‫המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬למדע המדינה‬

‫ולתקשורת‬

‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬

‫סמסטר ג‪2018‬‬
‫כתב‪ :‬אלון עוז‬
‫מנחת הקבוצה‪ :‬טליה פרקש‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מה נעשה היום?‬

‫מעבר על דרישות הקורס ונהליו האדמיניסטרטיביים‬ ‫•‬

‫הצגת מטרות הקורס‬ ‫•‬

‫היכרות ראשונית עם נושאי הלימוד השונים‬ ‫•‬

‫הגדרת המושג ג'נוסייד‪ :‬הרקע ליצירתו‪ ,‬חזקותיו וחולשותיו‬ ‫•‬

‫בחינת ה‪'-‬מתח' שבין חקר שואת העם היהודי ובין מעשי ג'נוסייד אחרים‬ ‫•‬

‫‪2‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫דרישות ונהלים אדמיניסטרטיביים‬

‫תנאים לסיום הקורס בהצלחה (קבלת ‪ 6‬נ"ז)‪:‬‬

‫הגשת ‪ 3‬מטלות מנחה לפחות (במשקל ‪ 18‬נק')‬ ‫‪.1‬‬

‫קבלת ‪ 60‬ומעלה בבחינה‬ ‫‪.2‬‬

‫סיום הקורס בציון ‪ 60‬לפחות‬ ‫‪.3‬‬

‫מטלות מנחה (ממ"ן)‪:‬‬

‫שימוש במערכת המטלות המקוונת‬ ‫‪.4‬‬

‫הקפדה על מבנה תשובה מלאה (פתיחה‪ ,‬גוף וסיום)‬ ‫‪.2‬‬

‫אינטגרציה של מידע‬ ‫‪.3‬‬

‫תשובות ממוקדות (כ‪ 2-‬עמודים לשאלה)‬ ‫‪.4‬‬

‫צורת כתיבה אקדמית‪ :‬רווח של שורה וחצי‪ ,‬גופן‪ ,David/Arial :‬גודל ‪12‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪3‬‬ ‫הארכת מועד הגשה באישור‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫דרישות ונהלים אדמיניסטרטיביים‬

‫פרטי קשר‪:‬‬

‫דוא"ל‪talia.farkash@gmail.com :‬‬ ‫•‬

‫טל'‪ ,052-3218066 :‬ימי ד' בין ‪21:00-22:00‬‬ ‫•‬

‫פורום אתר הקורס‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ttps://opal.openu.ac.il/mod/ouilforum/index.php?id=40352&quicklinks=1‬‬
‫התמצאות באתר הקורס‪:‬‬

‫• ‪https://opal.openu.ac.il/course/view.php?id=40352‬‬

‫מצגת הקורס‬ ‫•‬

‫ספרים דיגיטליים וקוליים‬ ‫•‬

‫מילון מונחים‬ ‫•‬

‫‪4‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מטרות הקורס‬

‫• היכרות כללית עם תופעת הג'נוסייד בהיסטוריה האנושית ובמיוחד במאה ה‪20-‬‬

‫• ניסיון להבין ולנתח את מאפייניו של הג'נוסייד כתופעה חברתית‪:‬‬

‫• מהן הסיבות ארוכות הטווח וקצרות הטווח שמובילות להיווצרותו?‬

‫• כיצד הוא מבוצע בפועל?‬
‫• מהן מטרותיו?‬
‫• מי מעורב בביצועו?‬
‫• מי הם קורבנותיו?‬
‫• מה דומה ושונה בהשוואה בין אירועים שונים של ג'נוסייד?‬

‫•מה בין ג'נוסייד לשואת העם היהודי?‬

‫•חידוד המודעות לתופעה והמלחמה בה בזמננו‬

‫‪5‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מטרות הקורס‬

‫הסיבה המשכנעת ביותר ללימוד השואה ורצח עם שבוצע נגד כל עם אחר היא שבעקבותיו נתמלא בתחושת‬
‫תיעוב גדולה כלפי מה שהתרחש; תחושה שתעורר אותנו לפעול כך שנבטיח שזוועות כאלו לא יישנו לעולם‬
‫[‪]...‬‬

‫ייתכן שלו היה העולם מודע לרצח העם שביצעו העות'מאנים בארמנים‪ ,‬רצח העם הראשון במאה ה‪,20-‬‬
‫הייתה האנושות ערנית יותר לסימני האזהרה שהופיעו לפני שטירופו של היטלר יצא לפועל בעולם שפקפק‬
‫באפשרות שמעשים כאלו אכן נעשים [‪]...‬‬

‫הדוגמאות של רצח עם ושל השואה הן תזכורות בוטות שיש לנו יכולת יוצאת דופן לרוע [‪ ]...‬אנו נזכור זוועות‬
‫אלו כדי שלא נעשה אותן שוב‪.‬‬

‫(דזמונד טוטו‪ ,‬מתוך‪ :‬מחשבות על הבלתי נתפס‪ ,‬עמ' ‪)9-7‬‬

‫‪6‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מטרות הקורס‬

‫(מיוחס לסטלין)‬ ‫"מוות אחד הוא טרגדיה‪ ,‬מליון הם סטטיסטיקה"‬

‫‪7‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫הצגת נושאי הלימוד השונים‬

‫טיפולוגיה של ג'נוסייד ‪-‬מבט על הגדרת המושג‪ ,‬חזקותיו וחולשותיו‬ ‫‪.1‬‬

‫הצגה וניתוח מעמיקים של מספר מקרי מבחן‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫רצח העם ברואנדה (‪)1994‬‬ ‫•‬

‫רצח העם הארמני (‪)1915‬‬ ‫•‬

‫פוליטיסייד בברה"מ (‪)1918-1953‬‬ ‫•‬

‫אתנוסייד בטיבט (‪)1950-2000‬‬ ‫•‬

‫רצח האינדיאנים בארה"ב (‪)1776-1890‬‬ ‫•‬

‫‪8‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫היות שאנו עוסקים ברצף של סוג מסוים של התנהגות אנושית‪ ,‬הגבולות שבין רצח המונים‪ ,‬טיהור‬
‫אתני‪ ,‬טבח ורצח עם מלא‪ ,‬אינם ניתנים להגדרה ברורה‪ .‬הם נזילים [‪ ]...‬אך עלינו בכל זאת להיות‬
‫מודעים להבדלים העצומים שבניהם ‪ -‬המצריכים סוגים נבדלים של תגובה‪.‬‬
‫(יהודה באואר‪ ,‬מתוך‪ :‬מניעת רצח עם בפרספקטיבה היסטורית‪ ,‬עמ' ‪)253‬‬

‫‪9‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬
‫הגדרה ראשונה‪ :‬רפאל למקין (‪)1943/4‬‬

‫למקין טבע את המונח לראשונה ב‪1943-‬‬ ‫•‬

‫ופרסם אותו ב‪1944-‬‬

‫ג'נוסייד (‪ genos‬מיוונית‪ :‬גזע‪ ,‬אומה;‬ ‫•‬

‫רצח)‬ ‫טבח‪,‬‬ ‫מלטינית‪:‬‬ ‫‪cide‬‬
‫בעברית‪ :‬רצח עם‪ ,‬השמדת עם‬

‫השמדת אומה או קבוצה אתנית [‪ ]...‬רצח עם אין פירושו בהכרח השמדה מידית של אומה‪ .‬הכוונה‬
‫בעצם להצביע על תכנית מתואמת של פעולות שונות‪ ,‬המכוונות להשמיד את בסיסי חייהן החיוניים של‬
‫קבוצות לאומיות‪ ,‬כדי להביא לכליונן של הקבוצות עצמן‪ .‬מטרת התכנית היא לפורר את המוסדות‬
‫הפוליטיים והחברתיים‪ ,‬את התרבות‪ ,‬השפה‪ ,‬הרגשות הלאומיים‪ ,‬הדת והקיום הכלכלי של הקבוצות‬
‫הלאומיות; ולהרוס את הביטחון האישי‪ ,‬החופש‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הכבוד ואפילו את החיים של הפרטים‬
‫הקשורים בהן‪.‬‬
‫(רפאל למקין‪ ,‬מתוך‪ ,Axis Rule in Occupied Europe :‬עמ' ‪)79‬‬
‫‪10‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫הגדרה שנייה‪ :‬החלטה מס' ‪ 96‬של העצרת הכללית באו"ם (דצמבר ‪)1946‬‬

‫צעד מקדים לאמנת האו"ם בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם‬ ‫•‬
‫אווירה בינלאומית תומכת בזכויות אדם ומיעוטים‬ ‫•‬
‫אכזבה ממשפטי נירנברג‬ ‫•‬

‫רצח עם הוא שלילת הזכות לחיים מקבוצות שלמות של בני אדם‪ ,‬כפי שרצח אדם הוא שלילת‬
‫הזכות לחיים מן הפרט‪ .‬שלילת הזכות לחיים מקבוצות שלמות מזעזעת את מצפונו של המין האנושי‬
‫וגורמת לאבדן לאנושות כולה מבחינת התרומה התרבותית או כל תרומה שתרמו קבוצות אלו והיא‬
‫נוגדת את החוק המוסרי ואת רוחו ומטרותיו של האו"ם‪ .‬מקרים רבים של פשעים מסוג רצח עם‬
‫התרחשו כאשר קבוצות גזעיות‪ ,‬דתיות‪ ,‬פוליטיות ואחרות הושמדו‪ ,‬במלואן או בחלקן‪ .‬העונש על‬
‫פשעים אלו הוא עניין בין‪ -‬לאומי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫האספה הכללית מאשרת אפוא כי רצח עם הוא פשע על פי החוק הבין‪-‬לאומי‪ ,‬כי הוא מעשה‬
‫המגונה בידי העולם התרבותי וכי מבצעיו ייענשו‪ ,‬בין שהם אנשים פרטיים‪ ,‬אנשי ציבור‪ ,‬או‬
‫מושלים ‪ -‬בין שהמעשה בוצע כלפי קבוצה דתית‪ ,‬גזעית‪ ,‬פוליטית או אחרת‪.‬‬

‫(מתוך‪ :‬מחשבות על הבלתי נתפס‪ ,‬עמ' ‪)30‬‬

‫‪12‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫הגדרה שלישית‪ :‬אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (דצמבר ‪)1948‬‬

‫סעיף ‪1‬‬
‫בעלי האמנה מאשרים שהשמדת עם‪ ,‬בין אם בימי שלום ובין בימי מלחמה‪ ,‬הוא פשע על פי החוק‬
‫הבינלאומי‪ ,‬ובעלי האמנה מקבלים עליהם למנוע אותו להעניש עליו‪.‬‬

‫סעיף ‪2‬‬
‫השמדת עם פירושה‪ :‬אחד המעשים המפורשים להלן שנעשה בכוונה להשמיד‪ ,‬השמדה גמורה או‬
‫חלקית‪ ,‬קבוצה לאומית‪ ,‬אתנית‪ ,‬גזעית או דתית‪ ,‬באשר היא קבוצה כזו‪:‬‬
‫א‪ .‬הריגת בני אדם‬
‫ב‪ .‬גרימת נזק חמור‪ ,‬בגוף או בנפש‬
‫ג‪ .‬העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתה‬
‫ד‪ .‬קביעת אמצעים שבכוונתם למנוע את הילודה‬

‫‪13‬‬
‫ה‪ .‬העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך של כפייה‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫סעיף ‪3‬‬
‫ואלה המעשים שיהיו נענשים עליהם‪:‬‬
‫א‪ .‬השמדת עם‬
‫ב‪ .‬קשר לבצע השמדת עם‬
‫ג‪ .‬הסתה ישירה ופומבית לבצע השמדת עם‬
‫ד‪ .‬ניסיון לבצע השמדת עם‬
‫ה‪ .‬השתתפות בהשמדת עם‬

‫סעיף ‪4‬‬
‫המבצעים השמדת עם או אחד המעשים המנויים בסעיף ‪ 3‬יבואו על עונשם בין שהם מושלים הנושאים‬
‫באחריות מכוח חוקה‪ ,‬בין שהם פקידי ציבור ובין שהן אנשים פרטיים‬

‫‪14‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫סעיף ‪5‬‬
‫בעלי האמנה מקבלים על עצמם לחוקק‪ ,‬במסגרת חוקותיהם הם‪ ,‬את החוקים הדרושים כדי להפעיל את‬
‫הוראות האמנה הזאת‪ ,‬ובמיוחד כדי לקבוע עונשים יעילים לאנשים האשמים בהשמדת עם או במעשה מן‬
‫המעשים המנויים בסעיף ‪3‬‬

‫סעיף ‪6‬‬
‫בני אדם שנאשמו בהשמדת עם במעשה מן המעשים המנויים בסעיף ‪ 3‬יישפטו על ידי בית משפט מוסמך‬
‫של המדינה שבארצה נעשה המעשה‪ ,‬או על ידי בית משפט פלילי בינלאומי שיהיה לו כוח שיפוט על‬
‫אותם בעלי האמנה שקיבלו עליהם את שיפוטו‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫חולשות‪:‬‬
‫יישום האמנה תלוי באינטרסים לאומיים ובינלאומיים – לעיתים מנוגדים‬ ‫•‬
‫כיצד יש להוכיח את מוטיב הכוונה לרצח עם?‬ ‫•‬
‫מהי השמדה גמורה או חלקית?‬ ‫•‬
‫מהו גזע?‬ ‫•‬
‫מהו נזק חמור בנפש?‬ ‫•‬
‫האומנם חטיפת ילדים ורציחתם זהה?‬ ‫•‬
‫אין התייחסות להשמדה על רקע פוליטי‪ ,‬מעמדי או תרבותי‬ ‫•‬
‫אין הצעה קונקרטית למנגנון או הליך מניעה של ג'נוסייד‬ ‫•‬
‫חזקות‪:‬‬
‫האמנה מהווה צעד חשוב במאבק למניעת מעשים של רצח עם‬ ‫•‬
‫מדגישה את הכוונה להשמיד אוכלוסיות בתוך אוכלוסיות‬ ‫•‬

‫‪16‬‬
‫מאפשרת להעמיד לדין בינלאומי את מי שלקחו חלק ברצח עם‬ ‫•‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫סיכום ההגדרות והשוואה בניהן‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫אמנת האו"ם (‪)1948‬‬ ‫החלטת האו"ם (‪)1946‬‬ ‫למקין (‪)1944‬‬
‫מעשה שנעשה בכוונה להשמיד‬
‫שלילת הזכות לחיים מקבוצות‬ ‫הרס התבנית הלאומית (תודעה‬
‫באופן חלקי או מלא‪ ,‬קבוצה‬
‫דתיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬גזעיות‬ ‫קיבוצית) או השמדה פיסית של‬
‫לאומית‪ ,‬אתנית‪ ,‬גזעית או דתית‬
‫ואחרות של בני אדם‬ ‫קבוצה לאומית או אתנית‬
‫באשר היא‬
‫‪-‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קבוצה פוליטית‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫קבוצה אתנית‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קבוצה דתית‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קבוצה גזעית‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫קבוצה לאומית‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪X‬‬ ‫השמדת תודעה קיבוצית‬
‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫השמדה פיסית‬

‫• למקין דיבר גם על השמדת המרקם החברתי‪-‬תרבותי של הקבוצה‪ ,‬ולא רק על השמדתה הפיסית‪ ,‬ההחלטה‬
‫והאמנה מדברות רק על השמדה פיסית‬
‫• מנגד הוא לא דיבר על השמדה על רקע דתי ואילו ההחלטה והאמנה כן‬
‫•באמנה אין כל אזכור להשמדה על רקע פוליטי‬
‫‪17‬‬ ‫• אמנת האו"ם מדברת אך ורק על מעשי השמדה בעלי כוונת תחילה‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫טיפולוגיות נוספות של ג'נוסייד‪:‬‬

‫•פוליטיסייד (‪ – )politicide‬רצח של קבוצה שהוגדרה עפ"י דעותיה הפוליטיות‪ ,‬מעמדה החברתי או‬
‫הכלכלי (האמיתי‪ ,‬הפוטנציאלי או המדומיין) כשם שהגדירו הרוצחים‬

‫•אתנוסייד (‪' - )ethnocide‬רצח תרבות'‪ :‬השמדת הסממנים התרבותיים של קבוצה מסוימת כדרך‬
‫למחיקת זהותה העצמית מבלי להשמיד את חבריה‬

‫•דמוסייד (‪ - )democide‬רצח המוני של בני אדם (לאו דווקא קבוצה) בידי ממשלות‪ :‬כולל בתוכו גם‬
‫ג'נוסייד‪ ,‬גם פוליטיסייד וגם אתנוסייד‬

‫פוליטיסייד ואתנוסייד אינם נבדלים לחלוטין מג'נוסייד‬

‫כשם שזה לא נבדל כליל מדמוסייד‬
‫‪18‬‬
‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מהו ג'נוסייד?‬

‫הגדרת הקורס‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הגדרת אמנת האו"ם‪:‬‬

‫מעשי רצח שנעשים בכוונה להשמיד‪ ,‬השמדה גמורה או חלקית‪,‬‬

‫קבוצה לאומית‪ ,‬אתנית‪ ,‬גזעית או דתית‪ ,‬באשר היא כזו‬
‫‪+‬‬
‫הגדרתם של צ'לק וג'ונאסון‪:‬‬

‫סוג (צורה) של הרג המוני חד צדדי‪ ,‬שבו הממשל או גוף אחר בעל סמכות מתכוון להשמיד קבוצה‪,‬‬
‫והקבוצה עצמה והחברות בה מוגדרת בידי המבצע עצמו‬
‫=‬
‫צורה של מעשי רצח‪ ,‬חד צדדיים‪ ,‬בהם הממשל או גוף אחר בעל סמכות מתכוון להשמיד‪,‬‬
‫השמדה גמורה או חלקית‪ ,‬קבוצת אנשים על פי הגדרתו‬

‫כלומר‪:‬‬
‫חייב להיות רצח‪ ,‬חייבת להיות כוונה וחייבת להיות קבוצה שמוגדרת ע"י הרוצח‬

‫‪19‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫מאפיינים של ג'נוסייד‬

‫חלוקה לשלוש קבוצות חברתיות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קבוצת הרוב (בעלת העוצמה)‬
‫קבוצת המבצעים‬ ‫•‬
‫מיעוט (חסר אונים)‬ ‫יחסי כוחות‬
‫א‪-‬סימטריים‬ ‫קבוצת הקורבנות‬ ‫•‬
‫המסייעים לרוצחים‪ ,‬לקורבנות והעומדים‬
‫מן הצד‬ ‫'הצד השלישי'‬ ‫•‬

‫מניע (הגנה עצמית‪ ,‬גזל משאבים‪ ,‬יצירת הומוגניות לאומית‪ ,‬רציפות טריטוריאלית‪ ,‬הפצת‬ ‫‪.2‬‬
‫אידיאולוגיה‪ ,‬השתייכות לדת‪ ,‬גזע או השקפה פוליטית נכונה ועוד)‬

‫הכנה ותכנון מוקדמים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫סיווג‪ ,‬קיטוב וזיהוי (חלוקה ל‪'-‬אנחנו' ו‪'-‬הם')‬ ‫•‬
‫הוצאת הקורבנות אל מחוץ לעולם המחויבויות האנושיות (שלילת זכויות אדם ואזרח‪,‬‬ ‫•‬
‫נישול והפקעת רכוש‪ ,‬דה הומניזציה‪ ,‬דמוניזציה‪ ,‬גירוש ועוד)‬
‫רתימת האליטה השלטונית ומנגנוני המדינה (ביורוקרטיה‪ ,‬ארגונים פרא‪-‬צבאיים‪ ,‬צבאות‬ ‫•‬
‫‪20‬‬ ‫וכוחות משטרה)‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫בין שואה לג'נוסייד‬

‫השואה היא צורה של רצח עם‪ ,‬אך האם כל רצח עם הוא גם צורה של שואה?‬

‫ייחודה של השואה על פני מקרים אחרים של רצח עם‪:‬‬

‫טוטאלית‬ ‫‪.1‬‬
‫אוניברסאלית‬ ‫‪.2‬‬
‫מתועשת‬ ‫‪.3‬‬
‫ללא תכלית קונקרטית‬ ‫‪.4‬‬

‫אחד הסממנים המייחדים את השואה מתעשיות מוות אחרות [‪ ]...‬הוא העובדה שהמוצר הסופי‪ ,‬המוות‪ ,‬לא נועד‬
‫לשמש לכלום‪ ,‬היה תכלית לעצמו‪ .‬למרות ההיבט התעשייתי של ההשמדה במחנות ההשמדה‪ ,‬הרי הגוויות לא היו‬
‫התוצר של תהליך הייצור‪ ,‬אלא הפסולת שלו [‪ ]...‬התכלית של עבודת הרוע הנאצי‪ ,‬התוצר הסופי הייחודי שלה‪,‬‬
‫התוצר היחיד שלא היה תוצר לוואי וגם לא חוליה בשרשרת הייצור או אמצעי למטרה אחרת‪ ,‬היה תוצר רוחני [‪]...‬‬
‫להפוך את יהודי אירופה לאידאה חסרת ממשות‪.‬‬
‫(עדי אופיר‪' ,‬סופיותו של הפתרון ואינסופיותו של האבדן'‪ ,‬בתוך‪ :‬השואה בהיסטוריה היהודית‪ ,‬עמ' ‪)637-638‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪ :10664‬ג'נוסייד (רצח עם)‬ ‫בין שואה לג'נוסייד‬

‫מנגד ‪ -‬הקבלתה של השואה למקרים אחרים של רצח עם מאפשר‪:‬‬

‫מבט על הנאציזם כתופעה‬ ‫‪.1‬‬

‫פוטנציאל הטבע האנושי‬ ‫‪.2‬‬
‫הימנעות ממיסטיפיקציה‬ ‫‪.3‬‬
‫הקשר גלובלי‬ ‫‪.4‬‬
‫'אמיתות' מדעית‬ ‫‪.5‬‬
‫מניעת היררכיה של סבל‬ ‫‪.6‬‬

‫האם המונח שואה קביל? בפירוש לא‪ .‬המילה שואה בעברית‪ ,‬כמו המילה ‪ Holocaust‬באנגלית‪ ,‬מניחה כי הייתה‬
‫קטסטרופה מבודדת‪ ,‬שלא היה לה קשר לדבר כלשהו לפניה או אחריה [‪ ]...‬חורבן יהדות אירופה הוא חלק‬
‫אינטגראלי מתולדותינו‪ ,‬ואסור לנו לבודדו וליטול ממנו את המשמעות המונומנטאלית שיש לנו בעבורנו‪.‬‬
‫(יצחק הוטנר‪ ,‬מתוך‪ :‬מחשבות על הבלתי נתפס‪ ,‬עמ' ‪)89‬‬

‫‪22‬‬