‫מיקוד מעודכן ומפורט –‬ ‫בית חינוך שער הנגב‬

‫אזרחות‬
‫עריכה‪ :‬אתי נוי ‪ -‬שמעוני‬

‫מיקוד מפורט באזרחות – קיץ תש"ע ‪2010‬‬

‫א‪ .‬הכרזת העצמאות )הקדמה בספר הלימוד עמודים ‪(7-15‬‬

‫חלקי המגילה ותכניהם‪ :‬היסטורי‪ ,‬אופרטיבי‪ ,‬מהותי‪.‬‬
‫מדוע מגיעה לעם היהודי מדינה? זכות טבעית‪ ,‬זכות היסטורית‪ ,‬זכות משפטית‪.‬‬
‫הוכחות‪/‬ראיות מתוך המגילה לכך שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫)חלק ראשון בספר הלימוד(‬ ‫ב‪ .‬מדינת ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬

‫‪ .2‬מהי מדינה‪ ,‬לאומיות ומדינת לאום )פרק א‪ -‬עמ' ‪(20-27‬‬

‫פרק ב )אשכול א( – מדינת ישראל גישות שונות )עמ' ‪(29-40‬‬

‫‪ .3‬מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪:‬‬

‫רק‪:‬‬
‫*החקיקה במדינת ישראל ‪ :‬ביטוי למדינה יהודית )פרק ה ‪-‬עמ' ‪(72-74‬‬
‫*סמלים‪.‬‬

‫‪ .2‬פרק א – מדינה ריבונית ‪ -‬טריטוריה ‪ +‬אוכלוסיה ‪ +‬שלטון ‪ +‬עצמאות‪.‬‬

‫לאום ‪ -‬קבוצה אתנית – לאומיות אתנית – לאומיות פוליטית – הגדרה עצמית‪ .‬מדינת לאום – מדינות‬
‫לאום הומוגניות – מדינות לאום בעלות רוב לאומי וקבוצת‪/‬ות מיעוט‪/‬ים –‬
‫מדינות דו‪-‬לאומיות – מדינות רב‪ -‬לאומיות‪.‬‬

‫פרק ב –הגישות השונות באשר להגדרתה של מדינת ישראל‪) :‬אשכול בחירה א(‬
‫מדינת התורה‪ :‬מדינה הפועלת על פי חוקי ההלכה הציבוריים והפרטיים‪.‬‬
‫מדינה דתית‪-‬לאומית‪ :‬מדינה דתית שבה להלכה מקום מרכזי במסגרת החיים הציבוריים‪ ,‬הדבר‬
‫מתבטא בשילוב של חוקי התורה והמשפט העברי בחוקי המדינה ובמנהגיה‪.‬‬
‫מדינת לאום – יהודית תרבותית ‪ :‬מדינה חילונית המעוניינת להקנות ערכים יהודיים שמקורם במסורת‬
‫ישראל ‪ ,‬במורשת התרבותית והדתית של ישראל ובהיסטוריה היהודית‪.‬‬
‫מדינת העם היהודי‪ :‬מדינה חילונית שנועדה להיות הבית הלאומי והמרכז הרוחני והתרבותי לכל יהודי‬
‫העולם‪ .‬המדינה תיצור קשר הדוק עם התפוצות דרך סמלים‪ ,‬חוקים ומוסדות משותפים‪.‬‬
‫מדינת היהודים ‪ :‬מדינה חילונית שבה יישמרו רוב יהודי וריבונות יהודית‪ .‬הרוב יעצב את צביון המדינה ‪.‬‬
‫מדינת כלל אזרחיה‪ :‬מדינה חילונית המזוהה עם כל האזרחים ולא עם קבוצה אתנית מסוימת‪ .‬מדינה‬
‫דמוקרטית המחויבת למתן שוויון זכויות מ ל א לכל אזרחיה‪.‬‬

‫)פרק ה(‬ ‫‪ .3‬מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪:‬‬

‫הביטוי לאופי היהודי של המדינה בחוקים ובסמלים‪.‬‬
‫‪ -‬החקיקה במדינת ישראל‬
‫חוקים אזרחיים שמקורם דתי – )ביטוי לדת היהודית(‬
‫חוק בתי דין רבניים ‪ -‬חוק שעות עבודה ומנוחה –חוק חג המצות ועוד‪.‬‬
‫ללאומיות המתחדשת במדינת ישראל‪:‬‬ ‫היהדות‬
‫הלימוד(‬ ‫קשר בין‬
‫בספר‬ ‫דמוקרטיה?‬
‫שמתבטאים‬
‫)חלק שני‬ ‫אזרחיים‬‫מהי‬ ‫ג‪.‬‬
‫חוקים‬
‫עקרונות ומאפיינים של המשטר הדמוקרטי‪.‬‬ ‫ללאום יהודי(‬
‫ערכים‪,‬‬ ‫)ביטוי‬
‫חוקים אזרחיים המחזקים את הקשר בין מדינת ישראל לתרבות ולמורשת של העם היהודי‪:‬‬
‫)ביטוי לתרבות ומורשת(‬
‫‪ .1‬פרק א – ערכי היסוד של הדמוקרטיה ‪ :‬חירות ושיוויו‪.‬‬
‫סמלי המדינה‪ :‬הרעיון הדמוקרטי – )ע' ‪(84-88‬‬
‫‪ .2‬פרק ב ‪ -‬גישות כלכליות חברתיות‬
‫עפ"י צבעי הטלית המשמשת את‬ ‫הצבעים הם‬
‫‪(93-97‬‬ ‫הגדרותמגן‪-‬דוד‪.‬‬
‫וגישות )עמ'‬ ‫לבן ובאמצעו‬ ‫ישראל הוא כחול‬
‫הדמוקרטית‪:‬‬ ‫דגל – דגל מדינת‬
‫המדינה‬
‫חברתיות‪.‬יהודי מסורתי מתקופת שלמה המלך‪ ,‬שהפך להיות לסמל העם‬ ‫דוד הוא סמל‬ ‫התפילה‪ .‬מגן‬
‫כלכליות‬ ‫היהודי בזמן גישות‬
‫התנועה הציונית‪ ,‬יזם את רעיון‬ ‫מראשי‬
‫והאזרח(‬ ‫וולפסון‪ ,‬האדם‬ ‫הציונית‪ .‬דוד‬
‫מהצהרת זכויות‬ ‫התנועהסעיפים‬
‫תחיית‪) 97-99‬‬ ‫כולל‪ 19‬עם‬
‫תרגול – ע'‬ ‫היהודי‪ ,‬במאה ה‪-‬‬
‫עקרונות המשטר הדמוקרטי‬ ‫בדגל‪.‬‬ ‫המגן–דוד‬ ‫שילוב‬
‫פרק ג‬ ‫‪.3‬‬
‫המנון – שיר לאומי רשמי של המדינה‪ .‬נכתב על‪-‬ידי נפתלי הרץ אימבר )‪ .(1909 – 1856‬המילים‬
‫רק‪:‬‬
‫מבטאות את כמיהתו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬
‫(‬‫‪100-109‬‬ ‫)עמ'‬ ‫העם‬ ‫שלטון‬ ‫עקרון‬ ‫‪-‬‬
‫מנורה ועלי זית – מנורה עטורה עלי זית – סמל מדינת ישראל‪ .‬המנורה היא מנורת בית המקדש‪ .‬היא‬
‫לא(‪ .‬בתיאורים מסוימים בתנ"ך נוספים לה עלי‬ ‫‪(121-122‬‬ ‫משכן)עמ'‬
‫)שמות כ"ה‬ ‫ככליהרוב‬
‫הכרעת‬
‫עקרוןבתנ"ך‬ ‫‪-‬‬
‫במקומות רבים‬ ‫מופיעה‬
‫עקרון זכויות האדם והאזרח ‪:‬‬ ‫זית )זכריה ד' ‪-‬‬
‫ב‪-‬ג(‪.‬‬
‫‪ -‬זכויות פוליטיות‪ ,‬זכויות טבעיות )בסיסיות( ‪ ,‬זכויות חברתיות‪.‬‬
‫)עמ' ‪,131-156‬תרגול‪(161-163 :‬‬
‫התנגשויות ואיזונים בין זכויות )עמ' ‪(170-172‬‬
‫פרק ד‪ -‬עקרון הגבלת השלטון‬
‫‪ .4‬עקרון הגבלת השלטון )עמ' ‪(180-181‬‬
‫‪ .11‬אמצעי‪ /‬מנגנוני פיקוח וביקורת )עמ' ‪(198-200‬‬
‫)‪ - 515-522‬מתוך פרק ט' בספר!(‬
 ‫מיקוד מעודכן ומפורט –‬ ‫בית חינוך שער הנגב‬
‫אזרחות‬
‫עריכה‪ :‬אתי נוי ‪ -‬שמעוני‬

‫‪ .1‬פרק א – הרעיון הדמוקרטי‪) :‬ע' ‪(84-88‬‬

‫ניתן להבחין בין שתי משמעויות עיקריות הטמונות במושג דמוקרטיה‪:‬‬
‫‪ .1‬דמוקרטיה כצורת מימשל )דמוקרטיה פורמאלית(‪.‬‬
‫‪ .2‬דמוקרטיה כערך‪ ,‬כהשקפת עולם‪ ,‬כאורח חיים‪) .‬דמוקרטיה מהותית(‪.‬‬
‫חירות ושוויון ערכי יסוד בדמוקרטיה‪:‬‬
‫דמוקרטיה סוציאל דמוקרטית )מדגישה שוויון(‬
‫לעומת דמוקרטיה ליבראלית‪) .‬מדגישה חירות(‬

‫"המדינה המודרנית"‪ :‬האמנה החברתית ביטוי לדמוקרטיה )שלטון העם‪ /‬שלטון החוק(‬

‫‪ .2‬פרק ב – המדינה הדמוקרטית‪ :‬הגדרות וגישות‪.‬‬

‫הגדרות שונות ל"דמוקרטיה"‪ .‬עקרונות משותפים לכל הדמוקרטיות המערביות‪ :‬שלטון העם – השתתפות‬
‫האזרחים בשלטון‪ .‬פלורליזם – מגוון קבוצות והתאגדויות‪ .‬עקרון הכרעת הרוב‪ .‬עקרון זכויות האדם‬
‫והאזרח‪ .‬זכויות מיעוט‪ .‬הפרדת רשויות‪ .‬חילופי שלטון – בחירות‪ .‬שלטון החוק‪ .‬שוויון בפני החוק‪ .‬שלטון‬
‫מוגבל‪.‬‬
‫גישות שונות למדינה דמוקרטית‪:‬‬
‫הגישה הליברלית )גישה כלכלית –חברתית ששמה דגש על חירויות האדם(‬
‫בהשוואה לגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪) .‬גישה כלכלית‪-‬חברתית ששמה הדגש על שוויון בחברה‪. (.‬‬

‫פרק ג – עקרונות המשטר הדמוקרטי‪:‬‬

‫‪ .3‬עקרון שלטון העם ‪ :‬דמוקרטיה ישירה‪ /‬דמוקרטיה עקיפה‪ -‬ייצוגית )עקרון הייצוגיות(‬
‫‪-‬הסיבות להנהגת דמוקרטיה עקיפה‪ .‬עקרון שלטון העם במדינות דמוקרטיות בעלות ממשל ייצוגי ‪ :‬משטר‬
‫פרלמנטארי‪ ,‬משטר נשיאותי‪ ,‬משטר מעורב‪.‬‬
‫חשיבות ההשתתפות הפוליטית של אזרחים ודרגותיה )הפירמידה של דאל(‪.‬‬
‫משאל העם – טיעונים בעד ונגד‪.‬‬

‫עקרון הכרעת הרוב ‪ :‬עקרון זה הינו תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק לדמוקרטיה‪.‬‬
‫הקשר ביו עקרון זה לבין עקרון שלטון העם‪ .‬עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה לעומת משטרים לא‬
‫דמוקרטיים‪ .‬נימוקים שמצדיקים את עקרון הכרעת הרוב במשטר דמוקרטי‪ .‬חובת הציות של המיעוט‬
‫לציית לחוק שהתקבל בהכרעת הרוב ‪ .‬כללי הדמוקרטיה המונעים עריצות הרוב )חילופי שלטון‪ /‬רוב‬
‫שיכול להפוך למיעוט (‪.‬‬
‫דרכי ביטוי של עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה‪ .‬סוגי רוב‪ :‬רוב רגיל‪ ,‬רוב מוחלט‪.‬‬
‫שיטת הבחירות היחסית מול שיטת הבחירות האזורית – רובית‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב ביהדות – "על פי רבים להטות"‪.‬‬
 ‫מיקוד מעודכן ומפורט –‬ ‫בית חינוך שער הנגב‬
‫אזרחות‬
‫עריכה‪ :‬אתי נוי ‪ -‬שמעוני‬
‫‪ .6‬עקרון זכויות האדם והאזרח‪) :‬עמ' ‪(161-163 ,131-156‬‬
‫הבנת יחסי הגומלין בין האדם והמדינה‪ .‬זכויות האדם =זכויות טבעיות= זכויות יסוד‪/‬זכויות בסיסיות‪.‬‬
‫ערך כבוד האדם כמקור לכל זכויות האדם‪.‬‬
‫זכויות האזרח )פוליטיות(‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר‪– .‬חופש ההתארגנות‪– .‬הזכות למתוח ביקורת על‬
‫השלטון‪ .‬חובות וזכויות של האדם‪ .‬חובות של האדם כאזרח ‪ -‬חובות האזרח – ‪.132-133‬‬

‫הזכויות הטבעיות‪ /‬זכויות יסוד‪) :‬זכויות האדם(‬

‫ערך כבוד האדם כמקור לכל זכויות האדם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הזכות לחיים והזכות לבטחון )שלמות הגוף(‬ ‫‪-‬‬
‫הזכות לחירות ‪ -‬הגבלתה מתאפשרת כאשר היא פוגעת בזכויות הזולת‪ ,‬בחברה או‬ ‫‪-‬‬
‫בפרט עצמו‪.‬‬
‫חירויות ספציפיות הנגזרות מהזכות הכללית לחירות‪:‬‬
‫‪ -‬חירות המחשבה והדיעה )אמונה פנימית של האדם שאינה מתבטאת בפעולה חיצונית(‪.‬‬
‫‪ -‬חירות המצפון ‪ – .‬חופש האספה‪ – .‬חופש ההפגנה‪ – .‬חופש השביתה‪.‬‬
‫‪ -‬חופש הביטוי וחירות המידע‪ - .‬חופש העיתונות‪– .‬חופש הנישואין‪ – .‬חופש הבחירה‪.‬‬
‫‪ -‬חופש ההתאגדות‪ – .‬חירות התנועה ‪ – .‬חופש העיסוק‪ – .‬חופש ממאסר שרירותי‪.‬‬
‫‪ -‬הזכות לקניין )חומרי ‪ /‬רוחני(‬
‫‪ -‬הזכות לשוויון‪) .‬זכות יוסד של האדם כיחיד(‬
‫שוויון בפני החוק במובן המהותי – תוכן החוק‪ ,‬ובמובן הפורמאלי ‪ -‬אכיפת החוק‪.‬‬
‫הבחנה – סטייה מעקרון השוויון מסיבות מוצדקות‪.‬‬
‫מתן יחס אחר הנובע מהשוני בין בני אדם‪ .‬הבדל בתכונות שמחייב התייחסות‬
‫שונה בין בני הקבוצות‪.‬‬
‫אפליה פסולה ‪ :‬אסורה אפליה על רקע קריטריון פסול‪ /‬לא רלוונטי‪.‬‬
‫העדפה מתקנת‪ :‬דרישה לעשיית צדק עם קבוצה מקופחת‪.‬‬
‫יישום מדיניות של מתן יחס מועדף לקבוצה שקופחה בעבר‪ ,‬כדי‬
‫לצמצם פערים )ראו גם‪ :‬גישה סוציאל דמוקרטית‪(.‬‬
‫דוגמאות להעדפה מתקנת‪ .‬הויכוח על יעילותה של מדיניות העדפה‬
‫המתקנת‪.‬‬
‫‪ -‬הזכות להליך הוגן‪.‬‬
‫התנאים המפורטים בזכות‪ :‬אין לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו שופט‪ – .‬הגבלת‬
‫מעצר ע"י המשטרה ל‪ 24-‬שעות והארכתו בצו שופט‪– .‬אין להעניש אדם במאסר או קנס‬
‫ללא משפט‪– .‬זכותו של אדם לדעת במה הוא מואשם ומה הראיות נגדו‪ – .‬אדם רשאי‬
‫לשמור על זכות השתיקה מחשש שיפליל את עצמו‪– .‬הנאשם זכאי לייצוג משפטי‪) .‬הזכות‬
‫להגנה משפטית( – הזכות למשפט פומבי‪– .‬הזכות שהמשפט יתנהל בפני שופטים בלתי‬
‫תלויים‪ – .‬הזכות לעתור לערכאות גבוהות יותר‪– .‬זכות האדם לעתור לרשויות ולהתלונן‬
‫על עוולות שנעשו נגדו על ידי אדם או רשות שלטונית‪.‬‬
‫תוספת )‪ : (2006‬חובה ליידע נאשם שזכותו להיוועץ בעורך דין לפני מסירת הודאתו‬
‫ושזכותו לנוכחות עורך דין בעת חקירתו‪ ,‬אחרת יפסול בית המשפט את ההודאה‬
‫המשמשת ראיה כנגדו‪.‬‬
‫‪ -‬הזכות לכבוד‪ .‬שמירה על תחושת הכבוד העצמי והדימוי העצמי של האדם‪ - .‬הזכות שלא‬
‫להיות נתון ליחס משפיל ומעליב‪.‬‬

‫הזכות לפרטיות ‪ .‬איסור חדירה פיזית או וירטואלית למקום פרטי של אדם‪ .‬איסור‬ ‫‪-‬‬
‫עריכת חיפוש בניגוד לרצונו ושלא בהסכמתו של אדם‪ .‬איסור פירסום מידע אודותיו‬
‫ואיסוף מידע בסתר אודותיו ‪ .‬איסור השימוש במאגרי מידע שבהם מופיעים פרטיו‬
‫של אדם ללא ידיעתו‪.‬‬
‫הזכות לשם טוב ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההכרה בזכויות האדם והאזרח ומימושן‪ :‬ההיבט ההסטורי ‪ -‬המאבק המדיני‬ ‫‪-‬‬
‫חברתי למימוש זכויות‪ .‬שתי הזכויות הראשונות שוהכרו‪ :‬חירות וכבוד‪ .‬מאוחר יותר הזכות לשוויון‬
‫שהיבט אחד שלה הוא זכות שווה להצבעה בבחירות )זכות ההצבעה לנשים ארה"ב(‬
‫זכויות בדיון ציבורי‪ :‬זכות האדם להעדפה מינית‪ ,‬הזכות למות בכבוד‪ ,‬הזכות לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫האם יש קשר בין זכויות אדם לבין חובות אדם? )הקטע בע' ‪ 153‬מתייחס לעקרון‬ ‫‪-‬‬
‫החוקיות ‪ /‬שלטון החוק שלפיו אין לפגוע בזכויות האדם והאזרח של עבריין‪ ,‬אלא להטיל עליו את‬
‫הסנקציה הקבועה בחוק על העבירה שביצע‪ .‬דוגמה למימוש עקרון זה‪ :‬אסיר ‪ /‬עבריין יכול‬
‫להצביע לבחירות גם בכלא!‪.‬‬
‫ההגנה על זכויות האדם והאזרח – באמצעות מערכת החוקים והמשפט של המדינה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המאבק להכיר ולממש זכויות אלה למשל ‪ :‬המאבק לשוויון בין הגזעים בארה"ב ‪ .‬פרסומן של‬
‫אמנות בינלאומיות דוגמת ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ‪.1948‬‬
 ‫מיקוד מעודכן ומפורט –‬ ‫בית חינוך שער הנגב‬
‫אזרחות‬
‫עריכה‪ :‬אתי נוי ‪ -‬שמעוני‬

‫זכויות חברתיות ‪ :‬זכויות אלה מוענקות על פי החלטת המדינה ל יחיד כאזרח בהתאם‬
‫למדיניות הנהוגה בה‪.‬‬
‫‪ -‬הזכות לרמת חיים‪ – .‬הזכות לדיור‪– .‬הזכות לטיפול רפואי‪– .‬הזכות לחינוך‪) .‬חינוך חינם(‬
‫‪ -‬זכויות עובדים ותנאי העסקה‪ .‬בפרק זה מופיעים חלקים מההכרזה לכל באי עולם בדבר‬
‫זכויות האדם של האו"ם )‪ (1948‬כדאי לקרוא ולהתייחס לאופן שבו באים לידי ביטוי‬
‫הזכויות בהצהרה‪.‬‬

‫התנגשויות ואיזונים בין זכויות‪ :‬שקלול ואיזון‪ /170-172) .‬כולל תירגול(‬

‫פרק ד – עקרון הגבלת השלטון‪.‬‬

‫‪ .7‬עקרון הגבלת השלטון ‪ :‬שליטת רשויות השלטון במשאבים שונים מחייבת הגבלת כוחו של‬
‫השלטון המרכז בידיו עוצמה רבה‪ .‬מניעת עריצות שלטונית‪.‬‬

‫‪ .11‬מנגנוני פיקוח ובקורת מתחלקים לשני סוגים‪:‬‬

‫אמצעי מנגנוני פיקוח וביקורת )עמ' ‪ - 515-522) + (198-200‬מתוך פרק ט' בספר!(‬

‫ביקורת מוסדית לא פורמאלית‪:‬‬ ‫ביקורת מוסדית פורמאלית‪:‬‬

‫‪ -‬תקשורת‪.‬‬ ‫‪ -‬הפרלמנט באמצעות חקיקה ‪,‬‬
‫‪ -‬דעת קהל‪.‬‬ ‫הצבעת אי‪-‬אמון‪ ,‬אופוזיציה‪.‬‬
‫‪ -‬אמנות‪.‬‬ ‫‪ -‬מוסד ביקורת המדינה‪.‬‬
‫‪ -‬נציב תלונות הציבור )אומבודסמן(‬
‫‪ -‬מערכת המשפט‪.‬‬

‫חשיבותו‬ ‫הדרך בה הוא מגביל את השלטון‬ ‫המוסד המבקר‬

‫הממשלה כפופה לחוק ואינה עומדת מעליו‪.‬‬ ‫א‪.‬חקיקה‪ -‬בעזרתה מגביל את הממשלה‪,‬‬ ‫‪.1‬הפרלמנט‬
‫מפקח על התקציב ועל מדיניות גביית המסים‪.‬‬
‫)יכולתו להגביל את הממשלה מוגבלת כי‬
‫הממשלה זקוקה לתמיכת רב חברי הכנסת כדי לכהן‪.‬‬ ‫לממשלה יש רב בפרלמנט‪(.‬‬
‫ב‪.‬הצבעת אי‪-‬אמון‪ -‬הפרלמנט יכול להביע‬
‫הממשלה זוקקה לתמיכת הציבור‪.‬‬ ‫בהצבעה אי אמון בממשלה ולהביא לסיום‬
‫כהונתה‪.‬‬
‫ג‪.‬אופוזיציה‪ -‬פועלת כמבקרת הממשלה‬
‫בהליך החקיקה‪ ,‬בהצבעות אי‪-‬אמון וע"י הפניית‬
‫תשומת לב הציבור למדיניות ולפעולות‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫)חלק שלישי בספר הלימוד(‬ ‫ד‪ .‬המשטר במדינת ישראל‪.‬‬
‫קובעת את עקרונות המשטר ואת הערכים שעליו מגדירה את רשויות השלטון‪,‬דרכי בחירתן‪,‬סמכויותיהן ואת שיטת‬ ‫‪.2‬חוקה‬
‫הפרדת הרשויות‪.‬‬ ‫הוא מבוסס‪.‬‬
‫השלטוןאתבישראל‪.‬‬
‫מגדירה את זכויות וחובות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫ורשויות חוק הסותר‬
‫המשטר כי אין לחוקק‬
‫–יש בה הוראה‬ ‫פרק ה‬
‫המבצעת‬
‫בחוקה‪.‬‬ ‫הרשות‬
‫הקבועים‬ ‫העקרונות ‪.3‬‬
‫וההוראות‬
‫הממשלתית‬ ‫הבירוקרטיה‬ ‫–‬ ‫המנהלי‬ ‫הדרג‬ ‫בהתאם‬
‫מול‬ ‫הדרגפועלות‬
‫הנבחר‬ ‫רשויות השלטון‬
‫‪-‬‬ ‫מפקחת אם‬
‫מגינה על זכויות האדם והאזרח מפני רשויות השלטון‪.‬‬ ‫לחוק‪.‬‬ ‫‪.3‬מערכת המשפט‬
‫פועלת ותפקידיה‪.‬‬
‫הממשלה‬‫הממשלתית‬‫סמכויות‬
‫האם המערכת‬ ‫מפקח ובודק ‪-‬‬
‫הכנסת‪ ,‬כלי התקשורת והציבור את ממצאיו על תפקוד‬ ‫ומיניסטריאלית‬
‫מביא לידיעת‬ ‫ממשלתית‬
‫ובטוהר המידות‪.‬‬‫אחריות‬ ‫‪-‬‬
‫החוק‪,‬ביעילות‪ ,‬בחיסכון‬ ‫ע”פ‬ ‫‪.4‬מבקר המדינה‬
‫הממשל‪.‬‬
‫לממשלה‪.‬‬ ‫המשפטי‬ ‫היועץ‬ ‫‪-‬‬
‫מטפל בפניות של אזרחים הסבורים שרשויות‬
‫השלטון‪ ,‬מוסדותיו או אישיים המכהנים בהם‬ ‫‪.5‬נציב תלונות‬
‫פגעו בהם‪ .4 .‬הרשות השופטת‬ ‫הציבור‬
‫מספקת לציבור מידע על הנעשה ברשויות‬
‫ונותנתבישראל‬
‫נותנת לציבור כלים שעל פיהם הוא יכול להעריך את פעולות‬
‫המשפט‬ ‫‪ -‬מקורות‬
‫הממשל‪ ,‬חושפת שחיתויות‪ ,‬אי יעילות‬ ‫‪.1‬תקשורת‬
‫‪,‬לגבש עמדה ולנקוט עמדה בעד או נגד פעולות הממשל‪.‬‬ ‫השופטת‬
‫הרשות הממשל‬ ‫מדיניות‪,‬מעשיםשל‬
‫ואירועים‬ ‫הערכה ופרשנות‪ -‬על אי תלותה‬
‫השלטון‪ .‬מערכת המשפט בישראל‪ :‬סוגי משפט‬ ‫של רשויות ‪-‬‬
‫הפגנות‪ ,‬שביתות‪ ,‬עצרות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬הופעה בכלי‬
‫הממשל ה ‪.‬‬
‫בציבור מקנה לאזרחים כוח השפעה רב‪.‬‬ ‫בישראל‪ :‬מ ב נ‬
‫תלות‬ ‫התקשורת‪ - .‬מערכת המשפט‬ ‫‪.2‬דעת הקהל‬
‫תיאטרון‪ ,‬ספרות‪ ,‬ציור‬ ‫בג"ץ‬ ‫‪-‬‬
‫לסוגיה‪ :‬קולנוע‪,‬‬ ‫האומנות‬
‫משמשת דרך להבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון‪.‬‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫‪.3‬אומנות‬
‫‪ .5‬פרק ח – זכויות אדם ואזרח – זכויות המיעוטים בישראל – חובות האזרח‬
‫)‪(497-505‬‬

‫פרק ב‪ -‬החברה הישראלית‪ :‬חברה רבת שסעים‪.‬‬

‫‪ .7‬שסע לאומי ‪-‬‬
‫)אשכול א'(‬
‫)אשכול א'( שסע בין דתיים ללא‪-‬דתיים‪ :‬הגורמים‪) .‬עמ' ‪(305-309‬‬
‫השסע הדתי‪ :‬דרכי ביטוי )עמ' ‪(310-316‬‬

‫‪ .8‬פרק י' – תקשורת ופוליטיקה בישראל – )‪(526-546‬‬

 ‫מיקוד מעודכן ומפורט –‬ ‫בית חינוך שער הנגב‬
‫אזרחות‬
‫עריכה‪ :‬אתי נוי ‪ -‬שמעוני‬

‫)‪(397‬‬ ‫‪ .3‬הרשות המבצעת‪ :‬הממשלה‪.‬‬

‫‪ -‬עפ"י חוק יסוד הממשלה‪ :‬מהו הרכב הממשלה ותפקידה‪.‬‬
‫‪ -‬הדרג הנבחר מול הדרג המנהלי‪ /‬הבירוקרטיה הממשלתית‬
‫‪ -‬סמכויות הממשלה ‪(400) :‬‬
‫א‪ .‬קביעת מדיניות וביצועה –‬
‫ב‪ .‬קביעת תקנות‪ :‬חקיקת משנה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תקנות לשעת חירום‪ -(1948) .‬ההגבלות על סמכות הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום –‬
‫ד‪ .‬תקנות הגנה )שעת חירום ‪(1945‬‬
‫אחריות ממשלתית‪ (402) .‬אחריות מיניסטריאלית‪(403) .‬‬

‫‪ -‬היועץ המשפטי לממשלה – הליך מינויו ותיאור התפקיד‪) .‬ע' ‪ / 404-407‬כולל תירגול(‬
‫הפיקוח והביקורת על היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫* תהליך כינון ממשלה וממשלה קואליציונית ירד‪.‬‬

‫‪.4‬הרשות השופטת‪ :‬בתי המשפט ) ‪(425-438‬‬

‫תפקידה של הרשות השופטת ‪ -‬מקורות המשפט בישראל ‪ :‬עד שנות השמונים של המאה‬
‫העשרים המשפט עות'מאני – ב‪ 1980 -‬נחקק חוק יסודות המשפט‪ :‬המקור לפסיקה של בתי‬
‫המשפט "עקרונות החירות ‪ ,‬הצדק ‪ ,‬היושר והשלום של מורשת ישראל"‪.‬פירושים למושג‬
‫"מורשת ישראל" ‪ .‬הנעשה במקרה של לקונה חסר בחקיקה הישראלית‪.‬‬
‫העקרונות הדמוקרטיים המנחים את הרשות השופטת‪.‬‬
‫עקרון אי תלותה של הרשות השופטת‪.‬‬
‫פרשנות למרות החוק‪ :‬הגישה הפורמאליסטית מול גישה אקטיביסטית‪.‬‬
‫אמצעים להבטחת אי תלותה של הרשות השופטת‪ :‬ריסון הרשות המחוקקת בנושא ביטול‬
‫פסקי דין‪ ,‬עקרון הסוב‪-‬יודיצה‪.‬‬
‫סוגי המשפט בישראל ‪ :‬משפט חוקתי )קונסטיטוציוני( ‪ ,‬משפט פלילי‪) ,‬חטא‪ ,‬עוון‪ ,‬פשע(‬
‫משפט אזרחי‪.‬‬
‫מבנה מערכת בתי המשפט‪ :‬בתי דין מיוחדים ובתי משפט רגילים‪. ,‬‬
‫) ‪ – 430-431‬שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון(‬
‫שלוש ערכאות‪ :‬בית משפט השלום‪ ,‬בית משפט המחוזי‪ ,‬בית משפט העליון‪ :‬פועל כבית‬
‫משפט עליון לערעורים וכבית משפט גבוה לצדק‪) .‬בג"צ‪.(.‬‬
‫בג"צ‪ :‬צווים בסמכותו של בג"צ ‪ -‬צו הביאס קורפוס‪ ,‬צווי עשה ולא תעשה‪ ,‬צווי איסור וצווי‬
‫בירור‪ ,‬צו "מי שמך"‪ .‬תפקיד בג"ץ‪.‬‬
‫*ירד במיקוד‪ :‬דרכי מינוי שופטים‪ ,‬חקיקה שיפוטית‪ ,‬הפרדת רשויות(‪.‬‬
 ‫מיקוד מעודכן ומפורט –‬ ‫בית חינוך שער הנגב‬
‫אזרחות‬
‫עריכה‪ :‬אתי נוי ‪ -‬שמעוני‬
‫פרק ב‪ -‬החברה הישראלית חברה רבת‪-‬שסעים‪.‬‬

‫השסע הלאומי )ע"מ ‪ : (297-279‬השסע הדתי )ע"מ ‪: (316-305‬‬

‫רקע‪ ,‬גורמים‪ ,‬דרכי ביטוי‪.‬‬
‫פרק ח' ‪ -‬זכויות אדם ואזרח וזכויות המיעוטים בישראל ‪:‬‬
‫ההתחייבות בהכרזת העצמאות לשמירה על זכויות האדם בישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגנה על זכויות האדם בחקיקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגנה על זכויות האדם בפסיקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הגנה על זכויות האדם באמצעות ארגוני מתנדבים‪) .‬הצהרת זכויות הילד(‬ ‫‪-‬‬
‫המיעוטים בישראל‪ :‬זכויות האדם והאזרח וזכויות הקבוצה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫• זכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫• זכויות קבוצה )דת‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך(‬
‫• מימוש זכויות האדם והקבוצה בישראל‪.‬‬

‫‪ .8‬פרק י' – תקשורת ופוליטיקה בישראל )‪(526-547‬‬

‫‪ .1‬חשיבות חופש הביטוי‪:‬‬
‫א‪ .‬מאפשר גילוי האמת‬
‫ב‪ .‬מבטיח את ההליך הדמוקרטי •מאפשר למיעוט לשכנע בצדקת דרכו •מאפשר זרימה חופשית של‬
‫מידע מאפשר ביקורת על השלטון •קיום בחירות אינו אפשרי ללא חופש ביטוי‬
‫ג‪ .‬מאפשר יציבות חברתית •א‪.‬מאפשר הוצאת קיטור של קבוצות או יחידם מקופחים •ב‪ .‬ביטוי העמדות‬
‫השונות מפתח סובלנות‪ .‬ד‪ .‬הגשמה עצמית של הפרטים‬

‫‪ .2‬זכות הציבור לדעת לחיי היום יום של כל אדם ברכישת מוצר ספר‪ ,‬בגד‪ ,‬מקרר‪ :‬סוגי מקררים‬
‫בגדלים שונים‪ ,‬איכות המקררים של יצרנים שונים‪ ,‬הצעות מחיר בחנויות שונות‪ ,‬אחריות ועוד‪ . ...‬לחיי‬
‫האדם כאזרח המדינה במדינה דמוקרטית האזרחים בוחרים את נציגי הציבור נציגי הציבור חייבים‬
‫במסירת דין וחשבון לציבור‬
‫• האזרח זקוק למידע על מנת להיות מודע לדברים המתרחשים במדינה‪ • .‬האזרח זקוק למידע על מנת‬
‫לקבוע עמדה בנושאים חברתיים‪ • .‬האזרח זקוק למידע על הפעולות של המנהיגים כיון שהמנהיגים‬
‫נבחרו על ידי הציבור‪ • .‬זכותו של הציבור לבקר ולפקח על פעולות המנהיגים זכותו של הציבור להחליף‬
‫את המנהיגים אם אינם ראויים בעיניו‪.‬‬
‫תקשורת המונים היא תקשורת הנעזרת באמצעים טכנולוגיים על מנת להגיע לציבור כולו‪.‬‬

‫‪ .3‬מאפייניה של תקשורת ההמונים‪• :‬קהל יעד‪ -‬ציבור רחב אנונימי •פומביות ‪ -‬תקשורת גלויה •זמן‬
‫העברת המסר‪ -‬קצר‪ ,‬מהיר בתקשורת האלקטרונית בכתובה יותר איטי •אופן הערת המסר‪ -‬שידורים‬
‫ישירים‪ ,‬כתבות • דו סטריות‪ -‬בעבר לא הייתה יכולת ת גובה כיום כן‪.‬‬
‫‪ .4‬מקורות המידע של התקשורת ‪o‬הציבור‪ -‬מעביר מידע לכלי התקשורת ‪o‬אירועים‪ -‬המתרחשים‬
‫ברחבי הארץ והעולם ‪o‬המערכת השלטונית‪ -‬בדרכים המסורתיות של דוברות ובדרך של הדלפות‪.‬‬
‫‪ .5‬תפקידיה וכוחה של התקשורת‪.‬‬
‫‪ .6‬כוחה של התקשורת ‪ :‬הבניית מציאות‪ ,‬קביעת סדר היום הציבורי‪ ,‬תעמולת הבחירות‪.‬‬
‫‪ .7‬מידת עצמאותה של התקשורת בישראל‪.‬‬
‫* הסוגיה נמדדת באמצעות ‪ 3‬גורמים‪ :‬חוקים והסדרים המתייחסים להסדרת מעמדה של‬
‫התקשורת‪ ,‬הגבלתה והגנה עליה( ‪ ,‬פסיקות של בתי משפט )בג"צים העוסקים בתקשורת והיוו תקדים(‬
‫הבעלות על התקשורת הממלכתית והפרטית‪.‬‬

‫בהצלחה!!!‬