Professional Documents
Culture Documents
לחינו לצדק
מאת
אלבש* יובל
א .על אדמת אושווי .ב .אחריות המשפט והחינו המשפטי הפורמליסטי.
ג .לעבר העתיד – מהוראת המשפט לחינו לצדק .ד .המטרה :להג על שפת
היו! יו! של חירות האד!.
עיקרי הרצאה שניתנה בתארי 23.7.2004במסגרת כנס בי (לאומי “Structring a Justice *
” Curriculum for the Futureשנער על(ידי הפקולטה למשפטי! ולמינהל של
האוניברסיטה היגילונית במחנה אושווי ובקרקוב ,פולי .לבקשת המערכת הוספו הערות
והפניות; הכותב הנו מנהל המרכז לחינו משפטי קליני לאחריות חברתית בפקולטה
למשפטי! באוניברסיטה העברית בירושלי! .הכותב מודה לפרופ' הנס גוגנהיי!
מאוניברסיטת הרווארד ,לפרופ' פדריק צול מהאוניברסיטה היגילונית בקרקוב ולד"ר אודי
מנור מאוניברסיטת חיפה על סיוע!.
ז' אמרי מעבר לאשמה ולכפרה )י' ניראד – תרג! ,(2000 ,עמ' .7 1
35
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
מאשר אלה שהתבצעו כא .קשה ג! למצוא מלי! שתתאמנה למקו! הנורא הזה שדומה
וראויה לו רק השתיקה .השפה העברית דלה במיוחד כשהיא מבקשת לתאר את אשר
התרחש כא .באיזו מילה נסתפק :אבדו ? אסו ? חורב ? טבח? כיליו ? פורענות?
צוקה? שבר? קטל? השמדה? חיסול? שחיטה? רצח ע!? ג'נוסייד? פשע נגד האנושות?
כפי שציי לפני למעלה מארבעי! שנה בית(המשפט העליו הישראלי בע"פ אייכמ
"חרט אנושי לא יכול ,ושפת בני אד! לא תצליח לתאר אפילו בבואה דבבואה של סבל
המיליוני! שנהרגו ונטבחו ונשרפו במחנות ההשמדה ותאי הגזי! ...אי ש! בשפת בני
אד! כדי לכנות מעשי! כמעשי המערער" .2אכ זה קשה אבל מתחייב .בלתי אפשרי
אבל נדרש .דווקא ולמרות הקושי .דווקא אנו – מחנכי! בפקולטאות למשפטי! –
ודווקא כא – על אדמת מחנה המוות אושווי שבפולי .3
כשחוזר גיבור הספר ללא גורל 4של אימרה קרטס ממחנות הריכוז הנאצי! )לרבות
ממחנה זה – מחנה אושווי בירקנאו( לעיר מולדתו בהונגריה הוא פוגש מכרי! ותיקי!
ומשוחח את! .השניי! מבקשי! ממנו לשכוח את שקרה לו" .קוד! כל ,כ אמר ,אתה
צרי לשכוח את הזוועות .למה? שאלתי אותו ,מופתע עוד יותר .כדי שתוכל ,ענה לי,
לחיות .והדוד פליישמ הניד בראשו בהסכמה והוסי :0לחיות בחופש" .5אפשר שעצה זו
נכונה לקרבנות .ייתכ שהיא הסיכוי היחיד לחיי שפיות עבור אות! אלה שמכוני! לא
פע! "הניצולי!" .אולי זה נכו ג! לכלל בני אד! החפצי! חיי! ,כפי שלימדנו ג!
ויקטור פרנקל .6אפשר שכ ,אול! אי עצה מסוכנת יותר מזו למי שנפש משפט פועמת
בקרבו .דווקא כדי שהחברה שבה אנו חיי! תגשי! את בקשתו זאת של הדוד פליישמ
וכל בני האד! – הקרבנות בפועל והקרבנות בכוח – יוכלו לחיות בחופש אנחנו
מחויבי! לזכור את שהתרחש כא .לזכור מהו עומקה של התהו! שא! לא ניזהר אנו
עלולי! לשוב וליפול לתוכה .אסור לא 0משפט לשכוח מה ניצב תמיד מאחורי הפינה
א! אנו – המופקדי! על ההגנה על חירותו ועל כבודו של כל אד! – נמעל בתפקידנו.
הסופר יחיאל די(נור ,הידוע יותר בשמו הספרותי ק' צטניק ,שהיה אסיר כא במש
שנתיי! ,קרא למקו! שבו אנו עומדי! כעת "פלנטה אחרת" .בעדותו במשפט אייכמ
ע"פ 336/61אייכמ נ' היוע המשפטי לממשלה )פורס! על(ידי מרכז ההסברה ,תשכ"ב( 2
) 54להל – ע"פ אייכמ (.
לתיאור אחד מני רבי! את שאירע באושווי ראו P. Levi Survival in Auschwitz: The 3
) ;Nazi Assault on Humanity (1978כ ראו ג' האוזנר השואה בראי המשפט ) ,(1988עמ'
.201(192להשלכות עכשוויות של פשעי הנאצי! ראו M.J. Bazyler Holocaust Justice:
).The Battle for Restitution in America's Courts (2003
א' קרטס ללא גורל )מ' אלגזי – תרגמה.(1994 , 4
ש! ,עמ' .155 5
ו' פרנקל האד! מחפש משמעות – ממחנות המוות אל האכסיסטנציאליז! )ח' איזק – 6
תרג!.(1970 ,
36
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
הוא ציי "אי הזמ ש! כפי שהוא כא על כדור האר .כל שבר רגע הול ש! על גלגלי
זמ אחר .לתושבי פלנטה זו לא היו שמות ,לא היו הורי! ולא היו לה! ילדי! .ה! לא
לבשו כדר שלובשי! כא :ה! לא נולדו ולא הולידו :נשמו לפי חוקי טבע אחרי! ,ה!
לא חיו לפי החוקי! של העול! כא ולא מתו .הש! שלה! היה המספר ...כוכב האפר
אושווי עומד למול כדור ארצנו ומשפיע עליו" .7אכ הדעת לא יכולה להאמי שמדובר
במקו! רגיל כשאר המקומות שבה! אנו חיי! .אבל הביטו על האדמה .צבעה חו! והיא
מוריקה דשא כמו בחצרות בתינו .ראו את השמיי! .כחולי! ה! בדיוק כמו אלה
שנשקפי! מחלונות ביתנו .ג! העצי! אינ! שוני! כא .אושוויינצ'י! ) (Oswiecimהיה
מקו! כבכל המקומות .אולי קר יותר .אולי אפור יותר .אבל בוודאי שהוא לא היה חלק
מפלנטה אחרת.
אנחנו המשפטני! צריכי! להיות הראשוני! להודות כי לא על כוכב לכת אחר בוצע
הפשע הנורא הזה כי א! על פני כדור האר .לא חייזרי! מכוכב אחר ה! שהפעילו את
מכונת ההשמדה כי א! בני אד! בשר וד! .קשה לומר זאת ,אבל א 0ה! היו לא שוני!
ממרבית בני האד! שאנו מכירי! .צרי לקרוא את נאו! ההגנה של אדול 0אייכמ כדי
להבי זאת" :איתרע מזלי ועורבתי במעשי זוועה אלה .אול! מעללי! אלה לא התרחשו
על פי רצוני .לא היה זה רצוני לקטול אנשי! .הרצח ההמוני אינו אלא אשמת המנהיגי!
המדיניי! בלבד .ניסיתי להתחמק ממשרתי :לצאת לחזית ,ללחו! בכבוד אול! הוסיפו
והחזיקו בי במשימות האפילות ...שכבת ההנהגה ,עמה לא נמניתי ,נתנה את הפקודות.
בדי הייתה לדעתי ראויה לעונשה על הזוועות אשר בוצעו בפקודתה בקורבנות .אול!
עתה א 0הפיקודי! הנ! קורבנות .אני הנני קרב שכזה .אומרי! כי יכול וחייב הייתי
להמרות את פי הפקודה .זוהי הערכת דברי! שלאחר מעשה .בנסיבות אשר שררו אז ,לא
הייתה התנהגות מעי זו אפשרית" .8זו המציאות שצריכה להחריד אותנו .בני אד!
רגילי! בפלנטה רגילה שהופכי! לחיות(אד! .9מקומות רגילי! שהיו מלאי! "תורה
וחכמה ואהבה ויראה וחיי! וח וחסד וצדקה ...עד שבא השיקו המשומ! והטמאי!
והמטורפי! אשר עמו ועשה בה כליה".10
ע' שפיצ איש בלי ש! – ק .צטניק ) ,(2004עמ' .2דברי העדות נמצאי! במלוא! במאגר 7
השואה באתר סנונית .www.snunit.k12.il :חשוב לציי כי שני! רבות אחר כ ג!
ק' צטניק חזר בו מתיזת הפלנטה האחרת וסבר כי יש סכנה בהשקפה זו שכ היא משחררת
את שאר בני האד! מהאחריות לשואה.
ת"פ 40/61היוע המשפטי לממשלה נ' אייכמ )פורס! על(ידי מרכז ההסברה ,תשכ"ב( 8
) 279להל – ת"פ אייכמ (.
ח' ארנדט אייכמ בירושלי! :דו"ח על הבנאליות של הרוע )א' אוריאל – תרג!.(2000 , 9
ש"י עגנו עיר ומלואה ) (1999א. 10
37
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
תהלי זה של דה(הומניזציה שבו הופכי! חלק מבני האד! לחיות טר 0וחלק אחר
נהפכי! לשברי אד! חסרי זכויות ,מלווה את האנושות מאז ראשיתה ולמרבה הצער ג!
אחרי אושווי ,11א כא באושווי היה שיא המדרו .מעול! בתולדות האנושות לא
בוצע רצח ע! תעשייתי ) 12(Industrial Genocideמתוכנ בצורה כה קפדנית ,כה שיטתית
כמו רצח הע! היהודי שחלקו מומש כא .מעול! לא נעשה שימוש בשיטות תעשייתיות
של ייצור המוני ) (Mass Productionכדי לכלות ע! של! בצורה היעילה והמהירה ביותר.
מעול! לא נעשו פשעי! מעי אלה על בסיס אידאולוגיה סדורה כל כ כמניע ראשי
כשמניעי! פרגמטיי! – פוליטיי! ,כלכליי! ,טריטוריאליי! ואחרי! – למעשה כמעט
ולא קיימי! .13זה ג! מסביר את השותפי! הרבי! – כמעט כול! ,יש לומר – בני הע!
הגרמני ובני עמי! אחרי! – לפשע אחד של השמדת ע! כשרק מעט שבמעט מעז
להתנגד ולהג על החלש .ייחודיות זאת הביאה לכ שבחסות המשפט הנאצי הפכו בני
אד! מאנשי! בשר וד! בעלי שמות ,זכויות וחובות לחומרי גל! לתעשייה ,לבהמות
עבודה למשק ,לסחורות ממוספרות ,לשאריות אד! .כמעט לאבק אד! .מבחינה זאת
עומדי! אנו כעת על שפתי תחתית התהו!.
לתיאור רציחות ע! לאחר מלחמת העול! השנייה ראו ספרו של M.N. Barnett Eyewitness 11
) ;to a Genocide: The United Nations and Rwanda (Cornell University Press, 2002כ
ראו את ספרו של D. Hawk The Hidden Gulag: Exposing North Korea’s Prison
).Camps (2003
א' טל "על חקר השואה והג'נוסייד'" תיאולוגיה פוליטית והריי השלישי )205( (1991 12
.200
י' באואר ,י' גוטמ האר ,מוס 0לתרבות וספרות ) (16.4.1998מצוטטי! אצל י' גורני בי 13
אושווי לירושלי! ) ,(1998עמ' .102חשוב לציי כי היסטוריוני! אחרי! סבורי!
שלמכונת ההפליה וההשמדה הנאצית הייתה מטרה פוליטית מובהקת :ריסוק הסדר
הליברלי באירופה .כ ,למשל ,פרופ' דניאל גוטוויי מציי שכבר ב"ז הרצל הצביע על
שורשיה הסוציו(כלכליי! של האנטישמיות ועל מגמותיה הפוליטיות ככוח אנטי
מודרניטסי .בניגוד לאחרי! ,הוא לא ראה באנטישימיות כמבטאת קונפליקט הימננטי בי
היהודי! לשאר העול! אלא כמכשיר פוליטי בידי הגורמי! השמרניי! במאבק! במודרנה.
ראו D. Gutwein “The Development of Herzl’s theory of antisemitism” Theoder
.Herzl: visionary of the jewish state (1999) 80-98
38
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
מרשי! אותה .למ ההתחלה ,רדיפת היהודי! לבשה צורה לגלית של חוקי! ותקנות
שפורסמו על(ידי ממשלת הריי בסיוע! הנמר של משפטני! בני האומה הגרמנית,14
בעיקר אלו הציבוריי! :המחוקקי! ,15השופטי! 16והתובעי! פרקליטי מדינה .דווקא ה!
שהיו אמורי! להיות חיל המשמר של הצדק סייעו לאי(הצדק הגדול ביותר שידעה
האנושות .הדברי! הגיעו עד כדי כ שיש המתארי! את מערכת המשפט הנאצית כאחת
משלושת בסיסי הכוח עליה! הושתת המשטר הנאצי .17יותר מכ ,הפורמליז! המשפטי
הגרמני 18לצד "הליקויי! המוסריי! בקרב ציבור השופטי! ופרקליטי המדינה והעדר
אומ לב אזרחי עשו את אנשי המערכת המשפטית לשותפיו לפשע של היטלר".19
שותפות! באה לידי ביטוי לא רק ביישו! ובאכיפת החוקי! שנקבעו על(ידי משפטני
הנאצי! ,אלא ג! בכ שה! "פירשו חוקי! ישני! ברוח ההשקפות הנאציות" 20וא 0בכ
שבמסגרת "הפעלת החוקי! המכוני! חוקי נירנברג ,בתקנות החוק הפלילי לפולי
ובחוקי! מיוחדי! אחרי! של הריי השלישי ,21נקטו השופטי! מידה של חומרה שלא
התחייבה מנוסח החוק וממטרתו .בכ ה! נטלו חלק – מרצו ובשמחה – במדיניות
ההשמדה של הנאצי!".22
אי אפשר להמעיט בער תרומת! של המשפטני! למכונת הרצח הנאצית .ה! אפשרו
לנאצי! להשתלט על גרמניה ביתר קלות ולהשליט את השקפת עולמ! החשוכה 23אגב
הסתמכות על נטיית הגרמני! לסמכותיות כמכפלת כוח .24נוס 0על כ ה! אפשרו לשאר
() 1945ע'
ראו לגבי התחיקה האנטישמית י' ל' דווידובי' המלחמה נגד היהודי! 1945(1933 14
זרטל – תרגמה ,(1982 ,עמ' .86(65
ראו בהקשר זה R.S. Landau The Nazi Germany (London, 1992), p. 125 (“Exclusion 15
)”.by Legislation
בהקשר זה ראו I. Mueller Hitlers Justice – The Courts of the Third Reich (London, 16
).1991
O. Kirchheimer “The Legal Order of National Socialism” Politics, Law and Social 17
Change – Selected Essays of Otto Kirchheimer (F. Burin, K. Shell – eds., New York
.1969) 88
ע' זלצברגר ,פ' זלצברגר(עוז "המסורת הגרמנית של בית המשפט העליו בישראל" עיוני 18
משפט כא ) ,259 (1998עמ' .272
ר' וסרמ "המשפט לאחר ויימר והיטלר – תהליכי! ומגמות במערכת המשפטית 19
ברפובליקה הפדרלאית הגרמנית" גרמניה אחרי .1945ההתגברות על הטראומה )מ'
צימרמ ,מ' טו – עורכי! ,תשמ"ד( .104
וסרמ ,ש! ,עמ' .104 20
ראו פירוט החוקי! בת"פ אייכמ )לעיל ,הערה ,(8עמ' 70ואיל. 21
וסרמ )לעיל ,הערה ,(19עמ' .104 22
ראו ג! ש' אש "בי הפליה להשמדה" יד וש! :קוב מחקרי! ב ).71 (1958 23
וסרמ )לעיל ,הערה ,(19עמ' .104 24
39
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
האזרחי! והחיילי! – אלה שעצמו עי ,אלה שהלשינו ,אלה שבזזו את רכוש היהודי!,
משתפי הפעולה ומבצעי הפקודות – להיות חלק ממכונת ההשמדה הנאצית בספק! לה!
צידוק "מוסרי" לעשות כ בדמות החובה לציית לחוק .25הציות העיוור" ,ציות הפגרי!"
) 26(Kadavergehorsamהשתיק את קול מצפונ! .כפי שאמר סניגורו של אייכמ "על ידי
כ נשללה מ היחיד אחריותו ורצונו היה לאפס חסר משמעות" 27ושלילת אחריות
לכאורית זאת מ היחיד אפשרה לו לבצע את הפשעי! בלי לחשוש פ ייענש על כ
בעתיד .28לכ אי זה מפתיע כי ההגנות והצידוקי! המשפטיי! של "ציות לשלטו
החוק"" ,29ביצוע פקודה" 30והגנה בשל "מעשה מדינה" ) 31(Act of Stateחזרו שוב
ושוב במשפטי! שנערכו לנאצי! ולעוזריה! לאחר סיו! המלחמה.32
במילי! ברורות יותר ,לא היה נית להוציא לפועל את רצח הע! התעשייתי שאת
שרידיו ראינו היו! ללא שיתו 0הפעולה המלא של חברי הקהילייה המשפטית.
הלגיטימציה שהעניקה הקהילייה המשפטית אפשרה למעשי! הנפשעי! להיעשות לא
במחנות ריכוז נסתרי! מ העי כי א! בלב הציוויליזציה ,בכיכרות הערי! .33רק בדר
זאת נית היה להוציא לפועל את התוכנית המגלומנית הזאת .חשוב לציי כי מרבית
המשפטני! התמסרו למשימה זו בחפ לב ולא רק סיפקו את שירותיה! המשפטיי!
לנאצי! אלא סיפקו למכונת ההשמדה את האליבי המשפטי והאקדמי הנדרש .אות!
משפטני! שבגדו בצדק חוק הטבע והעמידו אותו לרשות אויביו הגדולי! ,34עשו זאת
"מתו שכנוע פנימי ולא מכורח פקודה".35
י' אור "משפט נירנברג" יד וש! :קוב מחקרי! ה ) ,327 (1963עמ' 336ואיל. 25
לעיל ,הערה ,8עמ' .245 26
ש! ,עמ' .276 27
ראו פירוט החוקי! בת"פ אייכמ )לעיל ,הערה ,(8עמ' 70ואיל. 28
ראו ג! W.W. Fearnside “Three Innovations of National Socialist Jurisprudence” 16 29
.Journal of Central European Affairs no. 2 (1956) 146
וראו עדותו של אדול 0אייכמ תחת הכותרת "רצח על פי פקודה" בספרו של ר' מ' ו' 30
קמפנר המקצוע :השמדה – דרכו של אייכמ )תשכ"ד( ,עמ' 365ואיל.
ע"פ אייכמ )לעיל ,הערה ,(2עמ' .44(39 31
H. Grabitz “Nazi Trials in the Federal Republic of Germany” 3 Holocaust and 32
.Genocide Studies no. 2 (1988) 209, pp. 215-222
לכ הייתה חשיבות רבה שכ מבחינה פוליטית ,על(מנת לרסק את הסדר הליברלי נדרש 33
היה למק! את את מכונת ההפליה וההשמדה בלב ליבו של מה שנותר מהסדר הליברלי ולא
(1933
בשוליי! .ראו ) Gutweinלעיל ,הערה .(13כ ראו ס' הפנר סיפור של גרמני 1933(1914
)ש' וולקוב – תרגמה.(2002 ,
H.L. Hart “Positivism and the Seperation of Law and Morals” 71 Harvard L. Rev. 34
.(1958) 593-629
ת"פ אייכמ )לעיל ,הערה ,(8עמ' .245 35
40
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
ז'א אמרי אמר כי "באושווי הנחילה המציאות לרוח תבוסה" .36אותה מציאות
הנחילה ג! למשפט תמוטה .כא התגלה המבנה המולקולרי של אי(הצדק .הצורה
היסודית ביותר שלו .התמצית דתמצית שלו .קצרה יותר מכל מאות המסות שבקשו
לתארו ומכל עשרות אלפי פסקי הדי שעסקו בו ובתוצאותיו .בפרפראזה על אמרתו
הידועה של ז'א אמרי שקבע כי "על אמת ידי השמאלית חקוק המספר של אושווי.
קצר הוא לקריאה מ החומש ומ התלמוד ובכל זאת יש בו מידע ממצה יותר .הוא א0
מהימ יותר בתור נוסחת יסוד" ,37נית לומר שהוויית אי(הצדק במלוא נפקויותיה
התגלתה כא באופ דומה כשהמשפט וסוכניו המורשי! – עורכי(הדי ,השופטי!
והמורי! למשפט – היו נוכחי! ולקחו ביצירתו חלק.
כיצד זה התאפשר? לכ יש סיבות רבות שאי זה המקו! למנות .38אול! אי חולק
שבי אות סיבות נמצא ג! החינו המשפטי שקיבלו אות! משפטני! .לא בכדי ראו
עצמ! משפטני ויימאר כטכנאי! המספקי! שירותי! משפטיי! ללקוחותיה! .כ ה!
חונכו .האקדמיה המשפטית הגרמנית של לפני המשטר הנאצי התאפיינה לא רק
בפורמליז! משפטי מובהק 39שהצניע כל ממד ערכי במשפט ,40אלא ג! בהוראת "מדע
המשפט כמדע מדויק בהוראתו החדשה של מושג זה :מדע שנתוניו שרירי! בכל מצב
ויישומו המעשי הוא עניי של מיומנות טכנית גרידא" .41זו הסיבה שנשלל ש! תפקיד!
"של הפרופסורי! למשפטי! כמעצבי מדיניות וכלוחמי! חברתיי!" 42ושהמשפט לא
נתפס ככלי לביקורת חברתית ופוליטית .43זו ג! הסיבה מדוע המשפטני! בשירות
הציבורי 44ראו עצמ! כחלק מהבירוקרטיה ולא כבעלי שליחות ע! אחריות חברתית
עצמאית .45כ למשל תפקיד השופט נתפס בשעתו כ"פקיד זוטר במערכת המשפטית"46
מה שאפשר ל"שליטי! הנאציי! להופכו למקבל פקודות צייתני" .47ואחריה! החרו
החזיקו שאר בעלי התפקידי! המשפטיי! .מסתבר שמי שהתרגל למכור את מרכולתו
המשפטית לכל המרבה במחיר לא בחל ג! באדומי הצוואר .א 0שהמרחק בי מי שנכו
להיות פרקליטו של השט לבי מי שמוכ להיות יד ימינו אינו בהכרח קט ,הרי שהוא
אינו גדול דיו כדי למנוע את עבירותו.
בשליטתו .52א! תלמידינו יצאו מבתי הספר למשפטי! בהבינ! את הקשר בי המשפט
לבי החברה ,53ה! יבינו מניה וביה את אחריות! כמשפטני! להתנהלות החברה .ה! לא
יוכלו עוד להסתתר מאחורי האות הכתובה של החוק ,מאחורי הוראתו של בית(המשפט
או מאחורי רצונו של הלקוח שלה! שהכתיב את מעשיה! .חינו ריאליסטי כזה יאל
אות! להתמודד ע! מעשיה! ויבהיר לה! את כובד המשקל הטמו בבחירותיה! כול .
או אז ה! יבינו כי המשפט אינו רק "שירות" אלא הוא בעיקר "שליחות" .שליחות
שמקפלת בחובה אחריות חברתית עצומה.54
הבנה כזו מחייבת שנחנ בדר שתצייד את תלמידינו לא רק בידע הנדרש ,כי א! ג!,
ואולי בעיקר ,במצפו שידקור ,בלב שיצבוט ובבט שתתהפ .55זכרו אושווי יכול
להיות כלי מרכזי לקידו! יעד חינוכי כזה .דווקא בגלל הקיצוניות שלו .דווקא בגלל
שמדובר ב"חלו! בלהות שאד! רוצה להתנער ממנו במהרה ולחזור אל המציאות".56
הא! אנו עושי! זאת? לא תמיד ולא כול!" .לא כול!" שכ עדיי רבי! מהמרביצי!
תורה בבתי הספר למשפטי! רואי! בתפקיד! תפקיד של הוראה בלבד .אי ה! מחנכי!
כי א! מורי! .מורי! המלמדי! את טכנאות המשפט .ה! נזהרי! מלהביע עמדה ערכית
ולדרוש מתלמידיה! לנהוג לפי הקודי! הראויי! בעיניה! .חוששי! להיצבע בצבע
אידאולוגי כזה או אחר .רואי! עצמ! כמורי! לכימיה וכמרצי! למתמטיקה .בכ ה! לא
רק חוטאי! להווית! ה! כמשפטני! ,אלא ה! גורמי! לחטא כבד יותר – מחטיאי! ה!
את דור העתיד .ה! מסייעי! להפו את המשפט למקצוע כשאר האמנויות ואת המשפט
למספק שירותי! טכניי! העומד בשורה אחת ע! החשמלאי ,פקיד הבנק ויוע המס.
"לא תמיד" שכ רק זמ הוראה מועט מוקדש באופ כללי לעיסוק בתפקיד עורכי
הדי ולשליחות הטמונה בעבודה המשפטית .כמה מאתנו דורשי! מתלמידינו להבי את
חלק! ביצירת התופעה הזו שקרויה "משפט" .להבי ולהפני! את אחריות!; לשאול
שאלות ולקחת אחריות על בחירותיה!; על התיק שה! בחרו לכתוב; על הלקוח שה!
בחרו לייצג; על הטקטיקה המשפטית שה! בחרו לנהוג בה; על הדר שבה ה! ניהלו
)K. Llewellyn “A Realistic Jurisprudence – The Next Step” 30 Colum. L. Rev. (1930 52
) Llewellyn ;431לעיל ,הערה .(49
J.N. Frank “A Plea for Lawyer Scholls” 56(8) Yale. L.J. (1947) 1303; J.N. Frank 53
.“Why Not a Clinical Lawyer Scholls” 81(8) U. Pa. L. Rev. (1933) 907
;)K.L. Loewy “Lawyering for Social Change” 27 Fordham Urb. L.J. 1869 (2000 54
L.G. Trubek & Elizabeth Kransberger “Critical Lawyers: Social Justice and the
Structures of Privte Practice” Cause Lawyering – Political Commitments and
.Professional Responsibilities (A. Sarat & S. Scheingold – eds., 1998) 201
אלבש )לעיל ,הערה ;(48כ ראו D.J. Weidner “The crisis of Legal Education: A 55
.Wake up Call for the Faculty” 47 J. Legal Education (1997) 92, p. 103
האזונר )לעיל ,הערה ,(3עמ' .7 56
43
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
את החקירה הנגדית; על הדר שבה ה! נהגו במי שאינו לקוח!; על ההשלכות
החברתיות והאחרות שיש לבחירותיה! .ויקטור פרנקל כתב כי "אפשר ליטול מ האד!
את הכל חו מדבר אחד :את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת
נסיבות מסוימות ,לבור את דרכו .ותמיד היו הזדמנויות לבחירה" .57המשפטני! בימי!
הנוראי! הה! כשלו בבחירותיה! ג! בגלל החינו שה! קבלו ,אבל כישלונ! כמעט ולא
נלמד אצלנו .אפילו בבתי הספר למשפטי! בישראל השואה עדיי מפחידה כפצע פתוח.
הבלהות עדיי מרתיעות .זה עדיי נתפס כנושא "שצרי לברוח מפניו מפני שהוא כבד
מנשוא ,מזעזע מדי או תהומי מדי" .58א 0שהתקדמנו כברת דר מאז 1988הרי שעדיי
החינו המשפטי לא עוסק דיו בנושא השואה ויתר על כ איננו מעזי! לעשות בה שימוש
ערכי מהסוג שמוצע כא .
זה מסוכ כי נופו הנורא של גיא ההריגה שבו אנו עומדי! עתה צרי להפו לנופ!
היו! יומי של כל חברי הקהילייה המשפטית .ה! צריכי! להכיר אותו ולזהות את
הסימני! המעידי! שפזורי! בו כדי שיידעו לעשות את שמוטל עליה! לכשייתקלו בה!
בעתיד .כדי שה! יידעו בעתיד להציב את תמרורי האזהרה המשפטיי! ולהפעיל את
צופרי האזעקות לא מאוחר מדי .א בכ לא די .עליה! להכיר וללמוד ג! את
ההיסטוריה שהובילה למעשי! אלה .היסטוריה שהחלה במעשי! קטני! ,בחוקי! זניחי!
כמו החוק בדבר שינויי שמות 59ובתיקוני! "טכניי!" לכאורה כמו ,למשל ,ביטול
מעמד הציבורי של הקהילות היהודיות כחברות .60רק אז יפנימו את מהותו של מושג
המדרו החלקלק ואת הכורח של להיזהר מלהתקרב אליו.61
רק כ ה! יבינו שכאשר חודרת לחברה אנושית תרבות של הפרת זכויות אד! היא
לא בהכרח נעצרת בחוליותיה החלשות אלא עשויה לכלות את כולה .לכ תפקיד! של
המשפטני! – שלה! יש חלק מהמשאבי! הדרושי! :כוח ,סמכות וידע – לעצור את
התהלי הזה בראשיתו ,כשעי בלתי מזויינת של הדיוטות לא תוכל לזהותו .למצער
עליה! להביא את שאר המערכות בעלות המונופול על כוח המדינה ,כמו הרשות
המבצעת וכוחות הביטחו ,לעשות כ .כשלכאורה מדובר בהפרות זעירות של זכויותיה!
של אלה הרחוקי! מהאליטה המשפטית יותר מכל – אלה שנמצאי! בשוליה של
החברה .אלה שאפשר וה! לא אהובי! על האליטה המשפטית וייתכ שה! א 0זרי! לה
ולמנהגיה .שכ לא באהבת האד! עסקינ ,כי א! בהגנה על חירותו.
זאת הסיבה שאסור ללמוד מנוראות אושווי שעסקינ רק בדברי! הגדולי!,
בפשעי! המתועבי! מכול! .להפ ,לקח אושווי צרי ללוות את המשפטני! בכל צעד
וצעד שה! עושי! .במשרד! הפרטי .בעבודת! הציבורית .בבתי(המשפט וברחובות
הערי! .משפטני! שלא ישמרו על הגינות בעבודת! מול לקוחות מוחלשי! ,שלא רואי!
חובה לעצמ! לדאוג לאחר ולשונה )ג! א! הוא אינו משל! לה!( ,משפטני! שלא ינהגו
תמיד וכלפי כולי עלמא כנציגי הצדק אלא יהיו רק כטכנאי המשפט לא יועילו למניעת
השואה הבאה ואפשר שה! א – 0חס וחלילה – יסייעו להביאה .להשקפתי ,גבהות לב,
אטימות ואדישות ה רעות חולות שא! ה מתפשטות ומשתרשות דיי ה עלולות להיות
כר גידול נוח לפשעי! חמורי! הרבה יותר.
חיי! גורי כתב כי" :העול! הזה ישוב אל הסיפור הזה וייעצר מולו .האנושות תמשי
לשאת בתוכה את זכר חדרי הנאצי! מבלי להכניע אותו .שנות הארבעי! יהיו קו פרשת
המי! שבי העידני!" .62אחריותנו כמחנכי! לצדק היא שכל משפט ישוב לסיפור זה,
ייעצר מולו וילמד אי נית להכניעו .החל מהמעשי! הקטני! ,היומיומי! וכלה בנוראי!
שבפשעי! .יזהה את אי(הצדק הגדול מכול! וייזהר מפגיעות קטנות בצדק פשוט.
ח' גורי מול תא הזכוכית :משפט ירושלי! )תשכ"ג( ,עמ' .285 62
45
c:\documents and settings\w348m\local settings\temporary internet
בזוזי! ,מרוקני! ,מבולבלי! וזמ רב עבר עד שלמדנו מחדש ולו רק את שפת היו! יו!
של החופש" .63אני תקווה שהמחיר הנורא ששילמה האנושות כא יסייע לנו ,חברי
הקהילייה המשפטית ,להג טוב יותר בעתיד על שפה משפטית זו .שפת היו! יו! של
חירות האד!.