‫‪ 0‬האוניברסיטה‬

‫‪10234‬‬
‫‪ 00‬הפתוחה‬

‫בימי שואה ופקודה‬

‫בימי שואה ופקודה ׀ מקראה חלק א‬

‫מקראה‬

‫חלק א ‪ -‬יחידות ‪3-2 ,1‬‬

‫עריכה דן מכמן | חגית כהן‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫מהדורה פנימית‬
‫לא להפצה ולא למכירה‬
‫מק”ט ‪10234-5097‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪ABGGHEEHF‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫תנאי שימוש בקובץ הדיגיטלי‪:‬‬

‫הקובץ הוא לשימושך האישיי בלבד‪ .‬פרטים מזהים שלך מוטבעים‬ ‫‪.1‬‬
‫בקובץ בצורה גלויה ובצורה ‪ D‬מויה‪.‬‬

‫השימוש בקובץ הוא אך ורק למטרות לימו‪,‬ד עיון ומחקר אישי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫העתקה או שימוש בתכנים נבחרים מותרת בהיקף העומד בכללי‬ ‫‪.3‬‬

‫השימוש ההוגן‪ ,‬המפורטים בםעיף ‪ 19‬לחוק זכות יוצרים ‪.2007‬‬
‫במקרה של שימוש כאמור חלה חובה לציין את מקור הפרםום‪.‬‬

‫הנך רשאי‪/‬ת להדפי ‪ D‬דפים מחומר הלימוד לצורכי לימו‪,‬ד מחקר‬ ‫‪.4‬‬
‫ועיון אישיים‪ .‬אין להפיץ או למכור תדפיםים כלשהם מתוך חומר‬
‫הלימוד‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪ 0‬האוניברסיטה‬
‫‪ 00‬הפתוחה‬

‫בימי שואה ופקודה‬

‫מקראה‬
‫חלק א — יחידות ‪3-2 ,1‬‬
‫עריכה‬
‫דן מכמן‬
‫חגית כהן‬

‫‪10234‬‬
‫מהדורה פנימית‬
‫לא להפצה ולא למכירה‬
‫מק"ט ‪10234-5097‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫פרופ' דן מכמן‬ ‫עריכה ‬

‫דר' חגית כהן‬ ‫ ‬
‫אחראי אקדמי (חיצוני) פרופ' דן מכמן‬
‫פרופ' גיא מירון‬ ‫אחראי אקדמי (פנימי) ‬
‫דר' רוני באר‪-‬מרקס‬ ‫ייעוץ פדגוגי ‬
‫יעל אונגר‬ ‫תרגום מאמרים ‬
‫דר' איה אלישב‪-‬ברסקי‬ ‫עורכת תרגום ‬
‫טליה פרקש‬ ‫אסיסטנטית ‬
‫רונית בורלא‬ ‫התקנה לדפוס ועימוד ‬

‫הדפסה דיגיטלית — מאי ‪2022‬‬

‫מהדורה פנימית‬
‫לא להפצה ולא למכירה‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫יחידה ‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫מכמן‪ ,‬דן‪" ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור"‪ ,‬ילקוט‬
‫מורשת ‪( 74‬כסלו תשס"ג‪/‬נובמבר ‪ ,)2002‬עמ' ‪.33-9‬‬

‫‪29‬‬ ‫מכמן‪ ,‬דן‪" ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ'השואה'?"‪,‬‬
‫בתוך‪ :‬רוני שטאובר‪ ,‬אביבה חלמיש ואסתר ובמן (עורכים)‪ ,‬שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח‬
‫הציבורי‪ ,‬ירושלים ותל אביב‪ ,‬תשע"ו‪ ,‬עמ' ‪.93-71‬‬

‫‪53‬‬ ‫נוימן‪ ,‬בעז‪ ,‬נאציזם‪ ,‬תל אביב‪ :‬משרד הביטחון — ההוצאה לאור‪/‬אוניברסיטה משודרת‪ ,‬תשס"ז‪,‬‬
‫עמ' ‪.179-150‬‬

‫יחידות ‪3-2‬‬
‫‪85‬‬ ‫מרגל‪ ,‬תומס‪" ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪ ."1939-1918 ,‬תורגם מ‪:‬‬
‫‪Thomas Mergel, "Dictatorship nd Democracy, 1918-1939", in: Helmut Walser Smith (ed.),‬‬
‫‪The Oxford Handbook of Modern German History (Oxford: Oxford University Press, 2011),‬‬
‫‪pp. 423-445‬‬

‫‪111‬‬ ‫ויץ‪ ,‬יחיעם‪" ,‬עליית הנאציזם"‪ ,‬בימי שואה ופקודה‪ ,‬תל־אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תשמ"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪( 173-158 ,119-155 ,115-57‬יחידה ‪.)3‬‬

‫‪223‬‬ ‫סבסטיאן‪ ,‬הפנר‪ ,‬סיפור של גרמני ‪ ,1933-1914‬תרגום‪ ,‬דברי הקדמה והסברים‪ :‬שולמית וולקוב‪,‬‬
‫תל אביב‪ :‬חרגול‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.101-100‬‬

‫‪225‬‬ ‫פאלאדה‪ ,‬הנס‪ ,‬בארצי הזרה לי‪ :‬יומן בית כלא ‪ ,1944‬תל אביב‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.56-50‬‬

‫‪233‬‬ ‫קרשו‪ ,‬איאן‪'" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר"‪ ,‬בתוך‪:‬‬
‫קרשו‪ ,‬איאן‪ ,‬היטלר‪ ,‬הגרמנים ו"הפתרון הסופי"‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.53-35‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬

File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
 1 ‫יחידה‬

Lilia
Donde

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪3‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪ n‬ןנר ן‬ ‫קליוט מורועת‬

‫דן מכמן‬

‫המחקר ההיסטורי על השראה‪:‬‬

‫*‬
‫תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫המחקר ההיסטורי על השואה כבר נותח בחלקו במרוצת הזמן בידי מספר‬
‫מלומדים‪ ~ .‬לפיכך אין מטרת המאמר שלהלן להציג תיאור מפורט של כל המגמותי‬
‫האסכולות ומוקדי המחקר שנתהוו בוי אלא לתאר אחדים מן ההתפתחויות‬
‫והמאפייניםי כדי לצייר תמונה כוללת של מחקר השואה‪ .‬ואם יגרור ניסיון כזה‬
‫מטבעו הצגות פשטניות אחדות מחד גיסאי הרי מאידך גיסא תרעלתו היא האפשרות‬
‫לכרנן מסגרת כלשהי המאפשרת להעריך כראוי התפתחויות חלקיות‪.‬‬

‫שלב א' )שכרת השלושים והמחצית הראשונה של שכרת הארבעים(‪:‬‬

‫ידיעה אינטימית והיעדר פרספקטיבה‬

‫המחקר על הרדיפות האנטישמיות של הנאצים וגורל היהודים החל עם תחילת עידן‬

‫"הרייך השלישי"‪ .‬בזמן ההוא מחקר זה התמקד בתחיקה האנטי‪-‬יהודית ובהחמרת‬
‫וכן‬ ‫‪-‬‬ ‫קודם בגרמניה ולאחר מכן בארצות הכבושות‬ ‫‪-‬‬ ‫תנאי החיים של היהודים‬
‫בבעירת הפליטים‪ .‬כרחםי אך בה בעת גם חרלשתםי של ההסתכלויות והניתוחים‬
‫הראשוניים היה במעורבותם הישירה של החוקרים והיכרותם האישית עם האישים‬
‫והמאורעות‪ .‬כדי להשיג את התובנה הדרושה להערכה היסטורית ואריחי יש צורך‬
‫רב בגישה לתיעוד הפנימי של המשטר הנאצי רכן בפרספקטיבה של זמן‪ .‬שני אלה‬
‫עדיין היו חסרים‪ .‬מאידך גיסאי היבטים שונים של השנים ההן זכר לתיאור חי‬
‫ולפעמים אף לניתוח מעמיק בתרומות המוקדמות האלה למחקר‪ .‬אשר חלק מהן לא‬
‫התפרסמו עד היום הזה‪ 2 .‬רוב המחקרים הללו לא הותירו עקבות של ממש על מחקר‬
‫השואה בעשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השגיח‪ ,‬משום שההתפתחויות‬
‫המאוחרות האפילו על המוקדמות‪ ,‬והפריזמה הזאת דחקה את התובנות המוקדמות‬
‫לשוליים‪ .‬חלק מהמחקרים המוקדמים "התגלו מחדש" רק בתחילת שנות השבעים‪.‬‬

‫בתוך‪ :‬ילקוט מורשת ‪( 74‬כסלו תשס"ג‪/‬נובמבר ‪.)2002‬‬ ‫* ‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪4‬‬

‫קלירטמור‪ w‬ת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪10‬‬

‫שלב ב' )שכרת הארבעים והחמישים(‪ :‬תיאוירם ליניאידים של התפתחות‬

‫מבצע הרצח והתנגדות הירראית‬

‫שתי תופעות השפיעו השפעה ניכרת על השלב החדש של התיעוד והמחקר‪ ,‬אשר‬
‫השגיח ‪:‬‬ ‫התחיל בתום מלחמת העולם‬
‫א( משפטיהם של פושעי המלחמה במחצית השגיח של שנות הארבעים ובתחילת‬
‫החמישים ;‬ ‫שנות‬

‫ב( הדחף של רבים מן השרידים לתעד את חוויותיהם האישיות‪.‬‬

‫בעיקר למשפטי נירנברג של ראשי הפושעים האלה‬ ‫‪-‬‬ ‫למשפטי פושעי המלחמה‬
‫חיתה השפעה כבירה על ההיסטוריוגרפיה‪ .‬לשם הרשעת הנאשמים‪ ,‬נאספו‬ ‫‪-‬‬
‫ומריינו כמויות אדירות של מסמכים גרמניים רשמיים‪ .‬בזכות השפע העצום של סוג‬
‫זה של תיעוד‪ ,‬התמקדו חוקרי הנושא בשלב זה‪ ,‬השני‪ ,‬דווקא בו וכך בחנו את‬
‫כלל המדיניות האנטי‪-‬יהודית על תוצאתה‬ ‫‪-‬‬ ‫ה"רצח" )במובנו הרחב‪ ,‬כלומר‬
‫הסופית( "דרך עיני הרוצח" )כפי שניסח זאת אחד ממנתחי המחקר‪ ,‬אף כי כמובן‬

‫לא הזדהו איתר(‪ .‬משמע‪ ,‬הזרם הראשי של ההיסטוריוגרפיה בתקופה ההיא התמקד‬
‫בהיבט שייקרא בהמשך לעתים "הרודפים"‪ ,‬כלומר המבצעים הגרמנים‪ ,‬בעודם‬
‫מזניחים את ההשפעה שהשפיעו על האירוע גורמים אחרים‪ ,‬לא‪-‬גרמניים‪ ,‬כגון )כפי‬
‫שכינו אותם מאוחר יותר( ה"קורבנות" עצמם )דהיינו' היהודים( ו"המשקיפים"‬

‫)כלומר‪ ,‬האוכלוסיות האירופיות שתחת השלטון הנאצי‪ ,‬ומדינות חוץ(‪.‬‬

‫בחיבורים המקיפים הראשונים על תולדות השואה שנכתבו בשלב זה של המחקר‬
‫מאת ליאון פוליאקוב )בצרפת(‪ ,‬ג'רלד רייטלינגר )בבריטניה( וראול הילברג‬ ‫‪-‬‬
‫)בארצות‪-‬הברית( ‪ - 3‬וגם במחקרים מדעיים‪-‬לכאורה בנושא זה‪ ,‬איננו מוצאים אלא‬
‫תיעוד לא‪-‬גרמני דל מאוד‪ 4 .‬אין זה משום שחסרו עדויות של השורדים וזיכרונות של‬
‫אחרים‪ ,‬שהרי אחדים מהם כבר פורסמו בימים ההם‪ s .‬נראה‪ ,‬שהחוקרים דאז לא‬
‫חשו שמקורות אלה חינם בעלי אותה רמת חשיבות כמו התעודות הרשמיות‬
‫ה"קשות"‪ ,‬ועל כן לא השתמשו בהם ולא שילבו אותם במחקריהם‪ .‬במקום זאת‪ ,‬סוג‬
‫זה של מקורות תועל לכיוון טקסי הזיכרון וההנצחה ולספרות המרטירולוגית‪.‬‬
‫החוקרים הראשונים של השואה לאחר מלחמת העולם השנייה הונעו בעיקר על‬
‫"כיצד זה יכול היה‬ ‫גם ‪:‬‬ ‫ידי הרצון העז להבין "כיצד זה קרה "? )שמשמעותו חיתה‬
‫בכלל לקרות ‪ ?"(,‬כלומר איך התרחש הרצח ההמוני והמקיף של היהודים‪ .‬בשל כך י‬
‫ההיסטוריוגרפיה התמקדה בתחילה דווקא בניסיון להגיע לידי תמונה כוללת‪ .‬הנטייה‬
‫הדומיננטית חיתה לראות את המשטר הנציונל‪-‬סוציאליסטי כמשטר מונוליטי אשר‬
‫הגשים מדיניות אנטי‪-‬יהודית הברורה לו עצמו היטב‪ ,‬אשר עברה הכנות מוקפדות‬
‫היקפו העצום של מבצע הרצח‬ ‫‪6‬‬ ‫ואשר הוסלמה במשך הזמן באופן הדרגתי‪.‬‬
‫וההשמדה גם האפיל על היבטים אחרים של המדיניות האנטי‪-‬יהודית של הנאצים‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪5‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬ ‫טוקלי מורועת‬

‫ושל יחסם כלפי היהודים‪ ,‬כגון השוד המקיף של כספם ורכושם של היהודים‪ .‬על כן'‬
‫אף כי אחדים מן החוקרים הדגישו את חשיבותו של הפן הכלכלי של הרדיפות‬
‫)שוד‪ ,‬החרמות וכו'(‪,‬י רובם השקיפו על תופעות אלה מצד מהותם בעיקר כתוצרי‪-‬‬
‫לוואי של העיקר‪ ,‬הוא הרצח‪ ,‬והקדישו להן תשומת‪-‬לב מינורית בלבד‪.‬‬
‫המודעות ההיסטורית וכמוה התחושה הברורה של רבים מן הפוליטיקאים‪,‬‬
‫המדענים וההדיוטות‪ ,‬כי מלחמת העולם השגיח והשואה )מונח שלא היה נהוג בעת‬
‫הבסיסית‬ ‫הסיבה‬ ‫את‬ ‫היוותה‬ ‫זו‬ ‫מודעות‬ ‫בהיסטוריה‪,‬‬ ‫פרשת‪-‬מים‬ ‫היוו‬ ‫ההיא(‬

‫להקמתם‪ ,‬באמצע שנות החמישים‪ ,‬של שורה של מוסדות תיעוד ומחקר‪ ,‬שתפקידם‬
‫המיוחד היה לתעד את פרשת‪-‬המים ההיא‪ .‬חלקם היו מיסודם של יהודים ומומנו על‬
‫ידם והללו התמקדו מטבע הדברים בגורל היהודים‪ ,‬אולם גם אלה שנוסדו על ידי‬
‫מדינות או גופים ציבוריים )כגון בהולנד ובגרמניה המערבית( ומומנו על ידם‪ ,‬עסקו‬
‫כל המרכזים הללו‬ ‫‪8‬‬ ‫עיסוק אינטנסיבי בחקר נושאים הנוגעים בעיקר ליהודים‪.‬‬
‫התחילו לאסוף חומר ממקורות מקומיים וגם החליפו חומרים ביניהם לבין עצמם‪.‬‬
‫כך הונח היסוד למחקר מקומי מפורט יותר אשר' באמצע שנות החמישים ולאחריהן'‬
‫התפרץ והיה לגל ראשון של חיבורים היסטוריים על קהילות יהודיות בארצות‬
‫השונות בשנות השואה‪.‬‬

‫) ‪Rijksinstitut voor‬‬ ‫המלחמה‬ ‫לתיעוד‬ ‫הממלכתי‬ ‫המכון‬ ‫הטיל‬ ‫ב ‪1950-‬‬

‫פרסו‬ ‫היהודי הידוע ז'אק‬ ‫בהולנד על ההיסטוריון‬
‫‪(Oorlogsdocumentatie‬‬
‫) ‪ (Presser‬לכתוב היסטוריה של יהדות הולנד תחת הכיבוש הגרמני‪ .‬ב ‪1955-‬‬
‫‪9‬‬

‫החליטה ממשלת הולנד להזמין אצל היסטוריון אחר‪ ,‬לראי רה ידנג ) ‪- (De Jong‬‬
‫יהודי גם הוא ‪ -‬שהיה מנהל המכון הממלכתי הנ"ל' לחבר היסטוריה מקיפה של‬
‫‪10‬‬ ‫ממלכת הולנד במלחמת העולם השגיח ובה פרקים נרחבים על גורל היהודים‪.‬‬
‫הספרים תוצרי מטלות המחקר הללו הושלמו רק מאמצע שנות השישים ואילך'‬
‫ולפיכך אפשר לראות כי שורשי השלב השלישי של מחקר השואה )שבו נעסוק‬
‫להלן( מצויים כבר בשנות החמישים המוקדמות‪.‬‬
‫בשנות החמישים התפתח‪ ,‬בקרב חוגים יהודיים ובעיקר בישראל‪ ,‬כחלק מניסיונות‬
‫התמודדות עם העבר ועיכולו במסגרת אסטרטגיות שהיו מקובלות בקרב עמי‬
‫אירופה באותה תקופה‪ ,‬זרם נוסף של היסטוריוגרפיה על השואה‪ .‬מדובר במאמץ‬
‫ספרותי בתוספת אלמנטים מחקריים‪ ,‬שנושאו ‪ :‬התנגדות פעילה ועמידת גבורה של‬
‫יהודים‪ .‬ענף זה היה שונה מאוד מן הזרם הראשי של חקר השואה וגם פעל במישור‬
‫הוא נבע‪ ,‬כנראה‪ ,‬מעמדה מתגוננת לעומת האידיאלים של אקטיביזם צבאי‪,‬‬ ‫שונה ‪:‬‬
‫שרווח במדינת ישראל שנולדה זה עתה וכן מן ההילה שאפפה את תנועות‬
‫ההתנגדות האירופיות בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הילה שנופחה עד מאוד בעידן‬
‫בהקשר זה‬ ‫‪11‬‬ ‫שלאחר המלחמה )ודהתה בהרבה מאז' לפחות באירופה המערבית(‪.‬‬
‫יש להדגיש כי אחדים מלוחמי ההתנגדות מילאו תפקיד בהקמת מוסדות זיכרון'‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪6‬‬

‫קליוזפ מ ורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪12‬‬

‫תזוזה זר מהנצחה ופיאור לכיורן‬ ‫השראה‪12 .‬‬ ‫שבמשך הזמן כעשר מעורבים בחקר‬
‫מחקרי יותר חלה תוך תהליך של צבירת תיעוד והצורך לפרסם חומר רקע לפעילויות‬
‫ההתנגדות‪) .‬דוגמה מובהקת לכל ניתן למצוא בפעילות בית לרחמי הגטאות‬
‫בישראל(‪ .‬אך למרות התחזקות המגמה המחקרית בספרות ההתנגדות‪ ,‬זר נשארה‬
‫בכל זאת כעין אי מברדד‪ .‬שכן‪ ,‬החומר שהתפרסם בתקופה ההיא לא התחבר‬
‫לכרשאים המרכזיים של המחקר הכללי על הנאציזם‪ .‬רכך' אין כמעט הד לממצאי‬
‫המחקר הכלליים בספרות ההתנגדות‪ ,‬ולהיפר' אין אזכור של ספררת ההתנגדות‬
‫הכללי‪.‬‬ ‫במחקר‬

‫שלב ג' )שנות השישים(‪ :‬שילוב גודל היהודים במחקר הרחב על נאציזם;‬
‫החברה היהודית כיחידה בעלת חיות משלה; וסוגיית הכנסייה‬

‫נקודת מפנה של ממש במחקר הן על הנצירנל‪-‬סרציאליזם בכלל והן על השראה‬

‫בפרט‪ ,‬חלה כשכרת החמישים המאוחרות ובתחילת שכרת השישים‪ .‬מאורעות שרכים‬
‫רכן התפתחויות ארוכות‪-‬טורח הבשילו לכדי תמררה מובהקת וברורה‪ .‬ראשית‪ ,‬חל‬
‫במיוחד מאמצע שכרת השישים‬ ‫‪-‬‬ ‫שינוי בהלך‪-‬הרוח של החברה המערבית‪ ,‬אשר‬
‫הולידה דרישה לתמורות חברתיות ופוליטיות‪ .‬את ניצני הלוך‪-‬הרוח הזה‬ ‫‪-‬‬ ‫ואילך‬
‫ניתן לגלות ערד כמה שנים קררם לכן בעניין הגובר והולך במדעי החברה רכן‬
‫החברה‬ ‫לגבי‬ ‫רבות‪-‬שנים‬ ‫רשמיות‬ ‫ותפיסות‬ ‫השקפות‬ ‫על‬ ‫גרברת‬ ‫בביקורת‬
‫הבריטי‬ ‫ההיסטוריון‬ ‫של‬ ‫המחלוקת‬ ‫מעורר‬ ‫המחקר‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫והפוליטיקה‪.‬‬
‫על מקררות מלחמת העולם השנייה מסמל את המגמה‬ ‫) ‪(Taylor‬‬ ‫אי ‪.‬ג'י ‪.‬פי‪ .‬טיילרר‬
‫ררביזירניזם‪13 .‬‬ ‫הזאת של ביקורת‬
‫היסטוריונים‪ ,‬סוציולוגים ואנשי מדעי המדינה‬ ‫נוסף ‪:‬‬ ‫בשנים האלה התרחש דבר‬
‫פרסמו בתרך פרק זמן‬ ‫‪-‬‬ ‫רבים מהם גרמנים‬ ‫‪-‬‬ ‫אשר חקרו את הנצירנל‪-‬סרציאליזם‬
‫קצר יחסית מחקרים שהבהירו היטב כי הנושא היהודי תפס מקרם מרכזי בפעילותו‬
‫של היטלר ושל הנצירנל‪-‬סרציאליזם‪ ,‬ולא היה "תוצר‪-‬לרואי" בלבד‪ .‬לפני כן‪ ,‬רוב‬
‫החוקרים את השראה התברכנו בגורל היהודים כרייך השלישי ונדקר את המדיניות‬
‫האנטי‪-‬יהודית כנושא כמעט נפרד‪ ,‬העומד לעצמו‪ .‬עכשיו באר המחקרים החדשים‬
‫והבליטו כי עמדותיו של הרייך השלישי ביחס ל"בעיית היהודים" הן אבן פינה‬
‫הכרחית להבנת צדדים אחרים של האידיאולרגיה והמדיניות הנאצית‪ ,‬למשל מדיניות‬
‫החוץ ‪ .‬טיפולם של הנאצים ב"בעיית היהודים" החלה להיתפס עתה הן כמרכיב שיש‬
‫להתייחס אליו בדיונים בעניינים אחרים והן כדגם שניתן ללמוד ממנו על דרכי עיצוב‬
‫השלישי • ‪14‬‬ ‫קווי המדיניות בעניינים מרכזיים של הרייך‬
‫נושא השואה‬ ‫בלבד ‪:‬‬ ‫התפתחות נוספת שתרמה לתמורה חיתה לכאורה טכנית‬
‫נכנס לתוכנית הלימודים ברמה אוניברסיטאית‪ ,‬קודם בישראל )משנת הלימודים‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪7‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השראה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה כמבט ממעוף הציפור‬ ‫קלירזפ מורשת‬

‫ותוך‬ ‫לכןי ‪15‬‬ ‫תש"ך ‪ 1960-1959‬באוניברסיטת בר‪-‬אילן שקמה אך שנים ספורות קודם‬
‫שנה מאז גם באוניברסיטה הוותיקהי היא האוניברסיטה העברית בירושלים(י ולאחר‬
‫מכן בארצות אחרות‪ .‬כך היה "נושא השואה" לנושא מוכר בלימודי ההיסטוריה‬
‫האקדמיים‪ .‬מכאן ואילך קיבל גיבוי אוניברסיטאי )מה שמוליד מעצם טבעו הכוונת‬
‫כך‬ ‫שלישי( ;‬ ‫תלמידים לכתיבת עבודות סמינריוניותי ועבודות לתואר שני ולתואר‬
‫נפתח נתיב חדש למחקר ובסיס שמשך אל הנושא סטודנטים וחוקרים צעירים‪.‬‬
‫ובפרט‬ ‫‪-‬‬ ‫שני אירועים נוספים תרמו תרומה רבה להגברת העניין בשואה בכלל‬
‫לדחף לבחון‪-‬מחדש היבטים שונים בה מנקודות ראות חדשות ‪ . 1 :‬משפט אייכמן ; ‪•2‬‬
‫מאת המחזאי הגרמני דולף‬ ‫)‪(Der Stellvertreter‬‬ ‫העלאת המחזה ממלא מקום‬
‫) ‪(. Hochhuth‬‬ ‫הוכחות‬
‫ברור לנו היוםי שמשפט אייכמן חולל שינוי בעמדתם של ישראלים רבים כלפי‬
‫השואה וכלפי התנהגותם של יהודי הגולה‪ .‬נכונותה החדשה של החברה הישראלית‬
‫לקבל גישה זאתי הקלה על המחקר בהקשר הישראלי‪ .‬יתר על כן י משפט אייכמן‬
‫השפיע גם על בחירת הנושאים מצד החוקרים‪ .‬הוגת הדעות והסוציולוגית היהודיה‬
‫האמריקנית ילידת גרמניה חנה ארנדט ) ‪( Arendt‬י אשר סיקרה את המשפט בשליחות‬
‫העיתון האמריקני ניר יורקרי כינסה לאחר מכן את מאמריה תחת הכותרת אייכמן‬
‫אחדות מקביעותיה הפרובוקטיביות‬ ‫הרוע‪16 .‬‬ ‫בירושליםי דו"ח על הבנאליות של‬
‫עוררו תגובות נרגזותי אשר המריצו מחקר נוסף בנושאים שהיא העלתה‪ .‬אחד‬
‫המרכזיים שבהם היה סוגיית היודנראטיםי כלומר "מועצות היהודים"‪ .‬ארנדט‬
‫האשימה את היודנראטים באחריותי לפחות הלקיתי להצלחת הנאצים בהרג יהודים‬
‫רבים כל כך )אילולא הם "המספר הכולל של הקורבנות בוודאי היה בקושי בין‬
‫האשמה גורפת שחיתה מבוססת על‬ ‫‪-‬‬ ‫ארבעה וחצי לשישה מיליון נפש"י כך כתבה(‬
‫גישה אקלקטית מבחינת הטיעון י חוסר מחקר לעומקי והכללות‪ .‬בגישתה זו י חנה‬
‫ארנדט התעלמה לחלוטין מהיבטים שונים של העניין י כגון מתפקיד היודנראטים‬
‫מהשוני בהתנהגות של‬ ‫הגרמנים ;‬ ‫בקרב החברה היהודית ולא רק כמכשיר בידי‬
‫יודנראטים במקומות שונים ובשלבים שונים של הכיבוש הגרמני ;וכן מבעיית מידת‬
‫הידיעה בקרב החברים בהם על המטרות המדויקות של מדיניות הגרמנים )ואלה רק‬
‫אלא שהשקפותיה הנחרצות עוררו גל של‬ ‫‪17‬‬ ‫אחדות מחולשות התיזה של ארנדט(‪.‬‬
‫מחקרים שמיקדו את התעניינותם בחברה ובהתנהגות היהודיות‪ .‬בבואו לסתור את‬
‫‪-‬‬ ‫בספרו העקוב למישור‬ ‫‪-‬‬ ‫למשל‬ ‫) ‪(, Robinson‬‬ ‫דעותיה של ארנדט‪ ,‬יעקב רבינסון‬
‫תרם רבות להבנה טובה יותר של היודנראטים ושל תנאי החיים של היהודים תחת‬
‫מחקר נוסף הוליד בשנות השבעים חיבורים מקיפים ומעמיקים על‬ ‫הנאצי‪18 .‬‬ ‫השלטון‬
‫בארצות‪-‬הברית‬ ‫) ‪(Tr·unk‬‬ ‫היודנראטים במזרח‪-‬אירופה פרי עטם של ישעיהו טרונק‬
‫כללו של דבר‪ ,‬בשלב זה ניתן להבחין בתזוזה של חלק‬ ‫‪19‬‬ ‫ושל אחרון וייס בישראל‪.‬‬
‫מההתעניינות מפן הרדיפות אל הפן של תפקוד החברה היהודית בימי השואה‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪8‬‬

‫רקליזפ מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪14‬‬

‫ולנוכח התרחשותה‪.‬‬
‫אולם המחקר על "הפן היהודי" היה זקוק למקורות יהודיים‪ .‬על כן היה זה רב‪-‬‬
‫משמעות שבדיוק אז‪ ,‬כלומר בשנות החמישים המאוחרות‪ ,‬התרחב השימוש‬
‫בראיונות ככלי בכתיבת היסטוריה בת‪-‬זמננו‪ .‬מרכזי מחקר אחדים‪ ,‬כגון המדור‬
‫לתיעוד‪-‬בעל‪-‬פה במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים ומפעל דומה‬
‫בניצוחו של קורט בל‪-‬כדורי ביד ושם‪ ,‬התחילו לראיין בשיטתיות אנשים בנושאים‬
‫מוגדרים‪20 .‬‬

‫האירוע החשוב השני שהשפיע על המחקר היה‪ ,‬כפי שכבר הזכרנו‪ ,‬הצגתו של‬
‫המחזה של דולף הובהרת ממלא המקום בשנת ‪ . 1962‬האשמתו את האפיפיור פיוס‬
‫בחוסר פעולה אל מול פכי הרצח‬ ‫‪-‬‬ ‫ואתו בעצם את הכנסייה הקתולית כולה‬ ‫ה ‪- 12-‬‬
‫ההמוני של העם היהודי‪ ,‬זרקה אור על תפקידם של ה"עומדים מהצד" או‬
‫על התגלגלות‬ ‫והשפעת התנהגותם‬ ‫) ‪(bystanders, Zuschauer‬‬ ‫"המשקיפים"‬
‫השואה‪ .‬עתה גדלה המודעות כי תוצאות שונות של אותה מדיניות גרמנית בארצות‬
‫כיבוש שונות היו‪ ,‬במידה מרובה‪ ,‬תוצאה לא רק של טיב האינטראקציה בין‬
‫או‬ ‫‪-‬‬ ‫הרודפים הנאצים לקורבכותיהם היהודים‪ ,‬אלא גם של עמדתם ומעשיהם‬
‫של אנשים וארגונים שהיו במקום ההתרחשות )וזה כולל‬ ‫‪-‬‬ ‫הימנעותם ממעשים‬
‫מנהיגים ופשוטי העם‪ ,‬משתפי פעולה ופעילי התנגדות‪ ,‬וכן מי שכמנעו מפעולה(‪.‬‬
‫במקביל להתפתחויות אלה‪ ,‬אך לאו דווקא בהשפעתם‪ ,‬חל שינוי גם ב"עכף‬
‫ההתנגדות" בספרות ההיסטורית‪ .‬התגבשה תפיסה חדשה‪ ,‬זו שככללה במושג‬
‫עמידה‪ ,‬אשר ייצג מגוון רחב של צורות התנגדות‪-‬ללא‪-‬כשק תוך מאמצים לשמר את‬
‫‪-‬‬ ‫לנוכח כוונות רצח העם של הנאצים‬ ‫‪-‬‬ ‫הקיום היהודי‪ .‬מספר חוקרים הדגישו כי‬
‫יש להגדיר כל מאמץ מודע לשרוד מבחינה פיזית ולשמר ערכים יהודיים כהתנגדות‬
‫במובן הרחב של "עמידה"‪ .‬שאול אש‪ ,‬אחד מראשוני ההולכים בשביל תפיסתי זה‪,‬‬
‫כקט במוכח "קידוש החיים"‪ ,‬שהוא פירש כשינוי דמותה של התפיסה היהודית‬
‫המסורתית של "קידוש השם"‪ .‬השקפת ה"עמידה"‪" /‬קידוש החיים" הותקפה קשות‬
‫בידי מלומדים אחדים‪ ,‬בעיקר בידי ההיסטוריונית האמריקנית‪-‬יהודית לוסי דוידוביץ‬
‫המלחמה כגד היהודים‬ ‫‪( 1975‬‬ ‫מחברת הספר הנפוץ )שיצא בשנת‬ ‫) ‪(, Davidowicz‬‬
‫טענה כי גישת "קידוש החיים" חיכה אפולוגטית בלבד וכל כך‬ ‫‪ . 1945-1933‬היא‬
‫כוללנית שאין בכוחה לתרום תרומה רצינית להבכה הראויה של התנהגות היהודים‪.‬‬
‫אולם בסופו של דבר תפיסת ה"עמידה" הולידה מספר רב של מחקרים ואלה‬
‫ביססו והמחישו את קיומה של התנהגות בלתי‪-‬קונפורמית נרחבת מצד יהודים‪.‬‬
‫מכאן התפתחה )משנות השבעים ואילך( תפיסה דומה בשדה מחקר ההתנגדות‬
‫בחברות אירופיות תחת כיבוש הנאצים‪ ,‬והתיאורטיקן הפוליטי האמריקני‪ ,‬רוג'ר‬
‫‪21‬‬ ‫גוטליב ) ‪ (Gottlieb‬סיפק לה בסיס תיאורטי מוצק‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪9‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪15‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ליקוט מורשת‬

‫שלב ד' )שנות השבעים והשמרנים(‪ :‬הרחבת חקר היבט ה"משקיפים";‬

‫פליטים; פרשנויות חדשות של המדיניות האנטי‪-‬יהודית; העצמת המחקר‬
‫על החברה היהודית‬

‫דחפים חדשים וכן תובנות חדשות‪ ,‬שניתן לראותם כסנוניות של שלב חדש‪ ,‬רביעי‪,‬‬
‫במחקר‪ ,‬התעוררו והתגבשו במחצית השכיח של שכרת השבעים‪ .‬העיתונאי האמריקני‬
‫המשיך בדרך שפילס הוכהוט בבחינה של מעגל ה"שחקכים"‬ ‫מורס ) ‪(, Morse‬‬ ‫אוחרד‬
‫‪-‬‬ ‫מלבד הרודפים והקורבכות‬ ‫‪-‬‬ ‫החיצוניים שהשפיעו על עיצוב אירוע השואה‬
‫והחליט לבחון בחינה ביקורתית את מדיניותה של ארצות הברית לגבי סוגיית‬
‫ההצלה האפשרית והממשית‪ .‬מסקנתו חיתה מרשיעה‪ .‬הדבר גיחת כמעט כרעם ביום‬
‫בהיר‪ ,‬שכן עד אז כתפסה ארצות‪-‬הברית ככוח המוביל בקרב "הטובים"‪ ,‬במיוחד‬
‫בזכות תפקידה המכריע בברית הצבאית כגד גרמניה הנאצית במשך מלחמת העולם‬
‫השכייה‪22 .‬‬

‫זמן קצר לאחר מכן י הגיעו מחקרים מדעיים מאוזנים יותר למסקנות דומות למדיי‬
‫ומדיניות ההצלה מאת‬ ‫) ‪(Wyman‬‬ ‫בעיקר החיבורים חומות מכייר מאת דוד ויימן‬
‫אף כי הדברים סויגו במקצת ולא כוסחו בצורה‬ ‫) ‪(, Feingold‬‬ ‫חכרי פייכגולד‬
‫נוספים י עד )וכולל( חיבור חדש של ויימן הפקרת‬ ‫כך ‪ .‬מחקרים‬ ‫סנסציוניות כל‬
‫היהודים‪ ,‬שיצא באמצע שכרת השמונים‪ ,‬לא חוללו שינוי במסקנות הבסיסיות‪ ,‬אך‬
‫חלק מן הנושאים החדשים שטופלו‬ ‫יותר‪23 .‬‬ ‫חשפו חומר נוסף ונקטו הערכה מאוזנת‬
‫היו עמדות הממשלות בעולם החופשי ביחס למבצע הרצח בשעת התנהלותו )לרבות‬
‫השאלה המציקה "מה הם ידעו ("? וכן שאלת הנכונות לפעול למען הפליטים מלפכי‬
‫‪ 1940-1939‬ומאמצי ההצלה למיניהם‪.‬‬
‫רוב המחקר בכרשאים אלה חייב היה להתבסס על חומר מקור חדש‪ ,‬ואותו מצאו‬
‫החוקרים בארכיונים של ארצות בעלות הברית ושל ארגונים שהיו מעורבים באותם‬
‫נושאים‪ .‬מכאן י שהמחקרים האלה היו תלויים בפתיחת הארכיונים באותן ארצות‪.‬‬
‫ואכן י הקצב והמוקדים של פרסומי שנות השבעים והשמונים משקפים את פתיחתם‬
‫ושוב‪ ,‬רוב החיבורים האלה הגיעו למסקנות‬ ‫הללו‪24 .‬‬ ‫ההדרגתית של הארכיונים‬
‫דומות לקודמיהם לגבי התפקיד שמילאה ארצות הברית‪ ,‬ובמידה רבה גם ממשלות‬
‫ארצות אחרות‪.‬‬

‫שהוזכר לעיל‪ ,‬תובע תשומת‪-‬לב מיוחדת‪.‬‬ ‫‪, 1940‬‬ ‫עניין הפליטים היהודים מלפכי‬
‫בשל השפעתו ומשקלו בכמה וכמה‬ ‫‪-‬‬ ‫ומוסיף לשגשג‬ ‫‪-‬‬ ‫המחקר בנושא זה שיגשג‬
‫תחומים‪ .‬קודם כול התברר‪ ,‬כי מבחינות רבות הגישות והאנשים שהיו מעורבים‬
‫במסכת זאת מילאו תפקידים חשובים גם בשנות הארבעים‪ ,‬וכי מגמות הפעילות‬
‫ביחס לגורל היהודים בימי ההשמדה‪ ,‬התגובה ואי‪-‬הפעולה‪ ,‬עוצבו באופן כיכר עוד‬
‫בתקופה שקדמה ל ‪ , 1940-‬לפיכך כרכל לראות את משבר הפליטים כהקדמה לשלב‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪10‬‬

‫ליקוט מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪16‬‬

‫המלחמה וההשמדה )על כל פנים מבחינת היחס שנתקלו בר הקררבנרת‪ ,‬ובמיוחד‬

‫לגבי "המשקיפים"(‪ .‬לפיכ‪,‬ך ההמשכיות ההיסטורית ברמות שרנות בין התקופה של‬
‫טרום‪-‬מלחמה וטרום‪-‬כיבוש מצד אחד לבין שנות הארבעים‪ ,‬הלכה והתבהרה‪ .‬כל‬
‫זה סייע בניתוץ נקודת‪-‬המבט הישנה אשר תפסה את השראה כ"פלנטה אחרת"‬
‫)ביטוי שנקט הסופר ק‪ .‬צטניק ז"ל ]יחיאל דיבור[ בעדותו במשפט אייכמן(‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫כאירוע המנותק בהתפתחותו הפנימית מכל מה שקדם לו‪ .‬בדרמה לכך אך בפחות‬
‫הדגשה עדיין בשנות השבעים‪ ,‬החלה להתכרסם התפיסה של ניתוק מוחלט )"נקודת‬
‫המלחמה‪25 .‬‬ ‫אפס"( בין התקופה הנאצית לבין התקופה שלאחר‬
‫יתר על כן' נושא הפליטים החל למשוך חוקרים דווקא בגלל ההשפעה שחיתה‬
‫לפליטים היהודיים מגרמניה על מרחב גדול של תחומים בארצות הרבות שאליהן‬
‫השפעות‬ ‫מדע ;‬ ‫ברחו )כגרן' ההשפעה של אינטלקטואלים‪ ,‬ארמנים‪ ,‬יוצרים‪ ,‬ואנשי‬
‫ההשפעות על הקהילות‬ ‫השמאל ;‬ ‫פוליטיות‪ ,‬בשל משקלם של הפליטים אנשי‬
‫היהודיות(‪ .‬מכאן שנושא זה לא הרבן ערד כ"נרשא יהודי" גרידא‪ ,‬אלא צבר חשיבות‬
‫גם לגבי ההיסטוריה של מדינות וקבוצות אחרות‪.‬‬
‫תחילתו של השלב הרביעי ניתנת להבחנה גם בשדה חקר המדיניות האנטי‪-‬יהודית‬
‫של הנאצים‪ .‬בשנות השישים המאוחרות ותחילת שנות השבעים‪ ,‬ברצעו מחקרים‬
‫חדשים בעניין זה בארכיונים גרמניים‪ .‬הרעיונות והתפיסות לגבי כל ההיבטים של‬
‫תפקוד הרייך השלישי לבשר צוררת חדשות תחת השפעתו של מחקר אינטנסיבי של‬
‫ובמיוחד ההתעמקות בחומר תיעודי שנכתב בידי‬ ‫‪-‬‬ ‫מלומדים גרמנים‪ .‬מחקר זה‬
‫הביאו לידי תובנות‬ ‫‪-‬‬ ‫פקידים נמוכי‪-‬דרגה שהיו ממונים על המדיניות האנטי‪-‬יהודית‬
‫עמוקות הרבה יותר של הסבך הביורוקרטי והיריבויות הפנימיות במנגנון המימשל‬
‫ההיסטוריון הישראלי‬ ‫) ‪(, Schleunes‬‬ ‫הגרמני‪ .‬ההיסטוריון האמריקני קול שלרינס‬
‫כולם הגיעו‬ ‫) ‪(, Adam‬‬ ‫אליהו בן‪-‬אלישר וההיסטוריון הגרמני ארבה דיטריך אדם‬
‫ר‪,-n‬‬ ‫בעבודותיהם למסקנה כי קררי המדיניות האנטי‪-‬יהודית לא היו כה ברורים‬
‫משמעיים מן הרגע שהיטלר עלה לשלטון ב ‪ , 1933-‬רגם לא הסלימו בדרך פשוטה‬
‫והדרגתית )בניגו‪,‬ד למשל‪ ,‬לטענתם של הילברג רטננברים בשנות החמישים(‪.‬‬
‫בניסוחו של שלרינס‪ ,‬הדרך שהובילה בסופר של דבר לאושוויץ' כלומר אל 'הפתרון‬
‫"עקלקלה"‪26 .‬‬ ‫הסופי'‪ ,‬חיתה "מפותלת"‪ ,‬אר‬
‫במרוצת שנות השבעים התאשרו שרב ושרב מסקנותיהם של ההיסטוריונים האלה‬
‫בזכות מחקר בנושאים מוגבלים )למשל מוסדרת ממשלה מסוימים( שנערך בידי‬
‫חוקרים גרמנים‪ .‬הממצאים תאמר גם את התמרנה שהצטיירה בתחום חקר סוגיית‬

‫הפליטים ‪ .‬שכן' המחקרים האלה )שעסקו ב"קרביים" של הרייך השלישי( הראו כי‬
‫היו בה שתי נקודות שיא‬ ‫מספרית ‪:‬‬ ‫ההגירה מגרמניה לא חיתה קבועה מבחינה‬
‫הגדלה‬ ‫המודעות‬ ‫ביניהן‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫)יחסית(‬ ‫"רגועה"‬ ‫ותקופה‬ ‫) ‪ 1933‬ו ‪( 1938/9-‬‬
‫שבמדיניות האנטי‪-‬יהודית לא חיתה התפתחות ישרת‪-‬קרו )אפילו בתחילת שנות‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪11‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪l7‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השראה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ור‪1‬עת‬ ‫וקליט ‪n‬‬

‫לגבי כמה‬ ‫‪-‬‬ ‫להבנה גדולה יותר‬ ‫דיוק ‪:‬‬ ‫ליתר‬ ‫‪-‬‬ ‫הארבעים(‪ ,‬גרמה לשינוי ההשקפות‬
‫מן הנושאים הבסיסיים ביותר‪ ,‬כגרן הסיבות לדרכי תגובתם של יהודי גרמניה‬
‫לרדיפות )מדוע לא החליטו הכל לברוח מיד עם עליית הנאצים לשלטון' למשל(‬
‫‪-‬‬ ‫והדרכים המהוססות שבהן התגבשו פעולות ההצלה )שני תחומים שבהם נתפסו‬
‫בני התקופה לא פעם כ"עירררים"(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לפני כן‬
‫בצד שבילי המחקר החדשים‪ ,‬שצמחו מאז שנות השישים המוקדמות‪ ,‬ניכרה גם‬
‫השפעתן של עמדות ותפיסות חדשות במדעי החברה ובמחקר ההיסטורי כללי' כגרן‬
‫רל"אי‪-‬‬ ‫ל"התנגדרת"‬ ‫באשר‬ ‫והגדרות‬ ‫דגמים‬ ‫היום‪-‬יום"‪,‬‬ ‫ב"חיי‬ ‫ההתעניינות‬
‫ארגוניים‪.‬‬ ‫מבנים‬ ‫רכן‬ ‫קיצוניות‬ ‫בנסיבות‬ ‫אנוש‬ ‫התנהגות‬ ‫מנהיגות‪,‬‬ ‫קונפורמיות"‪,‬‬

‫בסוף שנות השבעים‪ ,‬כל אלה התנקזו לגל מקיף של הערכה‪-‬מחדש של ההשקפות‬
‫הקודמות‪ ,‬שעוצבו במחקר מאז אמצע שנות הארבעים‪ .‬ההערכות החדשות האלה‬
‫כללו עתה ממצאים שהתבססו על חומר ארכיוני חדש ששוחרר בארצות הכבושות‬
‫לשעבר‪ ,‬במיוחד בארצות הקומוניסטיות במזרח אירופה‪.‬‬
‫עניין‬ ‫‪-‬‬ ‫דרך צמיחתו של "הפתרון הסופי של בעיית היהודים" והקשרו ההיסטורי‬
‫שהטריד את ראשוני חוקרי השראה בשנות הארבעים המאוחרות ובתחילת שנות‬
‫נפתח לדירן‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫החמישים‪ ,‬אך שנחשב כדבר ש"מצא את פתרונו" פחות אר יותר‬
‫ועדיין לא בא על סיומו עד היום‪ ,‬על אף‬ ‫‪-‬‬ ‫מחדש‪ .‬הוויכוח הלוהט שהתעורר אז‬
‫מתמקד בתפקידו של‬ ‫‪-‬‬ ‫ההיקף הרחב של מחקר שהתקיים במשך כל השנים שחלפו‬
‫היטלר בתהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬בשאלת ה"כררנה‪-‬ת‪ n‬ילה" של רצח היהודים רטינה‬
‫המקיף של כרונה זר‪ ,‬ובמועד המדויק של ההחלטה לממש החלטה זר )מרעד‪,‬‬
‫שקביעתו גם עשויה לרמוז לסיבה המדויקת של כרונה זר(‪.‬‬
‫שתי אסכולות מתחרות‪ ,‬ששורשיהן אמנם במחקר של העשורים הקודמים‪ ,‬ניצבר‬
‫בעיקר בקרב חוקרים גרמנים‪ ,‬והתנצחו‬ ‫'‬ ‫בשנות השבעים והשמרנים זר מול זר‬
‫)אר‬ ‫רה"פרנקצירנליסטים"‬ ‫ה"אינטנצירנליסטים"‬ ‫בחריפות ‪:‬‬ ‫לעיתים‬ ‫ביניהן'‬
‫ואף‬ ‫המרכזי‪,‬‬ ‫התפקיד‬ ‫את‬ ‫ייחסו להיטלר‬ ‫הראשונים‬ ‫ה"סטררקטררליסטים"(‪.‬‬
‫הסופי" וסברו כי תרכנית זר עוצבה‬ ‫המכריע והמעצב‪ ,‬בגיבוש תרכנית "הפתרון‬

‫בשלב מוקדם מארד של הנאציזם ויושמה לאחר מכן בהדרגתיות )"מחשבה‬

‫תחילה"(‪ .‬האחרונים האמינו כי רעיון "הפתרון הסופי" התגבש בהדרגה ובאופן‬
‫כאוטי למדי‪ ,‬בלחץ "בעירת וקשיים אדמיניסטרטיביים"‪ ,‬אר בשל התפתחות מהלכי‬
‫המלחמה‪ ,‬וכי חלקו של היטלר בתהליך זה מזערי )אחד החוקרים‪ ,‬הנס מרמזן' אף‬
‫טען כי היטלר היה דיקטטור ‪"(.‬שלח" הוויכוח התלהט במיוחד בקרב החוקרים‬
‫הגרמנים‪ ,‬אף כי גם חוקרים לא‪-‬גרמנים נקטו עמדה בוויכוח‪ .‬אך בעיני רוב‬
‫החוקרים‪ ,‬שילוב של שתי נקודות הראיה בדרך כלשהי' נראית כהסבר ההגיוני ביותר‬
‫לבעיות ולחוסר העקביות החלקית המתגלה לעתים קרובות תוך כדי התבוננות‬
‫בפרטי הביצוע של המדיניות האנטי‪-‬יהודית בדייך השלישי בשחים‪-‬עשרה שנות‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪12‬‬

‫קלירזפ מורועת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪18‬‬

‫אכן‪ ,‬גישה המשלבת תובנות משתי האסכולות חיתה לדומיננטית מאז‬ ‫קיומו‪27 .‬‬

‫תחילת שנות התשעים )אף על פי שאחדים מן המתדיינים הוותיקים‪ ,‬כגון הנס מרמזן‬
‫עדיין נאחזים בדעותיהם הראשוניות ולעיתים מגיבים עליהן בדרכים‬ ‫) ‪(Mommsen‬‬
‫מעודדות‪-‬תמיהה(‪28 .‬‬

‫המחקר החדש אודות דרכי תפקודו של הדייך השלישי סיפק גם מספר תובנות‬
‫מאירות‪-‬עיניים בנוגע לחוליות חיוניות )אם כי מוזנחות קודם לכן מבחינה מחקרית(‬
‫של מנגנון ההשמדה הביורוקרטי י ואפשר לדאות בהתעניינות בנושאים אלה סימנים‬
‫ראשונים לשלב החדש במחקרי זה שיבשיל בעיקרו בשנות התשעים‪ .‬בהקשר זה‬
‫בחקר תפקידה של הרכבת‬ ‫) ‪(Hilberg‬‬ ‫ראוי לציין את תרומותיהם של דאול הילבדג‬
‫המגורשים‬ ‫מישלוחי‬ ‫של‬ ‫המהותית‪-‬כל‪-‬כך‬ ‫החוליה‬ ‫בביצוע‬ ‫הגרמנית‬
‫על תהליך הפיכתם של‬ ‫) ‪(, Browning‬‬ ‫)ה"דפודטציות"(‪ ,‬ושל כדיסטופד בדאונינג‬
‫שוטרים לא‪-‬נאציים מן השורה לרוצחי המונים‪ .‬הן הוויכוח הפונקציונליסטי‪-‬‬
‫אינטנציונליסטי והן הרחבת אופק ההתבוננות לגבי קשת המשתתפים הפעילים‬
‫ההיסטוריונים"‬ ‫ב"פולמוס‬ ‫משמעותי‬ ‫תפקיד‬ ‫מילאו‬ ‫הרצח‪,‬‬ ‫במסע‬
‫אשד הסעיר את גרמניה המערבית במחצית השגיח של שנות‬ ‫) ‪(Historikerstreit‬‬
‫השמונים‪ ,‬ואשד נסב על המשא המוסדי הכבד של הנאציזם והשואה‪.‬‬
‫המודעות לחשיבות תפקידם של האנשים מן השורה בהתפתחות התהליכים‬
‫ההיסטוריים נבעה‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬מהשפעת גישת ההיסטוריה החברתית‪ ,‬אשד מקומה‬
‫במחקר ההיסטורי בכלל התחזק בתקופה הנדונה‪ .‬כתוצאה מכך נערך מחקר נרחב‬
‫בדבר עמדותיהם של מגזרי אוכלוסיה גרמנים שונים תחת המשטר הנאצי ביחס‬
‫למגוון רחב של נושאים‪ .‬תחום מרתק זה שהוא בעל חשיבות עליונה להבנת‬
‫הדו"חות החודשיים של ה‪-‬‬ ‫דב‪-‬עדך ‪:‬‬ ‫האווירה הכללית‪ ,‬נפתח למחקר בזכות מקוד‬
‫הוא שידות הביטחון של ה‪-‬אס‪-‬אס‪ ,‬ושל‬ ‫) ‪(, SD - Sicherheitsdienst‬‬ ‫אס‪-‬רה‬
‫הגסטאפו‪ ,‬היא משטרת הביטחון‪ ,‬על "המצב" ו"הלך הדוח" ב"דייך השלישי"‪.‬‬
‫)דו"חות מצב(‪ ,‬יותר מאוחד כ‪-‬‬ ‫‪Lageberichte‬‬ ‫דו"חות אלה היו ידועים בשם‬
‫)דו"חות הלכי הדוח( ואילו בארצות הכיבוש הוכתרו בכותרת‬‫‪Stimmungsberichte‬‬
‫‪ ,Meldungen‬כלומד דיווחים‪ .‬מקוד זה נוצל עתה במחקר לבחינת תגובות הציבור‬
‫חוקרים‬ ‫היהודים‪29 .‬‬ ‫לתפקודו של הדייר השלישי‪ ,‬לרבות לגבי יחסו ומדיניותו כלפי‬
‫‪-‬‬ ‫על סמך בחינת המתרחש בדמות הנמוכות של המשטר‬ ‫‪-‬‬ ‫אחדים התחילו‬
‫להסתלק מן ההבחנה הנפוצה עד אז בין ה‪-‬אס‪-‬אס והמשטרה הגרמנית כמבצעי‬
‫ההכחדה מצד אחד‪ ,‬לבין הוודמאכט‪ ,‬הצבא הגרמני‪ ,‬כמי שמילא תפקידו כצבא‬
‫ואחדים הביאו‬ ‫) ‪(Forster‬‬ ‫"וט‪ "?.‬בלבד‪ ,‬מצד שני‪ .‬עומד ברטוב‪ ,‬יודגן פידסטד‬
‫הוכחות למכביד לעומק מעורבותו של הצבא הגרמני ברצח יהודים )ואחדים( הן‬
‫‪30‬‬ ‫ל‬
‫במעשה והן בהשקפת ער מם‪.‬‬

‫גם נושא ההתנגדות לגרמנים הוערך‪-‬מחדש במחצית השביח של שנות השבעים‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪13‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪19‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ליקוט מורועת‬

‫אשד‪ ,‬ללא‬ ‫‪-‬‬ ‫צמיחת ההכרה ברבד תקפותה וחשיבותה של התנגדות בלתי‪-‬מזוינת‬
‫ספק‪ ,‬חרדה אל תשומת הלב הציבורית בימים ההם כתוצאה מהרושם העצום‬
‫שהותירו הצלחות התקוממויות הסטודנטים בסוף שנות השישים על מדיניות‬
‫להערכת‬ ‫הוסיפה ממרים חרשים‬ ‫‪-‬‬ ‫ממשלות באירופה ואף בארצות‪-‬הברית‬
‫התנהגותם של לא‪-‬יהודים לנוכח המשטר הנאצי‪ ,‬וגם העניקה מעין דהאביליטציה‬
‫מחקרית כללית להתנגדות היהודית הבלתי‪-‬חמושה )ה"עמירה"(‪ ,‬שקורם נתפסה‬
‫כאפולוגטית‪.‬‬
‫המימן החרש החשוב ביותר שעלה מאז שנות השבעים הוא זה של העמדת‬
‫השואה בתוך ההקשר הרחב יותר של ההיסטוריה היהודית‪ .‬ער אז הושם הרגש‬
‫היהודים‬ ‫ועל‬ ‫‪-‬‬ ‫יהודים"‬ ‫שאינם‬ ‫"המשקיפים‬ ‫ועל‬ ‫"הרודפים"‬ ‫על‬ ‫העיקרי‬
‫כ"קודבנות" )כלומד‪ ,‬כאובייקט לרדיפות( בלבד‪ .‬עניין היורנדאטים אמנם פתח ויכוח‬
‫על תפקודה של החברה היהודית‪ ,‬אך מקומה של השואה בנתיב הרחב יותר של‬
‫נחקר‪.‬‬ ‫תולדות עם ישראל כמעט לא‬
‫אין ספק שהעניין כמימו זה נבע מן העובדה שרוד חרש של חוקרים הצטרף אל‬
‫חקר השואה‪ .‬רבים מהם התמחו בחקר ההיסטוריה היהודית לאחד שקיבלו הכשרה‬
‫באוניברסיטאות‪ ,‬בעיקר בישראל ובארצות הברית‪ .‬החוקרים הצעירים יותר הללו לא‬
‫נרתעו מפני איסורי חטאנו של הדוד הקורם‪ .‬הם הושפעו יותר מן המגמות החרשות‬
‫בחקר ההיסטוריה בכלל' ובנוסף לכך חיתה להם יריעה נרחבת בתולדות ישראל בכל‬
‫הזמנים‪ .‬החוקרים הצעירים האלה החלו עתה להעלות שאלות ולערוך מחקרים על‬
‫פעילות "המשקיפים" היהודים‪ ,‬כלומד על קהילות וארגונים יהודיים מחוץ ל"דייך‬
‫צפון‪-‬אמדיקה‪32 .‬‬ ‫ויהדות‬ ‫באדץ‪-‬ישדאל ‪31‬‬ ‫השלישי"‪ ,‬כגון היישוב היהודי‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬פנים רבות ושונות של החיים הפנים‪-‬יהודיים החלו להיות מוצבים‬
‫כנושאי מחקר בחקר השראה‪ ,‬כגרן היבטים שונים של חיי היום‪-‬יום של היהודים‬
‫תנודות באמונה‪ ,‬תפילות מיוחדות‪ ,‬נוכחות בבית הכנסת‪ ,‬תפקיר הרבנים‬ ‫הדתיים ‪:‬‬
‫כן נבחן מחרש‪ ,‬הנושא של תנועות הנרעד הציוניות והלא‪-‬ציוניות‬ ‫רעור‪33 .‬‬

‫כפי שהיה בשנות הארבעים והחמישים‬ ‫‪-‬‬ ‫ופעילויותיהן ‪ .‬אולם הרגש לא הושם עור‬
‫על הלחימה )ה"הידראירת"( דווקא‪ ,‬אלא על היבטים חברתיים‪ ,‬כגון חוויות‬ ‫‪-‬‬
‫הנעורים ופער הרודות שנפער בחברה היהודית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‬
‫והלאומית‪34 .‬‬ ‫בעקבות משבד החילון רהדריקליזציה החברתית‬
‫חקר חיי החברה היהודית הושפע גם מהתפתחותה של אסכולת "ההיסטוריה‬
‫שבעל‪-‬פה"‪ .‬בשנות השמונים פותחו כמה וכמה פרויקטים של ראיונות וידיאו של‬
‫אנשי שארית‪-‬הפליטה‪ ,‬לדוגמה באוניברסיטת ייל‪ ,‬ברוקלין קרלג' ובאוניברסיטת‬
‫אמורי בארצות הברית‪ ,‬ביד ושם ובבית התפוצות בישראל' וכן במספר אתרי זיכרון‬
‫בגרמניה‪ ,‬אחד מהם בכדגן‪-‬כלזן ‪ .‬לאחרונה הצטרף הפררייקט הגרנדיוזי של סטיבן‬
‫ספילברג לרשימת המאמצים האלה‪ .‬בשנות השמרנים גם היה פרסום ספרי הזיכרונות‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪14‬‬

‫קלירזפ מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪20‬‬

‫האישיים של ניצולי שואה למבול של ממש‪.‬‬

‫סיפקו‪ ,‬על אף‬ ‫‪-‬‬ ‫ראיונות וזיכרונות‬ ‫‪-‬‬ ‫שני סוגים אלה של עדויות )מאוחרות(‬
‫בעייתיותם‪ ,‬חומר חשוב לחוקרים שאי‪-‬אפשר היה להשיג בדרכים אחרות‪ ,‬משום‬
‫שמקורות יהודיים ראשוניים רבים נמחקו ונהרסו בניסיון הכולל להשמיד את‬
‫היהודים ולמחוק את תרבותם‪ .‬כן הוסיף חומר זה להבנת השפעתה של התקופה‬
‫הנאצית על שרידיה בתקופת בתר‪-‬השואה‪.‬‬

‫שלב ה' )שברת השמרנים המאוחדות ושברת התשעים(‪ :‬תיעוד חדש על‬
‫ברשאים ישנים; מזדח·אידרפה; היבטים כספיים; תיאורים מקיפים; חזרה‬
‫למרכזיותה של האנטישמיות; בידוד האווירה הפסיכולוגית שבה הבשיל‬
‫"פתרון הסופי"; ביוגרפיות של "רודפים"; מרנרגדפירת על גטאות; מגדר;‬
‫ושארית הפליטה‬

‫בשנות השמונים המאוחרות הגיע חקר השואה לשלב חדש‪ ,‬השלב החמישי‬
‫תהליך‬ ‫‪-‬‬ ‫בעיקר מאז שלב ג'‬ ‫‪-‬‬ ‫במנייננו‪ .‬ראינו את המחקר מתפתח ומסתעף מאוד‬
‫שהיה מלווה‪ ,‬מטבעו‪ ,‬בפיזור מסוים של מוקדי ההתעניינות והמחקר‪ .‬קשה‪ ,‬על כן‪,‬‬
‫למתוח קו מפריד מדויק בין שלב ד' לשלב ‪',‬ה משום שהתמורות המחקריות בענפים‬
‫השונים לא התחוללו בו‪-‬זמנית‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן י כפי שנראה להלן י תמורות רבות‪-‬‬
‫הן לגבי הגדרת גבולות הנושאים הנחקרים‬ ‫‪-‬‬ ‫משמעות חלו בכל תחומי חקר השואה‬
‫‪-‬‬ ‫והן בנוגע לחלוקה המובחנת מדי בין "רודפים"‪" ,‬קורבנות" ו"משקיפים"‬
‫ותמורות אלה הן אשר קובעות את התמונה שאנו רואים לפנינו כיום‪ ,‬בראשית‬
‫ה ‪•21-‬‬ ‫המאה‬

‫אחד הגורמים החשובים שמאחורי התמורות שהתחוללו במחקר‪ ,‬היה התמוטטות‬

‫הגוש הקומוניסטי בסוף שנות השמונים וראשית שנות התשעים‪ .‬מאורע זה הביא‬

‫לארכיונים‬ ‫‪-‬‬ ‫לחוקרים מן המערב‬ ‫‪-‬‬ ‫בכנפיו קודם‪-‬כל גישה כמעט בלתי‪-‬מוגבלת‬
‫ששכנו בכל ארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר י בעיקר של מדינות ברית‪-‬המועצות‬
‫לשעבר )רוסיה‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬כלארוס‪ ,‬מולדובה(‪ .‬בארכיונים אלה מצויה כמות אדירה‬
‫על מדיניות ארצות מזרח‪-‬אירופה‬ ‫‪-‬‬ ‫קילומטרים רבים של מדפים‬ ‫‪-‬‬ ‫של חומר‬
‫והתנהגות אוכלוסיותיהן בתקופת השואה‪ ,‬אך מעל לכול על מדיניותה של גרמניה‬
‫"הארכיון המיוחד"‬ ‫כולה‪ .‬במיוחד‬ ‫הללו י למעשה באירופה‬ ‫באזורים‬ ‫עצמה‬
‫במוסקבה סיפק כמות עצומה של חומר ולנבטי‪.‬‬ ‫‪-‬ה) ‪(OSOBI - Sonderarchiv‬‬
‫בעקבות ממצאים אלה נבחנו מחדש נושאים רבים שנחקרו קודם לכן על בסיס‬
‫החומר החלקי שהיה זמין במערב‪ .‬בתוך הקציר הזה שנקצר מן החומר החדש יש‬
‫לציין י לדוגמה י את המחקר ואוספי התעודות על "המדיניות )האנטי‪(-‬יהודית" של ה‪-‬‬
‫אס‪-‬דה‪35 .‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪15‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪21‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬ ‫ליקוט מורשת‬

‫יתר על כן' פתיחתם של מזרח‪-‬אירופה וארכיוניה הולידה נחשול של מחקרים‬

‫בהתפתחות‬ ‫ובמיוחד‬ ‫הנאצי בארצות ההן'‬ ‫ממוקד יותר בכיבוש‬ ‫באורח‬ ‫שעסקו‬

‫מדיניות ההשמדה בהן‪ .‬מחקרים אלה נערכו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בידי חוקרים צעירים יותר‬
‫מזה של דור חוקרי שנות השבעים והשמונים‪ ,‬וחיבוריהם נטו למתוח ביקורת לא‬
‫קלה על המחקר הישן ‪ .‬בין הבולטים בחוקרי הדור החדש הזה היו הגרמנים גץ עאלי‬
‫כריסטיאן‬ ‫) ‪ (, Gotz Aly‬סודנה חיים ) ‪ (, Susanne Heim‬דיטר פול ) ‪(, Dieter Pohl‬‬
‫גרלאך ) ‪ (, Christian Gerlach‬תומאס זנדקילר ) ‪ (, Thomas Sandkuhler‬כריסטוף‬
‫דיקמן ) ‪ (, Christoph Dieckmann‬פטר לונגריך ) ‪ (Peter Longrich‬ויירגן מתיאוס‬
‫) ‪ (, Jurgen Matthaus‬והאוסטרים האנס זפריאן ) ‪ (Hans Safrian‬וואלטר מאנושק‬
‫) ‪ 36 .(Walter Manoschek‬רבים מביניהם גם למדו את שפות הארצות שעליהן ערכו‬
‫את מחקריהם‪ ,‬וכך פתחו לעצמם גישה למקורות מגוונים‪.‬‬
‫זמן לא‪-‬רב אחרי חילופי המשטרים במזרח‪-‬אירופה‪ ,‬ארצות אלה עצמן החלו‬
‫לגלות עניין מודגש בתקופת מלחמת העולם השנייה ובגורל היהודים‪ ,‬במקרים‬
‫מנקודת הראות של‬ ‫העבר‪.‬‬ ‫אחדים בזכות לחץ בין‪-‬לאומי שדרש התמודדות עם‬
‫הציבור הרחב‪ ,‬עניין זה לא היה תמיד נוח‪ ,‬כי לנוכח התעצמות הלאומנות החדשה‬
‫בארצות אלה שררה מגמה לפאר את התנועות הלאומיות שפעלו בשנות השלושים‬
‫והארבעים‪ ,‬ואלה היו‪ ,‬באחדות מן הארצות ההן' אנטישמיות ושיתפו פעולה עם‬
‫הנאצים‪ .‬אף על פי כן' המחקר הלך והתרחב‪ ,‬הן בגלל צמיחתה של גישה ביקורתית‬
‫פנימית‪ ,‬והן משום שהשואה חיתה מאז סוף שנות השמונים לנושא כה מרכזי‬
‫בתודעת העולם המערבי' שאליו מבקשות ארצות אלה להשתייך ‪ .‬חלק מן המחקר‬
‫הזה נעשה בידי ילידי אותן הארצות‪ ,‬אשר עלו לישראל בשנות העלייה ההמונית‬
‫או היגרו לצפון‪-‬אמריקה‪ .‬מנקודת המבט העכשווית‬ ‫‪-‬‬ ‫בשנות התשעים המוקדמות‬
‫לטביה‪39 ,‬‬ ‫סלובקיה‪38 ,‬‬ ‫פולין ‪371‬‬ ‫מרשים במיוחד המחקר שהתבצע עד כה על‬
‫גם המחקר הנעשה ברוסיה צועד לקראת‬ ‫; ‪42‬‬ ‫והונגריה‬ ‫בלרוס‪ 40 ,‬רומניה ‪41‬‬ ‫אוקראינה‪,‬‬
‫הרמה המערבית‪ ,‬אם כי באיחור‪-‬מה‪.‬‬

‫אף במערב נפתחה הגישה לחומר ארכיוני חדש‪ ,‬בעיקר משני סוגים‪ .‬הראשון הוא‬
‫חומר מודיעיני של בעלות הברית שפרסומו הותר באמצע שנות התשעים‪ ,‬וריצ'ארד‬
‫‪-‬‬ ‫ומתי‬ ‫‪-‬‬ ‫האמריקני עשה בו שימוש לבחינה‪-‬מחדש של מה‬ ‫) ‪(Breitman‬‬ ‫ברייטמן‬
‫בעלות הברית ידעו על הרציחות‪ ,‬שכן התברר כי הן הצליחו לפענח את הצופן‬
‫המועצות‪43 .‬‬ ‫הסודי של משטרת הסדר ) ‪ (Ordnungspolizei‬סמוך לפלישה לברית‬
‫סוג שני של חומר הוא השפע העצום של תיעוד בכל אירופה וגם מחוצה לה בנוגע‬
‫החרמת הרכוש וההון היהודי בידי שלטונות‬ ‫היהודים ‪:‬‬ ‫להיבט הכספי של רדיפות‬
‫בידי מי‬ ‫כגון בנקים‪ ,‬וכן‬ ‫אחרים‬ ‫רשויות מקומיות וארגונים‬ ‫הגרמניים‪,‬‬ ‫הכיבוש‬

‫שסחרו עם הרייך השלישי בשווייץ' פורטוגל' שבדיה וארצות נוספות‪ .‬עניינים אלה‬
‫זכו לתשומת‪-‬לב גוברת מאז ‪ , 1994‬כאשר עיתונאים‪ ,‬ניצולי שואה והקונגרס היהודי‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪16‬‬

‫וקליט מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪22‬‬

‫העולמי פתחו במסע תביעות לפיצויים‪ .‬אף כי ענייני כספים כבד טופלו בחלקם‬
‫בעיקר בדמה אישית לשם קבלת דמי פיצויים )בסוף שנות הארבעים‬ ‫‪-‬‬ ‫בעבד‬
‫ותחילת שנות החמישים( אך גם במחקרים כלליים אחדים )יש לציין בהקשר זה את‬
‫הם‬ ‫‪-‬‬ ‫המקום הניכר הניתן לסוגייה זאת בספריהם של ואדל הילבדג ויוסף טננבוים(‬
‫לא שימשו עדיין מוקד למחקר מפותח של ממש‪ .‬אפילו לאחד שהחוקר הישראלי‬
‫הסב במחקרים אחדים את תשומת‪-‬הלב‬ ‫השמונים‪44 ,‬‬ ‫אברהם בדקאי‪ ,‬בשנות‬
‫לחשיבותם של הצדדים הכלכליים של הרדיפות‪ ,‬העניין לא זכה לדחיפה רצינית‪ .‬דק‬
‫בזכות הדיון הציבורי והצורך המעשי לבחון את הנתונים‪ ,‬נפתח שביל חדש של‬
‫ודובו עדיין קרקע בתולה‪ .‬דרישה ציבורית הביאה לידי פתיחת הארכיונים‬ ‫‪-‬‬ ‫מחקר‬
‫של המוסדות הפיננסיים‪ ,‬אשד קודם לכן סירבו סירוב תקיף לאפשר לאיש להציץ אל‬
‫הסמויים‪45 .‬‬ ‫תוך מסתוריהם‬
‫מאפיין אחד של סוף שנות השמונים ושל שנות התשעים הוא הניסיונות‬
‫המחודשים השונים לחבר "היסטוריה מקיפה" של השואה‪ .‬כפי שכבד הזכרנו‪ ,‬גל‬
‫כזה של ספרים איפיין את שלב ב' של חקר השואה‪ ,‬שבו ניסו חוקרים להציג תמונה‬
‫שלמה של התקופה ומאורעותיה‪ .‬תוך כדי התפתחותו הנמשכת והמתרחבת של‬
‫המחקר‪ ,‬פחת מספר הניסיונות האלה‪ ,‬בשל ההכרה שאין כל אפשרות לצייד תמונה‬
‫כוללת בלא ידיעה מבוססת‪-‬היטב של הפרטים‪ .‬אך בשלב הנוכחי‪ ,‬שלב ‪',‬ה הדברים‬
‫השתנו‪ .‬החוקרים שהחליטו עתה לכתוב היסטוריות מקיפות ניסו‪ ,‬בדוב המקדים‪,‬‬
‫להציע מסגרת תיאודטית הכורכת באופן משביע רצון בין עבודות המחקר הרבות‬
‫והמגוונות כל כך שהופיעו ומוסיפות להופיע כל העת‪ .‬דובם מחפשים את דגש‬
‫הסבריהם‪ ,‬כמו קודם‪ ,‬בסיבות‪ ,‬בתהליכים ובמניעים שהוליכו אומה מודרנית‪,‬‬
‫מתועשת לנסות רצח המוני של קבוצה מסוימת באוכלוסייה‪ .‬אחדים מהם זיגמונט‬
‫ביקשו לגלות את ההסבר‬ ‫‪-‬‬ ‫גץ עאלי‪ ,‬וזוזנה חיים‬ ‫) ‪(, Zygmunt Bauman‬‬ ‫באומן‬
‫בטבעה של ה"מודדניות" בכללה או ב"תכנון הכלכלי המודרני‪ ,‬הרציונלי‪-‬כביכול"‬
‫היהודי האמריקני אדנו מאייד ) ‪ (Arno Mayer‬ביקש להסביר את אשד‬ ‫בגדמניה‪46 .‬‬

‫התרחש כתוצר‪-‬לוואי של ההקשר האידיאולוגי‪-‬פוליטי של מדינות אירופה אחדי‬

‫המעניין הוא כי בדוב הספדים האנטישמיות כמניע‬ ‫הדאשונה‪47 .‬‬ ‫מלחמת העולם‬
‫פדידלנדד(‪48 ,‬‬ ‫מרכזי חוזרת אל מרכז הבימה _ כ"גואלת" )כהגדרת שאול‬
‫כ"חסלנית" )כדברי דניאל יונה גולדהגן ‪ 49 ,(Goldhagen -‬או ללא תווית מסויימת‬
‫)כמו בעבודותיהם של פטר לונגדיך‪ ,‬איין קדשאו ] ‪ [, lan Kershaw‬כדיסטופד‬
‫בדאונינג ] ‪ 50 .([Christopher Browning‬אפילו גץ עאלי מייחס משמעות רבה יותר‬
‫בעבד • ‪51‬‬ ‫לרקע האנטישמי ממה שעשה‬
‫פרץ זה של כסירנות לחבר היסטוריה שלמה של השואה הושלם מצד אחד בגל של‬
‫ביוגרפיות של אישים אשד מילאו תפקידים מרכזיים בתהליך רדיפת היהודים‬
‫והשמדתם‪ .‬בולטת ההתמקדות באנשים פרטיים )ולא דווקא בקברניטי הדייך‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪17‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪23‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ליל‪t‬פ'ו‪ j‬מורשת‬

‫השלישי(‪ ,‬במאמץ לשים קץ הן לגישה של עילום‪-‬השם של המבצעים שאיפיין את‬

‫שדיבר בדרך כלל בהכללה על מבנים ביורוקרטיים(‬ ‫)‬ ‫האסכולה הפונקציונליסטית‬
‫והן למגמות של הסברים שבהכללה‪ ,‬כגון "מודרניות"‪ .‬הפיענוח המדוקדק של‬
‫של דמויות‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כולל התקופות שלפני ואחרי הרייך השלישי‬ ‫‪-‬‬ ‫ההיסטוריה האישית‬
‫מפתח או דמויות אופייניות אשר עסקו אך ורק או כחלק ממשימותיהם הכלליות‬
‫‪-‬‬ ‫לא מדינאי צמרת בלבד אלא גם אנשים בדרגות נמוכות יותר‬ ‫‪-‬‬ ‫בעניינים יהודיים‬
‫דרך זו נראתה כמסלול הנכון למציאת תשובה לשאלת השאלות ‪ :‬כיצד יכלו יצורי‬
‫אנוש לשקוע לתחתית שכזאת ? ‪ 52‬חלק מן הביוגרפיות נכתבו כבר לפני כן ' ‪ 53‬במיוחד‬
‫בתקופה הקצרה של "פסינו‪-‬היסטוריה"‪ ,‬בשנות השבעים‪ 54 ,‬אך הגל החדש מצטיין‬
‫בהיקפו וכן במגמה להתייחס להמשך הקריירה של אנשים גם ברפובליקה הפדרלית‬
‫אולי תרמה הנטייה הכללית לקראת‬ ‫‪55‬‬ ‫של מערב·גרמניה שקמה לאחר המלחמה‪.‬‬
‫הפרטה ואינדיבידואליזציה השוררת במערב גם היא את תרומתה להתמקדות זאת‬
‫באנשים בודדים‪ ,‬בניגוד לגישות קודמות ששאבו במידה לא·מבוטלת מניתוחים‬
‫סטרוקטורליסטיים וחברתיים‪.‬‬
‫בהקשר לשני כיווני המחקר שהזכרתי כאן' מתברר גם כי במחקר "הפתרון הסופי"‬
‫ותהליכי קבלת ההחלטות בעניינו' נצבר מידע בכמות כזאת‪ ,‬שלא רק הנתונים‬
‫כשלעצמם אלא גם האווירה שבה התקבלו ההחלטות וההסדרים‪ ,‬נעשתה נושא‬
‫לוויכוח מחקרי‪ .‬ארכו מאייר דיבר על "אכזבה" ועל דיכאון פסיכולוגי של היטלר‬
‫ושל פמלייתו כתוצאה מהרעת המצב בחזית המזרח כהקשר שהכריע את הכף לעבור‬
‫ואילו כריסטופר בראונינג‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הציע כתבנית‬ ‫יהודים ;‬ ‫לרצח שיטתי של‬
‫ניצחון" ‪:‬‬ ‫אופיינית של קבלת ההחלטות אצל היטלר את המצבים של "אופוריה של‬
‫בכל פעם שהיטלר התלהב מהצלחותיו הפוליטיות ו‪/‬או הצבאיות‪ ,‬הוא הסלים את‬
‫אפילו גץ עאלי הדגיש שאווירת המלחמה ששררה אחרי‬ ‫היהודים‪56 .‬‬ ‫מדיניותו נגד‬
‫גם חוקרים אחרים‪ ,‬במיוחד אלה‬ ‫חד‪-‬פעמית"‪57 .‬‬ ‫‪ , 1939‬יצרה אקלים של "הזדמנות‬
‫שהתרכזו בחקר ההתרחשויות במזרח·אירופה‪ ,‬כנזכר לעיל‪ ,‬השתדלו לבחון את‬
‫הנסיבות שיצרו את האווירה המנטלית שבה אידיאולוגיה ומילים הפכו למעשים‬
‫מתוכננים וחסרי·רחמים‪.‬‬

‫במחצית השכיח של שנות השמונים ובשנות התשעים חיתה עוד התפתחות‬

‫של‬ ‫קבוצה‬ ‫חייהם‪.‬‬ ‫ואורח‬ ‫חברתם‬ ‫ביהודים‪,‬‬ ‫שהתמקד‬ ‫במחקר‬ ‫משמעותית‬
‫דוקטורנטים ומאסטרנטים בישראל השלימו שורה של מונוגרפיות על גטאות‬
‫ואילו החוקר הוותיק אוטו‬ ‫‪-‬‬ ‫קרקוב‪ ,‬ביאליסטוק‪ ,‬לודז'‪ ,‬גדודנו ומינסק‬ ‫‪-‬‬ ‫גדולים‬
‫דב קולקה פיוסם אסופת מסמכים המהווה כעין היסטוריה חברתית של יהודי‬
‫אשר לחיי היום‪-‬יום‪ ,‬מעניין לציין‬ ‫הנאצים‪58 .‬‬ ‫גרמניה במחצית הראשונה של שלטון‬
‫העלה תרומה לחקר חיי היהודים‬ ‫) ‪(, Rclhe‬‬ ‫כי מלומד גרמני לא‪-‬יהודי‪ ,‬תומאס ואחה‬
‫הדתיים במחנות הריכוז' תחום אשר קודם לכן טופל רק בידי חוקרים יהודים‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪18‬‬

‫רקליט מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪24‬‬

‫יש לציין עוד את ההתקדמות שחלה בחקר‬ ‫היהדות‪59 .‬‬ ‫מושרשים היטב במסורת‬
‫בשנים‬ ‫זה‬ ‫בנושא‬ ‫פורסמו‬ ‫פורצי‪-‬דרך‬ ‫מחקרים‬ ‫מספר‬ ‫בשואה‪.‬‬ ‫הנשים‬ ‫נושא‬

‫החוקרת‬ ‫‪60‬‬ ‫האחרונות‪ ,‬בין השאר על‪-‬ידי מרירן קפלן‪ ,‬דליה עופר וג'ודי באומל‪.‬‬
‫הישראלית רעיה כהן הציגה גם הערכה‪-‬מחדש המעוררת מחשבה של מאמצי‬
‫ההצלה של היישוב ושל ארגונים יהודיים בינלאומיים לפני "הפתרון הסופי"‪,‬‬
‫מנקודת המבט של נציגי ארגונים יהודים גדולים בשווייץ י שהיו פעילים בפעולות‬
‫אחרת(‪61 .‬‬ ‫הצלה )ולא מתוך עמדה פוליטית פולמוסית בתר‪-‬שואתית זו או‬
‫רעוד ‪ :‬חוקרי ההיבט היהודי של התקופה התחילו באופן גובר והולך להציב במרכז‬
‫מחקרם את השנים הראשונות שלאחר השואה‪ .‬הנושאים שנכללו במסגרת זאת הם‬
‫העלייה לישראל‬ ‫‪ 1945‬ל‪; 1951-‬‬ ‫החיים והפעילות במחנות העקורים בין השנים‬
‫והקליטה בה וכן ההגירה וההשתלבות בארצות אחרות )ארצות‪-‬הברית‪ ,‬קנדה‪,‬‬
‫אוסטרליה ועוד(‪ .‬הנושא ה"חם" ביותר בהקשר זה הוא שאלת הקשר הסיבתי בין‬
‫"השואה" להקמת מדינת ישראל‪ .‬נושא זה נעשה למוקד מחקרי בשל הסכסוך‬
‫הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬וחיפוש שורשיו ו"האשמים" בו מחד גיסא‪ ,‬ובשל עלייתו של‬
‫הזרם הפוסט‪-‬ציוני בחברה הישראלית )הקורא תגו על צידוק קיומה של מדינה‬
‫גיסא‪62 .‬‬ ‫יהודית( מאידך‬

‫סינרם‬

‫בבואנו לסכם את תיאור התפתחות חקר השואה‪ ,‬אפשר לקבוע בוודאות כי הידע‬
‫שלנו כיום הוא רב‪-‬פנים ורב‪-‬גוונים הרבה יותר מאשר לפני ‪ 60‬או ‪ 50‬שנה‪ .‬אלא‬
‫שהיקף חקר השואה מעלה בעיות אחרות ‪ :‬אם חוקרים רגילים להסתמך על מחקרים‬
‫קודמים לסיפוק מידע היסוד הנחוץ למחקרם הם‪ ,‬הרי כמות העבודות על השואה‬
‫ספריית "יד ושם" קולטת מדי שנה‬ ‫‪-‬‬ ‫היא כיום כה ענקית ומתהווה כמעין המתגבר‬
‫יבול ממוצע של ‪ 11‬כותרים ליום‪ ,‬ללא הפסק של‬ ‫כלומר ‪:‬‬ ‫כ ‪ 400-‬כותרים חדשים‪,‬‬
‫עד כי כיום אין חוקר המסוגל עוד להשתלט על התחום כולו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שבת ומועד (!)‬
‫הדבר מביא לכ‪,‬ך שיוצאים מחקרים‪ ,‬שמחבריהם "מפגרים" במובן זה או אחר אחרי‬
‫ההתפתחויות‪ .‬במיוחד בולטת "התפוררות" של המחקר לתחומי לשון ותרבות‬
‫שרנים‪63 .‬‬

‫כתוצאה מהעדר האפשרות להקיף את כל התחום‬ ‫‪-‬‬ ‫בהקשר זה יש להדגיש‪ ,‬כי‬

‫מרבן כי גדלים והולכים‬ ‫‪-‬‬ ‫הזה כולו ואת התפתחות הדור האחרון של חוקרים‬
‫ההבדלים בהגדרת התקופה ותמצית האירועים של מה שיש לכנרת "השראה"‪ .‬רוב‬
‫"רצח‬ ‫עם‬ ‫כזהה‬ ‫השואה‬ ‫את‬ ‫מגדירים‬ ‫הגרמנים‪,‬‬ ‫במיוחד‬ ‫האירופיים‪,‬‬ ‫החוקרים‬

‫היהודים"‪ ,‬כלומר שאינה כוללת אלא את אירועי שנות הארבעים‪ ,‬ומתרכזים‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪19‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪25‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ליקרזפ מורשת‬

‫בהיבטים הלא‪-‬יהודיים )כלומר ה"אכטי‪-‬יהודיים( של התקופה ההיא‪ .‬בניגוד להם‪,‬‬

‫חוקרים ישראליים ורבים מהחוקרים הצפון‪-‬אמריקנים מביכים את המוכח "שואה"‬
‫והם מגדירים אותה ככוללת את‬ ‫‪, 1945‬‬ ‫כמקיף את מלוא התקופה משכת ‪ 1933‬ועד‬
‫כל משך הרדיפות של היהודים על‪-‬ידי הרייך השלישי‪ .‬יתר על כן י המוכח "שואה"‬
‫יושם לאחרונה יותר ויותר גם לקבוצות לא‪-‬יהודיות שכרדפו על ידי המשטר הנאצי‪,‬‬
‫כגון צוענים והומוסקסואלים‪.‬‬
‫בעקבות תהליך זה ניתן להבחין בראשיתו של תהליך של פיצול מושגי בין‬
‫בעיקר בעולם הדובר אנגלית‪" .‬הולוקוסט" מתחיל‬ ‫‪,Holocaust‬‬ ‫"השואה" לבין‬
‫להתקבל כמושג רחב יותר‪ ,‬הכולל לא רק את גורל היהודים‪ ,‬ואילו "שואה" מתייחס‬
‫רק ליהודים‪ ,‬ומהווה רק חלק מהמושג הרחב יותר‪ .‬השינוי הסמנטי הזה משקף‬
‫מעבר אל תפיסה ופירוש אוכיברסליסטיים של המאורע ופחות יודיאו‪-‬צכטרית‪ .‬דבר‬
‫זה בא לידי ביטוי מובהק בהצהרתו של "הפורום הבין‪-‬לאומי על השואה"‪ ,‬שכינס‬
‫ראש ממשלת שבדיה בשטוקהולם בימים ‪ 28-26‬בינואר ‪: 2000‬‬
‫אנחנו‪ ,‬הנציגים הבכירים של ממשלות ]המשתתפות[ בפורום הבין‪-‬לאומי על‬
‫כי ‪:‬‬ ‫ההולוקוסט ]המתכנס[ בשטוקהולם י מצהירים‬

‫‪ . 1‬ההולוקוסט )שואה( סיכן עמוקות את יסודות הציביליזציה‪ .‬אופיו חסר התקדים‬

‫של ההולוקוסט יישא לעולם משמעות אוניברסלית‪ .‬כעבור מחצית המאה ]מאז‬
‫ההתרחשות[‪ ,‬הוא כשאר מאורע הקרוב דיו בזמן כדי שהשורדים מסוגלים עדיין‬
‫למסור עדותם על הזוועות אשר הציפו את העם היהודי ‪ .‬הסבל הנורא של מיליונים‬
‫רכים של אחרים שנפלו קרבן לנאצים‪ ,‬הותיר צלקת‪-‬שלא‪-‬תגליד ברחבי אירופה‬
‫‪[.‬מ"ד ‪64‬‬ ‫‪I‬‬ ‫כולה‪] .‬ההדגשות שלי‬

‫אין אני מבקש לקבוע כאן עמדה בעניין דרך הפרשנות‪ ,‬רק להצביע על ההתפתחות‬
‫עצמה‪ ,‬התפתחות שיש לה ביטויים לשוניים שיש להיות ערים להם‪.‬‬

‫חקר השואה כבש לו‪ ,‬מעל לכל ספק‪ ,‬מקום חשוב במחקר ההיסטורי ובתודעה‬
‫הציבורית בעולם המערבי כיום‪ .‬אפילו ביפן ובסין כפתחו לאחרונה מוסדות‬
‫כי התברר‬ ‫‪-‬‬ ‫כפי שסיפר לי פרופסור סיני‬ ‫‪-‬‬ ‫העוסקים בנושא זה‪ ,‬בין השאר‬
‫לאנשי המזרח הרחוק‪ ,‬שעל מכת להבין את "המערב" ותרבותו הן בעבר והן היום‪,‬‬
‫חובה ללמוד על השואה‪ .‬אין זה אפוא מפתיע עוד‪ ,‬כי המחקר המתבצע על‬
‫השואה הוא כה אינטנסיביי ואין ספק כי גילויים רבים נוספים בעתיד הקרוב‬
‫עם זאת ברור גם כן י כי המחקר והפרשנות יהיו מלווים‬ ‫הבכתנו‪.‬‬ ‫יעמיקו את‬
‫בפולמוסים להוטים למשך שכים רבות בעתיד‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

1 ‫ יחידה‬ ‫ ע‬ 20

‫ ת‬1!1‫וקליט מור‬ ‫ו דן מכמן‬ 26

‫העדות‬

Y. Bauer, 'Trends in Holocaust Research', Yad Vashem Studies, 12 (1977), pp. 7-36; L. S. .1
Dawidowicz, The Holocaust and the Historians (Cambridge, MA, 1981); 0. D. Kulka, 'Die
deutsche Geschichtsschreibung iiber den Nationalsozialismus und die Endlosung. Tendenzen
und Entwick\ungsphasen 1924-1984', Historische Zeitschrift, 240 (1985), pp. 599-640; M. R.
Marrus, The Holocaust in History (Hanover, NH, 1987); M. R. Marrus, 'Recent Trends in the
History ofthe Holocaust', Ho/ocaust and Genocide Studies, 3, 3 (1988). pp. 257-265; Y. Gutman
and G. Greif (eds.), The Historiography of the Holocaust Period (Jerusa\em, 1988); 0. D.
Kulka, 'Singularity and its Relativization: Changing Views in German Historiography on
National Socialism and the "Final Solution"', Yad Vashem Studies, 19 (1988), pp. 151-186; I.
Kershaw, The Nazi Dictatorship: Problems and Perspectives of lnterpretation (London, 1989)
(2nd ed.; 3rd ed.: 1993; 4th ed.: 2000); A. Edelheit, 'Historiography', in Encyclopedia of the
Holocaust (New Y ork, 1990), vol. 2, pp. 667-672; M. R. Marrus, '"Good History" and Teaching
the Holocaust', Perspectives (newsletter of the American Historica\ Association), 13, 5 (May/
June 1993), pp. 1, 6-12; G. M. Kren, 'The Literature ofthe Ho\ocaust: The Last Decade', Choice
(July-August 1992), pp. 1641-8; U. Herbert, 'Vernichtungspolitik. Neue Antworten und Fragen
zur Geschichte des Holocaust', in U. Herbert (ed.), Nationalsozialistische Vernichtungspolitik
1939-1945. Neue Forschungen und Kontroversen (Frankfurt a/M, 1998), pp. 9-66; J. Fredj (ed.),
Les archives de la Shoah (Paris, 1998); the articles by R. Hilberg, Y. Bauer, E. Jiickel, and M. R.
Marrus, in: M. Berenbaum and J. Peck (eds.), The Holocaust and History: The Known, the
Unknown, the Disputed and the Reexamined (Washington, 1998), pp. 1-34; and M. Gilbert,
Holocaust Writing and Research Since 1945, The Joseph and Rebecca Meyerhoff Annua\
Lecture, United States Holocaust Memorial Museum/Center for Advanced Studies
(Washington, D.C., 2001). See a\so 'Judenverfolgung und Judenvernichtung' and other entries
‫ראואב ןמטוג‬, ‫םירוביחל) לש‬ in M. Ruck, Bibliographie zum Nationalsozialismus (Koln, 1995);
‫האושה' המושירו תודלותב‬ • ‫ 'י ןמטוג‬: ‫(תוירבע ןכ ואר‬. ‫הקלוק טייהלדא טרברהו שי תואסרג‬, • ‫ףיירגו‬
,‫ ; 'י ןמטוג‬22-5 ‫(ד"משת 'מע‬, )‫ג"כ ץיק‬, ‫ ןועידי דוגיאה ימלועה יעדמל תודהיה‬: ‫לארשי ךותב‬: ‫םע‬
•‫ השמל סיווייד‬,‫(ךרוע) םינויע תודהיכ וננמז םישגומ‬, ‫ 'ג רדוגיו‬: ‫םיטביהו ךותב‬: ‫האושה תויעב‬, '‫רקחמ‬
‫גרבליה תוחתפתה' היפרגוירוטסיהב לש ;האושה םיפד רקחל‬, ‫ ; 'ר‬84-73 ‫ד"משת 'מע‬, ‫םילשורי‬,
‫ דיתעב בורקה דמוע רמ זעב ןהכ םייסל תדובע רוטקוד לע תודלות‬.29-7 ‫'מע‬, )‫(ח"נשת‬, ‫האושה 'ו‬
‫רב‬-‫(ןליא‬. ‫יתכרדהב תטיסרבינואב‬, ‫היפרגוירוטסיהה תילארשיה לש האושה הדובעה) תבתכנ‬
R. Stahl, 'Vocational Retraining of Jews in Nazi : ‫אמגוד רקחמל אשונב הריגהה הינמרגמ איה‬ .2
‫ןויכראה יתרתחמה‬ Gern1any 1933-1938', Je,vish Soci,1/ Studies, 1, 2 (April 1939), pp. 169-94.
‫םושרל רומשל תודועת חתנלו תויוחתפתה תופטוש‬, ‫''תבש היה ןויסינ בושח דאמ‬, "‫השרו גנוע‬, ‫וטגב‬

‫ומסרופ םקלחבו דוע‬, ‫םולבלגניר בתכ רפסמ םירקחמ םקלחבש‬, ‫ומזוי ר"ד לאונמע‬, ‫האושה‬. ‫ןמזב‬
‫דנברבוה םרת‬, ‫''תבש ברה ןועמש‬, "‫תירבעבו דחא ירבחמ גנוע‬. ‫תינלופב תילגנאב‬, ‫םידמוע םסרפתהל‬

‫לת ט"כשת‬-‫םשה ביבא‬, ‫'ש 'דנברבוה שודיק‬ : ‫תדה ; ואר‬ ‫תונונש רקיעב לע ייח‬, ‫רפסמ תויוננוכתה‬
S. Hubcrhand, Kidd11s·/1 H,1s·/1e1n: Jewis·h Religious & Cultur,1/ Life : ‫הסויג תילגנא הבוט הברהב‬
in Po/,111d cfuring tl1e Holoc';‫ן‬u.,I (N. Y .. 1987).
L. P()\iakl)V, Brevi,1i1·e de lii H,‫ד‬ine (Paris. 1951) (Englisl1 edition: Har,•est ()f Hate [London, .3

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪21‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪27‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ליקוט מורשת‬

‫‪1956]); G. Reitlinger, The Fina1 So1ution: The Attempt to Exterminate the Jews of Europe, 1939-‬‬
‫‪1945 (London, 1953) (revised edition: London, 1968); R. Hilberg, The Destruction of the‬‬
‫‪European Jews (London, 1961) (a revised and enlarged three-volume edition was published in‬‬
‫)‪1985.‬‬
‫בהולנד ;‬ ‫שונה מכך הוא ‪ ,H. Wielek, De Oor1og die Hit1er Won (Amsterdam , 1947 ) :‬על השואה‬ ‫‪.4‬‬
‫מחקר זה נכתב על‪-‬ידי ניצול ששילב לתוך מחקרו הוויות ותפישות יהודיות‪.‬‬
‫פרט ליומן הידוע של אנה פונק‪ ,‬שיצא לאור ב ‪; 1947-‬ראו‪H. Paape and G. van der Stroom (eds ,) :‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הרבה עדויות ותעודות בלתי רגילות‬ ‫‪. De Dagboeken van Anne Frank (s Gravenhage, 1986), p . 83‬‬
‫פון‬ ‫)‪(, 1948-194 7‬‬ ‫ובעלות ערך יצאו לאור בכתב העת של הוועדה ההיסטורית היהודית במינכן ‪ ,‬גרמניה‬
‫לעצטן חורבן‪ .‬הוועדה נוסדה על ידי אנשים מתוך שארית הפליטה במחנות העקורים בגרמניה ביוזמה‬
‫עצמית‪ ,‬ומהווה המשכיות להיסטוריוגרפיה היהודית שהתפתחה בפולין בין שתי מלחמות העולם‪.‬‬
‫לניתוח מושגים מקיפים של אחדים מההיסטוריונים החשובים מהתקופה הזו ומתקופה מאוחרת יותר‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫השואה‬ ‫בתוך ‪:‬‬ ‫הבעיה של המשגה‪ ,‬תיק רף והסבר"‪,‬‬ ‫ההיסטוריונים ‪:‬‬ ‫'"השואה' בעיני‬ ‫מכמן•‬ ‫ראו ד'‬
‫השואה וחקרה[‪ ,‬והשלמה לדברים‬ ‫]להלן ‪:‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תשנ"ח‪.‬‬ ‫יסוד •‬ ‫וחקרה‪ ,‬המשגה‪ ,‬מינוח וסוגיות‬

‫במאמר "המשגת 'השואה' בעיני היסטוריונים של שנות ה ‪ : 90-‬דילמות ישנות‪ ,‬ניסיונות חדשים"‪ ,‬ילקוט‬
‫מורשת ‪) 73‬ניסן תשנ"ב‪/‬אפריל ‪ (, 2002‬עמ' ‪. 27-9‬‬
‫לדוגמא ‪Hilberg, Destruction of the European Jews; and J. Tenenbaum, Race and Reich (New :‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ספרו של י' טננבוים יצא בעברית שנים אחדות לאחר צאת המהדורה האנגלית ‪:‬מלכות‬ ‫)‪: York , 1956‬‬
‫הגזע והרשע‪ ,‬ירושלים תש"ך‪ .‬יש גם לקחת בחשבון‪ ,‬שמחקרים אחדים על נישול בוצעו למטרת הסכם‬
‫השילומים של הרפובליקה הפדרלית הגרמנית עם ישראל‪ ,‬יהדות העולם ועם ארצות אחרות‪.‬‬

‫המוסד הראשון מסוג זה‪ ,‬שנוסד בשנות השלושים‪ ,‬היה המפעל שהחל בו אלפרד ריבד‪ ,‬שהתיישב בסופו‬ ‫‪.8‬‬
‫של דבר ) ‪ ( 1939‬בלונדון והוכתר שם בשם "ספריית ריבד" )ראו לתולדותיו של מוסד זה‪B. Barkow , :‬‬
‫"המרכז לתיעוד יהודי‬ ‫) ‪.A1fred Wiener and the Making of the Ho1ocaust Library (London , 1997‬‬
‫בן‪-‬זמננו" ) ‪ (Centre de Documentation Juive Contemporaine‬החל לפעול ב ‪ 1943-‬כחלק מהמחתרת‬

‫בתחילה‪ ,‬כוונתו לא חיתה לשמש כמרכז‬ ‫השחרור ;‬ ‫לאחר‬ ‫ב ‪, 1944-‬‬ ‫היהודית בגרנובל ועבר לפריז‬
‫לתיעוד היסטורי‪ ,‬אבל הוא התפתח לכיוון זה כשנתבקש להיות מעורב בפעולות להכנת התיעוד‬
‫‪Rijksinstituut‬‬ ‫) ‪voor‬‬ ‫המלחמה"‬ ‫לתיעוד‬ ‫]ההולנדי[‬ ‫הממלכתי‬ ‫"המכון‬ ‫נירנברג‪.‬‬ ‫למשפטי‬
‫אחדים לאחר תבוסת גרמניה הנאצית ושחרור הולנד במאי‬ ‫נוסד ימים‬ ‫‪(Oorlogsdocumentatie‬‬
‫‪ . 1945‬מספר שבועות קודם לכן‪ ,‬הוועד הלאומי הפולני ציווה להקים את הוועד המרכזי לחקירת פשעים‬
‫נאציים בפולין‪ ,‬שנהפך למכון זיכרון לאומי ב ‪" . 1948-‬מכון היסטורי יהודי" ) ‪ (ZIH‬התפתח ב ‪1945-‬‬
‫המכון הגרמני המרכזי בנושא הנאציזם‬ ‫ב ‪. 194 7-‬‬ ‫והתמקם בוורשה‬ ‫המרכזי‪,‬‬ ‫מהוועד היהודי ההיסטורי‬

‫והשואה למשך שנים ארוכות‪ ,‬ה‪) Institut fur Zeitgeschichte -‬מכון להיסטוריה בת זמננו( נוסד במינכן‬
‫הוא היה פעיל מאוד והטביע חותם‬ ‫החדשה ‪:‬‬ ‫ב ‪ , 1949-‬קצת לאחר הכרזת הרפובליקה המערב גרמנית‬
‫חזק על הכתיבה ההיסטורית בגרמניה ומחוצה לה‪ .‬בראשית שנות החמישים נוסדו בישראל שני‬
‫תחילה‪ ,‬בית לוחמי הגטאות בקיבוץ לוחמי הגטאות‪ ,‬ואחר‪-‬כך יד ושם‪ ,‬הרשות הממלכתית‬ ‫מרכזים ‪:‬‬
‫הארבעים( ;‬ ‫הישראלית לתיעוד‪ ,‬מחקר וזיכרון‪ ,‬בירושלים ב ‪) 1953-‬אמנם‪ ,‬שורשיו מצויים כבר בשנות‬
‫שני מוסדות נוספים קמו ב ‪: 1955-‬מכון ליאו בק‪ ,‬עם מרכזים בירושלים‪ ,‬בלונדון ובניו‪-‬יורק‪ ,‬וה‪Centro -‬‬
‫המכון המדעי היהודי(‪,‬‬ ‫) ‪- YIVO‬‬ ‫במילנו‪ .‬ייור"א‬ ‫‪,di Documentazione Ebraica Contemporanea‬‬
‫מרכז מחקר שנוסד עוד בטרם מלחמת העולם השנייה בווילנא והתמקד בתולדות יהודי מזרח‪-‬אירופה‪,‬‬
‫עבר ערב המלחמה מווילנה לניר‪-‬יורק‪ ,‬והחל לעסוק בהרחבה בנושא השואה אחרי ‪ . 1945‬לנתונים על‬
‫‪,-‬‬ ‫אחדים מהמוסדות האלה‪ ,‬ראו הערכים הרלבנטיים באנצקלופדיה של השואה‪) ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תש"ן(‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪22‬‬

‫ליקרזפ מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ ‫‪28‬‬

‫) ‪•Encyclopaedia Judaica (Jerusalem , 1971‬‬

‫המשימה הושלמה ב ‪J. Presser, Ondergang, vols. 1-2 ('s Gravenhage, 1965) (abridged : 1965-‬‬ ‫‪.9‬‬
‫])‪English edition: Ashes in the Wind: The Destruction of Dutch Jewry [Detroit , 1968‬‬
‫‪L. de Jong, Het Koninkrijk der Nederlanden in de Tweede Wereldoorlog, vols. 1-14 ('s‬‬ ‫‪. 10‬‬
‫)‪Gra venhage , 1969-91 .‬‬
‫ומשמערתה ‪:‬‬ ‫"התנגדות יהודית כשראה‬ ‫מאמרי ‪:‬‬ ‫להערכת המחקר והתפתחויות אחרות בשטח הזה‪ ,‬ראו‬ ‫‪. 11‬‬
‫‪. 189-159‬‬ ‫הערות עיוניות"‪ ,‬השואה וחקרה‪ ,‬עמ'‬

‫)דרקטרראט‪,‬‬ ‫ה ‪" 50-‬‬ ‫ראה ר' שטארבר‪" ,‬התגובה היהודית כשראה‪ ,‬במחשבה הציבורית בארץ בשנות‬ ‫‪. 12‬‬
‫שואה וגבורה כמחשכה הציבורית‬ ‫לדור ‪.‬‬ ‫הלקח‬ ‫מעובדת ‪:‬‬ ‫מהדורה‬ ‫‪; ( 1997‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫כשנות החמישים‪ ,‬ירושלים תש"ס‪.‬‬
‫) ‪.A. J. P. Taylor, The Origins ofthe Second World War(London , 1961‬‬ ‫‪. 13‬‬
‫מחקר בעל השפעה רבה בכיורן הזה היה ‪E. Nolte, Der Faschismus in seiner Epoche: Die Action :‬‬ ‫‪. 14‬‬
‫‪Fran9aise, Der Italienische Faschismus, der Nationalsozialismus (Miinchen, 1963); see also an‬‬
‫‪updated version of A. Hillgruber's views in his '"Die Endlosung" und das deutsche Ostimperium‬‬
‫‪als Kernstuck der rassenideologischen Programms des Nationalsozialismus', in Hitler,‬‬
‫‪Deutschland und die Machte. Materialien zur Aussenpolitik des Dritten Reiches (Diisseldorf,‬‬
‫‪. 1976). On the broader issue, see Kershaw, The Nazi Dictatorship, ch . 6‬‬
‫י' גרטמן רא' סף )עורכים(‪ ,‬שארית הפליטה ‪: 1948-1944‬השיקום והמאבק הפוליטי ‪,‬ירושלים‪ ,‬תש"ן‪,‬‬ ‫‪. 15‬‬
‫‪•439 , 434‬‬ ‫עמ'‬

‫מהדורה‬ ‫) ‪.H. Arendt, Eichmann in Jerusalem: A Report on the Banality of Evil (New York , 1963‬‬ ‫‪. 16‬‬
‫עברית‪ :‬ח' ארנדט‪ ,‬אייכמן בירושלים‪ .‬דו"ח על הכנאליות של הרוע )תרגם‪ :‬א' אוריאל(‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫תש"ס‪ .‬על הפרשה נכתב רבות‪ ,‬והיא זכתה לכינוי "פולמוס חנה ארנדט"‪ .‬מקצת על כך ניתן למצוא‬
‫בערך פרי עטר של ירחמיאל כהן שהוקדש לפולמוס באנציקלופדיה של השואה‪ ,‬תל‪-‬אביב תש"ן‪ ,‬עמ'‬
‫לשני פרסומים מהזמן האחרון על ההיבטים הציבוריים של הפרשה ראו‪ :‬א' שפירא‪ ,‬משפט‬ ‫‪. 138‬‬
‫אייכמן‪:‬דכרים שרואים מכאן לא רואים משם‪ ,‬ירושלים תשס"ב; רע' זרטל‪ ,‬האומה והמוות‪ :‬היסטוריה‪,‬‬
‫זיכרון‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪ , 2002‬פרק רביעי‪.‬‬
‫; ‪R. I. Cohen, 'Arendt, Hannah, Controversy', in Encyclopedia ofthe Holocaust, vol. 1, pp . 80-1‬‬ ‫‪. 17‬‬
‫‪Marrus, The Holocaust in History, pp. 5, 110-11, 130, 201; A. Weiss, 'The Historiographical‬‬
‫‪Controversy Concerning the Character and Functions of the Judenrats', The Historiography of‬‬
‫לדירן מפורט בסוגיית הירדנראטים‪ ,‬דרך הקמתם ותפקודם אני‬ ‫‪. the Holocaust Period, pp . 679-96‬‬
‫מקדיש כעת מחקר נרחב‪ ,‬והוא עתיד להסתיים בקרוב‪.‬‬
‫) ‪•J. Robinson, And the Crooked Shall Be Made Straight (New York , 1965‬‬ ‫‪. 18‬‬
‫מלבד הערך על הירדנראטים שהופיע באנצקלופדיה של השואה‪ ,‬פרסם אהרן רייס סדרת מאמרים‪ ,‬רובם‬ ‫‪. 19‬‬
‫בעברית‪" :‬להערכתם של הירדנראטים"‪ ,‬ילקוט מורשת‪) 11 ,‬חשוון תש"לונרבמבר‪ (, 1969 ,‬עמ' ‪-108‬‬
‫‪" ; 112‬לדרכם של היודנראטים בדרום‪-‬מזרח פולין"‪ ,‬ילקוט מורשת‪) 15 ,‬חשוון תשל"גןנובמבר ‪(, 1972‬‬
‫‪ dcs", Y,1d Va.5hc•111‬ז‪ pied Poland: Postures and Attitt‬ז‪ Lcadcrship in Occt‬ו‪"Je\visl‬‬ ‫;‬ ‫‪122-59‬‬ ‫עמ'‬

‫)טבת תשמ"דן‬ ‫‪" ; Studie.5, 12 ( 1977). pp . 335-65‬דפוסי התנהגות של היודנראטים"‪ ,‬ילקוט מורשת‪36 ,‬‬
‫‪. 44-39‬‬ ‫עמ'‬ ‫‪(, 1983‬‬ ‫דצמבר‬

‫התהליך הזה היה שונה מהגישה הקודמת‪ ,‬בה עדויות אינדיבידואליות בעל פה התקבלו במרכזי מחקר‪,‬‬ ‫‪. 20‬‬
‫שם סידרו אותם לפי סדר גיאוגרפי‪ .‬ראו לדוגמא אוסף קורט בל‪-‬כדורי בארכיון יד ושם‪ ,‬שהוחל בו‬

‫עדויות אישיות דומות השתמרו במרכזי מחקר אחרים‪ ,‬כגון במכון‬ ‫ה‪. so -‬‬ ‫במחצית השנייה של שנות‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
23  ‫ ע‬ ‫ תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬:‫ המחקר ההיסטורי על השואה‬,‫דן מכמן‬

29 1 ‫ תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬: ‫המחקר ההיסטורי על השראה‬ ‫קלירטמורשת‬

. ‫המחלמה‬ ‫יתכלממה ידנלוהה דועיתל‬

S. Esh, 'The Dignity of the Destroyed: Towards a Definition of the Period of the Holocaust', .21
Judaism, 2, 11 (1962), pp. 99-111; Jewish Resistance during the Holocaust(Jerusalem, 1970); Y.
Gutman, 'Kiddush ha-shem and Kiddush ha-hayim', Simon Wiesenthal Center Annual, vol. 1
(1984), pp. 185-202; Dawidowicz, The Holocaust and the Historians, pp. 131-5; Marrus, The
Holocaust in History, pp. 133-55; R. S. Gottlieb, 'The Concept of Resistance: Jewish Resistance
‫הבחרהל הפיקמ אשונל‬ .during the Holocaust', Social Theory and Practice, 9, 1 (1983), pp. 31-49
‫(ליעל‬. )‫"תוינויע האושה הרקחו טטוצ‬, ‫ תורעה‬: ‫תודגנתה" תידוהי האושב התועמשמו‬ : ‫הזה ולוכ• האר‬
‫םלועהו קתש תע ופסנ‬ : ‫תירבע‬ ‫הרודהמ‬ .A. Morse, While Six Million Died (New Y ork, 1967) .22
‫ב"לשת‬. ‫לת‬-‫םינוילימ ביבא‬, ‫השיש‬
D. S. Wyman, Paper Walls: America and the Refugee Crisis 1938-1941 (Amherst, MA, 1968); .23
Wyman, The A bandonment of the Jews: America and the Holocaust 1941- / 945 (N. Y ., 1984); H.
‫הברה םירקחמ םיפסונ לע ב"הרא‬ .Feingold, The Politics of Rescue (New Brunswick, NJ, 1970)
‫םטרפל חסונ ירבע לש ורפס‬. ‫זאמ ןיאו ןאכ םוקמה‬, ‫התוינידמו יפלכ םלבס לש ידוהי הפוריא ואצי רואל‬
: ‫ואר‬ ‫םיפסונ‬, ‫ג"נשת םיטרפל‬. ‫ םילשורי‬, 1941-1945 ‫האושהו‬, ‫םידוהיה הקירמא‬. :‫לש ס"ד ןמייו תרקפה‬
.Marrus, The Holocaust in History, ch. 8, and the Encyclopedia of the Holocaust
.Marrus, The Holocaust in History .24
‫מ באילא (ךרוע) םינויע תעפותכ‬. : ‫ ךותב‬,"? ‫תדחוימ‬ ‫תויכשמה" לש םיכילהת וא העפות‬ , ‫ןמכמ‬ ‫'ד‬ .25
.27-37 ‫'מע‬ ,1979 ‫ןג‬, ‫האושה תמר‬,

K. A. Schleunes, The Twisted Road to Auschwitz, 1933-1939 (Urbana, IL, /969); E. Ben-Elissar, .26
La Diplomatie de la Ille Reich et les Juifs 1933-1939 (Paris 1969); U. D. Adam, Judenpolitik im
.Dritten Reich (Dtisseldorf, 1972)
: ‫האר‬ ‫תויסיסב‬, ‫ תוריקסל תויללכ‬. ‫רואית יפרגוילביב טרופמ לע ןוידה ךורא ידמ ידכ וגיצהל ןאכ‬ .27
T. Mason, 'Intention and Explanation: A Current Controversy about the Interpretation of
National-Socialism', in G. Hirschfeld and L. Kettenacker (eds), Der 'Fuhrerstaat': Mythos und
Realita"t(Stuttgart, 1981), pp. 23-42 (Mason invented the titles ofthe two schools); Marrus, The
Ho/ocaust in History, ch. 3; Kershaw, The Nazi Dictatorship, chs. 4 and 5; A. Edelheit,
'Historiography', in Encyclopedia of the Ho/ocaust; articles by 0. D. Kulka, C. R. Browning,
.and H. Mommsen, in Gutman and Greif, Historiography of the Holocaust Period, pp. 1-115
‫דו היפארגוירוטסיהכ תכירעב) 'י‬,‫ האוש‬. ‫ לש האושה‬:‫םיחסונ םיירבע לש םירמאמה וללה הידפולקיצנא‬
‫ז"משת‬. ‫(ףיירג םילשורי‬, ‫ןמטוג 'גו‬

‫ראוניב‬, 30-‫האר תא ורמאמ ררועמה ההיהת לש ןסמרמ לע ומואנ 'יטסילנויצנטניא'ה לש רלטיה ב‬ .28
:1939
'Hitler's Reichstag Speech of 30 January 1939', in G. Arad-Ne'eman (ed.), History and Memory,
9, ½ - Special lssue: P,J.5.5ing 111/() Hi.,tc>ry: N;1z1.5111 ;111d the Hc‫כ‬/11c;111.5t bey()nd Mc·1111>ry. 111 H()nc>r
.c1[ Saul Fr1ecf/;i.ncfcr c>n h1.5 S1xty-f,1"fih Birthcf;1y (Tel Aviv, 1997). pp. 147-61
1. Kershaw. 0. D. Kulka, a11d D. B,1nkier·. See : ‫לש‬ ‫תומורתה תובושחה רתויב חטשב הז ןה‬ .29
M,1rrus, T/1e Hc‫ך‬/c‫ך‬c,111.,t 1n H1:,tc‫ך‬1y. ch. 5; M. R. Marrus (ed.). Thc· N;1zi Hc‫ך‬/cJc,111st (Westpl‫כ‬r·t,

c·‫ז‬. 1989), vl‫כ‬l. 5,1. several articles; Kershaw. T/1e 'H1tler M.,vt/1 ': /111,1ge ,1nd Re;1/1ty 111 the Th1rd
Rcich (Oxford, 1990); H. Ml‫כ‬mmsen and D. Obst, 'Die Re,1ktil‫זכ‬1 der deutschen Bevoelkerung
,tuf die Verfolg11ng der Ju,len 1933-1943'. in H. Ml‫כ‬mmsen und S. Willer‫ח‬s (eds.),

Lilia
Donde

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
 File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

1 ‫ יחידה‬ ‫ ע‬ 24

‫קלירזפ מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ 30

Herrschaftsa11tag im Dritten Reich. Studien und Texte (Diisseldorf, 1988), pp. 374-421; D .
Bankier, The Germans and the Fina1 So1ution: Pub1ic Opinion under Nazism (Oxford , 1992.)
,(‫מקררות אלה כבר נוצלו ע"י חוקרים מאז שנות השישים )ראו לדרגמא את פרסומיו של האנס ברברך‬
‫ רק משנות השבעים ואילך שולבו המקוררת‬.‫אלא שהחלקים הנרגעים ליהודים הושמטו כמעט כליל‬
.‫יהודית‬-‫האלה במחקר על המדיניות האנטי‬
0. Bartov, The Eastern Front 1941-45: German Troops and the Barbarization of Warfare . 30
(Oxford, 1985); 0. Bartov, Hitler's Army (New York, 1991); J. Foerster, 'The German Army
and the Ideological War against the Soviet Union', in G. Hirschfeld (ed.), The Po1icies of
.‫רעוד מספר מאמרים באותו הכרך‬ Genocide (London , 1986;)
See articles by D. Porat, Y. Gelber, D. Ofer, and M. Sompolinsky in Gutman and Greif, . 31
Historiography of the Ho1ocaust Period, pp. 549-640; Marrus, The Ho1ocaust in History, pp .
168-73; D. Porat, The B1ue and Ye11ow Stars of David: The Zionist Leadership in Pa1estine and
‫ הנהגה‬,‫פורת‬ '‫ ד‬:‫מהדורה עברית מקורית‬ the Ho1ocaust 1939-1945 (Cambridge, MA , 1990)
D. Ofer, Escaping the Ho1ocaust: I11ega1 Immigration t ‫ ס‬the Land of ;‫אביב תשמ"ו‬-‫תל‬, ‫כמילכוד‬
;‫ ירושלים תשל"ח‬,‫ דרך כים‬,‫ ד' עופר‬:‫ מהדורה עברית מקורית‬Israe11939-1944(New York , 1990)
•D. Porat, '"Yishuv" in Palestine', in Encyclopedia of the Ho1ocaust, vol. 4, pp . 1686-94
:‫ אלם‬,‫ אשכולי‬:‫ 'ח‬1945-1939 ‫ערד יצאו בשנות התשעים שני מחקרים על יחס מפא"י לשואה בשנים‬
‫ מפא"י לנוכח‬:‫ מודעות וחוסר אונים‬,‫ תשנ"ד; וי' וייץ‬,‫ירושלים‬ , 1939-1942 ,‫מפא"י נוכח השואה‬
‫ המתמקדים‬,‫ כמר אלה של ש' טבט רט' פרילינג‬,‫ מספר מחקרים‬.‫ תשנ"ד‬,‫ ירושלים‬, 1945-1942 ‫השואה‬
‫ למאמר שכולל הערות‬.‫ גם כן מתייחסים בהרחבה לנושא הזה‬,‫בפעילותו של בן גוריון בשנים האלה‬
H. Wagman Eshkoli, 'Three Attitudes toward the Holocaust within : ‫ביבליוגרפיות עדכניות ראו‬
‫ חז‬,‫ ט' פרילינג‬:‫רכן ראו‬ ; Mapai, 1933-1945', Studies in Zionism, 14, 1 (Spring 1993), pp . 73-94
•1998 ,‫ ירושלים‬,‫ דויד כן גוריון הנהגת הישוב וניסיונות הצלה כשואה‬, ‫כערפל‬ J

Marrus, The Ho/ocaust in History, a selection of articles in Marrus (ed.), The Nazi Ho1ocaust, •32
vol. 8b (Westport, CT, 1989). For an updated survey of literature on the topic, see D. H .
Shapiro, From Phi1anthropy to Activism: The Politica1 Transfonnation ofAmerican Zionism in
•the Ho1ocaust Years 1933-1945 (Oxford, 1994)
‫"חיי‬ ; "‫ גישרת של נאצים ובעירת של יהודים‬: ‫ "חיים דתיים יהודיים תחת השלטון הנאצי‬, ‫ד' מכמן‬ . 33
'‫ מכמן‬: ‫ בתרך‬,"‫ על מגמרת באמונה בימי השראה‬- ‫יומיום דתיים בתקופת השראה" ; ר"ואמרנה עניתני‬
D. Michman, 'Religioses Leben im Holocaust', Bar-I1an Universitiit-Zeitschrift .‫השואה וחקרה‬

der Repraesentanz fur Deutsch1and, Luxemburg, Oesterreich und der Schweiz, 3 (autumn 1993,)
pp. 13-15; D. Michman, 'Problems ofReligious Life in the Netherlands during the Holocaust', in
J. Michman and T. Levie (eds), Dutch Jewish History, vol. 1 (Jerusalem, 1984), pp. 379-99; D .
Michman, 'Research on the Problems and Conditions of Religious Jewry under the Nazi
Rcgime·, in Gutm,111 ,tnd Greit', Hi.1·t1 ‫ כ‬riogr,1pl1J" of' tl1e H ‫ ס‬li ‫ כ‬c·,1u;;t i d, pp. 737-48: T. Rc1l1c ,
PL'I ‫ד‬. ‫כ‬

' J iidische Religiositiit in den Natio11,1lsozic1listischen Konzentrationslc1gern', Ges·chic·/1te 1111

Wi.1.1e11sch,1ft 11nd U11/e1·ricl1t. 44 ( 1993 ), pp. 87-101; T. Rc1hc, Hiirc f.,1·,1c•/'. J11(ii.11:he Rc·ligios‫ו‬. l:i·1
in 11,1tio11,1/.,i‫כ‬zialist1:,cl1e11 K i ‫כ‬nze11/r:1tio11s/,1gern (Gi.itti11gen , 1999 ;)
‫ "היהדות החרדית בגרמניה‬,‫י' צור‬ (; 1992 :‫ )רמת גן‬,‫ השואה והתפילה‬:‫ קול בכיות‬,‫בארמל‬-‫י' תידור‬
,‫ ירושלים‬,‫גרמניה‬ : ‫השואה‬ ‫ תולדות‬,(‫א' מרגליות וי' כוכבי )עורכים‬ : ‫בתרך‬ ,"‫בימי שלטון הנאצים‬
. 910-839 '‫עמ‬ , 1998

574476610 lilia007atwalla.com ABGGHEEHF

25  ‫ ע‬ ‫ תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬:‫ המחקר ההיסטורי על השואה‬,‫דן מכמן‬

31 ‫ תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬: ‫המחקר ההיסטורי על השואה‬ ‫ליקוט מורשת‬

' The Belgian Zionist Y outh Movements during the Nazi : ‫ראו את ההערות הראשונות למאמרי‬ . 34
Occupation', in D. Michman (ed.) Belgium and the Holocaust: Jews, Belgians, Germans
(Jerusalem, 1998), pp. 372-7; A. Cohen and Y. Cochavi, Zionist Youth Movements during the
•Shoah (New Y ork, 1995), passim
For example, M. Wildt (ed.), Die Judenpolitik des SD 1935 bis 1938. Eine Dokumentation . 35
(. Miinchen , 1995 )
‫רובם כלולים בקובץ המייצג של‬ ; ‫לפרטם‬ ‫ שאין כאן מקום‬,‫ בעיקר דוקטוראטים‬,‫כולם כתבו ספרים‬ . 36
: ‫זאת‬ :‫'חבורה‬

U. Herbert (ed.), Nationalsozialistische Vernichtungspolitik 1939-1945. Neue Forschungen und

Kontroversen (Frankfurt a/M, 1998) (translated into English as National Socialist
Extermination Policies: Contemporary German Perspectives and Controversies [New York
. ‫להלן‬ ‫ מחקרים אחרים יצוינו‬.and Oxford , 1999)]
‫ חלקם נדונו במאמרים‬.‫כמות עצומה של מחקרים וזכרונות על השואה מופיעה לאחרונה בפולין‬ . 37
•Polin ‫ובמאמרי ביקורת בכתב העת‬

•S. K. Hradska, Pripad Dieter Wisliceny (Bratislava, 1999) : ‫ראו לדוגמא‬ . 38

•A. Ezergai\is, The Holocaust in Latvia, 1941-1944 (Riga and Washington , 1996) •39
.‫ הפועל בישראל‬,‫ מאמרים שונים של ליאוניד סמילוביצקי‬,‫לדוגמא‬ .40
R. Ioanid, The Holocaust in Romania: The Destruction of Jews and Gypsies under the •41
‫ ז'אן אנצל הוציא לאור מספר‬,‫בנושא הזה‬ .Antonescu Regime, 1940-1944 (Washington , 1999)
‫ המבוסס על חומר תיעודי נרחב מהמשטרה‬,‫ וספרו המקיף על השואה ברומניה‬,‫מחקרים חשובים מאד‬
.‫החשאית הרומנית עומד להופיע בקרוב בהוצאת יד ושם‬
K. Frojimovics, G. Komoroczy, V. :‫ ראו את המחקרים בביבליוגרפיה המעודכנת ב‬,‫בקשר להונגריה‬ .42
Pusztai and A. Strbik, Jewish Budapest: Monuments, Rites, History (Budapest, 1999), pp. 546-
.565
R. Breitman, Oflicial Secrets: What the Nazis Planned, What the British and Americans Knew . 43
(. London , 1999)
•A. Barkai, Vom Boykott zur En(iudung (Frankfurt a/M , 1987) •44
P. Hayes, 'The Deutsche Bank and the Ho\ocaust', in Hayes (ed.), Lessons and Legacies, vol . 3 . 45
(Evanston, 111~ 1999), pp. 71-89, 265-70; L. A. Fischer, Hjalmar Schacht und Deutschlands
'Judenfrage'. Der Wirtschafsdiktator und die Vertreibung der Juden aus der deutschen
Wirtschaft (Koln, 1995); F. Bajohr, 'Arisierung' in Hamburg. Die Verdriingung der judischer
• Unternehmer (Hamburg, 1997), and further bibliography there
‫ניתן למצוא הרבה חומר בדוחות השונים שהוציאו לאור ועדות החקירה הרבות שחקרו את שוד הנכסים‬

( Bergier ) ‫ בעניין זה יש להדגיש כי בעשרים וחמשת כרכי הדוחות של וועדת ברז'ייה‬.‫והרכוש היהודי‬
‫ עוד ראו את הדוחות של הוועדה הבלגית לבחינת‬.‫השווייצרית יש מקום מרכזי להיבטים החומריים‬

‫ כרגע מתנהלת חקירה דומה לזו‬.‫הצרפתית‬ (M,ttteoli ) ‫שוד הרכוש היהודי ושל ועדת מטיאולי‬
‫השווייצרית אפילו בנסיכות ליכטנשטיין הקטנטונת )שבימי מלחמת העולם השנייה היו בה בקושי‬

.‫בידי ועדת היסטוריונים בינלאומית‬ ( ! ‫ תושבים‬12000

Z. B,tu ‫ ווז‬an, Modernity ,1nd tl1e Holo(,',lu.,t (lth,tc,t, N. Y., 1991 ): G. Aly and S. Heim, Vc ‫כ‬rdenker . 46
de1· VerniL·l1t1111g. A11.,L'l1witz 11nd die deut.,,·hen P/,i.11e fu1· e111e neue e11rc‫כ‬p,11:,che Ordnung
(l:r,1nkf'urt ,1/M, 199., ). F or criticis ‫ ווז‬of these ap1‫ כ‬1·l‫כ‬,1ches, see C. R. Brl‫ ר‬wning, 'Gern‫ו‬,111

Lilia
Donde

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
 File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

1 ‫ יחידה‬ ‫ ע‬ 26

‫קלירזפ מורשת‬ ‫ו דן מכמן‬ 32

Technocrats, Jewish Labor, and the Final Solution: A Reply to Goetz Aly and Suzanne Heim',
in Browning, The Path to Genocide, Essays on Launching the Final Solution (New Y ork, 1992),
pp. 59-76; D. Bankier, 'On Modernization and the Rationality of Extermination: Racism and
Rational Calculation', Yad Vashem Studies, 24 (1994), pp. 109-29; U. Herbert, 'The Role of
Utilitarian Strategies of Legitimation in the National-Socialist Weltanschauung', Yad Vashem
.Studies, 24 (1994), pp. 131-45
.A. Mayer, Why Did the Heavens Not Darken? The Final Solution in History (Princeton, 1988) .47
S. Friedliinder, Nazi Germany and the Jews (I): The Years of Persecution, 1933-1939 (London, .48
‫ח"כשת‬. ‫לת‬-‫ביבא‬, ‫תופידרה‬, ‫ תונש‬: ‫ הינמרג תיצאנה םידוהיהו‬: ‫ הדודהמ תירבע‬.1997)
D. J. Goldhagen, Hitler's Willing Executioners: Ordinary Germans and the Holocaust (New .49
‫ח"כשת‬. ‫ביבא‬, ‫לת‬
, ‫תירבע םיחצור ןוצרמ תורישכ רלטיה‬: ‫ הדודהמ‬.York, 1996)
P. Longerich, Politik der Vernichtung. Eine Gesamtdarstellung der nationalsozialistischen .50
Judenverfolgung (Miinchen, 1998); 1. Kershaw, Hitler (1), 1889-1936: Hubris (London 1998);
Kershaw, Hitler (2), 1936-1945: Nemesis (London, 2000); C. R. Browning, Nazi Policy, Jewish
. Workers, German Killers (Cambridge, 2000)
G. Aly, Endlosung. Volkerverschiebung und der Mord an den europiiischen Juden (Frankfurt a/ .51
.M, 1995)
U. Herbert, Best. Biographische Studien iiber Radikalismus, Weltanschauung und Vernunft .52
(Bonn, 1996); C. Steur, Theodor Dannecker. Ein Funktioniir der Endlosung (Essen, 1997); H .
•Safrian, Die Eichmann-Miinner (Wien, 1993)
R. Breitman 's Himmler: The Architect of Genocide (New : ‫דשאב םיריכבל רתוי יאדכ ןייצל תא‬
,‫ושדק‬ ‫ בתכש ןאיא‬,‫ תניינעמ דחוימב איה היפרגויבה השדחה לע רלטיה תרכזומה ליעל‬.Y ork, 1991)
.80-‫אוהש טסילנויצקנופ קהבומ תרכשמ ה‬
For example, G. Sereny, Into That Darkness (London, 1974), on the Commander of Treblinka, .53
.Franz Stangl
T. Segev, 'The Commanders of the Concentration Camps', Doctoral dissertation (Boston .54
.University, 1978)
G. Aly, Macht, Geist, Wahn. Kontinuitiiten deutschen Denkens (Berlin, 1997); P. Schottler, .55
Geschichte als Legitimationswissenschaft, 1928-1945 (Frankfurt a/M, 1997); M. Kroger und R.
Thimme, Die Geschichtsbilder des Historiker Karl Dietrich Erdmann. Vom Dritten Reich zur
Bundesrepublik (Miinchen, 1996); H. Konig, W. Kuhmann, und K. Schwabe, Vertuschte
Vergangenheit. Der Fall Schwerte und die NS- Vergangenheit der deutsche Hochschulen
(Miinchen, 1997); C. Lorenz, "Border-crossings: Some Reflections on the Role of German
Historians in Recent Public Debates on Nazi History", in: D. Michman (ed.), Remembering the
Hol‫ס‬L',111st in Ger1nany. 1945-2()00. Germ;1n Str;1tegies an(f Jewi.~h Re.~pon.~e.~ (New York. 2002),
.pp. 59-94
‫ומוקימל לש‬ : ‫חתפמכ‬ ‫הירופוא'" לש 'ןוחצינ‬ ,‫ןמכמ‬ ‫'ד‬ ; Bro\vning, Nazi Policy, esp. pp. 35, 56 .56
, 72 ‫תשרומ‬, ‫'"תידוהיה טוקלי‬, ‫דפוטסידכ גנינואדב תפמב רקחמה לע ןורתפה' יפוסה לש הלאשה‬
.(2001 ‫כ"סשת‬/‫ןוושח) רכמכונ‬

.Aly, Endlosung. p. 9 .57

‫ןושל תוברתו רקחב‬ : ‫םידחא‬ ‫דחא תולוק‬, "‫אשונ‬ : ‫ ירמאמב‬78-80 ‫ואד תא תורפסה תכייוצמש תודעהב‬ .58

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪27‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬המחקר ההיסטורי על השואה‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור‬

‫‪33‬‬ ‫המחקר ההיסטורי על השואה ‪ :‬תולדות הדיסציפלינה במבט ממעוף הציפור ו‬ ‫ליקרזפ מורשת‬

‫והאוניכרסאלי ‪.‬‬ ‫עופר )עורכים(‪ ,‬השואה ‪ :‬הייחודי‬ ‫‪,,,‬‬ ‫בכקיר‬ ‫‪,,‬‬ ‫בלט מן'‬ ‫‪,,‬‬ ‫ש' אלמוג‪,‬‬ ‫נתרך ‪:‬‬ ‫השראה"‪,‬‬
‫ספר יוכל ליהודה כאואר ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשס"נ‪ ,‬עמ' ‪ ; 37-8‬רכן ראו אצל ‪0. D. Kulka (ed.), Deutsches :‬‬
‫‪Judentum‬‬ ‫;‪unter dem Nationalsozialismus‬‬ ‫‪vol.‬‬ ‫‪1: Dokumente zur Geschichte der‬‬
‫)‪•Reichsvertretung der deutschen Juden 1933-1939 (Tiibingen , 1997‬‬
‫שם‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫‪. 59‬‬
‫‪M. Kaplan, Between Dignity and Despair. Jewish Life in Nazi Germany (New York, 1998); J .‬‬ ‫‪•60‬‬
‫‪Tydor-Baumel, Double Jeopardy: Gender and the Holocaust (London, 1998); D. Ofer and L.J .‬‬
‫‪Weitzman (eds.), Women in the Holocaust (New Haven, 1999); 1. Strobl, Die Angst kam erst‬‬
‫) ‪•danach. Judische Frauen im Widerstand 1939-1945 (Frankfurt am Main , 1998‬‬
‫‪ , 1942-1939‬תל‪-‬אניב ‪. 1998‬‬ ‫ר' כהן‪ ,‬כין 'שם' ל'כאן'‪ :‬סיפורם של עדים לחורכן‪ ,‬שווי ‪r‬‬ ‫‪.61‬‬
‫ראו נעניין זה את חיבורי‪" :‬פוסט‪-‬ציונות" ושואה‪ .‬הפולמוס הציבורי הישראלי כנושא ה"פוסט‪-‬ציונות"‬ ‫‪.62‬‬
‫"חקר‬ ‫‪; 26-11‬‬ ‫כשנים ‪ 1993-1996‬ומקומה של סוגיית השואה בו‪ ,‬רמת‪-‬גן‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬בעיקר המברא‪ ,‬עמ'‬
‫'הציונות לנוכח השראה' ‪ :‬נעירת‪ ,‬פולמוסים ומונחי יסוד"‪ ,‬נתרך ‪ :‬השואה וחקרה‪ ,‬עמ' ‪; 274-251‬‬
‫ר"משראה לתקומה ! משראה לתקומה ? ההיסטוריוגרפיה של הקשר הסיבתי נין השראה להקמת מדינת‬
‫פנחס גינרסר( ‪(, 10‬ס"שת) עמ'‬ ‫)עררך ‪:‬‬ ‫נין מיתוס למציאות"‪ ,‬נתרך ‪:‬עיונים כתקומת ישראל‬ ‫‪-‬‬ ‫ישראל‬
‫‪•258-234‬‬
‫ד' מכמן‪" ,‬נושא אחד‪ ,‬קולות אחדים‪ :‬לשרן ותרנות נחקר השראה"‪.‬‬ ‫‪.63‬‬
‫הצהרת הפורום הבינלאומי על השראה ‪The Stockholm International Forum on the Holocaust: A :‬‬ ‫‪.64‬‬
‫‪Conference on Education, Remembrance and Research, Stockholm, Sweden, 26-28 January‬‬
‫‪•2000, Proceedings (Stockholm, 2000), p . 3‬‬

‫יואל דרום‬ ‫מאנגלית ‪:‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪29‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫האם גודל יהודי צפון אפריקה‬

‫בימי מלחמת העולם השני~ה‬
‫*‬
‫הוא חלק מ"השואה"?‬

‫דן מכמן‬

‫במאמר זה אני מבקש להתמודד עם השאלה‪ ,‬באיזו מידה יש לראות את גורלם‬

‫של יהודי צפון אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה כחלק אינטגרלי של האירוע‬
‫ההיסטורי המכונה "השואה"‪ .‬שאלה זו ראויה להעמקה‪ ,‬משום שהתעוררה בהקשרים‬
‫של הדיון הציבורי על הכללה של קהילות שונות בזיכרון השואה והדרה ממנו‪ ,‬בראש‬
‫עלה‬ ‫ובראשונה בישראל‪ ,‬אך גם מחוצה לה‪ 1 .‬עוד לאחרונה ‪ -‬בשנים ‪- 2012-2008‬‬
‫העניין לדיונים סוערים בבלוגים באינטרנט‪ ,‬ולא רק שם‪ 2 .‬לשאלה זו שני היבטים‪:‬‬
‫זה המושגי‪ ,‬שעניינו הסמנטיקה של המושג "השואה" ודרכי השימוש בו‪ ,‬והוא בעל‬
‫השלכות להיסטוריוגרפיה ולדיון הציבורי‪ ,‬בעיקר בעולם היהודי; וזה העובדתי‪,‬‬
‫ההיסטורי‪ ,‬שעניינו שאלת היכללותם של יהודי צפון אפריקה בתכניות הנאציות‬
‫ל"פתרון הסופי של שאלת היהודים"‪ ,‬כפי שהן ידועות לנו מן המסמכים הרבים‬
‫שנחשפו עד היום‪ .‬לפיכך יתחלק המאמר לשני חלקים‪ ,‬על·פי הסוגיות האלה‪.‬‬

‫ראו כהרחבה בספדה של חנה יכלונקה‪ ,‬הדחק מהמסילה‪ :‬המזדחים והשואה‪ ,‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ספדי חמד ומכון כן גוריון לחקר ישראל‪ ,‬תל אביב ‪ . 2008‬אני חולק על מקצת הניתוחים כספר‪,‬‬
‫אך ככלל‪ ,‬הוא נותן תמונה כללית טובה‪.‬‬
‫‪. a1nit4L1‬‬ ‫ראו כאתר‬ ‫‪2‬‬

‫‪71‬‬

‫בתוך‪ :‬רוני שטאובר‪ ,‬אביבה חלמיש ואסתר ובמן (עורכים)‪ ,‬שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי‪ ,‬ירושלים ותל אביב‪,‬‬ ‫* ‬
‫תשע"ו‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪30‬‬

‫דן מכמן‬

‫א‪" .‬השואה"‪ :‬המושג‪ ,‬התפתחות השימוש בו ופרשנויותיו‬

‫עצם ציון גודלם של היהודים בימי המשטר הנאצי במונח מיוחד' המבדיל אותו‬
‫מכלל אירועי הרדיפות והפשעים שביצעו הנאצים מזה ומפרשות אחדות של‬
‫שכן הענקת שם‬ ‫רדיפות היהודים במהלך ההיסטוריה מזה‪ ,‬ראוי לתשומת לב ‪-‬‬
‫מיוחד ונפרד לאירוע היסטורי מסוים מבדלת אותו וקובעת התייחסות אליו כאל‬
‫פרשה עצמאית‪ ,‬הן בזיכרון הן בהיסטוריוגרפיה‪ .‬עוד בזמן קיומו של הדייך השלישי‪,‬‬
‫שדדה תחושה עממית רחבה בין‬ ‫‪,1945‬‬ ‫וביתד שאת מיד לאחד נפילתו בשנת‬
‫היהודים כי התרחש אירוע מיוחד במינו‪ .‬תחושה זו היא שהביאה הלכה למעשה ‪-‬‬
‫בלא החלטות רשמיות "מלמעלה" ‪ -‬לעלייתם של מושגים אחדים‪)" :‬ה(שואה"‪,‬‬
‫"חורבן"‪" ,‬קטקליזם"‪" ,‬קטסטרופה"‪" ,‬כיליון"‪" ,‬ימי הזעם"‪" ,‬רצח עם" )ג'נוסייד(‪,‬‬
‫והיו עוד‪ .‬המונחים‬ ‫) ‪- (Judeocide‬‬ ‫ולאחד זמן מה ‪ Holocaust -‬ו‪"-‬דצח יהודים"‬
‫השונים לא צמחו בפשטות והתקבלו על דעת הכל‪ ,‬אלא עבדו גלגולים שונים ואפילו‬
‫התחרו ביניהם‪ .‬גם התשובה לשאלה מה בדיוק כלול באירוע זה אינה מוסכמת‬
‫על הכל‪.‬‬

‫המושגים לצירן האידרעי תפוצתם וגלגוליהם‬

‫‪-‬‬ ‫אסון גדול‪ ,‬בדדך כלל אסון בלתי צפוי‬ ‫‪-‬‬ ‫המילה "שואה" מקודח בתנ"‪,‬ך ומשמעותה‬
‫"ו~ח‪-‬צכע‪,‬שו י;ם ~קןה ו ש;~ח ~ז‪p‬ךסק נכב;א" )ישעיה י ‪(.‬ג ככזו ‪" -‬אסון" ‪ -‬היא‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫שימשה בעברית לאודך חדורות ובגלגול מחודש בעברית של היישוב באדץי‪:‬ישדאל‬
‫המנדטורית‪ .‬בחמשך לכך השתמשו נח בעיתונות ובדיווחים מוסדיים לתיאור גודלם‬
‫של היהודים בגרמניה מאז עליית הנאצים לשלטון ב ‪ 30-‬בינואר ‪ . 1933‬ככל שרבו‬
‫הידיעות על הרדיפות וככל שהידיעות עצמן העידו על החרפתן‪ ,‬התעצם המטען‬
‫התפתחות זאת קרתה‬ ‫‪-‬‬ ‫הסמנטי של המושג‪ ,‬עד שחיה ל"השואח" בח"א הידיעה‬
‫‪3‬‬ ‫בעיקרו של דבר לאחד תום מלחמת העולם השנייח‪.‬‬
‫אך לא חיה זה המונח היחיד ששימש בארץ‪-‬ישראל לתיאור ההתרחשויות באותם‬
‫במושג‬ ‫‪-‬‬ ‫ימים‪ .‬למושג אחד‪" ,‬חורבן"‪ ,‬נודעת משמעות סמלית בתודעה היהודית‬
‫זה מצוינים החורבנות של בית המקדש הראשון והשני‪ ,‬אירועים שסימנו התמוטטות‬
‫ערכית‪ ,‬אבדן עצמאות מדינית‪ ,‬הגליה וגם קרבנות רבים בנפש‪" .‬חורבן" מופיע‬
‫בדיווחים ובתיאורים של זוועות הרדיפות באירופה עוד בימי התרחשותה של השואה‬

‫משמעותו וגלגולו כלשון העברית מראשיתה ועד ימינו נחכרה‬ ‫חיה ליפסקי‪" ,‬המושג 'שואה' ‪-‬‬ ‫‪3‬‬
‫הישראלית"‪ ,‬ענודה לתואר מוסמ‪.‬ך אוניברסיטת תל·אנינ‪ ,‬תל אניב תשנ"ח; ‪Dal ia Oler,‬‬
‫‪ e and Israel 1942 ~ 53," J(Jlll'IJ11I‬ו‪ alization c)f'thc Hc)lt)caust in Palcstir‬ו‪ ccptL‬וו ‪ istic ('o‬ו‪ gL‬וו ‪" Li‬‬
‫‪ 111-c11-_1· Hi,l(JI~', 3[31] (]9C)6), pp . 567-595‬ןו‪('( 1te111‬גו ‪•of‬‬

‫‪72‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪31‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גורל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫)למשל בכתבותיו של העיתונאי החרדי משה פדאגד‪ 4 ,‬או נדנדי ההיסטוריון המוביל‬
‫של ההיסטוריה היהודית באדץ·ישדאל דאז‪ ,‬פדופ' בן·ציון דיבור ]דינבודג[(‪ s.‬ואולם‪,‬‬
‫במרוצת הזמן‪ ,‬לאחד תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬דחק אותו לשוליים המושג‬
‫"השואה"‪ .‬עם זאת באירופה השתמשו בו ראשוני הניצולים דוברי היידיש‪ ,‬ולא‬
‫רק הדתיים שבהם‪" :‬חוד‪;:‬נן" )בדדך ההיגוי היידית(‪ .‬כתב העת הראשון על השואה‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫שהוציאו לאוד יהודים במחנות העקודים בגרמניה‪ ,‬נקרא "‪i‬כון לעצטן חורבן"‪.‬‬
‫מושג זה הועדף בקרב הציבור החרדי לאחד השואה והוא מועדף עדיין גם היום‪,‬‬
‫אף כי גם בקרב ציבור זה משתלטת בהדרגה המילה "שואה"‪ 7 .‬מיד אחדי השואה‬
‫נעשה שימוש גם במילה "קטקליזם" )כלומד‪ ,‬רעידת אדמה אדירת ממדים(‪ ,‬אך זו‬
‫לא נפוצה‪ s .‬עוד מונח לרדיפות הנאציות‪ ,‬המתועד משנות השלושים ומצוי אחדי‬ ‫‪T‬‬

‫‪ 1945‬בעיקר בכתבים של שאלות ותשובות רבניות‪ ,‬הוא "ימי הזעם"‪ 9 .‬מונח אחד‪,‬‬
‫נפוץ למדי בשנות הארבעים והחמישים בעיקר‪ ,‬היה "אומקום" ביידיש ומקבילותיו‬
‫בשנות החמישים של המאה העשרים‬ ‫‪10‬‬ ‫"כיליון" בעברית ו· ‪ extinction‬באנגלית‪.‬‬
‫החל רווח באנגלית המושג היווני ‪ Holocaust‬שפירושו "קרבן הנשרף כליל" )בתרגום‬
‫השבעים לתנ"‪,‬ך זה המונח המשמש ל"קדבן עולה" המקראי(‪ ,‬ומושג זה התפשט‬
‫בהשפעת האנגלית‪ ,‬גם לשפות אחדות‪ ,‬בייחוד לאחד‬ ‫‪11‬‬ ‫בשנות השבעים והשמונים‪,‬‬

‫מלי איזנברג‪" ,‬מחוריה אישית למפעל חיים‪ :‬השראה כמרטיב מכרנן בדובר הפרטית והציבורית‬ ‫‪4‬‬
‫של משה פראגר ‪ -‬זמרת מפתח חרדית ביישוב ובישראל‪ ,‬חיבור לשם קבלת התואר דוקטור‬
‫לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬רמת גן תש"ע‪ ,‬עמ' ‪. 61‬‬
‫בן‪-‬צירן דיבור‪ ,‬גלריות רחררבנן‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים תשכ"ד‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫פרן לעצטן חרדכן‪ ,‬צ'!‪':‬טשריפט פ ‪ 15‬ר געשיכטע פרן יידישן לעבן בעתן נ ‪ 15‬צי‪-‬רעזשים‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪. 1948-1946‬‬
‫על כך ראו דן מכמן‪ ,‬בימי שראה ופקודה‪ ,‬יחידה ‪' :1‬השראה'‪ :‬דירן פותח‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫תל אביב תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ;29-28‬רות ל‪-‬ן ]ליכטנשטיין לדין[‪ ,‬עדרת‪ :‬חרדכן יהדות אירופה‪ ,‬מוסד‬
‫הדי"מ לרין‪ ,‬ניד יורק וירושלים תש"ס‪.‬‬
‫על השימוש במושג קטקליזם דאו דן מכמן‪" ,‬מוצנע אך מוביל‪ :‬מוטיב השואה בכתיבתו של‬ ‫‪8‬‬
‫יעקב ‪",‬ץ"כ בתוך ישראל בוטל ושמואל פיינר )עורכים(‪ ,‬היסטוריוגרפיה במבחן‪ :‬עירן מחדש‬
‫במשנתו של יעקב כ"ץ‪ ,‬מרכז שזר ומכון ליאו בק‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ , 100‬הערה ‪. 3‬‬
‫כתובת בבית הקברות היהודי בוורשה‪:‬‬ ‫‪" 9‬יהודי אוסטריה בימי הזעם"‪ ,‬הצופה‪ 14 ,‬במרס ‪;1938‬‬
‫"לזכר עולם ‪ -‬להנצחת קדושי ק"ק קראקע שנשמדו ע"י הנאציס [!ךכ] הגרמנים בשנות הזעם‬
‫תדצ"ט‪-‬תש"ה‪ ,‬ארץ אל תכסי דמם"; יחיאל יעקב ווינבדג‪ ,‬שר"ת שרידי אש‪ ,‬חלק א‪ ,‬מוסד הרב‬
‫קרק‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' קעט; שם‪ ,‬חלק ‪',‬ב תשכ"ב‪ ,‬עמ' כב‪ ,‬קפח; ועוד‪.‬‬
‫‪ 10‬יוסף ג ‪ 15‬ד‪ ,‬ארמקרם פרן רעד יידישער ק~ררנע‪ ,‬פ ‪ 15‬רב ‪ 15‬נד פרן ליטררישע י~דן אין רעד‬
‫‪ 15‬מעריק ‪ 15‬נער ז~בע אין ד'!‪':‬טשל ‪ 15‬בד‪ ,‬מינכן‪ ; 1948 ,‬צביה לובטקין‪ ,‬בימי כלירן ומר‪,‬ד בית‬
‫לוחמי הגטאות והקיבוץ המאוחד ‪ i‬תל אביב[ תש"ם; ‪ n‬כ‪ E.,tinctir‬כ‪ ad.1· tr‬כ‪Philip Friedman, Rr‬‬
‫)‪ (; Philadelphia: Jewish Publication Society, 1980‬על מושגים נוספים ביידיש שעלו בשנים‬
‫הראשונות ראו ‪ kusch, Collec:t and Rec·c;1-d' Jewi.1·/1 Holocaust Doc1imentation in‬כ‪Laura Jc‬‬
‫‪ rd: Oxford University Press, 2012), p. 223, note 2‬כ‪ pe (Oxft‬כ‪( tv.·ar Eurr‬כ‪. Ea1·zy P~.‬‬
‫על השימושים במילה באנגלית מאז המאה השש‪-‬עשרה והתקבלותו לציון השואה משנות‬ ‫‪11‬‬
‫החמישים ואילך ראו את המאמר המקיף '‪ n Petrie, "The Secular Word 'HOLOCAUST :‬כ‪ll‬‬

‫‪73‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪32‬‬

‫דן מכמן‬

‫בעקבות הסרט דב·חתחודח שראה‬ ‫• ‪12‬‬ ‫הקרנת סדרת הטלוויזיה בשם זה בשנת ‪1978‬‬
‫התפשט המושג העברי "שואה"‬ ‫‪13‬‬ ‫) ‪ (1985‬של הבמאי היחרדי‪-‬צדפתי קלוד לנצמ~ד‬
‫גם הוא בעולם‪ ,‬במיוחד בתחומי התרבות הצרפתית והגרמנית‪ ,‬אך גם מעבד לכך‪.‬‬
‫ברוסית נהגו יהודים במשך תקופח ארוכה להשתמש במושג "קטסטרופה"‪ ,‬שהוא‬
‫מקבילה של "שואה" מבחינת המשמעות )אך נכנס לשימוש שלא בהשפעתה( ואילו‬
‫בשמות‬ ‫בשנים האחרונות השתרש גם בה המושג "חולוקוסט" )או "חולוקוסט"( ‪-‬‬
‫מוסדות‪ ,‬בכינוסים ובספרים _ ולעתים גם המושג "שואח"‪ 14 .‬הצרדה "הולוקאוסט"‬
‫)‪ (Holokauszt‬משמשת כיום בהונגרית‪ ,‬שבה לא חייתה כמעט התייחסות ציבורית‬
‫משמעותית לגודל היהודים במלחמת העולם השנייה עד לאחרונה‪ .‬בפולנית מתבסס‬
‫וחולך המושג ‪ ,Zaglada Zyd6w‬שמשמעותו‪ :‬האסון היהודי‪ 15 .‬בהשפעת העולם הדובר‬
‫אנגלית מופיע גם המונח "חולוקוסט"‪ .‬בערבית‪ ,‬שבה הדיון על השואה נמצא עדיין‬
‫בחיתוליו‪ ,‬משמשים לפי שעה "הולוכוסת" )באתר האינטרנט של יד ושם(‪" ,‬מחדקה"‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫ו"כאדת'ח" )שפירושה‪ :‬אסון גדול‪ ,‬שואה(‪.‬‬
‫דיברי המושגים‪ ,‬התמורות בתפוצתם של כמה מחם לאודך הזמן ואף התחרות‬
‫ביניהם אינם מקריים אלא תוצאה של תהליכים שונים בעיצובו ובהתהוותו של‬
‫זיכרון השואה‪ ,‬שהושפעו מגודמים שונים בתרבות הפופולרית ומפרשנויות ומהבנות‬
‫משתנות של האירועים‪ .‬יש להדגיש שאף לא אחד מהמושגים שהזכרנו לא נטבע‬
‫בידי היסטוריון לצורך מחקרו; המושגים השונים צמחו ועלו כולם מתוך שיח ציבורי‬
‫במקומות שונים‪ .‬יתדה מזו‪ ,‬מהמושגים האלח כשלעצמם אי·אפשד ללמוד כלל ועיקר‬
‫על אופיו ועל תוכנו של האירוע ההיסטורי שחם מציינים‪ :‬המשתמשים בחם מניחים‬
‫במובלע שהשומע כבד יודע במה מדובר; מבחינת מובנם הפשוט )אסון‪ ,‬קרבן‪ ,‬חורבן(‬
‫רבים אחדים‪ .‬עובדה‬ ‫אפשר חיה אפוא להחילם על אירועים ‪ -‬אסונות או חורבנות ‪-‬‬
‫זו הביאה בשנת ‪ 1988‬את ההיסטוריון היחרדי‪-‬אמריקני אדנו מאייד לטבוע מונח חדש‪,‬‬

‫‪Scholarly Sacralization, Twentieth Century Meanings," http://www.berkeleyinternet .‬‬

‫‪ .com/holocaust /‬תנופה גדולה קיבל המונח בעקבות פרסום ספרר של אלי ריזל לילה באנגלית‬
‫) ‪ (; 1960‬במברא שכתב לספר זה השתמש הרגה הדעות הקתולי הצרפתי פרנסראה מרריאק במילה‬
‫‪" holocaust‬ב)‪ h‬קטנה(‪.‬‬

‫‪ 12‬ה‪ Q‬דרה התבססה על ספרר של ג'רלד גריך בעל השם הזהה ‪Gerald Green, Holocaust (New‬‬
‫)‪.York: Bantam , 1978‬‬
‫‪Claude Lanzmann, Shoah (Paris: Editions Fayard , 1985 ) 13‬‬
‫‪Ilya Altman, "La memoralisation de la Shoah en Union Sovietique: historique, actualite , 14‬‬
‫‪ ah dans· le‬כ( ‪·e de la Sh‬ז ‪perspectives," in Frani;oise Ouzan and Dan Michman, De la memoi‬‬
‫‪monde j11if'( Paris: CNRS Editions, 2008), pp . 85-117‬‬
‫‪ 15‬דאו למשל את שמו ופרסומיו של המרכז הפולני לחקר השואה באקדמיה הלאומית הפולנית‬
‫למדעים‪.Centrum Badan nad Zaglada Zyd6w :‬‬
‫‪ 16‬דאו ספד הלימוד כאריחה "שואה"‪ ,‬המזכירות הפדגוגית של משדד החינוך ומכון מורשת‪ ,‬גבעת‬
‫חביבה‪ ,‬תל אביב ‪. 2011‬‬

‫‪74‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪33‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גודל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫‪11‬‬ ‫‪) Judeocide‬כלומד "רצח היהודים"(‪ ,‬אשד לדעתו מייצג את מהרת האירוע כראוי‪.‬‬
‫מונח זה בא לשלב את אשד קדה ליהודים בתופעה הדחנה יותר של "רציחות עם"‪.‬‬
‫כשלעצמו הוא מושג שחידש ב ‪ 1943-‬המשפטן‬ ‫מושג זה של רצח עם ‪- genocide -‬‬
‫היהודי‪-‬פולני רפאל למקיז שהגיע שנתיים לפני כן לאדצרת·הבדית‪ .‬הרעיון הבסיסי‬
‫לטביעת מונח חדש לרצח של קולקטיבים צמח אצל למקיז ערד ב ‪ , 1933-‬והרצח ההמוני‬
‫שביצעו הטורקים בארמנים בשנת ‪ 1915‬היה נקודת מוצא לכך‪ .‬חוויותיו האישיות‬
‫‪18‬‬ ‫והידיעות שהגיעו אליו ברבד גודל יהודי אירופה האיצו את גיבוש רעיונותיו‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫ואולם‪ ,‬המושג "ג'רדיארסייד" שחידש אדנו מאייד לא נקלט כמעט בשיח המחקדי‪,‬‬
‫וערד פחות מכך בשיח הציבורי‪ .‬יש לכך סיברת טובות‪ :‬דנים דואים בשואה לא דק‬
‫מאבק רחב ומקיף נגד‬ ‫פרשת רצח היהודים "בלבד"‪ ,‬כי אם הדנה יותר מזה ‪-‬‬
‫"היהדות"‪ ,‬גם במישור התרבותי‪ .‬לערמת זאת אחדים סבורים כי יש לכלול במושג‬
‫קבוצות נוספות של נרדפי הנאצים‪ ,‬ובהן צוענים‪ ,‬בעלי מרם‪ ,‬מפגרים‪ ,‬הומוסקסואלים‪,‬‬
‫רעוד קבוצות אחדות‪ .‬גישה אחרונה זר לא התקבלה בדדך כלל בשיח בעברית ובעולם‬
‫מכל מקרם‪ ,‬מתבדר שהמושגים העמומים מבחינת מטענם הסמנטי _שראה‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫היהרדי‪.‬‬
‫היעדר המחריבות‬‫חורבן‪ ,‬כיליון‪ ,‬קטסטרופה ‪ -‬נוחים יותר לשימוש‪ .‬הסיבה לכך ‪-‬‬
‫להגדרה חד‪-‬משמעית של משמערת האירוע ‪ -‬הדי דק כך אפשר לקיים שדה שיח‬
‫רחב שבר המשתתפים חלוקים ביניהם על היבטים שונים תוך כדי הסכמה רחבה על‬
‫שורה של אירועים והגדרות משנה‪.‬‬

‫המחלוקות ברבד תיחום האירוע ומשמערתו‬

‫מעבד לסוגיית השם הראוי לאירוע‪ ,‬יש בין החוקרים והפרשנים חילוקי דעות באשד‬
‫למהות האירוע‪ ,‬וכתוצאה מכך גם באשד לתיחום הכרונולוגי שלו‪ .‬יש התוחמים‬

‫‪Arno Mayer, Why Did the Heavens Not Darken? The Final Solution in History (New 17‬‬
‫)‪York: Pantheon Books , 1988‬‬
‫‪Raphael Lemkin, Axis Rule in Occupied Europe: Laws of Occupation, Analysis of 18‬‬
‫‪Government, Proposals for Redress (Washington DC: Carnegie Endowment for‬‬
‫‪ .International Peace, 1944), especially p. 79‬הספרות על למקין רעל ג'נוסייד היא רחבה‪,‬‬
‫ובשנים האחרונות היא מתרחבת והולכת בקצב מהיר‪ ,‬ותקצר כאן הידיעה מלפרטה‪ .‬לשני ספרי‬
‫שימוש מקיפים ומרעילים ראו ‪Israel W. Cherny, ed., Encyclopedia of Genocide (Santa‬‬
‫‪Barbara: ABC CLIO, 1999); Donald Bloxham and A. Dirk Moses, eds., The Oxford‬‬
‫) ‪ c·ide St11clie.1 (Ne\v York: Oxtord University Press , 2010‬כ‪fGenc‬ג‪.Han(lbook c‬‬
‫אך לא הציבור‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 19‬יש יוצאים מן הכלל מפתיעים כעניין זה‪ .‬למשל‪ ,‬כבלגיה מרכים חוקרי השואה‬
‫להשתמש כמושג זה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היהודי‬
‫‪ 20‬לניתוח גישות שונות ראו דן מכמן‪ ,‬השואה וחקרה‪ :‬המשגה‪ ,‬מינוח וסוגיות יסוד‪ ,‬מורשת‪,‬‬
‫בית לוחמי הגטאות ויד ושם‪ ,‬תל אביב תשנ"ח‪ ,‬עמי ‪ ;41-13‬הנ"ל‪" ,‬המשגת 'השראה' בעיני‬
‫דילמות ישנות‪ ,‬ניסיונות חדשים"‪ ,‬ילקוט מורשת עג )ניסן‬ ‫ה‪-‬ס ‪:9‬‬ ‫היסטוריונים של שנות‬
‫‪. 27-9‬‬ ‫תשס"כ(‪ ,‬עמ'‬

‫‪75‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪34‬‬

‫דן מכמן‬

‫וכוללים‬ ‫הנאצי ) ‪(, 1945-1933‬‬ ‫את "תקופת השואה" על·פי שנות קיומו של המשטר‬
‫בה את כלל רדיפות היהודים או לפחות את הרדיפות המסודרות שביצע המנגנון‬
‫יש התוחמים אותה לפי שנות מלחמת העולם‬ ‫‪21‬‬ ‫הביורוקרטי של גרמניה הנאצית;‬
‫וביסוד הגדרה זו מצויות לא רק המלחמה הכוללת כהקשר‬ ‫השנייה ) ‪(, 1945-1939‬‬
‫הכרחי להידרדרות מצב היהודים‪ ,‬אלא גם כניסתו של הקיבוץ היהודי הגדול ביותר‬
‫תחת עול הכיבוש חגרמני·נאצי‪ .‬אלח התיחומים‬ ‫באותן שנים ‪ -‬יהדות פולין ‪-‬‬
‫הידועים ביותר‪ ,‬אך יש גם ההיסטוריונים התופסים תחומי זמן אחרים בתוך התקופה‬

‫ויש המרחיבים‬ ‫‪(, 1945-1942‬‬ ‫או אף‬ ‫) ‪1945-1941 , 1945-1938 , 1945-1935‬‬ ‫הנאצית‬

‫את תחילתה של "תקופת השואה" למועדים שלפני ‪) 1933‬כגון ‪ ,1870 , 1919‬ואף‬

‫הסיבות לקביעת התיחומים‬ ‫‪(. 1948‬‬ ‫‪ !( 1789‬ואת סופה מציינים אחרי ‪) 1945‬כגון‬
‫השונים האלה נעוצות באופן ההבנה של האירוע‪ :‬האם מדובר "דק" במבצע הרצח‬
‫השיטתי והמקיף של היהודים )שהתחיל ב· ‪ (1942/1941‬או גם ברדיפות שקדמו‬
‫הפגיעות בקיום הכלכלי והתרבותי של היהודים? האם הלוז של רצח היהודים‬ ‫לכך ‪-‬‬
‫הוא מניע אנטישמי או גזעני )והאנטישמיות היא רכיב אחד בתוכו בלבד(‪ ,‬מודרני או‬
‫מבחינת התיחום הגאוגרפי יש חשיבות‬ ‫וכחנח‪22 .‬‬ ‫מסורתי? ויש עוד אפשרויות כחנה‬

‫לשאלה מה חרא הלוז המהותי של אירוע השואה‪ :‬התיחום המצמצם את האירוע‬

‫לרצח השיטתי שביצעה גרמניה מוציא מכלל "השואה" גם רדיפות של קהילות‬
‫יהודיות שלא נכללו בתכניות "הפתרון הסופי" שהתממשו מבחינה כרונולוגית‬
‫באותו הזמן‪.‬‬

‫יש‬ ‫על רקע שני ההיבטים האלח ‪ -‬המונח לציון האירוע ומה בדיוק הוא מציין ‪-‬‬
‫להדגיש כי לא בכל הארצות צמחה תביעה יהודית למונח מייחד‪ .‬בבדית·חמועצות‪,‬‬
‫ח"קטסטרופח" הייתה חלק אינטגרלי של סיפור "המלחמה הפטריוטית הגדולה"‬
‫בהולנד‪ ,‬עד לשנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬דובר תמיד )וחירם‬ ‫) ‪(. 1945-1941‬‬
‫חיות שהולנד לא‬ ‫) ‪(. de oorlog‬‬ ‫עדיין באופן חלקי( על גודל היהודים ב"חמלחמח"‬
‫חייתה מעודנת במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ומאז חמאה חשש·עשדה חוותה דק‬
‫קרבות הקשורים למושבותיה ולא לשטחה האירופי‪" ,‬מלחמה" של ממש חייתה‬
‫תקופת הכיבוש הגרמני‪ .‬בצדפת ובבלגיה‪ ,‬שהשתתפו‬ ‫‪-‬‬ ‫בעיני ההולנדים רק אחת‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬המושג שרווח בעשרות חשכים הראשונות שלאחד ‪1945‬‬
‫משמע‪ ,‬היהודים‬ ‫) ‪(. la deuxieme guerre mondiale‬‬ ‫חיה "מלחמת העולם השנייה"‬
‫השתמשו במושג ששימש גם את הלא·יהודים לציון התקופה‪ ,‬הלוא היא תקופת‬

‫‪ 21‬כך למשל‪ ,‬שאול פרידלנדד‪ ,‬גרמניה הנאצית והיהודים ‪ : 1939-1933‬שנות הרדיפות‪ ,‬עם עובד‪,‬‬
‫תל אביב תשנ"ח; הנ"ל‪ ,‬שנות ההשמדה‪ :‬גרמניה הנאצית והיהודים ‪ ,1945-1939‬עם עובד ויד‬
‫רשם‪ ,‬תל אביב תשס"ח; דארל הילבדג‪ ,‬חורבן יהודי אירופה‪ ,‬יד רשם ואוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫ירושלים תשע"ג‪.‬‬
‫‪ 22‬על התיקופים והאבחנות האלה ראו אצל מכמן‪ ,‬השראה וחקרה‪ ,‬שם; מכמן‪" ,‬המשגת‬
‫'השראה'"‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪35‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גודל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫הכיבוש הגרמני‪ .‬כאמוד‪ ,‬המושגים "הולוקוסט" ו"שואה" נכנסו לשימוש במדינות‬

‫אלה דק בשנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬וביתד שאת מאז שנות התשעים של‬
‫אותה המאה‪.‬‬

‫שאלת "השראה" בצפרן אפריקה‪ :‬התפיסה העצמית והמחקרית‬

‫לנוכח הדברים שנאמדו לעיל לא ייפלא כי הן בספרות הזיכרונות של יהודי צפון‬

‫שנכתבה דובה ככולה בצרפתית )ומיעוטה‬ ‫אפריקה והן בספרות המחקר עליהם ‪-‬‬
‫בשפה זו‪" :‬מלחמת העולם השנייה"‪ ,‬או‬ ‫באיטלקית( ‪ -‬דווח המושג שהיה מקובל‬
‫או במושגים ספציפיים יותר כגון‬ ‫כיבוש(‪23 ,‬‬ ‫במושגים מרמזים כ"המגף" )המסמל‬
‫לכך נתלוותה ההנדה של‬ ‫‪25‬‬ ‫או "כיבוש"‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫"צלב הקרס" לציון גרמניה הנאצית‪,‬‬
‫כותבים דנים מארצות אלה עצמן‪ ,‬כי גודלם של יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם‬
‫השנייה‪ ,‬גם מי שהיו תחת שלטון גרמני )כגון יהודי תוניסיה ולוב(‪ ,‬היה שונה מאוד‬
‫מזה של יהודי אירופה‪ .‬מנקודת הראות של אותם כותבים‪ ,‬גודלם הקיבוצי של יהודי‬
‫צפון אפריקה היה חלק מההתרחשות של מלחמת העולם השנייה בארצות אלה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בתוך החוויה הכללית של מלחמת העולם השנייה היה גודלם של היהודים‬
‫אירופים‬ ‫‪-‬‬ ‫לעתים קרובות שונה‪ ,‬ייחודי ואף חמוד מגודלם של התושבים האחדים‬
‫באותן ארצות‪ .‬כך הדבר לגבי החקיקה האנטי·יהודית של וישי‪ ,‬לגבי‬ ‫‪-‬‬ ‫ומוסלמים‬
‫יחסה של איטליה הפשיסטית ליהודים )שנע בין אידאולוגיה לאינטרסים( ובוודאי‬
‫לגבי הפעילות האנטי·יהודית של הגרמנים בתוניסיה ובלוב‪ .‬אך הוא היה קיצוני‬
‫פחות מהיחס ליהודים באירופה‪ ,‬ודבר זה היה ידוע‪ ,‬כי ידיעות על המתרחש שם‬
‫‪26‬‬ ‫הגיעו ליהודי צפון אפריקה‪ ,‬גם אם במקוטע ובאיחוד‪.‬‬
‫ההבנה העצמית הזאת באה לידי ביטוי גם בהיסטוריוגרפיה האקדמית‪ ,‬והדוגמה‬
‫הטובה ביותר לכך היא הספד המקיף והמוסמך ביותר על תולדות יהודי צפון אפריקה‬
‫באותה תקופה‪ ,‬יהודי צפרן אפריקה במלחמת העולם השנייה‪ ,‬מאת מיכאל אביטבול‪.‬‬
‫אביטבול הוא חוקר ישראלי‪ ,‬מודע היטב למושג "השואה" שדווח בישראל‪ ,‬ואף·על·‬
‫לא בכותרת הספד ולא בתוכו‪ ,‬לא במהדורה‬ ‫‪-‬‬ ‫פי·כן העדיף לא להשתמש במושג זה‬
‫הצרפתית שיצאה בשנת ‪ , 1983‬ולא במהדורה העברית המורחבת‪ ,‬שיצאה לאוד‬

‫‪Paul Ghez, Six mois sous la botte (Tunis: S.A.P.I., 1943; reedition: Paris: Le Manuscrit, 23‬‬
‫)‪2009‬‬
‫‪mmee: Recit d'11ne .1·eri•it11de (Tunis: Artyp<), 1944: 24‬ו‪i:r: gc‬כ‪ilej(1une et c·rr‬כ‪Robert Bt)rgel, Etr‬‬
‫)‪reedition: Paris: Le Manuscrit, 2007‬‬
‫‪Jacques Sabil\c, Le.1· juifi· cie T11ni.~ie‬‬ ‫·‪1r.1‬כ‪.1r‬‬‫‪Vic·h,i• el l 'occ·irpation (Paris: Centre de 25‬‬
‫)‪poraine. 1954‬ר‪Documentatit)n Juive Conten‬‬
‫‪ 26‬ואד לשמל תא ונמוי לש טנמלק ‪,‬ידוה שוביכ היסינות לע ידי תואבצ ‪,‬דיצה ‪ 20‬רבמבונב‬
‫‪ 7-1942‬יאמב ‪ ,1943‬ןרכמ קחצי יבצ‪-‬ןב דיו ‪,‬םשו םילשורי ‪.‬ג"עשת‬

‫‪77‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪36‬‬

‫דן מכמן‬

‫כ ‪ . 1986-‬כמהדודה הצרפתית הוא השתמש כביטוי "תחת וישי"‪ ,‬אף·על·פי שהפרק‬

‫השביעי דן כשלטון הגרמני‪ ,‬וכמהדודה העברית העדיף את המינוח "מלחמת העולם‬
‫השנייה"‪ .‬כמהדודה המחודשת כצרפתית משנת ‪ 2008‬חזר אכיטכול לשם המקורי‪:‬‬
‫הוא אף מדגיש שם‪ ,‬דווקא כפתח הדיון על גודל‬ ‫‪27‬‬ ‫"יהודי צפון אפריקה תחת וישי"‪.‬‬
‫יהודי תוניסיה כימי הכיבוש הגרמני‪ ,‬כי אי·אפשד להשוות כשום אופן את גודלם‬
‫של אלה לזה של יהודי אירופה‪" :‬אין כמעט דמיון כין מצבם של יהודי תוניסיה כימי‬
‫‪28‬‬ ‫כיבוש גרמניה לכין הקורות את יהודי אירופה כשעת 'הפתרון הסופי'"·‬
‫ואולם‪ ,‬עם התפתחות העיסוק כשואה כעולם המערבי והפיכת השואה לנושא‬
‫תרבותי מרכזי‪ ,‬כייחוד מאז שנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬ועם התרחבות‬
‫השימוש כמושג "שואה"‪ ,‬החלו להישמע קולות שתבעו להכליל כמסגרת "השואה"‬
‫את גודלם של כל יהודי צפון אפריקה הצרפתית‪ ,‬אפילו ללא הבחנה כין הארצות‬
‫‪-‬‬ ‫וכמיוחד כישראל‬ ‫‪-‬‬ ‫השונות‪ .‬אין להתעלם מכך שמכחינה ציבורית כעולם היהודי‬
‫השתייכותה של קהילה לאירוע המרכזי של ההיסטוריה היהודית כדודות האחרונים‬
‫היא בעלת חשיבות תודעתית עמוקה‪ .‬יתדה מזו‪ ,‬על כך נוסף היבט חומדי‪ :‬הגדרתו‬
‫של אדם כ"ניצול שואה" הפכה להיות חשוכה לשם קבלת פיצויים וגמלאות; אך‬
‫נדאה לי שפן זה אינו הדומיננטי כתביעה כשלעצמה להכליל כשואה את גודל יהודי‬
‫צפון אפריקה‪.‬‬

‫עניינית‪ ,‬האם יש לתביעה זו על מה להתבסס? התשובה מחזירה אותנו לדיון‬

‫האם היא מושג נרדף פחות או יותר למונח הנאצי‬ ‫‪-‬‬ ‫דלעיל‪ :‬הגדרת תיקוף השואה‬
‫"הפתרון הסופי של שאלת היהודים"‪ ,‬או האם היא כוללת את כל רדיפות היהודים על·‬
‫ידי גרמניה הנאצית ועל·ידי שותפיה האנטישמיים‪ ,‬וכהם איטליה הפשיסטית )כטרם‬
‫ככשה גרמניה את איטליה כ ‪ (1943-‬וכן משטר וישי? כאן יש לשים לכ לכך שהמונח‬
‫"השואה" משמש כישראל שלא כמו כעולם‪ .‬כישראל‪ ,‬ולפחות כקו שהנחה את פעילות‬
‫יד ושם‪ ,‬תחילתה של השואה היא עם עליית הנאצים לשלטון כשנת ‪ ,1933‬זמן דב‬
‫לפני התגבשות רעיון הרצח‪ .‬וכך המדיניות האנטי·יהודית כשנות השלושים נתפסת‬
‫כחלק אינטגרלי של השואה‪ .‬עם זאת לאודך השנים ניכרה כיד ושם התלבטות לגבי‬
‫צפון אפריקה‪ :‬מחד גיסא הוציא מוסד זה לאוד את הספד המקיף כיותר שפורסם עד‬
‫היום על יהודי תוניסיה ולוב כימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כחלק מהמפעל הגדול של‬

‫‪ 11.1· Vic-h_,· (Paris: G.-P. Maison11et1\·e et 27‬כ‪ 1-d ~. 1‬כ‪Michel Abitbol. Le.1· J11ij.v cl'Afriq11e d11 1V1‬‬
‫) ‪ ;Larose , 1983‬מיכאל אביטבול‪ ,‬יהודי צפון·אפדיקה במלחמת העולם השנייה‪ ,‬מכון יצחק‬
‫בן‪-‬צבי‪ ,‬ירושלים תשמ"ו; ‪_v ( Paris :‬ו ‪ 11 ~ Vicl‬כ‪ rcl ~ 1‬כ‪Michel Abitbol, Le.1· J11if~ cl'Afriq11e clu .Nr‬‬
‫) ‪. Ri\·e11eu\e c:ditior1s , 2008‬‬
‫‪ 28‬אביטבול‪ ,‬יהודי צפון‪-‬אפריקה במלחמת העולם השנייה‪ ,‬עמ' ‪ . 115‬עוד בשנת ‪ 2008‬הוקדשה‬
‫חוברת מיוחדת של כתב העת פעמים )כרך ‪ (115-114‬ל"יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם‬
‫השנייה" ולא "בשואה"; גם המאמרים והתיעוד המובאים בחוברת נקטו מינוח זה‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪37‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גודל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫מאידך גיסא‪ ,‬לא‬ ‫‪29‬‬ ‫פנקס הקהילות;‬ ‫_‬ ‫הנצחת ההיסטוריה של קהילות ישראל שנחרבו‬
‫הייתה התייחסות נרחבת ועקבית לגורלן של קהילות יהודי אלג'יריה ומרוקו‪ .‬אפשר‬
‫לשער שעובדת נגיעת ידם של הגרמנים ישירות בתוניסיה ובלוב הכריעה כאן את‬
‫הכף‪ ,‬ועל·פי תפיסה זו יש לראות את הקהילות האלה כנכללות בשואה‪ .‬גם מבחינת‬
‫ואולם בשיח שמחוץ‬ ‫‪30‬‬ ‫השיח הציבורי על השואה יש בהיבט זה מקום להכללה כזאת‪.‬‬
‫לישראל נתפסת השואה בדרך כלל בגבולות צרים יותר' ועל כן גורל יהודי צפון‬
‫אפריקה אינו נתפס כחלק מאירוע השואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקהילת יהודי צרפת‪ ,‬ובייחוד‬
‫בפעילות הציבורית של מוסד הזיכרון והתיעוד המרכזי לשואה במדינה זו‪ ,‬ה"ממודיאל‬
‫אפשר לראות בשני העשורים האחרונים‬ ‫רה לה שואה" )‪(, Memorial de la Shoah‬‬
‫נטייה גוברת והולכת לעסוק גם בגורלם של יהודי צפון אפריקה‪ ,‬ובמיוחד של תוניסיה;‬
‫‪31‬‬ ‫מבחינה זו הולכת אפוא ומתקבלת הכללתו בתפיסת השואה גם בצרפת‪.‬‬
‫שאלת ההכללה במושג "השואה" תלויה אפוא בשאלת הגדרת מהותה של השואה‪,‬‬
‫ולעניין זה השלכה לא רק על הכללתן של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה‪ ,‬כי אם‬
‫‪32‬‬ ‫גם על הכללת גורל יהודי גרמניה בשנות השלושים של המאה העשרים‪.‬‬

‫ב‪ .‬האם נכללו יהודי צפון אפריקה בתכנון המעשי של‬

‫"הפתרון הסופי של שאלת היהודים"?‬
‫שאלה אחרת עולה מניתוח החומר התיעודי המצוי בידינו‪ ,‬והיא אינה שאלה‬
‫קונספטואלית הנוגעת למינוח‪ :‬עד כמה נכללו יהודי צפון אפריקה בתכניות המעשיות‬

‫‪ 29‬עידית אבדמסקי כליי )עודנת(‪ ,‬פנקס הקהילות‪ :‬לרב ותוניסיה‪ ,‬יד רשם‪ ,‬ירושלים תשנ"ז;‬
‫מהדודה שנייה‪ :‬תשנ"ח; מהדודה שלישית ומתוקנת‪ :‬תשס"ח‪ .‬בניסוחים עדינים המופיעים נדנדי‬
‫ההקדמה לספר‪ ,‬מאת העורכת ומאת מרדיס דומני ויצחק אבדהמי שסייעו בכתיבה‪ ,‬אפשר למצוא‬
‫ביטויים להתלבטויות המוסדיות והמעשיות של הכללת קהילות יהודי תוניסיה ולרב במפעל‬
‫מקיף זה על השראה‪ .‬יש לציין כי מפעל זה תוכנן עם הקמת יד רשם באמצע המאה העשרים‪,‬‬
‫ומבחינה זר אין כדך זה בגדד מתן מענה לדרישות של סוף המאה‪.‬‬
‫‪ 30‬על הדירן בישראל דאו אצל יבלרנקה‪ ,‬הרחק מהמסילה‪.‬‬
‫‪ 31‬על כך מצביעות תכניות ) ‪ (programmes‬האירועים החצי·שנתירת של ה"ממרדיאל" שהתפרסמו‬
‫לאודך העשור האחרון; לפעילות השוטפת דאו באתר‪/ http://www.memorialdelashoah.org / :‬‬
‫‪.index.php/fr‬‬
‫‪ 32‬יוצאי גרמניה בישראל ביקדו קשות את נוסח תפילת ה"יזכוד" לשואה במחזורי התפילה רינת‬
‫ישראל‪ ,‬הנפוצים מאוד במגזר הדתי·לארמי; נוסח זה מדבר על "כל הנשמות של קהילות בית‬
‫ישראל בגולת אירופה שהועלו על מוקד בשנות השואה ת"ש‪-‬תש"ה"‪ ,‬דהיינו מספטמבר ‪1939‬‬
‫ועד מאי ‪ . 1945‬לפיכך‪ ,‬נוסח זה מדיד אותם יהודי גרמניה שנרצחו לפני תחילת מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬דאו מחזור רינת ישראל לשבועות‪ ,‬נוסח ספרד‪ ,‬עדרך ומסודר ומבואר בידי שלמה טל‪,‬‬
‫מורשת‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪. 191‬‬

‫‪79‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪38‬‬

‫דן מכמן‬

‫ל"פתדון הסופי של שאלת היהודים"‪ ,‬דהיינו למדיניות ההשמדה שהתפתחה מאז‬

‫מה עמדת ההיסטוריוגרפיה בעניין זה עד כה?‬ ‫‪?1941‬‬ ‫שנת‬

‫ההיסטוריוגרפיה של "הפתרון הסופי"‬

‫ראשית‪ ,‬יש לומד כי בחקר יסודותיו‪ ,‬התפתחותו והתגבשותו של מבצע הרצח‬

‫הכולל של היהודים‪ ,‬שהוקדש לו מאמץ נרחב ביותר בעשרות השנים האחרונות‪,‬‬
‫הגיעו החוקרים בעשור האחרון להסכמה רחבה לגבי נקודות עקרוניות אחדות‪,‬‬
‫גם אם נותרו ויכוחים בנוגע לפרטים רבים‪ .‬בניגוד לתפיסות המחקריות שהוצעו‬
‫בשלבי המחקר הראשונים שלאחד תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ההסכמה הבסיסית‬
‫והחשובה ביותר היא כי מבצע הרצח לא התפתח על·פי תכנון מסודר אלא בהדרגה‪,‬‬
‫תחילה היו ההכנות לקראת פלישה לברית‪-‬המועצות‬ ‫‪33‬‬ ‫ותוך התרחבות מתמדת‪.‬‬
‫אט·אט התגבשה הדאייה שהייתה מבוססת על רכיבים שונים‬ ‫‪(; 1940‬‬ ‫)שהחלו בקיץ‬
‫בהשקפת עולמו של היטלר עוד משלהי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כי המלחמה הזאת‬
‫)"מבצע בדבדוסה"( אינה עוד מלחמה על שטחים או על השפעה אלא יש לה ממדים‬
‫אידאולוגיים‪ :‬בדית‪-‬המועצות סימלה את מעוז ה"יודיאו·בולשוויזם"‪ .‬לכן לקראת‬
‫האיינזצגדופן של‬ ‫מלחמה זו פותחו היחידות הלוחמות האידאולוגיות המיוחדות ‪-‬‬
‫שידות הביטחון (ד"ס) של הס"ס‪ .‬כבד בשבועות הראשונים של מבצע בדבדוסה‪,‬‬
‫שתחילתו ב ‪ 22-‬ביוני ‪ ,1941‬הלך והתבסס נוהל לחיסולים בהיקף נרחב של "יריבים‬
‫פוליטיים" או של מי שנחשדו בכ‪,‬ך ובהם יהודים‪ ,‬גברים בעיקר‪ .‬באמצע יולי ‪, 1941‬‬
‫כאשד ההצלחות הצבאיות של הגרמנים תכפו‪ ,‬ככל הנראה נתן היטלר למקורביו‪,‬‬
‫ובראשם הימלד‪ ,‬את ההנחיה להחריף את העימות עם יהודים ולבדוק אפשרות‬
‫לפעולה מקיפה נגדם‪ .‬הנחיה זו הובילה למסמך מיום ‪ 31‬ביולי ‪ ,1941‬שבו הסמיך‬
‫גדינג רשמית את היידדיך לבדוק אפשרות לביצוע "פתרון כולל" )‪(Gesamtlosung‬‬
‫מדוחות של האיינזצגדופן וממקורות אחדים עולה‬ ‫‪34‬‬ ‫של שאלת היהודים באידופה‪.‬‬
‫שלקראת אמצע אוגוסט ‪ 1941‬כבד ניכר שינוי בממדי הרציחות ובשיטתיות שבה‬

‫‪ 33‬לסיכומים של התפיסות הדומיננטיות כיום ראו כריסטרפר ‪ ,,‬ברארנינג‪ ,‬הדרך אל הפתררז הסופי‪:‬‬
‫התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים‪ ,‬ספטמבר ‪ -1939‬מרס ‪ , 1942‬יד רשם‪ ,‬ירושלים‬
‫תשס"ד; שאול פרידלנדר‪ ,‬שברת ההשמדה; איאן קרשו‪ ,‬הנוערת גורליות‪ :‬עשר ההחלטות‬
‫ששיבר את העולם‪ ,1941-1940 ,‬עם עוב‪,‬ד תל אביב תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪Dan Michman , ;485-447‬‬
‫‪ Qucstion,' its Emergcncc and lmplcmcntation: The‬ו‪ e Jewisl‬ו‪ e 'Final Solution to tl‬ו‪" Tl‬‬
‫‪ in‬ו‪ and its Implications for Other Issucs in Holocaust Researcl",‬ו‪State of Rcscarcl‬‬
‫‪ loca11,,t Hi.,tc1riograph.v: A Je;1·i.,h Pe,·.,pec·tive - Cc1nc·ept11alizatio11.,, Termi11olog,'}.‬כ‪H1‬‬
‫; ‪,· 11e,1· (London: Vallentine Mitchell, 2003), pp . 91-126‬י‪App1·oac·he1· 11n1i f'11n1ia1ne11tal l .1‬‬
‫‪ rd :‬ו‪ the Jew., (Oxft‬כ‪ n a11d Murde1 · 1'/‬כ‪ loc:au,1t: Tl1e Nazi Per.,ec·uti1‬כ‪Peter Longerich, H1‬‬
‫‪. Oxford Univcrsity Prcss, 2()1()), pp . 257-421‬‬
‫את המסמך ניסח למעשה היידרי‪,‬ך שהגיש אותר לחתימת גרינג‪ .‬תצלום שלו מרכא בתרך‬ ‫‪34‬‬

‫‪80‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪39‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גודל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫בוצעו‪ .‬מאותה העת נרצחו גברים ונשים בהמוניהם וטוהרו אזורים שלמים; גם מספרי‬
‫הנרצחים היהודים המצויים בדוחות האיינזצגרופן מאמירים‪ .‬אחד משיאי תקופה זו‬

‫הוא הטבח בכאבי יאר שליד קייב )ב ‪ 30-29-‬בספטמבר ‪ (, 1941‬שבו נרצחו ‪33,771‬‬
‫יהודים‪ .‬עוד באותו חודש עלו התכניות הראשונות להקמת מחנה ההשמדה הראשון‬
‫בחלמנו‪ ,‬והתחיל תכנון גירושם של יהודי גרמניה תוך החרפת המדיניות כלפיהם‪.‬‬
‫בינתיים התרחבו והלכו הרציחות ברחבי ברית‪-‬המועצות הכבושה‪ .‬בנובמבר נפגש‬
‫היטלר עם המופתי הירושלמי חאג' אמין אל‪ n-‬וסייני‪ ,‬ובשיחה עמו רמז שאם כוחות‬
‫גרמניה יפרצו דרך הקווקז‪ ,‬יורחבו הפעולות נגד היהודים גם לאזורים האלה‪ .‬כבר‬
‫בפגישה שקיים היטלר עם מנהיגי מפלגה ב ‪ 12-‬בדצמבר הוא אמר לחוג רחב זה‬
‫כי "בעניין שאלת היהודים" ) ‪ (Beztiglich der Judenfrage‬הוא מתכוון "לנקות את‬
‫במחצית הראשונה של שנת ‪ 1942‬הורחב‬ ‫‪35‬‬ ‫השולחן" ) ‪.(reinen Tisch zu machen‬‬
‫רעיון חיסול היהודים והוחל גם על יתר חלקי אירופה‪ ,‬תחילה על פולין ומערב‬
‫על אזורים אחרים‪.‬‬ ‫אירופה‪ ,‬ובהמשך ‪-‬‬

‫רעידת ובזה ומשמערתה‬

‫‪-‬‬ ‫בהקשר של רצף התפתחויות זה נערכה ב ‪ 20-‬בינואר ‪ 1942‬פגישת עבודה‬

‫של קבוצת פקידים בכירים‪ ,‬נציגי משרדי‬ ‫‪-‬‬ ‫"ישיבה" ) ‪ (Besprechung‬בלשון המקור‬
‫ממשלה שונים של הרייך השלישי‪ ,‬בווילה על שפת אגם ובזה הגדול שבפאתי ברלין‪,‬‬
‫לשם דיון ב"פתרון הסופי של שאלת היהודים באירופה"‪ .‬לישיבה זו הודבק אחרי‬
‫והוא העניק לה דימוי שהוא מעבר‬ ‫‪36‬‬ ‫השואה הכינוי "ועידה" )"קונפרנץ" בגרמנית(‪,‬‬
‫לחשיבותה האמתית‪ .‬המסמך המתעד ישיבה זו‪ ,‬בניסוחו של אודלף אייכמן‪ ,‬מכונה‬
‫"פרוטקול ועידת ובזה"‪ ,‬אף שאיננו פרוטוקול הנאמן להתרחשות הדברים במפגש‬
‫בעשורים הראשונים של חקר השואה נתפס המסמך בעיני רבים כהוכחה‬ ‫‪37‬‬ ‫עצמו;‬

‫‪Villenkolonien in Wannsee 1870-1945: GrojJburgerliche Lebenswelt und Ort der‬‬

‫‪. Wannsee-Konferenz (Berlin: Haus der Wannsee-Konferenz, 2000), p . 113‬‬
‫‪ 35‬כך על·פי מה שכתב גבלס ביומנו למחרת היום‪Elke Frohlich, ed., Die Tagebucher von :‬‬
‫‪.Joseph Goebbels, part II, vol. 2 (Munich: Institut ftir Zeitgeschichte, 1996), p . 498‬‬
‫‪ 36‬במכתב מיום ‪ 19‬בינואר ‪ 1992‬לצרות אתר הזיכרון "בית רעידת ובזה"‪ ,‬תיאר הער"ד ד"ר רובוט‬
‫קמפנד )‪ (Robert Kempner‬את גילוי הפרוטוקול בעת הכנת התיעוד למשפטי "רחוב רילהלם"‬
‫נגד שדים רמנכ"לים של המשטר הנאצי בשנת ‪ . 194 7‬הוא מתאר את ההתרגשות שאחזה בר‬
‫ובעמיתיו כאשד גילו את "הפרוטוקול של הישיבה על הפתרון הסופי של שאלת היהודים מ· ‪20‬‬
‫בינואר ‪ 1942‬שנודעה לאחד מכן בכל העולם כוועידת ובזה" )‪" Wir waren aufgeregt, als wir‬‬
‫‪ein Protokoll tiber die spater als Wannseekonferenz weltbekannt gewordene Sitzung tiber‬‬
‫"‪ (; die Endlosung der Judenfrage vom 20. Januar 1942 entdeckten‬דאו צילום המכתב באתר‬
‫האינטרנט של ‪. Haus der Wannsee-Konferenz‬‬
‫‪ 37‬תצלום הפרוטוקול נדפס במקומרת רבים‪ ,‬והוא גם תודגם לשפות שרנות‪ .‬רפרודוקציה איכותית של‬

‫‪81‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪40‬‬

‫דן מכמן‬

‫מוצקה לתכנון המסודר של הפתרון הסופי‪ ,‬ואף השתרשה הטעות שבפגישה זו‬
‫התקבלה ההכרעה על הפתרון הסופי עצמו‪ .‬תפיסה מוטעית זו נפוצה עדיין מחוץ‬
‫ולא היא‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לקהיליית החוקרים‬
‫מראשית שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬ובמיוחד לאחד פתיחת אפשרויות‬
‫המחקר במזרח אירופה הקומוניסטית לשעבד‪ ,‬אבל גם עקב פנייתם של חוקרים לכיווני‬
‫מחקר חדשים‪ ,‬נשתנתה התפיסה המחקרית לגבי התפתחות המדיניות האנטי‪-‬יהודית‬
‫של הנאצים בכלל‪ ,‬ולגבי התגבשות "הפתרון הסופי" בפרט‪ .‬בשל כך גם זכה המפגש‬
‫ברונזה להערכות מחודשות‪ ,‬והתעודדו ויכוחים בין בכידי החוקרים של הפתרון הסופי‬
‫באשד למקומו המדויק בשרשרת ההתפתחויות‪ .‬היום בדוד כי לפתרון הסופי לא קדם‬
‫תהליך קבלת החלטות מסודר בהנחיית היטלר )אף כי בדוד לחלוטין כי היטלר נתן את‬
‫והיידדיך ציין זאת מפורשות‬ ‫ההנחיה לעצם היציאה לדדך למבצע חיסול היהודים ‪-‬‬
‫בפגישה ברונזה‪" :‬לאחד הסכמה מוקדמת של חפירו" ‪" nach entsprechender -‬‬
‫"‪ (. vorheriger Genehmigung durch den Ftihrer‬הפרוטוקול היה מסמך פנימי ולא‬
‫נועד להפצה בפומבי‪ .‬עצם העובדה שאין בו שימוש במושג "השמדה" ואפילו לא‬
‫ב"ידייה" או ב"חיסול" מעודדת תהיות וויכוחים‪ .‬הדבר בולט לאוד השימוש במושגים‬
‫מפורשים ובדודים בדוחות של מפקדי האיינזצגדופן בשטחי בדית‪-‬המועצות מזה‬
‫עם זאת החוקרים מסכימים שהיידדיך כינס‬ ‫מזה‪38 .‬‬ ‫ובהתבטאויות אחדות של היטלר‬
‫את הישיבה במטרה להבהיר את סמכותו העליונה בביצוע המבצע ואת חובת התיאום‬
‫בין משתתפיה‪ ,‬כולם נציגי משדדי ממשלה וגופים רלוונטיים ל"פתדון הסופי של‬
‫שאלת היהודים" ההולך ונרקם‪.‬‬

‫טבלת היהודים הכלולים ב"פתרון הסופי" לפי ארצותיהם‬

‫ב"פררטרקרל רעידת ובזה"‪ ,‬ובעיית מספרם ב"צרפת הבלתי כברשה"‪:‬‬
‫האם כלולים בכך יהודי צפרן אפריקה הצרפתית?‬

‫אחד הקטעים המוכרים ביותר מתוך מסמך זה‪ ,‬והוא החשוב לדיון בנוגע ליהודי צפון‬
‫אפריקה‪ ,‬הוא טבלת מספרי היהודים בארצות השונות שנועדו להיכלל ב"פתדון‬

‫המסמך אפשר למצוא בקטלוג שהוציא לאוד המוזאון הנמצא בבית ועידת ובזה‪Die Wannsee - :‬‬
‫‪(! g der .~ tiindigen‬כ ‪ nfe1·enz 1;nd de1· Vij/kermord an den eur()pai.~ cl1en Juden: Kata‬כ(‪K‬‬
‫‪ .Au:,·:,·tellung (Berlin: Haus der Wannsee-Konferenz, 2008), pp . 199-213‬במשפטו בירושלים‬
‫כ ‪ 1961-‬העיד אייכמן על התנהלות המפגש‪ ,‬והעיר דברים שונים ביחס ל"פרוטוקול" עצמו‪.‬‬
‫‪ 38‬לפירושים שונים של משמעות הפגישה ומקומה וכן להתמודדות עם הפירושים השונים האלה‬
‫)ולהפניות ביבליוגרפיות למתפלמסים(‪ ,‬ראו בראש וכראשונה כתוך ‪Mark Roseman. The Villa .‬‬
‫‪ 11 (London: Penguin, 2002), pp . 1-6 ,‬כ( ‪( uti‬כ! ‪the Lake, the .Meeting: Wann. ~ ee and t/1e Final S‬‬
‫‪. 55-96‬‬

‫‪82‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪41‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גורל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השבייה‬

‫הסופי של שאלת היהודים באירופה"‪ .‬הטבלה חולקה בין חטיבה ‪ ,A‬ובה ארצות‬
‫ומדינות שהיו תחת שלטון גרמני ישיר' ובין חטיבה ‪ ,B‬ובה ארצות ומדינות שהיו‬
‫בעלות ברית של גרמניה או גרורותיה‪ ,‬וכן כאלה שעדיין לא נכבשו )כגון אנגליה‪,‬‬
‫פורטוגל‪ ,‬שוודיה ושווייץ(‪ .‬בחטיבה הראשונה מוזכרת צרפת על שני חלקיה‪" :‬השטח‬
‫הכבוש" שבידי גרמניה ובו ‪ 165,000‬יהודים ו"השטח הלא·כבוש"‪ ,‬כלומר צרפת של‬
‫יהודים‪39 .‬‬ ‫וישי‪ ,‬עם ‪700,000‬‬
‫המספר ‪ 700,000‬הוא נתון מוגזם בעליל לגבי מספר היהודים בצרפת הלא·כבושה‪.‬‬
‫המספר עורר אפוא תהיות‪ ,‬וחוקרים אחדים הציעו להסביר זאת בכך שהוא כולל‬
‫לא רק את החלק האירופאי‪ ,‬אלא גם את יהודי צפון אפריקה הצרפתית‪ .‬ההיסטוריון‬
‫הגרמני פטר לונגריך כותב בנחרצות כי "במספר ‪ 700,000‬יהודים בצרפת הלא·‬
‫ואולם אין לאחר משפט זה‬ ‫‪40‬‬ ‫כבושה נכללו היהודים במושבות שבצפון אפריקה"‪.‬‬
‫שום הפניה והסבר חישובי; יתרה מזו‪ ,‬בהמשך הספר המכיל ‪ 772‬עמודים‪ ,‬נידונים‬
‫יהודי צפון אפריקה רק בשתי פסקאות‪ ,‬שבהן נמסרים נתונים עובדתיים אחדים‬

‫אן אין כל אזכור של וכזה או של שאלת הכללת אותם יהודים בתכנית הפתרון‬
‫משמע‪ ,‬על·פי תפיסתו בפועל של לונגרי‪,‬ך יהודי ארצות אלה לא נכללו‬ ‫‪41‬‬ ‫הסופי‪.‬‬
‫בתכנון‪ .‬כיוצא בכ‪,‬ך אף כי בפחות נחרצות‪ ,‬כותב שאול פרידלנדר‪" :‬אשר לצרפת‪,‬‬
‫ומשמעות הדבר הייתה‬ ‫‪-‬‬ ‫יהודים מאזור וישי‬ ‫‪700,000‬‬ ‫ברשימתו מנה היידרין‬

‫ואולם‬ ‫‪42‬‬ ‫‪(.‬מ"ד‬ ‫_‬ ‫כנראה הכללתם של יהודי צפון אפריקה הצרפתית" )ההדגשה שלי‬
‫בכל ספרו של פרידלנדר‪ ,‬תוניסיה ואלג'יריה אינן נידונות כלל‪ ,‬ויהודים במרוקו‬
‫שם נאמר‬ ‫‪. 1941‬‬ ‫נזכרים רק במקום אחד‪ ,‬ודווקא בציטוט מדברי היידריך מאוקטובר‬

‫כי היהודים האלה )יהודים ספרדים בצרפת‪ ,‬שספרד הציעה להעבירם למרוקו( יהיו‬
‫רחוקים מדי מתחולתם של הצעדים לפתרון בסיסי לשאלה היהודית שייושם לאחר‬
‫המלחמה; דברים אלה מצביעים על כך שהפתרון הסופי )שיבוצע לאחר המלחמה!(‬
‫אם כן‪ ,‬אלה _ואחרים _הנוטים לראות את המספר ככולל‬ ‫בלבד‪43 .‬‬ ‫הוגדר כאירופי‬
‫גם את יהודי צפון אפריקה הצרפתית )מיכאל אביטבול אינו נמנה עמם( אינם מגבים‬
‫‪44‬‬ ‫זאת בהוכחות מהתקופה שלפני הכנת החומרים לישיבה בוונזה‪.‬‬

‫‪Die Wannsee-Konferenz und der Volkermord an den europiiischen Juden, p. 204 39‬‬
‫‪Peter Longerich, Politik der Vernichtung: Eine Gesantdarstellung der national- 40‬‬
‫‪ .sozialistischen Judenverfolgung (Munich-Ziirich: Piper, 1998), p. 469‬הוא חזר על טיעון‬
‫זה בניסוח נחרץ יותר בספר אחר פרי עטר ‪idem, The Unwritten Order: Hitler's Role in‬‬
‫‪ ded in the 700,000 Jews for‬גן\ ‪ lution (London: Tempus, 2002), p. 96: "lnc‬כ( ‪the Final S‬‬
‫" ‪ .unoccupied France are those t)fthe North African colonies‬על ניסוח זה הוא חוזר מילה‬
‫כמילה כספרר משנת ‪. idem, Ho/o(:a11,1·t, p . 307 . 2010‬‬
‫‪Politik der Vernic·ht11ng, p . 545 41‬‬
‫‪ 42‬פרידלנדר‪ ,‬שנות ההשמדה‪ , 1945-1939 ,‬עמ' ‪. 334‬‬
‫‪. 285‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪43‬‬
‫‪ 44‬עדית שקד‪ ,‬המלמדת את נושא השראה במכללה הקהילתית פימה שבטרסרן‪ ,‬אריזרנה ) ‪Pima‬‬

‫‪83‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪42‬‬

‫דן מכמן‬

‫לעומתם עומדת קבוצת חוקרים חשובה אחרת‪ ,‬הטוענת כי יהודי צפון אפריקה לא‬
‫נכללו בתכנון הפתרון הסופי‪ .‬דאול הילבדג‪ ,‬מחשובי חוקרי השואה‪ ,‬קבע עוד במהדורה‬
‫הראשונה של ספדו חורבן יהודי אירופה‪ ,‬דווקא בדונו בנוכחות הגרמנית בתוניסיה‬
‫ב ‪ ,1943-1942-‬כי "תוניסיה הייתה באפריקה‪ ,‬והפתרון הסופי‪ ,‬מעצם הגדרתו‪ ,‬חל דק‬
‫כיוצא בכ‪,‬ך‬ ‫‪46‬‬ ‫על אידופה"‪ 45 .‬בדיונו על ועידת ובזה לא הקדיש הילבדג מקום לעניין זה‪.‬‬
‫לני יחיל לא אזכרה את יהודי צפון אפריקה בדיונה על ועידת ובזה‪ ,‬אך לגבי "המספרים‬
‫יתדה מזו‪,‬‬ ‫‪47‬‬ ‫של היהודים שחיו באירופה" בטבלה הנזכרת קבעה שהם "בעייתיים"‪.‬‬
‫במכלול ספדה של יחיל‪ ,‬יהודי צפון אפריקה אינם כלולים אלא באזכורים צדדיים‬
‫אף חוקרים מובהקים של השואה בצדפת עצמה לא קיבלו את הכללת‬ ‫‪48‬‬ ‫ולא מהותיים‪.‬‬
‫יהודי צפון אפריקה במספר של יהודי וישי‪ .‬מיכאל מארוס ורובוט פקסטוי‪ 7‬הדנים‬
‫בפרוטוקול המפגש ברונזה בספדם פורץ הדרך על משטר וישי והיהודים‪ ,‬מסתפקים‬
‫באזור הבלתי‬ ‫בהעדה שבפרוטוקול מובא "מספר גבוה עד גיחוך ‪- 700,000 -‬‬
‫אשד כהן‪ ,‬בספרו המקיף על השואה בצדפת‪ ,‬ודניאל קאדפי‪ ,‬במחקרו על‬ ‫‪49‬‬ ‫כבוש"‪.‬‬
‫השלטונות האיטלקיים ויהודי צדפת ותוניסיה בימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הקדישו‬
‫לסוגיית מספר יהודי צדפת דיון נרחב‪ .‬לפי דבריהם‪ ,‬המספר הגבוה בפרוטוקול נבע‬
‫מההערכות המוגזמות מאוד של‬ ‫כנראה ‪ -‬והמילה "כנראה" מודגשת אצל קאדפי ‪-‬‬
‫מספר היהודים בצרפת של וישי‪ .‬ההערכות הללו דווחו בחודשים הראשונים של ‪1941‬‬
‫בקרב המומחים לענייני יהודים של הקומיסדיאט לענייני יהודים )‪Commissariat‬‬

‫מביאה כאסמכתה עיקרית לדבריה בעד הכללת יהודי צפרן אפריקה‬ ‫‪(, Community College‬‬
‫במספר ‪ 700,000‬רישום ביומן העבודה של הימלר מיום ‪ 10‬בדצמבר ‪ ,1942‬האומר‪"Juden in :‬‬
‫" ‪ Frankreich 600-700,000 abschaffen‬שפירושו "לשלח ]אר‪ :‬להעלים[ ‪ 700-600‬אלף יהודים‬
‫בצרפת"‪ ,‬וסימון ‪ V‬לידו‪ ,‬כאישור של הימלר לדבר‪ .‬לדעתי‪ ,‬אין בדבר זה שרם הוכחה כמרבן‪,‬‬
‫משרם שהדברים‪.‬נאמרו כ ‪ 11-‬חודשים לאחר המפגש ברונזה‪ ,‬והם מושתתים על המסמך שהימלד‬
‫קיבל מן הסתם מהיידריך אר מעוזריו )תוך הורדה משוערת של מי שכבר גורשו מצרפת במהלך‬
‫שנת ‪ (. 1942‬ראו ‪Edith Shaked, "The Holocaust: Reexamining the Wannsee Conference ,‬‬
‫‪Himmler's Appointment Book, and Tunisian Jews," The Nizkor Project, http://www.‬‬
‫‪ .nizkor.org/hweb/people/s/shaked-edith/re-examining-wannsee.html‬ערד יש לתת את‬
‫הדעת לכך שתשומת לבה של שקד ממרקדת בגורל יהודי תוניסיה‪ ,‬ואין שרם התייחסות בדבריה‬
‫לאלג'יריה ולמרוקו‪ ,‬ולהבדלים בין הארצות השונות‪ .‬ליומן העבודה של הימלר ראו ‪Peter Witte‬‬
‫)‪.et al, eds., Der Dienstkalender Heinrich Himmlers 1941/42 (Gottingen: Wallstein , 1999‬‬
‫‪Raul Hilberg, The Destruction ofthe European Jews (Chicago: Quadrangle Books , 1961 ,) 45‬‬
‫‪p . 411‬‬
‫‪ 46‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .265-264‬הילברג לא שינה ניסוח זה גם בהמש‪,‬ך ראו הילברג‪ ,‬חורבן יהודי אירופה‪,‬‬
‫‪. 618‬‬ ‫עמ'‬
‫‪ en.1·kampf 1111d Ve,·nic:htung der e11ropc'iis·c·hen J11clen 47‬כ‪ h: Uberlel‬ו‪ c‬כ‪Leni Yahil, Die Shr‬‬
‫‪( Munich: Luchtehand, 1998), p. 436‬‬
‫‪ 48‬ראו על‪-‬פי המפתח בספר הנזכר בהערה הקודמת‪.‬‬
‫‪ 49‬מיכאל ר' מארוס ורוברט פקסטון‪ ,‬משטר וישי בצרפת והיהודים‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל אביב תשמ"ט‪,‬‬
‫‪. 168‬‬ ‫עמ'‬

‫‪84‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪43‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גורל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫‪ (. Generale aux Questions Juives‬על·פי העדנות אלה קבע תאוורר ונקד )‪Theodor‬‬
‫‪ (, Dannecker‬עוזרו של אייכמן בצדפת‪ ,‬בדוח מיום ‪ 1‬ביולי ‪ ,1941‬כי "האומדן נע בין‬
‫‪ 400,000‬ל· ‪ soo,ooo‬יהודים"‪ 50 .‬דיון מפורט ביותר בסוגיית הסטטיסטיקה של ונקד‬
‫מצוי בספדו של אלדיך מאייד על הפתרון הסופי בצדפת‪ .‬גם לדעתו המספר ‪700,000‬‬
‫מתייחס דק ליהודים בדרום צדפת ואינו כולל את יהודי צפון אפריקה‪ .‬הוא סבור כי‬
‫המספר נסמך על כעין ממוצע )‪ (Mittelwert‬של חישוביו של ונקד‪ .‬מאייד מוסיף כי‬
‫המסמך הגיע לידיו של פדנץ דדמכד )‪ (, Franz Rademacher‬האחראי לענייני יהודים‬
‫)‪ (Referat D 111‬במשדד החוץ הגרמני ומקבילו של אייכמן‪ ,‬אולם "אי·אפשד למצוא‬
‫‪51‬‬ ‫מסלול מסידה נוסף או העבדה ישירה של הסטטיסטיקה מדבקך לאייכמן"‪.‬‬

‫כיצד הוכנו האומדנים המספריים למפגש בוונזהז‬

‫במחקר על המדיניות האנטי·יהודית בכלל מאז תחילתו מוקדש מקום מרכזי‬

‫לפרוטוקול‪ ,‬ומאז אמצע שנות התשעים של המאה העשרים ניכרת התעניינות דנה‬
‫במקומו של המפגש ברונזה בהתגבשות הפתרון הסופי‪ .‬מפתיע אפוא שלמרות‬
‫כל זאת החוקרים לא התייחסו כמעט לעצם גיבוש הנתונים על הארצות השונות‬
‫וזהו הדבר שצדיך לקבוע את הסברינו‪ ,‬ולא השערה של‬ ‫‪-‬‬ ‫בידי אייכמן ועוזריו‬
‫חוקרים בדיעבד‪ .‬יוצא מכלל זה הוא מאמדו החשוב של כדיסטוף קדויצמילד על‬
‫אם מבקשים לבדוק את תקפותם של המספרים בטבלה‪ ,‬הדי‬ ‫• ‪52‬‬ ‫מספר יהודי הולנד‬
‫ממבט ראשון בולט‪ ,‬למשל‪ ,‬שנכללות בה מחד גיסא ארצות שלגביהן בנקבו מספרים‬
‫מדויקים למדי‪ ,‬כגון גרמניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬הולנד )שבמספר יהודיה נכללו גם יהודים‬
‫"בני תערובת"( ואסטוניה )זו צוינה כ"מטוהדת מיהודים"( ומאידך גיסא‪ ,‬יש בה‬

‫ארצות אחדות שלגביהן מצוינים מספרים מוגזמים מאוד‪ ,‬במיוחד השטחים שעדיין‬
‫לא נכבשו בבדית·המועצות‪ 5 :‬מיליון יהודים )באזורי בדית·המועצות שכבד נכבשו‬
‫וכבד נרצחו בהם עשרות אלפים דנות של יהודים‪ ,‬דבר שהאיינזצגדופן דיווחו עליו‬

‫‪Asher Cohen, Persecutions et sauvetages: Juifs et Franr,:ais sous l'Occupation et sous 50‬‬
‫‪ Vichy (Paris: Cerf, 1993), pp. 132-133‬לאינד; ‪,‬יפראק ןיב טבש ‪:‬דסחל תונוטלשה םייקלטיאה‬
‫ידרהיר תפדצ היםינרתר ימיב תמחלמ םלועה ‪,‬היינשה זכרמ ןמלז ‪,‬רזש םילשורי ‪' ,1993‬מע ‪,23‬‬
‫הרעה ‪.31‬‬
‫‪"Ohne dap sich der weitere Ubermittlungsweg oder eine direkte Weitergabe der Statistik 51‬‬
‫‪r: Die‬כ‪ri Verl11‬זו ‪von Dannecker an Eichmann nachwiesen liePe"; Ahlrich Meyer, Tater‬‬
‫‪nstadt: Wissenschaftliche‬ו‪'Endli5.1·zlf1g de1· J11denfrage' in Fra11k1·eic·l1 194()-1944 ( Dar‬‬
‫‪Buchgesellschat't, 2005), pp. 86-88‬‬
‫‪Christoph Kreutzmiiller, "Die Erlassung der Juden im Reichskommissariat der besetzten 52‬‬
‫‪hannes Hurter and Ji.irgen Zarusky. eds., Be.1c1tzz1ng,‬ר‪niederlandischen Gebiete," in Jl‬‬
‫‪K()/lahorati11n und H11lo1·aust: ,l\/e11e Studien zu Verjc1lgung und Erm()rd11ng der‬‬
‫‪ (Munich: Oldenbourg, 2008), pp. 21-44‬וז‪eur()pai.1·c.·hen Jucie‬‬

‫‪85‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪44‬‬

‫דן מכמן‬

‫והיה ידוע לאייכמן‪ ,‬צוינו ‪ 857,500‬יהודים; ובאשד לאסטוניה‪ ,‬כאמוד‪ ,‬כבד צוין‬
‫מכך אפשר ללמוד שיש לברוק היטב כל נתון לגופו‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫שלא נותרו בה עור יהורים(‪.‬‬
‫יתדה מזו‪ ,‬בטבלה שהוצגה בישיבה מצויה טעות בולטת‪ ,‬שהייתה בוודאי מנקדת‬
‫עיניים כבד למשתתפי הישיבה )וכבד הצביע על כך קדויצמילד(‪ :‬ברשימת המרינות‬
‫לכן‪54 .‬‬ ‫הלא·כבושות נזכרת סרביה‪ ,‬אשד בפועל נכבשה תשעה חורשים קורם‬
‫כיצר גובשו המספרים לקראת הישיבה? "הלשכה המרכזית להגירת יהודים"‬
‫) ‪ (Zentralstelle fiir jiidische Auswanderung‬בברלין‪ ,‬שהייתה חלק ממערך שלוחות‬
‫משדרו של ארולף אייכמן )מחלקה ‪ (, IVB4‬ביקשה ב ‪ 6-‬באוגוסט ‪ 1941‬מראשי ארגון‬
‫הגג של היהודים בגרמניה‪ ,‬שכונה "האיחור הארצי" ) ‪Reichsvereinigung der Juden‬‬
‫‪ (, in Deutschland‬לרכז במהירות נתונים מדויקים על גורלן של הקהילות היהוריות‪55 .‬‬

‫זה קדה כשלושה שבועות לאחד פגישתו של היטלר עם כמה מבכירי המשטר ביום‬
‫‪ 16‬ביולי )חרמן גדינג‪ ,‬אלפדר דוזנבדג ] ‪ [, Rosenberg‬הנס למרס ] ‪ [, Lammers‬מדטין‬
‫שבין חשובי החוקרים היום יש הדואים‬ ‫קייטל ] ‪[(, Keitel‬‬ ‫כורמן ] ‪ [Bormann‬ווילהלם‬
‫וימים ספורים לאחד שנכתב‬ ‫‪56‬‬ ‫בה את ראשית תהליך גיבושו של הפתרון הסופי‪,‬‬
‫מכתבו של גדינג להיירדיך מיום ‪ 31‬ביולי‪) .‬כזכור‪ ,‬מכתב זה נוסח ככל הנראה בירי‬
‫היירדיך ואייכמן והוגש לחתימתו של גדינג דק מסיבות רשמיות; היירדיך הוסמך בו‬
‫לבדד את האפשרויות ל"פתדון כולל של שאלת היהודים בתחומי ההשפעה הגרמנית‬
‫באירופה"(‪57 .‬‬

‫ההודאה של "הלשכה המרכזית להגירת יהודים" ל"איחור הארצי של היהודים‬

‫בגרמניה" ב ‪ 6-‬באוגוסט יצאה לכאודה כחלק מבידוד טכני של "המושג יהודי"‬
‫)‪ (, Judenbegriff‬כרי ליצור אחידות במסגרת הטיפול הכולל ביהודים שנבדק עתה‪ ,‬וכך‬

‫במפקד הסובייטי של שנת ‪ 1937‬נמנו ‪ 2,715,108‬יהודים בכל רחבי ברית‪-‬המועצות‪ .‬ראו‬ ‫‪53‬‬
‫‪Mordechai Altshuler, Soviet Jewry on the Eve of the Holocaus (Jerusalem: Hebrew‬‬
‫‪ .University and Yad Vashem, 1998), p . 2‬ספרר של פטר·היינץ זראפים על היהודים במזרח‬
‫אירופה אשר יצא ב ‪ 1938-‬והיה לספר יסוד של המומחים לענייני יהודים בס"ס ציין כי ב ‪1926-‬‬
‫היו בסך הכל ‪ 2,476,700‬יהודים בחלק האירופי של רוסיה‪ .‬ראו ‪Peter-Heinz Seraphim, Das‬‬
‫‪.Judentum im osteuropiiischen Raum (Essen: Essener, 1938), p . 290‬‬
‫‪Kreutzmtiller, "Die Erfassung der Juden," p . 41‬‬ ‫‪54‬‬
‫מכתב מאת האיחוד הארצי של יהודי גרמניה ) ‪(Reichvereinigung der Juden in Deutschland‬‬ ‫‪55‬‬
‫אל הלשכה המרכזית להגירת יהודים ) ‪ 7 ,(Zentralstelle fur judische Auswanderung‬באוגוסט‬
‫‪ .Bundesarchiv Berlin, R 8150, 25, p . 1 ; 1941‬תודתי לד"ר ודלף קייזר ) ‪ (WolfKaiser‬מאתר‬
‫הזיכרון והחינוך ‪ nferenz‬ך( ‪ ,Haus Der Wannsee-K‬על שהעביר לי מסמך זה‪ .‬הנספח למכתב‬
‫מופיע בעמודים ‪. 20-2‬‬
‫בראונינג‪ ,‬הדרך אל הפתרון הסופי‪ ,‬עמ' ‪Gcrhard Weir1berg, Get·man.v .'1· ; 423-353 , 312-281‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪ f Jews ( Washingtl)ll, D.C'.: USHMM ,‬כ ‪:. termin11tion i‬ו‪ 11est an1i the E‬ן‪ 1· .fi11· W111·ld C'c1n1‬ג‪W1‬‬
‫‪.Center tor Advanced Holocaust Studies, 1995). p . 10‬‬
‫מכתב ידוע זה פורסם כבר פעמים רבות‪ ,‬מאז שהובא כמסמך ‪ PS-710‬במשפט נירנברג‬ ‫‪57‬‬
‫‪ n11l .Military Trib11nal, vol. 26. pp . 266-267‬כ‪. lnte1·nati1‬‬

‫‪86‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪45‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גודל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫מפרשים אותה חוקרים מסוימים‪ ss .‬פרשנות זו בוודאי אינה שגויה‪ ,‬אך היא אינה שלמה‪.‬‬
‫יש לשים לב לכך שניסוח "הנדון" במכתב התשובה של "האיחוד"‪ ,‬שנשלח כבר ביום‬
‫באוגוסט‪ ,‬חיה אמנם "הגדרת המונח 'יהודים' בארצות שבחן יש חוקי יהודים"‬ ‫המחרת‪7 ,‬‬
‫אך‬ ‫)‪(, Betrifft: Begriffsbestimmung des 'Juden' in Landern mit Judengesetzen‬‬
‫הנספח עצמו ‪ -‬שחרא העיקר ‪ -‬הוכתר בכותרת‪" :‬מספר היהודים‪ ,‬באופן מוחלט‬
‫ובאופן יחסי לאוכלוסייה הכוללת בארצות יחידות לפי חלקי עולם )יבשות[‪) ,‬בסדר[‬
‫אל"ף·בי"תי‪ ,‬עם נספח על הגדרת המושג 'יהודים' בארצות שיש בחן חוקי יהודים לפי‬
‫התקנות שפורסמו"‪ .‬כלומר‪ :‬הסטטיסטיקה חייתה לעיקר‪ ,‬והנתונים שנמסרו התייחסו‬
‫לעולם כולו‪ ,‬לא רק לאירופה! רומח‪ ,‬שאי·אפשר להסביר זאת אלא על·פי הוראה בעל‬
‫נוהג מקובל מאוד במשטר הנאצי‪ .‬הדבר‬ ‫פה )טלפונית?( שנתלוותח להוראה הכתובה ‪-‬‬
‫מלמד על יזמה ועל רצון לפעולה מחירה ככל האפשר ‪ -‬וכן על מבט רחוק יותר' מעבר‬
‫ליעד הקרוב )שטחי אירופה(‪ .‬שישה ימים לאחר התשובה הראשונה נשלח מכתב נוסף‬
‫מהאיחוד ללשכה המרכזית‪ ,‬עם נספח גדול ובו השלמות לסטטיסטיקות ולמקורות‬
‫כאחד‪ .‬שתי הרשימות הסטטיסטיות )מ ‪ 7-‬ןמ ‪ 13-‬באוגוסט( מפורטות מאוד‪ ,‬חלקן בכתב‬
‫יד‪ ,‬וכוללות את כל הארצות והיבשות‪ ,‬ובכלל זה פירוט רב לגבי ארצות·חברית )על·‬
‫‪59‬‬ ‫פי עדים( ולגבי ארץ·ישראל )על·פי אזורים‪ ,‬ובחם למשל חנגב(‪.‬‬

‫הנתונים שנאספו לגבי צפון אפריקה והגדרת הבעיה‬

‫המספרים המובאים לגבי יהודי ארצות צפון אפריקה ברשימה הראשונה חם אלח‪:‬‬
‫מצרים ‪ ,70,000 -‬אתיופיה ‪ ,80,000 -‬אלג'יריה ‪ ,115,000 -‬מרוקו ‪, 181,000 -‬‬
‫תוניסיה ‪ .66,000 -‬לוב אינה נזכרת משום מה‪ ,‬אף כי יש מספר לגבי "שאר‬
‫‪60‬‬ ‫‪) 1,000 -‬ואילו דרום אפריקה מצוינת בנפרד עם ‪ 95,000‬יחודים(‪.‬‬ ‫אפריקה"‬
‫הרשימה השנייה חוזרת על המספרים האלח‪ ,‬אך מפרטת לגבי ח"שונות"‪" :‬נכסים‬
‫]טריטוריאליים[ בריטיים שונים ‪) 3‬אלפים[‪ ,‬נכסים ]טריטוריאליים[ איטלקיים שונים‬
‫לגבי הארצות נשואות‬ ‫‪61‬‬ ‫‪] 43‬אלף; נראה שהכוונה כאן ללוב[‪ ,‬טנג'יר ‪[". 12‬ףלא]‬
‫דיוננו אין אפוא הבדל בין שתי הרשימות‪ .‬אם נצרף את המספר שצוין לגבי צרפת‬

‫‪Cornelia Essner, Die 'Niirnberger Gesetze' oder die Verwaltung des Rassenwahns 1933- 58‬‬
‫‪1945 (Paderborn: Ferdinand Schoningh, 2000), pp. 335-341; Michael Wildt, Generation‬‬
‫‪des Unbedingten: Das Fiihrungskorps des Reichssicherheitshauptamtes (Hamburg:‬‬
‫‪rd an‬כ‪Hamburger Edition, 2002), pp. 607-617; Gideon Botsch, "Der Wcg zum Massenml‬‬
‫‪den Judcn Europas," Die Wannsee-Konfe1·enz und der Volkermord an den europ1'ii.~c·hen‬‬
‫‪den, Katalog, pp. 72-86‬ו‪Jz‬‬
‫‪ 59‬בתכמ תאמ דוחיאה יצראה לש ידוהי הינמרג לא הכשלה תיזכרמ תריגהל ‪,‬םידוהי ‪ 13‬טסוגואב‬
‫‪.Bundcsarchiv Bcrlin, R 8150, 25, pp. 21-65 ;1941‬‬
‫‪ 60‬בתכמה םוימ ‪, 7‬טסוגואב ‪.Bundcsarchiv Berlin, R 8150, 25, p. 8‬‬
‫‪ 61‬בתכמה םוימ ‪, 13‬טסוגואב ‪.Bundesarchiv Berlin, R 8150, 25, p. 25‬‬

‫‪87‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪46‬‬

‫דן מכמן‬

‫למספר יהודי אלג'יריה‪ ,‬מדוקו‬ ‫‪- 280,000 -‬‬ ‫על חלקיה הכבוש וחלא·כבוש כאחד‬
‫ותוניסיה‪ ,‬נגיע ל· ‪ ,643,ooo‬מה שאינו תואם כלל את המספרים בפרוטוקול וכזה‬
‫ברשימות אין הבחנה בין שני חלקיה של צדפת‪ ,‬והעובדה‬ ‫) ‪(. 165,000+700,000‬‬
‫הזאת היא בעלת משמעות‪ ,‬כפי שנדאה להלן‪.‬‬
‫אייכמן המשיך באיסוף נתונים ובעדכונם‪ .‬על·פי עדותו בירושלים‪ ,‬הושלמו‬
‫שכן הישיבה חייתה אמורה להתקיים‬ ‫‪62‬‬ ‫ההכנות בסוף נובמבר‪-‬תחילת דצמבר ‪,1941‬‬
‫ב ‪ 9-‬בדצמבר‪ ,‬אך היא נדחתה עקב המתקפה היפנית בפדל הדבור‪ .‬לאייכמן ניתן‬
‫אפוא זמן נוסף לעדכון‪ .‬ואמנם‪ ,‬למחרת אותו התאריך יצאה הודאה ) ‪(Anforderung‬‬
‫ל"איחוד הארצי של היהודים בגרמניה" להעביד נתונים נוספים‪ .‬ב· ‪ 11‬בדצמבר ‪1941‬‬
‫התקבל בין השאר תיקון למספרים על צדפת‪ ,‬שהסתמך על התבטאות של קסווייה‬
‫ואלח )‪ (, Xavier Vallat‬הקומיסר הכללי לשאלות היהודים ) ‪Commissaire General‬‬
‫‪ (aux Questions Juives‬בצדפת‪ ,‬בעקבות הקמת האיגוד הכללי של יהודי צדפת‪,‬‬
‫חאוז'יף ) ‪ (. Union General des Israelites de France ;UGIF‬התבטאות זו פורסמה‪,‬‬

‫כך צוין‪ ,‬בעיתון הגרמני ‪ Frankfurter Zeitung‬ב ‪ 4-‬בדצמבר‪ ,‬והובאה עתה לידיעתו‬
‫של אייכמן‪ .‬בעיתון נכתב בין היתד כך‪:‬‬

‫צדפת היבשתית[ יש ‪ 335,000‬יהודים‬ ‫במולדת הצרפתית‪=1‬‬

‫נכללים בחם לפי חלקים שווים כמעט‬
‫‪165,000‬‬ ‫בשטח הכבוש‬

‫בשטח חלא·כבוש ‪. 170,000‬‬

‫בשטחים )המינוח המילולי במקרר הגרמני הוא "נכסים" ‪[Besitzungen‬‬
‫הצפון אפריקניים של צדפת חיים בעדך ‪ 360,000‬יהודים‪,‬‬
‫‪160,000‬‬ ‫במרוקו‬

‫באלג'יריה ‪150,000‬‬
‫‪63‬‬ ‫בתוניסיה ‪.50,000‬‬

‫חן המספרים וחן אופן הניסוח חשובים לענייננו‪ .‬צירוף מספרי היהודים בשטח הלא·‬
‫מספר‬ ‫כבוש עם אלח שבשטחים הצפון אפריקניים של צדפת עולה לכדי ‪- 530,000‬‬
‫שחרא דחוק מדחק משמעותי ביותר מהמספר שנמסד שישה שבועות לאחד מכן‬
‫ברונזה )אבל קרוב למספר שניתן ברשימות של אוגוסט‪ ,‬אם כחסיד מחן את מספר‬
‫יהודי צדפת הכבושה(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הניסוח המילולי של הטקסט הכולל חלוקה בין‬

‫‪ 62‬ירבד ןמכייא טפושל קחצי ‪,‬הוור הבישי ‪ 21 ,106‬ילויב ‪ ;1961‬חסונה תינמרגב ספדנ לצא ‪Kurt‬‬
‫‪Patzold and Erika Schwartz, Tagesc1rd1111ng: Judenmc11·d: Die Wa1111.1·ee-Kc1n_fcrenz am 2() .‬‬
‫‪.Jc1ni1ar 1942 (Berlin: Metropol, 1992), p. 196‬‬
‫‪Bundesarchiv Berlin, R 8150, Bd. 28, p. 11 63‬‬

‫‪88‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪47‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גורל יהודי צפון אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫שני חלקי צדפת בדישא של הדברים זהה לחלוטין לזה הקיים בפרוטוקול‪ ,‬וכך הדבר‬
‫גם לגבי מספרם של יהודי צרפת הלא‪-‬כבושה; הטקסטים באותו קטע נבדלים‬
‫דק במספר השונה של יהודי צדפת הלא·כבושה ‪ 170,000 -‬במסמך זה‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 700,000‬בפרוטוקול ובזה‪ .‬כאמוד‪ ,‬על·פי הנתונים שהיו בידי אייכמן‪ ,‬מספר אחרון‬
‫זה אינו מייצג צירוף של יהודי צפון אפריקה הצרפתית‪ .‬מה קדה אפוא?‬

‫פתרון הבעיה‬

‫בבואנו לפתור את בעיית המספר הבלתי סביר' עלינו להביא בחשבון בראש ובראשונה‬
‫את ניסוחיו והגיונו של המסמך כולו‪ .‬לכל אורכו של פרוטוקול ובזה מודגש כי מדובר‬
‫ב"פתדון שאלת היהודים באירופה" ) ‪(Endlosung der europaischen Judenfrage‬‬
‫בלבד‪ :‬הדבר נאמד ברבדי הפתיחה של היידדי‪,‬ך ומצוין באופן מילולי מפורש‬
‫ארבע פעמים‪ .‬גם בהעדות המילוליות ברבד מימוש המדיניות של הפתרון הסופי‬
‫נזכרות דק ארצות באירופה‪ ,‬וכשמדובר בברית‪-‬המועצות נאמד‪" :‬השפעת היהודים‬

‫בברית‪-‬המועצות בכל התחומים ידועה‪ .‬בחלק האירופי חיים כ·‪ s‬מיליונים‪ ,‬במרחב‬
‫האסיאתי כמעט רבע מיליון יהודים"‪ .‬אף בטבלת המספרים מודגשת האירופיות‬
‫בכל פעם שיכול לעלות ספק‪ ,‬למשל‪" :‬טורקיה )החלק האירופי("‪ .‬עם זאת‪ ,‬לגבי כל‬
‫מדינה ששלטה בשטחים שמחוץ לשטחה המקורי‪ ,‬מפורט השטח ההוא‪ :‬כך נאמד‬
‫מפורשות שיהודי סרדיניה כלולים במספר יהודי איטליה‪ ,‬ולגבי אלבניה יש פירוט‬
‫מיוחד תחת איטליה; ואשד ליהודי רומניה‪ ,‬נאמד כי המספר כולל גם את יהודי‬
‫בסרביה‪ .‬כלומד‪ ,‬אין שום מדינה שנכללים בה שטחים שמחוץ לאירופה‪ ,‬ואילו‬
‫שטחים שלכאודה אינם שייכים באופן טבעי למדינה מסוימת צוינו במפורש‪ .‬אף‬
‫אם יאמר האומד' שהמושבות הצרפתיות בצפון אפריקה נתפסו באותה עת כחלק‬
‫יבואו‬ ‫‪-‬‬ ‫אינטגרלי של צדפת‪ ,‬והן נכללו באופן אוטומטי במספר הנוגע לצדפת‬
‫הדוגמאות של הולנד בעלת המושבות "הודו המזרחית" )אינדונזיה(‪ ,‬סרדינם‪ ,‬קודסאו‬
‫‪T‬‬

‫וארובה‪ ,‬וכן אלה של אנגליה‪ ,‬פורטוגל וספרד שהיו להן מושבות מדובות בכל‬
‫רחבי העולם )כולל בצפון אפריקה(‪ ,‬ויפריכו טיעון זה‪ ,‬משום שמספרי היהודים בהן‬
‫מתייחסים באופן מובהק ומפורש דק לשטחן האירופי‪ .‬ואם יאמר האומד‪ ,‬כי ארצות‬
‫צפון אפריקה שתחת שלטון וישי היו חלק אינטגרלי של צדפת על·פי התפיסה‬
‫הצרפתית‪ ,‬הדי שטיעון זה אינו מדויק‪ :‬לא כל המושבות הצרפתיות היו במעמד שווה‪:‬‬
‫ואילו תוניסיה ומדוקו היו "שטח חסות"‬ ‫ל"מחוז" ) ‪(, departement‬‬ ‫אלג'יריה נחשבה‬
‫)‪(. protectorat‬‬
‫ואולם‪ ,‬הגבלת הנתונים לאירופה אינה צריכה להפתיע כלל וכלל‪ .‬כל התיעוד‬
‫המקדים למפגש ברונזה רווי בהדגשה שמרובד בפתרון כולל או בפתרון סופי של‬
‫השאלה היהודית באירופה‪ .‬התמורה הגדולה במחצית השנייה של ‪ 1941‬הייתה דווקא‬
‫העובדה שרעיון הרצח השיטתי בכל רחבי אירופה הלך והתגבש בעקבות הניסיון‬

‫‪89‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪48‬‬

‫דן מכמן‬

‫תוך הכנסת שיטתיות ארגונית וטכנולוגית‬ ‫בשטחי בדית·המרעצרת רעל בסיסו‪ ,‬וזאת ‪-‬‬
‫לפעולה זר‪ .‬באותה תקופה החל מימוש החזרן שהעמיד היטלר בנאומו הידוע בדייכסטג‬
‫ב ‪ 30-‬בינואר ‪ ,1939‬שבר אמד‪" :‬היום ארצה שרב להתנבא‪ :‬אם יעלה בידי יהדות‬
‫הממון הבינלאומית באירופה ומחוצה לה לדרדר את העמים‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬למלחמה‬
‫אזי לא תהיה התוצאה ברלשביזציה של העולם רעמה ניצחון היהדות‪ ,‬אלא‬ ‫עולמית ‪-‬‬
‫באידרפה"‪64 .‬‬ ‫השמדת הגזע היהודי‬

‫זה החזרן שהיה ידוע‪ ,‬ושהיה גם נכרן לאותו‬

‫"השמדת הגזע היהודי באירופה" ‪-‬‬
‫‪ -‬בשנים ‪ . 1942-1941‬חשוב לציין שהיטלר שב וחזר על דברים אלה מתוך נאומו‬ ‫זמן‬
‫ובשבוע השני של ספטמבר‬ ‫‪65‬‬ ‫בינואר ‪ 1939‬בהזדמנויות שרנות במהלך השנים הבארת‪,‬‬
‫‪ 1941‬הם היו "אמדת השבוע" של המפלגה הנאצית‪ ,‬שהתנוססה בכרזות בסניפי‬
‫רכ‪,‬ך ב ‪ 21-‬בינואר ‪ ,1941‬כתב תאוורר ונקר‪ ,‬שליחו של אייכמן בצדפת‪,‬‬ ‫‪66‬‬ ‫המפלגה‪.‬‬
‫בתזכיר לכל מחלקותיו של המשדד הראשי לביטחון הדייך של הס"ס‪ ,‬כי "בהתאם‬
‫לרצון חפירו‪ ,‬בסוף המלחמה יהיה צודך להביא לידי פתרון סופי של השאלה היהודית‬
‫בדרמה לכך‬ ‫‪67‬‬ ‫בשטחים האירופיים המצריים תחת שלטונה אר פיקוחה של גרמניה"‪.‬‬
‫כתב פארל צאפ )‪ (, Paul Zapp‬כותב הנאומים של ראש הס"ס היינדיך הימלר‪" :‬ההנהגה‬
‫הפוליטית והדיפלומטית של אדרלף היטלר הניחה את היסודות לפתרון האירופי של‬
‫בסוף ‪ ,1941‬חמישה ימים לפני המועד המקורי לכינוס המפגש‬ ‫‪68‬‬ ‫השאלה היהרדית"‪.‬‬
‫היא‬ ‫ברונזה‪ ,‬ניסח פרנץ רדמכר‪ ,‬ראש "מחלקת גרמניה" ) ‪(, Referat Deutschland‬‬
‫המחלקה לענייני יהודים המקבילה למחלקתו של אייכמן במשדד הראשי לביטחון‬
‫הדייך ) ‪ (, RSHA‬טיוטה לנאום עבוד מנכ"ל משדד החוץ אדנסט פרן וייצקו )‪Ernst‬‬
‫‪ (von Weizsacker‬שחתם עליה המשנה למנכ"ל מדטין לרתד )‪ (. Martin Luther‬נכתב‬
‫בה כי "יש לנצל את ההזדמנות של המלחמה הזאת כדי לפתור את השאלה היהודית‬
‫‪69‬‬ ‫באירופה באופן מוחלט"‪.‬‬

‫קחצי ‪,‬דרא לארשי ןמטוג םהרבאו תוילגרמ ‪(,‬םיכרוע) האושה ‪,‬דועיתב די ‪,‬םשו םילשורי‬ ‫‪64‬‬
‫‪,‬ח"לשת 'מע ‪.110‬‬
‫םיקרפ‬ ‫‪ 65‬ואר ןיינעל הז לצא ןאיא ‪,‬ושרק ‪,‬רלטיה ‪:‬סיסמב ‪ ,1945-1936‬םע ‪,‬דבוע לת ביבא ‪,2005‬‬
‫‪ 10‬ו‪.12-‬‬

‫‪Peter Witte, "Zwei Entscheidungen in der 'Endlosung der Judenfrage': Deportationen 66‬‬
‫‪nach Lodz und Vernichtung in Chelmno," in Miroslav Karny et al., eds., Theresienstiidter‬‬
‫‪Studien und Dokumente 1995 (Prague: Theresienstadter Intiative/Academia, 1995), p. 46‬‬
‫‪"Gema/3 dem Willen des Ftihrers soll nach dem Kriege die Judenfrage innerhalb des von 67‬‬
‫‪ten oder kontrollicrtcn Tcilcs Europas einer e11dgi.iltige11 Liisung‬ו‪Deutschland beherrscl‬‬
‫"‪ ;1L1geftihrt \Vcrdcn‬טטוצמ לצא ‪,‬גנינוארב ךרדה לא ןורתפה ‪,‬יפוסה 'מע ‪.115-114‬‬
‫‪at die Grundlagen tur die 68‬ו‪c Ftihrung Adolt' H itlers l‬ו‪"Die politische und diplomatiscl‬‬
‫"‪ europaische Losung dcr Judenfrage geschaffen‬טטוצמ ךותב ‪ Meyer zu Uptrup,‬מ‪Wolt'ra1‬‬
‫·‪ de1‬נ‪a,,;;(1ncla 11ncl .411ti:-;emiti.1·1n1,:‬ק‪Ve/ti•e1·sc·!1,1·c;r1111g ": P1·11‬ז ‪Kampf. ge,,;;e11 die "jii1ii.51·he‬‬
‫‪. 449, note 120‬ר~ ‪i.1 194."i (Berli11: Metropol Verlag, 2002),‬כ‪::i11/isten /9/9 l‬כ‪v11ti1J1111/.51‬ז‪.‬‬
‫‪"Die Gelegenheit dieses Krieges muss benutzt \verden, in Europa die Judenf'rage 69‬‬

‫‪90‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪49‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גורל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫אם פרוטוקול ובזה דן בפתרון הסופי של שאלת היהודים באירופה בלבד‪ ,‬אין‬
‫שרם אפשרות לצקת לתוך המספר המוזר של יהודי צדפת הלא·כברשה תוכן הסותר‬
‫את רוח התעודה‪ .‬הייתכן אפוא שבהקלדת המסמך נפלה שגיאה? אפשרות זר נראית‬
‫לעתים לחוקרים ולאחדים בלתי סבירה‪ :‬התיתכן טעות במסמך מנהלי גרמני‪ ,‬וערד‬
‫בפרוטוקול של רעידה חשובה‪ ,‬אשד בעיני דנים תלויה בר כל תכנית הפתרון הסופי?‬
‫כשם‬ ‫התשובה היא כמרבן כן‪ ,‬ייתכנו טעויות במסמכים גרמניים‪ ,‬ויש דנות כאלה ‪-‬‬
‫שיש טעויות בכל רישום‪ ,‬יהיה זה רישום אישי אר אדמיניסטרטיבי‪ .‬אבל במקדה‬
‫הספציפי של המסמך המדובר כבד הצבענו על שגיאות‪ ,‬כלומד‪ ,‬הראינו שההכנה‬
‫שלו לא הייתה מדוקדקת‪ .‬יתדה מזר‪ ,‬הפגישה לא הייתה "רעידה"‪ ,‬כפי שהראינו‪,‬‬
‫ומשתתפיה לא החליטו על הפתרון הסופי‪ .‬מטרת המפגש הייתה אחרת‪ :‬להבטיח‬
‫את סמכותו של היידדיך ולדאוג לתיאום בין הרשויות השונות‪ .‬המעניין הוא שלגבי‬
‫אמנם תשע·עשדה שנה לאחד‬ ‫המסמך הזה יש לנר עדרת אישית של בעל הדבר עצמו ‪-‬‬
‫כתיבתו ‪ -‬כי היו בר טעויות‪ ,‬ובמיוחד בנרגע לעניין הנדון במאמר זה‪ .‬אייכמן נתבקש‬
‫במשפטו להתייחס לפרוטוקול המדובר' והוצגו לו על כך שאלות דנות‪ .‬כאשד שאל‬
‫אותר התובע‪ ,‬גדעון הארזנד‪ ,‬על טבלת המספרים‪ ,‬ענה אייכמן כי "לגבי המספרים‪,‬‬
‫עליתי על זה‪ ,‬שבמספרים משהר לא כשרדה‪ .‬למשל לגבי‬ ‫רק עכשיו ‪ -‬לאחרונה ‪-‬‬
‫המספדים"‪10 .‬‬ ‫אולי ייתכן גם‪ ,‬שאז טעיתי כשרשמתי את‬ ‫צרפת _ אבל אינני יודע‪,‬‬
‫ואכן‪ ,‬זוהי האפשרות הסבירה וההגיונית ביותר‪ ,‬מה גם שבמכתב התיקון של "האיחוד‬
‫הארצי של היהודים בגרמניה" למספרים המתיחסים לצדפת מיום ‪ 11‬בדצמבר ‪1941‬‬
‫אפשר להבחין במקף ונקודה זה על גבי זר אחדי המספר ‪ ,170,000‬מה שבמבט חטוף‬
‫מוסיף ערד ספדה‪ .‬מאחד שמדובר בהעתקה ידנית‪ ,‬אפשר בהחלט להעלות על הדעת‬
‫ונוסף‬ ‫שהייתה טעות במקרר‪ ,‬רעל כן המעתיק השמיט את הספדה הראשונה ‪- 1 -‬‬
‫אפס בסוף‪.‬‬

‫האם עתידים היו יהודי צפון אפריקה להיכלל בפתרון‬ ‫ובכל זאת ‪-‬‬
‫הסופי אילו הכיבוש הגרמני היה צולחז‬

‫האם משמערת הדבר שהפתרון הסופי לא היה מיושם על יהודי צפרן אפריקה לו‬
‫היה הדבר מתאפשר? ברור' כי היסטוריון אינו יכול להשיב בנחרצות על שאלות‬
‫"אילו"‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אפשר להעלות סברה‪ ,‬על·פי נתונים מעטים שבידינו רעל·‬

‫‪endgi.iltig zt1 bereinigen"; Lutl1er to Weizsacker, 4 December, 1941, Yad Vashem Archives‬‬
‫‪ .- YVA, 051.463‬טטוצמ ךותב ‪Eckart Conze, Norbert Frei, Peter Hayes, and Moshe‬‬
‫‪n,‬וז‪Zimmerma‬‬ ‫‪Das‬‬ ‫‪t‬ד;ן‪A‬‬
‫‪maten im Dritten Reic'h‬כ(‪1.1n1i die Verganxenheit: De11t.11:he Dipl‬‬
‫‪lik (Munich: Karl Blessing, 2010), p. 186‬ו‪:pul‬ה‪.un1l in 1le1· Bunde.1‬‬
‫‪ 70‬תבושת ןמכייא רנזואהל הבישיב םוימ ‪ 18‬ילויב ‪ .1961‬תאבומ תינמרגב לצא ‪a‬זו‪PatZ()ld d‬‬
‫‪. Schwartz, Tage.1·01·dnung: Judenmord, p. 194‬‬

‫‪91‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪50‬‬

‫דן מכמן‬

‫פי אופן התפתחותה של תכנית הפתרון הסופי‪ .‬החוקרים הגרמנים קלארס·מיכאל‬

‫מלמן רמדטין קיפדס חשפו לפני שנים אחדות את קיומה של היחידה המיוחדת‬
‫בראשות רלטד דארף‬ ‫) ‪(, Einsatzkommando Agypten‬‬ ‫"איינזצקרמנדר מצדים"‬
‫)‪ (, Walter Rauff‬שהייתה מיועדת לפעול בעקבות גייסרתיר של דרמל במצרים‪ ,‬ולאחד‬
‫באדץ·ישדאל; משלא צלחה הפריצה של דרמל למצרים רלאדץ·ישדאל והוא‬ ‫‪-‬‬ ‫מכן‬
‫בידינו גם התבטאות של ד"ד גבהדט פרן רלטד‬ ‫‪71‬‬ ‫נאלץ לסגת‪ ,‬הוצב דארף בתרניסיה‪.‬‬
‫איש הקונסוליה הגרמנית בטריפולי )לרב(‪ .‬הוא כתב ב ‪12-‬‬ ‫)‪(, Gebhardt von Walther‬‬
‫היהודים בלוב"‪ ,‬כי "אין ספק שבברא הזמן תוסדר‬ ‫במאי ‪ ,1942‬בדוח "על בעיית‬
‫היום אנו יודעים כי תכניות‪-‬העל של הפתרון‬ ‫‪72‬‬ ‫הבעיה היהודית גם בטדיפרליטניה"‪.‬‬
‫הסופי לא היו מר~נרת ומסודרות‪ ,‬ושהוא התפתח מתוך דינמיקה פנימית מהרגע‬
‫שבר היטלר נתן את הארת לכ‪,‬ך תוך התרחבות הדרגתית של מעגלי הרצח‪ .‬הסנוניות‬
‫המעשיות האלה שהצבענו עליהן מרמזרת אפוא על הסבירות הגבוהה שהמשטר‬
‫הנאצי היה מיישם את המדיניות שהתפתחה באירופה גם מעבד לגבולותיה של‬
‫זר‪ ,‬אילו היה מצליח להתבסס גם שם‪ ,‬שכן המאבק של היטלר היה בסופר של דבר‬
‫יתדה מזו‪,‬‬ ‫‪73‬‬ ‫לא דק ביהדות אידרפה;‬ ‫) ‪(, Das Weltjudentum‬‬ ‫ב"יהדרת העולמית"‬
‫דאינו שבעבוד משדדו של אייכמן נאספו נתונים מספריים על יהודי העולם כולו‪.‬‬
‫ואולם הדבר לא קדה‪ .‬ישיבת העבודה ברונזה‪ ,‬מסביר איאן קדשו‪ ,‬חוקר הנאציזם‬

‫‪Klaus-Michael Mallmann and Martin Ciippers, '"Beseitigung der jiidisch-nationalen 71‬‬

‫‪Heimstiitte in Paliistina': Das Einsatzkommando bei der Panzerarmee Afrika 1942," in‬‬
‫‪Jiirgen Matthiius and Klaus-Michael Mallmann, eds., Deutsche, Juden, Volkermord. Der‬‬
‫‪Holocaust als Geschichte und Gegenwart (Darmstadt: WBG, 2006), pp. 153-176; Klaus -‬‬
‫‪Michael Mallmann and Martin Ciippers, Halbmond und Hakenkreuz (Darmstadt: WBG ,‬‬
‫) ‪2006‬‬
‫‪ 72‬מכתב רלטד לשגרירות גרמניה ברומא‪ 12 ,‬במאי ‪ .YVA, JM / 2213 , 1942‬המכתב מובא בתרגום‬
‫לעברית אצל אסתר אדן‪" ,‬רדיפת יהודי לרב )כפי שהיא משתקפת בדיווחי הקונסוליה הגרמנית‬
‫בטריפולי("‪ ,‬ילקוט מורשת לג )סיורן תשמ"ב(‪ ,‬עמ' ‪. 156‬‬
‫‪ 73‬חמשנו של הציטוט שהבאנו לעיל מדברי צאפ )דאו לעיל( מדבר על כך שלאחד פתרון שאלת‬
‫היהודים באירופה‪ ,‬יוחל גם ב"פתדרן שאלת היהודים העולמית" ) ‪(. Losung der Weltjudenfrage‬‬
‫כיוצא בכ‪,‬ך בסמסטר הקיץ של ‪ 1943‬ארגן תאוורר שפד )‪ (Theodor Scheffer‬כינוס מדעי בסמינר‬
‫הפדגוגי הפוליטי של אוניברסיטת יכה )‪ (, Jena‬בנושא "שאלת היהודים" ) ‪(. Die Judenfrage‬‬
‫שפד אמד בר כי "בשבילנו לא נגמד העניין בכך שפתרנו את בעיית היהודים בדייך באופן נרחב‪.‬‬
‫זרחי שאלח עולמית‪ ,‬אשד מלחמה זר ]המתנחלת עתה[ רגם ההחרפה הגוברת וחולבת תדיר של‬
‫המאבקים כמהלכה כדרכים כה !=כאופיה המיוחד!" ) ‪ it abgctan, daf3‬ר‪" Es ist fiir uns nicht dan‬‬
‫‪ wcitgchcnd gelost habcn. Sie ist cinc Wcltf'ragc, mit tJer‬ר‪ Rcicl‬רוז‪\Vir dic Judenfragc i‬‬
‫" ‪ .diescr Krieg und seinc i1n1ncr het'tiger wcrdcndcn Kampfe zusa1n111e11hangen‬מצוטט‬

‫אצל ‪/e1·i.1·(:l1e lfli.1·.1·en.~ c·l1afi: Studien zu;· Univer.~ itiit Jena‬ק‪U\vc 1-lof.\fcld et al., cds., Ka111‬‬
‫‪ lat1, 2003), pp . 530-531‬ו‪ e: Bol‬וז ‪ .im Natio11c1!s(1zialism11.1· (Colog‬כלומד‪ ,‬מבחינת החזון מגורן‬
‫נאמנים אידאולוגיים נתנו ביטוי להרחבת הפתרון הסופי מעבר לגבולות אירופה עוד כשביצועו‬
‫לא היה מעשי‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪51‬‬ ‫ ע‬ ‫דן מכמן‪ ,‬האם גורל יהודי צפון אפריקה בזמן מלחמת העולם השנייה הוא חלק מ"השואה"?‬

‫גורל יהודי צפרן אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‬

‫והביוגרף של היטלר‪" ,‬הייתה שלב ביניים בגיבוש הפתרון הסופי‪ .‬בינואר ‪ 1942‬היו‬
‫עדיין ההכנות בשלב ראשוני ביותר‪ ,‬אך עתה כבד התקבלה ההחלטה להרוג את‬
‫שלב זה התייחס דק ליהודי אירופה‪ ,‬ויהודים באזורים שמחוצה לה‪,‬‬ ‫‪74‬‬ ‫יהודי אידופה"‪.‬‬
‫ובכלל זה בצפון אפריקה‪ ,‬עדיין לא נכללו בו‪.‬‬

‫כללו של דבר‪ :‬אם המושג "השואה" מתפרש כמכלול רדיפות היהודים ורציחתם‬
‫בימי קיומו של המשטר הנאצי‪ ,‬בביצוע הגרמנים ובעלי בדיתם‪ ,‬אזי גודל יהודי צפון‬
‫אפריקה צדיך להיכלל בו‪ .‬ואולם‪ ,‬יהודי צפון אפריקה לא נכללו בדיונים הספציפיים‬
‫על יישום הפתרון הסופי של שאלת היהודים באירופה בישיבה שהתקיימה בווילה‬
‫• ‪75‬‬ ‫ברונזה בינואר ‪1942‬‬

‫‪, 74‬ושרק תוערכה ‪,‬תוילרוג 'מע ‪.483‬‬

‫‪Norbert Kampe and Pctcr Klcin, cds.,‬‬ ‫םיכמסמה םיאבומ םאולמב רפסב ‪Die Wann.1·ee-‬‬ ‫‪75‬‬
‫‪gne/‬ר‪lc‬ר‪r.vc·/11111g.1·.1·t11ncl, K11nt1·111,c1·.vc:11 (Cc‬כ‪n11111· 1942: [J11k111111'11te, F1‬ג‪K()nf'e1·e11z a111 20 ..J1‬‬
‫‪,‬ו‪nar/Vienna: BhlaL‬ו‪.Wci‬‬ ‫‪2()13), pp. 20-24‬‬

‫‪93‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪53‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫בעז נוימן‬

‫‪,,‬‬ ‫פרק‬

‫*‬
‫הדרך הישרה לארשרריץ‬

‫בפרק הקודם הצגתי את ההקשרים העיקריים שמתוכם אנו‪,‬‬

‫כהיסטוריונים‪ ,‬יכולים לתאר‪ ,‬להסביר ולהבין את השראה‪ .‬את הפרק‬

‫סיימתי בהצגת השאלות והסוגיות המרכזיות המלוות במישרין אר‬
‫בעקיפין כמעט כל היסטוריון העוסק בתחום‪ .‬בפרק זה ובפרק הבא‬
‫אבקש לחזור אל הסיפור ההיסטורי של השראה ואל השאלה כיצד‬
‫נרכל להסביר את תהליך הקצנת המדיניות הנאצית כלפי היהודים‪.‬‬
‫בשאלה דרמה כבר דנתי בשלושת הפרקים הראשונים של הספר‪,‬‬
‫הגישה האינטנצירנליסטית‬ ‫דרך שתי הגישות המרכזיות במחקר ‪-‬‬
‫והגישה הפונקציונליסטית‪ .‬אציין שלא דנתי רגם לא אדון במדיניות‬
‫החוץ הגרמנית‪-‬הנאצית‪ ,‬אף על פי שהיא אחד הפרקים החשובים‬
‫והמכריעים ביותר בהיסטוריה של הנאציזם‪ .‬החלטתי שלא להקדיש‬
‫דירן מיוחד לנושא מכמה סיברת‪ .‬הראשונה והעיקרית שבהן היא‬
‫שהדיון האינטנצירנליסטי והפונקציונליסטי שאציג בהקשר של‬
‫המדיניות הגרמנית‪-‬נאצית לגבי השאלה היהודית‪ ,‬דרמה לדירן‬
‫במדיניות החוץ הגרמנית‪-‬הנאצית‪ .‬בשני המקרים מדובר באותן‬

‫שתי גישרת‪ ,‬הבוחנות בעיקרן אם בבסיס המדיניות מונחת בררנה‪,‬‬

‫אר היא פועל יוצא של הדינמיקה בין גורמים רבים רמג~רנים‬

‫במערכת‪ .‬זאת וערד‪ ,‬כל השאלות והסוגיות בנרגע לשאלה היהודית‬
‫הערלות מתוך הדירן במדיניות‪ ,‬נכונות ורלוונטיות גם לגבי מדיניות‬
‫מה היה מקומר ותפקידו של היטלר בעיצובה‪ ,‬בגיבושה‬ ‫החוץ ‪-‬‬
‫ובניהולה של המדיניות? האם המדיניות היא המשך של מסוררת‬

‫בתוך‪ :‬נאציזם‪ ,‬תל אביב‪ :‬משרד הביטחון — ההוצאה לאור‪/‬אוניברסיטה משודרת‪ ,‬תשס"ז‪.‬‬ ‫* ‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪54‬‬

‫‪151‬‬ ‫נאציזם‬

‫מדיניות ישנות‪ ,‬או חידוש? ועוד‪ .‬הנקודה השלישית היא שעלינו‬

‫לזכור כי פתרון הבעיה היהודית‪ ,‬על כל פנים בשלבים האחרונים‬
‫והקיצוניים‪ ,‬היה למעשה חלק אינטגרלי ממדיניות החוץ הגרמנית‪-‬‬
‫הנאצית‪ .‬זו‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬הנחת העבודה האינטנציונליסטית‪ ,‬כפי‬
‫שהראיתי בפרק ‪'.‬א‬

‫לפני שאציג את שתי הגישות‪ ,‬אני מוצא לנכון להציג בצורה‬

‫כרונולוגית ו"יבשה" את ציוני הדרך המרכזיים במדיניות הגרמנית‪-‬‬
‫הנאצית כלפי היהודים‪ .‬כמובן‪ ,‬אין באפשרותי להציג את כל ציוני‬
‫הדרך החשובים‪ .‬זו גם אינה כוונתי‪ .‬אבקש לגעת בנקודות הנחשבות‬
‫בעיני היסטוריונים רבים לתפניות אסטרטגיות‪ ,‬פרדיגמטיות‪,‬‬
‫במדיניות זו‪ .‬את כל אלה אציג‪ ,‬כאמור‪ ,‬בצורה של כרוניקה ולא‬
‫של עלילה‪ ,‬שכן האופן שבו נתרגם את הכרוניקה לעלילה יהיה‬
‫פועל יוצא של הגישה שאנו נוקטים‪.‬‬
‫באחד באפריל ‪ 1933‬החלה המדינה הגרמנית‪-‬הנאצית לטפל‬
‫בבעיה היהודית באופן רשמי‪ .‬באותו יום הוטל חרם על עסקים‬
‫יהודיים‪ .‬ההחלטה על החרם ועל מתכונתו התקבלה ככל הנראה‬
‫בפגישה בין היטלר לבין יוזף גבלס כמה ימים לפני כן‪ .‬החרם היה‬
‫אמור להיות כולל‪ ,‬אולם הוא לא הוטל‪ ,‬למשל‪ ,‬על עסקים של יהודים‬
‫לא‪-‬גרמנים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬יהודים זרים‪ .‬סרטים אמריקאיים‪ ,‬חרף היותם‬
‫הפקות של חברות בשליטה יהודית‪ ,‬לא הוחרמו‪ .‬את החרם היו‬
‫אמורים להוציא אל הפועל אנשי אס‪-‬אח‪ ,‬ואנשי האס‪-‬אס השותפים‬
‫למהלך היו כפופים למרותם‪ .‬החרם היה אמור להיות בלתי מוגבל‬
‫בזמן‪ .‬ואולם‪ ,‬בעקבות לחצים של גורמים שונים‪ ,‬שאליהם עוד‬
‫אתייחס בהמשך‪ ,‬הוא הוגבל ליום אחד בלבד‪ .‬מבחינה מעשית‬
‫הוצבו שני אנשי אס‪-‬אח או אס‪-‬אס בחזית כל עסק שהוגדר עסק‬
‫יהודי‪ ,‬והודיעו לכל לקוח שביקש להיכנס כי זהו עסק יהודי‪ .‬ועם‬
‫זאת‪ ,‬ההחלטה אם להיכנס אם לאו נותרה בידי הלקוח‪ .‬החרם‪,‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬היה ברמה הפורמלית‪ ,‬בגדר המלצה‪ .‬הצעד האנטי‪-‬‬
‫יהודי הרשמי הראשון בחסות המדינה הגרמנית‪-‬הנאצית וביוזמתה‪,‬‬

‫נועד אפוא לפגוע באוכלוסייה היהודית מבחינה כלכלית‪.‬‬

‫שיאו של המהלך המשמעותי הבא היה ב ‪ 15-‬בספטמבר ‪, 1935‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪55‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪152‬‬

‫עם חקיקתם של שני חרקי יסוד חדשים‪ .‬הראשון ‪ -‬חרק האזרחות‬

‫‪ -‬שלפיר רק בעלי דם גרמני יכולים להיות אזרחי הרייך‪ .‬כל השאר‪,‬‬
‫והיהודים ביניהם‪ ,‬הוגדרו מעתה נתיני המדינה‪ .‬כך‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫נשללה אזרחותם של יהודי גרמניה‪ .‬חרק היסוד השני‪" ,‬החרק להגנת‬
‫הדם והכבוד הגרמניים"‪ ,‬אסר על נישואין רעל קירם יחסי מין מחוץ‬
‫למסגרת הנישואים בין יהודים לגרמנים‪ ,‬על העסקת משרתות‬
‫גרמניות בנות ארבעים וחמש ומטה בבתי יהודים‪ ,‬רעל הנפת הדגל‬
‫הגרמני בידי יהודים‪ .‬חקיקת חרקי נירנברג‪ ,‬יש לציין‪ ,‬חיתה שיאו‬
‫של תהליך חקיקתי מפלה שהחל כבר ב ‪ .1933-‬עם חרקי נירנברג‬
‫ניתן להצביע אפוא על שינוי עקרוני במדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית‬
‫כלפי היהודים‪ .‬אם הצעד הראשון‪ ,‬בדמות החרם על עסקים‬
‫יהודיים‪ ,‬נרעד לפגוע באוכלוסייה הגרמנית ‪-‬היהודית מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬הרי שחרקי נירנברג ושאר החרקים המפלים‪ ,‬נועדו להוביל‬
‫להפרדתם האזרחית ‪-‬המשפטית משאר החברה הגרמנית‪.‬‬
‫בכל האמור ברדיפה כלכלית אחר היהודים‪ ,‬לא הסתפקו הנאצים‬
‫בחרמות בלבד‪ .‬בערד שהחרם היה צעד פסיבי במהותו ומוגבל ביותר‬
‫‪ -‬הגרמנים נמנעו מלקיים מגע כלכלי עם היהודים ‪ -‬הרי במהלך‬
‫הזמן הוחרפה המדיניות והפכה לאקטיבית ולנרחבת יותר‪ .‬בין‬
‫הצעדים הללו אנו יכולים למצוא את החרמת הרכוש היהודי‪ ,‬אר‬
‫כפי שנהוג חיה לכנות זאת‪ ,‬האריזציה שלו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬הפיכתו מרכוש‬
‫‪' T‬‬

‫בבעלות יהודית לרכוש בבעלות גרמנית‪-‬ארית‪ .‬כאן עלינו להבחין‬

‫בין שני שלבים עקרוניים‪ .‬הראשון‪ ,‬האריזציה "מרצון"‪ ,‬החל ב ‪1933-‬‬
‫אני רושם את המונח "מרצון"‬ ‫‪.1939‬‬ ‫והסתיים רשמית בראשית‬

‫במדכאות‪ ,‬מכיוון שכמרבן אין מדובר בפעולה וולונטרית מצד‬

‫היהודים‪ ,‬אלא בתהליך של דחיקת רגליהם מהשוק הכלכלי על ידי‬
‫חרמות‪ ,‬צעדים ~נהליים‪ ,‬פיטורים‪ ,‬איומים‪ ,‬אלימות וכיוצא באלה‪,‬‬
‫שהובילו רבים מהם למכור בעל כורחם רכוש ונכסים‪ ,‬כדי לספוג‬
‫את הפגיעה הכלכלית‪ .‬ועם זאת‪ ,‬לפחות ברמה הפורמלית‪ ,‬לא נדרשו‬
‫היהודים בשלב ראשון זה להיפטר מרכושם על פי חוק‪ .‬השלב השני‬
‫של תהליך האריזציה בכפייה החל לאחר "ליל הבדולח" וכפועל‬
‫פרסם חרמן גרינג תקנות חדשות‪,‬‬ ‫‪1938‬‬ ‫בנובמבר‬ ‫ב ‪, 2-‬‬ ‫יוצא ממנו‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪56‬‬

‫‪153‬‬ ‫נאציזם‬

‫שאסרו על היהודים לעסוק בגרמניה בכל עיסוק כלכלי עצמאי‪.‬‬

‫ליהודים שעדיין לא מכרו את עסקיהם מונה נאמן ממונה מטעם‬
‫המדינה‪ ,‬שכל מטרתו חיתה להוציא אל הפועל את תהליך‬
‫האריזציה‪ .‬ב ‪ 1-‬בינואר ‪ 1939‬הכריז גרינג על הפסקת כל פעילות‬
‫עסקית יהודית‪ .‬היהודים לא הורשו עוד לקיים כל פעילות בשוק‬
‫הכלכלי הגרמני‪.‬‬
‫הנאצים לא הסתפקו בפגיעה כלכלית אנושה זו ביהודים‪ .‬שלב‬
‫נוסף בתהליך רדיפתם היה כליאתם במחנות‪ .‬כליאת אזרחים במחנות‬
‫הריכוז החלה בגרמניה כבר ב ‪ ,1933-‬ואולם‪ ,‬עד ‪ 1936‬שימשו המחנות‬
‫בעיקר לכליאת מתנגדים פוליטים למשטר‪ ,‬על פי רוב מחוגי הליברלים‬
‫והשמאל המתון והקיצוני‪ .‬כמובן‪ ,‬היו ביניהם גם יהודים‪ ,‬אך אלה‬
‫לא נכלאו בדרך כלל בגלל יהדותם‪ .‬במחנות נכלאו בתקופה זו גם מי‬
‫שהוגדרו על ידי הנאצים גורמים "א‪-‬סוציאליים"‪ .‬ב ‪ 1936-‬נערך ארגון‬
‫מחדש של עולם המחנות ורובם הגדול חוסל‪ ,‬למעט דכאו‪ .‬במקומם‬
‫הוקמו מחנות חדשים וגדולים יותר ‪ -‬סכסנהאוזן )‪ (, 1936‬בוכנוואלד‬
‫)‪ (, 1937‬מאוטהאוזן ופלוסנברג )מרס‪-‬אפריל‪-‬מאי ‪ (1938‬ורבנסברוק‬
‫)‪ (. 1939‬ביוני ‪ 1936‬מונה הימלר לראש המשטרה הגרמנית‪ .‬מעתה‬
‫נשלחו למחנות גם פושעים בעלי הרשעות קודמות‪ ,‬נוודים‪ ,‬קבצנים‪,‬‬
‫צוענים‪ ,‬הומוסקסואלים וזונות מורשעות‪ .‬בתקופה זו החל האס‪-‬אס‬
‫להפעיל את המחנות על פי עקרונות רציונליים‪-‬כלכליים‪ ,‬ובמסגרת‬
‫זו גם לנצל בשיטתיות את כוח העבודה של האסירים‪ .‬בהקשר של‬
‫דיוננו ראוי לציין כי בתקופה הראשונה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מ ‪ 1933-‬ועד ‪, 1936‬‬
‫אחוז היהודים הכלואים במחנות הריכוז היה נמוך יחסית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫רק כעשרה אחוזים מאסירי מחנה הריכוז דכאו בתקופה זו היו יהודים‪.‬‬

‫ויהודים אלה נעצרו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בעיקר בשל פעילותם ותפיסת עולמם‬

‫הפוליטית‪ .‬מ ‪ 1936-‬היו האסירים היהודים כשליש מכלל האסירים‬
‫במחנות‪ .‬רק מקיץ ‪ 1938‬החלו יהודים להיכלא במחנות הריכוז בעיקר‬
‫בשל יהדותם‪ .‬גל המעצרים הגיע לשיאו בעקבות "ליל הבדולח"‬
‫שבו נעצרו כ ‪ 36-‬אלף יהודים ונזרקו למחנות‪.‬‬
‫המכנה המשותף לכלל הצעדים שנקטו הנאצים נגד היהודים‬
‫עד עתה ‪ -‬פגיעה כלכלית‪ ,‬אזרחית‪-‬משפטית ופיזית על ידי כליאה‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪57‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪154‬‬

‫הוא העובדה הפשוטה שהם עדיין נותרו על אדמת גרמניה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בצעדם הבא יבקשו הנאצים לטפל בבעיה זר באמצעות גירוש‪.‬‬
‫במרס ‪ , 1938‬לאחר האנשלוס של אוסטריה‪ ,‬הקים אדרלף אייכמן‬
‫את הלשכה המרכזית להגירת יהודים בווינה‪ .‬אייכמן "ימציא" כאן‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬את המודל הנאצי של ההגירה הכפויה‪ ,‬אשר ישמש את‬
‫המשטר בשלבים מאוחרים יותר‪ .‬בכן ניתן הארת לניסיונות שונים‬
‫‪ -‬חלקם יצליחו‪ ,‬רובם ייכשלו ‪ -‬לנקות ולטהר את הדייר השלישי‬
‫מיהודים באמצעות גירוש‪ .‬ניסרנות אלה יגיעו לשיאם במהלן‬
‫החודשים אוקטובר עד דצמבר ‪ , 1941‬שבהם יגורשו כ‪ so -‬אלף‬
‫מיהודי גרמניה לשטחים הכבושים שבמזרח‪ .‬הגירושים הגדולים‬
‫של שאר יהודי אירופה‪ ,‬שימצאו את עצמם תחת כיבוש גרמני‪-‬‬
‫נאצי‪ ,‬יתקיימו ממרס רעד יולי ‪ , 1942‬היינו‪ ,‬לאחר שחמנות ההשמדה‬
‫הגדולים כבר יהיו מוכנים לפעולה‪.‬‬
‫עם הפלישה הגרמנית‪-‬הנאצית לפולין‪ ,‬וביתר שאת אל ברית‪-‬‬
‫המועצות‪ ,‬ניכרת הקצנה ברורה במדיניות כלפי היהודים‪ .‬בשלב‬
‫סמרן‬ ‫‪, 1939‬‬ ‫ראשון נכלאו היהודים בגטאות‪ .‬ב ‪ 21-‬בספטמבר‬
‫לפלישה לפרלין‪ ,‬הורה ריינהרד היידרין על ריכוזם של היהודים‬
‫ברבעים שונים בתרן הערים וכליאתם שם‪ ,‬מטעמי ביטחון משטרתי‬
‫והתחשבות בצורכי הכלכלה‪ .‬הגטו הראשון בפרלין הוקם באוקטובר‬
‫‪ . 1939‬אנו נכנסים עתה אל מה שנחשב לחלקו השני של פתרון‬
‫הבעיה היהודית‪ ,‬שבניגוד לראשון היה אמור להיות מוסתר ובגדר‬
‫סוד מדינה‪ .‬בשלב שני זה אנו יכולים לראות שני תת‪-‬שלבים‪ .‬את‬
‫הראשון אכנה "חיסול המונים"‪ ,‬וזאת בניגוד לשלב השני והאחרון‬
‫של השמדה מתועשת‪ .‬חיסול ההמונים החל להתבצע בשיטתיות‬
‫עם הפלישה הגרמנית לברית‪-‬המועצות בידי יחידות רצח מיוחדות‬
‫‪ -‬האיינזצגררפן‪ .‬האיינזצגררפן התקדמו אל תוך השטחים הכבושים‬
‫עם הצבא הגרמני‪ ,‬שפורמלית רק העניק סיוע לוגיסטי‪ ,‬אולם‬
‫משמירה על אסירים‬ ‫למעשה שיתף פעולה ברצח בכל הרמות ‪-‬‬
‫ועד רציחתם בפועל‪ .‬ב ‪ 21-‬בספטמבר ‪ 1939‬שלח ריינהרד היידרין‬
‫את איגרת ה~!ק לראשי האיינזצגררפן‪ ,‬רבה פירט את אופן הטיפול‬
‫הנדרש ביהודים בשטחים שנכבשו‪ .‬במסמן זה הזפעי לראשונה‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪58‬‬

‫‪155‬‬ ‫נאציזם‬

‫עד ראשית נסיגת הצבא הגרמני‬ ‫סופית" )‪(.Endziel‬‬ ‫המושג "מטרה‬

‫משטחי ברית‪-‬המועצות באביב ‪ 1943‬רצחו האיינזצגררפן כמיליון‬
‫ורבע יהודים‪ ,‬מאות אלפי אזרחים סובייטים‪ ,‬ושבריי מלחמה‪.‬‬
‫מיהודי קייב בבאבי‪-‬יאר‪.‬‬ ‫ב ‪ 30-29-‬בספטמבר ‪ 1941‬נרצחו ‪33,771‬‬
‫באותו חודש ממש התרחשו ערד שני אירועים מכריעים במסגרת‬

‫הניסיונות הרדיקליים לפתור את הבעיה היהודית‪ .‬במהלך‬

‫הפעילות לייעל את מעשי הרצח של האיינזצגררפן‪ ,‬פיתח המשרד‬
‫הראשי לביטחון הרייך את משאית הגז‪ ,‬שבה נחנקו הקררבנרת‬
‫משאיפת גז פליטה‪ ,‬חד תחמוצת הפחמן‪ .‬באותו חודש התקיים‬
‫הניסוי הראשון במשאית גז‪ ,‬עם שבריי מלחמה סובייטים‬
‫בסכסנהארזן‪.‬‬

‫אם במסגרת חיסול היהודים על ידי האיינזצגררפן הובאה‬

‫למעשה מברבת הרצח אל הקררבן‪ ,‬הרי שבשלב האחרון והסופי של‬
‫פתרון הבעיה היהודית הובא הקררבן אל מכרנ·ת הרצח‪ .‬בכך אבר‬
‫מגיעים אל הפתרון הסופי של הבעיה היהודית‪ .‬ב ‪ 27-‬באפריל ‪1940‬‬
‫הורה היינריך הימלר על בניית מחנה ריכוז חדש ליד ארשרריצ'ים‪,‬‬
‫במזרח שלזיה העילית המזרחית‪ ,‬אזור שסופח לדייר השלישי‪.‬‬
‫הראשונים שנכלאו במחנה היו אסירים פרליטים ואזרחים פולנים‪.‬‬
‫היא בירקנאר‪ ,‬שחיתה למעשה‬ ‫‪,11‬‬ ‫במרס ‪ 1941‬הרקמה אושוויץ‬
‫הרחבה של המחנה המקורי‪ .‬בבירקנאר ייבנו ארבע היחידות‬
‫הגדולות והמשוכללות שיכללו תאי גז ומשרפות‪ .‬ב ‪ 3-‬בספטמבר‬
‫‪ 1941‬יתבצע באושוויץ הניסוי הראשון ברצח באמצעות גז ציקלרן‬
‫בי‪ ,‬על שבויים סובייטים‪ .‬במרס ‪ 1942‬יחל במחנה תהליך ההשמדה‬
‫ההמונית והשיטתית של היהודים‪ .‬ראוי לציין כי מחנה ההשמדה‬
‫ב‪s -‬‬ ‫הפעיל הראשון היה חלמנו שליד לרדז'‪ ,‬שהחל את פעילותו‬
‫‪•1941‬‬ ‫בדצמבר‬

‫אני מבקש לסיים כאן את התיאור התמציתי של תהליך ההקצנה‬

‫של המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי היהודים‪ .‬עלי לסייג את‬
‫עצמי‪ ,‬כמרבן‪ .‬מה שהצעתי כאן איבר אלא סקיצה כללית וגסה ביותר‪.‬‬
‫עלינו לזכור כי תהליך הרדיפה הגרמני‪-‬הנאצי אחר היהודים‪,‬‬
‫והניסיונות לפתור את הבעיה היהודית‪ ,‬היו מורכבים ופתלתלים‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪59‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪156‬‬

‫הרבה יותר‪ .‬התהליכים השונים שתיארתי עתה התרחשו במקביל‪.‬‬

‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם טענתי כי באחד באפריל ‪ 1933‬הטילו הנאצים חרם‬
‫כלכלי על עסקים יהודיים‪ ,‬אין פירוש הדבר שלא הוטלו לאחר מכן‬
‫חרמות נוספים‪ .‬כאשר טענתי כי לאחר הפלישה לברית‪-‬המועצות‬
‫החלו ברציחת יהודים‪ ,‬אין פירוש הדבר‪ ,‬כמרבן‪ ,‬שיהודים לא נרצחו‬
‫לפני כן‪ ,‬גם אם לא בשיטתיות‪ .‬כמר כן לא הזכרתי אירועים רבים‪,‬‬
‫חשובים ומכריעים לכאורה לא פחות ‪" -‬ליל הבדולח"‪ ,‬רעידת ואבזה‬
‫רעוד‪ .‬עלינו לזכור גם כי אנו מתחילים אמנם לדון ברדיפת יהודי‬
‫גרמניה על אדמת גרמניה‪ ,‬אולם עד מהרה ההגדרות המרחביות‬
‫משתנות בצררה רדיקלית‪ ,‬שכן גרמניה הולכת ומתפשטת במהירות‬
‫במרחב האירופי ‪ -‬הן לכיורן מערב והן לכירון מזרח‪.‬‬
‫וחרף ההסתייגויות הללו‪ ,‬אני חושב כי נקודות חצירן שהזכרתי‬
‫הן הן נקודות המפתח בסיפור ההקצנה של המדיניות הגרמנית‪-‬‬
‫הנאצית כלפי השאלה היהודית‪ .‬אני סבור כי ברמה האסטרטגית‬
‫אכן מדובר בנקודות חצירן החשובות והמכריעות ביותר‪ .‬כל השאר‪,‬‬
‫לדעתי‪ ,‬היו טקטיקות בעיקרן‪ .‬תיארתי את התהליך בראשי פרקים‬
‫ואני מבקש לסכם אותר שרב בצררה סכמתית שתקל עלינו את‬
‫הדירן‪:‬‬

‫הפרדה כלכלית א' )חרם על עסקים יהודיים‪ ,‬אפריל ‪( 1933‬‬

‫‪t‬‬
‫הפרדה אזרחית‪-‬משפטית )חרקי נירנברג‪ ,‬ספטמבר ‪( 1935‬‬

‫‪t‬‬
‫הפרדה כלכלית ב' )אריזציה בכפייה‪ ,‬מסוף ‪ ,1938‬ראשית ‪( 1939‬‬

‫‪t‬‬
‫הפרדה פיזית א' )כליאה במחנות‪ ,‬החל מקיץ ‪( 1938‬‬

‫‪i‬‬
‫הפרדה פיזית ב' )כליאה בגטאות‪ ,‬החל מאוקטובר ‪( 1939‬‬

‫‪i‬‬
‫הפרדה פיזית ג' )גירוש יהודי גרמניה‪ ,‬מאוקטובר‪-‬דצמבר ‪( 1941‬‬
‫‪t‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪60‬‬

‫‪157‬‬ ‫נאציזם‬

‫חיסול פיזי )איינזצגדרפן‪ ,‬החל מ‪( 1941 -‬‬

‫‪t‬‬
‫השמדה מתועשת )חלמנו‪ ,‬מחנה השמדה פעיל ראשון‪,‬‬
‫החל מדצמבר ‪( 1 941‬‬

‫תוך זמן קצר אפוא אנו עדים להקצנתה של המדיניות הגרמנית ‪-‬‬
‫הנאצית כלפי היהודים‪ ,‬מפעולות מתונות פחות אר יותר ‪ -‬עלינו‬
‫לזכור שחרם כלכלי הפליה בחרק‪ ,‬כליאה במחנות וגירוש אזרחים‪,‬‬
‫‪J‬‬

‫רעד פעולות קיצוניות‪,‬‬ ‫מרבדים ומקובלים במקומרת אחדים ‪-‬‬

‫ובמידה רבה חסרות תקדים‪ ,‬ובראשן ההשמדה המתועשת‪ .‬עתה‬

‫אנו יכולים לחזור אל השאלה המקורית המעסיקה אותנו ‪ -‬כיצד‬

‫נסביר את תהליך ההקצנה הזה? לשם כך אני מבקש לחזור אל‬
‫שתי הגישות שכבד דנתי בהן ‪ -‬הגישה האינטנצירנליסטית‪ ,‬שבה‬
‫אדון בפרק זה‪ ,‬והפונקציונליסטית‪ ,‬שלה יוקדש הפרק הבא‪.‬‬
‫כאמוד‪ ,‬על פי הגישה האינטנצירנליסטית‪ ,‬תהליך ההקצנה‬
‫במדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי היהודים היה מ~נע על ידי כוונת‬
‫מבררן‪ .‬כבד הזכרתי בפרק א' את תפיסתו של היטלר הצעיר ביחס‬
‫ליהודים‪ .‬במכתב מה ‪ 16-‬בספטמבר ‪ 1919‬לאדרלף גמליך‪ ,‬שנודע‬
‫כטקסט הפוליטי הראשון של היטלר‪ ,‬הצהיר המנהיג לעתיד של‬
‫המפלגה והמדינה הנאצית‪ ,‬כי בטורח הקצר יש לנשל את היהודים‬
‫מזכויותיהם האזרחיות‪ ,‬ר"המטרה הסופית" חייבת להיות סילוקם‬
‫הנחרץ‪ .‬במצע המפלגה הנאצית מה ‪ 24-‬בפברואר ‪, 1920‬נקבע בסעיף‬
‫הרביעי כי אף יהודי אינו יכול להיות חבר בקהיליית העם הגרמנית‬
‫מכיורן שאינו בעל דם גרמני‪ .‬לפיכך לא יכולים היהודים להיות‬
‫אזרחי המדינה‪ .‬בסעיף הבא‪ ,‬החמישי‪ ,‬נקבע כי כל מי שאינו אזרח‬
‫המדינה אמנם ירכל לחיות בגרמניה‪ ,‬אך דק במעמד של אורח הנתרן‬
‫למערכת חרקים אחרת‪ .‬בסעיף השביעי נקבע כי אם לא יהיה אפשר‬
‫להזין את כל אוכלוסיית המדינה‪ ,‬יש להדחיק מתחומיה את מי‬
‫שלא נמנה עם אזרחיה‪ .‬ב"מיין קמפף"‪ ,‬כפי שדאינו‪ ,‬היטלר ערד‬
‫מקצין את עמדתו בנרגע לשאלה היהודית ולפתרונה‪.‬‬
‫היסטוריונים אינטנצירנליסטים יעבירו קר ישר ובדוד ‪ -‬קר שאולי‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪61‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משוררת‬ ‫‪158‬‬

‫ייאלץ להתפתל פה רשם בשל נסיבות מקרמיות ולצורך סטירת טקטיות‬

‫אלה ואחרות ‪ -‬בין רעיונותיו של היטלר הצעיר מסוף מלחמת העולם‬
‫הראשונה רעד למחנות ההשמדה‪ .‬ויהיר כאלה‪ ,‬רגם בזאת נוכחנו‬
‫בפרק ‪',‬א שיתחילו את הקר בשלבים מוקדמים הרבה יותר של חייו‪.‬‬
‫שיאו של תהליך זה יגיע במתן ההוראה על "הפתרון הסופי"‪ .‬כידוע‬
‫לכול‪ ,‬אין בידינו מסמך החתום על ידי היטלר בעניין‪ .‬ואולם‪ ,‬אין זה‬
‫מוכיח שהוא לא נתן את ההוראה בכתב‪ ,‬אר לכל הפחות בעל פה‪.‬‬
‫אפשרות אחרת שמעלים ההיסטוריונים האינטנצירנליסטים היא‬
‫שהיטלר עצמו לא יזם את המהלך‪ ,‬אבל הוא הסכים ואישר הצעה‬
‫כזר שהובאה בפניו‪ .‬עובדה זר היא אחת הסיבות העיקריות לוויכוח‬
‫הניטש בין ההיסטוריונים על מרעד מתן ההוראה בדבר הפתרון הסופי‪.‬‬
‫המקדימים ביותר‪ ,‬כדוגמת אברהרד יקל‪ ,‬סוברים כי היטלר נתן את‬
‫ההוראה כבר בקיץ ‪ .1940‬אחרים טוענים כי ההוראה על פתרונה‬
‫הסופי של הבעיה היהודית ניתנה לא יאוחר ממרס ‪ ,1941‬בסמרך‬
‫למתן פקודת הקומיסרים‪ ,‬על ידי היטלר‪ ,‬המורה על חיסול הפעילים‬
‫הפרליטים מטעם המפלגה הקומוניסטית בצבא האדום כחלק‬
‫ממלחמת החררמה נגדר‪ .‬ההיסטוריון הגרמני אנדראס הילגרו;ר גורס‬
‫כי היטלר נתן הוראה בעל פה להימלר אר להיידריך‪ ,‬לירות בכל‬
‫יהודי רוסיה‪ ,‬והיא הועברה‪ ,‬גם בעל פה‪ ,‬על ידי היידריך לראשי‬
‫האיינזצגררפן בסוף מאי ‪ ,1941‬דהיינו‪ ,‬כמה שבוערת לפני הפלישה‬
‫לברית‪-‬המועצות‪ .‬ב ‪ 31-‬ביולי ‪ ,1941‬וחשוב לזכור כי זהר אחד הרגעים‬
‫החשובים ביותר בהיסטוריה של הפתרון הסופי‪ ,‬מקבל ריינהרד‬
‫היידריך מחרמן גרינג את ההוראה על הפתרון הסופי של הבעיה‬
‫היהודית‪ .‬אני מבקש לצטט את ההוראה במלואה‪ ,‬שכן זהר בעצם‬
‫המסמך הקרוב ביותר להוראה רשמית על הפתרון הסופי המצרי‬
‫בידינו‪ .‬אפשר להניח ברמת ביטחון גבוהה ביותר שגרינג לא היה‬
‫מוציא מכתב זה ללא ידיעתו אר הרשאתו של היטלר‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪62‬‬

‫‪159‬‬ ‫נאציזם‬

‫לכברד‬
‫ראש משטרת הביטחון רהאס‪-‬דה‬

‫אס‪-‬אס גררפנפיהרר היידריך‬

‫ברלין‬

‫כהשלמת המשימה שכבר הוטלה עליך בצר מ ‪24-‬‬

‫בינואר ‪ 9‬כ ‪, 19‬לפתור את השאלה היהודית בצררה של‬
‫הגירה אר פינוי‪ ,‬פתרון רצוי שבנסיבות הזמן‪ ,‬הריני‬

‫מייפה את כוחך בזה‪ ,‬לעשרת את כל ההכנות‬

‫הדרושות מן הבחינה הארגונית‪ ,‬העניינית והחומרית‪,‬‬

‫לפתרון כולל ) ‪ (Gesamtlosung‬של השאלה היהודית‬

‫בתחום ההשפעה הגרמני באירופה‪.‬‬

‫במידה והעניין נרגע לתחום סמכותן של רשויות‬

‫מרכזיות אחרות‪ ,‬יש לשתפן בכך‪.‬‬
‫כן אני מטיל עליך גם להמציא לי בקרוב הצעה‬
‫כוללת של האמצעים הארגוניים המעשיים‬
‫והחומריים המוקדמים‪ ,‬לשם הביצוע המיועד של‬
‫הפתרון הסופי ) ‪ (Endlosung‬של השאלה יהודית‪.‬‬

‫גרינגי‬

‫לעתים מזכירים ההיסטוריונים את התאריך ‪ 20‬בינואר ‪ ,1942‬שבר‬

‫התכנסה רעידת באנ!ה‪ ,‬כרגע שבר התקבלה ההחלטה על השמדת‬
‫היהודים‪ .‬הדבר אינו נכרן‪ ,‬שכן בוועידה זר לא החליטו על הפתרון‬
‫הסופי‪ ,‬אלא על הדרכים לביצועו לאחר שכבר התקבלה ההחלטה‪.‬‬
‫רעידה זר העניקה למעשה את הלגיטימציה למהלך שכבר החל‪.‬‬
‫תפקידה היה לייעל ולזרז את התהליך‪ ,‬רכן לתאם את הקשר בין‬
‫הגורמים השונים המעורבים בתהליך‪.‬‬

‫מצוטט מתון ארד‪ ,‬יצחק‪ ,‬ישראל גוטמן ואברהם מרגליות‪ ,‬עורכים‪ ,‬השראה‬ ‫‪7‬‬
‫מבחד תערדרת על חרדכן יחרדו גרמניה רארםטדוה‪ ,‬פרלין רבדות·‬ ‫בתיעוד ‪-‬‬
‫המרעצרת )ירושלים‪ :‬יד רשם‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬תשל"ח(‪ ,‬עמ' ‪•185‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪63‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪160‬‬

‫אם‪ ,‬על פי הגישה האינטנציונליסטית‪ ,‬ידע אדולף היטלר מראש‪,‬‬

‫פתרון‬‫כבר בשלב מוקדם בחייו הפוליטיים‪ ,‬לאן מועדות פניו ‪-‬‬
‫סופי של הבעיה היהודית ‪ -‬מדוע לא החל להגשים את מטרתו‬
‫מיד עם מינויו לקנצלר ב ‪ 933-‬ר? מדוע המתין כשמונה עד תשע‬
‫שנים עד ליישומה של המדיניות שאליה חתר? מדוע החל המשטר‬
‫הנאצי במדיניות מתונה כל כך‪ ,‬ולמעשה חסרת כל תוחלת‪ ,‬בניסיון‬
‫לפתור את הבעיה היהודית‪ ,‬כמו החרם הכלכלי על עסקים‬
‫יהודיים? מדוע לא פנה המשטר ישירות ליישומה של מדיניות‬
‫אגרסיבית הרבה יותר? ההיסטוריונים האינטנציונליסטים מניחים‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬כי מהותה של הבעיה היהודית חיתה ברורה לנאצים‪ ,‬וכך‬
‫גם הפתרון הרצוי‪ .‬ואולם‪ ,‬לא היה אפשר ליישם אותו מיד לאחר‬
‫תפיסת השלטון‪ ,‬שכן מבחינה מעשית זה היה בלתי אפשרי‪ .‬במטרה‬
‫ליישם מדיניות כה קיצונית‪ ,‬נדרש זמן להבשלתם של תהליכים‪.‬‬
‫יש צורך לתכנן באופן מעשי את המדיניות‪ ,‬לבנות תשתיות‪ ,‬להכין‬
‫את דעת הקהל ועוד‪ .‬חקיקה מפלה על בסיס גזעי‪ ,‬גירוש‪ ,‬על אחת‬
‫כמה וכמה חיסול פיזי והשמדה‪ ,‬לא היו יכולים להתקבל מבחינה‬
‫מעשית בשלבים כה מוקדמים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הפתרון הרדיקלי ביותר‬
‫של הבעיה היהודית בכללותה לא היה יכול כלל להתרחש על‬
‫אדמת גרמניה‪ ,‬שכן רוב האוכלוסייה היהודית חיתה מרוכזת במזרח‬
‫אירופה‪ .‬עלינו לזכור גם כי השלב הקיצוני ביותר בפתרון הבעיה‬
‫היהודית אירע בעיצומה של מלחמה‪ ,‬שבמידה רבה הסתירה את‬
‫המעשים וכך איפשרה בעצם את עשייתם‪.‬‬

‫מנקודת המבט האינטנציונליסטית עלינו לראות אפוא את‬

‫התהליך המדורג של המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי הבעיה‬
‫היהודית כתהליך של ‪i‬ךצ~ר‪ .‬ראשיתו בפתרונות מתונים‪ ,‬המשכו‬
‫בהקצנתם אל פתרונות קשים יותר‪ ,‬וסופו בפתרון הסופי שהוא גם‬
‫הקיצוני ביותר‪ .‬הנאצים החלו בפתרונות נסבלים לא רק מבחינת‬
‫דעת הקהל הפנים‪-‬גרמנית והבינלאומית‪ .‬פתרונות אלה היו‬
‫נסבלים אפילו בעיני חלקים נרחבים של האוכלוסייה היהודית‬
‫שנותרה בגרמניה‪ ,‬ולמדה לחיות אתם‪ .‬את כל השלבים השונים‬
‫בתהליך פתרון הבעיה היהודית על פי הגישה האינטנציונליסטית‪,‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪64‬‬

‫‪161‬‬ ‫נאציזם‬

‫ראוי אפוא לזהות כצעדים טקטיים בלבד‪ ,‬המיועדים להוביל בסופר‬

‫של דבר אל הפתרון האסטרטגי הסופי‪.‬‬
‫לכאורה נראה כי הגישה האינטנצירנליסטית בשאלת הקצנת‬
‫המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי היהודים משכנעת מארד‪ ,‬כמעט‬
‫מובנת מאליה‪ .‬היא מתאימה היטב לתיאור האינטנצירנליסטי של‬
‫התפתחות הרייך השלישי‪ ,‬כפי שהצגתי בפרק ‪'.‬א אם היטלר הוא‬
‫המפתח להבנת ההתפתחות ההיסטורית של המפלגה‪ ,‬התנועה‬
‫והמשטר הנאציים‪ ,‬מדוע לא נראה בר האיש המרכזי והמכריע גם‬
‫פתרון‬ ‫ביחס לאחת האובססיות העיקריות ביותר של הנאצים ‪-‬‬
‫הבעיה היהודית? הגישה האינטנצירנליסטית גם מתאימה לביטויי‬
‫השנאה הרבים והקיצוניים שהפגינו היטלר ונאצים רבים אחרים‬
‫כלפי היהודים‪ .‬רעם זאת‪ ,‬כמר תמיד‪ ,‬גם גישה זר אינה חפה‬
‫מביקורת‪ .‬כל הביקורות שהצגתי לגבי הגישה האינטנצירנליסטית‬
‫ביחס להתפתחותו של משטר הרייך השלישי נכונות ורלוונטיות‬
‫גם כאן‪ .‬בראש ובראשונה אנו במידה רבה קוראים שרב את הסיפור‬

‫ביהודים המובלים‬ ‫מהסוף להתחלה‪ .‬אנו יודעים כיצד הוא נגמר ‪-‬‬
‫בקרונות רכבת אטומים אל תאי גז במחנות השמדה‪ .‬כל שנותר‬
‫להיסטוריון האינטנצירנליסט הוא לחשוף את המקררות של אותר‬
‫מעשה‪ .‬גם כאן‪ ,‬כפי שטענתי לגבי הגישה האינטנצירנליסטית בפרק‬
‫‪',‬א מדובר בחרכמה שלאחר מעשה‪ .‬אותר קר ישר וברור המוביל‬
‫מראשיתו של התהליך אל סופר‪ ,‬יסתדר תמיד כקר ישר וברור‪ ,‬שכן‬
‫אנו יודעים את הסוף‪ .‬ההיסטוריון האינטנצירנליסט המחפש את‬
‫מקורותיו של הפתרון הסופי ‪ -‬למשל את התבטאויותיו של היטלר‬
‫הצעיר על הצורך לפתור את הבעיה היהודית ‪ -‬תמיד ימצא בדיוק‬
‫את מה שהוא מחפש‪ .‬וכפי שראינו‪ ,‬אם אותר קר ישר וברור‪ ,‬המתחיל‬
‫בהתבטאויותיו של היטלר הצעיר וממשיך לשיאו של הפתרון‬
‫הסופי‪ ,‬אינו ישר וברור בנקודות מסוימות‪ ,‬מצדיקים ההיסטוריונים‬

‫האינטנצירנליסטים את הדבר‪ ,‬למשל‪ ,‬בטענה כי מדובר בסטירת‬

‫טקטיות בלבד‪.‬‬
‫נקודת חולשה נוספת המאפיינת לדעתי את ההיסטוריוגרפיה‬
‫האינטנצירנליסטית קשורה גם כאן לתפיסתה את היחס בין שפה‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪65‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪162‬‬

‫לכרונה‪ .‬ההיסטוריונים האינטנצירנליסטים‪ ,‬כאמור‪ ,‬קוראים את‬

‫היטלר כפשוטו‪ .‬כאשר הם קוראים ב"מיין קמפף" על הצורך לפתור‬
‫את הבעיה היהודית‪ ,‬הם מניחים כי הדברים שהיטלר כותב‬
‫משקפים בצררה חד‪-‬משמעית את כוונותיו האמיתירת‪ .‬ואולי אין‬
‫היטלר מגלה את כוונותיו האמיתירת? ואולי בשלב זה עדיין אינו‬
‫יודע מהן כוונותיו? האם ייתכן כי הוא כותב את הדברים הללו‬
‫ואומר אותם רק לצורכי תעמולה? גם כאן‪ ,‬מרגע שההיסטוריונים‬
‫האינטנצירנליסטים הבחינו בין צעדים טקטיים לאסטרטגיים‪ ,‬מנין‬
‫לנר שפתרון הבעיה היהודית הוא עניין אסטרטגי ולא טקטי? ונניח‬
‫שרב שמצאנו את הדרך שתאפשר לנר בוודאות לדעת את כוונותיו‬
‫של היטלר‪ ,‬ואפילו נניח שבסופר של דבר‪ ,‬כאשר אנו בוחנים את‬
‫היחס בין כוונותיו לתוצאות בשטח‪ ,‬מתגלה כי כל כוונותיו של‬
‫היטלר התגשמו ‪ -‬האם לא ייתכן שהפתרון הסופי של הבעיה‬
‫היהודית‪ ,‬כפי שהיטלר ניסחר כשהיה פוליטיקאי צעיר‪ ,‬לא היה‬
‫פועל יוצא של כוונותיו הוא? כפי ש!ראר ההיסטוריונים‬
‫הפונקציונליסטים‪ ,‬התפיסה של פתרון סופי וכולל לא חיתה פרי‬
‫הגרתו של היטלר‪ ,‬אלא סך של רעיונות שצפר רעלו "מלמטה"‪,‬‬
‫רעיונות שרק בדיעבד הוא נתן להם את הסכמתו‪.‬‬
‫מגבלה נוספת ואחרונה שאציג כאן לגבי הגישה‬
‫האינטנצירנליסטית היא התעלמותה מאינספור גורמים נוספים‬
‫השייכים להיסטוריה של התופעה הנחקרת ‪ -‬הקשרים פוליטיים‪,‬‬
‫כלכליים‪ ,‬חברתיים ואחרים ‪ -‬שאיפשרר את הפתרון הסופי‪ .‬האם‬
‫אפשר בכלל לזהות אותר פרויקט אדיר ממדים ומורכב ביותר כמר‬
‫אשר‬ ‫הפתרון הסופי עם דמות אחת ‪ -‬דומיננטית ככל שתהיה ‪-‬‬
‫הובילה אותר? רמה באשר לתפקידם ולאחריותם של כל הגורמים‬
‫האחרים במערכת? האם כולם באמת היו נתונים למרותו של‬
‫היטלר? ושאלה ערכית נוספת הקשורה לעניין זה ‪ -‬האם אין הגישה‬
‫האינטנצירנליסטית פוטרת את רוב האנשים שלקחו חלק בפתרון‬
‫הבעיה היהודית מאחריות מוסרית ומשפטית? עם השאלות הללו‬
‫ואחרות יבקשו ההיסטוריונים הפונקציונליסטים להתמודד‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪66‬‬

‫פרק זו‬

‫הדרך המםרתלת לארשרריץ‬

‫בפרק הקודם הצגתי את הגישה האינטנציונליסטית לפשר ההקצנה‬

‫במדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי היהודים‪ .‬ראינו כי במרכזה‬
‫ניצבת כוונה בדמות השקפת העולם ההיטלראית‪-‬הנאצית‪,‬‬
‫ששאפה לפתור את הבעיה בדרך קיצונית וסופית‪ .‬מכאן שכל‬
‫החרמות‪ ,‬הגירושים‪ ,‬הכליאה‬ ‫הצעדים שקדמו לפתרון הסופי ‪-‬‬
‫ועוד ‪ -‬לא היו אלא סטיות טקטיות בדרך אל מימושו של הפתרון‬
‫האסטרטגי ‪ -‬השמדה‪ .‬לעומת ההיסטוריונים האינטנציונליסטים‪,‬‬
‫אין להיסטוריונים הפונקציונליסטים‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬עניין רב בכוונות‪,‬‬
‫באידיאולוגיות ובהשקפות עולם‪ ,‬אלא בדינמיקה של תהליכים‪.‬‬
‫אם האינטנציונליסטים פירשו את הצעדים שקדמו לפתרון הסופי‬
‫כסטיות טקטיות בלבד‪ ,‬הרי שההיסטוריונים הפונקציונליסטים‬
‫יטענו כי את כל הצעדים הללו יש להבין מתוך ההקשר שבו הופיעו‪,‬‬
‫וכחלק מתהליך ארוך ומורכב הרבה יותר‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לא מדובר‬
‫בדרך ישרה‪ .‬על פי הגישה הפונקציונליסטית‪ ,‬הפתרון הסופי‪,‬‬
‫ולמעשה כל פתרון אחר‪ ,‬לא היה ידוע מראש כלל ועיקר‪ .‬למעשה‬
‫לא חיתה כל "תוכנית גדולה" שהתוותה את המדיניות הגרמנית‪-‬‬
‫הנאצית כלפי היהודים‪ .‬ההיסטוריון האמריקאי ראול הילברג‪,‬‬
‫שהציג את התיאור הפונקציונליסטי השלם הראשון בספרו מ ‪, 1961-‬‬
‫"ההרס של יהודי אירופה"‪ ,‬טען כי המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית‬
‫כלפי היהודים חיתה תהליך שבו לא היה לאיש מושג ב ‪1933-‬‬
‫כיצד יפעלו שנה לאחר מכן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הילברג אף טוען כי לא זו‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪67‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪164‬‬

‫בלבד שאיש לא ידע מה יוליד יום באשר לפתרונה של הבעיה‬

‫היהודית ‪ -‬אלא שאיש גם לא ידע מהי אותה "בעיה"‪.‬‬
‫הדרך אל אושוויץ‪ ,‬כפי שהגדיר זאת פונקציונליסט חשוב אחר‪,‬‬
‫ההיסטוריון קול של;י‪ J‬ס‪ ,‬חיתה "דרך מפותלת"‪ .‬הקצנתה של‬
‫המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי השאלה היהודית התרחשה‬
‫דווקא משום שלאיש לא היה מושג מהי אותה "בעיה"‪ .‬הגדרתה‬
‫של ה"בעיה" לא חיתה פועל יוצא של השקפת עולם זו או אחרת‬
‫‪ -‬למשל‪ ,‬הבעיה היהודית היא "בעיה כלכלית"! הבעיה היהודית‬
‫היא "בעיה אזרחית‪-‬משפטית"! הבעיה היהודית היא "בעיה‬

‫אלא של ניסיונות שרירותיים לפתרון הבעיה‪ ,‬ניסיונות‬ ‫ביולוגית"! ‪-‬‬

‫שתוך כדי יישומם גם הגדירו את מהותה‪ .‬במה דברים אמורים?‬
‫כאשר מונה היטלר לקנצלר והמפלגה הנאצית נעשתה מפלגת‬
‫שלטון ‪ -‬כאמור‪ ,‬על פי הגישה הפונקציונליסטית הנאצים לא‬
‫לא היה בידיהם דבר מלבד הקלישאות‬ ‫"תפסו" את השלטון ‪-‬‬
‫התעמולתיות שלהם על אודות היהודים‪ .‬מבחינתם‪ ,‬היהודים תקעו‬
‫את הפגיון בגב הגרמנים במלחמת העולם הראשונה! הם רוששו‬
‫את גרמניה! הם היו סרטן בגוף האומה! ואולם‪ ,‬מסיסמאות אלה אי‬
‫אפשר להבין כלל מהי בדיוק אותה בעיה יהודית‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה כיצד אפשר וראוי לפתור אותה‪ .‬קלישאות וסיסמאות אינן‬
‫יכולות להיות תשתית למדיניות‪ .‬שלוינס טוען כי בלית ברירה החלו‬
‫הנאצים בניסיונות שונים לפתור את הבעיה היהודית‪ ,‬בעוד‬
‫שלמעשה לא היה להם כל מושג מהי אותה בעיה‪ .‬וכך‪ ,‬הם הגדירו‬
‫אותה תוך כדי תנועה‪ .‬כאשר החליטו‪ ,‬למשל‪ ,‬על הטלת חרם על‬
‫עסקים יהודיים‪ ,‬הם בעת ובעונה אחת הגדירו למעשה את הבעיה‬
‫היהודית כ"בעיה כלכלית"‪ .‬כאשר חוקקו את החוקים המפלים‬
‫והגזעיים‪ ,‬הם הגדירו בעצם החקיקה את הבעיה היהודית כבעיה‬

‫אזרחית‪-‬משפטית‪ .‬וכך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הגיעו הנאצים אל הפתרון‬

‫הסופי לא כפועל יוצא של כוונת מכוון‪ ,‬של השקפת עולם שסימנה‬
‫את הבעיה היהודית בצורה כלשהי ואשר תורגמה למדיניות‪ ,‬אלא‬
‫דווקא כגלל רצף הכישלונות שלהם בניסיון להגדיר את הבעיה‬
‫היהודית ולפתור אותה‪ .‬הבה נפנה לתיאור תהליך זה‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪68‬‬

‫‪165‬‬ ‫נאציזם‬

‫בראש מעייניו של היטלר עם מינויו לקנצלר בינואר ‪ 1933‬לא‬

‫עמדה השאלה היהודית‪ .‬יותר מכול הוא נדרש לייצב את מעמדו‬
‫ושלטונו כראש מדינה ובתוך כך לקדם את השלבים הראשונים‬
‫של תהליך הגלייששלטרנג‪ .‬כפי שהראיתי כבר בפרק ‪',‬ג היטלר נדרש‬
‫לחבור אל הכוחות השונים‪ ,‬בראש ובראשונה אל בעלי ההון ומפקדי‬
‫הצבא‪ ,‬ולהתרחק אט אט ובמקביל מכוחות אחרים‪ ,‬שנעשו עתה‬
‫לגורם מפריע‪ ,‬ובראשם ארגון האס‪-‬אה‪ .‬עד אפריל ‪ 1933‬היטלר‬
‫למעשה אינו מררה דבר ביחס לשאלה היהודית‪ .‬ואולם‪ ,‬עובדה זר‬
‫אינה אומרת שדבר לא התרחש‪ .‬גרמניה הרשמית עדיין לא עשתה‬
‫דבר ‪ -‬אחרים כן עשר‪ .‬עם מינויו לקנצלר החלו אנשי האס‪-‬אה‬
‫לפעול באופן עצמאי נגד היהודים‪ .‬הם‪ ,‬למשל‪ ,‬החלו בחרמות‬
‫הכאת יהודים ברחובות‪ ,‬חטיפות‪ ,‬מעשי‬ ‫יזומים ובמעשי אלימות ‪-‬‬
‫רצח‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬הם אלה שהקימו את מחנות הריכוז המאולתרים‬
‫הראשונים בגרמניה הנאצית‪ .‬עם תפיסת השלטון חשו חברי הארגון‬
‫כי הרסן הותר‪ ,‬רכי עתה אפשר להתחיל לממש את כל מה שהם‪,‬‬
‫היטלר והמפלגה הנאצית הטיפו לו בתעמולתם‪ .‬ואולם‪ ,‬היטלר‬
‫והסובבים אותר לא ראו בעין יפה את פרץ האלימות הזה‪ .‬לא מכירון‬
‫שהתנגדו עקרונית לפגיעה ביהודים‪ ,‬אלא משרם שאלימות זר חיתה‬
‫ספונטנית ולכן בלתי נשלטת‪ .‬יותר מכול הם חששו כי אלימות‬
‫מהסוג הזה עלולה לפגוע ב"הסכם" שנרקם בינם לבין בעלי בריתם‬
‫החדשי‪t‬נ‪ - .‬הימין השמרני הפוליטי‪ ,‬בעלי ההון והצבא‪ .‬אלימות‬
‫בלתי•נשלטת‪ ,‬כאמור‪ ,‬גם מנוגדת בהגדרתה לעיקרון הריבונות של‬
‫המדינה כגרף התובע לעצמו את המונופול על השימוש הלגיטימי‬
‫בכוח פיזי בגבולות הטריטוריה הריבונית‪ ,‬כפי שהגדיר זאת‬
‫היטלר‪ ,‬כראש הממשלה‬ ‫הסוציולוג הגרמני מקס ‪.‬ך‪f‬יר )‪(. 1920-1864‬‬
‫החדש של גרמניה‪ ,‬לא היה יכול להסכים לקיומן של מיליציות‬
‫שאינן נתונות למרותו‪ .‬בפעילותן גם זיהה פוטנציאל אפשרי לפגיעה·‬
‫בר ובשלטונו‪.‬‬
‫את ההכרזה על החרם על עסקים יהודיים שהיה עתיד להתקיים‬
‫באחד באפריל ‪ ,1933‬עלינו להבין בהקשר שציינתי‪ .‬החרם נרעד‬
‫למעשה לןצרת את אנשי האס‪-‬אה הפורעים‪ ,‬היינו‪ ,‬להורת מעין‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪69‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪166‬‬

‫שסתום לחץ לפעילותם‪ .‬הורה אומר‪ ,‬לתעל את האלימות שלהם‬

‫לפסים לגליים‪ .‬באמצעות החרם הצליח היטלר בעת ובעונה אחת‬
‫גם לפעול נגד היהודים‪ ,‬רבכן להיענות לציפיות שתלו בר גורמים‬
‫שונים‪ ,‬בעיקר נאצים‪ ,‬ובהם גם ארגון האס‪-‬אה‪ ,‬ומצד שני לבלרם‬
‫את ההתפרעות של אנשי הארגון שהשתוללו ברחובות‪ .‬ב ‪ 26-‬במרס‬
‫‪ 1933‬נפגש היטלר עם יוזף גבלס‪ ,‬וככל הנראה אז גם התקבלה‬
‫ההחלטה על הטלת החרם‪ .‬ימים מספר לאחר מכן‪ ,‬בישיבת הקבינט‪,‬‬
‫הודה היטלר בפני שותפיו הפוליטיים כי החרם המיועד הוא‬
‫החלופה לאלימות העממית הספונטנית‪ .‬ואולם‪ ,‬בכך לא הסתכמה‬
‫מערכת הלחצים שהופעלה על היטלר‪ .‬אם מצד אחד ביקש להיענות‬
‫לדרישת אנשי האס‪-‬אה‪ ,‬הרי שמן הצד השני‪ ,‬שותפיו הפוליטיים‬
‫מהימין השמרני‪ ,‬ובראשם נשיא הרייך הינדנבררג‪ ,‬התנגדו לחרם‬
‫באופן עקרוני‪ .‬הם חששו בעיקר מתגובת דעת הקהל הבינלאומית‬
‫רכן מהטלת חרם נגדי על סחורות גרמניות‪ .‬הם גם הבינו כמה דברים‬
‫בסיסיים בכלכלה וידעו כי אקט כזה רק יפגע בכלכלה הגרמנית‪,‬‬
‫על אחת כמה וכמה כשהקבוצה המוחרמת ממלאת תפקיד כה מרכזי‬
‫בכלכלה הגרמנית‪ .‬כאשר הבינו כי לא יוכלו לבטל כליל את קיומו‬
‫של החרם‪ ,‬לחצר להגביל אותר בכל דרך אפשרית‪ ,‬אם מבחינת משכר‬
‫ראם מבחינת היקפו‪ .‬היטלר מצרר לא היה יכול להרשות לעצמו‬
‫לבטל את החרם‪ ,‬כי זר הרי חיתה דרכו היחידה לךצרת את האגף‬
‫הרדיקלי של תנועתו‪ .‬עם זאת‪ ,‬שקל לדחות אותר בימים אחדימ‪.-‬‬
‫בעקבות מערכת הלחצים הוגבל בסופר של דבר החרםמיתקרפה ‪.‬‬
‫בלתי מוגבלת ליום אחד‪ .‬מעניין שהיום שנקבע היה שבת! החרם‬
‫הוצא לפועל על ידי חברי האס‪-‬אה‪ ,‬בערד אנשי האס‪-‬אס כפופים‬
‫להם‪ .‬החרם הצליח בחלקו ובצררה לא אחידה ‪ -‬היו שנענו לחרם‬
‫והיו כאלה שלא‪ .‬היו שנותרו אדישים והיו שכלל לא שמער על‬
‫דבר קיומו‪ .‬היו אזרחים גרמנים ש"החרימר" עסקים יהודיים ביום‬

‫החרם‪ ,‬אולם למעשה ביצעו מראש את הקניות בעסקים המוחרמים‬

‫הללו בימים שלפני כן‪ .‬והיו שניסו להיכנס בכוח לתוך בתי העסק‬
‫המוחרמים‪ .‬עסקים יהודיים רבים נותרו סגורים באותו יום‪ .‬בסופר‬

‫של דבר בוטל החרם והוכרז כי לא יחודש ערד‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪70‬‬

‫‪167‬‬ ‫נאציזם‬

‫החרם נכשל אפוא ולא רק מסיבות פרוזאיות של אדישות אר‬

‫אי‪-‬היענות‪ .‬למעשה‪ ,‬לא היה יכול שלא להיכשל‪ .‬אחת המטרות‬
‫החשובות שלו חיתה לפגוע בחנויות הכרלבר הגדולות שהיו ברובן‬
‫בבעלות יהודית‪ .‬מארגני החרם לא לקחו בחשבון את הפגיעה‬
‫בעובדים הגרמנים הלא‪-‬יהודים‪ .‬רשת חנויות הכרלבר "ץי‪;,‬ז"‬
‫בבעלות יהודית העסיקה כארבעה‪-‬עשר אלף עובדים‪ .‬היטלר עצמו‬
‫אישר לרשת הלוואה גדולה כדי להקל את קשייה הפיננסיים‪ ,‬וזאת‬
‫לאחר החרם‪ .‬מארגני החרם גם לא לקחו בחשבון את רמת‬
‫המעורבות הגבוהה של היהודים בכלכלה הגרמנית‪ .‬יותר משישים‬
‫אחוז מכלל היהודים המועסקים בתשלום התרכזו במגזר המסחרי‪,‬‬
‫והרוב המכריע מתוכם עבד במסחר הקמעונאי‪ .‬היהודים במגזר‬

‫התעשייתי ובמגזר המלאכה היו בעיקר בעלי חנויות רבתי עסק‬

‫קטנים‪ ,‬אר בעלי מלאכה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬פגיעה בעסקים יהודיים‬
‫חיתה פגיעה קשה ביותר בכלכלה הגרמנית בכלל‪ .‬רכל זאת ערד‬
‫בלי לקחת בחשבון את הפגיעה הפוטנציאלית בהשקעות זרות‪,‬‬
‫בחרמות נגדיים וערד צעדים אנטי‪-‬גרמניים‪ .‬בסופר של דבר‪ ,‬כך‬
‫נראה‪ ,‬החרם פגע יותר בכלכלה הגרמנית מאשר באזרחיה היהודים‪.‬‬
‫בעיה נוספת שהתעוררה בעקבות החרם חיתה אופן ההגדרה‬

‫של בית עסק יהודי‪ .‬האם עסק יהודי הוא עסק שבעליו יהודים‪ ,‬אר‬
‫מי שעובדיו יהודים‪ ,‬אר שמא רק עסק שכל בעליו ועובדיו הם‬
‫יהודים? האם סרט הוליוודי שהופק על ידי חברה בבעלות יהודית‬
‫ומוקרן בגרמ‪.‬ניה ראוי להיות מוגדר עסק יהודי? ומעל כל השאלות‬
‫הללו ריחפה שאלת השאלות הגדולה שהנאצים עדיין לא נתנו‬
‫עליה את דעתם ‪ -‬מיהר יהודי?‬
‫בדיעבד נראה די מפתיע כי המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי‬
‫היהודים החלה בצעד כה "מגרשם"‪ ,‬שסותר לכאורה את מה שאנו‬
‫"יודעים" על הנאצים ‪ -‬שהם היו יעילים ומתוחכמים‪ .‬ייתכן כי‬
‫צעד כושל זה נבע מבוררתו של היטלר בענייני כלכלה‪ ,‬אר מאר‪-‬‬
‫התעניינותו בנושאים אלה‪ .‬אולי הוא נכשל בשל מערכת הלחצים‬
‫שבה מצא את עצמו ושבעטיה נאלץ להטיל את החרם‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫נראה שמעל לכול העיד כישלונו של החרם בצררה ברורה‪ ,‬כך על‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪71‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪168‬‬

‫כל פנים יטענו ההיסטוריונים הפונקציונליסטים‪ ,‬שהיטלר והנאצים‬

‫לא רק שלא ידעו כיצד לנהוג בעניין השאלה היהודית‪ ,‬אלא גם‬
‫לא היה להם מושג קלוש מהי אותה "בעיה"‪ .‬על פי ההיסטוריונים‬
‫הפונקציונליסטים‪ ,‬בעצם הפנייה למהלך של חרם במסגרת‬
‫הנסיבות השרירותיות שתיארתי לעיל‪ ,‬הגדירו הנאצים את הבעיה‬
‫היהודית "בעיה כלכלית"‪ .‬ואולם‪ ,‬עד מהרה גילו על בשרם כי לא‬
‫ניתן לפתור את ה"בעיה" הזו בצורה כלכלית‪ ,‬בגלל הסיבות‬
‫שציינתי לעיל‪ ,‬ובעיקר מכיוון שגילו שהבעיה היהודית כלל וכלל‬
‫אינה בעיה כלכלית! עם כישלון הניסיון להגדיר ולפתור את הבעיה‬
‫היהודית כבעיה כלכלית‪ ,‬פנו הנאצים לניסיון נוסף‪ ,‬אחר‪ ,‬במטרה‬
‫לפתור את הבעיה‪ .‬הם פנו אל התחום האזרחי‪-‬המשפטי‪ ,‬בדמות‬
‫חקיקה מפלה וחקיקה גזענית ששיאה חוקי נירנברג‪.‬‬
‫מדוע דווקא חקיקה? הפתרון החקיקתי הופיע בדיוק משום‬
‫שכישלון החרם על העסקים היהודיים הוכיח כי לא ניתן לפתור‬
‫את הבעיה היהודית באופן כלכלי‪ ,‬מכיוון שבעיה זו אינה בעיה‬
‫יהודית‪ .‬אך יותר מכך הוכיח החרם כי לא ניתן כלל להתחיל בבעיה‬
‫ללא התמודדות אמיתית עם השאלה שעלתה מתוך הניסיון הכושל‬
‫של החרם‪ ,‬והיא מתן תשובה לשאלה ‪ -‬מיהו היהודי? כאמור‪,‬‬
‫חוקי נירנברג לא היו אלא שיאו של תהליך חקיקה אינטנסיבי‪,‬‬
‫שהחל כבר באפריל ‪ . 1933‬החוק הראשון‪ ,‬החשוב והבסיסי ביותר‬
‫היה "החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי"‪ ,‬שנחקק ב ‪ 7-‬באפריל‬
‫‪, 1933‬דהיינו‪ ,‬כשבוע ימים לאחר כישלון החרם‪ .‬מטרתו חיתה לטהר‬
‫את הביורוקרטיה הממשלתית ולעצבה מחדש ברוח הנאצית‪ ,‬על‬
‫ידי סילוקם של יריבים פוליטים ובראשם הקומוניסטים‪ ,‬וכן‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫גם היהודים‪ .‬הסעיף השלישי של החוק‪" ,‬הסעיף הארי"‪ ,‬עסק‬
‫בפיטוריהם של מי שאינם ממוצא ארי‪ .‬התקנה הראשונה בנספח‬
‫לחוק הגדירה את ה"לא‪-‬ארי" "מי שמוצאו לא ארי‪ ,‬במיוחד הורים‬
‫או סבים יהודים"‪ .‬זו חיתה הפעם הראשונה‪ ,‬מאז האמנסיפציה‬

‫של יהודי גרמניה ב‪ ,1871 -‬שיהודים הופלו בגרמניה על פי חוק‪.‬‬

‫"החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי"‪ ,‬היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הבסיס‬
‫לחוקים מפלים נוספים כדוגמת אלה שסימנו וביקשו להרחיק עורכי‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪72‬‬

‫‪169‬‬ ‫נאציזם‬

‫דין‪ ,‬רופאים‪ ,‬תלמידים וסטודנטים "לא‪-‬ארים"‪ .‬חוקים אלה ורבים‬

‫אחרים שיבואו בעקבותיהם החלו להניע מערכות ביורוקרטיות‬
‫אדירות ממדים‪ ,‬שכל תפקידן היה להנפיק לכשני מיליון עובדי‬
‫המדינה הגרמנית ‪-‬הנאצית ולעשרות אלפי עורכי דין‪ ,‬רופאים ושאר‬
‫בעלי מקצוע‪ ,‬תעודות יושר על טוהר גזעם‪ .‬מערכת זו התבססה על‬
‫עשרות אלפי כמרים‪ ,‬מזכירי עיריות‪ ,‬ארכיונאים וחוקרים שונים‬
‫מתחומים אחרים‪ .‬המערכת הביורוקרטית‪ ,‬שביקשה לחפש‪ ,‬לבדוק‪,‬‬
‫לוודא ולהפרי‪,‬ד החלה את פעולתה‪ .‬וכאמור‪ ,‬היא הגיעה אל שיאה‪,‬‬
‫בכל הקשור לניסיון לפתור את הבעיה היהודית‪ ,‬עם חוקי נירנברג‬
‫מספטמבר ‪. 1935‬‬
‫האם חוקי נירנברג היו פועל יוצא של תוכנית ידועה מראש‪ ,‬או‬
‫פרי החלטה מקרית ואפילו ג‪<:‬לתור? כמו תמיד הדבר תלוי בנקודת‬
‫המבט המתודולוגית‪ .‬היסטוריונים אינטנציונליסטים יטענו כי אכן‬
‫מדובר במימוש של מה שהיטלר והנאצים כבר קבעו במצע מפלגתם‬
‫מ ‪. 1920-‬חוקי נירנברג‪ ,‬מתוך עמדה זו‪ ,‬אינם אלא התוצאה ההגיונית‬
‫של השקפת העולם האנטישמית והגזענית שלהם‪ .‬היסטוריונים‬
‫פונקציונליסטים יצביעו על נסיבות מורכבות שהובילו להכרזה‬
‫על חוקים אלה‪ .‬הרעיון לחוקק חוק אזרחות חדש ומעודכן ברוח‬
‫המשטר הנאצי החדש עלה כבר במחצית ‪ . 1933‬הצעות מהצעות‬
‫שונות הועלו במהלך הזמן על ידי גורמים שונים וביניהם‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫משרד המשפטים הגרמני שהציע לאסור נישואין בין יהודים‬
‫לגרמנים‪ .‬ועם זאת‪ ,‬היסטוריונים פונקציונליסטים ידגישו את‬
‫המקריות והשרירותיות הרבה שליוו את מהלך חקיקת חוקי נירנברג‪.‬‬
‫בנאום הפתיחה שלו בכינוס המפלגה הנאצית בנירנברג‪ ,‬הזהיר‬
‫היטלר שחולשתה של הביורוקרטיה של המדינה‪ ,‬שאינה עושה די‬
‫במאבק נגד אויבי האומה הגרמנית מבית‪ ,‬לא תסכן את המאבק‬
‫הזה‪ .‬אל מול חולשתה יגבר רצונה של האומה הגרמנית‪ .‬והיטלר‬
‫מדגיש שרצון האומה בא לידי ביטוי ברצונה של המפלגה הנאצית‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אנו מוצאים כאן את היטלר בסיטואציה פוליטית‬
‫שבה הוא מבקש‪ ,‬מסיבה כלשהי‪ ,‬לפנות אל מ~לגתו‪ ,‬לרצות אותה‬
‫או לכל הפחות להחניף לה‪ .‬מדוע הוא עושה כן? ב ‪ ,1934-‬כאמור‪,‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪73‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪170‬‬

‫נטה היטלר לכיוונה של הביורוקרטיה המדינתית ולצדו של הצבא‬

‫כאשר חיסל את ארגון האס‪-‬אה‪ .‬עתה‪ ,‬טוענים הפונקציונליסטים‪,‬‬
‫הוא מבקש לחזור ולפנות לעבד הגודמים הנאציים הממורמרים‬
‫ובראשם המפלגה‪ .‬על ידי חקיקת חרקי נידנבדג ‪ -‬בדיוק על פי‬
‫אותר דפוס שהוביל אותר להכריז על החרם על עסקים יהודיים‬
‫רבכן לרצות את ארגון האס‪-‬אה ‪ -‬ביקש היטלר לןצרת את מפלגתו‪.‬‬
‫על ידי חקיקה זר גם ירכל לסיים מהלך שביקש ממילא לעשרת זמן‬
‫דב‪ ,‬והוא תיעול האלימות הבלתי נשלטת‪ ,‬שעדיין התקיימה בשטח‪,‬‬
‫אל תוך פרוצדורות משפטירת ברורות‪.‬‬
‫היטלר מזמן את חברי הרייכסטאג והסגל הדיפלומטי לכנס‬
‫החגיגי בנירנברג‪ .‬על הכרזת החרקים הללו הוא מחליט רק ברגע‬
‫האחרון‪ .‬מכירון שהיה סבור כי חרק הדגל‪ ,‬העילה המקורית לכינוסם‬
‫של המוזמנים‪ ,‬אינו סיבה מספקת לכינוסו של הרייכסטאג והסגל‬
‫הדיפלומטי‪ ,‬דרש היטלר להכין חרק שדן בנישואים וביחסים שמחוץ‬
‫לנישואים בין יהודים לאדים‪ ,‬ובהעסקת עוזרות בית אריות‬
‫במשפחות יהודיות‪ .‬הוא קיבל לידיו ארבע גרסאות של החרק ‪-‬‬
‫מגרסה המבוססת על ההגדרה המצומצמת והמתונה ביותר של‬
‫היהודי רעד הגרסה הרחבה והקיצונית ביותר‪ .‬יש לזכור כי ההגדרה‬
‫של מיהר יהודי מורכבת ומסובכת‪ ,‬שכן היא פועל יוצא של הזהרת‬
‫הדתית של ההררים‪ ,‬הסבים‪ ,‬הררי הסבים רכך הלאה‪ .‬מפתיע ככל‬
‫שזה יישמע‪ ,‬היטלר בחד בגרסה הראשונה‪ ,‬המצומצמת והמתונה‬
‫ביותר‪ ,‬היינו‪ ,‬בזר המגדירה את היהודים בצררה החמורה ביותר אר‬

‫במילים אחרות‪ ,‬הגרסה אשר מסמנת את המספר המינימלי של‬

‫היהודים בתחולת החרק‪ .‬ואולם‪ ,‬היטלר גם הותיר לעצמו את‬
‫החופש להרחיב הגדרה זר ולכלול בה יותר יהודים‪ ,‬על ידי כך‬
‫"חרקים אלה חלים רק על יהודים‬ ‫שמחק בקר את המשפט המכריע ‪-‬‬
‫מלאים"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬על ידי מחיקת המשפט הזה הכניס היטלר‬
‫בבת אחת את כל היהודים המעורבים‪ ,‬אלה שכרנו על ידי הנאצים‬
‫"ו;בישלינגה"‪ ,‬בתחולת החרק‪ .‬רעם זאת הוא מררה להשאיר את‬
‫המשפט בהודעה הרשמית‪ .‬את הפעולה האחרונה עשה ככל‬
‫הנראה כדי לןצרת בעיקר את דעת הקהל הבינלאומית‪ ,‬רגם חלקים‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪74‬‬

‫‪171‬‬ ‫נאציזם‬

‫מדעת הקהל הפנים‪-‬גרמנית‪ .‬ראוי לציין שחרקי בירנברג היו החרקים‬

‫הראשונים שהתייחסו באופן פוזיטיבי אל היהודים‪ .‬החרקים‬
‫המפלים הקודמים‪ ,‬כאמור‪ ,‬כורנו אל ה"לא‪-‬ארים"‪.‬‬
‫חרקי נירבברג הכניסו את המערכות השוברת למתחים רבים‪,‬‬
‫ובעיקר למחלוקות בין הקיצובים‪ ,‬שדרשו את ההגדרות הרחבות‬
‫ביותר בהגדרת מיהר יהודי‪ ,‬לבין משרד הפנים‪ ,‬שדרש למתן את‬
‫הגדרות החרק‪ .‬עיקר הוויכוח בסב על הגדרתם של המישליבגה‪.‬‬
‫בסופר של דבר הכריע היטלר על הגדרה הקרובה יותר ברוחה לזר‬
‫שהוצעה על ידי נציגי משרד הפנים‪ .‬התקנות הנלוות לחרקי נירבברג‬
‫פורסמו ב ‪ 14-‬בנובמבר ‪ .1935‬כמה יהודים היו בגרמניה על פי‬
‫ההגדרות שקבעו חרקי נירבברג וכמה מישליבגה? בידינו הערכות‬
‫שרבות‪ .‬ככל הבראה מדובר על כחצי מיליון יהודים שהוגדרו‬
‫כיהודים מלאים רכ ‪ 200-‬אלף יהודים מישליבגה מדרגות שרבות‪.‬‬
‫זכויותיהם של האחרונים כאזרחים גרמנים מן השררה בשמרו‪ ,‬אך‬
‫הלכו וצומצמו באמצעות תקנות במהלך הזמן‪.‬‬
‫על פי התזה האיבטנצירנליסטית‪ ,‬חרקי נירבברג לא היו אלא‬
‫שלב נוסף בהקצבת המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית כלפי היהודים‪.‬‬
‫היסטוריונים פונקציונליסטים יטענו כי לא רק תיאור דרך חקיקתם‪,‬‬
‫אלא גם מבחן התוצאה‪ ,‬מעיד על תמרנה מורכבת ומסובכת הרבה‬
‫יותר‪ .‬בראשית הדברים עלינו לבחרן את הדינמיקה של חקיקת‬
‫החרקים עצמה‪ .‬כבר במהלך חרקי אפריל ‪ 1933‬שהרז כדר לעיל‪ ,‬ואשר‬
‫בררנו לסלק את הביורוקרטיה המדינתית ואת מערכות הבריאות‪,‬‬
‫המשפט והחינוך‪ ,‬אבר יכולים להיווכח כי הופעלה מערכת לחצים‬
‫כבדה ביותר‪ ,‬בדרמה לזר שהופעלה לאחר ההחלטה העקרונית על‬
‫הטלת חרם על עסקים יהודיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דרש בשיא הרייך‬
‫היבדנבררג להוציא מתחולת "החרק לשיקום שידרת המדינה‬
‫•‬
‫המקצועי" את ותנקי קרבות מלחמת העולם רכן את עובדי המדינה‬
‫שאבותיהם אר בניהם בהרגו בה‪ .‬במסגרת זר היו פטורים גם עובדי‬

‫רביביהם‬ ‫‪,1914‬‬ ‫מדיבה ששירתו בשירות המדינה באחד באוגוסט‬

‫גם יהודים‪ .‬זאת וערד‪ ,‬במחצית שברת השלושים הועסקו בגרמניה‬

‫‪ 4,585‬עורכי דין יהודים‪ .‬האם יעלה על הדעת לפטר את כולם בבת‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪75‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪172‬‬

‫אחת? האם מהלך כזה אפשרי בכלל במדינה מודרנית? בדיוק כמו‬
‫במקרה של החרם על העסקים היהודיים‪ ,‬גם כאן אפשר לומר‬
‫בביטחון רב שאם המהלך הזה היה יוצא אל הדרך ומושלם במלואו‪,‬‬
‫אין ספק כי מערכת המשפט הגרמנית חיתה קורסת‪ ,‬או לכל הפחות‬
‫נפגעת בצורה אנושה‪ .‬ואכן‪ ,‬כשבעים אחוז מעורכי הדין היהודים‬

‫שהיו אמורים להיות מפוטרים על פי אחד מחוקי אפריל ‪1933‬‬

‫שהתייחס למערכת המשפטית‪ ,‬הורשו להמשיך לעסוק בעבודתם‪.‬‬
‫באשר לרופאים היהודים הסיפור‪ ,‬כמובן‪ ,‬היה בעייתי אף יותר‪.‬‬
‫באמצע ‪ , 933‬קרוב לא‪ n‬ד·עשר אחוז מכלל הרופאים הפעילים‬
‫בגרמניה היו יהודים‪ .‬האם יעלה על הדעת‪ ,‬גם במדינה כמו גרמניה‬
‫הנאצית‪ ,‬לפטר כל רופא עשירי? כמובן שלא‪ .‬מערכות הלחצים‬
‫במקרה זה‪ ,‬ויש לומר גם הפרגמטיות של היטלר‪ ,‬מנעו לפי שעה‬
‫פגיעה חמורה ברופאים היהודים או במילים אחרות‪ ,‬פגיעה אנושה‬
‫במערכת הרפואה הגרמנית‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬עלינו לזכור כי לחוקים ולמערכת המשפט דינמיקה‬

‫משלהם‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי יותר מכול בעצם התהליך הפרשני‬
‫של החוק במהלך הפרוצדורה המשפטית‪ .‬נשוב אל חוקי נירנברג‪.‬‬
‫מרגע חקיקתם החלה המערכת המשפטית הגרמנית להתמודד עם‬
‫אתגרים רבים ומגוונים‪ ,‬שהציבו בפניה הן החוק והן האזרחים שפנו‬

‫אליה במטרה לקבל סעד משפטי‪ .‬עם חקיקת החוקים החלו רבים‬
‫לפנות אל בתי המשפט במטרה לערער על מר גורלם‪ .‬אחת הנקודות‬
‫המעניינות‪ ,‬ואפשר לומר גם הגרוטסקיות ביותר‪ ,‬באה לידי ביטוי‬
‫באופן שבו נדרשו בתי המשפט להתמודד עם סוגיית ה"יחסים"‬
‫כפי שהופיעה בחוק‪ .‬לשיטת וילהלם שטו ‪ j2‬רט והנס גל;;י‪,‬ק‪,‬ה ממשרד‬
‫הפנים הגרמני‪ ,‬הצורות הבסיסיות של יחסי מין לא היו אלא נקודת‬
‫מוצא בלבד‪ ,‬והם דרשו מבתי המשפט להכיל בתוך הגדרת יחסי‬
‫המין גם "מעשים דומים ליחסים‪ ,‬כגון אוננות הדדית"‪ .‬ב ‪ 9-‬בדצמבר‬
‫‪ 1935‬הגיע העניין‪ .‬לפתחו של בית המשפט העליון‪ ,‬וזה קבע כי‬
‫"המונח 'יחסי מין' כפי שהתכוון אליו החוק להגנת הדם הגרמני‬
‫אינו כולל כל מעשה נלוז‪ ,‬אבל הוא גם לא מצטמצם למשגל‪ .‬הוא‬
‫כולל את כל צורות יחסי המין‪ ,‬כדרך הטבע ושלא כדרך הטבע ‪-‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪76‬‬

‫‪173‬‬ ‫נאציזם‬

‫כלומר‪ ,‬משגל רכן אותן פעולות מיניות עם בן המין האחר‪ ,‬שברעדו‪,‬‬

‫בדרך שבה הן בעשרת‪ ,‬לספק‪ ,‬במקרם משגל‪ ,‬את יצר המין של אחד‬
‫מבני הזרג לפחרת"‪ s.‬בית המשפט העליון אף עודד את בתי המשפט‬
‫האחרים הכפופים לו לפרש באופן עצמאי את כרובת החרק מעבר‬
‫למילה הכתרנה‪ .‬רכך נמצאו אשמים גם בני זרג שלא קיימו כל‬
‫פעילות מינית הדדית ‪ -‬ארנבות בנוכחות בן הזרג נחשבה גם היא‬
‫התנהגות שהחרק תקף לגביה‪ .‬בית משפט בהמבורג פסק כי גם‬
‫נשיקות של גבר אימפוטנט ממלאות את מקרם יחסי המין הרגילים‬
‫ודינן שנתיים מאסר‪.‬‬

‫הנקודה הבעייתית ביותר מבחינת הנאצים שניקשר לפתור את‬

‫הבעיה היהודית‪ ,‬קשורה לעובדה שהם פנו אל התחום המשפטי‪.‬‬
‫על אף שמדובר בחרקי גזע מפלים‪ ,‬הרי שבסופר של דבר זהר חרק‪.‬‬
‫בעקבות חרקי נירנברג חולקה האוכלוסייה היהודית‪-‬הגרמנית‬
‫לשתי קבוצות עיקריות ‪ -‬יהודים רמישלינגה‪ .‬מה עשר הנאצים‬
‫בעצם? בראש ובראשונה הם פטרו כמאתיים אלף יהודים מערל‬
‫יהדותם‪ ,‬רבבך העניקו להם‪ ,‬למעשה‪ ,‬לגיטימציה‪ .‬כחצי מיליון‬
‫יהודים הפכו לאזרחים מסוג ‪'.‬ב החרקים אמנם הצליחו להפלות‬
‫את היהודים ולגזור עליהם דין מרות אזרחי‪ .‬ואולם‪ ,‬בעת רבעונה‬
‫אחת הם גם קיבעו את מעמדם של היהודים בחרק‪ .‬וזר הנקודה‬
‫המכריעה בהבנת הדינמיקה של התהליך‪ .‬הנאצים שניקשר לפתור‬
‫את הבעיה היהודית באמצעים משפטיים‪ ,‬מצאר את עצמם בעצם‬

‫"תקועים" עם אותם יהודים שרצו להיפטר מהם‪ ,‬יהודים שהיו‬

‫מרגבים עתה על פי החרק‪ .‬החרק אמנם מפלה אותם‪ ,‬הם עתה‬
‫אזרחים מסוג ‪',‬ב אבל החרק כחרק גם מגן עליהם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אפילו‬
‫הם אינם אזרחים אלא נתינים‪ ,‬אי‪-‬אפשר לגרש אותם‪ .‬מבחינה‬
‫פונקציונליסטית מה שפועל כאן חרא לא חכורנה הנאצית‪ ,‬כרובת‬
‫המחוקק‪ ,‬כפי שיטענו האינטנצירנליסטים‪ ,‬אלא הדינמיקה עצמה‬

‫מצוטט מתוך פרירלנרר‪ ,‬שאול‪ .‬גרמניה הנאצית רהיהררים ‪ -‬שברת הרריםרת‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪) 1933 " 1939‬תל אביב‪ :‬ספרית אפקים‪ ,‬הרצאת עם ערבו‪(, 1997 , 1998 ,‬‬
‫עמ' ‪•187‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪77‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪174‬‬

‫של המערכת המשפטית ושל החוק‪ .‬לחוקים‪ ,‬אנו יכולים לומר‪,‬‬

‫חוקים משלהם‪.‬‬
‫אני רוצה לטעון ברוח הפונקציונליסטית כי חוקי נירנברג כפתרון‬
‫משפטי‪-‬אזרחי לבעיה היהודית‪ ,‬בדומה לחרם הכלכלי על עסקים‬
‫יהודיים כפתרון כלכלי לבעיה זו‪ ,‬היו כישלון‪ .‬גם הפעם לא הבינו‬
‫הנאצים מהי אותה בעיה יהודית שאותה ביקשו לפתור‪ .‬חוקי‬
‫נירנברג הוכיחו כי לא מדובר בבעיה משפטית ‪-‬אזרחית‪ .‬ההוכחה‬
‫הטובה ביותר לכישלונם של חוקי נירנברג כפתרון לבעיה היהודית‬
‫חיתה תגובתם של היהודים הגרמנים עצמם‪ .‬רובם קיבלו אותם‬
‫בשלווה יחסית‪ .‬רבים ראו בחוקי נירנברג בסיס חדש ומעודכן‬
‫ליחסים בין היהודים לגרמנים‪ .‬בכך הם בעצם כאילו אמרו שעדיף‬
‫להיות אזרח סוג ב' בגרמניה‪ ,‬גם אם היא נאצית‪ ,‬מאשר להיות‬
‫אזרח סוג א' במקום אחר‪ .‬חוקי נירנברג גם התקבלו בתחושת רווחה‪.‬‬
‫מצד אחד הם אמנם הפלו את היהודים‪ ,‬אולם מצד שני הם גם‬
‫קיבעו את מעמדם‪ ,‬וככאלה הגנו עליהם‪ .‬חוקי נירנברג‪ ,‬מנקודת‬
‫מבטם של היהודים בגרמניה ב ‪ , 1935-‬סיימו תקופה ארוכה של‬
‫אי‪-‬ודאות באשר לאופן שבו מבקש המשטר הנאצי החדש לנהוג‬
‫בהם‪ .‬רוב היהודים האמינו כי מטרתו של המשטר החדש היא‬
‫הפרדה‪ .‬חוקים אלה אוששו את ההנחה הזו‪ .‬באמצעות חוקי‬
‫נירנברג גם הפכה היהדות למיעוט לאומי רה‪-‬פקטר‪ .‬יהודים‬
‫אורתודוקסים אפילו קיבלו אותם בברכה‪ ,‬שכן הם אסרו על נישואי‬
‫תערובת‪ .‬היהודים אפוא הורידו פרופיל והמשיכו עד כמה שניתן‬
‫בחייהם‪ .‬מחקר שבדק סטטיסטית את שיעור המתאבדים היהודים‬

‫בגרמניה בשנים ‪, 1945- 1933‬מראה כי בתקופת חקיקת חוקי נירנברג‬

‫נרשם שיעור נמוך ביותר של מתאבדים לעומת תקופות אחרות‪,‬‬

‫למשל‪ ,‬של הטלת החרם על העסקים היהודיים‪ ,‬של "ליל הבדולח"‬
‫או של הגירושים הגדולים למזרח‪ .‬גם כאן אנו מוצאים עדות‬
‫לתפיסת אותה תקופה כטובה יחסית בעיני היהודים הגרמנים‪.‬‬
‫אני מבקש לסיים כאן את התיאור ההיסטורי מנקודת המבט‬
‫הפונקציונליסטית של פתרון הבעיה היהודית‪ .‬מעמדה זו‪ ,‬כפי‬
‫שראינו‪ ,‬הקצנתה של המדיניות הגרמנית‪-‬הנאצית בנוגע לשאלה‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪78‬‬

‫‪175‬‬ ‫נאציזם‬

‫היהודית מ~נעת על ידי דינמיקה של ניסוי וטעייה‪ ,‬של נסיבות‬

‫ר~לתררים‪ ,‬ולא על ידי כוונת מבררן‪ ,‬כפי שגורסים ההיסטוריונים‬
‫האינטנצירנליסטים‪ .‬ארתה דינמיקה שהובילה לכישלונות החרם‬
‫על עסקים יהודיים והפתרונות המשפטיים‪-‬אזרחיים‪ ,‬תאפיין גם‬
‫את הפתרונות הבאים‪ .‬כאשר יבקשו הנאצים לפתור את הבעיה‬
‫היהודית על' ידי הגירה אר גירוש‪ ,‬הם יגלו עד מהרה שאין לאן‬
‫לגרש את היהודים‪ ,‬ושאף אחד לא מחכה להם אר מרבן לקלוט‬
‫אותם; שהיהודים עצמם לא תמיד ששים לשתף פעולה עם אלה‬
‫המבקשים לעודד אותם לעזוב את המדינה; שפתרון בדמות הגירה‬
‫אר גירוש דורש משאבים רבים והמדינה הגרמנית לא בהכרח רוצה‬
‫אר יכולה לממנו‪ ,‬וערד‪ .‬ואולי הנקודה המכריעה ביותר בניסיון‬
‫לפתור בצררה זר את הבעיה היהודית‪ ,‬היא העובדה הפשוטה‬
‫שגרמניה הנאצית המגרשת יהודים כדי לפתור את הבעיה‬
‫היהודית‪ ,‬במקביל גם מתפשטת במרחב האירופי מערבה ומזרחה‪,‬‬
‫רבבך למעשה מבטלת את "הישגי" הגירוש‪ .‬יהודים מגורשים אל‬
‫מקומרת שזמן קצר לאחר מכן הופכים לחלק מהרייך השלישי אר‬
‫לאזור כיבוש‪ .‬עשרות אלפי יהודים גרמנים עוזבים את גרמניה‪,‬‬
‫אך לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה כובשת גרמניה הנאצית‬
‫שטחים שבהם חיים מיליוני יהודים‪ .‬אותם אי אפשר לגרש לשרם‬
‫מקרם‪.‬‬

‫נקפוץ אל השלבים האחרונים של פתרון הבעיה באמצעות‬

‫חיסול המוני על ידי יחידות האיינזצגררפן‪ .‬גם כאן ימצאו הנאצים‬
‫עצמם בעירת עקרוניות ומהותיות בפתרון מהסוג הזה‪ .‬האחת‪,‬‬

‫פונקציונלית במהותה‪ ,‬נערצה בעובדה ששיטה זר אינה יעילה אם‬

‫ברצונה של המדינה לחסל מאות אלפים ואפילו מיליונים של בני‬
‫אדם‪ .‬אי אפשר לחסל בני אדם במספרים כאלה על ידי ירי‪ .‬הרוצחים‬
‫עלולים להחטיא את הקררבן‪ ,‬הקררבן עצמו עלול רק להיפצע ולא‬
‫להיהרג‪ ,‬וערד‪ .‬רכן מבקשים הנאצים לייעל ולשכלל את מנגנון‬
‫הרצח בצוררת שרנות‪ ,‬למשל על ידי סטנדרטיזציה של שיטות ההרג‪.‬‬
‫בהתפתחות טכניקות וטכנולוגיות ההרג של האיינזצגררפן אפשר‬
‫לזהות את הנטייה לעבור לצורת הרג יעילה ומשוכללת יותר ויותר‪,‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪79‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪176‬‬

‫שתגיע לכדי שלמות בדמות תא הגז במחנה‪ .‬וכך מתחילים‬

‫המפקדים בשטח להשתמש בירי צלפים על ידי "מומחים לירי‬
‫בצוואר" או במכונות ירייה‪ .‬שיטת הרג מסיבית אחרת חיתה שיטת‬

‫ה"סרדין"‪ ,‬שבה הוכרחו הקורבנות לשכב בבור כשראשם לצד אחד‪.‬‬

‫לאחר שנורו על ידי יחידת יורים‪ ,‬הוכרחה קבוצת שנייה לשכב על‬
‫הראשונה‪ ,‬כשהראש מופנה אל רגלי הקבוצה הראשונה כדי לחסוך‬
‫מקום‪ .‬לאחר חמש או שש שכבות כוסה הקבר בשכבת אדמה‪ .‬שיאו‬
‫של הניסיון לייעל ולשכלל את פעולות החיסול היה משאית הגז‬
‫שפיתח המשרד הראשי לביטחון הרייך במחצית השנייה של ‪. 1941‬‬
‫ואולם‪ ,‬עדיין נותרו בעיות פונקציונליות רבות בכל השיטות הללו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬חיתה עדיין אפשרות שיהודים יברחו עם היוודע דבר‬
‫בואם של הגרמנים‪ .‬בעיה עקרונית נוספת שאפיינה את פעולת‬
‫חיסול ההמונים חיתה פסיכולוגית בעיקרה‪ .‬פעולות רצח אלה לא‬
‫היו טריוויאליות מבחינת הרוצחים‪ ,‬ולא אחת היו מעמסה נפשית‬
‫כבדה ביותר‪ .‬חלקם אף סירבו לבצע את הפקודה‪ .‬במקרים רבים‬
‫ניתנו לרוצחים משקאות חריפים כדי להתגבר על ההשפעות‬
‫הנפשיות הקשות של הרצח‪ ,‬בעיקר של נשים וילדים‪ .‬ראוי לציין‬
‫כי כל הצעדים לייעול ולשכלול טכניקת וטכנולוגיית הרג ההמונים‪,‬‬
‫נעשו גם כפתרון לבעיה הפסיכולוגית של המגע הבלתי אמצעי‬
‫בין הרוצח לקרובן‪ .‬משאית הגז‪ ,‬שהוכנסה לשירות פעיל בנובמבר‬
‫‪ ,1941‬ביטלה למעשה כל קשר חושי של מגע‪ ,‬ראייה או שמיעה בין‬
‫רצח באמצעות תא גז הממוקם בתוך‬ ‫‪-‬‬ ‫השניים‪ .‬הפתרון הסופי‬

‫פתרון שהתבסס על הבאתו של הקורבן אל מערכת‬ ‫מחנה ‪-‬‬

‫ההשמדה ולא עוד על הבאתה של מערכת ההשמדה אליו‪ ,‬כמו‬
‫במקרה של האיינזצגרופן‪ ,‬היה עתיד לפתור את כל הבעיות‬
‫הפונקציונליות והפסיכולוגיות והאחרות‪ .‬הפתרון הסופי היה גם‬
‫הפתרון המושלם מבחינה פונקציונלית‪.‬‬
‫מנקודת המבט הפונקציונליסטית‪ ,‬עלינו להבין כי פתרון הבעיה‬
‫היהודית היה‪ ,‬למעשה‪ ,‬פרויקט אדיר ממדים‪ ,‬רב‪-‬שלבי ומסובך‪.‬‬
‫בניגוד לגישה האינטנציונליסטית‪ ,‬אל לנו לחשוב עליו במושגים‬
‫של תוכנית שנהגתה מראש ו"הוצנחה" מראש הפירמידה‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪80‬‬

‫‪177‬‬ ‫נאציזם‬

‫השלטונית‪ .‬עלינו לראות תהליך זה בצררה מורכבת הרבה יותר‪.‬‬

‫גם בתור פונקציונליסטים איננו חייבים לבטל בהכרח את קיומן‬
‫של הבררנות‪ .‬ואולם‪ ,‬לאורך כל הדרך מתקיים "דיאלוג" מתמשך‬
‫ואינטנסיבי בין הגורמים השונים במערכות השונות‪ .‬כפי שראינו‪,‬‬

‫היטלר "מתכתב" עם אגפים שונים במפלגתו רעם גורמים אחרים‬

‫ה"מתכתבים" אתר גם הם‪ .‬בשלבים האחרונים של פתרון הבעיה‬
‫היהודית'‪ ,‬עם התפשטות הרייך השלישי מזרחה‪ ,‬נדרשת המערכת‬
‫להתמודד עם האתגר שמציבים בפניה מיליוני היהודים‪ .‬אר אז‬
‫אנו יכולים לראות את הופעתן של יוזמות רבות בשטח‪ ,‬הבאות‬
‫מנהיגים נאצים מקרמיים‪ ,‬מפקדי משטרה‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מצד גורמים שונים‬

‫אנשי אס‪-‬אס וערד‪ .‬מדובר למעשה ב"ירזמרת מקרמיות" רבות‬

‫ומגורנות‪ ,‬המבקשות להתמודד עם המסות הרבות של היהודים‬
‫הנמצאים במקרם רעם הנשלחים מהמערב‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הפתרון‬
‫בדמות סגירת אוכלוסייה יהודית ברבעים של ערים‪ ,‬בגטאות‪ ,‬היה‬
‫במקורר יוזמה מקרמית כזר‪ .‬חלק מהיוזמות האלה ערלות כלפי מעלה‬
‫ומקבלות אישור אר נדחות‪ ,‬הכול על פי הנסיבות‪ .‬מבחינה זר פתרון‬
‫הבעיה היהודית לא היה פועל יוצא של כוונת מכרון‪ ,‬אלא דווקא‬
‫של מצב כאוטי מערכתי וארגוני שאליו נקלע הרייך השלישי‪ ,‬כארס‬
‫שהוא ביקש עתה להיחלץ ממנו‪.‬‬
‫לסירם אציין כמה ביקורות ומגבלות של הגישה הפונקציונליסטית‪.‬‬
‫גם במקרה זה‪ ,‬כל הביקורות על הגישה הפונקציונליסטית שהוצגו‬
‫בפרק ג' נכונות ורלוונטיות לכאן‪ .‬הביקורת הראשונה מתמקדת‬
‫בהתעלמות הפונקציונליסטית מהמרכזיות של הסוגיה היהודית‬
‫בעולם הנאצי‪ .‬ההיסטוריונים הפונקציונליסטים מתארים את‬
‫השתלשלות העניינים בכל הנרגע לפתרון הבעיה היהודית‬
‫כשרירותית ואקראית במידה רבה‪ .‬ואולם‪ ,‬הם אינם נותנים את דעתם‬
‫לעובדה שגם אם מדובר בתהליך של ניסוי וטעייה‪ ,‬או בתהליך‬
‫נסיבתי שהגורם המרכזי בר הוא ה~לתרר ‪ -‬המוטיבציה הגרמנית‪-‬‬
‫הנאצית לפתור א ‪ n‬הבעיה היהודית‪ ,‬נותרת משתנה קבוע בסיפור‪.‬‬
‫אם אמנם מדובר בני‪i‬הליך של ניסוי וטעייה‪ ,‬מדוע ממשיכים הנאצים‬
‫לנסות לפתור את הבעיה לאחר שנכשלו בשלב הראשון‪ ,‬עם הטלת‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪81‬‬ ‫ ע‬ ‫בעז נוימן‪ ,‬הדרך הישרה לאושוויץ‪ ,‬הדרך המפותלת לאושוויץ‬

‫אוניברסיטה משודרת‬ ‫‪178‬‬

‫החרם על עסקים יהודיים? ההיסטוריונים הפונקציונליסטים בהחלט‬

‫מציגים היטב את המרכיב השרירותי בסיפור‪ ,‬אולם בנקודות התפר‬
‫בין ניסיון אחד לפתרון הבעיה לבין ניסיון אחר‪ ,‬הם נכשלים‪ .‬חרף‬
‫השרירותיות והאלתור‪ ,‬קיים ברקע הדברים "דחף" כלשחר‪.‬‬
‫האינטנצירנליסטים יטענו שדחף זה חרא חכורנה‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬ובכל הסיפור המסופר מנקודת מבט פונקציונליסטית‪ ,‬ערלה‬
‫תמיד גם השאלה הערכית והמוסרית‪ .‬ההיסטוריונים‬
‫האינטנצירנליסטים מסמנים בצררה ברורה מי אחראי לפשע ‪ -‬היטלר‬
‫רכל שאר הגורמים המונעים על ידי כוונות לפתור את הבעיה‬
‫היהודית‪ .‬מנקודת המבט הפונקציונליסטית‪ ,‬קשה למצוא אשמים‪.‬‬
‫במקרה הטוב נרכל לומר כי "המערכת" אשמה‪ .‬אם נפנה לרגע אל‬
‫הפן ההיסטוריוגרפי ואל זהרתם של ההיסטוריונים הפונקציונליסטים‪,‬‬
‫כבר ציינתי בפרק ג' כי רובם גרמנים‪ .‬ואולי אין זה מקרה‪ .‬לכאורה‬
‫נראה כי היסטוריונים גרמנים ייטו לגישת המחקר הפונקציונליסטית‬
‫מכירון שהיא מפחיתה מהאשמה הגרמנית‪ .‬וכאן דווקא נכרנה לנר‬
‫הפתעה מסוימת‪ .‬את השיטה הפונקציונליסטית בחקר השראה עיצב‬
‫וביסס היסטוריון יהודי‪-‬אמריקאי שכבר הזכרתי ‪ -‬רארל הילברג‪.‬‬
‫בשעת כתיבת שררות אלה ספרר עדיין לא תורגם לעברית‪ ,‬על אף‬
‫שאין ספק כי מדובר באחד משלרשת הספרים החשובים ביותר‬
‫שנכתבו על השראה‪ ,‬אם לא החשוב ביותר‪ .‬האם יש קשר בין העמדה‬
‫ההיסטוריוגרפית הישראלית המקובלת‪ ,‬שמתבססת בעיקר על הגישה‬
‫האינטנצירנליסטית‪ ,‬לבין אי‪-‬תרגומו של ספר זה? ראם ההנחה שלנר‬
‫נכרנה‪ ,‬והעמדה ההיסטוריוגרפית הישראלית המקובלת היא אמנם‬
‫אינטנצירנליסטית‪ ,‬כיצד נרכל להסביר את העובדה שעד חירם‪ ,‬בשעת‬
‫כתיבת שררות אלה‪ ,‬לא מצרי בעברית תרגום מלא למקרר החשוב‬
‫ביותר להיסטוריונים האינטנצירנליסטים‪ ,‬הלוא חרא "מיין קמפף"?‬
‫אני מבקש להותיר שאלות אלה פתוחות‪.‬‬
‫נקודה אחרונה שראוי‪ ,‬לדעתי‪ ,‬להזכיר בהקשר של דיוננו‪ ,‬היא‬
‫העובדה שעד חירם לא נמצא מסמך חתרם בידי היטלר המורה על‬
‫הפתרון הסופי‪ ,‬רגם לא קיימת הוכחה חד‪-‬משמעית שנתן פקודה זר‬
‫בעל פה‪ .‬נניח שמסמך כזה יימצא אר שהיסטוריון יצליח להוכיח‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידה ‪1‬‬ ‫ ע‬ ‫‪82‬‬

‫‪179‬‬ ‫נאציזם‬

‫העמדה‬ ‫תאבד‬ ‫האם‬ ‫‪-‬‬ ‫פה‬ ‫בעל‬ ‫זו‬ ‫פקודה‬ ‫נתן‬ ‫שהיטלר‬
‫הפונקציונליסטית את הבסיס שלה? האם היסטוריונים‬
‫פונקציונליסטים יוכלו עדיין להחזיק בטענתם כי הפתרון הסופי לא‬
‫היה פועל יוצא של כוונת מכוון? לצורך הטענה אני מבקש להרהר‬
‫באפשרות שיימצא מסמך של היטלר הצעיר‪ ,‬מראשית שנות העשרים‪,‬‬
‫שבו הוא קובע חד‪-‬משמעית שכאשר יגיע לעמדת שלטון הוא יפתח‬
‫במלחמת עולם שבמהלכה יממש את תוכניותיו לכבוש את מרחב‬
‫המחיה במזרח ולעצב אותו על פי עקרונות גזעיים‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬וכחלק‬
‫מהרבנית זו להשמיד את יהודי אירופה בתאי גז‪ .‬האם לא יהיה‬
‫במסמך זה לקעקע את הטיעון הפונקציונליסטי? אפשר שהתשובה‬
‫על כך חיובית‪ .‬ואולם‪ ,‬לדעתי‪ ,‬גם אם יימצאו מסמכים והוכחות‬
‫לפקודה ישירה של היטלר‪ ,‬או לצורך העניין של כל מנהיג גרמנו‪-‬‬
‫נאצי בכיר אחר‪ ,‬לא תהיה בכך הוכחה חד‪-‬משמעית לקיום כוונת‬
‫מכוון‪ .‬זאת משום שההיסטוריונים הפונקציונליסטים אינם מתכחשים‬
‫לאפשרות קיומה של פקודה ישירה‪ .‬ואולם‪ ,‬עצם מתן הפקודה אינו‬
‫מעניין אותם כפונקציונליסטים‪ ,‬אלא ההקשר שבו היא ניתנת‪ .‬בהחלט‬
‫ייתכן שהיטלר נתן את הפקודה‪ ,‬אבל‪ ,‬יטענו הפונקציונליסטים‪ ,‬הוא‬
‫"נאלץ" לתת אותה‪ ,‬למשל בגלל לחצים שהפעילו גורמים בשטח‬
‫שלא ידעו כיצד להתמודד עם המוני היהודים הנשלחים למזרח‪.‬‬
‫בהחלט ייתכן שהיטלר הגה את מדיניות ההשמדה כבר בראשית‬
‫שנות העשרים של המאה העשרים‪ ,‬ובכל זאת מימושה במחצית‬
‫הראשונה של שנות הארבעים לא נגזר מכוונתו‪ ,‬אלא כפועל יוצא‬
‫ונסיבות אחרות! ככל שאני מבין את הגישות‬ ‫של גורמים‬
‫האינטנציונליסטית והפוקנציונליסטית‪ ,‬אין מדובר בעמדות‬
‫היסטוריות אלא בעמדות מתודולוגיות עקרוניות‪ .‬האינטנציונליסטיות‬
‫או הפונקציונליסטיות של היסטוריון זה או אחר אינה נגזרת‬
‫מה'‪,‬עובדות‪ //‬שהוא מגלה‪ ,‬אלא מהעמדה העקרונית שלו‪ .‬בדיוק כפי‬
‫שליברל הוא ליברל ומרקסיסט הוא מרקסיסט לא מפני שהמציאות‬
‫היא ‪,,‬ליברלית‪ //‬או ‪,,‬מרקסיסטית'‪ ,,‬אלא כי זו השקפת עולמו‪ .‬היסטוריון‬
‫אינטנציונליסט תמיד ‪//‬ימצא" כוונה‪ .‬פונקציונליסט תמיד ‪//‬האר~"‬
‫תהליך מורכב של קבלת החלטות‪.‬‬
‫‪,,‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 3-2 ‫יחידות‬

Lilia
Donde

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

574476610 lilia007atwalla.com ABGGHEEHF

 ‫דיקטטורה ודמוקרטיה בשנים ‪1939-1918‬‬
‫ ‪85‬‬ ‫‪1939-1918‬‬
‫‪  1939-1918‬ע‬ ‫בשנים‬
‫דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪,‬‬ ‫דיקטטורה ודמוקרטיה‬
‫תומס מרגל‪,‬‬

‫בשנים ‪1939-1918‬‬ ‫ודמוקרטיהמרגל‬

‫תומאס‬ ‫דיקטטורה‬
‫תומאס מרגל‬
‫בשנים ‪1939-1918‬‬
‫ודמוקרטיהמרגל‬
‫תומאס‬ ‫דיקטטורה‬
‫‪ .1‬מבוא‪ :‬דיקטטורה ודמוקרטיה – תפיסות חדשות בגרמניה אחרי‬
‫תפיסות חדשות בגרמניה אחרי‬ ‫תומאס–מרגל‬‫ודמוקרטיה‬‫הראשונה‬ ‫מלחמת דהעולם‬
‫יקטטורה‬ ‫‪ .1‬מבוא‪:‬‬
‫ודמוקרטיה – תפיסות חדשות בגרמניה אחרי‬ ‫הראשונה‬ ‫מלחמתדהעולם‬
‫יקטטורה‬ ‫‪ .1‬מבוא‪:‬‬
‫מרכזיות בנוגע לשלטון פוליטי‪ ,‬היו שתיהן חידוש בגרמניה‬ ‫הראשונה‬
‫העולם תפיסות‬ ‫מלחמת‬
‫ודיקטטורה‪,‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫אחרי‬
‫בגרמניה‬ ‫בגרמניה‬
‫ניכרת זכות‬ ‫במידה‬
‫חידוש‬ ‫חדשות‬
‫הורחבה‬
‫שתיהן‬ ‫תפיסות‬
‫‪ 1848-1849‬היו‬
‫פוליטי‪,‬‬ ‫–בשנים‬
‫לשלטון‬ ‫ודמוקרטיה‬
‫המהפכה‪,‬‬
‫בנוגע‬ ‫יקטטורה‬
‫תפיסות אחרי‬
‫מרכזיות‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫מלחמתדהעולם‬
‫ודיקטטורה‪,‬‬ ‫מבוא‪:‬‬‫שד‪.‬אחרי‬
‫מוקרטיה‬ ‫‪1‬‬
‫אזרחים‬
‫זכות‬ ‫יותר‬
‫ניכרת‬ ‫בחירות‬
‫במידה‬ ‫להשתתף ב‬
‫הורחבה‬ ‫בשניםרשאים‬
‫‪1848-1849‬‬ ‫מאז היו‬
‫המהפכה‪,‬‬ ‫הראשונה‬
‫הגרמנית‪ ,‬ו‬
‫אחרי‬‫הקיסרות‬
‫הראשונה‪.‬‬ ‫העולם‬
‫בתקופת‬ ‫מלחמת‬
‫בגרמניההעולם‬
‫מלחמת‬ ‫הבחירה‬
‫שאחרי‬
‫דמוקרטיה ודיקטטורה‪ ,‬תפיסות מרכזיות בנוגע לשלטון פוליטי‪ ,‬היו שתיהן חידוש בגרמניה‬
‫ניכרתשהחל‬
‫אזרחים‬
‫זכות‬ ‫הפוליטיזציה‪,‬‬
‫במידהיותר‬
‫בחירות‬ ‫תהליךב‬
‫להשתתף‬
‫הורחבה‬ ‫רשאיםספק‪,‬‬
‫הגדולה‪ .‬ללא‬
‫‪1848-1849‬‬ ‫מאז היו‬
‫בשנים‬ ‫בריטניה‬
‫הגרמנית‪ ,‬ו‬
‫המהפכה‪,‬‬ ‫אחריב‬
‫למשל‬
‫הקיסרות‬‫בתקופתמאשר‬
‫הראשונה‪.‬‬ ‫גברים(‪,‬‬
‫העולם‬ ‫אזרחים‬
‫בגרמניה‬ ‫)כלומר‪,‬‬
‫הבחירהמלחמת‬‫שאחרי‬
‫זאת‪,‬‬
‫שהחל‬ ‫למרות‬ ‫‪1‬‬
‫הפוליטיזציה‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קה‬ ‫פוליטי‬
‫תהליך‬ ‫ב‬ ‫האזרחים‬ ‫השתתפות‬ ‫כלפי‬ ‫יותר‬ ‫רבה‬ ‫ת‬ ‫פתיחוּ‬ ‫יצר‬ ‫‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ה‬ ‫המאה‬ ‫בסוף‬
‫אזרחים‬
‫בגרמניה‬ ‫יותר‬
‫חידוש‬ ‫בחירות‬
‫שתיהן‬ ‫ספק‪,‬היו‬
‫להשתתף ב‬ ‫לשלטון ללא‬
‫רשאים‬
‫פוליטי‪,‬‬ ‫הגדולה‪.‬‬
‫מאז היו‬ ‫בריטניה‬ ‫למשל ב‬
‫הגרמנית‪ ,‬ו‬
‫בנוגע‬ ‫מרכזיות‬ ‫בתקופתמאשר‬
‫הקיסרות‬
‫תפיסות‬ ‫גברים(‪,‬‬
‫ודיקטטורה‪,‬‬‫אזרחים‬
‫בגרמניה‬ ‫)כלומר‪,‬‬
‫דהבחירה‬
‫מוקרטיה‬
‫‪ ,1918‬ולמדינות‪,‬‬
‫זאת‪,‬‬ ‫עדקה‪1 .‬‬ ‫מונרכיה‬ ‫השתתפותנשארה‬
‫כלפיטיה‪ .‬היא‬ ‫דמוקר‬ ‫מהיות‬ ‫רב‬ ‫יצרמרחק‬ ‫רחוקה‬ ‫הייתה‬ ‫גרמניה‬
‫למרות זכות‬
‫שהחל‬ ‫הפוליטיזציה‪,‬‬
‫ניכרת‬ ‫במידה‬ ‫פוליטי‬
‫הורחבה‬‫האזרחים ב‬
‫תהליך‬ ‫ללא ספק‪,‬‬
‫‪1848-1849‬‬ ‫הגדולה‪.‬‬ ‫בריטניה‬
‫המהפכה‪ ,‬בשנים‬ ‫יותר‬
‫אחריב‬‫הראשונה‪.‬רבה‬
‫למשל‬ ‫מאשרת‬
‫פתיחוּ‬ ‫גברים(‪,‬‬‫אזרחים‪,19‬‬
‫העולם‬ ‫ה‪-‬‬ ‫)כלומר‪,‬המאה‬
‫מלחמת‬ ‫שבסוף‬
‫אחרי‬
‫הייתה‬
‫זאת‪,,‬‬
‫מדינות‬ ‫פחות‪,‬ל‬
‫יותרו‬
‫‪,1918‬‬ ‫מלוכניות לא‬ ‫והיו‬ ‫היאשלה‬ ‫האדמיניסטרציה‬ ‫רב ‪,‬ואת‬ ‫המדינה‬ ‫את‬ ‫שהרכיבו‬ ‫‪(Länder‬‬ ‫)‬
‫אזרחים‬ ‫למרות‬ ‫פוליטיעדקה‪.‬‬
‫בחירות‪1‬‬ ‫מונרכיה‬
‫להשתתף ב‬ ‫נשארה‬
‫האזרחים ב‬ ‫רשאים‬ ‫טיה‪.‬היו‬
‫השתתפות‬ ‫דמוקרמאז‬
‫כלפי‬ ‫מהיות‬
‫יותר‬
‫הגרמנית‪ ,‬ו‬ ‫רבה‬ ‫מרחק‬
‫פתיחוּת‬
‫הקיסרות‬ ‫רחוקה‬
‫יצר‬
‫בתקופת‬ ‫הייתה‪-‬‬
‫בגרמניה‪,19‬‬
‫המאה ה‬ ‫גרמניה‬
‫בסוף‬
‫הבחירה‬
‫פחות‪,‬לא היו‬
‫הייתה‬ ‫לא ושריו‬ ‫הממשלה(‬
‫מלוכניות‬ ‫הקנצלר )ראש‬ ‫ההחלטות בה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מבנה קבלת‬ ‫רבה על‬ ‫השפעה‬
‫שהחל‪,‬‬
‫הפוליטיזציה‪,‬מדינות‬
‫‪ ,1918‬ול‬ ‫עד‬ ‫והיו תהליך‬
‫מונרכיה‬ ‫שלה‬
‫נשארה‬
‫ספק‪,‬‬ ‫האדמיניסטרציה‬
‫היאללא‬
‫הגדולה‪.‬‬‫בריטניהטיה‪.‬‬
‫מהיות דמוקר‬‫ואתב‬
‫למשל‬‫המדינה ‪,‬‬ ‫את‪,‬מרחק‬
‫מאשררב‬ ‫שהרכיבו‬
‫רחוקה‬
‫גברים(‬ ‫הייתה‬
‫אזרחים‬ ‫‪(Länder‬‬
‫)גרמניה‬
‫)כלומר‪,‬‬
‫שונה‬
‫הייתהו‬ ‫ושריוזו‬
‫למרותלא הי‬ ‫)ראשתה צורת ממשל‬ ‫כמה היי‬ ‫היטב עד‬
‫ממחישהלמשל‪,‬‬ ‫זו‬ ‫פרלמנט‪ ,‬עובדה‬ ‫להיותעלחברי‬ ‫רשאים‬
‫זאת‪,‬‬ ‫הממשלה(‪1‬פחות‪,‬‬
‫לא‪.‬‬ ‫מלוכניות‬
‫פוליטיקה‬ ‫הקנצלר‬
‫והיו‬
‫האזרחים ב‬ ‫השתתפותשלה‬ ‫כך‪,‬‬
‫האדמיניסטרציה‬‫כלפי‬‫יותרבה‪.‬‬
‫ההחלטות‬
‫ואת‬
‫רבה‬‫המדינה ‪,‬‬‫אתקבלת‬
‫פתיחוּת‬ ‫מבנה‬
‫יצר‬ ‫רבה ה‪,19-‬‬
‫שהרכיבו‬ ‫המאה‬ ‫השפעה‬
‫‪(Länder‬‬
‫)בסוף‬
‫ה"טוטלית"‬
‫שונה‬ ‫ושריול זו‬
‫ממשל‬ ‫המלחמה‬
‫צורת‬ ‫שהייתה‬
‫הייתה‬ ‫הראשונה‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫לחמת‬ ‫מ‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫כל‬ ‫חרף‬ ‫פרלמנטרית‪.‬‬ ‫דמוקרטיה‬ ‫מ‬
‫מדינותי‪,‬ו‬
‫לא ה‬ ‫‪ ,1918‬ו‬ ‫הממשלה(‬
‫מונרכיה עד‬‫כמה)ראש‬‫נשארה‬‫היא עד‬
‫הקנצלר‬ ‫היטב‬
‫למשל‪,‬‬ ‫ממחישה‬
‫טיה‪.‬‬ ‫כך‪,‬‬
‫דמוקר‬‫מהיותזובה‪.‬‬
‫פרלמנט‪,‬רבעובדה‬
‫ההחלטות‬ ‫על חברי‬
‫רחוקה קבלת‬
‫מרחק‬ ‫מבנה‬ ‫להיות‬
‫רשאים רבה‬
‫הייתה‬ ‫השפעה‬
‫גרמניה‬
‫ממשל הם ציפו‬
‫ה"טוטלית"‬ ‫וכעת‬
‫המלחמה‬‫שהייתהאחרת‪,‬‬
‫הייאו‬
‫בצורה זו‬ ‫האזרחים‬
‫הראשונה‪,‬‬ ‫העולם‬ ‫לחמתכל‬‫השפיעה על‬
‫זאת‪,‬זומ‬ ‫המודרנית‪,‬‬ ‫בהיסטוריה‬ ‫הראשונה‬
‫שונה‬
‫פחות‪,‬זוהייתה‬ ‫צורתלא‬ ‫תה‬
‫מלוכניות‬ ‫כמה‬
‫והיו‬ ‫עד‬
‫שלה‬ ‫היטב‬ ‫ממחישה‬
‫האדמיניסטרציה‬ ‫המדינהכל‪,‬‬
‫עובדה‬
‫ואת‬ ‫חרף‬ ‫פרלמנטרית‪.‬‬
‫פרלמנט‪,‬‬ ‫חבריאת‬
‫שהרכיבו‬ ‫דמוקרטיה‬
‫להיות‬ ‫רשאים‬
‫‪(Länder‬‬ ‫)מ‬
‫תרמה‬
‫ציפו‬ ‫זה‪,‬הם‬ ‫במובן‬
‫וכעת‬ ‫פוליטיקה‪.‬‬
‫אחרת‪,‬‬ ‫בצורהב זו‬
‫)ראש או‬ ‫רבה יותר‬ ‫מהשתתפות‬
‫האזרחים‬ ‫כך‪,‬כל‬ ‫יזכו ליהנות‬
‫השפיעהה‪.‬על‬ ‫בהיסטוריהשהקריבו‬
‫הראשונה לקורבנות‬
‫שבתמורה‬
‫ה"טוטלית"‬
‫לא היו‬ ‫ושריו‬‫המלחמה‬
‫הממשלה(‬ ‫שהייתה‬ ‫הראשונה‪,‬‬
‫הקנצלר‬ ‫העולם‬
‫למשל‪,‬‬ ‫לחמת‬ ‫כל‪ ,‬זאת‪,‬‬
‫ההחלטות מב‬ ‫המודרנית‬
‫חרף‬ ‫פרלמנטרית‪.‬‬
‫קבלת‬ ‫דמוקרטיה על מבנה‬
‫השפעה רבה‬ ‫מ‬
‫רמה‬ ‫ת‬ ‫זה‪,‬‬ ‫במובן‬ ‫פוליטיקה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫יותר‬ ‫רבה‬ ‫מהשתתפות‬ ‫ולהתרחבותה‪.‬‬
‫ליהנות‬ ‫הדמוקרטיה‬
‫יזכו‬ ‫שהקריבו‬ ‫להתפשטות‬
‫קורבנות‬ ‫ל‬ ‫המלחמה‬
‫בתמורה‬ ‫ש‬
‫ציפו‬
‫הם שונה‬ ‫אחרת‪ ,‬וכעת‬
‫ממשל זו‬ ‫תה צורת‬ ‫היי או‬
‫בצורה זו‬
‫עד כמה‬ ‫האזרחים‬ ‫השפיעה על כל‬
‫ממחישה היטב‬ ‫עובדה זו‬ ‫המודרנית‪,‬‬
‫בהיסטוריהפרלמנט‪,‬‬
‫הראשונהלהיות חברי‬ ‫רשאים‬
‫רמה‬ ‫כונןזה‪ ,‬ת‬
‫ה"טוטלית"‬ ‫במובן‬
‫המלחמה‬ ‫פוליטיקה‪.‬‬
‫שהייתה‬ ‫יותר ב‬ ‫פוליטי‪ ,‬רבה‬
‫הראשונה‪,‬‬ ‫מהשתתפות‬‫ולהתרחבותה‪.‬‬
‫שלטון העולם‬‫לחמת‬ ‫ליהנות‬
‫שלמ‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫הדמוקרטיה‬
‫יזכו‬
‫שהקריבו כל‬
‫חרף‬ ‫להתפשטות‬
‫קורבנות‬ ‫המלחמה‬
‫גםבתמורה ל‬ ‫ש‬
‫נפוליאון‬ ‫בצרפת‪,‬‬ ‫בגרמניה‪.‬‬ ‫לפחות‬ ‫חדשה‬ ‫פרלמנטרית‪.‬צורה‬
‫הייתה‬ ‫דמוקרטיה‬
‫הדיקטטורה‬ ‫מ‬
‫ציפו‬
‫נפוליאון‬‫כונן הם‬
‫שלטון זו‪,‬‬ ‫וכעת‬
‫לצורת‬ ‫אחרת‪,‬‬
‫בצרפת‪,‬‬‫שהתייחס‬‫מרקס‪,‬זו או‬
‫בגרמניה‪.‬‬ ‫בצורה‬ ‫האזרחים‬
‫קרל‬
‫לפחות‬ ‫כלהצבא‪.‬‬
‫פוליטי‪,‬‬ ‫ולהתרחבותה‪.‬‬
‫על‬ ‫על‬
‫שענה‬
‫שלטון‬ ‫השפיעה‬
‫של‬‫חדשה שנ‬ ‫הדמוקרטיה‬
‫המודרנית‪,‬‬
‫דיקטטורה‬ ‫‪,1851‬צורה‬ ‫להתפשטות‬
‫בהיסטוריה‬
‫הייתה‬ ‫בשנת‬
‫הדיקטטורה‬ ‫המלחמה‬
‫הראשונהכבר‬
‫השלישי‬
‫גם‬
‫רמה‬
‫יותר‬
‫זו‪,‬‬ ‫רווחת‬
‫שלטון‬ ‫לצורתזה‪,‬‬
‫במובן‬
‫היה‬ ‫פוליטיקה‪.‬‬
‫שהתייחסרב‬
‫שבמשך זמן‬ ‫יותר ב‬
‫מרקס‪,‬‬ ‫רבה‬
‫קרללשון‬‫מהשתתפותמטבע‬
‫הפרולטריון"‪,‬‬ ‫ליהנות‬ ‫שהקריבו יזכו‬
‫"דיקטטורה של‬ ‫קורבנות‬
‫המונח‬ ‫כבראת‬‫בתמורה ל‬
‫‪1852‬‬ ‫טבע ב‪-‬‬ ‫ש‬
‫נפוליאון‬ ‫בצרפת‪ ,‬כונן‬ ‫בגרמניה‪.‬‬ ‫הצבא‪ .‬לפחות‬
‫שלטוןעלפוליטי‪,‬‬ ‫שענה‬ ‫שנ‬
‫דיקטטורה של‬
‫‪,1851‬צורה חדשה‬ ‫הייתה‬ ‫בשנת‬ ‫הדיקטטורה‬ ‫השלישי‬ ‫גם‬
‫והפילוסוף‬
‫יותר‬ ‫היה רווח‬ ‫ברוסיה‪,‬‬ ‫למהפכהזמן‬
‫שהתייחס רב‬ ‫שבמשך‬ ‫מטבעביחס‬
‫לשון‬ ‫ולהתרחבותה‪.‬‬
‫הפרולטריון"‪ ,‬אותו‬
‫אימצו‬ ‫וטרוצקי‬ ‫לנין‬‫הדמוקרטיה‬
‫דיקטטורה של‬ ‫המונחפוליטית‪.‬‬
‫"דיקטטורה‬ ‫להתפשטותה‬
‫הדיקטטורה‬‫המלחמה‪1852‬‬
‫כבר את‬ ‫מאשרב‪-‬‬
‫טבע‬
‫שלטון זו‪,‬‬ ‫לצורת‬ ‫מרקס‪,‬‬ ‫הצבא‪ .‬קרל‬ ‫שנשענה על‬ ‫בשנת ‪,1851‬‬ ‫השלישי‬
‫והמעשה המרכזי‬
‫והפילוסוף‬ ‫ברוסיה‪,‬‬ ‫ההגות‬
‫למהפכה‬ ‫לזרם‬ ‫ביחס‬ ‫דיקטטורה‬
‫פוליטי‪,‬אותו‬ ‫רעיון ה‬
‫אימצו‬ ‫חדיר את‬
‫וטרוצקי‬ ‫פוליטית‪.‬ה‬
‫קרלה שמיט‬ ‫הפוליטי הגרמני‬
‫יותר‬ ‫כונןרווח‬
‫נפוליאון‬ ‫היה‬ ‫זמן רב‬
‫בצרפת‪,‬‬ ‫שבמשך‬
‫בגרמניה‪.‬‬ ‫לשון‬ ‫מטבע‬
‫לפחות‬ ‫הפרולטריון"‪,‬‬
‫שלטון‬ ‫לניןשל‬
‫של‬ ‫"דיקטטורה‬
‫חדשה‬ ‫הדיקטטורה‬
‫המונח‬
‫הייתה צורה‬ ‫את‬ ‫מאשר‪1852-‬‬
‫הדיקטטורה‬ ‫טבע ב‬
‫גם‬
‫קשר‬
‫המרכזי‬ ‫לא‬ ‫ב‬ ‫נוספת‪,‬‬ ‫סיבה‬ ‫לכך‬ ‫הייתה‬ ‫אך‬ ‫‪2‬‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫העולם‬ ‫מלחמת‬ ‫אחרי‬ ‫בגרמניה‬ ‫שהתפתח‬
‫והמעשהשלטון זו‪,‬‬
‫והפילוסוף‬ ‫ברוסיה‪,‬‬
‫לצורת‬ ‫ההגות‬
‫למהפכה‬
‫שהתייחס‬ ‫לזרם‬ ‫ביחס‬
‫מרקס‪,‬‬ ‫דיקטטורה‬
‫הצבא‪.‬אותו‬
‫קרל‬ ‫רעיון ה‬
‫אימצו‬ ‫חדירשנאת‬
‫וטרוצקיעל‬
‫שענה‬ ‫פוליטית‪ .‬הלנין‬
‫דיקטטורה‬ ‫‪,1851‬שמיט‬ ‫קרל‬ ‫הגרמני‬
‫הדיקטטורה ה‬
‫בשנת‬ ‫הפוליטיכבר‬‫מאשר‬
‫השלישי‬
‫ואילך‪,‬‬
‫קשר‬
‫המרכזי‬ ‫לא‬ ‫‪1916‬‬
‫ב‬ ‫‪-‬‬
‫נוספת‪,‬‬‫מ‬ ‫‪,‬‬ ‫הראשונה‬
‫סיבה‬ ‫לכך‬ ‫העולם‬
‫הייתה‬ ‫מלחמת‬
‫אך‬ ‫‪2‬‬ ‫בתקופת‬
‫הראשונה‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫זה‬
‫העולם‬ ‫למונח‬ ‫מלחמת‬ ‫הבולשביקים‬
‫אחרי‬ ‫שנתנו‬
‫בגרמניה‬ ‫למשמעות‬
‫שהתפתח‬
‫והמעשהרווח יותר‬
‫זמן רב היה‬ ‫ההגות‬‫שבמשך‬ ‫לשוןלזרם‬ ‫דיקטטורה‬ ‫שלאת רעיון ה‬
‫הפרולטריון"‪ ,‬מטבע‬ ‫חדיר‬ ‫המונח שמיט ה‬
‫"דיקטטורה‬ ‫הגרמני קרל‬‫הפוליטי‪ 1852‬את‬
‫טבע ב‪-‬‬
‫‪1916‬גרמניה‪,‬‬
‫ואילך‪,‬‬ ‫צבא‬ ‫‪-‬‬ ‫מ‬ ‫רמטכ"ל‬
‫‪,‬‬ ‫הראשונה‬ ‫לודנדורף ו‬
‫העולם‬ ‫בתקופת ‪ 2‬אריך‬
‫מלחמת‬ ‫שכוננו הגנרל‬ ‫‪:‬‬ ‫זה‬ ‫צבאית‪,‬‬
‫למונח‬ ‫שנתנו דיקטטורה‬
‫הבולשביקים‬ ‫גרמניה‬ ‫שלטה ב‬
‫למשמעות‬
‫קשר‬ ‫נוספת‪ ,‬בלא‬
‫והפילוסוף‬ ‫סיבהברוסיה‪,‬‬ ‫למהפכה‬ ‫ביחס לכך‬‫אותוהייתה‬ ‫אימצו אך‬‫הראשונה‪.‬‬ ‫לניןהעולם‬
‫וטרוצקי‬ ‫מלחמת‬‫פוליטית‪.‬‬ ‫אחרי‬ ‫שהתפתח בגרמניה‬
‫הדיקטטורה ה‬ ‫מאשר‬
‫הדיקטטורה‬
‫גרמניה‪,‬‬ ‫צבא‬ ‫ראשי‬
‫רמטכ"ל‬ ‫אך‬ ‫ו‬‫המונרכיה‪,‬‬
‫לודנדורף‬ ‫בחסות‬
‫אריך‬ ‫זה‬ ‫שלטןן‬
‫הגנרל‬ ‫פעל‬
‫שכוננו‬ ‫להלכה‬
‫‪,‬‬ ‫צבאית‬ ‫‪.‬‬ ‫הינדנבורג‬
‫דיקטטורה‬ ‫פון‬ ‫פילדמרשל פאול‬
‫גרמניה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫שלט‬
‫ואילך‪,‬‬
‫‪1916‬המרכזי‬ ‫והמעשה‬‫הראשונה‪ ,‬מ‪-‬‬‫לזרם ההגות‬ ‫דיקטטורההעולם‬
‫בתקופת מלחמת‬ ‫את‪ :‬רעיון ה‬ ‫למונח זה‬
‫הבולשביקיםהחדיר‬
‫שנתנו קרל שמיט‬ ‫למשמעותהגרמני‬
‫הפוליטי‬
‫ראשיממשל שפעלו‬
‫הדיקטטורה‬ ‫מוסדות ה‬ ‫אך‬ ‫לשוליים את‬
‫המונרכיה‪,‬‬ ‫בחסות‬ ‫ודחקו‬ ‫פעלהקייזר‪,‬‬ ‫להלכהשל‬
‫הינדנבורג‪.‬שלטונו‬
‫שיטתיות את‬ ‫פאולב‬
‫ערערו‬ ‫הצבאית‬
‫גרמניה‪,‬‬
‫צבאבלא קשר‬ ‫נוספת‪,‬‬‫רמטכ"ל‬ ‫סיבה‬ ‫לכך ו‬‫לודנדורף‬
‫הייתה‬ ‫זה אך‬
‫אריך‬ ‫שלטןן‬
‫הגנרל ‪2‬‬
‫הראשונה‪.‬‬ ‫שכוננו‬‫העולם‬ ‫צבאית‪,‬‬
‫מלחמת‬ ‫בגרמניהפוןאחרי‬
‫דיקטטורה‬ ‫גרמניה‬‫פילדמרשל‬
‫שלטה ב‬
‫שהתפתח‬
‫רפובליקת‬
‫שפעלו‬ ‫מוסדותנשיא‬
‫למינויו כ‬ ‫שהובילה לימים‬ ‫הינדנבורג‬ ‫עצומה‪ ,‬של‬ ‫שיטתיותה‬
‫פופולריות‬ ‫לכן‪ .‬ה‬ ‫קודם‬
‫ממשלואילך‪,‬‬
‫הדיקטטורה‬ ‫ראשיה‪1916-‬‬ ‫העולם את‬
‫המונרכיה‪ ,‬אך‬
‫הראשונה‪ ,‬מ‬ ‫לשוליים‬ ‫בתקופתזהודחקו‬
‫בחסות‬
‫מלחמת‬ ‫הקייזר‪,‬‬
‫פעל שלטןן‬ ‫של‬
‫שלטונוזה‪:‬‬
‫את‪ .‬למונח‬
‫להלכה‬ ‫הינדנבורג‬
‫הבולשביקים‬ ‫שנתנובפון‬
‫ערערו‬
‫פאול‬ ‫הצבאית‬
‫פילדמרשל‬
‫למשמעות‬
‫לפחות באותם‬
‫רפובליקת‬ ‫נשיא‬ ‫הגרמני‪,‬‬
‫מוסדותכ‬
‫למינויו‬‫לימיםהעם‬ ‫שהובילהכי בעיני‬
‫ממחישה היטב‬ ‫הינדנבורג‬‫המהפכה‪,‬‬ ‫קמהה אחרי‬ ‫הדמוקרטית‪ ,‬ש‬ ‫קודםר‬
‫ויימא‬
‫שפעלו‬
‫ממשלגרמניה‪,‬‬ ‫צבא‬ ‫רמטכ"ל ה‬ ‫אתו‬ ‫אריךלשוליים‬
‫לודנדורף‬ ‫הגנרלודחקו‬‫הקייזר‪,‬‬ ‫שלשל‬
‫שכוננו‬ ‫שלטונו‬‫עצומה‪,‬‬
‫צבאית‪,‬‬ ‫פופולריות‬
‫דיקטטורהאת‬
‫שיטתיות‬ ‫ערערוה‬
‫גרמניה ב‬‫לכן‪.‬‬‫הצבאיתב‬
‫שלטה‬
‫ממנה‪ ,‬אלא‬
‫באותם‬ ‫לפחות‬ ‫נפרד‬ ‫חלקםבלתי‪-‬‬
‫הגרמני‪,‬‬ ‫ודיכוי הם‬
‫בעיני הע‬ ‫אכזריות‬ ‫שליטה ש‬ ‫כמערכת‬ ‫נתפסה‬ ‫לאש‬ ‫ימים‪,‬ארהדיקטטורה‬
‫רפובליקת‬
‫הדיקטטורה‬ ‫נשיא‬‫ראשי‬ ‫למינויו כ‬
‫המונרכיה‪ ,‬אך‬ ‫בחסותכילימים‬
‫היטב‬
‫שהובילה‬ ‫ממחישה‬ ‫המהפכה‪,‬‬
‫הינדנבורג‬
‫שלטןן זה‬ ‫של פעל‬‫להלכה‬ ‫אחרי‬
‫עצומה‪,‬‬ ‫קמה‬ ‫הדמוקרטית‪,‬‬
‫פופולריות ה‬
‫הינדנבורג‪.‬‬ ‫פאול פון‬‫פילדמרשל‪ .‬ה‬
‫קודם לכן‬ ‫ויימ‬
‫ולהגן על‬
‫אלא‬ ‫ממנה‪,‬‬ ‫החלטות‪,‬‬
‫נפרד‬ ‫בלתי‪-‬‬‫לקבל‬‫חלק‬ ‫המפלגות‪,‬‬
‫הם‬ ‫ביןכי‬
‫ודיכוי‬ ‫השסעים‬ ‫לגבור‪ ,‬על‬ ‫בכוחה‬ ‫שיש‬ ‫גמישה‬ ‫כמערכת פוליטית‬
‫באותם‬
‫שפעלו‬ ‫לפחות‬
‫ממשל‬ ‫הגרמני‪,‬ה‬
‫מוסדות‬ ‫אתם‬
‫הע‬ ‫בעיני‬
‫לשוליים‬ ‫אכזריותו‬
‫היטב‬
‫ודחק‬ ‫ממחישה‬‫שליטה ש‬
‫הקייזר‪,‬‬ ‫כת של‬
‫המהפכה‬ ‫כמער‬
‫שלטונו‬ ‫אחרי‬ ‫נתפסה‬
‫את‬ ‫קמה‬ ‫הדמוקרטית‪,‬לאש‬
‫שיטתיות‬ ‫הדיקטטורה‬
‫הצבאית ערערו ב‬ ‫ימיםא‪,‬ר‬
‫ויימ‬
‫שלטון‬
‫על‬ ‫ולהגן‬ ‫החלטות‪,‬של‬
‫לקבל חדשים‬ ‫דפוסים‬ ‫עמדו למבחן‬
‫המפלגות‪,‬‬ ‫בין‬ ‫מלחמות העולם‪,‬‬
‫השסעים‬ ‫על‬ ‫לגבור‬ ‫שתי‬
‫בכוחה‬ ‫שישבין‬
‫תקופה ש‬‫גמישה‬ ‫גרמניה‪ .‬ב‬
‫פוליטית‬ ‫של‬
‫כמערכת‬‫כבודה‬
‫אלא‬ ‫נשיאממנה‪,‬‬
‫רפובליקת‬ ‫בלתי‪-‬כנפרד‬ ‫הם חלק‬
‫למינויו‬ ‫לימים‬‫ודיכוי‬ ‫הינדנבורגאכזריות‬
‫שהובילה‬ ‫של שליטה ש‬ ‫כמערכת‬ ‫עצומה‪,‬‬ ‫נתפסה‬ ‫הדיקטטורה לא‬
‫פופולריות ה‬ ‫קודם‪ ,‬לכן‪ .‬ה‬ ‫ימים‬
‫שלטון‬ ‫של‬ ‫חדשים‬ ‫דפוסים‬ ‫למבחן‬ ‫עם‪.‬‬ ‫ה‬ ‫טובת‬ ‫למען‬ ‫לפעול‬ ‫התיימרו‬ ‫ש‬ ‫פוליטי‬
‫על‬ ‫ולהגן‬
‫באותם‬ ‫החלטות‪,‬‬
‫לפחות‬ ‫הגרמני‪,‬‬ ‫העםלקבל‬ ‫עמדו בעיני‬
‫המפלגות‪,‬‬ ‫ביןכי‬
‫היטב‬‫העולם‪,‬‬
‫השסעים‬
‫ממחישה‬ ‫מלחמות‬
‫לגבור‪ ,‬על‬
‫המהפכה‬‫שתי‬ ‫בכוחה‬‫בין‬
‫אחרי‬‫שישש‬ ‫תקופה‬
‫קמה‬ ‫הדמוקרטית‪,‬בש‬
‫גמישה‬ ‫גרמניה‪.‬‬
‫פוליטית‬ ‫כמערכתשל‬
‫כבודהר‬
‫ויימא‬
‫שלטון‬
‫ממנה‪ ,‬אלא‬‫נפרדים של‬ ‫בלתי‪-‬חדש‬ ‫דפוסים‬‫למבחןחלק‬ ‫אכזריותעמדו‬
‫ודיכוי הם‬ ‫מלחמותשהעולם‪,‬‬ ‫עם‪.‬‬
‫כת שליטה‬ ‫ה‬
‫שתי‬ ‫טובת‬
‫כמער‬ ‫למען‬
‫נתפסהשבין‬ ‫לפעול‬
‫לאתקופה‬ ‫התיימרו‬
‫גרמניה‪ .‬ב‬
‫הדיקטטורה‬ ‫ש‬ ‫פוליטי‬
‫כבודה של‬‫ימים‪,‬‬
‫לגבור על השסעים בין המפלגות‪ ,‬לקבל החלטות‪ ,‬ולהגן על‬ ‫‪1‬‬ ‫בכוחההעם‪.‬‬‫שיש טובת‬ ‫גמישהלמען‬
‫התיימרו לפעול‬
‫כמערכתש פוליטית‬ ‫פוליטי‬
‫ *‬ ‫‪Mergel, Thomas, "Dictatorship and Democracy,‬‬ ‫‪1‬‬
‫כבודה של גרמניה‪ .‬בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪ ,‬עמדו למבחן דפוסים חדשים של שלטון‬ ‫‪1918-1939", in: Helmut Walser‬‬
‫‪Smith (ed.), The Oxford Handbook of Modern German History (Oxford: Oxford‬‬
‫‪University Press, 2011), pp. 423-451. 1‬‬ ‫פוליטי שהתיימרו לפעול למען טובת העם‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪86‬‬

‫‪ .2‬התהוות תפיסות חדשות של שליטה כפועל יוצא ממלחמת העולם‬

‫הראשונה‬
‫המונח "עַ ם" עתיד היה להפוך לרכיב שנכח דרך קבע בפוליטיקה בגרמניה אחרי ‪ ,1918‬והוא גם‬
‫משמש מושג מפתח להבנת ההתפתחויות בה‪ .‬כשדיברו על "עם"‪ ,‬הייתה הכוונה לאורגניזם‬
‫חברתי‪ ,‬ולא לקהילה אתנית‪ .‬המונח "עם" כיוון להמונים‪ ,‬והוא היה נושא המסר בדבר המחויבות‬
‫החברתית שעליה מושתתת קהילה ראויה לשמה‪ 3 .‬רפובליקת ויימאר ראתה עצמה כ"מדינה‬
‫חברתית של העם"‪ ,‬ושמותיהם של כל המפלגות כללו שמות תואר כגון "דמוקרטית"‪" ,‬חברתית"‬
‫או "של העם"‪ .‬לתפיסה של "קהילה של העם"‪ ,‬שבתקופת רפובליקת ויימאר הייתה מטבע לשון‬
‫נפוץ‪ ,‬הייתה השפעה הרבה מעֵ בֶ ר למפלגות הימין‪ ,‬הודות לצירוף הרעיון של קהילה למושג "עם"‪.‬‬
‫"קהילה"‪ ,‬כפי שהגדיר חוקר מדע המדינה קורט זונטהיימר‪ ,‬הייתה "אחת ממילות‪-‬הקסם של‬
‫תקופת ויימאר"‪ 4 .‬כל המפלגות‪ ,‬מימין ומשמאל כאחד‪ ,‬דיברו על קהילת העם הגרמני‪ ,‬העלו על נס‬
‫את אחדותה‪ ,‬והטיפו להרמוניה חברתית‪ .‬הסיבות לכך היו מצד אחד האדרה של "קהילת‬
‫המלחמה"‪ ,‬שבזיכרון הקולקטיבי של הגרמנים הייתה כעת למיתוס ומצד אחר הקונפליקט‬
‫הפנימי בגרמניה של רפובליקת ויימאר‪ ,‬שהתבטא בריבוי המפלגות בה‪ ,‬במחלוקות האינסופיות‬
‫ביניהן‪ ,‬ובאלימות שהלכה וגברה‪ .‬בשיח שרווח באותם ימים היה לתפיסה בדבר "קהילה של‬
‫העם" כוח עצום‪ .‬עם זאת‪ ,‬תקופה ארוכה לא היו לה קונוטציות אתניות או גזעיות בלבד‪ .‬תפיסה‬
‫זו עלתה בכתביהם של שמרנים‪ ,‬של אלה שנמנו עם זרם הפולקיזם בספרות ובפוליטיקה בגרמניה‪,‬‬
‫ושל סוציאליסטים ונוצרים כאחד‪" .‬הסוציאליסטים הצעירים" )צעירי המפלגה הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטית( הושפעו מהלכי הרוח בקרב תנועות הנוער בתקופה זו‪ ,‬ובעיניהם‪" ,‬קהילה של העם"‬
‫הייתה שילוב של אחדות לאומית וחברתית‪ .‬קתולים השתמשו במונח זה כשדיברו על גישור על‬
‫מחלוקות בענייני אמונה‪ ,‬וגוסטב שטרזמן‪ ,‬שהיה לקנצלר ב‪ 1923-‬וכיהן כשר החוץ מ‪ 1923-‬עד‬
‫‪ ,1929‬ראה בקהילה הלאומית בראש ובראשונה אמצעי להנמכת הלהבות במסגרת מאבקי‬
‫העובדים‪ ,‬שהיו בעלי צביון מעמדי‪ ,‬ולגיבוש שיתוף פעולה חוצה‪-‬מפלגות בתחום מדיניות החוץ‪5 .‬‬

‫מנגד‪ ,‬רפורמיסטים חברתיים ראו ב"קהילה של העם" מערכת שנועדה לפתור בעיות חברתיות‬
‫ופוליטיות‪ 6 .‬רק מ‪ 1930-‬ואילך שימש מושג זה‪ ,‬יותר ויותר‪ ,‬לציון קהילה אתנית‪ ,‬ובסופו של דבר –‬
‫קהילה גזעית‪7 .‬‬

‫זה היה הצד האחד של הלכי הרוח הפוליטיים שהתהוו בגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫הצד האחר היה השימוש באלימות נגד יריבים פוליטיים‪ .‬אריך לודנדורף‪ ,‬גיבור המלחמה‪,‬‬
‫שלימים‪ ,‬ב‪ ,1923-‬השתתף בפוטש מרתף הבירה של היטלר‪ ,‬סבר שהמלחמה היא חזות הכל‪ .‬אפילו‬
‫תאורטיקנים פוליטיים פיקחיים‪ ,‬כמו קרל שמיט‪ ,‬בחנו את הפוליטיקה דרך פריזמת המלחמה‪.‬‬
‫סוגיות פוליטיות רבות הוצגו כ"עניינים חיוניים"‪ ,‬יריבים פוליטיים תויגו כ"אויבים"‪ ,‬והייתה‬
‫הבחנה חדה בין "אנחנו" ל"הם"‪ .‬תיוגים אלה הורתם במלחמה‪ ,‬ונועדו תחילה לאויבים מבחוץ‪,‬‬
‫אך חלחלו יותר ויותר לזירת הפוליטיקה המקומית‪ .‬גורמים בשוליים הפוליטיים‪ ,‬משמאל ומימין‬
‫כאחד‪ ,‬השתמשו בתיוגים אלה‪ .‬ופוליטיקאים מתונים מצאו עצמם חסרי אונים נוכח השלכותיהם‬
‫על הפוליטיקה המקומית‪ .‬משך שנים רבות רווחה בקרב חוקרים התפיסה‪ ,‬כי האלימות הנרחבת‬
‫ששררה בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם הייתה תוצאה ישירה של הברוטליזציה של‬
‫החיילים במלחמה‪ .‬כיום רווחת הדעה‪ ,‬שרוב החיילים הגרמניים מאסו במלחמה‪ ,‬ולמעשה‬

‫‪2‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪87‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫השתייכו לרוב המכריע ברפובליקת ויימאר שהעדיף פוליטיקה שלווה‪ 400,000 8 .‬החיילים בקירוב‬
‫)מתוך ‪ 13‬מיליון שלחמו(‪ ,‬שהיו נחושים להמשיך להילחם‪ ,‬היו בבחינת היוצא מן הכלל‪ .‬הם נמנו‬
‫יקוֹרפְּ ס(‪ ,‬והמשיכו להילחם‪ ,‬גם אחרי תום המלחמה‪ ,‬במדינות‬
‫עם "הגדודים החופשיים" )הפְ ַריְ ְ‬
‫הבלטיות ובשלזיה עילית‪ .‬היו ביניהם קצינים רבים שהקריירה הצבאית שלהם נקטעה‪ ,‬והם‬
‫האשימו בכך את התבוסה ויותר מכך את חוזה ורסאי‪ ,‬שבו נקבעו התנאים המשפילים שבהם על‬
‫גרמניה לעמוד לאחר התבוסה במלחמה‪ .‬בדרך כלל גדשו את שורות הכוחות הצבאיים הללו‬
‫צעירים שרצו להשתתף במעשי האלימות‪ .‬הם עצמם לא השתתפו במלחמה‪ ,‬אך שמעו ללא הרף‬
‫סיפורי גבורה והקרבה‪ .‬האגדות על "קהילת המלחמה" שהתהוותה בחפירות לבשו אחרי‬
‫המלחמה חיים ִמשֶ ל עצמן‪ ,‬והן האדירו את אומץ לבם של החיילים‪ ,‬נחישותם ומעשי ההקרבה‬
‫שלהם‪ֶ .‬נגַע המושגים הללו פשה גם בשיח הפוליטי על הדמוקרטיה‪ .‬וכך‪ ,‬אפילו חסידי הדמוקרטיה‬
‫ברפובליקת ויימאר שאפו לכונן קהילה‪ ,‬ובעיניהם היו הסכסוכים הפוליטיים ביטוי של מחלוקות‬
‫ופירוד לא‪-‬רצויים‪ .‬בזירה הפוליטית התייחסו פוליטיקאים לכללי המערכת הדמוקרטית כאילו‬
‫היו עניין טכני גרידא‪ ,‬ולא סוגיות עקרוניות‪ .‬הדבר יצר פרדוקס כפול ביחס לדמוקרטיה‬
‫הפרלמנטרית‪ ,‬שכן מעצם הגדרתה היא מתקיימת בחברה שיש בה קונפליקטים‪ ,‬אך היא אמורה‬
‫להתמודד עם קונפליקטים אלה על פי חוק ובדרכי שלום‪ .‬רפובליקת ויימאר לא יכלה לשאת את‬
‫הקונפליקטים‪ ,‬ובכל פעם שלא יכלה להימנע מהם‪ ,‬סופם היה אלימות‪ .‬עם זאת יש לציין‪,‬‬
‫שגרמניה לא הייתה המדינה היחידה שנקרעה לגזרים במלחמה והאלימות עיצבה אותה‪9 .‬‬

‫ב‪ 29-‬באוקטובר ‪ 1918‬התמרדו מלחים בווילהלמסהאפן נגד כוונתם של מפקדיהם בצי לשלוח‬
‫אותם למשימה שכמוה היה כהתאבדות‪ :‬אף שמספר החיילים הגרמניים נפל בהרבה מזה של‬
‫האויב‪ ,‬תיכננו המפקדים לצאת לקרב ימי נוסף – כדי להציל את כבוד הצי‪ .‬התסיסה התפתחה‬
‫במהרה למהפכה פוליטית‪ .‬שבראשה עמדה המפלגה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪ ,‬ובמהלכה הוקמו‬
‫מועצות של פועלים וחיילים‪ ,‬שלקחו על עצמן את תפקידי המושלים המקומיים והגופים‬
‫הצבאיים‪ .‬כעבור ימים‪ ,‬אחדים‪ ,‬ב‪ 9-‬בנובמבר ‪ ,1918‬ויתר הקייזר וילהלם השני על כתרו‪ ,‬ויצא‬
‫לגלות‪ .‬בפרק זמן קצר זה היו כל האפשרויות פתוחות‪ .‬מפלגות הקואליציה שתמכו ברפורמות –‬
‫מפלגת המרכז‪ ,‬הליברלים השמאליים והסוציאל‪-‬דמוקרטים – תבעו לערוך מיד בחירות לאספה‬
‫מכוננת‪ ,‬וניסו להשתלט על הממשל‪ .‬גם ברית ספרטקוס השמאלית‪-‬קיצונית פעלה למען מהפכה‬
‫על פי הדגם הבולשביקי‪ .‬פיליפ שיידמן‪ ,‬חבר הרייכסטאג מטעם המפלגה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪,‬‬
‫הצליח אך בקושי לעכב במידת‪-‬מה‪ ,‬את הקומוניסטים‪ :‬בצהרי היום ב‪ 9-‬בנובמבר הכריז על‬
‫הקמת הרפובליקה מחלון בניין הרייכסטאג‪ .‬אף על פי כן ניסו הקומוניסטים ומקצת מועצות‬
‫הפועלים לחולל מהפכה בדומה לזו שהתרחשה ברוסיה בשנה שלפני כן‪ ,‬וכתוצאה מכך הזעיקו‬
‫מנהיגי הסוציאל‪-‬דמוקרטים את "הגדודים החופשיים" הימניים‪-‬קיצוניים‪ ,‬שדיכאו באכזריות‬
‫את הפועלים מן השמאל ואת ניסיונות ההתקוממות שלהם‪ .‬שני המנהיגים של ברית ספרטקוס‪,‬‬
‫קרל ליבְּ ְק ֶנכְ ט ורוזה לוקסמבורג‪ ,‬נרצחו‪ ,‬והאצבע המאשימה הופנתה כלפי הסוציאל‪-‬דמוקרטים‪,‬‬
‫נוֹס ֶקה‪ ,‬שר ההגנה מטעמם‪ .‬נוסקה חש שעליו לדכא את המרידה מפני‬ ‫ובמיוחד אל גוסטב ְ‬
‫שהסוציאל‪-‬דמוקרטים חתרו לכונן דמוקרטיה פרלמנטרית‪ ,‬ובדומה למפלגות הבורגניות ולרוב‬
‫הגדול של מועצות הפועלים והחיילים‪ ,‬הם התנגדו להקמת דיקטטורה בולשביקית‪ 10 .‬כל זה לא‬
‫סייע להם מול הימין‪ ,‬שבימים האחרונים של הרפובליקה לא חדל להאשים אותם שהיו להם‬
‫אינטרסים משותפים עם הקומוניסטים‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪88‬‬

‫בבחירות לאספה המכוננת שנערכו בינואר ‪ 1919‬זכו המפלגות שתמכו בכינון רפובליקה ברוב‬
‫מוחץ‪ :‬כשלושה רבעים מציבור הבוחרים תמכו ב"קואליציית ויימאר"‪ ,‬שהיו חברות בה מפלגת‬
‫המרכז הקתולית‪ ,‬המפלגה הדמוקרטית הגרמנית השמאלית‪ ,‬והמפלגה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪ .‬זו‬
‫הייתה הממשלה הראשונה שנבחרה בבחירות דמוקרטיות ברייך שבה השתתפה המפלגה‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪ .‬הדיונים ביחס לחוקה נערכו בעיר הקטנה ויימאר במדינת תורינגיה‪ ,‬לא‬
‫מפני שהייתה בעבר ביתם של גתה ושילר‪ ,‬אלא מפני ששם‪ ,‬בהשוואה לברלין‪ ,‬הסכנה שתפרוץ‬
‫מלחמת האזרחים הייתה מאיימת פחות‪ .‬הישיבות התקיימו בתאטרון של העיירה‪ ,‬תוך אלתורים‪,‬‬
‫בתנאי עבודה עלובים‪ ,‬כשברקע מתנהלות שיחות השלום עם בעלות הברית לאחר תום המלחמה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ו‬
‫התנאים הקשים שכפו בעלות הברית על גרמניה הפעילו לחץ רב על המתדיינים בוויימאר‪ ,‬והם‬
‫נאלצו לכלול בחוקה ויתורים בתחום מדיניות החוץ‪ .‬הלחץ גבר כאשר בעלות הברית איימו לפלוש‬
‫לגרמניה אם הגרמנים יתנגדו לתנאים שהציבו‪ .‬פיליפ שיידמן‪ ,‬ראש הממשלה הסוציאל‪-‬דמוקרט‪,‬‬
‫סירב לחתום על חוזה ורסאי‪ ,‬והתפטר ביוני ‪ .1919‬גוסטב באואר בא במקומו‪ .‬רק רוב דחוק‬
‫באסיפה הלאומית תמך בחוזה השלום‪ ,‬ואפילו אלה שהצביעו בעד החתימה על החוזה מתחו‬
‫ביקורת חריפה על סעיף ‪ 231‬שהטיל על גרמניה את האשמה במלחמה‪ .‬מהסוציאל‪-‬דמוקרטים עד‬
‫יה הראשונים שאפה הדמוקרטיה הגרמנית‬ ‫הימין הקיצוני‪ ,‬כולם התנגדו לסעיף זה‪ .‬אם כן‪ ,‬למן ימֶ ָ‬
‫הראשונה לשנות את התנאים שאפשרו את עצם קיומה‪.‬‬

‫‪ .3‬דיקטטורה ודמוקרטיה בחוקה של רפובליקת ויימאר‬

‫ויכוחים בעניין המלחמה‪ ,‬מי אשם בפרוץ המלחמה‪ ,‬ובמיוחד בנוגע לשאלה‪ ,‬אם יכולה הייתה‬
‫להסתיים במועד מוקדם יותר ובפחות נפגעים‪ ,‬עלו שוב ושוב בדיוניה של האספה המכוננת‪ .‬לעתים‬
‫מתיאס ֶא ְרצְ בֶּ ְר ֶגר‪ ,‬חבר מפלגת המרכז‪ ,‬הציג מסמכים‬
‫היו בהם רגעים דרמטיים‪ ,‬למשל כאשר ֵ‬
‫רשמיים שהוכיחו כי ממשלת הרייך והשמרנים סירבו פעמים רבות לפתוח בשיחות שלום‪ ,‬אף‬
‫שהיו הזדמנויות לכך‪ .‬סיטואציות כאלו היו נדירות‪ ,‬ובדרך כלל קיימו חברי האספה המכוננת‬
‫שיתוף פעולה מפתיע‪ ,‬וגיבשו מסמך שאפשר לראות בו חוקה למופת על פי אמות‪-‬המידה של‬
‫שוחרי הרפובליקה והדמוקרטיה‪ 11 .‬בחוקה נקבעה ריבונותו של העם‪ ,‬היא כוננה שיטת בחירות‬
‫יחסיות לרייכסטאג שהייתה הוגנת מאוד‪ ,‬ולראשונה קיבלו גם נשים זכות בחירה‪ .‬המפלגות הציגו‬
‫את המועמדים מטעמן‪ ,‬והממשלה התבססה על האמון שהביע כלפיה הרוב ברייכסטאג‪.‬‬

‫בחוקה זו נכללו גם סעיפים שהגנו עליה מפני מה שכונה "אבסולוטיזם פרלמנטרי"‪ 12 .‬סעיף אחד‬
‫עסק במעמדו של הנשיא‪ ,‬שנבחר בבחירות ישירות‪ ,‬ממש כמו חברי הפרלמנט‪ .‬החוקה העניקה‬
‫לנשיא סמכויות נרחבות‪ :‬הוא החליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה‪ ,‬והייתה לו הסמכות‬
‫לפזר את הרייכסטאג‪ .‬בזכות תקופת כהונה ארוכה‪ ,‬בת שבע שנים‪ ,‬הוא נהנה מעצמאות רבה יותר‬
‫מזו של הקנצלר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הופקד בידיו כוח נוסף מעצם העובדה שהוא היה רשאי לנקוט‬
‫"אמצעים לשעת חרום"‪ .‬סעיף ‪ 48‬בחוקה הסמיך אותו להוציא "צווי חרום"‪ ,‬שהלכה למעשה‬
‫השעו את סמכויות החקיקה של הפרלמנט‪ ,‬כל עוד הרייכסטאג לא התנגד לכך התנגדות ממשית‪.‬‬
‫הנשיא הסוציאל‪-‬דמוקרט פרידריך ֶאבֶּ רט משל באמצעות צווי חרום בראשית דרכה של רפובליקת‬
‫ויימאר‪ ,‬כשהתנהלה במדינה מלחמת אזרחים‪ ,‬אולם גם לאחר מכן שימש אמצעי זה ברפובליקת‬
‫ויימאר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פאול פון הינדנבורג‪ ,‬מונרכיסט ותיק שנבחר לנשיא הרפובליקה ב‪,1925-‬‬

‫‪4‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪89‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫השתמש בצווי חרום בימיה האחרונים של רפובליקת ויימאר‪ ,‬ובתקופת המשבר הכלכלי העולמי‬
‫הוצאו צווים כאלה לא רק כאשר שרר במדינה מצב חרום אמיתי‪ ,‬אלא גם כחלק מביצוע‬
‫המדיניות הכלכלית השגרתית‪ .‬בזכות הסמכות למשול באמצעות צווי חרום יכול היה הנשיא‬
‫להפוך לא רק ל ְמעֵ ין‪-‬מלך‪ ,‬אלא גם לדיקטטור לעת מצוא‪ ,‬שלא הפרלמנט ולא מערכת המשפט‬
‫יכלו לרסן אותו‪ .‬את הלגיטימציה למעמד מיוחד זה‪ ,‬על השלכותיו‪ ,‬שאב הנשיא במישרין מן העם‪,‬‬
‫ובמובן זה‪ ,‬הוא עצמו ביטא את ריבונות העם‪ ,‬ממש כמו הרייכסטאג‪ .‬דיקטטור‪-‬לשעת‪-‬חירום זה‬
‫ייצג את "המדינה" מעל "המפלגות"‪ ,‬והיה בגדר מנהיג שהוא בשר מבשרו של העם‪ ,‬ובהנהגתו היה‬
‫העם אמור להתמזג לגוף מאוחד‪.‬‬

‫התגלמות כפולה זו של ריבונות העם הטרידה רבים באותם ימים‪ .‬לא היה ברור מה יקרה אם‬
‫הפרלמנט והנשיא יהיו חלוקים בעניין זה או אחר‪ ,‬לכאורה היה נוצר מצב שהריבון מחזיק בדעות‬
‫הפוכות לדעות של עצמו‪ .‬הפתרון היה נעוץ בסעיף ‪ 48‬בחוקה‪ ,‬שקבע כי באמצעות משאל‪-‬עם יכול‬
‫הדיקטטור לקבל לגיטימציה לצעדיו )ובכך לגבור על הפרלמנט(‪ .‬ואכן‪ ,‬כך התנהלה הרפובליקה‬
‫בפועל‪ :‬מ‪ 1925-‬ואילך‪ ,‬בהדרגה וכדבר שבשגרה‪ ,‬משל בה נשיא דיקטטור‪ .‬צידוק לתופעה זו נמצא‬
‫בכך‪ ,‬שרוב האזרחים וההוגים הפוליטיים ראו בנשיא מנהיג כריזמטי שנבחר במשאל‪-‬עם‪ ,‬דמות‬
‫שאמורה להוות משקל‪-‬נגד לפרלמנט‪ .‬היות שבגרמניה שררה חשדנות כלפי המפלגות‪ ,‬שנתפסו‬
‫כפועלות אך ורק למען האינטרסים של קבוצות לחץ שונות במקום לפעול לטובת הציבור‪ ,‬נתפס‬
‫הנשיא‪ ,‬ולא המפלגות‪ ,‬כמי שמגלם את אחדות העם‪.‬‬

‫אחדות העם אכן הייתה נושא ששב ועלה על סדר היום הציבורי ברפובליקת ויימאר‪ ,‬שכן קיצונים‬
‫מן השוליים הפוליטיים ‪ 13‬התקיפו את הממשלה שנבחרה ברוב קולות הבוחרים‪ ,‬כבר מן‬
‫ההתחלה‪ ..‬בינואר ‪ 1920‬עלו יחידות מן הצבא הגרמני )ה"רייכסווהר"(‪ ,‬בפיקוד הגנרל ליטוויץ‪ ,‬על‬
‫ברלין‪ ,‬והכריזו על וולפגנג קאפ‪ ,‬שהיה בעל תפקיד במשרד החקלאות במזרח פרוסיה‪ ,‬כעל קנצלר‪.‬‬
‫בצבא שררה חרדה רבה בגלל חוזה ורסאי שנחתם כמה חודשים לפני כן‪ ,‬והפחית את מספר‬
‫המשרתים ל‪ 100,000-‬חיילים‪ .‬בעקבות זאת פוטרו תוך זמן קצר קצינים רבים‪ ,‬ומעמדם החברתי‬
‫והכלכלי נפגע באורח קשה‪ .‬בעת ניסיון ההפיכה‪ ,‬שתמכו בו גורמים במפלגות הימין‪ ,‬נמלטו חברי‬
‫הממשלה מברלין‪ ,‬תחילה לדרזדן‪ ,‬ולאחר מכן לשטוטגרט‪ .‬מה שבלם את ההפיכה‪ ,‬בסופו של דבר‬
‫היה שביתה כללית‪ ,‬שהשתתפו בה פועלים רבים‪ ,‬וסירובם של רבים במנהל המדינה לשתף פעולה‬
‫עם הקושרים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬גרמנים רבים עדיין לא תמכו בממשלה בלב שלם‪ ,‬כפי שהראו תוצאות‬
‫הבחירות הכלליות שנערכו כעבור כמה חודשים‪ ,‬ובהן הצביעו רבים עבור מפלגות שהתנגדו‬
‫לרפובליקה‪ .‬מפלגת העם הגרמני ומפלגת העם הלאומית הגרמנית הימניות הכפילו את כוחן;‬
‫מפלגות שוליים מן השמאל‪ ,‬למשל המפלגה הסוציאל‪-‬דמוקרטית העצמאית הגרמנית והמפלגה‬
‫הקומוניסטית הגרמנית‪ ,‬שהתמודדו בבחירות בפעם הראשונה‪ ,‬שילשו את כוחן‪ .‬כך‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫שקואליציית ויימאר הייתה במיעוט זמן קצר אחרי שהחוקה נכנסה לתוקפה‪ ,‬אלא שמפלגות‬
‫שהתנגדו לדמוקרטיה הפרלמנטרית הפכו לרוב המכריע‪ .‬למעשה‪ ,‬בשום שלב בתולדות רפובליקת‬
‫ויימאר לא הצליחו המפלגות שתמכו בחוקת הרפובליקה לזכות ברוב מוחלט‪.‬‬

‫האלימות מימין נמשכה דבר יום ביומו‪" .‬הגדודים החופשיים" היו אבן המסד של תנועה ששׂמה‬
‫לה למטרה להעניש את "פושעי נובמבר"‪ ,‬אלה שלכאורה נשאו באשמה לתבוסה במלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬ואלה שתמכו בחוזה ורסאי‪ .‬ב‪ 26-‬באוגוסט ‪ 1921‬נורה ונרצח מתיאס ארצברגר‪,‬‬
‫פוליטיקאי ממפלגת המרכז‪ .‬הוא היה אדריכל מערכת המיסוי הפדרלית‪ ,‬ואחד מארבעת‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪90‬‬

‫החותמים על חוזה ורסאי בשמה של גרמניה‪ .‬כעבור כמה חודשים‪ ,‬ב‪ 24-‬ביוני ‪ ,1922‬נרצח גם‬
‫ת ָנאוּ‪ ,‬שר החוץ של גרמניה‪ ,‬שתמך בתשלום הפיצויים שהטיל חוזה ורסאי על גרמניה‪14 .‬‬
‫ואלטר ַר ֶ‬
‫את שני מעשי הרצח ביצעה קבוצת טרוריסטים חשאית שחבריה היו חיילים לשעבר ב"גדודים‬
‫וירת‪ ,‬איש מפלגת‬ ‫החופשיים"‪" .‬האויב נמצא מימין"‪ ,‬הכריז בחזית הרייכסטאג הקנצלר יוזף ְ‬
‫המרכז‪ .‬זה היה תיאור הולם של הסכנה שנשקפה מהימין‪ ,‬אך לא מדויק בנוגע לכל הקשת‬
‫הפוליטית‪ .‬השמאל הקיצוני היה נתון בטלטלה מפני שהמפלגה הקומוניסטית הבולשביקית‬
‫בגרמניה עקבה אחרי הדוגמה של המהפכה שהתרחשה ברוסיה באוקטובר ‪ ,1917‬וכשלב‪-‬ביניים‬
‫בדרך למהפכה ניסתה לבצע הפיכות‪ ,‬בהצלחה מוגבלת למדי‪ :‬ב‪ 1921-‬היו ניסיונות התקוממות‬
‫בתורינגיה ובסקסוניה‪ ,‬ובמרץ ‪ 1923‬פתחה המפלגה הקומוניסטית הגרמנית במרידה צבאית‬
‫כושלת בהמבורג‪ .‬באופן אובייקטיבי‪ ,‬הסכנה שנשקפה מן השמאל הייתה פחותה מזו שנשקפה‬
‫מהימין‪ .‬עם זאת‪ ,‬השביתה הכללית נגד הפוטש של קאפ וליטוויץ הוכיחה‪ ,‬שאפשר לגייס את‬
‫הפועלים‪ ,‬ואיששה את התפיסה שכדי שהתקוממות תעלה יפה‪ ,‬עליה להיות מבוססת על העם‪ ,‬ועל‬
‫מחולליה להגיע מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית‪ .‬הבורגנות‪ ,‬שסלדה מן האלימות הפוליטית‪,‬‬
‫האשימה בעיקר את האלימות משמאל‪ .‬מנגד‪ ,‬האלימות מימין נהנתה מאהדת הצבא‪ ,‬והיו חיילים‬
‫שאף השתתפו בה‪ .‬כך אפשר היה לטעון תמיד‪ ,‬שהדבר נעשה כדי להשליט סדר‪ ,‬ומדובר בצעדים‬
‫נגד האנרכיה לכאורה של המעמדות הנמוכים‪.‬‬

‫בינות העימותים הללו‪ ,‬וביתר שאת בתקופת המשבר הכלכלי והאינפלציה הגואה‪ ,‬כשהפרלמנט‬
‫היה משותק הלכה למעשה ולא היה מסוגל לקבל החלטות‪ ,‬נהג הנשיא לעתים קרובות כמעין‪-‬‬
‫דיקטטור‪ .‬בשנים ‪ 1924-1920‬משל הנשיא פרידריך אברט באמצעות צווי חירום‪ ,‬וכך נהג גם יורשו‪,‬‬
‫פאול פון הינדנבורג בזמן המשבר הכלכלי והחברתי מ‪ 1930-‬ואילך‪ 15 .‬מצב כזה נגזר מחוקת‬
‫ויימאר שהעניקה לנשיא סמכויות לשעת חרום‪ .‬התנהלות הנשיא בשנים אלה אינה מלמדת‬
‫בהכרח שהדמוקרטיה של ויימאר פשטה את הרגל‪ .‬גם הוגי דעות פוליטיים‪ ,‬כמו מקס ובר וקארל‬
‫שמיט‪ ,‬בחנו את המערכת הפוליטית נוכח מצב החרום‪ :‬בעתות שגרה אמורה הייתה צורת הממשל‬
‫הפרלמנטרית להיות הכלי המתאים לשליטה‪ ,‬אך בשעת משבר נחשבו האמצעים הדיקטטוריים‬
‫והמעֵ ין‪-‬דיקטטוריים כלים יעילים יותר‪ .‬לא ייפלא אפוא‪ ,‬שבתקופת המשבר הכלכלי העולמי גאו‬
‫הציפיות שיקום מנהיג דיקטטורי שיביא את הגאולה‪.‬‬

‫‪ .4‬ציפיות פוליטיות וחיי יום‪-‬יום בדמוקרטיה של ויימאר‬

‫בדמוקרטיה ברפובליקת ויימאר תלו תקוות רבות‪ 16 .‬הגרמנים הבינו שהדמוקרטיה המערביות‬
‫ניצחו במלחמה‪ ,‬והמונרכיות במרכז אירופה ובמזרחה – בהן רוסיה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה וגרמניה –‬
‫הובסו‪ .‬הנשיא פרידריך אברט סיים את נאום הפתיחה שלו באספה הלאומית של ויימאר בציטוט‬
‫מדברי הפילוסוף יוהן גוטליב פיכְ ֶטה‪" :‬אנו מבקשים להקים אימפריה של צדק ואמת‪ ,‬המושתתת‬
‫על שוויון כל היצורים שלהם פני האנוש"‪ 17 .‬ציפיות גדולות אלו היו תולדה המלחמה‪ .‬הגרמנים‪,‬‬
‫בעיקר פועלים ובורגנים‪ ,‬שמצבם הכלכלי נפגע עקב האינפלציה בשנים שאחרי המלחמה חשו‬
‫שהמלחמה תבעה מהם קורבן עצום‪ .‬הם ציפו שכל ממשלות וויימאר יוכיחו להם שההקרבה לא‬
‫הייתה לשווא; למעשה‪ ,‬הכול ציפו למידה מסוימת של הכרת תודה‪ ,‬ולשוויון חברתי ופוליטי רב‬
‫יותר‪ .‬המדינה נאלצה להתמודד עם הדרישות הגוברות הללו‪ .‬בימי המלחמה היו לה סמכויות‬

‫‪6‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪91‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫רחבות יותר מאשר בעבר‪ ,‬וכעת‪ ,‬כרפובליקה‪ ,‬היא טענה שהיא "מדינה חברתית של העם"‪ ,‬וכי‬
‫ביכולתה לוודא קיומם של צדק ומשפט‪ ,‬ולערוב לאושרם של בני העם‪ .‬השיח הפוליטי שיקף זאת‪:‬‬
‫נוצרה אווירה של פיזור הבטחות‪ ,‬והאזרחים אכן ציפו שהפוליטיקה תיתן מענה לכול‪ .‬גם לשלילה‬
‫הייתה הפרזה רבה בציפיות‪ :‬היה שיח על קריסת המדינה‪ ,‬על הסכנות האדירות האורבות לה‪ ,‬ועל‬
‫הצורך לנהל מאבק הישרדות‪ .‬הציפיות הגדולות הצמיחו רטוריקה של הכל‪-‬או‪-‬לא‪-‬כלום‪ ,‬והדבר‬
‫הטיל נטל כבד מנשוא על המדינה‪ .‬כמובן‪ ,‬האכזבה הייתה בלתי‪-‬נמנעת‪ .‬ככל שהמציאות‬
‫הפוליטית נעשתה קשה יותר‪ ,‬כך גאו הציפיות המופרזות מן הפוליטיקה‪ ,‬מן הפוליטיקאים‪,‬‬
‫ומחברי הפרלמנט‪ ,‬והאכזבה לא איחרה להגיע‪ .‬במשך כל תקופת רפובליקת ויימאר ביקשו הכול‬
‫למצוא מנהיג אמיתי‪ ,‬שבו בזמן אמור היה להיות איש של העם‪ ,‬אך גם שונה ומיוחד‪ ,‬כזה שאינו‬
‫נמנה עם המעמדות הפוליטיים‪ ,‬כלומר נקי כפיים‪ 18 .‬מאחורי החיפוש אחר המנהיג עמדו בעיקר‬
‫קבוצות מהימין‪ .‬תחילה הן לא חיפשו בקרב שורותיהן‪ ,‬אלא דווקא בקרב השמאל‪ ,‬מפני שהניחו‬
‫שלשמאל יש קשרים קרובים יותר עם העם‪ ,‬כלומר עם הפועלים‪ .‬אנשי הימין שקלו גם את‬
‫מועמדותם של קרל זֶ ֶו ִורי ְנג וגוסטב נוֹ ְס ֶקה‪ ,‬שניהם סוציאל‪-‬דמוקרטים‪ .‬במובן זה‪ ,‬היטלר הצליח‬
‫לנתב לכיוון הרצוי לו גם את הציפיות שמלכתחילה לא כוונו נגד הרפובליקה דווקא‪ .‬ציפיות אלו‬
‫היו‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬תולדת העובדה שהפוליטיקה התנהלה כמין מכונה‪ ,‬כמעט באופן אוטומטי‪ ,‬על‬
‫פי שגרות ופרוצדורות‪ ,‬וניכרו בה היטב טביעות אצבעותיהן של קבוצות לחץ מסוימות‪.‬‬

‫ברפובליקת ויימאר פעלה‪ ,‬לראשונה בתולדות גרמניה‪ ,‬מערכת פוליטית שהייתה מבוססת על‬
‫מפלגות פוליטיות‪ 19 .‬זכות הבחירה התרחבה‪ ,‬וכעת נהנו ממנה שני המינים בני ‪ 21‬ומעלה‪.‬‬
‫הבחירות נערכו על פי השיטה היחסית‪ ,‬והבוחרים הצביעו לא עבור מועמד מסוים‪ ,‬אלא עבור‬
‫רשימה שהרכיבו המפלגות בכל אזור בחירה‪ .‬היות שאזורי הבחירה היו גדולים מאוד )בימי‬
‫רפובליקת ויימאר היו בגרמניה רק ‪ 36‬אזורי בחירה(‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬לא נבחרו המועמדים שנכללו‬
‫ברשימות על פי נתוניהם האישיים‪ .‬שיטת הבחירות היחסיות הבטיחה שקולות הבוחרים לא ירדו‬
‫לטמיון‪ ,‬כפי שקורה בשיטה שבמסגרתה המנצח זוכה בכול‪ .‬לא היה אחוז חסימה שנדרשו לעבור‬
‫מפלגות שהציגו רשימות מועמדים לפרלמנט‪ ,‬ולכן לא נחסמה דרכן של מפלגות קטנות‬
‫לרייכסטאג‪ .‬שיטה זו לא נועדה לוודא שהפרלמנט יהיה מסוגל לקבל החלטות‪ ,‬אלא לשקף את‬
‫מבנה החברה בצורה מדויקת ככל האפשר‪ .‬היא שיקפה נאמנה את כוחן של קבוצות פוליטיות‬
‫שונות‪ ,‬ולא ביטאה אמון בפוליטיקאי זה או אחר‪ .‬בכך נתנה ביטוי לתפיסה שהלכה והתבססה‬
‫בעת המלחמה‪ ,‬וגרסה כי קולקטיבים חברתיים – כלומר מכלול של קבוצות גדולות‪ ,‬המתקבצות‬
‫תחת כנפיהן של מפלגות שונות – הם שמהווים עם‪ ,‬וכאשר עליו לבחור במפלגה פוליטית‪ ,‬גוברים‬
‫השיקולים החברתיים והכלכליים על ההעדפות הפוליטיות‪ .‬ברוח זו השפיעו קבוצות אינטרס‬
‫ואיגודים מקצועיים על שיבוץ המועמדים ברשימות‪ .‬כל המפלגות התחבטו בסוגיה חשובה –‬
‫מספר הפועלים והשכירים שייכללו ברשימות – והדבר הוכרע על פי הלחצים של קבוצות אינטרס‬
‫שונות‪ .‬מנגד‪ ,‬בעיקר בקרב מפלגות הימין רווחה התפיסה‪ ,‬שבמפלגה עממית צריכים להיות גם‬
‫פועלי תעשייה‪ .‬ברקע ההתחבטויות הללו עמדה גם השאלה – האם על נציגי העם להיות אנשים‬
‫משכמם ומעלה‪ ,‬או שעליהם להיות דומים יותר לעם עצמו‪ ,‬כאלה שניסיון חייהם ומצבם דומים‬
‫לזה של בני העם‪ .‬במשך הזמן קיבלו אנשים שנמנו עם הסוג השני זכות קדימה‪ ,‬דבר ששיקף חוסר‬
‫אמון כלפי הפוליטיקאים המקצועיים‪ .‬במשך כל תקופת רפובליקת ויימאר נאלצו פוליטיקאים‬
‫אלה להתמודד עם חשדות מתמשכים שלא טובת הכלל עומדת בראש מעייניהם‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪7‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪92‬‬

‫בחיים הדמוקרטיים‪ ,‬שכאמור מאופיינים בשגרות ובנהלים‪ ,‬אין בדרך כלל הרבה מפגני ראווה‬
‫פוליטיים‪ ,‬והם מולידים לא פעם פשרות‪ .‬היו מי שהתרשמו שהעניינים החיוניים בגרמניה טובעים‬
‫בים של פרוצדורות פוליטיות טכניות‪ ,‬ומה שמכתיב את התנהלותה הוא חמדנות ואנוכיות‪ ,‬של‬
‫הפוליטיקאים ולא תחושת אחריות או עניין שלהם בטובת הכלל‪ .‬לפי דעה רווחת זו‪ ,‬הניכור בין‬
‫העם לבין מעמד הפוליטיקאים טבוע בדמוקרטיה‪ .‬אין פלא שהציבור הקדיש תשומת לב רבה‬
‫למעשי שחיתות‪ ,‬ודרך קבע פרצו שערוריות עקב התנהלותם של פוליטיקאים‪ ,‬שהואשמו בניצול‬
‫המערכת הפוליטית לשם הפקת טובות הנאה‪ .‬רפובליקת ויימאר לא הייתה מושחתת במיוחד‬
‫בהשוואה למדינות אחרות –ההפך היה הנכון – אך הפוליטיקאים נאלצו להתמודד לא אחת עם‬
‫חשדות שהם מנצלים את מעמדם הציבורי כדי לעשות לביתם‪.‬‬

‫פרט לתקופת התוהו ובוהו בראשית ימיה‪ ,‬המערכת הפוליטית ברפובליקת ויימאר תפקדה למרות‬
‫ריבוי המפלגות בה‪ .‬אפילו המפלגות שהתנגדו לכינון דמוקרטיה‪ ,‬מן הימין הקיצוני ומן השמאל‬
‫הקיצוני כאחד‪ ,‬השתתפו בבחירות ובדיוני הפרלמנט‪ ,‬ולקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬אחרי‬
‫‪ 1923‬נמנעו המפלגות‪ ,‬כולל הקומוניסטים והנאצים‪ ,‬ממעשי אלימות‪ ,‬והתמידו בכך לפחות עד‬
‫תחילת שנות השלושים‪ .‬אפילו מפלגת העם הלאומית הגרמנית‪ ,‬שהיו חברים בה אנשים מקשת‬
‫רחבה של השקפות‪ ,‬מקיצונים ימניים מוצהרים ועד דמוקרטים שמרנים‪ ,‬והצטיינה ברטוריקה‬
‫אנטי‪-‬דמוקרטית‪ ,‬הסכימה לפשרות בתחומים רבים‪.‬‬

‫רבות מהסוגיות הפוליטיות ברפובליקת ויימאר אמנם היו שנויות במחלוקת‪ ,‬אך רוב המפלגות‬
‫הסכימו ביניהן בנוגע לנושאים עיקריים‪ :‬רוב המפלגות תפסו את חוזה ורסאי כהשפלה‪ ,‬וסברו‬
‫שבמוקדם או במאוחר יהיה צורך לדון מחדש בפיצויים שגרמניה חויבה לשלם‪ ,‬ובשטחים‬
‫שאיבדה בעקבות התבוסה במלחמה‪ .‬כמו כן הסכימו שעל דמוקרטיית ויימאר להתמקד באדם מן‬
‫השורה – פועלים‪ ,‬גמלאים ואיכרים זעירים – ומשום כך עליה להפוך למדינת רווחה‪ .‬הסכמה‬
‫כללית זו התחוורה ביתר שאת לאור העובדה שתשלום דמי אבטלה – ההישג החשוב ביותר של‬
‫רפובליקת ויימאר בתחום מדיניות הרווחה – לא היה פועלם של הסוציאל‪-‬דמוקרטים‪ ,‬כפי‬
‫שאפשר היה לצפות‪ ,‬אלא בעידודה של מפלגת העם הלאומית הגרמנית‪ .‬למעשה‪ ,‬די היה להזכיר‬
‫את "קהילת העם" ואת אחריותה של המדינה כדי ליצור הסכמה כללית ושיתוף פעולה‪.‬‬

‫הסכמה רחבה שררה גם בנוגע לחלוקת התפקידים ברפובליקה‪ :‬מטלות היום‪-‬יום של הממשל‬
‫נתפסו כתפקידם של הביורוקרטים במשרדים השונים‪ ,‬ולא של הפרלמנט‪ ,‬שתפקידו היה להתוות‬
‫קווים מנחים ולנסח עקרונות פוליטיים‪ .‬בעיני הביורוקרטים היה מובן מאליו שהם היו אלה‬
‫שניסחו הצעות חוק‪ ,‬וכל שנותר לחברי הפרלמנט הוא לאשרן‪ .‬ביורוקרטים אלה‪ ,‬העדיפו לפעול‬
‫באמצעות צווים‪ ,‬שלהם לא נדרש אישור הפרלמנט‪ ,‬וכך התעלמו כליל מן הפרלמנט‪ .‬בהשוואה‬
‫למספר הצעות החוק שנדונו בפרלמנט‪ ,‬שגשג מספר הצווים שעקפו אותו‪ ,‬במיוחד בעתות משבר‪,‬‬
‫כפי שהיה ב‪ 1923-‬וגם אחרי ‪ .1930‬התנהלות זו הייתה שריד של התפיסה שביקשה להגביל את‬
‫תפקיד הפרלמנט כך שיסתפק בפיקוח לא מוגדר‪ .‬מנגד‪ ,‬אף שהממשלה )ולצדה הביורוקרטיה(‬
‫הייתה אמורה להיות מופקדת על ההתנהלות הפוליטית הלכה למעשה‪ ,‬אחרי ‪ 1924‬נעשה‬
‫הרייכסטאג הרבה יתר פעיל במובן זה‪ .‬לא זו בלבד שהוא הוציא יותר צווים מאלה שהוציאה‬
‫הביורוקרטיה‪ ,‬חבריו הגישו הרבה יותר הצעות חוק משהגישה הממשלה‪ .‬התפתחות זו במהלך‬
‫השנים הרגועות יותר של רפובליקת ויימאר מציגה את עצמאותם של חברי הפרלמנט‪ ,‬ומלמדת על‬
‫הלך הרוח הפוליטי החדש שלו‪ :‬כעת הוא היה פחות סביל ופחות מגיב לעומת תקופת המונרכיה‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪93‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫הקונסנזוס הבסיסי‪ ,‬בעניין הצד הטכני‪-‬פרוצדורלי של תפקידי המוסדות‪ ,‬היה די מפתיע בהתחשב‬
‫בהיסטוריה הלא‪-‬רחוקה של גרמניה – המלחמה‪ ,‬התבוסה‪ ,‬המהפכה והטראומה בעקבות‬
‫המלחמה – וגם נוכח פילוג חברתי נרחב שחוו החברים במפלגות‪ ,‬פילוג שהשתקף באמצעי‬
‫התקשורת‪ 20 .‬הדברים שהתפרסמו אמצעי התקשורת‪ ,‬ובמיוחד בעיתונות המודפסת‪ ,‬נועדו לאוהדי‬
‫המפלגות‪ ,‬ולא לציבור הרחב‪ .‬ההתאגדויות הוולונטריות‪ ,‬שהיו מעמודי התווך של החברה‬
‫האזרחית בגרמניה למן המאה ה‪ 19-‬ואילך‪ ,‬התפלגו על פי השקפות ואידאולוגיות‪ .‬אפילו בתחום‬
‫הספורט‪ ,‬למשל‪ ,‬היו מועדוני ספורט נפרדים לפועלים ולקתולים‪ ,‬ומועדוני פועלים השתתפו‬
‫באולימפיאדה שנועדה רק לספורטאים פועלים‪ .‬קבוצות לחץ כלכליות ואידאולוגיות שונות –‬
‫מ"ליגת החקלאים של הרייך" )שהייתה ההתאגדות הגדולה ביותר של חקלאים בגרמניה(‪ ,‬דרך‬
‫התאחדות בעלי הבתים‪ ,‬וכלה בשדולות גדולות של תעשיינים – הדגישו את האינטרסים השונים‬
‫של העם‪ .‬לקבוצות כאלה נודעה השפעה רבה בחיים הפוליטיים מפני שהמפלגות סבלו מחסרון‬
‫כיס והיו תלויות בתרומותיהן הכספיות‪ ,‬כך יכלו קבוצות הלחץ לא רק להשפיע על מדיניות ועל‬
‫עמדות בנושאים שונים‪ ,‬אלא גם על שיבוץ מועמדים ברשימות מטעם המפלגות‪ .‬משום כך אפשר‬
‫לתאר את רפובליקת ויימאר לא רק כמדינה עתירת מפלגות‪ ,‬אלא גם כמדינה עתירת קבוצות‬
‫לחץ‪ 21 .‬תופעה זו לא נתפסה בתקופה האמורה כפלורליזם‪ ,‬אלא כביטויי אנוכיות של קבוצות‬
‫מסוימות שפוגעים באחדות העם‪ .‬כך יכלו אלה שלא היו שותפים לקבוצות לחץ כאלו‪ ,‬דוגמת‬
‫הקומוניסטים והנאצים‪ ,‬להתנאות ברבים בכך שאינם שותפים לפילוג העם‪.‬‬

‫תפיסת הפלורליזם עצמה הייתה שנויה במחלוקת‪ .‬מצד אחד‪ ,‬העם נתפס כמכלול של קולקטיבים‬
‫גדולים‪ ,‬שכל אחד מהם מנסה לזכות ביתר השפעה‪ ,‬ומצד אחר‪ ,‬העם הגרמני סבל מניגודי‬
‫אינטרסים שלכאורה פילגו אותו‪ .‬בתחילה נראה שרק לאומנות תצליח לגשר על מחלוקות ושסעים‬
‫אלה‪ .‬המונחים הלאומניים כגון "קהילת העם"‪" ,‬הכבוד הגרמני" או "קהילת חפירות" אמורים‬
‫היו לסייע לבני העם הגרמני לבסס מחדש את זהותם – כגרמנים אמיתיים – ולהחזיר עטרה‬
‫ליושנה‪ .‬הלאומנים הציגו רעיונות אוטופיים במונחים של צדק חברתי‪ ,‬שכללו גם יסודות מן‬
‫"הדרך השלישית" – לא חברת מעמדות בדפוס המערב אירופי‪ ,‬ולא הקלקלה של הבולשביזם‪ .‬אין‬
‫להקל ראש גם בתפקידן של תפיסות דתיות‪ ,‬מקצתן ספוגות אנטישמיות‪ ,‬בדבר תחיית האומה‬
‫הגרמנית‪ .‬על פי השקפה זו הייתה תבוסת גרמניה במלחמה עונש מידי שמיים‪ ,‬ושיבתה של גרמניה‬
‫לימי תפארתה הוצגה כאות מן ההשגחה העליונה‪ .‬כך או כך‪ ,‬ברפובליקת ויימאר באו לידי ביטוי‬
‫סוגים שונים של לאומנות‪ ,‬ולאומנות אפשר היה למצוא כמעט בכל המחנות הפוליטיים‪ ,‬אפיל‬
‫בקרב הסוציאל‪-‬דמוקרטים כפי שניכר בוויכוחיהם עם מפלגות סוציאליסטיות במדינות אחרות‪.‬‬

‫‪ .5‬דמוקרטיה במשבר ועליית הדיקטטורה‬

‫עלייתה של התנועה הנאצית‪ ,‬החל במחצית השנייה של שנות העשרים של המאה ה‪ ,20-‬ובקצב‬
‫מסחרר אחרי ‪ ,1930‬שיקפה הלכי רוח ושאיפות קולקטיביים בגרמניה‪ ,‬שהיו נחלתם של מחנות‬
‫פוליטיים רבים‪ 22 .‬היסטוריונים גרמניים‪ ,‬שחקרו כיצד השלימו הגרמנים עם עברם‪ ,‬גרסו בדרך‬
‫כלל שאת הנציונל‪-‬סוציאליזם הביאו לגרמניה – מבחוץ – היטלר‪ ,‬גבלס והימלר‪ ,‬פוליטיקאים‬
‫מסוכנים שבנסיבות אחרות היו נותרים בשולי החברה‪ .‬אלא שאישים אלה לא אפיינו את התנועה‬
‫הנאצית‪ ,‬וגם עצם התהוות התנועה לא נבע מ"בהלה ששררה בקרב הבורגנות"‪ ,‬כפי שטען‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪9‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪94‬‬

‫הסוציולוג תיאודור גייגר‪ ,‬שבחן את עליית הנאצים על רקע המשבר הכלכלי העולמי‪ .‬בהקשר זה‬
‫יש להדגיש שני היבטים‪ :‬הראשון‪ ,‬עליית הנאצים החלה עוד לפני המשבר הכלכלי העולמי ולפני‬
‫המשבר בדמוקרטיה‪ ,‬אף שיצאו נשכרים משניהם; השני‪ ,‬התנועה הנציונל‪-‬סוציאליסטית לא‬
‫הייתה תנועה של גורמים חיצוניים לגרמניה‪ ,‬וגם לא של שכבות אוכלוסייה או מעמדות‬
‫ספציפיים‪ ,‬אלא מפלגה עממית שביטאה מחאה‪ ,‬ויכלה למשוך אנשים מכל קבוצות האוכלוסייה‪,‬‬
‫כולל פועלים‪ 23 .‬אלה זקפו לזכותה את העובדה שהייתה תנועה פוליטית קיצונית‪ ,‬בדיוק מפני‬
‫שראו בכך הוכחה לנחישותה לסלק את המעמדות הפוליטיים הכושלים ולשוב ולאחד את העם‪.‬‬

‫אדולף היטלר‪ ,‬שנלחם במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הצטרף ב‪ 1920-‬לקבוצה לאומנית קטנה בשם‬
‫"מפלגת הפועלים הגרמנית"‪ .‬כעבור זמן קצר בלבד הייתה המפלגה נתונה למרותו‪ ,‬והוא שינה את‬
‫שמה ל"מפלגת הפועלים הנציונל‪-‬סוציאליסטית הגרמנית"‪ 24 .‬באווירת המשבר ששררה בתחילת‬
‫שנות העשרים הטיפה המפלגה לביצוע הפיכה ברוח הימין הקיצוני‪ .‬בהשפעת "המצעד על רומא"‪,‬‬
‫שנחל הצלחה בהנהגת מוסוליני באוקטובר ‪ ,1922‬חוללה המפלגה ב‪ ,1923-‬נסיון הפיכה במינכן‪.‬‬
‫ההפיכה דוכאה עד מהרה בידי משטרת בוואריה‪ ,‬ומנהיגהּ‪ ,‬היטלר‪ ,‬נשפט למאסר בתנאים נוחים‬
‫למדי‪ :‬הוא לא נאלץ לעבוד בתקופת המאסר‪ ,‬חי בתא נוח‪ ,‬קיבל חומרי קריאה וכתיבה‪ ,‬וקיבל‬
‫אורחים כמעט מדי יום‪ .‬בשלב זה הורה היטלר למפלגתו לנקוט קו פעולה חדש‪ ,‬ולציית לחוק‪.‬‬
‫הארגונים שהוקמו כתחליף למפלגת הפועלים הנציונל‪-‬סוציאליסטית הגרמנית בעקבות הוצאתה‬
‫אל מחוץ לחוק‪ ,‬הצליחו להכניס מועמדים מטעמם לפרלמנטים של מדינות גרמניה‪ ,‬אפילו‬
‫לרייכסטאג‪ .‬יוזף גבלס‪ ,‬משכיל מובטל‪ ,‬שהיה המנהיג )"גאולייטר"( של אזור ברלין של המפלגה‬
‫מ‪ 1926-‬ואילך‪ ,‬וראש מחלקת התעמולה שלה מ‪ 1930-‬ואילך‪ ,‬דאג לפרסום פועלה של המפלגה‬
‫ברבים תוך ניצול ההתנגשויות האלימות עם קבוצות קומוניסטיות ב"ברלין האדומה"‪ .‬הריכוזיות‬
‫של המפלגה ושל שפע ארגוני המשנה שלה‪ ,‬בפיקוחו הישיר של מנהיגה הכריזמטי היטלר‪ ,‬קסמה‬
‫במיוחד לאנשים צעירים‪" .‬פלוגות הסער" של המפלגה )ה ֶאס‪ָ -‬אה( היו יותר מאשר מיליציות‬
‫חמושות‪ ,‬בבסיסי האס‪-‬אה מצאו הצעירים בית ותחושת חברוּת ואחווה‪ ,‬וקיבלו ארוחות חמות‪25 .‬‬

‫אך לא רק צעירים שחשקו במשחקי מלחמה ובתגרות נמשכו למפלגה‪ .‬ההבטחה להתגבר על‬
‫"ההשפלה של ורסאי" ולהשיב על כנה את "קהילת העם" הגרמני שבתה גם את לבם של ראשי‬
‫הקהילות‪ ,‬במיוחד באזורי הכפר‪ 26 .‬כאן לא הפגין הנאציזם את יכולות התעמולה המניפולטיביות‬
‫שלו‪ ,‬אלא הוצג כתנועה המדברת אל לב "רוב העם"‪ ,‬שעיקר מימונה בא מדמי הכניסה שהיא גובה‬
‫לאספותיה‪ ,‬וממכירת סמליה‪ 27 .‬באזורים הכפריים בהסן או ביער השחור המרוחק מברלין לא היה‬
‫כמעט זכר לתעמולה של גבלס‪ .‬מה שמשך את האנשים באזורים הכפריים לא היה דווקא היטלר‪,‬‬
‫שהיה דמות מרוחקת‪ ,‬אלא ההבטחה שהביאה עִ מה המפלגה –שתתגבר על השסעים החברתיים‬
‫והפוליטיים בקרב בני העם הגרמני‪ ,‬ותקים בגרמניה קהילה‪ .‬למעשה‪ ,‬הנציונל‪-‬סוציאליסטים‬
‫יצאו נשׂכרים משקיעת ההתאגדויות הוולונטריות וחוגי הליברלים גם יחד – והם נכנסו לחלל‬
‫הריק שאלה הותירו מאחוריהם‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1928‬כבר היו במפלגה יותר מ‪ 100,000-‬חברים‪ .‬כעבור שנה זכתה ב‪ 900,000-‬קולות‬
‫בבחירות המקומיות שנערכו במדינת פרוסיה‪ .‬ב‪ 1930-‬היה וילהלם פְ ריק לחבר הראשון במפלגה‬
‫הנציונל‪-‬סוציאליסטית שמוּנה לכהן כשר בממשלה של מדינה‪ :‬הוא היה שר הפנים בממשלת‬
‫תורינגיה‪ .‬על כן‪ ,‬לא היה מפתיע כאשר בבחירות הכלליות לרייכסטאג שנערכו ב‪ 1930-‬זכתה‬
‫המפלגה ביותר קולות מאשר בעבר‪ ,‬אף שממדי ההצלחה היו בגדר הפתעה כללית – היא זכתה ב‪-‬‬

‫‪10‬‬
‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬
‫ ‪95‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫‪ 18.2%‬מקולות הבוחרים‪ ,‬והפכה מרסיס‪-‬מפלגה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט אחרי‬

‫הסוציאל‪-‬דמוקרטים‪ .‬בבחירות שנערכו ביולי ‪ 1932‬הכפילו הנאצים את כוחם וזכו ב‪ 37.3%-‬מן‬
‫הקולות‪ ,‬תוך שהם משאירים מאחור את הסוציאל‪-‬דמוקרטים שקיבלו רק ‪ 21%‬מהקולות‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫בבחירות שנערכו בנובמבר ‪ 1932‬נראה כי המפלגה הגיעה לשיא כוחה – היא קיבלה ‪ 33%‬מן‬
‫הקולות – אך למרות זאת‪ ,‬שום מפלגה בגרמניה לא התחזקה בקצב כה מהיר כמו המפלגה‬
‫הנאצית‪ .‬הצביעו עבורה בעיקר אנשים שבעבר העדיפו לא להשתתף בבחירות‪ ,‬כאלה שלא שׂבעו‬
‫נחת מגרמניה של רפובליקת ויימאר‪ ,‬וגם כאלה שלא גילו עניין רב בפוליטיקה‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫הנאצים הצליחו להטות אליהם את הבוחרים ה"מתנדנדים" מכל המפלגות‪ ,‬בעיקר מהמרכז‬
‫הליברלי וממפלגות קטנות שייצגו קבוצות אינטרס שונות‪ ,‬לא מעט בוחרים אף עברו מן המפלגה‬
‫הסוציאל‪-‬דמוקרטית אל המפלגה הנציונל‪-‬סוציאליסטית‪ 28 .‬כפי שהראו מחקרים רבים שנערכו‬
‫משנות השמונים של המאה הקודמת ואילך‪ ,‬המפלגה הנציונל‪-‬סוציאליסטית משכה בוחרים מכל‬
‫שכבות האוכלוסייה‪ 40% .‬מאלה שבחרו בה היו פועלים‪ ,‬דבר המלמד על תת‪-‬ייצוג מסוים של‬
‫קבוצה זו )שיעורם של הפועלים בכלל האוכלוסייה עמד על ‪ 29 .(45%‬אם בוחנים את מקומה של‬
‫המפלגה הנאצית בחברה הגרמנית כולה‪ ,‬גורס יורגן פאלטר‪ ,‬אפשר לומר שהיא הייתה מפלגת‬
‫העם שנשענה על מעמד הביניים‪ ,‬אך במונחים מוחלטים היא הייתה בכל זאת מפלגת פועלים‪,‬‬
‫וכללה יותר פועלים מאשר כל מפלגה פוליטית אחרת‪ .‬אפשר‪ ,‬אם כן להניח‪ ,‬שעלייתה של המפלגה‬
‫לא הייתה מקרית‪.‬‬

‫התעמולה שסייעה להצלחה זו הייתה מעורפלת‪ 30 ,‬ולכל ציבור כוּוְ נו המסרים שרצה לשמוע‪ :‬לבעלי‬
‫העסקים הקטנים והבינוניים הבטיחו הנציונל‪-‬סוציאליסטים שיטפלו בבעיותיהם; לאיכרים‬
‫הבטיחו שיטפלו במחירי מוצרי החקלאות ובתחרות מצד מוצרי החקלאות בשוקי העולם‪,‬‬
‫לפועלים הבטיחו תעסוקה ומשכורות הוגנות‪ ,‬ולאמהות הבטיחו כי מחירי הלחם יוזלו‪ .‬התעמולה‬
‫הנאצית הייתה לאומנית קיצונית‪ ,‬אך לא היה בכך משום חידוש במפלגה ימנית‪ ,‬בוודאי לא בסוף‬
‫שנות העשרים של המאה ה‪.20-‬‬

‫הבחירות האחרונות לפרלמנט‪ ,‬בחמישה באפריל ‪ ,1933‬כבר לא היו חופשיות לגמרי בגלל הגבלות‬
‫שהטילו הנאצים‪ ,‬שאז כבר היו בשלטון‪ ,‬על יריביהם הפוליטיים‪ .‬הנאצים הצליחו לקבל רק ‪44%‬‬
‫מקולות הבוחרים‪ ,‬חרף מאמצי תעמולה נרחבים‪ ,‬התנגשויות אלימות של אנשי האס‪-‬אה עם‬
‫אויביהם הפוליטיים‪ ,‬וגיוס נרחב של אנשים שלא הצביעו בעבר )שיעור של ‪ 89%‬מצביעים מבין‬
‫כלל בעלי זכות הבחירה נרשם שוב רק בשנות השבעים של המאה הקודמת(‪ .‬המשמעות הייתה‪,‬‬
‫שבבחירות חופשיות לא הצליחו הנאצים לזכות בקולותיהם של רוב הגרמנים‪ ,‬אף שעשו כל מאמץ‬
‫וגם נהנו משורת יתרונות לעומת יריביהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם כוללים את שמונת האחוזים שבהם זכתה‬
‫"שטאלְ הֶ ְלם" וגם שותפתם‬
‫מפלגת העם הלאומית הגרמנית‪ ,‬שהייתה קשורה למיליציה הימנית ְ‬
‫של הנאצים לקואליציה‪ ,‬אפשר לומר שבאביב ‪ 1933‬נהנה הימין מרוב ברור בציבור שהצביע נגד‬
‫דמוקרטיה פרלמנטרית‪ .‬משך זמן רב תיארו חוקרים את השתלטותו של היטלר על הממשלה‬
‫בינואר ‪ 1933‬כ"תפיסת השלטון"‪ .‬למעשה‪ ,‬זו הייתה העברה של השלטון‪ .‬את השלטון העבירו‬
‫לידיו לא רק האליטות הוותיקות שהביאו את היטלר לממשלה‪ ,‬אלא גם ציבור הבוחרים‪31 .‬‬

‫הדיקטטורה של היטלר הייתה מבוססת במידה רבה על הסכמת העם שבו שלט‪ ,‬בגין עובדה זו‬
‫הגדירו ההיסטוריונים קרל‪-‬דיטריך ארדמן והאגן שולץ את מה שאירע בינואר ‪ 1933‬כ"כניעת‬
‫הדמוקרטיה"‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪11‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪96‬‬

‫‪ .6‬הדמוקרטיה של ויימאר באספקלריה בין לאומית‬

‫אם בוחנים את המאפיינים של דמוקרטיית ויימאר מתגלה מיד הפרפקציוניזם הטכני והמשפטי‬
‫הגבוה של מנסחי חוקת ויימאר‪ ,‬שיצרו את כ ֵלי הממשל הדמוקרטי האלה‪ .‬אלא שהסדרים אלה‪,‬‬
‫הגם שהיו מורכבים ומאוזנים‪ ,‬קרסו כמגדל קלפים כאשר פרץ המשבר‪ ,‬ויריביה הנחושים של‬
‫הרפובליקה פירקו אותה‪ .‬המקרה של ויימאר מדגים שדמוקרטיה זקוקה לא רק לחוקים טובים‪,‬‬
‫אלא גם‪ ,‬ובמידה רבה יותר‪ ,‬לנכונות לקיים את האמור בחוקים אלה בדרך דמוקרטית‪ .‬לא תמיד‬
‫היו אלה פני הדברים ברפובליקת ויימאר‪ .‬הסיבה לכך‪ ,‬כפי שניסיתי להראות‪ ,‬לא הייתה "בגידת"‬
‫בק ֶרב רבים מאוד שהעדיפו את ההחלטיות של שלטון‬ ‫האליטות‪ ,‬אלא התבססות של הלך רוח ֶ‬
‫דיקטטורי על פני התפשרות באמצעות הידברות‪.‬‬

‫זמן רב מדי נשפטה רפובליקת ויימאר על פי אמות‪-‬המידה הרווחות במדינות הדמוקרטיות‬

‫השוכנות לחוף האוקיינוס האטלנטי‪ .‬אך נשכח מלב שכאשר היטלר תפס את השלטון בגרמניה‪,‬‬
‫בבריטניה ובארצות הברית כבר היה ניסיון היסטורי ארוך שנים של מערכות דמוקרטיות‪ .‬אפילו‬
‫הרפובליקה השלישית בצרפת כבר הייתה בת ‪ 60‬שנה‪ ,‬וכך שרדה את מלחמת עולם הראשונה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם בוחנים את הדמוקרטיות החדשות האחרות שנוסדו במרכז אירופה ובמזרחה‬
‫אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬יהיה מפתיע לגלות שרפובליקת ויימאר האריכה ימים באופן‬
‫יחסי‪ :‬רוב המדינות האחרות הפכו לדיקטטורות הרבה לפניה‪ .‬אפילו במדינות שנשארו‬
‫דמוקרטיות להלכה‪ ,‬הופעלו אמצעי שליטה מעין‪-‬דיקטטוריים‪ ,‬ודוגמה לכך היא צ'כוסלובקיה‪.‬‬
‫דיקטטורה‪ ,‬ובמיוחד הדיקטטורה שהתיימרה לפעול בשם העם‪ ,‬הייתה דפוס השלטון הפוליטי‬
‫המוצלח והפופולרי ביותר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪ .‬אפילו הרפובליקה השלישית‬
‫בצרפת עמדה על סף דיקטטורה ב‪ ,1934-‬והעובדה שהמרשל פטן הצליח לכונן במהירות את משטר‬
‫וישי הדיקטטורי מלמדת‪ ,‬שאפילו בצרפת ידעה הדמוקרטיה זמנים קשים‪ .‬במובן זה‪ ,‬רפובליקת‬
‫ויימאר לא הייתה יוצאת דופן‪ .‬מנקודת מבט אמריקנית אולי נראה מפתיע שמדינות אירופאיות‬
‫לא שׂשׂו ליהנות ממתת הדמוקרטיה‪ ,‬אך במדינות רבות נבעה העוינות לדמוקרטיה‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫מכך שהיא הגיעה מבחוץ‪ .‬משום כך טענו המשטרים האוטוריטריים‪ ,‬כל אחד במדינה שבה שלט‪,‬‬
‫כי הדמוקרטיה אינה מתאימה לאופי הייחודי של האומה‪ .‬כך למשל‪ ,‬באוסטריה הקים אנגלברט‬
‫דולפוס‪ ,‬ב‪ ,1933-‬מדינה רוויה בערכי המורשת הקתולית‪ ,‬שרחשה אהדה רבה למוסוליני‪ ,‬שנהג‬
‫כפטרון המשטר של דולפוס‪ .‬בניגוד לדוקטרינת וילסון בדבר ההגדרה העצמית של עמים‪ ,‬לא‬
‫הייתה צ'כוסלובקיה מדינת‪-‬לאום‪ ,‬אלא מדינה רב‪-‬לאומית שבה היו הצ'כים והסלובקים הרוב‪.‬‬
‫הלאומנות בצ'כוסלובקיה הייתה אגרסיבית‪ ,‬והיא ניזונה מכך שהצ'כים נלחמו משך שנים רבות‬
‫למען עצמאותם‪ .‬כעת הם לא נתנו מנוח למיעוטים הגרמניים וההונגריים‪ ,‬והללו סבלו מהרדיפות‬
‫שהצ'כים והסלובקים עצמם היו נתונים להן משך דורות‪ .‬בפולין הפיל הגיבור הלאומי‪ ,‬הגנרל יוזף‬
‫פילסודסקי‪ ,‬את שלטון הרפובליקה – שהוקמה ב‪ 1921-‬על פי הדגם של צרפת – בהפיכה שביצע ב‪-‬‬
‫‪ ,1926‬בתמיכת רבים‪ .‬הוא הקים דיקטטורה פופולרית שהושתתה על רעיונות לאומניים‬
‫וסוציאליסטיים כאחד‪ .‬היטלר אמנם רחש בוז לפולין‪ ,‬אך בה בעת העריץ בגלוי את הדיקטטור‬
‫הפולני שנטה שמאלה‪ ,‬שספר זיכרונותיו אף פורסם בגרמנית ב‪ ,1935-‬בלוויית הקדמה של הרמן‬
‫גרינג‪ 32 .‬התפיסה שלכל אומה יש דרך ייחודית משלה חלחלה גם לגרמניה‪ .‬שם דוּבר רבות על‬
‫הצורך למצוא דרך שלישית – לא דמוקרטיה "מערבית" וגם לא עריצות "מזרחית" –שתשקף‬

‫‪12‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪97‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫נכונה את המבנה הספציפי של החברה הגרמנית‪ ,‬מכך צמחו לא רק תפיסות אוטוריטריות וכאלה‬
‫שביקשו לבלום את מגמת הניעוּת החברתית בחברה המודרנית‪ ,‬אלא גם הצעות למתכונות שלטון‪,‬‬
‫כמו למשל "הסוציאליזם הפרוסי" מבית מדרשו של אוסוואלד שפנגלר‪ ,‬שהיה אמור להיות‬
‫מושתת על סדר וצדק‪.‬‬

‫גלי הדמוקרטיזציה אחרי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬קץ הדיקטטורות באמריקה הלטינית ובאירופה‬
‫בשנות השבעים של המאה הקודמת ולאחר מכן‪ ,‬קריסתו של הקומוניזם במזרח אירופה‪ ,‬מלמדים‬
‫שדמוקרטיה היא תהליך נרכש שנחוץ לו זמן‪ .‬אפילו ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬יוון‪ ,‬ובמיוחד גרמניה‬
‫המזרחית והונגריה‪ ,‬חוו תקופות מעבר ארוכות בעקבות שינויי המשטר‪ ,‬שבהן היה העתיד‬
‫הפוליטי לוט בערפל‪ .‬במדינות אלה שררו תנאים שונים מאלה שהיו קיימים בתקופת רפובליקת‬
‫ויימאר‪ ,‬והשליכו עליה וגם על מדינות דמוקרטיות כושלות אחרות בתקופה שבין שתי מלחמות‬
‫העולם‪ .‬ראשית‪ ,‬יוון‪ ,‬פורטוגל והונגריה פגשו סביבה בין‪-‬לאומית אוהדת‪ ,‬שביקשה לצרף את‬
‫הדמוקרטיות החדשות‪ ,‬מהר ככל האפשר‪ ,‬כחברות במוסדות לשיתוף פעולה בין‪-‬לאומי‪,‬‬
‫והאינטגרציה באירופה עודדה באופן ברור את הדמוקרטיות החדשות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ב‪ 1918-‬נתקלה‬
‫גרמניה בסביבה בין‪-‬לאומית שבה השליטה צרפת את החשש ששכנתה הגדולה תשתקם מהר מדי‪,‬‬
‫ובניסיונות לוודא שגרמניה תישאר קטנה ככל האפשר‪ .‬שנית‪ ,‬אחרי מלחמת העולם השנייה‬
‫הושתת שיתוף הפעולה הבין‪-‬לאומי על הציפייה‪ ,‬לשגשוג כלכלי‪ 33 .‬גם תמיכה בדמוקרטיה )כמו‬
‫תמיכה בדיקטטורה( היא לא פעם פועל יוצא של יכולתה להבטיח עושר ושגשוג‪ ,‬ובגרמניה שאחרי‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬שבה התחולל "נס כלכלי"‪ ,‬אכן שררו התנאים המתאימים לתמיכה‬
‫בדמוקרטיה ממניעים אלה‪ .‬אך בין שתי מלחמות העולם היה המצב שונה‪ ,‬ובתקופה זו פרצו שורת‬
‫משברים‪ ,‬שבוודאי לא סייעו לדמוקרטיה‪ .‬שלישית‪ ,‬בתרבות דמוקרטית‪ ,‬ממשלות מתחלפות מעת‬
‫לעת‪ .‬בספרד‪ ,‬ביוון ובהונגריה‪ ,‬שם שלטו משך שנים משטרים לא‪-‬דמוקרטיים‪ ,‬שותפו בממשלה‪,‬‬
‫כמה שנים אחרי שינוי המשטר‪ ,‬גם מפלגות שתמכו בדיקטטורים בצורה פסיבית‪ ,‬או אפילו שיתפו‬
‫פעולה עִ מם‪ ,‬ונראה שהדבר סייע לכינון הדמוקרטיה‪ ,‬שכן כך שולבו במערכת הדמוקרטית גם אלה‬
‫שבעבר התנגדו לה‪ .‬דפוס דומה ניכר גם בראשית ימיה של הרפובליקה השלישית בצרפת‪ .‬אך‬
‫ברפובליקת ויימאר‪ ,‬שם כיהנו נציגיה של מפלגת העם הלאומית הגרמנית פעמיים כשׂרים‬
‫בממשלה‪ ,‬לא התקבל הדבר באהדה‪ .‬במשך הזמן החלו גם המעמדות הפוליטיים בימין בוויימאר‬
‫לשתף פעולה עם דפוס דמוקרטי זה‪ 34 ,‬אך התומכים הקיצוניים במפלגות הימין‪ ,‬והעיתונות‬
‫המפלגתית שהייתה קיצונית לא פחות‪ ,‬סירבו להשתתף בתהליך הפיכת המדינה לרפובליקה‪ ,‬ובזו‬
‫לאליטות שלהם על כך שהתפשרו על עקרונותיהן‪ .‬כאן עלינו לשוב ולתת את הדעת על נושא מרכזי‬
‫בתחום זה‪ :‬בפוליטיקה ברפובליקת ויימאר שלטה עוינות בין הצדדים‪ ,‬והיא הייתה נחלתם של כל‬
‫המחנות הפוליטיים ברפובליקה – על אף שבו בזמן‪ ,‬ובאופן פרדוקסלי‪ ,‬כולם שאפו‪ ,‬בצורה כמעט‬
‫פתולוגית‪ ,‬לבנות קהילה‪ .‬כך אירע שגישות פוליטיות קולקטיביות הכשילו את תהליך בנייתה של‬
‫הרפובליקה‪.‬‬

‫‪ .7‬קונסנזוס וטרור‪ :‬טבעו של השלטון הנאצי בשנים ‪1939-1933‬‬

‫ב‪ 30-‬בינואר ‪ 1933‬מוּנה היטלר לקנצלר‪ ,‬וכיהן כראש ממשלת הקואליציה שהייתה מורכבת‬
‫מחברים לשעבר בקבינטים הנשיאותיים שכשלו‪ .‬ממשלה זו הוקמה על פי דגם הברית בין תנועות‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪13‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪98‬‬

‫באיטליה‪35 .‬‬ ‫פשיסטיות המוניות לבין מחנה הבורגנות השמרנית‪ ,‬שכבר הוכיח את עצמו היטב‬
‫ביולי ‪ 1933‬נאסרה פעילותן של כל שאר המפלגות‪ ,‬והמפלגה הנאצית הייתה היחידה שהורשתה‬
‫לפעול בגרמניה‪ .‬גם פעילותם של איגודים מקצועיים נאסרה‪ .‬השלטון הנאצי הרס את המבנה‬
‫הפדרלי של המדינה‪ ,‬לטובת שלטון ריכוזי‪ .‬זכויות אדם בסיסיות בוטלו‪ ,‬ו‪ 27,000-‬אסירים‬
‫פוליטיים נכלאו במחנות ריכוז‪ .‬היטלר והנאצים כוננו‪ ,‬במהירות מדהימה‪ ,‬שלטון טוטליטרי שלא‬
‫ורעַ בשאר המשטרים הדיקטטוריים באירופה‪ 36 :‬לסטלין נדרשו כשש שנים לבצר‬ ‫היה לו אח ֵ‬
‫לעצמו מעמד כזה‪ .‬מוסוליני נזקק לפרק זמן ארוך עוד יותר‪ ,‬ושלטונו לא היה בלתי‪-‬מוגבל כמו‬
‫השלטון שהיטלר הצליח לבסס בתוך חצי שנה בלבד‪ .‬אמנם‪ ,‬האליטות הוותיקות‪ ,‬שהיו מקורבות‬
‫לפרנץ פון פאפן )שכיהן בעבר כקנצלר(‪ ,‬קיוו "לכתר" את היטלר בממשלת קואליציה‪ ,‬אך עד‬
‫מהרה נגוזו תקוות אלו‪ .‬תחילה היו אמנם רק שני שרים בממשלה מן המפלגה הנאצית – שר‬
‫הפנים‪ ,‬וילהלם פְ ִריק‪ ,‬ושר בלי תיק‪ ,‬הרמן גרינג‪ ,‬שכיהן גם כשר הפנים הזמני של מדינת פרוסיה –‬
‫אך היטלר נזקק רק לפרק זמן קצר כדי לפרק את מנגנוני ההגנה של הרפובליקה‪ .‬המעוז החשוב‬
‫ביותר שלה‪ ,‬מדינת פרוסיה‪ ,‬על כוח המשטרה היעיל שלה שבראשו עמד הסוציאל‪-‬דמוקרט קרל‬
‫ֶז ֶוורי ְנג‪ ,‬כבר נפל קורבן להפיכה שבוצעה ביולי ‪ ,1932‬וכעת שלט בה קומיסר הרייך המעין‪-‬‬
‫דיקטטורי‪ .‬בעצם ההשתלטות על הרייך ועל משרד הפנים במדינת פרוסיה הבטיח היטלר לעצמו‬
‫גישה לרשויות חזקות‪ ,‬ובהן המשטרה והתביעה הפלילית‪ ,‬ושליטה בהן‪ .‬מאותו שלב ואילך הן‬
‫שימשו בידיו ככלי להפעלת טרור נגד יריבים פוליטיים‪ .‬אשר לחלקים אחרים בחברה הגרמנית‪,‬‬
‫היטלר לא נאלץ לכבוש אותם‪ :‬המערכת המנהלית‪ ,‬האיגודים המקצועיים‪ ,‬הפרלמנט‪ ,‬הפרלמנטים‬
‫של המדינות‪ ,‬המפלגות‪ ,‬ולבסוף הצבא הגרמני‪ ,‬ה"רייכסווהר"‪ ,‬עברו לצד הנאצים לאחר זמן קצר‪.‬‬
‫אין ספק שמזל וצירוף מקרים תרמו לכך שהיטלר השתלט במהירות על השלטון‪ ,‬אך אין לזלזל‬
‫בכישוריו הטקטיים וביכולתו להגיב במהירות‪ .‬כבר במהלך הרכבת הממשלה כפה היטלר את‬
‫פיזור הפרלמנט ועריכת בחירות חדשות‪ .‬במערכת הבחירות שניהלו השתמשו הנאצים בכל‬
‫האמצעים שהעמיד לרשותם השלטון – מעצם הנראות שממנה נהנית כל מפלגה שבשלטון‪ ,‬דרך‬
‫נגישותם הכמעט בלעדית לאמצעי התקשורת‪ ,‬ועד טקטיקות טרור שהפעילו פלוגות הסער‪ ,‬האס‪-‬‬
‫אה‪ .‬הרמן גרינג‪ ,‬שסיפח את בריוני האס‪-‬אה למשטרה ככוח‪-‬עזר‪ ,‬הבהיר מלכתחילה שיתמוך‬
‫בשימוש בנשק חם נגד יריבים פוליטיים‪ .‬ב‪ 27-‬בפברואר ‪ ,1933‬בעיצומה של מערכת הבחירות‪,‬‬
‫הוצת בניין הרייכסטאג‪ .‬בעקבות זאת צצו השערות מהשערות שונות – חלקן נשמעות גם בימינו‬
‫אלה –שהנאצים עצמם עמדו מאחורי ההצתה‪ ,‬מפני שהיא שירתה את מטרותיהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש‬
‫ראיות למכביר לכך שמארינוס ואן דר לובה‪ ,‬קומוניסט הולנדי‪ ,‬היה המצית‪ ,‬וכי פעל לבדו‪ .‬כך או‬
‫כך‪ ,‬הממשלה הגיבה במהירות‪ ,‬וכבר למחרת היום הוצא צו "להגנת העם והמדינה"‪ ,‬המכונה "צו‬
‫הצתת הרייכסטאג"‪ ,‬שביטל את כל הזכויות הפוליטיות ואת חירויות היסוד "עד להודעה חדשה"‪.‬‬
‫במסגרת הצו הוכרז מצב חרום –שנותר בעינו עד סוף ימיו של הרייך השלישי‪ .‬לא בכדי הגדיר‬
‫חוקר מדע המדינה ארנסט פרנקל צו זה כ"חוקת היסוד של הרייך השלישי"‪ 37 .‬כך‪ ,‬ארבעה שבועות‬
‫בלבד אחרי שהגיע לשלטון יכול היה היטלר לשלוט באמצעות צווי חרום‪ ,‬בלא שנזקק לאישור‬
‫הפרלמנט‪ .‬הוא השתמש בהם לשם השלטת טרור בקרב יריבים פוליטיים‪ ,‬השתקת אמצעי‬
‫התקשורת ושיתוק מוסדות פוליטיים‪ ,‬ולשם ביצוע מניפולציות בדעת הקהל באמצעות מנגנוני‬
‫תעמולה כבירים‪ .‬לפי יוזף גבלס‪ ,‬מי שזה עתה מונה לשר "השכלת העם והתעמולה"‪ ,‬הנציונל‪-‬‬
‫סוציאליזם אינו צריך להלך אימים על ‪ 48‬האחוזים מן האוכלוסייה שלא ניצבו לצד המשטר‪,‬‬
‫בעזרת ‪ 52‬האחוזים שתמכו בו‪ ,‬אלא להפך‪ :‬על המיעוט הלא‪-‬מבוטל הזה להפוך לתומכים‬

‫‪14‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪99‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫נאמנים של הנאצים‪ .‬הוראה זו של גבלס שיקפה היטב את אחת הטכניקות המרכזיות שנקטו‬
‫הנאצים לשם ביצור שלטונם כפול‪-‬הפנים‪ :‬בצד הטרור שהפעילו הם חתרו ליצירת קונסנזוס‪ ,‬וכך‬
‫חדרו לכל פינה בחברה הגרמנית‪ .‬חדירה זו‪ ,‬שהייתה עמוקה יותר ממה שהניחו חוקרים מסוימים‪,‬‬
‫התאפשרה רק בזכות פתיחוּת מסוימת כלפיה בתוך החברה עצמה‪.‬‬

‫ב‪ 23-‬במרץ ‪ 1933‬חוקק הרייכסטאג את "חוק ההסמכה"‪ ,‬אשר איפשר לממשלה לחוקק חוקים‬
‫בלא אישור הרייכסטאג – אפילו חוקים שהיו מנוגדים לחוקה! כעת לא היה על היטלר אפילו‬
‫להשעות את חוקת ויימאר כדי לשלוט בלעדיה ובניגוד לאמור בה‪ .‬כך הפך הנשיא הינדנבורג‬
‫לדמות פוליטית קישוטית בלבד‪ ,‬והקנצלר נעשה למקור הסמכות ולשליט היחיד בגרמניה‪ .‬כל‬
‫המפלגות הפוליטיות ברייכסטאג‪ ,‬פרט לסוציאל‪-‬דמוקרטים )והקומוניסטים‪ ,‬שממילא כבר היו‬
‫מחוץ לחוק(‪ ,‬הצביעו בעד חוק ההסמכה‪ ,‬שתוקפו הוגבל לארבע שנים‪ ,‬אך בפועל הוארך כל פעם‬
‫מחדש‪ .‬בהתבסס על חקיקת חירום זו פוּרק כעבור שבוע המבנה הפדרלי של המדינה ובטל המעמד‬
‫העצמאי של כל המדינות שבפרלמנטים שלהן היה בדרך כלל רוב למפלגות אחרות‪ .‬בתוך חודשים‬
‫אחדים פורקו איגודים מקצועיים ומפלגות‪ .‬חוק מ‪ 14-‬ביולי ‪ 1933‬אסר לכוננם מחדש‪ ,‬וכן אסר‬
‫על הקמת מפלגות חדשות‪ ,‬והמפלגה הנאצית הוכרזה כמפלגה היחידה בגרמניה‪ .‬כך הועברו מן‬
‫הרס העצמי‪ ,‬שגרמנים רבים סברו שהם חלק בלתי‪-‬נפרד משיטת המפלגות‪,‬‬‫וההרס‬ ‫אי‪-‬ההסכמה‬
‫הסכמהוה‬ ‫העולם אי‪-‬ה‬
‫והמפלגה הנאצית הייתה עתידה להפוך לסמל האחדות הלאומית של הגרמנים כולם‪ .‬בתוך‬
‫שלושה חודשים גדל מספר החברים במפלגה הנאצית – מ‪ 700,000-‬לקצת פחות מ‪ 2.5-‬מיליון‪ ,‬ומ‪-‬‬
‫‪ 1‬במאי ‪ 1933‬כבר לא התקבלו חברים חדשים‪ .‬לא זו בלבד ש‪ 95%-‬מן החברים היו גברים –‬
‫כלומר‪ ,‬אחד מכל עשרה גברים גרמנים היה חבר המפלגה הנאצית – הם גם היו פעילים בזירה‬
‫הציבורית; שכן‪ ,‬רק ‪ 5%‬מכלל חברי המפלגה היו גמלאים‪ ,‬עקרות בית או תלמידים‪ ,‬אף שקבוצות‬
‫אלו היו יותר מ‪ 50%-‬מכלל האוכלוסייה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כל מורה רביעי וכל עצמאי שישי היה חבר‬
‫המפלגה‪ ,‬ושליש מחברי המפלגה הנאצית היו ממעמד הפועלים‪.‬‬

‫אין ספק שאופורטוניזם הניע את ההמונים להצטרף לשורות המפלגה הנאצית‪ ,‬וכך גם השאיפה‬
‫להשתתף בארגון‪-‬מחדש רדיקלי של החברה‪ .‬המפלגה ניסתה לשלוט ולארגן את האנשים‪ ,‬וכן‬
‫לעקוב אחריהם ולפקח עליהם דרך קבע‪ .‬היא הקימה מערכת מאורגנת של תאים וגושים‬
‫שאנשיהם בלשו אחר כל פינה בחיי היום‪-‬יום בגרמניה‪" .‬ראש גוש" )תפקיד שהיה בתחתית המדרג‬
‫של פקידי המפלגה הנאצית( היה ממונה על ‪ 80‬בתי אב‪ .‬חמישית מכלל חברי המפלגה עבדו‬
‫בהתנדבות‪ .‬לצורך ביצוע הפלישה הלא‪-‬מרוסנת לחיים בגרמניה הפעילו הנאצים אנשים רבים‪,‬‬
‫ואלה פיקחו ובלשו בכל זמן ובכל מקום‪ ,‬וגרמו להוקעת מי שלטעמם היה ראוי לכך‪ .‬בה בעת‬
‫קיבלו אנשים רבים אפשרות להשתתף במיסוד ובקיבוע השלטון הנאצי בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬

‫הוויכוח שהתנהל בקרב חוקרים בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת היה בעיקר בעניין‬
‫השאלה‪ ,‬אם הדיקטטורה הנאצית הייתה אוטוקרטיה שהושתתה רק על עוצמתו של היטלר‪ ,‬או‬
‫ששהייתה זו פוליארכיה ]=שלטון רבים[ כאוטית‪ .‬ויכוח זה התבסס במידה רבה על תפיסה‬
‫מיושנת ביחס לדיקטטורה‪ .‬אחרי מותו של פאול פון הינדנבורג ב‪ 1934-‬מינה היטלר את עצמו‬
‫לנשיא‪ ,‬לשם כך קיים משאל‪-‬עם‪ ,‬ותוצאות המשאל העניקו לגיטימציה לצעד זה‪ .‬למן אותו רגע‬
‫הוא היה בעת ובעונה אחת גם ראש הממשלה וגם ראש המדינה‪ ,‬ושלט שלטון ללא ְמצָ רים כשליט‬
‫כריזמטי‪ .‬מילתו הייתה לחוק‪ .‬היטלר לא היה רודן חלש‪ ,‬והוא הצליח לממש עוצמה זו ולהחזיק‬
‫בה מפני שהיו רבים שרצו "לפעול ברוח הפיהרר"‪ ,‬כדבריו של ההיסטוריון איאן קרשאו‪ .‬תומכים‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪15‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪100‬‬

‫אלה צפו את כוונותיו של היטלר‪ ,‬וביוזמתם הוציאו אותן אל הפועל‪ ,‬בצורה קיצונית עוד יותר‪,‬‬
‫כדי להפגין את נאמנותם כלפיו‪ .‬הדבר התאפשר רק מפני שהם היו שותפים לרבות מהשקפותיו‬
‫של היטלר‪ .‬הדיקטטורה של היטלר הושתתה על קונסנזוס‪ ,‬ומעת לעת נדרש אישוש מחודש של‬
‫קונסנזוס זה‪ .‬מנהיג כריזמטי חייב להוכיח את עצמו ללא הרף‪ ,‬והיטלר הצליח לעשות זאת בכך‬
‫שהמשיך לשנות את החברה בגרמניה בקצב מהיר מאוד‪ .‬שוב ושוב הציג בפני תושבי גרמניה‬
‫תפניות מפתיעות‪ ,‬יעדים חדשים והצלחות בלתי‪-‬צפויות‪ ,‬במיוחד בתחום מדיניות החוץ ובפרט‬
‫בנוגע לתשלומי הפיצויים שנכפו על גרמניה‪ ,‬בהגבלת יכולותיה הצבאיות‪ ,‬ובשינויי הגבולות‪,‬‬
‫נושאים שנכללו בהסכם ורסאי‪ ,‬שהיטלר עשה הכל כדי להתנער ממנו‪ .‬קצב הטיפול של היטלר‬
‫בענייני החוץ היה מהיר כמו זה שנקט לשם נאציפיקציה של החברה הגרמנית – לתדהמתו הרבה‬
‫של הציבור‪ .‬עד מהרה התעוררו ציפיות שהיטלר יתיר את הקשר הגורדי )כלומר‪ ,‬הנטל של חוזה‬
‫ורסאי( שהקשה על הפוליטיקאים תומכי הרפובליקה‪.‬‬

‫מעשי הטרור היו רק פן אחד של ניסיונות הנאצים לאכוף את שלטונם‪ .‬הם היו נפוצים במיוחד‬
‫בשלבים הראשונים של שלטון הנאצים‪ ,‬ובמקרים רבים לא כוּוְ נו נגד אנשים ספציפיים‪ .‬מיליציית‬
‫פלוגות הסער‪ ,‬האס‪-‬אה‪ ,‬שהקים ארנסט ֶר ְהם ב‪ ,1921-‬צמחה לצבא של ‪ 400,000‬חיילים לקראת‬
‫סוף ימי רפובליקת ויימאר‪ .‬בראשית שלטונו של היטלר כבר עלה מספר החברים באס‪-‬אה ועמד‬
‫על ‪ 2.5‬מיליון אנשים‪ .‬האס‪-‬אה היה למכשיר העיקרי של אכיפת השלטון בראשית התקופה‬
‫הנאצית‪ .‬רהם תכנן לבנות מיליציה עממית‪ ,‬שתוכל להתחרות בצבא הגרמני‪ ,‬ה"רייכסווהר"‪ .‬אנשי‬
‫האס‪-‬אה שימשו גם כעתודה של מהפכנים חברתיים‪ ,‬ואחרי תפיסת השלטון תבעו ראשיו לבצע‬
‫"מהפכה שנייה"‪ ,‬כלומר לחסל את האליטות הוותיקות ולהקים מדינה של העם שתהיה מושתתת‬
‫על התפיסה בדבר "קהילה של עם"‪ ,‬ויהיו בה יסודות סוציאליסטיים‪ .‬בעשותו כן יצא רהם –‬
‫שהכיר את היטלר מ‪ ,1919-‬והיה אחד המעטים שהורשו לפנות אליו בצורה לא‪-‬פורמלית )כלומר‪,‬‬
‫בלשון "אתה"‪ ,‬בניגוד לפניית הכבוד בגרמנית‪" ,‬הם"( – נגד היטלר‪ .‬שלא כמו רהם‪ ,‬היטלר הכריז‬
‫על קץ המהפכה ב‪ 6-‬ביולי ‪ .1933‬במקום ארגון‪-‬מחדש של החברה ברוח סוציאליסטית העדיף‬
‫היטלר רוויזיוניזם לאומי והתפשטות אימפריאליסטית‪ .‬לשם כך הוא נזקק לצבא מקצועי‪ ,‬ולא‬
‫לחבורת בריונים אכזריים‪ .‬לכן‪ ,‬ב‪ 30-‬ביוני ‪ ,1934‬במבצע חשאי )"ליל הסכינים הארוכות"(‪ ,‬הוא‬
‫הורה על רצח מנהיגי האס‪-‬אה ונציגי האליטות השמרניות שהתנגדו לדיקטטורה שלו‪ .‬לא הצבא‬
‫הגרמני‪ ,‬לא האצולה השמרנית‪ ,‬וגם לא חברי הרייכסטאג התנערו מאמצעים אלה‪ ,‬או מחו נגד קו‬
‫פעולה זה‪ ,‬חרף העובדה שנרצחו גם שני גנרלים ששירתו בצבא‪ .‬הרייכסטאג‪ ,‬שעדיין עמד על‬
‫מכונו‪ ,‬חוקק חוק שהיטלר יזם‪ ,‬שהכשיר באופן רטרואקטיבי את הטרור מטעם המדינה‪ .‬הנשיא‬
‫הינדנבורג‪ ,‬שהיה בעצמו גנרל‪ ,‬בירך את היטלר על צעדים אלה‪ .‬תחושת רווחה סחפה את הארץ‪.‬‬
‫היטלר הוכיח שאינו פושע בלבוש מהפכני‪-‬חברתי‪ ,‬וגם שאין בכוונתו לשנות באורח רדיקלי את‬
‫הסֵ דֶ ר בחברה הגרמנית‪.‬‬

‫מכאן והלאה שוב לא שימשו פלוגות הסער )האס‪-‬אה( כמכשיר להשלטת הטרור הנאצי‪ .‬תפקידיהן‬
‫הקודמים נשללו מהן והועברו למשטרה‪ ,‬ולעתים תכופות לאס‪ .‬אס‪ ,.‬יחידת עילית שהוקמה‬
‫כארגון חוץ‪-‬צבאי‪ ,‬וראתה עצמה כמגינת האכיפה ה"רציונלית" של הנאציזם‪ .‬יחידה זו משכה אל‬
‫שורותיה צעירים בעלי השכלה אקדמית ואנשים שאפתניים אחרים‪ .‬בהנהגת היינריך הימלר‬
‫הייתה אחראית לבנייה ולניהול של מחנות ריכוז רבים‪ ,‬ובשלב מאוחר יותר‪ ,‬של מחנות השמדה‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪101‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫האס‪ .‬אס‪ .‬היה אמור להיות גרעין האליטה הגברית החדשה שתהיה מחויבת באדיקות לנציונל‪-‬‬
‫סוציאליזם‪ ,‬וכך להגשים ללא רחם וללא מעצורים את שלטון גרמניה באירופה כולה‪.‬‬

‫לאחר שמונה למפקד האס‪ .‬אס‪ .‬ב‪ ,1929-‬החל הימלר להרחיב את שורותיו ומיחידה של כמה‬
‫מאות הפך אותו לכוח למשימות מיוחדות שבתחילת מלחמת העולם השנייה כבר מנה כ‪250,000-‬‬
‫איש‪ .‬לצד האס‪ .‬אס‪ .‬פעלו גם שירות הביטחון‪ ,‬המשטרה החשאית )הגסטפו(‪ ,‬ושירות החקירות‬
‫הפליליות שכולם אוחדו ב‪ 1939-‬במשרד הראשי לבטחון הרייך שבו שלט הימלר‪ .‬הוא הקים‬
‫מערכת מעקב שפעלה ללא כל הגבלה‪ ,‬ושימשה כדי לרדוף‪ ,‬ולאחר מכן לרצוח‪ ,‬יהודים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫ה"אס‪ .‬אס‪ .‬הממלכתי"‪) ,‬כדבריו של יוג'ין קוגון(‪ ,‬לא היה מבוסס רק על מעקב הדוק‪ .‬בגסטפו היו‬
‫קצינים מעטים באופן יחסי ובכל זאת הוא איתר ביעילות יהודים ומתנגדים פוליטיים ורדף‬
‫אותם‪ .‬שיתוף הפעולה של האזרחים מן השורה היה חיוני להצלחתו וכך גם של אלה שהתנדבו‬
‫לשמש כמלשינים עבורו‪ .‬כך יצר הגסטפו רשת מעקב שבמובן מסוים הזינה את עצמה ללא הרף‪.‬‬

‫מוסדות אלה מדגימים את מאפייני השלטון הנאצי שבעטיים טבע חוקר מדע המדינה הגרמני‪,‬‬
‫ארנסט פרנקל‪ ,‬את המונח "המדינה כפולת‪-‬הפנים" – זו שיש בה גם "מדינה נורמטיבית" וגם‬
‫"מדינה שמעל לחוק"‪" 38 .‬המדינה הנורמטיבית" עדיין פעלה‪ ,‬והייתה מופקדת על כל אלה שלא היו‬
‫קורבנות המדינה או יריביה ומתנגדיה‪ ,‬וככל שהדברים היו אמורים בהם‪ ,‬פעלה המדינה כשורה‬
‫וכרגיל‪ .‬אשר לאחרים‪ ,‬עליהם הייתה מופקדת "המדינה שמעל לחוק"‪ ,‬שלא הטריחה את עצמה‬
‫להתעסק בדקדוקים של חוק‪ .‬הגסטפו יכול היה להשליך אפילו אזרחים מכובדים‪ ,‬שלא היה להם‬
‫עבר פלילי‪ ,‬ל"מעצר מונע" – לשון נקייה למעצר נטול בסיס חוקי‪ .‬אמצעי זה ננקט אם החוק לא‬
‫אפשר להעמיד את האדם לדין‪ ,‬ואי‪-‬אפשר היה לערער על "מעצר מונע" שכזה‪ .‬למן תפיסת‬
‫השלטון התרחבה מערכת מחנות הריכוז להיקף חסר תקדים‪ .‬ב‪ 1933-‬הם הועברו לשליטת האס‪.‬‬
‫אס‪ ,.‬שביצע בהם את מעשי הטרור שלו ללא כל ריסון‪ .‬בסופו של דבר פעלו כמה אלפי מחנות‬
‫ריכוז – מחנות מרכזיים עצומים‪ ,‬מחנות מקומיים קטנים‪ ,‬ומחנות שפעלו בשיתוף עם בעלי‬
‫עסקים שונים‪ .‬קיומם לא היה בגדר סוד‪ .‬למשל‪ ,‬מחנה ריכוז גדול כמו דכאו‪ ,‬שפעל ליד עיר באותו‬
‫שם‪ ,‬הביא תועלת כלכלית גדולה לעיר‪ 39 .‬האזרחים שחיו במסגרת "המדינה הנורמטיבית" ידעו‬
‫היטב מה צפוי להם אם לא ילכו בתלם‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬הפחד מפני הלא נודע הלא‪-‬ידוע תרם את חלקו‬
‫לביצור הצייתנות‪.‬‬

‫כך רוקנו הנאצים בצורה יעילה את המדינה מבפנים‪ .‬אמנם רוב המוסדות הקודמים המשיכו‬
‫להתקיים‪ ,‬אך חשיבותם פחתה מפני שהוקמו מוסדות מקבילים להם שהשתלטו על תפקידיהם‪.‬‬
‫מוסדות חדשים אלה צמחו מתוך רשת של ארגונים נאציים‪ .‬הם היו קשורים במישרין לפיהרר –‬
‫או שהיו בשליטתו הישירה‪ ,‬או שהיו קשורים אליו באופן אישי‪ .‬כתוצאה מכך הפכה רשת‬
‫המוסדות הפוליטיים והמנהליים במדינה לכלי ריק‪ .‬בה בעת‪ ,‬מוסדות חוץ‪-‬מדינתיים ביצעו‬
‫משימות פוליטיות ומנהליות ממשיות‪ ,‬בלא שתחול עליהן הגבלה חוקית‪ .‬וכך חתרה "המדינה‬
‫שמעל לחוק" בשיטתיות תחת "המדינה הנורמטיבית"‪.‬‬

‫למרות זאת‪ ,‬שלטונו של היטלר לא היה רק שלטון טרור‪ .‬למעשה‪ ,‬הוא ראה עצמו כשליח ההשגחה‬
‫האלוהית שבידיו הופקד גורלם של הגרמנים‪ .‬טקסים שנערכו מעת לעת נתנו לגיטימציה לתפיסה‬
‫שהפיהרר פועל מכוחו של העם‪ ,‬והדגישו את שייכותו לעם‪ .‬העצרות המפלגתיות השנתיות שנערכו‬
‫בעיר נירנברג היו מופעי ראווה שהבליטו את עוצמת המפלגה‪ ,‬והדגישו שהמפלגה‪ ,‬העם והמדינה‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪17‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪102‬‬

‫מתמזגים זה בזה‪ .‬בימאית הקולנוע ֶלני רי ֶפ ְנ ְשטאל‪ ,‬שהייתה אמנית בתחום טכניקות הקולנוע‪,‬‬
‫ולרשותה הועמדו סכומי כסף גדולים‪ ,‬צילמה את העצרת שנערכה ב‪ .1934-‬היטלר הגיע לנירנברג‬
‫במטוס‪ ,‬שבאופן סמלי ירד מן השמיים‪ .‬בצֶ ֶפּלינְ פֶ לְד – מגרש ענק ששטחו עלה על שטחם של ‪12‬‬
‫מגרשי כדורגל – הוא סקר את המצעד הצבאי של בני העם הגרמני‪ ,‬שסימלו אותו ארגונים נאציים‬
‫שייצגו דורות‪ ,‬אזורים‪ ,‬מגדר‪ ,‬ומקצוע‪ .‬כך‪ ,‬יכול היה כל אדם בקהל לראות עצמו כחלק מהכינוס‬
‫המפלגתי – ובעקבות זאת גם כחלק מגרמניה החדשה‪.‬‬

‫גם משאלי‪-‬העם שהיטלר ערך כדי לקבל לגיטימציה לצעדים שנקט היו חלק מהמפגנים הפומביים‪.‬‬
‫באמצעות משאל‪-‬עם העמיד עצמו בראש המדינה אחרי מותו של הנשיא הינדנברג )אף כי בתוצאה‬
‫מאכזבת‪ :‬יותר מחמישה מיליון אנשים הצביעו בגלוי נגד היטלר‪ ,‬או השמידו את פתקי ההצבעה‬
‫שלהם(‪ .‬משאלי‪-‬עם נערכו גם בנוגע לעניינים אחרים‪ :‬ב‪ – 1933-‬בעניין פרישה מחבר הלאומים‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪ – 1935‬לגבי החזרת חבל הסאר לגרמניה‪ ,‬ב‪ 1936-‬בעניין סיפוח חבל הריין וב‪ – 1938-‬בעניין סיפוח‬
‫אוסטריה‪ .‬אלה היו לא יותר ממופעים סמליים‪ .‬מטרתם הייתה לזכות בלגיטימציה של העם‬
‫לדיקטטורה‪ ,‬ולנצל‪ ,‬באמצעות מופע מבוים‪ ,‬מה שהיה במהותו צעד פוליטי‪ .‬היטלר אמנם סבר‬
‫שעימות פוליטי‪ ,‬שהיה מתעורר אילו נערכו בחירות חופשיות‪ ,‬הוא דבר מיותר או לא רצוי‪ ,‬אך בכל‬
‫זאת נזקק להסכמת העם לצעדיו כדי להפגין ולהוכיח עד כמה הוא חלק מהעם‪.‬‬

‫מפגני לגיטימציה אלו היו המעטה החיצוני של הקונסנזוס העממי‪ ,‬שהמשטר אמנם הגזים בהם‪,‬‬
‫אך אין ספק שקונסנזוס זה היה קיים‪ ,‬וכי היטלר נהנה מפופולריות שממנה נהנו רק פוליטיקאים‬
‫גרמניים מעטים לפניו או אחריו‪ 40 .‬הוא יצר קונסנזוס סביב מערכת שליטה שנראה כי היא‬
‫מייצגת את התגלמות ההיסטוריה הגרמנית וההתגברות על הטראומה‪ .‬רק מעטים ראו בכך שלטון‬
‫באמצעות טרור‪ .‬מובן שאנו יודעים יותר על הלכי הרוח בקרב הציבור בחברות שבהן המרחב‬
‫הציבורי חופשי‪ ,‬מאשר על הלכי הרוח במדינות שבהן יש משטרים דיקטטוריים‪ .‬עם זאת‪ ,‬המשטר‬
‫פיקח על האזרחים ביסודיות כה רבה עד שהדבר דמה לסקרי דעת קהל שנערכים בכלים מדעיים‪.‬‬
‫אמנם לא ננקטה שיטת מחקר הולמת‪ ,‬אך היקף הממצאים דמה לזה שאפשר לאסוף בעזרת‬
‫שיטות מדעיות‪ 41 .‬מטֶ בַ ע הדברים‪ ,‬המשקיפים שכתבו את הדוחות עבור שירות הביטחון ביקשו‬
‫להציג תמונה נוחה להם‪ ,‬אך מכל הדוחות עולה בבירור שההסכמה לצעדיו של היטלר התרחבה‬
‫בהתמדה עד לחתימת הסכם מינכן ב‪ .1938-‬אילו קיים היטלר בחירות כלליות בקיץ ‪ ,1938‬הוא‬
‫היה מנצח בהן ברוב שעליו יכלו פוליטיקאים דמוקרטים רק לחלום‪.‬‬

‫גם מי שלא חיו בגרמניה בחנו את התנהלותם של הגרמנים‪ .‬המנהיגים הגולים של הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטים הקימו מערכת של משקיפים לא‪-‬פורמליים‪ ,‬שהעבירו מידע אמין באופן יחסי על חיי‬
‫היום‪-‬יום והלכי הרוח בגרמניה‪ 42 .‬אף שגם המשקיפים של הסוציאל‪-‬דמוקרטים היו מוטים‪ ,‬מטבע‬
‫השתייכותם הפוליטית‪ ,‬מדיווחיהם מצטיירת אהדה רבה להיטלר‪ ,‬והסכמה נרחבת לצעדיו‪.‬‬
‫ממחקרים שבחנו בשנים האחרונות כתבים אישיים )מכתבים‪ ,‬יומנים וכדומה( מאותה תקופה‬
‫עולה תמונה דומה‪43 .‬‬

‫איך אפשר להסביר את ההסכמה הציבורית לדיקטטורה שדיכאה ביד קשה את כל מי שלא נשאו‬
‫חן מלפניה? ראשית‪ ,‬המשטר היה יעיל מאוד בגיוס אזרחים גרמנים‪ .‬רבים מהם היו פעילים‬
‫בארגונים נאציים‪ ,‬וקיבלו משימות ותפקידים שונים‪ .‬כך נוצרה מעין אינטגרציה‪ :‬החיים נעשו‬
‫יותר ויותר לא‪-‬פרטיים ולא‪-‬אישיים‪ ,‬כך הודגש השוויון‪ ,‬לא במובן של שוויון הזדמנויות לכל‪,‬‬

‫‪18‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪103‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫אלא במובן זה שלכל האזרחים היה ערך שווה‪ .‬ככל שהאינטגרציה הזו הייתה נרחבת יותר‪ ,‬כך‬
‫היא הייתה כרוכה בהדרת אחרים – יהודים‪ ,‬קומוניסטים‪ ,‬חסרי בית‪ ,‬ומי שכונו "אנשים מזיקים‬
‫לקהילה"‪ .‬הדרתם של אלה חיזקה את הלכידות של אלה שראו עצמם כחברה שכולם משתייכים‬
‫אליה ללא עוררין‪ ,‬קהילה הומוגנית‪ ,‬אפילו חברת‪-‬שווים‪ .‬מיותר לציין שבשנות השלושים של‬
‫המאה ה‪ 20-‬קסם סדר חברתי מעין זה לגרמנים רבים‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬הבטחות הנאצים לא היו בגדר תעמולה גרידא‪ :‬בתוך תקופה קצרה אחרי שתפס את‬
‫השלטון הצליח היטלר לטפל בבעיות העיקרית שנגרמה עקב המשבר הכלכלי העולמי – האבטלה‪.‬‬
‫הוא למד את הלקח מן התבוסה במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וידע שעליו לזכות בנאמנות הפועלים‬
‫ואלה שיעמדו ב"חזית המולדת" במלחמה הבאה‪ .‬השיטות שבהן השתמש היטלר כדי להתגבר על‬
‫המשבר הכלכלי העולמי לא היו שונות בהרבה מאלה שננקטו במדינות אחרות‪ ,‬בין אם היו אלה‬
‫מדינות שהיו בהם משטרים דיקטטוריים‪ ,‬כמו איטליה ופורטוגל‪ ,‬ובין אם היה מדובר‬
‫בדמוקרטיות‪ ,‬כמו בריטניה הגדולה וארצות הברית‪ .‬גם בגרמניה נעשתה המדינה גורם פעיל‬
‫בתחום התעסוקה וההשקעות‪ .‬היא גייסה כספים‪ ,‬באמצעות הלוואות‪ ,‬הגבלת הצריכה‪ ,‬או הפניית‬
‫תקציבים )למשל‪ ,‬כאלו שמקורם בכספים שיועדו לתשלום הפיצויים שהוטלו על גרמניה‪ ,‬אך‬
‫העברתם הופסקה אחרי ‪ (1931‬למטרות אלו‪ .‬בכספים אלה מימנה יצירת מקומות עבודה‪ ,‬בעיקר‬
‫באמצעות השקעות בתשתיות‪ ,‬דבר שהיטיב עם יזמים פרטיים‪ 44 .‬כבר בשנותיה האחרונות של‬
‫רפובליקת ויימאר תוכננה סלילת כבישים עבור המכוניות שייצורן הלך וגבר‪ .‬שיטה זו לא הייתה‬
‫המצאה של היטלר‪ ,‬וגם לא הייתה ייחודית לגרמניה‪ .‬גם ממשלת ארצות הברית סללה כבישים‬
‫באמצעות כספי ציבור במטרה ליצור מקומות עבודה‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬להגביר את הביקוש‬
‫למוצרי התעשייה‪ .‬אך בגרמניה‪ ,‬בניגוד למדינות אחרות‪ ,‬היו ההשקעות חלק בלתי‪-‬נפרד מן‬
‫ההכנות למלחמה‪" .‬שירות העבודה" הונהג ב‪ ,1931-‬ותחילה הייתה ההצטרפות אליו בגדר‬
‫התנדבות‪ ,‬אך ב‪ 1935-‬הפך לשירות חובה של שישה חודשים שהוטל על צעירים‪ ,‬ולמעשה היה‬
‫ארגון דמוי צבאי‪ .‬שירות עבודה אמנם היה קיים גם במדינות אחרות‪ ,‬למשל בארצות הברית‪45 ,‬‬

‫אולם שם נועד כוח האדם הזול לעבוד במקומות שבהם הפעלת אמצעים מכניים הייתה יקרה‬
‫מדי‪ ,‬לעתים יכלו המשתתפים לרכוש בדרך זו מקצוע‪.‬‬

‫הודות לאמצעים הללו‪ ,‬ובזכות השיפור ההדרגתי במצב הכלכלה בעולם‪ ,‬אפשר היה לצמצם את‬
‫האבטלה בפרק זמן קצר‪ 46 .‬יתרה מזאת‪ ,‬התעצמות הייצור הצבאי הצריכה עובדים כה רבים‪ ,‬כך‬
‫שבשנים ‪ 1936-1935‬כבר הייתה תעסוקה לכל‪ ,‬ועד מהרה אפילו דוּ ַוח על מחסור בידיים עובדות‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נרשמה עלייה בשכר‪ ,‬כך שב‪ 1937-‬כבר חזר השכר לרמתו ב‪ 47 1928,-‬ימי הזוהר של‬
‫רפובליקת ויימאר‪ .‬חלק ניכר מכספים אלו חזרה המדינה ולקחה לעצמה‪ ,‬בין השאר כתרומות‬
‫וכחובה לשלם דמי חבר‪ ,‬והם שימשו למימון מעין מדיניות רווחה לא‪-‬פורמלית‪ .‬אמנם לעתים‬
‫נתפסו התרומות כנטל‪ ,‬אך האנשים בכל זאת חשו כי הם מרימים תרומה צנועה לקהילה‪ ,‬משום‬
‫שארגונים שונים‪ ,‬כמו הארגון שדאג לנצרכים בעונת החורף‪ ,‬או ארגון א ֵחר שלראשונה בתולדות‬
‫גרמניה איפשר לבני מעמד הפועלים לצאת לחופשה‪ 48 ,‬מילאו את התפקיד של מדינת רווחה‪.‬‬
‫רכישת מכשירי רדיו )שמ‪ 1933-‬ואילך יוצרו בייצור המוני ונמכר במחיר שווה לכל נפש(‪ ,‬או אפילו‬
‫התקווה לרכוש בתוך כמה שנים את "המכונית העממית" )"פולקסוואגן"(‪ ,‬העניקו לאנשים מן‬
‫השורה את התחושה שהחברה מתפתחת‪ ,‬וכי עם דעיכת המשבר הכלכלי העולמי הולכת ונוצרת‬
‫חברת צריכה‪ .‬כל זה‪ ,‬כך נראה‪ ,‬היה בזכות הפיהרר‪ .‬אם כן‪ ,‬במובן זה‪" ,‬המהפכה החברתית"‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪19‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪104‬‬

‫החומה‪ ,‬בלשונו של דייוויד שנבאום‪ ,‬לא הייתה בגדר תעמולה בלבד‪ 49 .‬לא במקרה חשו אנשים‬
‫רבים כי חל שיפור ניכר ברמת חייהם‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬לכל היודע דבר‪ ,‬היה ברור שהמערכת נשענה על כרעי תרנגלת‪ .‬את היציאה מן המשבר‬
‫מימנה גרמניה באמצעות הלוואות‪ ,‬ואלו לא שימשו להשקעות רווחיות‪ 50 .‬רוב הכסף לא שימש‬
‫למימון פרויקטים חברתיים‪ ,‬אלא להכנות למלחמה‪ ,‬ואדריכלי המהלכים הללו ציפו שבבוא היום‬
‫יכסה שלל המלחמה העצום את החוב; במילים אחרות‪ ,‬האומות שיובסו במלחמה הבאה היו‬
‫אמורות לממן את החזר חובותיה של גרמניה‪ .‬ב‪ 1933-‬הוציאה גרמניה כמעט שני מיליארד‬
‫רייכסמארק למטרות התחמשות‪ .‬כאשר פרצה המלחמה‪ ,‬גדלה הוצאה זו פי ‪ ;18‬עד ‪ 1939‬כבר‬
‫הוצאו למעלה מ‪ 60-‬מיליארד רייכסמארק בגין ההתחמשות – סכום שווה‪-‬ערך לשני שלישים‬
‫מכלל ההוצאה הציבורית של הרייך‪ 51 .‬לא הייתה כל דרך לגייס סכומים כאלה באמצעות מיסוי‬
‫בלבד או בעזרת הלוואות‪ ,‬ולכן הגו מי שהופקדו על גיוס הכספים שיטות נכלוליות להשגת הכסף‪,‬‬
‫כך שנוצר חוב מבלי שנראה כי הוא אכן נוצר‪ .‬אין פלא אפוא שבשנים ‪ 1939-1938‬כבר הייתה‬
‫גרמניה שקועה בחובות עד צוואר‪ ,‬ופשיטת רגל של המדינה הייתה רק שאלה של זמן‪ ,‬וגם משום‬
‫כך דחק היטלר לצאת למלחמה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הטענה שהמלחמה פרצה רק עקב המשבר הפיננסי‪,‬‬
‫והייתה רק דרך למימון מדיניות חברתית שלא ידעה שובע – כפי שטוען ההיסטוריון גץ אלי – היא‬
‫בגדר היפוך סיבה ותוצאה‪ 52 .‬שכן‪ ,‬לוחמה הייתה עקרון יסוד בנציונל‪-‬סוציאליזם‪ ,‬לא רק מפני‬
‫שהייתה אמצעי להשבת שטחים שאיבדה גרמניה במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬או להשתלטות על‬
‫העולם‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬לוחמה נתפסה כצורת קיום‪ ,‬ומשום כך עמדה בלב האידאולוגיה‬
‫הנאצית‪ .‬כל מי שלא שׂשׂ אֱ לֵ י קרב – נחרץ גורלו‪ .‬מבחינה זו ראה היטלר לנגד עיניו "קהילת עם"‬
‫שהיא קהילת מלחמה‪ ,‬ומלחמת העולם שתכנן בשיטתיות מראשית דרכו‪ ,‬והאיץ ב‪ 1-‬בספטמבר‬
‫‪ ,1939‬הייתה מלחמה שנועדה לכבוש את אירופה‪ ,‬לשעבדה‪ ,‬ולנצל את משאביה‪.‬‬

‫‪ .8‬הדיקטטורה הנציונל‪-‬סוציאליסטית בהשוואה לדיקטטורות אחרות‬

‫באירופה‬
‫אם משווים את הדיקטטורה של היטלר עם דיקטטורות אחרות שהתפתחו באירופה אחרי ‪,1918‬‬
‫אפשר לראות הבדלים רבים למרות‪ ,‬קווי דמיון אחדים‪ .‬הדיקטטורים השמרניים בחלק המרכזי‪-‬‬
‫מזרחי של אירופה ובדרום‪-‬מזרחה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו שונים מאוד מן‬
‫הדיקטטור הנאצי‪ .‬אכן‪ ,‬רובם ראו עצמם כאנשי ימין שמתנגדים לדמוקרטיה‪ ,‬לעתים כגזענים‬
‫ואנטישמיים‪ ,‬ולכל הפחות – לאומנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא הגנרל ֶמ ַט ְקסָ אס ביוון‪ ,‬וגם לא האדמירל‬
‫הוֹ ְרטי בהונגריה‪ ,‬הגנרל פילסודסקי בפולין‪ ,‬הגנרליסימו פרנקו בספרד או ָסלאזאר בפורטוגל‪ ,‬לא‬
‫הצליחו לשלוט בחברה בצורה טוטליטרית כמו היטלר‪ .‬איש מהם לא הקים דיקטטורה המושתתת‬
‫על אידאולוגיה במגמה לארגן מחדש את כלל החברה במדינתם‪ ,‬ולא היה קרוב לעיצוב מחדש של‬
‫החברה כפי שעשו הנאצים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רוב הממשלות הללו נשענו על הצבא הרבה יותר מאשר‬
‫הנאצים‪ .‬יש שני משטרים שאפשר וכך אכן נעשה לא אחת‪ ,‬להשוותם למשטר הגרמניה הנאצית‪.‬‬
‫היטלר השווה עצמו למוסוליני כמה פעמים‪ ,‬ושררו ביניהם יחסים לבביים‪ 53 .‬אפילו נטען כי‬
‫הדוצ'ה היה חברו היחיד של היטלר‪ .‬מוסוליני‪ ,‬אבי אידאולוגיית הפשיזם‪ ,‬ראה לנגד עיניו‬
‫דיקטטורה המושתתת על שני רכיבים – קונסנזוס וכפייה – ובמובן מסוים הוא הניח את היסוד‬
‫עבור היטלר‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הפיהרר הגרמני לא רק צבר כוח ושימר אותו בדרכים ברוטליות לאין‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬
‫ ‪105‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫ערוך לעומת מוסוליני‪ ,‬הוא אף עשה זאת בהצלחה רבה יותר ממנו‪ .‬מוסוליני אמנם ראה עצמו‬
‫כשליט טוטליטרי‪ ,‬אך למעשה מעולם לא היה כזה‪ :‬הוא נאלץ להתפשר עם האליטות הוותיקות‬
‫באיטליה במשך כל תקופת הדיקטטורה שלו‪ ,‬המלוכה מעולם לא בוטלה במדינה זו‪ ,‬ולמלך היה‬
‫תפקיד פעיל בפוליטיקה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬האליטות הליברליות הוותיקות‪ ,‬יחד עם המלך‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר הדיחו את מוסוליני‪ ,‬וכלאו אותו‪ .‬עצם העובדה שדבר זה היה אפשרי מצביע בבירור על‬
‫ההבדל בין השלטון של מוסוליני לבין השלטון של היטלר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בעוד הפשיזם האיטלקי‬
‫אכן שׂשׂ אֱ ֵלי קרב‪ ,‬ובמהלך תקופת הדיקטטורה היו רק שנים מעטות שבהן לא נשלחו חיילי‬
‫איטליה להילחם במקום כלשהו בעולם‪ ,‬מוסוליני לא תכנן‪ ,‬ולא הציב לעצמו כיעד‪ ,‬ניהול מלחמת‬
‫עולם במטרה לשעבד את אירופה‪ ,‬ובסופו של דבר לכבוש את העולם כולו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היטלר‬
‫כןעשה זאת‪ .‬ההיסטוריון וולפגנג שיידר לא טעה כשאמר‪ ,‬כי הפשיזם באיטליה שימש כאב‪-‬טיפוס‬
‫שממנו למדו הנציונל‪-‬סוציאליסטים הגרמניים ואותו הם חיקו‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעת לעת תלמידים‬
‫עולים על רבם‪54 .‬‬

‫הסטליניזם‪ ,‬סוג הדיקטטורה השני שאותו משווים לעתים קרובות לנציונל‪-‬סוציאליזם‪ ,‬הוא‬
‫מקרה שונה‪ ,‬שכן אבות הנאציזם והסטליניזם סברו שאין להם דבר במשותף מבחינה‬
‫אידאולוגית‪ 55 .‬חרף זאת‪ ,‬יש כמה קווי דמיון בין שתי האידיאולוגיות – בכל האמור בשליטתן‬
‫הטוטליטרית בחברה‪ ,‬בתערובת של קונסנזוס וטרור שאפיינה אותן‪ ,‬ובלוחמנות שהייתה טבועה‬
‫בהן‪ .‬שתי צורות שלטון אלו לא ייחסו חשיבות רבה לחיי אדם כשהיה מדובר בהשגת מטרותיהן‪.‬‬
‫הסטליניזם‪ ,‬כמו הנציונל‪-‬סוציאליזם‪ ,‬סבר שהמטרה מקדשת את האמצעים‪ .‬לראיה‪ ,‬מיליוני בני‬
‫אדם נכלאו במחנות העבודה הסובייטיים‪ ,‬לעתים עקב דברים של מה בכך‪ ,‬או אפילו ללא כל‬
‫סיבה‪ .‬בתהליך התיעוש קיפחו רבים את חייהם‪ ,‬ובעת גיבוש שיטות הלוחמה לא התחשבו כלל‬
‫במספר האבדות בנפש בדרך ליעד‪ .‬כפי שטענו ההיסטוריונים ירג בברובסקי ואנסלם דורינג‪-‬‬
‫מאנטויפל‪ ,‬שני המשטרים הללו‪ ,‬שהשתמשו בכל האמצעים שעמדו לרשותם‪ ,‬חתרו לכונן חברה‬
‫שמבוססת על השתייכות לקבוצה מסוימת‪ ,‬שבה יחיו בני אדם בדפוסים דומים‪ ,‬ויהיה ברור מאוד‬
‫מה מותר ומה אסור‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬בברובסקי הביע כמה הסתייגויות בעניין קווי הדמיון בין שני המשטרים‪ .‬לדעתו‪,‬‬
‫הסטליניזם היה שונה מאוד מהנאציזם בגלל ההבדלים באישיותם של שני האנשים שבהם‬
‫התגלמו שני המשטרים‪ ,‬והוא סבור כי האכזריות הספציפית של הסטליניזם נבעה לאו דווקא‬
‫מהרצון לחולל מודרניזם תוך אדישות לתוצאות‪ ,‬כפי שנטען לא פעם‪ ,‬אלא במידה רבה יותר‬
‫ממאפייני כור מחצבתו של מנהיגו‪ ,‬שם עדיין שררו תפיסות ומנהגים מימים עברו‪ .‬סטלין נולד‬
‫בגיאורגיה‪ ,‬בקווקז‪ ,‬שם הייתה ההיסטוריה רוויה סכסוכים בין שבטים ונקמות‪-‬דם‪ ,‬ברוח זו הוא‬
‫הקים את מנגנון העריצות הסדיסטית כחלק בלתי‪-‬נפרד משלטונו‪ .‬סטלין העדיף טרור מאשר‬
‫קונסנזוס‪ ,‬ואת שלטונו ביסס על אלימות בוטה‪ ,‬זריעת פחד‪ ,‬ותלות אישית‪ .‬בניגוד ללנין‪ ,‬שברוח‬
‫היעקוביניזם הצרפתי הצדיק בשעתו נקיטת טרור מחושב בנימוק שהדבר יסייע לבנות את החברה‬
‫החדשה‪ ,‬הבולשביזם הסטליניסטי כבר לא חיפש הצדקות כלשהן למדיניות הטרור שלו‪ .‬עם כל‬
‫זאת‪ ,‬אין לייחס חשיבות יתרה להבדל זה‪ ,‬משום שסטלין לא היה הסטליניזם‪ ,‬ממש כשם שהיטלר‬
‫לא היה הנאציזם‪ .‬למעשה‪ ,‬רבים בברית המועצות שאפו וחתרו בשיטתיות ובהתמדה לכינון חברה‬
‫אידאלית חדשה‪ ,‬והטרור של סטלין שימש בעיקר‪ ,‬גם אם לא רק‪ ,‬לגיבוש שכבה שלטת‬
‫)נומנקלטורה( קומוניסטית‪ ,‬נאמנה‪ ,‬ולבניית חברה חדשה‪ ,‬פרולטרית ומתועשת‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪21‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪106‬‬

‫אם בוחנים את ההבדלים בין סטלין לבין היטלר אפשר לראות הבדלים נוספים בין שתי‬
‫הדיקטטורות‪ .‬גרמניה‪ ,‬שהייתה מדינה חשובה במרכז אירופה‪ ,‬והובילה בעולם בתחומי הכלכלה‪,‬‬
‫המדע והתרבות‪ ,‬בחרה כמנהיג אדם שהיה לא יותר מפוליטיקאי מובטל‪ ,‬דמגוג בעל עבר פלילי‪,‬‬
‫שהשכלתו לקויה‪ ,‬והיה מעורב בנסיון הפיכה‪ .‬אף שהכשרתו הצבאית הייתה קלושה למדי‪ ,‬הוא‬
‫הוביל מדינה למלחמה‪ ,‬ולביצוע ֶרצַ ח‪-‬עם שהשתתפו בו מאות אלפי אנשים‪ ,‬בין כרוצחים ובין‬
‫כצופים מן הצד‪ .‬סטלין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היה איש המנגנון הבולשביקי בגיאורגיה‪ ,‬ומהפכן בכל רמ"ח‬
‫איבריו‪ .‬הוא הנהיג מפלגה מהפכנית מובנית שהשתלטה על מדינה ענקית ונחשלת‪ ,‬שהבורגנות בה‬
‫הייתה קטנה‪ ,‬והפרולטריון קטן עוד יותר‪ .‬את העובדה שהיטלר‪ ,‬שאפילו לא היה גרמני‪ ,‬אלא‬
‫אוסטרי‪ ,‬הצליח להגיע לעמדה שאליה הגיע‪ ,‬אי‪-‬אפשר לתלות רק בכישוריו‪ ,‬שאין חולק עליהם‪,‬‬
‫או בכך שהפעיל מניפולציות ומנגנוני תעמולה‪ ,‬וגם אי‪-‬אפשר לומר כי משטרו פעל בהתבסס על‬
‫טרור בלבד‪ .‬ההסבר לכל אלו נעוץ במסר של הנציונל‪-‬סוציאליזם‪ ,‬ובכך שהשיטות שנקט היטלר‬
‫ענו על שאיפותיהם של רבים בגרמניה בשנות השלושים של המאה ה‪.20-‬‬

‫‪ .9‬סיכום ומסקנות‪ :‬המרחק הקטן שבין דמוקרטיה לדיקטטורה‬

‫בתקופה שבין שתי מלחמות העולם‬
‫ב‪ 1918-‬הייתה החברה הגרמנית שרויה בטלטלה גדולה‪ .‬אחרי מלחמה ממושכת שגבתה קורבנות‬
‫רבים‪ ,‬ואחרי שבמשך זמן רב ציפו כי הניצחון בוא יבוא‪ ,‬עמדה אומה גדולה מושפלת מאוד‪ ,‬מנודה‬
‫בזירה העולמית ומוקצית מחמת מיאוס‪ .‬הטראומה בגלל המחלוקות מבית‪ ,‬וקריסת הציפיות‬
‫להקמת מדינה חברתית של העם‪ ,‬במידה רבה עקב ניגודי אינטרסים בין קליקות של תעשיינים‬
‫ואנשי עסקים‪ ,‬קליקות מפלגתיות‪ ,‬וקבוצות לחץ למיניהן – גרמו לכך שרבים הסתייגו מן‬
‫הדמוקרטיה מכיוון שסברו שהיא אינה הפתרון המתאים לתחלואי החברה‪ .‬הניגוד החריף בין‬
‫השאיפה לכונן קהילה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬לבין קיומם של שסעים פוליטיים עמוקים וחוסר יכולת‬
‫להתפשר‪ ,‬מצד אחר‪ ,‬העצים עוד יותר את המיתוס בדבר "קהילת החפירות" שהתקיימה בגרמניה‬
‫בימי המלחמה‪ֶ .‬נגַע רוחות המלחמה דָ בַ ק גם בפוליטיקה‪ ,‬ושם דוּבר רבות על כינון קהילה בגרמניה‬
‫מק ְרבָּ הּ‪ .‬הגרמנים השתוקקו להומוגניות – ולא לפלורליזם‪ .‬הרעיון שנחוץ‬‫ועל הקאת האויבים ִ‬
‫מנהיג‪ ,‬כהתגלמות הקהילה האחידה קיבל לגיטימציה כבר בתקופת הדמוקרטיה‪ .‬אך נשיאי‬
‫הרפובליקה מעולם לא הצליחו להגשים את ציפיות הציבור מהם‪ ,‬במידה רבה מפני שהם נתפסו‬
‫כסמל ההתקוטטויות בין המפלגות ורדיפת האינטרסים של הקבוצות השונות‪ .‬אמנם‪ ,‬הינדנבורג‪,‬‬
‫ולא אברט‪ ,‬הצדיק את הציפיות שתלו בו‪ ,‬ובזכות ציבור הבוחרים הגדול שנהה אחריו התחזקה‬
‫השאיפה להעמיד בראש העם מנהיג שהעם בחר בו‪ ,‬אך בסופו של דבר היה הינדנבורג שריד של‬
‫עבר שחלף לבלי שוב‪ .‬לעומתו‪ ,‬היטלר ייצג נעורים‪ ,‬ניעוּת חברתית ואת אחדות הגרמנים‪ ,‬כולל‬
‫הגרמנים שחיו מחוץ לשטחה של רפובליקת ויימאר‪ .‬הוא הבטיח לגרמנים קתרזיס‪ :‬כל הגרמנים‬
‫ישלימו עם זהותם במסגרת חברה שוויונית מבחינה אתנית וחברתית‪ .‬תחילה לא היו רוב האנשים‬
‫עֵ רים לכך שהיטלר רצה במלחמה‪ ,‬אך אחרי ההצלחות שהיטלר נחל במדיניות הפנים והחוץ שלו‪,‬‬
‫הם היו מוכנים ללכת אחריו אפילו למלחמה‪ ,‬גם אם בהתלהבות פחותה משלו‪ .‬שכן‪ ,‬היטלר‬
‫הבטיח לרפא את פצעי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬למחות את חרפת חוזה ורסאי‪ ,‬ולחסל את‬
‫הקונפליקטים שמצמיחה הדמוקרטיה‪ .‬כך‪ ,‬הלכו אחריו למלחמה‪ ,‬תחילה בהיסוס‪ ,‬מפני שהבינו‬
‫שגם בלי מלחמה השתפרו תנאי חייהם‪ ,‬וגם משום שהפחד מפני מלחמה עדיין היה נחלת רבים‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪107‬‬ ‫ ע‬ ‫תומס מרגל‪ ,‬דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה]‪1939-1918 ,‬‬

‫אולם‪ ,‬בזכות הניצחונות הגדולים זכתה מלחמה זו לאהדה רבה – לפחות עד התבוסה בסטלינגרד‬
‫בפברואר ‪.1943‬‬

‫לסיכום‪ 1933 ,‬לא הייתה בבחינת קו פרשת מים ברור ונחרץ‪ .‬את השנים שמ‪ 1918-‬עד ‪ 1939‬אפשר‬
‫להבין כתקופה היסטורית לכידה‪ ,‬מפני שבתקופה זו עמד בלב הפוליטיקה עיקרון מרכזי אחד –‬
‫"העם"‪ .‬עם זאת‪" ,‬העם" העדיף ש ְי ַיצֵ ג אותו מישהו שעִ ם התנהלותו הפוליטית יוכל להזדהות‪ ,‬אך‬
‫המפלגות‪ ,‬שלא חדלו להתקוטט‪ ,‬לא ענו על ציפייה זו‪ .‬את הלקח שהעם אינו ישות הרמונית‪,‬‬
‫ובחברות מודרניות תמיד שוררים קונפליקטים‪ ,‬יש לשנן גם כיום‪ .‬עד כמה הדבר נחוץ‪ְ ,‬תּלַ ֵמּד‬
‫העובדה הבאה‪ :‬כאשר קמה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה‪ ,‬אחרי מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫עדיין רווחה בה שאיפה‪ ,‬כמו בימי רפובליקת ויימאר והנאציזם‪ ,‬לכונן חברה הרמונית‪ .‬בגרסה‬
‫החדשה כבר היה מדובר בחברה של מעמד הביניים החוֹ ָוה "נס כלכלי"‪ ,‬אך החברה המשיכה‬
‫להתייחס בחשדנות לכל מי שהיה שונה‪ ,‬ולהגיב בתוקפנות כלפיו‪ .‬למעשה‪ ,‬רק בשנות השישים של‬
‫המאה הקודמת החלה להתבסס בקרב רבים התפיסה‪ ,‬שחברות מודרניות כוללות הבדלים ושוני‪,‬‬
‫וכי אידיאל ההרמוניה‪ ,‬שנחבא מאחורי הרצון במנהיג וב"קהילת העם"‪ ,‬היה‪ ,‬ביסודו של דבר‪,‬‬
‫רווי אלימות עמוקה‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬
‫‪23‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

3-2 ‫ יחידות‬ ‫ ע‬ 108

‫הערות‬

1. Cf. Margaret Lavinia Anderson, Practicing Democracy. Elections and Political Culture in
lmperial Germany (Princeton: Princeton University Press, 2000).
2. Cf. Emst Nolte, 'Diktatur,' in Otto Brunner, W erner Conze, and Reinhart Koselleck (eds),
Geschichtliche Grundbegrijfe, vol. 1 (Stuttgart: Klett Cotta, 1972), 900-924.
3. Cf. Thomas Mergel, 'Fiihrer, Volksgemeinschaft und Maschine. Politische Erwartungsstruk-
turen in der Weimarer Republik und im Nationalsozialismus 1918-1936,' in Wolfgang
Hardtwig (ed.), Politische Kulturgeschichte der Zwischenkriegszeit 1918-1939 (Gottingen:
Vandenhoeck & Ruprecht, 2005), 91-127; Jeffrey Verhey, The Spirit of 1914- Militarism,
Myth, and Mobilization in Germany (Cambridge: Cambridge University Press, 2000).
4. Kurt Sontheimer, Antidemokratisches Denken in der Weimarer Republik. Die politischen
ldeen des deutschen Nationalismus zwischen 1918 und 1933 (Munich: DTV, 31992), 251.
5. Larry Eugene Jones, German Liberalism and the Dissolution of the German Party System
1918-1933 (Chapel Hill: University ofNorth Carolina Press, 1988), 136, 195.
6. Alice Salomon, Die deutsche Volksgemeinschaft (Leipzig: B. G. Teubner, 1926).
7. Cf. Michael Wildt, Volksgemeinschaft als Selbstermiichtigung. Gewalt gegen Juden in der
deutschen Provinz 1919 bis 1939 (Hamburg: Hamburger Edition, 2007).
8. Cf. Benjamin Ziemann, War Experiences in Rural Germany 1914-1923 (Oxford/New York:
Berg Publishers, 2007); Richard Bessel, Germany ajter the First World War (Oxford:
Oxford University Press, 1993).
9. According to Volker Berghahn, it was even this special type of 'men of violence' who
dominated Europe in the time between the wars; Volker Berghahn, Europe in the Era of
Two World Wars. From Militarism and Genocide to Civil Society 1900-1950 (Princeton:
Princeton University Press, 2006), 4. Gunther Mai talks about 'reconciliation through
violence' (Versohnung durch Gewalt), Gunther Mai, Europa 1918-1939, Mentalitiiten,
Lebensweisen, Politik zwischen den Weltkriegen (Stuttgart: Kohlhammer, 2001), 7.
10. Eberhard Kolb, Die Weimarer Republik (Munich: dldenbourg, 2002), 17off.
11. Cf. Heiko Bollmeyer, Der steinige Weg zur Demokratie. Die Weimarer Nationalversamm-
lung zwischen Kaiserreich und Republik (Frankfurt am Main: Campus, 2007); Mergel,
Parlamentarische Kultur.
12. Christoph Schonberger, Das Parlament im Anstaltsstaat. Zur Theorie parlamentarischer
Repriisentation in der Staatslehre des Kaiserreiches 1871-1918 (Frankfurt: Klostermann,
1997), 381.
13. Cf. on violence in general Dirk Schwnann, Political Violence in the Weimar Republic
1918-1933. Fight for the Streets and Fear of Civil War (New York: Berghahn, 2009).
14. Martin Sabrow, Die verdriingte Verschworung. Der Rathenau-Mord und die deutsche
Gegenrevolution (Frankfurt am Main: Fischer, 1999).
15. Cf. data in Mergel, Parlamentarische Kultur, 223; for the years up until 1925 revised data in
Thomas Raithel, Das schwierige Spiel des Parlamentarismus. Deutscher Reichstag und
jranzosische Chambre des Deputes in den lnflationskrisen der 192oer Jahre (Munich:
Oldenbourg, 2005), 586.
16. Cf. Thomas Mergel, 'High Expectations-Deep Disappointment: Structures of Public
Expectations Towards Politics in Weimar Germany,' in Kathleen Canning et al. (eds),
Weimar Publics/Weimar Subjects. Rethinking the Political Culture of Germany in the
1920s (New York: Berghahn, 2011).
17. Friedrich Ebert, Schrijten, Aufzeichnungen, Reden 11 (Dresden: Reissner, 1926), 156.
18. Mergel, Fuhrer.
19. Cf. Mergel, Parlamentarismus, 155-229, 362-398.
20. Detlef Lehnert, 'Die unterschatzte Republik. Ein fragwiirdiger Negativkonsens iiber das
Scheitern von "Weimar" in zeitgenossicher Sicht der politischen Gegner des Nationalso-
zialismus,' in Peter Steinbach and Johannes Tuchel (eds), Widerstand gegen den
Nationalsozialismus (Bonn: Bundeszentrale fiir politische Bildung, 1994), 85-96.

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
109  ‫ ע‬ 1939-1918 ,]‫ דיקטטורה ודמוקרטיה [בגרמניה‬,‫תומס מרגל‬

21. Fritz Blaich, Staat und Verbiinde in Deutschland zwischen 1871 und 1945 (Wiesbaden:
Steiner, 1979).
22. Hans-Ulrich W ehler, Deutsche Gesellschaftsgeschichte. Vom Beginn des Ersten W eltkrieges
bis zur Grundung der beiden deutschen Staaten, vol 4 (Munich: Beck, 2003), 542-580.
Martin Broszat, Die Machtergreifung. Der Aufstieg der NSDAP und die Zerstorung der
Weimarer Republik (Munich: DTV, 1994).
23. On the analysis of the electorate of the NSDAP: Jiirgen W. Falter, Hitlers Wiihler
(Munich: Beck, 1991); id., 'The Social Bases of Political Cleavages in the Weimar Republic,
1919-1933,' in Larry Eugene Jones and James Retallack (eds), Elections, Mass Politics, and
S‫ס‬cial Change in Modern Germany (Cambridge: Cambridge University Press, 1992),
371-397; Dirk Hanisch, Sozialstrukturelle Bestimmungsgrunde des Wahlverhaltens in der
Weimarer Republik. Eine Aggregatdatenanalyse der Ergebnisse der Reichstagswahlen,
1924-1933 (Duisburg: Sozialwissenschaftliche Kooperative, 1983); Peter Manstein, Die
Mitglieder und Wiihler der NSDAP 1919-1933. Untersuchungen zu ihrer schichtenspezi-
jischen Zusammensetzung (Frankfurt am Main: Lang, 1990).
24. On the history of the NSDAP and on Hitler's biography see: Ian Kershaw, Hitler, 2 vols
(London: Allen Lane, 1998; 2000); Richard J. Evans, The Coming of The Third Reich
(London: Penguin, 2004).
25. Sven Reichardt and Armin Nolzen (eds), Faschismus in Italien und Deutschland. Studien
zu Transfer und Vergleich (Gottingen: Wallstein, 2005).
26. Wolfram Pyta, Dorfgemeinschaft und Parteipolitik 1918-1933. Die Verschrankung v‫ס‬n
Milieu und Parteien in den protestantischen Landesgebieten Deutschlands in der Wei-
marer Republik (Dtisseldorf: Droste, 1996). ·
27. The idea that Nazism was funded predominantly by big industrialists is a myth. See
Henry A Turner, Faschismus und Kapitalismus in Deutschland. Studien zum Verhiiltnis
zwischen Nationalsozialismus und Wirtschaft. Der Weg zum Aufstieg (Gottingen: Van-
denhoeck & Ruprecht, 1972).
28. Conan Fischer (ed.), The Rise ofNational Socialism and the Working Classes in Germany
(Providence R.1./0xford: Berghahn, 1996); Jtirgen W. Falter and Dirk Hanisch, 'Die
Anfalligkeit von Arbeitem gegentiber der NSDAP bei den Reichstagswahlen,' Archiv
jur S‫ס‬zialgeschichte 26 (1986), 179-216. Jiirgen W. Falter: 'The First German Volkspartei.
The Social Foundations of the NSDAP,' in Karl Rohe (ed.), Elections, Parties and Political
Traditi‫ס‬ns. Social F‫ס‬undations of German Parties and Party Systems, 1867-1987 (New
York, Munich: Berg, 1990 ), 53-81.
29. Ibid.
30. Thomas Childers, 'The Social Language of Politics in Germany. The Sociology of
Discourse in the Weimar Republic,' American HistoricalReview 95 (1990), 331-358; Dieter
0hr, Nationalsozialistische Propaganda und Weimarer W ahlen. Empirische Analysen zur
Wirkung v‫ס‬n NSDAP-Versammlungen (Opladen: Westdeutscher Verlag, 1997); Gerhard
Paul, Aufstand der Bilder (Bonn: Dietz, 1990).
31. Norbert Frei, "'Machtergreifung". Anmerkungen zu einem historischen Begriff,' Viertel-
jahreshefte jur Zeitgeschichte 31 (1983), 136-145.
32. Jozef Pilsudski, Erinnerungen und Dokumente, selected by Waclaw Lipinski, with a
preface by Hermann Goring, 2 vols (Essen: Essener Verlagsanstalt, 1935).
33. Berghahn, Europe in the Era.
34. Mergel, Parlamentarische Kultur, 323-331; Thomas Mergel, 'Das Scheitem des deutschen
Tory-Konservatismus. Die Umformung der DNVP zu einer rechtsradikalen Partei
1928-1932,' Hist‫ס‬rische Zeitschrift 276 (2003), 323-368.
35. Henry A. Turner, Hitler's Thirty Days to P‫ס‬wer. January 1933 (London: Bloomsbury, 1996).
36. Cf. on this still Karl-Dietrich Bracher, et al., Die nationalsozialistische Machtergreifung.
Studien zur Errichtung des totalitiiren Herrschaftssystems in Deutschland 1933-1934
(Cologne: Westdeutscher Verlag, 1960); Martin Broszat, The Hitler State. The Foundati‫ס‬n
and Development of the Internal Structure of the Third Reich (London: Longman, 1981),
W ehler, Gesellschaftsgeschichte.

Lilia
Donde

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

3-2 ‫ יחידות‬ ‫ ע‬ 110

37. Ernst Fraenkel, The Dual State (New York: Oxford University Press, 1941), 3.
38. Ibid.
39. Sibylle Steinbacher, Dachau: Die Stadt und das Konzentrationslager in der NS-Zeit
(Frankfurt: Peter Lang, 1993).
40. Kershaw, Hitler.
41. Heinz Boberach (ed.), Meldungen aus dem Reich. 1938-1945. Die geheimen Lageberichte
des Sicherheitsdienstes der SS, 17 vol. (Herrsching: Pawlak, 1984).
42. Klaus Behnken, Deutschland-Berichte der Sopade 1934-40, 7 vol. (Salzhausen: Nettelbeck,
1980). These were not the only investigations conducted by Socialists, cf. Bernd Stover,
Volksgemeinschaft im Dritten Reich. Die Konsensbereitschaft der Deutschen aus der Sicht
sozialistischer Exilberichte (Diisseldorf: Droste, 1993).
43. Peter Fritzsche, Life and Death in the Third Reich (Cambridge: Harvard University Press,
2008); Gotz Aly (ed.), Volkes Stimme. Skepsis und Fuhrervertrauen im Nationalsozialis-
mus (Bonn: Bundeszentrale fiir politische Bildung, 2006).
44. W olfgang Schivelbusch, Entfernte Verwandtschaft: Faschismus, Nationalsozialismus, New
Deal 1933-1939 (Munich: Hanser, 2005).
45. Kiran Klaus Patel, Soldiers of Labor. Labor Service in Nazi-Germany and New Deal
America 1933-45 (Cambridge: Cambridge University Press, 2005).
46. Adam Tooze, The Wages of Destruction. The Making and Breaking of the Nazi Economy
(London: Allen Lane, 2006).
47. Bernd Jiirgen Wendt, Deutschland 1933-1945. Das Dritte Reich. Handbuch zur Geschichte
(Hanover: Fackeltrager-Verlag, 1995).
48. On KdF see Gotz Aly, Hitlers Volksstaat. Raub, Rassenkrieg und nationaler Sozialismus
(Frankfurt am Main: Fischer, 2005); Timothy Mason, Social Policy in the Third Reich. The
Working Class and the 'National Community' (Providence, Oxford: Berg 1993); Hasso
Spode, 'Fordism, Mass Tourism and the Third Reich. The "Strength through Joy" Seaside
Resort as an Index Fossil,' Journal of Social History, 38 (2004), 127-155.
49. David Schoenbaum, Hitler's Social Revolution. Class and Status in Nazi Germany 1933-1939
(Garden City: Doubleday & Co., 1967).
50. Willi Boelcke, Die Kosten von Hitlers Krieg. Kriegsfinanzierung und finanzielles Kriegserbe
in Deutschland 1933-48 (Paderborn: Schoningh, 1985); Fritz Blaich, Wirtschaft und
Rustung im 'Dritten Reich' (Diisseldorf: Schwann, 1987); Hans-Erich Volkmann, 'Die
NS-Wirtschaft in Vorbereitung des Krieges,' in Militargeschichtliches Forschungsamt
(ed.), Das Deutsche Reich und der Zweite Weltkrieg, vol 1, (Stuttgart: Deutsche Verlag-
sanstalt, 1979) 177-368.
51. Data in Blaich, Wirtschaft und Rustung, 83; Boelcke, Kosten, 28.
52. Aly, Hitlers Volksstaat.
53. Cf. W olfgang Schieder, Faschistische Diktaturen. Studien zu Italien und Deutschland
(Gottingen: Wallstein, 2008).
54. Schieder, Diktaturen.
55. Alan Bullock, Hitler and Stalin. Parallel Lives (London: HarperCollins, 1991); Jorg
Baberowski and Anselm Doring-Manteuffel, Ordnung durch Terror (Bonn: Dietz,
2006), especially for the following. On the parallels and divergences of Nazi and Soviet
Society, see also Ian Kershaw and Moshe Lewin, Stalinism and Nazism. Dictatorships in
Comparison (Cambridge: Cambridge University Press, 1977); Michael Geyer and Sheila
Fitzpatrick, Beyond Totalitarianism. Stalinism and Nazism Compared (Cambridge: Cam-
bridge University Press, 2008).

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪111‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪3.3‬‬
‫היטלר והמפלגה הנאצית (‪)1933-1918‬‬
‫הנאציזם נוצר והצליח לעלות על רקע המצב שתיארנו בסעיפים הקודמים‪:‬‬
‫ותפקוּדה של‬‫המשבר שבא בעקבות מלחמת־העולם הראשונה ודרך הקמתה ִ‬
‫רפובליקת ויימאר‪ .‬את המפלגה הנאציונל־סוציאליסטית עיצב והנהיג אדולף‬
‫היטלר‪ .‬להלן ננסה להכיר את היטלר‪ ,‬את המפלגה ודרך עלייתם‪.‬‬

‫איור ‪50‬‬
‫תמונתו של היטלר בפתח מהדורת ‪1935‬‬
‫של "מיין קאמפף"‬ ‫ד~‪,‬‬

‫‪  3.3.1‬אדולף היטלר‪ :‬ראשית דרכו‬

‫אדולף היטלר נולד ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1889‬בבראונאו (‪ ,)Braunau‬עיירה קטנה שעל‬
‫הנהר אין (‪ ,)Inn‬סמוך לגבול שבין אוסטריה למדינת בוואריה‪ .‬הוא גדל בבית‬
‫זעיר־בורגני ולא — כפי שתיאר בספרו "מיין קאמפף" — בתנאי דלות ומחסור‪.‬‬
‫העלית‪ .‬שלוש שנים לאחר שנולד היטלר‬ ‫אביו היה קצין־מכס באוסטריה ִ‬
‫העתיקה משפחתו את מגוריה לעיירה פאסאו (‪ )Passau‬שבבוואריה‪ ,‬וב־‪1894‬‬
‫שוב נדדה — הפעם ללינץ (‪ )Linz‬שבאוסטריה‪ .‬היטלר לא התבלט בלימודיו‬
‫בבית־הספר‪ ,‬ולא הוכיח התמדה מרובה‪ .‬שאיפתו היתה להפוך לאמן‪ ,‬או‬
‫לאדריכל‪ .‬ב־‪ 1907‬עבר להתגורר בווינה‪ ,‬וניסה להתקבל לאקדמיה לאמנות —‬
‫אך נדחה‪ .‬בווינה התגורר עד ‪.1913‬‬

‫היטלר תיאר את שנות שהותו בווינה כתוקפה האומללה בחייו‪ .‬ואכן‪ ,‬הוא חי‬
‫חיי־נווד והתפרנס בקושי‪ .‬הוא לא מצא את מקומו — לא מבחינה חברתית ולא‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪112‬‬

‫מבחינה כלכלית‪ .‬אולם‪ ,‬יש חוקרים רבים הגורסים‪ ,‬כי דווקה שנים אלה היו‬
‫החשובות בחייו‪ ,‬משום שבהן עיצב וגיבש את דעותיו‪ .‬היטלר עצמו ציין ב"מיין‬
‫קאמפף"‪ ,‬כי בתקופה זאת "תרם [לי] הרחוב הווינאי חינוך חזותי‪ ,‬שאין לשערו"‪1.‬‬

‫בתקופה זאת ראה את מאבק המיעוט הגרמני על עמדותיו במדינה האוסטרו־‬

‫הונגרית‪ ,‬וחווה באופן אישי את הבעיות החברתיות והכלכליות‪ ,‬שהתעוררו‬
‫בשל תהליכי התיעוש והמודרניזציה‪.‬‬

‫איור ‪51‬‬
‫ה"אב־טיפוס" הארי בכרזה של המפלגה הנאצית‪.‬‬

‫את הקשר בין תפיסותיו המאוחרות של היטלר לבין ניסיונו בתקופה זאת אפשר‬
‫להראות בכמה תחומים‪:‬‬

‫ * אוסטארה (‪ — )Ostara‬שמו‬ ‫א‪  .‬הגזענות‪ .‬היטלר הושפע מכתב־עת גזעני וינאי ששמו "אוסטארה"* ומעורכו‪,‬‬
‫של ֵאל האביב הגרמני‬
‫הקדום‪.‬‬
‫הנזיר־לשעבר אדולף לאנץ פון־ליבנפלס (‪ .)Adolf Lanz von Liebenfels‬ב־‪1901‬‬
‫חיבר לאנץ את הספר "תיאו־זואולוגיה"‪ ,‬שבו תערובת מוזרה של גזענות‬
‫ופסאוּדוֹ־דתיוּת‪ .‬הוא קרא לייסד מסדר של חברים "ארים" — בלונדינים‬‫קיצונית ֵ‬
‫ותכולי־עינים‪ .‬ב־‪ 1909‬נפגש היטלר עם לאנץ ואימץ את עיקרי תוכניתו‪ .‬לפי‬
‫התוכנית‪ ,‬חייב הגזע הבלונדיני של הארים הגיבורים להיאבק בגזעים מעוֹרבים‬
‫ונחוּתים‪ ,‬שהכחדתם היא צורך פוליטי־היסטורי‪ .‬אין לסבול את "השחתת הגזע"‬
‫ועל הגזע השליט לדאוג להתרבותו על־ידי "היגיינה גזעית"‪ ,‬פוליגמיה (ריבוי‬
‫נשים) ותחנות הרבעה‪ .‬הפיתרון לגזעים נחותים יהיה עיקור‪ ,‬החלשה והכחדה‬
‫שיטתית‪ 2.‬את האמונה בהיעדר השוויון בטבע ובעליונות הגזעית של ה"ארים"‬
‫מנסה ההיסטוריון בּוּלוֹק להסביר גם בצורך פסיכולוגי של היטלר‪:‬‬
‫אותו עלוב שבעלובים‪ ,‬שלא אחת היתה בטנו ריקה‪ ,‬שהיה חסר עבודה‪,‬‬
‫חסר משפחה וחסר בית — דבק בעקשנות בכל אמונה‪ ,‬העשויה לאשש את‬
‫טענתו לעליונות‪3.‬‬

‫ב‪  .‬ההתנגדות לדמוקרטיה‪ .‬היטלר שלל לא רק את השוויון בין הגזעים‪ ,‬אלא גם‬
‫את השוויון בין בני־האדם בתוך הקבוצה הגזעית‪ .‬כיוצא בכך התנגד לחופש‬
‫* רייכסראט (‪— )Reichsrat‬‬ ‫הדיבור ולחופש העיתונות‪ .‬ב"מיין קאמפף" לא חסך לעגו מהרייכסראט‪*,‬‬
‫האספה המייצגת של החלק‬
‫האוסטרי בממלכה האוסטרו־‬ ‫יתרה מזאת — בתנאיה של אוסטריה‬ ‫שלישיבותיו בא והאזין מדי פעם‪ .‬אך ֵ‬
‫הונגרית‪.‬‬
‫‪.A. Hitler, Mein Kampf, 37. Auflage, Zentralverlag der NSDA;, Munchen 1935, I, p. 59‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫בראכר ‪ ,I‬עמ' ‪.62‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫אלן בולוק‪ ,‬היטלר — אנטומיה של רודנות‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1974‬עמ' ‪.24‬‬ ‫ ‪3‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪113‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫היו רק שתי אלטרנטיבות‪ :‬או שלטון הרוב‪ ,‬והוא היה סלאבי; או שלטון דוברי‬
‫הגרמנית — והם היו מיעוט‪ .‬כותב על כך ההיסטוריון יעקב טלמון‪:‬‬
‫עובדת־יסוד באותה קיסרות היתה בעיני היטלר מאבקם של הגרמנים‬
‫להישאר הגוםר השליט במדינה‪ ,‬שרוב תושביה בני עמים אחרים‪ ,‬בעיקר‬
‫סלאבים‪ .‬במלים אחרות‪ִ :‬משטר פרלמנטרי‪ ,‬המבוסס על רוב ִמספרי ועל עקרון‬
‫שוויון דמוקרטי‪ ,‬איים על מעמדה השולט של האוכלוסייה הגרמנית‪ .‬לפיכך‬
‫יש לפרק את המונרכיה‪ ,‬לספח את השטחים המיושבים בגרמנים לגרמניה‬
‫רבתי — או לדחות את הפרלמטריזם הדמוקרטי מפני הרעיון של שלטון‬
‫האליטה‪ ,‬וכן להמיר את משטר המפלגות בעקרון של המנהיג בחסד‪4.‬‬ ‫ֶ‬

‫ג‪  .‬האנטישמיות‪ .‬גם האנטישמיות של היטלר התגבשה בווינה‪ .‬ב"מיין קאמפף"‬

‫הוא כותב‪:‬‬

‫* קאפטאן — קפוטה‬ ‫יום אחר כשעברתי דרך העיר הפנימית נתקלתי בברייה בקאפטאן* ובעלת‬
‫פיאות שחורות‪ .‬הגם זה יהודי?‪ ,‬היתה מחשבתי הראשונה‪ .‬הם אינם‬
‫נראים כך בלינץ‪ .‬התבוננתי באיש בגניבה ובזהירות‪ ,‬אבל ככל שהוספתי‬
‫להתבונן בפרצוף המוזר ולבחון אותו חלק אחר חלק‪ ,‬כן השתנתה במוחי‬
‫השאלה הראשונה לאחת אחרת — האם זה גרמני? כמו תמיד במקרים כגון‬
‫אלה פניתי אל הספרים להיעזר בהם‪ ,‬לפיזור ספקותי‪ .‬בפעם הראשונה‬
‫בחיי קניתי לי עלונים אנטישמיים בכמה פרוטות‪5.‬‬

‫ברור‪ ,‬כי את המחזות של יהודים גליצאים והונגרים על תלבושתם המסורתית‬

‫אפשר היה לראות בווינה — ולא בבוואריה או בשאר חלקי גרמניה‪ .‬המראות‬
‫של 'הרחוב הווינאי' היו איפוא בעלי משמעות גדולה לגביו‪ .‬אבל עוד יותר מכך‬
‫היו הדעות האנטישמיות‪ ,‬ששאב בשנים אלה ברחוב הווינאי‪ .‬היטלר מודה‪,‬‬
‫ * על שניהם למדנו ביחידה ‪,2‬‬ ‫פון־שנֶ רר‪ *.‬בשנים אלה היה לואגר‬
‫ֵ‬ ‫לוּאגֶ ר‪ ,‬והן מגיאורג‬
‫שהושפע הן מקארל ֵ‬
‫עמ' ‪.105 ,101 ,99‬‬
‫ראש עיריית וינה‪ ,‬האנטישמיות היתה מקובלת ורשמית בבירה האוסטרית‪,‬‬
‫וספרות אנטישמית נפוצה מעל גבי הדוכנים‪ .‬אמנם‪ ,‬היטלר ביקר את לואגר‪,‬‬
‫שהתנגד ללאומנות הבלתי־מתפשרת של הפאן־גרמניסטים (של פון־שנרר)‪,‬‬
‫ושאף לקיים את המדינה האוסטרו־הונגרית על תערובת הלאומים שבה‪ .‬אולם‪,‬‬
‫היטלר התפעל מיכולתו של לואגר לרכוש אהדת המונים‪ ,‬ובעיקר — את תמיכת‬
‫המעמד הבינוני הנמוך (חנוונים‪ ,‬סוחרים זעירים ופקידים זוטרים)‪ .‬כמו כן למד‬
‫היטלר מלואגר‪ ,‬שלא להגיע לידי עימות עם הכנסייה‪ ,‬אלא להופכה לבעלת־‬
‫ברית‪ .‬את פון־שנרר ביקר על היעדר יכולתו לגייס המונים‪ ,‬אך שאב ממנו את‬
‫רעיונות הפאן־גרמניזם‪ :‬לאומנות גרמנית גזענית‪ ,‬טינה לבין הבסבורג‪ ,‬ושאיפה‬
‫לאיחוד כל דוברי הגרמנית‪.‬‬

‫איור ‪52‬‬ ‫ציינו כאן רק מוטיבים אחדים במחשבתו של היטלר — אלה אשר ינקו בבירור‬
‫גיאורג פון־שנרר‬
‫מ'התקופה הווינאית' בחייו‪ .‬בכך לא באנו לנתח את השקפת עולמו‪ ,‬שכן היא‬
‫זקוקה לדיון מיוחד; זאת נעשה להלן‪ ,‬בפרק ‪.3.4‬‬

‫במאי ‪ 1913‬עזב היטלר את וינה ועבר למינכן‪ ,‬בירת בוואריה‪ .‬ב"מיין קאמפף"‬
‫הסביר את מעברו למינכן בכך‪ ,‬שהיה בטוח בהתמוטטות המדינה ההבסבורגית‬
‫ובכך שנפשו נקעה מווינה‪:‬‬

‫י' טלמון‪ ,‬אחדות וייחוד‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬תל־אביב תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪.291‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫היטלר‪ ,‬מיין קאמפף‪ ,‬מהד' ‪ ,1935‬עמ' ‪ ;59-56‬התרגום בחלקו על־פי בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.23‬‬ ‫‪ 5‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪114‬‬

‫קומם אותי הערב־רב הגזעי‪ ,‬שהציגה בירת הממלכה; קוממה אותי‬

‫רותנים‪ֶ ,‬סרבים‪,‬‬
‫ֶ‬ ‫תערובת־העמים הזאת של צ'כים‪ ,‬פולנים‪ ,‬הונגרים‪,‬‬
‫וקרואטים וכן הלאה‪ ,‬ובין כולם החיידק הממוסס (‪ )Spaltpilz‬התמידי של‬
‫ָ‬
‫המי האנושי — יהודים ושוב ושוב יהודים‪ .‬עיר ענקית זאת נראתה בעיני‬
‫כהתגלמות חילול הדם‪6.‬‬

‫סיבה פרוזאית יותר למעבר היהת השתמטותו של היטלר מהשירות הצבאי‬

‫האוסטרי‪ ,‬שאליו נקרא החל מ־‪ .1910‬אפשר‪ ,‬שחקירת המשטרה בנושא זה גרמה‬
‫לו לחמוק אל מעבר לגבול‪.‬‬

‫גם במינכן חי חיי־נווד‪ ,‬עבד רק כשאזלה הפרוטה מכיסו‪ ,‬ובילה חלק ניכר מזמנו‬
‫בבתי־קפה ובמרתפי־בירה‪ ,‬כשהוא קורא עיתונים ומתווכח ויכוחים פוליטיים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬גם כאן חי בשוליים‪ .‬לפיכך‪ ,‬פרוץ מלחמת־העולם הראשונה באוגוסט‬
‫‪ 1914‬היתה בשבילו ישועה כפולה‪ :‬הן במישור האישי — הוא התנדב לצבא‪ ,‬והן‬
‫במישור הרעיוני — במלחמה ראה התגשמות חלומותיו הלאומיים‪.‬‬

‫ב־‪ 21‬באוקטובר ‪ 1914‬נשלחה יחידתו של היטלר לחזית המערב‪ .‬במשך כל‬

‫תקופת המלחמה שירת היטלר בחזית הגרמנית־צרפתית כרץ־מודיעין‪ .‬הוא‬
‫גילה גבורה וקיבל פעמיים אותות הצטיינות‪ :‬בדצמבר ‪ 1914‬את "צלב הברזל‬
‫דרגה ‪ ,"II‬ובאוגוסט ‪ — 1918‬את "צלב הברזל דרגה ‪ ."I‬אותות אלה היו יקרים לו‬
‫ביותר והוא ענד אותם גם כשהפך לשליטה של גרמניה‪.‬‬

‫ב־‪ 13‬באוקטובר ‪ 1918‬נפגע היטלר בעיניו מהתקפת־גזים בריטית‪ ,‬ופוּנה לבית־‬

‫חולים צבאי בצפון־גרמניה‪ .‬שם‪ ,‬על מיטתו‪ ,‬נודע לו כי גרמניה הפסידה‬
‫במלחמה‪.‬‬

‫‪  3.3.2‬ראשית המפלגה והצטרפות היטלר אליה‬

‫‪  3.3.2.1‬המצב בבוואריה‬
‫הידיעה על התבוסה היתה להיטלר מהלומה‪ .‬בכעסו השתלב בזרם רחב‪ ,‬שאותו‬
‫תיארנו בראשית יחידה זו‪.‬‬

‫אחרי שחרורו מבית־החולים התנדב היטלר לתפקידי שמירה במחנה שבויים‬

‫בסמוך לגבול אוסטריה‪ ,‬ובינואר ‪ 1919‬שב למינכן‪.‬‬

‫מינכן היתה בתקופה זו זירה להתרחשויות מסעירות‪ .‬ב־‪ 8‬בנובמבר ‪ 1918‬נאלץ‬

‫מלך בוואריה‪ ,‬לודוויג השלישי‪ ,‬לפרוש מכסאו‪ .‬בוואריה הוכרזה רפובליקה‪,‬‬
‫ובראש ממשלתה עמד קורט אייזנר‪ ,‬פאציפיסט יהודי ואיש המפלגה השמאלנית‬
‫אוּספ"ד‪ .‬אייזנר היה מטרה לחיצי האנטישמים‪ .‬רעיונו העיקרי היה‪ ,‬לבסס‬
‫את הדמוקרטיה והשלטון על מזיגה של דמוקרטיה פרלמנטארית עם שיטת‬
‫ * "מועצות" — לפי הדוגמה‬ ‫"מועצות"‪ *.‬אך יתרה מזאת‪ :‬אייזנר ראה במרכז השלטוני בברלין סמל של‬
‫הרוסית של "סובייטים"‪.‬‬
‫בגרמניה כבר פעלו מועצות‬ ‫מיליטריזם וסיבה למלחמת־העולם‪ .‬הוא חיזק איפוא את הבדלנות הבווארית‪,‬‬
‫של פועלים וחיילים מזה‬ ‫אם כי בטיעונים שונים מהשמרנים‪ .‬הוא אף הרחיק לכת והודיע על ניתוק‬
‫חודשים אחדים‪ ,‬ובמקומות‬
‫שונים הצליחו לצבור כוח‬ ‫יחסים עם משרד־החוץ בברלין‪.‬‬
‫פוליטי רב‪.‬‬
‫היטלר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬ ‫‪ 6‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪115‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫בבחירות‪ ,‬שנערכו ב־‪ 12‬בינואר ‪ ,1919‬נכשלה מפלגתו של אייזנר כישלון‬

‫חרוץ‪ :‬היא זכתה רק ב־‪ 3‬מנדאטים בפרלמנט של בוואריה‪ .‬אייזנר עמד‬
‫להודיע על התפטרותו‪ ,‬אך ב־‪ 21‬בחודש נרצח על־ידי קצין זוּטר‪ ,‬לאומן ימני‪.‬‬
‫בעיקבות זאת משלה במשך זמן קצר ממשלה סוציאל־דמוקרטית‪ .‬עם החרפת‬
‫המצב עזבה הממשלה את מינכן יחד עם חברי בית־הנבחרים‪ ,‬ועברה לעיר‬
‫מבּרג‪ .‬ב־‪ 7‬באפריל הכריזו יסודות שמאלניים במינכן על "רפובליקת מועצות"‬
‫ַבּ ֶ‬
‫(‪ .)Räte republic‬בראשה עמדו יהודים רבים‪ ,‬חלקם ממוצא מזרח־אירופי‪.‬‬
‫"רפובליקת המועצות" לא זכתה בהכרה מצד שום מדינה גרמנית אחרת ולא‬
‫בתמיכה ציבורית‪ .‬היא דוכאה בראשית מעי בידי יחידות־צבא ו"פרייקורפס"‪.‬‬
‫פון־א ּפ‬
‫ֶ‬ ‫בראש היחידות שדיכאו את המהפכה עמד הגנראל ריטר‬
‫איור ‪53‬‬ ‫(‪ ;)Ritter von Epp‬שלישו היה סרן צעיר‪ ,‬ששמו אנרסט ֵרים‪ *.‬במהלך דיכוי‬
‫הגנראל ריטר פון־אפ‬ ‫המהפכה נהרגו ‪ 557‬איש‪.‬‬
‫ * ארנסט ֵרים (‪Ernest‬‬
‫‪ .)1934-1887 ;Röhm‬איש‬ ‫תחילה הוקמה שוב ממשלה סוציאל־דמוקרטית בראשות יוהאנס הופמן‬
‫צבא ומנהיג נאצי‪ .‬הצטרף‬
‫ל"גדודים החופשיים" אחרי‬ ‫(‪ ,)Johannes Hoffmann‬אך בעקבות אירועי ‪ 1919‬חלה תזוזה כללית ימינה‬
‫מלחה"ע ה־‪ I‬והיה חבר‬ ‫בבוואריה‪ .‬ב־‪ 14‬במארס ‪ 1920‬הגיש הצבא אולטימאטום לממשלה הבווארית‪,‬‬
‫המפלגה הנאצית מראשיתה‪.‬‬
‫השתתף בהפיכת הנפל של‬ ‫להעביר את סמכויות השלטון אליו‪ ,‬והממשלה התפטרה‪ .‬לבסוף הושגה פשרה‪,‬‬
‫היטלר ב־‪ִ .1923‬ארגֵ ן את‬ ‫שבעקבותיה היה גוסטאב פון־קאר הימני לראש־הממשלה‪ .‬הסוציאליסטים‬
‫יחידות ה־ס"א והיה מפקדן‬
‫הראשון‪ .‬ב־‪ 1926‬הסתכסך‬ ‫פרשו מכל שותפות עם השלטון‪ .‬בוואריה‪ ,‬שבראשה ממשלה ימנית‪ ,‬הפכה‬
‫עם היטלר והתפטר‪ .‬מוּנה‬ ‫מרכז טבעי לרבים שהתנגדו לרפובליקה; ממשלת בוואריה התייחסה ביד רכה‬
‫מחדש למפקד הס"א בעקבות‬
‫הצלחת המפלגה בבחירות‬ ‫לפעילות הארגונים הימניים‪ ,‬גם אם זו לבשה צורות קיצוניות‪ ,‬אך פעלה ביד‬
‫ספטמבר ‪ .1930‬ב־‪ 1934‬נחשד‬ ‫חזקה נגד אנשי השמאל‪.‬‬
‫על־ידי היטלר‪ ,‬כי הוא‬
‫מתכנן מהפכה סוציאליסטית‬
‫באמצעות הס"א‪ .‬נרצח ב'ליל‬
‫הסכינים הארוכים'‪.‬‬

‫איור ‪54‬‬
‫עצרת המונים במינכן עם פרוץ המלחמה ב־‪ .1914‬לימים זוּהה ביניהם אדולף היטלר (בעיגול)‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪116‬‬

‫איור ‪55‬‬
‫אנשי ה"פרייקורפס" של פון־אפ בבוואריה‬

‫‪  3.3.2.2‬הצבא ו"מחלקת העיתונות והתעמולה"‬

‫לצבא היה מקום מיוחד באווירה לאומנית־ריאקציונית זו‪ .‬שלא כמו יחידות‬
‫הצבא בשאר חלקי גרמניה‪ ,‬הצבא בבוואריה היה בעל מגמות בדלניות — לא רק‬
‫ביחס לרפובליקה‪ ,‬אלא גם ביחס לפיקוד העליון של הצבא‪ .‬בניגוד לקו‪ ,‬שנקט‬
‫באותו הזמן הרמטכ"ל פון־זֵ ְקט‪ ,‬רצה הצבא בבוואריה להתערב באופן ישיר ובוֹ‬
‫ֶטה בפוליטיקה‪ .‬מטרת הקצונה הבכירה בבוואריה היתה למנוע נפילת המדינה‬
‫ל'ידיים בולשביקיות'‪ .‬כדי לממש זאת רצתה הקצונה בצבא נאמן‪ ,‬המשוחרר‬
‫מ'יסודות חתרניים'‪ .‬לשם כך הוקמה במטה־הצבא במינכן מחקה מיוחדת‪,‬‬
‫שתפקידה היה לארגן הרצאות וקורסים בנושאים פוליטיים ולעקוב אחרי מפלגות‪,‬‬
‫ארגונים ועיתונים‪ .‬הקו שננקט היה זה של המתנגדים הלאומניים לרפובליקה‪.‬‬
‫במיוחד הודגשה העובדה‪ ,‬כי לא גרמניה היתה האחראית למלחמת העולם‪  .‬‬

‫ל"מחלקת העיתונות והתעמולה" הזאת צור בראשית ‪ 1919‬אדולף היטלר‪ .‬הוא‬

‫מופיע לראשונה ברשימת אנשים‪ ,‬המועמדים לשרת ביחידה כאנשי תעמולה‬
‫ומודיעין‪ .‬הוא השתתף בקורס ההסברה הראשון של היחידה‪ ,‬ואחד המרצים‬
‫הסב את תשומת ִלבּו של ראש המחלקה לכשרונות הנאום שלו‪7.‬‬

‫נראה‪ ,‬שגם האנטישמיות של היטלר משכה תשומת לב‪ ,‬שכן אמה את התפיסה‪,‬‬
‫כי "רפובליקת המועצות" היא יצירה יהודית‪ ,‬במיוחד של יהודי מזרח־אירופה‪,‬‬
‫שחדרו לגרמניה‪ .‬שנאת יהודים זוהתה עם נאמנות ל'חוק וסדר' נוסח הימין‪.‬‬

‫במסגרת התפקידים‪ ,‬שביצע במשך ‪ ,1919‬הוטל על היטלר בספטמבר ‪ 1919‬לעקוב‬

‫אחר פעילותה של תנועה פוליטית זעירה‪" :‬מפלגת הפועלים הגמרנית"‪.‬‬

‫‪E. Deuerlein (Hrsg.(, Der Austieg der NSDAP in Augenzeugenberichten, Deutscher‬‬ ‫‪ 7‬‬
‫‪.Taschenbuch Verlag, München 1978, p. 85‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪117‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪"  3.3.2.3‬מפלגת הפועלים הגרמנית"‬

‫"מפלגת הפועלים הגרמנית" (ׂ‪ )DAP- Deutsche Arbeiterpartei‬נוסדה בינואר‬

‫‪ 1919‬על־ידי הנפח אנטון דרקסלר (‪ ,)Anton Drexler‬שונא שמאלנים ואנטישמי‪.‬‬
‫במהלך מלחמת־העולם נעשה דרקסלר יותר ויותר פעיל מבחינה פוליטית‪ ,‬וכדי‬
‫להילחם בתעמולה האנטי־לאומית והאנטי־מיליטאריסטית‪ ,‬שהופצו לדעתו‬
‫בזדון ורכשו לבבות רבים‪ ,‬החליט כי יש צורך בגוף פוליטי לאומי‪ ,‬שיהיה בעל‬
‫גישה חיובית ופתוחה לבעיית הפועלים‪ .‬בתחילת מארס ‪ 1918‬ייסד "ועד פועלים‬
‫חופשי לשלום צודק"‪ .‬בעקבות האירועים במינכן בסתיו ‪ 1918‬החליט דרקסלר‬
‫איור ‪56‬‬ ‫לעשות צעד נוסף — לייסד מפלגה‪ .‬באופן רשמי הוקמה המפלגה ב־‪ 5‬בינואר‬
‫אנטון דרקסלר (‪)1942-1884‬‬
‫הארר (‪,)Karl Harrer‬‬
‫ֶ‬ ‫‪ 1919‬וליו"ר הארצי שלה נבחר עיתונאי־הספורט קארל‬
‫תוּלה" היתה אגודה‬ ‫ * "אגודת ֶ‬ ‫תוּלה"*‬
‫הארר‪ ,‬ואחדים מבין מייסדי המפלגה האחרים‪ ,‬היו אנשים מ"אגודת ֶ‬
‫כלל־ארצית‪ ,‬ולדרקסלר‬
‫הצטרפו אז רק פעילים‬ ‫כמסדר חשאי‪ ,‬אשר מטרתו היתה‬ ‫("‪ .)"Thule-Gesellschaft‬אגודה זו פעלה ִ‬
‫מקומיים‪ .‬ב'אגודת תולה' היו‬ ‫לשמור על טהרת הגזע הגרמני‪ ,‬להילחם ביהודים‪ ,‬לאחד את כל הגרמנים‬
‫חברים כמה ממנהיגי־העתיד‬
‫של הנאציזם‪ :‬רודולף הס‪,‬‬ ‫ולהעלות את העם הגרמני למעמד מנהיג באירופה‪.‬‬
‫האנס פראנק וגוטפריד פדר‪,‬‬
‫וכן דיטריך אקארט (ר' יחידה‬
‫‪ ,2‬עמ' ‪ ,)88‬והאב ברנהארד‬ ‫היטלר השתתף בפגישת המפלגה ב־‪ 12‬בספטמבר ‪ ,1919‬משום שהדבר הוטל עליו‬
‫שטמפפל‪ ,‬שעזר להיטלר‬ ‫במסגרת תפקידו הצבאי‪ .‬במהלך הפגישה ביקש את רשות הדיבור — והרשים‬
‫בכתיבת ספרו "מיין קאמפף"‪.‬‬
‫את הנוכחים בדבריו‪ .‬הוא הצטרף למפלגה (כחבר מס' ‪ )55‬ויצר קשרים הדוקים‬
‫עם דרקסלר‪ .‬במהרה הפך היטלר לחבר ההנהלה ולאחראי לתעמולה ולגיוס‬
‫חברים חדשים‪ .‬הוא דחק את רגלי המנהיגות הוותיקה‪ ,‬ובראשית ‪ 1920‬הביא‬
‫להתפטרות יושב־הראש‪ ,‬קארל הארר‪ .‬ב־‪ 331‬במארס באותה שנה עזב היטלר‬
‫את הצבא‪ ,‬ומאז הקדיש את כל זמנו לביצור המפלגה‪ ,‬ובפועל היה כבר אז‬
‫למנהיגה‪ .‬העימותים עם חברי ההנהלה האחרים נמשכו ואף גברו‪ .‬אך התברר‪,‬‬
‫כי המפלגה לא יכלה עוד בלעדיו‪ ,‬ועל כן נכנעה לתביעותיו‪ .‬ב־‪ 29‬ביולי ‪1921‬‬
‫נבחר היטלר ליו"ר המפלגה‪ ,‬מנהיג בעל זכויות מוחלטות‪ .‬דרקסלר הפך לנשיא־‬
‫כבוד‪ ,‬תפקיד חסר סמכויות‪.‬‬

‫עוד ב־‪ 1920‬צורפו לשם המפלגה המלים "נאציונל־סוציאליסטית"‪ ,‬גם זאת‬

‫ביוזמת היטלר‪ .‬השם המלא היה איפוא "מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל־‬
‫סוציאליסטית" (‪ )Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei‬ובראשי־‬
‫נסדא"פ‪.‬‬
‫ַ‬ ‫תיבות ‪— NSDAP‬‬

‫‪  3.3.2.4‬עיצוב דרכי הפעולה של המפלגה על־ידי היטלר‬

‫פעילותו של היטלר היתה מאוד מוצלחת‪ .‬היא הביאה לגידול המפלגה מבחינה‬
‫מספרית‪ ,‬לפריצתה את גבולות בוואריה ולהתעצמות השפעתה‪ .‬כמה בחינות‬
‫לכך‪:‬‬

‫א‪  .‬קשרים עם הצבא‪ .‬עוד בתקופת שירותו בצבא נוצרו קשרים בין היטלר לבין‬
‫מי שעתיד היה למלא תפקיד חשוב בתולדות המפלגה‪ :‬אנרסט ֵרים‪ .‬רים היה‬
‫אז שלישו של הגנראל פון־אפ‪ ,‬וגרס כי על הצבא להיות מעורב בפוליטיקה‬
‫באופן פעיל ולהשפיע לכיוון של מדיניות‪ ,‬שתסתלק ממילוי תנאי חוזה ורסאי‪.‬‬
‫רים היה זה‪ ,‬אשר דחף חיילים משוחררים ואנשי "פרייקורפס" להצטרף למפלגה‬
‫הנאצית‪ ,‬ובכך סייע רבות בהרחבתה ובביצורה של המפלגה ובגיבוש זרועה‬
‫הצבאית־למחצה‪ .‬בדצמבר ‪ 1920‬שיכנע רים את פון־אפ לסייע להיטלר בהשגת‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪118‬‬

‫‪ 60,000‬מארק‪ ,‬מחצית מן הסכום שהיה נחוץ לרכישת שבועון מקומי‪ .‬בזכותו של‬
‫רים זכה היטלר ליחס של סובלנות מצד הממשלה הבווארית‪ ,‬וכן מצד הצבא‪,‬‬
‫שהיה הסמכות המכרעת בענייני הסדר הציבורי‪ .‬בסיס זה של קשרים עם הצבא‬
‫העניק להיטלר ולמפלגה חסות לפעולות חריגות (עד גבול מסוים) — שהיטלר‬
‫אכן ניצל במלואו‪.‬‬

‫העלית‪ .‬למרות העובדה‪ ,‬שמבחינת ההרכב האנושי כללה‬ ‫ב‪  .‬קשרים עם חוגי ִ‬
‫המפלגה אנשים מהמעמד הבינוני הנמוך ופועלים‪ ,‬הצליח היטלר ליצור קשר‬
‫עם חוגים חברתיים מכובדים ורבי־השפעה‪ .‬הפעילות התקיפה ברחוב נגד‬
‫השמאל‪ ,‬וההתנגדות הנחרצת לדמוקרטיה ולחוזה השלום‪ ,‬הרשימו רבים בקרב‬
‫המעמד הגבוה בבוואריה‪ ,‬ובשל כך הוזמן היטלר להתארח בבתיהם ולהשמיע‬
‫דברו‪ .‬בזכות הקשרים הללו הצליח לגייס סכומי־כסף ניכרים למימון פעולות‬
‫המפלגה‪ ,‬והעיקר — בזכותם זכה ללגיטימציה חברתית‪ .‬בין המשפחות שעימן‬
‫יצר היטלר קשר היו משפחת ברוקמן (‪ ,)Bruckmann‬שהיתה בעלת בית הוצאה‬
‫לאור‪ ,‬ומשפחת בכשטיין (‪ ,)Bechstein‬בעלת מפעל לייצור פסנתרים‪.‬‬

‫ג‪  .‬אסיפות ההמונים‪ .‬היטלר ראה בתעמולה ובארגון כלי מרכזי להצלחה‬
‫פוליטית‪ .‬ללא ספק הוא חייב את עלייתו וגידול מפלגתו לעיסוק בתעמולה‬
‫הרטורי היה גדול‪,‬‬
‫בשכנוּע המונים‪ .‬כשרונו ֶ‬
‫ולגאוניותו הבלתי מוטלת בספק ִ‬
‫והוא ידע לנצל את המבוכה הציבורית ולתעל אותה במסלול שאיפותיו‬
‫האישיות‪ .‬אמצעי התעמולה העיקרי שלו היה אסיפות ההמונים‪ ,‬אשר מ־‪1920‬‬
‫והלאה הפכו לחלק אינטגראלי מההווי הפוליטי של מינכן‪ .‬האסיפות היו‬
‫בנויות בצורה מתוכננת‪ ,‬כמעין 'מלכוֹדוֹת ִרגשיוֹת'‪ .‬שׂיאו של הטקס היה הנאום‬
‫המרכזי‪ ,‬שהביא את השומעים לשחרור מן המתח ומן הציפיות‪ ,‬שטופחו אצלם‬
‫לפני־כן באמצעות מוסיקה צבאית‪ ,‬שירי־לכת‪ ,‬הנפת דגלים וקריאת סיסמאות‬
‫רדיקאליות‪ ,‬שקדמו לכניסת ה"מנהיג"‪ 8.‬הסיסמאות‪ ,‬שבהן השתמשו באסיפות‬
‫אלה‪ ,‬חזרו על עצמן שוב ושוב‪ :‬המאבק נגד חוזה השלום‪ ,‬המרקסיזם‪ ,‬הקפיטליזם‬
‫הבינלאומי‪' ,‬דמוקרטיית נובמבר'‪ ,‬הנהנים מן התבוסה — וה'קשר היהודי'‬
‫שמאחוריהם‪ .‬כך נוצר 'לקסיקון' תעמולתי קבוע‪ ,‬שבעצם הישנוּתוֹ המתמדת‬
‫כבר היה בעל השפעה‪.‬‬

‫ד‪  .‬ראשית ארגוני הטרור של המפלגה‪ .‬בקיץ ‪ 1920‬הוחל בהקמתן של פלוגות‬

‫טרור‪ ,‬שתכליתן הגנה על פעילות המפלגה והתנכלות לפעילויות של גופים־‬
‫פוליטיים יריבים‪ .‬באוגוסט ‪ 1921‬מוּסדוּ פלוגות אלה עם ייסוד "חטיבת התעמלות‬
‫וספורט" במסגרת המפלגה‪ .‬ב־‪ 5‬באוקטובר ‪ 1921‬הוּסב שם החטיבה ל"פלוגות‬
‫הסער" (‪ ,)Sturmabteilungen‬או בראשי־תיבות‪ SA :‬ס"א (קרא‪ֶ :‬א ָ‬
‫ס־אה)‪ .‬חבריה‬
‫לבשו חולצות חומות‪ .‬המפלגה שילמה להם עבור שירותם‪ ,‬ובתקופה של שפל‬
‫ומשבר כלכלי היה זה גורם משיכה חשוב‪ .‬תוך שנתיים‪ ,‬עד לסתיו ‪ ,1923‬גדל‬
‫ה־ס"א לגוף בן ‪ 15,000‬חברים!‬

‫משמעות פלוגות אלה היתה פוליטית ותעמולתית כאחת‪ :‬היטלר לא זו בלבד‬

‫שלא הסתייג מאלימות נאמניו‪ ,‬אלא אף נתן לה את מירב הפרסום‪ .‬בדרך זו‬
‫אילץ את הבריות לתת דעתם על מעשיו — והם התרשמו‪ ,‬אפילו בעל כורחם‪.‬‬
‫ממשלה רגילה לא היתה מתירה לפעילות כזאת להימשך — אך ממשלת‬
‫המדינה הבווארית התייחסה בשאננות רבה לטרור פוליטי — כל עוד היה מכוּון‬
‫נגד השמאל‪.‬‬

‫בראכר ‪ ,I‬עמ ‪.97‬‬ ‫‪ 8‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪119‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪57‬‬
‫כנס־המונים נאצי באצטדיון גרינו ואלד בברלין‪.1933 ,‬‬

‫איור ‪58‬‬
‫"פלוגות סער" נאציות בשנת ‪.1923‬‬

‫ה‪ .‬ביטאון‪ .‬כפי שנרמז לעיל (בסעיף א) עשה היטלר ב־‪ 1920‬מאמצים לרכוש‬
‫ביטאון למפלגה‪ .‬לאחר שהצליח לגייס כספים ממקורות שונים — ורק מעט‬
‫מקופת המפלגה — רכש בסוף ‪ 1920‬בסכום של ‪ 120,000‬מארק שבועון ימני‬
‫מקומי במינכן‪ ,‬ושמו — ה"פלקישר באובאכטר" (‪— Völkischer Beobachter‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪120‬‬

‫"המשקיף הפוֹלקי")‪ .‬צעד זה היה רב־חשיבות‪ ,‬משום שבאופן זה יצאה המפלגה‬

‫ממסגרת התנועות הקטנות‪ ,‬המשמיעות דברן אך ורק באמצעות מודעות רחוב‬
‫('פלאקאטים') ועלונים משוּכפלים־ביד; מעתה היה לה עיתון של ממש —‬
‫אמצעי־ביטוי המופיע בקביעות‪ ,‬ושיש לו קהל קוראים‪.‬‬

‫‪ 3.3.3‬ה"פוטש" (‪ )1923‬ומסקנותיו עבור היטלר‬

‫ב־‪ 8‬בנובמבר ‪ 1923‬ניסה היטלר לחולל הפיכה ולתפוס את השלטון בבוואריה‪,‬‬
‫ובעקבותיה — בגרמניה כולה‪ .‬את הניסיון יש לראות על רקע מה שהתחולל‬
‫באותה שנה בגרמניה בכלל ועל רקעם של גורמים נוספים‪.‬‬

‫‪ 3.3.3.1‬המצב בגרמניה ב־‪1923‬‬

‫כפי שלמדנו כבר (‪ ,)3.2.5.1‬היתה גרמניה נתונה בעימות עם המעצמות בנושא‬

‫בעיית פיצויי המלחמה‪ ,‬ובעטיו תפסו צרפת ובלגיה את חבל הרוּר‪ .‬גרמניה הגיבה‬
‫במדיניות של "התנגדות פאסיבית"‪ ,‬ובהאצה מכוּונת ואדירה של האינפלציה‪.‬‬

‫המשבר ערער את יציבות המשטר בכל רחבי המדינה‪ .‬במרכז־גרמניה היו‬

‫ניסיונות מרד של קומוניסטים; בצפון־גרמניה ובוואריה היו ניסיונות־מרד של‬
‫לאומנים־ימניים‪ ,‬ונשמעו דיבורים גלויים בדבר החזרת המונארכיה‪ .‬נוצרה‬
‫התחושה‪ ,‬כי הבניין חסר היציבות של רפובליקת ויימאר עומד להתמוטט‪.‬‬

‫איור ‪59‬‬ ‫באוגוסט ‪ 1923‬התפטרה הממשלה הגרמנית בראשות קונו (‪ ,)Cuno‬והוקמה‬

‫שטרזֶ מאן (‪Gustav‬‬
‫ֵ‬ ‫* גוסטאב‬ ‫ממשלה חדשה בראשון שטרזמאן‪ *.‬לשטרזמאן היה האומץ להיות בלתי־‬
‫‪.)1929-1878 ;Srrewemann‬‬
‫מייסד 'מפלגת העם הגרמנית'‬ ‫פופולארי‪ ,‬והוא המיר את מדיניות ההתנגדות הפאסיבית במדיניות פיסו‪ .‬הוא‬
‫אחרי מלחה"ע ה־‪ .I‬תחילה‬ ‫אף היה מוכן לקבל את התכתיבים הצרפתיים בעניין חבל הרוּר‪ ,‬כדי שאפשר‬
‫התנגד לחוקת ויימאר‬
‫ולהסכם ורסאי‪ .‬ב־‪1920‬‬ ‫יהיה לטפל בבעיות הכלכליות בלי לחץ‪ .‬בכך עורר את חמת הלאומנים‪ ,‬שמרכזם‬
‫נבחר לרייכסטאג ותמך‬ ‫בבוואריה‪ .‬בו ביום שהודיע שטרזמאן על מדיניות הפיוס — ‪ 26‬בספטמבר ‪— 1923‬‬
‫ברפובליקה‪ .‬מ־‪ 1923‬נבחר‬
‫לקאנצלר בתקופה קשה‪ :‬ניסיון‬ ‫הכריזה ממשלת בוואריה על מצב חירום‪ ,‬ומינתה את ראשה‪ ,‬איש הימין גוסטאב‬
‫ההפיכה של היטלר במינכן;‬ ‫פון־קאר‪ ,‬לנציב כללי של המדינה (‪ )Generalstatskommissar‬בעל סמכויות‬
‫שלטון הקומוניסטים בתורינגן‬
‫ובסקסוניה; וההתנגדות‬ ‫מלאות‪ .‬במעשה זה היה מרי כלפי השלטון המרכזי — אך גם ניסיון לחסום את‬
‫הפאסיבית לצרפתים בחבר‬ ‫כוחות הימין הקיצוניים עוד יותר‪.‬‬
‫הרוּר‪ .‬ממשלתו החזיקה‬
‫מעמד ‪ 100‬ימים בלבד‪ ,‬אך‬
‫אחר־כך שימש עד יום מותו‬ ‫מינוי זה החריף את המתח שבין בוואריה לשלטון המרכזי‪ .‬ממשלת שטרזמאן‬
‫כשר החוץ‪ .‬מדיניותו הביאה‬
‫יציבות כלכלית ומדינית‬ ‫הכריזה על מצב־חירום כללי‪ ,‬בהסתמכה על סעיף ‪ 38‬בחוקה‪ ,‬ולשר ההגנה‪,‬‬
‫('תוכנית דאוס‪ ;/‬סיום כיבוש‬ ‫אוטו גֶ סלר (‪ ,)Otto Gessler‬הוענקו סמכויות חירום לשמירת החוק והסדר‪ .‬בידי‬
‫חבל הרור; הסכם לקוארנו;‬
‫'תוכנית יאנג'; קבלת גרמניה‬ ‫הפיקוד העליון של הצבא והפיקודים המקומיים היו עתה כל סמכויות השלטון‬
‫לחבר־הלאומים) ושנות הזוהר‬ ‫(עד לביטול מצב־החירום בפברואר ‪.)1924‬‬
‫של הרפובליקה קשורות בשמו‪.‬‬
‫היה שנוא על הימין בגרמניה‪,‬‬
‫אך זכה להערכה גדולה בכל‬ ‫גם מחוץ לבוואריה גבר אי־השקט‪ .‬הקומוניסטים ניסו להגביר כוחם והשפעתם‬
‫רחבי אירופה‪ .‬חתן פרס נובל‬
‫לשלום (‪.)1926‬‬ ‫בשתי מדינות בעלות ִממשל סוציאל־דמוקרטי‪ ,‬סאקסוניה ותורינגן‪ .‬הצבא‬
‫התערב בצורה תקיפה‪.‬‬

‫רקע זה של מתיחויות ברייך הצית את נסיון ההפיכה ("פוטש") של הנאצים‬

‫במינכן‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪121‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪, -‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪~'. .‬‬
‫‪.,‬‬ ‫ו‪-r'#1!"1--‬ו •‬
‫•‬
‫·‬‫‪.‬‬
‫;~\‬

‫‪..‬וו‪:‬‬ ‫‪~ .• ~ •. - }<',,‬‬

‫\"‪•,.1 -~. •·"'··. .‬‬ ‫‪::‬‬
‫~‪. ,~, . . . . -‬ו‪:.(1~'l‬‬ ‫~‬
‫‪"'4‬‬

‫‪~,‬‬
‫‪,‬‬

‫~‬
‫‪. . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫'‬ ‫‪....‬‬

‫;~ ‪.1.‬‬ ‫~ ‪,-,‬‬ ‫~‪:.‬‬ ‫• •‬ ‫' '‪;T‬‬

‫·‪~-~·-:::.;--.-‬‬ ‫·‪... - -1:.‬‬
‫‪.,‬‬ ‫‪--···~:‬‬ ‫•‬
‫‪...‬‬ ‫‪;- , 1‬‬ ‫‪ ............‬י"'ייי ‪,‬‬
‫‪·.......‬‬
‫~‬ ‫_‪~,~~---~~-~~ -..‬‬
‫~‬
‫‪1‬‬ ‫~·‪·;;•~~.‬‬ ‫‪·,.··~.....‬‬
‫‪.... --...,. .. -_·-‬‬ ‫‪;,,; '·. - ~ .•.‬‬
‫ז~‪-‬‬
‫‪.....‬‬
‫·‪-‬‬ ‫‪,..‬‬ ‫‪"',‬‬

‫‪ft: ·~ ~~-~..‬‬
‫‪,.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪t',‬ד‪-‬‬

‫~‪.‬‬
‫‪~.,.,..,‬‬
‫‪-.,‬‬ ‫·~‬
‫·~‪, ,‬‬
‫איור ‪60‬‬
‫גוסטאב שטרזמאן (עומד) נואם בפני מליאת חבר־הלאומים (‪)10.9.1926‬‬

‫‪  3.3.3.2‬הימין הרדיקאלי בבוואריה‬

‫למדנו על הנטייה הימנית הכללית בבוואריה‪ .‬אולם‪ ,‬בתוך המכלול הגדול היו‬
‫זרמי־משנה וקבוצות מקבוצות שונות‪ .‬בשנה שלפני ניסיון ההפיכה התאגד‬
‫הימין הרדיקאלי בבוואריה בשתי אגודות־גג‪:‬‬
‫ •"האגודות הפטריוטיות המאוחדות" (‪.)Vereinigte Vaterländische Verbände‬‬
‫אגודת־גג זו נוסדה ב־‪ 16‬בנובמבר ‪ ,1922‬ובראשה עמד מורה בבית־ספר‬
‫תיכון ושמו הרמאן באואר (‪ .)Hermann Bauer‬בארגון זה היה מאוגד אוסף‬
‫מגוּון של קבוצו פאן־גרמניסטים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬מונארכיסטים‪ ,‬קצינים וּותיקי־‬
‫בספקטרום‬
‫ֶּ‬ ‫מלחמה‪ .‬הוא נהנה מתמיכתו של פון־קאר‪ ,‬והיה הפחות אלים‬
‫הכוחות הבווארי‪.‬‬
‫ •"ברית המאבק" (‪ ,)Kampfbund‬שנוסדה בפברואר ‪ 1923‬ביוזמת ארנסט רים‪,‬‬
‫היתה מורכבת מהנאצים ומעוד ארבע קבוצות 'פטריוטיות'‪ .‬בראש ה'ברית'‬
‫עמד היטלר‪ ,‬ובכך השיג עמדת מנהיגות במחנה הימין הרדיקאלי — גם‬
‫מעבר לגבולות מפלגתו־שלו‪ .‬אופיים של הארגונים ב"ברית המאבק" היה‬
‫יותר עממי ופחות אריסטוקראטי מאלה שבקבוצה הראשונה‪.‬‬

‫איור ‪61‬‬
‫ארנסט רים‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪122‬‬

‫‪  3.3.3.3‬היחסים בין היטלר לממשל בבוואריה‬

‫מערכת היחסים שבין היטלר לבין הממשל הימני בבוואריה היתה מורכבת‪:‬‬
‫היתה אי־הסכמה בנקודות חשובות — אך היתה גם תלות הדדית‪.‬‬

‫מטרת הממשל והימין המסורתי בבוואריה היתה‪ ,‬להרחיב את האוטונומיה של‬

‫בוואריה ולהחזיר את המלוכה הבווארית‪ .‬היו אף שרצו‪ ,‬כי בוואריה תפרוש‬
‫מגרמניה ותתאחד עם אוסטריה במסגרת של מדינה קתולית דרום־גרמנית‪.‬‬
‫היטלר‪ ,‬לעומתם‪ ,‬חתר להפלת הממשלה הרפובליקאית המרכזית‪ ,‬לכינון משטר‬
‫לאומני ולהגברת האחדות והריכוזיות בשלטון המרכזי‪.‬‬

‫אך גם במישור הטאקטי היה מתח‪ .‬אמנם היתה מטרה משותפת והיא סילוק‬
‫המשטר הרפובליקאי‪ ,‬אלא שהממשל היה זהיר ומתון מהיטלר‪ .‬הממשל‬
‫רצה לפעול בתיאום עם הרמטכ"ל פון־זקט‪ ,‬וזה לא יצא נגד ראש־הממשלה‬
‫שטרזמאן (אף שרחש לו אי־אמון) ואף הזהיר את הבווארים מ'מתיחת החבל'‬
‫יתר על המידה‪ .‬משום כך זנחו פון־קאר ומפקד הצבא בבוואריה‪ ,‬פון־לוסוב‬
‫(‪ ,)von Lossow‬את הרעיון לשנות את המצב בכוח‪ .‬אך לא כן היטלר‪.‬‬

‫נקודת־מתח נוספת היתה בכך‪ ,‬שפון־קאר ואנשי הממשל הבווארי ראו בהיטלר‬
‫ובארגונים שהלכו עמו כלי־עזר למטרותיהם; אך היטלר לא רצה להישמע‬
‫להוראות של אחרים ופעל להשגת מטרותיו העצמאיות‪ .‬יחד עם זאת ידע‬
‫היטלר‪ ,‬כי לא יצליח לממש את מטרותיו בלי הצטרפותם וחסותם של כוחות‬
‫גדולים יותר מאלה העומדים לרשותו; הוא היה חייב לזכות בתמיכת הממשלה‬
‫הבווארית והפיקוד הצבאי המחוזי להבטחת המטרות הרחוקות‪.‬‬

‫במשך כל שנת ‪ 1923‬הקדיש היטלר את מרצו לשכך את נקודות המתח‪ .‬תקוותו‬

‫לתמיכה נרחבת התבססה על היחס הסלחני כלפיו מצד הממשל‪ ,‬אשר נבע —‬
‫כאמור — מרצון הממשל לנצלו‪ ,‬ועל ההסכמה בדבר חלק מהמטרות‪.‬‬

‫‪  3.3.3.4‬הדוּגמה הפאשיסטית‬

‫תסיסה אנטי־דמוקרטית לא היתה רק מנת חלקה של גרמניה בתקופה שלאחר‬

‫המלחמה‪ .‬גם בארצות אירופיות אחרות היו זרמים חזקים‪ ,‬ששאפו למשטר‬
‫סמכותי יותר ולהרמוניזציה בין רובדי העם‪ .‬מתוך כך צמח הפאשיזם‪ ,‬אשר עשה‬
‫* בניטו מוסוליני (‪Benito‬‬ ‫חיל במקומות שונים ובייחוד באיטליה‪ .‬בשנת ‪ 1922‬הצליח בניטו מוסוליני*‬
‫‪.)1945-1882 ;Mussolini‬‬
‫מייסד התנועה הפאשיסטית‬ ‫להפיל את המשטר הקיים וכונן באיטליה משטר פאשיסטי‪ .‬הצעד הסמלי ביותר‬
‫האיטלקית וה"דוּצ'ה"‬ ‫במעשה ההפיכה שלו היה "המצעד על רומא" באוקטובר ‪ :1922‬מצעד של‬
‫("מנהיג") של איטליה בשנים‬
‫‪ .1943-1922‬ב־‪ 24‬באוקטובר‬ ‫היחידות הפאשיסטיות דרך איטליה לרומא הבירה‪ ,‬כדי להפיל את הממשלה‬
‫‪ 1922‬נערך כינוס המוני של‬ ‫(בפועל זו נכנעה כבר קודם לכן)‪.‬‬
‫פאשיסטים בנאפולי וב־‪28‬‬
‫בחודש החלו במצעד לעבר‬
‫רומא‪ .‬הממשלה התפטרה‪,‬‬ ‫היטלר ואחרים בקרב החוגים הרדיקאליים חשבו במושגים דומים‪ :‬ביצוע‬
‫כי המלך ויטוריו עמנואל‬
‫סירב להעניק לה סמכויות‬ ‫'מצעד לברלין' לשם סילוק ה'שיטה' בכוח‪ .‬אמנם הובן‪ ,‬כי אי־אפשר לעשות את‬
‫חירום ולהפעיל את הצבא —‬ ‫הדבר במצעד ישיר‪ .‬היטלר חשב איפוא על שלבים‪ :‬תחילה מינכן (ובוואריה);‬
‫ומוסוליני הוזמן להרכיב‬
‫ממשלה‪ .‬ב־‪ 1945‬הוצא להורג‬ ‫ואחר־כך — ברלין‪.‬‬
‫בידי פרטיזנים איטלקים‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪123‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪62‬‬
‫מוסוליני בחברת היטלר‬

‫איור ‪63‬‬
‫"המצעד על רומא" של‬
‫הפאשיסטים האיטלקים‬
‫(‪ 30‬באוקטובר ‪ .)1922‬מוסולויני‬
‫הוא השני משמאל (בחליפה)‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪124‬‬

‫‪  3.3.3.5‬ה"פוטש"‬

‫בשלהי אוקטובר ‪ 1923‬נמצא היטלר במצב מביך‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הוברר לו‪ ,‬כי הממשל‬
‫הבווארי לא ייצא למרד‪ .‬התואנה המרכזית למרד בטלה‪ ,‬משום שהמרידות‬
‫הקומוניסטיות ברחבי גרמניה דוכאו בידי השלטונות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬שב מפקד‬
‫ * ייעודה של משטרה זו היה‬ ‫"משטרת המדינה"* (‪ )Staatspolizei‬הבווארית מביקור בברלין בתחושה ברורה‪,‬‬
‫לטפל בסכנות פוליטיות‬
‫כי בצפון־גרמניה לא יימצאו תומכים בהתקוממות בווארית‪ .‬אך מצד שני‪,‬‬
‫היטלר הפיח בתומכיו ציפיות — בכינוסים ובפגישות שנערכו במשך ‪— 1923‬‬
‫והתחייב למעשה לפעולה‪ .‬הוא חש‪ ,‬שבישיבה בחיבוק ידיים יאבד את יוקרתו‬
‫ויש חשש שהמפלגה תתמסמס‪.‬‬

‫משום כך החליט היטלר לפעול לבדו‪ .‬ב־‪ 8‬בנובמבר ‪ 1923‬פרצו אנשי ס"א‬
‫ו"ברית המאבק" למרתף הבירה‪ ,‬שבו נערך כנס במלאת חמש שנים למהפכת‬
‫‪ ,1918‬ושהשתתפו בו רוב המנהיגים הפוליטיים הבכירים‪ ,‬הקצינים והנכבדים‬
‫של בוואריה‪ .‬היטלר הצליח לפלס דרכו באולם המלא‪ ,‬וכשהגיע לבמה הורה‬
‫לשומרו לירות באוויר ואחר־כך צעק‪" :‬המהפכה הלאומית החלה!" הוא ביקש‬
‫מפון־קאר‪ ,‬פון־לוסוב ומפקד המשטרה בבוואריה‪ ,‬פון זייסר (‪,)von Seisser‬‬
‫שעמדו על הבמה‪ ,‬לבוא ִאתוֹ לדקות אחדות לחדד צדדי‪ .‬שם תבע מהם להצטרף‬
‫אליו בכינון "ממשלה לאומית חדשה" — והם נענו לו תחת לחץ‪ .‬היטלר‪ ,‬שהבין‬
‫כי הסכמתם אינה נתונה בכיסו‪ ,‬חזר לאולם ועלה על הבמה‪ .‬עד־ראייה תיאר‬
‫את מהלך הדברים כך‪:‬‬
‫התפנית [בהלוך־הרוחות באולם] חלה רק בפעם השנייה שהיטלר דיבר‪,‬‬
‫כאשר שב לאחר כעשר דקות‪ ,‬עלה לבד על הבמה‪ ,‬ונשא נאום קצר‪.‬‬
‫[נאום] זה היה מלאכת־אמן מבחינה רטורית‪ .‬במשפטים אחדים שינה את‬
‫האווירה מהקצה אל הקצה‪ ,‬כמו שהופכים כפפה‪ .‬דבר כזה כמעט שלא‬
‫ראיתי בימי חיי‪ ]...[ .‬הוא בעצם נכנס‪ ,‬כדי להגיד שהודעתו הראשונה‪ ,‬כי‬
‫בעשר דקות העניין ייגמר‪ ,‬לא נתממשה‪ .‬אולם‪ ,‬הוא הביא את הדברים‬
‫בצורה כזאת‪ ,‬שהוא יצא בסופו של דבר עם יפוּי־כוח של הנאספים לומר‬
‫לקאר‪ ,‬שכל האולם יעמוד מאחריו אם יצטרף להיטלר‪]...[ .‬‬
‫כשעה לאחר כניסתו הראשונה של היטלר‪ ,‬נכנסו שלושת האישים שוב‬
‫לאולם‪ ,‬יחד עם לודנדורף והיטלר‪ .‬הם נתקבלו בהתלהבות‪9.‬‬

‫אולם‪ ,‬רק יצאו פון־קאר ופון־לוסוב מהאולם‪ ,‬חזרו בהם מהבטחותיהם‬

‫להיטלר‪ .‬דבר זה הנחית מהלומה רצינית על סיכויי ההצלחה‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫המורדים לא ניצלו את הצלחתם הראשונית‪ ,‬ולא השתלטו על עמדות־‬
‫המפתח (מלבד השתלטות רים על מטה הצבא)‪ .‬ושלישית‪ ,‬פיקוד הצבא‬
‫המקומי סירב לשתף פעולה עם המורדים‪ ,‬והרמטכ"ל פון־זקט הודיע‪ ,‬כי אם‬
‫יחידות מקומיות לא ידכאו את המרד — ישלח הוא יחידות מבחוץ לשם‬
‫כך‪ .‬כך גברה יד המשמעת (והחוגים השמרניים) על האהדה‪ ,‬שרחשו רבים‬
‫להיטלר ולמטרותיו‪.‬‬

‫ב־‪ 9‬בנובמבר בבוקר כבר היה ברור למדי‪ ,‬שנסיון ה"פוטש" עומד להיכשל‪ ,‬משום‬
‫שהממשל והחוגים השמרנים לא הצטרפו‪ .‬למרות זאת עשה היטלר ניסיון נוסף‪:‬‬
‫הוא ִארגֵ ן מצעד של כ־‪ 2,000‬עד ‪ 3,000‬חברי מפלגה ואנשי "ברית המאבק" למרכז‬

‫עדות אלכסנדר פון־מילר (‪ )von Möller‬במשפטו של היטלר‪ .‬מובא אצל דוירליין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 9‬‬
‫‪.195-193‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪125‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫מינכן‪ ,‬במטרה לתפוס את מטה המשטרה ואחר־כך — את מטהו של פון־לוסוב‪.‬‬

‫ * הרמאן גרינג (‪Hermann‬‬ ‫לצד היטלר צעדו הגנראל לודנדורף‪ ,‬גיבור מלחמת־העולם הראשונה‪ ,‬וגרינג‪*.‬‬
‫‪.)1946-1894 ;Goering‬‬
‫מחשובי המנהיגים הנאציים‪.‬‬ ‫בהגיעם למיניסטריון ההגנה נתקלו בשוטרים חמוּשים והתפתח קרב קצר‪.‬‬
‫היה מפקד טייסת בימי‬ ‫היריות גרמו לבהלה וקהל הצועדים התפזר‪ ,‬בהותירו אחריו הרוגים ופצועים‬
‫מלחמת־העולם הראשונה‪.‬‬
‫אחרי המלחמה הצטרף‬ ‫אחדים‪ .‬בין הבוחרים היה היטלר; הוא נדחף למכונית והודע למקום־מחבוא‬
‫למפלגה הנאצית‪ .‬ב־‪1928‬‬ ‫אצל חבר־מפלגה‪ ,‬ושם נעצר אחרי ימים אחדים‪ .‬היחיד שהמשיך לצעוד זקוף‬
‫נבחר לרייכסטאג‪ .‬ב־‪1932‬‬
‫יו"ר הרייכסטאג‪ .‬ב־‪1933‬‬ ‫וקר־רוח אל מול היורים היה לודנדורף‪ .‬לאחר מכן בז לנאצים אל מוּגוּת־לבם‪.‬‬
‫שר לענייני תעופה‪ ,‬ראש־‬ ‫כך נסתיימה הפיכת הנפל‪.‬‬
‫ממשלת פרוסיה ושר־הפנים‬
‫שלה‪ .‬הקים את הגסטאפו‬
‫והיה ממונה על "תוכנית‬
‫‪ 4‬השנים" (הכשרת גרמניה‬
‫מבחינה כלכלית למלחמה)‪.‬‬ ‫‪  3.3.3.6‬השלכות ה"פוטש"‬
‫נשפט למוות במשפטי‬
‫נירנברג והתאבד ערב‬
‫הוצאתו להורג‪.‬‬ ‫שתי שאלות עולות בעקבות כישלון ניסיון ה"פוטש"‪:‬‬
‫א‪ .‬אילו מסקנות הסיקו היטלר והמפלגה מכך?‬
‫ב‪ .‬כיצד השפיע הכישלון על מעמדו של היטלר?‬

‫א‪ .‬המסקנות‪ .‬היטלר למד מהכישלון עצמו‪ ,‬וכן ממהלך ניסיון ההפיכה‪ ,‬כי‬
‫לא יצליח לכבוש את השלטון בהשתלטות בכוח‪ ,‬בלא תמיכה נרחבת ובטוחה‪.‬‬
‫מכאן ואילך נקטה המפלגה טקטיקה חדשה‪ :‬ניצול מתוחכם וציני של אפשרויות‬
‫הדמוקרטיה — לשם קבורתה‪ ,‬כשבמרכז עומד המטרה לזכות בקולות רבים ככל‬
‫האפשר בקלפי‪ ,‬וכן בתמיכתם של חוגים רדיקאליים־פחות‪ ,‬הנרתעים מצעדים‬
‫מהפכניים‪ .‬דרך זאת כונתה "המהפכה החוקית" — והיא אכן הצליחה בסופו‬
‫של דבר‪.‬‬

‫היטלר למד דבר נוסף‪ :‬כי להשגת השלטון חיוני ביותר לזכות בתמיכת הבא‬
‫ובעלי־ההון‪ ,‬וכי אסור לו להגיע עם קבוצות אלה לידי עימות‪ .‬כבר במשפטו נתן‬
‫ביטוי ללקח שלמד‪ .‬הוא לא תקף את הצבא — שמילא תפקיד ברור במפלתו —‬
‫אלא האשים יחידים בכישלון‪:‬‬
‫אני מאמין‪ ,‬כי תבוא השעה שההמונים‪ ,‬העומדים עתה ברחוב עם נס‬
‫צלב־הקרס שלנו‪ ,‬יתאחדו עם אלה שירו עליהם‪ .‬כאשר נודע לי‪ ,‬כי‬
‫ * = הצבא‬ ‫המשטרה היתה זו שירתה‪ ,‬שמחתי שהרייכסוֵ ויר* לא הכתים את שמו;‬
‫הרייכסוויר* נשאר במלוא זוהרו כתמיד‪ ,‬ללא רבב‪ .‬ביום מן הימים תבוא‬
‫לצדנוּ‪ ,‬קצינים וחיילים כאחד‪10.‬‬
‫השעה שהרייכסוויר יעמוד ִ‬

‫ב‪ .‬מעמדו של היטלר‪ .‬ברור‪ ,‬כי עצם הכישלון פגע במעמדו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הפער‬
‫בין התנהגותו של היטלר לבין התנהגותו של לודנדורף ב־‪ 9‬בנובמבר‪ ,‬במהלך‬
‫היריות‪ ,‬לא הוסיף לו כבוד‪ .‬אך היה גם צד אחר‪ :‬הוּכח‪ ,‬כי היטלר הוא כישרון‬
‫פוליטי‪ ,‬ולא רק שהוא בעל חריזה וכושר השפעה על המונים‪ ,‬אלא יש לו גם‬
‫יכולת לשכנע אנשים כלודנדורף‪ ,‬ואף יכולת להשפיע על פוליטיקאים בכירים‬
‫כפון־קאר ופון־לוסוב‪.‬‬

‫היטלר גם הצליח להתאושש במהרה‪ ,‬ואת המשפט שנערך לו ולשותפיו הפך‬

‫לזירת תעמולה‪.‬‬

‫‪ 10‬מצוטט אצל בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.81‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪126‬‬

‫המשפט נערך בפני בית־דין מיוחד במינכן‪ ,‬ונפתח ב־‪ 24‬בפברואר ‪ .1924‬תשעה‬
‫* וילהלם פריק (‪Wilhelm‬‬ ‫הועמדו לדין וביניהם‪ :‬היטלר‪ ,‬לודנדורף‪ ,‬וילהלם ְפ ִריק‪ *,‬ארנסט רים ורוברט‬
‫‪ .)1946-1877 ;Frick‬השתתף‬
‫בניסיון ההפיכה של היטלר‬ ‫ואגנר‪ **.‬במשפט הצליח היטלר 'לגנוב את ההצגה' מלונדנדורף וזכה לסיקור‬
‫ב־‪ ,1923‬אך לא נאסר‪ .‬ב־‪1924‬‬ ‫עיתונאי נרחב בגרמניה וגם מחוצה לה בנוקטו קו־הגנה מאשים ותוקפני‪ .‬הוא‬
‫נבחר לרייכסטאג‪ .‬בשנים‬
‫‪ 1931-1930‬היה שר־הפנים‬ ‫חפוּתו (כדוגמת הנאשמים ב"קאפ־פוטש" ב־‪ ,)1920‬אלא‬ ‫לא היתמם ולא הכריז על ּ‬
‫של מדינת תורינגן‪ ,‬ובשנים‬ ‫התקיף את "פושעי נובמבר"‪" ,‬עבדי התכתיב של ורסאי"‪ .‬הוא לא התנצל ולא‬
‫‪ 1943-1933‬שר הפנים של‬
‫הרייך‪ .‬מאז ועד ‪ 1945‬עמד‬ ‫המעיט ממעשהו‪ ,‬אלא תקף בחריפות את ה"בוגדנות" של פון־קאר ופון־לוסוב‪,‬‬
‫בראש הפרוטקטוראט של‬ ‫ש'קפצו מהעגלה' ברגע האחרון‪.‬‬
‫בוהמיה ומוראביה‪ .‬נידון‬
‫למוות במשפטי נירנברג‪.‬‬
‫בית־הדין התגלה כאוהד להיטלר‪ .‬השופטים לא העירו לו כשהתקיף בחריפות‬
‫* * רוברט ואגנר (‪Robert‬‬
‫‪ .)1946-1895 ;Wagner‬לחם‬ ‫גוברת והולכת את הרפובליקה‪ ,‬שאותה אמוּרים היו לייצג‪ ,‬והגיבו במינות‬
‫במלחמת־העולם הראשונה‬ ‫כאשר שיסע דברי אחרים‪ .‬גם גזרי־הדין שנגזרו על הנאשמים היו קלים ביותר‪:‬‬
‫והיה קצין בצבא הגרמני עד‬
‫‪ .1924‬השתתף בפוטש של‬ ‫לודנדורף זוּכּה; על היטלר ועל שלושה אחרים — נגזרו חמש שנות מאסר‪ ,‬תוך‬
‫היטלר‪ .‬ממארס ‪ 1925‬מנהיג‬ ‫הפחתה של הזמן שישבו במעצר‪ ,‬ועל הנותרים נגזרו עונשי מאסר של שנה‬
‫מחוז בּאדן של המפלגה‬
‫הנאצית‪ .‬מ־‪ 1933‬חבר‬ ‫ושלושה חודשים לכל אחד‪ .‬מעיר על כך באירוניה ההיסטוריון בולוק‪" :‬כאלה‬
‫הרייכסטאג‪ .‬בשנים ‪1945-‬‬
‫המנהל האזרחי‬‫‪ 1940‬ראש ִ‬
‫באלזס‪ .‬נשפט אחרי המלחמה‬
‫על־ידי הצרפתים והוצא‬
‫להורג‪.‬‬

‫איור ‪64‬‬
‫היטלר‪ ,‬גנראל לודנדורף והסרן רים ממתינים לפתיחת משפטם על השתתפות ב"פוטש"‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪127‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫היו הענושים על בגידה‪ ,‬במדינה שבה היתה אי־נאמנות למשטר ההמלצה‬

‫הבטוחה ביותר לרחמי בית־המשפט"‪ 11.‬אך יתרה מזאת‪ ,‬בהנמקות לגזר־הדין‬
‫נתנו השופטים כתב־המלצה אוהד ביותר על היטלר‪:‬‬
‫היטלר הוא גרמני־אוסטרי‪ .‬הוא רואה עצמו גרמני‪ .‬לפי דעת בית־הדין אי‬
‫אפשר להחיל את הוראות סעיף ‪ ,9‬פסקה ‪ ,II‬של החוק להגנת הרפובליקה‪,‬‬
‫לפי רוחן ומטרתן‪ ,‬על אדם החושב ומרגיש באופן כה גרמני‪ ,‬ששירת‬
‫שירות קרבי בהתנדבות במשך ארבע שנים וחצי בצבא הגרמני‪ ,‬שזכה‬
‫בעיטורי־קרב גבוהים בשל אומץ־הלב שגילה נוכח האויב‪ ,‬שנפצע ונפגע‬
‫בבריאותו ושהצבא הפקיד בידיו את הפיקוח על הקומנדו המחוזי מס' ‪1‬‬
‫של מינכן‪.‬‬

‫ובסוף גזר הדין הוסיפו‪:‬‬

‫יבּל (‪)Kriebel‬‬
‫וקר ֶ‬
‫לאחר שהמורשעים היטלר‪ֵּ ,‬פינר (‪ )Pöhner‬וֵ ֶבּר (‪ִ )Weber‬‬
‫יְ רצוּ עוד שישה חודשי מער כחלק מעושים‪ ,‬תעמוד האפשרות להמיר את‬
‫יתרת עונשם במאסר על־תנאי לתקופת ניסיון‪12.‬‬

‫‪  3.3.4‬הכלא ו"שנות ההמתנה" (‪)1929-1924‬‬

‫היטלר שהה מאחורי סורג ובריח רק תקופה קצרה‪ ,‬כפי שלמעשה הומלץ כבר‬
‫בגזר־דינו‪ .‬ב־‪ 20‬בדצמבר ‪ 1924‬שוחרר (הוא נאסר ב־‪ 11‬בנובמבר ‪ )1923‬מכלא‬
‫לאנדסברג (‪ ,)Landsberg‬שבו ריצה את עונשו‪ ,‬והשוכן ‪ 70‬ק"מ מערבית למינכן‪.‬‬
‫התנאים שניתנו לו בכלא היו נוחים ביותר‪ ,‬כמו גם תנאי־חייהם של כ־‪40‬‬
‫נאצים אחרים‪ ,‬שהיו חבושים עמו‪.‬‬

‫איור ‪65‬‬
‫היטלר בכלא לנדסברג (‪)1924‬‬

‫‪ 11‬בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.82‬‬

‫‪ 1 2‬הארכיון הפדראלי בקובלנץ‪ ,‬מסמך ‪ ;NS 26/114‬מובא אצל דוירליין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.227‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪128‬‬

‫‪" 3.3.4.1‬מיין קאמפף"‬

‫במחצית השנייה של תקופת שהייתו בכלא‪ ,‬לאחר המשפט‪ ,‬עסק היטלר בחיבור‬
‫החלק הראשון של ספרו "מיין קאמפף" ("מלחמתי"‪ ,‬או "מאבקי")‪ .‬הוא הכתיב‬
‫את נוסח הדברים‪ ,‬תחילה לנהגו אמיל מוריס (‪ ,)Maurice‬ואחר כך למקורבו‬
‫רודולף הס‪ *,‬מי שעתיד היה להיות סגנו‪ .‬חלק זה של הספר הוא בעיקרו‬
‫אוטוביוגרפי‪ ,‬אך לתוך התיאורים משורבבים עיקרי השקפת עולמו‪ .‬הכרך‬
‫הראשון נקרא "חשבון עם העבר" (‪ )Arbechnung‬ופרקיו הם כדלהלן‪:‬‬

‫פרק א‪ :‬בבית הורי‬

‫איור ‪66‬‬
‫* רודולף הס (‪;Rudolf Hess‬‬
‫נולד ב־‪ .)1894‬ממנהיגי‬
‫הנאצים‪ .‬במלחמת העולם‬
‫הראשונה שירת כטייס‪.‬‬
‫הצטרף למפלגה ב־‪.1920‬‬
‫מ־‪ 1933‬סגן הפיהרר‪ .‬במאי‬
‫‪ 1941‬טס לבדו לסקוטלנד‪,‬‬
‫במחשבה שיצליח לשדל‬
‫את ממשלת בריטניה לכרות‬
‫שלום עם גרמניה נגד‬
‫הרוסים‪ .‬נשפט בנירנברג‬
‫(‪ )1946‬למאסר עולם ומוחזק‬
‫עדיין בכלא‪.‬‬
‫פרק יב‪ :‬תקופת ההתפתחות הראשונה של מפלגת הפועלים הגרמנית‬
‫פרק ב‪ :‬שנות לימוד וסבל בווינה‬
‫פרק ג‪ :‬השקפות פוליטיות כלליות שעוצבו בתקופתי בווינה‬
‫פרק ד‪ :‬מינכן‬
‫פרק ה‪ :‬מלחמת־העולם‬
‫פרק ו‪ :‬תעמולת המלחמה‬
‫פרק ז‪ :‬המהפכה‬
‫פרק ח‪ :‬ראשית פעילותי הפוליטית‬
‫פרק ט‪" :‬מפלגת הפועלים הגרמנית"‬
‫פרק י‪ :‬סיבות ההתמוטטות‬
‫פרק יא ‪ :‬עם וגזע‬
‫הנאציונל־סוציאליסטית‬

‫הכרך השני של הספר נכתב מאוחר יותר (ב־‪ )1926‬והוא מנסה להיות יותר‬
‫פילוסופי‪ .‬הכרך נקרא‪" :‬התנועה הנאציונל־סוציאליסטית" וכולל את הפרקים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫השקפת עולם (‪ )Weltanschauung‬ומפלגה‬ ‫פרק א ‪:‬‬

‫המדינה‬ ‫פרק ב‪ :‬‬
‫נתינים ואזרחים‬ ‫פרק ג‪ :‬‬
‫אישיות ומחשבה מדינית פולקית‬ ‫פרק ד‪ :‬‬
‫השקפת עולם וארגון‬ ‫פרק ה‪ :‬‬
‫המאבק של התקופה הראשונה — משמעות הנאום‬ ‫פרק ו‪ :‬‬
‫המאבק בחזית האדומה‬ ‫פרק ז‪ :‬‬
‫הכוח הוא רק בידי החזק ביותר‬ ‫פרק ח‪ :‬‬
‫וארגוּנוֹ‬
‫רעיונות יסוד על מהות הס"א ִ‬ ‫פרק ט‪ :‬‬
‫הפדראליזם כמסכה‬ ‫פרק י‪ :‬‬
‫תעמולה וארגון‬ ‫פרק יא‪ :‬‬
‫שאלת האיגוד המקצועי‬ ‫פרק יב‪ :‬‬
‫מדיניות הברית הגרמנית לאחר המלחמה‬ ‫פרק יג‪ :‬‬
‫"אוריינטאציה מזרחית" או "מדינות מזרחית" (‪)Ostpolitik‬‬ ‫פרק יד‪ :‬‬
‫ההתנגדות כזכות‬ ‫פרק טו‪ :‬‬

‫מבחינה רעיונית אין "מיין "קאמפף" ספר מקורי‪ .‬יש בו לקט של רעיונות ומחשבות‪,‬‬
‫שנשאבו ממקורות לאומניים‪ ,‬גזעניים‪ ,‬אימפריאליסטיים ואנטי־דמוקרטיים‬
‫קודמים‪ ,‬שחלקם מוכר לנו מהיחידה הקודמת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שאב מצ'מברליין‪,‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪129‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪f .‬ק‪ Ram‬ככז‪nie‬‬

‫‪';l\on‬‬

‫‪mbo1f bif1er‬‬

‫‪~rffer‬‬ ‫‪3anb:‬ג‬

‫‪<fine‬‬ ‫‪nung‬ו‪~bre(f‬‬

‫‪,,‬זו‪,.‬‬
‫‪erlog‬ס‪3entrol‬‬ ‫‪ber‬‬ ‫‪r~.‬ן‪ :‬ןנ‪ (!) t) ~ ,.‬ת‬ ‫‪<f~er‬‬ ‫‪tod)f.‬כ‪:‬‬
‫‪en‬ו‪iiincf‬כנ‬ ‫אס ‪2,‬‬
‫איור ‪67‬‬
‫שער מהדורת ‪ 1935‬של "מיין קאמפף"‬

‫* אוסוואלד שפנגלר (‪Oswald‬‬ ‫לאגארד‪ ,‬ואגנר‪ ,‬שפנגלר* ומאחרים‪ .‬ברם‪ ,‬הספר מגלה את עולם מחשבתו של‬
‫‪.)1936-1880 ;Spengler‬‬
‫פילוסוף של ההיסטוריה‪.‬‬ ‫היטלר ואת אופיו של הנאציונל־סוציאליזם כתנועה ימנית מהפכנית‪ .‬היטלר לא‬
‫בספרו "שקיעת המערב"‬ ‫היה ריאקציוני‪ ,‬אלא התנגד למבנה הפוליטי הקיים‪ ,‬למערכת הערכים הקיימת‪,‬‬
‫(‪ )1922‬ניבא לשקיעת תרבות‬
‫המערב כתוצאה מהריכוז‬ ‫ואף לעבר המלוכני (כגון בית־האבסבורג ובית־הוהנצולרן) — ובוודאי לרעיונות‬
‫העירוני — בערי־ענק מתגורר‬ ‫התיקון הליבראליים והסוציאליסטיים לגוניהם‪ .‬בכמה מהרעיונות המרכזיים‬
‫פרולטריון חסר־שורשים‪,‬‬
‫מונהג בידי משטרים רודניים‪,‬‬ ‫של הספר נדון להלן (בפרק ‪.)3.4‬‬
‫השואפים להתפשטות‬
‫ולמלחמות‪ .‬באותו ספר‬
‫הדגיש‪ ,‬כי שוררת איבה‬ ‫אך יש לציין דבר אחד‪ :‬מקוריותו של הספר לא היתה בתחום הרעיוני‪ ,‬אלא‬
‫הדדית עמוקה בין גרמנים‬ ‫באותם קטעים בו‪ ,‬אשר דנו בתעמולה ובטקטיקה הפוליטית‪ .‬הראייה המפוכחת‪,‬‬
‫ליהודים‪ ,‬וכי יש "סכסוך בלתי‬
‫נמנע" בין התרבות הצעירה‪,‬‬ ‫הפראגמאטיזם והתחושות הנכונות בתחום ההיבטים המעשיים והארגוניים‬
‫המושרשת באדמה‪ ,‬לבין‬ ‫של מאבקי הכוח — אלה קטעים מאירי־עיניים‪.‬‬
‫תרבותם המזדקנת‪ ,‬המרקיבה‪,‬‬
‫של "קוסמופוליטים חסרי‬
‫מולדת"‪ .‬באובייקטיביות‬ ‫על המכלול כולו מעיר החוקר הגרמני אברהארד יקל‪:‬‬
‫המדוּמה של שפנגלר‬
‫היה כדי לחזק את טיעוני‬ ‫רק לעתים רחוקות — או אולי בכלל לא — אירע בהיסטוריה‪ ,‬ששליט העלה‬
‫האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬ואף‬
‫שהוא עצמו ראה בהיטלר‬ ‫על הכתב לפני עלותו לשלטון באופן כה מדויק את מה שביצע לאחר מכן‪,‬‬
‫חדל־אישים — השתמשו‬ ‫כפי שעשה זאת אדולף היטלר‪13.‬‬
‫הנאצים ברעיונותיו עד שעלו‬
‫לשלטון; אח"כ התכחשו לו‪.‬‬

‫‪.E. Jäckel, Hitlers Weltanschauung, Deutsche Verlags-Anstalt, Stuttgart 1981, p. 7 13‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪130‬‬

‫‪  3.3.4.2‬המפלגה בתקופת שהייתו של היטלר בכלא‬

‫ביום דיכוי ההתקוממות של היטלר‪ ,‬נאסרה פעילותם של המפלגה הנאצית‬

‫וארגוני־הבת שלה‪ .‬גם עיתונה‪ ,‬ה"פלקישר באובאכטר"‪ ,‬נסגר‪ .‬המנהיגים נאסרו‬
‫או ברחו ברובם‪ .‬האם עוד היה עתיד למפלגה? כיצד פעל היטלר?‬

‫היטלר היה מעוניין בהמשך הפעילות‪ ,‬כדי שלא יתפזרו נאמניו לכל עבר‪ ,‬אבל‬
‫הוא רצה שפעילות זאת תתבצע 'על אש נמוכה'‪ ,‬כדי שלא ייווצר כוח חדש‪,‬‬
‫שאינו תלוי בו ושאינו נתון למרותו‪ .‬באופן זה ניתן להבין את צעדיו הבאים‪.‬‬
‫איור ‪68‬‬
‫* אלפרד רוזנברג (‪Alfred‬‬
‫א‪ .‬היטלר מינה את אלפרד רוזנברג* לממלא־מקומו בהנהגת המפלגה‪ .‬הדבר‬
‫‪.)1946-1893 ;Rosenberg‬‬ ‫היה מפתיע לכאורה — והפתיע גם את רוזנברג — כי הוא היה אדם שהתקשה‬
‫'הוגה־הדעות' הראשי של‬
‫התנועה הנאצית‪ .‬באלטי‬
‫לקבל החלטות ולהטיל מרוּת‪ .‬אולם‪ ,‬דווקה היעדרן של תכונות אלה הבטיח‪,‬‬
‫במוצאו (שהיגר לגרמניה)‬ ‫שרוזנברג לא יסכן א מעמדו של היטלר‪.‬‬
‫ואנטישמי בדעותיו‪ .‬המסה‬
‫שלו‪" ,‬עקבות היהודי במרוצת‬
‫הדורות"‪ ,‬נעשתה לספר־יסוד‬
‫ב‪ .‬היטלר התנגד תחילה לכך‪ ,‬שהמפלגה תשתתף — במסווה של שם אחר —‬
‫של התנוה הנאצית‪ .‬מסקנותיו‪:‬‬ ‫בבחירות הארציות והמקומיות שנערכו במאי ‪ .1924‬לכאורה‪ ,‬השתתפות‬
‫היהודים הם נטע־זר בגרמניה‬
‫ויש למנוע מהם כל השתתפות‬
‫בבחירות היתה הכרחית למפלגה‪ ,‬שהחליטה על הליכה בדרך חוקית‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בחיים המדיניים והתרבותיים‬ ‫היטלר חשש לערעור מעמדו כמנהיג‪ ,‬אם מערכת הבחירות תתנהל בלעדיו‪.‬‬
‫שלה; יש להרחיק מהתרבות‬
‫הגרמנית כל השפעה יהודית;‬
‫אף־על־פי־כן הלכו הנאצים לבחירות במסגרת‪ ,‬אשר נקראה "תנועת החירות‬
‫יש לתמוך בציונות‪ ,‬כדי להביא‬ ‫הנאציונל־סוציאליסטית" (‪,)Nationalsoziaistixche Freiheitsbewegung‬‬
‫להגירת היהודים מגרמניה‪.‬‬
‫ספרו המסכם‪" ,‬המיתוס של‬
‫יפה (‪Albrecht‬‬
‫פון־גר ֶ‬
‫ֵ‬ ‫ושבראשה עמדו הגנראל־בדימוס לודנדורף‪ ,‬אלברכט‬
‫המאה העשרים"‪ ,‬היה אף‬ ‫‪ )Von Graefe‬וגרגור שטראסר‪ .‬הרשימה זכתה ב־‪ 6.5%‬מכלל הקולות וב־‪32‬‬
‫הוא לספר־יסוד נאצי‪ .‬מ־‪1934‬‬
‫היה האחראי לאידיאולוגיה‬
‫מושבים ברייכסטאג‪.‬‬
‫במפלגה‪ .‬בשנים ‪1945-1941‬‬
‫היה מיניסטר הרייך לשטחים‬ ‫ג‪ .‬להמשך פעילותה היתה המפלגה צריכה לפעול במסגרת של גושים וצירופים‬
‫הכבושים במזרח‪ .‬נידון למוות‬
‫בנירנברג‪.‬‬
‫מפלגתיים‪ .‬לודנדורף ושטראסר רצו להתאחד עם "מפלגת החירות הגרמנית‬
‫הפולקית"‪ ,‬שפעלה בצפון גרמניה והיתה מקורבת בדעותיה לנאצים‪ .‬היטלר‬
‫התנגד‪ ,‬מסיבות שונות‪ ,‬אך בעיקר משום החשש שיצטרך להתחלק בשלטון‬
‫עם אחרים‪.‬‬

‫איור ‪69‬‬
‫דגלים — המון — תעמולה‪ :‬מכונת‬
‫הבחירות הנאצית בפעולה‪.1924 ,‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪131‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫במחצית השנייה של ‪ 1924‬הלכה המפלגה והידרדרה‪ .‬המריבות וחילוקי־הדעות‬

‫רבּוּ‪ ,‬והיטלר לא עשה מאמצים ליישבם כל עוד ישב בכלא‪ .‬בשל כך הסתלק‬
‫אלפרד רוזנברג מכהונתו כממלא־מקום מנהיג המפלגה‪ .‬המצב היה קשה‪ ,‬אך‬
‫לא היה שום אדם שהצליח לתפוס את מקומו של היטלר‪.‬‬

‫לאחר שחרורו‪ ,‬ב־‪ 20‬בדצמבר ‪ ,1924‬שב היטלר למינכן וחידש פעילותו‪ .‬אחת‬
‫מפעולותיו הראשונות היתה פגישה עם ד"ר היינריך הלד (‪,)Heinrich Held‬‬
‫ראש ממשלתה של בוואריה ומנהיגה השמרני של "מפלגת העם הבווארית"‪.‬‬
‫בפגישה הביע היטלר את נאמנותו למשטר בבוואריה‪ ,‬והציע את 'שירותיו‬
‫הטובים' במלחמה במרקסיזם‪ .‬המטרה שמאחורי דברים אלה היתה‪ ,‬להשיג‬
‫את ביטול האיסור על קיום המפלגה ועיתונה‪ .‬מטרה זו הושגה‪ ,‬אך בעיני‬
‫רבים מהגוש הגזעני היתה הפגישה עם ראש־הממשלה הקתולי לצנינים‪.‬‬
‫המחלוקת שפרצה בעקבות זאת נסתיימה בפילוג‪ 6 :‬מתוך ‪ 14‬צירי הגוש הגזעני‬
‫ברייכסטאג‪ ,‬שנבחר בדצמבר ‪ ,1924‬נשארו נאמנים להיטלר‪ .‬הפילוג לא היה‬
‫כישלון; אדרבה‪ ,‬הוא סייע להיטלר בהרחקת כל המערערים על מנהיגותו‪.‬‬

‫ב־‪ 27‬בפברואר בוטל האיסור על פעילות המפלגה‪ ,‬והיא נוסדה מחדש‪ ,‬כנס‬
‫הייסוּד מחדש נערך במרתף הבירה‪ ,‬שבו נערך ה"פוטש" שנה ורבע קודם לכן‪.‬‬
‫הכנס הצליח באופן בלתי רגיל‪ :‬בזכות כישרונו הרטורי הצליח היטלר לשלהב‬
‫את ‪ 4,000‬הנוכחים‪ .‬התברר‪ ,‬כי לא נס ליחו של היטלר‪ ,‬וכי נמצאה נקודת־זינוק‬
‫חדשה‪ .‬אולם‪ ,‬עדיין עמדו בפניו בעיות גדולות‪.‬‬

‫[ ‪] ...‬‬

‫‪  3.3.4.4‬הגבלות‬

‫מלבד המצב הכללי הנוח‪ ,‬היתה להיטלר עוד בעיה‪ .‬מפלגתו לא היתה‬
‫חופשית לחלוטין בפעילותה‪ .‬היא נמצאה במעקב והיתה חשודה‪ ,‬ומעל לכל ‪:‬‬
‫על היטלר נאסר לנאום בציבור (תחילה בבוואריה‪ ,‬ואחר־כך הורחב האיסור גם‬
‫למדינות אחרות); הפרת האיסור היתה מביאה את גירושו לאוסטריה‪ .‬ברור‪ ,‬כי‬
‫איסור הנאום היה מכשול חמור למנהיג‪ ,‬שראש סגולותיו היה כישרון־הנאום‬
‫שלו‪.‬‬

‫‪  3.3.4.5‬קשיים פנים־מפלגתיים‬

‫מלבד הקשיים החיצוניים‪ ,‬היו להיטלר קשיים בתוך המפלגה‪ .‬שתי מחלוקות‬
‫קשו ומרות עמדו במוקד הקשיים‪:‬‬

‫המחלוקת הראשונה נסבה סביב מעמדו של הס"א‪ .‬פעילותו של ארגון זה נאסרה‬

‫בסוף ‪ ,1923‬אך ארנסט רים‪ ,‬ששוחרר מהכלא אף שנמצא אשם בבגידה‪ ,‬ניגש‬
‫להקמת ארגון מקביל וחדש‪" ,‬ארגון החזית" (‪ .)Frontbann‬הארגון התפתח‬
‫במהירות ומנה תוך זמן קצר כ־‪ 30,000‬איש‪ .‬היטלר התנגד לארגון בנוסח זה‪,‬‬
‫משום שהיה עצמאי מדי ואיים על מעמדו; משום שפעילותו היתה עלולה לסכן‬
‫את טקטיקת 'הכּשרוּת החוקית' של המפלגה; ומפני שרצה בזרוע צבאית־למחצה‬
‫של המפלגה — ולא בארגון צבאי עצמאי‪ .‬עם שחרורו של היטלר מהכלא התחדד‬
‫העימות עם רים‪ ,‬ולבסוף התפטר הלה מכל תפקידיו במפלגה (אפריל ‪.)1925‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪132‬‬

‫המחלוקת השנייה היתה עם ֶגרגור שטראסר‪ .‬בעת שהותו של היטלר בכלא‬

‫הצליח שטראסר ליצור למפלגה (במתכונתה החדשה) — ולעצמו — בסיסי־כוח‬
‫מחוץ לבוואריה — בריינלאנד ובצפון־גרמניה‪ .‬אמנם‪ ,‬הוא הכיר באופן פורמאלי‬
‫במנהיגותו של היטלר‪ ,‬אך המוקדים החוץ־בוואריים החלו מתפתחים במהירות‬
‫ * שטראסר (‪ .)Strasser‬שמם של‬ ‫לגוף עצמאי נפרד‪ .‬במאבק עם גרגור שטראסר ועם אחיו אוטו* היה גם מרכיב‬
‫שני אחים‪ ,‬ילידי בוואריה‪,‬‬
‫מראשוני המפלגה הנאצית‪.‬‬ ‫רעיוני‪ .‬האחים שטראסר ייחסו משמעות רבה לפן ה"סוציאליסטי" של התנועה‪.‬‬
‫ גרגור (‪.)1934-1892 ;Gregor‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תמכו בהלאמת התעשייה והאחוזות הגדולות‪ .‬היטלר לעומתם‪,‬‬
‫חבר המפלגה מ־‪ .1921‬אחראי‬
‫לארגון המפלגה בצפון‬ ‫התנגד ל"נאציונאל־בולבשביזם" שמאלי זה; הוא הבין את האנטי־קאפיטאליזם‬
‫גרמניה‪ .‬דגל בסוציאליזם‬ ‫במשמעות של אנטישמיות‪ ,‬של התקפות על ה"קפיטאליזם היהודי"‪ ,‬וכמו־כן‬
‫שמרני‪ ,‬בהלאמת האחוזות‬
‫הגדולות והתעשייה הכבדה‪.‬‬ ‫העלית החברתית של בעלי־האחוזות והתעשיינים ולא להרחיקם‪.‬‬ ‫רצה לקרב את ִ‬
‫מנהיג האגף השמאלי של‬ ‫המחלוקת הגיעה לידי התפוצצות בכנס מנהיג המחוזות הצפון־גרמניים של‬
‫המפלגה‪ .‬חוסל בפקודת‬
‫היטלר ב"ליל הסכינים‬ ‫המפלגה‪ ,‬שנערך בהאנובר בנובמבר ‪ .1925‬שטראסר הצליח תחילה להעביר‬
‫הארוכים" (‪.)30.6.34‬‬ ‫החלטה‪ ,‬שקראה לנשל את בתי־המלוכה הגרמניים מנכסיהם; רק גוטפריד פדר‪*,‬‬
‫ אוטו (‪.)1974-1897 ;Otto‬‬
‫תחילה היה סוציאל־דמוקרט‪.‬‬ ‫נציגו של היטלר לכנס‪ ,‬ורוברט ליי** התנגדו‪ .‬לבסוף החליט הכנס לבטל את מצע‬
‫מ־‪ 1925‬נאצי‪ ,‬אנטי קפיטליסט‪.‬‬ ‫המפלגה מפברואר ‪ — 1920‬ובכך הפך הכנס למרד גלוי בהיטלר‪.‬‬
‫סייע לאחיו בארגון המפלגה‬
‫בצפון גרמניה‪ .‬הורחק‬
‫מהמפלגה על־ידי היטלר‪.‬‬ ‫היטלר השיב בכינוס נגדי‪ ,‬שנערך בבאמברג שבדרום־גרמניה (ב־‪ 19‬בפברואר‬
‫ב־‪ 1933‬ברח מגרמניה לקנדה‬
‫ובכך ניצל מגורלו של אחיו‪.‬‬ ‫‪ .)1926‬בכינוס זה‪ ,‬שתוכנן היטב על־ידי היטלר‪ ,‬מצאו עצמם אנשי שטראסר‬
‫ב־‪ 1954‬חזר לגרמניה‪.‬‬ ‫במיעוט‪ .‬לאחר ויכוח‪ ,‬שארך יום תמים‪ ,‬נדחה מצעם‪ .‬בנוסף לכנס‪ ,‬הצליח‬
‫* גוטפריד פדר (‪Gottfried‬‬ ‫היטלר להעביר אליו ממחנה שטראסר את יוזף גבלס‪ *.‬גבלס היה מזכירו של‬
‫‪ .)1941-1883 ;Feder‬חבר‬ ‫שטראסר ואחת הדמויות הבולטות במחנהו‪ .‬הוא הוזמן על־ידי היטלר למינכן‬
‫המפלגה הנאצית מראשיתה‪.‬‬
‫בין מחברי מצע המפלגה‪.‬‬ ‫(אפריל ‪ )1926‬ושוכנע להצטרף למנהיג‪ .‬בנובמבר ‪ 1926‬מוּנה גבלס למנהיג־מחוז‬
‫ב־‪ 1924‬נבחר לרייכסטאג‬ ‫(‪ )Gauleiter‬המפלגה בברלין — כלומר‪ :‬ב'טריטוריה' של שטראסר‪ .‬צעד שלישי‬
‫כנציג המפלגה הנאצית‪,‬‬
‫אולם עמדותיו בתחום‬ ‫שנקט היטלר היה‪ ,‬הקמת ועדה שתכריע במחלוקות ִארגוּניות‪ .‬חברי ועדה זו מוּנוּ‬
‫הכלכלי עוררו התנגדות של‬ ‫על־ידי היטלר‪ ,‬וסרו למשמעתו‪.‬‬
‫רוב חברי ההנהגה הנאצית‪.‬‬
‫ב־‪ 1934‬התפטר מתפקידו‬
‫כתת־מזכיר במשרד הכלכלה‬ ‫כך שב היטלר והשתלט על המפלגה‪ .‬אמנם פרשו ממנה חברים‪ ,‬אך היא לא‬
‫ומאז לא מילא כל תפקיד‪.‬‬
‫התפלגה‪ ,‬ובשמירת האחדות היה יתרון גדול‪ .‬בתקופה זאת גם השתרש מצב‪,‬‬
‫* * רוברט ליי (‪;Robert Ley‬‬
‫‪ .)1945-1890‬חבר המפלגה‬ ‫שלפיו סניף מינכן הוא חוט־השידרה של התנועה הנאצית‪ ,‬המספק את חלק־‬
‫הנאצית מראשיתה‪ .‬ב־‪1933‬‬ ‫הארי של עתוּדוֹת ההנהגה‪.‬‬
‫היה למנהיג בלעדי של‬
‫"חזית העבודה הגרמנית"‬
‫(ראה להלן ‪ ,)3.5.5.2‬שחלשה‬
‫על האיגודים המקצועיים‪.‬‬
‫התאבד בכלאו בנירנברג‪.‬‬
‫ * יוזף גבלס (‪Joseph‬‬
‫‪.)1945-1897 ;Goebbels‬‬
‫ממנהיגי המפלגה הנאצית‪.‬‬
‫דוקטור לספרות ולהיסטוריה‪.‬‬
‫ב־‪ 1922‬הצטרף למפלגה‬
‫הנאצית‪ .‬ייסד וערך בברלין‬
‫את הביטאון הנאצי ‪Der‬‬
‫‪"( Angriff‬ההתקפה")‪ .‬ב־‪1929‬‬
‫נתמנה אחראי על התעמולה‬
‫של המפלגה‪ .‬ב־‪ 1930‬נבחר‬
‫לרייכסטאג‪ .‬ב־‪ 1933‬היה לשר‬
‫"להסברה לעם ולתעמולה"‪.‬‬
‫פיתח את התעמולה בכתב‪,‬‬
‫בנאום ובשידור‪ ,‬והפך אותה‬
‫לנשק רב השפעה‪ .‬התאבד‬
‫בברלין ב־‪.1945‬‬

‫איור ‪70‬‬
‫גרגור שטראסר (משמאל)‬
‫וליד ד"ר יוזף גבלס‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪133‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫התקופה של סוף ‪ 1925‬וראשית ‪ 1926‬היתה איפוא נקודת־המפנה בתולדות‬

‫המפלגה לאחר ‪ .1923‬היא הגיעה לשפל — וממנו חלה התאוששות‪ ,‬שיש ליחסה‬
‫באופן מוחלט לכישרון המנהיגות וליכולת הטאקטית של היטלר‪.‬‬

‫‪  3.3.4.5‬ביסוס המפלגה‬

‫לאחר ההתגברות על המחלוקת ויצירת נקודת־זינק חדשה הוחלט בנקיטת צעדים‬

‫ארגוניים וביצירת דפוסי־פעולה‪ ,‬אשר ביססו את המפלגה‪ .‬חלק ניכר מהאלמנטים‬
‫האלה נֶ ֱהגוּ ב"מיין קאמפף"‪ .‬לנקיטת הצעדים הארגוניים נודעת חשיבות‬
‫מרובה‪ ,‬משום שבבוא המשבר הכלכלי הגדול ב־‪ 1929‬נמצאה המפלגה מוכנה‪  .‬‬

‫ביסוס המבנה המפלגתי‪ .‬המנגנון המפלגתי אורגן מחדש באופן מסודר‪ ,‬ובראשו‬
‫הוצב רודולף הס‪ .‬הוקמו בו מספר מחלקות‪ :‬ליחסי־חוץ‪ ,‬לעיתונות‪ ,‬לתעשייה‪,‬‬
‫לחקלאות‪ ,‬לכלכלה ועוד‪ .‬כן נוסדו ארגוני־עזר שונים‪" :‬הנוער ההיטלראי"‬
‫(‪" ,)HJ — Hitler Jugend‬ברית הנערות הגרמניות" (‪BDM — Bund Deutscher‬‬
‫‪" ,)Mädel‬ארגון הסטודנטים הגרמני" (‪,)DSB — Deutsche Studenten Bund‬‬
‫וכן ארגונים למגזרים מקצועיים ספציפיים כמו מורים‪ ,‬שחקני תיאטרון וכו'‪.‬‬

‫ועידות המפלגה‪ .‬הוועידות‪ ,‬אשר ברבות השנים הפכו לאחד מסמלי עוצמתה‬
‫של המפלגה וביטאו את קשריה עם ההמון‪ ,‬ראשיתן בתקופה זו‪ .‬הוועידה‬
‫השנייה של המפלגה — והראשונה במתכונת החדשה — התקיימה ביולי ‪1926‬‬
‫בתיאטרון העירוני שבעיר ויימאר‪ .‬עיר זו נבחרה‪ ,‬משום שהיה זה אחד המקומות‬
‫היחידים שבהם מותר היה להיטלר להופיע בפומבי‪ .‬כמו כן‪ ,‬עריכת הכנס בעיר‬
‫זו דווקה היתה גם הפגנה של נאמנות־כביכול לחוקי הרפובליקה‪ .‬בוועידה זאת‬
‫הונח הבסיס לקשרים שבין המפלגה הנאצית לבין האצולה הגרמנית‪ ,‬דבר שנתן‬
‫למפלגה לגיטימציה ציבורית חשובה‪ .‬הוועידה השלישית נערכה באוגוסט ‪1927‬‬
‫בעיר נירנברג‪ ,‬ומאז והלאה נערכו בה כל ועידות המפלגה‪ .‬בוועידה זאת הופגנה‬
‫אחדות המפלגה לאחר כל המשברים שעברו עליה‪.‬‬

‫איור ‪71‬‬
‫מצעד חברי ה"היטלר־יוּגֶ נד" לרגל יום הולדתו ה־‪ 50‬של היטלר‪.20.4.1939 ,‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪134‬‬

‫‪f‬‬

‫‪J‬י‬
‫‪::::f‬‬ ‫ז‪;5 j ;,‬ד‪f, ;.:;.‬‬
‫‪. . --‬‬
‫‪.:·. :.~,: .: : ;~: ; .·:·.; ,: . :;_•:‬‬
‫‪;;••·•.•;,.;,;,:,,,.>;z:.t,,1;1,~·~:·~....:..-~~.,.,~~-,‬‬
‫~‬
‫‪,,, ' ,. "·• ,tc••o:‬‬ ‫·‪: . ;;. ~·' ,, ,•.,,,.·.-‬‬
‫‪;',. ..-:>-.‬‬
‫‪.,,~ •., •.•. ·( ,.c•-:,•,:•; '·\· .. ·• .· ·:. ,, .•· , ,,, ".- ..,·,·, ,. :, ;,, "~.,.,,,,: ~':‬‬

‫‪..:, .1 ,.:‬זכ ‪: ·, :- .• · :. _........_. t‬‬

‫;‪.•: ·,., . ,. { '.. ' .-•· ,,‬‬
‫{‪:‬דד‪1.· ·:. . : · ,,~,~ , ;·~i:: :~; :· ; ~; :,: ;i~i~ .;_;:·; ·::~'; :;.:-.,':;~,-:‬‬
‫‪,.,·--·~·-1.,·•·~'!.'.. ''.: :-_•.:;•.·: ,~ .....‬‬
‫•‪1‬‬ ‫‪0,),.•·,1·-•·•:· ..•_.,‬‬

‫~;‪~:.‬ב‪:.:.:..:~-‬‬
‫‪; \1 1 :,\; .. : ..... ,.\.• ~.,.‬‬

‫·‪•. ;:· -· :_ , .:· : :. ·:.. ~ . -·. - ~ :,·. ,·. ,‬‬

‫•" ‪• • -,-,. •..-,,••, •• ~ ,. •.. "' . , • ~ •• • , •• ·,‬‬
‫""‪.‬ב‪". .: ·:‬ך·י'‪•'~r~· .· ~-~ ~4‬י‪~·"·1‬ז'ז‪··t:‬י ‪-•~··• ... ..1,: •. ! ...‬‬ ‫‪.~·· ~---.-, ~ ..‬י;;‪~~... ~,--~,!.;.,!L·--‬‬
‫•'• ' • • •• ‪i ' , •.• • i. ,· j <..‬‬ ‫‪; • ~;,.;: ~: ' . • ,; ', : . • • • • •.' •, • • , .‬‬
‫‪. . . . ·"" ., . ,. : \·1 ,· '• • . '. , r • • .,., • <" • .‬‬
‫~ר‬ ‫~‪-‬‬ ‫‪:.‬‬
‫~‬ ‫·•‪.‬ז~ \~ ~~‬
‫•• ~‪·.·.‬‬
‫~‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬
‫‪.. ..,.· .....‬‬
‫~‬ ‫•נ‪..‬‬
‫·'‪~1‬‬
‫• ‪~- .. -. ~~-. ~ , . , ~ . · ~ - - - ~ - - , • .• ·· ..‬‬
‫‪.‬‬
‫'_‪.....‬‬ ‫‪• .. .ir· ..‬‬
‫~~ ‪~ :; ·-!...::. ~ ..,-, ...‬‬
‫• ‪• .t‬‬ ‫‪,;" • A‬‬ ‫‪\.‬‬ ‫• •‬
‫‪_·._-u.‬‬‫‪!T‬‬ ‫'~‬ ‫‪-‬‬
‫•‪• '• ,;.~ ,."'· ~,. ::.--~ !. _-,. -- ~ ; -;;,‬נ ‪;' -:., '.‬י‪'z‬‬
‫‪1"- -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• '• ·;; -.le - . • ,• ., • • ,-.,‬‬
‫•‬ ‫•‬ ‫'‬ ‫‪r‬‬ ‫‪'.‬‬ ‫'‪,‬‬

‫‪ ~'.‬ד ‪~ ""..· ·.- ,‬ן‪,.‬‬ ‫‪.,. ,,..~.‬ב‪,..‬‬

‫‪r‬יייי ~‪,,,--‬‬
‫‪•":;e‬‬ ‫‪-. . . .‬‬

‫‪- •-,~. ~.,,, •,_. ...‬י·‬

‫•~ •‬ ‫"!?‪.,.. ....•- !':‬‬ ‫‪r- .: . •,. . ~-.‬‬
‫‪,---•11,.• •• j•- ,.‬‬ ‫‪.U-‬‬

‫‪ ;._ :..:.~-‬י‪'" . -‬י‪. -:;-::_, -‬‬ ‫‪.. ,-'• • .‬בבי ~‪-‬יי;‪-_ -::‬‬ ‫~ ! ~‪ . -‬ג " ‪t/.... .., r‬‬
‫‪,:;;.. -- ·. ~ ~~ -: •.‬‬
‫•‪,,..;~ ·~_' •~ J-':.‬‬
‫‪-‬י ‪.‬נ ‪' 1‬‬
‫(((‪; · ~ ,‬ן ‪,.. .‬ו ‪,‬‬
‫‪.,‬‬
‫; ג‪!/~· ·- ~ . . • - -‬‬
‫;‬ ‫_‪rr-.‬‬

‫!‪! l "• , --~ ___ , t‬‬

‫"‬
‫‪t.' r r.·-‬‬
‫‪:,..‬‬ ‫‪,‬‬

‫‪,. • ' \. -..‬‬

‫·~‪~,~ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪•.‬‬
‫‪ -‬י‪t‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪- ......‬‬ ‫ר·‬
‫‪--‬‬
‫י‬
‫‪:-‬י‪-‬י‬
‫·~‪----‬‬ ‫(~(‬

‫~ ‪ -;.‬י' ~‬ ‫~‬ ‫~~‬

‫‪--.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫·‪-‬‬
‫_‪,..,‬‬ ‫"‬ ‫‪,.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫~‪-‬‬ ‫• • •‬ ‫‪......‬‬ ‫‪··~ 411‬‬
‫‪~-~ .....‬‬ ‫ו‪_.,‬‬

‫איור ‪72‬‬
‫הכנס הכלל־ארצי של המפלגה‪ .‬נירנברג‪.1936 ,‬‬

‫הפיכת המפלגה למפלגת המונים‪ .‬הריאורגניזציה במבנה המפלגה סייעה‬

‫לה לחדור לקבוצות‪ ,‬מגזרים ורבדים בציבוריות הגרמנית‪ ,‬אשר קודם לכן לא‬
‫נמשכו למפלגה‪ .‬כך הצליחו להגיע למגזר החקלאי ולצרף איכרים רבים על‬
‫בסיס האידיאולוגיה האנטישמית‪ ,‬האנטי־קפיטאליסטית‪ ,‬והאנטי־מודרניסטית‪.‬‬
‫הרחבת האחיזה במעמד הבינוני‪ ,‬ובעיקר במעמד הבינוני הגבוה‪ ,‬נעשתה‬
‫בדרך של יצירת קשרים עם ארגוניו הגדולים‪ ,‬כמו "הליגה הגרמנית של‬
‫העוסקים במסחר" (‪ .)DHV — Deutsche Handlungsverein‬אולם‪ ,‬הצלחת‬
‫המפלגה הנאצית בין הפועלים ובקרב חברי האיגודים המקצועיים היתה‬
‫מזערית‪.‬‬

‫אחד מיסודות כוחה של המפלגה היה בכך‪ ,‬שיצרה דימוי של על־מעמדיוּת‬

‫וכלליוּת‪ ,‬בניגוד למפלגות הישנות‪ ,‬שכל אחת מהן ייצגה אינטרסים של ציבור‬
‫מוגדר פחות או יותר‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬את ההצלחות הארגוניות עדיין לא ניתן היה לתרגם בתקופה זאת של‬
‫"השנים הטובות" להישגים אלקטוראליים‪ .‬הבחירות לרייכסטאג במאי ‪1928‬‬
‫הראו את הפער‪ ,‬שבין ההצלחה בתחום הפנימי לכישלון האלקטוראלי‪ .‬בבחירות‬
‫אלה הצביעו למען הנאצים ‪ 810,000‬איש מתוך ‪ 31.2‬מיליוני בוחרים‪ ,‬והם זכו‬
‫ב־‪ 12‬מתוך ‪ 491‬המושבים ברייכסטאג‪.‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

 ‫ ‪135‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪  3.3.5‬הדרך לשלטון‬

‫בשנת ‪ 1929‬התחיל תהליך התחזקותה של המפלגה הנאצית‪ ,‬עד שהצליחה‬
‫להגיע לשלטון בראשית ‪ .1933‬בדרכה של המפלגה לשלטון היו כמה שלבים‪.‬‬

‫‪ 3.3.5.1‬המפנה במעמד המפלגה‬

‫המפנה במעמדה של המפלגה בזירה הלאומית חל ב־‪ ,1929‬אך עוד לפני המשבר‬
‫* תוכנית יאנג — בפברואר ‪1929‬‬
‫נתכנסה לראשונה ועדה‪,‬‬
‫בראשות האמריקאי יאנג‬
‫(‪ ,)Young‬שנועדה להסדיר‬
‫סופית את עניין פיצויי־‬
‫המלחמה‪ .‬במקום "תוכנית‬
‫דאוס" הזמנית‪ .‬ביוני ‪1929‬‬
‫חתם שאכט בשם גרמניה על‬
‫ההסכם‪ ,‬שבו התחייבה זו לשלם‬
‫פיצויים במשך ‪ 60‬שנה‪ ,‬ובגובה‬
‫שבין ‪ 1,707‬מיליון מארק בשנה‬
‫הראשונה ועד ‪ 2,428‬מיליון‬
‫מארק בשנה האחרונה‪ .‬גרמניה‬
‫גם שוחררה מאפוטרופסות‬
‫בעלות־הברית בשטח הפיננסים‪.‬‬
‫בתחום הפוליטי — צרפת‬
‫התחייבה לפנות את השטחים‬
‫הכבושים בידה עד ‪.30.6.1930‬‬
‫ִ‬
‫הכלכלי הגדול‪ .‬הרקע למפנה היה "תוכנית יאנג"‪ *.‬התוכנית היתה נוחה‬
‫לגרמניה‪ :‬העומס השנתי בתשלום הפיצויים הוּקל‪ ,‬ובוועידת האג (אוגוסט ‪)1929‬‬
‫שטרזֶ מאן לשכנע את הצרפתים לפנוֹת את שארית צבאים מהריינלאנד‬ ‫ֶ‬ ‫הצליח‬
‫במועד מוקדם מהנקוב בחוזה ורסאי‪.‬‬
‫אך בעיני הלאומנים היה התוכנית לצנינים‪ ,‬ועד לאישורה בחודש מארס ‪1930‬‬
‫עשו הכל לטרפדה‪ .‬בכך נוצר מוקד לפעולה ולהתעוררות לנאצים ולחוגים‬
‫המקורבים אליהם‪ .‬בראש הוועדה‪ ,‬שאירגנה את מסע התעמולה נגד התוכנית‪,‬‬
‫עמד אלפרד הוגנברג‪ *.‬להוגנברג היו קשרים טובים עם גורמים תעשייתים‬
‫ואילי־הון רבי השפעה‪ .‬כן היתה לו‪ ,‬כמנהיג מפלגת דנפ"פ‪ ,‬השפעה על ארגון‬
‫ה"שטאלהלם"‪ ,‬גדול ארגוני החיילים המשוחררים‪ .‬אולם‪ ,‬להוגנברג חסרו‬
‫תמיכת המונים וארגון עממי‪ .‬על יסוד הצורך ההדדי נוצר הקשר בין הוגנברג‬
‫להיטלר‪.‬‬

‫הניסיון לדחות את 'תוכנית יאנג' נכשל‪ .‬ב־‪ 13‬במארס ‪ 1930‬חתם הנשיא‬

‫הינדנבורג על חוקי התוכנית‪ .‬אך מבחינת היטלר‪ ,‬עצם השתתפותו‬
‫במסע התעמולה וביצירת הקשר עם הימין השמרני היה הצלחה‪ .‬בששת‬
‫החודשים שקדמו לאישור הצליח היטלר לראשונה לפרוץ באופן רציני דרך‬
‫אל הפוליטיקה הכלל־ארצית ולהוכיח ִמקצת סגולותיו בתחום התעמולה‪.‬‬
‫כל נאום‪ ,‬שנאמו היטלר ומנהיגים נאציים אחרים‪ ,‬פורסם בהבלטה ברשת‬
‫העיתונים ובסוכנויות־הידיעות של הוגנברג‪ .‬לגבי מיליוני גרמנים‪ ,‬שכמעט לא‬
‫שמעו את שמו קודם‪ ,‬נעשה היטלר דמות מוּכּרת‪ ,‬הודות למסע־הפרסום‪ ,‬שמוּ‬
‫מן כולו על־ידי מפלגתו של הוגנברג‪ .‬ומה שחשוב עוד יותר‪ :‬תשומת לבם של‬
‫אלה‪ ,‬אשר בידם היתה השליטה על הקרנות הפוליטיות של התעשייה הכבדה‬
‫איור ‪73‬‬ ‫והעסקים הגדולים‪ ,‬הוסבה לסגולותיו המיוחדות במינן של היטלר כתועמלן‪.‬‬
‫ * אלפרד הוגנברג (‪Alfred‬‬
‫‪.)1951-1865 ;Hugenberg‬‬ ‫בעיני היטלר היה זה הישג‪ ,‬שערכו גדול פי כמה מהתבוסה במערכה על‬
‫כלכלן‪ ,‬פוליטיקאי ואדם‬ ‫'תוכנית יאנג'‪.‬‬
‫עתיר־נכסים‪ .‬במלחמת־העולם‬
‫הראשונה ריכז בהנלתו מספר‬
‫עיתונים‪ ,‬כתבי־עת ומפעלים‬ ‫עם תום המאבק ניתק היטלר את קשריו עם הוגנברג ודנפ"פ‪ ,‬והאשימם בכישלון‬
‫אחרים‪ ,‬שבאמצעותם השפיע‬
‫על דעת־הקהל‪ .‬גם בשנות‬ ‫המאבק‪ ,‬בטענה כי הם ערכוהו בלב וָ ֵלב‪ .‬היה זה 'תרגיל פוליטי' מאוד בלתי‬
‫ה־‪ 20‬עמד לרשותו מכשיר‬ ‫מקובל ובלתי מהוגן‪ ,‬אך בו שוב הוכיח היטלר את עליונותו הפוליטית‪ .‬הדבר‬
‫תעמולתי רב־עוצמה‪ :‬חברת‬
‫סרטים גדולה‪ .‬בתקופה זאת‬ ‫הרשים חלק מבעלי־ההון הימניים‪ .‬היטלר זכה איפוא במאבק זה בנקודת־זכוּת‬
‫היה מנהיג 'מפלגת העם‬ ‫משמעותית‬
‫הגרמנית הלאומית' (דנפ"פ)‪,‬‬
‫המונארכיסטית והאנטישמית‪.‬‬
‫מ־‪ 1931‬שיתפה מפלגתו פעולה‬
‫עם הנאצים וסייעה להם לעלות‬
‫לשלטון‪ .‬היה חבר ממשלתו‬
‫הראשונה של היטלר‪ ,‬כשר‬
‫הכלכלה‪ .‬בקיץ ‪ 1933‬התפטר‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪136‬‬

‫איור ‪74‬‬
‫היטלר‪ ,‬גבלס וגרינג מקבלים ִמסדר של חברי המפלגה הנאצית בנירנברג‪.1929 ,‬‬

‫‪ 3.3.5.2‬המשבר הגדול ותוצאותיו‬

‫המשבר הכלכלי‪ ,‬שהתחולל בסוף ‪ ,1929‬וזה הפרלמנטרי‪ ,‬שבא חודשים ספורים‬

‫אחריו‪ ,‬הקפיצו את המפלגה הנאצית למרכז הזירה הפוליטית הלאומית‪ .‬היאוש‬
‫והאכזבה הביאו לנהירת "מאוכזבים בני כל המעמדות"‪ 14‬לשורותיה‪ .‬ביטוי לכך‬
‫נמצא בתוצאות הבחירות לרייכסטג‪ ,‬שנערכו ב־‪ 14‬בספטמבר ‪15.1930‬‬

‫בחירות ‪14.9.1930‬‬ ‫בחירות ‪20.5.1928‬‬

‫קולות‬ ‫צירים‬ ‫אחוזים‬ ‫קולות‬ ‫צירים‬ ‫אחוזים‬ ‫המפלגה‬
‫‪8,578,000‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪9,153,000‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪29.8‬‬ ‫ספ"ד‬
‫‪4,592,000‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪3,565,000‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫קפ"ד‬
‫‪1,322,000‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪1,506,000‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫המפלגה הדמוקרטית הגרמנית‬
‫‪4,128,000‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪3,712,000‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫המרכז‬
‫‪1,059,000‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪946,000‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫מפלגת העם הבווארית‬
‫‪1,578,000‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪2,680,000‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫מפלגת העם הגרמנית‬
‫‪1,362,000‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪1,397,000‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫המפלגה הכלכלית‬
‫‪144,000‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪196,000‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫מפלגת הנובר הגרמנית‬
‫‪1,302,000‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪782,000‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫האיגוד הקרקעי‬
‫‪869,000‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫מפלגת העם הנוצרית־סוציאלית‬
‫‪291,000‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫מפלגת העם השמרנית‬
‫‪339,000‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪481,000‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫מפלגת האיכרים הגרמנית‬
‫‪2,458,000‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪4,382,000‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫מפלגת העם הלאומית־גרמנית‬
‫‪6,401,000‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪810,000‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫נסדא"פ (הנאצים)‬
‫‪540,000‬‬ ‫–‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1,445,000‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫אחרות‬
‫‪34,971,000‬‬ ‫‪577‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪30,553,000‬‬ ‫‪491‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪82.0‬‬ ‫‪75.6‬‬ ‫אחוז המצביעים‪:‬‬

‫‪ 14‬טיילור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.242‬‬

‫‪ 15‬דוירליין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.317‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪137‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫הבחירות חוללו מהפכה במעמדו של היטלר‪ .‬בן־לילה נעשה פוליטיקאי מרכזי‪,‬‬

‫בעל חשיבות בקנה־מידה אירופי‪ .‬כתבים זרים החלו לנהור אליו לראיינו‪ .‬לנוכח‬
‫התחזקות הקומוניסטים קידמו לא מעטים בברכה את הצלחתו של היטלר כמגן‬
‫בפני "הסכנה האדומה" (הבולשביזם)‪ .‬בין המתבטאים ברוח זאת היה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ה"דיילי מייל" (‪ )Daily Mail‬של לונדון‪.‬‬

‫ההצלחה נבעה במידה לא מעטה מעבודת ההכנה הארגונית‪ ,‬שנעשתה במשך‬

‫שנים‪ ,‬מסגנון התעמולה של המפלגה ושל היטלר‪ ,‬ומהרעיונות והסיסמאות‬
‫שהושמעו‪ :‬לאומנות‪ ,‬אנטי־מארקסיזם ואנטישמיות‪.‬‬

‫‪  3.3.5.3‬קשרים עם מרכזי־הכוח של השמרנים‬

‫כבר ראינו לעיל‪ ,‬שהוגנברג סייע לנאצים לפרוץ דרך אל עבר חוגים בעלי‬
‫אמצעים מקרב הימין השמרני‪ .‬ב־‪ 1931-1930‬רוב הקרנות הפוליטיות של בעלי־‬
‫איור ‪75‬‬ ‫התעשייה עדיין הוּפנוּ למימון מפלגות המרכז והימין השמרני‪ ,‬אך בתיווכם של‬
‫* ואלטר פונק (‪Walther‬‬ ‫ואלטר פונק* והיאלמר שאכט נוצר קשר בין הנאצים לבין קבוצה חזקה של‬
‫‪ .)1960-1890 ;Funk‬הכיר את‬
‫היטלר ב־‪ 1931‬דרך גרגור‬ ‫יצרני פחם ופלדה מהריינלאנד ומווסטפאליה‪ .‬בין אלה שתרמו סכומים גדולים‬
‫שטראסר‪ ,‬והצטרף למפלגה‬ ‫למפלגה הנאצית‪ ,‬היו אמיל קירדורף (‪ ,)Emil Kirdorf‬הדמות המרכזית בתעיית‬
‫הנאצית‪ .‬תוך זמן קצר היה‬
‫ליועצו האישי של היטלר‬ ‫הפחם בחבר הרוּר‪ ,‬ופריץ תיסן (‪ )Fritz Thyssen‬ואלברט פגלר (‪,)Albert Voegler‬‬
‫בעניני כלכלה‪ .‬לאחר ‪1933‬‬ ‫מעמדות‬‫מ"מפעלי הפלדה המאוחדים"‪ .‬בהשפעת קשרים אלה שוּנוּ כמה ֶ‬
‫מונה למספר תפקידי־מפתח‬
‫באמצעי התקשורת‪ .‬ב־‪1937‬‬ ‫המפלגה‪ .‬אם בתחילה הגישה סיעת המפלגה ברייכסטאג הצעת־חוק להגדלת‬
‫מונה לשר הכלכלה וב־‪1939‬‬ ‫שיעור הריבית ל־‪ ,9%‬להלאמת הבנקים הגדולים ולהחרמת רכוש "אילי‬
‫לנשיא הבנק הממלכתי (ר'‬
‫לעיל ‪ .)3.5.10‬ב־‪ 1942‬נתן‬ ‫הבנקאות והבורסה"‪ ,‬ביוזמתם של גרגור שטראסר וגוטפריד פדר (‪— )14.10.1930‬‬
‫יד לתוכנית לשוד רכושם‬ ‫הרי לפי דרישת היטלר הוסרה ההצעה‪ .‬כשהעלו הקומוניסטים את ההצעה‬
‫של היהודים הנרצחים‪,‬‬
‫ולהעברתו לבנק הממלכתי‬ ‫מחדש ובנוסח זהה — אוּלצוּ חברי הסיעה הנאצית להצביע נגדה‪.‬‬
‫של גרמניה‪ .‬נידון במשפטי‬
‫נירנברג למאסר עולם ושוחרר‬
‫ב־‪ 1959‬מסיבות רפואיות‪.‬‬ ‫הפנייה ימינה הביאה לעימות בתוך המפלגה‪ .‬הצעת־החוק היתה חלק ממערכת־‬
‫דרישות רדיקאלית כוללת‪ ,‬שהעלה גרגור שטראסר‪ .‬זו כללה גם יצירת קשרים עם‬
‫השמאל והאיגודים המקצועיים‪ ,‬פעילות למען הלאמה נרחבת‪ ,‬וברית עם רוסיה‬
‫הסובייטית‪ .‬תגובת היטלר היתה פשוטה — הוא סילק את גרגור שטראסר מהמפלגה‪.‬‬

‫שאתוֹ ניסו הנאצים ליצור קשר‪ ,‬היה הצבא; היטלר הבין‪ ,‬כי‬
‫מרכז כוח ימני שני‪ִ ,‬‬
‫בלי תמיכתו לא יוכל להגיע לשלטון‪ .‬היחסים בין המפלגה לצבא היו גרועים‪.‬‬
‫ב־‪ ,1927‬למשל‪ ,‬אסר משרד ההגנה על הצבא להעסיק נאצים כגייסים או כעובדים‬
‫במחסני נשק ואספקה‪ .‬במארס ‪ 1929‬פירסם ה"פלקישר באובאכטר" מהדורה‬
‫מיוחדת לצבא‪ ,‬ובה נוסח נאום של היטלר‪ ,‬שלפיו התנכרות הצבא למפלגה‬
‫הנאצית משמעה התנכרות לצורכי האומה‪ .‬בפברואר ‪ 1930‬התבטא היטלר כך‪:‬‬
‫הארגון [ס"א] הוקם אך ורק לשם הגנה על המפלגה והתעמולה שלה‪ ,‬ולא‬
‫כדי להילחם נגד המדינה‪ .‬זמן רב למדי הייתי חייל כדי שאדע‪ ,‬שמפלגה‬
‫אין בכוחה להילחם נגד הכוחות הממושמעים של הצבא‪ ]...[ .‬עשיתי כל‬
‫מה שביכולתי כדי שלא יהיה לס"א אופי צבאי‪ .‬תמיד ִהבעתי את הדעה‪,‬‬
‫שכל ניסיון לבוא במקום הצבא‪ ,‬יהיה חסר־שחר‪ .‬איש מאתנו אינו מעוניין‬
‫לדחוק את רגלי הצבא; אין אנחנו שואפים אלא לכך‪ ,‬שרוח חדשה תפעם‬
‫את המדינה הגרמנית ואת העם הגרמני‪16.‬‬

‫‪ 16‬דברים בעת משפט‪ ,‬שנערך בלייפציג לשלושה קצינים זוטרים‪ ,‬שהואשמו בהפצת תעמולה‬
‫נאצית בצבא‪ .‬מובא אצל בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.116‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪138‬‬

‫בין הנאצים לימין השמרני נוצרה מערכת־יחסים מורכבת ביותר; בנושאים‬

‫שונים פעלו במשותף — אך הנאצים ראו בשיתוף הפעולה עניין טאקטי בלבד‪.‬‬
‫מטרתם האמיתית של הנאצים היתה‪ ,‬לחסל בסופו של דבר את כוחו של הימין‬
‫ולר ֶשת אותו‪ .‬טעותו ההיסטורית הבסיסית של הימין השמרני היתה‪,‬‬‫השמרני ֶ‬
‫כי ברצותו לנצל א הפופולאריות של הנאצים‪ ,‬ומתוך זלזוּל אריסטוקראטי‬
‫ב"אספסוף הנאצי"‪ ,‬לא ראה כי הוא כּוֹרה בור לעצמו‪.‬‬

‫מלבד המאבק סביב 'תוכנית יאנג'‪ ,‬שוב הוכיח היטלר את חוסר נאמנותו לברית‬
‫ * על שם המקום‪ ,‬שבו‬ ‫עם הימין השמרני בשנת ‪ .1932‬בסוף ‪ 1931‬הוקמה "חזית הארצבורג"‪ *,‬בין הנאצים‬
‫נערך המפגש בין‬
‫האישים — באד־הארצבורג‬ ‫לבין הוגנברג‪ ,‬מפקדי ה"שטאלהלם"‪ ,‬תעשיינים מהריינלאנד והרוּר‪ ,‬היאלמאר‬
‫(‪.)Bad-Harzburg‬‬ ‫שאכט‪ ,‬הרמטכ"ל המשוחרר פון־זקט ואחרים‪ .‬היתה זו חזית‪ ,‬שנועדה להיות‬
‫חוד־החנית של "האופוזיציה הלאומית"‪ .‬היטלר ניצל את הקמת החזית לצרכיו‪.‬‬
‫אך כבר זמן קצר לאחר מכן הפר את הברית‪ ,‬כשהחליט להציג את מועמדותו‬
‫לנשיאות הרפובליקה — מול הנשיא הינדנבורג‪ ,‬ומול מועמדה הרשמי של 'חזית‬
‫ * תיאודור דיסטרברג‬ ‫הארצבורג' — דיסטרברג‪*.‬‬
‫(‪;Theodor Duesterberg‬‬
‫‪ )1950-1875‬היה מפקד־‬
‫המשנה של ה"שטאלהלם"‪.‬‬
‫‪  3.3.5.4‬דמדומי הרפובליקה (‪)1933-1930‬‬

‫הבנת מערכת היחסים שבין הנאצים לשמרנים תעזור לנו להבין את שאירע‬
‫מספטמבר ‪ 1930‬עד ינואר ‪.1933‬‬

‫תוצאות הבחירות של ‪ 14‬בספטמבר ‪ 1930‬לא מילאו את ציפיות הקאנצלר‬

‫ברינינג‪ .‬הוא קיווה לעלייה משמעותית בכוחן של מפלגות המרכז והימין המתון‪,‬‬
‫אך נתבדה‪ .‬בעקבות זאת ניסה לשאת ולתת הן עם הסוציאל־דמוקרטים (ספ"ד)‬
‫והן עם "מפלגת העם הגרמנית־לאומית" (דנפ"פ)‪ .‬הסוציאל־דמוקרטים הסכימו‬
‫לתמוך ברינינג גם מבלי להצטרף לממשלתו‪ ,‬משום שרצו לבלום את הנאצים‬
‫בכל דרך‪ .‬הימין לא תמך בברינינג‪ ,‬אך המשיך להיות בעל השפעה על הנעשה‬
‫בשל קרבתו לנשיא הינדנבורג ולצבא‪.‬‬
‫הנשיא ויועציו הצבאיים לא אהבו את המצב‪ ,‬שבו עליהם להסתמך על‬
‫הספ"ד כדי להבטיח את יציבות משטרם‪ ]...[ .‬כשהחמירו התנאים יותר‬
‫ויותר‪ ,‬הלכה וגברה הנטייה להסכם‪ ,‬אשר יכלול את הנאצים בממשלה‬
‫לאומית של ממש‪.‬‬

‫ניקולס‪17.‬‬ ‫כך מנתח את המצב ההיסטוריון‬

‫יחסו של ברינינג לנאצים היה דו־ערכי‪ .‬מצד אחד — לא רצה בהם בממשלתו‪ ,‬כי‬
‫חשש שצירופם יאלץ אותו לסיים את פרשת הפיצויים במעשה גרמני חד־צדדי‪,‬‬
‫ולא בדרך של משא־ומתן‪ ,‬כפי שסבר לנכון‪ .‬אך‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא לא נקט את‬
‫הצעדים החוקיים‪ ,‬שעמדו לרשותו נגד הנאצים‪ ,‬למרות שידע כי כוונתם למוטט‬
‫את הרפובליקה‪ ,‬ולמרות שראה שפעילותם האלימה ברחוב הולכת לכיוון זה‪.‬‬
‫הוא סבר‪ ,‬כנראה‪ ,‬שאופוזיציה לאומנית חזקה ועקשנית תהיה קלף־מיקוח‬
‫מועיל במגעים עם בעלות־הברית על הפיצויים‪ .‬מצד שני — ברינינג חשב‪ ,‬כי‬
‫רצוי אולי לשתף את הנאצים בקואליציה‪ ,‬כדי שייעשו "נבונים ואחראים" יותר‪.‬‬
‫הקאנצלר פסח איפוא על שתי הסעיפים‪.‬‬

‫‪ 17‬ניקולס‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.151-150‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫ ‪139‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫את המשא־והמתן עם הנאצים ניהל (החל מקיץ ‪" )1931‬האיש שמאחורי‬

‫הקלעים"‪ ,‬הגנראל פון־שלייכר‪ *,‬עוזרו של שר ההגנה וילהלם גרונר‪ .‬הקשר‬
‫בינו לבין הנאצים נוצר באמצעות ארנסט רים‪ .‬שלייכר הצליח לשכנע את‬
‫הנשיא ואת ראש־הממשלה להיפגש עם היטלר‪ ,‬אך הפגישות לא הניבו‬
‫תוצאות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬המשיך שלייכר במגעים עם הנאצים בשלהי ‪,1931‬‬
‫וגיבש רעיון פשרה בדר צירוף הנאצים לממשלה כבודדים‪ .‬גם רעיון זה לא‬
‫התממש‪.‬‬

‫כל אותה עת משל ברינינג בחסדי הנשיא — ללא רוב פרלמנטארי‪ .‬בראשית‬
‫‪ 1932‬התחדש המשא־ומתן בין חוגי הממשלה לנאצים‪ .‬הפעם היתה הסיבה‪:‬‬
‫איור ‪76‬‬ ‫הבחירות לנשיאות‪ .‬ברינינג רצה בתמיכת הנאצים למען בחירה מחודשת‬
‫* קורט פון־שלייכר (‪Kurt von‬‬ ‫של הנשיא ללא בחירות (כדי להעביר הצעה זאת ברייכסטאג היה צורך ברוב‬
‫‪ .)1934-1882 ;Schleicher‬מ־‪1929‬‬
‫היה ראש "המשרד הפוליטי"‬ ‫מיוחס של שני־שלישים מהצירים)‪ .‬ניסיונות ההידברות לא עלו יפה‪ ,‬ועל כן‬
‫של הצבא‪ ,‬ובתוקף זה דמות־‬ ‫נערכו בחירות‪ ,‬שבהן התמודד לראשונה גם היטלר על תפקיד רשמי בחיים‬
‫מפתח בחיים הפוליטיים‪.‬‬
‫לזמן קצר (מ־‪ 5.12.1932‬ועד‬ ‫הפוליטיים בגרמניה (הוא קיבל אזרחות גרמנית רק שבועות ספורים לפני‬
‫‪ )28.1.1933‬היה ראש ממשלת‬ ‫בחירות הללו)‪.‬‬
‫גרמניה‪ .‬נרצח ב'ליל הסכינים‬
‫הארוכים'‪.‬‬
‫היו‪18:‬‬ ‫ב־‪ 13‬במארס ‪ 1932‬נערכו הבחירות לנשיאות‪ .‬התוצאות‬

‫אחוזים‬ ‫קולות‬ ‫מועמד‬

‫‪6.81‬‬ ‫‪2,557,876‬‬ ‫דיסטרברג ("חזית הארצורג" בלי הנאצים)‬
‫‪49.45‬‬ ‫‪18,661,736‬‬ ‫הינדנבורג (ימין מתון ומרכז)‬
‫‪30.23‬‬ ‫‪11,338,571‬‬ ‫היטלר (נאצים)‬
‫‪13.23‬‬ ‫‪4,982,079‬‬ ‫תלמאן* (קומוניסטים)‬
‫‪0.28‬‬ ‫‪111,470‬‬ ‫וינטר (מועמד בלתי מוכר)‬
‫איור ‪77‬‬ ‫‪100.00‬‬ ‫‪37,651,732‬‬
‫גנראל וילהלם גרוֹנר‬

‫* ארנסט ֵתלמאן (‪Ernst‬‬ ‫התוצאות היו מפתיעות‪ .‬הינדנבורג לא הצליח לזכות ברוב מוחלט‪ ,‬ולכן היה‬
‫‪.)1944-1886 ;Thaelmann‬‬ ‫צורך בסיבוב שני‪ .‬סיבוב זה נערך ב־‪ 10‬באפריל‪ ,‬ותוצאותיו היו‪19:‬‬
‫מ־‪ 1925‬יו"ר הוועד המרכזי‬
‫של המלגה הקומוניסטית‬
‫הגרמנית‪ .‬ב־‪ 1933‬נשלח‬ ‫אחוזים‬ ‫קולות‬ ‫מועמד‬
‫על־ידי הנאצים למחנה‬
‫הריכוז בוכנוואלד‪ ,‬עוּנה‬ ‫‪52.93‬‬ ‫‪19,367,688‬‬ ‫הינדנבורג‬
‫קשה ונרצח‪( .‬על שמו נקראת‬
‫בריגדת ֵתלמאן" המפורסמת‬ ‫‪36.68‬‬ ‫‪13,419,603‬‬ ‫היטלר‬
‫ממלחמת האזרחים בספרד‪,‬‬
‫שהורכבה ממתנדבים‬ ‫‪10.13‬‬ ‫‪3,705,898‬‬ ‫תלמאן‬
‫גרמנים קומוניסטים‪).‬‬
‫‪0.26‬‬ ‫‪94,951‬‬ ‫נפסלו‬
‫‪100.00‬‬ ‫‪36,588,140‬‬

‫הישגו של היטלר היה בלתי־רגיל‪ ,‬וציין עוד שלב בהתקדמות ובהתגברות כוחם‬
‫של הנאצים‪.‬‬

‫‪ 18‬דויליין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.381‬‬

‫‪ 19‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.382‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬
‫‪-1·'f.1‬‬
‫'""‬ ‫‪;s,sr--.‬ו·‪-‬‬
‫‪..‬‬
‫‪,,,‬‬ ‫‪.~'i·: . ::·t,‬‬
‫; ‪.\ '1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫; ‪: :‬‬ ‫‪:t\ .‬‬
‫• ‪·(.. \. \ '.‬‬ ‫‪.,.‬ץ'\\‬
‫‪..‬‬
‫איור ‪78‬‬
‫* פראנץ פון־פאפן (‪Franz von‬‬
‫‪ .)1969-1879 ;Papen‬מדינאי‬
‫ודיפלומט גרמני‪ .‬ב־‪1932‬‬
‫ראש־ממשלה ואחר כך‬
‫סגן להיטלר‪ .‬שירת כשגריר‬
‫באוסטריה (‪)1938-1934‬‬
‫והכין את הקרקע לסיפוחה‪,‬‬
‫וכשגריר בתורכיה (‪1944-‬‬
‫‪ ,)1939‬שדאג למעמדה‬
‫הניטראלי‪ .‬במשפטי נירנברג‬
‫(‪ )1946‬יצא זכאי‪ ,‬כיוון שלא‬
‫הוכחה אחריותו הישירה‬
‫למלחמה‪ .‬נידון ל־‪ 8‬שנות‬
‫עבודת־פרך על־ידי בית־דין‬
‫גרמני לדה־נאציפיקאציה;‬
‫פסק־הדין בוטל על־ידי בית־‬
‫דין לערעורים‪.‬‬
‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪140‬‬
‫זמן קצר לאחר הבחירות‪ ,‬ב־‪ 30‬במאי ‪ ,1932‬הדיח הנשיא הנבחר הינדנבורג את‬
‫הקאנצלר ברינינג ומינה במקומו את פראנץ פון־פאפן‪ *.‬ברינינג הודח למרות‬
‫המאמצים שהשקיע לבחירתו מחדש של הינדנבורג ולמרות שהיה בעיצומו של‬
‫המשא־ומתן על הפיויים‪ ,‬שניהל בהצלחה מרובה‪ .‬הסיבות העיקריות להדחתו‬
‫היו שתיים‪:‬‬
‫א‪ .‬הרפורמה החקלאית שהציע עוררה את זעמם של בעלי־האחוזות‬
‫(ה"יונקרים")‪.‬‬
‫ֶ‬
‫‪11‬‬
‫ו‪/‬‬
‫ב‪ .‬פון־שלייכר שכנע את הנשיא‪ ,‬שהצבא איננו תומך עוד בברינינג‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת יש ביכולתו להבטיח תמיכה נאצית בממשלה ימנית בראשות פון־פאפן;‬
‫תמיכה כזאת היתה מבטלת את התלות בסוציאל־דמוקרטים השנואים‪.‬‬
‫ממשלת פון־פאפן היתה כישלון‪ .‬פון־פאפן התקשה למצוא אישים שיסכימו‬
‫להשתתף בה‪ ,‬והוא עצמו סולק ממפלגתו‪ ,‬מפלגת ה"מרכז"‪ ,‬שזועזעה מדרך‬
‫הדחתו של ברינינג‪ .‬הנאצים נותרו הכוח היחיד‪ ,‬שיכול היה לחלץ ממשלה זאת‬
‫מבדידותה‪.‬‬
‫הממשלה החליטה לנקוט צעדים אחדים לקירוּב הנאצים‪:‬‬
‫א‪ .‬ב־‪ 4‬ביוני פוזר הרייכסטאג‪ ,‬והוכרז על בחירות חדשות ב־‪ 31‬ביולי‪.‬‬
‫ב ‪ .‬צו החירום מיום ‪ 13‬באפריל ‪ ,1932‬שאסר על פעילות הס"ס והס"א‪ ,‬בוטל‬
‫(‪ 16‬ביוני ‪.)1932‬‬
‫ג‪ .‬פון־פאפן ניצל את סמכויות החירום של הנשיא והביא לפיזורה של הממשלה‬
‫הסוציאל־דמוקרטית של פרוסיה‪ ,‬ולמינוי עצמו לנציב הרייך לפרוסיה‬
‫(‪ 20‬ביולי)‪ .‬השמאל איבד בכך את מעוז־השלטון העיקרי‪ ,‬שעוד החזיק בו‪.‬‬
‫למרות צעדים אלה הסתיים המשא־והמתן בין הנאצים לממשלה ללא הכרעה‪.‬‬
‫והנאצים לא הצרפו לממשלת פון־פאפן ואף לא הודיעו על תמיכה בה‪ .‬במצב‬
‫זה של חוסר הכרעה נערכו ב־‪ 31‬ביולי הבחירות לרייכסטאג‪ .‬הנאצים קיוו‪,‬‬
‫כי בבחירות אלה יזכו ברוב מוחלט תקווה שנשענה על תוצאות הבחירות‬
‫המחוזיות‪ ,‬שנערכו בראשית יוני‪ ,‬ושבהן זכו למעט פחות מ־‪ .50%‬תקוותם‬
‫נכזבה — אף שהם הכפילו כוחם והפכו למפלגה החזקה ביותר ברייכסטאג‪.‬‬
‫‪ 13,732,779‬מצביעים‪ ,‬שהם ‪ 37.3%‬מכלל הבוחרים הצביעו עבור הנאצים‪ ,‬והם‬
‫זכו ב־‪ 230‬מתוך ‪ 608‬המושבים ברייכסטאג‪" .‬כשמאחוריו ‪ 13.7‬מיליון מצביעים‪,‬‬
‫יותר מחצי מיליון חברי מפלגה וצבא פרטי בן ‪ 400‬אלף אנשי ס"א וס"ס היה‬
‫היטלר המנהיג הפוליטי רב־העוצמה בגרמניה‪ ,‬המתדפק על שערי הממשלה‬
‫ו[ה]צועד בראש המפלגה הפוליטית האדירה שידעה גרמניה מעולם"‪ — 20‬אולם‬
‫עדיין קשה היה לתרגם עוצמה פוליטית זו למושגים שלטוניים‪ .‬מדוע?‬
‫היטלר לא זכה ברוב המיוחל‪ ,‬ומאחר שהנאצים והקומוניסטים‪ ,‬אויבי‬
‫הרפובליקה המובהקים (וגם אויבים זה לזה)‪ ,‬שלטו על למעלה ממחצית מושבי‬
‫הרייכסטאג (‪ 328‬מתוך ‪ ,)608‬הרי דווקה ממשלה נשיאותית נראתה הפתרון‬
‫הסביר ביותר‪ ,‬ולא ממשלה קואליציונית רעועה זו או אחרת‪ .‬כראש־ממשלה‬
‫‪ 20‬בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.155-154‬‬
‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪141‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪79‬‬
‫כרזות בחירות של היטלר והינדנבורג בבחירות לנשיאות‪.1932 ,‬‬

‫‪Unsere ,-. · :‬‬

‫';‪letl•te ·_,.,_ ,,z,.-.:;,:,‬‬
‫' ‪...‬‬ ‫‪. .· ,~-,t~~~-,--,;';,:.‬‬

‫‪.. un. .1. =..::i. •.,·;i‬‬

‫‪HofFn‬‬
‫‪.. ':‬‬
‫‪•'J‬‬ ‫' "'‬ ‫•‪,‬‬
‫‪,‬ד·‬ ‫~‪·,~·;/ ;ik,‬‬
‫‪'.‬‬ ‫)' ‪~.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪. ..‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪#‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪,.,..\; .‬‬ ‫‪: ,:Jf;':.‬‬
‫‪;-.. :‬‬
‫~‪.‬‬ ‫•‬
‫‪."~•:.,~.‬‬
‫~‪-.‬‬ ‫\‬
‫‪'J-‬י'‬
‫י‬
‫‪.. :.::.:..(:<--‬‬
‫‪•. . . . , . . .‬‬

‫‪,:‬‬ ‫‪" ·. , )"_ ;-..;,,‬‬ ‫'~ד';‪,‬‬ ‫‪r,‬‬

‫!‪i~~-‬‬ ‫‪•:,‬זז'' '‪,[•',•{(tf!' t.v1‬י;ץ ג‪+‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪wi‬‬
‫'‬
‫‪" ;~,.‬‬ ‫‪.;f!}:,/‬‬ ‫'‬
‫‪'r-‬‬ ‫·~‬ ‫‪·~ i1l 1~;-‬‬ ‫~·‬
‫'‬
‫'‬

‫‪'t.‬‬
‫';''‪i‬‬ ‫‪12‬ן‬

‫איור ‪81‬‬ ‫איור ‪80‬‬

‫"היטלר — תקוותנוּ האחרונה"‪ .‬כרזת בחירות‪.1932 ,‬‬ ‫היטלר במסע הבחירות לנשיאות‪.1932 ,‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪142‬‬

‫נשיאותית העדיף הנשיא חד־משמעית את פון־פאפן‪ ,‬השמרן ובעל הנימוסים‪,‬‬

‫על אותה "ברייה משונה"‪" ,‬האוסטרי הזה"‪ ,‬אדולף היטלר‪ .‬גם אלימות הנאצים‬
‫בזמן הבחירות הרתיעה חוגים ימניים רבים‪ ,‬כולל הצבא‪ .‬כס השלטון לא נראה‬
‫איפוא בהישג יד‪ ,‬למרות ההישג הבלתי־מוטל־בספק בקלפי‪.‬‬

‫במהלך המשא־והמתן שאחרי הבחירות הוצעו לנאצים ִמשׂרת סגן־הקאנצלר‬

‫וכהונת שר הפנים של פרוסיה; אך מדרישת היטלר‪ ,‬להתמנות לראש הממשלה‬
‫בהיותו מנהיג המפלגה גדולה ביותר — התעלמו‪ .‬היו רבים שסברו‪ ,‬כי הנאצים‬
‫מיצו את המאגר האלקטוראלי שלהם‪ ,‬ובבחירות חופשיות לעולם לא ישיגו רוב‬
‫איור ‪82‬‬ ‫מוחלט‪ .‬אף־על־פי־כן היה להיטלר אורך־רוח‪ ,‬והוא הוכיח בחודשים אלה תעוזה‬
‫בקריקטורה זו‪ ,‬שהופיעה‬ ‫פוליטית בלתי־מבוטלת בסרבו לקבל כל הצעה שהיא‪ ,‬מלבד זאת שתעניק לו‬
‫בעיתוני השמאל‪ ,‬מוצג היטלר‬
‫כמנהיג עדר בקר‪ ,‬המוּבל לטבח‪.‬‬ ‫את המשרה הבכירה ביותר‪.‬‬
‫קריקטורה מסוג זה עדיין היתה‬
‫אפשרית בשנת ‪.1932‬‬
‫כישלון המשא־ומתן עם הימין השמרני נתפס בחוגים שונים בתוך ה־נסדא"פ‬
‫(המפלגה הנאצית) ככישלון "הדרך החוקית"‪ .‬שוב התחזקו המתנגדים הוותיקים‬
‫לדרך זו‪ ,‬בעיקר מקרב צמרת הס"א‪ .‬היטלר נמצא בין שתי תביעות‪ :‬של הקיצוניים‬
‫במפלגתו‪ ,‬מחד גיסא — ושל הציבור המכובד‪ ,‬שאת אהדתו ותמיכתו ביקש‪ ,‬מאידך‪  .‬‬

‫המצב עוד החמיר בסוף ‪ .1932‬בשל המבוי הסתום בפוליטיקה החליט פון־פאפן‬
‫על עריכת בחירות חדשות‪ .‬אלה נערכו ב־‪ 6‬בנובמבר ‪ ,1932‬ובהן ספגו הנאצים‬
‫את הפסדם הראשון מאז ‪ :1928‬הם הפסידו כשני מיליוני קולות‪ ,‬אחוזם בקולות‬
‫הבוחרים ירד ל־‪ ,33.08‬ומספר המושבים — מ־‪( 230‬מתוך ‪ )608‬ל־‪( 196‬מתוך ‪.)584‬‬
‫דווקה ה־דנפ"פ של הוגנברג הגבירה במפתיע את כוחה וזכתה (ביחד עם‬
‫שותפים)‪ ,‬ב־‪ 54‬מושבים‪ 21.‬דבר זה נבע מבהלתם של חלק מהבוחרים ממעשים‬
‫שונים של הנאצים (אלימות‪ ,‬השתתפותם בשביתת־התחבורה בברלין יחד עם‬
‫הקומוניסטים‪ ,‬ועוד)‪ .‬אחרים חשבו‪ ,‬שהיטלר החמיץ את ההזדמנות לעלות‬
‫לשלטון‪ ,‬התאכזבו — ונתנו קולם לאחרים‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬אף שפון־פאפן שמח על מפלתם של הנאצים‪ ,‬לא השתפר המצב הפוליטי‪.‬‬
‫הינדדנבורג לא רצה לראות את היטלר קאנצלר‪ ,‬וזה לא הסכים לפחות מכך‪.‬‬
‫אפשרויות אחרות לא היו‪.‬‬

‫ניסיון נוסף נעשה על־ידי קורט פון־שלייכר‪ .‬הוא אילץ את פון־פאפן להתפטר‪,‬‬
‫וקיבל על עצמו את תפקיד הקאנצלר‪ .‬בהאמינו שיוכל לפלג את הנאצים הזמין‬
‫שלייכר את גרגור שטראסר‪ ,‬יריבו הקשה ביותר של היטלר במפלגה‪ ,‬והציע‬
‫לו להיות סגן־הקאנצלר‪ .‬שטראסר נטה להסכים‪ ,‬אך היתנה את קבלת המשרה‬
‫בהסכמת היטלר‪ .‬היטלר סירב‪ ,‬כמובן‪ ,‬וגם הצעה זו נפלה (שטראסר עצמו פרש‬
‫בעקבות זאת מפעילות פוליטית)‪ .‬אף תוכניותיו הכלכליות של פון־שלייכר‬
‫עוררו עליו זעם מצד החוגים השמרניים‪ִ .‬חנוֹ של פון־שלייכר סר מלפני הנשיא‬
‫הינדנבורג‪ ,‬ואיש־סודו של הנשיא נעשה עתה פון־פאפן‪.‬‬

‫פון־פאפן נשא ונתן עם היטלר מראשית ‪ 1933‬ותיווך בינו לבין תעשייני חבל הר‬
‫וּר‪ .‬אלה חששו‪ ,‬שההמונים המובטלים והמיואשים יפנו לקומוניזם‪ .‬בייחוד היה‬
‫זה היאלמאר שאכט‪ ,‬שפעל לשכנוע התעשיינים לפנות לנשיא ולהשפיע עליו‬
‫להזמין את היטלר לעמוד בראש הממשלה‪.‬‬

‫‪ 21‬דוירליין‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.403‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪143‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪83‬‬
‫ישיבת הרייכסטאג ב־‪ 12‬בספטמבר ‪ ,1932‬שנסתיימה בהחלטה על פיזור הפרלמנט ועריכת בחירות‬
‫חדשות‪ .‬יושב־ראש הישיבה‪ ,‬הרמאן גרינג הנאצי‪ ,‬מתעלם במכוּון מפון־פאפן (עומד‪ ,‬משמאל)‪,‬‬
‫המבקש את רשות הדיבור‪.‬‬

‫איור ‪84‬‬
‫ראשוני הצירים הנאציים מבחירות נובמבר ‪ 1932‬מגיעים לבניין הרייכסטאג‪.‬‬

‫שלייכר ראה בינתיים‪ ,‬כי לא יוכל להרכיב ממשלה בעלת תמיכה נרחבת‪ .‬כן‬
‫ידע‪ ,‬כי פון־פאפן פועל מאחורי גבו להקמת ממשלה חדשה‪ .‬הוא פנה לנשיא‬
‫וביקש ממנו לפזר את הפרלמנט ולהעניק לו סמכויות שלטון דיקטטוריות‪.‬‬
‫הנשיא סירב‪ ,‬ופון־שלייכר התפטר (‪ 28‬בינואר ‪ .)1933‬יומיים אחר כך הזמין‬
‫הינדנבורג את היטלר אליו‪ ,‬לפי עצת פון־פאפן‪ ,‬ומינה אותו לרייכסקאנצלר של‬
‫גרמניה‪ .‬סלבנותו של היטלר ועצביו החזקים עמדו לו‪ ,‬ובעזרתם הצליח לעבור‬
‫את תקופת הלחצים והירידה של סוף ‪.1932‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪144‬‬

‫הגנראל־בדימוס לודנדורף היה שותפו הצבאי הקרוב ביותר של הינדנבורג‬

‫בימי מלחמת־העולם הראשונה‪ .‬הוא נתן את חסותו לתנועה הפולקית‬
‫בבוואריה; נידון‪ ,‬יחד עם היטלר‪ ,‬על חלקו ב"פוטש" של שנת ‪ ;1923‬ושימש‬
‫נציג "תנועת החירות הנאציונל־סוציאליסטית" ברייכסטאג‪ .‬בעשר השנים‬
‫שחלפו מאז ה"פוטש" עמד לודנדורף על מהותו של שותפו־לשעבר‪ ,‬וכאשר‬
‫מוּנה היטלר לראש ממשלה כתב לנשיא הינדנבורג‪ ,‬אויבו במשך שנים‪ ,‬מכתב‬
‫בזו הלשון‪:‬‬
‫במנותך את היטלר לרייכסקאנצלר מסרת את מולדתנו הגרמנית הקדושה‬
‫לאחד מהדמגוגים הגדולים ביותר בכל הזמנים‪ .‬הריני מתנבא לפניך‬
‫בחגיגיות‪ ,‬שאדם הרה־אסון (‪ )unselig‬זה יפיל את הרייך שלנו לתהום‬
‫ויביא על אומתנו צרה שלא תשוער‪ .‬הדורות הבאים יקללו אותך בקברך‬
‫על צעד זה‪22.‬‬

‫היתה זו אחת הנבואות היותר מדויקות שניתנו אי־פעם בהיסטוריה‪ .‬אך‬

‫מרגע שיצא היטלר מחדרו של הינדנבורג‪ ,‬כמה דקות לאחר השעה ‪ 12‬בצוהרי‬
‫יום ה־‪ 30‬בינואר ‪ ,1933‬כראש ממשלת גרמניה — שוב אי אפשר היה לעצור‬
‫את הגלגל‪.‬‬

‫‪  3.3.6‬מי הצביע עבור היטלר?‬

‫כבר ראינו‪ ,‬כי היטלר נסתייע בכוחות שונים להגברת כוחו וכדי להגיע לשלטון‪:‬‬
‫תעשיינים‪ ,‬מפלגות הימין‪ ,‬קבוצות רדיקאליות ועוד‪ .‬אך עולה השאלה‪ :‬ממי היו‬
‫מורכבים גדודיו של היטלר? היכן היתה תמיכתו הגדולה ביותר‪.‬‬

‫בעניינים אלה נערכו מחקרים רבים‪ ,‬ויש חילוקי־דעות‪ ,‬בעיקר ביחס להרכב‬
‫החברתי של מצביעי המפלגה‪ .‬רוב החוקים מצביעים על תמיכה חזקה במיוחד‬
‫בנאצים בערים הבינוניות בגודלן‪ ,‬בקרב המעמד הבינוני הנמוך‪ ,‬ובציבור‬
‫הפרוטסטאנטי‪ .‬במחקר מבריק‪ ,‬שראה אור לאחרונה‪ ,‬נמתחה ביקורת על מסקנות‬
‫אלה — בעקבות ביקורת חוזרת ומדוקדקת של תוצאות הבחירות (בעיקר של‬
‫בחירות יולי ‪ ,1932‬שבהן השיגו הנאצים את ההישג הגדול ביותר קודם לעלייתם‬
‫לשלטון)‪ .‬החוקר‪ ,‬ריצ'ארד האמילטון‪ ,‬טוען כי להבנת התוצאה הסופית של‬
‫ההצלחה בבחירות יש לבחון את מכלול מקורות התמיכה של המפלגה הנאצית‪.‬‬
‫הוא מראה‪ ,‬כי אם‪ ,‬באופן היפותטי‪ ,‬תמכו ‪ 60%‬מהמעמד הבינוני הנמוך בנאצים‪,‬‬
‫אך הם היוו ‪ 25%‬בלבד מהאוכלוסייה הכללית הלא־חקלאית‪ ,‬ורק ‪ 35%‬ממעמד‬
‫הפועלים תמך בנאצים‪ ,‬אך הללו היוו ‪ 60%‬מהמעמד הבינוני הנמוך בנאצים‪,‬‬
‫אך הם היוו ‪ 25%‬בלבד מהאוכלוסייה הכללית הלא־חקלאית‪ ,‬ורק ‪ 25%‬ממעמד‬
‫הפועלים תמך בנאצים‪ ,‬אך הללו היוו ‪ 60%‬מהאוכלוסייה — הרי במספרים‬
‫מוחלטים מתקבלת תרומה זהה לניצחון הנאצים מצד שני המעמדות‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫מתברר שהיו פועלים רבים שתמכו בנאצים‪ .‬מכאן ממשיך האמילטון וטוען‪,‬‬
‫שיש לבדוק את החלוקה הפנימית בקרב הקבוצות הכוללות הללו‪ .‬הוא מגיע‬
‫למסקנה‪ ,‬כי אין אפשרות להכללה‪ ,‬שכן ההצבעה מצד המעמד הבינוני הנמוך‬
‫בעיירות ובכפרים היתה שונה מזו שבערים (שבהן התמיכה היתה פחותה‬
‫יותר)‪ ,‬וגם בקרב מעמד זה בעיירות ובכפרים היו הבדלים ניכרים יותר בין‬
‫פרוטסטאנטים לקתולים‪.‬‬

‫‪ 22‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.418‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪145‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫האמילטון בדק עוד היבט רב־עניין לגבי בחירות ‪ 31‬ביולי ‪ ,1932‬בחירות אלה‬
‫נערכו באמצע חופשת הקיץ‪ .‬לפי חוקת ויימאר יכול היה אדם לבחור מחוץ‬
‫למקום מגוריו‪ ,‬אם קיבל מראש אישור מתאים מוועדת הקלי שלו‪ .‬היות ששנת‬
‫‪ 1932‬היתה שנת שיא במשבר הכלכלי‪ ,‬יש להניח כי הרוב המכריע של הנופשים‬
‫היו אנשי המעמד הגבוה והבינוני־הגבוה‪ .‬האמילטון בדק תוצאות בחירה‬
‫של מקומות־נופש ואתרי מרפא רבים (ובתוכם גם תוצאות בחירות בספינות‬
‫שעשועים)‪ ,‬והתברר לו‪ ,‬כי בקרב ציבור מצביעים זה אחוז התומכים בנאצים‬
‫היה הרבה מעל לממוצע הכלל־ארצי‪ .‬לעומת זאת נפלה במקומות אלה התמיכה‬
‫בנאצים באופן דראסטי בבחירות נובמבר ‪ ,1932‬שנערכו שלא בענות הנופש‪23.‬‬

‫גם בערים הגדולות מצא מידה מדהימה של תמיכה מצד המעמדות העליונים‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא‪ ,‬כי במצב התוהו־ובוהו של ‪ 1932‬עזבו גם שמרנים רבים את‬
‫מפלגותיהם המסורתיות ופנו לנאצים (אולי מתוך פחד מ"הסכנה האדומה" —‬
‫הקומוניזם)‪.‬‬

‫נראה עתה שתי טבלאות‪ ,‬הנותנות הבהרה נוספת של תמונת התמיכה בנאצים‪:‬‬

‫(באחוזים)‪24:‬‬ ‫א‪ .‬המבנה החברתי של חברי ה־נסדא"פ בשנים ‪1933-1930‬‬

‫‪1933‬‬ ‫‪1930‬‬ ‫מקצוע ‬

‫‪32.5‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫פועלים‬
‫‪20.6‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫עובדי "הצווארון הלבן" במגזר הפרטי (‪)Angestellte‬‬
‫‪17.3‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫עצמאיים‬
‫‪6.5‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫פקידים בשירות הממשלתי (‪)Beamte‬‬
‫‪12.5‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫חקלאים‬
‫‪3.7‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫אחרים‬
‫‪1.6‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫גימלאים‬
‫‪4.1‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫עקרות־בית‬
‫‪1.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫סטודנטים‬

‫‪R. F. Hamilton, Who Voted for Hitler?, Princeton University Press, Princeton 1982, 2 3‬‬
‫‪( p. 46‬להלן‪ :‬המילטון)‪.‬‬
‫‪W. Schäfer, NSDAP: Entwicklung und Struktur der Staatsartei des Dritten Reiches, 24‬‬
‫‪.Norddeutsche Verlagamstalt, Hannover-Frankfurt a. Main 1957, pp. 17, 19‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪146‬‬

‫ב‪ .‬חלקה של ה־נסדא"פ בבחירות לרייכסטאג במחוזות הבחירה השונים‬

‫(באחוזים מתוך הקולות הכשרים)‪25:‬‬

‫‪6.11.1932 31.7.1932 14.9.1930 20.5.1928 7.12.1924 4.5.1924‬‬ ‫בחירות ב‪:‬‬

‫‪196‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מס' מושבים‬
‫‪33.1‬‬ ‫‪37.3‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪ %‬קולות כללי‬
‫‪39.7‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫פרוסיה המזרחית‬
‫‪22.5‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫ברלין‬
‫‪29.1‬‬ ‫‪33.0‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫פוטסדאם ‪II‬‬
‫‪34.1‬‬ ‫‪38.2‬‬ ‫‪18.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫פטסדאם ‪I‬‬
‫‪42.6‬‬ ‫‪48.1‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫פראנקפורט ע"נ אודר‬
‫‪43.1‬‬ ‫‪48.0‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫פומרן‬
‫‪40.4‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫ברסלאו‬
‫‪42.1‬‬ ‫‪48.0‬‬ ‫‪20.9‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫ליגניץ‬
‫‪26.8‬‬ ‫‪29.2‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫אופלן‬
‫‪39.0‬‬ ‫‪43.8‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫מאגדבורג‬
‫‪34.5‬‬ ‫‪42.6‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫מרסבורג‬
‫‪37.1‬‬ ‫‪43.4‬‬ ‫‪19.3‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫תורינגן‬
‫‪45.7‬‬ ‫‪51.0‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫שלזוויג־הולשטיין‬
‫‪31.9‬‬ ‫‪38.4‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫ויזר־אמס‬
‫‪42.9‬‬ ‫‪49.5‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫מזרח־האנובר‬
‫‪40.6‬‬ ‫‪46.1‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫דרום־האנובר‪/‬בראונשווייג‬
‫‪22.3‬‬ ‫‪25.7‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫וסטפאליה — צפון‬
‫‪24.8‬‬ ‫‪27.2‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫וסטפאליה — דרום‬
‫‪41.2‬‬ ‫‪43.6‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪56‬‬ ‫הסן־נאסאו‬
‫‪17.4‬‬ ‫‪20.2‬‬ ‫‪14.5‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫קלן־אכן‬
‫ַ‬
‫‪26.1‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪14.9‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫–‬ ‫‪1.3‬‬ ‫קןבךנץ־טריר‬
‫‪27.0‬‬ ‫‪31.6‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫דיסלדורף — מזרח‬
‫‪24.2‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫דיסלדורף — מערב‬
‫‪24.6‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫בוואריה העילית־שוואביה‬
‫‪18.5‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪12.0‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫בוואריה התחתית‬
‫‪36.4‬‬ ‫‪39.9‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪20.7‬‬ ‫פראנקוניה‬
‫‪42.6‬‬ ‫‪43.7‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫פפאלץ‬
‫‪34.0‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫דרזדן־באוטצן‬
‫‪31.0‬‬ ‫‪36.1‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫לייפציג‬
‫‪43.4‬‬ ‫‪47.0‬‬ ‫‪23.8‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫חמניץ־צוויקאו‬
‫‪26.2‬‬ ‫‪30.3‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫וירמברג‬
‫‪34.1‬‬ ‫‪36.9‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫באדן‬
‫‪30.2‬‬ ‫‪43.1‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫הסן־דראמשטאט‬
‫‪27.2‬‬ ‫‪33.7‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫האמבורג‬
‫‪37.0‬‬ ‫‪44.8‬‬ ‫‪20.1‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫מקלנבורג‬

‫‪ 25‬על־פי‪E. Matthias — R. Morsey (Hrsg.), Das Ende der Parteien 1933, Droste Vlg., :‬‬
‫‪.Düsseldorf 1960, p. 782‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪147‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪f_J':,~---‬‬
‫פרוסיה המזרחית‬

‫‪11‬‬
‫ברל•ן‬
‫פוטסראם‬

‫פוטסראם ו‬
‫ו‪.‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬ ‫‪/‬‬
‫\‪,‬‬ ‫'‬
‫)‬
‫פראנקפורט ע"נ אדור‬
‫פרמןר‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫'‬
‫‪, ___ f ,‬‬
‫‪.,_ - ..J.,/-‬‬
‫‪-,,,..,‬‬ ‫‪,/‬‬

‫ברסלאו‬ ‫‪.7‬‬
‫ל•גנ'ץ‬ ‫‪.8‬‬
‫אופלן‬ ‫‪.9‬‬
‫מאגרבררג‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫מרסבורג‬ ‫רו‪.‬‬

‫תור•נגן‬ ‫‪. 12‬‬

‫שלזוו•ג הולשט"ן‬ ‫‪. 13‬‬
‫ויזר‪-‬אמס‬ ‫‪. 14‬‬
‫מזרח·האטבר‬ ‫‪. 15‬‬
‫דרום‪-‬האנוברובראונשווייג‬ ‫‪. 16‬‬
‫וסטפאל•ה ‪-‬צפון‬ ‫דו ‪.‬‬
‫וסטפא ליה ‪ -‬דרום‬ ‫‪. 18‬‬
‫סאו‬ ‫הסן‪-‬נ‪x‬‬ ‫‪. 19‬‬
‫קלן‪ t< -‬בן‬ ‫‪. 20‬‬
‫קובלנץ‪-‬ט‪,‬ךר‬ ‫‪. 21‬‬
‫ך•סלרורף ‪-‬מזרח‬ ‫‪. 22‬‬
‫‪,,‬סלרורף ‪ -‬מערב‬ ‫‪. 23‬‬
‫בוואריה העילי‪· n‬שוואביה‬ ‫‪. 24‬‬
‫בוואריה תחתית‬ ‫‪. 25‬‬
‫פראג קרניה‬ ‫‪. 26‬‬
‫פפאלץ‬ ‫‪. 27‬‬
‫ךרזרן‪-‬באוטצן‬ ‫‪. 28‬‬
‫‪- - -‬‬‫‪\ I J( llr< ' ,‬‬
‫לייפציג‬ ‫‪. 29‬‬
‫חמנ'ץ‪-‬צוו'קאו‬ ‫‪. 30‬‬
‫וירטמברג‬ ‫‪. 31‬‬
‫בארן‬ ‫‪. 32‬‬
‫הסן‪-‬רראמשטאט‬ ‫‪. 33‬‬
‫האמבורג‬ ‫‪. 34‬‬
‫מקלנבורג‬ ‫‪. 35‬‬

‫איור ‪85‬‬
‫מפת מחוזות הבחירה של גרמניה (‪)1930‬‬

‫נסיים סעיף זה בעוד ִממצא רב־עניין‪ .‬בניגוד להנחה רווחת‪ ,‬כי מנהיגי הנאצים‬
‫גרפו בהופעותיהם את מירב הקולות בימי המשבר של סוף הרפובליקה‪ ,‬מוכיח‬
‫האמילטון‪ ,‬כי דווקה המאמץ של פעילי המפלגה הזוטרים באזורים ובקבוצות‬
‫חברתיות שלא זכו לתשומת לב רבה מצד המפלגות האחרות (כגון ציבורים‬
‫דתיים‪ ,‬שניראוּ כ"מונחים בכיסן" של המפלגות הדתיות) — היא שהביאה לחלק‬
‫גדול מהעלייה המסחררת של המפלגה‪26.‬‬

‫אם נסכם את הדברים נוכל לומר בוודאות‪ ,‬כי התמיכה בנאצים באה מקרב‬
‫כל שכבות הציבור הגרמני‪ ,‬וטעות היא לייחס אותה באופן דומינאנטי לרובד‬
‫מסוים בלבד‪.‬‬

‫‪  3.3.7‬הנאציזם באוסטריה‬

‫אוסטריה היתה מאז ‪ 1938‬חלק אינטגראלי של הרייך השלישי‪ .‬יתרה מזאת‪:‬‬
‫אוסטריה 'סיפקה' כמה דמויות בכירות ביותר לתנועה הנאצית ולרייך‬
‫השלישי‪ :‬אדולף היטלר‪ ,‬ארתור סאייס־אינקווארט‪ ,‬ארנסט קאלטנברונר‪ ,‬אודילו‬
‫גלובוצ'ניק; גם אדולף אייכמן גדל באוסטריה (אף שלא נולד בה)‪ .‬ראוי איפוא‬
‫ללמוד גם דברים אחדים על הנאציזם באוסטריה‪27.‬‬

‫‪ 26‬המילטון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.360-309‬‬

‫‪ 27‬סעיף זה מבוסס על‪B.F. Pauley, Hitler and the Forgotten Nazis: A History of Austrian :‬‬
‫‪.National-Socialism, The University of North Carolina Press, Chapel Hill 1981‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪148‬‬

‫"מפלגת הפועלים הגרמנית" (‪ )Deutsche Arbeiterpartei — DAP‬באוסטריה‬

‫נוסדה שנים רבות לפני שקמה המפלגה המקבילה לה בשם בגרמניה‪ .‬ראשיתה‬
‫ב־‪ ,1903‬בעקבות התפרקות תנועתו הפאן־גרמאנית של פון־שנרר‪ .‬היא נוצרה‬
‫בצפון בוהמיה‪ ,‬ואחרי כן התפשטה לשאר חלקי הממלכה האוסטרו־הונגרית‪.‬‬
‫עד ‪ 1918‬היו למפלגה ‪ 20‬מחוזות מפלגתיים (‪ ,)Gaue‬אשר נמצאו כמעט באופן‬
‫בלעדי באזורי־ספר מבחינה אתנית‪ ,‬כלומר‪ ,‬במקומות שם התנגשו הגרמנים‬
‫האוסטרים עם סלאבים או עם איטלקים‪ ,‬ששאפו לשוויון־זכויות חוקי‬
‫וסוציאלי‪.‬‬

‫באפריל ‪( 1918‬כלומר‪ ,‬גם זה הרבה לפני ההתפתחות הדומה בגרמניה) שונה‬

‫שמה של המפלגה ל"מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל־סוציאליסטית"‬
‫(‪ .)Deutsche Nationalsozialistische Arbeiterpartei — DNSAP‬המושג‬
‫"נאציונל־סוציאליסטי"‪ ,‬שצורף לשם‪ ,‬לא היה מקורי‪ ,‬אלא נשאב ממפלגה‬
‫צ'כית "נאציונל־סוציאליסטית"‪ ,‬שקמה ב־‪ 1897‬מתוך התפלגות במפלגה‬
‫הסוציאליסטית האוסטרית על־פי קווים לאומיים‪ .‬ואולם‪ ,‬המשמעות של‬
‫המנוח שונתה מאוד והדגש הועתק מסוציאליזם ללאומנות‪.‬‬

‫ראינו‪ ,‬שההתפתחות באוסטריה קדמה לזו שבגרמניה‪ ,‬ואף היו קווי־דמיון‬

‫חזקים בין שי התנועות‪ :‬אנטי־ליבראליזם‪ ,‬אנטי־קאפיטאליזם‪ ,‬אנטי־מארקסיזם‬
‫ואנטי־שמיות‪ .‬אף־על־פי כן‪ ,‬אי־אפשר להוכיח השפעה ישירה של המפלגה‬
‫האוסטרית על ההתפתחות בגרמניה‪.‬‬

‫ה־דנסא"פ ספגה מהלומה ב־‪ ,1918‬עם פירוקה של הממלכה האוסטרו־הונגרית‪.‬‬

‫סוּדטי (הגדול)‪ .‬בראש‬
‫היא התפצלה לפלג אוסטרי (הקטן) ולפלג צ'כי‪ ,‬כלומר — ֶ‬
‫הפלג האוסטרי התייצב ד"ר ואלטר ריל (‪ ,)Walter Riehl‬שבדרכו ובהשקפותיו‬
‫היה מתון בהרבה מהיטלר‪ .‬המפלגה שהתגבשה תחת הנהגתו היתה יותר‬
‫דמוקרטית‪ ,‬יותר פועלית ופחות נוקשה (גם בטאקטיקה) מאשר בגרמניה‪.‬‬
‫האנטישמיות שלה החריפה בתקופה שאחר מלחמת־העולם‪ ,‬והיהדות עמדה‬
‫בראש רשימת מטרות ההתנגדות והשנאה של המפלגה‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫~‪~ -‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬ ‫‪.‬‬

‫~‪-‬‬ ‫·‪. 1#:. -‬‬ ‫~"‪"0 Q:‬‬

‫‪..‬‬ ‫~‪-~"' 3,,‬‬
‫~'‬
‫כ‪.e‬‬
‫‪;..‬ש~‬
‫‪~.‬ז‪:..'Y‬‬
‫דד‬

‫'‪V--‬‬
‫~‪,‬‬
‫;_‬
‫·‪z,‬‬
‫(‬
‫~‪~~--‬‬
‫‪,~,‬‬ ‫~‬

‫_ _ ‪. B-‬‬ ‫‪•-,‬‬ ‫ן‬ ‫‪.‬‬

‫‪,J‬‬
‫~ו‬

‫·‪J‬‬
‫'· ~ג(' ‪,‬‬
‫י~ ‪: ,‬‬
‫‪-:;,,‬‬ ‫‪,..‬‬ ‫'‬
‫ן‪•,;,.‬‬ ‫‪.,.‬‬ ‫‪,.‬‬
‫‪\ 1-' ~ .... ~,- , ..,,,.‬‬
‫‪.,.f‬ג‪,. "F‬‬ ‫~‬ ‫‪,‬ב‪,:‬‬
‫•‪,< .,‬‬
‫;‬ ‫‪..‬‬

‫ד~‪,‬‬ ‫‪... .·~~•.~ -‬‬

‫‪:M‬‬
‫‪•. I . .‬‬ ‫‪'1‬‬ ‫·‪.-‬‬
‫~‬ ‫‪....‬‬ ‫‪·.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-- .‬‬ ‫‪. : 1'1‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.' 1/( ~J‬‬

‫‪.·. ..‬‬ ‫• ‪:, ~;-‬ל"‪:‬‬

‫'‬

‫י‬ ‫‪~~t‬‬ ‫‪' .‬‬

‫‪------ = ''.fr:'t‬‬ ‫~‪-‬‬
‫איור ‪86‬‬
‫נציגים נאציים מגרמניה ומאוסטריה בכנס משותף‪ ,‬זלצבורג‪ ,‬אוגוסט ‪ .1920‬שני מימין בשורה‬
‫התחתונה — אנטון דרקסלר; לימינו — ד"ר ואלטר ריל‪.‬‬
‫'‪- ,‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪.‬‬
‫‪~--‬‬
‫~ \'‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪149‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫בשנים ‪ 1930-1923‬שיסעו את המפלגה מאבקים בלתי־פוסקים על הנהגה‪ ,‬כיוון‬

‫ומטרות — עד כדי מלחמת פלגים‪ ,‬אך מלבד המאבק הפנימי היה מאבק עז‬
‫נגד ניסיונו של היטלר לזכות בשלטון בלעדי עליהם‪ .‬הקשרים בין הנאציזם‬
‫האוסטרי לנאציזם הגרמני נוצרו בראשית שנות ה־‪ ,20‬וההתחזקות של היטלר‬
‫עד ‪ 1923‬הפכה אותו למנהיג גם בעיני אוסטרים‪ ,‬לפחות מבחינה אידיאולוגית‪.‬‬
‫ניסיונות ההשתלטות של היטלר הגיעו לידי עימותים רציניים בשנים ‪1923‬‬
‫ו־‪ ,1926‬ובעימות אחרון זה אף התפלגה התנועה האוסטרית בין "דנסא"פ — סיעת‬
‫שולץ" (‪ )Schulz‬לבין "דנסא"פ — תנועת היטלר" (להלן‪" :‬המפלגה האוסטרית")‪.‬‬
‫היחסים בין המפלגה האוסטרית למפלגה־האחות הגרמנית היו מורכבים‬
‫ומעניינים‪ .‬הדנסא"פ האוסטרית עזרה לנסדא"פ הגרמנית בתקופת היותה של‬
‫האחרונה מחוץ לחוק‪ .‬עיתונים וחומר תעמולה הוברחו לתוך גרמניה; מקלט‬
‫ניתן לנמלטים אחרי ה"פוטש" (כגון להרמאן גרינג); ונעשו עוד פעולות כיוצא‬
‫בכך‪ .‬מבחינה רעיונית דגלה המפלגה האוסטרית ב"איחוד"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניסו‬
‫הנאצים האוסטרים לשמור בכל כוחם על עצמאותם וייחודם כלפי הנאצים‬
‫מצדוֹ עשה הכל כדי למנוע צמיחת מנהיג חזק באוסטריה‪,‬‬ ‫הגרמנים‪ .‬היטלר ִ‬
‫והתייחס לאוסטרים במידה של התנשׂאות (על אף מוצאו האוסטרי)‬

‫מאז ‪ 1922‬חל שינוי בהרכב האנושי של המפלגה‪ .‬במקום פועלי תעשייה‪ ,‬פועלי‬
‫רכבות ואנשים מן הבורגנות הזעירה‪ ,‬גדל חלקם של הסטודנטים ותלמידי־‬
‫התיכון‪ ,‬שנדחפו למפלגה במידה רבה בגלל בעיית האינפלאציה‪ .‬אלה אף היוו‬
‫אחוז ניכר מחברי הזרוע הצבאית של המפלגה — "הברית להגנת המולדת"‬
‫(‪ ;Vaterländische Schutzbund‬ברבות הזמן הוסב השם לס"א)‪ .‬מספר חברי‬
‫המפלגה ב־‪ 1926‬היה ‪.55,000‬‬

‫‪~-~~/‬‬
‫‪/~~ I I‬‬
‫‪HE,‬י‪JfATIOKAJ,-JDZIALIIFISt‬‬
‫‪DEUTSCHE ARBEJTERPARTEI‬‬ ‫איור ‪87‬‬
‫כרזה נאצית אוסטרית‪ ,‬המתארת פועל נאצי קוטל דרקון‬
‫~‪HJTLERBE..WE~ lJH.‬‬ ‫סוציאליסטי‪ ,‬בעל ראש יהודי‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪150‬‬

‫הפילוג במפלגה ב־‪ 1926‬נבע מהתנגדות הצעירים‪ ,‬הרדיקאליים יותר ותומכי‬

‫היטלר‪ ,‬למתינות־היחסית של הוותיקים ולנהייתם אחרי המנהיג קארל שולץ‪.‬‬

‫בשנים ‪ 1931-1926‬לא היה למפלגה (לפלג ההיטלרי שלה) מנהיג ארצי‪ ,‬ומשום‬
‫כך שרר בה תוהו ובוהו‪ .‬לא היה זה פרי הזנחה מצד המרכז במינכן בלבד‪,‬‬
‫אלא המשך מדיניותו המכוּונת של היטלר‪ ,‬למנוע צמיחת מנהיג אוסטרי מקומי‪,‬‬
‫העלול לסכן את מעמדו‪.‬‬

‫בשנים ‪ 1933-1931‬התאוששה המפלגה הנאצית האוסטרית; א — משום שהיטלר‬

‫מינה מנהיג בעל תעוזה‪ ,‬מרץ‪ ,‬כושר השפעה ויכולת נאום (תיאו האביכט —‬
‫‪ ;)Theo Habicht‬ב — בגלל הצלחות הנאציזם בגרמניה; ג — בשל המשבר הכלכלי‪.‬‬
‫בבחירות של מאי ‪ 1932‬הצליחו הנאצים לגרוף ‪ 16.4%‬מהקולות (לעומת ‪3%‬‬
‫ב־‪ ,)1928‬ובחודשים הראשונים של ‪ 1933‬הצליחו להשיג בבחירות המקומיות‬
‫ברחבי המדינה בין ‪ 16%‬ל־‪( 42%‬התוצאה הגבוהה הושגה באינסברוק)‪ .‬אף פעם‬
‫לא זכו ברוב מוחלט במקום כלשהו‪ ,‬אך אין ספק שהשפעתם גברה ולתעמולתם‬
‫ניכרה חשיבות‪.‬‬

‫במהלך ‪ 1932‬ו־‪ 1933‬גבר הניגוד בין הנאצים לראש־הממשלה החדש‪ ,‬אנגלברט‬

‫* אנגלברט דוֹלפוּס (‪Engelbert‬‬ ‫דולפוס‪ *,‬והיה לעימות‪ .‬ב־‪ 7‬במארס ‪ 1933‬נטל זה לעצמו סמכויות חירום‪ ,‬ומשל‬
‫‪ .)1934-1892 ;Dollfuss‬בן‬
‫איכרים‪ .‬היה פעיל בתנועת‬ ‫בלעדי הפרלמנט‪ .‬את מאבקו בנאצים ניהל בתקיפות‪ .‬תחילה אסר את לבישת‬
‫האיכרים האוסטרית‬ ‫מדי הס"א ואת פרסום ה"פלקישר באובאכטר"‪ .‬אחר כך ניצל את ההזדמנות‬
‫ובמפלגה הנוצרית־‬
‫סוציאלית‪ .‬היה שר־‬ ‫"היימוֵ יר" (‪— Heimwehr‬‬
‫של ההתנקשות בחיי מנהיג הארגון הצבאי הלאומי ַ‬
‫החקלאות ומ־‪ 1932‬ראש־‬ ‫"הצבא להגנת המולדת") בטירול‪ ,‬כדי לסגור את כל משרדי המפלגה הנאצית‬
‫ממשלה ושר־חוץ‪ .‬קיבל‬
‫מחבר־הלאומים הלוואת־‬ ‫ברחבי המדינה;** כן הוציא א כל החיילים‪ ,‬החברים במפלגה הנאצית‪ ,‬מהצבא‬
‫ענק לשיקום הכלכלה‬ ‫האוסטרי (‪ .)11.6.1933‬פירוש הדבר היה — הוצאת המפלגה הנאצית‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫— תמורת הבטחה למנוע‬
‫איחוד עם גרמניה למשך‬ ‫אל מחוץ לחוק‪.‬‬
‫‪ 20‬שנה לפחות‪ .‬במדיניותו‬
‫לשמירת עצמאות אוסטריה‬
‫נתמך על־ידי מוסוליני; נשען‬ ‫הנאצים הגיבו באלימות‪ :‬הם הניחו פצצות בווינה ובמרכזי תיירות (‪ 19-12‬ביוני)‪,‬‬
‫על ארגוני "חזית המולדת"‬ ‫ואחר כך עברו אנשי הס"א למעשי אלימות וטרור ברחובות‪ ,‬שכללו התקפות‬
‫הימנית ועל הארגון הצבאי‬
‫הפאשיסטי "משמר המולדת"‬ ‫בגז מדמיע‪ ,‬פגיעה בעסקים יהודיים‪ ,‬ואף הריגת אנשים (המחצית השנייה של‬
‫וגוּנה על־ידי הנאצים‬ ‫‪ / 1933‬המחצית הראשונה של ‪ .)1934‬בתחילת ‪ 1934‬היו כ־‪ 40‬פיגועים ליום‬
‫האוסטרים‪.‬‬
‫ברחבי אוסטריה — וכולם מעשי־ידי חברי הס"א והס"ס‪.‬‬
‫* * אף שלא נמצאה כל‬
‫הוכחה לאחריות הנאצים‬
‫להתנקשות‪.‬‬

‫איור ‪88‬‬
‫דולפוס‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪151‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫ב־‪ 13‬ביוני ‪ 1933‬גירשה ממשלת אוסטריה את המנהיג האביכט‪ ,‬ועוד מאות נאצי‬
‫אחרים מהמדינה‪ .‬נאצים אחרים הורחקו ממשרות ממשלתיות רבות‪ .‬הממשלה‬
‫אף החלה לתבוע נאצים לדין על עבירות שונות שביצעו‪ ,‬ובאפריל ‪ 1934‬הגיע‬
‫מספר המורשעים הנאציים בבתי־המשפט האוסטריים ל־‪ !50,000‬אחרים הושמו‬
‫במחנות־הסגר‪ .‬ניסיונות‪ ,‬שעשתה הממשלה במקביל‪ ,‬להגיע להידברות כלשהי‬
‫עם הנאצים לא הועילו‪.‬‬

‫העימות הגיע לשיאו ב־‪ 25‬ביולי ‪ 154 .1934‬אנשי הגדוד ה־‪ 89‬של הס"ס הוינאי‪,‬‬
‫לבושים בבגדי הצבא האוסטרי‪ ,‬פרצו למשרדי ראש־הממשלה דולפוס והתנקשו‬
‫בחייו; הוא נפצע פצעי־מוות‪ .‬נסיון ה"פוטש" נמשך שלושה ימים — ונכשל‪.‬‬

‫למרבה ההפתעה‪ ,‬לא היטלר הוא שכיוון את ההתפתחויות במפלגה באוסטריה‪,‬‬

‫וההחלטה על ביצוע ה"פוטש" באה מקרב הנאצים האוסטרים‪ .‬כשלון ה"פוטש"‬
‫למלכּוּד‪ .‬גרמניה היתה צריכה לשקם את יחסיה עם אוסטריה‬‫הכניס את היטלר ִ‬
‫בעדינות‪ .‬פון־פאפן נשלח לצורך כך להיות שגריר מיוחד בווינה‪ .‬הלה ִהתנה‬
‫תנאים‪ ,‬שנתקבלו על דעת היטלר‪ :‬הרחקת האביכט מתפקידו; ניתוק הקשרים‬
‫הרשמיים עם המפלגה הנאצית באוסטריה; קידום רעיון הסיפוח של אוסטריה‬
‫בדרך "הבולוציונית" ולא מהפכנית; הפסקת ההתקפות בעיתונות הגרמנית‬
‫על אוסטריה וממשלתה; ואי־מינוים של ראשי הנאצים האוסטרים (שנמלטו)‬
‫לתפקידים חשובים בגרמניה‪ .‬כך נדחה אף רעיון הסיפוח‪ ,‬אף כי לא בוטל‪,‬‬
‫והנאציזם באוסטריה נכנס לתקופת שפל‪.‬‬

‫* קורט פון־שושניג (‪Kurt von‬‬ ‫קוּרט פון־שוּשניג‪ *,‬יורשו של דולפוס‪ ,‬המשיך במדיניות היד הקשה שלו‬
‫‪.)1977-1897 ;Schuschnigg‬‬
‫שימש שר המשפטים ושר‬ ‫כדיקטטור בפועל של אוסטריה והכביד ידו על הנאצים‪ .‬אלפים ברחו ורבים‬
‫החינו בממשלתו של דולפוס‬ ‫נעצרו בידי השלטונות‪ .‬גם התמיכה הכספית הגרמנית נפסקה כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫ואחרי הירצחו ב־‪ 1934‬נעשה‬
‫ראש־ממשלת אוסטריה‬ ‫למרות זאת נמשכה הפעילות של הנאצים‪ ,‬ואחרי ‪ 1935‬ניכרה שוב התאוששות‬
‫ושר־החוץ שלה‪ .‬בתפקידים‬ ‫בתקופה הקשה החזיק הס"ס האוסטרי מעמד בצורה הטובה ביותר‪ ,‬והיה‬
‫אלה שימש עד ‪ .1938‬אחרי‬
‫ה"אנשלוס" נאסר ונשלח‬ ‫הגוף היחיד שהמשיך לקבל תמיכה מגרמניה (מהס"ס הגרמני)‪ .‬ב־‪1936‬‬
‫למחנה־ריכוז‪ ,‬בו ישב עד‬ ‫מונה למפקדו של הס"ס האוסטרי אדם‪ ,‬שעתיד היה למלא תפקיד חשוב‪:‬‬
‫תום המלחמה‪ .‬בשנם ‪1967-‬‬
‫‪ 1948‬שימש פרופ' למדעי‬
‫ארנסט קאלטנברונר‪*.‬‬
‫המדינה בארה"ב‪.‬‬
‫ * ארנסט קאלטנברונר (‪Ernst‬‬
‫‪.)1946-1903 ;Kaltenbrunner‬‬
‫מראשי הס"ס‪ .‬ב־‪ 1932‬הצטרף‬
‫לדנסא"פ ולס"ס‪ .‬התקדמותו‬
‫היתה מטאורית‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר ‪ .1934‬בין "הישגיו"‪:‬‬
‫גיוסו של אדולף אייכמן‪ ,‬שגר‬
‫בלינץ‪ ,‬לס"ס‪ .‬מילא תפקיד‬
‫חשוב בפרשת שיפוחה‬
‫של אוסטריה (מארס ‪.)1938‬‬
‫בשנים ‪ 1941-1938‬היה מפקד‬
‫המשטרה והס"ס באזור‬
‫הדנובה‪ .‬בינואר ‪ ,1943‬לאחר‬
‫רצח היידריך‪ ,‬נתמנה למפקד‬
‫"המשרד הראשי לביטחון‬
‫הרייך"‪ .‬במשפטי נינברג‬
‫נחשפה אחריותו הישירה‬
‫למותם של מיליונים‪:‬‬
‫יהודים‪ ,‬אזרחים בארצות‬
‫הכבושות ושבויי־מלחמה‪.‬‬
‫נידון למוות בתלייה‪.‬‬
‫איור ‪89‬‬
‫נבּרוּנֶ ר‪ ,‬מפקד הס"ס האוסטרי‬
‫לט ְ‬
‫ארנסט ַק ֶ‬
‫בשנים ‪.1938-1936‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪152‬‬

‫ב־‪ 1936‬התערער מצבה של אוסטריה‪ .‬חסותו של מוסוליני‪ ,‬שהגנה על מעמדה‬

‫ * מלחמת חבש‪-‬איטליה —‬ ‫ומדיניותה העצמאיים של אוסטריה‪ ,‬הוסרה בגלל מלחמת חבש‪ *,‬שגרמה‬
‫באפריל ‪ ,1935‬כחלק‬
‫משאיפותיו של מוסוליני‬ ‫להיזדקקותו של מוסוליני להיטלר‪ .‬במארס ‪ 1936‬פנה מוסוליני לשושניג וביקש‬
‫להקמת אימפריה איטלקית‬ ‫ממנו לדאוג לפיוס פנימי‪ ,‬שפירושו היה — ניטרול אויבי הנאצים ושיפור היחסים‬
‫באפריקה המזרחית‪ ,‬פלש‬
‫הצבא האיטלקי לחבש‪.‬‬ ‫עם הנאצים באוסטריה ועם הרייך השלישי‪.‬‬
‫לאחר מסע מלחמתי שנמשך‬
‫שישה חודשים נכבשה‬
‫הארץ‪ .‬קיסר חבש הילה־‬ ‫החל מו"מ בין אוסטריה לגרמניה‪ ,‬וב־‪ 11‬ביולי ‪ 1936‬נחתם הסכם ביניהן‪ .‬גרמניה‬
‫סלאסי גלה מארצו ומלך‬ ‫הכירה בריבונותה המלאה של אוסטריה‪ ,‬והשאירה את שאלת הנאציונל־‬
‫איטליה הוכרז קיסר חדש‪.‬‬
‫חבש שוחררה ב־‪ 1941‬על־ידי‬ ‫סוציאליזם כעניין אוסטרי פנימי‪ .‬אוסטריה התחייבה לראות עצמה כ"מדינה‬
‫הצבא הבריטי‪.‬‬ ‫גרמנית"‪ ,‬התחייבות שפירושה היה הימנעות מכל ברית אנטי־גרמנית‪ .‬בחלק של‬
‫החוזה‪ ,‬שלא פורסם‪ ,‬דוּבּר על חידוש כל הקשרים התרבותיים והכלכליים‪ ,‬דבר‬
‫שפתח את אוסטריה לרווחה להשפעה התעמולה של הרייך השלישי‪ .‬אוסטריה‬
‫גם התחייבה לשחרר את כל האסירים הפוליטיים‪ ,‬ואחרי שבועיים אכן שוחררו‬
‫‪ 17,045‬איש‪ ,‬ביניהם רבים ממנהיגי המפלגה הנאצית‪ ,‬הס"א והס"ס‪ .‬לבסוף דובר‬
‫על שיתוף נציגי "האופוזיציה הלאומית" בממשלה‪ .‬בחוזה זה יש לראות את‬
‫ראשית גלישתה של אוסטריה לכיוון של נאציפיקאציה וסיפוח‪.‬‬

‫החוזה הביא יתרונות רבים לגרמניה‪ :‬ההשפעה הנאצית גברה‪ ,‬והממשל‬

‫האוסטרי חשש להגיב בחריפות על מעשים חריגים‪ ,‬כדי לא לעורר את זעמה‬
‫של השכנה החזקה‪.‬‬

‫לאחר חתימת ההסכם קרא אליו היטלר כמה נאצים בכירים מאוסטריה‪ ,‬והורה‬
‫להם להיות ממושמעים‪ ,‬מכיון שהוא זקוק לעוד כשנתיים של ניהול פוליטיקה‬
‫מרגיעה‪ ,‬עד שצבאו יהיה חזק דיו ומוכן לפעולה‪ .‬שנה לאחר מכן‪ ,‬ביולי ‪,1937‬‬
‫שוב הטיל היטלר את מרותו על המפלגה הנאצית האוסטרית‪ ,‬כדי למונעה‬
‫* ארתור סאייס־אינקווארט‬ ‫מפעילות עצמאית‪ ,‬שתפגע בגרמניה‪.‬‬
‫(‪;Arthur Seyss-Inquart‬‬
‫‪ .)1946-1891‬ד"ר למשפטים‪.‬‬
‫ראש־הממשלה ושר־ההגנה‬ ‫בינתיים התגבשו במפלגה הנאצית האוסטרית שלוש קבוצות‪ :‬קבוצת‬
‫אחרי כניסת הגרמנים‬
‫לאוסטריה (‪ .)1938‬אחר כך‬ ‫הוותיקים‪ ,‬הנהיגו את המפלגה עד ל"פוטש" (האוסטרי); קבוצת יוסף ליאופולד‬
‫מושל שטח הכיבוש האוסטרי‪.‬‬ ‫(‪ ,)Joseph Leopold‬שקיבלה את הנהגת המפלגה באופן רשמי; והקבוצה‬
‫חבר הממשלה הנאצית‪ .‬סגנו‬
‫של האנס פראנק ב"גנראל‬ ‫בראשות הוברט קלאוזנר (‪ ,)Hubert Klausner‬שמרכזה באזור קארינתיה‬
‫גוברנמאן" בפולין (‪1940-‬‬ ‫(‪ .)Carinthia‬הקבוצה האחרונה נתמכה על־ידי "קאתולים לאומיים" ממעמדות‬
‫‪ .)1939‬נציב עליון של הולנד‬
‫הכבושה (‪ .)1945-1940‬נידון‬ ‫הביניים‪ ,‬שבראשם ארתור סאייס־אינקווארט‪ *,‬ושעמדו בקשרים הדוקים עם‬
‫למוות במשפטי נירנברג‪.‬‬ ‫אילי־התעשייה האוסטרית‪ .‬בקבוצה הקארינתית בלטו שתי דמויות‪ :‬אודילו‬
‫** אודילו גלובוצ'ניק (‪Odilo‬‬ ‫גלובוצ'ניק** ופרידריך ריינר (‪.)Friedrich Rainer‬‬
‫‪.)1945-1904 ;Golboncnik‬‬
‫יליד טרייסטה (היום —‬
‫איטליה; אז — בממלכה‬ ‫בשנים ‪ 1938-1936‬קיים מנהיג המפלגה יוזף ליאופולד משא־ומתן עם שושניג‬
‫ההאסבורגית)‪ .‬הצטרף‬ ‫בדבר כניסת נאצים לממשלה כנציג האופוזיציה הלאומית‪ .‬המשא־ומתן לא‬
‫למפלגה הנאצית (דנסא"פ)‬
‫בגיל ‪ .16‬מאז ‪ 1934‬אחראי‬ ‫נשא פרי‪ ,‬וקרנו של ליאופולד בתוך המפלגה ירדה‪.‬‬
‫ל‪,‬שירות המיוחד" של הנהלת‬
‫מחוז המפלגה בקרינתיה‪,‬‬
‫שהיה לשירות מודיעין‪ .‬מילא‬ ‫הקבוצה הקארינתית דרשה קו אחר‪ .‬גם השגריר הרמני‪ ,‬פון־פאפן‪ ,‬העדיף את‬
‫תפקיד חשוב בפרשת סיפוח‬ ‫סייס־אינקווארט על־פני ליאופולד — הוא מצא אתו שפה משותפת בגלל מוצאו‬
‫אוסטריה‪ .‬מאז ‪ 1939‬מפקד‬
‫הס"ס והמשטרה הגרמנית‬ ‫של סאייס מהמעמד הגבוה‪ .‬האחרון היה מקובל יותר גם על שושניג מאשר‬
‫במחוז לובלין ב"ממשל‬ ‫בן־האיכרים ליאופולד‪ .‬כך החלה חשיבותו של סאייס־אינקווארט לעלות‪ .‬ב־‪16‬‬
‫הכללי" בפולין‪ ,‬והאחראי על‬
‫"מבצע ריינהרד" — מבצע‬ ‫ביוני ‪ 1937‬צורף לממשלת שושניג‪.‬‬
‫השמדת יהדות פולין‪ .‬בתחום‬
‫סמכותו ושליטתו נמצאו‬ ‫בראשית ‪ ,1939‬ובייחוד בחודש פברואר וראשית מארס‪ ,‬הגיעו ההתפתחויות‬
‫שלושה מחנות השמדה‪ :‬סוֹבּי‬
‫ובּלזֶ ץ‪.‬‬
‫מאידנֶ ק ֶ‬
‫ַ‬ ‫בּור‪,‬‬ ‫לשיאן‪ .‬לליאופולד ומקורביו נודע על התוכנית לסיפוחה של אוסטריה‪ ,‬שהציג‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪153‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪91‬‬ ‫איור ‪90‬‬

‫אודילו גְ לוֹבּוֹצ'ניק‬ ‫ד"ר ארתור סאייס‪-‬איקווארט‬

‫ * ‪ 10‬בנובמבר ‪ .1937‬עוד על‬ ‫היטלר ב"פגישת הוסבאך"‪ *.‬הוא — ומרבית הנאצים האוסטרים — לא התלהבו‬
‫פגישה זו בהמשך היחידה‬
‫(‪.)3.5.10‬‬ ‫ביותר מכך‪ .‬הם רצו בנאצי פיקציה של אוסטריה ובקשרים הדוקים עם‬
‫גרמניה — יחד עם זאת לא רצו בהתבטלות‪ ,‬אלא באוטונומיה‪ ,‬במעמד שווה‬
‫לגרמניה בתוך הרייך‪.‬‬

‫‪.‬כ ז ס ל ר ב‬
‫‪' il‬‬ ‫‪-‬ג‪:‬‬
‫~‬

‫מ‬
‫ר‬

‫~‬ ‫ג‬

‫‪/‬‬
‫>‪c‬‬

‫‪8‬‬ ‫מינכן‬

‫‪::‬ן‬

‫ו‪:‬‬

‫ןי\‬ ‫'" י ט ל‬
‫\'ן‬
‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ס‬
‫ג‬ ‫' ‪1‬‬

‫איור ‪92‬‬
‫מפת מחוזו אוסטריה‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪154‬‬

‫איור ‪93‬‬
‫קורט פון־שוּשנינג‬

‫הם החליטו איפוא להקדים ולפעול‪ ,‬כדי להבטיח לעצמם שליטה באוסטריה‪.‬‬
‫הוכנה תוכנית‪ ,‬שכללה את רצח פון־פאפן על־ידי אנשים‪ ,‬שיהיו מחופשים‬
‫לאנשי ה"היימויר" האוסטרי‪ .‬התוכנית נתגלתה על־ידי המשטרה האוסטרית‬
‫* ורנר אדוארד פריץ פון־‬ ‫וסוּכּלה‪ .‬גם איש־אמונו של ליאופולד בברלין‪ ,‬שר ההגנה פון־בלומברג‪ *,‬הועבר‬
‫בלומברג (‪Werner Eduard‬‬
‫‪;Fritz von Blomberg‬‬ ‫ב־‪ 26‬בינואר ‪ 1938‬מתפקידו (בלא כל קשר לפרשה זאת)‪ .‬בשל התפתחויות אלה‬
‫‪ .)1946-1878‬היה מפקד‬ ‫זירז ליאופולד את הכנותיו ל"פוטש"‪ ,‬ואף הודיע על כך למנהיגי המחוזות‬
‫הצבא בשטוטגרט (‪,)1921‬‬
‫ראש האגף להכשרה צבאית‬ ‫המפלגתיים במדינה בראשית פברואר‪.‬‬
‫(‪ ,)1925‬ראש מטה הצבא‬
‫במזרח פרוסיה (‪)1931-1929‬‬
‫ושר־ההגנה (‪.)1938-1933‬‬ ‫במקביל הזמין היטלר את פון־שושניג לשיחה‪ .‬שושניג ביקש לבוא לפגישה‬
‫עם גיבוי חזק דיו ופתח במגעים עם סאייס־אינקווראט‪ .‬הוא הגיע להסכם עם‬
‫סאייס ("עשר הנקודות עם ד"ר סאייס־אינקווארט")‪ ,‬אך פרטי ההסכם הועברו‬
‫במהירות להיטלר‪ ,‬וזה הפכם לתנאי־מינימום בתביעותיו מהקאנצלר האוסטרי‪,‬‬
‫לקראת שיתוף מלא של הנאצים בשלטון‪.‬‬

‫ליאופולד חשש מהתחזקות מעמדו של סאייס‪ ,‬והורה על שורת הפגנות ופיצוצים‪.‬‬

‫הוא חשב שהשלטון יחשוש להגיב‪ ,‬אך בניגוד לציפיותיו נעצרו ‪ 400‬נאצים‬
‫שהשתתפו במעשים‪ ,‬ומעמדו של ליאופולד הורע עוד יותר‪ .‬בשל מעשים אלה‪,‬‬
‫ובהשפעת סאייס־אינקווארט‪ ,‬החליט היטלר להעביר את ליאופולד ומקורביו‬
‫מהנהגת המפלגה‪ ,‬ולמנות במקומו את קלאוזנר‪ ,‬ראש הקבוצה הקארינתית‪.‬‬

‫בפגישת שושניג עם היטלר בברכטסגאדן (‪ )Berchtesgaden‬ב־‪ 12‬בפברואר‪,‬‬

‫תבע האחרון את מינויו של סאייס לשר הפנים והביטחון של אוסטריה‪,‬‬
‫ושושניג נאלץ להסכים לכך‪ .‬כן בוטלו רבים מהאיסורים על הפעילות‬
‫והטקסים של הנאצים‪ .‬גם העברתו של ליאופולד מתפקידו נעשתה כחלק‬
‫מעסקה זאת‪.‬‬
‫ִ‬

‫אך מעתה אירעו דברים גם מ'למטה'‪ ,‬שלא בשליטה ובהכוונה מהנהגת המפלגה‬
‫בווינה‪ ,‬או מגרמניה‪ .‬ב־‪ 20‬בפברואר נאם היטלר ברייכסטאג והצהיר‪ ,‬כי גרמניה‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪155‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫בסוּדטים‪,‬‬
‫ֶ‬ ‫לא תוותר על זכותה לדאוג לעשרה מיליוני הגרמנים באוסטריה‪,‬‬
‫ובמקומות אחרים מחוץ לגרמניה‪ .‬הנאום שודר ברדיו והלהיב המוני נאצים‬
‫ * בירת המחוז שטאייר מארק‬ ‫ואוהדיהם בעיר גרץ (‪ *,)Graz‬והם יצאו לרחובות על סמליהם (האסורים עדיין)‪.‬‬
‫ארבעה ימים לאחר מכן‪ ,‬בעקבות נאום תגובה של שושניג‪ ,‬יצאו ‪ 20,000‬נאצים‬
‫בגרץ לרחוב‪ ,‬ולמעשה השתלטו על העיר‪ .‬מכאן התפשטה ההתקוממות הלאה‬
‫תוך ימים אחדים לכל המחוז‪ ,‬והוא הפך בפועל למחוז נאצי‪ .‬בסמוך לכך החלה‬
‫ההתקוממות להתפשט גם למחוזות אחרים‪.‬‬

‫בהימור אחרון הכריז שושניג על משאל־עם לאישור מדיניותו — ב־‪ 13‬במארס‪.‬‬

‫ראש־הממשלה האוסטרי עשה הכל כדי לזכות בתמיכה גדולה (נקבע גיל‬
‫מינימום לבחירה — ‪ ;24‬רק פתקים עם תשובה חיובית חולקו‪ ,‬ותשובה שלילית‬
‫אנשים היו צריכים לכתוב בעצמם; כל מי שהצביע "כן" מותר היה לו להציג את‬
‫פשר הצבעה חוזרת)‪ .‬סאייס־אינקווארט התערב‪,‬‬ ‫הפתק שלו בגלוי; הרישום ִא ֵ‬
‫והצליח לשכנע את שושניג לשנות חלק מהסדרים‪.‬‬

‫אך המידע כבר הגיע להיטלר‪ .‬הוא הורה לצבא להתכונן לפלישה; נתן לנאצים‬
‫האוסטרים אור ירוק לפעולה חופשית; והכתיב מכתב לסאייס‪ ,‬שבו דרש‬
‫משושניג לדחות את משאל־העם‪.‬‬

‫למחרת היום‪ ,‬ב־‪ 11‬במארס‪ ,‬היו ההתפתחויות מהירות ביותר‪ .‬מברלין ניהל את‬
‫העניינים הרמאן גרינג‪ .‬הוא הורה לסאייס לדרוש משושניג את התפטרותו —‬
‫ומינויו של סאייס במקומו‪ .‬שושניג אכן התפטר‪ ,‬אך הנשיא מיקלאס (‪)Miklas‬‬
‫לא רצה למנות את סאייס‪ .‬בינתיים השתלטו אנשי המפלגה ביוזמתם על‬
‫בנייני־ציבור ומוסדות בכל רחבי המדינה‪ ,‬ואחרי שהגיעה הוראתו של היטלר —‬
‫גם בווינה‪ .‬דמות מרכזית בפעולה זאת היה אודילו גלובוצ'ניק‪ .‬כך‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫השתלטו הנאצים על המדינה‪ ,‬אך בלי תיאום עם סאייס־אינקווארט‪ .‬בסוף‬
‫היום‪ ,‬לקראת חצות‪ ,‬נכנע הנשיא ומיה את סאייס לקאנצלר‪.‬‬

‫אך גרינג לא הסתפק בכך‪ .‬הוא תבע מסאייס‪ ,‬שיזמין את הכוחות הגרמניים‬
‫"להשיב את הסדר על כנו" בערי אוסטריה‪ .‬סאייס סירב תחילה‪ ,‬כי רצה לשמור‬
‫על עצמאותה של אוסטריה‪ ,‬אך בלחץ הגרמנים נכנע לבסוף והסכים‪ .‬מברק‬
‫נשלח בשמו לברלין‪ ,‬אולם כעשרים דקות לפני הישלח המברק (ב־‪ 11‬במארס‪,‬‬
‫ב־‪ 8.45‬בערב)‪ ,‬כבר נתן היטלר את ההוראה הסופית לפלישה — ולמחרת בבוקר‬
‫נכנסו כוחות גרמניים לאוסטריה‪ .‬המונים קיבלו את פניהם בשמחה‪ .‬רבע מיליון‬
‫אנשים היו ב"כיכר הגיבורים" (‪ )Heldenplatz‬בווינה ב־‪ 14‬במארס‪ ,‬לקבל את‬
‫פני היטלר‪ ,‬ועוד קרוב ל־‪ 600,000‬איש ואישה הריעו לו במסעו ברחובות העיר‪.‬‬
‫המטרה ששאף אליה היטלר בראשית דרכו — הושגה‪ .‬הלאומנות האוסטרית‪,‬‬
‫הרקע הפאן־גרמני‪ ,‬ומיעוט הדמוקרטיה גם במדינה זאת‪ֵ ,‬הקלוּ על תהליך‬
‫שילובה של אוסטריה ברייך השלישי‪.‬‬

‫לא כל האוסטרים‪ ,‬וגם לא כל הנאצים האוסטרים‪ ,‬שמחו על האיבוד המוחלט‬

‫של האוטונומיה שלהם‪ .‬בתהליך השילוב של אוסטריה ברייך היו אף לנאצים‬
‫האוסטרים אכזבות רבות‪ .‬אף־על־פי־כן נקבעה העובדה‪ ,‬ונפחה הדרך‬
‫להתקדמותם של המעוניינים בכך במעלות הפיקוד וההנהגה של הרייך‬
‫השלישי‪ .‬אחדים מהם נפגוש בהמשך לימודנו‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪156‬‬

‫איור ‪94‬‬
‫היטלר מצדיע לצבא הגרמני‬
‫בווינה‪ ,‬לאחר ה"אנשלוס"‬
‫(סיפוח אוסטריה)‪ .‬לשמאלו של‬
‫היטלר רייכספיהרר ס"ס היינריך‬
‫הימלר‪ ,‬וקיצוני מימין — ארתור‬
‫סאייס־אינקווארט‪.‬‬

‫איור ‪95‬‬
‫המוני אוסטרים מריעים לשמע‬
‫הבשורה על סיפוח אוסטריה‬
‫לגרמניה‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪157‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪3.4‬‬
‫הנאציזם‪ :‬עקרונות ואידיאולוגיה‬
‫לאחר שלמדנו להכיר את המפלגה הנאצית ואת היטלר בדרכם המדינית מתום‬
‫מלחמת־העולם הראשונה ועד הגיעם לשלטון — מן הראוי שנפנה להכרת‬
‫מטרות הנאציזם והשקפת־עולמו‪ .‬נבהיר שוב‪ ,‬כי נתרכז כאן באותם הדברים‪,‬‬
‫הראויים לדיון מזווית ראייתו של הקורס שלנו‪.‬‬

‫מלבד הדברים שציינו בתשובה לשאלה ‪ ,26‬יש לציין‪ ,‬כי היו אנשים לבד‬
‫מהיטלר‪ ,‬שנחשבו "תיאורטיקנים" של הנאציזם‪ ,‬כגון אלפרד רוזנברג; היו‬
‫מוסדות מחקר; ופורסמה ספרות עיונית ענפה על־ידי המפלגה‪ .‬בייחוד לאחר‬
‫עליית הנאצים לשלטון היו ניסיונות לתרגם השקפות כלליות לדברים מעשיים‬
‫בכל תחום ותחום‪ .‬משום כך יש גמושות רבה במושג "אידיאולוגיה נאציונל־‬
‫סוציאליסטית"‪ .‬אף־על־פי־כן אין ספק‪ ,‬שיש מאפיינים ועקרונות ברורים אחדים‬
‫לנאציזם; כמו כן אין ספק‪ ,‬שהעובדה שהיטלר היה הדמות הדומינאנטית‬
‫בתנועה‪ ,‬שהצליחה להטביע חותמה על התרחשויות בעולם כולו‪ ,‬נותנת‬
‫לתפיסותיו משקל מרכזי בניתוח הנאציזם בהופעתו ההיסטורית‪ .‬אבל‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫היה קיים נאציונל־סוציאליזם עוד לפני היטלר‪ ,‬ובמקומות שבהם לא היתה‬
‫להיטלר כל השפעה‪.‬‬

‫‪"  3.4.1‬הכוח השלישי"‬

‫ביחידה ‪ 2‬למדנו על השלכותיו מרחיקות־הלכת של תהליך המודרניזאציה‪,‬‬
‫שתחילתו באמצע המאה ה־‪ .19‬הכרנו שם את המושגים "פסימיזם תרבותי"‬
‫ו"ניכור"‪ ,‬עמדנו על הרצון לחפש משמעות חדשה‪ ,‬ותיארנו את הכמיהה‬
‫לסדרי־עולם חדשים‪ .‬לאחר מלחמת־העולם הראשונה גברו תחושות אלה‪,‬‬
‫משום שלתהליכים החברתיים והכלכליים האדירים נוספה גם מלחמה‪ ,‬שלא‬
‫היתה עוד כדוגמתה בהיקפה ובמספר קורבנותיה‪ .‬אצל רבים נוצרה תחושה‪,‬‬
‫שהמשטרים שהיו קיימים עד כה‪ ,‬וכן האידיאולוגיות המוכרות (ואף אלו‬
‫שטענו למהפכנות‪ ,‬כגון המארקסיזם)‪ ,‬לא הוכיחו עצמם כפתרונות מתאימים‪.‬‬
‫כם התעוררה הכמיהה לפתרון אחר‪ ,‬שונה מהמוכר‪ .‬כותב על כך ההיסטוריון‬
‫מוֹסה‪:‬‬
‫ג'ורג' ֶ‬
‫חוסר שביעות הרצון ביחס למקומו של האדם בעולם היה חלק מדחייה‬
‫כללית של המודרניות‪ ,‬והוביל לבריחה מהחברה ומהיעדים המסורתיים‬
‫של הפוליטיקה‪ .‬האדם היחיד נחנק‪ ,‬והמפלגות הפוליטיות הקיימות לא‬
‫הציעו אלטרנאטיבות המניחות את הדעת‪ ]... [ .‬אנשים [ ‪ ]...‬ביקשו לשחרר‬
‫עצמם מהעידן הבורגני‪ ,‬שבו תלו את אשמת ניכורם — עידן שבו‪ ,‬לפי דברי‬
‫ניטשה‪" ,‬החברה המסודרת מרדימה את התשוקות"‪ .‬אמת‪ ,‬המארקסיזם‪,‬‬
‫בנטייתו האנטי־בורגנית ובגזר־הדין שגזר בעצמו על העידן הבורגני‪,‬‬
‫נמצא בטווח־יד‪ ,‬ורבים פנו לכיוון זה‪ .‬אך לא עבור האנשים המעניינים‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪158‬‬

‫אותנו [במחקר זה]‪ .‬הם ראו את המארקסיזם בדמות המפלגה הסוציאל־‬

‫דמוקרטית והמפלגה הקומוניסטית‪ ,‬אשר היו לחלק מאותה "חברה‬
‫מסודרת"‪ ,‬שהולידה את הניכור של האדם המודרני‪.‬‬
‫אנו מדברים כאן על אינטלקטואלים של השמאל וגם על אלה שנסוגו‬
‫לתוך מיסטיקה לאומית‪ .‬אלה גם אלה ראו עצמם "כוח שלישי"‪ ,‬למרות‬
‫כל ההבדלים שביניהם‪ .‬ברור‪ ,‬כי האינטלקטואלים של השמאל רצו לבטל‬
‫את הקאפיטאליזם‪ ,‬בעוד שהאחרים ביקרו בחריפות כל קאפיטאליזם‪,‬‬
‫אך התכוונו [למעשה] להרוס רק את הקאפיטאליזם של ההון (‪finance‬‬
‫‪ :)capitalism‬הבנקים‪ ,‬הבורסה והמפעלים הגדולים‪ .‬ואולם‪ ,‬אלה גם אלה‬
‫היו מאוחדים בדחייתם את החברה הבורגנית והחומרנות בשם מחוּיבוּת‬
‫מוסרית‪ ,‬שעמדה מעל ומעבר למציאות העכשווית‪]. .. [ .‬‬
‫תולדות "הכוח השלישי" לא נכתבו‪ ,‬ולמרות זאת — בייחוד בתקופה שבין‬
‫‪ 1918‬ל־‪ — 1939‬היו אירופאים רבים שותפים לשאיפותיו‪ ]... [ .‬המטיפים‬
‫ל"כוח השלישי" היו ברובם אחוזים לחלוטין בחשיבותם של ערכים‬
‫מוחלטים‪ ,‬ושללו את ה"צביעות" של טקטיקה פוליטית ושל פשרה‪ .‬טיבם‬
‫של ערכים מוחלטים אלה נע מהמיסטיקה של ה"פולק" (‪ )Folk‬לאידיאל‬
‫של הצו המוחלט של קאנט‪ .‬אך למרות ההבדלים הללו‪ ,‬כל אלה שאנו‬
‫דנים בהם שללו את ההווה וגם את העבר הקרוב תמורת אידיאליזם מלא‬
‫רוח־חיים‪28.‬‬

‫‪  3.4.2‬פאשיזם ונאציזם‬

‫אחד מדרכי־הביטוי המגובשות ביותר ל"כוח השלישי" היה הפאשיזם‪ .‬אמנם‪,‬‬
‫שורשיו של הפאשיזם נטועים בשנים שלפני מלחמת־העולם הראשונה‪ ,‬אך‬
‫עלייתו וטביעת־החותם שלו על המשטרים והפוליטיקה הבינלאומית התרחשו‬
‫בתקופה שלאחר מלחמת־העולם הראשונה‪ .‬יש אף המכנים את התקופה של‬
‫ * כך שם ספרו של נולטה על‬ ‫שנות העשרים‪ ,‬השלושים והארבעים — "עידן הפאשיזם"‪*.‬‬
‫הפאשיזם‪ ,‬הנזכר בהערה‬
‫‪ ,58‬נקרא במקור הגרמני ‪Der‬‬
‫‪,Fascisim in seiner Epoche‬‬ ‫על הגדרת הפאשיזם נחלקו החוקרים‪ ,‬ואין זה מענייננו לדון במחלוקת זו‪.‬‬
‫כלומר‪' :‬הפאשיזם שיזם‬
‫בעידנוֹ'‪.‬‬ ‫עוד יותר מכך נחלקו הדעות‪ ,‬האם הנאציונל־סוציאליזם הנו אחת מצורות‬
‫הפאשיזם — או תופעה נפרדת‪ .‬ארנסט נולטה‪ ,‬אחד החוקרים החשובים של‬
‫הפאשיזם‪ ,‬כותב‪:‬‬
‫[‪ ]...‬אין כאן כלל שאלה של חיקוי‪ .‬מקורותיהם של שתי התנועות [הפאשיזם‬
‫האיטלקי והנאציונל‪-‬סוציאליזם הגרמני] היו סימולטאניים ועצמאיים‬
‫לחלוטין; קווי השוני וקווי הדמיון בולטים באותה מידה כשאנו בוחנים‬
‫את הרכיבים השרנים‪29.‬‬

‫הדמיון בין שתי התנועות התבטא בכמה תחומים‪ :‬באווירה‪ ,‬בפולחן‪ ,‬בציבור‬
‫שאליו פנו‪ ,‬ובמבנה המדינה שניסו לעצב‪ .‬בתחום האווירה בולט הרקע הרומאנטי‬
‫של הפאשיזם והנאציזם‪ ,‬כאשר הרגש תופס מקום מרכזי‪ ,‬וקיימת דחיה של‬
‫ה"היגיון" האקדמי נוסח ההשכלה‪ .‬בתחום המיתוסים בולט הקו של האדרת‬
‫העבר‪ ,‬הימי־ביניימי והקמאי‪ ,‬העבר שבו חיתה ראשית התגבשות "האומה"‪.‬‬
‫סמלים‪ ,‬שמות ומקומות היסטוריים מהעבר הרחוק קיבלו חשיבות מחודשת‬

‫‪.G.L. Mosse, Germans and Jews, Orbach & Chambers, London 1971, pp. 4-7 2 8‬‬
‫‪E. Nolte, Three Faces of Fascism, Holt , Reihart and Winston, New York/Chicago/San 29‬‬
‫‪Francisco 1966, p. 275‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫ ‪159‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫* ליאון דגרל (‪;Léon Degrelle‬‬ ‫ומעמד מרכזי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בגרמניה העדיף הנאציזם את השימוש בכתב הגותי‬
‫‪ .)]?[1945-1906‬מנהיג התנועה‬
‫הפאשיסטית והקאתולית‬ ‫על־פני השימוש בכתב הלאטיני; מלים עתיקות‪ ,‬כמו המונח "גאו" (‪ )Gau‬למחוז‪,‬‬
‫הבלגית רקס (‪ .)Rex‬המפלגה‬ ‫חוּדשו; וכמה מבסיסי הס"ס וקסרקטיניו שוכנו במצודות עתיקות‪ .‬העבר הרחוק‬
‫נוסדה ב־‪ ,1936‬ולשיא‬
‫הצלחתה הגיעה באותה‬ ‫סימל את הטוהר‪ ,‬את היעדר ההשחתה בידי המודרניזם‪ ,‬את ההארמוניות‪.‬‬
‫שנה‪ ,‬באזור הוואלוני (דובר‬ ‫קשור לכך גם מיתוס הנעורים‪ ,‬הבריאות‪ ,‬החוסן והכוח‪.‬‬
‫הצרפתית) של המדינה‪.‬‬
‫בימי הכיבוש הגרמני שיתף‬
‫פעולה עם השלטון‪ ,‬ואף‬ ‫הנעורים הם דם חדש‪ .‬את הנעורים אפשר למצוא בדמותו של המנהיג‪.‬‬
‫יסד את "הלגיון הוואלוני"‬ ‫הצעיר יסלק את השוקע‪ ,‬המתנוון‪ .‬ואכן‪ ,‬כאשר עלה מוסוליני לשלטון —‬
‫(‪ ,)1941‬שנלחם לצד הגרמנים‬ ‫הוא היה בן ‪ .39‬כאשר עלה היטלר לשלטון — הוא היה בן ‪ .44‬וכאשר ליאון‬
‫בחזית הרוסית‪ .‬דגרל מונה‬
‫לשטורמבאנפיהרר (סגן אלוף)‬ ‫דגרל‪ *,‬המנהיג הפאשיסטי הבלגי‪ ,‬עלה [‪ — ]...‬הוא היה בתחילת שנות‬
‫ונפצע‪ .‬ב־‪ 1945‬ברח לספרד‬ ‫ה־‪ 30‬שלו‪ .‬הספרדי פרימו דה ריברה** היה מנהיג פאשיסטי בסוף שנות‬
‫ונעלם‪.‬‬
‫ה־‪ 20‬שלו‪ .‬ואין זה מקרי‪ .‬יש כאן כוונה להבליט דור חדש‪ ,‬וביצירתיות של‬
‫ * פרימו דה ריוורה (‪José‬‬
‫‪;Antonio Primo de Rivera‬‬ ‫הנעורים ניסו לבטא את הגיבור‪ .‬ומיהר הגיבור? זה שנופל בצעירותו למען‬
‫‪ .)1936-1903‬פאשיסט ספרדי‪.‬‬ ‫המולדת‪ ,‬במלחמה‪30.‬‬
‫פעל בחוגי הימין לאחר הכרזת‬
‫הרפובליקה‪ .‬נבחר לקורטז‬
‫(הפרלמנט הספרדי) כנציג‬ ‫כפועל יוצא של האדרת הנעורים והכוח נצור מיתוס של אלימות‪ ,‬כביטוי‬
‫מחוז קאדיז‪ ,‬אך איבד את‬
‫מקומו ב־‪ .1936‬נאסר בזמן‬ ‫לספונאניות (בלתי־רציונאלית) וכדרך למימוש ה'גבריות'‪ .‬במישור הלאומי‪,‬‬
‫מלחמת האזרחים והוצא‬ ‫פירושו של מיתוס זה היה — מלחמה‪ .‬המלחמה שוב איננה אמצעי להשגת‬
‫להורג‪.‬‬
‫יעדים כלשהם‪ ,‬אלא דבר העומד בזכות עצמו‪.‬‬

‫ * פופוליזם — שמן של תנועות‬
‫מחאה עממיות ברוסיה‬
‫הצארית (ה"נארודניקי")‬
‫ובארצות־הברית ("המפלגה‬
‫הפופוליסטית") ברבע‬
‫האחרון של המאה ה־‪.19‬‬
‫המונח משמש כיום לציון‬
‫גישה מדינית המחזרת אחרי‬
‫ההמונים‪ ,‬מפעילה אותם‬
‫וכביכול נשמעת לרחשי ִלבּם‪.‬‬
‫בתחום הציבור שאליו פנו היו תנועות אלה פופוליסטיות‪ *,‬כלומר — עממיות‪.‬‬
‫אין זאת אומרת שהן היו דמוקרטיות; אדרבה‪ ,‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬הן יצאו גנד‬
‫הריבוד החברתי הקיים‪ ,‬נגד שכבות האצולה‪ ,‬אך טענו שהמנהיגים צריכים‬
‫לצוף מתוך ההמונים באופן טבעי‪ .‬המנהיגים הם איפוא עדת בחירים‪ ,‬היודעים‬
‫'מה טוב לעם'‪ ,‬ואינם שואלים 'מה הוא רוצה' — ויחד עם זאת הם קרובים לעם‪.‬‬
‫דבר זה הוא לדעתן ניגוד גמור לדמוקרטיה‪ ,‬שבה אנשים אפרוריים וחסרי מעוף‬
‫נבחרים באופן טכני לעמוד בראש האומה‪.‬‬

‫דמות המדינה‪ ,‬שיש לעצב‪ ,‬היא פועל יוצא מהדברים הללו‪ .‬בניגוד לדמוקרטיה‬
‫הרכרוכית‪ ,‬המדינה החדשה צריכה להיות תקיפה וחזקה‪ .‬במבנה שלה היא‬
‫צריכה להיות מסודרת ומגובשת‪ ,‬ולא נזילה וניידת‪ .‬להשגת מטרה זאת יש ליצור‬
‫חטיבות ותאים לכל תחום חיים (בדומה ל"קורפורציות"‪ ,‬שהיו קיימות בימי־‬
‫הביניים)‪ ,‬המוּכוונים בדרכם בהנחיות ברורות‪ .‬המבנה כולו הוא היירארכי'‬
‫כשבראש הפירמידה עומד המנהיג‪.‬‬

‫‪  3.4.3‬נאציזם‪ :‬המיוחד והשונה מבחינה רעיונית‬

‫אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬הנאציזם היה שונה מהפאשיזם האיטלקי ומתנועות פאשיסטיות‬
‫אחרות בכמה תחומים מהותיים ביותר‪ ,‬המעמידים בספק את האפשרות‬
‫להכניסם לקטיגוריה אחת‪ .‬בהיבטים אחדים היה הנאציזם קיצוני הרבה יותר‬
‫ * עיקרי ה"פולקיזם"‪ :‬התפיסה‬ ‫מאשר תנועות אחרות‪ ,‬כגון בעיקרון המנהיג וב"פוליקזם"* אולם ההבדל‬
‫("פוֹלק")‬
‫ְ‬ ‫הגרמנית‪ ,‬כי העם‬
‫איננו אוסף מקרי של יחידים‬ ‫המהותי נמצא בהיבטים של הגזענות והאנטישמיות‪ .‬בכך היטלר הוא המייצג‬
‫חסרי מכנה משותף‪ ,‬אלא ישות‬ ‫המובהק ביותר של התפיסה הנאציונאל־סוציאליסטית‪" .‬עם וגזע" הוא המרכז‬
‫רוחנית עצמאית בעלת אופי‬
‫ונפש מיוחדים — נפש פראית‬ ‫לכל השקפת עולמו של היטלר‪ ,‬ובתוך זה — היהדות כמוקד‪ .‬הדבר המדהים‬
‫ודינמית‪ ,‬המבוססת על רגשות‪.‬‬ ‫את הקורא ב"מיין קאמפף" של היטלר — וכן בשאר ספריו‪ ,‬נאומיו ושיחותיו —‬
‫הפולקיזם דחה את המודרניות‬
‫וטען להגשמה עצמית‬
‫באווירה כפרית‪ .‬המדינה‬ ‫‪ 3 0‬צ' בכרך‪ ,‬אידיאולוגיות במאה העשרים‪ ,‬הוצאת האוניברסיטה המשודרת של גלי־צה"ל‬
‫תכליתה לשרת את הפולק‪.‬‬ ‫ואוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬משרד הביטחון — ההוצאה לאור‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪160‬‬

‫היא העובדה‪ ,‬שבעיני היטלר כל דבר‪ ,‬ובכל מקום‪ ,‬קשור ליהודים; למעשה "אין‬
‫מקום פנוי הימנו"‪ .‬לפיכך לא ננתח כאן כל אלמנט בנפרד‪ ,‬אלא נקרא מקורות‬
‫אחדים וננסה להבינם‪ ,‬ומתוך כך נבוא לידי ראייה‪ ,‬כיצד האלמנטים השונים‬
‫מתקשרים‪.‬‬

‫א‪  .‬חיבורו הפוליטי הראשון של היטלר‬

‫בראשית ימיו של היטלר ב"מפלגת הפועלים הגרמנית"‪ ,‬ועוד בהיותו בצבא‪,‬‬

‫כתב את חיבורו הפוליטי הראשון (‪ 16‬בספטמבר ‪:)1919‬‬

‫[‪ ]...‬האנטישמיות לובשת בקלות אופי של תופעה רגשית לחלוטין‪ .‬אך דבר‬
‫זה אינו מוצדק‪ .‬האנטישמיות כתנועה פוליטית‪ ,‬אינה צריכה ואינה יכולה‬
‫להיות מוגדרת על־ידי תחושות‪ ,‬אלא על־ידי הכרת העובדות‪ .‬והעובדות‬
‫הן‪ :‬היהדות היא ללא ספק גזע ולא אגודה דתית‪ .‬והיהודי בעצמו אינו מציין‬
‫עצמו כגרמני־יהודי‪ ,‬כפולני־יהודי או כאמריקאי־יהודי‪ ,‬אלא תמיד כיהודי‬
‫— גרמני‪ ,‬פולני או אמריקאי‪ .‬עדיין לא אימץ לעצמו היהודי מעמי הנכר‬
‫שבתוכם חי הרבה יותר מאשר את השפה‪ .‬וכפי שאין הגרמני‪ ,‬הנאלץ לדבר‬
‫בצרפת — צרפתית‪ ,‬באיטליה — איטלקית ובסין — סינית — נעשה על־ידי כך‬
‫צרפתי‪ ,‬איטלקי או סיני‪ ,‬כך גם אי־אפשר לכנות יהודי‪ ,‬שבמקרה חי בינינו‬
‫ובשל כך משתמש בשפה הגרמנית — גרמני‪ .‬אף דת משה‪ ,‬עד כמה שתהא‬
‫חשיבותה גדולה לקיום גזע זה‪ ,‬אינה יכולה להיות הקריטריון המכריע‬
‫למתן התשובה על השאלה‪ ,‬מי הוא יהודי ומי איננו יהודי‪ .‬אין עוד גזע‪,‬‬
‫שבניו שייכים ללא יוצא מהכלל לדת מסוימת אחת‪.‬‬
‫באמצעות משמעת פנימית בת אלפי שנים‪ ,‬שנשמרה היטב בחוגו המצומצם‪,‬‬
‫שמר היהודי בדרך כלל על גזעו ואופיו העצמי בצורה מובהקת יותר מאשר‬
‫עמים רבים‪ ,‬שבקרבם הו חי‪ .‬ובכך נקבעה העובדה‪ ,‬שבינינו חי גזע זר ולא־‬
‫גרמני‪ ,‬שאינו מוכן ואינו מסוגל להקריב את תכונותיו הגזעיות‪ ,‬ולהתכחש‬
‫להרגשותיו‪ ,‬מחשבותיו ושאיפותיו‪ ,‬ואשר מחזיק מבחינה פוליטית בכל‬
‫הזכויות כמונו‪ .‬אם תחושותיו של היהודי מצויות בתחום החומרי בלבד‪,‬‬
‫לא כל שכן מחשבתו ושאיפותיו‪ .‬הריקוד סביב העגל הופך למאבק חסר‬
‫רחמים על כל נכס ונכס‪ ,‬אשר לפי תחושתנו הפנימית אינו צריך להיות‬
‫הערך העליון והיחיד עלי אדמות‪.‬‬
‫ערכו של היחיד אינו נקבע עוד על־פי אופיו ומשמעות הישגיו למען‬
‫הכלל‪ ,‬אלא רק על־ידי גודל רכושו‪ ,‬על־ידי כספו‪ .‬גדולתה של המדינה‬
‫אינה נמדדת עוד בסך־כל כוחותיה המוסריים והרוחניים‪ ,‬אלא לפי עושרה‬
‫בנכסים חומריים‪]...[ .‬‬
‫הוא [היהודי] הורס את אופיים של השליטים על־ידי חנפנות ביזנטית;‬
‫את הגאווה הלאומית [ו]הכוח של האומה על־ידי לעג וחינוך חסר־בושה‬
‫להוצאת דיבה‪ .‬הכלי במאבקו הוא אותה דעת־הקהל‪ ,‬שאף פעם אינה‬
‫באה לידי ביטוי בעיתונות‪ ,‬אך תמיד מוּבלת ומזוּיפת על ידיו‪ .‬עוצמתו היא‬
‫עוצמת הכסף‪ ,‬אשר מתרבה בידיו בלא לאוּת ובלא הפסק בדרך של ריבית‪,‬‬
‫ואשר מטיל על העמים את העול המסוכן ביותר; הם לומדים על בשרם‪ ,‬כי‬
‫זוהרו המוזהב הראשוני של העול ִהנו בעל תוצאות מאוחרות עצובות‪ .‬כל‬
‫מה שגורם לאנשים לשאוף לנעלה‪ ,‬יהא זה דת‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬דמוקרטיה —‬
‫עבורו [היהודי] כל זה רק בגדר אמצעי להשגת המטרה‪ ,‬לספק את יצר הכסף‬
‫והשלטון‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪161‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫פועלו יביא לשחפת־הגזע (‪ )Rassentuberkulose‬בין העמים‪ .‬ומכך נובע הדבר‬

‫הבא אנטישמיות‪ ,‬המבוססת לחלוטין על יסודות רגשיים‪ ,‬תמצא את ביטוּיה‬
‫* ‪ ,Progromen‬כך במקור —‬ ‫האחרון בצורת פרוגרומים‪[ *.‬אולם] האנטישמיות התבונית חייבת להוביל‬
‫בטעות‪.‬‬
‫למאבק חוקי מתוכנן ולסילוק זכויות היתר של היהודי‪ ,‬אשר הוא מחזיק‬
‫בהם בנבדל מזרים אחרים החיים בינינו (תחיקה לזרים)‪ .‬אך מטרתה הסופית‬
‫(‪[ )Sein letztes Ziel‬של האנטישמיות התבונית] חייבת להיות בלא שום ספק‪:‬‬
‫הרחקת היהודים באופן מוחלט (‪ .)Entfernung der Jeden überhaupt‬לשתי‬
‫מטרות אלה מסוגלת רק ממשלה בעלת כוח לאומי‪ ,‬ולא ממשלה של חוסר־‬
‫אונים לאומי‪31]...[ .‬‬

‫ב‪  .‬המצע הראשון של המפלגה הנאצית‬

‫המצע הראשון של המפלגה הנאצית חוּבּר על־ידי היטלר ואנטון דרקסלר‪.‬‬

‫באסיפת המפלגה ב־‪ 24‬בפברואר ‪ 1920‬הוצג מצע זה בפני הציבור‪( .‬במרוצת‬
‫השנים נוספו פירושים והבהרות לסעיפי המצע‪ ,‬אך ביסודו הוא נשאר זהה‬
‫במשך כל שנות העשרים וראשית שנות השלושים‪).‬‬

‫מצע "מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל־סוציאליסטית"‬

‫תוכניתה של מפלגת הפועלים הגרמנית היא תוכנית זמנית‪ .‬המנהיגים‬

‫מסרבים להציב מטרות חדשות לאחר השגת המטרות המוצבות בתכנית‬
‫זו‪ ,‬רק כדי להגדיל את אי שביעות רצון ההמונים‪ ,‬באופן מלאכותי‪ ,‬ולהניח‬
‫בדרך זו מקום להמשך קיומה של המפלגה‪.‬‬
‫‪ .1‬אנחנו דורשים את ליכוד כל הגרמנים בגרמניה־רבה‪ ,‬על סמך זכות‬
‫העמים להגדרה עצמית‪.‬‬
‫‪ .2‬אנחנו דורשים שוויון זכויות לעם הגרמני לעמת האומות האחרות‪,‬‬
‫* חוזה סן־ז'רמן — החוזה‬ ‫ביטול חוזי השלום של ורסאי וסן־ז'רמן‪*.‬‬
‫שקבע את מעמדה של‬
‫אוסטריה אחרי מלחמת־‬ ‫‪ .3‬אנחנו דורשים ארץ וקרקע (מושבות) לתזונת עמנו וליישוב עודף‬
‫העולם הראשונה‪ .‬נחתם‬ ‫אוכלוסייתנו‪.‬‬
‫ב־‪ .10.9.1919‬בין סעיפיו‪:‬‬
‫‪ )1‬הכרה בפירוק הקיסרות‬ ‫‪ .4‬לא יוכל להיות אזרח‪ ,‬אלא מי שהוא בן העם‪ .‬לא יוכל להיות בן העם‪,‬‬
‫האוסטרו־הונגרית; ‪ )2‬הכרה‬
‫ברפובליקה של אוסטריה‬ ‫אלא מי שדמו דם גרמני‪ ,‬בלא להתחשב בדתו‪ .‬שום יהודי לא יוכל‬
‫כמייצגת המשטר הישן; ‪)3‬‬ ‫איפוא להיות בן העם‪.‬‬
‫הגבלת הצבא האוסטרי ל־‪30‬‬
‫אלף איש וחיוב אוסטריה‬ ‫‪ .5‬מי שאיננו אזרח‪ ,‬יוכל לשבת בגרמניה כאורח בלבד‪ ,‬ובהכרח חלה עליו‬
‫לתשלום פיצויים במשך ‪30‬‬ ‫תחיקה לזרים‪.‬‬
‫שנה; ‪ )4‬האיחוד בין גרמניה‬
‫לאוסטריה נאסר‪ ,‬אלא אם‬ ‫‪ .6‬רק בידי האזרח תוכל להיות הזכות לקבוע בענייני הנהגת המדינה‬
‫חבר הלאומים יאשרו‪.‬‬
‫וחוקיה‪ .‬לכן אנחנו דורשים‪ ,‬למנות אזרחים בלבד למשרות ציבוריות‬
‫לסוגיהן‪ ,‬אם ברייך‪ ,‬אם במדינה‪ ,‬אם ברשות המקומית‪.‬‬
‫ אנחנו נלחמים במשטר פרלמנטרי משחית‪ ,‬שלפיו נעשים מינויים‬
‫למשרות לפי בחירות מפלגתיות בלבד‪ ,‬בלא תשומת לב לאופי ולכשרון‪.‬‬

‫‪.G.L., Mosse, Germans and Jews, Orbach & Chambers, London 1971, pp. 4-7 31‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪162‬‬

‫אנחנו דורשים מן המדינה‪ ,‬שתתחייב לדאוג קודם כל לדרכי תעסוקתם‬ ‫‪ .7‬‬

‫ומחייתם של האזרחים‪ .‬אם אי־אפשר לכלכל את כלל האוכלוסים‬
‫שבמדינה‪ ,‬יש לגרש בני אומות זרות (לא־אזרחים) מן הרייך‪.‬‬
‫יש למנוע כל כניסה נוספת של לא־גרמנים אנחנו דורשים לאלץ את‬ ‫‪ .8‬‬
‫כל הלא־גרמנים‪ ,‬שנכנסו לגרמניה אחרי ‪ 2‬באוגוסט ‪ ,1914‬לעזוב את‬
‫גרמניה מיד‪.‬‬
‫צריך שעל כל האזרחים יהיו מוטלות זכויות וחובות שוות‪.‬‬ ‫‪. 9‬‬
‫חובתו הראשונה של האזרח צריכה להיות‪ ,‬שיעבוד ברוחו או בגופו‪.‬‬ ‫‪ .10‬‬
‫אסור שפעולת היחיד תפגע באינטרסים של הכלל‪ ,‬אלא שצריך שהיא‬
‫תיעשה במסגרת הכלל ולתועלת הכל‪.‬‬
‫לכן אנחנו דורשים‪:‬‬ ‫ ‬
‫ביטל ההכנסה ללא עבודה וללא יגיעה‪.‬‬ ‫‪ .11‬‬
‫שבירת שעבּוד הריבית‪.‬‬ ‫ ‬
‫נוכח הקורבנות העצומים ברכוש ובדם‪ ,‬שכל מלחמה דורשת אותם מן‬ ‫‪ .12‬‬
‫העם‪ ,‬חייבים לציין את הרווחים האישיים שמקורם במלחמה‪ ,‬בתורת‬
‫פשעים כלפי העם‪ .‬לכן אנחנו דורשים הפקעת כל רווחי־המלחמה‬
‫ללא שיוּר‪.‬‬
‫אנחנו דורשים את הלאמת כל העסקים שכבר נהפכו לחברות (טראסטים)‪.‬‬ ‫‪. 13‬‬
‫אנחנו דורשים שיתוף ברווחי העסקים הגדולים‪.‬‬ ‫‪ .14‬‬
‫אנחנו דורשים פיתוח נרחב של ביטוח לעת זִ קנה‪.‬‬ ‫‪ .15‬‬
‫אנחנו דורשים לדאוג ליצירת מעמד בינוני בריא ולקיומו; העברת בתי־‬ ‫‪ .16‬‬
‫מסחר הכל־בו הגדולים לידי רשות ציבורית מיד והשכרתם לחנוונים‬
‫במחירים נמוכים; התחשבות מכסימלית בכל הספקים הקטנים‪ ,‬הן לגבי‬
‫הממלכה‪ ,‬המדינות והרשויות המקומיות‪.‬‬
‫אנחנו דורשים ריפורמה קרקעית‪ ,‬שתהיה מותאמת לצרכינו הלאומיים‪,‬‬ ‫‪ .17‬‬
‫חקיקת חוק להפקעת קרקעות ללא תמורה אם היא נעשית לטובת הכלל‪.‬‬
‫ביטול רווחי קרקעות ומניעת כל ספסרות בקרקעות‪.‬‬
‫אנחנו דורשים מאבק ללא רחם כנגד אותם הפוגעים באינטרס של הכלל‬ ‫‪ .18‬‬
‫על־ידי פעולותיהם‪ .‬יש לדון למיתה את השפלים שפשעו כנגד העם‪,‬‬
‫שנשכו נשך‪ ,‬שהבריחו וכו'‪ ,‬בלא להתחשב בדתם ובגזעם‪.‬‬
‫אנחנו דורשים להחליף את המשפט הרומי‪ ,‬המשמש סדר עולם‬ ‫‪ .19‬‬
‫מטריאליסטי‪ ,‬במשפט כללי גרמני‪.‬‬
‫על הממלכה לדאוג לפיתוח יסודי של כל מערכת החינוך הכללי שלנו‪,‬‬ ‫‪ .20‬‬
‫כדי להניח לכל גרמני מוכשר וחרוץ ללמוד לימודים תיכוניים ודרך‬
‫כך השגת ִמשׂרוֹת מפתח‪ .‬יש להתאים את תוכניות כל מוסדות החינוך‬
‫לצורכי החיים המעשיים‪ .‬על בית־הספר להקנות הבנת רעיון המדינה‬
‫(תורת האזרחות) כבר בתחילת התפתחות השכל‪ .‬אנחנו דורשים הכשרת‬
‫ילדים מוכשרים מאוד‪ ,‬בני־עניים‪ ,‬בלא להתחשב במעמדם ובמקצועם‪,‬‬
‫על חשבון המדינה‪.‬‬
‫המדינה חייבת לדאוג להעלאת רמת הבריאות של העם‪ ,‬על־ידי‬ ‫‪ .21‬‬
‫הבטחת הכושר הגופני תוך קביעת חובת התעמלות וספורט בחוק‪,‬‬
‫על־ידי תמיכה מכסימלית בכל האגודות העוסקות בחינוך גופני לנוער‪.‬‬
‫אנחנו דורשים ביטל גיוס השכירים ויצירת צבא העם‪.‬‬ ‫‪ .22‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪163‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪ .23‬אנחנו דורשים מאבק לפי חוקים כנגד השקר המדיני מדעת וכנגד‬
‫הפצתו בעיתונות‪ .‬כדי לאפשר יצירת עיתונות גרמנית‪ ,‬אנחנו דורשים‪:‬‬
‫א‪ .‬שכל עורכי העיתונים שבלשון הגרמנית וכתביהם יהיו בני העם‪,‬‬
‫תנאי בל יעבור‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיהיו עיתונים לא־גרמניים טעונים רשיון מפורש מטעם המדינה‪,‬‬
‫כדי שייצאו לאור‪ .‬אסור שיודפסו בלשון הגרמנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שתיאסר בחוק כל השתתפות כספית בעיתונים גרמניים או השפעה‬
‫עליהם מצד לא־גרמני‪ .‬אנחנו דורשים‪ ,‬שעבירות על כך ייענשו‬
‫בסגירת עיתון כזה‪ ,‬ובגירושם מן הרייך מיד של אותם לא־גרמנים‬
‫שלקחו חלק בכך‪ .‬יש לאסור עיתונים הפוגעים בטובת הכלל‪ .‬אנחנו‬
‫דורשים את המאבק‪ ,‬על־פי חוק‪ ,‬כנגד אותו כיווּן באמנות ובספרות‬
‫המשפיע השפעה הרסנית על חיי עמנו‪ ,‬ואנחנו דורשים ביטלה של‬
‫כל ִהתוועדות הפוגעת בדרישות הנזכרות‪.‬‬
‫‪ .24‬אנחנו דורשים חירות לכל הדתות במדינה‪ ,‬עד כמה שאינן מסכנות את‬
‫קיומה ועד כמה שאינן פוגעות ברגשי המוסריות של הגזע הגרמני‪.‬‬
‫ המפלגה כשלעצמה נוקטת עמדת נצרות פוזיטיבית‪ ,‬מבלי לקשור את‬
‫עצמה לדת ידועה‪ .‬היא נלחמת ברוח היהודית החומרנית שבתוכנו‬
‫ושמחוצה לנו והיא חדורה הכרה‪ ,‬שלא תעלה ארוכה לעמנו אלא‬
‫מבפנים על יסוד‪:‬‬
‫ טובת הכלל קודמת לטובת הפרט‪.‬‬
‫‪ .25‬למימוש כל הדברים האלה אנחנו דורשים‪:‬‬
‫יצירת רשות מרכזית חזקה ברייך‪ .‬סמכות גמורה לפרלמנט המרכזי‬
‫המדיני על כל הרייך ועל ארגוניו בכלל‪.‬‬
‫יצירת לשכות למעמדות ולמקצועות לביצוע חוקי המסגרת שמטעם‬
‫הרייך‪ ,‬במדינות היחידות‪.‬‬
‫מנהיגי המפלגה מבטיחים להיאבק ללא התחשבות על מימוש הנקודות‬
‫הנזכרות‪ ,‬ואף לחרף נפשם אם יהיה צורך בכך‪.‬‬
‫‪32 1920‬‬ ‫מינכן‪ 24 ,‬בפברואר‬

‫ג‪  .‬מתוך "מיין קאמפף"‬

‫על רקעו של הספר ועל שלבי חיבורו ופרקיו ראה לעיל‪ ,‬סעיף ‪ .3.3.4.1‬נקדים‬
‫ונאמר‪ ,‬כי סגנונו של היטלר קשה ביותר ולא רהוּט (ומשום כך גם לא הירבּוּ‬
‫לקרוא את ספרו)‪ .‬בתרגום ניסינו לשמור על נאמנות למקור‪ ,‬ועל כן אתה עלול‬
‫להיתקל בקשיים בהבנת הדברים בקריאה ראשונה‪.‬‬
‫[‪ ]...‬תורת המארקסיזם היהודית דוחה את העיקרון האריסטוקרטי של הטבע‪,‬‬
‫ושמה תחת זכות היתרון הנצחית של הכוח והעוצמה את ההמון על משקלו‬
‫הדומם‪ .‬כך היא מתכחשת לערך האישיות שבאדם‪ ,‬מערערת על משמעות‬
‫של לאומיוּת וגזע ומפקיעה בכך מן האנושות את היסוד לקיומה ולתרבותה‬
‫[‪ ]...‬כשם שיישומה של תורת [כזב] זו ביקום כולו היה מביא אך לתוהו‬
‫ובוהו‪ ,‬כן יהיה סופו עלי־אדמות אובדן תושבי כדור־הארץ‪.‬‬

‫‪ .Das Programm der NDAP, Berlin 1933 32‬התרגום העברי‪ :‬י' ארד‪ ,‬י' גוטמן‪ ,‬א' מרגליו‪ .‬השואה‬
‫בתיעוד‪ ,‬הוצאת יד ושם‪ ,‬ירושלים ‪ ,1978‬עמ' ‪.27-25‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪164‬‬

‫אם ינצח היהודי‪ ,‬בעזרת האני מאמין המרקסיסטי שלו‪ ,‬את עמי תבל‪ ,‬אזי‬
‫יהווה ניצחונו אות לגסיסת האנושות‪ ,‬וכדור־הארץ ישוב לנוע באתר ריק‬
‫מאדם‪ ,‬כמו לפני אלפי שנים‪ ,‬הטבע הנצחי נוקם ללא רחם על פגיעה בחוקיו‪.‬‬
‫לפיכך מאמין אני היום‪ ,‬שאני פועל ברוחו של בורא העולם הכל יכול‪ ,‬בכך‬
‫אני מתגונן בפני היהודי ונאבק למען פועל־ידו של אדון עולם [‪]...‬‬
‫[‪" ]...‬הפרוטוקולים של זקני ציון"‪ ,‬השנואים שנאה כה עמוקה על־ידי‬
‫היהודים‪ ,‬מציגים בצורה מובהקת ויחידה עד כמה כל ישותו של עם זה‬
‫מבוססת על שקר אחד רצוף‪" .‬מסמכים אלה הם תוצאה של זיופים"‪ ,‬נאנח‬
‫ * עיתון ליבראלי‪ ,‬ולפיכך‬ ‫וזועק העיתון "פרנקפורטר צייטונג" (‪ *)Frandfurter Zeitung‬כל שבוע אל‬
‫"יהודי" בעיני היטלר‪.‬‬
‫תוך העולם‪ ,‬וזו ההוכחה הטובה ביותר שאמנם הם אמיתיים‪ .‬ביום שספר‬
‫זה ייהפך לנחלת הכלל (‪ ,)Gemeingut eines Volkes‬ניתן יהיה לומר‪ ,‬כי‬
‫נוּפצה הסכנה היהודית‪]...[ .‬‬
‫איבת היהודי מופנית כנגד כל מי שאיננו דומה לו ברוחו‪ .‬מאחר שהיהודי‬
‫איננו הנתקף אלא התוקף‪ ,‬נחשב כאויבו לא רק מי שתוקף אותו‪ ,‬אלא גם‬
‫מי שמתנגד לו‪ .‬הכלי שבאמצעותו הוא מנסה לשבור נשמות ישרות‪ ,‬אבל‬
‫נועזות‪ ,‬אינו המאבק הגלוי כי אם השקר וההשמצה‪.‬‬
‫הוא לא נרתע משום דבר ובשפלותו מגדיל לעשות עד כי לא ייפלא‪ ,‬אם‬
‫בקרב עמנו מתגלם השטן‪ ,‬סמל כל הרע‪ ,‬בדמותו המוחשית של היהודי‪.‬‬
‫בערות ההמון הרחב באשר למהותו הפנימית של היהודי‪ ,‬וצרות־המוח‬
‫והאטימות היהירה של השכבות הגבוהות‪ ,‬הופכים על נקלה את העם‬
‫קורבן למסע השקרים היהודי‪.‬‬
‫בעוד השכבות הגבוהות בפחדנותן הטבעית‪ ,‬מפנות עור‪ ,‬לאדם המותקף‬
‫על־ידי היהודי בשקרים ובהשמצה‪ ,‬מאמין ההמון הרחב לכל דבר ברוב‬
‫טיפשותו או תמימותו‪ .‬שלטונות המדינה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתעטפים בשתיקה‪,‬‬
‫או‪ ,‬כדי לשים קץ לתעלולי העיתונות היהוית‪ ,‬רודפים את המותקף‪ ,‬שלא‬
‫בצדק — בעיני לבלר מטומטם נחשב הדבר כשמירה על סמכות המדינה‬
‫והבטחת השקט והסדר‪.‬‬
‫אט אט יורד כחלום בלהות על נפשם ומוחם של האנשים ההגונים‪ ,‬הפחד‬
‫מפני הנשק המרקסיסטי של היהדות‪.‬‬
‫בכך שנאחזים בחיל ורעדה מפני האויב הנורא‪ ,‬נולים לו לבסוף קורבן‪.‬‬
‫שליטתם של היהודים במדינה נראית עתה כה בטוחה‪ ,‬שהוא יכול לא רק‬
‫יתרה מזו‪ ,‬הוא מודה בהלכי המחשבה הלאומניים‬ ‫להציג עצמו כיהודי; ֵ‬
‫(‪ )völkisch‬והפוליטיים שלו ללא רתיעה‪ .‬חלק מגזעו מודה בגלוי בהיותו‬
‫עם זר‪ ,‬אך גם בכך טמון שקר‪ ,‬כי בעוד הציונות מנסה לאחז את עיני העולם‬
‫באומרה‪ ,‬שהרהורי התשובה הלאומיים של היהודים ימצאו סיפוקם‬
‫ביצירת מדינה פלשתינאית — מערימים היהודים פעם נוספת על ה"גויים"‬
‫המטומטמים‪ .‬הם אינם מתכוונים כלל לבנת מדינה יהודית בפלשתינה כדי‬
‫להתיישב בה‪ ,‬אלא כל שאיפתם היא לקיים מרכז ארגוני למעשי ההונאה‬
‫שלהם בממדים בינלאומיים; מרכז ריבוני מוגן בפני התערבותן של מדינות‬
‫אחרות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מקלט לנבלים ובית־ספר גבוה לטיפוח נוכלים‪.‬‬
‫סימן הוא לאמונם וביטחונם הגובר‪ ,‬שהם מציגים עצמם בגלוי ובחוצפה‬
‫במרמה את הגרמני‪ ,‬הצרפתי או‬
‫כגזע יהודי‪ ,‬בעוד שחלק אחר מהם מחקה ִ‬
‫האנגלי‪.‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪165‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫באיזו מידה הם רואים כבר את הניצחון הקרב ובא‪ ,‬אפשר להסיק מדרך‬
‫התייחסותם הנוראה אל עמים אחדים‪.‬‬
‫הנער היהודי‪ ,‬שחור השיער‪ ,‬אורב במשך שעות כששמחה שטנית על פניו‪,‬‬
‫לנערה תמימה‪ ,‬מטמא אותה בדמו וכך גוזל אותה מעמה‪ .‬בכל הדרכים הוא‬
‫מנסה להשחית את התשתית הגזעית של העם שבכוונתו להכניעו‪ .‬וכפי‬
‫שהוא עצמו משחית במכוּון נשים ונערות‪ ,‬איננו נרתע מלהרוס את מחיצות‬
‫והנם היהודים‪ ,‬שהביאו את הכושי אל גדות‬ ‫הדת בפני אחרים‪ .‬היו אלה ִ‬
‫הריינוס‪ ,‬במטרה הנסתרת והברורה להרוס את הגזע הלבן השנוא ולהורידו‬
‫מרמתו התרבותית הפוליטית‪ ,‬על־ידי המימזוּר הבלתי נמנע‪ ,‬ובעצמם‬
‫לעלות לדרגת שליט‪.‬‬
‫כי עם טהור־גזע המודע לדמו‪ ,‬לא ישועבד לעולם על־ידי היהודי‪ .‬בעולם‬
‫הזה יהיה היהודי אדונם של ממזרים בלבד‪.‬‬
‫ולכן הוא מנסה במתוּכנן‪ ,‬להוריד את הרמה הגזעית על־ידי הרעלתם של‬
‫היחידים לאורך ימים‪.‬‬
‫בתחום הפוליטי הוא מתחיל להמיר את הרעיון הדמוקרטי בדיקטטורה של‬
‫הפרולטריון‪.‬‬
‫בהמון המאורגן של המרקסיזם הוא מצא את כלי־נשקו‪ ,‬המאפשר לו לוותר‬
‫על הדמוקרטיה‪ ,‬ובמקום זה לשעבד עמים באגרוף של ברזל ו"למשול" בהם‬
‫כרודן‪.‬‬
‫ועתה הוא פועל לפי תוכנית להפיכה כפולה‪ :‬הפיכה כלכלית ומדינית‪.‬‬

‫איור ‪96‬‬
‫"הנער היהודי‪ ,‬שחור השיער‪ ,‬אורב לנערה תמימה" ('מיין‬
‫קאמפף')‪ .‬קריקטורה נאצית‪ .‬הכותרת מספרת על יהודי‪,‬‬
‫שלאחר שצלב את האישה הארית קשר אותה ערומה לצלב‬
‫ואנס אותה‪ ,‬כאשר הדם זורם מפצעיה‪ ...‬כאמור (ר' יחידה‬
‫‪ ,2‬איור ‪ ,)28‬הנאצים עשו בנושא המין שימוש רב‪ ,‬בחומר‬
‫כתוב וגראפי‪ ,‬כנגד היהודים‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪166‬‬

‫יתרה על התקפתו‪ ,‬הוא לוכד ברשת־‬

‫את העמים המגיבים מבפנים בתקיפות ֵ‬
‫אויבים הודות להשפעותיו הבינלאומיות‪ ,‬מסית אותם למלחמה ולבסוף‪,‬‬
‫אם עדיין דרוש הדבר‪ ,‬מניף בשדות הקרב את נס המהפכה‪.‬‬
‫בתחום הכלכלי הוא מזעזע את המדינות זמן כה רב‪ ,‬עד שהן מפקיעות‬
‫את המפעלים הסוציאליים שנעשו בלתי־רווחיים‪ ,‬ומעמידות אותם תחת‬
‫פיקוחו הכספי‪.‬‬
‫מבחינה פוליטית הוא מונע מן המדינות את המשאבים לקיום עצמאי‪,‬‬
‫מחריב את יסודות האוטונומיה וההגנה העצמית‪ ,‬הורס את האמון בהנהגה‪,‬‬
‫מכתים את ההיסטוריה והעבר ומשפיל כל דבר שבגדולה‪.‬‬
‫מבחינה תרבותית הוא מזהם אמנות‪ ,‬ספרות ותיאטרון‪ ,‬מבלבל את החושים‬
‫הטבעיים‪ ,‬מערער על המושגים על היפה‪ ,‬הנשגב‪ ,‬האציל והטוב‪ ,‬ומדרדר‬
‫את האדם לתהום מעשיו החזיריים‪.‬‬
‫את הדת הוא שם לצחוק‪ ,‬נוֹהג ומוּסר נחשבים בעיניו כדברים שאבד עליהם‬
‫כלח‪ ,‬עד כי יתערערו עמודי־התווך האחרונים של רוח הלאומיות הנאבקת‬
‫על קיומה בעולמנו‪.‬‬
‫ועתה מחילה המהפכה הגדולה האחרונה‪ .‬עם השגת העוצמה הפוליטית‬
‫הוא משליך מעליו את המסווה האחרון שעוד נותר לו‪ .‬היהודי העממי‬
‫הדמוקרטי נעשה ליהודי הדמים‪ ,‬עריץ הדמים‪ .‬במשך שנים מעטות הוא‬
‫מנסה להשמיד את נושאי האינטליגנציה הלאומיים‪ ,‬ובגוזלו מן העמים‬
‫את מנהיגותם הרוחנית הטבעית‪ ,‬גוזר עליהם גורל של עבדות ושעבוד‬
‫תמידי‪.‬‬
‫הדוּגמה הנוראה ביותר לכך משמשת רוסיה‪ ,‬בה הוא גורם להריגתם או‬
‫הרעבתם של כשלושים מיליון בני־אדם‪ ,‬בפראות שטנית תוך עינויי תופת‪.‬‬
‫בכך רצה להבטיח את השליטה על עם גדול‪ ,‬לקומ ספסרי־בורסה ואנשי־עט‬
‫מושחתים מגזע יהודי‪ .‬אולם הסוף יביא לא רק קץ לחירותם של העמים‬
‫לקצוֹ של אותו ָּפ ַרזיט־העמים עצמו‪ .‬עם מות‬
‫המשועבדים ליהודים‪ ,‬אלא גם ִ‬
‫קורבנו מת במוקדם או במאוחר גם ערפד זה‪]...[ .‬‬
‫אם נרצה לחדור להבנת הגרעין הפנימי של המושג "פולק"‪ ,‬נגיע למסקנה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫תפיסת העולם הפוליטית הקיימת היום מיוסדת בדרך כלל על ההנחה‪,‬‬
‫שהמדינה — אף שהיא בעלת כוחות יוצרים ומעצבי תרבות — אין לה‬
‫כל קשר עם תנאים גזעיים‪ ,‬וכי היא תוצר של צרכים כלכליים‪ ,‬או —‬
‫במקרה הטוב — התוצאה הטבעית של שאיפה פוליטית לעוצמה‪ .‬הנחת־‬
‫יסוד זו מובילה בדרך של היגיון עקבי לא רק להכחשת הכוחות הגזעיים‬
‫הקמאיים [המונחים ביסוד המדינה]‪ ,‬אלא גם להפחתת ערכו של היחיד‪.‬‬
‫כי ההתכחשות לנבדלותם של הגזעים השונים בתחום הכוחות מעצבי־‬
‫התרבות שלהם‪ ,‬חייבת להביא גם לטעות בהערכת היחיד‪.‬‬
‫מתוך קבלת ההנחה בדבר היות הגזעים דומים (‪ )Gleichartig‬זה לזה‬
‫מגיעים לראייה זהה של העמים‪ ,‬וממנה — לראיית הפרטים כזהים‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬המרקסיזם הבינלאומי בעצמו איננו אלא יישום — בצורה של דת‬
‫פוליטית מוגדרת‪ ,‬שעוצבה בידי היהודי קארל מארקס — של השקפת־עולם‬
‫ותפיסה‪ ,‬שהיו קיימות למעשה כבר מזמן‪ .‬בלא תשתית קיימת ונפוצה של‬
‫הרעלה כזאת לא היתה אפשרית ההצלחה הפוליטית המדהימה של תורה‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫ ‪167‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫זאת‪ .‬ברם‪ ,‬קארל מארקס היה האחד מתוך המיליונים‪ ,‬אשר — במבט הבוטח‬
‫של נביא — הבחין בחומרי־הרעל המהותיים [שנמצאו] באותה ביצה של‬
‫עולם המתמוטט אט־אט‪ ,‬הוציא אותם החוצה והפכם‪ ,‬כמו קוסם‪ ,‬לתמיסה‬
‫מרוכזת‪ ,‬כדי להחיש את השמדת קיומן של אומות חופשיות בעולם זה‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬כל זאת [נעשה] בשירות גזעו‪.‬‬
‫ועל כן התורה המרקסיסטית ִהנה התמצית הרוחנית המרוכזת של השקפת־‬
‫עולם המקובלת היום בכלל‪ ,‬ולו רק מסיבה זאת‪ ,‬כל מאבק נגדו מצד עולמנו‬
‫המכונה בורגני אינו אפשרי והוא אף מגוחך‪ .‬שכן גם עולם בורגני זה ספוג‬
‫כולו בחומרי־רעל אלה ומחזיק בהשקפת־עולם הנבדלת מזו המרקסיסטית‬
‫רק בדרגה ובאנשים‪ .‬העולם הבורגני הוא מארקסיסטי‪ ,‬אך מאמין באפשרות‬
‫שלטונה של קבוצת אנשים אחת [הבורגנות]‪ ,‬בעוד המרקסיזם מנסה למסור‬
‫את העולם באופן מתוכנן לידי היהודים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השקפת העולם הפולקיסטית רואה את משמעות האנושות‬
‫ביסודותיה הגזעיים הקמאיים‪ .‬במדינה היא רואה באופן עקרוני רק‬
‫אמצעי להשגת המטרה‪ ,‬וכמטרה היא רואה את שימור הקיום הגזעי‬
‫ * כאן אחד ההבדלים בין‬ ‫של בני־האדם‪ *.‬היא אינה מאמינה איפוא בשום פנים ואופן בשוויון‬
‫הפאשיזים הקלאסי‬
‫לנאציזם‪ :‬בעוד עבור‬ ‫של גזעים‪ ,‬אלא מכירה בנִ בדלוּתם ובערך גבוה או נמוך שלהם; כמסקנה‬
‫הראשון המדינה היא ערך‬ ‫מהכרה זאת היא רואה עצמה מחוּיבת‪ ,‬בהתאם לרצון הנצחי** השולט‬
‫עליון‪ ,‬עבור הנאציזם הגזע‬
‫הוא הערך העליון‪.‬‬ ‫בתבל‪ ,‬לקדם את הטוב והחזק‪ ,‬ולשאוף להוריד לתחתית הדרגה את הרע‬
‫* * כלומר‪ :‬האל‬ ‫והחלש‪ .‬בכך היא דוגלת באופן עקרוני בעיקרון האריסטוקראטי של הטבע‬
‫ומאמינה‪ ,‬כי חוק זה מקיף וחל עד ליצור האחרון‪ .‬היא מכירה לא רק בערך‬
‫השונה של הגזעים‪ ,‬אלא גם בערך השונה של האנשים‪ .‬עבורה משמעות‬
‫היחיד מתגלה (‪ )schält sich‬מתוך ההמון‪ ,‬ועל כן פועלת היא ככוח ֵ‬
‫מגבּש‪,‬‬
‫מפורר‪ .‬היא מאמינה בצורך לאידיאליזציה‬
‫ֵ‬ ‫בעוד המרקסיזם פועל באופן‬
‫של המין האנושי‪ ,‬משום שרק בה היא רואה את התנאים לקיום המין‬
‫האנושי‪ .‬אך אין היא יכולה לתת זכות קיום לרעיון ֶאתי‪ ,‬אם רעיון זה‬
‫מהווה סיכון לחיי הגזע של אלה שהם בעלי אתיקה גבוהה יותר; משום‬
‫ * מלשון "כּוּשי"‪ .‬במקור ‪.vernegert‬‬ ‫וכישוּי* יאבדו לעד גם כל המושגים‬
‫שבעולם שיעבור תהליך של ִמימזוּר ׁ‬
‫של יופי וגדולה אנושיים וכל הציפיות לעתיד אידאלי של המין האנושי‬
‫שלנו‪.‬‬
‫בחלק זה של עולמנו קשורים התרבות והציוויליזאציה האנושיים קשר בל‬
‫יינתק להימצאו הארים‪ .‬בגוויעתם או בדעיכתם שוב יירד על כדור ארצנו‬
‫המסך הקודר של עידן נעדר־תרבות‪.‬‬
‫החתירה תחת אושיות־הקיום של התרבות האנושית על־ידי השמדת‬
‫נושאיו היא בעיני השקפת העולם הפולקית הפשע הארור ביותר עלי־‬
‫אדמו‪ .‬מי שמרים יד על הנציג הנעלה ביותר של דמותו וצלמו של האל‬
‫חוטא נגד יוצרו של פלא זה ומסייע לגירוש מגן־העדן‪]...[ .‬‬
‫חברה אנושית מאורגנת כיאות רק כאשר היא מקלה במידה מירבית על‬
‫פעולת הכוחות היוצרים [בתוכה] ומשתמשת בה באופן מועיל למען‬
‫הכלל‪ .‬הדבר החשוב ביותר בהמצאה — ותהא זו בתחום החומרי או בעולם‬
‫המחשבה — הוא ממציאה‪ ,‬האדם‪.‬‬
‫החובה הראשונה והעליונה של ארגון החברה היא‪ ,‬לראות בו [ביוצר] את מי‬
‫שמביא תועלת לכלל‪ .‬למען האמת‪ ,‬התפקיד הבלעדי של הארגון הוא להיות‬
‫המיישם של עיקרון זה‪ .‬רק כך היא [החברה] תשתחרר מקללת המכניזם‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪168‬‬

‫ותיעשה לדבר־מה חי‪ .‬היא במהותה חייבת להיות התגלמות המאמץ להציב‬
‫את בעלי־המוחות מעל להמון‪ ,‬ולדאוג לכך שישמעו לבעלי־המוחות‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬לא רק שאין לארגון [החברתי] הזכות למנוע את התבלטות אנשי־‬
‫המוח מעל להמון‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬הוא מחויב על־פי מהותו מחויבות עליונה‬
‫לאפשר את צמיחתם ולהקל עליה‪ .‬לשם כך עליו לצאת מהעיקרון‪ ,‬שהברכה‬
‫לאנושות אינה מצויה בהמון‪ ,‬אלא באנשי־המוח היוצרים‪ ,‬וכי אליהם יש‬
‫להתייחס כאל המיטיבים עם הגזע האנושי‪ .‬זהו אינטרס של הכלל‪ ,‬להבטיח‬
‫להם השפעה מכרעת ולהקל על עבודתם‪ .‬ודאי שאין משרתים אינטרס זה‬
‫ואין מספקים אותו אם נותנים להמון לשלוט‪ ,‬שכן אין הוא מוכשר לחשוב‪,‬‬
‫אין הוא נבון ובשום פנים ואופן אין הוא מחונן; אינטרס זה ישוּרת רק אם‬
‫ינהיגוהו אלה‪ ,‬אשר הטבע חנן אותם בכישורים מיוחדים‪.‬‬
‫לבחירת אנשי־מוח אלה דואג‪ ,‬כפי שכבר אמרתי‪ ,‬קודם כל המאבק הקשה‬
‫לחיים‪ .‬רבים נשברים ומתמוטטים‪ ,‬ומוכיחים בכך שלא נועדוּ להגיע‬
‫לתכלית‪ ,‬ורק מעטים נותרים לבסוף ומופיעים כנבחרים‪ .‬עיקרון בחירה זה‬
‫פועל עדיין גם היום הן בתחום המחשבה‪ ,‬הן בתחום היצירה האמנוית‬
‫ואפילו בתחום הכלכלה‪ ,‬אף כי בייחוד על התחום האחרון מטילים מגבלות‬
‫חמורות‪ .‬רעיון זה שולט באותה מידה גם במנגנון המדינה וגם בכוח‬
‫ההגנה המאורגן‪ ,‬המגלם את עוצמתה של האומה‪ .‬בכל אלה עדיין שולט‬
‫רעיון האישיות [של היחיד]‪ :‬הסמכות שלו כלפי מטה‪ ,‬והאחריות שלו‬
‫כלפי האיש שמעליו כלפי מעלה‪ .‬רק בחיים הפוליטיים היפנו כיום עורף‬
‫לחלוטין לעיקרון זה‪ ,‬שהוא הטבעי ביותר‪ .‬בעוד כל התרבות האנושית‬
‫מלאה רק בנתון של הפעילות היוצרת של היחיד‪ ,‬מופיע בתחום של‬
‫החברה הכוללת‪ ,‬בומיוחד בהנהגה העליונה שלה‪ ,‬העיקרון של ערך הרוב‬
‫כדבר מכריע; משם מתפשט הוא למטה ומתחיל להרעיל את כלל החיים‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לפוררם‪ .‬גם את הפעילות ההורסת של היהדות בחלקים אחרים‬
‫של גוף האומה יש לייחס‪ ,‬ביסודו של דבר‪ ,‬לשאיפתו הנצחית לחתור תחת‬
‫משמעותו של היחיד בקרב העמים המארחים שלו‪ ,‬ולהציב במקום זאת את‬
‫ההמון‪ .‬במקום העיקרון הארגוּני הבּוֹנֶ ה של האנושות הארית‪ ,‬בא העיקרון‬
‫ההורסני של היהודי‪ .‬בכך הוא מהווה את "החומר הורם להתפרקות"‬
‫("‪ )"Ferment der Dekomposition‬של עמים וגזעים‪ ,‬ובמובן רחב יותר —‬
‫המפוֹרר של התרבות האנושית‪.‬‬
‫המארקסיזם מציג בצורה הטהורה ביותר את המאמץ היהודי לחסל בכל‬
‫תחומי החיים האנושיים את המשמעות השולטת של האישיות‪ ,‬ולהביא‬
‫במקומו את הכוח המספרי של ההמון‪ .‬הביטוי בתחום הפוליטי הוא‬
‫שיטת הממשל הפרלמנטארית‪ ,‬שאותה אנו רואים בפעולתה הרת־האסון‬
‫מהתאים הקטנים ביותר של הקהילה ועד להנהגה העליונה של הרייך כולו‪.‬‬
‫בתחום הכלכלי הביטוי הוא בשיטה של תנועת איגודים מקצועיים‪ ,‬שאינה‬
‫מרתת את האינטרסים של הפועלים‪ ,‬אלא אך ורק את המטרות ההרסניות‬
‫של היהדות הבינלאומית (‪ .)internationalen Weltjuden‬באותה מידה‪,‬‬
‫שעיקרון האישיות ניטל מהכלכלה ובמקום זאת היא נמסרת להשפעותיו‬
‫ופעולותיו של ההמון‪ ,‬תאבד ובהכרח תחול נסיגה ביכולת ההישגית שלה‪,‬‬
‫החשובה כל כך לכלל‪ ,‬והצריכה לשרת אותו‪ .‬כל ועדי־העובדים‪ ,‬אשר‬
‫במקום לדאוג לאינטרסים של הממונים עליהם‪ ,‬מנסים לזכות בהשפעה על‬
‫הייצור עצמו‪ ,‬משרתים אותה מטרה הרסנית‪ .‬הם מזיקים להישג הכללי‪,‬‬
‫ועל כן בפועל הם מזיקים לפרטים‪ .‬שכן‪ ,‬לטווח ארוך אי־אפשר לספק‬
‫את רצונם של בני־העם רק בסיסמאות תיאורטיות‪ ,‬אלא אך ורק על־ידי‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪169‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫דאגה לצרכים היומיומיים של הפרטים‪ ,‬ודבר זה ישכנע‪ ,‬כי הקהיליה‬

‫(‪ — )Volksgemeinschaft‬בהישגיה הכוללים — שומרת על האינטרסים של‬
‫הפרטים שבתוכה‪]...[ .‬‬
‫החוקה המדינית וצורת המדינה הטובה ביותר הן אלה‪ ,‬אשר בביטחון טבעי‬
‫מציבות את בעלי־המוח הטובים ביותר מתוך קהילית־העם במקום בעל‬
‫משמעוּת מנהיגה‪ ,‬ונותנות להם השפעה מובילה‪]...[ .‬‬
‫התיאורטיקנים הגדולים הם רק במקרים נדירים גם מארגנים גדולים‪ ,‬משום‬
‫מעצב‬
‫ֵ‬ ‫ * ‪= Programmatiker‬‬ ‫שגדולתו של התיאורטיקן ושל הפרוגרמטיקן* נמצאת בראש ובראשונה‬
‫מצע רעיוני‪.‬‬
‫בהכרה ובקביעת חוקים מופשטים נכונים‪ ,‬בעוד המארגן חייב להיות בראש‬
‫ובראשונה פסיכולוג‪]...[ .‬‬
‫במקרים נדירים עוד יותר התיאורטיקן הגדול הוא גם מנהיג‪ .‬הרבה יותר‬
‫סביר שיהיה תועמלן [‪ ]...‬שכן להנהיג פירושו‪ :‬לדעת להניע את ההמונים‪.‬‬
‫היכולת לעצב רעיונות אין לה ולא כלום עם כושר הנהגה‪ ]...[ .‬ואולם‪,‬‬
‫השילוב של התיאורטיקן ומנהיג באדם אחד הוא הדבר הנדיר ביותר שניתן‬
‫למצוא על־פני כדור־הארץ; שילוב זה בורא את האדם הדגול‪33.‬‬

‫איור ‪97‬‬
‫קריקטורה של השמאל‪ ,‬הלועגת להיטלר‬
‫המנסה למכור את ספרו "מיין קאמפף"‬
‫במרתף בירה‪ .‬קריקטורה מסוג זה עדיין‬
‫היתה אפשרית בשנת ‪.1932‬‬

‫ד‪  .‬מתוך צוואתו הפוליטית של היטלר‬

‫עד כה הבאנו מקורות משנות העשרים‪ ,‬שנות התגבשות התנועה הנאציונל־‬

‫סוציאליסטית ועיצוב דרכה‪ .‬על דרכה בשלטון נלמד בהמשך יחידה זאת‬
‫וביחידות אחרות‪ .‬בכל זאת חשוב יהיה להביא עוד מקור אחד — צוואתו‬
‫הפוליטית של היטלר‪ ,‬שאותה הכתיב בימים האחרונים של מלחמת־העולם‬
‫השנייה‪ ,‬בשבתו בבונקר בברלין‪ ,‬וזמן קצר לפני שהתאבד‪ .‬צוואה זאת ניתן‬
‫לראות כסיכום (קצרצר) של דרכו ושל מה שנראה חשוב בעיניו‪.‬‬

‫‪ 33‬מיין קאמפף‪ ,‬מהדורת ‪ ,1935‬עמ' ‪ .651-650 ,500 ,498-496 ,421-419 ,358-355 ,337 ,69‬חלק‬
‫מהתרגום לקוח מתוך‪ :‬השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ‪.33-30‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪170‬‬

‫אדולף היטלר‬
‫צוואתי הפוליטית‬
‫יותר משלושים שנה עברו מאז שנדבתי בשנת ‪ 1914‬את כוחי הצנוע‬
‫במלחמת־העולם הראשונה‪ ,‬שנכפתה על הרייך‪ .‬בשלוש עשרות השנים‬
‫האלה הניעוני בכל מחשבותי‪ ,‬מעשי וחיי רק האהבה והנאמנות לעמי‪ .‬הן‬
‫שנתנו לי את הכוח להחליט את ההחלטות הקשות ביותר‪ ,‬שעמדו אי־פעם‬
‫בפני בן־תמותה‪ .‬את זמני‪ ,‬את כוח־עבודתי ואת בריאותי כיליתי במשך‬
‫עשרות שנים אלה‪.‬‬
‫אין זו אמת‪ ,‬שאני או מישהו אחר בגרמניה רצינו במלחמה בשנת ‪.1939‬‬
‫מי שרצה בה ומי שהצית אותה היו אך ורק אותם המדינאים‪ ,‬שהיו בעלי‬
‫מוצא יהודי או עבדו בשירות האינטרסים היהודיים‪]...[ .‬‬
‫נכסי־אמנוּתנוּ תעלה‬
‫ָ‬ ‫יחלפו מאות בשנים‪ ,‬אך מן החורבות של ערינו ושל‬
‫ותתחדש תמיד השנאה נגד העם‪ ,‬שהוא בסופו של דבר האחראי לכך‪ ,‬ואשר‬
‫לו לבדו עלינו להודות על כל זה‪ :‬היהדות הבינלאומית ועוזריה! [‪]...‬‬
‫גם לא השארתי שום ספק‪ ,‬שאם עמי אירופה שוב אינם נחשבים אלא צרורי־‬
‫מניות בידי הללו‪ ,‬הקושרים הבינלאומיים [בעסקי כסף] ופיננסים‪ ,‬הרי ייתבע‬
‫לאחריות אותו עם‪ ,‬שהוא האשם הממשי במעגלי־הרצח הללו‪ :‬היהדות!  ‬
‫לא השארתי איש בחוסר ודאות‪ ,‬כי הפעם לא רק יגוועו ברעב מיליוני ילדים‬
‫אירופיים מן העמים האריים‪ ,‬לא רק מיליוני גברים מבוגרים ימותו‪ ,‬ולא רק‬
‫מאות־אלפי נשים וילדים בערים יישרפו ויופצצו עד מוות‪ ,‬אלא שהאשם‬
‫הממשי יצטרף לכפר על אשמתו‪ ,‬ולו תוך שימוש באמצעים הומאניים יותר‪.‬‬
‫[‪]...‬‬
‫מעל הכל אני מחייב את הנהגת האומה וההולכים אחריה בשמירה‬
‫מדוקדקת על חוקי הגזע‪ ,‬ובהתנגדות חסרת־רחמים למרעילי כל העמים —‬
‫היהדות הבינלאומית‪.‬‬
‫ניתן בברלין‪ 29 ,‬באפריל ‪ ,1945‬שעה ‪4.00‬‬
‫אדולף היטלר‬
‫וילהלם בורגדורף‬ ‫ד"ר יוזף גבל ‬
‫ס‬ ‫כעדים‪ :‬‬
‫האנס קרבס‪34‬‬ ‫מרטין בורמאן ‬ ‫ ‬

‫הבה נסכם בקצרה את עיקרי השקפתם של היטלר והנאציזם‪ ,‬שעמדו עליהם‬

‫בתיאור ובמקורות דלעיל‪:‬‬
‫•"פולקיזם";‬ ‫ ‬
‫•דרוויניזם וגזענות;‬ ‫ ‬
‫•אנטי־מארקסיזם;‬ ‫ ‬
‫•אנטי־ליבראליזם ואנטי־פרלמנטאריזם;‬ ‫ ‬
‫•אנטי־קאפיטאליזם (של ההון הגדול);‬ ‫ ‬
‫ והציר המחבר את כולם לחטיבה אחת‪:‬‬
‫ •אנטישמיות‪.‬‬
‫‪ 3 4‬מסמכי נירנברג ‪ .PS-3569‬התרגום מתוך‪ :‬השואה בתיעוד‪ ,‬עמ' ‪ ,129-128‬ואו"ד קולקה‪,‬‬
‫המגמות ב"פתרון הבעיה היהודית" ברייך השלישי‪ ,‬הוצאת אקדמון‪ ,‬ירושלים תשל"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪.7-6‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪171‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫בתוך נקודות אלה ישנם נושאים חשובים‪ ,‬שלא עמדנו עליהם כאן כלל‪ ,‬או‬
‫המחיה" והקולוניזאציה‪ ,‬שהוא חשוב‬‫שהזכרנום רק בדרך אגב (כגון‪ ,‬רעיון "מרחב ִ‬
‫ביותר ועולה מתוך חיבור תביעות פוליקסטיות‪ ,‬גזעניות וגרמניות־היסטוריות‬
‫מסורתיות)‪ .‬נחזור ונדגיש‪' :‬הזנחה' זאת נובעת מכך‪ ,‬שהן אינן מרכזיות להבנת‬
‫הנושאים שאנו מתמקדים בהם — ולא מכך שאינן חשובות כשלעצמן‪.‬‬

‫‪  3.4.4‬הנאציזם כ"דת פוליטית"‬

‫להבנת אופיו‪ ,‬מהותו ו'כּישוּפוֹ' של הנאציזם יש להבין עוד דבר אחד‪ :‬הנאציזם‬
‫לא היה תנועה פוליטית סתם‪ ,‬ואף לא תנועה טוטליטארית סתם‪ .‬התנועה ראתה‬
‫עצמה — ואכן היתה — הרבה יותר מכך‪ :‬היא פעלה כ"דת פוליטית" (‪politischen‬‬
‫‪ )Glauben, politisches Glaubensbekenntnis‬ורצתה לשמש כתחליף לדתות‬
‫(‪ .)Ersatzreligion‬את הדבר תיאר בצורה בהירה ביותר פון־פאפן‪ ,‬בשיחה עם‬
‫אנשי כלכלה באוואריים ב־‪ 12‬בנובמבר ‪:1939‬‬
‫מה שנותן [לנסדא"פ] את האופי של דת (‪ )konfession‬פוליטית היא‬
‫האקסיומה של ה"בלעדיות"‪ ,‬של ה"הכל או לא כלום" הפוליטי [שלו]‪ ,‬ושל‬
‫ב"פיהרר" אמן־המלה (‪,)Wortgewaltigen‬‬
‫ֶ‬ ‫האמונה המשיחית המיסטית שלו‬
‫כאיש היחיד שנועד לשלוט בגורל‪ .‬ואכן‪ ,‬כאן אני רואה את השוני שאינו‬
‫ניתן לגישור בין הפוליטיקה השמרנית‪ ,‬ששורשיה באמונה לבין האמונה‬
‫הנאציונל־סוציאליסטית‪ ,‬ששורשיה נעוצים בפוליטיקה‪35.‬‬

‫הנאציונל־סוציאליזם הירבה בטקסים פולחניים‪ ,‬במעין 'תפילות'‪ ,‬ומילונו‬

‫הספציפי כולל מלים רבות בעלות קונוטאציה דתית‪ :‬נצחי‪ ,‬נס‪ ,‬שילוּש‪ ,‬התגלות‪,‬‬
‫האל ו"אדון העולם"‪ ,‬וכיוצא בכך‪ .‬חברי המפלגה הנאצית נהגו גם הם במידה‬
‫רבה כמאמינים‪ ,‬ובארגונים מיוחדים כגון הס"ס‪ ,‬אף כמאמינים פנאטיים‪.‬‬
‫תיאר את הדבר בצורה מסכּמת הקולונל רודולף פ' הס‪ ,‬מפקד מחנה ההשמדה‬
‫אושוויץ‪ ,‬שהיה אחראי אישית למותם של יותר מ־‪ 2.5‬מיליוני יהודים‪ ,‬בשיחה‬
‫עם פסיכולוג כלא נירנברג‪ ,‬ג"מ גילברט (‪:)1946‬‬
‫אני‪ ,‬שהייתי נאציונל־סוציאליסט ותיק וקנאי‪ ,‬קיבלתי את כל זה כעובדה —‬
‫ממש כמו שקאתולי מאמין בדוֹגמה הכנסייתית שלו‪ .‬זו היתה פשוט אמת‪,‬‬
‫שאין לערער אחריה‪36.‬‬

‫‪ 3 5‬מובא אצל ‪U. Tal. "Political Faith" of Nazism prior to the Holocaust, Annua lecture of‬‬
‫‪the Jacob M. and Shoshana Shreiber Chair of Contemporary Jewish History, Tel-‬‬
‫‪.Aviv University Press, Tel-Aviv 1978‬‬
‫‪ 36‬ג"מ גילברט‪ ,‬יומן נירנברג‪ ,‬הוצ' עם הספר‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1961‬עמ' ‪.227-226‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪172‬‬

‫‪3.5‬‬
‫העלייה לשלטון וההתבססות בו‬
‫לאחר האתנחתה התיאורטית שעשינו בבחינת ההתפתחות ההיסטורית‪ ,‬אנו‬
‫שבים עתה לבחינת השנים הראשונות של השלטון הנאצי‪.‬‬

‫ב־‪ 30‬בינואר ‪ 1933‬נתמנה היטלר לראש־ממשלה‪ .‬אבל — האם ה"שלטון" המוחלט‬

‫כבר נמצא בידיו מאותו רגע ואילך? האם גרמניה היתה כבר "נאצית"? התשובה‬
‫על כך פשוטה‪ :‬לא‪.‬‬

‫במעשה מינוּיוֹ של היטלר נעשה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אחד הצעדים החוקיים והרשמיים‬

‫החשובים ביותר להשתלטות הנאציזם; כך‪ ,‬כבכל פרשייה היסטורית‪ ,‬היו‬
‫תהליכים אשר — מבחינת הנאצים — היה צורך להשלימם כדי ששלטונם יהיה‬
‫מוחלט‪ .‬אפשר איפוא לומר‪ ,‬שהיו כמה מדרגות־שליטה אשר לא הושלמו בעצם‬
‫המינוי של ‪ 30‬בינואר ‪:1933‬‬
‫ •שליטה מוחלטת בממשלה;‬
‫ •השגת עדיפות מכרעת למפלגה הנאצית בציבוריוּת‪ ,‬עד כדי ביטול המפלגות‬
‫האחרות;‬
‫ •הולכת המנגנון השלטוני — כלומר‪ :‬הפקידות הממלכתית והמקומית —‬
‫בתלם הנאצי;‬
‫ •ביטול מוקדי־תסיסה מסוכנים‪ :‬השפל הכלכלי‪ ,‬ובעיקר — האבטלה; והנחיתות‬
‫הצבאית‪ ,‬שמנעה מגרמניה כושר התגוננות ויכולת להפעיל לחצים במישור‬
‫הבינלאומי‪.‬‬

‫בסעיפים הבאים של יחידה זאת ננסה ללמוד‪ ,‬כיצד הצליח היטלר בהשגת‬
‫משימות ההשתלטות הללו‪ .‬נראה‪ ,‬כי מדובר בתקופת השתלטות של כארבע‬
‫שנים‪ .‬לעובדה זאת היו השלכות רבות וחשובות‪ ,‬גם לגבי המדיניות כלפי‬
‫היהודים‪ ,‬ועל כך נלמד ביחידה ‪.5‬‬

‫התעניינותנו בתהליך ההתבססות בשלטון ִהנה מהזווית שצוּינה כאן‪ ,‬הזווית‬

‫היהודית‪ .‬לפיכך נסיים דיוננו בנקודה‪ ,‬שבה הושלמה למעשה התבססות זאת‪,‬‬
‫ולא נרחיק אל מעבר לכך (עד כמה שיהיו הדברים בעלי עניין)‪ :‬מאותו רגע‬
‫קיומה של מדינה נאצית היא עובדה מוגמרת‪.‬‬

‫מכל זאת עולה כבר מראש הקביעה‪ ,‬שמן הבחינה ההיסטורית אי־אפשר לקבל‬
‫את התפיסה‪ ,‬כי ב־‪ 30‬בינואר ‪ 1933‬כבר הוכרע הכל‪ ,‬ו"לא היתה עוד דרך‬
‫חזרה"‪ .‬להצלחת ההשתלטות המלאה של היטלר והנאצים היו אחראים גורמים‬
‫נוספים — מתוך נכונות‪ ,‬מתוך תמימות‪ ,‬מתוך סכלות — או בשל מחדל‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪173‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪ 3.5.1‬הנחות שעל־פיהן הופקדה ראשות־הממשלה‬

‫בידי היטלר‬
‫כשמוּנה היטלר לתפקיד קאנצלר ב־‪ 30‬בינואר ‪ ,1933‬הניח הימין השמרני‪ ,‬כי רק‬
‫להלכה יהיה השלטון בידי היטלר‪ ,‬אך בפועל יהיה בידי הימין השמרני‪ .‬הנחה‬
‫זו התבססה על כמה נתונים‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬הדרך שבה נתמנה היטלר לא היתה שונה מדרך המינוי של הקאנצלרים‬
‫שקדמו לו‪ .‬באותן השנים סברו‪ ,‬כי מי שקיבל את השלטון באמצעות המסגרת‬
‫הקיימת — לא ינסה לקעקע אותה מסגרת עצמה במהלך שלטונו‪ .‬מאר את‬
‫הדברים אחד ההיסטוריונים‪:‬‬
‫היטלר‪ ,‬אויבה המושבע של חוקת ויימאר‪ ,‬לא הגיע לשלטון כתוצאה‬
‫ממעשה מהפכני — אלא קיבל אותו מידי נשיא הרייך‪ ]...[ .‬הוא נשבע אותה‬
‫שבועה כמו קודמיו לתפקיד‪ ,‬ובשבועות הראשונים לשלטונו אפשר היה‬
‫לראותו כקאנצלר העשרים ואחד של רפובליקת ויימאר — ולא כ"פיהרר"‬
‫של הרייך השלישי‪37.‬‬

‫שנית — רק שלושה מאחר־עשר חברי הקבינט היו נאצים‪ .‬שני המשרדים‬

‫המרכזיים — משרד החוץ ומשרד ההגנה — הופקדו בידי לא־נאצים‪ ,‬שנבחרו‬
‫* קונסטנטין פון־נויראת‬ ‫אישית על־ידי הנשיא‪ :‬משרד החוץ הופקד בידי פון־נויראת‪ *,‬דיפלומט מקצועי‬
‫(‪;Konstantin von Neurath‬‬
‫‪ .)1956-1873‬דיפלומט גרמני‪.‬‬ ‫בעל השקפות שמרניות; ומשרד ההגנה הופקד בידי הגנרל פון־בלומברג‪ .‬גם‬
‫בשנות העשרים כיהן‬ ‫המשרדים הכלכליים לא הופקדו בידי נאצים‪ :‬משרד הכלכלה ומשרד המזון‬
‫בתורכיה‪ ,‬דניה ואיטליה והיה‬
‫שגריר בבריטניה‪ .‬בין השנים‬ ‫והחקלאות הופקדו בידי הוגנברג‪ ,‬ראש "מפלגת העם הגרמנית־לאומית"‪ ,‬שיכול‬
‫‪ 1938-1932‬שימש שר־החוץ‬ ‫היה לראות עצמו כדיקטטור הכלכלי; ובראש משרד העבודה הועמד פרנץ‬
‫הגרמני‪ ,‬ובשנים ‪1941-1939‬‬
‫היה נציב הרייך בבוהמיה‬ ‫ממשׂרת הקאנצלר היו בידי הנאצים רק‬ ‫לטה‪ ,‬ראש הארגון "שטאלהלם"‪ .‬לבד ִ‬‫זֶ ֶ‬
‫ומוראביה‪ .‬נידון ל־‪ 15‬שנות‬ ‫כהונות ממדרגה שנייה‪ְ .‬פריק היה שר הפנים והאחראי הפורמאלי על המשטרה‬
‫מאסר במשפטי נירנברג‪.‬‬
‫שוחרר מכּלאו ב־‪.1954‬‬ ‫הגרמנית‪ ,‬אם כי האחריות בפועל על המשטרה היתה בידי המדינות השונות‪.‬‬
‫גרינג היה שר בלי תיק‪ ,‬וקומיסאר לענייני פנים בפרוסיה (משׂרה שנתנה לו‬
‫שליטה במשטרה המקומית)‪.‬‬

‫איור ‪100‬‬ ‫איור ‪99‬‬ ‫איור ‪98‬‬

‫וילהלם פריק‬ ‫וילהלם פון־בלומברג‬ ‫קונסטנטין פון־נויראת‬

‫‪.H. Krausnick, "Stages of Coordination", The Road to Dictatorship, p. 129 37‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪174‬‬

‫שלישית — סמכויות מיוחדות הופקדו בידי פראנץ פון־פאפן‪ .‬מדינאי ותיק זה‬
‫שהוא — ולא היטלר — היה איש־אמונו של הנשיא‪ ,‬מונה לתפקיד סגן הקאנצלר‪,‬‬
‫והוּתר לו להיות נוכח בפגישות שבין הנשיא לקאנצלר‪ .‬כן החזיק פון־פאפן‬
‫בראשות ממשלה פרוסיה‪ִ ,‬משׂרה שהיטלר עצמו רצה בה‪ .‬פון־פאפן ומרעיו‬
‫הניחו‪ ,‬כי בתוקף תפקידו זה יוכל לנטרל את גרינג‪.‬‬

‫רביעית — הנשיא הינדנבורג שוכנע למנות את היטלר לתפקידו בנימוק שהוא‪,‬‬

‫ורק הוא‪ ,‬מסוגל לכונן ממשלה הנהנית מרוב פרלמנטרי — ואמנם מטרה‬
‫זו היתה בהישג יד‪ .‬צירוף ‪ 70‬צירי המרכז הקתולי ל־‪ 248‬הצירים שתמכו‬
‫בממשלה (‪ 196‬נאצים ו־‪ 52‬צירי דנפ"פ) היה הופך את ממשלת היטלר לממשלה‬
‫קואליציונית־פרלמנטרית‪ :‬במקרה כזה היתה נהנית מרוב של ‪ 318‬מתוך ‪584‬‬
‫חברים ברייכסטאג‪.‬‬

‫‪ 3 .5.2‬צעדים ראשונים‪ :‬ממינוי היטלר לראש־ממשלה‬

‫ועד לבחירות לרייכסטאג (‪)5.3.1933‬‬
‫ארבע הנחות אלה שמנינו‪ ,‬שהיו לכאורה סבירות ומבוססות‪ ,‬נתגלו כהנחות־‬
‫שוא בתוך פרק זמן קצר ביותר‪ .‬לא ארכו הימים והיטלר הצליח להראות לאלה‬
‫שהעלוהו לשלטון מי שבוי בידי מי — ומי מהתל במי‪.‬‬

‫הצעד הראשון שנקט היה "פיצוץ" המשא והמתן‪ ,‬שמטרתו היתה צירוף‬
‫מפלגת 'המרכז' הקתולית לממשלה‪ ,‬והודעה על עריכת בחירות חדשות‬
‫לרייכסטאג‪.‬‬

‫כבר בישיבה הראשונה של ממשלתו‪ ,‬שהתכנסה ביום כינונה‪ ,‬הודיע היטלר‪,‬‬

‫כי אם השיחות עם 'המרכז' יסתיימו בלא־כלום‪ ,‬יהיה צורך בפיזור הרייכסטאג‬
‫ובעריכת בחירות חדשות‪ .‬למחרת‪ ,‬ב־‪ 31‬בינואר‪ ,‬נפגש היטלר עם מנהיג 'המרכז'‬
‫לודוויג קאס (‪ ,)Ludwig Kaas‬והביא ל"פיצוץ" השיחות‪ .‬עוד באותו יום הסכים‬
‫הינדנבורג (על־פי עצת פון־פאפן) לחתום על צו לפיזור הרייכסטאג ולעריכת‬
‫בחירות חדשות ב־‪ 5‬במארס‪ ,‬כלומר‪ :‬פחות מחמישה שבועות לאחר מכן‪ .‬בכך‬
‫בטלה איפוא‪ ,‬תוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬ההנחה‪ ,‬כי הממשלה בהרכבה הנוכחי תכהן‬
‫תקופה ממושכת‪.‬‬

‫היטלר התחזק כבר על־ידי עצם ההחלטה על עריכת בחירות‪ .‬כאן בא לידי‬
‫ביטוי כושרו המדיני‪ ,‬בעוד שפון־פאפן‪ ,‬הינדנבורג‪ ,‬והאחרים שהסכימו‬
‫להיטלר — מעדוּ‪ .‬בשבועות שנותרו עד לבחירות הצליח היטלר לקבוע עוד‬
‫עובדות אחדות בעלות משמעות מרכזית‪ ,‬ובכך קידם את ביסוס שלטונו באופן‬
‫משמעותי‪:‬‬

‫א‪  .‬השימוש בצווי־חירום‪ .‬תוך שימוש בסעיף ‪ 48‬לחוקה‪,‬ובאישורו של הנשיא‬

‫הינדנבורג‪ ,‬החל היטלר בפירסום סדרה של צווי־חירום‪ ,‬שמטרתם פגיעה‬
‫בזכויות ובחרוּיות הדמוקרטיות שהובטחו בחוקה‪ .‬הצו הראשון‪ ,‬שפורסם‬
‫ב־‪ 4‬בפברואר (פחות משבוע לאחר מינוי היטלר לראשות־הממשלה!)‪ ,‬נקרא "צו‬
‫להגנת העם הגרמני" ונתן לממשלה רשות לסגור עיתונים וכתבי־עת‪ ,‬ולאסור‬
‫עריכתן של אסיפות פוליטיות‪ .‬אירוע מסעיר — עליית בניין הרייכסטאג באש‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪175‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫ * בניין הרייכסטאג הוצת‬ ‫ב־‪ 27‬בפברואר*‪ —38‬נתן לממשלה עילה טובה לפרסום צו־חירום נגד "מעשי‬
‫ב־‪ .27.2.1933‬היטלר האשים‬
‫בהצתה את הקומוניסטים‪,‬‬ ‫אלימות קומוניסטיים‪ ,‬המסכנים את המדינה"‪ .‬הסעיף הראשון בצו זה ִהשעה‬
‫אך רבים סברו‪ ,‬שהיתה זו‬ ‫את הערובות לחופש האישי‪ ,‬כפי שנקבעו בחוקה‪ ,‬והטיל‬
‫פרובוקציה מתוכננת על־‬
‫ידי הנאצים עצמם‪ .‬לדין‬
‫הועמד קומוניסט הולנדי‬
‫הגבלות על החופש האישי‪ ,‬על זכות הבעת דעה חופשית‪ ,‬כולל חופש‬
‫לוּבה‬
‫צעיר‪ ,‬מארינוס ואן ֶדר ָּ‬ ‫העיתונות; על זכות האסיפה וההתאגדות; הפרת הפרטיות של קשרי‬
‫(‪,)Marinus van der Lubbe‬‬ ‫דואר‪ ,‬טלגראף וטלפון; צווי־חיפוש‪ :‬צוו־החרמה וכן הגבלות על רכוש —‬
‫שהורשע והוצא להורג‪.‬‬ ‫מותרים הם מעבר לגבולות החוקיים הקבועים בדרך כלל‪39.‬‬
‫המחקר ההיסטורי הראה‪,‬‬
‫שאכן ואן דר לובה היה‬
‫המצית‪ ,‬וכי לא היו לו‪,‬‬
‫כנראה‪ ,‬שותפים‪2.‬‬

‫איור ‪101‬‬
‫אזרחים גרמנים צופים בענני העשן העולים מבניין הרייכסטאג הבוער‬

‫הסעיף השני באותו צו הסמיך את ממשלת הרייך להעביר לידה בשעת הצורך‬
‫את סמכויות השלטון בכל אחת מן המדינות הגרמניות‪ .‬הסעיף החמישי קבע‬
‫עונש מוות למי שיימצאו אשמים בפשעים כמו בגידה במולדת‪ ,‬הצתה וחבלה‪.‬‬

‫צו זה אמנם לא הביא לביטולה הפורמאלי של החוקה‪ ,‬אך בפועל גזל ממנה‬
‫שניים מן התפקידים החשובים ביותר שלה — ההגנה על היחיד מפני שרירוּת‬
‫המדינה‪ ,‬והשמירה על הסדר הדמוקרטי‪ .‬באופן זה נפתח הפח להשלטת ֶטרור‬
‫באמצעות זרועות הביטחון‪.‬‬

‫ב‪  .‬ראשית תהליכי הנאצי פיקציה ו"ההאחדה"‪ .‬במקביל לתהליך החוקי הוחל‬
‫בתהליך נוסף — "טיהור" מנגנון המדינה‪ .‬דמות המפתח בתהליך זה היה גרינג‪,‬‬
‫המנהל והמשטרה‬ ‫שבתוקף תפקידו כשר הפנים של פרוסיה היה ממוּנה על ִ‬
‫בשני־שלישים משטח הרייך‪ .‬בניגוד להנחת השמרנים גילה פון־פאפן אזלת־‬
‫יד מוחלטת בריסוּנוֹ של גרינג‪ .‬מיד עם כניסתו לתפקידו פיטר גרינג מאות‬
‫פקידים ומינה במקומם אנשים שהיו מהימנים על הנאצים‪ .‬במיוחד הקפיד‬
‫על המינויים המשטרתיים‪ :‬חלק ניכר מקציני המשטרה החדשים היו חברים‬
‫פעילים בס"א ובס"ס‪.‬‬

‫‪F. Tobias, Der Reichstagsbrand: Legende und Wirklichkeit, Rastatt 1962; H. 38‬‬
‫‪Mommsen, Der Reichstagsbrand und seine politische Folgen, Vierteljahreshefte‬‬
‫‪.für Zeitgeschichte 16 (1964), pp. 351-413‬‬
‫‪ 39‬מצוטט על־פי התרגום העברי אצל בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪176‬‬

‫איור ‪102‬‬
‫הרמאן גרינג‬

‫באמצע חודש פברואר הורה גרינג למשטרה להימנע מפעולות נגד הס"א‪ ,‬הס"א‬
‫וה"שטאלהלם"‪ ,‬ולסכל ללא רחם פעילוּיוֹתיהם של ארגונים "עוֹינים" למדינה‪,‬‬
‫בעיקר קומוניסטיים וסוציאליסטיים‪.‬‬

‫מיד לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ 22‬בפברואר‪ ,‬הודיע גרינג על כינון "כוח־עזר משטרתי"‪.‬‬
‫כוח זה מנה ‪ 50,000‬איש — והיה מורכב ברובו מאנשי ס"א וס"ס‪ ,‬אשר —‬
‫כדברי ההיסטוריון בולוק — "כל מה שהוצרכו לעשות היה לכרוך תג לבן‬
‫על חולצותיהם החומות או השחורות — ומכאן ואילך ייצגו את מרותה של‬
‫המדינה‪ 40".‬כך הוחדרו בזמן קצר 'חטיבות נאמנות' לתוך המערכת המשטרתית‪,‬‬
‫וברור כי היתה לכך משמעות רבה לגבי ביצוע צווי־החירום שהזכרנום לעיל‪.‬‬
‫תוך זמן קצר נתגלה איפוא‪ ,‬שמינויו של גרינג לשר הפנים הפרוסי — ִמשׂרה‬
‫משנית בחשיבותה‪ ,‬לכאורה — היה מכריע ביותר‪.‬‬

‫הממשל וצווי־החרום היו ראשיתו של תהליך‬ ‫תהליך הנאציפיקציה של ִ‬

‫"ההאחדה" (‪ .)Gleichschaltung‬אי־אפשר לתרגם במדויק מושג זה‪.‬‬
‫"האחדה" הוא המוצלח ביותר‪ ,‬אך תרגומים אפשריים נוספים הם‪" :‬הוֹלכה‬
‫בתלם"‪ ,‬ו"יישוּר קו"‪ .‬עיקרו של תהליך זה היה‪ ,‬שיעבודם של ארגוני החברה‬
‫ומוסדותיה והכפפתם למפלגה ול"פיהרר"‪ .‬מטרת הנאצים לא היתה לשנות‬
‫את מכלול מבנה החברה על מוסדותיה‪ ,‬אלא לנטרלם כמוקדי־כוח עצמאיים‬
‫ובלתי תלויים ולהכפיפם ל"רצון המנהיג"‪ .‬לשם כך הסתפקו במקרים רבים‬
‫בשינוי אופי המוסדות והארגונים‪ :‬כך איבדו אלה את יכולתם לפעול‬
‫ולהחליט באופן עצמאי‪ ,‬ופעלו רק בהתאם להנחיות מה"פיהרר" מנציגיו‬
‫המוסמכים‪ .‬במקרים אחרים היתה משמעות "ההאחדה" ביטול מוחלט של‬
‫ארגונים ומוסדות‪.‬‬

‫מטרת "ההאחדה" היתה להכפיף את מרכזי־הכוח העיקריים‪ :‬החוקה‪,‬‬

‫ה"מדינות" (‪ ,)Länder‬הרייכסטאג‪ ,‬הנשיא‪ ,‬השירות הציבורי‪ ,‬מערכת‬
‫המשפט והצבא; ואחר־כך — המפלגות‪ ,‬האיגודים המקצועיים והכנסיות‪ .‬עד‬
‫עתה ראינו את ניצני "ההאחדה" ביחס לחוקה‪ ,‬לשירות הציבורי ולמדינות‪.‬‬
‫‪ 40‬בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪177‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫ג‪  .‬הטרור והאלימות‪ .‬במקביל לתהליכים שסקרנו‪ ,‬שהיו חוקיים או חוקיים‬

‫למחצה‪ ,‬התחולל תהליך נוסף‪ ,‬שלא היתה לו שום כסות ליגאלית — הנהגת‬
‫הבריונים הנאציים במלים‬
‫טרור ואלימות‪ .‬ההיסטוריון בולוק מתאר את אלימות ִּ‬
‫הבאות‪:‬‬
‫היטלר לא נשען רק על נאומים‪ .‬אף ששאר המפלגות עוד הורשו לפעול‪,‬‬
‫היו מפוצצים את האסיפות שלהן‪ ,‬מתנפלים על הנואמים שלהן ומכים‬
‫אום‪ ,‬קורעים את הכרזות שלהן‪ ,‬ומטילים איסורים בלתי־פוסקים על‬
‫עיתוניהן‪ .‬אפילו המספרים הרשמיים הודו בחמישים־ואחד איש‪ ,‬שנהרגו‬
‫בזמן מערכת הבחירות‪ ,‬ובכמה מאות פצועים‪ .‬הפעם היו המפתחות בידי‬
‫הנאצים ולא היה בדעתם להשמיט מידם את השלטון עקב דקדוקים של‬
‫משחק הוגן או חירות הדיבור‪41.‬‬

‫האלימות כּוּונה נגד כל הגופים הפוליטיים‪ ,‬אפילו נגד מפלגת "המרכז"‪ ,‬שאמורה‬
‫היתה לשאת ולתת עם הנאצים על שותפות בשלטון‪ :‬אסיפותיה "פוּצצו"‪,‬‬
‫במשׂרות ציבוריות‪ ,‬פוּטרו‪.‬‬
‫ביטאוניה הוחרמו‪ ,‬וחלק מאנשיה‪ ,‬אשר החזיקו ִ‬

‫והטרור להביא לשיתוקה של המערכת‬‫תיאור רב עניין‪ ,‬כיצד הצליחו האלימות ֶ‬

‫בספרוֹ המתאר את עליית‬‫הפוליטית‪ ,‬מביא הסוציולוג וההיסטוריון ויליאם אלן‪ִ ,‬‬
‫הנאציזם בעיירה גרמנית אחת (שהחוקר מכנה אותה "תאלבורג")‪:‬‬
‫לא על כל המאסרים וחיפושי־הבית דיווחה העיתונות‪ .‬אך המעט שנמסר‪,‬‬
‫די היה בו כדי להקנות לציבור רושם כללי על מה שהתרחש‪ .‬יותר מזה‪,‬‬
‫הדרך שבה דוּוח על פעילות המשטרה די היה בה כדי לתת לתושבי העיר‬
‫מושג כללי בדבר אופיין השרירותי של פעולות שכאלה‪.‬‬

‫ * ר' לעיל ‪3.2.3.7.1‬‬ ‫כך דוּוח ב־‪ 14‬במארס ‪ ,1933‬כי בטה (‪ ,)Bette‬מנהיג הרייכסבאנר* בתאלבורג‪,‬‬
‫נאסר "מסיבות שעקב חקירה יש לשמרן בסוד"‪ .‬למחרת שוחרר האיש ללא‬
‫הסבר נוסף‪ .‬הוא נאסר שנית במוצאי היום שבו התכנסה לראשונה מועצת‬
‫העיר‪ ,‬והפעם הסיבה שניתנה לכך היתה "חשד להפצת ידיעות בעלות‬
‫ * חבל הסאר — אזור במערב‬ ‫אופי אנטי־ממשלתי"‪ ,‬שאותן שאב מעיתון מהסאר‪ *,‬שהגיע לידיו‪.‬‬
‫גרמניה‪ ,‬הגובל עם צרפת‪.‬‬
‫מאז חוזה ורסאי היה בעל‬ ‫רוב הנאסרים בחודשים הראשונים למשטר הנאצי נלקחו לבית־הכלא‬
‫מעמד עצמאי‪ ,‬ורק ב־‪1935‬‬
‫חזר לתחום הרייך בעקבות‬ ‫המחוזי‪ .‬ברור היה‪ ,‬כי נעשים שם מעשים יוצאי־דופן — אם כי טיבם‬
‫משאל־עם‪.‬‬ ‫המדויק של המעשים לא היה ברור לבני העיר‪ .‬מאמר נכתב בביטאון‬
‫המקומי של הדנפ"פ‪' ,‬מפלגת העם הלאומית'‪ :‬כפי ששמענו‪ ,‬שמונה‬
‫משמונה־עשר הקומוניסטים‪ ,‬הכלואים עתה בכלא המחוזי שלנו (כולם‬
‫מתאלבורג)‪ ,‬ביקשו להצטרף למפלגה הנאצית‪ .‬האמנם זהו ביטוי של‬
‫השפעתו החיובית של הסוהר החרוץ א' המשגיח עליהם? מכל מקום‪,‬‬
‫נראה כי נקעה נפשם באופן סופי ומלא מהבולשביזם הבלתי־קדוש‪.‬‬
‫מה שאירע בפועל בכלא המחוזי היה כנראה תוצאה של אפשרויות אחרות‪.‬‬
‫כבר במאר פורסם בעיתון ‪ Gräfische Hofs-Courier‬תצלום של מחנה הריכוז‬
‫הראשון (בדכאו)‪ .‬בטקסט‪ ,‬שצורף לצלום‪ ,‬נאמר רק‪ ,‬כי במחנה מקום ל־‪5,000‬‬
‫אסירים פוליטיים‪ .‬בסוף מארס התמלא הכלא המחוזי — ושלושה אסירים‬
‫קומוניסטיים הועברו ל"מעון העבודה" מורינגן (‪ .)Moringen‬לא היו אלא‬
‫שמועות ביחס למשמעות הדבר‪ ,‬אך באמצע יולי דוּוח‪ ,‬כי מתוך "תשעת‬
‫האסירים [‪ ,]...‬שנלקחו הבוקר על־ידי משטרת תאלבורג למורינגן — שבעה‬
‫הועברו למחנה־הריכוז ושניים למעון־העבודה"‪ .‬מאז ידעו בני העיר‪ ,‬כי‬
‫בקרבת עירם מצוי מחנה־ריכוז‪.‬‬

‫‪ 41‬שם‪ ,‬עמ' ‪.180‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪178‬‬

‫מתוך דיווחי העיתונות היה ברור‪ ,‬כי אם הנאצים נתנו עינם במישהו — הם‬
‫ישיגוהו במוקדם או במאוחר‪ .‬זו היתה המסקנה ההכרחית‪ ,‬שאותה ניתן היה‬
‫להסיק ממקרהו של פועל שנאסר‪ ,‬ולכאורה הבטיח את חירותו — בכך שגילה‬
‫היכן הוסתרו רובים ותחמושת‪ .‬אך המשטרה לא הצליחה למצוא את הנשק‬
‫במקום שעליו הצביע‪ ,‬והוא נאסר שני‪ .‬כעבור זמן קצר נידון למאסר בעווֹן‬
‫העלבת קצין משטרה‪.‬‬
‫הסיבות‪ ,‬שבעטיין נעצרו אנשים‪ ,‬היו קלות־ערך‪ ,‬מה שיצר את הרושם‪,‬‬
‫שכל דבר גרוע יותר יידון בחומרת־יתר‪ .‬ביוני‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬נעצרו שני נציגיה‬
‫האחרונים של הספ"ד במועצת העיר‪ ,‬מאחר שאמרו שה"שטאלהלם" יהיה‬
‫בקרוב חזק דיו "כדי לקרוע לחתיכות את הס"א"‪ .‬שבועות מספר מאוחר‬
‫יותר נעצרה רוכלת בעווֹן "הפצת שמועות פוליטיות מוטעות ומסיתות"‪.‬‬
‫נטען‪ ,‬כי ייתכן שהיא קומוניסטית‪ ,‬ואפשר שכל זה אינו אלא חלק ממערכה‬
‫קומוניסטית "להמרדת האוכלוסייה"‪ .‬בסוף אותו חודש נעצר פועל‪ ,‬בעוון‬
‫"אמירוֹת בוטות בנוגע לנאציונל־סוציאליזם"‪.‬‬
‫כל זה מבהיר‪ ,‬כי כבר באמצע קיץ ‪ 1933‬נעשה ברור לאנשי תאלבורג‪ ,‬שאפילו‬
‫הבעת דעה נגד השיטה החדשה פירושה הזמנת פורענות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לא‬
‫רק שאנשי תאלבורג היו מוּדעים למצב החדש‪ ,‬אלא שבעצם מוּדעוּתם הם‬
‫הטרור‪ ,‬בכל פעם שמישהו בעיר הזהיר שכן או ידיד — הוא‬
‫חיזקו את שיטת ֶ‬
‫חיזק במעשהו זה את אווירת הפחד הכללי‪.‬‬
‫זה אירע לעיתים קרובות‪:‬‬
‫שאם אחד מתלמידיו התבטאה נגד שריפת הספרים‪ .‬הוא הסכים‬ ‫מורה נזכר‪ֵ ,‬‬
‫ִעמה‪ ,‬אך הזהיר אותה שלא לומר זאת — שמא ִתקלע לצרות‪ .‬מנהל בית־הספר‬
‫התיכון נזכר‪ ,‬כי בשעה שהוא קונה סיגרים בחנות מסוימת — יחד עם הסיגרים‬
‫הוא גם מקבל עצה להיות זהיר‪ .‬התחושה הכללית היתה‪ ,‬כי הגסטאפו‬
‫נמצא בכל מקום‪ .‬לפחות חמישה אנשים זוהו כ"סוכני גסטאפו" — למרות‬
‫מאדה (‪.)Otto Made‬‬
‫העובדה שבכל העיר היה כנראה סוכן אחד בלבד‪ ,‬אוטו ֶ‬
‫אחרים טענו‪ ,‬כי הם יודעים על קיום "רשימה" (שאוה למעשה מעולם לא‬
‫ראו) של אנשים שיֵ אסרוּ יום אחד בעתיד — "זוהי רשימה שחורה; שמונים‬
‫איש נכללים בה"‪" .‬היא מחולקת לארבע קבוצות‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג ו־ד‪ .‬אנשי קבוצה א‬
‫יוצאו להורג‪ ,‬אנשי קבוצה ב יישלחו למחנות ריכוז וכו'"‪" .‬מעולם לא ראיתי‬
‫את הרשימה במו־עיני‪ ,‬אך כל אחד ידע שהיא קיימת"‪.‬‬
‫כך‪ ,‬עקב שמועות ופחדים‪ ,‬נעשה הגסטאפו יעיל בצורה יוצאת מן הכלל‪.‬‬
‫הנאצים לא היו צריכים להציע למי שאין לו צלב־קרס שיקנה אחד‪ .‬מאריה‬
‫רמק ֶרל (‪ ,)Maria Armkerl‬מתוך גילוי של שכנוּת טובה‪ ,‬השגיחה על שכניה‬
‫ַא ֶ‬
‫בעניין זה‪ ,‬בהזהירה את חסרי הדגל ש"יניחו לה לעשות מה שהם אמורים‬
‫לעשות‪ ".‬בהתחשב באווירת הטרור אפילו חברים הרגישו שהם נאלצים‬
‫לבגוד האחד בשני במטרה להתקיים‪.‬‬
‫ממש בראשית ‪ 1933‬היה המקרה של ד"ר א'‪ ,‬שהלך למסיבה ואחרי ששתה‬
‫כוסית אחת יתר על המידה רצה לבדח את המסובים על־ידי חיקוי אופן‬
‫למפקדה הנאצית‪.‬‬ ‫דיבורו של היטלר‪ .‬למחרת בבוקר דיווחו עליו מארחיו ִ‬
‫סיפור המעשה נפוץ במהירות‪ ,‬ועד מהרה הבינו אנשי תאלבורג‪ ,‬כי עדיף‬
‫שלא ללכת למסיבו כלל‪" .‬החיים החברתיים נפסקו כמעט לחלוטין; שוב‬
‫לא יכולת לסמוך על אף אחד‪ ".‬מישהו אחר הציג זאת כך‪:‬‬
‫"יותר ממה שהיתה הביקורת מסוכנת — היא נעשתה חסרת טעם; ובכל‬
‫זאת‪ ,‬מעולם לא חשתי חופשי לומר את אשר על לבי‪ ,‬מעולם לא חשתי‬
‫מאדה עצמו אוסף‬
‫ֶ‬ ‫תחושת חירות אישית‪ ]...[ .‬היה ידוע לכל‪ ,‬כי אוטו‬
‫מידע על מה שחשבו אנשי העיירה‪".‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪179‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪.‬‬ ‫~‬

‫‪.‬‬ ‫‪(,‬‬

‫‪.":~;;;:·"::.~:‬‬
‫‪. :~,.‬‬ ‫‪' J.‬‬
‫~·‬
‫‪--‬‬ ‫‪ff H‬‬
‫‪'t .‬‬ ‫•‬ ‫‪-~ .....‬‬

‫~‬ ‫‪i,~·:-~:~.:~:., ~~ ':‬‬

‫‪,1-‬‬ ‫‪-. •. \:..‬‬ ‫; ‪• ...‬‬

‫‪llff‬‬ ‫~‬ ‫‪'~~- ' :· _·_. ·, :-~·- !-‬‬

‫‪•;,,\..;',·,‬‬
‫·‪'c‬‬ ‫‪~~-.~·-‬‬ ‫י~‪.‬‬ ‫‪Ll‬‬
‫'·‪-‬‬
‫‪JI‬‬ ‫‪....‬‬ ‫‪. ',‬‬ ‫'‬
‫‪: .:~-r-:-..‬ך‪. ~:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫_‪·.‬‬ ‫‪•• )..‬‬ ‫‪1‬‬

‫'‬ ‫'‪.-$‬‬ ‫ו‬ ‫‪,. .-.‬‬

‫~‬ ‫י‬
‫· ' ‪----‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪':‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫••‬

‫_‪.. ~ ..~ :~,:-; . ::~:‬ן !‪- \----..‬וו‪.1111‬‬

‫‪i ~.‬‬
‫~· ‪.‬‬ ‫‪.:‬‬
‫~‬ ‫ג‪f‬י ~‬ ‫‪. , .. . '" ...‬‬
‫‪i..... ·, . ~-\, -.‬‬
‫‪l‬‬
‫‪- ,~ "-!-‬‬ ‫·‪- ~ , - ·,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪·, "!<°,.‬‬ ‫‪'; :‬‬
‫‪i‬‬

‫'‪r-‬ר‪6.-‬ד‬
‫__ ‪-‬‬ ‫ו‪..‬‬
‫‪~ .‬‬

‫'‬

‫‪.....‬‬
‫‪-,..,.‬‬ ‫'‬
‫'‬
‫ן‬

‫~'‪. -‬‬ ‫‪- . -~ .::~ -‬‬ ‫‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫"•\‪~'.i .‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪--'~....‬‬
‫איור ‪104‬‬ ‫איור ‪103‬‬
‫מגדל שמירה בדכאו‬ ‫שילוח למחנות הריכוז הראשונים‬

‫איור ‪105‬‬
‫"באומהנגן" (‪ — )Baunhängen‬תלייה בעץ‪ .‬אחד מן העונשים שהונהגו במחנה דכאו‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪180‬‬

‫איור ‪106‬‬
‫באורניינבוּרג‪ ,‬אחד ממחנות הריכוז הראשונים‪.‬‬
‫ּ‬ ‫"א ֶּפל" (‪ — )Appel‬מסדר אסירים במחנה ריכוז‪ .‬כאן‬
‫ַ‬

‫אף אם לא הגיעו הדברים לידי מאסר ממש‪ ,‬בכל זאת היה ברור לכל אדם‪,‬‬
‫כי הוא עלול לאבד את משרתו‪ ,‬או פשוט להיות מסוּלק מכל אותם נושאים‬
‫ומקומות‪ ,‬שבימים כתיקונם מאפשרים לחברה לתפקד כהלכה‪:‬‬
‫"באופן כללי ניתן לומר‪ ,‬כי אנשים עצמאיים‪ ,‬או כאלה שהתעקשו להחזיק‬
‫בדעותיהם‪ ,‬נדחו בגסות‪ ,‬או נדחקו הצידה‪ ,‬כשבא הזמן לחלק טובות‬
‫הנאה כלשהן‪ .‬היית עלול להיות מוחרם‪ ,‬או להיות מנודה מן העסקים‪.‬‬
‫רוב הציבור לקח דברים אלה לתשומת לבו‪ ,‬מתוך התבוננות בגורלם של‬
‫אחרים‪ .‬היה זה הכוח הגס שחדר לפוליטיקה — ומשמעות הדבר היתה‪,‬‬
‫שהנאצים השיגו כל מה שרצו‪".‬‬
‫בנסיבות אלה היו הנאצים צריכים לעשות מעט מאוד כדי למנוע התנגדות‪.‬‬
‫הם "טיפלו" במספר דוגמאות‪ ,‬מן השמאל וגם מן הימין‪ ,‬ונתנו לכוחות‬
‫החברתיים הטבעיים לעשות את השאר‪ .‬התנאים הגיעו לנקודה כזו‪ ,‬שמי‬
‫שהתרשל בהצדעה הנאצית במועל־יד‪ ,‬מי שנטש אסיפה באמצעיתה‪ ,‬או‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪181‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫ * סגן מנהיג המפלגה בעיירה‬ ‫מי שהעז לנעוץ מבט קר בקורט ֶארגייץ (‪ — *)Kurt Aergeyz‬נחשב כמי‬
‫שהוכיח פזיזות נעדרת תבונה‪" .‬מעולם לא היתה התנגדות של ממש‪:‬‬
‫תגובה מאופקת היתה המקסימום שניתן היה להעלותה על הדעת‪ ,‬וגם זה‬
‫היה לוּקסוס באום ימים‪42".‬‬

‫אנו רואים‪ ,‬כי תוך חודש אחד הצליחו הנאצים — בניצוחו של היטלר — לזעזע‬
‫את כל המערכת הפוליטית‪ .‬אבל‪ ,‬כדי להוציא את צווי־החירום היה היטלר‬
‫זקוק לנשיא‪ ,‬מאחר שללא חתימתו לא היה להם תוקף‪ .‬חתימה זו הושגה לא‬
‫אחת רק אחרי התערבות נציג נוסף של הימין השמרני‪ ,‬סגן הקאנצלר פון־פאפן‪,‬‬
‫איש אמונו של הנשיא‪ .‬כך למשל‪ ,‬הצו לפיזור הרייכסטאג ולעריכת בחירות‬
‫מ"עסקה" בין היטלר לפון־פאפן‪ ,‬שנעשתה ב־‪ 29‬בינואר‬ ‫ִ‬ ‫חדשות נחתם כחלק‬
‫‪ ,1933‬יום לפני מינויו הרשמי של היטלר‪ .‬במסגרת ִ'עסקה' זו שכנע פון־פאפן‬
‫את הנשיא לפזר את הרייכסטאג‪ ,‬בתמורה להסכמת היטלר למנות את פון־פאפן‬
‫כנציב הרייך בפרוסיה (=ראש ממשלתה)‪ .‬משמע‪ ,‬סיוע שלא ניתן היה לפעול‬
‫בלעדיו — לפחות באופן חוקי — ניתן על־ידי כוחות לא־נאציים‪.‬‬

‫בנוסף על כך‪ :‬רוב הציבור הגרמני תמך בתהליך ריכוז הכוח בידי היטלר‪ .‬חלקים‬
‫ניכרים של המעמד הבינוני הגרמני שאפו בהתמדה לסיומם של המשברים‬
‫הכלכליים והפוליטיים הממושכים — ושל תלאות הדמוקרטיה‪ .‬כבר ראינו‪ ,‬כי‬
‫עוד שנים אחדות לפני ‪ 1933‬נוצרה אווירה‪ ,‬שהביאה להתנוונות המושגים‬
‫והעקרונות המוסריים הבסיסיים בקרב רובו של העם הגרמני‪ .‬רוב זה קידם בברכה‪,‬‬
‫או בסובלנות‪ ,‬את ריכוז הכוח בידי היטלר ואת השתלטותו על החברה והמדינה‪.‬‬

‫‪autnl‬‬

‫איור ‪107‬‬
‫כרזת בחירות מלפני שנת ‪,1933‬‬
‫הקוראת לאישה הגרמניה להצביע‬
‫עבור היטלר‪ ,‬למען חיסול האבטלה‪,‬‬
‫הפוגעת במשפחתה‪.‬‬

‫‪W.S. Allen, The Nazi Seizure of Power 1930-1935: The experience of a single German 42‬‬
‫‪.town, Quadrangle Books, Chicago 1965, pp. 173-191‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪182‬‬

‫‪  3.5.3‬הבחירות‬
‫ב־‪ 5‬במארס נערכו הבחירות‪ .‬היו אלה הבחירות האחרונות‪ ,‬שעדיין נותרו בהן‬
‫בצלוֹ של מסע טרור והפחדה‬ ‫יסודות של בחירות חופשיות — אף כי גם הן נערכו ִ‬
‫מצד הנאצים‪ .‬ואלה תוצאות הבחירות‪ ,‬תוך השוואה לתוצאות הבחירות‬
‫שנערכו בנובמבר ‪:1932‬‬

‫‪5.3.1933‬‬ ‫‪6.11.1932‬‬
‫המפלגה‬
‫קולות‬ ‫אחוזים צירים‬ ‫קולות‬ ‫אחוזים צירים‬
‫‪17,277,000 288‬‬ ‫‪43.9‬‬ ‫‪11,737,000‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪33.1‬‬ ‫המפלגה הנאצית‬
‫‪3,137,000‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪8.0‬‬ ‫‪2,959,000‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫מפלגת העם‬
‫הלאומית הגרמנית‬
‫‪384,000‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪413,000‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫מפלגת העם‬
‫הנוצרית־סוציאלית‬
‫‪84,000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪151,000‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫האיגוד הקרקעי‬
‫‪432,000‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪662,000‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫מפלגת העם‬
‫הגרמנית‬
‫—‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪110,000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫המפלגה הכלכלית‬
‫‪114,000‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪149,000‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫מפלגת האיכרים‬
‫הגרמנים‬
‫‪1,074,000‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪1,095,000‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫מפלגת העם‬
‫הבווארית‬
‫‪4,425,000‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪4,231,000‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫המרכז‬
‫‪334,000‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪337,000‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫מפלגת המדינה‬
‫הגרמנית‬
‫‪7,182,000 120‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪7,248,000‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫המפלגה הסוציאל־‬
‫דמוקרטית הגרמנית‬
‫‪4,848,000‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪5,980,000‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫המפלגה הקומוניסטית‬
‫הגרמנית‬
‫‪48,000‬‬ ‫—‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪64,000‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫מפלגת הנובר הגרמנית‬
‫‪5,000‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪336,000‬‬ ‫—‬ ‫‪0.9‬‬ ‫מפלגות אחרות‬
‫‪39,343,000 647 100.0 35,471,000 584 100.0‬‬ ‫סה"כ‪:‬‬
‫‪80.6‬‬ ‫‪88.7‬‬ ‫אחוז המצביעים‪:‬‬

‫מספר המצביעים בבחירות אלה היה גבוה בכארבעה מיליונים ממספר‬

‫המצביעים בבחירות שנערכו ארבעה חודשים קודם לכן‪ .‬גידול זה הוא הגורם‬
‫העיקרי לעליית כוחם של הנאצים‪ .‬אמנם היתה "בריחת קולות" מסוימת‬
‫מהקומוניסטים אליהם‪ ,‬אך עיקר הגידול בכוחם בא מהצבעת בוחרים צעירים‪,‬‬
‫ומכאלה שלא הצביעו בבחירות הקודמות‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫ ‪183‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪108‬‬
‫היטלר בקרב אוהדיו הצוהלים‪ ,‬למחרת בחירות מארס ‪ ;1933‬אך לא היה זה הניצחון שציפה לו‪.‬‬

‫‪"  3.5.4‬חוק ההסמכה"‬

‫מאחר שלא השיג רוב בקלפי‪ ,‬חתר היטלר לקבל סמכויות שלטון בלעדיות בדרך‬
‫חוקית אחרת‪ ,‬ואכן‪ ,‬עוד באותו חודש הצליח להעביר ברייכסטאג החדש את‬
‫"חוק ההסמכה"‪ ,‬אשר קעקע את מבנה המשטר הרפובליקאי והעניק להיטלר את‬
‫העוצמה‪ ,‬שנמנעה ממנו בבחירות‪.‬‬

‫ב־‪ 21‬במארס נערך בעיר פוטסאדם טקס לציון פתיחת הרייכסטאג החדש‪.‬‬
‫ * בית הוהנצולרן (‪.)Hohenzollern‬‬ ‫פוטסדאם‪ ,‬הסמוכה לברלין‪ ,‬היתה עיר המלוכה של בית הוהנצולרן‪ *:‬בה נמצאה‬
‫שושלת מלוכה גרמנית‪ .‬שלטה‬
‫על נסיכות ברנדנבורג מ־‪;1415‬‬ ‫כנסיית חיל־המצב‪ ,‬שיסודותיה הונחו בידי פרידריך־וילהלם הראשון‪ **,‬ובה‬
‫הקימה את מלכות פרוסיה ב־‪1701‬‬ ‫היה קברו של פרידריך הגדול‪ ***.‬היא היתה איפוא ניגוד מכוּון לויימאר‪ ,‬עירם‬
‫והגיעה לקיסרות גרמניה ב־‪.1871‬‬
‫לשלטונה הושם קץ ב־‪.1918‬‬ ‫של גיתה ושילר‪ ,‬שבה נתכנסה האסיפה הלאומית של הרפובליקה‪ ,‬שהוקמה‬
‫** פרידריך וילהלם הראשון‬ ‫בנובמבר ‪ .1918‬גם תאריך הטקס‪ 21 ,‬במארס‪ ,‬לא נבחר באופן מקרי‪ :‬באותו היום‬
‫(‪ .)1740-1688‬מלך פרוסיה בשנים‬ ‫פתח ביסמארק‪ ,‬שישים ושתים שנים קודם לכן‪ ,‬את הרייכסטאג הראשון של‬
‫‪.1740-1713‬‬
‫** * פרידריך השני ("הגדול";‬
‫הקיסרות הגרמנית המאוחדת‪ .‬מטרת הטקס היתה להדגיש המשך למסורת‬
‫‪ .)1786-1712‬מלך פרוסיה בין‬ ‫הישנה‪ ,‬הלא־רפובליקאית‪ ,‬ובכך להעניק לגיטימיות למשטר החדש ולתביעותיו‬
‫השנים ‪.1786-1740‬‬
‫הרדיקאליות‪ .‬בנאומו של היטלר אכן הודגשו אלמנטים אלה‪:‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪184‬‬

‫בהתקוממות מיוחדת במינה הוחזר כבוד עמנו על כנו בשבועות‬

‫* = הינדנבורג‬ ‫האחרונים‪ ,‬והודות להבנה שלך‪ ,‬אדוני הגנראל־פלדמארשאל‪ *,‬נכרתה‬
‫סמלי הגדוּלה הישנה והעוצמה החדשה‪ .‬אנחנו מכירים‬
‫ֵ‬ ‫ברית־אחדות בין‬
‫לך טובה‪ .‬השגחה רבת־חסד הציבה אותך בראש הכוחות החדשים של‬
‫עמנו‪.‬‬

‫ובמלים אלה קרב היטלר אל כסאו של המארשאל הינדנבורג הישיש‪ ,‬גחן אליו‬
‫ואחז בידו‪ ,‬הינדנבורג ירד לבדו למערת הקברים‪ ,‬אל קברו של פרידריך הגדול‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בחוץ‪ ,‬בשמש מארס‪ ,‬רעמו מטחי תותח ולקול תרועות חצוצרות‬
‫והלמות תופים צעד הצבא הגרמני‪ ,‬ואחרי הס"א וה"שטלהלם"‪ ,‬לפני הנשיא‪,‬‬
‫הקאנצלר ונסיך־הכתר‪ .‬עם רדת הלילה עברה תהלוכת־לפידים של עשרת‬
‫אלפים אנשי ס"ס בשער ברנדנבורג לתרועות קהל עצום‪ ,‬ובאופרה ניצח פוּ‬
‫רטוונגלר על הצגה נפלאה של "י מייסטרזינגר" לוואגנר‪43.‬‬
‫ֶ‬

‫איור ‪109‬‬
‫היטלר והינדנבורג לוחצים יד בטקס בפוטסדאם (‪21.3.1933‬‬

‫בשרשרת מעשים ראוותניים ודראמטיים — הצגה מתוכננת היטב — הודגשה‬

‫שלשלת הירושה‪ :‬המסורת הקיסרית המפוארת מימי־הביניים‪ ,‬המלוכה‬
‫הפרוסית‪ ,‬הקיסרות הווילה למינית‪ ,‬המסורת התרבותית הרומאנטית־לאומית —‬
‫והימין החדש‪ ,‬הנאצי‪ ,‬ומקורביו‪.‬‬

‫כעבור יומיים אחרי "טקס הריכוך" בפוטסדאם‪ ,‬התכנס הרייכסטאג לישיבתו‬

‫הראשונה‪ ,‬כדי לדון בחוק חדש‪" ,‬חוק ההסמכה" (‪ ,)Ermächtigungsgesetz‬או‬
‫בשמו המלא — "החוק לסילוק מצוּקת האומה והרייך" (‪Gesetz zur Behebung‬‬
‫‪ .)der Not von Volk und Reich‬החוק העניק לממשלה סמכות‪ ,‬שתוקפה ארבע‬
‫שנים‪ ,‬לחוקק חוקים בלא שיתוף הרייכסטאג‪ ,‬ואף לחוקק חוקים המנוגדים‬
‫לחוקה‪ .‬מטרת החוק היתה‪:‬‬

‫‪ 43‬התיאור והציטוט אצל בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.191‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪185‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫א‪ .‬להפקיע את סמכויות הרייכסטאג ונשיא הרייך ולרכז את סמכות החקיקה‬

‫בידי הגוף המבצע (כלומר‪ ,‬בפועל בידי היטלר);‬
‫ב‪ .‬לבטל למעשה את חוקת ויימאר‪.‬‬

‫בחוק זה היה משום שינוי החוקה ועל כן היה צורך ברוב מיוּחס (שני־שלישים‬
‫מחברי הבית)‪ .‬הרוב שהוּשׂג בפועל היה גדול בהרבה — ‪ 441‬צירים תמכו בהצעת‬
‫החוק ורק ‪ 81‬צירים — נציגי הספ"ד — התנגדו‪.‬‬

‫כיצד הושג רוב כה מדהים?‬

‫ •הצירים הקומוניסטים לא לקחו חלק בהצבעה‪ .‬חלק מהם נעצר בהתאם לצו‬
‫מה־‪ 28‬בפברואר ואחרים נעצרו כשהופיעו לישיבת הרייכסטאג‪.‬‬
‫ •כשעלה החוק לדיון בממשלה תמך בו נציג מפלגת העם הלאומית־גרמנית —‬
‫למרות שלא הראה התלהבות מיוחדת להגדלת כוחו של היטלר‪ .‬בכך הובטחו‬
‫קולותיהם של ‪ 52‬צירי מפלגה זו‪.‬‬
‫ •צירי מפלגת 'המרכז' הקתולית‪ ,‬אשר היווּ את החטיבה החסרה להשגת‬
‫שני־השלישים המיוחלים מקולות הצירים‪ ,‬תמכו אף הם בחוק‪ .‬זאת למרות‬
‫מסע־האלימות שהתנהל נגדם בזמן מערכת הבחירות‪ .‬שתי סיבות הכריעו‬
‫אצלם את הכף למען תמיכה בחוק‪ :‬א‪ .‬בשיחות בין היטלר למנהיגי 'המרכז'‬
‫הובטח להם שפע של הבטחות‪ :‬שהחוק החדש לא יופעל ללא התייעצות‬
‫עם הנשיא; שכולם‪ ,‬להוציא הקומוניסטים‪ ,‬ימשיכו ליהנות מהשוויון בפני‬
‫החוק; ועוד כהנה וכהנה‪ .‬ב‪ .‬מנהיגי המרכז סברו‪ ,‬כי הנאצים ישיגו את‬
‫הרוב הדרוש להם גם ללא תמיכתם — ועל כן‪ ,‬אם לא יתמכו בחוק‪ ,‬תפוזר‬
‫ממשׂרותיהם בשירות הציבורי‪ .‬הצבעת המפלגה‬ ‫המפלגה וחבריה יפוטרו ִ‬
‫הקתולית הלמה את מדיניות הפשרה עם הנאצים‪ ,‬שניהלה מפלגה זו מאז‬
‫המשגים והמחדלים‬ ‫קיץ ‪ .1932‬בצעד זה תרמה המפלגה את חלקה לשרשרת ִ‬
‫של אותם ממוקדי־הכוח בגרמניה‪ ,‬שלא אהדו במיוחד את הנאצים‪ ,‬ואשר‬
‫היו מסוגלים לבלום אותם‪.‬‬

‫וכך‪ ,‬פחות מחודשיים אחרי מינויו של היטלר לקאנצלר‪ ,‬הצליח המנהיג הנאצי‬
‫להעביר חוק‪ ,‬שניטרל את כוחם של הרייכסטאג ושל נשיא הרייך‪ .‬הכל נעשה‬
‫בצורה חוקית‪ ,‬ובתמיכת מפלגות שייצגו רוב אלקטוראלי‪ .‬היטלר יכול היה‬
‫לגיבוּיוֹ של הרוב‪ .‬בכך נפתחה הדרך לצעדים נוספים בתהליך‬‫ּ‬ ‫איפוא לטעון‬
‫הנאציפיקאציה של גרמניה‪.‬‬

‫‪  3.5.5‬המשך תהליך "ההאחדה"‬

‫בשלהי חודש מארס ‪ 1933‬עדיין לא היה היטלר הדיקטטור של גרמניה; אך כבר‬
‫היו בידיו הכלים להמשיך בתהליך "ההאחדה"‪ ,‬והוא ניצל כלים אלה במלואם‪.‬‬
‫נדון עתה בחמש דוגמאות לדרך שבה נוטרלו מרכזי־כוח והוכפפו לשלטון‬
‫החדש‪ .‬דוגמאות אלה הן מהתחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬השלטון הפדראלי;‬
‫ב‪ .‬האיגודים המקצועיים;‬
‫ג‪ .‬המפלגות הפוליטיות;‬
‫ד‪ .‬הכנסיות;‬
‫ה‪ .‬ממשלת הרייך‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪186‬‬

‫‪  3.5.5.1‬השלטון הפדראלי‬

‫הכלי הבסיסי לביטולו של השלטון הפדראלי היה סעיף ‪ 2‬לצו‪ ,‬שהוצא למחרת‬
‫שריפת הרייכסטאג (‪ 28‬בפברואר ‪ ,)1933‬ואשר הסמיך את ממשלת הרייך להעביר‬
‫לידיה את סמכויות השלטון במדינות השונות‪ .‬אולם הצעד הראשון לביטול‬
‫השלטון הפדראלי נעשה ללא כּסוּת משפטית‪ .‬מספר ימים אחרי הבחירות מינו‬
‫הנאצים נציבים מטעמם למדינות ולערים השונות‪ .‬צעד זה היה בלתי־חוקי‪,‬‬
‫הוראה כי לתהליך "ההאחדה" אופי מהפכני מובהק‪ .‬בדיעבד נמצאה גם‬
‫הגושפנקה החוקית לצעד זה‪.‬‬

‫בעקבות "חוק ההסמכה" ועל יסודו הוציאה ממשלת הרייך "חוק להאחדת‬
‫במסמסך‬‫המדינות" (זו היתה הפעם הראשונה שהמלה "האחדה" הופיעה ִ‬
‫רשמי)‪ .‬על־פי חוק זה‪ ,‬שפורסם ב־‪ 31‬במארס‪ ,‬פוזרו בתי־המחוקקים במדינות‬
‫השונות‪ ,‬ובמקומם מוּנוּ בתי־מחוקקים חדשים — ללא בחירות‪ .‬המושבים‬
‫בבתים אלה חולקו בהתאם לתוצאות הבחירות הכלליות לרייך‪ ,‬ללא חישוב‬
‫הייצוּג הקומוניסטי‪ .‬בכך הורחב הרוב‪ ,‬שהשיגו הנאצים ו'הגרמנים הלאומיים'‬
‫בבחירות הארצות‪ ,‬לכלל המדינות הגרמניות‪.‬‬

‫מוּסד מעמדם של נציבי הרייך והוענקו להם סמכויות‬ ‫שבוע ימים לאחר מכן ַ‬
‫מפליגות‪ .‬הם הוסמכו למנות ולהדיח ממשלות‪ ,‬לפזר את בתי־המחוקקים‬
‫ולפרסם חוקים‪ .‬כל שמונה־עשר הנציבים שמוּנוּ היו נצים‪ .‬בפרוסיה הדיחו‬
‫הנאצים את פון־פאפן מכהונתו כנציב־הרייך לפרוסיה — והיטלר מינה עצמו‬
‫במקומו; בפועל העביר את סמכויותיו להרמאן גרינג‪.‬‬

‫תהליך "האחדת המדינות הושלם ב־‪ 30‬בינואר ‪ ,1934‬יום השנה הראשון למינוּיוֹ‬
‫של היטלר לראש־ממשלה‪ .‬באותו יום פורסם "החוק לשיקום הרייך"‪ ,‬אשר ביטל‬
‫לממשל המרכזי‪.‬‬‫את בתי־המחוקקים של המדינות והכפיף א מושלי המדינות ִ‬
‫אמנם לכאורה לא בוטלו המדינות הנפרדות‪ ,‬אך למעשה לא נותר דבר משיטת‬
‫הממשל הכפולה‪ :‬הרייך והמדינות‪ .‬הנציבים שימשו את היטלר במטרותיו‬
‫האידיאולוגיות‪:‬‬
‫המנהל של המדינות הנפרדות‪ ,‬אלא הם מוציאים אל‬ ‫אין הם ממונים על ִ‬
‫הפועל את רצון ההנהגה העליונה של הרייך‪ :‬המינוי שלהם מקורו לא‬
‫במדינות‪ ,‬אלא ברייך‪ .‬אין הם מייצגים את המדינות כלפי הרייך‪ ,‬אלא הם‬
‫מיצגים את הרייך כלפי המדינות‪ ]...[ .‬משימתו ההיסטורית של הנאציונל־‬
‫סוציאליזם היא ליצור את הרייך החדש‪ ,‬ולא להוסי ולקיים את המדינות‬
‫הגרמניות‪44.‬‬

‫‪  3.5.5.2‬האיגודים המקצועיים‬

‫האיגודים המקצועיים היו מוקד־כוח חשוב‪ ,‬משום שמפר חבריהם היה כשבעה‬
‫מיליון איש (‪ 4.5‬מ' באיגודים המקצועיים של הספ"ד‪ 1.5 ,‬מ' באיגודים הנוצריים‪,‬‬
‫צבוֹר־כוח זה לא נוצל‪,‬‬
‫ועוד מיליון חברים באיגודים המקצועיים הליבראליים)‪ִ .‬מ ּ‬
‫וכשעלה היטלר לשלטון כלל לא הועלתה האפשרות לפתוח בשביתה כללית‪.‬‬
‫במקום זה היו האיגודים מוכנים לשאת ולתת עם הנאצים‪ ,‬לנתק קשריהם עם‬
‫הספ"ד‪ ,‬להתמקד בעיסוק בבעיות סוציאליות בלבד‪ ,‬ואפילו להסכים למינוי‬

‫‪ 44‬היטלר בנאום במארס ‪ .1934‬מצוטט ע"פ בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.195‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪187‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫נציג מטעם הממשלה שיפקח על האיגודים‪ .‬כל מטרתם היתה למנוע את פירוק‬
‫האיגודים המקצועיים‪.‬‬

‫אך הכל היה לשווא‪ .‬ב־‪ 10‬באפריל הכריזה הממשלה על ה־‪ 1‬במאי ("חג‬
‫הפועלים") כעל "חג לאומי"‪ .‬באותו היום נערכו בערים הגרמניות ִמפגנים‬
‫ומצעדים‪ ,‬שנסקרו על־ידי מנהיגים נאציים בכירים‪ .‬היטלר עצמו השתתף‬ ‫ִ‬
‫בעצרת־המונים שנערכה בברלין‪ ,‬ובמהלכה הכריז על ביטול המעמדות ועל‬
‫שילוב מעמד העובדים בקהילייה הלאומית‪ .‬בכך ניסה להראות‪ ,‬כי הוא מייצג‬
‫את האינטרסים של הפועל‪.‬‬

‫למחרת הונחתה המכה‪ .‬אנשי ס"א וס"ס השתלטו על משרדי האיגודים‬

‫המקצועיים‪ ,‬ביטאוניהם נסגרו‪ ,‬ומנהיגיהם הושלכו לכלא‪ .‬במקום האיגודים‬
‫הוקם גוף חדש — "חזית העבודה הגרמנית" (‪)DAF — Deutsche Arbeiterfront‬‬
‫ובראשו הועמד ד"ר רוברט ליי (ר' לעיל ‪ .)3.3.4.5‬גוף זה עסק באינדוקטרינאציה‬
‫נאצית ובארגון שעות הפנאי; השכר והתנאים הסוציאליים נקבעו מעתה באופן‬
‫חד־צדדי על־ידי הממשלה‪ ,‬ולא היו פתוחים עוד למשא־ומתן‪.‬‬

‫שבירת האיגודים המקצועיים נעשתה ללא בסיס חוקי כלשהו‪ ,‬אך שום מחאה‬
‫לא נתעוררה בעקבות כך‪ .‬האיגודים עצמם 'התפרקו מנשקם' ללא קרב‪.‬‬
‫איור ‪110‬‬
‫ד"ר רוברט ליי‪ ,‬מראשוני‬
‫המפלגה הנאצית וראש "חזית‬ ‫‪  3.5.5.3‬המפלגות הפוליטיות‬
‫העבודה הגרמנית"‪.‬‬
‫מפלגות השמאל היו הראשונות לפיזור‪ .‬המפלגה הקומוניסטית הוצאה למעשה‬
‫אל מחוץ לחוק בעקבות שריפת הרייכסטאג‪ .‬ב־‪ 26‬במאי הוחרמו כל נכסיה‬
‫על־פי חוק‪ .‬הסוציאל־דמוקרטים היו הבאים בתור‪ .‬ב־‪ 22‬ביוני אסר שר הפנים‬
‫ְפריק על המשך קיום המפלגה משום היותה "אויבת העם והמדינה"‪ ,‬וביטל את‬
‫ייצוגה בכל גוף נבחר או ציבורי‪ .‬גם שאר המפלגות טואטאו במהירות מהמפה‬
‫הפוליטית‪ .‬משרדי 'מפלגת העם הגרמנית־לאומית' שהיתה שותפה בממשלה‪,‬‬
‫נתפסו ב־‪ 21‬ביוני‪ ,‬וב־‪ 28‬בחודש הודיעה המפלגה על התפזרותה‪ .‬ב־‪ 22‬ביוני‬
‫נתפסו גם משרדי 'מפלגת העם הבווארית' וב־‪ 4‬ביולי התפזרה‪ .‬גורלה של‬
‫מפלגת 'המרכז' לא היה טוב יותר; למרות ניסיונות של הרגע האחרון להגיע‬
‫להסדר עם המשטר‪ ,‬פוזרה אף היא‪ ,‬ב־‪ 5‬ביולי‪ .‬ב־‪ 14‬ביולי התפרסם החוק‪,‬‬
‫שהשלים התפתחות זאת‪:‬‬
‫ממשלת גרמניה חוקקה את החוק דלהלן‪ ,‬המוכרז בזה‪:‬‬
‫סעיף ‪ :1‬מפלגת הפועלים הנאציונל־סוציאליסטית היא המפלגה‬
‫הפוליטית היחידה בגרמניה‪.‬‬
‫סעיף ‪ :2‬כל מי שיקיים מסגרת ארגונית של מפלגה פוליטית אחרת‪ ,‬או‬
‫שיקים מפלגה פוליטית אחרת‪ ,‬ייענש בעבודת־פרך עד שלוש‬
‫שנים‪ ,‬או במאסר עד שלוש שנים‪ ,‬אם לא יחול על המעשה עונש‬
‫כבד יותר על־פי תקנות אחרות‪45.‬‬

‫גם הארגונים הצבאיים־למחצה שפעלו במדינה‪ ,‬ה'שטאלהלם' וה'פרייקורפס'‬

‫פורקו‪ .‬ה'שטאלהלם' צוֹרף לס"א בסוף ‪( 1933‬ופורק רשמית בנובמבר ‪;)1935‬‬
‫ה'פרייקורפס' פורקו ביום השנה העשירי ל"פוטש" (ב־‪ 11‬בנובמבר ‪.)1933‬‬

‫‪ 45‬התרגום ע"פ בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.197-196‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪188‬‬

‫איור ‪111‬‬
‫נקמה במתנגדים הפוליטיים‬

‫תהליך "האחדת" המפה הפוליטית הסתיים באופן חגיגי ב־‪ 12‬בנובמבר ‪:1933‬‬
‫האם הגרמני נקרא להשתתף בבחירות לרייכסטאג‪ ,‬אלא שהפעם רק מפלגה‬
‫אחת עמדה לבחירה וכל ‪ 661‬צירי הרייכסטאג שנבחרו באו ממנה‪ .‬בבחירות אלה‬
‫השתתפו למעלה מ־‪ 43‬מיליון מצביעים — ‪ 95.3%‬מכלל בעלי זכות ההצבעה‪.‬‬

‫‪~er ~eutfcf)e ffietcf)5tag bon‬‬ ‫‪-1933‬ייך‪1919‬‬

‫‪NAT.‬‬ ‫~‬
‫‪g,g ~185‬ז‪··VE‬‬

‫חןחחחזחחווןן‬ ‫~‬
‫‪llilJK.P.D. ~S.P.D.‬נ‪L‬‬
‫‪.D.ST.P.‬‬
‫‪DEM. -‬‬ ‫‪ZfNTR.u.BAYR.Y.P.‬‬

‫‪.N.V. P.‬מם ‪.S.D.A.P.‬א‪B‬‬ ‫‪nmmo. v. P.‬‬ ‫‪DREtHT. HITTELP.‬‬

‫איור ‪112‬‬
‫עליית כוחה של המפלגה הנאצית בבחירות ‪1933-1924‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪189‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫\‬
‫‪J.‬‬
‫‪.‬‬
‫~‬
‫‪.‬‬
‫~‪~.‬‬
‫~‪.- .'-‬‬
‫‪,..,. ... ,_·'·......‬‬
‫‪·.-.• ...,_.‬‬
‫‪•,‬‬

‫'‬
‫•‬ ‫"‬ ‫‪.‬ז‪.‬ן_‬
‫~‬

‫~' ‪. ., /. .~·, . \.‬‬

‫‪#‬‬ ‫•‬ ‫‪....‬‬

‫·‪- J..‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪tl.‬‬ ‫'‬

‫‪,. -‬‬
‫~‬

‫'‬ ‫~‬

‫·וכ·‬ ‫~‬ ‫‪~..‬‬ ‫‪4. \.‬‬ ‫\'‬ ‫‪.‬ג‪:~;· ..‬‬

‫‪~;"...‬ר‪,‬‬
‫‪~: -~-‬‬
‫_‪'6. ,‬‬
‫~ ‪.-., a-i,;. . -‬‬
‫~·‬
‫‪--.‬‬ ‫·‬ ‫~‬
‫~‪• .,. ~ ..‬‬ ‫~‬
‫‪.· 1/‬‬ ‫•‬ ‫\‪.,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. '.‬‬
‫‪..... . .‬‬ ‫~‬ ‫~‪.‬‬
‫~‪r.:,‬נ ‪L‬‬
‫‪v:,‬‬
‫~‪?,,.‬‬
‫~‬ ‫~‬
‫‪,‬‬

‫~‬ ‫~•• \ ‪C.,./‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪=:!~--.‬ו;‪--~-"'='=~:::lil-==r;i‬‬

‫‪1!!11"' ...‬‬
‫‪4•-‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪/.‬‬

‫'‪)(1!'. /. : ~~~;: •.~,‬ן~‪:‬‬

‫‪..‬‬
‫‪~,·.‬‬
‫'‪4‬‬

‫‪.,,‬‬

‫~‬
‫~‪:‬ן‬ ‫‪~-~-‬‬ ‫‪:‬י·· ‪.‬‬
‫'‬ ‫‪1#,,,...‬‬ ‫~‪··-/‬‬ ‫·‪----~·.‬‬
‫'‬
‫~‪-‬‬
‫ין‪i‬י‪,;l‬‬
‫·•""‪l'r•-‬‬
‫‪: 41 r‬‬
‫‪•":":‬‬
‫ן‪r‬‬
‫‪;-‬‬ ‫~‪-‬‬
‫‪-.......;.r.•,,‬ד•;‪_..:.‬‬ ‫•‪.‬‬
‫‪,.‬‬
‫‪i‬‬
‫איורים ‪114-113‬‬
‫היטלר זוכה ברוב מוחלט ב'בחירות'‬
‫;‪---r-‬‬
‫‪-1,‬י'‬ ‫‪!,‬‬ ‫‪' . .‬‬
‫‪l‬ו‬ ‫‪f‬‬ ‫‪1 .‬‬
‫‪1 ,,‬‬
‫‪1‬ו‬ ‫; ‪. ,‬‬
‫ו ‪1‬‬ ‫• ו' '‬
‫‪,‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪':1, ,‬‬
‫ה־‪ 12‬בנובמבר ‪1933‬‬ ‫• ;‪-.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• •‬ ‫‪-‬‬
‫ו‬ ‫‪i ·,‬‬

‫י•'~·'"‬
‫י‬ ‫‪1:‬‬
‫י ‪.t‬‬ ‫‪•. 1‬‬ ‫;‪,‬י_ ·‪·1‬‬ ‫‪•*.4‬‬ ‫‪.. .‬‬ ‫‪..‬‬ ‫!§‬
‫~‬
‫י ‪.- 1-‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪• ..,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫·•‬ ‫•‬
‫‪ .‬ו‪ ..... '1j1‬ל·•‪~·,"!:‬‬ ‫‪t.---‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬
‫‪C‬‬ ‫‪.!t• L.. ·:;..-‬‬ ‫‪,. · • .,. •. " . .‬‬
‫•• ·‬

‫•· ‪ .,,,;- ,.· -‬י‪,‬ו~··'~‪.,.~·., ... ,'}-‬‬

‫‪-YP" :' .-.‬‬ ‫‪-.J' ,,,..‬‬ ‫~‬ ‫‪...‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪.,‬‬
‫‪...‬‬‫י ‪,(~ -- "".. . . ..‬‬
‫‪- _..‬ז ;ו;‬
‫~‪;..,- , .‬‬ ‫‪. -‬‬ ‫‪; -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נ‪t‬י‪"! ..'1‬‬
‫‪11 --.....‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫•‬ ‫·‪•. ,‬‬

‫!‪ . '/‬יי‪:‬‬ ‫י ‪....‬‬ ‫‪""1,‬‬ ‫~‪11"' {-• · _,,.---, -‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪~:.‬‬ ‫~‬ ‫~•‪~;,‬‬ ‫~‬ ‫_‪_·,,‬‬ ‫ו‪"•.‬‬

‫‪I‬‬ ‫'‬ ‫‪j‬‬ ‫·‪A‬‬ ‫‪,;d)L‬‬ ‫'י‪-‬‬ ‫‪,,.‬‬

‫‪• ~..‬‬
‫‪.•· ..‬‬ ‫~~·‪,‬ן‬
‫·רי‬
‫‪}J •I'" .· . -~·-.‬‬
‫‪;Q‬‬
‫·ב\·~\ ‪, r‬‬
‫‪~... . .‬דיינ‪~:f\~~,:‬ץ‬
‫‪..‬‬

‫‪r‬‬
‫‪.‬‬ ‫'‬
‫'ו ‪.‬‬
‫'‬ ‫\‬
‫‪J‬‬
‫~·‬ ‫~~‪'-‬‬
‫ו‬
‫_ ‪,.‬‬
‫‪.....‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪190‬‬

‫‪  3.5.5.4‬הכנסיות‬

‫גם את כוחן הרב ועצמאותן של הכנסיות הגרמניות הצליח היטלר לנטרל‬

‫במהרה‪ .‬הכנסייה הקתולית‪ ,‬שהיא כנסייה מאורגנת ובעלת מבנה הירארכי‬
‫שבראשה אפיפיור‪ ,‬חששה בראשית שנות ה־‪ 30‬משני דברים‪ :‬בעיקר מה"סכנה‬
‫האדומה" (הקומוניזם); ובמידה קטנה יותר — מהנאציזם‪ ,‬שעמו התנגשו‬
‫בישופים אחדים בהזדמנויות שונות‪ .‬עליית הנאצים לשלטון תרמה להפגת‬
‫הפחד הראשון‪ ,‬הגדול; הסכם ִעמם לגבי מעמד הכנסייה עשוי היה להסיר‬
‫את החשש השני‪ ,‬שגבר במקצת לאחר עליית היטלר לשלטון‪ .‬משום כך היתה‬
‫מצדו היה מעוניין בו לשם‬‫נכונות בקרב הקתולים להגיע להסכם — שהיטלר ִ‬
‫הבטחת מעמדו‪ .‬הנאום של היטלר ברייכסטאג ב־‪ 23‬במארס הרגיע את ראשי‬
‫הקתולים בגרמניה‪ ,‬והבטחות שונות שפיזר‪ ,‬בדבר הקלות שיינתנו למוסדות‬
‫הדת והחינוך הקתוליים‪ ,‬עוד שיפרו את האווירה‪ .‬על רקע זה יש לראות את‬
‫חתימת ה"קונקורדאט" (הסכם) בין גרמניה הנאצית ל"כס הקדוש" ב־‪ 20‬ביולי‬
‫‪ .1933‬ב־‪ 34‬סעיפיו הובטחו זכויות שונות לכנסייה בכלל‪ ,‬ולכמורה בפרט; תמורת‬
‫זאת ניתנה למדינה הגרמנית זכות השפעה על מינויים‪ .‬כך הצליח היטלר הן‬
‫למנוע או למתן ביקורת קתולית מחוץ־לארץ עליו ועל מדיניותו‪ ,‬והן להוליך את‬
‫הקתולים בתוך גרמניה בתלם‪  .‬‬

‫עם הפרוטסטאנטים הבעיות היו מורכבות יותר‪ ,‬בשל ריבוי כיתותיהם‬

‫והיעדר מבנה היירארכי בתוכם‪ .‬אך גם כאן הצליח היטלר במשימתו‪ .‬ב־‪25‬‬
‫באפריל ‪ 1933‬מינה את נאמנו‪ ,‬הכומר הצבאי לודוויג מילר (‪,)Ludwig Müller‬‬
‫למיופה־הכוח לענייני הכנסייה האוונגלית (או‪ :‬הלותראנית)‪ ,‬שהיא הכנסייה‬
‫הפרוטסטאנטית הגדולה ביותר בגרמניה‪ .‬ב־‪ 14‬ביולי נקבעה חוקה חדשה‬
‫ל"כנסייה הפרוטסטאנטית הגרמנית"‪ ,‬ובעקבותיה נערכו בחירות לסינוד‬
‫(מועצה) העליון‪ .‬לאחר לחץ‪ ,‬איומים ופיתויים מצד השלטון‪ ,‬נבחר מילר ב־‪27‬‬
‫בספטמבר ‪ 1933‬לרייכסבישוף‪' .‬הכנסייה הפרוטסטאנטית הגרמנית' קיבלה עתה‬
‫על עצמה שבועת אמונים לרייך ולפיהרר‪ ,‬ושילבה את עיקרון הגזע בתפיסתה‬
‫העקרונית ("הנצרות היא יצירתם של הארים") וגם במעשיה (חברים יכלו להיות‬
‫רק ארים טהורים)‪ .‬חלק גדול מהפרוטסטאנטים נמצא עתה בשליטת נאמניו‬
‫של היטלר‪ .‬אמנם‪ ,‬התעוררה קבוצה של כמרים‪ ,‬שהתנגדה לנאציפיקאציה‬
‫של הכנסייה הפרוטסטאנטית‪ .‬קבוצה זו קראה לעצמה "הכנסייה הנאמנה"‬
‫איור ‪115‬‬ ‫(‪ )Bekennede Kirche‬והונהגה על־ידי ד"ר מארטין נימלר‪ *.‬אולם‪ ,‬זרועות‬
‫* מרטין נימלר (‪Martin‬‬ ‫השלטון וגם הארכיבישוף מילר נלחמו בחברי הקבוצה בשצף־קצף; כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫‪ ;Niemöller‬נולד ‪ .)1892‬כומר‬
‫פרוטסטאנטי‪ .‬במלחמת־‬ ‫נשלחו ב־‪ 1935‬כ־‪ 700‬כמרים למחנות־ריכוז‪ .‬בעיקרו של דבר‪ ,‬גם בתחום זה‬
‫העולם הראשונה שירת‬ ‫הצליח השלטון להשיג את יעדו‪.‬‬
‫כמפקד צוללת‪ .‬מ־‪1931‬‬
‫שימש ככומר של כנסיית‬
‫ברלין‪-‬דאלם‪ .‬משנת ‪1934‬‬
‫ֶ‬
‫הפך לדמות מרכזית‬
‫באופוזיציה הכנסייתית‬ ‫‪  3.5.5.5‬הממשלה‬
‫למשטר‪ .‬ב־‪ 1937‬נאסר בעוון‬
‫הפצת תעמולה אנטי־נאצית‬
‫ופעילות נגד המשטר‪ .‬ב־‪1938‬‬ ‫קצת יותר מחצי שנה לאחר הקמת ממשלה‪ ,‬שבה היו הנאצים מיעוט מבוטל‪,‬‬
‫שוחרר‪ ,‬אך נעצר שוב ועד‬ ‫היה היטלר לשליט יחיד בממשלתו‪ .‬נציג 'הגרמנים־הלאומיים'‪ ,‬הוגנברג‪,‬‬
‫‪ 1945‬שהה במחנה ריכוז‪.‬‬
‫לטה (נציג‬
‫התפטר מהממשלה ב־‪ 29‬ביוני‪ ,‬אחרי פיזור מפלגתו; שר העבודה זֶ ֶ‬
‫ה'שטאלהלם') הצטרף לנאצים; ופון־פאפן נור בממשלה בחסד ולא בזכות‪ .‬היתה‬
‫זו ממשלה שלא היתה תלויה עוד בשום גורם פוליטי חיצוני — לא בנשיא‪,‬‬
‫לא ברייכסטאג‪ ,‬ולא בבעלי־ברית פוליטיים‪ .‬הממשלה עצמה הפכה לגוף‬
‫בלתי חשוב והתנוונה‪ .‬היטלר לא היה זקוק לממשלה כגוף מכריע‪ ,‬אלא רק‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪191‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫כגוף המבצע הוראות‪ .‬מרכז־הכובד הפוליטי עבר ל"פיהרר" ול"מקורביו" מקרב‬

‫המפלגה‪ .‬לפיכך הלכו והתמעטו ישיבות הממשלה‪ ,‬עד שנתבטלו כליל‪.‬‬

‫‪"  3.5.6‬שיטת הכפילות"‬

‫במקביל ל"האחדה" פיתח המשטר החדש דרך נוספת להעמקת שלטונו‪ :‬הוא‬
‫יצר בתחומים אחדים מנגנוני־שליטה‪ ,‬שהיו מקבילים למנגנונים הממלכתיים‬
‫הקיימים‪ ,‬ומנגנוני חדשים אלה היו כפופים למפלגה ולא למדינה‪ .‬דרך זו כּוּנתה‬
‫בפי חוקרים אחדים "שיטת הכפילות" ("‪.)"The Dual System‬‬

‫יצירת מנגנונים נוספים ומקבילים נטלה אמנם סמכויות מידי כוחות בלתי‬
‫רבוּל ולחוסר־יעילות‪ .‬לא אחת קרה‪,‬‬
‫לס ּ‬
‫נאמנים‪ ,‬אך גרמה גם לאי־בהירות‪ִ ,‬‬
‫שמספר מנגנונים התחרו ביניהם על תחומי פעולה — במטרה להגביר את‬
‫המנהל הנאצית ועל‬
‫כוחם ועוצמתם‪ .‬בהשלכותיה של סוגיה זאת על מערכת ִ‬
‫המדיניות כלפי היהודים נתעמק ביחידה ‪.5‬‬

‫"שיטת הכפילות" עומדת בניגוד לדימוי המקובל‪ ,‬שבמדינה טוטליטארית הכל‬

‫מאורגן‪ ,‬מסודר‪ ,‬יעיל ומתוּחם באופן חד־משמעי‪ .‬בנושא זה מעיר ההיסטוריון‬
‫הגרמני בראכר‪:‬‬
‫השלטון הטוטליטארי לא היה — משום בחינה שהיא — שיטה אחידה‪,‬‬
‫מונוליטית וקומפקטית של ארגון‪ .‬כמו כן אין זה נכון‪ ,‬שהודות ל"עקרון‬
‫פקד שלטון זה בצורה יעילה ורציונאלית יותר מהדמוקרטיה‬ ‫המנהיג" ִת ֵ‬
‫הפלוראליסטית‪ .‬היטלר כלל לא ניסה למזג את המדינה והמפלגה‪ ,‬ובכל‬
‫תחומי החיים הציבוריים הוסיפו להתקיים רשויות מתחרות‪ ,‬ואף הוקמו‬
‫שהמנהל יפוּשט‪ ,‬הרי האינפלאציה ב"עקרונות־‬‫ִ‬ ‫רשויות חדשות‪ ]...[ .‬במקום‬
‫מנהיג" סיבכה עוד יותר את השאלה‪ ,‬איזו רשות מוסמכת לעשות מה‪.‬‬
‫התוצאה היתה — חיכוכים וחוסר־מעש‪[ ,‬אך] במהירות הוכח‪ ,‬כי אין זה‬
‫מקור־צרותיה של השיטה החדשה — אלא חלק ממנה‪46.‬‬

‫ניתן עתה שתי דוגמאות לשיטה זו‪:‬‬

‫א‪ .‬השלטון הפדראלי‪ .‬בעקבות הכפפת המדינות השונות של גרמניה לשלטון‬

‫המנהל המחוזי שלוש רשויות‪:‬‬ ‫המרכזי פיקחו על ִ‬
‫‪ .1‬ראש־הממשלה של אותה מדינה (תפקיד שהיה קיים מהתקופה הקודמת);‬
‫‪ .2‬הנציג מטעם הריי — ה"רייכסשטאטהאלטר" (‪;)Reichstatthter‬‬
‫‪ .3‬מנהיג מחוֹז המפלגה — ה"גאוּלייטר" (‪.)Gauleiter‬‬

‫ב‪ .‬מדיניות החוץ‪ .‬לצד משרד־החוץ הגרמני‪ ,‬פיתחה המפלגה משרדים משלה‬
‫לטיפול בנושא חוץ — "ארגון חו"ל" (‪ ,)AO — Auslandsoganisation‬שהיו לו‬
‫משרדים גם בחוץ־לארץ‪ ,‬פעילים דיווּחים‪ ,‬וכיו"ב; "המשרד של הממונה על‬
‫פון־ריבנטרופ; ו"המשרד לענייני‬
‫ּ‬ ‫שאלות מדיניות־חוץ"‪ ,‬בניהולו של יואכים‬
‫חוץ"‪ ,‬בניהולו של אלפרד רוזנברג‪.‬‬

‫‪ 46‬בראכר ‪ ,II‬עמ' ‪.120‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪192‬‬

‫באמצעות שיטה זו יכול היה השלטון להשיג מטרות תוך עקיפת ִמגבלוֹת החוק‬
‫ובלי לחכות עד לנאציפיקאציה המוחלטת של מנגנון השלטון‪ .‬דוגמה בולטת‬
‫לתופעה זאת ניתנה כבר בימים הראשונים לרייך השלישי‪ ,‬עם הקמת "מחנות־‬
‫הריכוז" הראשונים‪ .‬מחנות־ריכוז "פראיים" (לצורך מה שכונה "מעצר־חסוּת")‬
‫הוקמו מאז חודש מארס ‪ 1933‬בצד בתי־הכלא ומקומות־המעצר המשטרתיים‪.‬‬
‫מחנות אלו היו בפיקוח הס"א והס"ס‪ .‬ב־‪ 21‬במארס ‪( 1933‬יומיים לאחר פתיחת‬
‫מחנה־הריכוז הראשון בדכאוּ) נכתב בביטאון המפלגה הנאצית‪:‬‬
‫דכאו הוא המקום שבו מרוכזים כל הקומוניסטים‪ ,‬ובו צריכים להיות‬
‫* הארגון המזוּין של ה־ספ"ד‬ ‫מרוכזים הסוציאל־דמוקרטים ואנשי ה"רייכסבאנר"‪ *.‬הסיבה לכך היא‪,‬‬
‫(המפלגה הסוציאל־‬ ‫שלטווח ארוך בלתי אפשרי לעצור אנשים אלה בבתי־כלא רגילים‪ ,‬כי זה‬
‫דמוקרטית הגרמנית — וראה‬
‫לעיל בסוף סעיף ‪.)3.2.3.7.1‬‬ ‫מטיל מעמסה כבדה ביותר על מנגנון המדינה‪ .‬ברור לחלוטין‪ ,‬כי אסור‬
‫לאנשים אלה להסתובב חופשיים‪ ,‬כי הם ימשיכו בהסתה ובגרימת‬
‫חוסר־שקט‪47.‬‬

‫ * היינריך הימלר (‪Heinrich‬‬ ‫האחראי על מחנות־הריכוז בבוואריה‪ ,‬למשל‪ ,‬היה מפקד הס"ס הימלר* (המינוי‬
‫‪ .)1945-1900 ;Himmler‬מראשי‬
‫המשטר הנאצי ומהאחראים‬ ‫נעשה ב־‪ 1‬באפריל ‪ ,)1933‬אשר מילא מאז חודש מארס גם את תפקיד מפקד‬
‫העיקריים למבצעי־רצח‬ ‫משטרת בוואריה‪ .‬ברצונו — השתמש בכלי הממשלתי המקובל‪ ,‬וברצונו — בכלי‬
‫שבוצעו על־ידיו‪ .‬הצטרף‬
‫למפלגה ב־‪ .1919‬מ־‪ 1929‬מפקד‬ ‫ממגבלות החוק ומפיקוח‪ .‬וכך‪ ,‬מבלי לזעזע את‬
‫המפלגתי‪ .‬כך‪ ,‬נפטר‪ ,‬למעשה‪ִ ,‬‬
‫הס"ס‪ .‬מ־‪ 1934‬ראש הגסטאפו‬ ‫המערכת הקיימת‪ ,‬נוצרה במקרה זה מערכת שבה יכלו נאמני השלטון להיות‬
‫("משטרת המדינה החשאית")‬
‫ומ־‪ 1936‬מפקד המשטרה‬ ‫השוטרים‪ ,‬החוקרים‪ ,‬השופטים והתליינים כאחד‪.‬‬
‫הגרמנית כולה‪ .‬מ־‪ 1943‬שר‬
‫הפנים של הרייך ומ־‪1944‬‬
‫מפקד צבא המילואים‪ .‬לאחר‬
‫כניעת גרמניה ניסה להימלט‪.‬‬
‫לאחר שנתפס בידי הבריטים‬
‫התאבד בכלאו על־ידי בליעת‬
‫רעל (‪.)23.5.45‬‬

‫איור ‪116‬‬
‫היינריך הימלר‬

‫‪Völkischer Beobachter, 21.3.1933; cited in: M. Broszat, "The Concentration 47‬‬

‫‪.Camps", in: Anatomy of the SS State, Collins, London 1970, p. 149‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪193‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫תרבים וסמכויות ִמתפרדוֹת‪ ,‬היה בה כדי לחזק את מעמדו‬

‫שיטה זו‪ ,‬של גופים ִמ ּ‬
‫של היטלר; ועל כן הוא עודד את ה"תוהו ובוהו" הזה (בשיטת "הפרד ומשול")‪ .‬רק‬
‫הוא השקיף על הכל מלמעלה‪ ,‬ושלט במנגנונים השונים והמקבילים‪ .‬היריבויות‬
‫והמנהל —‬‫ִ‬ ‫והמריבות — בין המדינה למפלגה‪ ,‬בין הצבא לס"א‪ ,‬בין הכלכלה‬
‫ביצרו את מעמדו‪.‬‬

‫כלפי חוץ עוררה לעתים 'האנרכיה הביורוקראטית' הזאת גיחוך וזִ לזוּל; כוחו של‬
‫השלטון והאפשרויות הטמונות באי־הסדר לא הוערכו כראוי בתחילה‪ ,‬ונתבררו‬
‫רק לאחר זמן‪.‬‬

‫כמובן‪" ,‬שיטת הכפילות" לא היתה מוחלטת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬לא הוענקו לס"א‬
‫הסמכויות הצבאיות שאליהן שאף‪ .‬השיטה אף הוקהתה ונמוגה בהרבה תחומים‬
‫במרוצת הזמן‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬כי בתחומים השונים שולבו המנגנון הממשלתי‬
‫והמפלגתי‪ ,‬או שהמנגנון המפלגתי השתלט על המנגנון הממשלתי המקביל לו‪.‬‬
‫דבר זה בלט במיוחד ביחסים שבין הס"ס למשטרה הגרמנית; בסופו של דבר‬
‫ * על הימלר‪ ,‬הס"ס והמשטרה‬ ‫שולבה המשטרה הגרמנית כולה בס"ס‪ ,‬כחלק ממנו‪*.‬‬
‫הגרמנית ראה בהרחבה‬
‫בנספח ליחידה זו‪.‬‬

‫‪"  3.5.7‬המהפכה השנייה" ו"ליל הסכינים הארוכים"‬

‫גרמניה הפכה מרפובליקה לדיקטטורה תוך פרק זמן קצר ביותר — חודשים‬
‫אחדים — אך בקיץ ‪ 1933‬נראה היה‪ ,‬כי תם העידן המהפכני‪ ,‬וכי ההתפתחות‬
‫תהיה מעתה איטית ומסודרת‪.‬‬

‫בנאום שנשא בפני "נציבי הרייך" ב־‪ 6‬ביולי ‪ 1933‬אמר היטלר‪:‬‬

‫המהפכה איננה מצב מתמיד‪ ,‬ואין להניח לה להתפתח ולהפוך למצב‬
‫כזה‪ .‬את שטף המהפכה‪ ,‬שניתן לו פורקן‪ ,‬צריך לכוון לאפיק הבטוח של‬
‫אבולוציה‪ ]...[ .‬לכן עלינו להימנע מלפטר סוחר‪ ,‬אם הוא סוחר טוב‪ ,‬גם אם‬
‫עדיין איננו נאציונל־סוציאליסט; וביחוד לא אם הנאציונל־סוציאליסט‬
‫המיועד לבוא במקומו אינו יודע ולא־כלום בעסקים‪ .‬הכישרון חייב להיות‬
‫קנה־המידה הקובע היחידי בעסקים‪ ]...[ .‬ההיסטוריה תדון אותנו לא על־‬
‫פי המספר הרב יותר של כלכלנים שהדחנו ואסרנו‪ ,‬אלא על־פי מידת‬
‫הצלחתנו ביצירת מקומות עבודה‪ ]...[ .‬רעיונות המצע אינם מחייבים‬
‫אותנו לנהוג כשוטים ולשבש הכל‪ ,‬אלא להגשים את קווי־המחשבה שלנו‬
‫בתבונה ובזהירות‪.‬‬
‫במרוצת הזמן יתבצע שלטוננו הפוליטי‪ ,‬אם נצליח לבסס אותו יותר‬
‫מבחינה כלכלית‪ .‬נציבי הרייך חייבים איפוא לשקוד על כך‪ ,‬ששום‬
‫ארגון או משרד של המפלגה לא יטול על עצמו תפקידים של ִממשל‪ ,‬לא‬
‫יפטר אנשים וימנה אנשים לכהונות‪ ,‬ולא יעשה מה שרק ממשלת הרייך‬
‫מוסמכת לעשות‪48.‬‬

‫בדברים אלה יצא היטלר נגד אותם חוגים במפלגה‪ ,‬ששאפו להמשך הפעילות‬
‫המהפכנית ולשינויים דראסטיים בכל מבנה המדינה‪ .‬מטרה זאת כּוּנתה‬
‫"המהפכה השנייה"‪.‬‬

‫מה הניע את היטלר להאט את קצב המאורעות ולהתנגד ל"מהפכה השנייה"?‬

‫‪ 48‬מצוטט אצל בולוק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.201‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪194‬‬

‫‪  3.5.7.1‬המצב הכלכלי‬

‫עליית היטלר לשלטון הביאה חוגים ונים במפלגה הנאצית לנסות ולשנות את‬
‫דארה‪ *,‬שר החקלאות מאז יוני‬ ‫ֵ‬ ‫ואלתר‬
‫ֶ‬ ‫המבנה הכלכלי והחברתי של המדינה‪.‬‬
‫‪ ,1933‬הציע להוריד את שער הריבית ולהעמידו על ‪ ;2%‬וגוֹטפריד ֶפ ֶדר‪ ,‬מ'הוגי־‬
‫הדעות' הכלכליים של המפלגה‪ ,‬סבר כי יש להוציא לפועל את מצעה הכלכלי‬
‫המקורי של המפלגה‪ ,‬שכלל סעיפים מרחיקי־לכת כמו הלאמה‪ ,‬חלוקת רווחים‬
‫וביטול כל הכנסה שלא הושגה בעבודה‪.‬‬

‫היטלר מעולם לא התלהב מהצעות שכאלה‪ :‬גם לפני עלותו לשלטון מיתן את‬
‫הקו האנטי־קפיטאליסטי‪ ,‬שייצגו אנשים כמו האחרים שטראסר‪ .‬עתה נוסף לכך‬
‫איור ‪118‬‬ ‫החשש‪ ,‬שניסויים כלכליים רדיקאליים יחבלו בצורה חמורה בניסיון השיקום‬
‫דארה‬
‫ֵ‬ ‫ * ריכארד ואלתר‬ ‫של הכלכלה הגרמנית‪ ,‬משום שהם עלולים לסכל את שיתוף הפעולה עם‬
‫(‪;Richard Walther Darré‬‬
‫‪ .)1953-1895‬אידיאולוג נאצי‪.‬‬ ‫התעשיינים ובעלי־ההון‪ .‬תכליתו של שיתוף הפעולה עם אילי־ההון ואילי־‬
‫נולד בארגנטינה וגדל בגרמניה‪.‬‬ ‫התעשייה היתה‪ ,‬להפחית את מספר המובטלים ולצמצם את ממדי המשבר‬
‫בראשית שנות ה־‪ 20‬הצטרף‬
‫ל"פרייקורפס" ובמקביל סיים‬ ‫הכלכלי תוך זמן קצר‪ .‬כך עשה היטלר כמה צעדים‪ ,‬שתכליתם ביסוס השותפות‬
‫לימודי חקלאות‪ .‬בסוף שנות‬ ‫עם הימין השמרני‪ .‬אלה באו כמובן‪ ,‬על חשבון תקוותיהם ושאיפותיהם של‬
‫ה־‪ 20‬החל בארגון חקלאי‬
‫הרייך במסגרת המפלגה‬ ‫גרומים רדיקאליים במפלגתו שלו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אחרי פיטורי השר הוגנברג‪,‬‬
‫הנאצית‪ .‬בשנים ‪1942-1933‬‬ ‫מונה לתפקיד שר הכלכלה ד"ר שמידט (‪ — )Schmidt‬מנכ"ל חברת הביטוח‬
‫שימש כשר החקלאות והמזון‬
‫ובמקביל כיהן כראש ארגון‬ ‫הגדולה בגרמניה ומתנגד חריף לתוכניותיו של גוטפריד פדר‪ .‬ראשי הקונצרנים‬
‫החקלאים הגרמנים (‪1945-‬‬ ‫התעשייתיים הגדולים — קרופ‪ ,‬פון־בוהלן ותיסן — המשיכו לכהן בתפקידי־‬
‫‪ .)1933‬כן היה ראש המשרד‬
‫לגזע ולהתיישבות בס"ס‬ ‫מפתח בתעשייה הגרמנית‪ .‬ב־‪ 7‬ביולי ‪ 1933‬פירסם רודולף הס‪ ,‬סגן מנהיג‬
‫(‪ .)1938-1931‬כתב מספר‬ ‫המפלגה‪ ,‬הוראה שאסרה על נקיטת פעולות עוינות נגד בתי הכל־בו — אחד‬
‫חיבורים רעיוניים‪ ,‬ביניהם‬
‫"על קרקע ודם"‪ .‬בחיבוריו‬ ‫מסמלי הקפיטאליזם המובהקים — ובאוגוסט פורקה "הליגה הלוחמת של‬
‫טען‪ ,‬כי הגזע הנורדי הוא‬ ‫שע ְינוּ את הקונצרנים הגדולים‬
‫סוחרים בני המעמד הבינוני" (חנונים זעירים‪ָ ,‬‬
‫יוצרה האמיתי של התרבות‬
‫האירופית וכי האומה‬ ‫ואת בתי הכל־בו)‪.‬‬
‫הגרמנית היא גרעינו ובסיסו‬
‫של גזע זה‪ .‬אחרי המלחמה‬
‫נידון לשבע שנות מאסר‪,‬‬
‫אך שוחרר ב־‪.1950‬‬
‫‪MILLIONEN‬‬
‫‪stehen hinter mir‬‬

‫איור ‪119‬‬
‫גוטפריד פדר‬

‫איור ‪117‬‬
‫"היטלר‪ :‬מיליונים עומדים מאחורי!" —‬
‫קריקטורה שמאלנית אנטי־נאצית‪ ,‬הטוענת‬
‫לתמיכתם הכספית של התעשיינים ואנשי‬
‫העסקים במפלגה הנאצית‪.‬‬ ‫‪DER SINN DES HITLERGRUSSES‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪195‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪  3.5.7.2‬מעמד הצבא‬

‫בין המטרות לשינויים נוספים‪ ,‬שרצו בהם אוהדי "המהפכה השנייה"‪ ,‬היה גם‬
‫הצבא‪ ,‬אשר — כזכור — הי מוגבל בהיקפו (‪ 100,000‬איש)‪ ,‬והיה מעין שמורה של‬
‫אנשי הימין הישן‪ .‬אולם‪ ,‬בשל שלוש סיבות כבדות־משקל נמנע היטלר מלפגוע‬
‫במעמד הצבא‪:‬‬
‫ •שני ראשי הצבא — שר ההגנה פון־בלומברג וראש מטה הצבא‪ ,‬הגנראל‬
‫ון־רייכנאו (‪ — )von Reichenau‬תמכו במשטר החדש‪ .‬פון־בלומברג "נפל־‬
‫שבי בקסמי הפיהרר והפך להיות מעריצו הנלהב"‪ ,‬כתיאורו של אחד‬
‫ההיסטוריונים‪ .‬פון־רייכנאו היה נאצי מוצהר‪ ,‬והגנראל היחיד שקיים קשרים‬
‫עם היטלר עוד לפני ‪ .1933‬עתה תרם חלקו בכך שתימרן את מדיניות הצבא‬
‫לעבר התאמה אל המשטר החדש‪.‬‬
‫ •אחת ממטרותיו הפוליטיות המרכזיות והראשוניות של היטלר היתה חימוּ‬
‫שה מחדש של גרמניה‪ .‬לשם כך היה זקוק בעיקר למומחים הצבאיים‪ ,‬לידע‬
‫ולמקצוֹעיוּתוֹ של חבר הקצינים‪ .‬למיוּמנוּיוֹת אלה לא‬
‫הטכני שנִ צבר בצבא ִ‬
‫ניתן היה למצוא תחליף בשורות הס"א או בכל קבוצה אחרת‪.‬‬
‫ •בשלהי ‪ 1933‬התברר‪ ,‬כי ספורים ימיו של נשיא הרפובליקה הישיש‪ .‬בשל‬
‫העובדה‪ ,‬שנשיא המדינה היה גם מפקד הכוחות המזוינים‪ ,‬ברור היה כי‬
‫הצבא‪ ,‬שהוא בעל אינטרס ישיר בקביעת יורשו של הנשיא‪ ,‬ירצה להתערב‬
‫בעניין‪ .‬להסדרה חלקה של נושא זה היה היטלר מעוניין ברכישת אמונו‬
‫של הצבא‪.‬‬

‫‪  3.5.7.3‬המתח בין היטלר לס"א‬

‫העמדות האנטי־מהפכניות‪ ,‬שננקטו על ידי היטלר והנהגת המפלגה בסוגיות‬

‫שנזכרו בסעיף הקודם‪ ,‬גרמו למתח חריף בינם לבין הס"א ומפקדו‪ ,‬ארנסט רים‪.‬‬
‫לא היו לס"א לראשיו תוכניות כלכליות ופוליטיות ברורות‪ ,‬אך הם ביטאו את‬
‫רגשותיהם של מיליוני בני המעמד הבינוני והבינוני־הנמוך‪ ,‬שהצביעו בעד‬
‫הנאצים בגלל שנאתם לקפיטאליזם‪ .‬הם־הם שקראו ל"מהפכה שנייה"‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫למהפכה נוספת‪ ,‬חברתית‪ ,‬אחרי זו הפוליטית‪.‬‬

‫איור ‪120‬‬ ‫הס"א היה גוף אדיר בעוצמתו‪ .‬בשלהי ‪ 1933‬מנה כמיליון חברים‪ ,‬ויחד עם גייסות‬
‫* באלדור פון־שיראך (‪Baldur‬‬ ‫המילואים שלו — ה"היטלר־יוגנד"‪ ,‬בפיקודו של פון־שיראך‪" *,‬ברית הנערות‬
‫‪.)1974-1907 ;von Schirach‬‬
‫מנהיג ה"היטלר־יוגנד"‬ ‫הגרמניות"‪ ,‬פלוגות התחבורה‪ ,‬ועוד — נימנו על שורותיו כ־‪ 4.5‬מיליון חברים‪.‬‬
‫בשנים ‪ .1945-1933‬בשנים‬ ‫ארנסט רים ראה בהמון עצום זה את צבא העתיד של גרמניה — אשר יירש את‬
‫‪ 1945-1940‬שימש גאולייטר‬
‫של מחוז וינה‪ .‬במשפטי‬ ‫מקומו של הצבא המסורתי‪ .‬לכן הביאה החלטתו של היטלר‪ ,‬כי הצבא המקצועי‬
‫נירנברג נידון ל־‪ 20‬שנות‬ ‫ימשיך להיות הכוח המזוין היחיד בגרמניה‪ ,‬לזעם עצום‪ .‬אמנם‪ ,‬בפברואר ‪1934‬‬
‫מאסר‪.‬‬
‫הצליח היטלר לכפות על רים לחתום על הסכם‪ ,‬שקבע כי כל התכנון האסטרטגי‪,‬‬
‫החימוש מחדש וההכנות למלחמה יהיו בידי הצבא — אך בכך לא פג המתח‪.‬‬
‫בקרב אנשי הס"א נמשכה הכמיהה ל"מהפכה שנייה"‪ ,‬שתנתק את הקשר בין‬
‫היטלר ובין הגנראלים והתעשיינים‪.‬‬

‫להתמרמרות בקרב הס"א היתה עוד סיבה‪ :‬בראשית אוגוסט ‪ 1933‬פירק גרינג‬
‫את "משטרת העזר"‪ ,‬שהורכבה מאנשי ס"א וס"ס‪ .‬בכך ניטל מהם תפקיד רב־כוח‬
‫ורב־פעילות‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪196‬‬

‫כתוצאה מכל זה נראה היה לאנשי הס"א‪ ,‬כי הם נדחקים לשוליים‪ ,‬כי אינם‬
‫זוכים למקום הראוי להם‪ ,‬וכי נאמנותם‪ ,‬ותקם וזכוּיוֹתיהם אינם זוכים להערכה‬
‫הראויה ולגמול הראוי‪.‬‬

‫איור ‪121‬‬
‫היטלר עובר בין שורות אנשי הס"א לאחר נאום פומבי‪.‬‬

‫איור ‪123‬‬ ‫איור ‪122‬‬

‫חברות "ברית הנערות הגרמניות" במחנה נופש בחיק הטבע‬ ‫מימין‪" :‬הנערה הגרמניה" האידיאלית‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪197‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪124‬‬
‫"הס"א הקטן — היטלר צופה‬
‫בגאווה ב'דור ההמשך' של‬
‫המפלגה הנאצית‪.‬‬

‫שאלת הסכסוך עם הס"א היתה לאחת הבעיות המרכזיות בפוליטיקה הגרמנית‬

‫בין קיץ ‪ 1933‬לקיץ ‪ .1934‬תחילה ניסה היטלר לפתור את הבעיה בדרכי פייסנות‬
‫ופשרה‪ .‬בדצמבר ‪ 1933‬מונה רים כחבר ממשלת הרייך‪ .‬בפברואר ‪ 1934‬נקבע‪,‬‬
‫כי חברי הס"א‪ ,‬שנפצעו או חלו במהלך שנות המאבק על השלטון‪ ,‬יהיו זכאים‬
‫לתגמולים זהים לאלה של נפגעי מלחמת־העולם הראשונה‪ .‬אולם ארבע סיבות‬
‫הביאו להחרפת הקרע‪:‬‬
‫ •היטלר לא הנגד רק לאמצעים‪ ,‬שבם השתמש הס"א; הוא התנגד לעצם רעיון‬
‫ה"מהפכה השנייה"‪( .‬יש היסטוריונים הסוברים‪ ,‬כי רים לא הבין שהיטלר‬
‫חולק עליו לא רק בעניין האמצעים‪ ,‬אלא אף בעניין המטרה הזאת; משום כך‬
‫לא ניהל רים את מאבקו בחריפות יתרה‪).‬‬
‫ •המתח בין הצבא לבין הס"א הלך וגבר‪ .‬לדוגמה‪ :‬בפברואר ‪ 1934‬הציע רים‬
‫להקים משרד בראשותו‪ ,‬שיטפל בצבא ובכל הארגונים הצבאיים־למחצה‪.‬‬
‫הצבא התנגד בחריפות להצעה זו והיטלר ראה בה איום גם על מעמדו שלו‪.‬‬
‫ •בתוך הס"א עצמו שרר אי־שקט‪ .‬הס"ס‪ ,‬אשר היה כפוף למפקד הס"א‪ ,‬רצה‬
‫להיות עצמאי ושאף להפיל את ראשי הס"א‪.‬‬
‫ •אך מעל לכל עמדה השאלה‪ ,‬האם בכלל יש עדיין צורך בס"א‪ .‬הס"א נוצר‬
‫בשנות המאבק‪ ,‬ושימש את היטלר והמפלגה בהיותם באופוזיציה — אך‬
‫עתה עמדו לרשות היטלר ומפלגתו מנגנוני השלטון‪ .‬שאלת קיום הס"א‬
‫היתה בשלב זה זהה לשאלת הצורך ב"מהפכה השניה"‪ ,‬כלומר — לדרכו של‬
‫השלטון — ולא לתפיסת השלטון‪ ,‬כבעבר‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪198‬‬

‫‪',,.,‬‬

‫ן\‪-l-‬‬

‫‪\ =J‬‬
‫ו‬

‫‪~1‬‬
‫איור ‪125‬‬
‫מצעד הס"א בבראונשווייג‪ ,‬בימיה האחרונים של הרפובליקה‪.‬‬

‫מתחים אלה‪ ,‬והתחושה שקרב ִקצוֹ של הנשיא‪ ,‬הפכו את הצורך בהכרעה ברורה‬
‫לבלתי־נמנע‪ .‬בדרכי פשרה לא ניתן היה להתיר את הסבך‪ .‬באביב ‪ 1934‬עשה‬
‫היטלר מספר צעדים‪ ,‬שקרבוהו להכרעה זו‪ .‬ב־‪ 11‬באפריל ‪ 1934‬יצא היטלר על‬
‫סיפון המשחתת "דויטשלנד" להשתתף בתמרונים ימיים‪ .‬נִ לווּ אליו במסעו זה‬
‫שר ההגנה פון־בלומברג וגנראלים אחדים מראשי הצבא‪ .‬במהלך המסע הגיע‬
‫שמשׂרת הנשיא תינתן לו‪ ,‬ובתמורה לכך יבטל‬ ‫היטלר להסכם עם הגנראלים — ִ‬
‫את הצעותיו של רים וישמור על מעמד הצבא ככוח המזויין היחידי במדינה‪.‬‬
‫באותו חודש אף דן היטלר בחשאי עם נציגי ממשלות בריטניה וצרפת בדבר‬
‫קיצוץ בממדי הס"א‪ .‬שתי מדינות אלה לחצו לקיצוץ ממדי הס"א‪ ,‬כיוון שראו בו‬
‫גוף צבאי למחצה‪ ,‬שאינו נתון למרות המוסדות המוסמכים‪ ,‬ואשר המשך גידולו‬
‫עלול לאיים על שלום אירופה‪ .‬עניינים אלה דלפו ופורסמו‪ ,‬והגבירו את המתח‪.‬‬
‫אך היטלר דחה את רגע ההכרעה ורק באמצע יוני ‪ 1934‬החליט לפעול‪ .‬לחצם‬
‫המתמשך של הימלר וגרינג; החשש שמא היסוסיו המתמשכים יביאו את הצבא‬
‫לתמוך בכוחות שמרניים מונרכיסטיים‪ ,‬ונפילת הינדנבורג לערש דווי — אלה‬
‫הכריעו אצלו את הכף‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪199‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪"  3.5.7.4‬ליל הסכינים הארוכים"‬

‫‪49‬‬

‫פרטי הפעולה לחיסול הס"א עוּבדו על־ידי הימלר והיידריך‪ ,‬ראשי הס"ס‪ ,‬בעזרת‬
‫ראש מטה הצבאי‪ ,‬הגנראל פון־רייכנאו‪ .‬התואנה הרשמית לפעולה היתה ניסיון‬
‫הס"א לבצע "פוטש" נגד המשטר‪ .‬היתה זו תואנה מפוקפקת למדי‪ ,‬בייחוד‬
‫שרים הכריז על חודש יולי כעל חודש חופשה לס"א‪.‬‬
‫בהתחשב בעובדה ֵ‬

‫איור ‪126‬‬
‫ארנסט רים והיינריך הימלר‬

‫"הפעולה" עצמה בוצעה ב־‪ 30‬ביוני ובימים הראשונים של חודש יולי‪ .‬היא‬
‫זכתה לכינוי "ליל הסכינים הארוכים"‪ .‬במהלכה נרצחו קרוב ל־‪ 1,000‬אנשים‬
‫(המספר המדוּיק אל סוכם מעולם)‪ .‬נרצחה כל צמרת הס"א‪ ,‬ובראשה ארנסט רים‪,‬‬
‫אך באותה ההזדמנות 'חוּסלו חשבונות' עם עוד יריבים‪ :‬נרצחו גרגור שטארסר‪,‬‬
‫קורט פון־שלייכר‪ ,‬שניים מעוזריו של סגן הקאנצלר פון־פאפן‪ ,‬ועוד רבים אחרים‪.‬‬
‫בין אלה כדאי אולי לציין את גוסטב פון־קאר — מי שדיכא את "הפוטש" במינכן‬
‫עשר שנים קודם לכן‪...‬‬

‫"ליל הסכינים הארוכים" הביא לחיסולו של הס"א‪ ,‬כגוף בעל חשיבות והשפעה‬
‫ברייך השלישי‪ .‬הוא נשאר אמנם גוף גדול מבחינה מספרית — אך ללא כושר‬
‫השפעה של ממש‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬יצא הס"ס מחוּזק מאירוע מחריד זה‪ .‬כגמול‬
‫התכנוּן והביצוע של הפעולה — זכה הס"ס במעמד עצמאי וירש‬ ‫על מעלליו — ִ‬
‫כמה מתפקידי הס"א‪ .‬גם הצבא יצא לכאורה מנצח מהאירוע‪ .‬אולם מאוחר‬
‫ * ניצחון שכדאיותו אינו שווה‬ ‫יותר התברר‪ ,‬שמבחינתו של הצבא היה גם בעצם 'ניצחון פירוּס'‪ *:‬הצבא נעשה‬
‫את מחירו‪ .‬על־שם פירוס‪,‬‬
‫מלך ֶאפירוּס שביוון‪ ,‬שניצח‬ ‫תלוי יותר ויותר בהיטלר‪ ,‬ואילו הס"ס הצליח בכמה מהמשימות שהס"א הציב‬
‫אבדות‬‫את הרומאים במחיר ֵ‬ ‫לעצמו בהתחלה‪.‬‬
‫כבדות‪ ,‬ואמר‪" :‬עוד ניצחון‬
‫כזה ואבדנו"‪.‬‬
‫‪ 49‬הדברים שלהלן מבוססים בעיקר על מאמרו של ש' בלוך‪" ,‬ליל הסכינים הארוכות"‪ ,‬זמנים‬
‫‪ ,1980 ,4‬תל־אביב‪ ,‬עמ' ‪.63-54‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪200‬‬

‫‪  3.5.8‬מות הנשיא‬

‫חודש אחרי "ליל הסכינים הארוכים" מת הנשיא הישיש פואן פון־הינדנבורג‬
‫(ב־‪ 2‬באוגוסט)‪ .‬עם מותו הגיע הרגע‪ ,‬שבו היה על הצבא למלא את חלקו‬
‫בהסכם‪ .‬ואמנם‪ ,‬לא יצאה שעה מרגע פרסום הודעת הפטירה‪ ,‬ומלשכת‬
‫הרייכקאנצלר הודיעו על מיזוג ִמשׂרת הנשיא עם ִמשׂרת הקאנצלר (‪Führer und‬‬
‫‪ .)Reichskanzler‬על חוק השינוי היו חתומים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שר החוץ פון־נויראת‪,‬‬
‫שר ההגנה פון־בלומברג‪ ,‬סגן הקאנצלר פון־פאפן‪ ,‬שם הכספים הגראף לוץ‬
‫שוורין פון־קרוסיק (‪ ,)Lutz Schwerin von Krosigk‬ונשיא הרייכסבנק שאכט‪.‬‬
‫היטלר הפך בזה לראש המדינה ולמפקד העליון של הכוחות המזויינים — פחות‬
‫מ־‪ 20‬חודשים אחרי מינויו כראש ממשלת קואליציה‪ ,‬שהנאצים היו בה מיעוט‬
‫מבוטל; שותפיו ה'בכירים' לשעבר חתמו עתה על הליכתם בתלם הנאצי —‬
‫כלומר‪ ,‬על תבוסתם‪.‬‬

‫בו ביום נשבעו חיילי הצבא וקציניו שבועת אמונים חדשה — לאדולף היטלר‬
‫אישית‪ .‬נוסח השבועה היה‪" :‬אני נשבע באלוהים שבועת קודש זו‪ :‬אציית‬
‫בלי תנאי לפיהרר של הרייך והאומה הגרמנית‪ ,‬אדולף היטלר‪ ,‬המפקד העליון‬
‫של הכוחות המזויינים‪ ,‬ואהיה נכון‪ ,‬כחייל אמיץ‪ ,‬לסכן את חיי בכל עת למען‬
‫השבועה הזאת"‪.‬‬

‫למשאל־‬‫שבועיים וחצי לאחר זאת‪ ,‬ב־‪ 19‬באוגוסט ‪ ,1934‬נקרא העם הגרמני ִ‬

‫עם כדי לאשר את הצעדים החדשים‪ .‬ערב המשאל‪ ,‬בנאום רדיו‪ ,‬ביקש בנו‬
‫של הנשיא המת (קולונל אוסקאר פון־הינדבורג) מהעם הגרמני להצביע עבור‬
‫היטלר‪ 95% .‬מכלל בעלי זכות הבחירה‪ ,‬כלומר ‪ 45‬מיליוני מצביעים‪ ,‬השתתפו‬
‫במשאל־העם‪ 90% .‬מהם תמכו בצעד החדש — ורק ‪ 10%‬התנגדו לו‪ .‬אמנם‪ ,‬לא‬
‫היה זה צעד שנערך במסגרת משטר דמוקרטי‪ ,‬אך הוא הוכיח בכל זאת שרובו‬
‫המכריע של הציבור הגרמני תמך בצעדיך החדשים‪.‬‬

‫‪!1.‬‬
‫·‪f:__ ._- .‬‬ ‫‪·,‬‬
‫‪/‬‬
‫‪....•,,,.‬‬
‫‪·,-‬‬ ‫'\‪.1‬‬
‫‪.\,,‬‬
‫ו‬

‫~‬
‫‪i‬‬ ‫‪,‬‬ ‫~‬ ‫‪-‬‬ ‫·‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪·.‬‬
‫‪,‬‬
‫'‬
‫·•‬
‫‪/,‬‬
‫‪I \,• .,_:‬‬
‫' ‪9‬ו‬
‫'‬ ‫‪;,,‬‬
‫‪.. .‬‬
‫‪(j‬‬
‫‪•,‬‬
‫(‬ ‫·""‪~--‬ו• ~ __‬
‫"‬
‫; ‪'J ;.‬‬
‫'‬ ‫• ‪.. .‬ו‪;,.,.‬ד_·‬ ‫' '‬ ‫‪.‬‬

‫איור ‪127‬‬
‫~‪-‬‬

‫'‬ ‫‪~~~-‬‬‫‪-‬‬
‫'' ‪i ·..‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪,‬‬
‫ן‪"1‬י'י‬ ‫~‬

‫• ‪1 ,. ,‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,,., ..‬‬
‫‪. ,‬‬ ‫'‬ ‫• ‪.‬‬ ‫' ‪• ,,:‬‬ ‫‪1, ,:‬‬ ‫‪1‬‬
‫הינדנבורג על ערש מותו‬ ‫·י·\‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪201‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪  3.5.9‬התייצבות ורגיעה‬

‫‪  3.5.9.1‬הצלחות מדיניות החוץ‬

‫אחרי אירועי קיץ ‪ 1934‬באה תקופה של שקט ורגיעה‪ ,‬שמאפייניה העיקריים היו‬
‫ייצוּב המשטר והמשך השפעת הכוחות השמרניים כגורם ממתן ומייצב‪.‬‬

‫היציבות באה לידי ביטוי באופנים אחדים‪ .‬במדיניות החוץ המטרה העיקרית‬
‫היתה הדרישה לביטול חוזה ורסאי‪ .‬מטרה לאומית זו היתה מקובלת על רובו‬
‫של הציבור הגרמני‪ ,‬ואף במדינות זָ רות נטו להודות בעוול שנעשה לגרמניה‬
‫בתום מלחמת־העולם הראשונה‪ ,‬התעמולה הגרמנית הדגישה עניין זה‪ ,‬ואילו‬
‫מטרתו האידאולוגית הבסיסית של היטלר — הכללת כל הקבוצות בנות הגזע‬
‫הגרמני והדוברות גרמנית בתוך תחומי הרייך הגרמני — לא הועלתה באותן‬
‫שנים (עד שלהי ‪ .)1937‬במסגרת זו זכתה מדיניות החוץ הגרמנית באותן‬
‫השנים בכמה הצלחות‪ :‬חבל הסאר חזר לגרמניה בראשית ‪ ,1935‬בעקבות‬
‫משאל־העם‪ ,‬שנערך בו על־פי החלטות חוזה ורסאי; באותה שנה הודיע הטלר‬
‫על גיוס־חובה ועל בניית הצבא מחדש‪ ,‬מעבר למגבלה של ‪ 100,000‬איש‪,‬‬
‫שהוטלה על גרמניה על־פי חוזה ורסאי; עם בריטניה הוסכם‪ ,‬כי יש לגרמניה‬
‫רשות להגדיל את צי המלחמה שלה עד ל־‪ 35%‬מגודלו של הצי הבריטי‬
‫(‪ ;)1935‬ולבסוף — ב־‪ 1936‬נכנס הצבא הגרמני לחבר הריין (ה"ריינלאנד")‪,‬‬
‫המפוֹרז על־פי חוזה ורסאי‪ .‬כל אלה נשארו ללא תגובה מצד המעצמות‪,‬‬
‫שהופקדו על שמירת ביצועו של חוזה ורסאי‪ .‬הישג תעמולתי בינלאומי הושג‬
‫בעובדה‪ ,‬שאולימפיאדת החורף והאולימפיאדה הגדולה נערכו בגרמניה‬
‫כמתוכנן (‪ ,)1936‬על אף הקולות שנשמעו בעולם לבטלן בשל מדיניות החוץ‬
‫והפנים של המשטר הנאצי‪.‬‬

‫איור ‪128‬‬
‫"נס הפיהרר" מונף באולימפידת ברלין‪.1936 ,‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪202‬‬

‫‪  3.5.9.2‬מדיניות הפנים והכלכלה‬

‫במדיניות הפנים היו השנים של אמצע שנות השלושים תקופה של ריסון עצמו‬
‫והרגעה‪ .‬השרים השמרנים לא הודחו מתפקידיהם‪ .‬החוק "להשבת הפקידות‬
‫ * בכך נעסוק בהרחבה ביחידה ‪5‬‬ ‫המקצועית על כנה‪( ,‬מ־‪ 7‬באפריל ‪ *)1933‬פגע רק בחלק קטן מהפקידות השמרנית‪:‬‬
‫ממשׂרותיהם‬ ‫מתוך כמיליון וחצי פקידים בדרגים שונים‪ ,‬סולקו רק ‪ִ 2%-1%‬‬
‫(יהודים)‪ ,‬והיה זה מעט מדי לטעמם של רבים בקרב המפלגה הנאצית‪ .‬אף בעניין‬
‫* * על כך בהרחבה ביחידות ‪ 7‬ו־‪9‬‬ ‫מחנות הריכוז‪ ,‬תופעה שהפחידה את הציבור‪ **,‬הצליח המשטר להרגיע את‬
‫החששות‪ :‬שיטה זאת נוהלה באמצע שנות השלושים 'על אש קטנה'‪ ,‬וב־‪1936‬‬
‫ישבו במחנות הריכוז רק כ־‪ 7,500‬עצורים בכל רחבי המדינה‪.‬‬

‫אך מעל לכל היתה חשיבות להצלחות בתחום הכלכלה‪ .‬המשבר הכלכלי‪,‬‬
‫שפקד את המדינה מראשית שנות השלושים‪ ,‬היה חומר נפץ‪ ,‬אשר תרם רבות‬
‫להעלאת הנאצים לשלטון‪ ,‬ועלול היה לפגוע עכשיו גם בהם‪ .‬עם עליית‬
‫הנאצים לשלטון בראשית ‪ 1933‬היו בגרמניה כשישה מיליון מובטלים — שליש‬
‫מכל הפועלים!‬

‫התאוששותה הכלכלית של גרמניה היתה מהירה‪ ,‬וקשורה קשר הדוק לשמו‬

‫של אדם אחד‪ :‬היאלמאר שאכט‪ ,‬אשף כלכלי‪ ,‬שהוכיח את יכולתו במשבר של‬
‫ראשית שנות ה־‪ .20‬שאכט‪ ,‬שהיה שמרן בגישתו הפוליטית‪ ,‬נקרא תחילה לשמש‬
‫כנגיד הבנק הגרמני (‪ )1933‬וב־‪ 1934‬מינה אותו היטלר לשר הכלכלה‪.‬‬

‫ניתן להבחין בשתי תקופות (או שלבים) במדיניות הכלכלית בשנות השלושים‪:‬‬

‫ •התקופה הראשונה‪ :‬מ־‪ 1933‬ועד אמצע ‪ — 1936‬השלטון החליט על מעורבות‬

‫מלאה בכלכלה ועל ריכוזה בידיו‪ .‬מאבקים מקצועיים בוטלו על־ידי פירוק‬
‫האיגודים המקצועיים ואיחודם של מעבידים ופועלים ב"חזית העבודה"‪,‬‬
‫שנוהלה על־ידי השלטון‪ .‬שביתות נאסרו‪ ,‬וסכסוכים נמסרו להכרעתם של‬
‫בתי־דין מיוחדים‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬באמצעות מילווֹת פנימיים ניתן עידוד רחב‬
‫לתעשייה הגדולה ולחברות הגדולות לפתח את עסקיהן‪ ,‬כדי ליצור מקומות‬
‫עבודה‪ .‬אף הופעל לח ממשלתי על מפעלים לקלוט עובדים נוספים‪ .‬בתחום‬
‫הפיקוח הממשלתי הישיר יזם השלטון סלילת כבישים בהיקף חסר תקדים‬
‫(ה"אוטובאנים" המפורסמים‪ ,‬כלומר — הכבישים המהירים) והקמת בניני‬
‫ּ‬
‫למגזר החקלאי ניתן עידוד נרחב והוקצו אמצעים למודרניזציה‪.‬‬‫ציבור‪ .‬גם ִ‬
‫חלק מהכוחות הצעירים נקלטו מאז ‪ 1935‬בצבא‪ ,‬עם חידוש גיוס־החובה‪.‬‬

‫ •התקופה השניה‪ — 1939-1936 :‬המגמות של התקופה הראשונה נמשכו גם‬

‫בתקופה זאת‪ ,‬אך הפעלת "תוכנית ארבע השנים" באוקטובר ‪ 1936‬הובילה‬
‫את התעשייה הכלכלית בכללותה לכיווּן המוגדר של מלחמה‪.‬‬
‫יעדי "תוכנית ארבע השנים" היו‪:‬‬
‫ ‪ I‬על הצבא הגרמני להיות מוכן לפעולה תוך ארבע שנים‪.‬‬
‫‪ II‬על המשק הגרמני להיות בנוי למצב מלחמה בתוך ארבע שנים‪50.‬‬

‫‪W. Treve, Hitlers Denkschrift zum Vierjahresplan, Vierteljahreshefte für 50‬‬

‫‪.Zeitgeschichte, 4(1955), p. 193 s99‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪203‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪129‬‬
‫אסירים ראשונים — קומוניסטים ואחרים — במחנה דכאו ‪.1933‬‬

‫לפניך תמצית של תזכיר מאת היטלר (‪ )1936‬בנוגע ל"תוכנית ארבע השנים"‪:‬‬

‫המצב הפוליטי‬
‫פוליטיקה היא ההתנהגות והתהליך של המאבק ההיסטורי למען חיי‬
‫האומות‪ .‬מטרת מאבקים אלה היא הישׂרדוּת‪ .‬גם למאבקים רוחניים על‬
‫השקפת־עולם טעם סופי — והם שואבים את כוחות המוטיבציה העמוקים‬
‫שלהם ממטרות בחיים‪ ,‬השאובות משורשים לאומיים‪.‬‬
‫אך דתות והשקפות־עולם יכולות לחדד מאבקים אלה ועל־ידי כך להעניק‬
‫להם יעילות היסטורית אדירה‪ .‬הם יכולים להטביע חותם על אופיין של‬
‫מאות רבות‪ .‬לכן אומות ומדינות‪ ,‬המתקיימות בתוך תחום ההשפעה של‬
‫סכסוכים שטבעם פילוסופי או דתי‪ ,‬אינן יכולות לעמוד לבד‪ ,‬או להוציא‬
‫עצמן מאירועים שכאלה‪.‬‬
‫מאז המהפכה הצרפתית נסחף העולם במהירות ההולכת וגדלה לקראת‬
‫סכסוך חדש‪ ,‬שפתרונו הקיצוני ביותר נקרא בולשביזם; שתוכנו ומטרתו‬
‫אינם אלא הזזת אותה שכבה בחברה‪ ,‬שהעניקה עד עתה מנהיגות‬
‫לאנושות‪ ,‬והמרתה ביהדות הבינלאומית‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪204‬‬

‫אין מטרת תזכיר זה לנבא מתי המצב הבלתי־נסבל באירופה יהפוך‬

‫למשבר גלוי‪ .‬בשוּרוֹת אלה אין ברצוני אלא לתעד את אמוני‪ ,‬כי משבר‬
‫זה לא יכול שלא לבוא ולא יאחר לבוא‪ ,‬וכי על גרמניה לנקוט בכל‬
‫האמצעים האפשרים על מנת להבטיח קיומה מפני הקטסטרופה‪ ,‬ולהגן על‬
‫עצמה מפניו‪ .‬מהכרח זה נובעות מספר מסקנות‪ ,‬ואלו קשורות במשימות‬
‫החשובות ביותר שאומתנו ניצבת בפניהן‪ .‬זאת מאחר שניצחון בולשביסטי‬
‫על גרמניה לא יביא לחוזה ורסאי חדש‪ ,‬אלא להרס סופי‪ ,‬אפילו להשמדת‬
‫העם הגרמני‪]...[ .‬‬

‫אין לשער כלל את ממדי הקטסטרופה הזאת‪ .‬כיצד היתה אירופה המערבית‬
‫(כולל גרמניה)‪ ,‬המאוכלסת בצפיפות‪ ,‬ממשיכה להתקיים אחרי הנפילה‬
‫בידי הבולשביזם — הקטסטרופה המבהילה ביותר שלה היו עדים בני־‬
‫תמותה מאז נפילת העולם העתיק‪.‬‬

‫העימות עם הצורך בהרחקת הסכנה מחייבנו לשלוח כל הדברים האחרים‬

‫לקרן זויות — כאילו היו חסרי־חשיבות לחלוטין [‪51]...‬‬

‫הממונה על התוכנית‪ ,‬הרמאן גרינג‪ ,‬הפך בתוקף תפקידו לשר־על כלכלי‪ .‬מסוך‬
‫‪ 1936‬ארגן מחדש את סדרי המשק‪ .‬בתחום התעשייה קבע שש קבוצות עבודה‪,‬‬
‫שכל אחת מהן טיפלה בתחום הזקוק לפיתוח מיוחד ומוּאץ לקראת המלחמה‪.‬‬
‫שלושה עקרונות עמדו ביסוד התוכנית‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדלת החימוש‪ :‬תעשייה זאת חוּדשה והורחבה בלי התחשבות במחירים;‬
‫הפעילות מוּמנה על־ידי הלוואות פנימיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח תחליפים‪ :‬כדי להקטין את התלות בארצות־חוץ פוּתח הייצור של‬
‫חומרים מלאכותיים כתחליפים לחומרי־גלם מיוּבאים‪ .‬בין החומרים‬
‫העיקריים יש לציין הפקת בנזין מפחם‪ ,‬ייצור גומי סינתטי וחומרי טקסטיל‬
‫מלאכותיים‪ .‬גם כאן נעשה הייצור בלי להתחשב בכך שהמוצרים הטבעיים‬
‫המיובאים זולים יותר‪.‬‬
‫ּ‬
‫ג‪ .‬הגדלת הייצוא והקטנת היבוא‪ :‬מלבד הנזכר בסעיף ב בוצעה פעולה רחבת־‬
‫ממדים להגדלת רזרבות מטבע־החוץ; הוטל פיקוח על המחירים; נאסר‬
‫שימוש ביתי חופשי בחומרים רבים; וניתנה הוראה להשתמש בתחליפים‪,‬‬
‫המיוצרים בגרמניה‪.‬‬

‫לצורך יישום יעיל של המטרות הללו ניתנו לגרינג סמכויות חוקיות‪ ,‬אשר‬
‫ִאפשרוּ — בין היתר — מאסרם של מתנגדים לתוכנית‪.‬‬

‫בראשית הפעלת התוכני נוצרו ניגודים‪ ,‬סכסוכים ויריבוּיוֹת בין גרינג לבין‬
‫גורמים כלכליים אחרים‪ ,‬שערערוּ על התוכנית או על חלקים ממנה (שאכט;‬
‫האגף הכלכלי במפלגה הנאצית; המחלקה לכלכלת מלחמה בצבא; ועוד)‪.‬‬
‫בהתמודדות זאת הכריע היטלר‪ ,‬ובספטמבר ‪ 1937‬הועבר שאכט מתפקידו כשר‬
‫הכלכלה (בפועל; באופן רשמי בוצע הדבר בנובמבר ‪.)1937‬‬

‫‪L. Arad, Y. Gutman, A. Margaliot, Documents on the Holocaust, Yad 51‬‬

‫‪.Vashem, Jerusalem 1981, pp. 88-89‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪205‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪  3.5.10‬השלמת הנאציפיקציה; עם הפנים למלחמה‬

‫במקביל לריסון העצמי ולרגיעה יכול היה השלטון להשלים את הנאציפיקציה‬
‫ובמנהל‪ .‬תפקידים רבים אוּישוּ באנשי מפלגה נאמנים‪ ,‬ואחרים הצטרפו‬
‫במנגנון ִ‬
‫למפלגה‪ .‬חשיבות מרכזית היתה לעובדת השתלטותו של הס"ס על המשטרה‬
‫הגרמנית‪ .‬ב־‪ 7‬ביוני ‪ 1936‬מוזגו כל המשטרות ברחבי גרמניה על מדינותיה‬
‫ * על תהליך זה נרחיב את‬ ‫השונות למשטרה כללית אחת‪ ,‬שבראשה מפקד הס"ס‪ ,‬היינריך הימלר‪*.‬‬
‫הדיבור בנספח ליחידה זו‬

‫בשנת ‪ 1937‬וראשית ‪ 1938‬התרחש המעבר מהמטרה של מחיקת חרפת ורסאי‬

‫אל עבר יעדים חדשים — כיבושים‪ .‬רמזים ראשונים בכיוון זה הושמעו בחדרים‬
‫פנימיים עוד בסוף ‪ .1935‬הפעלת "תוכנית ארבע השנים" היתה צעד ברור יותר‬
‫באותו כיווּן‪ .‬ב־‪ 10‬בנובמבר ‪ 1937‬הושמעו התוכניות באופן ברור בפגישה של‬
‫ * דברים אלה נודעו בספרות‬ ‫הצמרת המדינית‪ *.‬שר החוץ פון־נויראת‪ ,‬שר ההגנה פון־בלומברג‪ ,‬הממונה‬
‫המדעית בשם "פרוטוקול‬
‫הוסבאך" (‪ ,)Hossbach‬על‬ ‫על 'תוכנית ארבע השנים' ושר האוויריה גרינג‪ ,‬ראש מטה הצבא גנראל ורנר‬
‫שם רושם הפרוטוקול‪.‬‬ ‫פון־פריטש (‪ )Werner von Fritsch‬ומפקד הצי אדמיראל ארי ֵר ֶדר (‪)Erich Raeder‬‬
‫שמעו מפי היטלר‪ ,‬כי עתיד גרמניה יובטח רק על־ידי תוספת "מרחב ִמ ְחיָ ה"‬
‫לגרמניה באירופה‪ .‬מרחב זה יוּשׂג על־ידי תביעות — והסתכנות במלחמה‪.‬‬
‫מבחינת לוח־הזמנים‪ ,‬כך אמר היטלר‪ ,‬יש להשיג מטרה זאת לכל המאוחר עד‬
‫לשנים ‪ ,1945-1943‬אך אם ישתנו התנאים‪ ,‬ניתן לצאת למלחמה אפילו ב־‪.1938‬‬
‫כיעד ראשון להשתלטות נקבעו אוסטריה וצ'כוסלובקיה — כדי להבטיח את‬
‫אגפיה הדרומיים והמזרחיים של גרמניה‪.‬‬

‫המפנה בתוכניות המדיניות לוּוה בחילופי־גברי ובסילוק גורמים שמרניים‬

‫מעמדות־מפתח‪ .‬דבר זה ביטא גם את התבססותו המלאה של השלטון‪ .‬השינויים‬
‫המרכזיים היו‪:‬‬
‫ •"התפטרותו" של שאכט (ראה לעיל‪ ,‬בסעיף הקודם) ומינוּיוֹ של ואלטר פונק‪,‬‬
‫נאמנו של גרינג‪ ,‬במקומו‪.‬‬
‫* יואכים פון־ריּבנטרופ‬ ‫נטרופ‪ *,‬לשר־החוץ במקום‬
‫ּ‬ ‫פון־ריב‬
‫ֶּ‬ ‫ •מינוּיוֹ של השגריר בלונדון‪ ,‬הנאצי יואכים‬
‫(‪;Joachim von Ribbentrop‬‬ ‫השמרן הוותיק פון־נויראת‪ ,‬שמוּנה לתפקידו עוד על־ידי הנשיא הינדנבורג‪.‬‬
‫‪ .)1946-1893‬מדינאי‬
‫נאצי‪ .‬בשנים ‪1938-1936‬‬ ‫ •בראשית ‪ 1938‬סולק פון־בלומברג (לאחר שראשי הצבא מתחו ביקורת על‬
‫כיהן כשגריר בלונדון‬
‫ובשנים ‪ 1945-1938‬כשר־‬ ‫התוכניות הצבאיות של היטלר)‪ִ .‬משׂרת שר־ההגנה בוטלה‪ ,‬והיטלר מינה‬
‫החוץ‪ .‬ב־‪ 1939‬חתם על‬ ‫עצמו לראש פיקוד הצבא‪ .‬בהזדמנות זאת הועבר מתפקידו גם ראש מטה‬
‫חוזה אי־ההתקפה עם‬
‫רוסיה הסובייטית ("חוזה‬ ‫הצבא‪ ,‬הגנראל פון־פריטש‪.‬‬
‫ריבנטרופ‪-‬מולוטוב")‪ .‬נידון‬
‫למוות במשפטי נירנברג‪.‬‬

‫איור ‪130‬‬
‫יואכים פון־ריבנטרופ‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪206‬‬

‫נספח‪ :‬הס"ס והמשטרה הגרמנית‬

‫ס"א‪ ,‬ס"ס‪ ,‬ס"ד‪ ,‬גסטאפו — מונחים אלה חוזרים ונשנים בהקשר הנאציזם והשואה‬
‫ובדרך כלל הם אינם ברורים כל צרכם‪ .‬בנספח זה ננסה להבהיר את אופיו של‬
‫הס"ס וצורת התפתחותו‪ ,‬וכן את אופן השתלטותו על המשטרה הגרמנית‪.‬‬
‫אנו מרחיבים דברינו על הס"ס לבדו‪ ,‬שכן גוף זה היה בעל עמד מיוחד ברייך‬
‫השלישי‪ ,‬והשפיע השפעה מכרעת על גורל היהודים‪.‬‬

‫ראשיתו של הס"ס‬
‫בעקבות ויכוח חריף בין היטלר למפקד הס"א* רים על מעמדו של ארגון זה‪,‬‬
‫ * ס"א (‪— )SA‬‬ ‫אופיו וכפיפותו למנהיג‪ ,‬אורגן בתחילה ‪ 1925‬גוף חדש בשם "משמר המטה"‬
‫‪,Sturmablteilungen‬‬
‫פלוגות סער‪.‬‬ ‫(‪ ,)Stabwache‬שהורכב מכמה עשרות חברי מפלגה‪ ,‬שנבחרו בקפדנות‪ .‬תפקידו‬
‫העיקרי של הגוף החדש היה להגן על היטלר‪ ,‬על חברי הנהגת המפלגה ועל‬
‫אסיפותיה‪ .‬מפקדו הראשון היה יוליוס שרק (‪ .)Julius Schreck‬בקיץ ‪ 1925‬שוּנה‬
‫שם הארגון ל"יחידות מגן" (‪ ,)Schutzstaggeln‬וכונה בקיצור‪ :‬הס"ס (‪ ,SS‬קרא‪:‬‬
‫ס־אס)‪.‬‬
‫ֶא ֶ‬

‫בשנותיו הראשונות לא היה הס"ס ארגון בעל חשיבות‪ .‬בראשית ‪ 1929‬מנה‬

‫‪ 280‬איש (בעוד הס"א מנה באותה עת כ־‪ 60,000‬איש)‪ ,‬ומאז נובמבר ‪ 1926‬היה‬
‫יחידת־משנה בתוך הס"א‪ .‬כבר בשנים הראשונות התגבשו שתיים מתכונותיו‬
‫המבנה ההירארכי הנוקשה‪ ,‬והיותו מכשיר נאמן למימוש‬‫העיקריות של הס"ס‪ִ :‬‬
‫המדיניות של הנהגת המפלגה‪ .‬לס"ס התקבלו אך ורק חברי מפלגה אקטיביים‬
‫ונאמנים‪.‬‬

‫הימלר מקבל את הפיקוד‬

‫* המנהיג הארצי של הס"ס‬ ‫בינואר ‪ 1929‬מונה היינריך הימלר למפקד הס"ס — "המנהיג הארצי של הס"ס"‪*.‬‬
‫(‪.)RFSS — Reichsführer SS‬‬
‫המפקד החדש חידד את מהותו של הס"ס כמכשיר העיקרי לסמכותו של‬
‫הפיהרר‪.‬‬

‫בעיני הימלר היו לס"ס שני יעדים‪:‬‬

‫א‪ .‬הגנה על המפלגה ומנהיגיה ומניעת גילויי חתרנות למיניהם‪ ,‬כלומר תפקיד‬
‫בעל אופי משטרתי־מודיעיני;‬
‫ב‪ .‬הוצאה לפועל של האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫משמעות הידע השני היתה‪ ,‬שעל הס"ס להיות חיל־חלוץ מובחר של הגזע הארי‪.‬‬
‫המסדרים הצלבניים של‬ ‫הימלר עיצב איפוא את הס"ס‪ ,‬בשווֹתוֹ לנגד עיניו את ִ‬
‫ימי הביניים‪ ,‬ובדומה להם היה על הס"ס להגשים מטרות "דתיות"‪ .‬על אופיו זה‬
‫של הס"ס עמד החוקר שאול אש‪:‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪207‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫דמוּיי־מסדר‬
‫ִ‬ ‫המסדר ותפקידם המכריע של ִמסדרים או ִארגוּנים‬‫רעיון ִ‬
‫בהיסטוריה היה מרחף בעולמם הרוחני של הוגי־הדעות הנאציים‪ .‬הרחיב‬
‫עליו את הדיבור ארנסט קריק עוד באמצע שנות העשרים‪ .‬ואף אלפרד‬
‫רוזנברג‪ ,‬ה"אידיאולוג" הראשי של ה"תנועה" הנאצית‪ ,‬ייחד לו מקום‬
‫מכריע בחיבורו הידוע‪ ,‬שראה אור בערך באותו הזמן שהתחיל הימלר‬
‫לכהן כמפקד הס"ס‪ .‬וכך יש להבין שמלכתחילה לא הסתפק הימלר‬
‫במשימה שהוטלה עליו‪ ,‬להרחיב את "המשמר האישי" לארגון המשטרתי‬
‫של המפלגה ושל "ס"ס"‪ ,‬אלא שאף ליצור חבורה שתהא התגלמות‬
‫ה"אידיאלים" הנאציים ושתשמש דוגמה לכל ההולכים אחריהם‪ .‬מכאן‬
‫ההחמרה שהתחילו מחמירים הן בקבלת אנשים ל"ס"ס" והן בפיקוח על‬
‫אורח־חייהם‪.‬‬
‫ודאי‪ ,‬התעניינותו של הימלר היתה נתונה למומנטים הגופניים (ה"גזעיים"‬
‫בלשונו) ולא למסכת דרך־ארץ‪ .‬לא נתקבל לשורות היחידה אלא מי‬
‫שנמצא בריא וחזק ומראהו "ארי" במובהק (דבר שקשה לאומרו על הימלר‬
‫עצמו); לאחר־מכן‪ ,‬ברצותו לשאת אשה‪ ,‬היה איש "ס"ס" זקוק לרישיון־‬
‫נישואים‪ ,‬שלא ניתן לו אלא לאחר בדיקה ב"טהרת־הגזע" של אשתו‬
‫העתידה ובבריאותה‪ .‬הדרישות הגזעיות היו חמורות יותר מן הדרישות‬
‫שנהגו בכלל האזרחים בימי שלטון הנאצים (מדובר‪ ,‬לאחר חקיקת חוקי‬
‫הגזע); איש "ס"ס" ואשתו היו צריכים להוכיח את מוצאם ה"ארי" עד‬
‫שנת ‪ ,1750‬לפחות‪ .‬התפקידים המשטרתיים‪ ,‬שעל־פיהם כבר בשנת ‪1930‬‬
‫הופעלו אנשי "ס"ס" לדיכוי נסיונות להתמודדות‪ ,‬היקנו להם את סיסמתם‬
‫המיוחדת מידי היטלר מנהיגם‪" :‬כבודי הוא נאמנותי"‪ ,‬שנחרתה על סגר־‬
‫חגורתם ועל פיגיונם‪ .‬גם סיסמה זו‪ ,‬וגם שבועת האמונים המיוחדת להיטלר‬
‫שנשבעו כל אנשי "ס"ס"‪ ,‬ממפקדם העליון עד לאחרון הטירונים‪ ,‬שכללה‬
‫המסדר‪,‬‬
‫צייתנות עד למוות‪ ,‬כזאת כן זאת נועדו גם הן לחשל את רוח ִ‬
‫את החדרת ההכרה במעמד המיוחד‪ ,‬הנעלה‪ ,‬שתופסים חברי "ס"ס"‪ ,‬אף‬
‫בתוך התנועה הנאצית‪ .‬כך יש להבין את מושג ה"עילית"‪ ,‬המשמש תדיר‬
‫בדברי הימלר ועוזריו‪ .‬הרי זו כת נבחרת‪ ,‬הנתונה לפיקוח מתמיד על־פי‬
‫אמות־המידה האימננטיות שבה‪ ,‬ולפיהן היא מקבלת חברים ומרחיקה‬
‫משורותיה אנשים שנמצאו פגומים‪52.‬‬

‫איור ‪132‬‬
‫החינוך הגופני היה חלק חשוב באימונם של אנשי הס"ס‪ .‬כאן במחנה ספורט בבאד טולץ‪" .1942 ,‬מיטב‬
‫הנוער" התגייס לס"ס‪ :‬חסונים‪ ,‬בהירי שיער‪ ,‬בעלי פרופיל "ארי"‪.‬‬

‫‪ 5 2‬ש' אש‪" ,‬מדינת הס"ס והשמדת היהודים"‪ ,‬עיונים בתקופת השואה ויהדות זמננו‪ ,‬הוצאת‬
‫המכון ליהדות זמננו‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.179-178‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪208‬‬

‫‪i‬י'‪•.‬‬

‫‪P..::1.‬‬
‫ז‪~.‬‬ ‫‪,‬‬

‫~‬ ‫'‬
‫‪-- .‬ייי ‪,, •.‬‬
‫‪#‬‬ ‫~‬
‫‪~.:.‬‬ ‫'‬

‫‪5/'~ .\fi :, , , -‬‬

‫‪_.‬נ‪~i _J‬‬ ‫' ‪.!.1..-~. 1'-~•: ~ .'.‬‬
‫נ‪-~., ~~ ) ' 4·-‬‬
‫‪&.‬‬

‫‪1:‬‬

‫ז‬ ‫‪') •.‬‬

‫ו‪i‬‬
‫‪.‬נ;;‪.‬‬ ‫ג‬
‫איור ‪133‬‬
‫אינדוקטרינאציה‪ .‬מגוּיסים חדשים לס"ס מאזינים להרצאה‬
‫בנושא "ייעודו של הס"ס" במחנה האימונים של הארגון‬
‫בבאד טולץ‪ .‬אנשי הס"ס היו 'הסמוראים של היטלר'‪ ,‬וחוּנכוּ‬
‫לציית לכל פקודה ללא היסוס‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ומוסיפה לוסי דווידוביץ‪:‬‬

‫על מנת להבטיח את איכותם הגזעית הגבוהה של מגוּיסי הס"ס‪ ,‬וכדי‬

‫להניח את התשתית למדיניות הגזע של גרמניה כפי שהוא הגה אותה‪,‬‬
‫* הלשכה לענייני גזע‬ ‫הקים הימלר ב־‪ 1931‬את "הלשכה לענייני גזע והתיישבות"‪ *,‬שהיתה‬
‫והתיישבות — ‪Rasse-und‬‬ ‫מאוחר יותר ל"לשכה המרכזית לענייני גזע והתיישבות"‪ **.‬בראש הלשכה‬
‫‪Siedlungsamt‬‬
‫דארה‪ ,‬מחברה של דוקטרינת ה"דם‬ ‫ֶ‬ ‫הציב הימלר את ריכארד ואלתר‬
‫** הלשכה המרכזית לענייני‬
‫גזע והתיישבות — ‪Rass-und‬‬
‫וקרקע"‪ ,‬שהשפיעה עמוקות על הימלר לפני שנים‪ .‬תפקידה המקורי של‬
‫‪.)Sied-lungshauptamt‬‬ ‫הלשכה היה סינון גזעי של מועמדי־הגיוס לס"ס‪ .‬אחרי "צו האירושים‬
‫והנישואים" של הימלר‪ ,‬ב־‪ 31‬בדצמבר ‪ ,1931‬ביקרה הלשכה גם את אילן־‬
‫היוחסין הגזעי של הכלות העתידות של חברי הס"ס‪ .‬חברי ס"ס‪ ,‬שנישאו‬
‫ללא היתר מהימלר ומהלשכה‪ ,‬גורשו מן הארגון‪ .‬מטרתו הסופית של הליך‬
‫זה היתה ליצור גזע עליון‪ ,‬שממנו תצמח ההנהגה העתידה של גרמניה‪.‬‬
‫(כדי לעודד הולדה של ילדים בעלי ערך גזעי גבוה‪ ,‬הקים הימלר‪ ,‬ב־‪,1935‬‬
‫*** על ארגון ה"לבנסבורן" נכתב‬ ‫בתוך הס"ס ארגון שנקרא "מקור החיים" — ‪ ***5.)3Lebensborn‬על העילית‬
‫עד היום אך מעט‪ ,‬ולעברית‬ ‫הלשכה ניהלה‬ ‫הגזעית הזאת הוטל לחזור אל הקרקע‪ ,‬למען חיוניותה‪ִ .‬‬
‫תורגם רק ספרו של מרק‬
‫הלל‪ ,‬ילדי הס"ס‪53.‬‬ ‫פעולות הסברה אידיאולוגיות וגזעיות עניפות לפי קווים אלה‪ ,‬ודארה‬
‫ניסה לעודד את משפחות הס"ס להתיישב באזורי־כפר‪ .‬אף שלתכנית‬
‫ההתיישבות הכפרית לא היו תוצאות מעשיות רציניות‪ ,‬יש בה משום רמז‬
‫לתכנית קיצונית יותר‪ ,‬בקנה־מידה רחב‪ ,‬שהיטלר החל לבצעה בתקופת‬
‫המלחמה‪ ,‬ושהיתה קשורה בהעברות אוכלוסין וביישוב מחדש של אזורי‬
‫כפר לפי בסיס גזעי‪ ,‬שבוצעה בסגנון האופייני לס"ס‪54.‬‬

‫באביב ‪ 1931‬הוחל בהקמתה של יחידה חדשה במסגרת הס"ס‪" :‬שירות הביטחון"‬

‫ס־דה)‪ .‬למפקדה של היחידה‬ ‫(‪ )Sicherheitsdienst‬ובקיצור‪ :‬ס"ד (‪ ,SD‬קרא‪ֶ :‬א ֶ‬

‫‪ 53‬מ' הלל‪ ,‬ילדי הס"ס‪ ,‬הוצאת משכל‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪.‬‬

‫‪ 54‬לוסי דווידוביץ‪ ,‬המלחמה נגד היהודים‪ ,‬הוצאת זמורה ביתן מודן‪ ,‬תל־אביב ‪ ,1982‬עמ' ‪.91‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪209‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫* ריינהארד היידריך‬ ‫החדשה מונה קצין צעיר‪ ,‬שהורחק משורות הציר‪ ,‬ריינהארד היידריך‪ *.‬תפקידי‬
‫(‪;Reinhard Heydrich‬‬
‫‪ .)1942-1904‬מראשי הס"ס‪.‬‬ ‫שירות הביטחון היו מודיעין‪ ,‬ריגול וריגול־נגדי‪ .‬הוא פעל בכל מעגלי הנאצים‪,‬‬
‫ב־‪ ,1931‬אחרי שסולק מהצי‪,‬‬ ‫במפלגה‪ ,‬בס"א ואף בס"ס עצמו‪ .‬אנשיו השתדלו לפעולב צנעה‪ ,‬ומראשית‬
‫הצטרף לנסדא"פ ולס"ס‬
‫והקים את הס"ד — שירות‬ ‫קיומו הופרדו עובדיו משאר אנשי הס"ס‪ .‬בשירות־בטחון זה היה צורך לא רק‬
‫המודיעין של הס"ס‪ .‬אחרי‬ ‫כדי לחשוף תככים ובוגדנות‪ ,‬שאיימו על מנהיגות ה"פיהרר"‪ ,‬אלא גם כדי‬
‫תפיסת השלטון היה‬
‫עוזרו העיקרי של הימלר‬ ‫לגלות מרגלים של מפלגות האופוזיציה וסוכנים של משטרת ויימאר‪ ,‬שחדרו‬
‫בתהליך השתלטות הס"ס‬ ‫לשורות המפלגה‪.‬‬
‫על המשטרה הגרמנית‪.‬‬
‫ב־‪ 1936‬מונה למפקד ה־‬
‫זיפוֹ — משטרת הביטחון‬ ‫ּ‬
‫של הרייך‪ ,‬וב־‪ 1939‬מונה‬
‫למפקד הרסה"א — המשרד‬
‫הראשי לביטחון הרייך‪.‬‬
‫מ־‪ 1941‬היה הנציב בפועל‬
‫של הפרוטקטוראט של‬
‫בוהמיה ומוראביה‪ .‬ב־‪27.5.42‬‬
‫התנקשו פרטיזנים בחייו‪ .‬מת‬
‫ב־‪.4.6.42‬‬

‫איור ‪134‬‬
‫היידריך‪ ,‬עם מינויו למפקד הס"ד (תג הארגון‬
‫על שרוולו)‪.‬‬

‫התפקידים שהוטלו על הס"ס הביאו לגידול ניכר במספר חבריו‪ ,‬וזאת על אף‬
‫הקריטריונים החמורים לקבלה אליו‪:‬‬

‫‪ 280‬איש‬ ‫בראשית ‪ — 1929‬‬

‫‪ 2,000‬איש‬ ‫בראשית ‪ — 1930‬‬
‫‪ 10,000‬איש‬ ‫בראשית ‪ — 1931‬‬
‫‪ 52,000‬איש‬ ‫בראשית ‪ — 1933‬‬

‫הטבלה מלמדת‪ ,‬שיחידת ִעלית הזאת היתה בעלת עוצמה ניכרת כבר ערב‬
‫עליית היטלר לשלטון‪.‬‬

‫נסכם סעיף זה בתרשים סכימטי של סדר הכפיפות של הגופים שנזכרו‪:‬‬

‫המנהיג (פיהרר) — היטלר‬

‫ס"א‬

‫ס"ס‬

‫ס"ד‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪210‬‬

‫איור ‪135‬‬
‫מגויסים חדשים לס"ס בראשית אימוניהם‪ ,‬חולפים ב'צעידה חופשית' על־פני שער הכניסה למחנה‬
‫האימונים של הס"ס בבאד טולץ‪.‬‬

‫איור ‪136‬‬
‫"לוחמי הס"ס" באימוניהם‬

‫הס"ס לאחר עליית היטלר לשלטון‪ :‬ההשתלטות על‬

‫המשטרה החשאית‬
‫מיד לאחר עליית היטלר לשלטון‪ ,‬ובייחוד מאז הבחירות הכלליות (‪ 5‬במארס‬
‫‪ ,)1933‬החל הס"ס לחרוג מהגבולות המפלגתיים ושאף לצבור כוח נוסף‪ .‬הימלר‬
‫פתח בתהליך מחושב‪ ,‬שנמשך שנים אחדות‪ ,‬של השתלטות על כל זרועות‬
‫המשטרה הגרמנית‪ ,‬ואיחודן לזרוע אחת‪ ,‬זרוע של כוח וטרור אימתני‪ .‬יד ימינו‬
‫בתהליך זה היה ראש הס"ד‪ ,‬היידריך‪.‬‬

‫המשטרה הגרמנית לא היתה גוף כלל־ארצי‪ ,‬כי אם לכל מדינה (‪ )Land‬היתה‬

‫משטרה משלה‪ .‬למעשה‪ ,‬גם לא היתה "משטרה" אחת‪ ,‬אלא התקיימו סוגים‬
‫אחדים של משטרות‪ :‬משטרה סדר (‪ ,Ordnungspolizei‬ובקיצור ‪ ;)Orpo‬משטרה‬
‫פלילית (‪ ,Kriminalpolizei‬ובקיצור ‪ )Kripo‬ועוד‪ .‬במקומות אחדים היתה בתוך‬
‫אחת מזרועות המשטרה גם "מחלקה מדינית" או "פוליטית" מיוחדת‪ .‬זו עסקה‬
‫עוד מתקופת ויימאר במעקב אחר קבוצות פוליטיות שונות‪ ,‬ובעיקר הקיצוניות‬
‫(וביניהן הנאצים!)‪ ,‬בעיקר לשם הגנה על המדינה‪ .‬הס"ס‪ ,‬או ליתר דיוק‪ ,‬הימלר‪,‬‬
‫בחר להתחיל את תהליך הרחבת כוחו דווקה בהשתלטות על המחלקות‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪211‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫(או המשטרות) הפוליטיות‪ .‬מכל מוסדות השלטון זה היה הגוף‪ ,‬אשר נתן את‬
‫המרחב הגדול ביותר וההצדקה הנוחה ביותר למעשים חשאיים‪ ,‬בלתי חוקיים‬
‫ונעדרי היתר‪ .‬תחת שרביטו של הימלר עברה המשטרה הפוליטית שינוי במהות‪,‬‬
‫ובמקום להיו כלי ממשלתי להגנה על המדינה הפכה למכשיר התקפה וארגון־‬
‫שליטה של הפיהרר — נגד המסכנים את שלטונו מכל כיווּן אפשרי‪.‬‬

‫תהליך ההשתלטות החל בבוואריה‪ .‬ב־‪ 9‬במארס ‪ 1933‬מונה הימלר לראש משטרת‬
‫מינכן‪ ,‬ומיד מינה את היידריך למפקד מחלקה ו' במשטרה זו‪ ,‬היא "המחלקה‬
‫לביטחון המדינה"‪ .‬כבר בכתב המינוי של אנשים אלה בא לידי ביטוי שינוי‬
‫היעדים‪ :‬לא עוד שמירה על הביטחון והסדר הציבורי‪ ,‬אלא הבטחת "מסירות‬
‫נאמנה לממשלת ההתחדשות הלאומית של הרייך בהנהגתו של אדולף היטלר"‪.‬‬
‫כך הומרה משימה הגנתית במשימה התקפית ופוליטית טהורה‪55.‬‬

‫לאחר שלושה שבועות בלבד‪ ,‬ב־‪ 1‬באפריל ‪ ,1933‬שוב הורחב תחום שליטתו של‬
‫הימלר‪ ,‬כאשר מונה למפקד "משטרת המדינה" (‪ ,)Stapo — staatspolizie‬היא‬
‫המשטרה הפוליטית בבוואריה כולה‪ .‬היה זה גוף חדש לחלוטין‪ ,‬והימלר ארגן‬
‫אותו בצורה ריכוזית ביותר‪ 56.‬גוף זה הופרד מהמשטרה הרגילה‪ ,‬והוכפף ישירות‬
‫לשר־הפנים הבווארי‪ ,‬אדולף ואגנר (‪ )Adolf Wagner‬הנאצי‪.‬‬

‫תהליך דומה חזר על עצמו בשאר מדינות הרייך‪ .‬בכל אחת מן הקומה משטרה‬
‫המנהלי והמשטרתי‬‫פוליטית כרשות ריכוזית עצמאית‪ ,‬המנותקת מהמנגנון ִ‬
‫הרגיל‪ .‬הימלר הועמד בראש כל אחת ממשטרות אלה‪ ,‬תוך כפיפות ישירה לשר־‬
‫הפנים‪ .‬בחלק מהמדינות נקראה משטרה זו משטרת המדינה (סטאפו) ובחלק‬
‫אחר — "משטרת המדינה החשאית" (‪,)Gestapo — Geheime Staatspolizie‬‬
‫גסטאפו‪.‬‬

‫להלן מספר דוגמאות לתהליך ההשתלטות שהצבענו עליו‪:‬‬

‫‪ .1‬במדינה זאקסן (‪ )Sachsen‬הוּקם משרד גסטאפו על־פי צו מיום ‪ 5‬ביולי ‪,1933‬‬
‫ומעמדו העצמאי נקבע בחוק מיום ‪ 9‬באוגוסט ‪ .1933‬בינואר ‪ 1934‬מוּנה הימלר‬
‫למפקד המשרד‪.‬‬
‫‪ .2‬במדינת תורינגן (‪ )Thuringen‬הוקם משרד גסטאפו עצמאי ב־‪ 1‬בינואר‬
‫‪ 1934‬על־פי חוק שנחקק ב־‪ 14‬בדצמבר ‪ .1933‬הימלר מוּנה למפקדו בצו מיום‬
‫‪ 30‬בדצמבר ‪.1933‬‬
‫‪ .3‬במדינת וירטמברג (‪ )Württemberg‬מוּנה הימלר למפקד המשטרה הפוליטית‬
‫ב־‪ 12‬בדצמבר ‪ .1933‬שישה שבועות לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ 27‬בינואר ‪ ,1934‬נחקק‬
‫החוק שהפך את המשטרה הפוליטית לרשות עצמאית‪ .‬למפקדה ולסגנו‬
‫ניתנו סמכויות מלאות בכל ענייני ביטחון המדינה‪.‬‬

‫במהלך חורף ‪ 1934-1933‬השלים הימלר את תהליך ההשתלטות על כל המשטרות‬

‫הפוליטיות במדינות השונות; רק מדינה אחת‪ ,‬פרוסיה‪ ,‬היתה עדיין מחוץ להישג‬
‫ידו‪ .‬הסיבה לכך היתה נעוצה במאבק כוח בין הימלר לבין נאצי בכיר אחר —‬
‫הרמאן גֶ רינג‪.‬‬

‫‪H. Buchheim, "The SS: Instrument of Domination", Anatomy of the SS State, p. 145. 55‬‬
‫‪ 5 6‬ש' אהרונסון‪" ,‬התפתחות המשטרה הפוליטית הבאווארית כרשות הראשונה של הס‪.‬ס‪.‬‬
‫והמדינה הגרמנית הנאצית בשנת ‪ ,"1933‬ילקוט מורשת ח' (אדר תשכ"ח‪/‬מארס ‪,)1968‬‬
‫הוצאת מורשת‪ ,‬תל־אביב‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪212‬‬

‫איור ‪137‬‬
‫מפקד הס"ס‪ ,‬היינריך הימלר‪,‬‬
‫בחברת הרמאן גרינג‪.1932 ,‬‬

‫גרינג היה שר הפנים הפרוסי‪ ,‬ובתוקף תפקידו היה ממונה על המשטרה‪.‬‬

‫כשמוּנה לתפקידו‪ ,‬ב־‪ 30‬בינואר ‪ ,1933‬מינה את רודולף דילס (‪,)Rudolf Diels‬‬
‫פקיד ממשלתי בכיר‪ ,‬למפקד "משטרת המדינה החשאית" ("גסטאפו)‪ .‬גם בפרוסיה‬
‫חלו שינויים מפליגים במעמד הגסטאפו‪ .‬ב־‪ 26‬באפריל ‪ 1933‬נוסד מטה מרכזי‬
‫לכל המשטרות הפוליטיות ברחבי פרוסיה‪" ,‬משרד משטרת המדינה החשאית"‬
‫(‪ ,)Gestapa — Geheime Staatspolizeiamt‬גסטאפו‪ .‬תפקידו היה לעסוק בכל‬
‫ענייני המשטרה הפוליטית במקביל לרשויות המשטרה הרגילות או במקומן‪.‬‬
‫מטה זה היה כפןף ישירות לשר־הפנים‪ ,‬כלומר מופרד מהמשטרה הרגילה‪.‬‬
‫נקבע‪ ,‬כי משרד זה ולא "המשרד הארצי [הפרוסי] של המשטרה הפלילית"‬
‫(‪ ,)Landeskriminalpolizeiamt‬יטפל בכל העניינים הפוליטיים‪ .‬ב־‪ 30‬בנובמבר‬
‫‪ 1933‬נחקק חוק‪ ,‬שעל־פיו הפכה המשטרה החשאית לגוף עצמאי‪ ,‬והגסטאפו‬
‫קיבלה את התפקידים שמילא קודם משרד־הפנים‪ .‬הגסטאפו עצמה הוכפפה‬
‫עתה ישירות לראש־ממשלת פרוסיה‪ .‬בצווים ִמנהליים נוספים‪ ,‬שהוצאו‬
‫בראשית ‪ ,1934‬הוכפפו נציגי המשטרה החשאית בנפות השונות של פרוסיה‬
‫למטה המשטרה החשאית‪ ,‬ובכך הופרדה המשטרה החשאית הפרוסית לגמרי‬
‫ממנגנון־המדינה הרגיל‪.‬‬

‫רק ב־‪ 20‬באפריל ‪ 1934‬הצליח הימלר להשיג דריסת רגל במשטרה פרוסיה‪,‬‬
‫הגדולה במשטרות הרייך‪ .‬באותו יום מוּנה לתפקיד סגן מפקד המשטרה החשאית‬
‫בפרוסיה‪ .‬יומיים אחר־כך‪ ,‬ב־‪ 22‬באפריל ‪ ,1934‬מונה היידריך לתפקיד ראש מטה‬
‫משטרת המדינה החשאית‪ ,‬הגסטאפו‪ .‬גרינג היה עדיין הממונה הרשמי על‬
‫הגסטאפו בפרוסיה‪ ,‬אך בפועל כבר הצליח הימלר במינוי זה להשיג את יעדו‪:‬‬
‫שליטה מעשית בכל המשטרות הפוליטיות ברחבי הרייך‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪213‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪138‬‬
‫ראש הגסטאפו היידריך בחברת היטלר‬

‫איחוד המשטרות הגרמניות ויצירת מנגנון כלל־ארצי‬

‫באביב ‪ 1934‬נעשה איפוא הימלר מפקדן של המשטרות המדיניות בכל מדינת‬
‫הרייך‪ .‬אולם‪ ,‬המשטרות האחרות נשלטו עדיין על־ידי מנגנונים מדינתיים‪,‬‬
‫הכפופים לחוקי המדינות השונות‪ .‬לפיכך היה יעדו הבא של הימלר איחוד‬
‫כל המשטרות והפיכתן למנגנון כלל־ארצי‪ .‬שלב זה הסתיים בקי ‪ ,1936‬כאשר‬
‫מינה היטלר את הימלר ל"מנהיג הארצי של הס"ס ומפקד המשטרה הגרמנית"‬
‫(‪ .)Beichsführer- SS und Chef der Deutschen Polizei‬מינוי זה נתן גושפנקה‬
‫לסדרת תהליכים‪ ,‬שהתרחשה בשנים ‪.1936-1934‬‬ ‫רשמית ומסיימת ִ‬

‫זמן קצר לאחר השתלטותו על כל המשטרות הפוליטיות הקים הימלר במסגרת‬

‫הגסטאפו בברלין "משרד מרכזי של מפקדי משטרות־המדינה במדינות"‪ .‬משרד‬
‫זה ריכז את השליטה במשטרות הפוליטיות השונות והפך אותן למעשה לגוף‬
‫כלל־ארצי‪ .‬בסמכותו היה לדון עם רשויות אחרות ולהוציא צווים בתחום‬
‫המשטרה הפוליטית‪ .‬ענפי המשטרות הפוליטיות היו חייבות לדווח למשרד זה‪,‬‬
‫הן דיווּח שיגרתי והן דיווּח על אירועים יוצאי־דופן‪ .‬מצב זה קיבל גושפנקה‬
‫משפטית ב"חוק הגסטאפו" מ־‪ 10‬בפברואר ‪ ,1936‬שעליו חתמו שר הפנים‬
‫של הרייך‪ ,‬וילהלם ְפריק‪ ,‬ושר הפנים הפרוסי‪ ,‬גרינג‪ .‬בין השאר נקבע בחוק‬
‫שהגסטאפו היא הרשות הממונה על כלל המשטרות הפוליטיות‪ .‬אמנם‪ ,‬להלכה‬
‫המנהל המקומי‪ ,‬אולם היה ברור‬‫היו פקידי משטרות אלה כפופים גם לראשי ִ‬
‫המנהל המקומי לבין פקודות‬ ‫לחלוטין‪ ,‬כי במקרים של סתירות בין פקודות ִ‬
‫הגסטאפו — פקודות הגסטאפו היו המחייבות‪ .‬כמו־כן נקבע בחוק‪ ,‬כי הוראות‬
‫המנגנון המקומי‪ ,‬המתייחסות למשטרה הפוליטית‪ ,‬צריכות להישלח לברלין‬
‫לשם קבלת אישור‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪214‬‬

‫‪v‬ר""~‪:‬יי‪~·•.;:‬‬
‫~· ~·‬ ‫‪.,‬‬

‫‪~~q‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫" ‪J‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬ ‫‪,‬‬
‫~‬
‫‪1‬‬ ‫\‬ ‫\‬
‫‪j‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫'‪w‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪t . tt‬ו~י~~‪,‬ד‪··~·1 :tr‬‬ ‫; '; ‪r‬‬

‫'‪~ i'"'' ' :, ! '\~ I‬‬ ‫‪• 4,: ., ,‬ז ; ‪jf‬‬
‫‪.,‬‬ ‫\‪v\ {,‬‬ ‫'‪f‬‬

‫'ג י~' ;( ג! ) ‪::‬‬

‫'‪,;1··~·.‬ן‪ , ,, t1‬ו~\; \ן‪' 11‬‬
‫")‪111‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫;‪·i.i‬‬ ‫‪1 · ·•\ ; : __·,‬‬ ‫‪' ~-‬‬

‫‪L/r,‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪\ \ \~ 'L‬‬ ‫~‬ ‫‪·.‬‬ ‫'‪.‬‬ ‫‪,,‬‬
‫‪' 1IJ,l‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-t; ··1, 'fi,-‬‬
‫•• ~‪, .,. .. ....;,_,~..• '1,‬ז‬ ‫‪. °'··-‬‬ ‫‪'~.‬ך ‪..‬‬ ‫;‪.,‬ר‬
‫‪~ ,. -‬‬
‫‪..‬‬
‫‪',,‬‬
‫י'" •‬
‫י‬ ‫‪.‬‬‫‪,‬‬‫_‬‫;‪,‬‬
‫‪.,,; ,,. ..‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫‪,‬‬
‫·'‬ ‫י‬ ‫'‬
‫‪,,,‬‬
‫י‬
‫‪....‬‬
‫‪r ,‬‬
‫‪:‬‬

‫‪'.‬‬ ‫‪' ·,‬‬

‫·;‪·:‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪.•-‬‬ ‫‪0‬‬

‫איור ‪139‬‬ ‫‪...‬‬ ‫~‬ ‫‪_· ... -‬‬ ‫~‬ ‫‪•--= .,_,.-:,.‬‬ ‫‪-‬יי‪-‬‬
‫דגלי הס"א והס"ס נישאים בראש ִמצעד של חברי ארגונים‬
‫אלה בשנת ‪ .1934‬הצעידה מרושלת למדי; "צעידת הברווזים"‬ ‫~ ‪~ _:_., i‬‬
‫המפורסמת נולדה מאוחר יותר‪...‬‬

‫להיבט הביורוקרטי־לכאורה‪ ,‬של הפרדת המשטרה הפוליטית מן המנגנון‬

‫הציבורי הסדיר‪ ,‬היתה משמעות עקרונית‪ .‬המשטרה הפוליטית פעלה בתחומים‬
‫רגישים ולהשגת יעדים מיוחדים‪ .‬שחרורה מהמנגנון הכללי שיחרר אותה‬
‫מהצורך לשמור על כל תגיו ודקדוקיו של החוק הכתוב‪ .‬כך הפכה למכשיר טרור‬
‫רב־עוצמה‪ ,‬לכלי יעיל למילוי רצונו של הפיהרר ולהוצאה לפועל של צוויו‬
‫* ורנר בסט (‪;Werner Best‬‬ ‫והוראותיו‪ .‬ד"ר ורנר בסט‪ *,‬היועץ המשפטי של הגסטאפו‪ ,‬ביטא מצב מיוחד זה‬
‫נולד ‪ .)1903‬מראשי הס"ס‪ .‬ד"ר‬
‫למשפטים‪ .‬בשנים ‪1931-1929‬‬ ‫במאמר‪ ,‬שפורסם בכתב־העת "חוק גרמני"‪:‬‬
‫שופט בהסן‪ .‬ב־‪ 1933‬מונה‬
‫כיועץ המשפטי של הגסטאפו‬ ‫הרשות הממונה על הגסטאפו במדינות השונות היא הגסטאפו‪]...[ .‬‬
‫וכראש המשרד למשטרת‬ ‫מכך נובע‪ ,‬כי משרדים אחרים אינם רשאים להחליט החלטות בענייני‬
‫המדינה החשאית במשרד‬
‫הפנים‪ .‬בשנים ‪1940-1939‬‬ ‫המשטרה הפוליטית‪ .‬דבר זה מטביע חותם על ההבחנה בין הגסטאפו‬
‫כיהן כראש מחלקה ‪I‬‬ ‫מחד־גיסא‪ ,‬ושאר המנגנון מאידך גיסא‪ .‬הראשון‪ ,‬זאת אומרת הגסטאפו‪,‬‬
‫ברסה"א‪ .‬בשנם ‪1942-1940‬‬ ‫פועל על־פי עקרונות ותביעות מיוחדים‪ ,‬ואילו האחרון‪ ,‬זאת אומרת שאר‬
‫המנהל האזרחי‬‫היה ראש ִ‬
‫בצרפת ובשנים ‪1945-1942‬‬ ‫המנגנון‪ ,‬בהתאם לחוקים סדירים ורגילים‪ ]...[ .‬כבר הוכח‪ ,‬כי הבחנה זו‬
‫כיהן כנציג הרייך בדנמרק‪.‬‬ ‫היא חיונית‪57.‬‬
‫בתוקף תפקידו זה היה בין‬
‫אלה שסיכלו את תוכנית‬
‫הימלר לגירוש יהודי‬ ‫להתפתחות זו של מעמד הגסטאפו במסגרת המנגנון הממשלתי יש להוסיף‬
‫המדינה‪ .‬אחרי המלחמה נידון‬
‫למוות על־ידי בית־משפט‬ ‫היבט נוסף‪ .‬הימלר היה‪ ,‬כזכור‪ ,‬גם מפקד הס"ס‪ .‬בתמורה לתפקיד שביצע ב"ליל‬
‫דני‪ ,‬עונשו הומר ל־‪ 5‬שנות‬ ‫הסכינים הארוכים" קיבל הס"ס מעמד עצמאי בתוך מנגנון המפלגה‪ ,‬וכפיפות‬
‫מאסר וב־‪ 1951‬שוחרר מכלאו‪.‬‬
‫ישירה להיטלר‪ .‬עמדה זאת נוצלה על־ידי הימלר גם לצורך ביצוע תפקידיו‬
‫המשטרתיים‪ .‬על אף כפיפותו לשרי־הפנים במסגרת הממשלתית‪ ,‬יכול היה‬
‫לעקוף את סמכותם ולגשת ישירות להיטלר בתוקף מעמדו כמפקד הס"ס‪.‬‬

‫‪ ,Deutsches Recht 15.4.1936 57‬מצוטט אצל בוכהיים‪,‬לעיל הערה ‪ ,81‬עמ' ‪.156‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪215‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫איור ‪140‬‬
‫במסדר־כבוד לכבוד היטלר בשדה התעופה טמפלהוף (‪)1935‬‬
‫אנשי ס"ס ערוכים ִ‬

‫"‪. -A‬‬
‫‪ ,‬ג ‪ / ~ , ,: '. l .. . . .‬ד ‪- •.‬‬
‫‪....‬‬ ‫‪~~-‬זף‬
‫‪, .,,,,‬‬
‫;<·‪.•. ,‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪--~.1,‬‬ ‫•‪A‬‬
‫~‪..,\ .‬‬
‫‪. .-‬‬ ‫~‬
‫‪"·,‬‬ ‫• • ‪.. -‬‬
‫~‬
‫‪.‬‬
‫‪'.;,,.‬כ‪. . .• ..:‬‬
‫‪,-‬‬
‫‪ • ,,‬ן‪:.‬י _‪. . ,.‬‬
‫‪~-. ...‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪,,‬‬
‫‪~»~'( ..‬‬
‫‪,‬‬
‫' ‪,.: -‬‬ ‫)‪: .‬‬ ‫• ‪.‬‬ ‫‪\;' :‬‬
‫‪., .‬‬ ‫‪..‬‬ ‫ןז ן‪: .. :‬‬ ‫‪.,...‬ב‪;. ;.:; .‬י‪'"-:‬‬ ‫י‪~.‬‬
‫~~ •‬ ‫~•יו'>‪-‬‬
‫‪,... ~ ....-..,.‬‬ ‫~‪-~~-‬‬
‫'‬ ‫•‬ ‫'‬
‫"יי·‬
‫‪.' -u.‬‬ ‫'‬
‫‪. 1‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪,: , ,. .~ 1‬‬
‫‪'-1‬ר~‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,,,‬‬
‫}‬ ‫'נ‬

‫‪',‬‬

‫‪•.‬‬
‫‪"111# : ,,• ;_' ...‬‬
‫‪,, '\-,.‬‬ ‫‪.,,., .,‬‬
‫·‪--‬‬
‫~ ‪, "1‬‬ ‫~‪~-~* ·. _ ;~':.‬‬
‫' }‪,·.,‬‬ ‫איור ‪141‬‬
‫אנשי ס"ס באימוני קרב־פנים־אל־פנים‬

‫כבר הזכרנו את העובדה‪ ,‬שהימלר מונה ב־‪ 1936‬לתפקיד חדש — 'המנהיג‬

‫הארצי של הס" ומפקד המשטרה הגרמנית'‪ .‬מינוי זה בא בצו מיום ‪ 17‬ביוני‬
‫‪ ,1936‬שבו אוחדה באופן רשמי ִמשׂרתו המפלגתית עם זו הממשלתית‪ .‬היה זה‬
‫לערבוּב — מנגנון המפלגה במנגנון המדינה‪ ,‬שהיה‬‫אחד הביטויים לשילוב — או ִ‬
‫אחד מסימני ההיכר של "הסדר החדש"‪.‬‬

‫המשטרה המאוחדת היתה חלק ממשרד הפנים של הרייך‪ ,‬והימלר כראש‬

‫המשטרה היה כפוף‪ ,‬איפוא‪ ,‬רשמית לווילהלם פריק‪ ,‬שר הפנים של הרייך‪.‬‬
‫הפסקה בחוק‪ ,‬שציינה כי הימלר הוא‬‫אולם‪ ,‬בפועל‪ ,‬שוב היה המצב שונה‪ִּ .‬‬
‫מפקד המשטרה ב"מסגרת משרד־הפנים"‪ ,‬לא נועדה להכפיפו לשר־הפנים‪ ,‬אלא‬
‫להעניק לו את סמכויותיו בכל הנוגע לפיקוח ולפיקוד על המשטרה‪ .‬במעמדו‬
‫היה עצמאי — שוב בתוקף תפקידו כראש הס"ס‪.‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪216‬‬

‫& \\\ ‪D‬‬

‫ו‬ ‫?‬ ‫י'‬
‫\@‪:‬ז\‬
‫‪4‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪..‬‬
‫ם‬‫י'‬
‫‪iiiB‬‬
‫'‬ ‫בי‬

‫‪-----‬‬
‫'‪t‬‬ ‫‪r‬ו‪,‬‬ ‫ןן‬ ‫‪12‬‬

‫‪B‬ז‪l‬ז‪mitli t‬‬
‫· ם ‪DB‬‬
‫‪1:J‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נ~ו‬ ‫נ‪lf‬‬

‫‪1/‬‬ ‫‪IIS‬‬ ‫‪ rf‬ן‬ ‫נ‪:‬א‬

‫‪----‬‬ ‫ו~‬ ‫??‬ ‫‪?CI‬‬ ‫‪?4‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪,‬יו‬

‫איור ‪142‬‬
‫תגים וסמלים של יחידות שונות בס"ס‬

‫ארגון המשטרה המאוחדת‬

‫עם התמנוּתוֹ למפקד המשטרה הגרמנית‪ ,‬ערך הימלר ארגון מחדש של כל‬
‫המערכת‪ .‬בצו מיוחד מיום ‪ 26‬ביוני ‪ 1936‬חילק אותה לשני משרדים ראשיים‪:‬‬
‫• "משטרת הסדר" (‪ ,Orpo — Ordnungspolizie‬אורפו)‪ ,‬שבראשה הועמד‬
‫קורט דליגה (‪ .)Kurt Daluege‬משרד זה טיפל בכל התפקידים המשטרתיים‬
‫הרגילים‪.‬‬
‫"משטרת הביטחון" (‪ ,Sipo — Sicherheitspolizie‬זיפו)‪ ,‬שלראשה מונה‬ ‫ •‬
‫היידריך‪ .‬במשטרת הביטחון היו שלושה אגפים‪:‬‬
‫ולמנהל‪ ,‬בראשות ורנר בסט;‬
‫‪ .1‬האגף לחוק ִ‬
‫‪ .2‬המשטרה הפוליטית (‪ ,)Gestapo‬בראשות היידריך;‬
‫‪ .3‬המשטרה הפלילית (‪ ,Kripo — Kriminalpolizie‬קריפו)‪ ,‬גם היא בראשות‬
‫היידריך‪.‬‬

‫מדברים אלה עולה בבירור‪ ,‬כי היידריך לא היה מוכן לפזר סמכויות בנקודות‬
‫שראה אותן כקריטיות ביותר‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪217‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪..‬רלטיה‪-------‬‬

‫)םירק‪,‬שד{‬

‫חמ‪j‬טדה הגרמנית‬
‫)חימלר‪ ,‬מפקד{‬

‫‪,L‬תהוסי~~זד~‪t,ii' ,J‬‬
‫~‬ ‫‪Jlj‬‬‫~‬ ‫‪i‬‬‫‪··••···••·:‬י'ר‪'"•·x‬י'")‪1‬‬
‫אג ליד>ז‪~+~'!it‬נהל~‪f~!,~ ll‬ר(‪" rri>1~~ t‬ג‪•iQi<-\lli‬‬ ‫‪q‬‬
‫}‪r‬י‪t‬ידידין(‪.‬‬ ‫)בסט(‬
‫)זךיידדי<ר‬

‫מקרא‪:‬‬

‫המערכת המפלגתית‬
‫המערכת הממלכתית‬

‫איור ‪143‬‬
‫מבנה הכפיפויות של המשטרה הגרמנית והס"ס (‪)1936‬‬
‫(על־פי ‪)R. Hillberg, The Destruction of the European Jews, London 1961, p. 181‬‬

‫הערות לתרשים‪:‬‬

‫‪ .1‬הפרדת "משטרת הסדר" מ"משטרת הביטחון" הפכה את האחרונה לגוף‬

‫עצמאי גם מבחינה ִמנהלית פשוטה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפיכת "המשטרה הפלילית" לחלק מ"משטרת הביטחון" הביאה לטשטושו‬
‫של קו התיחום בין "פשע פוליטי" — הבעת דעות ורעיונות החורגים מדעות‬
‫המלה‪ :‬גניבה‪ ,‬רצח‪ ,‬אונס‬
‫המשטר — לבין פשע במשמעו המקובלת של ִ‬
‫וכיוצא באלה‪.‬‬
‫‪ .3‬מתברר המיזוג הגובר והולך בין מוסד הכפוף ל"פיהרר" (ראש המפלגה)‬
‫לבין משרד ממשלתי‪ .‬הדבר בולט בעיקר אצל הימלר והיידריך‪ ,‬אשר ריכזו‬
‫בידיהם ִמשׂרות ממשלתיות ומפלגתיות קרובות באופיין‪.‬‬
‫למבנה‪ ,‬כלומר‪:‬‬
‫‪ .4‬מלבד בירור הפרטים חשוב לראות כאן את הקשר בין רעיון ִ‬
‫כיצד משפיע הרעיון על שינוי ִמבנה ומכתיב אותו‪ .‬רעיונות חדשים‪ ,‬כמו‬
‫ניתוק המנגנון הממשלתי מהנורמות המקובלות של שירות לציבור ושעבּוּדוֹ‬
‫לביצוע אידיאולוגיה; והקשר בין פשעים פליליים לפוליטיים — אלה מצאו‬
‫במבנה הארגוני החדש של המשטרה הגרמנית‪ .‬באופן זה הושג‬ ‫את ביטוּים ִ‬
‫שינוי מהותי בדרך של 'ניתוח פלאסטי' מוגבל לכאורה‪ ,‬ותוך שימוש בכלי‬
‫מסורתי‪ ,‬ללא שבירתו‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪218‬‬

‫"המשרד הראשי לביטחון הרייך"‬

‫תהליך ההשתלטות של הס"ס על ענייני הביטחון והמשטרה לא נסתיים גם בזה‪,‬‬
‫ושאיפת "הבליעה" נמשכה בשנים הבאות והושלמה ב־‪.1939‬‬

‫הס"ד (שירות הביטחון של הס"ס) שבראשות היידריך התרחב במשך השנים‬

‫וצבר כוח‪ .‬סניפיו היו פרושים בכל רחבי הרייך במבנה היירארכי‪ :‬סניפים‬
‫מחוזיים (‪ )SD-Oberabschnitte‬וסניפים נפתיים (‪ .)SD-Abschnitte‬ב־‪ 9‬ביוני‬
‫רסם סגן־הפיהרר‪ ,‬רודולף ֶהס‪ ,‬הוראה מפלגתית‪ ,‬שנתנה לס"ד מונופול‬ ‫‪ִּ 1934‬פ ֵ‬
‫על העיסוק בפעולות ביון ומודיעין‪ .‬התפקידים העיקריים שבהם עסק היו חקר‬
‫ומודיעין בעלי אופי כללי‪ .‬במסגרת זאת‪ ,‬למשל‪ ,‬נכתבו הדו"חות השיטתיים על‬
‫ההתפתחויות בתחומים השונים של החיים הציבוריים — בכלכלה‪ ,‬בתרבות‪,‬‬
‫במדע‪ ,‬בכנסיות וכדומה‪ .‬אלה הם "דוחות המצב" (‪ ,)Lageberichte‬או "דוחות‬
‫מצב־הרוח הציבורי" (‪ ,)Stimmungsberichte‬אשר עוד יוזכרו ביחידה ‪.5‬‬

‫הס"ד היה בעל חשיבות רבה למפלגה לפני ‪ .1933‬אך לאחר מכן היו זרועות‬
‫המנגנון הממשלתי חשובות יותר מבחינת כוח וסמכות‪ .‬עיקר השפעתו של‬
‫הס"ד בשנים אלה לא היתה‪ ,‬איפוא‪ ,‬בפונקציה שמילא‪ ,‬אלא בעובדה שאנשים‬
‫שהוכשרו במסגרתו החלו לשמש בתפקידי מפתח במשטרת הביטחון‪ ,‬ולאחר‬
‫ * על יחידות אלה נלמד ביתר‬ ‫מכן — מאז ‪ — 1938‬כמפקדי "עוצבות המבצע"‪*.‬‬
‫הרחבה ביחידה ‪.7‬‬

‫איור ‪144‬‬
‫הימלר והיידריך סוקרים מסדר של אנשי ס"ס בפראג‪ ,‬אוקטובר ‪.1941‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪219‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫ב־‪ 1938‬החלו דיונים על איחוד הס"ד ומשטרת הביטחון והוצע לבטל את‬
‫הס"ד‪ ,‬או להפכו לרשות במסרת המדינה‪ .‬הצעות אלה לא מומשו אז‪ ,‬והוא‬
‫המשיך להתקיים כשירות־ביון במסגרת המפלגה הנאצית; הסיבה לכך היתה‪,‬‬
‫שבאמצעות הס"ד היטיב הימלר לשמור על מעמדו בתוך המפלגה הנאציונל־‬
‫סוציאליסטית‪.‬‬

‫ב־‪ 27‬בספטמבר ‪ ,1939‬שבועות מספר אחרי הפלישה לפולין מוזגו לבסוף‬

‫משטרת הביטחון והס"ד והוקם גוף חדש‪" :‬המשרד הראשי לביטחון הרייך"‬
‫(‪ ,Reichs-Sicherheitshauptamt, RSHA‬רסה"א)‪ .‬בראש משרד־על זה לענייני‬
‫ביטחון עמד ריינהרד היידריך‪ ,‬שנקרא מעתה "מפקד משטרת הביטחון והס"ד"‬
‫(‪ .)CSSD — Chef der Sicherheitspolizei und SD‬הרסה"א היה אחד מהמשרדים‬
‫הראשיים של הס"ס — כלומר כלי מפלגתי‪ ,‬שבו משולבת רשות של המדינה‪.‬‬
‫הקמתו נתנה גושפנקה רשמית וסופית לתהליכי המיזוג‪ ,‬שהתחוללו קודם לכן‪.‬‬

‫במבנה זה במעמד שווה‪,‬‬

‫אנו רואים‪ ,‬כי אגפי הס"ד ומשטרת הביטחון שוּלבוּ ִ‬
‫ואליהם נוספו אגפים חדשים‪ .‬הרסה"א כבר ביטא בכך את השלב החדש‪,‬‬
‫שנכנס אליו הרייך השלישי — שלב הכיבושים והשליטה מחוץ לשטח גרמניה‬
‫ * יש לציין‪ ,‬כי אחדים ממפקדי‬ ‫המקורית‪*.‬‬
‫האגפים השונים שימשו‬
‫מאוחר יותר כמפקדי "עוצבות‬
‫המבצע" (איינזאצגרופן)‪,‬‬ ‫לנוחיותך אף הקדמנו קצת את המאוחר‪ ,‬וציינו את מקומו של השרד לענייני‬
‫נדוֹרף‪ ,‬ראש‬
‫אוֹל ְ‬
‫כגון אוטו ֶ‬
‫ס"ד־פנים‪ ,‬שהיה למפקד‬
‫במבנה העצום הזה‪ .‬אך על כך — בהרחבה —‬‫יהודים שבראשות אדולף אייכמן‪ִ ,‬‬
‫איינזאצגרוּפה ‪ ;D‬ארתור‬
‫ֶּ‬ ‫ביחידה ‪.7‬‬
‫נֶ ֶּבה‪ ,‬ראש הקריפו‪ ,‬שהיה‬
‫למפקד איינזאצגרופה ‪;C‬‬
‫והיינ יוסט‪ ,‬ראש הס"ד־חוץ‪,‬‬ ‫המשרד הראשי לביטחון הרייך היה גוף אדיר־עוצמה‪ ,‬שהטיל ִחתתוֹ על אירופה‬
‫שהיה למפקד איינזאצגרופה‬ ‫כולה‪ ,‬קידם את האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬ומילא תפקיד מכריע בהשמדת יהודי‬
‫‪ .A‬על האיינזאצגרופן ראה‬
‫ביחידה ‪.7‬‬ ‫אירופה‪.‬‬

‫הסוציולוגית חנה ארנט תיארה את הקמתו כ"צעד חשוב ביותר‪ ,‬מנקודת ראות‬
‫ארגונית [‪ ]...‬בכיוון הפיכתו של המשטר הנאצי לטוטליטארי באופן גלוי‪ ,‬ולנפשע‬
‫באופן גלוי"‪58.‬‬

‫סיכום‬
‫לסיכום הנספח נחזור ונציין נקודות אחדות‪ ,‬שראוי להדגישן בהדגש מיוחד‪.‬‬

‫‪  1‬המשטרה בגרמניה הנאצית היתה שונה במהותה מהמשטרה הרגילה‪.‬‬

‫המשטרה הפוליטית הפכה לחוד החנית‪ ,‬לציר המרכזי שלה‪ .‬שאר זרועות‬
‫המשטרה הפכו לכוח מבצע ולמוציאים לפועל של מדיניותה של המשטרה‬
‫הפוליטית‪ .‬בביטאון "חוק המשטרה" (‪ )Polizeirecht‬הוצג עניין זה כאחד הדברים‬
‫איור ‪146‬‬
‫"לוחם למופת" של הס"ס‪ .‬פניו‬ ‫המבדילים בין המדינה הנאצית לבין זו הליברלית‪:‬‬
‫"אריות"‪ ,‬מבעו אטום‪ ,‬אוזניו‬
‫כרויות למתן הפקודה‪ ,‬על‬ ‫שלא כמו בשיטה הליבראלית‪ ,‬אשר בה המשטרה הרגילה מכתיבה את‬
‫ראשו כומתת "גולגולת־המת"‬ ‫הנימה למשטרה הפוליטית‪ ,‬שהיא אחד מענפיה‪ ,‬קורה כאן ההיפך —‬
‫ולצווארו "צלב האבירים" על‬
‫"הצטיינות בקרב"‪ ,‬כלומר על‬ ‫המשטרה הפוליטית מטילה את תפיסתה בדבר טבע עבודת המשטרה על‬
‫רצח המוני של גברים‪ ,‬נשים‬ ‫הכוח המשטרתי כולו‪59.‬‬
‫וטף‪ .‬איש זה‪ ,‬אוברשטורמפיהרר‬
‫(סגן) פריץ רינטרופ‪ ,‬נתפס בידי‬
‫הרוסים בפברואר ‪ 1942‬והוצא‬ ‫‪.H. Arendt, Eichmann in Jerusalem, The Viking Press, New York 1964, p. 68 5 8‬‬
‫להורג‪.‬‬ ‫‪ 59‬מצוטט אצל בוכהיים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.196‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
 ‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫‪220‬‬
‫מפקד הס·ס וראש המשטהר הגרמנית‬
‫ ע‬
‫ יחידות ‪3-2‬‬

‫חמש‪:,‬ת הראשי‬ ‫המשדר הראשי‬ ‫המשדר הראשי‬ ‫בית הדין‬ ‫המשדר הראשי‬ ‫המשדר הראיש‬ ‫המשדר הראשי‬ ‫המשדר הראיש של‬ ‫המשדר הראשי‬ ‫המשדר הראשי‬ ‫לשכת‬
‫של הס·ס‬ ‫למבצעים‬ ‫לגזע ולהתיישבות‬ ‫לש הס·ס‬ ‫לבוח·אדם‬ ‫לב•טחון היריך‬ ‫של משטרת הסדר‬ ‫היריבסקומיסר לחיזוק‬ ‫למשק ומינהל‬ ‫לסעד לגרמנים‬ ‫ראש‬

‫הגזע הגרמני‬ ‫אתניים )"פולקסדויטשה"(‬ ‫הס"ס‬

‫ווו‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VI‬‬

‫‪11‬‬ ‫ס·ד·פנים‬ ‫משטרה פל•לית‬ ‫ץוח·ד·ס‬

‫בוח·אדם‬ ‫ארגון וחוק‬ ‫)‪(SD-Inland‬‬ ‫)קירפו(‬ ‫)‪(SD-Ausland‬‬

‫‪IVD‬‬ ‫‪IV E‬‬

‫תחומי השפעה‬ ‫מדויעין גנר•‬

‫‪IV B,‬‬ ‫‪IV B,‬‬

‫איור ‪145‬‬
‫מבנה הס"ס ומקומה של "המחלקה היהודית" בתוכו (‪)1944‬‬
‫‪IVB ,‬‬ ‫‪IVB ,‬‬ ‫שאר הכנסיות‬ ‫ענייני יחדרים‬

‫קאתלו•ם‬ ‫פטורסטנטים‬ ‫ובונים חופשיים‬ ‫ופינויים‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪221‬‬ ‫ ע‬ ‫יחיעם ויץ‪ ,‬עליית הנאציזם‬

‫‪  2‬תפקידה של המשטרה הפוליטית היה לשמור על ביטחון הרייך מפני אויביו‪.‬‬
‫המונח "אויבים" נתפס במשמעות הרחבה ביותר שניתן להעלות על הדעת‪ ,‬וכלל‬
‫גם אויבים אידיאולוגיים‪ ,‬או מי שנדמו לכאלה (כגון "הבונים החופשיים")‪ .‬לשם‬
‫מילוי תפקדי זה לא חלה על המשטרה הפוליטית החובה לציית לחוק ולפעול‬
‫במסגרתו‪ .‬בצו מטעם מפקדת "המשרד הראשי לביטחון הרייך" מיום ‪ 15‬באפריל‬
‫‪ 1940‬נאמר‪:‬‬

‫הסמכויות‪ ,‬שלהן זקוק הגסטאפו לשם הוצאה־לפועל של כל האמצעים‬

‫הדרושים לביצוע משימותיו‪ ,‬מקורן במשימה הכוללת‪ ,‬שהוקצתה למש־‬
‫טרה הגרמנית בכלל ולגסטאפו בפרט‪ ,‬בקשר לבנייתה מחדש של המדינה‬
‫הנאציונל־סוציאליסטית‪ ,‬ולא במחוקים וצווים ספציפיים‪60.‬‬

‫‪  3‬עיקרון כיבוד החוק ושמירתו הומר בעיקרון אחר‪ :‬חובת הציות לצווי‬
‫המנהיג ולפקודותיו‪ .‬חובת ציון זו קדמה לחוק הכתוב והיתה חשובה ממנו‪.‬‬
‫ב־‪ 1937‬כתב הימלר‪:‬‬

‫שתי משימות מרכזיות לכוחות המשטרה הנציונאל־סוציאליסטית‪:‬‬

‫א‪ .‬להוציא לפועל את רצונה של מנהיגות המדינה‪ ,‬ולקיים ולשמר את‬
‫המערכת שדורשת אותה מנהיגות המדינה‬
‫ב‪ .‬להגן על הישות האורגנית‪ ,‬המיוצגת על־ידי העם הגרמני‪ ,‬האנרגיה‬
‫הלאומית והמוסדות הלאומיים — מפני הרס והתפוררות‪61.‬‬

‫‪  4‬מקורו של מתן גט־כריתות לעקרון השמירה על החוק היה לא רק ב"עיקרון‬

‫איור ‪147‬‬
‫* האנס פראנק (‪;Hans Frank‬‬
‫‪ .)1946-1900‬מראשוני‬
‫הנאצים‪ .‬היה פרקליטו‬
‫של היטלר ושר בממשלתו‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1945-1939‬היה‬
‫המושל הכללי של פולין‬
‫הכבושה‪ .‬במשפטי נירנברג‬
‫הפך דתי והיכה על חטא‪.‬‬
‫נשפט למוות ונִ תלה‪.‬‬
‫המנהיג"‪ ,‬אלא גם בתפיסה שטענה‪ ,‬כי הכל מותר בשם טובת העם והמדינה‪.‬‬
‫האנס פראנק‪ *,‬נשיא האקדמיה הגרמנית למשפט‪ ,‬ולימים המושל הכללי בפולין‪,‬‬
‫טען כי בשם האינטרסים של הקהילה חובה לתת תוקף חוקי לכל מעשה הנעשה‬
‫על־ידי המשטרה; וכי מבחינה עקרונית אין מעשה משטרתי שאפשר להגדירו‬
‫כשרירותי‪62.‬‬
‫‪  5‬המשטרה הפוליטית נאבקה לא רק נגד אויבים פוליטיים‪ ,‬אלא בעיקר נגד‬
‫אויבים מופשטים ודמיוניים‪ .‬ב‪ 1935-‬כתב היידריך‪:‬‬

‫עתה‪ ,‬כשארגוני האויב נפוצו‪ ,‬או נמצאים לכל היותר בשלב של בנייה‬
‫מחדש‪ ,‬צורת מאבקנו תשתנה‪ .‬הכוחו המניעים את אויבינו יישארו תמיד‬
‫ללא שינוי — היהדות הבינלאומית‪ ,‬הבונים החופשיים והכמורה [‪]...‬‬
‫אויבים אלה יתמידו בכל צורותיהם השונות ובכל התפצלויותיהם המגוּ‬
‫ונות בניסיונם להשיג את מטרותיהם‪ :‬השמדת עמנו על כוחותיו הגזעיים‬
‫והרוחניים‪ ,‬המושרשים בנשמתו‪63.‬‬

‫מאחר שהאויב נתפס במונחים כה אדירים ובלתי מוגבלים‪ ,‬הרי גם האמצעים‬

‫שננקטו במהלך המאבק נגדו היו צריכים להיות בהתאם לכך‪.‬‬

‫מצוטט שם‪ ,‬עמ' ‪.190-189‬‬ ‫‪ 60‬‬

‫מתוך חוברת מיוחדת‪ ,‬שהוצאה ב־‪ ,1936‬לכבוד יובלו ה־‪ 60‬של שר הפנים הגרמני‪,‬‬ ‫‪6 1‬‬
‫ד"ר וילהלם פריק‪ .‬מצוטט שם‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬
‫צוטט על־ידי הימלר בפגישה עם האקדמיה הגרמנית לחוק‪, ,‬שהתקיימה ב־‪ 11‬באוקטובר‬ ‫‪6 2‬‬
‫‪ .1936‬מובא שם‪ ,‬עמ' ‪.198-196‬‬
‫מתוך מאמר שכתב בשם "הפיכת מאבקנו"‪ .‬מצוטט שם‪ ,‬עמ' ‪.201‬‬ ‫‪6 3‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪222‬‬

‫‪  6‬אין להבין את מדיניות השמדת היהודים‪ ,‬שבוצעה בידי הס"ס‪ ,‬בלא להבין‬
‫את התשתית הרעיונית העקרונית שעמדה ביסוד מבנהו‪ .‬ההתנערוּת העקרונית‬
‫מכל מחוּיבוּת לחוק‪ ,‬למוּסר ולצדק היתה תנאי הכרחי בתהליך הפיכת הס"ס‬
‫למכשיר דיכוי אדיר‪ ,‬אולי האדיר שבדברי ימי האדם‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪223‬‬ ‫ ע‬ ‫סבסטיאן הפנר‪ ,‬סיפור של גרמני ‪1914-1933‬‬

‫סבסטיאן הפנר‬
‫*‬‫סיפור של גרמני ‪1914-1933‬‬

‫הלכתי לספרייה‪ ,‬כאילו היה זה יום ככל הימים‪ .‬כיוון שלא נועד לי‬
‫משפט לאותו בוקר‪ ,‬מצאתי לי מקום ליד שולחן‪-‬כתיבה ארוך והתיישבתי‬
‫מול אחד התיקים שבעניינו היה עלי להכין חוות‪-‬דעת ‪ j‬עניין סבוך' עמוס‬
‫בקושיות משפטיות‪ .‬סחבתי לשולחני כרכים אחדים של פרשנות משפטית‬
‫והתעמקתי בהם‪ ,‬חיפשתי פסקי‪-‬דין תקדימיים ורשמתי לעצמי רשימות‪ .‬כמו‬
‫שקט של עבודה אינטלקטואלית‬ ‫בכל יום‪ ,‬שרר באולם הגדול שקט מתוח ‪-‬‬
‫רבת‪-‬פנים אך ממוקדת‪ .‬בעוד אנו משרבטים משהו בעפרונותינו‪ ,‬עסקנו‬

‫באותיות הקטנות של הפרוצדורה המשפטית‪ ,‬סיכמנו' השווינו' שקלנו את‬

‫משמעותה של כל מילה באחד החוזים‪ ,‬וביררנו איזה תוקף שיווה בית‪-‬‬
‫המשפט העליון לסעיפים מסוימים בחוק‪ .‬אחר‪-‬כך רשמנו משהו על דף‬
‫והנה קרה דבר‪-‬מה‪ ,‬כמו חתך בגופו של אדם מנותח ‪ :‬שאלה אחת‬ ‫הנייר ‪-‬‬
‫נפתרה‪ ,‬מרכיב אחד בחוות‪-‬הדעת הושלם‪ ,‬אם גם לא חיתה זו עדיין הכרעת‬
‫יש בכל זאת‬ ‫הדין עצמה ‪" :‬אם גם לפיכך אין זה רלוונטי שהתובע ‪...‬‬
‫לברר ‪ "...‬עבודה זהירה‪ ,‬מדויקת‪ ,‬חרישית‪ .‬כל אחד מאיתנו בחדר הזה היה‬
‫מבודד ושקוע בענייניו‪ .‬גם השומר בפתח‪ ,‬חציו פקיד חציו שוטר‪ ,‬צעד‬

‫בספרייה בצעד חרישי‪ ,‬כאילו ביקש להתמזג ברקע‪ .‬הדממה חיתה מוחלטת‪,‬‬
‫והיה בה מתח הנובע מן הפעילות המגוונת שהתנהלה שם‪ ,‬אולי כמו‬
‫בקונצרט ללא קול ‪ .‬אהבתי את האווירה הזאת‪ .‬היא השרתה עלי כובד‪-‬ראש‬
‫ונסכה בי ביטחון‪ .‬אילו נשארתי באותו יום בבית‪ ,‬הייתי מתקשה לעבוד שם‬
‫לבדי‪ ,‬ליד שולחן‪-‬הכתיבה שלי‪ .‬כאן דווקא היה קל‪ .‬אי‪-‬אפשר היה לאבד‬
‫בתרך מעין‬ ‫את חרט המחשבה‪ .‬כאן התנהלו חיינו כאילו בתרך מבצר‪ ,‬לא ‪-‬‬
‫מבחנה‪ .‬האוויר מבחוץ לא חדר אלינו‪ ,‬ואצלנו לא התרחשה שום מהפכה‪.‬‬
‫מה היה הרחש הראשון ששמענו ? טריקת דלת ? איזו צרחה בלתי‪-‬‬
‫ברורה ? פקודה ? בבת‪-‬אחת הזדקפנו כולנו בבהלה‪ ,‬הבעה של קשב מתרח‬
‫לא ערד דממת‬ ‫על פנינו‪ .‬הדממה שררה עדיין בכל‪ ,‬אך אופיה השתנה ‪:‬‬
‫עבודה‪ ,‬אלא דממת פחד ומתח‪ .‬בחוץ אפשר היה לשמוע רקיעות רגליים‬
‫וריצה פרועה במעלה המדרגות‪ ,‬אחר‪-‬כך מהומה לא‪-‬ברורה‪ ,‬צעקות‪,‬‬
‫ודלתות נטרקות‪ .‬אחדים קמו וניגשו לדלת‪ ,‬פתחו ארתה‪ ,‬הציצו החוצה‬
‫שהרי באולם הזה‬ ‫‪-‬‬ ‫וחזרו‪ .‬היו שפנו לשומר ודיברו איתר‪ ,‬עדיין בלחש‬
‫מותר היה לדבר רק בלחש‪ .‬הרעש בחוץ התחזק‪ .‬מישהו זרק לתוך הדממה‬
‫"הם זורקים החוצה את‬ ‫המאופקת שבחדר ‪", :‬א"ס" ואחר ענה בקול שקט ‪:‬‬
‫הצחוק הזה‬ ‫היהודים‪ ".‬אחד אר שניים מן הנוכחים ציחקקר‪ .‬באותו רגע היה‬

‫באחת שגם‬ ‫מפחיד יותר מאשר מה שקרה שם באמת ‪ :‬הצחוק הזה הבהיר‬

‫‪100‬‬

‫סיפור של גרמני ‪ ,1933-1914‬תרגום‪ ,‬דברי הקדמה והסברים‪ :‬שולמית וולקוב‪ ,‬תל אביב‪ :‬חרגול‪.2002 ,‬‬ ‫* ‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪224‬‬

‫באולם שלנו‪ ,‬כמו בכל מקום‪ ,‬ישבו נאצים‪.‬‬

‫בהדרגה אפשר היה לראות ממש את המהומה‪ ,‬לא רק לחוש בה‪ .‬אנשים‬
‫קמו ממקומותיהם‪ ,‬ניסו להגיד משהו אחד לשני והסתובבו לאיטם ובחוסך‪-‬‬
‫מעש הנה והנה‪ .‬אדון אחד‪ ,‬יהודי כפי הנראה‪ ,‬סגר בשקט את הספרים שלו‪,‬‬
‫החזיר אותם בזהירות למדפים‪ ,‬אסף את הניירות שלו ויצא‪ .‬מייד אחר‪-‬כך‬
‫הופיע מישהו בפתח‪ ,‬אולי איזה מין אחראי‪-‬משמרת‪ ,‬והכריז בקול רם אך‬
‫"הס"א בבניין ‪ .‬האדונים היהודים ייטיבו לעשות אם‬ ‫מבלי שצעק ממש ‪:‬‬
‫יעזבו את המקום להיום‪ ".‬ובו‪-‬בזמן' כאילו חיתה זו מעין הדגמה‪ ,‬נשמעו‬
‫שוב‬ ‫ומישהו ענה ‪" :‬הם הלכו כבר "‪.‬‬ ‫"יהודים החוצה "!‬ ‫מבחוץ צעקות ‪:‬‬
‫שמעתי את שני אלה שצחקו קודם מגחכים בעליצות‪ .‬ראיתי אותם כעת‪ .‬הם‬
‫היו מתמחים כמוני‪.‬‬

‫כל העניין הזכיר לי פתאום ובדרך מוזרה את פיזור נשף המסיכות לפני‬
‫ארבעה שבועות‪ .‬גם כאן התפזרו הכל‪ ,‬כמו שם‪ .‬היו שארזו כעת את תיקיהם‬
‫והלכו‪" .‬מותר לכם ללכת הביתה‪ ",‬נזכרתי במה שנאמר אז‪ .‬האומנם עוד‬
‫מותר לנו ? היום זה כבר לא היה כה מובן מאליו ‪ .‬היו שהשאירו את חפציהם‬
‫השומרים עשו עתה מאמצים‬ ‫בבניין‪.‬‬ ‫והלכו לברר מה אפשר לראות‬
‫מוגברים להתמזג ברקע‪ .‬אחד או שניים מאלה שנשארו הדליקו לעצמם‬
‫כאן‪ ,‬בחדר הספרייה של בית‪-‬המשפט ! השומרים שתקו‪ .‬גם זו‬ ‫סיגריה ‪-‬‬
‫חיתה מין מהפכה‪.‬‬

‫אלה שהלכו לראות מה קרה חזרו וסיפרו מה שראו‪ .‬לא היו אלה דיווחי‬
‫זוועות‪ .‬כלל וככל לא‪ .‬הכל הלך חלק‪ .‬רוב ישיבות בית‪-‬המשפט הופסקו‪.‬‬
‫השופטים פשטו את גלימותיהם ויצאו מן הבניין בנימוס וללא תלונה‪,‬‬
‫כשלאורך המדרגות ניצבים אנשי הס"א‪ .‬רק בחדר הפרקליטים חיתה‬
‫מהומה קטנה‪ .‬פרקליט יהודי אחד "עשה בעיות" והוכה‪ .‬אחר‪-‬כך גם נודע‬
‫לי מי היה האיש ‪ :‬הוא נפצע במלחמה חמש פעמים‪ ,‬איבד עין' ולבסוף היה‬
‫לרוע המזל עלה כנראה בדעתו לנסות ולעשות משהו מתוך‬ ‫לקצין‪.‬‬
‫אינסטינקט‪ ,‬אולי משהו שעושים קצינים כדי להרגיע חיילים מתמרדים‪.‬‬
‫בינתיים הגיעו הפולשים גם אלינו‪ .‬הדלת נפתחה לרווחה והמדים‬
‫החומים זרמו פנימה‪ .‬אחד מהם‪ ,‬יש להניח שהיה זה המפקד‪ ,‬קרא בקול‬
‫רועם ומצווה ‪" :‬הלא‪-‬ארים חייבים לעזוב את המועדון מייד "! הבחנתי בכך‬
‫שהוא השתמש בביטוי "לא‪-‬ארים" ובלי משים גם במילה "מועדון"‪ ,‬שלא‬
‫התאימה כאן בעליל‪ .‬מישהו‪ ,‬כנראה מי שדיבר כבר קודם‪~ ,‬מר‪" :‬הם כבר‬
‫הלכו‪ ".‬השומרים שלנו התמתחו כאילו הם עומדים להצדיע‪ .‬ליני הלם‪ .‬מה‬

‫‪101‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪225‬‬ ‫ ע‬ ‫הנס פאלאדה‪ ,‬בארצי הזרה לי‪ :‬יומן בית כלא ‪1944‬‬

‫פאלאדה*‬ ‫הנס‬

‫בשרבי חביתה מצאתי את חבית השקט בשולי הכפר רוחש‬

‫עשרים אר עשרים‬ ‫‪-‬‬ ‫פעילות‪ .‬חרא שרץ אנשי ‪) S.A .‬פלוגות הסעד(‬
‫וחמישה מהאדונים חללו כיבדו אותי בנוכחותם‪ ,‬בחם גם גבר גדול‬
‫מפקד‬ ‫באס‪.‬אס‪?.‬‬ ‫מעוטר בסמל כלשחר מזהב‪ .‬האם חיה קולונל‬
‫אין לי מושג‪ ,‬עד חירם‬ ‫באס‪.‬אס‪?.‬‬ ‫חטיבה באס‪.‬אס? מפקד גדוד‬
‫לא הרגעתי את מרחי בלימוד כל משחקי המדים האלח שגרמניה‬
‫החדשה השתוללה איתם מאז ‪ . 1933‬רצוני למרת בלי סמלים רכלי‬
‫אותרת הצטיינות‪ .‬כשאחיה זקן מארד ירכלו להציג אותי ליד שעד‬
‫בדנדנברדג בברלין עם שלט‪" :‬זה הגרמני היחיד שמעולם לא קיבל‬
‫אות הצטיינות אר אות כברד‪ ,‬שמעולם לא השיג דרגה אר תואר‪,‬‬
‫שמעולם לא זכה בפרס ושמעולם לא השתייר לאגודה‪ ".‬בעניין זה‬
‫אופייני‪.‬‬ ‫אני בוודאי גרמני לא‬
‫רבכן‪ ,‬גם מנהיג בעל דרגה גבוהה באס‪.‬אס‪ .‬נכח במקרם‪ ,‬אך‬
‫מה שעודד בי תחושה טובח חיה שוטר כפרי חגרן שגם חרא חיה‬

‫נוכח‪ ,‬לבוש במדים הידוקים המוכרים חיטב רעל ראשו כרבע‬

‫פרווה‪ .‬באותם ימים פרדסם צר מטעמו של גדינג שמעתה וחלאה‬
‫לא תורשה עריכת חיפושים בבתים ומעצרים על ידי פלוגות של‬
‫המפלגה לבדן‪ ,‬אלא תמיד דק בנוכחות איש משטרח‪ .‬האלימות‬
‫והאכזריות שהאדונים מהמפלגה חדשו לעצמם נגד מתנגדיהם‬

‫בתוך‪ :‬בארצי הזרה לי‪ :‬יומן בית כלא ‪ ,1944‬תל אביב‪.2012 ,‬‬ ‫* ‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪226‬‬

‫‪51‬‬ ‫בארצי הזרה לי‬

‫הסריחו עד לב השמים‪ ,‬ובאותה תקופה ראשונה עדיין נותרו‬

‫אך עד‬ ‫כמה ~~ים במפלגה שהיו רגישים לסירחון חריף מדי‪.‬‬
‫מהרה חלפה אותה רגישות‪ .‬השליטים הבינו עד מהרה שהם‬
‫יכולים פשוט לעשות כל דבר לעם הגרמני‪ ,‬הוא הרי היה סבלני‬
‫מדי!‬

‫מאחר שזכרתי את הצו האמור השרה עלי מראהו של איש‬

‫המשטרה תחושת ביטחון מסוימת‪ :‬הנחתי שהכול יתנהל באופן‬
‫"חוקי" פחות או יותר )תוך שעתיים אגלה איך נראות פניה של‬
‫אותה ה"חוקיות"‪ (.‬השוטר אמר לי בנימוס רב‪" :‬אנחנו חייבים‬
‫לערוך חיפוש בביתך‪ ry ,‬ר פאלאדה‪ ,‬יש הלשנה נגדך‪ .‬תן לי את‬
‫המפתחות שלך!"‬
‫השבתי ונתתי לו אותם‪ .‬הייתי רגוע בשל נימת‬ ‫"בבקשה "!‬
‫הדיבור המנומסת‪ ,‬אבל נזהרתי מלשאול על תוכנה של ההלשנה‪.‬‬
‫"המרבה לשאול מקבל תשובה ארוכה" או בכלל לא‪ ,‬וזה אמור‬
‫בייחוד באנשי החוק וכל הקשור בהם‪.‬‬
‫נכנסנו לתוך הבית במצעד מרשים‪ ,‬בני הקטן השותק כדג‬
‫ועוקב בעיניו הכחולות הגדולות אחר כל המהלכים‪ ,‬והטרי שעדיין‬
‫אחזתי בידי‪.‬‬

‫פראו ז‪=p‬י;גר הציצה לרגע מדלת בקומת הקרקע ועיניה של‬

‫האישה הרעה הזאת להטו‪ .‬חיתה לי הרגשה לא נעימה כשהביטה‬
‫חיתה מוצדקת‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עדיין בלי שידעתי‬ ‫‪-‬‬ ‫בי כך‪ .‬וההרגשה הזאת‬
‫היא חשבה שהיא רואה אותי בפעם האחרונה בחייה‪ .‬עלינו בגרם‬
‫המדרגות‪ ,‬ובמטבח ראיתי את אשתי מתעסקת בכלים‪ .‬היא חיתה‬
‫קצת חיוורת‪ ,‬אבל הכלים בידיה לא קרקשו‪ .‬שלחתי את הילד אליה‬
‫למטבח‪ ,‬והז'נדרם אמר‪" :‬בינתיים אסור לך לקיים קשר עם אשתך‬
‫הרכנתי את ראשי‪" .‬ועכשיו הראה לנו קודם‬ ‫אחר‪,, .‬‬ ‫או עם כל אדם‬
‫כול היכן אתה שומר את התכתובות שלך!" עשיתי זאת‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪227‬‬ ‫ ע‬ ‫הנס פאלאדה‪ ,‬בארצי הזרה לי‪ :‬יומן בית כלא ‪1944‬‬

‫הנס פאלאדה‬ ‫‪52‬‬

‫תמיד התגאיתי בסדר שבר ניהלתי את ענייני הפרטיים‪ .‬הנהלת‬

‫החשבונות הכפולה שלי לא חיתה מביישת שרם מנהל חשבונות‬
‫מומחה בעדינת מאזנים; וההתכתבויות שלי היו מסודרות היטב‬
‫בעוקדנים לפי סדר אלפביתי של הנמענים‪ .‬פתחתי את האדון‬
‫שהכיל אותן‪ .‬התיק הראשון שהם הוציאו לא היה באות ‪ ,A‬אלא‬
‫"אהה!" חשבתי‪" ,‬הניקוד הזה בשעת ברקד קשור לסד פרן‬ ‫ב‪.s -‬‬
‫סלרמרן! מי יודע מה ההרפתקן הזה שרב נאלץ לבלוע בגלל האח‬
‫במהומה "!‬ ‫הקומוניסטי שלו ולכן הוא מסבך גם אותי‬
‫אך הם לא מצאר שרם מכתב מסד פרן סלרמרן אר אליו‪ ,‬כי‬
‫ההיכרות שלי איתר חיתה סתם היכרות של שיחרת‪.‬‬
‫הראשון‪.‬‬ ‫אך זה לא ריפה את ידיהם‪ ,‬גם אם התאכזבו ברגע‬
‫הם עבדו על התיקים בזה אחד זה‪ ,‬וכאשד גמדו איתם לקחו‬
‫לידיהם את הספדים שלי‪ .‬כל ספד עבד ניעור יסודי‪ ,‬תוך גדימת‬
‫נזק לכריכות‪ .‬אף על פי שאז ערד לא היו ברשותי ספרים דנים‬
‫חיתה זר בכל זאת שרדה אדונה למדי‪ ,‬והבדיקה נמשכה זמן דב‪.‬‬
‫מדי פעם רצו אל מפקדם המעוטר בעיטור זהב והראו לו ספד‬
‫הרלץ‪35 :‬‬ ‫שמשך את תשומת לבם‪ ,‬כגרן ספד הזיכרונות של מקס‬
‫)"מהצלב הלבן אל‬ ‫" ‪"Vom Weissen Kreutz zur roten Fahne‬‬
‫הדגל האדום"( אר "הקפיטל" של מאדקס והחוברת שלו "דוח‬
‫אבל המפקד הניד ראשו לשלילה‪ :‬זוטרת כאלה לא‬ ‫דדיקלית"‪36 .‬‬

‫עניינו אותר‪ ,‬הוא היה מעוניין בדברים גדולים יותר‪ .‬בצדק דאיתי‬
‫הד פרן סלרמרן הארור הזה‪ ,‬בטח שרב הכין הפיכה‬ ‫‪-‬‬ ‫בכך סימן דע‬
‫אצלי‪.‬‬ ‫קטנה; הוא היה תחת מעקב‪ ,‬ומשרם כך התגלה ניקודו‬
‫יתדה מזאת‪ ,‬הז'נדדם בכלל‬ ‫ובכל זאת לא ימצאו אצלי כלרם!‬
‫לא השתתף בחיפוש הזה‪ ,‬הוא דק התבונן' די משרעמם‪ ,‬והניח‬
‫לחולצות החרמות להשתולל לבד‪ .‬התוצאה היחידה של החיפוש‬
‫שנמשך שעה שלמה חיתה שהראו לי פתק‪ ,‬שארתו מצאר בתיק‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪228‬‬

‫‪53‬‬ ‫בארצי הזרה לי‬

‫העבודה שלי‪ ,‬שהיה קשור לספרי "צלחת הפח"‪ .‬בפתק‪ ,‬ליד ציוד‬
‫קטן‪ ,‬היו רשומות המילים "מכונת ירייה"‪.‬‬
‫"איזה קשר יש לך למכונת ירייה?" נשאלתי‪" .‬רמה משמערת‬
‫הציוד הזה?" כולם התקהלו מתוחים סביבי והקשיבו‪ .‬פניהם הביעו‬
‫שמחה לאיד וסקרנות‪ ,‬הם כבד היו בטוחים שתפסו אותי‪" .‬רבותי‪",‬‬
‫אמדתי בצחוק‪" ,‬כפי שתרכלו לדאות בתיק כתבי היד שלי‪ ,‬אני עובד‬
‫על דומן העוסק בגודלם של אסירים‪ .‬לשם כך אספתי חומד על‬
‫החיים בבתי הסוהר ולכך קשורה גם 'מכונת הירייה' הזאת‪ .‬מכונת‬
‫כפי שתרכלו‬ ‫‪-‬‬ ‫הירייה הזאת היא בעצם לא מכונת ירייה‪ ,‬אלא‬
‫שמרנה אסירים העוטפים בשמיכה אסיר תשיעי'‬ ‫לדאות בציוד ‪-‬‬
‫שהשניא את עצמו עליהם‪ ,‬כנראה בגלל גנבה שביצע‪ ,‬והם רוצים‬
‫ירייה ‪"...‬‬ ‫להכרתו בדדך לא מקובלת‪ .‬בכלא קוראים לזה מכונת‬
‫הבטתי בהם בעיניים נרצצות‪ ,‬אבל בפניהם דאיתי דק חוסר אמרן‬
‫בולט‪ ,‬והמפקד שלהם גער בי בגסות‪" :‬כל אלה הם דק תירוצים‬
‫עלובים ! בשקדים כאלה לא תצליח להציג אותנו כטיפשים ! גלה‬
‫לנר מיד‪ ,‬כאן ועכשיו‪ ,‬איפה קברת את מכונת הירייה‪ ,‬אר שאנקוט‬
‫אמצעים אחדים‪ .‬אפעיל נגדך את האמצעים הכי קשים‪ ,‬בנאדם!"‬
‫הוא הביט בי במבט מאיים‪ .‬הכבידה עלי העובדה שלא היה‬
‫בידי שרם אמצעי להוכיח את חפרתי‪ ,‬כל ערד האדונים האלה לא‬
‫רוצים להאמין‪ .‬הייתי נתרן בידיהם לגמדי‪ ,‬חפרתי כלל לא עניינה‬
‫אותם‪ ,‬כי היו נחרשים בדעתם למצוא אותי אשם‪ .‬באותה שנייה‬
‫מאחד‬ ‫של מצוקה הגיעה העזרה ממקרם שלא הייתי מצפה לה ‪-‬‬
‫מלובשי החולצות החרמות‪ ,‬גבר בעל מראה גס של בדירן‪" .‬דווקא‬
‫כן‪ ",‬קרא‪" ,‬זאת אמת‪ .‬אנחנו בעצמנו נכנסנו במישהו בצודה כזאת‪,‬‬

‫הוא הפסיק‬ ‫ירייה ‪"...‬‬ ‫באולם השינה שלנר‪ ,‬רגם קראנו לזה מכונת‬
‫הלה חשב שלא מתאים לדון‬ ‫המפקד‪.‬‬ ‫לרבד למראה מנטר של‬
‫בעבדו של לרחם הגרן מפלוגות הסעד בנוכחות אדם זד כמרני‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪229‬‬ ‫ ע‬ ‫הנס פאלאדה‪ ,‬בארצי הזרה לי‪ :‬יומן בית כלא ‪1944‬‬

‫הנס פאלאדה‬ ‫‪54‬‬

‫"בסדר‪ ",‬אמד המפקד בפנים זועמות ותחב את הפתק לתוך קפל‬

‫השרוול במדים שלו‪ ,‬אולי לשימוש במועד מאוחד יותר‪" .‬אבדוק‬
‫את הדבר אחד כך‪ .‬עכשיו נחפש קררם כול בחדרים האחדים‪ ".‬הם‬
‫באמת חיפשו באופן יסודי‪ ,‬אבל לא בכישרון דב‪ .‬לשמחתי גיליתי‬
‫שגברת יהודייה שהתארחה אצלנו הצליחה‪ ,‬ללא מאמץ‪ ,‬להתחמק‬
‫מהאדונים במעבד מחדד לחדד‪ .‬הם לא דאו ארתה אף פעם‪ ,‬אף‬
‫שרצו אנשי פלוגות הסעד‪ .‬פעם‬
‫‪T‬‬
‫על פי שהחדרים המעטים שלי‬
‫אחת ויחידה דאיתי את הגברת יושבת בפינה על הגזוזטרה‪ .‬רמזתי‬
‫לה בעיניים והיא השיבה ברמז מלווה בחיוך‪ :‬על כל פנים שמחתי‬
‫למענה וקצת גם למעני‪ .‬אישה יהודייה בביתי‬ ‫‪-‬‬ ‫שלא התגלתה‬
‫חיתה בגדד של מעמסה נוספת‪.‬‬
‫החיפוש ביתד החרדים לא הניב שרם דבר מחשיד‪ :‬האנשים‬
‫עלו לעליית הגג בשתיקה זועמת וערכו חיפוש במזוודות ובתיבות‬
‫הריקות שלנר‪ .‬עמדתי ליד אחד החלונות של עליית הגג ובקרבתי‬
‫עמדו מפקד אנשי ה·ס‪.‬א‪ .‬רהז'נדדם ושוחחו ביניהם‪ .‬לפתע שמעתי‬
‫את הז'נדדם אומד בהחלטיות‪" :‬לא נמצאה שרם נקודת אחיזה‪.‬‬
‫האיש "‪.‬‬ ‫אינני יכול לעצור את‬
‫יש בידינו פרטים מדויקים ביותר‪ ",‬אמד‬ ‫‪-‬‬ ‫"אבל זר אמת‬
‫אותר "‪.‬‬ ‫המפקד בהחלטיות‪" ,‬אתה חייב לעצור‬
‫שלו‪.‬‬ ‫הז'נדדם חבש את כרבע הפרווה על ראשו רמשך ברצועה‬
‫"אני לא יכול ולא אעשה זאת‪ ",‬אמד שרב בהחלטיות‪" .‬אז אני‬
‫עוצר אותר!" קרא מפקד ה·אס‪.‬אה‪ .‬בארסיות‪" .‬תעשה מה שאתה‬

‫רוצה‪ ,‬אבל לי אין שרם קשר לזה!" השיב הז'נדדם ועזב את עליית‬
‫הגג‪ .‬יחד איתר עזבה גם ה"חרקירת" את הבית‪ ,‬כאלה היו הפנים‬
‫עד לאותו רגע התייחסתי לכל‬ ‫גדינג! ‪37‬‬ ‫של הציות לצווים של‬
‫המתרחש כאל עניין קצת מטריד אך גם כאל משחק משעשע‪:‬‬
‫הכנופיה הזאת לא יכלה לעשות לי כלום! הייתי חף מפשע‪ .‬אבל‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪230‬‬

‫‪55‬‬ ‫בארצי הזרה לי‬

‫עכשיו קלטתי שלא זה מה שקובע‪ ,‬כל ערד חם נחרשים להיטפל‬

‫אלי‪ .‬קלטתי שאני נמצא בסכנה אמיתית ומוטב שלא אתייחס לכל‬
‫זה כאל עניין של מה בכך‪ .‬ייתכן שאזדקק לכל כרחי ואומץ לבי‬
‫כדי לצאת מן העסק חזה בריא ושלם !‬
‫הובילו אותי בחזרה לחדר העבודה שלי רשם השאירו אותי‬
‫תחת השגחתם של שני אנשי ח·אס‪.‬אח‪ .‬לאחר שהשאר הסתלקו‬
‫יחד עם המפקד‪ .‬אך כאשר הסתכלתי מבעד לחלון ראיתי שגם ליד‬
‫שער חגן הפרנה לרחוב עמד שומר‪ ,‬איש ח·אס‪.‬אח‪ ,.‬ויש להניח‬
‫שגם מאחורי חבית‪ ,‬לכירון חשפריי‪ ,‬עמד שומר כזה‪ .‬כנראה באמת‬
‫נחשבתי לנכס יקר ערך בעיניהם‪ .‬האזנתי לקולות מתוך חבית‪:‬‬
‫ההמתנה הזאת חיתה עינוי של‬ ‫דומיית מרות שרתח על הכול‪.‬‬
‫ממש‪ .‬מה חם מתכוונים לעשרת בי? למה השאירו אותי כאן?‬
‫חבטתי בפניהם של שני שומרי והעדפתי לא לשאול אותם כלרם‪.‬‬
‫פניהם חיו פני בריונים גסים‪ ,‬פנים של גברים שהשתתפו בעבר‬
‫בעשרות קטטות והשתמשו באגרופנים וברגלי כיסאות כדי לחזק‬
‫את דברי המפקד שלחם‪ ,‬פניהם חיו פנים נבזיות של גברים חסרי‬
‫מצפרן‪ ,‬שחיו מרננים לנפץ כל גולגולת לפי פקודה‪ .‬מאז ומתמיד‬
‫חשבתי שהפרצוף הטיפוסי של איש ח·אס‪.‬אח‪ ,.‬שלמדנו להכירו‬
‫אחרי תפיסת השלטון' התגלם בצררה המובהקת ביותר בפרצופו‬
‫אותר חבר אינטימי‬ ‫שטרייכר‪38 ,‬‬ ‫של חגארלייטר )מנחל המחוז(‬
‫של חפיחרר שהוציא לאור את העיתון האנטישמי "דר שטירמר"‬
‫)המסתער(‪ ,‬עיתון מלוכלך כפי ששרם עיתון פורנוגרפי לא חיה‬
‫מעולם‪ .‬כשראיתי מדי פעם את תמונתו של האיש ניצתה בי שנאה‬
‫שלא חיתה קשורה כלל לפוליטיקה‪ .‬העיניים הקטנות האלח‪ ,‬המצח‬
‫הנמוך' הסנטר המפותח יתר על חמידה‪ ,‬ובראש ובראשונה הצוואר‬
‫כל אלח אפיינו את הרוע ואת‬ ‫בעל שישה אר שבעה קפלי שומן ‪-‬‬
‫ההרסנות של האדם שכיניתי‪ ,‬ביני לבין עצמי‪ ,‬בשם "התליין"‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪231‬‬ ‫ ע‬ ‫הנס פאלאדה‪ ,‬בארצי הזרה לי‪ :‬יומן בית כלא ‪1944‬‬

‫הנס פאלאדה‬ ‫‪56‬‬

‫פרצופים כאלה היו גם לשני השומרים שלי' אנשים שבקלות‬

‫אפשר היה להאמין עליהם שאחזר ילד בדגליו וחבטו בראשו כנגד‬
‫מקדן המכונית עד שמת‪) .‬זאת סיפרו לי לאחד מכן עדי דאייה‬
‫ממשמר הראש של הפיהדד‪ ,‬מהאס‪.‬אס‪ ,.‬על כוח העילית ההוא‪,‬‬
‫שפתר כך את בעיית היהודים (!‬

‫ההמתנה נמשכה שעתיים אר שלרש‪ .‬לא הבינותי מדוע‪ .‬לאחד‬

‫מכן נודע לי של·אס‪.‬אה‪ .‬היו קשיים בהשגת רכב מתאים להעבדתי‪,‬‬
‫אבל בסופר של דבר הוא הגיע‪ ,‬כלי הרכב הכי ישן שנסעתי בר אי·‬
‫פעם‪ ,‬רכב הרוס‪ ,‬מקרטע‪ ,‬שאפילו מתנע לא היה לו‪ ,‬אלא התניעו‬
‫אותר בסיבוב ארכובה מלפנים‪ .‬דחסו אותי בתרך הרכב הזה‪ ,‬שהריפוד‬
‫שלו היה מרופט לגמדי‪ ,‬בין שני אנשי אס‪.‬אח‪ ,.‬ובמושב הקדמי‬
‫ישב המפקד שנהג בעצמו ולידו איש אס‪.‬אח‪ .‬נוסף‪ .‬יצאנו לדדך‬
‫לכיורן ברלין‪ .‬הבטתי אחודה אל הבית‪ .‬היה יום אביב יפה‪ ,‬השמש‬
‫נשקפה מהשמשות‪ ,‬כך שלא יכולתי לדאות בחלון אם מישהו עוקב‬
‫אחדי במבט‪ .‬לא העזתי לנופף‪ .‬אבל דאיתי שהשומר ליד שעד הגן‬
‫לא הסתלק אחדי הנסיעה שלי' אלא המשיך לצעוד הלוך ושרב‬
‫האם הם עוקבים גם אחדי אשתי? חשתי מועקה בלב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ברחוב‬
‫הרכב היטלטל דדך הכפר‪ ,‬ואז עבדנו דדך שדרת והגענו אל‬
‫‪-‬‬ ‫היעד‪ ,‬יעד אורנים צעיר‪ ,‬חדגוני‪ ,‬צחיח‪ ,‬אופייני לסביבה הזאת‬
‫גזעים דקים רעליהם קצת ירוק‪.‬‬
‫כעת נהג בי המפקד בנימוס מעודד השתאות‪ ,‬שרב ושרב פנה‬

‫לאחוד )המכונית נסעה‪ ,‬למעשה‪ ,‬במהירות של עשרים קמ"ש לכל‬

‫היותר(‪ .‬הוא עודד אותי לעשן ואפילו התעניין אם לא צפוף לנר‬
‫התנהגותו הידידותית‬ ‫חשדי‪.‬‬ ‫השינוי הזה בהתנהגותו עורר את‬ ‫מדי‪.‬‬
‫חיתה כל כך מאולצת עד שדמתה לפחד; על כל פנים האיש‬
‫היה נסעד מארד‪ .‬הייתי דרוך כי חשתי שהוא מתכנן משהר‪ .‬אולי‬
‫ההחלטה תיפול מיד‪.‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪232‬‬

‫הערות‬

‫)מהצלב‬ ‫מקם חולץ "‪"Vom weissen Kreuz zur roten Fahne‬‬ ‫‪. 35‬‬
‫הלבן אל הרגל האדום( )עמ' ‪ - (52‬האוטוביוגרפיה של הקומוניסט‬
‫מקס חולץ ) ‪ (1933-1889‬הופיעה ב ‪ 1929-‬בהרצאת מאליק; קורט‬
‫טרכרלסקי כינה ארתה בשם "מסמך אקטואלי מהמדרגה הראשונה"‬
‫שארגן ב· ‪ 1921‬את‬ ‫חולץ‪,‬‬ ‫מקס‬ ‫‪(. 1929‬‬ ‫)"על שולחן הלילה"‪,‬‬
‫מדד הפועלים החמוש באזור התעשייתי במרכז גרמניה‪ ,‬הואשם‬
‫ברצח בעל חררה סקסרני ונשפט למאסר עולם‪ .‬בעקבות קול‬
‫קורא שפרדסם מטעם מדענים ואמנים‪ ,‬ובהם תומס מאן‪ ,‬אלברט‬
‫איינשטיין ראדנסט דרברלט‪ ,‬זכה בחנינה ושוחרר ב ‪. 1928-‬‬
‫כתב העת הספרותי שהוצא על ידי‬ ‫"רוח רדיקלית" )עמ' ‪- (52‬‬ ‫‪. 36‬‬
‫‪. 1933‬‬ ‫רמאי‬ ‫‪1930‬‬ ‫הסופר והעודך האנרכיסטי קוךט צו~ה בין‬

‫הצר של גדינג‪ ,‬שהוצא ב ‪ 3-‬במרץ‬ ‫‪- (54‬‬ ‫הצווים של גדינג )עמ'‬ ‫‪. 37‬‬
‫‪, 1933‬ביטל את כל ההגבלות שהיו מוטלות על האלימות המשטרתית‪.‬‬
‫הגאולייטר ‪ ...‬שטרייכר )עמ' ‪ - (55‬ירלירס שטרייכד ) ‪( 1946-1885‬‬ ‫‪. 38‬‬
‫‪1925‬‬ ‫את העיתון האנטישמי "דד שטורמד"; משנת‬ ‫ב ‪1923-‬‬ ‫ייסד‬

‫עד ‪ 1940‬היה מרשל המחוז של פרנקרניה‪ ,‬אחד כך פדנקן‪ .‬מאז‬

‫‪ 1933‬עמד בראש "הרועד המרכזי להגנה מפני תעמולת הזרועה‬
‫והחרם של היהודים"‪ .‬ב·אס‪.‬אה‪ .‬חיתה לו דרגת ארבדגדרפנפיהדד‪.‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪233‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫איאן קרשו‬

‫‪1‬‬

‫"לכוון לדעתו של הפיהדד"‪ :‬הדהודים על טבעה של‬

‫הרודנות של היטלר *‬

‫בעקבות המהפכים במזרח אירופה התחזק מאוד הדגש המחודש‪ ,‬שכבד ניכר‬

‫באמצע שנות השמונים‪ ,‬בגודלן השזור זה בזה של בדית‪-‬המועצות וגרמניה‪,‬‬

‫בייחוד בתקופותיהם של היטלר וסטלין ‪ .‬בעקבות העיסוק הממוקד במעשי‬
‫הזוועה של הסטליניזם נעשו ניסיונות לנקוט גישה יחסית כלפי הברבריות של‬
‫שאמנם נתפסת כמרושעת‪ ,‬אבל בסופו של דבר פחות מן הסטליניזם‬ ‫הנאצים ‪-‬‬
‫)ומכאן' מן הקומוניזם בכלל(‪ 1.‬הניסוי הסטליניסטי האכזרי במודרניזציה נוצל‬
‫לסילוק כל זיקה נורמטיבית בין מושגי המודרניזציה ובין התפתחויות הומניטריות‪,‬‬
‫תרבותיות‪ ,‬משחרדות ודמוקרטיות‪ ,‬וכך לטעון שגם משטרו של היטלר היה ‪-‬‬
‫ובכוונה תחילה ‪" -‬רודנות מחוללת מודדניזציה"‪ 2 .‬מכל זה משתמעת נסיגה‪,‬‬
‫למרות העידונים הדנים והביקורת שנמתחה על המושג מאז שנות השישים‪,‬‬
‫לתפיסות מסורתיות ביסודן על ה"טוטליטדיות" ולגישות הדואות בסטלין ובהיטלר‬
‫"דודנים טוטליטריים"‪.‬‬
‫אי אפשר להתנגד בעיקרון להשוואה בין צורות הרודנות בגרמניה בימי היטלר‬
‫להשוואה בין מידתה‬ ‫‪-‬‬ ‫ובברית‪-‬המועצות בשלטון סטלין‪ ,‬ולמרות הנושא הדוחה‬
‫וטבעה של האי‪-‬אנושיות שלהן‪ 3,‬המושג "טוטליטריות" מאפשר ניתוח השוואתי של‬
‫לעצמו‪4 .‬‬ ‫כמה טכניקות וכלים של שליטה‪ ,‬וגם זה ראוי להיחשב לגיטימי כשהוא‬
‫ביסוד הדברים עומדת ההנחה ששני המשטרים העמידו לפני החברה דרישות‬
‫טוטליות‪ ,‬שהתבססו על מעדך של צווים אידיארלוגיים ומונופוליסטיים‪ ,‬והביאו‬
‫לידי דינרי‪ ,‬ניסיונות אינדוקטרינציה‪ ,‬מניפולציה וגיוס המונים בדרגות חסרות‬
‫תקדים‪ ,‬ואלה הקנו למשטרים דינמיות שלא חיתה קיימת במשטרים סמכרתניים‬
‫רגילים ‪ .‬גם ההנחה הזאת אינה שנויה במחלוקת בדדך·כלל‪ .‬אבל הקושי המרכזי‬
‫הוא‬ ‫במונח "טוטליטריות" ‪ -‬אם נתעלם משימושיו בהקשרים לא אקדמיים ‪-‬‬
‫מובלעת‬ ‫אפסי • ‪5‬‬ ‫שמרובד במושג תיאורי' לא תיאררטי' וכוח ההסבר שלו דל אר‬
‫כאן ההנחה שהסטליניזם רההיטלדיזם היו דומים יותר משהיו שונים‪ ,‬אבל בסיס‬
‫השליטה‪6 .‬‬ ‫ההשוואה רדוד ומוגבל בעיקר למנגנון‬
‫] ‪[ 35‬‬

‫בתוך‪ :‬קרשו‪ ,‬איאן‪ ,‬היטלר‪ ,‬הגרמנים ו"הפתרון הסופי"‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.2007 ,‬‬ ‫* ‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪234‬‬

‫היטלר ר"הפתררן הסופי"‬

‫נקודת המוצא שלי בהדהודים הללו היא ההנחה שלמרות קווי דמיון שטחיים‬
‫בצורת השליטה היו שני המשטרים הללו שונים במחותם זה מזה יותר משהיו‬
‫דומים‪ .‬אף·על·פי שאני דואה פוטנציאל טוב יותר להשוואה בין הנאציזם לתנועות‬
‫ומעדנות שלטון פשיסטיות אחדות‪ ,‬אני מבקש להדגיש הדגשה מיוחדת את‬
‫מאפייניה הייחודיים של הרודנות הנאצית‪ ,‬לצד המאפיינים שאפשר לדאות בהם‬
‫יסודות משותפים בפשיזם האירופי בעידן שלאחד מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫ואת הצורך להסבירם באמצעות קווי האופי המובהקים של התרבות הפוליטית‬
‫הגרמנית‪) .‬בכך אני מודה שאני נמשך אחד רעיונות‪ ,‬שבימינו אינם אופנתיים‬

‫גדמנית‪7 (.‬‬ ‫‪,Sonderweg‬‬ ‫ביותר‪ ,‬בגדד קיומה של "דדך מיוחדת"‪,‬‬

‫אבל יש שהדגשת הניגודים מועילה יותר מהשוואת הצדדים הדומים‪ .‬במאמר‬
‫בשל הבנתי הלא‬ ‫שלהלן אני מבקש לעשות שימוש במה שנראים בעיני ‪-‬‬
‫מושלמת את ההיסטוריוגרפיה המעודכנת של הסטליניזם ‪ -‬מאפיינים חשובים‬
‫של הרודנות של סטלין‪ ,‬כדי להציג כמה ניגודים חשובים במשטרו של היטלר‪.‬‬
‫יהיה בכך‪ ,‬אני מקווה‪ ,‬משום בסיס לכמה הדהודים על מה שעודנו בגדד הסוגיה‬
‫המרכזית בהבנת הדייר השלישי‪ :‬מה ההסבר לתנופת ההקצנה הגוברת והולכת‪,‬‬
‫לדינמיקה של ההדס בדייר השלישי? חלק ניכר מן התשובה על השאלה הזאת‪,‬‬
‫כך אני מבקש לטעון מלכתחילה‪ ,‬קשור בערעורו ובקריסתו של מה שאפשר‬
‫לכנותו המבנה ה"דציונלי" של השלטון' מעדנת "סדורה" של ממשל ומינהל‪.‬‬
‫אבל מה גדם לקריסה‪ ,‬ולא פחות מזה מה היה חלקו של היטלר בתהליך הזה?‬
‫אלה השאלות שעומדות במרכז חקירתי‪.‬‬

‫ואולם תחילה אני מבקש למנות כמה מן ההבדלים שנראים חשובים בעיני בין‬
‫משטריהם של סטלין והיטלר‪.‬‬
‫א( סטלין צמח מתוך מעדנת השלטון בתור אחד מחסידיה הראשיים של‬
‫השיטה‪ .‬הוא היה איש של ועדות‪ ,‬כדברי דונלד ס~ני‪ ,‬אוליגדך ראשי‪ ,‬בשד מבשדו‬
‫של המנגנןן;‪ B‬ןבנןסח שטבע משה לןין' "אנטיכךיסט של הביןךןקךטיה"‪" ,‬יציך‬
‫כפיה של המפלגה"‪ 9 ,‬שהיה לשליט יחיד מרגע שהשתלט על העוצמה הגלומה‬
‫בלב המפלגה‪ ,‬במזכירות‪ .‬במובן מה מפתה לדאות בכורמן ולא בהיטלר דווקא‬
‫את הדמות המקבילה לו בגרמניה‪ .‬האפשר להעלות על הדעת את סטלין אומד‬
‫את מה שאמר היטלר ב· ‪" :1941‬איבדתי לחלוטין את ארגוני המפלגה‪ .‬כשאני‬
‫מוצא את עצמי ניצב לנוכח אחד מן ההישגים האלה אני אומד לעצמי‪ :‬באלוהים‪,‬‬
‫איך התפתח הדבר הזה ! ?" ‪10‬‬

‫על כל פנים קשה להעלות על הדעת מנהיג וראש ממשלה פחות ביורוקרטי‪,‬‬
‫פחות איש של ועדות ומנגנונים מהיטלר‪ .‬לפני ‪ 1933‬לא היה היטלר מעורב כלל‪,‬‬
‫ובעצם היה מנותק כליל מן המינהל של התנועה הנאצית‪ .‬אחדי ‪ ,1933‬בתור‬
‫] ‪[ 36‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪235‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכרון לדעתו של הפיהדד"‪ :‬הדהודים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫ראש המדינה‪ ,‬כמעט לא העלה דבר על הנייר בעצמו‪ ,‬חוץ מחתימה על מסמכי‬
‫החקיקה שהניח ל~רס )ראש לשכת הקנצלר הנשיאותית( מתחת לחוטמו‪ .‬מזכר‬
‫"תוכנית ארבע השנים" משנת ‪ 1936‬הוא דוגמה יוצאת דופן למסמך מדיניות‬
‫מרכזי שחיבר היטלר עצמו בשנים ‪ , 1945-1933‬והוא נכתב מתוך תסכול וזעם‬
‫על עמדותיהם של שאכט וכמה מגזרים בכלכלה ובתעשייה בשנות המשבר‬
‫הכלכלי ‪ . 1936-1935‬אופייני הדבר שהיטלר מסר עותקים מן המזכר הזה לשני‬
‫אישים בלבד‪ ,‬גרינג ונלומנרג )וזמן רב לאחר מכן מסר עוד עותק לש~אר(‪.‬‬
‫שר הכלכלה עצמו לא נכלל ברשימת התפוצה הקצרה הזאת ! לראשי העסקים‬
‫המזכר • ‪11‬‬ ‫והתעשייה אפילו לא נמסר על קיומו של‬
‫שיטת הפעולה של היטלר לא עודדה ממשל תקין‪ .‬לאחר השנה או השנתיים‬
‫הראשונות לרודנותו נטה יותר ויותר לאורח חיים שהזכיר את מנהיג המפלגה‬
‫משנות העשרים‪ ,‬ואפילו את מנהגיו של הצעיר הבטלן מלינץ ומווינה‪ ,‬כמו שתיאר‬
‫וכך סיפר בעדותו אחרי המלחמה אחד מעוזריו לשעבר‪:‬‬ ‫קוני;ק‪12 .‬‬ ‫אותם ידידו‬

‫היטלר היה מופיע בדרך·כלל זמן קצר לפני ארוחת הצהריים‪ ,‬קורא בחיפזון‬
‫את קטעי העיתונות שהכין לו דיטריך‪ ,‬קצין העיתונות של הרייך‪ ,‬ומיד‬
‫אחר·כך נכנס לארוחת הצהריים‪ .‬בשל כך התקשו למרס ו~ייס~ר יותר ויותר‬
‫לגרום לו להחליט בנושאים שרק הוא בתור ראש המדינה יכול להחליט‪.‬‬
‫‪ ...‬כששהה היטלר באר~רךלצ~רג היה המצב גרוע עוד יותר‪ .‬שם לא היה‬
‫יוצא מחדרו לפני שתיים אחר הצהריים‪ ,‬ואז היה הולך לאכול צהריים‪.‬‬
‫את רוב שעות אחר הצהריים היה מבלה בטיולים ברגל‪ ,‬ובערב‪ ,‬מיד אחרי‬
‫הוא שנא לקרוא מסמכים‪ .‬לפעמים הייתי מצליח‬ ‫הארוחה‪ ,‬היו סרטים ‪....‬‬
‫לחלץ ממנו החלטות‪ ,‬אפילו בעניינים חשובים‪ ,‬בלי שביקש לראות את‬
‫התיקים הנוגעים בדבר‪ .‬חיתה לו דעה שעניינים רבים מסתדרים מעצמם‬
‫בהם‪13 .‬‬ ‫אם לא מתערבים‬

‫כמו שעולה מן הדברים האלה התקשה אפילו למרס‪ ,‬איש הקשר היחידי בין‬
‫היטלר ובין משרדי הממשלה )שראשיהם חדלו להיפגש סביב שולחן אחד בתור‬
‫להגיע אל היטלר ולחלץ ממנו החלטות‪ .‬למרס עצמו‪,‬‬ ‫קבינט כבר בשנת ‪(, 1938‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כתב בנעימה מתלוננת אל עוזרו של היטלר ב· ‪ 21‬באוקטובר ‪1938‬‬
‫וביקש פגישה כדי לדווח לפיהרר על כמה עניינים דוחקים שדרשו הכרעה‪,‬‬
‫עניניים שהתפתחו והשתנו מאז הפעם האחרונה שבה עלה בידו להגיש לו דוח‬
‫בספטמבר ! ‪14‬‬ ‫ב ‪4-‬‬ ‫מפורט‪,‬‬

‫ריחוקו הגובר והולך של היטלר מן הביורוקרטיה של המדינה ומגופי הממשל‬

‫העיקריים מציין כמדומה יותר מהבדל של סגנון בלבד מדרכי פעולתו של סטלין‪.‬‬
‫] ‪[ 37‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪236‬‬

‫היטלר ו"הפתדון הסופי"‬

‫לדעתי הוא מבטא הבדל מהותי בין שני המשטרים‪ ,‬המשתקף במעמדו של המנהיג‬
‫בכל אחד מהם‪ ,‬ועוד אחזור לעניין זה‪.‬‬
‫ב( סטלין היה דודן מתערב מאוד‪ .‬הוא שלח אינספור מכתבים והנחיות שקבעו‬
‫את המדיניות או התעדנו במהלכה ועמד בראש כל הוועדות החשובות‪ .‬דומה‬
‫שהוא ביקש לרכז בפ;ליטבידו את המונופולין על כל תהליכי ההחלטה‪ ,‬להשיג‬
‫ריכוז של כל סמכויות המדינה ומיזוג של כל תהליכי ההחלטה כדי למנוע את‬
‫מפלגה‪-‬מדינה‪15 .‬‬ ‫הדואליזם‬
‫היטלר לעומתו היה דודן לא מתערב בדדך·כלל בכל האמור בענייני מינהל‬
‫וממשל‪ .‬הנחיותיו הלא סדירות‪ ,‬כשניתנו כל עיקר‪ ,‬נטו להיות כוללניות ולהימסר‬
‫בעל‪-‬פה‪ ,‬בדדך‪-‬כלל בידי למרס‪ ,‬ראש לשכת הקנצלר של הדייך‪ ,‬ובשנות המלחמה‬
‫היטלר לא עמד בראש‬ ‫כורמן • ‪16‬‬ ‫)בכל האמור בעניינים אזרחיים( יותר ויותר בידי‬
‫שום ועדה רשמית לאחד השנים הראשונות של משטרו‪ ,‬והקבינט שלו )שהוא‬
‫הוא שיבש במישרין את כל‬ ‫להתקיים‪17 .‬‬ ‫שנא לנהל אותו( התנוון עד שחדל‬
‫הניסיונות שעשה שד הפנים ~ריק לאחד ולמזג את גופי המינהל' ועשה דנות‬
‫לשמד ולחזק את הדואליזם חסד הפשרות שבין המפלגה למדינה‪ ,‬וזה הוסיף‬
‫הממשל‪18 .‬‬ ‫להתקיים בכל דרגי‬
‫לעומת סטלין‪ ,‬שערער כמדומה בכוונה תחילה את יציבות הממשלה )מה‬
‫נדאה שלהיטלר לא חיתה שום מדיניות‬ ‫ביודוקדטיים(‪19 ,‬‬ ‫שפתח לפניו אתגרים‬
‫מכוונת שנועדה לערער את סמכות הממשלה‪ .‬אבל בשל מנהיגותו הלא ביורוקרטית‬
‫ומחמת הצורך המובנה להגן על עמדת המנהיגות שלו בחזקת ~ל על·ידי הימנעות‬
‫מהתעדנות במאבקים פוליטיים ובמדיניות שעלולה להיות לא פופולרית‪ ,‬דומה‬
‫שהיטלר הוליך את השחיקה הנמשכת והולכת בצורות הממשל ה"דציונליות"‪.‬‬
‫אבל‬ ‫ד‪20 ,‬‬ ‫אמנם המטאפודה "אנרכיה פאודלית" כוחה יפה לשני המשטרים גם י‪n‬‬
‫דומה שהיא מתאימה יותר לתיאור משטרו של היטלר‪ ,‬שבו מלכתחילה היו זיקות‬
‫הנאמנות האישית הגודמים המכריעים בקביעת סמכויות השלטון' מעל ומעבד‬
‫לתפקיד ולמעמד הרשמי‪.‬‬
‫ג( אם נתעלם מאישיותם של השניים נדאה שמן הבחינה המבנית היה מעמדו‬
‫של היטלר בתור מנהיג בטוח יותר מזה של סטלין ‪ .‬אם עקבתי כהלכה אחד‬
‫הפולמוסים דומה שלטיהורים שעשה סטלין היה בסיס רציונלי יותר‪ ,‬אף·על·פי‬
‫מאחד שדגל בקו אחד‬ ‫הדמיון‪21 .‬‬ ‫שבגלל הפרנויה של הדודן הם גלשו למחוזות‬
‫של המפלגה‪ ,‬בקבוצת קווי מדיניות אחת מתוך כמה חלופות‪ ,‬בפרשנות אחת של‬
‫רזי תודתם של מדקס ולנין ולא באחדות‪ ,‬היה סטלין הדודן חשוף יותר לסכנות‬
‫מבפנים‪ .‬דומה שקירוב עלול היה להיעשות מנהיג מתחרה של ממש כבד בשנות‬
‫הדגשת‬ ‫בדבים‪22 .‬‬ ‫השלושים‪ ,‬כשאי·נחת וחוסר סיפוק ממשטרו של סטלין נפוצו‬
‫חוסר הביטחון המופרזת של סטלין חיתה אפוא מעוגנת במידת מה במציאות‪.‬‬
‫] ‪[ 38‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪237‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכוון לדעתו של הפיהדד"‪ :‬הדהודים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫הטיהורים שהוא עצמו יזם‪ ,‬ולא פעם כוונו נגד הקרובים אליו ביותר‪ ,‬נוערו‬
‫בראש ובראשונה לחסל מבעור מוער כל סכנה ביורוקרטית המאיימת על שלטונו‪.‬‬
‫הטיהורים‪23 .‬‬ ‫היטלר חשב שסטלין בוודאי מטורף כשהוא מוציא אל הפועל את‬
‫המקבילות החיוורות היחידות לטיהור שכזה בדייך השלישי היו חיסולה של‬
‫הנהגת הס"א ב"ליל הסכינים הארוכות" ב· ‪ 19 34‬והתגובה האכזרית על ניסיון‬
‫ההתנקשות בהיטלר ב ‪ . 1944-‬כשמרובד בס"א הסכים היטלר לטיהור דק בדיעבד‬
‫ובאי·רצון‪ ,‬לאחד שהמעשה כבד נעשה בירי הימלד וגדינג ובתמיכת פיקוד הצבא‪.‬‬
‫מה שאירע בעקבות ניסיון ההתנקשות אכן רומה לשיטות הסטליניסטיות‪ ,‬אף·על·‬
‫פי שבאותו הזמן כבד היה בדור שמרובד בפרפורי הגסיסה של המשטר‪ .‬המצור‬
‫האכזרי אחדי מי שנחשדו במעורבות בקשר היה אמצעי נואש שכוון ביסודו של‬
‫דבר נגר יריבים אמיתיים‪ ,‬ולא טכניקה בסיסית של שליטה‪.‬‬
‫ער אמצע המלחמה היה מצבו של היטלר איתן למרי ‪ I‬שלא כמו חוסר הביטחון‬
‫שאפף את מנהיגותו של סטלין בשנות השלושים‪ .‬לעומת סטלין‪ ,‬שלא האמין‬
‫אפילו בנאמנותם האמיתית של תומכיו הקרובים ביותר‪ ,‬בנה היטלר את שלטונו‬
‫שלו על עיקרון מפותח ומטופח של נאמנות אישית‪ ,‬שעליו יכול תמיר לסמוך‬
‫ניכר בו שאין הוא שש להיפטר אפילו מאישים כושלים ולא‬ ‫משבך‪24 .‬‬ ‫ברגעי‬
‫אהובים כגון שטךייכר‪ ,‬שבעיני היטלר קנה את עולמו בזכות נאמנות ושידות‬
‫ובהיותו בבונקר ספג‬ ‫התנועה‪25 .‬‬ ‫מאין כמוהם בשנים הראשונות והמכריעות של‬
‫"היינריך הנאמן"‬ ‫היטלר זעזוע של ממש כשנורע לו על בגירתו של הימלר ‪-‬‬
‫בגבו • ‪26‬‬ ‫נעץ לבסוף פגיון‬
‫איום מסוכן על מעמדו של היטלר‪ ,‬בייחוד אחדי מותו של הינדנבודג‪ ,‬לא‬
‫יכול לצמוח אלא מתוך הכוחות המזוינים )בר בבר עם התפתחותו של מיעוט‬
‫מנוכר‪ ,‬אם גם שולי‪ ,‬בחוגי העילית השמרנית( או בשל התקפה אקראית של‬
‫אפילו ב ‪ 1944-‬התברר‬ ‫‪27 (.‬‬ ‫מתנקש יחיד )שכמעט הצליח להרוג אותו ב ‪1939-‬‬
‫בפעולתם‪28 .‬‬ ‫למנהיגי ניסיון ההפיכה שהם מבוררים ואין להם תמיכת ההמונים‬
‫חוץ מתומכי תנועות‬ ‫יש לקבל את העובדה שהיטלר‪ ,‬בדוב שנות שלטונו ‪-‬‬
‫העוברים המדוכאים וחסרי האונים‪ ,‬מגזרי הקתוליות וכמה אישים מן העילית‬
‫היה מנהיג פופולרי גם בחוגי השלטון וגם בקרב ההמונים‪.‬‬ ‫המסורתית ‪-‬‬
‫בתוך התנועה הנאצית עצמה היה מעמדו שונה תכלית שינוי ממעמדו של‬
‫סטלין במפלגה הקומוניסטית‪ .‬יש אמנם הקבלה בדודה בין פולחני האישיות‬
‫של שניהם‪ ,‬אבל לעומת פולחן סטלין' שנכפה על האידיאולוגיה המרקסיסטית·‬
‫לניניסטית ועל המפלגה הקומוניסטית מלמעלה‪ ,‬ושתיהן הצליחו לעמוד בו‬
‫ולשדוד' היה "מיתוס היטלר" חלק לא נפרד ממבנה התנועה הנאצית ותפיסת‬
‫עולמה‪ ,‬ואפילו מרכיב מהותי בה‪.‬‬
‫מאמצע שנות העשרים ואילך חיתה הנאמנות האידיאולוגית כרוכה לבלי‬
‫] ‪[ 39‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪238‬‬

‫היטלר ר"הפתררן הסופי"‬

‫הפרד בהערצת היטלר‪" .‬בעינינו הרעיון הוא הפיהדד' וכל חבר במפלגה חייב‬
‫‪29 .1930‬‬ ‫דק לציית לפיהדד"‪ ,‬אמד היטלר לפי השמועה לאוטו שטדא‪ 9‬ד בשנת‬
‫משהתפתחה "מפלגת הפיהדד" נדחקו לקרן זווית כל הדעות האחדות‪ ,‬ואחד‪-‬כך‬
‫הוצאו מן המפלגה‪ .‬עד שהוקם המשטר והתגבש לא חיתה עוד בתוך הנאציזם שום‬
‫דעה בת קיימא שיש בה משום קריאת תיגר על היטלר‪ .‬מנהיגותו‪ ,‬בתור המקור‬
‫לנאמנות האידיאולוגית‪ ,‬בתור תמצית הנאציזם עצמו‪ ,‬עמדה בתוך המפלגה‬
‫מעל לכל ספק‪ .‬התנגדות להיטלר בעניינים עקרוניים לא עמדה על הפרק כלל‪,‬‬
‫אפילו בעיני בכידי המפלגה וראשיה‪ .‬מי שנשא את שם הפיהדד הובטחה לו הדרך‬
‫להצלחה ולקידום‪ .‬כפירה בצווים אידאולוגיים שנקשרו בהיטלר לא עלתה בקנה‬
‫אחד עם הטיפוס במדרון החלקלק אל פסגת המעמד והכוח‪.‬‬
‫ד( שלטונו של סטלין' למרות כל הרדיקליזם הנמרץ שבתוכניות הקולקטיביזציה‬
‫האכזריות‪ ,‬הדחף לתיעוש והטיהורים הפרנואידיים‪ ,‬עדיין עסק בסידור רציונלי‬
‫של עדיפויות ובהשגת מטרות מוגבלות ומובנות‪ ,‬גם אם השיטות שננקטו היו‬
‫ברבריות עד קיצוניות ולא אנושיות עד להדהים ‪ .‬שאלה שנויה במחלוקת היא אם‬
‫השיטות שננקטו הן הראויות ביותר להשגת המטרות שהוגדרו‪ ,‬אבל הניסיונות‬
‫לכפות תיעוש בקצב מסחרר על כלכלה מפגרת ולהנהיג "סוציאליזם בארץ אחת"‬
‫אינם יכולים להיחשב ליעדים לא רציונליים או חסדי גבולות‪.‬‬
‫למרות הדרך אל רודנות הסובבת סביב אישיות אחת לא היה בברית‪-‬המועצות‬
‫אדרבה‪ ,‬באמצע שנות השלושים אירעה‬ ‫מצטברת"‪30 .‬‬ ‫תהליך נחוש של "הקצנה‬
‫אפילו "נסיגה גדולה" ברדיקליזם וחזרה אל כמה צורות של שמדנות חברתית‬
‫האידיאולוגית‪31 .‬‬ ‫קודם שבאה המלחמה והביאה עמה עוד פשרות בנוקשות‬
‫למרות המחיר הכבד בחיי אדם והרסנותם של הטיהורים שעשה סטלין בשורות‬
‫המפלגה והצבא לא נשברו כליל מבני המערכת הסובייטית‪ .‬סטלין היה תוצר של‬
‫המערכת‪ ,‬וזו חיתה מסוגלת לעמוד בשלושים שנים של סטלין ולשרוד‪ .‬במילים‬
‫אחדות‪ ,‬זו חיתה מערכת שמסוגלת לשקם את עצמה אפילו במחיר אדם כסטלין‪.‬‬
‫קשה לומד זאת על הנאציזם‪ .‬יעד הגאולה הלאומית באמצעות היטהרות‬
‫‪.‬‬
‫גזעית ואימפריה גזעית היה חזיון תעתועים‪ ,‬חזון אוטופי הברבריות וההרס שהיו‬

‫כרוכים בניסיון השווא להגשים את המטרה הזאת היו אדירים בהיקפם‪ ,‬כמוהם‬
‫כדחף ההתפשטות והעתקת התוקפנות אל עמים אחדים‪ .‬הסטליניזם יכול היה‬
‫"להתמתן"‪ ,‬כמו שאירע לו בפועל אחרי מות סטלין‪ ,‬ולהיעשות משטר דיכוי‬
‫סטטי‪ ,‬אפילו שמרני‪ ,‬מין "התמתנות" לכלל סמכותנות מיושבת בדומה למשטרו‬
‫של פונקו‪ ,‬אבל אפשרות שכזאת כמעט אינה יכולה לעלות על הדעת כשמדובר‬
‫בנאציזם‪ .‬כאן נמשך הדחף בלי הפסקה‪ ,‬תנופת הקצנה מואצת שאינה יודעת‬
‫היסוד‪.‬‬ ‫אלא אם כן תשתנה ה"מערכת" עצמה מן‬ ‫‪-‬‬ ‫בלמים‬

‫]‪[40‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪239‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לבררן לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫השתמשתי במילה "מעדנת" כשמדובר בנאציזם‪ .‬אבל הקומוניזם הסובייטי‬

‫בתקופתו של סטלין‪ ,‬למרות ערעור יציבותו בשל פעולותיו האכזריות של הדודן‬
‫עצמו‪ ,‬נותר בגדד מעדנת שלטון‪ ,‬ואילו משטרו של היטלר היה מנוגד לכל סדר‬
‫רציונלי של ממשל ומ ינהל‪ .‬הוא עמד בסימן חוסר מערכתיות‪ ,‬אי·סדד מנהלי‬
‫וממשלתי‪ ,‬שחיקת מתכונת פעולתה של הממשלה‪ ,‬תהיה עריצה ככל שתהיה‪.‬‬
‫הדבר הזה כבד היה בדוד בתוך גרמניה בשנים שלפני המלחמה‪ ,‬כשמוסדות‬
‫ומבנים של הממשלה והמינהל התנוונו‪ ,‬נשחקו או נעקפו עד שנעלמו כליל‪.‬‬
‫לא דק השניות הלא פתורה ממשלה‪-‬מדינה היא שפעלה כאן‪ .‬ריבוי ה"סמכויות‬
‫המיוחדות" והסמכויות הלא מוגבלות לביצוע משימות מסוימות‪ ,‬שהעניק הפיהדד‬
‫לאישים שהיו אחראים לפניו בלבד‪ ,‬משקף את האופי הטודפני ואת השיטות‬
‫חסרון התכנון הסדור להשגת יעדי‬ ‫הנאצי • ‪32‬‬ ‫המאולתרות הטבועים בשלטון‬
‫ביניים בני השגה; היעדרו של כל פורום להחלטות קיבוציות; הפעלת סמכויות‬
‫שרירותיות הנובעות מ"עקדון המנהיגות" בכל הדרגים; המאבק הדרוויניסטי‬
‫והתחרות הפרועה עד שיש מנצח; והאמונה הפשטנית ב"ניצחון הרצון"‪ ,‬למרות‬
‫כל הסיבוכים שיש להתגבר עליהם‪ :‬כל אלה חיזקו זה את זה ופעלו יחד להבטיח‬
‫ג'ונגל של גופים חופפים ומתחרים על השלטון‪.‬‬
‫בימי המלחמה הואצה עוד יותר התפוררותה של כל מראית עין של מערכת‬
‫במסגרת ה"סדד החדש" שהנהיגו הנאצים בשטחים הכבושים הוחלפו‬ ‫שלטון • ‪33‬‬

‫מבני שלטון מוגדרים היטב בסמכויות לא מוגבלות ולא מתואמות של קבוצות‬

‫כוח מתחרות בהיקף חסד תקדים‪ .‬במרס ‪ ,1943‬כשכתב גבלס ביומנו על "משבד‬
‫_כבד היה השלטון‬ ‫המנהיג" ‪35‬‬ ‫_ובחוגים פרטיים דיבר על "משבד‬ ‫מנהיגות" ‪34‬‬

‫בתור "מעדנת" הרוס לבלי תקנה‪ .‬באותם ימים חיתה מנהיגותו של היטלר הגודם‬
‫המרכזי במשטר‪ ,‬אבל היא לא עלתה בקנה אחד עם שום תהליך החלטה רציונלי‬
‫ולא עם מנגנון מינהל עקיב ומלוכד להשגת יעדים מוגבלים‪ .‬יכולת ההדס העצמי‬
‫שלו חיתה בדודה לעין‪ ,‬סופו המד מובטח‪.‬‬
‫להיטלר לא היה תחליף בנאציזם‪ ,‬ולא כן סטלין בקומוניזם הסובייטי‪ .‬מעמדו‬
‫של היטלר לא עלה בקנה אחד עם הקמת מבנים לבחירת יורש‪ .‬מנגנון שיספק‬
‫לתנועה ממשיך להיטלר לא הוקם מעולם‪ .‬הסנאט השנוי במחלוקת של התנועה‬
‫היטלר הוסיף להסתייג מכל מגבלה מוסדית‪ ,‬ומשהודח מוסוליני‬ ‫לעולם‪36 .‬‬ ‫לא בא‬
‫בידי "המועצה הפשיסטית הגדולה" ב ‪ 1943-‬התפוגגו סופית כל הציפיות שיקום‬
‫בגרמניה ארגון מפלגתי שאינו תלוי לחלוטין במנהיג‪ .‬אמנם גדינג הוא שהוכרז‬
‫היורש המיועד‪ ,‬אבל הסיכויים שיירש את היטלר בפועל התמעטו והלכו ככל‬
‫שדעך כוכבו של מרשל הדייר במהלך המלחמה‪ .‬איש מן המנהיגים הנאצים‬
‫האחדים מן הדרג הראשון לא היה מועמד חלופי ראוי לשמו לדשת את היטלר‪.‬‬
‫ואכן קשה לדאות מי יכול היה להחזיק ברסן השלטון' ואיך יוכל שלטונו של‬
‫] ‪[41‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪240‬‬

‫היטלר ו"הפתרון הסופי"‬

‫היטלר‪ ,‬הגזור לפי מידותיו של אדם אחד‪ ,‬להפוך לשלטון שיטתי‪ .‬בעל כורחנו‬
‫אנו נאלצים לטעון שהמשטר לא היה מסוגל לברוא את עצמו מחדש‪.‬‬
‫דומה שהטענה שחוץ מן התבוסה במלחמה לא היה דבר שימנע את ההתרחשות‬
‫הזאת אינה במקומה‪ .‬המלחמה לא חיתה תאונה שאירעה לנאציזם אלא חיתה‬
‫טבועה בעצם מהותו‪ .‬המלחמה חיתה חייבת לפרוץ ולא היה אפשר לדחותה עד‬
‫שלב נוח יותר‪ .‬ועד סוף שנת ‪ ,1941‬אף·על·פי שהמלחמה נמשכה עוד שלוש‬
‫שנים וחצי‪ ,‬כבר היה ברור בבחינה אובייקטיבית שהימור "המעצמה העולמית"‬
‫עומד להסתיים בהפסד‪ .‬אפשר אפוא לומר שאין להפריד בין הדינמיות של‬
‫שבמהותו‪.‬‬ ‫המשטר ובין ההרס העצמי‬

‫וכאן אנו חוזרים אל השאלות שהצגתי בתחילת המאמר‪ .‬אם הבנתי בלי עיוותים‬
‫גדולים מדי את הדיונים על הסטליניזם מן הזמן האחרון‪ ,‬ואם ההבדלים שציינתי‬
‫בינו ובין משטרו של היטלר אכן תקפים במידת מה‪ ,‬כי אז הוגן יהיה לסכם ולומר‬
‫כלומר מעמד המנהיגות‬ ‫שלמרות כמה קווי דמיון שטחיים אופיה של הרודנות ‪-‬‬
‫של סטלין ושל היטלר בתוך משטריהם ‪ -‬היה שונה תכלית שינוי‪ .‬ואולם אם‬
‫נצמצם את ההבדלים האלה לאישיותם של הרודנים עצמם בלבד יהיה ההסבר‬
‫לוקה בחסר‪ .‬לדעתי יש לראות את ההבדלים האלה בתור השתקפות המניעים‬
‫החברתיים של חסידיהם‪ ,‬טיבו של הכוח המניע האידיאולוגי ואופיה של התנועה‬
‫הפוליטית החלוצית שעמדה ביסוד כל אחד מן המשטרים‪ .‬בניסוח בוטה אפשר‬
‫לומר שהתנועה הנאצית חיתה תנועה מובהקת של "מנהיגות כריזמטית"‪ ,‬ואילו‬
‫המפלגה הקומוניסטית הסובייטית לא חיתה כזאת‪ .‬והדבר הזה קשור ליכולת‬
‫התחייה של שתי "מערכות" השלטון‪.‬‬
‫מאפייניה העיקריים של ה"סמכות הכריזמטית" כמו שהגדיר אותה מקס‬
‫‪.‬ר~ר אינם זקוקים כאן לקישוט יתר‪ :‬תפיסת ה"שליחות" ההרואית וגדולתו של‬
‫המנהיג בעיני עדת "חסידיו"; הנטייה לצמוח בנסיבות של משבר בתור פתרון‬
‫"חירום"; חוסר היציבות המהותי הנובע משתי סכנות תמידיות‪ ,‬החשש מפני קריסת‬

‫ה"כריזמה" בגלל ניסיון כושל לממש את הציפיות‪ ,‬והחשש מפני "השתגרות"‬

‫לכלל "מערכת" המסוגלת לשוב לתחייה רק באמצעות חיסולה של המהות‬
‫בצורתו הטהורה‬ ‫יותר‪37 .‬‬ ‫ה"כריזמטית"‪ ,‬הכנעתה או הכללתה במהות כוללת‬
‫שלטונו האישי של בעל ה"סמכרת הכריזמטית" מייצג את ניגודה ושלילתה של‬
‫תפיסת השימוש בסמכות באופן לא אישי ופונקציונלי‪ ,‬שעומדת ביסוד הסמכות‬
‫ה"אידיאלית"‪38 .‬‬ ‫המשפטית הרציונלית והביורוקרטית של מדינת הלאום המודרנית‬
‫לא~תו של דבר אין ביכולתה של הסמכות הכריזמטית להיעשות "שיטתית" בלי‬
‫לאבד את קסמה ה"כריזמטי" המיוחד‪ .‬מובן שמקס ובר ראה גם אפשרויות של‬
‫לעין‪.‬‬ ‫"כריזמה" מוסדית‪ ,‬אבל אז הפשרות עם הצורה הטהורה ברורות‬
‫אבל‬ ‫להיטלר‪39 ,‬‬ ‫דומה שהדגם הזה של "סמכות כריזמטית" מתאים בבירור‬
‫] ‪[42‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪241‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫כשמדובר בסטלין הוא משכנע פחות‪ .‬כאן חיתה ה"שליחרת" מוטלת‪ ,‬כך אפשר‬
‫לטעון‪ ,‬על המפלגה הקומוניסטית בתרד האמצעי ליישרם הדוקטרינה המרקסיסטית·‬
‫לניניסטית‪ .‬אמנם לזמן מה חטף סטלין את ה"שליחרת" ראיים להפקיעה לעצמו‬
‫באמצעות פולחן האישיות שלו‪ .‬אבל הפולחן הזה היה תרצד מאוחד והדרגתי‪,‬‬
‫מין יבלת מלאכותית שהיתוספה על תפקודו הרגיל של סטלין‪ .‬מן הבחינה הזאת‬
‫יש כאן שרני מובהק לערמת פולחן האישיות של היטלר' שהיה חלק לא נפרד‬
‫מן ה"שליחות" הגלומה בשמר למעשה מן ההתחלה‪" ,‬שליחות" שמאמצע שנות‬
‫העשרים לכל היותר שרב לא היה לה קירם עצמאי בלא המנהיג‪.‬‬
‫דגם ה"סמכרת הכריזמטית" של רבד הוא בגדד הפשטה‪ ,‬מושג מתאר שאינו‬
‫אומד דבר כשהוא לעצמו על תרכנה המסוים של התגלמות כלשהי של ה"סמכרת‬
‫הכריזמטית"‪ .‬התוכן הזה נקבע מכוח היחס בין טענת המנהיגות רבין הנסיבות‬

‫המעשיות רה"תדברת הפוליטית" המקיפה ומעצבת אותה‪ .‬מהותה של ה"טענה‬

‫הכריזמטית" של היטלר חיתה "שליחות" שנועדה להביא לידי "תחייה לארמית"‬
‫באמצעות טוהר גזעי ואימפריה גזעית‪ .‬אבל בפועל חיתה הטענה הזאת מעורפלת‬
‫דיה‪ ,‬נוחה לעיצוב וגולמית די הצורך להתמזג ולהתאגד בקלות עם התערובות‬
‫המסורתיות של הלאומיות והאימפריאליזם שאילן היוחסין שלהם ניטע ערד‬
‫הטראומה של המלחמה‪ ,‬התבוסה וה"חדפה‬ ‫) ‪eich‬ח‪40 .(Kaise‬‬ ‫בתקופת הקיסרות‬
‫הלאומית"‪ ,‬ואחד·כך התנאים הקיצוניים של מערכת מדינה בשלבים סופניים של‬
‫התפוררות וארמה הסובלת משסעים פנימיים עמוקים‪ ,‬כל אלה סייעו ל"טענה‬
‫הכריזמטית" לצבור תמיכה רחבה‪ ,‬שהשתרעה הדחק מעבד ל"קהילה הכריזמטית"‬
‫המקומית‪ ,‬ולהניח את היסודות לצורת מדינה חדשה בתכלית‪.‬‬
‫במדינה מודרנית החלפתה של ביורוקרטיה תפקודית באמצעות שלטון‬
‫אישי אינה אפשרית כמרבן‪ .‬אפילו קיומם של מקודרת לגיטימציה "משפטיים‬
‫רציונליים" ו"כדיזמטיים" בעת ובעונה אחת מעודד בהכרח מתח ועימותים מסוג‬
‫שיש בר כדי לפגוע קשרת בתפקוד‪ .‬מה שקדה בדייך השלישי לא היה החלפת‬
‫שלטון ביורוקרטי ב"סמכרת כריזמטית"‪ ,‬אלא הרכבת ה"סמכות הכריזמטית"‬
‫על השלטון הביורוקרטי ‪ .‬כשהחרק אינו נתפס אלא כ"ניסרחר המשפטי של רצונו‬
‫וכשהמשפטן‬ ‫_‬ ‫במינם" ‪41‬‬ ‫בזכות "הישגיו המיוחדים‬ ‫_‬ ‫ההיסטורי של הפיהדד"‬
‫הבכיר ביותר בגרמניה אומד שסמכות המדינה הוחלפה עתה ב"סמכרת הפיהדד"‬
‫התוצאה אינה יכולה להיות אלא ערעור בסיסו של החוק הלא‬ ‫סייגים‪42 ,‬‬ ‫שאין לה‬
‫אישי שמעדנת המדינה המודרנית ה"משפטית רציונלית" כנויה עליו‪ ,‬ושחיקת‬
‫הצורות ה"סדורות" של הממשל והמכנים הארגוניים של המינהל בידי שלטון‬
‫אישי חסד עכבות שמקוד הלגיטימציה המכריע שלו הוא ה"טענה הכריזמטית"‬
‫הלאומית‪43 .‬‬ ‫ו"חזון" הגאולה‬
‫ההתפוררות המתמדת לכלל "אי‪-‬מערכתיות" לא חיתה אפוא עניין של "רצון"‬
‫] ‪[43‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪242‬‬

‫היטלר ר"הפתררן הסופי"‬

‫בעיקר‪ .‬ודאי' היטלר התנגד לכל מראית עין של מגבלה מעשית או תיאורטית על‬
‫סמכותו‪ .‬אבל לא חיתה מדיניות שיטתית של "הפרד ומשול" ולא נעשה ניסיון‬
‫של ממש ליצור את האנרכיה המנהלתית של הדייר השלישי ‪ .‬זו חיתה למעשה‬
‫חלק מהשתקפות אישיותו של היטלר וסגנון מנהיגותו‪ :‬כאמור‪ ,‬הוא תיעב את‬
‫הביורוקרטיה עד קיצוניות ונשאר מרוחק מן העיסוק היומיומי בענייני הממשל‬
‫ולא התעניין בפרטיו המורכבים‪ .‬אבל הסגנון הלא ביורוקרטי הזה עצמו לא היה‬
‫חולשת אופי תימהונית בלבד‪ .‬הוא היה תוצר שאין מנוס ממנו מהאלהת מעמד‬
‫המנהיגות עצמו ומן הצורך המתמיד לשמור על היוקרה כדי לעמוד בדרישות‬
‫או לא‬ ‫התדמית שנוצרה‪ .‬בגלל הדרוויניזם האינסטינקטיבי שלו סירב היטלר ‪-‬‬
‫היה מסוגל ‪ -‬לנקוט צד בשום סכסוך עד שהתברר מי המנצח‪ .‬אבל מחמת הצורך‬
‫להגן על תדמיתו בתור מנהיג מחוסן מפני טעות נפגעה מאוד יכולתו לעשות זאת‪.‬‬
‫אבל ערעור המבנים ה"רציונליים" של הממשל ומהומת הגופים ה"פוליקרטיים"‬
‫המרובים אינם חשובים כשהם לעצמם‪ ,‬אלא שהתהליך הזה עודד את המימוש‬
‫ההדרגתי של מטרות אידיאולוגיות‪ ,‬שהיו קשורות לבלי הפרד ב"שליחותו" של‬
‫המנהיג ה"כריזמטי" ונתפסו כ"רעיון" המרכזי של הנאציזם‪ ,‬המזוהה עם דמותו‬
‫של הפיהרר‪ .‬בין ‪ 1938‬ל ‪ 1942-‬הפכה האידיאולוגיה הזאת מ"חזון" אוטופי‬
‫למציאות מעשית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בין אי·הסדר המנהלתי של המדינה הנאצית‬
‫ובין ההקצנה במדיניותה שררו יחסים סימביוטיים‪.‬‬

‫ההתפתחות המרכזית חיתה בלי ספק הגידול באוטונומיה של סמכות הפיהרר‪,‬‬

‫עד שזו נעשתה שלוחת רסן לחלוטין בכוח ובפועל' ושום מוסדות ממשלה וגופים‬
‫לאחר‬ ‫המאוחד‪44 .‬‬ ‫אחרים לא הגבילו אותה‪ .‬מצב שכזה שרר כבר ב ‪ 1938-‬לכל‬
‫פרשת בלומברג·פריטש בפברואר ‪ 1938‬לא נותרו עוד אישים ומוסדות שהיה‬
‫בכוחם להפעיל מעצורים כלשהם על היטלר‪ .‬באותו הזמן כבר פעלו הלחצים‬
‫שנוצרו במידת מה בשל פעולותיו של הרודן עצמו' ויותר מזה התפתחויות‬
‫ואפילו דחפו‬ ‫דיפלומטיות וכלכליות שמחוץ לשליטתו‪ ,‬ועודדו את היטלר ‪-‬‬
‫אותו ‪ -‬לנקוט את הגישה רבת הסיכונים שחיתה לו ממילא בגדר טבע שני‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬בד בבד עם ההתפשטות לאוסטריה ולחבל הסודטים ב ‪ ,1938-‬הואצה‬
‫גם מדיניות הגזע‪ .‬פוגרום "ליל הבדולח" בחודש נובמבר ‪ -‬שפרץ ביוזמתו של‬
‫גבלס‪ ,‬לא היטלר‪ ,‬אבל נעשה בהסכמתו המפורשת של היטלך ‪ _ 45‬היה שיאה‬
‫של ההקצנה שנמשכה והלכה זה כשנה‪ ,‬ובסיומה הופקד התיאום המרכזי של‬
‫"שאלת היהודים" בידי היידריך‪.‬‬
‫כך התלכדו ב ‪ 1938-‬ההתפשטות הטריטוריאלית ו"סילוק היהודים"‪ ,‬שני‬
‫המאפיינים המרכזיים בתפיסת עולמו ) ‪ (Weltanschauung‬של היטלר‪ ,‬והתייצבו‬
‫בגלוי ובבירור בקדמת הבימה‪ .‬המעבר מ"חזון" אוטופי למדיניות מעשית קרם‬
‫עוד וגידים‪.‬‬

‫] ‪[44‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪243‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכורן לדעתו של הפיהדד"‪ :‬הדהודים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫תהיה זו טעות לדאות בפעולותיו של היטלר בלבד‪ ,‬או אף בעיקר‪ ,‬את המקור‬
‫להקצנה הנמשכת והולכת של המשטר‪ .‬היטלר אמנם היה הציד המרכזי ב"מעדכת"‬
‫כולה‪ ,‬החוליה המקשרת היחידה בין כל מרכיביה‪ ,‬אבל במידה רבה לא היה בו‬
‫צודך כדי להאיץ את ההקצנה‪ .‬דומה אפוא שהגודם המכריע כאן היה הדרך שבה‬
‫פעלה ה"סמכות הכריזמטית" למעשה כדי לפורר כל מסגרת של ממשל "רציונלי"‬
‫שעלול היה להיות גודם מרסן' ובכך עודדה את ההקצנה שבאה ביוזמתם של‬
‫אחדים‪ ,‬בלי הכוונה בדודה מצד היטלר‪.‬‬
‫אפשר לומד שמעמדו של היטלר בתור פיהדד "כריזמטי" בא לידי ביטוי‬
‫בשלושה אופנים‪ :‬בתור מלכד‪ ,‬מפעיל ומאפשר את הדייך השלישי‪.‬‬
‫בתור מלכד היה ה"דעיון" שהתגלם בדמותו של הפיהדד האלוהי למחצה‬
‫מעורפל די הצורך‪ ,‬אבל ממריץ דיו לשמש דבק לא דק בין סיעות יריבות בתנועה‬
‫עד שאיחדו את המועד להיחלץ מן ההתפתחות הגורלית‬ ‫הנאצית‪ ,‬אלא גם ‪-‬‬
‫‪ -‬לחוגי העילית הלאומיים‪-‬שמדניים הלא נאציים בצבא‪ ,‬בכלכלה ובמינהל‬
‫המדינה‪ .‬הוא אף שימש משענת מרכזית לתמיכה העממית במשטר )שהעניקה‬
‫להיטלר שוב ושוב דעת קהל תומכת בפעולותיו( ומכנה משותף שסביבו אפשר‬
‫הנאצית‪46 .‬‬ ‫היה לרכז הסכמה כללית עם המדיניות‬
‫בתור מפעיל שימש ה"חזון" שהתגלם בהיטלר גודם ממריץ לפעולות בתוך‬
‫ארגוני התנועה הנאצית עצמה‪ ,‬שהדחפים הכבושים בה והציפיות החברתיות‬

‫הלא ממומשות של אנשיה יכלו לבוא לידי ביטוי בפעילות שנעשתה בשמו של‬
‫היטלר כדי לקדם את מטרות המנהיג והתנועה‪ .‬גם מחוץ לתנועה עודד ה"חזון"‬
‫הזה יוזמות רבות‪ ,‬במינהל המדינה‪ ,‬בתעשייה‪ ,‬בכוחות המזוינים ובקרב אנשי‬
‫המקצועות החופשיים כגון מודים‪ ,‬רופאים ועורכי דין' שם יכול היה רעיון‬
‫ה"גאולה הלאומית" לסלול את הדרך למימוש שאיפות נושנות‪ ,‬שמשטר ויימאד‬
‫בכל המובנים האלה סיפק ה"חזון" האוטופי‬ ‫כביכול • ‪47‬‬ ‫עיכב אותן או פגע בהן‬
‫"קווים‬ ‫הקשור בפיהדד ‪ -‬חזון לא מוגדר‪ ,‬ובמידה רבה לא היה אפשר להגדירו ‪-‬‬
‫מנחים לפעולה"‪ 48 ,‬שקיבלו משמעות מוחשית ותוכן ממשי מן ה"דחף" של גופיו‬
‫המרובים והמגוונים ולא פעם מתחרים של המשטר‪ .‬הארגון החשוב ביותר מאלה‪,‬‬
‫הנמרץ ביותר והקרוב ביותר לצווים האידיאולוגיים של היטלר‪ ,‬היה כמובן הס"ס‪,‬‬
‫שם הניב ה"דעיון" או ה"חזון" שטף אינסופי של יוזמות חדשות לבקרים בתחומי‬
‫האפליה‪ ,‬הדיכוי והרדיפה‪.‬‬
‫ואולי חשוב מכול‪ ,‬בתור מאפשר הקנה מעמדו הסמכותי של היטלר תמיכה‬
‫ואישור מרומזים למי שמעשיהם‪ ,‬קיצוניים ולא אנושיים ככל שהיו‪ ,‬נכללו בתחום‬
‫האידיאולוגי הכללי והמעורפל של קידום מטרות הפיהדד‪ .‬בניית "קהילה לאומית"‪,‬‬
‫הכנות להתמודדות עם הבולשוויזם‪ ,‬טיהור הרייך מאויביו הפוליטיים‪ ,‬הביולוגיים‬
‫והגזעיים וסילוק היהודים מגרמניה‪ ,‬כל אלה עודדו יוזמות שקיבלו פחות או‬
‫) ‪[45‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪244‬‬

‫היטלר ו"הפתרון הסופי"‬

‫יותר אישור מובטח מלמעלה‪ ,‬אלא אם כן הוצעו במועד לא נוח או שנזקן היה‬
‫רב מתועלתן‪ .‬קריסת אמות המידה התרבותיות שהחלה באביב ‪ 1933‬וההקצנה‬
‫המחריפה והולכת באפליה וברדיפה שבאו בעקבותיה לא זו בלבד שלא נבלמו‬
‫בידי הרשויות אלא שהן אף קיבלו צידוק והרשאה מן הסמכות העליונה במדינה‪.‬‬
‫היה עצם הדבר‬ ‫הברבריות" ‪49‬‬ ‫גורם מכריע בתהליך הזה של "התקדמות אל‬
‫שב ‪ 1939-‬הוסרו כמעט בן לילה כל המחסומים על מעשים לא אנושיים בחסות‬
‫המדינה‪ .‬מה שלא עלה על הדעת לפני כן נעשה פתאום בר ביצוע‪ .‬עד מהרה‬
‫הופיעו ההזדמנויות‪ ,‬והן נוצלו בחפץ לב‪" .‬חוק העיקור" מיולי ‪ 1933‬הוא דוגמה‬
‫מוקדמת של הסרת מחסומים שכזאת‪ .‬רעיונות שחסידי ה~בגניקה דגלו בהם זמן‬
‫רב בתחום ההנדסה החברתית הביולוגית מצאו להם פתאום סביבה תומכת שבה‬
‫אפשר היה להוציאם אל הפועל בלי הסייגים שעדיין נחשבו למובנים מאליהם‬
‫בהצעות חוק ‪ -‬שהיו לא אנושיות למדי‪ ,‬אבל בכל זאת הוגבלו לעיקור מרצון ‪-‬‬
‫לשלטון‪.‬ס‪5‬‬ ‫שהגיש "איגוד רופאי גרמניה" שבועות אחדים בלבד לפני עליית היטלר‬
‫עד ‪ 1939‬כבר נשחקו הערכים האזרחיים די הצורך לאפשר את חיסולם בתור‬
‫"חיים חסרי תועלת" של מי שנגזר עליהם להפריע להפצת "עמיתים בריאים של‬
‫וכדי להדגים לאיזו דרגה של התפוררות הגיע מנגנון הממשל‪ ,‬כשנדרש‬ ‫העם"‪51 .‬‬

‫אישור בכתב הוא לא לבש צורת חוק או צו מטעם הממשלה )אפשרות שהיטלר‬
‫פסל על הסף( אלא הופיע כשורות אחדות שהודפסו על נייר המכתבים האישי‬
‫די היה במעט השורות האלה לחרוץ את גורלם של יותר מ ‪10,000-‬‬ ‫היטלך‪52 ,‬‬ ‫של‬
‫חולי נפש ונכים בגרמניה עד אמצע ‪ 1941‬במה שכונה "מבצע האותנסיה"‪.‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫בחבלי פולין שסופחו לגרמניה ושולבו בדייר אחרי ‪ ,1939‬בעקבות קריאתו‬

‫של היטלר לנקוט שיטות אכזריות ב"מאבק הגזעים" ולא להתחשב בשיקולים‬
‫הוסרו כליל כל הסייגים על מעשים של חוסר אנושיות כלפי‬ ‫משפטיים‪53 ,‬‬

‫האוכלוסייה הפולנית‪ ,‬וכמובן כלפי המיעוט היהודי בפולין‪ .‬היטלר לא נדרש‬

‫לעשות דבר כדי להאיץ את קצב הברבריות‪ ,‬וזו הלכה והחריפה במהירות‪ .‬הוא‬
‫יכול היה לסמוך בעניין זה על השליטים המקומיים‪ .‬באמירה אופיינית ציין‬
‫היטלר שאין הוא מבקש דבר מן ה~אולייטרים שלו‪ ,‬אלא שבתום עשר שנים יוכלו‬
‫די היה בהזמנה הזאת לעורר תחרות של‬ ‫לחלוטין • ‪54‬‬ ‫להודיע שמחוזותיהם גרמניים‬
‫בין ראשי‬ ‫אכזריות ‪ -‬אף‪-‬על‪-‬פי שלכאורה היה הדבר מנוגד לרצונו של היטלר ‪-‬‬
‫המחוזות היריבים אלברט פורסטר בפרוסיה המזרחית וארתור גרייזר בורתגאו‪,‬‬
‫''‪T .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫''‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫·‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫מי יודיע להיטלר בזמן הקצר ביותר ש"מאבק הגזעים" הסתיים בניצחון ותהליך‬
‫הושלם‪55 .‬‬ ‫הגרמניזציה‬
‫אפשר להמחיש את ההרשאה שנתן היטלר בתור "מאפשר" לאישים בכירים‬
‫במפלגה במזרח באמצעות ה"יוזמה" שנקט גרייזר במאי ‪ ,1942‬כשהמליץ על‬
‫בפרשה זו נתקלה הצעתו‬ ‫כרונית‪56 .‬‬ ‫חיסולם של ‪ 35,000‬פולנים החולים בשחפת‬
‫) ‪(46‬‬

‫‪574476610 lilia007atwalla.com‬‬ ‫‪ABGGHEEHF‬‬

‫ ‪245‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכוון לדעתו של חפיחרר"‪ :‬חרחורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫והביאו‬ ‫של גרייזר בקשיים‪ :‬היו מי שטענו שקשה יהיה לשמור את הפעולה בסוד ‪-‬‬
‫ולכן‬ ‫בתור דוגמה את המחאה שעוררה "תוכנית האותנסיה" בגרמניה עצמה ‪-‬‬
‫סביר שהדבר יחולל תסיסה באוכלוסייה הפולנית ויהיה בגדר מתנה לתעמולה‬
‫הזרה‪ .‬הנוגעים בדבר ראו צורך לשאול את היטלר עצמו אם להוציא את ה"אקציה"‬
‫אל הפועל‪ .‬תגובתו של גרייזר מאלפת‪" :‬אני עצמי איני סבור שיש לשאול שוב‬
‫את פי הפיהרד בעניין זה‪ ,‬בייחוד מאחר שבדיון האחרון שלנו בעניין היהודים‬
‫גרייזר אכן פעל לפי ראות‬ ‫עיני • ‪5711‬‬ ‫הוא אמר לי שאני רשאי לפעול לפי דאות‬
‫עיניו והמליץ להימלר על "טיפול מיוחד" )כלומד השמדה( של ‪ 100,000‬יהודים‬
‫מחוז • ‪58‬‬ ‫ראשיתו של "הפתרון הסופי" באותו‬ ‫בוורתגאו _‬
‫כל אותו הזמן ראה גרייזר בעצמו את נציגו ושלוחו הישיר של הפיהרר במסע‬
‫הצלב שנועד לכונן "גאו למופת"‪ .‬כל הפרעה לתוכניותיו נתקלה בטענה שהמנדט‬
‫‪T‬‬

‫שלו להביא לידי גרמניזציה של ורתגאו נסמך על ייפוי כוח מלא שהוענק לו‬
‫אישית בידי הפיהרר עצמו • ‪59‬‬

‫היחס בין הפיהרר‪ ,‬ששימש "סמל" לדחף לפעול‪ ,‬ובין ההקצנה האידיאולוגית‬
‫לממש‬ ‫והלחץ "מלמטה" מצד הגופים המרובים ‪ -‬נאציים ולא·נאציים כאחד ‪-‬‬
‫את ה"חזון" או חלקים ממנו במציאות במסגרת מדיניות מעשית‪ ,‬בא לידי ביטוי‬
‫בנאום שגדתי של פעיל נאצי אחד בשנת ‪: 1934‬‬

‫כל מי שיש לו הזדמנות להבחין בכך יודע שהפיהרר כמעט אינו יכול להכתיב‬
‫מלמעלה את כל מה שהוא מתכוון לממש במוקדם או במאוחר‪ .‬אדרבה‪ ,‬עד‬
‫היום כל אדם בעל עמדה בגרמניה החדשה פעל במיטבו כשניסה‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫גם‬ ‫לכוון לדעתו של הפיהדד‪ .‬לעתים קרובות מאוד ובתחומים דנים קדה ‪-‬‬
‫בשנים הקודמות ‪ -‬שאנשים פשוט חיכו לפקודות ולהודאות‪ .‬לרוע המזל‬
‫כך יהיה גם בעתיד; אבל למעשה חובתו של כל אדם היא להשתדל לכוון‬
‫לדעתו של הפיהדד ולמה שהוא היה רוצה שיקדה‪ .‬כל מי שיעשה שגיאות‬
‫ייווכח בכך עד מהדה‪ .‬אבל כל מי שבאמת מכוון לדעתו של הפיהדד לפי‬
‫קווי המחשבה שלו ופועל לקדם את מטרתו של הפיהדד בוודאי יזכה יום‬
‫אחד‪ ,‬הן עכשיו והן בעתיד‪ ,‬בגמול נאה ביותר בדמות אישור חוקי פתאומי‬
‫לעבודתו‪60 .‬‬

‫ההערות האלה מרמזות על הדרך שבה פעלה ה"סמכות הכריזמטית" בדייך‬

‫ניחוש רצונותיו וכוונותיו המשוערים של הפיהרר בתור "קווים מנחים‬ ‫‪-‬‬ ‫השלישי‬
‫לפעולה" מתוך ודאות שפעולות שעולות בקנה אחד עם הרצונות והכוונות האלה‬
‫יזכו לאישור ולהסכמה‪.‬‬
‫כשמדובר בפעילי המפלגה היו מי שפירשו את ה"כיוון לדעתו של הפיהרר"‬
‫] ‪[47‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫‪File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute‬‬

‫ יחידות ‪3-2‬‬ ‫ ע‬ ‫‪246‬‬

‫היטלר ר"הפתררן הסופי"‬

‫פירוש מילולי וישיר כמר שהתכוון הדובר במובאה שלעיל‪ .‬לאנשי הס"ס‪ ,‬הגרף‬
‫האידיארלרגי שהוציא אל הפועל את "רצון הפיהרר"‪ ,‬סיפק ה"כיררן לדעתו‬
‫של הפיהרר" מרחב אינסופי של יוזמה למעשים ברבריים‪ ,‬שאליהם נלוו גם‬
‫התרחבות מוסדית‪ ,‬סמכויות‪ ,‬יוקרה ועושר‪ .‬הקריירה של אדרלף אייכמן‪ ,‬שצמח‬
‫מתפקיד זוטר בתחום מדיניות מרכזי עד שהיה למנהל "הפתרון הסופי"‪ ,‬היא‬
‫לכך‪61 ,‬‬ ‫דוגמה מאלפת‬
‫אבל הרעיון לכרון לדעתו של הפיהרר יכול היה להתפרש גם במרבן ישיר‬
‫פחות‪ ,‬כשהמניעים האידיארלרגיים היו משניים אר אף חסרו כליל‪ ,‬אבל גם כך‬
‫גרמו המעשים בפועל לקידום פוטנציאל היישום של המטרות שהתגלמו בדמותו‬
‫של היטלר‪ .‬בני·אדם שביקשו להם רווחים חומריים באמצעות קידום הקריירה‬
‫שלהם במפלגה אר במנגנוני המדינה‪ ,‬אנשי העסקים הקטנים שחתרו להרוס‬
‫את מתחריהם על·ידי הטלת רפש בטוהר מוצאם הארי‪ ,‬אר אזרחים מן השררה‬
‫גם אלה‪ ,‬בדרכם‪ ,‬כיורנו לדעתו‬
‫שיישבר חשבונות עם שכנים בהלשנה לגסטפר ‪-‬‬
‫של הפיהרר‪ .‬רופאים שמיהרו לייעד חולי נפש ל"תרכנית הארתנסיה" למען עם‬
‫"בריא" יותר מן הבחינה האבגנית; עורכי דין ושופטים שפעלו בקנאות לפרק‬
‫אמצעי הגנה משפטיים כדי לטהר את החברה מ"יסרדרת עברייניים" רמבני·אדם‬
‫לא רצויים; אנשי עסקים בכירים שחתרו לעשרת רווחים מן ההכנות למלחמה‪,‬‬
‫ומרגע שזר פרצה‪ ,‬התנפלו על השלל וניצלו עובדי כפייה זרים; טכנוקרטים‬
‫ומדענים שאפתנים שביקשו להרחיב את סמכרתירתיהם והשפעתם וקפצו על עגלת‬
‫המודרניזציה והניסויים הטכנולוגיים; מפקדי צבא לא·נאצים ששאפו להקים‬
‫צבא מודרני ולהשיב לגרמניה את ההגמוניה על מרכז אירופה; ושמרנים מיושנים‬
‫שסלדו מן הנאציזם‪ ,‬אבל את הבולשוריזם תיעבו יותר ופחדו מפניו יותר‪ :‬כל אלה‪,‬‬
‫בדרכי שיתוף הפעולה המגוונות שלהם‪ ,‬כיורנו לדעתו של הפיהרר‪ ,‬גם אם לא‬
‫במישרין ‪.‬התוצאה חיתה הקצנה מואצת של ה"מערכת" והופעתם ההדרגתית של‬
‫יעדי מדיניות הקשורים קשר הדוק לצווים האידיאולוגיים המיוצגים בידי היטלר‪.‬‬
‫פעם אחר פעם קבע היטלר את רף הברבריות‪ ,‬אם בנאומיו הפומביים השופעים‬
‫שנאה שנתנו אור ירוק למעשי אפליה נגד יהודים ונגד "אויבי המדינה" האחרים‪,‬‬
‫ראם בהרצאות סגורות לפני פעילי המפלגה או ראשי הצבא‪ ,‬שבהן התווה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬את קררי הפעולה האכזריים בעת כיבוש פולין או ב"מבצע ברברוסה"‪.‬‬
‫אבל מעולם לא חסרו עוזרים להוטים‪ ,‬לא כולם מקרב פעילי המפלגה דווקא‪,‬‬
‫שהיו מוכנים לכוון לדעתו של הפיהרר ולהוציא את המנדט שניתן להם מן‬
‫יסוד טבוע בנאציזם וב"חזונו" של‬ ‫‪-‬‬ ‫הכרח אל הפועל‪ .‬מרגע שפרצה המלחמה‬
‫שקעה הברבריות‪ ,‬שנוצרה בהשראת אותו "חזון" ועכשיו השתחררה‬ ‫‪-‬‬ ‫היטלר‬
‫מכל שרידי הסייגים המשפטיים ומכל התחשבות ברגישות ציבורית‪ ,‬אל תהומות‬
‫שלא ישוערו‪ .‬אבל לא היה שום סיכוי‪ ,‬ולא יכול היה להיות‪ ,‬שה"סדר החדש"‬
‫] ‪[48‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
‫ ‪247‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫יתמתן לכלל "מעדנת" ממשל‪ .‬נחלות ממשל מקומיות ומתחרות ולא ממשלות‬
‫אלה היו פניו העגומים של השלטון הנאצי בשטחים הכבושים‪ .‬רחפי‬ ‫מו~נות ‪-‬‬
‫העושק וההדס שהיו קיימים מלכתחילה בתוך גרמניה הוכפלו והועצמו עכשיו ער‬
‫לאין שיעוד‪ ,‬וקודבנותיהם העיקריים היו העמים הכבושים ולא הגרמנים דווקא‪.‬‬
‫בעזרת המטאפודה "לכוון לרעתו של הפיהדד" ניסיתי לטעון כאן שה"חזון"‬
‫שהתגלם בטענתו של היטלר למנהיגות סייע לתעל ‪ -‬מרעת או שלא מרעת ‪-‬‬
‫כמה וכמה כוחות מניעים בחברה‪ ,‬לפעמים כוחות סותרים ומנוגדים‪ ,‬לקידום‬
‫יערים נאציים הקשורים קשר הרוק לדיבוקים האיריאולוגיים של היטלר עצמו‪.‬‬
‫לפי התפיסה הזאת אפשר לדאות ב"סמכות הכריזמטית" מושג מועיל לתיאור‬
‫הקשרים שקשרו כל מיני כוחות חברתיים ופוליטיים עם היטלר‪ ,‬ואפשרו לצורת‬
‫המשטר האישית שייצג להשתחרר מכל הסייגים הממסדיים ולהצדיק את הדינמיקה‬
‫ההרסנית הטבועה במהותו של ההימור הנאצי על ההגמוניה באירופה באמצעות‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫רגם ה"סמכות הכריזמטית"‪ ,‬שלטענתי כוחו יפה לרודנות של היטלר אבל‬
‫לא של סטלין‪ ,‬עוזר לאפיין את כוח משיכתה של צורת השלטון האישי‪ ,‬המשיחי‬
‫למחצה‪ ,‬המייצג אחרות לאומית ותחייה על רקע קריסת הלגיטימיות של המעדנת‬
‫הדמוקרטית של משטר ויימאד‪ .‬לאוד המתח שאין ליישבו בין ה"סמכות הכריזמטית"‬
‫ובין השלטון הביורוקרטי בדייר השלישי‪ ,‬הוא אף מסייע להבין את השחיקה‬
‫המתמדת של כל מה שרמה למערכת ממשל המסוגלת לשוב ולהחיות את עצמה‪.‬‬
‫שאחר מחושפיה הראשונים‬ ‫_‬ ‫הזאת ‪62‬‬ ‫בתוך המהומה הממשלתית האדירה‬
‫ייצג ה"כיוון לרעתו של הפיהדד" רחף‬ ‫כינה אותה "בהמות" )‪- (Behemoth‬‬
‫סלקטיבי להקצנה ולבחירת הקווים האיריאולוגיים הקשורים קשר הרוק ביותר‬
‫אל מטרותיו הידועות של היטלר‪ ,‬ואלה נעשו עם הזמן יערי מדיניות ממשיים‬
‫ולא מטרות דחוקות דווקא‪.‬‬
‫מעל לכול‪ ,‬רגם ה"סמכות הכריזמטית" מתאים לצורת ממשל שאינה מסוגלת‬
‫להתמתן לכלל שגדה או "נורמליות"‪ ,‬למתוח קו על הישגי העבד ולהסתפק מעתה‬
‫ואילך בסמכותנות שמדנית מיושבת‪ ,‬ותחת זאת היא משמדת בעל כורחה את‬
‫מרצה המתפרץ ואינה חדלה לחתור להישגים חרשים בשאיפתה להגשים את‬
‫יערה המתעתע‪ .‬ככל שנמשך משטרו של היטלר כן נעשו המטרות מגלומניות‬
‫יותר וההדס חסד גבולות יותר‪ .‬אבל ככל שהוסיף המשטר להתקיים הוא רמה‬
‫פחות ופחות למערכת ממשל המסוגלת לשוב ולהקים את עצמה מחרש‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫חוסר היציבות הטבוע במהותה של ה"סמכות הכריזמטית" בגרסה הזאת‬
‫כשתוכנה המסוים של ה"טענה הכריזמטית" יסורו במטרה האוטופית להשיג‬
‫בא אפוא לירי ביטוי‬ ‫‪-‬‬ ‫גאולה לאומית באמצעות טוהר הגזע‪ ,‬מלחמה וכיבוש‬
‫לא בהרסנות בלבד אלא אף בהדס עצמי ‪ .‬במובן הזה אפשר לומד שנטיותיו‬
‫] ‪[49‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

3-2 ‫ יחידות‬ ‫ ע‬ 248

"‫היטלר ו"הפתדון הסופי‬

‫האובדניות של היטלר עצמו שיקפו את חוסר היכולת הטבוע בצורת הממשל‬

.‫הסמכותנית הזאת לשרוד ולשוב ולהקים את עצמה‬

‫הערות‬

‫ דאו‬.‫תרומתו של אדנסט נולטה ל"פולמוס ההיסטוריונים" משקפת את הגישה הזאת‬ 1

", 1980 ‫ "בין מיתוס לדוויזיוניזם? הדייר השלישי מזווית הדאייה של שנת‬,‫אדנסט נולטה‬
:‫ "עבד שאינו עובד לעולם‬,‫; הנ"ל‬45-35 '‫ עמ‬,(‫ קובץ מחקרים יט )תשמ"ט‬- ‫יד ושם‬
Emst Nolte, Der ; 52-47 '‫ עמ‬,‫ שם‬,"‫ אבל אי אפשר להדצותו‬,‫נאום שיכול להיכתב‬
europiiische Biirgerkrieg 1917-1945: Nationalsozialismus und Bolschewismus ,
Frankfurt am Main & Berlin 198 7
Michael Prinz and Rainer Zitelmann, eds ,. ‫דאו למשל את אוסף המאמרים‬ 2
‫ ובייחוד את המבוא‬,Nationalsozialismus und Modernisierung, Darmstadt 1991
" Die totalitare Seite der ,‫( ואת מאמדו של ציטלמן עצמו‬xi-vii '‫מאת העורכים )עמ‬
.Modeme", pp . 1-20
Charles Meier, The Unmasterable :‫דאו בעניין זה את העדותיו המעמיקות של מאייד‬ 3
Pa~;t: History, Holocaust and German National Identity, Cambridge, Mass . &
.London 1988, pp . 44- 71
‫ עושה בימים אלה מחקר מקיף על המשטרים‬Deutsche Forschungsgemeinschaft ‫מכון‬ 4
"Diktaturen im Europa des 20. Jahrhunderts : :‫הסמכותניים באירופה במאה העשרים‬
. Strukturen, Erfahrung, Uberwindung und Vergleich "
The Nazi Dictatorship: Problems and Perspectives ofInterpretation , ‫ בספדי‬2 ‫ראו פרק‬ 5
. London 1993
‫ההשוואה נעשית רדודה עוד יותר כשהדגש מוסט ממשטרו של סטלין עצמו אל מערכות‬ 6
,‫ הגילויים על היקף הדיכוי ברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית‬.‫"סטליניסטיות" מאוחרות יותר‬
Eberhard Jackel, "Die ‫ דאו‬.‫ עודדו השוואות בין משטריהם של הונקו והיטלר‬,‫למשל‬
.doppelte Vergangenheit", Der Spiegel, December 23, 1991, pp . 39-43
Jtirgen Kocka, "German :‫ ראו את העדתו השקולה של קוקה‬Sonderweg ·‫ על פולמוס ה‬7
History Before Hitler: The Debate About the German Sonderweg", Journal of
.Contemporary History 23 [11 (January 1988), pp . 3-16
Ronald G. Suny, "Stalin and his Stalinism: Power and Authority in the Soviet 8
Union, 1930-1953", in Ian Kershaw and Moshe Lewin, eds., Stalinism and
Nazism: Dictato,·ships in Comparison, Cambridge 1997, p . 30
Moshe Lewin, "Bureaucracy and the Stalinist State", in Kershaw and Lewin , 9
eds., Stalinism and Nazism, p . 70
Werner Joch1nan11, cd., Ad(Jlf' Hitler·: Mon(J!(J,'sC i‫ז‬n Fiih1·e1·hai1‫ ק‬tqi1a1·tier 1941- 10
H. R. Trevor-Ropcr, ed., Hitlc1-'5· :‫ ובתרגום לאנגלית‬.1944, Hamburg 1980, p . 158
.Tc‫!ו‬J!e Talk, L (‫ חכ‬d (‫וכ‬1 1953, p . 153
Dieter Petzina, Autar·kiepolitik im [Jritten Reic·h, Stuttgart 1968, pp. 48-53; Peter 11
Hayes, l11di1.1·tr1· ar‫ ו‬d Jdeolr ‫ כ‬g1·: JG Far/Je ‫ וו‬i11 tl‫ ד‬e Naz.i E‫·ז‬c‫ן‬, Cambridge 1987, pp .
164-167
August Kubizek, Ad(‫ כ‬lj Hitle :·‫ ז‬Mei ‫ו‬i J11,gendfre11nd, Graz & Stuttgart 1989 12
. Fritz Wiedemann, Der Ma1111, de1· Feldhe1·1· ,verde ‫ז‬z ,vollte, Kett\vig 1964, p. 69 13
[ 50 ]

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
249  ‫ ע‬ ‫ הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬:"‫ "לכוון לדעתו של הפיהרר‬,‫איאן קרשו‬

‫ חרחורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬:"‫"לכוון לדעתו של חפיחרר‬

Jeremy Noakes and Geoffrey Pridham, eds., Nazism 1919-1945: A :‫ובאנגלית‬

.Documentary Reader, Exeter 1984, vol. 2, pp . 207-208
Noakes and Pridham, eds., Nazism, vol . :‫ ובאנגלית‬.NG-5428 ,‫ תעודות נירנברג‬14
. 2, p. 245
Suny, "Stalin and his Stalinism", pp . 33-34 , 42 , 47 , 50-51 15
Dieter Rebentisch, Fuhrerstaat und Verwaltung im Zweiten Weltkrieg, Stuttgart 16
‫ רבנטיש כבר הראה בבירור שהיטלר התערב בעניינים אזרחיים חרבה יותר משסברו‬. 1989
‫ ואולם כשחיה מתערב עשה זאת לאחר שאחד מן המנהיגים הנאצים היחידים שזכו‬.‫בעבר‬
‫ ד·צדדי על נושא מסוים‬n ‫לראות את פניו דרך קבע העיר את תשומת לבו ומסר לו מידע‬
‫ חרא לא חדל לחיות דרוך וערני לכל הרחבה של סמכויותיהם שעלולה‬.‫שחיה לו עניין בו‬
‫ חוץ מן הדברים האלח לא חיה בהתערבויותיו האקראיות משום‬.‫לפגוע בסמכותו שלו‬
‫ בנושאי צבא‬.‫הנחיה ברורה לביצוע מדיניות ולא תפיסה שיטתית כלשחי של המדיניות‬
‫ כאן חיו‬.‫ חיה היטלר מעורב בהיקף גדול חרבה יותר‬,‫ מאמצע המלחמה ואילך‬,‫וחימוש‬
,‫ אף·על·פי שחיו חובבניות‬,‫ וישירות‬- ‫ בעת הוועידות היומיות‬- ‫התערבויותיו תכופות‬
Helmut Heiber, ed., Hitlers ‫ ראו‬.‫ ולא פעם גרמו נזקים חמורים‬,‫אקראיות ונוקשות‬
Lagebesprechungen: Die Protokollfragmente seiner militiirischen Konjerenzen
1942-1945, Stuttgart 1962; Willi A. Boelcke, ed., Deutschlands Rustung im
Zweiten Weltkrieg: Hitlers Konferenzen mit Albert Speer 1942-1945, Frankfurt
.am Main 1969
Lothar Gruchmann, "Die 'Reichsregierung' im Fiihrerstaat", in Giinther Doecker 17
and Winfried Steffani, eds., Klassenjustiz und Pluralismus, Hamburg 1973 ,
p . 192
Peter Diehl-Thiele, Partei und Staat im Dritten Reich, Munich 1969, pp . 61-69 18
Suny, "Stalin and his Stalinism", pp . 47-49 19
Robert Koehl, "Feudal Aspects of National Socialism", American ; 30 '‫ עמ‬,‫שם‬ 20
.Political Science Review 54 (1960), pp . 921-933
,The Russian Review 45-46 (1986 , 1987 ) ‫עיקר חשקפותי מקורן בדיונים בכתב העת‬ 21
J. Arch Getty, Origins of the Great Purges: The Soviet Communist ‫וגם מתוך‬
Party Reconsidered, Cambridge 1985; Moshe Lewin, The Making ofthe Soviet
System: Essays in the Social History oflnterwar Russia, New York 1985; Robert
C. Tucker, ed., Stalinism: Essays in Historical /nterpretation, New York 1977 ;
Suny, "Stalin and his Stalinism", pp. 26-52; Lewin, "Bureaucracy and the
. Stalinist State", pp . 53-74
Suny, "Stalin and his Stalinism", pp . 42 , 47 22
Elke Frohlich, ed., Die Tagebucher von Joseph Goebbels: Siimtliche Fragmente , 23
Munich 1987, vol. 3, p. 198, entry for July 10 , 1937
‫ להתלכד ברגע‬,‫ חגאולייטרים‬,‫ דוגמה טובח היא פנייתו המוצלחת אל חבריו הוותיקים‬24
‫ ראו‬. 1932 ‫המשבר העמוק שלאחר עזיבתו הפתאומית של גרגור שטראסר בדצמבר‬
‫ )לפי תיאור מלא חיים‬Noakes and Pridham, eds., Nc1zi,1'm, vol. 1, pp . 112-114
Forschungsstel\e ·‫ השמור ב‬,‫ מאת הינדיך לרזה‬,‫אחרי המלחמה שלא ראה אור בדפוס‬
‫( אני מודה לג'רמי בוקס על‬. t'i.ir die Geschichte des Nationalsozialismus, Hamburg
.‫שהניח לי לראות עותק מצולם של המסמך חזה‬
Jochmann, ed., Ado(f Hitle :·‫ ז‬Monolo ‫ק‬, e, pp. 158-160; Trevor-Roper, ed., Hitler' s 25
Table Talk, pp . 153-156
. 160 '‫ עמ‬,‫ תל אביב תש"ח‬,‫ ימיו האחרונים של היטלר‬,‫ ה"ר טרבור·רופר‬26

[ 51]

Lilia
Donde

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

3-2 ‫ יחידות‬ ‫ ע‬ 250

"‫היטלר ו"הפתרון הסופי‬

Anton Hoch, "Das Attentat auf Hitler im Miinchner Biirgerbraukeller 1939", 27

Vierteljahrshefte jur Zeitgeschichte 17 [4] (1969), pp. 383-413; Lothar Gruchmann,
ed., Autobiographie eines Attentiiters: Johann Gregor Elser, Stuttgart 1970
Hans Mommsen, "Social Views and Constitutional Plans of the Resistance", in 28
Hermann Graml et al., The German Resistance to Hitler, London 1970, p. 59
Noakes and Pridham, eds., Nazism, vol. 1, p. 46 29
Hans Mommsen, "Der Nationalsozialismus: ‫ןזמרמ ואר תא ורמאמ‬. ‫חנומה תאמ‬ 30
Kumulative Radikalisierung und Selbstzerstorung des Regimes", Meyers
.Enzyklopiidisches Lexikon, vol. 16, Mannheim 1976, pp. 785-790
Suny, "Stalin and his Stalinism", pp. 44-45 31
Martin Broszat, Der Staat Hitlers, Munich 1969, esp. chaps. 8-9 32
Rebentisch, ‫שיטנבר ואר‬. ‫לשממה ימינפה לש הינמרג ימיב המחלמה רקחנ תויתטישב ידיב‬ 33
.Fuhrerstaat
Louis D. Lochner, ed., Goebbels Tagebucher aus den Jahren 1942-1943, Ziirich 34
1948,pp. 241,274,296
.277 ‫ 'מע‬,1979 ‫ישילשהךיירהיככרתב לת ביבא‬:‫תרנררכיז‬, ‫ראפש‬, ‫טרבלא‬ 35
Broszat, Der Staat Hitlers, pp. 262, 361-362; Rebentisch, Fuhrerstaat, pp. 101, 36
421-422
Max Weber, Economy and Society, Guenther Roth and Claus Wittich, eds., 37
Berkeley & Los Angeles 1978, pp. 241-254, 266-271, 1111-1157
Andre Gorz, Farwell to the Working Class, London 1982, pp. 58-59, 62-63 38
Mario Rainer Lepsius, "Charismatic Leadership: ‫ואר שומיש ןיינעמ םגדב הזה רמאמב‬ 39
Max Weber's Model and Its Applicability to the Rule of Hitler", in Carl F.
Graumann and Serge Moscovici, eds., Changing Conceptions of Leadership,
Hitler: ‫ןורחאה‬: ‫ ינויסינ ילש שמתשהל וב אוה רקחמב רצקה ןמ ןמזה‬.New York 1986
.A Profile in Power, London 1991
Woodruff ‫לע תרדוסמה תויטסילאירפמיאה םזיצאנהש לוכי היה תונביהל ןהילע ואד‬ 40
‫ םיכרדה‬.D. Smith, The Ideological Origins of Nazi Imperialism, Oxford 1986
William ‫ןהבש לוכי היה םזיצאנה לצנל תא תוימואלה "תלבוקמ"ה תושגדומ רמאמב‬
S. Allen, "The Collapse of Nationalism in Nazi Germany", in John Breuilly,
.ed., The State ofGermany, London 1992, pp. 141-153
‫תילגנאבו‬: ;Hans Frank, Im Angesicht des Galgens, Munich & Grafelfing 19 53 41
.Noakes and Pridham, eds., Nazism, vol. 2, p. 200
Ernst R. Huber, Verfassungrecht des Grossdeutschen Reiches, Hamburg 1939, 42
.Noakes and Pridham, eds., Nazism, vol. 2, p. 199 ‫תילגנאבו‬: ;p. 230
Roger ‫חותינל קתרמ לש הייחת"ה "תימואלה דרתב תוהמ הנירטקודה תיטסישפה ואד‬ 43
.Griffin, The Nature of Fascism, London 1991
Broszat, Der Staat Hitler.~, chap. 8 44
Elke Frohlich, ed., Die Tc1gebucl1er ,,(‫כ‬n }(1,1,eph G(‫כ‬ebbel.1': Sd‫ו‬ntlic·he Fr(1g1nente, 45
pa1‫ ד‬1, Ai1fzeic·h111111ge‫ז‬1, vol. 6, Munich 1998, pp. 180-182
‫ישילשה‬, ‫רלטיה תימדת תראיצמר ךיירכ‬: ‫ יתלדתשה גיצהל תא תוחכוהה ירקחמב סותימה לש‬46
.1998 ‫לת ביבא‬
‫ רקחמל ןיוצמ לע ןפואה ובש ולצינ ישנא האופרה תא תויונמדזהה עיצהש םהל םזיצאנה‬4 7
.Michael H. Kater, D()C'l(‫כ‬rs Under Hitler, Chapel Hill & Lo11don 1989 ‫ואר‬
Martin Broszat, "Soziale Motivation u11d Fi.ihrer-Bindung dcs Nationalsozialismus", 48

[52]

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
‫ ‪251‬‬ ‫ ע‬ ‫איאן קרשו‪" ,‬לכוון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫"לכרון לדעתו של הפיהרר"‪ :‬הרהורים על טבעה של הרודנות של היטלר‬

‫‪Vierteljahrshefte fiir Zeitgeschichte 18 [4] (1970), p. 405‬‬

‫‪Michael Burleigh and Wolfgang Wippermann, The Racial State: Germany 49‬‬
‫‪1933-1945, Cambridge 1991, back cover‬‬
‫‪Geremy Noakes, "Nazism and Eugenics: The Background of the Nazi Sterilization 50‬‬
‫‪Law of 14 July 1933", in R. J. Bullen et al., eds., Ideas into Politics, London‬‬
‫‪& Sydney 1984, pp. 75-94, esp. pp . 84-85‬‬
‫‪Emst Klee, "Euthanasie" im NS-Staat: Die "Vernichtung lebesunwerten Lebens ," 51‬‬
‫‪Frankfurt am Main 1983‬‬
‫‪. 101-lOO‬‬ ‫שם‪,‬עמ'‬ ‫‪52‬‬
‫‪Martin Broszat, Nationalsozialistische Polenpolitik 1939-1945, Frankfurt am 53‬‬
‫‪Main 1965, pp. 11 , 25‬‬
‫‪. 45‬‬ ‫העדה‬ ‫‪,200‬‬
‫‪54‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪. 122‬‬
‫‪55‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 56‬התכתובת בין גדייזר להימלד על הנושא‪ ,‬בין ‪ 1‬במאי ל ‪ 3-‬בדצמבר ‪ , 1942‬נמצאת בתיק‬
‫האישי של אותרו גרייזד בארכיון ) ‪ .Berlin Dokument Center (BDC‬דירן רחב יותר‬
‫ראו במאמרי "השמדה מאולתרת? הופעת 'הפתרון הסופי' בררדתגאר" בפרק השלישי‬
‫בכרך הזה‪.‬‬
‫‪ 57‬מכתב מאת גרייזר אל הימלד‪ 21 ,‬בנובמבר ‪ , 1942‬תיקו האישי של אותרו גדייזר‪.BDC ,‬‬
‫‪ 58‬מכתב מאת גרייזר אל הימלד‪ 1 ,‬במאי ‪ ,1942‬שם‪.‬‬
‫‪ 59‬דוגמאות אפשר למצוא בארכיון הורעדה לפשעי מלחמה בפרלין‪ ,‬משרד המשפטים‪,‬‬
‫ורשה‪ ,‬מסמכי משפטר של גרייזר‪ ,‬קובץ ‪ ,11‬תיקים ‪ . 15 , 13 , 52‬לפי עדרת שמסר אחדי‬
‫המלחמה אחד מראשי הנפות האזוריות ברררתגאר‪ ,‬מעולם לא החמיץ גדייזד הזדמנות‬
‫להדגיש בנאומיו שהוא "אישיות רצויה" אצל הפיהדר )תיק ‪ ,36‬קובץ ‪ (. 463‬אדם אחר‬
‫העיר שהכרת טובתו לא ידעה גבול כשהעניק לו הפיהרד את ייפוי הכרח המיוחד‪ .‬דאו‬
‫‪.Carl J. Burckhardt, Meine Danziger Mission 1937-1939, Munich 1962, p. 79‬‬
‫כתבתי תיאור קצר של גדייזר שייכלל בכרך השני שעומד לראות אור של הספר ‪Ronald‬‬
‫‪Smelser, Enrico Syring and Rainer Zitelmann, eds., Die braune Elite und ihre‬‬
‫‪.Helfer, Darmstadt 1993‬‬
‫‪ ,Niedersachisches Staatsarchiv, Oldenburg, inv. 131, no. 303, fol. 131v 60‬נאום‬
‫מאת ורבד ריליקנס‪ ,‬מזכיר מדינה במשרד המזרן ‪ 21 ,‬בפברואר ‪ ;1934‬ובאנגלית‪Noakes :‬‬
‫‪.and Pridham, eds., Nazism, vol. 2, p . 207‬‬
‫‪ 61‬ראו חנה אדנדט‪ ,‬אייכמן ביררשלים‪ :‬דר"ח על הבנאלירת של הורע‪ ,‬תל אביב ‪. 2000‬‬
‫‪Franz Neumann, Behemoth: Tlie Structure and Practice oj National Socialism , 62‬‬
‫‪London 1942‬‬

‫]‪[53‬‬

‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-‬‬
File #0005312 belongs to Lilia Donde- do not distribute

-_-______-______-_______-____-____-_______-_____-
 ‫‪10234‬‬
‫בימי שואה ופקודה‬

‫בימי שואה ופקודה ׀ מקראה חלק א‬

‫מקראה‬

‫חלק א ‪ -‬יחידות ‪3-2 ,1‬‬

‫עריכה דן מכמן | חגית כהן‬

‫האוניברסיטה הפתוחה‬

‫מהדורה פנימית‬
‫לא להפצה ולא למכירה‬
‫מק”ט ‪10234-5097‬‬
‫‪Lilia‬‬
‫‪Donde‬‬

‫‪ABGGHEEHF‬‬