‫סיכום לזכויות אדם – סיפור ניסויי עם האמת (גנדי)‬

‫הקדמה‬

‫חלקים של ספר שכתב גנדי בעצמו‪ ,‬מטרת הספר היא לגולל את תולדות "ניסויי גנדי עם‬
‫האמת"‪ -‬ככה גנדי בוחר בשנת ‪ 1925‬לאחר מאבקים רבים לקרוא לספר אוטוביוגרפיה שלו‬
‫במהלכו הוא מתאר רבות את מה שהוא מפרש להיות "האמת" ואיך האמת הזו כיוונה אותו‬
‫במהלך אירועים שונים בחייו‪.‬‬

‫בהקדמה גנדי מספר שבעבר כבר החל בכתיבת האוטוביוגרפיה אך נקטע בעקבות מהומות‬
‫בבומבי שהובילו לסדרת אירועים שלבסוף הובילו לכליאתו ביראודה (‪ 4‬בפברואר ‪ ,1922‬נשפט‬
‫לשש שנות מאסר אך שוחרר לאחר שנתיים בדיוק)‪.‬‬

‫גנדי מספר על כך שהתלבט זמן מה אם לכתוב בכלל את האוטוביוגרפיה שלו מכיוון ש"חבר ירא‬
‫אלוהים" ביקר אותו שכתיבת אוטוביוגרפיה הינה מנהג ייחודי למערב וכי עקרונות שהוא‬
‫מצדד בם היום יכול הוא יכול לשלול מחר‪ .‬לטענת חברו מוטב היה לא לכתוב שום דבר הדומה‬
‫לאוטוביוגרפיה‪ .‬הטיעון השפיע על גנדי והוא החליט שברצונו בכל זאת להעביר בכתב את סיפור‬
‫ניסויו עם האמת‪.‬‬

‫גנדי מספר שלתואר "מהאטמה" שהוענק לו בזכות הניסויים (הפעילות) שלו בשדה הפוליטיקה‬
‫שקיבלו פרסום רב בעולם המתורבת לא שווים ערך רב‪ .‬הוא מספר שכתוצאה מהתנסותו בשדה‬
‫הרוחני כך הוא שאב כוח לפעול בשדה הפוליטי ולכן אם הניסויים שהוא ביצע הם רוחניים אז אין‬
‫כל סיבה לשבח את עצמו‪.‬‬

‫הרצון המרכזי שמלווה את גנדי לאורך כל חייו הוא להכיר את עצמו‪ ,‬לראות את האל פנים אל‬
‫פנים ולהגיע למוקשה (שחרור מהסבל ממעגל הלידות והמיתות – להגיע לגאולה)‪ .‬כל הסיכונים‬
‫שנטל בשדה הפוליטי מכוונים לאותו יעד‪ .‬לפרשנותו אין הבדל משמעותי בין רוחניות למוסריות –‬
‫מוסר הוא מהותה של הדת‪ .‬גנדי מדגיש שהוא רחוק מלהגיע לשלמות הניסויים שלו בעולם‬
‫הרוחני והוא שומר על מידת הספק ביחסו לניסויו (כמו כל מדען מלומד)‪ .‬למרות זאת הוא טוען כי‬
‫המסקנות שיביא במאמר הן נכונות לחלוטין ולעת עתה הן נראות לו סופיות‪ .‬הוא מסביר שאם לא‬
‫היו נכונות לא היה פועל כפי שפעל בחייו‪.‬‬

‫מהי אמת לפי גנדי?‬

‫אמת היא עיקרון ריבוני והוא כולל מספר רב של עקרונות אחרים‪ .‬אמת זו אינה מילה ריקה‬
‫מתוכן‪ .‬ישנה אמת במחשבה ולא רק האמת היחסית שבתפיסתנו‪ ,‬אלא האמת המוחלטת ‪,‬‬
‫העיקרון הנצחי שהינו אלוהים‪ .‬גנדי עובד את האל כאמת בלבד‪" ,‬טרם מצאתי אותו אך אני‬
 ‫מבקש אחריו"‪ .‬לחיפוש זה הוא מוכן להקריב את הדברים הכי יקרים לו גם אם הקורבן‬
‫יהיה החיים שלו בעצמו‪.‬‬

‫עבור גנדי עד שלא יתפוס את האמת המוחלטת (האל) שאותה הוא מחפש‪ ,‬עליו לצדד באמת‬
‫היחסית כהבנתו‪ .‬האמת הזו היא המגדלור המגן והשריון שלו‪ .‬הוא מספר שמיום ליום גוברת בו‬
‫האמונה שהדבר היחיד שבאמת אמיתי זה האל וכל השאר אינו אמיתי‪ .‬תפיסה מעניינת לפיה ניתן‬
‫להבין את פועלו של גנדי ודרך הסתכלותו על מושג האמת‪.‬‬

‫מטרתו בספר היא לתאר את הניסויים לאור מדע הסטיאגרה‪ 1‬ולא לספר על גדולתו ועל כמה הוא‬
‫טוב ‪.‬‬

‫לראייתו התשוקות המרושעות שבקרבו הן אלו שמרחיקות אותו ממנו (מהאל) ובכל זאת אינו‬
‫מסוגל להימלט מהן‪.‬‬

‫התיק הראשון‬

‫הסיפור הראשון מתמקד בזמן שהותו של גנדי בבומבי כאשר פועלו התמקד בשני מוקדים מרכזיים‬
‫– למידת החוק ההודי והתנסות בתזונה‪ .‬הוא מספר על התיק הראשון שלקח על עצמו – החל‬
‫בתור "תביעה קטנה"‪ .‬תחילה נאמר לו שהוא יצטרך לשלם עמלה כלשהי לספסר ושאפילו עורכי‬
‫דין פלילים גדולים שמרוויחים משלמים עמלות‪ ,‬גנדי השיב כי אין לו כוונה ללכת בדרכיהם ושהוא‬
‫עצמו יסתפק ב‪ 300-‬רופי ושאביו לא הרוויח יותר מכך‪.‬‬

‫בסוף ‪,‬למרות שלא שילם את העמלה קיבל את התיק שהיה תיק קל בבית המשפט לתביעות‬
‫קטנות‪ .‬גנדי היה בצד ההגנה והיה עליו לבצע חקירה נגדית של עד התביעה אך לא הצליח וקיבל‬
‫סחרחורת בדיוק בזמן שעליו היה לחקור את העד‪ .‬גנדי מעביר את התיק לעורך דין ומיהר לברוח‬
‫מבית המשפט‪ .‬וכך החליט שלא יקח על עצמו עוד תיק עד שיהיה לו את האומץ לנהל תיקים‪.‬‬
‫במקביל הוא חיפש משרת מורה ‪ ,‬ורצה להיות מורה לאנגלית מכיוון שהיה לו ידע טוב באנגלית‪.‬‬
‫למרות זאת כאשר הלך לראיון סירבו לו‪.‬‬

‫בדרך לפרטוריה‬

‫בזמן נסיעה ברכבת בדרום‪-‬אפריקה שוריין לו מושב במחלקה הראשונה הוא מתאר איך נוסעים‬
‫אחרים סקרו אותו מכף רגל ועד ראש והפריע להם מכיוון שהוא אדם "צבעוני"‪ .‬לאחר זמן קצר‬
‫הנוסע חזק עם מספר פקידים לצידו שהורו לו לעבור לקרון המטען‪.‬‬

‫גנדי התווכח איתם מכיוון שיש לו כרטיס למחלקה הראשונה אך לבסוף מכיוון שסירב לצאת‬
‫מרצונו זימנו לו שוטר שדחף אותו מחוץ לרכבת‪ .‬בלילה זה כאשר הוא מצא את עצמו רועד מקור‬
‫בתחנת הרכבת הוא החל לחשוב מהי בעצם חובתו‪" -‬האם עלי להילחם על זכויותי או לחזור‬
‫‪ 1‬סטיאגרה ‪ -‬שם כולל לדרך המאבק הלא‪-‬אלים שהנהיג גנדי‪.‬‬
 ‫להודו?"‪ .‬האם עליו לנסוע לפרטוריה ולהתעלם מהעלבונות‪ ,‬ולחזור להודו לאחר שיסיים את‬
‫הטיפול בתיק או שמא תהא זו פחדנות לחזור להודו בלי למלא את ההתחייבות שלו‪ .‬גנדי מציין כי‬
‫הוא היה נתון בקושי שטחי – סימפטום של המחלה העמוקה של דעה קדומה לגבי צבע‪.‬‬

‫מדובר בנקודת מפנה בחייו של גנדי בה הוא מחליט לשנות את אותה דעה קדומה ‪ ,‬ומבין‬
‫שעליו לעקור את המחלה מן השורש‪ ,‬ולסבול את הקשיים תוך כדי‪ .‬עליו לחפש תיקון‬
‫לעוולות רק במידה אשר תחסל את הדעות הקדומות ביחס לצבע‪.‬‬

‫ביום למחרת גנדי שלח מברק ארוך למנהל הכללי של שירות הרכבות והמנהל הצדיק את‬
‫התנהגותם של פקידי הרכבת‪ ,‬אך בכל זאת ידאג לכך שגנדי יצליח להגיע ליעדו בשלום‪.‬‬

‫לאחר מכן גנדי פגש סוחרים נוספים שבאו לנחם אותו וחשפו בפניו כי מה שקרה לו אינו חריג‬
‫כלל ‪ .‬לטענתם על הודים הנוסעים במחלקה הראשונה והשנייה לצפות לבעיות מצד פקידי הרכבת‬
‫ונוסעים לבנים‪.‬‬

‫חלק ‪III‬‬

‫גנדי מתאר איך דרבן הייתה זירת דו קרב של כוחות לא ‪-‬שווים‪ .‬מצד אחד קומץ הודים עניים וכמה‬
‫מחבריהם האנגלים ומצד שני הלבנים – חזקים בנשק‪ ,‬במספר‪ ,‬בהשכלה ובעושר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הלבנים‬
‫נהנו גם מגיבוי המדינה‪ ,‬ממשלת נאטאל סייעה להם בגלוי‪.‬‬

‫לדוגמה גנדי מתאר שכאשר הוא והודים נוספים הפליגו מבומבי לדרבן‪ 2‬רופא עלה לספינה והורה‬
‫על חמישה ימי הסגר (מחשש שידביקו אנשים ממגיפה ששררה באותה תקופה בהודו)‪ ,‬לטענת‬
‫גנדי פקודת ההסגר לא הייתה מסיבות בריאותיות בלבד‪ .‬לטענתו המטרה האמיתית של ההסגר‬
‫היא לכפות על הנוסעים לחזור להודו באמצעות איום עליהם או על סוכנות הנסיעות‪ .‬הוא מתאר‬
‫איך בהמשך גם פנו אליהם באיומים ‪" -‬אם לא תחזרו‪ ,‬לבטח תושלכו אל הים‪ ,‬אך אם תסכימו‬
‫לחזור‪ ,‬אולי אפילו יוחזרו לכם דמי הנסיעה"‪ .‬לגנדי היה חשוב לעודד את הנוסעים ולגרום להם‬
‫לשמור על אומץ לב ועל שלוות נפש‪.‬‬

‫באחת הארוחות שעשו על האונייה גנדי נאם על התרבות המערבית ‪,‬בליבו עסק בקרב שהתנהל‬
‫בדרבן ולכן נאומו גלש גם להשמעת דעותיו כנגד התרבות הלבנה והעוולות שהיו בראשו כל הזמן‪.‬‬

‫באותה תקופה היו כנגד גנדי שני אישומים ‪:‬‬

‫בעת היותו בהודו הוא השקיע את כל זמנו בגינוי לא‪-‬ראוי של הלבנים בנאטל‬ ‫‪.1‬‬

‫דרבן – העיר הגדולה בפרובינציית נטאל בדרום אפריקה‬ ‫‪2‬‬

 ‫שמתוך כוונה להציף את נאטאל בהודים הוא הביא שתי ספינות עמוסות בנוסעים‬ ‫‪.2‬‬
‫שיתיישבו בה‪ .‬האישום מתמקד בסכנה שנשקפת לנוסעים ולמשפחתו כאשר בהתיישבות‬
‫בנאטל‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬גנדי מציין כי היה חף מפשע לחלוטין ולא הכיר את הנוסעים כשעלו על האונייה ולא‬
‫עודד אף אחד לנסוע לנאטאל‪.‬‬

‫גנדי הופתע מכך שהנוסעים האזינו לנאומו בסבלנות וקיבלו את דבריו‪ ,‬הוא לא שיער שהנאום‬
‫ישפיע על מהלך חייהם בצורה כלשהי אך לאחר מכן פנו אליו רבים בין היתר הרב החובל‬
‫וקצינים אחרים‪ .‬באחד משיחותיו עם רב החובל הוא נשאל אם הלבנים יוציאו אל הפועל את‬
‫האיומים שלהם איך אז יעבוד עיקרון האי ‪-‬אלימות? ‪ ,‬גנדי ענה שהוא מקווה שהאל יתן בו את‬
‫האומץ וההיגיון לסלוח להם ולהימנע מלהביאם למשפט‪ ,‬אין לו כעס כלפיהם הוא רק‬
‫מצטער על בורותם ועל צרות מוחם‪ .‬גנדי מבין שהם מאמינים בכנות שמה שהם עושים‬
‫צודק וראוי ולכן אין לו סיבה לכעוס עליהם‪ .‬רב החובל חייך בתשובה ככה"נ מחוסר אמון‪.‬‬

‫לאחר סיום הסגר הובאו האוניות אל הרציף והורו לגנדי שמפאת הסכנה הנשקפת לחייו‬
‫כתוצאה מהזעם של הציבור הלבן עדיף שמשפחתו והוא ירדו לחוף בזמן החשכה‪ .‬תחילה גנדי‬
‫הסכים אך לאחר מכן ייעץ לו "מר לוטון"‪ 3‬כי זה לא חכם להתגנב אל העיר בזמן החשכה‬
‫ועדיף שירד לחוף איתו‪ .‬גנדי זכה לקבלת פנים לא נעימה של גברים לבנים שצועקים את שמו‪,‬‬
‫ולכן לוטון קרא לריקשה שתיקח אותם מהמקום בזריזות‪ .‬הצעירים לא נתנו לגנדי לעלות עליה‬
‫והפחידו את הנהג עד מוות‪ .‬לאחר מכן הם אחזו במר לוטון והפרידו בינהם ואף זרקו עליו‬
‫חתיכות לבנים וביצים סרוחות‪ ,‬מישהו חטף את הטורבן שלו והחלו לחבוט ולבעוט בו‪ .‬לבסוף‬
‫הגנה עליו אשתו של מפקח המשטרה שניגשה אל ההמון וחצצה בינו לבין הקהל כך שלא יכלו‬
‫להכותו בלי לפגוע בה‪.‬‬

‫גנדי המוכה לאחר התקרית הובל לתחנת המשטרה שם ייעץ לו המקפח להמתין בתחנת‬
‫המשטרה עד שההמון ירגע‪ .‬גנדי דחה את ההצעה וטען כי "הם ירגעו בוודאי כשיבינו את‬
‫הטעות שלהם‪ ,‬אני סומך על חוש ההגינות שלהם"‪ .‬במשך היום הקיפו את ביתו צעירים‬
‫שמנעו ממנו לצאת ולהכנס אל ביתו‪ .‬על מנת לצאת מהבית גנדי נאלץ להמלט בתחפושת של‬
‫שוטר ובכך נעזר בבלשים מחופשים שליוו אותו‪.‬‬

‫מר צ'מברליין (אז מזכיר המדינה לקולוניות) שלח מברק לממשלת נאטאל בה ביקש להעמיד‬
‫לדין את התוקף של גנדי‪ .‬גנדי זומן לפגישה עם ראש מושבת נאטאל (הארי אסקמוב)‪ ,‬שם‬
‫נאמר לו שאם יוכל לזהות את התוקפים יעצרו אותם ויעמידו אותם לדין‪ .‬גנדי טען שהוא אינו‬
‫רוצה לעמיד אף אחד לדין‪ ,‬אין טעם בענישתם והוא לא מאשים את התוקפים מכיוון שגרמו‬

‫‪ 3‬היועץ המשפטי של חברת הנסיעות‬

‫להם לחשוב שהוא השמיע הצהרות מוגזמות על הלבנים‪ .‬אם הם האמינו לדיווחים האלו ‪ ,‬לא‬
‫פלא שזעמו‪ .‬גנדי הטיח בפני אסקמוב שהאשמים הם המנהיגים אשר הוא נמנה בינהם‪,‬‬
‫המנהיגים יכלו להנחות את האנשים כראוי אך בחרו שלא‪ .‬לפי גנדי הוא משוכנע שכאשר‬
‫תיוודע האמת‪ ,‬התוקפים יצטערו על מעשיהם‪.‬‬

‫בהמשך גנדי רואיין לעיתון "נאטאל אדוורטייזר" שם הוצגו ראיות לכך שגנדי לא לעז לציבור‬
‫הלבן בזמן שהותו בהודו וגם שלא היו לו יד בהבאת הנוסעים על הסיפון‪ .‬הראיון והסירוב שלו‬
‫להביא את התקופים לדין הותירו רושם כה עמוק ‪,‬עד כי האירופאים בדרבן התביישו‬
‫בהתנהגותם‪.‬‬

‫העיתונות הכריזה כי גנדי חף מפשע וגינתה את ההמון וכך נהפך ניסיון הלינץ' ל"ברכה" עבור‬
‫גנדי‪ .‬גנדי מספר כי התקרית תרמה גם לעיסוק שלו במשפטים ולמרות שהעלתה את‬
‫היוקרה של הקהילה ההודית היא גם ליבתה את הדעה הקדומה נגדה‪ .‬ברגע שהתברר‬
‫כי ההודי מסוגל להתמודד בקרב אמיץ‪ ,‬הוא נתפס כסכנה‪ .‬וכך הוצעו שתי הצעות חוק‬
‫שמטרתן הייתה להגביל את חייהם של ההודים במושבת נאטאל‪ .‬אחת היתה לפגוע לרעה‬
‫בסוחר ההודי‪ ,‬והשנייה נועדדה להטיל מגבלות מחמירות על ההגירה ההודית‪.‬‬

‫בסופו של דבר החקיקה לא עברה בטענה שהחוק לא יכול להפלות בין בני אדם על בסיס‬
‫צבע עור או גזע‪ .‬הצעות החוק הללו היו אחד מהגורמים שהרחיבו בצורה ניכרת את העבודה‬
‫הציבורית של גנדי והעצימו את תחושת החובה כלפי הקהילה‪ .‬הצעות החוק תורגמו‬
‫במלואן לשפות ההודיות על מנת להבהיר לקהילה את ההשלכות הערומומיות שלהן‪.‬‬

‫טרחת שווא‬

‫באחד מביקורו של צ'מברליין במושבת נאטאל הוא התייחס אל המשלחת ההודית בקרירות‬
‫כאשר הוא טען כי לממשל האימפריאלי יש שליטה מועטה על הקולוניות בעלות ממשל עצמי‬
‫ולמרות שנראה כי העוולות שההודים סובלים מהם אמיתיים‪ ,‬הוא יעשו מה שביכולתו אך על‬
‫לרצות את האירופאים כל עוד הם ברצונים לגור בקרבם‪.‬‬
‫ההודים ַ‬
‫גנדי התאכזב מאמירה זו אך לטענתו טוב שלא הלך סחור סחור והבהיר בדרך די מועדנת‬
‫ששלטון הכוח הוא הצודק‪ ,‬או לחלופין חוק החרב‪ .‬גנדי היה נחוש לסוע לטרנסוואל (העיר‬
‫הבאה במסעו של צ'מברליין) על מנת להכנס לפגישה עם צ'מברליין‪ .‬התברר לו שמדובר‬
‫במשימה מורכבת מכיוון שהודים צריכים אשרת כניסה על מנת לסוע לטרנסוואל‪ .‬גנדי ניצל‬
‫את הקשרים הישנים שהיו לו עם מפקח המשטרה בדרבן שסידר לו אשרת כניסה‪ .‬למרות כך‬
‫הצליחו הקצינים בטרסנוואל אשר להם גנדי קרא "העריצים מאסיה" לא לאפשר לו להכנס‬
‫לדון עם צ'מברליין ואף ביטלו את האשרה שלו בטענה שהוא קיבל אותה בטעות‪.‬‬
 ‫גנדי בוחר להישאר בטרנסוואל זמן רב ככל שיוכל למרות העלבון שספג ‪ ,‬מבחינתו הדבר‬
‫מראה על משימה כבדה שיש עליו למלא לטובת הקהילה‪ .‬העובדה שמר צ'מברליין סירב‬
‫לפגוש אותו ושהפקיד העליב אותו מתגמדות לעומת השפלתה של הקהילה כולה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫גנדי מסכם את פועלתו הציבורית וטוען כי חייו מאז שנת ‪ 1921‬היו כה ציבוריים אשר כמעט‬
‫כל דבר שעשה היה ידוע לכל‪ .‬הוא מציג את מסקנותיו מהניסויים וטוען כי לא ניתן להתייחס‬
‫אליהם כמסקנות מכריעות‪ .‬ניסיונו הראה לו בדרך קבע שאין שום ֶאל מלבד האמת‪.‬‬

‫כל עמוד בספר אמור להציג לקורא שהדרך היחידה להכיר את האמת היא אהימסה‪( 4‬אי‬
‫‪-‬אלימות)‪.‬‬
‫חיזיון מושלם של האמת יכול להופיע רק לאחר הכרה מלאה של אהימסה‪ .‬כדי לראות פנים‬
‫אל פנים את האמת האדם צריך לאהוב את הברייה המרושעת מכול כמו אותו עצמו‪.‬‬
‫גנדי מספר שהמשיכה לגילוי האמת היא זו שמשכה אותו לדת; לטענתו‪ ,‬אלו הגורסים שלדת‬
‫אין קשר עם פוליטיקה אינם יודעים מהי דת‪.‬‬

‫על מנת להזדהות עם כל דבר חי יש לעבור תהליך של טיהור עצמי‪ ,‬תוך כדי שמירה‬
‫על חוק האהימסה ‪ ,‬זה שלבו אינו טהור לעולם לא יוכל להכיר את האל‪ .‬משמעותו של‬
‫הטיהור העצמי הוא טיהור בכל דרכי החיים‪ .‬הדרך היא קשה וכדי להגיע לטוהר שלם יש‬
‫להשתחרר מכל תאווה במחשבה ‪ ,‬בדיבוק ובמעשה‪ .‬גנדי יודע שהוא טרם הצליח להגיע‬
‫לטוהר שכזה ומציין כי הכיבוש של התאוות המעודנות נראה בעיניו קשה הרבה יותר‬
‫מהכיבוש הפיזי של העולם בכוח הזרוע‪.‬‬

‫‪  4‬עיקרון‪ ‬דתי‪ ‬המופע במספר דתות על פיו יש לנהוג באי‪-‬אלימות‪ ‬במחשבה ובמעשה כלפי כל חלקי העולם‬