‫אֱ מֶ ת מֵ אֶ ֶרץ תִּ צְ מָ ח וְצֶ דֶ ק מִּ שָ מַ יִּם נִּשְ קָף‪.

‬‬ ‫‪RFC‬‬ ‫אזהרת מסע‪ :‬לא מיועד לאבירי 'מסדר התקינות'‬

‫'מלחמות היהודים' לדרישת האמת (ותרומתן לדמוקרטיזציה של החשיבה )‬

‫הערה‪ :‬השינויים בגרסת 'מקצה שיפורים ותוספות ' זו נקודתיים \ממוקדים וצבועים אדום‪,‬‬
‫לנוחיות הזיהוי ו כדי לחסוך מזמן קוראי גרסא א' הקודמת לזו ‪.‬‬
‫אם נשווה את שתי הרפורמות זו של משה וזו של ברק נשיא ביהמ "ש העליון (גם אם חסר עדיין מימד‬
‫מבחן הדורות והזמן בכדי לשפוט את הצלחת זו האחרונה) אפשר לטעון כ י בבסיס שתי הרפורמות‬
‫מונח רצון נחוש ל הנחלת 'אמת' לעם ישראל (גם בשלב מוקדם ביותר ‪ -‬בעת התהוות 'העם' בתקופת‬
‫משה‪ ,‬בדרכו 'לארץ המובטחת')‪.‬‬

‫במאמר ד"ר גדי טאוב 'האוליגרכיה הליבראלית של אהרן ברק ('הארץ' ‪ )22.02.2018‬הוא טוען כי‬
‫מדובר בעצם באוליגרכיה אשר חוללה 'הפיכה ליבראלית '‪ .‬בתגובה לכך אני טוען כי דברי טאוב נכונים‬
‫למעט הגדרה מהותית אחת‪ :‬לא אוליגרכיה ליבראלית כי אם בסוג של 'תיאוקר טיה ליבראלית '‪ ,‬אשר‬
‫בדומה למהפכת משה‪ ,‬מנסה לחולל 'מתן תורה' לישראל תוך השלטת בית המשפט העליון ככת‬
‫כוהנים מונוליתית (כך שלשיטתה אפשר להצדיק אפילו את הנפוטיזם בו נקטה) להבטחת התהליך‬
‫וגם ככלי שופט \מבקר\מנטר את הרשות השלטונית המבצעת כדי למנוע סטייה מתורתה בין ביישומה‬
‫ובין בניסיון גרירתה חזרה במסלול ‪. U-turn‬‬

‫אפשר להראות כי משה למרות היותו פוע ל בשם אל קנא ונוקם ‪ ,‬להבדיל מאהרן (ברק) הפועל בשם‬
‫הפלורלי זם הנאורות והליבראלי ות‪ ,‬דווקא העדיף חוסר מונוליתיות באופן היישום ('מועצת הזקנים')‬
‫ובכך סלל את האופציה ל פרשנות ופולמוס שאינו מוגבל ומותר למיוחסים \נבחרים ‪ -‬שבט כוהנים בני‬
‫לוי ע ליהם נמנה (למרות היותם נושאי תפקידים לשמש בקודש)‪ ,‬ובכך‪ ,‬ובאופן (הרווח כיום בשפת‬
‫הרחוב בביטוי ) 'הפוך על הפוך '‪ ,‬סלל את אפשרות ההתחדשות המתמדת (גם אם איטית ושמרנית)‬
‫ובעצם הגביר בכך את סיכויי הבטחת נצחיות 'תורת אמת'‪.‬‬

‫בנספח ב' הרצ"ב בסיפא מופיע דיון קצר בשולי מעשה ההתאבדות של ברזאני ופינשטיין שהעדיפו‬
‫למות מלבקש חנינה משלטון המנדאט ‪ ,‬מעשה שמביא את משקל המילה (והגישה לפיה 'העולם נברא‬
‫בכוחה של מילה') ומושג 'האמת' (לשיטתם) לנקודת קיצון ‪ .‬מובעת בדיון ההוא דעה השוללת עשייתם‪:‬‬

‫'לעניות דעתי עשו טעות בכך שלא ביקשו חנינה ‪.‬‬

‫גיבורים חיים חשובים יותר מגיבורים מתים ‪.‬‬

‫הסמליות של מעשיהם לא שינתה דבר במלחמה נגד הבריטים ולא בתודעת הציבור ‪'.‬‬

‫השקפה תועלתנית זו (ונניח בצד התכנות לאפשרות 'תועלתנית' כי דווקא בבחירתם הקיצונית‬
‫השפיעו תודעתית על קברניטי השלטון הבריטי באופן אפקטיבי וחיזקו את ידי ה מצדדים בהסתלקות‬
‫מהמנדאט בפלשתינה) מנסה בעצם להכפיף את 'האמת' אל 'מבחן התוצאה'‪.‬‬

‫גישה 'תועלתנית' שכזו מן הסתם עולה בקנה אחד עם הסברי השופטת פוזננסקי‪ -‬כץ והתובע שחם‪-‬‬
‫שביט למעשיהם; בשם יעילות הליכי המשפט הם פועלים תוך כיפוף 'האמת'‪ ,‬הכפפתה לאינטרס‬
‫(טובת הציבו ר לכאורה ‪ ,‬לטענתם) והורדתה למקום נחות בסולם העדיפות ‪.‬‬

‫גישה כזו נשמעת משופטים\משפטנים‪' :‬בבתי המשפט עושים משפט‪ ,‬לא מתיימרים לעשות צדק'‬
‫(עפ"י המשפט העברי 'צֶדֶ ק צֶדֶ ק‪ ,‬תִ ְרד ֹף' מובנה בתפקיד השופט והשוטר אשר 'תִ ֶתן‪-‬לְָך ְבכָל‪-‬שְ ֶ‬
‫עָריָך')‬

‫‪1‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ובתרגומה המעשי לריבוי מופעי פרקטיקה של 'עסקת טיעון ' (עד לרמת מבול ממש כך יש הטוענים)‬
‫ותופעת 'עד מדינה' עד למצב אבסורדי של קניית עדי מדינה בשכר (פרשת פאינה קירשנבוים )‪.‬‬

‫אך הכשל אינו רק נחלת אהרן ברק (והמערכת אשר בנה והכשיר תרתי משמע)‪ .‬גם ברק אחר כשל‪,‬‬
‫אהוד ברק; כשל דווקא בהבנת הישג ייחודי שהוא נחלתו‪ ,‬הישג חסר אח ורע ‪ -‬ולא יו עילו מחאות של‬
‫בעלי עניין כמו גם עדויות של 'יודעי דבר ' אשר יואילו לצקצק ולנדב מידע 'מסווג ' אודות דוגמאות‬
‫נוספות לכך – בהבניית 'אמת' ביחידה מבצעית‪ ,‬תופעה נדירה שהיא המפתח העיקרי להתפתחותה‬
‫והצלחותיה; מפתח פלאי (בניגוד למפתח פריצת מנעולים המסייע באופן נקודתי ) שמאפשר התרה‬
‫רציפה ומתמדת בכל 'קשר גורדי של כישלון ' ‪ -‬הפקת לקחים מכל כישלון (במקום בריחה המאפיינת‬
‫כישלון בהנחה שיידבק בכל העוסק בו )‪ ,‬והפיכתו למנוף להצלחה‪ ,‬שאכן התרחשה ברצף שלא יאמן‪.‬‬

‫אהוד ברק כשל בספרו בחשיפת סודות מדינה (גם אם לא קם גורם 'צנזורה' שמסוגל לעצור בעדו )‬
‫כחלק ממסע יחצ"נות וקמפיין פופוליסטי ‪ ,‬תוך השלת האליטיזם בכל דרך בין אם אפשרית או לא‬
‫(אימוץ זקן היפסטרי ו ציוצים ש נדבקים אליו כמו מים לשמן ) בניסיון תמוה ואבסורדי לרכישת תמיכה‬
‫ציבורית מצד מי שהאליטיזם כמעט 'צרוב בו גנטית '‪ ,‬וזאת במקום לנתח את ההישג הייחודי אשר‬
‫לזכותו נזקפים מבצעים והצלחות היחידה ‪' -‬תחקיר אמת'‪ .‬יכול היה להפוך זאת למנוף‪ ,‬גם אם מן‬
‫הזן האליטיסטי דווקא ‪ ,‬ולשכנע שלפעמים אין מנוס מידיעת האמת וכי גם הממולח הערמומי והנכלולי‬
‫שבפוליטיקאים עשוי להידרש פה ושם למצגי אמת (דבר אשר לחלוטין אינו מתאפשר במצב בו כל‬
‫דרג משקר את הממונים עליו כדי 'לצאת בסדר' ולשרוד במערכת )‪ ,‬אך אין מטרת עבודה זו לתת ייעוץ‬
‫מן הזן הפוליטי ‪ ,‬נהפוך הוא ‪ ,‬ועל כן הדבר יישאר בגדר 'השערה' וללא בדיקה כלשהי ‪.‬‬

‫ניסיון 'תחקיר אמת' הראשון המתועד בכתובים כשל בכל מובן אפשרי ‪ ,‬למרות המעמד הנשגב ‪-‬‬
‫אפשר לכנותו 'כשל אלוהי ' ראשון המתועד בתורה – מעשה גירוש אדם וחווה מגן עדן ‪ ,‬אשר בו לא רק‬
‫כשלו יצירי כפיו בפיתוי הראשון הנקרא בדרכם אלא כל אחד משקר כמיטב יכולתו ומטיל אחריות‬
‫בזולתו‪ .‬ניסיון 'תחקיר אמת' אלוהי שני מגיע לכישלון מחלט במעשה חקירת רצח‪ ,‬מעשה קין באחיו‬
‫הבל‪ ,‬אשר גם הוא מנסה לחמוק בחסות מסך עשן של שקרים‪' -‬השומר אחי אנוכי '‪ ...‬וכן הלאה‪.‬‬
‫המסקנה המתבקשת מכך חד משמעית ומחזקת את שיודע כל אחד כי 'תחקיר אמת' אינו דבר פשוט ‪.‬‬

‫קל להראות כי אברהם ארנן‪ ,‬אשר זיהה את ברק (כדעתן שיוכל להובלת המהלך לבניית יחידה‬
‫צבאית יחידה מסוגה ‪ ,‬בחזקת 'עם סגולה' בזעיר אנפין ) צמח בירושלים החרדית שהייתה מודעת‬
‫'למלחמות היהודים' לחקר האמת האלוהית ולאידיאל 'להיהרג באוהלה של תורה' מחד‪ ,‬כמו גם‬
‫לתוצאות הרות אסון בארגון פארה‪ -‬צבאי לוחם כאשר נורמות השקר הרווחות (בארגונים אנושיים )‬
‫גובות מחיר ‪ ,‬מאידך‪ .‬זאת‪ ,‬גם אם ארנן חש זאת רק באופן אינטואיטיבי ‪ .‬להשערתי ארנן זיהה בברק‬
‫הצעיר מי שיוכל להתוות וליישם משנה לוגית סדורה למימוש הדבר ביחידה ‪ ,‬ולהפכה להיות 'יחידה'‬
‫תרתי משמע‪ ,‬בביסוס תהליכי תחקיר בסגנון הפולמוס היהודי והפקת לקחים מבוססי 'אמת'‪.‬‬

‫טבעי להגיב על כך ב התנגדות‪ ,‬צקצוק ו משיכת כתפיים ‪ ,‬תגובה סקפטית מובנת וטבעית ‪ ,‬בה אפשר‬
‫להבחין גם בפורומים נכבדים שמטרתם לקדם תחקירים בצה "ל‪ ,‬אפילו מצד אנשים שכוונתם טובה‬
‫כדוגמת ד"ר מילשטיין אורי ‪ ,‬אשר הפך את קידום התחקירים בצבא למעין מסע צלב אישי ‪ ,‬אך גם הוא‬
‫מגיב (בכתובים ‪ ,‬בדיונים ברשת ) בחוסר אמון מחלט באשר להיתכנות 'תחקיר אמת' ביחידה‪ ,‬בחזקת‬
‫תרתי דסתרי‪ :‬גם חתירה קנאית למיסוד ם של תחקירים וגם הטלת ספק בעצם אפשרות היתכנות ם‪.‬‬

‫כמובן שלא רק הוא ; כל (למעט קומץ לוחמים בכל מחזור גיוס ) מי שלא נחשף לכך ושסבור בצדק כי‬
‫האינטרס האישי יגבר תמיד על כל דבר אחר (ובמיוחד על ערכים נעלים בהם כולם מנפנפים אך אינם‬
‫מקיימים ) יטיל ספק בהיתכנות דיווח אמת שתשלום מחיר אישי בצדו‪ .‬כאן המקום להזכיר את עדות‬
‫הקצין עמוס בן אברהם ‪ ,‬שהיה מפקד היחידה בעת ששני חיילים נספו עקב החום הכבד בעת מסלול‬

‫‪2‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫הכשרתם בפלגת האימונים‪ ,‬שלקח אחריות על מות לוחמים למרות שכלל לא נטל חלק בשרשרת‬
‫הפיקוד לאימוניהם ‪ ,‬בהסבירו לאחר שעורכי הדין עטו עליו ככרישים ‪ ,‬כי נהג עפ"י הסטנדרט בתחקירי‬
‫ה'יחידה'‪ ,‬ולא הבין כי הוא נמצא ב מקום שונה לחלוטין ‪ -‬זירה משפטולוגי ת מסוג ‪.Mud Wrestling‬‬

‫תא"ל בן אברהם אינו לבד‪ ,‬רבים מקרב אנשי היחידה מסוגלים ל העלות דוגמאות נוספות ללקיחת‬
‫אחריות ‪ ,‬גם תוך תשלום מחיר אישי ‪ ,‬כאשר במקרים לא מעטים מתברר גם במהלך 'תחקיר אמת' כי‬
‫לחינם מיהרו בלקיחת האחריות בעוד האשמה נעוצה במקום אחר לחלוטין ‪ .‬ברמה האישית זכור לי‬
‫רק מקרה אחד וחריג של כשל חמור בנושא ‪ -‬התנהלות מסוג 'סיבון ' ע"י שני לוחמים שהעדיפו 'יציאה‬
‫הביתה' על פני קיום הוראות ודיווח 'אמת'‪ .‬אחד מהם נהיה לימים ראש שב"כ‪ ,‬לכאורה התנהלות‬
‫בלתי אפשרית בארגון ביטחוני רגיש מסוג זה ‪ ,‬אך לכאורה בלבד; מדובר באדם שעלה לגדולה לא‬
‫בדור איסר הראל וממשיכיו אלא בתקופת יעקב פרי ‪ ,‬תקופה בה בכירי הארגון לא היססו גם לתכנן‬
‫ולטפול עלילת דם ולתפור תיק רצח‪ ,‬לקצין יצחק מרדכי‪ ,‬כדי למלט את עורם של יקירי הארגון‬
‫(בפרשה הידועה בשם 'קו ‪ ,)'300‬ולגונן על 'חלקת אלוהים הקטנה' שלהם‪.‬‬

‫אך אין מדובר בחלקת אלוהים קטנה כלל וכלל‪ ,‬מדובר בארגון שהלך ותפח בחסות סיסמת 'ביטחון‬
‫ישראל' כדרכו של פרי בקודש (הקופירייטינג )‪ ,‬בעוד שבפועל מדובר בעקרון הפיטרי הידוע בו כל‬
‫אורגניזם מבקש לגדול ולהעצים גם על חשבון אחרים‪ ,‬כפי שרואים בכל יער ‪ ,‬ובעצם תרומתו נטו‬
‫אפסית אם לא שלילית ‪ :‬לא רק שלא השכיל למנוע \לסכל פיגועים בעת שאוטובוסים היו מתפוצצי ם‬
‫בערי ישראל בתדירות שבועית (וגם יותר )‪ ,‬אלא שאפשר לטעון ששיטות עבודתו וגיוסי מלשיני ם בכל‬
‫דרך יצרו תגובת נגד ‪ -‬שנאה ספונטנית וגיוס המוני לשורות ארגוני מרצחים‪ .‬יש לציין כי בתקופת‬
‫המנדט הבריטי היו לא מעטים מערביי פלשתינה שתמכו מרצונם החופשי במפעל היישוב היהו די‪,‬‬
‫אשר נתפס כמאיץ קידמה ורווחה לכל ‪ ,‬גם תוך סכנה לחייהם מצד תומכי המופתי‪.‬‬

‫אפשר אפילו להשתעשע בהשערה רדיקאלית כי מיד אחרי מש "י‪ ,‬בעוד האוכלוסייה הערבית בעולם‬
‫כולו בכלל וממערב ל נחל הירדן בפרט חווה הלם ו חשבון נפש ‪ ,‬ניתן היה לגייר חמולות רבות מקרב‬
‫ערביי פלשתינה המנדטורית (שחלקן מודעות לשורשים יהודיים לפני ואפילו בזמן הכיבוש הערבי ) תוך‬
‫ניצול יריבויות עתיקות יומין ‪ :‬בין מתאסלמים חדשים (יחסית) לרודפיהם ‪ ,‬סכסוכי נחלאות וכדו '‪ .‬תחת‬
‫זאת הפקירו אותם לידי "מגיירים " מקרב שב"כ‪ ,‬אשר התנו כל אישור או רישיון בסטאטוס משת"פ‬
‫ומלשין ‪ -‬אינוס שסביר כי האדם ימרוד בו במוקדם או במאוחר ‪ .‬מידע שכזה (פרי ההלשנות) לוקה‬
‫בסילוף לשם סילוקי חשבונות (אישיים או בין חמולות ) או העצמת טובות הנאה‪ ,‬ודאי שאינו לשם‬
‫שמים‪ .‬זו השערה רדיקאלית ‪ ,‬אך בעיקר 'חלב שנשפך'‪ ,‬ולכן אין טעם וכוונ ה לחקור זאת בעבודתי‪.‬‬

‫מה שאינו בחזקת השערה היא הטענה שלעיל‪ ,‬כי תרומ ת שב"כ בפועל למניעת פיגועים שולית ‪,‬‬
‫ולראייה ‪ ,‬למרות חמישים 'התראות חמות' שהיו מנפקים ראשי שב"כ מדי שבוע ‪ ,‬בחזקת כסת"ח‬
‫והוכחת עשייה ופעילות לכאורה ‪ ,‬כל זה נהיה אוויר חם עם הקמת גדר ההפרדה שהפכה פיגועים‬
‫המוניים 'היה כלא היה'‪ ,‬למרות שהארגון המשיך לנפק עשרות 'התראות חמות' (התראות שווא)‬
‫חודשים רבים (כמעט שנתיים) לאחר בניית הגדר ועצירתם דה‪-‬פאקטו‪.‬‬

‫למחייבי חדירה מודיעינית לאוכלוסייה אזרחי ת יש להזכיר 'הפתעה' (כפולה) בפרוץ האינתיפאדות ‪.‬‬

‫לא בחזקת השערה כי אם עובדה מוצקה‪ ,‬הידועה לכל מ י שעשה בעזה בעת שירות המילואים של‬
‫תקופת 'האינתיפאדה הראשונה'‪ ,‬כי ארגון החמאס היה יציר כפיו של שב "כ‪ ,‬בניסיון נואל קצר ראות‬
‫מסוג 'הפרד ומשול '‪ ,‬דבר שהוצג וחזר ונשנה כמעט בכל תדרוך כוחות ברצועה דאז ‪.‬‬

‫כמובן שבארגון שהנורמות שלו בסגנון פרי או גינוסר אין אפשרות ל חקור ולבחון דברים לאשורם (כפי‬
‫שכבר נוכח מאיר זורע ) כך שתפוקתו ותרומתו נותרת במגרש מצגות יחצ "נים‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫כל זאת נאמר למטרה אחת ויחידה‪ :‬הצגת האנטיתזה לנורמות של 'אמת'‪ .‬כל מי שמנסה להצדיק את‬
‫תופעת יעקב פרי אומר ‪' :‬נו טוב ‪ ,‬בארגון שכזה ‪ ,‬שאופי פעילותו י דוע ‪ ,‬אי אפשר שיכהנו בו מלאכי‬
‫שרת‪ .‬פרי חיוני בדיוק כמו שאי אפשר בלי מפני פחי אשפה '‪ .‬הטיעון נכון חלקית בלבד ; בחלק הטוען‬
‫שאי אפשר להתקיים ללא פינוי אשפה ‪ ,‬אך ארכיטיפוס של הונאה בדיה וסילוף כדוגמת פרי אינו תורם‬
‫לפינוי זבל אלא ביצירתו ו הפצתו‪ .‬עצם הימצאו של תפוח רקוב גורם לרקב של ארגז התפוחים כולו ‪-‬‬
‫פתגם ישן נושן ידוע ונכון ‪.‬‬

‫אפשר לסכם בהצגת שני קטבים‪ :‬נורמות אמת (העמוד הנושא העיקרי במבנה שתכנן ויישם אהוד‬
‫ברק בעת הקמת היחידה) לעומת נורמות שקר אשר גורר שקר ‪ -‬פרי רקוב מזן יעקב פרי ‪.‬‬

‫בעבודתי זו ייעשה ניסיון התחקות אחר שורש המושג 'אמת' והצבעה על מקורו בתרבות ודת מצרים העתיקה‪ ,‬אשר‬
‫השפיעה על השבטים הכנעניים והעבריים שבאו בשעריה (בין מרצון ובין כשבויים) וספגו ממנה כעבדים או ווסלים‬
‫בכנען‪ .‬אין כוונה להיכנס למרחבי המיסטיקה כי אם להצביע על דרכי השפעת רעיונות והפצתם‪ ,‬גם אימוץ רעיונות‬
‫ותפיסות של אויב מר ואופן יישומם‪ .‬אין לראות בדיון זה אלא מקור השראה‪.‬‬

‫אפשר לצקצק אך אין בכך בגדר חלופה‪ .‬אפשר לשבת יום שלם ולצקצק בעת חתימה על ערימות דוחות כספיים או‬
‫פסקי דין (ואפשר כי אין מנוס מכך‪ )...‬אך הצקצוק לכשעצמו אינו מקדם‪-‬השראה מוכח בדוק ומוכר; לא באמנות‪,‬‬
‫לא ביצירה ולא בחשיבה צבאית הדורשת חריגה משבלונה‪ ,‬או בחשיבה מועילה כלשהי‪ ,‬בעצם‪ .‬אי אפשר להתעלם‬
‫מן העובדה שערכיה של מצרים העתיקה העלו אותה לרמת אימפריה מנצחת במשך כאלפיים שנה ומן הסתם סייעו‬
‫בידה גם בעת חולשתה במשך אלף שנים נוספות‪ .‬על כל פנים‪ ,‬לא קרסה כברה"מ‪ ,‬לא הוכרעה כמו הרייך השלישי‬
‫או יפן האימפריאלית‪ ,‬עובדתית! מסקנה שמתחייבת מכך היא שידעה לעשות נכון דבר או שניים נוסף לצקצוקים‪...‬‬

‫ייבדק השימוש בכלי כתב האלף‪-‬בית כאמצעי ייחודי לפרשנות 'תורת אמת' והפצת שיטת הפולמוס לחקר 'תורת‬
‫אמת' (כוונות האל במקומות בהן ישנן לקונות בציוויים)‪ ,‬דהיינו המצאת כלי ייחודי לחקר 'האמת'‪.‬‬

‫אך 'אמת' אינה בהכרח ערך עליון בעיני כל; תרבות יוון העתיקה הצמיחה אסכולה של 'פילוסופים סופיסטים'‬
‫שגיחכו לנוכח החשיבה הנאיבית בדבר קיומה של 'אמת' וסברו כי האינטרסים תמיד יכופפו את האמת‪ ,‬ומכאן‬
‫חשיבותה העליונה של דיסציפלינת הרטוריקה בעיניהם – מתודולוגיה המאפשרת ללהטט במילים לשם הצגת אמת‬
‫בהתאם לגישה 'תועלתנית'‪ .‬לאחרונה בעת שנכחתי ביום עיון במסגרת מכון 'מינרבה' היוקרתי‪ ,‬אשר דן בחשיבות‬
‫שיטת 'דה‪-‬קונסטרוקציה' ביום עיון שהוקדש לפילוסוף דרידה‪ ,‬לא היסס מרצה בכיר לקבוע קבל עם ועדה ואולם‬
‫גדוש ומלא מפה לפה כי 'המתמטיקה היא אלימות' (בהיותה שוללת 'אמיתות אחרות')‪ ...‬בדיוק בהקשר לכך תוצג‬
‫דוגמה פרטנית להמחשת אקדמיה אשר 'אמת' אינה נר לרגליה (ותחת 'אמת' סוגדת לאלת 'הנרטיב')‪ ,‬וזאת באשר‬
‫לתזת המצאת הכתב הפרוטו‪-‬סינאי והפרכת טענה זו מכל וכל‪ .‬תוצג השערתי‪ ,‬כחלופה לתזה זו‪ ,‬באשר להמצאת‬
‫כתב האלף‪-‬בית‪ ,‬בדרך פיתוח הנובע מצורך קיומי הישרדותי ‪ -‬לתיעוד חקר נתיבי ניווט בספנות הפניקית הקדומה‪.‬‬
‫אנסה גם לבסס תזה כי הכתב הפניקי שאומץ ע"י העברים הקדמונים אפשר לבסס את מתודולוגית 'הפולמוס' ‪-‬‬
‫עמוד השדרה של היהדות‪ ,‬וזאת באופן ייחודי (ואפילו 'מושך אש') מהדתות המונותיאיסטיות‪.‬‬

‫כל זה אולי טוב ויפה‪ ,‬אך אין טעם במחקר המעמיק‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬בנבכי שכבות ומישורים (לכאורה נטולי קשר)‬
‫ללא תכל'ס ורלבנטיות‪ .‬הטיב להסביר את חוסר התועלת שבמאמרים מלומדים ללא תוחלת (כמו גם הליכים‬
‫שקריים נוספים באצטלה אקדמית ומדעית) המתמטיקאי‪ ,‬לא פחות חשוב מכך 'הסוחר' (הממולח למדי‪ ,‬יש לציין)‪,‬‬
‫נסים טאלב בספרו ‪' Unti-fragile‬בלתי שביר'‪.‬‬

‫על כן‪ ,‬בפרק האחרון תיבחן האפשרות לכינון תהליכי 'אמת' במספר מצומצם של גופי בקרה ושיפוט נבחרים‪.‬‬

‫יוצע מנגנון במשרד מבקר המדינה לבחינת\בקרת תהליכים קריטיים בזמן אמת‪ ,‬זאת תוך ניסיון לנתח את הצלחת‬
‫היחידה בנושא במשך תקופה ממושכת (המאפשרת להתבסס על רקורד ארוך מספיק שגדוש מבחנים ומוכח דיו‬
‫לשם הסקת מסקנות) תוך העזרות בכללי תורת המשחקים‪ ,‬כדי לסנתז כללים או מודל‪ .‬מטרת פרק זה לנתח‬
‫‪4‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ולהמליץ על כללי התנהלות אותה 'יחידה מבצעית' במשרד 'מבקר המדינה' (להלן 'יחידת אמת' ‪ -‬שם זמני) לשם‬
‫ביקורת בזמן אמת להבדיל מפעילת רגילה בבדיקת וחקר 'חלב שנשפך'‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה למנוע תופעות בעייתיות‬
‫במישורים שהם לכאורה מקבילים ומנותקים‪:‬‬

‫א‪ .‬במישור הממלכתי אפשרות 'שבירת' אנשים לנוכח אטימות מנגנונים הסובלים ממגיפת ציניות ואינטרסים‬
‫זרים‪ ,‬וכתוצאה מכך הישנות מקרים כדוגמת דניאל אלסברג (תופעה חמורה גם אם לא ברמת 'בגידה')‬
‫ו\או 'החפרפרת' קים פילבי‪ .‬לאחרונה אנו עדים לחשיפות וגילוי לב מצד בכירים שהשתיקה לא רק יפה‬
‫להם אלא הפרתה מהווה עבירה על חוקי המדינה (בנוסף להתחייבות ספציפית מפורשת וחתומה לשמירת‬
‫סודיות) אשר לטענתם נדחקו למצבים בלתי אפשריים ומועקה בשל דרישה לבצע דברים בלתי חוקיים‬
‫לכאורה‪ .‬גם אם חלק ניכר מן הטענות אינו אלא 'פוליטיקה במיטבה' (או התנוולותה‪ ,‬תלוי בהשקפה)‬
‫המשולבת באמביציות אישיות וסוג של השתעבדות ונרקומניות לתקשורת (כשל מערכת 'חיסונית' של‬
‫בכירים עקב חשיפה לדברים מהם נמנעו כל חייהם ולהם לא יכלו לפתח 'נוגדנים')‪ ,‬עדיין‪ ,‬חלק מן‬
‫הטענות ראוי לבחינה ותיקון‪ ,‬כדי למנוע ממדינת ישראל התהוות מעשים שכאלה‪.‬‬

‫ב‪ .‬במישור המשפטי ריבוי הודעות שווא בין אם מצד 'עד מדינה' או נחקר אשר חולצה ממנו 'הודאה'‪ .‬הדבר‬
‫שוב חוזר להיות רלבנטי בימים אלה (למרות המלצות וועדה בראשה עמד השופט העליון גולדברג‬
‫בהמשך לפרשת 'כנופיית מע"צ')‪ .‬למקרא דברי השופט העליון ד"ר דנציגר [‪ ]21‬הממונה לעמוד בראש‬
‫וועדה חדשה ונוספת‪ ,‬במאמר מקיף‪ ,‬ודבריו אודות יכולותיו 'להסתכל בעיניו של נאשם ולמצוא בהן‬
‫אותות אמת או אותות שקר'(סוף ציטוט) מתעורר חשש שכישלונה יהיה חמור אף מזה של קודמתה‪ ...‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬מתגבר הרושם כי יש לחייב נאשמים במשפטי רצח לחבוש משקפיים כהים‪ ,‬בדיוק לסיכול‬
‫"יכולת" שכזו‪ ,‬בה התהדר גם השופט העליון פרנקפורטר פליקס [‪.]20‬‬

‫במישור 'חזון אחרית הימים' ‪ -‬הטמעת שיטות 'יחידת אמת' בגדודים לוחמים בצה"ל לניטור תהליכים‬ ‫ג‪.‬‬
‫בזמן אמת‪ ,‬כתרופה מקדימה לדרישת שר החוץ הבריטי לקיים 'בדיקה פנימית באשר להרג שישראל‬
‫חוללה בעזה'‪ ,‬ויש לציין כי אלו דיבורים של ממשלה שכמעט אין ידידותית ממנה! כל זה (והפיכתה של‬
‫ישראל למצורעת) יכול להימנע‪ ,‬אך ישות המתהדרת בהיותה 'מדינת היי‪-‬טק' עתירת 'גניוס יהודי' נוהגת‬
‫לרוב כאוגנדה במקומות בהם נדרש הגיון פשוט‪ ,‬ועל כן אפשר להניח כי תשתית כמתואר בסעיפים א' ב'‬
‫הנ"ל תיושם בצבאנו עם בוא המשיח אם בכלל‪...‬‬

‫אך לא די 'בהצעות לסדר' באשר למתן סמכויות והקמת יחידות בסטנדרטים גבוהים‪ ,‬יש לצייד אותן בכלי עבודה‪.‬‬

‫אציע כלי ניתוח אשר יאפשר להציג סיטואציות הנראות כמעט כמו 'קשר גורדי'‪ ,‬על פניו‪ .‬גם אם לכאורה יש בכך‬
‫הגזמה (ויומרה) העובדה הפשוטה היא שמדובר בבעיות שלא הותרו במשך עשרות שנים ולא נפתרו במערכות‬
‫אכיפת החוק‪ ,‬לא בישראל ולא בעולם המערבי‪ .‬אציע כלי שהוא מודל (גראפי) לפירוק ווקטור (שקול) הכוחות‬
‫המניעים 'חקירה' ו\או תהליכים קשורים אחרים‪.‬‬

‫הערה קצרה מתבקשת‪ ,‬לסיום‪ ,‬גם בענייני סגנון‪ .‬הטקסט שלהלן יהיה חף מכל 'תקינות פוליטית'‪ ,‬אופן הכתיבה‬
‫יהיה רחוק מהמקובל בתור 'סגנון מדעי'‪ ,‬וזאת לא בגלל שהכותב מתנגד למדע כי אם בהיותו מצדד נחרץ במגע עם‬
‫קרקע המציאות‪ ...‬שילוב שמפענח אורבך בספרו המונומנטאלי 'מימזיס' [‪ ,]8‬המפרק (מדגים ומפרט) נוסחה‬
‫המודעת לכוחו של השילוב בין הגבוה לנמוך – סוד הצלחת כתיבת התנ"ך לדעתו‪ ,‬ובשיא הצניעות אוסיף ואציין כי‬
‫גם לדעתי שלי‪ ,‬וזאת בטרם התוודעתי לספרו זה‪ .‬יתכן כי 'הנמוך' עולה עשרות מונים על 'הגבוה' – שאולי אזל‬
‫בכלי עקב עודף קריאת ספרי 'פטריק קים' מתחת לשולחן בשיעורי ספרות‪ ,‬תחת כתבי דוסטי(בסקי) את טולסטוי‪.‬‬
‫ועל כן אין מנוס מהבעת התנצלות מאותם קוראים שסגנון כתיבתי (הפשקווילי) חסרת התקנה לא יערב לחיכם‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אפשר לסיום פתח דבר זה בציטוט משפטים ספורים מ הספר ' עד המלך ' של נתן שחם‪ ,‬בן דור‬
‫תש"ח (נהוג אצלנו לשייך אנשים לפי המלחמות הדומיננטיות בח ייהם) כאברהם ארנן‪:‬‬

‫'אחר כך לקח גיליון‪ -‬נייר נקי וכתב עליו באותיות גדולות "עד‪ -‬המלך"‪ ,‬כדי להרגיל את עיניו במראה‬
‫הכותרת‪ .‬הרעיון היה יפה בעיניו מאוד ‪ :‬מתן עדות היא השתתפות בפולחן האמת – השתתפותו של‬
‫מי שמאמין בה ולא של מי שכופר בה – ויש בה מטעמה של עקידה‪ ,‬אם כי אסור‪ ,‬כמובן‪ ,‬להפריז‬
‫בזאת‪ ,‬שכן הכותב דברים שאינם לרוחם של תקיפים בני זמננו ‪ ,‬בארץ דמוקראטית ‪ ,‬אינו מסתכן אלא‬
‫בשנאת חינם‪ .‬אין מעלים על המוקד אצלנו ‪ ,‬אף כי ‪( '...‬סוף ציטוט ‪ ,‬ע' ‪.)264‬‬

‫הקדשה‬

‫לו היו הורי בחיים הייתי מקדיש עבודה זו להם ובראש ובראשונה לאמי ‪,‬‬

‫שטבעה בי נטייה לשנוא דבר שקר ועריצות ‪,‬‬

‫לא בהטפה‪ ,‬בדוגמה‪.‬‬

‫עבודתי תוקדש לחיים ‪ ,‬דהיינו ל לוחמים בעריצות מחשבתית ומחולליה ‪,‬‬

‫לאוזרים אומץ ותושייה לקעקע חומות עריצות ‪,‬‬

‫לפרוץ דרך שטחים מוכי אש ‪.‬‬

‫לכל מי שאינו עושה עצמו לא רואה‪ ,‬לא שומע‪ ,‬לא מצייץ ‪...‬‬

‫גם לזו אשר "בני אור " נוהגים לבזות בכינוי 'ילדה '‪,‬‬

‫בידעם שאין בידם 'תחמושת' או 'תיק' שיצליחו לתפור נגדה‪...‬‬

‫גם לילד אחר‪' ,‬הילד של שמחה מהכרם'; היה כמעט ילד בעת שפרץ דרך שטח מוכה אש‬

‫גם כדי לא לעשות שקר בנפשו – כולנו יודעים איך 'לפתוח עשן' ולחמוק מ משימה – הלוך ושוב ‪,‬‬

‫וחזר ופרץ‪ ,‬לא חדל‪ ,‬גם כשכבר נחשב ממש 'חטיאר' מדולדל ‪,‬‬

‫למי שאני רוצה לחשוב שאני מספיק ראוי כדי ש גם יחשב ידידי ‪ ,‬דן זיו‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫תוכן עניינים ‪:‬‬

‫פרק א‪ .‬כתב האלף‪-‬בית בתקופת המקרא ככלי מנהל ופרשנות (החוק) לשם 'עשיית צדק' ‪11............‬‬

‫מטרת הפרק ‪11........................................ ................................ ................................‬‬

‫מתודולוגיה ‪11........... ................................ ................................ ................................‬‬

‫מתודולוגיה ‪.‬קריאת סאב‪-‬טקסט‪.‬דוגמאות ‪12.................................... ................................‬‬

‫לפרק זה אבקש משוב מאת פרופ' דניאל פרידמן ‪13......................... ................................ .‬‬

‫פרק ב‪ .‬עקבות השפעת תרבות מצרים העתיקה על דור 'מתן תורה' והתגבשו ת עם ישראל ‪14..........‬‬

‫‪ – RFC – Request for Comments‬הפרק מוגש להערות קוראים ‪ ,‬בטרם יפורסם במתכונת סופית ‪14..‬‬

‫'כפירה בעיקר' – מצרים כישות מגבשת לשבטי ישראל ‪14.................. ................................‬‬

‫קריאה לחבורת 'עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים ' להגיש תביעת 'לשון הרע' בביהמ"ש ‪14....‬‬

‫רקע‪.‬בסיס הדיון ‪16.................................... ................................ ................................‬‬

‫רקע‪'.‬ההתנחלות' באסטרטגיית 'הגישה העקיפה ' של לידל ‪-‬הארט ‪17....................................‬‬

‫רקע‪'.‬ההתנחלות' בעיני 'האסכולה הגרמנית' ‪18................................ ................................‬‬

‫רקע‪.‬טיעון רכוב על גב גמל ‪23...................... ................................ ................................‬‬

‫רקע‪.‬לחץ שבטי 'ההתנחלות' על יריחו ‪26........................................ ................................‬‬

‫רקע‪.‬ערים בצורות כיעדים צבאיים ‪ -‬איום מושך אש ‪ -‬מסע שישק ‪28.....................................‬‬

‫רקע‪'.‬ההתנחלות' בקונטקסט נדידות שבטים ‪29................................ ................................‬‬

‫רקע‪.‬מנקודת המבט המצרית ‪31.................... ................................ ................................‬‬

‫רקע‪.‬הצעתי לפאזות 'ההתנחלות' – מתיחת הפאזל ‪35...................... ................................‬‬

‫רקע‪.‬מנת קינוח ‪37..................................... ................................ ................................‬‬

‫רקע‪.‬אפילוג – הפלשתים ‪ -‬בנייה מונומנטאלית ואחריתה ‪37............... ................................‬‬

‫ב‪ .1.‬השפעה הגמוניה תרבותית מצרית‪ :‬מילות שליט הנודדות לערבית ולעברית ‪38................... .‬‬

‫הצדקת הדיון ‪39........................................ ................................ ................................‬‬

‫המתודולוגיה ‪41........................................ ................................ ................................‬‬

‫לפרק זה משוב וסיוע פעיל מאת פרופ' שוקה פורת (בשפה הערבית) ועל כך תודתי‪47............ .‬‬

‫ב‪ .2.‬השפעה מצרית תרבותית\דתית – מאעת ‪ -‬אלת האמת והצדק‪51.................................... .‬‬

‫ב‪.2.‬א‪' .‬אמת' בתורת ישראל ‪53.................... ................................ ................................‬‬

‫‪7‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫ב‪.2.‬ב‪' .‬אמת' בספר 'מגילת המתים' של מצרים העתיקה ‪54............... ................................‬‬

‫ב‪.2.‬ג‪ .‬הדגשת הבדלים עיקריים בין 'אמת' חכמת מצרים העתיקה לחכמת ישראל ‪55...............‬‬

‫ב‪ .3.‬עקבות נוספות של השפעות תרבות מצרים העתיקה על 'בני ישראל' ‪57.............................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬אל קנא ‪57................ ................................ ................................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬מארה ‪58................. ................................ ................................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬פסח ‪59................... ................................ ................................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬חג ‪59...................... ................................ ................................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬דגל ‪59.................... ................................ ................................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬שמות גדולי העבריים ‪60............................. ................................‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬מטפורות וביטויים לשוניים משותפים ‪60.........................................‬‬

‫נקודות ציון נוספות ‪62................................. ................................ ................................‬‬

‫ב‪ .4.‬דיון בתיזה‪ :‬התפתחות הכתב הפרוט‪-‬כנעני במכרות אבן טורקיז המצריים (פרופ' אורלי‬
‫גולדווסר והפינקלשטיינים )‪63......................... ................................ ................................ .‬‬

‫ב‪.4.‬א‪ .‬שלילת תזת גולדווסר – טענת פיתוח הכתב הפרוטו ‪-‬סינאי במכרות מצריים ‪63..............‬‬

‫רקע‪.‬כיתוב פרוטו ‪-‬כנעני בפניקיה \כנען בסתירה לתזת גולדווסר ‪64........................................‬‬

‫הפרכת תזת\מאמר פרופ' גולדווסר סעיף אחר סעיף ‪67..................... ................................‬‬

‫סיכום נושא כתב פרוטו ‪-‬כנעני ‪-‬סינאי לפי נווה ‪77..................... ................................ Naveh‬‬

‫תזת‪-‬טענת גולדווסר בקונטקסט פייק ‪-‬אקדמיה ‪78............................. ................................‬‬

‫ב‪.4.‬ב‪' .‬האופציה הפניקית ‪-‬עברית'‪ :‬פיתוח כתב אלפא‪-‬ביתי כצורך תיעוד מסעות הפלגה ‪81.......‬‬

‫לפרק זה יתבקש משוב פרופ' יוסי בן ארצי‪82................................. ................................ .‬‬

‫ב‪ .5.‬כתב פניקי\עברי‪' :‬השכלה לעם' ‪-‬דמוקרטיזציה של חשיבה כנגד עלית חשיבה מצרית ‪83.......‬‬

‫יהדות כדיקטטורה פשיסטית ‪.‬פרופ' עוזי ארנן ‪83............................... ................................‬‬

‫יהדות כדיקטטורה פשיסטית ‪.‬פרופ' זאב שטרנהל ‪83......................... ................................‬‬

‫חזון הסנהדרין ‪.‬שיטת אהרן ברק ‪84............... ................................ ................................‬‬

‫יהדות כדיקטטורה לכאורה‪.‬מגנה‪-‬כרטה לפי 'משפט המלך' ‪88............. ................................‬‬

‫יהדות כדיקטטורת 'מלכות אלוהים '‪.‬התנגשות מצח בדמוקרטיה לכאורה ‪89............................‬‬

‫'מלכות אלוהים' לפי 'תנורו של עכנאי' ‪90......................................... ................................‬‬

‫‪8‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫'מלכות אלוהים' ורצון הנביא לעומת רצון הקהל ‪91............................ ................................‬‬

‫היהדות המפברקת‪.‬טענת 'ספרות מקראית כמפעל בשירות השליט\האינטרס' ‪93....................‬‬

‫ב‪ 6.‬חיינו בעידן 'פוסט ‪-‬אמת'‪ ,‬כיווני מחשבה לסיום פרק ב' ‪105............... ................................‬‬

‫‪105............. ................................ Nervous States by William Davies — the age of unreason‬‬

‫‪106...................... ................................ Why Brexiteers and drug addicts act the same way‬‬

‫‪107........................................ ................................ How feelings took over the world‬‬

‫משפטולוגיה – פייק משפט ‪108.................... ................................ ................................‬‬

‫הצעה למגני דמוקרטיה אמיתיים ‪112............ ................................ ................................ .‬‬

‫פרק ג‪ .‬השפעות (בנוסף לתרבות יודו ‪-‬נוצרית) פניקיות ‪-‬עבריות ‪-‬יהודיות משנות עולם‪115................ .‬‬

‫ג‪ '.1.‬סחר גלובאלי ' פניקי לעומת שיטת הקולוניאליזם הרומי לעשיית עושר – בחינה כלכלית‪115. .‬‬

‫לפרק זה יתבקש משוב ד"ר שידלו בסקי אלדד‪115........................... ................................ .‬‬

‫ג‪ .2.‬עברית מקראית בשפות אירופה ‪ :‬העברת מילים והשפעה תרבותית ‪115.............................‬‬

‫מבוא‪ .‬מילים כפלטפורמה לנורמות במזרח ובמערב ‪115.................... ................................‬‬

‫ג‪.2.‬א‪ .‬מילים עבריות פניקית הנודדות לערי מדינה (פוליס ) ביוון ‪119.................................... .‬‬

‫ג‪.2.‬ב‪ .‬מילים עבריות \מקראיות בעמק הריין במאה ה‪ 1-‬כתשתית ערכית לחברות בהתהוות ‪121‬‬

‫ג‪.2.‬ג‪ .‬מילים כפלטפורמה ‪ .‬רעיונות עבריים כתשתית ערכית לעולם המודרני ‪121.....................‬‬

‫פרק ד‪ .‬אסטרטגיה להבטחת 'אמת' בהליכי שיפוט או בקרות בדרגת חשיבות קריטית ‪124............. .‬‬

‫רקע כללי כבסיס לדיון ‪124........................... ................................ ................................‬‬

‫ד‪ .1.‬בחינת מתודולוגיות ניסוח אלגוריתם מבוסס 'תורת המשחקים' ‪128...................................‬‬

‫ד‪ .2.‬הצעת כלי ניתוח ‪ -‬ווקטור כוחות ‪ -‬ווריאציה של מודל ‪129......................... Porter Michael‬‬

‫ד‪ .3.‬בחינת צמצום השימוש בכלי 'עד מדינה' למשפטי פשיעה נטולת 'הנהלת ספרים' בלבד ‪132...‬‬

‫לפרק יתבקש משוב פרופ' אומן ישראל בנוסף למשוב פרופ ' גביזון רות ופרידמן דניאל‪132....... .‬‬

‫מדיניות הצגת משוב* ‪133.................................. ................................ ................................‬‬

‫ביבליוגרפיה ‪134.............. ................................ ................................ ................................‬‬

‫הפניות בגוף העבודה למידע נגיש ברשת האינטרנט‪134.................. ................................ .‬‬

‫רשימה ביבליוגרפית של מקורות המצוטטים בעבודה‪134................. ................................ .‬‬

‫נספח א' – אינדכס – מפתח שמות ומושגים ‪138..................................... ................................‬‬

‫‪9‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫נספח ב' – משקלה של מילה ‪141......................... ................................ ................................‬‬

‫נספח ג' –מילים לועזיות בעלות שורש מקראי ‪145................................... ................................‬‬

‫נספח ד' –ניתוח הקשר עברי\ערבי למילות היצירה אחמוסה המצרית ‪159....................................‬‬

‫* דוגמה בחשיבה מצרית במתודולוגיית ‪164............... ................................ Object Oriented‬‬

‫‪165............... ................................ ................................ ................................ corne‬‬

‫‪165.................................... ................................ ................................ lance, javelot‬‬

‫‪166................................ ................................ intérieur; maison, demeure; Résidence‬‬

‫‪167................................... ................................ ................................ rameur, marin‬‬

‫‪167............ ................................ celui, ce qui est devant; celui qui est à la tête de; etc.‬‬

‫נספח ה' – תפוצת דוקטוראט למשפטים בצמרת ארגוני אס‪.‬אס‪ .‬וגסטאפו ‪170...............................‬‬

‫‪10‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫פרק א‪ .‬כתב האלף‪-‬בית בתקופת המקרא ככלי מנהל ופרשנות (החוק) לשם 'עשיית‬
‫צדק'‬

‫מטרת הפרק‬
‫כתב האלף‪-‬בית כפי הנראה לא הומצא ע"י בני ישראל כי אם בערי‪ -‬מדינה (פוליס ) פניקיות או כנעניות‬
‫שהיו מתקדמות טכנולוגית (מפותחות בהרבה מרועי הצאן העבריים )‪ ,‬אך גם אם השערה זו נכונה‬
‫הוא אומץ על ידם ויצר בתרבותם תופעה ייחודית וחסרת תקדים ‪ .‬לא רק חסרת תקדים‪ ,‬נראה שגם‬
‫חד פעמית; לא רק בהיוו צרות מסורות התנ "ך (המקובל כחד פעמי ללא עוררין ) אלא גם בתופעת‬
‫שבטי נוודים שמצליחים להטמיע תרבויות מפותחות מהם (תופעה הגיונית ושכיחה ) ולשדרג אותן‬
‫באופן שהינו חד פעמי ‪ ,‬כך נראה‪.‬‬

‫הטענה המרכזית בפרק זה תהיה כי הכתב הפניקי‪ -‬עברי‪ ,‬ההולך ונפוץ במקביל להתהוות עם ישראל‬
‫על במת ההיסטוריה‪ ,‬ישחק תפקיד מרכזי ו ישמש לא רק ככלי להפצת התורה‪ ,‬כי אם אמצעי אשר‬
‫מאפשר פרשנות (בדרך של פולמוס )‪ ,‬וזאת מתוך שאיפה להבטחת הנצחת 'תורת אמת' ובמקביל‬
‫כורח הישרדותי שמכתיבות נסיבות הח יים משתנות וטבע הפכפך המאפיין את כנען בניגוד להספקת‬
‫מים 'בטוחה' בעמקי הנילוס בדרום או הפרת‪ -‬חידקל שבצפון ‪.‬‬

‫מתודולוגיה‬
‫ייעשה ניסיון לבסס את הטענה כי 'כתב' מאפשר 'פרשנות' כאמצעי לכינון 'תורת אמת' כנצחית‪,‬‬
‫בהיותה מגיבה לשינויים על ציר הזמן במרחב הגיאו פוליטי‪ -‬טכנולוגי‪ -‬היסטורי אשר מזמנת המציאות‬
‫רווי ת השינויים והחדשות לבקרים ‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת חוקי קוד חוקי חמורבי ‪ ,‬לדוגמה ‪' ,‬החקוקים באבן'‬
‫תרתי משמע‪ ,‬או תורת עדת 'הקראים' המתנגדים לכל פירוש ולכל אות החורגת מעבר לכתוב בספר‬
‫התורה‪.‬‬

‫יש לציין את מיעוט הכתובות העבריות ‪ ,‬לעומת מבול הפפירוסים שהתגלו במצרים אשר אקלימה כמו‬
‫גם נסיבות אחרות (אתרי קבורה מונומנטאליים הכ וללים כיתוב ) הותירו תיעוד רב ‪ ,‬שיש לקוות כי‬
‫מרביתו אוטנטי ולא מזויף ‪ ,‬בהתחשב בפיתוי הכספי וביכולות הזייפנים ‪.‬‬

‫מן התקופה העברית הקדומה שרדו כתובות אותן אפשר למנות על כף היד ‪ .‬בספר ''כתובות מספרות‬
‫‪ -‬תגליות עבריות מתקופת מלכי יהודה וישראל ' [‪ ]36‬בן‪-‬ציון גרוס מפרט אותן ‪.‬‬

‫גם ספרו של פרופ ' יוסף נווה ‪ ]11[ Naveh‬שנכתב כיובל שנים מאוחר יותר מעיד כי כמות הממצאים‬
‫לא הועשרה באופן משמעותי ‪.‬‬

‫המתודולוגיה ‪ ,‬בלית ברירה ‪ ,‬תהיה מבוססת הסקת מסקנות המשתמעות מן הטקסטים המועטים‬
‫שהתגלו בחפירות ובעיקר על מסקנות \השערות הנובעות מתוך סאב‪ -‬טקסט מקראי‪ ,‬תוך התייחסות‬
‫לטקסט פניקי שהתגלה באוגרית (לצורך השוואה ומסקנות באשר לתקופות כתיבת הטקסטים‬
‫המקראיים) כפי שנותח בספרו של דוד קאסוטו [‪ - ]31‬טקסטים שמועד כתיבתם ברמת וודאות גבוהה‬
‫יותר‪.‬‬

‫בפרק זה ייחקר הטקסט התנ"כי בעיקר על פי ספרו של פרופ ' דניאל פרידמן 'הרצחת גם ירשת' [‪] 9‬‬
‫ובמידה פחותה מכך גם עפ"י 'מימזיס' [‪ ]8‬של אורבך ‪ ,‬לשם חיפוש ואיתור קורל ציה בין השתקפות‬
‫הפצת הכתב בטקסט התנ"כי לבין מופעי הפרשנו ת\החשיבה העצמאית של חוקי התורה‪' .‬פרשנות'‬
‫כפי שמשתקפת במקרא תיבחן גם לאפשרות השפעות חוקי מסופוטמיה (לפית‪ -‬אשתר‪ ,‬אור‪ ,‬אשנונה‪,‬‬

‫‪11‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫חמורבי) עפ"י המקורות [‪ ]32[ ,]31‬כמו גם מקורות עתיקים שליקט ‪ James B. Pritchard‬בגרסאות‬
‫ספרו ‪ ANET -‬עפ"י [‪.] 19[ ,]18‬‬

‫מתודולוגיה‪.‬קריאת סאב‪-‬טקסט‪.‬דוגמאות‬
‫דוגמה לקריאת סאב‪ -‬טקסט והסקת מסקנות אביא מתחום הכלכלה‪ ,‬שגם הוא פתוח לפרשנויות‬
‫ואסכולות ‪ ,‬כידוע ‪ .‬כמעט כל אחד מכיר את מדד 'ביג‪ -‬מק' (של מקדונלד) לשם מסקנות מהירות באשר‬
‫למודל – ‪ ,PPP‬דהיינו ‪ ,‬השוואת יוקר המחייה ו כושר הקנייה של תושבי הגלובוס ‪.‬‬

‫על משקל זה אני מציע מודל שמסיק מסקנות באשר לכושר הייצור (ואיתנות הכלכלה ) בארה"ב עפ"י‬
‫בחינת סאב‪-‬טקסט במגזין פלייבוי ‪ Itzik's - Playboy's US Production Index -‬ובקיצור ‪. Itzik's PUPIx‬‬
‫אם מעיינים בשניים שלושה מגזינים שעורך המגזין (ומייסדו ) יו הפנר הנפיק בשנות השישים ‪ ,‬בולטת‬
‫לעין רבגוניות פעילות המגזר היצרני בארה "ב‪ ,‬וזאת למי שמסוגל להתיק עיניו לרגע מהישגים בולטים‬
‫אחרים‪ ...‬אי אפשר שלא להתפעל ממגוון ה מפרסמים במגזין‪ :‬מיצרני שרוך נעל ועד מגבעת המיועדים‬
‫לצעירי \ות אמריקה‪ ,‬וגם לקצת פחות צעירים ‪ ,‬שאינם פחותים בכושר הקנייה ‪ .‬אך לא על הבגד לבדו‬
‫יבסס הצעיר השאפתן את הטקטיקה להפגנת הצלחתו (שמטרתה גם 'הסרת ביגוד'‪ ,‬הלא כן?) בה‬
‫ינקוט ‪ ,‬ולשם כך מסייעים בידו יצרני מערכות שמע משוכללות ‪ ,‬מכוניות חלומיות ושאר מוצרים ‪ ,‬אשר‬
‫כ‪-‬ו‪ -‬ל‪-‬ם על טהרת פסי הייצור האמריקניים ‪ ,‬למעט מגזר הצילום בו כבר יש דריסת רגל ל תעשיית יפן‬
‫כמו גם לקטנועי שתי פעימות תוצרת הונדה ‪ ,‬שלא יגרמו לאיש להחסיר פעימה ‪ ,‬בשלב זה‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם מעיינים במגזין יובלו החמישים ‪ ,‬מתחילת שנות האלפיים‪ ,‬מגלים שהתוצרת‬
‫האמריקנית נעלמה\נמחקה כמעט כליל למעט שתלי סיליקון ומשקאות וויסקי ‪ ...‬מי שרצה‪ ,‬יכול היה‬
‫להסיק שנפלאות הכלכלה הגלובלית אותה החדירה משפחת קלינטון במרץ (כמעט בכוח) לארה"ב‪,‬‬
‫תוך סילוק רגולציות "מפריעות " (שהצמיחו מעמד ביניים המסוגל לכלכל את משפחתו ) להתעשרות‬
‫מהירה של הקלינטונים מידי ה תאגיד ים הנהנים מהעברת הייצור של תאגידי אמריקה לסין ‪ ,‬פעלו‬
‫אפקטיבית‪ .‬מי שרצה להפנים ולהבין יכול היה לנחש כי מעמד הביניים חוסל במהלך כשני עשורים וכי‬
‫אותם מאות מיליונים בארה "ב יבואו חשבון עם מי שהוביל מהלך זה ובסופו של דבר ימליך 'מלך' אשר‬
‫ינסה לרסט (‪ ) Reset‬את חוקי המשחק ‪ ,‬ככל שהדבר קשה וכואב‪.‬‬

‫מן העולם המתירני לעולם התורני ‪ ,‬דוגמה ראשונה לפרשנות סאב‪-‬טקסט דומה מעיון ב מקרא אפשר‬
‫אולי לראות (ובעיקר גם בתגובה לכך) במעשה אלדד ומידד אשר מתנבאים; בעוד יהושע רואה בכך‬
‫ניסיון לסטות מן הדרך (או לעצמאות יתר של החשיבה) ומבקש להכותם‪ ,‬משה מבקש לאפשר להם‬
‫זאת‪ .‬מן הסתם משה יודע כי בחוקי התורה לקונות לא מעטות המותירות מקום להתייחסות ופרשנות ‪,‬‬
‫ורואה במעשה 'התנבאות' או 'פרשנות ' מקשה אחת‪.‬‬

‫יש להיזהר‪ ,‬כמובן‪ ,‬מהתנהגויות אשר אינן בח זקת 'פרשנות' כי אם עבריינות ו\או השגת סיפוקים‬
‫שים הַ צ ֹ ְבאֹות ֶפ ַ‬
‫תח א ֹהֶ ל מֹו ֵעד'‪.‬‬ ‫שכְבּון ֶאת ַ‬
‫הנ ָ ִ‬ ‫שר י ִ ְ‬
‫מידיים גרידא ‪ ,‬כדוגמת בני עלי הכהן 'וו ְ ֵאת ֲא ֶ‬

‫תבחן גם התנהלות מפיצי 'תורת ישראל' שלא תמיד רואים ב עין יפה ניסיונות חשיבה עצמאית ; כפי‬
‫שמפורט ומנותח בפרק ב ' ('השפעת תרבות מצרים העתיקה‪ ) '...‬קימת 'אסכולה מצרית' משמעותית‬
‫ביותר בקרב השבטים העבריים אשר השפעתה באה לידי ביטוי בריכוזיות החשיבה ‪ ,‬המתנגדת‬
‫לביזור ו לעצמאות ביקורתית ‪ ,‬לדעתי‪ .‬ספרי 'שופטים ' 'שמואל' וגם 'מלכים' מכילים תיאורי מלחמה‬
‫‪12‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ביידעונים וכוהנים הכוללים גם הרג וחיסול השונה ‪ .‬גם רפורמות הנביא אליהו או המלך יאשיהו‬
‫מתבצעות בדרך אלימה ביותר‪.‬‬

‫יש לבדוק את התיזה כי הדרגתית הופכת 'המלחמה על האמת' פחות אלימה במובן הפיזי ולובשת‬
‫מימד יותר פולמוסי עד למיסוד נושא הפרש נות ותרבות הוויכוח כפי שמשתקף אצל התנאים ‪ ,‬במשנה‪,‬‬
‫בתלמוד ובהמשך הדרך ‪.‬‬

‫גם אם לא נאסרה הפרשנות ‪' -‬התורה שבעל פה' על ידי כוהנים בעלי 'אוריינטציה מצרית ' או 'חניכי‬
‫אסכולה מצרית'‪ ,‬כדוגמת יהושע ‪ ,‬די ברור שהם לא ראו זאת בעין יפה ‪ ,‬ולאורך תקופה הייתה אסורה‬
‫כתיבת 'תורה שבעל פה'‪ ,‬איסור פורמאלי ‪ .‬כך אבד לעד מידע משמעותי ‪ ,‬אפילו באשר לאופן פעילות‬
‫בתי הדין ‪ ,‬פסיקותיהם וכיוצ "ב‪ .‬יש בכך קושי לא מבוטל‪ ,‬כמובן ‪.‬‬

‫אפילו בתקופות לאחר ביטול איסור העלאת 'התורה שבעל פה' על הכתב‪ ,‬לא כל הנוגעים לדבר ראו‬
‫בעין יפה דעות אחרות ‪ .‬ייבחן אופן פולמוס‪ ,‬שאינו תמיד פ לורליסטי ‪ ,‬ומתועד הטב המאבק בין בית‬
‫שמאי למתנגדיו ‪ -‬בית הלל‪ .‬בעצם אנשי בית שמאי מתעלמים מבית הלל‪ ,‬ובמושגי וויכוח עכשוויים‬
‫הם 'פוסלים לגופו של אדם (או קבוצה) במקום לגופו של עניין ומהות טיעוניו ' ‪ -‬ובכך במו עשייתם זו‬
‫גורמים לכך שתתקבל 'הלכה כבית הלל' גם אם דברי כולם 'דברי אלוהים חיים '‪ ...‬בית הלל‪ ,‬כידוע‪ ,‬כן‬
‫מתייחסים לטיעוני הצד המתנגד ‪ ,‬ולפעמים אפילו מודים בכך כי טיעוני הצד המתנגד לדעתם חזקים‬
‫מטיעוניהם שלהם ‪ ,‬ובכך בעצם מציבים עצמם במקום בו נמצא השופט ההגון המוכן לה כיר בתקיפותם‬
‫של טיעונים להם התנגד מלכתחילה‪ ,‬ברצונו לרדת לחקר האמת ולקידום משפט צדק‪.‬‬

‫ייבדקו גם מופעי המילה 'כתב' בספרי התנ"ך‪ .‬המופעים הקדומים של המילה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הינם‬
‫במשמעות של 'פקודת מלך' שלטונית או 'ציווי אלוהי ' כאשר המופע הראשון משלב בין שניהם האלוהי‬
‫והמלכותי‪ -‬שלטוני (גם אם עדיין לא קיים מלך בישראל )‪:‬‬

‫'ו ַט ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה אֶ ל‪-‬מ ֹשֶ ה ְּכת ֹב ז ֹאת זִ ָכרֹון בַסֵ פֶר ו ְשִ ים בְָאזְנֵי יְהֹו שֺ עַ כִי‪ -‬מָ ח ֹה אֶ מְ חֶ ה אֶ ת‪-‬זֵכֶר עֲ מָ לֵק '‪.‬‬

‫עם הנחלת הכתב לציבור מופעי 'כתב' נפוצים ו עממיים עד למצב בו נדרש כל גבר המגרש את אשתו‬
‫לכתוב לה גט כריתות (עפ"י לשון הכתוב במו ידיו אך אפשר לפרש כי גם בידי אחרים)‪ ,‬אינדיקאטור‬
‫לשכיחות יודעי כתוב אם לא בהווה אזי כתחזית לעתיד‪ .‬יחד עם זאת אין מקום לרומנטיזציה ואין צורך‬
‫לשגות באשליות כי כל גבר או אפילו נושא תפקיד כתב במו ידיו ‪ ,‬ולראייה ‪ ,‬במכתבי לכיש (הקשורים‬
‫למסע צבא בבל ביהודה) הקצין נעלב מכך שמפקדו מצווה עליו להיעזר בשירותיו של 'סופר' מקצועי‬
‫מן הטעם שניכר בו שאינו מבין את הפקודות שקיבל‪ ,‬לכאורה ‪ .‬הוא ממש נפגע עד עמקי נשמתו (כך‬
‫עולה מאוסטרקון מס ' ‪ ,)3‬והדבר מעיד בעיקר על שני דברים ‪ ,‬והראשון שבהם‪ ,‬כי מפקד היה אמור‬
‫לדעת קרוא וכתוב והדבר השני הוא שבפועל היו שהתקשו‪ ,‬וכמובן לא קיבלו צל "שים ופרסים על כך ‪...‬‬

‫אין ספק שהמתודולוגיה מתבססת על הסקת מסקנות\השערות ממקורות שניוניים במקרה הטוב‬
‫(מעטים מאוד ממצאים כדוגמת מכתבי לכיש )‪ ,‬ואין זה סוג ניתוח המאפשר למדוד שני מוטות פלדה‬
‫לקביעת הרכב פחמן אופטימאלי לשם תכונות חוזק ‪ ,‬למשל‪ .‬אך ספק אם אפשר למצוא שיטה טובה‬
‫מזו שתאפשר זאת ברמת סמך גבוהה יותר בסוגיה דנן ‪ .‬ביסוס ההשערה ידרוש ריבוי דוגמאות ויצירת‬
‫מסה מספרית שמאפשרת הסקת השערה ברמה איכותית ובסבירות המתקבלת על הדעת‪ .‬ריבוי‬
‫הדוגמאות יהיה דומה לבחינת חזרתיו ת ( ‪ )Repeatability‬המתאפשרת בניסוי מתיחת מוטות פלדה‬
‫לשם ביסוס התוצאות ‪ ,‬למשל‪ ,‬אך בתנאי ניסוי עליהם מורכב 'רעש' על סיגנל המדידים ‪.‬‬

‫טיפול זה יידחה לשלב מאוחר יחסית במחקר מפאת קדימות פרקים אחרים‪.‬‬

‫לפרק זה אבקש משוב מאת פרופ' דניאל פרידמן‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫פרק ב‪ .‬עקבות השפעת תרבות מצרים העתיקה על דור 'מתן תורה' והתגבשות עם‬
‫ישראל‬

‫‪ – RFC – Request for Comments‬הפרק מוגש להערות קוראים‪ ,‬בטרם יפורסם‬

‫במתכונת סופית‬

‫'כפירה בעיקר' – מצרים כישות מגבשת לשבטי ישראל‬

‫יותר מן הרעיון המונותיאיסטי ‪ -‬אותו הרבו בני ישראל 'לעבות ' בתשמישי קדושה ועזרים דידקטיים‬
‫כעגל זהב שעשה אהרן או נחש נחושת שעשה משה (והמלך חזקיהו ניתץ‪ ,‬מלכים ב' פ' י"ח פסוק ד')‬
‫שזה פשוט המילה האחרונה בטכנולוגיית ההי‪ -‬טק המצרי של הקוסמות‪ ,‬שלא להזכיר במות לאשרה‬
‫ו\או לבעל 'תַ חַ ת כָל‪-‬עֵ ץ ַרעֲ נָן'‪ ,‬כמו גם פולחן "משלי ם" אשר בתקופת שלמה (אולי מכאן נגזר שמו ?)‪:‬‬
‫'וי שתחוו לעשתורת אלוהי צידונין לכמוש אלוהי מואב ו למלכום אלוהי בני עמון ' מלכים א' י"א ‪- 33‬‬
‫אטען כי הגורם המלכד יותר מכל את ברית השבטים העבריים הנודדים באזורי הספר של כנען‬
‫ובמהלך פרק ההתנחלות ‪ -‬במקביל להתהוות ערכית רעיונית היא האימפריה המצרית‪.‬‬

‫משפט זה נשמע לכאורה כפרובוקציה לשמה ולכן אין טעם ל נסות להכחיש‪ ,‬להכריז ולשכנע באלף‬
‫נימוקים מדוע אין זה כך‪ ,‬ואין זו כוונ ת הכותב‪ .‬עדיף‪ ,‬תחת זאת‪ ,‬לנסות לאושש סברה זו‪ ,‬מוזרה ככל‬
‫שתשמע‪ ,‬אולי אף מקוממת‪ ,‬גם אם איננה ניתנת 'להוכחה' בדיסציפלינות המדעים המדויקים ‪.‬‬

‫קריאה לחבורת 'עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים' להגיש תביעת 'לשון הרע' בביהמ"ש‬
‫משפט זה נשמע כהתגרות מיותרת ובלתי נחוצה‪ ,‬אך כאשר מגיפת דבר מאיימת חייבים להצביע על‬
‫גורמים מפיצי מגיפה ; מחלת השקר והשרלטנות פושה ביסודות המבנה ‪ ,‬אין לשכוח כי זה הטריגר‬
‫לעבודתי בסופו של יום ‪ ,‬ובמיוחד מדאיג המצב כאשר החיידקים 'מתחפשים' ומתעתעים בנו כך‬
‫שגופנו 'יחשוב' שמדובר בגורמים חי וניים לחיזוקו – אנשי מדע!‬

‫אבל באיזה מין 'מדע' מדובר?‬

‫הדיון בהמשך יפרט‪ ,‬יגבה ויוכיח את טענתי אך נקדים ל ציין כי טקטיקה בה נוקטים הפינקלשטיינים‬
‫מרבה להדגיש עד כמה הציבור מתקשה 'להפנים עובדות' (לכאורה) מציינים גם ריבוי תגובות‬
‫'אמוציונאליות ' – ז'רגון שלקוח משיטות לוחמה פסיכולוגית נגד דסידנטים מעבר 'למסך הברזל'‬
‫הבולשביקי – המעמיד אותם אוטומטית בצד הנאורות הנאבקת ב צד 'הטועה ותועה'‪ .‬כהקדמה לדיון‬
‫נזהה (בקיצור נמרץ) ונסווג \נפריד את עיקר שיטות 'מערת עלי באבא וארבעים הפינקלשטינים '‬
‫לשלושה (כפי שהתרגלנו לפרק כל דבר בצה "ל) חלקים‪:‬‬

‫'אין ממצאים' מצווחים הפינקלשטיינים ומגלגלים עיניים לשמים ‪ ,‬ולא רק זאת אלא חוזרים שוב ושוב‬
‫על המנטרה שלא ידוע היכן הר סיני ואפילו שם הממלכה (לכאורה) אינו ידוע ‪ ,‬אך כאשר יש ממצא די‬
‫מדהים‪ ,‬אפילו על גבול הפנטסטי ‪ ,‬כמבנה דמוי זיגור ט בבלי שאדם זרטל זיהה בהר עיבל והוא מייחס‬
‫לו בסבירות גבוהה את היותו 'המזבח' (המתואר כמעט 'בול' במקרא‪ ,‬יש לציין )‪ ,‬הם פשוט מתעלמים‬
‫ממנו ומן המ מצא‪ .‬המכסימום שמוכן פינקלשטיין להגיד בספרו הוא להפנות אותנו ל כותב אזוטרי‬
‫כלשהו (ולמאמר עלום שלעולם הקור א הסביר לא ימצא ‪ ,‬אל דאגה!) מאן דהו השולל לכאורה את‬
‫התיזה‪ ,‬ללא מילה וחצי מילת הסבר עיקרי הנימוקים לכך ‪ .‬אינני מתיימר לדעת האם אכן 'מזבח' כפי‬

‫‪14‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫שסבר הארכיאולוג זרטל או 'מגדל שמירה' (להגנת נ"מ מפני חייזרים ? ולמה השומרונים מאמצים את‬
‫ההר כמרכז פולחני? במסגרת הקמת 'אגודת השומר'?) כפי שקבע אהרן קמפינסקי ‪ ,‬אך דבר אחד‬
‫ברור‪ ,‬אין קריטריונים לקביעת 'זיהוי' או לשלילתו ‪ ,‬וזה מביא אותנו לחי ים הקלים של השרלטנים‪...‬‬

‫העדר קריטריונים‪ ,‬למרות שדיסציפלינת הארכיאולוגיה קיימת בישראל למעלה ממאה שנים ‪ ,‬ומובילי‬
‫הנושא באקדמיה (אשר בעצם מנהלים גם את עבודות השטח ובכך מכתיבים סטנדרטים עקומים)‬
‫אינם מאמצים כלים בסיסיים מקובלים לסטנדרטיזציה ‪ ,‬שהכרחית לקבלת החלטה שאין מטרתה‬
‫עשיית חיים קלים לכל בעלי מטרות הונאה ורמאות בעליל‪ .‬למרות שדיון ייעודי בכך יתקיים בפרק הדן‬
‫במאמר פרופ' אורלי גולדווסר (ר' פרק ב‪ .4.‬אודות טענת המצאת הכתב במכרות בסיני) בהמשך‪,‬‬
‫אציין כמה קריטריונים הכרחיים כבר כעת ‪ :‬קריטריונים גיאומטריים ‪ -‬מידות ופר ופורציות המבנה‬
‫לצורך השוואה בין ממצאים או אל מול מקורות כתובים (בין אם מדובר בשער עיר בסגנון '‪'Solomonic‬‬
‫או אות לפענוח אפיגראפי )‪ ,‬קריטריונים חברתיים גיאוגרפיים ‪ -‬שרידי המזונות של האוכלוסייה ‪ ,‬כן‬
‫אוכלת חזיר או לא‪ ,‬למשל‪ ,‬קריטריוני התאמה לטכסטים ידועים‪ ,‬קריטריונים חומריים אחרים ‪.‬‬

‫נאמן‪ ,‬נאור ומתקדם ‪ ,‬כך קושט עצמו כל אחד מכנופיית 'מערת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים '‬
‫בעודו מצביע בלגלוג על פורצי דרך כדוגמת קניון ‪ ,‬אולברייט ‪ ,‬פיטרי ואחרים כעל מיני 'באבא‪-‬יגה'‬
‫הרוכבת על מטאטא ועושה 'הוקוס‪ -‬פוקס'‪ ,‬עם ספר תנ"ך פתוח ביד להבעת לחשים‪ ,‬כמובן‪ ...‬האמת‬
‫היא שלדורות קודמים לא היו שיטות לבדי קת איזוטופיות או סטטיסטיות אך למרות שכל השיטות‬
‫בידיהם כיום ‪ ,‬הינם מעדיפים להתבצר במרחב הנוחות השרלטנית; מסרבים להכניס שיח הסתברותי‬
‫לקביעת סיכויי 'תיארוך' כך או אחרת ומסתפקים בקביעות מלומדות כדוגמת 'תאוריית זרטל נדחתה '‪.‬‬
‫אי אפשר לדבר בהסתברויות ? למשל‪ ,‬סבירות של כ‪ 80%-‬אם מדובר במבנה פולחני מתקופת‬
‫'ברונזה תיכונה '‪ ,‬היורדת לסבירות של כ‪ 60% -‬כי מדובר במבנה 'מהברונזה' שהוא גם לפולחן‬
‫יהודאי ‪ ,‬הפוחתת ל‪ 50% -‬כי זה 'המזבח של הר עיבל'‪ ,‬מדוע לא ? מדוע בכל התחומים הדבר כן‬
‫אפשרי? כך פועלת חברת 'טבע'‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בבואה להציג את תרופת הקופקסון (לקבלת רישוי ) בפני‬
‫רשויות ‪ FDA‬בארה"ב‪ ,‬מציגים כי ההסתברות להקטנת שכיחות ההתקפים היא ‪ 80%‬לפרקי זמן‬
‫קצרים‪ 60% ,‬לפרקי זמן בטווח הבינוני ‪ 40% ,‬לפרקי זמן ממושכים וכדו '‪ .‬למה לא ינהגו כך גם‬
‫הארכיאולוגים ? כי כך לא נוח לשרלטנים‪ -‬רמאים? יותר נוח לזרות חול בעיני הציבור בפסקנות קביעות‬
‫אנשי אינקוויזיציה ? על כך ושיטות פסקניות שכאלה יורחב בפרק ד '‪.‬‬

‫שיטות הקומיסר שכולנו הכרנו כך או אחרת ‪ ,‬בעת שנחשפנו לזן מסוים של מטיפים מטעם שהושתלו‬
‫גם בתנועות הנוער ‪' :‬תולשים דפים מספר ההיסטוריה '‪ ,‬משקרים במצח נחושה ‪' -‬הו ההופכים לילה‬
‫ליום ' ואומרים 'כן' כאשר האמת היא 'לא' במיוחד היכן שנוח ו קל‪ ,‬כאשר בטענות ברי מינן (שכושר‬
‫התנגדותם לסילוף דבריהם מופחת משהו ) עסקינן ‪ ,‬ואחרון חביב קומיסארצ 'יק גמד אשר מגחך ומלעיג‬
‫את יריבו הענק ‪ ,‬שיטה שאין יעילה ממנה ; מעשה נבלה אה‪-‬לה פינקלשטיין בו נוקט כלפי קניון ‪.‬‬
‫הארכיאולוגית חפרה באתר 'יריחו' המקראית וטענה שחומות העיר בשכבות מסוימות (שהינן‬
‫רלבנטיות לדיון 'ההתנחלות') פשוט נגרפו עקב סחף וארוזיה מוגברת שמאפיינת אזור זה ‪ .‬לנסות‬
‫לגמד ולפסול בגופו של אדם תחת להתנגד לגופו של טיע ון ועניין זו שיטת קומיסרים 'יעילה ' וידועה ‪,‬‬
‫אך כדאי לציין שני דברים ‪ :‬ראשית אנגלייה קשוחה זו נמנתה דווקא על 'הקבוצה המינימליסטית '‬
‫בארכיאולוגיה ‪ ,‬זו שאינה ממציאה מגדלים פורחים באוויר כפי שמשגרים לנו ממערת עלי באבא‬
‫וארבעים הפינקלשטיינים ‪ ,‬ושנית‪ ,‬ככלות הכול לא מדובר בפרסונה 'ציונית ' רחמנא לצלן‪ ,‬את‬
‫חפירותיה עשתה במסגרת מכון ארכיאולוגי לירושלים אותו הקימה בירדן דווקא ‪ ,‬ומאידך היא‬
‫התמנתה לעמוד בראש אחד הקולג'ים של אוניברסיטת אוכספורד ‪ ,‬קולג ' לנשים אמנם‪ ...‬אך‪ ,‬היי‪,‬‬
‫טרזה מיי העומדת כיום בראש הממלכה המאוחדת למדה בו‪.‬‬

‫אני בוחר להגיד את הדברים 'ברחל בתך הקטנה'‪ ,‬במקום בולט ברישא‪ ,‬ולא באיזה תת סעיף קטן‬
‫'הנחבא אל הכלים' בפסקה אחת לפני האחרונה‪ ,‬טריק בו נוהגים גם המלומדים שבאנשי האקדמיה‬
‫‪15‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫כדי להעלים עובדות שאינם חפצים ביקרן ‪ ,‬ומדגיש את הדבר כדי שלא אואשם באג 'נדה סמויה‪ ,‬פטנט‬
‫שחביב על כנופיית עלי באבא שלנו‪ ,‬אם כי במקרה דנן היא כה 'סמויה' שלא נותר אלא להשוותה‬
‫לעדר פילים שועטים שרומסים כל שייקרה תחת רגליהם ‪.‬‬

‫לדעתי כל בר דעת מבין ש מגיפת השקרנות שפשתה בקרבנו ‪ -‬תופעה הדומה למתואר ע"י אלכסנדר‬
‫פוקס [‪ ]47‬בפרק המציין את השלכות דור ב' של אסכולת הסופיסטי ם ‪ -‬מקננת כבר בתוך הליבה‪ ,‬בכל‬
‫הרבדים‪ ,‬ואינה תופעה פריפריאלית בלבד ‪ .‬הפרק האחרון בעבודתי יוקדש למגיפה ודרכי התגוננות‬
‫ברובד האכיפה והמשפט ‪ ,‬אך אנו עדיין לא ש ם‪ .‬בשלב זה נגולל תשתית שעשוי ה לשמש השראה‬
‫מסוימת ל תיקון ‪ ,‬אך גם נציג את העומק בו פשתה בגוף שנראה על פניו חסין מחלות – האקדמיה‪.‬‬

‫אם דברי בוטים במקצת לאוזן קורא זה או אחר ‪ ,‬במקום התנצלות מן הפה ולחוץ אציין כי לפעמים אנו‬
‫במצב של 'אין ברירה'‪ ,‬ולראייה ‪ ,‬גם באתונה‪ ,‬ערש הדמוקרטיה‪ ,‬כאשר מגיפת דבר מאיימת על חיי‬
‫מגניה והישרדותה הם נאלצים לנקוט באמצעים‪ .‬נותר לקוות רק שגורלנו ישפר מגורלם הם‪.‬‬

‫רקע‪.‬בסיס הדיון‬
‫גם הלכתית‪ ,‬אפילו החזקים והתקיפים באמונתם חייבים להכיר בעובדה כי התורה שנתנה לעם‬
‫ישראל מודעת לתכונות ומגבלות בני אנו ש להם נמסרה‪ ,‬קרי‪ ,‬לו נבחרו עיזים לקבלה הייתה לוקחת‬
‫בחשבון ומכוונת ליכולות (ומגבלות) העז‪ .‬התורה הוענקה לאנשים שיצאו ממצרים ‪ ,‬אשר תחת‬
‫תרבותה ושפתה התקיימו ופעלו תקופה ארוכה ‪' ,‬תרבות על' במושגי העת ההיא‪ .‬אפשר להניח כי לא‬
‫רק חפצים שאלה אישה משכנתה ('ו ְשָ אֲ לָה אִ שָ ה מִ שְ ֶכנְתָ ה ומִ ג ַָרת בֵיתָ ה ְכלֵי כֶסֶ ף ו ְכלֵי זָהָ ב ושְ מָ ֹלת') כי אם‬
‫גם 'כלים' שהינם בחזקת ארגז‪-‬כלי ם לחשיבה והתנהלות שנשאבו מ תרבות המצרים‪.‬‬

‫עובדתית‪ ,‬לא אשור ולא בבל הפכו ב מסורת ישראל לסמל שעבוד ורשע אלא דווקא מצרים‪ ,‬כלום‬
‫מצור‪ ,‬הרג‪ ,‬עבדות והגליה שהייתה מנת חלקם של 'עשרת השבטים' מידי אשור נעמו יותר ? האם‬
‫חורבן הבית ‪ ,‬הכרתת בית דוד ותהליך שינוע ל בבל התנהלו 'בדרכי נעם'?‬

‫ללא ספק ישנן גם נסיבות אובייקטיביות לטינה הדדית ; שלטונה של מצרים אשר תרם משמעותית‬
‫להתפתחותה של כנען (במיוחד תחת שליטי היקסוס ) במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס ‪-‬‬
‫אהרוני [‪ ]17‬מגבה בנתונים כמותיים את העלייה המשמעותית ביותר בצפיפות יישובי \ערי כנען בעת‬
‫ההיא ‪' -‬התהפך' במחצית המאוחרת של האלף והפגין יד קשה ש באה לידי ביטוי בהתדלדלות‬
‫יישובית (שניכרת בחפירו ת)‪ ,‬גם באלה אשר לא נכבשו ונשרפו לבלי קום בעת המסע להדברת‬
‫ההיקסוס ‪ ,‬ועדיין ‪ ,‬טיבה של טינה ישנה להתפוגג מפני חדשה ממנה ‪ ,‬אך לא היא במקרה זה‪ .‬אין זאת‬
‫כי למצרים שמורה שנא ת 'בכורה'‪ ,‬דומה לזו שנוטרת הנצרות ליהדות ‪ -‬האחות הבכורה ממנה ‪ -‬סוג‬
‫של איבה שבאה לחפות על לקיח ת ואימוץ ערכים בסיסיים ומרכזיים ‪ ,‬דבר שאותו מנסים לטשטש‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הרמז אודות היציאה 'ברכוש גדול' הינו מטפור ה לדברים חשובים בהרבה מן החומרי ‪,‬‬
‫ובהמשך גם אפרט ואנמק‪.‬‬

‫נראה כי לא בכדי מופיעה המילה 'מצרים' כמו גם הפירוש הנוסף 'מיצרים' בכתיב עברי (עם מאות‬
‫מילים ושמו ת עבריים נוספים הן בגוף המילון והן בנספח שהוקדש לכך ) בעבודתו היסודית והמקיפה‬
‫של ‪ .]2[ Wallis Budge‬גם אם אפשר להסביר את השימוש במסורת ישראל במילה 'מצרים' כסוג של‬
‫מילת קוד‪ ,‬כחלופה לדבר האמיתי‪' :‬אנגליה'‪' ,‬רומא' או 'אשכנז'‪ ,‬כדי להימנע ממתן סיבות לפרעות‬
‫נוספות (במסעי הצלב‪ ,‬למשל‪ ,‬שבעצם מעולם לא הסתיימו בעל הנוגע להוקעת יהודים )‪ .‬השימוש‬
‫במילת קוד זו דווקא ולא אחרת (כמו אשור או בבל ) מעיד כי מדובר במערכת יחסים משפיעה ברמה‬
‫המהותית ביותר‪ ,‬בעת עיצוב והתגבשות הבריתות בין שבטי ישראל ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬גם תוך 'מעבר בין‬

‫‪16‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫מיצרים' כתהליך מחשל‪ ,‬בתהליך ממושך של כארבע מאות השנים של הפיכת בריתות שבטיות על‬
‫בסיס אקראי ומזדמן לישות מדינית ‪ -‬ישרא(ר)ל‪ ,‬הנזכר לראשונה במצבת מר‪-‬נ‪-‬פתח‪.‬‬

‫מכאן נובעת‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מין 'זכות בכורה' שכזו לאותה איבה 'מיוחסת' המופיעה במקורות היהדות‪.‬‬

‫מצרים השפיעה אך לא בלעדית‪ ,‬הלא אין עוררין באשר להשפעות מסופוטמיה באשר לסיפור 'המבול'‬
‫לדוגמה או השפעת 'חוקי חמורבי ' על עקרון 'עין תחת עין '‪ ,‬אך לא רק ברמת מיתולוגיות או חוקים‬
‫קונקרטיים כי אם גם ברמה רעיונית ; מוטיב עשיית צדק עם חלשים והגנה על האלמנה והיתום מופיע‬
‫גם במלכויות נהרות הפרת וה חידקל‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אם בתנ"ך קורא לכך הנביא (ומוכיח את העם שאינו‬
‫עושה כך) כל קוד חוקים בכתב יתדות ש רק השתמר במלואו (לא בכולם השתמרו כל הלוחיות ) מכיל‬
‫את פרק הפתיח בו המלך מכריז על עצמו כמגן החלשים [‪ ,]33‬מגן האלמנה והיתום ומכאן משתמעת‬
‫היותו מגן העם ‪ .‬לא רק זאת‪ ,‬במחצית המאה ה‪ 19-‬לפנה"ס לערך‪ ,‬קוד ‪ Lipit Ishtar‬טוען למיגור‬
‫תופעה שהנביא עמוס מתריע אודותיה כאלף שנים מאוחר יותר ‪ ,‬כאשר נושים חזקים מרבים לתפוס‬
‫בעל חוב של מה בכך ולמכרו לעבדות ; 'על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים '‪ .‬הקוד שהשתמר‬
‫ברובו חוזר על כך הן בפרק הפת יח והן בפרק הסיפא ‪:‬‬

‫‪PROLOGUE‬‬ ‫‪'I procured … the freedom of the sons and daughters of Nippur, the sons‬‬
‫‪and daughters of Ur, the sons and daughters of Isin, the sons and daughters of Sumer and‬‬
‫'‪Akkad upon whom… slaveship… had been imposed.‬‬

‫‪EPILOGUE‬‬ ‫‪'I caused Sumer and Akkad to hold to true justice…. I, Lipit Ishtar, the son of‬‬
‫‪Enlil, abolished enmity … caused righteousness and truth to exist, brought well-being to the‬‬
‫' … ‪Sumerians and the Akkadians‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬גם אם המטען הראשוני מקורו 'מעבר לנהר'‪ ,‬לטענתי מצרים השפיעה יותר מכל על אותם‬
‫שבטים עבריים ‪ ,‬הן תרבותית‪ -‬דתית‪-‬לשונית והן בהתנהלותם הטקטית‪-‬צבאית מפאת ההגמוניה שלה‬
‫בזירה הכנענית במהלך האלף השני לפנה"ס‪:‬‬

‫צריך לחשב מסלול מחדש גם באשר לתפיסתנו את 'יציאת בני ישראל ממצרים '‪ ,‬באשר שני המושגים‬
‫'ישראל' וגם 'מצרים' מובי לים אותנו לגבולות המדיניים המקובעים בראשנו מאז ביקורן ההיסטורי של‬
‫הנשיא סעאדת בכנסת ישראל בירושלים ‪ ,‬ולא היא ‪ .‬כאמור‪ ,‬בכל האלף השני לפנה"ס מצרים היא‬
‫ההגמון בכנען ‪ ,‬כך שמאיפה 'יוצאים ' ולאן ?‬

‫גם 'בית עבדים' מוביל אותנו לאסוציאציה של 'ספרטקוס ‪ -‬מנהיג מרד העבדים ברומא '‪ ,‬שהלך‬
‫להתנגשות מצח עם לגיונות רומא שסופו ידוע ‪ .‬טכנית ‪ ,‬לא הייתה אפשרית 'יציאה מבית עבדים'‬
‫בהיקף מאסיבי ‪ -‬ידוע תיעוד מצרי עתיק למרדף המתנהל אחר שני עבדים בורחים ‪ -‬למעט באמצע‬
‫המאה ה‪ 16-‬לפנה"ס‪ ,‬בעת המלחמה שמנהלים שליטי מצרים העלית נגד שליטי החקסוס ‪ ,‬מלחמה‬
‫עליה מפקדים אישית שלושה שליטים בני משפחה אחת (אב ושני בניו ) האחד אחר השני בתורו‪ ,‬עד‬
‫להבסתם וגירושם מעיר בירתם (חת‪-‬ווערת ‪ ) Avaris‬בדלתא‪ ,‬ואח"כ המשך לחימה וכיבוש עריהם‬
‫ומעוזיהם בנגב המערבי – חלון זמן של שנים ספור ות שלאחריו חזרה מצרים להיות ישות מסודרת‬
‫כמו שווייץ לכל הפחות ‪ ,‬אם כי ללא דגל הניטראליות ‪ ,‬להפך‪.‬‬

‫רקע‪'.‬ההתנחלות' באסטרטגיית 'הגישה העקיפה' של לידל‪-‬הארט‬

‫במשפט אחד אותו נרחיב מעט בהמשך‪ ,‬אם כי ללא היסחפות מוגזמת לתחום האסטרטגיה בו מעמיק‬
‫לידל‪ -‬הארט ‪ Liddell-Hart‬בספרו‪ ,‬אפשר לטעון כי מהלכי הלחימה בתקופת 'ההתנחלות' עונים לשיטת‬
‫'הגישה העקיפה' ומושפעים מ איום רציני וממשי ביותר – אינטרס השליטה של מצרים בעמקי כנען‬
‫‪17‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫לצורך הבטחת מעבר אסטרטגי חיוני עבורה צפונה מחד וכחוצץ ( ‪ ) buffer‬בינה לבין התקפות פתע‬
‫של החתים מאידך‪ .‬זאת‪ ,‬תחת הנהגת שליטים פרעונים לוחמניים (אשר כמעט כולם גם פיקדו אישית‬
‫על צבאותיהם בשדות המערכה) וקשוחים מה שושלות ה‪ 19 ,18 -‬שלמדו והפנימו הטב את לקח‬
‫השתלטות שליטי היקסוס על מצרים‪ ,‬ובעצם חרטו את האסטרטגיה 'מצפון תפתח הרעה' על דגל‬
‫מסעות המלחמה בצפון המשתמעים מכך‪.‬‬

‫במשפט נוסף אפשר לקבוע כי במבט חטוף נראה כי האסטרטגיה הפלשתית אשר ניסתה להתנחל‬
‫בעמקים הפוריים בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון [‪ ]35‬ונכנסה להתנגשות מצח עם מצרים‪ ,‬גזרה‬
‫בכך על עצמה את אבדנה במו ידיה‪ ,‬בעוד האסטרטגיה של השבטים העבריים(המשחקים 'חתול‬
‫ועכבר' עם מצרים) ומחכים לשעת כושר‪ ,‬דהיינו שצבא מצרים יכה ביריביהם החזקים ראשית (מלכי‬
‫כנען כמו גם פלשתים) ויפגע בו קשות ‪ ,‬קודם שיילחמו הם ביריב מוחלש ומובס ‪ ,‬צלחה בידם‪.‬‬

‫מניין לשבטי רועים שליטה שכזו בחשיבה והתנהלות אסטרטגית ? אפשר לטעון כי אורח חייהם זה‬
‫דורות הכריח אותם להטמיע בדמם את מה שמכונה 'אסטרטגיה של גישה עקיפה' [‪ ]28‬גם אם לא‬
‫ידעו לנס ח לתמצת ולהגדיר זאת בסגנון כתיבתו של בזיל לידל‪ -‬הארט‪ .‬לדעתי‪ ,‬אפשרות נוספת היא כי‬
‫קיבלו 'זריקה' של אסטרטגיה ויכולת צבאית משמעותית מפליטי היקסוס (לאחר שהוכרעו בידי הצבא‬
‫המצרי) ‪ -‬לוחמים מעולים גם אם מנוצחים (הלא איש לא יטען כי הצבא היפאני היה גרוע בלחימה גם‬
‫אם הובס‪ ,‬וכנ"ל הוורמאכט ) אשר נאלצו לעבור מסטאטוס של שליטים לחיי מנוסה בספר ‪ ,‬במרחב‬
‫המחייה של השבטים העבריים‪ .‬זו עמדתי‪ ,‬על כל פנים ‪ ,‬הנובעת בעיקר מכך שלא עמדו בפני אותם‬
‫פליטי היקסוס ממצרים ומערי הנגב הדרומי ‪ ,‬שעקבות החרבתן ושריפת ן השיטתית נחשפו ותוארכו‬
‫מעבר לספק‪ ,‬ברירות ואופציות רבות אחרות‪ .‬לא נראה כי שליטי ערי מדינה (פוליס ) כנעניות היו‬
‫ששים לקלוט אותם ‪ ,‬להסתכן בהתגרות שתזמין תגובה מצרית קשה בעיתוי כפוי ‪ ,‬ולהחיש בכך את‬
‫חורבנם הם במו ידיהם ‪.‬‬

‫מוזר שאין זכר לניתוח כזה בכתבי חוקרים המתמקדים ומתמחים דווקא בתקופת 'ההתנחלות'‪,‬‬
‫פרופ' ישראל פינקלשטיין ‪ ,‬לדוגמה ‪ ,‬וספרו אודות הארכיאול וגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים‬
‫[‪ ,]29‬ונראה כי פשוט מתעלמים (במכוון ?) מאפשרות שכזו; מאזכרים‪ ,‬מצטטים ומנתחים כל אופציה‬
‫הזויה של אנתרופולוג‪ -‬סוציולוג‪ -‬תלוש זה או אחר‪ ,‬אך דווקא את המתבקש‪ ,‬אסטרטגית‪ ,‬שוכחים‪ .‬הלא‬
‫אינם חייבים להסכים עם אופציה זו או אחרת‪ ,‬אך להזכירה (ולו רק בכדי לשלול ) חייבים ‪.‬‬

‫חבל שכך‪ ,‬יכלו לחסוך לעצמם לא מעט התבזות בדברי הבל שנכתבו על ידם ‪...‬‬

‫רקע‪'.‬ההתנחלות' בעיני 'האסכולה הגרמנית'‬

‫נראה כי בשלב זה אין מנוס מלפרט את טענות 'האסכולה הגרמנית' ‪ -‬מעיין 'תורה מן הריין ' המבקשת‬
‫להחליף 'תורה מסיני ' בהיותה עורבא (או שליו ) פרח‪ ,‬לשיטתה‪ .‬אסכולה השוללת את הסיפור‬
‫המקראי‪ ,‬המשקפת את רעיונות 'הנאורות הגרמנית ' גם באשר לפרשנות הארכיאולוגיה וה היסטוריה‬
‫של כנען וישרא ל‪ ,‬אשר המלומדים אלט ו מרטין נות נמנים על מי יסדיה ופרופ ' ישראל פינקלשטיין הוא‬
‫לא רק שליחה‪-‬מפיצה אלא מעין אפיפיור כנסייה זו כיום ‪ -‬ולהתעמת עם טענות שהוא מציג בספרו‬
‫[‪ ]29‬אודות תקופת התגבשות השבטים ו ההתנחלות‪ ,‬עד ראשית המלוכה‪.‬‬

‫נפתח בציטוט מפרק המבוא בספרו (ע' ‪:)16 ,15‬‬

‫' העבודה הארכיאולוגית הלכה והתעצמה ותפסה מקום מרכזי במחקר ההתנחלות (פרק זמן כמוגדר‬
‫בהערה מס' ‪ 1‬הנקרא גם 'תקופת ההתנחלות והשופטים '‪ ,‬חופף למושג 'התקופה הישראלית‬
‫הקדומה' ולהגדרות הארכיאולוגיות 'תקופת הברזל א' ' או 'תקופת הברזל הקדומה'‪ .‬הכוונה בכל‬
‫מקרה לפרק הזמן שמסוף תקופת הברונזה המאוחרת באזורי ההר ועד ראשית המלוכה בישראל )‪,‬‬

‫‪18‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אך רוב הקושיות שהטרידו את המלומדים לפני שנות דור ויותר בעינן עומדות ‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬חרף‬
‫העובדה שאתרים שעמדו על פי הסיפור המקראי במרכז העלילה הגדולה של כיבוש הארץ ‪ ,‬כגון‬
‫חצור‪ ,‬יריחו ‪ ,‬העי‪ ,‬בית אל ולכיש ‪ ,‬נחפרו והעלו בהם ממצאים רבים ומגוונים ‪ ,‬לא ניתנה תשובה ברורה‬
‫לשאלות המרכזיות בחקר אופיו של תהליך ההתנחלות ‪ ,‬כמו זמנו המדויק‪ ,‬הקשר בין המתיישבים‬
‫החדשים והאוכלוסייה הכנענית ‪ ,‬מקורן של הקבוצות המתנחלות וכדו '‪ ...‬הנתונים הארכיאולוגי ים‬
‫המצטברים‪ ,‬לא רק שנתקבלו או נדחו על ידי כל אסכולה בהתאם לגישתה הבסיסית ‪ ,‬אלא אף הוסיפו ‪,‬‬
‫במובנים מסוי מים‪ ,‬מבוכה ובלבול ‪'.‬‬

‫פינקלשטיין ממשיך ומציג את שתי האסכולות (ע' ‪ )16‬באמרו‪' :‬בשנות השלושים (של המאה ה‪)20-‬‬
‫כבר היו שתי הגישות העיקריות בנוש א שחזור התהליך של ההתנחלות הישראלית בכנען מעוצבות ‪:‬‬

‫האחת‪ ,‬מבית מדרשו של אולברייט ‪ -‬שתיארה אותו‪ ,‬בצמידות לפרקים הראשונים של ספר יהושע ‪,‬‬
‫ככיבוש צבאי אחיד תוך הרס הערים הכנעניות – ראתה בשכבות החורבן של סוף תקופת הברונזה‬
‫המאוחרת‪ ,‬שנחשפו באתרים כמו לכיש‪ ,‬בית אל וחצור ראיה חותכת לצדקתה ‪.‬‬

‫השנייה ‪ ,‬מבית מדרשו של אלט‪ ,‬תיארה את הפרשה כחדירה איטית ושקטה של אוכלוסייה נוודית‬
‫למחצה לאזורים בלתי מיושבים והתבססות בהם ‪ ...‬מרטין נות ‪ ,‬שהיה הדובר התקיף ביותר של גישה‬
‫זו‪,‬הבחין 'בקשר הגורדי ' של חקר התקופה‪ ,‬רוצה לומר ‪ ,‬חקר המסורות המקראיות שקוע עמוק בתוך‬
‫פירוש הממצאים הארכיאולוגיים ‪ ,‬ופירוש הממצאים חוזר ונשען על העדות המקראית ‪'.‬‬

‫פינקלשטיין מלין כי 'צדקו המבקרים שכפרו בתרומתן (של החפירות )‪ :‬הכיוון היחיד כמעט שניתן‬
‫למחקר הארכיאולוגי של תקופת ההתנחלות היה זיהוי שכבות חורבן בתילים הכנעניים הגדולים‬
‫וייחוסן למעשי שבטי ישראל ‪ .‬ראשית‪ ,‬חשוב לציין ‪ ,‬כי רוב התילים שנחפרו מצויים בשפלה ‪ ,‬באזורים‬
‫שהיו ברובם מחוץ לתחומי ההתנחלות הישראלית בראשיתה ‪ .‬שנית‪ ,‬לא היה אפשר לקבוע בוודאות‬
‫שאכן‪ ,‬הערים האמורות חרבו בעת ובעונה אחת ‪ ,‬ואשר לזהות מחריביהן ‪ ,‬הצביעו המבקרים על כך‬
‫שבפרק הזמן הסוער שלמן אמצע המאה ה‪ 13 -‬ועד אמצע המאה ה‪ 12 -‬לפנה"ס פעלו בארץ גורמים‬
‫נוספים שאפשר לייחס להם את המעשה ‪'.‬‬

‫אך כותב מיד בהמשך (ע' ‪ )17‬כי 'נקודת ציון ראשונה במחקר הארכיאולוגי הישיר של אתרי‬
‫ההתנחלות הייתה חפירתו של אולברייט בתל אל‪-‬פול שמצפון לירושלים ‪ ,‬בשנת ‪.'1922‬‬

‫ז"א לא "שפלה" ולא נעליים ‪ ,‬ו נראה שאולברייט אינה אידיוט הזוי כל כך כמשתמע בתלונתו הנ"ל‪...‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬הוא ממשיך ומפרט את כל יתר אתרי החפירות הארכיאולוגיות "בשפלה" ככתוב (ע' ‪:)17‬‬
‫'בחמש עשרה השנים שלאחר מכן נחשפו שרידים מן התקופה הנדונה גם בתל א‪ -‬נצבה (מצפה‬
‫המקראית) שמדרום לרמאללה (על יד בדה)‪ ,‬בתל בית‪ -‬מרסים שבדרום השפלה הגבוהה (אולברייט )‪,‬‬
‫בשילה (קייר )‪ ,‬בבית צור (סלרס)‪ ,‬בבית אל (אולברייט ) ובחר' א‪-‬תל שממזרח לרמאללה‪ ,‬שזוהתה עם‬
‫העי המקראית (מרקה קראוזה)'‬

‫אכן מדובר בשפלה ועמקים ‪ ,‬ללא ספק ! אה‪ ,‬נכון‪ ,‬נוסף מינוח חדש ‪ ,‬באדיבות בית מדרש פינקלשטיין ‪,‬‬
‫'השפלה הגבוהה' (באשר לחפירות תל בית‪ -‬מרסים אותה זיהה אולברייט כדביר המקראית ‪ ,‬והוא עוד‬
‫מלין על ערפול ‪ ,‬בפסיקתו אודות חפירות פורצות דרך אלה ‪' :‬אלא שחלקן הגדול של העדויות מאתרים‬
‫אלה היו מעורפלות '‪ ...‬הללויה‪ .‬אני קצת מאוכזב על שמדען רב תחומי שכמותו (עפ"י הויקיפדיה ) אינו‬
‫טובע למעננו מושגי הנהרה כגון ‪' :‬עמק הררי'‪' ,‬בקעה הררית' וכיוצ "ב‪ ,‬אך עדיין אופטימי ‪.‬‬

‫למרות טענת 'ביסוס‪ -‬סיבובי (טיעון ציקלי )' עליו מלין פינקלשטיין בשם 'האסכולה הגרמנית'‪ ,‬דהיינו‬
‫שתיארוך השכבות התבצע על פי ספר התנ "ך שהיה ביד הסמוכה לזו האוחזת במ כוש ואח"כ‬
‫התבססו על ממצאי אותן שכבות (בממצא חומרי שהתגלה בהן‪ :‬חרסים‪ ,‬מבנה וכדו') כדי לתארך‬

‫‪19‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫שכבות בחפירות אחרות ‪ ,‬כותב פינקלשטיין עצמו (ע' ‪ )247‬כי 'אולברייט היה הראשון שהבחין ‪,‬‬
‫בחפירותיו בתל אל‪ -‬פול בשנות העשרים‪ ,‬במאפיינים קראמיים של התרבות החומרית החדשה (ז"א‬
‫התנחלות ישראלית) המופיעה בהר המרכזי של ארץ‪-‬ישראל בתקופת הברזל א'‪ .‬בעיקר אמורים‬
‫דברים בקנקן שפת הצווארון (כלי חרס ענק ‪ ,‬כגובה קומת אדם‪ ,‬לצורך אגירת מים בעיקר )‪ ,‬שהפך‬
‫בעיני רבים מאז למגדיר העיקרי של אתרי ההתנחלות הישראלית '‪ .‬נו טוב‪ ,‬אז יש שכבת שריפה של‬
‫חורבן ובשכבה שמעליה סימני תרבות קדרות פרימיטיבית ‪ ,‬יחסית‪ ,‬הרואה בחרס לא רק אביזר קישוט‬
‫אלא אמצעי אגירת מים לצורך ה ישרדות בעלי חיים ובני אנוש ‪ ,‬אך זה קשור אולי להופעת 'גורמים‬
‫נוספים' עליהם כתב‪ ,‬כדוגמת חוצנים וחייזרים ‪ ,‬או משלחות מלאכי שרת גרמניים מן הסתם ‪...‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬הוא ממשיך לתאר את ממצאי אדם זרטל ‪ -‬ארכיאולוג בעל תרומה ייחודית לתחום זה‬
‫בסקרים שערך בעיקר בשטחי יהודה ושומרון אליהם לא הת אפשרה גישה עד ‪ 67‬לישראלים‪ ,‬אשר‬
‫בניגוד לחפירה פרטנית מציגים את 'התמונה הגדולה' ואת הניתוח הסטטיסטי של תופעת חורבן ערי‬
‫כנען וראשית הסימנים החומריים של שבטים נוודים העוברים הדרגתית למבני קבע של אבן ביישובי‬
‫ההר – ככתוב בע' ‪' : 258‬בהסתמכו על דגם היישוב המסתמן בסקר הר מנשה‪ ,‬הצביע לאחרונ ה זרטל‬
‫(תשמ"ה א') על האפשרות‪ ,‬שקנקני שפת הצווארון שימשו בעיקר לאגירת מים ‪ .‬לדעתו היו אלה‬
‫הפיטסים (כלי החרס) ולא הבורות החצובים ‪ ,‬שאפשרו למתנחלים להתרחק ממקורות מים קבועים ‪.‬‬
‫קושי מסוים בגישה זו יש בכך שהקנקנים הנדונים נפוצים בארץ אפרים באזורים בהם מקורות המים‬
‫מרובים וסמ וכים ליישובים '‪ .‬לא ברור לי ההיגיון של הפרופסור פינקלשטיין שפוסל את אפשרות אגירת‬
‫המים ע"י יחידת המשפחה הביתית‪ ,‬למרות המצאות מקורות המים בסביבה‪ ,‬לצורך פיתוח משק‬
‫בעלי חיים שלא על בסיס מרעה ונדידה ‪ ,‬שלא לדבר על 'מנות ברזל' שכל יחידת משק צריכה להחזיק‬
‫לתקופות יובש יחסי ואולי ל שנים שחונות יחסית בהן מעיינות מתדלדלים ‪ ,‬וחייבים ל תפוס כל טיפת‬
‫מים אפשרית‪.‬‬

‫ובאשר לתיאוריית הקונספירציה של 'הטיעון הצקלי ' בו מנפנפים גרמנים פציפיסטיים חסידי תיאוריית‬
‫'ההתנחלות השקטה' ואפילו מצביעים על עובדת המצאות חרס כנעני (בעל עיצוב מתוחכם ) יחד עם‬
‫חרס ישראלי (פונקציונאלי וגס בעיצובו ‪ ,‬מסוג 'שפת צוואר' לדוגמה ) כהוכחה לדו‪ -‬קיום ידידותי‪-‬‬
‫מתמשך‪ ,‬פשוט 'וגר זאב עם כבש' כבחזון אחרית הימים (ללא ספק זה בדיוק מה שראה וחווה מרטין‬
‫נות כחייל וורמאכט ! בכיבוש אירופה לש ם יצירת 'מרחב מחייה' לעם הגרמני)‪ ,‬תוך התעלמות מן‬
‫התופעה של לקיחת שלל ואימוץ מטלטלים של תושבי עיר כבושה (נו טוב ‪ ,‬אבירים גרמנים שהם עלית‬
‫אירופה לעולם לא יעסקו בשלל )‪ ,‬במיוחד כשבנוודים עניים דלי תרבות חומרית עסקינן ‪.‬‬

‫כאן מקום להיפרד לרגע מכתבי פינקלשטיין ולמצוא התייחסות ל טענות 'תגלית אמריקה' שלו‪ ,‬דברים‬
‫כפי שמשתקפים בספרו של או לברייט [‪ ,]30‬להלן ציטוט מע' ‪ ,27 26‬מין 'קריאה השוואתית ' שכזו‪.‬‬
‫בהמשך לסקירת החפירות הראשונות במאה ה‪ 19 -‬אולברייט מסכם באמרו‪:‬‬

‫כל המשלחות הללו‪ ,‬ובכללן החפירות של גותה (‪ )1881‬ומודסלי (‪ )1884‬בירושלים חסרות היו אמצעי‬
‫כלשהו לקביעת תאריך מ מצאיהן‪ ,‬חוץ מכתובות נדירות ‪ .‬לקבוע תאריכה של בנייה הי ה למעשה מן‬
‫הנמנע בימים ההם וכתובות היו עניין לחילוקי דעה ‪ ,‬שעתה נראים לנו מתמיהים‪ .‬כל עוד לא היה מדע‬
‫של סטרטיגרפיה ‪ -‬סדר השכבות‪ ,‬תורת השכבות – לא היי תה תקווה לארכיאולוגיה מדעית ‪ .‬אפילו‬
‫גילוייו של שלימאן בטרויה מ‪1870 -‬והלאה‪ ...‬וספק אם הגיעו אל מי מהעובדים בארץ ישראל הרבה‬
‫יותר משמועות סתומות על הנעשה בטרויה ‪ .‬כיוון שכך ‪ ,‬צריכה הייתה ארץ ישראל להמתין לגאון‬
‫שלישי ‪...‬‬

‫ב‪ 1890 -‬הופיע על הבמה הגאון החסר‪ ,‬והוא פלינדרס פיטרי‪ ,‬אנגלי חריף בן שלושים ושבע ‪ .‬אף‬
‫שעוד היה צעיר ביחס כבר עשה עשור שנים בעבודה במצרים ‪ ,‬מקום שהחל מנהיג את רישומם‬
‫השיטתי של כל הממצאים‪ ,‬ויהיו קטנים כשיהיו ‪ ,‬וכן את שימושם של כלי החרס לקביעת תאריכים ‪...‬‬

‫‪20‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ששה שבועות עבד פיטרי בתל אל‪ -‬חסי שבדרום מערב ארץ ישראל ‪ ,‬חתך חתכי אנך בתל וציין בדיוק‬
‫את המפלס בו נמצא כלי חרס אפייני ‪ ...‬בפרט הצליח לקבוע תאריכים מוחלטים לערך כמה מתקופות‬
‫הקדרות שלו‪ ,‬על ידי שזיהה כלים מסוי מים שכבר נמצאו בקבו רות מצריות שנקבע תאריכם‪ .‬אף‬
‫שקונדר ואחרים לעגו לבוחן‪ -‬קדרות חדש זה‪ ,‬הוכיח פ‪.‬ג'‪ .‬בליס‪ ,‬שהמשיך שלוש שנים בחפירותיו של‬
‫פיטרי בתל‪ -‬אל‪ -‬חסי‪ ,‬שפיטרי צדק בהחלט ‪ .‬הודות לחותמות‪ -‬חיפושיות וכתובות ניתן היה לדייק ולוודא‬
‫את קביעת תאריכי השכבות‪ '.‬והו א מוסיף ומנמק (ע' ‪' :)73‬הואיל והכרונולוגיה של מצרים מיוצבת‬
‫עתה כדי עשור או שניים לגבי כל התקופה הכלולה בפרק זה ‪ ,‬הרי תאריכינו ודאיים לערך כל אימת‬
‫שבידינו לקבוע הסמך נאמן אל ההיסטוריה התרבותית של מצרים הודות לחותמות חיפושית ולעדויות‬
‫שבכתובות'‪.‬‬

‫אך האם 'גאונים' חסינים מטעויות במדע ? אולברייט אינו מהסס ל דווח על 'פאשלות' בתארו (ע' ‪ )34‬כי‬
‫'פלינדרס פי טרי‪ ,‬זקן הארכיאולוגים הנערץ ‪ ,‬חזר לארץ ישראל ב‪ ,1927 -‬מקץ תקופה של שלושים‬
‫ושבע שנה‪ .‬עצמאי בחקירה‪-‬ודרישה כדרכו ‪ ,‬החליט פיטרי שלא ישים ליבו אל תוצאותיהם של שאר‬
‫חכמים אלא יגזור היקשים כרונולוגיים משלו ‪ ...‬מיוסדים על השוואות טיפולוגיות בין חפצים מקומיים‬
‫לדומיהם שנמצאו במצרים ‪ .‬למעשה התברר תכופות שהחומר בידו זעום מלהצדיק מסקנות בנות‬
‫סמך' והתוצאה? 'שעה שהודיע ברבים את הכרונולוגיה של תל אל‪ -‬עג'ול ('עזה הקדומה') קבע את‬
‫זמנם של קדומי השרידים שבמקום ב‪ 3500-3200 -‬לפנה"ס תחת ‪ 2000‬לערך‪ ,‬כשהוא מסמיך אותם‬
‫אל השושלת המצרית החמישית תחת להסמיכם אל זו האחת עשרה'‪ ...‬וזה כידוע קורה גם בתחומים‬
‫אחרים בהם נחפזים למסקנות כאשר חזות מקטע אחד של הפסיפס הופך חזות הכל (השוואות‬
‫טיפולוגיות מצריות במ קרה זה) וכל זאת עם שלל ממצאים זעום‪.‬‬

‫נראה כי בתור גאון גם מר"ן פינקלשטיין אינו נרתע ממתודולוגיה שכזו ‪ ,‬ובפרק ט' (דווקא בפרק הנושא‬
‫שם 'בעיות בכרונולוגיה של תקופת ההתנחלות '!) הוא מונה ומנתח משמעויות שברי חפצים קטנים‪,‬‬
‫זוטות בסגנון 'הש'ופצ'יק של הקומקום ' (הידית מחרבת רדנה‪ ,‬החרפושית מתל משוש‪ ,‬שבר קטן של‬
‫חרס מיקני מעזבת צרטה‪ ,‬שתי חרפושיות מהר עיבל ופיטס מאפק )‪ ,‬זוטות שעל גבן הרצוץ‬
‫והמתפורר מנסים לבסס מגדלי‪ -‬שן‪ -‬תיאורטיים מרהיבים ולבנות מתודולוגיה מלומד ת באשר לתיארוך‬
‫ראשית היישוב הישרא לי באתרי ההתנחלות למאה ה‪( 13-‬ואולי אף ה‪ ,)14 -‬בעוד מתעלמים מן‬
‫העובדה הפשוטה ביותר ‪ :‬אין לכך תוקף סטטיסטי כלשהו אלא אם כן תהיה רשימה ארוכה דייה של‬
‫ממצאים שכאלה שאיננה בנמצא‪ .‬יתר על כן‪ ,‬חפצים קטנטנים עשויים בקלות 'ליפול ' שכבה או שתיים‬
‫בעקבות מפולות בתל ‪ ,‬הלא מדובר בסופו של דבר בעיי חרבות ולא ב מבנים איתנים בעלי ביסוס עמוק‬
‫ויציב דיו ! אפילו 'קפיצה ' במעלה שכבות אפשרית‪ ,‬וישאל הקורא הכיצד ? הלא מפולות מושכות חפצים‬
‫רק בכיוון אחד ‪ ,‬כלפי מטה‪ ,‬הלא כן? ובכן‪ ,‬החולד שאינו חדל לחפור ‪ ,‬ודווקא אהוב עליו אזור 'תחוח'‬
‫יחסית (כתוצאה מעיי מפולת ) יותר מאשר פני קרקע כבושה וקשה ‪ ,‬מפנה קרקע כלפי מעלה ללא‬
‫הרף וחפצים קטנים הם בגדר 'פסולת פינוי ' עבורו ‪ .‬למעשה מתפתחת טכניקת סקר הנעזרת באותם‬
‫חפצים (שברי חרסים וכיוצ "ב) שהחולד מפנה‪ ,‬לצורך סקר\מיפוי אזורי התל ואיתור אזורים עשירי‬
‫ממצאים‪ ,‬אם כי חולד אינו מקפיד במיו חד על תיארוך ממצאים ושכבות ‪ .‬בל נתפלא אם בוקר בהיר‬
‫אחד תצא תיאוריה חדשה מבית מדרש פינקלשטיין באשר לחולד הפועל כסוכן מטעמם של‬
‫היסטוריונים \ארכיאולוגים בני 'חגורת התנ"ך החשוכה' בארה"ב‪ ,‬בהיותו פועל במחשכים גם הוא‪.‬‬

‫ובאשר לשכבות החורבן הקיימות בתילי כנען ‪ ,‬האם אולברייט עיוור כחולד באשר לגורמים אחרים‬
‫שגם הם פעלו להחרבת ערי כנען? נראה שלא‪ ,‬וכך כותב (ע' ‪:)88 ,87‬‬

‫' אין סימן לכך שאיזו מן המרידות התכופות נמשכה למעלה משנים אחדות ‪ ,‬לכל היותר‪ .‬מקורות‬
‫שבידינו ‪ ,‬עם כל קטיעותם ‪ ,‬מרבים להעיד על תכיפות המרידות ‪ .‬תל אל‪-‬חסי נחרבה שלוש פעמים‬
‫בתקופה האמורה‪ ...‬מגידו חרבה פעמיים ‪ ,‬המבצר המצרי בבית שאן‪ ,‬שאל נכון נבנה במאה הט"ו‪,‬‬
‫נחרב פעמיים למצער‪ ,‬קודם לאמצעיתה של המאה הי"ג‪ .‬ודאי‪ ,‬בתור "השלום המצרי " תכופים היו‬
‫‪21‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫החורבנות הרבה פחות מן הברונזה התיכונה (עת הדברת ההיקסוס בכנען ) שקדמה לו ובעת הברזל‬
‫הקדום שאחריו‪ .‬הייתה יציבות מה ‪ ,‬ומדינות הערים מוגנות היו ברגיל מפני פלישות מבחוץ ‪ .‬אולם‬
‫תמורת שיעור מצומצם זה של בטחון שילמו בני המקום מחיר יקר ‪ ,‬שכן בנגישותיהם לא ידעו המצרים‬
‫ליאות ‪ ,‬ותכופות היו אכזריים בדיכוי ‪ .‬לא ייפלא שעושרה של כנען ותרבותה היו נסחפים והולכים ‪ ,‬עד‬
‫שבמאה הי"ג הגיעו לשפל המדרגה ‪ ,‬בהשוואה לשיאן בסוף הברונזה התיכונה ‪ ,‬בטרם יגורשו‬
‫החיקסוס ממצרים (ודרום כנען )' סוף ציטוט אולברייט ‪.‬‬

‫ולסיכום דיון קטן זה בטיעון המרכזי של 'פינקלשטיין והגרמנים' אודות 'הנמקה סיבובית (ציקלית )' בה‬
‫מתוארכת לכאורה‪( ,‬וניגפת לשיטתם ) 'תקופת ההתנחלות' אליבא אסכולת אולברייט ‪ ,‬יש להודות כי‬
‫ברמה הפילוסופית אכן יש טעם לפגם בשיטת הוכחה‪-‬סיבובית ‪ ,‬אך במדע היישומי ‪ ,‬זה המסתמך על‬
‫ממצא אמפירי בראש ובראשונה ‪ ,‬אין מנוס משיטה זו בה נע שה שימוש בכל התחומים ‪ -‬מדעי החיים‬
‫כמו גם הפיזיקה והכימיה ‪ -‬איתור עוגנים כדי לבסס 'קומה' נוספת בבניין המדעי ‪ ,‬עליה מבססים‬
‫קומות נוספות של ידע ‪ .‬אין מנוס מטעויות פה ושם ‪ ,‬כמובן‪ ,‬לפעמים מתברר כי 'קומה ' מסוימת‬
‫מתבססת על יסודות רעועים וכתוצאה מכך יש להיפטר כמה נדב כי ידע במכה אחת‪ .‬גם קמפינסקי‪,‬‬
‫לדגמה‪ ,‬המדווח על חפירותיו במגידו [‪ ]34‬מתארך כך חרסים‪ ,‬בהסתמך על חרסים בסגנון זהה‬
‫שתוארכו בחפירות אחרות ‪ ,‬וכי יכול היה לנהוג אחרת ? התקדמות המדע האמפירי‪ ,‬להבדיל‬
‫מהתקדמות בתחומי התיאוריה הצרופה ‪ ,‬הינה הדרגתית ב חזיתות הידע‪' ,‬שכבה אחר שכבה' ולא רק‬
‫בשכבות מגידו או חצור ‪ ...‬כן‪ ,‬פה ושם משתלב גם 'צעד תימני'‪ ,‬דהיינו אחד לאחור ו שניים לפנים וגם‬
‫להפך‪.‬‬

‫קריאה ביקורתית ב ספר 'יהושע' מביאה למסקנה כי לבטח אינו משקף 'יומן מבצעים ' של מסע צבאי‪,‬‬
‫הוא כתוב באופן סכמתי ומבנה דידקטי המזכיר בסגנונו את ה‪ memoirs -‬של המפקד אחמוסה [‪] 14‬‬
‫(שגם הם אינם בגדר 'יומנים '; רק במקום אחד הוא חושף טפח מן הפן האנושי של חייו כחייל צעיר‬
‫למשל‪ ,‬במשפט אחד אותו הוא מייחד לתיאור ריהוט שינה ‪ ,‬אותה עשה בערסל בספינה)‪ ,‬ובהשוואה‬
‫עם המשכו 'שופטים ' מתברר כי אינו חף מ שיבושים (וסתירות ) שהכניסו עורכים וכותבים ‪ ,‬יבין מלך‬
‫חצור מוכה למוות אך נולד מחדש בספר ההמשך ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ורשימות מסוי מות‪ ,‬במיוחד זו הכוללת את‬
‫שרוחן‪ ,‬הנראית כאילו נלקחה ממקום אחר ‪ ,‬מאנאלים של תחומס ה‪ 3-‬ועל כך יורחב מעט בהמשך ‪.‬‬
‫'יהושע' עשוי להיות תיאור מקטע מסוים בלבד ‪ ,‬כאשר התמונה המורכבת יותר‪ ,‬המכילה בריתות אד‪-‬‬
‫הוק בין שבטים לפתרון בעיות לוקאליות ‪ ,‬יהודה עם שמעון לדוגמה ‪ ,‬כמו אפרים ומנשה‪ ,‬כמובא בספר‬
‫'שופטים' מתארות סיפור מציאותי יותר ממצב א ידיאלי של התגייסות טוטאלית נטולת משתמטים ‪ -‬כל‬
‫מי ששיר ת יומיים בצבא כלשהו יודע במה מדובר ‪ ,‬תופעה בעלת פן אנושי בסיסי ואינהרנטי לכל בני‬
‫אנוש‪ ,‬מן הסוג עליו מדבר חומסקי ‪ ,‬מימד אוני ברזלי – אוטופיה שספר יהושע מציג אך בפועל קמפיין‬
‫שעשוי להיות קצר מועד בלבד ‪ .‬סדקים דומים חוותה הקואליציה של ערי הפוליס היווניות (הברית‬
‫הדלית) בעת הפלישה הפרסית לפלופונס ‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬תמוהה ביותר גישת הקומיסארצ 'יק‪ ,‬המפליא להתפייט בספרו שוב ושוב אודות הצורך‬
‫בפתרונות מן הסוג ה הוליסטי ‪ ,‬קרי‪' ,‬המתייחסים גם להיבט הגיאוגרפי והאקולוגי‪ -‬אנושי ' (ע' ‪277‬‬
‫פינקלשטיין ) אך לא שואל עצמו בפשטו ת‪ :‬מה לנוודים (המחפשים מרחב מחייה לעדריהם) ולחיי עיר ?‬
‫האם הבוזזים ההונים התיישבו ברומא כדי לרצפה בשיש ? האם כך נהגו הכובשים המונגוליים‬
‫בבגדד? האם ישנה בכלל דוגמה‪ ,‬ולו אחת‪ ,‬של שבטי נוודים שכובשים ערים ומיד ‪ ,‬ממש בן לילה‪,‬‬
‫הופכים להיות ארכיטקטים ומהנדסים ? על שום מה ולמה? כדי לבצע 'בנייה מונומנטאלית ' בסגנון‬
‫שער ברנדנבורג ?‬

‫חמורה מכל התעלמותו של הארכיאולוג‪ -‬האקולוגי מבעיית משאבי המים המוגבלים שכבר הוזכרה‪.‬‬
‫באחת הנסיעות אמר פעם עוזי דיין (אלוף מיל ‪' ).‬כל מושבניק יודע שעל מים וקרקע לא מוותרים '‪,‬‬
‫וזכור ה לי מחשבה שחלפה באותו רגע במוחי שלעתים גם אמת פשוטה שכזו מגלמת עולם ומלואו ;‬
‫‪22‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אמת שאם תנוסח תוך שיבוץ נכון תהפוך כלי כמעדר פשוט (של חפירת קרקע וחיפוש מים ) לתכשיט;‬
‫תהפוך כלי עבודה בנאלי למוצג הראוי לוויטרינה ; לחילופין (ויסלח לי הקורא על התפייטות שכזו)‪,‬‬
‫הופכת אמת בנאלית למגדלור שמעוגן בקרקע אך מזדקר לשמים ו מאיר אמת ואזהרה לנווטי ים ‪ -‬סמן‬
‫אמת שאין להתעלם ממנה‪ .‬אפשר שלגרמנים חביבים כאלט ונות שנולדו אל ארץ פלגי מים אין יכולת‬
‫להבין משמעות מלחמות‪-‬מים להישרדות הנוודים ‪ -‬נוודים שאופק רזרבת המים שלהם מעורפל כמו‬
‫הביטחון שמעבר לכמה ימי הישרדות ‪ -‬אך קומיסארצ 'יק המתהדר בדף ויקיפדיה שלו כי משפחתו‬
‫נמנית על מייסדי אם‪ -‬המושבות פתח תקווה‪ ,‬גם הוא אינו מבין ? ערפי לי בוקר של עמק הריין‬
‫מטשטשים את התמונה השחונה ‪-‬דאס זוציו‪ -‬גיאוגרפישה‪ -‬אקולוגישה שלכטה זיטואציון ? אין ספק כי‬
‫סתם נוודים ‪ ,‬שאינם פרופסורים בעלי תובנות גיאופולי טיות והכרה מעמדית‪ -‬אקו‪ -‬סוציאלית מעמיקה‪,‬‬
‫די להם שהשתלטו על משאבי מים וקרקע של עיר‪ -‬מדינה ולו קטנה כדי 'לחגוג' ניצחון כביר ולהרגיש‬
‫כאילו התחולל להם 'נס מן השמים'‪ ,‬ואין ספק שבכל הקשור להישרדותם נס שכזה אכן קרה‬
‫והתרחש‪.‬‬

‫ובאשר לאופק הזמן באשר לשינוי טעמים ארכיטקטוניים ‪ ,‬מאתיים שנה ? פרק זמן סביר יותר לתהליך‬
‫'התבייתות' הדרגתי של נוודים והפיכתם ליושבי ערים ‪ ,‬גם אם בספר 'במדבר' (פרק ל"ב) נדמה לבני‬
‫שבטי גד וראובן (המעוניינים להישאר בעברו המזרחי של הירדן ) שיקימו ערים 'ציק 'צ'אק' באומרם‪:‬‬
‫'גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו ‪ ,‬ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל '‪ ...‬תאור דידקטי או‬
‫ניסיון תחמון (אמתלא להתחמקות מלחימה עם יתר השבטים עד לסיום מפעלות הקמת ערים)? גם‬
‫רש"י מצא טעם לפגם במשפט זה (המעיד על סדר עדיפויות מעוות ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬בו הבקר קודמים לטף‬
‫'שהקדימו מקניהם לטפם ')‪ .‬אך משה‪ ,‬לדברי רש"י‪ ,‬מעמיד את הדברים בסדר הנכון ‪' :‬בנו לכם תחילה‬
‫ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם '‪ ,‬ובכל מקרה תעלומת "בניית הערים" נפתרה‪ ,‬מן הסתם 'ערי‬
‫אוהלים' כמו שמקים כל גדוד בעת שירות מילואים ‪ ,‬או ערי סכות שכבר תורגלו דיים בבנייתן ‪ ,‬לא בתי‬
‫אבן ושיש‪ -‬בנייה מונומנטאלית בסגנון הרייכסטאג אשר כה חסרה למיני פינקלשטיינים ‪ -‬כי ליתר‬
‫השבטים הוא אומר‪ :‬יעברו בני גד ובני ראובן אתכ ם את הירדן כל חלוץ למלחמה '‪ ,‬וברור שהעיכוב‬
‫המותר יהיה מינימאלי באשר הוא מייעד להם את תפקיד כוח החלוץ במסעי המלחמה הצפויים ‪.‬‬

‫רקע‪.‬טיעון רכוב על גב גמל‬

‫ואם עסקינן בפתרונות סוציאליים מבוססי ההיבט 'הגיאוגרפי והאקולוגי‪ -‬אנושי ' אשר כה חביב על‬
‫מר"ן פינקלשטיין שליט"א אי אפשר שלא להתייחס לטיעון 'הגמל'‪ ,‬חיה חביבה ואצילית שנזרקה אף‬
‫היא לזירת הבוץ הארכיאולוגי ‪ ,‬כדי לשרת את 'האסכולה הסוציאלית '‪ ,‬קרי‪ ,‬אמל"ח נוסף לטרפד את‬
‫התנ"ך‪.‬‬

‫ראשיתה 'מאמרו המהפכני' (כך מכתיר אותו פינקלשטיין ) של מנדנהול משנת ‪ , 1962‬גישה שזכתה‬
‫לעיבוי במאמריו של גוטוולד בשנות השבעים ושעיקרי ה‪ :‬אין התנחלות ישראלית בכנען בדרך מסע‬
‫אלים (אולברייט ) ולא בדרך חדירה שקטה של אוכלוסיה פסטוראלית ('האסכולה הגרמנית') כי אם‬
‫"מהפכה פרולטארית" – אה‪-‬לה צ'ה גווארה‪ ,‬הללוייה !‪' ...‬ראשיתו של ישראל‪ ,‬אליבא דמנדנהול‬
‫וגוטוולד ‪ ,‬היא בשכבות החברתיות החבר תיות המדוכאות והמנוצלות ‪ ,‬שחיו במסגרת המדינית של ערי‬
‫הממלכה הכנעניות‪ ,‬ואשר מרדו כנגד השכבה השלטת במערכת הזו'‪ ,‬סוף ציטוט ע' ‪ 275‬פינקלשטיין ‪,‬‬
‫ובע' ‪ 276‬הוא מסכם‪' :‬עבודותיהם של מנדנהול וגוטוולד הזרימו מחשבה רעננה למחקר ההתנחלות ‪,‬‬
‫מה שחייב בחינה מחודשת של הנושא כולו‪ .‬בשני עניינים מרכזיים יש ‪ ,‬דומני ‪ ,‬לקבל את השקפתם‪:‬‬

‫א‪ .‬לפני ביות הגמל למרעה ‪ ,‬ככל הנראה בשלבים המאוחרים של האלף השני לפנה"ס‬
‫(אולברייט ‪ : 206-207 1971‬זוינר ‪ : 364-365 1963‬בולייט ‪ 1975‬פרק ב') לא התקיימה‬
‫בעומק המדבריות של המזרח הק דום אוכלוסייה משמעותית בהיקפה ‪ ,‬ולכן אין לחפש את‬
‫מקורותיהן של הקבוצות המתיישבות בלב המדבר ‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ב‪ .‬פועל יוצא של העניין הראשון הוא ‪ ,‬שהרועים ‪ /‬נוודים ויושבי הקבע חיו בסמיכות ותוך גומלין‬
‫כלכליים חברתיים ‪ ...‬אופי של דו‪ -‬קיום יותר מעימות מתמשך '‪ ,‬סוף ציטוט ‪.‬‬

‫כמובן שצדיקי מאורת עלי באבא והפינקלשטיינים אינם טורחים לציין בפנינו כי מ דובר באקטיביסטים‬
‫מרכסיסטיים ‪ ,‬מסתפקים בחו"ד אובייקטיבית למהדרין כי 'עבודותיהם של מנדנהול וגוטוולד הזרימו‬
‫מחשבה רעננה למחקר ההתנחלות' והלא זה מובן מאליו ‪ :‬שמענו על לא מעט מרכסיסטיים שהזרימו‬
‫'מחשבה רעננה' לשוחרי סיביר (בגולאגים )‪ ...‬לא נפגין קטנוניות באשר לרלבנטיות 'מאמרו המהפכני'‬
‫של היפי‪-‬מרכסיסטי מדור "האקטיביסטים של ברקלי" המנותק לחלוטין מהוויית חיינו ו אינו חדל‬
‫מלפנטז אודות מעמד‪-‬פרולטארי‪ -‬מתקומם בעודו נועץ שיניו בסטייק טקסאני עסיסי וב מנעמי החברה‬
‫הקפיטליסט ית ‪ -‬נתן שחם הטיב לתאר פיגורות של מתקני עולם רבולוציונריים שכאלה בלונדון‬
‫שצדקנותם מנוולת ‪ ,‬בספרו 'הלוך ושוב ' ‪ -‬אך אין מנוס מ לנפץ אשליות מתוקות אלה בקביעה פשוטה ‪,‬‬
‫בחזקת תקיעת סיכה קטנה בבלון הנפיחות ‪ ,‬כי 'מלחמת המעמדות' לחלוטין לא התקיימה בעולם‬
‫העתיק‪ .‬על כך ואודות חוסר הרלבנטיות של מושג זה אליבא מולר ‪ ]44[ Muller‬יורחב בהמשך‪.‬‬
‫אפשר בהחלט להסתפק בהמשך הצגת סימני שאלה למר"ן מהפקולטה לארכיאולוגיה חדור הלהט‪-‬‬
‫המהפכני ‪ ,‬ונפנה למסקנה ב' שלו במסקנות דיון המרד הפרולטארי בכנען ‪.‬‬

‫כיצד פועל י וצא של אי קיום אוכ לוסייה משמעותית בעומק המדבריות (דבר שאיננו מתיישב עובדתית ‪,‬‬
‫אגב‪ ,‬עם מסמכי פפירוסים מצריים אשר אינם חדלים לתאר את הכנעת א ותם שבטים במדבריות לוב‬
‫וסודאן )‪ ,‬אך נניח לרגע שאכן מדובר בעובדה שאין נכונה ממנה ‪ ,‬עדיין ‪:‬‬

‫כיצד בדיוק 'פועל יוצא' של חוסר אפשרות המחייה בעומק המדבר הוא 'אופי של דו‪ -‬קיום יותר‬
‫מעימות מתמשך' בכנען? חשבתי שידוע לי דבר או שניים במתודולוגיות היסק וב לוגיקה ‪ ,‬אך מסתבר‬
‫שטעיתי ‪ ,‬ואולי גם תעיתי‪ ,‬בעומק המדבר הפינקלשטייני ‪ ,‬שנראה כי לעולם לא יצמיח עשב ‪...‬‬

‫מה באשר לכל חבלי ארץ נרחבים שהם בגדר 'איזור הספר'? איזור שאיננו 'עומק המדבר '‪ ,‬ונניח‬
‫שאינם מצוידים בפלא טכנולוגי מסוג 'ספינת מדבר' שנקרא גמל‪ ,‬גם שם חיי הנוודים אינם אפשריים ?‬

‫ואילו היו גמלים ‪ ,‬מה יעשו בהם? יעמיסו כבשה על דבשת גמל כדי לנדוד לתוך 'עומק המדבר'? לשם‬
‫מה‪ ,‬לשם מרעה לעדריהם ? להשקיית העדרים‪ ,‬במה‪ ,‬בסופות חול ?‬

‫האם הפרופסור המומחה הגיאוגרפי‪ -‬אקולוגי‪ -‬חברתי הנכבד אינו מסוגל (או מעוניין ) להבחין בין נדידה‬
‫עם עדרים בשולי המדבר ‪ ,‬על פי זמינות המרעה והמים בעונות השנה ‪ ,‬לבין חציית מדבר על גבי‬
‫גמלים? מה לרועי צאן ולחציית מדבריות ?‬

‫האם אינו מבין שחציית עומק המדבר בעזרת גמלים היא לצורך שיירות מסחר בלבד ‪ ,‬מנקודה לנקודה‬
‫בדרך הקצרה (והמהירה) ביותר האפשרית ? לצורך גריפת רווח גבוה שיצדיק את הסיכון ‪.‬‬

‫אך נניח לכך ותחת לכנות זאת כניסיון זריית חול (סופת חול ליתר דיוק ) מדבריות בעיני הקור א‪,‬‬
‫נשאיר זאת בגדר 'אי הבנה' פרשנית‪ ,‬ונחזור דווקא לקביעתו בסעיף א ' הנ"ל‪ ,‬באשר לביות הגמל רק‬
‫בסוף האלף השני‪.‬‬

‫האם הגיוני וסביר בעיני הפרופסור הנכבד כי הגמל בוית כה מאוחר (בפיגור אלפי שנים לעומת בקר ‪,‬‬
‫עז‪ ,‬חמור‪ ,‬סוס‪ ,‬כלב וכיוצ "ב) למרות היותו האמצעי היחידי המאפשר חציית עו מק המדבר והעברת‬
‫סחורות יקרות ערך ?‬

‫כיצד יסביר‪ -‬יתרץ מומחה הגישה‪ -‬הכוללת‪-‬גיאוגרפית‪ -‬חברתית את ריבוי המילים בשפת מצרים‬
‫העתיקה? זאת‪ ,‬לא רק לגמל‪ ,‬אשר נקרא בשפתם 'גמר'‪ ,‬כמו בעברית וערבית ‪ ,‬איך לא ? (בהיותה‬
‫חסרת ל' כאשר האות ר' מחליפה אותה במצרית העתיקה‪ ,‬בדומה לתעתיק 'אישראר ' במצבת‬
‫‪24‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫מרנפתח) כי אם גם מילות תיאור צמר הגמל‪ ,‬בד עשוי שיער גמל‪ ,‬אוהלים‪ ,‬מקל לנהוג גמל‪ ,‬וזאת כפי‬
‫שמופיע באי נדכס המילים המפורט במילון ‪' - ]2[ Wallis Budge‬פיצוץ' של מילים שכולן נוצרו באלף‬
‫האחרון שלפנה"ס? תיאורטית הדבר אפשרי‪ ,‬ככל שאינו הגיוני ‪ ,‬כי אין סיבה ל התהוות אוצר מילים‬
‫בהיקף שכזה (כעשר מילים בסה"כ) בפרק זמן שהינו פחות משליש אחרון מסך 'תוחלת החיים' של‬
‫השפה המצרית כשפה פעילה‪ ,‬בעת היותה שפה בשלה ומבוססת דייה ‪ ,‬שאינה חסרה מילים בתחום‬
‫שימושי הבד ‪ .‬הגמל חיה מועילה וחביבה ב יותר אך אינו חלק מריטואל דתי שעשוי להסביר ריבוי‬
‫מילים שכזה בשלב כה מאוחר ובשל בשפה‪ .‬שפות בשלות מעדיפות למחזר מאשר להרחיב אוצר‬
‫מילים‪ .‬כבר לא אחת ציינתי כי אבן הנגף העיקרית ‪ ,‬לפחות לדעתי‪ ,‬בחקר ספרות מצרים העתיקה‬
‫הינה העדרה (למיטב ידיעתי ולמרות חיפושי ‪ ,‬ותקוותי שאני סתם טועה ) של קונקורדנציה מסודרת‬
‫המאפשרת לשייך את מילים ליצירות ומכאן גם לתקופות ‪ ,‬וזו דוגמה קלאסית נוספת‪ ,‬מעצבנת למדי‪,‬‬
‫לכך‪ .‬קונקורדנציה למילות 'תרבות גמלים' יכלה לסייע ללא ספק ‪.‬‬

‫ומה באשר לממצאים ארכיאולוגיים ? הלא "בנציב קבילות העדר ממצאים" עסקינן ! לא שמע‬
‫הפרופסור הנכבד על חפירות עמיתיו ‪ ,‬ו' ג' דיוור יחד עם כהן בהר הנגב באתר 'באר רסיסים'‪,‬‬
‫שהתפרסמו במגזין 'קדמוניות '? לא יפפפהה! התפרסמו גם התפרסמו‪' ,‬קדמוניות ' ט"ז תשמ"ג‬
‫(כחמש עשרה שנים לפני פרסום ספרו המונומנטאלי פורץ הדרך והחשוב של המתבכיין ) כלום אינו‬
‫קורא ספרות מקצועית ? אינו מפרסם בעצמו שם ? אפשר כי איזה פינקלשטיין פרסם בא ותה חוברת‬
‫ממש (ע' ‪?)101 – 87‬‬

‫האם אפשר שכאשר ישנם 'ממצאים' לפתע פתאום נתלשים דפים? כפי שמקובל אצל המרכסיסטים‬
‫הנערצים ‪...‬‬

‫נמצאו עצמות גמל יחד עם עצמות עזים בתל רסיסים‪ ,‬יישוב גדול ומשמעותי לתקופה המאפיינת‬
‫את ראשית בניית הקבע בהר הנגב (לדעת אולברייט) המתוארך לתקופה של כ‪ 2000 -‬לפנה"ס‪,‬‬
‫וזאת בהמשך לסקר אתרים מן תקופת הברונזה הקדומה בהר הנגב‪.‬‬

‫יכול היה פינקלשטיין להתנגד (כדרכו בקוד ש) לממצאי החפירות בתל רסיסים בכל תואנה‪ ,‬למשל‪:‬‬

‫שלד הגמל שנמצא חסר ריסים? אם כך ברור בעליל שאינו יכול להתמודד עם סופות חול במדבר ‪ ,‬מן‬
‫הסתם בחיית מחמד – כלב רועים גרמני מגודל מ עמק הריין ‪ -‬עסקינן ‪ ,‬לא גמל‪ ,‬מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬

‫לא גמל כי אם עז? עז שסבלה מלומברגו‪ ,‬בעיית גב ‪ -‬גיבנת‪ ,‬ולראייה ‪ ,‬פורצלן רוזנטל אשר בו נהגו‬
‫להשקות גמלים מבויתים (שהיו יקרי המציאות ! כזכור‪ ,‬ממש בגדר חידושי גדג 'טס הי‪ -‬טק) לא נמצא‬
‫בחפירה‪ ,‬דהיינו לא גמל ‪ ,‬מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬

‫תיארוך השכבות השתבש? מאחר והארכיאולוג כהן העדיף ל השתמש במושג 'ברונזה קדומה א' של‬
‫אולברייט ‪ ,‬שאצלו דברים משתבשים בקלות ‪ ,‬כידוע ‪...‬‬

‫כל טענה הינה לגיטימית ‪ ,‬בין אם הגיונית או בלתי הגיונית (וזה קורה לא מעט כפי שכבר ראינו )‪ ,‬אך‬
‫הפעם מופעלת טקטיקה אחרת‪ .‬במקרה זה נוהג 'הקוזאק הנגזל' (מממצאים) כמו קוזאק קומיסר ‪,‬‬
‫קומיסארצ 'יק חרוץ התולש דפים מספר ההיסטוריה ‪ ,‬אותם הוא משליך לתוך בור הגוויות ‪ .‬לפתע הוא‬
‫נזכר שהוא נדרש לאחת הגוויות מהבור‪ ...‬אין בעיה ‪ ,‬הוא מעלה אותה באוב‪ :‬ושם דברים בפיה‪ ,‬שלא‬
‫תתבלבל‪ ...‬שלא תתבלבל מן המעמד‪.‬‬

‫פינקלשטיין מסתמך לפתע על אולברייט ! סטייל עין‪ -‬דור מעלה אותו באוב כדי "לצטט" אותו (סעיף א ')‬
‫ואפילו מספק ברוב אדיבותו את מספרי העמודים ‪ ,206-207‬בידעו את נפש בהמתו‪ :‬איש לא יטרח‬

‫‪25‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ללכת‪ ,‬לחפש‪ ,‬לקרוא ולאמת ‪ ,‬ואפשר שהפרופסור מצליח לבסס הפעם תיאוריה\מודל שנכונים ללא‬
‫עוררין ‪' -‬סרבנות קריאה' המאפיינ ת את כל השכבות כאן !‬

‫נכון ‪ ,‬חוץ מגליציאנער מן הזן המעצבן במיוחד ‪ ,‬כזה שהרגלי הקריאה נצרבו בו מדורי דורות של ילדי‬
‫'תלמוד תורה בחידר'‪ ,‬בגליציא ; שניסו לחסוך מעצמם סטירות לחי מיד 'המשגיח' (לפעמים נעזר גם‬
‫במקל דק‪ ,‬בדומה לאייקון ההירוגליפים של המורה ‪ ,‬שעל פי השמועה יעיל גם לגמל כך שאולי עסק גם‬
‫באילופם לצורך השלמת הכנסה ) כי עור פניהם היה עדין מעור הגמל ‪ .‬ובכן קרא תי ובדקתי‪:‬‬

‫האם כך אכן כתב אולברייט? כמעט‪ ,‬רק בהיפוך סימן‪...‬‬

‫כתב שההפך הוא הנכון‪ ,‬באמרו שאמנם התיעוד שהתגלה עד כה מאזכר גמל מבוי ת רק החל מן‬
‫המאה הי"א לפנה"ס ואילך‪ .‬אולברייט אפילו מציין בתסכול את שפע העדויות לגמל הפרא המצוירות‬
‫עוד בתור הניאוליתי והכלקוליתי על קירות סלעיים ומצוקים בעמק הנילוס ואיזור כלוה שבעבר הירדן‬
‫כמו גם צלמיות גמל במצרים‪ ,‬אך מוסיף שהראייה הוודאית עד כה לביות שנמצאת בידינו אינה קודמת‬
‫לסוף המאה הי"ב‪ ,‬ובכל זאת ולמרות הכול מתנגד למסקנת פינקלשטיין ‪.‬‬

‫בולייט ( ‪ )Richard W. Bulliet‬היסטוריון מקולומביה (שגם הוא מקבל צו‪-‬גיוס בסעיף א ' הנ"ל)‪ ,‬שחקר‬
‫את המזרח הקדום ונחשב אוטוריטה בנושא ביות בעלי חיים ומכלול יחסי אדם‪ -‬חיה במשך‬
‫הציוויליזציה ‪ ,‬בניגוד מחלט לדברים שפינקלשטיין מייחס לו דווקא יודע אודות תעודה מהעיר אללח‬
‫(צפון סוריה כיום)‪ ,‬משכבה ‪ 7‬המתוארכת למאה ה‪ 17-‬לפנה"ס‪ ,‬המציינת 'מנת מזון יומית לגמל'‪,‬‬
‫ומסביר שבעת זו הגמל יקר יחסית ‪ ,‬משמש בעיקר לשיירות המעבירות סחורות יקרות ערך (גרסאות‬
‫מוקדמות של 'דרך המשי' לייבוא סחורות מהודו ‪ ,‬אפשר כי אפילו מסין ) ואינו נפוץ כפי שמאוחר יותר‬
‫רווח אצל המדיינים ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬וגדעון הנלחם בהם ב ספר 'שופטים'‪ .‬התעודה מאללח עולה בקנה אחד‬
‫עם השערת מחירו היקר‪ ,‬כי סבי ר להניח שלא יכתבו ‪' - User Manual‬הוראות הפעלה\תחזוקה'‬
‫לחמור או לעז ‪...‬‬

‫אך אולברייט כנראה לא ידע אודות תעודת אללח זו בעת שכתב את ספרו ולמרות כל זאת הוא‬
‫מתנגד למסקנה שפינקלשטיין שם ב פיו ‪ ,‬פוסט מורטום‪ ,‬וקובע [‪ ]19‬נחרצות כי 'מעובדות אלו אין‬
‫להסיק דווקא שציונים קודמים לגמל בספרי 'בראשית' 'שמות' אנכרוניזמים הם' (ע' ‪ .)177 ,176‬הוא‬
‫מתייחס בכך ל נושא מרכזי לא פחות בסיפור הגמל ‪' -‬דעתם של מבקרי מקרא קיצוניים במאה הי "ט‬
‫(חברים של אלט)‪ ,‬שפרשת חייהם של האבות העבריים היא סיפור מעשה שבדו סופרים מימי‬
‫המלוכה'‪ .‬גם סיפור אברהם בתורה‪ ,‬המבקש מבן משפחתו שייתן לו את בתו עבור בנו יצחק ‪ ,‬שנמצא‬
‫מעבר להרי החושך‪ ,‬לכאורה ‪ ,‬ותחת לענות על שאלות קשות ( 'תקנה דירה לזוג הצעיר '? 'לחתן‬
‫המיועד יש 'מנייה באגד'? לכל הפחות 'קביעות' בעבודה'?) מעדיף לצייד את עוזרו הראשי (העבד‬
‫אליעזר) בכלי משכנע ביותר ‪' -‬פרארי' של התקופה‪ ,‬מתחיל להראות כאבן המשתבצת יפה בפאזל‬
‫עליו שופך אור ריצ'רד בולייט ‪.‬‬

‫רקע‪.‬לחץ שבטי 'ההתנחלות' על יריחו‬

‫אך אי אפשר להמטיר רק אש וגפרית (ביקורת ) בלי לנ סו ת ללמד סנגוריה על פינקלשטיין ‪ ,‬אי אפשר‬
‫בלי להעלות על נס תובנה מסוימת‪ ,‬גם אם נאמרת בחצי פה ומוצנעת כהוגן כסוד הנלחש בחדרי‬
‫חדרים מפה לאוזן‪ ,‬ממש באחד מאזורי 'הספר' אשר בשולי ספרו (ע' )‪' :315‬בחלוף הזמן‪ ,‬עם‬
‫התחזקותה של האוכלוסייה המתנחלת והצטמ צמות השטחים הזמינים לחקלאות‪ ,‬שלא היו רבים‬
‫מלכתחילה‪ ,‬התחוללו גם מאבקים עם מרכזים כנעניים בהר על השליטה בשטחים נוחים ‪.‬‬
‫בהתנגשויות מקומיות אלה ‪ ,‬שלא בהכרח אירעו בעת ובעונה אחת ‪ ,‬נפגעו וחרבו אחדות מן הערים‬
‫האלה‪ ,‬שהיו מנותקות ומבודדות מעיקר המערך הכנעני ‪ ...‬למאבקים מן הסוג שתואר כאן ניתן לייחס‬
‫את חורבנה של בית אל‪ ,‬למשל‪ ,‬אך אפשר שהיו ישובים שלא חרבו אלא ניטשו כתוצאה מן הלחץ של‬
‫‪26‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫היסודות החדשים שהתנחלו בקרבתם ‪ '.‬על זמינות המים אינו מדבר אמנם‪ ,‬בעיה שצצה באופן‬
‫מחזורי מדי מספר שנים בבוא עתות שחונות ‪ ,‬ואפשר כי בהשפעת עודף 'סיורי השתלמות ' בערים‬
‫בעלות נוף פסטוראלי לאורך נהר הריין נשתכחה בעיה פעוטה שכזו ‪...‬‬

‫תמיד יש מקום לברך על ניצני תובנה גם אם מאוחרת חלושה ומהוססת ‪ ,‬ומשפט בודד אחד מן‬
‫המצוטט שווה חזרה ואפילו הדגשה 'ישובים שלא חרבו אלא ניטשו כתוצאה מן הלחץ של היסודות‬
‫החדשים שהתנחלו בקרבתם' מאחר והוא עשוי להסביר את כיבוש יריחו אשר 'חומתה התמוטטה'‬
‫(במטאפורה) כמעשה ניסים ‪ .‬דהיינו עיר שקרסה‪ -‬נכנעה‪-‬ננטשה‪ ,‬אפשר כי עוד ב שלבים מוקדמים‬
‫יחסית של תהליך 'ההתנחלות'‪ ,‬עת הצטרפות שרידי‪ -‬פליטי היקסוס לשבטים הנודדים שפלשו‬
‫לסביבתה ונהגו שם במתווה ממנו מתיירא מלך מואב ‪ ,‬ומן הסתם לא בכדי כי אם מתוך ידיעת המצב ‪:‬‬
‫'ויאמר מואב אל זקני מדיין ‪ ,‬עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו ‪ ,‬כלחך השור את ירק השדה' (במדבר‬
‫כ"ב)‪ .‬אולי מדובר בצרוף מקרים חסר משמעות ואולי לא ‪ ,‬אך החרפושיות היחידות של שליט היקסוס‬
‫האחרון 'חמודי' (שם שנפוץ עד היום ב אוכלוסייה הערבית הישראלי ת) הנחשב כמי ששלט כשנה עד‬
‫לנפילת מעוז היקסוס בעיר המבוצרת שרוחן בידי השליט אחמוסה ‪ ,‬שתיהן נמצאו בחפירות יריחו ‪.‬‬

‫'ישובים שלא חרבו אלא ניטשו (יריחו ) כתוצאה מן הלחץ של היסודות החדשים (השבטים)‬
‫שהתנחלו בקרבתם' עשוי בהחלט עשוי להסביר את נפילתה ולסייע בפתרון בעיות תיארוך חסרות‬
‫פשר והסבר לכאורה ; אליבא מר"ן פינקלשטיין טענת תופעות ארוזיה של רוח וסחף ביריחו שגרפה‬
‫שכבת ברונזה מאוחרת (כפי שדיווחה החופרת קניון המביא ה כראייה לכך מערומי תילי לבנים‬
‫שהתמוטטו ונסחפו ) הינה מגוחכת ונלעגת (ע' ‪ , )271‬דבר המצדיק 'פתרונות בלעדיים מתחום‬
‫איטיולוגי 'כפי שמציעים חוקרי האסכולה הגרמנית (למשל נות ‪ )1953 ;1935‬כוונתם בדרך כלל לכך ‪,‬‬
‫שסיפור כיבוש העיר בספר יהושע בא להסביר את פשר החורבות העצומות בהן נת קלו ראשוני‬
‫המתיישבים שם בתקופת הברזל' (סוף ציטוט פינקלשטי ין ע' ‪ .)271‬דהיינו העיר יריחו החולשת על‬
‫החקלאות הפורייה בכנען נכבשת ע"י פולשים מכוכב מארס ‪ ,‬מן הסתם; חבל הארץ פורה ביותר‪ ,‬ערש‬
‫תרבות הנחשב ליישוב העתיק של הציוויליזציה ‪ ,‬ולא בכדי‪ ,‬נותר נטוש במשך דורי ד ורות ללא דורש‬
‫וכל סיפור יריחו התנ "כי נמצ ץ מן האצבע כדי לסבר את אוזן המתיישבים העבריים שם ‪.‬‬

‫לא רק בארוזיה של רוח וסחף עסקינן ‪ ,‬יש להוסיף ולציין ‪ .‬במהלך השנים מאז חפירותי ה של קניון‬
‫בעיר יריחו התפתחה ההנדסה האזרחית בכלל וטכנולוגיית הביסוס בפרט ‪ ,‬ידע שלא היה בידי בוני‬
‫חומות ערים בעידן יריחו (גם לא במצרים העתיקה‪ ,‬וכך כשל מפעל הקמת הפירמידות בתחילתו בגלל‬
‫שקיעת היסודות )‪ ,‬וודאי שלא אמצעים להחדרת כלונסאות לעומק האדמה בכדי לבסס יסודות באדמה‬
‫'נעה'‪ ,‬כפי שמתבצע כיום באופן די סטנדרטי באזורים בהם קשה להתבסס על הסלע הטבעי‪.‬‬
‫בחשיפת חומות בערים שנבנו על 'מצע רך' אפשר להניח שקיעת חומות (לעומק השכבות) ושגיאות‬
‫תיארוך בהתאם‪ .‬ביריחו הבעיה כפולה ‪ :‬תזוזות טקטוניות המאפיינות את השבר הסורי‪ -‬אפריקאי וגם‬
‫יסודות שאינם נתמכי סלע טבעי ‪ .‬לא צריך להיות גאון בטכנולוגיית הביסוס כדי להבי ן כי סיכויי שקיעת‬
‫הקרקע (והבנוי עליה ) באזור ההיקפי של התל גבוהים פי כמה לעומת מרכזו ‪ ,‬אך גם אם לא כל אחד‬
‫מבין את שעליו להבין ולדעת במסגרת עבודתו ‪ ,‬האם 'מדע הארכיאולוגיה ' פטור מהתייעצות במהנדסי‬
‫קרקע וביסוס ?‬

‫באזיל לידל‪-‬הארט ‪ ,Liddell-Hart‬לעומת זאת‪ ,‬על פי העדפתו המובהקת לאסטרטגיה של גישה‬

‫עקיפה [‪ ]28‬היה מנמק בקלות רבה את חוסר הרצף ההתיישבותי ביריחו ‪ ,‬כנ"ל גם במקומות אחרים‬
‫שנכבשו כך או אחרת בין אם במסע כיבוש מהיר יחסית או ב תהליך ממושך של כיתור וחנק‪' .‬בערד‬
‫ירמות והעי ‪ ,‬התקיימו ערים אדירות בתקופת הב רונזה הקדומה ‪ ,‬שעמדו שוממות מאז חורבנן ועד‬
‫שנוסדו בהן כפרים קטנים בראשית תקופת הברזל ' (פינקלשטיין ע' ‪ ,)271‬לידל‪ -‬הארט היה מצדיק‬
‫זאת ומסביר מדוע שבטי העברים המתנחלים לא המשיכו את רצף ההתיישבות העירונית ‪ ,‬שהייתה‬

‫‪27‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫הופכת מטרה מיידית ‪ ,‬בדומה לעיר שרוחן של ההיקסוס ‪ ,‬ערי פלשתים ‪ ,‬כנענים וגם ממלכת יהודה‬
‫בעת מסעות שישק ופרעה‪ -‬נכו‪ ,‬שעמדו בדרכם של ההגמונים המצרים ‪.‬‬

‫רקע‪.‬ערים בצורות כיעדים צבאיים ‪ -‬איום מושך אש ‪ -‬מסע שישק‬

‫להבדיל מהשליט שישק שמצא ערים בצורות ב מסע לכנען‪ ,‬אותן הבקיע והעלה באש (מתוך רשימה‬
‫של כ‪ 150 -‬ערים‪ ,‬הרשומות לתיעוד המסע במקדש בכרנך ‪ ,‬חלקן ידועות ממסעות קודמים אך רובן‬
‫'חדשות' ורבות מהן בדרום הארץ ‪ ,‬ערים של א נזכרו קודם לכן בתעודות מצריות ‪ ,‬ראייה המחזקת את‬
‫סברת בנייתן המאוחרת יחסית ‪ ,‬דהיינו על ידי בית דוד )‪ ,‬במסע שעשה מרנפתח לכנען (כשלוש מאות‬
‫שנה לפניו ) הוא לא מצא את האויב 'ישראל' בערים כי אם במצב של שבטים שנודדים עדיין ‪ ,‬ולראייה‬
‫אופן הזכרת ם במצבת מרנפתח‪ ,‬כפי שנובע מן הלינקים הרצ "ב שמנהירים זאת‪:‬‬

‫‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:YsyriA-‬‬
‫‪Merenptah_Stele.jpg‬‬

‫‪https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Determinatives_on_Mere‬‬
‫‪nptah_Stele_HE.jpg‬‬

‫את ההסבר הרלבנטי לתיאור אויביו של מרנפתח אותם הכה (גם ישראל) רשמתי באנגלית‪ ,‬להלן‪ ,‬כדי‬
‫שהקורא המעוניין יוכל להצטייד בעולם המונחים בשפה האנגלית בנוסף לעברית ‪ ,‬בה נרשמו‬
‫ההסברים בדפים אליהם מפנים הלינקים‪.‬‬

‫‪) are clearly‬סימנים להגדרת משמעות המילה ( ‪Merenptah stele inscription Determinatives‬‬
‫‪demonstrating that the Israelites are 'county-less' or 'no-land' nomads, as opposed to‬‬
‫‪Canaan cities (Ashklon, Gezer) and Libyan (Tjeḥenu) which are all defined by the country-‬‬
‫‪state determinative: the three-hills (wave-shape) hieroglyph-sign, added to the 'enemy' and‬‬
‫‪other determinatives.‬‬

‫בקצרה בעברית‪ :‬המגדירים שבסוף המילה ה מתאימה כפי הנראה ל‪'-‬ישראל' עם ר' במקום ל' (שלא‬
‫הייתה קיימת בשפה המצרית ) מאפיינים מי שנתפסים 'זרים' אך אינם נחשבים ישות‪ -‬מדינית‪ ,‬ז"א‬
‫נוודים 'חסרי ארץ' בשונה ממגדירי המילים לכתיבת 'אשקלון '‪ ,‬גזר או ינעם שגם מופיעות 'בבנק‬
‫המטרות' בכתובת כערים (ישויות מדיניות ) זרות שהושמדו‪.‬‬

‫באוצר המילים המפורט במילון ‪ ]2[ Wallis Budge‬קיימת מילה נוספת לתיאור השבטים הנודדים‬
‫בכנען ‪ -‬שאסו ( ‪ ,)Shasu‬מילה אשר כתובה כך שהמגדיר (‪ ) Determinative‬שלה זהה לחלוטין לזה‬
‫של הנוודים הישראליים אצל מרנפתח ‪.‬‬

‫זה המקום להוסיף ציטוט מספרו של אהרוני [‪ ]17‬הממחיש כיצד אבני הפאזל הקטנות שנלקחות‬
‫מכאן ומשם‪ ,‬ממקורותינו (המקרא) וממקורותיהם‪ ,‬בצירוף ממצאים ועובדות הידרו‪ -‬גרפיות משלימים‬
‫תמונה מהימנה בנושא זה ברמת הסתברות גבוהה למדי‪ .‬נכון ‪ ,‬אבני הפאזל תומכות האחת בשנייה‬
‫ועלול איסטניס כלשהו (הם כולם שם כאלה‪ ,‬שוכני מאורת עלי באבא וארבעים ה ‪ )...‬לצווח על סוג של‬
‫טיעון סיבובי ‪ ,‬אך גם אבני הקשת תומכות האחת בשנייה‪ ,‬הלא כן? כך גם 'קשתות התיזה המדעית'‪,‬‬
‫ואם המבנה רעוע כי אז דינו להתמוטט ‪ ,‬כפי שאכן קורה לפעמים במדע‪ ,‬סה‪-‬לה‪-‬וי‪ .‬יחליט הקורא אם‬
‫בתפירה בחוטים גסים בידי ארכיאולוג‪ -‬משיחי שידו האחת אוחזת בתנ"ך והשנייה במכוש (כפי‬
‫שמתארים הצדיקים הנ"ל) עסקינן ‪ ,‬ולהלן אהרוני (ע' ‪:)163‬‬

‫‪28‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫מקבוצת פפירוסים מימי מרנפתח ויורשיו (הרבע האחרון של המאה הי"ג) ששימשו גם כחומר לימוד‬
‫לסופרים (כדוגמת פאפירי אנסטאסי ג ‪ ,‬ה‪ ,‬ו ‪,)ANET p. 258 f‬למדים אנו על מעבר שליחים ונוסעים‬
‫שונים ממצודת הגבול סילה לארץ כנען ‪ .‬כמטרות השליחים נזכרות עזה ‪ ,‬צור ומצודה של מרנפתח‬
‫בקרבת שלם (סרם)‪ .‬בקטע אחר מדובר על בואו של קצין מבארות מרנפתח שבאזור ההר ‪ .‬יתכן‬
‫שהכוונה למעיין מי‪ -‬נפתוח המקראי (יהושע טו ‪ ,‬ט; יח טו)‪ ,‬ששמו המקורי היה כנראה מי (ר)נפתח‬
‫(עפ"י ‪,) W. Wolf, Zeitscher 1933‬היום מי‪ -‬נפתח (לפתא) על יד ירושלים (שלם?) זו עדות ראשונה‬
‫על מצודה מצרית באזור ההר של ארץ כנען‪ ,‬שהוקמה אולי כתוצאה מערעור הביטחון באזורים אלה‬
‫שחל עם חדירת הח'פירו‪ ,‬שכבר נרמזה במכתבי אל‪-‬עמרנה‪ .‬בפפירוס אנאסטאסי מדובר על רישיון‬
‫שניתן לשבטי שוסים מאדום לעבור לבריכות של פר‪ -‬אתם (פיתום המקראית) כדי להחיות א ת עצמם‬
‫ומקניהם‪ .‬זו ההזכרה הקדומה של אדום במקורות המצריים ( ‪Grdseloff, Revue de L'Histoire Juive‬‬
‫‪ ) en Egypte 1, 1946‬והיא אופיינית לחדירת השבטים הנודדים והנודדים למחצה ‪ ,‬שמצויים היו‬
‫בתקופה זו בארץ כנען ‪ ,‬בייחוד באזור ההר ובעבר‪ -‬הירדן מזרחה '‪ ,‬סוף ציטוט אהרוני ‪.‬‬

‫במאמר מוסגר אפשר להוסיף כי לפי סברה שהעלו מספר אגיפטולוגים שהשם הנזכר ע"י מרנפתח‬
‫מתייחס לעיר יזרעאל (בעמק) הינו הסבר בלתי סביר לחלוטין בהיותה חייבת להיות מתוארת בעזרת‬
‫אותם מציינים כאשקלון ‪ ,‬למשל‪ ,‬ולא היא‪ .‬מגדיר המילה קובע את 'ישראל' כנוודים ו לא עיר‪.‬‬

‫האסטרטג הבריטי לידל‪ -‬הארט היה מן הסתם מתאר כי שבטי נוודים‪ -‬פולשים שהיו בחיכוך מתמיד‬
‫(לעתים אף אלים ביותר במאבק על מקורות מחייה ‪ :‬מים וקרקע ) עם תושבי היחידות המדיניות של‬
‫ערי כנען מחד ‪ ,‬וניהלו משחק 'חתול ועכבר' עם מצרים וצבאה מאידך‪ ,‬נאלצו להמתין לשעת כושר ‪ ,‬עד‬
‫שצבא מצרים יכריע (לפעמים שוב ושוב ) את מלכי ערי המדינה בכנען ובפלשת ‪ ,‬כדי לנסות להנחית‬
‫את מכת המוות במידה כזו או אחרת של הצלחה‪ ,‬וזאת לאחר שתש עיקר כוחם של היריבים‪ .‬הם‬
‫מצליחים לתפוס מאחז בשטח אך תוך שמירת 'פרופיל נמוך' כדי לא למשוך אש ולא להפוך מטרה‬
‫לשליטי מצרים ‪ ,‬שללא ספק היו נחרצים ביותר באשר למטרות ‪.‬‬

‫רקע‪'.‬ההתנחלות' בקונטקסט נדידות שבטים‬

‫כך‪ ,‬פחות או יותר מתאר את אסטרטגיית ההתנחלות גם יוחנן אהרוני [‪ ,]17‬בין אם שבטים 'עבריים '‬
‫או אחרים‪ ,‬גם אם אינו מדגיש את מושג 'האסטרטגיה'‪ .‬הוא מתאר באופן דומה את הגל האמורי ‪-‬‬
‫נודדים שמיים שהגיעו מהמערב בסוף האלף השלישי ותחילת האלף ה שני לארצות הקשת הפורייה‬
‫במסופוטמיה בה שמו קץ לממלכות השומריות ‪ ,‬כך גם לסוריה וכנען אשר זכו בעת ההיא לכינוי ארץ‬
‫אמורו בתעודות אכדיות ( ‪ - Amurru‬מערב‪ ,‬אם כי כל העולם העתיק נמצא מערבית למסופוטמיה ועל‬
‫כן אינו באמת מלמד על מוצאם )‪ ,‬ובאופן הדרגתי עברו מחיי נוודים למתיישבי קבע במשך הדורות ‪.‬‬
‫הם שמו קץ לתקופה הכנענית הקדומה על יישוביה ‪ ,‬וכעבור זמן הניחו את היסודות לתקופה הכנענית‬
‫התיכונה והמאוחרת ‪ .‬לדברי אהרוני [‪ ]17‬מאז 'קיימת למעשה רציפות יישובית ברוב חלקי הארץ עד‬
‫סוף התקופה הכנענית ' (ע' ‪.)120‬‬

‫לא רק אמורו נודדים ‪ ,‬גם שבטים שכנראה זלגו למניפת אגן ניקוז נהרות הים השחור (החובקת‬
‫אזורים עצומים במרכז אירופה החל בעמק הדנובה ועד נהרות הדון דנייפר ‪ ,‬דניסטר במזרח) עם‬
‫התחממות אטית של האזור‪ .‬אך התחממות עלולה גם להתהפך‪ ,‬ובמשאבים האנרגטיים של אז‬
‫צניחה בחמש מעלות בממוצע עלולה להיות קריטית אם לא קטלנית לאוכלוסיית בני אנוש בעלי חיים‬
‫מבוי תים וציד ‪ .‬יש להבין כי נדיד ת שבט וחדיר תו למשבצת אחת 'מנפנפת' את האוכלוסייה ששכנה בה‬
‫למשבצת אחרת‪ ,‬דהיינו תגובת שרשרת ‪.‬‬

‫בספרו של מנחם נאדל 'התנ"ך ותרבויות העולם העתיק ' [‪ ]48‬מתואר העניין (ע' ‪ )63 ,61‬כך‪' :‬מסתבר‬
‫שהתפשטות החורים מזרחה לחידקל (נוזו ‪ ,‬ארפח) ומערבה – בסוריה ובארץ ישראל – חלה לרגל‬

‫‪29‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫חדירת יסודות הודו‪ -‬איראניים לקדמת אסיה ‪ ,‬כחלק מתנועת ההגירה הגדולה‪ ,‬שפרצה מאירופה להודו‬
‫ולאיראן ‪ .‬הפולשים הצליחו להשתלט במקומות שונים על האוכלוסייה החורית הן בשל היתרון הארגוני‬
‫והן בכוח רכב‪ -‬הברזל הקל שברשותם וכך אנו מוצאים ב‪ 1500 -‬לפנה"ס את מדינת מתני החורית‬
‫במסופוטמיה הע לית ששלטונה הגיע עד נוזי ארפח במזרח ‪ ,‬עד אללח במערב‪ ...‬בראשה עמדה‬
‫שכבת אצילים‪-‬לוחמים ממוצא הודו‪ -‬איראני – מריאנו‪ ,‬שם המתקשר עם בהודית עתיקה‪ ,‬בהוראת‬
‫נער‪-‬לוחם‪ .‬הודו‪ -‬איראניים הם כנראה שמות מלכי מתני – שתרנ‪ ,‬ארתדמ‪ ,‬מתוז‪ ,‬וכן שורת מונחים‬
‫בחיבור מיתני על גידול סוסים ‪ ,‬שתורגם במאה ה‪ 14 -‬לפנה"ס לחתית‪...‬‬

‫‪( ...‬ע' ‪ )61‬על מוצא החורים אנו יכולים להסיק רק בעקיפין ‪ ,‬הם מופיעים לראשונה בצפון מסופוטמיה ‪,‬‬
‫והחתים מעידים עליהם בתור שכניהם מזרחה לאנטוליה ‪ .‬לשונם תואמת מבחינת המורפולוגיה ‪,‬‬
‫התחביר ואוצר המלים את האררטית‪ ,‬הלשון הטרום‪ -‬הודו‪ -‬אירופית של ארמניה ‪ .‬מלכי שבילי ‪ ,‬שפירסם‬
‫את 'אוצר הכתובות האררטיות ' מצביע גם על האנלוגיות בפנתיאונים ‪ :‬אל הסערה החורי תשב נודע‬
‫לאררטים בשם תשב‪ ,‬זוגתו‪ ,‬האלה חבת ידועה בשם חב‪ ,‬ולאל השמש החורי שמג מקביל באררט‬
‫שוג‪.‬‬

‫‪( ...‬ע' ‪ )62‬החלו החורים מתפשטים באמצע האלף השלישי על פני מסופוטמיה ‪ ...‬מן הנמנע שלא‬
‫לראות קשר דברים בין התפשטות החורים ‪ ,‬כשבראשם עומדים פה ושם אצילים נושאי שמות הודו‪-‬‬
‫איראניים ‪ ,‬ולבין המאורעות שאירעו במצרים בתקופה שבין הממלכות התיכונה והחדשה ‪ .‬בין ‪1730‬‬
‫‪ 1720‬בקירוב נכבשה מצרים על ידי זרים '‪ ,‬סוף ציטוט ‪ .‬אותם שליטים חדשים נקראים היקסוס‬
‫ובהמשך (בפרק ב‪ .1.‬הגמוניה תרבותית מצרית‪ :‬מילות שליט הנודדות לערבית ולעברית ) אציע‬
‫פרשנות חדשה למקור שמם‪ ,‬סברה המאחדת גם את כינוי ים בפי ההיסטוריון המצרי הקדום מנתון‪.‬‬
‫לוחמי היקסוס מכניעים את גייסות צבא מצרים בהפתיעם ע"י שני אמצעים‪' :‬תותח' בעל טווח ו חדירות‬
‫משופרת – קשת היברידית ‪ ,‬אמצעי קטלני המופעל מעל גבי 'טנקים' – מרכבות סוסים‪ ,‬האם מפליא כי‬
‫בספרו של 'מפקד המארינס' אחמוסה [‪ ]14‬אותן מרכבות נקראות 'וואררט' בשפה המצרית?‬
‫במקומות אחרים‪ ,‬עפ"י מילון ‪ ]2[ Wallis Budge‬גם המילה המצרית 'מרכבה' בשימוש לאותו אמצעי‬
‫קטלני ומשמעותי ‪...‬‬

‫כך גם אהרוני מתאר כי במקביל לכניסת האמורו לכנען מתבצעת חדירה מן הצפון של בני 'מעמד‬
‫אצילים' רכובים ‪ ,‬הנקראים 'מריאנו' בתעודות שהשתמרו מתל עמרנה‪,‬לוחמים חתים (ממוצא הינדו‪-‬‬
‫ארי עפ"י שמותיהם) המצוידים ב מרכבות ברזל בעלות 'הנע' יחיד או כפול בד"כ (סוס או שניים ) אשר‬
‫הפכו להיות הפיאודלים של כנען – שליטי ומלכי ערי המדינה ‪ .‬לדעתי‪ ,‬אפשר לראות מקבילה מסוימת‬
‫לכך בפלישת הנורמנים ש הפכו להיות מעמד השליטים‪ -‬האצילים‪ -‬הלוחמים של אנגליה מעל שכבות‬
‫אוכלוסין ממוצא אתני שונה‪.‬‬

‫אהרוני מזהה את הקווים המקבילים בין הגל האמורי לישראלי בכתבו (ע' ‪' :)123‬אפשר שאלה הם‬
‫הגלים הראשונים של האמורים ‪ ,‬שנדחקו לחבלי הספר הבלתי‪ -‬מיושבים ‪ ,‬ורק במרוצת הזמן ורק‬
‫במרוצת הזמן נפלו לפניהם המרכזים היישוביים הקודמים באזורי הארץ המיושבים ‪ ,‬כנראה תחת לחץ‬
‫של גלי מתיישבים נוספים ‪ .‬תופעה מעין זו מקבילה לחדירתם של שבטי ישראל והעמים המקורבים‬
‫להם כאלף שנה לאחר מכן'‪.‬‬

‫שבטים עבריים‪ -‬כנענים החוזרים‪ -‬פולשים ('מתנחלים') הנקראים בתעודות מצריות קדומות בשמות‬
‫חבירו‪ -‬חפירו‪ -‬עפירו‪ -‬עבירו‪ ,‬כינויים הלקוחים מתעודות אכדיות ובשל חלופיות האותיות ב '‪-‬פ' וגם ח'‪-‬ע'‬
‫נוצר ריבוי גירסאות ‪( ,‬כמעמד נודדים חסרי קרקע באזורי הספר שבין קרקעות מעובדות למדבר )‬
‫לכנען בחיפוש מרחב מחייה כתופעה שכיחה ‪ ,‬כמתואר ע"י אהרוני [‪ ,]17‬בעולם העתיק ‪.‬‬

‫אהרוני מציין חדירת שבטים ממסופוטמיה לעבר הירדן המזרחי והתבססותם בממלכות עמון אדום‬
‫ומ ואב כטריגר אפשרי לחציית הירדן של שבטים עבריים והתבססותם בשולי הרים ממערב לירדן ‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ידועה גם חדירת והתנחלות שבטים דוריים בחצי האי האגאי ‪ ,‬תוך החרבת תרבויות מפוארות ‪.‬‬

‫פלישת שבטים 'פלשתיים' לקו החוף המזרחי של הים התיכון הצליחה להחריב מעצמות צבאיות‬
‫כמתני וממלכת החתים‪.‬‬

‫לחץ במזרח אגן הים התיכון גורם לנדידת פניקיים (כתרבות עירונית‪ -‬ימית משוכללת ‪ ,‬לא שבטית) אל‬
‫חופו הדרומי‪ -‬מערבי ובניית קרת‪ -‬חדשת‪.‬‬

‫באף לא דוגמה‪ ,‬ולו רק אחת‪ ,‬קיים 'דו‪-‬קיום' בשלום בין האוכלוסייה לשבטים מתנחלים‪ -‬פולשים‬
‫כפי שמתארים מיני פינקלשטיינים ומטיפים גרמנים כה חביבים ‪.‬‬

‫רקע‪.‬מנקודת המבט המצרית‬

‫ההגמוניה המצרית בכנען מתחילה כבר לקראת סוף האלף השלישי לפנה "ס‪.‬‬

‫מסע המלחמה המצרי הראשון מתועד במערת הקבורה של נושא משרה אצל פפי הראשון (שליט‬
‫משמעותי מן השושלת השישית ) וגם תחת שני שליטים נוספים ‪ .‬אדם בשם אוני ( ‪ )Wenni‬שהחל‬
‫בנקודה נמוכה למדי כרשם‪-‬סופר בבית המשפט‪ ,‬פילס לו דרך בכישרונו הבלתי נדלה (יש הרואים בו‬
‫גאון ) כך שגם מפקדי הצבא קיבלו את מרותו ופיקודו העליון כמו גם המלצותיו לשינויים מבניים לצורך‬
‫שיפור תפקוד הצבא‪ ,‬שלא כגנרל גנץ החביב שמסרב לקבל את מסקנות מבקר המדינה אודות‬
‫תפקודו הלקוי של צה "ל‪ ...‬הוא מתואר בציור כמי שמנהיג ראשון את הצבא‪ ,‬וזאת באופן חריג ביותר‬
‫מן הכלל שתמיד השליט מתואר כך‪ .‬בתפקידו האחר כמושל מצרים העלית הצטווה לבנות פירמידה‬
‫לשליט ולצורכי שינוע חפר גם מספר תעלות משמעותיות ‪ .‬בתקופה זו השפעת מצרים מגיעה עד גבל‬
‫הפניקית‪ ,‬גם אם אין מדובר בכיבוש ממש‪.‬‬

‫כנען מעניינת את מצרים בעיקר בגלל הדרך הבינלאומית העוברת דרכה צפונה משם נשקפו האיומים‬
‫העיקריים ‪ :‬ממלכת החיתים‪ ,‬ממלכת מיתני ומסופוטמיה ‪ .‬תוואי המעבר הראשי שנקרא 'דרך הים'‬
‫מתואר באופן המקיף והפרטני ביותר במסמך הנקרא 'פפירוס אנאסטאסי ( ‪ .)ANET p. 476-478‬לפי‬
‫אגרת הסופר המצרי חורי מימי רעמסס ה‪ 2 -‬עובר התוואי לאורך הים רק עד יפו בעצם ‪ ,‬משם הדרך‬
‫עוברת בצדו המזרחי של השרון דרך נחל נחל עירון (ואדי ערה ) למגידו ‪ ,‬בה היא מתפצלת לשניים‪:‬‬
‫המערבי יותר בכיוון עכו וצפונה לאורך הים דרך ערי הפניקים ‪ ,‬והשני פונה לכנרת ודרך בקעת הירדן‬
‫לעיר חצור וצפונה ממנה לעיר קדש ‪ ,‬בסביבתה ניהל רעמסס ה‪ 2-‬את 'קרב קדש' נגד החיתים שאותו‬
‫הוא יוצא מגדרו כדי לתעד ‪.‬‬

‫יש לציין כי אפשר שהתוואי היה משתנה בקטעים אלו ואחרים עפ "י הנסיבות ‪ ,‬וידוע כי מצביאיו ש ל‬
‫תחומס ה‪ 3-‬הפצירו בו לא לנסות לעבור דרך נחל עירון בהיותו מסוכן ובעצם 'מלכודת מוות ' לצבאו‪.‬‬
‫כך הייתה סבורה גם קואליציית מל כי הצפון שהתאגדה נגדו והמתינה לו בסביבת מגידו במארב‬
‫הפונה לכיוון הגעה 'בטוח' בו היו משוכנעים שיבחר‪ .‬הוא הפתיע‪ ,‬בבחרו במעבר הבלתי צפוי והכה‬
‫אותם בניצחון מוחץ הידוע בשם 'קרב מגידו' (‪.(ANET p. 239‬‬

‫שלל הניצחון המוחץ על ברית המלכים (הברית הגדולה ביותר שהתייצבה אי פעם מול שלטון מצרי‬
‫שכללה למעלה ממאה ערים ובראשה מלכי מגידו וקדש בסיוע מלך מיתני ) כלל ‪ 924‬מרכבות‪ ,‬ועל‬
‫דמיון רב מדי לנזכר בשלל מלחמת ברק ודבורה ידובר בהמשך ‪ ,‬אך פרט חשוב לציון הוא שלאחר‬
‫כניעת מגידו ושאר ערי כנען נלקחו ילדי המלכים כבני ערובה למצרים ‪ ,‬לכאורה כדי להעניק להם חינוך‬
‫מעולה‪ ,‬כדי להפחית מוטיבציה למרוד שנית ‪ .‬אותם נסיכים היו כך או אחרת גם סוכני השפעה מצרית ‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫לעומת יד מצרית קשה זו שלאחר תקופת ההיקסס (ללא ספק קו פרשת מים תודעתי לשושלת ה‪)18-‬‬
‫שליטי מצרים הסתפקו ברבע הראשון לאלף השני לפנה"ס בנקיטת שיטה אחרת לחלוטין כנגד חורשי‬
‫רעה מצפון – ' כתבי מארות'‪ .‬מארות וקללות נועדו להביא אסון על ראשי אויבים פוטנציאליים ‪.‬‬

‫אהרוני [‪ ]17‬נותן לכך משקל בספרו ובצדק ‪ ,‬בעוד פוסט מודרניסטיים כמו גם מיני "נאורים " (בעיני‬
‫עצמם) מן הסתם יגחכו ויגחיכו ‪ ...‬כאן המקום להזכיר לכל מיני חכמים בלילה כי המצרים לא היו נעדרי‬
‫יכולות במדע אמפירי ‪ ,‬איסוף עובדות והסקת מסקנות ‪ ,‬ולראייה ‪ ,‬יכולותיהם המשתפרות בבניית‬
‫פירמידות (אשר לא צלחו ביד ם מלכתחילה) ובחניטת מתים‪ .‬קל מאוד להסתכל לאחור ולגחך על‬
‫הידע המדעי שהיה קיים גם מאתיים שנה לאחור ולהתמלא ביטחון (מופרז) באשר ליכולותינו בהווה ‪,‬‬
‫אך אפשר להניח כי כך חשו בני כל הדורות אשר הסתכלו לאחור ומן הסתם מין בטחון שכזה חשו גם‬
‫כוהנים בכירים במצרים שסבורים היו שהם נוטלים 'סיכון מחושב' בעת עשיית מעשה שראשיתו‬
‫שליטה בידע 'הפיזיק ה' לשיטתם‪ ,‬שליטה מספקת כך שאחריתו לא תהיה התבזות‪.‬‬

‫חייבים להדגיש כי מניפת הידע ה פיזיק אלי שבידם כללה את האמונות בתפקוד האלים המופקדים על‬
‫תופעות שונות באוויר בים וביבשה ‪ ,‬דבר שעשוי ל הסביר את ההיגיון שבפיצול אלוהויות ‪ ,‬במקביל‬
‫לפרקי פיזיקה שנלמדים ע"י סטודנטים כיום ‪ :‬תורת הגזים (לאוויר ) לעומת פרקי הידרודינמיקה‬
‫והידראוליקה (לנוזלים )‪ .‬למעשה אפשר להגיד כי אייזיק ניוטון ‪ ,‬וזאת רק אלפי שנים מאוחר יותר ‪ ,‬היה‬
‫ראשון הפיזיקאים אשר היה אדם מאמין אדוק בישות האלוהית אך בו בזמן מסוגל ל הפריד לחלוטין‬
‫בין השפעות האלוהות (ואין ספק שאדם 'מאמין' בטוח שיש השפעות) לבין פרקים פורצי דרך ב פיזיקה‬
‫(גם כוחות שמפעילים את גרמי שמים ‪ ,‬כולל הארץ הירח והשמש) אשר פיתח‪.‬‬

‫מתבקש להביא כאן דוגמה למעשה קיצוני שנעשה להמחשת 'פיזיקה' המסתמכת על כוחות האלים‪.‬‬
‫בעת שמלכי ישראל ויהודה סוגרים על מישע מלך מואב והולכים להכריעו ‪ ,‬הוא נוקט ‪ ,‬כלאחר ייאוש ‪,‬‬
‫באקט בו הוא מטיל באחת את כל 'הקלפים' שבידו לשולחן ‪ :‬הוא אוסף סביבו את שבע מאות החיילים‬
‫המעולים‪ ,‬עולה לחומת העיר הנצורה עם בנו בכורו ('יורש העצר ' המיועד לשבת על כסאו ) וזובח אותו‬
‫קבל אויביו ואנשי ו כאחד‪ .‬מתוך נקודת משבר זו הוא ואנשיו פורצים ומכים את אויביהם ‪ ,‬כאשר כל‬
‫ניצחונותיו ‪ -‬הנובעים מכך – מתוארים במצבת מישע' בהתאמה לתנ"ך ('במדבר' וגם 'מלכים')‪ .‬כיצד‬
‫נראית 'פיזיקה' זו אשר התחוללה שם בעיני סופרי מלכים ? בדיוק כך ‪' :‬ויהי קצף גדול על ישראל '‬
‫(מלכים ב' פרק ג')‪' .‬פיזיקה' זו גם הנחתה אבות שהטילו את בכוריהם לאל 'ים' בעת סערה‪ .‬למעשה‬
‫יש להסיר גרשיים בעת תיאור הידע בתורת 'הפיזיקה ' אז לעומת היום‪ ,‬גם מצב הידע היום רחוק‬
‫משלמות (לפתע פתאום מתגלה 'בור' בחישובי האסטרו‪ -‬פיזיקה אותו 'סותמים' באמצעות פקק אשר‬
‫זוכה לשם המפוצץ 'מסה אפילה'?‪ ...‬נו‪ ,‬שויין ) אחרת זו סתם התנשאות‪.‬‬

‫אנו מתרגלים לעולם הפיזיקה שאותו מתווכים לנו המומחים והמורים ‪ ,‬גם אם אינם מבינים לאשורם‬
‫את הדברים; שאפו לפרופסור מחליף שנתן לנו במבטאו הפולני הכבד הרצאה בקורס א' בטכניון‬
‫אודות תורת היחסות ואמר בגילוי לב נדיר למדי ומרשים ‪ ' :‬ח'נוסחאות פשוטות ‪ ,‬ח'נה‪ ,‬אני כותב ח'כל‬
‫מתוך ח'זיכרון ‪ .‬ח'אמת ח'יא שאני לא מצליח לח'בין אבל אני כבר רגיל לנוסחאות '‪ ...‬וכך‪ ,‬כה מהר אנו‬
‫מסתגלים לזמירות חדשות שלפתע קשה להבין 'הרגלים ישנים ' ולבטח שאיננו מסוגלים להיכנס‬
‫לנעלי מאמינים בתורת 'פיזיקה מיושנת' ושונה ‪.‬‬
‫להמחשת העניין אצטט ממאמר ביקורת של ד"ר דורון נבות ‪ -‬משפט ‪,‬פוליטיקה וביקורת בישראל‪:‬‬
‫בעקבות ספריו של מנחם מאוטנר — משפט ותרבות ומשפט ותרבות בישראל בפתח המאה‬
‫העשרים ואחת‪.‬‬

‫' בפרק הרביעי מנתח מאוטנר את התפקיד שממלא "השכל הישר" ‪,‬כתופעה לשונית–‬
‫אידיאולוגית ‪,‬בעשייה השיפוטית ‪.‬מאוטנר מראה כי" השכל הישר "שמרני במידה‬
‫רבה ‪ ,‬וכי הוא כופה את הנורמות של השופט ‪,‬כמו גם דעות קדומות ‪,‬על ההכרעה‬
‫השיפוטית ‪.‬זהו פרק נוסף שבו מחייב אותנו מאוטנר לחשוב באיזו מידה עושה בית‬
‫‪32‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫המשפט משפט צדק ‪.‬עם זאת ‪,‬פרק זה גם חושף את המגבלות של הגישה התרבותית‬
‫ואת היחס האמביוולנטי שרוחש אליה מאוטנר‪.‬‬
‫ניקח לדוגמה את המקרה של יוסף גראמה ‪,‬שאותו מנתח מאוטנר במהלך הפרק‬
‫הרביעי ‪.‬גראמה הרג את קרוב משפחתו יהודה ‪,‬מכיוון שחשב שהלה מכשף ומסכן את‬
‫חייו ‪.‬מאוטנר סבור כי עולמו המוסרי של גראמה לא היה לקוי ‪ ,‬וכי הוא הורשע משום‬
‫שתפיסת הפיזיקה שלו הייתה שונה מהפיזיקה המערבית) שם ‪ (159‬להבנתי זוהי אינה‬
‫מסקנה הכרחית ‪.‬מעבר לעובדה שברור כי גראמה לא הורשע בשל תפיסתו הפיזיקלית‪,‬‬
‫אלא מכיוון שהרג אדם ‪,‬מאוטנר לא הראה שבתרבות אשר ממנה בא גראמה מותר‬
‫להרוג מכשפים ‪,‬גם אם ההורג סבור כי המכשף מאיים על חייו‪.‬‬
‫מאוטנר אינו מכיר באפשרות שמה שהנחה את גראמה הוא במידה רבה התפיסה‬
‫אשר הובס ייחס לבני האדם במצב הטבע ‪,‬קרי ‪,‬תחושה של חוסר ביטחון ואיום מוגבר‪,‬‬
‫המובילה לתוקפנות ‪ .‬ניתן אולי להזדהות עם תגובתו של גראמה ‪,‬שחשש לחייו ואפשר‬
‫שהיה מקום לנתח את הגורמים ההיסטוריים–חברתיים להתפתחות חשש מסוג זה מצדו‬
‫של גראמה ‪.‬מכל וכל ‪,‬ספק אם מוצדק לתאר את פרשנותו ככשל בתפיסה הפיזיקלית‬
‫דווקא ‪.‬להבנתי ‪,‬התעלמותו של מאוטנר מפרשנות" הובסיאנית "להתנהגותו האלימה‬
‫של גראמה ‪,‬מאפשרת למאוטנר להצביע על ביטוי נוסף שבו הממד הכוחני לכאורה‪'...‬‬

‫לעניות דעתי טועה המבקר הנכבד בהבנת הנקרא ובהבנת כוונת מאוטנר שלוש פעמים ‪:‬‬

‫א‪ .‬מאוטנר אינו טוען שהנשפט הורשע בגלל תפיסתו הפיזיקלית‪ ,‬וברור שהורשע בגלל שהרג‬
‫אדם‪ ,‬ועל כך אין וויכוח ‪.‬‬

‫ב‪ .‬פרשנות 'הובסיאנית ' לייחוס התנהגות אלימה לאדם 'במצב הטבע' הוא חשיבה והתנשאות‬
‫קולוניאלית או אינטלקטואלית טיפוסית על 'חסרי השכלה '‪ ,‬שהיא עלובה למדי המתעלמת מן‬
‫האלימות המשתחררת גם מטובי המשכילים‪ ,‬ומן העובדה שפילוג 'חסידי אומות עולם ' בחתך‬
‫ההשכלה לא יחמיא במיוחד לבעלי תואר 'דוקטור '‪ ,‬שדווקא איישו את מנגנוני האס ‪.‬אס‪.‬‬
‫והגסטפו בהמוניהם ‪...‬‬

‫ג‪ .‬המבקר הנכבד ד"ר נבות כושל לחלוטין בהבנת טענת מאוטנר ‪ ,‬שאינו טוען כי קיימת חברה‬
‫פרימיטיבית כלשהי ה מתירה רצח מכשפים בהיותה מאמינה בפיזיקה אחרת‪ ,‬כי אם טוען‬
‫שאפשרית (והייתה קיימת במצרים העתיקה לדוגמה ) חברה המאמינה בפיזיקה אחרת‪ ,‬אשר‬
‫בה ייתכנו כוחות נוספים (במקביל לכוחות הניוטונים שאנו מכירים כיום שגם הם הכירו‬
‫חלקית) שיאפשרו למכשף לחסל (בדומה לכתבי המארות)‪ ,‬ועל כן פעל מתוך התגוננות ‪,‬‬
‫דהיינו לא נושא אשמת 'רצח' כי אם 'הריגה' תוך כדי התגוננות מ סכנת חיים מוחשית‪ ,‬עפ"י‬
‫הפיזיקה שהוא מכיר‪ .‬רצח מכשפים אינו מותר בחברה כלשהי ‪ ,‬ולו הפרימיטיבית ביותר ‪ ,‬אך‬
‫התגוננות מפני סכנת מוות מותרת בכל חברה ‪ ,‬והריגת רוצח תוך כדי מאבק‪ -‬התגוננות‬
‫פטורה מעונש בחברות כולן ‪ ,‬ולו גם הנאורות שבנאורות ‪ .‬כשל זה בהבנת המבקר הינו‬
‫החמקמק ביותר‪ ,‬ונובע בעיקר מכך שאיננו מסוגלים לתפוס אפשרות ל עולם בו מתקיימים‬
‫חוקי 'פיזיקה ' שונים מאלו להם הסכנו ‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬נראה שכוהני מצרים ידעו דבר או שניים אודות תופעה שהמדע מכנה כיום 'פלצבו' ובאה‬
‫לידי ביטוי בכל ניסוי תרופתי \טיפולי חדש ‪ .‬מן הסתם עצם האמונה בכוחם של כתבי המארות על‬
‫השליטים ובמיוחד על המשרתים הסובבים אותם ‪ -‬השפעה שתוצאתה עלולה להיות דומה לחרם‬
‫שהוטל על הנסיך היינריך ‪ ,‬שאנוס היה 'ללכת לקנוסה' ‪ -‬גרמה לתוצאות שהצדיקו אמפירית עשייה זו ‪.‬‬

‫דיון קצר זה ‪ ,‬גם אם סוטה מן הנושא חיוני למתודולוגיית השיפוט שאנו מפעילים בדיעבד ‪ ,‬תמיד‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫ניתוח גיאוגרפי של כתבי המארות ( ‪,)ANET p. 328‬כפי שאהרוני עושה ‪ ,‬מניב לא רק את מבנה מניפת‬
‫ההשפעה המדינית בה היו שליטי מצרים חפצים כי אם את מניפת ההשפעה האמונית המש ליכה‬
‫במישרין על אפקט הפלצבו ‪ ,‬או אם תרצו מניפת השפעת 'מדע הפיזיקה' של מצרים בעת ההיא ומכאן‬
‫חשיבותה הכפולה‪ .‬אך לא רק זאת‪ ,‬השינויים בשתי קבוצות כתבי המארות ‪ ,‬האחת מאמצע המאה‬
‫העשרים לפנה"ס והשנייה מסוף המאה הי"ט בקירוב ‪ ,‬משקפת לדעת אהרוני את השינויים שחלו‬
‫באותן מאה שנים שעיקרם מעבר מחיי נוודים ליישובי קבע ומעבר ממשטר פט ריארכאלי של זקני‬
‫שבטים (המתבטא בריבוי שמות ‪ ,‬בין שניים לארבעה לכל עיר במארות המוקדמות ) לשלטון ראשי‪-‬‬
‫מלכי ערים בעלות מושל אחד על פי רוב ‪ .‬היישוב רובו בעמקים וב בשן אך בשתי הקבוצות נזכרות גם‬
‫הערים ירושלים ושכם ‪ ,‬כפי הנראה בגלל שליטתן בנתיבי המעבר ל 'דרך המלך‪ ,‬ואפילו מתבצע מסע‬
‫מלחמה (לא רק מארות) שמתועד ע"י מפקד צבא חו‪-‬סבך (במערת קבורתו) מימי השליט שנוסרת‬
‫ה‪( 3 -‬לערך ‪ )1880-1840‬ונפילת סכממ (אולי שכם) יחד עם רת'נו (‪ Retenu‬אחד הכינויים לכנען )‬
‫האומללה‪ .‬מגידו נעדרת מכתבי המארות המאוחרים ‪ ,‬דבר המעיד על שליטה מצרית בעיר (שאינה‬
‫מורדת) במאה הי"ט‪ ,‬וממצא בחפירות מגידו ‪ ,‬פסלו של פקיד שלטון בשם תחותחתפ שעמדתו‬
‫הבכירה נכרת בקברו שנחשף במצרים ‪ ,‬מאששת זאת‪.‬‬

‫באחד הפפירוסים מתואר קשר נגד השליט רעמסס ה‪( 3 -‬נצחונו על 'גויי הים ' היה בחזקת 'ניצחון‬
‫פירוס ' אשר החליש את מצרים וגרם להתרופפות השלי טה שהייתה בידה קודם לכן עד סוריה ‪ ,‬כמו גם‬
‫מרדנות בקרב אנשי החצר)‪ .‬בטרם קופצים למסקנות יש לבחון ולוודא (בכלים שאינם בידי ) אם אין‬
‫מדובר בזיוף ; ככלות הכל‪ ,‬ממצאים שכאלה (במיוחד כאשר מדובר בפיקנטריה כרצח שליט בידי אנשי‬
‫חצרו!) נמכרו בכסף (כסף 'גדול') בעת ההיא‪ ,‬ובמקביל להתפתחות ענף האגיפטולוגיה יש להניח כי‬
‫התפתחה התמחות בזיופים אגיפטולוגים ‪ .‬באותו פפירוס נזכר גם ענשם של הקושרים (כתריסר‬
‫במניין ) אשר הוצאו להורג או נקטמו איברים מגופם אך גם הורשו לבצע התאבדות ! תרבות ענישה‬
‫ייחודית זו דומה אולי לפרשת 'התאבדות' המרגל המצרי אשראף מרוואן בלונדון ‪.‬‬

‫בספרו [‪ ]16‬מקדיש האגיפטולוג ‪ A. Erman‬כשלושה דפים לפרשייה זו ‪ ,‬תחת הכותרת ‪LE COMPLOT‬‬
‫‪ DU HAREM‬ע' ‪ ,234‬ונראה כי גם מי שאינו בקי בשפה הצרפתית מבין כי אין מדובר בקומפוט כי אם‬
‫במזימה או קשר בארמון ! אם אכן המסמך אוטנטי‪ ,‬כי אז מאלפת מאוד הידיעה שבסביבות אלף‬
‫לפנה"ס (אלף שנים לאחר 'טכנולוגיית כתבי המארות ' הנ"ל) היא עדיין בתוקף ‪ ,‬מנסים להפטר ממנו‬
‫בשיטה זו (של קללה‪ -‬מארה)‪ ,‬ורק לכשלא עולה הדבר בידם גם חותכים את גרונו ‪.‬‬

‫בהערת שוליים (בשלב זה‪ ,‬דיון יבוא בהמשך בפרק 'השפעות תרבותיות') נציין ונזכיר כי האות ר '‬
‫ממלאת מקומה של האות ל' (בשפות כנען) שאינה קיימת במצרית ‪ ,‬כך שאם לוקחים את הפסוק‬
‫המקראי הדן בקללת בלעם 'ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני' (במדבר כ"ב פסוק ו ') ונחליף‬
‫את ר' לאות ל' 'ארה' הופך למילה 'אלה' שמשמעה גם כן קללה‪.‬‬

‫השושלת ה‪ 18-‬לוחמנית ביותר ‪ ,‬ותחומס ה‪ 3-‬אינו מסתפק בניצחון קרב מגידו ‪ ,‬הוא 'מכה בברזל‬
‫בעודו חם ' ומנהל שבעה עשר מסעות מלחמה מתועדים‪ .‬אחת התעודות מתארת את כיבוש יפו‬
‫בעורמה‪ ,‬בעזרת מאתיים חיילים שהתחבאו בתוך סלים ( ‪ ,)ANET p. 22 f‬אשר מוגשים כמנחה‬
‫לכאורה לשלי ט המקומי ‪ .‬סיפור שאולי מביא השראה ל תרגיל (המאוחר יחסית) מסוג סוס טרויאני ?‬

‫אך חשוב מכך הוא תיעוד הערים שנכבשו ‪ ,‬כפי שנרשם באנאלים של מסעי המלחמה ‪ ,‬בפירוט רב‪.‬‬

‫אהרוני [‪ ]17‬רואה בכך מקור טופוגראפי מן המעלה הראשונה לכנען של העת ה היא‪ ,‬וראייה לכך‬
‫שכנען מכילה ערים אשר שוכנות בעיקר בעמקים ובסמיכות לדרך הים ‪ .‬הוא מציין שמעטים מאוד‬
‫השמות הנוספים המובאים ברשימות מאוחרות יותר מימי אמנחתפ ה‪ 2 -‬ועד רעמסס ה‪ 3 -‬דהיינו‬
‫החצי הראשון של הי "ג לפנה"ס‪ .‬באנאלים והרשימות הטופוגרפיות חסרים החלקים הפנימיים ‪ :‬הרי‬

‫‪34‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫יהודה ואפרים ‪ ,‬הנגב‪ ,‬הרי הגליל‪ ,‬עמק הירדן הדרומי ‪ ,‬הגלעד ועבר הירדן הדרומי ‪ ,‬מאחר ולמצרים‬
‫אין בהם עניין ‪ .‬השוואה עם רשימת הערים במסע שישק ‪ ,‬אשר שם דגש על יהודה ושומרון ‪ ,‬כשלוש‬
‫מאות שנה מאוחר יותר מאפשר השוואה והערכת היקף 'מפעל ההתיישבו ת' ושל מאמץ הביצור‬
‫המואץ של 'הממלכה המאוחדת'‪ ,‬המהווה את עיקר 'הבנייה המונומנטאלית ' של בית דוד בראשיתו ‪.‬‬

‫אנליזה נוספת שעושה אהרוני ‪ ,‬בהתייחס לאנאלים המלחמתיים ‪ ,‬הוא התפלגות השבויים הנלקחים‬
‫מכנען למצרים ‪ -‬סוג של ביופסיה ‪ ,‬לצורך מיפוי התא האורגאנ י בכנען ‪ .‬ברשימת השבויים של‬
‫אמנחתפ מציין אהרוני ‪ 550‬מריאנו (אצילים‪ -‬פאודלים‪ -‬לוחמי 'רכב משוריין ') ‪ 240‬נשותיהם‪640 ,‬‬
‫כנענים‪ 232,‬בני מושלים‪ 323 ,‬בנות מושלים‪ 270 ,‬פלגשי מושלים (ע' ‪ .)146‬ואילו ברשימה מסכמת‬
‫נמנים‪ 127 :‬מושלי רת'נו (כנען וסוריה )‪ 179 ,‬אחי מושלים‪ 3,600 ,‬עפירו‪ 15,200 ,‬שסו‪36,300 ,‬‬
‫חארו‪ 15,070 ,‬נגס‪ ,‬כאשר המושלים ואחיהם לוחמים בעלי מרכבות‪ -‬מלחמה‪ ,‬נגס כנראה בני נחשה‬
‫ומתייחסים לסוריה הדרומית ‪ ,‬שסו הם נודדים אדומיים מעין בדואים ‪ ,‬עפירו נודדים עבריים ותושבי‬
‫הארץ הכנענים חורים (חארו)‪ .‬בהתייחסות להרכ ב הדמוגרפי בכנען (בניכוי אוכלוסין מחבלי דרום‬
‫סוריה ) נובע שאוכלוסיית יושבי הקבע הכנעניים (חורים ) מגיעה לכ‪ ,66% -‬הנודדים השוסים כ ‪27%‬‬
‫והעפירו (אותם מייחסים לעבריים ) לכ‪ .6% -‬הדבר משקף לדעתו נאמנה את אוכלוסיית כנען במאה‬
‫הט"ו‪ ,‬ואילו ניתוח רשימות דומות מן המאות י"ד י"ג לפנה"ס מעיד על עליית חלקים של הנודדים‬
‫השוסים והעבריים ‪ .‬שתי הסתייגויות בידי לניתוח זה ‪ ,‬גם אם אני מוצא לו מקום והצדקה‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬לא צריך להגזים בטוהר הגזע של העבריים ‪ ,‬וגם אין לייצר קשר חד‪ -‬חד ערכי בין העפירו‪-‬‬
‫עבירו לעבריים ; ועל כל פנים לא כל בני שבטים 'עבריים ' בהכרח גם 'בני ישראל'‪ .‬יש די והותר רמזים‬
‫במקרא על אדומים‪ ,‬מדיינים ונודדים אחרים בסביבה‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬התפלגות זו מאפיינת את א זורי השפלה והעמקים ‪ ,‬בהם יש למצרים עניין מרכזי ועל כן מסעי‬
‫המלחמה מתנהלים שם‪ ,‬צבא מצרים אינו כשיר למלחמת גרילה בג'ונגלים של וייטנאם ומפקדיו אינם‬
‫מסבכים אותו שלא לצורך באזורי יערות הרריים ‪ .‬עם היוודע מסע מלחמה מתקרב‪ ,‬הגיוני שהנודדים‬
‫יסתלקו לאזורים שהם 'מרחב בטוח'‪ ,‬אליהם לא מגיעים המצרים‪ .‬סביר כי אוכלוסיית ההרים ואזורי‬
‫הספר תכיל שבטים נודדים ‪ ,‬עבריים ביניהם ‪ ,‬באחוזים גבוהים משמעותית‪.‬‬

‫אך גם ניתוח זה של אהרוני‪ ,‬גם אם סובל מהטיה להרכב שמאפיין תחומי השפעה מצרית מובהקים ‪,‬‬
‫והשוואתו להרכב במאות הבאות מלמד על התחזקות שבטי עפירו‪ -‬עבירו בכנען בתק ופה המציינת את‬
‫תחילת 'ההתנחלות'‪.‬‬

‫רקע‪.‬הצעתי לפאזות 'ההתנחלות' – מתיחת הפאזל‬

‫לשיטתי ‪ ,‬יש להרכיב את הפאזל מעובדות ומ מצאים (גם ארכיוניים ) בכנען ומצרים הנמצאים בהתאמה‬
‫כזו ואחרת עם רמזים שקיימים במסורות שהועברו לספרי 'שמות' עד 'יהושע' וגם 'שופטים'‪ .‬אף לא‬
‫מרכיב בודד אחד מסוגל לספק הסבר קוהרנטי שלם אך שילובם מסוגל להציג את פאזות ההתגבשות‬
‫וההתנחלות הישראלית‪ .‬לשם כך נדרשת 'מתיחת הסאגה' על פני ציר הזמן והגמשת החשיבה ‪.‬‬

‫ראשיתה בחצייה השני של המאה הט"ז בגירוש שלטון היקסוס ונדידת אנשיהם כפליטים ‪ -‬בתוכם גם‬
‫משפחות נושאי‪ -‬משרה עבריים (מקרב נודדים כנענים עבריים‪' -‬אברהמיים' במנגנוני השלטון ‪ ,‬צאצאי‬
‫יוסף ובניו אפרים ומנשה באמונתם‪-‬מסורתם) בפועל שניים מהחזקים במה שיתפתח בהמשך‬
‫לקואליציית שבטים ‪ .‬נוודים לוחמניים ‪ ,‬בעיקר ב אזורי הספר המדברי ‪ ,‬רחוק ככל שאפשר מחשש‬
‫'וונדטה ' מצרית‪.‬‬

‫לקשרי ם האיתנים בין אנשי היקסוס במצרים לאנשי כנען אינספור תימוכין הן ב ממצאי חפירות ו הן‬
‫בטקסטים המקראיים והחיצוניים ‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נדודי ‪ 40‬שנה במדבר עשויה להיות מטפורה יותר מ אשר יומן קלנדארי ‪ ,‬ולדעתי המספר ‪ 400‬יותר‬
‫קרוב לתהליך המלא מאשר ארבעים‪ .‬כך או כך‪ ,‬מנהיגי ם ראשוניים כדוגמת משה ואהרן ‪ ,‬המתווים את‬
‫טקטיקת הנדידה לאזורי הספר של המדבר ‪ ,‬אינם נכנסים 'לארץ המובטחת'‪ .‬אך כמובן הכול תלוי‬
‫מאיזו 'נקודת התחלה' מתחילים למדוד ‪ ,‬למנות ולחשב ‪.‬‬

‫המשכה בהצטרפות משפחות כוהנים ‪ -‬פליטי תל אל‪-‬עמרנה וניסיון מהפכה מונותיאיסטית במצרים ‪-‬‬
‫אל שבטי הנוודים ‪ .‬זאת לאחר כשלון הרפורמה הדתית של אחנ‪-‬אתון במצרים‪ ,‬נטישת תל אל‪-‬עמרנה‬
‫(והארכיון העשיר שלה)‪ ,‬ובעיקר בעקבות קמפיין בלתי מתפשר להשמדת כל זכר לרפורמה (לא רק‬
‫'זכר' שיילוד אלא רדיפת כוהניה מחולליה ) בידי שליטי סוף השושלת ה‪ 18 -‬במצרים באמצע המאה‬
‫הי"ד לפנה"ס‪ .‬הביסוס לכך יוצג בפרק ב‪ .3.‬עקבות השפעות נוספות של תרבות מצרים‪.‬‬

‫הצטרפות כוהנים ‪ ,‬פליטי רפורמה מונותיאיסטית ‪ ,‬עשויה להסביר את קפיצת המדרגה של אותם‬
‫שבטים נודדים מבחינה דתית ‪ -‬התפתחות בלתי צפויה ובלתי מוסברת לחלוטין ‪ ,‬וכמובן חסרת‬
‫תקדים‪ ,‬אין לדוגמה זו אח ורע ‪ .‬שבטים נודדים אינם בחזקת ממציאים ומחדשים כי אם בחזקת‬
‫מושפעים מסביבתם ולו מדים מתרבויות שמפותחות מהם ‪ .‬התפתחות מדהימה שכזו‪ ,‬ההסבר‬
‫האלטרנטיבי עשוי להוביל רק להתערבות כוח עליון או נחיתת אנשי מאדים ‪...‬‬

‫בכל מקרה‪ ,‬הן 'פליטי היקסוס ' והן פליטי תל עמרנה ' הם בגדר ציבור שחווה 'חורבן בית ' (בין אם‬
‫ראשון שני או שלישי ‪ )...‬ורעידת אדמה שכזו כפי שהטביעה חותמה ומתועדת באינספור מחקרים‬
‫וספרים ‪ ,‬ומהווה קטליזאטור להתנעת והאצת רפורמות נוספות כפי שבאות לידי ביטוי במקרא ‪.‬‬
‫תיאוריות 'פיברוקים ' של המקרא בשיבת ציון (או חשמונאים ) אינם מסוגלים לספק את ההסבר לצד‬
‫המהפכני בתכני היהדות כבר החל משלביה המקדמים‪.‬‬

‫התגבשותה בהתגברות הלחץ על הנוודים העבריים מצד בריתות בין ישויות סמי‪ -‬ממלכתיות של‬
‫שבטי מדיינים ‪ ,‬מואבים ואדומים אשר קמו בדרום עבר הירדן ו לא התקיימו לפני המאה הי"ג ('במדבר'‬
‫כ' פסוק י"ד‪-‬כ'‪ ,‬כ"א ד'‪' ,‬שופטים י"א פסוק ט"ו‪-‬י"ח) המאלצות את השבטים העבריים לסוב לאחור ‪,‬‬
‫לחץ המאלץ בשלב מסוים להיות יותר החלטיים בחיפושי נחלאות גם מצדו המערבי של הירדן ‪ .‬לחץ‬
‫חיצוני ממזרח לירדן לעומת וואקום שלטוני מסוים ממערב לו ‪ ,‬המניע אותם לנצל את חולשת הכנענים‬
‫שהיו חזקים מדי בעבר (כפי שמשתקף בתיאור 'פרשת המרגלים') אך מאז הכו והוחלשו באופן שיטתי‬
‫בידי המצרים ‪ ,‬לנצל הזדמנויות גם ב מסעי מלחמה אינטנסיביים ואלימים ביותר ‪ ,‬כרוח הדברים בספר‬
‫'יהושע'‪ .‬מסעי מלחמה כנגד ערי כנענים לתפיסת שליטה על מקורות מים וקרקעות אשר בתחומם‪,‬‬
‫אך ללא 'מפעלי בנייה ' בערים שהוכרעו ‪.‬‬

‫הבשלתה מתבטאת בניסיונו ת התבססות (לעתים סתם הישרדות ) ובריתות לוקאליות בין שבטים‬
‫עבריים לצורך התגברות על איומים אד‪ -‬הוק‪ ,‬בריתות מלחמה המבססות קשרי שבטי יהודה‪ -‬שמעון‬
‫מחד לעומת אפרים‪ -‬מנשה ושבטים 'צפוניים ' אחרים מאידך‪ ,‬בריתות שיהוו בסיס קרע שיפלג את‬
‫'הממלכה המאוחדת'‪ ,‬גם אם נדמה שלהרף עין מצליחה לאחד את כ‪-‬ו‪-‬ל‪ -‬ם בגלל לחצי הפלשתים‬
‫הגורמים להתגייסות ול תחילת התגבשות ממלכה‪ .‬הם מצדם בקושי שרדו את המכות שהנחית עליהם‬
‫רעמסס ה‪ ,3 -‬איבדו לחלוטין את המומנטום ההתחלתי שאפשר להם לשטוף ולרסק ממלכות חזקות‬
‫באסיה הקטנה (מתני והחתים)‪ ,‬כדי לספוג מכה ניצחת אפילו מגורם צבאי לא גדול במיוחד ‪ ,‬ודאי קטן‬
‫בקנה מידה של המזרח הקדום‪ ,‬כמו 'בית דוד '‪ ,‬גורם שלטוני המוזכר בשם זה בממצא בתל דן‪.‬‬

‫ההזדמנות‪ .‬המלחמות הבלתי פוסקות של רעמסס ה‪( 3 -‬גם בתוך הדלתא) מקיזות מדמיה של‬
‫מצרים צבאה וכלכלתה‪ .‬השליט המצרי נאלץ לגייס לצבאו גדודים המורכבים משבויים לוביים (ר' ‪A.‬‬
‫‪ ]16[ Erman‬בפרק ‪ 23‬המוקדש לשליט זה ‪ -‬פרק מקיף המחזיק יותר דפים אפילו מזה המוקדש‬
‫לרעמסס ה‪ ) 2 -‬וגם שכירי חרב‪ .‬נחלשת ההגמוניה המצרית (איום חיצוני) בכנען מחד‪ ,‬וגם‬

‫‪36‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫מנוטרל האיום הפלשתי (איום פנימי)‪ .‬נותרות ערי שכירי‪ -‬חרב פלשתיים‪' ,‬שומרי סף ' מטעם מצרים‬
‫מבית שאן ועד דרומית לעזה ‪ .‬מבחינת ממלכת השבטים היהודאיים (בין אם נכנה אותה 'הממלכה‬
‫המאוחדת'‪ The United Kingdom ,‬מצדי גם 'בריטניה הגדולה '‪ ,‬בנגלה‪-‬דש או טימבקטו ) מדובר‬
‫בחלון של הזדמנות; החלשות שני גורמי איום משמעותיים ‪ ,‬חיצונית ופנימית ‪ ,‬חייבת לבוא לידי לביטוי‬
‫בניצול הזדמנויות ‪ ,‬ולכן קיים היגיון רב באותו תרחיש המתואר בספר מלכים ‪.‬‬

‫גם בהיותה אימפריה בשקיעה‪ ,‬מצרים ממשיכה לראות את 'דרך הים ' כמעבר הכרחי לביטחונה‪ ,‬ומי‬
‫שאינו מבין זאת ומנסה להתגרות בה בהתנגשות מצח נמחץ תחת מלוא משקלה‪ ,‬גם אם ביאשיהו‬
‫עסקינן ‪ ,‬מלך רפורמאטור מונותיאיסטי משמעותי ורב זכויות לפי המקרא ‪ ,‬המנסה להחזיר את ממלכת‬
‫יהודה לדרך התורה ‪.‬‬

‫המלצת קריאה‪ .‬ספרו של אהרוני [‪ ] 17‬מציג ממצאים ותובנות העשויים לחזק תזה כפי שהצגתי לעיל ‪.‬‬
‫אך גם שלא למטרה שכזו‪ ,‬הספר מאלף ומומלץ ביותר בהיותו בנוי מערכתית לעילא ו לעילא ‪ ,‬תוך ציון‬
‫מקורות חיצוניים למקרא (תעודות מארי ‪ ,‬אללח ותל אל‪-‬עמרנה) וביצוע אימותים והצלבות דרושות‬
‫ככל שמתאפשר‪ ,‬אך בלי להעמיס את הקורא בתפל וברשימות אינסופיות כדרכם של קומיסארי ם; בלי‬
‫להתיש במצגי מלאי‪ -‬אפסניה ופרקמטיא תוך ציטוט כל סגן מזכיר (עפ"י פרוטוקול י מועצ ת פועלי‬
‫מעלות‪ -‬תרשיחא) ודבר מזכירות סקציו ת הבניי ה כלי הבית ו הקדרות כדרכו בקודש של הפינקלשטיין ‪.‬‬
‫ספרו של אהרוני יודע לרדת לעמקם של תיעוד‪ -‬אנאלים חשובים תוך ניתוח רש ימת ערים כבושות ‪,‬‬
‫הרכב דמוגראפי הנובע מרשימות שבויים או אפילו יציר ת‪-‬דרמה מצרית כדוגמת 'סיפורו של סינואה '‪,‬‬
‫ממנה לומדים הרבה על תכסית מנטאלית וגיאוגרפית כאחד בכנען שנתונה תחת הגמוניה מצרית‪.‬‬
‫אהרוני מצליח להחיות ספר עיוני ולהעבירו לז 'אנר של נובלה מרתקת‪.‬‬

‫רקע‪.‬מנת קינוח‬
‫כפיצוי על התארכות המבוא נגיש כמנה אחרונה את דבר הקומיסארצ'יק‪ ,‬אשר מגייס (פוסט מורטום ‪,‬‬
‫כדרכו ) גם את יוחנן אהרוני לתמיכה 'באסכולה הגרמנית ' בכתבו‪' :‬אהרוני‪ ,‬שהחזיק בגישתו של אלט‬
‫להתנחלות שי חזר את התהליך כחדירה איטית ושקטה של הגורמים (הישראלים ) החדשים‪( '...‬ע'‬
‫‪ ,)285‬האומנם?‬

‫אך אהרוני [‪ ]17‬כותב כך‪' :‬אי אפשר לקבל את דעתם של אלט ונות‪ ,‬הרואים בכל תהליך ההתנחלות‬
‫מעבר טבעי ואיטי ‪ ...‬מפריכים דעה זו תיאורי המקרא ושכבות החורבן שנמצאו בערים כנעניות שונות '‬
‫(ע' ‪.)167‬‬

‫כאן כבר הולכת ומתגבשת הכרעה (שמא החראה?) שאבי 'אסכולה חדשה של נקרופיליה מדעית '‬
‫צומח ומתהווה ממש לנגד עינינו ‪ ,‬ובהיבט סוציו‪ -‬גיאוגראפי‪ -‬אקולוגי – קו מנחה ונר לרגליו של אבי‬
‫האסכולה – אפשר לראות זאת פריבילגיה השמורה לקומיסארים שתפקידם ליידע את הציבור (לצורך‬
‫רגיעה כללית ) כי כל הסוט ים מהדרך הביעו חרט ה והתיישרו עם 'הקו המפלגתי' הראוי ו הנכון למען‬
‫ההיגיינה הציבורית ‪ ,‬וזאת פוסט‪ -‬מורטום‪.‬‬

‫רקע‪.‬אפילוג – הפלשתים ‪ -‬בנייה מונומנטאלית ואחריתה‬

‫מי שלא התיישרו עם הקו הראוי (כי פלשו בטרם שיעורי היסטוריה מטעם קומיסארים נכנסו למערכת‬
‫החינוך)‪ ,‬היו שבטים המכונים 'גויי הים' או הפלשתים‪,‬שנדדו מזרחה ביבשה ובים‪ ,‬אפשר שכתוצאה‬
‫מלחץ הפלישה הדורית לאזור יוון ‪ .‬ציור לוחמים מיקניים ( ‪ )Mycenaean‬מזוינים 'בחגור צבאי מלא' על‬
‫גבי אגרטל (שנחשף ע"י שלימאן )‪ ,‬אשר זהה לתיאור המקראי של גלי ת‪ ,‬מוביל את הזוג דותן [‪]35‬‬
‫לכתיבת כותרת '‪( 'transfer of Aegean tradition to Philistia‬ע' ‪ )47‬שכזו בספרם‪ .‬סברה אחרת‬
‫מקשרת אותם עם שבטים פלסגים‪ ,‬גם הם מיוון [‪ ,]48‬הנזכרים כך או אחרת אצל הומרוס‪ .‬הפלשתים‬

‫‪37‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אינם אנשי‪ -‬כתיבה אך תעודות מצריות מספקות מידע עליהם ( ‪ .)ANET p. 262‬לא יהא זה בחזקת‬
‫גוזמה גדולה לכנות זאת 'רעידת אדמה' שראשיתה מסע כיבוש אדיר של חמש קבוצות ‪ :‬ושש‪ ,‬דגון ‪,‬‬
‫סכלש‪ ,‬ט'קר ופלשתים (‪ - ( prsht‬במקומות אחרים מופיעים שמות וכינויים אחרים המעידים על‬
‫אפשרות מוצאם מסרדיניה (שרדונה )‪ ,‬כרתים‪ ,‬סקיליה (סקל)‪ ,‬וקליקי ה ‪ -‬שהצליחו למוטט ממלכות‬
‫חזקות ביותר באסיה הקטנה ‪ -‬מתני והחתים‪ .‬בכנען הם ניסו לתפוס את שטחי העמקים ובעצם ניסו‬
‫לחדור גם לדלתא של הנילוס ‪ ,‬לליבה של מצרים‪ .‬לא הבינו שבכך נכנס ים לעימות חזיתי עם צבא חזק‬
‫ומאורגן שמתמחה דווקא בלחימה בשטחים פתוחים בהם יכול למכסם את יתרונותיו ; זירות לחימה‬
‫אופטימאליות עבור המצרים בהן יכול רכב המלחמה להאיץ ולהסתער במלוא עצמתו המוחצת בחסות‬
‫הקשתים‪ .‬מסתבר שגם בקרב ימי היה למצרים יתרון בתמרון ספינותיהם ‪ .‬לאחר שהוכו שבטי‬
‫הפלשתים בידי רעמסס ה‪ 3 -‬מכה קשה ביותר בשנת ‪ 1170‬לפנה"ס בקירוב ‪ ,‬פלישתם נבלמת‪ .‬חלקם‬
‫הופכים להי ות שבויים‪ -‬שכירי חרב עבורו ‪ ,‬כפי שמוכיחים ארונות קבורה ( ‪)Anthropoid coffin‬‬
‫המאפיינים קבורה פלשתית בבית שאן ‪ ,‬כמתואר (ע' ‪ )60‬בספר טרודה ומשה דותן – ‪,]35[ Dotan‬‬
‫בעוד חלק אחר מתיישב בעזה וצפונית לה‪.‬‬

‫לאחר שעיקר כוחם הוכה בידי צבא מצרי יכול היה בית דוד להנחית עליהם ‪ ,‬גם אם לא בקלות‪ ,‬את‬
‫מכת המוות‪ ,‬מעין שידור חוזר ללחימה במלכי הכנענים שנעשתה לאחר 'ריכוך מצרי ' שיטתי‪.‬‬

‫ערי הפלשתים עוד המשיכו להתקיים כך או אחרת ‪ -‬חפירת אשדוד בידי הזוג דותן וסיפורה [‪]35‬‬
‫המגולם בשער העיר המאסיבי בסגנון שלמה ‪ ,‬כמו בערים חצור‪ ,‬מגידו וגזר וכפי הנראה גם בחפירות‬
‫'שעריים ' (ראה להלן) מאלף; נזקים שנגרמו לו במאות שנותיו משקפים את כיבוש מסע י פרעה‪-‬שישק‪,‬‬
‫כיבוש יהודאי בימי עוזיה ‪ ,‬כיבוש אשורי בימי סרגון ה‪ ,2 -‬מהם הפליאה אשדוד להשתחרר‬
‫ולהתאושש במהירות שוב ושוב עד לחורבנה הסופי בידי בבל ‪ -‬אך מדובר בקיום ברמ ת הישרדות‬
‫בלבד‪ .‬ברמת כוח המסוגל להתאחד ולהוות איום כלשהו ה פלשתים ירדו מב ימת ההיסטוריה במהירות‬
‫בה הגיעו‪.‬‬

‫לשער בסגנון ‪ Solomoni‬זה באשדוד‪ ,‬שנמצאו דומים לו ג ם בשכבת 'הממלכה המאוחדת' בערי‬
‫מפתח בצפון – ממצא אותו שוללים הפינקלשטיינים מכל וכל ‪ ,‬משמעות גם באשר לוויכוח אודות‬
‫ממצאי חפירות חרבת קיי פא (העיר 'שעריים' המקראית‪ ,‬אולי ‪ ,‬על שום שני השערים בסגנון‬
‫שלמה\דוד) כי מבית שמש אשדוד כבר במרחק תצפית עין ‪ ,‬כך שמדובר במערך ביצור אינטגראלי‬
‫בעומק מניפת הפרישה הפלשתית דאז בטרם תוכרע סופית ‪ .‬מאידך‪ ,‬מתנגדי 'הממלכה המאוחדת'‬
‫(המגיחים ממערת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים ) טוענים כי העיר הנה פלשתית ‪ .‬דא עקא‪ ,‬כל‬
‫העצמות שנמצאו אינן מכילות ולו אפילו עצם 'סטייק לבן ' אחד‪ ...‬מסקנה חד משמעית? לאו דווקא ‪' :‬זו‬
‫עיר כנענית '‪ ,‬מכריז פרופ' נאמן (שותפו הבכיר של הפינקלשטיין ) כי העדר עצמות חזיר מאפיין‬
‫כנענים ! שלדעת נאמן עברו למטבח (נובל קוזין ) נטול חזיר ‪ ,‬בגלל סלידתם מן הפלשתים‪ ,‬ואני רק‬
‫שאלה‪ :‬אפשר כי להבעת סלידתם מאורחות פלשתים נהגו למול א ת הזכרים? להתעטף בטלית?‪...‬‬
‫אין ספק כי 'נאמנות' בלתי נדלית מבקיעה מאותה מערה ‪ ,‬מגביהה עוף ומגמדת אף את זו של‬
‫קיצוניים שבקיצוניים מקרב 'נאמני הר הבית' המשיחיים ביותר (מן הצד המוסלמי ו מצד היאהוד‬
‫כאחד)‪.‬‬

‫אך לא רק נאמן יהיה חבר 'מסדר דורשי טו "ב ‪ -‬טמפלר ואביר עבר י'‪ ,‬כי אם גם יצירתי ‪,‬‬

‫ובל נתפלא אם יטענו כי מדובר בעיר שומרונית ‪ ,‬בגדר חיל חלוץ ‪...‬‬

‫ב‪ .1.‬השפעה הגמוניה תרבותית מצרית‪ :‬מילות שליט הנודדות לערבית ולעברית ‪.‬‬
‫פרק זה מתמקד בהצבעה על מילים מצריות כפי שמופיעות בספרות מצרים העתיקה באמצע‬
‫התקופה התיכונה תוך ניסיון להצבי ע על מילים עבריות וערביות שהושפעו מהן ‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫הצדקת הדיון‬
‫אפשר להקשות על נחיצות הדיון ‪ ,‬הכרוך גם במאמץ לא מבוטל כמובן באיתור מילים ‪ ,‬ותועלתו ואין‬
‫מנוס בשלב זה מהצדקת הדיון ‪.‬‬

‫לטענתי מילים הן בעצם פלטפורמה לשינוע רעיונות ‪.‬‬

‫מילה היא בעצם מודל בין אם פשוט או מורכב יותר ‪.‬‬

‫מודל הוא רדוקציה של תופעה בטבע או בחברה לצורך תיאור והגדרת מהותה העיקרית או‬
‫הפונקציונאליות שלה ‪.‬‬

‫לא ניתן להעלות על הדעת תקשורת ‪ ,‬שיתופי פעולה בין אינדיבידואלים (או היווצרות מאמץ חברתי‬
‫כלשהו) קל וחומר התפתחות מדעית ‪ ,‬ללא ניצול 'פטנט' זה‪ ,‬המבדל בעצם את האדם משאר בעלי‬
‫החיים‪ ,‬גם תבוניים למדי ‪.‬‬

‫יש לכך משקל בלתי מבוטל בהנחה כי מילים הן סוכן תרבות (לדוגמה 'איפון ') אשר העברתן מהווה‬
‫פלטפורמה להשפעה רעיונית תפיסתית הרבה מעבר לאפקט ידע נוסחתי ‪ ,‬וזאת בניגוד לגישה‬
‫הבלשנית של פרופ' חומסקי‪ ,‬לפיה שפה הינה דבר שמתהווה באופן טבעי בכל מופעי האנושות‬
‫העולמית באופן דומה פחות או יותר הנגזר ממבנה אחיד של מבנה מוח‪-‬מערכת העצבים בגוף האדם‪.‬‬

‫יוסבר כי מילה מהווה מו דל או נוסחה לדבר ממשי או מופשט (בין עצם‪ ,‬פעולה מחשבה או תחושה)‬
‫המתקיים בתרבות מסוימת אך לא חייב להתקיים בתרבות אחרת ‪' .‬פטיש'‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מילה שהינה‬
‫מודל או פונקציה (או נוסחה ) שתצמח בכל חברה אנושית המתחילה לייצר כלי עבודה אך אינה‬
‫הכרחית לחברת ציידים ‪ ,‬זאת‪ ,‬כדי לבטא אפשרות יצירת אימפקט על אובייקט (בין אם ראש מסמר או‬
‫לסיתות אבן ) ללא פירוט פרמטרים כגון ‪ :‬חומר‪ ,‬משקל‪ ,‬אופן אחיזתו או שיטת הפעלתו (עם\ללא סדן)‪,‬‬
‫כך שפטיש‪ -‬אוויר יהיה שונה מפטיש סנדלרים ועדיין שניהם 'פטיש'‪ ,‬פונקציונאלית ‪.‬‬

‫המילה שונה במובן מסוים ממודל הנוסחה‪ ,‬אך בהיותי נבער לחלוטין בהגותם ויצירותיהם של גדולי‬
‫ציביליזציה כדוגמת עזרא פאונד ודומיו הנני חסר הסמכה לחלוטין בכל אשר למילים ‪ ,‬יחד עם זאת‬
‫לאחר כמה עשורים בהם אני עובד עם נוסחאות כאלה ואחרות מותר לי להעיד כי הנוסחאות מדייקות‬
‫ככל האפשר וחד משמעיות‪ ,‬פשוט שונאות אזורי אמביוולנטיות (כדוגמת תופעת המעבר שבין מהירות‬
‫תת‪-‬קולית לעל‪ -‬קולית ) בעוד שהמודלים שמייצגת מילה אינם מחויבים בחוקי צמצום שכזה ‪ ,‬להפך‪.‬‬
‫לפעמים המילה מלהטטת מחוץ לקופסתה המוגדרת‪ ,‬כמו חרב‪ ,‬למשל‪ ,‬אשר בברק שניתז ואיושה‬
‫המתנגנת ממנה בעת הריקוד שהיא מבצעת לנוכח העיניים המביטות בה מצליחה להפנט לרגע את‬
‫היריב‪ ,‬לרגע קט כמובן ‪ ,‬עד שלקות ראייה \שמיעה מסוימת מונעת ממנו המ שך צפייה ‪ ,‬בעת שראשו‬
‫מותז ממנה גם הוא‪ ...‬אפשר להוסיף‪ ,‬במאמר מוסגר‪ ,‬כי הכותבים המצריים הם אמנים בכך‪ ,‬וירבו‬
‫לגוון ולנסות ללהטט תוך כדי רישום הדברים‪ ,‬כאמן בעת שמכחולו מושח בקווים וכתמים את הבד‬
‫המתוח על כן הציור שמולו ‪ .‬אפשר לראות במלאכת הפענוח רצף אין סופי של 'חידת הגיון ' שהופכת‬
‫זאת לשעשוע ייחודי ‪.‬‬

‫ובחזרה לנושא המודל והמילה ‪ ,‬אפשר להפריך את גישת חומסקי בדוגמאות של מילים שנוצרו‬
‫בתרבויות מסו ימות אך אין להן מקבילות בתרבויות אחרות ‪ ,‬לדוגמה טריביאלית לכך היא 'בן מאומץ'‪,‬‬
‫מושג‪ -‬מנהג שרווח ברומא אך היה זר לתרבות היהודית (ר' מקרה שרה העקרה המביאה שפחה‬
‫בשם הגר לאברהם)‪ ,‬והעדר מחלט של מושג זה בשפות היהודים עד לעת החדשה בה מתפתחת‬
‫יהדות חילונית שבנושאים מ סוימים נוקטת 'כמנהג הגויים '‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ואם נכונה הנחת (שמא אקסיומה?) חומסקי באשר למבנה מוח אחיד הגורם להתפתחות חוקי שפה‬
‫זהים בכל מופעי האנושות ‪ ,‬מדוע הדבר אינו חל באשר לחוקים אחרים ? מדוע 'החוק הטבעי' לכאורה‬
‫של חמורבי 'עין תחת עין ' הוקדם (בכשלוש מאות שנה) בחוקי הערים אור ואשנונה (כ"א בנפרד)‬
‫שדגלו 'בחוק טבעי' אחר ‪ -‬חלופה כספית לנזקי גוף ?‬

‫לדוגמה (‪: ) ANET p. 161-163 Eshnunna Laws, translated by Albrecht Goetze‬‬

‫)‪44. If a man bites the nose of a(nother) man and severs it, he shall pay 1 mina of silver. (For‬‬
‫‪the eye he shall pay 1 mina of silver… (for) a slap in the face 10 shekels of silver.‬‬

‫( מנה – ‪ ;mina‬שקל – ‪(shekel‬‬

‫באותה קלות יחסית בה אפשר להפריך את 'האופן הטבעי' ( אליבא חומסקי ) בו מתפתח הדמיון בין‬
‫שפות הדיבור דווקא כן ניתן לתאר את 'האופן הטבעי' בו בני‪ -‬אנוש מסוגלים להבחין בקיום 'אמת'‪,‬‬
‫וזאת‪ ,‬גם ללא עזרה\הדרכה\הנחייה של מורים ו\או אנשי אקדמיה‪ ,‬ולראייה כללים עליהם מבוסס‬
‫מבחן פוליגרף הינם אוניברסאליים ואינם תלויי תרבות (כל עוד באדם שאינו פסיכופאט )‪ .‬ראייה אחרת‬
‫מעט יותר מבדרת הינה מופע סטנד‪ -‬אפ בו מוצגת 'אמת' המעוררת גלי צחוק מידיים ‪ ,‬ספונטאני ת‪,‬‬
‫אינטואיטיבית ‪ ,‬ובאופן הדומה ליכולת 'הטבעית' הניתנת לכל אדם להבחין בבחורה יפה‪ ,‬פרח יפה או‬
‫כל יופי אחר ‪.‬‬

‫יש לסייג את האמור לעייל (באשר לתגובות הציבור בעת מופע סטנד‪ -‬אפ) למצבים בהם 'האמת' אינה‬
‫מאיימת יתר על המידה ‪ ,‬ואפילו להב יא כמטפורה את היחס האמביוולנטי של בן האנוש למושג 'האש'‬
‫לה הוא נצרך גם כן‪.‬‬

‫בנוסף למילה בתור 'מודל' קימות גם מילים שהשפעתן בהפצה רעיונית נחשבת חזקה יותר ומוגדרות ‪,‬‬
‫על כן‪ ,‬במילה מיוחדת 'סטריאוטיפ' ולא תמיד במובן חיובי דווקא ‪ ,‬במיוחד בימים אלה של 'הגמוניית‬
‫התקינות הפוליטית '‪ .‬לעניות דעתי אין מנוס משימוש גם במילים מסוג הסטריאוטיפ לצורך העברה‬
‫מהירה של מסרים‪ ,‬במיוחד בנסיבות בהן מתרחקים מעט מכורסאות נוחות ואולמות ממוזגים של‬
‫קונגרסים המאכלסים מטיפים לתקינות פוליטית ‪ ,‬אל מרחבי ההחלטות המהירות‪ .‬דוגמה טריוויאלית‬
‫לכך היא חי ילים המבחינים בדמויות בלילה בגבול רצועת עזה ‪:‬‬

‫יגידו 'ערבים ' או יגידו 'חמושים'‪ ,‬יהיו לכך השלכות של חיים או מוות עבור הדמויות שמתקרבות אל‬
‫החיילים ‪ ,‬וברור שאין זמן לסימפוזיון מלומד באשר לכל סגולותיהן האנושיות של הדמויות ‪.‬‬

‫ואולי כדי לאזן זאת נציין כי גם סטריאוטי פים באשר ליהודים אינם חסרים כלל וכלל ‪ ,‬ניקח את‬
‫הסטריאוטיפ (האולטימטיבי ) 'שיי לוק' לדוגמה ‪:‬‬

‫בעוד שהיהודים הוזמנו למזרח אירופה (היום נקרא חבל זה 'מרכז אירופה') ע"י נסיכים פולניים‬
‫(ומלכים שהיו נבחרים מקרבם ) כדי לפתח את כלכלת איזור הספר הסלאבי מקרקוב ועד מוסקבה‬
‫שהכיל בעיקר עבדים סלאביים (מקור המילה ‪ ) Slave‬המשועבדים לשליטים טטארים‪ -‬מונגוליים‪-‬‬
‫טורקיים ‪ ,‬והבטיחו להם הגנה לחיים ולרכוש בתמורה לניהול אחוזותיהם וחיי מסחר בעת שהם‬
‫מנהלים מלחמות בלתי פוסקות בנחילי ארבה של בוזזים אסיאתיים המנסים לפרוץ ללא לאות‬
‫מערבה‪ ,‬מעולם לא הוזמנו למערב אירופה ‪ .‬שליטים פיאודלים פרנקים ‪ ,‬אנגלים‪ ,‬ובאשכנז ראו בהם‬
‫ספוג – מקור להלוואת כספים ‪ ,‬ומפעם לפעם ארגנו מסעות שחיטה\גירוש לצורך 'שמיטת חובות'‪.‬‬

‫המילה 'שיילוק ' צמחה במערב אירופה ולא במזרחה‪ ,‬לא בכדי‪ ,‬ושיקפה נאמנה את יחס השליטים ‪.‬‬
‫האם הסטריאוטיפ חסר ערך‪ ,‬איפוא ? האם אינו מגלם במילה אחת פיסת היסטוריה שאפשר גם‬
‫לכתוב ספר מחקר שלם אודותיה ? מדובר בצורת מודל יעילה (גם אם לא תמיד ערבה לאוזן השומע) ‪-‬‬
‫‪40‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫סוג של 'מנגנון דחיסה ' המצליח להכניס עולם ומלואו לתוך מילה או שתיים ‪ ,‬ועל כן לא תמיד יש טעם‬
‫לצווח‪' :‬אנטישמיות ‪ ,‬פאשיזם'! בשל מילה‪ .‬הסטריאוטיפ 'שיילוק ' מגלם נאמנה את יחסם של שליטי‬
‫אנגליה וצרפת גם להשמדת יהודי אירופה ‪ ,‬בין השאר בהיות חלקם בעלי חובות כספיים אישיים‬
‫לנושים‪ -‬בנקאים יהודים ‪ .‬אפשר להישאר קונסיסטנטי באשר ללגיטימיות שימוש במנגנון ה סטריאוטיפ‬
‫ולהתוות קו ברור ‪ :‬הבעת רעיון או רגשות (גם שליליים ) מותרת (ואפילו נחוצה ) אך שימוש סטריאוטיפי‬
‫לצורך הסתה\ליבוי יצרים \קריאה לביצוע פשע הינו עבירה ברת עונשין עפ "י כל חוק ‪.‬‬

‫לא רק שימוש סטריאוטיפי להצדקת ביצוע פשע פסול כי אם גם הצדקת 'ישיבה מנגד '‪ ,‬ואין צורך לציין‬
‫כי לפי הדין הפלילי לא רק ביצוע פש ע אסורה; אי סיוע לקרבן הפשע הופך את הצופה האדיש לסייען ‪,‬‬
‫כדוגמת מרשל האוויר האריס 'המפציץ' ‪ -‬משת"פ קלסי להשמדת יהודי הונגריה ‪ ,‬אשר טרפד את‬
‫הוראת צ'רצ'יל לנסות לפגוע במתקני ההשמדה בקיץ ‪ ,1944‬כמתואר ע"י ההיסטוריון פרופ ' ברנרד‬
‫ווסרשטיין ‪ .‬אמנם האריס תרץ זאת בבעיות טכניות ‪ ,‬המונעות ממנו להקצות לכך ולו רק מטוס אחד ‪,‬‬
‫אך חודש וחצי אחר כך ‪ ,‬עם כשלון המרד הפולני בוורשה ‪ ,‬הוא התגבר על כל הבעיות הטכניות‬
‫ובהוראת צ'רצ'יל שיגר יותר ממאה מפציצים להצנחת הספקה למורדים (פעולת כסת "ח שהעשירה‬
‫בעיקר את הצבא הגרמני בהספקת סי גריות בריטיות משובחות ממיטב הטבק של המושבות בעוד‬
‫הגרמנים נאלצים למחזר מזרונים כדי לעשן )‪.‬‬

‫יש לציין כי בניגוד למרשל האריס ‪ ,‬בכל הנוגע לצד האופרטיבי (ובניגוד לרטוריקת נאומיו המשלהבים )‬
‫טירופו של היטלר לא מנע ממנו לקבל החלטות שאינן מונחות סטריאוטיפ ‪ ,‬ולאייש עמדו ת מפתח‬
‫ביהודים למחצה אם נחוץ‪ ,‬כדוגמת מרשל האוויר מילך ‪ -‬מפקד הלופטוופה בפועל בעוד גרינג מתמ כר‬
‫לאופיום זלילה וגניבה (יצירות אמנות )‪ ,‬או מפקד עיקר החזית המזרחית הגרמנית (מול הצבא האדום)‬
‫פילדמרשל פון‪ -‬מנשטיין ‪ ,‬שנחשב בעיני כל עמיתיו המפקדים (וללא עוררין ) כמפקד הגרמני המוכשר‬
‫מכולם‪ ,‬וזאת עפ"י עדות לידל‪ -‬הארט אשר חקר אותם מיד עם תום המלחמה)‪ .‬האם אפשר שהפיהרר‬
‫לא ידע על מוצאו היהודי ? ספק רב! בטרם התחתן עם בת משפחת פון‪-‬מנשטיין ואימץ את שמם‬
‫(לשיפור סיכויי הקידום ‪ ,‬מן הסתם) נקרא שמו בישראל לוינסקי ‪ ,‬לא פחות ולא יותר מאשר נצר‬
‫למשפחת לויים בני עמרם ‪ .‬ואפרופו סטריאוטיפ ‪ ,‬גם בלי לדעת את שמו‪ ,‬די היה להציץ באפו ‪' ,‬אף‬
‫שיכול להספיק לעשרה יהודים '‪ ,‬כדברי אחות אמי‪ ,‬מנוחתן עדן ‪ ,‬שבגלל חזותן 'הארית ' שמעו התעדכנו‬
‫וידע ו לצטט את המיטב שבמיטב 'אוצר הבדיחה ו החידוד האנטישמי '‪...‬‬

‫עד כאן באשר לסטריאוטיפ ‪ ,‬כי יש להניח שהוסר ספק כלשהו באשר לעוצמת ה שימוש במודל מסוג‬
‫סטריאוטיפ‪ ,‬באשר לכוחו ויעילותו ‪ ,‬במיוחד לנוכח ההדגמה שלעיל ‪.‬‬

‫כל זאת כדי לסתור את 'גישת חומסקי ' לנושא הבלשנות והשפות ‪ ,‬הגוזרת סוג של דטרמיניזם על‬
‫התפתחותן‪ ,‬כדי להדגיש כי העברת מילים היוותה 'סוכן תרבותי ' משמעותי ביותר בהתפתחות‬
‫חברות ושבטים (מאוחר יותר עמים ) בהפצת רעיונות (לדוגמה 'עין תחת עין' מחוקי חמורבי לחוקי‬
‫המקרא ומשם לעולם המערבי כולו ) וכדי להצדיק את המחקר והטורח הכרוך בכתיבת הפרק‪ ,‬כך גם‬
‫קריאתו ‪ ,‬בעצם‪.‬‬

‫המתודולוגיה‬
‫בספרו [‪ ]46‬מתייחס צבי הרמן בספקנות מסוימת לעודף הרצינות בה מתייחסים בלשנים בהוכחות‬
‫נחרצות שהם מביאים לשורשים ומורפולוגיה של מילים ושמות בכדי להוכיח מגמ ות מסוימות‪ ,‬ושואל‬
‫בחיוך דק שבוקע בין השורות אם לא ניתן באותו להט גם להוכיח את היפוך המגמה ‪...‬‬

‫‪41‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בע' ‪ 148‬הוא כותב‪' :‬אם לראיות הנך זקוק‪ ,‬כלך לך אצל הפילולוגיה ובעיקר אצל האונומסטיקה ‪,‬‬
‫כלומר תורת השמות‪ .‬הללו רוחשות ראיות לרוב '‪ .‬הוא מביא כדוגמה לכך את הטענה כי סרגון מלך‬
‫אכד‪ ,‬זה שכינויו היה 'מלך ארבעת האזורים' הגיע לחופי הים התיכון עד לנמלים הפניקיים ‪ ,‬משם עשה‬
‫פשיטות ימיות והרח יק לקפריסין ‪ ,‬קיליקיה וכרתים ‪ .‬אך לא רק זאת‪' :‬ישנם היסטוריונים בעלי דמיון‬
‫נועז המשערים שסרגון הגיע עם ציו הרחק‪ -‬הרחק עד לארץ הבדיל‪ ,‬לספרד‪ .‬ספרד הייתה‪ ,‬אפוא‪,‬‬
‫מושבה אכדית‪ ...‬הם מבססים את הנחתם הנועזת על מציאות שמות ישובים שונים בספרד שיש להם‬
‫מעין צלצול ומוצא בב ליים‪' .‬המשחק הפילולוגי והאטימולוגי ‪ ,‬שאנשי המדע כה מחבבים אותו‪,‬‬
‫הלהטוטים ומעשי המשובה בשמות ‪ ,‬עלולים להביא לפעמים לידי מסקנות מגוחכות ביותר '‪ ,‬הוא מציין‬
‫ומוסיף ומנמק ‪' :‬מאורע בעל חשיבות עצומה כשכזאת‪ ,‬מין הדין שהיה משאיר עקבות כלשהם ‪ ...‬אין‬
‫זכר לכך‪ ,‬לא באגדות ול א בממצאים הארכיאולוגיים השונים ‪'.‬‬

‫ובאשר לעובדות ‪ ,‬בהקשר לויכוח בין היסטוריונים אודות מוצאם של הפניקים הוא מצטט את הגל‪:‬‬
‫'בפרשה סתומה זו חלוקות דעותיהם של ההיסטוריונים ‪ .‬רבות ושונות הן תורותיהם שלהם ‪ .‬דרכו של‬
‫ההיסטוריון שאם מנצנצת הנחה כלשהי במוחו מיד הוא משתדל לשעבד לה מציאות מסוימת ‪ ,‬ואם‬
‫העובדות אינן הולמות את התורה ‪ ,‬כי אז‪ ,‬לפי אמרתו המפורסמת של הגל ‪ :‬אוי ואבוי לעובדות ‪-‬‬

‫‪ ' Desto schlimmer fur die Tatsachen‬ולא יזיק לכל חוקר למלמל מספר מילות תבונה אלה מדי‬
‫בוקר בבוקרו ‪.‬‬

‫ברשימת המילים שאביא בהמשך‪ ,‬לא יתבצע ניתוח "מדעי " מתחומי הפילולוגיה או האונומסטיקה ‪ ,‬או‬
‫לחילופין ‪ ,‬ניסיון הלבשת מיסטיקה כלשהי ‪ ...‬יובאו מילים המכילות אותיות ושורשים זהים באופן חלקי‬
‫או מלא יותר (קשה לצפות לריבוי מופעי מילים שהועתקו בשלמותן כדוגמת 'מרכבה') תוך אפשרות‬
‫לאותיות חלופיות שקיימת במעברים בין שפ ות ואפילו בתוך השפה עצמה ‪ ,‬כדוגמת ש' עם ס' ‪.‬‬

‫יש להיזהר ביותר באשר לניסיון קביעת מגמת ההשפעה או מקורן של מילים ‪ ,‬נקודה אותה חייבים‬
‫לציין ולהדגיש שוב ושוב ‪ .‬קיים קושי בקביעה מי השפיע על מי ‪ ,‬וגם אם נחפש תימוכין לקיום מילה‬
‫מנהג או ריטואל דתי מסוים ב כנען או מצרים ‪ ,‬כדוגמת פרי ה'תפוח' המופיע אצל ‪ ]2[ Budge‬במילונו‬
‫בניסיון מיון מילות (והשפעות) המצרית הקדומה‪ ,‬נותרה פתוחה השאלה האם מקורה מצרי או כנעני ?‬
‫אפילו אם נניח כי אקלים מצרים אינו מתאים לגידול זה ‪ ,‬עדיין יש לקחת בחשבון את ההגמוניה‬
‫המצרית‪ ,‬שהצפינה בתקופות מסוימות עד העיר הפניקית גבל (צפונית לעיר ביירות הנוכחית ) כבר‬
‫בסוף האלף השלישי לפנה "ס‪.‬‬

‫כנ"ל גם 'נהרין' (ארץ נהרות בבל) המופיעה במסעי מלחמות אחמוסה [‪ ]14‬האם מקורה מצרית או‬
‫שומרי ת‪ ,‬אכדי ת‪ ,‬פניקי ת‪-‬עברי ת‪ ,‬אשר אומצה במצרים? קשה לתת תשובות חד משמעיות באשר‬
‫למילה זו או אחרת‪ .‬להמחשת הקושי נציין כי המילה מופיעה בכתבי אוגרית ‪ ,‬עיר נמל הממוקמת‬
‫הרחק בצפון‪ ,‬הרבה יותר קרוב לארץ החתים מאשר לגבל ‪ ,‬קל וחומר למצרים ‪ ,‬ששפתה שמית‪ .‬לוחות‬
‫אוגרית (מן הסתם לא נכתבו בין לילה ) כוללים בנוסף לחומר מנהלתי שלטוני גם שירה ה מתוארכת‬
‫לתקופה המקבילה לאחמוסה המצרי [‪ ,]14‬דהיינו אמצע האלף השני לפנה"ס‪ .‬דוד קאסוטו תרגם‬
‫מאוגרית לעברית שירת אלים קדומה זו [‪ ]31‬ואף הראה תבניות שהשפיעו על שירת התנ "ך‪.‬‬

‫מעיון בספרו 'האלה ענת' אפשר לגלות שורה רלבנטית בפסקה רביעית שורה ז ' (סימונו של וירולו ‪V,‬‬
‫‪ ,) AB, D‬בעמודה מימין מופיע המקור {בסוגריים נוסף טקסט שאבד ] ומשמאל תרגומו‪:‬‬

‫עברית‬ ‫'הן הכיתי מידד אל ים '‬ ‫'למחשת מדד אל ים' (א' בחיריק בכתב יתדות ) באוגרית‬

‫עברית‬ ‫'כליתי נהרי אל רבים '‬ ‫באוגרית‬ ‫'לכלת נהר אל רבם'‬

‫‪42‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ובהמשך בפסקה שישית‪:‬‬

‫עברית‬ ‫'ותרקע ענת ברגלה'‬ ‫באוגרית‬ ‫'[תדעץ ענת] פען'‬

‫עברית‬ ‫'ותרום מן הארץ '‬ ‫באוגרית‬ ‫'[ותר א]רץ'‬

‫עברית‬ ‫'אז תתן את פניה'‬ ‫באוגרית‬ ‫'אד[ך לתתן פ]נם'‬

‫'אל האל במוצא הנהרות' עברית‬ ‫באוגרית‬ ‫'[עם אל] מבך נהר[ם]'‬

‫זאת להמחשת שימוש במילה 'נהר' בשפות השמיות באותה תקופה‪.‬‬

‫לטענתי‪ ,‬אפילו אם מילים מסוימות נמצאו בשימוש גם בפיניקיה באותה עת ‪ ,‬עצם השימוש באותן‬
‫מילים בכתבי מצרים – מעצמה בעלת הגמוניה בכנען‪ ,‬סייע להשתמרותן בכנען ולכניסתן לכתבי‬
‫התורה המתהווים באותה עת‪ ,‬דבר שישפיע בהמשך גם על אוצר מילות ספרי התנ"ך אח"כ‪ .‬יתר על‬
‫כן‪ ,‬לטענתי יש מילי ם שעברו מכנען למצרים (בתקופת היקסוס ‪ ,‬נניח) ולאחר מכן חזרו לכנען במסלול‬
‫פרסה תוך שיבוש המילה ‪ ,‬אפשר למצוא כאלה בתנ"ך בתעתיק המצרי המשובש וחסר הפשר בשתי‬
‫השפות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לדוגמה ‪ :‬שרוחן ( ‪ ,)Sharuhen‬שם עיר היקסוס במערב הנגב הנזכרת גם במסעות‬
‫המלחמה של אחמוסה [‪ ,]14‬מילה שסביר להניח ש מקורה 'שער חנה' )‪ , Sha'ar-Hana‬אך נכנסה‬
‫משובשת לספר 'יהושע'‪ .‬אגב‪ ,‬שמחתי לגלות לאחרונה שגם בתרגום מכון רשפים של טקסט זה‬
‫מציגים סברה שכזו‪ .‬אגב‪ ,‬בתעתיק המצרי של המילה‪ ,‬כמופיע ב [‪ ,]14‬לא קיימת תנועת קובוץ (או‬
‫שורוק ) למרות שקיים סימן ל תפקיד זה בכתב ההירוגליפים ‪ ,‬דבר המחזק את השערת היותה היזון‬
‫(כפול) בין השפות מצרית‪ -‬עברית שתוצאתה משמרת שיבוש על גבי שיבוש ‪.‬‬

‫לעומת זאת אין ספק באשר למקור המילה המצרית 'ואררט' אשר פירושה במצרית מרכבת מלחמה‪,‬‬

‫וזאת במקביל למילה נוספת לכך ‪' -‬מרכבת'; רכב לחימה שבממלכת החתים (במזרח טורקיה כעת‪,‬‬
‫המסביר את השם 'אררט')‪ ,‬בו ביצעו ההיקסוס 'בליצקריג ' להבסת צבא מצרים (נשק שובר שוויון נוסף‬
‫בעזרתו הפתיעו הוא קשת היברידית ‪ -‬עשויה חלקים מחומרים שונים ‪ -‬בעלת 'כושר חדירה משופר')‬
‫ולהשתלטות עליה ‪ .‬כאן מדובר בפלטפורמה‪ -‬מילה שהמסר הטמון בה כואב אך אין עוררין על שהרעיון‬
‫נקלט ושוכפל בהצלחה; בקרב קדש של רעמסס השני נגד החתים נטלו חלק כחמשת אלפים מרכבות‬
‫מלחמה משני הצדדים‪.‬‬

‫אילו נמצאו בידינו כל הטקסטים שנכתבו בעולם העתיק ‪ ,‬אפשר היה לה חליט על מנגנון חיפוש מילה‬
‫ומקום הופעתה בטקסט העתיק ביותר ייחשב למקור המילה לכל הפחות באשר למוצאה 'המשפחתי'‪,‬‬
‫קרי הינדו‪ -‬ארי‪ ,‬שמי או חמי‪ ,‬וזאת למרות האפשרות שנעשה בה שימוש וורבאלי קדום בהרבה‬
‫לטקסט דווקא במשפחת שפות אח רת‪ .‬אך היות וחלק משמעותי מן הטקסטים הלך לאיבוד יישארו‬
‫סימני שאלה רבים ‪ ,‬במיוחד לנוכח האינטראקציה המעניינת במרחב 'הקשת הפורייה ' וזליגת מילים ‪,‬‬
‫כדוגמה 'שקל כסף'‪ :‬מונח המופיע (כמעט ללא שינוי ) גם בעברית‪ ,‬גם בחוקים הכתובים בערי מדינה‬
‫דוברות אכדית (שפה שמית) וגם בדוברות שומרית (הינדו‪ -‬ארית) כדוגמת אור ואשנונה [‪.]33[ ] 32‬‬

‫מאחר ואין (ולא יהיו אינדיקציות ) באשר לדיבור הוורבאלי שלא תועד ‪ ,‬אפשר להניח כי הכתב מאפיין‬
‫את הדיבור‪ ,‬וכי מה שקדם על הכתב משקף סטטיסטית את הפצת המילים‪.‬‬

‫עיקר ה מאמץ בפרק זה יתבסס על הטקסט המצרי ‪] 14[ The (Autobiography of) Admiral Ahmose‬‬
‫וזאת מטעמי נוחיות וזמינות מילותיו בכתב ההירוגליפי וגם בתעתיק האירופי המקובל (לתיעוד‬
‫האגיפטולוגי ) כמו גם תרגומן לאנגלית ‪ ,‬כך שהקורא פטור מן הצורך לפענח את כתב הסימנים כדי‬
‫להבין כיצד נכתבה המילה פחות או יותר ‪ .‬אין לקבוע מסמרות באשר לכתיבה ‪ ,‬כי כבר בהקדמה‬
‫‪43‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫לספרו מדגיש וואליס באדג ' [‪ ]2‬שהמצרים נהגו לגוון ולשנות את אופן כתיבת המילה ‪ ,‬בין השאר גם‬
‫לצורך השעשוע ‪ ,‬ודוגמאות אינספור לכך במילונו (שעשה עבודת מחשבת בקיבוץ כל אופני כתיבת‬
‫המילים)‪ ,‬שלא לדבר על כך שכתב הסימנים המצרי הסתפק בעיצורים בדרך כלל‪ ,‬כך שאופן הגיית‬
‫המילים נותר תעלומה ‪.‬‬

‫פפירוס נוסף המופיע ברשימת המקורות ‪ ,‬סיפור ניצול הספינה שנטרפה בים [‪ ,]15‬קדם לו בכמעט‬
‫חמש מאות שנים‪ .‬מדובר בסיפור מאלף ‪ -‬לדעתי הטקסט הספרותי הראשון בהיסטוריה המשתמש‬
‫בטכניקת פלאש‪-‬בק‪ ,‬קרי‪ ,‬קפיצה לאחור על ציר הזמן ‪ -‬אך אינני מוצא הבדל משמעותי באוצר‬
‫המילים (או בכללי הטיות המילים בגוף ראשון שני וכו '‪ ,‬יחיד ורבים ) ואסתפק באזכור חלקי בלבד עפ"י‬
‫הצורך‪ ,‬כאשר אינני שולל התייחסות ל אוצר מילותיו המלא לכשהנסיבות יתאימו לכך במובני‬
‫המשאבים הנדרשים‪.‬‬

‫הטקסט הנדון‪ ,‬של המפקד אחמוסה‪ ,‬הכתוב בגוף ראשון בעיקרו (אם כי יש הסבורים כי נכתב בידי‬
‫אחד מצאצאיו‪ :‬בנים או נכדים ‪ ,‬נמצא חקוק בקירות מערת הקבורה בה נטמן מעוטר כיאות גם ב ציור )‬
‫מגולל פרשת שירותו הצבאי תחת ארבעה שליטים‪ ,‬כולל גם פרק הכרעת שליטי היקסוס במצרים‬
‫התחתית וכיבוש בירתם ומרכז שלטונם המדיני‪ -‬דתי ‪( Avaris‬ביוונית )‪ ,‬כמו גם מסעות לחימה‬
‫מוצלחים דרומה וצפונה ‪ :‬נוביה (סודאן ) וכנען עד נהרין (המילה המצרית לכינוי מרחב נהרות בבל)‪.‬‬
‫השימוש במילה 'אדמירל' שעושה תרגום האנגלית לשמו של אותו מפקד אינו מוצלח במיוחד ועדיף‬
‫היה להשתמש בביטוי 'מארינס' (ולו גם כמטאפורה) המשקף נכון יותר את מציאות חייו ; אין מדובר‬
‫במפקד ימי עוטה מדים צחורים כי אם לוחם‪ -‬מפקד המשיט את חייליו בס פינות נחיתה – לעתים אף‬
‫פוקד עליהם לגרור אותן יבשתית כדי לעקוף את פיתולי הנילוס שאינם מאפשרים שיט ‪ -‬כדי להביאם‬
‫סמוך ככל האפשר אל האויב‪ ,‬בו הוא לוחם גם במו ידיו ‪ ,‬תוך כריתת ידי חיילים שהמית (והבאתם‬
‫כראייה ‪ ,‬כפי שהיה נהוג ) או תפיסת שבוי בעת הלחימה תוך שהוא קופץ על מרכבתו או חוצה מכשול‬
‫מים כאשר חייל האוי ב (אותו שבה מן הסתם לשם חקירה) נישא על גבו‪.‬‬

‫אבי שליטי השושלת ה‪ 18 -‬הוא סקנ‪-‬נ‪-‬רא תא )‪ , (Seqen-n-Ra Ta‬אך עדיין משויך לשושלת ה‪, 17 -‬‬

‫שפירושו 'האמיץ' וביתר פירוט 'האמיץ של רא (אל השמש) על פני האדמה'‪ ,‬וזאת לא בכדי; הוא‬
‫המלך במצרים העלית שהרהיב עוז לאסור מלחמה על ההיקסוס ‪ ,‬בעת היותו מעין שליט‪-‬וואסל‬
‫בחסותם‪ ,‬ועל כך שילם בחייו ‪ ,‬בעת שנהרג מפגיעות המאפיינות 'קרב פנים אל פנים '‪ .‬גופתו החנוטה‬
‫(המוצגת במוזיאון קהיר ) מעידה כי ספג פגיעות גרזן במצחו וחרב שתלשה את לחיו עד כדי חשיפת‬
‫עצם הגולגולת (וזאת לעומת פגיעות חצים ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הנורים ב רובם מטווחים ארוכים לשם 'ריכוך ')‬
‫בעת אחד הקרבות הראשונים בהיקסוס ‪.‬‬

‫אודות המילה המצרית 'קנ' והקשרה האפשרי למילה 'קנא (ונוקם )'‪ ,‬כביטוי של עוצמת האל ‪ ,‬תבוא‬
‫התייחסות בהמשך ‪.‬‬

‫חשוב לציין שעשה זאת בעת ששליטים מדרום (נוביה ) ומצפון (היקסוס ) נוגסים בו ובממלכתו‬
‫(במילותיו שלו ‪ ,‬בבקשו תמיכת הכוהנים למלחמה ) ועושים יד אחת נגדו ‪ -‬תנאי פתיחה קשים מאוד‪.‬‬
‫ואין ספק שה יווה סמל של אומץ ונחישות לממשיכיו ‪ ,‬כאשר גם אשתו אינה נרתעת מלקיחת פיקוד‬
‫לפרק זמן לאחר מותו‪ ,‬עד העברת השלטון לבניו ‪.‬‬

‫נקודת זמן זו‪ ,‬בערך ‪ 1550‬לפנה"ס חשובה כי אפשר להניח כי מרבית ספרי התורה נכתבו בתקופה‬
‫מאוחרת יותר‪ ,‬כך שמגמת ההשפעה על טקסטים כתובים כיוונה די ב רור ‪ ,‬אם כי אפשרית גם השפעה‬
‫הפוכה של מעבר מילים שמיות‪ -‬כנעניות‪ -‬עבריות בתקופת שלטון היקסוס למצרים‪ ,‬כדוגמת השם 'ענת'‬
‫שאומץ בהמשך ע"י פרעונים (גם מסוג 'מצרי‪ -‬אסלי') וניתן לבנותיהם ללא שינוי ‪ ,‬ממש כמו שהיה‬
‫מקובל בכנען‪ -‬פניקיה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫מדובר בעידן רנסאנס במקב יל לשיא הצלחה צבאית‪ -‬מדינית‪ -‬טריטוריאלית בתולדות מצרים העתיקה ‪,‬‬
‫הנפתחת בהכרעת שליטת היקסוס וזאת בהנהגת שליטים לוחמים המכונים גם 'פרעוני מסה' (משה?‬
‫גם אודות מילה זו נדון בקצרה בהמשך ) בגלל החלק המשותף בשם הכתרתם (נהוג היה להעניק‬
‫לשליטים מספר שמות בנוסף לזה שניתן בעת לידתם ) מן השושלת ה‪ .18-‬תרבות זו מאומצת גם ע"י‬
‫שליטי השושלת ה‪ , 19 -‬סה"כ כחמש מאות שנים‪ ,‬תקופה שרק טבעי שתהיה מלווה גם במפעלי‬
‫בנייה מלכותית ותיעוד מקיף ‪ ,‬שלמרבה המזל חלקים משמעותיים ממנו השתמרו התגלו ופוענחו ‪.‬‬
‫כמאתיים שנה לאחר מכן מתבצע ניסיון רפורמת מונותאיזם (אשר כשלה) של אחנ‪-‬אתון‪ ,‬ונסיגה‬
‫חריפה מניסיון דתי מעניין זה ע "י שליטים מייסדי השושלת ה‪ 19 -‬תוך נקיטת צעדים חריפים למדי‬
‫לחיסול עקבות השפעתה ‪.‬‬

‫חלון זמן שעשוי להתאים גם לאירוע יציאת מצרים המתואר במקרא ‪ ,‬אשר כללה גם 'ערב רב' (שאינם‬
‫נמנים על שבטי ישראל )‪ ,‬ככתוב במפורש במקרא על כל הרמזים הנגזרים מתוך סאב‪-‬טקסט‪ ,‬ואין‬
‫עוררין לדעתי כי התנ "ך איננו רק תיעוד עיתונאי‪ -‬היסטורי של עובדות אלא הרבה יותר מזה ‪ ,‬ולראייה‬
‫הכתוב שבין השורות (והמשתמע) העסיק רבות‪ ,‬לאו דווקא קוטלי קנים ‪ ,‬ועוד יעסיק ‪.‬‬

‫המאמץ בפרק זה כולל עריכת רשימה של כמה עשרות מילים והעברתן לפרופ ' שוקה פורת לחוות‬
‫דעתו ועזרתו בזיהוי מילים ערביות דומות בעלות משמעות מקושרת (לא בהכרח זהה לחלוטין)‪.‬‬

‫זה המקום להודות לפרופ' פורת על שהשתדל לסייע ‪ ,‬ואף להתנצל על שהצלחתי 'להתיש' במהלך‬
‫שיחות ודיון שניסינו לקיים ‪ ,‬בשל חולשה ומצב בריאותי רעוע למדי הנוגסים ונוגשים בו ‪ ,‬לדבריו ‪ .‬אנצל‬
‫הזדמנות זו כדי להגיד שאני מייחל לשיפור ו מאחל מקרב לב בריאות ככל שרק אפשר לאדם מיוחד‬
‫זה‪ ,‬שכבר אינו צעיר ‪ ,‬כידוע ‪.‬‬

‫כדאי להתחיל במילה אשר לה מופעים בשלוש השפות ‪ -‬מצרית עתיקה ערבית ועברית – אשר‬
‫משמעותם מעידה שאיננה זניחה כלל‪:‬‬

‫השורש נ‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬מופיע בקוראן‬

‫سورة األرف [‪ - ]7:143‬القرآن الكريم פסוק ‪( 143‬בגרסאות קוראן אחרות מס' ‪ 142‬או ‪ )144‬מתוך סורת‬
‫‪al-A'raf‬‬

‫َو َلمَّا جَ آ َء مُوسَ ٰى لِمِي ٰ َق ِت َنا َو َكلَّ َمهُۥ رَ ُّبهُۥ َقا َل رَ ِّ َ ِرن ِٓى َ ُ‬
‫ننرْر ِ َل ْري َ ‪-‬‬

‫'‪'And when Moses came … he said: My Lord, let me look and see you.‬‬

‫המילה َ ُ‬
‫ننرْر – הבנוי ה על שורש נ‪.‬ט‪.‬ר‪ .‬במשמעות 'לראות'‪ ,‬אינה זהה אך דומה ברמה המהותית לזו‬
‫העברית כי גם הנוטר 'רואה' ומתבונן בראש ובראשונה בעת שהוא נוטר ‪.‬‬

‫במצרים העתיקה ‪ – NTR‬היא המילה העיקרית והשכיחה לבטא את מושג 'האלים' (יש גם מילים פרטניות‬
‫לזיהוי כל אחד מן האלים\ות)‪ ,‬שתפקידם כמובן בראש ובראשונה להיות השומרים על עיר מסוימת‪ ,‬מחוז או‬
‫מצרים (העילית או התחתית) ככלל‪ ,‬כך שהמושג 'נוטר' בעברית וגם 'רואה' בערבית עשוי לנבוע משם‪.‬‬

‫סביר לשער כי שם המקום נצרת* (או נסרת*) שבו הוקמה מאוחר יותר העיר‪ ,‬שהיה בתחום מניפת השפעת‬
‫ערי מרכז שלטוני מצרי בכנען (בית שאן תענך ומגידו)‪ ,‬עשוי להיות קשור לסמל השפיפון בראש השליט‪.‬‬
‫מילה מצרית זו הנזכרת ע"י אחמוסה [‪ ]14‬כסיבה לכך שהאויב הנובי ניגף ‪ ,‬התעתיק (של כתב‬
‫ההירוגליפים ) שלה הינו‬

‫)‪nzrt/nsrt * - uraeus (English meaning‬‬ ‫‪Uraeus‬‬

‫‪45‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫* אפשרות האות ת'א מרבוטה (בערבית‪ :‬تاء مربوطة)‪,‬להטיית מילות מין נקבה ‪ ,‬במקביל לקיים בערבית \‬
‫עברית‬

‫ובהינתן כי מאגר האותיות ‪ :‬ט‪,‬ת‪,‬ד‪,‬ז‪,‬ס‪,‬צ הינו קבוצת אותיות חלופיות (להבדיל מאחרות כדוגמת ר ' ל'‬
‫או נ' שכמעט נעדרות חלופה)‪ ,‬אפשר לשער כי השורש נ ‪.‬צ‪.‬ר‪( .‬של נצרת) קשור לתפקיד האלה‬
‫לנצור‪ -‬לשמור‪ -‬לנטור את העיר שתחת חסותה‪ ,‬שלא לדבר על נאצר כמילת 'ניצחון ' בערבית‪ ,‬והמילה‬
‫'נזר' (המסמל סמכות המעטרת את ראש השליט)‪ ,‬שבסבירות גבוהה כולן נובעת משורש מילה‬
‫מצרית קדומה זו‪.‬‬

‫דוגמה נוספת ‪:‬‬

‫המילה צבעת המצרית שפירושה 'אצבעות' כף היד‪ ,‬בעלת משמעות זהה לחלוטין למופעי המילה‬
‫בערבית ועברית‪.‬‬

‫קיים גם שימוש נוסף למילה המשרת את המצרים הקדמונים להצגת המושג 'חלופה' (כפי שהאצבעות‬
‫חלופיות )‪:‬‬

‫בסיפור האוטוביוגראפי 'האדמיראל אחמוסה' [‪ ]14‬מתואר כי כנער שהתבגר דיו 'החליף' את אביו‬
‫בשירות הצבאי עבור השליט המצרי תוך שימוש במילה זו ‪.‬‬

‫בשלב זה מסתמן כי לא נרחיב את היריעה גם למילות היצירה המצרית – ‪The Shipwrecked Sailor‬‬
‫‪early mid-age-era Egyptian text – English translation & comments by Casey‬‬

‫במלואה‪ ,‬כי אפשר להגיע למסה של מספר עשרות מילים בעלות שורש משותף עפ "י יציר ה אחת‬
‫(ואפילו זו הקצרה יותר ) בלבד מתוך הספרות המצרית העניפה‪ ,‬ונסתפק במילים ספורות מתוך‬
‫השנייה לציין מספר נקודות נוספות ‪ .‬יש לציין כי מתוך מכלול הספרות חולצו בעבר למעלה מ מאתיים‬
‫מילים עבריות המובאות בנספח מיוחד למילים ושמות מקומות עבריים בספר המקיף‬

‫‪.] 2[ Egyptian Hieroglyphic Dictionary -Wallis Budge‬‬

‫‪46‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫כפי שמסתמן אפשר יהיה בנקל ל עשות אקסטרפולציה כדי להעריך כי כמות השורשים המשותפים‬
‫לעברית ולמצרית הקדומה עולה על המשותף לקופטית ולשפה הפרעונית ‪ ,‬אף כי האגיפטולוגים‬
‫נאחזים בקופטית (אולי משום שלמדו את השפה היוונית במסגרת לימודי חובה בביה"ס פעם?)‬
‫כבקרנות המזבח‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ידוע כי היוונית נוהגת ככלל לעשות לוקאליזציה לשמות ולמילים ‪ ,‬ובכך‬
‫מעוותת ‪ ,‬מסלפת ומסרסת את המילה המקורית‪ ,‬די לעיין ברשימת שליחי ישו הנוצרי ‪ ,‬שמות שכולם‬
‫היו שמות עבריים למהדרין ‪ ,‬כדי להדגים זאת ‪ .‬השפה העברית‪ ,‬ככלל‪ ,‬מנסה לשמר מילים ושמות‬
‫'לועזיים ' כמעט ללא שינוי ‪ :‬לונדון ‪ ,‬וושינגטון ‪ ,‬רומא‪ ,‬טמפרטורה ‪ ,‬אמפליטודה‪ ,‬דיפרנציאל וכיוצ "ב‪ ,‬כך‬
‫שיש להניח שדווקא בשפה העברית הגיית המילים שאומצו על ידה נכונה ודומה יותר למקור המצרי ‪:‬‬
‫'נשיא' בעברית כפי שנהוג היה במצרית העתיקה לכנות את השליט או‪ ,‬לחילופין ‪' ,‬איתי' כמו 'איתי‬
‫הגיתי' הנזכר כאחד מתומכי דוד בעת מרד אבשלום ‪.‬‬

‫לפרק זה משוב וסיוע פעיל מאת פרופ' שוקה פורת (בשפה הערבית) ועל כך תודתי‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬בכל השיחות עם פרופ' פורת הוא חזר והדגיש כי אינו אגיפטולוג ‪ ,‬אינו מכיר את‬
‫שפת ההירוגליפים ואפיל ו הביע ספק בנחיצות עבודתי ‪.‬‬

‫נעזרתי פה ושם גם בצוות העובדים של רשת מקדונלד 'ס דוברי הערבית (שמח לציין את יזמת מנהלה‬
‫עמרי פדן ‪ ,‬שעל פי רוב איני מוצא סיבה להרעיף עליו מחמאות ‪ ,‬בשל העדפה‪-‬מתקנת שכזו)‪,‬‬
‫ולחילופין ‪ ,‬ביוצא יחידת ‪ 8200‬להשלמת עבודתי בקטעי נבצרות של פרופ ' שוקה פורת‪ .‬לכולם תרומה‬
‫ממשית – ערבית ביה"ס 'הריאלי חיפה ' בה הצטיידתי אינה מספקת גם אם תורמת למוטיבציה‪.‬‬

‫להלן מילות היצירה 'מפקד (המרינס המצרי) אחמוסה'‪ ,‬בשלושה חלקים‪ ,‬בתקווה שהאתר יתמוך‬
‫בהירוגליפים; למרות סיסמאות 'הכול מתחבר' (של מיקרוסופט והגדולים ) ידוע שאין זה כך‪.‬‬

‫בעמודה השמאלית המילה מוצגת בהירוגליפים ‪ ,‬ימינה תעתיק המילה ‪ ,‬פירושה בהמשך‪ .‬קוד קצר‬
‫המציין התכנות מילה תואמת בצורתה ומשמעותה ‪ :‬אם בעברית (מסומנת ע' ירוק )‪ ,‬אם ערבית‬
‫(מסומנת ער' טורקיז ) או א' (אין ) אם לא איתרתי מילה קשורה ‪ ,‬אפשר שקיימת אך נסתרת מידיעתי ‪.‬‬

‫בנספח ד' ישנה הרחבה‪ ,‬רשימת המילים (תעתיק ופירוש ‪ ,‬לשם זיהוי) והנמקת הדמיון או הקשר‪.‬‬

‫הערה‪ :‬כל המעוניין ימצא עותק מקור של המסמך ‪ Ahmose‬ברשת האינטרנט (מומלץ)‪ ,‬להלן לינק ‪.‬‬

‫‪https://docplayer.net/50858079-10-the-autobiography-of-admiral-ahmose-1-part-i.html‬‬

‫‪47‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
The Autobiography of Admiral Ahmose: Part I

Vocabulary
Hri (up)on ‫א‬ nxb Nekheb (El Kab) ‫ע‬
Xni transport (by boat) '‫ע‬ iti father '‫ע‬
Xnyt '‫ע‬ waw soldier ‫א‬
iaH moon ‫א‬ zA son ‫א‬
mAa xrw justified '‫ע‬ , pHti strength ‫א‬
rmTt men, mankind ‫א‬ DbA replace '‫ע‬+‫ער‬
Hz favor ‫ע‬ dpt ship\boat ‫א‬
iwa reward, '‫ע‬ smA wild bull '‫ע‬
nbw gold ‫א‬ hAw vicinity ‫א‬
Hmw male-servant '‫ע‬ Sri little ‫ער‬
Hmt female-servant '‫ע‬ Hmt woman\wife '‫ע‬
sAH endow '‫ער‬ sDr lie & sleep '‫ע‬
Aht field ‫ע‬ xt wake, aftermath; m xt
aSA after, future ‫א‬
many ‫א‬
grg set up, establish ‫א‬
wrt very ‫א‬
, iTi/iti take possession '‫ע‬
rn name, identity ‫א‬
mHti northern ‫ער‬
qni (adjective-verb) brave,
diligent, persevering '‫ע‬ Smsi follow ‫ע‬
ity, itii sovereign ‫ע‬
Htm perish '‫ע‬
anx(.w)-(w)DA(.w)-s(nb.w) lph ‫ע‬
tA land ‫א‬
rd foot ‫ער‬+‫ע‬
Dt forever\eternity ‫ע‬
swtwt walk about,
xprw form\shape\stages of '‫ע‬ travel, journey ‫א‬
dmi town\quarter\quay ‫א‬

48
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
The Autobiography of Admiral Ahmose: Part II
Vocabulary
, mnT(i)w Amm seize, grasp ‫א‬
Beduin ‫א‬
gmi find ‫א‬
s(A)tt Asia ‫ע‬
iz go (imperative) ‫א‬
ski, sksk destroy ‫א‬
iz-HAq plunder, booty,
iwnt bow ‫א‬
easy-prey ‫ע‬
iwnti desert bowman ‫א‬
sTi/sti Nubian ‫א‬ , mgA
inexperienced/young warrior ‫א‬
XAt corpse ‫ע‬
‫א‬ XAyt heap mH seize, capture ‫א‬
Of corpses ‫ע‬
dniw share\portion ‫ע‬

nai sail\travel by boat ‫ע‬ AHt field, arable land ‫ע‬

qnt valor\power ‫ע‬ , , sTAt aurora (0.68 acre) ‫ע‬

, nxt victory ‫ע‬ nwt town ‫ע‬

, rsi southern ‫א‬ xrwi enemy ‫ע‬

mHti northern ‫ע‬ sHwi collect\assemble ‫א‬

HAk truncate ‫ע‬+‫ער‬
tkn approach\draw near ‫ע‬
stkn bring on (down) ‫ע‬ XAk-ib estranged ‫ע‬
SAw fate ‫ע‬ smA kill\destroy ‫ע‬
Smaw Upper Egypt ‫ע‬

49
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
The Autobiography of Admiral Ahmose: Part III

Vocabulary
kS Kush (northern Sudan) ‫ע‬ HAayt
stife\rebellion\
swsx broaden\widen ‫א‬ civil war
dr subdue/repel (enemies),
tAS border\boundary ‫א‬ drive out, expel ‫ע‬
kmt Egypt, lit. Black (land) ‫ע‬ bzi (transitive) introduce;
Hr(i)-ib (noun) middle ‫ע‬+‫ער‬ (intransitive) enter ‫א‬
bAH presence; m
gwAwA strangle hold ‫א‬
bAH in the presence of ‫א‬

wtxw fugitive ‫א‬

mw water ‫ער‬+‫ע‬
di Hr gs kill\destroy,
bin bad\evil ‫א‬
dispose of\show partiality ‫א‬ sAsA drive
wn-mAa reality, ‫ע‬ back, repel; sAsA Hr force/tow ship
over rapids ‫ע‬
aHA fight ‫ע‬
aHaw ships; pA aHaw
tp head, top ‫א‬ the fleet ‫ע‬

mz bring\present ‫ע‬ pnayt cataract ‫ע‬

hihi seek\pursue ‫א‬ xar rage ‫ע‬

mnmnt herd (of cattle) ‫א‬ Aby leopard, panther ‫א‬

, hrw day\daytime ‫א‬ wdi place, set, throw, shoot

(arrow) ‫ע‬

Xnmt well\cistern ‫ע‬ Ssr arrow ‫א‬

Hrw r apart from\besides ‫א‬ , Tpi first ‫א‬
aHAwti warrior ‫ע‬ mn firm\established; mn m
fixed to\attached to ‫א‬
, HqA ruler ‫ער‬+‫ע‬
Snbt breast\chest ‫א‬
sswn destroy, crush; (noun)
destruction ‫ע‬ bdS become faint\weak ‫א‬

nzrt/nsrt uraeus ‫ער‬+‫ע‬

50
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
 ‫ב‪ .2.‬השפעה מצרית תרבותית \דתית – מאעת ‪ -‬אלת האמת והצדק‪.‬‬
‫'אזהרת מסע'‬

‫האלה מאעת היא אלת האמת‪ ,‬הצדק‪ ,‬החוק‪ ,‬המשפט‪ ,‬החקירה והבחינה היסודית ‪ ,‬גם בעיני חיילים‬
‫'נחתים' התרים את הים או השמים שלפניהם בניסיון לזהות סכנת סער ה או שרטון ‪.‬‬

‫הצגת 'האמת' עלולים לחרוץ גורלות ‪ ,‬זה ברור‪ ,‬ועל כן אסור להתייחס לפרק זה באופו נוסחתי ‪ ,‬גם לא‬
‫בעודף רומנטיזציה שהביסה אסכולות גרמניות (כמו אנגליות —א‪-‬לה‪-‬לורנס ) למיניהן ‪ ,‬גם את הרייך‬
‫השלישי ‪ ,‬כאשר מבט מצועף על העבר עשוי לגרום לנו לחשוב שעלינו על 'קונספציה' חובקת עולם‬
‫שתפתור את כל הבעיות‪.‬‬

‫בספרו ‪ ]44[ Freedom in the Ancient World‬חוזר מולר ‪ Muller‬ומדגיש כי אין ביכולתנו לפצח את‬
‫אופן החשיבה המצרי העתיק ולעולם לא נצליח להיכנס לנעליהם ‪ ,‬בייחדו לכך את פרק שתיים (ע' ‪39-‬‬
‫‪ )73‬בספרו‪ The Basic Pattern of the Sacred Monarch ,‬תוך הפרכת התיאוריה המעמדית של קרל‬
‫מרכס‪ ,‬והוכחת עמדתו בהצבעה עובדתית שמעולם לא התחולל במצרים ניסיון מרי אזרחי וניסיון‬
‫תפיסת שלטון בידי 'מעמד המנוצלים אה‪-‬לה‪-‬מרכס'‪ ,‬גם אם התחוללו אינטריגות בחצר המלוכה ‪ ,‬עד‬
‫כדי קשר ורצח השליט (רעמסס ה‪ ,)3 -‬פה ושם‪.‬‬

‫אמנם יש המייחסים לשליט זה גם את 'מרד העבדים' הראשון בהיסטוריה ‪ ,‬אך יש להיזהר מפנטזיות‬
‫של ווטראנים‪ -‬רבולוציונריים השורצים באוניברסיטאות לונדון עד ברקלי ואינם חדלים לפנטז ; בעיקר‬
‫אודות עצמם‪ ,‬עוטים 'מדי מהפכנים '‪ ,‬בעודם תוקעים מ קטרת בין שיניהם ומותחים ברט על פחדתם‬
‫(כאותו מנהל מתחפש‪ -‬גרוטסקי‪ -‬אוויל‪ -‬פתטי‪-‬נלעג של חברת אינטל) אה‪-‬לה צ'ה גווארה‪ ,‬ופוקדים על‬
‫מהפיכת המעמדות‪ ...‬בסצנה הבאה‪ :‬בנות המהפכה היפהפיות נופלות שדודות לרגליהם ומעניקות‬
‫את חסדיהן בסגנון 'שיתוף משאבים' (בלא שיצטרכו לשלו ף דולרים או שטרלינגים מתוך ארנקיהם‬
‫המזוהמים)‪ ,‬קאט! 'שיתוף משאבים' בהקשר זה הינה פנינת לשון אותה שמעתי לאחרונה מפי‬
‫קיבוצ ניקית וותיקה שטרם איבדה חוש הומר גם לנוכח בריאותה מתפוגגת‪ ...‬לשם חיזוק הספק‬
‫(הבריא) שבלב הלכתי אצל ‪ ]16[ Erman‬חזקה עלי שאותו יקה יסודי מחבל אלזס לא היה מחמיץ‬
‫אירוע שכזה ‪ ,‬במיוחד לנוכח הדם הצרפתי שנמהל בו !‪ .Vive la Revolution‬לא מצאתי בכל אותם‬
‫דפים רבים אותם הקדיש לשליט רעמסס ה‪ 3 -‬ולו שמץ של 'מרד העבדים' הנ"ל‪ ,‬חבל! דווקא הייתי‬
‫שמח להוסיפו בחזקת קינוח (גם אם מאוחר‪ ,‬כרונולוגית ) לתיאור התהוות 'ברית הדפוקים ' (בפרק‬
‫קודם בשם 'רקע‪.‬הצעתי לפאזות ההתנחלות')‪ ,‬שבטים ופליטים שנאלצו לחפש לעצמם נחלאות‬
‫חדשות בעבר הירדן ו כנען‪.‬‬

‫מולר מחזק טענותיו בציטוט חוקרים כדוגמת קרל אחר – ‪ Karl Wittfogel‬אשר תחת 'חברה מעמדית'‬
‫‪ -‬שחוקרים בני זמננו מרבים להשלי ך על כל דבר שזז ‪ -‬טובע את המושג '‪.'hydraulic society‬‬

‫הוא מציין ש דברים השתנו במצרים‪ ,‬גם אם מטבעה הייתה חברה יציבה ביותר‪ ,‬וגם 'שליטים אלוהיים '‬
‫לא חשו חסינים‪ ,‬כדוגמת אותו שליט אשר מייעץ לבנו כך ‪:‬‬

‫'‪ ,'The young God should take care to have no intimates, trust no friend or brother‬די עצוב‪.‬‬

‫יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מתופעות בלתי נתפסות במושגינו שלנו ‪:‬‬

‫אדמיניסטרציה יעילה ומסורה ‪ ,‬שעושה מלאכתה נאמנה – עובדה השומטת את הקרקע תחת טענות‬
‫הניאו‪ -‬ליבראליים‪ -‬הכלכליים (כמו גם מחברי 'חוקי פרקינסון ' למיניהם על גלגוליהם )‪ ,‬שכבה מנהלת‬

‫‪51‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אשר מאפשרת גם לאנשים לטפס בתוכה ממש מלמטה ולהגיע לצמרת‪ ,‬להיות יד ימינו של השליט ‪,‬‬
‫כדוגמת ‪.Weni‬‬

‫מעצמה דומיננטית במהלך כאלפיים שנה ‪ ,‬ועוד אלף שנה של שקיעה הדרגתית ‪ ,‬אך רחוקה מאוד‬
‫מקריסה סטייל ברה "מ‪ ,‬למשל‪ ,‬ראייה לחוסן ועצמה פנימית חסרת תקדים ‪ .‬תהליכי צמיחה מהירה‬
‫והתלהבות שבמסעי כיבוש מציתי דמיון ומשלהבי יצרים אינם חסרים בהיסטוריה ‪ ,‬אך 'שקיעה בסגנון‬
‫נושאת מטוסים' דבר בלתי ידוע ובלתי מפוענח בתורת המדינה ‪.‬‬

‫נראה כי היה שם משהו עוצמתי ששווה לתת עליו את הדעת ‪ ,‬ולו רק כמקור השראה ‪.‬‬

‫עד כאן 'אזהרת המסע'‪.‬‬

‫המילה אֱ מֶ ת מופיעה למעלה מחמישים פעם בספרי התנ"ך (לפעמים גם פעמיים באותו הפסוק ומכאן‬
‫הניסוח למעלה מ‪ )-‬ובמספר מופעים דומה גם המילה צ ֶֶדק כאשר משמעות שתי המילים קשורה גם‬
‫אם לא זהה‪.‬‬

‫המצרים היו ערים לכך שאופן הדיבור ואופן הצגת 'האמת' עלולים לחרוץ גורלות ‪ ,‬כפי שיו דגם בציטוט‬
‫שורות ‪ 15-18‬להלן‪:‬‬

‫‪15… You would speak to‬‬

‫]‪16 the king [,] your heart in your hand [,] [and‬‬

‫‪17 you would answer without stammering [.] Indeed [,] the mouth of a man‬‬

‫]‪18 it saves him [.‬‬

‫‪ The Shipwrecked Sailor‬ציטוט מתרגום כריסטיאן קייסי לסיפור המצרי [‪]15‬‬

‫חכמי מצרים העתיקה וגם נביאי ישראל חשבו כי 'אמת' הינה בסיס העדות\דיווח ‪ ,‬כורח ל חברה‬
‫שואפת חיים‪.‬‬

‫יחד עם זאת לא תמיד הכול רק 'ימי יין ושושני ם' באחד מתפקידיו של אוני ( ‪ )Wenni‬שנזכר לעיל‬
‫נאלץ לבצע משימה שוודאי כי לא נעמה לו; למרות שלשליט ורעייתו מעמד אלים הוא מתמנה בראש‬
‫'וועדת חקירה ' מטעם השליט וחוקר את הגבירה הראשונה ‪ ,‬בהמשך לניסיון קשר בארמון נגד שליט‬
‫שמאריך ימים (ואינו מפנה כסאו לבניו ‪ ,‬אשר בתור יורשים פוטנציאליים מתים אחד אחר השני ‪ ,‬אפילו‬
‫בניהם)‪ .‬כך שברור כי לא כולם אך ורק דוגלים באלת האמת והצדק מאעת ‪ ,‬וכי אם 'משהו רקוב‬
‫בממלכת דנמרק'‪ ,‬הרקב לא הומצא שם‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫גם מצרים ואמונותיה עברו תמורות ושינויים ‪ ,‬אין דין 'הממלכה העתיקה' כדין 'הממלכה החדשה'‪,‬‬
‫וודאי שאיש בימי רע‪ -‬מסס ה‪ 2-‬לא היה מעלה בדעתו שאי פעם יעז מישהו לרשום כתובת גראפיטי‬
‫ביוונית (כפי שעשו שכירי חרב בני קריה ויוון שחזרו ממסע המלחמה המצרי בנוביה )! על פסל הענק‬
‫שלו במקדש אבו סימבל ‪ .‬אך וודאי שהיו שיטות מבוססות גרעין 'אמת' ואימון הדדי בין שלי טים‬
‫לנושאי תפקידים מטעמם ‪ ,‬כפי שמתבטא מהסמכות שהואצלה לאדם בשר ודם כדוגמת אוני או‬
‫מסיפור פליט הספינה שנטרפה ‪ ,‬ואין כל דרך אחרת להסביר הישרדות אימפריה במשך כשלושת‬
‫אלפים שנים‪ ,‬במיוחד לאור קריסת אימפריות כחפיסות קלפים במהלך המאה העשרים ‪ ,‬שאינן‬
‫שורדות עשרות שנים ספורות ‪ ,‬ובמיוחד כאלה שבדיעבד מתברר עד כמה אימצו שיטות של‬
‫'סופיסטים ' ‪ -‬הפכו את 'האמת' כקרדום לחפור בה‪ ,‬קרדום לחפור בעיקר בורות מוות (לסילוק כל אלה‬
‫המסומנים 'אויבים ')‪ ,‬בדרכי מצגי הונאה ושקר‪.‬‬

‫בפרק ד' של עבודתי ייעשה ניסיון להציע שיטה מבוססת 'אמת' ליישום ב תהליכי משפט וארגונים‬
‫מסוימים‪ -‬אליטיסטיים ‪ ,‬באופן השואב השראה מ מה שהתנהל באדמיניסטרציה המצרית‪ ,‬אשר נחשבה‬
‫לארגון אליטיסטי מן המעלה הראשונה (וגם רשמה לזכותה הישגים חסרי תקדים למשך תקופות‬
‫חסרות תקדים ובניגוד מושלם לכל תיאוריות פרקינסון בהן אנו מוצפים ‪ ,‬מן הסתם גם מטעם בעלי‬
‫עניין ‪ ,‬שאינם מסוגלים להצביע על שיטה חלופית‪ -‬רובוסטית ומוכחת )‪ ,‬ואולי גם מפטנט יהודי מוכח ‪.‬‬
‫יחד אם זאת אסור לשגות בדמיונות והזיות אודות אמת 'במבצע משתלם' מן הסוג שמשווקת הנצרות ‪.‬‬

‫לסיום ‪ ,‬נראה כי היה במצרים העתיקה ובתרבותה‪ -‬דתה משהו עוצמתי ששווה לתת עליו את הדעת ‪,‬‬
‫גם אם בלתי ניתן לפענוח (וודאי שלא בידי אנשים כמותנו שעברו 'שטיפת מוח' יסודית ) ולו רק כמקור‬
‫השראה‪.‬‬

‫כל זאת תוך תזכורת נוספת של 'אזהרת המסע'‪.‬‬

‫ב‪.2.‬א‪' .‬אמת' בתורת ישראל‬

‫יש לציין כי מופעי המילה 'משפט' בתנ"ך רבים ממופעי שתי המילים 'אמת' וגם 'צדק' יחדיו‪ ,‬קרי‪,‬‬
‫התנ"ך אינו מסתפק רק במושגים ערטילאיים ומופשטים כגון 'אמת' או 'צדק' כי אם דורש את תרגומם‬
‫לתכלע'ס‪ ,‬קרי‪' ,‬משפט'‪.‬‬

‫אין מדובר במילים בלבד כי אם במושגים אשר מקבלים עדיפות פרשנית עליונה בדברי נביאים‬
‫מרכזיים בתנ"ך‪ ,‬לדוגמה ישעיה ‪ ,‬ככתוב‪:‬‬

‫'שִּ מְ עּו דְ בַ ר‪-‬יְהוָה‪ ,‬קְצִּ ינֵי סְ ד ֹם; הַ אֲ זִּינּו תֹורַ ת אֱ ֹלהֵ ינּו‪ ,‬עַ ם עֲ מ ֹרָ ה ‪.‬יא לָ םָ ה‪-‬לִּ י ר ֹב‪-‬זִּבְ חֵ יכֶ ם י ֹאמַ ר יְהוָה‪ ,‬שָ בַ עְ תִּ י‬
‫עֹלֹות אֵ ילִּ ים וְחֵ לֶ ב מְ רִּ יאִּ ים; וְדַ ם ָ רִּ ים ּוכְ בָ שִּ ים וְעַ תּודִּ ים‪ֹ ,‬לא חָ פָ צְ תִּ י ‪.‬יב כִּ י תָ ב ֹאּו‪ ,‬לֵ ָראֹות ָ נָי‪--‬מִּ י‪-‬בִּ קֵש ז ֹאת‬
‫מִּ יֶדְ כֶ ם‪ ,‬רְ מ ֹס חֲ צֵ רָ י ‪.‬יג ֹלא תֹוסִּ יפּו‪ ,‬הָ בִּ יא מִּ נְחַ ת‪-‬שָ וְא‪--‬קְט ֹרֶ ת תֹועֵ בָ ה הִּ יא‪ ,‬לִּ י ; ח ֹדֶ ש וְשַ בָ ת קְר ֹא מִּ ק ְָרא‪ֹ ,‬לא‪-‬‬
‫אּוכַ ל ָאוֶן וַעֲ צָ רָ ה ‪.‬יד חָ דְ שֵ יכֶ ם ּומֹועֲ דֵ יכֶ ם שָ נְָאה נַפְ שִּ י‪ ,‬הָ יּו עָ לַ י לָ ט ַֹרח; נִּלְ אֵ יתִּ י‪ ,‬נְש ֹא ‪.‬טו ּובְ פָ ִּרשְ כֶ ם כַ ֵ יכֶ ם‪,‬‬
‫ַאעְ לִּ ים עֵ ינַי מִּ כֶ ם‪--‬גַם כִּ י‪-‬תַ רְ בּו תְ פִּ לָ ה‪ ,‬אֵ י ֶנמִּי ש ֹמֵ עַ ‪ :‬יְדֵ יכֶ ם‪ ,‬דָ מִּ ים מָ לֵ אּו ‪.‬טז ַרחֲ צּו‪ ,‬הִּ זַכּו‪--‬הָ סִּ ירּו ר ֹעַ מַ עַ לְ לֵ יכֶ ם‪,‬‬
‫מִּ מֶגֶד עֵ ינָי‪ :‬חִּ דְ לּו‪ ,‬הָ רֵ עַ ‪.‬יז לִּ מְ דּו הֵ יטֵ ב דִּ רְ שּו מִּ שְ ָ ט‪ ,‬אַ שְ רּו חָ מֹוץ; שִּ פְ טּו יָתֹום‪ִּ ,‬ריבּו ַאלְ מָ נָה‪'.‬‬

‫קרי דחיית הרכיבים המרכזיים בפולחן (תפילה והבאת קרבן למקדש ‪ ,‬מועדי חודש שבת וחג ) מפני‬
‫רכיבי אמת והטהרות הלב המופנמת והמשפט בתור עשייה מוחצנת‪.‬‬

‫המופע הראשון של 'משפט' (לפני כן קיים מופע אחד בלבד של שם מקום ' ַויָב ֹאּו אֶ ל‪-‬עֵ ין מִּ שְ ָ ט הִּ וא קָדֵ ש' )‬
‫הוא בפסוק הידוע במעשה הפיכת סדום ועמורה‪:‬‬
‫'חָ ִללָה ְָך מֵ עֲ שת כַדָ בָר הַ זֶה לְהָ מִ ית צַדִ יק עִ ם‪ָ -‬רשָ ע ו ְהָ י ָה ַכצַדִ יק כ ָָרשָ ע חָ ִללָה ְָך הֲ שֹפֵט כָל‪ -‬הָ ֶ‬
‫ָארץ ֹלא‬
‫י ַעֲ שֶ ה מִמ ְּכ פָ ט?'‬
‫‪53‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫תיבחן קורלציה בין 'כתב' לעשיית 'משפט' והניסיון לה נחלת ערכי 'צדק' ו‪'-‬אמת' בספרי התנ"ך‪,‬‬
‫ככתוב‪:‬‬

‫ֹורה ו ְהַ מִ ְצו ָה אֲ שֶ ר‬

‫הָרה וֶהְ י ֵה‪ -‬שָ ם ו ְאֶ תְ נָה לְָך אֶ ת‪-‬לֺח ֹת הָ אֶ בֶן ו ְהַ ת ָ‬
‫'ו ַט ֹאמֶ ר י ְהֹו ָה אֶ ל‪-‬מ ֹשֶ ה עֲ לֵה אֵ לַי הָ ָ‬
‫ָתַ ְּכבתִ י ְלהֹור ֹתָ ם ‪'.‬‬

‫אך תרבות מצרים העתיקה קודמת לזו העברית וקיים סיכוי גבוה להשפעתה ‪ .‬על כן יוצגו המופעים‬
‫הקדומים של 'אמת' בספרות מצרים העתיקה‪ ,‬אשר קדמה לזו של התנ"ך‪ ,‬והאלה המצרית 'מאעת' ‪-‬‬
‫אלת האמת והצדק‪ ,‬תוך הבחנה בשימושים נוספים של המילה המצרית העתיקה 'מאעת'‪ :‬בקונטקסט‬
‫של חקירה ודרישה ‪ ,‬ירידה לעמקו של דבר‪ ,‬התבוננות והבחנה חדה תוך הסקת מסקנות אפשריות‪.‬‬

‫ב‪.2.‬ב‪' .‬אמת' בספר 'מגילת המתים' של מצרים העתיקה‬

‫רוב החומר הדרוש לסקירת 'מגילת המתים' או 'ספר המתים' קיים ברשת ואין טעם לערוך כאן‬
‫סיכומ ים של חומרים שכבר נוסחו וסוכמו הטב ‪ .‬יחד עם זאת יש מקום לחדד כמה נקודות‪:‬‬

‫כאשר קראתי לראשונה את 'מגילת המתים' המצרית לא יכולתי שלא להבחין בדמיון לציוויים‬ ‫‪‬‬
‫אשר נתנו לבני ישראל ב לוחות הברית עליה ם חקוקים 'עשרת הדיברות '‪ .‬נראה שלא גליתי‬
‫את אמריקה‪ ,‬ורוב החוקרים שיצא לי לשמוע בנושא (כחמישה) תמימי דעים באשר למשותף ‪.‬‬

‫אין ספק באשר לכך כי 'מגילת המתים' הקדימה בהרבה את 'עשרת הדיברות '‪ ,‬וכנראה‬ ‫‪‬‬
‫שהיא מקבילה לקוד החוקים העתיק של השומרים במסופוטמיה (אור וגם ערי מדינה‬
‫נוספות ) על ציר הזמן‪ ,‬קוד שהקדים את 'חוקי חמורבי ' בכשלוש מאות שנים ‪ ,‬אך למרות זאת‬
‫ממשיכים ללמד בבתי הספר אודות 'חוקי חמורבי ' כספר החוק הראשון בהיסטוריה ‪.‬‬

‫חוקי מסופוטמיה מערי המדינה אור‪ ,‬אשנונה ‪ ,‬ליפית‪ -‬אשתר וכדו ' מכילים גם חלקים פרטניים‬ ‫‪‬‬
‫יותר הנוקבים בסכומי כסף מדויקים כתרופות לנזקים או אפילו שכר טרחתו של פועל או בעל‬
‫ספינה בעוד 'ספר המתים' רוחני‪ -‬מאגי שנועד להבטחת הגעתו של המת לעולם חיי הנצח ‪,‬‬
‫סוג יצירה שמרחף ואינו 'מלכלך' את רגליו על קרקע המציאות ‪.‬‬

‫למרות שתפקידו העיקרי של 'ספר המתים' לסייע בהגעת המת לחיי הנצח בעולם מתים די‬ ‫‪‬‬
‫ברור שהוא מתווה כיצד על האדם לחיות ולנהוג בעולם הגשמי להבטחת סיכוייו ‪.‬‬

‫הכוהן המצרי או העברי (שהגיע לעמדת השפעה בתקופת שליטי היקסוס ) שאפשר כי הוא‬ ‫‪‬‬
‫היה זה אשר חילץ מתוך ‪ 42‬ציוויי (או איסורי ) 'ספר המתים' את 'עשרת הדיברות '‪ ,‬הבין את‬
‫האופי הכנעני‪ -‬תזזיתי של העברים ועשה להם 'קיצורי דרך ' שמתבקשים כדי שלא 'לזבל‬
‫ת'מוח יותר מדי'‪ ...‬וכמובן שנגזרו החוצה החלקים הריטואליים שאינם מתאימים לאמונה‬
‫מונותאיסטית ‪.‬‬

‫'ספר המתים' מסתיים בסוג של 'הצהרת הון' לפיה מתחייב הנפטר כי הבית בו מתגורר היה‬ ‫‪‬‬
‫בית אשר ירש מאביו ‪ ,‬דהיינו לא נגזל מאיש‪ .‬מעבר להרהור עד כמה יכולה הי יתה הנחייה‬
‫שכזו לסייע ביד נשפטים ידועים ולחסוך מהם מעמד שכזה ‪ ,‬יש בכך גם קריאת תיגר על‬
‫השיטה הכלכלית הנלמדת בכל אסכולות הכלכלה כיום המחייבות 'צמיחה' כאופציה בלעדית ‪.‬‬
‫אין לשכוח שכלכלת מצרים אשר נוהלה בידי שכבת פקידים (שיטה שנחשבת 'מוקצה' כיום)‬
‫הייתה כלכלה איתנה ומשגשגת (למעט בתקופות קצרות של כאוס מדיני ) במשך אלפי שנים‪.‬‬

‫שרדו כמה אלפי עותקים ולו במצב חלקי ביותר ‪ ,‬ואפשר להניח שעל כל עותק ששרד הלכו‬ ‫‪‬‬
‫לאיבוד מאה נוספים ‪ ,‬כך שאפשר לראות בו את 'ספר הספרים' של מצרים העתיקה לפחות‬
‫‪54‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ברמת התפוצה‪ .‬סביר להניח שהתייחסו אליו ברצינות כמדריך ל חיי הנצח וגם ללחשים‬
‫הכלולים בו לצורך התגברות על מכשולים בדרך מצד מלאכים רעים ושדים ‪ .‬ראייה לרצינות‬
‫בה נתפסה 'מאגיה' אפשר לראות בעובדה כי בניסיון קשר נגד שליט בסביבות אלף לפנה "ס‪,‬‬
‫אנשי חצרו הקושרים ניסו לסלקו בשיטות שכאלה ‪ ,‬ורק משלא צלחו בידם האלות חתכו את‬
‫גרונו ‪...‬‬

‫אחד העותקים (מתוך אלפים ששרדו חלקית ) היותר מרהיבים \שמורים של 'ספר המתים'‬ ‫‪‬‬
‫הוצא ממצרים בדרך לא דרך בידי אוצר תרבות מצרים בבריטיש‪ -‬מוזיאום ‪,Wallis Budge ,‬‬
‫מלומד בריטי (שלימד עצמו בתור נער את השפות השמיות ) אשר כתב (בנוסף לכמה ספרים‬
‫אודות מצרים העתיקה ) גם מילון מקיף ויסודי [‪ .]2‬הוא נחשב כיום בקרב הקהילייה‬
‫האקדמית הפוסט מודרניסטית "שודד‪ -‬גנב‪-‬פשע"‪ ,‬אך איש אינו טורח לציין מה היה עולה‬
‫בגורל היצירות אלמלא הגיעו למוזיאון ‪ ...‬יתר על כן‪ ,‬טענות שכאלה המושמעות נגדו מצד‬
‫אגיפ טולוגים מצרים בני ימינו מתעלמות מן העובדה כי אנשים כדוגמתו יצרו את תחום‬
‫האגיפטולוגיה ‪ ,‬ואפשר כי אלמלא "שודדים " כדוגמתו מרבית אוצרות התרבות של מצרים‬
‫העתיקה היו עדיין מכוסות דיונות ‪ ,‬בדיוק כפי שהיו בעת שהקולוניאליסטים (צרפתיים‬
‫ואנגליים ) "ה שודדים " ראו לראשונה את סביבתם‪ ,‬שלא לדבר על מי סכר אסואן שהיו‬
‫מציפים לבטח את מקדשי אבו‪ -‬סימבל‪ .‬סביר כי אוצר מוזיאון קהיר כיום ירצה להניח ידו על‬
‫'אוצרות הפרעונים ' שבמוזיאון בלונדון ‪ ,‬אך עליו להכיר בעובדה כי מרבית המבקרים בקהיר‬
‫חזו במוצגי הפרעונים קודם לכן בלונדון ‪ ,‬שלא לדבר על הסיור הבטוח יותר שהוא מנת חלקם‬
‫של תיירים בבריטניה ‪...‬‬

‫מה שחשוב כיום הוא לא זהות הממשלה או המדינה בה תוצג תרבות מצרים העתיקה כי‬ ‫‪‬‬
‫בסופו של יום לא קיימת ישות מדינית שהיא בעלת זיקה אמיתית ומתמשכת לתרבות אבודה‬
‫זו‪ ,‬כי אם מכסימום החשיפה ‪ .‬על כן‪ ,‬הצגת מוצגי מצרים העתיק ה במוזיאון הבריטי ‪ ,‬בלובר‪,‬‬
‫במוזיאון ישראל ‪ ,‬במטרופולין ואפילו בסנט פטרבורג (כן ירבו ) הינו דבר מבורך שמגביר‬
‫חשיפה ומודעות לתרבות מדהימה זו ‪.‬‬

‫נקודה אחרונ ה אם כי לא אחרונה בחשיבותה היא טענתי כי 'העולם הבא' או 'חיי נצח'‬ ‫‪‬‬
‫נפקדים מן התקופות המוקדמות של המקרא (מערת המכפלה לא נרכשה בתור 'מסדרון '‬
‫לעולמות אחרים ) ואין הבטחות שכאלה מטעם נביאי ישראל ‪ ,‬אך נוכחים ביהדות תקופת‬
‫'בית שני'‪ ,‬מהווים נדבך מרכזי בנצרות וכמובן ביהדות בת זמננו ‪ .‬אפשר לייחס זאת בשקט ‪,‬‬
‫גם אם לא באופן בלעדי‪ ,‬להשפעות 'ספר המתים' המצרי ולאמונתם בחיי נצח שלאחר‬
‫המוות‪.‬‬

‫ב‪.2.‬ג‪ .‬הדגשת הבדלים עיקריים בין 'אמת' חכמת מצרים העתיקה לחכמת ישראל‬
‫פרק זה ינסה להצביע על מסקנות הנובעות מהבדלי המאפיינים העיקריים של חיי תושבי מצרים‬
‫לעומת בני ישראל ‪ .‬מצרים כצוק אי תן של יציבות (למעט תקופות חוסר יציבות המהוות כחמישה אחוז‬
‫מתולדות האימפריה המצרית לדורותיה ) בה כל אדם יכול לבטוח כי השמש תזרח למחרת יום בדיוק‬
‫כפי שהנהר (הנילוס ) ימשיך להזרים מימיו ולהבטיח לחם ‪ ,‬לעומת הכאוטיות של החיים בכנען ‪ ,‬בה‬
‫המלחמה על מקורות מים (מוגבלים)‪ ,‬שטחי מרעה ומחייה בלתי פוסקת ‪ ,‬כאשר שנה שחונה נושאת‬
‫בחובה תוצאות פטאליות ‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫לדעתי לא קשה לבסס את הטיעון כי תנאי הקיום הקשים בכנען מחייבים כללי הישרדות אשר כל פרט‬
‫חייב להבינם ולדעת ליישמם במצבים משתנים וקשים ‪ ,‬דהיינו להפגין 'ראש גדול' לעומת צייתנות‬
‫הפרט והחובה לסמוך על שכבת כוהנים‪ -‬שליטים במצרים‪ ,‬שתשכיל להשיג תוצאות מי טביות דווקא‬
‫בתנאי צייתנות ('הקטנת ראש') והליכה בתלם מצד התושבים במצרים או מסופוטמיה ‪ .‬בפרק קודם‬
‫אחר כבר נזכר ‪ Karl Wittfogel‬אשר ממציא\מטביע את המושג '‪ 'hydraulic society‬המאפיין את הלך‬
‫הרוח של החברה המצרית ולא רק את צורת עיבוד השדות ‪ ,‬ברמה הטכנית‪ .‬המושג מבטא את‬
‫ההרמוניה וצורת התנהלות הפרט שהוא חלק ממנגנון ענק אשר מתואם ומנוהל בידי אדמיניסטרציה‬
‫יעילה למדי (בניגוד לזעקות השבר של המתריעים על תסמונות פרקינסון )‪ ,‬אשר מתאמת פתיחת‬
‫וסגירת סכרי מים לצורך שליטה אופטימאלית במשאב המים ‪ ,‬משהו שאפשר לדמות לתזמורת‬
‫פילהרמונית אשר כל אחד מנגניה מביט במנצח כדי להשתלב ביצירה שהיא גדולה ונעלה מכל‬
‫הפרטים המבצעים אותה‪.‬‬

‫האוכלוסייה במסופוטמיה ומצרים מגויסת בהמוניה ‪ ,‬בעונות השנה בהן המחזור החקלאי מאפשר‬
‫זאת‪ ,‬למפעלי ענק של חפירת תעלות מקדשים ומבני ענק ה קשורים לריטואלים דתיים ואמונות‬
‫כפירמידות ומבנים דמויי פירמידות (זיקוראת ) במסופוטמיה ‪ ,‬מעין 'מגדלי בבל' המזדקרים לשמים‪.‬‬

‫מפאת הצורך בביצוע 'דמוקרטיזציה של החשיבה ' בכנען לצורך הישרדות ולקיחת החלטות לנוכח‬
‫מציאות הפכפכה עולה תפקידו המכריע של הכתב האלפא‪-‬ביתי המאפשר זאת דרך 'השכלה לעם'‪.‬‬
‫במצרים אפשרי "סדר זרעים" צנטרליסטי ואחיד בניצוח העלית (לפתיחת\סגירת תעלות השקיה)‪,‬‬
‫אך בכנען כל זורע חייב להבין ולהתאים מעשים ותגובות ברמה האינדיבידואלית והפרטנית‬
‫למצבים ותהפוכות על צירי הזמן והמקום‪.‬‬

‫בנוסף לפריצת הדרך ש בתחום התפיסה האינדיבידואלית שקיימת בסיפורי המקרא ‪ ,‬נעשתה בתורת‬
‫ישראל חקיקה ב תחום החברתי‪-‬סוציאלי‪ -‬הומאני (יום שבתון לכל גם לעבד אפילו לבהמת המשא‪,‬‬
‫חלקי היבול המיועדים לעניים ‪ ,‬שלילת עבדות עולם )‪.‬‬

‫אפשר לציין את התנגדות כוהני‪ -‬התורה (ונביאיה בהמשך ) לכמה רכיבי פולח ן\מנהג מצרי עתיק‬
‫שלילה כה נחרצת היוצרת רושם דווקא להכרות אינטימית עם הפן הבעייתי שבכך מצד כאלה‬
‫המכהנים בעמדות פולחניות או במשרות שלטוניות (כדוגמת סיפור יוסף במצרים ) בכירות ‪:‬‬

‫‪ -‬איסור גילוי‪ -‬עריות ‪ ,‬אולי כתגובת נגד לנישואי שליטים מצריים עם אחיות (או אחיות למחצה )‪.‬‬

‫‪ -‬איסור קרבן אדם ככלל והקרבת בנים \בנות בפרט כפי שהיה מקובל ורווח בסביבה ‪ :‬בפולחן המולך ‪,‬‬
‫פולחן מינוטאור ב תרבות המינואית ובפולחן הקבורה של פרעוני השושלת הראשונה ( ‪3100-2900‬‬
‫לפנה"ס) שאכן עברו טרנספורמציה ‪ -‬ביצוע 'אשבת' כאקט פולחני מחליף ‪.‬‬

‫בהקשר סיפור עקידת יצחק קשה להתעלם מן הדמיון ל ביטוי 'איס‪ -‬חק' ‪ ,‬שמשמעו במצרית עתיקה‬
‫‪( booty, plunder, easy prey‬כמתואר בספר ‪ ,) ]14[ The Admiral Ahmose‬המרמז ליודעי מצרית‬
‫כבר בתחילת הפרשה כי מדובר בקרבן חינם (מין 'פראייער ' כפי שרווח הביטוי בקרב גליציאנערים )‪.‬‬

‫גם אם קשה לראות הבדלים מהותיים בין 'אמת' במובנה המילולי של המצרים ושל בני ישראל ‪ ,‬אפשר‬
‫לציין את הדגשתה כנושא כמעט אובססיבי בפי כל נביאי ישראל וכמנוע למימוש הע יקרון 'וְ הָ גִ יתָ ּב ֹו‬
‫יוֹמָ ם וָ לַיְ לָה'‪.‬‬

‫‪56‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫אפשר לסכם דיון זה בצמד מי לים שאומרות הכל ‪ :‬מצרים בתור בית עבדים‪ ,‬לא רק לעברים אלה לכל‬
‫תושביה ‪ ,‬הלא הפירמידות הראשונות כמו גם תעלות בנילוס בוצעו בעבודות המוניות בהן נטלו חלק‬
‫כלל התושבים‪.‬‬

‫יציאה מתרבות בית עבדים יכלה תיאורטית לנחם את ההיקסוס שנדחקו ו גורשו אך גם הפכה‬
‫למגדלור בתרבות בני ישראל המתהווה ‪ .‬אפשר על רקע זה להבין את חוקי שחרור העבד ‪ ,‬כמו גם‬
‫'מסדר ביזיון ' אשר עושים לעבד שזמן שחרור ו הגיע אך התאהב בעבדות ופוחד מלקיחת אחריות על‬
‫גורלו ‪.‬‬

‫ב‪ .3.‬עקבות נוספות של השפעות תרבות מצרים העתיקה על 'בני ישראל'‬

‫באוסף מאמרים שראה אור בעברית בספר 'טהא חוסיין והתחדשותה של מצרים'‪ ,‬פרי עטו של‬
‫פובליציסט והוגה משפיע ביותר (בין השאר מייסד אוניברסיטת אלכסנדריה ) במצרים המתחדשת‬
‫החל משנות הארבעים של המאה ה‪( 20-‬בתרגום המומחה לספרות ערבית עמנואל קופלביץ ‪ ,‬הוצאת‬
‫מוסד ביאליק ) הוא מ בסס את ייחודה של מצרים גם בקשר עם תרבות הפרעונים העתיקה ‪ .‬בניסיונות י‬
‫לחפש באוסף מאמריו הנ"ל סימוכין לאותו קשר לכאורה בין מצרים של ימינו עם מצרים העתיקה לא‬
‫מצאתי ראיות לכך פרט ל תיאור 'חיוך מריר ו עצוב' שנסוך על פני תושביה כא ז כן עתה‪ ,‬לדבריו‪ .‬זו‬
‫ראייה מאכזבת במקצת‪ ,‬במיוחד לאור העובדה שהאיש התעוור בגיל שש כתוצאה ממחלה ‪ ,‬כך שהינו‬
‫פסול לעדות ראייה ‪ ,‬טכנית לכל הפחות‪ .‬תרבותה העתיקה של מצרים נמחקה שם פעמיים‪ ,‬לראשונה‬
‫בעת התפשטות הנצרות שלוותה גם בתהליכים אלימים של 'מחיקה' ושריפת ספריות ‪ ,‬ופעם נוספת‬
‫בעת 'מחיקת' הנצרות במצרים מפני האסלאם‪ .‬דיונות החול שקידמו את ראשוני החוקרים האנגליים‬
‫והצרפתיים במצרים ‪ ,‬דיונות שכיסו את שרידי מצרים העתיקה ושפתה‪ ,‬שיקפו נכונה את שקיעתה‬
‫בתהום הנשייה בתודעת הציבור גם כן ‪.‬‬

‫ההשפעה על בני ישראל ועל ערכיהם המתהווים כמו גם שפתם‪ ,‬הנה קונקרטית יותר ‪ ,‬גם בניסיונות‬
‫'מחיקתה' אפילו‪ ,‬שנעשו ללא ספק אך ללא מחיקת תיעוד 'המחיקות' הנ"ל מן הטקסטים המקראיים ‪,‬‬
‫וזאת בגלל המסורת המקדשת את הטקסטים ואוסרת \גריעה \שינוי ולו גם קוצו של יוד ‪ .‬אנסה להלן‬
‫להוסיף לכך מספר דוגמאות בפרק זה ‪.‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬אל קנא‬

‫נפתח בסברה (ולו מקוממת ו חריגה ככל שתהיה !) באשר למקור הביטוי המקראי 'אל קנא ונוקם '‪.‬‬

‫מקורה במילה המצרית שפירושיה עפ "י ‪] 2[ Wallis Budge‬‬

‫ואשר הוטבעה בשם השליט המצרי שהעז לאסור מלחמה על ההיקסוס כדי לעקרם ממצרים ‪ ,‬כפי‬
‫שנזכר בפרק אחר‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬המקום בו לראשונה מפורש השורש ק ‪.‬נ‪.‬א‪ .‬הוא בבעל המקנא לאשתו‪ ,‬אין עדים (לא‬
‫שניים ולא שלושה כנהוג !) כי אם בעל שחטף את הג'נאנה ולפתע 'מקנא' לאשתו‪ ,‬ודי בכך להעמידה‬
‫למבחן בו היא עלולה לקפח את חייה ‪ .‬מתואר 'הוקוס‪ -‬פוקוס ' שמבצעים הכוהנים‪ ,‬ולטענתי יש בכך‬
‫ראייה נוספת לנוכחות כוהנים מצריים (שנרדפו והסתלקו ממצרים לאחר כשלון מהפך מונותיאיסטי‬
‫של אח‪-‬נ‪-‬אתון ? דהיינו לקראת תום המאה ה‪ )14 -‬והשפעתם על 'התורה'; 'קוסמים' שפועלים במיטב‬
‫המתודולוגיה המצרית בעשיית כשפים ‪ ,‬בדיוק מן הזן אותו הכרית מאו חר יותר אליהו ‪ ,‬מאות מהם‪,‬‬
‫בחינה ובדיקה שמטרתה 'לספק פרנסה לכוהנים מומחים בכשפים מצריים '‪ .‬כיצד יעלה על הדעת‬
‫לגייס את האלוהות לג'וב 'בלש פרטי' שמלאכתו‪-‬מומחיותו בעיקוב‪ -‬צילום נשים 'מתפרפרות'?‬
‫‪57‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫השפעות תרבות מצרים‪.‬מארה‬
‫נמשיך במילים בעלות 'קליבר' משמעותי‪ ,‬מילות תיאור האל ‪.‬‬

‫בהמשך לתורת הפיזיקה בה האמינו כפי המשתקף מכתבי המארות (כמתואר בפרק 'רקע‪.‬מנקודת‬
‫המבט המצרית' ) פועל מלך מואב בפרשת בלעם‪ .‬בפסוק המקראי הדן בקללת בלעם 'ארה לי את‬
‫העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל אכנו ו אגרשנו מן הארץ ' (במדבר כ"ב פסוק ו ') נחליף את ר'‬
‫לאות ל'‪ ,‬לדעתי פעולה לגיטימית בהתחשב בכך שעמי כנען הרבו להשתמש בשפתם באות ל '‪' .‬ארה'‬
‫הופך למילה 'אלה' שמשמעה גם קללה אך גם אזהרה כפי שמשתמע מספר 'דברים' )כ"ט פסוק כ')‪:‬‬
‫‪'.‬כל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה'‪.‬‬

‫למותר לציין כי הכוונה לגיוס מארות‪ -‬אלות במשקל‪-‬קליבר אלוהי ‪ ,‬כוונת מלך מואב לקללת אל ולא‬
‫לקללה פרטית‪ ,‬ולשם כך נזקקים למי שנחשב 'מומחה' (כפי שמגייסים רופא בעל שם ) כבלעם‪.‬‬

‫המילה 'אר' (חילופי ל ' עברית באות ר' מצרית הינו סטנדרטי ) במצרית היא מילה שמשמעותה אל ה הן‬
‫במשמעות שם העץ והן במובן הא לוהי ‪ ,‬קשר שקיים בשפת העברים והכנענים גם בפולחן האשרה‬
‫שהתבסס על חלקי עץ אשר פה ושם נחשף (בערד כמדומני ) בחפירות‪.‬‬

‫במילונו שהוקדש לאוצר מילות 'מגילת המתים' בלבד מפרט וואליס באדג ' את פירושי המילה השונים ‪,‬‬
‫וזו הזדמנות לעקוב כיצד 'עובד הראש המצרי' של העת ההיא‪ ,‬שדומה באופן מפתיע לצורת החשיבה‬
‫האסוציאטיבית של ימינו ‪ :‬למילה יש שימוש ופירוש ארצי‪ -‬מוחשי אך מכאן מתחילה שרשרת של‬
‫פירושים הנובעים מהפשטה ומטפורה ‪ .‬במקרה זה הפירושים שרשם במילונו זה הינם ‪:‬‬

‫‪To bind, tie together (pieces of wood), to put under restraint, to coerce, to oppress, to‬‬
‫‪persecute‬‬

‫ופירוש נוסף של המילה 'אר' המצרית מתייחס להתקדמות במעלה‪ ,‬טיפוס במדרגות וכיוצ "ב‪ ,‬מילים‬
‫המתאימות גם לריטואל של העלאת קרבן במקדשים לעיני העם הצופה ‪ .‬מכאן אפשר לחשוב על 'עלה'‬
‫אך גם 'עולה' (לא במובן הטיית נקבה של הפועל ע ‪.‬ל‪.‬ה‪ .‬כי אם) במובן של הקרבת קרבן‪.‬‬

‫אין ל ייחס חשיבות כלשהי לחילופי האותיות ע ' עם א'‪ ,‬היות והכתב העברי התפתח בשלב שמאוחר‬
‫להתפתחות אוצר המילים בכנען‪.‬‬

‫השפעות נוספות ניכרות במעשי 'כשפים וקוסמות ' שהינם בגדר מומחיות כוהנים מצריים הנכנסים‬
‫לשבטי ישראל החל מפרשת 'יציאת מצרים' אך אינם נזכרים בספר בראשית'‪:‬‬

‫נחש הנחושת שבנה משה‪.‬‬

‫עגל הזהב שבנה אחיו אהרן‪.‬‬

‫נוהל 'וידוא ניאוף ' על ידי כוהן בכל עת שבעל 'קנאי' חוטף ג'ננה על אשתו – אקט שנראה על פניו‬
‫כתרגיל 'קוסמות ' להבטחת פרנסה לשבט הכוהנים השולטים בפרקטיקה המצרית‪.‬‬

‫סגנון ספר 'יהושע' הינו זהה לחלוטין לספר הביוגרפיה של 'מפקד המארינס המצרי' אחמוסה‪ ,‬דהיינו‬
‫באנו‪ ,‬ראינו ‪ ,‬ניצחנו או לחילופין חטאנו וספגנו מפלה ‪ ,‬עשינו 'תיקון ' ושוב ניצחנו ‪ ...‬שני הספרים מכילים‬
‫מהלכים בלבד‪ ,‬חסרי רגשות ומחשבות אנוש לחלוטין בניגוד בולט להיסוסיו של משה ‪ ,‬לדוגמה או‬
‫לסיפורי האבות בהם יש אפי לו הומור שחור בדיאלוג בין אברהם לשרה באשר להולדתו של יצחק ‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ספר יהושע נכתב בידי מצרי ‪ ,‬לא בהכרח במוצאו האתני‪ -‬דתי כי אם באוריינטציה ‪ .‬יהושע הינו איש‬
‫האסכולה המצרית‪ ,‬וגם שמו נגזר מן המילה המצרית 'צבא' ‪ -‬מישע (כמלך מואב במצבת מישע)‪.‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬פסח‬

‫מילה בעלת 'קליבר' משמעותי הנה פסח‬

‫‪http://www.hierogl.ch/hiero/psx‬‬

‫בלינק הנ"ל הלקוח ממילון הירוגליפים צרפתי מופיעה מילה אשר גם וואליס באדג ' רשם אם כי לא ידע‬
‫לפרש אותה והשאיר אותה תחת סימן שאלה‪.‬‬

‫במילון אחר הנבנה על אוצר מילים שתרגם ‪ Faulkner‬משמעות המילה מוסברת בצרפתית‬

‫‪ etre parseme m de‬ובהמשך ההסבר גם אזכור שדה צמחים‪ ,‬כך שאפשר להבין זאת המשמעות‬
‫של פיזור‪ ,‬דילוג (לשם יצירת מרווחים נכונים הדרושים לצמחים )‪ .‬אם השתמשו בחבל בעל קשרים‬
‫במרחקים מדודים לשם הקפדה על סטנדרטיזציה נכונה בעת עבודת השדה‪ ,‬אפשר לחשוב על דילוג‬
‫קשר‪ ,‬שניים או שלושה בהתאם לגידולים ‪' .‬לפסוח' במקורות משמעותו לדלג ‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬המסמן ( ‪ )determinative‬של המילה מציין פעילות הליכה (שתי רגלים) מובהקת וחד‬
‫משמעית‪.‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬חג‬

‫המילה 'חג' מופיעה במילון הבנוי ע פ"י אוצר מילים שתרגם ‪ , Gardiner‬הנחשב (עדיין ) אורים ותומים‬
‫בתחום‪ ,‬לעומת הכוכב וואליס באדג ' שהועם ובימינו הפוסט‪ -‬מודרניים ועתירי 'התקינות ' אפילו בגניבה‬
‫(עותק מפואר של 'מגילת המתים' אשר חילץ והביא לבריטיש‪ -‬מוזיאום ) מואשם‪.‬‬

‫גרדינר מפרש מילה זאת 'לשמוח'‪,‬‬

‫בעוד באדג' מפנה לצמד מילים אחר שמשמעותו המנון לנילוס המתקשר לחג מסוים ‪.‬‬

‫שני הפירושים משלימים האחד את השני ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬והינם חגיגיים למדי ‪ ,‬לטעמי‪.‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬דגל‬

‫בספר במדבר מתואר 'מסדר' השבטים תחת דגליהם‪' ,‬דגל מחנה יהודה' למשל‪ ,‬כל שבט תחת דגל ‪-‬‬
‫סמל בעל משמעות שנתנו פרשני יהדות לדורותיהם ‪.‬‬

‫דגל ‪ -‬אייקון הירוגליפי ( ‪ ) R8 - Gardiner‬בעל משמעות עליונה ; ‪ - determinative‬מגדיר‪ -‬מציין‪ -‬מסווג‬

‫אשר מסמל את 'האלוהות'‪ .‬לעתים קרובות הם מדלגים על כתיבת המילה על עיצוריה ומסתפקים‬
‫בסימן הדטרמינטיבי של הדגל בלבד ‪' .‬אלוהות' במובנה הרחב‪ ,‬לא אל פרטני זה או אחר כי אם כולם‬
‫כאחד‪ ,‬כפי שמופיע בצירוף 'מדו נטר' שפירושו 'דברי האל' ( מדו בהטיית ריבוי תוך שימוש בסימן וו 'או‬
‫שאופייני לגוף‪' -‬רבים' בעוד 'נטר' בהטיית יחיד ‪ ,‬מעניין ) שזה הכינוי בשפת המצרים לכתב‬
‫ההירוגליפים שלהם ‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫השפעות תרבות מצרים‪.‬שמות גדולי העבריים‬
‫יש שפע דוגמאות גם ל מילות שפה ושמות נוספים ‪ ,‬חלקם שמות מכוננים באמונה היהודית כגון ‪:‬‬
‫'משה'‪' ,‬מרים' כהשפעה מצרית לעומת 'ענת' כהשפעה כנענית‪ ,‬וגם שמות מלכי היקסוס כיעקוב ‪,‬‬
‫חמודי (שם מלכה האחרון של שושלת זו) אשר חדרו לתרבות מצרי ם העתיקה‪.‬‬

‫משה‬

‫ארבעה שליטים מצריים מן הלוחמניים שבהם (הנמנים על משפחה אחת) מכילים את 'משה' בשמם‬
‫אם כי תוך שימוש בסימן העיצור המתאים לאות ס ' ולא ש'‪ .‬משמעות 'מסה' במצרית הוא נולד\מולד‪,‬‬
‫אשר מתיישב הטב עם שמו של משה‪ ,‬אשר 'מן המים משתהו'‪ ,‬דהיינו 'נולד' מן המים ‪.‬‬

‫מרים כקיצור שם מצרי אחת השליטות הקדומות מרימ‪ -‬אמון ‪ ,‬וכמובן שחייבים לחתוך את 'אמון' האל‬
‫המצרי החשוב משמה‪ .‬החיתוך עוזר חלקית ‪ ,‬אך 'אמון' צץ וחוזר בדלת הראשית ‪.‬‬

‫אמון מלך יהודה ‪ ,‬אבי מוביל הרפורמה המונותאיסטית (ואולי המניע לכך ) יאשיהו‪.‬‬

‫'אמון' דווקא שב וחוזר ‪ ,‬ולא סתם אלא כך נקרא אחד ממלכי יהודה‪ ,‬אביו של יאשיהו ‪ .‬האם עודף‬
‫השפעה מצרית בחצר מלכותו 'הביאה לו את הסעיף'? האם זו סיבה להיזכר לפתע בתורת ישראל?‬
‫לגאול את 'התורה' הנשכחת מתהום הנשייה? סיבה לאפשרית לרפורמה מונותיאיסטית שהנהיג ‪.‬‬
‫אפשר שבחצר השליט פרעה‪-‬נכו לא אהבו 'מפגן עצמאות' שכזה‪ ,‬ובאחד ממסעות צבא מצרים צפונה‬
‫להתעמת באשור הוא מכה בצבא יאשיהו במגידו ‪ ,‬והמלך עצמו נפגע מחיצי המורים בקשת ומת ‪ ,‬נופל‬
‫במערכה‪.‬‬

‫אחאב מלך ישראל‬

‫ר' במילות מצרים בשפת ההירוגליפים בפרק שלעיל אודות המפקד המצרי אחמוסה‪.‬‬

‫נקמה‬

‫דוגמה רדיקאלית מעט להשפעה מ צרית תוך שלילתה בו זמנית הנה הביטוי 'ר נ קמת' הכינוי במצרית‬
‫העתיקה לכתב ההירוגליפים ‪ ,‬מילולית 'הפה של מצרים' דהיינו אמצעי הביטוי ‪ .‬חלק ממטבע לשון‬
‫נפוצה זו 'נ קמת' עשוי לעבור מטמורפוזה למילה 'נקמה' (הפיכת ת'‪-‬מרבוטה לאות ה') כביטוי איבה‬
‫וטינה למצרים המגלמת במה לך דורות רבים את פגעי הגויים כולם ‪' -‬וירעו '‪...‬‬

‫השפעות תרבות מצרים‪.‬מטפורות וביטויים לשוניים משותפים‬

‫א‪ .‬מוטיב קריעת הים ‪ ,‬לצורך הוצאת תכשיט יקר שנפל מיד הנסיכה ‪ ),‬באגדת המלך והנסיכה‪ ,‬ר'‬

‫יהושע מ‪ .‬גרינץ 'סיפורים ‪ ,‬מזמורים ומשלים מספרות מ צרים העתיקה' [‪ ]5‬ע' ‪. 80‬‬

‫כמו גם תנין שעווה ההופך תנין חי (ע' ‪ )78‬כדי להעניש אדם אשר חטא עם אשת איש באגם‬

‫ב‪' .‬הנהר הפך לדם' במסכת האסונות הפוקדים את מצרים בספר האסונות הנקרא גם 'פפירוס איפוור '‬
‫( ‪.)Ipuwer‬‬

‫ג‪ .‬מנהגי פולחן מצרי מהותיים ‪:‬‬

‫‪ -‬קיום ומע שי טהרה במים‪ ,‬מילת גברים‪ ,‬הכנות בחיים הנוכחיים לאלו שלאחר המוות‪.‬‬

‫‪60‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪ -‬הימנעות מקיום מנהגי פולחן שרווחו באגן הים התיכון ‪ :‬אי קיום מנהגי פולחן‪ -‬מקדש הרווחים‬
‫בסביבת העולם העתיק באשר לקדשות וזנות בחסות המקדשים ‪.‬‬

‫עפ"י עדות הרודוטי ס המצרים והיוונים הי נם העמים היחידים הנמנעים משילוב זנות במקדשים ‪.‬‬

‫בקובץ 'סיפורים ‪ ,‬מזמורים ומשלים מספרות מצרים העתיקה ' עושה יהושע מ‪ .‬גרינץ [‪ ]5‬הקבלות‬
‫מעניינות בין משלי אמנפה (בתרגום ‪ )1923-24 Wallis Budge‬למשלי (שלמה) התנ"כי‬

‫אמנפה‬ ‫פרק כ"ב‬ ‫משלי‬

‫בית ‪\4‬ש' ‪ 3-4‬הישמר מגזל דל‬ ‫פ' כ"ב אל תגזל דל כי דל הוא‬

‫ומדכא שבור זרוע‬ ‫ואל תדכא עני בשער‬

‫בית ‪\11‬ש' ‪ 13-14‬אל תרע לך את החם‬ ‫פ' כ"ד אל תתרע את בעל אף‬

‫ואל תפרץ בו לדבר‬ ‫ואת איש חמות לא תבוא‬

‫פרק כ"ג‬ ‫משלי‬

‫בית ‪\23‬ש' ‪ 13-14‬אל תאכל לחם לפני שר‬ ‫פ' א' כי תשב ללחום את המושל‬

‫ואל תשית פיך ראשון‬ ‫בין תבין את אשר לפניך‬

‫פ' ב' ושמת שכין בלועך ‪...‬‬

‫אל תתאוו למטעמיו‬

‫בית ‪\9‬ש' ‪ 10‬אל תשלך לבך אחרי עושר‬ ‫פ' ד' אל תיגע להעשיר‬

‫בית ‪\14‬ש' ‪ 5‬אל הון דל ‪,‬‬ ‫פ' ו' אל תלחם את לחם רע עין‬

‫ואל תרעב ללחמו‬ ‫ואל תתאוו למטעמיו‬

‫הון דל סער הוא לגרון‬ ‫פ' ז' כי כמו שער בנפשו כן הוא‬

‫קיא יעשה לגרגרת‬ ‫פ' ח' פתך אכלת ותקיאה‬

‫וכנ"ל מביא יהושע מ‪ .‬גרינץ ציטוטים ו מופעי הקבלות נוספ ים המצביעים על ההשפעות המצריות‬
‫שנספגו בספרות החכמה התנ"כית‪.‬‬

‫‪61‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נקודות ציון נוספות‬
‫היה ניסיון שכשל להכנסת פולחן אל יחיד (מונותיאיזם המגולם בשמש המניעה כל‪ ,‬את החיים ביקום)‬
‫ע"י השליט המצרי אח‪-‬נ‪-‬אתן (‪ 1350‬לפנה"ס לערך)‪ .‬שקיעת ניסיון הרפורמה המונות יאיסטית ועיר‬
‫הכוהנים והפולחן תל‪ -‬עמרנה לאחר מותו‪ ,‬טריגר אפשרי להצטרפות כוהניו (המודרים מהשפעה‬
‫ומאוחר יותר נרדפים ‪ ,‬לאחר מות תות אנח אמון) לשבטי היקסוס שהובסו \גורשו \ברחו ממצרים והפכו‬
‫נוודים ‪ ,‬לאחר מפלתם (כמאתיים שנה קודם לכן) ונפילת עיר בירתם 'עבריס' )‪ Avaris (in Greec‬או‬
‫'חוות ווערת '‪ .‬ווערת בשיכול אותיות עוורת ‪ < --‬עברת? אפשרות אחרת‪ :‬האל 'בעל' תוך שתילת ר'‬
‫תחת ל' שאינה קיימת במצרים נשמע 'בער'‪ ,‬בתוספת שינוי ב ' להגיית וו ' ערבית או תימנית 'ווער ' וזו‬
‫המילה השנייה 'חוות ווערת ' שפירושה איזור או סביבת ווער \ת בהטיית נקבה‪ .‬הבסת היקסוס‬
‫מתועדת גם ע"י מפקד צבאי בכתב המצרי הקדום ‪ -‬סיפורו של האדמיראל אחמוסה [‪ - ]14‬בדלתא‬
‫של הנילוס ‪ .‬גם עפ"י המסורת היהודית לא בהכרח כל השבטים נכחו 'במעמד הר סיני '‪ ,‬ולפי מסורת‬
‫נוספת עברו ארבע מאות שנה מ עת 'ירידת יעקב למצרים ' ועד הקמת בית המקדש (הראשון)‪ ,‬שכפי‬
‫הנר אה עובדת כינונו הינה ללא עוררין מצד ארכיאולוגים הרצוגים גרמניים או הוטנטוטיים ‪ .‬כך שהצבת‬
‫ארבע (או חמש) מאות שנה בציר הזמנים הופכת את אופציית ההיקסוס פחות דמיונית ‪.‬‬

‫ניסיון 'ההתנתקות' מן הרפורמה המונותאיסטית שלא התנהל 'בדרכי נועם ' הכניס את מצרים לסחרור‬
‫של אי י ציבות ששיאה כפי הנראה גם רציחת תות‪ -‬אנח‪-‬אמון ועליית שליטים שאינם מבית המלוכה‬
‫(יועץ מדיני לשליט ומפקד צבאו 'שחשודים ברצח')‪ ,‬ומציין את סוף השושלת ה‪ 18-‬וסופה של תקופת‬
‫עוצמה ויציבות חסרת תקדים ‪ .‬היציבות חוזרת רק עם עליית השליט רע‪ -‬מסס ה‪( 1-‬מפקד צבאי גם‬
‫הוא) לשלטון וייסוד השושלת ה‪ 19-‬בסביבות ‪ 1300‬לפנה"ס‪ .‬תקופת מעבר קשה זו מתועדת כפי‬
‫הנראה בספר האסונות ‪( Ipuwer‬ליידן מס ' ‪ )344‬אם כי יש המשייכים אותו לאי שקט מוקדם יותר ‪,‬‬
‫בסוף השושלת ה‪( 12-‬ידוע תאריך המסמך אליו הועתק ‪ ,‬לא ידוע תאריך כתיבת המסמך המקורי )‪.‬‬
‫כוהנים ומקורבים אח רים לחצר שהודחו (חלקם חוסלו מן הסתם‪ ,‬השערה שנראית פחות דמיונית‬
‫בהתחשב באופן האלים של ה רפורמה המונותאיסטית של יאשיהו ‪ ,‬במהלכה הוא זבח את כוהני‬
‫הבמות על מזבחות הפולחן בכוונה לטמאם לעד ) עשויים להיות חדורי שאיפת נקמה גם אם ברחו‬
‫לגלות (בכנען ?) כפי שעשה בכיר אחר כאלף שנים קודם‪ ,‬כמתועד ביצירה הספרותית 'סינואה '‪ .‬אם‬
‫אכן חברו כוהני המהפכה המונותאיסטית שכשלה לנוודים העבריים ‪ ,‬אפשר להניח כי הפיקו את כל‬
‫הלקחים מכישלונם הקודם במלואם – הנחלת התיעוב למצרים כאמצעי להתנתקות מאלוהיה‪.‬‬

‫'מנה נוספת' של שבטים (עבדים) אפשר שבורחת ממצרים בתקופת רע‪ -‬מסס ה‪ 2-‬מלחץ מפעלי‬
‫הבנייה האובססיבית שלו ( פירוק שמו בא להמחיש את המילים ממנו הורכב שמשמעותן 'נולד מאל‬
‫השמש'‪ ,‬או כל קומבינציה של 'הולדת' עם 'אל השמש'‪ -‬רע – ‪ ,) Re‬בהמשך עבודתי יכונה באופן בו‬
‫מורגל הקורא ‪ ,‬דהיינו רעמסס ה‪ .2 -‬השילוב האפשרי של 'נסיכים ' מצריים עם עבדים כנעניים הלהיב‬
‫דמיונם של רבים אך נדון ונדוש דיו ‪.‬‬

‫אזכור 'ישראל' (שימוש באות ר ' כחלופה לאות 'ל' שלא התקיימה במצרית) כעובדה קיימת ‪ ,‬באסטלת‬
‫הניצחון שהקים מרנ‪-‬פתח בנו של רע‪-‬מסס ה‪( 2-‬ליתר דיוק כ עובדה שחדלה להתקיים‪ ,‬עם שהושמד‬
‫על ידו ‪ ,‬לטענתו)‪ ,‬ואפשר כי דווקא אותם אירועי מאבק בין בני ישראל למצרים המיוחסים לאביו אירעו‬
‫דווקא בתקופת מרנפתח ‪ .‬האסטלה הוקמה לאחר אחד ממסעות המלחמה שערך בכנען בסביבות‬
‫‪ 1200‬לפנה"ס ונזכרים בה גם בני עמים אחרים שהוכו על ידו ‪ .‬האגיפטולוג ‪ Adolf Erman‬מתייחס‬
‫אליה בספרו [‪ ]16‬ומספק גם תובנות נוספות באשר לשמות המצריים הנזכרים בפרשת יוסף ‪ ,‬שמות‬
‫האופנתיים במצרים לדעתו בתקופה מאוחרת הרבה יותר (בסביבות ‪ 1000‬לפנה"ס) וזאת עפ"י‬
‫הספרות המצרית‪ .‬עדכון עריכתי שכזה עשוי לנבוע ממניעים פוליטיים (ברית מדינית עם מלכים מבית‬
‫דוד) וניסיונות שיכוך איבה משכבר הימים לשליטים המצרים לצורך שת"פ נגד איומים משותפים‬
‫מצפון‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אך האינדיקטור העיקרי לכך שכוהנים מצריים הצטרפו לשבטים העבריים הנודדים ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הינה‬
‫ממש אובססיה לתיעוד וכתיבה כפי שניכרת בתנ "ך‪ ,‬דבר שלעולם לא תמצא בשבטי נוודים ‪ ,‬וודאי‬
‫שלא בקרב 'בדווים '‪ ,‬שכידוע ‪ ,‬אינם טורחים אפילו להחזיק תיעוד (קושאן ) של קרקעות שלטענתם‬
‫רכשו כחוק בתקופה העות 'מנית‪ .‬דבר זה מהווה גם מכה מוחצת להפרכת התיאוריה של אלט ונות ‪-‬‬
‫'האסכולה הגרמנית '‪ ,‬תיעוד בלתי נלאה שנראה שנכתב על ידי אנשים שבנוסף להיותם מיומנים עד‬
‫כדי שהדבר ממש בדמם‪ ,‬אלא שדבר הכתיבה פשוט בוער בעצמותיהם ‪ ,‬כתיבה אובססיבית ‪ ,‬אמרנו?‬
‫גם הצטרפות כוהנים‪ -‬פליטים 'צפוניים ' אפשרית‪ ,‬ולא חסרו ערים שחרבו במרחבי ארם‪ -‬בבל‪ ,‬אך קשה‬
‫להאשימם בקנאות למונותיאיזם ‪ ,‬ועל כן האופציה של 'פליטי תל אל‪ -‬עמרנה' סבירה יותר ‪ .‬הכתיבה‬
‫הכוהנית זרועה בפרטים‪ ,‬שגם אם חלקם עברו עריכה או השתבשו במהלך דורות של העתקה בכתב‬
‫יד‪ ,‬עדיין ‪ ,‬אין כל דרך אחרת להסבירם ‪ ,‬וודאי שלא בכתיבה מאוחרת בזמן גלות בבל או עזרא ונחמיה‪.‬‬

‫דוגמה מדהימה לכך תהווה השוואת פרטי שמות (מקומות ואישים ) במצבת מישע עם הכתוב בתנ"ך‪.‬‬
‫לא רק שהאסטלה מציינת את אויבו מבית עמרי (הכוונה ל מלך יהורם בן אחאב)‪ ,‬שבדרך ביטול וזלזול‬
‫בוטה בכבודו אינו נוקב בשמו ‪ ,‬אלא שמציין שמות מקומות שכבש ‪ ,‬כולל הר נבו (וביזת זהב הקדש‬
‫עבור יהוה שהיה בו) הידועים מן המ קרא‪ ,‬אך המדהים מכל הוא תיאור שנוסף ע"י מישע לכיבוש העיר‬
‫עטרות לצורך ביאור משמעות הדבר ‪' :‬איש גד ישב בארץ עטרת מעולם‪ .‬ויבן לה מלך ישראל את‬
‫עטרת'‪ .‬וזאת בהתאמה מלאה למסורת הישראלית העתיקה ככתוב בספר במדבר (ל"ב ‪' :)34‬ויבנו‬
‫בני גד את דיבן ואת עטרות ואת ערער '‪ ,‬עטרות היא אתר התנחלות‪-‬התיישבות מנקודת האפס ‪ ,‬אפוא‪.‬‬

‫האם גם מישע מלך מואב (והאסטלה שהקים) חלק מקונספיראציה יהודית עולמית ?‬

‫ב‪ .4.‬דיון בתיזה‪ :‬התפתחות הכתב הפרוט‪ -‬כנעני במכרות אבן טורקיז המצריים (פרופ'‬
‫אורלי גולדווסר והפינקלשטיינים )‪.‬‬

‫ב‪.4.‬א‪ .‬שלילת תזת גולדווסר – טענת פיתוח הכתב הפרוטו‪-‬סינאי במכרות מצריים‬

‫מאמר פרופ' גולדווסר "…‪ [1] "From Iconic to Linear –The Egyptian Scribes‬ובחתימת פרופ' ישראל‬
‫פינקלשטיין בפונקציה של ‪ Peer-Review Editor‬מציג את עיקרי התיאוריה לפיה המצאת כתב האלף‪-‬בית‪,‬‬
‫פיתוח מהפכני בעל השלכות על הציביליזציה כולה‪ ,‬התרחשה לא פחות ולא יותר מאשר בידי פועלי (או עבדי )‬
‫מכרות בשירות הפרעונים במכרות סיני!‬

‫המאמר הינו עדכני לחלוטין (נכתב ב‪ )2016 -‬והוא בחזקת הדובדבן שבקצפת תיאוריית 'האסכולה הגרמנית'‪ :‬לא‬
‫בני ישראל כי אם בדווים‪ ,‬לא אברהם ולא גמל על משקל 'לא דובים ולא יער' (קרי‪ ,‬לא אברהם ולא עבדו הרכוב‬
‫על גמל)‪ ,‬לא כיבוש אלים (בסגנון 'יהושע') כי אם שיגרת דו קיום בין 'בדווים' נוודים לבין יושבי קבע של ערים‬
‫כנעניות‪ ,‬הממלכה המאוחדת כסיפורי‪-‬נרטיב אשר המציאו יהודאיים מתקופה שזכתה לשם 'שיבת ציון' תחת עזרא‬
‫ונחמיה (ואחדים אף מאחרים זאת לימי מלכות החשמונאים)‪ ,‬וכעת הדובדבן‪:‬‬

‫לא כתב פניקי‪-‬עברי כי אם המצאה שהפטנט עליה שייך‪ ,‬כחלק מבעלותם על המכרות ותכולתם (דהיינו העבדים)‪,‬‬
‫למצרים בעצם‪...‬‬

‫יש לציין כי נימוקי המאמר בכל סעיפיו כה ירודים‪ ,‬פה ושם פשוט מביכים‪ ,‬שהמאמר כלל לא ראוי היה להתייחסות‪,‬‬
‫אך חשיבותו בכך שהוא ממחיש עד כמה מפגר (על ציר הזמן) מקצוע פענוח הכתובות‪ ,‬עד כמה פרוץ לכל חובבנות‬
‫והונאה או שרלטנות‪ ,‬וזאת בניגוד משווע לטכנולוגיות מוכחות וקיימות המיושמות זה שניים‪-‬שלושה עשורים‬

‫‪63‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בנושא פענוח כתב‪ ,‬בין אם בפורמאט דפוס ( ‪ ,) OCR – Optical Character Recognition‬בפענוח שאלונים‬
‫(‪ ) OMR – Optical Mark Recognition‬או כתב יד‪ ,‬באפליקציות בנקאיות לצורך קריאה אוטומאטית של‬
‫צ'קים‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬

‫על כן מאמר פרופ' גולדווסר בשיתוף פינקלשטיין‪ ,‬כמומחה שעשה לו רביו מקצועי‪ ,‬ייבחן ביסודיות ויופרך‬
‫בהיבטים שונים‪ ,‬החל מהנחות היסוד עליו הוא מושתת‪ ,‬דרך מתודולוגיית\אמצעי הניתוח וכלה בתוצאות\מסקנות‪,‬‬
‫סעיף אחר סעיף כפי שנכתב והתפרסם‪ ,‬למען הסדר הטוב‪ ,‬וזאת בניסיון לקרוא לסדר ולהצביע על הצורך הדחוף‬
‫ברביזיה מקפת בתחום זה והבאתו למאה העשרים ואחת‪.‬‬

‫רקע‪.‬כיתוב פרוטו‪-‬כנעני בפניקיה\כנען בסתירה לתזת גולדווסר‬

‫אפשר להקדים כי הכתובת עליה נסב המאמר המלומד איננה בחזקת תגלית חדשה כלל וכלל‪ .‬הסימנים הנ"ל התגלו‬
‫כבר ב‪ 1905 -‬ע"י פיטרי‪ ,‬כפי שכותב נווה‪ ,]11[ Naveh ,‬ולא על ידי ‪ Gardiner‬כפי שטוענת הפרופסורית‬
‫גולדווסר במין תרגיל נכלולי בו 'מאיידת' את הפרסונה‪-‬נון‪-‬גרטה ודוחפת את גרדינר בתור 'שותף לפרסום'‪.‬‬
‫'שותף'? וודאי‪ ,‬כולנו שותפים (לקניין הזולת) עפ"י הבולשביקים‪...‬‬

‫כבר בספר 'כתובות מספרות' של גרוס [‪ ]36‬משנת תשי"א (‪ ,)1951‬המסתמך על ספר מוקדם יותר של שמואל‬
‫ייבין‪ ,‬אשר גם העיר על כתב היד כפי שמביע גרוס בהקדשת תודה בדף הראשון בפרק המבוא לספרו‪ ,‬מספק גרוס‬
‫סקירה אפיגראפית על האלף השני לפנה"ס בארץ ישראל ומביא את כל הכתובות שבמאמר גולדווסר‪ ,‬אך מציין‬
‫'שתעודות אלה טרם זכו לפענוח משביע רצון' (ע' ‪ .)11‬יחד עם זאת הוא ער להשערות המובאות במאמרה באשר‬
‫להתכנות סימן ראש של שור (או פר) כאות א'‪ ,‬סימן כף היד בתור אות כ'‪ ,‬גל מים בתור מ'‪ ,‬ריבוע המציין בית‬
‫בתור ב' ראש אדם בתור ר' וכדו'‪ ,‬פענוח שגולדווסר מציגה כוודאי‪ ,‬עדכני (‪ )2016‬וסופי‪.‬‬

‫בע' ‪ 15‬מציג גרוס את תוצאות עבודתו של הפילולוג האנגלי א‪ .‬קוולי ( ‪ )A. Cowley‬המבאר את המילים‬
‫המפוענחות במאמר גולדווסר באופן שונה לחלוטין משלה‪:‬‬

‫אני תזש‬ ‫שורא א'‪:‬‬

‫רב נקבנמ‬ ‫שורה ב'‪:‬‬

‫ערכ מלכ‬ ‫שורה ג'‪:‬‬

‫קוולי טוען כי רב 'נקבנמ' מתאר את ראש פועלי המכרות‪ ,‬הנוקבים בהר‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬בכדי שנהיה עקביים בפענוח המוצע יש לקרוא 'נקבנמש' למען קונסיסטנטיות‪ ,‬כי הסימן הקיצוני‬
‫שמאלי בשורה א' (דמוי האות היוונית אומגה) מסיים בדיוק כך גם את שורה ב'‪ .‬כך או כך‪ ,‬גרוס מוסיף כי תוכן‬
‫הכתובת בכללותה טרם פוענח באופן המניח את הדעת‪.‬‬

‫הוא מביא גם את רסיסי הכתובות האחרות שבמאמרה הנדון‪:‬‬

‫שבר החרס מהעיר גזר (המאות י"ח –י"ז לפנה"ס) בעל שלושת הסימנים שמופיעים גם בפרוטוסינאי‪ ,‬אשר‬
‫גינזברג מפענח בתור 'כלב'‪.‬‬

‫שנמצאה בחורבות בניין שמייחסים אותו למאות י"ח‪-‬י"ז לפנה"ס‪ ,‬ושאותו מפרשים שלושה מפענחים בשלושה‬
‫אופנים שונים‪:‬‬

‫בוהל‪ ,‬מפרסם התגלית קורא מלמטה למעלה‪' :‬ראש שערא'‪ ,‬דהיינו הממונה על השער‪.‬‬

‫מייזלר (בנימין מזר) קורא באותו כיוון מילים אחרות לחלוטין‪' :‬רחמ מ ירח' ומפרש שמדובר בתחינה לאל הירח‪.‬‬

‫‪64‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ייבין‪ ,‬לעומתם‪ ,‬מוצא שיש לקרוא את הכתובת מלמעלה למטה‪ ,‬אם כי אינו מפרש את תכנה‪.‬‬

‫ואני אומר כי בקלות אפשר גם לראות בכך כתובת הברידית‪:‬‬

‫דהיינו‪ ,‬אפשרי כיתוב המשלב מושגים כנעניים בכתב מצרי המציין פקיד (או שליט בחסות מצרית) שאחראי למים‬
‫(במרכז שני סימנים המציינים מים ומעל סימן כף יד‪ ,‬דהיינו 'בידו המים')‪ .‬סימן ראש ('בוס' מקומי) בכתב המצרי‬
‫פלוס הסימן מצרי 'מר' שמשמעותו במצרית 'מבורך ואהוב האלים' בכפילות‪ ,‬מעל ומתחת כאחד‪.‬‬

‫ומן הסתם אפשריים גם "פענוחים" אחרים‪.‬‬

‫נחזור ונדגיש כאן עובדה פשוטה‪ ,‬אשר רוב המפענחים הפנימו‪:‬‬

‫כאשר בסימנים מועטים אי אפשר לבצע פענוח בעל רמת סמך סבירה‪ ,‬כך שקשה לאושש או להפריך סברה זו או‬
‫אחרת‪.‬‬

‫להב פגיון ברונזה מהעיר לכיש עוד ממצא שבפענוחו נחלקו החכמים‪ ,‬כדברי גרוס‪ ,‬אם כי יש לציין כי סימן‬
‫הראש הנזכר לעיל מופיע גם בו‪.‬‬

‫כמו כן מובא חרס מן המאה הי"ג לפנה"ס הנקרא על שם מקום הימצאו חרס בית שמש‪.‬‬

‫לפי השערתו של שמואל ייבין מדובר ברישום ימי עבודה של פועלים משני צדי החרס‪ ,‬כאשר נקודות (שלוש או‬
‫חמש) מציינות עשרות כמקובל בשיטה הפניקית‪ ,‬האכדית וכדו'‪.‬‬

‫כל הכתובות הנ" ל בהקדמה לספרו של גרוס נלקחות מספרו של שמואל ייבין ‪' -‬תולדות הכתב העברי' ואף‬
‫שדל למדי תוכנן כי הן כוללות מילים בודדות ואף אלו 'מובנן לרוב מפוקפק'‪ ,‬כדבריו‪ ,‬עדיין נובעת מהן מסקנה‬
‫מעניינת בשים לב לכך שנכתבו בתקופה קדומה אך למרות זאת פיזורן הגיאוגרפי הנרחב מעיד על כך שתחילת‬
‫הכתב בכנען מוקדמת ביותר‪ ,‬אינה ייחודית למקום או מקור אחד בלבד ואפשר שלא הייתה נחלתו של רובד‬
‫מצומצם של 'סופרים' בלבד כי אם נפוצה גם בין חרשי מתכת‪ ,‬בעלי אחוזות חקלאיות ובעלי תפקידים‪.‬‬

‫נסיים הקדמה קצרה זו למאמר גולדווסר בציון מקור נוסף המתייחס לאותו כתב פרוטו‪-‬סינאי‪ ,‬מאמר י‪ .‬לייבוביץ‬
‫[‪ ,]37‬המפרש את המופיע באותם מכרות כפולחן של 'אנשים לא מצריים' לאל פתח המצרי‪ ,‬הכתובת מופיעה‬
‫במאמר גולדווסר (צילום ‪ +‬תעתיק) תחת הכותרת ‪. Figure 8: Sinai alphabetic inscription‬‬

‫אולברייט ייחס זאת לתקופת השליטה חתשפסת‪ ,‬מחבר המאמר מצטרף לתיארוך ומציין כי הדבר מאשש את‬
‫קביעתו של פלינדרס פיטרי‪.‬‬

‫)‪ ,)W. M. Fl. Petrie: Researches in Sinai, London 1906, p. 63‬כאשר הדמות החקוקה בסלע‪ ,‬אוחזת‬
‫השרביט המצרי‪ ,‬מפוענחת כדמות האל פתח‪.‬‬

‫את הכתובת הצמודה לציור פענח הולמברג‪ ,‬על פי ר‪ .‬אייזלר‪' :‬זאת הקים בן שמש ל(פתח) בתור מנחה'‪ .‬לדעת‬
‫לייבוביץ מעניין הדבר שגם שפרנגלינג ( ‪ )M. Sprengling‬קרא בכתובת זו את השם 'בן השמש' אולם פרט לכך‬
‫קריאת הכתובת מפוקפקת למדי‪ .‬בין הפענוחים הרבים אין שניים הדומים לזה לזה‪ ,‬ואפילו 'בן השמש' מחייב שיכול‬
‫כושר‬
‫‪,‬‬ ‫סימנים‪ .‬יחד עם זאת לייבוביץ טוען שאין חשיבות לפענוח כי אם לזיהוי המעניין של פתח עם האל הכנעני‬
‫אל המטלורגיה והמוסיקה‪ ,‬שומר בעלי המלאכה העוסקים במתכת‪ .‬על פי מימצאים פולחנו התקיים גם במגידו‬
‫ובאשקלון‪ .‬כמגן אנשי המתכת והמטלורגיה לא מפליא שנמצא במכרות המתכת בסיני‪ ,‬לדעת אולברייט וגם‬
‫לייבוביץ כאחד‪.‬‬

‫‪65‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫שמו מופיע בטקסטים מצריים החל מתקופת מלכותו של סתי הראשון (אבי רעמסס ה‪ ,)2-‬האל כושר הופך לכוסור‪,‬‬
‫כאשר סימני הירוגליפים לאותיות ס' ש' חלופיים פה ושם גם במצרית 'תקנית'‪ .‬לייבוביץ משער שאפשר לראות‬
‫בשם 'פתחיה'‪ ,‬המשלב בין אלוהים לפתח‪ ,‬מופע נוסף לשם האל פתח‪ ,‬ואני סבור שעל משקל זה כך גם בשם 'יפתח'‪.‬‬

‫מעניין לתת את הדעת למהלך ייחודי ומעניין‪ ,‬אולי אפילו מתחכם (אפשר יגידו גם ציני)‪ ,‬אותו נקט השליט סתי‬
‫הראשון‪ ,‬שהכריז על שושלות היקסוס כחלק אינטגראלי בלתי נפרד (ולגיטימי) ‪ -‬בשר מבשרה של מצרים ‪-‬‬
‫באירוע ציון ‪ 400‬שנה לשלטון האל העליון של שליטי היקסוס (סת'ח) בעיר צוען ( ‪ ,) Avaris‬אירוע אשר קידש‬
‫את עלייתם לשלטון ב‪ 1720 -‬לפנה"ס (דהיינו גירושם‪ ,‬הריגתם‪ ,‬רדיפתם‪ ,‬החרבת עריהם ושריפתן וכיוצ"ב סממני‬
‫"לגיטימציה קידוש ואינטגראציה" אמיתיים); אקט בעל משמעויות באשר לכנען‪ ,‬סוג של הכרזת 'סיפוח' (כך היו‬
‫מכנים זאת בימינו) לארץ ממנה באו שליטי היקסוס‪ .‬התחכום מתבטא גם בהענקת שמות 'היקסוס'‪ ,‬דהיינו כנעניים‬
‫מובהקים‪ ,‬לילדי שליטי מצרים‪ ,‬כדוגמת השם 'ענת'‪ ,‬אלה כנענית ואחותו של 'בעל'‪ ,‬המתוארים לעומק רבדים‬
‫ושכבות אמוניות‪-‬חברתיות לא פחות מאלו הספרותיות‪-‬חזותיות בעבודת קאסוטו [‪ .]31‬בנו של סתי‪ ,‬רעמסס ה‪2-‬‬
‫קומם את הריסות צוען ובנה אותה (קרובה יותר לכנען) להיות בירתו החדשה בשם פ‪-‬רעמסס‪ ,‬הידועה מן המקרא‪,‬‬
‫והקים בה בבולמוס הבנייה המאפיין אותו גם את 'מצבת ‪ 400‬השנה'‪.‬‬

‫מעתה לא רק שליט מצרים המכונה 'נשיא ביתי' (כך בתיאורו של המפקד אחמוסה [‪ ]14‬בכל פעם שנוקב בשם‬
‫שליט חדש אותו הוא משרת)‪ ,‬דהיינו נשיא (שליט) אשר שלטונו נישא על פני שני הבתים שאוחדו (דה‪-‬פאקטו‬
‫בעת גירוש שליטי היקסוס אך דקלרטיבית 'מאוחדת תמיד'‪ ,‬מרגע הפיכת שליטי היקסוס לחלק לגטימי ואינטגראלי)‬
‫מהשתיים‪ :‬מצרים התחתית והעלית‪ ,‬אלא גם שליט כנען‪ ,‬גם אם לא 'בת' אהובה וטבעית למשפחה אלא 'בת' חורגת‪,‬‬
‫מעין 'לכלוכית' שאפשר לנצל באופן מחפיר בכל דרך בעיקר בשירותיה למסעי הצבא ‪' -‬פרוזדור' לצפון; נכס‬
‫אסטרטגי בהיותה מעבר הכרחי למצרים ('דרך הים') לבלימת האיומים מצפון (חתים‪ ,‬אשורים‪ ,‬ומאוחר יותר בבל‬
‫ופרס‪ ,‬איומים שאכן התגשמו לעתים במלוא חריפותם) ובנו רעמסס ה‪ 2-‬יעשה בה שימוש אינטנסיבי במערכותיו‬
‫מהן הידועה ביותר נקראת 'קרב קדש'‪.‬‬

‫במאמר מוסגר וכתוספת לפרקים קודמים‪ ,‬העוסקים בכך במישרין‪ ,‬אפשר להוסיף כי קל לראות את ההשפעה‬
‫האפשרית של המושג 'בתי' המצרי על הערבית‪-‬עברית בעת התהוותן בפי שבטים שמיים‪ ,‬שחיו במרחבי ההגמוניה‬
‫המצרית וראו בה 'בית'‪ ,‬גם אם לעתים קרובות ותכופות מדי 'בית עבדים' או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬ראו בכך סוג יחסים‬
‫הדומים לאב עם 'בת'‪ ,‬גם אם חורגת ולא תמיד על תקן 'בת' אהובה‪.‬יחד עם זאת יש לחזור ולהדגיש כי אין וודאות‬
‫באשר 'לזכות הבכורה' על המילה (ועל כן עדיף להתייחס 'לסבירות סטטיסטית של בכורה' של מכלול מילים תחת‬
‫מילים פרטניות) וכדי להמחיש זאת נצטט שני פסוקים מתוך 'האלה ענת' של אוגרית‪ ,‬בתרגום קאסוטו [‪: ]31‬‬

‫פיסקה ראשונה (סימונו של וירולו‪)V AB A :‬‬

‫עברית‬ ‫אוגרית‬

‫פנה בעל לנוותיו (לביתו)‬ ‫‪ ...‬יתמר בעל בנתה‬ ‫ט'‬

‫ישור פדרי בת אר (אחת מנשות ביתו)‬ ‫יען פדרי בת אר‬ ‫י'‬

‫בשתי שורות סמוכות אלה מופיעות המילים 'בנתה' וגם 'בת' הפניקיות מקבילות למילים הנ"ל‪.‬‬

‫היצירה 'האלה ענת' מתוארכת לאמצע המאה הי"ד לפנה"ס‪ ,‬אם כי מופעים קודמים שלה יכלו להתקיים מאות שנים‬
‫קודם לכך ועל כן קאסוטו מניח‪ ,‬בהקדמה לספרו זה‪ ,‬שהיצירה הפניקית השפיעה על כתבי התנ"ך ולא להפך‪.‬‬

‫עלילות המפקד אחמוסה מתייחסות לאירועים באמצע המאה הט"ז לפנה"ס דהיינו כמאתיים שנה קודם‪ ,‬אם כי יכלו‬
‫להיכתב מספר עשרות שנים לאחר מותו בידי מי מצאצאיו‪.‬‬

‫האם אפשר להסיק כאן מסקנות חד משמעיות על משולש ההשפעה פניקי – מצרי – עברי על סמך אותן מילים?‬
‫‪66‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫לדעתי אין אפשרות‪ ,‬אך בראש ובראשונה אין בכך צורך‪ .‬אך‪ ,‬כללית‪ ,‬אפשר להניח כי הספרות המצרית והפניקית‬
‫התפתחו בתקופה דומה ובמקביל ומן הסתם גם כן תוך השפעה הדדית מסוימת; ידוע כי העיר גבל הייתה במניפת‬
‫ההשפעה המצרית כבר בשליש האחרון של האלף השלישי לפנה"ס‪ .‬על כל פנים שתיהן מקדימות את הישראלית על‬
‫ציר הזמן ואת זאת אפשר לדעת בוודאות‪ ,‬לא פחות ולא יותר‪.‬‬

‫ובחזרה לנושא מאמרה של גלודווסר ‪ .‬המאמר יופרך להלן על כל טענותיו ‪ ,‬אחת לאחת‪ ,‬לפי סדר‬
‫סעיפיו כפי שנכתבו ופורסמו ‪ ,‬כאשר הקביעה היחידה אותה אפשר לקבל ללא סייגים הי נה זו‬
‫המתייחסת להבחנה כי סימני כתב ההירוגליפים מופרדים ( בניגוד לאותיות 'מחוברות ' מנהג השגור‬
‫בכתב היד בשפות לטיניות ‪ ,‬למשל) האחד מן השני‪ .‬כל השאר יופרך ויסווג בין אם לקטגוריה שגוי ‪,‬‬
‫מסולף‪ ,‬אפילו מביך ‪ ,‬במקרה הטוב סתם הסקה מגמתית‪ ,‬כמו הקביעה‪:‬‬

‫‪'a reader or even an uninitiated beholder of a hieroglyphic inscription rarely finds himself in a‬‬
‫' …‪dilemma if the message he faces is an inscription or pictorial scene‬‬

‫האמנם ???‬

‫הפרכת תזת\מאמר פרופ' גולדווסר סעיף אחר סעיף‬

‫רשימת מאמרי הסמך‬

‫הכתובות שבדיון ממאמרים\מקורות המפורטים בפתח מאמרה‪ ,‬תחת הכותרת ‪LIST OF FIND:‬‬

‫כולם מבית מדרשו של ‪ , Sass‬ועם כל הכבוד‪ ,‬אך במדע מותר (ואף חובה) לגוון מקורות ‪ .‬האם בסמינר‬
‫ע"ש קרל מרכס להכשרת קומיסרים עסקינן ? מוזר שספרו של פרופ ' נווה ‪ ] 11[ Naveh‬אינו מהווה‬
‫מקור למרות שנכתב בתקופה בה נכתבו מאמרי ‪ Sass‬ואף יצא במהדורות חוזרות נוספות ו מתוקנות‬
‫גם אחר כך‪.‬‬

‫בספרו של פרופ' יוסף נווה ‪ Naveh‬דווקא כן נזכר מקור (אחד מני רבים) נוסף ‪ -‬פלינדרס פיטרי‪ ,‬אשר‬
‫הוא זה שחשף וגילה את הכתובות בסרביט א ל‪ -‬חאדם כבר בשנת ‪ ,1905‬המהווה את בסיס הסימנים‬
‫העיקרי למאמר גולדווסר הנדון ‪ ,‬וכך כותב נווה ‪:‬‬

‫‪'The turning point that marks the beginning of modern research on the origin of the‬‬
‫‪alphabet was Petrie's discovery in 1905 of the temple at Serbith el-Khadem on the Sinai‬‬
‫‪peninsula. In this temple, dedicated to the Egyptian goddess Hathor, and in the turquoise‬‬
‫‪mines nearby, there came the light about a score of relatively short inscriptions in a formerly‬‬
‫‪unknown script. The script consisted of pictures, but these pictographs numbered fewer‬‬
‫– ‪than thirty. It was soon realized that that this was an alphabetic – albeit pictographic‬‬
‫‪script', end of quote (p. 23).‬‬

‫וכיצד נותנת קרדיט הפרופסורית גולווסר לאותו 'מוקצה' בריטי‪ -‬אוונגליסט (משיחיסטי )? הארכיאולוג‬
‫פטרי אשר חפר בימים וכתב סיכומי ממצאים בלילות לאור עששיות ‪ ,‬לפי תיאור אולברייט ‪ ,‬וכך חשף‬
‫כמה מן התגליות המשמעותיות ביותר במצרים וכנען ‪ ,‬הבה נציץ במאמרה זה ונראה מה כתבה‪:‬‬

‫‪'The inventors chose a few hieroglyphs that would represent in the‬‬

‫‪67‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫‪pictorial Canaanite words they needed to create their “sounds” (i.e.,‬‬

‫‪consonants) and they added some other icons of their own, creating‬‬

‫‪the ingenious alphabetic system. (Naveh 1991: 101–102, Pardee‬‬

‫‪1997a). The result was the inscriptions that Petrie (1906) called‬‬

‫‪“barbaric” but which were nevertheless acknowledged by him to be‬‬

‫‪an alphabetic system which he could not decipher. Ten years would‬‬

‫‪elapse before Gardiner (1916) cracked the code' end of quote (p. 30).‬‬

‫מה מבין הקורא הסביר מתוך המובאה ? שהמפתחים (אותם עבדים במכרות המצריים) המופלאים‬
‫הצליחו בגאוניותם להמציא את עקרונות הכתב האלפביתי‪ ,‬אך איזה מאן‪-‬דהו בשם פטרי הסתפק‬
‫"בתרומה" לנושא בכך שהתייחס לאותם פורצי‪ -‬דרך בצורה קולוניאליסטית טיפוסית בכנותו אותם‬
‫'בארבארים'‪ ...‬גם אם הצליח להבין כי מדובר בכתב אלפביתי אינו מסוגל לפענח ו‪ ,‬עד שהחוקר‬
‫גארדינר הצליח בכך (האומנם פענח? עוד נחזור ונדון בכך ) ‪ ...‬האין זו פרשנות נפלאה של העובדות ?‬
‫האין זו אבן‪-‬דרך בתולדות 'ניהול הנר טיב'?‪...‬‬

‫‪Letterbox‬‬

‫כבר בהקדמה (בעמוד ‪ 4‬במאמרה) מקבעת פרופ' גולדווסר עובדה ‪ ,‬מדעית לכאורה‪ ,‬וכך כותבת ‪:‬‬

‫‪New studies in the field of brain research have shown that alphabetic‬‬

‫‪scripts as well as more “iconic” scripts like Chinese and Japanese, are‬‬

‫‪processed in a special area of the brain labeled by scholars the “letter‬‬

‫”‪box‬‬

‫לדעתי מדובר בפרכה ‪ ,‬מן הסוג שמופרחת מפעם לפעם במדע‪ ,‬מוכרזת 'ברעש וצלצולים ' ונזנחת‬
‫בקול ענות חלושה אחר כך ‪ .‬לא אכנס לכך ואשאיר לכל אחד את הזכות לקרוא (לינק רצ "ב) ולהתרשם‬

‫‪https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3704307‬‬

‫יחד עם זאת אי אפשר שלא לאתגר את הקביעה אשר בבסיס המאמר הטוענת כי קיימת התנהגות‬
‫עצבית המאפיינת קריאת סימני הכתב הטקסטואלי הנבדלת מכל פעילות פענוח גרפי אחר ת‪ ,‬ואני‬
‫שואל האם היא אכן מוכחת כנבדלת מפעילויו ת כגון ‪:‬‬

‫קריאת סימני תמרורי נהיגה ?‬

‫קריאת סימני אותות‪ -‬מורס?‬

‫קריאת סימני צלליות טנקים (מטוסים וכיוצ "ב) לצורך תרגול או זיהוי עמית \אויב ?‬

‫‪68‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫קריאת סימני תכסית\תבליט (קווי גובה ) במפה טופוגרפית ?‬

‫קריאת סימני מהלכי משחק שחמט?‬

‫קריאת סימני תרשימי זרימה בתכנות ?‬

‫קריאת סימני תרשימי תזמונים בהנדסה \תכנות?‬

‫קריאת סימני תווי נגינה ?‬

‫אכן הובחן הבדל בעת קריאת סימני אייקונים הירוגליפיים לעומת קריאת סימני כתב עברי למשל?‬

‫תמהני ומסופקני ‪.‬‬

‫לדעתי שאינה אלא דעת הדיוט (גמור !) בנושא הנוירולוגיה וחקר המוח ‪ ,‬אותם מחקרים הצליחו לזהות‬
‫צומת עצבית כלשהי בקורטקס אשר בה נרשמת פעילות מוגברת בהיותה פונקציונאלית מתפקדת‬
‫באופן שדומה לכרטיס ‪( I/O‬אשר הכרחי בכל מחשב המשלב התקנים חיצוניים ה מתחברים ליחידת‪-‬‬
‫עיבוד‪ -‬מרכזית לשם קליטת ותיאום האותות המתקבלים מהם)‪ ,‬הנקרא )‪I/O card (Input/Output‬‬
‫תווך בו מתבצעת התמרת סיגנלים בין הסנסורים לרמות הסיגנאל של יחידת החישוב ‪ .‬בעיבוד הנדון‬
‫עיניים (מהוות חיישנים ‪ -‬סנסורים ) המתחברות למוח (יחידת עיבוד מרכזית ) דרך מודול עצבי לתיווך‬
‫והמרת האותות כנדרש‪.‬‬

‫אותו איזור ‪ Letterbox‬אשר בו נרשמת פעילות מוגברת לכאורה (דווקא בעת ק ריא ת‪-‬טקסט‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת ייחודה לעומת פעילויות קריאת \זיהוי גראפי אחר כלשהו )‪ ,‬לא אתפלא אם זוהתה שם רמת‬
‫אותות שתפקידם נוגע לבקרת שריר העין ‪ ,‬לייצוב פוקוס העין ‪ ,‬למשל‪ .‬דהיינו אותות ל ניהול ובקרת‬
‫החיישן ולא הפענוח עצמו ‪ -‬המחייב גישה לממסדי נתונים די מגוונים ודי סבוכי ם במקרים של עיבוד‬
‫אסוציאטיבי (אשר מתבצע ללא הרף בעת קריאת טקסט לעומת קריאת אותות מורס למשל )‪ ,‬וזאת‬
‫השערתי‪ ,‬שאינה יותר משליפה מן המותן ‪ ,‬כאמור‪.‬‬

‫אך יקרא יחשוב ויחליט הקורא ‪ ,‬שלדעתי אינו זקוק שנלעס ונעכל עבורו כל פיסת מידע ותובנה ‪.‬‬

‫סעיף הגדרות‬

‫הכותרת ‪DEFINITION OF ICONICITY‬‬ ‫היית מצפה שבפרק מקדים זה למאמר פרופ' גולדווסר ‪ ,‬תחת‬
‫אכן יינתנו הגדרות ; יוגדר (גם אם בקיצור ) ויובחן בין כתב 'לינארי ' לעומת 'איקוני '‪ ,‬תוך ציון הבדלים‬
‫עיקריים ‪ ,‬הלא כן? נאדה! אין ולו גם קצה זנבה של הגדרה ‪ ,‬גורנישט ‪ .‬הכי טוב ! כשאין מחויבות‬
‫להגדות הכל פתוח‪ ,‬הלא כן?‬

‫תחת זאת אנו מקבלים כבר בפרק התחלתי שכזה של הגדרות את משפט המפתח ('משפט מחוזי')‪:‬‬

‫‪'According to my hypothesis, the high iconicity of the Egyptian‬‬

‫‪hieroglyphic system was the trigger and the vehicle for the invention of the‬‬
‫‪earliest alphabet in Sinai', end of quote.‬‬

‫האין זו מתודולוגיה נפלאה ?‬

‫כבר בפרק הגדרות‪ ,‬תחת הגדרות משתילים לנו במוח את המסקנה‪ ,‬התובנה פורצת הדרך של‬
‫המאמר‪ ,‬לפיה הכתב האלפביתי הומצא בסיני‪...‬‬

‫‪69‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בלית הגדרות לכתב 'לינארי' לעומת 'איקוני ' אתנדב אני לעשות זאת ‪ ,‬גם אם לא בלב שלם‪.‬‬

‫מדובר בגבול חמקמק ביותר ‪ ,‬אם קיים בכלל‪ ,‬וכמובן סובייקטיבי ‪ ,‬ובמקרים שכאלה אין מנוס מלעשות‬
‫זאת באופן ברוטאלי ‪:‬‬

‫נתחיל מדרישה פשוטה ‪ ,‬אותה נעדן בהמשך‪ .‬סימן (כתב) לינארי הינה אות שאפשר לכתוב בקו רציף‬
‫אחד‪ ,‬בין מתעקל‪ ,‬שבור‪ ,‬מתפתל או ישר‪ ,‬ללא הרמת העט מן הנייר‪ ,‬לדוגמה האו תיות ב' ג' ד' או מ'‬
‫נ' ס' ע' פ' צ' באותיות כתב‪.‬‬

‫כמובן שהאות א' (בכתב) מחייבת הרמת העט‪ ,‬כך שחורגת מן ההגדרה‪ ,‬וכמובן שבאותיות הדפוס‬
‫החריגה אף משמעותית יותר ‪ ,‬ולכן אמרתי שההגדרה וההבחנה אינה פשוטה ‪ ,‬אך אפשר להרחיב‬
‫מעט את ההגדרה להרמה מועטה של העט (או החרט) בזמן הכתיבה‪ .‬ההתעקשות על כך עשוי ה‬
‫להיראות מוזרה ‪ ,‬אך אם נחשוב על כתיבה בספינה מיטלטלת או קרון הנע בדרכים משובשות עשוי ה‬
‫להיות לכך משמעות‪ ,‬כל הרמת עט (או חרט מן החרס) עלולה לייצר נתק באות ולסכל את קריאתה‬
‫אחר כך‪.‬‬

‫אפשר להוסיף תנאי נוסף לכתב 'לינארי '‪ ,‬דרישת סימנים פשוטים יחסית שאינם דורשים כשרון ציור‬
‫מיוחד‪ ,‬כדוגמת מובהקת ביותר לכך סימני האותיות ו ' או י'‪.‬‬

‫אך הייתי מוסיף גם דרישה נוספת ‪ ,‬שאינה נופלת בחשיבותה מהדרישות הנ "ל – על סימן 'לינארי' או‬
‫האות לייצג עיצור אחד בלבד‪ ,‬דהיינו ע ' יכול להיות סימן 'לינארי ' כדי לייצג את ה עיצור הראשון של‬
‫המילה 'עיצור '‪ ,‬אך אסור שסימן 'לינארי ' ייצג את המילה 'עיצור ' כולה (המכילה מספר עיצורים )‪ .‬ריבוי‬
‫עיצורים בסימן אחד ‪ ,‬זה בדיוק מה שמייחד (ומסבך) כה רבים מן הסימנים ההירוגליפים המצריים ‪.‬‬

‫לדוגמה סימן איקוני מצרי המייצג את המילה 'שפסת' (מהווה חלק משמה של אחת השליטות‬
‫המוצלחות במצרים ‪ -‬חתשפסת) מכיל כמה עיצורים ‪ .‬יתר על כן ציור האייקון מדהים ביופיו ובהחלט‬
‫מקיים את מאמר הצרפתים ‪ ,noblesse oblige‬כדי לייצג נכונה את הגלום במילה ‪ -‬פירושה 'אצילה' ‪,‬‬
‫אך דורש כשרון ציור לא מבוטל !‬

‫אך כעת אשמיע דבר 'אפיקורסי ' לחלוטין ‪ ,‬דבר שמייתר את כל המאמר המלומד כמו גם תילי תילים‬
‫של תזות נפוחות‪:‬‬

‫רוב סימני כתב ההירוגליפים המצרי המייצגים הברה אחת (כעשרים ומשהו סימנים בסך הכול )‬
‫מהווים סט מושלם למדי שבהחלט יכול היה להוות כתב‪-‬לינארי‪-‬אלפביתי לכל עניין ודבר‪ ,‬וכפי‬
‫הנראה הפניקים ( חלקם וודאי שלטו ברמה זו או אחרת בכתב המצרי ‪ ,‬אי אפשר שלא ! בתקופת‬
‫אינטראקציה כה ממושכת של מאות בשנים) הבינו זאת ורתמו זאת לצרכים דחופים וחיוניים משלהם ‪.‬‬

‫בעמ' ‪ 15‬בספרו [‪ ]11‬מביא פרופ' יוסף נווה ‪ Naveh‬את רשימת סימני כתב ההירו גליפים המייצגים‬
‫הברה אחת (‪ ) unilateral glyphs‬הוא שם אותם תחת הכותרת ‪ uniconsonantal signs‬בהתייחסו‬
‫לפונקציונאליות של הסימנים אשר כל אחד מבטא קונסוננט (עיצור ) אחד‪ ,‬כפי שנהוג בכתב 'לינארי'‪.‬‬
‫חסר ברשימה זו סימן נוסף שדומה ביותר (באופן מפתיע ?) לסימן וו הערבי ‪ ,‬שאמנם מיוצג ברשימת‬
‫נווה (בציור האפרוח ) אך באופן שדורש מעט יותר מאמץ ציור ‪.‬‬

‫בלינק זה רשימת סימנים חד‪-‬עיצוריים ‪ ) UniLiterals‬דומה למדי לזו שבספרו של נווה ‪ ,‬בנות כעשרים‬
‫ומשהו סימנים ‪.‬‬

‫כל אחד יכול לנסות לעבור ע ל כל אותיות האלף‪ -‬בית העברי (או אחר)‪ ,‬לחפש‪ ,‬לאתר ולהצביע על‬
‫הסימן ההירוגליפי המתאים ‪ .‬כל האותיות ישנן למעט אחת ‪ ,‬חסרה האות ל' שהמצרים לא ביטאו (אולי‬
‫‪70‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫התקשו בכך)‪ ,‬על כל פנים תמיד הו חלפה אצלם באות ר' כשהיו חייבים ‪ .‬בדרך כלל היה נפוץ בסוג‬
‫הצבה שכזו אייקון הארי (בתור קונסוננט )‪ ,‬ואחת המילים במצרית המתארות ארי הייתה 'אר'‪ ,‬בעוד‬
‫מילה נוספ ת מתייחסת לשיוכו למשפחת 'החתולים' (על פי עקרון תכנות ‪' Object Oriented‬מונחה‬
‫עצמים') והיא 'מאו'‪ ,‬שאינה שונה בהרבה מביטוי 'מיאו' שמופיע לא מעט גם בשפותינו כיום ‪.‬‬

‫אגב‪ ,‬בשלב מאוחר בהרבה 'נענשו' המצרים בשליטים יווניים ‪ ,‬אשר בשמות כ‪-‬ו‪-‬ל‪ -‬ם האות ל' מככבת!‬
‫אלכסנדר לדוגמה ‪ ,‬קליאופטרה ‪( ,‬פ)תלמי‪ ...‬עונש משמים ?‪ ...‬אך הכבוד השמור למלכים‪ -‬שליטים‬
‫ממוצא יווני (שמיהרו להיטמע ולהחשיב עצמם מצרים תוך מציאת מקבילה מקומית לאלוהי אבותיהם‬
‫המקוריים ) אינו בהכרח שמור לעבדים‪ -‬פועלי‪ -‬מכרות טורקיז בסרביט אל‪ -‬חאדם‪ ,‬לכן אני כה מתקשה‬
‫להאמין בפרשנות (פענוח ?) גרדינר ‪ lba'lt -‬דהיינו 'לבעלת '‪ ,‬המתבסס על שתי אותיות ל' ! האין זו‬
‫סטירת לחי מצלצלת בפרצוף 'הבוסים המצרים '‪ ,‬כאשר עבדים שמיים‪ -‬כנעניים מקיימים פולחן לאל (ה)‬
‫המתבסס על שני עיצורים 'אסורים ' בשפת האדונים ? חוקקים אותו בסלע עליו הקימה השליטה‬
‫חתשפסת מקדש מצרי לחתחור? משתלם להתנהג כמו 'חכמולוג' מול מצרים 'מקובעים'? נו‪ ,‬באמת‪...‬‬
‫די קשה לראות כיצד בתקופה זו של פרעונים מן הזן הלוחמנ י ביותר ‪ ,‬הנמנים על משפחה שכרתה את‬
‫שליטי היקסוס ('כנענים ') בלחימה אכזרית‪ ,‬גם בקרב פנים‪-‬אל‪-‬פנים (ר' מות השליט ‪,)Seqen-n-Ra Ta‬‬
‫הולכת להביס שליטים כנעניים‪ -‬צפוניים נוספים ולהגיע עד מסופוטמיה ‪ ,‬קשה מאוד לראות כיצד בהלכי‬
‫רוח כאלה יסתכנו עבדים בהדגשת ייחודם ומוצאם באופן כה בוטה – בביטוי לעומתי וזלזול בשפת‬
‫אדוניהם ‪ .‬אך מי אני ומה אני לעומת אגיפטולוגים שצדקתם ‪ ,‬כשליטים פרעוניים ‪ ,‬ללא עוררין ‪...‬‬

‫לכאורה חסרה ברשימת סימני העיצורים גם האות צ' אך אחת משתי האופציות של האות ‪ d‬הינה‬
‫המתאימה לכך‪ ,‬ובה משתמשים בכתב ההירוגליפים לכתוב את שם העיר 'צידון '‪ .‬גם האות ז'‬
‫שלכאורה חסרה קימת ושרירה ‪ -‬אחד משני סימני האות ‪ s‬הוא זה הנמצא בשימוש בכתב‬
‫ההירוגליפים בעת כתיבת המילה 'זאב' המצרית בשלושה סימנים חד‪-‬עיצוריים (כולם בטבלה הנ"ל)‪,‬‬
‫מילה זהה למילה העברית‪ ,‬יש להניח‪.‬‬

‫האם האותיות 'לינאריות ' עפ"י קריטריון פשטות הציור ? ובכן ‪ ,‬רבות מהן קלות ביותר ‪ ,‬כדוגמת הריבוע‬
‫לציון הקונסוננט פ ' או חצי מעגל לצורך כתיבת ת '‪ ,‬ואפשר אפילו לציירן ללא הרמת העט מדף הנייר ‪,‬‬
‫דהיינו 'וויש אחד '‪ .‬רק שלוש דורשות יכולת ציור ‪ ,‬האייקונים המתארים ציפורים ‪ :‬העיט לציון א '‪,‬‬
‫האפרוח לציון האות וואו (המקבילה הערבית לאות ו ' ) והינשוף המציין את העיצור מ '‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬כפי שכבר אמרתי ‪ ,‬החלוקה לסימנים 'לינאריים ' לעומת 'אייקוניים ' הינה חמקמקה‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬אם נביט בפונטים של כתב גרמני גותי ‪ ,‬האם עוזרת ומנחמת הידיעה כי מדובר בכתב‬
‫'לינארי ' בעת שאני כה מתקשה לפענח את סלסוליו הפתלתלים ?‬

‫אך לא רק זאת‪ ,‬וורסיה של כתב היראטי מצרי (אחת הטבלאות ‪ Hieratic 1‬בלינק שלעיל מדגימה‬
‫אותו)‪ ,‬שהיה בשימוש לצרכים יום‪ -‬יו מיים שאינם מקודשים או מלכותיים ‪ ,‬פשוטה יחסית ‪ ,‬אינה דורשת‬
‫יכולות ציור ו קלה לרישום בהרבה מזה הגרמני הגותי‪.‬‬

‫יחד עם זאת אנו יודעים שהמצרים לא הסתפקו בסט מצומצם זה ‪ ,‬והרבו להשתמש גם בעשרות‬
‫סימנים נוספים המבטאים שני עיצורים ( ‪ ) biliterals‬ועוד עשרות רבות של אייקונים שביטאו שלושה‬
‫עיצורים (‪ ) triliterals‬גם‪.‬‬

‫לכאורה מתמיה הדבר ‪ ,‬כי יכלו לפשט ולהקל עצמם את החיים‪ .‬לדעתי הם עשו כך משלושה טעמים‬
‫עיקריים ‪:‬‬

‫‪71‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫א‪ .‬שימור ניואנסים של הגייה הקשורים למילים עתיקות בשפ תם‪ ,‬הנמנית על משפחת החמיות‪-‬‬
‫אפריקאיות ‪ ,‬שמקורן בהברות לחיקוי קולות מן הטבע והחי שסבב אותם ‪ .‬לדוגמה‪ :‬יש להם‬
‫מנעד רחב של סימנים להגיי ת הטווח שבין ה ' לאות ח' באופן פחות גרוני ו יותר ‪ ,‬ואפשר שגם‬
‫באופנים שכבר איננו מסוגלים להעלות על דעתנו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הם לא ראו בכך סיבוך כי הכתיבה הייתה בידם של סופרים מקצועיים בלבד ‪ ,‬ולפי וואריאציות‬
‫שונות שעשו בעת כתיבת אותה מילה באופנים שונים מסתבר כי מצאו בכך מקור לשעשוע‬
‫והפגנת יכולות התמקצעות‪ ,‬אפילו 'אמנותיות '‪ .‬היה אפילו סופר שתיאר זאת במפורש‪.‬‬

‫ג‪ .‬כתב ההירוגליפים נתפס כחסד שמימי‪ ,‬נקרא בשפתם 'מדו נטר' – מילות האלוהות ממש‪ ,‬לא‬
‫פחות ולא יותר ‪ .‬מתנת אלים שכזו‪ ,‬להבדיל משפות אחרות בהן כתבו (אכדית‪ ,‬בבלית)‪,‬‬
‫אינה פתוחה ופרוצה לשינויים וקיצורי דרך ‪ .‬גם אין לשכוח את המסה הרצינ ית של כתובות‬
‫במקומות מקודשים אשר שמשו לצרכים מאוד חיוניים בגיבוש הממלכה ‪ .‬על שורש נ‪.‬ט‪.‬ר‪.‬‬
‫ומשמעויותיו ר ' בפרק 'מתודולוגיה ' בסעיף ב‪ ,1.‬בעוד 'מדו' נדדה (דרך היוונית ) למילה‬
‫השגורה בפי כל – 'מדיטציה'‪.‬‬

‫אילו רצו השליטים המצריים להנחיל קרוא וכתוב לכל האם לא יכלו לעשות רפורמה של צמצום‬
‫ולעבור לשימוש בכמה עשרות סימנים חד‪ -‬עיצוריים? טכנית ודאי שיכלו ‪ ,‬גם השליט פיוטר הגדול‬
‫עשה מהלך דומה בעת שדאג לפשט את השפה הרוסית ולהנחיל סטנדרטיזציה לבליל של מסורות‬
‫ודיאלקטים פולניים שרווחו בממלכתו ‪.‬‬

‫מעשית לא בטוח שלא היו נתקלים בהתנגדות \התנגשות נחרצת של שכבת הסופרים‪ -‬כוהנים אשר היו‬
‫חרדים מפיחות בסטאטוס‪ ,‬ואפשר לראות מה הייתה אחריתה של הרפורמה הדתית‪ -‬מונותיאיסטית‬
‫של אח‪-‬נ‪-‬אתון‪ .‬אפשר גם לחשוד בשכבה השלטת; אפשר גם לחשוב שרצתה לשמר לעצמה בלבד‬
‫את מקור הכוח הטמון בכתב‪ .‬לשליט פיוט ר כבר לא הייתה ברירה ‪ -‬הוא היה אנוס לנהוג כך כדי‬
‫לחלץ את ארצו מפיגור נוראי ‪ ,‬אך לא זה היה מצב העניינים כשלושת אלפים (ויותר ) שנה לפניו ‪ .‬מקור‬
‫כוחה (אך גם חולשתה) של מצרים היה שמרנותה המופרזת עד בלי די‪.‬‬

‫וכעת‪ ,‬לאחר שהצלחתי לבסס את הטיעון המרכזי הזה (כך אני מקווה) אפשר להיות פחות מופתע‬
‫מכך שהפניקים לקחו את הסט החד‪-‬עיצורי הקיים בשפת ההירוגליפים של המצרים והתאימו אותו‬
‫לצרכיהם‪ ,‬כפי שיוסבר בפרק ב‪.4.‬ב‪' .‬האופציה הפניקית‪-‬עברית'‪ ,‬בכדי לענות על כורח ‪ -‬תיעוד‬
‫הפלגותיהם‪ ,‬ובשלב זה נחזור ונמשיך לנבור במאמרה המלומד של הפרופסור ית אורלי גולדווסר‬
‫(בשיתוף הפינקלשטי ינים )‪ ,‬כמובטח‪ ,‬סעיף אחר סעיף ‪ ,‬כדי לדלות פנינים מתוכו ‪.‬‬

‫הוראות גולדווסר להבחנה בין ציור (אמנותי) לבין אייקון נושא משמעות טקסטואלית‬

‫פרופ' גולדווסר נותנת שלושה כללים להבחנה וודאית בין תמונה המתארת צורות גרפיות לשם קישוט‬
‫והשראת אווירה כללית לבין אייקונים הטעונים משמעות טקסטואלית ספציפית ‪:‬‬

‫א‪ .‬היא טוענת לקיומו של קנ "מ אחיד באייקונים ההירוגליפיים באמרה‬

‫‪a. Scaling: All icons that play the role of hieroglyphs are put on the‬‬
‫‪same scale. The elephant, the mountains and the head are all put in‬‬
‫‪the same grid‬‬

‫הפוך גוטה‪ ,‬הפוך! האם גברת פרופסורית אינה מבינה משמעותו של קנ "מ אחיד? כדי להכניס אריה‬
‫עם ציפור לאותה משבצת חייבים להשתמש בקנ "מ משתנה‪ ,‬את האריה להקטין הרבה‪ ,‬נניח ‪1:100‬‬
‫‪72‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אך את הציפור (הקטנה בהרבה מן האריה) רק להקטין מעט ‪ ,‬נניח קנ"מ ‪1:5‬‬

‫ב‪ .‬חוסר אינטראקציה בין האייקונים ‪ ,‬דהיינו כל הצורות מופרדות ללא מצב שציור אחד 'עולה' על‬
‫משנהו‪ ,‬דהיינו מסתיר חלקים ממנו ‪ ,‬באמרה‬

‫‪b. No interaction: The hieroglyphs, as a rule, do not interact as pictures‬‬

‫‪with each other.‬‬

‫טענה שגויה! חלק מהאייקונים דווקא אוהבים המצרים לשלב או לעשות הצלבת הירוגליפים מסיבות‬
‫אסטטיות‪ ,‬לדוגמה ‪:‬‬

‫בביטוי 'מאע' (או 'מאעת') – אמת‪ ,‬או 'ב מעא' – באמת‬

‫הסופרים המצרים מרבים להצליב את הסימן ההירוגליפי (חד עיצורי ) מ' עם סימן (חד עיצורי ) ע' ‪.‬‬

‫לדוגמה ‪http://medu.ipetisut.com/index.php?og=Truth%20 :‬‬

‫הסימנים ‪ J11 U2‬מצטלבים (או לא) עפ"י רצונו של הסופר וכך גם ‪ U5‬עם ‪D36‬‬

‫(אגב‪ ,‬אפשר להבחין בדמיון תפקיד ב ' המצרית לשימוש הפונקציונאלי הדומה בערבית ובעברית ‪:‬‬
‫אמת לעומת באמת)‬

‫דוגמה נוספת הביטוי לים המורכב משתי מילים ווצ וור (הירוק הגדול ) האייקון ההירוגליפי לציון‬
‫העיצור צ ' תמיד עולה על אייקון העיצור השני ‪.‬‬

‫‪http://www.hierogl.ch/hiero/wAD-wr‬‬

‫מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬

‫אך לא די בכך גם אם מ‪.‬ש‪.‬ל‪ .‬כי יש להרחיב מעט נושא מרכזי זה ‪.‬‬

‫ההחלטה באם נעשתה הצלבת הירוגליפים או לא נובעת רק מתוך הידע המוקדם שלנו את הסימנים ‪.‬‬
‫קיימים אייקונים הירוגליפים לאין ספור שהינם מורכבים מעט יותר בצורתם ואפשר בקלות לחשוב‬
‫שנעשתה שם 'הצלבה' של ציורים ‪ ,‬קווים וצורות ‪ .‬להלן אציין מספר דוגמאות לפי מספרי זיהוי‬
‫‪Gardiner‬‬

‫‪F31, F40, M8, M16, M40, R11, T28, U15, U29, V16, W19, O42, P4, P6‬‬

‫במתכוון הבאתי מדגם קצר מקבוצות (משפחות) הירוגליפים שונות אשר גרדינר סיווג עפ "י שיוך‬
‫פונקציונאלי ‪ :‬לגוף האדם ‪ ,‬לבעל מלאכה ועבודתו‪ ,‬צמחים וחקלאות ‪ ,‬מים‪ ,‬ציפורים וכיו "ב‪.‬‬

‫את הציור אשר בסימן ‪ , F30‬לדוגמה‪ ,‬אינני מצליח להבין עד עצם היום ‪ ,‬למרות ההסברים ולמרות‬
‫שהנני מצייר מגיל אפס ‪ ,‬אך עדיין מסוגל לזהות וגם 'לקרוא' אותו ‪...‬‬

‫מסקנה? פשוט למדי‪ ,‬מדו בר בידיעה מוקדמת והרגלי 'קריאה ' (כל שאר סיפורי עלי‪ -‬באבא נועדו‬
‫לקידום אג'נדה זו או אחרת) סה‪-‬טו‪ .‬ההרגל מחליף את ההבנה לעתים מזומנות מכפי שאנו מודעים‬
‫לכך‪ .‬ובמאמר מוסגר אזכיר מרצה לפיזיקה בעל מבטא פולני כבד שנחרט בזיכרוני ‪ ,‬אשר כתב על‬
‫הלוח את נוסחאות תורת היחסות ואמר ‪ :‬ח'נוסחאות פשוטות ‪ ,‬ח'נה‪ ,‬אני כותב ח'כל מתוך ח'זיכרון ‪ .‬אני‬
‫לא מצליח לח'בין אבל אני כבר רגיל לנוסחאות ‪...‬‬

‫‪73‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אנו רואים ציור או תרשים ‪ ,‬סימן ‪ ,‬אייקון ‪ ,‬אותיות או הירוגליפים ‪ ,‬ולו גם מורכבים ומוצלבים האחד‬
‫בשני‪ ,‬ואין בעיית סיווג או זיהוי כל עוד יש לנו ידע מוקדם ! כך גם מתבצעת הקריאה‪ ,‬תוך זיהוי מהיר‬
‫של צורות‪ ,‬בדרך כלל מילים שלימ ות (המיומנים קולטים בהרף עין כמה מילים וחלקי משפטים )‪ ,‬לא‬
‫אותיות בדידות ‪ ,‬שזו שיטת קריאה של אנאלפביתים המפענחים כל אות בנפרד ‪ .‬אפילו אני ‪ ,‬שמחשיב‬
‫עצמי 'אנאלפבית‪ -‬הירוגליפי ' מסוגל לזהות הירוגליפים מוצלבים או מילים שלימות שחוזרות על עצמן‬
‫בשכיחות מספקת ‪.‬‬

‫מכאן נובע היחס המבטל והמזלזל שאני חש כלפי תיאוריית ‪ Letterbox‬כי ברור שבזמן פענוח‬
‫טקסטים אנו שולפים במהירות מתוך מאגרים אסוציאטיביים אשר הולכים ונרכשים על ידנו ‪ ,‬איש‬
‫והתנסותו ‪ ,‬איש ואופן חשיבתו האסוציאטיבית ויכולתו ביצירת קישורים אסוציאטיביים מורכבי ם‬
‫ושמירתם‪ ,‬שלרוב מוצלבים יפה האחד עם השני ‪ ,‬שלישי ‪ ...‬עשירי ‪ ,‬דהיינו בסיס‪ -‬נתונים סבוך כהלכתו ‪,‬‬
‫אשר מאוכסנים בחלקים נרחבים של המוח ‪ ,‬וודאי שלא ביחידה ספציפית אותה אפשר לאתר‬
‫בדייקנות של סנטימטר ‪ ,‬כטענת מאמר יומרני \פסקני שהלינק אליו הובא ‪.‬‬

‫וכעת נשוב ונפנה לטענתה השלישית‪.‬‬

‫ג‪ .‬לטענתה כל האייקונים פונים לכיוון זהה ‪ ,‬דהיינו 'לימין שור ' או 'לשמאל שור'‪ ,‬באמרה‬

‫‪c. Single direction: All tokens in a row as a rule face the same direction.‬‬
‫‪These three factors instruct the reader to process the pictorial‬‬
‫‪information before him as SCRIPT.‬‬

‫טענה מעניינת אילו רק ניתנת הייתה ליישום ‪...‬‬

‫חלק ניכר מהאייקונים ההירוגליפיים הינם סימטריים סביב ציר סיבוב אנכי ‪ ,‬דהיינו סובב לשמאל או‬
‫לימין לא תשנה דבר ‪ ,‬כמו באייקון של חצי עיגול (לקונסוננט ת ') או ריבוע (לקונסוננט פ ')‪ .‬נכון הדבר‬
‫שבאייקונים מסוימים בהם מופיע ראש אדם (או חיה) או גופו בפרופיל הדבר תקף ‪ .‬אך האם בלתי‬
‫אפשרי שדבר שכזה יקרה בציור אמנותי‪ ,‬ציור המתאר אירוע או תרחיש 'ירידה למצרים '‪ ,‬למשל?‬

‫הלא בלתי סביר שמישהו ילך בכיוון ההפוך ‪ ,‬אם כי קרו דברים שכאלה בעת מסעות ליליים בצבא ‪,‬‬
‫נזכרתי‪ ,‬בעת שמישהו נרדם בהליכה והפך כיוון ‪ ...‬היא אכן מצרפת ציור יפה שמפריך את קביעתה‬
‫השלישית (ברצף) תחת הכותרת ‪Figure 1: A Middle Kingdom Egyptian wall painting from Beni-Hasan.‬‬
‫‪The Canaanites‬‬

‫כמו כן במאמר מוסגר יש להוסיף כי למרות 'הסדר' והשיטתיות בעבודותיהם פה ושם ציירי‬
‫ההירוגליפי ם פרצו כללים ‪ ,‬בעיקר בנסיבות כדלקמן ‪:‬‬

‫‪ - Honoric-transposition‬הקדמת מילה 'מקודשת' (שליט או אל) למילה סמוכה‬

‫‪ - Graphic-transposition‬הצלבה או 'ערימה' של סימנים בעיקר מטעמים אסתטיים ‪ ,‬וטעמם משובח!‬

‫‪ – Sportive-transposition‬שינויים לשם 'כייף '‬

‫כתב בשיטת בוסטרופיד ון – שיטת שרשור שורות ‪ ,‬תחת 'לימין (או לשמאל) שור'‬

‫‪74‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫האם הפינקלשטיין הנכבד שחתם 'ברוב טקס בישבן' (כמאמר המשורר) על המאמר בתור עמית‪-‬בודק‬
‫טרח לקרוא את דברי הפרופסורית ?‬

‫פרק ניתוח וודאות הזיהוי‬

‫פרק זה במאמרה הטוען לרמת וודאות גבוהה בזיהוי ראוי להיקרא 'סיפורי פוגי' במקום כותרתה ‪:‬‬

‫‪Proto-Sinaitic Alphabetic Letters—Level of Iconicity and Recognition Cues (end of quote).‬‬

‫יודגש כי גוף נתונים עלוב (כשלושים סימנים !) עליו מבוסס ות תיאוריות‪ -‬מסקנות גולדווסר ‪ ,‬אינו יכול‬
‫להוות מדגם מספיק לצורך פענוח או פ יצו ח קוד אלפא‪ -‬ביתי האמור לכלול לפחות כעשרים סימנים ‪,‬‬
‫מה גם שהיא מעלה אפשרות לפיה‬

‫‪'It is also feasible that in some cases two icons with two different names‬‬

‫‪were used as ―competing‖ signifiers for a letter in this early stage' (end of quote).‬‬

‫כל זאת אינו מפריע לה כלל כדי לקבוע לא רק שהכתב הומצא בסיני אלא אפילו לקבוע באילו מן‬
‫המחפורות אירעה אותה "המצאה"!!!‬

‫‪'it is in the circles of miners who worked in mines L and M in Serabit el-Khadem that‬‬
‫‪the alphabet was probably invented' (end of quote).‬‬

‫דהיינו ‪ ,‬לא במכרה ‪ D‬או ‪ F‬כי אם דווקא במכרות ‪ L‬וגם ‪ M‬הומצא האלפבית‪ ,‬הללויה !!!‬

‫בהמשך‪ ,‬הטלנובלה שרוקחת לנו הפרופסורית גם נטענת ברגעים דרמטיים ‪ ,‬מסתבר כי דרכם של‬
‫הממציאים אינה סוגה בשושנים ‪...‬‬

‫‪However, as to be expected, the illiterate Canaanite inventors were not‬‬

‫‪able to correctly recognize all ―referents in the Egyptian world‖ of‬‬
‫‪the hieroglyphs they had chosen. The referents may have been‬‬
‫‪unavailable to them, as much as the codes of Egyptian art. For‬‬
‫‪example, the stool was wrongly chosen to represent the image of ―house‖ –Bet.‬‬

‫כעת אני פשוט אובד עצות ‪ :‬האם מדובר בממציאים גאונים או באנאלפביתים מבולבלים ? ואם הם‬
‫מצליחים להמציא ברוב גאוניותם את הכתב האלפביתי פורץ הדרך באופן שינו חסר תקדים ‪ ,‬מה בכלל‬
‫איכפת להם אם המצרים ייחסו משמעויות תרבותיות‪ -‬דתיות או אחרות לאייקונים שלהם ?‬

‫בשלב זה אני מודה ומתוודה שסבלנותי פוקעת לנוכח פשטידת הג 'יבריש שהפרופ סורית הכבודה‬
‫מלעיטה אותנו ‪ .‬אני מנחש שקוראי כבר איבדו סבלנות מזמן ‪ ,‬כך שאולי עדיף לעצור כאן ‪ .‬יחד עם‬
‫זאת ארשה לעצמי לשאול‪:‬‬

‫כמה המצאות אחרות (ולו גם קטנות וזניחות ‪ ,‬לאו דווקא תגליות‪ -‬קופרניקיות ‪ ,‬לא המצאות מעצבות‬
‫ציביליזציות כהמצאת הכתב האלפביתי ) יודעת גברת פרופסורית להגיד עליהן ש הומצאו על ידי‬
‫עבדים עלובים ? האם יתכן שעובדות מכון‪ -‬ליווי ימציאו את הטכנולוגיה להיתוך גרעיני ? על מצבם‬
‫האומלל מעידים הסימנים שחרטו באופן כה פרימיטיבי (אפילו בהשוואה לציורי 'האדם הקדמון')‬
‫לצורך קיום פולחן זה או אחר ‪ ,‬מן הסתם‪ .‬הפער בין פאר המקדש המצרי הסמוך לעליבות 'המקדש'‬
‫‪75‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫של העבדים מעיד כאלף עדים על היחס המחפיר לו זכו ועל תנאי העבדות בהם חיו ‪ .‬הלא ברור כי‬
‫אפילו לחיות מחמד שלהם העניקו המצרים תשומת לב ואהדה רבה יותר ‪...‬‬

‫האם אנשים שבקושי מצליחי ם ללחום את מלחמת ההישרדות בקשה שבעבודות‪ ,‬שלא להגיד‬
‫מסוכנת‪ ,‬בסביבה עוינת‪ -‬מאובקת‪-‬קלושת‪ -‬חמצן אך משופעת חשיכה‪ ,‬באמת יפנו אנרגיות לכיווני‬
‫'המצאה'? אילו 'המצאות' הצליחו עובדי הכפייה במחנות הגרמניים (או הגולגים של סיביר ) להפיק‬
‫ממוחם המעולף\מאולף?‬

‫אולי שמא יש לנו כאן רעיון לסרט‪ -‬אפ מבית מדרש הפינקלשטיין ? נכניס אנשים למנהרות כרייה‬
‫בידיים ובמקביל נפתח שלוחה של משרד‪ -‬פטנטים כדי לרשום בזריזות את תוצרי פרץ‪ -‬היצירתיות ‪...‬‬

‫וכעת ברצינות ‪,‬‬

‫יש להבליט חזור ו שנה‪ ,‬חזור ו הדגש את הצורך הדחוף בהתקדמות מביטויים מעורפלים למושגים‬
‫מקצועיים תוך שימוש בכלים מקובלים ‪.‬‬

‫המשנה הסדורה לכאורה של מאמר גולדווסר המנסה לייצר מראית עין של ניתוח מדעי ‪ ,‬אינה מסוגלת‬
‫להשתמש במושגים בסיסיים כמו 'פילטר' ('מסנן')‪ ,‬המקובלים ושכיחים בכל דיון בניתוח אות גראפי‬
‫(ובתחום 'ניתוח אות' ככלל) ומעדיפה להשתמש במושגים מעורפלים (שלא להגיד מפגרים ) ואפשר כי‬
‫בכוונת מכוון ? בכדי לאפשר שרירות וחופש פעולה בלתי מוגבל במסקנות ?‬

‫כאמור‪ ,‬גם תחום האגיפטולוגיה ופענוח הכתב ראוי לו לה פנים וליישם כלים‪ ,‬המקובלים כמעט מאה‬
‫שנה בתחומי עיבוד אותות (מכ"ם או אחרים)‪ ,‬פילטרים (מסננים) בסיסיים כמו למשל‪:‬‬

‫הזזה לינארית (קווית)‬

‫רוטציה‬

‫קנ"מ אחיד\משתנה‬

‫אבסטרקציה לשם הדגשת קווי מתאר עיקריים לעומת תפלים‬

‫סינון רעשים לטשטוש או מחיקת 'רעש' תוך הבחנתו מסיגנאל רצוי ‪ ,‬דהיינו קווי מתאר‬

‫הדגשת קווי מתאר (קונטור )‬

‫קונבולוצייה לשם עיוות כזה א ו אחר כפיצוי על עיוות שהכניס הכותב‬

‫כמו גם כלי פענוח ממוחשב אחרים שהנם מוכחים למדי למעלה משני עשורים כדי לנתח ולנסות‬
‫לקבוע אובייקטיבית דמיון בין סימנים (דהיינו האם שניהם בחזקת חד הוא‪ ,‬כן\לא)‪ ,‬שלא לדבר על‬
‫חיוניותה של קונקורדנציה מסודרת שתאפשר לעקוב אחר התפת חות מילה בטקסטים (בעיה שגם‬
‫המומחים בקרב האגיפטולוגים ניגפים בה !) במיוחד כאשר מדובר בתקופה ממושכת הרבה יותר‬
‫מתקופת קיומן של שפות אירופה ‪ .‬האם לא חלו שינויים באנגלית מאז כתבי שייקספיר ?‬

‫‪76‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 Naveh ‫ סינאי לפי נווה‬-‫כנעני‬-‫סיכום נושא כתב פרוטו‬
‫להפיג מעט את הטעם המר שבפה לנוכח התנהלות שכזו הייתי רוצה לצטט דף אחד מספרו של‬
‫ כל מה שהיווה‬- ‫ באופן ענייני והגון‬, ‫ ספר שכתוב ללא טריקים וללא שטיקים‬,]11[ ‫פרופ' יוסף נווה‬
:‫ של נווה‬23 ‫ תחילת הציטוט בעמוד‬...‫ עד שנשטף במי המבול‬,‫ היה‬,‫פעם תשתית המבנה האקדמי‬

The turning point that marks the beginning of modern research on the origin of the alphabet
was Petrie's discovery in 1905 of the temple at Serbit el-Khadem on the Sinai peninsula. In
this temple, dedicated to the Egyptian goddess Hathor, and in the turquoise mines nearby,
there came to light about a score of relatively short inscriptions in a formerly unknown
script. The script consisted of pictures, but these pictographs numbered fewer than thirty. It
was soon realized that that this was an alphabetic – albeit pictographic – script. The first step
towards its decipherment was made by in 1016 by Gardiner, who pointed out that in these
so-called Proto-Sinaitic inscriptions a certain series of pictures recurs several times: ox goad
– house – eye- ox goad – cross. He suggested that these pictographs have acrophonic values
of the equivalent Canaanite word lamd-bet-ayin-lamd-taw, i.e. each picture symbolizes not
the depicted word, but only its initial sound. Gardiner thus discerned the Canaanite word
lba'lt "to the lady" (Fig. 16, P1. 1:A).

‫ פענוח שנעשו ומתאר את‬-‫ ממשיך נווה לתאר את הכתובת הנ"ל על שלל ניסיונות הפירוש‬24 ‫בעמוד‬
: ‫הצעתו של אולברייט בנושא‬

Albright, whose decipherment is based mainly on the Ugaritic vocabulary and grammar,
believed that he could identify twenty-three of the probable twenty-seven letters of this
script (Fig. 17). His decipherment is based on other axioms too: that these texts are votive
inscriptions dedicated to a certain goddess called here Ba'alat, and that the the people who
wrote them were Canaanites or West Semitic miners employed by the Egyptians in the
turquoise mines at Serbit el-Khadem. Despite some readings which are indisputably correct,
it would be premature to state that the Proto-Sinaitic inscriptions have been satisfactorily
deciphered. However, these texts include quite a large number of pictographs which were
definitively identified as the original forms of the Phoenician letters. Thus the main
importance of this discovery is the contribution which these inscriptions make to the origin
and the early history of the alphabet.

‫ חאדם עם וורסיות‬-‫ולאחר שהציג את טבלת אולברייט המשייכת את הסימנים שהתגלו בסרביט אל‬
‫ ומציג את שאלת הפיקנטריה – זהותם‬25 ' ‫ ממשיך נווה בעמ‬, ‫קדומות של סימנים אלפביתיים פניקיים‬
: ‫של הממציאים הגאוניים של אותם סימנים‬

Now, the question arises: Did this West Semitic workers or slaves in Sinai invent the first
alphabetic writing? For some decades after the discovery, the answer was positive. Scholars
believed that these Semites' who were in daily contact with Egyptian writing, improved
improved it and restricted it to uni-consonantal signs, thereby inventing the alphabetic
system of writing. In addition, there were scholars who tried to relate this script to the

77
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
‫‪Israelites, who after the Exodus lived for a generation in the Sinai peninsula. Nowadays these‬‬
‫‪romantic views are no longer accepted. There are at least three short pictographic‬‬
‫‪inscriptions of the same type which were found in Palestine's sites – Shechem (Fig. 18),‬‬
‫‪Gezer (Fig. 19, Pl, 1:B) and Lachish (Fig. 20), and which antedate the corpus of the Proto-‬‬
‫‪Sinaitic texts. The later are dated to c. 1500 B.C. wheras the above mentioned three‬‬
‫‪Palestine inscriptions seem to belong to the seventeenth and sixteenth centuries.‬‬

‫והמסקנה המסכמת אליה מגיע נווה מובאת בעמוד ‪: 27‬‬

‫‪Thus we are inclined to conclude that although the Proto-Sinaitic inscriptions form a‬‬
‫‪relatively large group, they are integral part of the corpus of the early alphabetic inscriptions‬‬
‫‪called Proto-Canaanite.‬‬

‫ובקיצור נמרץ ‪ ,‬מאמר פרופ' גולדווסר את פינקלשטיין וחבורת עלי באבא היא בחזקת ניסיון מחטף‬
‫לאחר מותו של יוסף נווה ‪ ,‬סילוף העובדות שהוצגו בצורה כה תמציתית ומסודרת בספרו ‪ .‬הקדשת‬
‫מאמרם זה לפרופ' נווה ‪ ,‬עם מותו‪ ,‬הוא בחזקת ל‪ ...‬טוב‪ ,‬אני מעדיף לא להביע דעה באשר לכך ‪ .‬גם לי‬
‫מותר לסתום פה ושם‪.‬‬

‫תזת‪-‬טענת גולדווסר בקונטקסט פייק‪-‬אקדמיה‬

‫בזירה האקדמית חזון 'ישראל הציונית ' מאוים כיום ע "י שתי זרועות המתקדמות בתנועת מלקחיים ‪:‬‬

‫מצד אחד 'הפינקלשטיינים ' אשר מבקשים (ודי מצליחים ) להפשיט את עם ישראל מהישג ייחודי‬
‫מוסרי‪ -‬הגותי‪ -‬אנושי שהביא לעולם כולו ‪ .‬לדוגמה ‪ :‬לא רק שהעיר ירושלים אינה בירה של ממלכה‬
‫משמעותית (מאוחדת) החווה רנסנס תרבותי \רוחני ש בכוחו להגות \לייצר \לערוך גם מפעל תרבותי‬
‫רוחני חסר תקדים בעולם העתיק (וללא אח ורע גם בעולם המודרני ) בתקופת שלמה (נניח) כספרי‬
‫התורה‪ ,‬משלי‪ ,‬קהלת וכיוצ "ב‪ ,‬אלא גם הכתב השמי‪-‬עברי‪ -‬פניקי הינו תולדה של המצאה 'פרוטו‪-‬‬
‫סינאית‪ -‬מצרית'‪ ,‬על ידי פועלי \עבדי מכרות אבן הטורקיז של הפרעונים ‪.‬‬

‫בזרוע השנייה של אותה צבת ישנם פרופסורים המצווחים 'פשיזם פשיזם פשיזם' בעודם תוקעים מבט‬
‫מאשים (סוג של 'הבט אחורה בזעם' ) ביהדות האורתודוכסית כאשמה בכל עוולות העולם ‪.‬‬

‫אלה גם אלה מתעים וקל לייחס זאת ל זדון‪ ,‬אך יש לחפש זרעי פורענות ב סינדרום 'דניאל אלסברג'‪.‬‬

‫בליית ברירה ובשפה רפה אלה גם אלה חייבים להודות כי היהדות והגותה (כפי שמתבטא במאסה‬
‫כתובה עצומה) הציבה את היסוד אשר הנצרות אימצה\ניכסה והפכה לבסיס מוסר העולם המערבי‬
‫כולו ‪ ,‬אך הם אינם מבינים כי הכתב השמי‪ -‬עברי‪-‬פניקי מהווה את בסיס החשיבה האינדיווידואלית‬
‫פלוגתא ופולמוס‪ .‬אותו כתב הינו תנאי הכרחי (תנאי הכרחי אך לא מספיק ) לכך‪ ,‬ובהיותו תנאי בסיסי‬
‫שכזה מאפשר את יסודות הדמוקרטיה כמשטר מדיני הפלורליזם כמשטר חברתי‬
‫והאינדיבידואליזם כמשטר אישי‪.‬‬

‫שתי זרועות אותן אפשר וצריך לקעקע ‪.‬‬

‫תרומת היהדות לחשיבה עצמאית אינדיבידואלית ודמוקראטית מוצגת בהמשך (ר' ב‪ .5.‬הכתב‬
‫הפניקי ‪-‬עברי‪' :‬השכלה לעם' ‪ -‬דמוקרטיזציה של החשיבה )‪ ,‬ובכך תקעקע את טענת 'הפשיזם'‪.‬‬

‫‪78‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫יחד עם זאת אסור להיות נאיבי ולחשוב כי מענה ענייני דיו בכדי לקעקע 'פייק‪ -‬אקדמיה'‪ ,‬תופעה‪ ,‬אשר‬
‫בדיוק כמו מקבילתה 'פייק‪ -‬ניוז '‪ ,‬מתודלקת בכסף כבד‪ ,‬מימון שאת מקורותיו מעלימים מאתנו בצווחות‬
‫'מאיימים על הד מוקרטיה !!!' ולא רק כסף כי אם תמיכת מכונים אקדמיים יוקרתיים ונוצצים אשר גם‬
‫הם אינם נרתעים מדייסת אינטרסים אקדמיה‪-‬פוליטיקה‪ -‬שלטון‪ -‬הון וכספי קרנות סורוס ואחרות‬
‫המגלגלות בעסקות‪ -‬סיבוביות כספים של קטאר ושאר צדיקים ‪.‬‬

‫בספרו 'עד המלך' מצליח הסופר נתן שחם‪ ,‬שהסתלק מאתנו לאחרונה‪ ,‬לגולל בין היתר גם את האופן‬
‫המתוחכם בו 'מטבילים ' את אנשי האקדמיה הישראליים בחו "ל‪ .‬שחם בתור סופר מחונן וגליציאנער‬
‫פיקח מצליח לרמז על זאת בחוכמה רבה‪ ,‬ואילו אני ‪ ,‬בתור סת "ם גליציאנער אומר בצורה בוטה ובלתי‬
‫מתוחכמת בעליל‪ :‬בעידן בו יחידות לה "ב ‪ 433‬חוקרות כל קופ סת סיגרים כאתנן לשוחד לראשי‬
‫ממשלה‪ ,‬לא יעלה על הדעת לפסול על הסף שוחד אקדמי בו 'מטבילים ' את אנשי האקדמיה בישראל‪,‬‬
‫לא 'במים קדושים' כי אם 'באמבטיות שמפניה'‪ :‬בשנות שבתון‪ ,‬קונגרסים ‪ ,‬פרסומים ופרסים ‪-‬‬
‫כיבודים כספיים משמעותיים ביותר שחולפים מתחת למסך המכ "ם של הציבור כמו גם רשויות מס ‪.‬‬

‫מתוך אחד הראיונות האחרונים לחייו סיפר הארכיאולוג פרופ ' אדם זרטל על תגובת מתנגדו החריף‬
‫לממצא מזבח הר עיבל הארכיאולוג אהרן קמפינסקי ‪ ,‬שהסתפק בביקור חטוף של שעה באתר בעת‬
‫עונת החפירות הרא שונה‪ ,‬וטען כי מדובר 'לא במזבח אלא מגדל שמירה'‪.‬‬

‫ניחא לטענה הזויה זו (שמירה על מי ועל מה ? על האבנים שבסביבה? על הרוחות ?) אך כשהוזמן‬

‫קמפינסקי לבקר בעונת החפירות הרביעית סירב בטענה כי הספיק לו מה שכבר ראה (בטרם נחשף‬
‫הממצא) והוסיף ‪ :‬כתבתי באוקספ ורד חיבור המוכיח שספר יהושע הוא המצאה של התקופה‬
‫ההלניסטית‪ ,‬אז איך יכול להיות שזה המזבח שלו ? (ציטוט מתוך 'ישראל היום ' ‪ ,)01.10.2010‬וללא‬
‫קשר לכאורה‪ ,‬הוסיף זרטל בחיוך כי בעת הביקור היחידי שעשה‪ ,‬הביט קמפינסקי בנוף פרש כפיו‬
‫ואמר‪ :‬הו‪ ,‬מה יפית פלשתין ‪ .‬אדם זרטל ז"ל היה חניך תנועת 'השומר הצעיר' ואיש קיבוץ עין שמר ‪,‬‬
‫לא ממש 'משיחיסט פנאט' כפי שממהרים לתייג היום כל מי שמעז לסטות 'מן הקו (הנאור )'‪...‬‬

‫מתנגד אחר לממצאי מזבחות יהודאיים המתאפיינים בהעדר עצמות חזיר באינוונטר שרידי הקרבנות‬
‫הוא פרופ' נדב נאמן‪ ,‬שהמציא תיאוריה ג סטרונומית מעניינת ‪ ,‬יש לציין ! לטענתו בגלל ההתנגדות‬
‫לפלשתים גם הכנענים חדלו לאכול (ולהקריב ) חזיר‪ .‬טיעון יצירתי ללא ס פק‪ ,‬שקצת מזכיר את מארי‬
‫אנטואנט (או 'חרם המילקי‪ ,‬ששודרג לחרם הקוטג ')‪ ,‬אם תרצו‪ ,‬ומן הסתם כל אותם משקי בית‬
‫כנעניים הפכו את החזירים לח יות מחמד ועברו כ‪-‬ו‪ -‬ל‪-‬ם לאכילת עוגות (או מילקי )‪.‬‬

‫אפרופו ‪ ,‬נאמן‪ ,‬בשנת ‪ 2003‬כתב ופרסם ספר 'העבר המכונן את ההווה‪ :‬עיצובה של ההיסטוריוגרפיה‬
‫המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן '‪ ,‬דבר טוב ו יפה‪ ,‬עד כאן‪ .‬דא עקא‪ ,‬שנים קודם לכן‬
‫פרסם אותו נאמן מאמר באשר לניתוח שמות מצריים בפרשת יוסף ואחיו ‪ ,‬וטענתו הייתה כי השמות‬
‫המקראיים מתאימים למאה העשירית לפנה "ס‪ ,‬כך שמסקנתו המקורית והמרעננת שנגזרה משם היא‬
‫כי סיפור פרשת יוסף נכתב בתקופת שלמה במסגרת 'ריאל‪-‬פוליטיק ' של השלמה וכדו '‪ ,‬מסקנה‬
‫וחשיבה שעל פניהן נראות מקוריות ביותר ‪ ,‬כך חשבתי לתומי‪ ,‬עד שמעיינים בספרו של ‪Adolphe‬‬
‫‪ (Adolf) Erman‬ומתברר שהחשיבה אכן הייתה מקורית ‪ ,‬כאשר הועלתה על הכתב‪ ,‬ארבעים שנה‬
‫קודם לכן ‪...‬‬

‫ועדיין נשאלת השאלה‪ ,‬האם לדעת פרופ' נדב נאמן המקרא נכתב (דהיינו הומצא ופוברק ) בתקופת‬
‫שלמה? או שמא 'בסוף בית ראשון ולאחר החורבן '? ומכאן נובעת אולי המסקנה שלא רק 'העבר מכונן‬
‫את ההווה' כי אם אולי 'השבתון מכונן את ההווה ' או מדויק בהרבה אפילו 'השטרודל מכונן את‬
‫ההווה'‪ ,‬ואפשר להמשיך 'גרמניה מתארכת את תולדות ישראל ' וכיוצ "ב‪ ,‬ובקיצור ‪:‬‬

‫'שיטות מכוני‪-‬שטרודל במימון קטארי לתיארוך יהודאי '‪.‬‬

‫‪79‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ממצאיו של זרטל הסתמכו על סקר של כ‪ 1500 -‬אתרים בשומרון ('נחלת שבט מנשה')‪ ,‬מתוכם כ‪-‬‬
‫‪ 1300‬שהיו לחלוטין בלתי ידועים לארכיאולוגים (מי שהתאמן בניווט שם יודע שזרטל אינו משקר )‪.‬‬
‫לטענתו‪ ,‬המסקנות הארכיאולוגיות‪ -‬היסטוריות הרווחות הסתמכו כעשרה אח וז בלבד מאותם אתרים‪.‬‬

‫אי אפשר היה לדחות עבודה כה מקיפה בתור 'ממצא אזוטרי' ועל כן טופל בשיטה בלעדית שהמציאו‬
‫הבולשביקים – תלישת דפים‪ .‬כל מידע שאינו תואם את הקו פשוט נתלש מן הספרים ‪ ,‬כך גם הועלמו‬
‫ונמחקו דמויות מנהיגים שצולמו בסביבת סטלין טרום 'הטיהורים ' וחוסלו אחר כך‪ .‬אדם זרטל טען‬
‫שהקיפו אותו בחומת התעלמות ושתיקה ‪ ,‬פשוט 'מחקו' אותו ‪.‬‬

‫תלשו את זרטל מן ההיסטוריה ; המצחיק הוא שאלו שעשו זאת אינם חדלים לגלגל עיניים לשמים‬
‫ולצווח 'אין ממצאים' !!!‬

‫גם בשיא כוחה ועצמתה הדורסנית של 'הסתדרות העובדים '‪ ,‬כאשר התאפשרה השבתת כל הנמלים‬
‫(באוויר ובים כאחד ) בהינף יד של ירוחם (שלא ריחם) משל (שלשווא נשא שם ספר החכמה 'משלי')‬
‫או יצחק (ששכח צחוק מה הוא) בן אהרן (שנכון יותר היה לו להיקרא 'בן יוסף ' ע"ש יוסף סטלין )‪ ,‬גם‬
‫אז ובשיא כוחה של אימפריית על שכזו היא אפשרה מנגנון 'וועדה פריטטית '‪ ,‬שהיה בסמכותו לחקור‬
‫סבוטאג ' בידי עובד או מנהל ‪ ,‬ולא יעלה על הדעת שבשם 'חופש אקדמי' יתנהל סבוטאג' לאור השמש‬
‫כאילו לית דין ולית דיין ‪ .‬כל זאת במימון המדינה‪ ,‬למותר לציין ‪ ,‬אשר מממנת את עיקר תקציבי מחוללי‬
‫המרמה והפרת האמונים‪.‬‬

‫כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה של זמן\מקום אפשר להזכיר את הספר (הנשכח) 'הלוך ושוב '‪,‬‬
‫בו נתן שחם פורש ביד אמן ‪ -‬החושף טפח ומכסה טפחיים ‪ -‬את מניפת גיבוריו ‪ ,‬צבועים‪ -‬בלתי‪-‬נלאים‬
‫כדוגמת הבולשביק המטיף ('שחושב בשמאל וחי לו בימין ' כדברי הפזמון ) פרופסור איידלמן ‪ .‬ספר‬
‫שעשוי להחכים כל מי שסבור ששמאל יהודי שרוחש שנאה עצמית הנו 'פטנט' חדש‪ ,‬ואף לשעשע‬
‫באמירות סרקאסטיות אשר שחם שם בפי גיבוריו כמו למשל ‪' :‬לא ראיתי יהודי יוצא מזרח‪-‬אירופה‬
‫שיחמיץ הזדמנות לחנך את זולתו‪ '.‬אך כדי להציג את הדברים ביושר יש להוסיף ולציין כי גיבוריו של‬
‫שחם בספרו זה פועלים על דעת עצמם ובתקופה שהינה טרום‪ -‬קרנות‪ -‬מימון‪ -‬בינלאומי הפועלות כיום‬
‫גם לאור השמש אך בעיקר בחסות החשיכה ‪ ...‬יחי ההבדל הקטן‪.‬‬

‫באותו ראיון אדם זרטל הצר על כך שעמיתיו ב חוגי הארכיאולוגיה מחרימים אותו במין קשר של‬
‫שתיקה‪ ,‬מעלימים ומאיינים את ממצאיו בכך שפשוט "שוכחים " לזמן אותו לקונגרסים אשר דנים בדיוק‬
‫בנושאים שהיו חייבים להציף ‪ ,‬גם אם לא להסכים‪ ,‬את מסקנותיו ודעותיו ‪ .‬זרטל נפטר לא מזמן אך‬
‫אילו חי היתי אומר לו כך ‪ :‬טוב שלא מזמינים אותך‪ ,‬לא מתאים לך לשבת במושב לצים‪ .‬אין סיבה‬
‫שתנהל ויכוח עם תחמנים פינקלשטייניים שיזייפו ויעוותו אודות 'כתובת מואבית מדיבון ' בין אם במופע‬
‫זדון הרצוגי (בבחינת כוונות שבלב ) או אורלי ‪...‬‬

‫הייתי אומר לזרטל כי אותם זייפנים יכנסו לסילבוס של הפקולטות ל הוראת 'הפילוסופיה של המדע '‪,‬‬
‫תחת מקצוע חדש‪' :‬שיטות זיופי מחקר'‪.‬‬

‫הייתי אומר לזרטל כי זה השלב בו יש לצאת מחדרי התדריך \דיון \פולמוס ולהיערך בסדר תנועה ‪.‬‬

‫יש להתניע עבודה רצינית‪ ,‬מקיפה‪ ,‬יסודית ושיטתית לש ם חשיפת ופרסום עבודות מחקר‪ -‬מזויף‬
‫בכל הדיסציפלינות‪ ,‬לשם העברתן ליחידות האכיפה המטפלות בזיוף; זיוף ממצאים ארכיאולוגיים ‪,‬‬
‫זיופי מטבע וכ דו'‪ ,‬ממש כך‪.‬‬

‫‪80‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ב‪.4.‬ב‪' .‬האופציה הפניקית‪-‬עברית'‪ :‬פיתוח כתב אלפא‪-‬ביתי כצורך תיעוד מסעות הפלגה‬
‫למעשה 'ניווט ' התקיים בעת הקדומה בעיקר בהפלגות‪ ,‬כי תעבורה יבשתית לצורך סחר התנהלה‬
‫לאורך דרכים סלולות – 'דרכי מלך'‪ .‬שיירות סחר יבשתיות (כמו גם מסעי מלחמה) נעשו בהובלת‬
‫'מורי דרך '‪ ,‬שלא ניסו לנ ווט כי אם הובילו לאורך דרכים שהכירו הטב ‪.‬‬

‫בספרו של ויקטור ב יררד [‪ ]6‬מתוארים הפניקים כספנים פורצי דרך שהשפיעו ‪ ,‬לדעתו ‪ ,‬גם על נתיבי‬
‫ההפלגה המתוארים באודיסיאה ההומרית ‪ ,‬טענה שניסה לבסס במשלחת ימית‪ .‬עדות מוקדמת יותר‬
‫לימאות פניקית ישנה בפרק האחרון ב חלק א' בספר 'עמים ימים אניות ' [‪ ]46‬בו צבי הרמן מתאר את‬
‫המסע הפניקי להקפת יבשת אפריקה (ביזמת פרעה נכו השני‪ ,‬אשר בין היתר גם הכה בקרב מגידו‬
‫את המלך יהואש)‪ ,‬מסע שארך שלוש שנים‪ ,‬שהקיף את היבשת בכיוון השעון וחזר דרך 'עמודי‬
‫הרקולס' ‪ -‬מיצרי גיבר לטר‪ ,‬כפי המתואר בספרו של הרודוטיס ההיסטוריון היווני ‪.‬‬

‫מסע של שלוש שנים בדרך לא נודעת דורש קשיחות ותעוזה בלתי רגילה מן הצוותים ‪ ,‬ואכן הפניקים‬
‫לא היססו גם להעביר את ילדיהם באש למולך ‪ .‬הרמן מתאר בספרו (ע' ‪ )252‬כי בעת מלחמת קרתגו‬
‫בטיראן סיציליה אגטוקלס 'טוגנו ' כך במקדש האלה תנית כחמש מאות ילדים בתור 'מנה' אחת‪...‬‬

‫אך לא די בכך‪ ,‬נדרשת ימאות מקצועית מדרגה עליונה ותיעוד ‪ .‬אין ספק שמסע שכזה התלווה‬
‫ברישום ותיעוד עליו מתבסס אח "כ הרודוטיס לכתיבת ספרו ‪ ,‬תוך שמסתייג ו אינו מאמין כי בחלק מן‬
‫המסע ראו את השמש זורחת לימינם (הסתייגות מוזרה בהתחשב 'במפת הירודוטוס ')‪ .‬אך מסע זה‬
‫נערך מאוחר בהרבה להמצאת הכתב האלפביתי‪ ,‬כ‪ 600 -‬לפנה"ס‪ ,‬עת בה הכתב הינו נחלת רבים‪.‬‬

‫חשוב לזכור כי מפות לא היו בשימוש בעת ההיא ‪ .‬יתר על כן ‪ ,‬מפות אמינות ומדויקות דיין הן תולדת‬
‫טכנולוגיות של המאה העשרים ‪ ,‬כאשר מפות משובשות (שהיו בשימוש קודם לכן ) גם עלולות להזיק‬
‫ולסכן צוותים (המסתמכים עליהן) יותר מלהועיל ‪ ,‬בתכנון‪ -‬מים שגוי הנובע ממפה מטעה‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬

‫הניווט הימי התקיים לאורך החופים ‪ ,‬כמתואר בספר ‪Histoire de la Navigation – Pierre Célérier‬‬
‫[‪ ]10‬וגם מקורות אחרים ‪ ,‬תוך התבייתות על עצמים בולטים כרכסים או הרים בולטים באיי הים ‪ ,‬וכך‬
‫מקטעים יוצרים מסלול המכונה כיום ‪ . Dog Leg‬מכשור כלשהו לא היה קיים עדיין ‪ ,‬ותחושה שמאפיינת‬
‫הפלגות שכאלה מבוטאת נכונה מפי קפטן ספינה שנבנתה לפני כעשור בניסיון לשחזר הפלגה‬
‫שקדמה לנו ב‪ 3500 -‬שנים‪ . 'Going Blind' :‬מדובר במבצע בחסות מוזיאון הלובר לשחזור מסע‬
‫משלחת מצרית מטעם השליטה חתשפסות אל 'ארץ האלים' הלא היא פונט‪ ,‬הפלגה המתוארת‬
‫במקדשה בדיר אל‪-‬באחרי‪ .‬גם אם משלחת השחזור המתוארת אינה חפה מטעויות ושגיאות‬
‫המעידות על חוסר ידע ברמה תמוהה ‪ ,‬אין לבטל את המבצע כולו שהישגו העיקרי ב חוויית הפלגה‬
‫באווירת 'בראשית'‪ ,‬שתועדה בסרט ואופפת את כל הצופה בו‪ .‬שם הסרט העוקב אחר המשלחת‬

‫‪Quand les Egyptiens naviguaient sur la Mer Rouge.‬‬

‫לבעיית הניווט (הכללית) התווספו שתי מגבלות פרטניו ת הנובעות מארכיטקטורה מצרית שגוי ה‪ :‬א‪.‬‬
‫הספינות המצריות היו שטוחות קרקעית 'נטולות‪ -‬קיל' ונדרש משקל מטען משמעותי בקרקעית (שקי‬
‫חול במקרה המשלחת) כתרופה ליציבות רעועה וסכנת התהפכות ‪ .‬ב‪ .‬בעיה קשה בחוזק המבנה‬
‫בהעדר שדרית‪ .‬באופן מוזר ושונה מ מבנה הדג (ממנו יכלו ללמוד על יתרונות 'קורה ראשית' ושדרית‬
‫כפי שעשו הפניקים ) הם בנו ספינות מקרשים באופן שמכונה כיום 'תכן מבנה דק‪-‬דופן ' ללא כל‬
‫קונסטרוקציית‪ -‬שלד לתמיכה‪ .‬מדובר בארכיטקטורה המחלישה את הספינה עד כדי סכנה לשלמותה‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫בעת שהיא 'רוכבת' על גל גבוהה דיו ‪ ,‬כל העומס מתנקז לשטח קטן מאוד של גוף שנמצא במגע במים‬
‫(יתר חלקי הגוף 'באוויר ') ודפנות הקרשים עלול ות להתפרק כחפיסת קלפים‪ ,‬כפי שכנראה מתואר‬
‫בסיפור 'המלח שספינתו נטרפה' [‪ .]15‬באירוע בו נטרפה הספינה לא מתוארת התהפכות כתוצאה‬
‫מהגל הפתאומי אלא 'מות האניה'‪ .‬כפי הנראה קריסת מבנה הדפנות תוך התפרקות לקרשים‬
‫הקטנים מכדי לאפשר ציפה עליהם‪ .‬מי שאינו מושלך לתורן ‪ ,‬כאותו ניצול בר מזל יחידי ‪ ,‬נספה‪.‬‬

‫הטענה כי הפלגות הפניקים במסעות וניווטים פורצ ות דרך בתוך ומחוץ לים התיכון ידועה ומקובלת‬
‫כיום כמעט ללא עוררין ‪ ,‬אך ברצוני גם להעלות טענה‪ -‬השערה חדשה; לדעתי‪ ,‬תיעוד רציף בשפת‬
‫סימנים פשוטה של מקטעי ה מסע בזמן אמת הנו אמצעי הכרחי להישרדות צוותים ההולכים בעקבות‬
‫מסעות קודמים בהגע ה ליעדיהם ‪ ,‬ולא פחות מכך במסלול השיבה הביתה‪ ,‬לנמל האם‪ .‬ההפלגה אינה‬
‫קלה ופשוטה גם בתנאי ים נוחים בהתחשב בצורך להצטייד מפעם לפעם במי שתייה לצוות ‪ ,‬ועלולה‬
‫להפוך להיות מסוכנת ביותר בהת חשב בתקלות ובסערות פתע הפוקדות את צוותי הספינה (גם בעת‬
‫עונת שיט נוחה ) ובסטיות מן המתוכנן הנגזרות מכך ‪ .‬תיעוד ורישום אפקטיבי של 'אבני דרך' עיקריות‬
‫בזמן אמת על סיפון אנייה ‪ -‬פלטפורמה המתנדנדת בכל שש דרגות החופש (כמו במטוס) האפשריות‬
‫‪ -‬אינו עניין טריביאלי בהתחשב בכך שיהיה זה הכלי היחידי לניווט בדרך חזרה ‪.‬‬

‫ידוע על ניסיונות יציר ת כתב אלף‪-‬ביתי בעיר הפניקית גבל ‪ ,‬המפורסם בשם ‪Byblos Inscriptions‬‬
‫כבר בשלב מוקדם ביותר‪ ,‬בסביבות ‪ 2000‬לפנה"ס‪ .‬בעת ההיא גבל הייתה תחת הגמוניה מצרית‪,‬‬
‫וראייה לכך תיעוד מסעי מלחמה מצריים לצפון סוריה כמו גם מוצרי יבוא תולדת שת "פ וסחר הדדי‪.‬‬
‫סביר להניח שסופרי גבל נחשפו לכתב המצרי ואולי זיהו את הסימנים החד‪ -‬עיצוריים מתוך ארסנל‬
‫הסימנים ההירוגליפיים ‪ .‬גם אם כתב גבל טרם פוענח אפשר לזהות תכונה המשותפת לכתב זה‬
‫ולכתב הפניקי‪ -‬עברי המאוחר יו תר‪ ,‬ריבוי צלעות חדות (שפיצים ) המקל על כתיבה גם בעת יציבה‬
‫גרועה ‪ -‬ספינה בים גלי ‪ -‬לעומת סימני כתב ההירוגליפים המחייבים קרקע יציבה ויד מיומנת ל ציור ‪.‬‬

‫הכורח במציאת מענה לבעיה קריטית ‪ ,‬מניע העומד מאחורי מרבית הפיתוחים הטכנולוגיים ‪ ,‬הוא‬
‫העומד בבסיסה של השערת פיתוח הכתב 'הפניקי‪ -‬עברי'‪ ,‬לצורך מענה על צורך הישרדותי של ספנים‬
‫פניקיי ם בעת ההיא‪.‬‬

‫חיזוק נוסף להשערתי זו אפשר לקבל בבחינת הכתב המינואי הקדום ‪ ,‬שהיה נחלת האימפריה‬
‫הימית שמרכזה בכרתים‪ .‬ידועים שני סוגי כתב מינואי ‪ .Linear A, Linear B :‬האחד פשוט יחסית‬
‫'שפיצי' בצורתו (דהיינו קווים ישרים וזוויות חדות ביניהם ‪ ,‬דבר המקל על כתיבתו בלוחי ת‪-‬חמר גם‬
‫בטלטולי הים ) ומזכיר צורות אשר קיימות גם בכתב גבל (הבלתי מפוענח)‪ ,‬לעומת השני שמכיל‬
‫סימנים מבוססי ציורי עצמים משוכללים ברמת סיבוך שמזכיר את כתב ההירוגליפים המצרי ‪ .‬עולה על‬
‫הדעת כי הכתב 'הפרימיטיבי ' יחסית שירת יורדי ים ‪ ,‬אשר רושמים במו ידיהם במהלך הפלג תם את‬
‫‪ Log book‬הספינה‪ ,‬בעוד זה המרשים ביופיו משרת את פקידי המדינה ו חצר המלך‪ ,‬לרישום תעודות‬
‫ניהול מלאי ומיסוי ‪ ,‬שהתגלו בשפע בארמון קנוסוס ובאתרי מנהל אחרים ‪.‬‬

‫לפרק זה יתבקש משוב פרופ' יוסי בן ארצי‪.‬‬

‫זאת הן כגיאוגרף והן כמי שמכיר את סוגיות הניווט וקשייו ‪ ,‬גם אם חווה בעיקר ניווט ארצי לעומת‬
‫הניווט הימי‪ ,‬אשר בו בעיות ייחודיות נוספות בעיקר סחף )‪ (Drift‬תולדת זרמים ‪.‬‬

‫‪82‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ב‪ .5.‬כתב פניקי\עברי‪' :‬השכלה לעם' ‪-‬דמוקרטיזציה של חשיבה כנגד עלית חשיבה‬
‫מצרית‬
‫בפרק זה תועמד טענה זו 'למבחן המציאות '‪ ,‬תוך בחינת אלמנטים של 'דמוקרטיזציה של החשיבה'‬
‫שנזרעו ביהדות ועמידותם במבחן הדורות ו הדרכים הכאוטיות אשר מזמנת ההיסטוריה ליהודים ‪.‬‬

‫יהדות כדיקטטורה פשיסטית‪.‬פרופ' עוזי ארנן‬

‫לא מזמן התפרסם מאמר‪-‬ראיון מקיף עם פרופ ' עוזי ארנן שלטענתו הדת היהודית ה יא דיקטטורה‬
‫במהותה וכראייה לכך הוא מציין את העובדה כי רבנים אינם נבחרים למוסדותיה בבחירות‬
‫דמוקרטיות ‪.‬‬

‫האם שכח הפרופסור את עקרונות הדמוקרטיה הייצוגית ? נציין כי גם שופטים אינם נבחרים כאן או‬
‫בבריטניה (לעומת ארה"ב בה נבחרים גם גורמי אכיפה‪ ,‬כדוגמת שריף ‪ ,‬תובע ושו פט)‪ ,‬וכי דמוקרטיה‬
‫ייצוגית שונה מצורת הדמוקרטיה של אתונה ‪ ,‬שאיננה יכולה להתנהל כיום במתכונתה אז ‪ .‬מה גם‬
‫שבאתונה מיעוט האזרחים בעלי זכות הצבעה שלט בציבור ענק נטול זכות החל מנשים וכלה בעבדים‬
‫או תושבים זרים ‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬לא נבוא חשבון עם קשיש חביב (לפעמים פחות מכך) ולא נכנס לדיון מופרך אודות טענה‬
‫כה מגוחכת‪ ,‬כי אם נסתפק באיחולי אריכות ימים וזקנה טובה ומאושרת ‪.‬‬

‫יחד עם זאת‬

‫יהדות כדיקטטורה פשיסטית‪.‬פרופ' זאב שטרנהל‬

‫אי אפשר שלא לציין גם את הפרופסור המצווח זאב ‪ ,‬זאב‪ ,‬זאב! פארדון‪ ,‬פשיזם‪ ,‬פשיזם‪ ,‬פשיזם! זאב‬
‫זה בסיידר‪ ,‬הלא זה שמו‪ ,‬ובגיל השיטיון מחמת זקנה מותר לו לקרוא ולצעק בקולו ולו רק בכדי‬
‫להיווכח שעודנו בארץ החיים ‪ .‬זה המקום בו לבטח יאשימו אותי בהלעגת קשישים ‪ ,‬ביזוי זקנים וכיוצ "ב‬
‫עבירות ‪ ,‬שאין הדעת סובלת ‪ ,‬ובצדק‪.‬‬

‫תחת להתגונן ולהכחיש‪ ,‬אבחר לספר אודות אירוע ששמעתי בשידור ברדיו ‪ ,‬שהעביר את דברי אריק‬
‫שרון באחד מנאומיו לקהל צעיר ‪ ,‬בעבר הרחוק‪ .‬שרון הלעיג את זקני מפא"י‪ ,‬דור המייסדים אשר‬
‫לכאורה מסרב לפנות מקום למשמרת הצעירה‪ ,‬וכדרכו בקודש דאג לתבל את דבריו בהומור ‪ ,‬גם אם‬
‫ללא הקפדה יתירה בכבודם של אחרים ‪ ...‬זהו אריק‪ ,‬חף מגינוני מלכות ונימוסי פרופסור של הארוורד‬
‫המתמחה בנפלאות התקינות‪ .‬שרון ציין ב לעג שאותה גווארדיה זקנה מיוצגת על ידי 'מנהיגת פועלים '‬
‫אמיתית ‪ -‬בבה אידלסון ‪ .‬כיוון את חיציו אל 'גולדה' מן הסתם‪ ,‬אך כאסטרטג טוב ידע שעדיף לו שלא‬
‫ינסה לתקוף בסגנון 'התנגשות מצח' יעד דיביזיונ י מחופר‪ -‬ממוגן הטב‪ .‬היינו אז צעירים (אולי אפילו‬
‫טיפשים) מספיק כדי להאמין בנעורי נצח; נעורי נצח שלנו כמו גם של מפקדנו הנערץ ‪ .‬חלפו שנים‪,‬‬
‫חלפו גם עשורים ‪ ,‬ומפקדנו צריך היה להתקנא בגורלה וב זקנתה של בבה אידלסון ‪ ,‬אילו רק יכול‬
‫היה‪ ...‬שכב כמו שק תפוחי אדמה שהפעילות העצמונית היחידה בו תתרחש אם איזה עכבר ביצות‬
‫יפקוד אותו וינסה לנגוס באחד מתפוחי האדמה ‪ .‬זה באשר לזלזול בזקנתם של אחרים‪...‬‬

‫שטרנהל‪ ,‬כמו גם עוזי אורנן ‪ ,‬שניהם בגיל שבו אנו יכולים לגלות מעט יותר סלחנות כלפיהם ‪ .‬ספק רב‬
‫אם פרופ' שטרנהל בצעירותו (ובמיטבו ) יכול היה ל העלות בדעתו מחשבה אבסורדית אודות יהדות‬
‫פשיסטית ‪ ,‬בעוד במהותו הדבר שקול לניסיון ערבוב מים בשמן ‪.‬‬

‫‪83‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫רעיון האחידות הפשיסטית שאב השראה מחבילות הזרדים הקצוצים לגובה אחיד ‪ ,‬אותם היו נושאים‬
‫הלגיונרים הרומאיים במצעדיהם ‪ ,‬כדי להדגיש את סוד כוחו של הלגיון הרומי באחידות הה תנהלות של‬
‫חייליו – החיפוי ההדדי ובמשמעת הברזל הנדרשת לכך בעת שממטירים עליו אש ‪.‬‬

‫אך מה נראה אם נפתח את התלמוד באופן אקראי? מסכת ברכות‪ ,‬נניח‪ .‬בפרק ראשון א' כתוב‪:‬‬
‫'מאימתי קורין את שמע בערבין ? משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה‬
‫הראשונה‪ ,‬דברי רבי אליעזר‪ .‬וחכמים אומרים ‪ :‬עד חצות‪ .‬רבן גמליאל אומר ‪ :‬עד שיעלה עמוד השחר ‪'.‬‬
‫כך נראה ונשמע לך פשיזם אדון פרופסור נכבד???‬

‫כבר בפסקה ראשונה של מסכת ברכות שלוש דעות שונות ‪ ,‬האם זה מראה הפשיזם או האנרכיה?‬

‫זו אנרכיה מוחלטת‪ ,‬מנוגדת לפשיזם‪ ,‬אנרכיה מחשבתית‪ ,‬כדרכם של יהודים; כל אחד יודע שבכל‬
‫מקום בו צצים שני יהודים קיימות כבר שלוש דעות (או חמש) לכל הפחות (בציטוט דעה של אחר )‪.‬‬

‫אי אפשר לנסח טוב יותר מן האופן בו רואה זאת (בהקדמה למסכת ברכות – תלמוד בבלי‪ ,‬בסדרת‬
‫'עם הספר' המוקדשת לזכרו של נח מוזס) הרב עדין אבן‪ -‬ישראל שטיינזלץ ‪' :‬לימוד התלמוד אינו‬
‫מחייב דבקות של אמונה בו ‪ .‬מעטים הם הספרים המקודשים שאינם דורשים מן הלומד אותם את‬
‫ההכנה המוקדמת של קבלת הדברים מראש‪ .‬הלומד את התלמוד אינו מצווה להאמין בכל דבר בו ‪,‬‬
‫ואם רצונו לשאול ‪ ,‬להקשות‪ ,‬לערער – הרשות בידו ‪ ,‬שהרי זו חובתו בדרך הלימוד '‪ ,‬סוף ציטוט ‪ ,‬סוף‬
‫דבר ואין מה להוסיף ‪ ,‬לדעתי‪ .‬כמובן שאפשר לקפוץ ולהקשות כי אפשר שקיימות עוד עשר דעות‬
‫אחרות ושונות מזו‪ ,‬אך אין צורך להביאן כי בכך רק יחוזק הטיעון הבסיסי אודות ביזור מחשבתי ‪,‬‬
‫שאינו טעון כל חיזוק ‪ ,‬לטעמי‪.‬‬

‫אך למרות הרצון הטוב לגייס את מלוא ההבנה וההתחשבות אינני מסוגל להבין את שטרנהל בנקודה‬
‫אחת למרות הכל; כמי שחזה בילדותו די והותר במראות כלבים‪ -‬גרמנים‪-‬רצחניים הרודפים‪ -‬צדים‬
‫אישה וילדיה ‪ ,‬חווה די והותר כדי שייוותר בו משקע‪ ,‬הייתי מצפה ממנו לכל הפחות קמצוץ של‬
‫התרסה והתנגדות כנגד כלבים שמשתלחים באישה וילדיה כא ן ועכשיו ‪ ...‬אני מקווה שהקו ראים יגלו‬
‫מעט יותר סלחנות ממני‪ ,‬ואפשר כי זו נקודה בה אני עשוי ללקות לפעמים ‪.‬‬

‫חזון הסנהדרין‪.‬שיטת אהרן ברק‬

‫על פי התנהלותו אין לי ספק כי 'החלום הרטוב' של אהרן ברק אודות בית המשפט העליון הוא‬
‫במתכונת הסנהדרין‪ .‬היה רוצה לראות בו גוף אשר הוא הסמכות העליונה בפרשנות החוק ‪.‬‬

‫בתפקיד הסנהדרין אין חולק על דעת הרמב "ם‪ ,‬כפי שמצוטט (ע' ‪ )299‬בספר 'מחשבות על דמוקרטיה‬
‫יהודית [‪ ,]12‬בהלכות ממרים (פרק א) הלכה א‪' :‬בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר התורה שבעל‬
‫פה‪ ,‬והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל '‪.‬‬

‫לא רק מפרש את החוק כסמכות עליונה אלא גם דן את הכהונה וגם 'ממליך מלך' בישראל‪ ,‬ממליך אך‬
‫גם מסלק (את יצחק רבין) ככתוב בדברי הרמב"ם המונה בפרק ה מהלכות סנהדרין‪' :‬אין מעמידין‬
‫מלך אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ‪ '.‬ברק היה מסתפק בהרכב 'אחוד' יותר‪ ,‬הרכב קומפקטי של‬
‫תשעה ולא שבעים ואחד ‪ -‬המייצגים את כל שבטי ישראל דעותיו פזוריו ומגזריו ‪ ,‬מן הסתם‪.‬‬

‫אי אפשר להתעלם מניסיונותיהם של שופטים (שעילת 'רוממות הדמוקרטיה בפיהם ') לבחוש בקלחת‬
‫הדמוקרטיה כדי להפכה 'תיאוקרטי ה משפטולוגית '‪ .‬אך לא רק 'להחזיר עטרה לישנה ' ולכונן כאן‬
‫משטר 'סנהדרין' תחת ניצוחו (לא לפי 'המשפט העברי' החשוך‪-‬מפגר‪-‬גזעני‪ ,‬כמובן‪ ,‬לפי עקרונות‬
‫המשפט הנאור‪-‬הליבראלי‪ -‬גרמני‪ -‬אנגלי ‪ ,‬ברוח הנאורות וההשכלה )‪ ,‬אלא להעניק לעצמו סמכות של‬
‫'ריבון העולמים' תחת הכותרת 'הכול שפיט'‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫לא רק תיאוקרטיה א‪ -‬לה‪-‬סנהדרין לנגד עינ יו‪ ,‬במשתמע מהצהרת ברק כי 'הכול שפיט' הוא שם עצמו‬
‫בעמדת אלוהים‪-‬פוסק עליון ‪ ,‬אשר לפניו כולם עוברים בסך ונשפטים לפי חזון תפילת 'ונתנה תוקף' של‬
‫מוסף יום הכיפור (וגם רוה"ש)‪' :‬כבקרת רועה עדרו ‪ ,‬מעביר צאנו תחת שבטו'‪.‬‬

‫אנחנו הצאן‪ ,‬כמובן ‪ ,‬וכאשר 'הכול שפיט' מה השופט אהרן ברק אם לא אלוהים ? קדוש‪ ,‬בורא עולם‬
‫'שהכול נעשה בדברו'?‬

‫ברק אינו לבד ו בניסיונו לקעקע את עקרון 'הפרדת הרשויות' של הדמוקרטיה‪' ,‬משמשים בקודש'‬
‫מסייעים‪ -‬עוזרים לו בכך ‪ .‬נושאת כליו כ' השופטת דליה דורנר – שופטת עליונה בדימוס המועלת‬
‫בתפקידה; שמזמן חדלה לבצע את עבודתה כסמכות העליונה שב אחריותה לפקח על התנהלות‬
‫התקשורת‪ ,‬ומבקשת להצטרף לערעור אילנה דיין (ולא רק זאת אלא בהעמדת פנים של 'ידידת בית‬
‫המשפט') במעשה שמטרתו סילוף משפט ‪ -‬מסע שיסוי שלא יאמן נגד קצין‪ -‬נשפט באישום חמור‬
‫ביותר (דרוזי ‪ ,‬אגב)‪ ,‬וזאת בכלי תקשור ת מרכזי משפיע ומוביל ‪ ,‬בעת שמשפטו לקראת הכרעה‪ ,‬כך‬
‫פועלים "אבירי דמוקרטיה "?‬

‫האם אין דמוקרטיה נמדדת בראש ובראשונה בזכותו של אזרח‪ -‬נאשם למשפט הוגן‪ ,‬להבדיל ממשפטי‬
‫ראווה ? בהם שיסוי הציבור ודעת הקהל בנאשם גוברת על הכול ‪ .‬יש לציין שפעילות אסורה זו‪ ,‬ניסיון‬
‫להשפיע על בית המשפט בדרכים פסולות ובניגוד לעקרון הסוביודיצה ‪ ,‬נעשה על ידי דוקטור (אילנה‬
‫דיין ) למשפט !‬

‫לא רק 'הסכמה שבשתיקה' להפרת עיקרון סוביודיצה ‪ ,‬מן הסתם גם פעלה כ' השופטת (בדימוס ) גם‬
‫בחשה‪ ,‬מאחורי הקלעים‪ ,‬של 'העליונים ' ‪ -‬אשר רוממות זכויות האדם באשר הוא אדם לנגד עיניהם‬
‫בעת שיעצמו עיניים ויאטמו אוזניים לנוכח הפרת זכויות 'נאשם' באופן כה בוטה גס ודוחה ‪ -‬כדי‬
‫לאתרג את 'יקירת המערכת'‪ ,‬ביצירת תקדים (חסר תקדי ם בעולם כולו ) של 'אמת לשעתה' ‪ -‬סילוף‬
‫מגמתי בעת עריכה‪' ,‬בישול' (פברוק וזיוף ‪ ,‬ליתר דיוק ) באולפני‪ -‬העריכה אורגיית‪ -‬שמחה של חיילים‬
‫החוגגים רצח ילדה ‪ ,‬לכאורה‪ ,‬זו 'אמת'? האם לכך מכוון הפסוק ?‬

‫אֱ מֶ ת מֵ אֶ ֶרץ תִּ צְ מָ ח וְצֶ דֶ ק מִּ שָ מַ יִּם נִּשְ קָף‪.‬‬

‫וכך התבטאו רמטכ"ל צה"ל דאז (יעלון ) אילנה דיין ודוברת צה "ל בתגובה לשידור התכנית ‪:‬‬

‫הרמטכ"ל משה יעלון הגיב לתחקיר ב ‪-12‬בדצמבר ‪" 2004‬זו כתבה שקרית‪ ,‬מזעזעת ורעה מאוד"‪ ,‬יעלון‬
‫האשים את צוות התוכנית בעריכה מגמתית ושקרית של חומרים‪ ,‬שיצרו רושם מוטעה כאילו חיילים ירו‬
‫לעברה של הילדה‪ ,‬צחקו ולאחר מכן חגגו‪ .‬הוא טען כי בכתבה חוברו אירועים מזמנים שונים‪.‬‬

‫למחרת הדברים של יעלון הופיעה דיין בכנס הרצליה ‪,‬ונאמה במושב "חברה תקשורת וממשל"‪" :‬הצבא‬
‫לא מסוגל להתמודד עם תוכניות תחקיר כמו 'עובדה'‪ .‬הדיווח העובדתי האמיתי שמספר את הסיפור‬
‫האמיתי לציבור ‪ ,‬הוא משהו שאינכם רגילים בו‪ .‬אתם רגילים לדיווח מטעם "‪.‬‬

‫אמירה זו עוררה תגובה של דוברת צה"ל רות ירון" ‪ :‬את לא בוחלת בשום דבר‪ ,‬אפילו כעיתונאית‬
‫מקצועית את 'מבשלת' קלטת כדי להמחיש דרמה‪ .‬את לא בוחלת בדבר‪ .‬מבחינתך התמונה הוויזואלית‬
‫נמצאת בראש סדרי העדיפויות ועומדת לפני הכל‪ ,‬גם לפני האמת"‪.‬‬

‫כל ההתבזות (גם מבית המשפט העליון בהכשרת שרץ עריכה‪ -‬מזייפת בסגנון גבלסי של השטירמר‬
‫בתירוץ דחוק של אילוצי 'אמת לשעתה' הנלווים לעשייה עיתונאית לכאורה ) יכולה וצריכה הייתה‬
‫להיחסך מכולנו אילו כ ' נשיאת ביהמ"ש העליון (בדימוס ) הייתה ממלאת את תפקידה כמפקחת על‬

‫‪85‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫העיתונות וקובעת כללים מחמירים למניעת בישול פייק‪ -‬ניוז באמצעי עריכה כדוגמת מעשה 'עובדה'‪,‬‬
‫ולמניעת הפרות בוטות של 'סוביודיצה '‪ ,‬האם אכן 'אות מתה'? ממש לא‪ ,‬גם אם שופט או שניים פלטו‬
‫משהו‪ ,‬בחינת יציאה אומללה‪ .‬יכולה וחייבת הייתה שופטת עליונה לציין כי אין שופט רשאי למחוק ולו‬
‫אות אחת מספר החוקים וודאי שאינו רשאי להחליט לפגוע בזכות בסיסית של נאשם ערב הכרעת‬
‫גורלו ‪ .‬האם לא שמעה כ' ס‪ .‬הנשיא על פרק א' בספר ישעיהו ('גם כי תרבו תפילה איני שומע ‪ ...‬ידיכם‬
‫דמים מלאו‪ ...‬לימדו הטב ‪ ,‬עשו משפט‪ ,‬אשרו חמוץ'‪ ?)...‬קשה להאמין כי מי מבוגרי בית ספרי ‪,‬‬
‫'הריאלי העברי ' בחיפה קיבל 'פטור' מפרק זה הפותח את ספר ישעיהו ומגלם בתוכו את 'חוק כבוד‬
‫האדם וחירותו ' לא רק במשטר דמוקרטי כי אם גם במשטר מונארכי‪ -‬מלוכני של שלטון יחיד ‪ ,‬שאינו‬
‫שוויוני בעליל ‪.‬‬

‫כל הפרשה הזו הינה שבר בשדרת הספינה‪ ,‬לא עוד סדקים שאפשר לנסות ל תקן‪ ,‬להלחים‪ ,‬לרתך או‬
‫למסמר בחזקת טלאי על טלאי ‪ -‬פעילות מן הסוג שנעשתה בספינות טייקון‪ -‬הספנות היווני אונסיס‬
‫שעליו נאמר כי היה מפעי ל מין צי שכזה כדי לגבות את דמי הביטוח מספינותיו שנטרפו ‪ ,‬ששקעו‬
‫למצולות‪ .‬גם אם המטפורה מעט מרחיקת לכת (ויבין הקורא את שיבין ) די ברור כי זו אינה דמות‬
‫הדמוקרטיה הפועלת למען אזרחיה הנושאים בנטל כי אם ניסיונות השלטת אינטרס‪ -‬תועלת של‬
‫קליקה בניגוד אינטרסים לציבור ‪ -‬אנחנו ‪ -‬המפליגים‪ -‬משייטים בספינות שכאלה ‪ ,‬בעוד 'העליונים '‬
‫ספונים לבטח בלשכות ממגונות מכל פגע ‪.‬‬

‫הם לעולם לא ישייטו בספינות רעועות במים סוערים ‪ .‬בכל שנות שירותי בצה "ל פגשתי לא יותר משני‬
‫צנחנים שהם עורכי דין (שרגא אליעד ושמואל צנג ז "ל‪ ,‬שניים נוספים שאני מכיר נמנים על 'הדור‬
‫הצעיר' שלא יכול היה לשרת עמי)‪ ,‬הכיצד ? האם שלושים שנות שרות מילואים ביחידות השדה של‬
‫צה"ל אינן פרק זמן משמעותי דיו בכדי שייקרה בדרכי עו "ד? פגשתי אלפי אנשים ‪ ,‬גם סטודנטים‪,‬‬
‫אשר נהיו ברבות הימים רבנים ‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬רופאים‪ ,‬כלכלנים ‪ ,‬אנשי ביטוח (שאינם בור ים בחישובי‬
‫סיכונים ) וגם 'סתם' חקלאים במושבים (שחודש 'מילואים ' להסתיים בקטסטרופה ביבול ) ובקיבוצים ‪,‬‬
‫אפילו עיתונאים וקולנוענים ‪ ,‬שאינם שכיחים בהתפלגות משלח‪-‬היד‪ ,‬אך היכן כל "מגני הדמוקרטיה "?‬

‫דמוקרטיה לוחמת אינה דומה לישות מדינית הנעדרת איומים ח יצוניים על עצם קיומה וחיי אזרחיה ‪.‬‬
‫היעלה על הדעת להפקיד את ההחלטות על מהות הדמוקרטיה בידי 'המגזר החרדי' בשל התמקצעות‬
‫בתורת הפלפול? זה המקום להזכיר מאמר פולמוסי מתקופת המלחמה הפלופוניסית אודות חוקת‬
‫הדמוקרטיה האתונאית המיוחס לכסי נופון ‪ ,‬אשר מובא ע"י אלכסנדר פו קס [‪ ,]47‬בו המחבר מביע את‬
‫דעתו כמו גם התנגדותו האישית לשיטת המשטר הדמוקרטי ‪ ,‬אך מציין שכל עוד זו בחירתם‬
‫והעדפתם של האתונאים כי אז שיטתם לקבלת הכרעות משפטיות בידי חמש מאות אזרחים (בדרך‬
‫כלל 'בגיל הזהב' בו מתפנים מעיסוקיהם ומחויבותם ל משלח ידם) היא הטובה ביותר למניעת הטיית‬
‫משפט והפעלת לחצים (ומיני שיחוד לסוגיהם השונים ) מעבר לקלעים ‪ .‬שיטת מגה‪-‬חבר‪-‬מושבעים‬
‫להבטחת מגוון דעות ואינטרסים דמוקרטי של ציבור האזרחים ‪ ,‬כולם 'קרביים '‪ ,‬יש לציין ‪ .‬אפשר לצטט‬
‫אמרה שאמנם מיוחסת לאם ספרטנית אך משקפת נאמנה את הוויית כל ערי הפוליס ‪ :‬או שתחזור עם‬
‫המגן (ביד) או על המגן (מוטל חלל)‪.‬‬

‫היכן משרתים הקרמניצרים ‪ ,‬משה נגבי‪ ,‬אהרן ברק למיניהם ? היכן ילדיהם של "לוחמי הדמוקרטיה "?‬
‫משרתים בלשכות 'קצין העיר ' או הפרקליטות ? האם זכינו לראות אותם "אבירי לחימה" למען עקרונות‬
‫כה נעלים בקרבנו ? לא ולא; הם העדיפו להפגין "פטריוטיזם מופלא " בצה"ל בהרשעת גנבי קרמבו (או‬
‫'מצופה') מביתני שק"ם‪ .‬מי שיודע כי מקומו אינו נפקד מהסכנה ‪ ,‬ולא רק במחווה חלולה של כ ' השופט‬
‫רובינשטיין שהתנדב לשרת במחסומים (בעיקר להצטלם) בעת היותו יועמ "ש‪ ,‬מי שיודע כי חיי ילדיו‬
‫שלו על הכף‪ ,‬לא יפקיר חיי חייל ים\קצינים קרביים ‪ ,‬לא יפסול בהינף יד 'נוהל שכן' אפילו אם אינו‬
‫משאת לב של כל רודף צדק עליון עלי אדמות ‪ ...‬אל למתיימרים להיות 'מגני הדמוקרטיה ' להתעלם‬
‫מתפקידו הבסיסי של המגן ‪...‬‬
‫‪86‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫הלא בדיוק על כך אמר הלל‪' :‬אל תדון חברך עד שתגיע למקומו ' (משנה‪ ,‬נזיקין ‪ ,‬אבות ב ד')‪ ,‬דהיינו‬
‫אינך יכול לשפוט אם הנך מנ ותק מהמציאות בה נאלץ לפעול הנדון‪ .‬אמנם אין זה 'חוק יסוד ' אך נראה‬
‫שבכל זאת נמצא ביסודם של הדברים על פיהם הכריע והחליט גם בית המשפט העליון במה שנקרא‬
‫'משפטי הקאפו' (ופעם נוספת גם בהכרעת 'פרשת קסטנר')‪ ,‬נכון‪ ,‬היה גם נימוק נוסף לכך שההרכב‬
‫זיכה דה‪-‬פקטו (הרחבה על כך בפרק ד' בעבודתי)‪ ,‬אך הנימוק הנוסף היה טכני בעיקרו בעוד ה נימוק‬
‫הנ"ל היה נקודת מוצא מוסרית שנקט ההרכב ‪ .‬יקפוץ חכמולוג ויטען שאם כך 'רק רוצחים רשאים לדון‬
‫במשפטי רצח'? שטות והבל‪ ,‬כל אדם יכול להיקלע למצב 'רצח מתוך הגנה עצמית'‪ ,‬מצב כפייה‬
‫ההופך 'רצח' למצב 'הריגה' (נטולת רצון חופשי וכוונה תחילה ‪ ,‬כך שלא 'רצח')‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך רק לאחר‬
‫הוכחת הנסיבות‪ ,‬כך שכל בר דעת אמור להבין כי עלול 'להגיע למקומו '‪ .‬מכאן שדי ברור כי לא 'הכול‬
‫שפיט'‪ ,‬וודאי בידי מי שמ עדיף להוציא עצמו מנטל חובות הכולל גם סיכון ח יים בשרות צבאי המוטל על‬
‫כלל הציבור ‪.‬‬

‫לא רק מעלה בתפקידה 'העליונה' (יש מקום אפילו לחשוב אם חלה מצדה 'הפרת אמונים' במקרה זה‬
‫של התרת דם סרן ר' ערב הכרעת משפטו)‪ ,‬אלא מטעה את הציבור בראיון (אשר נמשך שעה‪ ,‬כך‬
‫שאין עסקינן בפליטת פה בהיסח דעת או לחצי זמן הגורמים לני סוח אמלל) ששודר ברדיו הממלכתי‬
‫(שבת ה‪ )28.07.2018 -‬בהתבטאות (שמן הסתם אינה יחידה) באמרה‪' :‬דמוקרטיה זה לא שלטון‬
‫הרוב‪ ,‬דמוקרטיה זה שלטון שדואג לזכויות המיעוט '‪ .‬בכך מנסה סמכות שיפוטית רמת דרג (גם אם‬
‫בדימוס ) לסלף עקרונות אותם כולנו יודעים ומכי רים‪ .‬גם אם דבריה רצופים בכוונות טובות מכאן ועד‬
‫להיכל ביהמ"ש העליון ‪ ,‬היא חוטאת בראיון שכזה 'במצגי שווא '; בסופו של דבר בעת ניגודי אינטרסים‬
‫בין רוב למיעוט ‪ ,‬ההכרעה הדמוקרטית מחייבת העדפת הרוב (גם אם תוך פיצוי המיעוט הנפגע )‪ ,‬אין‬
‫מנוס מכך‪ ,‬אלא אם כן מסלפים ומעוו תים את עצם מהות ההכרעה הדמוקרטית‪.‬‬

‫עוד באותו ראיון מאלף מצאה לנכון 'לחסל חשבונות' והלינה כ' ס‪ .‬הנשיא (בדימוס ) על בני כיתתה‬
‫בבית הספר 'הריאלי'‪ ,‬על שלא הצליחה להתחבב עליהם בגלל שמשפחתה עלתה מטורקיה‪,‬‬
‫לטענתה‪ .‬אפשר להעלות על הדעת עלילה מטומטמת מרושעת שקרית ובזויה מזו על 'הריאלי '?‬

‫בבית ספרי למדו בני כל העדות וכל אחד נמדד אך ורק לפי ' משקלו הסגולי ' האמיתי; לאיש לא עמדה‬
‫זכות ('מכונית‪ -‬אמריקאית') של אבות‪ ,‬דרכוני ארצות מוצא גם לא 'ווילה ' בה התגוררה המשפחה‪.‬‬
‫תלמידי 'הריאלי ' היו 'ממזרים'‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬פה ושם חטפנו 'שבוע התייצ בות בשעת אפס' בו היינו‬
‫נענשים בהשכמה 'עם שחר' להרשמה אצל שרת ביה"ס‪ ,‬ומדריכי הנערץ מן 'הצופים' (בן למשפחה‬
‫'מיוחסת' למהדרין) גם ספג סטירת לחי מצלצלת מן המורה לתלמוד‪ ,‬ובצדק! ועדיין ‪ ,‬לא צריך להדביק‬
‫לנו 'עלילות דם ' שכאלה לנוכח 'קופת שרצים' מכובדת ביותר ואמיתית בה היינו הראשונים להודות !‬
‫טורקיה ? מי שמע‪ ,‬מי ראה? ארץ עלומה שהווייתה התגלמה בעינינו בבולי אטא טורק בלבד ‪ .‬עיתוני‬
‫דאז נטו להוריד פרופיל לאותה מדינה אשר יחד עם פרס היו מדינות אסלאמיות 'סוררות ' בודדות‬
‫שהכירו בישראל ‪ .‬היה בכיתות הריאלי בעל שם משפחה כמו חכים‪ ,‬או בעל מבטא תימני כבד כאילו‬
‫זה עתה הגיח 'על כנפי נשרים '‪ ,‬הפריע לו לעשות בגרות ריאלית ? להגיע 'למסדר כנפיים '? לתפקד‬
‫בקוקפיט של פאנטום ? בכיתתי היה מירון אלתגר ‪ ,‬שאותו החשבנו 'מאסרי' ששם משפחתו ‪' -‬הסוחר'‬
‫– כך מבוטא בהגיי ת ערבית‪ -‬מצרים‪ ,‬למרות היותו א "ט (על משקל ס"ט)‪ ,‬אבל כל זה 'לא הזיז לנו את‬
‫קצה השפיץ'; כנראה שכך גם למצרים‪ ,‬שלא החזירו את גווייתו ‪ ,‬שנעלמה בגזרה הצפונית ולא‬
‫הובאה לקבר ישראל‪ ,‬למרות פניית בגין לנשיא סדאת ‪ .‬חכים ואלתגר‪ ,‬כמו כעשרה אחוז מבני מחזורי ‪,‬‬
‫לא השתחררו מצה"ל‪ ...‬סדר גודל (כמחצית) אבידות הצבא האדום במ הלך מלחה"ע ה‪ 2 -‬כולה‪.‬‬

‫תלמידי 'הריאלי ' חונכו להבעת דעה אישית באופן דמוקרטי שאין להעלות על הדעת חופשי ממנו ‪,‬‬
‫ואפשר שלא התלהבו מטיפוסי 'עבד נרצע' מן הסוג בו אהב להקיף עצמו כ' הנשיא (בדימוס ) ברק‪,‬‬
‫אך מה עם זכות הבחירה החופשית? ואם התלמידה דולי (דליה ) הפגינה בכי תתה שילוב בלתי מוצלח‬
‫של צדקנות אווילית יחד עם הרגלי תלו נה‪ -‬הלשנה בסגנון שמפגינה כ ' ס‪ .‬הנשיא ‪ -‬משפטנית דגולה‬
‫‪87‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫דורנר ‪ -‬תוך שהיא "שוכחת" את 'זכות ההתגוננות' (פרט פרוצדוראלי זניח בעיניה ?) של בני כיתתה‬
‫המופללים (בסגנון שמזכיר את אותו קצין ק ')‪ ,‬האם ייפלא הדבר שלא נחשבה 'מלכת הכיתה'?‬

‫מוזרה ביותר‪,‬מאידך גיסא ‪ ,‬שתיקתה הרועמת לנוכח לשלשת סגן רמטכ"ל מכהן אשר מטנף ידיו‬
‫בעומק רפש פוליטי ומזכה אותנו בקביעה כי ישראל כיום כגרמניה של ‪ ... 33‬מזניח את הימ"חים‬
‫(פחיתות כבוד ?) ומנסה לאתרג עצמו במפלגות 'שמאל' בטרם סופג הערת‪-‬נזיפה ממבקר המדינה?‬
‫ניחא‪ ,‬אך חובתה הייתה להגיב כי דבריו אמנם אינם אסורים ‪ ,‬גם אם מהווים חריגה בוטה וצפצוף על‬
‫חוק כינון צה "ל וסמכויות קציניו ‪ ,‬אך לא רק שאינם נכונים כי אם גם פוגעים בהרתעה ‪ .‬אסור לאויבינו‬
‫לחשוב כי בראש המטה הכללי מופקדים אהבאלים ‪ ...‬יכלה וצר יכה הייתה להאיר את עיני יאירק 'ה‪.‬‬

‫אחרון חביב‪ ,‬אמנם לא בגדר 'הפרת אמונים' במובן יבש ופורמאלי אך חמור מאין כמותו ‪ ,‬בעצימת עין‬
‫מן הקמפיין הבלתי פוסק בתקשורת ‪ -‬דבר חסר תקדים לא רק בישראל אלא בתקשורת העולמית ולו‬
‫גם בצהובונים הנ חותים שבבזויים ‪ -‬נגד אישה וילדיה ; קמפיין שנתן את האקדח המאיים בידי הנוזס‬
‫(נוני מוזס )‪ ,‬קמפיין שא יפשר לטייקון תקשורת את בניית מכשיר הסחיטה של פוליטיקאי מכהן בפרשה‬
‫הנחקרת כיום תחת שלוש ספרות אפס‪ ,‬אותן יש להעניק לשופטת הנכבדה ; היא הצליחה להרוויח‬
‫ביושר שתיים או שלוש ספרות אפס‪.‬‬

‫כל זאת כהקדמה לדיון אודות האופן הדמוקרטי בו מתנהל הדיון בהלכה היהודית – החשודה‬
‫האולטימטיבית לא רק לכל עריצות אלא לכל מעשה אפליה ועוולה (אפשר כי גם 'ממציאת הג'נוסייד ')‬
‫עלי עולמות ‪ .‬נקדים להגיד ונאמר כי יהדות ודמוקרטיה הינם לכאורה תרתי‪ -‬דסתרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬דבר‬
‫והיפוכו ‪ ,‬מושג הסותר עצמו ‪.‬‬

‫יהדות כדיקטטורה לכאורה‪.‬מגנה‪-‬כרטה לפי 'משפט המלך'‬

‫לכאורה אין דמוקרטיה ביהדות כי מלך בשר ודם הוא השליט ‪ ,‬אך לא היא‪' ,‬משפט המלך' הינו בעצם‬
‫'מגנה כרטה' של המקרא ומפרשיו‪.‬‬

‫גם אם המלכת המלך נבעה ממצב חירום מסויים וקונקרטי ‪ ,‬בו זקני שבטי ישראל מבינים כי לנוכח‬
‫עצמת הלחץ הפלשתי אין מנוס משילוב כוחות ופיקוד אחוד של מלך ‪ ,‬עדיין ‪ ,‬הגעגוע להחזיר עטרה‬
‫לישנה ולהחזיר מלך הנמנה על 'בית דוד' טמון כמעט בכל תפילה ונזכר פעמים כה רבות במקרא ‪,‬‬
‫שיש בכך משום פתחון פה למקדמי התי אוריה בדבר כתיבת המקרא בשירות האג 'נדה של מלכי‬
‫יהודה‪ ,‬אך על כך יורחב הדיון בהמשך ‪.‬‬

‫שמואל הנביא מונה את כל הרעות‪ ,‬דרכי החמס והגזל שהמלך ינקוט כלפי נתיניו ‪ ,‬דברים הלקוחים מן‬
‫הסתם מהמקובל במלכויות הסובבות את בני ישראל ‪ :‬ייקח את בניהם לצבאו ‪ ,‬את בנותיהם לשרת את‬
‫מטבחו וביתו ‪ ,‬את שדותיהם לתת לעבדיו וסריסיו ומעשר מיבוליהם ‪ .‬כל זה אסור עפ"י 'משפט המלך'‪:‬‬

‫אסור למלך לקחת שדות השייכים לנתיניו (ללא הבדל בין עברי או גר או עבד משוחרר )‪ .‬אפילו אחאב‬
‫ואיזבל לא העזו לקחת את שדה נבות היזרעאלי ללא משפט (גם אם משפח יותר ממשפט) ועל כן לא‬
‫איבדו את הלגיטימציה למרות שעשו את הרע בעיני אלוהים ‪.‬‬

‫אסורה החרמת שדות ואילו החרמת יבולים מותרת אך ורק לצורך מלחמה ‪ .‬הרמב"ם מפרט ובונה‬
‫'מגנה כרטה' הנסמכת על פרשנות מקובלת של הכתוב בספרי 'דברים'‪' ,‬שמואל' וגם 'יחזקאל'‪.‬‬

‫חשובה מן הפרשנות הינה ההתנהלות בפועל‪ ,‬כפי שרואים בשדה נבות ‪ ,‬כמו גם בפרשת דוד ובת‬
‫שבע‪ ,‬כאשר הנביא נתן אינו מהסס לנבא למלך את האסון שיבוא עליו בשל רצח אור יה החתי‪.‬‬

‫‪88‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בעוד מסמך 'המגנה כרטה' המהולל אינו אלא הסכם בין פושעים‪ -‬אנסים‪ -‬שודדים לבין בריון בעל זרוע‬
‫שהוא החזק מכולם‪ ,‬סליחה‪ ,‬הוד מלכותו‪ ,‬מהווה 'משפט המלך' העברי חוק ופרקטיקה שבאים לידי‬
‫ביטוי מקדמא דנא‪ .‬הגבלת המלך והביקורת המעשית על תפקודו קיימת כבר מראשית מוסד המלוכה‪,‬‬
‫החל מספר שמואל‪ ,‬באופן רציף בספרי מלכים ומאוחר יותר בתקופת הסנהדרין‪ -‬המוסד‬
‫המחוקק\מפרש העליון ‪ ,‬גם אם הועמדה במבחנים לא פשוטים מול שלטון הורדוס ‪ ,‬שהחשיב עצמו‬
‫לשליט אבסולוטי כמקובל בכל הגויים ‪.‬‬

‫אגב‪ ,‬מפקד צבאי חתי (אוריה ) מתיישב עם מסורת בכנען של אבירים‪ -‬לוחמים (בעלי רכב ברזל)‬
‫שהגיעו מאסיה הקטנה בתחילת האלף השני לפנה"ס והפכו לדומיננטיים בזירה הצבאית‪.‬‬

‫יהדות כדיקטטורת 'מלכות אלוהים'‪.‬התנגשות מצח בדמוקרטיה לכאורה‬

‫לא רק מלך בשר ודם בניגוד לכללי הדמוקרטיה ‪ ,‬חמור קשה וחזק ממנו הוא עול 'מלכות שמים'‪,‬‬
‫שליטה שבכוחה גם להכתיב את התנהלותו (על פי 'משפט המלך')‪ ,‬לדון ולשפוט מלך על מעש יו‬
‫ולקצוב את מלכותו ‪ ,‬כנאמר בספר דברים‪.‬‬

‫בדתות המונותיאיסטיות האחרות אשר בהן אין מקבילה ליצירת 'התורה שבעל פה' יש ממש בטיעון‬
‫שכזה‪ ,‬לפיו 'מלכות שמים' נמצאת בהתנגשות עם הדמוקרטיה‪.‬‬

‫בדת היהודית אשר בה התורה שבעל‪ -‬פה היא המפרשת את רצון 'מלכות שמים' פוסקת ומחליטה על‬
‫פי עיקרון 'דעת רבים להטות' בכל מקום בו יש לפסוק ‪ ,‬אך משאירה את נוסח חילוקי הדעות על כנם‬
‫גם לדורות הבאים ‪ ,‬שאולי ישנו דעתם והרבים יטו את הכף אחרת ‪ ,‬יקשה מאוד להסביר מה לא‬
‫דמוקרטי בכך ‪.‬‬

‫אך מה באשר לגרעין הקשה אותו מפרשת התורה שבעל‪-‬פה ? אכן קיים 'גרעין קשה ' של ציוויים כגון ‪:‬‬
‫'לא תרצח' שנפסקו מלמעלה‪ ,‬אך גם במשטר הכי דמוקרטי שרק אפשר להעלות על הדעת ‪ ,‬בו ישנה‬
‫הפרדה מחלטת בין אמונה לבין ממסד הדת ו שלטון מדינ תי‪ ,‬גם שם אדם נולד לתוך קונסטיטוציה‬
‫קיימת כלשהי‪ ,‬הוא אינו משתתף בבחירה דמוקרטית אשר ב ה מחליטים מדי יום ‪ ,‬שנה או יו בל האם‬
‫'לא תרצח?'‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬לטענת אייריס מרדוק ( ‪ ,)Iris Murdoch‬זרמים שאותם אפשר לסכם בסיסמא 'אלוהים נמצא‬
‫בפרטים הקטנים'‪ ,‬קנו שליטה בפילוסופיה בת זמנה (בחיבור שכתבה ב‪ .)1970 -‬עבודתה מבטאת חתירה עיקשת‬
‫נגד האסכולות השולטות בלימודי הפילוסופיה אשר מתמקדות בטכניקה אך זונחות את הערכים הראויים וודאי שאת‬
‫הדוגמה האישית (התפרסם בקובץ מאמרים נושא השם 'ריבונות הטוב' בהוצאת 'שלם' ‪.)2017‬‬

‫להבהרת נקודה זו אפשר להזכיר תובנה מפי אפיקטטוס אשר כבר לפני כ‪ 2000-‬שנים התריע על מהות שהולכת‬
‫וחומקת מן השיח האקדמי‪ " :‬הנושא הראשון וההכרחי ביותר בפילוסופיה הוא מבחן השימוש המעשי בעקרונות‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬לדוגמה‪' ,‬אין לשקר'‪.‬‬

‫הנושא השני כולל הנמקות (במידת האפשר גם הוכחות)‪' ,‬מדוע אין לשקר'‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬

‫הנושא השלישי מחזק ומחדד את השניים הראשונים‪' :‬מדוע זוהי הוכחה' ו\או 'המעטפת בה ההוכחה תקפה' וכיוצ"ב‪.‬‬
‫לגמרי ומשום‬
‫‪.‬‬ ‫אולם אנו מכלים את זמננו בנושא השלישי וכל המרץ שלנו ניתן לו בעוד את הראשון אנו מזניחים‬
‫כך‪ ,‬מצד אחד אנו משקרים‪ ,‬ומן הצד האחר אנו בקיאים ומוכנים לומר כיצד ניתן להוכיח שאסור לשקר" (מתוך‬
‫"המדריך"‪ ,‬תירגם מיוונית אברהם ארואטי‪ ,‬הוצאת 'נהר ספרים'‪.)2011 ,‬‬

‫‪89‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫זה מזכיר במידה רבה את דברי מבקר ספרות ידוע אשר טען כי אורלי לובין ‪-‬מבקרת ספרות מהוללת גם היא‬
‫הכריזה כי כבר מזמן אינה קוראת 'ספרות' כלשהי כי אם מסתפקת בקריאת מחקר בלבד‪.‬‬

‫על כל פנים‪ ,‬בין אם הפילוסופים יפגינו ערכים עליהם מתדיינים בדרך של דוגמה אישית ובין לאו‪ ,‬נראה כי גרעין‬
‫מסוים של ערכים כגון‪' :‬אין לרצוח'‪' ,‬אין לשקר' וכיוצ"ב הינו דבר שיש לקחת כאקסיומה‪ ,‬או במילים אחרות רצון‬
‫'מלכות אלוהים' כי אפילו פילוסוף בקליבר של קאנט התקשה להוכיח זאת ‪.‬‬

‫אפשר לסיים ויכוח אינסופי שכזה באשר לתפקידה של הפילוסופיה (להבדיל מציוויי 'מלכות שמים') בציטוט מדברי‬
‫ש"י עגנון אודות פרופ' שמואל הוגו ברגמן ( שהיה גם רקטור האוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל פעמיים)‪,‬‬
‫באמרו‪:‬‬

‫'למה לי לקרוא את ש"ה ברגמן אודות קאנט ולא להבין דבר‪ ,‬אם אני יכול לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?'‬

‫על כך יאמר גליציאנער כהלכתו‪ ,‬עגנון‪ ,‬ללא ספק!‬

‫לעומת זאת‪ ,‬האם יש אדם שאינו מבין את ציווי 'מלכות אלוהים' בדבר 'לא תרצח'? אפשר כי 'הנמקה דמוקרטית'‬
‫שכזו מתבקשת כדי לעצור כאן ויכוח זה‪ ,‬גם אם בגדר 'תם ולא נשלם'‪..‬‬

‫'מלכות אלוהים' לפי 'תנורו של עכנאי'‬

‫מסתבר שאפילו 'מלכות שמים' עשויה להיכנע לרצון הרוב ‪ ,‬על פי ההלכה היהודית ‪ ,‬מדהים ככל‬
‫שיישמע הדבר‪ ,‬כפי שמובא במדרש 'תנורו של עכנאי '‪.‬‬

‫מעשה בויכוח (בבא מציעא נט ע"ב) בין רבי אליעזר לח בריו באשר לדיני טומאה טוהרה של 'תנורו של‬
‫עכנאי' שעשוי חרס שנחתך לחלקים והודבק בעזרת טי ט וחול ‪ ,‬והשאלה שנותרה תלוי ה הייתה האם‬
‫יש לראות בכלי שבור או שלם כאשר מכך נגזר היותו 'טמא' או לא‪.‬‬

‫הקיפוהו החכמים בנימוקיהם כנחש (לדעת ר' יהודה זה מקור השם עכנאי‪ -‬נחש בארמית) אך רבי‬
‫אליעזר בשלו ו ניסה להוכיח את צדקתו באותות ו במופתי ם‪ .‬נראה היה שאף חוקי הטבע נעמדו לצדו‬
‫בעת שציוה עליהם לשנות דרכיהם (עץ החרוב ציית ונעתק ממקומו מאה אמה ‪ ,‬המים באמת המים‬
‫צייתו לו וחזרו לאחור וכדו '‪ ,‬אך החכמים לא התרשמו מכל 'הניסים' שהפעיל ר' אליעזר וסירבו לראות‬
‫בכך ראייה לצדקת טיעוניו ‪ ,‬עד שפנה לשמים וביקש שיעידו שההלכה כמותו ‪ .‬יצאה בת קול שאמרה‪:‬‬
‫'מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום'‪ .‬ואז באה ההפתעה‪ :‬עמד ר' יהושע על רגליו‬
‫ואמר‪' :‬לא בשמים היא' (תוך שמצטט פסוק מהתורה)‪ .‬מסביר ש ם ר' ירמיה‪ :‬שכוונת ר ' יהושע הייתה‬
‫לציין כאילו פנה אל הקדוש‪ -‬ברוך‪ -‬הוא ואמר לו ‪' :‬אין אנו משגיחין בבת קול ‪ ,‬שכבר כתבת בתורה‪:‬‬
‫"אחרי רבים להטות " (שמות‪ ,‬כ"ג‪ ,‬ב')‪.‬‬

‫ז"א החכמים לא מחלו על דעתם ולא על האוטונומיה שלהם אותה קיבלו מן הטיאונומיה העליונה גם‬
‫לנוכח אותות ומ ופתים‪ .‬הסיפור מסתיים בשיחה בין רבי נתן לאליהו הנביא שנכח באותה עת בשמים‬
‫בעת שר' יהושע סירב לקבל את בת הקול‪ ,‬ומעיד על התגובה לכך במלים אלה ‪' :‬קא חייך ואמר –‬
‫נצחוני בני ‪ ,‬נצחוני בני '‪.‬‬

‫הפרשנות רואה בכך סיום עידן 'הנבואה' שהייתה גם מסתמכת על 'אותות ומופתים' או 'בת קול'‬
‫והחלת הדיון הרציונאלי לחלוטין ‪.‬‬

‫‪90‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫יתר על כן‪ ,‬ר' אליעזר שסירב לקבל פסיקת חבריו שהתקבלה באופן 'אחרי רבים להטות' הוחרם עד‬
‫סוף חייו ‪ ,‬למרות שהיה נשוי לראש הסנהדרין רבן גמליאל ‪.‬‬

‫לכאורה אפשר לטעון כי אין די בכך ‪ ,‬ולמרות היות מדרש זה בחזקת חתרנות תחת 'סלע קיומנו' לא די‬
‫בכך‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ואולי צריך היה לחזור על רעיון זה יותר ‪ .‬אולי נכון היה ונחוץ היה הדבר לו ניתנה תורה‬
‫ליפאנים צייתנים או גרמנים ‪ .‬שם צריך היה לכתוב ולפרט בדיוק מתי על הציבור להתמרד נגד עריצות‬
‫מחשבתית או אחרת‪ ,‬תשובה‪ :‬ברבע לארבע בדיוק‪ ,‬בשעה בה שלאף‪-‬שטונדה עדיין בתוקף‪ ,‬ואיש לא‬
‫יעלה בדעתו שההמון יבצע התגנבות יחידים לבניין הרייכסטאג ‪.‬‬

‫לא כך עבור יהודים מרדניים ‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי מדי דף במקרא‪ ,‬ואין דוגמה משכנעת מזו בה‬
‫'מכתיר' שאול את בנו יהונתן (שמואל א' פרק כ' פסוק ל') לא בכתר מלכות כי אם בכתר המרדנות‬
‫באמרו‪' :‬בן נעות המרדות הלא ידעתי כי בוחר אתה לבן‪ -‬ישי' ‪.‬‬

‫'מלכות אלוהים' ורצון הנביא לעומת רצון הקהל‬

‫בשלושה נתיבים עיקריים נעו הפוסקים כדי להכיר בריבונותו של העם לבחור לו את מנהיגותו‬
‫המדינית‪ ,‬שלושה טיפוסי פרשנות הלכתית למשטר הדמוקראטי היהודי ‪:‬‬

‫א‪' .‬משפטי המלוכה' (כמו במלכות ישראל העתיקה ) כבסיס להכרה במשטר הדמוקראטי של‬
‫המאה העשרים‪ .‬הראי"ה קוק הגדיר מחדש בתהליך פורץ דרך כבר בשנת ‪ 1915‬את‬
‫'משפטי המלוכה' והחיל אות ם על משטר דמוקרטי עתידי בישראל ‪ ,‬בטענה העיקרית‬
‫שסמכויות המלך מקורן באומה ‪ ,‬לכאורה בסתירה לציווי האלוהי 'שום תשים עליך מלך אשר‬
‫יבחר אלוהיך בו ' (דברים ) היכן כאן הדמוקרטיה ?‬

‫הרב ישראלי ביסס 'ראש גשר' זה שהיה מספיק לעת בה הדיון היה תיאורטי עדיין ‪ ,‬והעמיד‬
‫אותו על רגליים מ וצקות ומוכחות בשנת ‪ ,1949‬בעת שממשלה דמוקרטית בישראל היוותה‬
‫מציאות הדורשת בחינה ועמדה מבוססת‪ .‬במרכז הדיון של הראי"ה קוק ור' שאול ישראלי‬
‫סוגיית מעמדה ההלכתי של הנהגה לאומית שאינה עומדת בקריטריון הפשוט של 'מלוכה '‪,‬‬
‫אשר ההלכה נותנת לה סמכות מלאה בהתקנת ענייני הממלכה ומטילה חובה על הציבור‬
‫לשמוע ולציית לה ‪ .‬הדברים שלהלן מבוססים על מאמר ד "ר בני פורת מתוך 'מחשבות על‬
‫דמוקרטיה יהודית ' [‪ ]12‬ומומלץ ביותר לקרוא אותו (ע' ‪ )37‬במלואו‪.‬‬

‫הרב ישראלי מתחיל את הדיון בבחינת מעמדו של יהושע ‪ ,‬האם היה בגדר 'מלך' למרות‬
‫שמקובל לראות בשאול 'מלך' ראשון בישראל (שנמשח כדין דהיינו ‪ :‬נביא ‪ +‬מועצת הזקנים)‬
‫וכך גם 'השופטים' שבאו אחריו‪ ,‬והרב ישראלי מוכיח שכאשר אין מלך מנהיג הדור הרי הוא‬
‫כמלך‪ ,‬ובלשונו ‪' :‬יוצא מזה שתפקיד המלך מתמלא בהיעדרו‪ ,‬בכל מה שנוגע לענייני המלכות ‪,‬‬
‫על ידי השופט '‪ ,‬דהיינו ‪ ,‬החלטות יציאה למלחמה ‪ ,‬גיוס‪ ,‬ואפילו החרמת יבולים לשם כך ‪.‬‬

‫ר' שאול ישראלי קובע בהמש ך כי המינוי חייב להיות מיוחד לתפקיד הנהגה (ואין די במינוי‬
‫אחר כמו נשיאות קהילה או אפילו ראש סנהדרין )‪ ,‬וגם אם הנבחר אינו חייב להיות נשוא‬
‫פנים או גדול בתורה (וכראייה לכך יפתח הגלעדי שמוצאו נחות )‪ ,‬עדיין ‪ ,‬דרך המינוי חייבת‬
‫להיות כזו השמורה למלך ‪ ,‬ולראייה הוא מתב סס על הרמב"ם אשר למד הלכות מינוי מלך‬
‫מהדרך בה נבחר יהושע‪.‬‬

‫בשלב הבא ר' ישראלי מפתח דיון נרחב בדרכי מינוי המלך להסרת אבן הנגף העיקרית ‪ :‬כיצד‬
‫בחירת ממשלה בדרך דמוקרטית מתיישבת עם רצון 'מלכות שמים' בבחירת מלך באמצעות‬
‫‪91‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫נביא וסנהדרין ‪ .‬הוא מחדש בכ ך שמוכיח כי מינוי מלך שנעשה שלא על פי הדרכים הקבועות‬
‫בהלכה אך ברצון העם הינו תקף בדיעבד ‪ .‬הוא מבסס זאת על הדיון התלמודי במלך אגריפס‬
‫שההלכה הכירה במלכותו למרות שמינוי פגום מהותית (לא רק שאינו 'בית דוד ' אלא שאינו‬
‫'מקרב אחיך'‪ ,‬דהיינו מזרע אדומים )‪ .‬דוגמה נוספת חמורה מכך‪ ,‬אפילו מלכים חוטאים כמו‬
‫אחאב ואיזבל מלכותם לגיטימית בדיעבד בהיות 'רצון הקהל ' מוטמע בבחירת המלך עומרי‬
‫בידי העם שמלכתחילה נטה אחרי יריבו תבני בן גינת (מלכים א ט "ז פסוק כ"א)‪.‬‬

‫ברם נותר קושי חמור לנוכח דברי הרמב "ם שדרכי המינוי (נביא ‪ +‬סנהדרין ) אינן דרישות‬
‫מלכתחילה בלבד אלא הן חלות גם בדיעבד‪ ,‬כדי לתת תוקף למינוי ‪.‬‬

‫ר' ישראלי מחדש חידוש נוסף בכך שמוכיח כי הדרך הרצויה לפי ההלכה הינה בחירת העם‬
‫במנהיגו‪ ,‬כאשר הדרכים האחרות (נביא וסנהדרין ) הינן בחירת מחדל ‪ ,‬דהיינו רק כאשר ה עם‬
‫אינו מביע את רצונו ובחירתו ‪ .‬בחירת העם במלכו נחשבת לדרך שלמה ותקפה למינוי מלך ‪.‬‬
‫דהיינו כאשר העם מביע את הסכמתו אין עוד צורך בהסכמת חכמי הסנהדרין ‪ ,‬וכך מוסברת‬
‫המלכת עמרי; הסכמת העם‪ ,‬אשר עמרי זוכה בה בהדרגה‪ ,‬היא שעושה אותו למלך‪ -‬שליט‬
‫ומייתרת הליכים נוספים ‪.‬‬

‫סמך לכך מוצא ר' ישראלי בדברי הרמב"ן אשר מסביר את המילים ‪' :‬אשר יבחר ה' אלוהיך‬
‫בו' שנאמרו ביחס לבחירת המלך ‪ ,‬אך לא כתנאי אלא תוצאה של רצון העם בו‪.‬‬

‫ב‪' .‬דינא דמלכותא דינא ' כפי שנהגו היהודים מתוך חשש מאלימות השלטון הזר והסנקציות‬
‫אשר בכוח זרועו (המתבססות על שיטות הרג גירוש וביזה )‪ .‬הרב עובדיה הדאיה מבסס את‬
‫ההכרה בשלטון הדמוקרטיה הישראלית על הכרה ההלכתית והלגיטימציה שהעניקו‬
‫הפוסקים בכל הדורות (אלפי בשנים ) לשלטון הזר ‪ .‬כך אפשר לסווג את יחסה של 'אגודת‬
‫ישראל' למדינת ישראל ‪ ,‬פחות או יותר ‪ ,‬בעוד יחסה של חסידות סטמר (ופלגים דומים אשר‬
‫היו מציינים את חג 'יום העצמאות' בתור 'יום העצמות') גם כן מבוסס 'דינא דמלכותא דינא'‬
‫אך 'מלכותא' נמצאת בטהראן‪ ,‬אליבא רבני סטמר ‪ ...‬אגב‪ ,‬לא ברור כיצד יכלו להחרים את ר '‬
‫אליעזר על דבר פחות בהרבה בעוד נרתעים מעשיית דין בסטמרים ‪ ,‬אך אין זה הנושא‪.‬‬

‫ג‪ .‬הרב בן‪ -‬ציון מאיר חי עוזיאל מדמה את השלטון הדמוקרטי הישראלי לשיטת השלטון של‬
‫קהילות היהודים בימי הבינ יים ‪ -‬ניהול משטר הקהילה בידי 'טובי הקהל'‪ .‬שיטה זו‪ ,‬גם אם‬
‫אינה רואה בשלטון משטר נוכרי אשר יש להיכנע בפניו בגלל אלימותו (הגלומה בגישה 'דינא‬
‫דמלכותא דינא')‪ ,‬בעייתית בשני מובנים עיקריים ‪ :‬ראשית‪ ,‬סמכויות ראשי הקהילות בימי‬
‫הביניים היו מוגבלות ואינן מספיקות לניהול מדינה ‪ ,‬וודאי שאינן מאפשרות החלטות יציאה‬
‫למלחמה‪ .‬הבעיה השנייה נובעת מכך שרצון רוב הציבור בא לידי ביטוי רק בקולות אלו אשר‬
‫הינם פורעי מס בקהילה‪ ,‬ואפילו משלמי מס בסכומים קטנים זכות בחירתם נגרעה ‪.‬‬

‫לסיכום ‪ ,‬לשיטת הראי"ה קוק כפי שהורחבה בידי ר ' שאול ישראלי השלטון שנבחר ברצון העם ‪ ,‬דהיינו ‪,‬‬
‫בבחירות דמוקרטיות בישראל‪ ,‬זוכה לסמכות הרחבה לה זוכה שלטון המלך‪ .‬סמכויות אלה עודפות‬
‫בהרבה על הסמכות שהפקידה ההלכה בימי הביניים בידי מנהיגות הקהילה – 'שבעת טובי העיר' ועל‬
‫כן כל המחלוקת על אופן החלטת הקהילה ('פה אחד' לשיטת רבנו תם או 'בהסכמת הרוב' לפי‬
‫הראבי"ה)‪ ,‬כל זה אינו רלבנטי ‪.‬‬

‫‪92‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫היהדות המפברקת‪.‬טענת 'ספרות מקראית כמפעל בשירות השליט\האינטרס'‬
‫לסיום פרק זה נציג שוב את הטענה שהושמעה בפי 'האסכולה הגרמנית' כמו גם חוקרי מקרא אחרים‪,‬‬
‫אסכולה אשר נציגיה אצלנו מתבצרים במערת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים ( הפרופסורים‬
‫הרצוג‪ ,‬נדב נאמן ואחרים )‪.‬‬

‫במאמר ממצה (מוסף תרבות וספרות \ הארץ‪ 27 ,‬ביוני ‪ )2003‬סוקר יעקב שביט את ספריהם של ‪:‬‬
‫נדב נאמן ‪' -‬העבר מכונן את ההווה‪ :‬עיצובה של ההיסטוריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון‬
‫ולאחר החורבן ‪ 128 ,‬עמודים‪ ,‬בהוצאת ארנה הס‪ ,‬ירושלים ‪.‬‬

‫ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן ‪' -‬ראשית ישראל‪ :‬ארכיאולוגיה ‪ ,‬מקרא וזיכרון היסטורי '‪384 ,‬‬
‫עמודים (תרגו ם מאנגלית עדי גינצבורג‪ -‬הירש) בהוצאת אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪. 2003 ,‬‬

‫להפרכת טענותיהם ולצורך הבנת עקרונות כתבנות בשירות אג 'נדה של קומיסארים כאלה או אחרים‬
‫(כפי שניכר בכתבי 'הברית החדשה' לעומת 'המקרא') יש לקרוא את 'מימזיס' של אוארבך [‪ .] 8‬כותב‬
‫המאמר‪ ,‬יעקב שביט‪ ,‬אינו נדרש למימזיס כי נחפז לקשור להם כתרים ‪:‬‬

‫על נאמן הוא כותב 'הנחת המוצא של מחקרו‪ ,‬המבוסס על יריעה רחבה של ספרות מחקר בתחומים‬
‫השונים ושל הממצא הארכיאולוגי ‪ '...‬אך כה רחבה היריעה עליה מבוסס מחקרו (של נאמן) שאינו‬
‫טורח (שביט) להביא ולו קמצוץ ממנה ‪ ,‬אפילו לא דוגמה אחת!‬

‫המצב אינו שונה בבואו לקשוט את פינקלשטיין את סילברמן ‪' :‬סוד הצלחתו הרבה של הספר‪ ,‬המשלב‬
‫באופן קריא מאוד ורהוט קריאה מחדש של ההיסטוריה המקראית ותיאור הממצאים הארכיאולוגיים‬
‫הרלבנטיים ושזירתם בסיפור ‪ ,‬עם הסבר מדוע ואיך נכתבים הסיפורים ‪ '...‬אך אפילו לא קמצוץ של‬
‫דוגמה שתנהיר לנו אותה שזירה מופלאה (אליבא שביט) של ממצא ארכיאולוגי עם המצאת סיפורי‬
‫המקרא ע"י קומיסארצ 'יק זה או אחר‪ ,‬כדי שנוכל להבין מה סוד הצלחתו הרבה של הספר ? האם לא‬
‫לשם כך נכתבת ביקורת ספרים ? מן הסתם היה כך פעם‪ ,‬טרום עידן 'פייק‪ -‬אקדמיה'‪once upon a ,‬‬
‫‪... time‬‬

‫דווקא מידע "חיוני " אחר מן הזן הפוליטי ‪ ,‬שאין לו כל קשר לניתוח וביקורת ספרים ‪ ,‬יודע לספק לנו‬
‫המבקר (הקולגיאלי והנאמן ) שביט באומרו ‪ ' :‬מובן שהצורך להוכיח שכל המסורת המקראית היא אמת‬
‫היסטורית התחזק מאוד כתוצאה מהפיכת מחקר המקר א והארכיאולוגיה לכלי נשק בסכסוך הישראלי‬
‫ערבי ‪ ...‬תודה לאל‪ ,‬סו" ס הבנתי מה הניע את הארכיאולוג אולברייט ‪ ,‬מה הריץ את פיטרי למצרים‬
‫ולפלשתינה ‪...‬‬

‫די ברור שה "ה הנ"ל לא טרחו להבין את מימזיס ‪ ,‬לא שביט ולא נאמן ‪ ,‬לא פינקלשטיין ולא סילברמן ‪,‬‬
‫בטרם כתבו את יצירותיהם המונומנטאליות הנ "ל‪ .‬מבלי להתיימר לתמצת כאן יצירה ייחודית כמימזיס‬
‫ומבלי לעשות זילות שכזו ליצירה ולמחברה נסתפק בכך ש נציג מספר שאלות (ברוח הדברים בספרו‬
‫של אוארבך) שמטרתן לקעקע מעט את בסיס טענותיהם ‪:‬‬

‫ניקח את 'כותונת הפסים' של יוסף מן הסיפור המקראי ‪ .‬בציורים מצריים שהשתמרו אכן רואים שבטים‬
‫כנעניים אשר 'יורדים מצרימה ' הלבושים במיטב מחלצותיהם ‪ ,‬כמו אדם שטס לפריז‪ ,‬עוטים 'כותונת‬
‫פסים '‪ ,‬המבדלת אותם מסגנון הלבוש המצרי‪ ,‬בעוד תקופת הציור מתאימה מבחינה כרונולוגית‬
‫למסורת הנ"ל‪ .‬אבל כמה זמן נמשכת אופנה? חמישים שנים? מאה‪ ,‬בטרם תתחלף מפסים‬
‫למשבצות‪ ,‬או נקודות ? ואם כך‪ ,‬בכדי לדעת לדייק בשחזור התקופתי היה על המחבר היצירתי‬
‫(המפברק) ההוליבודי ‪ ,‬הנעזר בתיעוד הקיים במקדשים כפי שמציע הפרופ ' נאמן‪ ,‬לעיין בכל ארכיוני‬
‫האופנה העתיקה? לכתת רגליו למקדשים המתמחים באפנת גברים?‬

‫‪93‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫האם אדם אחד מסוגל לכתוב בסגנון כתיבה המכיל מקטעים של 'מצרית פרעונית '‪ ,‬בבלית‪,‬‬
‫אוגריתית ‪ ,‬כנענית וישראלית ‪ :‬ואין מדובר בשליטה ברזי השפות בלבד (אם כי גם זה 'לא הולך ברגל'‪,‬‬
‫ואגב‪ ,‬היכן כל אותם 'ארכיונים '? מדוע אינם בנמצא ב חפירות ערי מנהל ראשיות ? מדוע נמצאים רק‬
‫חרסים של חומרים מנהליים כדוגמת כתובות לכיש וגזר ? ר' ארבע תשובות אפשריות שאציע‬
‫בהמשך) כי אם ברמה התפיסתית; גישות אשר תהום פעורה ביניהן ‪ ,‬בין זו המצרית הצייתנית‬
‫לישראלית המרדנית ('מצח נחושה')‪ ,‬קרי‪ ,‬גם מיקוח עז מצח עם אלוהים וגם הכנעה מחלטת? גם‬
‫'הוקוס פוקוס ' בסגנון כוהני‪ -‬מצרים וגם השמדת אותם קוסמים ? גם נשגב וגם נקלה באופן הכתיבה?‬
‫שלא לדבר על 'זרמים' שונים המייצרים סתירות (למשל‪ ,‬המותרות 'נשים נוכריות ' לאבותינו או לא ?)‬
‫של ממש בטקסט‪ ,‬לכאורה‪ ,‬המצריכות את גדולי היהדות בכל הדורו ת לפענחן וליישבן מני אז ועד‬
‫עתה‪ ...‬נניח שבידיו גישה לארכיון מלא וגדוש ‪ ,‬אפשר להצליח במלאכת 'העתק' – 'הדבק' שכזו‬
‫(במטרת טשטוש זהותו) מן הארכיונים ליצירה שלמרות כל הניגודים המפורטים עדיין מייצרת משהו‬
‫קוהרנטי ? האם יש סיכוי שמבקרי ספרות ותרבות וגם "סתם" אישים בכל הדורות (בקליבר של‬
‫ווינסטון צ 'רצ'יל‪ ,‬בנג'מין פרנקלין ‪ ,‬ג'ורג' וושינגטון וכדו ') יראו בכך מקור השראה ? שלא לדבר על‬
‫הכתרתו בתואר 'ספר הספרים'‪ .‬האם יש סיכוי שכזה ל יצירותיהם המונומנטאליות של ה "ה נאמן‪-‬‬
‫פינקלשטיין ?‬

‫האם מסוגל פרופ' נדב נאמן לנדב לנו‪ ,‬ולו רק פרק אחד הכתוב על ידו ממגילת 'הנביא נדב' למשל‪,‬‬
‫בכדי להוכיח את התכנות התפירה \כתיבה הזו? האם קיים ילד\תלמיד חטיבת ביניים שלא מסוגל‬
‫להבחין בתוספת המאוחרת של ספר 'איוב'? האם קיים סיכוי ש אישים מן הקליבר של 'התנאים' וחכמי‬
‫המשנה היו 'לוקחים ברצינות ' פשטידה (יצירה מבושלת‪ -‬מפוברקת) שכזו‪ ,‬שנכתבה כמאה שנים בלבד‬
‫לפניהם לכאורה‪ ,‬לשיטת הפרופסורים הכבודים ? האם היו נופלים כך בפח ? האם פתאים כולם?‬
‫ציבור של 'פתאים'‪ ,‬כך עשוי להתרשם הקורא הסביר המעיין בכתבי "נאורים פוסט‪ -‬מודרניסטים " בכל‬
‫תחום שהוא‪ ,‬התנשאות הנובעת מכתיבתם; כולם פתאים (גם חשוכים‪ ,‬לפעמים סתם 'באבונים' כפי‬
‫שמתאר סטיב בא נון את מסע ההשתלחות של הילרי קלינטון בו באנשי האסטרטגיה ותומכיו של‬
‫הנשיא טראמפ) ויש לציית ‪ ,‬אפוא‪ ,‬לפסיקת "הנאורים "‪.‬‬

‫נניח שהיצירה נכתבה בידי אדם אחד (או אפילו קבוצה בשירות אדם \אג'נדה) האם היו משאירים את‬
‫הסתירות הקיימות במקרא ? עשו עבודה 'רשלנית' ולא היו ערים לסתירות ? הלא סתירות מערערות‬
‫את האג'נדה המבוקשת‪ .‬ניקח לדוגמה נושא נכבד ‪ ,‬שאי אפשר להגיד שמפברקי‪ -‬מקרא (אליבא‬
‫פינקלשטיין‪ -‬נאמן ושות ') יכולים להיות אדישים כלפיו – נישואי תערובת ‪ ,‬נושא קריטי בו סופרי מקרא‬
‫מסויימים נוקטים קו שמנוגד לעזר א ונחמיה‪:‬‬

‫עמדת מנהיגי 'שיבת ציון ' נחרצת בדרישתם לגרש את כל הנשים הנכריות 'אתם מעלתם ותושיבו‬
‫נשים נכריות להוסיף על אשמת ישראל ‪ ...‬ועתה תנו תודה לה' אלוהי אבותיכם ועשו רצונו והבדלו‬
‫מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות' (עזרא י' פסוק י‪ -‬י"א)‪.‬‬

‫אבל מה כתוב בספר שמות אודות נישואי משה (שמות י"ג)‪ ,‬האם לא התחתן עם אישה מדיינית?‬
‫ציפורה בת יתרו ‪.‬‬

‫וכדי לסבך את הפלונטר ישנו מעשה פינחס ‪ ,‬נכד אהרן הכהן ‪ ,‬אשר בגבורתו הורג את זמרי ששכב עם‬
‫כזבי בת צור המדיינית (במדבר כ"ה‪ ,‬פסוק ו‪ -‬ח')‪ ,‬כדי להשקיט את כעס האל והסנקציות שבהתאם ‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬סופר 'דברים' מעט רפורמי ומתירני יותר בגישתו ואינו פוסל נישואין עם בנות עמים‬
‫כמדיין ‪ ,‬רק בנות שבעת עמי כנען אסורות ‪ :‬החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי '‬
‫(דברים ז' פסוק א'‪-‬ג')‪ ,‬אבל בתקופת דוד בת שבע נשואה לאוריה החתי‪ ,‬אז הסופר (המפברק) נרדם‬
‫עייף על משמרתו ? כך נראה או לשיטת ה"ה הנכבדים‪ ,‬או שמא נעשתה מלאכת‬

‫‪94‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫עריכה\שכתוב\פברוק\כתיבה רשלנית ‪ ,‬כי כבדרך אגב וללא הסבר כלשהו מתוודע הקורא לגירוש‬
‫ציפורה ! 'ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שילוחיה‪ ,‬ואת שני בניה (שמות י"ח פסוק‬
‫ב')‪ ,‬דהיינו כבדרך אגב מתברר שמשה גירש גם את שני בניו ‪ ...‬סתם בקטנה‪ ,‬לא ביג דיל‪.‬‬

‫ומה אומרים הנביאים על "צדקה" שכזו‪ ,‬שאיש יגרש את אשת נעוריו (שלא לדבר על ילדיו )? מוחאים‬
‫כף? לא ממש‪' :‬הלא אב אחד לכלנו‪ .‬הלא אל אחד בראנו‪ ...‬על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר‬
‫אתה בגדת בה והיא חברתך ואשת בריתך ‪ ...‬ובאשת נעוריך אל יבגוד ' (מלאכי ב' פסוק י '‪-‬ט"ו)‪.‬‬

‫ובכלל‪ ,‬מי הן 'האמהות'? לא ממשפחת לבן הארמי? וכך גם כל נשות בני יעקב – שנים עשר שבטי‬
‫ישראל‪.‬‬

‫ככה עושים רפורמה דתית לדעת פרופ ' נדב נאמן? 'מייצרים ' אישה מואבית כאם בית דוד ? ככה‬
‫משמיצים את מלכות שומרון ומרוממים את יהודה ‪ ,‬כבוד הפרופסור פינקלשטיין ?‬

‫ועוד כדי 'לחזק' את הרפורמה 'הורגים ' את מחוללה‪ ,‬המלך יאשיהו‪ ,‬בשדה הקרב? ועוד מידי עכו "ם?‬

‫מדביקים את המלך היהודאי שבנה מגדלים בירושלים ‪ ,‬עוזיהו ‪ ,‬במחלה הנוראה מכל שכופה עליו את‬
‫מושבת המצורעים ? הזה 'שכר ועונש' אה‪-‬לה‪-‬רפורמה ?‬

‫'ככה לא בונים חומה'‪.‬‬

‫בקיצור ‪ ,‬ככה לא מפברקים 'ספר מכונן ' אפילו לא דף שיעורי בית כהלכתם של כיתה ז'‪...‬‬

‫לו קצת היו טורחים לעיין במימזיס [‪ ]8‬היו מבינים ‪ ,‬שזה כוחו וזו גדולתו של ספר הספ רים; הסתירות‬
‫שמכיל‪ ,‬שנתאגד ממסורות שונות אך אוטנטי ות שרווחו ב זרמיו פלגיו ושבטיו של עם נוודים ‪ ,‬שמכיל‬
‫סיפורים שאינם 'עושים הנחות' כי אינם במטרה לקדם אג'נדה‪-‬פרופגנדה (בולשביקית או אחרת )‪.‬‬

‫ידועה הטענה של עריכה כזו או אחרת; ידועה השערת ‪ Erman‬באשר לשכתוב שמות מצריים‬
‫ארכאיים לידועים ו קליטים (בתקופת שלמה) בפרשת יוסף במצרים‪ ,‬מצד שני ידועים מקומות לא‬
‫מעטים בהם לא ניסו לתקן שגיאות שנפלו בטקסט המקראי ‪ ,‬כמו במסכת הנביא אלישע במלכים ב'‬
‫פרק ד' (פסוק ז'‪ ' :‬מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר '‪ ,‬וגם בפסוק כ"ג‪' :‬מדוע‬
‫אתי הולכתי אליו ')‪ ,‬וגם אם 'הלחימו' שני ספרים תחת 'ישעיה ' או צרפו 'הפי אנדינג ' לספר איוב ‪,‬‬
‫בטקסט עצמו מיעטו לשכתב ומכאן תחושת אוטנטי ות‪ .‬דווקא בגלל שלא עבר גיהוץ מטעם עורכות‬
‫גרוסמניות‪ -‬דומעות‪ -‬תקינות‪ -‬צדקניות‪ -‬נאורות‪ ,‬זה מקור כוחו ‪.‬‬

‫מאמר יעקב שביט הנ"ל ('הארץ' מתאריך ‪ 27‬ביוני ‪ )2003‬עושה שמיניות באוויר כדי לקשור להם‬
‫כתרים כבר החל בכותרתו 'המלך יאשיהו ‪ :‬האומנם "משה"‪" ,‬יהושע" ו"משיח" בדמות אחת?'‬

‫אוי‪ ,‬כמה שהכותרת חכמה‪ ,‬לא רק חכמה כי אם שנונה! אוי‪ ,‬כמה שהיא חתרנית‪ ,‬ולא רק 'חתרנית' כי‬
‫אם מזעזעת יסודות חשיבה! אני ממש מ‪-‬ז‪-‬ו‪-‬ע‪ -‬ז‪-‬ע‪ -‬ת (כדברי 'גולדה ')‪ ,‬אך גם הקולגה ולו גם נאמן‬
‫שבנאמנים אינו יכול להתכחש לעובדה שהתגליות פשוט קורסות אל תוך עצמן ‪ ,‬אם כי הוא מצניע זאת‬
‫ממש לקראת הסוף (בתקווה שהקורא המותש יפרוש במחצית או שיחדל כדי להזדרז ‪ ,‬לרוץ ולרכוש‬
‫אותו בטרם יאזל מן השוק ‪ ,‬לאחר שגונב לו טיפ באשר 'לסוד הצלחתו הרבה של הספר'?) באמרו‪:‬‬
‫ההסברים שהמחברים נותנים לדפוסי המצאת המסורת והפיכתה ל "היסטוריה רשמית " נראים לי‬
‫בעלי אופי החלטי מדי ‪ ,‬פשטניים ואפילו פרי הדמיון ‪ '.‬פארדון ‪ ,‬מסייה‪ ,‬משפט מחוזי שכזה מצניעים‬
‫וקוברים בסוף הפסקה לפני האחרונה ? כאשר ברור כי ראוי שמסקנה שכזו תהיה כבר ברישא ‪ ,‬שלא‬
‫לדבר על הטיע ון הסיבובי שנדחק גם הוא לפסקה אחרונה ממש ‪ ,‬כיצד ה"ה בונים מגדלי הסברים‬

‫‪95‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ותיאוריות‪ -‬קונספירציה אודות פ ברוק טקסט מקראי כדי לתמוך ברפורמת יאשיהו ש הראייה היחידה‬
‫לקיומה בטקסט (המפוברק‪ ,‬זוכרים ?) המקראי‪ ,‬רפור מה שלטענתם גם היא קרסה!‬

‫מי שאינו נבהל מהבאת דוגמאות הממחישות את שפע הסגנונות שבמקרא הוא אולברייט [‪] 30‬‬
‫שמקדיש לכך את פרק בספרו (פרק ‪' 10‬הברית הישנה והארכיאולוגיה ')‪ ,‬ואף נותן לנו להבין שאינו‬
‫פתי (כפי שאוהבים לתארו חוגים מסוי מים) באומרו (ע' ‪ )192‬כך‪' :‬את ספרותה הפיוטית של הברית‬
‫הישנה חילקה מסורת החכמים הקודמת בין כל העידנים של ההיסטוריה הישראלית ‪ ,‬ואילו חכמי‬
‫ביקורת חדשים נוטים לקבוע את זמנה של רובה אחר הגולה ‪ .‬התגליות הארכיאולוגיות מגמתן למתן‬
‫את שתי העמדות הקיצוניות ‪ ,‬כפי שנדגים למטה במפורט ‪ ,‬ולהסיט רבים ממזמורי 'תהילים' לקדמת‬
‫התקופה הישראלית‪ ,‬לא מאוחר מן המאה הי'‪ ...‬דומה לכך מעמד הדברים בספר 'משלי'‪ ,‬שכן עקב‬
‫גילוים של אספי משלים מצריים (בתרגום לעברית של יהושע מ‪ .‬גרינץ [‪ ]5[ ] 4‬לדוגמה) ושומריים מן‬
‫האלף השלישי לפני הספירה ו דאית היא קדמותם של אוספים כא לה‪ ,‬ואילו צדי‪ -‬הדמיון אל ספרות‬
‫מצרית אכדית וכנענית מאוחרת יותר מאשרים ‪ '...‬בקיצור‪ ,‬ניתן להבחין בהתפתחות סגנונית בספרות‬
‫העת העתיקה באלף השלישי והשני לפנה "ס‪ ,‬לנתח זרמים (רעיוניים ) וסגנונות ולהתוות קווים‬
‫מקבילים בין שירה במקרא לבין שירה שרווחה באותה עת בעמים שכנים ‪ .‬לדוגמה‪:‬‬

‫מבנה שנקרא ביקולון ‪ ,‬עליו עמד ח ‪ .‬א‪.‬גינזברג המשקף תבנית חזרה על מילים ב'שירת הים' וגם‬
‫ב'שירת דבורה '‪ ,‬עם מקבילה בשירה האוגריתית ‪ ,‬שלפעמים מורחב אף למבנה טריקולון‬

‫באחד מלוחות 'אפוס בעל' מתואר הקרב בין אל‪ -‬הסער בעל לבין דרקון המצולה‪ -‬ים‬

‫'הנה אויבך בעל‪,‬‬

‫הנה אויבך תמחץ‪,‬‬

‫הנה תצמית צריך'‬

‫ואילו בתהילים צ "ב ‪10‬‬

‫'כי הנה אויבך יהוה ‪,‬‬

‫כי הנה אויבך יאבדו ‪,‬‬

‫יתפרדו כל פועלי און '‬

‫אולברייט מיטיב ‪ ,‬תוך שמסתמך על חוקרים אחרים אותם מצטט‪ ,‬להנהיר את ההשפעות הסביבתיות‬
‫והתקופתיו ת ‪ -‬נקודת המפתח‪ ,‬כי סגנונות משתנים‪ -‬מתפתחים על ציר הזמן‪ ,‬ועפ"י הבאת מקבילות‬
‫מארכיונים שנחשפו אפשר לזהות השפעות במקרא ‪ ,‬ומכאן לנסות לתעד זמני היווצרותם ‪ .‬המבנה‬
‫הנ"ל‪,‬למשל‪ ,‬היה מקובל במאות הי"ג י "ב והלך ופחת עד שניטש כליל במאה הי ' לפנה"ס‪ .‬הנה אפשר‬
‫לתחום חלון זמן הגיוני ‪ ,‬גם אם אי אפשר לקבוע מסמרות באיזו נקודת זמן בדיוק עולה השירה על‬
‫הכתב‪ ,‬והופכת מסורת לירית שעוברת בעל פה (בראשית דרכה) לטקסט כתוב‪.‬‬

‫אלפי הלוחות של מארי מציינים שמות מקומות ‪ ,‬לדעת אולברייט ‪ ,‬בדמיון מפליא למקומות שנזכרים‬
‫בתקופת האבות‪ .‬לעו מת זאת רשימת ערי הלויים כוללת מקומות שהממצאים הארכיאולוגיים מאשרים‬
‫כי נבנו במאה העשירית לפנה "ס‪ ,‬בגבולות ממלכה ('מאוחדת' לשיטתו) שלא היו קודם בידי בני‬
‫ישראל‪.‬‬

‫כזכור‪ ,‬אליבא שביט (גם אם אינו טורח להדגים זאת ) ה"ה מצליחים לשבץ ממצאים ארכיאולוגיים‬
‫לביסוס טענותיהם וזה המעניין מכל ; לפתע יש ממצאים! בידי הקוזק הנגזל המצווח "אין ממצאים "!)‬
‫‪96‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫הם ישנם לפתע; שופעים כמעיינות ‪ ,‬מין נס מים הבוקעים מן הסלע ‪ ,‬כדי להיות משובצים בספריהם‬
‫שלהם‪ ...‬האין זה האפי‪ -‬אנדינג כה משמח?‬

‫האמת היא שכמות הממצאים באמת דלה‪ ,‬דלה ביותר‪ .‬כה דלה שאינך יכו ל שלא להתחיל לחשוד‬
‫האם אין משהו 'רקוב בממלכת דנמרק' ואין כוונתי להעדר 'שרידי בנייה מונומנטאלית ' בסגנון‬
‫הרייכסטאג דווקא ‪.‬‬

‫כוונתי כי לנוכח ארכיונים של 'גויים ' (תל אל עמרנה‪ ,‬מארי‪ ,‬אללח‪ ,‬אור‪ ,‬אשנונה) אי אפשר לחמוק מן‬
‫השאלה המתבקשת‪ :‬הכיצד 'עם הספר' כה ממעט לכתוב?‬

‫בספרו [‪ ]11‬פרופ' יוסף נווה ‪ Naveh‬מציין זאת ‪ ,‬אך אינו מרחיק לכת מספיק ‪ ,‬לטעמי‪ ,‬להסביר זאת‪,‬‬
‫ככלות הכל הוא חלק מן המילייה '‪ ,‬וברשותכם‪ ,‬אנסה לקיים כאן דיון קצר בניסיון להסביר לקונה‬
‫מדהימה שכזו‪ ,‬ולהציג סברות‪ -‬השערות‪ -‬חשדות מסוימות ‪ ,‬המתבקשים על פי ההיגיון והניסיון ‪:‬‬

‫א‪ .‬הישראלים של היום לא רק 'סרבני קריאה ' כי אם בראש ובראשונה 'סרבני כתיבה '‪ ,‬וכל מי‬
‫שיצא מדיון ניהולי כלשהו אינו יכול להימנע ממסקנה שכזו ; 'לא רשמתי כי כל הדרישות אצלי‬
‫בראש‪ ,‬אפילו האלגוריתמים ‪ ,‬ייקח שנייה להקליד קוד ' כך יגיד לך גם מנהל‪ -‬תוכנה בישראל‪...‬‬
‫וכישראלי ם כיום כך אבותיו 'בני ישראל ' ניסו (והצליחו )‪ ,‬התפרפרו‪ -‬השתמטו ממילוי‬
‫חובותיהם בתיעוד ‪ .‬שלוש טענות נגדיות עשויות לקעקע טענה שכזו באשר 'לאבות' (אין מצב‬
‫להפריך זאת באשר למצב כיום ולא נרחיב כאן דיון בסוגיה עגמומית שכזו )‪ ,‬והראשונה שבהן‬
‫מבדילה בין מנהלים ו \או מהנדסים נטולי מזכירות וכוח עזר לכתיבה ותיעוד בימינו (אשליית‬
‫'הארגון הרזה'‪...‬לכאורה‪ ,‬וגם בכך לא נרחיב) לעומת קיומה של שכבת 'סופרים' מקצועיים‬
‫בעת ההיא‪ ,‬שתפקידם (והאינטרס המיידי גם ) למלא תפקידם ולעשות מלאכתם ולו רק‬
‫להגברת כוחם והשפעתם‪ .‬השנייה תציג תמיהה‪ ,‬לאן ומדוע נאלם‪-‬נעלם יצר הלכלכנות‬
‫אודות היריב ? כבר לא מריצים מכתבי תלונה (נכונה או מפוברקת ) להחלשת 'אויבים'? הלא‬
‫ארכיון תל אל‪ -‬עמרנה מלא במכתבי השמצה הדדיים שכאלה מטעם נסיכים‪ -‬בוסים מקומיים ‪,‬‬
‫ודווקא מחפירות 'ארץ הקודש' התאיידו ? והשלישית פשוטה מ אוד‪ :‬ניחא באשר ליהודאיים‬
‫עצלים‪ ,‬אך מה עם הכנענים והמצרים שישבו במגידו (עיר שלטון מצרי חשובה )? נניח‬
‫שנוותר (זמנית) על מציאת גירסאות‪ -‬עקבות קדומים ו \או פרגמנטים של כתבי המקרא ‪ ,‬אך‬
‫מה עם רישום מנהלי? האם אפשר שמישהו וויתר להם על חובת דיווח ? 'אישורי מסירה '?‬
‫היעלה על הדעת שנטלו לעצמם את החופש לצפצף על החוק בסגנון שנוהגים בכירי משרד‬
‫המשפטים‪ ,‬כפי שנוהגים משפטנים דגולים במשרד 'מבקר המדינה'? בתגובה לפנייתי למוסד‬
‫זה התעקשו שם כי 'אין לנו צורך באישור מסירה '‪ ...‬למשל‪ ,‬ורק לאחר שנאלצתי ללבוש את‬
‫'חליפת האיומים ' (על דרך המטאפורה‪ ,‬בבקשה להירגע מייד ) הגיע מענה (לשכת המבקר –‬
‫משרד מבקר המדינה חותמת דואר ישראל על המעטפה מתאריך ‪ ) 16.01.2012‬בלשון זו‪:‬‬
‫'מבקר המדינה (לינדנשטראוס ) עיין אישית בפנייתך וביקשני להשיבך ‪ ,‬כי פנייתך הועברה‬
‫לבחינתו של האגף המתאים במשרד‪...‬למען הסדר הטוב נבקש להבהיר‪ ...‬אין באפשרות‬
‫משרד מבקר המדינה להתחייב שנושא פנייתכם ישובץ בתוכניות העבודה ' נפלא‪ ,‬ללא ספק !‬
‫הכיצד תשובץ כנושא פנייה שאינה זוכה למספר סימוכין ? על המכתב חתום ראש המטה‬
‫ועוזר בכיר ‪ ,‬הקושט עצמו בשם 'סעד'‪ ,‬עו"ד‪ ,‬כמובן‪ ,‬אחלה סעד !‪ ...‬אך האם כך היו מעזים‬
‫לנהוג אנשי אדמיניסטרציה מצריים ? מדובר במנהל יעיל באופן חסר תקדים (שמקעקע‬
‫תיאוריות ניאו‪ -‬ליבראליים‪ -‬פרקנסוניים ‪ ,‬נשיאי קתדרות מכובדים ביותר ) שאחראי לנוכחות‬
‫מצרים העתיקה על במת ההיסטוריה במשך שלושת אלפים שנה ‪ ,‬האם אפשרי 'אין לנו צורך‬
‫(בתיעוד )' שכזה? במנהלת מגידו ? בית שאן? מסופקני ‪.‬‬

‫‪97‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫ב‪ .‬השערה נוספת היא בדבר האקלים הלח‪ ,‬שאינו ידידותי למדיה כמו פפירוס או קל ף‪ ,‬שידוע כי‬
‫השתמשו בהם‪ ,‬בכנען‪ .‬אפשר להצביע על אקלים ידידותי יותר כמדבר יהודה ‪ ,‬אשר בו‬
‫הסתייעה השתמרות מגילות ‪ ,‬ועדיין ‪ ,‬לא יתכן שנעלם מקומו של לוח החרס דווקא בכנען ‪,‬‬
‫מדיה שמהווה רוב מכריע ב ארכיונים שנחשפו ונמצאו (גם אם פגומים ושבורים ) במרחבי‬
‫הקשת הפורייה והממלכה המינואית בים האגאי ‪.‬‬

‫ג‪ .‬אני נוטל לידי את ספרו של אהרן קמפינסקי [‪ ]34‬שחפר את מגידו‪ ,‬לדבריו ‪ ,‬ומנסה לראות‬
‫האם חוסר שכזה אינו טורד את מנוחתו ? אינו מרגיש 'קצת חמור' לעומת קולגות למקצוע ‪-‬‬
‫חופרי תל אל‪-‬עמרנה‪ ,‬אשנונה‪ ,‬אור‪ ,‬מארי‪ ,‬אללח שמצאו 'מטמון' ארכיוני ? זה לא חלומו‬
‫הרטוב של כל ארכיאולוג ?‬

‫נייט ‪ ,‬אינו מוטרד מכך ! אני מחפש נואשות‪ ,‬הופך דף אחר דף ‪ ,‬אך נראה שלא מזיז לו כמו גם‬
‫לחבריו המדושנים ‪ ...‬יתר על כן‪ ,‬מתרץ זאת (איש לא יטען שישראלים אינם יצירתיים‬
‫בתירוצים‪ -‬הנמקות‪-‬פרשנויות‪ -‬תחמנויות) בכך שלמרות שמבנה הארמון שכמעט לא השתנה‬
‫בשכבות ‪ ,15-17‬דבר המעיד על שושלת מלוכה אחת ששלטה בין המאות ‪ 25-27‬לפנה"ס‬
‫ולמרות היותה עיר חשובה ‪ ,‬עדיין לא היו לה המשאבים הנדרשים להחזקת סופרים בסגנון‬
‫מערכת התיעוד של ממלכת אבלה והארכיון שלה ‪ .‬גם בהמשך אין תיעוד עד למערכה של‬
‫תחומס ה‪ 3-‬וזאת ללא הסבר כלשהו מצד קמפינסקי ; מגידו יחד עם חצור עמדו בראש ברית‬
‫מאה מלכי כנען נגד מצרים (בגיבוי ממלכת מתני )! ללא חליפת מכתבים? מגייסים 'כוחות‬
‫שריון המונים למעלה מאלף טנקי‪ -‬מרכבה' על סמך מה‪ ,‬מילה של 'סמוך'? יעלה על הדעת‬
‫שלא התקיימה חליפת תכתובת בנושא כה קריטי עבור אותם מלכי כנען ? כך גם בתל חצור‪,‬‬
‫עיר מרכזית שנזכרת בארכיון מארי (אכסקלוסיבית לכל ערי כנען ‪ ,‬עפ"י הממצאים עד כה)‪,‬‬
‫חייב היה להימצא ארכיון ‪ .‬אז מה לעזאזל קורה כאן?‬

‫אבל רגע‪ ,‬הנה‪ ,‬אוורקה‪ ,‬מצאתי! בשולי ספרו ‪ ,‬בדף הטקסט האחרון ממש (ע' ‪)206‬‬
‫קמפינסקי מתוודה ‪' :‬יסוד מאכזב של החפירות בשכבות של תקופת הברזל ‪ II‬הוא מיעוט‬
‫הכתובות; מההשוואה ללכיש שבדרום ברור שמשהו השתבש בעבודת השדה במהלך עונו ת‬
‫החפירה המוקדמות; מצפים היינו למספר רב יותר של כתובות בעיר מנהל כמגידו ‪ ,‬שהרי כפי‬
‫שידוע כיום לא כל המכתבים נכתבו באותם הזמנים על פפירוס ‪ ,‬אלא חלק ניכר מהתכתובת‬
‫המקומית התנהל על אוסטרקאות ' (סוף ציטוט )‪ ,‬כמובן !!! מעין סיפא שאיננה מחמיאה‬
‫במיוחד‪ ,‬אך לכל הפחות מעידה על שיקול דעת ואינטגריטי ‪...‬‬

‫כן‪ ,‬וגם משפט נוסף שמופיע כבדרך אגב (ע' ‪ )30‬בספרו אודות בירידיה שליט מגידו ‪:‬‬

‫' מספרייתו של בירידיה מצויים ברשותנו שברי לוח בכתב היתדות האכדית מן הלוח השביעי‬
‫של עלילות גילגמש ‪ ,‬שנתגלה באקראי על ידי רועה מקיבוץ מגיד ו בשפכי חפירות המכון‬
‫המזרחני‪ .‬מימצא זה (איור ‪ ,)9‬להוציא את חשיבותו העצומה לחקר המקרא ‪ ,‬מרמז שארכיון‬
‫קטן קבור עדיין בחלקים שטרם נחפרו בארמון ‪ 2041‬של שכבות ‪ ,' B7‬סוף ציטוט ‪.‬‬

‫נחמד לא? 'יתכן שארכיון קטן '‪ ...‬עיר מרכזית שמנהלת בריתות מדיניות‪ -‬צבאיות אולי‬
‫מסתפקת בארכיון קטן של עלילות גילגמש ?‬

‫אך על כך בדיוק יאמר 'חוזר ומודה ‪ '...‬וגומר‪ ,‬גם אם לא בפה מלא‪ .‬אני בוחר בדרכי בית הלל‬
‫הפעם‪ ,‬ומרחיק בהקלה את קמפינסקי מנכלולי 'מערת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים '‪,‬‬
‫מקומו לא עמם ולו רק בשל פסקה זו ‪ ,‬ובשל גילוי הלב ונטילת חלק באשמה ובאחריות‬
‫להתנהלות לקויה (רשלנות ישראלית שהיא בגדר 'מוכר וחביב ' לכולנו ‪ ,‬שוודאי למדי כי חזרה‬
‫על עצמה גם בחפירות ערי מנהל אחרות) הגורמת לכך 'שמשהו השתבש בעבודת השדה‬
‫‪98‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫במהלך עונות החפירה המוקדמות'‪ .‬על שום מה ומהיכן נובעת תחושת ההקלה שאני חש?‬
‫פשוט‪ ,‬במאמר משה דותן (דו"ח זמני מחפירות ‪ )1954‬אודות 'הבמה בנהריה' מופיע פירוט‬
‫צוות הארכיאולוגים החופרים ונזכר גם א ‪.‬קמפינסקי מנהריה ‪ ,‬כאחד מנאמני המחלקה ופעילי‬
‫החברה לחקירת א"י ועתיקותיה ‪ .‬עשיתי חישוב זריז ויצא שהיה אז נער כבן ‪ 15‬שפעיל‬
‫ומתנדב לחברה לחקירת א"י כבר בגיל צעיר ‪ ,‬ואני מודה שהעניין הזה ריחף מעלי כעננה ‪.‬‬
‫לכך מצטרפות גם תגליותיו בתל כברי ‪ ,‬הכוללות חומת סוגרים ושער בסגנון ' ‪'Solomonic‬‬
‫שכמותם נמצאו במגידו‪ ,‬חצור ‪ ,‬גזר‪ ,‬תל אל‪-‬פול (גבעת שאול )‪ ,‬אשדוד (ע"י הזוג דותן ) כמו‬
‫גם בעיר 'שעריים ' (חירבת כייפא ) והתייחסותו בספרו לתקופה זו בעיר מגידו כעידן‬
‫'הממלכה המאוחדת' ללא גמגום‪ ,‬ללא טריקים וללא שטיקים כדוגמת עמיתו אמן‬
‫ההתפתלויות (ראיס כנופיית מערת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים ) מבדלת אותו‪ .‬גם‬
‫אם טעה בספרו הנ"ל‪ ,‬והוא מכנה שכבות מסוימות 'התקופה הפלשתית' במגידו‪ ,‬דבר שלא‬
‫היה ולא נברא (היה חיל‪ -‬מצב מצרי המושתת על שכירים פלשתיים שעובדים עבור השליט‬
‫המצרי וזה עדיין לא הופך אותם לאדוני העיר ! הם משרתי השליט המצרי כשכירי חרב‬
‫בלבד)‪ ,‬עדיין לטעות מותר ‪ ,‬בל יהא חלקו עימהם ‪ .‬אני חוזר בי‪ ,‬בשמחה‪.‬‬

‫ד‪' .‬הפטנט' האמיתי בכל העיסק‪ ,‬ה‪ catch -‬שמבטיח הנצחת המצב הקיים‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬הוא‬
‫שחופרי מגידו המהוללים בעשורים האחרונים כולם ‪ ,‬אחד לאחד‪ ,‬נמנים על מערת עלי‪-‬באבא‬
‫וארבעים הפינקלשטיינים ‪ :‬קמפינסקי (בהסתייגות לעיל )‪ ,‬הרצוג ‪ ,‬כן‪ ,‬נכון ‪ ,‬אפילו המר"ן‬
‫שליט"א בכבודו ובעצמו (פינקלשטיין )‪ ,‬ושיטתם הינה 'המרוויחה העיקרי ת' מסוג של עבודה‬
‫חפיפניקית (אם לא רשלנית במזיד) 'נטולת ממצאים' (וארכיון מנהלי בראש ובראשונה !)‬
‫הקשורים לתקופת 'הממלכה המאוחדת'‪ ,‬וזאת על דרך ההמעטה‪ .‬האין זה סוג של 'משוב‬
‫סיבובי ' המזין את עצמו ? האם אין פה עזות מצח ללא שיעור ואבסורד ? אני תוהה איך זה‬
‫שגורם אחר‪ ,‬נניח מעמותת 'אלעד'‪ ,‬לא התלבש על התל‪ ,‬הסיר אבן אחר אבן לבנה אחר‬
‫לבנה בכל שכבה‪ ,‬ושיחזר כל אחת בנפרד (אם את מקדשי אבו‪-‬סימבל אפשר היה לחתוך‬
‫ולהרים וודאי שאפשר להעתיק כמה אבנים מסותתות‪ ,‬אבני גוויל ולבני ם ממקומן) בשטחים‬
‫המקיפים את התל‪ ,‬במקום חפירות לעומק השכבות אשר שוב ושוב מגששות בעיוורון כסומא‬
‫בארובה‪ .‬יש מי מאתנו שלא יודע להעתיק ג 'בלאות ? בעיה? קלי‪ -‬קלוטו‪ ,‬ואם הארכיאו לוגים‬
‫ותלמידיהם מפונקים‪ ,‬יש סינים ‪ ,‬לחשיפת תפארת העבר של ישראל‪...‬‬

‫אך אין מצב שנוותר לעצמנ ו בנושא‪ ,‬עד שיימצא ארכיון (לדעתי גם יותר מאחד ‪ ,‬שלושה)‬
‫המכיל גם לוחות חרס כתובים ‪ ,‬בדומה לתל אל‪-‬עמרנה ואחרים‪ ,‬מן התקופה המצרית‪,‬‬
‫מתקופת 'הממלכה המאוחדת' ותקופת שלטון אחאב ‪.‬‬

‫אתה מביט בפרצופים מדושני‪ -‬נכלול כדוגמת פרופ ' הרצוג ‪ -‬במאמר ניר חסון בו חוג גים ח"י שנים ל מה‬
‫ששקול לכל הפחות ל מפץ הגדול ('מוסף הארץ' ניר חסון ‪ ,‬מתאריך ‪ )20.10.2017‬תחת הכותרת 'היה‬
‫או לא היה' ובכותרת המשנה 'האם יש סימוכין ארכיאולוגיים למה שכתוב ‪ - '...‬אתה מוצא תיאור‬
‫השושבין ל אותו "מפץ"‪' :‬הרצוג הוא אדם שמדבר בשקט‪ ,‬אבל במאמר הציג עמדות נחרצות על הפער‬
‫הבלתי ניתן לגישור בין התנ "ך לממצאים הארכיאולוגיים ‪ .‬הרצוג הציג תפיסות מקובלות למדי בזרם‬
‫המרכזי של הארכיאולוגיה הישראלית ‪ ,‬כפי שהתעצבו מאז שנות ה‪ 70 -‬והתבססו על תורות של‬
‫ביקורת המקרא שהחלו בגרמניה בתחילת המאה הקודמת (האומנם?)'‪ .‬ובהמשך פירוט "הסתירות "‬
‫לכאורה ‪ ,‬כן‪ ,‬גם 'הגמל' (המפריך את סיפור 'האבות' לכאורה ‪ ,‬ר' התייחסות לכך בסעיף מבוא ורקע‬
‫כללי לפרק ב' )‪ ,‬כמו גם ' הפלשתים המוזכרים בתורה לא הגיעו לחופי הארץ אלא מאות שנים מאוחר‬
‫יותר (האומנם ?) גם בכל הנוגע לסיפור יציאת מצרים ‪ ...‬לא עולות ראיות לכניסה מ סיבית של בני‬
‫תרבות אחרת לארץ ישראל בתקופה הרלוונטית (האומנם??)‪ ...‬נקודת התורפה הגדולה של הסיפור‬
‫היא שממלכת מצרים בעצמה שלטה בארץ ישראל באותה תקופה‪ ,‬כך שגם אם נמלטו בני ישראל‬
‫ממצרים הם עשו זאת כדי להגיע לטריטוריה מצרית (האומנם???) ויש עוד סתירות רבות שאין ז ה‬
‫‪99‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫המקום לפרטן ‪ '...‬כך עפ"י תדרוך ‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬מפיו של אותו חתן‪-‬שמחה‪ ,‬אשר בכותרת מאמרו ('מוסף‬
‫הארץ' ‪ )29.10.99‬כך כתב‪'' :‬התנ"ך‪ ,‬אין ממצאים בשטח' ובכותרת המשנה למאמר‪' :‬אחרי ‪ 70‬שנות‬
‫חפירה מאומצת בארץ ישראל‪ ,‬מגיעים הארכיאולוגים למסקנה מפחידה ‪ :‬לא היו דברים מעולם ‪ .‬מעשי‬
‫האבות הם אגדות עם‪ ,‬לא ירדנו למצרים ולא עלינו משם ‪ ,‬לא כבשנו את ארץ ישראל ואין זכר‬
‫לאימפריה של דוד ושלמה '‪ .‬החוקרים והמתעניינים יודעים את העובדות האלה מזמן ‪ '...‬ובגוף המאמר‬
‫עצמו (איך לא ?) ' הממלכה המאוחדת הגדולה היא היא יצירה היסטוריוסופית דמיונית ‪ ,‬שחוברה‬
‫בשלהי ממלכת יהודה לכל המוקדם‪ .‬אולי ההוכחה המכרעת לכך היא העובדה שאיננו מכירים את‬
‫שמה של ממלכה זו' שלא לדבר על כי 'ישראל' נזכר כשבט‪ ...‬כתובת מואבית מדיבון ‪ ...‬ואחר כך‬
‫נעלם'‪ ,‬סוף ציטוט פניני מאמר פרופ ' הרצוג ‪.‬‬

‫'הוההות הותהות' כמאמר המערכון‪ .‬ישראל 'נעלם' כמו צוללת ? לאן הפליג‪-‬נעלם שבט‪-‬צוות הצוללת ?‬
‫מר"ן הרצוג שליט"א‪ ,‬כה "נעלם" שמופיע בכתובת אחרת‪ ,‬כבר לא כנוודים חסרי טריטוריה אלא‬
‫כממלכה בשם 'בית דוד '‪ ,‬בדיוק כמתואר בכל "זיופי המקרא "‪ ,‬פרופסור גאון ‪ .‬ומה עם אותה 'כתובת‬
‫מסוי מת מדיבון '‪ ,‬האם מדובר בעוד כתובת מואבית שרבות כמותה גודשות את מרתפי מוזיאון ישראל‬
‫(בהיותן מזויפות )‪ ,‬האין זאת מצבת מישע‪ ,‬פרופסור מלומד ? תגלית שקשה להפריז בחשיבותה‪,‬‬
‫שאותה הנך מנסה להעלים\לפוגג\לטשטש תוך אזכורה בשלוש מילים ?‬

‫האין זה ניסיון רמאות והונאה תוך התחזות לאמירת 'אמת'? אין גבול לשרלטנות ?‬

‫לוח כתובת מישע אכן נמצא בדיבון ‪ ,‬דבר שהציבור אינו צריך לזכור ‪ ,‬אך אין תלמיד שלא שמע על‬
‫'מצבת מישע' וחשיבותה‪ .‬אזכורה כבדרך אגב בתור 'מצבה מואבית מדיבון ' אינו הטעייה בכוונה‬
‫תחילה? כוונה תחילה לכל הפחות להמעיט מתקיפותה וחשיבותה בעיני הקורא הסביר ‪ ,‬בדומה‬
‫לנוסח‪' :‬כתובת שהתגלתה ע"י המיסיונר פרדריק אוגוסטוס קליין ' או 'כתובת שגילה כומר אנגליקני‬
‫ממוצא גרמני' או לחילופין ‪' ,‬כתובת מסוימת שהייתה בחזקת שבט בדואי'‪ ...‬גם אם הפרטים נכונים‬
‫מדובר בהצפת הקורא במידע תפל במטרה לטשטש (ולגמד) את העיקר והחשוב‪.‬‬

‫חמור מזה‪ ,‬אם יקיש המחפש בשרות גוגל את שמו של הכומר הנ"ל יגיע בסופו של דבר למצבת‬
‫מישע שהייתה גולת הכותרת בפועלו במזרח התיכון ‪ ,‬אך מה נקבל בחיפוש גוגל אם נקיש 'כתובת‬
‫מואבית בדיבון '? נקבל הסטה לקבינימאט ! נקבל את פירוש גוגל לחיפוש שאנו חפצים בו בתור‬
‫'כתובת מואבית מדיסון'‪ ,‬ומדיסון הלא ממש קשור לנושא ‪ ...‬האם מדובר בשגגה? האם פרופסור‬
‫תחמן אינו מנסה בכל כוחו למנוע מאתנו להגיע לחיפוש 'כתובת מישע' ‪ -‬הטרמינולוגיה הבסיסית‬
‫והנכונה ?‬

‫אילו בתלמיד חטיבת ביניים עסקינן כ י ניחא‪ ,‬אך כאשר מדובר בחבורת מונחי אג 'נדה ממאורת עלי‬
‫באבא?‪ ...‬מסופקני‪ .‬מה פשוט יותר מלכתוב 'מצבת מישע'? הלא זה הדבר המובן מאליו והמתבקש‪,‬‬
‫אלא אם כן רוצים להעיף את הקורא אל 'מחוזות מדיסון '‪...‬‬

‫למה הדבר דומה? לחקירת פרשה חמורה‪ ,‬רצח נניח‪ ,‬בה עד הראייה מוסר עדו תו למשטרה באופן‬
‫שכזה‪' :‬ראיתי את התוקף בעת מעשה‪ ,‬היה בעל חזות דרום‪-‬אמריקנית ‪ ,‬חבש סומבררו כמו שנוהגים‬
‫מכסיקנים בסרטי מערבונים וקילל בספרדית '‪ .‬הוא מסיים את עדותו בכך אך נמנע מלספר לחוקרי‬
‫המשטרה כי ראה את התוקף נכנס למכונית הנושאת תווי זיהוי של שגרירות ספרד ‪ ...‬דהיינו מסיט את‬
‫החקירה למכסיקו (ואולי בהמשך אפילו למחוזות מדיסון ) בעוד הפרט המשמעותי ביותר "נשכח"‪...‬‬
‫במקרה זה עדות הרצוג הינה בגדר 'עדות מומחה ' כך שמשקלה ואחריותו כבדים יותר ‪.‬‬

‫אך ככלות הכול אינני בוחן כליות ולב ‪ ,‬יש לציין ולהדגיש ‪ ,‬ועל כן יחליט וישפוט הקורא ‪.‬‬

‫‪100‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫כך או כך‪ ,‬מדובר ב מדובר בכתובת שבעת גילוייה חוללה רעידת אדמה ממש‪ ,‬בעיקר תחת רגלי‬
‫האסכולה הטוענת לשכתוב‪ -‬זיוף ספרי התורה בתקופת בית שני‪ .‬זו כתובת עליה נכתבו ספרים לא‬
‫מעטים‪ ,‬תוך ניסיון פענוח שפע שמות הערים והמקומות הנזכרים בה ‪ ,‬אך מאוזכרת כבדרך אגב‪,‬‬
‫בשלוש מילים בפסקת הסיום של מאמרו‪ ,‬תוך ציון מסקנת מר"ן הרצוג 'קיום ממלכת יהודה החל מן‬
‫המאה התשיעית'‪ .‬אבל שמות מסוימים הנזכרים בכתובת מוכיחים את ההפך‪ ,‬מאוששים את סיפור‬
‫'ההתנחלות' לדוגמה; פסוק מן הכתובת‪' :‬ואיש גד ישב בארץ עטר ת מעולם‪ .‬ויבן לה מלך ישראל את‬
‫עטרת' כה קשה להפנים‪-‬להבין מר"ן הרצוג‪ -‬גאונצ'יק? שמא הכתוב נמצא בהלימה ובהתאמה מלאה‬
‫למידע "זיופי המקרא"? אולי יפתח כבודו את "ספר זיופי " 'במדבר' פ' ל"ב? "זיופי יהושע "? אין גבול‬
‫לניסיונות הטשטוש וההונאה במאורת עלי באבא וארבעים הפינקלשטיינים ?‬

‫להסיר ספק אני מביא את הדברים כלשונם‪ ,‬להלן פסקת סיום מאמר הרצוג ב 'מוסף הארץ' ‪: 29.10.9‬‬

‫' מתברר כי החברה הישראלית בשלה בחלקה להכיר בעוול שנעשה לתושבי הארץ הערבים ‪ ,.‬מוכנה‬
‫לקבל את שוויון הזכויות של הנשים בחברה ‪ ,‬אך אינה חסונה דיה לאמץ את העובדות הארכיאולוגיות‬
‫המנתצות את המיתוס המקראי‪ .‬בסיכומו של דבר ‪" ,‬ישראל" נזכרת כשבט (ללא טריטוריה ) בכתובת‬
‫מצרית בודדת מימי מרנפתח (‪ 1208‬לפנה"ס) ואחר כך נעלם‪ .‬הכינוי "בית דוד " מופיע כשמה של‬
‫ממלכת יהודה מהמאה התשיעית בכתובת ארמית מדן ובכתובת מואבית מדיבון ‪ .‬את הקיום‬
‫ההיסטורי של ממלכות ישראל ויהודה ניתן אם כן להתחיל ולהכיר החל מהמאה התשיעית לפני‬
‫הספירה‪ .‬יחסית לעמים אחרים ‪ ,‬המשויכים לתרבות המערבית‪ ,‬זו תקופה קדומה למדי ואולי זו נחמה‬
‫מסוימת למי שנזקק לה '‪ ,‬סוף ציטוט הרצוג ‪ .‬אך השאלה היא האם גם חבורת עלי באבא וארבעים‬
‫הפינקלשטיינים חסונה דיה לאמץ את העובדות הארכ יאולוגיות המנתצות את התיאוריות‪ -‬אג'נדות‬
‫שהיא מנסה להפיץ‪ ,‬מצבת מישע לדוגמה‪ ,‬שמומלץ מאוד לקרוא אותה כדי להבין מה רב הסילוף‬
‫שמקדם כאן פרופסור נכבד ‪ ,‬בפסקה בודדת אחת‪ ,‬בעודו מלין כקוזק הנגזל ‪.‬‬

‫יכלו הרצוג ושות ' לנסות לטעון כי מצבת מישע עלולה להיות זיוף ‪ ,‬חשד מסוים שמנקר בלבי שלי‪,‬‬
‫אגב‪ ,‬בעת שאני קורא אודות השתלשלות האירועים הסמוכים לגילוייה ; בדואים של התקופה‬
‫העותומאנית אינם מנפצים ממצא יקר כתגובת כעס על שלטונות טורקיה המנסים למנוע מכירת ו (הלא‬
‫חוקית)‪ ,‬כי לטורקים אין בעיה לנפץ שבט או שניים ‪ ,‬ארמני או בדואי ‪ ,‬חוקית או פחות ‪ ...‬אפילו חסות‬
‫קונסולים של המעצמות הבוחשות אינה פוליסת ביטוח מוצקה דייה ‪ ,‬וזה סתם חשד מיידי‪ ,‬רק לשם‬
‫התחלה‪ .‬אינני יודע מה הבדיקות שנעשו בטרם הוכנסה 'מצבת מישע' למוזיאון הלובר (ברור בעליל כי‬
‫בדיקות איזוטופים לא התקיימו אז )‪ ,‬אך ברור כי מה שהוכנס ללובר לא יוצא מ שם עד אחרית הימים‪.‬‬
‫המוטיבציה של אסכולת 'ארכיאולוגית המקרא ' להמציא ממצאים 'מתחת לפני האדמה' (תרתי משמע)‬
‫בעת שהמתקפה נגדה בגרמניה (ארץ לה דריסת רגל כמעט בחפירות המזה "ת; אך אין אסכולה שכזו‬
‫באשר 'להמצאת העם היווני בעיר טרויה '‪ )...‬בשיאה קיימת; סיבה מוצקה ומובנת דיה לשיפור עמדות ‪,‬‬
‫בעוד הכספים לשם זיוף ישנם ‪ ,‬עם כל הכבוד לכמרים נוצריים ‪ ...‬אך תחת התעמתות עם עובדות‪,‬‬
‫לטוב ולרע ‪ ,‬מנסים לאיין (או סתם לסלף) אותן‪ ,‬תוך שיגור ' נחמה מסוימת למי שנזקק לה'‪ ...‬תודה!‬

‫העדר שמה של ישות מדינית בשם 'ישראל' בממצאי חרס ואבן הינו תעלומה כה יוצאת דופן בעולם‬
‫העתיק‪ ,‬הלא כן? במיוחד כאשר כל כך מדויקים ורבים הסימוכין שבידינו באשר ל שמה של הממלכה‬
‫המינואית (ללא ממצא שמפרט שם זה) ששלטה בימים של אז‪ ,‬הישות המיקנית (ללא ממצא הנושא‬
‫שם זה)‪ ,‬שלא לדבר על שמה המדויק של האימפריה אשר ייסד‪ -‬כבש אלכסנדר מוקדון ‪( ,‬טיפונת‬
‫משמעותית וגדולה מ ן 'הממלכה המאוחדת'‪ ,‬ועדיין ‪ ,‬אין ממצא הנושא שם ממלכתו‪ ,‬גם אם הוטבעו‬
‫מטבעות נושאי דמותו כמעט בכל עיר גדולה )‪ ,‬וכיצד כינו עצמם שכנינו הפלשתים ? היכן כל הכתובות‬
‫המוכיחות את שמם? הכתובות המוכיחות את קיומם ? אפשר שבכלל לא היו קיימים לפיכך ? וכי מי‬
‫שמכנים "זייפני המקרא " בשם 'פלשתים' הם לא פלשתים אלא ממחנה בלטה‪ ,‬בליטים פלשתינים ‪...‬‬
‫כך חשבתי לתומי‪ ,‬בעת שקראתי את הפרולוג למאמרו‪' :‬מתברר כי החברה הישראלית בשלה‬
‫‪101‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בחלקה להכיר בעוול שנעשה לתושבי הארץ הערבים ‪ ,‬מוכנה לקבל את שוויון הזכויות של נשים ‪'...‬‬
‫הללויה‪ ,‬לנאורות החלק הבשל עליו נמנה הפרופסור ‪.‬‬

‫מאמר הפרופסור הרצוג אינו מריח טוב ‪ ,‬ממש לא‪ ,‬יש גבול למיני פסיאודו‪ -‬טיעונים ופיגולים שאפשר‬
‫לרקוח ב מטבח שף‪-‬אקדמי‪ ,‬זה מריח מפרובוקציה לשמה ‪ ,‬כך גם האדרת שמו הנישא על גב פורצי‬
‫דרך כיגאל ידין ויוחנן אהרוני ‪ ,‬כפרעוש על גב פיל ‪ ,‬שאת עבודתם הלא הוא מסלף‪ ,‬ולא רק מסלף‪-‬‬
‫מעוות אף מנסה להסריח; הוא (הרצוג) עוד מלין על כי 'לפני שנה פרסם עמיתי ההיסטוריון פרופ ' נדב‬
‫נאמן מאמר במוסף 'תרבות וספרות ' של "הארץ" תחת הכותרת 'להוציא את התנ"ך מארון הספרים‬
‫היהודי ' ואמות הסיפים לא נעו '‪ ...‬לבי לפרופסור המקונן ‪ ,‬תלונה שלכאורה אין צודקת ממנה ‪ ,‬אך אם‬
‫יורשה לי להזכיר ל פרופסור ההיסטוריון (שמעט פיסות מידע זכרונו חייב להכיל ) כמו גם לעמיתו‬
‫הנאמן‪ ,‬שמדובר בהצעה שאינה מקורית במיוחד ; כבר הקדימו אותו ‪ ,‬כשישים שנה לפניו הציעו זאת ‪,‬‬
‫להוציא א ת התנ"ך לא רק מן הארון היהודי אלא מן המלאי הכללי ‪ ,‬במדורות כה יפות ‪ ,‬הו‪ ,‬מה נאוו‬
‫מדליקי ה משואות בגרמניה ‪...‬‬

‫ואולי בניסיון לטיהור האווירה ‪ ,‬או לפחות להתנתקות מסוימת של האף ממקור ניחוחות רעים‪ ,‬אציע‬
‫עיון נוסף בספרו של מולר ‪ Muller‬כדי לנסות להעלות הצעה ‪ -‬אנלוגיה בין מצב האקדמיה למצרים‬
‫העתיקה בשלוש תקופותיה העיקריות ‪ ,‬תוך שאנו נדרשים לשיטת מולר‪:‬‬

‫אקדמיה‪ ,‬שגאוניותם של אבותיה כדוגמת אייזק ניוטו ן‪" ,‬ממציא" החשבון האינפיניטיסימלי ‪' ,‬אינפי '‬
‫כפי שחלק מאתנו מכירים (באנגליה) או שמפי ליון ‪ ,‬מפענח אבן הרוזטה וכתב ה הירוגליפים (בצרפת)‪,‬‬
‫נראית מקבילה לגאוניותם ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬של מייסדי השושלת הקדומה במצרים שהניחו יסודות חסרי‬
‫תקדים‪ ,‬וללא אח ורע (לדעת מולר ) עד עצם היום; יסודות ברי קיימא לאלפי שנים בדת וב ממשל‬
‫מצרים העתיקה – כהונה ואדמיניסטרציה כמערכות למימושן (ע' ‪ ,)63‬ובמילותיו ‪:‬‬

‫‪The early kings, however, do deserve much of the credit for the cultural achievement. They‬‬
‫‪were themselves creative as architects of peace and order, builders of the administrative‬‬
‫‪system that provided the necessary wealth, leisure and security. The greater kings might‬‬
‫‪very well have been a positive inspiration, a lift to the whole community. And whether or‬‬
‫‪not they inspired genius, they at least had the wit to discover and employ it.‬‬

‫מניסיוני ‪ ,‬קשה למצוא דברים נכונים מ אלה‪.‬‬

‫‪The Middle Kingdom that restored order settled down into the old pattern of the sacred‬‬
‫‪monarchy; it became more rigid as Pharaoh grew stronger and ruled through a growing‬‬
‫‪bureaucracy. He now relied more on the human than the divine power, in particular on‬‬
‫‪military power… A people who had displayed great native ability failed to profit from‬‬
‫‪adversity, or to meet the challenge to their basic institutions. They failed again when the‬‬
‫‪Middle Kingdom collapsed in turn, about 1800 b.c., and the land was overrun by the rude‬‬
‫‪Hyksos.‬‬

‫‪But about all they have learned from their humiliation was that they were no longer securely‬‬
‫)‪isolated… the Pharaohs of the New Kingdom took to imperial adventure (p. 65‬‬

‫‪The divine Pharaohs now acted like a mere supermen, vain and vulgar. They plastered‬‬
‫‪Egypt with inscriptions boasting of their prowess, pictures showing them defeating whole‬‬
‫‪armies, singlehanded, while rows of little Egyptians cleaned up the little enemies (p. 72).‬‬
‫‪102‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫פייק אקדמיה ? הביטוי ‪ vain and vulgar‬אינו ברור דיו ? נדרשים הסברים באשר לאנלוגיה ?‬

‫גם אם 'זה לא כל כך נעים לראות גן סגור ' ולא נעים לחזות בפרופסורים המנמיכים א ת האקדמיה‬
‫למפלסי הניקוז התחתי בפליטת דלוחין (בטיעוני רמת תלמידי חטיבת ביניים שאינם העפרונות‬
‫המחודדים שבכיתה וודאי שלא 'השפיצים' של השכבה‪ ,‬פה ושם אף מתבזים בשקרים וציטוטים‬
‫מסולפים)‪ ,‬למרות הכל‪ ,‬ככלות הכל ובסופו של יום יש לברך על מערת עלי באבא וארבעים השודדים‬
‫ועזות המצח (היהודית טיפוסית ‪ ,‬כהבחנת מולר ‪ )Muller‬הבלתי נלאית‪ ,‬מתוכה הם ממציאים ושולפים‬
‫תירוצים ל תחזק\לשפץ סדקים שמתהווים ב טיעוניהם ‪ .‬בסופו של דבר עבודת מחקר זו נעשתה‬
‫בזכותם (ונקווה כי גם פרסונות בק ליבר רציני משלי יעשו כך )‪ .‬כנראה שלא הייתי טורח וכותב עבודה‬
‫זו אלמלא "מפעלות מונומנטאליים " שכאלה‪ .‬יאשימו אותי 'בעודף מוטיבציה '? אין דבר ‪ ,‬תמיד‬
‫האמנתי במוטיבציה ומעולם לא ראיתי סיבה לחשש מפניה ‪.‬‬

‫מסתבר כי האובייקטיביות בה כותב מולר [‪ ]44‬ככל שמעוררת התפעלות (אולי אף געגוע ) היא נחלת‬
‫עבר‪ ,‬בשלב זה‪ .‬ספרו ‪ ]45[ Freedom in the Ancient World‬נכתב בעת אחרת‪ ,‬עת בה וודאי שלא‬
‫הסתובבו מלאכים עלי אדמות (בל נשלה עצמנו)‪ ,‬אך רווחה לכל הפחות מראית עין של חקירה מדעית‬
‫אובייקטיבית ‪ .‬אני קורא את דבריו ללא יכ ולת לנחש לאיזה 'מחנה' הוא שייך‪ ,‬יתר על כן‪ ,‬האם הוא‬
‫'גרמני' או 'יהודי '? האם כתב זאת בארה"ב? לפני מלחה"ע ה‪ 2 -‬או אחריה? האם הוא בעד המצרים‬
‫הקדמונים או בעד בני ישראל ‪ ,‬אויביהם ? ואולי בני מסופוטמיה ? היוונים ? לכולם חולק את כל‬
‫המחמאות (הנכונות) המגיעות להם (ביושר)‪ ,‬וגם חותך ת'ביצים ‪ ...‬ככה‪ ,‬בהזדמנות חגיגית זו (כי‬
‫המוהל כבר כאן‪ ,‬וחבל לבזבז ת'הזדמנות)‪ ...‬פתאום מתברר לך שהוא לא 'בעד' צד זה או אחר כי אם‬
‫ניסיון להיות (עד כמה שאפשר) בעד האמת (אופס‪ ...‬איך לא חשבנו ?) שגם זו אופציה ‪...‬‬

‫כמובן שאין כוונה להכריז כאן עליו כעל ח ף מטעות כזו או אחרת בשיקול דעת או מסקנה ‪ ,‬וכדוגמה‬
‫לשגיאה שכזו אפשר לציין את דעתו כי המקרא חף מחוש הומור (לדעת מולר ‪ )Muller‬ובמקום בו‬
‫כבר קיים שמץ התבדחות מטרתו לבזות ולהלעיג את האחר ‪ .‬כאן‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הוא נופל קרבן לתרגומים‬
‫דלוחים ‪ ,‬לפעמים גם סלפניי ם‪ ,‬בכוונת מכוון (למעט 'תרגום השבעים' בו נעשה ניסיון הכרוך במאמץ‬
‫ניכר לנטרל הטיות) של המקרא‪ ,‬ולא קשה לנחש שקיימת אג'נדה אשר מכוונת את המתרגמים‬
‫למיניהם כמו גם הספונסרים שלהם ‪ .‬וכראייה נגדית למסקנת 'הומור לשם ביזוי ' נזכיר שתי דוגמאות‬
‫אשר כל קורא לבטח מכיר‪:‬‬

‫שרה שמתבדחת אודות עצמה בראש ובראשונה‪ ,‬אך לא פחות מכך אודות אלוהים (גם אם לא‬
‫במישרין ) המתבלבל בסדרי הטבע והופך אותה לאם בגיל בו עליה לחבוק נינים באמרה 'צחוק עשה‬
‫לי האלוהים ' וקוראת לבנה יצחק ‪ .‬כה התרגלנו לסיפור שקשה להבחין בהומור העצמי ‪ ,‬אך שווה‬
‫להתחכם ולשנות במעט את הטקסט‪' :‬אלוהים מסתלבט עלי ‪ ,‬ותקרא אם שם בנה מסתלבט' כדי‬
‫להציף זאת‪ .‬דבר מעניין ביותר הניכר מדוגמה זו הינו העדר אמונות תפלות בליבה (למרות 'מצב‬
‫הורמונאלי ' חורג מן הרגיל ושאינו מאוזן במיוחד העלול דווקא להגביר חששות לגורל הילוד וכדו ')‬
‫וחוסר פחד באשר לאסון ש היא עלולה להמיט בשל כך על עצמה ו \או בנה! ואם נצרף זאת לתמונת‬
‫'אלוהים אברהמי' הנובע מן הוויכוח \ מיקוח הנוקשה באשר לכוונה להפוך את סדום ועמורה בפרט ועל‬
‫תשתית הצדק האלוהי ככלל ('העושה משפט ייספה צדיק עם רשע '?) אפשר לציין שוני מהותי לעומת‬
‫'האלוהות המצרית' המצטיירת בפסוק 'אל קנא ונוקם ' אשר נובעת לאחר יציאת מצרים ואין לו כל זכר‬
‫בספר 'בראשית'‪ ,‬ועל כך יורחב במעט הדיון בפרק אחר הדן בהשפעות המצריות וטביעות האצבע של‬
‫'כוהני מצרים ' הניכרות לאחר 'תקופת ההיקסוס ' במקרא‪.‬‬

‫דוגמה שנייה לכך בדברי אכיש מלך גת למראה 'דוד הארטיסט ' שמתחיל להתנהג כמי שקרסה אצלו‬
‫מערכת ההפעלה באמרו‪' :‬החסר משוגעים אנוכי ?' כאשר ברור שאינו מלעיג על הזולת אלא מצבו‬
‫העצמי בלבד‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬גמרתי אומר בלבי לא להציץ בהקדמה לספר (או בנתוניו ב רשת) כדי להשאיר את מוצאו ‪,‬‬
‫דתו‪ ,‬עברו והשקפותיו האישיות כתעלומה ‪ .‬בשלב זה הוא יישאר בעיני 'שווייצרי ' ‪ -‬מנתח קר מזג‬
‫ומקצוע ן שבודק מאבחן ועושה דיאגנוזה שלאחר ניתוח בבית חולים בציריך ‪...‬‬

‫לא אני כדוגמת מולר [‪ ,]44‬לא בקליבר וודאי שלא בהכרה‪ ,‬אך בראש ובראשונה אנו בני תקופות‬
‫שונות ו על כן נורמות העבר ‪ ,‬שהיו רווחות ומחייבות פעם ‪ ,‬אינן נכונ ות לעכשיו ; אינני 'שווייצרי ' או‬
‫'משקיף או"ם' ולא אנסה לטשטש דעות והשקפות ‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬בסילוף מפאת 'עודף מוטיבציה ' לא‬
‫יוכלו 'לתפוס' אותי ‪.‬‬

‫יש יתרונות דווקא בהיותך 'חשוד'‪ ,‬ולא סתם על בסיס אקראי כי אם חשוד בעל‪-‬סטאטוס 'קביעות '‪,‬‬
‫בכך שתכפיל ותשלש בנקיטת אמצעי מניעה‪ ,‬לזהירות מסילוף‪ .‬אני קורא תיגר ‪catch me if you can‬‬
‫בהיותי בסטאטוס 'חשוד' שכזה‪ ,‬אפריורי ‪ ,‬ומזמין את הקורא הביקורתי ‪ ,‬לנסות למצוא שקר בכתיבתי ‪.‬‬

‫אגב‪ ,‬מאמרי פרופ' נדב אינם נותרים ללא תגובה ‪ ,‬ככלות הכול ‪ ,‬ונראה כי זייפנים דווקא קוראים אותו‬
‫בתשומת לב מרבית‪ ,‬קוראים ומ זדרזים לנפק "כתובת מקראית" – כתובת יהואש‪ .‬מדובר בכתובת‬
‫אשר נפלה 'ממש מן השמים' בכדי לאושש את התיאוריה שמציג נאמן באשר לשכתוב מאוחר יחסית ‪,‬‬
‫המסתמך על תעודות מלכותיות ‪ ,‬מנהליות או אחרות ‪ .‬במאמר נדב שרגאי 'הארץ' מתאריך‬
‫‪ 16.01.2003‬תחת הכותרת 'או שהתיאוריה של פרופ ' נאמן קלעה בול ‪ ,‬או שהזייפן קרא עליה ' מובא‬
‫סיפורו של 'נס חנוכה' נוסף ‪' -‬חנוכת בדק המקדש'‪ ,‬של יהואש‪ ,‬אשר מחולל גם נס קטן לקופת‬
‫הזייפן ‪ ,‬מן הסתם‪' .‬הייתי מת' שממצא זה יהיה אמיתי ואוטנטי ‪ ,‬אך חוקרי מקרא טוענים שהמילה‬
‫'בדק' פירושה היה 'סדק' דווקא וזאת להבדיל ממובן 'בדק בית' שהנו מאוחר יותר וכן ביטויים שגויים‬
‫נוספים ‪ ,‬המעידים על חובבנות ‪.‬‬

‫'כתובת יהואש אוטנטית ' הכריזו כל המומחים של המכון הגי אולוגי ‪ ,‬ד"ר שמעון אילני וד "ר אמנון‬
‫רוזנפלד בראשם‪ ,‬אשר טוענים כי הבדיקות הגיאולוגיות כולל הפטינה (שכבת הציפוי על חריטת‬
‫האותיות) מעיד ות על אוטנטיות ‪ .‬דא עקא‪ ,‬לביסוס דעתם מנדבים לנו שני הדוקטורי ם את גילוי הדעת‬
‫המובא להלן‪' :‬לא היו מהססים לפסול את הכתובת ולקבוע שמדובר בזיוף אם לאחר המשפט "ואעש‬
‫את בדק הבית"‪ ,‬המיוחס למלך יהואש עצמו ‪ ,‬היתה באה נקודה'‪ ,‬הללוייה ! יש לנו כאן מומחים מן‬
‫המכון הגיאולוגי המבססים בדיקות גיאולוגיות על ניתוח אפיגראפי וחקר טקסט מקראי – בראבו !!!‬
‫'שימוש כזה אכן אינו אכן אינו ברוח התקופה ‪ ,‬אומר אילני (הגיאולוג הקפדן המדקדק גם בנקודה‬
‫שאינה במקומה)‪ ,‬אלא שלמשפט יש המשך‪ :‬ואעש את בדק הבית‪ ,‬והקירות סביב ‪ '...‬בלה‪ ,‬בלה‪ ,‬בלה‬
‫'מטעמים לשוניים נקטו בלשון זו ‪ .‬פרופ ' אנדרי למר מצרפת ‪ ,‬שבדק את הכתובת לא פסל את‬
‫האפשרות הזאת' האין זה נפלא? האין זו ראייה ניצחת (פרופסור מ צרפת 'לא פסל')?! למרבה הצער‬
‫נראה כי צצות ראיות ‪ ,‬שחוות דעת המכון הגיאולוגי מבוססות 'הלשון'‪ ,‬בתחת‪ ,‬סליחה‪.‬‬

‫מתברר כי זייפני הכתובות מצליחים גם לזייף פטינה שתעבור בהצלחה בדיקות איזוטופים ‪ ,‬והדבר‬
‫ממש לא על הירח‪ .‬די בלוח אבן‪ ,‬לא מן הירח אלא מפסולת הר הבית ‪ ,‬המתאימה לתקופה‬
‫המבוקשת‪ ,‬וטחינת חלק ממנה לצורך רקיחת זיוף הפטינה בתוספת פחמן שרוף (זכר לשריפה)‬
‫המכיל פחמן ‪ 14‬מהתקופה הנדרשת‪ ,‬אין סיבה שלא יתפתח 'שוק בינלאומי ' למצרך שכזה שהפך‬
‫'חותמת הכשר' לזיוף‪ .‬נראה כי הזייפנים מתוחכמים מעט מדוקטורים ופרופסורים ‪ ,‬וזאת תחושה ללא‬
‫ניסיון הוכחה וביסוס ‪.‬‬

‫כך או כך‪ ,‬אין די בהפרחת (או הפרכת) ביטויים ואישומים מסוג פייק אקדמיה או ‪ vain and vulgar‬כי‬
‫אין חלופה לאקדמיה ‪ ,‬בדיוק כפי שאין חלופה למערכת המשפט ‪ ,‬ולכן אין מנוס מלתקן את הטעון‬
‫תיקון ‪ ,‬גם אם נדרש בדק בית היורד עד למסד ‪ .‬לאזרח בישראל‪ ,‬בהיותה ישות דמוקרטיה מתגוננת‪,‬‬
‫אין את הלוקסוס להשתמט מחובותיו לשרת ולשאת בנטל‪ ,‬בין אם בצבא ובין אם בחברה האזרחית ‪.‬‬

‫‪104‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ב‪ 6.‬חיינו בעידן 'פוסט‪ -‬אמת'‪ ,‬כיווני מחשבה לסיום פרק ב'‬
‫הערה‪ :‬סעיף זה כולו התווסף לגרסת 'מקצה שיפורים ותוספות' זו ואפשר להסתפק בצביעת כותרתו לנוחיות הזיהוי‪.‬‬

‫איש מאתנו אינו רשאי להתיר לעצמו להישאר אדיש לנוכח סאגת 'מוכנות צה"ל' שהתפוצצה לאחרונה‪:‬‬

‫א‪ .‬אלוף (מיל‪ ).‬יצחק בריק פרסם דו"ח הקובע כשירות נמוכה ובלתי מספקת לצה"ל‪.‬‬

‫ב‪ .‬המטכ"ל והרמטכ"ל הגיבו בהכרזה (גם בפני וועדת חוץ וביטחון והממשלה) שצה"ל מוכן לכל‬
‫התרחישים‪.‬‬

‫דו"ח ממשרד מבקר המדינה קבע כי ימ"חים בצה"ל (מן הסתם בחילות היבשה) במצב ירוד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ברור בעליל כי אי אפשר ששלוש 'אמיתות' שכאלה ידורו בכפיפה אחת‪.‬‬

‫פתרון קל‪ ,‬קל מדי‪ ,‬יקבע כי לכל הפחות אחת מן השלוש חייבת להיות שקרית בעליל‪ ,‬אך הבעיה סבוכה בהרבה‬
‫ואפשר כי מדובר בפערים בלתי נסבלים של הגדרות‪ ,‬טרמינולוגיה ונורמות‪ .‬הדוגמה הבולטת ביותר בהקשר זה היא‬
‫הכתרת אנשי יחידה ‪ , 8200‬ג'ובניקים‪'-‬אסלים' וללא עוררין בקרב הציבור (בראש ובראשונה בעיני עצמם)‪ ,‬בתור‬
‫'לוחמי הסייבר' ע"י אלוף אביב כוכבי – קצין בעל הישגים‪ ,‬שאינו נדרש להיות שקרן במיוחד כדי להתבלט‪ ,‬ונחשב‬
‫מועמד ראוי לכהונת רמטכ"ל‪.‬‬

‫כדי להוסיף מימד סיבוך נוסף לבעיה הנורמטיבית אפשר לצטט מראיון שהעניק מפקד זרוע היבשה (מז"י) למוסף‬
‫השבת 'ישראל השבוע' בתאריך ‪ 21.09.2018‬בו תקף את האלוף בריק באמרו‪' :‬לא יודע על מה מתבסס בריק‪...‬‬
‫הטענה שלו שהטנקיסטים לא מתאמנים בירי לטווח ‪ 4000‬מטר‪ ,‬מי שואל אותו בכלל? אני החלטתי שלא יורים‬
‫לטווח הזה‪ ,‬כי כבר לא צריך‪ .‬היום טנקיסט צריך לירות ל‪ 1000 -‬מטר ופחות‪ ,‬כדי להיות מסוגל להכניס לתוך חלון‬
‫של בית‪ ,'.‬סוף ציטוט‪ .‬בלי למהר לקפוץ למסקנות‪ ,‬מומלץ להציץ ברקורד עפ"י ויקיפדיה של שתי הפרסונות הנ"ל‪,‬‬
‫לכל הפחות כנקודת מוצא לטענות השניים‪...‬‬

‫להזכירנו‪ ,‬במקרה זה מדובר בגורמים 'מקצועיים' א‪-‬פוליטיים‪ ,‬שאינם מנסים לקצור רווחים כספיים או טובות הנאה‬
‫על גב הציבור‪ ,‬בעוד שברוב המקרים האחרים העניינים סבוכים יותר בהיותם נגועים בניגודי אינטרסים מובהקים‪:‬‬
‫עורכי דין בכירים המייצגים לקוחות בפני הרכבי שיפוט בהם מכהנים בני\בנות זוגם‪ ,‬ג'ובים בהם מושתלים‬
‫מקורבים (כדוגמת משפחת 'המגרבז'‪ ,‬ר' פירוט להלן בהמשך פרק זה בהתייחסות למאמר פרופ' אבינרי)‪ ,‬בכירים‬
‫'לשעבר' ‪ -‬גמלאי השירות הציבורי המפעילים 'מושתלים' אותם קידמו מבעוד מועד בפירמידת הניהול‪ ,‬חברות‬
‫השוכרות לוביסטים להצגות 'אינטרסים ציבוריים' לצורך קידום עסקים פרטיים בתקציבים המסוגלים לממן את כל‬
‫השמפניה הוורודה ברמה הגלובאלית‪ ,‬שלא לדבר על ז'דנובים בחיי התרבות‪-‬אמנות‪-‬רוח המכהנים עשרות בשנים‬
‫בכספי הציבור כעץ שתול על פלגי מים‪.‬‬

‫גם אם 'צרת רבים' אינה נחמה‪ ,‬חייבים להתייחס לבעיה הגלובאלית – בעיית 'פוסט‪-‬אמת' שלאחרונה הופכת לנושא‬
‫'חם' במחקר הפוליטי‪ ,‬כאשר הנשיא טראמפ מהווה טריגר משמעותי ביותר לכך‪ ,‬ואולי זו תרומתו לספר דברי‬
‫הימים של המאה העשרים ואחת‪.‬‬

‫החוקר ויל(יאם) דייויס ( ‪ )William Davies‬הקדיש לכך את ספרו שעדיין חם ממכבש הדפוס (ספטמבר ‪)2018‬‬
‫שנקרא '‪ – 'Nervous States‬ספר שזכה למאמרי ביקורת משבחת בעיתונות המובילה בבריטניה‪.‬‬

‫במגזין הפייננשל טיימס הבריטי בחרו לתמצת את ספרו בכותרת זו‪:‬‬

‫‪Nervous States by William Davies — the age of unreason‬‬

‫‪105‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫‪An attempt to understand the power of emotion makes for a useful guide to our times‬‬

‫במאמר המוקדש לדייויס מתארים את עצמת משבר אבדן‪-‬האמון אשר חש הציבור כלפי 'מומחים'‪ ,‬שעד לפני הדור‬
‫הנוכחי נחשבו לאורים ותומים בכל נושא‪ ,‬אנשים מקצועיים חסרי פניות‪ ,‬שעל פיהם יישק דבר‪ .‬הטענה המרכזית‬
‫היא שלא עוד‪ ,‬לא עוד 'חסרי פניות' ולא כה 'מקצועיים' בניתוח הנתונים‪ ,‬או אפשר כי 'עודף מקצועיות' בעיבוד‬
‫הנתונים הוא הגורם לכך‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫בעוד שאפשר להציג את נתוני השכר הממוצע בארה"ב כמשקף עליה של למעלה מחמישים אחוז במהלך ארבעים‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬מדובר בעליית שכר ממנה נהנה בעיקר העשירון העליון ‪-‬מנהלים המתפקדים בתור 'בארונים‬
‫שודדים' החולבים את הון החברות עליהן הופקדו ע"י 'חברים' המשתלטים על דירקטוריונים של חברות‪-‬ציבוריות‪,‬‬
‫בעוד כחמישים אחוז מהשכירים ברמה הנמוכה נשחקו נומינאלית בערך בעשרה (והרבה יותר מזה במושגי שכר‬
‫ריאלי) אחוזים! שלא לדבר על קרנות הפנסיה שלהם שחלקן התאיידו‪.‬‬

‫כך גם בנתוני האבטלה שלכאורה מתאוששים יפה בשנים האחרונות‪ ,‬אך מעלימים את העובדה כי אחוז ניכר מן‬
‫הגברים (וצעירים במיוחד!) נפלטו משוק העבודה לפני שנים‪ ,‬כך שאינם 'שחקנים' עוד בסטטיסטיקות המתחשבות‬
‫במקבלי קצבות אבטלה בלבד‪ ,‬ופשוט אינם מופיעים על מסך המכ"ם‪...‬‬

‫דייויס ואחרים טוענים שהאליטות בעולם המערבי מרגישות היום גלובאליות הרבה יותר מתחושת אחריות חברתית‬
‫או מחויבות (לאומית) שחשו בעבר‪ ,‬הולכות ומתנתקות רגשית מישות לאומית‪-‬מדינית או קהילתית בה גדלו וצמחו‪.‬‬
‫אותן אליטות מרגישות 'ניידות' וזאת לעומת השכבות הנמוכות אשר נפשית וגם פיזית הנן 'תקועות'‪ .‬הייתי אפילו‬
‫מקצין זאת במעט ואומר שאותן אליטות נהנות ומרוויחות מחיסול ענפי הייצור והתעשייה במערב פעמיים‪ :‬הגדלת‬
‫רווחים מחד (בהקטנת עלויות ייצור בסין‪ ,‬לדוגמה) והגדלת זמינות מעמד משרתים‪-‬שומרים‪-‬מאבטחים בשכר נמוך‬
‫בסביבתם מאידך‪ .‬אינני רוצה להיות נאסטי‪-‬מרושע במיוחד כדי לרמז על הגדלת זמינות או 'הוזלות' במיני 'שירותים‬
‫אישיים' אחרים‪...‬‬

‫דייויס טוען שאותם 'מתייאשים' חדלו להאמין לעובדות ומחקר מדעי ומעדיפים תחושות בטן ושמועות‪ ,‬ובעצם‬
‫מסמנים את תום 'תקופת ההשכלה' שהחלה במאה השבע עשרה‪ .‬הוא מאשים אותם שנהגו כמכורים לסמים בנושא‬
‫'הברקזיט' בבריטניה‪ ,‬ומסמן אותם כקלים להסטה והסתה; חלקם אפילו מסרבים לחסן את ילדיהם והופכים בכך‬
‫'סכנה בריאותית'‪.‬‬

‫‪Why Brexiteers and drug addicts act the same way‬‬

‫הוא אינו משתמש בביטוי זה במפורש כי אם במשתמע‪ ,‬בהצביעו על ירידה משמעותית באחוז הילדים שאינם‬
‫מתחסנים 'בזריקה משולשת' ובהתפרצות מגיפת חצבת בבריטניה מתחילת שנת ‪ . 2018‬באותה הזדמנות הוא מסווג‬
‫אותם לקהל בוחרי טראמפ ומשטרים פופוליסטיים באירופה (איטליה‪ ,‬פולין והונגריה)‪.‬‬

‫דייויס ככל 'אינטלקטואל אמיתי' מתיר לעצמו גם כמה סתירות פנימיות‪:‬‬

‫טוען שקיים חוסר אמון במומחים בקרב הציבור (אספסוף?) הבוחל בנאורות והשכלה‪ ,‬אך מדגיש כי שירותי‬
‫הבריאות בבריטניה נהנים מאמון מלא (הכיצד?) ואינו טורח להסביר את העלייה באחוז 'סרבני החיסונים'‬
‫והתפשטות החצבת לאור יוקרת מערכת הבריאות‪ ,‬לכאורה‪.‬‬

‫לא טורח לנמק מדוע 'תומכי ברקזיט' נוהגים כמו 'מכורים לסמים'‪ ,‬וטוען (במקום?) להיותו א‪-‬פוליטי‪...‬‬

‫דייויס מכהן כראש מכון 'מחקר כלכלי פוליטי' יוקרתי‪ ,‬אך הוא אישית חף (ופטור?) מלימודי כלכלה‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫וכפרופסור גמור אינו מבין שאינו מתווה פתרון כי אם מהווה סמן יפה ואפייני של הבעיה‪ .‬אפשר שהוא מאפיין‬

‫‪106‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫תופעה אודותיה מלינה אייריס מרדוק‪ ,‬העדר דוגמה אישית בחוגי הפילוסופיה במובנה הנרחב והסתפקות בחקירת‬
‫מתודולוגיות‪.‬‬

‫דייויס גם יודע להפגין שליטה יפה ביחצ"נות בכלי תקשורת מובילים‪ ,‬ועיתון 'גרדיאן' מפרסם פרק מספרו תחת‬
‫הכותרת ‪:‬‬

‫‪How feelings took over the world‬‬

‫כדי להרחיב מעט את תחומי הגיאוגרפיה נביא מסמך (מסוג 'הנעה לפעולה' להצלת הדמוקרטיה) תחת הכותרת‪:‬‬

‫‪The Republic at Risk‬‬

‫למרות שמתיימר להיות א‪-‬פוליטי אף הוא (נכתב בחסות פרופסורים בני 'ליגת הקיסוס' של אוניברסיטאות ארה"ב)‬
‫הנו מנשר פשקווילי למדי‪ ,‬אך יחד עם זאת אינו יכול ואינו מנסה להסתיר את משבר חוסר האמון בציבור האמריקני‬
‫ואת גורמי היסוד לכך‪ ,‬ומכאן חשיבותו‪.‬‬

‫ומבריטניה וארה"ב הכבירות והנשגבות בחזרה לפרובינציית ארצנו הקטנטונת‪ .‬פרופ' שלמה אבינרי תוקף את‬
‫עמדותיו של ד"ר טאוב תחת הכותרת 'שתי הטעויות של גדי טאוב' במאמר (עיתון 'הארץ' ‪ )29.09.2018‬ומנצל‬
‫זאת לתאר להסביר ולהנהיר את עקרונות הדמוקרטיה 'הנכונה' לשיטתו‪.‬‬

‫‪https://www.haaretz.co.il/whtzMobileSite/opinions/.premium-1.6512869‬‬

‫שתי טעויות לאבינרי‪ :‬האחת ברמה הצורנית – בהעדפת הדמגוגיה‪ ,‬והשנייה ברמהעניינית – בעיוורון (במקרהטוב)‪.‬‬

‫בהעדפתו את הדמגוגיה מנסה לטעון אבינרי שהזוכה בבחירות (בתצפית ממגדלי השן?) נשיאות ארה"ב היא בעצם‬
‫הילרי קלינטון‪ ,‬וכי 'אספסוף' אתונה הדמוקראטית דן למוות את סוקרטס משום העדר 'עלית מתווכת'‪ ,‬כאילו‬
‫דוקטורים למשפט לא איישו בהמוניהם את מנגנוני האס‪.‬אס‪ .‬והגסטאפו! כאילו‪...‬‬
‫ברמהעניינית הוא מתעלם מהעובדה שזה כחצי מאה עשר מדינות מצביעות באופן די קבוע בעד מועמד דמוקראטי‬
‫בעוד עשר מדינות מצביעות בעד הרפובליקני‪ ,‬מי רוצה לנחש כיצד נראית התפלגות ההשכלה (מנוע 'ניידות'‬
‫לכלכלה 'גלובאלית') של בני אותן מדינות? רמז‪ :‬העשר הראשונות בצמרת והעשר האחרות בתחתית‪ ...‬אך חמור‬
‫מזה‪ ,‬הוא מתעלם ממצב בו בעבר דיברו רק על 'בגידת האינטלקטואלים' אך כעת אפשר להצביע בברור על 'בגידת‬
‫האליטות' בכל חתך‪.‬‬
‫תחת התייפייפות אודותיה מתפייט אבינרי בסיפורי סבתא של "מוסדות וולונטאריים" מתווכים (ללא דוגמה‬
‫קונקרטית אחת‪ ,‬כמקובל בקרב יודעי כל) קיימת מציאות של פשיטת רגל כללית‪:‬‬
‫נורמות נפוטיזם והעברת תיקי בוררות‪-‬גישור למקורבים בקרב 'העליונים'‪.‬‬
‫מגרבזים‪-‬יעקובינים‪-‬ז'דנובים באמנות‪-‬רוח‪-‬תרבות בחסות מינויי אפרצ'ניקים‪' ,‬בוסים' של המפלגה‪ ,‬ומאלף לקרוא‬
‫את ראיון הפרידה מהסינמטק של אלון גרבוז ‪ -‬איש הגון שאכן תרם למוסד אותו ניהל גם אם מעט יותר מדי‬
‫(כארבעים שנה)‪ ,‬בו נחשף כיצד האח הבכור בהיותו בכיר בהסתדרות 'השתיל' אותו במוסד חדש שהומצא לשם כך‬
‫‪https://www.haaretz.co.il/whtzMobileSite/gallery/cinema/.premium-MAGAZINE-1.2733085‬‬
‫ובאשר לעיתונות והתקשורת‪ ,‬למי פרופ' אבינרי התכוון בדיוק בעניין זה‪ ,‬לנוזס? שכחנו את מלחמות העולם נגד‬
‫'ישראל היום' ואת הצעותיו "המפתות"?‬
‫יכול היה להצחיק אלמלא כל זה היה אוכל בקרבינו כסרטן מפיץ גרורות‪.‬‬
‫תחת "מוסדות וולונטאריים לתיווך הדמוקרטיה" עליה מהגג הפרופסור‪ ,‬התבסס כאן משקע חבורות מאפיה של‬
‫אינטרסנטים‪-‬מקורבים שאמנותם‪-‬גניבת עיני הציבור (וקופתו)‪:‬‬
‫פייק‪-‬ניוז‪ ,‬פייק אנשי רוח‪ ,‬פייק אקדמיה וכעת אפשר להוסיף גם פייק‪-‬משפטולוגיה‪.‬‬

‫וכאן מתבקשת השאלה‪ ,‬ומה בכך? האם זה סוף העולם? התשובה היא שסוף העולם לא‪ ,‬אך סופה של חברה‬
‫מערבית‪-‬דמוקרטית אולי כן‪ ,‬אך אין זו גזירת גורל‪.‬‬

‫‪107‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫משפטולוגיה – פייק משפט‬
‫בתי המשפט מפרשים את הדמוקרטיה בצורה מעוותת בכך שרואים בחופש ההתבטאות כמעט את חזות הכול‪ .‬זו‬
‫גישה המסלפת את כוונת המחוקק באשר להפצת מידע ‪ -‬רצון בסיסי לאפשר לאזרח ולבוחר להיחשף למכסימום‬
‫מידע נכון במטרה לאפשר קבלת החלטות מושכלות ורציונאליות‪.‬‬
‫בישול 'מידע' כפי שעשתה אילנה דיין בפרשת סרן ר' תוך עריכה מגמתית ושתילת קטעי ווידיאו‪-‬אודיו שאינם‬
‫קשורים לאירוע הינה כוונה תחילה לסילוף אמת‪ ,‬נקודה‪ .‬הבעיה איננה טכנית ‪ -‬העדרה של שקופית 'אילוסטרציה'‬
‫זו או אחרת (שמופיעה לשניות ספורות וממהרת להיבלע ולהעלם) כי אם היד הקלה על שולחן העריכה בבישול‬
‫חומרים ואזלת היד של העומדים בראש הרשות המפקחת על התקשורת‪ ,‬שאיננה מנסה לאכוף כללים כלשהם‬
‫לריסון תופעה אשר זוכה לכינוי‪ ,‬פושטקי משהו‪ ,‬בציבור הרחב ‪' -‬פייק‪-‬ניוז'; כינוי שאינו 'מכבד' ואינו 'ראוי'‪ ,‬מן‬
‫הסתם‪ ,‬אך אין נכון ממנו‪.‬‬
‫קיימות דרגות שונות של 'בישול' מידע ואריזתו לשם הפצתו וקיים תחום אפור רחב למדי של פרשנות והבעת דעה‬
‫אותם אסור להגביל‪ ,‬כמובן‪ ,‬אך קיים 'שחור או לבן' ברמת 'שקר' או 'אמת' שהפך הפקר בחסות בתי המשפט‪.‬‬
‫בית המשפט בכל ארץ דמוקראטית צריך ויכול להגן על הציבור מפני 'פייקבוק' על כל מופעיו‪ ,‬בהכירו בעובדה כי‬
‫אי אפשר לנהל דמוקרטיה כלשהי תחת מסכי עשן‪-‬שקרי שמפיצים בעלי עניין בהטיית אמת למיניהם‪.‬‬
‫מדובר באתגר שאינו בגדר 'משימה בלתי אפשרית' כי אם רף אשר כל בית משפט 'סביר' חייב להיות מסוגל לעמוד‬
‫בו‪.‬‬
‫הבעיה שבית המשפט העליון כשל להבין איננה מצומצמת לתחום 'לשון הרע' כי אם צורך אמיתי (שאין דחוף ממנו‪,‬‬
‫אולי) בהגנה על האזרח במסגרת 'חוק כבוד האדם'‪.‬‬
‫אותו חוק שאהרן ברק הפך כלי ניגוח המחוקק במסגרת מחטף‪-‬פוטש חוקתי‪ ,‬חייב לספק הגנה אפקטיבית ולא רק‬
‫דקלרטיבית על 'כבוד האדם וחירותו' בגיבוי כלים למניעת הפצת מגיפת‪-‬מידע‪-‬מסולף‪-‬מבושל‪-‬מעוות בכלי תקשורת‬
‫ההמונים‪ .‬האם הלעטת הציבור בדלוחין חדשותיים אינה בגדר הפרת 'חוק יסוד ‪ -‬כבוד האדם'?‬
‫באופן דומה אך שונה‪ ,‬הפעם לא בעודף פאסיביות ואדישות כי אם בעודף אקטיביות חטא (לדעתי) ביהמ"ש שוב‪,‬‬
‫ותרם להגברת הבלבול ולהפחתת אמון הציבור; בתופעה של עודף אקטיביות הנקראת 'אקטיביזם שיפוטי' אשר‬
‫אצלנו זכה לפן נוסף‪' ,‬המהפכה החוקתית' – שאולי ניתנת להשוואה למהפכת משה‪ ,‬גם אם חסר מבחן מימד הזמן‪.‬‬
‫'אקטיביזם שיפוטי' הינו תופעה שמנתחים אנשי אקדמיה ומשפט בעולם כולו וכמובן שמקומה של ישראל אינו נפקד‬
‫בנושא‪ ,‬קל וחומר בנושא 'המהפכה החוקתית' שמסתבר כי הינו 'פטנט' די ייחודי לישראל‪ ,‬הזוכה גם לסיקור‬
‫אינטנסיבי וביקורת (חיובית או שלילית) בפרסומי אנשי האקדמיה‪.‬‬
‫לא ניכנס כאן לעבי קורה זו (שאינה נושא פרק זה) למרות שמדובר בנושא מכובד‪ ,‬ונסתפק באזכור מאמרים‬
‫שהתפרסמו בנושא‪ ,‬בהנחה שכל המעוניין יוכל להיעזר ברשימה (חלקית זו) לקריאה עצמית נוספת‪:‬‬

‫ניתוח 'האקטיביזם השיפוטי' על מופעיו בעולם המערבי ובישראל‪ ,‬ע"י פרופ' אנדרה מרמור (אונ' בר‪-‬אילן)‪.‬‬

‫ניתוח כוונות (והצהרות בזמן אמת) המחוקק לחוקי היסוד ‪ -‬לעומת פרשנות 'העליון ' ואהרן ברק‪ ,‬ע"‬
‫פרופ' גדעון ספיר (אונ ' בר‪-‬אילן)‪.‬‬

‫סקירת ספרו של פרופ ' מני מאוטנר ' משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת'‪ ,‬ע"י ד"ר‬
‫נבות (המרכז הבינתחומי‪ ,‬הרצלייה)‪.‬‬

‫ראיון העיתונאי אורי פז עם פרופ ' מני מאוטנר תחת הכותרת 'הליברל האחרון'‪.‬‬

‫האמת היא שקצת מצחיק לראות את האקדמיה ממשיכה לשבת במרומי מגדל השן (ולא לראות דבר)‪ ,‬להמשיך‬
‫להתדיין בשצף קצף אודות 'המהפכה החוקתית' של אהרן ברק‪ ,‬משמעויותיה לדמוקרטיה ולחוקה הדמוקרטית של‬
‫ישראל בהתהוותה‪ ,‬בעוד גג הבית בוער‪ .‬קצת מצחיק ואפילו מעורר קנאה לצפות בשלווה סטואית של פרופסורים‬
‫שיודעים תמיד להתעלם מן הלהבה המכלה בעודם חוקרים סימני עשן ועקבות פיח‪ .‬יש החוקרים אפילו את הסוגיה‬
‫'האם פרופ' מני מאוטנר הוא ליבראל אמיתי המנסה אכן לרסן את האקטיביזם או שבעצם נוקט בעמדתו ממניעים‬
‫שברמה הטקטית'‪ ,‬דהיינו כדי לחזק את האקטיביזם השיפוטי‪ ...‬אפשר לחשוב שמני מאוטנר (שאני קורא את‬
‫מאמריו בעניין רב‪ ,‬אגב) הוא מפקד הגדוד אשר יוביל את נחיתת הצנחנים בגדמ"ע בליל ה‪ 16-‬לאוקטובר ‪, 73‬‬
‫וחייבים לתהות על קנקנו של מפקד‪-‬מוביל הכוח של המאמץ הקריטי של אוגדת שרון (במטרה לבצע ניסיון הכרעת‬
‫מלחמה שעלול גם להסתיים במלכודת מוות) כדי לדעת האם יצלח במשימתו‪ .‬אריאל שרון לא קיים מערכת דיונים‬
‫מלומדים שכאלה‪ ,‬והטיל את המשימה על דן זיו (שגם נדרש 'לארגן' כמה עשרות זחל"מים כדי להיות מסוגל לנייד‬

‫‪108‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בכלל את אנשיו אל קו המים) והסביר לו (בדיעבד) שבחר בו כי ידע על פי הכרות של כעשרים שנים שמעולם לא‬
‫חמק מביצוע משימה ולו מן הקשות והמסוכנות‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬הלא אריאל שרון פאשיסטונר ידוע‪ ,‬מה לו ולדיוניםלומדים‪...‬‬

‫עשרים השנים האחרונות סיפקו לא מעט סיבות לתהייה האם 'המהפכה החוקתית' אכן מטרתה להוות את המגן‬
‫פרופ אהרן ברק או נועדה למצגות מלומדות בדבוס כמו גם 'פורום‬
‫'‬ ‫האחרון של האזרח הקטן כפי שאוהב להכריז‬
‫סבן' כפסאדה יפה לניסיון 'השתלטות' על 'גרעין השליטה של החברה'‪ ,‬כפי שנוהגים לתאר במגזינים כלכליים‬
‫המסקרים מאבקי בעלי עניין בחברות ציבוריות‪ ,‬ולהכתיב אג'נדה של מיעוט על מדינת ישראל‪.‬‬
‫אם זו התחושה המקרקרת בבטן מפעם לפעם‪ ,‬הרי שהחודש האחרון סיפק לא מעט ראיות לכך שהאזרח הקטן‬
‫מעניין את המיזנתרופים של הפלוטוקראטיה‪-‬המישפטולוגית כקליפת השום במקרה הטוב‪ .‬לאחרונה נתקלתי במאמר‬
‫שלכאורה אינו קשור לכך כלל‪ ,‬כותרת בעיתון 'הארץ' מתאריך ‪ 26.10.2018‬מקשה 'שאלת המיליונים‪ :‬מי נרצח‬
‫קודם'‪.‬‬
‫‪https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6594263‬‬

‫סיפור מזעזע אודות משפחה שנספתה כולה בשואה‪ ,‬אך אבי המשפחה רכש נדל"ן מניב בעת ביקור בארץ כהכנה‬
‫לעלייתה; קנה אך איחר את הרכבת‪ ,‬ונשלח ברכבת לאושוויץ‪ ...‬שארי משפחת האם והאב רצים שוב ושוב‬
‫לביהמ"ש עם ראיות חדשות לכאורה‪ ,‬כדי לבסס קביעה\החלטה מי נרצח קודם בידי הנאצים ימ"ש‪ ,‬כדי לזכות בכל‬
‫הרכוש‪ ,‬עפ"י חוקי מדינת ישראל‪.‬‬
‫איך‪ ,‬לכל השדים והרוחות‪ ,‬נוצר מצב בו בית משפט ישראלי 'מכשיר' תוצאת רצח משפחה בידי הנאצים‪ ,‬כדי לקבע‬
‫'מצב משפטי תקף' שיקבע (עפ"י דיני ירושה) משפחת מי מזוג הנרצחים זכאית לכל הרכוש‪ .‬האם אפשרי אבסורד‬
‫מישפטולוגי גדול מזה? ברור שאין זו אשמת השופט בערכאה נמוכה יחסית כי אם התשתית הרעועה והמכשילה‬
‫שסלל בית המשפט הגבוה לצדק לרגליו הכושלות והניגפות של השופט לענייני משפחה‪ ,‬שאנוס עפ"י פרשנות‬
‫העליון לפסוק בין סקילה לחריבדיס‪.‬‬
‫חוקים אינם חסרים‪ ,‬אך האם אין תפקיד העליון לפרש‪-‬לבנות‪-‬לאחד בין בליל חוקים‪ ,‬ולייצר את האינטגרציה‬
‫הנדרשת‪ ,‬לכונן את תשתית התקדים והפסיקה כדי למנוע מצב בו יאחז איש בצוואר אחיו?‬
‫האם 'העליון' באמת טרח ושקד ובנה תשתית הגנה לאזרח‪ ,‬כפי שמציג זאת 'אשף המכירות' של העליון (ברק)‪,‬‬
‫למען תהיה אכן 'הגנה' לאזרח הקטן מפני זכויות או קביעות שהן תוצאת מעשה בידי מחוללי פשע?‬

‫ניקח מקרה פשוט יותר‪ ,‬המדבר על 'הודאות' שנסחטו מנחקרים תוך ביצוע פשיעה בידי חוקריהם‪ :‬בין במכות‬
‫ועינויים‪ ,‬בין באיומי רצח (כפי שנטען ונתקבל ע"י ביהמ"ש בתיק מנהלי קופת חולים 'מאוחדת') או בשיטות‬
‫נפשעות אחרות (ואין הכוונה למניעת שקית שוקו או להפרת הסכמות דומות)‪ ,‬אשר בארה"ב (ואפילו ברוסיה‪ ,‬עפ"י‬
‫החוק היבש) אסורות תחת דיני ראיות במשפט הפלילי – פסילת 'פירות העץ המורעל'‪ .‬כבר בשנת ‪ 1977‬כתב‬
‫השופט חיים כהן כי הינו מודע לדרך לא‪-‬דרך בה נוקטים חוקרים‪ ,‬אז מה? גורנישט‪ ,‬וכך נאלץ לקדם את פניו של‬
‫עמוס ברנס (בהיותו שבר כלי) בשערי הכלא לאחר שחנן אותו הנשיא‪ .‬בארץ הקודש רק בסביבות שנת ‪ 2012‬על‬
‫פי החלטת הנשיאה בייניש נפסלו ראיות מסוימות בלבד ובאופן בלתי נחרץ וברור דיו‪.‬‬

‫הרבה יותר נחרץ‪ ,‬לבטח פיוטי ונמלץ‪ ,‬היה כ' המשנה לנשיא חשין‪ ,‬אשר נישא על כנפי המוזה בפס"ד (ע"א חביב‬
‫נגד מדינת ישראל) באמרו‪ ' :‬חוק איסור הלבנת הון‪ ,‬תש"ס‪( 2000-‬החוק או חוק איסור הלבנה)‪ ,‬חוק חדש הוא‬
‫עימנו‪ ,‬וכשמו כן הוא‪ :‬ייעודו הוא להילחם בתופעה של "הלבנת הון"‪ ...‬חילוט אינו עונש‪ ,‬במשמעותו המובהקת של‬
‫מושג זה ותכליתו אינה "עונשית"‪ ,‬אלא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו"‪ .‬מסתבר שכאשר מדובר בחילוט כספים‬
‫לקופת המדינה (ולא להגנת האזרח הקטן) הדברים ברורים יותר‪ ,‬ממש ליריים ‪ -‬וכך מאפשרים לחלט כספים‬
‫'חשודים' גם אם בעליהם עדיין לא הורשעו כלל‪ ,‬כן 'זכויות' או לא ‪ -‬כדי לרצות נאורים רמים ונישאים בפורומים‬
‫בינלאומיים‪.‬‬
‫ורק דבר אחד שכח כ' המשנה לנשיא חשין בשירתו המתפייטת‪ ,‬שכח להדגיש את העיקרון שעשוי להתיר קשר‬
‫גורדי של בעיות בהן אסור וממולכד האזרח הקטן‪ ,‬שכח להדגיש כי העיקרון הבסיסי הן זה העומד בבסיס פסילת‬
‫'פרי העץ המורעל' והן בחילוט בהתאם לחוק מלחמה 'בהלבנת הון' או פשיעה כלשהי‪ ,‬עיקרון אשר חייב להיות תקף‬
‫בכל הוואריאציות של החוקים השונים העוסקים בפירות או תוצאות פשע‪ ,‬העיקרון‪' :‬אין אדם קונה זכות‬
‫קניינית ברכוש שהושג כתוצאה מביצוע עביר ה'‬

‫‪109‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫"רכוש" ‪ -‬מקרקעין‪ ,‬מיטלטלין‪ ,‬כספים או זכויות‪ ,‬לרבות תמורתו של רכוש כאמור‪ ,‬וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש‬
‫כאמור או מרווחיו; הנ"ל לקוח מטיוטת תזכיר חוק ‪ -‬חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה)‪ ,‬תשע"ב‪ , 2012-‬אך‬
‫העיקרון עתיק יומין וקדום‪ ,‬עיקרון שמנסה לאיין את העוול (תוך זהירות לא לייצר עוולות חדשות קשות ממנו‪ ,‬כמובן)‪,‬‬
‫עיקרון שימיו כימי המשפט‪.‬‬
‫כך יכול וצריך היה 'העליון' ליצוק תכנים ולפרש את מעשה המחוקקים‪ ,‬ולפרוש רשת ביטחון לאזרח הקטן בכל‬
‫מקרה בו יינגף‪ ,‬אילו אכן חפץ ליצוק תוכן אמיתי לעיקרון בסיסי אחר – מטריית המגננה שעל החוק לתת לאזרח‬
‫הקטן והחלש‪ .‬הלא זה הדבר המוכרז קבל עם ועדה ומופיע בכל פרק פתיחה בכל קוד חוקים קדום עוד‬
‫במסופוטמיה!‬
‫זה הפתיח החוזר מופיע וכתוב בקודקס חמורבי‪ ,‬אשנונה‪ ,‬אור‪ ,‬לפית אשתר ואחרים‪.‬‬

‫אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬קל ונעים להתפייט ולזרוק מילים נשגבות שיצוטטו אחר כך בפורומים וכנסים בינלאומיים‪ ,‬שהמרחק‬
‫בינן לבין דאגה אמיתית לגורל האזרח הקטן כרחוק מזרח מן המערב‪.‬‬
‫מה שבאמת מעניין את 'המורמים מעם' הוא כוח‪ ,‬כוח‪ ,‬ועוד כוח‪.‬‬
‫להלן דוגמה נוספת לכך‪.‬‬
‫מאמרה של יהודית קרפ (מי שהייתה משנה ליועץ המשפטי לממשלה דורית בייניש‪ ,‬בתפקיד שהוא כפול‪ ,‬הן‬
‫יועמ"ש והן ראש התביעה) בעיתון 'הארץ' מתאריך ‪ 02.11.2018‬מהווה סיכום והצגתכלית של גישות שכאלה‪:‬‬
‫תחת 'הפליק פלאק של גדי טאוב' ‪https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6614689‬‬

‫היא תוקפת את גישתו של ד"ר טאוב שהציע את האופציה לנסות לשכנע את הציבור במקום לעצב את רצונו במכות‬
‫פטיש כמעשה נפח נגד סדן‪.‬‬
‫טאוב ניסה לגונן על זכות הציבור להשתתף בעיצוב צורת המשטר הדמוקרטי הרצוי לו והרחיק לכת לזכות העומדת‬
‫לו להכריע (באופן דמוקרטי‪ ,‬תוך קיום משאל עם‪ ,‬סביר להניח שלכך כיוון 'המשורר') אפילו בסוגיית ביטול‬
‫המשטר הדמוקרטי עצמו‪...‬‬
‫קרפ רואה בזאת 'כשל לוגי' ופירכה‪ ,‬באמרה כך‪ ' :‬אין צורך להרחיב את הדיבור על הכשל הלוגי הזה ועל פירכת‬
‫הטיעונים‪ .‬בשם הדמוקרטיה ‪ ,‬כפרשנותה בידי המחבר‪ ,‬הוא מבקש להגן על זכות הרוב לחסלה‪ ,‬כפי שקרה במדינות‬
‫שונות‪ ,‬ודי להזכיר את ברית המועצות ואת גרמניה הנאצית'‪ ,‬סוף ציטוט‪.‬‬
‫בדברי הבל אלה מגולמים‪ ,‬למרות שמדובר רק במשפט מורכב אחד‪ ,‬כמה דברים החושפים את פרצופה האמיתי של‬
‫'נאורות משפטולוגית' של חוג מסוים‪ ,‬המנסה לתפוס מעמד של 'אפוטרופוס' על הציבור תוך הצגתו 'בלתי כשיר'‪:‬‬
‫א‪ .‬בסדר החומרה‪ ,‬מן הקל את הכבד‪ ,‬אפשר לקבוע בשקט כי אין כשל לוגי בדברי טאוב‪ ,‬וכי הכשל הלוגי‬
‫קיים רק בראש התובעת הנכבדה בטענתה זו‪ .‬הדמוקרטיה כמכשיר שלטוני הינה אופציה אחת מני רבות‬
‫שאפשר די בוודאות להראות כי בתנאים מסוימים קיימות חלופות מסוימות אחרות היעילות ממנה‪ ,‬בעוד‬
‫שקבלת החלטות באופן דמוקרטי ע"י העם הינה העיקרון למימוש רצון הציבור‪ ,‬ואין כל סתירה לוגית אם‬
‫במשאל עם דמוקרטי (ללא זיופים כמובן) מחליטים על מכשיר ניהולי‪-‬שלטוני שמתבקש לתקופת זמן‬
‫קצובה או ממושכת‪ .‬מדובר בהחלטה שאינה קלת משקל‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬אך בדומה לשבט שמחליט כי אינו‬
‫יכול להמשיך להתקיים במרחב המחייה המסורתי של אבות אבותיו וכי עליו לקחת את מקל הנדודים‬
‫ולנסות להכות שורש במקום אחר‪ ,‬אין בכך 'כשל לוגי' לא מני ולא מקצתי‪ .‬אפשר להביא דוגמה אחרת‬
‫של הצבעת בעלי מניות בחברה לשנות את אופי וצורת מסגרות הניהול בחברה‪ .‬אפשר להקצין זאת למצב‬
‫בו קבוצת בעלי מניות מנסה להצביע לשלילת זכויות של בעלי תעודות אחרות(כגון אג"ח)‪ ,‬או אפילו‬
‫לשלילת זכות הצבעה של קבוצות בעלי מניות מסוימות או אפילו לשלילת זכות הצבעה של כל בעלי‬
‫המניות‪ ,‬לרגל הנפקת מניות חדשה (בתהליך יציאה מתהליך 'פשיטת רגל' לדוגמה) וגם אם מדובר‬
‫בצעדים דראסטיים וכבדי משקל‪ ,‬עדיין‪' ,‬כשל לוגי' לא קיים בכך‪ ,‬לא מעט חברות עשו זאת דווקא בחסות‬
‫והגנת בית המשפט וצ'פטר ‪ . 11‬אפילו משפטנית דגולה כגב' קרפ אמורה להבין זאת‪.‬‬
‫ב‪ .‬נובע מדברי קרפ למעשה‪ ,‬כי בעוד מותר לנהל 'מלחמות עולם' כדי לבסס את 'קדושת זכות הפרט' (עד‬
‫כדי ביטול חוקים ואיזוני שלטון קיימים)‪ ,‬כאשר 'פרט' ועוד 'פרט' נפגשים (עם יתר 'הפרטים' הופכים‬
‫לציבור) ומסכימים ביניהם‪ ,‬כי אז אין עומדת עוד 'זכות' בסיסית למדי ‪ -‬זכות ההחלטה של אדם בגיר‬
‫באשר לגורלו; דהיינו‪ ,‬אסור לתת לאוסף בעלי 'זכות' לרצון פרטי לממש את צבר 'זכות' הרצון הפרטי‬
‫כקבוצה‪ ,‬האין בכך כשל לוגי פשוט למדי? עדיף להגיד בפשטות‪ ,‬ובלי להתקשקש יתר על המידה בהגיגי‬
‫'לוגיקה'‪ ,‬כי מדובר בניסיון קבוצת מישפטולוגים זעירה ומיליטנטית להפוך 'אפוטרופוס כללי' לציבור‪ ,‬כי‬
‫הם יודעים מה טוב לו‪ ...‬האם הדבר מזכיר למישהו את הבולשביקים? אולי על הציבור לקבל החלטה פה‬

‫‪110‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אחד‪ ,‬במשאל עם‪ ,‬לוותר על כל זכויות חתימה והחלטה באשר לגורלו משפחתו ילדיו כמו גם נכסיו‪,‬‬
‫ולהעבירן לידיהם הנאמנות (והדמוקרטיות ביותר!) של קרפ‪-‬אבינרי‪-‬ברק‪.‬‬
‫ג‪ .‬משתמע מדברי המשפטנית המלומדת קארפ כי לציבור 'דמוס' אין זכות להכריע בגורלו‪ ,‬אך כיצד נוהגים‬
‫ואיך מתנהלות מדינות דמוקרטיות פאר‪-‬אכסלנס אחרות? שווייץ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בה מתקיימים משאלי עם‬
‫בסוגיות ונושאים בעלי השלכה ציבורית נרחבת (כדוגמת אופי שירות המילואים בצבא‪ ,‬שהוא 'צבא העם'‬
‫באופיו) באופן סדיר ואיש מעולם לא טען שמדובר בהליך בלתי דמוקרטי‪ ,‬או כי יש להגבילו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בראש סולם החומרה השקר וסילוף עומדת המצאת סיפור שלא היה ולא נברא‪ ,‬אודות 'החלטה דמוקרטית'‬
‫של הציבור בברה"מ הבולשביקית וגרמניה הנאצית לבטל את הדמוקרטיה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בעוד שידוע כי‬
‫מדובר בקבוצות שוליים קטנות יחסית שנקטו בכל דרך תחבולה ואלימות אפשרית כדי לבטל את‬
‫הדמוקרטיה‪ .‬הסילוף והשקר בראש סולם היררכיית החומרה בדברי קרפ‪ ,‬וזאת בהתחשב בעברה כתובעת‬
‫ומשנה לתובעת הכללית‪ ,‬ולמרבה הצער (שלא לדבר על עזות המצח) דבריה אלה מתפרסמים בשבוע בו‬
‫הולכת ומסתעפת פרשת הסילופים‪-‬טיוחים‪-‬עיוותים במשפטי זדורוב‪ ,‬בו נבדקו רק עשרים שערות מתוך‬
‫שבעים! שערה נוספת נשלחת לבדיקה על חשבונו לאחרונה‪ ,‬בעוד שערות שהתגלו קפוצות בכף ידה של‬
‫הנרצחת לא נבדקו‪ ...‬אפשר שלא לחוש דחף לתלוש את שערות הראש‪ ,‬אחת לאחת?‬

‫'המהפכה החוקתית והאקטיביזם המשפטי ' בראי הטהרנות – הצעת מחקר לאקדמיה ‪.‬‬
‫גם אם לעולם אין לקפוץ למסקנות מחקר מראש‪ ,‬בבסיס הצעתי מונחת אקסיומה‪ ,‬המגובה עובדות‪:‬‬

‫אין הבדל בין נקמנות‪-‬טהרנות משפטולוגים המסוגלים לנהל כך את משפטי זדורוב על‬
‫ספחיהם נגד רופאי המכון לרפואה משפטית לבין נקמנות‪-‬טהרנות עמיתים למקצוע שעמדו‬
‫בראש המשטרה המיוחדת לביטחון הרייך השלישי – גסטאפו וצמרת האס‪.‬אס‪ .‬עתירי תארי‬
‫דוקטוראט למשפטים‪ .‬מדובר בארגונים עתירי דוקטורים (למשפט) בשיעור חסר תקדים ‪-‬‬
‫כחמישים אחוזים (לא תמצא לכך אח ורע אפילו לא בקופת חולים‪ )...‬כמוצג בדף (מעין מדגם)‬
‫שבנספח ה' הלקוח מתוך הספר‬

‫‪Topographie des Terrors – GESTAPO, SS und Reichssicherheitshauptant auf dem "Prinz-‬‬

‫‪Albrecht-Gelande" Eine Dokumentation‬‬

‫מחוץ לפקולטות למשפט לא תמצא באף לא ארגון דוגמה לכך‪ ,‬וכך גם עצמת תמרור האזהרה המשתמע מכך ‪-‬‬
‫נושא הראוי למחקר של קרמניצרים צדקנים מחד כמו גם אנשי מקצוע רציניים מתחומי הפסיכולוגיה‬
‫(וההפרעות הנפשיות המניבות רעב מתמיד לטרף) מאידך‪.‬‬

‫רק טבעי שאישיות מופרעת ואלימה תחפש פורקן‪ ,‬ואין מוצלח משחרור יצרים 'ברישיון' באחד ממנגנוני‬
‫האכיפה‪ .‬אין 'ציד אדם' מוצלח מזה הניתן לשלבו בתפקיד פטריוטי‪ ,‬בתפקיד רשמי תחת כסות 'הגנת הציבור'‪,‬‬
‫גם ברייך ה‪ . 3-‬אך כיום המודעות לכך קיימת; ישנם מנגנוני סינון שמטרתם למנוע זאת‪ ,‬ולא כל אחד כישרוני‬
‫בלהטוט כמו יעקב פרי‪ ,‬לא כל אחד רב‪-‬מאג ביכולות להערים ולהתל במערכת‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לא רק בפרקליטות אפשר לקבל 'רישיון ציד אדם'‪ ,‬ישנם כיום גם "ארגוני זכויות" בשפע‪ ,‬גופים‬
‫אחרת‬
‫‪.‬‬ ‫המצליחים לנקז ולשאוב לתוכם בעלי הפרעות לצורך ניתוב פעילות אלימה לכסות משפטולוגית זו או‬
‫דוגמה לכך קיבלנו לאחרונה‪ ,‬להשערתי‪ ,‬במופע שהפגין ראש ארגון 'בצלם' במועצת הביטחון‪.‬‬
‫תחת הכותרת 'למה לדבר? כדי למחות את החרפה' הוא מסביר בעיתון 'הארץ' את נימוקיו למעשיו‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫טלה תמים‪ ,‬אך עיון בויקיפדיה מעלה גם אפשרויות אחרות‪ ,‬ואפשר להסתכן בהשערה‪ ,‬גם אם על פניו נראית‬
‫מרחיקת לכת‪ ,‬אודותיו (להלן מצוטטים דברים שפורסמו בתגובתי למאמר 'הארץ' הנ"ל בגרסת האונליין)‪:‬‬

‫"הצדיק" אלעד‪ ,‬שלא ימוש מפיו 'נער'‪ ,‬או 'נערים'‪" ,‬הנביא חגי" שהתנדב לשרת ביחידת 'חוקרי שבויים'‪ ...‬כי חייב לחוש‬
‫את מגע האלה בידו; להנחית אלה בראש מכוסה ברדס או להכניס בתחת שלכפות‪ ...‬זן מסוים של הקאפו מן המחנות‬

‫‪111‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫שמתעלל בילדים וחסרישע‪ ,‬כפי שהטיבו לתעד ק‪.‬צטניק ('פיפל') חורחה סמפרון ('המסע הגדול') ואחרים‪ .‬אלימות של‬
‫פריקתיסכול הומוסקסואלי באיצטלה של 'ענישה' לשם תיקון עולמות‪...‬‬
‫"צדיק" שמבט אחד בפרצופו מאפשר לסווגו‪' :‬דיוקן האמן (קפטיין יקוב ‪ -‬יעקב פרי למשל) כאיש צעיר'‪ ...‬טיפוסים‬
‫ידידותית שבעת אימוני ניווטים הייתה מציעה לנו‬
‫‪,‬‬ ‫נאלחים מסוגם הצליחו להפוך עלינו אוכלוסייה ערבית שהייתה ברובה‬
‫להתכבד בתה ('צאי) וממתקים (שאסור היה לנו לקבל‪ ,‬והקפדנו) אך מים לשתייה לקחנו‪ .‬מנוולים שהצליחו לעשות את‬
‫הבלתי יאומן – להפוך חמולות ושבטים להיות 'עם' תחת מכבש הנאבוט של 'הנביא חגי'‪ ,‬קפטיין יקוב‪ ,‬קפטיין ג'ורג'‬
‫ושות'‪.‬‬
‫פירות רקובים כדוגמת יעקב פרי וחגי אלעד יעברו על כל הכללים כדי להיות בעמדה של'נאבוט ביד'‪ ,‬ממש לא חשוב מי‬
‫האובייקט‪ ,‬בין אם כראש שב"כ או מנכ"ל 'בצלם'‪ ,‬לא חשוב‪ ,‬העיקר להכניס ת'נאבוט למישהו‪.‬‬
‫'פסיכולוגיסטיקה בגרוש'? אולי‪ ,‬אך כחיילים צעירים "זכינו" באחת הסדרות להתאמן גם תחת 'ידיהם האמונות' של מיני‬
‫'קפטיין ג'ורג' שלא חדלו לדבר על 'נאבוט בתחת'‪ ,‬להפחיד אותנו‪ ,‬אבל צחקנו להם בפרצוף‪ ,‬כי רק אחד שהוא ('פעיל‬
‫זכויות' להט"ביסטי) מסוג 'הנביא חגי' אחוז התרגשות מן הנאבוט‪ ,‬אנחנו החיילים פשוט חירבנו על טיפוסים כמוהם‬
‫והמשכנו הלאה‪ .‬ביבי אמר וידע מה אמר; ראה וחווה כחייל ומפקד‪ ,‬המשגיח מלהט החרב המתהפכת‪ ,‬שלא יפעילו‬
‫ת'נאבוט באופן מתהפך ‪...‬‬
‫חווייה מעניינת ומאלפת‪ ,‬שמאפשרת בהמשך חייך לזהות ולסווג "צדיקים" כמותם מקילומטר‪ ,‬והם ישנם‪ ,‬גם במקומות‬
‫הכי הכי 'מכובדים'‪ .‬טיפוסים שיזייפו הכל‪ ,‬יעוותו הכל‪ ,‬יכופפו הכל כדי להאכיל את החיה מדי יום ביומו‪ ,‬לתת פורקן‬
‫לחיה שבתוכם‪ .‬פשוט צריך להביט ולראות מי מניף את הנאבוט ללא הרף‪ ,‬בין אם בחדר החקירות או במועצת הביטחון‬
‫של האו"ם‪' .‬אלימות! אלימות! אלימות!' הם מצווחים‪ ,‬השלכה‪-‬עצמית של האלימות הכלואה בתוכם‪ ,‬אותה משליכים על‬
‫זולתם‪.‬‬

‫"טהרנים מתקני עולם" מזן ניקולאי יז'וב (‪. ( Ежо́в‬‬

‫נאבוט בתחת? אוי‪ ,‬א‪-‬ברוכ! אבוי לאזניים שכך שומעות‪ ...‬געוואלד‪ ,‬גם אם בדברי גליציאנער חצוף המתיימר‬
‫לכתוב בסגנון 'פושטק' עסקינן‪ ...‬איך יבוא שיקוץ שכזה בקהלנו?‬
‫מה עושים‪ ,‬מה עושים?‪ ...‬אולי נטען‪' :‬אמת דיברתי'‪' ,‬נושא רציני הראוי לבדיקת חוקרי האקדמיה'? 'אין זה‬
‫הזמן המתאים לתקינות פוליטית שהביאתנו הלום?‪' .'..‬שעת חירום' וכיוצ"ב? אך תירוצים שכאלה‪ ,‬התחמקויות‬
‫מסוג זה‪ ,‬תרגילי 'אמת לשעתה' למיניהם שמורים רק למורמים מעם ‪ -‬מגזע דיין – רק לכבודם ייתפרו 'בעליון'‬
‫פסיקה נשגבת‪ ,‬לא לגליציאנערים שרגליהם מבוססות‪ ,‬כפשוטי עם‪ ,‬ברפש המדמנה‪.‬‬
‫לנו נשארה רק בנליה‪,‬‬
‫לא של הרוע כי אם בנליה של עבודה שחורה‪ ,‬פלס דלי ושפאכטל‪ ,‬כלי מתמטיקה ובנייה‪,‬‬
‫נעשה הצבה‪:‬‬
‫נאבוט = פרח‬
‫תחת = שאנז אליזה‬
‫וואה‪-‬לה! פרח בשאנז אליזה למוסטאפה דיראני נכון שנשמע פחות דיכאוני? פרסק טרה‪-‬שארמנט‪ ,‬מסייה‪...‬‬

‫הצעה למגני דמוקרטיה אמיתיים‪.‬‬

‫וכעת אפשר גם להציע הצעה נוספת‪ ,‬פרט לצורך לחקור באקדמיה פתולוגיות‪-‬טהרנות בקרב משפטולוגים‬
‫דגולים‪ ,‬הצעה שתכליתה לחזק את הדמוקרטיה ולאפשר לאבירי הדמוקרטיה להגן עליה מפני אויב וצר‪:‬‬
‫היה וירצה 'העליון' לפסול חוק יסוד שהתקינו לנו ח"כים שונאי דמוקרטיה‪ ,‬אדרבא ואדרבא‪,‬‬
‫יתכבד ויביא את ההכרעה בנושא בפני הגוף היחידי בארץ אשר נושא באחריות!‬
‫ביותר‬
‫‪,‬‬ ‫יתכבד ויביא את ההכרעה בנושא בפני הגוף הנושא באחריות המיניסטריאלית והפרטיקולארית‬
‫יתכבד ויביא את ההכרעה בנושא בפני הגוף היחידי בארצנו אשר משלם את המחיר‪ ,‬גם אם כבד‪ ,‬עד תומו‪.‬‬
‫איזה? היש בארצנו? מדינה שזכתה למהפכה חוקתית אך טרם זכתה במילה עברית שמשמעה ‪accountability‬‬
‫לדעתי גוף זה ישנו‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬היה וירצה 'העליון' לפסול חוק יסוד שהתקינו לנו מחוקקים שאין דמוקרטיה בליבם‪,‬‬
‫יביא זאת להכרעת 'דמוס' – הגוף האחד בארץ שהוא נטול פריבילגיות כלשהן ועל כן סתם חשוף בצריח‪,‬‬
‫יתכבד ויביא את ההכרעה בנושא בפני הגוף שכל אחד‪ ,‬מימין ומשמאל כאחד‪ ,‬רשאי לדחוף לו ת'נאבוט לתח‪...‬‬
‫פארדון! שוב התבלבל הגליציאנער‪,‬‬
‫פרחים בשאנז אליזה‪,‬‬
‫ערוגות פרחים בשאנז אליזה‪ ,‬וואזות מפוארות גדושות פרחים בשאנז אליזה‪.‬‬
‫ואגב‪ ,‬היו דברים מעולם גם בשאנז אליזה‪ ,‬ב‪ , 1968 -‬פרחים בשפע היו גם היו שם‪...‬‬
‫אפשר וצריך להביא הכרעה שכזו‪ ,‬כמו שעושים בשווייץ (פאשיסטונרית ידועה) למשל‪.‬‬
‫משאל עם‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫יהיו שישים אחוזים ויותר שיתמכו בהצעת 'העליונים'? יבוטל החוק וייזרק לפח האשפה של בניין הכנסת‪.‬‬
‫אך היה ולא תזכה ההצעה בארבעים אחוז אפילו‪ ,‬כי אז מדובר כאן במסקנה ברורה – הצבעת אי‪-‬אמון היא‪.‬‬
‫וכיצד יש לפרש זאת‪ ,‬לדעת המומחים 'המתפייטים אודות חשיבות 'איזונים ובלמים'?‬
‫כיצד יש לתקן חוסר איזונים אשר כה חשובים והכרחיים?‬
‫נכון‪ ,‬כי אז על נשיא העליון ומשניו המכהנים ללכת הביתה‪ ,‬לפנות מקומם לאחרים ואחראיים מהם באיזונים‪,‬‬
‫כדי למנוע מאנשי מקצוע רשלניים‪ ,‬העלולים להפר את האיזונים‪ ,‬להפוך את הוואזה על פיה‪.‬‬
‫כבר התרגלנו לוואזה כמו שהיא‪ ,‬ולא נסכים שיהפכו לנו אותה‪ ,‬כי 'יש גבול'!‬
‫?‪Fair enough‬‬

‫זה המקום להזכיר כי משפטולוגים לא חסרו גם לארגון ק‪.‬ג‪.‬ב‪ .‬וכמובן שלא חסרו במערכי תביעה ממשפטי‬
‫פראג ועד טיהורי מוסקבה ‪ -‬צחי לשון כולם‪ ,‬המתנסחים ברהיטות‪ ,‬הבקיאים בציטוטים הנכונים להגנת העם‪,‬‬
‫תמיד‪.‬‬
‫את רוממות הלשון וצחצוחי המליצה של אהרן ברק ועושי דברו'במהפכה החוקתית' ראוי‪ ,‬אולי‪ ,‬לסכם‬
‫באנקדוטה קטנה‪ ,‬שמציבה דברים במקום מעניין גם אם לא ממש באולימפוס ‪' -‬משפטי זורק הנעל'‪ ,‬על‬
‫הנשיאה בייניש והנשיא בוש‪.‬‬

‫אצלנו ובעיראק של מליקי הם 'קיבלו' שלוש שנות מאסר‪ ...‬האין זו קורלציה מופלאה?‬
‫אגב‪ ,‬בעיראק הפחיתו את ענשו לשנה אחת בעוד אצלנו לשנתיים‪.‬‬

‫‪On April 7, 2009, the sentence was reduced to one year from three years. Judge‬‬
‫‪Abdul Sattar al-Beeraqdar, spokesman for Iraq's Higher Judicial Council, said the‬‬
‫‪court reduced al-Zaidi's sentence because he is young and had no previous criminal‬‬
‫‪record. Iraqi Prime Minister Nouri al-Maliki argued al-Zaidi could have faced 15‬‬
‫‪years in jail or even execution for insulting a visiting head of state.‬‬

‫בעוד הפילוסופים מתפלספים‪ ,‬הסוציולוגים מטיפים והמישפטולוגים יורקים אש ולהבה‪ ,‬הגג כבר בוער מעל ראשנו‬
‫– כשל כה חריף באבדן אמון הציבור המסוגל לכלות משטרים דמוקראטיים לא חווה המערב מעולם‪ ,‬וזה כבר לא‬
‫רק בחזקת 'הגיגיו של גליציאנער'; השבוע מצטרף להבעת דעה זו גם מי שעבד מול כמה וכמה נשיאי ארה"ב כיועץ‬
‫וכנשיא הבנק הפדרלי‪ ,‬פול וולקר‪ ,‬וראה דבר או שניים בחייו‪ .‬לעניות דעתי הוא כבר מבין כי ארה"ב בעצם נתונה‬
‫בעיצומה של 'מלחמת אזרחים'‪ ,‬גם אם אין זו מלחמה בין 'הצפון' למדינות 'דרום' (אם כי כאז כן עתה מדובר‬
‫בכלכלה נטו)‪ ,‬גם אם אינו מכנה זאת כך‪ .‬בראיון לעיתון ניו‪-‬יורק טיימס אשר הובא במגזין דמרקר‪ ,‬תחת הכותרת‬
‫המדאיגה 'כאוס בכל מקום' ‪https://www.themarker.com/wallstreet/.premium-1.6613145‬‬

‫וולקר מזהה באופן ברור קבוצות של בעלי עניין‪ ,‬מיעוט בטל בשישים (לא בכספו כמובן) אשר מצליח 'לבשל'‬
‫החלטות בוושינגטון לטובתו על גבם של האזרחים וארה"ב ככלל‪ ,‬ואיש אינו יכול להאשימו בהיותו 'קומוניסט'‪...‬‬
‫למרות מחלתו הקשה הוא מקדיש את זמנו שאוזל והולך כדי להתריע בפני הסכנה המוחשית לארה"ב כחברה‬
‫ומדינה בעידן בו איש לא מאמין עוד לאיש באמרו‪' :‬אנחנו נמצאים בכאוס אמיתי‪ ...‬הכבוד לממשל‪ ,‬הכבוד לבית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬הכבוד לנשיא‪ ,‬הכל הלך‪ ...‬אפילו הכבוד לבנק הפדרלי‪ ,‬זה רע מאוד‪ ...‬איך אפשר לנהל דמוקרטיה‬
‫כאף אחד לא מאמין במנהיגות במדינה?' סוף ציטוט‪.‬‬
‫אולי אפשר להתנחם בכך שמאז עידן בחירת הנשיא טראמפ כבר מדברים על כך בגלוי‪ ,‬בעוד קודם לכן אפשר היה‬
‫להתפלמס‪-‬להתפלסף אודות כמות התראות גלי עשן הנדרשת כדי להחליט כי 'שריפה פרצה'‪ ,‬כפי שאוהבים‬
‫הפילוסופים‪ ,‬ויחד עם זאת גם להוריד מעט מכובד האשמה המתגוללת לפתחו של ביהמ"ש ואהרן ברק; מן הראוי‬
‫ומן ההגינות לעשות זאת כי בתופעה גלובאלית עסקינן‪ ,‬וצריך שיהיה גבול אפילו לאשמת היהודים‪...‬‬

‫אין ספק שאנו חיים בעידן שהפך גן עדן למפיצי שקרים בכוונה תחילה‪ .‬הם כמובן אינם מזדהים כך כי אם מנצלים‬
‫את כלי התקשורת להפקת‪-‬הפצת תדמית מרשימה‪ ,‬בחסות תארים מפוצצים של 'מומחים למשפט'‪' ,‬מומחים‬
‫לממשל'‪' ,‬מומחים לתקשורת'‪' ,‬מומחי דעת קהל'‪' ,‬מנתחי פרופילים'‪ ,‬וכיוצ"ב‪ .‬כדי לא להישמע מתבכיין מן הסוג‬
‫'מה רעים הזמנים כעת‪ ,‬אח‪ ,‬כמה נפלא היה' חייבים לציין כי 'הבלופ' אינו פטנט חדש‪ ,‬תמיד התקיים‪ ,‬ומצבו‪ ,‬תודה!‬

‫‪113‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫תמיד מצוין‪ ,‬גם אם נעטף במיני ז'רגון אחרים‪ ,‬ועדיין‪ ,‬תוצאת אבדן אמון כללי של הציבור כיום מתחילה להזכיר‬
‫עידנים שאחריתם רעה‪.‬‬
‫החשש הוא ששכחנו מושג יסוד – 'אמת' – מה היא בעצם‪ ,‬אמינות ותפקידה‪ ,‬כאן על הארץ ובקרבנו‪ ,‬לא בעדת‬
‫מלאכי מרום‪.‬‬
‫בפרק זה (פרק ב' ) בעבודתי‪ ,‬ניסיתי לרענן ולהזכיר מושגי יסוד ‪ -‬מקורות 'אמת' תוך הבאת דוגמאות המסוגלות‬
‫להוות השראה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬הן על דרך החיוב והן על דרך השלילה‪ ,‬בהפרכת מספר 'אמיתות' מלומדות‪ ,‬בגדר 'גרסא‬
‫דינקותא'‪ ,‬תפיסות שכה התרגלנו אליהן שלא יעלה על הדעת לערער עליהן‪ ...‬האמנם?‬

‫לא הגון להיפרד ללא 'צימוק' להמתקת פרק שאינו מתוק במיוחד‪ ,‬לצערי‪ .‬במוסף 'כלכליסט' של ‪11.10.2018‬‬
‫התפרסם מאמר של קרן צוריאל הררי‪ ,‬תחת הכותרת 'מדעי החירטוט ‪ -‬מדעי הרוח בהלם‪ :‬שלושה חוקרים חצופים‬
‫הצליחו לפרסם שורת מאמרים הזויים (מפוברקים) במגזינים מקצועיים מובילים‪ ,‬וחשפו כיצד הפוליטקלי‪-‬קורקט‬
‫בלע את השיח האקדמי'‪.‬‬
‫מדעי הרוח בהלם? האמנם? עוד מישהו? למה אני לא?‬

‫גם ברור‪ ,‬מאידך‪ ,‬שלא נסיים פרק זה בליצנות ואין מתאים מדברי ‪ Keats‬מתוך ‪Ode on a Grecian Urn‬‬
‫' ‪'Beauty is truth, truth beauty; that is all ye know on earth; and all ye need to know.‬‬

‫‪114‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫פרק ג‪ .‬השפעות (בנוסף לתרבות יודו‪-‬נוצרית) פניקיות‪ -‬עבריות‪ -‬יהודיות משנות עולם ‪.‬‬
‫יש להדגיש כי בפרק זה לא יידונו השפעות היהדות‪ -‬נצרות‪ ,‬אשר נלעסו עד דק‪ ,‬כי אם אלמנטים‬
‫נוספים ‪.‬‬

‫ג‪ '.1.‬סחר גלובאלי ' פניקי לעומת שיטת הקולוניאליזם הרומי לעשיית עושר – בחינה‬
‫כלכלית‪.‬‬

‫לפרק זה יתבקש משוב ד"ר שידלובסקי אלדד‪.‬‬

‫ד"ר שידלובסקי הוא ראש מחלקת המחקר במשרד האוצר‪.‬‬

‫אין כוונה להציג את הפניקים כמלאכי ם עלי אדמות או צדיקים כי אם ניסיון לגולל ‪ ,‬ללא רומנטיזציה ‪,‬‬
‫פרקטיקה של 'קולוניאליזם מסחרי ' בה נקטו‪ ,‬שיטה שפסה מן העולם מפני הקולוניאליזם האימפריאלי‬
‫– בניית אימפריות בשיטה הרומית הקלאסית ‪ -‬הכרעה וכיבוש ברוטאלי בכידוני הגייסות ‪ ,‬וחזרה‬
‫להיות דומיננטית בעולמנו ב עשורים האחרונים לאחר אלפי שנות היעדרות ‪.‬‬

‫ג‪ .2.‬עברית מקראית בשפות אירופה‪ :‬העברת מילים והשפעה תרבותית‬

‫פרק קצר זה יביא כמה עשרות דוגמאות של מעבר מילים פניקיות‪ -‬עבריות‪ -‬מקראיות לשפות אירופה ‪,‬‬
‫בין דרך 'תחנת המעבר' בשפה היוונית ובין במישרין לעמק הריין ‪ ,‬והשפעתן בהתהוות הציביליזציה‬
‫בצפון אירופה ‪.‬‬

‫מבוא‪ .‬מילים כפלטפורמה לנורמות במזרח ובמערב‬

‫וכדרכנו בקודש ‪ ,‬נחזור על האמירה כי אין חפץ בהשראה ללא יצירה ‪ ,‬דהיינו תכל 'ס‪ .‬אותו אוצר מלים‬
‫שהעבירו היהודים לאיר ופה‪ ,‬אך חשוב מכך מערכת ערכים בסיסיים להתהוות ציביליזציה אשר‬
‫קדמו לה עדרי הומו‪ -‬סאפינס המשוטטים במרחב האירופי תוך שנוהמים ונוהגים כחיות טרף‪ ,‬מהווה‬
‫מקור לעידוד ולתקווה ‪.‬‬

‫מאוד אופנתי כיום להביט בייאוש על העולם המוסלמי למשוך כתפיים לספוק כפיים בייאוש ולקונן ‪ ,‬אך‬
‫אם נבין את תרומם היהודים ‪ ,‬גם אם נעשתה שלא ברצונם (ולרוב שלא בטובתם )‪ ,‬לאילוף חיות פרא‬
‫שבאירופה קל להבין כי בקצב המהיר בו עוברים ערכים אלה ממוקד 'הקולוניה האימפריאליסטית " אל‬
‫כל הסובבים אותה ‪ ,‬ירצו או לא ‪ ,‬בין אם יכחישו זאת ובין אם לאו ‪ ,‬בתוך מאה שנים נחיה כאן בסביבה‬
‫מתקדמת ומפותחת מזו שבאירופה‪ .‬אין להקל ראש בכישורי הלמידה והתפיסה של שוכני האזור ‪,‬‬
‫שנראה כי לא בכדי היה ערש הציביליזציה ‪ ,‬ולא רק בשל אקלימו ‪.‬‬

‫קל להביט במשטר אסאד ולהתייאש ‪ ,‬אך זה בטל בשישים לעומת הטבח שנהגו הצלבנים‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫חיות הטרף של אירופה נחלצו ממצב זה רק לפני מאות אחדות של שנים ‪ ,‬ועוד בתקופת הרפורמציה‬
‫נהוג היה להטביע התנגד ויות בנחלים של דם שלא היו מביישים את השבטים הברבריים שהשמידו‬
‫את בגדד בעת פלישת המונגולים ‪ .‬תגידו 'תקופת ההשכלה' שינתה את האדם באירופה? לא כה מהר‬
‫משתנה טיבו וטבעו של אדם‪ ,‬גם אם עוטה חליפות מחויטות ומשנן רפליקות ממחזות שיקספיר ‪,‬‬
‫ולראייה הטבח שהטביע את אירופה בדם רק במאה העשרים (פעמיים !) ובמובן זה יש בכך הסבר‬
‫מסוים גם אם חלקי לחוקר שואה לתהייה שהביע לא אחת פרופ' ישראל גוטמן באשר למחוללי‬
‫'השואה'‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫'המתייאשים' מן האסלאם מונים את כל הסיבות הלא נכונות לייאוש ם‪ ,‬בין היתר טענת שווא לדגנרציה‬
‫גנטית כתוצאה מדורות רבים של נ ישואי בני‪ -‬דודים הרווח ים ומקובלים בחברה זו‪ .‬ובכן אין הבל‬
‫מטופש מזה‪ ,‬ולראייה ‪ ,‬מנהג זה שרווח אלפי שנים גם בין יהודים לא גרם לדגנר ציה‪ ,‬על כל פנים לא‬
‫עצר בעד היהודים להיות שיאני פרס נובל ‪ ,‬גם אם מחלות תורשתיות מסוימות אכן הרימו ראש‬
‫בתנאים אלה‪ ,‬ואפשר כי יהיו שיסו וגו שאיפת מצוינות כסוג של 'מחלה'‪ .‬עדיין ‪ ,‬כל זאת מתגמד ובטל‬
‫בשישים לעומת 'גילוי‪ -‬עריות‪ -‬מאסיבי' בקנה מידה המוני‪ ,‬שרווח באירופה עד לסיום העת הפיאודלית ‪,‬‬
‫ממש 'אתמול' במושגי גנטיקה ‪ .‬האם נכון יהיה לכנות את אירופה 'חברה פטריארכאלית' (הנובעת‬
‫ממאות בודדות של 'אבות') תרתי משמע?‬

‫המושג 'הברונים השודדים ' כבר הפך למושג ספרותי מאז הספר הנושא שם זה‪ ,‬אך כדי להיזכר‬
‫במקורו ראוי לצטט מדברי קצין הצי של ארה "ב באשר למנהגי הבדואים בהם נתקל בארץ הקודש‬
‫במסגרת משימת חקר חבלי הארץ מצדי עמק הירדן‪ ,‬אותה ביצע באמצע המאה ה‪ ,19 -‬ואותה מסכם‬
‫בדו"ח מאלף (מלווה באיורים נפלאים ) בספרו ‪The Narrative of the United States Expedition to‬‬
‫‪ the Jordan Valley and the Dead Sea – Lynch‬אשר בו כך הוא כך כותב‪:‬‬

‫‪(p. 238) DESCRIPTION OF THE JORDAN‬‬

‫‪…' proved that their fathers had exchanged vows and the sheep claimed were consequently‬‬
‫‪restored.‬‬

‫‪These Bedawin are pretty much in the same state as the barons of England and the robber‬‬
‫…'‪knights of Germany were some centuries back‬‬

‫חשוב לזכור כי מדובר בקצין אינטליגנטי שנבחר בידי מפקדי הצי למשימת מחקר בארץ מרוחקת‬
‫ועלומה ‪ ,‬אדם שאינו מתיימר להיות היסטוריון ‪ ,‬אך מתאר בגילוי לב ‪ ,‬ללא אינטרס וללא כחל ושרק‬
‫(נטול פילטרים של 'תקינות') את דעותיו ‪ ,‬ומשקף את הידוע לאנשים משכילים בארה "ב אודות עברה‬
‫הלא רחוק של 'אירופה הנאורה ' ומנהגי שוד‪ -‬אונס‪ -‬רצח של בעלי זרוע – 'ברונים'; סטנדרטים שמן‬
‫הסתם חקוקים גם בזיכרונם הפרטי של קציני ארה "ב שמשפחותיהם נמנו (בדומה לג'ורג' וושינגטון‬
‫עצמו) על צבא בריט ניה מתקופת שלטונה של אנגליה במושבותיה בארה "ב‪ ,‬פחות ממאה שנים קודם‬
‫לזמן כתיבתם‪.‬‬

‫הסופר עמוס עוז רוצה 'להרגיש אירופה '? אדרבא‪ ,‬בבקשה‪ ,‬כל שעליו לעשות הוא לבעול את בנותיו‬
‫כדי 'להרגיש בלגיה '‪ .‬יוסיף לבעול גם את נכדותיו (פרי אותם גילויי‪ -‬עריות )? 'ירגיש אנגליה '‪ ,‬פשוט‬
‫ביותר‪ .‬כפרים ועיירות באירופה נבעו מחלציו של פר הרבעה אחד ‪ ,‬כפי שנהוג בלהקות של חיות פרא ‪,‬‬
‫בעת שבעל הזרוע 'לוקח את שמגיע לשליט ' בליל הכלולות של נתיניו (" זכות" שמעולם לא נשמעה‬
‫כמותה בקרב עמי המזרח הקדום‪ ,‬נהפוך הוא‪ ,‬הנביא נתן לא היסס להוקיע את מעשה דוד באוריה‬
‫החתי‪ ,‬ואפילו הכובש הגדול בהיסטוריה אלכסנדר הגדול נהג בכבוד בבנותיו של השליט הפרסי‬
‫המובס ובכך נתן דוגמה אישית להתנהלות הראויה \הנדרשת)‪ ,‬בחסות ברכה מקדשת של הכנסייה‪...‬‬
‫לא גילוי‪ -‬עריות חד‪-‬דורי (כפי שהת רחש בבית המלוכה של מצרים העתיקה גם אם מתרחש וחוזר‬
‫בכמה דורות)‪ ,‬כי אם גם דו ותלת דורי ‪ ,‬בעל זרוע שמוליד צאצאים מבנותיו ואח "כ גם מנכדותיו –‬
‫מעשה לוט כהתנהלות בסיסית של 'אצולת אירופה ' אלפי שנים‪ ,‬שלא לדבר על גילוי‪ -‬עריות שלא‬
‫מדעת בין צאצאיו בכפר ‪ .‬אסור ללכת שולל אחר תארי 'אצולה' ובדיות 'אבירות' שניסו (והצליחו ) אותם‬
‫רוצחים‪ -‬שודדים‪ -‬אנסים לזרוע כמו גם ברכת הכנסייה כדי לזרוע מסך עשן סביב הוויה זו ותוצאותיה ‪.‬‬

‫מי שלא הלכה שולל אחר טיבם של השולטים באירופה הייתה המשוררת מארי דה‪ -‬פראנס אשר חיה‬
‫וכתבה בחצייה השני של המאה הי"ב‪ ,‬דווקא אישה הייתה זו שאזרה אומץ ו נתנה ביטוי לכך ביצירתה ‪,‬‬

‫‪116‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫גם אם נאלצה להסתפק באופן מרומז ומשתמע כדי לעבור את מחסומי 'התקינות ' דאז‪ .‬היא תיארה‬
‫אותם גינוני "אבירות " מזויפת ‪ ,‬עליהם התחקתה מקרוב משחר נעוריה כפי הנראה‪ ,‬עת הייתה רוכבת‬
‫ומתרועעת בחברתם כאילו הייתה 'נסיך' שחינוכו מייעד אותו להנהגת מסעות‪ -‬רצח שכאלה ולא נסיכה‬
‫שברירית וחלושה ‪ .‬בהקדמה לאחת הבלדות היא כותבת‪:‬‬

‫‪'Je suis tres heueuse, tres desireuse aussi de vous raconteur la veritable histoire du lai‬‬
‫‪nomme… et de vous dire avec exactitude pourquoi, comment et a partir de quelles sources il‬‬
‫‪a ete compose' - Mille et cent ans de Poesie Francaise, p. 105‬‬

‫‪' -‬בשמחה וגם בנפש חפצה אספר את ההשתלשלות האמיתית‪ ,‬בשיר ששמו‪ ...‬ואגיד לכם בדייקנות‬
‫מדוע‪ ,‬כיצד ומאילו מקורות הורכב '‪ .‬כך כותבת מארי‪ ,‬נסיכה‪ -‬נורמנית באנגליה ‪ ,‬אשר אמת או פחד‬
‫מבעלי זרוע רצחניים אינ ם מרתיעים אותה‪.‬‬

‫מעללי בית מדיצ'י ובית בורג 'ה אינם בחזקת היוצא מן הכלל במימד העשייה‪ -‬פשיעה כי אם בעיקר‬
‫במימד התיעוד והתהודה להם זכו ‪.‬‬

‫פלא שגילויי דגנראציה אירופית שכזו באים לידי ביטוי בהתנהלות קולוניאלית‪ -‬ברברית מזן חסר אח‬
‫ורע ? בארגונים כדוגמת האס ‪.‬אס‪ ?.‬בשתיקת\הסכמת הכנסייה ? במגיפת שתיינות וסמים באירופה ?‬
‫חוקר השואה פרופ ' ישראל גוטמן כתב שככל שהוא חוקר ומהפך בעניין אינו מצליח לרדת לשורש‬
‫המניע‪ .‬גם אם יש להיזהר מלהיאחז באילן גבוהה‪ ,‬כך גם אני מוצא עצמי חושב תמיד 'הלא זה בלתי‬
‫נתפס‪ ,‬לא יאומן (ולכן כה קל להכחשה מסיבה זו) ממש'‪ .‬אפשר כי מצוקת מגבל ת הבנת תופעה כה‬
‫קיצונית בחוסר אנושיותה דוחפת גם לסוג פתרונות קיצוניים – הסבר מסוג 'דגנראציה '‪ ,‬וגם אם‬
‫מדובר בהסבר קל מדי (שאינו מוכח דיו ) אין בנמצא מבוססים וטובים לאין שיעור ממנו ‪...‬‬

‫אותות וסימנים די ברורים לדגנרציה קיימים בבתי המלוכה והאצול ה של אנגליה גרמניה ואירופה בכל‬
‫הדורות ‪ ,‬המלך אדוארד השני‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬וחבר מרעיו ובראשם הרוזן מקורנוול (גייבסטון ) ‪ -‬התנהלות‬
‫של יצורים נאלחי ם שאמנם מתהדרים בתארי 'אבירות ' אך המרחק בין 'אבירות ' לבין סיאובם כרחוק‬
‫מזרח מן המערב; לא תמצא לכנופיה שכזו אח ורע במונרכי ות של העולם העתיק‪ ,‬ולו גם אצל שליטים‬
‫שעלו מהמעמד הפחות והבזוי ביותר בטרם שלחו יד במלכיהם כדי לרשת את שלטונם‪ .‬גם בבריטניה‬
‫המודרנית לא חסרו ת דוגמאות דגנרציה שכאלה ‪ -‬מעריצי נאצי ם לא חסרו באנגליה‪ ,‬לא בממשלתה‪,‬‬
‫לא בצבאה ולא בארמון בקינגהם (שלא לדבר על ארמון משפח ת ברנאדוט שהמשיך לארח בכירים‬
‫נאצים גם לאחר תבוסתם ולציידם במסמכי מעבר של הצלב האדום כדי למלטם ממשפט)‪ ,‬מרשל‬
‫האוויר המלכותי האריס ‪' -‬המפציץ'‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬לא נבדל מהגרמנים בערכיו \שיטותיו ‪ ,‬למעט הדרגות‬
‫הבריטיות שענד ‪ .‬כבר אמר בגילוי לב האדמיר ל נימיץ ‪ ,‬אדמירל צי ארה "ב בפסיפיק ‪ ,‬בעת עדותו‬
‫מצילת החיים למען עמיתו מפקד הצי הגרמני דוניץ ‪ ,‬כי לא היה ה בדל בתפיסות ובדרכי ההתנהלות‬
‫של ציי בעלות הברית והגרמנים ‪ .‬נראה שבאהבתו ליהודונים ‪ ,‬מרשל האוויר המלכותי האריס אף‬
‫התעלה על אבותיו הסאכסונים ‪ ,‬וטרפד את הצעת צ'רצ'יל להפציץ ולפגוע במתקני ההשמדה של‬
‫אושויץ בעת השמדת יהדות הונגריה ‪ ,‬בטענה לקשיים טכניים – סוג חיית אדם שלא היסס למחוק‬
‫אוכלוסיות ערים בגרמניה גם אם לא הכילו מתקני תעשייה \ תשתית\צבא משמעותיים והטיל את חיי‬
‫אנשיו אל חומת נ"מ גרמני קטלני משל היו חפיסות קלפים – נבהל מקשיים טכניים ‪ ,‬לפתע פתאום‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬צ'רצ'יל יכול היה ‪ ,‬אילו באמת רצה‪ ,‬לעשות לו ת'מוות כדי לכופפ ו (כפי שידע לעשות למפקדים‬
‫אחרים)‪ ,‬אך הסתפק בתשובת הארס‪ ,‬סליחה‪ ,‬האריס‪ ,‬שהיה נחוץ להפצצה הרצחנית (שלא רבים היו‬
‫נלהבים כמותו לבצעה) שעשה‪ ...‬זו כמובן סטייה מן הנושא ולכן נסתפק בכך ונעצור כא ן‪ .‬מי שירצה‬
‫לקרוא עוד אודות 'אבירות' אירופית וגינוני 'אצולה' שמונצחים גם על קירות קתדראלות אירופה (רמז‪:‬‬
‫בתבליטי חזירים יהודיים בשלל פעילויות יהם) יעיין במאמרה המאלף (כתמיד) של נועה מנהיים 'בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬כולנו חזירים '‪' ,‬מוסף הארץ' ‪. 03.08.2018‬‬
‫‪117‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נראה כי שוב וש וב נגזר על היהודים לממש את גורלם ההיסטורי‪ -‬מקראי להיות 'אור לגויים '‪ ,‬גם אם‬
‫שלא בטובתם וגם אם תוך תשלום מחירים יקרים ; לא תמיד 'התלמידים' מלאי הכרת תודה וטובה‬
‫למוריהם‪ ,‬כידוע ‪ .‬אך אין סיבה לא ללמוד מאומה מן העבר ‪ ,‬אין סיבה לחזור שוב ושוב על אותן טעויות ;‬
‫ביהדות ל א קיימת הגישה הפט ליסטית שהינה יוונית במקורה אודות הגורל העיוור ('מוירא ' גורל ממנו‬
‫אין מנוס ‪ ,‬אותו מפליאה לתאר מרי רנו ‪'- Mary Renault: The King Must Die -‬מות ימות המלך')‪,‬‬
‫שאין לשנותו ‪ ,‬כפי שהביעו ראשוני המחזאים היווניים ‪' .‬אור לגויים '? אפשר‪ ,‬אולם אך ורק במחיר‬
‫שהוא נסבל במושגי אומה ‪.‬‬

‫מקור לתקווה נובע גם מספרו של המזרחן שהסתלק מאתנו לאחרונה ברנאד לואיס [‪ ,]44‬אשר‬
‫מדגיש את התפקיד הטראגי שמשחקת השפלת הנשים באסלאם ככלי שמנציח פיגור מחד‬
‫והתנהגויות מדכאות \אלימות מאידך‪ .‬המושגים ‪ Women Rights; Women Emancipation‬עוברים‬
‫לאורך כל ספרו כחוט השני ‪ ,‬ולדעתו אין עוד אפשרות לעצור מומנטום זה ‪ .‬דעתי כדעתו‪ .‬יש מקום‬
‫לאופטימיות ‪.‬‬

‫בספרו אודות החופש בעולם העתיק ‪ ]45[ Freedom in the Ancient World – H. J. muller‬מציג‬
‫המחבר רכיבים שאותם הוא מצא אצל העבריים הקדמונים (ע' ‪ ,)129‬כפי שמשתקפים במקרא‪,‬‬
‫להבטחת עקרונות חופש‪:‬‬

‫א‪ - 'Stiff-necked' .‬תכונה אותה הוא רואה אצל 'האבות' וצאצאיהם‪ ,‬שאינם נרתעים מהבעת‬
‫עמדותיהם‪ ,‬אפילו לא ממיקוח עם אלוהיהם ‪.‬‬

‫‪ Resistance to authority‬תכונה נוספת אצל העברים הקדמוניים ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫שתי הנקודות אף יורחבו בעת הדיון בפרק העוסק בכך אך בשל ב זה אפשר לציין כי 'איי‬
‫עיקשות ' שכזו אפשר לזהות לא מעט בעולם האסלאמי יחד עם תופעה חדשה יחסית‬
‫באסלאם ‪' -‬התנגדות לכוחניות '‪ ,‬שני רכיבים שעשויים לבסס את האופטימיות שמביע‬
‫ברנארד לואיס ‪.‬‬

‫בהפוך על הפוך‪ ,‬מקור תקווה ‪ ,‬כאמור‪ ,‬הוא דווקא נקודת ההתחלה הנמוכה של אירופה‪ ,‬שבאה לידי‬
‫ביטוי גם בתיאוריו של יוליוס קיסר את המלחמות ה גאליות‪ ,‬כפי שרשם במו ידיו ‪ .‬כבר בפרק הראשון‬
‫משתמעת ונובעת הברבריות של אותם שבטים‪ ,‬אך לדעתי הוא עושה זאת בהיסח דעת‪ ,‬כך שאפשר‬
‫לנטרל כוונות זדון ש אולי התגנבו לכתיבתו ‪ ,‬שאינה חפה מהטיות 'הפוליטיקה '‪ ,‬בכך לא נאשים אותו‪...‬‬
‫ובמילותיו שלו ‪:‬‬

‫‪…and they are the nearest to the Germans, who dwell beyond the Rhine, with whom they‬‬
‫‪are continually waging war; for which reason the Helvetii also surpass the rest of the Gauls in‬‬
‫‪valor, as they contend with the Germans in almost daily battles, when they either repel‬‬
‫‪them from their own territories or themselves wage war on their frontiers', end of quote‬‬
‫‪from 'Gallic War' - C. Julius Caesar.‬‬

‫כפי שניכר בדבריו הוא אינו מנסה לפסול (ולהגזים במומיהם ) אלא דווקא חולק כבוד לאומץ ליבם‬
‫ומסווג לפ י קריטריון זה גאליים‪ ,‬אקוויט ניים ‪ ,‬הלווטיים ובלגיים ‪ .‬קיסר משתמש במילה שאין מכובדת‬
‫ממנה ברומא‪ ,virtue ,‬אליה נקשרו תיאורים ופרשנויות כיצד יש לחנך להשגת 'ווירטו ' רומאי על‬
‫היבטיו השונים ‪ ,‬להנחלתו בקרב הדור הצעיר ממנו תצמח המנהיגות העתידית של המדינה ‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫הקריטריון העיקרי לפיו קיסר מסווגם נובע משכיחות הקרבות שהם מנהלים נגד שבטים ג רמניים‬
‫שהם פוגשים‪ ,‬ממש כלהקות כלבים שמסתערים בחמת טירוף מיידי על להקות צבועים‪ ,‬תנים או‬

‫‪118‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫שועלים בהם נתקלים‪ .‬לא מלחמה או מסע מתוכנן להשגת יעדי שליטה במשאבים ‪ ,‬נקודות בעלות‬
‫חשיבות אסטרטגית‪ ,‬שלל או כל מניע רצי ונאלי כי אם זעם חייתי המתפרץ בכל מפגש וברמה יום‪-‬‬
‫יומית (בקרב 'זוכי הפרס הראשון ' של קיסר ) ללא יכולת של יטה בקרה או ניסיונות שיכוך כדי להכניסם‬
‫למסגרת 'לחימה רציונאלית של בני אנוש ' לוחמניים ובלתי מתפשרים ככל שיהיו ‪ ,‬כדוגמת האשורים ‪,‬‬
‫חתים‪ ,‬בבלים‪ ,‬מצרים‪ ,‬בני ישראל ומי לא ? בעצם‪.‬‬

‫המסקנה אודות נקודת הפתיחה הנמוכה של השבטים המוכרעים בידי רומא נובעת גם מאוצר המילים‬
‫הרצ"ב; לאין שיעור נמוך ‪ ,‬עלוב ומפגר בהשוואה למצב העולם האסלאמי בדורנו ‪ ,‬וזה התכל'ס שבפרק‬
‫זה‪.‬‬

‫ג‪.2.‬א‪ .‬מילים עבריות פניקית הנודדות לערי מדינה (פוליס) ביוון‪.‬‬

‫לפני שנים רבות ‪ ,‬ממש כך‪ ,‬במילים הפותחות אגדות כה רבות ‪ ,‬קראתי מאמר (אחד מני רבים) שהוטל‬
‫עלינו במסגרת 'הכנות בית' לאחד משיעורי תוכנית הלימודים למוסמכים במנהל עסקים ‪ .‬איני זוכר את‬
‫נושא המאמר אך שמו ‪ ,Between Scylla and Charybdis‬שנרשם בהשראת היצירה ההומרית‪ ,‬נחרט‬
‫בזיכרוני ‪ .‬המילים אמנם נכתבו בשפה האנגלית שהצליחה לשבש (זה מבוטא ססילה אנד שריבדיס )‬
‫את המקור היווני ‪ ,‬שגם הוא ידוע בתור 'פילטר עיוות ' אפקטיבי ביותר ‪ ,‬אך בכל זאת לא חדלו מלנקר‬
‫במוחי‪ .‬אחרי דקה‪ -‬דקותיים כבר רשמתי לעצמי 'סקילה וחריבדיס '‪ ,‬ומכאן לשם האי סקיליה (המבוטא‬
‫כיום סיציליה ) כמו גם לשתי המילים העבריות 'סקילה ' וגם 'חרב' המביעות מוות וחורבן הדרך קצרה ‪.‬‬

‫עברו ימים וחלפו שנים אך לא שכחתי ‪ ,‬ובעת המפגש הראשון בחיי עם מומחה שעשה דוקטוראט‬
‫בבלשנות הצגתי בפניו את צמד המילים ‪ ,‬ואולי לא הצלחתי להסתיר התרגשות מה שנכרכה בממצא‪.‬‬

‫'עברית?' הוא קימט מצחו כחושב‪' ,‬לא יתכן !' פסק לאחר כמה שניות‪' .‬למה לא?' הקשיתי‪' .‬בגלל‬
‫המשקל'‪ ,‬הגיב בידענו ת כשהוא עוטה מסכת‪ -‬פרצוף‪-‬קוהלת‪ ,‬כאחד שחווה 'מרבה דעת מרבה מכאוב'‬
‫מדי יום ביומו ‪ .‬חלפו שנים רבות נוספות עד שנתקלתי ב מאמרים המבססים את הבחנתי זו‪ ,‬כמו גם‬
‫בספרו של הרודוטוס ‪ .‬מתברר כי לא מילותיי ם אלא אלפיים‪ ...‬מסתבר כי גם הרמן [‪ ]46‬נתקל‬
‫בבלשנים (ר' בפרק המתודולוגיה בסעיף ב ‪ )1.‬שכאלה‪...‬‬

‫אך שרלטנות כבר אינה בגדר חידוש בימינו ‪ ,‬ונושא זה שמוצה ביסודיות ע "י החוקר ‪Victor Bérard‬‬
‫מובא בספרו [‪ ]6‬כמו גם בספריו האחרים ‪ ,‬ובאמת אין מה לחדש כאן‪ ,‬לכאורה‪ .‬מדובר באלפי מילים‬
‫פניקיות \עבריות שנדדו ליוון העתיקה יחד עם הכתב האלפאבתי ‪ ,‬כפי שמעיד גם הרודוטיס בספר‬
‫ההיסטוריה שלו ‪ ,‬לפיו בתחילה אימצו היוונים גם את הכתב וגם את המילים כמות שהן‪ ,‬ורק אחר כך‬
‫בגלל קשיי הגיית עיצורים שזרים ליוונית החלו להתאימם ‪ ,‬קרי לעשות לוקאליזציה ‪ ,‬לדוגמה‪' :‬אלפא‪,‬‬
‫ביתא‪ ,‬גמא‪ ,‬דלתא' במקום 'אלף‪ ,‬בית‪ ,‬גימל‪ ,‬דלת'‪' ,‬ני' במקום 'נון' או 'מיו ' תחת 'מם' וגם 'פאי' במקום‬
‫האות 'פ'‪ ,‬כאשר בעיצורים אחרים ובגרוניים במיוחד השינויים מהותיים יותר ‪.‬‬

‫אפשר אפילו שבתהליך המיצוי נטה החוקר ביררד לכיוון ההקצנה ; הוא איתר לא רק מילים ומושגים‬
‫בשפה הפניקית\עברית שהוטמעו ביוונית (ומשם ללטינית ‪ ,‬וכמובן שמשתי שפות אלה לכל שפות‬
‫אירופה ) אלא אפילו נתיבי הפלגה פניקיים שחלחלו לדבריו לאודיסיאה ההומרית ‪ .‬בשלב מסוים גם‬
‫ארגן משלחת שהפליגה בנתיבי הסחר הפניקי במטרה להתוות את מסע האודיסיאה ‪ .‬אכן‪ ,‬אפשר כי‬
‫מדובר בהגזמה מחקרית‪ ,‬אלא אם כן מתייחסים לכך כאקט ספורטיבי בלבד ‪ ,‬ובמילות [‪ ]46‬חוקר‬
‫אחר‪ ,‬צבי הרמן‪ ,‬שקשה לחשוד בכוונות נסתרות במקרה זה ‪' :‬תורה קיצונית אחת מטבעה שהיא‬
‫מולידה תורה קיצונית שנייה ' (ע' ‪ .)148‬הרמן מגולל את הרקע לכך‪ ,‬שנשמע כאילו נכתב על ימינו‬

‫‪119‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אלה‪ ,‬אם כי אין סיכוי כי בימינו אלה מאן דהו יעז להעלות דברים שכאלה על הכתב ‪ ,‬ועוד פחות מכך‬
‫הסיכוי שהדברים יעברו את מחסומי העריכה ואת מסנני התקינות הפוליטית ‪.‬‬

‫צבי הרמן מתאר‪' :‬התפתחה אסכולה אנטישמית מובהקת‪ ,‬שכמה מדובריה הראשיים הם דווקא ‪...‬‬
‫יהודים ‪ .‬הם משתדלים להוכיח באותות ובמופתים ‪ ,‬שהפניקים השמיים היו מחוסרי כל חשיבות ‪.‬‬
‫העמים שהתיישבו לחופי הים התיכון ‪ ,‬בין אסיה הקטנה לבין חצי האי סיני ‪ ,‬היו הקאריים והמינואיים‬
‫היווניים ועוד כמה שבטים אריים (כמובן ‪ ,‬זיג הייל !!!) הם הם שפיתחו את האזור‪ ,‬הם היו נושאי הידע‬
‫והמסורת ‪ ...‬הם שהרימו את התרומה הגדולה למסחר ולתרבות ‪ ..‬פסגת המחקרים של הפניקומנים‬
‫נתגבשה בעבודותיו רבות ההיקף ובכרכיו עבי הכרס של ויקטור ביררד ‪ .‬ביררד הגיע למסקנות‬
‫קיצוניות נוגדות ‪ :‬הים התיכון נתגלה כולו אך ורק בידי הפניקים ‪ '...‬הנקודה ברורה‪ ,‬וחשוב מכך‪ ,‬נכונה‬
‫ורלבנטית למחקרים כה רבים כמו גם לפרדיגמות המשתלטות על המרחב האינטלקטואלי ואפילו זה‬
‫הפרוזאי היום יומי ‪.‬‬

‫ואי אפשר שלא לייחד כמה מילים לחוקר צב י הרמן‪ ,‬אדם צמא השכלה מן הזן שאינך פוגש עוד ‪,‬‬
‫כאשר בכל אשר תפנה אתה נתקל בתופעת 'פרופסורים סרבני קריאה ' וזאת על דרך ההמעטה‪ ,‬שלא‬
‫לדבר על 'פרופסורים נרקומנים לתקשורת ' בהם תיתקל ברחובות בעודם מסתובבים באיפור מלא ‪ ,‬כי‬
‫למסכנים אין זמן למחות את האיפור בריצתם מאולפ ן לאולפן ‪ ...‬הרמן רכש השכלה בתקופה שבה לא‬
‫התאפשרה רכישת השכלה‪ ,‬ועל כן עשה זאת ללא הפוגה וללא לאות ‪ ,‬בעזרת ספר ועוד ספר ‪ ,‬בדומה‬
‫לאסטרטגיית 'עוד פרה ועוד דונם '‪ ,‬אשר גם בה עסק אם כי בשפתה הימית 'עוד מפרש ועוד מנוע '‪...‬‬

‫את הספרים אשר 'גירד' (רכש)‪ ,‬כמו שפעם היו 'מגרדים' ספינות מעפילים הוא שמר (לאחר שקרא‬
‫בעיון כמובן ) ופיתח לספרייה מכובדת ביותר בנושא הימי ‪ ,‬אותה תרם למוזיאון הימי בחיפה ‪ .‬אך רצון‬
‫אינסופי ושקידה של שנים אפשר למחות ברגע אחד של אווילות ‪.‬‬

‫הימים‪ ,‬מסתבר‪ ,‬קשים כעת לא פחות מן האכזר שבימים ( ‪ ) The Cruel Sea‬בקשות שבמלחמות‪,‬‬
‫וסרת‪ -‬התרבות המולכת בימים (זה לפחות הרושם המתקבל מחזותה) לא תקצה סכום פעוט לשימור‬
‫ספרייה נדירה ‪ ,‬תקציב שלא יגיע לעלות שמלת מעצבים בעת אירועי 'השקה' ימיים למדי ‪ ,‬יש לציין ‪,‬‬
‫בהם היא טרודה‪ -‬עמלה‪-‬פעילה בעיירה הים‪ -‬תיכונית קאן ‪ .‬בעוד היא בקאן ‪ ,‬כאן‪ ,‬לא יקום ולא ימצא‬
‫תקציב פעוט הנדרש לשימור אוסף נדיר זה ‪ ,‬וכך‪ ,‬מצאתי את ספריו מתגוללים על הרצפה ‪ .‬הרמתי‪,‬‬
‫אספתי ולקחתי ככל שידי משגת וגם הרמתי כמה טלפונים בנושא למכרי ‪ ,‬בניסיון להסיר את החרפה‬
‫ולכבד את האוסף הנדיר ‪ ,‬ולו רק באופן סמלי ‪ ,‬גם אם את הנזק הממשי קשה למזער וקשה להגזים‬
‫בהיקפו‪.‬‬

‫לעתים קשה לתאר את מידת התיעוב שאפשר לחוש כלפי אנשים אשר בזים 'לאנשי ספר' ובמיוחד‬
‫כלפי המנסים למצב עצמם 'ביצועיסטים ' על ידי הפגנת זלזול בידע ובספר‪ -‬מחולל הידע‪ .‬זה המקום‬
‫לתאר את הרגלי הקריאה של אדם שאוהבים לתארו כפרימיטיבי‪ -‬גס‪-‬נבער‪ ,‬מזכיר מפלגה מסוימת‬
‫בשם סטלין‪ ,‬אשר שומר ראשו אחמט עמבה מגולל בפנינו את דמותו בספרו [‪ ,]38‬תוך התייחסות גם‬
‫לספרייתו ‪ ,‬שמנתה אלפים מהם‪ .‬גם בעמוסים שבימי העבודה ‪ ,‬ממנה לעולם לא חדל‪ ,‬הוא היה‬
‫מקדיש שעה אחת מזמנו לעיון ב ספר חדש‪ .‬היה ומצא את הספר החדש מעניין ‪ ,‬היה קוראו מהמילה‬
‫הראשונה ועד האחרונה ‪ .‬נשמע רכרוכי מדי לאותם 'ביצועיסטים '?‬

‫כמה ספרים עליהם נרשם 'חיפה ‪ ,1999‬מעזבונו של צבי הרמן' מצאו את הדרך מן הרצפה אל המדף‬
‫שהוקצה לכך בספרייה בביתי ‪ ,‬וכשניים‪ -‬שלושה אף מופיעים ברשימת הביבליוגרפיה של עבודתי זו ‪.‬‬
‫נקווה שנעשה בהם שימוש ראוי הוגן ונכון ‪.‬‬

‫‪120‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ג‪.2.‬ב‪ .‬מילים עבריות\מקראיות בעמק הריין במאה ה‪ 1-‬כתשתית ערכית לחברות בהתהוות‬

‫הזדמנות לאינטראקציה ישירה לבני השבטים סכסוניים\גאליים\קלטיים (וממשיכיהם) עם יהודים התרחשה בחבל‬
‫הריין עוד בתקופה הרומית העתיקה‪ ,‬בבניית התשתיות והערים‪ :‬קולון‪ ,‬שפייר (מקור השם שפירא)‪ ,‬וורמס‪ ,‬טריר‬
‫וכו' ע"י מאות אלפי שבויים‪-‬עבדים יהודיים וכמובן גם גאליים וגרמניים‪.‬‬

‫בפרק זה תוצג סברה כיצד ב מקביל לשלטון הרומי הכופה את שפתו שיטותיו וחוקיו על האוכלוסיות‬
‫המוכרעות‪ ,‬מילים עבריות מגיעות עם זרימת העבדים מ פרובינציית 'יהודה המוכרעת ' בידי הרומאים‬
‫(המועסקים בהקמת ערי ותשתיות חבל הריין ‪ -‬איזור ספר צבאי בעיקרו )‪ .‬מילים עבריות וערכים‬
‫המסייעים לבני קהילות המתנהלות כעדר ים או להקות זאבים ב התגבשות גרעיני ציביליזציה מקומית‬
‫וחברה בעלת ערכים בסיסיים (גם ערכי משפט בסיסיים ;‪  Berechtigt recht, right‬ברך ‪<--‬‬
‫בברכת ה‪ ...‬לא כריטואל דתי אלא במשמעות 'אישור ' ע"י מקור הסמכות‪ .‬כך גם‬

‫‪ ‬רגל (ומנהג 'עלייה לרגל ' כאקט שלטוני לא רק ריטואל רוחני‪ -‬דתי) ‪.‬‬ ‫‪Regle-Regular‬‬

‫בנספח ג' מוצגות עשרות מילים משמעותיות (חברתית‪ -‬חוקית‪ -‬משפטית וכו') משפות אירו פה‬
‫העיקריות ‪ ,‬שהן בעלות שורש המופיע במקרא ‪ ,‬תוך נתק בינן למקור לטיני (יווני ) אפשרי‪ ,‬קרי‪' ,‬מסלול‬
‫ישיר מן העברית לשפות אירופה ‪.‬‬

‫ג‪.2.‬ג‪ .‬מילים כפלטפורמה‪ .‬רעיונות עבריים כתשתית ערכית לעולם המודרני‬

‫לא רק מילים‪ .‬מילים הן פלטפורמה להעברת רעיונות ‪ .‬במקרה של שפת בני ישראל מדובר בהלכי רוח‬
‫מרדניים למדי ‪.‬‬

‫כבר באחד מסעיפי פרק ב' הדן בהבדלים שבין הלך הרוח הצייתני (אפשר להשתמש במילה 'הרמוני '‬
‫אם רוצים להאיר זאת באור חיובי ולהדגיש את ההרמוניה בין השלטון ונתיניו ) אשר במצרים לבין‬
‫'תסמונת הראש הגדול' הנדרש לצורך מלחמת ההישרדות בכנען ‪ .‬תיארתי זאת במילים במצרים‬
‫אפשרי "סדר זרעים" צנטרליסטי ואחיד בניצוח העלית (לפתיחת\סגירת תעלות השקיה)‪ ,‬אך‬
‫בכנען כל זורע חייב להבין ולהגיב אישית‪ -‬אינדיבידואלית לתהפוכות על צירי הזמן והמקום‪.‬‬

‫הדבר ניכר גם ברמת התנהלות הפרט‪ ,‬כבר בסיפורי האבות במקרא ‪ .‬אברהם נלחם במלכים‬
‫מקומיים ‪ ,‬ויעקב נאבק כל הלילה במלאך אלוהים ‪ .‬בדתות ובמיתולוגיות אחרות קיימים מאבקים בין‬
‫האלים אך ספק אם ימצא דבר הדומה למאבקו הפיזי של יעקב במלאך שוכן מרום ‪ ,‬נאבק ויכול לו‬
‫ומכאן שמו 'ישראל' כי שרית עם אלוהים ואדם ‪ .‬באודיסיאה היוונית קיימים יצורים קיקלופי ם שהם‬
‫מזרע שוכני מרום ‪ ,‬אך אין סיכוי לאדם לקרוא תיגר עליהם במאבק חזיתי ‪ ,‬וודאי שאין אח ורע לוויכוח‬
‫הנוקשה של אברהם עם אלוהיו‪' :‬השופט כל הארץ לא יעשה משפט'? בניסיון להניאו מהפיכת סדום‬
‫ועמורה ‪ ,‬וויכוח שלובש אפילו צורת מיקוח‪ ,‬כאילו מדובר באי הסכמות שבין לקוח לתג רן בשוק ‪.‬‬

‫תופעת 'הנביא' המתעמת עם מלכים לא תעלה על הדעת במסופוטמיה או מצרים‪ ,‬למעשה לא יעלה‬
‫על הדעת שהאיש הפשוט ידבר אל השליט המצרי המייצג את האלוהות עלי אדמות ‪ .‬בספרו של‬
‫'גנראל המארינס המצרי אחמוסה' נזכר כי קיבל עיטור זהב מידי השליט שבע פעמים (כמו גם 'פרסים'‬
‫כחלקות אדמה‪ ,‬שפחות ועבדים) אך אין ולו מילה אחת שהמפקד מעז להגיד לשליטו ‪.‬‬

‫כל ספרי התנ"ך (למעט יהושע ‪ ,‬שהוא במובהק חריג בהיותו 'חניך האסכולה המצרית ' לטעמי) מלאים‬
‫בהתרסת מצפון הפרט כנגד עשיית שלטונות‪ -‬עוולה ובספרי תהילים ואיוב פקפוקים גם באשר לדרכי‬
‫התנהלות שליט העולמות והסדר (חוסר הצדק‪ ,‬ליתר דיוק ) שהנחיל בעולמנו ‪ .‬יש לסייג כי אין מדובר‬

‫‪121‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫במרדנות שתכליתה אנרכיה כי פריקת חוק ‪ ,‬להפך‪ ,‬החזרת שלטון‪ -‬חוק המבוסס על צדק‪ ,‬על טוב ורע‬
‫אבסולוטי אשר לא פעם מתנגש עם חוקי המדינה ‪.‬‬

‫הדומים ביותר ליהודים בחוש הביקורת (או בהיותם 'קוטרי ם'‪ ,‬שאלה של השקפה) הם היוונים ‪ ,‬אך גם‬
‫הם מוכנעים בגדולים שב מחזותיהם לתכתיבי הגורל‪ .‬כבר בראשית דרכה הנצרות הופקעה מידי‬
‫היהודים ‪ ,‬בעיקר בשל תוצאות חורבן קהילותיהם ביהודה וירושלים ‪ ,‬וההגמוניה עברה צפונה‪:‬‬
‫אנטיוכיה ואסיה הקטנה קלטו את הנצרות יחד עם הפליטים הנמלטים מחורבן יהודה ואפשרו מפלט‬
‫ומחסה בזמן רדיפות ‪ .‬השפה השלטת שם הייתה היוונית‪ ,‬ומכאן ההשפעה ההלנית על עיצוב הנצרות ‪.‬‬
‫אפשר שדווקא משום הגיון הפתגם ‪ it takes one to know one‬מקימי הנצרות היווניים מריחים את‬
‫פוטנציאל הסכנה הטמון ב התרסת מאמיני 'שלטון השמים ' כלפי שלי טי הארץ‪ ,‬מה גם שתוצאות‬
‫מרדנות היהודים (ברומא) ניכרות בהרס שחורג מיהודה ומגיע לקהילות וגלויות מרוחקות במרידות גם‬
‫שם‪ ,‬גורם למאמץ יתר לנסות למתן את הרוח המרדנית והפרשנות האינדיבידואלית המנשבת בברית‬
‫הישנה‪ .‬מובילי הנצרות היווניים אינם נרתעים משכתוב והם שמים דברים בפי ישו ותלמידיו בהם‬
‫קריאה להבלגה ולקבלת גזירות רומא בהכנעה‪ .‬בדברים אשר היוונים שמים בפי ישו הוא קורא להם‬
‫לא להתנגד לרוע בין אם מצד המדינה או צד כלשהו ‪ ,‬באמרו‪' :‬אני אומר לכם‪ ,‬אל תתקוממו לרע‪ .‬אך‬
‫המכה אותך על הלחי הימנית‪ ,‬הטה לו גם את האחרת‪ .‬ואשר יחפוץ לרי ב עמך ולקחת את כותנתך‪,‬‬
‫תן לו גם את המעיל' (מתי ה' פסוק ל"ח‪-‬מ')‪.‬‬

‫יש לציין כי רומא לא הרעיפה אהבה על הנוצרים (שאפשר כי נראו ב עיניהם דוגלים באלוהי היהודים ‪,‬‬
‫מן הסתם) ונהגו להשליך אותם לזירת הקולוסאום מאכל לחיות ‪ .‬לנוכח מציאות של רדיפות מנוסה וחיי‬
‫עוני על פני האדמה מובטחת לנוצרים ‪ ,‬בתמורה לאמונה וצייתנות ‪ ,‬גאולת נצח בחיי העולם הבא ‪ .‬יש‬
‫בכך ניסיון לגלגל חזרה את הדת היהודית למקורות 'הצייתנות המצרית ' הניכרים בשלביה הראשונים ‪.‬‬
‫יש בכך גם אסטרטגיה שיווקית חכמה של 'בידול' מהיהדות שתהפוך בהמשך לסמל 'החטא ועונשו '‪.‬‬
‫הנצרות הכריזה כי הצדק המחלט אכן קיים אך לא ניתן להשגה בעולמנו זה ‪' :‬מלכותי איננה מן העולם‬
‫הזה' הם הדברים אשר כותבי דת הנצרות שמים בפי ישו לתומכיו ‪ ,‬ובכך בעצם יש הקטנת ציפיות כמו‬
‫גם הסבר וחיסון כנגד שאלות מתריסות בסגנון איוב (צדיק ורע לו ) ובאשר לאי הצלחת הנצרות בשלב‬
‫בו היא נרדפת‪.‬‬

‫ומשנמחקה האמונה היהודית בצדק כמטרה אליה יש לשאוף בעולמנו פיתחו זאת תלמידי ישו‬
‫לדוקטרינה של סבילות כלפי המשטר גם אם רשע ואכזר ‪ ,‬כנאמר בדברי פאולוס ‪' :‬כל נפש תיכנע‬
‫לגדולת הרשויות ‪ ,‬כי אין רשות כי אם מאת האלוהים ‪ ,‬והרשויות הנמצאות על ידי אלוהים נתמנו ‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כל המתקומם לרשות מורד הוא בציווי האלוהים ' (אל הרומיים י "ג פסוק א '‪-‬ב')‪.‬‬

‫אותו מסר חזר והבהיר פטרוס ‪' :‬והיכנעו לכל פקודת אדם ‪ ...‬היכנעו לפני אדוניכם בכל יראה ‪ ,‬לא לפני‬
‫הטובים והענווים לבד ‪ ...‬אם תעונו וסבלתם בעשותכם הטוב ‪ ,‬חסד הוא מלפני האלוהים ‪ ...‬כי גם‬
‫המשי ח עונה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו ' (הבשורה לפי פטרוס י "ג פסוק י "ח‪-‬כ"ג)‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬עם אימוץ הנצרות ע"י השליט קונסטנטינוס בשנת ‪ 333‬נוצרו תנאים לתחילת השלטת‬
‫רצון הכנסייה גם על השליטים ‪ .‬סקירה מעניינת אודות המאבקים להחלת העיקרון כי 'השליט נמצא‬
‫בתוך הכנסייה ולא מעליה ' אפשר למצוא במאמרו של יורם חזוני (עמ' ‪ 532‬ואילך) בספר 'מחשבות‬
‫על דמוקרטיה יהודית ' [‪ .] 12‬לדעת חזוני הגמונים כדוגמת אמברוסיוס נתנו את הרשות לראש י‬
‫הכנסייה לפעול בנוסח נביאי ישראל שאינם נרתעים לנזוף במלכים ‪ .‬במשבר הנקרא 'מחלוקת‬
‫ההסמכה' (שהתחולל בשנת )‪ 1075‬הכנסייה כפרה בסמכותה של 'הממלכה הרומית הקדושה'‬
‫לאשר מינויי נושאי משרות בתוכה ‪ ,‬עימות שהפך לחרם נידוי על השליט הגרמני הנריק הרביעי ‪,‬‬
‫בהקבלה למעשה אלישע הנביא אשר הדיח את המלך יהורם ‪.‬‬

‫‪122‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫מי שהציג עמדה קיצונית אף יותר כנגד השליטים ה יה ג'ון מסולסברי ‪ ,‬בשנת ‪ ,1159‬שהסתמך על‬
‫המגבלות שהוטלו ב‪' -‬משפט המלך' בספר 'דברים' טוען שחובת הציות חלה על הנתינים כל עוד‬
‫מדובר בממשל לגיטימי בלבד ‪ .‬לגיטימציה של שלטון השליט תלויה בהכרתו בצדק ובנכונותו לפעול‬
‫בקווים כלליים לפי עקרונות הצדק ‪ ,‬וכי מי שאינו מושל בהתאם לעקרונות הצדק הוא פולש המשתלט‬
‫בכוח החרב‪ ,‬רוצח‪ ,‬וככזה 'מי שמשתלט על החרב בכוח ראוי למות בחרב'‪ .‬בצעד ענק זה פתח ג'ון‬
‫את הפתח לתקופה המודרנית‪ ,‬אשר מסתמכת בעצם על ביקורת המצפון והצדק גם על רצון השליט ‪.‬‬
‫נוסחת נביאי ישראל ‪ .‬אך בעוד ג'והן היה תיאורטיקן תיאולוגי א ם כי נטול כוח ממשי בהיותו מזכיר של‬
‫ראש הכנסייה (הקתולית דאז ) באנגליה‪ ,‬תחת כהונתו של תומס בקט הקביעה התיאולוגית לבשה‬
‫צורה של מלחמה‪ .‬מלכתחילה בקט היה 'מינוי מטעם ' המלך הנרי ה‪ ,2 -‬אשר הרבה להתרועע עמו‬
‫וראה בו סוס טרויאני ‪ -‬סוג 'הצנחה' ‪ -‬לכהונת ראש הכנסייה ‪ ,‬כדי לנטרל את עצמתה המתגברת של‬
‫הסמכות הדתית‪.‬‬

‫אך המינוי לכהונת ראש הכנסייה באנגליה חולל בו שינוי פנימי משמעותי ‪ ,‬ובקט החל לאמץ קו לוחמני‬
‫מול הכתר‪ .‬פרצה שרשרת של עימותים שהראשון בהם נסב אודות דרישתו של המלך לשפוט אנשי‬
‫כנסייה עבריינים כפו שעים לכל דבר והגיע לשיאו בדרישת הנרי ה‪ 2 -‬להיות הסמכות המאשרת 'נידוי '‪,‬‬
‫תביעה שנדחתה בידי בקט מכל וכל כי לראייתו ולשיטת ג 'והן מסולסברי הזכות לנדות ולאף לסלק‬
‫מלך נתונה בידי 'מלכות שמים' ונציגתה עלי אדמות – הכנסייה‪ .‬התדרדרות זו הגיעה לשיאה עם‬
‫רציחתו של תומס בקט בידי שליחי המלך ב‪ 1170 -‬והפיכתו מ רטיר של הכנסייה (הקתולית וגם‬
‫האנגליקנית מאוחר יותר )‪ .‬המאבק לא הסתיים בכך‪ ,‬מאוחר יותר 'שידור חוזר ' של פרשייה שכזו חל‬
‫במערכת היחסים בין תומס מור והמלך הנרי ה‪ 8 -‬שגם הקים את הכנסייה האנגליקנית ‪ ,‬אך בלב‬
‫המאמינים הקרב הוכרע מזמן‪ .‬אגב‪ ,‬בקט החלל תרם‪ ,‬הגם שלא בטובתו‪ ,‬ליצירת סרט הקולנוע‬
‫המרשים ביותר בז'אנר 'הדו קרב'‪ ,‬לעניות דעתי ‪ ,‬סרט הנושא את שמו‪ ,‬בו גילמו ריצ 'רד ברטון ופיטר‬
‫א'וטול את המאבק היצרי בין שני כוכבים‪ -‬חברים‪-‬יריבים ‪ ,‬מן הסתם גם הדומה לזה שניטש בחייהם‬
‫האישיים ‪.‬‬

‫שיטה מחשבתית זו אומצה במושבות הפוריטנים ה אנגלי ם באמריקה‪ ,‬היוותה את ההצדקה למרד‬
‫המושבות בכתר האנגלי ולבסיס החוקה האמרי קנית‪ .‬אינדיקאטור טריביאלי לקשר בין מילים‬
‫לרעיונות ‪ ,‬כמוצג בכותרת הפרק‪ ,‬הינו ריבוי השמות המקראיים בקרב בני המושבות וצאצאיה ם‪:‬‬
‫אחאב‪ ,‬איזבל‪ ,‬ירמיה או איוב ‪ ,‬שהפכו שם שכיחים יותר מאשר בקהילות היהודים ‪ ...‬מעניין ששמות‬
‫של חוטאים כדוגמת אחאב ואיזבל מאומצים בקהילות אנגליקניות ‪ ,‬אפשר משל ההקשר החוקי של‬
‫מלכותם כפי המתואר (ר' סעיף יהדות כדיקטטור ה לכאורה‪.‬מגנה‪-‬כרטה לפי 'משפט המלך') בפרק ב'‪.‬‬

‫‪123‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫פרק ד‪ .‬אסטרטגיה להבטחת 'אמת' בהליכי שיפוט או בקרות בדרגת חשיבות קריטית‪.‬‬
‫כפי שמוצג בפתח הדברים‪ ,‬אין טעם בכל המחקר המעמיק (תרתי משמע) המנסה לרדת לחקר‬
‫שכבות ומישורים כה רבים (ולכאורה חסרי קשר ) ללא תכלית מעשית ‪ ,‬כי מה טעם בהשראה שאינה‬
‫מתורגמת ליצירה ? ובקיצור ‪ -‬תכל'ס‪.‬‬

‫רקע כללי כבסיס לדיון‬

‫בספרו של אחמט עמבה [‪ – ]38‬צעיר קומוניסט תורכי (בנו של איש דת ידוע ) שנדד לברה"מ במטרה‬
‫לממש את אידיאל חייו ‪ ,‬רכש שם את השכלתו כמהנדס וגם כקצין וטייס קרב ומילא משך פרק זמן לא‬
‫מבוטל תפקיד במשמר האישי של המנהיג סטלין ‪ ,‬גם נידון למוות מספר פעמים ‪ ,‬כמובן – פרק מאלף‬
‫במיוחד בשם 'קרבנותיו מדברים '‪ ,‬בו הוא משחזר את דברי הגנרלים ובכירי ההפיכה עמם חלק תא‬
‫בכלא בהמתנה ליום ביצוע גזר הדין ‪ .‬הוא מביא את דברי לאברנטי קארטולישווילי שהיה אחד מעוזריו‬
‫האישיים של סטלין עוד מתקופת טרו ם‪ -‬המהפכה‪ ,‬צ'קיסט וקומיס אר בכיר‪' :‬אילו ישב פה סטלין‬
‫במקומי ‪ ,‬כלום היה המנצח‪ ,‬טרוצקי או קמינייב או אני – אף כי מימי לא לחמתי נגד סטלין – נוהג‬
‫כלפיו אחרת מכפי שנוהג הוא היום ? יתכן שהיו נוהגים בפחות שכל ובפחות התמדה ‪ ,‬אך לא בפחות‬
‫אכזריו ת‪ .‬בכך אני משוכנע ‪'.‬‬

‫גם ההיסטוריון דויטשר שאהדתו למשטר הסובייטי מובעת בכתיבתו ‪ ,‬ואף אינו מנסה להתיפייף ומודה‬
‫בכך בעצם די בגלוי בדברי המבוא לספרו [‪ ]42‬באמרו‪' :‬איני מתנצל על שכיניתי עבודה זו ביוגראפיה‬
‫פוליטית '‪ ,‬ומסביר (את המובן מאליו ) כי יש לשפוט את הדברים מנקודת הראייה הפוליטית (כפי‬
‫שרווח בקרב קומוניסטים ) ולא האישית‪ ,‬אינו רגיש לעיוות משפט ‪ .‬בפרק בשם 'האלים צמאים' (ע'‬
‫‪ )307‬הוא אף משווה בין המשטר היעקוביני הצרפתי לזה של סטלין ‪ ,‬ומראה כיצד באופן דומה נפטר‬
‫רובספייר מן האגף השמאלי של ההפיכה תוך שמשסה בהם את האגף הימני (דנטון ) אח"כ נפטר‬
‫מהאגף הימני וערף את דנטון עצמו ‪ ,‬ולבסוף ניסה גם להיפטר מהאגף המרכזי בראשו עמד ‪ .‬עד כה‬
‫רב הדמיון בשתי הדוגמאות ‪ ,‬הן ברצח והן במשפטי הבזק שנוהלו להרשעת 'האויבים'‪ .‬אך דויטשר‬
‫מפספס מפנה מהותי שהתחולל עם רצח קירוב‪ .‬לטענתו 'רצח קירוב הבהיל את סטלין ' (ע' ‪)319‬‬
‫באשר לעומק חדירת הקושרים והיקף ההתנגדות 'לתקופה הליבראלית' אותה הנהיג סטלין ‪ ,‬ומכך‬
‫שרעיונות 'הטרוריזם המהפכני ' בו דגלו הקושרים קוסם לצעירים רבים ‪ .‬על כן אין בפיו כל ביקורת על‬
‫שהקושרים חוסלו במשפט בדלתיים סגורות וללא זכות לסנגוריה וערעור ‪ .‬אך במשפט זינובייב‬
‫וקמינייב ‪ ,‬שותפים בכירים להפיכה ‪ ,‬התנהל כבר קרקס משפטי אמיתי‪ :‬לא עוד משפט מאחורי דלתיים‬
‫סגורות כי אם משפט ראווה וחילוץ 'הודאה' מפי הנאשמים‪ .‬היסטוריון רציני ‪ ,‬ולו גם הדוגל‬
‫באידיאולוגיה הקומוניסטית ‪ ,‬אסור לו ללקות בעיוורון באשר להשלכות הדבר ‪ .‬אפשר להגיד כי בנאום‬
‫חרושצ'וב להוקעת 'פשעי סטלין ' היה זה האלמנט המהותי ביותר – רכיב שייזרע את זרע הפורענות‬
‫ממנו לא תקום ברה"מ‪ ,‬כי בכל שאר אופני חיסולים ‪ ,‬חרושצ'וב לא היה 'צמחוני' ‪ -‬ידיו טבלו בדם עד‬
‫מעבר למרפקיו ‪ -‬ורק בדבר אחד לא נשא אחריות בעידן 'הטיהורים '‪ ,‬לזיופי משפטים ופברוק‬
‫'הודאות'‪.‬‬

‫את עידן 'ההודאה' לא התחילה קדחת הטיהורים של ברה "מ‪' .‬הפטנט' לכך נרשם על שמה של‬
‫הכנסייה הקתולית ומוסד האינקוויזיציה אשר הקימה ‪ ,‬גם כן לצורכי 'התגוננות '‪ ,‬כמובן ‪ .‬בספרו מפרט‬
‫הנרי צ'ארלס לי [‪ ]41‬את שיטות חילוץ 'ההודאה' ומסביר את מהותה ומטרתה בקצרה‪' :‬ההודאה'‬
‫הייתה חשובה כדי להסיר ספיקות פנימיים שה יו לחוקרים עצמם ‪ ,‬באשר לאמיתות אשמת הנחקרים‪,‬‬
‫יותר מכל תועלת (תעמולתית) אחרת‪.‬‬

‫‪124‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אך לא רק צ'קיסט פרופסור קומוניסט וקומיסאר עשוי ים לשגות בכך‪ ,‬בספרו אודות שלטון הורדוס‬
‫[‪ ]39‬טוען מחברו‪ ,‬אברהם שליט‪ ,‬בפרק בשם 'צדק ועוול בדרכי הורדוס ' כי טענת יוסף בן מתיתיהו‬
‫נגד הורדוס שהוא 'סילף את הצדק' (ע' ‪ )329‬הוא טוען שמקטרגים נגדו מונעים משנאתם אליו‬
‫ומאהדתם לבית חשמונאי‪ ,‬וכי אין 'צדק ועוול ' מעניינים אותם כי אם מטרות פוליטיות ‪ ,‬או בלשונו 'צדק'‬
‫מדיני ציבורי ‪.‬‬

‫הוא מסביר את הזדון ועיוות המשפט של הורקנוס הזקן שהובא למשפט ונידון למוות לפי עדויות שקר‬
‫של שני עדים כנקיטת אמצעי בלית ברירה ‪ .‬שליט מתאר את מצבו הרעוע של הורדוס ערב צאתו‬
‫לרודוס למפגש חורץ גורלות עם אוגוסטוס‪ -‬אוקטביוס והחשש ממרד שיחולל הכהן הזקן אם השליט‬
‫הרומי לא יישכח לו את תמיכתו באנטוניוס המנוצח ‪.‬‬

‫הוא מסכם זאת במילותיו שלו (ע' ‪ )333‬כך‪ :‬גם מנהג שנהג הורדוס בהורקנוס הזקן ובשאר הנפגעים‬
‫שמן העם הפשוט‪ ,‬גם הוא אין אנו רשאים לדונו בלא חשבונה של זיקת מעמדו כמלך הלניסטי ‪ ...‬ואין‬
‫להבין את משמעותם המשפטית המלאה אלא אם נראה בהם ביטוי חוקי לכך ‪ ,‬שהורדוס היה אדון‬
‫החיים והמוות ‪ ...‬הרשות היתה בידו לדון אותם דיני נפשות ‪ .‬לפיכך היתה להורדוס הזכות המלאה‬
‫לעשות כך‪ ,‬בשעה שחש סכנה לגופו או לשלטונו ‪ .‬שעת סכנה כגון זו באה עליו במלוא האימה לפני‬
‫המעמד ברודוס‪'.‬‬

‫מי שמטיב להבין את חומרת הטיית המשפט והפיכתו 'משפח' הוא כ' השופט חיים כהן בספרו [‪]40‬‬
‫'משפטו ומותו של ישו הנוצרי '‪ ,‬אשר נכתב בעצם על מנת להוכיח דבר עיקרי אחד ‪ :‬שקרית הטענה‬
‫הנוצרית כי משפט ישו התקיים וסולף בפני הסנהדרין ‪ ,‬באמרו (ע' ‪:)160‬‬

‫' מפני שישו לא מת מיתת בית דין ולא הורשע בבית דין יהודי כמסית ומדיח (אם בכלל) הוא נהרג בידי‬
‫מלכות רומא‪ ,‬ולעניינו יש לחפש תקדימים אך מהרוגי מלכות רומי בלבד '‪.‬‬

‫חיים כהן מלין על הסנהדרין (ע' ‪ )158‬על קוצר ראייתה ‪ ,‬ותולה בה אחריות למחדל הנורא של הפצת‬
‫השקר מפי תלמידיו ‪ ,‬בעת שהובאו למשפט הסנהדרין על המשך הפצת תורתו ‪ ,‬באמרם‪:‬‬

‫'אלוהי אבותינו נתן לנו את ישו ‪ ,‬ואתם שלחתם בו ידיכם ותליתם אותו על עץ ' (ציטוט מספר 'מעשי‬
‫השליחים' ‪.)29-30 ,5‬‬

‫טענתם זו של פטרוס ותלמידיו 'פגעה באנשי הסנהדרין עד עומק ליבם ' ('מעשי השליחים' ‪.)33 ,5‬‬

‫הכהן הגדול מאשים את תלמידיו כי לא רק מפיצים את תורתו האסורה אלא 'את דמו של האיש הזה‬
‫אתם רוצים להביא עלינו ' ('מעשי השליחים ' ‪.)27-28 ,5‬‬

‫תלמידי ישו יצאו בזול ‪ ,‬ספגו מלקות בלבד (בשל אי ציות לצו איסור הפצת ישו ) ויצאו שמחים מבית‬
‫הדין 'על אשר נמצאו ראויים להתבזות בעבור שמו הגדול ' של ישו ('מעשי השליחים ‪ )41 ,5‬אך‬
‫ההשמצה שהשמיצו תוך ההתגוננות את הסנהדרין כולה ‪ ,‬שהיא אשמה לכאורה במות ישו‪ ,‬עברה ללא‬
‫תגובה‪' :‬אנשי הסנהדרין מן הנעלבים היו שלא שאינם עולבים ‪ ,‬שומעים חרפתם ואינם משיבים'‬
‫(מסכת 'שבת' פ"ח ע"ב)‪ .‬בכך טעו ושגו שגיאה נוראה לדעת חיים כהן ‪ :‬אילו היו מענישים את פטרוס ‪,‬‬
‫לא על הפצת התורה האסורה אלא על הפצת שמועה שקרית וזדונית ‪ ,‬והיו נותנים לכך פומבי אפש ר‬
‫שאפשר היה להחניק האשמה זו בעודה באיבה (ע' ‪.)160‬‬

‫חיים כהן מצטט שוב ושוב מכתבי הברית החדשה בכדי להפריך טענה עיקרית ושקרית זאת‬
‫בהסתמך על נהלי המשפט הכתובים והידועים של הסנהדרין ‪ ,‬בפניה נשפט לכאורה‪ ,‬אך ברור לו‬
‫שמלחמתו אבודה מראש וכי ההאשמה הזדונית כבר השתרשה ואין לעקרה ‪ ,‬ובכ"ז ולמרות הכול ישב‬
‫וטרח חקר ובדק הוכיח וכתב ‪ ,‬כי כהן מבין את מלוא חומרת 'ויקוו למשפט והנה משפח'‪...‬‬
‫‪125‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫אפשר לגזור השוואה בין דרכי הכנסייה בחילוץ הודאות לבין זו שנקט פרח הכמורה (לשעבר) סטלין‬
‫(שגם אם הציל את ברה"מ מאבדן בידי גרמניה הנאצית הביא לקרי סתה תוך פחות מחמישים שנה)‬
‫ולהגיד כי מדובר בגידול סרטני שמפיץ מוות ‪ ,‬ואולי לא במקרה שני הגופים חוו זעזוע וקריסה ‪ :‬ההפיכה‬
‫הפרוטסטנטית וקריסת ברה "מ‪.‬‬

‫אפשר כי הפרקטיקה ה רווחת בארה"ב‪ ,‬בה כל תובע זוטר מעורב בהטיית משפט על ב מעשי סחיטה‬
‫ואיומים (דהיינו 'עסקות טיעון ' וגיוס 'עדי מדינה ') כשגרת יום ‪ ,‬אינה מותירה לאזרחים אופציות למעט‬
‫הצטיידות בנשק ‪...‬‬

‫מטרת פרק זה לנתח ולהמליץ על כללי התנהלות יחידה מבצעית לביקורת לשם בחינת מקרים‬
‫חמורים (להלן 'יחידת אמת' ‪ -‬שם זמני) במטרה למנוע תופעות בעייתיות ב שני מישורים עיקריים ‪:‬‬

‫במישור הממלכתי‪ ,‬אפשרות 'שבירת' אנשים לנוכח אטימות מנגנונים המרבים להינגף בציניות‬
‫ואינטרסים זרים ‪ ,‬וכתוצאה מכך הישנות מקרים כדוגמת דניאל אלסברג (חמור גם אם אינו בגדר‬
‫'בגידה') ו\או קים פילבי ‪ .‬למישור זה ‪ ,‬גם אם ברמת חומרה פחותה‪ ,‬אפשר לשייך ריבוי 'הדלפות‬
‫בכירים ' אשר בחלקן (שאינו טעון בזדון פוליטי או אחר ) נובעות ממצוקה אמיתית וההעדר גורם שיהיה‬
‫בבחינת 'כותל הדמעות' עבורם ברמת ההקלה המיידית ואפשרות התנעת משרד מבקר המדינה‬
‫לחקר הבעיה בהמשך‪.‬‬

‫במישור השיפוטי‪ -‬פלילי ‪ ,‬ריבו י הודעות שווא בין אם מצד 'עד מדינה' או נחקר אשר חולצה ממנו‬
‫'הודאה'‪ .‬הדבר שוב חוזר להיות רלבנטי בימים אלה ‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬במישור 'חזון אחרית הימים '‪ ,‬אפשר לפנטז אודות מופעים של 'יחידת אמת' ברמת גדוד צה"לי‬
‫קרבי (בדומה לרופא גדודי וצ וותו ) לצורך הנחיית מפקדים בזמן אמת וגם להנחלת 'תחקיר אמת'‪.‬‬
‫קשה להגזים בתועלות מכך‪ ,‬בכל המישורים‪.‬‬

‫ובחזרה לקרקע המציאות‪ ,‬שאינה פשוטה; ביזמת שרת המשפטים איילת שקד תוקם וועדה חדשה‬
‫לבחינת דרכים להקטנת הרשעות שווא ‪ ,‬וללא ספק מדובר בניס יון מבורך ‪ .‬יחד עם זאת אין לשכוח כי‬
‫וועדה שכזו תחת כ ' השופט (העליון ) גולדברג כבר נחלה כישלון בכך ‪.‬‬

‫בהמשך לדברי השופט בדימוס יורם דנציגר (ד"ר למשפטים) אודות וועדה נוספת שהוא מיועד לעמוד‬
‫בראשה [‪ ,]21‬בראיון מקיף ‪ ,‬מתברר דבר חשוב כשלעצמו‪ ,‬מדבריו עו לה כי כ' השופט דנציגר אדם‬
‫הגון אכפתי ואמיץ ‪.‬‬

‫יחד עם זאת גם הוא ניגף (כרבים מעמיתיו ) בחשיבה אודות יכולותיו 'להסתכל בעיניו של נאשם‬
‫ולמצוא בהן אותות אמת או אותות שקר ' (סוף ציטוט )‪ ,‬יכולות של 'בוחן כליות ולב ' בהן התהדר גם‬
‫השופט העליון פליקס פרנקפורטר בעת שפסל את העד יאן קרסקי ‪ .‬מעשה פרנקפורטר הארור‪ ,‬אשר‬
‫בכך סיכל אפשרות התראה‪-‬התרעה מוקדמת מאוד בקרב יהדות אמריקה באשר להשמדת יהודי אירופה‪ ,‬חייב‬
‫להוות תמרור אזהרה מונומנטאלי אשר משונן בעל פה בכל קורס‪-‬מכינה לשיפוט‪.‬‬

‫אפשר לנסות ללמוד דבר מה או לקח כלשהו מן הכתוב בספר דברים י "ז החל מפסוק ח'‪' :‬כִי י ִ ָפלֵא‬
‫מִ מְ ָך דָ בָר לַמִ שְ פָט‪ ,‬בֵין‪ -‬דָ ם לְדָ ם בֵין‪ -‬דִ ין לְדִ ין ‪ ...‬ט ובָאתָ ‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ כ ֹהֲ נִים הַ ְלוִטִם‪ ,‬ו ְאֶ ל‪ -‬הַ שֹפֵט‪ ,‬אֲ שֶ ר י ִהְ יֶה‬
‫ַבטָמִ ים הָ הֵ ם; ו ְדָ ַרשְ תָ ו ְהִ גִידו לְָך ‪ ,‬אֵ ת דְ בַר הַ מִ שְ פָט‪ .‬י ו ְעָ שִ יתָ ‪ ,‬עַ ל‪-‬פִי הַ דָ בָר אֲ שֶ ר יַגִידו לְָך ‪ ...‬ו ְשָ מַ ְרתָ‬
‫לַעֲ שֹות ‪,‬כְכ ֹל אֲ שֶ ר יֹורוָך ‪ֹ ... .‬לא תָ סור‪ ,‬מִ ן‪-‬הַ דָ בָר אֲ שֶ ר‪-‬יַגִידו לְָך‪ --‬י ָמִ ין ושְ מ ֹא ל‪ .‬יב ו ְהָ אִיש אֲ שֶ ר‪-‬י ַעֲ שֶ ה‬
‫הָרע מִ טִשְ ָראֵ ל ‪'.‬‬
‫ִעַרתָ ָ‬ ‫ְבזָדֹון‪ְ ,‬ל ִבלְתִ י שְ מ ֹעַ אֶ ל‪ -‬הַ כ ֹהֵן‪ ...‬אֹו ‪,‬אֶ ל‪-‬הַ ש ֹפֵט‪--‬ומֵ ת הָ אִיש הַ הוא‪ ,‬וב ְ‬

‫מדובר בפסקה אשר לדעת כ' הרב ניר מס (ראש ישיבת 'לב תל אביב') מרבים לצטט בציבור החרדי‬
‫ובפרט ' ֹלא תָ סור‪ ,‬מִ ן‪-‬הַ דָ בָר אֲ שֶ ר‪-‬יַגִידו לְָך‪ --‬י ָמִ ין ושְ מ ֹא ל' כדי להצדיק תסמונת קיום מצוות ללא עוררין‬
‫‪126‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫ללא חשיבה ביקורתית או מחשבה שנייה (בשפה צבאית 'הקטנת ראש')‪ ,‬קרי צייתנות עיוורת (מן הזן‬
‫האיראני )‪ ,‬בעוד שפרשנות אחרת דווקא מעודדת את ההפך‪.‬‬

‫אפשרי להתמקד גם בפן אחר לחלוטין של הנושא ‪ ,‬לשים לב לסיומת ‪' :‬והאיש אשר יעשה בזדון ‪ ...‬ומת‬
‫האיש'‪ ,‬תוך חריגה מנוסח פסקאות קודמות בהן עוסק ים בדיני נפשות תוך קביעה 'מות יומת האיש'‬
‫ואפילו מחייבים את העדים (שגרמו לגזירת מוות ) להיות הראשונים בסקילת האיש באבנים ‪.‬‬

‫אך במקרה 'זדון' נכתב 'מת'‪ ,‬להבדיל מהמילה 'יומת' אותה מייחדים לנידונים למוות בסקילה ‪ .‬אפשר‬
‫להבין שהכוונה כי לא יומת בידי בני אדם אשר אינ ם בגדר 'בוחני כליות ולב ' (ועל כן אינם כשיר ים‬
‫להוכיח ול קבוע כי אכן מדובר בכוונת 'זדון')‪ ,‬ועל כן יוענש בידי שמים 'ומת האיש'‪.‬‬

‫אפשר ללמוד מכאן לקח מסוים באשר למידת הזהירות שבני אנוש חייבים לנקוט באשר ליכולותיהם‬
‫להבחין בכוונות לב נסתרות או בשקר למעט מקרים מובהקים אותם ניתן לבסס בהוכחות ור איות ‪ ,‬אך‬
‫ודאי שלא עפ "י 'חוש' שיש לשופט להביט בעיניו של עד או נאשם ולה בדיל בין דובר שקר לאמת ‪.‬‬

‫יש המפרשים את המילה 'זדון' בנוסף למשמעות הידועה הרווחת כיום גם במובן 'גבהות לב'‪ ,‬ככתוב‪:‬‬
‫ַתי גְאֹון ז ִמֵדים וְגַאֲ ו ַת עָ ִריצִים‬
‫פסוק י"א‪' :‬ופָקַ דְ ִתי עַ ל תֵ בֵל ָרעָ ה ו ְעַ ל ְרשָ עִ ים עֲ ֹונָם‪ ,‬ו ְהִ שְ ב ִ‬ ‫ישעיהו י"ג‬
‫אַ שְ ִפיל' וכמובן אפשר ל השתמש בכך בתמרור אזהרה נוסף בפני גבהות לב ה משיאה את ליבנו‬
‫לחשוב כי אפשר לפי חזות עיניי הנתבע לנחש מה בליבו‪ ,‬מה עשה ומה לא עשה‪.‬‬

‫חשש נוסף באשר לפלט נובע גם מפרסום שמו של פרופ' ליבאי דוד כמועמד (כמעט וודאי ) לוועדה‬
‫שחבריה טרם קיבלו כתב מינו י‪ .‬בשירות המדינה הצעירה ‪ ,‬שזה עתה קמה‪ ,‬התובע ליבאי העמיד‬
‫למשפט עשרות אזרחים ישראליים ניצולי מחנות המוות באירופה תחת סעיף במשפט הפלילי 'עשיית‬
‫דין בנאצים ועוזריהם ' כסייענים לנאצים ‪ .‬בכך הוכיח מעל לכל ספק סביר כי אינו מבין דבר וחצי דבר‬
‫במושג בסיסי בדין הפלילי ‪ -‬פעולה תחת כפייה וכורח – ‪ .Duress‬אישית‪ ,‬למרות היותי מוקף בניצולי‬
‫שואה (מכל כיוון אפשרי ) מעולם לא שמעתי ולו אחד אשר תולה את האשם בקאפו‪ .‬כדי לנסות להבין‬
‫את אותם "משתפי פעולה" צריך להיות קשוב לדברי רות בונדי אודות ראש יודנראט (טרייזנשטאט )‬
‫בשם אדלשטיין [‪ ,]13‬ספר זה הינו אחד מני רבים‪ ,‬אך נבחר לייצגם כהוקרה לבונדי ולדור שלם אשר‬
‫קם כעוף החול ובנה כאן ארץ תוך ניסיונו להשתקם ‪ ,‬בעוד אצבעות מרושעות מצביעות עליו להכתימו ‪.‬‬

‫שלא כמו ליבאי ‪ ,‬ביהמ"ש העליון הבין גם הבין מושג זה ‪ ,‬הפוטר מאחריות פלילית ‪ ,‬בעת ערעור הנק‬
‫ברנבלט (ס' מפקד המשטרה היהודית בגטו בנדין ) אשר הורשע תחת סעיף זה בערכאה הנמוכה‬
‫יותר‪ ,‬ופסק כי אין מדובר בהסגרת יהודים כי כבר היו בכף הנאצים (בגטו) מלכתחילה‪ ,‬וזיכה אותו פה‬
‫אחד‪ .‬בכך‪ ,‬יחד עם פסה"ד 'בפרשת קסטנר' בו כבר נאמרו דברים גורפים יותר ‪ -‬כי אין לבית משפט‬
‫כלשהו את היכולת לרדת לעומקה של סיטואציה דמונית בה הוכרחו אנשים לפעול כנגד אחיהם ‪-‬‬
‫הושם קץ למחול שדים אבסורדי ומרושע הידוע בכינויו 'משפטי הקאפו'‪.‬‬

‫ברור שוועדה זו תעסוק בחילו ץ הודעות תחת לחץ מחשודים‪ ,‬ומצב ‪ Duress‬אשר המערכת המשפטית‬
‫בכל מדינה מתוקנת בעולם ידעה להצביע עליו כבעייתי הוא בלב העניין (ובאופן דומה חילוץ שת"פ‬
‫והודעות 'עד מדינה' לבית המשפט)‪ .‬ברור גם כי אין אפשרות לקיים חקירה ללא לחץ מסוים ‪ ,‬כפי שלא‬
‫ניתן לבצע הליך עבודה כלשהי ללא לחצים כלשהם ‪ .‬הלחץ לכשעצמו אינו פסול כל עוד אינו מעוות את‬
‫האמת ו\או את גופו \נפשו של הנחקר‪ .‬אך הלחץ עלול לסייע בקשת רחבה של תוצאות פסולות ‪ ,‬אחת‬
‫מהן (אולי הקשה מכולן לפיצוח ) היא 'הבניית זיכרון '‪ .‬דוגמה מעניינת לתופעת 'הבניית זיכרון ' כתוצאה‬
‫מלחץ מציג עו"ד וי נרוט בעדות קצין המשטרה מלכה [‪.] 22‬‬

‫בשיטה אדברסרית הנהוגה בישראל (כמו גם במרבית העולם המערבי ‪ ,‬הנקראת גם שיטת משפט‬
‫קונטיננטלי ) מסתלקת המדינה ממחויבות לחקר 'האמת' (אותה ניסתה לחשוף ולחקור בשיטה‬
‫‪127‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫האינקוויזיטורית ) ומניחה לשני הצדדים לעשות כמיטב יכולתם כדי לזכות במשפט ‪ ,‬בחזקת 'ישחקו‬
‫הנערים לפנינו '‪' .‬הודאה' או הודעות 'עד מדינה' עלולות לחרוץ גורלו של נשפט ‪.‬‬

‫אפשר כי לו בכל משפט 'האמת' הייתה מוגדרת כמטרה עיקרית (קל וחומר אכסקלוסיבית ) כי אז‬
‫סביר להניח שהיה מתגלה כי מדובר בתקנה שאין הציבור מסוגל לעמוד בה ‪ ,‬ולאו דווקא משום‬
‫אמצעים טכנולוגיים נלווים (הקלטת פרוטוקולים ותמלול ממוחשב אוטומטי ‪ ,‬מבחני פוליגרף ו \או שווי‬
‫ערך בצורה גורפת לכל) הנדרשים לכך‪ .‬אפשר להזכיר אמירה ‪ ,‬הלקוחה מן המסורת היהודית ‪ ,‬כי אדם‬
‫מתפלל ומייחל לשלשה דברים ‪ :‬לגשם‪ ,‬לאריכות ימים ומבקש את 'האמת'‪ ,‬מבלי דעת עד כמה יתקשה‬
‫להתמודד עמם ברגע שינתן לו מבוקשו ‪.‬‬

‫אפשר לטעון כי הגישה 'התועלתנית' מתנגשת לא מעט עם 'האמת'‪ ,‬כי האינטרס לשמירת ביטחון ו חיי‬
‫הציבור חייב לכופף לפעמים ערכים מקודשים ‪ ,‬ובמצבים מסוי מים אין מנוס מלהעמיד על דוכן העדים‬
‫פושע מועד ‪ -‬שברור בעליל כי אינו איש 'אמת' המתייחס ברצינות לעדות מהימנה ‪ -‬כדי להפליל ראשי‬
‫כנופי ה מסוכנת המאיימת על חיי חפים מפשע ולאפשר לסלק סכנה המרחפת מעל ראש הציבור‪.‬‬

‫בפרק זה יעשה ניסיון לסייג ולצמצם פשרות הכרחיות לכדי ' הרע במיעוטו '‪ ,‬כמו לדוגמה ‪ ,‬שימוש בכלי‬
‫'עד מדינה' למשפטים חמורים במיוחד כגון רצ ח (או שווה ערך לכך בהפצת סמים קשים ‪ ,‬לדוגמה)‬
‫בידי כנופיות פשע ‪.‬‬

‫אפשר לנסות לסייג 'אמת' למקרי משפט 'מיוחסים' ו\או לביקורת משרדים ממשלתיים ביטחוניים‬
‫מסוימים בלבד ‪ -‬מנגנונים וגופים נעדרי כלי בקרה \פיקוח חיצוני ו שקיפות ‪ -‬בעוד שעל כל השאר‬
‫להחיל 'עולם כמנהגו נוהג'‪.‬‬

‫אולי אפשר להתוות אנלוגיה בין היתרים לשימוש בשיטות 'אמת' ומאידך היתרי 'תועלתנות' (כמו‬
‫בעסקות טיעון ‪ ,‬לדוגמה ) ‪ -‬שני קצות הספקטרום ‪.‬‬

‫כל זה טעון בדיקה וחקירה ‪ ,‬ותקוותי כי תכולת עבודתי המוצעת תתרום לכך ‪.‬‬

‫ד‪ .1.‬בחינת מתודולוגיות ניסוח אלגוריתם מבוסס 'תורת המשחקים'‬

‫לא קשה להבחין כי אופי הדיל מות הקשורות לפרק זה פחות משפטי (קרי‪ ,‬פחות מתבסס על בקיאות‬
‫בפסיקה וידיעת פרטי החוק ) ויותר מבוסס מתודולוגיית 'תורת המשחקים'‪ ,‬מתודולוגיה ממנה הידוע‬
‫והנפוץ הנו מודל 'דילמת האסיר '‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬וכעת צצה ועומדת שאלה באשר לאופן ניסוח הדברים ‪.‬‬

‫כללית‪ ,‬אלגוריתמים אפשר לתאר ולכתוב במגוון דרכי ניסוח ‪:‬‬

‫בנוסחאות מתמטיות‬

‫במילים ומשפטים ברמ ות הבנייה שונות ‪ ,‬העשויות להגיע עד כתיבה בשפה עלית כגון ‪ADA‬‬

‫באופן שנפוץ בהנדסת תוכנה תחת השם ‪Flow Chart‬‬

‫או באופנים גראפיים כגון ד יאגראמה של בלוקים (משבצות) הידועה בהנדסה כ‪Block Diagram -‬‬

‫עדיין אין החלטה סופית באשר לאופן ניסוח פרק זה ‪ :‬ברור כי ניסוח מתמטי עלול להרחיק במקום‬
‫לקרב באופן וודאי ‪ ,‬בעוד תרומתו לעבודה זו מוטל בספק ‪ .‬ידוע כי החוקר נועם חומסקי כתב מאמרים‬
‫‪128‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בלשניים המנוסחים מתמטית ‪ ,‬יש האומרים כי בכך פרץ דרך בניסוח יסודות האלגוריתם במדעי‬
‫המחשב (אם כי לא ידוע ולו רק על אלגוריתם אחד המוקדש לו ‪ ,‬קרי‪ ,‬הנושא את שמו בתור הוקרה‬
‫לפועלו ‪ )...‬אך ללא ספק הצליח בכך לצמצם את מספר המתנגדים המסוגלים לנמק הסתייגויות‬
‫ממאמריו וטיעוניו ‪ ...‬גישה 'תועלתנית' שכזו מוטלת בספק‪.‬‬

‫יחד עם זאת אפשר וצריך לנתח מערכות תוך מודעות ל השפעות פונקצית ההצלחה הנשאפת‪,‬‬
‫השפעות 'כללי משחק' (יעדים ונורמות ) הקיימים במערכת על התנהגות הפועלים בה (ומחוצה לה)‬
‫ועל התמקדותה ביעדים הנמדדים בה לצורך הערכתה (על חשבון יעדים אחרים ) כמו גם דרך תגמול‬
‫(חיובי ושלילי ) של המצליחים לעומת הכושלים בעמידה בפונקצית ההצלחה ‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫יש הטוענים משטרת ישראל 'התיישרה ' לפי עקרון 'ההודאה – מלכת הראיות' ומשקיעה יותר‬
‫משאבים בחילוץ הודאה מאשר באיסוף ממצאים וראיות ‪.‬‬

‫כך גם יש המסתייגים משיט ות גיוס 'עד מדינה' (עד המלך) ומערכת הלחצים המופעלת עליו לשם כך‪,‬‬
‫שאלמלא ננקטה בידי רשות שלטונית ‪ ,‬היו קמים הטוענים כי מדובר בניסיון 'סחיטה' באיומים ופיתויים‬
‫(חלקם הבטחות שווא ‪' -‬הוצאת דבר במרמה') שניהם אסורים עפ"י החוק הפלילי ‪.‬‬

‫היעדים וכלל י המשחק מקרינים גם על המגוייסים ‪ ,‬על המשרתים בארגון ועל אופי ה צמרת בטווח‬
‫הארוך‪ .‬בדיוק כפי שקיימים אמצעי סינון וסיווג לצורך מיון המתנדבים לשרת ביחידה במטרה לזהות‬
‫מראש את המתאימים יותר‪ ,‬כך אפשר להניח כי ישנם אנשים שמתאימים ויעילים ביותר בכהונתם‬
‫במסלול אחד על פני השני‪ ,‬ככלל‪ ,‬עפ"י דרישות המסלול ‪.‬‬

‫ד‪ .2.‬הצעת כלי ניתוח ‪ -‬ווקטור כוחות ‪ -‬ווריאציה של מודל ‪Porter Michael‬‬
‫להלן אנסה להציע מודל לצורך ניתוח סיטואציית חקירת 'אמת' המתבסס על ניסיונות מוצלחים או‬
‫כושלים ‪ -‬עניין של הגדרה ‪ ,‬פוזיציה ולעתים גם פולי טיקה‪.‬‬

‫המודל המוצע על ידי מבוסס סינתזה של מידע שעולה מן המקורות [‪.]27[ ] 26[ ] 25[ ] 24[ ] 23‬‬
‫מתוכם [‪ ]24[ – ]23‬הינם אוטוביוגרפיים במלואם ‪ -‬ספרים שנכתבו ע"י אנשים בעלי עמדה והשפעה‬
‫בתחומיהם שנקלעו לסיטואציה ממנה בקושי שרדו – ונכתבו עפ"י מה שחוו (המחברים) או דברים‬
‫ששמעו וראו תוך תצפית בעמיתים נוספים שנקלעו למצבם ‪ ,‬בעוד מקורות [‪ ]27[ ]26[ ]25‬בגדר נובלה‬
‫בדיוני ת לכאורה‪ ,‬אך מבוססי ידע ממקורות ראשוניים ‪ ,‬כדוגמת אלו מהם שאב ארתור קוסטלר ‪ ,‬שנכח‬
‫בעת משפטי הטיהורים במוסקבה בתפקידו העיתונאי ‪.‬‬

‫הכלי המוצע‪ ,‬המבוסס מודל מקובל ויד וע ‪ Five Horses Model‬של ‪( Porter Michael‬מורה בביה"ס‬
‫למנהל עסקים בהארוורד )‪ ,‬הנו גראפי‪ -‬וויזואלי ‪ ,‬פשוט יחסית (ומכאן עצמתו לדעתי )‪ ,‬שאינו מעורר‬
‫רתיעה (מנוסחאות מתמטיות )‪.‬‬

‫המודל מקובל בלימוד אסטרטגיה עסקית וידוע כמעט לכל מנהל כיום ‪ .‬מכאן נובע הרצון לנסות לעשות‬
‫עליו ווריאציה מסוימת לשרת את ענייננו ‪ .‬פורטר הציע את המודל לניתוח אסטרטגיה תחרותית של‬
‫תאגידים ועל כן ציין כוחות חיצוניים בלבד ‪ ,‬תוך שהוא מתעלם מכוחות פנימיים בארגון ובהנהלתו‬
‫מפאת חוסר רלבנטיות ‪ ,‬אני מוסיף גם את הפנימיים‪.‬‬

‫להלן יודגם המ ודל המוצע לצורך פירוק רכיבי ווקטור כוחות המופעלים על חשוד ברצח בעת חקירתו ‪.‬‬

‫‪129‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫תרשים מס' ‪ – 1‬ניתוח ווקטור הכוחות הפועלים על הנחקר‬

‫יועצים‪ :‬עורכי דין‬ ‫החוקרים‬ ‫המשפחה‬

‫וטובתה‬
‫"חבר" לתא‬
‫(מדובב)‬ ‫(מעמדה‪,‬‬
‫רווחתה)‬
‫החוקר* "הטוב"‬

‫הנחקר‬

‫ערכי הנחקר‪:‬‬
‫'ישו הנוצרי'‬

‫לעומת‬

‫'הפושע המועד'‬

‫יש מקום להוסיף בלוק נוסף במקרים מסוימים המייצג גורם משמעותי (לפעמים ) – דעת הקהל‪.‬‬

‫דעת קהל‬
‫מבוטאת ע"י‬
‫התקשורת‬

‫לחץ התקשורת המייצגת את דעת הקהל (פחות או יותר) משפיע על כל אחד מן הרכיבים במודל‬
‫למעט אחד ‪' -‬ערכי הנחקר '‪ ,‬שאינם ברי שינוי מיידי בד "כ‪.‬‬

‫*יש לציין כי "החוקר הטוב" נמנה תמיד על צוות החוקרים ועל כל שייך למשבצת זו ‪ ,‬אך הוא עוטה‬
‫תחפושת 'יועץ' המבקש את טובת הנחקר‪ ,‬ובמקרים רבים מצליח להפילו בפח ‪ ,‬תוך ניצול בדידותו‬
‫בתוך מערכת הלחצים ולעתים גם פיתויים מן הסוג ‪' :‬שמע לבעל ניסיון ‪ ,‬אין לך סיכוי והשופט יקרע‬
‫אותך לגזרים‪ ,‬עליך 'להודות ' ונסדר לך 'הריגה' במקום 'רצח'; זה בסדר הפרקליטות מסכימה ‪ ,‬סמוך‬
‫עלי'‪.‬‬

‫‪130‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫לחץ דעת הקהל והתקשורת פחות משמעותי בתיקים רגילים אך הציבור יוצא מגדרו במקרים כגון ‪:‬‬

‫א‪ .‬משפטי בגידה (כגון פרשת 'החפרפרת' קים פילבי ) אמיתיים או מפוברקים כגון 'משפטי‬
‫פראג'‪ ,‬בהם דעת הקהל מוקיעה את "המרגלים"‪ .‬לא רק שמבקשת את דמם אלא דורשת‬
‫מהם שיתוף פעולה מלא עם 'העם והאידיאולוגיה של המפ לגה'‪ ,‬חרטה ובקשת מחילה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בחקירות ו משפטי מבצעי חטיפות ילדים המסתיימים במותם (הילדים דני כ "ץ ואורון בישראל‬
‫ולינדברג בארה "ב) בהם דעת הקהל יוצאת מן הכלים‪.‬‬

‫במחקר המוצע יפורט תוכן כל בלוק וייעשה ניסיון לנתח את מצבי הקיצון בכל אינטראקציה אפשרית‬
‫ואת צירופי המקרים שעלולים להוביל לחילוץ הודאות שווא (שאינן שוות את הנייר עליהן נכתבו )‪,‬‬
‫לעומת חילוץ מידע משמעותי (כגון מקום הסלקת כלי הרצח ) המאפשר להצדיק את הצעדים‪ ,‬גם אם‬
‫קשים‪ ,‬שננקטו‪.‬‬

‫אינטואיטיבית ‪ ,‬עולה הרושם הראשוני כי דווקא נחקר שהוא אזרח תם והגון ‪ ,‬מסוג 'ישו הנוצרי '‬
‫בתרשים‪ ,‬עלול להיות הנפגע ביותר בשיטה הקיימת ‪ ,‬אך אינטואיציה חייבת בדיקה ‪.‬‬

‫תיבדק האופציה להחיל על החוקר סוג של 'דילמת האסיר' במטרה לרסן את השימוש במידע כוזב‬
‫בזמן החקירה (כגון ‪' :‬מצאנו את הדי‪.‬אנ‪.‬איי ‪ .‬שלך בזירה‪ ,‬אין לך סיכוי ‪ ,‬עליך לחתום על הודאה ')‪,‬‬
‫דהיינו ‪:‬‬

‫אם ההונאה תניב מידע אמיתי (לדוגמה ‪ :‬מציאת כלי רצח שהסלק) – צל"ש‬

‫אם ההונאה לא תניב מידע נוסף (כי אם 'הודאה' בלבד) כי אז דינה יהיה כדין 'הוצאת דבר במרמה'‬
‫עפ"י הדין הפלילי ‪.‬‬

‫כ"כ תיבדק האופציה והתועלת בהפעלת 'יחידת אמת' מייד עם סיום החקירה כדי לחקור את הנאשם‬
‫והחוקרים כ אחד (ביחד ולחוד ) כדי להפיק שלוש חוות דעת באשר לחקירה ומהימנות 'ההודאה' בין‬
‫אם לחוקרים או למדובב (ומהימנות תמלול הדיבוב )‪.‬‬

‫יש לציין כי באופן דומה המודל המוצע יאפשר‪:‬‬

‫פירוק ווקטור הכוחות הפועלים על חשוד המקבל הצעת 'עד מדינה'‪.‬‬

‫פירוק ווקטור הכוחות המניעים חוקר או איש 'יחידת אמת' וכן הלאה‪.‬‬

‫אפשר כי יבוצעו ויפורטו במהלך כתיבת העבודה ‪.‬‬

‫‪131‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ד‪ .3.‬בחינת צמצום השימוש בכלי 'עד מדינה' למשפטי פשיעה נטולת 'הנהלת ספרים'‬
‫בלבד‬
‫בספרו של פרופ' פרידמן 'הרצחת גם ירשת' [‪ ]9‬מובאת סקירה יסודית של התפתחות 'מבחן המים'‬
‫לבחינת דוברי אמת או שקר על ידי הטבעתם ‪ .‬אפשר לצקצק אך העובדה הפשוטה היא כי הפיזיקה‬
‫הידועה להם באותה עת התגלמה בעיניהם באלוהות (בין פוליתיאיסטית או מונותיאיסטית ) וציווייה ‪.‬‬

‫במאתיים השנים האחרונות לא רק ש מדע הפיזיקה זינק קדימה בקפיצת מדרגה אלא כך גם תחום‬
‫ההנדסה‪ ,‬וכך מכשור ו אמצעים שפותחו בעידן המודרני אפשרו הנחתת אדם על הירח והחדרת‬
‫מצלמות זעירות לניטור ובקרת מיקרו‪ -‬ניתוחים ‪ ,‬ובתחומי אכיפת החוק ‪ :‬מעבדות פורנזיות ‪ ,‬עיכון‬
‫תקשורות והתחקות אחר תנועות חשודים וכספים ‪ .‬אך כל זה נראה כאילו לא הגיע אל אולם המשפט‬
‫אשר ממשיך להתנהל‪ ,‬כך דומה‪ ,‬עפ"י חוקי 'משפט שלמה' כדי להכריע ‪ .‬נראה כאילו כל העולם נייד‬
‫באמצעי תעופה ושיט מתקדמים גדושים סיבים ‪ ,‬הן לשם מבנה חזק קל וחסכוני (סיבים מרוכבים ) והן‬
‫בתקשורות (סיבים אופטיים )‪ ,‬בעוד מערכת המשפט ממשיכה לנוע על גב חמור‪ ,‬המואבס חציר‪ ,‬אותו‬
‫נוהגים במכות מקל באחוריו ‪.‬‬

‫ייבחן הטיעון כי הרעה החולה שצריך (ואפשר) להפטר ממנה בראש ובראשונה היא 'ההודאה – מלכת‬
‫הראיות'‪ .‬ייבחן הטיעון כי מציאות זו מעוותת ומסלפת את קדימויות המשטרה ודוח פת אותה אחורה‬
‫לעידן ימי הביניים ‪.‬‬

‫גם אם לבסוף תשונה החקיקה ברור כי עסקינן בתהליך ארוך ‪ ,‬ולמצב הנוכחי יוצע ו כלים ואמצעים‪:‬‬
‫בחינת תוצאות חקירה (חשובה) ע"י שלושה אנשי 'יחידת אמת' למצב בו 'הודאה' עדיין עמוד תווך‬
‫בכל תיק תביעה‪.‬‬

‫ייבחן מצב איסור שימוש ב עדות 'עד מדינה' (שמהימנותו רעועה מלכתחילה קל וחומר משגויס‬
‫בתמורה להקלות) כראייה קבילה במשפטי עבירות 'צווארון לבן '‪ ,‬בהן ברור ומובן מאליו כי חייבות‬
‫להיות קיימות ראיות מסוג מסמכים וטביעות אצבע אלקטרוניות ‪ :‬לתקשורות ‪ ,‬להעברות כספים ושאר‬
‫טובות הנאה אסורות ‪.‬‬

‫ייבחן מצב שימוש בעדות 'עד מדינה' במשפטי ברוני פשיעה בלבד ‪ ,‬וזאת בליית ברירה ולנוכח‬
‫הנורמות המקצועיות של העוסקים בפשע בהשמד ת ראיות מפלילות (כדרך שיגרה )‪ ,‬וזאת למרות‬
‫ההסתייגויות באשר לרמת מהימנות העדים (מחוללי פשיעה בעצמם )‪ ,‬בכדי להגן על החברה מפני‬
‫סכנה מוחשית ומיידית ‪ .‬אין ספק כי הגנה על החיים 'דוחה שבת'‪.‬‬

‫לפרק יתבקש משוב פרופ' אומן ישראל בנוסף למשוב פרופ' גביזון רות ופרידמן דניאל‪.‬‬

‫‪132‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫מדיניות הצגת משוב*‬
‫כל משוב מצורף כמות שהוא לעבודתי ‪ ,‬ויוצג בשם כותבו המלא וללא כל שינוי ‪.‬‬

‫יעשה ניסיון להעלות את העבודה (על שלביה) כמות שהיא יחד עם תגובות המשוב (גם אם חלקי)‪,‬‬
‫לאתר ‪.Academia‬‬

‫משוב נוסף ‪ -‬חוץ מן השמות הנזכרים לעיל יישקל משוב נוסף מאנשים אותם אני מחשיב בעיקר‬
‫כבעלי ראייה כוללת העשויים לסייע בהערות\הארות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬

‫הרב מס ניר‪ ,‬ראש ישיבת ההסדר 'לב תל אביב' – שיר לנריה ‪.‬‬

‫כל משוב נוסף יבורך ‪.‬‬

‫*שמות 'בעלי המשוב' המפורטים בפרקים השונים בעבודת י הם אישים שנראים כמתאימים ביותר‬
‫לכך לדעת הכותב בלבד‪ ,‬ואין זה מהווה אות וסימן ו \או הסכמה \הכרזה להסכמתם‪.‬‬

‫‪133‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

.‫הפניות בגוף העבודה למידע נגיש ברשת האינטרנט‬

‫ בעוד‬, ‫ רק מקורות המצוטטים בהרחבה הוכללו‬, ‫ הרשימה שלהלן חלקית לנוכח רוחב היריעה‬.‫א‬
. ‫ציטוט אקראי כמו למשל מן המקרא אינו מצדיק 'ניפוח ' של רשימת המקורות‬

, ‫ ברבים מן המקרים בהם הוזכרו מונחים הוטבע קישור למידע מהימן דיו ברשת האינטרנט‬.‫ב‬
‫ המלצתי היא לעיין אפילו ברפרוף בתכנים‬. ‫לנוחיות הקורא ולשיקול דעתו אם \מתי לעיין‬
‫ ולו רק בגלל שקישורים שכאלה נוטים 'להישבר ' עם חלוף הזמן ומידע‬, ‫הקיימים ברשת‬
. ‫מעניין שנגיש כעת לא בהכרח יהיה שם עם חלוף השנים‬

.‫רשימה ביבליוגרפית של מקורות המצוטטים בעבודה‬

[1]

"From Iconic to Linear –The Egyptian Scribes of Lachish and the Modification of the Early
Alphabet in the Late Bronze Age."

Studies presented to Benjamin Sass, Paris: Van Dieren, 2016

Editors: I. Finkelstein, C. Robin and T. Römer

https://www.academia.edu/30713970/_From_Iconic_to_Linear_The_Egyptian_Scribes_of_L
achish_and_the_Modification_of_the_Early_Alphabet_in_the_Late_Bronze_Age._In_Alphab
ets_Texts_and_Artefacts_in_the_Ancient_Near_East_Studies_presented_to_Benjamin_Sass_
eds._I._Finkelstein_C._Robin_and_T._R%C3%B6mer._Paris_Van_Dieren_2016

Egyptian Hieroglyphic Dictionary - E. A. Wallis Budge Vol 1 & 2 (1928) Printed 1977 ] 2]

https://books.google.co.il/books?id=8HDKuioUCpYC&source=gbs_book_similarbooks

Egyptian Hieroglyphs – W. V. Davies - University of California Press, 1987 ] 3[

https://books.google.co.il/books?id=cVJ1axMxILMC&dq=Davis+-
+Egyptian+Hieroglyphic&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwisr9qshK3XAhVC2qQKHUiXCjAQ
6AEIJjAA

‫ גרינץ 'מבחר הספרות המצרית העתיקה' הוצאת דביר‬.‫] יהושע מ‬4[

‫ מזמורים ומשלים מספרות מצרים העתיקה ' הוצאת דביר‬, ‫ גרינץ 'סיפורים‬.‫] יהושע מ‬5[

Victor Bérard - Les phéniciens et l'Odyssée. Tome 2 ] 6[

‫ דביר‬- ‫) הוצאת מוסד ביאליק‬1942 - ‫] סלושץ נחום – אוצר הכתובות הפניקיות (תש"ב‬7[

Mimesis - Erich Auerbach 1942 )‫ תשכ"א‬, ‫] אורבך – מימזיס (הוצאה ב' של מוסד ביאליק‬8[
134
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
 )‫] פרידמן דניאל – הרצחת גם ירשת (תולדות המשפט העברי המשתקף בתנ"ך‬9[

Histoire de la Navigation – Pierre Célérier - Capitaine de Vaisseau - Presses ]10[

Universitaires de France 1956

Joseph Naveh – Early History of the Alphabet – Magnes press 1987 ] 11[

‫] מחשבות על דמוקרטיה יהודית – אוסף מאמרים בעריכת בני פורת ובהשתתפות אביעזר רביצקי‬12[
2010 – ‫– הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד‬

)1981 ‫ ביתן‬,‫ מודן‬,‫ ] אדלשטיין נגד הזמן – רות בונדי (זמורה‬13[

:‫ כתב הירוגליפים ממערת קבורתו‬- ‫] ביוגראפיה של "מפקד המארינס" המצרי אחמוסה‬14[

The (Auto-bio. of) Admiral Ahmose - middle mid-age-era Egyptian - trans. & comm.

:) ‫ שעבר 'הסבה' לכתב הירוגליפים ע "י קייסי‬Hieratic ‫] כתב הירוגליפים (פפירוס שנכתב ב סימני‬15[

The Shipwrecked Sailor – early mid-age-era Egyptian text – Casey trans. & comments

L'EGYPTE DES PHARAONS [16]

Jean Pierre Adolphe (Adolf) Erman - Payot, 1939. 301 pages. Couverture se détachant.
'Bibliothèque historique'. A. Erman, Pr à l'Univ. de Berlin. Trad. de Henri Wild.

1962 ‫ הוצאת מוסד ביאליק ירושלים‬.‫ישראל בתקופת המקרא; גיאוגרפיה היסטורית‬-‫] אהרוני– ארץ‬17[

ANET (Ancient Near East Texts) – Princeton Press 1952 edited by Pritchard ]18[

Ancient Near East – Anthology of Texts and Pictures – Princeton Press 1958 edited by ]19[
James B. Pritchard

Jan Karski – Witness from Holocaust vs. Judge Frankfurter Felix (Supreme Court) ]20[

‫ צריך להניח‬:‫ 'השופט בדימוס דנציגר‬- ‫] מאמר\ראיון רויטל חובל בכיתון 'הארץ' עם השופט העליון דנציגר‬21[
01.06.2018 - '‫שיש בישראל הרשעות שווא‬

, ‫ מאמר 'הארץ' ע"י מורן שריר‬, - ‫] הופעתו הדרמטית (אולי האחרונה) של עו"ד וינרוט בבית המשפט‬22[
01.06.2018

The Confession – L'Aveu (Galimard 1968) – London Artur and Lise ]23[

Russian Purge and the Extradition of Confession (translation from German 1951) Beck F. ]24[
and Godin W.

‫ ארתור קוסטלר – אפילה‬Arthur Koestler – Darkness at Noon – Macmillan 1940 (London)]25[

)1947 ‫ (גרסת עברית בהוצאת ערי ז'בוטינסקי‬1940 ‫בצהרים‬

)‫ – סרט קולנוע בבימוי קלוד מילר (צרפת‬Garde a vue ]26[

)1982 ‫ סרט קולנוע בבימוי רישארד בוגשקי (פולין‬-Przesluchanie (Interogation) ]27[

135
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
 ‫[‪' ]28‬אסטרטגיה של גישה ‪ -‬עקיפה' של ב‪ .‬ה‪ .‬לידל‪ -‬הארט‪ ,‬גרסת העברית (בתרגום ס‪/‬אלוף אלחנן‬
‫אורן ) בהוצאת 'מערכות ' אפריל ‪ , 1956‬לספר ‪Strategy: The Indirect Approach – B. H. Liddell-Hart‬‬

‫[‪ ]29‬הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים – ישראל פינקלשטיין ‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‬
‫– החברה לחקירת ארץ‪-‬ישראל ועתיקותיה ‪.1986 ,‬‬

‫[‪ ]30‬הארכיאולוגיה של ארץ ישראל – ו‪ .‬פ‪ .‬אולברייט ‪ ,‬גרסת עברית (בתרגומו היפה של אהרן אמיר )‬
‫בהוצאת 'עם עובד' משנת ‪ 1965‬לספרו ‪Albright William Foxwell – The Archeology of Palestine‬‬

‫[‪ ]31‬האלה ענת‪ ,‬משה דוד קאסוטו – מחקרים לשוניים בעריכת נ ‪.‬ה‪ .‬טור‪-‬סיני – בהקדשה לפרופ'‬

‫ו‪ .‬פ‪ .‬אולברייט ליובלו השישים – מו"ל מוסד ביאליק בהשתתפות ועד הלשון העברית ‪ ,‬ירושלים תשי "א‬

‫[‪ ]32‬אור כשדים – רשומות של שבע שנות חפירות‪ ,‬סר ליאו נארד וולי ‪ ,‬גרסת עברית (בתרגום אורי‬
‫רפ) בהוצאת ספרית פועלים ‪/‬מדע לכל (הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ‪ ,‬מרחביה) ‪ 1956‬של‬
‫הספר ‪Ur of the Chaldees – Sir Leonard Woolley‬‬

‫[‪The Sumerians, Their History, Culture and Character – Samuel Noah Kramer - University ]33‬‬
‫‪of Chicago Press 1963‬‬

‫[‪ ]34‬מגידו‪ ,‬עיר‪ -‬מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי – אהרון קמפינסקי ‪ ,‬בהוצאת הקיבוץ המאוחד‬
‫והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ‪ ,1993‬בתרגום דבי הרשמן של הספר‬

‫‪ ,Megiddo, A City-State and Royal Centre in North Israel‬אשר יצא לאור בבון בשנת ‪ 1989‬בכרך‬
‫‪ 40‬בסדרה הגרמנית ‪Materialien zur … Archaologie‬‬

‫[‪PEOPLE OF THE SEA – The Search for the Philistines – Trude Dothan, Moshe Dothan – ]35‬‬
‫‪Macmillan Publishing Co New York, 1992‬‬

‫[‪ ]36‬כתובות מספרות (תגליות עבריות מתקופת מלכי יהודה וישרא ל)‪ ,‬בן‪ -‬ציון גרוס ‪ ,‬בהוצאת 'מסילות'‬
‫בשיתוף 'עם עובד'‪ ,‬תל אביב‪ ,‬תשי"א‪.‬‬

‫[‪ ]37‬פולחן האל פתח שנהג אצל ה'לא מצרים' – י‪ .‬לייבוביץ – ארץ ישראל‪ ,‬מחקרים בידיעת הארץ‬
‫ועתיקותיה ‪ ,‬ספר ד' ( מוגש לנשיא המדינה יצחק בן צבי במלאות חמישים שנה לעלייתו ארצה )‬
‫בהוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ובהשתתפות מוסד ביאליק של הסוכנות היהודית ‪,‬‬
‫ירושלים תשט "ז‪.‬‬

‫[‪ ]38‬שומר ראשו של סטלין ‪ -‬אחמט עמבה‪ ,‬תרגם לעברית ש‪ .‬שמואלביץ‪ ,‬בהוצאת 'עין '‪.‬תל‪-‬אביב‬
‫תשי"ב‬

‫[‪ ]39‬הורדוס המלך האיש ופעלו ‪ -‬אברהם שליט (‪ ,) Abraham Schalit‬בהוצאת מוסד ביאליק ‪1962‬‬

‫[‪ ]40‬משפטו ומותו של ישו הנוצרי – חיים ה‪ .‬כהן‪ ,‬הוצאת דביר תל‪-‬אביב‪1968 ,‬‬

‫[‪The Inquisition of the Middle Ages - Henry Charles Lea, Eyre & Spottiswoode, 1968 ] 41‬‬

‫‪136‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫[‪ ]42‬סטאלין‪ ,‬ביוגראפיה פוליטית – י‪ .‬דויטשר ‪ ,‬תורגם מאנגלית בידי ד "ר ב‪ .‬לובוצקי ‪ ,‬ש‪ .‬שניצר‬
‫בהוצאת ספרים 'כתבים' תל‪-‬אביב ‪Stalin – Isaac Deutscher, by Oxford University Press 1950‬‬

‫[‪' ]43‬שמש בוגדנית' ‪ ,‬סרטו של הבימאי הסובייטי \רוסי מיכלקוב אודות עידן הטיהורים‬

‫[‪What Went Wrong (Western Impact and Middle Eastern Response) – Bernard Lewis – ]44‬‬
‫‪OXFORD University Press, 2002‬‬

‫[‪Freedom in the Ancient World – Herbert J. Muller , Secker & Warburg – London, 1961 ]45‬‬

‫[‪ ]46‬עמים ימים אניות – צבי הרמן‪ ,‬הוצאת מסדה תל‪-‬אביב ‪1962‬‬

‫[‪ ]47‬אתונה בימי גדולתה – אלכסנדר פוקס (מוסד ביאליק ‪ ,‬תשכ"ד)‬

‫[‪ ]48‬התנ"ך ותרבויות העול ם העתיק – מנחם נאדל – ספריית פועלים ‪ /‬מדע לכל‪ ,‬בהוצאת הקיבוץ‬
‫הארצי השומר הצעיר‪ ,‬מרחביה‪1962 ,‬‬

‫‪137‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נספח א' – אינדכס – מפתח שמות ומושגים‬
‫הערה‪ :‬בכל מקום בו נזכר אדם בשם פרטי ומשפחה (לדוגמה‪ :‬אהרן ברק) המיון עפ "י השם הראשון‬
‫המופיע (בדוגמה זו 'אהרן' מופיע לראשונ ה ועל כן המיון ימקם אותו תחת א ' בטבלת מפתח השמות‬
‫ולא תחת האות ב'‪ ,‬גם אם מיון עפ"י שמות משפחה היה עושה כך) בטקסט‪.‬‬

‫אחאב ואיזבל‪,92 ,88 ,‬‬ ‫‪,68 ,67 , 64 ,11 ,Naveh‬‬ ‫‪, 56 ,47 ,43 ,Ahmose‬‬
‫‪123‬‬ ‫‪135 ,97 ,77 ,70‬‬ ‫‪,162 ,160 ,159 , 135‬‬
‫‪163‬‬
‫אח‪-‬נ‪-‬אתון ‪72 ,62 ,57 ,‬‬ ‫‪135 , 81 ,Navigation‬‬
‫‪135 , ANET‬‬
‫אל‪,54 ,53 ,31 , 13 ,1 ,‬‬ ‫‪45 ,NTR‬‬
‫‪144 ,143 ,141‬‬ ‫‪62 ,44 , Avaris‬‬
‫‪,71 ,10 , Object Oriented‬‬
‫אלדד ומידד‪12 ,‬‬ ‫‪169 ,164 ,159‬‬ ‫‪134 ,119 , Bérard‬‬

‫אלסברג‪126 ,78 , 5 ,‬‬ ‫‪129 , Porter Michael‬‬ ‫‪82 ,Byblos Inscriptions‬‬

‫אמורו‪29 ,‬‬ ‫‪135 ,Purge‬‬ ‫‪135 ,46 ,Casey‬‬
‫בולייט ‪26 , 23 ,‬‬ ‫‪164 ,34 ,Retenu‬‬ ‫‪38 , Dotan‬‬
‫ביררד‪120 ,119 , 81 ,‬‬ ‫‪14 ,1 ,RFC‬‬ ‫‪136 , Duress‬‬
‫בית הלל‪13 ,‬‬
‫‪134 ,Sass‬‬ ‫‪,62 ,51 ,36 ,34 , Erman‬‬
‫בית עבדים‪66 ,57 ,17 ,‬‬ ‫‪135 ,79‬‬
‫‪162 ,44 ,Seqen‬‬
‫בית שמאי‪13 ,‬‬ ‫‪134 ,Finkelstein‬‬
‫‪71 ,44 ,Seqen-n-Ra Ta‬‬
‫ברזאני‪1 ,‬‬ ‫‪60 , Ipuwer‬‬
‫‪,28 ,25 ,Wallis Budge‬‬
‫גביזון רות ‪132 ,‬‬ ‫‪134 ,57 ,46‬‬ ‫‪135 ,Judge Frankfurter‬‬

‫גדי טאוב‪1 ,‬‬ ‫אדברסרית‪127 ,‬‬ ‫‪135 ,Karski – Witness‬‬

‫גולדווסר ‪76 ,75 ,63 ,‬‬ ‫אדם וחווה‪2 ,‬‬ ‫‪135 ,Koestler‬‬

‫גילגמש‪98 ,‬‬ ‫אהוד ברק‪2 ,‬‬ ‫‪74 ,69 ,68 ,Letterbox‬‬

‫גילוי ‪-‬עריות ‪116 ,56 ,‬‬ ‫אהרוני‪,30 ,29 ,28 ,16 ,‬‬ ‫‪136 ,Liddell-Hart‬‬
‫‪135 ,37 ,35 ,34 ,32‬‬
‫גמל‪63 ,26 ,25 ,24 ,‬‬ ‫‪135 ,London Artur‬‬
‫אהרן ברק‪2 ,1 ,‬‬
‫גרינץ‪134 ,96 ,61 ,60 ,‬‬ ‫‪, 102 ,51 ,24 , Muller‬‬
‫אולברייט ‪,21 ,20 ,19 ,15 ,‬‬ ‫‪137 , 103‬‬
‫דורנר‪88 , 85 ,‬‬ ‫‪,65 ,26 ,25 ,23 ,22‬‬
‫‪136 ,96 ,93 ,67‬‬ ‫‪37 ,Mycenaean‬‬
‫דותן‪38 ,37 ,‬‬
‫אורבך‪134 ,‬‬
‫דיווח אמת‪2 ,‬‬
‫‪138‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫מרדוק‪107 , 89 ,‬‬ ‫ישראל‪,14 ,12 , 11 ,5 ,3 ,‬‬
‫‪,55 ,53 ,52 ,45 ,16‬‬
‫מריאנו‪35 , 30 ,‬‬ ‫‪,78 ,63 ,62 ,57 ,56‬‬
‫מרנ‪-‬פתח‪62 ,‬‬ ‫‪,141 ,135 ,132 ,129‬‬
‫‪144 ,143‬‬
‫משה‪, 60 ,54 ,13 ,12 ,1 ,‬‬
‫‪144 ,143 ,142‬‬ ‫כוהנים‪56 ,1 ,‬‬
‫דמוקרטיה ‪,85 ,84 ,83 ,‬‬
‫‪,104 ,91 ,88 ,87 ,86‬‬
‫‪135 , 122‬‬
‫דמוקרטיזציה ‪83 ,‬‬
‫דנציגר ‪135 ,126 ,5 ,‬‬

‫כנענים עבריים ‪35 ,‬‬ ‫הבל‪2 ,‬‬

‫משפט‪,54 ,53 ,13 ,1 ,‬‬
‫‪128 ,127 ,121‬‬
‫'משפט המלך'‪,89 ,88 ,‬‬
‫‪123‬‬
‫משפט קונטיננטלי ‪127 ,‬‬
‫מתני‪38 ,‬‬
‫נווה‪, 77 ,70 ,67 ,64 ,11 ,‬‬
‫‪162 ,97‬‬
‫ניווט ‪82 ,‬‬
‫נצרת‪163 ,46 ,45 ,‬‬
‫סוס טרויאני ‪34 ,‬‬
‫סופיסטים ‪53 ,4 ,‬‬
‫סחיטה‪129 ,‬‬
‫סחר גלובאלי ‪115 ,‬‬
‫סלושץ‪134 ,‬‬
‫סקיליה ‪119 ,38 ,‬‬
‫עד המלך‪6 ,‬‬
‫עו"ד וינרוט ‪135 ,127 ,‬‬
‫מימזיס‪134 ,93 ,11 ,5 ,‬‬
‫עיבל‪21 ,14 ,‬‬
‫עלי הכהן‪12 ,‬‬
‫עמוס בן אברהם‪2 ,‬‬
‫פוזננסקי ‪-‬כץ‪1 ,‬‬
‫כתב‪,67 ,54 ,45 ,13 ,11 ,‬‬ ‫הודאה‪126 ,5 ,‬‬
‫‪81 ,78‬‬
‫היקסוס ‪,30 ,27 ,18 ,16 ,‬‬
‫כתבי המארות‪34 ,33 ,‬‬ ‫‪,45 ,44 ,43 ,36 ,35‬‬
‫‪160 ,66 ,62 ,60 ,54‬‬
‫כתבי מארות‪32 ,‬‬
‫הצלבת הירוגליפים ‪73 ,‬‬
‫ליבאי דוד ‪127 ,‬‬
‫הרודוטיס ‪119 ,81 ,61 ,‬‬
‫לידל ‪-‬הארט‪,27 ,18 , 17 ,‬‬
‫‪136 ,41 ,29‬‬ ‫הרצוג‪,101 ,100 ,99 ,93 ,‬‬
‫‪143 , 102‬‬
‫מאעת‪73 ,54 ,52 ,51 ,‬‬
‫השערה‪2 ,‬‬
‫מארות‪58 ,34 ,32 ,‬‬
‫ווקטור כוחות ‪129 ,‬‬
‫מגילת המתים‪54 ,‬‬
‫זרטל‪80 ,79 ,20 ,‬‬
‫מונותאיזם ‪45 ,‬‬
‫חומסקי ‪40 ,39 ,‬‬
‫מונותיאיזם ‪62 ,‬‬
‫חוקי פרקינסון ‪51 ,‬‬
‫מונחה עצמים‪164 ,71 ,‬‬
‫חתים‪66 ,‬‬
‫מזבח הר עיבל‪79 ,‬‬
‫חתשפסת‪71 ,70 ,65 ,‬‬
‫מילה‪,76 ,45 , 42 ,39 ,1 ,‬‬
‫‪141‬‬ ‫'טהא חוסיין ‪57 ,‬‬
‫מילשטיין ‪2 ,‬‬ ‫יהושע‪,61 ,60 ,13 ,12 ,‬‬
‫‪134 ,96‬‬
‫יחידה‪126 ,5 ,3 ,2 ,‬‬
‫מינרבה‪4 ,‬‬
‫'יחידת אמת'‪126 ,5 ,‬‬
‫מני מאוטנר‪108 ,‬‬
‫יעקב פרי‪,111 ,6 ,4 ,3 ,‬‬
‫מס ניר‪133 ,‬‬ ‫‪112‬‬

‫מסננים‪76 ,‬‬ ‫יצחק מרדכי‪3 ,‬‬

‫פולמוס ‪13 ,‬‬
‫מרד העבדים‪51 ,17 ,‬‬
‫‪139‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫שקד ‪ -‬שרת המשפטים‪,‬‬ ‫קאסוטו ‪136 ,42 ,‬‬ ‫פיזיקה ‪33 ,32 ,‬‬
‫‪126‬‬
‫קין ‪2 ,‬‬ ‫פיטרי ‪,65 ,21 ,20 ,15 ,‬‬
‫שרוחן‪43 ,28 ,27 , 22 ,‬‬ ‫‪93‬‬
‫קמפינסקי ‪,79 ,22 ,15 ,‬‬
‫תגמול‪129 ,‬‬ ‫‪136 ,99 ,98‬‬ ‫פילבי‪126 , 5 ,‬‬

‫תועלתנית ‪4 ,1 ,‬‬
‫תורת אמת‪11 ,1 ,‬‬
‫תורת המשחקים‪128 ,4 ,‬‬
‫תחומס‪98 ,31 ,22 ,‬‬
‫תחקיר‪2 ,‬‬
‫תל עמרנה‪36 ,‬‬
‫קניון ‪27 ,15 ,‬‬ ‫פינקלשטיין ‪,18 ,15 ,14 ,‬‬
‫‪,23 ,22 ,21 ,20 ,19‬‬
‫ר' ישראלי‪92 ,91 ,‬‬ ‫‪,63 ,27 ,26 ,25 ,24‬‬
‫ראי"ה קוק‪91 ,‬‬ ‫‪,99 ,95 ,94 ,93 ,64‬‬
‫‪136‬‬
‫רעמסס ה‪62 ,2 -‬‬
‫פלסגים ‪37 ,‬‬
‫רעמסס ה‪38 ,36 , 34 ,3 -‬‬
‫פלשתים‪, 38 ,28 ,18 ,‬‬
‫רע‪-‬מסס ה‪62 ,2-‬‬ ‫‪143 , 101‬‬

‫שב"כ‪3 ,‬‬ ‫פניקי ‪78 ,11 ,‬‬

‫שחם נתן‪6 ,‬‬ ‫פרידמן דניאל‪135 ,‬‬

‫שחם‪-‬שביט‪1 ,‬‬ ‫פרשנות‪12 ,11 ,‬‬

‫צדק‪54 ,53 ,52 ,13 , 1 ,‬‬

‫‪140‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נספח ב' – משקלה של מילה‬

‫מתוך 'הפורום האזרחי לתחקור קרב ות' בניהול חזי דחב"ש (מפקד מחלקת החוד בקרב החווה‬
‫הסינית) כפי שעלה באתר‪.‬‬

‫‪2018-03-12 10:23 GMT+02:00 Sivosh Savion <sivosh2000@gmail.com>:‬‬

‫אנו היהודים בכלל לא מזלזלים במילה ‪ ,‬להפך‪' ,‬העולם נברא בכוחה של מילה' קובעת המסורת‪.‬‬

‫מי מזלזל במילה? הקומיסארצ'יקים ‪,‬‬

‫עבור קומיסאר מילה היא כלי בלבד‪ ,‬כלי ריק לצורך תעמולה בקרב קוזאקים נבערים ‪.‬‬

‫ברגע שהקוזאקים חדלים להיות נבערים תש כוחה ‪ ,‬בעוד שאצל היהודים הלמדנות מחזקת אותה‪.‬‬

‫זה פחות או יותר ההבדל‪ ,‬בקליפת אגוז‪ ,‬בין היהדות לבולשביזם ‪.‬‬

‫שבועטוף‬

‫גליציאנער בווקאנס‬

‫‪2018-03-11 5:47 GMT+02:00 .Moshe M <moshelaw13@gmail.com>:‬‬

‫איציק ‪,‬‬

‫אני חולק על תגובתך ‪ .‬אנו‪ ,‬היהודים ‪ ,‬מזלזלים יותר מדי בחשיבותה של המילה ‪ .‬אל תשכח‪ ,‬שכל‬
‫הפרשה המתוארת התרחשה כשנה בלבד לפני יציאת הבריטים מארץ ישראל‪ ,‬דבר שכבר היה ידוע‬
‫להם ויכלו בהחלט לוותר על הוצאה להורג ‪ -‬גם כשמדובר בחברי המחתרות השנואות עליהם (ועל‬
‫הנהגת היישוב)‪ .‬אני מניח שאפילו ב"ג ביקש לחון את השניים ‪ ,‬משום שהיה ברור לי כי הבריטים לא‬
‫ישארו כאן עוד זמן רב ‪ .‬פיינשטיין וברזאני מהווים סמל להתנהגות אצילה של לוחמי אצ "ל ולח"י‪,‬‬
‫"הפורשים "‪ ,‬שרצו למנוע פגיעה ברב גולדמן ‪ ,‬למרות שהיה לכאורה בצד של שונאיהם היהודים ‪ .‬בכך‬
‫נהגו לפי כלל הברזל של מנחם בגין‪ ,‬שציווה חד‪ -‬משמעית שלא להרים יד על יהודים ‪ ,‬וגם בימי‬
‫ה"סזון "‪ ,‬שבו אנשי פלמ"ח חטפו חברי אצ"ל‪ ,‬עינו אותם להוצאת מידע מפיהם והסגירום לידי‬
‫הבריטים (לנהוג כך בחברי לח "י הם פחדו‪ ,‬כי פקודת בגין לא חלה עליהם וגיבורי הפלמ "ח ומנהיגיהם‬
‫חששו מאוד מנקמתם)‪ .‬במורשת של עם ישראל צריך ללמד בהערצה את הקרבתם של השניים‪,‬‬
‫שראו בבקשת חנינה ‪ -‬ממי שהיה בעיניהם הכובש הזר ‪ ,‬שאין לו הסמכות לשפטם ‪ -‬השפלה ופגיעה‬

‫‪141‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בכבוד העם היהודי ‪ ,‬למרות שידעו כי בשל עמדתם העקרונית‪ -‬אידיאולוגית הזו הם עלולים להיות‬
‫מוצאים להורג ‪ .‬אתה צודק רק חלקית‪ ,‬בכתבך שסמליות מעשם לא גרמה שינוי במאבק נגד הבריטים‬
‫ובתודעת הציבור היהודי ‪ ,‬כי הסיפור על השניים אינו אובד ונותר במורשת העם ‪ .‬ממשלה יהודית‬
‫ראויה לשמה היתה מנציחה את מעשם באופן ברור יותר ‪ ,‬אם כי לפחות בתל‪-‬אביב יש רחובות על‬
‫שמותיהם ועל שמות שאר עולי הגרדום ‪ ,‬כולל אליהו חכים ואליהו בית‪ -‬צורי‪ ,‬שהוצאו להורג ע "י‬
‫הבריטים במצרים בשל הריגת הלורד מוין שם ‪ .‬הרחובות הללו הם דווקא ב חלק האמיד של העיר‪,‬‬
‫רמת אביב ג'‪.‬‬

‫אני מצדיק את אמירתם של השניים‪ ,‬כי "טוב למות עם נשק ביד מאשר לחיות בידיים מורמות‬
‫בכניעה"‪ ,‬שכן לא היה מדובר בכניעה ב קרב‪ ,‬בלית ברירה ועקב עדיפות האויב ‪ ,‬אלא בבקשת חנינה‬
‫שהיתה ללא ספק מבזה את עצם חברותם במחתרת ואת צדקת מאבקם בשלטון הזר הבריטי‪.‬‬

‫עצם שפיטתם והוצאתם להורג‪ ,‬בשל החזקת נשק‪ ,‬מעידה על ההבדל הגדול שבין שתי המחתרות‬
‫ובין "מחתרת" ההגנה‪ ,‬שהבריטים ידעו היטב כי אנשיה מחזי קים בנשק‪ ,‬אך מעולם לא שפטו איש‬
‫מהם בגין אותו סעיף בחוק ‪ ,‬שגזר דין מוות על החזקת נשק לא‪ -‬חוקי‪ .‬כל עולי הגרדום ‪ ,‬למעט ברזני‪,‬‬
‫היו כולם אנשי אצ "ל‪ ,‬ופרט לברזני נדון למוות גם חבר לח "י מתתיהו שמואלביץ ‪ -‬לימים מנכ"ל משרד‬
‫ראש הממשלה בימי כהונתו של בגין ‪ -‬אך עונשו הומת ק למאסר עולם והוא הצליח לברוח מהכלא ‪.‬‬

‫משה‬

‫‪Virus-free. www.avg.com‬‬

‫‪ Isaac Agam <agami@agiloans.com>:‬בתאריך ‪ 11‬במרץ ‪ 2018‬בשעה ‪ ,2:10‬מאת‬

‫לעניות דעתי עשו טעות בכך שלא ביקשו חנינה ‪.‬‬

‫גיבורים חיים חשובים יותר מגיבורים מתים ‪.‬‬

‫הסמליות של מעשיהם לא שינו דבר במלחמה נגד הבריטים ולא בתודעת הציבור ‪.‬‬

‫אינני אומר שאין מצבים שאין ברירה אלא להתאבד ‪ .‬לדוגמה אנשי הפלמ"ח שהשאריו לעצמם רימון‬
‫אחד למקרה שיהיו מוקפים ע "י ערבים או פצועים מדי מכדי להימנע מתפישתם על מנת לחסוך‬
‫מעצמם את עינויי התופת כאשר הם בחיים ‪ .‬אבל זה לא היה מקרה דומה‪.‬‬

‫זה היה בזבוז טראגי של חיי אדם ולוחמים בעתיד ‪.‬‬

‫איציק אגם‬

‫‪142‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫היום לפני כ‪ 70 -‬שנה (‪: (09.03.1947‬‬

‫לוחם הלח"י משה ברזני ז"ל נעצר ברחובות ירושלים כשברשותו רימון ‪.‬‬

‫ב‪ 9-‬במרץ ‪ 1947‬הלך ברזני באחד מרחובות ירושלים כשבכיסו רימון מסוג "מילס"‪ ,‬באמצעותו התכוון‬
‫להתנקש במפקד הדיוויזיה התשיעית ‪ .‬באותו זמן שרתה העיר תחת מצב צבאי‪ ,‬וסיור בריטי נתקל‬
‫והפתיע את משה שבאמתחתו הרימון‪ .‬בתחילה ניסה להסתיר את השתייכותו למחתרת וטען כי בשל‬
‫המצב הצבאי לא היה יכול להגיע לבית הוריו וכי הרימון נמסר לו בעד ‪ 100‬מיל‪ .‬משה נעצר והועמד‬
‫למשפט צבאי‪ .‬בדומה לחברי המחתרות‪ ,‬כפר משה בסמכותו של בית המשפט לשפוט אותו‪ .‬בבית‬
‫הדין שינה את טענותיו מעת מעצרו ‪ .‬הוא סירב למנות לעצמו ס נגור‪ ,‬התעלם ממהלך המשפט וישב‬
‫במעיל אפור‪ ,‬מכנסי חאקי קצרים ולראשו כיפה ‪ ,‬תוך שהוא מעיין בתנ "ך ‪.‬לאחר הקראת ההאשמות‬
‫נשאל אם הוא מודה או מכחיש‪ .‬הוא רק ביקש לומר מספר מילים ‪ .‬ללא התרגשות הכריז‪:‬‬

‫" העם העברי רואה בכם אויב ושלטון זר במולדתו ‪ .‬אנו‪ ,‬אנשי לוחמי חירות ישראל ‪ ,‬לוחמים בכם‬
‫לשחרור המולדת‪ .‬במלחמה זו נפלתי בשביכם ואין לכם כל רשות לשפוט אותי ‪ .‬בתליות לא תפחידונו‬
‫ולהשמידנו לא תצליחו ‪ .‬עמי ככל שאר העמים המשועבדים לכם יילחמו באימפריה שלכם עד חורמה "!‬

‫ב‪ 17-‬במרץ בשעה ‪ 10:25‬החל המשפט של ברזני‪ .‬בשעה ‪ 11:55‬דן אותו בית המשפט למוות‬
‫בגרדום ‪ .‬לאחר הקראת גזר הדין חזר וקרא משה אל השופטים‪" :‬בתליות לא תפחידונו " והחל לשיר‬
‫את " התקווה"‪ .‬השוטרים באולם הפסיקו את שירתו וסחבו אותו מהאולם כשהוא כבול שלשלאות ‪.‬‬
‫במשפט לא נכחו בני משפחתו משום שלא הורשו לצאת מן השטח הצבאי ‪.‬כשהגיעו כבר תם‬
‫המשפט‪.‬‬

‫כשמיהרו השופטים לצאת מן האולם קרא משה ‪" :‬ליישוב ‪ -‬חזק ואמץ!"‪ .‬בצינוק ישב עם מאיר‬
‫פיינשטיין ‪ ,‬לוחם אצ"ל שנידון אף הוא למוות ‪.‬‬

‫בקשות רבות לחנינת פיינשטיין וברזני הגיעו אל הנציב העליון ‪ .‬פנו אליו בין היתר דוד בן‪ -‬גוריון ‪ ,‬יו"ר‬
‫הנהלת הסוכנות היהודית ‪ ,‬ויצחק בן צבי ‪ ,‬בשם הוועד הלאומי ‪ .‬שני הרבנים הראשיים ‪ ,‬הרב עוזיאל‬
‫והרב הרצוג‪ ,‬ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח ‪ ,‬ומשפחות הנידונים ביקשו חנינה אף הם ‪.‬‬

‫נראה כי הבריטים שעו לבקשו ת‪ ,‬ובעת ההמתנה לביצוע גזר הדין נרמז למשה מספר פעמים כי אם‬
‫יבקש חנינה‪ ,‬יינצל מעונשו ‪ .‬אך כדי שלא תיגרם נחת רוח לבריטים וכדי שלא ייראה שלוחמי המחתרת‬
‫מתחננים על נפשם‪ ,‬סירב ברזני בכל תוקף לבקשת חנינה ‪ ,‬גם כשהפצירו בו הוריו ‪.‬‬

‫באחד מימי ההמתנה לאישור פסק הדין ביקשו משה ומאיר מחבריהם בבית הסוהר להבריח אליהם‬
‫זוג רימונים ‪ ,‬את האחד תכננו להשליך על פמליית התלייה ובעזרת השני להתאבד ‪ ,‬בדומה למעשה‬
‫המסופר בשמשון בספר שופטים ("תמות נפשי עם פלשתים")‪ .‬אליעזר בן עמי הוא שהכין את‬
‫הרימונים ‪ .‬הוא לקח שני תפו זים‪ ,‬רוקן את תכולתם ‪ ,‬מילא אותם בחומר נפץ‪ ,‬רסיסי ברזל נדחפו‬
‫לקליפתם‪ ,‬והוכנסה מערכת הדלקה ויזם ‪ .‬את ההפעלה היו יכולים לבצע על ידי רשף של סיגריה ‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 21‬באפריל‪ ,‬גברו השמועות כי שני הנידונים עומדים להיות מוצאים להורג ‪ .‬על ירושלים היהודית הוטל‬
‫עוצר מלא ‪ .‬בשש בערב הודיעו לפיינשטיין וברזני הן על אישור פסק הדין והן על ביצועו באותו יום‬
‫בשעה ארבע לפנות בוקר‪ .‬הרב אריה לוין נקרא להגיע בערב כדי שיקראו בפניו וידוי ויתפללו ‪ .‬הוא‬
‫אמר כי הוא חושש שלא יצליח לעמוד בכך ושחלילה יקרה אסון בזמן המעמד ‪ .‬הוא גם שאל 'וכי מה‬
‫חטאו?‪ ...‬על מה יש להם להתוודות ?‪ ,‬וכי יש צדיקים גדולים מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם‬
‫וישראל ?'‪ .‬הוא סירב‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬להגיע אל בית הסוהר ולבו נשבר על שלא הצליח לעזור‬
‫לביטול גזר דינם ‪ .‬הרב יעקב גולדמן ‪ ,‬הרב הרשמי של הוועד הלאומי ‪ ,‬הסכים להגיע אליהם בשעות‬

‫‪143‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫הערב‪ .‬בשעה תשע ורבע הגיע אליהם ‪ .‬הוא העיד לאחר מכן כי היו עליזים בהתנהגותם ולא ניכרה‬
‫בהם התוכנית‪ .‬הרב ביקש להכין אותם לקראת הצפוי אך הם ענו לו כי אין גורלם שונה מגורל מיליוני‬
‫אחיהם שנרצחו ‪,‬והוסיפו ‪" :‬טוב למות עם נשק ביד מאשר לחיות בידיים מורמות בכניעה "‪ .‬הם ביקשו‬
‫למסור לו סליחה ממשפחותיהם על הצער שגרמו להם ‪ .‬הם שרו עמו את תפילת "אדון עולם "‪ .‬לאחר‬
‫מכן אמר עימם וידוי ‪ .‬עד השעה עשר וארבעים שוחחו על קידוש השם ועל רבי עקיבא ‪ ,‬שאמר תורה‬
‫בזמן שעונה במסרקות ברזל‪ .‬לקראת השעה אחת עשרה אמר להם שלא יאבדו תקווה‪ .‬הם נתנו לו‬
‫את כל הסיגריות שבתאם וביקשו שיחלק אותם בין האסירים וגם לשוטר הבריטי ששמר עליהם והיה‬
‫הוגן כלפיהם ‪ .‬הוא אמר שיחזור אליהם לפני רגעיהם האחרונים כדי לראותם ‪ ,‬והם ניסו לשכנע אותו‬
‫שלא יבוא‪ .‬הם שרו את "התקווה" במלואה‪ .‬כשעזב אל חדר הקצינים בכלא‪ ,‬הצהיר במפורש שיבוא‬
‫כדי לנכוח בהוצאה להורג‪.‬‬

‫אז הגיעה התלבטותם הגדולה‪ .‬הם ידעו כי אם ישליכו את אחד הרימונים על משלחת התלייה ייפגע‬
‫גם הרב גולדמן‪ .‬הם החליטו כי יוותרו על תוכניתם ‪ ,‬וכי ימותו רק הם בידי עצמם ולא בידי התליין‬
‫הבריטי ‪.‬‬

‫ב‪ 21-‬באפריל ‪ ,1947‬הניחו משה ומאיר את שני הרימוני ם בין ליבותיהם ‪ ,‬וכשהם חבוקים הפעילו את‬
‫הרימונים ‪ ,‬בטרם ישיגם התליין ‪ .‬בשעה אחת עשרה וארבעים נשמעה בכלא התפוצצות חזקה‬
‫שהרעידה חלק בבניין ‪ .‬החלה מהומה בכלא‪ ,‬מפקד הכלא ועוזריו רצו מחדרם אל תא הנידונים‪.‬‬
‫השוטר ששמר על התא צעק אליהם המום‪" :‬שניהם מתים! התפוצצו !"‪ .‬הדלת הייתה פרוצה והמראה‬
‫הנורא היה של ברזני ופיינשטיין ‪ ,‬חזיהם קרועים ‪ ,‬כשהם מתים‪.‬‬

‫משה ברזני היה בן ‪ 21‬במותו‪ ,‬מאיר פיינשטיין היה בן ‪ 20‬במותו‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,1992‬כבקשתו‪ ,‬נקבר לצד השניים בהר הזיתים‪ ,‬ראש ממשלת ישראל השישי‪ ,‬מנחם בגין‪.‬‬

‫‪144‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נספח ג' – מילים לועזיות בעלות שורש מקראי‬

‫מתוך הספר‪Le Grand Voyage – Jorge Semprun :‬‬

‫‪.1‬‬
‫‪ –Soulier‬נעל (דומה למילה סוליה‪ ,‬אם כי לא בטוח שהמקור לכך מקראי‪ ,‬אפשר יווני‪ ,‬פלשתי וכדו')‬
‫מילה שמקורה מוגדר 'ארכאי' במילון ‪http://www.wordreference.com/fren‬‬

‫‪.2‬‬
‫גלש – שיר השירים פרק ד' פסוק א'‬
‫עְרְך כְעֵ דֶ ר הָ עִ זִים‪ ,‬שֶ ָגלְשו מֵ הַר ִגלְעָ ד‪.‬‬
‫הִ נְָך יָפָה ַרעְ י ָתִ י ‪ ,‬הִ נְָך יָפָה‪ --‬עֵינַי ְִך יֹונִים ‪ ,‬מִ בַעַ ד ְלצַמָ תֵ ְך; שַ ֵ‬
‫‪glitch – glissé – Geglitten‬‬

‫‪.3‬‬
‫‪ – Rageusement‬ברוגז‪ ,‬בכעס – ‪( rage‬באנגלית)‬

‫‪Son mégot s'est encore éteint et cette fois il l'écrase rageusement dans un cendrier‬‬

‫ספר דברים פרק כח' פסוק ‪65‬‬

‫ּובַּגֹוי ִם ָההֵם ֹלא תַ ְרּגִי ַע וְֹלא‪-‬י ִ ְהי ֶה מָנֹו ַח ְלכַף‪ַ -‬רגְלֶָך ְונָתַ ן י ְהֹוָה לְָך שָם לֵב ּובַּגֹוי ִם ָההֵם ֹלא תַ ְרּגִי ַע וְֹלא‪-‬י ִ ְהי ֶה מָנֹו ַח ְלכַף‪-‬‬
‫ַרגְלֶָך ְונָתַ ן י ְהֹוָה לְָך שָם לֵב ַרּגָז ְו ִכלְיֹון עֵינַי ִם וְדַ אֲבֹון נָפֶש‬

‫שבַע‪ -‬רֹגֶז‬
‫דָ ם י ְלּוד ִא ָה ְקצַר יָמִים ּו ְ‬ ‫ספר איוב פרק יד' פסוק ‪1‬‬

‫‪.4‬‬
‫‪He brought many captives home to Rome, whose ransom did the general coffers fill (Julius‬‬
‫)‪Caesar; Shakespeare‬‬
‫– ‪ -Coffers‬קופסא‪ ,‬ארגז‪ ,‬תיבה (גרמנית) לחפצי ערך זהב וכיוצ"ב‪ ,‬בה הועבר כופר נפש ‪Koffer‬‬

‫‪.5‬‬
‫‪ – Gewehr‬רובה (בגרמנית)‪ ,‬מכונת ירייה‪ ,‬כמו גם מלה המתייחסת למלחמה – בעברית ג‪.‬ב‪.‬ר‪ .‬הוא שורש‬
‫המתייחס לניצחון במאבק ולחימה‪ .‬כ"כ גבורה‪ ,‬גברים ושאר ניגזרות‪.‬‬

‫‪https://en.wiktionary.org/wiki/Gewehr#German‬‬

‫מתוך הספר ‪L'etranger - Camus‬‬

‫‪.6‬‬

‫;‪qu'il y ait beaucoup de spectateurs le jour… et qu'ils m'accueillent avec des cris… (Camus‬‬
‫)‪L'etranger‬‬

‫‪ - accueillent‬מקדמים פני (בקללות או בברכה) בקריאות‬

‫‪145‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫* פולנית‪:‬‬

‫‪przeklinał‬‬

‫‪ – zaklał‬קילל‬

‫וברוסית‪:‬‬

‫‪осkалил‬‬

‫‪.7‬‬

‫‪ – Cris‬קריאות‪ ,‬ריבוי של קריאה (צעקות)‬

‫וביוונית ‪κρασγές‬‬

‫‪.8‬‬
‫‪ égaliser‬לעגל‬
‫‪et ce souffle égalisait, sur son passage, tout ce qu'on me proposait‬‬
‫המשפט הנל הלקוח מתוך 'הזר' של קאמי‪ ,‬מתייחס לרוח הנושבת מקציעה מחליקה ומעגלת‬
‫גם 'אדיש' (מעוגל‪ ,‬לעומת קוביית משחק) ללא העדפת תוצאה זו או אחרת‪.‬‬

‫ארנה ליברמן‪ :‬יכול להיות‬

‫המילה באה מלטינית‬

‫‪aequalis‬‬
‫שמזכירה את המילה מים אקווה וזה מזכיר לידה משהו עגול‬

‫‪.9‬‬
‫סיפרה – ‪chiffre - ziffer‬‬

‫‪. 10‬‬
‫‪Ascenseur pour l'échafaud‬‬
‫לקפד חיים‬

‫‪. 10‬‬
‫‪Je suis épuisé‬‬

‫הייתי תשוש‪' ,‬גמור'‪' ,‬מאופס'‪' .‬אני ואפסי עוד' (ישעיה מ"ז פ' ח')‪.‬‬
‫'הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף' (בראשית מ"ז פ' ט"ו)‪.‬‬
‫'כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שוקדי און' (ישעיה כ"ט פ' כ')‪.‬‬

‫‪. 11‬‬
‫‪On aurait dit un jacassement assourdi de perruches‬‬
‫זה נשמע כמו פטפוטי תוכי עמומים (אסורים‪ ,‬כמי שאסור ומחסום אוסר את פיו)‬

‫‪. 12‬‬
‫‪Pourtant je n'osais pas lui dire‬‬
‫למרות הכל לא מצאתי עוז (לא העזתי ‪ ) osais‬להגיד‬
‫‪146‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪. 13‬‬
‫‪une canne a la main‬‬
‫מגבעת קש (עשוייה קנה ‪ canne‬סוף) בידו‪.‬‬
‫‪ - a cane in hand‬תיקון‪:‬לא מגבעת‪ ,‬מקל הליכה (קנה סוף אפשרי כנ"ל)‪.‬‬

‫‪. 14‬‬
‫‪C'etait m'ecarter encore de l'affaire‬‬
‫‪ - Ecarter‬לכרות (להרחיק למדר)‬

‫‪. 15‬‬
‫‪L'etouffer en imaginant‬‬
‫להחניק את הדמיון‪ ,‬אפשר גם אויר מחניק‬

‫‪ - Etouffe‬אריג (העוטף את הגוף)‪ ,‬בד‬

‫‪Un vieux morceau de journal Presque colle a l'etoffle‬‬

‫‪. 16‬‬
‫‪Allume-moi une cigarette‬‬
‫הדלק לי סיגריה‪.‬‬
‫אלומה‪ :‬א‪ .‬אלומת אור (בעיקר בעת חושך‪ ,‬מן הסתם ע"י לפיד אש)‬
‫ב‪ .‬אלומת שיבלים – 'והנה אנחנו מאלמים אלומים‪ ,‬בתוך השדה‪ ,‬והנה קמה אלומתי‪ ,‬וגם‪-‬ניצבה; והנה תסובינה‬
‫אלומותיכם‪ ,‬ותשתחווינה לאלומתי‪ '.‬בראשית‪.‬‬

‫‪. 17‬‬
‫‪Il a essaye de me poignarder – he tried to stab me‬‬
‫‪ – Poignarder‬נגזרת מן המילה פגיון‪.‬‬

‫‪. 18‬‬
‫החתול בשלווה היה לוקק מקערת החלב – ‪the cat was calmly licking a puddle of milk – le chat‬‬
‫‪lechait calmement une flaque de lait.‬‬

‫‪ Chat- lechait‬אפשרי כי שמו של החתול נגזר מהיותו לוקק הן מקערה וגם את עצמו באהבת הניקיון שבו‬
‫‪( licking‬באנגלית)‬
‫אפשרי גם הקשר בין המילים לוקק וחלב בצרפתית‪lechait lait :‬‬
‫מילים נגזרות‪:‬‬
‫‪ - lyk‬לגימה (פולנית)‬
‫‪ - Schluk‬לגימה (גרמנית) ‪ <-- -‬שלוק (צברית)‬

‫מתוך הספר‪Vol de Nuit - Saint Exupery :‬‬

‫‪. 19‬‬
‫‪ Ramassee‬מתגבש (מצטבר‪ ,‬נערם)‬
‫‪ - Masse‬מסה‪ ,‬כובד המשקל‬
‫ַו ָשִימּו ָעלָיו ש ֵָרי ִמ ִים ְל ַמעַן ַע ֹתֹו ְ ִסבְֹלתָ ם ַו ִבֶן ע ֵָרי ִמ ְס ְנֹות ְלפ ְַרע ֹה אֶת ִת ֹם ְואֶת ַר ַע ְמסֵס‪.‬‬
‫שם‪-‬מס היפוך אותיות‪.‬‬
‫ַו ִקַח ַאב ְָרהָם אֶת־ ֲעצֵי הָעֹלָה‪ַ ,‬ו ָשֶם עַל־י ִ ְצחָק‬
‫לשים (להעמיס) עצים על גבו כמו גם מסים קשורים לנטל‪-‬עומס‪-‬הכבדת המסה\משקל‪.‬‬
‫כך גם המסה אשר הפיזיקאים ידעו (מאוחר יותר) לכתוב את נוסחת כוח הכובד‪-‬נטל שהיא גורמת‪.‬‬

‫‪147‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫וגם נגזרות כמו‪ – remiss :‬רשלני‬
‫התקבצו (הצטופפו) סביב האלחוטן – ‪se ramasserent autour de cet radiotelegraphistes‬‬
‫‪ - Remous‬נחשול (מערבולת?) ‪( dans les remous d'argent‬בתוך נחשולי הכסף)‬

‫‪. 20‬‬
‫‪ - une dechirure de la tempete‬קרע בתוך הסערה‪.‬‬
‫‪ - Dechirure‬קרע‬
‫מכאן אפשריות נגזרות‪ :‬כגון כירורג‪ ,‬אשר קורע‪-‬חותך‬

‫תגובת ד"ר ארנה ליברמן‪ :‬דוגמה מעניינת‬

‫‪. 21‬‬
‫מות – ‪Mort‬‬
‫‪ - Mota de Judios‬מות היהודים (בספרדית)‪.‬‬

‫מתוך הספר‪La promesse de l'aube – Romain Gary :‬‬

‫‪. 22‬‬
‫מנהרה ‪ -‬חופר מנהרות (כורה מנהרות באדמה) – ‪mynheer‬‬
‫‪J'y tombai sur un mynheer hollandaise (La promesse de l'aube – Romain Gary‬‬
‫שופטים ו' ב‪ :‬וַתָ עָז י ַד‪-‬מִדְ י ָן‪ ,‬עַל‪-‬יִש ְָראֵל; ִמ ְ נֵי מִדְ י ָן ָעשּו ָלהֶם ְ נֵי יִש ְָראֵל‪ ,‬אֶת‪ַ -‬ה ִמנְהָרֹות ֲאשֶר ֶ ה ִָרים ‪ְ ,‬ואֶת‪ַ -‬ה ְמעָרֹות‪,‬‬
‫ְואֶת‪ַ -‬ה ְמצָדֹות ‪.‬‬
‫ובאנגלית ‪Miner‬‬

‫‪. 23‬‬
‫העברה (עברי‪ ,‬מעבר לנהר) ‪abri‬‬
‫‪ - a mettre ses capitaux a l'abri‬אמצעי להעברת הון\כספים למקום מבטחים‬

‫מתקשר לשם אשר נתנו הויזיגוטים (הגרמנים) לספרד עליה השתלטו‬

‫‪Iberia‬‬
‫ארץ שמעבר לפירנאים ‪Über den Pyrenäen -‬‬
‫מעבר (או 'מעל') ‪Über -‬‬

‫ד"ר ארנה ליברמן‪Nov 1 at 11:24 AM :‬‬

‫לא הייתי חושבת על כך לעולם‪ .‬מנהיר בהולנדית לפי מה שמצאתי פירושו 'אדוני'‪ ,‬לא ראיתי קשר למנהרות‪.‬‬

‫בביטוי שציטטת לשים את כספו לא מדובר באמצעי להעברת כספים‪ ,‬פירוש הביטוי הוא לשים את כספו במקום‬
‫בטוח‬
‫‪Nov 1 at 11:44 AM‬‬ ‫תשובתי‬ ‫‪To: Orna Lieberman‬‬
‫לדעתי רומן גארי קצת השתעשע כאן ושילב בין שפת האפריקאנס לצרפתית‪ ,‬מה גם שאפשרי כי שיבוש שכזה‬
‫רווח אז בעת הכתיבה‪ ,‬ולו ברמת הסלנג‬

‫‪ mynwerker -‬כורה‪ ,‬באפריקאנס‬

‫‪ mineur -‬כורה בשפהצרפתית‬

‫כפי שאמרתי‪ ,‬לעולם לא תראי דברים שאחד כמוני‪ ,‬שאינו יודע צרפתית ונאלץ לפענח מילים כמו בתשבץ‪ ,‬רואה‪.‬‬

‫‪148‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪. 24‬‬

‫מתנות ‪ -‬הקדשה‪ ,‬הקדש‪ ,‬מתן קדוש – ‪cadeaux‬‬

‫‪. 25‬‬

‫אייל ‪ elan -‬ובהתחשב בעובדה שאין מבטאים את ה'נון' נשמע אפילו דומה יותר‪.‬‬

‫ככתוב‪' :‬הֶ הָ רִּ ים רָ קְדּו כְ אֵ ילִּ ים‪ ,‬גְבָ עֹות כִּ בְ נֵי‪ -‬צ ֹאן‪ '.‬תהילים קי"ד‬

‫‪. 26‬‬

‫בוז – ‪a bas‬‬

‫– ‪ - A bas l'armee‬בוז לצבא‪ ,‬הנמכתו‪ ,‬מכאן גם כל מה שנמוך‪ ,‬כולל צליל הבאס הנמוך‪.‬‬

‫‪. 27‬‬

‫ָוא ְֶראְֵך מִתְ ֹו ֶססֶת ְדָ ָמי ְִך וָאֹמַר לְָך ְדָ ַמי ְִך ֲחי ִי (יחזקאל ט"ז ‪)6‬‬

‫להתבוסס בבוץ ‪les bases aeriennes boueuses et tristes du Nord – boueuses -‬‬

‫‪. 28‬‬

‫תֹורישֵמֹו ‪-‬אורישמו – ‪je ne vois pas quelle victoire je pourrais arracher‬‬

‫ִ‬

‫תֹורישֵמֹו י ָדִ י'‬

‫שלָל תִ ְמ ָלאֵמֹו נַ ְפשִי ִריק ח ְַר ִי ִ‬
‫'שירת הים‪ :‬א ְֶר ֹף ַא ִיג ֲא ַח ֵק ָ‬

‫‪. 29‬‬

‫כעס – ‪ - la colére‬חולירע (חולי רע)‬

‫‪. 30‬‬

‫‪Empéché‬‬

‫‪ - si on aviat empéché Racine d'écrire‬כאילו מנענו או אסרנו את הכתיבה על קרונין‬

‫‪Empéché‬‬

‫המילה מזכירה בצלילה 'פשיעה'‪ ,‬ותוצאתה הינה המאסר או מניעה (של החופש)‪.‬‬

‫‪ – Péché‬חטא (במובן הקדום חטא הינו גם סוג של פשע‪' ,‬ישראל פשעו בי' מוטיב חוזר במקרא‪.‬‬

‫‪ - Peccatum‬חטא בלטינית‬

‫‪. 31‬‬

‫‪Effarante‬‬

‫‪ – une scene efarante‬מעמד (סצינה) מזעזע‪ ,‬הקישור הינו עקיף‪ ,‬למילים 'עפר ואפר'‪ ,‬הקשורות ביהדות למוות‬
‫בין היתר ולמנהגי אבלות (שק ואפר על הראש)‪ ,‬בהקשר לאירועים מזעזעים‪.‬‬

‫‪149‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪. 32‬‬

‫‪Passer‬‬

‫שמואל א' פרק כ' פסוק ‪3‬‬

‫וַטִשָ בַע עֹוד דָ ו ִד ו ַט ֹאמֶ ר י ָד ֹעַ י ָדַ ע ָאבִיָך ‪ ...‬ו ְחֵי נַפְשֶ ָך כִי ְכ פֶ שַ ע בֵינִי ובֵין הַ מָ וֶת‬

‫פשע‪ -‬פסע – פסיעה‪ ,‬לפסוע‪ ,‬לעבור ‪Passer -‬‬

‫פשיעה\פשע קשורה למילה; די בפסע או ְכפֶ שַ ע מעבר לגדרות החוק והמותר כדי ליפול לתהום הפשע‪.‬‬

‫‪. 33‬‬

‫‪ – dans la sécheresse de l'air‬בשל היובש באוויר‬

‫‪ -sécheresse‬יובש (גם בצורת) עשוי להקשר למילה 'חרס' בשל 'יבש כחרס'‪ ,‬או מאידך לסכר‪ ,‬הסוגר מעבר מים‬

‫ַאֲרב ֹת הַ שָ מָ י ִם; וַטִ ָכלֵא הַ גֶשֶ ם‪ ,‬מִ ן‪-‬הַ שָ מָ י ִם ‪.‬ג וַטָשֺ בו הַ מַ י ִם‬
‫בראשית פרק ח' פסוק ‪' :2‬וַטִסָ כְרו מַ עְ י ְנ ֹת תְ הֹום ‪ ,‬ו ֺ‬
‫ָארץ‪ ,‬הָ לֹוְך וָשֹוב ; וַטַחְסְרו הַ מַ י ִם ‪ ' .‬וַטַחְסְרו הַ מַ י ִם – עשוי להתקשר גם למילה 'חרס' שעשוי טין אשר‬ ‫מֵ עַ ל הָ ֶ‬
‫יבשו ממנו המים (בייבוש בשמש או בשריפה)‪.‬‬

‫בניית סכר לעוצרת מים לצורך הפנייתם למקום אחד ומייבשת\מונעת אותם ממקום אחר‪ ,‬כך גם בשפות סלאביות‪:‬‬
‫‪ - suchy‬יבש בפולנית‪ ,‬וכנ"ל ברוסית – ‪сухой‬‬

‫‪. 34‬‬
‫‪ Képi‬כיפה‪ ,‬כומתה‪ ,‬כובע‬
‫'כיפה' מופיעה שש פעמים במשנה‬
‫וגם בישעיהו {פרק ט') בכתיב חסר‪:‬‬
‫וַטַכ ְֵרת י ְהו ָה מִ טִשְ ָראֵ ל ר ֹאש וְזָנָב ִמפָ ה ו ְ ְגמֹון יֹום אֶ חָד‬

‫‪ - Les kepis blancs de la Legion‬הכומתות (כובעים) לבנים של לגיון הזרים‪.‬‬

‫מילה שעשויה להיקשר גם לקאפו‪ ,‬קאפוטה (מעיל בעל קפושון) ‪ ,‬קאפוצ'יו‪ ,‬קאפוצ'ינו וכו'‪ .‬אפשר שגם קשור‬
‫ל'כובע' ‪ -‬וְכֹובַע נְחשֶ ת עַ ל‪ -‬ר ֹאשֹו (שמואל א' פרק י"ז פ' ה')‬

‫‪balbutiantes . 35‬‬
‫‪ – ces heures balbutiantes de l'aube‬שעות גמגום (בלבול) אלה של שחר‬
‫במשנה תורה של הרמב"ם מופיעה המילה 'בלבול' במשמעות של כתב שאינו ברור (ולכן הגט נפסל)‪:‬‬

‫ספר נשים‪ ,‬הלכות גירושין‬

‫אחר‬
‫פרק י[ ‪:‬יא 'היה בו משמע שני עניינות‪ ,‬או שהיה בכתבו עיקום או בלבול עד שאפשר שיקרא ממנו עניין '‬

‫כנ"ל גם להביך (לבלבל) ‪bouleversait‬‬

‫‪. 36‬‬
‫‪ – il sont ne pas encore vaincu‬שם עדיין לא הובסו‬
‫‪ – vaincu‬הובסו‬

‫‪. 37‬‬
‫‪Éviter – avoid, avert, evade, shun, eschew, sidestep, fend, flee‬‬

‫‪150‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫כאשר המקור האפשרי הוא השורש ויתר‪ ,‬השרש 'יתר' מופיע לרוב לדוגמה 'ויתר דברי‪ ...‬נכתבו בספר דברי‬
‫ֶחֱרד ִלבִי וְי ִתַ ר מִ מְ קֹומֹו "‪' .‬וְּכי ִמתְּכ ָרם ת ֹאכַל חַ טַת‬
‫הימים'‪ ,‬להלן דוגמאות להטיות במשמעות שונה‪ " :‬ף לְז ֹאת י ַ‬
‫הַ שָ דֶ ה כֵן‪ -‬תַ עֲ שֶ ה ְל ַכ ְרמְ ָך ְלז ֶ‬
‫ֵיתָך'‪.‬‬

‫‪. 38‬‬
‫‪ Ennui – annoyance, tedium, difficulty, bother‬עינוי‪' ,‬וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'‬

‫‪. 39‬‬
‫‪ – vehemently - avec véhémence‬בתוקף‪ ,‬בעוצמה‪ ,‬בכוח של בהמה‬

‫‪. 40‬‬
‫מתוך סווטוניוס 'שנים עשר הקיסרים' – ‪Vies des douze Césars‬‬
‫יוליוס קיסר‬
‫‪ – il s'attarda‬התעכב (במובן העכשווי)‬
‫במקרא השורש קיים‪ :‬בבראשית ובדברי הימים ישנה בַת‪-‬מַ טְּכ ֵרד בַת מֵ י זָהָ ב‪ ,‬ובספר משלי פרק יט' פסוק ‪13‬‬
‫הַ וֹת לְָאבִיו בֵן כְסִיל ו ְדֶ לֶף הַ וֹת לְָאבִיו בֵן כְסִיל ו ְדֶ לֶף ט ֵֹרד מִ דְ יְנֵי אִ שָ ה‬

‫‪. 41‬‬
‫‪égorger‬‬

‫‪ - d'égorger les sénateurs‬לשחוט את הסנטורים (תכנית המיוחסת לקיסר ושותפו קרסוס)‪.‬‬

‫‪ égorger‬מילה המזכירה את 'גרוגרת'‪ ,‬המופיעה במשנה (מסכת שבת‪ ,‬מסכת עירובין) ושונה מהיוונית והלטינית‪.‬‬

‫‪. 42‬‬
‫‪Titus‬‬
‫‪ - La curie‬הקריה‪ ,‬ככתוב בישעיהו פרק א' ' איכה היתה לזונה‪ ,‬קריה נאמנה;'‬

‫‪. 43‬‬
‫‪Vespasien‬‬
‫‪ – Il réglait souvent‬רגיל היה לרוב‪ ,‬כרגיל נהג לעשות כך או אחרת‬
‫מסכת ביצה‪' :‬הֹולְֵך ָאדָ ם אֵ צֶל חֶ נְוָנִי הָ ָרגִמיל אֶ ְצלֹו‪ ,‬וְאֹומֵ ר לֹו ‪ֶ ,‬תן לִי בֵיצִים וֶאֱ גֹוזִים ‪' ...‬‬

‫‪. 44‬‬
‫‪Auguste‬‬
‫‪ - Il ne pridigua pas son amitié‬הוא לא הרבה בחברות‬

‫עמית – ‪ – amitié‬חברות‬
‫ויקרא פ' ה' אֶ ל‪-‬אֵ שֶ ת עֲע מִמ יתְּכ ָך ֹלא‪-‬תִ תֵ ן שְ ָכבְתְ ָך ְלז ַָרע לְטָ מְ ָאה‪-‬בָה‬

‫‪. 45‬‬
‫‪ Batiment‬בית‪ ,‬בתים‬

‫‪ . 46‬מתוך ארוחת בוקר בטיפני'ס‬

‫‪ égayer‬לגייר לא במובן הדתי המקובל אלא להאיר‪ ,‬להפוך דבר למואר‬
‫‪brighten my day - égayer ma journée‬‬
‫‪ . 47‬מתוך המנהרה – ‪Le Trou‬‬
‫‪ – Ils remplissaient les sacs‬הם ממלאים את השקים‬

‫‪ – Sacs‬שקים‪ ,‬ריבוי של שק (ואפר על הראש)‬

‫‪151‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪règle . 48‬‬

‫‪Rule number one – la règle numéro un‬‬

‫שָ ֹלש ְּכרגָלִמ ים תָ ח ֹג לִי בַשָ נָה (שמות פ' כ"ג‪ ,‬י"ד)‬
‫ו ַט ֹאמֶ ר אֵ לָיו מַ לְאְַך י ְהֹו ָ ה עַ ל‪ -‬מָ ה הִ כִיתָ אֶ ת‪-‬אֲ תֹנְָך זֶה שָ לֹוש ְּכרגָלִמ ים (במדבר פ' כ"ב‪ ,‬ל"ב)‬
‫ִפורים ‪ ,‬אֲ בָל מְ חַ נְכִין אֹותָ ם ִל ְפנֵי שָ נָה ו ְ ִל ְפנֵי שְ נָתַ י ִם ‪ ,‬בִשְ בִיל שֶ טִהְיו‬
‫הַ תִ ינֹוקֹות ‪ ,‬אֵין מְ עַ נִין אֹותָ ן ְביֹום הַ כ ִ‬
‫ְּכרגִמילִמ ין בַמִ צְֹות ‪( :‬מסכת יומא‪ ,‬פרק ח' משנה ד')‪.‬‬

‫עלייה לרגל אינה רק ריטואל פולחני כי אם אקט שלטוני‪ ,‬גם גביית מס אך הזדמנות לידע‪ ,‬להנחות ולצוות‬
‫'רגיל במצוות' כפי שנזכר במס' יומא מהווה פן של 'שליטה עצמית' דהיינו 'רגיל' לשאת בעול‪ ,‬שלטון פנימי ולא רק‬
‫ציווי ושלטון חיצוני‪.‬‬
‫‪ – reguła‬בשפה הפולנית‪ ,‬הסלאבית‬
‫‪ – Regla‬בשפה ספרדית‬

‫מילים הנובעות מהלטינית‪regulare, regulate :‬‬

‫‪divide ut regnes‬‬
‫בנוסף ישנן אופציות וגרסאות נוספות של 'הפרד ומשול' שיש המייחסים לפומפיוס ויש לפיליפוס‬
‫‪divide et dominantur‬‬
‫‪dīvide et īmpera‬‬
‫‪divide ut regnes‬‬

‫ומכאן מניפה של מילות 'שלטון'‪:‬‬

‫‪ Rein‬בשפה נורמנית (ואח"כ ‪ Reign‬באנגלית)‬

‫‪Rex‬‬

‫אפשרות ג'‪:‬‬
‫מילים עבריות שהועברו ישירות ללטינית ללא תיווך היוונית (וללא ספנות פניקית) במאה הראשונה לספירה בעת‬
‫שחלק ניכר מן העלית הרומית הושפע מן היהדות (חלקם אף התגיירו‪ ,‬מש' קינקינטוס הנושאת שם המצביא הרומי‬
‫המכובד מכולם‪ ,‬שלא 'עשה לביתו' שלא בעמל כפיים בעבודת השדה)‬

‫‪. 49‬‬
‫‪ – Sotte‬טיפש ‪(Narr -‬בגרמנית‪ ,‬כמו 'נער' בעברית כאשר 'זקנים' נחשבים ל'חכמים)‬

‫‪. 50‬‬
‫‪ - Berechtigt‬גרמנית‬
‫‪…berechtigt Sie dazu – with the blessing of, with the right to‬‬
‫אשר פירושו‪ :‬בברכת (הגורם המתאים) לכך‪ ,‬באישור לכך‪ ,‬עם הזכות לכך‬
‫ו ְ ב ְָרהָ ם זָקֵ ן בָא ַבטָמִ ים ו ַיהֹו ָה ב ֵַרְך אֶ ת‪ -‬ב ְָרהָ ם בַכ ֹל (בראשית פרק כ"ד‪ ,‬א')‬
‫בעוד הדמיון למילה 'ברכת ה‪ '...‬אינה בלתי נראית‪.‬‬
‫משורש זה נגזרות מילים גרמניות משמעותיות ביותר להתהוות כל חברה ולו גםשבטית‪ :‬זכות‪ ,‬חוק – ‪Recht‬‬
‫ומשם לשפה אנגלית ‪Right‬‬
‫ביוונית ‪( δεξιά‬דכיה) שמאפשר קשר למילים 'ברך יה'‪' .‬זכויות' ביוונית ‪( δικαιώματα‬דכיומטה )‪.‬‬
‫‪. 51‬‬
‫‪( Agonia, Agonie, Agony‬באנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬יוונית וברוב השפות האירופיות)‬
‫יגון‬
‫‪152‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫בתנ"ך המילה מופיעה בישעיהו (וגם ירמיהו)‪ ,‬דהיינו ‪ 750‬לפנה"ס כך שלא ברור באם השורש יווני או עברי‪.‬‬
‫פרק לה' פסוק י '‬
‫ַשִ‬ ‫ְשִ‬ ‫עַ‬ ‫חַ‬ ‫ְשִ‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬
‫ופְדוי ֵי י ְהו ָה י ְשֺ בון ובָאו צטֹון בְרנָה ו מְ ת עֹולָם ל‪ -‬ר ֹאשָ ם שָ שֹון ו מְ חָ ה י יגו וְנָסו י ָגֹון ו ַאֲ נָחָ ה‬

‫‪. 52‬‬
‫‪Ivre‬‬
‫שיכור (עיוור מראות את המציאות נכוחה)‪.‬‬

‫*‪.‬‬
‫‪( Behemoth‬אנגלית‪ ,‬גרמנית) – מפלצת‬

‫**‪.‬‬
‫'אין' עשויה להיות בהיפוך בסיס המילים‬
‫‪Nein, ni, no‬‬

‫‪Histoires Extradinaires – Edgar Poe‬‬

‫‪. 53‬‬
‫‪Badaude‬‬

‫בדד?‬

‫‪. 54‬‬
‫‪Mystére‬‬
‫מסתור‪ ,‬הסתר (מסתורין)‬

‫‪. 55‬‬

‫‪éduquée‬‬

‫מדוכא או אדוק – שני מושגים העשויים להתקשר לתהליך 'חינוך'‬

‫‪. 56‬‬

‫‪ Main‬יד‬

‫לית מָאן ְדפָליג [ארמית] 'אין מי שחולק' (כנ"ל מָאן דהו – מי שהוא‪ ,‬אדם כלשהו)‬

‫אפשר כי מאן נדד למילהגרמרנית ‪Mann‬‬

‫ומשם לאנגליה (עם הסאכסונים) המובן זהה (גבר) ואפשר שאפילו לצרפת‬

‫אם כי במובן שונה מעט של 'יד' (או 'זרוע') שגם מזוהה עם כוח‪ ,‬עוצמה וגבריות‪,‬‬

‫כי הלא גם בעברית המילה 'גבר' קשורה לעצמה והתגברות (בעיקר בקרב) בעת הקדומה‪.‬‬

‫‪153‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫ארנה‪ :‬בכתב הצרפתי הקדום 'יד' כותבים כך‪man :‬‬

‫‪ - Mandat‬יפויי כוח‪ ,‬סוג של 'העברת' כוח או ייצוג כוח מטעם‪ ,‬כאשר הכוח קשור עם 'יד' או 'גבר'‪.‬‬

‫‪C'est toi le venin – Frédéric Dard‬‬

‫‪. 57‬‬
‫‪ - auréole‬הילת אור‪ .‬מקור המילה 'אור'‪ ,‬ויהי אור – בראשית‬

‫‪. 58‬‬
‫‪ - estropié‬נכה‪ ,‬פגוע‪ ,‬פצוע‬
‫‪ – atrophiée‬כמוש‪ ,‬נבול‪ ,‬מנוון – 'טרוף טורף יוסף'‬

‫‪.59‬‬
‫‪ - boue‬בוץ‬

‫‪. 60‬‬
‫‪ - cheville‬שביל‪ ,‬פירוש המילה 'קרסול' אך קשר פעולת ההליכה ברור‬

‫‪ – chevillé‬מכונן לבטח‪ ,‬מוכמן‬

‫‪. 61‬‬
‫‪ – calouée‬ממוסמרת‪ ,‬כלואה ‪nailed‬‬

‫‪. 62‬‬
‫‪ – uproarious - tordant‬גועש‪ ,‬שוצף ‪ -‬טורדן (משלי)‬

‫)‪La grand fenetre – Raymond Chandler (nrf GALLIMARD‬‬

‫‪. 63‬‬
‫‪ - monnaies - money‬מטבעות כסף‪ ,‬מילה שמקורה בשורש המקראי 'מנה'‬

‫במדבר [פרק כג' פסוק י']‬

‫חֲריתִ י כָמ ֹהו‬
‫ִ‬ ‫מִ י מָ נָה עֲ פַר י ַעֲ ק ֹב ומִ סְ פָר אֶ ת‪-‬רֹבַע י ִשְ ָראֵ ל תָ מ ֹת נַפְשִ י מֹות י ְשָ ִרים ותְ הִי‬

‫שמואל א' [פרק א' פסוק ה']‬

‫ולְחַ נָה י ִתֵ ן מָ נָה חַ ת אַ ָפי ִם כִי אֶ ת‪-‬חַ נָה ָאהֵ ב ו ַיהו ָה סָ גַר ַרחְ מָ ה‬

‫שמואל ב' [פרק כד' פסוק א']‬

‫ו ַט ֹסֶ ף ף‪-‬י ְהו ָה לַחֲ רֹות ְבי ִשְ ָראֵ ל וַטָסֶ ת אֶ ת‪ -‬דָ ו ִד בָהֶ ם לֵאמ ֹר לְֵך מְּכ נֵה אֶ ת‪-‬י ִשְ ָראֵ ל ו ְאֶ ת‪-‬י ְהודָ ה‬

‫‪. 64‬‬

‫מתוך ‪ BORGIA‬רומן מצויר (קומיקס)‬

‫‪154‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪ - cornes‬קרניים ( ‪ Horner hornes‬בגרמנית‪ ,‬קרני שור‪ ,‬אך במקרה זה 'להצמיח קרניים' למישהו)‬

‫‪La grand fenetre - Chandler‬‬

‫‪. 65‬‬

‫‪ – entamé la peau‬העור נפגם (חרוך‪ ,‬פצוע‪ ,‬מקולף וכו')‪' ,‬טמא' לעומת 'שה תמים' (ללא מתום\מום) למזבח‬

‫‪. 66‬‬

‫‪ - avaler‬לבלוע‬
‫ו ַתִ בְּכלַ עְּכ נָה הַ שִ ֳבלִים הַ דַ ֹות אֵ ת שֶ בַע הַ שִ ֳבלִים הַ ב ְִריאֹות ו ְהַ מְ ֵלאֹות וַטִיקַ ץ ַפ ְרע ֹה ו ְהִ נֵה חֲ לֹום‬

‫לאות ב' שתי הגיות האחת דגושה והשנייה רפויה כאות ו'‬

‫‪. 67‬‬

‫‪ - essai‬ניסה‪ ,‬ניסיון (מבחן) וַי ְהִי חַר הַ דְ ב ִָרים הָ אֵ ֶה ו ְהָ אֱ ֹלהִים נִמסָ ה אֶ ת‪ -‬ב ְָרהָ ם ו ַט ֹאמֶ ר אֵ לָיו ב ְָרהָ ם‬
‫ו ַט ֹאמֶ ר הִ נֵנִי (בראשית פ' כ"ב פ' א')‬

‫‪. 68‬‬

‫‪ - macchabée‬חזק‪ ,‬קשה‪ ,‬נוקשה (נגזר מהמילה 'מכבי')‪ .‬בסלנג של שוטרים\בלשים גם 'גווייה' (בהיותה נוקשה)‬
‫ובאנגלית‪-‬אמריקאית ‪stiff‬‬

‫‪. 69‬‬

‫‪ – marâtre‬אם חורגת‪ ,‬אמנם אין מילה במובן כזה בתנ"ך (כמו 'צרתה') אך אפשרי שימוש בהשאלה‬

‫וַטָב ֹאו מָ ָרתָ ה ו ְֹלא יָכְלו לִשְ ת ֹת מַ י ִם מִ מָ ָרה כִי מָ ִרים הֵ ם עַ ל‪-‬כֵן קָ ָרא‪ -‬שְ מָ ה מָ ָרה‬

‫‪. 70‬‬

‫‪ – déchire‬קרע (ויקרע את בגדיו)‬

‫‪. 71‬‬

‫‪moulée‬‬

‫‪ – - molded‬מלא (ממולא בתהליך היציקה)‬

‫‪. 72‬‬

‫‪ – Avalai‬לבלוע (עצם דג)‬

‫מתוך 'עצומה לקבורתי בחוף סאט' של ברסאנס (‪) Supplique pour être enterré à la plage de Sète‬‬

‫)‪Avalai la première arête. (13‬‬

‫*‪ .‬גרמנית‬
‫‪155‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫‪Everything is over - alles ist über‬‬

‫‪ – is over - ist über‬עבר‪ ,‬הזמן עבר‪ ,‬וכיוצ"ב‬

‫*‪ .‬ספרדית‬

‫‪ – Como decíamos ayer‬כפי שאמרנו אמש (ספרדית)‬

‫ובלטינית ‪Quod heri diximus,‬‬

‫‪ – Decíamos‬קשור למילה הערבית 'קלאם' מילים‬

‫והמילה העברית 'קלם'‬

‫ָארץ (במדבר פ' ט"ז פ' ל"ד)‬ ‫וְכָל‪-‬י ִשְ ָראֵ ל אֲ שֶ ר סְ בִיב ֹתֵ יהֶ ם נָסו ְל ק ֹלָ ם כִי ָאמְ רו פֶן‪ -‬תִ ְבלָעֵ נו הָ ֶ‬
‫וגם‪ :‬שמואל א' פ' כ"ח פ' ל"ג‬
‫ָארץ וַטֵשֶ ב אֶ ל‪-‬הַ מִ חָ ה‬
‫וַטְמָ אֵן ו ַט ֹאמֶ ר ֹלא אֹכַל וַטִפ ְְרצו‪ -‬בֹו עֲ בָדָ יו וְגַם‪ -‬הָ אִ שָ ה וַטִשְ מַ ע ְלק ֹלָ ם וַטָקָ ם מֵ הָ ֶ‬

‫*‪.‬‬

‫‪ – una pared blanca‬גדר (פ‪.‬ר‪.‬ד‪ – .‬הפרדה) לבנה‪ ,‬בספרדית‬

‫מתוך הספר 'מאה שנים של בדידות'‬

‫*‪ - Trabajo .‬טרחה‪ ,‬עבודה‬

‫‪ travail‬המילה הצרפתית עבור 'עבודה' ‪ .‬קיים דמיון בין המילהספרדית והצרפתית‬

‫*‪ juala .‬כלא‪ ,‬כלוב‬

‫‪ Jail‬באנגלית‬

‫*‪ – Mochila .‬תרמיל אשר מכיל (צידה וכיוצ"ב)‪' ,‬להכיל' כתוב במלכים א' פרק ח'‬

‫כִי‪ -‬מִ זְבַח הַ נְח ֹשֶ ת‪ ,‬אֲ שֶ ר ִל ְפנֵי י ְהו ָה ‪ ,‬קָ טֹן מֵ הָ כִיל אֶ ת‪ -‬הָעֹלָה ו ְאֶ ת‪ -‬הַ מִ נְחָ ה‬

‫עמוס פרק ז'‬

‫קָ שַ ר עָ לֶיָך עָ מֹוס ‪ ,‬בְקֶ ֶרב בֵית י ִשְ ָראֵ ל‪ֹ --‬לא‪-‬תוכַל הָ ֶ‬
‫ָארץ‪ְ ,‬להָ כִיל אֶ ת‪-‬כָל‪-‬דְ ב ָָריו ‪.‬‬

‫מילה שקיימת בתקופות קדומות יחסית‪.‬‬

‫פולנית‪:‬‬

‫‪przeklinał‬‬

‫‪ – zaklał‬קילל‬
‫‪156‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫וברוסית‪:‬‬

‫‪Осkалил‬‬

‫איטלקית‬

‫(מתוך תרגום ספרו של מאיר שליו – 'רומן רוסי')‬

‫‪ – a origliare da direto finestre‬לצותת לחלונות (כך נהג הילד‪ ,‬מוסר המחבר‪ ,‬הנ"ל מאזין לשיחת פינס וסבו)‬

‫‪ – origliare‬מהמילה 'לרגל' את הארץ‪' ,‬וישלח מרגלים'‬

‫מכאן עשוייה לנבוע המילהצרפתית 'אוזן'‬

‫(מתוך גירסת איטלקית לספרו של א‪.‬ב‪ .‬יהושע 'אש ידידותית')‬

‫‪ - ululati terribili‬יללה נוראית (של הרוח בפיר המעלית)‬

‫‪ - urlo‬צעקה (ב'רומן רוסי'‪ ,‬צועק המעיר את פינס)‬

‫עברית – יוונית – לטינית וכו'‬

‫סדרה – ‪( seriem – Σειρά‬לטינית )‬

‫איוב‬

‫[פרק י' פסוק כב']‬

‫אֶ ֶרץ עֵיפָתָ ה ְכמֹו א ֹפֶ ל ַצלְמָ וֶת ו ְֹלא סְּכ ָד ִמרים‬

‫שופטים‬

‫[פרק ג' פסוק כג']‬

‫וַטֵצֵא אֵ הוד הַ מִ סְּכ ְּכדרֹונָה וַטִסְ ג ֹר דַ ְלתֹות הָ עַ ִלטָה‬

‫'סדר' במצרית (פרעונית) מתייחס לשנת‪-‬לילה‪ ,‬אפשר שכדבר סדרתי הנשנה במרווחי זמן קבועים‪,‬‬

‫כך גם 'סדר פסח'‬

‫‪157‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫בכל השפות האירופיות‬

‫עתיק (ענתיקה ונגזרותיה‪ ,‬יוונית‪ αντίκες :‬לטינית‪)an antiquis :‬‬

‫דניאל פרק ז‬
‫ט ‪ .‬חזה הוית עד די כרסון רמיו ו עתיק יומין יתב לבושה כתלג חור‬

‫במקומות אחרים (איוב) הביטוי מתייחס להעתקת (הזזה ממקומם) הרים וכיוצ"ב‪ ,‬לדוגמה‬

‫ישעיהו כ"ח‪ ,‬ט'‪:‬‬

‫גְמולֵי מֵ חָ לָב עַ תִ יקֵ י מִ שָ דָ י ִם ‪( :‬שנגמלו מחלב ונעתקו משדי האם )‪.‬‬

‫האל"ף בי"ת העברי והיווני‪:‬‬

‫מסכת שקלים‬

‫[פרק ג' משנה ב]'‬

‫ֹורמִ ין אֶ ת הַ ִשְ כָה ‪ ,‬ו ְכָתּוב בָהֶ ן אל"ף בי"ת גימ"ל‪ַ .‬רבִי י ִשְ מָ עֵ אל‬
‫בְשָ ֹלש קֺ פֹות שֶ ל שָ ֹלש שָ ֹלש סְ אִין ת ְ‬
‫אֹומֵ ר‪ ,‬יְוָנִית ָתּוב בָהֶן אלפ"א בית"א גמל"א‪ .‬אֵין תֹורם נ ְכנָס ֹלא ְבפ ְַרגֹוד חָ פ ות‪ ,‬ו ְֹלא ב נְעָ ל‪ ,‬ו ְֹלא‬
‫ְמִ‬ ‫ִ‬ ‫ֵ‬ ‫הַ‬
‫בְסַ נְדָ ל‪ ,‬ו ְֹלא בִתְ ִפ ִין‪ ,‬ו ְֹלא בְקָ מִ יעַ ‪,‬‬

‫‪158‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נספח ד' –ניתוח הקשר עברי\ערבי למילות היצירה אחמוסה המצרית‬
‫להלן מילות היצירה ‪ [14] Admiral Ahmose‬בתעתיק המקובל ובתרגומן לאנגלית ‪.‬‬

‫הערה כללית באשר לשפה המצרית‪:‬‬

‫בהסתכלות בעין בוחנת במילוני השפה המצרית העתיקה בולטת תכונה של השפה שכיום היינו מכנים‬
‫‪ Object Oriented Programming‬ובעברית כמתודולוגיה 'מונחית עצמים'‪.‬‬

‫בקצרה‪ ,‬עצמים פרטניים משויכים לקבוצה‪'-‬משפחה' כללית יותר (קלאס)‪ ,‬לדוגמה‪ :‬אופניים‪ ,‬ריקשה‪,‬‬
‫עגלה רתומה לחמור‪ ,‬רכבת או מכונית פרארי משויכים למשפחה שעשויה להיקרא 'כלי רכב על גלגלים'‪,‬‬
‫להבדיל מכלי תעבורה זחליליים‪ ,‬בעלי שרשראות‪-‬זחלי הנע‪ .‬הגדרת 'משפחה' עשויה גם להיות שונה‬
‫ואפשר להגדיר 'כלי תעבורה יבשתיים' לעומת 'כלי תחבורה ימית' או 'כלים מעופפים'‪ ,‬כאשר כל משפחה‬
‫תכיל קבוצות עצמים מתאימים‪.‬‬

‫אפשר לראות אצל המצרים 'משפחות' אובייקטים הנבנים סביב מילה (לדעתי הם לא חשבו במושגים כמו‬
‫'שורש מילה' הרווח במקצועות הלשון\דקדוק כיום) לדוגמה 'גבר אשר סביבו נבנות מילים נוספות‬
‫המתארות את בני ביתו‪' :‬גברת' ‪ -‬אשת האיש‪ ,‬אחיו וכיוצ"ב או 'גבורה' הנגזרת ממנו בעברית אך לא‬
‫במצרית‪ .‬הקשר בין העצמים בתוך 'משפחת אובייקטים' עשוי להיות פונקציונאלי אך אפשרי גם קשר‬
‫אינטואיטיבי יותר או תרבותי‪-‬דתי‪ ,‬שלא תמיד ברור למי שמנותק מתרבות עתיקה שכזו‪ .‬לפעמים אפשר‬
‫להפוך דף במילון ולהמשיך לזהות נגזרות שונות של המילה‪ ,‬הנקשרות למילת המקור באופן אינטואיטיבי‪,‬‬
‫לפעמים בשלילת הדבר דהיינו דבר והיפוכו‪ ,‬או הרחבתו לכיוונים אחרים ‪ -‬סוג של 'מתיחת מותגים' אם‬
‫נשתמש בטרמינולוגיה עדכנית בת זמננו‪.‬‬

‫גם בתקופתנו נחשבת מתודולוגיה שכזו סוג חשיבה מתקדמת‪ ,‬ולא קשה להתפעל מחכמת 'החרטומים' דאז‪.‬‬

‫הערה‪ :‬המילים יופיעו בהתאם למבנה (שלושה חלקים) בגוף עבודתי‪.‬‬

‫‪159‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫‪Vocabulary‬‬ ‫‪The Autobiography of Admiral Ahmose: Part I‬‬
‫‪Hri‬‬ ‫‪(up)on‬‬ ‫אין‬
‫‪Xni‬‬ ‫)‪row, transport (by boat‬‬ ‫לפי הבחנתי‪ ,‬מילים בספרות המצרית סביב שורש ח‪.‬נ‪.‬ה‬
‫מתארות מקום 'חנייה' ('וייסעו ויחנו') ומחסה בטוח לשהייה (ומנוחה)‪,‬לא רק ביבשה‪ ,‬גם באנייה‬
‫בנהר\בים בעת 'הפלגה'‪ .‬כנ"ל במופעים שונים בסיפור [‪' ]15‬הספן שספינתו נטרפה'‪ :‬אתר שהייה\עגינה‬
‫או אפילו במסתור בטוח במובלעת עצים‬
‫שמחתי למצוא השערה בכיוון שכזה בהערות ליציר ה הנ"ל‪ ,‬תוך התבססות על גרדינר‪:‬‬
‫‪Xnw – Although this word suggests the idea of a physical residence, as implied‬‬
‫‪by the det. (O1), evidence that it is being used in the sense of ‘homeland’ comes‬‬
‫‪from the mention of the ship’s approach to different places in Egypt later in the‬‬
‫‪narrative. See lines 9‐10. Gardiner alludes to this meaning in §234.‬‬
‫ולדעתי‪ ,‬אני ההדיוט‪ ,‬אין מדובר ב'מולדת' נשגבה כי אם במשהו פשוט ארצי מעשי וצנוע‬
‫בהרבה‪' :‬מקום מחסה ושהייה בטוחה'‬
‫‪Xnyt crew‬‬ ‫צוות‪-‬האנייה (המעניקה 'מקום חנייה‪-‬שהייה בטוחה' (‬
‫‪iaH moon,‬‬ ‫‪Thoth‬‬ ‫(אמנם המילה 'אח' בעברית דומה אך בהקשר שונה ) אין‬
‫‪mAa xrw‬‬ ‫‪justified‬‬ ‫מעא חרו שפירושה 'שדברו אמת'‪ ,‬אמת ‪ -‬מעאת בשיכול אותיות '‬
‫‪rmTt‬‬ ‫אין ‪men, mankind‬‬
‫‪Hzt‬‬ ‫חסד‪ ,‬חסות‪ .‬שליט כנעני בחסד\חסות מצרים – חק חסת=חקסוס = היקסוס ‪favor‬‬
‫‪iwa‬‬ ‫ר' ' קברות התאוה'‪ ,‬להתאוות ולספק בהענקה‪' ,‬כן' ער' ‪reward, endow‬‬
‫‪nbw‬‬ ‫‪gold‬‬ ‫אין‬
‫‪Hmw‬‬ ‫‪(male) servant‬‬ ‫חמות‪ ,‬ר' להלן‬
‫‪Hmt‬‬ ‫‪(female) servant‬‬ ‫חמות‪ ,‬גם בלשון 'אשת איש' – אישה נשואה‬
‫‪sAH‬‬ ‫)‪endow (m with‬‬ ‫להטיב עם‪ ,‬בערבית‬
‫‪AHt‬‬ ‫‪field‬‬ ‫'אחת'‪ ,‬חלקת שטח (חקלאית) אחת‬
‫‪aSA‬‬ ‫‪many‬‬ ‫אין‬
‫‪wrt‬‬ ‫‪very, large‬‬ ‫אין‬
‫‪rn‬‬ ‫אין ‪name, identity‬‬
‫‪qni (adjective-verb) brave, diligent, persevering‬‬ ‫קנא‪' ,‬אל קנא' – עזוז וגיבור לוחמני ללא‬
‫רתיעה‪ ,‬לא במובן של בעל 'קנאי' (שנבע מכך) שהוא ביטוי חולשה! שאינה מתאימה לאל עליון‬
‫‪Htm‬‬ ‫‪perish‬‬ ‫בלשון שלילה מתוספת נ‪ :‬ומתקבל נ‪-‬חתם במובן 'בל‪-‬יימחה'‪ ,‬נחתם‬
‫‪tA‬‬ ‫‪land‬‬ ‫אין‬
‫‪Dt‬‬ ‫‪forever, eternity‬‬ ‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‪-‬אנגלית ) אין‬
‫‪xprw‬‬ ‫אין ‪form, develop‬‬ ‫)גם אם 'חפר' מצלצל דומה ומפתה ההקשר הענייני שונה (‬
‫‪dmi‬‬ ‫אין ‪town, quarter‬‬
‫)‪nxb Nekheb (El Kab‬‬ ‫מקור השראה אפשרי לשם נקב (ערבית) – נגב (עברית)‬
‫‪iti‬‬ ‫‪father, boss‬‬ ‫איתי הגתי (שמואל ב') בוס מקומי בכינוי 'שליט' עליון‬
‫‪waw‬‬ ‫‪soldier‬‬ ‫אין‬
‫‪zA‬‬ ‫‪son‬‬ ‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‪-‬אנגלית ) אין‬
‫‪pHti‬‬ ‫‪strength‬‬ ‫אין‬
‫‪DbA, dbA‬‬ ‫‪replace‬‬ ‫אצבע (בערבית‪ ,‬עברית) במובן אצבעות שהן 'חלופיות' אחת לשנייה‬
‫‪r‬‬ ‫ל‪ -‬מילת קישור בפונקציונאליות דומה ‪in exchange‬‬
‫‪dpt‬‬ ‫‪ship, boat‬‬ ‫אין‬
‫‪smA‬‬ ‫‪wild bull‬‬ ‫אפשר לחשוב על קשר לשם 'שמעון'‬
‫‪hAw‬‬ ‫חוואלי בערבית במובן 'בסביבות' ‪time, vicinity‬‬
‫‪Sri‬‬ ‫‪little‬‬ ‫סריר (בערבית) במובן 'קטן' או 'צעיר'‬
‫‪Hmt‬‬ ‫‪woman, wife‬‬ ‫ר' חמות לעיל‬
‫‪160‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
‫‪sDr‬‬ ‫‪lie down, sleep‬‬ ‫סדר‪ ,‬מסדרי בראשית היא 'שנת לילה'‬
‫‪xt‬‬ ‫אין ‪wake, aftermath‬‬
‫‪grg‬‬ ‫אין ‪set up, establish‬‬
‫‪iTi/iti‬‬ ‫)‪take (possession of‬‬ ‫קשור לסמכות\זכות השליט (העליון) לשלל‬
‫‪mHti‬‬ ‫‪northern‬‬ ‫אין‬
‫‪Smsi‬‬ ‫‪follow, serve‬‬ ‫שמש או שמס בערבית מכהנים כעוזרים בכנסיה\בית כנסת‬
‫‪ity, itii‬‬ ‫‪sovereign‬‬ ‫השליט העליון‪ ,‬ר' לעיל זכות\סמכות השליט להעניק\לקחת שלל‬
‫‪anx(.w)-(w)DA(.w)-s(nb.w) lph‬‬ ‫שלוש מילות ברכה הנלוות כשובל לאזכור השליט‬
‫‪ (w)DA‬מתורגמת לאנגלית כהצלחה כלכלית‪ ,‬ולדעתי 'הצלחה' בכל‪ ,‬דומה ל‪' -‬עצה' (ותושייה)‬
‫‪rd‬‬ ‫רגל? (פורת) קיים משהו דומה אינטואיטיבית‪ ,‬אך אות אחת בלבד אינה מספקת אין ‪foot‬‬
‫אין ‪Swtwt walk about, travel, journey‬‬
‫קל לראות את הדמיון לשם 'אררט' (ר' פירוט בגוף עבודתי)‪ ,‬ממנו מגיע רכב הברזל ‪wrrt chariot‬‬
‫בערבית‪ :‬גבורה‪ ,‬התלהבות (אך גם איפוק) ובעברית 'לחמוס' עיר ‪Hmsi sit, sit down, besiege‬‬
‫ווערת בשיכול אותיות עשוי להישמע כמו עברת (עבריים) ‪Hwt-wart Avaris (Hyksos‬‬
‫)‪capital in the Delta‬‬
‫‪bAH presence‬‬ ‫אין‬
‫‪Hm incarnation, majesty‬‬ ‫קשה לייחס זאת למילה 'חמות' כי כאן מדובר ב‪' -‬מלכות שמים' אין‬
‫‪dhn bow, appoint‬‬ ‫בערבית המילה 'סוחר'‪ ,‬אך לא מתאים לקונטקסט אין‬
‫‪xai appear, rise‬‬ ‫להתעורר לחיים‬
‫‪mn-nfr Memphis‬‬ ‫אין‬
‫‪aHA fight‬‬ ‫לדעתי 'אחאב' נגזר ממילה לוחמנית זו 'להלחם' ‪ -‬תפקידו הראשון של מלך‬
‫צדקו (פה בתפקיד ה'‪-‬הידיעה( )‪pA-Ddkw Pjedku (canal at Avaris‬‬
‫בערבית‪ :‬הקצה‪ ,‬לתפוס‪ ,‬בעברית 'חפן'‪ ,‬מילה לחיפאים!‪xfa grasp, make capture seize‬‬
‫‪drt hand‬‬ ‫ארד בערבית 'אדמה' ועבודת אדמה נעשתה אז בידיים‬
‫‪smi report‬‬ ‫מהמילה לשמוע להשמיע (לדווח) עברית ‪ +‬ערבית‬
‫אין ‪wHm repeat‬‬
‫מפתה להגיד שדבר 'נביא' לא יסולא בפז וזהב אך לא אין ‪nbw n qnt gold of valor‬‬
‫‪st place, throne‬‬ ‫אין‬
‫‪rsi south, southern‬‬ ‫אין‬
‫אסראי – שבויים בערבית (אסיר)‪' ,‬שכר אנח' עבד\ שכיר‪-‬חיים ‪sqr-anx - prisoner of war‬‬
‫)‪( z(i‬אנח ‪ -‬חיים)‪ ,‬ר' ברכת שבט יששכר 'חמור גרם‪ ...‬וירא מנוחה כי טוב ויהי למס עוב ד'‬
‫אין ‪man‬‬
‫‪hAi‬‬ ‫אין )‪go down, head (r for‬‬
‫‪mw water‬‬ ‫מילת 'מים' די זהה בערבית (מיה) עברית ומצרית‬
‫‪mH hold‬‬ ‫אין‬
‫‪Hrw r apart from, besides‬‬ ‫אין‬
‫‪DAi cross (water), ferry‬‬ ‫מילה (מני רבות) הנגזרות מ‪' -‬עצה' (ותושייה) הצלחה‪ ,‬ערבית ‪ -‬הלך‬
‫‪Xr under‬‬ ‫אין‬
‫שני‪ ,‬בערבית ועברית כאחד ‪snnw second‬‬
‫מילה (מני רבות) הנגזרות ממילת השלטון‪-‬זכות ח(ו)ק‪ ,‬בערבית ‪+‬עברית ‪HAq plunder‬‬
‫כנ"ל ‪HAqt plunder‬‬
‫נגזרת של המילה 'חמות' ‪zt Hmt woman, wife‬‬
‫‪dmDi/dmdi‬‬ ‫‪unite, total, sum‬‬ ‫להצמיד (לסכם)‬
‫‪dmD/dmd (r) total‬‬ ‫כנ"ל‬
‫‪tp‬‬ ‫‪head, top‬‬ ‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‪-‬אנגלית ) אין‬
‫השיבוש שרוחן מופיע ביהושע‪ ,‬אך 'שער חנה' במצרית )‪SArHAnA Sharuhen (town in the Negev‬‬

‫‪161‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
The Autobiography of Admiral Ahmose: Part II
Vocabulary
mnT(i)w Beduin ‫אין‬
s(A)tt Asia ‫אסיה בשיכול אותיות‬
ski, sksk destroy ‫ לוחמני‬,‫נגזרת של המילה קנא – גיבור מלחמה‬
iwnt bow ‫אין‬
iwnti desert bowman ‫אין‬
sTi/sti Nubian ‫אין‬
XAt corpse ‫ גווייה‬- ‫'חיה' והיפוכה‬
XAyt heap of corpses ‫כנ"ל‬
nai sail, travel by boat )‫ לנוע (בספינה‬,‫נעה‬
qnt valor, power )‫(אל) קנא – גיבור מלחמה (גם אפשרי קשור למילות אנגלית\גרמנית‬
- ‫המילה מוטבעת בשם השליט שהכריז מלחמה על שליטי היקסוס וכנראה נפל בקרב‬
Seqen-n-Ra Ta
nxt victory ‫ אין נחת רבה מניצחון‬,‫נחת‬
rsi southern ‫אין‬
mHti northern ‫ תחנה בערבית‬,‫מוחתה – כיוון‬
tkn approach, draw near ‫ התמדה‬,‫נגזרת אפשרית ממילות גבורה‬
stkn bring on (down) ‫כנ"ל‬
SAw fate ‫אין‬
Smaw Upper Egypt ‫מתקשר לשם שבט שמעון‬
Amm seize, grasp ‫אין‬
gmi find ‫אין‬
iz go (imperative) ‫אין‬
iz-HAq plunder, booty, easy pray -‫אסחק‬-'‫לגלוג (במצרית) על 'עקידת יצחק‬

mgA inexperienced/young warrior ‫אין‬

mH seize, capture ?‫מחץ‬
dniw share, portion ‫אין‬
AHt field, arable land sTAt aurora (0.68 acre) ‫יחידת (שדה) אחת‬
Nwt town )'‫נווה ('נווהו השמו' ישעיה א‬
xrwi enemy '‫ בערבית 'מלחמה‬,‫חרב‬
sHwi collect, assemble ‫ מתקשר לפעילות 'איסוף'? אין‬,‫שוואי בערבית – מעט‬
HAk truncate ‫ חאק‬- '‫נגזרת ממילות 'שליט‬
XAk-ib estranged ‫כנ"ל‬
smA kill, destroy ‫קשור לשבט שמעון‬

162
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
The Autobiography of Admiral Ahmose: Part III
Vocabulary
kS Kush (northern Sudan) ‫ כושים‬,‫כוש‬
swsx broaden, widen ‫אין‬
tAS border, boundary ‫אין‬
kmt Egypt, lit. Black (land) ‫ מצרים‬- ‫קמה (חיטה) נגזרת מארץ החיטה‬
Hr(i)-ib (noun) middle '‫ נכתב עם ק‬- '‫ אלב בערבית 'לב‬,‫בלב – באמצע‬
gwAwA strangle-hold, choke ‫אין‬
wtxw fugitive ? ‫מולדת‬-‫ פליט הוא חסר‬,‫ווטן 'מולדת' בערבית‬
di Hr gs kill, destroy, dispose of, show partiality ‫אין‬
wn-mAa reality, being true ‫באמת‬
aHA fight ‫מקור השם 'אחאב' בתור לוחם‬
tp head, top ‫אנגלית ) אין‬-‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‬
mz bring, present ‫ להעלות מס לשליט לאדון‬,‫מס‬
hihi seek, pursue ‫אין‬
mnmnt herd (of cattle) ‫מנה? מנה לכוהנים מהבקר וכיוצ"ב‬
hrw day, daytime, (day’s) duty ‫ סבח אל חר? אין‬:‫ברכת היום בערבית‬
Xnmt well, cistern )‫חמת מים (גירוש הגר‬
Hrw r apart from, besides ‫אין‬
aHAwti warrior ?‫אחאב המלך אימץ שם מצרי לוחמני‬
HqA ruler ‫חוק‬-‫ח(ו)ק בעברית וערבית מילות שלטון‬
sswn destroy, crush; (noun) destruction ‫אין‬
HAayt stife rebellion, civil war ‫נגזרת המילה 'חיה' בהיפוך מובן‬
dr subdue/repel (enemies), drive out ‫אנגלית ) אין‬-‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‬
bzi (transitive) introduce; (intransitive) enter ‫אין‬
bAH presence; in the presence of '‫'בואך‬
mw water ‫עברית‬+‫מים בערבית‬
bin bad, evil ‫אין‬
sAsA drive back, repel; sAsA Hr force/tow ship over rapids ‫ להסיע‬,‫סע‬
aHaw ships; pA aHaw the fleet )‫אחאב (מאוצר מילות הלחימה‬
pnayt cataract ‫ עיקולי הנהר‬,‫ פניות‬,‫פנייה‬
xar rage ‫ חרה‬,‫חרי אף‬
Aby leopard, panther ‫אין‬
wdi place, set, throw, shoot (arrow) ‫נגזרת 'להצליח' (עצה) לפגוע בחץ‬
Ssr arrow ‫אין‬
Tpi first ‫אנגלית ) אין‬-‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‬
mn firm, established; ‫אנגלית ) אין‬-‫(בקבוצת המילים הנראות דומות לגרמנית‬
Snbt breast, chest ?‫חזה אם כמקום הנבטה? קשר למילה 'נבט' הצמיח‬
bdS become faint, weak, exhausted ‫אין‬
nzrt/nsrt uraeus ‫ ניצחון‬- ‫ נסר‬:‫ נצרת או נסרת כשבערבית‬,)‫ נזר (מלכות‬,‫ נצר‬,‫נטר‬
At moment (of attack) )‫עט על טרפו (או האויב‬
xbyt carnage, slaughter )‫חבוט (ומוכה‬
Ammt grasp ‫אין‬
Xzi (adjective-verb) wretched, miserable, vile ‫ גורל בערבית‬,‫בן חסות – עלוב‬
sxd upside down; m sxd head downwards ?‫ללא קידומת ש (ס בערבית) פחד‬
Bik falcon ‫אין‬

163
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
‫‪ipt-swt Karnak temple‬‬ ‫אין‬
‫‪ r=l‬עיצור מקשר‪ .‬ל‪-‬תנית (תנת‪ ,‬תנה)? אלת הפניקים )‪rTnw Retenu (Lebanon and Syria‬‬
‫‪iai‬‬ ‫אין ‪wash‬‬
‫)‪nhrn Naharin (Mesopotamia‬‬ ‫נהר בערבית ועברית‬
‫תעשה? ‪TAz tie, knot‬‬
‫‪Sqiw troops‬‬ ‫אין‬
‫‪Tnwt number, quantity‬‬ ‫ר' תנא‬
‫‪tni‬‬ ‫‪grow old‬‬ ‫תנא (תנאים) במקביל לזקני ישראל‬
‫‪iAwi old age‬‬ ‫אין‬
‫‪Hzt‬‬ ‫‪favor‬‬ ‫חסד‪ ,‬חסות (השליט)‬
‫‪Htp‬‬ ‫‪(adjective-verb) content, calm, pleased, happy, peaceful‬‬ ‫'בחטף' היפוך מובן‬
‫‪Hrt‬‬ ‫אין ‪tomb‬‬

‫* דוגמה בחשיבה מצרית במתודולוגיית ‪Object Oriented‬‬

‫להלן דוגמה פרטנית לאופן גזירת מילים לפי מתודולוגיה אשר בתכנות מחשב של הדור האחרון נקרא‬

‫‪ Object Oriented‬ובעברית תכנות מונחה עצמים‪.‬‬

‫תודתי למילון הצרפתי המשובח ממנו נלקחו הדוגמאות הפרטניות אותן שילבתי כאן להדגמת‬
‫המתודה‪ ,‬אשר את ההפניות אליהן השארתי במכוון בתקווה לעורר סקרנות ורצון לשיטוט בו ‪.‬‬

‫ניקח מושג‪ -‬אובייקט מופשט אך מהותי להישרדות ‪ -‬הגנה וביטחון ‪.‬‬

‫נגזור ממנו אמצעי הגנה אקטיבי ים ומוחשיים‪:‬‬

‫קרן שור (לבקר) – חנית (לאדם)– מקום חנייה בטוח\מוגן (לצוות)‪.‬‬

‫בהיגיון 'תכנות מונחה עצמים' )‪:(Object Oriented‬‬

‫אפשר להגדיר קלאס (תבנית אובייקט) עליון בהיררכיה אותו נכנה 'ביטחון' (בדרך הגנה‬
‫אקטיבית)‬

‫המתפצל בהיררכיה המסתעפת תחתיו ל‪:‬‬

‫קלאס (תבנית אובייקט) עבור השור 'קרנים' (נשק ההגנה של הבהמה)‬

‫קלאס (תבנית אובייקט) עבור האדם 'חנית' ‪ -‬קרן (שור) המורכבת בקצה מוט (להרחקת‬
‫היריב מטווח מגע)‬

‫קלאס (תבנית אובייקט) לאדם הזקוק למקום 'חנייה' (למנוחה והתאוששות) בטוח ומוגן‪.‬‬

‫‪http://www.hierogl.ch/hiero/Hnwt#_2‬‬

‫‪164‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
corne

Hnwt Faulkner p. 172, Wb. III p. 109, 14-16 sq.

 Hn

 Hnt

‫ חנית גם בשפת העברים‬:‫הערה‬

lance, javelot

Hnyt Faulkner p. 172, Wb. III p. 110, 11

165
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
n.

 lance, javelot

'‫אובייקט שהוא 'ביתי מבצרי‬

‫ המקיפים עצמם בחניתות‬,‫ציידים‬-‫ אפשר שעוד בתקופת לקטים‬,‫ממקום לינת לילה של ציידים‬
,‫ ובהמשך למקום ממוגן בחומות‬,‫התקועות באדמה כדי לשפד כל חיית טרף שתזנק לעברם‬
.‫בית וכיוצ"ב מקומות לשהייה בטוחה‬

http://www.hierogl.ch/hiero/Xnw

intérieur; maison, demeure; Résidence

Xnw Faulkner p. 202, Wb. III p. 368, 17 sq.

 cf. F26, O1

n.

 intérieur (var.

 )
 maison, demeure (var.

 Sm r Xnw rentrer à la maison

 Résidence (royale) (souvent dét.
166
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
 ‫אפשר להרחיב זאת גם לספינה (אסדת להנחתת לוחמים)‪,‬‬

‫‪rameur, marin‬‬

‫)‪Xnw Faulkner p. 202, Wb. III p. 375, 15-18 sq. (Xn Xnw‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪n.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪rameur, marin‬‬

‫אם קלטתי נכון את 'הראש' של כוהני‪ -‬חכמי מצרים העתיקה‪ ,‬מן הסתם היו מרחיבים זאת גם‬
‫למטוסי הצנחת לוחמים או להובלת פמליית המלך ‪ ,‬לדעתי‪.‬‬

‫וגם אובייקט מופשט מסוג 'חוד החנית' במובני הובלה ופיקוד‬

‫‪http://www.hierogl.ch/hiero/xnty‬‬

‫וברמת הפשטה נוספת גם במושגי לוחות זמנים‪.‬‬

‫‪celui, ce qui est devant; celui qui est à la tête de; etc.‬‬

‫‪xnty Faulkner p. 194, Wb. III p. 304, 10-14 sq.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪cf. D19‬‬

‫‪167‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 

 cf. D19

adj. nisbé

de lieu

 celui, ce qui est devant (

 xnt)
 du sud

Atf xntt couronne du Sud

 au sud de

de rang ou position

 celui qui est à la tête de, au tout premier rang (

 xnt)
 spécialement dans xnty imntyw le premier des Occidentaux (épithète d'Osiris)
 prééminent en

de niveau hiérarchique

 supérieur, chef (de fonctionnaires) (déts.

168
‫איציק סיבוש‬
M.Sc. – Technion, Haifa
MBA – UCT, University of Cape-Town
 ‫‪‬‬ ‫‪ou‬‬

‫‪‬‬ ‫)‬

‫‪de temps‬‬

‫‪‬‬ ‫)‪ce qui est au début de (l'année‬‬

‫לדעתי 'עליתי' כאן על רעיון חדש שלא רק שלא ניסחו אותו בספרות אלא שהוא בר‬
‫שימוש ויישום להוראת \הדרכת מתודולוגיית חשיבה וגזירת מושגים ברמה היררכית ‪.‬‬

‫שימוש בשיטת ‪ Object Oriented‬להדגמת גזירת רעיונות מודלים ומילים בתקופה הפרעונית‬
‫כמו גם בתקופות אחרות עד עצם היום‪ ,‬היוצרת אובייקטים מוחשיים או אבסטרקטיים בעלי‬
‫הקשר הגיוני ואינטואיטיבי‪ ,‬על פי הצורך‪.‬‬

‫מישהו סבור שילדים עלולים להיבהל מכך ?‬

‫טעות‪.‬‬

‫כל ילד משתמש היום בביטוי 'אין מצב'‪ ,‬המבטא את אחד הכלים )‪ )State Diagram‬לניתוח‬
‫תכן מונחה עצמים‪...‬‬

‫הילדים אומרים\חושבים כך אינטואיטיבית ‪ ,‬ואין טוב מזה ‪.‬‬

‫‪169‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬
 ‫נספח ה' – תפוצת דוקטוראט למשפטים בצמרת ארגוני אס‪.‬אס‪ .‬וגסטאפו‬
‫הרשימה מתוך דף (‪ )78‬בעלי תפקידים במטה הארגונים הנ "ל כפי שמופיעה בספר ‪:‬‬

‫‪Topographie des Terrors – GESTAPO, SS und Reichssicherheitshauptant auf dem "Prinz-‬‬

‫‪Albrecht-Gelande" Eine Dokumentation; Verlog Willmuth Arenhove- by Berliner Festspiele -‬‬
‫‪GmbH -1987‬‬

‫הערה‪ :‬סעיף זה כולו התווסף לגרסת 'מקצה שיפורים ותוספות' זו ואפשר להסתפק בצביעת כותרתו לנוחיות הזיהוי‪.‬‬

‫‪170‬‬
‫איציק סיבוש‬
‫‪M.Sc. – Technion, Haifa‬‬
‫‪MBA – UCT, University of Cape-Town‬‬