Professional Documents
Culture Documents
מרטין כותב את המכתב בעת שהותו בכלא העירוני של ברמינגהם .במהלך המכתב הוא מבקר רבות את
ההפליה הגזעית ונותן תגובה נוקבת ומנומקת להתבטאויות האחרונות כנגד פעולותיו .לאורך המכתב הוא
מביא דוגמאות רבות לגילויי האי צדק בתקופה האחרונה ונותן פירוט מלא לאופן הפעולה האי -אלימה
ושלביה כנגד ההפליה הגזעית.
------------------------------------------------------------------------------------------------------
הוא מציין כי מלכתחילה הוא בחר להיות בברמינגהם מכיוון ששם מרכז האי-הצדק ,ועדיף לטפל בבעיה
מתוך המקום שבה היא נובעת .הוא אינו יכול לשבת באפס-מעשה באטלנטה ולא לחשוש ממה שקורה
בברמינגהם.
"אי צדק במקום מסוים מעמיד בסכנה את הצדק באשר הוא שם" – כלומר אי צדק במקום אחר
יכול להעמיד את הצדק הקיים במקום הנוכחי.
הוא טוען כי אלו שמגנים את ההפגנות בברמניגהם לא גינו במידה דומה את הסיבות להם התחוללו
ההפגנות מלכתחילה (אי הצדק)
במכתב הוא מפרט באריכות את גורמי אי הצדק השונים שקיימים בברמינגהם – הפרדה גזעית וגילויי
אלימות משטרתית כנגד שחורים ואדישות פוליטית כלפי המציאות העגומה.
לקינג הייתה הזדמנות לניהול משא ומתן בה המנהיגים הבטיחו לו תקוות שווא ,לדוגמה ההבטחה לסלק
מן החנויות שלטים גזעניים משפילים.
ההבטחות לא קוימו למרות שההפגנות נדחו לבקשת המנהיגים ולכן זו הסיבה שעליהם היה להתכונן
לשלב הפעולה הישירה.
בגלל הקושי בפעולה הישירה בה נוקטים באי-אלימות ,היה עליהם לעבור תהליך של היטהרות ,קיום
סדנאות של אי – אלימות והצגת שאלות חשובות" ,האם ניתן לספוג מהלומות בלי להשיב ? האם
נהיה מסוגלים לשאת מצוקות הכלא?.
קינג מציין שמטרת הפעולה הישירה בלא אלימות היא ליצור מתח יצירתי שיוביל למשבר ציבורי.
כלומר ,אותו ציבור שהיה אדיש ושסירב לשאת ולתת ייאלץ להתמודד עם הסוגיה שעל הפרק (הגזענות).
הוא מתייחס לטענה נגדו שהזמן בו הוא ומתנגדיו בחרו לבצע פעולות אלו היה זמן לא מתאים וכי לא
נתנו מספיק זמן לממשל החדש לפעול בנושא .לכך הוא משיב שעד שהממשל החדש יפעל בנושא הם
יצטרכו לדרבן אותו בדיוק כמו את הממשל היוצא.
לפי קינג עד כה הם לא השיגו הישג אחד בתחום הזכויות אזרח בלי הפעלת לחץ החלטי ,משפטי
ובלתי-אלים ולכן מדובר בצעד הכרחי וחשוב במאבק .הקריאה לחכות עם הפעולות הישירות – קריאת ה-
"חכו" שוות ערך לקריאה של "לעולם-לא" .לפיו "צדק שנדחה יותר מדי הוא צדק שנמנע".
אלו שמעולם לא חשו ב"מדקרות החצים" של ההפרדה הגזעית להם קל לומר "חכו" .אבל לאלו שראו
בחייהם המון מרושע עושים לינץ' במשפחה שלהם ,שוטרים שופעי שנאה שאינם חוששים לעונש ושפע של
עוני בתוך חברה מלאת שפע יחשבו אחרת.
הוא מציין כי המתנגדים מביעים חרדה מכיוון שהוא ומאמינו מוכנים להפר חוקים וזו אכן דאגה לגיטימית.
אך הפרדוקס הוא שבמאבקו הוא נלחם על כך שהמדינות יצייתו לחוק נוסף – פסיקתו של בית המשפט
העליו משנת ,1954שהוציאה את ההפרדה בבתי הספר הציבוריים אל מחוץ לחוק.
על צביעות זו הוא משיב "איך אתם יכולים להטיף להפרת חוקים מסוימים ולציות לחוקים
אחרים?" .הוא נותן תשובה פשוטה בכך ש יש חוקים צודקים ויש חוקים בלתי-צודקים .כפי שאמר
אוגסטינוס הקדוש "חוק בלתי צודק איננו חוק כלל".
איך ניתן לקבוע מתי חוק הוא צודק או בלתי צודק? (לפי קינג)
חוק צודק הוא דין מעשה אדם העולה בקנה אחד עם החוק המוסרי או האלוהי.
חוק בלתי צודק הוא דין שאינו מתיישב עם החוק המוסרי .כלומר חוק בלתי צודק הוא חוק אנושי שאין לו
שורשים בחוק הנצחי והטבעי.
כל חוק שמרומם את אישיותו של האדם הוא חוק צודק וכל חוק המשפיל את אישיותו של האדם הוא
בלתי-צודק.
לכן כלל החוקים הכתובים של הפרדת-הגזעים הם חוקי עוול מכיוון שהפרדת גזעים מעקמת את
הנפש ומחבלת באישיות .הוא מצטט את מרטין בובר (פילוסוף יהודי גדול!!!) -הפרדת הגזעים מחליפה
את היחס של "אני -אתה" ביחס של "אני-זה" ,ובכך מורידה אנשים לדרגת חפצים.
הפרדת גזעים היא פסולה לא רק מבחינה מדינית ,כלכלית וחברתית ,אלא גם טעות וחטא מבחינה
מוסרית.
לכך הוא נותן גם דוגמאות מוחשיות – חוק בלתי צודק למשל הוא חוק שאוכף רוב על מיעוט ואינו מחייב
אותו עצמו .כדי להפוך חוק זה לצודק יהיה נכון שהרוב יהי מוכן גם לנהוג לפי אותו חוק שמוכל על
המיעוט .דוגמה נוספת ,חוק בלתי צודק הוא דין שנכפה על מיעוט שלא היה לו כל חלק בחקיקתו או
ביצירתו מפני שלא ניתנה לו הזכות להצביע ללא הפרעה.
גם הרשעתו היא בלתי צודקת ,אסרו אותו באשמת השתתפות בתהלוכה בלי רשיון .כלומר החוק עצמו אינו
פסול (שמירה על תקנות תהלוכה) אבל השימוש בחוק על מנת לשמר את ההפרדה-הגזעית היא פסולה
ובלתי-צודקת.
קינג מבקש מהציבור לעשות את ההבחנה שהוא מציג בין חוקים צודקים ללא-צודקים .הוא מדגיש כי אין
ברצונו לקרוא לידי אנרכיה ועקיפת החוק .המפר חוק בלתי-צודק חייב לעשות זאת בגלוי ,באהבה ומתוך
נכונות לתת על כך את הדין .פעולה זו צריכה לעורר את מצפונו של הציבור כלפי האי-צדק שבחוק
המדובר .לפיו פעולה זו של מפר החוק בעצם תבטא את מירב הכבוד לחוק.
קינג נותן דוגמאות לחוקים לא צודקים מההיסטוריה – מתקופת נבוכנאצר ועד להיטלר.
לפי קינג אם היה חי בתקופת היטלר היה עוזר ליהודים ומעודדם על אף שהיה בכך עבירה על החוק.
בדומה גם במדינה קומניסטית היה מטיף בגלוי להפרת החוקים אשר מנוגדים לדת.
הוא מבטא את התאכזבותו מהציבור הלבן אשר מעדיף את ה"סדר" על הצדק" .הבנה רדודה מצד אנשים
בעלי רצון טוב מאכזבת יותר מאי הבנה מוחלטת מצד אנשים בעלי רצון רע" .קבלה פושרת מביכה הרבה
יותר מפסילה מפורשת.
בצורה מהממת קינג מבטא את ההתאכזבות הראשונית שהיתה לו כאשר המתנגדים כינו את הפעולות
הלא אלימות שמתקיימות בברניגהם כ"קיצוניות" .לבסוף הוא מסביר שקיצוניות שכזו היא לא רעה בהכרח
– מנהיגים רבים גדולים היו קיצוניים בדרכם ובאמירותם (נותן דוגמאות רבות מההיסטוריה המקראית
והאמריקאית) .לפיו הבחירה היא בין להיות קיצוני לשנאה או להיות קיצוני לאהבה? .לכך הוא נותן
דוגמה של ישו הנוצרי שהיה קיצוני לאהבה ,לאמת ולטוב ובכך התעלה מעל לרמה של סביבתו.
הוא מפרט ארוכות על התאכזבותו מהכנסייה הלבנה ,תחילה ציפה שדווקא אנשי הדת ,הכוהנים והרבנים
של הדרום יהיו בעלי בריתו הקרובים ביותר אך התברר לו שדווקא אחדים מהם היו מתנגדים מובהקים
שסירבו להבין את תנועת החופש וסילפו את דמותם של מנהיגיה.
על אף כל אכזבות אלו אינו מתייאש מהעתיד ואינו חושש מתוצאת המאבק בברמינגהם .גם אם הבריות
לא יורדים כעת לסוף דעתנו אנו נשיג את המטרה של החופש בברמינגהם ובכל רחבי הארץ
מכיוון שהמטרה של אמריקה היא חופש.
קינג מסכם בכך שהוא מקווה שיגיע יום והגיבורים שיזכרו מהמאבקים הם אותם אנשים מהציבור השחור
שנאבקים למען המטרה ומאבדים את חייהם תוך כדי שמירה על עקרונות המוסר והאי-אלימות .ולא אותם
שוטרים נפשעים שכעת מפורשים בתקשורת כ"שומרי סדר".