‫כך מכונים חכמי התלמוד הבבלי (יצרו את התלמוד)‪.‬‬ ‫אמוראים‬
‫חכמים שפעלו בסמוך לחתימת התלמוד הבבלי (הסברת התלמוד הבבלי והנחלתו לציבור)‪.‬‬ ‫סבוראים‬
‫רבי משה בן מימון (‪.)1138-1204‬‬ ‫רמב"ם‬
‫רבי שלמה יצחק (‪.)1040-1105‬‬ ‫רש"י‬
‫חיבור פילוסופי של הרמב"ם והיה לאחד המפורסמים שבהם‪.‬‬ ‫מורה נבוכים‬
‫ניב ספרדי‪-‬יהודי שהוסיף ללוות את יוצאי ספרד (מכונה גם "ספניולית" ו‪"-‬ג'ודיזמו")‪.‬‬ ‫לאדינו‬
‫היהודים שנותרו בספרד לאחר הגירוש והתנצרו‪.‬‬ ‫אנוסים‬

‫מוסד משפטי‪-‬דתי (ככל הנראה בספרד) שביקש למנוע סטייה מעקרונות הדת הקתולית‪.‬‬ ‫אינקוויזיציה‬
‫כך קראו היהודים הספרדים לקהילות המקומיות של היהודים דוברי הערבית שהיו ברחבי‬
‫מוסתערבים‬
‫האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫כינוי מקובל ליהודים שמקורם בארצות האסלאם (כתוצאה מהפיכת יהודי ספרד לרוב וכחלק‬
‫"ספרדי"‬
‫מההנהגה של הקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית)‪.‬‬
‫אשת עסקים יהודייה שידועה במיוחד במפעלה למען הרחבת הישוב היהודי בטבריה והפכה אותה‬
‫דונה גרציה נשיא‬
‫למרכז כלכלי חשוב‪.‬‬
‫עסק בעיקר בתורת הסוד היהודית – הקבלה‪ ,‬והגדיל את מעגל לומדי הקבלה ולפתח את העיסוק בה‪.‬‬ ‫האר"י הקדוש‬

‫חיבר את "שולחן ערוך" (הקובץ ההלכתי המרכזי בו נעשה שימוש היום)‪.‬‬ ‫ר' יוסף קארו‬

‫הקובץ ההלכתי המרכזי בו נעשה שימוש היום‪( .‬להוסיף)‬ ‫שולחן ערוך‬

‫ועד שייצג את היהודים בפני השלטונות הפולנים‪ ,‬גבה מיסים דאג להסדרת היחסים בין הקהילות‬
‫היהודיות‪ ,‬פעל למען אינטרסים משותפים‪ ,‬התקין תקנות שונות בהתאם להלכה‪ ,‬שימש כ"בית משפט‬ ‫ועד ארבע ארצות‬
‫עליון"‪ ,‬ויסת פעילות כלכלית ועסק בענייני חינוך ולימוד תורה‪.‬‬
‫כך כונו במסורת היהודית סדרת פוגרומים שהחלו בפולין כתוצאה מהתקוממות של חיילים קוזאקים‬
‫גזירות ת"ח‪-‬ת"ט‬
‫נגד האצולה הפולנית כתגובה לפגיעה באוטונומיה שלהם‪ ,‬אך היהודים הצטיירו כנציגי שיטת הניצול‬
‫(‪)1648-1649‬‬
‫ולכן הפכו לקורבנות גם כן ונרצחו אלפי יהודים וקהילות רבות נחרבו‪.‬‬
‫משיח שקר שקם בשל הציפיה לשינוי משיחי וסיום הגלות והצליח להניע אחריו יהודים רבים ולחולל‬ ‫שבתאי צבי (‪1626-‬‬
‫תנועה שכונתה שבתאות‪.‬‬ ‫‪)1676‬‬
‫צמחה במהלך המאה ה‪ 18-‬כתוצאה ממשבר השבתאות‪ ,‬הגלות וההתרחקות מלימוד התורה‪.‬‬ ‫תנועת החסידות‬
‫הבעש"ט (‪ )1700-1760‬מייסד תנועת החסידות שהדגיש את חשיבות השמחה ועבודת ה' הטבעית ואת‬
‫ר' ישראל בעל‪-‬שם‪-‬‬
‫מקומו של הצדיק כמקשר בין החסיד לבין האל‪ .‬בשונה מרבנים ומקובלים אחרים ביקשו הבעש"ט‬
‫טוב‬
‫ותלמידיו להפיץ את התורה לעם כולו ולא רק לתלמידי חכמים והמקובלים‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫כינוי לרב שעמד בראש אחת מהחסידיות ("חצרות")‪ .‬הכינוי ניתן לו ע"י חסידיו שקיימו אתו קשר עז‬
‫אדמו"ר‬
‫ורב ממדים‪ .‬אדמו"ר= אדוננו מורנו ורבנו‪.‬‬
‫כך כונו המתנגדים לחסידות‪.‬‬ ‫מתנגדים‪/‬ליטאים‬

‫(הגר"א ‪ )1720-1797‬עמד בראש מתנגדי החסידות‪.‬‬ ‫הגאון מווילנה‬

‫הענקת שוויון זכויות‪ .‬שוויון הזכויות של היהודים היה כרוך בפירוק המבנה הקהילתי ואימוץ אורח‬
‫חיים‪ ,‬דרכי התנהגות‪ ,‬מקצועות ומנהגים של התרבות המערבית‪ ,‬מה שגרם לשסע בין שומרי המצוות‬ ‫אמנציפציה‬
‫לאילו שלא‪.‬‬
‫(‪ )1821-1891‬יהודי יליד רוסיה ששימש כרופא והאמין שהפתרון של בעיית היהודים טמון בעזיבת‬
‫יהודה לייב פינסקר‬
‫המדינה‪ .‬פרסם ב‪ 1882-‬חוברת "אוטואמנציפציה! קול קורא לבני עמו‪ ,‬מאת יהודי רוסי"‪.‬‬
‫שחרור עצמי (נבע מהאכזבה מהאמנציפציה)‪.‬‬ ‫אוטואמנציפציה‬
‫כך כונו חברי האגודות שאימצו את החוברת של פינסקר (אוטואמנציפציה)‪ .‬התנועה כולה נקראה‬
‫חובבי ציון‬
‫"חיבת ציון"‬
‫ב‪ ,1884-‬הוקמה ע"י פינסקר בשילוב עם הרב שמואל מוהליבר (ממנהיגי תנועת "חיבת ציון") במטרה‬
‫ועידת קטוביץ'‬
‫לפתור את חולשתן הארגונית של האגודות ולייסד הנהגה מרכזית‪( .‬ניסיון שלא צלח)‪.‬‬
‫מקים התנועה הציונית‪ ,‬כתב את הספר "מדינת היהודים" בו מתוארים דרכי פעולה להשגת המטרה‬
‫והדגיש את הצורך ב"צ'ארטר"‪ .‬כתב ספר נוסף "אלטנוילנד" (ארץ ישנה‪-‬חדשה)‪ ,‬ספר אוטופי שתיאר‬
‫בנימין זאב הרצל‬
‫את החיים במדינה יהודית שתקום בארץ ישראל‪ .‬הרצל תיאר את המדינה כחברת מופת‪ ,‬המושתת על‬
‫עקרונות הצדק‪ ,‬הדאגה לחלש‪ ,‬הסובלנות והשלום‪ .‬נפטר בגיל ‪ 44‬וזכה לכינוי "חוזה המדינה"‪.‬‬
‫אישור בינלאומי להתיישבות היהודים‪.‬‬ ‫צ'ארטר‬
‫נועד לכנס את תומכי הרעיון הציוני מרחבי העולם‪ .‬כונס ב‪ 1897-‬בבאזל‪ .‬בכנס נוסדו המוסדות‬ ‫הקונגרס הציוני‬
‫המרכזיים שעל בסיסם תפעל התנועה הציונית בשנים הבאות ונוסחה "תכנית באזל"‪.‬‬ ‫הראשון‬
‫תכנית המציגה את תכנית הפעולה של התנועה הציונית‪ :‬הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‬
‫תכנית באזל‬
‫המובטח על פי משפט העמים‪.‬‬
‫הצעה שהוצעה ב‪ 1903-‬ע"י הבריטים להרצל‪ ,‬להחכיר שטח גדול ופורה במזרח אפריקה לתנועה‬
‫הציונית וליצור מושבה יהודית‪ .‬ההצעה הועלתה להצבעה בקונגרס ולאחר משלחת בדיקה שנשלחה‬ ‫פרשת אוגנדה‬
‫לשנה נפלה ההצעה סופית‪.‬‬
‫הרצל נחשב לאבי הציונות המדינית‪ -‬השגת צ'ארטר שיאפשר התיישבות רחבה וגדולה בא"י‪.‬‬ ‫ציונות מדינית‬

‫למפעל יישוב הארץ ולעלייה אליה יש ערך גם אם אינה מלווה בהסכמה בין לאומית‪.‬‬ ‫ציונות מעשית‬
‫פשרה (סינתזה‪-‬שילוב) בין הציונות המדינית למעשית ולפיה על התנועה הציונית לפעול לשיפור מצב‬
‫היהודים במזרח אירופה‪ ,‬בראשה עמד חיים ויצמן‪.‬‬
‫בראשה עמד אחד העם (אשר צבי גינצברג ‪ .)1856-1927‬התמקדות ב"הכשרת הלבבות" כלומר הכשרה‬
‫ציונות רוחנית‬
‫רוחנית של היהודים לעלייה לארץ ישראל‪.‬‬
‫מטרתה ומטרת "תנועת המזרחי" היה לשמור על צביונה הדתי של הציונות ולמנוע התערבות של‬
‫ציונות דתית‬
‫התנועה בענייני חינוך‪ ,‬תרבות ודת‪ ,‬ולחזק את יעדיו המדיניים של הרצל‪.‬‬
‫ביקשה לשלב בין הרעיון הציוני של הקמת בית לאומי לעם היהודי לעקרונות הסוציאליזם המבקש‬ ‫ציונות‬
‫ליצור שוויון בין כל בני האדם ולטפל בפערים מעמדיים‪ .‬התאגדו בהמשך ל"פועלי ציון"‪.‬‬ ‫סוציאליסטית‬
‫השלטון רוכז בידי האצולה שפעלה תחת חסותו של מלך ונשמרה הקפדה על חלוקה קשיחה‬
‫למעמדות חברתיים (אצולה כמורה‪ ,‬מעמד שלישי)‪ .‬מרבית בני המעמד השלישי היו איכרים חסרי‬ ‫פיאודלי‬
‫זכויות שכונו וסלים‪.‬‬
‫התחום שבו הגבילו הצארים את שטחי המחייה של היהודים ואילצו אותם להצטופף בו‪.‬‬ ‫תחום המושב‬
‫ב‪ 1952-‬הואשמו ‪ 14‬אנשי ציבור ביניהם ‪ 11‬יהודים בריגול לטובת ישראל וארצות הברית ורובם‬
‫משפטי פראג‬
‫הוצאו להורג‪.‬‬
‫כינוי ליהודים שעסקו בפעילות ציונית שסבלו מרדיפה ונאסרו פעמים רבות לתקופות ממושכות‪.‬‬ ‫אסירי ציון‬

‫כינוי ל"בני חסות"‪ .‬כך כונו היהודים והנוצרים בארצות האסלאם (מבחינה משפטית)‪.‬‬ ‫אהל אל דמה‬
‫מיוחסים לח'ליף המוסלמי עומר השני‪ ,‬חוקים במדינות האסלאם שהביאו לידי ביטוי את הנחיתות‬
‫של הנוצרים והיהודים בהשוואה לאסלאם‪ .‬הם כללו איסורים על הפגנת דת ברבים‪ ,‬גיור או‬ ‫חוקי עומר‬
‫התנצרות‪ ,‬בניית מבנה דת חדשים‪ ,‬נשיאת חרב‪ ,‬רכיבה על סוס ועוד‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מסגרת שבה קהילה יהודית אוטונומית ניהלה את חיי היהודים באופן עצמאי וקיימה בתי משפט‪,‬‬
‫מילת‬
‫שחיטה‪ ,‬מוסדות חינוך ועוד‪.‬‬
‫יהודי דמשק הואשמו ב‪ 1840-‬ברצח פולחני של נזיר נוצרי ומשרתו המוסלמי בעלילת דם‪.‬‬ ‫עלילת דמשק‬
‫פרעות שהתרחשו ב‪ 1941-‬בהן נרצחו למעלה מ‪ 170-‬יהודים בבגדד בשל הסתה אנטישמית בהשראת‬
‫פרעות "הפרהוד"‬
‫גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫סדרת מסעות שיזמו האפיפיורים הנוצרים במאות ה‪ .11-13-‬מסעות אלו לוו בלהט דתי ובמרכזם‬
‫מסעות הצלב‬
‫עמד ניסיון לחדש את השליטה הנוצרית על טריטוריות שהיו בידיים אחרות‪ ,‬ובראשן ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫פרעות קשות ביותר שהתרחשו בעת מסע הצלב הראשון (‪ )1905‬ופגעו בקהילות מרכז גרמניה‪.‬‬ ‫גזירות תתנ"ו‬
‫כינוי המתייחס לסיפור שקרי בעל מאפיינים אנטישמיים‪ ,‬במרכזו הטענה כי יהודים משתמשים בדם‬
‫עלילות דם‬
‫נוצרי לשם אפיית מצות הפסח‪.‬‬
‫מגפה קשה שבה הואשמו היהודים‪ ,‬שהכתה באסיה ואירופה בשנים ‪ 1347-1351‬ובמהלכה מתו‬
‫"מוות השחור"‬
‫מיליוני בני אדם‪.‬‬
‫כך כונו יהודי אתיופיה‪ ,‬מלשון "פולש"‪.‬‬ ‫פלאשים‬

‫כך כינו את עצמם יהודי אתיופיה‪ ,‬כינוי זה מעיד על השייכות הדתית‪-‬אתנית של העם היהודי‪.‬‬ ‫"ביתא ישראל"‬

‫כינוי לספר התורה של יהודי אתיופיה והוא כתוב בשפת הגזע המקודשת להם‪.‬‬ ‫"אורית"‬

‫כך כונתה הישות הריבונית שקיים הישוב היהודי באתיופיה ("ביתא ישראל") באותה עת‪.‬‬ ‫ממלכת הגדעונים‬
‫כך כונו ע"י הקהילה היהודית באתיופיה את הימים בהם כיהן הקיסר יוהנס הרביעי‪ .‬בימים אלה‬
‫"הימים הרעים"‬
‫הפך האזור בו חיו לשדה קרב בין צבאות אתיופיה‪ ,‬מצריים‪ ,‬סודן ואיטליה והקהילה נפגעה‪.‬‬
‫(‪ ,1881-1995‬אתיופיה) היה תלמידו של יוסף הלוי (מזרחן‪ ,‬ארכיאולוג ומלומד יהודי שפעל בצרפת‬
‫ויצא למסעות ברחבי העולם) שבמפעל חייו ניסה לגשר בין ביתא ישראל לקהילות יהודיות אחרות‬ ‫יעקב פייטלוביץ'‬
‫בעולם‪ ,‬פרסום קיומה של הקהילה‪ ,‬גיוס כספים‪ ,‬הקמת ועדי פעולה וביה"ס יהודי מודרני‪.‬‬
‫(‪ )1888-1963‬מנהיג יהודי מקומי שפעל לצדו של יעקב פייטלוביץ'‪ ,‬היה רב ושימש כמנהל מוסד‬
‫תמרת עמנואל‬
‫להכשרת מורים יהודים באתיופיה‪.‬‬
‫(‪ )1908-1987‬מחנך ואיש ציבור יהודי אתיופי שהיה ממנהיגיה המרכזיים של שכבת המנהיגות‬
‫יונה בוגלה‬
‫היהודית שתבעה לעלות לארץ ישראל‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫‪12‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער רביעי‪ :‬בימי שואה‬

‫השואה התרחשה בשנים ‪.1939-1945‬‬ ‫‪‬‬
‫הכנסייה רואה ביהודים את "רוצחי האל" ומאמינה כי הם האחראים לצליבתו של ישו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בנוסף להיותם של היהודים מלווים בריבית הם נתפסו כמתפרנסים מניצול כלכלי של הנוצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האנטישמיות לבשה גוון של גזענות "מדעית" שהחליפה את העקרונות שדתיים של האנטישמיות‬ ‫‪‬‬
‫ה"ישנה"‪.‬‬
‫התפתחות תחומי מחקר שונים‪ :‬אנתרופולוגיה‪ ,‬בלשנות‪ ,‬רפואה וביולוגיה הביאו להנחה שניתן לחלק‬ ‫‪‬‬
‫את בני האדם לקבוצות‪/‬גזעים בדומה לבע"ח‪.‬‬
‫הנאצים השתמשו ברעיונות הגזעניים שהתפתחו בראשית המאה ה‪.20-‬‬ ‫‪‬‬
‫המפלגה הנאצית הפכה למפלגה הגדולה בפרלמנט באמצעות בחירות דמוקרטיות (לאחר שהחליטו‬ ‫‪‬‬
‫לבצע הפיכה והיטלר נשפט ונאסר)‪.‬‬
‫היטלר הכריז הל ה‪ 1-‬באפריל כיום חרם על יהודי גרמניה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יהודים סולקו ממשרות ותפקידים ציבוריים וגם מהזירה התרבותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בגטאות בוצעו אקציות (מגרמנית‪ :‬מבצע) במהלכן נאספו היהודים מהרחובות והבתים והובאו אל‬ ‫‪‬‬
‫כיכר השילוחים‪.‬‬
‫בעקבות וועידת ואנזה אושוויץ הפך בהדרגה למרכז השמדה בו נרצחו למעלה ממיליון יהודים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אות "חסיד אומות עולם" מעניקה "יד ושם" ועד כה הוענקו ‪ 25,000‬אותות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המרד הגדול ביותר התרחש בגטו ורשה ובמהלכו פעלו שני ארגונים יהודיים האי"ל (ארגון יהודי‬ ‫‪‬‬
‫לוחם) והאצ"י (ארגון צבאי יהודי)‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מושגים‪:‬‬
‫פירוש‬ ‫מושג‬
‫"ליל הסכינים‬
‫(יוני ‪ )1934‬לילה בו נרצחו חברים במפלגה הנאצית שנתפסו כמתנגדיו של היטלר‪.‬‬
‫הארוכות"‬
‫חוקים שחוקקו ב‪ 1935-‬שסימנו את היהודים כגזע נפרד מהחברה‪ .‬החוקים קבעו‪ :‬שאזרחי‬
‫המדינה חייבים להיות בעלי דם גרמני‪ ,‬איסור נישואי תערובת עם יהודים‪ ,‬איסור העסקה של‬ ‫חוקי נירנברג‬
‫נשים גרמניות צעירות ע"י יהודים ועל שימוש בסמלי המדינה על ידי יהודים‪.‬‬
‫תהליך שמשמעותו השתלטות אלימה על בתי עסק ונכסים יהודים‪.‬‬ ‫"אריזציה"‬
‫ב‪ 1938-‬בלילה שבין ה‪ 9-‬ל‪ 10-‬פשטו יחידות נאציות המלוות בהמון העם על מבני מגורים‪,‬‬
‫מוסדות ועסקים יהודיים כתגובה לרצח המזכיר בשגרירות גרמניה בצרפת‪ 400 .‬יהודים נרצחו‪,‬‬
‫ליל הבדולח‬
‫כ‪ 30,000-‬נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז‪ .‬לאחר שהתבררו ממדי הנזק שנוצר הוטל על היהודים‬
‫קנס קיבוצי של מיליארד מארק גרמני‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1938‬הגיע נושא מצב היהודים בגרמניה לדיון בפורום בינלאומי‪ .‬מרבית המשתתפים‬
‫וועידת אוויאן‬
‫הביעו צער על מצבם של היהודים אך סירבו לקלוט פליטים נוספים‪.‬‬
‫האנייה יצאה ב‪ 1939-‬מהמבורג והייתה אחת מהאניות האחרונות שזבו את גרמניה לפני סגירת‬
‫פרשת האנייה סנט‬
‫שעריה‪ .‬למרות שנשאו אשרות הגירה לקובה סירבו לקלטם‪ ,‬גם ארה"ב סירבה‪ .‬לבסוף רק‬
‫לואיס‬
‫לאחר ששבה לאירופה הסכימו כמה מדינות לקלוט את הפליטים‪.‬‬
‫הסכם אי התקפה בין ברית המועצות לגרמניה (חלק גלוי) וחלוקת שטחה של פולין בין שתי‬ ‫הסכם ריבנטרופ‪-‬‬
‫המדינות (חלק חסוי)‪.‬‬ ‫מולוטוב‬
‫איגרת שנשלחה מטעם ראש משטרת הביטחון של גרמניה (ריינהרד היידריך) ובה הוראות לגבי‬
‫איגרת הבזק של‬
‫אופן הטיפול ביהודים‪ .‬באיגרת הוא מורה לרכז את היהודים בכמה ערים גדולות הסמוכות‬
‫היידריך‬
‫לצמתי רכבת בשטחי פולין שאינם עתידים להיות מסופחים אל גרמניה והקמת יודנראטים‪.‬‬
‫"מועצת זקנים" יהודית שתהיה ממונה על התיווך בין הציבור היהודי לבין השלטון הנאצי‪.‬‬ ‫יודנראטים‬
‫רובעים סגורים בהם רוכזו היהודים‪ .‬היה ניתן לצאת רק לצרכי עבודה ומסחר שגם הלך‬
‫הצטמצם‪ ,‬תנא רעבי ומצב תברואתי קשה‪ ,‬מגפות ואחוזי תמותה גבוהים ועבודות פרך‪ .‬בגטאות‬ ‫גטאות‬
‫רבים הוקמו מנגנוני עזרה רפואית‪ ,‬רווחה‪ ,‬תרבות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תנועות נוער ועוד‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫כינוי להשמדה הסופית של היהודים‪.‬‬ ‫"הפתרון הסופי"‬

‫מבצע שהחל ביוני ‪ 1941‬בו נשבר הסכם ריבנטרופ מולוטוב ע"י הצבא הנאצי שפלש מזרחה‬
‫לשטחי ברית המועצות בעצמה גדולה ובמהירות עד לפאתי לנינגרד ומוסקבה‪ .‬מאות אלפי‬ ‫מבצע ברבוסה‬
‫יהודים מהשטחים הכבושים נרצחו באמצעות בורות ירי‪.‬‬
‫מחנה ההשמדה הראשון‪ ,‬הסמוך לעיר לודז'‪.‬‬ ‫מחנה "חלמנו"‬
‫ועדה שהתכנסה ב‪ 20-‬בינואר ‪ 1942‬ובה השתתפו ‪ 14‬נציגים בכירים של הממשל הנאצי שביקשו‬
‫ועידת ואנזה‬
‫לדון ב"פתרון הסופי של בעיית היהודים"‪ .‬אחרי הועדה ההשמדה הפכה שיטתית ומקיפה יותר‪.‬‬
‫החל בשנת ‪ 1942‬ומטרתו הייתה להביא להשמדתה של יהדות פולין ובמסגרתו הוקמו שלושה‬
‫מבצע ריינהרד‬
‫מחנות השמדה גדולים (בלז'ץ‪ ,‬סוביבור וטרבלינקה) בהם נרצחו יהודים בשיטתיות בתאי גזים‪.‬‬
‫שם קוד בו נעשה שימוש במהלך האיסוף וההובלה של יהודים להשמדה‪.‬‬ ‫גירוש למזרח‬
‫בודדים וקבוצות שסייעו בידיהם של היהודים‪ ,‬תוך סיכון עצמי וללא תמורה‪ .‬למשל‪ :‬הנפקת‬
‫חסידי אומות עולם‬
‫ויזות ואשרות‪ ,‬ניצול יחס אמון עם הגרמנים‪ ,‬הסתרה בבתיהם ועוד‪.‬‬
‫הכוחות הפרטיזנים פעלו במזרח ובמערב אירופה והורכבו מיהודים ושאינם יהודים שניסו‬
‫פרטיזנים‬
‫לפגוע בעורף הגרמני והסתתרו ביערות‪.‬‬
‫כך כונו רבבות היהודים שניצלו והחלו לנדוד באירופה לאחר שנחשפו זוועות הכיבוש הנאצי‬
‫שארית הפליטה‬
‫ולאחר שגרמניה נכנעה בפני בעלות הברית‪.‬‬
‫מחנות שהוקמו ע"י בעלות הברית בשטחים ששוחררו מהכיבוש הנאצי בתחומי מחנות ששימשו‬
‫כמחנות השמדה‪ .‬למרות השיפור בתנאים התנאים עדיין לא היו נוחים ולמרות זאת הניצולים‬
‫מחנות עקורים‬
‫פיתחו חיי תרבות‪ ,‬חברה וחינוך שהיוו ביטוי לבחירתם "לחזור לחיים"‪ .‬ניצולי השואה המשיכו‬
‫להתגורר במחנות העקורים גם ‪ 3‬שנים אחרי תום המלחמה‪.‬‬
‫ב‪ 20-‬בנובמבר ‪ 1945‬החלו משפטים בהם הועמדו לדין בפני טריבונל בינלאומי ראשי המשטר‬
‫משפטי נירנברג‬
‫הנאצי שנותרו בין החיים‪.‬‬
‫ישראל (רז'ה) קסטנר היה עורך דין ועיתונאי ציוני שפעל להצלתם של יהודים על ידי משא ומתן‬
‫עם קציני ס"ס בכירים‪ .‬בסוף ‪ 1952‬האשים מלכיאל גרינוולד את קסטנר ששיתף פעולה עם‬
‫משפט קסטנר‬
‫הנאצים‪ .‬קסטנר החליט לתבוע את גרינוולד על הוצאת דיבה אך במשפט נקבע כי הוא מכר את‬
‫נשמתו לשטן ושיתף פעולה‪ .‬קסטנר נרצח בפתח ביתו וערעורו התקבל והוא זוכה מכל אשמה‪.‬‬
‫חוק שהתקבל בכנסת באוגוסט ‪ 1953‬ומגדיר את המוסד "יד ושם" כרשות ממלכתית המופקדת‬
‫על תיעוד תולדותיו של העם היהודי בתקופת השואה‪ ,‬הנצחת הנרצחים והנחלת מורשת התורה‬ ‫חוק יד ושם‬
‫לדורות הבאים‪ ,‬הכרה והנצחת חסידי אומות העולם וריכוז שמות כלל הנספים‪.‬‬
‫אחת מהדרכים של יד ושם לרכז את שמות כלל הנספים‪ ,‬בהם מתבקשים הניצולים להעיד על‬
‫דפי עד‬
‫קרובי משפחה וחברים שנספו‪.‬‬
‫הסכם שנחתם ב‪ 1952-‬בין ממשלת גרמניה לממשלת ישראל ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל‬
‫סכום של כ‪ 3-‬מיליארד מארק כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת‬
‫השואה‪ .‬מנחם בגין עמד בראש המתנגדים בטענה שזה עוול מאחר והוא מהווה מחילה רשמית‬ ‫הסכם השילומים‬
‫על הפשעים והסבל‪ ,‬לעומת התומכים ובראשם דוד בן גוריון שטענו שהכסף יסייע למדינת‬
‫ישראל לפתור את המשבר הכלכלי החמור‪.‬‬
‫מושג שטבע דוד בן גוריון שמשמעותו כי גרמניה של היום איננה עוד גרמניה הנאצית ועל כן אין‬
‫"גרמניה האחרת"‬
‫סיבה לאפשר לרוצחים לרשת את קרבנותיהם‪.‬‬
‫תשלום חודשי קבוע שהעניקה ממשלת גרמניה‪ ,‬לניצולי השואה‪.‬‬ ‫"רנטות"‬
‫היה מבכירי המנגנון הנאצי בגרמניה ומהאחראים להוצאתו לפועל של הפתרון הסופי‪ .‬ברח‬
‫לארגנטינה בזהות בדויה ואותר ע"י המוסד‪ .‬מאה ניצולים העידו נגדו ונגזר עליו עונש מוות‬ ‫משפט אייכמן‬
‫היחידי בישראל‪ ,‬שהוצא מיד לפועל‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער חמישי‪ :‬בדרך למדינה‬

‫פירוש‬ ‫מושג‬
‫ארבעת ערי‬
‫ירושלים‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה וחברון‪.‬‬
‫הקודש‬
‫ישוב קטן יחסית של יהודים אדוקים בדתם שהתרכזו בעיקר בארבעת ערי הקודש טרם‬
‫הישוב הישן‬
‫הגעת העליות הציוניות‪.‬‬
‫כינוי שניתן ליהודים שעלו לארץ ישראל החל מהעלייה הראשונה‪.‬‬ ‫הישוב החדש‬
‫מסגרות לימוד תורה (אשכנזיים) שפעלו לפי ארצות המוצא והתנהלו על בסיס כספי‬
‫כוללים‬
‫החלוקה‪.‬‬
‫כספים ייעודיים שנאספו בקהילות יהודיות בתפוצות על מנת לפרנס את הכוללים‪.‬‬ ‫כספי החלוקה‬
‫כינוי לתהליך בו התפתחה ירושלים המודרנית ונבנו השכונות היהודיות מחוץ לרובע היהודי‬ ‫היציאה מן‬
‫שבעיר העתיקה‪ .‬עד לאמצע המאה ה‪ 19-‬הוגבל שטחה של ירושלים ע"י חומות‪.‬‬ ‫החומות‬
‫יהודי עשיר שרצה לסייע לתושבים היהודים שהיו בתוך חומות ירושלים עם הצפיפות‪ ,‬העוני‬
‫והמצב התברואתי‪ .‬יזם את הקמת השכונה משכנות שאננים‪ .‬הוא השתמש במעמדו על מנת‬ ‫משה מונטפיורי‬
‫לסייע לקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם‪.‬‬
‫השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות ירושלים ע"י משה מונטיפיורי‪.‬‬ ‫משכנות שאננים‬
‫שם יצאה לפועל תכנית להקמת מושבה חקלאית שתהפוך לימים לראש פינה‪.‬‬ ‫גיא אוני‬
‫פתח תקווה כונתה לימים "אם המושבות" מאחר ובה הוקמה מושבה חקלאית נוספת כמעט‬
‫אם המושבות‬
‫במקביל לראש פינה‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 1882-1903‬עלו לארץ כ‪ 30,000-‬עולים רובם מרוסיה‪ ,‬פולין ורומניה‪ .‬מרביתם‬
‫התיישבו ביפו וירושלים אך כ‪ 5000-‬מהם‪ ,‬הקימו יותר מ‪ 20-‬מושבות חקלאיות חדשות‬
‫עלייה ראשונה‬
‫ששינו את מפת הארץ‪ .‬הברון רוטשילד סייע למושבות סכומים גדולים על מנת לעזור להם‬
‫בקשיים הכלכליים שנקלעו אליהם בשל חוסר ניסיונם החקלאי‪.‬‬
‫השיטה בה השתמש הברון רוטשילד על מנת לסייע לישובים החקלאיים‪ :‬שליחת צוותים של‬
‫מומחים ופקידים שיסייעו בניהול הכלכלי‪ .‬שיטה זו יצרה תלות של החקלאים במימון‬ ‫שיטת הפקידות‬
‫החיצוני‪ ,‬הפכה אותם ל"מנהלי עבודה" ולהתרחק מעבודת האדמה‪.‬‬
‫"בית יעקב לכו ונלכה"‪ -‬אחת הקבוצות שבלטו בהתנגדותן לפקידי הברון‪ ,‬שהדגישו את‬
‫תנועת ביל"ו‬
‫עקרון העצמאות ועבודת האדמה‪.‬‬
‫עלייה בה עלו כ‪ 2500-‬עולים אדוקים מתימן‪ ,‬לצד העולים מאירופה‪.‬‬ ‫אעלה בתמ"ר‬
‫החלה בשנת ‪ 1904‬ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת ‪ .1914‬בתקופה זו עלו לארץ כ‪-‬‬
‫‪ 35,000‬עולים‪ ,‬רובם ממזרח אירופה‪ .‬עלו גם ציונים סוציאליסטיים שטבעו את החותם‬
‫המרכזי של עלייה זו‪ :‬צעירים‪ ,‬רווקים‪ ,‬בעלי אורח חיים חילוני‪-‬סוציאליסטי‪ ,‬חדורי‬ ‫עלייה שניה‬
‫אידיאולוגיה ונחושים לעשייה של מעשה פיזי שיקבע עובדות בשטח‪ .‬דגלו ופעלו למען כיבוש‬
‫העבודה‪ -‬חשיבות עבודת האדמה ועבודת כפיים‪ .‬תיקון של ה"ניוון" בגלות‪.‬‬
‫שמה של השכונה שתהפוך לעיר העברית הראשונה‪ ,‬לימים תל אביב‪ .‬נוסדה בשנת ‪.1909‬‬ ‫אחוזת בית‬
‫רעיון שהתבסס במהלך העלייה השנייה‪ ,‬ובסיסו הוא התיישבות משותפת ועיבוד משותף של‬
‫חקלאות האדמה ללא רכוש פרטי ותוך כדי הקפדה על שוויון בין החברים‪ :‬על כל אחד‬ ‫קיבוץ‬
‫לעבוד כפי יכולתו ולהשתמש במשאבים הציבוריים כפי צרכיו‪ .‬דגניה היה הראשון‪.‬‬
‫הקיבוץ הראשון‪ ,‬הוקם בשנת ‪.1909‬‬ ‫דגניה‬
‫עיקרון אידיאולוגי שבא לידי ביטוי בהקמת הקבוצות והקיבוצים והרחבת הישובים‬
‫כיבוש האדמה‬
‫היהודיים בארץ‪.‬‬
‫כינוי לתופעה של הקמת ארגוני המגן והשמירה הראשונים כתוצאה מהחרפה במאבק עם‬
‫כיבוש השמירה‬
‫הערבים על שטחי הארץ‪.‬‬
‫מכונה "מחייה השפה העברית"(‪ .)1858-1922‬הקים אגודות לדיבור עברי שמהן צמח "ועד‬
‫הלשון העברית" (כיום‪ :‬האקדמיה ללשון העברית)‪ ,‬חידש כ‪ 300-‬מילים המתאימות‬ ‫אליעזר בן יהודה‬
‫למציאות המשתנה‪ ,‬ייסד והוציא לאור עיתון עברי ("הצבי") וחיבר את מילון מקיף‪.‬‬
‫שמו של הוויכוח שפרץ בשנים ‪ 1913-1914‬בעקבות הקמת בית ספר מדעי גבוה בחיפה‪-‬‬
‫"טכניון"‪ .‬הוויכוח היה האם השפה העברית עשירה דיה ללימודים אקדמיים או שיש‬ ‫מלחמת השפות ‪/‬‬
‫להשתמש בגרמנית כשפת הלימוד‪ .‬לבסוף "עזרה" (שבבעלותה היו עשרות בתי ספר) נעתרה‬ ‫ריב הלשונות‬
‫לבקשת הישוב ושינתה את שפת הלימוד לעברית‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫ב‪ 1917-‬גירשו הטורקים את תושבי יפו והסביבה ובכללם את תושבי תל אביב‪.‬‬ ‫גירוש תל‪ -‬אביב‬
‫ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ 1917‬ניתנה הצהרה רשמית בדמות מכתב ששלח שר החוץ הבריטי ג'יימס‬
‫בלפור‪ ,‬לברון רוטשילד על רקע שיתוף הפעולה עם הבריטים והאינטרסים שלהם באזור‪.‬‬ ‫"הצהרת בלפור"‬
‫בהצהרה יש הכרה של הבריטים בתביעותיה של התנועה הציונית על ארץ ישראל‪.‬‬
‫בין השנים ‪ .1919-1923‬העלייה החלה עם הגעתה של האנייה רוסלן ונסתיימה עקב משבר‬
‫כלכלי חריף אליו נקלע הישוב‪ .‬בעלייה זו עלו סה"כ כ‪ 35,000-‬עולים‪ .‬שליש מהם היו צעירים‬
‫שעלו לארץ לאחר הכשרה במסגרת תנועת "החלוץ" או השומר הצעיר‪ .‬הם הקימו את "גדוד‬ ‫העלייה השלישית‬
‫העבודה" ומוסד חשוב נוסף "ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל"‪,‬‬
‫שאיגד את כלל העובדים היהודים הארץ ‪.‬‬
‫שמה של האנייה שהגיעה לחופי ישראל ב‪ 1919-‬ועל סיפונה למעלה מ‪ 600-‬עולים שהיוו ‪1%‬‬
‫רוסלן‬
‫מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ באותה עת‪.‬‬
‫קומונה כללית שחבריה חיים חיי שיתוף כמו בקיבוץ‪.‬‬ ‫גדוד העבודה‬
‫החלה ב‪ 1924-‬ובמהלכה עלו כ‪ 70,000-‬עולים עד לשנת ‪ .1929‬הדימוי היה של עליית משפחות‬
‫בנות המעמד הבינוני שעזבו את פולין בשל המצב הכלכלי הקשה‪ .‬תרומתה היה בפיתוח‬ ‫העלייה הרביעית‬
‫היישוב העירוני בארץ ובעיקר פיתחוה של תל אביב‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1933-1939‬עלו כרבע מיליון עולים‪ .‬עלייה זו הגדילה את הישוב היהודי כמעט פי‬
‫שלושה‪ .‬ברקע לעלייה עומדת החרדה מהמשטרים הפשיסטיים שתפסו את השלטון‬
‫באירופה‪ .‬על אף שרק חמישית מהעולים הגיעו מגרמניה הם הטביעו את חותמם על עלייה‬ ‫העלייה החמישית‬
‫זו‪ .‬לצדם עלו גם עשרות אלפי עולים חברי תנועת החלוץ ממזרח אירופה שסייעו בהקמת‬
‫ישובים חקלאיים‪.‬‬
‫הבריטים נעזרו במלחמת העולם הראשונה במנהיג הערבי חוסיין בן עלי נגד האימפריה‬
‫מכתבי מקמהון‬
‫העות'מאנית‪ ,‬ובמכתבים אלה הם התחייבו להעניק לו ממלכה בשטחים שהם יכבשו במזרח‬
‫חוסיין‬
‫התיכון‪.‬‬
‫כינוי לרשימת מסמכים בהם מוגדרים באופן רשמי השינויים במדיניות הבריטית בארץ‪ ,‬על‬
‫שם צבע עטיפתם‪ .‬הספר הלבן הראשון פורסם ב‪ 1922-‬ע"י וינסטון צ'רצ'יל‪ .‬בריטניה הביעה‬
‫את תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי‪ .‬ב‪ 1930-‬פורסם הספר השני ובו הגבלות על‬
‫"ספר לבן"‬
‫ההגירה היהודית בעקבות המהומות‪ .‬ב‪ 1939-‬פורסם הספר הלבן השלישי שקבע הלכה‬
‫למעשה כי בארץ לא תקום מדינה יהודית אלא מדינה דו לאומית‪ ,‬הטלת מכסות עלייה‬
‫מצומצמות ואסר כמעט לחלוטין מכירת קרקעות ליהודים‪.‬‬
‫על פי קו הגבול הראשוני שסומן בעת הסכמי "סייקס פיקו" (‪ ,)1916‬צריך אזור אצבע הגליל‬
‫(על ארבעת הישובים היהודים שבו‪ :‬תל‪-‬חי‪ ,‬כפר גלעדי‪ ,‬מטולה וחמארה) להיות נתון‬
‫לשליטה צרפתית‪ .‬הערבים המקומיים התקוממו נגד צרפת והחלו שורה של תקריות‬
‫קרב תל חי‬
‫אלימות כלפי הישובים היהודיים שנתפסו כ"גייס חמישי" שסייעו לצרפתים‪ .‬שישה חיילים‬
‫וביניהם טרומפלדור ניסו לעצור קבוצת ערבים שניסו להיכנס לחצר תל חי ונהרגו בקרב‬
‫יריות והצטרפו ל‪ 2-‬נוספים שנהרגו קודם לכן (‪.)1920‬‬
‫לחם בצבא הרוסי ולחם במלחמת רוסיה‪-‬יפן במהלכה איבד את ידו השמאלית‪ .‬ידוע‬
‫יוסף טרומפלדור‬
‫במילותיו האחרונות "טוב למות בעד ארצנו"‪.‬‬
‫מאורעות שפרצו בירושלים (‪ )1920‬כחודש לאחר הקרב בתל חי על רקע הסתה על ידי‬
‫המופתי של ירושלים בסיסמאות לאומניות ואנטישמיות‪ .‬המון ערבי התנפל על יהודים‬
‫מאורעות תר"פ‬
‫שנקרו על דרכו בזמן שהבריטים עמדו מנגד ולא התערבו‪ .‬לאחר מכן הוחלט להקים ארגון‬
‫הגנה ארצי‪ -‬ההגנה‪.‬‬
‫גל אלימות שפקד את הארץ במאי ‪ ,1921‬התחיל ביפו והתפשט אל הארץ כולה‪ .‬התרחש‬
‫בדיוק בחד הפועלים ככל הנראה הייתה התארגנות מראש של כנופיות ערביות חמושות‬ ‫מאורעות תרפ"א‬
‫שהחלו בתקיפה של יהודי יפו‪ ,‬תל אביב וכמה מושבות נפוצות‪.‬‬
‫‪ .1928-1929‬המאורעות החלו על רקע זכויות תפילה בכותל המערבי‪ .‬מתוך כ‪ 600-‬יהודים‬
‫שהתגוררו בעיר‪ ,‬נרצחו למעלה מ‪ ,60-‬ובערבות הטבח חדל הישוב היהודי בעיר להתקיים‪.‬‬
‫מאורעות תרפ"ט‬
‫בצפת התרחש טבח בו נרצחו כ‪ 18-‬יהודים‪ .‬המאורעות הביאו להפרדה הולכת וגוברת בין‬
‫היהודים לערבים בארץ‪.‬‬
‫התרחשו בין השנים ‪ 1936-1939‬ומכונות "המרד הערבי הגדול"‪ .‬דרשו מהבריטים הפסקת‬
‫עלייה יהודית‪ ,‬איסור מכירת קרקעות והעברת השליטה לרוב הערבי‪ .‬התאפיין בפעולות‬ ‫מאורעות תרצ"ו –‬
‫מתוכננות של קבוצות חמושות שהתארגנו והתאמנו‪ .‬מנגד‪ ,‬שיתוף הפעולה בין הבריטים‬ ‫תרצ"ט‬
‫ליהודים גבר ואף מונו נוטרים יהודים‪.‬‬
‫שוטרים יהודים שגויסו ע"י הבריטים ושירתו תחת קצינים בריטים וקיבלו מהם נשק‪ ,‬מדים‬ ‫נוטרים‬

‫‪16‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫ומחצית משכרם‪.‬‬
‫ועדה שמינו הבריטים במטרה לבדוק את הסיבות לפרוץ המאורעות ולהציע פתרון לסכסוך‬
‫היהודי‪-‬ערבי‪ .‬מסקנותיה (‪ )1937‬היו ששלטון המנדט רק מחריף את הסכסוך ושיש לחלק‬
‫את הארץ ל‪ 2-‬מדינות‪ :‬ערבית על רוב השטח ויהודית באזורי התיישבות המרכזיים שלהם‬ ‫ועדת פיל‬
‫(מכונה גם ה‪ N -‬היישובי‪ ,‬בגלל צורתו)‪.‬‬
‫מאורעות וגל אלימות שפרצו בעקבות פרסום מסקנות ועדת פיל‪ .‬בסיסן של כנופיות‬
‫המורדים היה בכפרים ובשכונות ערביות עליהן השתלטו‪ .‬הבריטים סללו את "כביש הצפון"‬
‫מאורעות תרצ"ח‪-‬‬
‫בין ישראל ללבנון על מנת למנוע חדירה של נשק וגורמי טרור ונבנו בכל הארץ מצודות‬
‫תרצ"ט‬
‫משטרה ("מצודות טיגרט")‪ .‬הוקמו גם "פלוגות הלילה המיוחדות" בהן שרתו נוטרים‬
‫יהודים לצד חיילים בריטים‪.‬‬
‫חניכת נמל תל‬
‫ב‪ 1938-‬כתגובה לשביתה שכפו הערבים בנמלי הים האחרים‪.‬‬
‫אביב‬
‫מסגרת שמטרתה הייתה הקמה מהירה של ישובים שאופיינו בגדר מקיפה ומגדל שמירה‬
‫חומה ומגדל‬
‫ומספר צריפי מגורים‪ .‬חמישה ישובים חקלאיים הוקמו בצורה זו‪.‬‬
‫עלייה לא חוקית במטרה לפתוח את שערי הארץ בפני פליטים שהצליחו לברוח מאירופה‪.‬‬
‫במסגרת ההעפלה הגיעו לארץ ישראל כ‪ 15,000-‬עולים לא חוקיים בספינות רעועות‪ .‬אלה‬ ‫העפלה‬
‫שהצליחו להגיע ולא נתפסו ונאסרו הוסתרו ברחבי הארץ‪.‬‬
‫תכניות שנרקמו על מנת להציל יהודים רבים ככל האפשר לאחר שהחלה להתגבש ההכרה‬
‫במסע ההרג המתוכנן להשמדת העם היהודי‪ .‬התכניות התבססו על רקימת קשר עם‬ ‫"תכניות הצלה"‬
‫הגרמנים עצמם תוך ניסיון להציל יהודים תמורת כסף או שווה כסף‪.‬‬
‫כך נקראת המסגרת בה נקודות ישוב חדשות שהוקמו והמחתרות השונות התאחדו ופגעו‬ ‫תנועת המרי‬
‫בתשתית השלטון הבריטית בארץ‪.‬‬ ‫העברי‬
‫במהלך ה‪ 17-‬ביוני ‪ 1946‬פוצצו ‪ 11‬גשרים המחברים בין ארץ ישראל המנדטורית למדינות‬
‫ליל הגשרים‬
‫השכנות לה‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬ביולי ‪ 1946‬פוצץ מלון המלך דוד בירושלים ששימש את שלטונות המנדט‪ ,‬בהובלת‬ ‫פיצוץ מלון המלך‬
‫האצ"ל‪.‬‬ ‫דוד‬
‫ביום שבת ה‪ 29-‬ביוני ‪ 1946‬נעצרו ראשי הישוב היהודי‪ ,‬הוטל עוצר על אזורים יהודיים‬
‫השבת השחורה‬
‫רחבים ונערכו חיפושים נרחבים אחרי נשק מוסלק‪.‬‬
‫יש המכנים את המוסדות הלאומיים "המדינה שבדרך" והם היוו את נציגות הישוב היהודי‬
‫מול שלטונות המנדט ופעלו עד להקמת המדינה ואף קיבלו את ההחלטה על הקמתה‪.‬‬
‫מוסדות אלו הורכבו משני גופים‪ :‬כנסת ישראל‪ -‬מהם הורכב ה"וועד הלאומי" (מקביל‬ ‫מוסדות לאומיים‬
‫לממשלה) והסוכנות היהודית‪ -‬מהווה נציגות משותפת ליהודי ארץ ישראל‪ ,‬לתנועה הציונית‬
‫העולמית ולגופים יהודיים לא ציונים‪.‬‬
‫ועדה שהקים האו"ם המיוחדת לארץ ישראל‪ .‬ועדת חקירה מיוחדת שניהלה שיחות עם‬
‫גורמים מרכזיים בארץ ובעולם והחליטה בסופו של דבר להמליץ לחלק את ארץ ישראל‬
‫המנדטורית לשלושה אזורים‪ :‬מדינה יהודית‪ ,‬מדינה ערבית ואזור בפיקוח בינלאומי‬ ‫ועדת אונסקו"פ‬
‫בירושלים‪ .‬ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬ההצעה הועברה להצבעה באו"ם והתקבלה ברוב של ‪33‬‬
‫מדינות תומכות‪ 13 ,‬מתנגדות ו‪ 10-‬נמנעות‪ .‬יום למחרת פרצה מלחמת השחרור‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער שישי‪ :‬סיפורה של מדינה‬

‫פירוש‬ ‫מושג‬
‫ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1948‬‬ ‫הכרזת העצמאות‬
‫מושג שהנחיל דוד בן גוריון בעת הקמת המדינה שהגדיר את הפיכתם של הארגונים‬
‫ההתנדבותיים והלא מחייבים לבעלי סמכויות חוקיות ומחייבות את כלל התושבים‪ .‬בנוסף‬ ‫ממלכתיות‬
‫המושג מתייחס לחובותיה של המדינה כלפי אזרחיה בתחומי ביטחון‪ ,‬חינוך רווחה‪ ,‬תעסוקה וכו'‪.‬‬
‫בשלוש השנים הראשונות (‪ )1948-1951‬הגיעו כ‪ 700,000-‬עולים‪ .‬מכונה גם העלייה ההמונית‪.‬‬
‫הכפילה את אוכלוסיית הארץ‪ .‬העולים הגיעו בעיקרם ממזרח אירופה ומדינות המזרח התיכון‪.‬‬ ‫העלייה הגדולה‬
‫העלייה חולקה לכמה גלים לפי הסדר‪ :‬ניצולי השואה‪ ,‬מרבד הקסמים‪ ,‬מבצע עזרא ונחמיה‪,‬‬ ‫(שנות החמישים‬
‫מבצע יכין ועליית גומולקה‪ .‬היהודים שהגיעו שוכנו בבתי ערבים נטושים‪ ,‬במעברות‪ ,‬במושבי‬ ‫והשישים)‬
‫עולים וכן בעיירות פיתוח‪.‬‬
‫העלאת יהודי תימן (‪ )1948-1950‬במהלכה עלו כ‪ 50,000-‬עולים‪.‬‬ ‫מרבד הקסמים‬
‫מבצע עזרא‬
‫העלאת יהודי עיראק (‪ )1950-1951‬במהלכה עלו לארץ כ‪ 110,000-‬עולים‪.‬‬
‫ונחמיה‬
‫העלאת יהודי מרוקו בשנים (‪ )1961-1964‬במהלכה עלו כ‪ 80,000-‬עולים‪.‬‬ ‫מבצע יכין‬
‫העלייה של שארית הקהילה היהודית בפולין אחרי שקיבלו אישור ב‪.1956 -‬‬ ‫עליית גומולקה‬
‫שיכונים זמניים של צריפים‪ ,‬פחונים ואוהלים שהוקמו בשולי הערים והמושבות‪.‬‬ ‫מעברות‬
‫מושבים חקלאיים בהם יושבו יוצאי ארץ או אזור מסוים‪.‬‬ ‫מושבי עולים‬
‫מרכזים עירוניים שהוקמו בכל רחבי הארץ במטרה לעודד את פיזור האוכלוסייה‪.‬‬ ‫עיירות פיתוח‬
‫פעילים יהודים שלא נכנעו לדיכוי התרבותי‪ ,‬נרדפו ואף נאסרו ע"י השלטונות‪.‬‬ ‫אסירי ציון‬
‫כך כונה מסע הלחצים הבין לאומי לשחרור והענקת חופש דת ואפשרות עלייה ליהודי ברית‬ ‫"שלח את עמי"‬
‫המועצות לא"י‪ .‬הלחצים הועילו וכ‪ 500,000-‬מיהודי ברית המועצות עלו לא"י ב‪ 3-‬שנים‪.‬‬ ‫(שנות השבעים)‬
‫העלייה הגדולה של הקהילה האתיופית "ביתא ישראל" החלה רק בשנות השמונים‪ .‬העלייה‬ ‫העלייה מאתיופיה‬
‫החלה על רקע מצבם הקשה של היהודים באתיופיה שסבלו מרדיפות קשות של המשטר‪ .‬יהודי‬ ‫(שנות השמונים‬
‫אתיופיה עלו בשני מבצעים מבצע משה (דרך סודן) ומבצע שלמה (מבצע הטסה)‪.‬‬ ‫והתשעים)‬
‫בשל האיסור על יציאת אזרחים מתחומי אתיופיה הוחלט להבריח אותם לישראל דרך סודן‪.‬‬
‫בדרך נספו כ‪ 5,000-‬מבני הקהילה‪ .‬המבצע נערך בסודיות מספר שבועות ולבסוף החשאיות נגמרה‬ ‫מצבע משה‬
‫והעלייה הופסקה‪.‬‬
‫מדובר במבצע הטסה גלוי ובמהלכו עלו לישראל כ‪ 14,000-‬יהודים‪.‬‬ ‫מבצע שלמה‬
‫מאז ‪ 1989‬ועד תום המאה ה‪ 20-‬הגיעו לארץ כמיליון עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר‪.‬‬ ‫העלייה ממדינות‬
‫רבים מהעולים נמשכו אל מדינת ישראל כמדינה בעלת משטר דמוקרטי‪ ,‬צביון ורמת חיים גבוהה‬ ‫ברית המועצות‬
‫יחסית וחלק משיקולים אידיאולוגיים‪ .‬רבים הגיעו עם תואר אקדמי וציפו להמשיך במקצוע אך‬ ‫לשעבר (שנות‬
‫עקב קשיי שפה ומבנה שוק העבודה הדבר לא התאפשר‪.‬‬ ‫התשעים)‬
‫מדיניות קיצוב לפיה יש פיקוח על מחירם של מוצרים שונים (בסיסיים)‪.‬‬ ‫צנע‬
‫מהומות שפרצו בחיפה ב‪ 1959-‬כתוצאה משוטרים שהוזעקו לשכונה על מנת לרסן שיכור ולבסוף‬ ‫אירועי ואדי‬
‫ירו ברגלו‪ ,‬על רקע אפליה עדתית‪.‬‬ ‫סאליב‬
‫היו בני עולים או עולים שהגיעו בילדותם המוקדמת ופתחו בגל מחאה ב‪ 1970-1971-‬על רקע‬ ‫הפנתרים‬
‫אפליה עדתית‪.‬‬ ‫השחורים‬
‫מכתב המשרטט מעין מתווה לשמירת המצב הקיים (סטטוס קוו) בענייני דת ומדינה במדינה‬ ‫מכתב הסטטוס‬
‫שעתידה לקום‪ ,‬וכלולות בו ארבע קביעות עקרוניות‪ :‬שבת‪ ,‬כשרות‪ ,‬דיני אישות וחינוך‪.‬‬ ‫קוו‬
‫חוקק ב‪ 1950-‬וקובע כי לכל יהודי הזכות לעלות לארץ‪ ,‬אך לא קובע מיהו "יהודי"‪ .‬ב‪ 1970-‬תוקן‬
‫חוק השבות ונקבע בו שיהודי הוא כל מי שנולד לאם יהודייה‪ ,‬או שנתגייר והוא אינו בן דת‬ ‫חוק השבות‬
‫אחרת‪.‬‬
‫לפי ההלכה‪ ,‬יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או נתגייר כהלכה‪ .‬לפי ההגדרה הלאומית יהודי‬
‫מיהו יהודי?‬
‫יכול להיות גם מי שרק אביו יהודי וגדל והתחנך על פי היהדות ומגדיר עצמו כך‪.‬‬
‫כך נקרא אסוולד רופאייזן שביקש להירשם כיהודי בסעיף הלאום על‪-‬אף היותו נזיר נוצרי‪.‬‬
‫"האח דניאל"‬
‫עתירתו לבג"ץ התקבלה והוא היה רשאי להירשם כיהודי‪.‬‬
‫היה נשוי לאישה לא יהודייה וביקש שילדיו יירשמו כבני הלאום היהודי וכחסרי דת‪ .‬בקשתו‬ ‫רב‪-‬סרן בנימין‬
‫נעתרה‪.‬‬ ‫שליט‬
‫מפלגת פועלי ארץ ישראל‬ ‫מפא"י‬
‫התנגדה למפא"י‪ .‬נחשבה ע"י דוד בן גוריון לימנית קיצונית‪.‬‬ ‫תנועת "חירות"‬

‫‪18‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מושג שטבע דוד בן גוריון שמגדיר את הגבולות הלגיטימיים של הפוליטיקה‪ .‬מק"י‪ -‬מפלגה‬ ‫"בלי חירות ובלי‬
‫קומוניסטית ישראלית (שמאל קיצוני)‪ ,‬חירות‪ -‬ימין קיצוני‪.‬‬ ‫מק"י"‬
‫ב‪ 1977 -‬תנועת הליכוד (מפלגה ימנית) נבחרה לראשונה במקום מפלגת העבודה(שמאל) ששלטה‬
‫בארץ יותר מיובל שנים וזאת בהתאם לדין הבוחר וללא אלימות‪ .‬מאז היו עוד מספר "מהפכים"‪,‬‬ ‫"המהפך"‬
‫קרי‪ :‬חילופי שלטון בין מפלגות שונות‪.‬‬
‫הסכמי שביתת נשק שנחתמו בין ישראל לבין מרבית מדינות ערב לאחר מלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫הסכמי רודוס‬
‫הנשיא המצרי אנואר סאדאת הגיע לביקור בישראל בשנת ‪ .1977‬זה היה ביקור פומבי ראשו של‬
‫ביקור סאדאת‬
‫אישיות ערבית בכירה בארץ‪.‬‬
‫ועדה שכונסה ב‪ 1991-‬ומטרתה הייתה להביא שלום בין ישראל לבין כל שכנותיה‪ -‬ירדן‪ ,‬סוריה‪,‬‬
‫ועידת מדריד‬
‫לבנון והפלסטינים‪.‬‬
‫ארגון לשחרור פלסטין‪ ,‬ראה עצמו כמייצג העם הפלסטיני‪ .‬עד "תהליך אוסלו" סירבה ישראל‬
‫להכיר באש"ף‪ ,‬שהנהגתו ישבה מחוץ לשטחי יהודה ושומרון‪ ,‬כנציגם של הפלסטינים וראתה בו‬ ‫אש"ף‬
‫ארגון טרור‪.‬‬
‫הסכם עליו חתמו יצחק רבין ויאסר ערפאת בספטמבר ‪ 1993‬בוושינגטון‪ .‬במרכזו עומדת ההכרה‬
‫הדדית בין ישראל לאש"ף‪ ,‬נסיגה הדרגתית של צה"ל מעזה ומערים בגדה המערבית‪ ,‬הקמת רשות‬
‫הסכם אוסלו‬
‫פלסטינית שתנהל ממשל עצמי אוטונומי ל‪ 5-‬שנים ופתיחת שיחות על הסדר קבע במהלך תקופה‬
‫זו‪.‬‬
‫הסכם שלום עם‬
‫נחתם ב‪ 1994-‬הסכם שלום מלא בין ישראל לירדן ובנוסף חילופי שטחים ושיתוף פעולה‪.‬‬
‫ירדן‬
‫ב‪ 2005-‬פינתה המדינה את הישובים היהודיים ובסיסי צה"ל ברצועת עזה ובצפון השומרון‬
‫תכנית ההתנתקות‬
‫וויתרה על שליטתה הצבאית ברצועת עזה‪.‬‬
‫ב‪ 1956-‬הוטל עוצר על כל הכפרים הערבים הסמוכים לגבול הירדני וגדוד משמר הגבול קיבל‬
‫הוראה לפתוח באש אל מי שמפר אותו‪ ,‬אך היו פועלים ערבים ששהו מחוץ לכפריהם לצרכי‬ ‫הטבח בכפר‬
‫עבודה ולא שמעו על העוצר‪ .‬כך נהרגו ‪ 43‬אזרחים ו‪ 13-‬פצועים‪ .‬אירוע זה טבע את המושג "פקודה‬ ‫קאסם‬
‫בלתי חוקית בעליל"‪.‬‬
‫פקודה בלתי‬
‫"פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה"‪" ,‬אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב"‪.‬‬
‫חוקית בעליל‬
‫חוק שקובע כי אדמותיו של אדם שעזב את שטח הארץ אל ארצות אויב במהלך מלחמת‬
‫העצמאות יופקעו ממנו‪" .‬יום האדמה" הוא יום מחאה על חוק זה ומתאפיין בשביתות והפגנות‬ ‫חוק נכסי נפקדים‬
‫ואף התנגשויות אלימות‪.‬‬
‫גל אלימות שפרץ באוק' ‪ 2000‬ובו עשו כוחות הביטחון שימוש באלפ"ה ובאש חיה‪.‬‬ ‫אירועי אוקטובר‬
‫ועדה לבדיקת אירועי אוקטובר‪.‬‬ ‫ועדת אור‬
‫מבצע ב‪ 1973-‬במהלכו תקפו כוחות מיוחדים של צה"ל מספר יעדי טרור בעומק לבנון‪.‬‬ ‫מבצע אביב נעורים‬
‫ראש מטה כללי‪.‬‬ ‫רמטכ"ל‬
‫נכתב כחלק מתפיסה העוסקת בחיזוק הזהות הישראלית‪-‬יהודית בקרב מפקדי צה"ל‪.‬‬ ‫"יעוד ויחוד"‬

‫‪19‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫נשיאי המדינה‬

‫פרטים חשובים‬ ‫נשיאים‬

‫הנשיא הראשון‪ .‬הרחיב את השכלתו בתחום הכימיה‪ .‬דגל בציונות הסינתטית‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬סייע לתעשייה הצבאית הבריטית‪ .‬הביא להשגת הצהרת בלפור‪ .‬עמד כ‪ 10-‬שנים‬
‫חיים ויצמן‬
‫בראש ההסתדרות הציונית וכ‪ 10-‬שנים בתור נשיא ההסתדרות‪ .‬היה מנהל המכון לחקר המדע‬
‫שנקרא על שמו "מכון ויצמן"‪ ,‬שם גם נקבר‪ .‬היה גורם מרכזי במאבק הדיפלומטי להקמת המדינה‪.‬‬
‫הנשיא השני‪ .‬נולד בשם יצחק שמילוביץ'‪ .‬למד ב"חדר" ובאוניברסיטה‪ .‬היה פעיל בארגונים בעלי‬
‫אופי בטחוני ופעילות ציונית‪ .‬ממייסדי ארגון השמירה "בר גיורא"‪ .‬למד משפטים באיסטנבול לצד‬
‫בן גוריון‪ .‬יזמו הקמת "גדוד עברי" שפעל במסגרת הצבא הבריטי‪ .‬ייסד מכון לחקר קהילות ישראל‬ ‫יצחק בן‪-‬צבי‬
‫במזרח ולימים נקרא "יד יצחק בן צבי"‪ .‬שימש כחבר כנסת מטעם מפא"י‪ .‬התגורר בצריף צנוע‬
‫בירושלים והפך את ביתו לבית פתוח בפני כל אזרח‪ .‬נקבר בהר המנוחות בירושלים‪.‬‬
‫הנשיא השלישי‪ .‬נולד תחת השם שניאור זלמן רובשוב (שז"ר)‪ .‬נולד למשפחה חסידית‪ .‬התמקד‬
‫בלימודי היסטוריה‪ .‬היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון‪ .‬היה עורך עיתון "דבר" והוצאת ספרים "עם‬
‫עובד"‪ .‬היה חבר כנסת מטעם מפא"י ושימש כשר החינוך ויזם את חוק חינוך חובה‪ .‬חנך את‬ ‫זלמן שזר‬
‫"משכן נשיאי ישראל" הרשמי בו מתגוררים הנשיאים מאז‪ .‬נקבר בחלקת גדולי האומה בהר‬
‫הרצל‪.‬‬
‫הנשיא הרביעי‪ .‬בגיל ‪ 16‬התגייס ל"הגנה"‪ .‬למד באוניברסיטה העברית והפך לאחד מחשובי‬
‫המדענים וזכה להרבה תארים ופרסים בתחום זה‪ .‬הקים את "חיל המדע" שריכז את הידע לפיתוח‬
‫אפרים קציר‬
‫אמצעי לחימה‪ .‬כיהן במהלך מלחמת יום הכיפורים‪ .‬יסד את "אות הנשיא למתנדב"‪ .‬קיבל את פני‬
‫נשיא מצריים אנואר סאדאת‪ .‬נקבר בבית העלמין ברחובות‪.‬‬
‫הנשיא החמישי‪ .‬למד מזרחנות וחינוך באוניברסיטה העברית‪ .‬התגייס ל"הגנה" ועמד בראש‬
‫"המחלקה הערבית" בירושלים‪ .‬מונה לראש אגף התרבות במשרד החינוך והתרבות והחל את‬
‫ה"מבצע לביעור הבערות" שמטרתו הייתה להרחיב את ידיעת קרוא וכתוב בקב מבוגרים‬ ‫יצחק נבון‬
‫מאוכלוסיות חלשות‪ .‬עסק בכתיבה ויצירתו הידועה היא "בוסתן ספרדי" שחודש בתיאטרון‬
‫הבימה‪ .‬כיהן במלחמת שלום הגליל‪ .‬נקבר בהר הרצל‪.‬‬
‫הנשיא השישי‪ .‬נולד באירלנד לרב יצחק הרצוג‪ ,‬רבה הראשי של אירלנד‪ ,‬ומי שהיה לימים רבה‬
‫הראשי של מדינת ישראל‪ .‬התגייס ל"הגנה"‪ .‬למד משפטים בבריטניה‪ .‬הוצב כקצין מודיעין‬
‫בחזית הגרמנית‪ .‬הקים את מחלקת המודיעין של צה"ל‪ .‬השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף‪ .‬נבחר‬ ‫חיים הרצוג‬
‫לכנסת מטעם מפלגת העבודה ופעל לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות וחיזוק החינוך היהודי‪.‬‬
‫נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל‪.‬‬
‫הנשיא השביעי‪ .‬נולד בתל אביב וגדל בחיפה‪ .‬במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס לחיל האוויר‬
‫הבריטי ושירת כטייס קרב‪ .‬היה ממקימי "שירות האוויר" של ה"הגנה" שהפך לימים לחיל האוויר‬
‫הישראלי אשר מונה גם להיות מפקדו‪ .‬שימש כשר התחבורה וכשר הביטחון‪ .‬מילא תפקיד מפתח‬ ‫עזר ויצמן‬
‫בהשגת הסכם שלום עם מצריים‪ .‬התבטא בנאמנות לסגנונו הישיר ובלתי אמצעי‪ .‬פעל לקידום‬
‫העלייה ממדינות חבר העמים ואתיופיה‪ .‬נקבר בבית הקברות באור עקיבא‪.‬‬
‫השיא השמיני‪ .‬נולד באירן ועלה ארצה בגיל ‪ .5‬התגייס לחיל הקשר‪ .‬למד היסטוריה וכלכלה‬
‫באוניברסיטה העברית ועסק בהוראה ועיתונות‪ .‬נבחר כראש הרשות המקומית קריית מלאכי והיה‬
‫לראש המועצה הצעיר בתולדות המדינה‪ .‬נבחר לכנסת מטעם הליכוד‪ .‬מונה לשר העבודה והרווחה‬ ‫משה קצב‬
‫והיה השר הצעיר ביותר בתולדות המדינה‪ .‬מונה גם לסגן‪-‬ראש הממשלה‪ .‬הורשע ב‪ 2011-‬בביצוע‬
‫עבירות אונס‪ ,‬מעשים מגונים בכוח והטרדה מינית‪.‬‬
‫הנשיא התשיעי‪ .‬שירת במשרד הביטחון ואף מונה למנכל משרד הביטחון‪ .‬עסק בהצטיידות צה"ל‬
‫באמצעי לחימה ובפיתוח התעשיות הביטחוניות‪ .‬נבחר לכנסת מטעם מפא"י ושימש כסגן שר‬
‫שמעון פרס‬
‫הביטחון ועוד הרבה אחרים‪ .‬הפך לראש ממשלה כחלק מהסכם רוטציה עם יצחק שמיר‪ .‬בתור שר‬
‫חוץ הביא לחתימתו של הסכם ביניים עם הפלסטיניים שנודע כ"הסכם אוסלו"‪ .‬פעל לחיזוק‬
‫מעמדה הבינ"ל של ישראל ועידוד יוזמות טכנולוגיות‪ .‬נקבר בהר הרצל‪.‬‬
‫הנשיא העשירי‪ .‬נולד בירושלים למשפחה מרכזית בעיר שהגיעה אליה עם עליית תלמידי הגר"א‪.‬‬
‫שירת כקצין מודיעין קרבי‪ .‬למד משפטים באוניברסיטה העברית‪ .‬היה סגן ראש העיר‪ .‬נבחר לכנסת‬ ‫ראובן ריבלין‬
‫מטעם הליכוד ליושב ראש הועד למלחמה בסמים ואלכוהול‪ .‬מונה לשר התקשורת‪ .‬התמנה ליושב‬ ‫(רובי)‬
‫ראש הכנסת‪ .‬כיהן בזמן תכנית ההתנתקות אף על פי שהתנגד לה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫ראשי ממשלה‬

‫פרטים חשובים‬ ‫ראש ממשלה‬

‫ראש הממשלה הראשון‪ .‬יזם את הקמת הגדוד העברי‪ .‬לקח חלק בהיווסדה של מפלגת פועלי ארץ‬
‫ישראל (מפא"י)‪ .‬תמך בועדת פיל לחלק את הארץ‪ .‬הוביל את התמיכה בהצעת החלוקה של‬
‫אונסקו"פ‪ .‬הכריז על הקמת המדינה והיה ראש הממשלה ושר הבטחון שלה‪ .‬הבטמי את עקרון‬
‫דוד בן גוריון‬
‫הממלכתיות‪ .‬התנגד לפרשת אלטלנה (נשק לאצ"ל)‪ .‬הורה על פירוק מטה הפלמ"ח‪ .‬כתב את‬
‫הספר "ייחוד וייעוד" (ייחוד צה"ל וייעודו החינוכי)‪ .‬גר בשדה בוקר(יישוב הנגב)‪ .‬הוביל את‬
‫מלחמת סיני‪ .‬הקים את רשימת פועלי ארץ ישראל (רפ"י)‪.‬‬
‫ראש הממשלה השני‪ .‬התגורר בכפר ערבי ולמד את השפה‪ .‬למד משפטים באיסטנבול כמו בן‬
‫גוריון‪ .‬התגייס לצבא העות'מאני והיה בן היהודים היחידים שזכו לדרגות קצונה בצבא הזה‪.‬‬
‫משה שרת‬
‫לקח חלק במאמץ לקבלת החלטות אונסקו"פ‪ .‬עם קום המדינה מונה לשר החוץ‪ .‬היה מעורב‬
‫(שרתוק)‬
‫בהסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה בתום מלחמת העצמאות (הסכמי רודוס)‪ .‬דגל בקו‬
‫מדיני מתון והתנגד לפעולות התגמול‪.‬‬
‫ראש הממשלה השלישי‪ .‬יזם את הקמתה של חברת מקורות‪ .‬היה חבר מטה ההגנה‪ .‬שימש כשר‬
‫אוצר‪ .‬העלה ויישם את הקמת המעברות‪ .‬היה אחראי להעלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי להר‬ ‫לוי אשכול‬
‫הרצל‪ .‬היה בעל מדיניות פייסנית ופשרנית שזכתה לתמיכה עד "תקופת ההמתנה"‪ .‬החליט לצאת‬ ‫(שקולניק)‬
‫למלחמת ששת הימים (מלחמת מנע)‪.‬‬
‫ראש הממשלה הרביעית‪ .‬נולדה באוקראינה‪ .‬הצטרפה למפלגת פועלי ציון‪ .‬מילאה תפקידים רבים‬
‫הקשורים ביחסי חוץ של התנועה הציונית‪ .‬מונתה לצירה הישראלית הראשונה בברית המועצות‪.‬‬
‫גולדה מאיר‬
‫הביאה לחקיקת "חוק שעות העבודה והמנוחה" ("חוק השבת")‪ .‬הקימה את הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫הייתה שרת חוץ‪ .‬כיהנה במהלך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫ראש הממשלה החמישי‪ .‬במהלך מלחמת העצמאות מונה למפקד חטיבת הראל שלחמה לפריצת‬
‫המצור על ירושלים‪ .‬מונה לרמטכ"ל השביעי של צה"ל ובכהונתו פרצה מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫בכהונתו גם התבצע חילוץ הנוסעים החטופים משדה התעופה אנטבה במסגרת מבצע יונתן‪ .‬מונה‬
‫לשר הביטחון‪ .‬חתם על הסכם אוסלו הראשון (הכרה של מדינת ישראל באשף כנציג רשמי‬
‫והתחייבה להעביר לשלטונו האוטונומי שטחים בגדה וברצועת עזה‪ .‬חתם על הסכם השלום עם‬ ‫יצחק רבין‬
‫ירדן‪ .‬הוענק לו פרס נובל לשלום בשיתוף עם שמעון פרס ויאסר ערפאת‪ .‬נרצח ב‪ -‬י"ב בחשוון‬
‫תשנ"ו‪ 4 ,‬בנובמבר ‪ ,1995‬ע"י הפעיל הימני הקיצוני‪ ,‬יגאל אמיר‪ ,‬רצח את רבין בסיום עצרת‬
‫שלום בכיכר מלכי ישראל במרכז תל אביב‪ .‬משפט מפורסם "האלימות היא כרסום יסוד‬
‫הדמוקרטיה"‪.‬‬
‫ראש הממשלה השישי‪ .‬הצטרף לצבא המורדים הפולנים בראשות הגנרל אנדרס‪ .‬עמד בחזית‬
‫העימות בין ארגון למוסדות המדינה במסגרת פרשת אלטלנה‪ .‬ייסד את תנועת החירות (ציוני‬
‫ימני)‪ .‬היה סכסוך בין בן‪-‬גוריון למנחם בגין בנוגע להסכם השילומים (בגין התנגד)‪ .‬הפך לראש‬
‫מנחם בגין‬
‫הממשלה במסגרת המהפך הפוליטי‪ .‬הביא לחתימת הסכם השלום עם מצרים‪ .‬זכה יחד עם‬
‫עמיתו המצרי‪ ,‬אנואר סאדאת בפרס נובל לשלום‪ .‬הורה על הפצצת הכור האטומי בעירק (מבצע‬
‫אופרה)‪ .‬הכריז על יציאה למלחמת שלום הגליל‪.‬‬
‫ראש הממשלה השביעי‪ .‬החליט להצטרף אל הלח"י והפך לאחד ממנהיגיו הבולטים‪ .‬גויס למוסד‪.‬‬
‫מונה ליושב ראש הכנסת‪ .‬התמודד מול שמעון פרס ועקב השוויון הקימו ממשלת אחדות‬ ‫יצחק שמיר‬
‫ברוטציה‪ .‬בתקופת כהונתו השלישית פרצה מלחמת המפרץ‪.‬‬
‫היה ראש הממשלה השמיני‪ ,‬כיהן בשנים ‪ 1984-1986‬ובשנים ‪.1995-1996‬‬ ‫שמעון פרס‬
‫ראש הממשלה התשיעי‪ ,‬התגייס לסיירת מטכ"ל‪ .‬סיים תואר ראשון בארכיטקטורה ותואר שני‬
‫במנהל עסקים באוניברסיטת ‪ M.I.T‬במסצ'וסטס ותואר במדעי המדינה בהווארד‪ .‬מונה לשגריר‬ ‫בנימין נתניהו‬
‫באו"ם‪ .‬שימש כשר האוצר‪.‬‬
‫ראש הממשלה העשירי‪ .‬אותר לסיירת מטכ"ל‪ .‬אחד החיילים המעוטרים‪ .‬שימש כמפקד סיירת‬
‫מטכ"ל‪ .‬השתתף במבצע אביב נעורים‪ .‬שימש כרמטכ"ל‪ .‬השתתף בדיונים עם הפלסטינים בוועידת‬ ‫אהוד ברק‬
‫קמפ‪-‬דיוויד‪ .‬בעת כהונתו כשר הביטחון יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה‪.‬‬
‫ראש הממשלה האחד‪-‬עשר‪ .‬הקים את יחדה ‪( 101‬ביצוע פעולות תגמול נגד המסתננים)‪ .‬מונה לשר‬
‫הביטחון‪ .‬הגה ויזם את מלחמת שלום הגליל‪ .‬כיהן במהלך מבצע חומת מגן ובכהונתו השנייה‬ ‫אריאל שרון‬
‫בתכנית ההתנתקות‪.‬‬
‫ראש הממשלה השנים‪-‬עשר‪ .‬נבחר לראש עיריית ירושלים‪ .‬כיהן במהלך מלחמת לבנון השנייה‬
‫אהוד אולמרט‬
‫והוביל למבצע עופרת יצוקה‪ .‬הורשע בכמה אישומים ובשוחד‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫רמטכ"לים‬
‫פרטים חשובים‬ ‫רמטכ"ל‬
‫הרמטכ"ל הראשון‪ .‬מונה לראש המטה הכללי של ה"הגנה" שלימים הפך לצה"ל‪.‬‬ ‫יעקב דורי‬
‫הרמטכ"ל השני‪ .‬היה מחליפו של יעקב דורי במלחמת העצמאות‪ .‬לאחר פרישתו התמסר‬
‫יגאל ידין‬
‫לארכיאולוגיה‪.‬‬
‫הרמטכ"ל השלישי‪ .‬הצטרף ל"פלוגות הלילה המיוחדות" ובמלחמת העולם השנייה שירת‬
‫בשורות הצבא הבריטי ושוחרר בדרגת מייג'ור (רב‪-‬סרן)‪ .‬הפך לרמטכ"ל בגיל ‪ 32‬לבקשת בן‬ ‫מרדכי מקלף‬
‫גוריון אך הסכים לשנה בלבד‪ .‬הקים את יחידה ‪.101‬‬
‫הרמטכ"ל הרביעי‪ .‬הצטרף להגנה כאיש משטרת הישובים‪ .‬מראשוני המתגייסים לפלוגות‬
‫הלילה המיוחדות‪ .‬איבד את עינו השמאלית בפעולה נגד צבא וישי בסוריה‪ .‬כיהן במהלך‬ ‫משה דיין‬
‫מלחמת סיני‪ .‬כיהן כשר הביטחון במלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫הרמטכ"ל החמישי‪ .‬התנדב לצבא הבריטי ושוחרר בדרגת מייג'ור (רב‪-‬סרן)‪ .‬פיקד על קורס‬
‫חיים לסקוב‬
‫קצינים עם פרוץ מלחמת העצמאות‪ .‬התמנה לנציב קבילות החיילים הראשון בצה"ל‪.‬‬
‫הרמטכ"ל השישי‪ .‬הקים את פלוגת הג'יפים "שועלי שמשון"‪ .‬התמקד ברכישת אמצעי לחימה‬
‫צבי צור‬
‫חדשים ומתקדמים ובפיתוח יכולות בתחום האלקטרוניקה והטילים‪.‬‬
‫הרמטכ"ל השביעי‪ ,‬בשנים ‪.1964-1968‬‬ ‫יצחק רבין‬
‫הרמטכ"ל השמיני‪ .‬פיקד על צה"ל במהלך מלחמת ההתשה‪ .‬הורה על הקמתו של קו מעוזים‬
‫חיים בר לב‬
‫מבוצר שמנה כשלושים מוצבים וכונה "קו בר‪-‬לב"‪.‬‬
‫הרמטכ"ל התשיעי‪ .‬כיהן במהלך מלחמת יום הכיפורים והיה שותף להנחת הקונספציה‪.‬‬ ‫דוד אלעזר‬
‫הרמטכ"ל העשירי‪ .‬נחרת בזיכרון הציבורי כמשחרר ירושלים וידוע בקריאתו "הר הבית‬
‫מרדכי (מוטה) גור‬
‫בידינו!"‪ .‬כיהן במבצע "יונתן"‪.‬‬
‫הרמטכ"ל האחד עשר‪ .‬היה ממפתחי שיטת המרדף‪ .‬הקפיד על משמעת והקים את פרוייקט‬
‫חיילי המקא"ם (חיילי איתן) שסייע לחיילים בעלי קשיי הסתגלות‪ .‬בכהונתו הושמדו הכורים‬ ‫רפאל (רפול) איתן‬
‫בעירק ("מבצע אופרה") ויצא למלחמת שלום הגליל‪.‬‬
‫הרמטכ"ל השנים עשר‪ .‬פיקד על רבים מהמרדפים אחרי מחבלים שחדרו לארץ‪.‬‬ ‫משה לוי‬
‫הרמטכ"ל השלושה עשר‪ .‬הקים את מפקדת חילות השדה (מפח"ש) שהפכה למפקדת זרוע‬
‫דן שומרון‬
‫יבשה (מז"י)‪ .‬כיהן באינתיפאדה הראשונה ובמלחמת המפרץ‪.‬‬
‫הרמטכ"ל הארבעה עשר‪.‬‬ ‫אהוד ברק‬
‫הרמטכ"ל החמישה עשר‪ .‬פיקד על מבצע שלמה‪.‬‬ ‫אמנון ליפקין‪-‬שחק‬
‫הרמטכ"ל השישה עשר‪ .‬בכהונתו פרצה האינתיפאדה השנייה שבסופם צהל החל במבצע חומת‬
‫מגן‪.‬‬ ‫שאול מופז‬
‫הרמטכ"ל השבעה עשר‪ .‬שימש כמפקד סיירת מטכ"ל‪ .‬בכהונתו נחלשו אירועי גאות ושפל‬ ‫משה (בוגי) יעלון‬
‫(האינתיפאדה השנייה)‪ .‬כהונתו עמדה בסימן כתיבת "יעוד ויחוד"‪.‬‬
‫הרמטכ"ל השמונה עשר‪ .‬הוכשר כטייס קרב והיה לרמטכ"ל הראשון שצמח בחיל האוויר‪.‬‬
‫תקופת כהונתו עמדה בסימן תכנית ההתנתקות‪.‬‬ ‫דן חלוץ‬
‫הרמטכ"ל התשעה עשר‪ .‬בכהונתו יצא צה"ל למבצע עופרת יצוקה‪.‬‬ ‫גבי אשכנזי‬
‫הרמטכ"ל העשרים‪ .‬כהונתו עמדה בסימן מבצע צוק איתן להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה‪.‬‬ ‫בנימין (בני) גנץ‬
‫הרמטכ"ל העשרים ואחד‪.‬‬ ‫גדי אייזנקוט‬

‫‪22‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫שער שביעי‪ :‬ביטחון ישראל‬

‫פירוש‬ ‫מושגים‬
‫‪ 14‬במאי ‪ ,1948‬ה' באייר תש"ח‪.‬‬ ‫הכרזת המדינה‬
‫גוף מחתרתי שהוקם ע"י אהרון אהרונסון במטרה לסייע לבריטים לכבוש את הארץ מידי‬ ‫ניל"י (נצח ישראל‬
‫הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫לא ישקר)‬
‫גדודי צבא יהודיים שהוקמו ע"י הבריטים במלחמת העולם הראשונה‪ .‬הוגה הרעיון היה זאב‬
‫ז'בוטינסקי‪ .‬הגדוד הראשון נקרא "גדוד נהגי הפרדות" (גדוד תובלה)‪ .‬אחריו הוקמו מספר גדודים‬
‫שנקראים "קלעי המלך"‪ .‬הגדוד השלישי של קלעי המלך שנקרא גם הגדוד הארץ ישראלי‪ ,‬הפך‬ ‫הגדודים העבריים‬
‫"לגדוד הראשון ביהודה"‪.‬‬
‫ארגון השמירה הראשון ובראשו ישראל שוחט‪ .‬הוקם במטרה ליטול את האחריות על השמירה‬ ‫בר גיורא (ארגון‬
‫והביטחון של הישוב שהוקמו בארץ ישראל מידי השומרים הזרים (הערבים)‪.‬‬ ‫שמירה)‬
‫מטרתו הייתה גם היא ליטול את האחריות על השמירה והביטחון של היישוב היהודי בארץ‬ ‫השומר (הסתדרות‬
‫ישראל מידי השומרים הזרים (הערבים)‪.‬‬ ‫שומרים)‬
‫ארגון מחתרתי שמטרתו הייתה להוות כוח צבאי עממי גדול הכפוף למרות מוסדות היישוב וכולל‬
‫בתוכו כל גבר ואישה הכשירים לשירות‪ .‬הוקמו פלוגות שדה (פו"ש)‪ -‬יחידות ניידות שיצאו מחוץ‬ ‫ההגנה‬
‫לגדות הישוב והשכונות היהודיים‪.‬‬
‫היווה "חטיבה ארצית מגויסת"‪ .‬הפך לגוף מחתרתי אחרי שהבריטים הסירו ממנו את ידם‪ .‬מומן‬ ‫הפלמ"ח (פלוגות‬
‫ע"י חלוקת הזמן בין אימונים לעבודה בקיבוץ‪.‬‬ ‫מחץ)‬
‫הוקם ע"י אברהם תהומי‪ .‬היה ארגון מחתרתי שכונה בתחילה "ארגון ב'" ומטרתו הייתה להביא‬
‫להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל על שתי גדות הירדן (ארץ ישראל המנדטורית והחלק שהפך‬
‫בשנות העשרים לממלכת עבר הירדן)‪ .‬האמין בהגנה אקטיבית ופעולות תגמול‪ .‬קבוצה מהאצ"ל‬ ‫האצ"ל (ארגון‬
‫צבאי לאומי)‬
‫פרשה והקימה את ארגון הלח"י (לוחמי חירות ישראל)‪ .‬האצ"ל הוביל את פיצוץ מלון המלך דוד‪.‬‬
‫ספינת אלטלנה הובילה נשק שרכש האצ"ל ועולים חדשים‪.‬‬
‫הוקמה לאחר הסכם שיתוף פעולה של המחתרות במאבק בבריטים‪.‬‬ ‫תנועת "המרי‬
‫העברי"‬
‫פורשי האצ"ל הקימו ארגון מחתרתי ובראשו אברהם ("יאיר") שטרן שמטרתו להמשיך ולהילחם‬
‫בבריטים שהיו לתפיסתם האויב המרכזי של היישוב‪ -‬סילוק הבריטים והקמת מדינה יהודית‪.‬‬ ‫הלח"י (לוחמי‬
‫חירות ישראל)‬
‫הלח"י פגע במתקנים ובנציגים בריטיים‪.‬‬
‫כונתה גם הבריגדה היהודית‪ .‬חטיבה קרבית שמילאו תפקיד חשוב בהעפלה לארץ וברכישת נשק‬ ‫החטיבה היהודית‬
‫ל"הגנה"‪.‬‬ ‫הלוחמת (חי"ל)‬
‫הוכשרו על ידי הבריטים לצניחה מעבר לקווי האויב לצורך מילוי מספר תפקידים‪ :‬הצלת שבויי‬ ‫הצנחנים‬
‫מלחמה בריטים‪ ,‬הפעלת אלחוט ביחידות הפרטיזנים ושליחות בקרב הקהילה היהודית‪.‬‬ ‫הארצישראליים‬
‫הוקם ב‪ 26-‬במאי ‪ ,1948‬שהוקם על עקרון הממלכתיות במטרה להקים כוח צבאי ממלכתי‬
‫שיופקד על הגנת המדינה ויביא לפירוק המחתרות‪ .‬נאסר על הרמתו או על קיומו של כוח צבאי‬
‫אחר והוחלט כי כל אדם המשרת בצבא ההגנה לישראל‪ ,‬יהיה חייב להישבע אמונים למדינת‬ ‫הקמת צה"ל‬
‫ישראל‪ ,‬לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים‪.‬‬
‫קווי הפסקת האש שהתקבלו בסוף מלחמת העצמאות‪ ,‬והפכו לגבולותיה של ישראל‪.‬‬ ‫הקו הירוק‬
‫שטחים שכוננו במספר מקומות לאורך הגבולות של ישראל בהם הייתה מחלוקת בין הצדדים‬
‫בנוגע לריבונות‪.‬‬ ‫שטחים מפורזים‬
‫יחידות שאומנו על ידי המצרים ברצועת עזה וחדרו לישראל למטרות חבלה ורצח‪ .‬החלו ב‪.1955-‬‬ ‫"פידאיון"‬
‫יחידת קומנדו‪ ,‬מצומצמת בגודלה‪ ,‬ששימשה "מעבדה" לבחינת שיטות לחימה‪ .‬מוזגה לצנחנים‪.‬‬ ‫יחידה ‪101‬‬
‫תקופה שקדמה למלחמת ששת הימים שהתאפיינה באיפוק ובצעדי כוננות‪.‬‬ ‫תקופת ההמתנה‬
‫ב‪ 7-‬ביוני ‪ 1967‬השלימו הצנחנים את כיבוש ירושלים‪ ,‬פרצו לעיר העתיקה והגיעו לכותל המערבי‪.‬‬ ‫כיבוש ירושלים‬
‫ועדה שכינסו מדינות ער ב בה חתמו מנהיגי מדינות ערב על שלושת הלאווים‪ :‬לא לשלום עם‬
‫ישראל‪ ,‬לא להכרה בה ולא למשא ומתן עמה ולוויתור על זכויות הפלסטינים‪.‬‬ ‫וועידת חרטום‬
‫פותחה במלחמת ההתשה ובבסיסה ההנחה כי אין אפשרות למנוע חדירה של גורמי טרור‪ ,‬וצה"ל‬
‫החל לעשות מאמץ לעשות מאמץ לעצור את המחבלים בשטח הבקעה באמצעות סיירים וגששים‬ ‫שיטת "המרדף"‬
‫שרדפו אחר המחבלים‪.‬‬
‫קו מוצבים מבוצר על גדות התעלה (סואץ) שנבנתה במלחמת ההתשה‪ ,‬על שמו של הרמטכ"ל‬
‫חיים בר לב‪ .‬הורכב מ"מעוזים"‪.‬‬ ‫קו בר לב‬

‫‪23‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מוצבים מבוצרים‪.‬‬ ‫מעוזים‬

‫הערכת המודיעין לפני מלחמת יום הכפורים שלפיה נשיא מצרים החדש אנואר סאדאת‪ ,‬נתפס‬
‫כחלש וכי מצרים לא תפתח במלחמה לפני שישפרו את יכולתם האווירית ומאחר וסוריה לא תצא‬ ‫"הקונספציה"‬
‫למלחמה לבדה וכי הסבירות למלחמה נמוכה‪.‬‬
‫ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬בראשות נשיא בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬השופט שמעון אגרנט‪ ,‬שהוטל עליה לחקור את הכנות צה"ל למלחמה‪ ,‬את המידע‬ ‫ועדת אגרנט‬
‫המודיעיני שהתריע עליה ואת מהלכיהם של הממשלה וצה"ל בימים הראשונים ללחימה‪.‬‬
‫טבח שהתרחש בדרום לבנון ובו נרצחו מאות מתושבי המחנה‪ ,‬כתוצאה מניסיון של הפלנגות‬ ‫הטבח בסברה‬
‫לטהר את מחנה הפליטים שבאזור מלוחמים של ארגוני הטרור הפלסטינים‪.‬‬ ‫ושתילה‬
‫ועדת חקירה ממלכתית לבירור הטבח בסברה ושתילה שקבעה כי כוחות צהל לא היו מעורבים‬
‫בטבח בשום שלב אך מוטלת על ישראל אחריות עקיפה מאחר והיא זו ששלטה באזור‪.‬‬ ‫ועדת כהן‬

‫‪24‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מלחמות ומבצעי צה"ל‬

‫מלחמת העצמאות (‪)30/11/47-20/7/49‬‬

‫ראש ממשלה‪ :‬דוד בן גוריון‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬דוד בן גוריון‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬יעקב דורי‬ ‫מפקדים‬
‫סכסוך לאומי בין יהודים לערבים‪ .‬ועדת אונסקו"פ שהמליצה על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה‬
‫יהודית ומדינה ערבית בשטח א"י‪ .‬ההחלטה התקבלה בשמחה ע"י הציבור היהודי‪ ,‬אך ההנהגה הערבית‬ ‫רקע‬
‫דחתה אותה‪ .‬הקשה שבמלחמות ישראל‪.‬‬
‫המלחמה חולקה ל‪ 2-‬שלבים לפני ואחרי ההכרזה על הקמת המדינה‪.‬‬
‫השלב הראשון‪ :‬התנהלות לחימה בין כוחות המגן של הישוב לבין הערבים המקומיים‪ .‬גובשה "תכנית ד'"‬
‫שמטרותיה היו להשתלט באופן יזום על השטחים שיועדו לפי תכנית האו"ם למדינה היהודית תוך שמירה‬
‫על נקודות יישוב הנמצאות מחוץ לשטחים האלה והבטחת הדרך אליהם‪ .‬התרחשו מבצעים כמו‪" :‬מבצע‬
‫נחשון" ולאחריו גם "מבצע הראל"‪" ,‬מבצע יבוסי"‪" ,‬מבצע מכבי" ולבסוף גם "מבצע חמץ" שמטרתם‬
‫הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים ולהבטיח את הדרך אליה‪.‬‬
‫השלב השני‪ :‬התנהלות לחימה בין הצבאות הסדירים של מדינות ערב וצה"ל שהוקם בסערת המלחמה‪.‬‬
‫הכוחות הישראליים היו נחותים בציוד ובחימוש‪ ,‬אך הצליחו לבלום את כוחות האויב בחודש הראשון‪.‬‬
‫צבא מצריים פלש מדרום והתקדם‪ .‬ניתק את הנגב מהמדינה היהודית‪ .‬הלגיון הערבי של צבא ירדן תקף‬ ‫מהלך‬
‫באזור ירושלים‪ .‬הרובע היהודי בעיר העתיקה נפל בידי הירדנים והר הצופים נשאר כמובלעת מבודדת‬
‫בשטח האויב‪ .‬נפרצה דרך חלופית אל העיר שכונתה "דרך בורמה"‪ .‬צבא עירק פלש אל הארץ באזור גשר‬
‫שבעמת הירדן אך נבלם‪ .‬בשלב זה היו ‪ 2‬הפוגות‪" :‬ההפוגה הראשונה" ו"ההפוגה השנייה"‪ .‬אחרי ההפוגה‬
‫הראשונה החלו "קרבות עשרת הימים" ו"מבצע דני" וסדרה של מבצעים כגון‪" :‬ברוש"‪" ,‬דקל"‪" ,‬אנפאר"‪,‬‬
‫"מוות לפולש"‪ .‬במהלך ההפוגה השנייה שכפה האו"ם‪ ,‬נרצח ברנדוט שהיה מתווך שגיבש תכנית שעיקרה‬
‫ויתור על הנגב בתמורה לגליל המערבי‪ ,‬ע"י מתנקשים הקשורים ללח"י‪ .‬אחרי ההפוגה השנייה החלה‬
‫סדרה חדשה של מבצעים‪" :‬מבצע יואב" (פריצת הדרך לנגב וכיבוש באר שבע‪" ,‬כיס פלוג'ה"‪ -‬חטיבה‬
‫מצרית מכותרת)‪" ,‬ההר"‪" ,‬חירם"‪" ,‬אסף"‪" ,‬מבצע חורב" (כיבוש האזור מדרום לבאר שבע)‪.‬‬
‫"הסכמי רודוס"‪ -‬הסכמי שביתת נשק‪ .‬פתיחה ב"מבצע עובדה" על מנת להשתלט על אזור אילת והערבה‪,‬‬
‫כתגובה לטענת ירדן לשליטה על הנגב הדרומי‪ .‬נחתמו הסכמים עם מצריים ועם ירדן‪ .‬נהרגו כ‪ 6,000-‬איש‬ ‫תוצאות‬
‫וכ‪ 1000-‬מתוכם אזרחים‪ .‬גבולותיה של ישראל היו רחבים מהגבולות שהותוו לה במסגרת תכנית החלוקה‪.‬‬
‫מלחמת סיני (מבצע קדש) (‪)29/10/56-5/11/56‬‬
‫ראש ממשלה‪ :‬דוד בן גוריון‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬דוד בן גוריון‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬משה דיין‬ ‫מפקדים‬
‫מלחמת מנע שפתחה ישראל נגד מצרים‪ .‬הסיבות היו‪ :‬יחידות ה"פידאיון"‪ ,‬איסור חופש השיט בתעלת‬
‫סואץ ונמל אילת‪ ,‬ערעור מאזן הכוחות ע"י עסקת הנשק של מצרים הצ'כית‪-‬מצרית והקמת פיקוד צבאי‬ ‫רקע‬
‫משותף עם סוריה וירדן ובנוסף הסכם חשאי עם צרפת ובריטניה על תכנית פעולה משותפת‪.‬‬
‫ניתוק קווי הטלפון ע"י חייל האוויר בחצי האי סיני‪ ,‬הצנחת גדוד צנחנים ליד "מעבר המיתלה" (זה היה‬
‫האיום על התעלה שהביא להתערבות המעצמות)‪ .‬המעצמות החלו בהפצצת שדות התעופה במצרים‪ ,‬צה"ל‬ ‫מהלך‬
‫התקדם עד שהשתלט על חצי האי סיני ורצועת עזה‪.‬‬
‫השתלטות על חצי האי סיני ורצועת עזה‪ .‬הצבא המצרי הובס‪ ,‬חלקו נסוג ורבים נפלו בשבי‪ .‬למעלה מ‪170-‬‬
‫חיילי צהל נפלו‪ .‬לחץ בינלאומי אילץ את ישראל והמעצמות להפסקת אש ולסגת משטח מצריים‪ .‬שיפור‬
‫תוצאות‬
‫מעמד ישראל בזירה הבינלאומית‪ .‬פתיחת מצרי טירן וההסגר על מפרץ אילת‪ .‬הכרה מצד ארה"ב‪ ,‬בריטניה‬
‫וצרפת‪.‬‬
‫מלחמת ששת הימים (‪)5/6/67-10/6/67‬‬
‫ראש ממשלה‪ :‬לוי אשכול‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬משה דיין‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬יצחק רבין‬ ‫מפקדים‬
‫מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת מנע והיא פרצה בעקבות הסיבות הבאות‪ :‬המתיחות בגבול סוריה‬
‫(התנגדו לפעילות בשטחים המפורזים)‪ ,‬תקריות גבול רבות עם הסורים‪ ,‬גל טרור חדש של פיגועים משטחי‬
‫רקע‬
‫סוריה וירדן‪ ,‬הפלת שישה מטוסים סוריים וסגירת מצרי טירן ע"י מצריים ודרישתם לפנות את כוח‬
‫החירום של האו"ם‪.‬‬
‫צהל פתח במבצע "מוקד" וחיל האוויר תקף את שדות התעופה ברחבי מצריים ופגע גם בשדות התעופה‬
‫ובמטוסים של סוריה ירדן ועירק‪ .‬במהלך הלחימה פעל צה"ל בשלוש חזיתות‪ :‬החזית המצרית (שם רוכז‬ ‫מהלך‬
‫המאמץ העיקרי)‪ ,‬החזית הירדנית (כיבוש ירושלים) והחזית הסורית‪.‬‬
‫לאחר שבוע ימים זכה צה"ל בניצחון מוחץ בכל הזירות‪ ,‬הביס שלושה צבאות ערביים‪ ,‬הסיר את האיום‬
‫תוצאות‬
‫מעל ישראל וכבש שטחים נרחבים‪ .‬במלחמה נפלו קרוב ל‪ 800-‬חיילי צה"ל‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מלחמת ההתשה (‪)11/6/67-8/8/70‬‬

‫ראש ממשלה‪ :‬לוי אשכול וגולדה מאיר‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬משה דיין‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬יצחק רבין וחיים בר לב‪.‬‬ ‫מפקדים‬
‫הפסד מדינות ערב במלחמת ששת הימים הביא את מנהיגי מדינות ערב לכנס את "וועידת חרטום"‪.‬‬
‫רקע‬
‫המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל‪.‬‬
‫מהלך הלחימה חולק עד לפברואר ‪ 1969‬וממנו‪ .‬עד לפברואר ‪:1969‬‬
‫החזית הירדנית‪ -‬בה התנהלה עיקר הלחימה‪" .‬פעולת כראמה" במהלכה השתלטו כוחות צה"ל על העיירה‬
‫כראמה בה פעלה מפקדה של הפת"ח‪ ,‬פגעו במחבלים רבים‪ ,‬שבו אחריהם והשמידו את בסיסיהם‪ .‬פיתוח‬
‫שיטת "המרדף"‪ .‬החזית המצרית‪ -‬הייתה בשלב זה רגועה יחסית‪ .‬בניית קו מוצבים שכונה קו בר‪-‬לב‪.‬‬
‫החזית הסורית‪ -‬הייתה רגועה בתחילה‪ ,‬תקיפה של חייל האוויר את בסיסי המחבלים במדינה‪ .‬החזית‬
‫הלבנונית‪ -‬שקטה בהתחלה‪ ,‬אך עם הזמן החלו לבצע פיגועי ירי ומיקוש‪ .‬מחבלים החלו להתבסס‬
‫ב"פתחלנד"‪ ,‬ממנו יצאו פיגועים אל שטחי ישראל‪.‬‬ ‫מהלך‬
‫מפברואר ‪ :1969‬החזית המצרית‪ -‬התחממה והחלה להתנהל בה לחימה אינטנסיבית ורצופה שהתאפיינה‬
‫בהפגזת המעוזים ובהצבת מארבים בשטח סיני‪ .‬כוח צהל השתל על ה"אי גרין"‪ ,‬מתחם מצרי מבוצר בפתח‬
‫תעלת סואץ‪ .‬החזית הירדנית‪ -‬פעילות הביטחון השוטף נחלה הצלחה במניעת חדירות‪ .‬החזית הסורית‪-‬‬
‫חלה הסלמה הדרגתית‪ .‬בהתחלה פעולות בודדות ובחלוף הזמן הפכו לתכופות ואלימות‪ .‬החזית הלבנונית‪-‬‬
‫התחממה גם היא לאורך התקופה ופעילות הטרור ב"פתחלנד" הלכה וגברה‪ .‬בעורף הישראלי‪ -‬לכל אורך‬
‫התקופה היו ניסיונות פיגוע באמצעות מטענים בערים השונות‪.‬‬
‫מצריים וירדן ספגו אבדות כבדות ומכות צבאיות וכלכליות קשות שהביאו אותן להצטרף להפסקת אש‪.‬‬
‫צה"ל הצליח לעמוד בלחימה ממושכת במספר חזיתות ולשמור על גבולותיה והשטחים שכבשה במלחמת‬ ‫תוצאות‬
‫ששת הימים ללא הסדר מדיני‪ .‬במלחמה נפלו למעלה מ‪ 1300-‬חיילים ובפיגועים נהרגו עשרות אזרחים‪.‬‬
‫מלחמת יום הכיפורים (‪)6/10/73-24/10/73‬‬

‫ראש ממשלה‪ :‬גולדה מאיר‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬משה דיין‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬דוד אליעזר‪.‬‬ ‫מפקדים‬
‫הערכת המודיעין הייתה שנשיא מצרים החדש לא יפתח במלחמה כי נתפס כחלש ("הקונספציה")‪.‬‬
‫רקע‬
‫בספטמבר התרחש קרב אווירי בו הופלו ‪ 12‬מטוסים סוריים ומטוס ישראלי‪.‬‬
‫צבאות מצריים וסוריה הפתיעו את ישראל ביום הכיפורים בשתי החזיתות וזכו להישגים בשלב הראשון‪.‬‬
‫חזית הדרום‪ -‬המצרים תקפו בעצמה של שתי ארמיות (ארמייה=‪ 60‬עד ‪ 120‬אלף חיילים)‪ .‬צה"ל הצליח‬
‫לבלום אותם‪ .‬כוח צנחנים צלח את התעלה והקים "ראש גשר" בצדה המצרי‪ .‬כוחות צה"ל המשיכו‬
‫להתקדם‪ ,‬כיתרו את הארמייה השלישית המצרית ואת העיר סואץ אך לא הצליחו לכבשה‪.‬‬ ‫מהלך‬
‫חזית הצפון‪ -‬כמו בגזרת הדרום‪ ,‬גם בגולן תקפו הסורים במפתיע בצהרי היום‪ .‬הצליחו להשתלט על חלק‬
‫מדרום רמת הגולן ולכבוש את החרמון‪ .‬לבסוף נערך "מבצע קינוח" במהלכו השתלטו כוחות צה"ל על‬
‫החרמון‪.‬‬
‫נחתם הסכם הפרדת כוחות עם מצרים‪ -‬נסיגת כוחות צה"ל מהתעלה והתחייבות מצרים לדלל את‬
‫כוחותיה‪ .‬נחתם הסכם הפרדת כוחות עם סוריה‪ -‬החזרת שבויים‪ ,‬נסיגת צה"ל משטחים מסוימים בגולן‪,‬‬
‫תוצאות‬
‫דילול כוחות סוריים והקמת כוח או"ם (אונדו"ף‪ )UNDOF ,‬שנועד לפקח על ההסדרים‪ .‬במלחמה נפלו ב‪-‬‬
‫‪ 2,200‬חיילים‪ ,‬יותר מ‪ 5,200-‬פצועים וכ‪ 300-‬נפלו בשבי‪ .‬הקמת ועדת אגרנט‪.‬‬
‫מבצעים‬
‫מטוס שטס מישראל נחטף ב‪ 27-‬ביוני ‪ 1976‬ע"י ‪ 4‬מחבלים שהשתלטו על המטוס שהטיסו אותו לעצירה‬
‫מבצע‬
‫בלוב ומשם לאנטבה שבאוגנדה לנמל תעופה תחת משמר חיילים אוגנדים‪ .‬ממשלת ישראל בחנה מספר‬
‫"יונתן"‬
‫אפשרויות פעולה ובכלל אפשרות של פעולה צבאית‪ .‬הוחלט לבסוף על פעולה צבאית במהלכה הוטסו‬
‫(כדור‬
‫כוחות לבסיס "אופיר" בסיני ומשם המשיכו לאנטבה‪ .‬הכוחות הצליחו להפתיע את המחבלים ולשחרר את‬
‫הרעם)‬
‫החטופים‪ .‬החוטפים נהרגו או נורו והמטוסים נחתו בשלום בנמל התעופה בן גוריון‪.‬‬
‫ישראל סייעה לנוצרים בלבנון‪ .‬הקשר התחזק וב‪ 14 -‬במרץ ‪ 1978‬נפתח מבצע צבאי רחב בדרום לבנון‬
‫שהחל בהפצצה מהאוויר וארטילריה‪ .‬תוך זמן קצר השתלט צה"ל על שטח נרחב בדרום לבנון‪ .‬בתגובה‬
‫מבצע‬
‫לפעילות צה"ל ירו ארגוני הטרור שנסו צפונה "קטיושות" של עבר יישובי הצפון‪ .‬במהלך המבצע גורמי‬
‫"ליטני"‬
‫הטרור הורחקו מהגבול‪ ,‬אך השקט היה זמני וכעבור מספר שנים פתח צהל במבצע צבאי נוסף‪ -‬מלחמת‬
‫שלום הגליל‪.‬‬
‫נחתם הסכם שיתוף פעולה גרעיני בין צרפת לעירק‪ ,‬והחלה הקמת כור גרעיני ליד בגדד‪ .‬ישראל עקבה אחר‬
‫בניית הכור ופעלה במישור המדיני כדי להזהיר מפני תוצאה של נשק גרעיני בידי מדינה דיקטטורית ולא‬ ‫מבצע‬
‫יציבה‪ .‬ראש הממשלה הורה לרמטכ"ל לתכנן תקיפה על הכור‪ .‬ב‪ 7-‬ביוני ‪ 1981‬המריאו ‪ 8‬מטוסים למשימת‬ ‫"אופרה"‬
‫תקיפה מלווים במטוסי חיפוי וסיוע שהטילו ‪ 2‬פצצות במשקל טון ורבע והכור הושמד ולא שוקם‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫מלחמת שלום הגליל (‪)6/6/82-31/8/82‬‬

‫ראש ממשלה‪ :‬מנחם בגין‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬אריאל שרון‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬רפאל איתן‪.‬‬ ‫מפקדים‬
‫לאחר מבצע "ליטני" ודחיקת המחבלים לדרום לבנון‪ ,‬החלו המחבלים במשך כעשרה ימים לירות קרוב‬
‫ל‪ 2000-‬טילים ופגזים לעבר שטחי ישראל‪ .‬צהל הגיב בירי ארטילרי ותקיפות מטוסים‪ .‬לאחר שהמשיך‬
‫הירי מגזרות אחרות על אף הסכם הפסקת אש הוחלט לצאת לפעולה שמטרתה להרחיק את המחבלים‬ ‫רקע‬
‫מהגבול אל מעבר לטווח הירי ע"י פגיעה קשה בארגוני המחבלים וכך להבטיח את השקט ביישובי‬
‫הצפון‪.‬‬
‫במהלך הלחימה נעזרה ישראל בכוחות נוצריים מקומיים שאורגנו עוד קודם לכן במסגרת מליציונית‬
‫שכונתה צבא דרום לבנון (צד"ל)‪ .‬במהלך הלחימה צה"ל נלחם גם נגד כוחות סוריים שהצטרפו‬
‫מהלך‬
‫למחבלים‪ .‬במלחמה זו צה"ל התחיל בתקיפה אווירית של חיל האוויר והשיג עליונות אווירית בזירה‪.‬‬
‫האו"ם הורב על הפסקת אש אך היא הייתה רופפת והלחימה המשיכה‪.‬‬
‫המחבלים פונו מביירות ובשיר ג'ומאייל מנהיג הנוצרים נבחר לנשיא לבנון אך הוא נרצח בפיצוץ המטה‬
‫שלו בביירות‪ .‬מחנות הפליטים הפך לאזור טבח בו נרצחו מאות מתושבי המחנה "הטבח בסברה‬
‫ושתילה" ובעקבותיה הוקמה ועדת כהן‪ .‬בדרום לבנון נוצרה רצועת הביטחון שנועדה להיות אזור חיץ‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫חיזבאללה‪ ,‬ארגון שיעי קיצוני‪ ,‬החריף את הפעולה נגד ישראל‪ ,‬תקף מוצבים‪ ,‬ביצע מארבים לסיורים‪,‬‬
‫הניח מטעני חבלה ואף ביצע פיגועים בעורף ישראל‪ .‬כתגובה צה"ל הגיב ויצא למבצעים נרחבים‬
‫וביניהם‪" :‬מבצע דין וחשבון" (‪ )1993‬ו"מבצע ענבי זעם" (‪.)1996‬‬
‫האינתיפאדות‬
‫מאז מלחמת ששת הימים שטחי יהודה‪ ,‬שומרון ורצועת עזה היו תחת ממשל צבאי‪ .‬הצעת הביניים של‬
‫יגאל אלון שכונתה "תכנית אלון" הייתה להתמקד בהתיישבות בכיסי שטח ריקים יחסית ובעלי‬
‫חשיבות ביטחונית שיסופחו לשטח ישראל‪ .‬המתיחות פקעה ב‪ 1987-‬עקב תאונת דרכים בה נהרגו ‪4‬‬
‫האינתיפאדה פלסטינים ברצועת עזה‪ .‬המהומות שפרצו התפתחו לכדי התקוממות עממית וכונו בערבית אינתיפאדה‬
‫(בערבית‪ :‬התנערות) התבטאו בהפרעות סדר‪ ,‬הפגנות‪ ,‬יידוי אבנים‪ ,‬פיגועים מסוגים שונים‪ ,‬שביתות‬ ‫הראשונה‬
‫וחרם על תוצרת ישראל ומוסדות שלטון‪ .‬לאחר פעילות אינטנסיבית של צה"ל נרשמה ירידה מסוימת‬
‫ברמת האלימות ולאחר מלחמת המפרץ‪ ,‬במסגרת תהליך אוסלו נוצרה הרשות הפלסטינית ששם קץ‬
‫לשלטון הצבאי בריכוזי האוכלוסייה הגדולים‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ ,2000‬לאחר החתימה על הסכמי אוסלו‪ ,‬נכשלו ניסיונות להגיע להסכם קבע והחלה‬
‫התפרצות אלימה בירושלים שהתפשטה במהירות ברחבי יהודה ושומרון‪ ,‬רצועת עזה ואף חדרה לשטחי‬
‫האינתיפאדה‬
‫ישראל‪ .‬הפלסטינים כינו אותה "אינתיפאדת אל‪ -‬אקצא" או "האיתניפאדה שנייה" ובצה"ל אירועי‬
‫השנייה‬
‫"גאות ושפל"‪ .‬באירועים אלו בלט ניסיון הפגיעה באוכלוסייה ישראלית שהגיע לכדי עימותים מזויינים‬
‫ומבצע חומת‬
‫ופיגועי התאבדות‪ .‬אירועים בולטים היו רצח השר רחבעם זאבי במלון בירושלים ופיגוע במלון "פארק"‬
‫מגן ("אירועי‬
‫בנתניה‪ .‬לאחריהם אושר גיוס נרחב של כוחות מילואים וצה"ל יצא למבצע "חומת מגן" שהתמקד בעיר‬
‫גאות ושפל")‬
‫רמאללה שם שכנו בנייני הרשות הפלסטינית והשתלטות על שטחי הרשות הפלסטינית‪ .‬ב‪ 2003-‬החלה‬
‫ישראל בהקמת גדר ההפרדה במטרה לצמצם חדירת גורמי טרור‪.‬‬
‫מלחמת לבנון השנייה (‪)6/6/82-31/8/82‬‬
‫ראש ממשלה‪ :‬אהוד אולמרט‪ ,‬שר הביטחון‪ :‬עמיר פרץ‪ ,‬רמטכ"ל‪ :‬דן חלוץ‪.‬‬ ‫מפקדים‬
‫לאחר פינוי כוחות צה"ל מדרום לבנון‪ ,‬השתלט חיזבאללה על האזור וטען שישראל מחזיקה עדיין‬
‫בשטח לבנוני‪ .‬חולייה של חמאס בעזה תקפה צוות טנק‪ ,‬הרגה שניים וחטפה אחד מאנשיו וצה"ל יצא‬
‫רקע‬
‫למבצע נרחב ברצועה‪" ,‬גשמי קיץ"‪ .‬במהלך המבצע חולייה של חיזבאללה הציבה מארב לסיור צה"ל‬
‫שפטרל‪ ,‬הרגה שלושה לוחמים וחטפה שניים נוספים ותמורתם דרשה שחרור אסירים‪.‬‬
‫מטרת הלחימה הייתה להעמיד את ממשלת לבנון על אחריותה לנעשה בשטחה‪ .‬בתחילת הלחימה תקפו‬
‫מטוסי חיל האוויר מטרות חיזבאללה ומטרות תשתית בלבנון‪ .‬מאוחר יותר גיוסו כוחות מילואים‬
‫מהלך‬
‫להרחבת הפעילות הקרקעית לעומק השטח‪ .‬לאורך כל תקופת הלחימה נורו מטחי רקטות לעבר‬
‫יישובי ישראל‪.‬‬
‫הרס תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון והרחקתו מגבול ישראל הושגו‪ .‬לאחר עשורים של אי שקט חזרו‬
‫גבול הצפון ואצבע הגליל לשלוותם‪ .‬ארגון חיזבאללה לא הוכרע ועדיין החזיק בגופות שני החיילים‬
‫תוצאות‬
‫החטופים אותם שחררה לאחר משא ומתן עם ישראל תמורת שחרור אסירים‪ .‬במלחמה נהרגו ‪121‬‬
‫חיילים‪ .‬מונתה ועדת וינוגרד במטרה לבדוק את התנהלות צה"ל והממשלה‪.‬‬
‫הלחימה בעזה‬
‫בשל רצף האירועים והמשך הירי והפגיעה באזרחי הדרום החליטה ממשלת ישראל בדצמבר ‪2008‬‬
‫לצאת למבצע‪ .‬בשלב הראשון תקפו חיל האוויר ולאחר שהושלם גיוס המילואים החל השלב השני של‬ ‫מבצע עופרת‬
‫יצוקה‬
‫מתקפה קרקעית (‪ .)3/1/2009‬הלחימה התבצעה בשטח עירוני צפוף ומורכב והתקדמות הכוחות הייתה‬

‫‪27‬‬
 ‫עומרי שרמי‪ :‬סיכום מקרות ישראל‬

‫איטית‪ .‬ב‪ 18-‬בינואר ישראל החליטה לנצור את האש באופן חד צדדי‪ .‬המבצע פגע קשות בחמאס אך לא‬
‫הביא לערעור שלטונו‪ .‬במהלך המבצע נורו מאות פצצות מרגמה‪ ,‬רקטות קסאם ורקטות גראד‪ .‬בעקבות‬
‫המבצע הוקמה "ועדת גולדסטון" שמתחה ביקרות קשה על ישראל וטענה כי הפרה את החוק הבין‬
‫לאומי‪ .‬ישראל גינתה את מסקנותיה‪.‬‬
‫השקט לא נשמר לאורך זמן וב‪ 2009-‬החל שוב ירי תלול מסלול לעבר יישובי הנגב‪ .‬ב‪ 14-‬בנובמבר ‪,2012‬‬ ‫מבצע עמוד‬
‫יצאה ישראל למבצע נוסף במהלכו תקף חיל האוויר את תשתיות הטרור ברצועה‪.‬‬ ‫ענן‬
‫גם מבצע זה החל בשל ירי רקטי הולך וגובר‪ .‬ביולי ‪ 2014‬תקף חיל האוויר‪ ,‬חיל הים‪ ,‬השריון‬
‫והתותחנים מטרות טרור בכל הרצועה במקביל לירי כבד של רקטות וטילים לכל רחבי ישראל‪ .‬לאחר‬
‫גיוס מילואים בשלב השני נכנסו כוחות צה"ל לרצועה על מנת להשמיד מנהרות טרור‪ .‬בשלב השלישי‬ ‫מבצע צוק‬
‫איתן‬
‫כוחות הקרקע סיימו את משימתם והלחימה המשיכה מהאוויר‪ ,‬מהים ובאמצעות ארטילריה‪ .‬במבצע‬
‫זה פעלה לראשונה מערכת "כיפת ברזל" באופן מלא‪.‬‬

‫‪28‬‬